‫יולי ‪2014‬‬ ‫מס’ ‪| 14‬‬ ‫‪2012‬‬ ‫דצמבר‬ ‫גליון‪| 11‬‬ ‫גליון מס'‬ ‫קול העורך‬ ‫עמיר תומר‬ ‫קול נשיא ‪INCOSE_IL‬‬ ‫מוטי פרנק‬ ‫קול מנכ”ל אילטם‬ ‫משה סלם‬ ‫הנדסת מערכות זריזה (‪ )Agile‬והנדסת מערכות רזה (‪– )Lean‬‬ ‫גישות משלימות או מנוגדות?‬ ‫אביגדור זוננשיין‬ ‫הנדסת מערכות פוגשת תחבורה‬ ‫אביגדור זוננשיין‪ ,‬שרון שושני ואילת גל‪-‬צור‬ ‫אופטימיזציה ותכן לייצוריות מרמת המכלול‬ ‫ועד לרמת הנדסת המערכת‬ ‫יעל ק‪.‬‬ ‫הבנת מורכבות אלגנטית בתכן [תקציר]‬ ‫קמפר לואיס‬ ‫ללמוד לראות ולהבין את התמונה הכוללת בפרויקט [תקציר]‬ ‫מיכל אילוז‪ ,‬איציק כהן ואבי שטוב‬ ‫הכנס הבינלאומי להנדסת מערכות ‪ - INCOSE_IL2015‬קול קורא‬ ‫תוכנית יום העיון ‪ -‬הנדסת מערכות מורכבות‬ ‫טופס הרשמה לאיגוד הישראלי להנדסת מערכות‬ ‫תוכן עניינים‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫קול העורך‬ ‫עמ’ ‪1‬‬ ‫קול נשיא ‪INCOSE_IL‬‬ ‫עמ’ ‪2‬‬ ‫קול מנכ”ל אילטם‬ ‫עמ’ ‪4‬‬ ‫הנדסת מערכות זריזה (‪ )Agile‬והנדסת מערכות רזה (‪– )Lean‬‬ ‫גישות משלימות או מנוגדות?‬ ‫עמ’ ‪6‬‬ ‫עמיר תומר‬ ‫מוטי פרנק‬ ‫משה סלם‬ ‫אביגדור זוננשיין‬ ‫הנדסת מערכות פוגשת תחבורה‬ ‫עמ’ ‪10‬‬ ‫אופטימיזציה ותכן לייצוריות מרמת המכלול ועד לרמת הנדסת‬ ‫המערכת‬ ‫עמ’ ‪15‬‬ ‫אביגדור זוננשיין‪ ,‬שרון שושני ואילת גל‪-‬צור‬ ‫יעל ק‪.‬‬ ‫הבנת מורכבות אלגנטית בתכן [תקציר]‬ ‫עמ’ ‪22‬‬ ‫ללמוד לראות ולהבין את התמונה הכוללת בפרויקט [תקציר]‬ ‫עמ’ ‪23‬‬ ‫הכנס הבינלאומי להנדסת מערכות ‪ - INCOSE_IL2015‬קול קורא‬ ‫עמ’ ‪24‬‬ ‫תוכנית יום העיון ‪ -‬הנדסת מערכות מורכבות‬ ‫עמ’ ‪26‬‬ ‫טופס הרשמה לאיגוד הישראלי להנדסת מערכות‬ ‫עמ’ ‪27‬‬ ‫קמפר לואיס‬ ‫מיכל אילוז‪ ,‬איציק כהן ואבי שטוב‬ ‫חלקו האנגלי של הגליון נמצא מצידו השני‪.‬‬ ‫‪The English section is on the opposite side of the journal‬‬ ‫‪1‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫קול העורך‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫חלפו ‪ 6‬חודשים וגיליון חדש של "קול המערכות" יוצא‪ ,‬כרגיל‪ ,‬ביום העיון החצי‪-‬שנתי שנערך במכון גורדון‬ ‫בטכניון‪ .‬הפעם מוקדש יום העיון לתכן מערכות מורכבות (‪ ,)Complex Systems‬כמתבקש ממיקוד‬ ‫הפעילות של ‪ INCOSE_IL‬לשנים הקרובות‪ ,‬כפי שדווח בגיליון הקודם‪.‬‬ ‫אל "קול המערכות" עומד להצטרף אח צעיר – ‪ Newsletter‬שיצא לאור ברבעונים בהם לא יוצא "קול‬ ‫המערכות" (דהיינו באוקטובר ובאפריל)‪ ,‬בעריכתו של ד"ר אביגדור זוננשיין‪ ,‬ויספק לכם מידע שוטף על‬ ‫הנעשה באיגוד הישראלי להנדסת מערכות ועל חדשות וחידושים בתחום הנדסת המערכות בעולם‪.‬‬ ‫אחד האורחים הנכבדים ביום העיון על תכן מערכות מורכבות הוא פרופ' קמפר לואיס מאוניברסיטת‬ ‫באפלו העוסק בנושא של מציאת פתרונות פשוטים לבעיות מורכבות‪ .‬אנו שמחים להביא בגיליון זה‬ ‫פרסום חוזר של מאמרו ‪ Making Sense of Elegant Complexity in Design‬שפורסם בכתב‪-‬העת‬ ‫‪ ,Journal of Mechanical Design‬בו מוצגים מספר עקרונות אלגנטיים ופשוטים שיכולים לשמש להבנה‪,‬‬ ‫לחיזוי ולתיכון של מערכות מורכבות גדולות‪ .‬המאמר מובא באדיבות המו"ל של כתב‪-‬העת (‪)SIAM‬‬ ‫ובאדיבות המחבר‪.‬‬ ‫אחד מהקשיים הגדולים של התמודדות עם מערכות גדולות ומורכבות הוא הבנת התמונה הכוללת‪.‬‬ ‫מאמרם של מיכל אילוז‪ ,‬איציק כהן ופרופ' אבי שטוב מהטכניון מציג שימוש במתודולוגיה מבוססת‪-‬‬ ‫סימולציה (‪ )Simulation Based Training‬לאימון מנהלי פרויקטים ומהנדסי מערכת בניהול אינטגרטיבי‬ ‫של פרויקט‪ .‬הסימולציה מתבצעת ע"י צוות פרויקט תוך שימוש בסימולטור ‪ PTB‬שפותח ע"י פרופ'‬ ‫שטוב‪.‬‬ ‫שימוש אחר בסימולציות‪ ,‬לצורך אופטימיזציה של תכן‪ ,‬מוצג במאמרה של יעל ק‪ .‬מרפאל‪ .‬יעל עוסקת‬ ‫מספר שנים בשימוש ובהטמעה של כלי תוכנה למיטוב התכן המערכתי והיא מדגימה במאמרה שימוש‬ ‫בכלי מסוג זה לתכן אופטימלי של אנטנה‪ ,‬עם השלכות לשימוש בשיטה ובכלי גם לתכן מערכתי מלא‪.‬‬ ‫בחודש מרץ ‪ 2014‬נערך בטכניון כנס בנושא שנועד להפגיש את תחום הנדסת המערכות עם תחום‬ ‫יישומי התחבורה‪ .‬ד"ר אביגדור זוננשיין‪ ,‬שרון שושני וד"ר אילת גל‪-‬צור סיכמו את יום העיון‪ ,‬אשר ממנו‬ ‫עולה כי מרחב גדול של שיתוף פעולה פרוש בין שני תחומים אלה‪ ,‬שיפיק פעילות רבה ומועילה‪.‬‬ ‫ד"ר אביגדור זוננשיין מסכם עבורנו‪ ,‬כמיטב המסורת‪ ,‬את יום העיון הקודם במכון גורדון‪ ,‬שהוקדש לנושא‬ ‫הנדסת מערכות זריזה (‪ )Agile‬ורזה (‪.)Lean‬‬ ‫בברכת קריאה מהנה‪,‬‬ ‫ד”ר עמיר תומר‪CSEP ,‬‬ ‫המכללה האקדמית כנרת‬ ‫עורך "קול המערכות"‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪1‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫קול נשיא האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ‪INCOSE_IL -‬‬ ‫שלום רב לקהילת הנדסת המערכות בארץ‪,‬‬ ‫בתחילת שנת העבודה ‪ 2014‬החלטנו לארגן את פעילות האיגוד הישראלי להנדסת מערכות סביב שני‬ ‫מוטיבים מרכזיים‪ :‬הראשון הינו הנדסת מערכות במערכות מורכבות (‪ )complex systems‬ובמערכים‬ ‫(‪ )SoS - System of Systems‬והשני – הנדסת מערכות בחברות קטנות ובינוניות‪ .‬הקמנו לכל אחד‬ ‫מהנושאים האלה וועדת היגוי שתפקידיה העיקריים הינם זיהוי ומיפוי צרכים‪ ,‬קביעת עדיפויות והכנת‬ ‫רשימת נושאים בהם כדאי להתמקד‪ .‬מכיוון שהייעוד המרכזי של האיגוד הישראלי להנדסת מערכות‬ ‫‪ INCOSE_IL‬הינו להפיץ ידע ולשתף בידע לקידום הנדסת המערכות בתעשייה הישראלית‪ ,‬באקדמיה‬ ‫ובמגזר הממשלתי הרי שהתוצר העיקרי הנדרש משתי הוועדות הינו תכנית עבודה של מפגשים‪ ,‬סמינרים‬ ‫וימי עיון לשנים ‪.2014-2015‬‬ ‫במקביל לעבודת ועדות היגוי אלה המשכנו במחצית הראשונה של ‪ 2014‬בפעילות השוטפת של קורסים‪,‬‬ ‫ימי עיון ומפגשים‪ .‬אזכיר כאן את הסדרה בת ‪ 5‬מפגשים "הנדסת מערכות כמקצוע"‪ ,‬הכנס הלאומי השני‬ ‫לסימולציה‪ ,‬מפגש משותף עם העמותה לניהול פרויקטים ‪ ,PMI‬מפגש של מתעניינים בהוראת והדרכת‬ ‫הנדסת מערכות‪ ,‬מפגש בנושא של הנדסת משפחת מוצרים ושני מפגשים (מתוך עשרה מתוכננים) של‬ ‫הנדסת מערכות בחברות קטנות ובינוניות‪ .‬הראשון עסק בשדרוג מערכות קיימות והשני בהגדרה‪ ,‬ניהול‬ ‫וניתוח דרישות‪ .‬עוד קיימנו שני מפגשים בנושא ניהול סיכונים וניהול בטיחות‪ ,‬מפגש בהנחיית מומחה‬ ‫מחו"ל בנושא ‪ ,Lean and Agile SE‬מפגש על תורת האילוצים ‪ TOC‬ככלי עזר בהנדסת מערכות ומפגש‬ ‫בנושא הנדסת בדיקתיות‪ .‬קבוצות העבודה "תכן לחסינות מערכות" ו"ניהול סיכונים ובטיחות" המשיכו‬ ‫בעבודתן והוקמה קבוצת עבודה חדשה בנושא "ארכיטקטורה של מערכות מורכבות"‪ .‬בינואר ובמרץ‬ ‫‪ 2014‬השתתפנו בימי עיון של מרכז גורדון להנדסת מערכות‪.‬‬ ‫שיתופי פעולה עם ארגונים אחרים העוסקים במערכות הכרחיים בעולם בו הרב תחומיות נעשית‬ ‫דומיננטית יותר ויותר‪ .‬במסגרת זו נמשיך את שיתוף הפעולה עם העמותה לניהול פרויקטים ‪,PMI‬‬ ‫סיכמנו עקרונית על שיתוף פעולה עם לשכת מנתחי מערכות מידע ונחתור לשיתופי פעולה עם ארגונים‬ ‫העוסקים בהנדסת תוכנה ומערכות משובצות מחשב מעבר לשיתוף הפעולה שכבר קיים עם ה‪IEEE-‬‬ ‫‪.Computer Society‬‬ ‫מבין הנושאים המתוכננים להמשך ‪ 2014‬ותחילת ‪ 2015‬אזכיר כאן את הנושאים הבאים‪ :‬כלים להנדסת‬ ‫מערכות‪ ,‬פיתוח מבוזר של מערכות‪ ,‬ניהול הנדסי מרובה דיסציפלינות‪ ,‬בטחון וסייבר‪ ,‬ניהול ניסויים‪ ,‬חקר‬ ‫ביצועים‪ ,‬ממשקים ומערכות שו"ב‪ .‬הנושא של עיבוד נתונים‪ Big Data ,‬וכריית נתונים (‪)Data Mining‬‬ ‫טופל עד כה בעיקר בקהילה של אנשי תוכנה ומערכות מידע אולם מכיוון שתחום זה חודר לאחרונה יותר‬ ‫ויותר גם להנדסת מערכות יש בכוונתנו להיכנס גם לנושא זה‪.‬‬ ‫כדי להצליח במשימתנו ולעמוד ביעדים השאפתניים הנ"ל אנחנו זקוקים לחברים פעילים המוכנים לתרום‬ ‫מהידע והניסיון שלהם לקידום הנדסת מערכות בארץ‪ .‬המעוניינים מוזמנים לפנות אלי באופן אישי לפי‬ ‫כתובת האימייל שלמטה‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬אני קורא לכל קוראי "קול המערכות" להצטרף אלינו לאיגוד כחברים אישיים‪ .‬הרישום הינו ללא‬ ‫החברה באילט"ם‪ ,‬לחברי סגל באקדמיה‪ ,‬לסטודנטים ולאנשי צה"ל‪ .‬את‬ ‫ֵ‬ ‫בחברה‬ ‫תשלום למי שעובד ֶ‬ ‫הרישום ניתן לבצע בקלות באתר אילט"ם והנרשמים יקבלו תעודת חבר אישית המזכה בהטבות שונות‬ ‫כגון קבלת מידע לכל אירועי האיגוד למייל האישי‪ ,‬קבלת כתב העת "קול המערכות" לתיבת הדואר האישית‬ ‫או למייל‪ ,‬עדיפות בהרשמה לאירועים המוגבלים במספר משתתפים‪ ,‬גישה מלאה למאגרי המידע בנושא‬ ‫הנדסת מערכות של האיגוד‪ ,‬הנחה ברישום לכנסים וימי עיון ודמי חבר מוקטנים (‪ 18‬דולר לשנה) לקבלת‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪2‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫גישה מלאה למאגר המידע של הארגון הבינלאומי להנדסת מערכות ‪ .INCOSE‬הצטרפו אלינו לקידום‬ ‫הנדסת מערכות בארץ‪.‬‬ ‫ולסיום אני גאה לדווח לכם כי בכנס השנתי האחרון של ‪ INCOSE‬שהתקיים בארה"ב בסוף יוני ‪2014‬‬ ‫קיבל האיגוד שלנו הוקרת זהב ‪ Gold Circle Award‬על פעילותנו ב‪ 2013-‬לקידום הנדסת מערכות בארץ‬ ‫וב‪ .INCOSE-‬זהו אות ההוקרה הגבוה ביותר המוענק לצ'פטרים של ‪ INCOSE‬על פעילותם‪ .‬חברנו ד"ר‬ ‫אביגדור זוננשיין קיבל באותו כנס את האות ‪ INCOSE 2014 Outstanding Service Award‬על תרומתו‬ ‫ל‪ ,INCOSE-‬לסקטור ה‪ EMEA-‬של ‪ INCOSE‬ולאיגוד שלנו‪.‬‬ ‫מכתב ההוקרה לאביגדור מופיע בעמוד ‪ IV‬בצידו האנגלי של הגליון‪.