‫‪1‬‬
‫בתי המשפט‬
‫ת"א ‪005015700‬‬
‫בית המשפט המחוזי בירושלים‬
‫לפני כבוד השופטת גילה כנפי‪-‬שטייניץ‬
‫בעניין‪:‬‬
‫‪ .1‬י' ברום ביח"ר לאריגים בע"מ‬
‫‪ .0‬ברום מעלה אפרים ‪ 1090‬בע"מ‬
‫‪ .3‬ברום תעשיות טקסטיל ‪ 1003‬בע"מ‬
‫ע"י ב"כ עוה"ד ח' זליכוב ואח'‬
‫‪0570070000‬‬
‫התובעות‬
‫נ ג ד‬
‫שומרה חברה לביטוח בע"מ‬
‫ע"י ב"כ עו"ד מ' תגר‬
‫הנתבעת‬
‫פסק דין‬
‫ביום ‪ , 52.8.52‬בשעות הערב המוקדמות‪ ,‬בעת שכלל העובדים היו בחופשה‬
‫‪.1‬‬
‫מרוכזת‪ ,‬אחזה אש במפעל התובעות המצוי באזור התעשייה מעלה אפרים וגרמה‬
‫לנזקים כבדים‪ .‬האש כילתה את מלאי הבדים שהיה במפעל‪ ,‬וגרמה נזק רב למבנים‪,‬‬
‫מכונות וציוד‪ .‬הנתבעת ביטחה את התובעות במועד הרלבנטי לאירוע השריפה‬
‫בפוליסת "בונוס לעסק"‪ ,‬הכוללת ביטוח סיכוני אש‪ .‬התובעות דורשות מן הנתבעת‬
‫תגמולי ביטוח בסך כ ‪ 11-‬מיליון ‪ ,₪‬בגין הנזקים שנגרמו להן בשריפה‪ .‬הנתבעת‬
‫טוענת כי ידם של מנהלי התובעות הייתה בדליקה וכי מדובר ב"מעשה במתכוון" של‬
‫המבוטח‪ .‬זוהי המחלוקת הטעונה הכרעה‪.‬‬
‫התובעות הן שלוש חברות קשורות העוסקות בטקסטיל (להלן ‪ -‬ברום)‪,‬‬
‫‪.5‬‬
‫המנוהלות כולן ע"י האחים אברהם ברום וצבי ברום‪ .‬אברהם ברום אחראי על‬
‫תחום השיווק והפיננסים‪ ,‬ואילו צבי ברום על תחום התפעול והייצור‪ .‬האחים ברום‬
‫גם מחזיקים במלוא מניות התובעות ‪ 1‬ו ‪ ,5-‬וב ‪ 88%-‬ממניות התובעת ‪ .1‬יתר מניות‬
‫התובעת ‪ 1‬מוחזקות בידי חברה זרה בשם מיירון לימיטד הרשומה באי מן‪ .‬פעילות‬
‫היצור של ברום מבוצעת במפעל המצוי באזור התעשייה מעלה אפרים‪ ,‬והכולל‬
‫מבנים ששטחם כ ‪ 8,555-‬מ"ר (להלן – המפעל)‪.‬‬
‫ביום ‪ 52.8.52‬פרצה שריפה במפעל‪ .‬אין עוד חולק כי השריפה היא תוצאה של‬
‫הצתה בזדון‪ ,‬וזו הייתה גם מסקנתם של חוקרי מכבי האש‪ .‬בעקבות השריפה‪ ,‬ערכה‬
‫הנתבעת חקירה מקיפה של האירוע והנזק שנגרם בעקבותיו‪ .‬במסגרת זו ערכה‬
‫ביקורים במפעל‪ ,‬חקרה את מנהליו ועובדיו‪ ,‬ובחנה מסמכים רבים‪ .‬בתום‬
‫בדיקותיה‪ ,‬דחת ה את דרישת ברום לתגמולי ביטוח‪ .‬במכתב הדחייה ששלחה‬
‫לברום‪ ,‬ביום ‪ , 55.11.52‬באמצעות בא כוחה עו"ד תגר‪ ,‬טענה כי התשתית הראייתית‬
‫שנאספה מצביעה על כך "שסיבתה של השריפה בהצתה מכוונת שמטרתה לזכות‬
‫בתגמולי ביטוח" (נספח ה' לתצהיר אברהם ברום)‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אין חולק כי הנתבע ת ביטחה את ברום במועד הרלבנטי לאירוע‬
‫השריפה בפוליסת "בונוס לעסק"‪ ,‬הכוללת ביטוח סיכוני אש‪ ,‬בגבול אחריות כפי‬
‫שנקבע בפוליסה‪ .‬הפוליסה קובעת סייג לחבות המבטח כאשר הנזק נגרם עקב‬
‫"מעשה במתכוון…של המבוטח" (ס' ‪( 1‬ג) לפרק "סייגים לחבות המבטח לכל פרקי‬
‫הפוליסה"‪ ,‬וראה גם ס' ‪ 52‬לחוק חוזה הביטוח‪ ,‬תשמ"א‪ .)1881-‬הנתבעת טוענת כי‬
‫סייג זה נתקיים וכי ידם של האחים ברום הייתה בהצתה‪.‬‬
‫לאחר שבחנתי את כלל הראיות‪ ,‬הנני סבורה כי עלה בידה של הנתבעת‬
‫להוכיח כי מעורבותם של מנהלי ברום בהצתה מסתברת יותר מאי מעורבותם בה‪,‬‬
‫כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫אופן ביצוע הפריצה וההצתה‬
‫מפעל ברום עוסק בייצור טקסטיל‪ ,‬צביעה ואשפרת בדים‪ .‬המפעל משתרע על‬
‫‪.1‬‬
‫שטח של כ ‪ 8,555-‬מ"ר‪ ,‬במבנה תעשייה חד קומתי המצוי באזור התעשייה מעלה‬
‫אפרים‪ .‬המפעל מוקף גדר חיצונית שבה קבועים שני שערים‪ .‬חזית המפעל פונה‬
‫צפונה לעבר כביש גישה‪ ,‬וקבוע בה פתח הנסגר ע"י דלת מתכת נגררת‪ ,‬וכן פתחי‬
‫חלונות מסורגים‪ .‬חלקו האחורי של המבנה פונה לעבר שטח פתוח‪ ,‬וקבוע בו שער‬
‫מתכת הננעל ע"י מנעול תלי פנימי‪ .‬במרחק של כ‪ 15-‬מ' מהדופן המזרחית של‬
‫המבנה המרכזי מצוי בנין נוסף המשמש כמחסן‪.‬‬
‫ביום ‪ 10.8.52‬יצאו כל עובדי המפעל לחופשה מרוכזת חריגה‪ ,‬אליה אחזור‬
‫‪.8‬‬
‫בהמשך‪ .‬למחרת‪ ,‬ביום ‪ , 18.8.52‬הגיעו האחים ברום פעמיים למפעל‪ ,‬פעם בבוקר‬
‫ופעם אחר הצהריים‪ ,‬לטענתם על מנת למשוך סחורה מוכנה ולהעבירה ללקוחות‬
‫שנזקקו לה בדחיפות‪ .‬לפי עדותם של האחים ברום‪ ,‬הוציאו את הסחורה מן הדלת‬
‫האחורית של המפעל הנעולה במנ עול תלי פנימי‪ ,‬ולאחר הוצאתה נעלו את הדלת‬
‫במנעול הפנימי ויצאו מן היציאה שבחזית המפעל‪ .‬ביציאתם דרכו את מערכת‬
‫האזעקה‪ .‬שבוע לאחר מכן אירעה השריפה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬אין חולק כי השריפה היא תוצאה של הצתה מכוונת‪ .‬בבחינת‬
‫‪.2‬‬
‫המפעל לאחר השריפה‪ ,‬נמצאו סימני שריפה והרס מוחלטים במספר מוקדי אש‪ .‬גם‬
‫במבנה המחסן נמצאו סימני שריפה והרס מוחלטים ללא רצף אש עם המבנה‬
‫הראשי‪ .‬בחצר שבין המבנה הראשי למבנה המחסן נמצאו חביות כימיקלים שנותרו‬
‫ללא סימני שריפה ופיח‪ .‬במבנה הראשי נמצאו סימני חיתוך על לשונית הנעילה‬
‫ולשונית הטריקה של דלת מתכת המובילה אל המשרדים‪ ,‬סימנים אשר בוצעו‪ ,‬ככל‬
‫הנראה‪ ,‬ע"י מכשיר דיסק‪ .‬שלושה מסורגי החלון של חדר החשמל‪ ,‬המצוי בחזית‬
‫המפעל‪ ,‬נחתכו בתחתיתם ונמצאו כשהם מכופפים כלפי פנים חדר החשמל‪ .‬קווי‬
‫הטלפון בארגז התקשורת המצוי באגף הכניסה למשרדים‪ ,‬נחתכו‪ .‬מאידך‪ ,‬מערכת‬
‫גילוי אש‪/‬עש ן הממוקמת סמוך לארגז התקשורת נמצאה שלמה ללא סימני חבלה‪.‬‬
‫מנעול התלי הפנימי של הדלת האחורית (הדרומית) של המפעל‪ ,‬אותה נעלו‪,‬‬
‫לטענתם‪ ,‬האחים ברום‪ ,‬נמצא חסר‪.‬‬
‫על פי חוות דעתו של אלי היינה‪ ,‬מומחה לשריפות מטעם הנתבעת‪ ,‬נמצאו‬
‫במפעל ‪ 2‬מוקדי אש נפרדים ללא קשר וללא רצף אש ביניהם‪ .‬בנוסף נשרף מבנה‬
‫המחסן‪ ,‬ללא סימני מעבר אש מהמבנה הראשי‪ .‬לאור ממצאים אלה‪ ,‬קבע המומחה‬
‫כי השרפה נגרמה כתוצאה מהצתה בזדון‪ ,‬וכי אדם אחד או יותר חדרו אל המבנה‪,‬‬
‫שפכו מאיצים במספר מוקדי אש נפרדים ללא קשר וללא רצף ביניהם‪ ,‬השליכו‬
‫חפצים בוערים והציתו את המ קום‪ .‬עוד קבע כי מוקדי האש הרבים‪ ,‬מתווי הבעירה‬
‫ואופי הנזק מצביעים על שהייה ממושכת של המציתים במקום‪.‬‬
‫במפעל שתי מערכות התראה פעילות‪ :‬מערכת אזעקה לגילוי פריצה‬
‫‪.2‬‬
‫המחוברת בתקשורת קווית למוקד "אגודת השומרים"‪ ,‬ללא שירותי סיור‪ .‬במקרה‬
‫של קריאה אמור המוקד לדווח על כך טלפונית לצבי ברום ולמנהל הייצור של‬
‫המפעל‪ ,‬חנניה בן לולו‪ .‬מערכת זו כוללת גם צופר המותקן מחוץ למבנה‪ .‬מערכת‬
‫נוספת היא מערכת גילוי אש‪/‬עשן‪ .‬מערכת גילוי האש כוללת חייגן קולי אוטומטי‬
‫המיועד לחייג בעת אזעקת אש לכוחות הכיבוי (‪ .)155‬בעת הפריצה למפעל‪ ,‬נחתכו‬
‫קווי הטלפון באופן שמנע העברת קריאה למוקד או למכבי האש‪ .‬הצופר החיצוני של‬
‫מערכת האזעקה הנמצא מחוץ למבנה מולא בקצף קשיח להשתקתו‪ .‬אין חולק ביחס‬
‫לממצאים אלה‪.‬‬
‫בבדיקתו של מומחה למערכות אזעקה מטעם הנתבעת‪ ,‬מר שבתאי עזר‪,‬‬
‫‪.0‬‬
‫נמצא כי מערכות האזעקה היו דרוכות בעת הפריצה‪ ,‬כי במהלך הפריצה לא‬
‫התקבלה קריאה במסופי המוקד‪ ,‬וכי במהלך השריפה לא התקבלה קריאה במכבי‬
‫האש‪ .‬מניתוח דו"חות המוקד המתעדים את פעולת מערכת האזעקה עלה כי‬
‫המערכת נדרכה ביום ‪ 18.8.52‬בשעה ‪( 18:55‬מועד בו עזבו האחים ברום את המפעל)‪,‬‬
‫וכי חיתוך קווי הטלפון אירע ביום ‪ .18.8.52‬כתוצאה מחיתוך קווי הטלפון לא‬
‫התקבלה קריאה במוקד בעת הפריצה‪ ,‬ואף לא קריאה במכבי אש בעת ההצתה‪.‬‬
‫המומחה קבע עוד כי חיתוך קווי הטלפון‪ ,‬מבלי שנתקבלה קריאה במוקד‪ ,‬חייב‬
‫כניסה למפעל דרך חלון חדר החשמל‪ ,‬אזור שאיננו מוגן בגלאים אלקטרוניים‪ ,‬או‬
‫דרך דלת הכניסה המוגדרת כאזור מושהה כניסה‪ .‬לאור זאת‪ ,‬קבע המומחה‪ ,‬מדובר‬
