‫בית‪ ,‬דיור‬ ‫ופעולה אזרחית‬ ‫אמנסטי אינטרנשיונל הוא ארגון מתנדבים בינלאומי‪,‬‬ ‫הפועל למניעת הפרות זכויות אדם חמורות ברחבי‬ ‫העולם‪ .‬מטרתנו היא להגן על אנשים בכל מקום בו‬ ‫צדק‪ ,‬הוגנות‪ ,‬חופש ואמת נמנעים מהם‪.‬‬ ‫ערכה למורה להעברת נושא זכויות האדם‬ ‫סרטים‪ ,‬תערוכה‪ ,‬שיעורים ומידע נוסף‬ ‫לחטיבות ביניים ולתיכונים‬ ‫אמנסטי אינטרנשיונל ישראל‬ ‫ת‪.‬ד ‪ 14179‬ת"א ‪65793‬‬ ‫טל‪03-5250005 .‬‬ ‫פקס‪03-5250001 .‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪www.amnesty.org.il‬‬ ‫אמנסטי אינטרנשיונל ישראל‬ ‫תוכן העניינים‬ ‫חוברת שיעורים‬ ‫הקדמה > למה לעשות חדר תוכן? ‬ ‫כיצד להשתמש בערכה זו? ‬ ‫שיעור מקדים > מהן זכויות אדם? ‬ ‫פעילות לחדר תוכן > בית‪ ,‬דיור ומחאה אזרחית ‬ ‫שיעור סיכום > מהפרה לפעולה ‬ ‫חומר רקע ‬ ‫‪2‬‬ ‫‪4‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪8‬‬ ‫‪10‬‬ ‫‪12‬‬ ‫• מידע על זכויות אדם וההכרזה האוניברסאלית לזכויות האדם‬ ‫• מידע על הזכות לדיור‬ ‫• מחאת הדיור ‪ -‬כבוד סגולי וכבוד מחיה‬ ‫• הצעות לפעילות אזרחית ‪ -‬כיצד מעודדים נוער להיות מעורב‬ ‫פעילויות המשך ‬ ‫‪19‬‬ ‫נספחים‬ ‫נספח א’ דף שאלות לסיור בחדר תוכן‬ ‫נספח ב’ הכרזת זכויות האדם ‪ +‬דף פעילות נלווה‬ ‫נספח ג’ דף פעילות לתערוכה‬ ‫נספח ד’ הצעות לפעילות אזרחית‬ ‫משוב למורה‬ ‫‪DVD‬‬ ‫נספחים‬ ‫סרטונים‬ ‫*בכל מקום בו נעשה שימוש בלשון זכר או נקבה הכוונה היא גם למגדר השני‬ ‫ערכה חינוכית זו נסמכת על ניסיונם של מורים‪/‬ות‪ ,‬מחנכים‪/‬ות‪ ,‬בני‪/‬ות נוער ופעילי‪/‬ות אמנסטי אינטרנשיונל‬ ‫בישראל ובעולם‪ .‬תודה לצוות אמנסטי אינטרנשיונל ישראל‪ :‬מעין שטנדל‪ ,‬דנית שחם‪ ,‬שחף וויסבין‪ ,‬טל גדות‪,‬‬ ‫שיזף זך ושני סוקול‪ .‬תודה גם לחגית עגור הלוי ואדר כהן ממשרד החינוך‪ .‬בנוסף‪ ,‬אנו מודות למגי פטרסון‬ ‫ואליסון ג'ורדן מאמנסטי אינטרנשיונל בריטניה ולרוני לוית על עיצוב הערכה‪.‬‬ ‫הקדמה ‪ -‬למה להקים חדר תוכן?‬ ‫למידה חווייתית‬ ‫חדר התוכן הוא הזדמנות לייצר לימוד חווייתי בתוך כתלי בית הספר‪ ,‬אך מחוץ לכותלי הכיתה‪.‬‬ ‫התערוכה והערכה המצורפת יאפשרו לכם ליצור “חדר תוכן” חי בתוך בית הספר וללוות אותו‬ ‫בסדרת שיעורים‪.‬‬ ‫חינוך לזכויות אדם פועל בשלושה מישורים‪ :‬הקניית ידע‪ ,‬שינוי עמדות ועידוד לפעולה‪ .‬חדר התוכן‬ ‫והשיעורים המלווים אותו הם הזדמנות יקרה להשתמש בפדגוגיה של זכויות אדם ולקדם הכרה‬ ‫בחשיבות של זכויות אדם בעולם ובישראל‪.‬‬ ‫בהשקעה קטנה‪ ,‬יש לכם הזדמנות מיוחדת לקחת את התלמידים וחדר המורים לסיור מסביב לעולם‪,‬‬ ‫לקהילות מיעוטים‪ ,‬למערכות חיים רחוקות‪ .‬תוכלו להציע להם להתבונן במשקפיים של זכויות אדם‬ ‫על תופעות שבכל הקשר אחר אנחנו עשויים לראות בהן אקזוטיות‪ ,‬ולהרחיב את יכולתם לחשוב‬ ‫באופן ביקורתי‪ ,‬להעלות שאלות‪ ,‬ולקדם פעולה ממשית לשינוי אזרחי‪.‬‬ ‫נשמח לקבל פידבקים על הפעילות‬ ‫לאלו שישלחו אלינו את המשוב המצורף‪ ,‬נשלח תערוכת צילומים נוספת בנושא “סחר בבני אדם”‪,‬‬ ‫לקראת חג הפסח‪.‬‬ ‫מורה המעוניינ‪/‬ת להמשיך בפעילויות חינוך לזכויות אדם‪ ,‬מוזמנ‪/‬ת להיעזר בחומרים הנמצאים‬ ‫באתר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל‪ .‬כמו כן‪ ,‬תוכלו לפנות אלינו ואנו נשמח לעמוד לרשותכם‪.‬‬ ‫צוות החינוך לזכויות אדם‬ ‫אמנסטי אינטרנשיונל ישראל‬ ‫דוא”ל‪[email protected] :‬‬ ‫טלפון‪03-5250005 :‬‬ www.amnesty.org.il 3 ‫כיצד להשתמש בערכה זו?‬ ‫עבור מי מיועדת הערכה?‬ ‫ערכה זו מיועדת לחט”ב ולתיכונים‪ .‬תוכלו לכלול את העבודה בה במסגרת‪:‬‬ ‫•יום זכויות האדם בבית הספר‬ ‫•חינוך חברתי‬ ‫•לימודי אזרחות‬ ‫•פעילות של קבוצות מנהיגות בבית הספר‬ ‫•פעילות העשרה לחדר המורים‬ ‫מה עושים עם הערכה הזו?‬ ‫לחדר התוכן מצורפים שלושה שיעורים‪ :‬שיעור מקדים‪ ,‬פעילות בחדר התוכן ושיעור מסכם‪,‬‬ ‫שהעברתם תיצור תהליך של היכרות עם זכויות אדם באמצעות נקודת המבט של הזכות לדיור‬ ‫מסביב לעולם‪.‬‬ ‫קבעו יום בו בית הספר יציין את יום זכויות האדם הבינלאומי ותאמו כניסת כיתות לחלל‬ ‫חדר התוכן‪ ,‬כך שניתן יהיה לערוך את הפעילות למספר גדול של כיתות‪ ,‬ללא הפרעה‪.‬‬ ‫לימוד אינטרדיסציפלינרי‬ ‫הערכה יכולה לשמש ללימוד במסגרת מקצועות לימוד שונים‪ :‬גיאוגרפיה‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬אזרחות‪ ,‬חינוך‪,‬‬ ‫מורשת ישראל ודמוקרטיה‪ ,‬מדעי החברה‪ ,‬אומנות ועוד‪ .‬ניתן לערב צוות מורים המשלב‬ ‫מספר מקצועות לימוד ובאופן זה להדגים כיצד זכויות אדם הן חלק בלתי נפרד מכל תחומי החיים‪.‬‬ ‫כיצד ליצור חדר תוכן?