‫קורס‬
‫הכנה‬
‫ללידה‬
‫רק צוות מקצועי‬
‫נותן יחס אישי‬
‫להרגיש בבית‪ ,‬גם כשחולים‬
‫תוכן העניינים‬
‫דברי פתיחה ‪3. . .......................................................‬‬
‫ברוכים הבאים למפגשי ההכנה ללידה שלנו‪,‬‬
‫היריון‪ ,‬לידה והורות הן החוויות המופלאות והמיוחדות של חיינו‪.‬‬
‫הלידה הפיזיולוגית ‪4. . ...............................................‬‬
‫מרגע גילוי ההריון‪ ,‬גופנו כמו גם חיינו‪ ,‬נערכים לקראת המסע המופלא‪.‬‬
‫מונחים בסיסיים הקשורים ללידה ‪5. . ...........................‬‬
‫הגוף עובר שינויים רבים‪ ,‬בתחילה‪ ,‬שינויים קטנים ואחר כך גדולים יותר‪,‬‬
‫מורגשים יותר ונראים כלפי חוץ‪ .‬את המוכנות הרגשית והנפשית כל אחת‬
‫חווה בקצב‪ ,‬בדרך ובזמן שלה‪.‬‬
‫סימנים מבשרי לידה ‪6. . ............................................‬‬
‫מתי להגיע לחדר לידה? ‪6. . .......................................‬‬
‫קבלה לחדר לידה ‪6. . ................................................‬‬
‫הפרשת הורמונים בלידה ‪7. . ......................................‬‬
‫שלבי הלידה ‪8. . .......................................................‬‬
‫כאב הלידה ‪10. . .........................................................‬‬
‫שיטות שונות להתמודדות עם כאב ומתח בלידה ‪11. . ......‬‬
‫תנועתיות ותנוחות בלידה ‪12. . .....................................‬‬
‫אמצעים תרופתיים לשיכוך כאב ‪13. . ............................‬‬
‫אווירה בלידה ‪14. . ......................................................‬‬
‫צידה למסע ‪15. . ........................................................‬‬
‫עיסוי החיץ (הפרינאום) ‪16. . .........................................‬‬
‫תפקיד המלווה בלידה ‪17. . ..........................................‬‬
‫עור לעור אחרי הלידה ‪18. . ...........................................‬‬
‫הנקה וביות מלא ‪19. . .................................................‬‬
‫הכנת ציוד לקראת לידה ‪20. . .......................................‬‬
‫המלצות ארגון "בטרם" לבטיחות הילדים ‪21. . ................‬‬
‫מה מחכה לכל אחת ואחד מכם? כיצד יעבור המסע? כיצד תוכלו להתכונן?‬
‫אנו‪ ,‬הנשים‪ ,‬צריכות להאמין בגופנו‪ .‬גוף האישה נועד לאימהות וטבועה בו‬
‫יכולת‪ .‬גופנו חכם‪ ,‬אנו יכולות ללדת‪ .‬בגופנו טמונים הידע‪ ,‬האינסטינקטים‪,‬‬
‫התובנות והמוכנות להרות‪ ,‬לשאת את העובר ברחם ובבוא הזמן ללדת‪ ,‬בדיוק‬
‫כמו כל ייצור חי בעולמנו‪.‬‬
‫יש נשים המרגישות יפות ונשיות בהיריון ויש המרגישות כבדות ומגושמות‪.‬‬
‫לעיתים‪ ,‬התחושות והמחשבות מעורבות‪ ,‬אין נכון או לא נכון‪ ,‬אין מותר או אסור‪.‬‬
‫יתכן והגעתם לקורס עם סימני שאלה‪ ,‬אולי גם עם חששות‪ ,‬נרגשים ומלאי ציפייה‪.‬‬
‫בקורס נעביר לכם את הידע הקיים‪ ,‬העדכני והרלוונטי‪ ,‬שיענה על שאלותיכם‬
‫במטרה להפחית חרדה וחששות ולפזר מעט מהערפל האופף את החוויה החדשה‪.‬‬
‫לאחר הקורס השפה המקצועית תהיה מובנת יותר‪ ,‬פחות מנוכרת ומפחידה‪.‬‬
‫יינתנו לכם כלים להתמודד עם המצבים השונים בהיריון‪ ,‬בלידה ובתקופה‬
‫הראשונה מיד לאחריה‪ .‬יובאו בפניכם אפשרויות מגוונות להפוך את תהליך‬
‫הלידה לחווייתי ומיוחד עבורכם‪.‬‬
‫חשוב לנו שתסיימו את הקורס מצוידים בידע הדרוש‪ ,‬בפתיחות‪ ,‬בסובלנות‬
‫ובקבלת "המסע המופלא" באהבה‪.‬‬
‫התינוק שברחם ‪22. . ..................................................‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‪2‬‬
‫מאיתנו‪,‬‬
‫צוות מדריכות‬
‫קורס הכנה ללידה‬
‫‪3‬‬
‫הלידה הפיזיולוגית‬
‫אנטומיה של האגן והפיזיולוגיה של הלידה‪:‬‬
‫עצמות אגן האישה מחוברות על ידי רצועות‪.‬‬
‫בתקופת ההיריון קיימת השפעה הורמונאלית על רצועות‬
‫אלה והן נעשות רפויות יותר‪ .‬כתוצאה מכך יש גמישות יתר‬
‫של עצמות האגן‪.‬‬
‫האגן אינו מבנה קשיח‪ .‬הוא בנוי ממספר עצמות אשר החיבור‬
‫ביניהן מאפשר תנועה‪ .‬אפשרות זו של תנועתיות מקלה על‬
‫מעבר ראש התינוק דרך האגן‪.‬‬
‫הכניסה לאגן האימהי היא מעט באלכסון ובצורה אובלית‪.‬‬
‫חלל האגן הוא עגול‪ ,‬היציאה של האגן היא אורכית‪ -‬אובאלית‪.‬‬
‫מונחים בסיסיים‬
‫הקשורים ללידה‬
‫הרחם‪ ,‬האיבר בו מתפתח העובר מורכב משני‬
‫חלקים‪ ,‬גוף הרחם וצוואר הרחם‪.‬‬
‫צוואר הרחם הוא חלק מהרחם‪ ,‬בתחילת‬
‫ההיריון הוא ארוך וסגור על מנת ליצור הפרדה‬
‫ושמירה על ההיריון מהסביבה החיצונית‪ .‬בכל‬
‫תקופת ההיריון הצוואר סגור על ידי חומר רירי‬
‫(ג'לי) שנקרא פקק צווארי –‪ . SHOW‬לעיתים‪ ,‬תהליך‬
‫הלידה מתחיל עם יציאת הפקק‪ ,‬כלומר‪ ,‬תופיע הפרשה‬
‫רירית לעיתים חומה ולעיתים ורודה‪.‬‬
‫אנו קובעים את גובה הראש באגן לפי קו דמיוני העובר בין‬
‫שני זיזי עצם שניתן למשש בשני צידי האגן הנקראות ספינות‪.‬‬
‫לקראת הלידה צוואר הרחם צריך לעבור תהליך הבשלה‪ ,‬כלומר‪,‬‬
‫תהליך של התקצרות ופתיחה‪.‬‬
‫כאשר העובר עובר את הקו הדמיוני בין שתי הספינות‪ ,‬אנו‬
‫יודעים שהאגן גדול מספיק בכדי לאפשר לתינוק לעבור דרכו‪.‬‬
‫מחיקה ‪ -‬התקצרות של צוואר הרחם‪ .‬המחיקה נמדדת‬
‫באחוזים‪.‬‬
‫בלידה‪ ,‬על הצוואר להיות מחוק ב ‪.100%‬‬
‫פתיחה ‪ -‬פתיחת צוואר הרחם‪ .‬הפתיחה נמדדת בס"מ‪ .‬בלידה‬
‫הצוואר פתוח ל‪10-‬ס"מ‪.‬‬
‫גובה ראש התינוק ‪ -‬בזמן בדיקה נרתיקית בלידה‪ ,‬הבודק‬
‫מתייחס לגובה ראש התינוק ביחס לעצמות הספינה שנמצאות‬
‫במרכז האגן‪ .‬גובה הספינות הוא ‪ .0 -‬מעל הספינות‪ ,‬כשהראש‬
‫לא מבוסס התחנות מוגדרות במינוס (‪ .)-‬כשהראש עובר את‬
