הריון ולידה ביהדות
הריון ולידה ביהדות
נעה רחל בן דוד
נעה בן דוד -מדריכת הכנה ללידה ,מנחת סדנאות העצמה נפשית ורוחנית
ללידה ,תומכת לידה (דולה).
מרכז בראשית -ההזדמנות להתחבר לכוחות שבךwww.noab.co.il -
תוכן העניינים
מבוא – בראשית ברא
5
פרק – 1ההיריון במחשבה וההלכה היהודית
8
פרק – 2שינוים פיזיולוגים ונפשיים בהריון וההתמודדות עמם
12
פרק – 3התפתחות העובר
18
פרק – 4בדיקות בהריון
27
פרק – 5מנהגים ,סגולות והלכות בהריון ולקראת לידה
32
פרק – 6המלווים את היולדת – תפקידם ומקומם
39
פרק – 7הלידה במחשבה ובהלכה יהודית
44
פרק – 8כאבי הצירים והלידה – התמודדות ודרכי הקלה
55
פרק – 9התערבות במהלך הלידה – רפואית ,טבעית וסגולות
63
פרק – 15האם והוולד בזמן משכב לידה
68
פרק – 11תפילות להריון ,ללידה ולאחריה
74
ביבליוגרפיה
94
מבוא
בראשית ברא
בראשית ברא – במילים אלו נפתח התנ"ך! כל אדם שפותח את התורה ומגמתו דבקות במידותיו
של הקב"ה רואה לנגד עיניו כי התגלותו ופעולתו הראשונה של הקב"ה הינה בריאת דומם-צומח-
חי ובראשם האדם.
1
בסיס המחשבה היהודית קוראת לאדם להיות שותף לבורא בהמשכיות הבריאה .בגמרא
מתוארת הולדת אדם כשותפות בין שלושה – "שלושה שותפים באדם הקב"ה אביו ואמו" .הדגשת
רעיון זה של הולדת ילד כהמשך הבריאה אפשר לראות במאמר הבא :אמר ר' שמלאי :לשעבר
2
אדם נברא מן האדמה ,חוה נבראה מאדם ,מכאן ואילך "כצלמנו בדמותנו" ,לא איש בלא אישה,
ולא אישה בלא איש ,ולא שניהם בלא שכינה.
הברכה הראשונה לאדם ,שהיא גם הציווי ההלכתי הראשון בתורה כולה (אשר ניתן מיד לאחר
3
תאור בריאת האדם) היא מצוות "פרו ורבו ומלאו את הארץ" .ציווי זה אינו מיוחד דווקא
ליהודים אלא הינו חלק ממצוות בני נוח ,כך שכל אדם באשר הוא -מצווה בו .כלומר גם דרך
ההלכה הקב"ה מדריך אותנו בכך שהבאת צאצאים לעולם אינה רק מימוש עצמי אלא קודם כל
תפקיד ושליחות מרכזים בחיי האדם.
מעניין בהקשר זה להדגיש שבמצווה זו מחויב רק הגבר מאחר שהתורה שדרכיה דרכי נעם לא
תחייב אשה להיכנס לסכנת הריון ולידה 4ולסבל הכרוך בהם .אשה שמוכנה לכך עושה בזה חסד
עם עם ישראל .5כדברי הרב בר-שאול" 6בעיקר בעת ההריון – חיי האשה הם וויתור למען מישהו
אחר" ,האם וויתור זה הוא ללא גבול? האם מטבע זו של וויתורים פירושה דמים עד תום? כשרצו
חכמים ללמדנו להמס את ליבה של יולדת במילים של נועם ,כך הייתה לשון חכמים שבפיהם:
"ממסמסין נפש של חיה ,ואומרים לה בשעת הלידה ,אל תיראי" .7לכן גם נקראת היולדת בשם
"חיה" ,כמו "כי חיות הנה" .8פגישה זו שבין האשה החיה את חייה ,מעצמה אל עצמה ,חי הנושאת
את עצמה ,לבין האשה כ"חיה" ,במובן של יולדת – פגישה זו יוצרת את השאלה :מה קודם למה –
האשה כחיה ,קיימת ,או האשה כ"חיה" ,יולדת? ועד כמה קודם זה לזה? במצב של התנגשות
פיזית נפשית ורוחנית .9את התשובה בפועל נותן כל זוג על פי רצונו ,יכולתו ,דבקותו בה' וכמובן
רצון ה' .כגודל הקושי כן גודל חשיבות וגדולת הבאת ילדים לעולם.
במחשבה היהודית בדרכים ומקומות רבים מוסבר העניין שדרך הולדת ילדים האדם זוכה לגלות
את שם ה' בעולם (מאחר שהאדם נברא בצלם אלוקים) ולהביא נשמה טהורה שתפעל לגילוי שם
ה' בעולם.
1נידה ל"א ,א'.
2ב"ר ח'; לק"ט.
3בראשית א' ,כ"ח.
4תוס' כתובות פ"ג עב.
5הרב בר שאול ,מין הבאר פ' תזריע.
6הרש"ר הירש.
7ב"ר פ"ב.
8שמות א' ,י"ט.
9הרב שפרן ,בדיונים בכנס מכון פוע"ה.
גם מאמר חז"ל" 10אין בן דוד בא עד שיכלו כל הנשמות מהגוף" – מדגיש את חשיבות הורדת
נשמות ישראל לעולם כתלוי וקשור לביאת משיח.
חשיבות ההולדה כה רבה עד כדי כך שנאמר בגמרא" 11כל מי שאינו עוסק בפריה ורביה חייב
מיתה" .ללא ספק זה אחד מבסיסי הדבקות בקב"ה אשר מופיע לאורך התנ"ך ,המחשבה
והחסידות היהודית .לא כאן המקום להרחיב בחשיבות הגדולה ובגדרי הולדת ילדים ,אך כדי
להבין את היחס להריון ולידה יש להבין את מרכזיות העניין ביהדות .כך ניתן להבין את היחס
הנכון והחשיבות לדרך בה בחר הקב"ה לשתף אותנו בבריאה – דרך יחסי האישות ,ההריון
והלידה.
בחינת המנהגים והאמונות הרבות הקשורים להריון והלידה מעלה שככל שמנהגים ואמונות אלו
מרובים ומגוונים מאוד ,הם מצטרפים לאחדות מפתיעה ומהווים מרכיבים של בניין מושלם
והרמוני להפליא .אין ספק שחלק ממנהגים אלה תואמים את מנהגי התרבויות הכלליות באותו
מקום ותקופה אבל הם מבטאים גם מציאות תרבותית מיוחדת של עם ישראל ,מציאות הטעונה
ערכים ,אידיאולוגיה והשקפת עולם ייחודית .התינוק שבא לעולם ממשיך שרשרת ,קו-חיים
שמתחיל לפני הלידה ונמשך גם אחרי המוות .המלחמה לקיומו נגד כוחות הרע מסתייעות בנכסים
מסורתיים (אליהו הנביא מלאך הברית ותפילות) ,סגולות שונות ,ובגיוס משאבים שעולם הטבע
מעמיד לרשות בני אדם.
בשורת התינוק ,משמחת ככל שתהיה באופן פרטי ,מהווה מאורע שעובר את המסגרת המשפחתית
והופך לנחלת כלל החברה והאומה .התינוק מצטרף לא רק לתא המשפחתי אלא למסגרת רחבה
יותר .בואו ,קיומו וחייו גם הם פרי המאמץ של הקהילה ולא רק של הוריו .במלחמה בעקרות
ובשמירת חייו של התינוק שותפים לא רק ההורים אלא גם סביבתם הקרובה .היחס הינו כי בואו
של התינוק מבטיח קיום ושם לא רק למשפחה אלא לעם היהודי והוא מסמל את ההמשכיות וגם
האפשרות למימוש מאווייה של האומה היהודית.
בעבודה זו בחרתי להתמקד בהריון ובלידה בראיה יהודית הן מבחינה גופנית – עצות ,הלכות
וסגולות הנוגעות לבריאות האשה לעתים בהשוואה להדרכת הרפואה בימנו.
הן מבחינה נפשית – פסיכולוגית וכמובן מבחינת המשמעות הרוחנית לאם ולוולד של תקופה זו.
בחרתי במהלך העבודה לסקור מקורות רבים אשר לא תמיד הצלחתי מקוצר היריעה וחסרון
בידיעות שלי להעמיק בהם כפי שהיה ראוי .אך בהחלט ניתן לראות מריבוי מראה המקומות כי
הנושא רחב מני ים ויש מקום להרחיב – מעבר לנכתב.
יהי רצון שכתיבת וקריאת עבודה זו יתנו לי ולכל המעוניינות בכך כוחות להמשיך ולגלות את שם
ה' בעולם מתוך שמחת יצירה ואמונה תמימה לאורך כל הדרך ...
10יבמות סב ,א'.
11יבמות ס"ד.
פרק 1
ההריון במחשבה וההלכה היהודית
בתנ"ך
12
לראשונה בתנ"ך מופיע ההריון כעונש לאשה (עקב חטא האכילה מעץ הדעת) .מכך ניתן לראות
שדווקא תחום זה של עיבור הריון ולידה הינו תפקידה המרכזי של האשה ולכן דווקא בו נענשה
(כפי שהגבר נענש בקללת האדמה ,עיקר תפקידו) .ניתן לראות כי בעקבות העונש קיבלה שם (שם
= מהות) נוסף המבטא את המוקד החדש באישיותה – "חוה – כי היא הייתה אם כל חי"( 13מאחר
שה-י' וה-ו' מתחלפות בעברית ,חוה מלשון חיה – נותנת חיים .)14כמו כן ניתן ללמוד כי בעולם
אידיאלי אין ההריון אמור להיות בעצב ואכן נשים צדקניות 15לא סובלות בהריון ,וכן לעתיד לבוא
אשה נפקדת ,הרה ויולדת באותו יום ,כך שהסבל הכרוך בהריון מתבטל.
במקרא האשה בהריון קרויה הרה ,16יתכן מלשון הר כיוון שביטנה גדולה .17באופן מושאל התנ"ך
משתמש פעמים רבות במושג הריון לבטא תכנון ויצירה מחשבתית 18כלומר ישנו התייחסות
להריון לא רק כתהליך ביולוגי טכני אלא ביטוי של יצירה ובריאה (כפי שהוזכר במבוא).
בחז"ל
19
בלשון חז"ל נקראת האשה ההרה בשם מעוברת או עוברה על שם העובר שבבטנה .במושג
העיבור משתמשים בהשאלה במצבים בהם יש תוספת למצב הבסיסי כגון שנה מעוברת ,עיבורה
של עיר וכד' וגם מכך ניתן ללמוד על יחוד מצב האשה בהריון.
בגמרא 20מתואר ההריון כפלא אשר בו "הקב"ה צר העובר במעי האשה פתוחה ופיה למטה
ומשתמר" .ההריון דורש שמירה מיוחדת וישנו מלאך מיוחד הממונה על ההריון ושמו לילה.21
בחסידות ובמחשבה
היהדות רואה בהריון ערך בפני עצמו ולא רק אמצעי טכני בדרך למטרה .דוגמה מעניינת לכך
ישנה בסיפור לידתו של יצחק אבינו :וה' פקד את שרה כאשר אמר ויעש ה' לשרה כאשר דבר".22
מדוע כתוב "כאשר דבר" בנוסף על "כאשר אמר"? שרה הייתה אמנם עקרה ,אולם בעייתה הייתה
לא רק בעיית אי-פוריות ,לא היה לה רחם בכלל .23לכן רצתה בכל מאודה את ברכת ההריון .כאשר
ה' פקד אותה ,הוא גם זכר עד מה חשוב לה עצם ההריון .בגין זאת הדגיש את ההריון בפני עצמו.
12בראשית ג' ,ט"ז.
13בראשית ג' ,כ"ד.
14רש"י שם.
15סוטה י"ב ,א'.
16שמות כ"א ,כ"ב ועוד.
17אנציקלופדיה הלכתית רפואית.
18תהילים ז' ,ט"ו; איוב ט"ו ,ל"ה ועוד.
19משנה נדרים ז' ,ה'; ערובין כ"ג ,א' ועוד.
20נידה ל"א ,א'.
21נידה ט"ז ,ב'.
22בראשית כ"א ,א'.
23רש"י שם.
ה' זכר את אשר אמר – שתהיה הרה ,וגם את אשר דבר – לידת הבן .לא רק ללדת בקשה שרה,
היא השתוקקה לחווית ההריון.
אותה ערגה להריון נמצאה אצל רבקה אמנו ,כי היא התייחסה אל הריונה המיוחד (תאומים)
באומרה "למה זה אנוכי" ,ורש"י מפרש" :מתאווה ומתפללת על ההריון" .24השימוש במלה הריון
במקום "ללדת בן" בפירושו של רש"י מראה לנו כי רבקה גם היא בקשה לא רק ללדת בן אלא גם
לחוות את חווית ההריון.
טרדות ההריון מתגמדות כאשר המיקוד הוא בתחושת האשה באשר לאפשרות למימוש נשיותה,25
וגילוי כוחותיה.
באופן רוחני הריון זו בחינת גלות (=דומה ,צד מסוים מהגלות) והלידה בחינת גאולה .ההעלם
והנסתר שבהריון דומים להסתר הרב שבגלות וכן הקושי ,החשכה (סביב העובר) ,חוסר הידיעה,
הפחדים והעבודה הרבה הנדרשת מהווה מעין גלות פרטית עבור האם והעובר ודורשת התייחסות
בהתאם .מצד שני ככל שהאם תשכיל ותזכור את מטרת הגלות ואת מהות התהליך כך יקל מעליה
ותהיה שותפה לקרוב והקלת הלידה (=הגאולה).
26
כמו שבגלות "תכלית השלמות הזה של ימות המשיח ,תלוי במעשינו בכל זמן משך הגלות"
בייחוד שבזמן שיש חשכה והסתרה כל מעשה חיובי קשה יותר ולכן יקר ומאיר שבעתיים .כך גם
בהריון כל מחשבה ,דיבור ומעשה חיובים יקרים במיוחד ומועילים לתכלית שהיא לידה בריאה
בגוף ובנפש .
מטרה נוספת הינה ההשפעה על העובר ,אשר לפי תורת הסוד מושפע ממחשבותיה ,דיבוריה
ומעשיה של האם כבר מרגע ההתעברות.
בזמן ההתעברות עצמו (יחסי האישות) ,צורת המעשה ,הזמן ,הקרבה הנפשית בין בני הזוג,
מחשבותיהם והתנהגותם קובעת איזו נשמה הקב"ה יוריד לעולם.27
לאחר מכן לכל אורך ההריון הנהגת האם משפיעה על נטיותיו של הוולד כפי שנראה בסיפורים
שונים בגמרא 28כגון אמו של ר' יהושע בן חנניה שהייתה הולכת לבתי מדרשות כדי שישמע דברי
תורה ,ומבקשת שיתפללו עליה וכד' וכן סיפורים נוספים המתארים את השפעת האוכל ,הריח
והרגשות האם על העובר .בימנו מגלים יותר ויותר את יכולתו של העובר לקלוט רשמים מהחוץ
כבר בשלבים מוקדמים בהריון וממליצים על השמעת מוזיקה ודיבור על העובר כמעשים שישפיעו
על התפתחותו .כמו כן כיום גילו כי מצב רוחה של האם משפיעה על התפתחות העובר.
נקודה נוספת של עבודה עצמית הקיימת בהריון הינה קבלת רצון ה' ,לאורך כל ההריון מרגע
ההפריה עד רגע הלידה האשה נמצאת במצבים שלא תלויים בה ,וגם כיום למרות כל התפתחות
הרפואה עדיין לא תמיד יודעים הרופאים מדוע אשה מסוימת לא נפקדת או מתי היא כן תיפקד.
כל תהליך התפתחות לידה מוקדמת או תקינה לא התברר עד סופו וממילא האשה תלויה בחוסר
ודאות או לחילופין היא תלויה בקב"ה ,על פי בחירתה.
זמן ההריון הוא זמן מיוחד לברור אמוני פנימי ,עד כמה אני מקבלת את רצון ה' ששולח את
ההריון דווקא בשלב זה ,דווקא בצורה זו ,עם קשיים כאלו וככל שהאשה יותר תתחזק באמונתה
ובקבלת רצון ה' ממילא תקבל את ייסוריי הלידה ולאחר מכן קשיי גידול ילדים מתוך אמונה
ברצון ה' ובתפקידה.
24יבמות ס"ד ,א'.
25הרב ברוך ומיכל פינקלשטיין ,בשעה טובה.
26תניא ,ליקוטי אמרים ל"ז.
27רמב"ן ,אגרת הקודש.
28אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך הריון.
עצם קבלת ההריון -ההפקדות -מהווה אמון של הקב"ה בכוחות האשה ההרה כמו שנאמר "אין
אדם מקבל ניסיון אלא אם כן יוכל לעמוד בו" ,29ואשה מאמינה יכולה לקבל זאת כ"מחמאה
אלוקית" וכחיזוק לבטחון העצמי ביכולתה לעמוד בהריון ובקשייו.
ההריון הינו זמן של עבודה שמכין את האם לתפקידה כאם ואת הולד לתפקידו בעולם (עיין בפרק
.)5האם מתפתחת מעצם התהליכים הפיזיולוגים והנפשים העוברים עליה במהלך ההריון
הדורשים ממנה אחריות ,אכפתיות ,מסירות ,אהבה ,אמונה ועוד .אך ככל שתהיה יותר מודעת
לתהליכים אלו תוכל להיות שותפה להם ולכן ההריון הוא הזדמנות ליצור במקביל ליצירה הפיזית
– העובר – יצירה רוחנית וקומה נוספת בחייה של האם.
דווקא האשה זוכה להריון מאחר שהתפקיד והכוחות הרוחניים והנפשיים של האשה מתאימים
לכוח ההשתנות ,30כמו הירח אליו נמשלה האשה אשר נראה לנו שונה -גדל וקטן יום יום .בהתאם
לכך קיבלה האשה גם פיזיולוגיה המותאמת לתפקידיה כך שכל מערכת הדם ,הלב ,הכליות,
ההורמונים וכמובן הרחם ,השחלות ושאר האיברים הנשיים בנויים להשתנות על פי שלבי חייה
השונים של האשה עד כדי גדילת פעילות במאות אחוזים בזמן הריון יותר מאשר בזמן רגיל.
משך ההריון בהלכה
31
משך ההריון הוא 273-271יום .החישוב של חז"ל הוא מיום הביאה ,היינו מיום ההפריה ויצירת
העובר .בניגוד לימנו שהחישוב היינו מיום קבלת הוסת האחרונה (כלומר לפי ימנו 287-285יום
שזה קרוב ל 45-שבועות ,הממוצע המקובל בימנו – 285יום).
כיום מקובל ללדת אפילו יותר מרע"א יום ,לתוך החודש העשירי .לעתים נדירות היו הריונות
ארוכים יותר ,כך שחז"ל הסכימו לאפשרות של הריון למשך שנים עשר חודש ,32ויש שהעידו אפילו
על ט"ו חודש.33
הריון קצר יותר ,אף בתחילת החודש השביעי ,יכול להסתיים בלידת יילוד חי ויש אפילו תיאור של
לידת חי אחרי חמישה חודשים.
גיל פריון
הריון בגיל צעיר מוזכר על ידי חז"ל ביחס לבת שבע -אשתו של דוד ,אשר ילדה בהיותה בת שש
שנים 34ועוד .אך הריון בגיל צעיר נחשב כמסוכן לנערה ,אשר בגללו הותר לקטנה לשמש במוך,35
ובדרך כלל סברו חז"ל ,שאין אשה מתעברת בפחות מי"א שנה ויום אחד.36
בגמרא ישנו יחס לכך שאשה שרגילה להיות בהריון מוקדם (לפני עשרים) תוכל ללדת עד גיל
שישים ,מי שהחלה ללדת בגיל 25יולדת עד גיל 45ומי שלא ילדה עד גיל 45לא יולדת עוד .37כיום
ידוע שאכן מי שלא ילדה עד גיל 35יהיה לה קושי משמעותי להרות ואלו פחות או יותר גילאי
המקסימום והמינימום.
29הרב אבינר ,טל חרמון.
30מהר"ל.
31נידה ל"ח ,א'-ב' ועוד.
32ימבות פ',ב'.
33מאיר יבמות.
34סנהדרין ס"ט ,ב'.
35יבמות י"ב ,ב'.
36נידה מ"ה ,ה'.
37ב"ב קי"ט ,ב'.
פרק 2
שינוים פיזיולוגים ונפשיים בהריון וההתמודדות עמם
בתנ"ך ובחז"ל
השינויים הרבים החלים על האשה בהריון מבחינה פיזית – מבנה הגוף ,מחושים שונים ,תפקוד
מקסימאלי של האברים הפנימיים ,כבדות ועוד.
מבחינה נפשית – שינויים במצבי רוח ,שינויים ביחסים בין בני הזוג ,משפחה ,הורים ועוד .שינויים
אלו נובעים בעיקר מחטא חוה באכילה מעץ הדעת שבעקבותיו נענשה בהכבדת תפקידה המרכזי –
הריון ,לידה וגידול ילדים.
39
כדברי הפסוק" 38הרבה ארבה עצבונך והרונך בעצב תלדי בנים ."...הרונך הינו צער העיבור
והא"ע 40אף מדייק כי הריון נכתב ב-נ' (בנוסף לשורש הבסיסי ה.ר.ה" ).בגלל שהריון נכבד על
האשה" .הרד"ק 41מציין כי עצבונך מבטא כובד ההריון והרונך מבטא את אריכות ימי ההריון.
גם בגמרא ישנה התייחסות רבה לשינוים הפיזיולוגים העוברים על האשה וההריון מתואר במילים
הבאות "בזמן שהאשה מתעברת ראשה כבד עליה ,איברים כבדים עליה ,ודמיה מסולקים".42
כלומר מתואר שעצם הכניסה להריון גורם לכבדות אבריה וראשה מה שיכול לרמוז גם לקושי
נפשי .לגבי עניין הפסקת המחזור מוסבר כי "כל תשעה חדשים ,שאין האשה רואה דם בהריון,
בדין שתהא רואה ,מה הקב"ה עושה ,מסלקו למעלה לדדיה ועושה חלב ,כדי שיצא הוולד ,ויהיה
לו מזון לאכול" .43כלומר מקשרים בין הפסקת המחזור לבין יצירת החלב .כיום ידוע לנו כי
בהשפעת ההורמונים המופרשים עקב ולצורך ההריון ואף ההנקה ישנה הפסקה במחזור אצל רוב
הנשים (עקב פגיעה ביצירת רירית הרחם) .כך שאפשר לראות קשר מדעי בין הריון והנקה לדם
מחזור .יתכן שמבחינה רעיונית מדרש זה מבטא את המצב הפיזי והרוחני שבו הגוף והנפש מפנים
את האנרגיה שהושקעה במחזור ובניסיון להרות (יצירת רירית הרחם ,מה שמאפשר הזדמנות
להריון) ,באנרגיה לבניית הגוף לצורך העובר .אכן כבר בתחילת הריון אחד מסימני ההריון הינו
שינויים בחזה ולעתים אף הצטברות של טיפות חלב התחלתי (מעין כולסטרום).
שינוי המראה החיצוני
ישנו בחז"ל התיחסות רבה לשינוי מראה של האשה ולהשלכות הנובעות מכך .מתואר בגמרא:
"ובזמן שהאשה מקבלת הריון היא מתעברת ומתועבת ,ונשתנה זיוה ,44ופניה מכוערות ומוריקות
כל שלושה חדשים הראשונים" .45מתואר פה שינוי פיזי במראה ,וכיעור הפנים בשלושת החודשים
הראשונים .נשים רבות חשות בחודשים אלו שאכן הן פחות יפות .בעקבות בחילות והקאות,
כתמים על הפנים ופחות מסוגלת לעסוק בטיפוח היופי עקב ההתרכזות בקבלת ההריון
וההתמודדות עם הקשיים המיוחדים לחודשים הראשונים כמו חוסר התיאבון הכרוך בבחילות
38בראשית ג' ,ט"ז.
39רש"י שם.
40א"ע שם.
41רד"ק שם.
42נידה ט' ,א'.
43ורקרא רבא י"ד ,ג'.
44שהש"ר ב' ,ל"א.
45אבודר"ם ח'.
וההקאות ,שינויים הורמונלים ,פיגמנטציה ועוד .כך קורה שלעיתים אובייקטיבית אכן האשה
נראית פחות נאה אך בעיקר מדובר בתחושה סובייקטיבית של קושי בקבלת השינויים בגוף עקב
ההריון.
בגמרא 46תארו כי יש נשים שהעובר עד כדי כך מכביד ומקשה עליהן עד שלא יכולות לשבת בגלל
העובר .כנראה התיאור מתייחס לחודשים האחרונים של ההריון שבהם אכן יש קושי רב הנובע
בעקבות גודל העובר ולחצו על איברים פנימיים שונים (חלחולת ,קיבה ועוד) ,מה שמשפיע רבות על
תפקוד ותחושות האשה.
לגבי שינוי המראה החל על האשה מעצם זה שגדלה בטנה ומתגלה כלפי חוץ הריונה נאמר
בגמרא 47ש"אשה מחפה על עצמה" כלומר שכבר בתחילת הריון ,באופן טבעי ,הילוך ההרה שונה
(עמוק יותר על פי רש"י) ,אך היא משתדלת להסתיר זאת.
בימנו נכרות שתי מגמות הפוכות המשקפות הלך רוח נפשי והשקפת עולם הפוכה .יש שמגלות
הריונן (וכן מין העובר) ברגע שיודעות ואף מבליטות את בטנן בגאווה ויש המסתירות זאת כל עוד
ניתן מתוך חשש מ"עין הרע" (כפי שהוזכר בפרק )1והאמונה כי "אין הברכה שורה אלא בדבר
הסמוי מן העין".48
סיבות נוספות להסתרת ההריון נובעות מצניעות כללית וחוסר רצון להבליט את המכוסה וכן
מחששות להפלה של תחילת הריון שהיא יחסית שכיחה (כ )25%-ולכן נשים רבות לא מעוניינות
לספר זאת.
בגמרא ישנו דיון מתי מתגלה ההריון פיזית" .לכמה הכרת העובר? סומכוס אומר ,משום ר' מאיר:
שלשה חדשים .אמר רב הונא ,בשם ר' יוסי :לא סוף שלשה שלמים ,אלא אפילו רובו של ראשון
ורובו של אחרון ואמצעי שלם .ר' אסי אמר :תשעים יום שלמים .49לרוב הדעות עד סוף חודש
שלישי נראה ההריון לעומת זאת ישנו מקור המתאר מצב שונה" :ותלד זלפה" – בכולן כתיב:
"ותהר" וכאן "ותלד"? אלא בחורה הייתה ולא הייתה ניכרת בעיבורה ,50כלומר אצל נשים צעירות
יתכן שלא יראה הריונן כלל.