‬ ‫בחרו חלל בבית הספר אותו תוכלו להקדיש לתערוכה לתקופה של לפחות שבוע‪.‬‬ ‫בחלל זה תוכלו להציב‪/‬לתלות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תערוכת הצילומים המצורפת יחד עם ההסברים הנלווים לכל צילום‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחשב בו יוקרנו סרטים בעת סיורי הכיתות‪.‬‬ ‫‪ .3‬פוסטר הכרזת זכויות האדם האוניברסאלית המצורף‪.‬‬ ‫‪ .4‬דוכן שעליו יונחו דפי הפעילות למסיירים בחדר התוכן‪.‬‬ ‫‪ .5‬נייר עיתון גדול לטובת פעילות הגרפיטי‪ ,‬עליו תלמידות יציעו כיצד ניתן לפעול כדי למנוע‬ ‫הפרות זכויות אדם‪.‬‬ ‫‪ .6‬לוח להוספת כתבות שתלמידים ומורים יאספו ממקורות שונים (אינטרנט‪ ,‬עיתונים וכו’)‪.‬‬ ‫‪4 www.amnesty.org.il‬‬ ‫כיצד להשתמש בערכה זו‬ ‫מה כוללת החוברת?‬ ‫שיעור מקדים‪ :‬מהן זכויות אדם?‬ ‫שיעור זה עוסק בהיכרות עם זכויות אדם‪ .‬תחילה‪ ,‬תגדירו מהן זכויות אדם באמצעות השאלה‪ :‬מה‬ ‫נדרש לאדם על מנת לחיות חיים בכבוד? בהמשך‪ ,‬תתנו דוגמאות לזכויות אדם ולהפרתן בעזרת ציר‬ ‫עמדות‪ .‬בחלק האחרון‪ ,‬תדונו בקשר שבין פגיעה בזכויות אדם שונות באמצעות המקרה של הפרת‬ ‫הזכויות של בני הרומה לשוויון‪ ,‬לחינוך ולדיור‪ .‬לעזרתכם‪/‬ן סרטון ב־ ‪ DVD‬המצורף‪.‬‬ ‫פעילות לחדר תוכן‪ :‬בית‪ ,‬דיור ומחאה אזרחית‬ ‫חדר התוכן משמש כהזדמנות להעביר באופן חווייתי את חשיבות הזכות לדיור‪ ,‬רעיון זכויות‬ ‫האדם ופעולה אזרחית‪ .‬באמצעות התערוכה‪ ,‬הסרטון‪ ,‬דף עבודה מנחה‪ ,‬ודיונים בקבוצות קטנות‬ ‫התלמידות יוכלו להתבטא ולהעמיק בנושאים הנדונים‪ .‬הכיתה תחולק לשתי קבוצות שיעבדו‬ ‫במקביל‪ ,‬ויתחלפו ביניהן‪ :‬קבוצה אחת תסייר בתערוכת הצילומים ותעמיק באמצעותה בזכות לדיור‬ ‫מפרספקטיבה אישית ואנושית‪ .‬במקביל‪ ,‬הקבוצה השנייה תעבור פעילות היכרות עם הכרזת זכויות‬ ‫האדם האוניברסאלית ותדון בחשיבותה‪ .‬בנוסף‪ ,‬הפעילות מזמינה התחלת חשיבה על דרכי הפעולה‬ ‫האזרחית הראויות בעיני התלמידים נוכח הפרות הזכויות שנחשפו אליהם בחדר התוכן‪.‬‬ ‫שיעור סיכום‪ :‬מהפרה לפעולה‬ ‫שיעור הסיכום מקשר בין שתי הפעילויות הקודמות באמצעות דיון ונקיטת פעולה אזרחית‪.‬‬ ‫במסגרתו תדונו עם התלמידות בקשר הקיים בין הזכות לשוויון לבין הפרת הזכות לדיור‪ .‬הפעילות‬ ‫תאפשר לתלמידים לנקוט בפעולה אזרחית בקבוצות קטנות אל מול הפרות הזכויות שהם נחשפו‬ ‫אליהן בתערוכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬השיעור מזמין את התלמידות לעבד את החוויות והמסקנות שלהן ממערך‬ ‫הפעילות כולו‪.‬‬ ‫חומר רקע‬ ‫• מידע על זכויות אדם וההכרזה האוניברסאלית לזכויות האדם‬ ‫• מידע על הזכות לדיור‬ ‫• מחאת הדיור ‪ -‬כבוד סגולי וכבוד מחיה‬ ‫• הצעות לפעילות אזרחית ‪ -‬כיצד מעודדים נוער להיות מעורב‬ ‫‪www.amnesty.org.il 5‬‬ ‫שיעור מקדים‬ ‫מהן זכויות אדם?‬ ‫זמן ‪ 45‬דקות‬ ‫לקראת יום זכויות האדם הבינלאומי החל ב־‪ 10‬בדצמבר מדי שנה‪ ,‬נערוך ביקור בתערוכה במטרה‬ ‫ללמוד ולהבין מה הן זכויות אדם‪ .‬לקראת התערוכה‪ ,‬נקיים היום פעילות הכנה בנושא זכויות אדם‬ ‫וההכרזה האוניברסאלית לזכויות אדם‪.‬‬ ‫מטרות‬ ‫• להבין מה הן הזכויות הטבעיות של האדם‬ ‫• להכיר את הכרזת זכויות האדם של האו”ם‬ ‫• המשגת העוני כהפרת זכויות אדם‬ ‫עזרים‬ ‫סרטון מהדיסק‪ :‬פגיעה בזכויות בני הרומה לשוויון‪ ,‬חינוך ודיור‬ ‫מהלך‬ ‫משך‬ ‫סיעור מוחות‬ ‫“הזכות לחיים בכבוד”‬ ‫‪ 10‬דק’‬ ‫שלבי הפעילות‬ ‫‪ )1‬שאלת פתיחה‪ :‬מה התנאים ההכרחיים כדי לחיות בכבוד?‬ ‫על מה לא ניתן לוותר בחיים?‬ ‫‪ )2‬רשמו את התשובות על הלוח על פי שלושת המקבצים‪ ,‬ללא הכותרות‪:‬‬ ‫זכויות פוליטיות ‪ -‬אזרחיות‪ :‬חופש ‪ /‬ביטחון ‪ /‬כבוד ‪ /‬שוויון ‪ /‬וכד’‬ ‫זכויות חברתיות‪ ,‬כלכליות‪ ,‬תרבותיות‪ :‬משפחה ‪ /‬עבודה ‪ /‬חינוך ‪ /‬דיור ‪/‬‬ ‫בריאות ‪ /‬תרבות וכד’‬ ‫אחר‪ :‬פייסבוק ‪ /‬אהבה ‪ /‬מזל ‪ /‬וכד’‬ ‫‪ )3‬כעת‪ ,‬כתבו כותרת לכל אחת מהעמודות והסבירו מדוע‪ .‬בדקו עם‬ ‫התלמידים האם הם מסכימים עם החלוקה (למורה‪ ,‬ראי חומר רקע מצורף)‪,‬‬ ‫וכן מצאו יחד עם התלמידות דוגמאות נוספות לזכויות אדם‪.‬‬ ‫שימו לב! ישנם נושאים שיכולים להופיע ביותר מעמודה אחת‪.‬‬ ‫פייסבוק למשל‪ ,‬יכול להופיע גם תחת זכויות אזרחיות ‪ -‬כמאפשר את חופש‬ ‫הביטוי‪ ,‬וגם תחת זכויות כלכליות ‪ -‬כי לא כל אחד יכול להרשות לעצמו מחשב‪.‬‬ ‫ציר עמדות‬ ‫‪ 10‬דק’‬ ‫המשגה באמצעות היגדים ‪ -‬באילו זכויות אדם מדובר?‬ ‫בתרגיל הבא‪ ,‬בקשו מהתלמידים לעמוד והגדירו ציר דמיוני שנמתח מצד אחד‬ ‫של הכיתה לעבר הצד האחר‪ :‬צד אחד מייצג “אני מסכימה בהחלט”‪ ,‬והצד‬ ‫שמנגד מייצג “אני לא מסכימה כלל”‪.