‫ביטחון לאומי‬ ‫הקדמה ‪:‬‬ ‫ביטחון לאומי הוא שלל מרכיבים המקנים למדינה ולתושביה הגנה מפני איומים מבית ומחוץ‬ ‫מצד מדינות זרות וארגוני טרור‪ .‬בטחון לאומי מורכב מגורמים כגון ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ההבנה מהו ביטחון לאומי‬ ‫מחקר מדיניות הביטחון‬ ‫דוקטרינת הביטחון (עיקרי מדיניות)‬ ‫מה הדילמות שבדרך לביטחון לאומי‬ ‫מודיעין יעיל וטוב‬ ‫קבלת החלטות ע"י המנהיגים‬ ‫בעבר אסטרטגיה עסקה בצד המבצעי של המלחמה‪ ,‬כמעט ואין תיעוד בעיצוב מדיניות‬ ‫ביטחון שהוא לא ניהול קרב‪ .‬מאז ומתמיד למדינות הייתה מדיניות ביטחון‪ ,‬אולם קברניטיי‬ ‫המדינה אף פעם לא טרחו לסכמה כהלכה למעשה‪ .‬רק מהתבטאויות וממעשים היה ניתן‬ ‫להבין מה הייתה תפיסת הביטחון שלהם ‪.‬צריך להבדיל בין מדיניות ביטחון מפורשת לבין‬ ‫מדיניות ביטחון משתמעת ‪ .‬לדוגמא הרומאים לא פרשו את עקרונות מדיניות הביטחון אולם‬ ‫היה ניתן להבין ולחשוף אותם ‪ ,‬ממעשים ומהתנהגות‪ .‬כפי שעשה את זה לוטוואק בספרו‬ ‫"האסטרטגיה רבתי של האימפריה הרומית"‪.‬‬ ‫באותה תקופה הייתה מגמה לרכז את תשומת הלב במלחמה‪ ,‬ולא במדיניות ביטחון ולא‬ ‫במודיעין ‪ .‬התקופות בין המלחמות נראו כהכנה למלחמה הבאה ‪ .‬במאה ה‪17 ,18 -‬‬ ‫המלחמות התנהלות בשולי החברה ‪ ,‬והניהול היה אך ורק לקברניטיי המדינה השוקדים על‬ ‫ביטחון המדינה ‪.‬האסטרטגיה נחשבה מבצעית‪ ,‬אבל לאחרונה חל שינוי במרכז הכובד של‬ ‫האסטרטגיה הביטחונית ‪,‬והשאלה שעולה היא לא אייך לנהל מלחמה אלא אייך למנוע את‬ ‫המלחמה הבאה ‪.‬התפתחות זו הביאה שתחומה של האסטרטגיה התרחב ‪,‬ואיתו גם תחום‬ ‫המלחמה ‪.‬כלומר ההכנה למלחמה היא לא רק בתחום הצבאי ‪,‬אלא צריך להכין את התושבים‬ ‫גם בתחום החברתי והכלכלי‪ .‬כי למלחמה יש השלכות שיכולות להרחיק לכת ‪.‬‬ ‫ביטחון לאומי מהו‪:‬‬ ‫ביטחון לאומי הוא יכולתה של מדינה להגן על תושביה ועל גבולותיה ‪ ,‬על ערכיה הפנימיים‬ ‫מפני גורם חיצוני ופנימי ‪ .‬ביטחון לאומי עוסק בהגנה על קיומה של מדינה‪ ,‬על שלמותה‬ ‫הטריטוריאלית ‪,‬על עצמאותה‪ ,‬ועל מעמדה בעולם‪ ,‬ומאזנה הדמוגרפי‪.‬על תפיסתה‬ ‫האידיאולוגית וביטחונה היומיומי‪ .‬כדי לשמור על קיומה של מדינה הקימו גופים כגון כוח צבא‪,‬‬ ‫מודיעין ‪ ,‬הג"א ‪ .‬מוסד‪ ,‬ושב"כ ‪ .