דצמבר 2010 שיקום הכרמל – עמדת החברה להגנת הטבע הכרמל הוא חבל ארץ הררי ,אשר מהווה מוקד חשוב של יער וחורש ים תיכוני ומאכלס מגוון רחב של צומח וחי ,לצד תפקודו החשוב כאתר מרכזי לפנאי ונופש בחיק הטבע .הכרמל מספק לאדם שירותי סביבה חשובים ,בהם חלחול מים לאקוויפר ,שימור קרקע ותמיכה במגוון מינים עשיר. נייר עמדה זה מפרט את המתווה הרצוי לשיקום הכרמל ,בהתבסס על לקחי ומחקרי העבר ,על מנת לתעל את המאמצים לשיקום ארוך טווח ומוכוון מדע ,תוך ניהול השטח לצמצום הסיכוי לשריפות ענק ונזקיהן בעתיד. השריפה שפרצה בכרמל ביום חמישי 2 ,לדצמבר ,היא חריגה בהיקפה ,בעוצמתה ובמחיר הכבד בחיי האדם שגבתה .עם זאת ,יש לזכור ששריפות יער וחורש הן תהליך שהטבע באזור הים תיכוני מתמודד עימו במשך כמה אלפי שנים .השריפה האחרונה גרמה לנזק מהותי למערכת הטבעית והנופשית של הכרמל ,בהיבט נופי ,בפגיעה בתשתית הצומח של השטח ,בפגיעה בבעלי חיים )בעיקר זוחלים וחסרי חוליות( ובפוטנציאל נזק כתוצאה מסחף קרקע ,עם בוא הגשמים. לא ניתן למנוע לחלוטין שריפות יער .יש לנהל את השטח באופן רציף ,תוך ניטור וממשק אדפטיבי ,על מנת לצמצם את ההסתברות לשריפות ענק ולצמצם את נזקיהן לאדם ולטבע ,תוך הקלה על מאמצי הכיבוי ,אם תפרוץ שריפה. שריפות יער גדולות התרחשו בישראל מספר פעמים בעשרות השנים האחרונות .בעקבותן ,הצטבר ידע מדעי ומחקרי רב ,המצביע על הכיוונים הנכונים ,הן למניעה והן לשיקום הנכון של היער. יש לזכור כי תהליכים אקולוגיים של התחדשות חורש ויער ,הצפויים להתרחש במשך שנים רבות, הם קשים לחיזוי ויש בהם תהליכים אקראיים רבים .הגורמים העיקריים המשפיעים על שיקום שטח לאחר שריפה הם סוג הקרקע ,טופוגרפיה ,עונת השריפה וגיל היער בעת השריפה. המתווה לשיקום הכרמל צריך להתבסס על הידע המדעי העדכני ובעיקר על מסקנות ועדות הבדיקה המקצועיות לשריפות הקודמות .יש להימנע מחזרה על טעויות העבר. שיקום הכרמל חייב להתבסס על יכולת ההתחדשות הטבעית של השטח ,המתבססת על בנק הזרעים המצוי בקרקע ולא על נטיעות יזומות .מחקר שבוצע על שיקום יער שער הגיא ,לאחר השריפה הגדולה בשנת ,1995הראה כי הטיפול בצמחיה המתחדשת ונטיעת עצים חדשים ,לא הביאו לנוף משוקם ,כפי שתכננו יוזמי השיקום .עוד הראה המחקר ,כי שטחים שניטעו לא התפתחו מהר יותר מאזורים ללא נטיעות ,וכי 80%מהעצים בשטח כיום ,מקורם בהתחדשות טבעית. יש לתת לאנשי המקצוע להוביל את שיקום הכרמל ולהשקיע את המשאבים בניהול מושכל וארוך טווח של השטח ,על מנת לשקם את הטבע ולמנוע שריפות עתידיות .חשוב להשקיע משאבים בניהול שטחי יער שלא נשרפו ,על מנת למנוע שריפות עתידיות. מתווה מוצע לשיקום הכרמל: .1ניהול השטח על ידי ועדה מקצועית ,בהובלת אנשי מדע ,תוך הטמעת לקחי העבר .הניהול יבוצע תוך הקמת מערך ניטור וממשק ,שיפעל ליצירת בסיס מידע על התחדשות השטח ועל הדרכים לנהל אותו. .2מתן אפשרות לשטח להשתקם באופן טבעי ,מבנק הזרעים המצוי בקרקע ,תוך התערבות מושכלת .הניהול ישאף ליצירת שטח מגוון מבחינה אקולוגית ונופית ,על מנת לייצר מגוון של בתי גידול. .3השקעת מרבית המשאבים בניהול של ההתחדשות הטבעית של הצומח ,תוך שימוש בשיטות שימנעו פגיעה בשטח ומתן מקום לדינמיקה של התהליכים הטבעיים ,כדי להימנע מקבלת שטח הומוגני וצפוף ,שיקשה על התחדשות גיאופיטים ועשבוניים ועל מעבר של בעלי חיים ומטיילים. .4הימנעות ,ככל הניתן ,מנטיעות חדשות .נטיעות ,אם בכלל ,צריכות להתבצע רק לאחר הערכה אקולוגית שתוכיח את נחיצותם ובשטחים מצומצמים .יש להימנע באופן מוחלט מנטיעה של אורנים ,אשר לרוב הם זרים אקולוגית למערכת הטבעית בכרמל ובעת שריפה גורמים להתפשטות מוגברת של האש. .5הימנעות ,ככל הניתן בשלב זה ,מפינוי של עצים שרופים ,על מנת למנוע סחף קרקע או הידוק קרקע כתוצאה מפעילות של כלים מכניים כבדים .פינוי זה יבוצע באופן מושכל, לאחר בחינה אקולוגית פרטנית. .6פעילות ארוכת טווח לניהול הכרמל ומניעת שריפות עתידיות ,שתבטיח א .הפחתת חומרי הבעירה הפוטנציאליים בשטח המנוהל על ידי דילול וגיזום מכני מבוקר .ב .יצירת אזורי חיץ של בתה עשבונית – ללא עצים -סביב ישובים ומתקנים חשובים .ג .הימנעות מפריצת דרכים חדשות בשטחים רגישים .ד .ניטור אקולוגי וממשק אדפטיבי )מגיב( בהתאם לנתוני השטח. מומלץ לקיים פעילות ציבורית שעיקרה הסברה על אופן השיקום הטבעי של הכרמל ולתעל את משאבי השיקום לניהול של הצומח המתחדש. מקורות: נוי מאיר ע' ואחרים .1990 ,סיכום דיונים והמלצות :שיקום השטח השרוף והגנה מפני שריפות בעתיד .הוועדה המקצועית לשיקום ופיתוח הכרמל. ספיר ג' ,כרמל י' .2010 .חיזוי התחדשות צומח אחרי שריפה ביערות אורן נטועים. אקולוגיה וסביבה ,גיליון מס' .3
© Copyright 2024