‫הספינות כלפי היציאה‪ ,‬התחנות מוגדרות בפלוס (‪.)+‬‬
‫צירים ‪ -‬צירי לידה הם התכווצויות של גוף הרחם אשר מפעילות‬
‫לחץ על העובר ו"דוחפות" אותו לכיוון תעלת הלידה‪ .‬הצירים‬
‫ההולכים וחוזרים ולחץ ראש העובר על צוואר הרחם‪ ,‬גורמים‬
‫למחיקתו ולפתיחתו של צוואר הרחם‪.‬‬
‫לידה במועד‬
‫ראש העובר עשוי ממספר עצמות שטרם התחברו סופית‪.‬‬
‫גמישות החיבור יוצרת מנגנון בו העצמות יוכלו לעלות אחת‬
‫על השנייה ולהקל על מעבר ראש התינוק דרך תעלת הלידה‪.‬‬
‫לידה מוקדמת‬
‫הריון עודף‬
‫‪4‬‬
‫צירים יכולים להתחיל באופן שונה מאישה לאישה‪ .‬מקובל‬
‫לאפיין צירים באמצעות שלושה מדדים‪:‬‬
‫עוצמת הציר (הכאב) ‪ -‬העוצמה הולכת ומתגברת‪.‬‬
‫משך הציר ‪ -‬משכו נע כ ‪ 90 – 30‬שניות‪.‬‬
‫תדירות הצירים ‪ -‬הולכת ועולה עד לכ‪ 3-‬צירים בעשר דקות‪.‬‬
‫צירי לידה מדומים ‪ ,BRAXTON HICKS -‬בדרך כלל מתרחשים‬
‫בהפסקות לא סדירות‪ ,‬אינם מתחזקים עם הזמן‪ ,‬בדרך כלל‬
‫פוסקים או נחלשים‪ ,‬ואינם משפיעים על צוואר הרחם‪.‬‬
‫מוגדרת בין שבועות ‪.37-40‬‬
‫(תאריך לידה משוער‬
‫הוא שבוע ‪)40‬‬
‫מתחת לשבוע ‪37‬‬
‫(‪ 5%-10%‬מכלל הלידות)‬
‫משבוע ‪41-42‬‬
‫‪5‬‬
‫סימנים מבשרי לידה‬
‫הפרשת הורמונים בלידה‬
‫(יופיעו מספר שעות‪ /‬ימים‪ /‬שבועות לפני הלידה)‪:‬‬
‫צירים ‪ -‬התכווצויות (הבטן מתקשה) לא סדירות של הרחם‪.‬‬
‫הפרשה דמית ‪ - SHOW -‬הפרשה דמית צמיגית‪ ,‬יכולה להופיע‬
‫מספר שעות‪/‬ימים לפני הלידה או לא להופיע בכלל‪.‬‬
‫ירידת מים ‪ -‬תוצאה של פקיעת הקרומים‪ ,‬עם צירים ו‪/‬או בלי צירים‪,‬‬
‫טפטוף קל או רטיבות מוגברת‪ .‬מים נקיים יהיו בצבע שקוף עם ריח‬
‫של נוזל זרע‪ .‬תיתכן ירידת מים בצבע ירקרק חום (מים מקוניאלים)‪.‬‬
‫קינון – דחף בלתי נשלט לנקות‪ ,‬לסדר ולרכוש דברים לבית ולתינוק‪.‬‬
‫לחץ באגן ‪ -‬כתוצאה מירידת הראש באגן‪.‬‬
‫פעילות מעיים ‪ -‬מואצת עד שלשול‪.‬‬
‫הפרשות וגינליות מרובות‬
‫הורמונים הם חומרים טבעיים אשר מופרשים בגופנו בצורה בלתי רצונית‪ .‬בלידה קיימים‬
‫שלושה הורמונים עיקריים‪ :‬אוקסיטוצין‪ ,‬אנדורפינים ואדרנלין‪ .‬השילוב שלהם יוצר קוקטייל‬
‫מופלא שהרכבו משתנה בהתאם לשלבי הלידה ולמצבה הפיזי והנפשי של היולדת‪.‬‬
‫מתי להגיע לחדר לידה‬
‫• צירי לידה ‪ -‬כשהצירים הופכים לסדירים‪ ,‬כל חמש דקות במשך‬
‫כשעה וחצי‪-‬שעתיים ועוצמת הכאב הולכת ומתגברת‪.‬‬
‫• ירידת מים ‪ -‬בכל מקרה של חשד לירידת מים או ירידת מים‬
‫ברורה יש להגיע לחדר לידה‪.‬‬
‫• דימום ‪ -‬דימום של דם טרי מחייב בדיקה בחדר לידה‪ ,‬בשונה‬
‫מהפרשה דמית שהיא תוצאה של יציאת הפקק הרירי‪ .‬צבע‬
‫ההפרשה הוא ורוד עד חום‪ .‬אם אינך בטוחה‪ ,‬מומלץ להגיע‬
‫לחדר לידה לבדיקה‪.‬‬
‫• ירידה בתנועות עובר – עליך להיות מודעת לתנועות העובר‬
‫ולהיות איתו בקשר‪ .‬לכל עובר דפוס תנועות האופייני לו ורק את‬
‫מכירה את השעות בהן הוא פעיל יותר או פחות‪ ,‬את התדירות‬
‫ואת העוצמה של התנועות הייחודיות לו‪ .‬במידה ויש הפחתה‬
‫בתנועות העובר או חריגה מהדפוס האופייני באופי התנועות או‬
‫במספרן‪ ,‬יש לעצור עיסוקים אחרים‪ ,‬לשכב על הצד ולהתרכז‬
‫בתנועות‪ .‬אם מופיעות פחות מעשר תנועות במשך שעתיים לכל‬
‫היותר‪ ,‬יש להגיע לחדר לידה‪ .‬לקראת סוף ההיריון העובר גדל‬
‫ומתבסס באגן (בלידה ראשונה) ותנועותיו יכולות להיות פחות‬
‫חדות ופחות מורגשות ומכאן חשיבות תשומת הלב לתנועות‪.‬‬
‫• ביקורת – החל משבוע ‪ 40‬בתיאום עם קופת החולים בה את‬
‫מבוטחת‪.‬‬
‫• הפנייה מרופא ‪ -‬מכל סיבה שהיא‪:‬‬
‫›‪0‬ניטור עוברי חשוד בקופ"ח‬
‫›‪0‬ריבוי‪/‬מיעוט מי שפיר‬
‫›‪0‬חשד לעובר גדול‪ /‬קטן לגילו‬
‫‪6‬‬
‫אוקסיטוצין‬
‫בזמן הלידה‪ :‬גורם להתכווצויות של הרחם ‪ -‬מעלה את עוצמתן ואת תדירותן ‪ -‬ובכך‬
‫משפיע על התקדמות הלידה‪.‬‬
‫אחרי הלידה‪ :‬גורם להתכווצויות הרחם ובכך מסייע לפליטת השלייה ולמניעת דימום‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬הוא מעורר "בונדינג''‪ -‬קשר נפשי וגופני בין אם וילוד‪.‬‬
‫גורם לשחרור חלב מהשד ועוזר להחזרת הרחם לגודלו הקדם הריוני‪.‬‬
‫אוקסיטוצין נקרא גם "הורמון האהבה" שכן הוא אחראי להתנהגויות מקרבות‪ -‬בין אנשים‬
‫אוהבים (מופרש גם בזמן מגע מיני ובעת אורגזמה) ובין אם לתינוק‪ .‬הוא משפיע על הרצון של‬
‫האם החדשה לחבק את התינוק‪ ,‬לקרב אותו אליה‪ ,‬להניק אותו‪ ,‬לטפל בו ולהגן עליו‪.‬‬
‫›‪0‬סימני רעלת הריון ‪ -‬עלייה בלחץ הדם‪ ,‬חלבון בשתן‪ ,‬כאבי‬
‫ראש‪ ,‬כאב ברום הבטן (צד ימין)‪ ,‬טשטוש ראייה‪ ,‬עלייה‬
‫משמעותית במשקל בשבוע האחרון‪ ,‬בצקות בפלג גוף עליון‪.‬‬
‫›‪0‬חבלה ‪ -‬מכה או נפילה על הבטן‬
‫›‪0‬צירים מוקדמים ‪ -‬מתחת לשבוע ‪.37‬‬
‫יש להבי‬
‫קבלה לחדר לידה‬
‫א‬
‫האת מסמכי‬
‫הריון ות‪.‬ז‪.‬‬
‫במיון תפגשו מיילדת שתברר את סיבת בואכם‪ .‬בהתאם לכך‬
‫תעברו בדיקת מיילדת‪ ,‬מוניטור‪ ,‬מדידת לחץ דם‪ ,‬אולטרה‬
‫סאונד‪ ,‬בדיקת רופא ובדיקות נוספות לפי הצורך‪ .‬על פי‬
‫התוצאות תתקבל החלטה על אשפוז‪ ,‬המתנה ("הסתובבות"‬
‫ובדיקה חוזרת) או שחרור‪.‬‬
‫באשפוז‪ ,‬תמלא המיילדת שאלון פרטים אישיים ורפואיים‪,‬‬
‫תכין ידונים (צמידי זיהוי) לתינוק ולכם‪ .‬תקבלו חלוק ויבוצע‬
‫חוקן על פי בקשתך‪.‬‬
‫› ‪0‬מכפהכפלים להמקבילחאת‪ ,‬ללידה‬
‫מבר‬
‫שת ומשחת שיניים‬
‫› ‪0‬מסמכי ההיר‬
‫יון הכוללים את כל‬
‫ה‬
‫בד‬
‫יק‬
‫ות‬
‫שע‬
‫שי‬
‫רופא‪ .‬אם קיי‬
‫תן בהריון ומעקב‬
‫מת בעיה מיוחדת ש‬
‫בגי‬
‫נה‬
‫פנ‬
‫ית‬
‫למ‬
‫ומ‬
‫להביא ייעוץ ה‬
‫חה בתחום עלייך‬
‫מסכם את הבדיקה‪.‬‬
‫› ‪0‬מוזיקה‬
‫שאתם רוצים‪ ,‬שמני‬
‫ם‪,‬‬
‫ב‬
‫קב‬
‫וק‬
‫מ‬
‫ים‬
‫ק‬
‫יבשות‪,‬‬
‫רים‪ ,‬וזלין לשפתיים‬