‫באירוע שהתבצע בשני שלבים לפחות‪ :‬כניסה למבנה ביום ‪ 18.8.52‬וניתוק קווי‬
‫הטלפון כהכנה מוקדמת להצתה‪ ,‬וחדירה נוספת למבנה ביום ‪ ,52.8.52‬יום הצתת‬
‫המבנה‪ ,‬כשמערכות הגילוי מנותקות‪.‬‬
‫לפי חוות דעתו של עזר‪ ,‬אין כל ספק כי הפורץ‪-‬מצית ידע בוודאות את אופן‬
‫המיגון האלקטרוני במפעל‪ :‬הפורץ ידע שאין במקום תקשורת אלחוטית או‬
‫סלולארית אלא תקשורת קווית בלבד‪ ,‬שכן חתך את קווי הטלפון בלבד‪ .‬לא בוצעה‬
‫ע"י הפורץ כל חבלה במערכת גילוי אש‪/‬עשן המצויה בסמוך לקווי הטלפון שנחתכו‪,‬‬
‫אף שזו אמורה הייתה לשלוח התראה בעקבות שריפה‪ .‬רק מצית שיודע שהחיבור‬
‫החיצוני הקיים הוא קווי בלבד‪ ,‬לא יחבל במערכת זו כדי למנוע התראת גילוי אש‪.‬‬
‫המצית ידע‪ ,‬אפוא‪ ,‬כי לאחר ניתוק קווי הטלפון‪ ,‬נותקה לחלוטין התקשורת‬
‫החיצונית מן המפעל החוצה‪ ,‬וכי לא קיים כל אמצעי התראה נוסף‪ .‬יתר על כן‪ ,‬על‬
‫מנת לנתק את מערכת האזעקה ע"י חיתוך קווי הטלפון מבלי שתתקבל קריאה‬
‫במוקד‪ ,‬היה על המצית לדעת מהיכן להיכנס למבנה וכיצד להגיע לארון התקשורת‬
‫בו מצויים קווי הטלפון מבלי להתגלות ע"י גלאי המערכת‪.‬‬
‫אין מחלוקת ביחס לעובדות העומדות בבסיס חוות דעתו של עזר‪ ,‬ולמעשה‪,‬‬
‫‪.8‬‬
‫אין גם מחלוקת של ממש ביחס למסקנותיו‪ .‬המומחה למערכות אזעקה מטעם‬
‫ברום‪ ,‬יהודה הלפרין‪ ,‬הסכים בחקירתו בבית המשפט לקביעתו של עזר כי מערכת‬
‫התקשורת הקווית נותקה ביום ‪ ,18.8.52‬או לכל המאוחר ב‪ 2-2 ,55.8.52-‬ימים לפני‬
‫השריפה‪ .‬אין גם חולק כי הפורצים הכירו היטב את המפעל‪ ,‬את סידורי הביטחון‬
‫ומערכות ההתרעה‪ ,‬וכי הייתה להם אינפורמציה פנימית (ראה חוו"ד יגאל אנקורי‬
‫מטעם ברום)‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬שלושה מסורגי חלון חדר החשמל נחתכו בתחתיתם וכופפו כלפי‬
‫‪.8‬‬
‫פנים חדר החשמל‪ .‬הנתבעת טוענת כי כיפוף הסורגים בוצע מתוך חדר החשמל‪,‬‬
‫מתוך כוונה להטעות וליצור מצג של חדירה מחוץ למפעל‪ .‬לצורך כך הגישה את חוות‬
‫דעתו של פרופ' יצחק רומן אשר קבע כי ממאפייני כיפוף המוטות ניתן לקבוע כי‬
‫הכיפוף נעשה מתוך הבניין ולא מחוצה לו‪ .‬כנגד חוות דעת זו‪ ,‬הוגשה חוות דעתו של‬
‫יגאל אנקורי מטעם הנתבעת‪ ,‬אשר טען כי גזירת הסורגים באמצעות מגזריים‬
‫נעשתה מחוץ לחדר החשמל ולא מתוכו‪.‬‬
‫עדותו של אנקורי‪ ,‬אשר עסקה בסוגיות נוספות‪ ,‬עשתה רושם עגום‪ .‬אנקורי‬
‫לא גילה ידע בעובדות האירוע‪ ,‬ובחר להעלות טענות עובדתיות משלו שלא הועלו ע"י‬
‫האחים ברום עצמם‪ .‬כך למשל טען כי צבי ברום היה קורבן לסחיטה ע"י עובדיו‬
‫הערביים‪ ,‬ומשסירב לעמוד בדרישותיהם‪ ,‬הציתו אלה את המפעל‪ .‬לטענה זו לא‬
‫נמצא זכר בעדותו של צבי ברום‪ .‬עוד טען כי השריפה באה בתום תהליך של גניבה מן‬
‫המפעל ונועדה לטשטש את הראיות‪ .‬גם טענת הגניבה לא הועלתה מעולם ע"י‬
‫האחים ברום‪ ,‬לא במשטרה‪ ,‬לא בפני חוקרי הנתבעת ולא בבית המשפט‪ ,‬וההיפך‬
‫הוא הנכון‪ :‬ברום ערכה‪ ,‬בעזרת השמאי ברנפלד‪ ,‬שחזור של כל המלאי שהיה במפעל‪,‬‬
‫על פי שרידי המלאי שנותרו (ראה חוות ד עתו המשלימה של השמאי נחמן ברנפלד‬
‫מטעם ברום)‪ .‬ואולם‪ ,‬חרף המשקל המועט‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬שיש ליתן לחוות דעת אנקורי‪,‬‬
‫אין בידי לאמץ את חוות דעתו של פרופ' רומן‪ .‬לאחר ששמעתי את עדותו של פרופ'‬
‫רומן בבית המשפט‪ ,‬ולאור המשתנים האפשריים הרבים‪ ,‬לא השתכנעתי כי ניתן‬
‫להסיק מסקנות ברורות ביחס לכיוון כיפוף הסורגים‪.‬‬
‫ניתן לסכם את העובדות עד כה באופן הבא‪ :‬השריפה נגרמה כתוצאה‬
‫‪.15‬‬
‫מהצתה בזדון‪ .‬ההצתה בוצעה בשני שלבים‪ :‬האחד‪ ,‬ביום ‪ ,18.8.52‬מועד בו נותקו‬
‫קווי הטלפון והושבתו מערכות ההתרעה‪ ,‬והשני‪ ,‬ביום ‪ ,52.8.52‬מועד בו בוצעה‬
‫ההצתה‪ .‬ההצ תה בוצעה במספר מוקדים נפרדים ברחבי המפעל ובמחסן הסמוך לו‪,‬‬
‫על מנת לגרום נזק רב‪ .‬אין חולק כי בהצתה היה מעורב גורם פנימי המכיר את‬
‫המפעל‪ ,‬את סידורי הביטחון ואת מערכות ההתרעה הכר היטב‪.‬‬
‫ביצוע ההצתה בשני שלבים מגביר את החשד למעורבות בעלי המפעל‪ .‬עצם‬
‫העובדה כי הה צתה בוצעה במעורבותו של גורם פנימי‪ ,‬איננה מצביעה בהכרח על‬
‫מנהלי ברום‪ .‬גורם פנימי יכול שיהיה גם עובד המפעל בעבר או בהווה‪ .‬ואולם‪ ,‬ביצוע‬
‫ההצתה בשני שלבים מעורר חשד של ממש‪ .‬מדוע אדם שהצליח לחדור למפעל‬
‫ולנתק את מערכות ההתרעה‪ ,‬יעזוב את המקום ויחזור רק כעבור ששה ימים‬
‫להציתו? מדוע יעשה כן תוך נטילת סיכון שבמהלך ששה ימים אלה תתגלה הפריצה‬
‫ע"י מי מעובדי המפעל או בעליו? כזכור‪ ,‬כל קריאה המגיעה מן המפעל למוקד‪,‬‬
‫מחייבת אך הודעה לצבי ברום וחנניה בן לולו‪ ,‬מנהל הייצור של המפעל‪ .‬רק שני אלה‬
‫יכולים היו לדעת‪ ,‬בזמן אמת‪ ,‬אם בעת החדירה למפעל ב‪ 18.8.52-‬או בימים שלאחר‬
‫מכן הועברה קריאה למוקד‪ .‬רק בעלי המפעל יכולים היו לדעת אם במהלך ששת‬
‫הימים שחלפו מעת הפריצה‪ ,‬נתגלתה הפריצה ע"י מאן דהוא עובד או עובר אורח‪.‬‬
‫חופשה מרוכזת‬
‫ביום ‪ , 10.8.52‬יומיים לפני הפריצה‪ ,‬נסגר המפעל ועובדיו הוצאו לחופשה‬
‫‪.11‬‬
‫מרוכזת‪ .‬לטענת האחים ברום‪ ,‬הייתה זו תקופת עבודה רגועה יחסית מאחר שרבים‬
‫מלקוחות ברום שהו אף הם בחופשה‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬ומאחר שמספר עובדי הנהלה‬
‫בחברה‪ ,‬לרבות מנהל הייצור חנניה‪ ,‬ביקשו לצאת לחופשה במהלך חודש אוגוסט‬
‫עקב אירועים משפחתיים‪ ,‬סברו כי יהיה זה נכון להוציא את העובדים לחופשה‬
‫מרוכזת‪.‬‬
‫אין חולק כי לפחות ב‪ 2-0-‬השנים שקדמו לשריפה‪ ,‬לא יצאו עובדי המפעל‬
‫לחופשה מרוכזת‪ ,‬למעט בימי חג‪ .‬באופן הרגיל הוצאו עובדי המפעל לחופשה בצורה‬
‫הדרגתית באופן שהמפעל עבד באופן רציף (ראה הודעתו של צבי ברום במשטרה‬
‫נ‪ ,85/‬עמ' ‪ 5‬למטה)‪ .‬דליה בן שלוש‪ ,‬מבקרת איכות במפעל‪ ,‬עבדה עד לאירוע השריפה‬
‫כ ‪ 18-‬שנים במפעל‪ .‬בן שלוש יצאה לחופשה מתוכננת ביום ‪ 10.8.52‬והייתה אמורה‬
‫לחזור לעבודה ביום ‪ .1.8.52‬בעדותה בבית המשפט מסרה כי למעט חופשות חג‪,‬‬
‫הייתה זו הפעם הראשונה בה נסגר המפעל‪ .‬עוד מסרה כי דובר על סגירת המפעל‬
‫לשבוע‪ ,‬וכששאלו הפועלים מתי חוזרים‪ ,‬צבי אמר להם שחנניה בן לולו יודיע להם‬
‫(בע' ‪ .)580‬וראה מהודעתה לחוקרי הנתבעת‪:‬‬
‫"ש"ת‪ :‬אני לחופש יצאתי ביום רביעי ‪...10.8.52‬‬
‫ש"ת‪ :‬ביום רביעי היה דיבור של צביקה במפעל שיוצאים‬
‫לחופש כולם ונסגור המפעל לשבוע‪.‬‬
‫ש"ת‪ :‬היה דיבור שלו שהוא רוצה לנוח‪.‬‬
‫ש"ת‪ :‬צביקה אמר שנחזור אחרי שבוע הוא יודיע לחנניה‬
‫שיודיע לנו‪.‬‬
‫ש"ת‪ :‬הפועלים שאלו מתי חוזרים וצביקה אמר שחנניה‬
‫יודיע להם‪.‬‬
‫ש"ת‪ :‬זאת פעם ראשונה שהמפעל נסגר לגמרי" (נ‪.)28/‬‬
‫פרידה מימון‪ ,‬מבקרת איכות במפעל‪ ,‬עבדה במפעל כשנתיים החל מחודש נובמבר‬
‫‪ .5551‬בהודעתה לחוקרי הנתבעת מסרה כדלהלן‪:‬‬
‫"‪ ...‬לחופש אני יצאתי ביום שלישי לפני שבועיים ב ‪-‬‬
‫‪.12.8.52‬‬
‫ש"ת‪ :‬החופש לא היה מתוכנן‪.‬‬
‫ש"ת‪ :‬מדובר באילוץ של המפעל ז"א שסגרו את המפעל‬
‫בגלל החופשה המרוכזת שצביקה החליט עליה ושחנניה‬
‫סיפר לי זאת שצביקה אמר שיש חופש מרוכז מיום‬
‫חמישי ולי אמרו לצאת יומיים קודם ואז תכננתי לעצמי‬
‫מיום שלישי חופש‪.‬‬
‫ש"ת‪ :‬ההסבר לחופש המרוכז היה שזה בגלל הירידה‬
‫בעבודה אמרו שזה חופש לא אמרו לי לכמה זמן‪.‬‬
‫‪....‬‬
‫ש"ת‪ :‬בשנה שעברה לא היה חופש מרוכז" (נ‪.)25/‬‬
‫האחים ברום טענו בחקירתם כי סגירת המפעל הייתה אילוץ שהוכתב ע"י מספר‬
‫עובדי הנהלה שיצאו לחופשה ולא ניתן היה להפעיל את המפעל בלעדיהם (בע' ‪85-‬‬