כיום בחברה הדתית מקובל לחשוף ברבים את ההריון בדרך כלל בחודש שלישי אם כי יש מנהגי
חסידים להעלים זאת עד חודש חמישי ,51למעט לקרובים – בן זוג והורים .מנהגי חב"ד 52אף לא
לכתוב בכתב את דבר ההריון בתחילתו.
תזונת ההרה
בעקבות השינויים הפיזיולוגים הרבים העוברים על האשה ובעקבות הדאגה לעובר ישנם בגמרא
המלצות רבות לגבי תזונתה של האשה.
סוג אחד של הדרכות נוגע לשמירת האשה כגון אזהרה מפני קישואים ,אבטיחים ,חציר ובצלים
אשר קשים (= לא בריאים) למעוברת.
53
לעומת זאת המלצה להכין למעוברת מיני "רקיחין" – דברים טעימים 54ולבשל את האוכל הרבה
כמו שמבשלים את בשר השור.55
46ילק"ש המכיר ל"א ,כ"ה.
47יבמות מ"ב.
48
49נדה ח'.
50ב"ר עא.
51אגרות קודש ח"ט ,ר"צ.
52שם ע"מ תנא.
53שמות רבא ב' ,י"ג.
54שם.
55נדרים מ"א.
סוג שני של המלצות נוגע להתפתחות העובר ולהשפעה עליו .האוכל בשר ושותה יין תזכה לבנים
בריאים ,אכילת דגים גורמת לבנים חיננים ,אכילת כרפס – לבנים יפים ,אכילת אתרוג – לבנים
ריחניים 56וכן אכילת סולת מבוררת היטב גורמת לבריאות וחוזק ,בגמרא ישנו תאור של בן
קמחית – כה"ג שהסביר שזו הסיבה לכוחו הרב.57
מצד שני ישנה אזהרה מפני שתית יין חי (לא מבושל) שעלולה לגרום להפלה 58וכך גם צנון ,שום,
בצל 59וכרכום (זעפרן) .60ישנו גם קשר בין סוג המזון למידות שליליות בילדים שיוולדו 61כגון
אכילת חרדל גורמת לבנים זללנים ,שחלים לבנים זולגי דמעות ,ציר דגים למניעי עיניים ,אדמה
לבנים מכוערים ,שותה שיכר לבנים שחורים ,ביצים לעיניים גדולות ,כוסברה לבנים שמנים.
כמובן שגם כיום ישנן המלצות רבות לגבי התזונה המיטבית להרה ולעוברה וכן המלצות למאכלים
ומשקים מזיקים על פי המדע כיום.
יחס מיוחד יש לרצון האשה (בלשון הגמרא "עוברה שהריחה" למאכל מסוים עד שהתירו במצבים
מסוימים אפילו אכילת בשר חזיר או אכילה ביום כיפור או אכילת בשר בין המייצרים מאחר
שחכמים ראו את תאוות האשה למזון מסוים שלא תסופק כפיקוח נפש .62למרות שיש בכך סכנה
לנפשו של התינוק ולקלקולו הרוחני 63כפי שמפורט בהמשך.
כיום ישנו פולקלור מפותח המתאר את תאוותה של ההרה למאכלים שונים ולעיתים מוזרים
(מלפפון חמוץ עם שוקולד) כשהרפואה כיום מנסה להסביר זאת בהקשר לשינויי ההורמונים
המשפיעים על שינויי טעם או בהקשר לשינויים במצב הנפשי של האשה.
כמו כן עקב חולשת גוף ההרה ,התירו חכמים להרה לאכול ולשתות בצומות למעט תשעה באב
ויום כיפור שאז רק אם סיכון רפואי ספציפי ,הותר הדבר( .פירוט נוסף לגבי הצדדים ההלכתיים
של הנ"ל נמצא בפרק .)6
גם בשאר עינויי הגוף בימי הצום וימי בין המיצרים הקלו להרה מאוד מתוך התחשבות בקושי
הפיזי שלה אשר ללא ספק קיים .התחשבות בהרה מתבטאת כיום גם בשאר תחומי החיים כגון
הקלות בעבודה (כגון ביטול משמרות לרופאות) ויחס מתחשב בציבור.
היחס למצבה הנפשי של ההרה
הנהגות ואזהרות שונות התייחסו לשינוי במצבה הנפשי של האשה .למשל להלכה נקבע כי אסור
להשביע (בבית דין) או להחרים את האשה ההרה עד שתלד.64
החשש למצבה נפשי של היולדת מודגש במיוחד לאור היחס שניתן ביהדות לקשר שבין מצבה
הנפשי של האם לבין ההשפעה על העובר כגון אזהרות מפני ראית מראות אסורים או עבירות
וכמובן בהרחקה מיוחדת מכל עבירה ,והקפדה נוספת בכשרות האוכל 65אשר נרמזה כבר בתורה
בכך שפרשת תזריע העוסק ביולדת הוצמדה לפרשת איסורי המאכלות לרמוז על ההשפעה של אלו
על הולד.66
56כתובות ס'.
57יומא מ"ז.
58נדה כ"ד.
59שביל אמונה נתיב ה' ,א'.
60דרך החיים ל"ד ,ל"ח.
61כתובות ס'.
62יומא פ"ב.
63שם וגם קהלת רבא ז' ,י"ח – דוגמה של אלישע בן אבויה שאמו אכלה מאוכל עבודה זרה עקב תאוותה.
64רמ"א חו"מ ,צ"ו.
65שבט מוסר פכ"ב.
66ש"ך פרשת תזריע.
כמו כן ישנה אזהרה להרה מלהריח ריח רע עקב ההשפעה על הוולד .67אזהרה מיוחדת ישנה
לאשה שלא תכעס מה שעלול להחליש את עוברה .68ומן הצד השני ישנה המלצה להרבות בשמיעת
דברים חיובים כגון דברי תורה ותפילה וכן שהיא עצמה תתפלל עבור תינוקה.69
כיום ביותר ויותר מחקרים מתגלה הקשר בין מצבה הנפשי של האם לבין מצב והתפתחות העובר
והתינוק.
גם לגבי השפעת מוזיקה ומה שהאם שומעת מתברר יותר ויותר ההשפעה על העובר .אם כי כמובן
שהשפעות הרוחניות הנזכרות לעיל לא יכולות להימדד במחקרים כיום.
יחסי אישות בהריון
יחסי אישות בזמן הריון נידונו בהרחבה מצדדים שונים .חכמים דנו בצד הבריאותי והנפשי של
יחסי אישות בהריון .ישנן אזהרות ספציפיות לגבי שלושה חודשים ראשונים 70בהם עדיין לא
נסתם "בית הוולד" על פי הגמרא ,אך תשובת הגמרא כי "שומר פתאים ה' " ,כלומר כאשר אין
סיכון ידוע והדבר נעשה בתמימות כחלק ממהלך החיים התקין ,זהו סיכון שאפשר להיכנס אליו
ועדיין בגדר שמירת הקב"ה.
מקור נוסף מרחיב בעניין ומסביר את בטיחות העובר בזמן יחסי אישות" .אמר ר' אלעזר :למה
הוולד דומה במעי אמו? לאגוז מונח בספל של מים ,אדם נותן אצבעו עליו שוקע לכאן ולכאן."71
תאור דומה לידוע לנו כיום על שמירת העובר בקרומי ההריון ובתוך מי השפיר.72
התייחסות רחבה יותר ניתן לראות במאמר הבא" :ג' חדשים ראשונים לעיבור – תשמיש קשה
לאשה וקשה לוולד .ג' אמצעיים – קשה לאשה ויפה לוולד .ג' אחרונים – יפה לאשה ויפה לוולד,
שמתוך כך נמצא הוולד מלובן ומזורז".73
יחד עם זאת מדגישים כל הפוסקים שמצוות עונה (יחסי אישות) קיימת כל זמן ההריון ,ולכן
תשמיש בהריון ,כשנעשה לרצונה ולטובתה של האשה אינו רק בגדר מותר אלא בגדר מצווה.74
הקושי לאשה ,שחז"ל מזכירים בשליש הראשון אכן מציאותי .מבחינה נפשית ישנה ירידה בעניין
במין אצל נשים בשליש הראשון.75
במקום נוסף נזכר החשש לעובר עקב יחסי מין בהריון" :ר' מאיר אומר :ג' נשים משמשות במוך
(מעין קונדום לאשה) ...מעוברת – שמא יעשה עוברה סנדל"( 76חסר פנים) .לדעת ר' מאיר משמשת
מעוברת במוך על מנת למנוע סיכון העובר ,העלול להיגרם מחמת חדירת נוזל הזרע ,ואולם לדעת
רבנן חשש הסיכון הוא רחוק ,ולכן אין נוקטין בשום אמצעי ,ובזה ראוי לומר "מן השמים ירחמו".
מכלל הדברים נמצאנו למדים שלא אסרו חז"ל תשמיש כאשר ישנה דרך יעילה ומותרת למניעת
סיכון העובר ,או כאשר החשש הוא רחוק ביותר ואין לחוש לו .וזאת מתוך התחשבות בצורך
הזוגי ,מעניין לציין שבימנו במחקרים עדכניים הראו שפעילות מינית משביעת רצון קשורה
לתוצאות הריון טובות יותר מאשר העדרה.77
67נדה ל"א.
68שבט מוסר פכ"ב.
69שם.
70נדה ל"א.
71שם.
72ד"ר בת שבע הרשקוביץ ,ד"ר אלחנן בראון ,תשמיש בהריון ,אסיא ח' ,תשנ"ה.
73נדה ל"א.
74דרכי טהרה ,הרב מרדכי אליהו.
75עיין הערה .64
76יבמות י"ב.
77עיין הערה .64
דיון הלכתי נוסף בעניין עוסק במצב בו נאסרו רפואית קיום יחסי אישות עקב סכנה רפואית.
לכאורה ישנה בעיה לטבול כאשר אסור לשמש 78אך בפועל מאחר שמגע וקירבה מותרים ויש בכך
עניין לצורך שלום הבית ,ולסיוע הבעל לאשתו בשעת הצורך וכו' ,על בני הזוג להיות חכמים
שעיניהם בראשיהם לא לגרום לעצמם ח"ו תקלה בהיתר זה .כך שיש סברה חזקה להתיר לאשה
לטבול גם אם ימנעו מלשמש ,ויזהרו מאוד לא להגיע למצב של תשמיש כדי לא לסכן את העובר
מצד אחד ,ולא להגיע לתקלה מצד שני.79
שמירת הריון
כחלק מהשינויים הרבים החלים על האשה הרה קיימת סוגית "שמירת ההריון" הנובעת בדרך
כלל מחשש לעובר (בניסיון למנוע הפלה ולאפשר לעובר גדילה מקסימאלית) אך גם מדאגה
לשלומה ומנוחתה של האם במקרים של הריונות מסובכים וקשים במיוחד.
סביב נושא שמירת ההריון ישנם מספר דיונים הלכתיים.
הראשון שבהם הינו האם ישנה חובה מוחלטת לאשה להקפיד על שמירת ההריון למרות הקושי
הנפשי והמשפחתי הכרוך בכך .למעשה יש חובה להתייעץ בכל מקרה לגופו עם רב וכמובן שזה
תלוי בסוג שמירת ההריון והמצב הספציפי .80ישנה גישה שמאחר שמדובר בספק פיקוח נפש
ובצער רב לאשה ולזוג במקרים מסוימים (עקב הקושי הרב והנזק הנפשי הכרוך בכך) ניתן לסמוך
על כך שמין השמים ירחמו ולהקל בשמירת ההריון.81
כמו כן הקלו בדיני הרחקה בין איש ואשתו במידה והאשה נידה ובשמירת הריון מאחר ויש לה דין
של חולה שיש בו סכנה 82ואפילו אם אין לה סכנה עכשיו היא עלולה להגיע למצב זה אם לא יהיה
מי שיעזור לה וזה לא "דרכי נועם" ,שבהם התורה מדריכה אותנו .83כמובן שהקלות אלו צריכות
להיות בהדרכת ופסיקת תלמיד חכם.
מבחינה מחשבתית ישנם הדרכות והכוונה ליחס הראוי לתקופה של שמירת הריון .84נקודת
המוצא הרוחנית היא שמצב זה נשלח לאשה מהקב"ה שלא במקרה .בתקופה זו של שמירת הריון
בו על האשה לעצור את עצמה ,את תוכניותיה ויכולותיה הינו זמן לתיקון המידות .הזדמנות
להתחזק בענווה של ביטול רצוני וקבלת רצון ה' .הזדמנות לעבוד על השמחה שבקבלת רצון ה'.
הזדמנות לעבוד על החשיבה חיובית ורוחנית אשר תשפיע לטובה גם על מוחו ונפשו של התינוק.
זמן זה מהווה גם ברור נוקב לאשה על חשיבותו של ההריון ומיקומו בראש סדר העדיפות .לעתים
אשה זקוקה לחיזוק בברור תפקידה ותכלית וחשיבות ההריון כדי שתוכל לקבל נכון את שמירת
ההריון.
78ספר חסידים מ"א.
79עיין הערה .64
80שם.
81מנחת יצחק ט' ,הט"ו.
82סוגה בשושנים פרק ל"ו ,ל"ד.
83שו"ת רדב"ז ח"ב ,א'.
84סלביה דהרי ותמי פרלמן ,שמירת הריון – ברור התכלית בתוך חוברת הכנה רוחנית ללידה.
פרק 3
התפתחות העובר
היוצרות העובר
היחס לעובר ביהדות רחב ומורכב ,הן מצד עצם יצירתו ,התפתחותו ,המטען הגנטי שבו ,דרך
יציאתו ועוד .היחס הבסיסי הוא כי מדובר בנעלם גדול (עיין פרק – 1השוואה לגלות) ומצד שני
ישנו ריבוי מדרשים חלקם ריאליסטים וחלקם כמשלים .אפתח במדרש 85ציורי ומרגש של יצירת
העובר – על ידי חיבור נשמה וגוף כאשר במקביל להתפתחות הפיזית הידועה לנו ברחם מתקיימת
התפתחות רוחנית.
מה שאמר ,עושה גדולות עד אין חקר ,אלו גדולות שעושה הקב"ה ביצירת הוולד( .אלא) בשעה
שבא אדם לשמש עם אשתו ,רומז הקב"ה למלאך הממונה על ההריון ,ושמו לילה .והקב"ה אומר
לו ,דע שזו הלילה נוצר אדם מזרע פלוני ,דע לך והישמר בזו הטיפה ...מיד רומז הקב"ה למלאך
הממונה על הרוחות ואומר לו ,הבא לי רוח פלוני שהוא בגן עדן ששמו פלוני ותארו כך וכך .לפי
שכל הרוחות שעתידין להבראות ,כלן הן נבראות מיום שברא העולם ,הם מזומנין בבני אדם,
דכתיב ,מה שהיה כבר נקרא שמו .86מיד הולך המלאך ומביא את הרוח לפני הקב"ה .וכשהרוח
באה ,מיד כורעת ומשתחווה לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה .אותה שעה אומר הקב"ה לרוח,
היכנסי בטיפה זו שביד פלוני .פתח הרוח פיו ואמר לפניו ,ריבונו של עולם ,די לי העולם שהייתי דר
מיום שבראתני .למה רצונך להכניסני בטיפה זו סרוחה ,שאני קדושה וטהורה ,ואני גזורה מגזרת
כבודך? מיד אומר הקב"ה לנשמה ,עולם שאני מכניסך בו ,יפה יהא לך ממה שהיית דרה בו,
ובשעה שיצרתיך לא יצרתיך אלא לטפה זו .מיד מכניסו הקב"ה לשם בעל כורחו ...ומכניסין אותו
שם נר דלוק על ראשו ...ומלמדם אותו כל התורה כולה ...ואתה דע לך ,שסופך לצאת לעולם ,והוי
צדיק ואל תהי רשע ,ותזכה ותחיה לעולם הבא ...לסוף מגיע זמנו לצאת לאוויר העולם .והוא
אומר לו :למה אתה רוצה להוציאני לאוויר העולם? אומר לו המלאך :בני תדע ,שעל כורחך אתה
נוצר ,ועכשיו דע שעל כורחך נולדת ,ועל כורחך אתה מת ,ועל כורחך אתה עתיד לתן דין וחשבון
לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה .ואינו רוצה לצאת משם ,עד שמכהו ומכבה לו את הנר שהוא
דלוק על ראשו ומוציאו לאוויר העולם בעל כורחו .מיד שוכח התינוק כל מה שראה ביציאתו וכל
מה שהוא יודע ...לסוף הגיע זמנו ,בא לו אותו המלאך ואומר לו :תכירני? אומר לו:הן .ואומר לו:
למה באת לי היום מכל שאר הימים? אומר לו המלאך ,כדי להוציאך מן העולם ,כי הגיע זמנך
להיפטר .מיד מתחיל בוכה ומשמיע קולו מסוף העולם ועד סופו ...והלא כבר אמרתי לך ,שעל
כורחך וכו' ".
במדרש זה כמובן שאינו תיאור ריאליסטי טהור אלא תיאור המחבר התפתחות העובר ברגע
היווצרותו כהתפתחות של גוף מצד אחד – תשמיש בני הזוג ,זרע ממנו נוצר ,הלידה ,המוות ומצד
שני תיאור רוחני מקביל – חיבור הנשמה בזרע ,ההתפתחות הרוחנית ברחם,ומצב הנשמה בלידה,
במוות.
במדרש זה ובמדרשים דומים נוספים 87ישנה הדגשה כי מרגע ירידת נשמה לעולם (בזמן יחסי
האישות בהם נפקדת האשה ,הוא מצוין כרגע של תחילת ההריון) ועד צאתה ישנו חוט מחבר
85מדרש תנחומא ,פקודי ג'.
86קוהלת ו' ,י'.
87נידה פ"ג.
בדמות בחירה חופשית מצד אחד (לכן יש צורך להזהיר ולהמליץ הוי צדיק ועל תהא רשע) ודין
ושלטון אלוקים בעולם מצד שני (על כרחך אתה נוצר ...דע לפני מי אתה נותן דין .)...
מקור נוסף אשר מדגיש כי הנשמה ניתנת ברגע היצירה עצמו נלמד מתוך דיון בין אנטונינוס לרבי
יהודה הנשיא" :נשמה מאימתי ניתנה באדם ,משעת פקידה או משעת יצירה? אמר ליה :משעת
יצירה .אמר ליה :אפשר חתיכה של בשר עומדת שלשה ימים בלא מלח ואינה מסרחת? אלא
משעת פקידה .אמר רבי :דבר זה למדני אנטונטנוס ומקרא מסייעו שנאמר" :ופקודתך שמרה
רוחי".88
חז"ל ייחסו תכונות נפשיות – שכליות לעובר ,כגון הנטיות השונות של יעקב ועשו ביחס לבתי
כנסיות ולעבודה זרה ;89תיאור כי בזמן מתן תורה אף עוברים במעי אמן אמרו שירה ,90וכן דוד
המלך אמר שירה במעי אמו ;91עוברים במעי אמם מקללים מי שיש בו חנופה ,92ומקללים מי
שמונע הלכה מפי תלמיד.93
תיאור פיזי יותר לבריאת האדם אשר לא מתאים לידוע לנו מבחינה מדעית אפשר לראות במדרש
הבא" :כשנולד האדם הוא יוצא מן הגידים ומן העצמות ומכל האברים ונכנס והולך בחוליות
השדרה עד בואו לשדרה ומן השדרה לזכר ומן הזכר לרחם ,והוא נוצר שם ארבעים יום ועושה
תשעה חדשים ויוצא" .94על פי מדרש זה נראה כי העובר מתרקם בגבר ועובר ממנו לאשה .מדרש
זה חריג ביחס לשאר המקורות ויש להעמיק ולהבין האם זו דעת יחיד או שמסתתר מאחורי
המדרש רעיון רוחני .בהמשך הפרק אסקור בהרחבה את הדעות בגמרא לגבי תכונות העובר
מבחינה תורשתית ,בהם נראה כי התיאורים יותר קרובים לידוע לנו היום.
התפתחות העובר ברחם
בדברי חכמים ישנה הסכמה כי ארבעים יום ראשונים של העובר באשה מצבו שונה והוא אינו
מוגדר עדיין כישות עצמאית – כוולד.
זמן זה מוגדר כזמן יצירתו 95כאשר לפני כן הוא מוגדר כ"סתם מים" ,96כלומר לא חלים עליו דין
וולד ומכאן נגזר גם היחד ההלכתי בזמן זה – כגון הקלה רבה בצורך להפיל או לבדוק בדיקות
בעלות סיכון לעובר (כגון סיסי שליה).97
ישנה מחלוקת בגמרא אם לנקבה לוקח זמן רב יותר ( 85יום) אך מסקנת חכמים שגם זכר וגם
נקבה נחשבים גמורים (כלומר וולדות) ביום הארבעים ואחד.98
על פי הידוע לנו היום אכן רוב האיברים הפנימיים וצורת הוולד (ידיים ,רגלים) נשלמים במשך
ששת השבועות הראשונים (כ 45-יום) .אבל דווקא עם התפתחות המדע נחשף בשנים האחרונות,
באמצעות בדיקות חדשניות נתון מדהים לענייננו :גלי המוח בעובר מתגלים בין היום הארבעים
לארבעים ואחד .99כמו כן מחקרים חדשנים הראו כי עוברים חשים בכאב מהיום ה .10045-כיצד
ידעו זאת חכמים לפני אלפי שנים ,אין לדעת אך ללא ספק נתון זה מבהיר ומחזק את דברי חכמים
88סנהדרין צ"א.
89בראשית רבא ס"ג ,ו'.
90ברכות נ' ,א'; כתובות ז' ,ב'.
91ברכות י' ,א'.
92סוטה מ"א ,ב'.
93סנהדרין צ"א ,ב'.
94מד' תמורה ג'.
95בכרות כ"א.
96יבמות ס"ט.
97ד"ר א' לוין ,מ' גת ,אבחון טרום לידתי ,אסיא י"ד.
98נדה ל'.
99פרופ' דיויד ליגר ,המשחקים בחיים.
100ניו סיינטיסט ,מחקר על ידי "המועצה לחקר העובר" בבריטניה.
עבורנו( .יתכן שמכאן ניתן ללמוד על הסתום במקומות רבים אחרים בדברי חכמים שיתכן שהמדע
בעתיד יבהיר גם אותם).
המשך התפתחות העובר על פי המדרש היא כזו" :עד ארבעים יום הוולד נוצר ,מארבעים ועד
ששים הוולד ניכר בין זכר בין נקבה ,משישים ועד תשעים בית הוולד נסתם".101
בזוהר ישנו תיאור על פי תורת הסוד של התפתחות העובר אשר אביא אותו בתרגומו" :בחודש
ראשון – איננו ,בחודש שני – נהיה יש מאין ,בחודש שלישי – גודל ,בחודש רביעי – גומל אותו חסד
שמקבל פרנסה (מזון) מטבור אמו ,בחודש חמישי – יש בו תוקף של גבורה ,בחודש שישי – יש בו
כוח ויופי בפנים ,בחודש שביעי ושמיני – נכנסת בו הרוח ,בחודש תשיעי – נולד".102
גם במקור זה נראה בברור השילוב ההרמוני בין תיאור ההתפתחות הפיזי (קבלת המזון מהטבור,
גדילה) לבין התפתחות רוחנית (תוקף גבורה ,נכנסת בו הרוח וכד') .מוקן שלא מדובר בתיאור
ריאליסטי פשוט אלא בהתפתחות על פי תורת הסוד אך המסגרת היא של התפתחות הדרגתית של
תשע חודשים.
ישנם מקורות רבים ושונים מאיזה איבר וכיצד מתחיל להתפתח העובר .מקורות אלו משלבים ידע
ביולוגי (שכמובן עדכני לתקופתם לפני כאלפיים שנה) אך לא תמיד תפקידם הינו לתת הסבר פיזי
ממשי אלא ללמדנו את הצד הרוחני שעומד מאחורי סדר בריאה זה של הקב"ה.
בפרק זה לא נכנסת לעובי הקורה של תיאורים אלו ואביא אותם כפשוטם.
מספר מקורות מסבירים כי רק מגודל כזית מתחילה צורת אברים וסימן נוסף לכך שמדובר כבר
בעובר הינו שיש בו רביעית דם .103הדיון מתי תחילת בריאתו של הוולד רלוונטי גם בימנו בשאלות
אתיות של מוסר ורפואה (ודאי שיש הבדל בין שבוע שני לשבוע 45מבחינה מוסרית בהפלת
העובר) .ומאחר שההלכה מחמירה מאוד בעניין הפלה מרגע שמדובר בבריה ,כלומר בעובר בעל
איברים מדובר בהריגה ולכן חשוב מאוד להגדיר מתי מגיע רגע זה (לכן גם ישנה הרחבה לגבי 45
יום ראשונים של יצירת הוולד שהובאה קודם).
ישנן דעות שכל העובר גדל בבת אחת (מעובר פצפון לגדול יותר) 104אך רוב הדעות מתארות זאת
דומה יותר לידוע לנו כיום על בנייה הדרגתית המתחילה מהזרע והביצית שאין עובר בהתחלה
אלא רק אוסף תאים אשר מהם הבניה ההדרגתית כגון במקורות הבאים" :כחלב תתיכני" – זה
תחילת שכבת זרע; "וכגבינה תקפיאני" – זה תחילת יצירה; "ובעצמות וגידים תשוככני" – זה
סוף יצירה" .105ר' חנינא אומר" :אין יצירת העובר אלא כפירות ,מה פירות הללו קליפה שלהם
נגמרת תחילה ואחר כך נגמר האוכל בתוכה ,כך העובר -העור נוצר תחילה ואחר כך נוצר בשר
וגידים ועצמות".106
ישנן דעות שנקודת התחלת בריאת אברי העובר -בטבור 107וממנו מתחילים לצמוח שאר האברים.
מקורות אחרים מתארים את היווצרות העובר מראשו.
תיאור ציורי של מראה העובר ברחם ניתן לראות במקור הבא" :תני :איזהו שפיר מרוקם? אבא
שאול אומר :תחלת ברייתו דומה לרשון (כמו חגב) ,רואין שתי עיניו כשתי טיפים של זבוב .תני ר'
חייא :מרוחקין זה מזה .שני נקבי חוטמו כשתי טיפים של זבוב .תני ר' חייא :ומקורבין זה לזה.
