חיים של שלמות הרצאתה של לאמה דבורה-הלה מרכז ספיר בערבה ,1נובמבר 2010 שיעור ,2חלק א' מבוא :השורשים שלנו ערב טוב לכם ,ערב טוב. הזדמנות מאוד ,מאוד מיוחדת בשבילי ובשביל הקבוצה ,אני מניחה ,כולה ,לבוא ]ל[כאן ולהתארח אצלכם ,במקום שאנחנו מקוים לראות בו מקום שלנו ביחד ואולי להתחיל כבר עכשיו את היחד .להיות שותפים לדרך שאנחנו כבר צועדים בה זמן מה ,אריה ואני כבר הרבה שנים ,והקבוצה שהתלוו תה אלינו, לא כל כך הרבה זמן ,אבל חלקם כבר כמה שנים. דרך שבאה במקור מאסיה ,מטיבט .המורים שלנו באו מהמסורת הטיבטית ,מאותה שושלת שהדלאי לאמה הנוכחי ,מלמד מתוכה וחוּנְַך לאורה. היה לנו מורה שחי בניו ג'רזי ,אנחנו קוראים לו בקיצור קן רינפוצ'ה ,יש לו שם יותר ארוך ,שבא מאותה מסורת של הדלאי לאמה ,שהוא היה טיבטי .הוא כבר נפטר ,אבל היה מגדולי המורים ,מחכמי הבודהיזם הטיבטי. ואחר כך למדנו הרבה שנים עם תלמיד בכיר של אותו לאמה ,אותו מורה שהיה לנו; שניים מהתלמידים הבכירים ביותר שלו שניהם הפכו גם הם למורים שלנו ובהנחייתם למדנו הרבה שנים. אחר כך גם באנו ללמוד איתם במרכז שהם הקימו באריזונה שבארצות הברית .מרכז שהוא מרכז רוחני גדול ,פרוס על שטח של אלף אקרים .אלף אקרים זה ארבעת אלפים דונם ,מדינונת קטנה .יש שם מרכז לימוד ומרכז מחנאי כזה ,שאנשים באים ,מקימים אוהל או מביאים קרוואן .עוד אין שם מבנים לתלמידים ממש ,רק דברים ארעיים ,ויותר בפנים ,בתוך הקניון –בגבעות שמשתפלות אל הקניון ,עכשיו הוקמו כ – 30בקתות של ריטריט לאנשים שרוצים להמשיך את הדרך מעבר לשלב של לימוד ,לשלב של התנסות ושלב של מימוש לשלב של תמורה עמוקה. אז הייתה לנו הזכות הגדולה והכבוד להיות חלק מהלימוד הזה במשך שש עד שבע שנים ,תלוי איך סופרים ,שם באריזונה .במקביל לימדנו בארץ ,היינו באים לביקורים שלוש עד ארבע פעמים בשנה. והעברנו חלק גדול מהלימוד ,בהתחלה באזור הצפון ,אחר כך באזור המרכז. אנחנו שמחים מאוד להגיע לאזור הדרום. הלימוד שינה את חיינו לגמרי .מבחינת רמת האושר האישי ,רמת הסיפוק ,רמת הבריאות -בכל קנה מידה שהוא ,מלבד קנה המידה הכלכלי ☺ ,כי השקעתי את כל מה שהיה לי בלימוד ובהעברתו וכך הלאה .אבל זה נהיה פחות חשוב ,הרבה פחות חשוב .בכל קנה מידה אחר אני יכולה להעיד שהיה שיפור משמעותי ומדהים בחיי .אני חושבת שאריה יצטרף אלי ,נכון? ☺ ובשנים האחרונות ,הקבוצה בארץ מאוד ,מאוד גדלה ,מאוד התפתחה וגם מאוד התעמקה .האנשים לא רק באים בכמויות ,אלא גם העומק שלהם גדל ,הם מאוד מעמיקים בלימוד .יש שאיפה כנה להפנים אותו ,יש שאיפה כנה להקנות אותו לאחרים .כי כמו שאני מספרת לכם על התמורות שחלו בחיי ,הרבה מהתלמידים שלנו מספרים על אותו דבר .תשאלו כל אחד מהאנשים שבאו לכאן ,2הם באו ,כיוון שהם ראו את הערך של הלימוד בחייהם; כבר מתחילים לראות ,אפילו שחלקם חצי שנה ,חלקם שנתיים ,חלקם שלוש .