דצמבר 2012 גליון מס` 11 |
גליון מס' | 11דצמבר 2012 קול העורך עמיר תומר קול נשיא INCOSE_IL מוטי פרנק קול מנכ”ל אילטם משה סלם מינרלים בקונפליקט ()Conflict Minerals יואב גלעד על סיכונים ועל בטיחות מיכאל מהרי"ק הנדסת מערכים – האם נדרש שינוי פרדיגמה? אביגדור זוננשיין שילוב מודלים – מיצוי ערך מהנדסת-מערכות מבוססת מודלים הנרי ברודני ,אורי שני ואביעד סלע אינטגרציה של מערכות – לעשות נכון בפעם ראשונה מאיר טחן הכינוס הבינלאומי ה 23-של האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות - INCOSEסיכום ,תובנות והמלצות אביגדור זוננשיין תוכנית יום העיון -הנדסת מערכות רזה וזריזה טופס הרשמה לאיגוד הישראלי להנדסת מערכות תוכן עניינים קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל קול העורך עמ’ 1 קול נשיא INCOSE_IL עמ’ 2 קול מנכ”ל אילטם עמ’ 3 מינרלים בקונפליקט ()Conflict Minerals עמ’ 5 על סיכונים ועל בטיחות עמ’ 8 הנדסת מערכים – האם נדרש שינוי פרדיגמה? [תקציר] עמ’ 18 שילוב מודלים – מיצוי ערך מהנדסת-מערכות מבוססת מודלים [תקציר] עמ’ 18 אינטגרציה של מערכות – לעשות נכון בפעם ראשונה [תקציר] עמ’ 19 עמיר תומר מוטי פרנק משה סלם יואב גלעד מיכאל מהרי"ק אביגדור זוננשיין הנרי ברודני ,אורי שני ואביעד סלע מאיר טחן הכינוס הבינלאומי ה 23-של האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות – סיכום ,תובנות והמלצות INCOSE עמ’ 20 אביגדור זוננשיין תוכנית יום העיון -הנדסת מערכות רזה וזריזה עמ’ 28 טופס הרשמה לאיגוד הישראלי להנדסת מערכות עמ’ 29 חלקו האנגלי של הגליון נמצא מצידו השני. The English section is on the opposite side of the journal 1 גליון מס’ | 13ינואר 2014 קול העורך קוראים יקרים, עולם פיתוח המערכות שועט קדימה ללא לאות – המערכות המפותחות בעולם הולכות ונהיות מורכבות ומתוחכמות יותר ויותר ומערכות שפותחו באופן עצמאי ,ללא שילוב מוקדם ביניהן נדרשות לשתף פעולה במשימות משולבות חדשות .בגיליון שעבר הבאנו מאמר שעסק במערכים של מערכות בלתי מסונכרנות, ובחודש יולי האחרון נערך במכון גורדון בטכניון יום עיון בנושא מערכים (.)Systems of Systems בהתאמה למגמה זו החליט איגוד המשתמשים אילטם ,שבמסגרתו פועל גם האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ,להציב את נושא המערכים והמערכות המורכבות במוקד התוכנית הרב-שנתית .2014-2019 פרטים נוספים תוכלו לקרוא ב"קול נשיא "INCOSE_ILוב"קול מנכ"ל אילטם" בהמשך הגיליון .כמו כן תמצאו את סיכומו של ד"ר אביגדור זוננשיין ליום העיון שהוזכר לעיל. עם התפשטות השימוש במודלים להנדסת מערכות וריבוי הכלים המציעים תמיכה במידול ,הולך וגובר הצורך בקביעת מסגרות לשיתוף ולהחלפת-מידע בין הפרדיגמות והכלים השונים .המרכז המדעי של IBMבחיפה עוסק בסוגיה זו ,וכך גם מאמרם של הנרי ברודני ,אורי שני ואביעד סלע המובא בגיליון זה .המאמר ,הסוקר גישות לשילוב של מודלים ,שיתוף מידע ושיתוף פעולה הוצג בכנס הבינלאומי INCOSE 2013וזכה בתואר המאמר המצטיין של הכינוס. נושא האינטגרציה המערכתית ממשיך להוות תחום עניין מרכזי של מפתחי מערכות ,ולמרות שלכל ידוע ש"סוף מעשה במחשבה תחילה" ,עדיין תמיד עולה השאלה איך להתוות כבר מתחילת הפרויקט את הדרך הנכונה לאינטגרציה שתבוא לקראת סיומו .מאמרו של ד"ר מאיר טחן ממכללת אורט בראודה ,המציג דרכים לעשות אינטגרציה מערכתית נכון בפעם הראשונה ,הוצג אף הוא בכנס הבינלאומי INCOSE 2013 ובכנס INCOSE_IL 2013ומובא כאן כלשונו. ד"ר מיכאל מהרי"ק ,יועץ לבטיחות ולניהול סיכונים בעל ניסיון תעשייתי עשיר בתחומים אלה ,מביא במאמרו שבגיליון זה סקירה יסודית ומקיפה של עקרונות-יסוד וסדרי-עדיפות בניהול סיכונים בטיחותיים. המאמר איננו רק חיוני לכל העוסק בפיתוח ,אלא מהווה גם גוף ידע חשוב להתנהלות ראויה של כל אחד מאיתנו בעולמנו מרובה הסיכונים. יואב גלעד מאודיוקודס ,שהוא גם מרכז תחום הפעילות של דירקטיבות ירוקות באילטם ,מפנה זרקור אל בעיה בינלאומית מטרידה אודות מקורם של מינרלים מסוימים המשמשים בתעשייה .בקצה שרשרת האספקה שלהם מופקים חלק ממינרלים אלה תוך כדי עבדות ,ניצול וכפיה של אנשים וילדים רבים .יואב מצביע על הרגולציות החדשות בתחום אשר העולם (ובעיקר אירופה) שוקדים על הכנסתן ואכיפתן על כלל התעשיות. גיליון זה יוצא ממש בתחילתה של שנה חדשה – .2014נקווה שתהא זו שנה ברוכה בעשייה פוריה ומהנה בכל התחומים של הנדסת המערכות בישראל. בברכת קריאה מהנה, ד”ר עמיר תומרCSEP , המכללה האקדמית כנרת עורך "קול המערכות" [email protected] חזרה לתוכן עניינים 1 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל קול נשיא האיגוד הישראלי להנדסת מערכות INCOSE_IL - שלום רב לקהילת הנדסת המערכות בארץ, שנת 2013הייתה שנה ברוכת אירועים באיגוד הישראלי להנדסת מערכות .גולת הכותרת הייתה הכנס השנתי ,אשר נערך במרץ 2013ושאליו הגיעו קרוב ל 500-משתתפים .לראשונה ,פתחנו השנה מסלול לחברות אישית באיגוד ותעודות החבר האישיות נשלחו לכל חברי האיגוד הוותיקים והחדשים .קיימנו סדרות של מפגשים וביניהם סדרה בת 5מפגשים "הנדסת מערכות כמקצוע" ( 2מחזורים) ,סדרה בת 4 מפגשים "תהליך התכן ההנדסי של המערכת" ( 2מחזורים) וסמינר אינטגרציה בן 3ימים ( 2מחזורים). קיימנו את הכנס הלאומי הראשון וכן מפגש המשך בנושא סימולציות מערכתיות ,שני מפגשים משותפים עם העמותה לניהול פרויקטים ,PMIסמינר זיהוי ומיצוי דרישות ,סמינר עריכת דרישות בעזרת ,Use Casesסדנה לזיהוי סיכונים וסמינר משפחות מוצרים .קבוצות העבודה ניהול סיכונים ,אימות תיקוף ורזיליאנט המשיכו במפגשיהן .התחלנו להכין סדרה בת 10מפגשים "הנדסת מערכות בחברות קטנות ובינוניות" .ערכנו סיור מקצועי במעבדות המחקר של IBMבחיפה .עוד קיימנו מפגשים טכניים רבים וביניהם מפגש בנושא בדיקות מערכתיות ,מפגש בהנחיית מומחה מחו"ל על הקשר בין הנדסת מערכות וניהול פרויקטים ,חשיבה המצאתית-שיטתית ,הוראת/הדרכת הנדסת מערכות ועוד .השתתפנו בשני ימי עיון ,האחד בינואר והשני ביולי ,של מרכז גורדון להנדסת מערכות. הייעוד המרכזי של האיגוד הישראלי להנדסת מערכות INCOSE_ILהינו ליצור ידע ,להפיץ ידע ולשתף בידע לקידום הנדסת מערכות בתעשייה הישראלית ,באקדמיה ובמגזר הממשלתי .מתוך אמונה בחשיבות היעד הזה לקידום החברה והמשק בישראל אנחנו מקווים לשמור על קצב אירועים דומה ואף להגדילו ב .2014-מצד אחד נמשיך ואף נעמיק את פעילותנו לקידום הנדסת מערכות בחברות בהן הנדסת מערכות כבר נמצאת בשימוש שנים רבות כדוגמת החברות הביטחוניות הגדולות .בצד הפעילות בתחומים הרגילים שלנו בחברות כאלה נעמיק ונרחיב את הטיפול בנושא של מערכות מורכבות ו"מערך של מערכות" ( .)SoS-System of Systemsאבל מצד שני ,שמנו לעצמנו כיעד ,לאחר ביצוע התאמה מתאימה ,להטמיע מתודולוגיות ,כלים ושיטות של הנדסת מערכות גם בחברות אזרחיות קטנות ובינוניות .כמו כן בכוונתנו לתת מענה לצרכים נוספים כגון סייבר ,שילוב הנדסת מערכות עם הנדסת תוכנה וניהול פרויקטים, פיתוח חשיבה מערכתית ועוד. כדי להצליח במשימתנו ולעמוד ביעדים השאפתניים הנ"ל אנחנו זקוקים לחברים פעילים המוכנים לתרום מהידע והניסיון שלהם לקידום הנדסת מערכות בארץ .המעוניינים מוזמנים לפנות אלי באופן אישי לפי כתובת האימייל שלמטה. בנוסף ,אני קורא לכל קוראי "קול המערכות" להצטרף אלינו לאיגוד כחברים אישיים .הרישום הינו ללא החברה באילטם ,לחברי סגל באקדמיה ,לסטודנטים ולאנשי צה"ל .את הרישום בחברה ֵ תשלום למי שעובד ֶ ניתן לבצע בקלות באתר אילטם והנרשמים יקבלו תעודת חבר אישית המזכה בהטבות שונות כגון קבלת מידע לכל אירועי האיגוד למייל האישי ,קבלת כתב העת "קול המערכות" לתיבת הדואר האישית או למייל, עדיפות בהרשמה לאירועים המוגבלים במספר משתתפים ,גישה מלאה למאגרי המידע בנושא הנדסת מערכות של האיגוד ,הנחה ברישום לכנסים וימי עיון ודמי חבר מוקטנים ( 18דולר לשנה) לקבלת גישה מלאה למאגר המידע של הארגון הבינלאומי להנדסת מערכות .INCOSEהצטרפו אלינו לקידום הנדסת מערכות בארץ. פרופ' מוטי פרנק נשיא האיגוד הישראלי להנדסת מערכות INCOSE_IL [email protected] חזרה לתוכן עניינים 2 גליון מס’ | 13ינואר 2014 קול מנכ”ל אילטם שלום רב, אחת לשש שנים מכינה אילטם תוכנית עבודה רב-שנתית .לאחרונה הסתיימה הכנתה של התוכנית לשנים 2014-2019ובימים אלה היא כבר יוצאת לדרך. יעודה של אילטם הינו שיפור התחרותיות של התעשייה עתירת הידע בישראל על-ידי הגדלת הידע הטכנולוגי של החברות ועובדיהן ,ולפיכך התוכנית הרב-שנתית נבנית כך שתיתן את המענה הטוב ביותר ליעוד זה .בעולם הטכנולוגי המתפתח במהירות עצומה שש שנים הינן זמן לא קצר ,והעולם מעמיד בפני התעשייה הישראלית אתגרים חדשים ומעודכנים איתם היא נדרשת להתמודד תוך זמן קצר ובאפקטיביות רבה על מנת לשמור על כושר התחרות שלה. בשש השנים האחרונות התמקדה פעילות אילטם בנושאים הקשורים לפיתוח מערכות משולבות .שש השנים הבאות תתמקד פעילות אילטם בשני מישורים: במישור האחד הפעילות תתמקד בעיקר בנושאים הקשורים לפיתוח של מערכים של מערכות ( )Systems of Systemsומערכות מורכבות ( ,)Complex Systemsעל שלל המתודולוגיות ,הדיסציפלינות והטכנולוגיות הכרוכות בפיתוחים כאלה .האתגר החדש הינו ,אם כן ,להגדיר ,לפתח ולייצר מערכות מורכבות ,גמישות שיאפשרו תגובות נכונות למשתנים דינאמיים רבים ,במצבים משתנים ואינטראקציות בין מרכיביהן השונים ,תוך ניצול יכולות ותהליכים מבוזרים גיאוגרפית ,כולל התממשקות וניצול נכון של המערכות הקיימות. כמה דוגמאות למאפייני האתגרים החדשים במישור זה: 1 .1מעבר מ Integration-ל ,Interoperability-המתבטא בהטלת משימות משותפות על מערכות שפותחו באופן עצמאי ללא שילוב מוקדם ביניהן; 2 .2כניסה של טכנולוגיות אזרחיות ,בעיקר מתחום טכנולוגיית המידע כגון סייבר ,נתוני-עתק ( ,)Big Dataיישומים סלולאריים ועוד ,אל תוך מערכות "מסורתיות". 3 .3ניצול ומינוף של יחידות קצה חכמות הקיימות בסביבות השימוש (ניידים חכמים ,טבלטים).. , כממשק משתמש למערכת. 4 .4צורך הולך וגובר לעמידה בדרישות של רגולציות בינלאומיות ובדרישות "קיימּות" (.)sustainability לאורך שנות פעילותה החדירה אילטם ויישמה בהצלחה מסגרות שונות של פעילויות לרכישה ,שיתוף והטמעה של ידע בין החברות התעשייתיות ,ובשנים הבאות היא תמשיך בפעילות הענפה ,תוך הצעת מסגרות חדשות בצד הקיימות .