‫קהילת גשר ומוסדות חינוכיים קשת מזכרת בתיה‬ ‫קהילת גשר‬ ‫ומוסדות חינוך קשת מזכרת בתיה‬ ‫ודברת בם‬ ‫מילה בסלע‬ ‫‪www.gesher-mazkeret-batya.org.il‬‬ ‫גיליון מס’ ‪144‬‬ ‫כ”ט בסיון תש”ע‬ ‫‪ 11‬ביוני ‪2010‬‬ ‫גמל פורח באוויר‬ ‫ׁשמֶץ אֱמֶת‪.‬‬ ‫ׁשא ֵין בֹּו ֶ‬ ‫ׁשקֶר וְכ ָז ָב‪ֶ ,‬‬ ‫דָב ָר‪ ,‬הַכּל הַג ְזָמָה‪ֶ ,‬‬ ‫א ֵין כּ ָל י ְסֹוד ל ַ ּ‬ ‫דוגמה‪ :‬הבן אדם כולו רוח וצלצולים‪ ,‬ולזה התרגלנו‪ ,‬אבל כשהוא סיפר על חוויותיו במסעו‬ ‫לירח הבנתי כי זהו גמל פורח באוויר‪.‬‬ ‫ׁשגָּמָל פֹּורֵח ַ ּבָא ֲוִיר‪,‬‬ ‫ׁשאִי אֶפְׁשָר לֹו‪“ :‬אִם לא רָאִיתִי ֶ‬ ‫ׁש ּב ַע ע ַל ּדָב ָר ֶ‬ ‫מקור‪ :‬א ֵיזֹו ה ִיא ׁשְבוּע ַת ׁשָו ְא‪ ...‬נ ִ ְ‬ ‫וְאִם לא רָאִיתִי נָח ָׁש ּכ ְקֹור ַת ּב ֵית ה ַ ּב ַד” [שבועות כט]‪.‬‬ ‫לוקט על ידי‬ ‫אלעד פריימרק אב לדנה כיתה ב’ ואיה גן דולב‪ ,‬קשת‬ ‫ענבל חזות אם לדניאל כיתה ב’ ונועם כיתה א’‪ ,‬קשת‬ ‫פרשת השבוע למשפחה‬ ‫הורים וילדים יקרים‬ ‫את עיקר הפרשה תופס תיאור מחלוקת‬ ‫קֹרח ועדתו ותוצאותיה‪ .‬קרח בן יצהר‬ ‫בן קהת בן לוי‪ ,‬וע ִמו מאתיים וחמישים‬ ‫מנהיגים מבני ישראל ובהם דתן ואבירם‬ ‫בני שבט ראובן‪ ,‬קוראים תגר על מנהיגותם‬ ‫של משה רבנו ואהרן הכהן‪ .‬הם קובעים‬ ‫כי “כל העדה כולם קדושים‪ ,‬ובתוכם ה’;‬ ‫ומדוע תתנשאו על קהל ה’?”‪.‬‬ ‫העם ממשיך להתלונן למשה ולאהרן‬ ‫וקובע‪“ :‬אתם המיתם את עם ה’”‪ .‬בתגובה‬ ‫לכך פורצת מגפה בעם‪ ,‬ואהרן עוצר אותה‬ ‫בהקטרת קטורת‪ .‬כדי לחזק עוד יותר את‬ ‫בחירתו של אהרן מצווה ה’ לקחת שנים‬ ‫עשר מטות‪ ,‬מטה לכל נשיא מנשיאי‬ ‫השבטים‪ ,‬ולשים אותם באוהל מועד‪.‬‬ ‫למחרת נתגלה כי מטהו של אהרן הוא‬ ‫היחיד שהעלה פרחים ושקדים‪ .‬ה’ מצווה‬ ‫לשמור על המטה ליד ארון הברית לעדות‪.‬‬ ‫בהמשך הפרשה מובאים ציוויים הלכתיים‪,‬‬ ‫ורובם קשורים לעניין הכהונה‪ :‬ציווי על‬ ‫שמירת המקדש על ידי הלוויים ופירוט‬ ‫של מתנות הכהונה והלוויה‪ ,‬ובהן תרומה‪,‬‬ ‫ביכורים‪ ,‬חרמות‪ ,‬קרבן בכור ותרומת‬ ‫מעשר‪.‬‬ ‫אנחנו בחרנו להתמקד בסיפור קורח‬ ‫ועדתו‪ :‬המשנה במסכת אבות מלמדת‬ ‫אותנו‪“ :‬כל מחלוקת שהיא לשם שמים‪,‬‬ ‫סופה להתקיים‪ .‬ושאינה לשם שמים‪ ,‬אין‬ ‫סופה להתקיים‪ .‬איזו היא מחלוקת שהיא‬ ‫לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי‪.‬‬ ‫ושאינה לשם שמים? זו מחלוקת קורח וכל‬ ‫עדתו” (אבות ה’‪ ,‬י”ז)‪.‬‬ ‫פירושה של משנה זו בלשון ההלכתית‬ ‫הוא שכל מחלוקת לשם שמים‪ ,‬פירושה‬ ‫קורח‬ ‫מחלוקת הלכתית שהצדדים המעורבים‬ ‫בה מתווכחים על דברי תורה ללא מניעים‬ ‫אישיים ומתוך מטרה משותפת לברר את‬ ‫ההלכה‪ ,‬ומחלוקת שאינה לשם שמים‬ ‫היא מחלוקת הנובעת ממניעים אישיים‬ ‫ומדיניים (למשל כמו הרצון לזכות‬ ‫בשלטון)‪.‬‬ ‫ובהתאמה לימינו־אנו‪ :‬כל ויכוח ענייני‬ ‫וחיובי שהמתווכחים אותו חותרים להגיע‬ ‫לחקר האמת לשם שיפור המצב הקיים ‪-‬‬ ‫הוא ויכוח שהתוכן שלו ימשיך ויהיה רלוונטי‬ ‫גם לאחר שיוכרע הוויכוח; וכל ויכוח‬ ‫אישי‪ ,‬המשקף מאבקי כוח ורצון בשררה‬ ‫(שליטה)‪ ,‬תוכנו יחדל להיות רלוונטי ברגע‬ ‫שיוכרע‪.‬‬ ‫מדוע מחלוקת קורח ועדתו על מנהיגותם‬ ‫של משה ואהרן מוגדרת מפי חכמים‬ ‫כמחלוקת לא עניינית? האם התנגדות‬ ‫לשלטון היא עניין לא חשוב‪ ,‬ענייני‪ ,‬אמתי‬ ‫ומציאותי? ואם הנשיא טועה? ואם ראש‬ ‫הממשלה והשרים פוגעים בעם?