1. No category

‫בית המשפט המחוזי בתל אביב ‪ -‬יפו‬
‫ת"א ‪ 99633-13-33‬סיקסיק ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח'‬
‫‪2133138‬‬
‫בפני‬
‫כב' השופט אבי זמיר‬
‫התובע והנתבע שכנגד‬
‫משה‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד אילן רובינשטיין ורועי נחום‬
‫סיקסיק‬
‫נגד‬
‫הנתבע והתובע שכנגד‬
‫מקרקעי‬
‫מינהל‬
‫ע"י ב"כ עו"ד סילביה רביד (פמת"א‪-‬אזרחי)‬
‫ישראל‬
‫פסק דין‬
‫‪ .1‬לפניי תביעה כספית בסך ‪ ₪ 348,642,3‬בגין שווי הנזק הנטען שנגרם לתובע‪ 4‬מר משה‬
‫סיקסיק (סכום המוערך לצרכי אגרה) בקיזוז הסכום ששולם זה מכבר לו בהתאם להחלטת‬
‫ועדת הפיצויים של מינהל מקרקעי ישראל (להלן‪" :‬הוועדה"; "המינהל")‪.‬‬
‫העובדות הנטענות בתביעה‬
‫‪ .8‬בשנת ‪ 1,91‬פנה התובע אל המפקח האזורי מטעם המינהל בבקשה לחכירת קרקע‬
‫לתקופה ארוכה‪ 4‬לצורך גידול עצי דקלים וציקסים‪ 4‬שהם גידולים רב שנתיים‪ 4‬וכן לצורך עריכת‬
‫מחקרים בוטניים לאקלום ופיתוח עצים אלה בישראל‪.‬‬
‫בשנת ‪ 1,9,‬חתם התובע על חוזה שהוצע לו על ידי המינהל‪ 4‬לחכירת שטח של ‪ ,‬דונם‬
‫בשטחה של הרשות המקומית אזור‪ 4‬וזאת תוך הסתמכותו הנטענת על הבטחתם של נציגי‬
‫המינהל‪ 4‬לפיה תינתן לו האפשרות להמשיך ולגדל עצי דקלים וציקסים לטווח ארוך ללא‬
‫הפרעה‪ 4‬תוך חידוש אוטומטי של החוזים‪.‬‬
‫התובע טוען‪ 4‬כי בשלב מסוים‪ 4‬חקלאי ערבי התנגד לחזקתו במקום‪ 4‬ובעקבות כך הוא חכר‬
‫קרקע חלופית בשטח של ‪ 3.2‬דונם באור יהודה‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫ל טענתו‪ 4‬חוזי החכירה חודשו מעת לעת‪ 4‬ובמהלך השנים הוא חכר שטחים נוספים מהמינהל‪4‬‬
‫ובין היתר‪ 4‬חכר ‪ 288‬מ"ר נוספים בשנת ‪ 1,23‬ו‪ 6.1 -‬דונם נוספים בשנת ‪.1,2,‬‬
‫במהלך השנים חכר התובע מהמינהל מקרקעין בשטח כולל של כ‪ 114888 -‬מ"ר‪ 4‬וייתכן שאף‬
‫מעל לכך (חלקות ‪ 92 493 498 466 412 - 11 411 418‬בגוש ‪ 9,82‬וכן חלקות ‪- 11 4,, 41,‬‬
‫‪ 62 46, 416‬בגוש ‪ 6183‬וחלקות ‪ 1, 4, 43 48‬בגוש ‪.)6118‬‬
‫ביום ‪ 1,/18/,3‬חודש חוזה החכירה עד ליום ‪ 431/2/,6‬בהתאם למוסכם בין הצדדים‪.‬‬
‫‪ .3‬מספר חודשים לפני תום תקופת חכירה זו‪ 4‬ביום ‪ 438/,/,6‬קיבל התובע הודעת פינוי‪ 4‬בה‬
‫הודיע לו המינהל‪ 4‬כי משהסתיימה תקופת החכירה לא ייערך עמו חוזה חכירה חדש‪ 4‬ועליו‬
‫לפנות את המקרקעין ולהשיבם למינהל‪.‬‬
‫התובע טוען‪ 4‬כי מבחינה מעשית ומנטלית‪ 4‬לא היה באפשרותו לפנות את המקרקעין‬
‫בהתראה קצרה‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ 4‬ביום ‪ ,/11/,,‬הגיש המינהל לבית משפט השלום תביעה למתן צו פינוי‬
‫וסילוק ידו של התובע מהמקרקעין‪ 4‬שהתקבלה בפסק דין מיום ‪ 38/6/83‬של כב' השופטת‬
‫רונית פינצ'וק‪-‬אלט‪ 4‬בו נדחתה טענתו של התובע לפיה הוסכם בין הצדדים כי חוזי החכירה‬
‫יהיו ארוכי טווח‪.‬‬
‫התובע הגיש בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין‪ 4‬ובקשתו התקבלה‪.‬‬
‫‪ .,‬הת ובע הגיש ערעור על פסק הדין‪ 4‬ובמסגרת הליך הערעור הושג הסכם פשרה‪ 4‬שקיבל‬
‫תוקף של פסק דין ביום ‪ 419/18/86‬ובו הוסכם על פינוי המקרקעין בתוך ‪ 38‬יום‪ 4‬כנגד תשלום‬
‫פיצוי על ידי המינהל‪ 4‬ובין היתר נקבע‪:‬‬
‫"‪ . ,...‬לאחר פינוי המקרקעין והשבתם למינהל יגיש המערער למינהל בקשה לקבלת פיצוי עפ"י‬
‫החלטת מועצת מקרקעי ישראל מס' ‪( 1883‬להלן‪" :‬ההחלטה") בגין השקעותיו במקרקעין בשים לב‬
‫לסוג החוזה שהיה לו‪ 4‬קרי חוזה עונתי לזמן קצר‪.‬‬
‫על אף האמור בהחלטה‪ 4‬הגדרת "השקעות" אשר בגינן יקבל המערער פיצוי תהא "כל מתקן‪ 4‬יבול‪4‬‬
‫מטעים לרבות עצי דקלים וציקסים או השקעה אחרת במקרקעין‪ 4‬הקיימים היום על גבי המקרקעין"‬
‫(בין שהוקמו במקרקעין באישור המינהל ובין אם לאו ובין שיישארו במקרקעין לפי דרישת המינהל ובין‬
‫אם לאו)‪.‬‬
‫‪ . 1‬בקשת המערער תובא לדיון בפני ועדת הפיצויים אשר הוקמה מכח ההחלטה והיא תידון בהתאם‬
‫לעקרונות הקבועים בהחלטה זו‪.‬‬
‫‪ . 6‬המינהל מתחייב לשלם למערער את הפיצוי‪ 4‬כפי שייקבע ע"י ועדת הפיצויים‪ 4‬תוך ‪ ,1‬יום ממועד‬
