‫בבית המשפט העליון‬ ‫מ"ח ‪221132/‬‬ ‫לפני‪:‬‬ ‫כבוד המשנָה לנשיא מ' נאור‬ ‫המבקש‪:‬‬ ‫פלוני‬ ‫נגד‬ ‫המשיבה‪:‬‬ ‫מדינת ישראל‬ ‫בקשה למשפט חוזר‬ ‫בשם המבקש ‪:‬‬ ‫עו " ד יהושע רזניק ; עו " ד ציון סהראי‬ ‫בשם המשיבה ‪:‬‬ ‫עו " ד ג ' ואי אש‬ ‫החלטה‬ ‫‪.1‬‬ ‫בפני בקשה למשפט חוזר לפי סע יף ‪ 31‬לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב ] ‪,‬‬ ‫התשמ " ד‪ ( 1984 -‬להלן ‪ :‬חוק בתי המשפט ) ‪ ,‬בעניין הרשעתו מיום ‪ 17.12.2007‬של‬ ‫המבקש ב תפ " ח ( מחוזי‪ -‬ת " א ) ‪ 1027/06‬מדינת ישראל נ' פלוני ( השופטים ס' רוטלוי ‪ ,‬ע'‬ ‫צ'רניאק ו‪ -‬ק' ורדי ) ‪ ,‬שאושרה ב‪ -‬ע " פ ‪ 7079/08‬פלוני נ' מדינת ישראל ( ‪) 6.9.2010‬‬ ‫( השו פטים א' לוי ‪ ,‬ע' ארבל ו‪ -‬נ' הנדל )‪.‬‬ ‫העובדות וההליכים‬ ‫‪.2‬‬ ‫נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין אונס במשפחה ובידי אחראי על חסר ישע‬ ‫לפי סעיף ‪ ( 351‬א ) לחוק העונשין ‪ ,‬התשל " ז‪ , 1977 -‬ב גין מעשים שביצע ב אחייניתו בעת‬ ‫היותה קטינה כבת ‪ 15‬ושלושה חודשים ( להלן ‪ :‬המתלוננת ) ‪ .‬על‪ -‬פי כתב האישו ם ‪ ,‬ביום‬ ‫‪ , 1.4.1992‬בשעות הצהריים ‪ ,‬הגיעה המתלו ננת לביתו של המבקש בנווה מונסון כדי‬ ‫לנקותו לקראת חזרת אשתו של המבקש מבית החולים לאחר לידת בתם הקטנה ‪ .‬על‪ -‬פי‬ ‫כתב האישום ‪ ,‬כאשר נכנסה המתלוננת לחדר האמבטיה בקומה השניה של הבית כדי‬ ‫למלא דלי מים ‪ ,‬ה מבקש נכנס אחריה לחדר האמבטיה ‪ ,‬נעל את הדלת ‪ ,‬ואז אחז במתני‬ ‫המתלוננת מאחור ‪ ,‬סובב אותה אליו ‪ ,‬הצמיד אותה לקיר ‪ ,‬נגע בחזה וברגליה והחל‬ ‫‪2‬‬ ‫להפשיטה ‪ .‬המבקש לא שעה לבקשות המתלוננת ‪ ,‬שניסתה לדחוף אותו מעליה ‪ ,‬לחדול‬ ‫ממעשיו ‪ ,‬השכיב אותה על הרצפה בניגוד לרצונה ‪ ,‬גהר עליה והחדיר את איבר מינו‬ ‫לאיבר מ ינה ‪ .‬המתלוננת השתחררה לאחר זמן מה מאחיזתו של המבקש אחרי שבעטה‬ ‫באשכיו וברחה מהמקום ‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫כשנה לאחר האונס ‪ ,‬סיפרה המתלוננת לחברה טובה ( שלימים הפכה להיות‬ ‫גיסת ה ) ‪ ,‬כי המבקש תקף אותה מינית בחדר האמבטיה ‪ .‬באותה תקופה ‪ ,‬כאשר הוריה‬ ‫מצאו אותה בסערת רגשות ‪ ,‬היא סיפרה להם שסי בת מצב רוחה היא שחבר מהצפון‬ ‫נהרג בתאונת דרכים ‪ .‬המתלוננת סיפרה את הסיפור על החבר שנהרג על מנת להימנע‬ ‫מחשיפת האונס בתוך המשפחה ‪ .‬באותה תקופה סיפרה המתלוננת גם לבן הבכור של‬ ‫המבקש על האונס ‪ .‬המתלוננת סיפרה לו על האונס כי השניים היו חברים טובים‬ ‫והמתלוננת ביקשה לה גן על בתו הקטנה של המבקש ‪ .‬המתלוננת הגישה את התלונה‬ ‫במשטרה נגד המבקש כ‪ 12 -‬שנים לאחר האונס ‪ .‬בשנת ‪ 2002‬לערך ‪ ,‬היא קיבלה שיחת‬ ‫טלפון לפיה אמה חייבת חוב מסוים ‪ .‬המתלוננת סברה שאין לאמה כל חוב ‪ ,‬וכאשר‬ ‫הסתבר לה שמי שהפנה את דורשי החוב אליה היו המבקש ואחיו ‪ ,‬היא הלכה ל ביתו של‬ ‫המבקש ‪ ,‬שם פגשה באשת המבקש ובבנו האמצעי ‪ ,‬ולדבריה " התפרצה " בכעס ‪ ,‬לא רק‬ ‫ב עניין ייחוס החוב אלא גם ב עניין האונס ‪ .‬בהמשך ‪ ,‬הגישה המתלוננת את התלונה‬ ‫במשטרה נגד המבקש ‪ ,‬והוא הועמד כאמור לדין ‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫המבקש טען כי סכסוך משפחתי ‪ ,‬במסגרתו הוא השתלט כביכול על מקרקעי‬ ‫אמו על חשבון אחיו לרבות אמה של המתלוננת ‪ ,‬הוא ש הביא את המתלונ נת להעליל‬ ‫עליו עלילת שווא ‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫בית המשפט המחוזי מצא את עדות המתלוננת מהימנה ‪ .