‫מצלמה‪ ,‬כדור פיזיו‪ ,‬א‬
‫›‬
‫ביזרים שיעזרו לכם‪.‬‬
‫הל‬
‫‪0‬אחרי ידה‪ ,‬יוכל‬
‫המלווה להביא את‬
‫הת‬
‫יק‬
‫לא‬
‫עם‬
‫ש‬
‫שפ‬
‫וז‪.‬‬
‫אר‬
‫הדברים‬
‫› ‪0‬למלווה‪ -‬סנדבי‬
‫צ'ים‪ ,‬שתיה‪ ,‬בגד נוח‬
‫* אין להדליק נר‬
‫ות בחדר לידה (בשל‬
‫קו‬
‫ויי‬
‫חמ‬
‫צן‬
‫ה‬
‫נמ‬
‫צאים בחדרים)‬
‫אנדורפינים‬
‫האנדורפינים הם חומרים טבעיים שהגוף מפריש בזמן מאמץ פיזי מוגבר‪ .‬בדומה לאופיאטים ולמורפיום‪ ,‬הם‬
‫למעשה משככי הכאב הטבעיים של הגוף אשר עוזרים לאישה להתמודד עם כאבי הלידה‪.‬‬
‫חומרים אלה מוכרים לספורטאים החווים תחושת סיפוק והתלהבות שבאה לאחר מאמץ מרוכז‪.‬‬
‫בדומה לסמים‪ ,‬האנדורפינים הטבעיים גורמים לתחושת אופוריה ולשינוי תפיסה של מקום וזמן‪.‬‬
‫בלידה פיזיולוגית‪ ,‬ככל שקצב הלידה מתגבר עולה רמת האנדורפינים במקביל לאוקסיטוצין‪,‬‬
‫כאשר השיא הוא בשלב המעבר‪.‬‬
‫לאחר הלידה האם באופוריה‪ ,‬ערנית‪ ,‬רוצה לגעת ולחבק את תינוקה ולהניק אותו‪.‬‬
‫אדרנלין‬
‫האדרנלין מופרש בגוף בזמן פחד‪ ,‬איום‪ ,‬דאגה‪ ,‬מתח מוגבר‪ .‬הפרשת האדרנלין ברמות‬
‫מסוימות‪ ,‬חיוניות לתהליך הלידה‪ .‬רמה גבוהה של אדרנלין מעכבת את הפרשת‬
‫האוקסיטוצין ועלולה לגרום לעיכוב הלידה‪.‬‬
‫לאדרנלין תפקיד חשוב בהכנת העובר לחיים מחוץ לרחם‪:‬‬
‫יצירת חום גוף‪ ,‬הרחבת אישונים (מחזק את הקשר אם‪-‬ילוד) ועלייה של‬
‫רמות סוכר המונעות רעב וסטרס‪ .‬מתח רב ופחד אצל היולדת עלול‬
‫לגרום לשיבוש בהפרשת הורמונים תקינה ולגרום ללידה כואבת במיוחד‬
‫וארוכה‪ .‬ה''אווירה'' סביב הלידה משפיעה על עלייה או על ירידה ברמות‬
‫אנדורפינים‪ .‬יש יתרון בשמירה על רמות הולכות ועולות של אוקסיטוצין‬
‫ואנדורפינים ועל רמות נמוכות של אדרנלין‪ .‬אווירת הלידה משפיעה‬
‫רבות על רמת ההורמונים‪ .‬אווירה וסביבה תומכת‪ ,‬המקנה בטחון ליולדת‬
‫מעלה את רמת האוקסיטוצין ומפחיתה את רמת האדרנלין אצל היולדת‪.‬‬
‫כדי ליצור זרימה‪ ,‬קבלה ורגיעה מרביים בתהליך הלידה‪ ,‬רצוי לנצל את‬
‫המשאבים האישיים הקיימים בכל אחת ואחד מכם‪ :‬גישה חיובית ואמונה‬
‫שאפשר להצליח ושיהיה טוב‪ ,‬שימוש במילים חיוביות לעידוד‪ ,‬שימוש במגע‬
‫במידה ומתאים‪ ,‬נשימה משותפת כגורם מסיח וכן‪ ,‬הרגעה והרפיה‪ .‬להיות נוכח "כאן‬
‫ועכשיו" ולהפחית רעשים חיצוניים ככל האפשר‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫שלבי הלידה‬
‫אין אנו יודעים מדוע ומתי בדיוק מתחילה לידה אצל כל אישה‪ .‬ישנן נשים שיולדות‬
‫לפני שבוע ‪ 37‬ויש שיולדות בשבוע ‪ 42‬להיריון‪ .‬הלידה מחולקת לשלושה שלבים‬
‫עיקריים‪ .‬הבנת התהליך הפיזיולוגי של הלידה היא כלי חשוב בדרכך ללידה טובה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫שלב ‪3‬‬
‫מתחילת הצירים ועד לפתיחה מלאה של צוואר הרחם‬
‫השלב מחולק לשני חלקים‪ :‬שלב לטנטי ושלב אקטיבי‬
‫יציאת השלייה‬
‫כאב ~~~ התכווצויות לא חזקות‪,‬‬
‫הרגשת מלאות‬
‫‬
‫‪Stage‬‬
‫שלב ‪2‬‬
‫כאב ~~~ אופי הכאב משתנה‬
‫להרגשת לחץ חזק‬
‫פתיחה ‹‪ ›---‬מפתיחה מלאה‬
‫עד יציאת התינוק‬
‫שלב ‪1‬‬
‫מעבר‬
‫(לקראת סוף האקטיבי)‬
‫ציר ••• כל ‪ 1.5-3‬דקות‬
‫כאב ~~~ חזק מאוד‬
‫לפעמים מלווים בתחושת לחץ‬
‫פתיחה ‹‪ 8-10 ›---‬ס”מ (מלאה)‬
‫שלב ‪1‬‬
‫אקטיבי‬
‫ציר ••• כל ‪ 2-3‬דקות‬
‫אורך ‪ 45-60 ----‬שניות‬
‫כאב ~~~ בינוני ‪ -‬חזק‬
‫פתיחה ‹‪ 6-10 ›---‬ס”מ (מלאה)‬
‫שלב ‪1‬‬
‫לטנטי‬
‫ציר ••• כל ‪ 5-30‬דקות‬
‫אורך ‪ 15-40 ----‬שניות‬
‫כאב ~~~ בינוני‬
‫כמו כאבי וסת חזקים‪,‬‬
‫ייתכנו גם כאבי גב‬
‫פתיחה ‹‪ 0-5 ›---‬ס”מ‬
‫שלב לטנטי (סמוי)‬
‫› מטרת שלב זה של הלידה היא הכנתו והבשלתו (מחיקה ופתיחה) של‬
‫צוואר הרחם לקראת השלב האקטיבי‪ .‬בסוף שלב זה תגיע פתיחת‬
‫צוואר הרחם לפתיחה של כ‪ 5 -‬ס"מ‪.‬‬
‫› הצירים לא סדירים‪ ,‬בדרך כלל קצרים ‪ -‬נמשכים בין ‪ 30‬ל‪60-‬‬
‫שניות‪ .‬תדירותם קרובה‪ ,‬רחוקה או משתנה‪ ,‬לפעמים הם נפסקים‬
‫לזמן מה ולאחר מכן מתחדשים‪ .‬לפעמים הם נעלמים במנוחה‪.‬‬
‫› מיקום הכאב‪ :‬בטן תחתונה‪ -‬תחושה הדומה לכאבי מחזור‬
‫קלים או קשים‪ ,‬גב תחתון‪ ,‬או בטן וגב תחתון בדומה לחגורה‬
‫לוחצת‪ .‬לעיתים‪ ,‬יש תחושת התקשות לא כואבת של הבטן‪.‬‬
‫› תהליך הלידה יכול להתחיל בהדרגה‪ .‬בתחילה יופיעו‬
‫צירים בתדירות נמוכה ובהמשך תדירותם תעלה ותתבטא‬
‫בתבנית סדירה יותר‪ .‬אצל חלק מהיולדות יתחילו צירים‬
‫תכופים כבר בהתחלה‪.‬‬
‫› בלידה ראשונה – בדרך כלל שלב זה הוא ארוך‪,‬‬
‫ההתקדמות איטית‪ ,‬לעיתים צירים נמשכים מספר ימים‪ ,‬לא‬
‫מאוד כואבים אך הם לא נעימים ומציקים‪ ,‬מעירים משינה‪,‬‬
‫מפריעים לשגרה וכו'‪.‬‬
‫› אין צורך להיות בבית החולים בשלב זה‪ ,‬אלא אם‪:‬‬
‫• הצירים חזקים‪ ,‬כואבים‪ ,‬וסדירים‪ ,‬בתדירות של כל ‪4 - 5‬‬
‫דקות במשך שעתיים‪.‬‬
‫• הצירים כואבים מאוד ואתן מתקשות להתמודד איתם בבית‪.‬‬
‫• יש חשד לירידת מים (גם אם אין בכלל צירים)‪.‬‬
‫• מופיע דימום‪.‬‬
‫• קיימת ירידה בתנועות עובר‪.‬‬
‫• בכל מקרה שלא בטוחים וחוששים‪.‬‬
‫שלב אקטיבי (פעיל) ‪ -‬מפתיחה של ‪ 6‬ס”מ ועד ‪ 10‬ס”מ‬
‫› בשלב זה הצירים סדירים ‪ -‬כל ‪ 3 - 5‬דקות‪ ,‬כואבים יותר‪ ,‬צפופים וארוכים‪.‬‬
‫› ציר נמשך דקה עד דקה וחצי‪ ,‬יש פחות זמן למנוחה בין ציר לציר‪.‬‬
‫› צוואר הרחם כבר בשל (רך וגמיש) ועם כל שעה שעוברת יש התקדמות משמעותית‪.‬‬
‫› השלב הזה בדרך כלל קצר יותר‪ ,‬אינטנסיבי יותר ושונה משמעותית מהשלב הקודם‪.‬‬
‫› קצב הפתיחה המצופה כ‪ 1.2-‬ס"מ לשעה בלידה ראשונה‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫שלב מעבר‬
‫›‪0‬חלקו האחרון של השלב האקטיבי‪ ,‬הפתיחה היא ‪ 10–8‬ס"מ‪.‬‬