שתי אזניו כשתי טיפים של זבוב ,פיו מתוח כחוט השערה .שתי זרועותיו כשתי חוטין של זהורית.
אמר ר' עמרם עלה :כשל ערב ,וגוייתו (הפין על פי רש"י) כעדשה ,ואם היתה נקבה נדונה כשעורה
סדוקה לארכה (הפות) ,ושאר אבריו מצומצמין בו כגולם ,וחתוך ידים ורגלים אין בו".
101מדרש אגדה תזריע.
102תיקוני זוהר ח' ,ה'.
103ירושלמי נזיר ב' ,ג'.
104רזאל המלאך ט"ו.
105מדרש הגדול ,בראשית י"ט.
106מדרש אגדה תזרע.
107סוטה מ"ה ,יומא פ"ה.
תמונות אולטרסאונד (וכן עוברים שנפלו) בשבועות הראשונים (בעיקר )8-4בהחלט מראים דמיון
בין העובר לחיות שונות וכן לתיאור שנזכר לעיל כמו כן במקורות רבים.
שמירת העובר ברחם
ישנם תיאורים שונים המתארים את השמירה המיוחדת של העובר ברחם המבטא את השמירה
האלוקית המעולה למרות ההסתר (מעין "גלות" כנזכר בפרקים קודמים) בהם נמצא העובר.
"מי יתנני כירחי קדם וגו' כימי אלוה ישמרני" – מלמד שהוולד משתמר במעי אמו .108מקור נוסף
מפרט פיזית את מיקום התינוק ,התינוק נתון במעי אמו בתוך שלשה כיסים; אחד – בטן אמו,
השני – השליה ,השלישי – עור דק.109
תיאור זה דומה לידוע לנו היום כי העובר נמצא באמניון – כרום מי השפיר שהוא יחסית דק מעל
הכוריון שהוא החלק האימהי של השליה המושרשת ברחם שבבטן האם.
חכמים ראו את שמירת העובר כפלא ונס מסיבות רבות ,לדוגמה – "דרש רב חנינא בר פפא :מאי
דכתיב" :עושה גדולות עד אין חקר וגו'"? אדם נותן חפציו לכף מאזנים כל זמן שמכביד יורד
למטה ,ואילו הקב"ה (צר העובר במעי אשה) וכל זמן שמכביד הוולד עולה למעלה" .110ואכן ידוע
לנו שבדרך כלל במצב תקין במהלך ההריון העובר משתרש בחלק העליון של הרחם (גם במקרים
שבתחילת הריון נראה כשליית פתח) ,ככל שההריון גודל הרחם עולה כלפי מעלה .מקור נוסף
מתאר זאת" :תניא :שלשה חדשים הראשונים ולד דר במדור התחתון ,אמצעיים – ולד דר במדור
האמצעי ,אחרונים – ולד דר במדור העליון .ואמר ר' אלעזר :מאי קרא? "אשר עשיתי בסתר
רקמתי בתחתיות" – "דרתי" לא נאמר ,אלא "רקמתי" .111יתכן שבאותה תקופה חשבו שהרחם
ממש מחולק למדורים נפרדים אך בכל אופן הדגש העיקרי הינו על החכמה האלוקית והשמירה על
חיי העובר ברחם – בכל שלב של ההריון בצורה המיטבית לעובר.
תיאור נוסף מופיע בדברי חכמים הינו לגבי הטבור" :אמרו :תינוק זה כל זמן שהוא במעי אמו
אינו חי אלא מטבורו.112
ישנם תיאורים המפרטים את תנוחת העובר ברחם" :דרש רבי שמלאי למה הוולד דומה במעי
אמו? לפנקס שמקופל ומונח ידיו על שתי צדעיו ,שתי אציליו על ב' ארכובותיו וב' עקביו על ב'
עגבותיו וראשו מונח לו בין ברכיו ופיו סתום וטבורו פתוח ואוכל ממה שאמו אוכלת ושותה ממה
שאמו שותה ואינו מוציא רעי (צואה) שמא יהרוג את אמו וכיוון שיצא לאוויר העולם נפתח
הסתום ונסתם הפתוח שאלמלא כן אינו יכול לחיות אפילו שעה אחד .113"...
תיאור זה דומה מאוד לידוע לנו היום לגבי תנוחת העובר ברחם בחודשים האחרונים ,גם התיאור
של הלידה כ"נפתח הסתום ונסתם הפתוח" .מתאים מאוד לידוע לנו לגבי פתחת הסתום –
העיניים ,האף ,הפה (ושט וקנה) ,פי הטבעת ,השופכה הפתח המתאים בין הלב לריאות – מתחילים
לעשות פעולתם התקינה ולעומת זאת נסגר הפתוח – הטבור ,פתח הלב המחבר לטבור ,נסתמים
במצב תקין וכאשר לא ישנה סכנה לעובר.
בשלות העובר להיולד
114
לגבי מועד הלידה יש מדרשים המפרטים ממתי העובר בחיים" :הרבה ארבה עצבונך והרונך" –
ר' אבא בר כהנא בשם ר' שמואל אומר :כל שהוא הרבה ארבה ,כל שהוא במאתים ושנים עשר יום
– חי (על פי גמטרית המלה הרבה).
108תנחומא תזריע.
109מדרש אגדה תנחומא תזריע.
110נדה ל"א.
111נדה ל"א.
112שהש"ר ז'.
113נדה ל'.
114בראשית ג' ,ט"ז.
רב הונא אומר" :וייצר ה' אלקים את האדם" ,115שתי יצירות הן :יצירה לשבעה ויצירה לתשעה,
נוצר לשבעה ונולד לשמונה ,או לתשעה – חי ,נוצר לתשעה ונולד לשמונה אינו חי ,וקל וחמר
לשבעה" .116כלומר שיש עובר שיכול לשרוד גם כשיוולד בחודש תשיעי ויש שלא ותלו זאת בתהליך
יצירתו .יש מי שסבר שבכל מקרה מדובר בתשעה חודשי הריון וההבדל נובע במספר ימי קליטת
העובר.
"ר' ברכיה בשם שמואל אמר :לעולם אין האשה יולדת אלא למאתים ושבעים ואחד יום ,או
למאתים ושבעים ושנים ,או למאתים ושבעים ושלשה ,לתשעה הן ועיבוריה" .117בהמשך הגמרא
שם מוסבר על ידי מר זוטרא כי לפי הדעה שמי שיולדת אחרי תשעה חודשים מדובר בחודשים
שלמים מובן כי מי שיולדת אחרי שבעה חודשים הם לאו דווקא שלמים אלא גם באמצע חודש,
כלומר חכמים הכירו והתייחסו למצבי לידה בזמנים שונים של ההריון .כנראה בתקופתם תינוק
בר חיים היה רק מהחודש השביעי (בניגוד לימנו שבזכות הרפואה המתקדמת כבר בשבוע 24-23
ניתן להציל עוברים).
התפתחות תכונות העובר – תורשתית ורוחנית
אין ספק שחכמים ידעו כי ישנה תורשה ביולוגית הן מהאם והן מהאב .חכמים ראו את האדם
כיצור שלם המורכב מגוף נפש ונשמה וכאשר דנו ממקור קבלת תכונותיו עסקו הן בתכונות
הפיזיולוגיות והן בתכונות הרוחניות .פרוט מקור תכונות העובר אפשר למצוא במדרש הבא:
"תניא :שלשה שותפין יש באדם :הקב"ה ואביו ואמו .אביו מזריע הלובן ,שממנו הלובנים :המוח
והעצמות והגידים והצפרנים ומוח שבראשו ולובן שבעין .אמו מזרעת אודם ,שממנו הדמים ,העור
והבשר ושערות ושחור שבעין ,והקב"ה נותן בו רוח ונשמה ,קלסתר פנים וראית העינים ושמיעת
האזנים ודבור פה ונשיאות ידים והלוך רגלים ודעה ובינה והשכל".118
העובר נוצר על ידי מלאך הממונה על יצירתו ועל צורתו ,119והקב"ה מכתיב למלאך איך ייראה
הוולד .הקב"ה גוזר על הטיפה מה יהא בסופה – אם זכר אם נקבה ,אם חלש אם גיבור ,אם עני
אם עשיר ,אם קצר או ארוך ,אם מכוער או נאה ,אם עבה או דק ,אם בזוי או גס ,וכן גוזר על כל
קורותיו ,אבל אם צדיק אם רשע לא ,אלא הדבר ההוא נותנו בידו של האדם בלבד .120במקור זה
ישנה התייחסות לסוגיה הידועה של תורשה מול חינוך סביבה ובחירת האדם.
בנושא תכונות העובר ישנן בגמרא 121תיאורים שונים המתאימים לתפיסת התורשה כפי שהייתה
ידועה אז ,קרי שעד שלב מסוים ניתן להוסיף לעובר מרכיבים גנטיים (כגון שני אבות לעובר אחד
או שישתנו תכונותיו עקב יחסי אישות נוספים).
להלן מספר מקורות מהם אפשר ללמוד את הבנת חז"ל על התורשה" :בעי ר' ירמיה :אבר מוליד
אבר ,או מבלבל זרעיה? הדר אמר :פשיטא דמבלבל זרעיה ,דאם כן סומא יולד סומא וקיטע יולד
קיטע? אלא פשיטא דמבלבל זרעיה" .122במקור זה נראה כי חז"ל הבינו שלא כל התכונות עוברות
אוטומטית לעובר אלא רק חלקם .גם במקור הבא רואים רעיון זה" :דרש ר' חנינא בר פפא :מאי
דכתיב" :ארחי ורבעי זרית וגו'"? מלמד שלא נוצר אדם מן כל הטיפה ,אלא מן הברור שבה .תנא
דבי ר' ישמעאל :משל לאדם ,שזורה בבית הגרנות ,נוטל את האוכל ומניח את הפסולת" .123כלומר
רק חלק מהמטען הגנטי של ההורה מתבטא אצל העובר עם העדפה לגנים בעלי תכונות חיוביות
וביחוד שלמחלות רבות יש צורך בשני גנים פגומים וכך הגן של ההורה השני ,מנטרל" את הפגם.
115בראשית ב' ,ז'.
116ב"ר י"ד; ירושלמי יבמות ד' ,ב'.
117נדה ל"ח; ירושלמי יבמות ד'.
118נידה ל"א.
119תנחומא תולדות א' ,ו'.
120תנחומא פקודי ג'.
121נידה ל"א.
122חולין ס"ט.
123נידה ל"א.
כיום ידוע לנו שבמקרים רבים כאשר עובר מידע גנטי פגום ישנו מנגנון המפיל את העובר בתחילת
ההריון.124
דעה אחרת" :ארחי ורבעי זרית" – ר' יוחנן אמר :אין הקב"ה צר את האדם אלא מטיפה של
לבנות; זרית – כאדם שזורה ונותן תבן בפני עצמו ,קש בפני עצמו ,עד שמעמיד הדגן על בוריו .ר'
שמעון בן לכיש אמר" :זורע ,מטיפה למוח ומטיפה לעצמות "וביותר אם המזכר" .125על פי דעה זו
מידע גנטי נפרד מזרעים שונים יוצר איברים שונים באדם.
מכל המקורות ברור שחכמים הבינו כי ישנה העברה גנטית של תכונות מההורים אך חכמים
הרחיבו זו גם להורשה רוחנית אשר תלויה בהורים והסבירו כי נשמת העובר תלויה רבות ביחס
(קרוב\ריחק) בין בני הזוג ,מחשבותיהם (לשם שמים\מחשבות זרות) ומעשיהם (בעילה
כדרכה\בעילה שלא כדרכה) בזמן יחסי האישות שהובילו לעיבור.126
חכמים ידעו כי מבחינת סטטיסטית הסיכוי לבן שווה לסיכוי לבת( 127מחצית מהנולדים בנים
ומחצית בנות) אך הסבירו את הסיכוי האישי של אדם ללדת בת או בן כתלוי התנהגות בעת
תשמיש" .אמר ר' יצחק ,אמר ר' אמי :אשה מזרעת (מגיעה לסיפוק בעת תשמיש) תחילה – יולדת
זכר ,איש מזריע תחילה – יולדת נקבה ,שנאמר" :אשה כי תזריע וילדה זכר" .128אם הזריעו
שניהם בבת אחת – יולדת תאומים ,זכר ונקבה או שתי נקבות או שני זכרים ,בזמן שהזרע מתחלק
לשנים".129
אנו רואים כי מינו של העובר נקבע ברגע ההזרעה .מהמקורות הללו אנו רואים גם התייחסות
להיווצרות תאומים וגם כאן בולט הסבר לגבי שני רבדים שונים ,פיזיולוגי המתאר את היווצרות
התאומים מזרע אחד המתחלק לשניים .הסבר הדומה לידוע לנו כיום לגבי היווצרות תאומים
זהים אשר נוצרים מהתחלקות של הביצית המופרית לשנים .מהצד השני ישנו הסבר רוחני
המסביר כי הסיטואציה הפיזית הנ"ל נוצרת עקב מצב רוחני – נפשי מסוים התלוי בהורים.
בגמרא ישנה המלצה לגבי הדרך ליצירת בנים והיא שהגבר ישהה את עצמו בגוף האשה בזמן יחסי
אישות וכך "תזריע" האשה תחילה .130אפשרות נוספת לגרום לכך הינה שהבעל יבעל וישנה.131
המלצות אלו הם דרכים מקובלות כיום בייעוץ מיני לאשה כדרכים להגיע לסיפוק מיני .ומתגלה
שאכן יש קשר מסוים לגבי הצורה בה מקיימים יחסי האישות לגבי ההשפעה על מין העובר.132
ההסבר למקור הגנטי של יצירת זכר\נקבה הינו כי הזכר גורם ליצירת זכר והנקבה לנקבה,133
ראשית על פי מדרש זה אנו רואים כי חכמים ידעו כי ידעו כי לא רק ההורשה הרוחנית תלויה
באשה (כמו שנזכר במקורות הקודמים) אלא גם ביולוגית (זאת למרות שרוב המדרשים עוסקים
בזרע הזכרי ולא בביצית שמטבע הדברים נסתרת יותר ביחוד בתקופה שלפני האולטרסאונד
והמיקרוסקופ).
לפי הידוע לנו היום אכן האם יכולה מבחינה גנטית בכל מקרה להעניק לעובר גן Xלעומת זאת
כדי שיהיה בן זה תלוי בגבר שרק באפשרותו להעניק גן .Yאם לא ניתן גן Yאז גם מהגבר העובר
יקבל Xוממלא תיווצר נקבה.
השפעה נוספת על תכונות הולדות זהו המקום והאוויר שבו כגון ההסבר במדרש הבא" :אמרו :יש
אויר שמצמיח ומוליד ומפריא חלשים ונקבות יותר ,ויש אויר שמוליד ומגדל גבורים וזכרים
124כ 75%-מההפלות בתחילת הריון הן בעקבות מומים ,אסיא ח'.
125ניקרא רבא י"ד.
126הרב אליהו ,דרכי טהרה.
127בכרות כ'.
128נידה ל"א.
129יבמות צ"ח.
130נידה ל"א.
131שבת קי"ח.
132אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך עובר ,הערה .124
133ויקרא רבא י"ד.
יותר"" .134אמרו :יש מעיינות שמגדלים גבורים ויש חלשים; יש מגדלים נאים ויש מכוערים".135
כיום אין ספק שהסביבה משפיעה על בריאתה ונפשה של האם וממילא על בריאות העובר.136
כמו כן יש תיאור על כפר בשם "כפר דיכרין" שנקרא כך משום שכל מי שנולד בו היה זכר .137יתכן
שזה מעיד על התנהגות האנשים שם (כפי שהוסבר לעיל על השפעת ההורים על מין הילוד).
השפעה נוספת על התפתחות העובר מתוארת על ידי חכמים באמצעות מה שהאשה מסתכלת בזמן
טבילה\תשמיש ובעקבות זאת ישנו תיאור של ר' יוחנן שהיה ידוע כאדם יפה שעמד ליד שערי
המקווה כדי שהנשים יסתכלו בו ויזכו לבנים יפים ולומדי תורה כמוהו .138גם כאן נראה בברור
הקשר הפשוט של ההשפעה הפיזית (יופי) והרוחנית (תורה).
גם האסטרולוגיה משפיעה על אופי האדם ,למשל מי שנולד בזמן מאדים יהיה אדם השופך דם או
רופא או רוצח או שוחט או מוהל .139כלומר יש תנאים חיצונים המשפיעים על התורשה אך החינוך
ובחירת האדם תנתב זאת לכיוונים שונים.
חז"ל גם תיארו כי יש דמיון חיצוני בין אב לבנו .דוגמה בולטת לכך הינה יצחק ואברהם אבינו
המתוארים במדרש כדומים מאוד כדי שידעו שאכן יצחק הינו בנו של אברהם (עקב גילה של שרה
וסיפור אבימלך).
חכמים ידעו גם כי התורשה לא תלויה רק באב ובאם .אלא גם דרך בני משפחה נוספים כידוע לנו
היום .התורשה היא מסב לנכדו ,ומאם לבתה ,כי "רוב זכרים אחר זקנם ורוב בנות אחר אמם".140
גם תכונות אופי עוברות בצורה "תורשתית" מסויימת ,והכלל "רוב בנים דומים לאחי האם"
המופיע בגמרא.141
ולכן גם המליצו חכמים להתחתן במשפחות טובות מבחינה רוחנית 142ולהיזהר מנשואין למשפחות
בעלי מחלות מדבקות\מצורעים\נפשים 143וכן יחס להשפעה גנטית על העובר משני ההורים מאוד
גבוהים\נמוכים.144
העובר בהלכה
ישנם דיונים הלכתיים רבים לגבי פרוט מעמדו ההלכתי של העובר כגון :האם נחשב חלק מאמו או
ישות בפני עצמו והשלכות של דיון זה לגבי הפלה ,סיכון האם וכד' ,בעלות וקנין עוברים.
דנים והלכות נוספות עוסקים בחיוב הצלת נפשות בעובר ,חילול שבת למען העובר ,נזירות מבטן,
דיני עובר כהן ,עובר המתגיירת ,ירושת עובר ועוד .לא הרחבתי בנושאים אלו .ניתן ללמוד נושאים
אלו בספרי הלכה וסיכומם נמצא באנציקלופדיה ההלכתית רפואית.
134רזיאל המלאך י"ג.
135מדרש רבא כ'.
136
137מדרש רבא כ'.
138ברכות כ'.
139מדרש רבא כ'.
140יבמות צ"ח.
141נדה פ"ג; ב"ב ק"י,א'.
142ב"ב ק"ט ,ב'.
143יבמות ס"ד ,ב'.
144בכרות מ"ה ,ב'.
פרק 4
בדיקות בהריון
בתנ"ך
הבדיקה הקדומה ביותר ביהדות המתוארת לנו היא בדיקה שערכה רבקה אמנו שחשה שמשהו לא
תקין בהריון .ההתמודדות שלה הייתה ללכת לחכמי הדור לברר מה מצב העובר .הפסוק מתאר -
"ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנוכי ותלך לדרוש את ה' " .145התשובה אותה
קיבלה הייתה שיש לה תאומים הפוכים באופיים אשר כל אחד מהם יהפוך ללאום ייחודי ,כלומר
ניתנה לה תשובה פיזיולוגית (תאומים) ורוחנית ("לאום מלאום יאמץ").
היחס לבדיקות בהריון
מדוע מומלץ לבצע את הבדיקות ובמה הם יוכלו לעזור לאשה שומרת המצוות ועוברה? השאלה
נשאלת גם לגבי בדיקה שאין עימה סיכונים ,כבדיקת דם ,וקל וחומר בבדיקה שיש בה סיכונים
כמדגם מסיסי שיליה או בדיקת מי שפיר.
א .יש פוסקים ויש מקרים בהם יש היתר להפלה כגון סכנת חיים לאם וסיבות נוספות על פי
פוסקים שונים (סכנה למצבה הנפשי של האם או המשפחה וכד').
ב .גם במקרים בהם לא מבוצעת הפלה ,יש לעתים משמעות לבדיקה :יש גישות רפואיות
והלכתיות הסוברות שבמקרה שלעובר פגיעה קשה ,גם אם אין מבצעים הפלה ,אין
הצדקה לסיכון-יתר של האם ויש להימנע מניתוח קיסרי ,אם תתעורר בעיה עוברית בזמן
הלידה .כן יש מקום לשקול ,בזהירות-יתר ,טיפול החייאתי או טיפול כירורגי ליילוד
חסר-סיכויים עם בעיה גנטית קשה.
ג .הבדיקה עשויה לעזור בשיקול לגבי הריון נוסף לזוג זה ,ובדיקות גנטיות לבני המשפחה.
יש מקרים בהם יש חשיבות להקדמת זמן האבחנה (מניעת נישואין בין נושאי גנים
למחלה ,או בדיקה גנטית בהריון של אחת מבנות המשפחה).
ד .כמובן שיש גם בדיקות שבהן ניתן לתת טיפול לאם ולעיתים אף לעובר במהלך ההריון או
בלידה עצמה ,מה שגורם לשיפור ואף לעיתים לפתרון הבעיה.
לשאלה יש גם משמעות חברתית-לאומית :הרבה נשים נמנעות מללדת בגיל מבוגר עקב החשש
לעוברים עם מחלות גנטיות ,בעיקר תסמונת דאון .146אם תהיה אפשרות להמליץ על בדיקות
קדם-לידתיות ,נשים רבות תהרינה .נראה שאחוז קטן מהן אכן יבצע הפלה אם העובר חולה ,אך
רוב רובן תלדנה ילדים בריאים .מה משקלו של גורם זה – הגברת הילודה בעם ישראל – מבחינה
הלכתית?
148
יחס חכמים לבדיקות בהריון הינו מורכב .ישנה גישה המסתמכת על דברי הרשב"א 147והחיד"א
שהחולה חייב להתרפאות כאשר מוצעת לו תרופה שהוא רשאי להירפא בה .149ועל עניין כעין זה
145בראשית כ"ה ,כ,ב.
146ד"ר בת שבע הרשקוביץ ,בדיקות בהריון ,אסיא י"ד.
147שו"ת י"א ,ט' תי"ג.
148בר"כ' יו"ד של"ו ,ב'.
149נשמת אברהם יורה דעה של"ו.
כבר כתב מרן הראי"ה קוק זצ"ל" 150שעיקר הרפואה מצד חכמתה מסופקת היא ,שאם היה הדבר
ברור – איך יעלה על הדעת שלא יהיה מחויב לרפאות ,וכי אין עובר על "לא תעמוד על דם רעך"?!
על כן הוצרך לנתינת רשות ,שמכל מקום אין דרך אחרת לפני בני אדם" .מכאן ברור שבדיקות
שאין בהם סכנה ,יש אפילו צד חובה להיעזר בהם ,כגון מעקב טיפת חלב ,בדיקות דם ושתן וכד'.
כמובן אחרי שנתבססה ה"חזקה" שאין בבדיקה על-שמעית שום סכנה – פשוט לכאורה שעל פי
הדין יש חובה להיבדק בה בכל המקרים שעשויים למנוע סכנות בבדיקה זו .כל אדם יכול להיווכח
שהחששות מפני הבדיקה באולטראסונד נבדקו עד כמה שיד אדם מגעת ,ולא נמצא להם יסוד;151
והספק הקטן שאולי עוד נשאר ,שמא יתגלה בעתיד סיכון מסוים – הוא חלק מ"עיקר הרפואה
מצד חכמתה" ,אך למסקנה "אין דרך אחרת לפני בני אדם".
יתר על כן ,אין ספק שהסכנות הרבות לאם ולוולד מעצם ההריון והלידה גדולים לאין ערוך מאשר
החשש הרחוק שמא ימצא בעתיד שיש תופעות לוואי לבדיקה העל-שמעית ,שלא מצאו אותן בכל
המחקרים עד היום .והרי מחללים שבת גם עבור הצלת עובר ,152כל שכן שיש להיכנס לספק סכנה
רחוק זה לצרכים שיש בהם ספק הצלה ממש.
הפוסקים שנוקטים בגישה זו של הקפדה על הבדיקות סוברים כי הידיעה לגבי מצב העובר חשובה
גם במקרה שהתוצאה תקינה (מצד שלוות האם) וגם כאשר התוצאה מורה על בעיות .דוגמה
בולטת לגישה זו אפשר לראות בתשובתו של הרב אבינר לאשה ששאלה לגבי בדיקות מקיפות
בהריון בגיל מבוגר:153
" .1זהו רעיון טוב לבצע בדיקות .שהרי ממה נפשך – אם תוצאת הבדיקה שלילית ,יימשך ההריון
מתוך רגיעה ושלוות נפש לטובתה של האם ואולי גם לטובתו של העובר ,ואם חס וחלילה תהיה
התשובה חיובית ,ניתן יהיה לפנות אל מורה הוראה ולשאול אותו אם במקרה כזה מותרת הפלה.
אם הוא יורה שמותר לבצע הפלה ,שהרי יש מקרים בהם מותר וגם מתבצעות בפועל הפלות על פי
הוראת פוסקים מובהקים ,אזי יוכלו ההורים לשקול מתוך רגש אחריות ולהחליט מה רצונם ,ואם
יחליטו לשמור על העובר יהיה זה מרצונם החופשי ויקבלו אותו בהיוולדו באהבה מכל הלב ויגדלו
אותו באהבה מכל הלב.
.2באשר להתערבות כביכול של האדם במעשי ה' ,הרי אין כאן שום התערבות והכל הוא אור ה'
הזורח דרך השכל המדעי של האדם הפועל באופנים המותרים על פי דבר ה' שנגלה על ידי משה
רבנו .שאם לא כן ,הרי כל הרפואה וכל המדע בכלל הינם פסולים .ואדרבא – "החכמה תעוז
לחכם".
.3באשר לטיעון שנשמע כנגד הפלה המותרת על פי ההלכה בכך שמונעים מנשמה מלבוא לעולם,
הרי אין לנו עסק בנסתרות לפסוק הלכה על פיהן ,ואדרבא – ההלכה צריכה להיות מכרעת על פי
הנגלות לנו ולבנינו עד עולם ,וכל מה שנבחן על פי ההלכה ממילא הוא מכוון על פי סתרי תורה
היותר גנוזים .ואם על פי ההלכה יש מקום לבצע הפלה ,אנו סמוכים ובטוחים שנשמה זו תמצא
את מקומה באופנים אחרים ויד ה' לא תקצר".