אני חושבת ,שכל אחד מהם עשה את המאמץ לבוא לכאן ,כיוון שראה כמה הלימוד יכול להתמיר את החיים כאן ועכשיו. 1חלקו השני של לימוד זה ניתן במרכז ספיר בערבה ,בהשתתפות אנשי המקום ותלמידים מן המרכז. 2קבוצה גדולה של תלמידים מן המרכז הצטרפה ללאמה לשמוע לימוד זה. 1 לימוד עתיק ואוטנטי ,ועם זאת חי וישים בחיינו אז הלימוד בא ממסורת עתיקה ,מהמסורת הבודהיסטית שהיא בת אלפיים חמש מאוד שנה ועוד לפני זה. הרבה פעמים אנשים חושבים על זה במונחים של איזו דת עתיקה וכך הלאה. וזה נכון שהמסורת היא עתיקה ואותנטית ובאה מהבודהה וכך הלאה, אבל באותה מידה היא גם מסורת מאוד ,מאוד חיה ,במובן זה שהיא מביאה לתמורה בחיים של אנשים ,כאן ועכשיו. היא ישימה כמעט באופן מיידי לחיי היומיום :מייד היא ישימה ביחסים שבתוך הבית ,ביחסים בתוך העבודה ,באופן שבו אדם בא לעבודה ,באופן שהוא מנהל את העסק שלו או את המחלקה שלו ,או את החיים שלו .לכל אחד ,אם אין לו עסק יש לו את החיים שלו לנהל :אם זה ברמה הכלכלית ,אם זה ברמה של הבריאות ,אם זה ברמה של יחסים .בכל תחום ותחום הדברים ישימים מייד ,וזה עניין כמובן של תרגול ולימוד ,עד לאיזה עומק אפשר להגיע איתם ועד כמה תהיה התמורה שנשיג. אז ,אנחנו מאוד ,מאוד שמחים לשתף אתכם קצת .זה אמנם ערב אחד ,זה קצר ,זה מעט ,זה לא מספיק. אני מקווה שיהיה לזה בעתיד המשך. כמו שאתם יודעים ,אנחנו ,אריה ואני ,יוצאים לריטריט של שלוש שנים כבר בחודש הבא ,ממש בעוד חודש .נהיה סגורים בבקתה ,בשתיקה ,כדי להתמיר את הדברים ,להעמיק אותם ,לתרגל אותם .קיבלנו אוצר בלום של ידע מהמורים שלנו ,ממש אוצר בלום ,ועכשיו הזמן לתרגל אותו ,להפנים אותו ,להעמיק אותו ,לממש אותו ,להיות אותו ,לחיות אותו ,להעלות את זה לרמה הבאה של זה .ואנחנו מאוד שמחים לעשות את זה .הרבה הכנה והתרגשות ,שנים של הכנה לזה. שילוב של מסורות והערב הייתי רוצה לחלוק איתכם כמה אבני חן מתוך הלימוד .והקטעים שבחרתי זה תרגום של פסוקים מתוך כתב שנקרא "בהגאוואד גיטה" .ותודה רבה לדני ורינה שאפשרו לנו להשתמש בציוד שלהם, להדפיס את זה ממש ,ממש ברגע האחרון. יש מישהו ששמע על ה "בהגאוואד גיטה"? מצויין .עכשיו ,זה דווקא כתב ממסורת ההינדו ,זה לא נחשב כתב בודהיסטי .אבל שתי המסורות ,ההינדו והבודהיסטית ,אלו מסורות שצמחו מאותו גזע ,והחלוקה בימים עברו לא היתה כל כך ברורה מי הוא מי ,וגם התוויות לא היו כל כך ברורות מי הוא מי. זה הועבר על ידי שושלות של חכמים ,שהיו יוגים שחיו להם בהרים ושמם יצא למרחוק .ובאו יוגים אחרים והתקבצו סביבם וקיבלו מהם את החוכמה .ולאו דווקא הם כינו את עצמם בשם 'בודהיסטי' או 'הינדו' .בכלל' ,הינדו' ,התווית רק ניתנה על ידי הבריטים הרבה ,הרבה יותר מאוחרְ ,למה שהם פגשו בהודו. אז הפסוקים הם מְ ַה"בהגאוואד גיטה" ,הם במקור נכתבו בסנסקריט .הלימוד שתקבלו הוא מנקודת מבט בודהיסטית; הוא ביאור של הפסוקים דרך הידע הבודהיסטי .