‫›‪0‬זהו שלב מאתגר ‪ -‬הצירים מלווים בתחושת לחץ‪.‬‬
‫›‪0‬לפעמים יש הפסקות ארוכות בין הצירים‪ ,‬תתכן תחושת‬
‫‪0‬אבדן שליטה‪ ,‬יתכן כי היולדת תהייה במצב רגשי ונפשי‬
‫‪0‬מאוד סוער ומאתגר‪.‬‬
‫›‪0‬אורך השלב‪ :‬מספר דקות ועד שעות‪.‬‬
‫›‪0‬זהו שלב אינטנסיבי ומהווה נקודת משבר במקרים רבים‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫‪Stage‬‬
‫מפתיחה מלאה של צוואר הרחם ועד ללידת התינוק‬
‫›‪0‬הצירים בשלב השני הם צירים אשר דוחפים את התינוק‬
‫כלפי פתח הנרתיק‪.‬‬
‫›‪0‬לאחר שצוואר הרחם נפתח‪ ,‬ראש התינוק יורד בתעלת‬
‫הלידה ומתחיל ללחוץ על רצפת האגן‪ .‬היולדת מרגישה בזמן‬
‫התכווצויות הרחם פחות כאב ויותר לחץ הנגרם כתוצאה‬
‫מהראש הנדחף למטה‪ .‬זוהי הקלה מסויימת מכאבי הצירים‬
‫והאינטנסיביות של השלב האקטיבי‪ .‬ככל שהראש יורד‬
‫והלידה מתקרבת‪ ,‬הלחץ גובר‪.‬‬
‫›‪0‬שלב זה דורש מאמץ פיזי גדול‪ ,‬ריכוז ושיתוף פעולה עם‬
‫המיילדת‪.‬‬
‫›‪0‬יש מתיחה של החיץ עד ליציאת התינוק (תתכן תחושה‬
‫של צריבה עזה באזור החיץ)‪ .‬שלב זה יכול להמשך מספר‬
‫שעות‪ .‬שימוש באפידורל עשוי להאריך מעט את השלב הזה‪.‬‬
‫›‪0‬חשוב מאוד שהמלווה יעודד ויתמוך באישה ללא ביקורת‪.‬‬
‫›‪0‬חשוב להקשיב להוראות המיילדת ‪ -‬מתי ללחוץ ומתי לא‪,‬‬
‫למניעת קרעים‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫‪Stage‬‬
‫לידת השיליה‬
‫›‪0‬שלב זה מתחיל עם יציאת העובר‪.‬‬
‫›‪0‬מופיעות התכווצויות כמו ציר אך פחות כואבות‪ .‬ההתכווצויות‬
‫מנתקות את השיליה מקיר הרחם ופולטות אותה החוצה‪.‬‬
‫›‪0‬שלב זה נמשך בין ‪ 5‬ל‪ 35-‬דקות‪.‬‬
‫›‪0‬המיילדת בודקת את שלמות השלייה (‪+‬שלושה כלי דם‬
‫טבוריים)‪.‬‬
‫›‪0‬חשוב לנשום בשלב זה‪:‬‬
‫‪0‬נשימות יפחיתו את הצורך ללחוץ‪ .‬כאמור‪ ,‬זהו שלב קצר‬
‫‪0‬ומאתגר ולכן חשובה תמיכתו המירבית של המלווה‪.‬‬
‫›‪0‬חשוב לא ללחוץ לפני שיש פתיחה מלאה מכיוון שלחיצות‬
‫‪0‬עלולות לגרום לבצקת בצוואר הרחם שתקשה על המשך הפתיחה‪.‬‬
‫›‪0‬יש להקשיב להוראות המיילדת או הרופא‪.‬‬
‫›‪0‬מומלץ לנסות לנוח ולאסוף כוחות בין הצירים (סביבה‬
‫שקטה ובטוחה תעודד זאת)‪.‬‬
‫›‪0‬בשלב זה ניתן לנסות ללחוץ בתנוחות שונות‪.‬‬
‫›‪0‬במידת הצורך ובהתאם לשיקול הדעת של המיילדת‪ ,‬בשלב‬
‫זה יבוצע חיתוך החיץ (‪ .)EPISIOTOMY‬אין חובה לבצע חיתוך‬
‫חיץ באופן גורף בכל לידה ראשונה‪.‬‬
‫›‪0‬במקרה והיולדת לא נטלה אלחוש אפידוראלי‪ ,‬חיתוך החיץ‬
‫מבוצע בהרדמה מקומית‪.‬‬
‫ציון ע"ש אפגר‪ :‬מיד לאחר הלידה התינוק מקבל ציון בין ‪0‬‬
‫ל‪ 2 -‬על כל אחד מחמשת המדדים הבאים‪ :‬נשימה (בכי)‪,‬‬
‫טונוס (מתח שרירם)‪ ,‬צבע‪ ,‬דופק ותגובה לגירויים‪ .‬בהנחה‬
‫שכל המדדים תקינים הציון שיינתן יהיה ‪.10‬‬
‫› ‪0‬הציון ניתן פעמיים‪ ,‬בדקה ראשונה ובחמש דקות ראשונות לחיים‪.‬‬
‫›‪0‬הטיפול הראשוני ביילוד בחדר לידה הוא‪ :‬חימום‪ ,‬שקילה‬
‫ומשיחת משחת עיניים (בהסכמת בני הזוג)‪.‬‬
‫מתבצע זיהוי היילוד ע"י סימון בידונים‪.‬‬
‫›‪0‬היילוד נמצא ליד אמו למשך שעתיים‪ .‬זה הזמן להניח‬
‫‪0‬את התינוק על האם ‪ -‬עור לעור ולהתחיל את תהליך‬
‫‪0‬ההתקשרות ‪.bonding -‬‬
‫(במידה ויש צורך‪ ,‬התינוק מועבר לפני כן למחלקת תינוקות)‪.‬‬
‫›‪0‬לאחר יציאת השיליה ייבדק אזור החיץ ובאם יש צורך‬
‫(קרעים או חיתוך החיץ) יתבצע הליך תפירתם‪.‬‬
‫›‪0‬ההשגחה לאחר לידה‬
‫›‪0‬זמן ההשגחה בחדר לידה לאחר הלידה הינו שעתיים וכולל‪:‬‬
‫›‪0‬מתן מכווצים (פיטוצין בעירוי או לשריר)‪.‬‬
‫›‪0‬מדידות לחץ דם‪.‬‬
‫›‪0‬אומדן דימום וגינלי‪.‬‬
‫›‪0‬אומדן התכווצות הרחם‪.‬‬
‫›‪0‬הנקה ‪ -‬עידוד "עור לעור" (מגע ישיר בין האם לתינוק מעודד‬
‫קשר ראשוני ו‪.)bonding -‬‬
‫‪9‬‬
‫כאב הלידה‬
‫שיטות שונות להתמודדות עם כאב ומתח בלידה‬
‫כאב באופן כללי הינו סימן המתריע שמשהו אינו תקין‪ .‬כאב‬
‫הלידה נתפס כחיובי וחיוני בלידה‪ .‬עם תחילת התהליך‪,‬‬
‫כאב הינו סימן שמבשר כי הלידה עומדת להתרחש‪ .‬זהו‬
‫זמן להתארגנות‪ ,‬למציאה ולהכנת המקום הבטוח (קינון)‬
‫ולקבלת תמיכה מהסביבה הקרובה‪ .‬בהמשך‪ ,‬מבטא הכאב‬
‫את עבודת שריר הרחם המתכווץ ומתרפה ויוצר את התנאים‬
‫והשינויים המובילים ללידה‪ .‬ההתמודדות עם הכאב מלווה‬
‫לעיתים בתחושות גופניות מאתגרות אחרות כגון‪ :‬רעד והזעה‬
‫מוגברת‪ ,‬התנשמות מואצת וקושי נפשי‪.‬‬
‫יכולתינו לקבל את הקושי בצורה חיובית ואופטימית‬
‫חשובה לזרימה תקינה של התהליך עצמו‬
‫ומעניקה כוחות פיזיים ונפשיים‪.‬‬
‫תפיסת כאב הלידה כמשהו‬
‫בלתי נמנע אך חיובי‬
‫וחשוב וכן‪ ,‬קבלת‬
‫הכאב באהבה אך‬
‫כאתגר יעזרו לנו‬
‫להתמודד עמו‪.‬‬
‫התנגדות‬
‫לכאב תגביר‬
‫את רמות‬
‫האדרנלין‪.‬‬
‫מרכיבי המשולש פחד – מתח ‪ -‬כאב עוצרים את הלידה‬
‫הפחתה של כל אחד מהמרכיבים הללו תסייע לשבור את המשולש או לפחות תקטין את עוצמתו‪.‬‬
‫על מנת להפחית את רמת הפחד ניתן לנקוט באמצעים שונים‪ :‬צבירת ידע‪ ,‬תמיכה נפשית ופיזית ע"י מלווים המתאימים‬
‫לאישה‪ ,‬תחושת שליטה במהלך הלידה תוך זרימה עם שינויים שחלים תוך כדי התהליך‪.‬‬
‫חשוב גם להקפיד על נשימות ועל שהייה בסביבה הביתית עד כמה שניתן (כל זמן שהיולדת מרגישה בטוחה)‪.‬‬
‫כאב‬
‫מתח‬
‫פחד‬
‫‪10‬‬
‫אמצעים לא תרופתיים לשיכוך כאבים‪:‬‬
‫›‪0‬הרפיה‬
‫›‪0‬נשימות‬
‫›‪0‬עיסוי ומסאז' (בחדר לידה של בני ציון רוקחים שמנים‬
‫‪0‬ארומתראפיים שונים העוזרים בהתמודדות עם כאב הלידה)‬
‫›‪0‬תנועתיות‪ :‬הליכה‪ ,‬ריקודי בטן‪ ,‬ריקוד ‪ ,slow‬עמידת ארבע וכו'‬
‫›‪0‬תנועתיות במיטה‪ :‬שינוי תנוחות‬
‫›‪0‬מתן שתן לעתים קרובות‬
‫›‪0‬קור‪/‬חום (לדאוג לכרית חימום למיקרוגל או לחלופין‪,‬‬
