‫למה הם חוזרים‬ ‫לכלא?‬ ‫מחקר בנושא הרצידיביזם שנערך ביחידת המחקר בשב"ס בדק את חזרתם לכלא של האסירים הפליליים‬ ‫שהשתחררו בשנה אחת ∞ נמצא כי מבין האסירים שחזרו למאסר בתוך חמש שנים‪ ,‬יותר משליש חזרו‬ ‫במהלך השנה הראשונה לשחרורם ∞ מחקר חדש יצביע על תוכניות תקון אשר הוכח כי הן תורמות‬ ‫לצמצום התופעה‬ ‫מאת‪ :‬עין‪-‬יה זיו‪-‬טל‬ ‫היתה זו שעת ערב בכלא 'נווה‪-‬תרצה'‪ .‬תשע‬ ‫אסירות התכנסו בחדר המחשב והאזינו להרצאה‬ ‫בנושא תקשורת‪ ,‬כאשר נפתחה הדלת והאסירה‬ ‫מ'‪ .‬עמדה בפתח קצרת‪-‬נשימה‪" .‬ראיתי עכשיו את‬ ‫ש'‪ ,".‬היא אמרה בהתרגשות‪ .‬רחש עבר בין האסירות‬ ‫וההרצאה נעצרה לרגע‪' .‬מה‪ ,‬היא חזרה? ש' חזרה?‬ ‫מתי חזרה?' לשנייה אחת השתררה איזו תחושה של‬ ‫שמחה בחדר‪ ,‬אבל מיד לאחר מכן נמחקו החיוכים‬ ‫ועננה ירדה וכיסתה את פני האסירות‪" .‬יא‪ ,‬חזרה"‪,‬‬ ‫לחשה מישהי‪ ,‬לעצמה‪ .‬בשקט שהשתרר מחדש‪,‬‬ ‫בעיניים המושפלות לדקות ארוכות‪ ,‬אפשר היה‬ ‫לחוש את אי הוודאות שהידיעה הזו הציפה אצל‬ ‫האסירות‪" .‬למה היא חזרה?" שאלה מישהי‪ ,‬ולא‬ ‫ממש רצתה לשמוע את התשובה‪.‬‬ ‫האסירה ש' היא אחת מבין ‪ 43.3%‬מהאסירים‬ ‫החוזרים לכלא במהלך חמש שנים מיום שחרורם‪.‬‬ ‫הנתונים הללו עולים מתוצאות מחקר שערכו גנ"מ‬ ‫ד"ר דרור ולק‪ ,‬ראש יחידת המחקר בשב"ס‪ ,‬ור"כ‬ ‫קתרין בן‪-‬צבי ור"כ תומר כרמל‪ ,‬קציני מחקר‬ ‫ביחידה‪.‬‬ ‫המחקר בדק את תופעת הרצידיביזם של כלל‬ ‫‪ 5,958‬האסירים הפליליים שהשתחררו מבתי הכלא‬ ‫של שב"ס בשנת ‪ .2004‬מבין האסירים שחזרו‬ ‫למאסר בתוך חמש שנים‪ ,‬יותר משליש חזרו‬ ‫במהלך השנה הראשונה לשחרורם‪.‬‬ ‫במחקר‪ ,‬הוגדר 'רצידיביזם' כחזרה של אסיר‬ ‫למאסר במעמד של שפוט במהלך חמש שנים‬ ‫מיום השחרור‪ .‬מדידת הרצידיביזם חיונית לאיתור‬ ‫הדרכים לצמצום העבריינות‪ ,‬והיא הפכה להיות‬ ‫שם נרדף ליעילותן של מערכות אכיפת החוק וכלי‬ ‫להערכתן של תוכניות התקון‪.‬‬ ‫בשירות בתי הסוהר‪ ,‬ארגון המגדיר את עצמו‬ ‫ארגון בטחוני בעל ייעוד חברתי וזרוע במערכת‬ ‫אכיפת החוק‪ ,‬נמצא הרצידיביזם על סדר היום‪,‬‬ ‫‪24‬‬ ‫בעיקר בהיבט של בחינה וחיפוש דרכים ואמצעים‬ ‫להפחתתו‪ .‬לכן‪ ,‬מצד אחד עוסק שב"ס בהחזקת‬ ‫אסירים במשמורת בטוחה ובהתמודדות עם‬ ‫גורמי פשיעה בבתי הסוהר‪ ,‬אך מצד שני‪ ,‬משקיע‬ ‫הארגון רבות במתן כלים לאסירים כדי להגדיל את‬ ‫סיכוייהם להשתלבות מחודשת בחברה‪ ,‬כאזרחים‬ ‫שומרי חוק וכבני משפחה מתפקדים‪ .