‬בית המשפט גם קיבל‬ ‫את ההסבר של המתלוננת ב עניין כבישת התלונה במשך כ‪ 12 -‬שנה ‪ ,‬לפיו היא חששה‬ ‫שגילוי האונס יפגע באמה ‪ ,‬שמצב בריאותה היה רופף ‪ .‬כמו כן ‪ ,‬המתלוננת הסבירה כי‬ ‫רצתה להימנע מפגיעה במרקם המשפחתי ‪ .‬טענת המבקש ‪ ,‬לפיה המתלוננת העלילה‬ ‫עליו לאור הסכסוך המשפחתי ‪ ,‬נדחתה ‪ .‬נקבע ‪ ,‬כי אין זה סביר שעלילה כזו תכלול סיפור‬ ‫משנה לפיו המתלוננת סיפרה על האונס שנה לאחר האירוע לבנו של המבקש ‪ .‬נקבע כי‬ ‫ע לילה כזו גם אינה מתיישבת עם השתלשלות האירועים כפי שהוצגה בידי הסנגור ‪.‬‬ ‫בנוסף לכך נמצא סיוע לדברי המתלוננת – הן בעדותה של חברתה והן בעדותה של‬ ‫אשת המבקש ‪ .‬לעניין חברתה של המתלוננת ‪ ,‬לא נמצא בסיס להזמת " עדותה המכרעת " ‪,‬‬ ‫כלשון בית המשפט ‪ ,‬לפיה המתלוננת סיפרה לה על ה תקיפה כשנה לאחר קרות האירוע ‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫טענת העלילה על רקע הסכסוך המשפחתי אינה מתיישבת – כך נקבע – עם העובדה‬ ‫שהמתלוננת סיפרה לחברתה על התקיפה לפני שהסכסוך המשפחתי החל בשנת ‪. 1999‬‬ ‫לעניין עדותה של אשת המבקש ‪ ,‬לפיה המתלוננת היתה בסערת רוחות כאשר היא‬ ‫סיפרה לה על האונס ‪ ,‬נק בע כי אף היא תומכת בעדות המתלוננת ‪ .‬נוכח דברים אלו ‪ ,‬בית‬ ‫המשפט המחוזי הרשיע את המבקש במיוחס לו ו גזר על יו ‪ 10‬שנות מאסר בפועל ‪,‬‬ ‫שנתיים מאסר על תנאי ופיצוי בסך ‪ . ₪ 100,000‬ערעור המבקש על הכרעת הדין ועל‬ ‫גזר הדין נדחה ‪ ,‬כאמור ‪ ,‬ב בית משפט זה ‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ביום ‪ 10.3.2013‬הגיש המבק ש בקשה למשפט חוזר ‪ ,‬ושבוע לאחר מכן ‪ ,‬ביום‬ ‫‪ , 17.3.2013‬הוגשה בקשה מתוקנת ‪ .‬הטענה המרכזית בבקשה היא ‪ ,‬ש גרסאות מאוחרות‬ ‫של המתלוננת לאירועים עומדות בסתירה לתלונתה של המתלוננת במשטרה ולעדותה‬ ‫כנגד המבקש בבית המשפט המחוזי ‪ .‬בבית המשפט המחוזי העידה המתלוננת בבירור‬ ‫כי המ בקש תקף אותה מינית רק פעם אחת ‪ ,‬ואילו בגרסה שהציגה המתלוננת בהליכים‬ ‫אזרחיים שהגישה נגד המבקש לאחר שהורשע ‪ ,‬היא טענה שהוא תקף אותה מינית‬ ‫מספר רב של פעמים ‪ .‬נטען ‪ ,‬כי הגרסה החדשה והסותרת מהווה ראיות חדשות‬ ‫המכרסמות במהימנותה ומצדיקות קיום משפט חוזר ‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫במה דברים א מורים ? במסגרת החקירה במשטרה בטרם הגשת כתב האישום‬ ‫נשאלה המתלוננת אם המב קש ביצע בה מעשים מיניים נוספים ‪:‬‬ ‫" שאלה ‪ :‬האם היו מקרים נוספים שבהם [ המבקש ] נגע בך ?‬ ‫תשובה ‪ :‬אני זוכרת את עצמי שהייתי קטנה יותר הייתי ישנה‬ ‫אצלם בבית הרבה והוא היה מחבק אותי בלילה ומלטף לי את‬ ‫הראש ומעבר לזה אני לא זוכרת כלום וגם לא הבנתי כלום כי‬ ‫הייתי רק בת שמונה " (נספח י"א לבקשה ‪ ,‬ע מוד ‪ 1‬ש ורה ‪– 20‬‬ ‫עמוד ‪ 2‬שורה ‪.) 22‬‬ ‫בעדותה בבית המשפט נחקרה המתלוננת בקשר לדברים אלה בידי מי שהיה אז סנגורו‬ ‫של המבקש ‪:‬‬ ‫" עו " ד בן שבת ‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫ש‪:‬‬ ‫אוקיי ‪ .‬בסדר ‪ .‬אני שוב חוזר ושואל ‪ ,‬אם‬ ‫המקרה הזה שתיארת או אחד מהם ‪ ,‬אני לא‬ ‫יודע את לא אמרת שהיו כמה ‪ ,‬אבל אחד‬ ‫מהם קרה ‪ ,‬אני מדבר על הליטוף בלילה ‪,‬‬ ‫וללטף את השיער ‪ ,‬ולחבק אותך ‪ ,‬זה היה‬ ‫כשישנת ?‬ ‫כשנכנסו למיטה לישון ‪.