‬ ‫כשתגדלו עוד קצת ותלמדו הרבה יותר‬ ‫היסטוריה תגלו שההיסטוריה של האנושות‬ ‫מלאה בשלטונות שהעם התנגד להם‪ ,‬מרד‬ ‫בהם והפיל אותם מכיסא המלכות שלהם‪.‬‬ ‫כך ישנם שלטונות רודניים ‪ -‬שלטון של‬ ‫אדם יחיד שכל הכוח מרוכז אצלו‪ ,‬כמו‬ ‫באיראן של ימינו; שלטונות אכזריים ‪-‬‬ ‫שגוזלים מהעם את כספו ורכושו; שלטונות‬ ‫פשיסטיים־לאומניים (כמו מוסוליני‪,‬‬ ‫השלטון הנאצי‪ ,‬האפרטהייד) ועוד‪ ,‬אבל‬ ‫נשאיר לכם גם מה ללמוד בשיעורי‬ ‫היסטוריה‪.‬‬ ‫ההיסטוריה האנושית והאנושות כולה‬ ‫אותם‬ ‫בזכות‬ ‫והתפתחו‬ ‫התקדמו‬ ‫במדבר טז א ‪ -‬יח לב‬ ‫לשלטון‪.‬‬ ‫והמתנגדים‬ ‫המתמרדים‬ ‫הדמוקרטיה‪ ,‬שלטון העם‪ ,‬שיטת הממשל‬ ‫המקובלת בישראל נולדה רק במאה‬ ‫הקודמת (במאה העשרים)‪ ,‬בזכות אזרחים‬ ‫שרצו ליצור צורת שלטון שבה הם יוכלו‬ ‫להיות שותפים לבחירה בה ולהשפיע‬ ‫עליה‪ .‬מי יודע איפה היינו היום ללא‬ ‫הדמוקרטיה? אולי עדיין היינו נתינים של‬ ‫איזה מלך? שלטונות רבים נהגו באופן‬ ‫חסר רגישות וצדק כלפי האזרחים שלהם‬ ‫(ויש מי שחושב שגם הדמוקרטיה שלנו לא‬ ‫מיטיבה עם כל אזרחיה)‪ ,‬והאזרחים שהיה‬ ‫בהם הכוח והתעוזה להתקומם‪ ,‬למרוד‬ ‫ולהתנגד לשלטון שינו את ההיסטוריה של‬ ‫עמם‪ .‬שלטון ללא אופוזיציה (ובעברית‪:‬‬ ‫נ ֶגדה) הוא כמו מישהו שלא מסתכל‬ ‫במראה בכל בוקר כדי לראות אם הוא‬ ‫מסורק ואם הוא צריך להסתפר‪ .‬אולי הוא‬ ‫שמן והחולצה קטנה עליו? אולי יש כתמים‬ ‫על חולצתו?‬ ‫קורח ועדתו יכלו להיות אותה המראה‬ ‫שגורמת לנו להבין שאנו זקוקים למקצה‬ ‫שיפורים במטרה להיות טובים יותר‪ .‬אבל‬ ‫הם כנראה לא בחרו בשיטה הנכונה‬ ‫להתנגדות‪.‬‬ ‫אנחנו רוצים לספר לכם על שיעור‬ ‫ששמענו מפי חברנו לקהילה‪ ,‬אודי הקר‪.‬‬ ‫בשיעור הביא אודי הסבר לעונשם התמוה‬ ‫של משה ואהרן ‪ -‬למות במדבר מבלי‬ ‫להיכנס אל הארץ‪ .‬לפי חלק מהפרשנים‬ ‫(וימחלו לי הפרשנים ואודי ששכחתי‬ ‫מקורותיהם)‪ ,‬חטאם של משה ואהרון היה‬ ‫בכך שהעם הפך אותם משליחי האלוקים‬ ‫למעין אלוקים בעצמם‪ ,‬וככל הנראה הם‬ ‫תִקנו את הטעות‪.‬‬ ‫נהנו ממעמד זה ולא ּ‬ ‫לפי פירוש זה‪ ,‬משה ואהרן אכן התנשאו‬ ‫מעל העם‪ ,‬וקורח בא להתנגד להתנשאות‬ ‫זו‪ .‬אבל הקב”ה אינו מקבל את דבריהם‬ ‫ואת התנהגותם של קורח ועדתו‪ .‬פרשנויות‬ ‫רבות‪ ,‬מדרשים ומאמרים רבים מסבירים‬ ‫את חטאו הנורא של קורח אולי מכיוון‬ ‫שאינם מרגישים בנוח עם העונש הקשה‬ ‫של כל העדה‪ .‬לצערי‪ ,‬לא מצאתי פרשנות‬ ‫שתניח את דעתי אבל מצאתי את התשובה‬ ‫שלי בפסוקים‪ :‬הדרך שבה בחרו קורח‬ ‫ועדתו לנהל את הוויכוח‪:‬‬ ‫קורח מתייצב עם קהל מעריצים מול‬ ‫שליחיו של הקב”ה‪ .‬אף על פי שהוא‬ ‫מכיר בכך שאלוקים נמצא בכל אחד‬ ‫ואחד מהעם נראה שהוא לא מכיר‬ ‫בסמכות האלוקית‪ .‬נראה כאילו קורח‬ ‫ועדתו הצטרפו רק עתה לעם‪ ,‬והם אינם‬ ‫מכירים את כל סיפור יציאת מצרים ואת‬ ‫פועלם הרב של משה ואהרון למען העם‪.‬‬ ‫קורח אינו בא להתווכח! לשם ויכוח הוא‬ ‫זקוק לטענות ולא למסה של אנשים‪ .‬גם‬ ‫דותן ואבירם אינם באים ליצור דו‪-‬שיח‪,‬‬ ‫אחרת לא היו מסרבים להזמנה של משה‬ ‫(“ויאמרו לא נעלה”‪ ,‬במדבר ט”ז‪ ,‬י”ב)‪ .‬נראה‬ ‫כי הדרך שבה בחרה עדת קורח לחלוק‬ ‫על המנהיגות של משה ואהרן הסתירה‬ ‫את המראה (או לכלכה אותה)‪ .‬כשכל כך‬ ‫הרבה אנשים באים להתווכח‪ ,‬בוודאי קשה‬ ‫פרשת ויתחשב‬ ‫בוקר‪ .