‫‪ .) 115 ,81‬צבי ברום הוסיף בחקירתו כי "היה קצת חלש וגם כולם יצאו לחופשה"‬
‫(בע' ‪ .)111‬גם בהודעה שמסר לחוקרי הנתבעת ביום ‪ 58.8.52‬מסר‪" :‬אוגוסט מזה‬
‫שנים תקופה חלשה בעסק‪ .‬השנה היתה שנה חלשה בעסק וגם יותר משנים קודמות‪.‬‬
‫החלטתי שנסגור המפעל לשבוע‪( "...‬נ‪.)12/‬‬
‫יצוין כי במקביל לטענותיהם ל"תקופה חלשה" בעסק‪ ,‬ועל מנת להדגיש את‬
‫חוסנו של המפעל ומצבו הטוב‪ ,‬טענו האחים ברום כי בעת יציאת המפעל לחופשה‬
‫היו לברום מספר הזמנות גדולות על סך כולל של ‪ 201,505‬דולר‪ ,‬כולל הזמנה לייצוא‬
‫מחברת טרייד לינקר בשווי כ‪ 155,555-‬דולר‪ .‬טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם‬
‫הטענה ל"תקופה חלשה בעסק"‪ .‬גם חתונת בנו של מנהל הייצור חנניה הייתה‬
‫מיועדת להתקיים רק בחודש ספטמבר ‪( 5552‬עדות צבי ברום‪ ,‬בע' ‪ ,)115‬לפיכך ספק‬
‫אם היה אילוץ ממשי שחייב את הוצאת העובדים לחופשה מרוכזת חריגה זו‪.‬‬
‫הכנסת שינויים בפוליסת הביטוח‬
‫פוליסת ביטוח העסק לשנת ‪ 5552‬הועברה לברום בסוף פברואר ‪.5552‬‬
‫‪.15‬‬
‫פוליסה זו הייתה חידוש של הפוליסה מן השנה קודמת ללא כל שינוי (ס' ‪ 1‬לתצהיר‬
‫אהוב ה זליג מטעם הנתבעת)‪ .‬אין חולק כי בחודש אוגוסט ‪ ,5552‬זמן קצר לפני‬
‫אירוע השריפה‪ ,‬ביקש אברהם ברום מן הנתבעת להכניס שינויים בפוליסת הביטוח‪,‬‬
‫שינויים המתייחסים לאמצעי מיגון העסק‪ :‬ביום ‪ 8.8.52‬פנה אברהם ברום לחברת‬
‫הביטוח ועל גבי העתק הפוליסה ביקש מספר תיקונים לפוליסה‪ .‬לצד הדרישה‬
‫בפוליסה למערכות אזעקה המחוברות "קווית ואלחוטית לחברת שירותי מוקד‬
‫המפעילה ניידת סיור באזור מיקום העסק" מציין אברהם‪" :‬סוכם בדבר שתי‬
‫מערכות אזעקה אבל אין אפשרות לחיבור אלחוטי אלא רק קווי"‪ .‬לאחר שהפוליסה‬
‫תוקנה כבקשתו‪ ,‬תוך הסרת הדרישה לחיבור אלח וטי‪ ,‬פונה אברהם בשנית לחברת‬
‫הביטוח‪ ,‬ביום ‪ , 11.8.52‬על גבי העתק הפוליסה המתוקנת‪ ,‬ומוסיף‪" :‬קיבלתי את‬
‫התיקונים‪ .‬רק הערה אחת נוספת‪ ,‬החיבור הקווי הינו למוקד שמודיע טלפונית‬
‫לבעלי העסק ולמנהל המקומי‪( "...‬נ‪.)11/‬‬
‫אברהם נשאל ע"י חוקרי הנתבעת מדוע הוכנסו השינויים בפוליסה‪.‬‬
‫בתשובתו טען כי הדבר נעשה בעקבות ביקורו של סוקר מטעם חברת הביטוח‬
‫במשרדי החברה בפתח תקווה לבדיקת המיגונים‪ .‬בעקבות הביקור‪ ,‬ובשל החופשה‬
‫המרוכזת המתוכננת‪ ,‬בדק את סוגיית המיגון בפוליסה‪" ,‬ואז נתקלתי בקטע המשדר‬
‫האלחוטי ואותו ביקשתי לתקן" (נ‪ .)0/‬גרסתו זו של אברהם הופרכה‪ .‬בעדותו בבית‬
‫המשפט אישר אברהם כי לא התקיים כל ביקור של סוקר מטעם חברת הביטוח‬
‫בחודש אוגוסט או בסמוך לו (בע' ‪ .)85‬צבי ברום מסר לחוקרים גרסה אחרת ולפיה‬
‫הוא זה אשר יזם את השינויים בפוליסה לאחר שנתברר לו באקראי על ריבוי‬
‫הפריצות באזור (תמליל שיחה עם צבי ברום‪ ,‬נספח ב' לתצהיר החוקר רונן כץ)‪.‬‬
‫ברי כי לשינויים שהוכנסו בפוליסה הייתה חשיבות של ממש להבטחת‬
‫הכיסוי הביטוחי באירוע ביטוחי מן הסוג שאירע‪ .‬גרסאות האחים ברום לסיבת‬
‫השינויים ועיתויים סתרו זו את זו‪ .‬גרסתו של אברהם אף הופרכה‪.‬‬
‫התנהגות האחים ברום בערב השריפה‬
‫הודעה על השריפה נמסרה לאברהם ברום לראשונה בשעה ‪ ,10:15‬עת שהה‬
‫‪.11‬‬
‫במשרדי ברום בפתח תקווה‪ .‬בשעה זו לערך קיבל שיחה טלפונית מן המשרד לאיכות‬
‫הסביבה‪ ,‬בה נמסר לו‪ ,‬לטענתו‪ ,‬כי פרצה שריפה במפעל וכי האש תחת פיקוח‪ .‬לדברי‬
‫אברהם "צלצלתי מיד לצביקה בעת שהיה בביתו באותו זמן ודיווחתי לו על‬
‫הדברים‪ .‬צביקה אמר לי שידוע לו העניין מחנניה שלנו‪ .‬אמרתי לצביקה שיסע‬
‫למפעל עם חנניה ואני לא נסעתי כי היה לי כאב ראש אדיר" (ראה הודעתו של‬
‫אברהם ברום לחוקרי הנתבעת מיום ‪ 11.8.52‬נ‪ .)8/‬לפי עדותו של אברהם‪ ,‬נסע לביתו‬
‫ובשל כאב הראש מ מנו סבל‪ ,‬הלך לישון עם הגיעו הביתה‪ .‬רק השכם בבוקר המחרת‬
‫התקשר אליו צבי‪ ,‬הודיע לו על גודל הנזק‪ ,‬והשניים נסעו יחדיו למפעל‪.‬‬
‫בחינת שיחותיו הטלפוניות של אברהם מערב השריפה מורה כי אברהם לא‬
‫שוחח כלל עם צבי לאחר קבלת ההודעה‪ .‬שיחתו הראשונה עם אחיו‪-‬שותפו באותו‬
‫ערב נתקיימה רק בשעה ‪ ,18:12‬עת צבי התקשר אליו לשיחה קצרה ביותר‪ ,‬בת ‪88‬‬
‫שניות (ראה סקירת שיחותיו הטלפוניות של אברהם באותו ערב בעדותו בע' ‪.)155‬‬
‫אברהם עזב את המשרד בשעה ‪ ,18:12‬השעה בה דרך את מערכת האזעקה במקום‬
‫(בע' ‪ 11‬לפרוטוקול‪ ,‬נ‪ ,)1/‬הסיע את אחד העובדים למחסום ראנתיסי ונסע לביתו‪.‬‬
‫התנהגותו של אברהם מעוררת תמיהה ואיננה סבירה‪ .‬אברהם מקבל הודעה‬
‫על שריפה שפרצה במפעל‪ ,‬ואיננו עושה דבר בעקבותיה‪ :‬הוא אינו נוסע למפעל‪,‬‬
‫ואיננו טורח להתקשר לאיש‪ ,‬גם לא לצבי‪ ,‬שותפו לעסקים‪ ,‬ולהודיעו על השריפה‪.‬‬
‫שיחתו הראשונה עם צבי מתקיימת כשעה לאחר מכן‪ ,‬בשיחה קצרצרה‪ ,‬שספק אם‬
‫יש בה כדי להכיל גם דיווח על השריפה‪ ,‬גם דיווח על מיקום האחים ומצבם‪ ,‬וגם‬
‫דיון על דרך פעולתם‪ .‬אברהם טוען לכאב ראש "אדיר" בגינו לא התאפשר לו להגיע‬
‫למפעל‪ ,‬ובשלו הלך לישון מיד עם הגיעו הביתה‪ .‬בפועל‪ ,‬למרות כאב ראש "אדיר"‬
‫זה‪ ,‬נשאר אב רהם במשרד עוד כשעתיים‪ ,‬שלאחריהן הוא מסיע עובד למחסום‬
‫ראנתיסי‪ ,‬ורק אז נוסע לביתו והולך לישון‪ .‬אברהם הסביר את התנהגותו בכך שסבר‬
‫שאין מדובר במקרה חירום‪ .‬לדבריו‪ ,‬כשקיבל את ההודעה על השריפה נאמר לו כי‬
‫השריפה תחת בקרה של המשרד לאיכות הסביבה‪ ,‬וכי בשטח המפעל נמצאים כוחות‬
‫כיבוי אש "זה לא נשמע כמו מקרה חירום כל כך" (בע' ‪ .)18‬הסבר זה איננו משכנע‪.‬‬
‫שריפה‪ ,‬בין אם נמצאים במקום כוחות כיבוי ובין אם לאו‪ ,‬היא מקרה חירום‪.‬‬
‫שריפה של מפעל טקסטיל גדול‪ ,‬מקור פרנסתם של האחים ברום ועובדים רבים‪ ,‬קל‬
‫וחומר‪ .‬ויודגש‪ ,‬אברהם ברום הוא זה אשר טרח לנסוע פעמיים למפעל ביום ‪,18.8.52‬‬
‫יחד עם אחיו‪ ,‬רק לשם משיכת סחורה ללקוחות‪ ,‬אולם שריפה במפעלו אינה נשמעת‬
‫לו מצב חירום המצדיק נסיעה למפעל‪ .‬תמוהה עוד יותר התעלמותו של אברהם מן‬
‫השריפה‪ ,‬באופן שאין הוא טורח להתעדכן מאחיו באופן שוטף על מצב הדברים ועל‬
‫נזקי השר יפה‪ .‬התנהגותו של אברהם השומע על פריצת דליקה במפעלו‪ ,‬אינו מודיע‬
‫על כך לאחיו‪ -‬שותפו‪ ,‬אינו נוסע למפעל‪ ,‬נשאר במשרדו עוד שעתיים והולך לישון‬
‫בביתו‪ ,‬אף מבלי להתעניין ולהתעדכן לגבי גורל המפעל‪ ,‬איננה סבירה ומעוררת חשד‬
‫כי ידע מראש על השריפה ואולי אף ביכר להרחיק עצמו ממנה‪.‬‬
‫צבי ברום קיבל את ההודעה על השריפה בשעה ‪ 18:15‬לערך‪ .‬לדבריו‪ ,‬היה‬
‫‪.18‬‬
‫באותה עת בדרכו ממשרדי החברה בפתח תקווה לביתו‪ .‬המזכירה עדנה אדטו‬
‫התקשרה אליו ומסרה לו כי קצין הביטחון של הישוב מעלה אפרים הודיעה כי‬
‫פרצה שריפה במפעל‪ .‬לדברי צבי‪ ,‬בשלב זה עדנה לא ידעה לספר לו מהו היקף‬
‫השריפה‪ .‬עם קבלת ההודעה‪ ,‬התקשר לאחיו אברהם ולחנניה בן לולו‪ ,‬מנהל המפעל‪.‬‬
‫בשיחה התברר לו שאברהם אינו חש בטוב‪ ,‬ולפיכך סוכם כי בשלב זה‪ ,‬בטרם נודע‬
‫היקף השריפה‪ ,‬אברהם יישאר בביתו וחנניה וצבי ייסעו יחדיו למפעל‪ .‬צבי המתין‬
‫לחנניה שהגיע מאשדוד‪ ,‬ויצא אל המפעל רק בשעה ‪ 55:55‬לערך‪ .‬בדרכו למפעל קיבל‬
‫שיחה מן המשטרה בה נתבקש להגיע לתחנת המשטרה במעלה אפרים לחקירה‬
‫ראשונית לפני הגעתו למפעל‪ .‬בהגיעו לתחנת המשטרה נגבתה עדותו‪ ,‬ובסיומה "פרץ‬
‫בבכי כאשר הוא מבכה את 'מפעל חייו' לדבריו" (ראה האמור במזכרו של רס"ר שי‬
‫דא ‪-‬קוסטה מיום ‪ ,52.8.52‬נ‪ .)15/‬בשעה ‪ 55:55‬לערך התקשר צבי לאברהם‪ ,‬אולם‬
‫שוחח‪ ,‬לדבריו‪ ,‬עם אשתו של אברהם‪ ,‬מאחר שאברהם ישן‪ .‬כשהוא נשאל האם‬