‬‬ ‫פרופ' מוטי פרנק‬ ‫נשיא האיגוד הישראלי‬ ‫להנדסת מערכות ‪INCOSE_IL‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪3‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫קול מנכ”ל אילטם‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫במרץ ‪ 2014‬אישרה‪ ,‬בשעה טובה‪ ,‬תוכנית מגנט של המדען הראשי את המשך פעילות אילטם החדשה‬ ‫לשנים ‪ .2019 2014‬בהתאם לתוכנית החדשה שאושרה‪ ,‬פעילות אילטם תתמקד בתהליכים‪ ,‬מתודולוגיות‬ ‫וטכנולוגיות לפיתוח מתקדם של מערכות מורכבות ומערכים‪ .‬עם קבלת אישור המדען לפעילות האיגוד‬ ‫ערכנו בחירות לנשיאות האיגוד‪ ,‬הכוללת נציגים ממגוון התעשיות ומהאקדמיה‪ .‬כיו"ר הנשיאות נבחר‬ ‫חיים רייכמן מאלתא‪.‬‬ ‫אילטם פועלת בארבעה שטחים מרכזיים‪:‬‬ ‫‪1 .1‬שטח הנדסת מערכות‪ ,‬המתמקד בשלושה תחומים עיקריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬תהליכי פיתוח מערכות מורכבות ומערכים;‬ ‫ב‪ .‬שיפור תהליכי פיתוח מערכות בחברות לא ביטחוניות ;‬ ‫ג‪ .‬תכן לבטיחות‪ ,‬כחלק מתהליך פיתוח המערכת‪.‬‬ ‫‪ .2‬שטח הנדסת תוכנה‪ ,‬המחולק ל‪ 2-‬תחומים‪:‬‬ ‫א‪ .‬הנדסת תוכנה במערכות משובצות מחשב‪ ,‬שבמסגרתו נעביר פעילויות בנושאי ארכיטקטורת‬ ‫תוכנה‪ ,‬מגמות בעולם המחשוב‪ ,‬תוכנה מאובטחת‪ ,‬מיקבול‪ ,‬קוד פתוח ועוד‪ ,‬ונפעל במקביל‬ ‫להטמעת שיטות וגישות פיתוח אלה ע"י הצגת ניסיונן של חברות תעשייתיות ביישומן;‬ ‫ב‪ .‬טכנולוגיות מידע במערכות מורכבות‪ ,‬שבמסגרתו נעביר הרצאות של חברות מובילות בנושאי‬ ‫נתוני עתק (‪ )Big Data‬וארכיטקטורת מערכות מידע‪.‬‬ ‫‪ .3‬שטח פיתוח חומרה‪ ,‬המתמקד בשלושה תחומים‪:‬‬ ‫א‪ .‬פיתוח חומרה למערכות מורכבות‪ ,‬ובכלל זאת נושאים כגון ‪Parallel computing, Functional‬‬ ‫‪printing of electronics, Time To Market reduction : Concurrent engineering, Full board‬‬ ‫‪;simulation‬‬ ‫ב‪ .‬תכן לקיימות והשפעתו על המערכת‪/‬המוצר‪ ,‬הכולל עדכון לגבי הרגולציה בארץ ובעולם בנושאי‬ ‫חקיקה סביבתית‪ ,‬מזווית הראיה של ההשפעה על פיתוח ואספקה של מערכות עתירות ידע;‬ ‫ג‪ .‬תכן לייצוריות‪ ,‬הכולל חידושים בטכנולוגיות ובשיטות עבודה הבאות לשפר את תהליך ההעברה‬ ‫מפיתוח לייצור ואת שיפור אמינות המוצר לאורך חיי המוצר‪.‬‬ ‫‪ .4‬שטח ניהול פיתוח רב תחומי‪ ,‬המתמקד בשילוב של דיסציפלינות שונות וביחסי הגומלין בין‬ ‫הדיסציפלינות‪ .‬השטח יוזם פעילויות משותפות לצמדי‪-‬דיסציפלינות‪ ,‬כגון מנהלי פרויקטים ומהנדסי‬ ‫מערכות‪ ,‬מהנדסי מערכות ומהנדסי תוכנה‪ ,‬וכן מהנדסי תוכנה ומהנדסי פיתוח חומרה‪.‬‬ ‫לכל אחד משטחי הפעולה הוקמו וועדות היגוי מקצועיות‪ ,‬אשר ייזמו פעילויות‪ , ,‬יבחנו הצעות לפעילות‬ ‫את התאמתן לחברי האיגוד ולתחום הפעילות ויקבעו את התכנים והמרצים במפגשים ובסמינרים‪.‬‬ ‫‪ .Software Summit 2014‬בתאריכים ‪ 11-12.6.2014‬קיימנו באוניברסיטת בר‪-‬אילן את הכנס הבינלאומי‬ ‫השישי להנדסת תוכנה ‪ .SwSTE2014‬הכנס נערך בשיתוף עם הסניף הישראלי של‪ IEEE CS‬ובשיתוף‬ ‫אוניברסיטת בר אילן‪ .‬היום הראשון של הכנס חולק לשני מסלולים‪ :‬במסלול הראשון אירחנו את ‪Christina‬‬ ‫‪ Hall‬מחברת ‪ SAP‬בגרמניה‪ ,‬אשר העבירה סדנא בנושא ‪ .Design Thinking‬המסלול השני הוקדש‬ ‫לנושא ‪ , Security‬בבוקר סדנא בנושא‪ Cyber Security‬שהעבירה ד"ר יעל וילה‪ ,‬ואחה"צ סדנא בנושא‬ ‫‪ Intelligent Systems for Homeland Security‬שהעבירה פרופ' שרית קראוס‪ .‬היום השני כלל חמישה‬ ‫מסלולים‪ :‬שני מסלולים אקדמיים‪ ,‬שבראשם עמדו פרופ' שרית קראוס מאוניברסיטת בר אילן ופרופ'‬ ‫דניאל ברי מאוניברסיטת וואטרלו בקנדה‪ ,‬ושלושה מסלולים תעשייתיים‪ ,‬שהובלו על ידי מומחים מובילים‬ ‫בתעשייה‪ :‬ישי פרנקל מאינטל‪ ,‬ד"ר איה סופר מ‪ IBM-‬ורן בר סלע מאלביט מערכות‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪4‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫קבוצת עבודה ראשונה בנושא "ארכיטקטורת מערכות מורכבות" הוקמה במאי ‪ .2014‬אין כיום הסכמה‬ ‫גורפת על הגדרה פורמאלית של מערכת מורכבת ומערך של מערכות‪ ,‬אולם ההגדרה הנפוצה למערכת‬ ‫מורכבת כמערכת המכילה מספר גדול של מרכיבים אשר משפיעים זה על זה‪ .‬שני הגורמים המרכזיים‬ ‫המבדילים בין מערכות מורכבות למערכות פשוטות הם קיומם של מסלולים מעגליים בתוך המערכת‪,‬‬ ‫דבר המוביל להיווצרות משובים חיובים ושליליים‪ ,‬והעובדה שבמקרים רבים חלקי המערכת הינם בעצמם‬ ‫מערכות מורכבות‪ .‬גורמים אלה מובילים להתנהגות לא‪-‬לינארית של המערכת‪ ,‬ולכן המערכת אינה עונה‬ ‫על עקרון הסופרפוזיציה (כלומר התנהגות המערכת אינה סכום של התנהגויות כל אחד מחלקיה בנפרד)‪.‬‬ ‫דבר זה מוביל לכך שקשה מאוד לחזות את התנהגות המערכת בצורה מדויקת‪ ,‬ובמקרים מסוימים עשוי‬ ‫אף להוביל להתנהגות כאוטית‪ .‬מרכז הקבוצה הינו ד"ר משה ויילר מהטכניון ומתע"א‪ ,‬מנטור הקבוצה‬ ‫הוא צבי לנדו מתע"א‪.‬‬ ‫במאי השנה קיימנו את המפגש הראשון של הקבוצה בו השתתפו ‪ 45‬איש ממגוון התעשיות (כולל‬ ‫חברים חדשים שהצטרפו לאילטם) ובו עסקנו במושגי יסוד במערכות מורכבות‪ ,‬מבוא למקרה של‬ ‫מערך של מערכות (‪ :)SoS‬הגדרות‪ ,‬מתודולוגיה‪ ,‬מידול וארכיטקטורה‪ .‬כמו כן‪ ,‬דנו במערכות בנות (‪,)CS‬‬ ‫התנהגות מתהווה (‪ ,)emergent behavior‬אלטרנטיבות ארכיטקטוניות‪ ,‬אופטימיזציה לוקלית לעומת‬ ‫גלובלית‪ ,‬אימות ותפעול‪ .‬בסיכום המפגש דנה הקבוצה ביעדי ההמשך שלה‪ ,‬ותוכנית העבודה להמשך‬ ‫פעילות הקבוצה‪ .‬במפגש הקבוצה הבא – ‪ 3/9/2014‬יציג דר' משה ויילר את נושא ‪SoS Architecture -‬‬ ‫‪ .Framework‬בחלקו האחרון של המושב נדון ונסכם את המשך תוכנית העבודה של הקבוצה לשנה‬ ‫הקרובה‪.‬‬ ‫פעילויות קרובות‪:‬‬ ‫זיהוי סיכונים בפרויקטים מורכבים ‪ -‬ב‪ 21.7.2014-‬ד"ר משה ויילר‪ ,‬מומחה לניהול סיכונים יעביר‬ ‫סדנה ייחודית בנושא‪ .‬פרטים נוספים על הסדנה ניתן לקרוא באתר‪.www.iltam.org :‬‬ ‫‪1 .1‬ארכיטקטורה של מערכות עתירות תוכנה בחודש ספטמבר השנה מתוכננת השתלמות של שלושה‬ ‫ימים (יום בשבוע) בנושא ארכיטקטורה של מערכות עתירות תוכנה‪ .‬הסדנאות יעסקו בתהליכי בניית‬ ‫הארכיטקטורה‪ ,‬בתפקידי הארכיטקט (מהנדס מערכת התוכנה)‪ ,‬בבניית ארכיטקטורה על בסיס‬ ‫מאפייני איכות ובדפוסי ארכיטקטורה‪ .‬את הסדנאות יעביר ד"ר עמיר תומר‪ ,‬ראש המחלקה להנדסת‬ ‫תוכנה במכללת כנרת וחבר הוראה בכיר בטכניון במדעי המחשב ובלימודי תואר שני להנדסת מערכות‪,‬‬ ‫והוא בעל למעלה מ‪ 25-‬שנות ניסיון בחברת רפאל‪.‬‬ ‫‪2 .2‬תכן מערכות תוך שימוש במרכיבי ‪ - COTS‬לקראת סוף השנה אנו מתכננים לקיים סדרה של‬ ‫שלושה סדנאות בנושא‪ .‬הסדנאות יעסקו בין היתר במחזור חיים ותהליכים במערכות מבוססות‬ ‫‪( COTS‬רכיבים מסחריים מן‪-‬המדף)‪ ,‬בחינה‪ ,‬הערכה ושילובים של מערכות ‪ ,COTS‬ניהול סיכונים‬ ‫של מערכות אלה ועוד‪ .‬את הסדנה יעביר ד"ר עמי הרי‪ ,‬מרצה בכיר בלימודי תואר שני להנדסת‬ ‫מערכות בטכניון‪.‬‬ ‫‪3 .3‬הכנס הבינלאומי ה‪ 8-‬להנדסת מערכות – ‪ - INCOSE_IL2015‬בשבועות האחרונים התחלנו‬ ‫להתארגן לכנס‪ .‬הכנס מאורגן על ידי ‪ - INCOSE_IL‬האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ואילטם ‪-‬‬ ‫איגוד המשתמשים‪ .‬יו"ר הכנס הוא פרופ' מוטי פרנק‪ ,‬נשיא ‪ INCOSE_IL‬וסגן נשאי המכון הטכנולוגי‬ ‫‪ HIT‬בחולון‪ .‬פרטים על הכנס ניתן לקרוא ב"קול קורא" למאמרים ומצגות לכנס בעמוד ‪.24‬‬ ‫אנו עמלים יחד עם נציגי התעשיה בנשיאות האיגוד ובוועדות ההיגוי המקצועיות במטרה לקדם פעילויות‬ ‫העונות לצרכי החברים‪ .‬אתם מוזמנים להשתתף בפעילויות המרובות של האיגוד‪.‬‬ ‫תודתי האישית נתונה ליו"ר הנשיאות מר חיים רייכמן מאלתא‪ ,‬לכל חברי נשיאות האיגוד‪ ,‬שנבחרה במרץ‬ ‫השנה‪ ,‬לנציגי החברות התעשייתיות הלוקחים במשותף חלק בקביעה ובהכוונת הפעילויות ולכל שאר‬ ‫החברים הבאים יחד לחלוק מהידע שלהם וללמוד מניסיונם של‬ ‫אחרים‪.‬‬ ‫נשמח לצרף ולשתף נציגי תעשייה ואקדמיה נוספים לצוותים‬ ‫הטכניים של מרכזי התחומים השונים‪.‬‬ ‫אנו מזמינים אתכם לקחת חלק בפעילות הענפה של האיגוד‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪5‬‬ ‫משה סלם‬ ‫מנכ"ל אילטם‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.iltam.org‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫הנדסת מערכות זריזה (‪ )Agile‬והנדסת‬ ‫מערכות רזה (‪– )Lean‬‬ ‫גישות משלימות או מנוגדות?‬ ‫סיכום יום עיון הנדסת מערכות על שם יוסי לוין‪6.1.2014 ,‬‬ ‫אביגדור זוננשיין‬ ‫מרכז גורדון להנדסת מערכות‪ ,‬הטכניון‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הוקרה והערכה למצטיינים ולמובילים‬ ‫ב‪ 6-‬בינואר ‪ 2014‬התקיים במרכז גורדון בטכניון יום העיון השנתי המסורתי להנדסת מערכות על שם‬ ‫ד"ר יוסי לוין‪ .‬בפתיחת יום העיון הוענקו תעודות הצטיינות ומענק כספי מטעם משפחת לוין למהנדסי‬ ‫מערכות מצטיינים מרפאל ומהתעשייה האווירית‪ .‬מהנדסת המערכות המצטיינת של רפאל לשנת ‪2013‬‬ ‫היא ד"ר אירית פלד מחטיבת הטילים ברפאל‪ .‬מהנדס המערכות המצטיין של תע"א לשנת ‪ 2013‬הוא‬ ‫אהוד חיון ממב"ת‪/‬תע"א‪.‬‬ ‫הנדסת מערכות זריזות (‪)Agile‬‬ ‫הדובר הראשון ביום העיון היה ‪ Rick Dove‬ממכון סטיבנס לטכנולוגיה‪ ,‬אשר הציג גישה בה נדרשת‬ ‫הנדסת מערכות שיכולה לפתח מערכות זריזות בעלות יכולת עמידה בשינויים תכופים ובלתי צפויים‪.‬‬ ‫‪ Rick‬הדגיש שהמושג ‪ Agile‬אומץ על ידי הנדסת התוכנה ומאופיין בתהליכים איטרטיביים ומהירים‬ ‫בפיתוח תוכנה‪ ,‬אך לדעתו חשוב יותר שתהליכים מסוג זה יביאו לתכן והנדסה של מערכות המסוגלות‬ ‫להתמודד עם שינויים בדרישות ובסביבה‪.