‬המכונית גולשת במורד רחוב הגורן‬ ‫המחודש ושלושתנו בתוכה‪ .‬מחפשים‬ ‫מקום פנוי לצד המדרכה השמאלית‪ ,‬כדי‬ ‫לחסוך את חציית הכביש‪ .‬בכל זאת‪ ,‬דקות‬ ‫ספורות לפני שמונה‪ .‬אנחנו נפרדים מחן‪.‬‬ ‫תחנה ראשונה עברה בשלום‪ .‬אני ממשיכה‬ ‫לעבר הכיכר‪ .‬מבט שמאלה‪ .‬לא ברור‬ ‫אם המכונית שנוסעת לאִטה מתכוננת‬ ‫לעצור באמצע הכיכר או שתמשיך לנסוע‪.‬‬ ‫העיניים בולשות לכל הכיוונים‪ ,‬מחפשות‬ ‫ילדים שרוצים לחצות‪ .‬אם זה ג’יפ בכיכר‬ ‫הוא מסתיר את שדה הראייה שמאלה‪.‬‬ ‫ילדי משמרות הזה”ב מרימים ומורידים את‬ ‫שלטי ה”עצור”‪ ,‬לפעמים סתם מנפנפים‬ ‫בהם ומצחקקים‪ .‬למכונית העוברת במעגל‬ ‫יש זכות קדימה‪ ,‬אני מחכה‪ .‬היא זוחלת ואני‬ ‫ממתינה לראות מה יקרה‪ .‬אסור לעצור‬ ‫באמצע מעגל תנועה‪ ,‬אבל מדי יום עוצרת‬ ‫שיירה של מכוניות ועומדת בהיקף החיצוני‬ ‫של הכיכר‪ .‬דלתות נפתחות לתוך הכביש‬ ‫הצר והמעוגל‪ ,‬ההורים מסתכנים ויוצאים‪,‬‬ ‫מוציאים את הילדים ומזרזים אותם‬ ‫לזחול בין הברזלים הירוקים‪ .‬כך כל יום‪,‬‬ ‫זו נקודת העצירה הקבועה‪ .‬לא מחפשים‬ ‫אלטרנטיבה‪.‬‬ ‫אפשר לעבור את המעגל ולחנות במפרץ‬ ‫בצד ימין או בתוך החניון הקטן שמאחורי‬ ‫המשוריין‪ .‬המשוריין מסתיר את החניון‪,‬‬ ‫נראה שהורים שכחו שיש שם חניון‪ .‬ובכלל‪,‬‬ ‫הברזלים קרובים יותר לשער בית הספר‬ ‫ולא מצריכים מעבר חצייה‪ .‬כולנו חוסכים‬ ‫להם כל צעד‪ ,‬כל אגל זיעה קטן‪ ,‬שירוצו‬ ‫רק בשיעור התעמלות‪ .‬הילדים משתחלים‬ ‫ועוברים‪ ,‬הם ותיקיהם‪ .‬לא נורא‪ ,‬צ’יק צ’ק‪.‬‬ ‫אז מה אם שמו פה גבול‪ ,‬גדר‪ ,‬הפרדה‪,‬‬ ‫מחסום‪ .‬מותר לחצות‪ ,‬מותר לעבור‪ ,‬תתרגל‬ ‫לעבור את הגבול‪ .‬נכון שבבית זה יהיה‬ ‫לי מאוד לא נוח כשתחצה את גבול חוקי‬ ‫הבית ואת גבול הטעם הטוב‪ .‬אבל מה‬ ‫הקשר? תבין‪ ,‬ילד‪ ,‬הנוחות קודמת לחוק‪,‬‬ ‫שיקול הדעת של ההורה שלך גובר על‬ ‫שיקול הדעת של מי שתכנן את הכיכר‪,‬‬ ‫שהור ָה להציב פה תמרור‪ ,‬שחוקק תקנה‬ ‫לשמוע את התוכן של הביקורת שלהם גם‬ ‫אם היה בו מן האמת‪ ,‬וזה חטאם העיקרי‪,‬‬ ‫לפי דעתי‪ .‬במילים אחרות‪ ,‬לעתים יש‬ ‫לנו דעות רציניות‪ ,‬אמתיות‪ ,‬מהותיות ואף‬ ‫צודקות להעלות בוויכוח‪ ,‬אבל האופן שבו‬ ‫אנחנו מעלים ומציגים אותן גורם לוויכוח‬ ‫להיות פוגעני ולא ענייני‪ .‬אנחנו גורמים‬ ‫לצד השני להיפגע ולהיאטם‪ ,‬ומפסידים‬ ‫מחלוקת לשם שמים שסופה להתקיים‪ .‬אני‬ ‫כותבת דברים אלו מתוך החולשה האישית‬ ‫המוכרת לי‪ ,‬ומאחלת לעצמי ולאחרים‬ ‫שמחלוקותינו יהיו לשם שמים‪.‬‬ ‫יעל ושי מונזון‬ ‫הורים לבארי כיתה ב’‪ ,‬ואליה כיתה א’‬ ‫קשת‬ ‫תצפית משתתפת ‪07:55 -‬‬ ‫שאומרת‪ :‬עצירה מותרת לצד המדרכה‬ ‫ולא באמצע הכביש‪ .‬מציאות החיים יותר‬ ‫תַקנות וכללים‪ ,‬והעיתוי משפיע‪.‬‬ ‫מורכבת מִ ּ‬ ‫נכון שאנחנו מגיעים תמיד בדקה לשמונה‪,‬‬ ‫אז מה‪ ,‬אתה רוצה לאח ֵר? להגיע אחרי‬ ‫הצלצול? אחר כך אני‪ ,‬ההורה‪ ,‬מרגיש‬ ‫נזוף מול המורה שמסכמת לי את מספר‬ ‫הפעמים שבהן איחרת לשיעור‪ .‬יאללה‪,‬‬ ‫רוץ‪.‬‬ ‫הלאה‪ .‬הורים עוצרים ממש על מעבר‬ ‫החצייה ומורידים את הילדים לתיכון‪.‬‬ ‫אחריהם נעצרת שיירה‪ ,‬המקום אמנם לא‬ ‫רחוק מנתיב השיירות‪ ,‬אבל המעמד הקבוע‬ ‫מדי בוקר אינו לזכר השיירות ההן‪ .‬פעם‬ ‫ראיתי גם בעל של מורה עוצר על מעבר‬ ‫החצייה‪ ,‬היא ירדה והשיירה חיכתה‪.‬‬ ‫ממשיכים‪ .