‫סיפר לאשתו של אברהם שהייתה שריפה רצינית‪ ,‬הוא משיב‪" :‬הסברתי לה שהיתה‬
‫שריפה‪ ,‬עדיין לא ידעתי אם היא רצינית או לא כ"כ כי עוד לא ממש נכנסתי פנימה‬
‫כי לא נתנו לנו‪( "...‬בע' ‪ ,110‬וראה גם דבריו בהודעתו נ‪ ,10/‬לפיה "רק כשהגעתי‬
‫למקום האירוע במפעל נודע לי שמדובר בנזק מאוד גדול")‪.‬‬
‫גם התנהגותו של צבי מעוררת תמיהה‪ .‬מעת קבלת ההודעה‪ ,‬ממתין צבי‬
‫לאורך כשעה וחצי לחנניה‪ ,‬האמור להגיע מאשדוד‪ ,‬כדי לנסוע עמו למפעל‪.‬‬
‫בחקירתו במשטרה‪ ,‬עוד לפני שהוא מגיע למפעל ונוכח בגודל הנזק‪ ,‬ובניגוד מוחלט‬
‫להתנהגותו עד לשלב זה‪ ,‬הוא מבכה את אובדן 'מפעל חייו'‪ .‬לטענת צבי‪ ,‬בדרכו‬
‫למפעל קיבל דיווחים אשר המחישו לו את גודל הנזק ולכן הגיב כפי שהגיב‪ .‬אלא‬
‫שטענה זו עומד ת בסתירה לאמור בתצהירו לפיו "בדרכי למפעל קיבלתי מספר‬
‫שיחות טלפוניות‪ ,‬ביניהן מהמשרד לאיכות הסביבה שביקש לברר פרטים על מלאי‬
‫הכימיקלים ומיקומם במפעל‪ ,‬והודיענו כי השריפה נמצאת בשליטה" (ס' ‪55‬‬
‫לתצהיר)‪ .‬תמוה עוד יותר‪ ,‬כאמור‪ ,‬חוסר התקשורת בין האחים ביחס לנזקי‬
‫השרי פה לאחר שצבי כבר הגיע למפעל ונכח בהם במו עיניו‪ .‬על גודל הנזק שגרמה‬
‫השריפה‪ ,‬כפי שראה אותו ביום המחרת‪ ,‬העיד אברהם בתצהירו‪" :‬בבואי למפעל‬
‫בבוקר‪...‬חשכו עיניי‪ ,‬כל מפעל חיינו עלה באש‪ ,‬ההרס היה עצום ועשן ושרידי להבות‬
‫עדיין היתמרו‪ ...‬בקושי החזקתי מעמד‪ ,‬אחי צבי התמוטט‪( "...‬ס' ‪ 11‬לתצהירו)‪.‬‬
‫האם סביר שכאשר "מפעל חייהם" עולה באש‪ ,‬לא ישוחחו האחים כלל‪ ,‬רק בשל כך‬
‫שלאברהם יש כאב ראש "אדיר"??‬
‫צבי הסתבך בסתירות נוספות‪ .‬משנשאל כיצד קיבל לראשונה את ההודעה‬
‫על השריפה רק בשעה ‪ ,18:15‬שעה שאחיו וחנניה קיבלו את ההודעה בשעה ‪10:15-‬‬
‫‪ , 10:85‬טען שיתכן ששכח את הטלפון הנייד במשרדו ולכן לא ניתן היה להשיגו‪ .‬את‬
‫ההודעה על השריפה קיבל לבסוף‪ ,‬לטענתו‪ ,‬בטלפון הסלולארי הקבוע ברכבו‪.‬‬
‫בהמשך העיד על דיווחים שהועברו לו על השריפה במהלך נסיעתו למפעל‪ .‬משעומת‬
‫עם עדותו לפיה נסע למפעל באותו ערב ברכב ממוגן ירי של חברו‪ ,‬ולא ברכבו שלו בו‬
‫מותקן הטלפון הסלולארי הקבוע‪ ,‬טען כי קודם לנסיעתו למפעל נסע למשרד בפ"ת‪,‬‬
‫לאחר שאברהם כבר יצא ממנו‪ ,‬כדי לקחת את הטלפון הנייד‪ .‬כשעומת עם העובדה‬
‫שמערכת האזעקה לא נוטרלה לאחר יציאתו של אברהם מן המשרד‪ ,‬חזר בו‬
‫מגרסתו לפיה השאיר את הטלפון הנייד במשרד (בע' ‪.)110-118‬‬
‫מצבה הכלכלי של ברום‬
‫מצבה הפיננסי של ברום לפני השריפה היה בכי רע‪ .‬על פי חוות דעתו של‬
‫‪.12‬‬
‫רוא"ח אלי זיתוני שהוגשה מטעם הנתבעת‪ ,‬ההיקף הכולל של ההתחייבויות‬
‫הכספיות של שלוש התובעות‪ ,‬על יסוד הדו"חות הכספיים של החברות‪ ,‬נכון ליום‬
‫‪ ,11.15.58‬עמד על סך כ‪ 12.2-‬מיליון ‪ .₪‬היקף ההתחייבויות של שלוש החברות‬
‫לגורמים שלישיים בלבד‪ ,‬בנקים‪ ,‬ספקים ועוד‪ ,‬ללא התחייבויות כלפי בעלי המניות‬
‫ובין החברות ובין עצמן‪ ,‬הגיע לסך ‪ 11‬מיליון ‪ .₪‬כתוצאה מהיקף החובות‪ ,‬שעבדה‬
‫ברום את כל המפעל ותכולתו‪ .‬בדו"חות הכספיים המבוקרים של התובעת ‪ ,1‬החברה‬
‫בה התנהלה עיקר פעילותה העסקית של ברום‪ ,‬מיום ‪ 51.8.52‬נכתב ע"י רואה‬
‫החשבון של ברום‪" :‬מבלי לסייג את חוות דעתנו הנ"ל‪ ,‬אנו מפנים את תשומת הלב‬
‫לביאור ‪ ) 0(1‬בדו"חות הכספיים המצביע על ספקות בדבר המשך קיומה של‬
‫החברה כ"עסק חי"‪ ."....‬בביאור ‪ )5(1‬לדו"חות הנ"ל נכתב‪" :‬הגרעון של החברה‬
‫עולה על ‪ ₪ 13,000,000‬ולפי מצבה הכספי לא תוכל לסלק את חובותיה במהלך‬
‫העסקים הרגיל" (ראה הדו"חות‪ ,‬נספח ח' לתצהיר אברהם ברום)‪ .‬הערות דומות‬
‫הוספו גם בדו"חות הכספיים המבוקרים של התובעת ‪ 1‬לשנת ‪ .5551‬הערת "עסק‬
‫חי"‪ ,‬כהגדרת שי אגוזין‪ ,‬היועץ הכלכלי שחוות דעתו הוגשה מטעם ברום‪ ,‬היא‬
‫"תמרור אזהרה"‪ .‬הערה זו היא אות אזהרה שלחברה אין מקורות מספיקים‬
‫לתשלום חובותיה‪ ,‬וכי החברה יכולה להגיע לסוף דרכה (בע' ‪ .)120‬ויודגש‪ ,‬הערות‬
‫אלה נכתבו ע"י רואה החשבון של ברום המכיר את החברות לפני ולפנים‪ .‬קיימים‬
‫נתונים נוספים המצביעים על הרעה במצבה הפיננסי של התובעת ‪ 1‬בשנת ‪:5558‬‬
‫הגירעון הכספי של התובעת ‪ 1‬גדל מ ‪ 0.8-‬מיליון ‪ ₪‬בשנת ‪ 5551‬ל ‪ 11-‬מיליון ‪ ₪‬בשנת‬
‫‪ ,5558‬ואף הוצאות המימון של התובעת ‪ 1‬עלו בשנת ‪ 5558‬והסתכמו בסך כ‪858,555-‬‬
‫‪ ,₪‬כ ‪ 2%-‬מסך מחזור ההכנסות המצרפי של שלוש החברות‪ ,‬שיעור שעל פי חוות‬
‫דעת זיתוני הוא "גבוה וחריג בכל קנה מידה"‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ .‬לברום היו חובות כבדים לבנקים‪ .‬חובות אלה העמידו בסכנה את‬
‫קווי האשראי שניתנו לברום וחשפו את ברום ללחץ כבד מצד הבנקים לתשלומם‪.‬‬
‫ביום ‪ , 1.5.52‬מספר חודשים לפני השריפה‪ ,‬חתמה ברום על הסכם לפריסת חובותיה‬
‫עם בנק לאומי לישראל בע"מ‪ .‬בהסכם הפריסה הודתה ברום בחוב בסך כ‪5.2-‬‬
‫מיליון ‪ ,₪‬לבנק‪ ,‬נכון ליום ‪ .15.1.52‬עוד התחייבה לשלם לבנק סך ‪ ₪ 25,555‬לחודש‬
‫החל מחודש ינואר ‪ ,5552‬וסך ‪ ₪ 25,555‬לחודש החל מינואר ‪ ,5552‬עד לכיסוי יתרת‬
‫חובה (נ‪ .) 88/‬משמעות הסכם זה היא הפסקת מתן האשראי לברום ע"י בנק לאומי‪.‬‬
‫ברום חבה חוב נוסף בסך כ‪ 5-‬מיליון ‪ ₪‬לבנק דיסקונט‪ ,‬בגינו שילמה לבנק מידי‬
‫חודש כ ‪ .₪ 28,555-‬סכום ההחזר השנתי של ברום לשני הבנקים‪ ,‬הגיע‪ ,‬אפוא‪ ,‬לסך‬
‫כ ‪ 1.8-‬מיליון ‪ ,₪‬קרן בלבד‪ .‬כל הנתונים הללו אושרו ע"י אברהם ברום‪ ,‬איש‬
‫הכספים של קבוצת ברום‪ .‬לדעת רוא"ח זיתוני‪ ,‬ע ל סמך נתונים אלה ניתן לקבוע‬
‫בוודאות כי התובעות לא יכולות היו לעמוד בהתחייבויותיהן כלפי הבנקים‪ ,‬ספקים‬
‫ונושים אחרים במסגרת פעילותן העסקית (בע' ‪.)28-21‬‬
‫לטענת אברהם ברום‪ ,‬היה באפשרותה של ברום לפרוע את חובותיה‪ .‬אמנם‬
‫‪.12‬‬
‫מאזני ברום הראו על הפסדים‪ ,‬אולם לטענתו‪ ,‬חלק גדול מהפסדי הקבוצה נבע‬
‫מ"השקעות גבוהות בציוד טכנולוגי יקר‪ ,‬בפיתוח תהליכים ייחודיים והשקעות‬
‫בשיווק ויצוא מוצרים לארה"ב ואירופה" (ס' ‪ 18‬לתצהירו)‪ ,‬השקעות שאמורות היו‬
‫להניב פירות‪ .‬גם צבי ברום טען בתצהירו כי שנת ‪ 5552‬הייתה שנת תפנית בה בוצעו‬
‫שינויים גדולים במפעל‪ ,‬לרבות הקמת מערכת מחזור מים לשטיפה‪ ,‬שיפוץ מקיף‬
‫במפעל‪ ,‬שיפוץ מקיף של מכונות ומערכת המחשוב (ס' ‪ 18‬לתצהירו)‪ .‬שנת ‪5552‬‬
‫הייתה אמורה‪ ,‬לטענת האחים ברום‪ ,‬להיות שנה של פריצת דרך (בע' ‪ .)25‬טענות‬
‫האחים ברום אינן עולות בקנה אחד עם חוות דעתו של היועץ הכלכלי מטעמם‪ ,‬מר‬
‫שי אגוזין‪ .‬זה קבע בחוות דעתו כי לא הייתה בשנים האחרונות כל השקעה בחידוש‬
‫הציוד‪ ,‬וכי "במאזנים של השנים ‪ 5558-5552‬לא נצפתה כל השקעה ברכוש קבוע‬
‫למעט אלפי ‪ ₪‬בודדים‪ ,‬סכום זניח לכל הדעות" (בע' ‪ 2‬לחוות דעתו)‪ .‬משנתבקש‬
‫להתייחס להצהרותיו של צבי ברום בתצהירו‪ ,‬ביכר שלא לעשות זאת (בע' ‪ .)121‬גם‬
‫מומחה הנתבעת‪ ,‬רוא"ח זיתוני לא מצא בדו"חותיה הכספיים של ברום כל ביטוי‬
‫להשקעה מסיבית בשנים ‪( 5552 -5558‬בע' ‪ .)585‬לא הובאה גם כל ראיה לתנופת‬
‫פיתוח או "פריצת דרך"‪.‬‬
‫שי אגוזין‪ ,‬המומחה מטעם ברום‪ ,‬קבע בחוות דעתו כי לקבוצת ברום‬
‫‪.10‬‬
‫רווחיות מובהקת‪ ,‬וכי קיים "עסק חי"‪ .‬אגוזין היה ער לקיומה של הערת עסק חי‬
‫ולמשמעותה של הערה זו‪ ,‬אולם טען כי "באתי בדברים עם רו"ח צאיג חיים ממשרד‬
‫רו"ח ע‪ .‬איצקוביץ‪-‬ח‪ .‬צאיג‪ ,‬אשר הבהיר לי שהערה זו תקפה בדוחות הכספיים‪,‬‬