‬‬ ‫לפי ‪ Rick‬מענה אפקטיבי לשינויים לא צפויים צריך להיות בעל ‪ 4‬תכונות עיקריות‪:‬‬ ‫‬ ‫•ניתן בתזמון מתאים‬ ‫‬ ‫•אפשרי מבחינת העלות‬ ‫‬ ‫•חזוי מבחינת השפעתו‬ ‫‬ ‫•שלם ומוכלל מבחינת המשימה‪.‬‬ ‫כדוגמה הציג ‪ Rick‬מערכות אג'יליות כמו מערכת בידור ביתית שהארכיטקטורה שלה מתאפיינת‬ ‫באפשרויות של ‪ Plug-and-Play‬ו‪.Drag-and-Drop -‬‬ ‫המענה יכול להיות פרואקטיבי וריאקטיבי‪ .‬במענה הפרואקטיבי ניתן לכלול אלמנטים של חדשנות‪,‬יצירת‬ ‫הזדמנויות‪ ,‬ייזום יוזמות‪ .‬במענה הריאקטיבי ניתן לכלול אלמנטים של חסינות‪ ,‬ניצול הזדמנויות‪ ,‬התמודדות‬ ‫עם מצבים חריגים‪.‬‬ ‫בחלק האחרון של הרצאתו תאר ‪ Rick‬הנדסת מערכות ביטחון‪ ,‬שאמורות להתמודד עם מתקפות ברשת‪.‬‬ ‫לדעת‪ ,‬נכון שאלו יהיו מערכות זריזות כיוון שהמתקפות הן בעלות אופי בלתי צפוי ובתדירות גבוהה‪ .‬זוהי‬ ‫בדיוק הסביבה המתאימה למערכות זריזות‪ .‬לכן‪ ,‬מוצע שמערכות הביטחון יהוו ראי של מערכות האויב‬ ‫התוקף‪ ,‬כלומר‪ ,‬ארגון עצמי‪ ,‬התאמה למצבים לא צפויים‪ ,‬חסינות‪ ,‬התפתחות והשתנות עם הסביבה‬ ‫המשתנה‪ ,‬חדשנות פרואקטיבית‪ ,‬והרמוניה עם מטרות המערכת‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪6‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫החידוש בדבריו של ‪ Rick‬הוא ביכולת לגבש מערכות אג'יליות שנותנות מענה ראוי לשינויים תכופים‬ ‫ובלתי צפויים‪ .‬מערכות ביטחון הן רק אחת מהדוגמאות למערכות כאלו‪.‬‬ ‫זריזות (‪ )Agility‬בניהול‬ ‫פרופ' אורית חזן‪ ,‬ראש המחלקה לחינוך למדעים וטכנולוגיה בטכניון‪ ,‬תיארה יישום עקרונות גישת‬ ‫ה‪ Agile-‬לניהול בטכניון ובמחלקה שלה‪ .‬פרופ' חזן התנסתה בעבר ביישום גישות אג'יליות בהנדסת‬ ‫תוכנה ואף כתבה ספר בנושא יחד עם דר' יעל דובינסקי‪ .‬פרופ' חזן תיארה את יישום התפיסה האג'ילית‬ ‫בפרויקטים המאופיינים על ידי אי ידיעת מהותו של המוצר הסופי בתחילת הפרויקט‪ .‬התפיסה האג'ילית‬ ‫מתאימה לניהולם של פרויקטים מסוג זה‪ ,‬כיוון שהגישה האג'ילית תומכת בתהליכי למידה המאפשרים‬ ‫התקדמות בפרויקט‪ ,‬תוך הבנה הדרגתית של הצרכים והדרישות‪.‬‬ ‫פרופ' חזן הציגה יישום בפועל של הגישה בהקמת ‪ Call Center‬באחת האוניברסיטאות‪ .‬הערכים‬ ‫האג'יליים שיושמו בפרויקט זה‪ ,‬כללו‪ ,‬בין השאר‪ ,‬שיתוף פעולה בין יחידות ואנשים‪ ,‬שקיפות כוללת‪,‬‬ ‫מחויבות אישית וקבוצתית לתהליך ולתוצאות ושונות ומשוב מתמיד‪.‬‬ ‫בנוסף תיארה פרופ' חזן כיצד היא מנהלת את המחלקה שלה לפי העקרונות האג'יליים‪ .‬במיוחד היא‬ ‫הציגה את ארגון הזמן במחלקה לפי עקרונות אלו‪ ,‬והדגימה זאת במעבר למערכת דו‪-‬שנתית ומשמעות‬ ‫המעבר הזה לסגל המחלקה וסטודנטים‪.‬‬ ‫לסיכום הציעה פרופ' חזן ליישם את העקרונות האג'יליים בכל מצב בו משהו משתנה ועל המערכת‬ ‫מסביב להתאים עצמה‪ ,‬וכן שקיימת תלות בין גורמים שונים בהשגת התוצאות‪/‬תוצרים‪ .‬לעתה ועל בסיס‬ ‫ניסיונה גישת ה‪ Agile-‬היא מאד אפקטיבית בכל פרויקט בו המוצר הסופי אינו ידוע מראש‪ .‬ההדרגתיות‪,‬‬ ‫העלאת השקיפות ויצירת השותפות מורידה את הסיבוכיות ומבטיחה את ההצלחה‪.‬‬ ‫מתודולוגיית פיתוח ‪ AGILE‬ברפאל‬ ‫ירון ל‪ .‬ואמיר ש‪ .‬מרפאל הציגו התנסויות שלהם בפיתוח לפי עקרונות ה‪ .Agile-‬ירון הציג את המוטיבציות‬ ‫לתהליך ברפאל‪ :‬שקיפות מלאה של פעילות צוות הפיתוח‪ ,‬ניהול זמן של פעילות הצוות‪ ,‬הדגמות תכופות‬ ‫של מוצר עובד‪ .‬ירון הדגיש את חשיבותו של ה (‪ Product Owner (PO‬ומאפייניו – ייצוג הלקוח האמיתי‪,‬‬ ‫ראיה הנדסית ועסקית‪ ,‬אדם אחד (לא ועדה)‪ ,‬חיצוני לצוות הפיתוח‪ ,‬בעל אינטרס כלכלי לפרודוקטיביות‬ ‫הצוות על ידי צמצום "רעשים"‪ .‬כמו כן הציג ירון את המטרות והתכולה של ה‪ Business Day-‬בו נוכחים‬ ‫הלקוח‪ ,‬הנהלת הפרויקט‪ ,‬צוות הפיתוח‪ ,‬צוותי פיתוח עמיתים ובעלי עניין נוספים‪ .‬ירון הדגיש שהגישה‬ ‫האג'ילית התחילה בקבוצת התוכנה‪ ,‬ועתה מנסים להרחיב את יישומה לכל הפרויקט המערכתי‪ ,‬למרות‬ ‫שיש התנגדויות מנטאליות ומעשיות בשטח‪ .‬לפי דעת ירון המינימום שמושג הוא יישור הדיסציפלינות‬ ‫האחרות לשעון האג'ילי וכן הצפת בעיות תקשורת בין הצוותים ועם הנהלת הפרויקט‪.‬‬ ‫אמיר הציג תובנות מהיישום בשטח‪ .‬מניסיונו הרב הוא הציג את יתרונות יישום הגישה‪ :‬קשר רציף וישיר‬ ‫עם צוותי הפיתוח‪ ,‬סנכרון והשפעה על תיעדוף משימות ועל התקדמותן‪ ,‬מזעור כמות‪ ,‬תכיפות ותקורות‬ ‫השינויים‪ ,‬העברת ההנחיות לכלל האנשים באופן בלתי אמצעי‪ ,‬מעבר הפיתוח לחשיבה כלכלית‪ ,‬שימוש‬ ‫מושכל במדדים ממוקדים ותכנון שלבי האינטגרציה‪.‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬לפי ניסיונם של ירון ואמיר ברפאל‪ ,‬הפיתוח האג'ילי הוא שינוי פרדיגמה ושינוי תרבותי בפיתוח‬ ‫תוכנה‪/‬מערכת‪ .‬הפיתוח האג'ילי משיג תוצאות טובות במגוון מישורים‪ ,‬כגון ניהול וממשקים‪ ,‬מיקוד‬ ‫פרויקטאלי‪ ,‬יעילות פרויקטאלית‪ ,‬שיפור איכות המוצר והשבחת המשאב האנושי‪.‬‬ ‫יישום פרקטיקות ‪ Agile‬בפיתוח מערכתי‬ ‫ד"ר יעל דובינסקי ממעבדות המחקר של ‪ IBM‬בחיפה‪ ,‬אשר הובילה ותמכה בתהליכים אג'יליים במספר‬ ‫תעשיות‪ ,‬תיארה מניסיונה ביישום הגישה בפיתוח תוכנה ומערכות‬ ‫במסגרת מעבדות ‪ IBM‬היא תיארה מאמצים לבניית מערכות ממוחשבות התומכות באינטגרציה‬ ‫מתמשכת של ההיבטים של הנדסה וניהול בפיתוח מערכות ובניהול פרויקטי פיתוח‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪7‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫כמו כן‪ ,‬הציגה יעל את התפיסה והמרכיבים של מערכת ‪)Architecture Optimization Workbench( AOW‬‬ ‫המאפשרת תכנון אופטימאלי של ארכיטקטורה מערכתית על ידי אופטימיזציה רב ממדית של ההיבטים‬ ‫ההנדסיים והניהוליים של התכן והתכנון המערכתי‪ .‬בהקשר זה הזכירה יעל גם את העבודה לשילוב‬ ‫הסימולאטור לניהול פרויקטים של פרופ' אבי שטוב בניהול והכשרה בפרויקטים‪ ,‬והשילוב של העבודה‬ ‫של מיכל אילוז בהטמעת גישות ‪ Lean‬בניהול פרויקטים‪.‬‬ ‫יישום גישות ‪ Lean‬בתכניות מורכבות‬ ‫פרופ' ‪ Bo Oppenheim‬מ‪ LMU-‬הוביל ב‪ INCOSE-‬את המהלך לפיתוח המאפשרים של התהליכים‬ ‫הרזים (‪ )Lean Enablers‬בהנדסת מערכות‪ ,‬מהלך אשר הצליח מאד והוטמע בגופי הידע של ‪INCOSE‬‬ ‫כמו המדריך להנדסת מערכות‪ .‬כמו כן‪ ,‬המשיך המהלך לפיתוח משותף של מאפשרים רזים לניהול‬ ‫פרויקטים עם ‪ MIT‬ו‪ .PMI-‬תהליכים אלו זכו לשבחים ופרסים רבים‪.‬‬ ‫בחלקה הראשון של ההרצאה הציג ‪ Bo‬מדגם של מאפשרים רזים‪ ,‬כגון הפחתה ברוטאלית של בזבוזים‪,‬‬ ‫ניהול דרישות קפדני‪ ,‬הקפדה גבוהה על איכות‪ ,‬תקשורת טובה בין האנשים והצוותים‪ ,‬שותפות עם‬ ‫ספקים ועוד‪.‬‬ ‫בחלקה השני של ההרצאה הציע לקיים הפרדה מוחלטת בין מחקר לבין פיתוח לבין תכן‪ .‬בשלבי המחקר‬ ‫יש לבצע פעילויות על ידי צוותים קטנים של חוקרים הפועלים במסגרת חוזי ‪ Cost-Plus‬בהיקפים‬ ‫קטנים יחסית‪ .‬שלבי המחקר מתייחסים לפרויקטים בהם רמת הבשלות הטכנולוגית היא נמוכה ‪TRL‬‬ ‫‪ .(Technical Readiness Level) = 1-3‬לאחר השלמת המחקר ניתן לבצע פרויקטי פיתוח קטנים יחסית‬ ‫שיביאו את המערכת לרמת בשלות ‪. TRL=6-7‬‬ ‫רק לאחר מכן אפשר לצאת לפרויקט הנדסי מלא תוך שימוש בכל הגישות המקובלות של הנדסת מערכות‪.‬‬ ‫בעניין זה מציע ‪ Bo‬לקרוא את מאמרו‬ ‫‪Improving Affordability: Separating Research from Development and from Design in Complex Programs,‬‬ ‫‪http://www.crosstalkonline.org/issues/julyaug-2013.html‬‬ ‫בחלקה השלישי של ההרצאה הציג ‪ Bo‬את התהליך הרזה לפיתוח מוצרים‪LPDF Lean Product -‬‬ ‫‪ .Development Flow‬הוא תאר את תהליך התכנון המפורט של הפרויקט‪ ,‬המבוסס על חלוקת הפרויקט‬ ‫לשלבים קצרים יחסית עם סיכונים נמוכים והציג תהליך דינאמי של הקצאת המשאבים לשלבים השונים‬ ‫של הפרויקט‪ .‬כמו כן תוארו תהליכי הבקרה אחר יישום יעדי הפרויקט והסנכרון בין אנשי צוות הפרויקט‬ ‫לגבי ההתקדמות בפרויקט‪.‬‬ ‫חלקה הרביעי והאחרון של הרצאתו של הוקדש ללימוד לקחי ניהול תכניות חלל בארה"ב‪ ,‬וכיצד המאפשרים‬ ‫הרזים יכולים להוות מענה ופיתרון נאות לבעיות השורש שנמצאו בתכניות החלל‪ .‬הפיתרונות הודגמו‬ ‫במדגם תחומים‪ ,‬כגון ניהול דרישות‪ ,‬רמת בשלות טכנולוגית ‪ TRL‬וחריגות תקציביות‪.‬‬ ‫פאנל סיכום‬ ‫הנדסת מערכות זריזה(‪ )Agile SE‬והנדסת מערכות רזה (‪ :)Lean SE‬האם הן גישות משלימות או גישות‬ ‫שונות שיש ליישמן בהתאם לסביבה הספציפית?‬ ‫המשתתפים‪:‬‬ ‫ •‪ - Rick Dove‬מכון סטיבנס לטכנולוגיה‬ ‫ •פרופ' אורית חזן – הטכניון‬ ‫ •ד"ר יעל דובינסקי – ‪IBM‬‬ ‫ •ד"ר מיכאל וינוקור – התעשיה האוירית‬ ‫ •עוזי אוריון – אלביט מערכות‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪8‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫מנחה‪:‬‬ ‫ •ד"ר אביגדור זוננשיין‬ ‫משתתפי הפאנל התבקשו להתייחס לשאלות הבאות‪:‬‬ ‫ •האם אפשר להרים את שני הדגלים בו זמנית?‬ ‫ •האם יש דרך לשילוב אפקטיבי של שתי הגישות?‬ ‫ •האם נכון להתמקד ביישום גישה אחת המתאימה למצב ולסביבה הארגונית?‬ ‫ •האם ניתן לשלב את שתי הגישות בסביבה השמרנית והמסורתית של הנדסת מערכות?‬ ‫כל אחד מהמשתתפים הציג את עמדתו ולאחר מכן ענו המשתתפים לשאלות הקהל‪.