‬במסגרת זו‬ ‫מפותחות ומופעלות תוכניות תקון‪ ,‬שהן למעשה‬ ‫תוכניות לשיקום אסירים (ראו מסגרת)‪.‬‬ ‫מדד חדש ושפה אחידה‬ ‫גנ"מ ד"ר דרור ולק‬ ‫"מדידת הרצידיביזם‬ ‫חיונית לאיתור הדרכים‬ ‫לצמצום העבריינות‪,‬‬ ‫והיא הפכה להיות שם‬ ‫נרדף ליעילותן של‬ ‫מערכות אכיפת החוק"‬ ‫מאמצים אלה משמעותיים מאוד על רקע‬ ‫המספרים המטרידים של אסירים משוחררים‬ ‫שחוזרים למאסר‪ .‬על פי המשרד לבטחון הפנים‪,‬‬ ‫הנזק הכלכלי שנגרם מפשיעה בשנת ‪ 2010‬נאמד‬ ‫בכ‪ 14.7-‬מיליארד שקל‪ ,‬המקבילים לכשני אחוזים‬ ‫מהתוצר המקומי הגולמי ולהכנסות המדינה ממסים‬ ‫במשך חודש לערך‪ .‬לפיכך‪ ,‬מיצוי האפשרויות‬ ‫הקיימות להפחתת הרצידיביזם הוא מטרה עליונה‬ ‫של החברה בכלל ושל שב"ס בפרט‪.‬‬ ‫בשב"ס מתקיימים כיום שני תהליכים‬ ‫הרלוונטיים להשגת מטרה זו‪ .‬האחד‪ ,‬מיפוי‬ ‫הצרכים הטיפוליים של כלל האסירים‪ ,‬כדי למצות‬ ‫את פוטנציאל השיקום של כל אסיר ואסיר ולפתח‬ ‫מסגרות טיפול לפי הנדרש‪ ,‬והאחר‪ ,‬מחקר בשיתוף‬ ‫המכון לקרימינולוגיה באוניברסיטה העברית‬ ‫בירושלים‪ ,‬להערכת האפקטיביות הטיפולית‬ ‫והיעילות הכלכלית של כ‪ 30-‬תוכניות טיפול‬ ‫מרכזיות בשב"ס בכל ענפי התקון‪ :‬הטיפול‬ ‫הפסיכו‪-‬סוציאלי‪ ,‬החינוך וההשכלה‪ ,‬התעסוקה‬ ‫והדת‪" .‬שב"ס מתאפיין ביוזמות יצירתיות של‬ ‫אנשי תקון‪ ,‬המפעילים מקצועיות ואינטואיציה‬ ‫טיפולית‪ .‬באמצעות המחקר אנחנו מנסים לכוון את‬ ‫הארגון לתוכניות שנמצאו מועילות יותר מאחרות‪.‬‬ ‫אנו מודעים למתח המתעורר כאשר מחקר נדרש‬ ‫להעריך תפוקות טיפוליות‪ ,‬ומנסים להפיג חששות‬ ‫בנושא‪ .‬יש לציין כי אנו זוכים לשיתוף פעולה יוצא‬ ‫מן הכלל"‪ ,‬מציין ד"ר ולק‪.‬‬ ‫במקביל לתהליכים אלה‪ ,‬יזמה יחידת המחקר‬ ‫בשב"ס בנייה של מדד חדש לרצידיביזם‪" .‬יחידת‬ ‫המחקר היא גוף חדש יחסית"‪ ,‬מסביר ד"ר ולק‪" .‬היא‬ ‫הוקמה לפני שלוש שנים בלבד ואחד התפקידים‬ ‫שקיבלנו על עצמנו הוא לבסס שפה ארגונית‬ ‫בנושא כליאה ותקון‪ ,‬ואשר מעוגנת בספרות‬ ‫המדעית הבינלאומית‪ .‬המונח 'רצידיביזם'‪ ,‬שנחשב‬ ‫"באמצעות המחקר‬ ‫אנחנו מנסים לכוון‬ ‫את הארגון לתוכניות‬ ‫שנמצאו מועילות יותר‬ ‫מהאחרות"‬ ‫ל'מדד זהב' להערכת הצלחה שיקומית‪ ,‬היה על‬ ‫סדר היום של היחידה מרגע הקמתה‪ .‬המשמעות‬ ‫של מדד זה הרי ברורה‪ :‬ככל שחוזרים יותר אסירים‬ ‫לכלא‪ ,‬פירוש הדבר ששב"ס מצליח פחות"‪.