‫כאשר כוללים את התחייבויות הקבוצה לבעלי מניותיה‪ .‬ללא התחייבויות הקבוצה‬
‫לבעלי מניותיה‪ ,‬הרי שהערת "עסק חי"‪ ,‬אינה תקפה" (בע' ‪ 8‬לחוות הדעת)‪ .‬רו"ח‬
‫צאיג או מי ממשרדו לא הובאו לעדות‪ ,‬ובנסיבות אלה‪ ,‬הדו"חות הכספיים שערכו‬
‫מדברים בעד עצמם‪.‬‬
‫אגוזין הודה בעדותו כי נכון ליום ‪ 11.15.58‬היו לברום חובות בסכום העולה‬
‫על כ‪ 15-‬מיליון ‪ ₪‬וכי בסכום זה לא לקח בחשבון חובות נוספים (בע' ‪ .)128-122‬עוד‬
‫הודה כי "בהחלט יש כאן דוחות כספיים שמעוררים בעייתיות אצל הקורא הסביר‬
‫שאיננו מומחה‪ .‬בהחלט גרעון בהון הוא סמן שהוא בבחינת תמרור אזהרה‪ .‬יש‬
‫במאזנים גרעון בהון‪ .‬גרעון בהון הוא מטריאלי‪ ,‬אמיתי‪ ,‬בעצם מבטא חוסר יכולת‬
‫להחזיר ולהתמודד עם חובות קיימים" ‪ .‬למרות כל אלה סבר אגוזין כי קיים עסק חי‬
‫ורווחי‪ .‬את מסקנתו זו מבסס אגוזין על שתי טענות‪ :‬האחת‪ ,‬כי בקבוצת ברום אין‬
‫השקעות בציוד‪ ,‬אין צורך בחידוש הציוד‪ ,‬ומדובר ברכוש ש"אינו מתכלה"‪ .‬לפיכך‪,‬‬
‫הפחת החשבונאי‪ ,‬כפי שהוא מוצא את ביטויו במאזנים (‪ 52‬מיליון ‪ ,)₪‬איננו מייצג‬
‫ערך כלכלי‪ ,‬ויש לנטרלו לצורך הערכת מצבה הפיננסי של ברום‪ .‬טענתו השנייה היא‬
‫כי יש לנטרל את חובה של ברום לבעלי מניותיה (‪ 12.8‬מיליון ‪ ,)₪‬לאור הצהרתם של‬
‫בעלי המניות כי אין בדעתם למשוך את כספם מהחברה‪ .‬הערכת מצבה הכלכלי של‬
‫ברום בחוות דעת אגוזין נעשתה‪ ,‬אפוא‪ ,‬תוך נטרול שני אלמנטים חשבונאיים אלה‪.‬‬
‫לעניין מצבה הפיננסי של ברום‪ ,‬יש להעדיף את חוות דעתו של רו"ח זיתוני‬
‫על פני חוות דעתו של אגוזין‪ .‬חוות דעתו של אגוזין‪ ,‬לא רק שאינה מבוססת על‬
‫עקרונות חשבונאיים מקובלים‪ ,‬אלא שאף נערכה על יסוד עובדות שלא הוכחו‪ .‬לא‬
‫הוכח כי להבדיל ממכונות‪ ,‬ציוד או כלים אחרים‪ ,‬הציוד של ברום "איננו מתכלה"‪,‬‬
‫או כי אין צורך בחידו שו‪ ,‬ולא ניתן להתייחס לרכוש בן שנים רבות כרכוש חדש‪ ,‬תוך‬
‫התעלמות (חשבונאית) מן הבלאי שצבר‪ .‬גם "הצהרת בעלי המניות" כי אין בדעתם‬
‫למשוך כספם מן החברה‪ ,‬באה רק מפי המומחה‪ ,‬ואין היא יכולה לבוא במקום‬
‫דו"חותיה הכספיים הרשמיים של החברה המצביעים על קיומו של חוב לבעלי‬
‫המניות‪ .‬מנגד‪ ,‬הערכת מצבה של ברום ע"י זיתוני מתבססת על הדו"חות הכספיים‬
‫שנערכו ע"י רואה החשבון של ברום‪ ,‬המכיר היטב את החברות ואת מצבן הכלכלי‪.‬‬
‫רואה החשבון של ברום הוא אשר בחר להוסיף לדו"חות הערת עסק חי‪ ,‬ואף הביע‬
‫דעתו כי לאור גירעון החברה ומצבה הכספי לא תוכל לסלק את חובותיה במהלך‬
‫העסקים הרגיל‪.‬‬
‫לטענת ברום‪ ,‬ההוכחה הניצחת לכך שברום לא הייתה על סף התמוטטות‬
‫‪.18‬‬
‫כלכלית היא העובדה כי חרף השריפה ונזקיה‪ ,‬ואף שלא שולמו לברום תגמולי‬
‫הביטוח‪ ,‬עדיין המפעל עובד ונושא רווחים‪ .‬האחים ברום הוסיפו וטענו כי לאחר‬
‫השריפה העבירו לבנקים סך ‪ 1.8‬מיליון ‪ ₪‬לפירעון החוב שאינו שנוי במחלוקת‪,‬‬
‫עובדה המעידה על קיומן של רזרבות הוניות לעת מצוקה‪ ,‬ועל מצב כלכלי סביר‪ .‬לא‬
‫ניתן לקבל טענות אלה‪ .‬ראשית‪ ,‬ברום לא הביאה ראיות ביחס למצבה הכלכלי‬
‫לאחר השריפה‪ ,‬וממילא טענותיה לא נבחנו‪ .‬שנית‪ ,‬מן הדו"ח הכספי של התובעת ‪,1‬‬
‫נכון ליום ‪ , 11.15.52‬אשר הוגש ע"י הנתבעת‪ ,‬עולה כי גירעונה של החברה עלה ל‪55-‬‬
‫מיליון ‪ .₪‬רואה החשבון של החברה הוסיף לדו"ח הערת "עסק חי" והוסיף כי‬
‫החברה לא תוכל לסלק את חובותיה במהלך העסקים הרגיל‪ .‬שלישית‪ ,‬מסיכומי‬
‫ברום עולה כי הסכום ששולם לבנקים מ קורו במימוש נכסים פרטיים של האחים‬
‫ברום‪ ,‬ולא מפירעון ממקורותיה של ברום "במהלך העסקים הרגיל" (ס' ‪58‬‬
‫לסיכומים)‪ .‬הצורך במימוש נכסים פרטיים של בעלי המניות לשם פירעון חלקי של‬
‫חובותיה של ברום לבנקים‪ ,‬מעיד דווקא על מצבה הכלכלי הקשה של ברום ולא‬
‫להיפך‪.‬‬
‫ל הוכחת מצבה הטוב‪ ,‬הוסיפה ברום וטענה כי עובר לאירוע השריפה התנהל‬
‫‪.18‬‬
‫מו"מ אינטנסיבי בין ברום לחברת ‪ DFNS‬במטרה להביא למיזוג פעילות קבוצת‬
‫ברום עם חברה זו‪ .‬ברום הוערכה ע"י חברת ‪ DFNS‬בבסיס שווי של ‪1,525,555‬‬
‫דולר‪ ,‬ובמסגרת העסקה שנרקמה‪ ,‬היו אמורים בעלי המניות של ברום לקבל מניות‬
‫בחברת ‪ DFNS‬וכן סכום במזומן‪ .‬לטענת ברום‪ ,‬המו"מ לא הגיע לכלל סיום עקב‬
‫השריפה‪ .‬לתמיכת טענה זו‪ ,‬הובא לעדות מר יוסף פוסטבינדר‪ ,‬מנכ"ל ‪DFNS‬ויו"ר‬
‫מועצת המנהלים של החברה‪ .‬לפי עדותו של פוסטבינדר‪ ,‬בסוף שנת ‪ 5558‬הציע‬
‫לאברהם ברום לשלב את פעילות קבוצת ברום עם פעילות ‪ .DFNS‬במסגרת המו"מ‬
‫העמיד אברהם ברום את שווי הקבוצה על סכום של ‪ 8.2‬מיליון דולר‪ ,‬ואילו‬
‫פוסטבינדר הביע עמדתו כי שווייה ‪ 1.52‬מיליון דולר‪ .‬הערכה זו נעשתה בעזרת רואה‬
‫חשבון ועל יסוד מסמכים רבים שהועברו לעיונו‪ ,‬ביניהם מאזני החברות בשנים‬
‫האחרונות‪ ,‬פירוט תזר ים המזומנים‪ ,‬רשימת צבר הזמנות‪ ,‬שמאות שווי הציוד ועוד‪.‬‬
‫הצעת פוסטבינדר‪ ,‬כפי שהועלתה בפני אברהם ברום‪ ,‬הייתה כי ‪ DFNS‬תיקח על‬
‫עצמה את חובות חברת ברום‪ ,‬למעט החוב לבעלי המניות‪ DFNS ,‬תחזיק במלוא‬
‫מניות החברה הממוזגת‪ ,‬ואבי ברום וצבי ברום יקבלו מניות ב‪DFNS-‬בהתאם‬
‫לגידול בשוויה של ‪ DFNS‬בעקבות הפעולות הנ"ל‪ .‬כן יקבלו סך ‪ 525,555‬דולר‬
‫במזומן‪ .‬כל חבות במס תחול על האחים ברום‪ .‬בחקירתו של פוסטבינדר הובהר כי‬
‫על פי הצעתו‪ ,‬אמור היה פוסטבינדר לשלם‪ ,‬כנגד רכישת החברות על כל נכסיהן‪,‬‬
‫לרבות נכסי נדל"ן‪ ,‬מלאי ומוניטין‪ ,‬את חובותיה של ברום לכל נושיה‪ ,‬למעט האחים‬
‫ברום‪ ,‬ולשלם לאחים ברום יחדיו ‪ 525,555‬דולר‪ ,‬בניכוי חובותיהם לחברה‪ .‬הערכת‬
‫שווייה של ברום ע"י פוסטבינדר בסך ‪ 1.52‬מיליון דולר מקבילה‪ ,‬למעשה‪ ,‬לגובה‬
‫חובותיה של ברום לצדדים שלישיים בסוף ‪ ,5558‬בסך כ‪ 11 -‬מיליון ‪ ,₪‬בתוספת‬
‫‪ 525,555‬דולר‪ .‬משמעות ה צעתו של פוסטבינדר היא‪ ,‬אם כן‪ ,‬שהאחים ברום יקבלו‬
‫תמורת כל מניותיהם‪ ,‬לכל היותר ‪ 525,555‬דולר (בניכוי חובותיהם לחברה)‪ ,‬ואולי‬
‫גם מניות בחברה הממוזגת‪ ,‬ככל שיחול גידול בשווי החברה‪ ,‬גידול אותו לא ניתן‬
‫להעריך מראש‪.‬‬
‫הראיה הטובה ביותר למצבה הכלכלי של ברום בתקופה הסמוכה לשריפה‪,‬‬
‫‪.55‬‬
‫ולאופן בו ראו האחים ברום בזמן אמת את מצבה‪ ,‬מצויה בתגובתה של ברום‬
‫לתביעה שהוגשה נגדה ע"י בנק לאומי‪ .‬בשנת ‪ 5552‬הגיש בנק לאומי תביעה כספית‬
‫נגד ברום‪ .‬תצהירו של אברהם ברום שהוגש במסגרת תביעה זו מלמד על הלחץ‬
‫הכספי הכבד בו הייתה ברום נתונה בתקופה הסמוכה לשריפה‪ ,‬ועל תחושתם של‬
‫האחים ברום כי ברום מצויה על סף התמוטטות כלכלית‪ .‬בתצהירו מיום ‪10.2.52‬‬
‫הצהיר אברהם ברום כי בשלהי שנת ‪ ,5558‬לאחר שחברות ברום נקלעו לקשיים‪,‬‬
‫הודיעו מנהל סניף הבנק כי לאור מצבן של החברות‪ ,‬עומד הבנק לבטל לחברות את‬
‫קווי האשראי‪ ,‬להעמיד את חובן לבנק לפירעון מיידי‪ ,‬להחזיר שיקים שניתנו‬
‫לספקים‪ ,‬להגיש תביעה משפטית‪ ,‬ולממש נכסי נדל"ן שהועמדו כביטחונות לבנק‪ .‬על‬
‫מנת למנוע מן הבנק לממש את איומו‪ ,‬כך נטען‪ ,‬נאלצו האחים ברום לפרוס את‬
‫החוב לתשלומים ולחתום על כתב ויתור‪ .‬עוד מוסיף אברהם ברום‪" :‬יודגש‪ ,‬לא‬
‫הייתה לנו כל ברירה – עמדו בפנינו שתי אפשרויות בלבד‪ :‬או שהבנק יוציא לפועל‬
‫את איומיו‪ ,‬שהיו ממוטטים אותנו כליל‪ ,‬והיו מבחינתנו "גזר דין מוות"‪ ,‬או שהבנק‬
‫יפרוס את חובותינו וכך נוכל להמשיך במהלך העסקים הרגיל‪ .‬לצורך כך היה עלינו‬
‫לחתום על כתב הויתור הלכאורי" (ס' ‪ 8‬לתצהיר אברהם ברום נ‪ .)12/‬וכן‪" :‬כתב‬