‫‪0‬לקרחונית)‬
‫›‪0‬מקלחת ו‪/‬או אמבטיה (מים לא חמים מדי או קרים מדי)‬
‫›‪0‬אווירה (מוזיקה‪ ,‬תאורה) ‪ -‬אין להדליק נרות בחדר לידה‬
‫‪(0‬בשל קוויי חמצן הנמצאים בחדרים)‪.‬‬
‫›‪0‬תמיכה נפשית‪ ,‬עידוד ללא ביקורת‬
‫›‪0‬מגע יד‪ ,‬חיבוק‬
‫›‪0‬הומור והסחת דעת‬
‫›‪0‬גישה חיובית‪/‬אמונה!‬
‫›‪0‬ריכוז – במחשבה‪ ,‬בתמונה‬
‫›‪0‬טנס ‪( tens-‬ניתן לרכישה באופן עצמאי)‬
‫›‪0‬הדמיה‪/‬היפנוזה‬
‫›‪0‬יוגה (למי שתרגלה במהלך ההיריון)‬
‫›‪0‬רפלקסולוגיה‪/‬שיאצו‪/‬רייקי‪ /‬דיקור סיני‪/‬שיטת פאולה‬
‫›‪ 0‬שימוש בקול‪/‬לווי מהלך הציר במילים מסוימות או שיר‬
‫›‪ 0‬צמחי מרפא‪/‬הומאופתיה‬
‫›‪ 0‬לגוף עייף יש יכולת פחותה להתמודד עם כאב ולחץ בלידה‬
‫‪0‬כל עוד ניתן‪ ,‬רצוי לתפוס תנומות אפילו קצרות‪.‬‬
‫›‪ 0‬שתיה ואכילה קלה מותרת ואף מומלצת במהלך הלידה‬
‫‪0‬בהתאם להרגשת האישה ולמצבה בתהליך‬
‫‪11‬‬
‫תנועתיות ותנוחות בלידה‬
‫אמצעים תרופתיים לשיכוך כאב‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪.5‬‬
‫‪.6‬‬
‫‪.7‬‬
‫‪.8‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪12‬‬
‫ניטרוס ‪ -‬גז צחוק‬
‫דרך מתן‪ :‬בשימוש בשאיפה דרך מסיכה‪ ,‬מביא להרפיה‬
‫מסוימת ולתחושת סחרור קלה‪ .‬הנשימות החוזרות מאפשרות‬
‫מיקוד פנימי והרגעה‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫›‪0‬יש נשים שמרגישות הקלה טובה מאוד בזמן הציר מאחר‬
‫‪0‬והוא‪ :‬מספק חמצן נוסף‬
‫›‪0‬לא מחייב עירוי נוזלים‬
‫›‪0‬עוזר לאישה להישאר במסגרת של נשימות‪/‬הרפיה‬
‫›‪0‬עוזר לאישה להתגבר על תחושת לחץ‬
‫›‪0‬מאפשר שליטה על כמות החומר הנשאף בשימוש ע"י היולדת‬
‫›‪0‬מתפנה מהגוף תוך ‪ 2‬דקות ‪ -‬מאפשר קימה מהמיטה לאחר‬
‫‪0‬פינוי החומר‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫›‪0‬יש נשים שמרגישות הקלה מינימלית ‪ -‬לא מרגישות שזה‬
‫‪0‬אמצעי מספיק חזק נגד הכאבים‬
‫›‪0‬לעתים גורם לסחרחורת ו‪/‬או בחילה בזמן השימוש יתכן‬
‫‪0‬ריח לא נעים‬
‫›‪0‬השפעה על העובר‪:‬‬
‫•‪0‬אינו משפיע על העובר (כאשר משתמשים רק בזמן הציר)‬
‫•‪0‬הנקה‪ :‬אינו משפיע על יכולת התינוק לינוק‬
‫"טשטוש" ‪ /‬דולסטין (פטידין) ‪ +‬פנרגן‬
‫דרך מתן‪ :‬זריקה הניתנת בשתי צורות‪ :‬לשריר או לווריד‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫›‪0‬שילוב בין שיכוך כאב והרגעה‬
‫›‪0‬מאפשר מנוחה‪/‬שינה‬
‫›‪0‬לעתים מזרז את פתיחת צוואר הרחם‪/‬מזרז את הלידה‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫›‪0‬שינוי במצב המנטלי‪ /‬בלבול‪ /‬ניתוק (בשלב השני של הלידה‬
‫‪0‬הוא מפריע ליולדת ללחוץ ולשתף פעולה)‬
‫›‪0‬תחושת אובדן שליטה‬
‫›‪0‬לעתים יש סחרחורת‪ /‬בחילה‬
‫›‪0‬במתן ורידי מחייב פתיחת וריד ומתן נוזלים‬
‫›‪0‬מחייב שכיבה במיטה עד לערות מלאה (עד ‪ 4‬שעות מהמתן)‬
‫›‪0‬מחייב חיבור ממושך למוניטור‬
‫›‪0‬שיכוך כאב חלקי בלבד‬
‫›‪0‬השפעה על העובר‪:‬‬
‫•‪0‬דומה להשפעה על היולדת (ישנוניות)‬
‫•‪0‬שינויים בקצב לב העובר‪ /‬הפחתת תנועות‬
‫•‪0‬הילוד עלול להיוולד ישנוני ‪ -‬במיוחד אם היולדת קיבלה יותר‬
‫‪0‬ממנה אחת של התרופה ‪ -‬ההשפעה המרבית היא ‪1 - 2‬‬
‫‪0‬שעות אחרי מתן התרופה‪ .‬יתכן והתרופה תשפיע במידה‬
‫‪0‬מסוימת על היילוד‬
‫•‪ 48–120‬שעות אחרי הלידה ‪ -‬עלול לעכב הנקה מוצלחת‬
‫אפידורל‬
‫דרך מתן‪ :‬הזרקת חומר אלחוש דרך צינורית דקה לתוך רווח בין‬
‫שתי חוליות בעמוד השדרה‪ .‬נעשה ע"י רופא מרדים בלבד‪ ,‬מחייב‬
‫הסכמת היולדת בטופס מיוחד‪ ,‬מחייב עירוי נוזלים‪ .‬מתן חומר‬
‫ההרדמה מתבצעת באופן רציף דרך הצינורית עד לסיום הלידה‪.‬‬
‫יתרונות‪:‬‬
‫›‪0‬שיכוך כאבים כמעט מוחלט‬
‫›‪0‬לא משפיע על המצב המנטלי‬
‫›‪0‬מאפשר שינה‪/‬מנוחה‬
‫›‪0‬לעתים מקצר את השלב הראשון של הלידה‬
‫חסרונות‪:‬‬
‫›‪0‬מחייב ניטור ממושך‪ ,‬עירוי נוזלים‪ ,‬שהייה במיטה עד ללידה‪.‬‬
‫› ‪0‬גורם לירידה בתחושה ובשליטה על הגוף התחתון אשר מונע‬
‫‪0‬אפשרות של תנועתיות פעילה ולרוב מחייב קטטר למתן שתן‪.‬‬
‫›‪0‬לעתים מעלה את החום האימהי ו‪/‬או מוריד לחץ דם ‪-‬‬
‫‪0‬תופעות אשר עלולות להשפיע על קצב הדופק העוברי‪.‬‬
‫›‪0‬לעתים רחוקות תתכן השפעה חלקית בלבד או חוסר השפעה‬
‫‪0‬של התרופה‪.‬‬
‫›‪0‬לעתים מאט את קצב התקדמות הלידה ‪ -‬הצירים נחלשים‬
‫‪0‬או נעלמים‪ ,‬מצב המחייב מתן חומר זירוז לחידוש הצירים‪.‬‬
‫›‪0‬בשלב השני‪ ,‬תיתכן ירידה בתחושה בזמן הלחיצות ועקב‬
‫‪0‬כך קושי ללחוץ בצורה יעילה וסיכוי גובר ללידת מכשור‬
‫‪(0‬בעיקר בלידה ראשונה)‪.‬‬
‫›‪0‬השפעה על העובר‪:‬‬
‫•‪0‬התערבויות כמו אפידורל‪ ,‬יכולות להשפיע באופן ישיר‪/‬לא‬
‫‪0‬ישיר על העובר‪.‬‬
‫•‪0‬השפעה על ההנקה‪ :‬יש מחקרים לפיהם תיתכן השפעת‬
‫‪0‬לאפידורל על רפלקס ההנקה ועל יכולת היילוד לינוק באופן‬
‫‪0‬פעיל ויעיל בימים הראשונים‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫אווירה בלידה‬
‫אווירת הלידה היא גורם חשוב לתהליך טבעי ותקין של הלידה‪.‬‬
‫גורמים מפריעים לתהליך הלידה‪:‬‬
‫›‪0‬חוסר אינטימיות‬
‫›‪0‬שפה‪ ,‬דיבור‬
‫›‪0‬קור‪ ,‬טמפרטורה לא נוחה‬
‫›‪0‬רעש‬
‫›‪0‬אור‬
‫›‪0‬תחושת פחד‪/‬סכנה‬
‫גורמים המעודדים את תהליך הלידה‪:‬‬
‫›‪0‬אור עמום‬
‫›‪0‬אינטימיות‬
‫›‪0‬שקט‬
‫›‪0‬טמפרטורה נעימה‬
‫›‪0‬נוחות פיזית‪ ,‬תנועתיות‬
‫›‪0‬תחושת ביטחון והכלה‬
‫›‪0‬המעטה בדיבור‬
‫›‪0‬מגע‬
‫רעיונות להפיכת חדר לידה למקום "בטוח"‪:‬‬
‫›‪0‬פרטיות ‪ -‬דלת סגורה‪ ,‬אפשרות לכבות אור‬
‫›‪0‬בחירת המלווים‬
‫›‪0‬היכרות עם המקום ‪ -‬סיור מוקדם‬
‫›‪0‬אביזרים ותכשירים אישיים‪ :‬שמנים‪ ,‬מוזיקה‪ ,‬בגדים‪ ,‬כריות‪,‬‬