‫החלטת ועדת הפיצויים ובלבד שהמקרקעין פונו והושבו למינהל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 8‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ . 9‬המינהל ישא בכל עלויות הפינוי וההעתקה של הקיים במקרקעין‪.‬‬
‫‪ . 2‬מובהר בזה מפורשות‪ 4‬כי הזכות להגשת הבק שה לקבלת פיצוי כפופה ומותנית בפינוי מלא של‬
‫המקרקעין‪ 4‬והשבת החזקה בהם למינהל‪.‬‬
‫‪ . ,‬עם ביצוע הפינוי בפועל והשבת החזקה במקרקעין למינהל‪ 4‬ואישור המינהל על כך לביהמ"ש‪4‬‬
‫יוחזרו למערער מלוא סכום הפיקדון אותו הפקיד בביהמ"ש במסגרת בקשתו לעיכוב ביצוע פסה"ד‪ 4‬וכן‬
‫יוחזר לו מלוא סכום העירבון שהפקיד במסגרת הערעור‪.‬‬
‫‪ . 18‬עם קבלת הפיצוי בהתאם לקביעת ועדת הפיצויים‪ 4‬לא תהיינה למערער ו‪/‬או למי מטעמו ו‪/‬או לכל‬
‫צד ג' אחר כל טענה ו‪/‬או תביעה כלפי המינהל‪ 4‬לרבות בכל הנוגע למקרקעין הידועים כגוש ‪6183‬‬
‫חלקות ‪ 13-1,‬בשלמות וחלק מחלקות ‪ 11‬ו‪ 16-‬שפסק הדין לסילוק יד בבימ"ש שלום בת‪.‬א‪.‬‬
‫‪ 4188882/,,‬אינו חל לגביהם‪.‬‬
‫‪ .11‬עם ביצוע הפינוי בפועל‪ 4‬בהתאם לסעיף ‪ 3‬לעיל‪ 4‬והשבת החזקה במקרקעין למינהל‪ 4‬אין ולא‬
‫תהיה למינהל ו‪/‬או למי מטעמו ו‪/‬או לכל צד ג' אחר כל טענה ו‪/‬או תביעה‪ 4‬כלפי המערער והם מוותרים‬
‫בזאת באופן בלתי חוזר על כל טענה ו‪/‬או תביעה ו‪/‬או דרישה מכל מין וסוג שהוא כלפי המערער ו‪/‬או‬
‫מי מטעמו‪ 4‬בכל מה שנוגע למקרקעין נשוא הסדר זה"‪.‬‬
‫‪ .1‬ביום ‪ 19/11/86‬פינה התובע את המקרקעין‪ 4‬בהתאם להסכם הפשרה‪.‬‬
‫באישור מסירת הנכס‪ 4‬שנערך באותו מועד‪ 4‬ציין מר ניקי פרנקו (מקבל הנכס מטעם המינהל)‪:‬‬
‫"המשתלה במצב של צמחים בריאים וירוקים מושקים טוב"‪.‬‬
‫‪ .6‬ביום ‪ 12/,/89‬הגיש התובע תביעת פיצויים בפני הועדה לפיצויים חקלאיים של המינהל‪4‬‬
‫הנתמכת בחוות דעתו של השמאי מר שלמה שרף‪ 4‬לפיה במשתלה היו ‪ 384113‬פריטים בני‬
‫פיצוי ועלותם הכוללת היא ‪ .₪ ,41364628‬המינהל הגיש חוות דעת נגדית‪ 4‬שנערכה על ידי‬
‫השמאי מר תמיר שדה‪ 4‬ולפיה גובה הפיצוי הראוי הוא ‪. ₪ 8184888‬‬
‫בהחלטתה מיום ‪ 4 83/6/8,‬קבעה ועדת הפיצויים של המינהל‪ 4‬בראשות כב' השופט (בדימוס)‬
‫עזרא קמא‪ 4‬בין היתר‪:‬‬
‫"‪ . 86...‬הפערים שבין הצדדים הן לגבי מספר הפריטים והן לגבי המחירים‪ 4‬הם קיצוניים‪ .‬כן גם חוות‬
‫הדעת של המומחים והשמאים מטעם שני הצדדים‪ .‬עמדתנו היא שההערכות מטעם התובע‪ 4‬הן‬
‫מוגזמות ובלתי ריאליות‪.‬‬
‫‪ . 89‬אין מנוס בעניין זה‪ 4‬אלא להתבסס על המומחיות והניסיון של חברי הועדה ולפסוק במחלוקת על‬
‫פי "אומדנא דדינא"‪.‬‬
‫עמדות הצדדים‪ 4‬המבוססות על חוות דעת והערכות‪ 4‬לרבות הערכות של "מחירי שוק"‪ 4‬מהולות‪4‬‬
‫למצער‪ 4‬מצד התובע במטען גדול של רגשות‪ 4‬שאינו יכול לתרום בענייננו‪ 4‬להערכה מדויקת‪ -‬הן של‬
‫מספר הפריטים והן לגבי מחירם‪.‬‬
‫עמוד ‪ 3‬מתוך ‪11‬‬
‫עובדה אחת‪ 4‬אינה יכולה להיות מוטלת בספק‪ 4‬מדובר במספר גדול של עצי דקל רגילים‪ 4‬נבטים‪4‬‬
‫ושתילים צעירים‪ 4‬מספר העצים המיוחדים (היקרים) הוא קטן ואין לבסס עליו ממצאים ומסקנות כדי‬
‫לקבוע מחירים על הצד הגבוה‪ 4‬כפי שמבקש התובע‪.‬‬
‫‪ .82‬אחרי ששקלנו כל אלה‪ 4‬נראה לנו לקבוע כדלהלן‪:‬‬
‫א‪ .‬אנו קובעים כי יהא זה צודק ונכון לקבוע‪ 4‬כי מספר הפריטים המזכים בפיצוי יתבסס על‬
‫‪ 184888‬עצים‪.‬‬
‫ב‪ .‬אנו קובעים כי מחירו הממוצע של כל פריט בר‪-‬פיצוי‪ 4‬יהיה סכום ממוצע וכולל של ‪ ₪ 28‬לכל‬
‫פריט‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫הפיצוי בעד המחוברים שסולקו מן השטח‪ 4‬יעמוד על סכום של ‪. ₪ 184888‬‬
‫‪ . 8,‬בהתאם לכך‪ 4‬הפיצוי בעד הפריטים‪ 4‬שהם העצים והשתילים יעמוד על סכום של ‪₪ 2884888‬‬
‫נכון ליום הגשת התביעה‪ .‬הפיצוי בעד המחוברים יהיה ‪ ₪ 184888‬נכון ליום הגשת התביעה‪.‬‬
‫‪ .38‬הפיצוי הכולל לפי התביעה יעמוד על ‪ 2184888‬בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום‬
‫הגשת התביעה ועד התשלום בפועל‪.‬‬
‫יתר חלקי התביעה שהתובע הודיע על חזרתו מהם‪ 4‬וכן התביעה בגין מוניטין‪-‬נדחים‪.‬‬
‫כל צד ישא בהוצאותיו"‪.‬‬