‫הויתור הלכאורי נחתם על ידינו עקב המצב הכלכלי הקשה‪ ,‬אליו נקלעו המבקשות‬
‫הנ"ל והאיום הבלתי פוסק של המשיב‪ ,‬למוטט את עסקי המבקשות כאמור"(ס'‬
‫‪ 18.1‬לתצהיר אברהם ברום נ‪.)10/‬‬
‫הזמנות פתוחות בעת השריפה‬
‫להוכחת היקף פעילותה של ברום עובר לשריפה‪ ,‬ולהרחקת מניע כלכלי‬
‫‪.51‬‬
‫להצתה‪ ,‬טענה ברום‪ ,‬הן בפני חוקרי הנתבעת והן בבית המשפט‪ ,‬כי בעת יציאת‬
‫המפעל לחופשה מרוכזת היו לברום מספר הזמנות גדולות מחברות בארה"ב‪ ,‬ביניהן‬
‫הזמנת כלי מיטה של לקוחה חדשה‪ ,‬חברת טרייד לינקר‪ ,‬בשווי כ‪ 155,555-‬דולר‪ .‬עוד‬
‫טענה כי הבד שנדרש להזמנה היה מוכן במלואו במפעל‪ ,‬חלקו היה מודפס וחלקו‬
‫מולבן ומוכן לדפוס‪ .‬בסופו של דבר בוטלה הזמנה זו‪ ,‬לטענתה‪ ,‬בשל הנתבעת‪ ,‬לאחר‬
‫שחוקריה פנו לנציגה של ברום בארה"ב ולמזמינת העבודה בצורה אגרסיבית‪ .‬נושא‬
‫ההזמנות הפתוחות הועלה ע"י אברהם ברום גם בחקירתו במשטרה ביום ‪1.11.52‬‬
‫(נ‪.)8/‬‬
‫להוכחת ההזמנות שהיו פתוחות באוגוסט ‪ ,5552‬הגישה ברום לבית המשפט‬
‫את תצהירו של ג'והן או'קיף‪ ,‬נציגה של ברום בארה"ב‪ ,‬המונה ‪ 8‬הזמנות פתוחות‬
‫ע"ס כולל של ‪ 201,505‬דולר‪ ,‬כולל ההזמנה של טרייד לינקר‪ .‬ג'והן או'קיף לא הגיע‬
‫לארץ למתן עדותו בשל מצבו הבריאותי‪ ,‬וממילא אין תצהירו מהווה ראיה‪.‬‬
‫הנתבעת ערכה חקירה ביחס להזמנה של טרייד לינקר‪ .‬חקירתה‪ ,‬שלא זכתה‬
‫‪.55‬‬
‫לשיתוף פעולה מצד ג'והן או'קיף או מצד טרייד לינקר‪ ,‬העלתה מספר תמיהות‪:‬‬
‫ראשית‪ ,‬חרף ההזמנה הגדולה שאת מחציתה היה על ברום לספק עד ליום‬
‫‪ , 12.8.52‬יצא המפעל לחופשה מרוכזת בשל "ירידה בעבודה"‪ .‬יצוין כי בתצהיר‬
‫תשובתו לשאלון השיב אברהם ברום כי ברום היתה נזקקת ל ‪ 55-58-‬יום לצורך‬
‫ביצוע ההזמנה של טרייד לינקר (שאלה ‪ ,151.8‬נ‪-50/‬נ‪.)58/‬‬
‫שנית ‪ ,‬אברהם ברום אישר כי קודם להזמנה התנהל משא ומתן בין ברום‬
‫לטרייד לינקר‪ ,‬באמצעות סוכנה של ברום‪ ,‬ג'והן או'קיף‪ .‬מו"מ זה כלל גם משלוח‬
‫דוגמאות לטרייד לינקר‪ .‬משנתבקש להמציא את התיעוד על אותו משא ומתן‪ ,‬השיב‬
‫כי כל החומר התכלה בשריפה (נ‪ .) 2/‬בשאלון שהוצג לו נשאל אברהם ברום "האם‬
‫התכתובות בנוגע להזמנות טרייד לינקר הוצאו מהמפעל או מהמשרד בפתח‬
‫תקווה?" ועל כך השיב "מהמשרד בפ"ת" (שאלה ‪ ,151.10‬נ‪-50/‬נ‪ .)58/‬משנשאל‬
‫בחקירתו הנגדית כיצד‪ ,‬אם כן‪ ,‬כלתה התכתובת‪ ,‬השיב כי התכתובת שנערכה‬
‫בדואר אלקטרוני מפתח תקווה תויקה במעלה אפרים והושמדה כולה בשריפה‪,‬‬
‫למעט דוא"ל יחיד נ‪( 11/‬הזמנת העבודה) שנותר במשרדו‪ .‬את הדוא"ל נ‪ 11/‬טרח‬
‫להדפיס לפני השריפה‪ ,‬מאחר שבאותה עת טרם קיבל את ההזמנה הרשמית מטרייד‬
‫לינקר‪ ,‬ובשל חשיבותו של הדוא"ל (בע' ‪ .)82‬עוד טען כי כל תכתובת הדואר‬
‫האלקטרוני שנוהלה במחשבו בפתח תקווה נמחקה בשל וירוס במחשב (בע' ‪.)88‬‬
‫הטענה לוירוס במחשב הועלתה לראשונה רק בעדותו של אברהם בבית המשפט‪ .‬אף‬
‫לא הובהר מדוע לא ניתן היה להשיג את אותה התכתובת מן הסוכן ג'והן או'קיף‪,‬‬
‫באמצעותו התנהלה‪ .‬גם טענת אברהם ברום כי הדפיס את נ‪ 11/‬מאחר שטרם קיבל‬
‫את ההזמנה הרשמית מ טרייד לינקר‪ ,‬אינה מתיישבת עם עדותו כי בעת ההיא סבר‬
‫כי זו ההזמנה הרשמית של טרייד לינקר (בע' ‪ ,)82‬כפי שיפורט להלן‪.‬‬
‫שלישית‪ ,‬כאסמכתא להזמנה המציאה ברום לחוקרי הנתבעת את המסמך‬
‫נ‪ .11/‬נ‪ 11/‬הוא דוא"ל מגו'הן אוקיף לברום אשר לו מצורפות שתי הזמנות הנחזות‬
‫להיות הזמנ ות של טרייד לינקר‪ .‬ההזמנות אינן נושאות חותמת או חתימה‪ .‬בדוא"ל‬
‫צוין כי ההזמנות מיועדות לחברת פנסילבניה שיפ ספליי‪ .‬המסמך נ‪ ,11/‬על נספחיו‪,‬‬
‫עורר את חשדה של הנתבעת וחוקריה נסעו לארה"ב במיוחד כדי לברר את אמיתות‬
‫ההזמנה‪ .‬חוקרי הנתבעת לא זכו לשיתוף פעולה מצד ג'והן או'קיף או מצד טרייד‬
‫לינקר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬נתברר בחקירתם כי מסמך ההזמנה שהומצא ע"י ברום‪ ,‬ואשר‬
‫על פי חזותו הוא מסמך של טרייד לינקר‪ ,‬איננו מסמך של טרייד לינקר‪ .‬בחקירתו‬
‫בבית המשפט אישר אברהם ברום כי הנספחים ל‪-‬נ‪ 11/‬אינם מסמכי הזמנה רשמיים‬
‫של טרייד לינקר אלא מסמכים פנימיים שקיבל מן הסוכן שלו בארה"ב‪ ,‬אולם טען‬
‫כי בעת שמסר את המסמכים לחוקרים סבר כי זו ההזמנה הרשמית של טרייד‬
‫לינקר (בע' ‪ .) 82‬רק מאוחר יותר קיבל את ההזמנות הפורמליות‪ ,‬נ‪ .18/‬ההזמנות‬
‫נ‪ 18/‬נושאות תאריך של ‪ ,15.2.52‬ולא ניתן כל הסבר מדוע העביר אברהם ברום‬
‫לחוקרי הנתבעת את ההזמנות נ‪ 11/‬תחת ההזמנות נ‪ ,18/‬אף שאלה היו ברשותו‬
‫באותה עת (בע' ‪ .) 88‬בהערת אגב יוער‪ ,‬כי זו לא היתה הפעם היחידה בה הציגו‬
‫האחים ברום מסמכים בפני חוקרי חברת הביטוח‪ ,‬ומשאלה תהו על אותנטיות‬
‫המסמכים‪ ,‬נטען כי מדובר במסמך פנימי‪ .‬כך היה גם לגבי מסמך נ‪ ,11/‬תעודת‬
‫המשלוח לגביה נטען כי היא מעידה על העברת סחורה מברום ללקוח פרנקל ביום‬
‫‪.18.8.52‬‬
‫רביעית‪ ,‬ברום טענה כי חרף השריפה‪ ,‬היתה טרייד לינקר מוכנה להותיר את‬
‫ההזמנה על כנה ולהאריך את מועד האספקה‪ .‬ההזמנה בוטלה לבסוף‪ ,‬ביום‬
‫‪ ,51.15.52‬רק בעקבות ביקור חוקרי הנתבעת ב טרייד ליניקר‪" :‬כשראו שזה מסתבך‬
‫ככה עם החוקרים‪ ,‬הם ביטלו את זה" (עדות אברהם ברום‪ ,‬בע' ‪ .)155‬לא הוצגה כל‬
‫חליפת מכתבים עם טרייד לינקר הנוגעת להארכת מועד האספקה‪ .‬מאידך‪ ,‬חוקרי‬
‫הנתבעת ביקרו בטרייד לינקר רק ביום ‪ ,58.15.52‬יום אחרי ביטול ההזמנה‪ ,‬וממילא‬
‫לא יכלו להוות סיבה לביטולה‪.‬‬
‫חמישית‪ ,‬על פי הדוא"ל של ג'והן או'קיף הנלווה להזמנה נ‪ ,11/‬היתה‬
‫ההזמנה של טרייד לינקר מיועדת לחברת פנסילבניה שיפ ספליי‪ .‬באופן מוזר‪ ,‬אריה‬
‫איילי‪ ,‬בעליה של חברה זו‪ ,‬נקשר אף הוא לקבוצת ברום‪ .‬אותו איילי היה רשום‬
‫כדירקטור בחברת מיירון לימיטד‪ ,‬חברה זרה הרשומה באי מן‪ ,‬המחזיקה ב‪25%-‬‬
‫ממניות התובעת ‪( 1‬ראה נ‪ .) 28/‬יצוין כי לאורך חקירת חוקרי הנתבעת ולאורך‬
‫ההתדיינות המשפטית‪ ,‬סירבה ברום בקנאות למסור לנתבעת כל מידע על חברה זרה‬
‫זו‪ ,‬השותפה לעסקיה‪ ,‬על בעלי מניותיה‪ ,‬או על טיב קשריה עמה‪ ,‬אף שטענה כי זו‬
‫מחזיקה ‪ 25%‬ממניות התובעת ‪( 1‬ראה ס' ‪ 2‬לכתב התביעה)‪ .‬על פי מסמך שהוצג ע"י‬
‫הנתבעת‪ ,‬חברת מיירון לימיטד נמחקה כבר בשנת ‪( 5551‬נ‪ ,)51/‬אולם האחים ברום‬
‫לא ידעו על כך דבר‪.‬‬
‫חשדות בגורם זר‬
‫לא הונח כל בסיס לחשד שלגורם זר כלשהוא היה עניין להצית את המפעל‪.‬‬
‫‪.51‬‬
‫האחים ברו ם לא טענו כי נגנב דבר מן המפעל‪ .‬להבחנה בין טענה לנזק שנגרם עקב‬
‫הצתה ובין טענה לנזק שנגרם בשל גניבה חשיבות של ממש בשל הכיסוי השונה‬
‫הניתן בפוליסה לכל אחד מן הסיכונים‪ .‬מכאן‪ ,‬שהמניע להצתה ע"י גורם זר יכול‬
‫היה להיות סחיטה‪ ,‬איום או נקם‪ .‬ואולם‪ ,‬משנשאלו האחים ברום ע"י חוקרי‬
‫הנתבעת‪ ,‬מיד לאחר השריפה‪ ,‬האם הם חושדים במישהו כמעורב בשריפה‪ ,‬השיבו‬
‫בשלילה‪ .‬אברהם ברום השיב‪" :‬אין לי חשד במי שיכול להיות מעורב בגרימת‬
‫הצתת המפעל והמחסן שבמעלה אפרים‪ ...‬לא אוימתי ע"י אף אחד‪ ...‬לא שמעתי‬
‫על איומים כלפי אף אחד מעובדי החברות שלנו במעלה אפרים‪ .‬אין לנו סכסוך עם‬
‫אף אחד" (הודעת אברהם ברום מיום ‪ ,58.8.52‬נ‪ .)5/‬עמדה זו אושרה ע"י אברהם‬
‫ברום גם בעדותו (בע' ‪ .)18‬גם צבי ברום מסר "אין לי חשד באף אחד במעורבות‬
‫בהצתה‪ .‬אין לי חשד באף אחד מעובדי‪ ,‬אין לי אויבים‪ .‬אין סכסוך עם ספקים‪,‬‬
‫לקוחות‪ .‬אין תביעות ספ קים ולקוחות אותנו‪ .‬לא הושמעו כלפי שום איומים לא ע"י‬
‫עובדים ולא ע"י שום גורם אחר בעסק או מחוצה לו" (נ‪.)12/‬‬