‬עוברים עוד שתי כיכרות‬ ‫ונוסעים במעלה רחוב קלגרי‪ .‬אחרי עיקול‬ ‫הספרייה עלינו לפנות ימינה אבל שני רכבי‬ ‫‪ 4X4‬חונים קבוע על הסיבוב‪ ,‬חוסמים את‬ ‫שדה הראייה ואת רוב הנתיב‪ .‬אני מוכנה‬ ‫למחזה השגרתי הזה‪ ,‬עוקפת אותם ומגלה‬ ‫שמול גן שיבולים‪ ,‬המפרץ הענק שנועד‬ ‫לחנייה לצד המדרכה ‪ -‬כולו ריק‪ .‬תופעה‬ ‫מוזרה זו מתרחשת גם במקומות נוספים‬ ‫במושבה‪ ,‬למשל בשדרות אליהו חונים‬ ‫באופן קבוע בצמוד ל”גריל” על אדום‪-‬לבן‬ ‫כשבצד האחר של הכביש‪ ,‬במרחק כמה‬ ‫פסיעות‪ ,‬חנייה מוסדרת בשפע‪ .‬הכביש‬ ‫הופך מר ָחב לצר‪ ,‬והפניות לסמטה שליד‬ ‫ה”גריל” וממנה הופכות למסוכנות‪.‬‬ ‫באחד הבקרים פשטו שוטרים על רחובות‬ ‫המושבה בשעה זו של הבוקר‪ ,‬עצרו נהגים‬ ‫ורשמו דוחות למי שנהג או עצר שלא‬ ‫כחוק‪ .‬הכיכרות שינו ממנהגן והתרוקנו‬ ‫מכלי רכב בעצירה‪ ,‬הורי “הרצוג” אולי גילו‬ ‫מחדש את המעבר הבטוח‪ ,‬או את המפרץ‬ ‫שאחרי הכיכר‪ .‬הורי “בן גוריון” ו”קשת”‬ ‫נזכרו בחניות שמאחורי המשוריין‪ .‬התנועה‬ ‫זרמה‪ .‬למחרת הכול חזר לתפקוד רגיל‪,‬‬ ‫כלומר חזר לסורו‪.‬‬ ‫אפשר ללמוד על בן אדם מהאופן שבו הוא‬ ‫אוכל ומהרגלי האכילה שלו‪ ,‬אפשר ללמוד‬ ‫עליו מהדרך שבה הוא מדבר ומהרגלי‬ ‫השיח שלו‪ .‬האם אפשר ללמוד מאופן‬ ‫הנהיגה על תכונות האופי‪ ,‬על המזג של‬ ‫הנהגים ואולי על הערכים שלהם? נהגת‬ ‫“שודים”‪ ,‬נהג הססן ‪ -‬מה זה אומר עליהם‬ ‫כבני אדם‪ ,‬כהורים‪ .‬האם סגנון הנהיגה‬ ‫מעיד על סגנון החיים? האם היחסים שבין‬ ‫הנהג להולכי הרגל בדרך משקפים אם‬ ‫הוא נוח לבריות‪ ,‬אם הוא תוקפן או מתחשב‬ ‫באחרים‪ ,‬מתכנן לפני שהוא פועל ובתכנון‬ ‫לוקח בחשבון גורמים נוספים למה שקורה‬ ‫בתוך הרכב? האם הוא צופה כמה מהלכים‬ ‫קדימה באופן קבוע‪ ,‬לפעמים‪ ,‬לעתים‬ ‫רחוקות‪ ,‬בכלל לא? איכשהו נדמה לי‬ ‫שלעלייה על המדרכה‪ ,‬עצירה פתאומית‪,‬‬ ‫חנייה על מעבר חצייה‪ ,‬במעגל‪ ,‬ליד גדרות‪,‬‬ ‫בפינת רחוב‪ ...‬לכל התופעות האלה יש‬ ‫קשר לדחיית סיפוקים‪ .‬עכשיו אני רוצה‬ ‫או צריך לעצור ‪ -‬פה זה נוח לי‪ ,‬אז אני‬ ‫עוצר פתאומית בשנייה הזאת‪ .‬שהאחרים‬ ‫יסתדרו עם זה‪ .‬איך פסיכולוגים מנתחים‬ ‫את הסצנות על הכביש?‬ ‫הפסיכולוגיה מנסה לפענח את מה‬ ‫שקוראים “הגורם האנושי”‪ ,‬בין היתר‬ ‫בהקשר להתנהגות לא נורמטיבית בכביש‬ ‫ולתאונות הדרכים‪ .‬ואכן מתברר שמבין‬ ‫הגורמים השונים לתאונות הדרכים‪,‬‬ ‫התרומה היחסית של גורמים פסיכולוגיים‬ ‫גבוהה‪ .‬אלה משפיעים על למעלה‬ ‫ממחצית מתאונות הדרכים שנבדקו‬ ‫במחקר‪ ,‬לעומת בעיות הקשורות בתנאי‬ ‫הדרך ובכלי הרכב שהיו בשימוש באותה‬ ‫העת‪ .‬מובן שישנם מקרים שבהם התאונה‬ ‫התרחשה בשל סיבות אנושיות בצירוף‬ ‫תנאי הסביבה‪ .‬במחקר של נילי שמעוני‬ ‫מהאוניברסיטה העברית בירושלים (כל‬ ‫המחקרים המוזכרים נמצאים באתר של‬ ‫עמותת “אור ירוק”) היא מסכמת מאמרים‬ ‫שונים המייחסים את מרבית התאונות‬ ‫לגורם האנושי‪ ,‬או כסיבה התורמת באופן‬ ‫משמעותי לתאונת דרכים ביחד עם סיבות‬ ‫אחרות‪“ .‬יש אף עבודות המעריכות כי‬ ‫הגורם האנושי תורם לכ‪ 95%-‬מהתאונות‪.‬‬ ‫על פי נתוני משטרת ישראל‪ ,‬התנהגויות‬ ‫אגרסיביות של הנהג אחראיות לכ‪80%-‬‬ ‫מהתאונות הקטלניות (נכון ל‪”.)2004-‬‬ ‫מחקרים הראו כי החלטות שגויות‬ ‫בכביש נלקחות בעיקר במהלך שנות‬ ‫הנהיגה הראשונות‪ .