‫התובע הגיש בקשה לדיון נוסף בפני הוועדה‪ 4‬בהתאם לסעיף ‪ 2‬להחלטה ‪ 1883‬של מועצת‬
‫מינהל מקרקעי ישראל‪ 4‬וצירף לבקשתו חוות דעת משלימה של השמאי מר שלמה שרף‪.‬‬
‫בהחלטה מיום ‪ 1/8/18‬דחתה הוועדה את טענותיו של התובע‪ 4‬וקבעה כי החלטתה מיום‬
‫‪ 483/6/8,‬נותרת בעינה‪ .‬בהחלטה נקבע‪ 4‬בין היתר‪:‬‬
‫"‪ . 1‬הפכנו והפכנו בה‪ 4‬ולא ראינו שטעינו בקביעות עובדתיות‪ .‬התובע אומר‪ 4‬כי אפילו היה מסכים‬
‫לקביעה בעניין מספר העצים‪ 4‬בבחינת "הרע במיעוטו"‪ 4‬הרי שאין הוא יכול להסכים למחיר הממוצע‬
‫שקבעה הועדה‪.‬‬
‫‪ .6‬נאמר‪ 4‬ו זאת למעלה מן הצורך‪ 4‬כי אין אנו מקבלים את עמדת התובע לענין מספר העצים‪ 4‬ואנו‬
‫חוזרים וקובעים אשר קבענו לעניין זה‪ 4‬בהחלטה העיקרית‪ .‬המספר שקבענו‪ 4‬כך נראה לנו‪ 4‬היה בו‬
‫משום הטבה עם התובע‪.‬‬
‫אשר למחירי הפריטים‪ 4‬נאמר‪ 4‬כי התובע מבסס את הערכותיו (וגם הערכות המומחים מטעמו)‪ 4‬על כך‬
‫שהפריטים‪ 4‬ברובם‪ 4‬היו עצי דקל בוגרים מזנים שונים‪ .‬לשון אחרת‪ :‬עצים גדולים‪ .‬אף ההערכה‬
‫הנוספת של גב' אגמון‪ 4‬שהגיש התובע‪ 4‬אומרת במפורש‪ 4‬כי היא מבוססת על עצים "יוקרתיים"‪.‬‬
‫מצב זה‪ 4‬אינו עולה בקנה אחד עם העובדות‪ 4‬כפי שבאו לפנינו‪ 4‬וכפי שקבענו לגביהם ממצאים‬
‫עובדתיים‪.‬‬
‫‪ . 9‬לפיכך‪ 4‬גם בענין המחירים‪ 4‬איננו רואים כל הצדקה לסטות מקביעתנו שבהחלטה העיקרית"‪.‬‬
‫עמוד ‪ ,‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ . 9‬אציין‪ 4‬כי המסכת העובדתית‪ 4‬בעיקרה‪ 4‬אינה שנויה במחלוקת (למעט מחלוקת פרשנית‬
‫של חוזי החכירה)‪ 4‬והיא מתוארת בהרחבה בתצהירה של גב' גילה כהן‪ 4‬מטעם המינהל‪.‬‬
‫בעקבות החלטת הוועדה‪ 4‬הגיש התובע תובענה על דרך המרצת פתיחה‪ 4‬בה עתר לקבוע כי‬
‫הסכום שנקבע בחוות דעתו של מר שלמה שרף‪ 4‬המומחה מטעמו‪ 4‬הוא סכום הפיצוי הראוי‬
‫בנסיבות העניין‪ 4‬ובהתאם לה יש לתקן את החלטת הוועדה‪ 4‬ולחלופין עתר להצהיר כי‬
‫החלטת הוועדה אינה מידתית ואינה ראו יה בנסיבות‪ 4‬ולקבוע את סכום הפיצוי לו הוא זכאי‪.‬‬
‫בתשובה להמרצת הפתיחה‪ 4‬טען המינהל כי יש לדחות את התובענה על הסף‪ 4‬לאור סעיף‬
‫‪ 18‬להסכם הפשרה‪ 4‬ולחלופין‪ 4‬יש לברר את המחלוקת בהליך של תביעה כספית רגילה‪.‬‬
‫בהחלטתו מיום ‪ 9/18/18‬קבע כב' סגן הנשיא יהודה זפט‪ 4‬כי התובע רשאי לקבול כנגד‬
‫החלטת הוועדה (וזאת על פי סעיף ‪ 3‬להחלטה ‪ 1883‬של מועצת מקרקעי ישראל)‪ 4‬אך קבע‬
‫כי מן הראוי להעביר את המרצת הפתיחה למסגרת של תביעה כספית רגילה‪ 4‬ובהתאם לכך‬
‫התיר לתובע להגיש כתב תביעה מתוקן‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ 4‬הוגשה התביעה הנוכחית‪.‬‬
‫‪ .2‬המינהל‪ 4‬מצדו‪ 4‬הג יש תביעה שכנגד‪ 4‬להשבת סכום של ‪ ₪ 9184888‬בגין השבת פיצוי‬
‫ששולם‪ 4‬לטענתו‪ 4‬ביתר‪ 4‬שכן לטענת המינהל‪ 4‬התובע זכאי‪ 4‬למעשה‪ 4‬לקבלת סכום של‬
‫‪ 4 ₪ 8194,18‬ולא מעבר לכך‪.‬‬
‫בנוסף‪ 4‬המינהל מביע השגות שונות על המסקנות שהובעו בהערכות השמאים מטעם התובע‪.‬‬
‫התובע הגיש כתב הגנה שכנגד‪ 4‬ובו העלה טענה מקדמית כנגד התביעה שכנגד‪.‬‬
‫טענה מקדמית כנגד התביעה שכנגד‬
‫‪ . ,‬התובע טוען‪ 4‬כי יש לדחות על הסף את התביעה שכנגד‪ 4‬מאחר שהמינהל (התובע שכנגד)‬
‫מעולם לא חלק על גובה הפיצוי שנפסק בוועדת הפיצויים‪ 4‬ואף שילם את סכום הפיצוי ללא כל‬
‫התנגדות‪ .‬לפיכך‪ 4‬משחלפו המועדים המוסכמים‪ 4‬בהתאם להסכם הפשרה והחלטה ‪41883‬‬
‫והמינהל לא חלק על גובה הפיצוי מעולם‪ 4‬הרי שהוא מנוע לעשות כן כעת‪ 4‬במסגרת תביעה‬
‫שכנגד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1‬מתוך ‪11‬‬
‫המינהל טוען‪ 4‬כי אלמלא הוגשה תביעתו של התובע‪ 4‬ממילא גם לא הייתה מוגשת התביעה‬
‫הנגדית‪ .‬עם זאת‪ 4‬מאחר שהתובע קובל על קביעת וועדת הפיצויים‪ 4‬הרי שממילא‪ 4‬ככל‬
‫שקביעה זו מוטעית‪ 4‬המשמעות אינה בהכרח סכום פיצוי גבוה יותר‪ 4‬אלא ייתכן שסכום פיצוי‬
‫נמוך יותר‪ 4‬ולכן הוגשה התביעה שכנגד‪.‬‬
‫כידוע‪ 4‬תקנה ‪(13‬א) לתקנות סדר הדין האזרחי‪ 4‬התשמ"ד ‪ 1,2, -‬מאפשרת לנתבע‬
‫המסתייע בנימוק שיש בו בכדי לבסס תב יעה שכנגד להגיש‪ 4‬בנוסף לכתב ההגנה‪ 4‬כתב‬