‬‬ ‫הנשואים חוזרים פחות לכלא‬ ‫אולם יש לסייג את הקביעה האחרונה‪ ,‬משום‬ ‫שקשה לייחס לשב"ס באופן בלעדי את שיקומו‬ ‫של האסיר‪ .‬המבחן האמיתי הוא ההסתגלות לחיים‬ ‫מחוץ לחומות‪ ,‬במסגרת הקהילה‪ .‬עם שחרורו‪,‬‬ ‫מצפות לאסיר תוכניות שיקום דלות‪-‬תקציב‪,‬‬ ‫המתקשות להתחרות בפיתויים שמציעה הקהילה‪,‬‬ ‫שבצילה הוא הידרדר לפשיעה‪ .‬היעדר הרצף‬ ‫הטיפולי‪ ,‬החיוני לשיקום אסירים‪ ,‬בולט במערכת‬ ‫הישראלית‪ ,‬שכן לרשות לשיקום האסיר (רש"א)‬ ‫מוקצים משאבים מועטים לטיפול‪.‬‬ ‫לצורך השוואה‪ :‬תקציב התקון השנתי בשב"ס‬ ‫הוא כ‪ 200-‬מיליון שקל‪ ,‬בעוד תקציב רש"א‬ ‫השנתי לשיקום אסירים משוחררים עומד על ‪14‬‬ ‫מיליון שקל בלבד! האסיר שמקבל טיפול והעצמה‬ ‫בשב"ס באמצעות פעולות תקון‪ ,‬לא תמיד זוכה‬ ‫לשמר את ההישגים שאליהם הגיע ולטפחם לאחר‬ ‫שחרורו‪.‬‬ ‫דוח יחידת המחקר* הוא הפרסום הראשון‬ ‫שמפורט בו מידע בסיסי על שיעור הרצידיביזם‬ ‫בישראל‪ ,‬בפילוחים מגוונים‪ .‬בדוח נותחו שיעורי‬ ‫"לנצל את תקופת המאסר"‬ ‫ממליצה תג"ד מיכל ברק‪ ,‬ראש חטיבת תקון בשב"ס‬ ‫"מתן כלים לאסיר כדי שיוכל לשוב‬ ‫ולהשתלב עם שחרורו כאזרח מתפקד‬ ‫בחברה הוא אחת המטרות של שירות בתי‬ ‫הסוהר‪ .‬אסיר המגיע למאסר בשל פגיעה‬ ‫בחברה‪ ,‬נושא עמו חסכים רבים ולא מעט‬ ‫בעיות‪ .‬אם השהייה במאסר אינה מנוצלת‬ ‫לקידומו של האסיר במישורים שונים‪ ,‬היא‬ ‫עלולה אף להרע את מצבו ו'לציידו' בתום‬ ‫המאסר במטענים שליליים נוספים‪.‬‬ ‫"על כן‪ ,‬מנצל שב"ס את שהותו של האסיר‬ ‫בבית הסוהר כדי לגשר על פערים ולהשלים‬ ‫חסכים בהתמודדות עם חזרתו לקהילה‪,‬‬ ‫וכדי שלא יחזור לדפוסים עברייניים‪.‬‬ ‫"עם כניסתו לכלא‪ ,‬עובר האסיר תהליך‬ ‫אבחון הכולל זיהוי מדדים אישיים‪ ,‬סוציו‪-‬‬ ‫אקונומיים ואישיותיים וכן מאפיינים‬ ‫קרימינוגמיים ‪ -‬מאפיינים היוצרים את‬ ‫העבירות‪ .‬כל אלה מהווים תשתית להמשך‬ ‫אבחון והערכה‪ ,‬לצורך מיונו ושיבוצו‬ ‫תג"ד מיכל ברק‬ ‫של האסיר בכלא מסוים‪ .‬בכלא עצמו‪,‬‬ ‫המטפלים וגורמי החינוך ממשיכים בתהליך‬ ‫האבחון וזיהוי הצרכים לצורך שיבוצו של האסיר במסגרות תקון רלוונטיות‪ ,‬בהן מסגרות השכלה‪,‬‬ ‫חינוך‪ ,‬הכשרה מקצועית‪ ,‬תעסוקה‪ ,‬מסגרות דת ומסגרות טיפול‪ .‬במהלך השנים נבנו מסגרות‬ ‫לגמילה מסמים‪ ,‬גמילה מאלכוהול‪ ,‬מסגרות הנותנות מענה לאלימות במשפחה‪ ,‬לעבריינות מין‬ ‫ועוד‪ .