‬‬ ‫כן ? ואת יכולה לזכו ר כזה מקרה ? אחד ‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫ש‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬ ‫העדה ‪:‬‬ ‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬ ‫עו " ד בן שבת ‪:‬‬ ‫עו " ד בן צבי ‪:‬‬ ‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬ ‫עו " ד בן שבת ‪:‬‬ ‫ת‪:‬‬ ‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬צ ' רניאק ‪:‬‬ ‫עו " ד בן שבת ‪:‬‬ ‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬רוטלוי ‪:‬‬ ‫עו " ד ב ן שבת ‪:‬‬ ‫כ ‪ .‬ה ‪ .‬צ ' רניאק ‪:‬‬ ‫אני לא מצליחה להבין אותך ‪.‬‬ ‫אני ר וצה לשאול ‪ ,‬שאת זוכרת ‪ ,‬אם את‬ ‫יכולה לזכור שהיה מקרה אחד כזה ‪ ,‬אחד‬ ‫לזכור ‪ ,‬פעם אחת שהוא עשה את זה ?‬ ‫אז אמרתי ‪ ,‬היו מקרים שהייתי קטנה‬ ‫שהייתי באה לישון אצלהם בבית עם [ ח '‪,‬‬ ‫בנו של המבקש – מ " נ ] ביחד ‪ ,‬הוא היה‬ ‫עולה לחדר ‪ ,‬עוד פעם אני לא מגדירה את זה‬ ‫כמשהו שהוא לבוא בהאשמות ‪ .‬היינו בסך‬ ‫הכל ילדים קטנים ‪ ,‬הייתי בת שמונה ‪ ,‬תשע ‪.‬‬ ‫אני ‪ ,‬זה בדיוק מה שאמרתי שם ‪.‬‬ ‫זאת אומרת לא ‪,‬‬ ‫זה לא משהו שאני יכולה‪ ,‬היום אולי בדיעבד‬ ‫אני יכולה להסתכל על הדברים אחרת‪ ,‬אבל‬ ‫אז לא‪ ,‬זה ממש לא משהו שהיה נראה ככה‪.‬‬ ‫וזו גם הסיבה שמצאת לנכון להגיד א ת זה‬ ‫במשטרה ?‬ ‫כי מה ‪,‬‬ ‫שהיום את חושבת‪ ,‬את משייכת לזה כוונות‬ ‫אחרות?‬ ‫אני לא‪ .‬אם תשים לב בחקירה שלי‬ ‫במשטרה ‪,‬‬ ‫היא לא אמרה את זה ‪.‬‬ ‫אני לא אמרתי שום דבר כנגד ‪.‬‬ ‫זה לא כתוב ‪ .‬להיפך ‪ ,‬להיפך ‪ .‬דווקא התשובה‬ ‫הזאת מלמדת שבמקומות אחרים היא לא‬ ‫הפריזה‪ ,‬היא לא ייחסה לו מעשים בגיל‬ ‫שמונה‪.‬‬ ‫נכון ‪.‬‬ ‫אם לא היו שואלים ‪ ,‬היא לא הייתה עונה ‪.‬‬ ‫היא לא ייחסה לזה חשיבות גם ‪ .‬דוד מלטף ‪,‬‬ ‫דוד מחבק ‪.‬‬ ‫אז בואי נסכם ‪ ,‬אוקיי בסדר ‪ .‬אז בואי נסכם‬ ‫ותגידי לי אם זה נכון ‪ .‬עד ‪ 29‬ואחרי האירוע‬ ‫ב‪ 29-‬לא היה שום דבר שדמה או מתקרב למה‬ ‫שאת טוענת שהיה ב‪?1///29-‬‬ ‫נכון‪.‬‬ ‫היא לא טענה את זה בשום מקום ‪.‬‬ ‫אבל אני ‪ ,‬אני ‪ ,‬אני בניתי את השאלות שלי ‪,‬‬ ‫יאמין לי בית המשפט שהקדשתי לזה הרבה‬ ‫זמן ‪ ,‬אני לא יכול לשאול רק את השאלו ת‬ ‫שבית המשפט ‪ ,‬אני אומר את זה בצניעות ‪,‬‬ ‫שבית המשפט רוצה לשמוע ‪ .‬יש מבנה‬ ‫לשאלות שאמור להוביל לדבר מסויים ‪.‬‬ ‫הראיתי לבית המשפט בתשובה הקודמת ‪,‬‬ ‫בסד ר ‪ ,‬אנחנו מאפשרים לאדוני ‪ ,‬אבל אדוני‬ ‫לא יניח לה ‪ ,‬לא יניח לה הנחות שאינן‬ ‫תואמות את מה בפנינו ‪ .‬זה הכל ‪.‬‬ ‫בסדר ‪.‬‬ ‫זה גם לא בויכוח ‪ .‬אדוני רוצה להראות שז ה‬ ‫היה משהו חד פעמי ואכן אין על זה ויכוח ‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫אף אחד טוען שהיה יותר מפעם אחת ‪ .‬אז‬ ‫בשביל מה צריך להתעכב על זה ? " (נספח‬ ‫י"ד לבקשה ‪ ,‬ע מוד ‪ , 52‬שורה ‪ 17‬עד עמוד‬ ‫‪ , 53‬שורה ‪ 28‬לפרוטוקול מיום‬ ‫‪.) 13.12.2006‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫לאחר שהמבקש הורשע ‪ ,‬הוגשה מטעם המתלוננת ביום ‪ 24.1.2011‬בקשה לבית‬ ‫המשפט לענייני משפחה ‪ ,‬במסגרת סכסוך ירושה בו היו מעורבים המבקש וכן אימה של‬ ‫המתלוננת ( תמ " ש ‪ .) 53900/09‬בבקשה ביקשה המתלוננת " לחלט " זכויות מחלקו של‬ ‫המבקש בירושה בגין תביעה שבכוונתה להגיש נגדו ‪ .‬כפי שהוב א לעיל ‪ ,‬במשפט הפלילי‬ ‫העידה המתלוננת שרק מעשה אחד של המבקש נגדה היה בעל אופי מיני ברור ; אולם‬ ‫בבקשה זו נטען כי ‪ ":‬בית המשפט העליון ‪ ...‬הרשיע את המשיב ‪ ...‬אשר בהיותו פדופיל‬ ‫תקף מינית וביצע עבירות מין אכזריות מתמשכות וקשות מאד במבקשת שהייתה ילדה‬ ‫קטנה וחסרת ישע ‪( "....‬נספח ה' לבקשה ‪ ,‬פס קה ‪ ; 2‬ההדגשה הוספה ) ‪ .