‫תביעה שכנגד‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ 4‬אני סבור‪ 4‬כי תביעתו של התובע "מכשירה"‪ 4‬בעצם קיומה‪ 4‬את התביעה שכנגד‬
‫מטעם המינהל‪ .‬העובדה שהמינהל לא חלק קודם לכן על גובה הפיצוי אינה שוללת את‬
‫היתכנותה של התביעה שכנגד‪ 4‬וזאת מאחר שלמינהל מוקנית זכות דיונית להגיש תביעה‬
‫שכנגד‪ 4‬מכח תקנה ‪(13‬א) האמורה‪.‬‬
‫לפיכך‪ 4‬נדחית טענתו המקדמית של התובע‪.‬‬
‫העדויות מטעם הצדדים‬
‫‪ . 18‬התובע הגיש תצהיר מטעמו‪ 4‬וכן תצהירו של השמאי החקלאי‪ 4‬מר גידי גלבוע ז"ל‪.‬‬
‫בנוסף‪ 4‬מסתמך התובע על חוות דעת שמאיות של מר שלמה שרף‪ 4‬מהמועדים ‪ 86/,/82‬ו‪-‬‬
‫‪ 41/,/8,‬שהוגשו במסגרת ההליכים בפני וועדת הפיצויים‪.‬‬
‫מטעם המינהל הוגשו מספר תצהירים וחוות דעת ‪ -‬תצהירו של מר בני פרידליס‪ 4‬שערך‬
‫ספירה של השתילים במשתלה במועדים ‪( 18-11/1/89‬יחד עם האגרונומית גב' רות אגמון);‬
‫תצהירו של מר ניקי פרנקו‪ 4‬מפקח במחוז תל אביב של המינהל‪ 4‬שחתם על קבלת הנכס‬
‫מטעם המינהל; תצהירה של גב' גילה כהן‪ 4‬מנהלת מחלקת עסקאות במחוז תל אביב של‬
‫המינהל; חוות דעת שמאית מיום ‪ 86/11/86‬של מר אמיר חפשי; חוות דעת שמאית מיום‬
‫‪ 9/8/89‬של מר תמיר שדה‪.‬‬
‫המומחים מטעם הצדדים חלוקים לגבי שוויין הנכון והריאלי של ההשקעות במקרקעין (כל‬
‫חוות דעת משקפת את עמדתו של הצד מטעמו הוגשה)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 6‬מתוך ‪11‬‬
‫לצורך הכרעה במחלוקת זו‪ 4‬יש לבחון‪ 4‬ראשית‪ 4‬את היקף המונח "השקעות במקרקעין"‪4‬‬
‫כמשמעו בהסכם הפשרה‪.‬‬
‫פרשנות הסכם הפשרה‬
‫‪ . 11‬כידוע‪ 4‬פרשנותו הראויה של הסכם פשרה היא כפרשנותו הראויה של כל הסכם‪.‬‬
‫בענייננו‪ 4‬הסכם הפשרה קובע‪ 4‬באופן מפורש‪ 4‬כי התובע זכאי לקבלת פיצוי בגין השקעותיו‬
‫במקרקעין המפונים‪.‬‬
‫המונח "השקעותיו במקרקעין" פורט בהסכם הפשרה באופן נרחב‪ 4‬וצויין במפורש כי הכוונה‬
‫לכל המתקנים והצמחים המצויים על גבי המקרקעין‪ 4‬בין שיוותרו שם ובין אם לא‪.‬‬
‫מ כאן נובע‪ 4‬ראשית‪ 4‬שהפיצוי עבור התובע הוא כנגד כלל ההשקעות במקרקעין ערב הפינוי‪4‬‬
‫ואינו רק בגין הצמחים שנותרו על גבי המקרקעין לאחר הפינוי‪.‬‬
‫לפיכך‪ 4‬קיימת נפקות לעיתוי המדויק שבו העריך‪ 4‬כל אחד מהצדדים‪ 4‬את שווי ההשקעות‬
‫הנטען‪.‬‬
‫עריכת חוות הדעת השונות והערכתן‬
‫‪ .18‬התובע טוען‪ 4‬כי ביום ‪ 8,/18/86‬הוא הפנה הודעה למינהל‪ 4‬בה ביקש כי ישלח שמאי‬
‫חקלאי‪ 4‬מומחה לעצי דקלים וציקסים‪ 4‬לצורך עריכת ספירת מלאי משותפת ומוסכמת של‬
‫השתילים במשתלה‪.‬‬
‫בהתאם לכך‪ 4‬ביום ‪ 416/11/86‬יום לפני פינוי המשתלה‪ 4‬הגיע למשתלה שמאי מטעם‬
‫המינהל‪ 4‬מר אמיר חפ שי‪ 4‬יחד עם מר שלמה שרף‪ 4‬שמאי חקלאי‪ 4‬וזאת לצורך עריכת חוות‬
‫דעת מתאימה עבור המינהל‪ 4‬במטרה להעריך את שווי המשתלה ביום פינוייה‪.‬‬
‫על פי הנטען‪ 4‬מר שלמה שרף עיין ברשימה שהוצגה לו על ידי התובע‪ 4‬וערך בדיקות‬
‫פרטניות‪.‬‬
‫התובע התרשם‪ 4‬כי ישולם לו פיצוי הולם‪ 4‬ולפיכך פינה את השטח‪ 4‬ביום‬
‫‪.19/11/86‬‬
‫עמוד ‪ 9‬מתוך ‪11‬‬
‫עם זאת‪ 4‬לאחר הגשת תביעה הפיצויים בפני הוועדה‪ 4‬התברר לתובע‪ 4‬כי חלף חוות הדעת‬
‫השמאית מטעם מר חפשי ומר שרף‪ 4‬שביקרו במשתלה ערב הפינוי‪ 4‬הוגשה מטעם המינהל‬
‫חוות דעת שמאית מטעם מר תמיר שדה‪ 4‬אשר כלל לא ביקר בנכס בטרם הפינוי‪.‬‬
‫בתשובה לכ ך‪ 4‬טוען המינהל‪ 4‬כי ביקורו של מר שרף במשתלה נועד אך ורק על מנת לתת‬
‫הצעת מחיר לשכר טרחה בגין עריכת חוות דעת‪ 4‬ולכן הרישומים שערך בביקורו אינם‬
‫משקפים את היקף האינוונטר‪ 4‬אלא הם נועדו לבחון את היקף העבודה לצורך הגשת הצעת‬
‫מחיר‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית‪ 4‬הסביר מר אמיר חופשי‪ 4‬כי הוא הגיע למשתלה ביום ‪ 416/11/86‬על מנת‬
‫לבחון את שווי ההשקעות במשתלה‪ 4‬ואליו נלווה מר שרף‪ 4‬אשר לו מומחיות בתחום השמאות‬
‫החקלאית (עמ' ‪ 16‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫טענתו זו של מר חופשי מגובה במכתב המינהל מיום ‪ 48/11/86‬בו התבקש מר חופשי לאמוד‬