‬מעבר לכך‪ ,‬טעויות‬ ‫נגרמות עקב תפיסה מוגזמת של הנהג‬ ‫את יכולותיו הקוגניטיביות ואת יכולתו‬ ‫לשלוט ברכב לנוכח סיכונים‪ .‬מתברר‬ ‫כי מאפייני אישיות משפיעים על אופי‬ ‫הנהיגה‪ .‬טיפוסים שמחפשים ריגושים‬ ‫נוטים להתעלם מסכנות הכרוכות בנהיגה‪.‬‬ ‫טיפוסים שמייחסים אירועים לגורמים‬ ‫חיצוניים (המזל‪ ,‬מזג האוויר‪ ,‬תנאי הדרך‬ ‫וכדומה) מפגינים אהדה רבה יותר כלפי‬ ‫עב ֵרות תנועה ומביעים נכונות לבצע‬ ‫אותן‪ ,‬לעומת טיפוסים שמייחסים אירועים‬ ‫לגורמים פנימיים ומאמינים שכל אדם‬ ‫אחראי למעשיו וקובע את גורלו‪ .‬טיפוסים‬ ‫אימפולסיביים‪ ,‬פעלתניים וחסרי סבלנות‬ ‫נוטים ליותר עב ֵרות תנועה ומעורבות‬ ‫בתאונות מאשר טיפוסים נינוחים ושאינם‬ ‫תחרותיים‪.‬‬ ‫דליה יחיאל מאוניברסיטת בר אילן חקרה‬ ‫‪ 320‬נהגים ומצאה שככל שאדם מונחה‬ ‫במידה רבה יותר מהדוניזם ופחות מביטחון‬ ‫ סגנון נהיגתו כועס ועוין יותר‪ ,‬וככל שהוא‬‫מונחה במידה רבה יותר על ידי ערכים של‬ ‫שינוי (גרייה והכוונה עצמית) ופחות על ידי‬ ‫ערכים של שימור (ביטחון וקונפורמיות)‬ ‫ כך סגנון נהיגתו מסתכן וחסר אחריות‪.‬‬‫ככל שמבנה האישיות מתאפיין בנועם‬ ‫ובמצפוניות והאדם פתוח יותר לחוויות‬ ‫‪ -‬הנהיגה שלו סבלנית וזהירה יותר‪.‬‬ ‫נוירוטיות גורמת לנהיגה חרדתית‪ .‬אדם‬ ‫מוחצן באישיותו תופס את הנהיגה כמכילה‬ ‫תועלת באמצעות תחושת שליטה‪ ,‬ואילו‬ ‫אישיות רגועה ומצפונית תופסת פחות‬ ‫את הנהיגה כמקור לריגוש וחוששת פחות‬ ‫מנזק לדימוי העצמי‪.‬‬ ‫סגנון הנהיגה קשור לערכים המנחים את‬ ‫האדם רק במקרים של סגנון נהיגה מסתכן‬ ‫וחסר אחריות או כועס ועוין‪ .‬במקרה של‬ ‫הסגנון הזהיר והסבלני ‪ -‬אין קשר לערכים‬ ‫המנחים את האדם‪ ,‬אלא למוטיבציות‬ ‫המנחות את הנהיגה‪.‬‬ ‫אין מי שלא טועה‪ ,‬והרבה מאתנו יוצאים‬ ‫כנראה בדקה התשעים וממהרים‪ .‬אבל‬ ‫מה שמוזר לי אלה ההרגלים‪ .‬איך זה‬ ‫שהורים מתרגלים ומרגילים את ילדיהם‬ ‫לנהוג בדרכים עקלקלות‪ .‬האם ילדים‬ ‫לא שמים לב כשאבא חונה חנייה כפולה‪,‬‬ ‫הם לא רואים שאימא מרשה לעצמה את‬ ‫מה שאסור? מעניין שבמחקרים נמצא כי‬ ‫סגנון הנהיגה של הורים לילדים הוא כועס‬ ‫ועוין פחות‪ ,‬והורים לילדים מבצעים פחות‬ ‫עב ֵרות תנועה‪ .‬עוד התגלה שלנוכחות‬ ‫הילדים ברכב יש השפעה על סגנון הנהיגה‪.‬‬ ‫כמחצית מהנהגים דיווחו שנוכחות הילדים‬ ‫גורמת להם לנהוג בצורה רגועה ושקולה‬ ‫יותר‪ .‬שליש דיווחו שהמודעות לכך שסגנון‬ ‫הנהיגה שלהם ישפיע על האופן שבו ינהגו‬ ‫ילדיהם בעתיד גורמת לריסון עצמי לצורך‬ ‫מתן דוגמה אישית‪.‬‬ ‫המחקר של גליה מילר מאוניברסיטת בר‬ ‫אילן מדווח כי הורים משפיעים על ילדיהם‬ ‫לא רק באמצעות מסרים ישירים על אודות‬ ‫ההתנהגות המצופה על הכביש‪ ,‬אלא בכך‬ ‫על מחלות נפש‬ ‫היחס ללוקים במחלות נפש עבר תמורות‬ ‫רבות בהיסטוריה עד לימינו‪-‬אנו‪ .‬כבר‬ ‫במאה השמינית הוקמו מוסדות שיועדו‬ ‫לטיפול בלוקים בנפשם‪ ,‬הראשונים שבהם‬ ‫נפתחו במזרח התיכון‪ .‬עד המאה ה‪13-‬‬ ‫נפתחו מוסדות ייעודיים גם באירופה‬ ‫הנוצרית‪ .‬המפורסם שבהם ה ִנו בית החולים‬ ‫“בדלאם” באנגליה‪ ,‬הפעיל עד ימינו‪ .‬מוסד‬ ‫זה נודע לשמצה בגלל השיטות הקיצוניות‬ ‫שבהן טופלו החולים והיחס הנורא שהם‬ ‫זכו לו‪ .‬באותה תקופה היה נהוג להציג את‬ ‫המטופלים תמורת תשלום לעיני הקהל‬ ‫הרחב כשהם כבולים בשלשלאות‪ ,‬והקהל‬ ‫אף הוזמן להתגרות במטופלים במטרה‬ ‫לעורר אצלם תגובה‪ .