‬בתצהיר התומך‬ ‫בבקשה ‪ ,‬בחתימת ידה של המתלוננת ועם אישור עורכת דין בדבר אזהרתה ‪ ,‬נכתב ‪ " :‬אני‬ ‫מצהירה כי בית המשפט העליון ‪ ....‬הרשיע את הנתבע ‪ ...‬אשר בהיותו פדופיל תקף אותי‬ ‫מינית וביצע בי עבירות מין רבות‪ ,‬מתמשכות וקשות מאד כשהי יתי ילדה קטנה וח ס רת‬ ‫ישע ‪ ( "...‬סעיף ‪ 4‬לנספח ז' לבקשה ; ההדגשות הוספו )‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫ביום ‪ , 8.2.2011‬כשבועיים לאחר הגשת ההליך בבית המשפט לענייני משפחה ‪,‬‬ ‫הוגשה מטעם המתלוננת תביעה אזרחית נגררת לפלילים נגד המבקש ‪ ,‬על סך כ‪6 -‬‬ ‫מיליון ‪ ( ₪‬ת " א ‪ .) 15299-02-11‬בדומה לבקשה לבית המשפט לענייני משפחה שקדמה‬ ‫לה ‪ ,‬בכתב התביעה הנגררת לפלילים נטען כי בית המשפט העליון הרשיע את המבקש‬ ‫" אשר בהיותו כמסתבר פדופיל תקף מינית את התובעת בהיותה קטינה וביצע בה‬ ‫עבירות מין רבות‪ ,‬מתמשכות וקשות מאד כשהייתה ילדה קטנה וחסרת ישע ‪( "...‬נספח ד'‬ ‫לבקשה ‪ ,‬ע מוד ‪ , 1‬פסקה ‪ ; 2‬ההדגשה שונתה ; ראו גם עמוד ‪ , 2‬פסקה ‪ .) 3‬כן נטען בכתב‬ ‫התביעה כי המתלוננת " שועבדה מיני ת " על ידי המבקש ( שם ‪ ,‬בעמוד ‪ , 2‬פסקה ‪ ; 1‬עמוד‬ ‫‪ , 3‬פסקה ‪ ) 17‬וכי בוצעו במתלוננת " מעשי " אונס בלשון רבים ( שם ‪ ,‬פסקאות ‪ 8‬ו‪. ) 10 -‬‬ ‫כמו כן דובר בכתב התביעה " בתקיפתה ובאינוסה המתמשכים " ( ש ם ‪ ,‬עמוד ‪ , 4‬פסקה ‪; 24‬‬ ‫ההדגשה הוספה )‪ .‬בכתב התביעה נטען ‪ ,‬כי יש לחייב את המבקש " בפיצויה בגין אינוסה‬ ‫במקרים רבים ולא חד פעמיים " ( שם ‪ ,‬פסקה ‪ ; 28‬ההדגשה הוספה ) וכי הוא ביצע בה‬ ‫"סדרה של ניצולים מיניים " ( שם ‪ ,‬פסקה ‪ ; 29‬ההדגשה הוספה ; ראו גם עמוד ‪ , 6‬פסקה‬ ‫‪ .) 46‬בתצהיר התמיכ ה בכתב התביעה ‪ ,‬בחתימת ידה של המתלוננת ועם אי שור עורכת‬ ‫דין בדבר אזהרתה ‪ ,‬חזרה המתלוננת על הטענות המפורשות ל " עבירות מין רבות " (נספח‬ ‫ו' לבקשה ‪ ,‬פסקה ‪ ) 2‬ו ל " אונס מתמשך " ( שם ‪ ,‬פסקה ‪.) 7‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪. 10‬‬ ‫בבקשתו למשפט חוזר ט ען המבקש כי הרשעתו התבססה רובה ככולה על‬ ‫האמון והמהימנות שנ יתנו בעדות המתלוננת ‪ ,‬ו כי גרסה חדשה שהומצאה על ידי‬ ‫המתלוננת לאחר סיום ההליכים הפליליים ‪ ,‬אשר עומדת בניגוד מוחלט לגרסתה‬ ‫במסגרת ההליך הפלילי ‪ ,‬מחייבת עריכתו של משפט חוזר ‪ .‬לטענתו ‪ ,‬לו התצהירים וכתבי‬ ‫בית הדין מטעם המתלוננת בהליכים האזרחיים היו עומדים בפני בית המשפ ט אשר‬ ‫הכריע את דינו ‪ ,‬היתה מתעוררת במלוא עוצמתה השאלה בדבר אמינותה של המתלוננת ‪.‬‬ ‫זאת ‪ ,‬כאשר בית המשפט העניק משקל של ממש ב עניין קביעת מהימנותה של‬ ‫המתלוננת לעובדה שהמתלוננת לא הפריזה והעידה בבירור שאירע אירוע אחד בלבד ‪.‬‬ ‫היה על בית המשפט לקבוע כי המתלוננת הינה עד ה בלתי מהימנה ‪ ,‬ותוצאת המשפט‬ ‫היתה משתנה ‪.‬‬ ‫‪. 11‬‬ ‫בבקשה למשפט חוזר צוין עוד ‪ ,‬כי בעקבות בקשה שהגיש המבקש בהליך‬ ‫האזרחי טענה עורכת הדין של המתלוננת באותו הליך כי משרדה מייצג מאות נפגעי‬ ‫גילוי עריות ומטעם זה נפלה טעות בכתב התביעה ‪ ,‬בכך שצוין בו כי בוצעו יותר‬ ‫מתקי פה מינ ית אחת במתלוננת ‪ .‬המבקש טען בבקשה למשפט חוזר כי הטענה לפיה‬ ‫בטעות הוכנסו למסמכים בהליך האזרחי הדברים ב עניין עבירות מין רבות ‪ ,‬היא טענה‬ ‫מופרכת ‪ .‬שכן ‪ ,‬המתלוננת הציגה את גרסתה החדשה והסותרת בשתי ערכאות אזרחיות‬ ‫שונות ‪ ,‬כאשר בכתב התביעה והתצהיר התומך בו טענה המתלוננ ת שמדובר במקרי אונס‬ ‫רבים ומתמשכים ב‪ 15 -‬סעיפים שונים ‪ ,‬ועוד מספר פעמים בכתבי בי הדין אשר הוגשו‬ ‫לבית המשפט לעניני משפחה ‪ .