מתווה הפעילות של אילטם יגובש וייושם לאור העקרונות הבאים: •לזהות מתודולוגיות ותשתיות חדשות השייכות לדיסציפלינות השונות ולשילוב שביניהן. •לסייע לחברות חלוצות ללמוד מתודולוגיות ותשתיות החדשות. •להקטין את חסם הכניסה למתודולוגיות ולתשתיות חדשות. •להאיץ טמעה של מתודולוגיות ותשתיות מוכחות בראשית דרכן. •לתמוך בהעברת ידע מהחברות החלוצות והמנוסות לחברות צעירות יותר בתחום. •לעדכן את התעשייה בהתפתחויות של אותן מתודולוגיות ותשתיות שהוטמעו. במישור השני ,תתקיים פעילות שהעיקרון המרכזי המנחה אותה הינו שיתוף הפעולה בין מגוון החברות באילטם ,על ידי סיוע בהתאמת השיטות והכלים הנמצאים בשימוש החברות ֵ החברות ָ המנוסות ,עבור חברות הזקוקות לחיזוק בנושאים אלה ,וזאת תוך הבאת ידע חדש ומיטוב הידע הקיים בחברות החלוצות .לצורך זה הקמנו באילטם צוות להתווית דרכי הפעולה בו חברים נציגים מ ,CORNING MOBILEACCESS, KLAפיליפס מדיקל ,קודאק ישראל ,לומניס ו .ECI-את הצוות מוביל עוזי אוריון ,לשעבר מהנדס מערכות ראשי ומהנדס ראשי של אלאופ ,ונשיא לשעבר של האיגוד חזרה לתוכן עניינים 3 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל הישראלי להנדסת מערכות .כיום משמש עוזי כדירקטור ליזמות ופיתוח טכנולוגיות חדשות באלאופ ומרצה באפקה ובמכון הטכנולוגי בחולון בלימודי תואר שני בהנדסת מערכות .נשמח לצרף נציגים מחברות נוספות לצוות. הפעילות המשולבת בשני המישורים משתקפת באיור הבא: מישור אחד מישור שני ליבת העיסוק של אילטם בשנים הקרובות תתמקד ,לפיכך ,במתודולוגיות ופרקטיקות בהנדסת מערכות ומערכים ,תוך ביצוע מגוון של פעילויות בתחומי העניין הנגזרים מליבה זו ,ובהם: 1 .1מתודולוגיות ופרקטיקות בהנדסת מערכות מורכבות ו .SOS 2 .2הנדסת מערכות בחברות אזרחיות. 3 .3הנדסת תוכנה במערכות משובצות מחשב. 4 .4טכנולוגיית מידע במערכות מורכבות. 5 .5ניהול פיתוח רב-תחומי וממשקים אינטר-דיסציפלינאריים (טכנולוגיים והנדסיים). 6 .6פיתוח חומרה. 7 .7בטיחות ( )safetyשל מערכות ומוצרים. 8 .8תיכון ל"קיימות". בתאריך 11-12יוני 2014יתקיים ההכנס הבינלאומי להנדסת תוכנה SwSTE 2014באוניברסיטת בר -אילן .הכנס מתקיים בשיתוף עם IEEE Computer Societyו SwSTE 2014 .יכלול מסלול של INCOSE_ILבהנדסת מערכות עתירות תוכנה. ניתן להתעדכן בכל פעילויות אילטם באתר אילטם באינטרנט , www.iltam.orgבדף אילטם בפייסבוק ובקבוצת אילטם ב.LinkedIn - תוכנית עבודה לשנת 2014ניתן לראות באתר אילטם בקישור הבאwww.iltam.org/workplan : עם תחילת שנת 2014אנו מזמינים את ציבור החברות התעשייתיות בישראל להצטרף לחברות באילטם, או לחדש חברות קיימת ולהשתתף במגוון פעילויותינו. אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בפעילות הענפה של האיגוד. משה סלם מנכ"ל אילטם [email protected] www.iltam.org חזרה לתוכן עניינים 4 גליון מס’ | 13ינואר 2014 מינרלים בקונפליקט ()Conflict Minerals סיבה להיות בקונפליקט? יואב גלעד אודיוקודס [email protected] בעוד סוגיית "יהלומי הדמים" זכתה לתהודה עולמית רחבת היקף ,המאבק ב"מינרלי הקונפליקט" -מינרלים המופקים באזורי סכסוך (בעיקר קונגו) ,תוך סיכון להפרה בוטה של זכויות אדם -מוכר לנו פחות. לאחרונה ,הנושא זוכה לתהודה הולכת וגדלה בקרב חברות בישראל ,בפרט אלה הנסחרות בארה"ב או המייצאות אליה ,עם כניסתן לתוקף ,באוגוסט ,2012של תקנות הרשות לניירות ערך האמריקאית (ה )SEC-בנושא מינרלי קונפליקט. התקנות ישפיעו על אלפי חברות לא מדובר ביוזמה מקומית אמריקאית -גם ארגון ה OECD-והאו"ם דנו בנושא ,ובימים אלו ממש מגבש השוק האירופי את עמדתו ואמור לפרסמה בראשית .2014באוגוסט 2012גובשה רגולציה מחייבת עבור כל חברה הנסחרת בבורסה של ארה"ב ,שיש לה השלכות ישירות גם על חברות ישראליות שהן ספקיות של מוצרים/רכיבים לחברות שנסחרות בארה"ב .הערכות ראשוניות מצביעות על כך שהתקנות ישפיעו על אלפי חברות בארה"ב ויצריכו השקעה של מיליארדי דולרים. ובכן ,מה הם אותם מינרלי קונפליקט? העלייה העצומה בעשור האחרון בביקוש למינרלים כגון בדיל, טנטלום ,טונגסטן וזהב במגוון תעשיות ,בהן תעשיית האלקטרוניקה ,הרכב ,ציוד רפואי ,החלל ועוד, הסיטה משאבים במזרח קונגו לטובת כרייה ,זאת לצד החרפת מאבקי השליטה במכרות בין המליציות המקומיות בקונגו ובמדינות השכנות. באזורים נגועי הסכסוך, בהם כוח השלטון המרכזי במדינה חלש והם נתונים לשליטתן של המיליציות החמושות ,בוצעו הפרות בוטות של זכויות אדם, ילדים העסקת כמו במכרות ,זיהום מקורות מים ,עבודה בכפיה ,ואף חמור מכך. מקור התמונה: http://www.inspirationgreen.com/minerals-that-cause-war.html חזרה לתוכן עניינים 5 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל הדו"חות יגלו במסגרת המאמץ הכלל עולמי לנתק את צינורות ההזנה שמממנים את המיליציות והמשך שפיכות הדמים באזור מחד ולעודד כריית המינרלים הלגיטימית שתשמש לפיתוח האזור מאידך ,גיבש ארגון הOECD- הנחיות בדיקת נאותות לשרשרת אספקה אחראית של מינרלים מאזורי סכסוך. ההנחיות אומצו על ידי מועצת הביטחון של האו"ם במסגרת החלטה ,1952וכן על ידי מחלקת המדינה של ארה"ב .במקביל לכך ,הבשיל תהליך רגולטורי בארה"ב ,כאשר ביולי 2010נכנס לתוקף חוק Dodd Frankהכולל תחת סעיף 1502דרישה שכל החברות הציבוריות יגלו בדיווחיהן השנתיים לSEC- האם הן מייצרות מוצרים המכילים אחד מארבעת "מינרלי הקונפליקט" שמקורם בקונגו או במדינות השכנות. מחלקת המדינה של ארה"ב אימצה באופן ספציפי את הנחיות ה OECD-ומעודדת חברות להסתמך על הנחיות אלו בעודן קובעות את נהלי הגילוי הנאות שלהן. חברות נחשפות לסנקציות באוגוסט 2012פרסמה ה SEC-תקנות מפורטות לדיווח מקור המינרלים .התקנות חלות על כל חברה שנסחרת בבורסה האמריקאית ומייצרת (בעצמה או באמצעות קבלני משנה) מוצרים שכוללים אחד או יותר מהמינרלים בדיל ,טנטלום ,טונגסטן וזהב .חברה כזו נדרשת להצהיר האם מוצריה "נקיים ממינרלי קונפליקט" וכן לכלול בדו"חות השנתיים ל SEC-גם מידע על בדיקת מדינת המקור של המינרלים, ובמקרים מסוימים גם דו"ח מבוקר חיצונית על בדיקת הנאותות שבוצעה במורד שרשרת האספקה שלה. שימוש במינרלי קונפליקט אינו בלתי חוקי עבור החברות האמריקאיות ,אולם חברות שלא יספקו מידע או שלא יגישו את הדו"חות הנדרשים ,חשופות לסנקציות הרשות לניירות ערך בארה"ב ,הכוללות עונשים פליליים ואזרחיים .על החברות להגיש את דו"חותיהן הראשונים עד מאי ,2014בגין שנת .2013 התקנות כבר מחלחלות לחברות ישראליות השפעת תקנות ה SEC-כבר החלה לחלחל לחברות הישראליות ,דרך פניות של לקוחות אמריקאים ואחרים ,דבר המחייב אותן להיערך בהתאם .מדובר בתהליך מורכב ,הדורש ידע ,שיתוף פעולה בין מגוון גורמים בתוך החברה (תפעול ,כספים ,משפטי והנהלה) ומשאבים רבים. המלצתי לכל החברות היא ללמוד במהירות את הרגולציה החדשה ולהיערך בהתאם תוך מתן מענה לבקשות של מידע בנושא זה באופן מהיר ומקיף ככל הניתן ,לבל יאבדו קשרים עסקיים .לחברה שמקבלת דרישה מלקוח בעניין מינרלי קונפליקט מוצעים הצעדים הבאים: 1.1לנתח את עץ המוצר(ים) על מנת לזהות רכיבים בהם משולב אחד/יותר מארבעת "מינרלי הקונפליקט" (בדיל ,טנטלום ,טונגסטן וזהב). 2.2לפעול מול ספקי הרכיבים הרלוונטיים במטרה לזהות את מקור המינרלים והחברה שביצעה את שלב ההתכה/זיקוק של המינרלים ( .)smelters/refinersבמקרים רבים ספקי החברה הישראלית יצטרכו "לגלגל" את הבדיקה הלאה לספקים שלהם ,במורד השרשרת. 3.3לשקול פיתוח מדיניות בעניין מינרלי קונפליקט ומערכות לניהול הסיכונים ,ועידוד הספקים לפעול באותו אופן. 4.4במקרים מסוימים תידרש בדיקה יותר מעמיקה של המתיכים (בדיקת נאותות לוודא שרכש המינרלים אינו מממן קבוצות חמושות באזורי הקונפליקט) ,ולפיכך תיעוד ראוי ומקיף של מידע בהקשר של שרשרת האספקה הינו חיוני. חזרה לתוכן עניינים 6 גליון מס’ | 13ינואר 2014 מי מסייע? במינהל סחר חוץ בתמ"ת עוקבים אחר ההתפתחויות בנושא מינרלי הקונפליקט ,ונמצאים בקשר עם החברות הישראליות וכן עם הגורמים המתאימים בחו"ל ,בין היתר באמצעות הנספחים המסחריים של משרד התמ"ת בוושינגטון וב OECD-בפריז .בזירה הבינלאומית ,פועל התמ"ת להגן על האינטרסים של התעשייה הישראלית ולהקל ,במידת האפשר ,את תהליך יישום התקנות האמריקאיות. התמ"ת הקים מרכז מידע ייעודי באתר סחר חוץ ,בו ניתן למצוא חומרי רקע בעברית ובאנגלית וכלים שימושיים ליישום דרישות התקנות .לפרטים נוספים והצטרפות לרשימת התפוצה בנושא מינרלי קונפליקט ,ניתן לפנות במייל לארז זיונץ ממחלקת ,OECDבאגף למדיניות סחר והסכמים בינלאומיים ,מינהל סחר חוץ ,משרד התמ"ת. יואב גלעד הוא בעל תואר ראשון ושני בהנדסת חומרים ,והוא מהנדס איכות מוסמך מטעם .ASQבשתים-עשר השנים האחרונות משמש יואב כדירקטור איכות ,איכות הסביבה והבטיחות בחברת אודיוקודס .בעבר עבד כמנהל איכות באפלייד מטיריאלס ובחברת ,AVXוכן כראש תחום מטלורגיה בתעשייה האווירית וכמטלורג ראשי בחברה המשותפת ליציקות פלדה השייכת לקונצרן אורדן. יואב הינו חבר נשיאות אילטם ,מזה שבע שנים ,ומרכז את הפעילות בנושאי דירקטיבות ירוקות באילטם. קב' עבודה דירקטיבות ירוקות באילטם - הדירקטיבות הירוקות האוסרות או מגבילות את השימוש ברשימה הולכת וגדלה של חומרים ,מציבות אתגר חדש בפני כל מתכנן .בפעילות הקבוצה מושם דגש על לימוד הדדי בין החברות הלוקחות בה חלק, והתמקדות בנושאים הבאים: 1.1מידע וידע עדכניים על דירקטיבות וחומרים (התעדכנות שוטפת בנושא תקינה ירוקה סביב העולם, אשר כוללת רשימת דירקטיבות /תאריך כניסה לתוקף /מדינה או מדינות בהן הדירקטיבה תקפה / מוצרי יעד). 2.2תקינה ובדיקה לעמידת המוצר בדירקטיבות הירוקות. 3.3השלכות הדירקטיבות הירוקות על התכן והייצור. 4.4השפעות הדירקטיבות הירוקות על אמינות ואיכות המוצרים. מתוך מודעות לעובדה שפרט לדירקטיבות הירוקות צצות חדשות לבקרים ברחבי העולם דרישות נוספות הקשורות לשמירת איכות הסביבה בפרט ולמודעות החברתית בכלל ,מרחיבה קבוצת העבודה את תחום פעילותה גם לנושאים אלו .בקבוצה יש נציגות של כ 25-חברות ,ובשנת 2014היא תשים דגש על הנושאים הבאים ,וזאת במקביל להתעדכנות שוטפת בשינויים הדינמיים שחלים בנושא ברחבי העולם: אConflict Minerals Act . בNano materials in electronics . ג .תחיקות סביבתיות ישראליות ניתן להתעדכן בפעילויות שוטפת של הקבוצה דרך הלינק הבא: משרד הכלכלה ,אילטם והתאחדות התעשיינים ארגנו בשנת 2013סמינר מקצועי בנושא "מינרלים בקונפליקטים -כלים להתמודדות עם התקנות האמריקאיות" .