‫‪0‬תמונה וכיו"ב‬
‫›‪0‬סביבה תומכת ‪ -‬לא שיפוטית‪ ,‬לא חודרנית‪ ,‬אכפתית‪,‬‬
‫‪0‬חיוך ואוזן קשבת‬
‫›‪0‬תקשורת‬
‫חשיבה חיובית בלידה‪:‬‬
‫›‪0‬אני שמחה שהלידה הגיעה‬
‫›‪0‬אני מקשיבה לגופי ונענית לצרכיו‬
‫›‪0‬אני מתמודדת עם פחדים ועם ספקות‬
‫›‪0‬יש לי סבלנות‬
‫›‪0‬אני בוטחת בעצמי ובבן זוגי‬
‫›‪0‬אני מסוגלת לעשות בחירות נכונות‬
‫›‪0‬הגוף שלי חזק ובריא‬
‫›‪0‬הצירים מקרבים את הפגישה עם התינוק‪/‬ת שלי‬
‫›‪0‬אני מוגנת ובטוחה‬
‫›‪0‬אני מושלמת כפי שאני‬
‫›‪0‬מותר לי לטעות‬
‫›‪0‬מותר לי לבקש עזרה‬
‫›‪0‬אני אסירת תודה לכל חלק וחלק בגופי‬
‫›‪0‬אני אוהבת את גופי כמו שהוא‬
‫הוצאת קולות נמוכים בזמן הצירים‪:‬‬
‫›‪0‬הוצאת קולות בזמן הצירים היא מומלצת מפני שהיא‬
‫‪0‬מחייבת נשימה ומאפשרת זרימה‪.‬‬
‫›‪0‬הכוונת הצעקה‪ :‬במקום צעקה גבוהה‪ ,‬מפחידה‪ ,‬מבזבזת‬
‫‪0‬אנרגיה ומעייפת עדיף להוציא קולות נמוכים‪ ,‬חזקים‪,‬‬
‫‪0‬ארוכים‪ ,‬מכוונים‪.‬‬
‫›‪0‬לדמיין‪ :‬קיים בגופי חליל ארוך‪ ,‬צינור חלול מהפה ובגרון‬
‫‪0‬לאורך הגוף עד לצוואר הרחם‪ .‬בכל ציר‪ ,‬עם הוצאת קולות‬
‫‪0‬נמוכים‪ ,‬מדמיינים את הקול שיורד מהגרון למטה ויוצא‬
‫‪0‬מהנרתיק‪.‬‬
‫›‪0‬על ידי פעולות חיצוניות (פתיחת פה) ניתן להשפיע על‬
‫‪0‬פעולות לא רצוניות‪ ,‬פנימיות (פתיחת צוואר הרחם)‪.‬‬
‫›‪0‬ויברציות של קולות נמוכים המכוונים למטה מעודדות את‬
‫‪0‬ירידת העובר ואת הסיבוב הפנימי בתוך האגן‪.‬‬
‫"צידה למסע"‬
‫›‪0‬קבלו את הלידה כמסע ששווה‬
‫להתאמץ עבורו‪.‬‬
‫›‪0‬נסו ברצינות כל טכניקה נלמדת‬
‫וחפשו דרכים לשדרג אותה‪.‬‬
‫›‪0‬העזרו ותמכו אחד בשניה‪.‬‬
‫›‪0‬שתפו‪ ,‬דברו‪ ,‬נשמו ביחד‪ ,‬הוציאוֿ‬
‫קולות יחד‪ ,‬נועו יחד‪.‬‬
‫›‪0‬סמכו זה על זו‪.‬‬
‫›‪0‬קבלו את הצירים באהבה‪.‬‬
‫›‪0‬נוחו בין הצירים‪.‬‬
‫›‪0‬סבלנות‪ ,‬סבלנות‪ ,‬סבלנות!‬
‫›‪0‬טמפרטורה נעימה‬
‫›‪0‬סביבה שקטה במידה האפשרית‬
‫›‪0‬ללא שעונים וללא טלפון סלולרי‬
‫›‪0‬כרית חמה‪/‬קרה‬
‫חשוב לזכור‪:‬‬
‫נהדר לתכנן ולחלום על הלידה ה"מושלמת" שלכם‪ ,‬אבל חשוב לא פחות‪ ,‬לבוא עם "ראש פתוח" לקבל שינויים‪ .‬הכל יכול‬
‫לקרות כמו שתכננו אך גם אחרת‪ .‬אם נוכל להיות פתוחים ולא "נינעל" על עקרונות או על החלטות שקיבלנו בבית‪ ,‬ונבין‬
‫שבתהליך כמו במסע‪ ,‬יתכן שינוי במסלול‪ ,‬יקל עלינו לחזור ולבטוח בעצמנו ובמטפלים בנו‪ ,‬ויקל עלינו לחזור למסלול‬
‫שיוביל אותנו ללידה טובה‪ ...‬גם אם היא מעט שונה‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫‪15‬‬
‫עיסויי החיץ (הפרינאום)‬
‫מטרתו של עיסוי הפרינאום היא להגמיש את רקמות פתח‬
‫הנרתיק והחיץ‪ ,‬להקטין את הסיכוי לקרעים של הרקמות‬
‫הרכות ולהפחית את הצורך בחיתוך החיץ בלידה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫עיסוי החיץ מגביר את השליטה בשרירי החיץ ומאפשר לך‬
‫להשתחרר בזמן הבדיקה הנרתיקית ולחוות תחושות דומות‬
‫לאלו שתרגישי בעת הלידה‪.‬‬
‫חשוב!‬
‫›‪0‬לרוקן את שלפוחית השתן‪.‬‬
‫›‪0‬לרחוץ היטב את הידים במים וסבון ולגזור ציפורניים‬
‫‪0‬לפני העיסוי‪.‬‬
‫›‪0‬אין לגעת בפי הטבעת או בפתח השופכה ואחר כך בנרתיק‪.‬‬
‫›‪0‬אין לבצע עיסוי בחשד לירידת מים‪ ,‬דימום‪ ,‬דלקת בנרתיק‬
‫‪0‬או הרפס וגינלי‪.‬‬
‫›‪0‬להתחיל בעיסוי החל משבוע ‪.34‬‬
‫›‪0‬לבצע את העיסוי בעזרת שמן צימחי טהור כגון‪ :‬שמן שקדים‪,‬‬
‫‪0‬שמן שומשום ושמן זירעי ענבים (שמן נבט חיטה‬
‫‪0‬אינו מומלץ)‪.‬‬
‫›‪0‬אם את חשה אי נוחות‪ ,‬יש להפסיק את העיסוי‪ .‬העיסוי‬
‫‪0‬נעשה בצורה הדרגתית ובאיטיות‪.‬‬
‫אופן העיסוי‪:‬‬
‫על נותן העיסוי לטבול את הפרק העליון של האצבע והאמה‬
‫בשמן ולהחדיר בעדינות את האצבעות לפתח הנרתיק‬
‫ולהמתין להרפיה מלאה‪ .‬כאשר את רגועה ומוכנה אפשר‬
‫להתחיל להניע את האצבעות בתנועות מתיחה קלות לצדדים‬
‫וכלפי מטה לכיוון החיץ‪ .‬התנועה צריכה להיות מצד לצד‬
‫בתנועות חצי ירח‪ .‬עסו את החיץ מפתח הנרתיק עד פי‬
‫הטבעת‪ .‬התחושה היא תחושת מתח או בעירה עדינה‪ ,‬אך‬
‫לא כאב‪.‬‬
‫יש להחזיק את האזור מתוח כ‪ 2-‬דקות או עד שהתחושה‬
‫בחיץ מתקהה והופכת עמומה‪.‬‬
‫את העיסוי מומלץ לבצע פעם ביום‪ ,‬בשבוע הראשון במשך‬
‫‪ 2‬דקות בכל פעם ולאחר מכן יש להאריך את משך העיסוי‬
‫ל ‪ 5 - 4‬דקות בכל פעם‪ ,‬עד ללידה‪.‬‬
‫בחירת התנוחה המתאימה‪:‬‬
‫›‪0‬בעמידה כשאחת הרגלים מורמת על כיסא‪.‬‬
‫›‪0‬על דופן האמבטיה‪.‬‬
‫›‪0‬בשכיבה על הגב עם רגליים פשוקות מול מראה‪.‬‬
‫העיסוי אינו מהווה הבטחה מוחלטת לשלמות החיץ בלידה‬
‫ואפשר ללדת היטב גם אם לא מבצעים אותו (להפחתת‬
‫הצורך בחיתוך החיץ בלידה יכולים לתרום גם תזונה נכונה‪,‬‬
‫התעמלות בהריון ותנוחה מתאימה)‪.‬‬
‫תפקיד המלווה בלידה‬
‫האישה שאתך עומדת ללדת‪ ,‬קשה לראות אדם אהוב סובל‬
‫מכאבים‪ ,‬אך רוב האבות מתארים את הלידה כאחד הרגעים‬
‫המשמעותיים והמספקים ביותר בחייהם‪.‬‬
‫› שאל שאלות את הרופאים ואת המיילדות‪ .‬זכותכם לבקש או‬
‫לסרב לפעולות מסוימות (כמובן לאחר הבנת חשיבותן)‪ .‬אל תשכח‬
‫לבקש דברים שאתם רוצים‪ ,‬למשל חדר עם תאורה מעומעמת‪.‬‬
‫› הבא כמה דברים לעצמך‪ .‬אמנם היולדת נמצאת במרכז‬
‫תשומת הלב‪ ,‬אך יתכן שגם אתה תבלה זמן ממושך בבית‬
‫החולים‪ .‬על כן‪ ,‬כדאי שתצטייד בחולצה נוספת וגם בנעליים‬
‫נוחות ‪ -‬יש סיכוי שבמהלך הצירים תצעד כמה קילומטרים‬
‫במסדרונות בית החולים‪ .‬כדאי להצטייד גם באוכל ושתייה‪.‬‬
‫› היה גמיש וסבלני‪ .‬שיטות שמועילות לחלק מהנשים‪ ,‬עלולות‬
‫לא להתאים לבת זוגך‪ .‬כמו כן‪ ,‬תהליך הלידה הוא לעיתים‬
‫ארוך ומעייף‪ .‬לפני התאריך המשוער ללידה‪ ,‬עליך ועל ובת זוגך‬