‫את גובה ההשקעות במשתלה‪ 4‬בהתאם להסכם הפשרה (נ‪.),/‬‬
‫מר חופשי טוען כי לבסוף‪ 4‬המינהל מסר את המשימה לשמאי אחר (עמ' ‪ 19‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫אציין‪ 4‬כי מעדותו של מר חופשי קשה להסיק שביקורו במשתלה‪ 4‬יחד עם מר שרף‪ 4‬נועד בכדי‬
‫לגבש הצעת מחיר בלבד‪.‬‬
‫כך או אחרת‪ 4‬מר שדה מונה לבסוף על ידי המינהל‪ 4‬וניתן להיווכח‪ 4‬כי חוות דעתו נערכה ביום‬
‫‪ 49/8/89‬כלומר למעלה משנה לאחר הפינוי‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ 4‬חוות הדעת של מר שרף מתבססות על ביקור במשתלה יום לפני פינוייה ועל‬
‫רישומים שנערכו באותו מועד (יש לציין‪ 4‬כי חוות הדעת עצמן נכתבו בשנים ‪ 8882‬ו‪.)888, -‬‬
‫כאמור‪ 4‬ביום ‪ 419/11/86‬מועד פינוי המשתלה‪ 4‬ציין מר ניקי פרנקו ‪ 4‬מטעם המינהל‪ 4‬כי‬
‫הצמחים במשתלה‪ 4‬בריאים‪ 4‬ירוקים ומושקים היטב‪.‬‬
‫בסעיף ‪ 3‬לתצהירו‪ 4‬טוען מר פרנקו‪ 4‬כי תיאור המשתלה באופן האמור הוסף על ידי התובע‪4‬‬
‫כתנאי לחתימתו על האישור‪.‬‬
‫עמוד ‪ 2‬מתוך ‪11‬‬
‫מכל מקום‪ 4‬יש להניח‪ 4‬כי מר פרנקו לא היה מאפשר להוסיף על גבי האישור הצהרה שאינה‬
‫נכונה‪ 4‬ולכן גם אם תיאור המשתלה באופן האמור התבקש על ידי התובע‪ 4‬יש להניח שמדובר‬
‫בתיאור נכון‪.‬‬
‫על רקע תיאורה החיובי של המשתלה יום לפני פינוייה‪ 4‬בולט במיוחד תיאורה השלילי‪4‬‬
‫למעלה מחודשיים לאחר מכן‪ 4‬בחוות דעתו של מר תמיר שדה‪.‬‬
‫מר שדה ציין בחוות דעתו כי נספרו כ‪ ,4,88 -‬צמחים וכי‪" :‬ההתרשמות הכללית מהמשתלה‬
‫הינה של 'ג'ונגל' קטן ולא מסודר"‪ 4‬ובנוסף ‪" :‬הצמחים במשתלה במצב ירוד יחסית‪ 4‬בחלקם עם סימני‬
‫כלורוזה‪ 4‬עקב מחסור באור" (עמ' ‪ 8‬לחוות הדעת)‪.‬‬
‫בהמשך חוות דעתו כתב מר שדה‪" :‬מצב הצמחיה במשתלה ‪ -‬ההתרשמות הכללית מהפריטים‬
‫הקיימים במשתלה היא שאיכות הדקלים ירודה‪ 4‬הצמחים לא יפים ואין להם ערך מסחרי גבוה‪ .‬לו היה‬
‫הטיפול בשטח כראוי (דישון‪ 4‬תחזוקה שוטפת ועוד) מחיר הדקלים היה מוערך גבוה יותר‪ ...‬הבאתי‬
‫בחשבון שחלק מהפריטים אינו סחיר כלל עקב מצבם הפיזי‪ 4‬לפיכך האומדן מתייחס לצמחים‬
‫הסחירים בלבד"‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית‪ 4‬אישר מר שדה‪ 4‬כי ידוע לו שהשמאות אמורה להעריך את שווי ההשקעות‬
‫במועד הפינוי (עמ' ‪ ,2‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫‪ . 13‬אני סבור‪ 4‬כי הערכת שווייה של הצמחיה במשתלה‪ 4‬למעלה מחודשיים לאחר מועד‬
‫הפינוי‪ 4‬היא בעייתית‪ 4‬בלשון המעטה‪.‬‬
‫ראשית‪ 4‬מצב דברים זה נוגד את הוראת הסכם הפשרה‪ 4‬לפיה הפיצוי אמור לשקף את שווי‬
‫הצמחים ערב הפינוי‪.‬‬
‫שנית‪ 4‬מועד הביקור במשתלה עשוי להשליך על ההתרשמות ממצב הצמחייה‪ 4‬וכפועל יוצא‬
‫מכך‪ 4‬גם על שוויים המוערך של הצמחים‪.‬‬
‫בהחלט ייתכן‪ 4‬כי התרשמותו השלילית של מר שדה ממצב הצמחייה במשתלה‪ 4‬נובע מהעדר‬
‫טיפול והשקייה ראויים במהלך פרק הזמן שממועד הפינוי ועד מועד השמאות‪.‬‬
‫השערה זו מקבלת חיזוק מדבריו של מר פרנקו בחקירתו הנגדית‪:‬‬
‫"ש‪ :‬אתה זוכר סיטואציה שהתובע הגיע לאחר פינוי המשתלה והתחנן להשקות את השתילים ואמרת‬
‫שאין טעם‪...‬‬
‫ת‪ :‬אני ל א יכול להתווכח עם מה שהוא אומר‪ .‬לא זוכר את המשפטים אני יודע שהיו שורות שתילים‬
‫קטנים שיכול להיות שבהמלצתו כן השקנו"‪( .‬עמ' ‪ ,,‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫ולאחר מכן‪:‬‬
‫עמוד ‪ ,‬מתוך ‪11‬‬
‫"ש‪ :‬השקית מספר שורות של עציצים קטנים‪.‬‬
‫ת‪ :‬כן‪.‬‬
‫ש‪ :‬כל העצים הגדולים לא נגעת בהם‪.‬‬
‫ת‪ :‬לא‪.‬‬
‫ש‪ :‬כמה פעמים השקית‪.‬‬
‫ת‪ :‬פעם פעמיים במשך החודשיים‪.‬‬
‫ש‪... :‬אם אתה אומר פעם פעמיים זה אומר שאתה לפי שיקול דעתך ראית שהשתילים הקטנים ממש‬
‫נבולים ממש לא חיים וריחמת עליהם והשקית אותם‪.‬‬
‫ת‪ :‬קודם כל זה לא מתוקף תפקידי‪ .‬קשה לי לזכור אבל יכול להיות שזאת היתה המלצה שלך או של‬
‫התובע‪ .‬בוודאי לא את כל המשתלה"‪( .‬עמ' ‪ ,6‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫מדברים אלה עולה בבירור‪ 4‬כי הצמחייה במשתלה לא הושקתה כראוי‪ 4‬במהלך פרק הזמן‬