‬זאת ‪ ,‬כאשר הודגש מפורשות בכתבי בית הדין האזרחיים‬ ‫כי לא מדובר במקרה חד פעמי ‪ .‬לטענת המבקש ‪ ,‬המתלוננת לא טרחה לברר את השלכות‬ ‫שקריה ‪ ,‬וזאת ‪ ,‬ככל ה נראה ‪ ,‬מתוך מחשבה מוטעית לפיה לאחר שפסק הדין הפלילי של‬ ‫המערער הפך חלוט לא ניתן לשנות זאת ‪ .‬המבקש מבסס את בקשתו למשפט חוזר על‬ ‫העילות הקבועות בסעיפים ‪ ( 31‬א )( ‪ ( ) 1‬ראיה שיסודה בשקר או זיוף ) ‪ ( ) 2 ( ,‬עובדות או‬ ‫ראיות שלא היו בפני בית המשפט ) ו‪ ( ) 4 ( -‬עיוות דין ) לחוק בתי המשפט ‪.‬‬ ‫‪. 12‬‬ ‫ביום ‪ 11.6.2013‬הגישה המשיבה בקשה מוסכמת לארכה להגשת התשובה‬ ‫לבקשה למשפט חוזר ‪ .‬נכתב בבקשה כי " לאחר שנבחנה הבקשה בידי המשיבה הוחלט‬ ‫לנקוט בפעולות מסוימות הנדרשות לבירור טענות המבקש ‪ ,‬כפי שהועלו בבקשתו "‪.‬‬ ‫לאחר מספר ארכות נוספות ‪ ,‬הוגשה ביום ‪ 1.8.2013‬בקשה מוסכמת נוספת בה ביקשו‬ ‫הצדדים לאפשר למבקש להגיש השלמת טיעון אשר תיראה כחלק מהבקשה ‪ ,‬לפני‬ ‫שתוגש התגובה לבקשה ‪ .‬בהתאם לכך הוגשה ביום ‪ 20.8.2013‬הודעה משלימה מטעם‬ ‫‪7‬‬ ‫המבקש ‪ .‬תגובת המשיבה לבקשה למשפט חוזר הוגשה ביום ‪ . 17.9.2013‬מההודעה‬ ‫המשלימה ומהתגובה לבקשה ע לה כי הפעולות הנוספות שבוצעו בידי המשיבה כללו‬ ‫גביית הודעות מהמתלוננת ומעורכת דינה בידי המשטרה ‪.‬‬ ‫‪. 13‬‬ ‫בהודעותיה של המתלוננת במשטרה במסגרת הבקשה למשפט חוזר ‪ ,‬היא‬ ‫אישרה שהיא חתמה על התצהיר שצורף לתביעה האזרחית הנגררת לפלילים (נספח ה‪1‬‬ ‫לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורות ‪ , ) 23-24‬א ך היא טענה שלא זכור לה מה היה כתוב בו (נספח‬ ‫ה‪ 9‬לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורות ‪ .) 7-8‬ב עניין כתב התביעה באותו הליך טענה המתלוננת‬ ‫" אני לא זוכרת מה נרשם בכתב התביעה " (נספח ה‪ 1‬לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ , 2‬שורה ‪ .) 9‬לטענת‬ ‫המתלוננת ‪ ,‬היא הורתה לעורכת הדין שלא להג יש הליכים משפטיים אזרחיים בשמה ‪,‬‬ ‫ואילו עורכת הדין הגישה אותם על דעת עצמה ( שם ‪ ,‬עמוד ‪ , 1‬שורות ‪ .) 23-27‬לטענת‬ ‫המתלוננת ‪ ,‬עדותה בהליך הפלילי היא האמת " וכל השאר הם תוספת של [ עורכת הדין ]"‬ ‫(נספח ה‪ 9‬לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורות ‪ .) 10-11‬במסגרת גביית הודעותיה במשטרה ‪ ,‬עברו‬ ‫החוקרים והמתלוננת על חשבון הד ואר האלקטרוני שלה ‪ ,‬ונמצאה בו הודעה מיום‬ ‫‪ ( 7.2.2011‬יום לפני הגשת התביעה האזרחית הנגררת לפלילים ) ‪ ,‬בה ביקשה עורכת‬ ‫הדין מהמתלוננת לעבור בדחיפות על כתב התביעה לקראת הגשתו ‪ .‬המתלוננת טענה‬ ‫במשטרה כי היא רואה את הודעת הדואר האלקטרוני האמורה לראשונה באותו רגע‬ ‫במשטרה ‪ ,‬וכי היא לא ראתה אותה בעבר ( שם ‪ ,‬עמוד ‪ , 3‬שורות ‪ .) 4-6‬עם זאת ‪ ,‬בשלב‬ ‫מאוחר יותר ב גביית הודעותיה במשטרה ‪ ,‬אישרה המתלוננת כי היא אכן ראתה את כתב‬ ‫התביעה ‪ " ,‬אבל אני לא זוכרת מה היה שם " (נספח ה‪ 3‬לתגובה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורה‬ ‫‪ .) 22‬לאחר דברים אלה אישרה המתלוננת שייתכן שקר אה את כתב התביעה ‪ ,‬אולם ‪,‬‬ ‫ב עניין הנטען בו לגבי מקרי תקיפה מינית רבים ולא רק מקרה אחד ‪ " ,‬כנראה שלא‬ ‫ייחסתי לזה חשיבות " ( שם ‪ ,‬עמוד ‪ 3‬שורות ‪ .) 7-12‬בתשובה לשאלה כיצד היא מסבירה‬ ‫שבכתב התביעה מתוארים מקרים רבים ומלים כמו " שעבוד " ‪ ,‬השיבה " אין לי מושג ‪,‬‬ ‫מה זה בכלל שעבוד " (נספח ה‪ 3‬לתגובה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורות ‪.) 