‬‬ ‫‪6 www.amnesty.org.il‬‬ ‫כעת הקריאו מספר היגדים‪ ,‬ככל שהזמן מתיר לכם‪ ,‬ואפשרו לתלמידות‬ ‫לעמוד על פני הציר הדמיוני בהתאם לעמדתן‪ .‬בקשו מהן לנמק את עמדתם‬ ‫תוך הסבר באיזו זכות מדובר‪:‬‬ ‫• “אני בז לדעותיך אבל אכבד את זכותך לבטא אותן” (חופש הביטוי)‬ ‫• “זכותה של הממשלה לבטל את זכויות הפרט” (הזכויות הטבעיות)‬ ‫שיעור מקדים | מהן זכויות אדם?‬ ‫• “לעשירים מגיעות יותר זכויות מאשר לעניים” (שוויון בפני החוק‪,‬‬ ‫שוויון הזדמנויות)‬ ‫• “לנשים מותר להתלבש לפי רצונן בלי שיחשב הדבר כהזמנה לתקיפה”‬ ‫(הזכות לשוויון‪ ,‬הזכות לכבוד‪ ,‬זכות האישה על גופה)‬ ‫• “המדינה צריכה לספק חינוך חינם לכל ילד” (זכויות ילדים‪ ,‬הזכות‬ ‫להתפתחות‪ ,‬הזכות לחינוך‪ ,‬הזכות לשוויון)‬ ‫• “גם במצב בטחוני בעייתי‪ ,‬לכל אזרח במדינה דמוקרטית זכות ואחריות‬ ‫לבקר את הממשלה” (חופש הביטוי‪ ,‬חופש הדעה)‬ ‫השתמשו בדיונים על המצבים הללו בכדי לוודא שהמושג “זכויות אדם” ברור‪.‬‬ ‫סרטון‬ ‫הפרת זכויות אדם‬ ‫‪ 20‬דק’‬ ‫סרטון ‪ -‬פגיעה בזכויות בני הרומה לשוויון‪ ,‬חינוך ודיור‬ ‫בחלק זה תצפו עם תלמידיכן בסרטון מה־‪ DVD‬המצורף‪ ,‬בנושא פגיעה‬ ‫בזכויות בני הרומה (המוכרים גם כ”צוענים”) באירופה‪ ,‬ותדונו בו‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫סיכום ומשימה לבית‬ ‫‪ 5‬דק’‬ ‫אילו זכויות של בני הרומה מופרות‪ ,‬על פי הסרטון? הביאו דוגמאות‪.‬‬ ‫האם יש קשר בין הפרות הזכויות השונות של בני הרומה? האם לדעתכם‬ ‫יש קשר בין מוצאם האתני של בני הרומה למצבם הכלכלי? האם יש קשר‬ ‫בין רמת חינוך למצב כלכלי? כיצד אתם רואים את עתידם של בני הרומה?‬ ‫האם עוני הוא הפרה של זכויות אדם? מדוע?‬ ‫מהם המנגנונים הקיימים היום בעולם לשמירה על זכויות אדם?‬ ‫שיח זכויות האדם הוא שיח שמתפתח מאז ‪ 10‬בדצמבר ‪ ,1948‬בו התקבלה‬ ‫לראשונה הכרזת זכויות האדם האוניברסאלית באו”ם‪ .‬הרעיון של זכויות‬ ‫אדם היה קיים בהיסטוריה עוד קודם לכן‪ ,‬אך בעקבות מלחמת העולם‬ ‫השנייה וזוועות השואה קיבלו מדינות העולם את ההכרזה‪ ,‬שסימנה‬ ‫לראשונה את זכויות האדם כמושג שחוצה גבולות של לאומים‪ ,‬תרבויות‪,‬‬ ‫יבשות‪ ,‬מינים וגילאים‪ .‬מאז ההכרזה התפתח חוק בינלאומי שמטרתו לקדם‬ ‫הכרה בזכויות אדם (ראה‪/‬י דף רקע בנושא)‪.‬‬ ‫שלא כבעבר‪ ,‬היום אנו מזהים את העוני כהפרה של זכויות אדם‪.‬‬ ‫למה? בכך נעסוק בחדר התוכן‪.‬‬ ‫משימה לבית‬ ‫ספרו לתלמידות ולתלמידים כי בשיעור הבא תצאו לסיור בחדר תוכן‬ ‫שיעסוק בזכות לדיור‪.‬‬ ‫בקשו מהם לאסוף ולהביא לפני השיעור הבא כתבות‪ ,‬תמונות וידיעות‬ ‫שונות על פגיעה בזכות לדיור בישראל‪.‬‬ ‫‪www.amnesty.org.il 7‬‬ ‫פעילות לחדר תוכן‬ ‫בית‪ ,‬דיור ומחאה אזרחית‬ ‫זמן ‪ 90‬דקות‬ ‫מטרות‬ ‫• היכרות עם הזכות לדיור והבנת חשיבותה‬ ‫• היחשפות למקרים של פגיעה בזכות לדיור והמשמעות של היותו של אדם מחוסר דיור‬ ‫עזרים‬ ‫סרטון מהדיסק‪ :‬פגיעה בזכויות תושבי הים העמוק‪ ,‬תערוכת צילומים‪ ,‬פוסטר של הכרזת זכויות‬ ‫האדם האוניברסאלית‪ ,‬דף שאלות לחדר תוכן (נספח א’)‪ ,‬דף פעילות על הכרזת זכויות האדם‬ ‫האוניברסאלית (נספח ב’)‪ ,‬דף פעילות על הפרות זכויות דיור (נספח ג’)‬ ‫ניתן לצפות בתערוכת הצילומים גם באתר אמנסטי אינטרנשיונל ישראל‬ ‫מהלך‬ ‫משך‬ ‫שלבי הפעילות‬ ‫הקדמה‬ ‫‪ 5‬דק’‬ ‫היום נעסוק בפעילות השנייה בנושא זכויות אדם והזכות לדיור ונתמקד‬ ‫בהפרות הזכות לדיור ובפעולות שנוכל לעשות כדי להגן עליה‪.‬‬ ‫שאלת פתיחה‬ ‫‪ 5‬דק’‬ ‫מהו “בית” עבורי?‬ ‫בקשו מהתלמידות לכתוב לעצמן על פתק ‪ -‬מה המשמעות של בית עבורן?‬ ‫הזמינו אותן להיזכר בסיפור “ילדות” שממחיש את המשמעות של בית‬ ‫עבורן‪ .‬את הפתק בקשו מהם להטמין בכיס‪ ,‬ולצאת לסיור מסביב לעולם‪,‬‬ ‫באמצעות תערוכת הצילומים שתתלה מבעוד מועד בחלל של‪“ :‬חדר התוכן”‬ ‫(ראו הסבר‪“ :‬איך ליצור חדר תוכן” בעמ’ ‪.)4‬‬ ‫עבודה בשתי קבוצות‬ ‫‪ 20‬דק’ ‪ 20 +‬דק’‬ ‫הסתובבות בתערוכה ‪ /‬היכרות עם ההכרזה הבינלאומית לזכויות אדם‬ ‫חלקו את התלמידות לשתי קבוצות שוות‪ .‬כל קבוצה תעסוק בפעילות אחת‬ ‫מתוך שתי הפעולות שלהלן‪ ,‬לאחר ‪ 20‬דק’ הן יתחלפו ביניהן‪.‬‬ ‫קבוצה א מסיירת בחדר התוכן‬ ‫חלקו לתלמידות את דפי הפעילות לחדר התוכן (נספח א’) והורו להן‬ ‫להסתובב לבד או בזוגות בחדר התוכן‪ ,‬להביט בתערוכה ובסרטונים ולהשיב‬ ‫על השאלות‪.‬‬ ‫קבוצה ב דנה על ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם‬ ‫קבוצה זו תשב בתוך או ליד חדר התוכן‪ .‬חלקו את התלמידים בקבוצה‬ ‫לצוותים בני ‪ 3-5‬תלמידים כל אחד‪ .