בסמינר השתתפו מומחים מארה"ב אשר הסבירו והראו את דרכי ההתמודדות עם החקיקה האמריקאית בנושא .בכנס השתתפו מעל 100 מהנדסים ומנהלים מחברות תעשייתיות ,אזרחיות וביטחוניות בישראל. חזרה לתוכן עניינים 7 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל על סיכונים ועל בטיחות – עקרונות-יסוד וסדרי-עדיפות בניהול סיכונים בטיחותיים מיכאל מהרי"ק יועץ עצמאי [email protected] תקציר "סיכון" הוא חשיפה לאפשרות של פגיעה ,אבדן או נזק .הסיכון הוא תופעה הסתברותית ,ומוגדר כצירוף של שני מרכיבים :השכיחות של התרחשות אירוע הגורם לפגיעה או לנזק ,וחומרת התוצאות הצפויות מהתרחשותו של אירוע זה .סיכון לעולם אינו עומד בפני עצמו :הוא נלווה לתועלת המופקת ממצב או מתהליך .התועלת ,מצידה, אינה נמדדת בהכרח בכסף ואף אינה חייבת להיות חומרית .המידה הרצויה של תועלת ,המידה הנסבלת של סיכון ,והאיזון הרצוי ביניהם – שונים מתרחיש לתרחיש ,מאדם לאדם ,מחברה לחברה ומזמן לזמן .את המונח "בטיחות" ניתן להגדיר כמידת השליטה בסיכונים ומידת ההפחתה של סיכונים באתר או בתהליך מסוים. שיפור רמת הבטיחות מעוגן ,לפיכך ,בהבנה של הסיכונים הקיימים ובביצוע של תהליך מבוקר להפחתתם. המאמר מציג מסגרת מושגית למרחב הסיכונים הבטיחותיים וממדים שונים שבהם מומחים והדיוטות מעריכים סיכונים ותאונות ,מתווה תפישות עקרוניות להפחתת סיכונים וסדרי עדיפות לשימוש בהן ,ומפרט סדרה של גישות אופרטיביות ליישום התפישות העקרוניות האלה ,שאף היא מאורגנת על פי סדר עדיפויות. הצגת המסגרת המושגית ,התפישות והגישות מלווה בדוגמאות רבות מתחומי-חיים מגוונים. סיכון ותועלת על פי הגדרה מקובלת ,בטיחות היא "שליטה בסיכונים ,וצמצום (הפחתה) של סיכונים ,באתר או בתהליך מסוים"1.שיפור רמת הבטיחות מעוגן ,לפיכך ,בהבנה של הסיכונים הקיימים ובביצוע תהליך מבוקר להפחתתם. סיכון הוא חשיפה לאפשרות של פגיעה ,אבדן או נזק .הסיכון הוא תופעה הסתברותית ,ומוגדר כצירוף של שני מרכיבים :השכיחות של התרחשות אירוע הגורם לפגיעה או לנזק ,וחומרת התוצאות הצפויות מהתרחשותו של אירוע זה .מהגדרה זו ניתן למצות שתי מגמות אפשריות של פעילות להפחתת סיכונים: פעולות שמטרתן למנוע את האירוע או ,לפחות ,להפחית את הסיכוי להתרחשותו במידת האפשר, ופעולות שמטרתן להפחית את חומרת הפגיעה אם האירוע יתרחש .גם הפחתת הסיכוי וגם הפחתת החומרה ניתנות למימוש הן באמצעים טכנולוגיים והן באמצעים נוהליים .שתי המגמות ושני סוגי האמצעים יוצרים יחד ארבעה כיווני חשיבה .כדי להציע סדר עדיפויות בין פעילויות אפשריות בכיוונים אלה יש להרחיב תחילה את הרקע בנושאי סיכון ,תועלת ו"ניהול סיכונים". מדוע ,בכלל ,ייטול אדם על עצמו – או יטיל על זולתו – סיכון? מדוע לא נחיה בתנאים של "בטיחות מוחלטת"? הסיבה לכך שבטיחות מוחלטת איננה אפשרית היא שהסיכון לעולם אינו עומד בפני עצמו .סיכון נלווה לתועלת המופקת ממצב או מתהליך .כמעט אין מצב או תהליך שבהם ניתן להפיק תועלת מבלי להיחשף לסיכון כלשהו (לדעת רבים ,אין בכלל מצבים או תהליכים כאלה) .המידה הרצויה של תועלת ,המידה הנסבלת של סיכון והשילוב הרצוי ביניהם הם שונים מתרחיש לתרחיש ,מאדם לאדם ,מחברה לחברה ומזמן לזמן. .1 •הכותב מודה לאבי רוטמן על הערותיו לטיוטת מאמר זה. המוסד לבטיחות ולגיהות ,מילון למונחי בטיחות ,גיהות ורפואה תעסוקתית ,בהוצאת התאחדות התעשיינים בישראל.2006 , חזרה לתוכן עניינים 8 גליון מס’ | 13ינואר 2014 לפיכך אין זה ריאלי לדבר על "אפס סיכון" אלא על "סיכון נסבל" ( )tolerable riskאו על "סיכון קביל" 2 ( )acceptable riskבלבד ,וגם זאת רק בהקשר לתרחיש ,לאדם ,לחברה ולזמן מסוימים. אגב" ,תועלת" אינה נמדדת רק בכסף ואף אינה חייבת להיות חומרית :היא גם אתגר ,הרפתקה ,הנאה, הישג ,הערצה של אחרים או הערכה עצמית .כל אלה הם תועלת לכל-דבר ,המצדיקה חשיפה למידה מסוימת של סיכון .זו ,למשל ,הסיבה לנטילת סיכון על ידי מטפסי הרים :מבחינתם ,תחושת ההישג בהגעה לפסגה מצדיקה את הסיכון הגבוה הכרוך בטיפוס. לפעמים הצירוף הרלוונטי אינו של "סיכון מול תועלת" אלא של "סיכון מול סיכון" .ברמת הפרט ,דוגמאות לכך הן חילוץ מטייל שנפל לתהום או הצלת כורים שנלכדו במכרה .ברמת החברה ,דוגמא מובהקת למצב זה היא סיכונים הכרוכים בפיתוח ,בניסויים ובתרגול של מערכות נשק המיועדות להפחתת הסיכון למדינה מאיומים חיצוניים. לצורך הערכה של רמת הסיכון משתמשים אנשי הטכנולוגיה והמדעים המדויקים בפרמטרים כדוגמת תדירות (כאשר מדובר בתאונות שכיחות) ,הסתברות (כאשר מדובר בתאונות נדירות) ,ומספר נפגעים (במרבית המקרים) .ואולם ,ממחקרים רבים שנערכו בשלושת העשורים האחרונים מתברר כי בניגוד ל"מומחים" ,הציבור הרחב נוטה להעריך את הסיכון בתפישה רחבה יותר ,רב-ממדית .לצד "כמות הפגיעה" (הסתברות וחומרה) כוללת הערכת הציבור גם ממדים אחרים ,ולפעמים נתפש גורם-סיכון מסוים כחמור יותר מגורם-סיכון אחר ,גם אם מבחינת מספר הנפגעים לשנה תרומתו פחותה מזו של גורם-הסיכון האחר3 .דוגמה בולטת לממד אחר ,שהוא בלתי תלוי בממד "כמות הפגיעה" ,היא ממד המכונה "אימה" ( .)dreadממד זה מורכב ,בין השאר ,מהערכתנו את מידת חוסר-השליטה בגורם- הסיכון ,מהיקף הפגיעה הפוטנציאלי ומרמת הקטלניות שלו ,ומתפישתנו את מידת תחולתו עלינו-עצמנו ואת השפעתו על דורות עתידיים :ככל שאלה גבוהים יותר ,אנו חשים מאוימים יותר על ידי גורם-הסיכון אף ללא קשר לסטטיסטיקה המוכחת של הפגיעות .דוגמא לסיכון הנתפש כבעל דירוג גבוה בממד האימה היא פגיעה מפשיעה ,בהשוואה לפגיעה מתאונות .מרכיב נוסף של ממד האימה הוא רגישות האוכלוסיה הנחשפת לסיכון :הציבור שואף להגביל את הסיכון המוטל על אוכלוסיות רגישות – ילדים ,זקנים ,חולים – לרמה נמוכה מזו של הסיכון הממוצע החל על האוכלוסיה כולה .התפלגות בלתי אחידה של הסיכון, בפרט כאשר משמעותה היא הסתברות גבוהה לפגיעה בקבוצות מסוימות שניתן לזהותן במפורש ,אינה מקובלת על הציבור ולעתים אף נתפשת על ידו כבלתי קבילה (ראו החשש ממחלות האדמת והחזרת אצל נשים הרות וגברים בגיל הפריון בהתאמה ,לעומת ההתייחסות המקלה לדלקת ריאות ,שהיא קטלנית יותר במובהק) .ממד-סיכון נוסף ,שגם הוא בלתי תלוי באחרים ,מכונה ממד "אי-הידיעה" .דוגמאות למרכיבים של ממד זה :הסיכון-כשלעצמו אינו נראה ופגיעתו אינה נראית; הוא חדש-למדע ,ונתפש ע"י הציבור כבלתי מובן גם למומחים (למשל הסיכון מפיזור כימיקלים רעילים לסביבה). המחקר וגם הניסיון מצביעים על אבחנה שעושה הציבור בין שני סוגים של תאונות :תאונות הנתפשות כאירוע מקומי וחד-פעמי ,ולעומתן – תאונות הנתפשות כסימפטום לכשל ניהולי מערכתי וכאיום בעל משמעות נרחבת (ומכונות לפיכך "תאונות מאותתות") .ההשפעה החברתית של אירועים מן הסוג השני נקבעת לא רק על ידי התוצאות הביולוגיות והפיסיקליות שלהן (כגון נפגעים ,נזקי רכוש או פגיעות בסביבה) ,אלא גם על ידי תהליכים פסיכולוגיים ,תרבותיים ,חברתיים ומוסדיים חזקים המגבירים את תגובת הציבור לתוצאה .תופעה זו מכונה "ההגברה החברתית של סיכון" (.)social amplification of risk לדוגמא – התגובה הציבורית לתאונות פסטיבל ערד והמכביה ה ,15-לעומת התייחסותו לתאונות דרכים "רגילות" עם 3-4הרוגים. מחקרים רבים מצביעים על היותן של הטכנולוגיות הגרעיניות – הן ביישומים צבאיים והן ביישומים אזרחיים – בעלות ערכים גבוהים מאד של ממדי האימה ואי-הידיעה בתפישה של הציבור הרחב ,ועל תפישתן של תאונות גרעיניות כ"תאונות מאותתות" הרבה מעבר להשלכתן-בפועל .ניסיונות רבים לשינוי תפישות .2 .3 הגדרה אפשרית ל"סיכון קביל" היא" :רמת סיכון שאינה עולה על סף המוגדר בתחיקה ,בתקינה ,בהוראות מחייבות של הארגון ,או בדרישות-מזמין". הגדרה אפשרית ל"סיכון נסבל" היא" :רמת סיכון הנחשבת קבילה ע"י החברה ( )societyאו הרשויות ,על סמך שיקולי מדיניות חברתית או הערכות עלות-תועלת" .הזיקה לתועלת הכרוכה בסיכון היא אחד הגורמים לקושי הרב הכרוך בהגדרת המונחים "סיכון קביל" ו"סיכון נסבל" ,ואף יותר מכך – בקביעת ערכי-סף מרביים לפרמטרים אלה בתחיקה ובתקנים. "תפישה" ( )perceptionהיא הדרך בה נקלט ומובן מושג מסוים ע"י אדם מסוים במועד מסוים. חזרה לתוכן עניינים 9 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל אלה בדרך של הפצת-ידע ,הסברה ,תקשורת ושכנוע לא זכו עד עתה להצלחה .ללא קשר לנכונותן או אי- נכונותן של התפישות האלה ,הן משפיעות במידה רבה על עמדות הציבור בחברות המערביות ועל קבלת ההחלטות במדינות הדמוקרטיות. "ניהול סיכונים" הוא תהליך רב-שלבי מובנה ושיטתי לזיהוי ,להערכה ולבקרה של סיכונים ,במטרה לבטלם או ,לפחות ,להפחיתם במידת האפשר .על פי התפישה העומדת ביסודה של גישת ניהול הסיכונים אין "צורך" שתקלה מסוימת תקרה בפועל כדי להניע פעילות למניעת התרחשותה בשנית ,אלא יש לזהות בתהליך סדור תרחישים שליליים אפשריים ,ולפעול למניעתם בטרם אירעו לראשונה .הצורך בהפעלת תהליך זה רלוונטי במיוחד לתחומים שבהם עלולות להתרחש תאונות רבות-נפגעים כדוגמת התעשיה הכימית ,הגרעינית והאוירונאוטית. את הביטוי "הפחתת סיכונים" יש לתפוש בהקשר מערכתי .באתר שבו נערכת פעילות ,כל האתר – ולפיכך, כל האנשים והמתקנים הנמצאים בו – קשורים לפעילות .יש לבחון את הסיכונים לא רק במוקד הפעילות, אלא גם את הנושאים הפריפראליים ,הן עבור העוסקים בפעילות והן עבור אנשים שאינם עוסקים בה אך נמצאים בקרבתה (ועבור פעילויות וחומרים מסוימים – גם עבור אנשים הנמצאים במרחק רב מן המוקד) .גם בממד הזמן יש להתייחס למלוא "מחזור החיים" של הפעילות או המתקן ולא רק למרכיב המרכזי ,המוכר והבולט שלהם .גם הבטיחות של שינוי טכנולוגי ,תוספת לפעילות או מתקן נוסף באתר צריכה להיבדק לא בתפישה נקודתית ,כ"הטלאה" ,אלא בהקשר אינטגרטיבי ,תוך הבנה הזיקה בינם לבין מכלול הפעילויות והמתקנים הקיימים. גישות עקרוניות להפחתת סיכונים משרד ההגנה האמריקאי פיתח והטמיע תקן העוסק בדרכים להשגת רמה קבילה של סיכון לבטיחות מערכות מורכבות באמצעות יישום עקרונות ,קריטריונים וטכנולוגיות בהיבטים הנדסיים וניהוליים. היישום רלוונטי לכל שלבי מחזור החיים של המערכת ,ומתחשב בהשלכות של צרכים מבצעיים ובמשאבים 4 המוגבלים-תמיד של זמן והשקעה כספית. התקן קובע ,בין השאר ,סדר עדיפויות מובנה ומנומק לפעילויות להפחתת סיכונים ,כדלקמן: .iאם הדבר ניתן – בטל את גורם-הסיכון 5המזוהה. .iiאם לא ניתן לבטל את גורם-הסיכון לחלוטין ,בחר בתכן ( )designשיפחית את הסיכון לרמה קבילה. .iiiאם לא ניתן להפחית את הסיכון במידה מספקת באמצעות בחירת התכן ,השתמש באמצעי בטיחות כדי להפחית את הסיכון לרמה קבילה. .ivלסיכון שלא ניתן להפחיתו לרמה קבילה בבחירת תכן או בשימוש באמצעי בטיחות ,שלב אמצעי ניטור והתרעה. .vלסיכון השיורי ,שהפחתתו בבחירת תכן או בשילוב אמצעי בטיחות והתרעה אינה מעשית ,הכן אורחות-פעולה (פרוצדורות) והדרכה .