אז אתם מקבלים שילוב של שתי המסורות, ויותר ו יותר אני אוהבת את השילוב הזה ,ככל שמתקדם הזמן. אני חושבת שהמסורות מאוד מעשירות אחת את השנייה .ובמיוחד היום ,שהעולם קטן ,עם האינטרנט הכל מקושר ,חבל לא ליהנות מהיופי שבכל מסורת. ואנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו .בעבר לא היתה להם ברירה: א .אלה שחיו בתאילנד לא שמעו על המסורות הטיבטיות ,ואלה הט יבטים לא שמעו על המסורות בתאילנד .היום העולם פתוח ,הכל זמין לנו ואנחנו יכולים להפיק את המירב .זה אל"ף. ב .הרוח שבה אנחנו מקוים לבנות את המרכז שלנו בערבה ,היא רוח של סובלנות .היא רוח שבה אנחנו רוצים להביא להרמוניה ,גם אצלנו בפנים ,קודם כל אצלנו בפנים ,ומכאן שההרמוניה 2 תתפשט החוצה ,לכל האזור ,לכל התושבים שכאן ,לכל התושבים שבאזור היותר רחב שמקיף אותנו ,לכל המדינה ,לכל המזרח התיכון .לזה אנחנו מקוים בסופו של דבר. אז אני חושבת שיש ,סמליות בזה שאנחנו לוקחים כתב הינדי עם ביאור טיבטי ,מתוך המחשבה של יצירת הרמוניה .ואתם תראו ,זה הכל זורם ביחד מאוד יפה. הבהגאוואד גיטה כמה מילים ,על ה"בהגאוואד גיטה". ה'"בהגאוואד גיטה" ,כאמור ,כתב ממסורת ההינדו. גיטה פירושו שירה ובהגאוואד זה המבורך .זה כינוי לאל. אז שירת האלים. זה כתב שהוא הלב של כתב הרבה יותר גדול שנקרא "מאהאבאראטה". ה"מאהאבאראטה" זה אפוס גדול וארוך מלא סיפורים מיתולוגיים של האלים ההודים .הרבה קרבות ומלחמות ומאבקים .מאבקים חיצוניים ,מאבקים פנימיים ,סיפורים ,סיפורים ,סיפורים. ההודים מאוד אוהבים את זה ,זה חלק מהמסורת שלהם .סיפרו לי שפעם ,לפני שנים ,עשו מזה סדרת טלוויזיה והקרינו את זה בהודו .וביום שבו הקרינו את הפרקים של הסדרה הזאת ,המדינה הייתה משותקת ,כולם ישבו מול הטלוויזיה להסתכל .זה היה כמו טלנובלה כזה .היום האל הזה מנצח ,מחר האל הזה מנצח. במרכז ,בתוך הסיפור הזה ,נמצא ה"בהגאוואד גיטה" וזה הפנינה של ה"מאהאבאראטה". ו]ב["בהגאוואד גיטה" ,יש סיפור שמתרחש שם. אז אני רק אתן לכם כמה מילים על הרקע של הסיפור כי הסיפור הוא לא הנושא שלנו ,והוא רק משמש אמתלה לתת את הלימוד. אז הסיפור הולך ,שישנה חמולה הודית גדולה מאוד ,שהם כולם בני משפחה .זה ענקי ,מאות אלפים ,אבל הם כולם איכשהו קרובים .וחלק אחד מהמשפחה התקלקל ,ירד לדרך רעה ,והם הפכו לשודדים ורוצחים והשפילו את הנשים ,ויש בעיות .יש בעיה במשפחה ,בעיה גדולה מאוד במשפחה. קרישנה וארג'ונה בראש המשפחה הזאת ,או בראש חלק מהמשפחה הזאת ,עומד אדם בשם ארג'ונה. וארג'ונה הוא גיבור קרבות ,הוא רב אלוף ,הוא גנרל ,הוא גיבור גדול .המקצוע שלו זה לוחם .אתם יודעים ,אולי] ,ש[במסורת ההודית יש קאסטות? כתות – ויש מקצוע להיות לוחם ,להיות מצביא .זה תפקיד בחיים שלו .יש להם את התפקיד במשפחה ,יש להם את התפקיד בקהילה .התפקיד שלו בקהילה זה להיות לוחם .