‫אמנם‪ ,‬בהודעותיהם במשטרה מיום ‪ ,1.11.52‬משנשאלו האם הם חושדים‬
‫במישהו שגרם להצתה‪ ,‬הצביע אברהם ברום על עובד שפוטר חודש חודשיים לפני‬
‫השריפה בשל כך שאיים בסכין על עובד אחר‪ ,‬ועל לקוח לשעבר שנודע לו כי היה‬
‫מעורב בפלילים (נ‪ .) 8/‬צבי ברום הצביע על עובדים שיש עמם סכסוך משפטי‪ :‬עובד‬
‫שעזב בשנת ‪ 1888‬והגיש תביעת פיצויים לאחר שנים‪ ,‬אותו עובד שאיים בסכין על‬
‫עובד אחר ופוטר‪ ,‬ועוד שלושה עובדים שפוטרו בשל אי ציות להוראות מנהל העבודה‬
‫(נ‪ .) 85/‬ואולם טענות אלה הועלו לראשונה רק בחודש נובמבר ‪ ,5552‬כחודשיים‬
‫לאחר השריפה‪ ,‬מועד בו הבינו הא חים ברום כי הנתבעת מייחסת להם מעורבות‬
‫בביצוע ההצתה‪ .‬חשדות אלה לא הועלו ע"י האחים ברום במהלך ההתדיינות‬
‫המשפטית‪.‬‬
‫תמיהות נוספות‬
‫בליל השריפה נסע צבי למפעל במעלה אפריים בטנדר איסוזו ממוגן ירי‪ .‬רכב‬
‫‪.58‬‬
‫זה היה בבעלות צבי ברום ונמכר ביום ‪ 8.8.52‬לחברו‪ ,‬אלכס דור (נ‪ .)85/‬משנשאל צבי‬
‫ע"י חוקרי הנתבעת‪ ,‬כיצד נסע למפעל ברכב שנמכר שבועיים קודם לכן‪ ,‬השיב כי‬
‫ביקש מחברו את הרכב לצורך נסיעה ספציפית זו מאחר שהרכב הוא רכב ממוגן ירי‪.‬‬
‫לדבריו‪ ,‬מסר את הרכב לאלכס שבועיים‪-‬שלושה לפני השריפה‪ ,‬אולם מאז שאל‬
‫ממנו את הרכב מספר פעמים (נ‪ 12/‬מיום ‪ .) 51.8.52‬בהודעה מאוחרת יותר טען כי‬
‫לקח את הרכב מחברו יום קודם לכן‪ ,‬אף שאיננו זוכר מדוע (נ‪ 10/‬מיום ‪.)55.8.52‬‬
‫בהודעה נוספת מיום ‪ 2.15.52‬מסר שאיננו זוכר אם לקח את הרכב מאלכס בצהרי‬
‫יום השריפה‪ ,‬או יום קודם לכן (נ‪ ,) 18/‬ובהודעתו במשטרה מיום ‪ 1.11.52‬טען כי‬
‫ביקש את הרכב מחברו מאחר שהלילה ירד והוא חשש לנסוע למעלה אפרים (נ‪.)85/‬‬
‫בעדותו בבית המשפט טען כי לאחר שקיבל את ההודעה על השריפה התקשר לחברו‬
‫וביקש ממנו את הרכב‪ ,‬ואף נסע לבית חברו בהוד השרון לקחתו‪ .‬לאחר מכן שינה‬
‫גרסתו וטען כי הרכב היה באותה עת ברשותו‪ ,‬מ אחר שהתחייב בפני הרוכש להסיר‬
‫ממנו את המיגונים ולהשיב מצבו לקדמותו‪ .‬הסבר אחרון זה ניתן לראשונה בבית‬
‫המשפט‪ .‬יוסף כי לפי דו"ח ריכוז רכישות דלק של ברום לחודש אוגוסט ‪,5552‬‬
‫תודלק הרכב ע"י צבי ברום יום לפני השריפה (נ‪ .)81/‬הנתבעת רואה בכך ראיה לכך‬
‫שצבי ידע על השרי פה מראש‪ ,‬ידע כי יידרש לנסוע למעלה אפרים‪ ,‬וביכר לעשות כן‬
‫ברכב ממוגן‪ .‬לא ניתן להגיע למסקנה ברורה בסוגיה זו‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬תדלוק הרכב‬
‫יום קודם לשריפה ע"י צבי ברום‪ ,‬ושינויי הגרסה התכופים ביחד למועד נטילת הרכב‬
‫וסיבתה‪ ,‬אכן מעוררים חשד‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬האחים ברו ם היו האחרונים לעזוב את המפעל לפני השריפה‪ .‬שני‬
‫‪.52‬‬
‫האחים הגיעו למפעל פעמיים ביום ‪ :18.8.52‬פעם אחת בבוקר‪ ,‬למשך כשעתיים‬
‫וחצי‪ ,‬ופעם נוספת אחה"צ‪ ,‬למשך כשעה (תשובה ‪(558‬ב) לשאלון נ‪-50/‬נ‪ .)58/‬לטענת‬
‫האחים ברום‪ ,‬הגיעו פעמיים למפעל בעקבות דרישה דחופה מלקוחות לאספקת‬
‫סחור ה‪ .‬יצוין לעניין זה‪ ,‬כי להוכחת מטרת ביקורם במפעל‪ ,‬המציאו האחים ברום‬
‫לחוקרים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬תעודת משלוח של סחורה ללקוח פרנקל‪ ,‬הנושאת את תאריך‬
‫ביקורם (נ‪ .) 11/‬חקירה של חוקרי הביטוח העלתה כי לא הועברה סחורה לפרנקל‬
‫באותו יום‪ .‬בעדותו בבית המשפט טען אברהם ברום לראשונה כי תעודת המשלוח‬
‫שהומצאה היא תעודה פנימית שנועדה לשם העברת הסחורה מן המפעל למחסן‬
‫בפתח תקווה‪ ,‬וכי הסחורה נמשכה ע"י פרנקל מן המחסן רק ביום ‪ .51.8.52‬קיימת‬
‫מחלוקת בין הצדדים בשאלה האם אמנם סופקה סחורה לפרנקל בעקבות ביקורם‬
‫של האחים ברום במפעל ביום ‪ .18.8.52‬הנתב עת טוענת כי הייתה זו הובלת סרק‬
‫פנימית שנועדה לספק לאחים ברום אליבי לשהות במפעל הסגור לצורך ביצוע הכנות‬
‫להצתה‪ .‬איני רואה צורך להכריע במחלוקת זו שכן אין בהכרעה בה כדי להוביל‬
‫למסקנה לה טוענת הנתבעת‪ .‬משמעות רבה יותר יש לעובדה שהסחורה לא הייתה‬
‫נחוצה לפרנקל בדחי פות‪ ,‬ולשינויי הגרסה בעדויות האחים ברום‪.‬‬
‫ביקורם של האחים ברום במפעל העלה סוגיה נוספת‪ .‬הסחורה הוצאה מן‬
‫המפעל‪ ,‬לפי עדות האחים ברום‪ ,‬מן הדלת האחורית של המפעל הנעולה במנעול תלי‬
‫פנימי‪ .‬לאחר הוצאת הסחורה נעלו האחים‪ ,‬לטענתם‪ ,‬את הדלת במנעול הפנימי‬
‫ויצאו מן היציאה שבחזית המפעל‪ .‬ביציאתם דרכו את מערכת האזעקה‪ .‬אין חולק‬
‫כי אותו מנעול תלי פנימי לא נמצא בבוקר שלאחר השריפה‪ ,‬וכי הדלת האמורה‬
‫נמצאה מוגפת אך לא נעולה (לפי חוות דעתו של אלי היינה‪ ,‬על פי סימני פיח שעל‬
‫הדלת ניתן לקבוע כי הדלת הייתה מוגפת עובר לאירוע השריפה)‪ .‬יצוין כי מדובר‬
‫במנעול פנימי שלא ניתן לפרוץ מבחוץ‪ ,‬וככל שהפריצה הייתה מחדר החשמל‪ ,‬על פי‬
‫הנחזה‪ ,‬גם לא היה כל צורך בפריצתו‪ .‬מסקנה אפשרית‪ ,‬אם גם לא בלעדית‪ ,‬היא‪ ,‬כי‬
‫הדלת הושארה פתוחה‪ .‬יוסף עוד כי בבוקר שלמחרת השריפה‪ ,‬אותו בוקר בו נגלה‬
‫לאחים מלוא הנזק שנגרם למפעל‪ ,‬ו בעוד המפעל מעלה עשן‪ ,‬טרחו ונסעו שני האחים‬
‫יחדיו למעלה אפרים ורכשו מנעול חדש לסגירת אותה הדלת‪ ,‬אף שפתחים אחרים‬
‫במפעל נותרו פתוחים וחשופים‪ .‬לטענת האחים ברום‪ ,‬מיהרו לרכוש מנעול לדלת זו‬
‫מאחר שהייתה זו דלת אחורית‪ ,‬בעוד חזית המפעל אובטחה ע"י שומרים (לטענת‬
‫האחים ברום נשכרו ‪ 8‬שומרים כדי לשמור על המפעל ‪ 58‬שעות ביממה עד לשיקומו)‪.‬‬
‫משנשאל צבי ברום מדוע לא הציב שומר גם מאחור‪ ,‬הוא משיב‪" :‬איפה הוא יהיה?‬
‫השומרים היו צריכים לעשות פטרול מסביב‪ ,‬והם לא עשו את זה‪ .‬אז שמנו‬
‫מנעול" (בע' ‪ .)155‬ברי כי בשלב בו נרכש המנעול טרם הוצבו שומרים וטרם ניתן‬
‫היה להיווכח שהם לא מפטרלים מאחור‪ .‬עוד מוזר כיצד בבוקר שלאחר השריפה‪,‬‬
‫כאשר אברהם "בקושי מחזיק מעמד"‪ ,‬וצבי "מתמוטט" (ס' ‪ 11‬לתצהיר אברהם‬
‫ברום)‪ ,‬ממהרים שני האחים יחדיו לסופרמרקט במעלה אפרים כדי לרכוש מנעול‬
‫לדלת האחורית‪.‬‬
‫ביום ‪ 51.15.52‬שכרו האחים ברום את משרד החקירות "ברייר חקירות"‪.‬‬
‫‪.52‬‬
‫משרד החקירות נתבקש ע"י האחים ברום "לחקור את העובדים שנחקרו על ידי‬
‫שליחי חברת הביטוח במגמה לברר את מידת המקצועיות וההיקף של חקירתם‪,‬‬
‫ובאם המידע שנמסר להם ע"י העובדים מכיל חומר שממנו ניתן להגיע למסקנות‬
‫המשליכות על חבות המבטחת כלפי המבוטח‪ .‬ובנוסף לבדוק האם שליחי חברת‬
‫הביטוח נקטו בשיטות לא אתיות בחקירה‪ ,‬קרי‪ ,‬פיתוי על ידי הבטחת תיגמול או‬
‫הפחדה" (ראה דו"ח משרד החקירות נ‪15/‬א)‪ .‬במסגרת חקירה זו נחקרו ‪ 10‬מעובדי‬
‫ברום ונשאלו ל"מהות החקירה שנחקרו ע"י שליחי חברת הביטוח"‪ .‬אברהם ברום‬
‫טען כי חברת החקירות נשכרה כיוון שהתנהלות החוקרים מטעם הנתבעת "גבלה‬
‫בפלילים" עת אלה פנו לעובדיהם בלשון של "תעזרו לנו לעזור לכם"‪ ,‬לשון שהובנה‬
‫כ"קניית עדויות"‪ .‬חברת החקירות נשכרה‪ ,‬לטענתו‪ ,‬גם על מנת לנסות "למצוא את‬
‫האשמים"‪ .‬יצוין כי למטרה שנייה זו אין זכר במטרות החקירה כפי שהוגדרו בדו"ח‬
‫החוקר נ‪ , 15/‬ובפועל לא נערכה חקירה כזו‪ .‬אכן‪ ,‬כטענת הנתבעת‪ ,‬משנתברר כי‬
‫מדובר בהצתה בזדון המבוססת על ידע פנימי‪ ,‬ומשבחרו האחים ברום לשכור משרד‬
‫חקירות שיחקור את עובדיהם‪ ,‬ניתן היה לצפות כי החקירה תתמקד בניסיון לאתר‬
‫חשודים במע שה‪ .‬תחת זאת‪ ,‬בחרו האחים ברום לחקור ולברר מה נמסר ע"י‬
‫העובדים לחברת הביטוח‪ .‬ספק אם מבוטח תמים היה שוכר שירותי חקירה באופן‬
‫מיוחד רק כדי לגלות איזו אינפורמציה מסרו עובדיו לחברת הביטוח‪ ,‬תוך התעלמות‬