אורחות הפעולה יכולים לכלול שימוש בציוד מגן אישי. במקרים של סיכונים שחומרתם גבוהה ,הימנע מהפעלת התרעה או משימוש בנוהל כתוב כשיטה יחידה להפחתת הסיכון. במימוש-בפועל ,הפחתת הסיכונים היא פחות פורמליסטית מן המתווה המובנה של התקן ,ובדרך כלל מורכבת מפעילויות המתאימות למספר רמות-עדיפות במקביל :אמצעי בטיחות משולבים במערכות עתירות-סיכונים גם כאשר התכן הוא בטיחותי במובהק ,ואמצעי ניטור וציוד מגן אישי משמשים גם כאשר ננקטות פעולות מגוונות ברמות עדיפות גבוהות יותר .לדוגמא ,אמצעי בטיחות (כסא מפלט) משמש להפחתת סיכונים במטוס קרב ,בתרחישים שבהם בחירת התכן (יתירות במנועים) אינה מפחיתה את הסיכון במידה מספקת. .4 U. S. Department of Defense Standard Practice for System Safety, MIL-STD-882E, 2012. .5 גורם-סיכון ( :)hazardגורם שיש בו ,לצד תועלת ,גם פוטנציאל לגרימת פגיעה בבריאות .גורם סיכון יכול להיות פיסיקלי ,כימי ,ביולוגי או ארגונומי ,וכן מתקן ,חומר ,תהליך ,מצב של מערכת ,מצב בריאות או התנהגות בריאותית. חזרה לתוכן עניינים 10 גליון מס’ | 13ינואר 2014 גישת משרד ההגנה האמריקאי ל"בטיחות מערכת" ,לרבות סדר העדיפויות המומלץ לפעילות להפחתת סיכונים ,הוטמעה במשך השנים לא רק במערכות צבאיות אלא גם במערכות אזרחיות מורכבות במדינות רבות בעולם המערבי ,לרבות במדינת ישראל. לאור החומרה האפשרית של תוצאות תאונה-רבתי בטכנולוגיה הגרעינית (גם אם הסבירות להתרחשותה היא נמוכה מאד) ,ניתנת בטכנולוגיה זו הדגשה חזקה לבטיחות המערכות והתהליכים .אחד הביטויים להדגשה זו הוא עקרון " ,"ALARAשפותח על ידי הקהיליה הגרעינית המקצועית ומשמש ביסוד ניהול הבטיחות בה :גם כאשר קיימים קריטריונים מובנים לסיכון מרבי ,וגם כאשר ניתן להראות כי המערכות והתהליכים עומדים בקריטריונים אלה ,על הפעילות להפחתת הסיכונים להימשך עד להבאת הסיכונים 6 לרמה שהיא הנמוכה ביותר הניתנת להשגה במידת-השקעה הגיונית (.)As Low As Reasonably Achievable תפישת הבטיחות המערכתית והדגשת חשיבות הבטיחות במערכות ובתהליכים גרעיניים תרמו ,בין היתר, לאימוץ עיקרון ה"הגנה לעומק" (.)Defense in depthא 7עיקרון זה מחייב יישום של מספר "שכבות" למניעה של אירוע ולהגנה מפני פגיעה .כל שכבה ,אילו היתה פועלת באופן מושלם ,די היה בה כדי לספק את רמת הבטיחות הנדרשת; אבל לאור העובדה שפעולה מושלמת אינה אפשרית במערכות טכנולוגיות- אנושיות ,אין די בשכבת הגנה יחידה .יישום העיקרון מביא לכך שכשל בשכבת הגנה מסוימת עדיין לא יגרום לפגיעה באדם בזכות קיומן של שכבות הגנה נוספות ,בלתי תלויות (במידת האפשר) בשכבה שכשלה .בתפישה רחבה ,עקרון ההגנה לעומק מביא לפעילות-במקביל להפחתת סיכונים בשלוש רמות נפרדות: א .פעולות שמטרתן מזעור הסיכוי לאירועים חריגים כדוגמת כשל טכני או טעות ("אירועים מעוררים"), שיגרמו להתפתחות תהליך-תאונה – למשל תכן הנדסי ליתירות ברכיבים קריטיים ,ותכנון אמצעי- בקרה המוגנים מפני טעויות-אנוש. ב .פעולות שמטרתן הגנה בפני ההתפתחות של אירוע-חריג לפגיעה-של-ממש – למשל תכנון בקרה בחוג סגור לפיצוי מיידי על כל שינוי במאפייני התהליך ,התקנת מערכות כיבוי אוטומטיות ,ושימוש במנדפים לביצוע תהליכי עבודה בחומרים מסוכנים. ג .פעולות שמטרתן הגבלת הפגיעה במקרה שלא ניתן למנוע לחלוטין את הפגיעה בהתקיים אירוע חריג – החל בשימוש בציוד-מגן אישי וכלה בהיערכות הסביבה להסתגרות בבית או לפינוי במקרה הצורך. בכפיפות לעיקרון ההגנה לעומק ,גם בתוך כל אחת מרמות-ההגנה האלה קיימות מספר דרכי-פעולה שונות המיושמות במקביל ,לצורך הפחתת הסיכוי ו\או החומרה של תאונות (בהתאם לרמת ההגנה). גישה נוספת להפחתת סיכונים מעוגנת בהנחה כי כל פעילות מבוצעת בסביבה מסוימת ,המושפעת הן מתהליכים טבעיים והן מתהליכים שהאדם יוצר ,וכי כמעט כל פעילות עלולה להסתיים ,בתנאים מסוימים ,בתקרית או בתאונה .בהיבט של תאונות ופגיעות באדם ,ניתן לחלק אירוע בלתי רצוי המתרחש במהלך הפעילות לשני שלבים טוריים :השלב הראשון (לו נקרא "תהליך החשיפה") נמשך מרגע הכשל או טעות האנוש ועד לתחילת הפגיעה הפיסית באדם ,והשני (להלן "תהליך האפקט") כולל את הפגיעה הפיסית עצמה .כל אחד משני השלבים יכול להיות קצר או ארוך .תהליך החשיפה יכול להתחיל ולהסתיים תוך פרק זמן קצר מאד במקרה של פיצוץ גלגל הגורם להתנגשות בין שתי מכוניות מרוץ ,או להימשך זמן רב אם מדובר בהידרדרות איטית של מצבו המכני של מתקן משחקים בגן ציבורי עקב שחיקה ואחזקה לקויה ,המסתיימת בשבירת המתקן ובפציעת הילד המשתעשע בו .תהליך האפקט הוא קצר מאד במקרה של מתקן המשחקים ,אך עלול להיות ארוך אם מדובר בהתפתחות של פגיעה גופנית עקב עיסוק לאורך זמן באגרוף או בהרמת משקולות. .6 קיימות טענות כי המונח " "achievableעלול להתפרש כהנחיה להקצאת מלוא המשאבים הקיימים לעניין הבטיחות בלבד ,עד כדי ביטול מוחלט של פרויקט או תהליך .לכן מקובל גם מינוח אחר – ALARPכ ( – )As Low As Reasonably Practicableהקורא גם להקצאה ריאלית של השקעה הבטיחות, בתפישה של "לעשות בבטיחות" ולא רק "להשיג בטיחות". .7 Radiation Safety of Gamma and Electron Irradiation Facilities, Safety Series no. 107, International Atomic Energy Agency (IAEA), Vienna, Austria, 1992. חזרה לתוכן עניינים 11 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל על בסיס המודל הזה של תהליך הפגיעה מציעים חוקרים באוניברסיטת קארנגי-מלון שבארה"ב להבחין 8 בין ארבע איסטרטגיות שונות להפחתת סיכונים: •שינוי הסביבה; •שינוי תהליכי החשיפה; •שינוי תהליכי האפקט; •פיצוי על האפקט. האסטרטגיה של שינוי הסביבה אמורה למנוע את קיומו של התהליך הבלתי רצוי בשלמותו .באשר לסיכוני התנועה בכבישים ,שינוי סביבה הוא ,לדוגמא ,מעבר ל"עבודה מן הבית" ,או לשימוש בתחבורה ציבורית. צריך ,כמובן ,לוודא כי שינוי הסביבה המוצע אכן מתאים למטרתו :לפני שנים אחדות התברר כי צעירים רבים בישראל נפגעים בתאונות דרכים בשעות לפנות בוקר של יום השבת .לכן פורסמה תקנה שאסרה על נהגים חדשים לנהוג בשעות אלה (שינוי סביבה :אין נהגים צעירים על הכביש בשעות המסוכנות). התוצאה היתה שהנהגים נשארו בפאבים עד תום שעות האיסור ,הערו אל קרבם משקאות נוספים, ו"החזירו" את כל התאונות שנחסכו ,בתוספת בונוס הגון ,בין השעות חמש לשש בבוקר שבת .הליקוי היה בשינוי חלקי בלבד של הסביבה ,שלא מנע את התהליכים השליליים (ואולי אף הגביר אותם) .התקנה, כידוע ,בוטלה בינתיים. האסטרטגיה של שינוי תהליכי חשיפה אמורה למנוע את הפגיעה ,להפחית את הסיכוי לפגיעה או להפחית את חומרתה ,גם אם לא ניתן למנוע את עצם התפתחותו של התהליך השלילי .שלילת רישיון של נהגים שתויים או השתלמות ב"נהיגה מונעת" הם דרכים לשינוי תהליכי חשיפה על הכבישים. האסטרטגיה של שינוי תהליכי אפקט אמורה להפחית את חומרת הפגיעה ,כאשר התהליך השלילי התרחש ולאדם היה חלק בו .הדוגמה האופיינית היא שימוש באמצעי מגן :במכונית – שילדה מחוזקת, כריות-אויר ,חגורות. האסטרטגיה של פיצוי על האפקט נועדה לתקן במידה מסוימת את הפגיעה ,אם אין היא ניתנת למניעה. אין מדובר כאן בפיצוי כספי אלא בהעמדת צוות רפואי בכוננות או בהצבת רכב פינוי באתר שבו קיים חשש לפגיעה. גם אם האבחנה בין ארבע האסטרטגיות אינה חדה וחד-משמעית ,כפי שטוענים אחדים ,היא מציעה במישרין סדר עדיפות בהשקעת המאמץ לשיפור הבטיחות .לעתים נדירות ניתן לשנות את הסביבה כך שתהליכי תאונה מסוימים יימנעו לחלוטין ,אבל במקרים שבהם הדבר אפשרי – הוא עדיף על פני כל תהליך שיפור אחר .שינוי תהליכי החשיפה ,העשוי למנוע לחלוטין את הפגיעה גם בהינתן אירוע ,עדיף על פני שינוי תהליכי האפקט ,העשוי רק להקטין את חומרת הפגיעה .לכן ,לפיכך ,אין זה נכון לשקול שימוש בציוד מגן אישי כ"פתרון ראשון" כאשר קיימת אפשרות לפגיעה ,ויש לחפש תחילה פתרון טוב יותר באתר ,במתקן או בתהליך .הכנת אמצעי פיצוי היא נכונה ואף חיונית במקרים מסוימים ,אבל בשום פנים אינה מהווה תחליף לפעולה על פי אסטרטגיה עדיפה. גישות אופרטיביות להפחתת סיכונים במעבר מרמת התפישות והעקרונות לרמת הפתרונות האופרטיביים ,מתברר כי קיימות דרכים רבות ומגוונות להפחתת סיכונים .בתהליך המובנה של ניהול הסיכונים ,רצוי לאתר ולדרג דרכים להפחתת סיכונים על פי סדר עדיפות מוגדר .סדר העדיפויות המוצע להלן מקבץ דרכים שונות בהתאם לגישות העומדות ביסודן. כאמור לעיל ,ניהול סיכונים הוא מנגנון ישים ובר-תועלת בתחומים רבים של החיים ,ולא רק בהקשרים מקצועיים .לפיכך ,הדוגמאות שיוצגו להלן מובאות מתחומים מגוונים :עבודה בתעשייה ובבנייה, פעילות בצבא ובמשטרה ,תעופה ותנועה בכבישים ,השתתפות באירועים המוניים ופעילות ספורטיבית, פעילות-שעשוע בלונה-פארק ובצעצועים ,ואף סיכונים לבטיחותם של ילדים בביתם-שלהם. M. G. Morgan, Choosing and Managing Technology-Induced Risk, IEEE Spectrum 12 (1981), 53-60. חזרה לתוכן עניינים 12 גליון מס’ | 13ינואר 2014 א .ביטול ביטול מוחלט של סיכון מסוים הוא לפעמים אפשרי ,ואין בכך סתירה לעובדה שלא ניתן להגיע ל"בטיחות מוחלטת" ככלל .גישת הביטול מתאימה למקרים שבהם לסיכון אין כל הצדקה במשמעויות של תועלת או הנאה ,ואנו דורשים "בטיחות מוחלטת" בהקשר המסוים. דוגמאות: •בכבישים – מחיקה מוחלטת של סימוני-דרך ישנים בדרך של גירוד הצבע הלבן (ולא בדרך המקובלת של צביעתו בצבע שחור מבריק היוצר הטעייה קשה בתנאי לילה או גשם); החלקה של "מדרגות" הנוצרות במהלך ריבוד בשכבת אספלט חדשה ,במקום הצבת שלט "זהירות מדרגה". •בבית – התקנת סורגים צפופים בחלונות ,לביטול אפשרות הנפילה של ילדים מן החלון החוצה; בישול באמצעות פלטות-חימום חשמליות במקום באמצעות כירת-גז ,בפרט ב"דיור מוגן". ב .דחייה לעתים נובעת אי-הקבילות של הסיכון מתנאי סביבה בלתי ידידותיים .במקרים אחרים נובעת אי- הקבילות מאי-התאמה פיסיולוגית או מחוסר בגרות מנטאלית של האדם הנחשף לסיכון .