והוא לוחם מאוד גדול וחזק והוא מעולם לא הפסיד שום קרב. אז אתם יכולים לדמ יין איך מרגיש אדם כזה .הוא עם ביטחון אינסופי ,הוא אף פעם לא הפסיד ,הוא חזק, הוא גדול ,כולם מפחדים ממנו ,יש לו כוח ,יש לו חיילים ,יש לו כלי נשק ,ויש לו נהג .נהג של המרכבה שלו ,charioteer ,נהג .הנהג הזה הוא גם חבר ילדות ובמקום אחר הוא גם מוזכר כאיזה מלך מקומי, וקוראים לו קרישנה. לנהג קוראים קרישנה ולמצביא שלנו קוראים ארג'ונה. מגיע יום של קרב ,נערכים לקרב .החלק הטוב של המשפחה מכריז מלחמה על החלק הרע של המשפחה , בגלל שאֵ ֶלה מציקים ועושים פשעים שונים כנגד שאר המשפחה והם צריכים להגן על כבוד המשפחה ולבער את הנגע .והוא גיבור גדול וזה התפקיד שלו וזה מאוד טבעי שהוא יעמוד בראש המחנה הטוב. 3 ושני המחנות נערכים לקרב .וזה לא מלחמת הפתעה .הם נערכים ומחר ,כשיצלצלו בגונג ,יתחילו מכות ☺ .אז הוא עומד למעלה על ההר ומסתכל על שדה המערכה .המחנה שלו ערוך .למולם ערוך המחנה השני עם כל הסוסים והכרכרות והחיצים וכלי הנשק. משבר והוא עומד עם הנהג שלו ,קרישנה ,והוא מסתכל למטה ,ופתאום קורה אצלו משהו בפנים .עד עכשיו הוא הלך בתוך התלם .הוא המצביא הגדול והוא הולך לנצח עוד מלחמה .אבל פתאום הוא מסתכל בעמק שלפניו והוא רואה שאלה בני הדודים שלו שם ,שהוא צריך להרוג אותם .אלה אנשים ,אלה בני משפחתו. וכמו שיש לו את התפקיד שלו כמצביא ,יש לו גם את התפקיד שלו כבן משפחה ובן משפחה אמור להגן על משפחתו ,זה חלק מהחובה שלו ,כהודי טוב. ולבו נקרע ,יש לו משבר .הוא לא יודע מה לעשות .הוא נקרע בין החובה שלו להגן על המשפחה ולשמור על המשפחה מצד אחד ,ובין החובה שלו כמצביא ,ולבער את הרע מתוך הקהילה .והוא קרוע. קצת כדי להמחיש לכם :אתם יכולים להיזכר באיזו מתקפת טרור גדולה שהייתה כאן אולי בארץ .רק לשם הסיפור ,תארו לעצמכם שאתם מגלים שמי שתכנן את המתקפה הזאת היה אבא שלכם .מתקפה שפגעה בהרבה אנשים ,הורגת הרבה אנשים והמתכנן שלה זה אבא שלכם או אמא שלכם .מה תעשו? מה תעשו? זו הדילמה שבפניה ניצב ארג'ונה. ארג'ונה יודע שאת הצד שסרח מתוך משפחתו אי אפשר לחנך .אי אפשר לעצור אותם ,אלא רק לחסל אותם .כי כבר ניסו ,זה כבר אחרי הרבה ניסיונות של הידברות .זה כבר האמצעי האחרון .ואז ,ברגע האחרון ,הוא עומד שם ואומר' :רגע ,רגע ,לפני שאני נועץ את הסכין בליבה של אמי ,האם זה מה שאני צריך לעשות? האם זה מה שאני צריך לעשות'? הדילמה של ארג'ונה ושלנו כי הפעולה של המלחמה היא בשם השכנת שלום ,כיוון שהמחנה השני הוא מחנה מחרחר ריב ומלחמה וצרות .אבל אם לשם השכנת שלום אני צריך להרוג את האנשים האלה ,שהם בעצם בני משפחתי ,אז על איזה שלום אנחנו מדברים? באיזה מחיר הוא מגיע? והאם הפעולה בכלל ראויה? ובכלל מתעוררת השאלה ,מה המשמעות של פעולה בכלל? זה הרקע לדילמה הנוראית הזאת שבה ארג'ונה עומד .והסיפור מתחיל בדילמה הזאת. ויש לו שיחות עם קרישנה הנהג ,שהוא גם ידיד שלו ומלווה אותו כל הזמן .