‬התאמת התוכנית האישית עבור האסיר נבחנת אחת לתקופה‪.‬‬ ‫"בשנתיים האחרונות שיפרנו את מיסוד השילוב בין כל תחומי התקון‪ ,‬ואנו שואפים לסינרגיה בין‬ ‫כל תחומי התקון‪ ,‬אבל גם בהתאמה לצרכיו וליכולותיו של כל אסיר‪ .‬צורך בלימוד קרוא וכתוב‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬מקבל תמיד עדיפות על פני תחומי טיפול אחרים‪ ,‬בהיותו כלי לשיפור משמעותי של‬ ‫הדימוי העצמי והבסיס לתוכניות טיפול או הכשרה מקצועית‪.‬‬ ‫"המעורבות והאכפתיות של גורמי התקון מייצרות‪ ,‬מאז ומתמיד‪ ,‬פתרונות מקומיים לצרכים‬ ‫שמזוהים על ידיהם‪ .‬מדובר ביוזמות של מטפלים ואנשי חינוך‪ ,‬שמטרתן ליצור שינוי אצל‬ ‫האוכלוסייה המטופלת‪ .‬ככלל‪ ,‬הוכח שתוכניות התקון השונות תורמות לצמצום הסיכון לחזרה‬ ‫למאסר‪ ,‬ביניהן תוכניות המחלקות לטיפול במתמכרים‪ ,‬המצליחות להפחית עד לשליש משיעור‬ ‫הרצידיביזם המקובל‪ .‬במחלקת האלימות במשפחה‪ ,‬החזרה למאסר עומדת על קרוב לרבע‬ ‫מהשיעור המקובל‪ .‬כמו כן‪ ,‬זכאות לבגרות בקרב נערים אסירים היא נקודה המשפיעה באופן‬ ‫משמעותי על הפחתת הרצידיביזם בקרב אוכלוסייה זו"‪.‬‬ ‫הרצידיביזם של משוחררי ‪ 2004‬לפי שני סוגי‬ ‫מאפיינים‪ :‬מאפיינים סוציו‪-‬דמוגרפיים ומאפייני‬ ‫העבירה והמאסר‪ .‬כמו כן נמדד גם קצב הרצידיביזם‬ ‫ שיעור האסירים החוזרים למאסר במהלך השנה‬‫הראשונה לשחרורם‪ ,‬מתוך כלל החוזרים למאסר‬ ‫בתום חמש שנים‪ .‬כך למשל עולה מן הדוח כי‬ ‫הסיכון היחסי של גברים לחזור למאסר גבוה פי‬ ‫‪ 1.25‬מזה של הנשים (‪ 43.5%‬ו‪ 34.8%-‬בהתאמה)‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬קצב החזרה של נשים למאסר גבוה‬ ‫מזה של הגברים‪ :‬בשנה הראשונה שבות למאסר‬ ‫כמעט מחצית מכלל הנשים הרצידיביסטיות‪,‬‬ ‫לעומת קצת יותר משליש מהגברים‪.‬‬ ‫ניתוח הרצידיביזם לפי קבוצות גיל מעלה‬ ‫תוצאות העולות בקנה אחד עם נתונים המוכרים‬ ‫מן הספרות‪ .‬ככל שהאסיר צעיר יותר בעת שחרורו‬ ‫ממאסר‪ ,‬כך שיעור הרצידיביזם שלו גבוה יותר‪.‬‬ ‫שיעור הרצידיביזם של קבוצת הגיל הצעירה‬ ‫ביותר‪ ,‬אלו שבעת שחרורם היו צעירים מגיל‬ ‫‪ ,18‬הוא כ‪ ,70%-‬בעוד שיעור הרצידיביזם של‬ ‫משוחררים בני ‪ 50-25‬הוא כ‪ .40%-‬גם קצב החזרה‬ ‫למאסר נמצא גבוה במיוחד בקבוצת הרצידיביסטים‬ ‫הצעירים‪ 42% :‬מהם חזרו למאסר כבר בתום השנה‬ ‫הראשונה לשחרורם‪.