23-28‬‬ ‫‪. 14‬‬ ‫גרסתה של עורכת הדין של המתלוננת בהליכים האזרחיים ‪ ,‬כפי שהיא עולה‬ ‫מהודעותיה במשטרה ‪ ,‬לא היתה עקבית ‪ .‬דומה כי בתחילת גביית הודעתה נעלם מעיניה‬ ‫של עורכת הדין כי לאחר הגשת התביעה הנגררת לפליליים היא הגישה את הבקשה‬ ‫לתי קון ‪ ,‬בה נטען שציון מספר רב של מקרי תקיפה היה בגדר טעות ‪ .‬במסגרת גביית‬ ‫הודעתה ‪ ,‬תחילה טענה עורכת הדין כי כתב התביעה נכתב על‪ -‬פי " סיפור הלקוחה‬ ‫והחומרים שנמסרו לי " (נספח ז' לתגו בה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 1‬שורה ‪ .) 15‬כאשר עומתה‬ ‫עורכת הדין עם התצהיר בו המתלוננת העידה על מספר מקרי תקיפה רבים ‪ ,‬כאשר‬ ‫‪8‬‬ ‫נשאלה עורכת הדין על מה נתון זה התבסס ‪ ,‬היא השיבה " אני לא זוכרת ‪ ,‬סביר להניח‬ ‫שזה מפני [ צ " ל " מפי " ] הלקוחה " (נספח ז' לתגובה לבקשה ‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורות ‪.) 48-50‬‬ ‫עוד טענה עורכת הדין כי " אם כתבנו מספר מקרים אז דווח על מספר מקרים ‪ .‬אין שום‬ ‫מניעה להגיש תביעה נזיקית גם על אירוע שהסתיים בהרשעה ולטעון בתביעה האזרחים‬ ‫[ כך ] טענות על נזקים ותביעות נוספות שלא באו לידי ביטוי בכתב האישום " (נספח ז'‬ ‫לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 2‬שורות ‪ .) 62-64‬גם כשעומתה עם העובדה שהמבקש הורשע במקרה‬ ‫אחד בלבד טענה עורכת הדין כי בהליך האזרחי " ההתייחס ות למספר מקרים מדברת על‬ ‫מכל ו ל הטענות של המתלוננת ‪ .‬לא להרשעה עצמה " (נספח ז' לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 3‬שורות‬ ‫‪ .) 70-71‬רק לאחר שעומתה עורכת הדין עם הבקשה לתיקון שהיא עצמה הגישה‬ ‫במסגרת התביעה האזרחית (נספח ז' לתגובה ‪ ,‬עמוד ‪ 3‬שורה ‪ , ) 72‬שינתה עורכת הדין את‬ ‫גרסתה ‪ .‬בשלב זה ‪ ,‬תח ילה טענה עורכת הדין שאחד התסמינים הקשים ביותר של נפגעי‬ ‫טראומה קשה ומורכבת הוא קשיים בריכוז ‪ " ,‬בלא ק אאוט " והימנעות מכל מה שקשור‬ ‫בתביעה ‪ ,‬וסביר להניח שהמתלוננת לא קראה את הטיוטה לעומק (נספח ז' לתגובה ‪,‬‬ ‫עמוד ‪ 3‬שורות ‪ .) 83-73‬לקראת סוף הודעתה טענה עורכת הדין ‪:‬‬ ‫"‪ [ . ..‬ב ] תביעה נגררת לפלילים ‪ ,‬אני מוגבלת בזמן להגשת‬ ‫התביעה ‪ .‬לכן הייתי מחוייבת להגיש את התביעה בסד הזמנים‬ ‫הקבוע בסעיף ‪ 77‬לחוק בתי המשפט וזה מסביר את המהירות‬ ‫בה הגשנו את התביעה ויתכן וזה מסביר את הטעות לגבי מספר‬ ‫המקרים בהם תקף הדוד ואת השינויים שנערכו לאחר מכן ‪ .‬ב כל‬ ‫מקרה צורפו לכתב התביעה הכרעת הדין וגזר הדין המדברים על‬ ‫תקיפה אחת ‪ ,‬מה שמעיד על תום הלב וטעות בתום לב וכנראה‬ ‫טעות שלה כאשר חתמה על התצהיר " (נספח ז' לתגובה לבקשה ‪,‬‬ ‫עמוד ‪ 4‬שורות ‪.) 119-124‬‬ ‫אין מחלוקת כי מדובר בגרסאות סותרות לעניין המעשים החורגים מכתב האישום‬ ‫‪. 15‬‬ ‫כאשר מעמידים את עדותה של המתלוננת במשפט הפלילי ‪ ,‬לפיה המבקש אנס‬ ‫אותה פעם אחת בלבד ( והיו בילדותה מעשים נוספים מצד המבקש שאולי ניתן היה‬ ‫לפרש לכאן או לכאן ) ‪ ,‬מול הטענות החד משמעיות במסמכי ההליכים האזרחיים ב עניין‬ ‫מקרים רבים של מעשי אונס ותקיפה מינית אכזריים תו ך " שעבוד מיני " של המתלוננת ‪,‬‬ ‫הדברים אינם מתיישבים זה עם זה ‪ .‬בצדק ציינה המשיבה בתגובה לבקשה כי " אין‬ ‫מחלוקת על כך שהטענות העולות מכתבי בית הדין בהליכים האזרחיים בכל הנוגע‬ ‫למספר או לתדירות המ עש ים המיניים שבוצעו במתלוננת על ידי המבקש ‪ ,‬אכן עומדים‬ ‫בסתירה לעדותה ש ל המתלוננת בתיק הפלילי " ( פסקה ‪ 19‬לתגובה לבקשה למשפט‬ ‫‪9‬‬ ‫חוזר ) וכי נוכח ריבוי האמירות ב עניין מקרים רבים אין ה מדובר בפליטת קולמוס‬ ‫במסמכי ההליכים האזרחיים אלא בתקלה חמורה בהרבה ‪.