‬בשנת ‪ 1814‬לבדה‬ ‫ביקרו במוסד ‪“ 96,000‬מתצפתים”‪ .‬כיום‬ ‫ידוע מוסד זה ביחס ההומאני שהוא מעניק‬ ‫למטופליו‪.‬‬ ‫מטרת האשפוז בבית חולים פסיכיאטרי‬ ‫בימי הביניים הייתה בעיקרה הרחקה של‬ ‫חולי הנפש מהחברה‪ ,‬ואפשרויות הטיפול‬ ‫שהחולים קיבלו היו מוגבלות מאוד‪ .‬מטרת‬ ‫הטיפולים במקרים רבים נועדה “לשכנע”‬ ‫את המטופלים לחזור לשפיות בשימוש‬ ‫בשיטות הדומות יותר לטכניקות עינוי‪.‬‬ ‫המטופלים סבלו מהזנחה קיצונית ביותר‪,‬‬ ‫ובמקרים רבים הזנחה זו הביאה להחמרה‬ ‫במצבם‪.‬‬ ‫במשטרים טוטליטריים נוצל הממסד‬ ‫הפסיכיאטרי כדי “לטפל” במתנגדי שלטון‪.‬‬ ‫ברוסיה הסובייטית לדוגמה‪ ,‬הוגדר תת סוג‬ ‫של סכיזופרניה שמאפייניו תאמו התנהגות‬ ‫של מתנגדי שלטון‪ ,‬וכך הביאו לכליאתם‬ ‫במשך שנים רבות‪.‬‬ ‫לקראת סוף המאה ה‪ ,18-‬עם השינוי‬ ‫שחל בתפיסת זכויות האדם‪ ,‬חלה מהפכה‬ ‫בטיפול בלוקים בנפשם‪ .‬בהדרגה חולים זכו‬ ‫ליחס אנושי וחם יותר‪ ,‬ובזכות התקדמות‬ ‫המדע התמקדו המחקרים במציאת דרכים‬ ‫לריפוי ושיקום המטופלים‪ .‬ההתקדמות‬ ‫העצומה במהלך המאה ה‪ 20-‬בפיתוח‬ ‫תרופות פסיכיאטריות אפשרה לעזור גם‬ ‫לחולים קשים ביותר לנהל אורח חיים תקין‬ ‫ולהשתלב בחברה‪.‬‬ ‫שהם מהווים מודל לחיקוי‪ .‬חוקרים השוו‬ ‫נהיגת בנים לנהיגת הוריהם‪ .‬נבדקו יותר‬ ‫מ‪ 150-‬אלף נהגים צעירים והוריהם ונמצא‬ ‫שמעורבות ההורים בתאונות מהווה מנבא‬ ‫חשוב של מעורבות ילדיהם בתאונות‪ ,‬וכך‬ ‫גם עב ֵרות תנועה של הורים‪ .‬יתרה מזאת‪,‬‬ ‫נמצאו קשרים משמעותיים בין סגנון‬ ‫הנהיגה של כל אחד מן ההורים לסגנונות‬ ‫הנהיגה של ילדיהם‪ .‬מתברר שבנים‬ ‫מושפעים יותר מסגנון הנהיגה של אביהם‪.‬‬ ‫בנות מושפעות מסגנון הנהיגה של שני‬ ‫ההורים‪ .‬יש לכם בן שבע או בת שמונה?‬ ‫עשר שנים זה הרבה זמן לדעתכם?‬ ‫תחשבו על זה‪ :‬אמנם הילדים יאמצו סגנון‬ ‫נהיגה חרד וזהיר או מסתכן ועוין בהתאם‬ ‫למה שראו אצל הוריהם‪ ,‬אולם במקרה‬ ‫של מודל מסתכן ועוין ‪ -‬נהגים צעירים‬ ‫מעצימים את סגנונות הנהיגה הפרועים‬ ‫וחסרי האחריות של הוריהם‪.‬‬ ‫כשהעיניים שלהם מביטות בי מאחור‪,‬‬ ‫אני משתדלת יותר‪ .‬ויש לי ברכת הדרך‬ ‫האישית שלי‪ ,‬המותאמת לסגנון שלי‬ ‫על הכביש (ובכלל)‪ .‬משהו כמו ‪ -‬הלוואי‬ ‫שאצליח להיות היום סבלנית וסובלנית‬ ‫יותר מאחורי ההגה‪ .‬יהי רצון שאוליך את‬ ‫יקיריי לשלום ואצעידם לשלום (ושילכו‬ ‫כבר ברגל‪ .)...‬אמן‪.‬‬ ‫מצדיעה לאבי אביטל‪ ,‬חבר קהילתנו ויו”ר‬ ‫הורי “הרצוג”‪ ,‬שהצליח לרתום את הורי‬ ‫“הרצוג” ל”סע לשלום”‪ .‬נראה שזה עובד‬ ‫נפלא!‬ ‫אילת אסקוזידו‬ ‫אם לחן‪ ,‬כיתה ג’ קשת‬ ‫והתנדבות קהילתית‬ ‫לקראת סוף המאה ה‪ 20-‬חל שינוי בגישת‬ ‫הממסד הפסיכיאטרי והחלו לפתח‬ ‫מודלים שיסייעו למטופלים להשתקם‬ ‫ולהשתלב בחברה תוך הימנעות ככל‬ ‫האפשר מאשפוז בבתי חולים‪.‬‬ ‫השינוי בגישה הגביר את הצורך בהקמת‬ ‫שירותים ומוסדות שיקומיים התואמים‬ ‫את הצרכים השונים של המטופלים‪.‬‬ ‫המערך השיקומי בבריאות הנפש כולל‬ ‫מגוון רחב מאוד של שירותים‪ :‬החל‬ ‫בחונכות אישית וליווי אישי‪ ,‬דרך מועדונים‬ ‫חברתיים‪ ,‬מפעלים מוגנים‪ ,‬מקומות עבודה‬ ‫המותאמים לצרכים מיוחדים‪ ,‬וכלה במגוון‬ ‫סוגים של הוסטלים למגורים‪.