‬‬ ‫סיכום ומסקנות‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•חשוב שהמנהלים והמהנדסים יבינו את ההבדלים בין שתי הגישות כדי שיוכלו ליישם את הגישה‬ ‫הרלוונטית לפרויקט‪/‬למשימה שלהם;‬ ‫•שתי הגישות פועלות להביא למקסימום את הערך ללקוח‪ ,‬שתי הגישות מעריכות את תרומת האנשים‬ ‫להצלחת התכניות ושתי הגישות פועלות לאופטימיזציה של התהליכים;‬ ‫•אחד ההבדלים העיקריים בין שתי הגישות היא שבגישת ה‪ Lean-‬פועלים להגדרת דרישות הלקוחות‬ ‫כבר בתחילת התהליך ונעשה מאמץ לאופטימיזציה של המאמצים לבניית מערכות העומדות‬ ‫בדרישות‪ ,‬בעוד שגישת ה‪ Agile-‬מדגישה את הצורך בתגובתיות (‪ )responsiveness‬לשינויים‬ ‫בדרישות הלקוחות;‬ ‫•בגישת ה‪ Lean-‬פועלים לשיפור תהליכים כך שהם יהיו יעילים ואפקטיביים ויביאו למערכות מוצלחות‬ ‫בפחות משאבים‪ .‬בגישת ה‪ Agile-‬פועלים להשגת תהליכים אפקטיביים על ידי איטרציות מהירות‬ ‫ומתמידות‪ ,‬שמביאות מוקדם לתוצרי ביניים עם ערך ללקוח;‬ ‫•בשתי הגישות צריך שינוי פרדיגמה ושינוי תרבותי;‬ ‫•יש אפשרות לנסות תהליך פיתוח פרקטי המערב את שתי הגישות‪.‬‬ ‫סיכום ומה הלאה?‬ ‫ביום עיון זה הוצגו העקרונות והיישומים של שתי גישות – הנדסת מערכות זריזה (‪ )Agile‬והנדסת מערכות‬ ‫רזה (‪ .)Lean‬נראה שיש עדויות רבות על כך ששתי הגישות יכולות לתרום לאפקטיביות תהליכי הנדסת‬ ‫מערכות בחברות ופרויקטים‪ .‬מצד שני‪ ,‬נראה שיישום הגישות מחייב שינוי פרדיגמה ושינוי תרבותי שלא‬ ‫כל הארגונים והפרויקטים נכונים לו‪.‬‬ ‫יש להדגיש את חשיבות המערכות האג'יליות אשר מאפשרות לתת מענה הולם וראוי לתנאים משתנים‬ ‫ולסביבה בלתי צפויה‪.‬‬ ‫נכון להמשיך ללמוד גישות אלו‪ ,‬ובמיוחד איך ליישם אותן נכון בחברות ופרויקטים‪.‬‬ ‫המצגות של יום העיון וכמו כן תמונות מהאירוע נמצאים באתר מרכז גורדון‪:‬‬ ‫‪http://www.gordon-se.technion.ac.il/news-events/levin-day-612014‬‬ ‫ד"ר אביגדור זוננשיין הוא עמית מחקר בכיר במרכז גורדון להנדסת מערכות ובמוסד‬ ‫שמואל נאמן בטכניון ומשמש כמנחה סטודנטים לתארים גבוהים בטכניון‪ .‬אביגדור‬ ‫משמש כיו"ר הוועדה המרכזית לתקינת ניהול ואיכות במכון התקנים הישראלי‪ .‬בעבר‬ ‫שימש בסדרת תפקידים בכירים ברפאל ומחוצה לה בתחומי איכות ומצוינות‪ ,‬אמינות‬ ‫ובטיחות‪ ,‬ניהול ותפעול‪ ,‬ניהול פרויקטים והנדסת מערכות‪.‬‬ ‫בין השאר שימש כמנהל המרכז לאיכות ומצוינות במשרד ראש הממשלה‪ ,‬וכיהן כנשיא‬ ‫האיגוד הישראלי להנדסת מערכות ‪.INCOSE_IL‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪9‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫הנדסת מערכות פוגשת תחבורה‬ ‫סיכום כנס בטכניון‪19.3.2014 ,‬‬ ‫אביגדור זוננשיין ושרון שושני‬ ‫מרכז גורדון להנדסת מערכות‪ ,‬הטכניון‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫איילת גל‪-‬צור‬ ‫המכון לחקר התחבורה‪ ,‬הטכניון‬ ‫הנדסת מערכות היא דיסציפלינה הנדסית‪-‬מקצועית המתמקדת בתכן מערכות מולטי‪-‬דיספלינריות‪.‬‬ ‫הנדסת המערכות בוחנת ופותרת בעיות בגישות הוליסטיות תוך התחשבות בכל היבטי הבעיות‪:‬טכנולוגיים‪-‬‬ ‫הנדסיים‪ ,‬כלכליים‪-‬פיננסיים‪ ,‬חברתיים‪-‬סוציאליים וכך מאפשרת שילוביות פתרונות מעולמות תוכן שונים‪.‬‬ ‫הנדסת המערכות מגדירה את ארכיטקטורת המערכת העונה לדרישות ולצרכים‪ ,‬ומתווה את תהליך‬ ‫פיתוח והקמת המערכת תוך כדי התחשבות בסיכונים ובאילוצים השונים‪.‬‬ ‫תחום התחבורה הוא מערכתי במספר היבטים‪ :‬פרויקטי התחבורה הם רב תחומיים‪ ,‬הפתרונות בתחומי‬ ‫התחבורה הם רב מימדיים‪ ,‬הדיסציפלינות המעורבות בפרויקט תחבורה הן רבות ומגוונות‪ ,‬המשמעויות‬ ‫של פתרונות תחבורתיים מתבטאות במספר מישורים‪ .‬לכן‪ ,‬אך טבעי בעינינו הוא השילוב של גישות‬ ‫הנדסת מערכות בפרט‪ ,‬וגישות מערכתיות בכלל‪ ,‬עם תחום התחבורה‪ .‬עולם התחבורה נוקט בגישות‬ ‫מערכתיות ופרויקטאליות אך מהנעשה בעולם נראה כי קיימות הזדמנויות שיפור‪.‬‬ ‫המכון לחקר התחבורה ומרכז גורדון להנדסת מערכות חברו יחד וארגנו יום עיון יישומי הנדסת מערכות‬ ‫התחבורה‪.‬‬ ‫מטרת יום עיון זה‪ ,‬בו השתתפו כ‪ 150-‬איש מתחומי התחבורה‪( ,‬משרד התחבורה‪ ,‬רשויות תנועה ותחבורה‬ ‫ארציות ועירוניות‪ ,‬חברות העוסקות בתכנון והקמת פרויקטי תחבורה) ומתחומי הנדסת המערכות הייתה‬ ‫להציג את האתגרים המערכתיים של תחום התחבורה‪ ,‬ובמקביל להציג גישות הנדסת מערכות הנענות‬ ‫לאתגרים אלה‪.‬‬ ‫‪ ,Anne O'Neil‬מהנדסת מערכות ראשית (לשעבר) במערכת התחבורה של העיר ניו יורק‪ ,‬וכיום חברה‬ ‫בהנהלת האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות ‪ ,INCOSE‬הייתה הדוברת‪-‬האורחת של הכנס‪ .‬רשות‬ ‫התחבורה הציבורית בניו יורק החליטה החלטה אסטרטגית ב‪ 2005-‬לאמץ גישות הנדסת מערכות לשיפור‬ ‫בעיות באספקת פרויקטי התשתית ובהמשך אף הגדירה קבוצת הנדסת מערכות בהנהלת הרשות –‬ ‫קבוצה אותה הובילה אן‪ .‬אן הציגה את האתגרים והפתרונות ביישום וגיבוש הנדסת מערכות בפרויקטי‬ ‫תשתית תחבורה ציבורית בניו יורק‪.‬‬ ‫אן ציינה את בעיות השורש הבאות שאותרו בניו יורק‪ ,‬שרובן קשורות לשלבי התכנון ולשלבי התכן של‬ ‫הפרויקטים‪:‬‬ ‫‬ ‫•בשלב התכנון חסרות הדרישות של מספר בעלי עניין ושל אנשי התפעול והתחזוקה‪ ,‬כמו כן לא‬ ‫מוצגות עדיפויות בדרישות;‬ ‫‬ ‫•בשלב התכן חסרות דרישות במיוחד בממשקים;‬ ‫‬ ‫•בשלב התכן חסרים קריטריונים משולבים לביצועי המערכת ולדרישות הקבלה;‬ ‫‬ ‫•קבוצות ההקמה חסרות יכולות אינטגרציה מערכתית;‬ ‫‬ ‫•חריגות וחסרים במוכנות התפעולית‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪10‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫כדי לענות על בעיות שורש אלו ננקטו שלושה צעדי תיקון עיקריים‪:‬‬ ‫‪1.1‬פיתוח מוקדם של תפיסת ההפעלה – ‪;Concept of Operation‬‬ ‫‪2.2‬שיפור העבודה בממשקים ובביצועים המשולבים של המערכת;‬ ‫‪3.3‬הוספת דרישות מערכתיות חוזיות ויישומן במכרזים‪.‬‬ ‫בהרצאתה הציגה אן אוניל גם לקחים מ‪ 5-‬פרויקטי תחבורה נוספים בארה"ב‪ ,‬בבריטניה ובהולנד‪ ,‬אשר‬ ‫תוחקרו במסגרת קבוצת העבודה "תחבורה" תחת ארגון ‪ .INCOSE‬בכל הפרויקטים הללו עלו תובנות‬ ‫דומות לאלו שנמצאו בניו יורק‪:‬‬ ‫‬ ‫•נדרשת תוספת השקעה מוקדמת בתכנון המביאה לחסכון בתקציב לאספקה;‬ ‫‬ ‫•נדרש גיבוש משותף של תפיסת ההפעלה;‬ ‫‬ ‫•נדרש שיתוף כל הדיסציפלינות בתכנון;‬ ‫‬ ‫•נדרש שיתוף כל הדיסציפלינות בביצוע‪ ,‬באינטגרציה‪ ,‬בבחינה ובקבלה;‬ ‫‬ ‫•נדרש שילוב צוות הנדסת מערכות וצוותי אינטגרציה מערכתית עם מטרות ומטלות מוגדרות‪.‬‬ ‫לפי הניסיון שנצבר בניו יורק ובפרויקטי תחבורה נוספים נמצא שנכון להשקיע ‪ 5-7%‬בשלבי התכנון‪.‬‬ ‫ממצא אחר אומר כי כל דולר המושקע בתכנון יעיל מביא לחסכון של ‪ 200‬דולר באספקה‪.‬‬ ‫כדי ליישם הנדסת מערכות נכונה בפרויקטי תחבורה‪ ,‬נדרש לדעת אן אוניל‪:‬‬ ‫‬ ‫•ליצור צוות גרעין פנים ארגוני‪ ,‬רב דיסציפלינארי‪ ,‬עם יכולות הנדסת מערכות – גרעין זה יכול להיעזר‬ ‫בתמיכה חיצונית אך קיומו הינו תנאי בסיסי;‬ ‫‬ ‫•לאפשר התנסות של מהנדסי מערכות בסיוע ראשוני לפרויקטים קיימים;‬ ‫‬ ‫•ליצור תפקידים עם סמכות למהנדסי מערכות ותמיכת הנהלה;‬ ‫‬ ‫•על מהנדסי המערכות לשמש כמתווכים בין הגורמים הטכניים והניהוליים בפרויקטים‪ ,‬ובין אנשי‬ ‫התשתיות ואנשי התפעול‪.‬‬ ‫לדעת אן יש כבר ניסיון מצטבר שניתן ללמוד ממנו בעולם‪ ,‬כולל הפורומים וקבוצות העבודה שנוצרו‬ ‫בתחום זה ב‪ – INCOSE-‬האיגוד הבינלאומי להנדסת מערכות‪.‬‬ ‫ד"ר אילת גל‪-‬צור מהמכון לחקר התחבורה הציגה ממצאים של מחקר שבוצע במימון מכון גורדון‪.‬‬ ‫המחקר דן בדרך בה ניתן לתכנן מערכות לתכנון נסיעה המבוססת על אפליקציות מסחריות‪ ,‬תוך כדי‬ ‫קידום מטרות מדיניות תחבורה‪ ,‬כגון נגישות‪ ,‬שמירה על הסביבה ועוד‪.‬‬ ‫השילוב הזה מוצע על ידי שימוש בגישות של הנדסת מערכות בהן נבחן מרחב חלופות מבחינת‬ ‫תועלות ביחס לעלות‪ ,‬עבור כל בעל עניין‪ .‬בחינת מרחב החלופות הודגמה על ידי שימוש בשיטת‬ ‫(‪ .MATE (Multi-Attribute Tradespace Exploration‬המאפשרת לזהות פערים בין בעלי העניין‬ ‫והזדמנויות בהן הרשות יכולה לתמרץ את המפתח הפרטי להביא פתרון אשר תומך במטרותיה‪.‬‬ ‫שתי הרצאות דנו בניתוח מערכתי של תאונת דרכים‪ :‬הראשונה של ד"ר דן לינק‪ ,‬יועץ בטיחות בדרכים‪,‬‬ ‫והשנייה של שרון שושני‪ .‬ד"ר דן לינק הציג ממצאים ותובנות מבדיקה לעומק שביצע לתאונה בכביש‬ ‫‪ .211‬שרון שושני הציגה ניתוח של אותה תאונה ע"פ שיטה מתקדמת שפותחה ב‪ ,MIT-‬לפיה אפשר‬ ‫לנתח תאונות באמצעות מודלים סיבתיים‪ ,‬כלומר‪:‬‬ ‫‬ ‫•תאונות הן תוצר של תהליכים מורכבים ומשולבים‪ ,‬ולא שרשרת אירועים סיבתית;‬ ‫‬ ‫•תאונות הן בעיית בקרה ולא בעיית כשל מקומי;‬ ‫‬ ‫•תאונות ניתנות למניעה ע"י אכיפת אילוצים על התנהגות חלקי המערכת והממשקים ביניהם;‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪11‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫‬ ‫•"מערכת" הוא שם כולל לאנשים‪ ,‬ארגונים‪ ,‬תשתיות;‬ ‫‬ ‫•ניתוח מערכת כולל הן את הפיתוח שלה והן את תפעולה‪.‬‬ ‫זאב שדמי‪ ,‬מיחידת המדען הראשי‪ ,‬משרד התחבורה והבטיחות בדרכים‪ ,‬ועופר פורת‪ ,‬יועץ למשרד‬ ‫התחבורה‪ ,‬מנהל פרויקט ארכיטקטורת ‪ ITS‬ישראל‪ ,‬הציגו הנחיות חדשות לביצוע תהליך הנדסת מערכות‬ ‫בפרויקטי ‪ .ITS‬המרכיבים העיקריים בהנחיות אלו כוללים‪:‬‬ ‫‬ ‫•הכנת מסמך תפיסת הפעלה – לתכנן את המערכת הנכונה;‬ ‫‬ ‫•הכנת מסמך תפיסת מערכת – לתכנן את המערכת נכון;‬ ‫‬ ‫•תיעוד הסכמות בין בעלי העניין;‬ ‫‬ ‫•שימוש בארכיטקטורת ‪ ITS‬לאומית ועדכונה;‬ ‫‬ ‫•בקרת התהליך‪.‬‬ ‫ההנחיות מפרטות את התכולה של כל אחד מהמסמכים האלה ותהליך הבקרה הצפוי מבחינת משרד‬ ‫התחבורה‪.