‫מוחלטת מבדיקת השאלה מי הצית את מפעלו‪.‬‬
‫ביום ‪ 51.8.52‬רשמו אברהם ברום ואשתו אורית ברום משכון אצל רשם‬
‫‪.50‬‬
‫המשכונות לטובת חותנתו של אברהם ברום‪ ,‬חיותה קמינגר‪ ,‬על "פריטי ציוד חשמלי‬
‫ריהוט וציוד בית‪ "..‬כמפורט ברשימה שצורפה להסכם המשכון‪ .‬לטענת אברהם‬
‫ברום‪ ,‬נרשם השעבוד לאחר שחותנתו הלוותה לעסק סך ‪ ₪ 155,555‬מספר חודשים‬
‫קודם לכן‪ .‬הנתבעת טענה כי רישום זה בא על רקע חששו של אברהם ברום‬
‫מתביעות נושים בעקבות השריפה הצפויה‪ .‬עיתוי הרישום אכן מעלה חשד‪ .‬אברהם‬
‫ברום לא הביא כל ראיה להלוואה‪ ,‬ולצורך ברישום השעבוד‪ .‬אף לא הובהר מדוע‬
‫נרשם שעבוד על נכסיו האישיים של צבי‪ ,‬אף שהחוב הוא חובה של ברום‪.‬‬
‫חקירת המשטרה‬
‫המשטרה חקרה את אירוע ההצתה‪ ,‬ובין היתר את החשד "שמדובר בשריפה‬
‫‪.58‬‬
‫יזומה ע"י הבעלים לצורך הונאת ביטוח‪/‬מס" (נ‪ .)81/‬בסופו של דבר נסגר התיק‪ .‬שני‬
‫הצדדים מבקשים ליחס משקל‪ ,‬מי לחשדותיה של המשטרה ומי לסגירת התיק‪ .‬לא‬
‫הוכח איזו חקירה בוצעה ע"י המשטרה ומדוע נסגר התיק‪ ,‬וממילא אין ליחס‬
‫לעובדות אלה כל משקל‪.‬‬
‫הכרעה‬
‫אין חולק כי אכן אירע אירוע ביטוחי‪ .‬מפעל ברום הוצת ונגרם לו נזק כבד‪.‬‬
‫‪.58‬‬
‫הנתבעת טענה כי המפעל הוצת במתכוון ע"י בעליו‪ .‬טענתה היא לחריג בפוליסה‬
‫השולל את חבותה‪ .‬נטל השכנוע להוכחת טענתה זו מוטל על הנתבעת (ע"א ‪1882/85‬‬
‫רוני סיני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ‪ ,‬פ"ד מז(‪ ,)1881( 221 )2‬ע"א ‪ 08/58‬המגן‬
‫חברה לביטוח בע"מ נ' שלום גרשון הובלות בע"מ‪ ,‬ניתן ביום ‪ .)2.15.52‬ברי כי אין‬
‫באפשרותה של מבטחת להביא ראיות ישירות וחד משמעיות למעורבותו של‬
‫המבוטח בהצתה‪ ,‬ובדרך כלל יהיה על המבטחת להסתפק בהבאת ראיות נסיבתיות‬
‫לכך‪ .‬ברי גם שלא די במניע או בחשד כדי לקבוע את מעורבות המבוטח באירוע‪,‬‬
‫ולשלול את חבות המבטחת לפי הפוליסה‪ .‬ואולם‪ ,‬בענייננו‪ ,‬הביאה הנתבעת שורה‬
‫ארוכה של ראיות נסיבתיות בעלות משקל המעלות חשד כבד כי ידיהם של האחים‬
‫ברום היו בהצתה‪ ,‬אשר עיקרן יסוכם להלן‪:‬‬
‫א‪.‬‬
‫מצבה הכלכלי של קבוצת ברום היה בכי רע‪ .‬מצבה היה כה קשה עד כי רואה‬
‫החשבון של הקבוצה הוסיף בדו"חותיה הכספיים אזהרת עסק חי‪ ,‬וכן הביע‬
‫ספקות לגבי יכולתה לפרוע את חובותיה במהלך העסקים הרגיל‪.‬‬
‫ב‪.‬‬
‫אין חולק כי השריפה היא תוצאה של הצתה מכוונת‪ .‬אין גם חולק כי‬
‫הפורצים‪ -‬מציתים הכירו היטב את המפעל‪ ,‬את כניסותיו‪ ,‬יציאותיו‪ ,‬סידורי‬
‫הביטחון ומערכות ההתרעה‪ ,‬וכי הייתה להם אינפורמציה פנימית‪.‬‬
‫ג‪.‬‬
‫ההצתה בוצעה בשני שלבים‪ :‬האחד‪ ,‬ביום ‪ ,18.8.52‬עת נותקו מערכות‬
‫ההתראה‪ ,‬והשני‪ ,‬ביום ‪ ,52.8.52‬עת בוצעה ההצתה‪ .‬בין שני השלבים הפרידו‬
‫ששה ימים‪ .‬רק צבי ברום ומנהל הייצור של המפעל יכולים היו לדעת אם‬
‫התקבלה קריאה במוקד בין שני השלבים‪ .‬רק מנהלי המפעל יכולים היו‬
‫לדעת אם התגלתה הפריצה ע"י מאן דהוא בין שני השלבים‪.‬‬
‫ד‪.‬‬
‫לפני השריפה‪ ,‬ביום ‪ ,10.8.52‬הוצאו עובדי המפעל‪ ,‬לראשונה מזה שנים‪,‬‬
‫לחופשה מרוכזת‪ ,‬והמפעל נסגר‪.‬‬
‫ה‪.‬‬
‫האחים ברום היו האחרונים לעזוב את המפעל ביום ‪.18.8.52‬‬
‫ו‪.‬‬
‫ימים ספורים לפני הפריצה‪ ,‬פנה אברהם ברום פעמיים לחברת הביטוח‬
‫וביקש לערוך שינויים באמצעי המיגון הנדרשים לפי הפוליסה‪ ,‬באופן‬
‫שהדרישה לחיבור אלחוטי לחברת שירותי מוקד‪ ,‬ולהפעלת ניידת סיור ע"י‬
‫חברה זו ‪ -‬יבוטלו‪.‬‬
‫ז‪.‬‬
‫התנהגות האחים בערב השריפה‪ ,‬וב עיקר העדר תקשורת ממשית ביניהם‬
‫לאחר גילוי השריפה ונזקיה‪ ,‬מעוררת חשד כבד‪.‬‬
‫ח‪.‬‬
‫להרחקת מניע כלכלי‪ ,‬הציגו האחים ברום הזמנת עבודה בעלת היקף של‬
‫טרייד לינקר‪ .‬חקירת הנתבעת העלתה ספקות של ממש ביחס לאמיתות‬
‫הזמנה זו‪.‬‬
‫ט‪.‬‬
‫אין כל חשד ממשי לביצוע ההצתה ע"י גורם זר בעל מניע לעשות כן‪ .‬האחים‬
‫ברום העידו כי לא אוימו ע"י כל גורם שהוא‪.‬‬
‫שרשרת הנסיבות המפורטות לעיל מצביעה על מניע‪ ,‬על הזדמנות‪ ,‬ועל הכנות‬
‫‪.15‬‬
‫לשריפה‪ .‬אין מדובר רק על ראיות המעידות על מעורבותו של גורם פנימי המכיר‬
‫היטב את המפעל‪ .‬בענייננו‪ ,‬נוספו נסיבות נוספות שיש בהן כדי להטיל חשד ישיר‬
‫בבעלי המפעל‪ :‬הדרישה לשינוי תנאי המיגון בפוליסה זמן קצר לפני ההצתה‬
‫(והפרכת הטעם לשינוי כפי שנטען ע"י אברהם ברום)‪ ,‬פער הזמנים בין שלב הפריצה‬
‫וההכנה לבין שלב ביצוע ההצתה (פער המאפשר גילוי הפריצה‪ ,‬ככל שמדובר במצית‬
‫זר‪ ,‬וסיכול ההצתה)‪ ,‬הוצאת העובדים לחופשה מרוכזת לראשונה מזה שנים‪ ,‬והעדר‬
‫חשד בגורם זר‪ .‬יש בשרשרת ראיות זו כדי להעביר את הנטל לתובעות להביא ראיות‬
‫שיש בהן כדי להשמיט את הבסיס מתחת לראיות שהביאה הנתבעת‪ ,‬או מתחת‬
‫לאופיין "המפליל "‪ .‬התובעות לא עמדו בנטל זה‪ .‬התובעות אף נמנעו מלהביא עדים‬
‫שיכולים היו לשפוך אור על חלק מן הנסיבות המחשידות‪ ,‬ובמיוחד שני עדים‪ :‬מנהל‬
‫הייצור של המפעל‪ ,‬חנניה בן לולו‪ ,‬שיכול היה להעיד על הטעם ליציאה לחופשה‬
‫מרוכזת‪ ,‬על ההזמנות הפתוחות‪ ,‬על נסיבות נסיעתו עם צבי למפעל בעת השריפה‬
‫ועוד‪ ,‬והשני‪ ,‬רואה החשבון של ברום‪ ,‬שיכול היה להעיד מכלי ראשון על מצבה‬
‫הכלכלי של ברום‪ .‬בסיכומיה טענה ברום כי רואה החשבון של ברום‪ ,‬מר איצקוביץ‬
‫ז"ל‪ ,‬היה חולה בשנה האחרונה והלך לעולמו לפני כחודש ימים‪ ,‬ולכן לא זומן‬
‫לעדות‪ .‬טענה זו הועלתה לראשונה בסיכ ומי ברום‪ ,‬ומכל מקום לא הובהר מדוע לא‬
‫ניתן היה להביא לעדות את שותפו למשרד (עמו אף שוחח המומחה שי אגוזין)‪ .‬מכל‬
‫מקום‪ ,‬ברום לא נתנה הסברים המניחים את הדעת לנסיבות החשודות שתוארו‪,‬‬
‫והסברים שנתנה – הופרכו‪.‬‬
‫בסופו של דיון‪ ,‬ולאחר הערכת כלל הראיות‪ ,‬יש לקבוע כי משקלן המצטבר‬
‫‪.11‬‬
‫של הנסיבות שהוכחו‪ ,‬מטה את הכף לטובת הנתבעת‪ ,‬ומוביל למסקנה כי הנתבעת‬
‫עמדה בנטל לשכנע כי נתקיים החריג בפוליסה המסייג את חבותה‪ .‬ויודגש‪ ,‬הנתבעת‬
‫איננה נדרשת לחובת הוכחה מוגברת‪ ,‬ודי שתעמוד במידת ההוכחה הנדרשת בהליך‬
‫אזרחי‪ ,‬דהיינו‪ ,‬מאזן ההסתברויות‪:‬‬
‫"אין זה למותר לציין כי טענות המשיבה הטילו במערער‬
‫חשד למעורבות במעשים פליליים חמורים‪ .‬אמנם‪ ,‬גם‬
‫לעניין טענות כאלו‪ ,‬כשמדובר בתביעה אזרחית‪ ,‬אין הטוען‬
‫נדרש לרמת הוכחה מוגברת‪ ,‬אלא די לו בהטיית מאזן‬
‫ההסתברות לטובת גירסתו‪ .‬אולם אין המשיבה יכולה‬
‫לצאת ידי חובת ה‪ ,‬אלא אם כן כמות הראיות שהביאה יש‬
‫בה כדי לספק את הנדרש ממנה‪ ,‬לפי נסיבותיו של המקרה‬
‫ולפי מהותן ומידת חומרתן של טענותיה" (פרשת רוני‬
‫סיני‪ ,‬שם‪ .‬כן ראה ע"א ‪ 181/88‬וייסנר נ' אריה חברה‬
‫לביטוח בע"מ‪ ,‬פ"ד מז(‪ ,810 )1‬ופסק הדין בפרשת שלום‬
‫גרשון‪ ,‬שם‪ ,‬בס' ‪.)85‬‬
‫הנתבעת עמדה בנטל זה‪ .‬בנסיבות שתוארו‪ ,‬המסקנה כי בעלי ברום היו מעורבים‬
‫בהצתה מסתברת יותר מן המסקנה שההצתה בוצעה ע"י גורם אחר‪.‬‬
‫סוף דבר‬
‫‪.15‬‬
‫הנני מורה על דחיית התביעה‪.‬‬
‫התובעות ישלמו לנתבעת את הוצאותיה בגין חוות דעת המומחים מטעמה‪,‬‬
‫את הוצאות הופ עתם בבית המשפט‪ ,‬ואת הוצאות יתר העדים מטעמה‪ ,‬בצירוף‬
‫הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום תשלומם‪ .‬כן ישלמו לנתבעת שכ"ט עו"ד בסך‬
‫‪ ₪ 555,555‬בצירוף מע"מ כחוק‪.‬‬
‫מזכירות בית המשפט תודיע לב"כ הצדדים טלפונית על מתן פסק הדין ותעביר להם‬
‫העתק ממנו‪.‬‬
‫ניתן היום י"ח באלול‪ ,‬תשס"ט (‪ 5‬בספטמבר ‪ ,)0000‬בהעדר הצדדים‪.‬‬
‫גילה כנפי‪-‬שטייניץ‪,‬‬
‫שופטת‬