במקרים כאלה יש לבטל את הסיכון הכרוך בפעילות המדוברת רק במועד מסוים ,או למשך תקופה מוגבלת .דחיית הפעילות תביא לביצועה במועד ובתנאים שבהם הסיכון הכרוך בה הוא מופחת ונסבל. דוגמאות: •בתעשיה – דחיית ביצוע של תהליך במתקן עתיר-סיכונים עד להתפתחות תנאי מזג אויר שימנעו חשיפת הציבור המתגורר בקרבת המתקן לחומרים מסוכנים במקרה של תקלה בתהליך. •באירועים המוניים – דחיית אירוע (למשל משחק כדורגל) עקב חשש להתלהטות רוחות של הקהל כתוצאה מאירועים או מתהליכים קודמים. •בבית – קביעת גיל-מינימום לכניסת ילדים למעלית ללא ליווי מבוגר. •במתקני שעשועים – קביעת משקל-מינימום או גובה-מינימום לכניסת ילדים למתקן. ג .החלפה בגישה זו נעשה שימוש בחומר או במקור-אנרגיה שאינם מהווים גורם סיכון ,כתחליף לגורם הסיכון המקורי ,במקרים שבהם התחליף מסוגל לספק את הדרישה במלואה או לענות עליה במידה סבירה. במקרים אחרים מוחלף המרכיב המקורי בחומר או במקור-אנרגיה היוצרים סיכון מופחת. דוגמאות: •בטכנולוגיה – שימוש בגז הליום במקום בגז מימן להפרחת בלונים מטאורולוגיים .ההליום יקר יותר וביצועיו פחותים מאלה של המימן ,אבל הוא אינו דליק ולכן בטוח הרבה יותר מן המימן .אילו היה פתרון זה מיושם בספינות האויר הצפידות ("צפלין") בשנות השלושים של המאה העשרים, לא היתה מתרחשת התאונה המפורסמת של ספינת האויר "הינדנבורג" בשנת ,1937שגרמה במישרין להפסקה מוחלטת של השימוש בטכנולוגיה זו לצרכי תחבורה. •בתעשייה – החלפה של חומרים המזוהים כמסרטנים או החשודים כמסרטנים בחומרים אחרים, פחות מזיקים (למשל החלפת הטרי-כלורו-אתילן ,ששימש להסרת שומנים מרכיבים מתכתיים בתהליכי ייצור ,בחומרים אחרים). •בספורט – מעבר מגלשני-רוח למצנחי-רחיפה ,שהם בטוחים יותר במקרה של נפילת מהירות. ד .הפחתה בגישה זו מופחתת הכמות של גורם הסיכון למידה המזערית שעדיין מאפשרת את השימוש בו למטרתו המקורית; בדרך זו מוגבלת החומרה של תקרית ,אם תתרחש. חזרה לתוכן עניינים 13 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל דוגמאות: •בתעשייה – ייצור חומרים כימיים מסוכנים (למשל חומר נפץ מסוג ניטרוגליצרין) בתהליך של זרימה (שבו נמצאת במערכת בכל רגע כמות קטנה מאד של החומר המסוכן) במקום בתהליך מנתי (שבו נמצאת בתוך ריאקטור כמות גדולה של החומר המסוכן). •בתעשייה – הגבלת מקור-המתח בציוד-בדיקה המשמש לבדיקת רכיבים נפיצים לרמת מתח המספיקה לבדיקה עצמה ,אך אינה מאפשרת ייזום של חומר הנפץ ברכיב. ה .הרחקה בגישה זו מבוצעת הרחקה גיאוגרפית של עובדים ,ובמקרים מסוכנים במיוחד – אף של המפעיל ,ממוקד הפעילות .לחילופין מורחק גורם הסיכון מאנשים שאין צורך כי ייחשפו לו. דוגמאות: •בתעשייה – הפעלה-מרחוק ,מחדר-בקרה מרוחק ומוגן ,של תהליכים מסוכנים כדוגמת ריאקציות כימיות ובדיקות של רכיבים נפיצים. •בצבא – שימוש בכטב"מים במקום במטוסים מאוישים לצרכי צילום ,מודיעין ואף תקיפה. •בבית – הרחקת חומרים ומתקנים מסוכנים מהישג ידו של ילד :למשל ,אחסון חומרי ניקוי ,חומרי הדברה ותרופות בתאים נעולים ועל מדפים גבוהים שהילד אינו יכול להגיע אליהם ,או הרחקת קומקום או מיחם חשמלי מקצה השיש במטבח. ו .הפרדה בגישה זו נמנעות התנגשות מסוכנת או התפשטות של אירוע תאונתי בדרך של הפרדה בין פעילויות שונות במקום או בזמן" .הפרדה" היא גישה דומה ל"הרחקה" ,אבל מופשטת יותר (ולכן פתוחה למגוון רחב יותר של יישומים). דוגמאות: •בתעשייה – הגדרת "קבוצות הפרדה באחסון" של חומרים מסוכנים מסוגים שונים (למשל כאלה העלולים ליצור ביניהם ריאקציה אנרגטית). •בכבישים – הקמת מחלפים במקום צמתים מרומזרים או "כיכרות תנועה"; הפרדה מפלסית במפגשי מסילות ברזל עם כבישים. •בספורט – הפרדה ביציעים בין אוהדים של קבוצות-ספורט יריבות. ז .התניה בגישה זו מותנה ביצוע פעולה מסוכנת בקיום תנאי בטיחות .עדיף כי ההתניה תהיה טכנית (פעולה לא לגיטימית של האדם תגרום ישירות לחסימה אוטומטית של גורם הסיכון בפניו) ,אבל לפעמים המימוש המעשי היחיד הוא במנגנון נוהלי (ציות להנחיה מחייבת כתנאי-מקדים לקיום הפעילות) .ההעדפה נובעת מכך שמימוש התניה נוהלית תלוי ,בין השאר ,בנכונות לקיים את הנוהל ,בניגוד למימוש התניה 9 טכנית. דוגמאות להתניה טכנית: .9 •בתעשייה – הפעלת מכבש בעזרת שתי ידיות מרוחקות זו מזו ,כדי למנוע מצב שבו המפעיל משתמש ביד אחת כדי להפעיל את המכבש וביד השניה כדי "לסדר" את מיקום החומר באזור התנועה המסוכן של המתקן .לחילופין ,הפסקת פעולה של המכבש במקרה של הכנסת יד העובד לתוך "תחום סיכון" ,באמצעות גלאי אינפרא-אדום. אכן ,גם התניה טכנית ניתן לעקוף במקרים רבים; אבל אז מדובר בעבירה מובהקת ,בניגוד לחריגה מנוהל. חזרה לתוכן עניינים 14 גליון מס’ | 13ינואר 2014 •בתעשייה – ניתוק מתקן הפועל במתח גבוה ממקור המתח ,ופריקת אוגרי-אנרגיה (קבלים) הנמצאים בו ,כתוצאה מפתיחת מכסה-הגישה אליו (באמצעות מפסק זעיר הצמוד למכסה); ניתוק מקרנים במעבדת-לייזר בעת פתיחת הדלת למעבדה ללא תיאום מראש. •בבית – הפסקת פעולת התוף במכונת הכביסה במקרה של פתיחת הדלת בעת פעולת המכונה. כך גם באשר לפתיחת דלתות של מדיח הכלים ושל תנור המיקרוגל. דוגמאות להתניה מנהלתית: •בתעשייה ובבית – התניית ההפעלה של מתקנים מסוימים בבדיקה תקופתית ע"י בודק מוסמך (מעליות ,מתקני לחץ ,מערכות גז בישול). •בכבישים – התניית תנועתו של רכב על הכביש בקיום תהליך סדור של תחזוקה וביקורת-רישוי תקופתיים. ח .מיגון מיגון יכול להיות מסוג התלוי באדם להפעלתו או שאינו תלוי באדם להפעלתו .ככלל ,עדיף מיגון שאינו תלוי באדם על פני אמצעי מגן אישיים שהשימוש בהם תלוי ביזמתו של המשתמש ,וזאת לאור החשש משכחה ,חוסר עירנות ,זלזול ,או אף "סערת קרב" (רצון לבצע את המשימה במהירות). דוגמאות למיגון שאינו תלוי באדם להפעלתו: •בתעשייה – לוחות מיגון המותקנים סביב מכונות שבהן קיימת תנועת סיבוב או לחיצה (מחרטות, מכבשים). •בתעשייה – בניית מאצרות סביב מיכלים של חומר מסוכן ,למניעת זיהום הסביבה ומי התהום במקרה של דליפתו מן המיכל. •דוגמאות למיגון התלוי באדם להפעלתו: •בתעשייה – ציוד מגן אישי ,למשל משקפי מגן ,מגיני אוזניים ,כפפות ,קסדה. •בספורט – ציוד מגן אישי ,למשל מגיני מרפקים וברכיים ,קסדה ,ריפודים צמודים לגופם של שחקני "פוטבול". ט .ניטור והתרעה הניטור יכול להתבסס על חיישנים טכנולוגיים או על חושים אנושיים; ההתרעה מכוונת לחושי הראייה, השמיעה והריח .בגישה זו אין תרומה למניעה של אירועים אלא רק להיחלצות ללא פגיעה ,או תוך פגיעה קלה בלבד ,באירועים שאותם לא ניתן למנוע לחלוטין .ככלל אין להפעיל את גישת הניטור וההתרעה כגישה יחידה להפחתת סיכונים ,אלא יש לפעול תחילה באחת מן הגישות הקודמות, שתרומתן לבטיחות גדולה יותר. דוגמאות: •בתעשייה – חיישנים לגילוי גזים רעילים וצופר לאזהרת העובדים ולהנחיה לפינוי האזור המזוהם. •בבית – גלאי עשן מחובר לצופר ,לצורך הערת ישנים או הזעקת בני משפחה מחדרים סמוכים לפינוי ילדים הנמצאים בחדר שבו פרצה דליקה. •בבית – עירוב מרכיב בעל ריח חריף ואופייני בגז הבישול הביתי ,לזיהוי מיידי של דליפת גז. י .פינוי גם גישה זו אינה תורמת למניעה אלא להפחתת החומרה בלבד ,אבל הניסיון מלמד כי במקרים מסוימים היא עשויה למנוע פגיעה לחלוטין גם באירועים קשים. דוגמאות: חזרה לתוכן עניינים •בתעופה – סימון מסלולי מילוט מוארים בגובה-זחילה במטוסים. 15 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל •באירועים המוניים – מעברים ,דרכי מילוט ושערי חירום באתר שבו נערך האירוע; תכנון דלתות כך שיפתחו כלפי חוץ ,והתקנת "ידיות בהלה". ָּ יא .פיצוי בהקשר שלנו אין מדובר בפיצוי כספי אלא בהיערכות לטיפול מהיר ולהפחתת החומרה של פגיעה במקרה שהיא מתרחשת .לפיכך ,ככלל ,הגישה הזאת מוצבת במקום נמוך בסדר העדיפויות. דוגמאות: •בתעשייה – הקמת מרפאה ותחנת כיבוי-אש בתוך מפעלים העוסקים בחומרים מסוכנים. •בספורט – יתירות בציוד לטיפוס הרים ,מצנח רזרבי בצניחה חפשית. סיכום – מעבר מתפישות עקרוניות לגישות אופרטיביות הטבלאות הבאות משלבות בין סדרי העדיפויות העקרוניים לבין הגישות המעשיות להפחתת סיכונים. הטבלאות נועדו להמחיש את הקשר הישיר בין תפישות מושגיות המבוססות על עקרונות לבין מימוש ויישום ברמה אופרטיבית ,ולעודד את ההטמעה של חשיבה שיטתית כבסיס לגיבוש מדיניות מעשית להפחתת סיכונים. גישת MIL-STD-882D גישות מעשיות להפחתת סיכונים ברמת העדיפות תיאור מושגי של רמת העדיפות רמת עדיפות ראשונה ביטול גורם הסיכון ביטול ,דחייה, החלפה (בחומר לא מסוכן) שנייה שימוש בתכן להפחתת הסיכון החלפה (בחומר פחות מסוכן), הפחתה ,הרחקה ,הפרדה, התניה (טכנית) שלישית שימוש באמצעי בטיחות להפחתת הסיכון התניה (טכנית) ,מיגון רביעית שילוב אמצעי ניטור והתרעה ניטור והתרעה ,פינוי חמישית הכנת אורחות-פעולה והדרכה התניה (נוהלית) ,מיגון (תלוי באדם), פיצוי גישת המגזר הגרעיני רמת עדיפות גישות מעשיות להפחתת סיכונים ברמת העדיפות תיאור מושגי של רמת העדיפות ראשונה מזעור הסיכוי לאירועים חריגים ביטול ,דחייה ,החלפה ,הרחקה ,הפרדה שנייה הגנה מפני התפתחות של אירוע חריג – לפגיעה החלפה ,הפחתה ,הרחקה ,הפרדה, התניה ,מיגון שלישית הגבלת הפגיעה מיגון ,ניטור והתרעה ,פינוי ,פיצוי חזרה לתוכן עניינים 16 גליון מס’ | 13ינואר 2014 גישת הסביבה ,החשיפה והאפקט רמת עדיפות גישות מעשיות להפחתת סיכונים ברמת העדיפות תיאור מושגי של רמת העדיפות ראשונה שינוי סביבה ביטול ,דחייה, החלפה (בחומר לא מסוכן) שנייה שינוי תהליכי חשיפה החלפה (בחומר פחות מסוכן) ,הפחתה, הרחקה ,הפרדה ,התניה שלישית שינוי תהליכי אפקט מיגון ,ניטור והתרעה ,פינוי רביעית פיצוי על אפקט פיצוי ד"ר מיכאל מהרי"ק הינו בעל תארי .B.Scבהנדסה אוירונאוטית (הטכניון).M.B.A , (אוניברסיטת תל-אביב) .M.S ,ו .Ph.D -בהנדסה ומדיניות ציבורית (אוניברסיטת קארנגי-מלון) .