מן הצד השני ישנו רושם שפוסקים רבים ממליצים לשואלים בעצתם ,להימנע מלבדוק את מצבו
של העובר עד לקראת סוף ההריון ,שמא לא יעמדו בניסיון ,או שמא יתגלה שיש חשש למום בוולד
וזה עצמו יזיק למהלך ההריון ולבריאות האם .154כמו כן המלצת רבנים רבים 155היא תפילה
תמימה ללא החששות הנ"ל וללא הידיעה על מצב ההריון -תועיל יותר .כי אז אין צורך להתפלל
לנס כמו במקרה שידוע שהוולד פגוע.
150שו"ת דעת כהן ק"מ.
151ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן ,בדיקת אולטראסונד ברפואת נשים ,אסיא ט"ז.
152רא"ש יומא ח' ,י"ג.
153הרב שלמה אבינר ,אסיא י"ד.
154ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן ,בדיקת אולטראסונד ברפואת נשים ,אסיא ט"ז.
155הרב קניבסקי ,הרב זלברשטיין ,הרב אלישיב – על פי הרצאת הרב בורשטיין במכון פוע"ה ,תשס"ה.
למעשה ברור שאין בכוח פוסקי דורנו לגזור גזירה חדשה המחייבת את הכל ,156אבל לייעץ
ולהמליץ לשומעים בקולם בוודאי שיש לאל ידם; כאמור גם בעניין זה הדעות חלוקות ,ו"עשה לך
רב".
מסכמים בצורה ברורה בעיתיות זו ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן" :157מצד אחד צריך לתת לאשה
ולבעלה את המידע המתאים ,כדי שיוכלו להחליט איך לנהוג בשעת מעשה ,ולשם כך יש לראות
בחיוב את בדיקות האולטרסאונד בהריון; אך מצד שני קיים החשש שהאם תיכנס למצב נפשי
קשה בעקבות הידיעה על החשש לעובר פגום ,ואפילו שתשוכנע לעבור הפלות לא מוצדקות .לכן
קשה להמליץ באופן חד משמעי על בדיקות אולטרסאונד בהריון גם אם יתכן שיהיה לכך השפעה
על שיקולים רפואיים עתידיים".
מובן שלמעשה כל זוג פועל על פי רבותיו אך המנהג הרווח הוא לעשות את מעקב ההריון הבסיסי
על פי משרד הבריאות.
היחס לבדיקות המסכנות את העובר
הקושי הגדול יותר הינו ההחלטה על בדיקות המסוכנות לעובר כמו דיקור מי שפיר או בדיקת
סיסי שליה .ישנם פוסקים האוסרים בדיקות אלו למעט בפיקוח נפש ודאי לאם .אך ישנם פוסקים
המתירים זאת במצבים מסוימים של הריון בסיכון גבוה ,בייחוד כשהאם חוששת ועלולה להיפגע
בנפשה ,או שתיגרם פגיעה משמעותית במערכת הזוגית והמשפחתית .158שיקול נוסף המהוה זרז
להיתר לבדיקות מסוכנות הינו עידוד ילודה בגיל מבוגר ,אשר נמנע לעיתים מנשים המעוניינות בו
עקב החשש הגדול ללידת תינוק בעל מום.
כמובן שישנה חובה לבחור בבדיקה וברופאים שאצלם הסיכון יהיה הנמוך ביותר וכן לקבל היתר
ספציפי בכל מקרה ומקרה כי היחס הוא כאל סיכון נפש בישראל .דוגמה להיתר שכזה אפשר
לראות בדברי הרב ולנדברג ,אשר מתנגד בהריון תקין לבדיקת מי שפיר (בטיעון שעלינו להמשיך
להתנהג בתמימות ואמונה כמו אבותינו עד היום וה' יעזור) ,אך במקרים ספציפיים מתיר זאת:
"ורק במקרה שכבר נולד אצל זוג ל"ע ילד מונגולי ומייעצים להם לערוך בהריון נוסף בדיקת שפיר,
או כאשר אשה למעלה מגיל הנ"ל נתקפת בהתקף עצבים בשמעה עצת הרופאים ונימוקם לכך
(ועוד בהגזמה) ואינה מוצאת מנוחה לנפשה בימים ובלילות אם לא יתירו לה לערוך הבדיקה כדי
שתהא בטוחה במאה אחוז שאין כל מקרה של מונגוליזם אצל העובר על כגון זה העליתי וביררתי
להתיר את עריכת בדיקת המי שפיר (ובקפדנות לכוון שלא תפגע חלילה בעובר) ,ובמקרה
שהבדיקה מראה במאה אחוז כי אכן העובר נגוע במונגולידיזם בררתי באיזה צורה מותרת ביצוע
159
הפסקת ההריון "...
ישנם מצבים מסוימים בהם ישנה העדפה הלכתית בפסיקת רב לבדיקת סיסי שליה למרות שבדרך
כלל סיכון ההפלה בה גבוה יותר .בגלל האפשרות לקבל דרכה מידע גנטי מהימן לפני היום
הארבעים להיוצרות הוולד ,מה שמקל באופן משמעותי מבחינה הלכתית את ההיתר לסיכון הוולד
ולהפלה( 160עיין בעניין בפרק "התפתחות העובר").
היחס לבדיקות לצורך בירור מין העובר
אין איסור הלכתי לבדוק את מין העובר אם כי ישנו צד מחשבתי ביהדות האומר שלא במקרה
כיסה ה' את מין העובר וישנו מאמר בגמרא 161המתאר את ההריון כאחד משבע דברים שה' בראם
מכוסים .162כמו כן ישנו מאמר חז"ל האומר "אין הברכה שרויה אלא במה שסמוי מין העין".
156א' שטינברג ,אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך :הפריה חוץ גופית.
157ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן ,בדיקת אולטראסונד ברפואת נשים ,אסיא ט"ז.
158הרב שלמה אבינר ,אסיא י"ד.
159ציץ אליעזר ,י"ד ,ק"ב.
160ד"ר א' לויין ,מ' גת ,אבחון טרום לידתי ,אסיא י"ד.
161פסחים י"ד.
אפשר לפרש שכוונת הגמרא היא לא לגבי קביעת המין אלא לגבי בריאות העובר ותכונותיו .אם
ידע אם זה בן\בת יצטערו ההורים במשך כל ההריון ,עלול להיגרם דיכאון שאינו בריא להריון וגם
אם ידעו – וישמחו על המין – זה יפחית משמחת ההפתעה בלידה .השמחה האדירה בלידה מפצה
על הכאבים שהיו בעת הלידה ,והשמחה מורכבת גם מידיעת המין של העובר ברגע הלידה.
יש דעות שסוברות שהקב"ה הסתיר את מין העובר כדי שהאישה לא תפיל אם לא יהיה המין
הרצוי.163
בכל אופן אין איסור על כך ,אך נשים רבות מעדיפות שלא לדעת את מין העובר .לעומת זאת ישנם
מצבים בהם חשוב לדעת את מין העובר מבחינה רפואית עקב מחלות מסוימות האופייניות רק
למין אחד ובהם כמובן מותר וצריך הלכתית לעשות ברורים אלו.164
מצב נוסף בו עולה שאלה הינה באשת כהן אשר במקרה של לידת זכר יש להשתדל שלא ייחשף
לטומאת מת .פוסק הגריש"א שליט"א" :ראוי לאשת כהן לברר סמוך ללידה את מין העובר על ידי
אולטרסאונד ,ואם מתברר שהינו זכר עליה להעדיף ללדת בבית חולים שאינו מוחזק בוודאי
טומאה .לדוגמא ,יש להעדיף בית חולים שמיועד רובו ככולו ללידות ,על פני בית חולים שעל פי
הסטטיסטיקה אין יום שאין בו נפטר; וגם אם נזקקים ללדת בבית חולים רגיל – יש להעדיף בית
חולים שמקפיד על דיני טומאת כהן ,ומפנה את הנפטרים מיד לביתן חיצוני ,על פני בית חולים
שאינו נוהג כן ,או שחדר המתים שלו מחובר לבית החולים" .גם בספר תורת היולדת ,165נפסק
בלשון חד משמעית ,שיש לאשת כהן להיבדק באולטרסאונד ,ואם יתברר שהעובר זכר – אין לה
ללדת בבית חולים רגיל כי אם בכזה שמקפיד שלא תהיה בו טומאת מת ,אלא אם כן קיים שיקול
של פיקוח נפש בבחירת בית החולים.166
אך יש גם דעות אחרות ,הרב אוירבך פסק שאין צורך לבדוק זאת ויכולה ללכת לאיזה בית חולים
שתחפוץ.167
דיון נוסף קיים בעניין מנהג כפרות בערב יום כיפור – לקחת תרנגול לזכר ותרנגולת עבור נקבה,
גר"מ ברנדסדורפר שליט"א 168דן אם יש חובה לעשות בדיקת אולטרסאונד כדי לוודא את מין
העובר ,לצורך בחירת תרנגולים מהמין המתאים לקיום מנהג הכפרות .המחבר מכריע שצורך –
בוודאי שאין ,אך אם נודע מין העובר בבדיקה שנעשתה כבר – אפשר לסמוך עליה ,ושוב אין צורך
לקחת עבור העובר (ובמקרה של תאומים – לכל אחד מהעוברים) תרנגול ותרנגולת מספק .בשולי
דברי המחבר מעיר הגרי"י וויס זצ"ל שעל פי בירוריו אין ודאות מלאה בזיהוי מין העובר
באולטרסאונד ,ולכן גם לאחר זיהוי מין העובר בבדיקת אולטרסאונד יש להחמיר ולקחת
תרנגולים משני המינים לכל עובר.169
162שם.
163הרב בורשטיין ,מכון פוע"ה ,תשס"ה.
164שם.
165ש"ך יו"ב שעא,א.
166ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן ,בדיקת אולטראסונד ברפואת נשים ,אסיא ט"ז.
167הרב בורשטיין ,נשמות במכון פוע"ה ,תשס"ה.
168שו"ת קנ"ה עמ' שפז.
169ד"ר חנה קטן והרב יואל קטן ,בדיקת אולטראסונד ברפואת נשים ,אסיא ט"ז.
פרק 5
מנהגים ,סגולות והלכות בהריון ולקראת לידה
שמירה על גוף ,נפש ורוח היולדת והעובר
ישנן סגולות ומנהגים רבים בזמן ההריון ,ביניהם מוכרים ומוקפדים וביניהם מנהגים השנויים
במחלוקת.
גם מתוך הסתכלות על הסגולות נראה כי חכמים הסתכלו על ההריון במבט שלם מתוך דאגה
לשלמות הפיסית והרוחנית של האם והעובר.
ישנן סגולות שמטרתן שמירת ההריון כגון" :בכמה מקומות נהגו המעוברות לעשות מפה חדשה
לספר תורה ,ולוקחין המפה הישנה וכורכין בה את עצמן ,לשמירה וסגולה שלא תפלנה ולדותיהן,
ואחר כך מחזירין אותה לבית הכנסת" .170ויש שדנים בבעייתיות מנהג זה של התעטפות בחפץ
קדושה אף למעשה התירו זאת ויש שנהגו כך.
ישנם מנהגים העוסקים בשמירתה ממעשים או מאכלים המסוכנים לאם ולעובר :תיזהר מאד
שלא לעבור על צפרנים שנגזזו .171ויש שכתבו שלא תאכל צנון שומים ובצלים ומיני מאכלים רעים
המזיקים לעובר .172לא תאכל כרכום (זאפערין) ,מפני שיכול לגרום לעובר גרב ושחין .173וכמובן
שיש להקפיד על הבריאות על פי הידוע ברפואת ימינו מצד "ונשמרתם לנפשותכם".
הנהגתה של היולדת בתקופת הריונה משפיעה על הוולד ,ולכן ,מנהג נשים צדקניות שבתקופת
ההריון מוסיפות עניני זהירות בתורה ומצוות לטובת הוולד ,ואפילו לפני העיבור .כידוע שבזמן
העיבור נזהרים ביותר שלא להביט על דברים שאינם טהורים ,כי אם ,על דברים טהורים
וקדושים ,וכך גם הזהירות בעת היציאה מן הטבילה.174
זהירות מיוחדת למעוברת שלא תסתכל במקום עבירה ,ותרחיק עצמה מכל סרך של חטא,175
ותזהר הרבה במאכלה שיהא נקי מכל נדנוד של איסור וספק איסור ,ובזה תגרום שהתינוק יהיה
ירא שמים .176ותיזהר שלא לעבור במקומות שיש שם ריח רע ,כי משפיע על הוולד ומזיקו.177
בכל ההנהגות האלו ניכר שכשם שישנה השפעה על העובר על פי מזון האם כך משפיעה גם
התנהגותה ולכן – תזהר מאד בימי עיבורה שלא תכעס ,שלא תזיק לוולד שיחלה ויחלש ואפילו
עלול לגרום להפלה (מתוך כעס רב) ,178תשתדל להרבות בשמיעת דברי תורה וקדושה ,179ותתפלל
כל ימי עיבורה על הוולד שיהיה ירא שמים וחכם לב ומצליח בתורה ובמצוות.180
170שו"ת צמח צדק ,י"ג; ברית אבות; מפתח חיה ועוד מקורות רבים
171שבילי אמונה ,נתיב ה' שביל א'.
172כ"ת ,עץ חיים ט' ,א'.
173רמא חו"מ ,צ"ו.
174רמא וש"ך יו"ד סו"ס קצח.
175שבט מוסר כ"ד; פלא יועץ אות תורה.
176דרכי משה או"ח ,תרי"ז.
177שבט מוסר פכ"ד; פלא יועץ אות תורה.
178שם.
179שם.
180אגרת תשובה לרבנו יונה פ"ב.
כיום אכן מגלה המגע יותר ויותר השפעות מזון ,התנהגות ותחושות האם .מאותם סיבות גם
הציבור ואפילו בית דין נזהר שלא לפגוע בנפשה ומצב רוחה של היולדת ולכן נפסק כי לא
משביעים או מחרימים אשה מעוברת עד שתילד (במידה ויצאה חייבת בדין).181
מנהג ידוע נוסף הינו תוספת בנתינת הצדקה 182יותר ממה שהייתה נותנת .בחסידות חב"ד יש
הדגשה רבה על מנהג זה והדרכה להוסיף בצדקה כל בוקר (בזמן תפילת שחרית) ובערב שבת וחג
לפני הדלקת נרות 183וכן להוסיף תפילה בזמן זה של הדלקת נרות שבזכות אור נר שבת תזכה
לבנים בעלי תורה שנקראים אור.184
יש נוהגים לתת "זכר למחצית השקל" בערב פורים גם עבור העובר.185
מנהג נוסף בעיקר בחסידות חב"ד הנה לבדוק את כשרות המזוזות 186וכן להוסיף בקריאת שמע
שעל המיטה לפני "המפיל" את תהילים "למנצח יענך" ,187וכן יש תפילות רבות מיוחדות לחודשי
ההריון שיפורטו בפרק עשירי.
סגולה נוספת הינה נשיאה של אבני חן מתוך החושן (אותו לבש הכהן הגדול בבית המקדש) .אבן
הקרנליאן ואבן הרובין שנחשבות כתומכות ההריון ולידה ואבן הקריסקלה (אבן אילת) הנחשבת
אבן נשית המרפא את הרחם בעיקר מיד אחרי לידה וטובה גם לנשיאה בזמן הריון ולידה .דרך
נוספת לשימוש באבנים הינו השרית האבנים במים ושתית המים אחר כך.188
סגולות ללידה קלה
סגולות מסוימות מיועדות לנשים בהריון לצורך לידה קלה ,כלומר ההכנה הרוחנית לקראת
הלידה מתרחשת כל ההריון .להלן סגולות שכאלו אשר המשותף לכולן הינו ההקשר למזון
המשפיע להתעלות רוחנית.
.1סגולה לנשים מעוברות שלא יתקשו בלידתן – שתאכלנה בכל מוצאי שבת סעודת מלווה
מלכה ,ותאמרנה בפה "לשם מצות סעודת מלווה מלכה".189
.2לאכול סעודה רביעית ,ותאמר ,לשם מצות סעודת מלווה מלכה( 190סעודה במוצאי שבת).
.3לקיים מצות הפרשת חלה ,191כלומר לאפות חלות עם כמות קמח מספיקה כדי שיהיה
אפשר להפריש חלק בברכה.
.4וכן יש נשים הנוהגות לעשות מרקחת מהאתרוג אחר החג (סוכות) ,להעלותו על השולחן
בליל ט"ו בשבט ,כסגולה לאשה מעוברת שתיילד בנקל ולא בצער.192
.5יש נשים מעוברות הנוהגות לנגוס את הפיטם של האתרוג ביום הושענא רבא לאחר נטילת
לולב ,ונותנות צדקה לעניים ,ואומרות תפילה זו" :193רבש"ע בשביל חוה שהייתה אוכלת
181רמ"א חו"מ ,צ"ו.
182אגרת התשובה לרבנו יונה ,פ"א.
183אגרות קודש ,האדמו"ר מלובביץ' ,ח"ג ,ספ"ז ,ח"ה ק"ה ,תנ"ד ,תצ"ב.
184אגרת התשובה לרבנו יונה ,פ"א.
185משנה ברורה ,תרצ"ב סק ה'.
186אגרות קודש ,האדמו"ר מלובביץ' ,ח"ג ,ספ"ז ,ח"ה ק"ה ,תנ"ד ,תצ"ב.
187שם.
188הרפיה רוחנית ,נאוה מרים.
189כף החיים סי' ש ס"ק ד ועוד.
190רפאל המלאך ,דברי יצחק.
191שם.
192תהילים עם פרוש החת"ס בשם הגר"א שאג.
193יוסף אומץ ע'.
מעץ הדעת גרם אותו חטא מיתה בעולם ,ואם הייתי באותו זמן לא הייתי אוכלת ולא
הייתי נהנית ממנו כמו שלא רציתי לפסול אתרוג זה ב' ימי החג שעברו ,והיום שפסלתי
אין בו מצווה ,וכשם שיש לי הנאה בפיטם זה כך הייתי נהנית לראות עץ הדעת שאמר
הקב"ה לאדם וחוה לא תאכלו ולא הייתי עוברת את ציוויו ,ותקבל ברצון את תפילתי
ואת תחינתי שלא אמות מלידה זו ,ותושיעני לילד בנחת ובלי צער ,ולא יהיה לי ולא לוולד
שום נזק ,כי אתה האל המושיע.
.6סוג נוסף של סגולות קשור להנהגות טובות ,ותוספת תפילה (כמובא בפרק עשירי) .וטוב
שתקבל האשה קדם שתשב על המשבר איזה מצווה להיותה זריזה בה ,כגון ראש חדש
שמשמרות הנשים או לקבל עליה לעשות פתילה להדליק בבתי כנסיות ומדרשות או
לטוות צמר לציצית ולכבס טליתות של קדש ולקנות עששיות של בית כנסת ודברים
דומים לאלו.194
.7לומר תהילים קי"ט ,אותיות שמה המלא ושם אמה המלא ,ואותיות קרא שטן.
.8האיש והאשה יזהרו מאוד שלא יהיה מריבה ביניהם ובביתם (כגון מריבה על השם
שעתידים לקרוא לוולד) ,משום שמריבה בבית היולדת גורם סכנה לוולד.195
.9כשהאשה מעוברת בחדש תשרי ,יכווין הבעל על אשתו באמירת תשליך ,כשאומר התפלה
"והיושבות על המשבר תוצא אותן מאפילה לאורה ,ויצא הוולד בשעה טובה ,ולא יארע
שום צער ושום נזק לא ליולדת ולא לוולד" .וכמו"כ יכווין באמירת היה"ר שאחר אמירת
תהילים ,במילים "והיושבות על המשבר" וכו'.196
סגולות החל מחודש תשעי
ישנם מנהגים וסגולות המיוחדים לחודש תשיעי דווקא .נוהגין שמי שאשתו נכנסה לחודש התשיעי
לעיבורה ,עולה בעלה לפתיחת הארון כל אותו חודש ,והיא סגולה בדוקה להקל מעליה חבלי
לידה.197
כשתגיע לחודש התשיעי ,סגולה שתטבול במקווה ,ועל ידי זה יתבטלו מהילד כל מיני רעות
שראתה בימי עיבורה .ועצם הרחיצה בחודש התשיעי היא טובה להקל חבלי הלידה ,ויש שכתבו
שמותר לרחוץ אפילו בט' ימים שמראש חודש אב ,ובטבילה זו אין צריכה להקפיד על הדינים של
טבילה וחציצה.198
חלק מהסגולות הן סגולות של כל ההריון אך מקבלות חיזוק מיוחד בחודש תשיעי עם התקרב
מועד הלידה .מהחודש התשיעי לעיבורה ,תתחזק האשה ביתר שאת בשמירת מצות התורה בכל
הדקדוק.199
מתחילת חודש התשיעי לעיבורה ,יתפללו הבעל והאשה שהלידה תהיה בלא יסורי וחבלי לידה,
אלא בנקל ומתוך בריאת הגוף והנפש לאם ולוולד.200
סגולה ידועה הינה להיכנס לבית החולים ברגל ימין.201
194שבט מוסר ,ר' אליהו הכהן.
195עמידת הקודש – צפורן שמיר או' קפ"ו.
196זרע חיים י"ז.
197עובדת בקודש להחיד"א.
198ס' זכירה ,צידה לדרך ,א' פ' י"ג.
199סוטה י"ב.
200ערובין ק' ,ע"ב ,ב"ר נ"ג י"ד.
201נורית גלזר ,הכנה רוחנית ללידה.
סגולות ומנהגים ברגעים שלקראת הלידה ובזמן הלידה
מנהג ידוע הוא לבקש ברכה מגדולי התורה והיראה שבדור .גם בשבת מותר לבקש שיתפללו על
זה ,אך אין לחלל שבת בשביל זה.202
מנהג אחר הינו כי ירבו באמירת תהילים ,ויכולים לומר התהילים גם בלילה .203יאמרו האיש
והאשה את "פרק שירה" ותפילות נוספות המופיעות בפרק 15בנושא תפילות.
טוב שהאשה תקבל על עצמה בשעה זו ,איזה מצווה או הנהגה טובה להיות זריזה בו וטוב שתגיד
בלי נדר.204
עקב חשיבות ושכיחות הלידה בשבת ומאחר והתינוק נחשב כצדיק מותר אף בשבת להתפלל על
היולדת.205
מנהגים נוספים המתייחסים ל"מקשה ללדת" מובאים בפרק שמיני בהרחבה.
מנהגים עממים בלידה
בציבור ישנו יחס דואלי :206האשה נותנת חיים והיא עצמה בסכנת מוות והיילוד ,גם הוא בסכנה.
בתודעה העממית ,זהו הרגע בו כוחות הרע מתחברים על מנת להתגבר על שני יצורים חלשים.
המספר הרב של הנוסחאות המיוחדות למעמד זה מצביע על הקשיים והחששות הרבים :עוטים
בקדושה את חדר היולדת ,מביאים אדמה מקברו של צדיק ומפזרים אותו בחדר ,מתפללים
וקוראים תהילים ,קושרים חוט בספר תורה ואת הקצה השני למיטתה של היולדת ,תוקעים
בשופר ,מניחים את מפתח בית הכנסת מתחת למיטת היולדת וכו' .יהודי גרמניה נהגו ללחוש
לאוזניה של המקשה ללדת את הפסוק משמ' (י"א ,ח')" :צא אתה וכל העם אשר ברגליך" ובפרס
עולים הילדים על גג הבית בו שוכבת המקשה ללדת וצועקים" :ה'! הושיעה!".
הלכות האשה בהריון ולקראת לידה
לאשה בהריון מותר לקחת תרופות או ויטמינים המטיבים את בריאותה או בריאות הוולד בשבת
ואם יש סכנה כלשהי לעובר מותר לחלל עבורו שבת.207
מעוברת שמלאו חודשי הריונה ולא ילדה עדיין ,מותר לטפל בה כדי לזרז את לידתה על ידי
תרופות מתאימות ,אם אמנם הרופא אומר שמבלי זה יש סכנה לחייה ,או לחיי עוברה ,ודבר זה
מותר ,אפילו אם על ידי כך יתכן שתלד בשבת.208
אשה שהגיעה לחודש התשיעי להריונה ,טוב וראוי שתכין בכל ערב שבת את הדברים הנחוצים לה
במקרה שתלד בשבת.209
היולדת הרי היא כחולה שיש בה סכנה ,ומחללים עליה את השבת לכל מה שהיא צריכה,210
ומחללים את השבת על היולדת ,בין שילדה וולד חי ,ובין שילדה וולד מת.211
מכיוון שהסכנה של היולדת נובעת ממצב טבעי ,ורוב הנשים אינן מתות בלידתן ,הצריכו חכמים
לעשות כל מה שאפשר בשינוי ,או על ידי גוי .212אך אם יש חשש סכנה או עיכוב בעשיית הדבר
בשינוי ,או שהמלאכה לא נעשית בזריזות עם השינוי כמו ללא השינוי ,מצווה לעשות בלא שינוי,
202ירושלמי תענית פ"ב ,ה"ב ,ב"ב ,קט"ז ,ע"א; רמבן יתרו י"ח ,ט"ו
203שו"ת יוסף אומץ סימן נ"ד.
204שבט מוסר פכ"ב.
205משנה ברורה סקנ"ח.
206בן עמי יששכר ,מנהגי הריון ולידה בקרב הספרדים.
207יהושוע ישעיה נויברט ,הלכה למעשה לבית היהודי.
208שמירת שבת כהלכתה לב צ"ח.
209ס' חסידים תתכ"ה ,מ"ב סק"ה.
210רמב"ם ,שבת ב' ,י"א.
211שמירת שבת כהלכתה פל"ו ס"ה-ס"ז.
212פרמ"ג או"ח סק"ב.