‬חלקו לכל צוות עותק של ההכרזה‬ ‫האוניברסאלית בדבר זכויות האדם ודף שאלות‪ .‬בקשו מהתלמידות לקרוא‬ ‫את ההכרזה ולדון בקבוצות בשאלות שבדף העבודה המצורף (נספח ב’)‪.‬‬ ‫‪8 www.amnesty.org.il‬‬ ‫הצעה‬ ‫פעילות לחדש תוכן | בית‪ ,‬דיור ומחאה אזרחית‬ ‫במידה ועומד לרשותכן זמן נוסף‪ ,‬האריכו את זמן הפעילויות והקצו זמן‬ ‫לצפייה בסרט על תושבי הים העמוק‪.‬‬ ‫בוחרים צילום‬ ‫‪ 10-30‬דק’‬ ‫מעבדים יחד את החוויה‬ ‫הזמינו את התלמידות משתי הקבוצות לעמוד ליד התמונה אליה הן הכי‬ ‫מתחברות‪ .‬כעת שוב נוצרות קבוצות קטנות‪ .‬חלקו לכל קבוצה דף שאלות‬ ‫לדיון (נספח ג’)‪ .‬הציעו לתלמידות לכתוב את תשובותיהן בנקודות על מנת‬ ‫להציג אותן במליאה בהמשך‪.‬‬ ‫סיכום במליאה‬ ‫‪ 10-20‬דק’‬ ‫היעזרו בשאלות הבאות כדי לערוך דיון סיכום‪( :‬ראו דף רקע בנושא)‬ ‫•‬ ‫מהי החשיבות של הזכות לדיור? (האם זוהי זכות אדם בסיסית? האם‬ ‫יתכן שהרעיון של ‘בית’ יהיה מובטח לכל אדם בעולם? אלו זכויות‬ ‫נוספות מופרות כאשר זו נפגעת?)‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מי אחראי לדאוג למימוש הזכות לדיור? מה אנחנו יכולים לעשות בנדון?‬ ‫•‬ ‫מהו הקשר בין ‘קיום בכבוד’ לבין ‘פגיעה בזכות לדיור’?‬ ‫האם יש קבוצות מסוימות שסובלות יותר מפגיעה בזכות זו ומדוע?‬ ‫העלו רעיונות ורשמו על לוח הגרפיטי‬ ‫הצעות לפעילות להגנה על הזכות לדיור‪ .‬רעיונות אלו ישמרו ויאספו‬ ‫ככל שיותר כיתות יבקרו בחדר התוכן‬ ‫שאלת הרחבה לכיתות גבוהות‬ ‫מהם קווי הדמיון ומהם ההבדלים בין מצוקת הדיור שבוטאה במחאה‬ ‫החברתית של הקיץ האחרון לבין מצוקת הדיור הנשקפת מהתערוכה?‬ ‫‪www.amnesty.org.il 9‬‬ ‫שיעור סיכום‬ ‫מהפרה לפעולה‬ ‫זמן ‪ 45-60‬דקות‬ ‫בפעילות הפתיחה דנו בנושא זכויות האדם‪ ,‬בחדר התוכן עסקנו בזכויות אדם ובזכות לדיור בפרט‪.‬‬ ‫היום נברר מה הקשר בין פגיעה בזכויות אדם אחרות לבין פגיעה בזכות לדיור ונציע פעולות להגנה‬ ‫על זכויות אדם‪.‬‬ ‫מטרות‪.‬‬ ‫• הכרה בחשיבותן של זכויות אדם לרוח הדמוקרטיה ולחיינו‬ ‫• היכרות עם דרכי פעולה אזרחיות לקידום זכויות אדם בכלל והזכות לדיור בפרט‬ ‫עזרים‬ ‫רעיונותיהם הכתובים של התלמידים לפעילות נגד הפרות הזכות לדיור מפעילות חדר התוכן‬ ‫ו‪/‬או הצעות לפעילות אזרחית (נספח ד’)‬ ‫המלצה‪ :‬שיעור זה מורכב מדיון ופעילות בקבוצות על כן כדאי לסדר את הכיתה בצורת ח’ ‪ /‬מעגל‪.‬‬ ‫מהלך‬ ‫משך‬ ‫שוויון והזכות לדיור‬ ‫‪ 15‬דק’‬ ‫דרכים לקידום‬ ‫הזכות לדיור‬ ‫‪ 20‬דק’‬ ‫שלבי הפעילות‬ ‫דיון על הקשר שבין פגיעה בזכות לדיור לבין פגיעה בזכות לשוויון‪:‬‬ ‫• מה “לקחתם” מהביקור בחדר התוכן?‬ ‫• מדוע לדעתכם נוצרת מצוקת דיור?‬ ‫• האם יש קבוצות מסוימות שסובלות יותר ממצוקה זו ומדוע?‬ ‫• מהו הקשר לדעתכם בין פגיעה בזכות לדיור לבין פגיעה בזכות לשוויון?‬ ‫ואיזו פגיעה קודמת לאחרת?‬ ‫פעולה אזרחית בקבוצות קטנות‬ ‫חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות‪ .‬כל קבוצה תקבל כרטיסיה עם מקרה‬ ‫שהופיע בתערוכה ומספר דרכי פעולה אזרחיות לשינוי (נספח ד’)‪ .‬על‬ ‫הקבוצה לבחור את הדרך הכי אפקטיבית להשיג שינוי‪ ,‬ולתכנן את פעילותה‪.‬‬ ‫הצעה‬ ‫במידה ותוכלו להקדיש זמן נוסף‪ ,‬מומלץ להזמין את התלמידות להציג את‬ ‫רעיונותיהן‪ ,‬ואף להפעילם הלכה למעשה בבית הספר‪ .‬עודדו אותן לפעול‪,‬‬ ‫וליצור אווירת הייד פארק ברחבי בית הספר‪ .‬כמו כן‪ ,‬השאירו זמן לשיתופי‬ ‫פעולה בין התלמידים בפעילויות השונות (למשל חתימה על עצומה שכתבה‬ ‫אחת הקבוצות‪ ,‬עזרה בארגון הפסקה פעילה וכו’)‪.‬‬ ‫‪10 www.amnesty.org.il‬‬ ‫שיעור סיכום | מהפרה לפעולה‬ ‫שיחת סיכום‬ ‫‪ 10-30‬דק’‬ ‫‪www.amnesty.org.il 11‬‬ ‫מליאה במעגל‬ ‫בקשו מהתלמידות לענות בסבב על אחת או כמה מהשאלות הבאות‪:‬‬ ‫• האם הרגשתן שלמדתן משהו מעניין מהפעילויות?‬ ‫• האם התפיסה שלכן ביחס לזכות לדיור וזכויות אדם בכלל השתנתה?‬ ‫• האם אנחנו יכולות להשפיע במקרים כאלו? מה האחריות שלנו להיות‬ ‫פעילים כאזרחים במשטר דמוקרטי המבוסס על זכויות אדם?‬ ‫• מה הייתן רוצות לעשות עם המידע שקיבלתן פה בבית הספר? איך נקדם‬ ‫את הנושאים הללו כדי שתלמידות ומורים שלא לקחו חלק בפעילות יוכלו‬ ‫להכיר את הנושאים ולהיות מעורבים?‬ ‫הצעה‬ ‫תוכלו לבחור עם התלמידים מקרה מסוים‪ ,‬מתוך התערוכה או מתוך‬ ‫המציאות הקרובה לכם‪ ,‬בו תרצו להתמקד בפעילות‪ .‬ניתן להציע כתיבת‬ ‫מאמר לעיתון‪ ,‬יצירת אירוע הסברתי ועוד מגוון פעילויות שהתלמידים‬ ‫יובילו בבית הספר‪ .‬מומלץ להוציא פעילות זו אל הפועל‪ .