‬גופים אלו עובדים תחת משרד הביטחון והם אמונים על‬ ‫שמירה על המדינה ותושביה‪.‬‬ ‫מחקר מדיניות בטחון‬ ‫"יש הרבה כתבים בנושא של אסטרטגיה מבצעית צבאית‪ .‬לעומת מעטים שעוסקים בחלק‬ ‫התיאורטי כיצד מעצבים מדיניות ביטחון לאומי הרבה יותר קל להגיע למסקנות לגבי דרכי‬ ‫לחימה מאשר לה גיע למסקנות לגבי ביטחון לאומי ‪ .‬לכן קשה לפסוק בוודאות כיצד מעצבים‬ ‫מדיניות ביטחון "‪ (.‬הרכבי‪,1991,‬ע'‪.) 531,‬‬ ‫בשנים האחרונות התפרסמו מחקרים ויצאו ספרים על השוואות של מדיניות ביטחון של‬ ‫מדינות שונות כגון ספרם של הורטון רוג'רסון וורנר "מדיניות הגנה משווה" אנגליה ‪1974‬‬ ‫בנוסף התפרסמו ספרים שמנתחים את שאלת אייך מתכננים ביטחון ‪ .‬בגישה התיאורטית‬ ‫מחקר אחד בוחן גישה ביטחונית של מדינה לאורך זמן‪ .‬למשל הווראד בספרו "ההתחייבות‬ ‫הטריטוריאלית " בו הוא בוחן את בריטניה לאורך ‪ 2‬מלחמות ‪ .‬לשאלת השתתפותה בלחימה‬ ‫‪.‬מחקר יכול לבחון מהי הגישה המרכזית בנושא ביטחון ‪ .‬למשל אייך בריטניה לא סבלה‬ ‫מפלישת צבא זר בניגוד לרוסיה שסבלה מפלישות חוזרות ונשנות‪ .‬במחקר מדיניות ביטחון‬ ‫צריך לבדוק מה הייתה המדיניות כפי שהציגו אותה המובילים במדינה או כסיכום של‬ ‫החלטות ביטחוניות ומה היה בפועל ‪.‬‬ ‫מהו ביטחון ‪:‬‬ ‫" למרות שהמושגים ביטחון לאומי וביטחון מובנים לכאורה אף אחד לא יכול לתת הגדרה חד‬ ‫משמעית למושגים " ‪.‬מובנים אלה הם ממש יסודיים וממש לא מורכבים הם מובנים לכולם ‪.‬‬ ‫לפעמים השתמשו במושגים אלה כהסוואה לתוקפנות ‪ ,‬או שרצו להראות עוצמה צבאית‪.‬‬ ‫וולפרס בספרו "מחלוקת ושיתוף פעולה"‪ ( .‬הרכבי‪ ,1991 ,‬עמ'‪.) 531-532 ,‬‬ ‫יש הסבר מקובל שביטחון זה שמירה על קיומה של מדינה למרות שיש מעט מדינות שיש‬ ‫גורם שיכול לפגוע במעמדם או להזיז אותם מחלקה כל שהיא או נכס כמו חבל ארץ‪ .‬הביטוי‬ ‫הגנה על קיום אינו ישים ברמה המדינית ‪ ,‬רק במקרים מעטים ‪ .‬לרוב מדינה לא מגינה על‬ ‫קיומה והיא תמשיך להתקיים גם אם יהיה איזה גורם חיצוני שינשל אותה מחלקה או נכס ‪.‬‬ ‫אלא היא מגינה על קיומה מבחינה של גבולות ‪ .‬יש הנוטים למיליטריזציה כלומר להעמיד את‬ ‫המושג ביטחון בראש סדר עדיפות הצבאית כאילו ההגנה היא רק צבאית ‪ .‬אולם ההיפך הוא‬ ‫הנכון האיום על הביטחון רחב יותר מהאיום הצבאי‪ .‬ההגנה על קיום המדינה היא ‪.‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫ההגנה על תושבי המדינה ‪.‬‬ ‫שמירה על שלמות הגבולות כגון מושבות שמסביבה כמו שנהגו המדינות‬ ‫הקולוניאליות שראו במושבות חלק מהטריטוריה שלהם והסבירו את המאמץ לשלוט‬ ‫באותן מושבות כהגנה על הגבולות שלהם ‪.‬‬ ‫שמירה על עצמאות אותה מדינה שלא יכנס גורם חיצוני ויתפוס את השלטון כמו‬ ‫שדחו תושבי האי מלוס את דרישה אתונה להשתעבד לה ‪.‬‬ ‫שמירה על סטאטוס בהיררכיה בין לאומי‬ ‫שמירה על ביטחון פנים כלומר מניעה של חתרנות נגד השלטון הפיכות ומהומות‪.‬‬ ‫ביטחון שוטף הגנה מפני התנכלויות‪ ,‬הסתננות בגבולות ‪ ,‬ופיגועי טרור‪ .‬מדינה אינה‬ ‫מסתפקת בהבטחת ביטחונן אלא היא דורשת להחזיר לעצמה כל נכס שמוגדר כחלק‬ ‫מהמולדת‬ ‫ביטחון אידיאולוגיה כאן השימוש במונח הזה הוא בעייתי כי לרוב הכוונה היא‬ ‫התקפית כלומר הפצת האידיאולוגיה או חיזוקה בקרב מדינות אחרות לראיה מסע‬ ‫הצלב‪.‬‬ ‫נובע מכך שביטחון מדינה הוא לא רק ביטחון צבאי אלא הוא מתפרס על הרבה‬ ‫הרבה חושבים שבמידה ומדינה מתעצמת מבחינה צבאית היא בטוחה יותר ‪.‬זה לא ממש נכון‬ ‫‪,‬כי ברגע שמדינה מתעצמת צבאית מול שכנותיה ‪,‬ובמיוחד מול אלו שהיא לא ביחסים‬ ‫דיפלומטים‪ ,‬זה יכול לעורר את אותן מדינות להתחמש גם כן ‪.‬ואז לא רק שלא התחזקנו ‪,‬אלא‬ ‫זה יכול להעיר אותן ולסכן אותנו‪ .‬כי הם יגידו אם הם מתחמשים בטח יש להם כוונות‬ ‫למלחמה‪ .‬החוכמה היא להתחמש ולא להתגרות ביריבים שלך מצד שני התעצמות‬ ‫והתחמשות היא לא פתרון סופי על כך אמר האדמירל טריפיץ "אני חרד שמא יחרדו מאתנו‬ ‫יותר מידי"‪ .‬שקווה שחיזוק הצי הגרמני לא יעורר את הבריטים למרוץ חימוש ולעויינות‪.‬‬ ‫הטענה היא שלהשיג ביטחון לאומי לא צריך להתחמש צבאית בלבד כי זה לא הפתרון‬ ‫האידיאלי ‪.‬והיחידי מדינה יכולה להשיג ביטחון לאומי ע"י רכישת מדינות ידידות ‪ ,‬לפייס‬ ‫יריבים‪ ,‬פירוק נשק ועוד‪.‬‬ ‫דוקטרינת ביטחון (עיקרי מדיניות )‬ ‫לקחו את כל העקרונות של מדיניות ביטחון וסיכמו אותם ‪ ,‬ועקרונות אלה ינחו אותם ‪.‬והם‬ ‫נקראו דוקטרינה אסטרטגית או קונספציה ( תפיסה ) ביטחונית‪ .‬דוקטרינה יכולה להיות‬ ‫שלילית וגם חיובית ‪ .‬בדוקטרינה נכללים סיכום של האיומים הקיימים מטרות ודרכי פעולה‬ ‫מה ניתן לבצע ומה לא לגביי אותם איומים ‪.