למהר הדבר ככל כוחו ;213אין דין שינוי אלא ביולדת כדרך כל הארץ ,אבל במקשה לילד ,ומסוכנת
וחלשה על פי נשים בקיאות ,או על פי רופא בקי ,אינה צריכה שינוי כלל ;214יש מי שכתב ,שהחיוב
לשנות הוא באיסורי תורה ,אבל באיסורי דרבנן אין חייבים לשנות גם ביולדת ;215יש מי שהבחין
ביולדת שני דינים – תהליך הלידה ,עד שעה שהדם שותת ויורד ,הוא מצב של סכנה ,אלא שאז יש
לעשות צרכיה בשינוי ,משום שכעת עדיין איננה בסכנה ,אלא שעלולה להסתכן ,לעומת רגע הלידה
ממש ,היינו משעה שהדם שותת ,שאז דינה ככל חולה שיש בו סכנה ,ואין עושים בשינוי ,לשיטות
הפוסקים הסבורים ,שאין לשנות בחולה שיש בו סכנה.216
מחללים שבת עבור יולדת גם כדי ליישב דעתה ,ולמנוע טירוף דעתה ,אף על פי שמבחינה רפואית
הדבר איננו נחוץ ,ואפילו חילול שבת באיסורי תורה .וביולדת אפילו אינה אומרת כלום ,מדליקים
לה נר ,כי ידוע שזה מיישב את דעתה ,ולא די שיאמרו לה שהדליקו הנר ,אלא צריך באמת להדליק
הנר.217
יש דברים ,שמחללים עליהם את השבת עבור יולדת רק משהופיעו שלושת סימני הלידה; ויש
דברים ,שעושים גם בשלבים מוקדמים יותר של תהליך הלידה .הכלל הוא ,שדברים אשר אפשר
לעשותם בלי איחור ועיכוב ,ממתינים עד להופעת הסימנים הללו ,אבל דברים שאם ימתינו יגרמו
נזק ,מותר לעשותם משעה שמרגשת קצת בלידה ,ואפילו בספק.218
דברים שאין לעשותם אלא עד שיופיעו שלושת הסימנים כוללים הדלקת הנר ,שחיטה ,בישול,
שחיקת סממנים ,קשירת החבלים שתתלה עצמה בעת הלידה .219וכן הפעלת מזגן ,הדלקת תנור,
שימוש במעלית ,כניסת בעלה הכהן לבית החולים ,היתר אכילה ביום הכיפורים .220מאידך,
הפעולות הבאות מותרות גם קודם להופעת שלושת הסימנים – לטלפן לאמבולנס או למונית כדי
לקחתה לבית החולים ,לנסוע לבית החולים ,להזמין רופא ,לבדוק את סוג הדם ,להפעיל את
המכשיר לניטור דופק העובר ,וכן מותר לבעלה ללוותה לבית החולים במכונית אם היא מבקשת
זאת.221
יש מי שסיכם את הסימנים לתחילת תהליך הלידה ,שהם קודמים לשלושת הסימנים המובהקים
ללידה – צירים סדירים ,המופיעים בהפסקות של 25-15דקות בין ציר לציר; צירים ראשונים,
ואפילו בלתי סדירים ,ביולדת היודעת מניסיון קודם ,שתהליך הלידה אצלה נמשך זמן קצר בלבד,
או שהסתכנה בעבר בתהליך הלידה; פקיעת הקרומים וירידת מים ,אפילו אם אין לה צירים,222
הרגשת לחץ פתאומי וכבד כלפי מטה ,גם ללא צירים; המלצת רופא או מיילדת .בוודאי שדין זה
נכון אם מתעוררים סימנים של סכנה לאם ,כגון דימום פתאומי וחזק ,חום גבוה ,חולשה כללית
עד עילפון ,או מחלה נפשית חריפה ,וכן כאשר מתעוררים סימני מצוקה וסכנה לעובר ,כגון היעדר
פעימות הלב ,או היעדר תנועות העובר.223
יולדת שהגיעה לבית החולים בשבת ,והתברר שאין היא מוכנה ללידה ,אסור לה לחזור בשבת
לביתה במכונית שנוהג בה יהודי ,אלא אם כן הוא נהג אמבולנס ,שממילא חוזר לתחנתו ,ואפילו
הוא ישראל ,בתנאי שלא יוסיף באיסורי שבת עבורה; ואם אין לה מקום לשהות בו בבית החולים,
והיא מצטערת ,וביתה הוא בתחום שבת ,מותר לה לחזור עם נהג גוי.224
213מ"ב או"ח סק"ה.
214נשמת אברהם חד ,סקא.
215תורת היולדת פל"ב.
216הגרי"ז מבריסק ,סוף מסכת יומא.
217תורת היולדת ,מבוא.
218מ"ב ,סק"ט.
219פירמ"ש לרמב"ם שבת י"ח.
220תורת היולדת פכט.
221שם.
222אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך הריון.
223תורת היולדת ג'.
224שמירת שבת כהלכתה פל"ו ס"ה-ס"ז.
יש מי שכתב ,שמידת חסידות היא שתהיה היולדת סמוך ללידתה במקום קרוב לבית חולים ,כדי
שתימנע מחילול שבת בנסיעה ,אבל אם הניתוק ממשפחתה ומביתה גורם לה צער ,או שיש קושי
בדבר ,ראשית להישאר בביתה; אכן אם כבר הרגישה כאבי לידה ראוי שתיסע לפני שבת סמוך
לבית חולים.225
יולדת רשאית לנסוע לכתחילה לבית החולים שנרשמה בו ללידה ,ואפילו אם יש בית חולים קרוב
יותר ,אם היא סבורה שהטיפול יהיה טוב יותר בבית החולים שנרשמה בו ,אבל אסור לעשות כן
משום חישובים כספיים גרידא.226
פרק 6
המלווים את היולדת –תפקידם ומקומם
המיילדת
בתורה יש מספר מקומות בהם מופיע תפקיד המיילדת" :הנה אמתי בלהה בא אליה ותלד על
ברכי" ,227וכמובן המיילדות המפורסמות במצרים שמסרו נפשם להמשיך ליילד למרות גזרת פרעה
להרוג את הבנים.228
בחסידות 229ישנו תיאור בלידה כהתגלות המחשבה העליונה (של ה') להוציא את ההעלם אל הגילוי
וזהו תפקיד המיילדות ,ולפי זה מתארים את שפרה שמשפרת את הוולד – ההא של שפרה כנגד
עולם המחשבה ,אכן המחשבה מקשטת את הדיבור .הדיבור נובע מן המחשבה.
פועה מדברת ,ההא של פועה כנגד עולם הדיבור.
המיילדות הן בעצם הורידו את עולם המחשבה ואת עולם הדיבור כאחד ,כל אחת הורידה את
בחינתה שלה ,שפרה את בחינת המחשבה ופועה את בחינת הדיבור .והביאו את הבחינות הללו
לידי גילוי שלם – גילוי המשבה העליונה אל המציאות!
מיילדות תמר ורחל 230שמתואר כיצד המיילדת הרגיעה אותה" :ותאמר לה המילדת אל תיראי כי
גם זה לך בן".
המיילדת נקראת בפי חז"ל בשם חיה ,231ככל הנראה מלשון המקרא" :כי חיות הנה" 232ורש"י
מפרש שם :בקיאות כמיילדות ופרוש אחר :שהן כמו חיות השדה שמשפרות את וולדותיהן 233וגם
בשם חכמה.234
225שם.
226שמירת שבת כהלכתה פל"ו ס"ח; תורת היולדת פ"ז.
227בראשית ל' ,ג'.
228שמות א' ,י"ט.
229האדמו"ר הזקן.
230בראשית ל"ה ,י"ז; ל"ח ,כ"ח.
231תוספתא ב"ג ,ז'.
232שמות א' ,י"ט.
233שמות רבא פ"א.
234שבת קכ"ח ,ב'.
תפקיד המיילדת הינו מקצוע עבורו קיבלה שכר .235המיילדת מוסמכת לומר את מעמדו ההלכתי
של הבן – כהן ,לוי ,נתין או ממזר וכן אם הוא בכור .236בגמרה מתוארות הפעולות השונות שהיו
עושות המיילדות" :מסעדין ומיילדין את האשה ...רב יהודה אמר :אוחז את הוולד שלא ייפול
לארץ .רב נחמן אמר :דוחק בבשר כדי שיצא הוולד ...כיצד מסעדין? אוחז את הוולד שלא יפול
לארץ ונופח לו בחוטמו ונותן לא דד לתוך פיו כדי שינק".237
ישנן הדרכות שונות למיילדות כגון :לשים לב היטב לרגע יציאת הוולד בעיקר כאשר זה סמוך
לשקיעת השמש או לזריחה כדי שידעו מתי נולד ומתי יש לעשות ברית .וכן באחריות המיילדת
לבדוק מראש האם ישנו מצב הריוני מסובך כתאומים ,ויש להיערך בהתאם ,238לסמן מי
מהתאומים יצא ראשון כמו בתיאור תאומי תמר.239
אחת מצורות הלידה המתוארות בתורה הינה" :ללדת על ברכים" .240יש המפרשים זאת
כמטאפורה (כאימוץ) אך יש המתארים כי בשלב האחרון של הלידה ,עם נכונותו של העובר לצאת
לאוויר העולם ,הושיבו את היולדת עת ברכי אשה אחרת .מצב זה ,שהוא מען כריעה מוגנת ,הקל
על המיילדת לתפוש בעובר עם פליטתו .יחד עם זאת נמצאה האישה היולדת בקרבה גופנית לאשה
אחרת ,אשר יכלה לעסות את גבה הכואב ,לגעת בה ,במעין חיבור ,במטרה להגיעה ולעודדה בשלב
הקשה ביותר של הלידה .כלומר :כאשר משתמש הכתוב בביטוי "ללדת על ברכים" ,הוא מתאר
התרחשות קיימת במציאות ,ישיבת היולדת על ברכי אשה אחרת.
דעה זו מקבלת חיזוקים מרישומי מנהגי לידה בתרבויות עתיקות.241
מפאת חשיבות תפקידה בהצלת נפשות מותר למיילדת לנסוע לבית החולים בשבת ואף לחזור
לביתה על ידי נהג גוי (כדי שלא תמנע לבוא בעתיד).
תומכת לידה (דולה)
הרעיון של ליווי ותמיכה במשך הצירים והלידה מושרש היטב בתולדות בני עמנו .התורה מציינת
את שמותיהן של שתי מיילדות – שפרה ופועה – שמסרו את נפשן על תפקידן ליילד את ילדי
העבריים במצרים .בעוד תפקידה של שפרה דומה למיילדת בימנו ,תפקידה של פועה דומה יותר
לתפקיד "מלווה בלידה" .מקור השם "פועה" הוא במילה "פעיה" .בעל ה"מתנות כהונה" מסביר
"שהייתה פועה באשה ...והוולד יוצא שלא בצער" .חז"ל אומרים שפועה היא מרים (אחרות משה
רבנו) ,שהבינה כי עידוד היולדת מפחית את צער הלידה .והפרוש שם מסביר כי הייתה לוחשת
באזני היולדת והוולד היה יוצא שלא בצער.242
גם התלמוד מכיר בכך שבזמן לידה מלבד תמיכה רפואית היולדת זקוקה לתמיכה נפשית ,רוחנית
ולשמירה אישית.
ישנם תיאורים בגמרא כי בזמן לידה חברות היולדת באות ועוזרות לה 243וזאת בנוסף למיילדת
(הנקראת "חכמה") .ישנם תפקידים המיוחדים לחברות כגון הבאת שמן להקל על הלידה ,תמיכה
ליולדת בהליכתה ,הדלקת נר וכד' פעולות דומות ל"דולה" בימנו.
היחס ביהדות ל"ישוב דעתה" של היולדת כלומר הרגעתה במצב הנפשי המורכב בו היא נמצאת
חשובה מאוד עד כדי כך שהתירו אפילו חילול שבת לטובת זאת ולכן מותר לבעלה של היולדת ,או
לכל אדם שיש לה אמון בו ,לנסוע עמה לבית החולים ,ומותר לעשות כן גם אם כבר נמצא במכונית
235ב"ק נ"ט ,א'.
236קידושין ע"ג ,ע"ד.
237שבת קכ"ח ,ב'.
238ספר חסידים ס' תתשפז.
239בראשית ל"ה ,י"ז; ל"ח ,כ"ח.
240בראשית ל' ,ג'.
241מושבי לידה ,אצילה טליה קייזנברגר.
242קהלת רבא ז'; המתנות כהונה שם.
243שבת קכט ,א'; משנה אהלות ז' ,ד'.
אדם אחר ,שיכול לעזור לה בעת הצורך ,244ואף אם אומרת שאינה צריכה ליווי ,אף על פי כן מותר
לנסוע עמה ,שמא תפחד אחר כך ,ותבוא לידי סכנה .245וכן מותר ללוותה אף במכונית נפרדת ,אם
אין שום אפשרות להצטרף במכונית או באמבולנס המסיע אותה ממילא.246
247
ספציפית לגבי דולה יש שפסקו שאכן מותר לה לבוא בשבת לבית החולים אפילו ברכב נפרד
ולחזור בשבת רק על ידי נהג גוי ורק במקרה שהיא מקבלת תשלום עבור פעולתה (מה שמגדיר
אותה כבעלת מקצוע).
אך יש שפסקו שדולה מהווה רק פונקציה של נוחות וכיף ולא הכרח לישוב דעתה של יולדת ולכן
אסרו זאת.248
מבחינה רוחנית ומחשבתית ישנה המלצה שהולכת וגוברת לבוא ללידה מלווה בחברה או בדולה
מקצועית (ולאו דווקא בבעל מהסיבות שיפורטו בהמשך) שתעזור גם פיזית וגם רוחנית לאשה
לממש את הלידה שהייתה חפצה בה.249
הבעל כמלווה בתהליך הלידה
בעבר לא הייתה מקובלת נוכחות גברים בלידה בכלל והאב או הבעל בפרט ,וישנם פסקים שונים
המעידים על הצורך בשרותי שליח המבשר לאב על תוצאות הלידה.250
קיימת בעיה הלכתית בנוכחותו של הבעל בשעת הלידה בגלל היות האשה נידה בתהליך הלידה,
ולכן אסור לבעל להסתכל במקומות המכוסים שבאשתו ,ובוודאי לא בערוותה ,בזמן שהיא נידה,
ואסור לו לגעת בה .יש מי שכתב ,שאיסור הנגיעה הוא אפילו לצורך עזרה ,כגון שהאשה חולה,
וצריכה לרדת ממיטתה; ויש הסבורים ,שאיסור הנגיעה הוא רק דרך תאווה ,אבל אם אין מי
שיסייע לה ,מותר לבעל לגעת בה ,אפילו אם היא חולה שאין בה סכנה .251מאידך ,כל יולדת היא
בגדר של סכנה ,וכל האיסורים נידחים מפני פיקוח נפש .יתר על כן ,מצינו ביולדת הקפדה מיוחדת
לדאוג שלא תיטרף דעתה ,ועל כן אם יש תועלת בנוכחות הבעל בשעת לידה ,יש לדון להיתר.
ואמנם נחלקו רבני דורנו בשאלה זו ,אם מותר לבעל להיות נוכח בשעת הלידה של אשתו .יש
שאסרו נוכחות הבעל מחשש למכשולים ,שמא יגע בה שלא לצורך פיקוח נפש ,ושמא יסתכל
במקומות אסורים ,ולא התירו אלא אם כן יש חשש סכנה אם הבעל לא יהיה שם ,הכל לפי המצב
הספציפי .252נימוקי גישה זו בדעה שרצון האשה שבעלה יהיה איתה זהו עניין של קלות דעת מצד
האשה ,ובקשת נוחות יתירה; אם תדע היולדת שאין היתר לבעל להיכנס ,לא תבוא לידי פחד;
בדורות קודמים לא היה הבעל בחדר לידה ,ובכל זאת לא נגרם כל נזק ליולדות.
יש המתנגדים לכניסת הבעל מסיבות קבלייות האומרות שמאחר שאין הלידה מתפקידי האיש
עצם נוכחותו מעכבת את הלידה ולכן עדיף שהגבר יתפלל וילמד תורה במקום מרוחק ואת האשה
תלווה אשה אחרת.253
לעומתם כתבו אחרים ,שאם יש צורך שהבעל יהיה נוכח בשעת הלידה – אין איסור,ואף בלא צורך
אין איסור ,וזאת בתנאי שיזהר שלא להסתכל במקום ערווה ,ולא יגע הבעל באשתו כלל בעת
244חזי"א חא ,קמא.
245שו"ת אהל משה חג'.
246נשמת אברהם חא ,טקד.
247הרב נויברט.
248הרב אלישיב.
249הכנה רוחנית ללידה ,משה ודפנה חסדאי.
250ירמיה כ' ,ט"ו; איוב ג' ,ד'.
251שו"ע יו"ד ט"ז וברמ"א שם.
252שו"ת באר משה ח"ד ,קכ"ה; אסיא ב' תשמ"ה – 112והלאה; אסיא ו' – ;87הרבי מלובביץ ,שיחה י"ט כסלו
תשמ"ז.
253הכנה רוחנית ללידה ,נורית גלזר.
לידתה ,רק יהיה נוכח וידבר אליה ,ויזכיר לה התרגילים הנחוצים 254והדבר תלוי בכל אשה ובכל
מצב לגופו.
נימוקיהם – יש בזה חסד לאשתו הסובלת ,ויכול להישמר בצניעות כמו בביתו; יש נשים שבאמת
פוחדות להישאר לבד ,ובאמת יש להן תועלת נפשית מנוכחות הבעל; מה שכתבו אחרים ,שאם
תדע שאין היתר לבעל להיכנס לא תבוא לנימוק של פחד ,אינו נכון ,כי אמנם לא תתבע זאת ,אבל
הפחד להיכן הלך ,ובאותו אופן יכלו להגיד לסומא שאסור להדליק לה הנר ,ולא כך נפסק בגמרא;
מה שכתבו ,שבקשת נוכחות הבעל הוא עניין של קלות דעת ובקשת נוחות יתירה ,לא משמע כן
מהמחקרים החדישים ,אשר הוכיחו כי כאשר היה מישהו מהמכרים של היולדת בשעת לידה ,היו
פחות סיבוכים ליולדת וליילוד ,והלידה והתקופה שלאחריה היו קלים וטובים יותר ;255מה שכתבו
לאסור מחשש שהבעל יגע באשתו היולדת-הנידה ,ויסתכל במקומות האסורים ,הרי אם החשש
הוא למזיד ,אטו ברשיעי עסקינן ,ואם החשש הוא לשוגג ,אין בידינו כוח לגזור גזירות חדשות; מה
שכתבו ,שבדורות קודמים לא היה הבעל בחדר לידה ,אינו ראיה ,כי הייתה מסובבת בקרובותיה
וחברותיה כפי שהוסבר בפסקה הקודמת שמשמע שהיו עוזרות לה חברותיה ,שזהו מדרך הטבע
שבעת ציריה וחבליה משתוקקת היולדת לבעלה" ,ויחבק בעלה עמה ויקחה על זרועותיו" .ואמנם
במחקר אנתרופולוגי נמצא כי ב 155-תרבויות שנות ,למעט אחת ,תמיד היה מישהו מקרובי
היולדת או מידידיה ,לרוב אשה ,נוכחים יחד עמה בלידתה כדי לעודדה ולסייע לה; יתר על כן ,גם
אם לא ידעו בעבר ,שנוכחות הבעל עוזרת ,אין זה ראיה לימינו ,שיודעים שזה עוזר ,וכפי שהוכח
במחקרים ;256ונימוק עיקרי הוא ,שמצינו ביולדת שעלולה להסתכן מחמת פחד ,ולכן התירו
להדליק נר בשבת אפילו ליולדת שהיא סומא 257וכן משמע מכל הפוסקים שהתירו נסיעה עם
יולדת בשבת שהתירו הרבה איסורים ממשיים מחשש לטירוף דעת של חולה ,וכל שכן שאין לגזור
גזירות כשאין איסור לפנינו ,ועל כן מי הוא שיכול לסמוך על חילוקים בחשש פיקוח נפש.258
ויש מי שכתב ,שעקרונית אין איסור לבעל להיות נוכח בשעת הלידה ,אם הוא נזהר מלהסתכל
במקומות התורפה ,ונזהר שלא לגעת בה ,אבל אין הדבר יפה ,ויש בו משום מיאוס ,אך כמובן אם
היא ממש מפחדת אז וודאי מותר.259
יש מי שכתב ,שמותר לבעל במצבים מיוחדים אפילו להחזיק ידי אשתו היולדת אם היא מפחדת,
וטוב שילבש כפפות ,או יחזיק ידה על ידי הפסקת בגד ;260ויש הסבורים ,שאסור לגעת בסתם
יולדת ,אפילו על ידי כפפות ,אלא אם כן ידוע לנו ,שהיולדת במצב נפשי חמור שעלולה להיטרף
דעתה ,ויש ממש סכנה ,שאז מותר לבעל לגעת ביולדת עם כפפות.261
גם לשיטות האוסרים נוכחות הבעל בשעת הלידה ,מתירים לו להיות עמה בחדר הצירים,
כשהאשה מכוסה כל העת ,וכן בבית חולים שהיולדת מקבלת חדר לבדה ,מותר לבעל להיות עמה
עד תחילת הלידה.262
היולדת שדורשת שבעלה יעמוד לצידה ,ובזה היא נרגעת מפחדה ,הרי הוא פטור ממצוות תפילין,
מצה ,שופר ,סוכה ומגילה ,כדין העוסק במצווה פטור מן המצווה .ואם ירצה להחמיר על עצמו
ולקיים המצוות ,על יברך עליהם ,כי איך יאמר "וציונו" ,וה' לא ציווה.263
254שו"ת אגרות משה חו|"ד ח"ב ע"ה ,אסיא ג' תשמ"ג – .551
Rosar, et al N. Eng. J. Med. 303: 597; 1980. 255
256שם.
257שבת קכ"ח ב; רמב"ם שבת ב' י"א.
258אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך לידה.
259נשמת אברהם חיו"ד קצ"ה.
260שו,ת לב אריה רוב ,כ'.
261נשמת אברהם חיו"ד קצ"ה.
262תורת היולדת פל"א.
263תורת היולדת פי"ד.
פרק 7
הלידה במחשבה ובהלכה היהודית
בתנ"ך הלידה נקראת גם בשם הפעולה "לחולל" – "ואל שרה תחוללכם" 264שזה מלשון חיל ופחד
כפי שמשתמש בזאת ירמיה "חיל כיולדה" 265או לשון מחול להסתובב כבמחול .המושג לידה
משמש בהשאלה ליצירה ובבריאה של דברים שונים כגון בריאת הארץ והשמיים ,יצירת של קרח
וכפור ,יצרים ומחשבות וכן חינוך ילדים 266מה שמעיד על היחס ללידה לא רק כתהליך ביולוגי
טכני אלא גם תהליך רוחני של בריאה ויצירה.
היולדת נקראת גם בשם חיה 267שבשעה שהאשה יושבת על המשבר ,הסובבים צווחים לה – חיה!
שהיא מתה וחיה.
וישנם תיאורים שונים המדגישים את הסכנה וזמן הדין הטמון בלידה – "עת ללדת ועת למות"
– מכאן אמרו רבותינו ,ישבה אשה על המשבר ,תשע ותשעים למיתה ,ואחת לחיים.269
268
שלושה מתים כשהן מספרים ,ואחת מהן היא היולדת ,למרות שנראה שיש בה חיות רבה ,אף על
פי כן היא יכולה למות פתאום( 270כלומר תוך כדי דיבור).
על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן – על שאינן זהירות בנידה ,בחלה ובהדלקת הנר.271
היולדת מוגדרת מבחינה הלכתית כחולה שיש בו סכנה
עדיף בשינוי (אם זה לא מעכב).
272
ומותר לחלל עבורה שבת ואם אפשר
וגם היום בארצות מתפתחות יש סטטיסטיקה של תמותה 3ל( 15,555-בישראל אף מעט פחות
מכך) ,בעיקר עקב איבוד דם.273
מצד שני ישנה הבטחה שהלידה נעשית בהשגחה ישירה של ה' .אחד משלושת המפתחות שלא
נמסרו לשליח ,אלא הם בידו של הקב"ה בלבד ,הוא מפתח של חיה ,כלומר שהלידה מתרחשת על
ידי הקב"ה בעצמו.274
בתנ"ך ישנם תיאורים של לידות שונות ,קלות במיוחד כמו יוכבד ,וקשות במיוחד כמו רחל שמתה
בלידתה .ישנם תיאורים של לידות תאומים כגון רבקה שילדה את יעקב ועשו ,לידות בגיל מבוגר
מאוד כמו שרה בגיל מאה ולידות בגיל צעיר מאוד כגון יוכבד.275
264ישעיה נ"א ,ב'.
265ירמיה ו' כ"ד.
266תהילים צ' ,ב'; איוב ט' ,ל"ה; ל"ח ,כ"ח; מלבים בראשית ג'.
267קהלת רבא ג' ,ב' ועוד.
268קהלת ג' ,ב'.
269שמות רבה מ"ו ,ב'.
270ערובין מ"א ,ב'.
271שבת ל"א ,ב'.
272שבת קכ"ח ,ב'.
273אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך הריון.
274תענית ב' ,א'.
275אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך הריון.
ישנו הסבר כי הלידה מתרחשת לעיתים ביום ולעיתים בלילה יתלו זאת בכך שאנשים משמשים
גם ביום וגם בלילה 276וכיום נראה סטטיסטית שאכן כמות הלידות ביום ובלילה כמעט שוות.277
שלבי הלידה
חז"ל הגדירו שלבים שונים בתהליך הלידה ,אשר הגדרתם המדויקת חשובה להלכות רבות בדיני
שבת ,יום כפור ,נידה וכו'.
מצינו בחז"ל 278שלושה סימנים מאימתי פתיחת הקבר ,היינו מאימתי יש לחשוש לפתיחת צוואר
הרחם ,שהוא השלב הראשון של עצם תהליך הלידה – משעה שתשב על המשבר ,היינו משעה
שאחזוה צירים וחבלים ,279או הזמן שמשכיבים אותה במיטה בגלל צירי הלידה ;280או משעה
שהדם שותת ויורד ;281משעה שחברותיה נושאות אותה בזרועותיה ,שאין בה כוח להלוך .הסימן
הברור משלושתם הוא משעה שהדם שותת ויורד ,כי ישיבה על המשבר ונשיאת חברותיה יכולים
לקרות לפעמים כשהיא טועה ,או כשהיא מרגישה חולשה עוברת ,ואין הם סימנים ברורים
ללידה ,282ובעיקר הסימן שחברותיה נושאות אותה הוא סימן שקשה לסמוך עליו ,כי יש נשים
זריזות ,ויש נשים עצלות.283
להלכה – יש מי שפסק ,שהסימן הקובע הוא משיתחיל הדם להיות שותת ,284ויש שפסקו ככל
שלושת הסימנים ,וכל הקודם הוא הקובע לעניין שבת ,כדין ספק פיקוח נפש.285
מצינו עוד שני גדרים בתחילת תהליך הלידה – כשכורעת ללדת ,ובשעה שהיא צועקת בחבליה.286
בעניין ירידת מים – יש מי שכתב ,שאין זה סימן לידה על פי ההלכה ,ואמנם יתכן שירדו מים זמן
רב לפני הלידה עצמה ;287יש מי שסבור ,שירידת מים בחודש התשיעי ,בליווי הרגשת צירים ,או
ירידת מים יחד עם הרבה דם ,הוא סימן לידה ,אבל ירידת מים ללא צירים וללא דם איננו נחשב
תחילת לידה; ויש מי שכתב ,שירידת מים הם סימן לתחילת לידה ,כדעת הרופאים בימנו.288
לגבי הלכות שבת ויום הכיפורים מנו הפוסקים עוד סימנים מוקדמים ,לפני עצם תהליך הלידה,
שלענייניי הלכה מסוימים יש להתחשב בהם.