בעבר – מהנדס ניסויי טיסה בחיל האויר ,מהנדס בטיחות ברפא"ל, מנתח ומנהל סיכונים טכנולוגיים במשרד ראש הממשלה ,מרצה בטכניון ובאוניברסיטת תל-אביב ,חבר במועצת המוסד לבטיחות ולגיהות ובוועדה המייעצת לפעולה מונעת בבטיחות במשרד התמ"ת ,יו"ר ועדת הבטיחות של המכביה ה( 16-זו שלאחר "מכביית-הגשר") ומכין התקן הישראלי לניהול בטיחות באירועים המוניים. כיום יועץ עצמאי ומדריך בתחומי ניתוח והערכה של סיכונים וניהול סיכונים ובטיחות במגזר הטכנולוגי-תעשייתי. חזרה לתוכן עניינים 17 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל הנדסת מערכים – האם נדרש שינוי פרדיגמה? סיכום יום עיון בהנדסת מערכות – 17.7.2013 נערך במכון גורדון להנדסת מערכות לזכרו של ד"ר זאב בונן אביגדור זוננשיין מרכז גורדון להנדסת מערכות ,הטכניון [email protected] תקציר הנדסת מערכים ( )Systems-of-Systems, SoSהינה תחום חדש בו משקיעים מהנדסי מערכת את זמנם ורעיונתיהם .מאמר זה מדווח אודות הממצאים העיקריים של יום עיון שנערך במכון גורדון בטכניון ,בו הוצגו תיאוריות ופרקטיקות של הנדסת מערכים בידי מגוון של דוברים. המסקנה העיקרית מיום זה הייתה ,שהנדסת מערכים איננה רק הנדסת מערכות של מערכות מורכבות אלא שינוי פרדיגמה אמיתי של הנדסת מערכות. המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד III שילוב מודלים – מיצוי ערך מהנדסת- מערכות מבוססת מודלים הנרי ברודני ,אורי שני ואביעד סלע המרכז המדעי של ,IBMחיפה [email protected] תקציר הנדסת-מערכות מבוססת מודלים ( )Model Based Systems Engineering – MBSEעושה את דרכה אל תוך תהליכי התכן של מפתחי מערכות .אולם ,כמו כל קונספט חדש ,עליה להוכיח את כדאיותה באמצעות הצגת החזר השקעה משמעותי .אחד היתרונות של ייצוג פורמאלי של תכן באמצעות מודלים הינו שיתוף של מידע, מודלים ונתונים בין מתכנים וצוותים ומתן אפשרות לביצוע ניתוחים מעל לאוסף מידע זה .מאמר זה ידון פתּוח ()indexing ַ ממ בגישה ,המתפתחת בהדרגה ,לשילוב של מודלים ,שיתוף מידע ושיתוף פעולה ,החל ִ פשוט ותחזוקה של יחסים ועד למסגרת כוללת של שילוב מידע המבוסס על התפתחויות אחרונות של היתוך- מידע מבוסס-אונטוגולוגיה והתמרה של מודלים. המאמר פורסם בכנס הבינלאומי ,INCOSE 2013שהתקיים ברומא ,איטליה ,בתאריכים 24-27ביוני 2013 וזכה בפרס המאמר המצטיין של הכנס .המאמר מפורסם שנית ב"קול המערכות" באישור הכותבים ובעלי זכויות היוצרים (.)IBM המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד IX חזרה לתוכן עניינים 18 גליון מס’ | 13ינואר 2014 אינטגרציה של מערכות – לעשות נכון בפעם ראשונה מאיר טחן מכללת אורט בראודה ,כרמיאל [email protected] תקציר אינטגרציה של מערכות הנדסיות מהווה תהליך קריטי בתהליך הפיתוח .תהליך זה רווי באי-ודאויות שחלקן מגיעות מטבע הדברים כמו ,מכלולים שלא מגיעים בזמן שתוכנן להן ,סיכונים שמתממשים בזמן האינטגרציה, ובעיות אירגוניות שגורמות לעיכובים .חלק אחר של אי הוודאויות נובע כנראה מהתארגנות לקויה של צוות הפרויקט. אינטגרציה מהווה נדבך חשוב בדיקות אימות ותיקוף של מערכות .במהלך האינטגרציה משלבים ובודקים תתי יחידות עד לקבלת המערכת השלמה .בתהליך זה נבדקים הממשקים ,ביצועי היחידות ,וביצועי המערכת כולה לרבות ממשקי אדם מכונה .התהליך מחייב איזון בין דיסציפלינות שונות ,תאומים בין גורמים שונים .נדרש לפתח כלי בדיקה ,נקודות בדיקה ונקודות עירור למערכת. תהליך האינטגרציה מהווה אתגר טכני וניהולי ,והשאלה היא כיצד יש להתארגן לתהליך כך שנצליח בפעם ראשונה .הצלחת תהליך האינטגרציה הינה הימצאותם של כלים ותשתיות כדי לאתר כל תקלה או תפקוד לקוי שהופיעו במהלך האינטגרציה .הכלים צריכים להיות גמישים מספיק כך שיוכלו לשרת את המערכת גם אחרי השינויים שטיפלו בתקלות ובתפקוד הלקוי יושמו. הגישה המוצעת מבוססת על מודל " "Vהמוכר היטב למהנדסי המערכות .מודל זה מדגיש את הקשר שבין שלבים בפיתוח לשלבים באינטגרציה ובבדיקות .על אף שהקשר הודגש לא נבנו וישמו תהלכים התומכים בקשרים הללו. הגישה מציעה דרך מובנית להגדרת ציוד הבדיקה הנדרש ,ממשקי הבדיקה והבדיקות הנדרשות .בגישה זו משולב צוות האינטגרציה בתהליך הנדסת המערכת ומגדרות תפקידיו ותפוקותיו בכל שלב ושלב .גישה זו מאפשרת כבר בשלבי הפרויקט המוקדמים לזהות את הצרכים של צוות האינטגרציה ולהתארגן אליהם בעוד מועד .בצורה זו תמזער למינימום בעיות של התארגנות לקויה ותפחית את הפגיעה בתהליך האינטגרציה הנובעים מטבע התהליך. המאמר פורסם בכנס הבינלאומי ,INCOSE 2013שהתקיים ברומא ,איטליה ,בתאריכים 24-27ביוני 2013 ובכנס INCOSE_IL 2013שהתקיים בהרצליה ב 4-במרץ .2013המאמר מפורסם שנית ב"קול המערכות" באישור הכותב. המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד XXIII חזרה לתוכן עניינים 19 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל הכינוס הבינלאומי ה 23-של האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות – INCOSE סיכום ,תובנות והמלצות דר' אביגדור זוננשיין מכון גורדון להנדסת מערכות ,הטכניון [email protected] כללי בין התאריכים 21-28.6.2013השתתפתי בכנס הבינלאומי השנתי להנדסת מערכות שהתקיים הפעם בפילדלפיה ,ארה"ב .הכנס אורגן ע"י האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות .INCOSEלהלן יובא דווח תמציתי על הפעילויות שהיו בכינוס ,שבחלקן השתתפתי ,ועל תובנות שלי מפעילויות אלו ופגישות עם מומחים שהשתתפו בכינוס וכן מספר המלצות לקידום הנדסת מערכות בישראל. בכנס נכחו כ 800-משתתפים ,מחציתם מארה"ב .מישראל נכחו כ 15-משתתפים (המשלחת החמישית בגודלה!) ,שחלקם גם הציג בכינוס. הדיווח הינו לפי נושאים ותחומי עניין שהוצגו בכינוס. יישום הנדסת מערכות בתחומים חדשים יחסית ,מחוץ לתחומי ביטחון ,תעופה וחלל מגמה מתמשכת של INCOSEומארגני הכינוסים הבינלאומיים היא להרחיב ולהעמיק את פעילויות הנדסת המערכות מעבר לתחומים המסורתיים של ביטחון ,תעופה וחלל .בכינוס זה נעשה מאמץ מיוחד לקיים מושבים בתחומי התחבורה ,תעשיית הרכב ,תעשיית הבריאות ,כוח ואנרגיה. אני השתתפתי במיוחד במושבים שדנו בתחומי מערכות תחבורה .סיכום ממצאי והמלצותי בתחומי הנדסת מערכות בתחבורה מובאים בנספח למאמר ,כיוון שהוכנו במיוחד עבור אנשי התחבורה בישראל. יש לציין שגם בתחומים האחרים יש התקדמות יפה של שימוש בכלים וגישות של הנדסת מערכות. התמודדות עם סיבוכיות ()Complexuty בכל אחד מכנסי INCOSEיש דיון בהנדסת מערכות מסובכות .הפעם הדיון היה אינטנסיבי במידה מרובה יותר עקב הרצאותיה של ד"ר שרה שירד שהשלימה דוקטוראט בנושא מודלים ומדדי סיבוכיות .בעבודתה, שחקרה את הקשר בין עשרות מדדי סיבוכיות על הצלחת פרויקטים ,מצאה ד"ר שירד שמדדי הסיבוכיות המשמעותיים ביותר מבחינת השפעה על הצלחת פרויקטים הם :מספר הדרישות הקשות לעמידה ,רמת הערפל הקוגניטיבי בניהול הפרויקט ,והיציבות של מערכת היחסים עם בעלי העניין .הממצאים מבוססים על 75פרויקטים שהגיעו לסיומם. בנוסף להרצאות אלה ,התכנסה קבוצת העבודה של מערכות מסובכות ופיתחה מדריך ( )primerלהנדסת מערכות מסובכות .המדריך כולל דרכים להערכת רמת הסיבוכיות ,ועקרונות כיצד לקיים הנדסת מערכות יעילה ואפקטיבית .הצורך בטיפול במערכות מסובכות זכה להתייחסות גם ברוב הרצאות המליאה. Welbyממשרד ההגנה האמריקאי ציין שהמערכות המסובכות קיימות כיום לא רק בתחומי הביטחון ,אלא גם ביתר התחומים המערכתיים ,כמו :הנדסת סביבה ,בריאות ,אנרגיה ,חקלאות .הוא ציין שהקים אצלו קבוצה גדולה של מהנדסי מערכות מוסמכים ,כדי להתמודד עם המערכות המסובכות שבתחום אחריותו. הוא הדגיש את החשיבות של מקצוענות בהנדסה ,את יכולת קבלת ההחלטות בתנאי אי וודאות ,את חזרה לתוכן עניינים 20 גליון מס’ | 13ינואר 2014 הצורך בשילוב שיקולי הנדסת אנוש בתכן המערכתי ,ואת כישורי המנהיגות בהובלת האנשים והמערכות. פרופ' בריאן קולינס ,מאוניברסיטת לונדון ,שבתפקידו הקודם היה היועץ המדעי הראשי של משרד התחבורה הבריטי ,העמיק את הניתוח של מערכות מסובכות בתחומי תחבורה (ראו פירוט בנספח), כאשר הדגיש שמערכות מסובכות מציבות בעיות מכוערות ( )wickedבפני המנהלים והמהנדסים. פרופ' דיאן אנדרסון ,שבאה מתחומי האנרגיה ,מבצעת כיום מחקרים בתחומי יצירת אנרגיה והיבטים אקולוגיים וכן חוקרת את הערים של העתיד בהיבטים חברתיים ,כלכליים ואקולוגיים .קיימת תורה סדורה על ההדגשים בתכן מערכתי של מערכות ליצירת אנרגיה. Systems of Systems נושא הנדסת המערכים ( )SoSEזוכה לטיפול בכל אחד מכנסי INCOSEויש התקדמות בגיבוש הגישות אליו .התחום של SoSהוזכר רבות בכינוס בהקשר לתחומי עניין שונים ,כגון מערכי תחבורה ,תכנון מערכות אנרגיה וניהול מערכות אקולוגיות .כמו כן נעשה מאמץ לאפיין את מרכיבי הנדסת המערכות המתאימה ל . SoS-נשאלה גם השאלה האם יש מאפיינים מיוחדים להנדסת מערכות של מערכים. בפאנל שנוהל ע"י פרופ' Prof. Michael Henshawמאוניברסיטת , Loughboroughתוארו שיתופי פעולה למחקרים אירופאיים-אמריקאיים לאפיון וגיבוש ההיבטים השונים והמיוחדים של הנדסת מערכים. המאפיינים שצוינו במיוחד :גיבוש ארכיטקטורת המערך ,אינטגרציה של המערך ,מידול ברמות השונות של המערך ,התפתחות המערך ( ,)evolutionסיבוכיות המערך ,חסינות המערך ( )resilienceותכונותיו הצומחות (.)emergent properties הפיתוח של היבטי SoSצפוי להימשך בחברות ,באקדמיה ,בקבוצות עבודה ובקרב מומחים בארה"ב ובאירופה. פיתוח הקשר בין הנדסת מערכות לתורת המערכות אנשי הנדסת מערכות מחפשים ביסוס מדעי לתהליכי הנדסת מערכות שהם מיישמים בחברות ובפרויקטים .אחת המקורות לביסוס מדעי היא תורת המערכות .לאחרונה נוצר קשר ושיתוף פעולה בין אנשי INCOSEלבין האיגוד של מדעי המערכות ( . )SYSTEMS SCIENCES-SSבמשותף הם ניסחו מסמך המציג מה שני התחומים יכולים ללמוד אחד מהשני .בשלב זה אין "בשורה גדולה" בשת"פ זה .נראה שאנשי מדעי המערכות מעדיפים להישאר בתחום התיאורטי של תורת המערכות ,והם אפילו חוששים מה"מעשיות יתר" של אנשי הנדסת המערכות. את המהלך מטעם INCOSEמוביל מיודענו .Hillary Sillitto יישום הנדסת מערכות רזה ( )leanוהנדסת מערכות זריזה ()agile כבר מספר שנים שהנדסת המערכות עושה מאמצי יישום של גישות ,leanונכתבו הנחיות ממפורטות ליישום מאפשרים רזים ( )lean enablersבתהליכי הנדסת מערכות וניהול פרויקטים .בנוסף ,נעשה מאמץ מתמשך של יישום פרקטיקות אג'יליות מתחומי הנדסת התוכנה לתהליכי הנדסת מערכות. בכנס זה היו יחסית הרבה הרצאות על יישומי שתי הגישות ,כל אחד לחוד ,ולפעמים גם במשולב .נראה שנוצרה מאסה קריטית של הבנה וניסיון מעשי ,כיצד ליישם גישות אלו בהנדסת מערכות. אני הובלתי בכינוס פנל בינלאומי בהרכבו בשאלה המסקרנת – האם אפשר ליישם שיטות רזות וזריזות במשולב ,או שהן מנוגדות או שהן משלימות .