‬דוקטרינות נוסחו פעם כסיסמאות וידוע לנו‬ ‫שסיסמאות לא נותנות ביטחון ולא ממצאות אותו אבל מבליטה את המרכיבים בה ‪.‬‬ ‫ישנם שתי דרכים לגיבוש דוקטרינת ביטחון והם דדוקציה ואינדוקציה‪.‬‬ ‫דדוקציה (דדוקטיבית דרך חשיבה הגיונית )‬ ‫גישה זו נותנת עדיפות לסיכום של דוקטרינת ביטחון כהשקפת עולם הביטחונית ‪ .‬היא‬ ‫מעניקה כיוון למדיניות ביטחון ‪ .‬גישה זו הייתה מצויה בארצות קומוניסטיות כגון סין‪ ,‬וברית‬ ‫המועצות‪ ,‬לגישה זו יש כמה חולשות ‪ .‬יש בה תמימות שאפשר להבין מדוקטרינה זו הנחיה‬ ‫אייך להתנהג בכל הנסיבות המוחשיות הדוקטרינה היא לא איזה מעשה קסם של בריאה אלא‬ ‫היא צריכה להתחדש ולהתעדכן יום יום קיסינג'ר הזהיר מתפיסה צרה מידי וגם מרחבה מידי‬ ‫היא יכולה להועיל ובאותה מידה להזיק ע"י יצירת קשיחות בדמות "התחייבות דוקטרינית"‬ ‫אינדוקציה‬ ‫השיטה של הגישה אינדוקטיבית היא פתרון בעיות שצצות כמו כיבוי שריפות וההנחה היא‬ ‫שפתרונות אלו ינחו את מדיניות הביטחון הגישה הזו היא צרה בניגוד לגישה הדדוקטיבית ‪.‬‬ ‫במסגרת שיטה זו פותחו מערכות שיטה כגון ניתוח מערכות חקר ביצועים לגישה זו יש כמה‬ ‫חסרונות הפתרונות אינם שלמים אין בשיטה הזאת תשובות לשאלות ביטחוניות גדולות‬ ‫לסיכום שתי שיטות אלו לא מנוגדות אחת לשנייה והן עומדות על רמה אחת כאשר אחת‬ ‫יכולה להיות לעזר לשניי ה בעיצוב דוקטרינת הביטחון דוקטרינת הביטחון צריכה להיות‬ ‫גמישה כדי להתאים לריבוי משתנים שצצים מידי יום ביומו יהיה נכון להגיד שמערכת‬ ‫הביטחון יכולה להיות חסרת עמוד שדרה ללא דוקטרינת ביטחון אך יש לבחון אותה לעיתים‬ ‫קרובות‪.‬‬ ‫גיבוש דוקטרינה ע"י קברניטי המדינה‬ ‫"תפקיד עיצוב וגיבוש דוקטרינת הביטחון נמצא בידי קברניטי המדינה ‪ .‬הם ממצאים את‬ ‫הבנתם את המציאות ההיסטורית ומציגים את חזונם ובאמצעותה הם נותנים הכוונה והנחיה‬ ‫לכל המערכת הביטחונית והדיפלומטית " ( הרכבי‪,1991,‬עמ'‪.) 537-539,‬לפני שמתכננים‬ ‫דוקטרינת ביטחון יש עבודת מטה שעבודה זו מהווה את הבסיס לדוקטרינת הביטחון ‪.‬עיצובה‬ ‫של הדוקטרינה היא עניין מדיני אם כי אין להניח שהנבחרים יעצבו אותה בגלל הקושי בעיצוב‬ ‫הדוקטרינה הנבחרים מצפים שהמטכ"ל או גופיי הביטחון יעצבו אותה במקומם אבל מה‬ ‫שקורה זה שגם אם במקרה והם מעצבים אותה הם יכללו נתונים ותחזיות הם לא יכולים‬ ‫לקחת החלטות גורליות ומשמעותיות מה שמחייב בהכרעה ובהליכה עד הסוף בשאלות לא‬ ‫נוחות שרק הדרג הגבוה יכול להעיז ולהחליט על כך אמר קהלת "ואין משלחת מלחמה"‬ ‫(קהלת ‪,‬ח‪ .) 