הלידה מוגדרת ביציאת הראש מתעלת הלידה ,אבל יציאת שאר הגוף שלאחר מכן אינה חשובה
לידה ,כיוון שהוא כבר ילוד.289
אם נהרגה אמו ,יש מי הסתפק שייחשב כוולד גמור גם אם לא הוציא ראשו ,ודינו כמונח
בקופסה .290ולעומתו יש מי שכתב ,שלידה מוגדרת רק כשהאם דוחפת את הוולד לצאת כדרך טבע
הלידה ,אבל אם הוולד יוצא מעצמו ,כגון לאחר מיתת האם ,אין זה גדר לידה ,אלא גדר של יוצא
דופן.291
276בכרות ח' ,א'.
277אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך הריון.
278שבת קכ"ט ,א'; הרמב"ן שם.
279ערוך השולחן או"ח ד'.
280שו"ת אגרות משה חילד ח"ב ,ע"ה.
281תורת היולדת פכ"ט.
282ט"ז או"ח סק"ג.
283שבת קכ"ט ,א'; הרמב"ן שם.
284רמב"ם שבת ב' י"א-י"ג.
285טושו"ע או"ח ג'.
286רמב"ם שבת ב' י"א-י"ג.
287תורת היולדת פכ"ט.
288עת ללדת א'.
289תוס' בכרות מ"ו,ב'.
290תוס' נידה מ"ד ,א'.
291חזו"א יו"ד ג' ,ה'.
בלידת עכוז מוגדר רגע הלידה ביציאת רוב הגוף ,היינו עד הטבור.292
עניין הלידה איננו גמר הוולד ,אלא מעשה הלידה הטבעית ,ולכן בלידה קיסרית אין על האם תורת
היולדת ,וכן ביחס ליילוד אין לו תורת יילוד אף שנגמר ברחם.293
ישנם חילוקים הלכתיים רבים מהו רגע הלידה עצמו (בזמן כניסת הראש לתעלת הלידה ,הוצאת
אחד האברים החוצה ,יציאת מצח וכד') .מבחינת הזמן לעשות ברית מילה ,טומאת היולדת ,מיהו
הבכור (כשיש תאומים) וכד' ואת פרוט המחלוקות והדעות השונות ניתן לראות באנציקלופדיה
הלכתית רפואית.
וכשם שיש דיונים רבים ממתי לידת הגוף ישנם דיונים לגבי לידת והתפתחות הנשמה" :ואמר ליה
אנטונינוס לרבי :מאימתי יצר הרע שולט באדם ,משעת יצירה ,או משעת יציאה? אמר ליה :משעת
יצירה .אמר ליה :אם כן בועט במעי אמו ויוצא; אלא שמעת יציאה .אמר רבי :דבר זה למדני
אנטונינוס ומקרא מסייעו ,שנאמר' :לפתח חטאת רובץ' ".294
מאימתי מתחילה טמאת היולדת
אשה מעברת שאחזוה צירי לידה ,והיא עומדת לכרע ללדת ,ולא ראתה עדין דם כלל ,אין בעלה
צריך לפרש ממנה מאותה שעה ,ולכן מתר לו לאחוז בה ולסייע בידה ,ואינה טמאה לא משום
יולדת ולא משום נדה .ובפרט אם היא זקוקה לעזרתו של הבעל ,שמותר לו לתמוך בה ולסעדה כל
שלא ראתה דם .וכל שכן אם אחר שאחזוה צירי הלידה שוב פסקו ממנה הצירים וחזרה לאיתנה,
שהיא טהורה ,ואינה צריכה לחשוש שמא בשעה שאחזוה הצירים ראתה דם .ואיה צריכה אך
לבדוק עצמה לאחר מכן כדי להיווכח אם יצא ממנה דם .והמחמירה לבדוק עצמה לאחר מכן,
תבוא עליה ברכה .ואם יצאה ממנה אפילו טיפת דם ,הרי היא טמאה נדה ,וצריך בעלה לנהוג
בהכל דיני הרחקות.
אשה שירדו ממנה מים היוצאים בשעת הלידה ,הרי היא טהורה ,ורק אם יצא דם עם המים ,הרי
היא טמאה משום נידה .ואם יצאו ממנה מים ,ואינה יודעת אם היה דם עמהם ,הרי היא טהורה,
ואין לחוש שמא נתערב בהם דם.
מדין תורה אין האשה טמאה טמאת לידה אלא לאחר שהוציא העובר את ראשו או רובו .ומדברי
סופרים טמאה אפילו אם הוציא כף ידו החזירה.295
להלכה מרגע שיש פתיחת הרחם ( 2אצבעות או יותר) הופכת לנידה גם אם לא היה דם ולכן אם
נבדקה או הייתה במצב בו בוודאות כבר יש פתיחה של שתי אצבעות האשה הפכה לנידה.296
לידה בבית
גישת הרבה פוסקים לאסור כיום לידה מתוכננת בבית ולהלן תשובת הרב אבינר לשאלת אשה
בנושא" :297בעבר ,היו מעלות שונות ללידה בבית ,אך בימינו שבנקל אפשר להגיע לבית חולים ,אין
שום הצדקה להיכנס לסיכון הזה .יש לדמות זאת לשיטת רבותינו הראשונים ש"שומר פתאים ה' "
נקבע על פי מה שבני אדם מחשיבים כלא מסוכן ,על זה יש שמירה אלקית (תרומת הדשן) ,אך
בימינו בני אדם מחשיבים למסוכן ללדת בבית ,ונוסעים לבית חולים ,כדי למנוע סיכון נמוך זה ,אז
אין שמירה אלקית בבית .יוצא שמשלושה צדדים אסור ללדת בבית וזה שיגעון:
292טיב יב"י יו"ד קצב.
293חזו"א יו"ד קי"ז ,סק"ב.
294סנהדרין צ"א.
295תורת הטהרה ,קמ"ד.
296דרכי טהרה ,הרב אליהו.
297אסיא.
א .מצד הסיכון שיש בזה על פי הערכת הגורמים הרפואיים המוסמכים ,שהם הקובעים על פי
ההלכה ,והמתנגדים ללידה בבית בכל תוקף ,ואף מונעים לשלם עלות הלידה ומענק הלידה על
ידי הביטוח הלאומי.
ב .היחס הישר של ההמון ,הבא לידי ביטוי במושג ההלכתי של שומר פתאים ה' ,שבזה ההמון
אינו פתי.
ג .היחס הישיר של ההלכה המתירה לנסוע לבית החולים בשבת ,גם כאשר אפשר להביא מיילדת
הביתה בלי חילול שבת".
ולכן אפילו אם זה מצריך חילול שבת חובה לנסוע לבית החולים משום פיקוח נפש וישוב דעתה של
היולדת.298
היחס ללידה במחשבה ,בחסידות ובסוד
299
הלידה מתוארת במקומות שונים כזמן מקודש וחשוב ומתאר זאת יפה הרב ברשאסל " :בבוא
היום המקווה והמיוחל ההוא ,הריהי כולה קודש לשם מילוי השליחות הגדולה של הבאת היצור
האנושי החדש לאור עולם כבן נוסף לאומה הקדושה .והלידה היא לה ולמשפחתה ולאומה מעמד
גדול של גילוי דור חדש ,תא חדש ב"בניין עדי עד" של בית ישראל .אדם חדש שבשבילו נברא
העולם ,ואולי גם יהיה אותו יחיד גדול שעליו ייאמר" :צדיק יסוד עולם" .אכן ברגע הלידה
מקופלים עולם ועולמות ,ועליונים ותחתונים מחרישים לדעת מי ומה באמת נולד באותה השעה.
רועדים חלומות מכובד חזון ,בעוד ציץ העתיד זה עתה החל בראשית לבלובו".
רגע הלידה נימשל ליציאת מצרים פרטית של הנשמה אשר תשפיע בעולם ,רגע של גאולה וגילוי
בפועל של המחשבה העליונה ,רגע כה אדיר מבחינה רוחנית.
ישנם שלוש מפתחות ביד הקב"ה (בהשגחה ישירה ללא מלאכים) – גשמים ,תחיית המתים
ולידה .300אנו רואים בלידה כי האשה ליד ה' כפשוטו .רמז לכך יש באותיות המילה לידה=ליד ה',
וזוהי זכות גדולה ועצומה.
הרבי מקוצק 301והאדמו"ר מסוכוצ'וב מסבירים כי טומאת יולדת (שבעה ימים לבן ושבועיים לבת)
לאחר הלידה נובעת מעוצמת החיים העצומה המתגלית בזמן הלידה בה הקב"ה נמצא עם היולדת
בזמן המשך הבריאה ולכן לאחר מכן יש מיעוט חיים הגורם לטומאה (כל טומאה מהווה ביטוי
למיעוט חיים).
והרב דוד פוקס אף משווה זו לכהן הגדול ביום כיפור שלאחר צאתו מקודש הקודשים צריך
לטבול.
מתוך כך נובע הסבר מחשבתי להבדל שבין טומאת בת הגדולה מטומאת בן מאחר שהבת באה
לעולם עם כל הביציות של חיים פוטנציאלים .לתינוק הזכר אין כרגע פוטנציאל להוסיף חיים
בעולם ,כי הזרע של הזכר מתפתח רק בגיל ההתבגרות .לכן ,כשהקב"ה עוזב את היולדת עם הבת,
הוא עוזב יותר חיים .כמו בשאר טומאות בהן דרגת הטומאה נקבעת לפי רמת החיים ,כך גם
בטומאת לידה יש יותר טומאה (יותר ימים שהיולדת טמאה) אחרי שהשכינה מסתלקת לאחר
לידתה של בת (שבועיים לעומת שבוע לבן).
אפשר גם לתרץ על פי דרכנו ,מדוע יולדת בניתוח קיסרי איננה נטמאת בטומאת לידה .302בלידה
דרך ניתוח ,הקב"ה שולח שליח ,הרופא ,המוציא את התינוק לאור עולם .מפני שהדבר נעשה על
298תורת היולדת פ"נ.
299מן הבאר פ' תזריע.
300תענית ב',א'.
301מן הבאר פ' תזריע.
302משנה נידה מ',א'.
ידי שליח והקב"ה איננו משתתף בעצמו ,אין נוכחות השכינה ,וממילא אין הסתלקות השכינה,
המביאה לידי טומאה שלאחר לידה.
בלידה ,מבחינה רוחנית ,יש פרדוקס מצד אחד יורדת נשמה לעולם על ידי הקב"ה עצמו ושערי
שמיים פתוחים ומצד שני זה זמן סכנה לאשה ולעובר וזמן דין .זמן הלידה המהווה שיא של גילוי
303
כוחות החיים של האשה הינו זמן דין למיצוי החיים .והדברים מובאים בעוצמה במשנה
המתארת – "על שלוש עבירות נשים מתות בשעת לידתן על שאינן זהירות בחלה ,בנידה ובהדלקת
הנר ."...כלומר לפחות ברמה רוחנית אשה שלא ממצה את חייה בקידוש החומר (פיזי) ,הנפש
(הוספת אור נרות שבת) והרוח (טהרת המשפחה=נידה) נחשבת כמתה בשעת לידתה – בשעת שיא
מיצוי כוחות החיים.
זמן הלידה הוא זמן של עוצמות רוחניות אדירות ועל האשה מוטל הניסיון לנצל זמן זה להתעלות
והתקרבות לה' .כאשר זהו היחס ללידה וישנו דגש על הרוח כהעיקר ולא רק על החומר והכאב
הגופני.
זמן הלידה הוא זמן דביקות בה' מתוך ענווה ,ביטול וקבלת רצונו ,אפילו בלידה קיסרית (בהרדמה
חלקית) יש להתלות בה' ובדרך בה בחר להביא את התינוק לעולם.
ככל שהאשה תתרכז במטרת ומשמעות הלידה מתוך נשיאת עיניים כלפי שמיה תוכל ללוות את
תינוקה לעולם באמונה ושמחה.
היחד והחיבור ללידה כעשיית רצון ה' משנה את כל היחס ללידה אפילו ברמה הפיזית .מילדות
ישראל מבצרים הסבירו לפרעו (שליט העולם באותה עת!) כל לא יכלו לציית לפקודתו שלא
להחיות את היולדות מאחר שנשות ישראל יולדות כמו חיות ולא זקוקות לעזרה.
הסבר מעמיק לכך נותנת עדה גיל" :304כשחיה יולדת ,היא אינה זקוקה לעזרה .היא קשובה
לעצמה ולחבלי הלידה שלה .היא פורשת מן העדר הצדה ,זועקת ,בשפתה ,לה' שיושיע אותה,
מיילדת את עצמה ויולדת את ולדה .היא מגלה את הכוחות הטמונים בה מעצם בריאתה כחיה,
ומתוך כך מתחברת ישירות לרצון ה' .ואנו ,הנשים ,כיצד אנו יולדות? מתוך החיבור הפנימי
למהותנו ,ל'נקודת החיה' שבכל אשה ,לזו העושה רצון ה' בלי היסוס וספק .זו המדלגת גבוה מעל
השכל ,ועמוק אל תוך הלב – אל נקודת האמונה.
גם אנו ,הנשים העבריות של כל הזמנים ,מגאולה ראשונה עד גאולה שלישית ,בעזרת ה' ,יודעות
ומכירות את גודל תפקידנו :אם נדע להתחבר לעצנו ולהקשיב לגופנו; אם נלמד את המסרים
הבאים אלינו דרך חבלי הלידה; אם נמצא את התנאים הפיזיים הנוחים לנו כדי ללדת ,אם נקשיב
להלמות לבנו ולרחש אמונתנו; אם נרגיש את ה' ,המאמין בנו והמחיה אותנו רגע רגע ,לידנו ,ונהיה
מחוברות אליו ,אם ניתן לרגש הטוב שבנו להופיע ,ונחבר שלוש צלעות ביחד :אשה – תינוק –
הקב"ה ,אם נדע גם אנו ללדת כחיות ,לעשות את רצון ה' שמופיע בנו מעצם היותנו נשים; אז נזכה
ללידה שתהיה חלק מהגאולה הפרטית והכללית".
פרק 8
כאבי הצירים והלידה – התמודדות ודרכי הקלה
303משנה שבת ,עולת ראי"ה בתפילת שבת שם.
304עלון מעייני הישועה ,פרשת שמות התשס"ז.
כאב וקושי בלידה
305
15קללות נתקללה חוה ואחת מהם – בעצב תלדי בנים – שזהו תיאור לצער הלידה .התיאור
הראשון בתורה ללידה מופיע בקללת חוה והפרשנים מסבירים שקללתה כוללת סוגים שונים של
עצב וקושי בהריון ,לידה וגידול הילדים.
בתנ"ך יש תיאורים רבים של לידות קשות כמו זו של רחל אמנו 306שמרוב קושי הלידה ולפני
מותה קראה לבנה על שם קשיי הלידה -בן אוני ,אשת פינחס בן עלי ,307מיכל בת שאול ,308האם
של אסתר המלכה ,309שכולן מתו בלידתן ואם יעבץ שאמנם נותרה בחיים אך קושי הלידה היה כה
חזק עבורה שקראה לבנה בעקבות כך יעבץ – ילדתי בעצב 310והרמב"ן שם אף מוסיף כי דרך
הנשים לקרוא שם בניהם על לידה קשה .בתלמוד ישנה התייחסות ותיאורים רבים של קושי
הלידה והיא מתוארת "המקשה ללדת".311
בתנ"ך כאבי הלידה נקראים חבל או חבלי לידה .312מושג זה נובע כנראה מהאמונה ,שהעובר קשור
בחבלים לרחמה של האשה ,וביציאתו הוא קורע חבלים אלו ,והם הגורמים את כאבי הלידה.313
הסבר אפשרי אחר הוא ,שהמושג נובע מהעובדה שהיו קושרים את רגלי היולדת בחבלים בעת
הלידה.314
מילה נוספת לתיאור קושי הלידה היא המילה "לחולל" מלשון חיל" ,חיל כיולדה" 315מלשון פחד -
תחושה דומיננטית בלידה.
ביטוי נוסף בתנ"ך הוא צירי לידה 316וההסבר לכך מופיע בגמרא 317שכשם שיש צירים לבית ,כך
צירים לאשה ,והכוונה שהאשה בלידה מסתובבת ומתעוותת עקב כאביה ,כמו דלת על ציריה.
תהליך הלידה ,ובעיקר כאבי היולדת ,מתוארים בהרחבה במקרא ,לרוב כמשל לייסורים או לעונש
לבני ישראל .318ישנם תיאורים כי היולדת שרויה בחולשה ובבהלה ,319ולידה ראשונה היא קשה
במיוחד ,320מה שמתאים בהחלט לנראה היום.
ישנו תיאור בגמרא של פעולת הרחם בלידה" .אמר ר' סימן :מעיה של אשה עשוין קינין קינין,
פיקין פיקין ,חבילין חבילין ,בשעה שהיא יושבת על המשבר אינה משליכתו בבת אחת ,שאילו
הייתה ניתרת בבת אחת הייתה מתה ,אלא כל חבל ניתרת וכל קינא ניתרת וכל פיקה ניתרת".321
מכאן נראה כי הצירים הפותחים את צוואר הרחם אט אט המורידים את התינוק בהדרגה מהווים
חסד והשגחה אלוקית על האשה וגם המדע כיום יכול להעיד על כך (פעולתם ההדרגתית של שרירי
הרחם וכד').
305בראשית ג' ,ט"ז; בראשית רבא כ' ,ט"ו.
306בראשית ל"ב ,ט"ז-י"ט.
307שמו"א ד' ,י"ט-כ"א.
308סנהדרין כ"א ,א'.
309מגילה י"ג ,א'.
310דברי הימים א' ד',ט'.
311חולין ס"ח ,א' ועוד מקומות רבים.
312הושע י"ג ,י"ג; ישעיה ס"ו ,ז'.
313ויקרא רבא י"ג ,ג'.
314פרוש המשנה לרמב"ם שבת י"ח ,ג'.
315ירמיה ו' ,כ"ד.
316שמו"א ד' ,י"ט; ישעיה י"ג ,י"ח ועוד.
317בכורות מ"ה ,א'.
318ישעיה י"ג ה'; נ"ז ,י"ז; מ"ב ,י"ד ועוד.
319תהילים מ"ח ,ו'-ז'.
320ירמיה ד' ,ל"א.
321ויקרא רבא י"ד ,ג'.
בגמרא 322יש תיאור של הלידה שבה ישנה ירידת העובר "ממדור עליון" כלפי מטה ואכן גובה
העובר ברחם מגיע לשיאו בסוף ההריון (למעט בלידה ראשונה בה יש ירידה מסוימת בשבוע .)38
בהקשר זה ישנו תיאור כי קשיי לידת נקבה גדולים יותר מאחר שפניה כלפי מעלה מה שמקשה
את הלידה (מצג פנים)" .שלושה חודשים אחרונים של ההריון – וולד דר במדור העליון ,וכיוון
שהגיע זמנו לצאת לאוויר העולם ,הוא מתגולל ויורד ברגע אחד מן העליון לאמצעי ,ומן האמצעי
לאחרון ,ומתהפך ויוצא ,וזהו חבלי אשה; חבלי נקבה מרובים משל זכר ,כי זה בא כדרך תשמישו,
וזה בא כדרך תשמישו ,זו הופכת פנים ,וזה אין הופך פניו" .אמנם על פי הידוע לנו היום אין מין
העובר משנה את קושי הלידה.
ישנו גם תאור לגבי צעקות היולדת" :קול היולדת בלידתה הוא משלושת הקולות שהולכים מסוף
העולם ועד סופו".323
ישנם תיאורים בהם תהליך הלידה יכול להיות ממושך מאד ,עד ארבעים וחמישים יום וכאשר
תהליך הלידה ממושך מאד ,ייתכן מצב שהאשה כבר לא תרגיש כאבי לידה ,בגלל חולשתה
הרבה.324
כמו כן ישנו תיאור ,שעקב קושי הלידה ,יולדת חוטאת היא ,שבשעה שכורעת לילד ,קופצת
ונשבעת שלא תזדקק לבעלה עוד .325כלומר שבגלל הכאב והצער לא רוצה עוד בחיי אישות שיגרמו
להולדת ילדים נוספים .ובעקבות זאת בזמן שבית המקדש היה קיים הייתה היולדת מביאה קורבן
חטאת( .עיין בפרק 15בנושא תפילה חליפית כיום לקרבן חטאת).
המונח חבל משמש גם לתיאור ייסורי גאולה ,חבלי משיח 326וייסורים בכלל .327ההקבלה בביטוי
המתאר קשיי הלידה הפרטית -חבלי הלידה לבין קשיי הלידה הלאומית – חבלי המשיח בודאי
אינה מקרית (בפרק הראשון בנושא ההריון ובפרק שביעי בנושא הלידה הרחבתי בעניין ההקבלות
הרבות ביהדות שבין התהליכים שעוברים על הפרט לבין התהליכים שעוברים על הכלל) .בהקבלה
הלשונית בין הלידה וייסוריה לתהליך גאולה אשר חלק ממנו הינו ייסורים (=חבלים) רומזת על
יחסה של התורה וחכמי ישראל לערכה של הלידה .עצם ההקבלה מהווה מקור השראה
להתמודדות ,ויחס מתאים לקושי ולכאב (הפרטי והלאומי) שסופו אושר ותיקווה .הקבלה זו גם
מרוממת את קשיי הלידה אשר מצד אחד הם החלק הקשה ביותר בהריון ומצד שני דווקא הם
הסימן לגאולה ולסיום ,מאחר שדווקא לפני הגילוי מגיעים לשיא ההסתר והחושך וזה מצד אחד
הכי קשה אבל מצד שני משמח ,כי מסמן את סיום ההעלם והגלות ובוא הלידה -הגאולה.328
לידות ללא קושי וכאב
למרות כל הנאמר לעיל והתיאורים בהמשך הפרק של דרכי הקלת הלידה ,ישנה גם אפשרות
ללידה ללא כאב .על פי מקורות היהדות נראה כי עניין הכאב בלידה אינו עניין הכרחי אלא תלוי
בקללת חוה ולכן ישנם מצבים שונים בהם הקללה לא קיימת וממלא הלידה היא ללא כאב.329
ראשית ישנם תיאורים 330של נשים צדקניות שבזכות צדקותן ניצלו מגזר הדין של חוה ובגמרא
נאמר שמי שנכתב עליה "ותהר האשה ותלד" בסמיכות ההוריה (עצם יצירת הוולד) לתיאור
הלידה רומז הכתוב שכמו שהורית הוולד אינה בצער כך היה בלידה כגון שרה ,לאה ,יוכבד וכד'.
מכאן ניתן ללמוד כי זכייות מועילות ללדת ללא צער (בהמשך הפרק – פרוט עניין הזכיות כאחד
הדרכים להקלת הלידה).
322נידה ל"א ,ב'.
323יומא כ' ,ב'.
324נידה ל"ו-ל"ז,ב'.
325שבועות ח' ,א'.
326שבת יקי"ח ,א'.
327קהלת רבא ה' ,א'.
328האדמו"ר הזקן ,תורה אור שמות ק"ו ,ב'.
329סוטה י"א-י"ב.
330סוטה כ"ו.
דמות נוספת לה ישנה הבטחה ללדת ללא צער הינה אשה שנחשדה בטעות כסוטה (בוגדת בבעלה).
יש לה הבטחה אלוקית שתלד ללא צער .331מעיניין זה ניתן ללמוד כי כאבי הלידה ביד ה' ומי
שזכאית נפטרת מהן.
כמו כן ישנה הבטחה כי לעתיד לבוא (לאחר שיתוקן חטא אדם וחוה) לא יהיו כאבי לידה" :בטרם
תחיל ילדה ,בטרם יבוא חבל לה והמליטה זכר".332
היחס להקלת הכאב בלידה ,מחשבתית והלכתית
קדמונינו מתארים נשים צדקניות שזכו ללדת ללא כאבים ,מכאן שצער הלידה אינו קללה שאי
אפשר להיפטר ממנה ,קל וחומר שאין איסור להיפטר ממנו .אין ,על פי ההלכה והמסורת
היהודית ,שום עניין לרצות בכאב ,גם לא בכאב הלידה .מעולם לא עלה הנושא בדורות הקודמים
לדיון הלכתי ,מרוב פשטותו ,בניגוד לגישות נוצריות מסוימות הרואות בקללה -ציווי.333
ההתחשבות בכאב הלידה היא כה גדולה ,עד שלמרות החשיבות שבמצוות פרו ורבו ,ולמרות
האיסור הגדול שיש על פי ההלכה במניעת הריון (כמובן כשאין סכנה או סיבה מיוחדת) – התירו
כבר לפני דורות רבים חלק מהפוסקים לאשה המצטערת יתר על המידה בלידותיה "לשתות כוס
של עקרין" ,כדי להימנע מהריונות שיביאו בעקבותיהם את כאב הלידה.334
החשש היחיד העומד בפני פוסקי דורנו הוא שהאילחושים למיניהם יכניסו למצב של סכנה את
היולדת או את עוברה ,והשיקולים הרפואיים ישמרו על יחס ערכים נאות בין ייסורי האשה לבין
בריאותה ובריאות וולדה .אם נוסיף על כך את הגישה הזהירה באופן כללי של הרבה מהפוסקים
הגדולים – נוכל להבין את ההסתייגות המסוימת שיש לחלק מן הפוסקים מפני שיטות אילחוש
חדשות ,בעיקר אילחוש אפידורלי ( ,epiduralעל-קשיתי) .למעשה בשעת צורך גם הפוסקים
המחמירים ביותר מקילים בעניין זה.335
אמנם ישנם מחקרים המציינים שנשים דתיות נענו פחות להצעה לקבל אילחוש אפידורלי מנשים
חילוניות ,והם תולים את זה בין השאר בהיעדר תמיכת "המנהיגים הדתיים" בביצוע פרוצדורה
זו ,בהתמודדות טובה יותר של הנשים הדתיות עם הכאב ,וכן בהשלמה עם הכאב כהכרחי וכחלק
מתהליך הלידה .אך פוסקים רבים סוברים כי אין הצדקה למניעת השימוש באילחוש אפידורלי
כאופציה מקובלת במהלך הלידות.336
עבור רוב הנשים היולדות ,הרוצות למנוע את כאב הלידה ,אין למעשה שום סיבה להימנע
מאילחוש אפידורלי ,בידיו של מרדים מומחה; ואין צורך לומר שראוי לנשים החוששות מהריון
נוסף ,או לאלו הדוחות אותו מחמת החשש מכאב הלידה – להשתמש בפיתרון זה ,ובכך תירבה
הילודה בעם בעז"ה.337
גם הרב שלזינגר בכנס במכון פוע"ה 338סיכם נושא זה של קבלת אפידורל לצורך שיכוך כאבים
למרות הסיכונים הכרוכים בכך (כאבי גב ,ראש וסיכון קטן לפגיעה בדורה שיתוק וכד') ואמר:
"איני רואה הגיון שאדם צריך לסבול סבל של לידה ,כאשר רמת הסיכון היא כזו שאנשים נכנסים
אליה גם לדברים אחרים( .בכלל ,הגברים צריכים להיזהר כאשר הם מפלפלים בזה ,סוף כל סוף
הנשים הן אלו שיולדות!) ואם אמנם רמת הסיכון היא כזאת שלדברים אחרים נכנסים לסיכון
כזה – לא מתקבל כל כך על הדעת ,שדווקא כאן יחששו לסיכון הזה.