‬דבר זה יתרום‬ ‫לתחושת גאווה ויכולת של התלמידות‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫‪ .1‬מידע על ההכרזה האוניברסאלית בדבר זכויות האדם‬ ‫אפשר להגדיר זכויות אדם כצרכים הבסיסיים אשר בלעדיהם אנשים אינם יכולים לחיות בכבוד‬ ‫כבני אדם‪ .‬זכויות אדם הן הבסיס לחופש‪ ,‬לצדק ולשלום‪ .‬כיבודן מאפשר לפרט ולקהילה להתפתח‬ ‫במלואם‪.‬‬ ‫שורשי התפתחות ההכרה בזכויות האדם טמונים במאבק לחופש ולשוויון בכל מקום בעולם‪ .‬הבסיס‬ ‫לזכויות אדם‪ ,‬כגון כבוד החיים וכבוד האדם‪ ,‬מצוי ברוב הדתות והפילוסופיות‪.‬‬ ‫זכויות האדם מנוסחות בהכרזת זכויות האדם האוניברסלית‪ .‬מסמכים נוספים‪ ,‬כגון אמנות‬ ‫בינלאומיות‪ ,‬מנסחים מהן החובות והאיסורים המוטלים על ממשלות‪ ,‬לשם כיבוד זכויות אזרחיהן‬ ‫ותושביהן‪.‬‬ ‫רקע‬ ‫מהן זכויות אדם?‬ ‫מאפייני זכויות אדם‬ ‫• זכויות אדם טבועות בכל פרט‪ :‬זכויות אדם אינן ניתנות לרכישה‪ ,‬אינן עוברות בירושה ואינן‬ ‫מוענקות כחסדים‪ .‬הן שייכות לאנשים פשוט מעצם היותם בני אדם‪.‬‬ ‫• זכויות אדם הן אוניברסליות‪ :‬כל בני האדם זכאים לאותן זכויות‪ ,‬ללא תלות בגזע‪ ,‬מין‪ ,‬דת‪,‬‬ ‫השקפה פוליטית או אחרת‪ ,‬מוצא לאומי או חברתי‪ .‬כולנו נולדים חופשיים ושווים בכבודנו‬ ‫ובזכויותינו‪.‬‬ ‫• זכויות אדם בלתי ניתנות לשלילה‪ :‬זכויות אדם אינן יכולות להילקח בכוח‪ .‬לאיש אין זכות לשלול‬ ‫מאדם אחר את זכויותיו מסיבה כלשהי‪ .‬אנשים הם בעלי זכויות אדם גם כאשר חוקי המדינה אינם‬ ‫מכירים בהן או מפירים אותן‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אנשים בעלי מוגבלויות הינם בעלי זכויות שוות למרות‬ ‫שבפועל ישנם מצבים בהם המדינה איננה אוכפת את זכותם לנגישות שווה למוסדות ציבור‪.‬‬ ‫• זכויות אדם בלתי ניתנות לחלוקה‪ :‬זכויות אדם אינן מגיעות בקבוצות או ביחידים‪ ,‬זוהי רשת של‬ ‫זכויות הקשורות זו בזו‪ .‬כך למשל‪ ,‬כדי לחיות בכבוד‪ ,‬כל בני האדם זכאים לחופש‪ ,‬לביטחון ולרמת‬ ‫חיים נאותה גם יחד‪.‬‬ ‫קטגוריות של זכויות‬ ‫אפשר לסווג זכויות לשלוש קטגוריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬זכויות אזרחיות ופוליטיות (הקרויות גם ‘זכויות הדור הראשון’) ‪ -‬זכויות אלה הן בעלות זיקה‬ ‫לחירויות‪ ,‬והן כוללות‪ :‬הזכות לחיים‪ ,‬חופש מעינויים ומעבדות; השתתפות בתהליך הפוליטי; חופש‬ ‫הדעה‪ ,‬הביטוי‪ ,‬המחשבה‪ ,‬המצפון והדת; חופש ההתאגדות והאסיפה‪.‬‬ ‫‪ .2‬זכויות כלכליות וחברתיות (הקרויות גם ‘זכויות הדור השני’) ‪ -‬זכויות אלה בעלות זיקה לביטחון‬ ‫כלכלי וחברתי‪ .‬למשל‪ :‬הזכויות לעבודה‪ ,‬לחינוך‪ ,‬לרמת חיים נאותה‪ ,‬למזון‪ ,‬למחסה ולטיפול רפואי‪.‬‬ ‫‪ .3‬זכויות סביבתיות‪ ,‬תרבותיות והתפתחותיות (הקרויות גם ‘זכויות הדור השלישי’) ‪ -‬זכויות אלו‬ ‫כוללות את הזכות לחיות בסביבה נקייה ומוגנת מהרס‪ ,‬הזכות לפיתוח תרבותי‪ ,‬פוליטי וכלכלי‪.‬‬ ‫כאשר אנו אומרים שלכל אדם יש זכויות אדם‪ ,‬אנו אומרים גם שעל כל אדם מוטלת האחריות לכבד‬ ‫את זכויות האדם של האחרים‪.‬‬ ‫‪12 www.amnesty.org.il‬‬ ‫ילדי התושבים בשכונת העוני‬ ‫“הים העמוק” בניירובי שבקניה‬ ‫בוחנים את צוות אמנסטי‬ ‫אינטרנשיונל‬ ‫‪www.amnesty.org.il 13‬‬ ‫הכרזת זכויות האדם האוניברסלית‬ ‫ההצהרה המקובלת ביותר בעולם לגבי זכויות אדם היא הכרזת זכויות האדם האוניברסאלית‬ ‫שנוסחה בין השאר על ידי המשפטן היהודי‪-‬צרפתי רנה קסין‪ .‬עשרים שנה מאוחר יותר זיכתה‬ ‫ההכרזה את רנה קסין בפרס נובל לשלום על תרומתו לניסוחה‪ .‬ההכרזה התקבלה בעקבות מלחמת‬ ‫העולם השנייה וזוועות השואה‪ .‬המסר העיקרי שמופיע בה הוא שבכל אדם טבוע ערך אנושי שווה‬ ‫מעצם היותו אדם‪ .‬בדומה לעיקרון היהודי “האדם נברא בצלם”‪ ,‬ההכרזה קובעת רשימה של זכויות‬ ‫בסיסיות לכל אדם בעולם‪ ,‬ללא קשר לגזע‪ ,‬צבע‪ ,‬מין‪ ,‬שפה‪ ,‬דת‪ ,‬השקפה פוליטית או אחרת‪ ,‬שיוך‬ ‫לאומי או חברתי‪ ,‬רכוש או סטאטוס אחר‪ .‬בהכרזה הבטיחו הממשלות לשמור על זכויות מסוימות‪,‬‬ ‫לא רק של אזרחיהן‪ ,‬אלא גם של אנשים ממדינות אחרות‪ .‬במלים אחרות‪ ,‬גבולות לאומיים אינם‬ ‫אמורים להוות מחסום בפני סיוע לאחרים לשם השגת זכויותיהם‪ .‬ההכרזה אומצה פה אחד ב־‪10‬‬ ‫בדצמבר ‪ 1948‬על‪-‬ידי המדינות החברות באו”ם (למרות ש־‪ 8‬מדינות נמנעו בהצבעה)‪ .‬מאז ‪,1948‬‬ ‫ההכרזה האוניברסלית מהווה סטנדרט בינלאומי לזכויות האדם‪ .‬ב־‪ 1993‬אושררה מחויבות המדינות‬ ‫לזכויות האדם בוועידה עולמית שכללה ‪ 171‬מדינות המייצגות כ־‪ 90%‬מאוכלוסיית העולם‪.‬‬ ‫מעמדה המשפטי‬ ‫למרות שהכרזת זכויות האדם האוניברסאלית מהווה את ההשראה למרבית החוקים הבינלאומיים‬ ‫בנושא זכויות האדם‪ ,‬היא עצמה אינה מהווה מסמך משפטי מחייב‪ .‬אולם‪ ,‬כהצהרת עקרונות כללית‬ ‫יש לה השפעה בתחום דעת הקהל העולמית‪ .