‬‬ ‫עמוס גלרט‪ ,‬מנכ"ל דן בצפון‪ ,‬תיאר את המרכיבים החדשניים של פרויקט המטרונית‪ ,‬ואת האתגרים‬ ‫שהוא מתמודד איתם‪ .‬פרויקט המטרונית הושק בחיפה ובקריות לפני מספר חודשים‪ ,‬זהו פרויקט ‪BRT‬‬ ‫(‪ )Bus Rapid Transit‬ראשון מסוגו בישראל‪.‬‬ ‫מ‬ ‫עמוס סיכם את הרצאתו עם התובנות מהפרויקט עד כה‪:‬‬ ‫‬ ‫•תכנון תחבורה היסטורי‪ ,‬המורכב מכלי רכב ותשתית‪ ,‬לא קיים יותר‪ .‬כיום יש שילוב מרובה בין מיכון‪,‬‬ ‫טכנולוגיה‪ ,‬אלקטרוניקה‪ ,‬הנדסה אזרחית‪ ,‬מחשוב‪ ,‬מערכות ומאגרי מידע;‬ ‫‬ ‫•המימד הטכנולוגי משפיע משמעותית כבר בשלב התכנון;‬ ‫‬ ‫•קיימת תלות בין המערכות המשליכה על התכנון ועל בחירת הספקים‪ .‬קיימת רגישות רבה בבחירת‬ ‫הספקים וניהולם;‬ ‫‬ ‫•כדאי שמנהל הפרויקט יהיה מנהל מערכות מידע או איש אלקטרוניקה ותקשורת במקום מהנדס‬ ‫אזרחי;‬ ‫‬ ‫•בהפעלה החברה המפעילה פועלת כאינטגרטור שתמהיל התפקידים בו שונה;‬ ‫‬ ‫•הבנת המצב החדש והתנהגות על פיו הם הכרח להצלחת הפרויקט‪.‬‬ ‫חגי ירון‪ ,‬מנהל פרויקט ‪ 2MOVE2‬בעיריית תל אביב‪-‬יפו‪ ,‬הציג את תמונת הניידות במטרופולין גוש דן‬ ‫ותל אביב יפו‪ :‬מידי יום נכנסים לעיר למעלה ממיליון בני אדם וכחצי מיליון כלי רכב נעים בה‪ ,‬כאשר הניצול‬ ‫של המרחב העירוני בידי כלי רכב גוזל שטח ותורם הכי פחות לניידות‪.‬‬ ‫האתגרים העיקריים בתחבורה העירונית בתל אביב הם‪:‬‬ ‫‬ ‫•כיצד ניתן לשמור על הנגישות למרכזי המטרופולין על רקע גודש התנועה בצירים המובילים אליו?‬ ‫‬ ‫•כיצד ניתן לשפר את המעברים בין אמצעי התחבורה הציבורית?‬ ‫‬ ‫•כיצד ניתן לעודד את השימוש בתחבורה ציבורית ובתחבורה לא ממונעת?‬ ‫‬ ‫•מהם האמצעים להפחתת גודש התנועה בעיר ובשעריה?‬ ‫חגי הציג ניתוח של ניהול התחבורה המטרופוליני מבחינת ניתוח תפקידים‪ ,‬תחומי עיסוק ותחומי אחריות‬ ‫אפשריים‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪12‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫חגי הציג גם את עיקרי הפרויקט האירופאי ‪ ,CIVITAS‬לו שותפה תל אביב‪ ,‬שבמסגרתו משנים את‬ ‫המודעות של הנהגים והאזרחים כלפי התחבורה הציבורית והוא מוכוון למעבר לשימוש בתחבורה ציבורית‬ ‫בת קיימא‪ .‬כמו כן הציג חגי בקצרה הצלחה יפה של פרויקט "תל אופן" להשכרת אופניים בתל אביב‪.‬‬ ‫יום העיון סוכם בפאנל בו השתתפו‪:‬‬ ‫‬ ‫• ‪INCOSE - Anne O'Neil‬‬ ‫‬ ‫•פרופ' יוסי בן אשר – הפקולטה לאווירונאוטיקה ומרצה בתכנית להנדסת מערכות‪ ,‬הטכניון‬ ‫‬ ‫•ראובן לבאון – מנכ"ל חוצה ישראל‬ ‫‬ ‫•פרופ' יוסי פרשקר – לשעבר‪ ,‬מדען ראשי במשרד התחבורה‬ ‫‬ ‫•ד"ר אמיר זיו אב – לשעבר‪ ,‬מדען ראשי במשרד התחבורה‬ ‫הדילמות אליהן התייחסו משתתפי הפאנל‪:‬‬ ‫‬ ‫•מהם האתגרים שתחבורה מציבה בפני הנדסת מערכות?‬ ‫‬ ‫•כיצד הנדסת מערכות יכולה לתת מענה לאתגרים אלה?‬ ‫‬ ‫•כיצד ניתן לקדם את הדיאלוג בין שני תחומים אלה?‬ ‫עיקרי העמדות שהוצגו על ידי המשתתפים‪:‬‬ ‫‬ ‫•מומלץ לבנות מודעּות לערכים המוספים של הנדסת מערכות לאתגרי התחבורה‪ .‬אפשר לבנות‬ ‫מודעות באמצעות הצגת ניתוחי מקרים כפי שהוצגו ביום עיון זה;‬ ‫‬ ‫•רצוי שיהיו אנשים עם ניסיון וידע בהנדסת מערכות בחברות וברשויות התחבורה;‬ ‫‬ ‫•כדאי לעבור מתרבות של "נעשה ונשמע" לתרבות "תכנון תחילה";‬ ‫‬ ‫•מערכות התחבורה הן חברתיות ופוליטיות וכדאי לשלב שיקולים מערכתיים בתחומים אלו בעת קבלת‬ ‫ההחלטות;‬ ‫‬ ‫•רצוי שמהנדסי התחבורה יתמחו גם בהנדסת מערכות‪.‬‬ ‫יום העיון היה מוצלח ושימש בסיס מצוין לדיאלוג בין אנשי התחבורה וקהילת מהנדסי המערכות‪.‬‬ ‫זוהו נקודות הממשק וההזדמנויות לפעילויות משותפות לקידום הנדסת מערכות בפרויקטי תחבורה‪.‬‬ ‫תודות לכל השותפים והמרצים‪.‬‬ ‫ד"ר אביגדור זוננשיין הוא עמית מחקר בכיר במרכז גורדון להנדסת מערכות ובמוסד שמואל נאמן‬ ‫בטכניון ומשמש כמנחה סטודנטים לתארים גבוהים בטכניון‪ .‬אביגדור משמש כיו"ר הוועדה המרכזית‬ ‫לתקינת ניהול ואיכות במכון התקנים הישראלי‪ .‬בעבר שימש בסדרת תפקידים בכירים ברפאל ומחוצה לה‬ ‫בתחומי איכות ומצוינות‪ ,‬אמינות ובטיחות‪ ,‬ניהול ותפעול‪ ,‬ניהול פרויקטים והנדסת מערכות‪ .‬בין השאר‬ ‫שימש כמנהל המרכז לאיכות ומצוינות במשרד ראש הממשלה‪ ,‬וכיהן כנשיא האיגוד הישראלי להנדסת‬ ‫מערכות ‪.INCOSE_IL‬‬ ‫שרון שושני‪-‬תבורי‪ ,‬מהנדסת חשמל במקצועה‪ ,‬היא מהנדסת מערכות בכירה‪ ,‬אשר ניסיונה המקצועי‬ ‫כולל תפקידי פיתוח‪ ,‬ניהול פיתוח‪ ,‬ניהול פרויקטים‪ ,‬עיצוב תהליכי הנדסת מערכות‪ ,‬וניהול מנהלת‬ ‫פרויקטים‪ ,‬ברפאל‪ .‬עיסוקיה הנוכחים כוללים קידום תוכנית מחקרים בשיתוף פעולה אקדמיה ותעשיה‬ ‫במסגרת מרכז גורדון להנדסת מערכות‪ ,‬בטכניון‪ .‬בנוסף היא עוסקת במחקר מקדים לדוקטורט ובייעוץ‬ ‫הנדסת מערכות וניהול פרויקטים‪ .‬במסגרת עיסוקיה פועלת שרון לקדם את יישום הנדסת מערכות‬ ‫בתחבורה‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪13‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫ד"ר אילת גל‪-‬צור היא בעלת תואר ראשון ושני בהנדסת תעשיה וניהול (טכניון) ותואר שלישי בתחבורה‬ ‫(טכניון)‪ .‬אילת הינה חוקרת במכון לחקר התחבורה מזה ‪ 20‬שנה והעיסוק המחקרי שלה מתמקד בניהול‬ ‫ניידות‪ ,‬ובפרט בהיבטים של מקורות מידע חדשניים וכלים תומכי החלטה‪ .‬מחקריה מתבצעים במסגרת‬ ‫פרוייקטי מחקר של רשויות בארץ ובמסגרת תוכנית המחקר של האיחוד האירופי‪.‬‬ ‫בתמונה‪ ,‬מימין לשמאל‪ :‬אביגדור זוננשיין‪ ,Anne O'Neil ,‬אילת‪-‬גל‪-‬צור ושרון שושני‪-‬תבורי‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪14‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫אופטימיזציה ותכן לייצוריות מרמת‬ ‫המכלול ועד לרמת הנדסת המערכת‬ ‫יעל ק‪.‬‬ ‫מהנדסת אנטנות בכירה‪ ,‬רפאל – מערכות לחימה מתקדמות בע"מ‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫לאורך השנים התרגלו מהנדסי הפיתוח להשתמש בתוכנות מחשב מגוונות ככלי עזר בסביבת התכן והפיתוח‬ ‫לביצוע חישובים מורכבים‪ .‬בעשור האחרון אנחנו עדים לקפיצה משמעותית בכלי התכנון והפיתוח הנובעת מייעול‬ ‫אלגוריתמים ‪,‬שיטות חישוב ושיפור כוח החישוב ‪.‬‬ ‫ניכרת עליה משמעותית ביכולת הפיתוח באמצעות כלי תיב"מ מתקדמים ומשוכללים‪ .‬קיים מגוון הולך וגדל של כלי‬ ‫סימולציה ואנליזה במגוון דיסציפלינות וקיימים כלים העומדים לרשות המתכנן לכתיבת מודלים לסימולציה ייעודית‬ ‫– מהסוג שאיננה נתמכת באמצעות כלים הנמכרים בשוק‪.‬‬ ‫הקפיצה המשמעותית מתבטאת במספר מישורים‪:‬‬ ‫כלי הסימולציה העומדים לרשותנו כיום‪ ,‬בכלל הדיסציפלינות‪ ,‬הינו רב ומגוון‪ .‬הכלים עצמם נעשים משוכללים יותר‬ ‫ובעלי יכולות ושימושים נרחבים יותר‪.‬‬ ‫במקביל מתרחבת ומתעבה התשתית המאפשרת שיפור משמעותי ביכולת החישובית‪ .‬קיימים בשוק מחשבים‬ ‫ותחנות עבודה חזקות יותר וכלי הסימולציה המשופרים תומכים בחישוב מקבילי ובהרצות בחוות מחשבים‪.‬‬ ‫כתוצאה מכך ניתנת למפתח היכולת לערוך מודלים ולבצע סימולציות של מבנים גדולים ומורכבים יותר‪ ,‬ללא‬ ‫פשרות בנושא הרישות (‪ )meshing‬וללא פשרות בפרטים הקטנים‪.‬‬ ‫בהינתן שיכולות הסימולציה והאנליזה משתפרות בצורה משמעותית ובהינתן הקורלציה המתקבלת לביצועים‬ ‫ומדידות בפועל‪ ,‬מתאפשר לנו‪ ,‬המפתחים‪ ,‬לבצע סימולציות ואנליזות במבנים גדולים יותר ויותר ואף לעלות את‬ ‫רמת הסימולציה לרמות מערכתיות‪ .‬בנוסף‪ ,‬ניתן לתת מענה לצרכים הפרויקטאליים‪ ,‬במספר קטן יותר של סבבי‬ ‫פיתוח‪.‬‬ ‫נשאלת השאלה‪ ,‬מה תהיה הקפיצה המשמעותית הבאה‪ ,‬ובשוק כבר קיימים ניצנים המעידים על התרחשות‬ ‫תהליך שיניב את השיפור המשמעותי הבא‪.‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬ניכרת בשוק מגמה של התהוות כלי סימולציה התומכים בביצוע סימולציות ברמה מערכתית‪ ,‬בנוסף‬ ‫לאלו התומכים בסימולציות ברמת המכלול ותת המערכת‪ .‬מדובר למעשה בתהליך טבעי‪ ,‬כמעט אבולוציוני‪ ,‬של‬ ‫הכלים הקיימים‪ ,‬תוך ייעול התהליך הקיים באמצעות הוספה של תהליך אופטימיזציה מובנה בתוכו‪.‬‬ ‫אם בנוסף על שכלול הקיים גם נוסיף עלייה בנקודת התכן מרמת המכלול לרמת המערכת ואף לרמה של ‪system‬‬ ‫‪ of systems‬ניתן יהיה לתת פתרון אופטימאלי ומערכתי לסוגיה שאנחנו דנים בה‪.‬‬ ‫אין בכוונתי לתאר במאמר זה את המגמות בשוק‪ ,‬למרות שנגעתי ממש על קצה המזלג בנושא‪ .‬בהינתן שאנחנו‬ ‫מתחילים להבין את התהליך שמתהווה בשוק ואת הצרכים הנוצרים כתוצאה מהתהליך הזה – בא מאמר זה להציג‬ ‫כלי סימולציה ואופטימיזציה מערכתית שנכנס בשנים האחרונות לשימוש בחברת רפאל ונולד ממש מתוך הצורך‬ ‫המתואר בתחילת המאמר ומן המגמות הניכרות בשוק‪.‬‬ ‫אין כמובן משמעות לשם הכלי ולא אנקוט בשמו‪ .‬מדובר בכלי שנמצא בשימוש ברפאל כבר כ‪ 4-‬שנים ומבוצעת‬ ‫ברפאל הטמעה והרחבה של השימוש בו‪ ,‬מתוך הבנה של המגמות הקיימות בשוק ומתוך חזון של הנדסת המערכת‬ ‫העתידית בחברה‪ .‬הכלי משמש בתכן ופיתוח ברמת המכלול ומתחיל לשמש גם ברמת הנדסת המערכת‪ .‬הכלי‬ ‫המתואר הינו למעשה "סביבת עבודה" לאופטימיזציה ותכן מערכתי ‪.‬‬ ‫במאמר זה ברצוני להציג את היכולות של הכלי ודוגמאות לשימושים שנעשו באמצעותו בשנים האחרונות‪ ,‬אך לפני‬ ‫כן נדרש לתת קצת רקע על הכלי על מנת שתהיה הבנה טובה יותר של השימוש בו‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪15‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫מדובר בתוכנה שמתממשקת כמעטפת לכלי הסימולציה הקיימים שאנחנו עובדים איתם בסביבת הפיתוח‬ ‫היומיומית‪.