331ויקרא רבא י"ד ,ט'.
332שם.
333הרפואה והיהדות ,הרב יעקובוביץ.
334שם.
335גניקולוגיה ,פוריות וילודים לאור ההלכה ,עמ' 47והלאה.
336אסיא י"ז ,א-ב תשנ"ט ,אילחוש אפידורלי בלידה ,ד"ר חנה ויואל קטן.
337שם.
338גניקולוגיה לאור ההלכה ,מכון פוע"ה.
נקודה למחשבה ,שיש מקום לחלק בין מי שעברה דבר כזה בעבר ורוצה להימנע ממנו פעם נוספת,
לבין מי שלא עברה לידה מעולם.
לסיכום :אין כל ספק שבכל הטיפולים הרפואיים הכניסה לסיכון היא תוצאה של נורמות
שהתקבלו אצל אנשים .ובוודאי שאיני מדבר על סיכונים כאלה שנתקבלו כבר כאיסורים גמורים.
ולכן גם גישתו טוענת בעד השימוש באפידורל.
דרכים להקלת הלידה בתנ"ך ובחז"ל
ישנם במקרא וחז"ל תיאור של תנוחות לידה המקלות על היולדת .בעת הלידה האשה שמה ידיה
על מותניה ,והיא כורעת ,ונועצת עקביה בירכותיה ויולדת ,ונראית כאילו הוולד יוצא מבין
רגליה.339
בשעה שכורעת לילד ,ירכותיה מצטננות כאבנים; מה יוצר זה ירך מכאן וירך מכאן וסדן באמצע,
כך אשה ירך מכאן וירך מכאן והוולד באמצע; הקב"ה עושה איבריה של האשה קשים כאבנים
בשעה שיושבת על המשבר ,כדי שיהא בה כוח לילד ,שאילולא כן – מתה.340
ישנם שלושה תיאורים בתנ"ך של מושבי לידה אשר סייעו בהקלת הלידה:
א .אובנים – מוזכר בתורה בהקשר סיפור גזירת פרעה על לידת הבנים במצרים" :בילדכן את
העבריות וראותן על האבנים אם בן הוא והמיתן אותו .341"...וחז"ל הסבירו כי אבנים הם
המקום שבו הבן נבנה .342הסברים אחרים לאבנים הינם שזהו הרחם" :משום ששם נבנה
הוולד בתחילתו" 343או כפי שהוסבר במדרש הקודם שעושה ה' אבריה קשים כאבנים,344
ולפי זה אבריה הנשיים או ירכה הם למעשה האבנים ,אך הפרוש הפשוט הוא כי מדובר
במושב הלידה הבנוי משתי אבנים המרוחקות מאט זו מזו ומגביהות מעט את האשה
היולדת ומאפשר אחיזה בטוחה של הוולד בזמן יציאתו לעולם.345
ב .משבר – מופיע שלוש פעמים בתנ"ך באותה צורה" :כי באו בנים עד משבר וכח אין
ללידה" .346כפי הנראה מדובר בסוג של מושב לידה 347והשתמשו בביטוי זה כמטפורה לפי
הרחם כי הושיבו את האשה על המשבר רק כשדחק ראש העובר על פי הרחם .שימוש
נוסף במילה משבר היה לתיאור התהליך באופן מופשט -נקודה השבירה הרוחנית .כך
שהתיאור הממשי הפך למקור לתיאור נקודת שיא הקושי של הלידה.348
ג .ברכיים – מופיע בתורה פעמיים באופן ישיר בהקשר ללידה" :תלד על ברכי"" ,349יולדו על
ברכי יוסף" ,והפרוש הינו או שמדובר על אימוץ או שמדובר על לידה פיזית על אדם אחר
כחלק מהסיוע בלידה( .350על ההסתייעות במיילדת ,חברות והבעל ,עיין בפרק .)6
תיאור עוד עזרים עתיקים להקלת הלידה -בעת הלידה היו מורחים שמן בתעלת הלידה ,להקל על
מעבר העובר ,351ובשעה שכורעת לילד ,טומנים עבורה שני ספוגי צמר בשמן ,352ומניחים לה אחד
339שבת נ"ד ,ב'; נידה ל"א ,ב'; יבמות ק"ג ,א'; ירושלמי יבמות י"ב.
340סוטה י"א.
341שמות א' ,ט"ז.
342תנחומא תזריע ג'.
343אונקלוס שם.
344סוטה י"א.
345רש"י שם.
346מלכים ב' י"ט ,ג; ישעיה ל"ז ,ג'.
347רש"י שם.
348מושבי לידה בכלל ואבנים בפרט ,אצילה טלית רייזברגר.
349בראשית ל' ,ט'.
350מושבי לידה בכלל ואבנים בפרט ,אצילה טלית רייזברגר.
351שבת קכ"ח ,ב'.
352שולחן ערוך ע' עדק.
על פדחתה ,ואחד על הרחם ,כדי שתתחמם .353בעקבות זאת ישנה התייחסות בגמרא לשימוש
בשמן זית בשבת .מבואר בברייתא שיולדת הנזקקת לשמן זית בזמן הלידה – מותר להביא עבורה
את השמן דרך רשות הרבים .אלא ,שאם ניתן לבצע את פעולת ההעברה בשינוי ,חייבים לשנות.354
כמו כן מתואר היתר לעשות מדורה בשבת (כלומר להבעיר אש) ליולדת אפילו בחודש תמוז
(שיא הקיץ) וכנראה היו מקפידים שהיולדת תלד בחדר חם במיוחד.
355
ישנם תיאורים בגמרא של שחיקת ירקות ותבלינים מסוימים לצורך יולדת על המשבר.356
סגולות ומינהגים למקשה ללדת
כל אדם אשר נודע לו שיש אשה שהיא מקשה לילד ,יש לו לבקש רחמים עליה ,ועל הוולד שיוולד
במזל טוב .וכן ליולדת כדאי לשאול יולדת אחרת לשמה ולשם אמה ולהתפלל עליה .357וזאת על
בסיס הגמרא האומרת "כל המבקש רחמים על חברו והוא צריך לאותו דבר נענה תחילה".358
חוץ מתפילות השונות לזמן הלידה (מפורט בפרק )15ישנם פסוקים שונים הנחשבים כפסוקים
לסגולה למקשה ללדת:
לומר הפסוק" :וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ,צא אתה וכל העם אשר ברגליך,
ואחרי כן אצא".359
לומר הפסוק" :ותאמרן המיילדות אל פרעה ,כי לא כנשים המצריות העבריות ,כי חיות הנה,
בטרם תבוא אליהן המיילדת וילדו".360
לומר הפסוק" :והוא כחתן יצא מחפתו ,ישיש כגבור לרוץ ארח".361
לומר מזמור לתודה – תהילים ק'.362
לקבל על עצמה ,בלי נדר ,לומר אחרי הלידה" ,נשמת כל חי" עד סוף ישתבח ,בלי החתימה של
הברכה.
א .קרובי היולדת נוהגים לומר מזמור כ' מתהילים "יענך ה' ביום צרה" .363ויש שכתבו,
שסגולה גדולה ליולדת המקשה לילד ,לומר מזמור זה י"ב פעמים.364
ב .אשה שמתקשה ללדת ,לא ידברו על עוון שעשתה.365
ג .יש נשים שבעת שמתקשות בלידתן מקבלות על עצמן לעשות סעודה של אליהו לעניים
ולת"ח בכל שנה ושנה כשיעזור להם השי"ת להנצל מן הצרה ,ונקראת סעודה של
אליהו .366ויש המקבלות על עצמן לעשות סעודה עבור תלמידי חכמים ויראי ה' ,לנשמת
הושע בן בארי ,ביום שלישי מימי השבוע הראשון אחר הלידה.367
353שבת נ"ד ,ב'.
354שבת קל"ג ,א'.
355שבת כק"ט.
356ע"ז כ"ט.
357ספר חסידים תפ"ז.
358ב"ק צ"ב ,א'.
359רבנו בחיי.
360תרגום יונתן.
361רפאל המלאך.
362ליקוט עצות אות בנים.
363זוהר חג ,רמ"ט ונקרא בשם שיר של מעוברות וזה מונע מהשטן לקטרג .ומופיע בספר חסידים תפ"ז.
364החיד"א ,ספר עבודת הקודש.
365ספר חסידים ,תפ"ו.
366מדרש אליהו דרוש י' ,י"א.
367ליקוטי תורה ,פרשת אבות.
ד .יש הנוהגים להניח ספר פתוח במיטת היולדת ,כגון חומש או תהילים וכדו' ,ויש שפקפקו
בזה מצד הלכלוך שבמיטת היולדת .ומקובל להניח ספר נועם אלימלך תחת ראשה של
היולדת כסגולה שתלד בנקל.368
ה .יש הנוהגים להביא לאשה המקשה לילד נר של בית הכנסת והאשה מדליקה אותו .וזה
מתוך הזכרת זכות הדלקת נר שבת ,יום טוב ויום כיפור שבהם היא מתפללת על חיי בעלה
ובניה.369
ו .סגולה למקשה לילד ,לתמוך בממונה בתלמידי חכמים ,ועי"ז תלד בנקל 370או ליחד כסף
לצדקה.
ז .יש שכתבו להביא למקשה לילד את האיש שעלה למפטיר ביום א' דר"ה של שנה זו.371
והחתם סופר אמר שסגולה זו בדוקה ומנוסה.
ח .סגולה נוספת :להניח ספר תורה על אשה המקשה לילד ,ולקרות עליה פסוקים; ויש מי
שכתב ,שמותר רק להביא את ספר התורה לפתח חדר היולדת.372
צירים והתמודדות עמם במחשבה ,בחסידות ובסוד
המחשבה מקורה בנפש השכלית שמקורה בה' ובמקום שמחשבתו של אדם נמצאת שם הוא נמצא.
בלידה שזה זמן של כוחות גופניים חזקים ,יש צורך לחזק את הנפש ולעבוד על המחשבה כדי
שגופינו יהיה במקום בו אנו בוחרים.373
בלידה לאשה פחדים רבים ,מהכאב ,מהסכנה ,מהלא ידוע ,ומעוד סיבות רבות יש להעמיק לסיבה
האמיתית ולשורש הפחדים בלידה .זה הפרדוקס הקיים שמצד אחד השמיים פתוחים וה' ליד
היולדת (לידה – אותיות ליד ה') ,ומצד שני זה זמן סכנה וזמן דין לאשה" :על שלוש עבירות נשים
מתות בשעת לידתן"( 374על דברים שהם עיקר תפקידה ומהותה של אשה) .זו הזדמנות להתקשר
לה' בתשובה מאהבה על עצם הזכות הגדולה ללדת וממילא עצם הדבקות בה' ,ההתבטלות אליו
ההתעסקות בזכות ללדת ,החלק הפיזי נכנס לפרופורציה.
צריך לזכור שה' שולח את הכאב ו"בידו מפתח של יולדת" וממנו אפשר לבקש הקלה בכאב .יש
להתפלל מתוך הרפיה ואמונה ש"ה' יפתח כפתחו של אולם" ו"ישועת ה' כהרף עין" .להפקיר
עצמנו ביד ה' ולא ללחוץ ולהלחם במהלך הלידה אלא להתרפות מתוך אמונה .עניין ההתרכזות
במחשבות חיובים כשמשפיע גם על הצד הפיזי מופיע כבר בתנ"ך" :בשורה טובה תדשן עצם",
שמיעת דבר נעים גורם להתרחשות ולכן חשיבה חיובית של שותפות עם ה' בבריאה וזכותנו
הגדולה תקל את הלידה ואילו התרכזות בחומר ,בכאב הציר גורמת לכיווץ וכאב.
במחשבה ועולם הסוד היהודי מתאר את הסוד והערך הטמון בכאב הלידה .הקשו - 375איך יתכן
מפגש כל כך קרוב עם ה' בלידה רצופה כאבים? הלידה ,לפני החטא ,הייתה לידה ללא כאבים.
חבלי הלידה כפי שאנו מכירות היום התחילו כעונש לחוה" :בעצב תלדי בנים" .מחוץ לגן עדן,
האשה אינה מסוגלת לחוות ישירות את המפגש עם הקב"ה בשלמות .המצב דומה לאדם המנסה
להביט בשמש ללא מגן מיוחד או מבלי להסתיר את עיניו בידיו .בדומה ,צירי הלידה מטשטשים
את עצמת המפגש של היולדת עם הקב"ה ,וככל שהאשה טרודה יותר בכאביה ,היא פחות חווה
את קרבת ה' .מסיבה זו צדיקות אינן סובלות בלידה.
368ספר חסידים קנ"ז וכך מקובל אצל חסידים.
369מעבר יבוק מ' ש"א ,פ"ה.
370ליקוטי עצות אות בנים.
371ברית אבות ,ו' ,מפתח של חיה.
372פת"ש יו"ד קעט ,סק"ו ,שו"ת חינוך בית יוסף ,א'.
373נורית גלזר ,הכנה רוחנית ללידה.
374שבת ל"א ,ב'.
375המפגש הרוחני בלידה ,חיה למפרט.
הדברים האמורים אינם נחלת המישור הרעיוני בלבד ,וניתן ליישמם בלידה ,הלכה למעשה .יולדת
המצליחה להקשיב לגופה ולעקוב אחרי התקדמות התינוק ביציאתו לעולם ,תחוש במעמד רוחני
מיוחד .ואכן ,נשים הכותבות על החוויה של לידה טבעית ,מתארות לא רק את החוויה הפיזית
אלא גם את החוויה הרוחנית.
לעומת זאת ,היולדת אשר "עוזבת" את הלידה דרך תרופות או תרגילי ריכוז ,לא תחווה בשלמות
את המעמד הרוחני המיוחד .אותן התרופות המדכאות את הכאב ומטשטשות את הצירים (דמרול,
פטודין וכיו"ב) גם מטשטשות את עצמת המפגש עם הקב"ה.
האשה לקראת לידה המהווה מפגש עם ה' כוללת שלושה חלקים על פי גישה זו:376
א .לימוד .תהליך הלידה ,פיזיולוגיה ,התמודדות נכונה עם הצירים.
ב .אמונה .חיזוק האמונה בה' יתברך שכיוון בצורה הטובה ביותר את הדרך להביא תינוק
לעולם והוא ילווה אתך בלידה.
ג .תפילה .תפילה אישית וכללית.
"תפקידי" הצירים
מטרות נוספות הטמונות בצירים ובכאבים הנובעים מהם ,וניתן להפיק אותם עם הכנה ולימוד
מתאים ,נלמדים מדברי הרב קוק.377
א .הצירים מהווים כוח מעורר לשוב אל הרוחניות והערכיות בחיים ולהתרחק מהחומר
והתאוות .מעצם הכאב הגדול ו"עוז מר המוות שבהם" ,הם חושפים בפני האשה את
הערך הנמוך של החומר וחולשתו ומתוך כך מעוררים אותה ובעקבותיה כל משפחתה
לדבוק ברוח שהוא נצחי.ב .הצירים גורמים למיעוט ושבירת האגואיסטיות הטבעית מאחר שההשקעה האדירה
והכאב העצום ,שבעקבותיו נולדים הילדים ,גורמת לגילוי מהכוח אל הפועל של
האהבה אל ילדיה .מתוך זה אולי תפתח האשה לגלות ולבנות יותר את כוחות
האהבה ,החסד והנתינה הטמונים בה.
ג .הצירים גורמים לאשה לחזק את הקשר הישיר עם ה' .מתוך הכאב והמצוקה האשה
מבינה כי רק ה' יוכל להצילה .מתוך כך תתעורר האשה להבין את חשיבות בניית
כוחות רוחניים אשר יוכלו לעזור לה להתמודד עם קשיי החיים.
ד .הצירים מחזקים באשה את ההבנה שבחשיבות המשלת השכל על החושים והרגשות.
עוצמת הצירים פועלים להשקיט את דמיונות הנאות החיים מהחיצוניות ולאזן אותה
שוב .כך שהכוח שיוביל את האשה בחיים יהיה השכל שיכוונה למצוא חיבור אמיתי
לה'.
ה .הצירים כמו כל זמן צרה לאדם מעוררים בו את ההבנה בחשיבות מפעלי החסד,
העזרה ההדדית והשיתופיות ,ומימלא חשיבות השייכות לכלל .מתוך כך תרבה אהבה
בין איש לרעהו ותתחזק החברה כולה ,האומה כולה ובסופו של דבר אפילו המין
האנושי כולו.
378משמעותה החכמה כיצד ללדת בקלות (כפי שתוארו
חיות של חדווה
נשות מצרים) .טכניקות רוחניות-יהודיות להרפיה ונשימה בלידה
ישנן מספר וריאציות לנשימה והרפיה בדגש רוחני-יהודי ואביא להלן את המרכזיות.
376שם.
377ראי"ה קוק ,עין איה ,מסכת שבת ב' ק"ט ,קע"ט-קפ"ט על פי ביאור משה חסדאי ,הכנה רוחנית ללידה.
378שם.
380
על הפסוק "כל הנשמה תהלל יה הללויה" 379דורשים חז"ל כי על כל נשימה יש להודות לה'
ומעמיקים כי נשימה כוללת אותות נשמה בתוספת י' מתוך שם ה' (שם הווי-ה) מכאן ניתן להבין
כי עצם הנשימה יש בה סודות וגודל רב כי דרך כל נשימה ה' מחיה אותנו ועלינו להודות לו על כך,
בייחוד בזמן לידה שעל ידי כוונות הנשימה אנו מורידות נשמה בפועל (של התינוק) .מפסוק זה
לומדים מהמילה תהלל (כמו ביהלו) שתכלית הנשמה ליצור הילה של גילוי ואור סביב האדם
ולספק לו אנרגיה חיובית ושומרת לאחר תיקון הנשימה.381
לגבי ההרפיה ישנו פסוק "הרפו וידעו כי אנוכי ה' 382"...וממנו ניתן ללמוד חשיבותה של ההרפיה
המשחררת אותנו מהאגו המצומצם שלנו ונותנת לנו להתחבר לה' ,ובייחוד בלידה זה עיקר
העבודה לא לפחד מפחדים חיצונים הנובעים מחטאנו אלא להתרפות לה' בתשובה ,תפילה
והדבקות וממילא ישלך לנו אורו וישועתו.383
באופן מעשי לחלק הראשון של הלידה ההמלצה הינה נשימה עמוקה (סרעפתית) המשלבת דמיון
המתאר כיצד האוויר מרחיב ,מרגיע ומרפא כל מקום שהיא מגיעה אליו ולשלוח אוויר למקומות
הכואבים.
הנשימה מתחלקת לארבע כאשר לכל חלק יש תפקיד רוחני הנלמד מפסוק הנלמד בהקשר אותו
חלק כלומר פעולה פיזית עם מקבילה רוחנית :שאיפה – שאיפה לקרבת ה' -חזרה בתשובה,
בלימה – דבקות בה' ,נשיפה – גילוי ה' בעולם באחדות ומנוחה – הודיה לה' .להלן פרוט
התהליך:384
שאיפה – שאיפת אוויר פנימה דרך הסרעפת לחלל הבטן מהאף ואמירת\חשיבה על הפסוק "כי
קרוב אליך הדבר מאוד בפיך ובלבבך לעשותו" ( 8מילים = מסמן את הקצב) כשמטרת חלק זה
הינה לשאוף לחזרה בתשובה מתוך שמחה ,לשאוף לשוב לה' ולבטל את הפחדים החיצונים
המלווים את הלידה (הנובעים מפחד הדין הקיים בלידה) ,לקבל על עצמה להשתפר (עיין בפרק – 5
סגולות שונות העוסקות בקבלת מצוות והשתפרות).
לעשות תשובה מקל עלינו .אנחנו עושות כל מה שביכולתנו ואתה ,ה' הטוב ,תעשה כטוב בעיניך.
אנחנו מקבלות הכל באהבה .עניין התשובה הוא החלק של השאיפה .זה החלק של התחלת הציר
כשהוא הולך ומתגבר ,כעת אנו שואפות את האוויר .מעבירות אותו לחלל הבטן ואנחנו פשוט
מתחילות לעשות תשובה מתוך שמחה .מתוך הטוב שה' מרעיף כל רגע ,כ"כ הרבה חסדים .כ"כ
הרבה טוב! ואפשר להרגיש מעשית הקלה.
בלימה -שמירת האוויר בתוך הגוף בזמן השיא של הציר ואמירת הפסוק "שיוויתי ה' לנגדי
תמיד" ( 4מילים = קצב הנשימה) כשמטרת שלב זה – התבוננות .ההכרה בנוכחות הקב"ה .אם
נסתכל מצד הציר :הציר הוא בשיאו ,הכי חזק .ואז אנחנו צריכות את הכוח במחשבה הכי רצינית,
את הדביקות הכי טובה לקב"ה .אז כדי שתהיה לנו את ההכרה בנוכחות ה' ,העצה היא לעצום
עיניים ולצייר את שם הוויה י-ה-ו-ה .כמו בספר תורה .יש הממליצות 385כבר מחודש שביעי או כל
ההריון להתאמן בציור שם ה' בזמן פעולות שוטפות בבית.
כאשר אנחנו מציירות את האותיות ומנסות להתרכז בזה ,אנחנו פשוט לא בכאב ,אנחנו במקום
אחר .אנחנו פשוט חושבות באחדות ה' ומציירות את שם הווי-ה .לעצום עיניים ולהשתדל לראות
את האותיות זה כבר מרחיק אותנו מן הכאב עצמו ,מן התחושה החזקה שאנחנו תפוסות לגמרי
379תהילים קנ"ז ,ו'.
380בראשית רבא י"ד ,י"א.
381מבוסס על פי דבריה של נורית גלזר ,הכנה רוחנית ללידה וכן סוד הנשימה ,הרב יצחק גנזבורג באותו חוברת.
382תהילים מ"ו.
383מבוסס על רעיונות של נאוה מרים ,הרפיה רוחנית.
384מבוסס על פי דבריה של נורית גלזר ,הכנה רוחנית ללידה וכן סוד הנשימה ,הרב יצחק גנזבורג באותו חוברת.
385יואלה קולטון ,אותות שם ה' ,הכנה רוחנית ללידה.
בעניין הפיסי .הנשימה היא בעצמה חיים ,והיא מרפה ומקלה כשמעבירים אותה למקום הכאב.
אז היא ממש מרפה ומרפאת ,בשני המובנים.
חלק זה מהווה תיקון על כל הפעמים בהם היה לנו קושי ובמקום לפנות לה' פנינו ובטחנו באדם.
בלידה יש הזדמנות לתקן זאת ועצם התיקון מביא לשמחה.
נשיפה – תוך כדי ירידת הציר מרוקנים את האוויר לאט מהגוף דרך הפה והפסוק המבטא זאת
הינו "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד" ( 6מילים = קצב הנשימה) שזה ביטוי של מציאות ה' בכל
מקום באחדות כפי שהאוויר נכנס לכל תא בגופינו והחיה את כל הגוף ואותו אוויר יוצא ומתחבר
לעולם ומחיה גם אותו .הזדמנות להתחברות באחדות לאינסוף דווקא מתוך המקום הכי פרטי
ואישי שלי.
מנוחה – כשהציר פוסק יש זמן למנוחה המתבטאת בפסוק "כל הנשמה תהלל יה הללויה" (5
מילים = קצב הנשימה) כלומר זהו שלב ההודיה לה' על הציר הספציפי ,על עצם הלידה וההריון,
על התינוק העומד לבוא לעולם ועל כל החסדים והטובות שבכל יום עמנו.
בזמן הזה יש לנצל את המנוחה שה' שלח לנו ולהתרפות לחלוטין.
יש לנשום בקצב וביחס נכון בין ארבעת השלבים .הזמן של כל נשימה אינו קבוע אך חשוב לשמור
הקצב היחסי בין השלבים כפי המתואר בטבלה וכפי שפורט,
על
המילים בפסוק מתאים לכל חלק בטבלה (ישנם פסוקים וכוונות
מספר
שאיפה ח 8
לנשימה זו אך פסוקים אלו הכי מתאימים לזמן לידה) .קצב
נוספות
בלימה ד 4
רומז למילה חדווה שהיא עיקר ההכנה והכוח ללידה המתגלה
הנשימה
נשיפה ו 6
– "אם הבנים שמחה" וחדווה הינה הדרגה הגבוה ביותר של
בפסוק
386
"חדוות ה' היא מעוזכם" .בכל נשימה מתחדשת השמחה
שמחה
מנוחה ה 5
כוח ועוז בנפש לכל חלקי הגוף .זהו התיקון הכללי של האשה
שנותנת
בחדווה וזה תיקון ארס הנחש שהטיל באשה בעת החטא,
להיות
בעקבותיו נענשה "בעצב תלדי בנים" ובגללו נקראה חוה .אלמלא החטא הייתה האשה נקראת
חיה כרמוז "ויהי האדם לנפש חיה" ,ואכן בגימטרייה המילה חדווה שווה למילה חיה .בתורה
מתוארת המיילדת כחיה :נשות מצרים "כי חיות הנה" – מילדות את עצמן ,כלומר אותה
צירים תכופים
בהמשך הלידה כאשר הצירים תכופים וארוכים כדאי לאשה לזהות את הזמן המיוחד והכח
המיוחד לזמן בו היא יולדת ולנסות להתחזק מתוך הכוח שבזמן הזה .לדוגמה 387מתוארת אשה
שילדה בשמחת תורה עם המחשבה והפסוק "ה' הושיע המלך יעננו ביום קראנו ...אנא ה' הצליחה
נא" .יש להתרכז בכך ששערי שמים פתוחים ונשמה יורדת דרכנו לעולם וזוהי זכות גדולה ולכן זו
הזדמנות לתפילות גדולות עבורנו ועבור כל מי שזקוקה לישועה (ועצם התפילה על אחרים תסייע
ללידה שלך – כפי שהוסבר בפרק .)5וכדאי לכתוב מראש דף עם שמות אנשים ואמותיהם
הזקוקים לישועה (בייחוד על עקרות) וכן לחשוב על כלל ישראל ולבקש על הגאולה הכללית.