‬עקרונות אלו של זכויות האדם האוניברסאליות קיבלו‬ ‫תוקף חוקי באמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות ובאמנה הבינלאומית לזכויות כלכליות‪,‬‬ ‫חברתיות ותרבותיות‪ .‬המדינות אשר אשררו את האמנות הללו מחויבות לחוקק חוקים אשר יגנו על‬ ‫זכויות אדם אלה‪ .‬אולם‪ ,‬למעלה ממחצית מדינות העולם טרם אשררו אמנות אלה‪.‬‬ ‫בהשראת הכרזת זכויות האדם האוניברסאלית (‪ )1948‬נוסדו הסדרים אזוריים לשמירה על זכויות‬ ‫אזרח‪ .‬למשל‪ ,‬כתב‪-‬הזכויות האפריקאי לזכויות אדם ועמים‪ ,‬האמנה האירופאית לזכויות אדם‬ ‫והאמנה האמריקאית לזכויות אדם‪ .‬ספרי חוק לאומיים רבים מבטיחים גם הם זכויות אדם‪.‬‬ ‫‪14 www.amnesty.org.il‬‬ ‫‪ .2‬מידע על הזכות לדיור‬ ‫רקע‬ ‫מהי הזכות לדיור נאות?‬ ‫הזכות לדיור נאות היא זכות אדם בסיסית‪ ,‬המוכרת באמנות בינלאומיות רבות‪ .‬למרות זאת‪ ,‬זכותם‬ ‫של למעלה ממיליארד איש ואישה ברחבי העולם לדיור נאות נפגעת‪ ,‬ולמעלה ממאה מיליון מביניהם‬ ‫הינם חסרי בית לחלוטין‪ .‬הזכות לדיור מבטיחה לכל אדם קורת גג וכוללת גם את הגישה למים‪,‬‬ ‫לסניטציה ולמקורות אנרגיה‪.‬‬ ‫ההגנה על זכות זו מוטלת על המדינה‪ ,‬אשר צריכה לספק מגורים באזור בטוח (למשל‪ ,‬הרחק‬ ‫ממפעלים מזהמים)‪ ,‬בסמוך לעורקי תחבורה‪ ,‬תוך מתן נגישות למקומות תעסוקה ובאופן המכבד‬ ‫את הזכויות התרבותיות של התושבים‪ .‬על המדינה להבטיח כי לכל אדם ניתנה הגנה על הזכות‬ ‫לדיור‪ ,‬וכן הגנה מפני פינוי בכוח‪ ,‬הטרדה ואיומים אחרים‪.‬‬ ‫מה הקשר בין הזכות לדיור לבין עוני?‬ ‫הזכות לדיור קשורה קשר הדוק לעוני‪ .‬עוני אינו רק תוצר של כלכלה‪ .‬לא מדובר רק בכסף או‬ ‫בצמיחה פיננסית‪ .‬עוני הוא המחסור בביטחון עקב האיום התמידי של פינוי כפוי‪ .‬עוני הוא הפגיעות‬ ‫הגבוהה לאלימות‪ .‬עוני פירושו אפליה ומניעת צדק‪ .‬הוא קיים בשל התעלמות מדינות ותאגידים‬ ‫מאחריותם כלפי הפרות זכויות אדם שמשאירות אנשים עניים‪.‬‬ ‫כשאנשים החיים בעוני מספרים על חוויותיהם‪ ,‬הם לא מדברים רק על מחסור‪ .‬הם מתייחסים‬ ‫לשאלות כגון האם יוכלו לשלוח את ילדיהם לבית הספר‪ ,‬האם בית הספר לא ייהרס יחד עם ביתם‬ ‫למחרת בבוקר‪ .‬הם מספרים על פחד מגילויי אלימות‪ ,‬פחד שיתפסו כפושעים‪ ,‬פחד מהדרה חברתית‬ ‫כמו גם מתהליכים פוליטיים ומנהלתיים שישפיעו על חייהם‪ .‬הם מספרים על חוסר ההקשבה ועל‬ ‫ההשתקה המכוונת‪.‬‬ ‫מהו עוני?‬ ‫אמנסטי אינטרנשיונל מגדיר עוני כשילוב בין ‪ 4‬מרכיבים‪:‬‬ ‫מחסור‪ ,‬חוסר ביטחון‪ ,‬הדרה והשתקת קולות‪:‬‬ ‫מחסור מצב בו לאדם או קבוצה ‪ ,‬המהווה יחידה כלכלית‪ ,‬אין די אמצעים לקיים עצמם בכבוד‪ .‬זוהי‬ ‫דלות כלכלית ופיזית‪ ,‬המשפיעה בתורה על הגבלת גישה לשירותים חברתיים‪-‬ציבוריים ובהמשך על‬ ‫רמת החיים והיכולת לממש זכויות יסוד‪.‬‬ ‫חוסר ביטחון בשני מובנים‪:‬‬ ‫א) חוסר ביטחון בהתמודדות עם איומים יומיומיים על התעסוקה‪ ,‬על נגישות לתוכניות הרווחה ועל‬ ‫היכולת להיעזר בשדה המשפטי במידה ונגרם לאדם אי צדק‪.‬‬ ‫ב) חוסר ביטחון בשל קונפליקט צבאי‪ ,‬המשפיע על הביטחון הכלכלי‪ ,‬חושף ילדים וילדות לשימוש‬ ‫כילדים חיילים‪ ,‬חושף נשים לאלימות וחוסם יכולת לממש זכויות יסוד כגון חינוך‪ ,‬התארגנות‬ ‫קהילתית ועוד‪.‬‬ ‫הדרה הגבלת הנגישות למוסדות ציבוריים בשל אפליה ישירה או עקיפה‪ .‬גופים כמו בתי המשפט‪,‬‬ ‫העיריות‪ ,‬שירותי הרווחה והמשטרה אמורים לספק לכל האזרחים שירותים שווים‪ ,‬אך בפועל‬ ‫פעמים רבות הם אדישים לזעקות העניים‪ .‬אפליה היא העדשה דרכה ניתן לראות בבירור עוני‬ ‫‪www.amnesty.org.il 15‬‬ ‫במדינות עשירות יותר‪ .‬מחקר של האו”ם קובע כי יותר מ‪ 4-‬מיליארד אנשים‪ ,‬רוב אוכלוסיית‬ ‫העולם‪ ,‬מודרים משליטת החוק‪ .‬לדוגמא‪ ,‬אין כל רישום חוקי של ‪ 71%‬מילדי העולם‪ ,‬עד ליום‬ ‫הולדתם החמישי‪ .‬ללא הוכחה שאי פעם נולדו‪ ,‬בהמשך מוגבלת נגישותם לשירותי חינוך ובריאות‪.‬‬ ‫השתקת קולות בין אם מדובר בהתעלמות מכוונת או באדישות‪ ,‬עמדותיהם של החיים בעוני אינן‬ ‫נכללות בדרך כלל במערך השיקולים‪ .‬אלו החיים בעוני מרגישים שדעותיהם אינן נשמעות‪ .‬מאמציהם‬ ‫ליצור התארגנות מדוכאת על פי רוב באופן מיידי‪ .‬מידע הרלוונטי לקהילות ולחייהן אינו נגיש להן‪.‬‬ ‫אין זה צירוף מקרים שהמדינות עם שיעור העוני הגבוה ביותר הן גם המדינות המדכאות את חופש‬ ‫הביטוי של תושביהן באופן הגבוה ביותר‪ .‬עם זאת‪ ,‬גם במדינות עשירות נתקלים עניים בקשיים‬ ‫רבים מספור כאשר הם באים להשמיע את קולם ולהביע ביקורת‪.‬‬ ‫עוני הוא לא גזרת גורל אלא הפרת זכויות אדם!‬ ‫מהם פינויים כפויים?