‫שבין מועד הפינוי למועד השמאות (כאמור‪ 4‬פרק זמן של למעלה מחודשיים)‪.‬‬
‫אין בכוונתי להעביר ביקורת אישית כלפי מר פרנקו‪ 4‬שכן תפקידו התמצה בשמירה ופיקוח על‬
‫המשתלה (עמ' ‪ ,,‬לפרוטוקול)‪ 4‬וסביר להניח‪ 4‬שלא הוטל עליו על ידי המינהל לטפל בצמחים‪.‬‬
‫עם זאת‪ 4‬אני סבור כי המינהל בכללו‪ 4‬התנהל באופן בלתי ראוי בכך שלא ערך את שומת‬
‫המשתלה בטרם הפינוי אלא רק חודשיים לאחר מכן‪ 4‬מבלי לדאוג להשקיה וטיפול נאותים של‬
‫הצמחייה במשתלה‪ 4‬במהלך חודשיים אלה‪.‬‬
‫‪ . 1,‬למעשה‪ 4‬התנהלות המינהל מפחיתה‪ 4‬באופן ניכר‪ 4‬מהמשקל שניתן לייחס לחוות הדעת‬
‫מטעמו‪ .‬בהתאם לכך‪ 4‬ניתן לקבוע‪ 4‬כי מצבם הירוד של הצמחים במשתלה במועד ביקורו של‬
‫מר שדה במשתלה‪ 4‬היא פועל יוצא של הזנחה מצד המינהל‪ 4‬שקיבל לידיו את המשתלה‪4‬‬
‫לא חר פינוייה‪ 4‬לצורך שמאות‪ 4‬ולא דאג להשקיית הצמחים באופן שיאפשר הערכה ריאלית‬
‫של שוויים נכון למועד הפינוי‪.‬‬
‫התנהלות המינהל מנוגדת להסכם הפשרה‪ 4‬והיא אף נגועה‪ 4‬לטעמי‪ 4‬בחוסר תום לב‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ 4‬שומת המשתלה בחלוף זמן ניכר ממועד פינוייה‪ 4‬מובילה לתוצאה בלתי מדויקת‬
‫ל א רק מבחינת איכות הצמחים‪ 4‬אלא גם מבחינת כמותם‪ 4‬שכן התובע טוען‪ 4‬וטענתו לא‬
‫הופרכה‪ 4‬שבמהלך התקופה האמורה נגנבו צמחים רבים מהמשתלה (עמ' ‪ 89‬לתצהיר)‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ 4‬מר שרף‪ 4‬בחוות דעתו מיום ‪ 486/,/82‬התייחס להשפעת מימד הזמן על מצב‬
‫הצמחייה‪ 4‬וציין‪" :‬עקב פערי זמן הביקור של שמאי מטעם התובע ‪ ,‬חודשים לפני ביקורי וכ ‪11‬‬
‫חודשים לפני ביקור תמיר שדה‪ 4‬יש להביא בחשבון כי מצב הדקלים והמשתלה היה טוב יותר‪ 4‬ובחלוף‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪11‬‬
‫הזמן וטרם ההפקעה הדרדר מצב המשתלה לרמה שאינה משקפת מצבה‪ 4‬טרם ההודעה על‬
‫הפקעה" (עמ' ‪ 3‬לחוות הדעת)‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית‪ 4‬נשאל מר שרף האם בעת ביקורו במשתלה הוא הבחין בצמחים שמצבם‬
‫אינו תקין ולא ניתן למכרם‪ .‬מר שרף השיב‪" :‬המשתלה כל כך מגוונת עם שתילים רבים מטבע‬
‫הדברים יש תמותה נורמטיבית‪ .‬השאלה היותר נכונה אם התמותה היתה בהיקף לא נורמאלי‪ .‬על כך‬
‫אשיב בשלילה‪ .‬זה טבעי שיהיה" (עמ' ‪ 2‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫עדותו של מר שרף לא הופרכה‪ 4‬ולפיכך‪ 4‬ניתן להניח‪ 4‬כי במועד ביקורו של מר שרף‬
‫במשתלה‪ 4‬ערב פינוייה‪ 4‬מצבם של הצמחים שבה היה תקין‪ 4‬ואיפשר לאמוד את שוויים באופן‬
‫מהימן‪.‬‬
‫לעומת זאת‪ 4‬כאמור‪ 4‬שומת הצמחים לאחר פרק זמן של למעלה מחודשיים שבמהלכו הם לא‬
‫הושקו ולא ט ופלו‪ 4‬מפחיתה במידה משמעותית מהמשקל הראייתי שניתן לייחס לשומה זו‪.‬‬
‫‪ . 11‬מכל מקום‪ 4‬מעבר לעיתוי השומה‪ 4‬קיימת חשיבות גם לאופן עריכתה‪ 4‬ולנתונים שהובאו‬
‫בחשבון בחוות הדעת השונות‪.‬‬
‫בחוות דעתו מיום ‪ 86/,/82‬מפרט מר שרף שיטות שונות לביצוע אומדן לצורך קביעת שווי‬
‫ערך הצמחייה‪ 4‬ולבסוף מציין‪ 4‬כי במקרה הנוכחי‪ 4‬לצורך האומדן‪ 4‬נערכו מדגמים לצפיפות‬
‫האכלוס לצמחים בגדלים שונים‪ 4‬ובהתייחס לספירה המדגמית נבדקה הכמות באינוונטר‬
‫המוערך במשתלה‪.‬‬
‫מר שרף טוען בחוות דעתו‪ 4‬כי בחלק ניכר משטח המשתלה מצויים עצים צעירים מתחת‬
‫לעצים בוגרים‪ 4‬ולכן קיים אכלוס כפול לאותה יחידת שטח‪.‬‬
‫בנוסף‪ 4‬מציין מר שרף‪" :‬רשימת האינוונטר‪ 4‬ביחס לנפחי האכלוס שנצפו במקום הינה סבירה‪.‬‬
‫לתמחור על בסיס מחירי שוק ובהתייחס לגיל השתילים והנוף שנקבע‪ 4‬נוספו גורמי ההתמחות של‬
‫המשתלה שבאו לידי ביטוי בהשקעת זמן וידע לאורך שנים רבות"‪.‬‬
‫בסופו של דבר‪ 4‬קובע מר שרף‪ 4‬כי במשתלה נספרו ‪ 384113‬צמחים‪ 4‬ששוויים הכולל הוא‬
‫‪.₪ 1,4,6,4318‬‬
‫בפתח חוות דעתו מיום ‪ 1/,/8,‬טוען מר שרף כי לצורך חוות הדעת נעשתה השוואת מחירים‬
‫אל מול משתלות אחרות‪ 4‬בהתאם לנפח כלי הקיבול של השתיל‪ .‬אחת ממסקנותיו של מר‬
‫שרף היא שקב יעת הועדה‪ 4‬לפיה המחיר הראוי הוא ‪ ₪ 28‬לפריט‪ 4‬אף נמוך מהממוצע על פי‬