הפנל היה מאד ערני והדעות בו היו חלוקות בין תומכי הגישות הרזות לבין תומכי הגישות הזריזות .אבל ,נראה ממצאי הפנל ששתי הגישות נכונות ליישום בהנדסת מערכות וניהול פרויקטים ,אבל בהתאמה לסיטואציה .במקרה של הנדסת מערכות המבוססת חזרה לתוכן עניינים 21 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל על דרישות מערכת ידועות וקבועות נכון ליישם תהליכים רזים כדי לייעל את התהליכים ולצמצם את בזבוז המשאבים .במקרה והדרישות לא ברורות ועלולות להשתנות – נכון להשתמש בגישות איטרטיביות- אג'יליות. יום העיון להנדסת מערכות ע"ש יוסי לוין שנערך ב 6.1.14-במרכז גורדון בטכניון ,התמקד בגישות leanו agile-והשתתפו בו שני המומחים מחו"ל שהיו שותפים לפאנל בהובלתיBo Oppenheim : ו.Rick Dove - שילוב הנדסת מערכות וניהול פרויקטים למיישמי הנדסת מערכות בישראל ,ברורה הסינרגיה בין ניהול פרויקטים להנדסת מערכות .בארה"ב ובאירופה ,ייזמו רק לאחרונה שיתוף פעולה בין INCOSEלבין האיגוד הבינלאומי לניהול פרויקטים .PMI שיתוף פעולה זה כבר הניב הנחיות משותפות לניהול רזה ( )leanשל פרויקטים והנדסת מערכות .הנחיות אלו פורסמו בחוברת יפה ומפורטת שהוצאה על ידי הגוף ב MIT-העוסק ביזמות .lean בנוסף ,נעשים מאמצים לשיפור הסינרגיה גם בתחומים נוספים .בכנס זה תוארה פעילות לתיאום ושילוב ניהול סיכונים פרויקטאלי וניהול סיכונים הנדסי .צוין שהדרך הנכונה היא קיום תכנית אחת לניהול סיכונים בפרויקט ,הכוללת את תחומי הסיכונים – ניהול ,הנדסה,לוגיסטיקה ,כלכלה ,לוח זמנים ועוד. דרכים חדשות להכשרת מהנדסי מערכות תחום הכשרת מהנדסי מערכות נדון בהרחבה בכינוס כיוון שבכינוס משתתפים נציגי האקדמיה המציעים תכניות הכשרה שונות ,משתתפים יועצים העוסקים בהכשרה והשתלמויות למהנדסי מערכות ,וכמובן שותפים לכינוס האיגודים המקצועיים הלאומיים והמקומיים שאחת מיעדיהן היא הכשרת מהנדסי מערכות. מתכונות הכשרה ייחודיות: •פרופ' ג'ו קסר הציג במפורט את גישת case studyבה הסטודנטים מתמודדים בקורס עם פתרון אירוע בגישות של הנדסת מערכות .ג'ו מציע את הקורס בשתי חלופות :חלופת פתרון מתועד ,בו הסטודנטים מציגים דו"ח מתועד של הפתרונות שלהם לאירוע ,וחלופת משחק תפקידים ,בו כל סטודנט משחק לאורך הקורס תפקיד מסוים בפתרון האירוע. •פרופ' ג'ו קסר גם הציג תובנות מעודדות מהקורס על ,Holistic Thinkingשהתקיים כבר מספר פעמים בסינגפור ובמדינות נוספות ,עם משוב חיובי מאד מהסטודנטים .ג'ו מציע לקיים סדנא כזאת בישראל במהלך .2014 •האיגוד הצרפתי להנדסת מערכות AFISגיבש תכנית בניית רובוטים כחלק אינטגראלי של קורס הנדסת מערכות ,המכונה .ROBAFISהם מציעים את עזרתם ביישום התכנית בכל המדינות או המוסדות החפצים בכך .לפי ניסיונם ,זהו כלי מצוין ללימוד שיטות וכלים להנדסת מערכות .הם מפיצים את הידע גם במתכונת תחרות. •ביקרנו במסגרת הביקור הטכני באוניברסיטת דרקסל וב .Penn University-התרשמנו מתוכניות הלימוד המודרניות ,החדשניות והיצירתיות להנדסת מערכות ,שכוללות בין השאר :מעבדות בהן מתקיימות פעילויות של מגוון דיסציפלינות ויישום מוצרים באמצעות הדפסה תלת מימדים של חומרות ,שילוב מתקדם של מהנדסים עם דיסציפלינות עיצוב ואומנות לעידוד היצירתיות והחדשנות, השקעה גדולה בפרויקטי רובוטיקה מתקדמים לפיתוח מיומנויות של הנדסת מערכות .הם מוכנים לשתף פעולה עם אנשי מקצוע ואקדמיה בארץ. בנוסף ,בביקור בתערוכה שהתקיימה במהלך הכינוס ,בדקתי את הנכונות של חברות מסחריות לספק תוכנות מתאימות בחינם ללימודים בטכניון ובמכללות .הובעה נכונות מצד ATEGOבכלי , MBSEמצד ESTECOבכלי אופטימיזציה .MODE FORTIER -כדאי לבחון ולנצל ערוצים אלו. חזרה לתוכן עניינים 22 גליון מס’ | 13ינואר 2014 תכונות ותפקידים של מהנדסי מערכות נושא היכולות והתכונות ( )competenciesהמצופות ממהנדסי מערכות הוצג ונדון במסגרות שונות. איילין ארנולד ,שעוסקת בנושא כבר שנים רבות ,סיכמה את המגמות בנושא: •התכונות של מהנדס מערכות מאופיינות על ידי :ידע,כישורים,יכולות,התנהגויות. •יש הרחבה והעמקה בצורך בחשיבה מערכתית והוליסטית. •נדרשת פעילות וחשיבה לכל אורך חיי המערכת – LC. •עולה החשיבות של תכונות המנהיגות. •נדרשים המשך חשיבה והשקעה בפיתוח ההיבטים הרב-דיסציפלינאריים. •נדרש לפתח קומונאליות בין התהליכים והכלים בתעשייה וביחידות הממשלה. •רצוי לתת לכלים מודרניים ,כגון ,MBSEלהתפתח. •נראה שלמדעי הניורונים תהיה השפעה בהמשך. נפתלי עמית ,הציג עבודה משותפת שבוצעה במרכז גורדון בטכניון על types & rolesשל מהנדסי מערכות .העבודה זכתה לתגובות חיוביות מאד הן לגבי תוכנה המקורי והן לגבי המעשיות שביישומה. הסמכת מהנדסי מערכות CSEP המאמצים לפיתוח תכניות הסמכת מהנדסי מערכות המבוססת על ספר הידע של INCOSEנמשכים בארה"ב ,באירופה ובמזרח הרחוק .חברות רב לאומיות ומדינות באמצעות האיגודים המקומיים חותמות עם INCOSEעל הסכמי הסמכה וחבילות הסמכה אטרקטיביות. תקני הנדסת מערכות ל INCOSEיש מעמד של Category A Liaisonבגופי התקינה הבינלאומיים והלאומיים שעוסקים בהנדסת מערכות .אנשי INCOSEפעילים מאד כמומחים מקצועיים ביוזמות התקינה השונות. קיימות יוזמות תקינה רבות בתחומי הנדסת מערכות ,אם כי לא כולן מתואמות ביניהן .ל INCOSE -אין מעמד של גוף מצביע. להלן החדשות האחרונות בנושא התקינה ,על פי הרצאתו של ,Ken Zemrowskiהמשמש כמרכז יוזמות התקינה ב:INCOSE- • ISO/IEC 15288:2008עובר רוויזיה ויופץ לאחר אישור בסוף .2014יש שינויים ,אם כי לא מהותיים, לעומת הגרסה הקיימת; •ISO/IEC Technical Report (TR) 16337 – Systems Engineering Handbook (המדריך להנדסת מערכות של )INCOSEמקבל מעמד של דוח טכני של ;ISO •נעשית עבודה ביחד עם IEEEעל הרחבות של ,15288בעיקר עבור תוכניות בתחום הביטחון; • – ISO/IEC 24748-4 – SE Planningצפוי לפרסום בסוף ;2014 •;ISO/IEC 24773 – Schemes for the certification of software and systems engineering professionals •יש יוזמות גם בתחומי עסקים קטנים ,ארכיטקטורה security ,ועוד. חזרה לתוכן עניינים 23 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל חניכה ()Mentoring בכנס יזמו פעילות חדשה – חניכה ( )mentoringשל חבר חדש ב INCOSE-על ידי חבר ותיק ומנוסה. אני התנדבתי לפעילות זו והשתתפתי במפגש התנעה בו "שודכו" חברים חדשים לחברים וותיקים על ידי הגרלה .אני שודכתי למהנדסת מערכות אמריקאית צעירה ועזרתי להתמצא בתכנית הכינוס ובפעילויות ,INCOSEוסייעתי לה בהצגת הפוסטר שלה בכינוס. לדעתי ,זוהי יוזמה חיובית שכדאי ליישמה בארץ. SE VISION 2025 בשנים האחרונות הושקעה ב INCOSE-חשיבה רבה לגיבוש האסטרטגיה ארוכת הטווח של INCOSE בקידום הנדסת מערכות בעולם .בכנס זה התקיימה חשיפה ראשונה של מסמך החזון 2025לצורך קבלת משוב ממשתתפי הכינוס. מסמך החזון יופץ בקרוב במסמך שיקרא .A World in Motionהכוונה היא ,שכל הגורמים בעלי העניין במסמך זה (כמו קהילת הנדסת המערכות בישראל) יתייחסו אליו ,וגם ייזמו תהליכי יישום של תחומים וכוונים רלוונטיים לנו. עיקרי היוזמות באסטרטגיה זו ,כוללים בין השאר: •הרחבת היישום של הנדסת מערכות לתחומים לא מסורתיים. •יישום הנדסת מערכות בעיצוב המדיניות בהקשר למערכות חברתיות וטבעיות. •עידוד הלימוד מגישות מגוונות של הנדסת מערכות. •העמקת הבסיס התיאורטי של הנדסת המערכות. •קידום כלים ושיטות לטיפול במערכות מורכבות. •שיפור היכולות של מהנדסי המערכות בכלים ,שיטות וכישורי מנהיגות. •העשרת החינוך וההכשרות של מהנדסי מערכות כדי לאפשר עמידה בצורך ההולך וגובר למהנדסי מערכות. חיזוק הקשר של האיגוד הישראלי להנדסת מערכות עם INCOSE האיגוד הישראלי להנדסת מערכות INCOSE_ILנחשב ב INCOSE-ובעולם כגוף חזק ופעיל .הכנסים שלנו בהשתתפות 400-500משתתפים מעוררים השתאות והערכה. גם ההשתתפות של כ 15-משתתפים מישראל ,אשר חלקם הציגו בכינוס והשתתפו בחלק מקבוצות העבודה ,זוכה להערכה רבה. במסגרת המפגשים עם אנשי INCOSEהועלו וסוכמו הנקודות הבאות: •הסכם החברות האישית של 300מהנדסי מערכות מישראל במחיר מופחת ,תוקן בהתאם לבקשתנו ואושרר לשנה נוספת; •העלינו שוב את מועמדות ישראל לארח את הכנס האירופאי ב .2015-עלתה גם האפשרות לארח את הכנס הבינלאומי ב;2016 •העלינו היבטים שונים להתאמת ה Circle Award -לציפיות שלנו ושל מדינות נוספות מחוץ לארה"ב. ייתכן ונציג ציפיות אלו בכתב. •עלו מאיתנו וממדינות נוספות ציפיות לשיפור התקשורת בתוך הסקטור שלנו EMEAהכולל את אירופה ,המזרח התיכון ואפריקה. חזרה לתוכן עניינים 24 גליון מס’ | 13ינואר 2014 מערכת היחסים שיש לנו עם הנשיא John Thomasהיא מצוינת – הוא ביקר אצלנו כבר פעמיים .גם עם הנשיא הבא David Longאנו בונים מערכת יחסים טובה ,והוא עזר לנו להביא את ראלף הרטמן לכנס שלנו ,והבטיח לבוא לכנס הישראלי הבא. בכנס בפילדלפיה הוכרזו המועמדים לנשיא הנבחר הבא (לאחר :)Longמיודעינו Asmus Pandikow משבדיה ,ו Allan Harding-מהאיגוד הבריטי .הבחירות מתוכננות לנובמבר-דצמבר הקרובים. בנוסף ,צפויות בקרוב בחירות ל Sector Director-של הסקטור שלנו ,EMEAבמקום .Asmusעדיין לא נקבעו מועמדים לתפקיד זה Terje Fossnes .מנורבגיה הביע את רצונו להיבחר. הכנסים הבאים של INCOSE 9th ASIA-PACIFIC COUNCIL SE CONFERNCE- 9-11 SEPTEMBR, 2013, YOKOHAMA, JAPAN INCOSE 2014, INTERNATIONAL WORKSHOP, 25-28 JANUARY, 2014, LOS ANGELES, CALIFORNIA, USA INTERNATIONAL SYMPOSIUM, 21-24 JULY, 2014, SEUL, SOUTH KOREA EMEA SE CONFERENCE, 27-29 OCTOBER, 2014, SOUTH AFRICA סיכום והמלצות הכנס הבינלאומי של INCOSEהשנה ,היה מוצלח ועשיר מבחינה מקצועית .בהחלט יש להמשיך במגמה של השתתפותנו הפעילה בכינוסים אלו .כדאי גם ליישם את התובנות וההמלצות לפיתוח תחום הנדסת מערכות תחבורה ,כמפורט בנספח. ישנם מספר מרצים טובים ,כמו ד"ר שרה שירד (בתחומי מערכות מסובכות) ופרופ' ג'ו קסר (בתחומי חשיבה הוליסטית) ואחרים ,שכדאי להזמין לפעילות וסמינרים בישראל. התוכניות האקדמיות בעולם להכשרת מהנדסי מערכות הן מתפתחות ,חדשניות ודינאמיות וכדאי ללמוד מהן. כדאי ללמוד את עיקרי מסמך החזון 2025ולבחון יישום כוונים ותחומים רלוונטיים וחשובים לנו. קיימת פעילות ענפה של תקינה בעולם בתחומי הנדסת מערכות .התקנים צפויים להיות מאושרים ומופצים בשנה הקרובה. לאור מגמת ההתפתחות בעולם ,כדאי שנגבש שוב את עמדתנו בנושא הסמכת מהנדסי מערכות .