‬‬ ‫טענות הצדדים‬ ‫‪. 16‬‬ ‫לטענת המבקש ‪ ,‬התצהירים וכתבי בי הדין שהוגשו בהליכים האזרחיים‬ ‫והחומרים ש נגבו ב גביית הודעות המתלוננת ועורכת דינה מהווים ראיות חדשות ב עניין‬ ‫מהימנות המתלוננת ‪ ,‬אשר מצדיקות קיום משפט חוזר ‪ .‬לטענת המבקש ‪ ,‬לאחר עדותה‬ ‫החד משמעית בתיק הפלילי לפיה המבקש תקף אותה פעם אחת בלבד – תוך שבית‬ ‫המשפט ראה בכך שלא הפריזה ב עניין זה מקור לאמון בה – הר י ש עצם חתימת‬ ‫המתלוננת על תצהיר בו היא הצהירה על מספר רב של מקרי תקיפה ‪ ,‬והגשת תביעה‬ ‫בשמה בה נטען כי המבקש תקף אותה מספר פעמים ‪ ,‬מחייב ים היעתרות לבקשה‬ ‫למשפט חוזר ‪ .‬לטענת המבקש ‪ ,‬אף אם יש לקבל את טענת המתלוננת שהתוספות ב עניין‬ ‫מקרי תקיפה רבים היו " המצאות " של עורכ ת הדין ‪ ,‬העובדה ש המתלוננת חתמה על‬ ‫תצהיר בו מופיעות " המצאות " של עורכת הדין שלה מערער ת את מהימנותה באופן‬ ‫המצדיק הוראה על קיום משפט חוזר ‪.‬‬ ‫‪. 17‬‬ ‫עמדת המשיבה היא שיש לדחות את הבקשה למשפט חוזר ‪ .‬לטענת המשיבה ‪,‬‬ ‫האמירות ב עניין מקרי תקיפה רבים הוכנסו לתצהירים ולכתבי בי הדי ן עקב טעות של‬ ‫עורכת הדין ‪ .‬המשיבה מטעימה כי במשפט הפלילי עדות המתלוננת ב עניין תקיפתה‬ ‫המינית בי די המבקש מצאה תמיכה בעדות חברתה לפיה המתלוננת סיפרה לה כשנה‬ ‫בלבד לאחר קרות האירוע שהמבקש תקף אותה מינית בחדר האמבטיה ‪ .‬המשיבה‬ ‫מדגישה כי אף לדידה של ההגנה במשפט הפלי לי ‪ ,‬הסכסוך הכספי במשפחה החל רק‬ ‫לאחר מכן ‪ ,‬בשנת ‪ . 1999‬עדות המתלוננת בהליך הפלילי מצאה חיזוק גם בעדות אשת‬ ‫המבקש שהעידה שהמתלוננת סיפרה על האונס תוך פרץ רגשות לפני שהגישה את‬ ‫התלונה במשטרה ‪ .‬המשיבה למדה מנוסח התצהיר וכתבי בית הדין בהליכים האזרחיים‬ ‫כי עורכת הדין לא הכירה את התיק הפלילי כדבעי וסברה בטעות שהמבקש הורשע‬ ‫ביותר ממקרה תקיפה אחד ‪ .‬המשיבה גם טוענת שהמתלוננת חתומה רק על התצהירים ‪,‬‬ ‫ולא על כתבי בית הדין ‪ ,‬ואילו רק בכתבי בית הדין מופיעות האמירות הסותרות את‬ ‫עדות המתלוננת בתיק הפלילי ; זאת ‪ ,‬למעט משפט אחד בתצהיר בו מ ופיעה טענה‬ ‫סותרת כאמור ‪ ,‬אשר תואר בידי המשיבה כ " זניח באופן יחסי " ( פסקה ‪ ( 39‬א ) לתגובה‬ ‫לבקשה )‪.‬‬ ‫‪01‬‬ ‫‪. 18‬‬ ‫בהודעה המשלימה הנוספת מטעם המבקש אשר הוגשה לאחר התגובה לבקשה‬ ‫למשפט חוזר ‪ ,‬טען המבקש כי " משהמשיבה עצמה סברה שמדובר בסוגיה שראוי לברר‬ ‫מבחינה עובדתית ‪ ,‬שכן היא בעלת משק ל של ממש ‪ ,‬הרי שמקל וחומר ראוי ונכון שבית‬ ‫המשפט יידרש אף הוא לסוגיה זו ‪ ,‬ולא יסתפק במסקנה אליה הגיעה המשיבה ‪ ,‬שהיא‬ ‫הפוכה ממסקנתו של המבקש " ( פסקה ‪ 18‬להודעה המשלימה הנוספת )‪.‬‬ ‫דיון‬ ‫‪. 19‬‬ ‫הגעתי למסקנה שדין הבקשה למשפט חוזר להידחות ‪ .‬גם אם אניח ‪ ,‬לצורך‬ ‫הדיון ‪ ,‬שהמתלוננת היתה ערה לתוכן התצהירים עליהם חתמה ולכתבי בית הדין‬ ‫שהוגשו מטעמה בהליכים האזרחיים ‪ ,‬ואחת מגרסאותיה לגבי מספר התקיפות המיניות‬ ‫אינה אמת ‪ ,‬בנסיבות ענייננו אין בכך כדי לערער את היסודות של פסק הדין או להטיל‬ ‫ספק סביר בכך שהמבקש אנס את המבקשת ‪ .‬ודוק ‪ :‬אין בפנינו מתלונ נת שהעידה בבית‬ ‫המשפט כי מאן דהו אנס אותה אך התבטא ה מחוץ לבית המשפט שהוא לא אנס אותה‬ ‫( השוו מ " ח ‪ 549/11‬פלוני נ' מדינת ישראל ( ‪ ( ) 29.11.2011‬להלן ‪ :‬עניין פלוני ))‪ .‬לפי שתי‬ ‫הגרסאות של המתלוננת – הן זו ש בבית המשפט בהליך הפלילי ו הן זו בהליכים‬ ‫האזרחיים – המבקש אנס או תה ‪ .