‫לדבר על הציפיות ועל האפשרויות‪ .‬בררו לעצמכם מי באמת‬
‫אתם רוצים שיהיה נוכח בלידה‪ .‬רצוי למנוע נוכחות אנשים‬
‫לחוצים או מלחיצים שהאישה לא תחוש בנוח בסביבתם‪.‬‬
‫› היה מוכן להמתנה ממושכת‪ .‬שלא כמו בסרטים‪ ,‬אצל רוב‬
‫הנשים הצירים נמשכים שעות לפני שהן מגיעות לבית חולים‪.‬‬
‫ואכן‪ ,‬רצוי להעביר את שלבי הלידה ההתחלתיים בבית‪ .‬רוב‬
‫בתי החולים לא יאשפזו את היולדת עד שהצירים יהיו סדירים‬
‫וסמוכים (בניגוד למצב של ירידת מים או דימום שאז יש‬
‫להגיע מיידית לביה”ח)‪.‬‬
‫› היה נוכח‪ .‬זהו אחד מהאירועים שההתייצבות בהם הוא‬
‫הדבר החשוב‪ .‬אפילו אם אתה רוצה או חייב להשאיר את רוב‬
‫הדברים המעשיים לאנשי המקצוע‪ ,‬חשוב שתהיה שם‪ .‬חלק‬
‫מהאבות חוששים שלא יעמדו במשימה‪ ,‬אבל השתמטות‬
‫מהצירים ומהלידה אינה אופציה טובה‪ .‬זכור כי זה שווה את‬
‫המאמץ‪ .‬קח חלק בחוויה המשותפת‪ ,‬המיוחדת והאינטימית‬
‫של חייכם‪ .‬נוכחותך היא הדבר החשוב ביותר‪ .‬דע שאפשר‬
‫לתמוך גם בלי לדעת או לדבר אלא רק להיות נוכח‪.‬‬
‫› זכור שהכאב בלידה הוא כאב “טוב”‪ .‬הוא הכאב שבזכותו‬
‫מגיעה הלידה‪ .‬בתמיכתך תוכל לחזק ולהעצים את זוגתך‬
‫ואת עצמך‪.‬‬
‫› מצא הסחת דעת אפקטיבית‪ .‬לידה היא משימה מאתגרת‬
‫וארוכה‪ .‬בתהליך הלידה יתכן כי אתה ובת זוגתך תגלו‬
‫“משהו”‪ ,‬אולי דפוס נשימה שלמדתם בקורס‪ ,‬נקודה בחדר‪,‬‬
‫משהו שהבאתם מהבית כמו תמונה או חפץ מסוים‪ ,‬לחיצה‬
‫בכף רגל או במקום אחר‪ ,‬שבה היא יכולה להתמקד במהלך‬
‫הצירים‪ .‬תפקידך לעזור לה למצוא הסחת דעת זו ולהחזיר‬
‫אותה אליה בכל פעם שהיא מרגישה שהיא לא מסוגלת יותר‪.‬‬
‫› היה תומך‪ .‬למרות שיהיו סביבה אנשים מנומסים שיוכלו‬
‫לעזור לכם‪ .‬התמיכה החשובה ביותר של בת זוגך תתקבל‬
‫ממך בן הזוג‪ .‬איך תגרום להרגיש נוח? בכך שתעשה כל מה‬
‫שהיא מבקשת ממך כגון‪ :‬לקרוא למיילדת (בפעמון כמובן)‪,‬‬
‫לקנות מאכל בקפיטריה‪ .‬היה המאמן‪ ,‬הדובר והמעודד שלה‪.‬‬
‫› אל תיעלב ואל תנהל פנקס חשבונות ביום הלידה‪ .‬אל תחליט‬
‫בשבילה מה טוב ונעים לה‪ .‬הצע לה והיענה לבקשותיה גם‬
‫אם הן נראות לך משונות‪ .‬אל “תדחוף” לה אוכל ושתייה אם‬
‫אינה רוצה בכך‪ .‬גע‪ ,‬לטף‪ ,‬עסה אותה אם זה רצונה‪ .‬ייתכן‬
‫שהיא תעדיף להתכנס בעצמה ותרצה מנוחה ושקט‪ .‬כבד את‬
‫רצונותיה בלי לשפוט אותה ובלי לכפות עליה את רצונותיך‪.‬‬
‫› היה מודע למגבלותיך‪ .‬מצבים רבים מתרחשים בחדר לידה‪.‬‬
‫היה מודע לדברים שאתה מוכן ורוצה לעשות במהלך התהליך‬
‫אך מודע גם לעשייה של אנשי המקצוע‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫‪17‬‬
‫עור לעור‬
‫אחרי הלידה‬
‫לכל תרבות הטקסים והסמלים‬
‫האופיינים לה הקשורים להריון‪ ,‬ללידה‬
‫ולקבלת התינוק הנולד‪.‬‬
‫בעולם המודרני‪ ,‬בלידות בבית חולים‪ ,‬לטקסי‬
‫קבלת הילוד הראשוניים יש אופן רפואי‬
‫ומדוד‪ :‬שקילת היילוד‪ ,‬תיוגו‪ ,‬משחה לעיניים‬
‫ועטיפתו בחיתולי בד כמו “אסקימואי קטן”‪.‬‬
‫ברגעים‪ ,‬בשעות ובימים הראשונים‬
‫אחרי הלידה‪ ,‬הילוד החדש‬
‫נמצא בתקופת מעבר בין‬
‫החיים התוך רחמיים לבין‬
‫החיים מחוץ לרחם‪ .‬הוא‬
‫זקוק לאותם התנאים‬
‫שהיו לו ברחם‪ :‬לחמצן‪,‬‬
‫להזנה‪ ,‬לחום ולהגנה‪.‬‬
‫הילוד החדש מקבל‬
‫את מלוא התנאים‬
‫האלה כאשר הוא‬
‫נמצא קרוב קרוב‬
‫לגוף אימו‪ :‬במגע‬
‫עור לעור‪.‬‬
‫במרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬קיימת מודעות גבוהה לחשיבות‬
‫השארת הילוד על יד אמו בשעתיים הראשונות אחרי הלידה‬
‫ולעידוד ההנקה בשעתיים אלה‪ .‬מצב זה תלוי כמובן ברצונם‬
‫של ההורים עצמם‪ .‬בשעתיים הראשונות יש לעתים קרובות‬
‫יצר חזק אצל התינוק לינוק – ולאחר מכן הוא מוכן לישון שעות‪.‬‬
‫ההנקה הראשונה חשובה ויש לעודד אותה בהחלט‪ .‬אך יש גם‬
‫לא מעט מצבים שהאם אינה יכולה‪/‬רוצה‪/‬מרגישה מוכנות‬
‫להתחיל להניק מיד לאחר הלידה‪ .‬לעתים‪ ,‬גם התינוק אינו‬
‫משתף פעולה – בשל סיבות שונות‪ .‬שיטת “עור לעור” אחרי‬
‫הלידה היא דרך נפלאה וקלה ליצור קשר רגשי ראשוני לאחר‬
‫לידה ללא אתגר של “הצלחתי או לא הצלחתי להניק”‪.‬‬
‫במגע עור לעור אחרי הלידה מורידים את הבד‪/‬הבגד אשר עוטף‬
‫את גוף היילוד‪ ,‬ומורידים את החלק העליון של החלוק העוטף את‬
‫האם‪ .‬משכיבים את גופו הערום של היילוד על החזה הערום של‬
‫האם‪ ,‬בין שדייה‪ ,‬בתנוחה אופקית‪ .‬בזמן שהאם בשכיבה‪ ,‬בישיבה‬
‫או חצי ישיבה על המיטה‪ .‬מכסים את גב היילוד בשמיכה‪ .‬חום‬
‫גוף האם שומר על חום גוף היילוד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הנקה לאחר הלידה היא דבר נפלא ויש לעודדה‪ .‬אך גם‬
‫אם ההנקה לא מתאפשרת בשעות הראשונות‪ ,‬להחזקת הילוד‬
‫עור לעור יש השפעה פיזיולוגית ורגשית טובה לאם וליילוד ונכון‬
‫הדבר גם לגבי נשים אחרי ניתוח קיסרי וגם אצל האב אשר יכול‬
‫להוריד את חולצתו להחזיק את הילוד עליו‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬יש חשיבות ב”עור לעור” גם ביממה הראשונה ובימים‬
‫הראשונים אחרי הלידה ‪ .‬זה נכון באופן כללי‪ ,‬ובמיוחד אם הילוד‬
‫אינו מתחיל לינוק במרץ‪ ,‬אינו מתעורר להנקות‪ ,‬בוכה הרבה‪.‬‬
‫צריך לזכור שהילוד היה לא מזמן הכי קרוב בעולם לאימו‪ ,‬ונחוץ‬
‫לו המגע הקרוב גם לאחר שיצא לעולם‪.‬‬
‫הנקה וביות מלא‬
‫רוב הנשים בישראל רוצות להניק‪ .‬הסיבות העיקריות לכך‬
‫הן המודעות כי חלב אם הוא המזון האידיאלי ליילוד וכן‪ ,‬כי‬
‫ההנקה היא דרך מדהימה ליצירת קשר נפשי חזק עם התינוק‪.‬‬
‫הראשונים של רעב (הזזת הגוף או הראש‪ ,‬הכנסת ידיים לפה‬
‫וכיו”ב) ויכולה להגיב במהירות‪ .‬חשוב לזכור כי בכי הוא סימן‬
‫מאוחר לרעב והוא מקשה על החיבור הנכון של פי היילוד לשד‪.‬‬