‬ ‫פינויים כפויים הם תופעה נפוצה למדי‪ ,‬המשפיעה על חייהם של דיירים במשכנות עוני ברחבי‬ ‫העולם‪ .‬ככלל‪ ,‬הפינויים מכוונים בעיקר נגד אנשים עניים החיים במשך שנים ללא מים וגישה‬ ‫לבריאות ולחינוך‪ .‬הרשויות לא מציעות למפונים אלטרנטיבות לדיור ולרוב הם לא מיודעים מראש על‬ ‫הפינוי הצפוי‪ .‬רבים מן המפונים מוצאים את עצמם מחוסרי בית לחלוטין ומחפשים מחסה‬ ‫בבתי ספר ומבנים ציבוריים‪.‬‬ ‫סיבות הפינויים משתנות ‪ -‬לעתים מדובר בשכונות עוני בלתי‪-‬חוקיות בהן לדיירים אין אף‬ ‫אסמכתא רשמית לבעלותם על השטח ועל כן‪ ,‬המדינה יכולה לפנותם בכל עת‪ .‬בערים גדולות מחירי‬ ‫הקרקעות עולים במהירות ולכן‪ ,‬הימצאותן של שכונות עוני לא משתלמות למדינה ואותן קרקעות‬ ‫נמכרות לאנשי עסקים ומפעלים ולעתים האנשים נאלצים להתפנות מביתם עקב מצב‪-‬מלחמה‬ ‫וסיכון בו הם נתונים במקום מגוריהם‪.‬‬ ‫“בבוקר בו הבולדוזרים הגיעו אני ואחותי היינו בשוק‪ .‬כשחזרנו הייתה אש בכל מקום‪ .‬שום דבר לא נשאר‬ ‫מהבית‪ .‬כל מה שהיה ברשותי היה הבגדים שלגופי‪ .‬שום דבר לא נותר לי‪ .‬ראיתי את החזירים‪ ,‬הפרות‬ ‫והתרנגולות שלנו נשרפים למוות‪ ”...‬סיפרה נערה ניגרית שקהילתה פונתה בכוח מאדמתם‪.‬‬ ‫פעמים רבות בעלי התפקידים שמבצעים את הפינוי משתמשים בכוח ואלימות רבה על מנת לפנות‬ ‫את התושבים‪ :‬שימוש בגז‪-‬מדמיע‪ ,‬הכאת מי שמוחים על הפינוי וכו’‪ .‬הסובלים העיקריים מן‬ ‫האלימות הכרוכה בפינויים הם נשים‪,‬ילדים וקשישים‪ ,‬זאת משום שרוב הפינויים נערכים בזמן היום‬ ‫כאשר הגברים בעבודה‪.‬‬ ‫אמנות בינלאומיות רבות מורות על מדינות לשמור על זכותם של תושביהן לדיור ולהימנע מפינויים‬ ‫כפויים‪ .‬לדוגמה‪ :‬האמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות‪-‬חברתיות‪-‬תרבותיות מכירה במפורש‬ ‫בזכות לדיור כזכות השייכת לכל ואמנת זכויות הילד מורה למדינה לסייע להורים לממש את זכותם‬ ‫של ילדיהם לדיור ולחינוך‪ .‬פינויים כפויים פוגעים בזכות לדיור ובזכויות שונות המוכרות באמנות‬ ‫בינלאומיות רבות‪ .‬בנוסף‪ ,‬האו”ם מציב סטנדרטים ברורים ומפורטים לפינויים ודרישה מהמדינות‬ ‫לבדוק ביסודיות אלטרנטיבות‪.‬‬ ‫‪16 www.amnesty.org.il‬‬ ‫‪ .3‬מחאת הדיור ‪“ -‬כבוד סגולי” ו”כבוד מחיה”‬ ‫רקע‬ ‫מבוסס על מאמרה של ד”ר אורית קמיר “מחאת כבוד המחיה”‪ ,‬שפורסם בבלוג “כבוד אדם וחווה”‪.‬‬ ‫מחאת הדיור שלקחה חלק מרכזי בשיח הציבורי בקיץ תשע”א נמצאה בלב מחלוקת בשאלה עד כמה‬ ‫היא מייצגת את הציבור כולו או רק את מעמד הביניים‪ .‬ד”ר אורית קמיר‪ ,‬במאמרה “מחאת כבוד‬ ‫המחיה”‪ ,‬מציעה ניתוח מעניין על סוגיית כבוד האדם בה עסקה המחאה‪ .‬באמצעות מערכת מושגים‬ ‫שהיא פיתחה‪“ :‬כבוד סגולי” (באנגלית‪ ,)Dignity :‬ו”כבוד מִחְי ָה” (באנגלית‪ ,)Respect :‬מציעה‬ ‫ד”ר קמיר כי המחאה אכן הייתה על תביעה לכבוד האדם בישראל‪:‬‬ ‫“הכבוד הסגולי‪ )Dignity ( ‬הוא‪ ‬כבודו של אדם כיצור אנושי‪ ”.‬כבודו הסגולי של האדם הוא‬ ‫מבוסס על המשותף בין בני אדם ושייך לכל אדם באשר הוא אדם‪ .‬כבודו הסגולי של האדם מקנה‬ ‫לכל אדם‪ ,‬בכל מקום ובכל מצב‪ ‬זכויות יסוד בסיסיות‪ ,‬שאסור לאיש לפגוע בהן‪ ,‬שכן אלו הזכויות‬ ‫הנחוצות לאדם‪ ,‬לכל אדם‪ ,‬לשרוד ולהתקיים‪ .‬זכויות אלו משויכות בעיקר לדור הראשון של הזכויות‬ ‫האזרחיות‪-‬פוליטיות‪ .‬דוגמה להפרה בוטה של זכויות אלו ניתן למצוא במעשים כגון רצח‪ ,‬אונס וכו’‪.‬‬ ‫כבוד המִחְי ָה‪ )Respect ( ‬הוא כבודו של אדם‪ ‬כיצור אנושי ייחודי והוא מתייחס למאפיינים‬ ‫הייחודיים של כל אדם‪ .‬כבוד המחיה מוגדר על ידי הפרט‪ ,‬ועל החברה לכבדו ולהכיר בו ולנסות‬ ‫לאפשר לו להתפתח ולהיות האדם שהוא מבקש להיות‪ .‬הזכויות הנובעות מההכרה ממושג זה‬ ‫משויכות לדור השני של הזכויות‪ ,‬זכויות חברתיות וכלכליות‪ ,‬ולדור השלישי‪ ,‬זכויות סביבתיות‪,‬‬ ‫תרבותיות והתפתחותיות‪.‬‬ ‫“בעוד כבוד האדם הסגולי מתייחס להישרדות ולהתקיימות של כל אדם כיצור אנושי; כבוד המִחְי ָה‬ ‫מתייחס לפריחה‪ ,‬לצמיחה ולשגשוג של כל אדם על פי הגדרתו העצמית הייחודית‪ ”.‬דוגמאות‬ ‫לדרישות שיכולות להיכנס תחת הגדרה זו הן‪ :‬חינוך איכותי ופעילויות העשרה‪ ,‬מגורים במקום אליו‬ ‫יש לאדם תחושת שייכות‪ ,‬צריכת תרבות וכו’‪“ .‬כל מדינה חייבת למצוא את המשאבים להבטיח את‬ ‫כבודו הסגולי של כל אדם‪ .‬מדינות נקראות להקצות משאבים ככל יכולתן כדי לאפשר לאנשים רבים‬ ‫ככל האפשר להתפתח ולממש את כבוד מחייתם‪”.‬‬ ‫מחאת הדיור היא שונה ממהפכות שמתרחשות במשטרים דיקטטוריים שאינם מכבדים את כבודו‬ ‫הסגולי של האדם‪ .‬שורשי המחאה אינם בקיומו של רעב תמידי לאוכל או איום על חייהם של‬ ‫האזרחים‪ ,‬כי אם בדרישת האזרחים שתינתן להם ההזדמנות להתפתח אל מעבר לצרכיהם הבסיסיים‬ ‫ביותר‪ .