‬‬ ‫במהלך העשור האחרון חלה ירידה‬ ‫דרמטית של ‪ 70%‬במספר המאושפזים‬ ‫בבתי חולים פסיכיאטרים בישראל‪ ,‬ומעל‬ ‫ל‪ 90%-‬מהמטופלים המוגדרים כלוקים‬ ‫בתחלואה נפשית קשה משוקמים בקהילה‪.‬‬ ‫בין השנים ‪ 2007-1999‬גדל פי שלושה‬ ‫מספר האנשים המשולבים בתכניות‬ ‫שיקום בקהילה‪ .‬שינוי דרמטי זה יצר צורך‬ ‫בהשקעה משמעותית במספר מישורים ‪-‬‬ ‫חקיקה‪ ,‬הקמת תשתיות ועוד‪.‬‬ ‫מעבר לכך‪ ,‬המהלך הזה מציב אתגר עצום‬ ‫בפני החברה הישראלית‪ .‬אנשים הלוקים‬ ‫במחלת נפש סובלים מסטיגמה קשה‬ ‫המשפיעה על כל תחומי החיים ‪ -‬תעסוקה‪,‬‬ ‫חברה‪ ,‬משפחה‪ ,‬זוגיות ‪ -‬מה שמביא רבים‬ ‫מהם לבדידות עצומה ואף להחמרה‬ ‫במצבם‪ .‬השינוי המבורך ביחס הממסד‬ ‫הפסיכיאטרי כלפי המטופלים עשוי‬ ‫להתקיים רק בגיבוי של החברה שמסביב‪.‬‬ ‫ללא גיבוי כזה‪ ,‬המטופלים ימשיכו להרגיש‬ ‫מנודים וחסרי אונים‪.‬‬ ‫אז איך אנחנו משתלבים בכל‬ ‫הסיפור הזה?‬ ‫במזכרת בתיה קיים זה שנים הוסטל‬ ‫לפגועי נפש‪ .‬בהוסטל גרים אנשים ברמות‬ ‫תפקוד שונות שחיים ממש כאן לצדנו‪.‬‬ ‫לאחר פנייה אל ההוסטל הביעו מספר‬ ‫דיירים עניין רב בחיבור עם פעילויות‬ ‫ומשפחות הקהילה‪ .‬לפיכך‪ ,‬בתקופה‬ ‫הקרובה נתחיל בחיבור אנשי ההוסטל‬ ‫לקהילה ‪ -‬קשר אישי עם משפחות‬ ‫משפחה מבוקשת‬ ‫ליאת (‪ ,)43‬שגיא (‪,)43‬‬ ‫שחר (‪ ,)13‬יעל (‪ ,)10.5‬מיכל (‪ ,)8‬עמר (‪)1‬‬ ‫והזמנה לפעילויות קהילתיות שונות‪ .‬מובן‬ ‫שכל צעד נעשה בליווי אנשי מקצוע של‬ ‫ההוסטל ומתוך הקהילה‪.‬‬ ‫אנו מזמינים כמה שיותר משפחות‬ ‫להצטרף לי ָזמה זו‪ ,‬וליישם את החזון שלנו‬ ‫לקבל את האחר הלכה למעשה‪.‬‬ ‫משפחות המתעניינות בנושא יכולות כבר‬ ‫לפנות לחברי הצוות‪ :‬יעל לנדאו‪ ,‬רעות‬ ‫פרידמן‪ ,‬אלישבע לב‪-‬רן‪ ,‬יעל מונזון‪ ,‬גליה‬ ‫אלגרנטי‪.‬‬ ‫בנימין גרינברג‬ ‫אב לאילה‪ ,‬גן ארז קשת‬ ‫משפחת יוספסברג בן יהושע‬ ‫רח’ הגפן‬ ‫ראיינה‪ :‬אילנה כרסנתי‬ ‫שגיא ‪ -‬בן שני במשפחה של ‪ 4‬בנים‪ .‬גדל בפתח תקווה למעט‬ ‫מספר שנים בארה”ב ובקנדה‪ .‬תמיד ידע שיהיה רופא‪ ,‬דור שלישי של‬ ‫רופאים במשפחה (המורחבת) המונה רופאים רבים‪ .‬השתייך לצופי‬ ‫פתח תקווה “שבט ראשונים”‪ .‬התגייס לנח”ל מחזור פ”ה‪ ,‬אך עבר‬ ‫לחיל המודיעין ושם שירת כקצין מודיעין בחרמון‪ .‬אחרי הצבא טייל‬ ‫בעולם ואף גר שנה בקנדה‪ .‬חזר ללימודי רפואה באוניברסיטת בן‬ ‫גוריון‪ ,‬לימודים שגילה בהם עניין רב במיוחד בתחום הגנטי‪ .‬השלים‬ ‫סטאז’ בקפלן והמשיך להתמחות שם ברפואת ילדים‪ .‬באמצע‬ ‫ההתמחות עברה המשפחה לדנוור (עקב לימודיה של ליאת)‪ ,‬שם‬ ‫התמחה בגנטיקה ובמחלות מטבוליות‪“ .‬זו הייתה תקופה נהדרת‬ ‫וכיפית הן בהיבט המקצועי והן בהיבט המשפחתי”‪ .‬כיום שגיא הוא‬ ‫רופא ב”קפלן” ובקהילה‪ ,‬עוסק ברפואת ילדים‪ ,‬בגנטיקה ובמחלות‬ ‫מטבוליות‪ ,‬וכן אמון על איתור‪ ,‬זיהוי‪ ,‬טיפול ומניעה של התעללות‬ ‫בילדים‪ .‬ליאת ‪ -‬בת למשפחה משלבת המורכבת משתי משפחות‪ ,‬הראשונה של האם הביולוגית‪ ,‬אמריקנית שנפגשה עם סטודנט‬ ‫ישראלי בנשף יום העצמאות בדיוויס שבקליפורניה‪ .‬בית החולים “קפלן” הוכרז כבית חולים חזית ופונה מיולדות ולכן נולדה בארה”ב לידיהן‬ ‫האוהבות והמסורות של הנזירות בסנט אגנס‪ ,‬הנפורד קליפורניה‪ .‬בפרק ב’ של אביה השתלבו ‪ 2‬משפחות גרעיניות לבית של ‪ 5‬ילדים‬ ‫(‪ .)Brady bunch‬ליאת אחות שכולה‪ ,‬אחיה איל נורה במהלך שירותו הצבאי עקב משחק מסוכן‪ ,‬מיותר ואידיוטי של חברו שקטע בכך את‬ ‫חיי איל ופגע אנושות במשפחה‪ .