‬‬ ‫גם למצב המשפחתי של האסיר יש השפעה‬ ‫באשר לסיכון לרצידיביזם‪ .‬פילוח האסירים‬ ‫המשוחררים לפי מאפיין זה מלמד כי יותר מ‪60%-‬‬ ‫* הדוח פורסם בגליון ‪ )2011( 14‬של כתב העת "צוהר לבית הסוהר"‬ ‫‪25‬‬ ‫‪50%‬‬ ‫‪30%‬‬ ‫אלמן‬ ‫רווק‬ ‫גרוש‬ ‫‪5‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אופן השחרור‬ ‫‪50 %‬‬ ‫‪40 %‬‬ ‫‪30 %‬‬ ‫‪20 %‬‬ ‫שחרור מלא‬ ‫‪4‬‬ ‫‪5‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪3‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שנים לאחר שחרור‬ ‫קטגורית עבירה‬ ‫כלכליות‬ ‫כלפי המוסר‬ ‫מין‬ ‫כלפי חיי אדם‬ ‫ביטחון המדינה‬ ‫מרמה‬ ‫רישוי ותעבורה‬ ‫אלימות‬ ‫הסדר ציבורי‬ ‫סמים‬ ‫שוד‬ ‫רכוש‬ ‫‪20.0‬‬ ‫‪37.3‬‬ ‫‪40.6‬‬ ‫‪45.9‬‬ ‫‪46.0‬‬ ‫‪47.1‬‬ ‫‪50.0‬‬ ‫‪51.8‬‬ ‫‪57.4‬‬ ‫‪26‬‬ ‫‪10 %‬‬ ‫שחרור מוקדם‬ ‫‪19.3‬‬ ‫אלה דומים לממצאים בארצות הברית‪ .‬קצב החזרה‬ ‫למאסר נמצא אף הוא גבוה יותר בקרב עברייני‬ ‫הרכוש (כ‪ 50%-‬בשנה הראשונה)‪ ,‬לעומת עבריינים‬ ‫כלכליים ועברייני מין (כ‪ 25%-‬בשנה הראשונה)‪.‬‬ ‫נתוני המחקר מאפשרים לערוך השוואה עם‬ ‫המצב במדינות אחרות‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬באנגליה‬ ‫ובווילס חזרו למאסר בתוך חמש שנים מהשחרור‬ ‫‪1‬‬ ‫‪60 %‬‬ ‫‪18.2‬‬ ‫‪60.0‬‬ ‫‪2‬‬ ‫‪0‬‬ ‫שנים לאחר שחרור‬ ‫‪9.2‬‬ ‫‪45.0‬‬ ‫‪10%‬‬ ‫נשוי‬ ‫שיעור רצידיביזם בחלוף חמש שנים‬ ‫‪30.0‬‬ ‫‪20%‬‬ ‫שיעור רצידיביזם‬ ‫‪40%‬‬ ‫שיעור רצידיביזם‬ ‫מהאסירים אינם נשואים (רווקים‪ ,‬גרושים או‬ ‫אלמנים) והסיכון היחסי שלהם לחזור למאסר גבוה‬ ‫פי ‪ 1.4‬מזה של האסירים הנשואים (‪ 35%‬לעומת‬ ‫כ‪ 50%-‬בהתאמה)‪ .‬גם קצב החזרה למאסר נמוך‬ ‫יותר בקרב הנשואים‪ ,‬לעומת הלא‪-‬נשואים‪ .‬נראה‬ ‫כי יחסים זוגיים יציבים ובריאים ממלאים תפקיד‬ ‫חשוב במיתון הפעילות העבריינית‪ .‬למסקנה זו‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬יכולה להיות השלכה על פיתוח תוכנית‬ ‫שתקנה דווקא לאסירים הלא‪-‬נשואים כלים לבניית‬ ‫יחסים זוגיים לאחר שחרורם‪ ,‬שכן אלו עשויים‬ ‫לבלום הידרדרות לפשיעה‪.‬‬ ‫קרוב ל‪ 60%-‬מהאסירים ששוחררו בשנת ‪2004‬‬ ‫היו יהודים‪ ,‬קצת יותר משליש היו מוסלמים‬ ‫והשאר נוצרים או דרוזים‪ .