יש להתייחס גם לתקן המתהווה 24773להסמכת מהנדסי מערכות. כדאי שנגבש בהקדם את העדפתנו לגבי אירוח כנס INCOSEבישראל ב 2015-או ב.2016- חזרה לתוכן עניינים 25 קול המערכות -כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל נספח הנדסת מערכות בתחבורה פעילויות ותובנות מהכנס הבינלאומי להנדסת מערכות של INCOSEביוני 2013 כללי אחד התחומים ,שהיה עשיר במיוחד בכנס הבינלאומי להנדסת מערכות של INCOSEביוני ,2013היה תחום הנדסת מערכות בתחבורה .כבר מספר שנים מתקיימת במסגרת INCOSEקבוצת עבודה פעילה מאד לקידום נושא זה בה שותפים מנהלים ,מהנדסים ,מומחים ומהנדסי מערכות מחברות וגופי תחבורה שונים בארה"ב ובאירופה. להלן דווח תמציתי על הפעילויות בנושא זה ,שבחלקן השתתפתי ,ועל תובנות שלי מפעילויות אלו ופגישות עם מומחים שהשתתפו בכינוס .כמו כן ,מוצגות כאן מספר המלצות לקידום הנדסת מערכות בתחבורה בישראל. פעילויות בכינוס הפעילויות בתחום הנדסת מערכות בתחבורה כללו הצגות של מאמרים של מומחים בתחום זה ,פאנלים לדיון בנושאים בעלי חשיבות ,מפגשי שולחנות עגולים לסיעור מוחות ,מפגשים של קבוצת העבודה בנושא ,סיורים מקצועיים במערכת הרכבת התחתית של פילדלפיה ומערכת התחבורה של עמק ה .Delware המאמרים והפאנלים נמצאים ב DOK-של הכינוס .הם יעלו בקרוב לאתר INCOSEויהיו פתוחים לחברי INCOSEבמסגרת האתר .סיכומי קבוצות הדיון יכללו בהמשך באתר קבוצת העבודה באתר .INCOSE סיכומי מידע ותובנות ראשונים קיימת פעילות רבה בארה"ב ובאירופה בחיזוק הקשר בין קהילת אנשי התחבורה וקהילת מהנדסי המערכות .יש מספר פרויקטים תחבורתיים בהם יש עבודה משותפת ופורייה .להלן מספר דוגמאות: •הרצאה של פרופ' בריאן קולינס מאוניברסיטת לונדון ,אשר בתפקידו הקודם היה היועץ המדעי הראשי של משרד התחבורה הבריטי ,דנה בהנדסת מערכות ,חשיבה מערכתית ומדע הסיבוכיות ובצורך לשלב ביניהם .הוא הדגים את עיקרי דבריו על פרויקט המודרניזציה של מערכת התחבורה בלונדון שנקראת .ThamesLinkהוא הדגים בעיות באינטגרציה ופתרונן בסינתזה ובעיות המוגדרות ,wickedבהן הבעיה לא ברורה עד שלא מוצג פתרון .הוא הדגיש שבפרויקטי תחבורה יש חשיבות גדולה להבנת התנהגות האנשים. •הרצאה של אן אוניל ווויליאם גלקלר ממערכת התחבורה של העיר ניו יורק על שימוש בגישות של הנדסת מערכות בגיבוש ויישום תהליכי אישור וקבלה של פרויקטי תשתית תחבורתיים לפי סטנדרטים "ירוקים". •שולחנות עגולים סביב נושאים המעניינים של קהילת אנשי התחבורה .כל נושא נדון על ידי מספר קבוצות ,והתובנות המשותפות הוצגו לכל המשתתפים .המוטו של מפגש זה הינו :שיתוף בבעיות מקטין את היקף הבעיות .הנושאים לדוגמא שנדונו :כיצד משכנעים את המנהלים ליישם מתודולוגיות של הנדסת מערכות בתחבורה? כיצד מגייסים ומכשירים מהנדסי מערכות לתחומי תחבורה? כיצד מתכננים ומנהלים פרויקטי מודרניזציה ושדרוג בתחומי תחבורה? •הרצאה על שימוש בכלי הנדסת מערכות בגיבוש מדיניות תחבורה בהקשר לנסיעה לעבודה באופניים. •הרצאה על התפתחות מערכת הרכבות בבריטניה כמערכת של מערכות ( )SoSמהמאה ה 19-ועד היום. חזרה לתוכן עניינים 26 גליון מס’ | 13ינואר 2014 למרות הפעילויות המשותפות המוצלחות עדיין סבורים אנשי הנדסת המערכות וגם מומחי התחבורה שיש עוד דרך ארוכה לשיתוף פעולה מלא ,ולפיכך הם מתכננים להמשיך במאמצים לחבר בין שתי הקהילות. על בסיס ניסיונם הרב בנושא ,הם מוכנים לסייע לנו לקדם קשר זה בישראל .נפגשתי לפגישות אישיות עם מספר מומחים בנושא ,וכולם מוכנים לסייע במידע ,בעצה ואף לבקר בארץ. פעילויות אלה יוצרות פרקטיקות של הנדסת מערכות בתחומי תחבורה וכן יוצרות case studiesשיכולים לשמש למחקר וללימוד. קשרים שיצרתי - Anne O'Neilעד לאחרונה הייתה מהנדסת מערכות ראשית ב .New York City Transit Authority - MTA היא גם ייסדה והובילה את קבוצת העבודה של INCOSEבנושא של תחבורה .לאחרונה מונתה ב INCOSE ל ,Director of Commercial Outreachובמסגרת זו היא אחראית להוביל את מאמצי INCOSEליישום הנדסת מערכות מעבר לתעשיות המסורתיות ,כגון תחום התחבורה .היא מוכנה לסייע לנו ולבוא לארץ בעניין זה .סיכמתי איתה שאתכתב איתה לאחר שנחליט מה אנחנו רוצים ממנה. - Dr. Jon Elphickהיה מהנדס מערכות בכיר בחברת הרכבות בבריטניה .כיום הוא יועץ בכיר בחברת הייעוץ ATKINSשיועצת בתחומי התחבורה .מוכן לסייע ולבוא לישראל לצורך זה. – Nigel Murphyגם הוא היה מהנדס מערכות בכיר בחברת הרכבות בבריטניה ,כיום הוא מנהל הפעילות הבינלאומית של חברת הייעוץ .ATKINS - David Springsteadמנהל בכיר של הנדסה ופיתוח ב MARTA – Metropolitan Atlanta Rapid Transit Authorityהינו כיום מנהל פרויקט שדרוג ומודרניזציה של מערכת התחבורה באטלנטה ופועל בגישות של הנדסת מערכות. סיכום והמלצות יש פעילות רבה ופורייה בארה"ב ובאירופה לקידום ושילוב הנדסת מערכות בתחומי התחבורה .הפעילות במסגרת INCOSEהיא עשירה ,ויש נכונות לסייע לנו בפועל במאמצים אלו. המלצות: •להזמין את Anne O'Neilליום כנס שאנו מתכננים בנושא .במסגרת זו גם לקיים איתה מפגש שולחן עגול וסיעור מוחות לדרכי קידום הנושא בישראל. •ללמוד את המידע המצטבר בקבוצת העבודה ,ואף להצטרף לקבוצת העבודה .במסגרת זו מומלץ להצטרף לחברות ב .INCOSE •ללמוד את המידע המצטבר בגופים נוספים כמו אוניברסיטת בירמינגהם ,קבוצת הייעוץ ATKINS ועוד. •להקים קבוצת עבודה ישראלית בנושא בהשתתפות וחסות מרכז גורדון,המכון לתחבורה ,אילטם והאיגוד הישראלי להנדסת מערכות .INCOSE_IL •להמשיך במאמצים לניתוח אירועים רלוונטיים בישראל ,כדי ליצור תובנות מקומיות וכן ניתוחי אירועים מקומיים. חזרה לתוכן עניינים 27 כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל- קול המערכות הטכניון מכון טכנולוגי לישראל מרכז גורדון להנדסת מערכות 6.1.14 - תוכנית יום העיון Lean and Agile Systems Engineering ORGANIZED BY THE GORDON CENTER FOR SYSTEMS ENGINEERING ,WITH THE SUPPORT OF IAI, RAFAEL, IBM HAIFA RESEARCH LABS INCOSE_IL & ILTAM IN CONJUCTION WITH YOSSI LEVINE DAY FOR SYSTEMS ENGINEERING 08:30 – 09:00 Gathering 09:00 – 09:30 Opening: • Prof. Aviv Rosen-the head of the Gordon Center- Technion. • A Representative of IAI Management. • A Representative of RAFAEL Management. • Yossi Levine Family. • Excellent Systems Engineers Awards . 09:30 – 10:30 Mr. Rick Dove, Stevens Institute of Technology - Agile and Lean SE: Complimentary and Contradictory Relationship. 10:30-11:00 Prof. Orit Hazzan, Technion - Agility in Project Management: Not only in Software Engineering & Systems Engineering Projects. 11:00 - 11:30 Coffee Break 11:30 – 12:00 Yaron Levy, Amir Shatil, RAFAEL - Implementation of Agile Approach in Software Development. 12:00 – 13:00 Dr. Yael Dubinsky, IBM Research - Haifa - Agile Practices in System Development. 13:00 – 14:00 Lunch Break 14:00- 15:00 Prof. Bo Oppenheim, LMU - The Disastrous "Flavor of the Month" ApproachSuccess stories of implementing Lean SE. 15:00 – 15:30 PANEL: Agile and Lean SE: Are these two approaches complementary or they are different and should applied in specific environment? 15:30 – 15:45 CONCLUSIONS: Prof. Aviv Rosen, Dr. Avigdor Zonnenshain, Technion, Gordon Center. 28 חזרה לתוכן עניינים גליון מס’ | 13ינואר 2014 אילטם -איגוד משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות במערכות משולבות עתירות ידע (ע”ר) שלום רב, טופס הצטרפות לאיגוד מהנדסי המערכות INCOSE_ILלשנת 2014 INCOSE_ILהנו האיגוד המקצועי של מהנדסי המערכות בישראל .יעדי הארגון :טיפוח וקידום של מקצוע הנדסת המערכת ,הפרייה הדדית בין מהנדסי מערכות מתחומים שונים ,שיתוף מידע בתהליכים ובשיטות ניהול הנדסת מערכת ,אימוץ גישות רב תחומיות ליצירת פתרונות לפיתוח מערכות משולבות ורב תחומיות – מערכות התורמות לרווחה כלכלית של התעשייה ,למדינת ישראל ולבטחונה. INCOSE_ILפועל כחלק מפעילות אילטם – איגוד משתמשים ,מתוך כוונה לשפר את הקשר עם מהנדסי המערכות וקהל המומחים בתעשייה .חברי האיגוד נהנים מיתרונות של חברי אילטם בכל הפעילויות המשותפות לשני האירגונים. פרטים נוספים על אילטם והחברות ראה .www.iltam.org אם אתה מהנדס מערכות או מהנדס העוסק בפרוייקטים מערכתיים -מקומך איתנו! הרשם כבר היום ל - INCOSE_ILותוכל לקחת חלק במגוון רחב ועשיר של פעילויות במסגרת הארגון: •כנס דו שנתי מרכזי בהשתתפות מיטב המרצים בארץ ובעולם בתחום הנדסת מערכות. •סמינרים מקצועיים של מומחים מהארץ ומחו”ל •מפגשים מקצועיים מקומיים בהנחיית אנשי מקצוע מובילים מהתעשייה ,מהאקדמיה ומהצבא •מפגשים וביקורים בחברות לשיתוף ידע/ניסיון בין החברים •קבוצות עבודה הפעילות בנושאים נבחרים בתחום הנדסת מערכות במסגרת חברותך תזכה גם בשלל יתרונות כגון: •השתתפות פעילה – הן כמרצה והן כשומע -בימי העיון והסמינרים ,בעדיפות באירועים בהם יש מגבלת השתתפות •קבלת עיתון מקצועי שמפיק הארגון פעמיים בשנה– עיתון ברמה מקצועית גבוהה הכולל חומר יישומי רב לחברות הישראליות. •קבלת הודעות והזמנות לפעילויות INCOSE_ILלמייל האישי. •קבלת קוד כניסה לאתר שיתוף בידע ספציפי של .INCOSE_ILהאתר מכיל :תוצרים ותפוקות של קבוצות העבודה ,מצגות ממפגשי ,INCOSE_ILהרצאות ומצגות מהכנסים של INCOSE_ILועוד. •קבלת קוד כניסה לאתר החברים של INCOSEלכשיגובש הסכם שיתוף בידע עם INCOSEהעולמי. נודה לך אם תקדיש רגע קט למלא את פרטיך בטופס להלן: טופס הצטרפות ל INCOSE_IL – 2014 שם ____________________ :חברה ___________________ :תפקיד__________________ : טל' ___________________ :פקס __________________ :אימייל______________________ : החברות שלי היא ללא תשלום מאחר שהחברה בה אני עובד ,חברה באילטם. אני פועל להשגת אישור תשלום מהחברה או למתן התחייבות לתשלום. הריני מאשר לאיגוד לשלוח אלי חומר על פעילות האיגוד * דמי חבר ל INCOSE_IL -לשנת 2014לקהל הרחב 500 :ש”ח (לא כולל למע”מ) .לחברי אילטם ללא תשלום ברכותינו ,כעת אתה חבר באיגוד מהנדסי המערכות – INCOSE_ILבשנת !!! 2014 בברכה, משה סלם פרופ' מוטי פרנק נשיא INCOSE_IL מנכ”ל אילטם חזרה לתוכן עניינים 29 גליון מס’ | 13ינואר 2014 עיצוב גרפי studio MediaHut
© Copyright 2024