בזמן צירי לחץ
בזמן בין הלחיצות כדאי לדמיין ולראות מול העיניים אותיות י-ה-ו-ה או תמונה של פני צדיק
ולבקש שבזכותו הוולד יצא בשלום לעולם.
בזמן יציאת הוולד
386יסוד הנשימה ,הרב יצחק גנזבורג ,הכנה רוחנית ללידה.
387נורית גלזר ,הכנה רוחנית ללידה.
הפסוק המתאים הינו "זה אלי ואנווהו אלוקי אבי וארוממנהו" .רגע שבו התינוק יוצא מתלות
גמורה באם לעצמאות מוחלטת .רגע זה הינו מפגש עם החרות המאפשרת חווית מציאות ה'
בעוצמה.388
טכניקה דומה אך מעט שונה ממליצה לקבל כל ציר בשמחה ,בידיעה כי זה מה שיוצר התקדמות
בלידה .בזמן שאיפה עמוקה (סרעפתיות) לומר בקול י-ה-ו-ה ובזמן האות ה' לשאוף עמוק ולדמיין
איך הוא מרחיב את הרחם .לכל אות יש כוונה מיוחדת:
י' – לראות מגיעה מלמעלה (כנגד החכמה).
ה' – להעבירה דרך הראש (כנגד הבינה).
ו' – לנשפה לתוך הרחם (כנגד מידת הלב).
ה' – לראותה גדילה ברחם (כנגד עולם הדיבור).
כאשר כל סמלי האותיות (הכתובים בסוגריים) מסמלים את מהות האשה על פי הפנימיות.
ההתרכזות הינה רק באותיות וציורם .מדובר בטכניקה המבוססת על סודות קבלה ולא מתאימה
למי שלא חיה בצורה זו ביום יום.389
שיטת ימימה
על פי שיטה זו 390בזמן ציר יש להיות ממוקדת .המטרה – לנשום נכון ולקחת חמצן בהתאם
לעצמת הציר .בזמן שבין הצירים יש לעסוק בעיסוקים שגרתיים שלא דורשים הפעלה של המוח
העליון אלא זורמים עם הלידה (החלקים הירודים במוח) ולא להמתין לציר נוסף בפחד .ישנו דגש
רב על הרצון להיות משתייכת למתרחש ,לבחור בכך ולא להיגרר אחרי החוץ – להיות מודעת,
שותפה ומנהיגה את הלידה מתוך קבלת רצון ה' בשמחה.
יש לקחת בחשבון את התינוק (לדבר אליו) ולא לפעול כנגדו מתוך פחד וחשש מהכאב ומהלידה
אלא לשאוף כל הזמן להתקדמות בשמחה .להתרכז בצד הרוחני והערכי ובגודל המעמד ופחות
בכאב ולא מתוך בהלה המשפיעה לרעה על התינוק .החשש מהתקדמות והפחד אף עלולים לעכב
את הלידה.
הלידה מתוך שמחה חשובה ביותר לנפשו ,מוחו ורוחו של התינוק הנולד ויש להתאמץ בזה וזה גם
מקל את הלידה .יש לזכור שהתינוק הוא המרכז ,הוא זה שצריך להיוולד ואני רק מלווה אותו
באמצעות כל כוחותיי שבניתי במהלך חיי .להשתדל שהרגש יהיה מתאים עם המחשבה ולא יפרוץ
גבולות על מנת שהאשה תוכל להיות נוכחת מבצעת ומשתתפת דרך פנימיות הכרתה ,ליבה נפשה
ורוחה כדי שהתינוק ייוולד בשמחה כפי שהוא צריך.
להתפלל ולהירגע מתוך אמונה ובטחון בה' ,גישה זו עוזרת לא לפחד או להיאבק בתהליך הלידה
ולא להפריע לו ,וכך ייוולד התינוק בקלות מתוך שמחה ויכנס לעולם מתוך קדושה והתחברות
לעם ישראל.
שירה בלידה
טכניקה נוספת היא שירה בעת הלידה ובעיקר בעת הצירים .ביהדות חוש הנגינה הוא החוש הגבוה
ביותר .חוש זה ניתן לשבט לוי והוא הפנימי מכל החושים .מקומו במוח שונה ממרכז הדיבור
והשמע .שירה בעת לידה מקלה ,מרוממת ופותחת את השער לתינוק ומהווה אחת מהדרכים
להתמודדות עם הלידה.391
תפילה וחיבור לה'
388גוי מקרב גוי ,הרבנית פנינה זיני בחוברת הכנה רוחנית ללידה ,שם ישנו גם פרוט מעשי לשמירת קצב "חדוה".
389יואלה קולטון ,אותיות שם ה' ,הכנה רוחנית ללידה ,בהרחבה שם.
390ימימה ,בתוך החוברת דבש בסלע ועל פי הסברי עדה גיל.
391הרפיה רוחנית ,נאווה מרים.
רעיון נוסף בו ניתן להתעלות בזמן צירים מובא מתוך תורת החסידות על ידי הרב גנזבורג 392כחלק
מפרוש לפסוק בספר תהילים" 393כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלוקים".
עבודת הנפש של היציאה מן הצורך העצמי אל גאולת הכלל והשכינה ,צריכה להתגלות בתפילה
דווקא .כפי שהאיילה פוסקת מלזעוק על צער הלידה שלה ומתפללת על העולם ,כך מופיעים
הדברים בעבודת התפילה של כל אדם .כאשר האדם מסוגל לפנות את לבו ממצוקותיו האישיות,
ולהתפלל על צער השכינה ,הוא עובד את ה' כאיילה.
הכאב האישי של האדם נועד לגרום לו לחוש בצער השכינה ,ולהזכיר לו להתפלל עליה ,כפי שכותב
הבעש"ט :394כאשר האדם מסוגל להפוך את "ציר הלידה" לתפילה על הכלל ,נעשה הציר "ציר
נאמן לשולחיו" .395כאן מכיר האדם כי בציר שפקד אותו טמונה הייתה שליחות אמיתית ,ואז
הופך הציר מתחושה פרטית שלו לכל מהותו כשליח הציבור בתפילתו לפני ה'.
זו היא אמנם מדרגה גבוהה שלא כל אשה מסוגלת להגיע אליה אבל אפשר להתייחס לרעיון זה
כנקודה למחשבה שאפשר וראוי לשאוף להגיע אליה.
392ואיש יולד בה ,הכנה רוחנית ללידה.
393תהילים מ"ב ,ב'.
394תולדות יעקוב יוסף ,פ' בשלח דנ"ג.
395משלי כ"ה ,י"ג.
פרק 9
התערבות במהלך הלידה – רפואית ,טבעית וסגולות
זירוז הלידה
זירוז לידה מבוצע במקרים שיש סכנה ליולדת ,או מצוקה לעובר .לעתים הדבר מבוצע בגלל
נוחיות הרופא או היולדת ,או רצון ללדת ביום מסוים ,או בשעה מסוימת.396
היחס לעצם זירוז הלידה לפני זמנה אינו חיובי ממספר סיבות:
האמונה בקב"ה שקובע עת ללדת בזמן הטוב והראוי ביותר מבחינה פיזית ,נפשית ורוחנית.
הקדמת זמן הלידה הינה פעולה הנוגדת את הטבע ולכן מהווה סכנה לאם ולעובר ,כמו שמסביר
הרב קליין" :שאפשר להקדים זמן הלידה על ידי זריקה ,ודבר זה נח לאשה שתוכל לסדר הכל ולא
תצטרך לרוץ בבהלה לבית חולים באמצע הלילה או בשבת וצריכים לחלל שבת ,וגם לפעמים
הרופא לא יהיה בבית ,פשוט הוא שאסור לאדם להכניס עצמו לסכנה הגם שממילא יבא לידי
הסכנה מדרך הטבע .ואני מעיד שהייתה עובדא באחד מתלמידי ,שאשתו קיבלה זריקת זרוז מתוך
טעות ,וילדה שלא בזמנה ,שהרופא חשב שהיא כבר בחודש התשיעי ויצא הוולד שלא בזמנו ,וריחף
בין החיים למוות ,ואחרי תפילות ובקשת רחמים בעזה"י הוטב לוולד ,וכבר שמעתי על מקרים
שהוולד נפטר ל"ע ".397
ישנה השגחה אלוקית לכך שהעובר עדיין במעי אמו וגם הרב שלזינגר 398מסביר שמאחר שהלידה
היא מצב סכנה אסור לאדם להכניס עצמו לידי סכנה ,ואפילו אם הסכנה תבוא ממילא בדרך
הטבע; אסור לעשות תחבולות להקדים הלידה ,כי יש הבטחה מהקב"ה למנוע סכנה כשהדבר הוא
בדרך הטבעית ,אבל כשרוצים להקדים הלידה שלא כפי שהיה צריך להיות ,אין על זה הבטחה,
וממילא נכנסת לסכנה; הקדמת הלידה עלולה לגרום לסיכון האשה בגלל צורך בניתוח קיסרי
שלא לצורך ,וכן עלולים לגרום ללידת פג ,ובכך לסכן את היילוד.
גם האגרות משה 399כתב שאסור להקדים את הלידה ואפילו בימות החול משום שטוב ליילוד
להיות ברחם עד זמן הלידה הטבעית ,וגם אסור לאדם להכניס עצמו בסכנה ,ולידה בזמנה לא
נחשבת לסכנה כלל ,שמאחר שכן ברא השי"ת את העולם שיפרו וירבו ובודאי ברא שיהיה לברכה.
ולכן אסור לעשות תחבולות להקדים לידה ,אלא כשסכנה להמתין.
גם מבחינה רוחנית הקדמת הלידה הינה שלילית ביותר .בייחוד בתורת הקבלה והסוד יש
התנגדות רבה לכך ,400שאם גורמים לאשה ללדת יותר מוקדם ,עלולים לגרום למותו של היילוד,
והעושה כך בא לידי עניות ,ולפיכך צריך להתענות חמישים וחמש ימים.
חיזוק נוסף לכך נמצא בספר "הרוקח" על קהלת ג' י"א נאמר" :את הכל עשה יפה בעתו" ,ראשי
תיבות בהיפוך "ביעה" ,כלומר ביעה בלא זמנה אי אפשר שתלד" ,וגם את העלם" כל שכן שממתין
את עתו כמו שכתוב "הידעת עת ללדת" לכך אין לעשות למקשה שתמהר לילד ,פן תלד במזל רע".
396אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך לידה.
397הגר"מ קליין ,שבילי הרפואה ג-ד.
398אנציקלופדיה הלכתית רפואית ,ערך לידה.
399הרב משה פינשטיין ,יורה דעה חב ,עד.
400האדמו"ר ממונקטש ,ס' דברי תורה ח"ג ,ל'; האר"י ,שער רוח הקודש ,תיקון ד'.
הרחבה על העניין יש בדברי הראב"ד" :401והנה הלידה בכח ה' ,כי הוא המתיר חבלי לידה .וצריך
אתה לדעת ,כי באותו רגע שהאשה יולדת מלמטה ,הנשמה נשלמת מלמעלה ...משם תקבל כל
העתידות לבא עליו ,ולפיכך ראוי לך להתבונן כי הכותב קמיע למקשה ומולידה טרם זמן עיתה,
פעמים שהורג שתי נפשות ופעמים שגורם לנולד ימים רעים וצרות משונות זו מזו ,והאלוקים דמו
יבקש .ובאור זה ,על דרך משל נאמר ,כי עובר זה ראוי להיוולד ביום פלוני במילוי הלבנה (תפארת)
ונשיאותה בשם יו"ד ה"א וא"ו ה"א ובנשיאות שם חדשו ,בא המשביע והולידו טרם שנתמלאת
הלבנה ,והיות מביט אליה משונאיה וממבטלי כוחה ,הנה הוולד ההוא שנולד בזמן ביטול כוח
חיותו ימות בימים מועטים ,ודמו מיד זה הפושע יבקש האלוקים ,כי בטל גזירת יוצרו ,והמית את
הנפש הזאת והולידו בלא זמנו ,וגורם לו ליקח ממון שאינו שלו .וכללו של דבר – שינה עליו כל
סדרי בראשית .ודי בזה לכל מבין" .כלומר גם זירוז לידה באמצעות קמיע אסור בחומרה בגלל
החשיבות הרבה ללידה בזמנה .אמנם ישנן קמיעות המותרות בשימוש ,כגון זו של הצדיק ר' אריה
לוין זצ"ל ,המיוחסת לגאון ר"ח מואלוז'ין זצ"ל ,שמכיוון שהוחזק גברא והוחזק קמיע ,מסתבר
שאינה גורמת לעובר שיצא טרם זמנו אלא מטרתה להשקיט את הכאבים .עוד יתכן שישנם
קמיעות שהם בדרך תפילה ,וישנן קמיעות שהם השבעות הכוחות העליונים .מסתבר שהקמיעות
שהם בדרך תפילה ,מותרות ,כי השי"ת יכול לשנות את כל מערכות הטבע כדי שהילד ייוולד בשעה
טובה ומוצלחת .אך הקמיעות שהן השבעות ,עליהן נתכוון האר"י הקדוש לאיסור.
חיזוק לכך מובא מתוך ספר בראשית :משום מה התארך הריונה של רבקה אמנו עד גמר תשעה
חדשים למרות שהיה קשה ,ואילו הריונה של תמר היה קצר ,וילדה לאחר ששה חדשים למרות
שהיה קל .ותירץ 402שבבטנה של תמר היו ב' צדיקים ולמה תתעכב יציאתם ,ולכן ילדה בגמר ו'
חדשים .אולם רבקה שבבטנה היה גם עשו וביום שמלאו לעשו י"ג שנה מת אברהם אבינו ,כדי
שלא יצטער בראותו יוצא לתרבות רעה ,ונתקצרו ה' שנים מחייו ,ולכן אילו הייתה יולדת בגמר
ששה חדשים ,היו מתקצרים חיי אברהם בשלושה חדשים נוספים .מכאן אנו למדים שזמן הלידה
מחושב ומדוקדק בשמים ואין להקדימו.
גם הגאון רי"ש אלישיב מתנגד בחריפות להקדמת הלידה ומביא כחיזוק את דברי המשנה" 403על
כורחך אתה נוצר ועל כורחך אתה נולד" ויש להשאיר את שעת הלידה ליוצר האדם ובורא העולם.
טענה נוספת נגד זירוז הלידה נמצא בגמרא :אין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מהימים שהוא
404
נמצא ברחם אמו .לכן מה לנו לקצר תקופה מיוחדת זו?
לאור כל זאת אסור להקדים את הלידה ,כשאין צורך רפואי לכך ,ואפילו אשה שעברה ניתוח
קיסרי קודם ,וצריכים לחכות עד להתפתחות צירי לידה טבעיים ,ואז להחליט על דרך הלידה;
ואפילו אם רוצים לזרז את הלידה כדי שלא תלד בשבת – אסור ,וכשמגיע זמנה ללדת ,אף אם הוא
בשבת הדבר מותר .דין זה נכון בין בחול ובין בשבת ,ואם בוצעה הקדמת הלידה ללא צורך בשבת,
יש בה משום חילול שבת של חבלה שלא לצורך ,של צער היולדת ,וביטול מצות עונג שבת שלא
לצורך.405
מותר לזרז את הלידה כאשר נשקפת סכנה לאם או לעובר .406כמו כן מותר לזרז את הלידה
במצבים הבאים – כשההריון מסובך ,והיולדת זקוקה דווקא למיילד מסויים ,אשר עומד לעזוב
את המקום; כאשר הרופא המיילד עייף ,ואין שם רופא אחר ,ואם לא יזרזו את הלידה ,לא יהיה
לו כוח ליילד; אם היולדת קשורה דווקא לרופא מסויים ,אבל אין סיבה אובייקטיבית שדווקא
הוא יהיה המיילד – אם הדבר הוא בחול ,מותר לזרז הלידה כדי שהוא יעשה אותה וזאת משום
401ספר היצירה ,הקדמת הראב"ד.
402פרוש האפריון תמ"ה שם.
403מסכת אבות פ"ד ,מכ"ב.
404נידה ל' ,ב'.
405שו"ת איגרות משה חיו"ד ח"כ ס' ע"ד; תורת היולדת פ"א ,ס"א ,ס"ד ובמקומות רבים נוספים.
406שם.
"ישוב דעתה" של היולדת שנמצאת מבחינה נפשית במצב רגשי מסוכן אשר מאפשר התחשבות
הלכתית רבה .ואם הדבר בשבת -אסור.407
כשאשה עברה את חודשי ההריון והיא בחודש עשירי ,ולדעת הרופאים צריך לזרז את הלידה ,ואף
על פי שעקב כך יתכן שתלד בשבת 408מאחר והזירוז נעשה כדין לצורך פיקוח נפש האם\העובר ,אין
חשש שיארע תקלה עקב חילול השבת כי מצב זה נחשב כאילו הייתה הלידה בזמנה (כי עקב
הסכנה זהו זמנה) וחילול השבת הוא מלכתחילה במצב זה.409
השמירה הרבה על זמן הלידה מתקיים גם כאשר אפשר למנוע חילול שבת על ידי עיכוב הלידה (על
ידי מתן תרופות מעכבות) מאחר שאין לשנות דרכי הטבע ולשנות את זמן הלידה 410כמו שהסברנו
לעיל.
לגבי זירוז הלידה באמצעים טבעיים כגון טיול (=הליכה רבה) ,אמבטיה חמה ,עיסוי הפטמות
וכד' ,זה מותר מאחר שזה נחשב כסגולות טבעיות שיגרמו ללידה רק כאשר הגוף מוכן לכך והגיע
זמנו .ובכל זאת אם אין סיבה רפואית מיוחדת אין לעשות גם סגולות טבעיות אלה בשבת או
בסמוך מאוד לשבת.411
היפוך העובר
במצב שהעובר במצב פתולוגי ,בדרך כלל מצג עכוז (עכוז העובר נמצא בחלקו התחתון של הרחם),
נוהגים כיום לעשות ניתוח קיסרי מאחר שהניתוח מסכן פחות את האם והעובר מאשר לידה במצג
עכוז .על מנת לנסות למנוע ניתוח קיסרי ישנה אפשרות לנסות לעשות היפוך עובר על ידי רופא
(לאחר בדיקת אולטרסאונד ורק כאשר אין סיכון מיוחד לאם ולעובר) .במכון פוע"ה 412ממליצים
לנסות לעשות היפוך עובר רק אם יש רופא המומחה לדבר כי אחרת בהיפוך עצמו יש סיכון ואז
עדיף ניתוח קיסרי.
כמו כן ישנן סגולות שונות להיפוך העובר על פי היהדות:413
א .קבלה היא שכאשר נמצא עובר מהופך יש לבדוק את כל ספרי הקודש בבית ולראות אם
כולם מונחים ישר ולא מהופכים ולסדרם בצורה נכונה.
ב .סגולה מהרב ישראל יעקב פישר זצ"ל ,לאשה לפני לידה ,כשהתינוק במצב עכוז ללכת
ל"סטף" ליד ירושלים ולשתות מים מהמעיין .הסגולה היא רק בחודש התשיעי .על הבעל
לשתות מים מהמעיין ולהעביר מפה לפה האשה .אין לפרסם את העניין בטרם ביצועו –
הנחייה מפורשת מפיו לכל ענייני הסגולות.
ג .לימוד ספר הזוהר מועיל וגם פתיחת ארון הקודש בימים בהם קוראים בתורה וכן
להקפיד לומר אמת ולעסוק בתורה ביתר עוז באותם הימים.
ד .סגולה ידועה מהסטייפלר :שתלך האשה על ארבע מהלך ארבע אמות אנא ואנא בביתה.
ניתוח קיסרי
414
415
ניתוח קיסרי מכונה בחז"ל בשם יוצא דופן ואף שהעמים הקדמונים לא ידעו לבצע ניתוח זה ,
הרי שהתלמוד דן במצב זה ,ומפשטות הדיונים משמע ,שגם האשה וגם הוולד נשארו בחיים לאחר
407שמירת שבת כהלכתה פל"ב העי' ,צ"ח; תורת היולדת פ"א ,הע' ,ג'.
408שם.
409הרב דוד יוסף ,תורת היולדת פרק א'.
410שם.
411שם.
412קורס הדרכה למדריכות כלות ,מכון פוע"ה ,התשס"ה.
413שיטות היפוך עובר ,אביטל טסלר ,מתוך הינטרנט (עבודות סטודנטים).
414בכורות י"ט ,א' ועוד רבים.
415עד סוף המאה ה 6-לא ביצעו ניתוחים קיסרים בנשים חיות ,אנציקלופדיה הלכתית רפואית.
הלידה בחיתוך הדופן .יש הסבורים ,שאמנם ידעו היהודים באותם ימים לבצע ניתוח זה ,בניגוד
לכל שאר העמים שסביבותיהם.416
כמו שפרטתי בהתחלת הפרק ביחס היהדות המתנגדת לזירוז לידה ,כמובן שמאותן סיבות ישנה
התנגדות מוחלטת לניתוח קיסרי שאינו נצרך וזאת עקב הגדלת הסיכון הרפואי לאם ,הקדמת זמן
הלידה וכד' .הסיבות המתירות ניתוח קיסרי הן רק מסיבות רפואיות כגון אגן צר ,מצוקת עובר,
מצבים פתולוגים של העובר וכד' וגם אז אם לידתה הוא בהכרח על ידי ניתוח ,תאחר את זמן
הניתוח ככל האפשר .אך שלא יהא מיום רביעי בשבוע ואילך או שלושה ימים קודם ליום טוב ,כיון
שיכול להגיע לחילול שבת או יום טוב .וכל זה הוא רק אם אין חשש של סיכון בהמתנה זו.417
ניתוח קיסרי כרוך בכמה מלאכות מן התורה ,כאשר יש צורך רפואי – ליילד בניתוח קיסרי ,מותר
לעשות זאת אף בשבת ,ובתנאי שהדבר נעשה בהסכמתה.418
הלכתית אשה שילדה בניתוח קיסרי ,דהינו שחתכו הרופאים את בטנה והוציאו הוולד משם ,אם
ארע שלא יצא ממנה דם דרך המקור כלל ,אלא ממקום הנתוח בלבד ,הרי היא טהורה מטמאת
לידה ,שנאמר" :אשה כי תזריע וילדה זכר וטמאה שבעת ימים" ,419עד שתלד ממקום שמזרעת.420
וכן טהורה היא גם מטמאת נדה וזיבה ,שנאמר" :ואיש אשר ישכב את אשה דוה וגלה את ערותה
את מקורה הערוה" ,421כלומר האשה לא טמאה עד שיצא ממנה דם דרך ערותה .422וכשם שאינה
טמאה משום יולדת ,כך אין לה דין ימי טוהר כלל .ואם יצא ממנה דם דרך המקור ,הרי היא
טמאה משום נדה ,ומפסיקה בטהרה וסופרת שבעה נקיים וטובלת ,ואינה צריכה להמתין ארבעה
עשר יום קודם טבילתה אפילו אם ילדה נקבה.
כניסה לסיכון של האם כדי להציל את העובר
הרב שלזינגר 423דן בנושא זה ודעתו היא שכשקיימת סכנה לאם אנחנו נמצאים בשאלות
הרפואיות הרגילות של לקיחת סיכון כדי להציל .מצד שני ,הותר גם סיכון כדי להימנע מכאבים
עזים שאדם מרגיש שקשה לו לתפקד איתם אף על פי שאין הכאבים מסוכנים .יש ניתוחים
מסובכים שהותרו ונעשו כדי להימנע מכאב חזק ,ואפילו גדולי ישראל נכנסו בעצמם לניתוחים כדי
להציל את עצמם מכאבים גדולים ,אף על פי שאין בהם סיכון .כך שזה לא דבר מוגדר שאין
לוקחים סיכונים מעל רמה מסוימת.
עצם הדבר שעשויה להיווצר סכנה רחוקה איננה הופכת את הדבר לרוב ,גם לא בחישובים
סטטיסטיים.
הרב שלזינגר עונה גם על השאלה לגבי סיבוכים בחדר לידה כשאין שום סכנה לאם" ,קודם כל אני
לא בטוח כמה פעמים באמת קורה בכל המצגים האלה מצב כזה ,זאת אומרת אם אפשר באמת
להגיע למקרה קלאסי של סכנה לוולד בלבד בלי שום סכנה לאם ,מאחר שכאשר יש סכנה לאם
השאלה אינה קיימת .אולם כשזה קורה ,הרי ידועים דברי הרמב"ם שכך דרכו של עולם ,שזהו
מצב טבעי שהעובר מסכן את האם ,וההבדל היחיד הוא שכאן יש התערבות מצידנו .בכל זאת אני
לא חושב שכדאי לתת תשובות כלליות במצב שדורש הכרעה מיוחדת ואישית בכל מקרה .ואני
חוזר ואומר שאם באמת ישנה שאלה ספציפית ראוי ורצוי לשאול פוסק הלכה".
416חזון איש ,אמונה ובטחון ,פ"ה ,ג'; רש"י בפרושו בגמרא חולין נ"א ,ב'; נידה מ' ,א' ועוד.
417ר' מרדכי גרוס ,הכל יודוך ,פרק א'.
418שמירת שבת כהלכתה ע' ,ד'.
419ויקרא י"ב ,ב'.
420נידה מ' ,א'.
421ויקרא כ' ,י"ח.
422נדה מ"א,ב'.
423הרב מאיר שלזינגר ,כנס שנתי מכון פוע"ה ,מהלך הלידה.
© Copyright 2024