‬‬ ‫מה הרעיון מאחורי התוכנה ומתי נכון להשתמש בה ? (ראה איור ‪)1‬‬ ‫‬ ‫•כאשר קיים מודל אותו אנחנו רוצים לבחון‪ ,‬המוגדר בצורה פרמטרית באמצעות משתנים (אותם משתנים‬ ‫שנגדיר אחר כך כ"משתני כניסה");‬ ‫‬ ‫•כאשר אנו משתמשים בכלי סימולציה כלשהו (סוג של "קופסא שחורה") המייצר תוצאות במוצא כפונקציה‬ ‫של "משתני הכניסה";‬ ‫כאשר ניתן לתאר את התוצאה של החישוב ב"קופסא השחורה" כ"משתני המוצא"‪.‬‬ ‫משתנים בכניסה‪:‬‬ ‫משתנים המגדירים‬ ‫את המודל הנבדק‬ ‫משתנים במוצא‪:‬‬ ‫תוצאה של החישוב‬ ‫ב"קופסא השחורה"‬ ‫"קופסא שחורה"‪:‬‬ ‫מייצרת את התוצאה‬ ‫כפונקציה של‬ ‫המשתנים בכניסה‬ ‫איור ‪ .1‬הרעיון מאחורי התוכנה‬ ‫כאשר תהליך התכן שאנחנו מבצעים ניתן לתיאור בצורה הנ"ל ותומך במודל שמתואר באיור מס' ‪ 1‬ניתן להיעזר‬ ‫בתכנה לצורך ביצוע אופטימיזציה של התכן‪.‬‬ ‫כפי שנאמר‪ ,‬התכנה מתממשקת כמעטפת לכלי הסימולציה והאנליזה שאנחנו עובדים איתם ביום יום כדוגמת‬ ‫‪ Solidworks , ProE, Excel, Matlab, CST, Catia‬ואחרים‪ .‬קיימים ממשקים מובנים בתוך הכלי למגוון תוכנות‬ ‫סימולציה ואם אין ממשק מובנה לתוכנה שאנחנו עובדים איתה – ניתן לייצר ממשק ייעודי (פחות נוח אבל בהחלט‬ ‫אפשרי)‪.‬‬ ‫התוכנה מאפשרת אופטימיזציה של מספר רב של פרמטרים בו זמנית‪ .‬מובנות בתוכה כ‪ 20-‬שיטות אופטימיזציה‬ ‫שניתן לבחור מתוכן אחת לשימוש‪ .‬יש לציין שכלי האופטימיזציה הנכללים בתוכנה הינם כלים המבוססים על‬ ‫שיטות האופטימיזציה המקובלות בעולם המתמטי‪ .‬חלק מהשיטות הוסבו על ידי מפתחי התוכנה ושופרו לצורך‬ ‫ייעול זמני הרצה וכדומה‪ ,‬וחלקן ללא שינוי‪.‬‬ ‫כתהליך מקדים לאופטימיזציה‪ ,‬מבוצעת סקירה של מרחב הפתרונות של המודל‪ ,‬על פי סט ניסויים המפוזרים‬ ‫במרחב השתנות פרמטרי הכניסה‪ .‬סט הניסויים (‪ )DOE – Design of Experiments‬מוגדר גם הוא לפי שיטות‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪16‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫מתמטיות המקובלות בעולם שמאפשרות כיסוי מרחב השתנות פרמטרי הכניסה במלואו באמצעות מספר‬ ‫מצומצם יותר של ניסויים בהשוואה למספר הניסויים שהיה נדרש לו היינו משתמשים בשיטת "מונטה קרלו"‪.‬‬ ‫תחילה מבוצעת הרצה של סט הניסויים (‪ )DOE‬ובתום תהליך ה‪ DOE-‬נקבעת נקודת התחלה לתהליך‬ ‫האופטימיזציה‪ .‬הרצת מודל האופטימיזציה וה‪ DOE-‬בצורה זו מאפשרת את ייעול תהליך החיפוש במרחב‬ ‫הפתרונות ומציאת פתרון (אחד או יותר) אופטימאליים בצורה יעילה ובפחות הרצות‪.‬‬ ‫תחילה על המשתמש להגדיר את מודל האופטימיזציה‪ ,‬המתאר בצורה המיטבית את הבעיה אותה הוא מעוניין‬ ‫לפתור‪ ,‬כדוגמת זה המתואר באיור ‪.2‬‬ ‫הפתרונות ומציאת פתרון (אחד או יותר) אופטימאליים בצורה יעילה ובפחות הרצות‪.‬‬ ‫איור ‪ .2‬דוגמא למודל אופטימיזציה‬ ‫במודל האופטימיזציה נדרש להגדיר את פרמטרי הכניסה וטווח ההשתנות שלהם‪ .‬יש לבחור את סוג הכלי איתו‬ ‫אנו מבצעים את הסימולציה ולהגדיר את התוצאות המתקבלות בתום החישוב המבוצע בסימולציה‪ .‬במודל‬ ‫האופטימיזציה נדרש לציין גם את יעד האופטימיזציה ובמידה וקיים את האילוץ על היעד‪.‬‬ ‫מכיוון שבהגדרת מודל האופטימיזציה התוכנה מתממשקת כמעטפת לכלי הסימולציה (אנחנו למעשה גוררים‬ ‫לתוך סביבת העבודה ממשק לכלי הסימולציה שלנו) ניתן בקלות יתרה לממשק בו זמנית מספר כלי סימולציה‬ ‫לתוך סביבת העבודה‪ .‬במידה וכלי הסימולציה הינם מדיסציפלינות שונות אנחנו מבצעים‪ ,‬למעשה‪ ,‬אופטימיזציה‬ ‫מולטי דיסציפלינארית – ר' דוגמה באיור ‪.3‬‬ ‫איור ‪ .3‬דוגמא למודל אופטימיזציה מולטי דיסציפלינארי‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪17‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫היכולת לבצע אופטימיזציה במספר דיסציפלינות בו זמנית מהווה יתרון משמעותי בקביעת נקודת עבודה ובמתן‬ ‫פתרון אופטימאלי מולטי דיסציפלינארי בזמן קצר יחסית ובצורה יעילה‪ .‬כלומר‪ ,‬ליכולת מולטי דיסציפלינארית יש‬ ‫ערך מוסף מהרמה המערכתית ועד לרמת המכלול‪.‬‬ ‫בחינה וניתוח של מרחב הפתרונות המוצעים‪ ,‬במהלך האופטימיזציה וכמובן בסופה‪ ,‬מתבצע באמצעות יכולות‬ ‫‪ post processing‬נרחבות הקיימות בתוכנה‪ .‬ניתן להציג את כל הפתרונות שחושבו (הטובים והלא טובים) ואת‬ ‫ההתכנסות וההיסטוריה של תהליך האופטימיזציה‪ .‬ניתן להציג קשרים בין פרמטרים ונתונים סטטיסטיים הנוגעים‬ ‫לבעיה אותה אנחנו פותרים‪.‬‬ ‫יכולות ה‪ post processing-‬המגוונות של הכלי מאפשרים לימוד והבנה של הפיסיקה של הבעיה דבר שהינו בעיקר‬ ‫יעיל במקרים בהם הבעיה והפתרון שלה אינם אינטואיטיביים‪ .‬כמו כן בבעיות בהם מספר הפרמטרים רב וקיים‬ ‫קושי לאתר את הפרמטרים בעלי ההשפעה המרבית על הביצועים‪.‬‬ ‫בהיבט הזה הכלי הנדון הוא כלי עזר הנדסי התומך בקבלת החלטות ומסייע לקבלת הפתרון הרובוסטי והאופטימאלי‬ ‫לבעיות הנדסיות סבוכות‪ ,‬כדוגמת הבעיות שאנחנו נפגשים בהם ברמה היומיומית‪.‬‬ ‫בהתנסות הראשונה שלנו ברפאל בשימוש בכלי‪ ,‬בפתרון בעיה ברמת מכלול‪ ,‬נדרש היה לתת מענה לאנטנה תחת‬ ‫אילוצי מערכת ומפרט ביצועים קשים‪ .‬מדובר היה באנטנה מיוחדת הממומשת משילוב של שני סוגי אנטנות‬ ‫ולפיכך לא אינטואיטיבית‪ ,‬שהיה קושי למצוא עבורה פתרון בתהליך סדור של הרצות ידניות תחת שינוי שכלתני של‬ ‫פרמטרי המודל‪ .‬מודל הסימולציה של האנטנה כלל ‪ 6‬פרמטרים‪ ,‬באמצעותם בוצעה השליטה על מבנה ומימדי‬ ‫האנטנה‪ .‬ביצועי האנטנה נגזרו מהשליטה על הפרמטרים הממדיים ונבחנו מול המפרט והאילוצים‪ .‬דוגמה למודל‬ ‫פרמטרי של אנטנה מוצגת באיור ‪.4‬‬ ‫איור ‪ .4‬מודל פרמטרי של האנטנה – מבט של חתך מתכנת סימולציה אלקטרומגנטית‬ ‫באילוצי זמן קשים ביצענו הרצה של המודל הפרמטרי באמצעות תוכנת האופטימיזציה ובזמן די קצר התקבל פתרון‬ ‫העומד במפרט הנדרש‪ .‬בוצעו כ‪ 80-‬הרצות עד להתכנסות‪ .‬מרחב הפתרונות והמפרט הנדרש מוצגים באיור ‪.5‬‬ ‫סקירת מרחב הפתרונות באופן אוטומטי ובכפוף לאלגוריתמי חיפוש והתכנסות המתאימים לשיטת אופטימיזציה‬ ‫הניבה בצורה אוטומטית‪ ,‬יעילה ואפילו די מהירה מספר פתרונות אופטימאליים תחת האילוצים שהוגדרו בבעיה‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪18‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫עמידה‬ ‫במפרט‬ ‫פרמטרי התכן וטווח ההשתנות שלהם‬ ‫תוצאה‬ ‫איור ‪ .5‬מרחב הפתרונות ותהליך ההתכנסות לפתרון‬ ‫בדיאגרמת ה"בועות" באיור ‪ , 5‬כל "בועה" מייצגת סימולציה בודדת שבוצעה עבור המודל‪ .‬התהליך שמבוצע‬ ‫הוא‪ :‬קיבוע ערכים לסט פרמטרי הכניסה‪ ,‬הרצת סימולציה‪ ,‬קבלת תוצאה ובחינת התוצאה תחת האילוצים והיעד‪.‬‬ ‫התהליך הזה חוזר על עצמו שוב ושוב באופן אוטומטי עד להתכנסות למפרט הנדרש בכפוף לאלגוריתם ההתכנסות‬ ‫של שיטת האופטימיזציה שנבחרה‪ .‬בדיאגרמת "בועות" מוצגות התוצאות כפונקציה של שני פרמטרים בלבד‪ :‬ציר‬ ‫‪ X‬מציג את התוצאה‪ ,‬ציר ה ‪ Y‬מציג פרמטר אחד ואילו הפרמטר השני מוצג במימד הנוסף בגרף שהוא מימד‬ ‫הצבע של ה"בועה" שתיאורו מוצג ב‪.legend-‬‬ ‫על מנת להציג את שלל ההרצות ותוצאותיהן כפונקציה של יותר משני פרמטרים בו זמנית‪ ,‬ניתן להיעזר בדיאגרמת‬ ‫ה"ספגטי" כדוגמת זו המופיע באיור ‪ 5‬בצד שמאל‪ .‬בדיאגרמה זו‪ ,‬מוצגים כל הפרמטרים והתוצאות וטווח ההשתנות‬ ‫שלהם‪ .‬כל קו רוחבי המחבר ערכי פרמטרים לתוצאות מייצג סימולציה בודדת‪ .‬היתרון של תצוגת ה"ספגטי" הינה‬ ‫שניתן לעדכן אותה בזמן אמת‪ .‬ניתן לסנן תוצאות על ידי צמצום טווח השתנות של פרמטרים או של תוצאות‪ .‬בכך‬ ‫ניתן להציג למשל אילו ערכי פרמטרים מניבים תוצאות העומדות במפרט או באילוצים שהוגדרו במודל‪ .‬דוגמא לכך‬ ‫ניתן לראות באיור ‪.6‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪19‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫תוצאות מסוננות‬ ‫התוצאות המלאות‬ ‫איור ‪ .6‬תצוגת "ספגטי" – סינון תצוגת התוצאות‬ ‫אם הוגדרו במודל האופטימיזציה שני אילוצים (במקרים רבים אילוצים שסותרים זה את זה – כדוגמת "מינימום‬ ‫משקל" ו"מקסימום חוזק") אזי ניתן להציג את התוצאות בדיאגרמת פיזור (‪ )Scatter Chart‬כמודגם באיור ‪.7‬‬ ‫במקרה זה ניתן לראות בבירור את "גבול הפארטו" (‪ )Pareto Frontier‬שהוא אותו גבול מתמטי הכולל בתוכו‬ ‫את הפתרונות המיטביים בשני האילוצים‪ .‬אין פתרונות מעבר לגבול הפארטו והתוכנה מחפשת את הפתרונות‬ ‫הנמצאים בגבול הפארטו‪.‬‬ ‫‪Pareto Frontier‬‬ ‫איור ‪ .7‬תצוגת ‪ – Scatter‬גבול הפארטו‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪20‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫לגבי רובוסטיות התכן‪ ,‬ברגע שהוחלט על פתרון או מספר פתרונות מובילים ניתן לבצע בחינה של רגישות‬ ‫הפיתרונות הללו לטולרנסים ממדיים או להשתנות כל אחד מפרמטרי המודל‪ .‬תהליך זה מאפשר לנו כבר בשלב‬ ‫הסימולציה לבחון את רגישות הפתרון ולבחור ממרחב הפתרונות שעומד לרשותנו את הפתרון הפחות רגיש‪.‬‬ ‫בחינת הרגישויות מבוצעת ע"י הגדרת ‪( DOE‬סט ניסויים) בעל פילוג נורמאלי סביב הפתרון הנבחר‪ .‬הגדרת ה‬ ‫‪ DOE‬מבוצעת במגבלת סטיית התקן הנגזרת מטולרנסי הייצור‪ .‬כלומר‪ ,‬בבחינת הרגישות המבוצעת‪:‬‬ ‫‬ ‫•ערכי הפרמטרים שהוגדרו עבור הפתרון המוביל הם למעשה ה‪MEAN-‬‬ ‫‬ ‫•השתנות ערכים אלו הנובעת מטולרנסי הייצור – מגדירה את ה‪ STDEV-‬הנבחן בניסוי‬ ‫הרצה של מודל האופטימיזציה שנית‪ ,‬הפעם בכפוף לערכים הנ"ל‪ ,‬תציג את השפעת טולרנסי הייצור על הביצועים‬ ‫של הפתרון הנבחר (ר' איור ‪.)8‬‬ ‫פתרון נבחר‬ ‫פתרון נבחר‬ ‫בחינת רגישות‬ ‫לפתרון הנבחר‬ ‫איור ‪ .8‬בחינת רגישויות לפתרון הנבחר‬ ‫במקרים שבהם נמצא פרמטר מסוים רגיש במיוחד לטולרנסי הייצור‪ ,‬הוגבלו טולרנסי הייצור של הפרמטר המסוים‬ ‫בשרטוטי הייצור‪.