‬גם אם אין מקום ‪ ,‬נוכח הראיות החדשות ‪ ,‬לקבל חלק‬ ‫אחר של עדותה או גרסתה המאוחרת כמהימנה – החלק ב עניין מספר התקיפות המיניות‬ ‫– אין בכך כדי לשלול את מהימנותה בעניין המעשה מושא האישום ‪ ,‬וזאת מכוח עקרון‬ ‫" הע י פרון הכחול " ( ראו והשוו ‪ :‬מ " ח ‪ 4282/98‬פורת נ' מדינת ישראל ‪ ,‬פ " ד נב ( ‪83 , 78 ) 5‬‬ ‫( ‪ .)) 1998‬זאת ועוד ‪ .‬בניגוד לטענת המבקש ‪ ,‬העובדה ש המתלוננת העידה כי המבקש‬ ‫תקף אותה מינית פעם אחת בלבד לא היוו תה חלק כלשהו מההנמקה בהכרעת הדין‬ ‫ב עניין ההחלטה ליתן בעדותה אמון ‪ .‬אף אם היתה הערה ברוח זו במהלך הדיון כפי‬ ‫שפורט לעיל ‪ ,‬הרשעת המבקש רחו קה היתה מלהיות מבוססת על מהימנות המתלוננת‬ ‫בלבד ‪ .‬כפי שנקבע בהכרעת הדין ‪ ,‬עדות המתלוננת ב עניין האונס מצא ה " סיוע רב ערך "‬ ‫בכך שכשנה לאחר האירוע וכ‪ 11 -‬שנים לפני התלונה במשטרה ‪ ,‬כשעוד היתה בת כ‪16 -‬‬ ‫שנים ‪ ,‬סיפרה המתלוננת לחברתה כי המבקש תקף אותה מינית בחדר האמבטיה ‪,‬‬ ‫ו באותה תקופה היא סיפרה אף לבנו של המבקש על האונס ‪ .‬אף בהתעלם מכך שלא‬ ‫ייתכן שמדובר ‪ ,‬כטענת המבקש ‪ ,‬בעלילה הקשורה לסכסוך המשפחתי שהחל רק לאחר‬ ‫מכן ‪ ,‬הרי נוכח העובדה שהמתלוננת סיפרה לשני אנשים על התקיפה המינית בעוד היא‬ ‫קטינה וכשנה בלבד לאחר האירוע ‪ ,‬הטענה שהמתלוננת בדתה את סיפור האונס מלבה‬ ‫רחוקה מלהיות סבירה ‪ .‬יפים לענייננו ‪ ,‬בשינויים מחויבים ‪ ,‬דברי השופטת ע' ארבל‬ ‫ב עניין פלוני ‪:‬‬ ‫‪00‬‬ ‫" בחינת הראיות החדשות אל מול מערך הראיות הקודם ‪ ,‬ובמיוחד‬ ‫אל מול ראיות החיזוק לעדות המתלוננת ‪ ,‬מעלה אף היא כי אין‬ ‫לראיות החדשות את המשקל המתאים לשי נוי תוצאת המשפט ‪.‬‬ ‫הרשעתו של המבקש התבססה הן על עדותה המפורטת של‬ ‫המתלוננת והן על אמרותיהם של ת ‪ .‬א וחבריו במשטרה ‪ ,‬אשר‬ ‫תמכו וחיזקו את גרסתה של המתלוננת בנקודות מהותיות ‪ ,‬כאשר‬ ‫לא היה להם למעשה אינטרס או רצון כלשהו לעזור למתלוננת ‪,‬‬ ‫אלא דווקא לתמוך במבקש ‪ .‬הדברים המא וחרים והלקוניים של‬ ‫המתלוננת לפיהם לא היו דברים מעולם ‪ ,‬שכאמור ניתן להסבירם‬ ‫על רקע ההיכרות השטחים עם ל ‪ .‬א ‪ ,‬לא רק שסותרת את עדותה‬ ‫המפורטת עליה נחקרה בחקירה נגדית בבית המשפט המחוזי ‪,‬‬ ‫אלא גם אינה מתיישבת עם מערך הראיות הכולל ששימש בסיס‬ ‫להרשעת המבקש ‪ .‬במצב דברים זה ‪ ,‬בו כל שה ובא הוא ראיות‬ ‫לכאורה לשינוי גרסה שאין בהן כדי לעורר ספק של ממש‬ ‫באמינותה של המתלוננת ‪ ,‬הנתמכת כאמור בראיות משמעותיות‬ ‫נוספות ‪ ,‬סבורה אני כי ראיות אלו חסרות כאמור את המשקל‬ ‫הסגולי הנדרש כדי לשנות את קביעותיה של הערכאה הדיונית ‪,‬‬ ‫ויש להעדיף את מערך הראיות הקודם אשר שימש בסיס‬ ‫להרשעת המבקש בבית המשפט המחוזי ואשר נבחן בשנית גם‬ ‫במסגרת הערעור לבית משפט זה ‪ ,‬שסמך ידיו על הכרעת בית‬ ‫המשפט המחוזי " ( שם ‪ ,‬ב פסקה ‪ ; 10‬ההדגשה הוספה )‪.‬‬ ‫הדברים שנקבעו בעניין פלוני‪ ,‬שם נטען שהמתלוננת שם חזרה בה מהעדות ב עניין עצם‬ ‫התקיפה המינית ‪ ,‬חלים על דרך קל וחומר בענייננו ‪ .‬המתלוננת לא חזרה בה בשום אופן‬ ‫ובשום גרסה מהטענה שהמבקש אנס אותה ‪.‬‬ ‫‪. 20‬‬ ‫אשר על כן ‪ ,‬הבקשה נדחית ‪.‬‬ ‫ניתנה היום ‪ ,‬כ " ז ב שבט ‪ ,‬ה תשע " ד ( ‪.) 28.1.2014‬‬ ‫המש נָה לנשיא‬ ‫_________________________‬ ‫העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח‪ 13018220_C09.doc .‬עע‬ ‫מרכז מידע‪ ,‬טל' ‪ ; 177-2713333‬אתר אינטרנט‪www.court.gov.il ,‬‬