‬זוהי דרישה שיתאפשר לאנשים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם ולחיות את החיים בדרך‬ ‫שלדעתם תואמת את כבוד המחיה שלהם‪ ,‬גם אם אינם עשירים במיוחד‪.‬‬ ‫ההפרות המיוצגות בתמונות ובמקרים בערכה הן כה קיצוניות עד כי הן אינן פוגעות רק בכבוד‬ ‫המחיה כי אם גם בכבודו הסגולי של האדם‪.‬‬ ‫‪www.amnesty.org.il 17‬‬ ‫‪ .4‬הצעות לפעילות אזרחית ‪ -‬כיצד מעודדים נוער להיות מעורב?‬ ‫אחת המטרות שם חינוך לזכויות אדם היא עידוד מעורבות אזרחית בנושאי זכויות אדם‪ .‬במטרה‬ ‫לעודד את התלמידות להיות מעורבות‪ ,‬כדאי לעודד אותן לפתח את עמדותיהן באמצעות חשיבה‬ ‫עצמאית‪ .‬לשם כך‪ ,‬ניתן לקיים דיונים בקבוצות קטנות תוך ניסיון לאתגר את התלמידים ולבקש‬ ‫מהם לחשוב על עמדותיהם ולהצדיקן‪.‬‬ ‫ישנן מספר דרכי פעולה אזרחיות בהן ניתן להציע לבני נוער לנקוט כשברצונם לפעול לשינוי מציאות‬ ‫ולשמירה על זכויות אדם‪:‬‬ ‫• עיתון קיר ענק עם תמונות‪ ,‬מכתבים‪ ,‬קטעים מן האינטרנט על הנעשה במדינה ועוד‪.‬‬ ‫• עצומת קיר שתשלח לשגרירות‪ :‬על בריסטול ענק לכתוב את פרטי המקרה בראש הדף ואח”כ לתת‬ ‫מקום לביטוי אישי של כל חותם ‪ -‬ציור‪ ,‬טקסט וכו’‪.‬‬ ‫• גלויות מחאה עם פרטי המקרה ופניה מנומסת של מחאה לרשויות המדינה (שגרירות) ‪ -‬לחלוקה‬ ‫המונית בביה”ס ובקהילה‪.‬‬ ‫• פניה במכתב לאישי ציבור בבקשה לפנות לשגריר על המקרה‪ .‬אפשר לצרף עבור השולח מכתב‬ ‫המוכן מראש באנגלית או בעברית‪ .‬אישים אליהם אפשר לפנות‪ :‬ראש המועצה‪ ,‬ראש העיר‪ ,‬ח”כים‪,‬‬ ‫אישי רוח‪ ,‬אמנים וכו’‪.‬‬ ‫• מיצג במקום מרכזי בביה”ס ‪ -‬הצגה‪ ,‬קטע קריאה וכו’‪.‬‬ ‫• פניה לתקשורת ערוץ הטלויזיה הקהילתית או עיתונות מקומית שיבואו לסקר את הפעילות‬ ‫ואת המקרה‪.‬‬ ‫• כתיבה לקרובי המשפחה עידוד ותמיכה (אפשר לצרף תמונות וציורים)‪.‬‬ ‫• ארגון הפגנה מומלץ לפני שגרירות המדינה‪ ,‬הכנת שלטים‪ ,‬איסוף חתימות בעצומה שתוגש‬ ‫לשגריר‪ ,‬תיאום עם המשטרה‪ ,‬הודעה לעיתונות על קיום ההפגנה‪.‬‬ ‫• פניה למשרד החוץ בבקשה לטפל במקרה ‪ -‬מכתב מנומס לשר החוץ‪.‬‬ ‫• ארגון אירוע פומבי במרכז קהילתי או באולם ביה”ס בו יוצג המקרה‪ ,‬יופיע אמן אורח‪ ,‬יוקרן סרט‪,‬‬ ‫תועלה הצגה או הרצאה על המדינה‪/‬המקרה‪ ,‬יוזמנו נציגי ארגונים לזכויות אדם (לדוגמא ארגוני‬ ‫נשים) וכן בני המדינה הנמצאים בארץ‪ .‬תוזמן אישיות ציבורית לתת חסות לאירוע‪ .‬תעשה עבודה‬ ‫תקשורתית (מידע לתקשורת על המקרה ‪ +‬האירוע)‪ .‬ייאספו חתימות על עצומה וכו‪.‬‬ ‫‪18 www.amnesty.org.il‬‬ ‫פעילויות המשך‬ ‫פעילויות המשך‬ ‫"ילדים למען ילדים"‬ ‫תוכנית שנתית בינלאומית לכיתות ה'‪-‬יב'‬ ‫התוכנית משתלבת בתוכנית הלימודים‪ ,‬ובאמצעותה התלמידים חווים התנסות אמיתית בפעילות‬ ‫למען זכויות אדם‪.‬‬ ‫במסגרת התוכנית‪ ,‬מקבלות הכיתות ברשת מדי חודש מקרה אמיתי של הפרת זכויות ילדים או בני‬ ‫נוער ברחבי העולם‪ ,‬הדורש תגובה מיידית של כתיבת מכתבים לגורמים הרלוונטיים‪.‬‬ ‫התוכנית מועברת על ידי המורים עצמם‪ ,‬ויכולה להשתלב היטב בשיעורי חינוך או בשיעורים‬ ‫מקצועיים כמו‪ :‬לימודי שפות‪ ,‬גיאוגרפיה‪ ,‬אזרחות‪ ,‬היסטוריה‪ ,‬הבעה וכד'‪.‬‬ ‫> התכנית מופעלת בעברית‪ ,‬ערבית ואנגלית‬ ‫בית ספר ידידותי לזכויות אדם ‪ -‬תוכנית בינלאומית‬ ‫בית הספר הוא מקום מרכזי בכל קהילה‪ ,‬ובעל תפקיד מפתח בקידום תרבות של זכויות אדם‪ .‬לאור‬ ‫הגדרה זו פותחה התוכנית‪ ,‬הפועלת כיום ב־‪ 48‬בתי ספר נבחרים ב־‪ 20‬מדינות ברחבי העולם‪,‬‬ ‫במסגרתה בית הספר יקדם זכויות אדם בארבעה מרחבי פעולה‪:‬‬ ‫• תוכנית הלימודים הפורמאלית והבלתי פורמאלית‬ ‫• מנהל ומדיניות‬ ‫• יחסי קהילות בתוך בית הספר‬ ‫• סביבת בית הספר‬ ‫התוכנית פתוחה לחטיבות ביניים‪.‬‬ ‫רשת מורות‪/‬ים לזכויות אדם‬ ‫זוהי קהילה מקצועית שנותנת לכל החברות‪/‬ים בה‪ :‬ידע רלוונטי‪ ,‬עדכונים מהשטח‪ ,‬כלים חינוכיים‬ ‫חדשניים‪ ,‬ומקום להתפתחות ולהתמקצעות בתחום החינוך לזכויות אדם‪.‬‬ ‫הרשת מסייעת למורה לשלב עקרונות וסוגיות של זכויות אדם בתוכנית הלימודים ובבתי הספר‪.‬‬ ‫באמצעות הרשת תוזמנו לכנסים וסמינרים‪ ,‬תקבלו עלון אינטרנטי בתחום החינוך לזכויות אדם‪,‬‬ ‫חומרי עזר‪ ,‬מערכי שיעור וחומרי רקע‪.‬‬ ‫מגוון תוכניות וערכות העשרה נוספים ‪ -‬ניתן למצוא באתר האינטרנט שלנו‬ ‫להזמנת תוכניות‪/‬ערכות‪ ,‬לשאלות ולמידע נוסף‪ ,‬פנו אלינו‪:‬‬ ‫דוא"ל‪[email protected] :‬‬ ‫טלפון‪03-5250005 :‬‬ ‫‪www.amnesty.org.il 19‬‬ ‫פעילות לזכויות אדם בית ספרית‬ ‫אמנסטי אינטרנשיונל ישראל‬