‬‬ ‫במקרים אחרים (בהיבט של רובוסטיות התכן) ניתן להגדיר מלכתחילה את משתני הכניסה כבעלי ערך סטוכסטי‬ ‫(אקראי) בפילוג מסוים (סביב הפתרון הרצוי)‪ .‬במקרה הזה‪ ,‬במודל האופטימיזציה‪ ,‬מתקבלים עבור כל אחד‬ ‫מפרמטרי המוצא‪ ,‬ערכים של ‪ .MEAN, STDEV ,MAX ,MIN‬כעת במודל האופטימיזציה ניתן להגדיר יעד‬ ‫לאופטימיזציה שהינו פונקציה של הערכים הנ"ל‪ .‬בצורה זו‪ ,‬אנחנו למעשה מראש מבצעים אופטימיזציה לקבלת‬ ‫פתרון הכפוף לערך ‪ STDEV‬מסוים‪ .‬באופן זה ניתן לעשות‪ ,‬למעשה‪ ,‬תכן לייצוריות או תכן ל‪6σ-‬‬ ‫לסיכום ניתן לראות‪ ,‬שהוספת "סביבת העבודה" לאופטימיזציה לסל היכולות ההולכות ומשתפרות מלכתחילה‪,‬‬ ‫מאפשר למפתחים לתת מענה לפרויקטים בסבבי פיתוח קצרים ויעילים יותר תוך הבאת פתרונות שהינם‬ ‫אופטימאליים‪ ,‬רובוסטיים ובעלי תכן לייצוריות‪ .‬את היתרונות הללו אנו פועלים לבסס גם כחלק מתהליך הפיתוח‬ ‫ברמת הנדסת המערכת‪ ,‬מתוך הבנה‪ ,‬כאמור‪ ,‬של המגמות הקיימות והמתהוות בשוק ומתוך חזון של הנדסת‬ ‫המערכת העתידית של רפאל‪.‬‬ ‫יעל ק‪ .‬הינה בוגרת הפקולטה להנדסת חשמל בטכניון בתחום ה ‪ RF‬והמיקרוגלים‪ .‬עוסקת בתכנון ופיתוח בתחום‬ ‫האנטנות מעל ‪ 20‬שנים מתוכם כ ‪ 13‬שנים בחברת רפאל‪.‬‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪21‬‬ ‫קול המערכות ‪ -‬כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬ ‫הבנת מורכבות אלגנטית בתכן‬ ‫לּואיס‬ ‫מּפר ִ‬ ‫ֶק ֶ‬ ‫פרופסור‪ ,‬המחלקה להנדסת מכונות וחלל‪ ,‬אוניברסיטת באפאלו ‪SUNY -‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫תקציר‬ ‫מורכבותן של מערכות גדולות רבות מתקדמת בקצב גדול יותר מאשר יכולתנו לתכן‪ ,‬לנתח ולנהל באפקטיביות‬ ‫מערכות כאלה‪ .‬פרויקטים כגון מטוס הקרב ‪ ,F-35‬מטוס הבואינג ‪ ,787‬מעבדת המחקר של מאדים‪" ,‬החפירה‬ ‫הגדולה" בבוסטון וספינת המלחמה ‪ Independence‬של הצי האמריקאי – כולם חרגו בצורה משמעותית‬ ‫מהתקציב ופיגרו בלוחות הזמנים‪ .‬על אף שייתכן וקיימים מספר גורמים שתרמו לכך‪ ,‬המורכבות העצומה‬ ‫של המערכות המתוכנות הינה עדיין בחזקת נאשמת‪ .‬ארגונים גדולים מנסים להתמודד עם התכן של מערכות‬ ‫מסוג זה ללא הבנה בסיסית של מספר עקרונות קריטיים של מערכות מורכבות‪ .‬עקרונות אלה צצים ועולים‬ ‫בקהילת מחקר התכן ומראים בבירור שקיימים מספר עקרונות אלגנטיים ופשוטים שיכולים לשמש להבנה‪,‬‬ ‫לחיזוי ולתיכון של מערכות מורכבות גדולות‪.‬‬ ‫במאמר זה מוצגים כמה מעקרונות אלה‪ ,‬מתוך מאמץ להדגיש את המחקר המתפתח במדע התכן של מערכות‬ ‫מורכבות‪ .‬נטענת הטענה‪ ,‬שפשטות ומורכבות יכולות וצריכות להתקיים זו בצד זו והתעלמות מעקרונות‬ ‫פשוטים ואלגנטיים עשויים להביא‪ ,‬בבוא הזמן‪ ,‬לתוצאות הרות‪-‬אסון‪.‬‬ ‫המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד ‪ V‬בצידו האנגלי של הגיליון‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪22‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫ללמוד לראות ולהבין את התמונה‬ ‫הכוללת בפרויקט‬ ‫מיכל אילוז‪ ,‬איציק כהן ואבי שטוב‬ ‫הפקולטה להנדסת תעשייה וניהול‪ ,‬הטכניון‪ ,‬חיפה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫תקציר‬ ‫מהנדסי מערכת ומנהלי פרויקטים מתמודדים עם קבלת החלטות בכל יום‪ ,‬מדובר בעשרות רבות של החלטות‬ ‫מורכבות מסוגים שונים כגון‪ :‬החלטה על שיקולי תכן כאילו או אחרים‪ ,‬בחירה במעבד מסוים‪ ,‬בחירה במערכת‬ ‫הפעלה‪ ,‬החלטות על יציאה למיקור חוץ או תכנון בבית‪ ,‬שימוש חוזר בנכסים קיימים או תכנון מחדש‪ ,‬ועוד‪..‬‬ ‫החלטות מורכבות אילו צריכות להתקבל תחת אי ודאות ובסביבה דינאמית ומשתנה אשר בה אנו נדרשים למלא‬ ‫את הצרכים והציפיות של בעלי העניין מעבר לעמידה בביצועים הנדרשים‪.‬‬ ‫עפ"י גוף הידע לניהול פרויקטים (‪ )PMBOK‬אשר קושר את כלל היבטי הפרויקט – הניהוליים וההנדסיים‬ ‫"ניהול האינטגרציה" (‪ )Integration Management‬בפרויקט הינו אחד משטחי הידע החשובים ביותר בניהול‬ ‫פרויקטים ‪ .‬גוף הידע לניהול פרויקטים מגדיר פעולות אינטגרציה אשר חיוניות לניהול מוצלח של ציפיות בעלי‬ ‫העניין מחד ועמידה בדרישות מאידך‪ .‬יישום ניהול האינטגרציה בפרויקט אינה משימה פשוטה נדרשים ניסיון‬ ‫והבנת ההשפעות ההדדיות של ההחלטות הנלקחות בהיבטי‪ :‬לו"ז‪ ,‬עלות וביצועים‪.‬‬ ‫מאמר זה מציג שימוש במתודולוגיה לאימון מנהלי פרויקטים ומהנדסי מערכת בניהול האינטגרציה אשר‬ ‫מבוססת סימולציה (‪ )Simulation Based Training‬אותה פיתחנו וניסינו על מנהלי פרויקטים ומהנדסי מערכת‬ ‫מנוסים ולא מנוסים וכן על סטודנטים להנדסת מערכות בטכניון‪ .‬מצאנו כי אכן אימון במערכת מבוססת‬ ‫סימולציה תומך ועוזר בקבלת החלטות וכן מסייע מאוד בהבנת התמונה הגדולה של כלל היבטי הפרויקט‪.‬‬ ‫תודות לקרן גורדון במרכז גורדון להנדסת מערכות בטכניון על התמיכה הנדיבה במחקר זה‪.‬‬ ‫אנו מעוניינים לשתף ארגונים נוספים להתנסות בכלי זה לאימון‪[email protected] :‬‬ ‫המאמר המלא באנגלית נמצא בעמוד ‪ XXVII‬בצידו האנגלי של הגיליון‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪23‬‬ ‫ כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬- ‫קול המערכות‬ Daniel Hotel, Herzlia March 17-19 2015 The 8th International Conference for Systems Engineering of the Israeli Society for Systems Engineering www.iltam.org/incose_il2015 Sysstems Eng ginee ering Current an nd Fu uture e Ch halllen nge es Call fo or Papers and d Presenttatio ons Aims and Scope Conference Program The eighth International Conference on Systems Engineering in ISRAEL is a premier forum for the elicitation and exchange of ideas on issues and problems regarding Systems Engineering. The conference is organized by INCOSE_IL / ILTAM and is supported by the Gordon Center for Systems Engineering at the Technion / Haifa. You are invited to submit papers, abstracts and presentations. General Chair: Prof. Moti Frank, HIT Opening Talk: Mr. David Long, INCOSE President First Day: Keynote and Paper Presentations. Mr. Uzi Orion, Elbit Systems, Chair Systems Engineering practitioners will present new practices and innovations in systems design, systems engineering management, systems integration and testing. Second Day: Tutorials. Dr. Amir Betser, Rafael, Chair. Systems Engineering experts from the international community and from Israel will give tutorials on topics of significant interest to the systems engineering community. Third Day: Technical Tour. Dr. Avigdor Zonenshain, Technion, Chair. The tour will cover a hi-tech Israeli company to learn about its SE achievements and challenges and an academic institution to discuss its SE graduate program. Pap perss Topiccs an nd Submisssion Two stages paper submission First stage: Submission of Paper abstract (at least 800 words) or complete Presentation. Second stage: Submission of the full Paper or detailed abstract and the complete Presentation. Papers or presentations will be included in the program disc-on-key of the conference. Full papers will participated in the Best Paper Award program. Reviewing All submitted papers will be reviewed by three members of the Program Committee. Based on the reviews, the program committee will decide which papers to accept and include in the conference. Important Dates Submission of Abstracts/Papers/Presentations: October 24, 2014 Notification of authors: December 18, 2014 Camera-ready papers due: February 22, 2015 Submission Address: [email protected], [email protected], Tel.: +972-3-5118112 Con nfe ere encce's To opicss List • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • System of Systems and complex systems Application of SE in non-traditional domains Systems Design - Concept & Architecture Model Based SE Flexible System Design Parametric, Robust and Resilient System Design System Safety SE Methodologies, Tools and Metrics Requirement Management and Engineering for SOS Systems Integration, Testing, Verification and Validation Lean and Agile SE Simulation and Optimization COTS intensive SE Sustainable SE 24 HMI , Usability & the Human Factor in SE Geographically Distributed Systems Development Risk & Opportunities MGMT System Thinking Leadership and IPTs Leaders SE Integration with Other Engineering Disciplines SE in Healthcare, Transportation and Car Systems SE and Project Management Certification and Regulation Engineering Knowledge Management SE to help shape policy related to social & natural systems SE Education Research and Theoretical Foundation for SE Systems Engineering application in non-defense companies ‫חזרה לתוכן עניינים‬ 2014 ‫ | יולי‬14 ’‫גליון מס‬ Prof. Moti Frank, HIT, Incose_il President, Conference General Chair Moti Frank obtained his BSc, Msc and PhD from the Technion-Israel Institute of Technology and worked for more than 25 years