‫שני הדברים המשמעותיים ביותר בכל הקשור להנקה‬
‫מוצלחת בימים הראשונים אחרי הלידה הם‪ :‬מודעות והכרת‬
‫טכניקה נכונה של חיבור היילוד לשד והבנת התנהגותו של‬
‫הילוד היונק‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬הימים הראשונים לאחר הלידה מהווים תקופת‬
‫מעבר עבור היילוד‪ .‬זהו מעבר מהחיים בתוך הרחם אל‬
‫העולם החיצוני‪ .‬לכן‪ ,‬רצוי להחזיק את היילוד הרבה “עור‬
‫לעור” ולאפשר לו לינוק לפי רצונו‪ ,‬ללא הגבלות‪.‬‬
‫עקרונות תנוחת גוף היילוד וחיבור נכון לשד מבוססים על‬
‫העובדה כי הוא אמור לינוק מהשד (החלק התחתון של‬
‫ההילה ‪ +‬פיטמה) ולא מהפטמה בלבד‪ .‬חיבור נכון מונע‬
‫כאבים ופצעים על הפטמה ומאפשר קבלת כמות מספקת‬
‫של חלב על ידי יניקה מצינוריות החלב‪.‬‬
‫כ ‪ 20%‬מהנשים עוברות ניתוח קיסרי‪ .‬גם במקרה זה‪ ,‬ניתן‬
‫להניק כבר מהיום הראשון וליישם ביות מלא‪ ,‬בתנאי שיש‬
‫מישהו שיכול לעזור ליולדת בשעות אלה‪.‬‬
‫החלב הראשוני‪ ,‬הכולסטרום (חלב הזהב)‪ ,‬מתאים בדיוק‬
‫לצרכיו של היילוד שזה עתה נולד‪ .‬הוא מופיע בשד האם‬
‫בכמויות קטנות‪ ,‬המתאימות בדיוק לקיבתו הקטנה של היילוד‬
‫והוא מתעכל בקלות‪ .‬האם אינה מרגישה בהימצאותו בשדיה‪,‬‬
‫דבר שגורם לה לעיתים לספקות לגבי קיומו‪.‬‬
‫ביות היא גישה טיפולית בה היילוד נמצא ליד האם במשך כל‬
‫או במרבית שעות היממה‪ .‬שיטה זו תורמת להצלחה בהנקה‬
‫שכן‪ ,‬כאשר היילוד נמצא ליד אימו‪ ,‬היא ערנית לסימנים‬
‫‪18‬‬
‫כל החושים של היילוד ושל האם משתפים פעולה בקשר‬
‫הראשוני‪ :‬ראיה‪ ,‬שמיעה‪ ,‬מגע‪ ,‬ריח‪ .‬תינוקות בוכים פחות‬
‫כשמתקיים מגע עור לעור‪ .‬אם התינוק מתחיל מתישהו לחפש‬
‫ולזוז לכיוון השד‪ ,‬הוא עושה את זה מיוזמתו ובקצב שלו‪.‬‬
‫הימים הראשונים אחרי הלידה חשובים להתחלה מוצלחת‬
‫של הנקה‪ .‬אנו‪ ,‬צוות האחיות במחלקה‪ ,‬משתדלות לעזור‬
‫עד כמה שאפשר‪ .‬יחד עם זה‪ ,‬יש יילודים‪/‬אימהות אשר‬
‫מתקשים לינוק‪/‬להניק בימים אלה מסיבות שונות‪ .‬שאיבת‬
‫חלב ופנייה לעזרה מקצועית יכולים לסלול את הדרך להנקה‬
‫מוצלחת בהמשך‪.‬‬
‫במרכז הרפואי בני ציון קיים צוות יועצות הנקה‪ ,‬אחיות‬
‫מוסמכות‪ .‬בכל בוקר ולעיתים גם בשעות הערב עוברת יועצת‬
‫ההנקה בין היולדות ונותנת ייעוץ הנקה לפי רצון היולדת‬
‫וצרכיה‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫המלצות ארגון "בטרם" לבטיחות הילדים‬
‫ביציאה מבית החולים יש לדאוג למושבי בטיחות לתינוקות עד‬
‫גיל שנה לפחות ובמשקל של ‪ 9‬ק"ג‪.‬‬
‫החל מהנסיעה הראשונה‪ ,‬יש להושיב את התינוק כשפניו נגד‬
‫כיוון הנסיעה במושב בטיחות המתאים לכך‪ .‬שימו לב! יש להושיב‬
‫את התינוק כשפניו נגד כיוון הנסיעה ממועד לידתו וכן במקרים‬
‫הבאים‪ :‬אם משקלו ‪ 9‬ק"ג ומעלה‪ ,‬אך טרם מלאה לו שנה או‬
‫אם מלאה לו שנה‪ ,‬אך משקלו נמוך מ‪ 9 -‬ק"ג‪.‬‬
‫המלצות לשימוש במושב הבטיחות‪:‬‬
‫›‪0‬אסור למקם את מושב הבטיחות במושב שליד הנהג‪ ,‬אם‬
‫‪0‬מותקנת מולו כרית אוויר פעילה‪.‬‬
‫›‪0‬התינוק צריך לשבת בזווית של ‪ 45‬מעלות בתוך המושב‪.‬‬
‫›‪0‬רצועות מושב הבטיחות בעזרתן חוגרים את התינוק צריכות‬
‫‪0‬לצאת מהחריץ שמתחת לכתפיים של התינוק‪.‬‬
‫לפרטים נוספים‪:‬‬
‫הכנת ציוד לקראת לידה‬
‫›‪0‬כרטיס הריון ‪ +‬תשובות של בדיקות מעבדה שנעשו‬
‫‪0‬במשך ההיריון (במיוחד סוג דם)‬
‫›‪0‬תעודת זהות‬
‫›‪0‬כלי רחצה (סבון‪ ,‬מגבונים לחים‪ ,‬מברשת שיניים‪,‬‬
‫‪0‬משחת שיניים‪ ,‬גומי לשיער‪ ,‬נעלי גומי)‬
‫›‪0‬תחתונים חד פעמיים‬
‫›‪0‬פדים להנקה‬
‫›‪0‬גרביים חמות‬
‫›‪0‬מטליות לחות‬
‫›‪0‬בקבוקי שתייה ‪ -‬מים מינרלים‬
‫›‪0‬סוכריות למציצה (לטעם טוב בפה)‬
‫›‪0‬מצלמה (בטריות ספייר)‬
‫›‪0‬כסף קטן למכונות‬
‫›‪0‬מוזיקה שאתם אוהבים‬
‫›‪0‬עיתון או ספר‬
‫›‪0‬בגדים נוחים לבעל (אפשר גם לציידו באוכל)‬
‫›‪0‬כרית חימום (אם יש)‬
‫›‪0‬אביזרים שונים שיתנו לכם הרגשה ביתית‬
‫‪(0‬כרית‪ ,‬כדור פיזיו‪ ,‬חלוק רחצה)‬
‫›‪0‬לנשים הסובלות מצרבת ‪ -‬כדור טמס‬
‫‪20‬‬
‫מהם המושבים המתאימים לתינוק בגיל הרך?‬
‫‪www.beterem.org‬‬
‫›‪0‬יש לרכוש סל‪-‬קל המאושר לשימוש כמושב בטיחות ברכב‪,‬‬
‫‪0‬עם או בלי בסיס (מתאים עד ‪ 9‬ק"ג‪ 10 ,‬ק"ג או ‪ 13‬ק"ג)‪.‬‬
‫›‪0‬מושב בטיחות משולב המתאים להתקנה נגד ועם כיוון‬
‫‪0‬הנסיעה‪ ,‬לפי הוראות היצרן‪ ,‬מגיל לידה ועד משקל של‬
‫‪ 180‬ק"ג‪ .‬מושב הבטיחות עם ריסון פגוש‪/‬מגש אינו מומלץ‪.‬‬
‫›‪0‬אם המוצר הוא מיד שנייה‪ ,‬יש לוודא שהוא שלם ותקין‬
‫‪0‬ובעל תו תקן ישראלי‪.‬‬
‫או למוקד המומחים ‪03-9263111‬‬
‫חשוב לזכור!!!‬
‫בטיחות מהיום הראשון – הרגל לחיים טובים יותר‪ ,‬לכם ולתינוקכם‪.‬‬
‫ציוד להוצאת התינוק‬
‫›‪0‬כיסא בטיחות ‪ -‬חובה‬
‫›‪0‬בגדים (כובע‪ ,‬שמיכה‪ ,‬כפפות לידיים‪,‬‬
‫‪ 20‬זוגות מכנסיים‪ 2 ,‬זוגות גופיות)‬
‫›‪0‬מוצץ‬
‫›‪0‬טיטולים‬
‫והעיקר לבוא עם הרבה סבלנות!‬
‫‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‪0‬‬
‫‬
‫‪0‬‬
‫בהצלחה!‬
‫צוות המיילדות‬
‫קורס הכנה ללידה‬
‫‪21‬‬
‫התינוק שברחם‬
‫כתינוק בבטן‬
‫אני שומרת אותך‬
‫לעצמי‬
‫אין קול‬
‫אין מגע‬
‫אבל הדריכות כשל חיה‬
‫והציפייה כתער‬
‫והתנודות‬
‫והסימנים‬
‫וכבר רואים‬
‫פנים‬
‫חני אבנית‬
‫מתוך‪":‬ריחוף בכחול"‬
‫לסיום‪....‬‬
‫שהוא התחלה של דרך חדשה‬
‫‪22‬‬
‫‪23‬‬
‫להרגיש בבית‪ ,‬גם כשחולים‬
‫מועדון היולדות של המרכז הרפואי בני ציון‪ ,‬הראשון מסוגו בחיפה‬
‫מידע רפואי מקצועי ועדכני | אירועים וכנסים | סדנאות וקורסים | הטבות והנחות בבתי עסק נבחרים‬
‫לפרטים והצטרפות למועדון התקשרו ‪ | 04-8359704‬רח’ גולומב ‪ ,47‬חיפה | ‪www.b-zion.org.il‬‬