‬שיעור הרצידיביזם של‬ ‫היהודים והמוסלמים זהה ועומד על ‪ .43.3%‬שיעור‬ ‫הרצידיביזם של הנוצרים גבוה יותר ושל הדרוזים‬ ‫נמוך יותר‪.‬‬ ‫מחקר הרצידיביזם מצא כי סיכוייהם של אסירים‬ ‫המרצים את מלוא עונשם לחזור למאסר גבוהים פי‬ ‫‪ 1.45‬מסיכוייהם של אסירים שעונשם קוצר על ידי‬ ‫ועדת השחרורים (‪ 48.1%‬לעומת ‪" .)33.1%‬ייתכן‬ ‫שהפיקוח על אסירים בשחרור מוקדם משפיע‬ ‫לטובה על הרצידיביזם שלהם"‪ ,‬מבהיר ד"ר ולק‪,‬‬ ‫"אך אפשר שזוהי קבוצה בעלת פוטנציאל שיקומי‬ ‫גבוה יותר מאשר זו הכוללת את האסירים שנדחים‬ ‫בוועדה"‪.‬‬ ‫בניתוח שיעורי הרצידיביזם לפי קטגוריית‬ ‫העבירה‪ ,‬נמצאו שיעורים גבוהים במיוחד בקרב‬ ‫אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא עבירת‬ ‫רכוש (‪ )57.4%‬וסמים (‪ .)50.0%‬שיעורים נמוכים‬ ‫נמצאו בקרב אסירים שהעבירה הראשית שלהם היא‬ ‫עבירת מין (‪ )19.3%‬או כלכלית (‪ .)9.2%‬ממצאים‬ ‫מצב משפחתי‬ ‫‪60%‬‬ ‫‪15.0‬‬ ‫‪0‬‬ ‫‪ 46.9%‬מהאסירים‪ .‬בארצות הברית חזרו למאסר‬ ‫בתוך שלוש שנים מהשחרור ‪ 39.2%‬מהאסירים‬ ‫(בישראל ‪ ;)35.8%‬באוסטרליה חזרו למאסר בתוך‬ ‫שנתיים מהשחרור ‪ 38%‬מהאסירים‪ ,‬ובסקוטלנד‬ ‫‪( 48%‬בישראל ‪.)27.7%‬‬ ‫אף שיש לסייג ולומר שבמדינות שונות נמדדות‬ ‫התנהגויות שונות‪ ,‬כמו מעצרים או הרשעות‪,‬‬ ‫נראה שנתונים אלה רומזים כי שיעור הרצידיביזם‬ ‫בישראל אינו גבוה מאשר בארצות המערב ואולי‬ ‫אף נמוך מעט יותר‪.‬‬ ‫נדבך נוסף למחקר הרצידיביזם הוא פיתוח‬ ‫מודל לחיזוי שיעור החזרה למאסר‪ .‬בהיותו גוף‬ ‫ביצועי‪ ,‬חשוב לשב"ס לקבל החלטות בזמן אמת‪.‬‬ ‫השימוש במדד הרצידיביזם בחלוף חמש שנים‬ ‫משחרור האסיר יוצר עיכוב בלתי נסבל בקבלת‬ ‫החלטות אסטרטגיות הנוגעות לטיפול באסיר‬ ‫ועלול להפוך את עבודת המחקר לבלתי רלוונטית‪.‬‬ ‫תומר כרמל‪ ,‬מיחידת המחקר‪ ,‬עשה שימוש‬ ‫בעבודה נשכחת של מייקל מאלץ מאוניברסיטת‬ ‫שיקגו‪ ,‬ובנה מודל מעריכי‪-‬חלקי שמאפשר חיזוי‬ ‫מדויק למדי של שיעור הרצידיביזם‪ ,‬כבר בחלוף‬ ‫שנתיים מהשחרור‪.‬‬ ‫ד"ר ולק‪" :‬המחקר הזה נועד לשמש תשתית‪,‬‬ ‫ועליה נפרסם בעתיד ניתוחים מורכבים ומתקדמים‬ ‫יותר‪ ,‬שיתרמו להבנת השינויים שעוברים אסירים‬ ‫בעלי מאפיינים שונים במהלך מאסרם ולהערכת‬ ‫השפעתן של תוכניות התקון‪ .‬שילוב של מודל‬ ‫החיזוי יאפשר תגובה מהירה של קובעי מדיניות‬ ‫השיקום לממצאי המחקר‪ ,‬ובחירה מושכלת‬ ‫של התוכניות שהשפעתן תימצא אפקטיבית‬ ‫ויעילה‪.‬‬