as an Electronics and Systems Engineer in the Israeli air force and hi-tech industry. He is a professor of systems engineering and project management at HIT, Holon Institute of Technology. Currently, he is vice president for academic affairs. Moti is INCOSE member since 1999 and currently he is the president of the Israel chapter – INCOSE_IL. David Long has spent over 20 years focused on enabling, applying, and advancing model-based systems engineering (MBSE) to help transform the state of the systems engineering practice. David is the founder and president of Vitech Corporation where he developed and commercialized CORE®, a leading systems engineering software environment used around the world. David is president of the International Council on Systems Engineering (INCOSE), an 8000 member professional organization focused on sharing, promoting, and advancing the best of systems engineering. He is a frequent presenter at industry events worldwide delivering keynotes and tutorials spanning introductory systems engineering, the advanced application of MBSE, and the future of systems engineering. His experiences and efforts led him to co-author the book A Primer for Model-Based Systems Engineering to help spread the fundamental concepts of this key approach to modern challenges. Uzi Orion is currently responsible for tegnological initatives at ELBIT SYSTEMS Electro-Optics ELOP, located in Ness Ziona, Israel. The company is a leading manufacturer of military Electro-optics equipment. His former title was the Chief Engineer of the company and he is an expert in the theory and the practice of complex integration processes. Uzi holds a BScEE degree (summa cum laude) from Ben Gurion University in Be’er-Sheva, Israel. Uzi Orion is also a teacher for systems and architectural design and systems integration and testing, for graduate students of Systems ingineering in Afeka Collage of Engineering and in Holon Institute of Technology. Mr. Orion is a former President of the Israeli Society for Systems Engineering - INCOSE_IL and now he is an active member in the management of the organization. Dr. Avigdor Zonnenshain is currently a Senior Research Fellow at The Gordon Center for Systems Engineering at the TECHNION ,Israel Institute of Technology. Formerly, he held several senior positions at RAFAEL in Quality & Reliability Management & Engineering, in Project Management & Systems Engineering. Dr. Zonnenshain is a former President of the Israeli Society for Systems Engineering - INCOSE_IL and now he is an active member in the management of the organization. Dr. Zonnenshain is a Fellow of INCOSE. Org ganiiziing Committtee: Prof. Moti Frank, HIT, Incose_il President, Chair Mr. Uzi Orion, Elbit Systems Dr. Amir Beszer, Rafael Dr. Avigdor Zonenshain, Technion Prof. Aviv Rosen, Technion Mr. Haim Richman, Elta, IAI Mr, Yigal Eskin, Elta, President Elect Mr, Moshe Salem, ILTAM Re egisttrattion Form m Pre-Registration Name:_____________________ Job JobTitle: Title:_____________________ _____________________ Company: Company:_________________________ _________________________ Name:_____________________ Tel::_____________________ Email Tel:_____________________________________ Email Address: Address: ________________________ ______________________________________ I find it interesting, Please send me detailed information I wish to send a presentation/Paper on the following subct:________________________________________ subject:________________________________________ ____________________________________________________________________________________________ ____________________________________________________________________________________________ 29 Hamered St., P.O.B. 50232 Tel-Aviv, 61500 Israel T: +972-3-5118112 | F: +972-3-5100622 http://www.iltam.org/incose_il2015 | [email protected] | [email protected] 25 ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫ כתב העת של מהנדסי המערכות בישראל‬- ‫קול המערכות‬ ‫הטכניון מכון טכנולוגי לישראל‬ ‫מרכז גורדון להנדסת מערכות‬ 9.7.2014 - ‫תוכנית יום העיון‬ INNOVATIVE APPROACHES & RESEARCHES FOR COMPLEX SYSTEMS ENGINEERING ORGANIZED BY THE GORDON CENTER FOR SYSTEMS ENGINEERING IN THE MEMORY OF DR. ZEEV BONEN 08:30 – 09:00 Registration 09:00 – 09:30 Opening & Greetings- Technion , Dr. Bonen Family 09:30 – 10:30 "Design of Complex Systems using Axiomatic Design Approach and Methodology" – Prof. Nam Suh, MIT 10:30-11:00 Designing Complex Transportation Systems – Dr. Amir Ziv AV, Former Chief Scientist of the MOT 11:00 - 11:30 Coffee Break 11:30 – 12:00 An Analysis of Complex Systems-The Process of their Forming and Methods for Simplifying them - Prof. Yossi Ben Asher, Technion, Tamir Bustnay 12:00 – 12:30 Design for Simplicity - Prof. Reuven Katz et al, TECHNION 12:30 – 13:00 Lunch Break 13:30- 14:00 Can Modular Design of Complex Systems Lead to Optimal Solution? – Dov Tibi, RAFAEL 14:00 – 15:00 Finding Simple Solutions to Complex Problems: Elegant Engineering Design Prof. Kemper Lewis , University of Buffalo 15:00 – 15:30 Decomplexing – avoiding the pitfall - Dr. Zvi Meiri, Gordon Center 15:30 – 15:45 Conclusions: Prof. Aviv Rosen, Dr. Avigdor Zonnenshain, Gordon Center, Technion 26 ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫אילטם ‪ -‬איגוד משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות במערכות משולבות עתירות ידע (ע”ר)‬ ‫שלום רב‪,‬‬ ‫טופס הצטרפות לאיגוד מהנדסי‬ ‫המערכות ‪ INCOSE_IL‬לשנת ‪2014‬‬ ‫‪ INCOSE_IL‬הנו האיגוד המקצועי של מהנדסי המערכות בישראל‪ .‬יעדי הארגון‪ :‬טיפוח וקידום של‬ ‫מקצוע הנדסת המערכת‪ ,‬הפרייה הדדית בין מהנדסי מערכות מתחומים שונים‪ ,‬שיתוף מידע בתהליכים‬ ‫ובשיטות ניהול הנדסת מערכת‪ ,‬אימוץ גישות רב תחומיות ליצירת פתרונות לפיתוח מערכות משולבות‬ ‫ורב תחומיות – מערכות התורמות לרווחה כלכלית של התעשייה‪ ,‬למדינת ישראל ולבטחונה‪.‬‬ ‫‪ INCOSE_IL‬פועל כחלק מפעילות אילטם – איגוד משתמשים‪ ,‬מתוך כוונה לשפר את הקשר עם מהנדסי‬ ‫המערכות וקהל המומחים בתעשייה‪ .‬חברי האיגוד נהנים מיתרונות של חברי אילטם בכל הפעילויות‬ ‫המשותפות לשני האירגונים‪.‬‬ ‫פרטים נוספים על אילטם והחברות ראה ‪.www.iltam.org‬‬ ‫אם אתה מהנדס מערכות או מהנדס העוסק בפרוייקטים מערכתיים ‪ -‬מקומך איתנו!‬ ‫הרשם כבר היום ל ‪ - INCOSE_IL‬ותוכל לקחת חלק במגוון רחב ועשיר של פעילויות במסגרת הארגון‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•כנס דו שנתי מרכזי בהשתתפות מיטב המרצים בארץ ובעולם בתחום הנדסת מערכות‪.‬‬ ‫•סמינרים מקצועיים של מומחים מהארץ ומחו”ל‬ ‫•מפגשים מקצועיים מקומיים בהנחיית אנשי מקצוע מובילים מהתעשייה‪ ,‬מהאקדמיה ומהצבא‬ ‫•מפגשים וביקורים בחברות לשיתוף ידע‪/‬ניסיון בין החברים‬ ‫•קבוצות עבודה הפעילות בנושאים נבחרים בתחום הנדסת מערכות‬ ‫במסגרת חברותך תזכה גם בשלל יתרונות כגון‪:‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫•השתתפות פעילה – הן כמרצה והן כשומע ‪ -‬בימי העיון והסמינרים‪ ,‬בעדיפות באירועים בהם יש מגבלת‬ ‫השתתפות‬ ‫•קבלת עיתון מקצועי שמפיק הארגון פעמיים בשנה– עיתון ברמה מקצועית גבוהה הכולל חומר יישומי רב‬ ‫לחברות הישראליות‪.‬‬ ‫•קבלת הודעות והזמנות לפעילויות ‪ INCOSE_IL‬למייל האישי‪.‬‬ ‫•קבלת קוד כניסה לאתר שיתוף בידע ספציפי של ‪ .INCOSE_IL‬האתר מכיל‪ :‬תוצרים ותפוקות של קבוצות‬ ‫העבודה‪ ,‬מצגות ממפגשי ‪ ,INCOSE_IL‬הרצאות ומצגות מהכנסים של ‪ INCOSE_IL‬ועוד‪.‬‬ ‫•קבלת קוד כניסה לאתר החברים של ‪ INCOSE‬לכשיגובש הסכם שיתוף בידע עם ‪ INCOSE‬העולמי‪.‬‬ ‫נודה לך אם תקדיש רגע קט למלא את פרטיך בטופס להלן‪:‬‬ ‫טופס הצטרפות ל ‪INCOSE_IL – 2014‬‬ ‫שם‪ ____________________ :‬חברה‪ ___________________ :‬תפקיד‪__________________ :‬‬ ‫טל'‪ ___________________ :‬פקס‪ __________________ :‬אימייל‪______________________ :‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‬ ‫החברות שלי היא ללא תשלום מאחר שהחברה בה אני עובד‪ ,‬חברה באילטם‪.‬‬ ‫אני פועל להשגת אישור תשלום מהחברה או למתן התחייבות לתשלום‪.‬‬ ‫הריני מאשר לאיגוד לשלוח אלי חומר על פעילות האיגוד‬ ‫* דמי חבר ל‪ INCOSE_IL -‬לשנת ‪ 2014‬לקהל הרחב‪ 500 :‬ש”ח (לא כולל למע”מ)‪ .‬לחברי אילטם ללא תשלום‬ ‫ברכותינו‪ ,‬כעת אתה חבר באיגוד מהנדסי המערכות – ‪ INCOSE_IL‬בשנת ‪!!! 2014‬‬ ‫בברכה‪,‬‬ ‫משה סלם‬ ‫פרופ' מוטי פרנק‬ ‫נשיא ‪INCOSE_IL‬‬ ‫מנכ”ל אילטם‬ ‫‬ ‫‬ ‫חזרה לתוכן עניינים‬ ‫‪27‬‬ ‫גליון מס’ ‪ | 14‬יולי ‪2014‬‬ ‫עיצוב גרפי ‪studio MediaHut‬‬