8 :‬במצב של העדר דוקטרינה או טעות בה הבעיה אינה מוסדית אלא במנהיגות‬ ‫אם המנהיגים מצפים שעוזריהם יעצבו להם אותה זה מעילה באמון שנתנו בהם והתחמקות‬ ‫מתפקידם העיקרי‪.‬‬ ‫הבנת ההווה והעתיד (מודיעין )‬ ‫קשה מאד להבין מדינה יריבה ומה הכוונות שלה כמו שאמרו חז"ל "אין אדם יודע מה בלבב‬ ‫חברו"‪ .‬על אחת כמה וכמה להבין ישות מורכבת כמו מדינה‪ .‬יש המון טעויות בהיסטוריה‪,‬‬ ‫גנרל ימאמוטו מי שתכנן את ההתקפה על פרל הרבור ‪,‬אדם שלמד בהארוורד והיה נספח‬ ‫צבאי בוושינגטון ‪.‬הוא טעה בהערכתו מה תהיה תגובת האמריקנים להפצצה‪.‬‬ ‫מבחינה מדינית ‪ ,‬הצפייה מהמודיעין היא שיאפשר לנו להבין את המציאות ומה צופן לנו‬ ‫העתיד‪ .‬שיהיה ביכולתו להצביע על התפתחות שלילית‪ ,‬מדינית ואסטרטגית‪ .‬לפני שהאירוע‬ ‫יקרה או על כל מיני בעיות וקשים שיכולים להיווצר ‪ .‬אם מדובר בסידור כוחות עוינים ואמצעי‬ ‫לחימה זו לא בעיה‪ ,‬כי אפשר לראות את זה ‪.‬הבעיה האמיתית מתפתחת כאשר מנסים להבין‬ ‫את המגמות המדיניות ‪,‬בחלק זה המודיעין סובל ממגבלה ‪ .‬אין אישורים חד משמעיים לכול‬ ‫השערה‪ ,‬או לכול ידיעה והמסמכים הם בבחינת השערות בלבד‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫ביטחון לאומי זה נושא מורכב מאד החולש על הרבה גורמים ‪.‬אנו מבינים שכדי להגיע‬ ‫לביטחון לאומי‪ ,‬אנחנו צריכים לחבר את כל הגורמים יחד ולעבוד כיחידה אחת‪ -‬גורמי צבא‬ ‫וגורמי אזרחים תעשיות ביטחוניות‪ .‬יש לקחת החלטות מכריעות ולהתחשב בכל ההשלכות‬ ‫שיכולות להתפתח מאותן החלטות‪ .‬ישנם המון גורמים שמאיימים על קיומה של מדינה ביום‬ ‫יום ואסור לנו כמדינה לשבת ולחכות מה האויב יעשה‪ ,‬צריכים לפעול ולבצע הכנות ופעולות‬ ‫כדי להיות מוכנים גם ברמה הצבאית וגם ברמה האזרחית‪ .‬הכנות כלכליות חברתיות וצבאיות‬ ‫כאחת רק ככה ניתן לשמור על קיומה של מדינה כישות חזקה ועצמאית‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫הרכבי‪,‬י (‪.)1991‬מלחמה ואסטרטגיה‪,‬תל אביב ‪ :‬מערכות‪ ,‬משרד הביטחון חלק‬ ‫ב'‪,‬עמ' ‪.531-558‬‬