‫הצד הנמוך (‪ 4)₪ ,8‬המתקבל לשתילים בכלי קיבול של עשרה ליטרים בלבד‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬
‫במהלך חקירתו הנגדית הוצגו רשימות שערך מר שרף במהלך ביקורו במשתלה (ת‪ 1/‬ו‪-‬‬
‫ת‪ )8/‬וכן הוצגו תמונות שצילם במקום (ת‪ .)3/‬בנוסף‪ 4‬ציין מר שרף‪ 4‬כי בדיקה פרטנית של כל‬
‫הצמחים במשתלה אמורה לארוך כ‪ 168 -‬שעות‪ 4‬לכל הפחות‪ 4‬והסביר את אופן ביצוע המדגם‬
‫וההשוואה אל מול משתלות אחרות‪ 4‬כבסיס לחוות דעתו (עמ' ‪ 88 - 1‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫‪ . 16‬לצד חוות הדעת של מר שרף‪ 4‬ניצב תצהירו של מר גידי גלבוע ז"ל (הצטערתי לקרא‬
‫בסיכומי התשובה על פטירתו)‪ 4‬אשר טען‪ 4‬כי לצורך ביצוע אומדן של כמות הפריטים הרבה‬
‫שהייתה מצויה במשתלה‪ 4‬הוא ביצע ספירה פרטנית של מספר הצמחים הקיימים ביחידת‬
‫שטח מייצגת‪ 4‬אשר שיקפה את כמות הפריטים ביתר יחידות השטח במשתלה‪ .‬מר גלבוע ז"ל‬
‫קבע‪ 4‬כי על פי ממצאיו‪ 4‬בכל יחידת שטח קיימים ‪ 862‬פריטים‪ 4‬כך שבכל ‪ 188‬יחידות השטח‬
‫במשתלה‪ 4‬מצויים כ‪ 864288 -‬פריטים (מר גלבוע ז"ל העריך כי שטח שגודלו ‪ 69.8‬מ"ר‬
‫במשתלה מהווה ‪ 1%‬משטח המשתלה)‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית‪ 4‬ציין מר גלבוע ז"ל כי הוא נשכר על ידי התובע לצורך השמאות‪ 4‬בערך‬
‫בחודש מאי שנת ‪ 48881‬וכן הסביר את אופן בדיקתו וציין כי הוא מדד וספר את הנתונים‬
‫הרלוונטיים (עמ' ‪ 83 - 81‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫אציין‪ 4‬כי מועד ביקורו של מר גלבוע ז"ל במשתלה אינו לחלוטין ברור‪ 4‬שכן אמנם הוא הועסק‬
‫לצורך שמאות בשנת ‪ 4 8881‬ובתצהירו טען שביקר במשתלה בטרם פינוייה‪ 4‬אך לצד זאת‬
‫טען שערך את חוות דעתו ביום ‪.1,/3/89‬‬
‫מכל מקום‪ 4‬חוות דעת זו תומכת במידה רבה במסקנותיו של מר שרף‪.‬‬
‫לחוות דעת אלה מתווספת רשימת מלאי שערך התובע בעצמו‪ 4‬ביום ‪( 81/8/81‬נ‪4)8/‬‬
‫המחזקת את הרושם הכללי לפיו התובע בדק ועקב אחר מצב המשתלה וכמות הצמחים בה‪.‬‬
‫בנוסף‪ 4‬במהלך הדיון הוגש מכתב מיום ‪ 13/2/82‬שהופנה אל התובע ורעייתו‪ 4‬מאת רו"ח‬
‫שלומי ריעני (ת‪ 4),/‬ובו פירוט של כמות הצמחים במשתלה‪ 4‬כפי שדווחו לתאריך ‪431/18/86‬‬
‫וניתן להיווכח כי המדובר בכמות כוללת של ‪ 384888‬פריטים‪.‬‬
‫מדבריו של התובע עולה‪ 4‬כי מדובר במסמך שנערך לצורך דיווח למס הכנסה (עמ' ‪8,‬‬
‫לפרוטוקול)‪ 4‬ואני סבור‪ 4‬שדווקא משום כך‪ 4‬ניתן לייחס למסמך משקל ראייתי לא מבוטל‪ 4‬שכן‬
‫מדובר בהערכה אובייקטיבית שאינה לצורך ההליך מול המינהל‪.‬‬
‫עמוד ‪ 18‬מתוך ‪11‬‬
‫‪ . 19‬התמונה המתקבלת היא‪ 4‬שהנתונים עליהם מבוססות חוות הדעת מטעם התובע‪ 4‬נאספו‬
‫ונערכו בתקופה הרלוונטית לפעילות המשתלה‪ 4‬או סמוך מאד לפינוייה‪ 4‬ולכן הם עדכניים‬
‫ומשקפים‪ 4‬ככל הניתן‪ 4‬את כמות הפריטים ושוויים‪ 4‬באופן ריאלי‪.‬‬
‫בנוסף‪ 4‬אין מחלוקת‪ 4‬שלתובע מומחיות וניסיון רב בתחום גידול דקלים‪.‬‬
‫עצם קיומו של שיתוף הפעולה בין התובע למר שרף לצורך עריכת חוות דעת‪ 4‬המתייחסת‬
‫לכמות הצמחים ושויים ערב הפינוי‪ 4‬בהתבסס על נתונים הרלוונטיים למועד האמור‪ 4‬מקנה‬
‫משקל נוסף לחוות דעתו של מר שרף‪ .‬אדגיש‪ 4‬כי למרות שלתובע אינטרס מובהק בתביעתו‬
‫(אינטרס כספי)‪ 4‬התרשמותי הברורה ממנו הייתה‪ 4‬שלא מדובר רק באדם בעל מקצועיות‬
‫מיוחדת וייחודית בתחום‪ 4‬אלא אף במי שהפיצוי הכספי‪ 4‬יהא גובהו אשר יהא‪ 4‬אינו "מכפר"‬
‫על צערו בעקבות הצורך לחסל את המקום‪ .‬עדותו הותירה רושם אמין‪ 4‬ולא מצאתי כל סיבה‬
‫לפקפק בנתונים שמסר‪ 4‬הן לגבי מספר הצמחים והן לגבי שווים (שווי‪ 4‬שגובה כראוי‬
‫בהערכתו של מר שרף)‪.‬‬
‫‪ .12‬מר שדה‪ 4‬השמאי מטעם המינהל‪ 4‬נקט בשיטת אומדן שונה מזו שננקטה על ידי מר‬
‫שרף‪.‬‬
‫לטענת מר שדה‪ 4‬בחוות דעתו‪" :‬כיוון שמדובר במשתלה עם צמחיה שבחלקה סחירה‪ 4‬מבחן‬
‫ההשקעות בוצע עפ"י מבחן שווי השוק של הצמחייה הקיימת‪ 4‬בהתייחס לגודלה‪ 4‬גילה ומצבה הפיזי"‪.‬‬
‫מר שדה קבע‪ 4‬כי במשתלה קיימים דקלים רבים‪ 4‬ללא ייחוד‪ 4‬ובחלק ניכר מהפריטים הבוגרים‬