‬גדלה בבית עם מודעות רבה למורשת ישראל ותולדות ישראל‪ ,‬בית חילוני עם קידוש ומודעות ישראלית‪-‬‬ ‫יהודית‪ .‬במהלך חייה התגוררה בארץ ובארה”ב לסירוגין בכל סוגי היישוב הקיימים למעט קיבוץ‪ .‬לאחר שנה בתיכון אמריקני שבה ארצה‬ ‫למקיף יהוד‪ ,‬שם גובשה סופית החלטתה להפוך לחוקרת ביולוגיה‪ .‬שירתה בבית ספר שדה שקמים בניצנים‪ ,‬תקופה שהחלה את הפעילות‬ ‫בתחום איכות הסביבה והעצימה את הזהות היהודית‪-‬ישראלית שלה‪ .‬לאחר הצבא התמחתה בביולוגיה‪ ,‬ובמיוחד בתחום הפריון‪ .‬סיימה תואר‬ ‫ראשון באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬תארים שני ושלישי במכון ויצמן ופוסט דוקטורט בדנוור (“תקופה מעצבת וקשה”)‪ .‬עם חזרתה ארצה הקימה‬ ‫את מעבדת המחקר בבית החולים תל השומר במכון לחקר הסרטן‪“ .‬יש משהו מופלא בכך שאותו מנגנון של חלוקת תא יוצר דואליות‬ ‫קוטבית‪ ,‬חיים מול מוות‪ ,‬זהו עיסוק בקסם הבריאה”‪ .‬כיום נמצאת בפסק זמן מקצועי‪ .‬היכרות ‪ -‬רוני‪ ,‬אחיה של ליאת‪ ,‬למד שנה מעל שגיא‬ ‫בבאר שבע והוא אחראי למפגש ביניהם‪ ,‬אהבה ממבט ראשון‪ .‬לאחר ‪ 11‬חודשי חיזור נישאו פעמיים ‪ -‬חתונת בזק זוגית בקפריסין ללא‬ ‫ידיעת המשפחה (תופעה תורשתית במשפחתה של ליאת)‪ ,‬ומספר חודשים אחר כך חופה יהודית כשרה עם כל המשפחה‪ .‬חילופי שמות‬ ‫המשפחה נעשו הן על ידי ליאת והן על ידי שגיא וכמובן הילדים‪ .‬שמות הילדים שחר ‪ -‬אור ראשון‪ ,‬יעל ‪ -‬דמות נשית חזקה‪ ,‬שם ישראלי‬ ‫מייצג‪ ,‬מיכל ‪ -‬בת מלך‪ ,‬עמר ‪ -‬היה אמור להיוולד בשבועות‪ .‬חיים בישראל ‪ -‬משפחותיהם חיות ומבוססות בארץ‪ ,‬וניכר כי המשפחה בחרה‬ ‫לחיות בישראל מתוך מודעות והחלטה משום שרק פה ניתן להיות “עם חופשי בארצנו” (נפתלי הרץ אימבר הוא קרוב משפחה של שגיא)‪.‬‬ ‫ועדיין‪ ,‬שגיא ממליץ לחיות לפחות פעם אחת בחו”ל כדי לקבל פרופורציות‪ .‬מזכרת בתיה ‪ -‬אוהבים מאוד את היישוב‪ ,‬בגודל המתאים‬ ‫וקרוב לעבודה‪ .‬קשת ‪ -‬בדנוור הילדים למדו בבית ספר יהודי שהשכיל לשלב בין כל גוני היהדות ולקבלם‪ .‬כבר בארה”ב החלו לחפש‬ ‫בארץ מסגרת מסוג דומה וכך שמעו על מסגרת קשת‪ ,‬ויצרו קשר ומעורבות עוד בדנוור‪ .‬ליאת חברת ועד מזה שנתיים‪ .‬מנהלים בית חילוני‬ ‫ה‬ ‫עם מודעות יהודית (ספרי מחשבת ישראל מונחים ברחבי הבית לצד גדולי מדע ופילוסופיה אחרים)‪ .‬איכות סביבה ‪ -‬תחום הקרוב ללב ּ‬ ‫של ליאת‪ ,‬ממובילות הנושא בקהילה (צעידה בטוחה)‪ .‬ההתעניינות שהחלה בצבא והתעצמה עקב הזוהמה הרבה בנחלי ישראל והבנייה‬ ‫המואצת והמזהמת‪ .‬מאמינה שילדים מובילים שינוי דרך חינוך לשמירה על הסביבה והגברת מודעות ההורים‪ .‬בשנה שעברה זכו גני קשת‬ ‫להכרה כגנים ירוקים‪ .‬אלוהים ‪ -‬שגיא‪ :‬העיקר המסורת היהודית‪ ,‬היא זו שהחזיקה ומחזיקה את עם ישראל‪ .‬ליאת‪ :‬ע ָצמת היהדות עומדת‬ ‫ללא תלות באלוהות‪ .‬תחביבים ‪ -‬שגיא‪ :‬רכיבה על סוסים‪ ,‬טיולים משפחתיים‪ .‬בדנוור נהנתה המשפחה מאוד מספורט חורף לסוגיו (סקי‪,‬‬ ‫מזחלות ועוד)‪ .‬תכניות לעתיד ‪ -‬ליאת‪ :‬עוד ילדים‪ ,‬שגיא‪ :‬טיולים והנאה משפחתית‪ .‬כיבוי אורות ‪ -‬ילדים‪ :‬עמר בשמונה (למעט אירועי‬ ‫תרבות במתנ”ס)‪ ,‬מיכל ויעל בתשע‪ ,‬שחר ‪ -‬לא ידוע‪ .‬הורים ‪ -‬לאחר חצות‪.‬‬ ‫משפחות המעוניינות להשתתף במדור‪ ,‬מוזמנות ליצור קשר עם שרון טל‪050-6670174 :‬‬