‫נמצאה אי התאמה בין גיל הפריט למצבו הפיזי וגודלו‪ 4‬וההתרשמות הכללית היא שאיכות‬
‫הדקלים ירודה‪.‬‬
‫מר שדה הסיק‪ 4‬כי שווי השוק של ‪ ,3%‬מהצמחים הוא עד ל‪ ₪ 188 -‬לפריט‪ 4‬ו‪ 9,% -‬מהם‬
‫הם נבטים ששווי השוק שלהם הוא עד ‪ ₪ 18‬לפריט‪.‬‬
‫לפיכך‪ 4‬ומאחר שלטענתו‪ 4‬נספרו כ‪ ,4,88 -‬פריטים‪ 4‬הרי שגובה הפיצוי הכולל נקבע על סך‬
‫‪. ₪ 8184888‬‬
‫בחקירתו הנגדית‪ 4‬התייחס מר שדה לאופן שומת הצמחיה‪ 4‬וכן ציין כי למעשה‪ 4‬מר בני‬
‫פרידליס ומר רות אגמון הם אלה שאמדו את שווי הצמחים‪ 4‬והוא עצמו סיכם את הנתונים‪:‬‬
‫"ש‪ :‬אתה סיכמת את הנתונים שהביאו‪.‬‬
‫ת‪ :‬סיכמתי ועשיתי בקרה‪ .‬אני לא מומחה גדול לדקלים‪ .‬אבל כיוון שאני מכיר בחסרונותיי המקצועיים‬
‫לקחתי אנשים שהם אלו המבינים בדקלים‪...‬‬
‫ש‪ :‬בסופו של דבר עבודתך התמקדה בסכימת הנתונים‪.‬‬
‫ת‪ :‬תרגום הנתונים הפיזיים לשמאות שזו המומחיות שלי‪.‬‬
‫ש‪ :‬אני מבהיר את כמות הפריטים והשווי קבלת מבני וגברת אגמון‪.‬‬
‫עמוד ‪ 13‬מתוך ‪11‬‬
‫ת‪ :‬כן"‪( .‬עמ' ‪ 18‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫כאמור‪ 4‬קיים טעם לפגם בכך שהספירה נערכה בחודש ינואר ‪ 48889‬למעלה מחודשיים‬
‫לאחר פינוי המשתלה‪ 4‬אלא שמסתבר‪ 4‬שמר פרידליס אף לא היה מודע למועד הפינוי‪:‬‬
‫"ש‪ :‬ביצעת את הספירה חודשיים פלוס אחרי שהמשתלה פונתה‪.‬‬
‫ת‪ :‬לא יודע מתי פונתה‪.‬‬
‫ש‪ :‬פונתה ב ‪ 19.11.86‬אתה ביצעת את הספירה כחודשיים לאחר מכן‪.‬‬
‫ת‪ :‬אינני יודע מתי המשתלה פונתה אך נכון שהייתי בינואר ‪.8889‬‬
‫ש‪ :‬בהנחה שאכן פונתה במועד שציינת מדובר בספירה שלאחר חודשיים‪ .‬אני רוצה להבין מדוע לא‬
‫בוצעה מיד‪.‬‬
‫ת‪ :‬לא יודע‪ .‬רק בינואר פנה אליי מר שדה‪.‬‬
‫ש‪ :‬איך אתה רוצה שהספירה שלך בית משפט יתייחס אליה כספירה מהימנה כשביצעת אותה‬
‫כחודשיים לאחר הפינוי‪ .‬האם נכון היה אפקטיבי יותר לעשות את הספירה בנובמבר ולא לחכות‬
‫חודשיים?‬
‫ת‪ :‬יכולות להיות כמה משמעויות לאיחור הזה הכל אולי‪ .‬אולי נגנבו שתילים במהלך החודשיים‪.‬‬
‫נושא שני רמת הטיפול‪ .‬אני מבין שבחודשיים האלה השתילים לא טופלו‪ .‬אלה שני הנושאים שעולים‬
‫בדעתי כרגע"‪( .‬עמ' ‪ 69‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫מעבר לכך‪ 4‬אין מחלוקת‪ 4‬שספירת הפריטים על ידי מר פרידליס וגב' אגמון בוצעה שלא‬
‫בנוכחותו של התובע‪ 4‬וגם בכך קיים‪ 4‬לטעמי‪ 4‬טעם לפגם‪.‬‬
‫בחקירתו הנגדית‪ 4‬הופנה מר פרידליס לעניין זה‪:‬‬
‫"ש‪ :‬ביצעת את הספירה עם הגברת אגמון לא בנוכחות התובע‪.‬‬
‫ת‪ :‬נכון‪ .‬התבקשתי לעשות את הספירה על ידי מר תמיר לא הכרתי את התובע שמעתי את השם‬
‫שזאת משתלה שלו‪ .‬לא הכרתי אותו ואני הבנתי ממר תמיר שזה בסדר שאבצע את הספירה גם‬
‫ללא נוכחות התובע‪.‬‬
‫ש‪ :‬הסיטואציה היתה שהגעת למשתלה לבצע ספירה מקצועית נכנסת דרך פירצה בגדר לא בנוכחות‬
‫בעל המשתלה‪ .‬זו ההנחיה שקיבלת‪.‬‬
‫ת‪ :‬נכון‪ .‬פעם ראשונה נכנסתי עם תמיר הוא הראה לי את השטח‪ .‬אח"כ קבעתי עם גברת אגמון‬
‫והחלנו את הספירה‪.‬‬
‫ש‪ :‬אתה נחשפת לרשימות של התובעת (צ"ל התובע) רשימות אוטנטיות שערך במשתלה במשך‬
‫השנים‪.‬‬
‫ת‪ :‬כן‪.‬‬
‫ש‪ :‬באיזה שלב‪.‬‬
‫ת‪ :‬כשנתיים אחרי הספירה בערך"‪( .‬עמ' ‪ 62 - 69‬לפרוטוקול)‪.‬‬
‫עמוד ‪ 1,‬מתוך ‪11‬‬
‫מן הראוי היה לבצע את ספירת השתילים בנוכחות התובע‪ 4‬כפי שהובטח לו בטרם הפינוי‬
‫(ראו בהקשר זה טענתו בסעיף ‪ 11‬לתצהירו‪ 4‬אשר לא הופרכה)‪ 4‬וכן ליתן משקל מסוים‪ 4‬או‬
‫לכל הפחות לעיין ברשימותיו של התובע ובאופן שבו הוא סכם את הפריטים‪.‬‬
‫לא ברור גם כיצד לא באו לידי ביטוי בספירה האמורה נתונים רלוונטיים לשם הערכת שווי‬
‫הפריטים‪ 4‬ובהם‪ :‬גודל‪ 4‬רוחב גזע‪ 4‬גובה וכו'‪.‬‬
‫לסיכום‬
‫‪ .1,‬התביעה מתקבלת‪ 4‬והתביעה שכנגד נדחית‪.‬‬
‫הנתבע יישא בהוצאות התובע בסכום כולל של ‪ 4₪ 1884888‬נכון להיום‪.‬‬
‫ניתן להגיש פסיקתא לחתימתי במקרה הצורך‪.‬‬
‫ניתן היום‪ 4‬כ"ג חשון תשע"ג‪ 82 4‬נובמבר ‪ 48818‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫עמוד ‪ 11‬מתוך ‪11‬‬