ודרך ההתלבטות הנוראית והשיחות עם קרישנה הנהג ,ארג'ונה מתחיל לרדת לעמקי נשמתו ,מקומות שהוא אף פעם לא הסתכל בהם .כי הוא היה עסוק בלהיות מצביא ואף פעם לא עצר להסתכל על מה הוא עושה ואודות מה החיים שלו .ואז יש הרבה חשבון נפש והרבה התבוננות וכל זה נפרש ב"בהגאוואד גיטה" ומאפשר לנו להסתכל במקומות האלה בעצמנו .כי אין שם שום דבר שאנחנו לא באמת פוגשים בעצמנו בחיינו .הסיפור יהיה אחר ,אבל אנחנו פוגשים את אותם המקומות. בחיים שלנו יש לנו מצבים שבהם אנחנו צריכים לקבל החלטות ולנקוט פעולה .וחלק מהמצבים הם החלטות קשות ,לא ברור מה נכון לעשות' .אם אני אעשה כך זה יהיה טוב לפה ,אבל רע לפה ואם אני אעשה כך זה יהיה ההיפך' .יש התלבטויות וכולנו עומדים כל הזמן בפני ההתלבטויות האלה וההחלטות האלה. הבחירות שאנו עושים בחיינו אז יש לנו את המצבים האלה שבהם יש דילמה וההחלטה היא לא פשוטה .אבל יש הרבה מצבים שקורים רגע ,רגע שבהם אנחנו צריכים לקחת החלטה ,שהיא לא כל כך מסובכת ,שיכולה להיות החלטה פשוטה, החלטה לפעול .למשל :בחור מחפש בחורה .הוא פוגש בחורה' .לצאת איתה? לא לצאת איתה? זה יעבוד? זה לא יעבוד '? צריך להחליט .לנסוע באוטובוס או לנסוע ברכבת? 4 אנחנו כל הזמן עושים החלטות .מרמה פשוטה וטריוויאלית וכלה ברמה גורלית ,כמו שיש לארג'ונה עכשיו. כמעט כל רגע בחיים אנחנו צריכים להחליט מה לעשות ברגע הבא; צריכים לנקוט פעולה .ולכן צריך לקחת החלטה .אז אנחנו כל הזמן עושים דברים מתוך כוונה להשיג תוצאות מסוימות ,נכון? אנחנו רוצים להגיע ממקום למקום .אנחנו נכנסים למכונית ,מניעים את המכונית מתוך כוונה שהמכונית תיקח אותנו למחוז חפצנו. אנחנו כל הזמן עושים פעולות מתוך כוונה להשיג תוצאות מסוימות .חלקן פשוטות ,חלקן יותר מורכבות. אדם נמצא במשרה שנמאסה לו ,היא לא נרא ית לו יותר .אז הוא צריך להחליט :להתפטר ולסבול ,אולי, מצוקה זמן מה ,או להישאר באותו מקום ולסחוב בלי שזה כבר מוצא חן בעיניו .החלטות ,החלטות ,כל הזמן. ומכיוון שאנחנו נקראים לעשות החלטות כל הזמן ,אנחנו התרגלנו לעשות החלטות כל הזמן בלי לחשוב על זה יותר מדי .לא תמיד גם יש לנו זמן לחשוב יותר מדי ולפעמים הן פשוטות מספיק ,לא צריך להשקיע המון מחשבה. הימור בלתי פוסק שמתיש אותנו אבל אם אנחנו נתחיל לבחון את ההחלטות שלנו ,שמובילות למעשים ,בבחינה מדוקדקת ,אנחנו נראה שבעצם ,אין לנו מושג לאן תוביל ההחלטה שלנו. "מה יותר טוב? להתפטר או לא להתפטר?" ,כמו בדוגמה שנתתי .מה יהיה יותר טוב? אנחנו יושבים ומתלבטים מה יהיה יותר טוב .האמת היא שמה שלא נחליט ,להתפטר או לא להתפטר ,אנחנו לא ממש יודעים לאן זה יוביל ,אנחנו לא ממש יודעים מה יותר טוב. אז אנחנו לוקחים צ'אנס .אנחנו לוקחים צ'אנס ומחליטים משהו ,אבל למעשה -אני רוצה להגיד 'כמעט תמיד' אבל בשביל להגיד את האמת ,האמת היא ש -תמיד ,אנחנו לא יודעים איך ייפול דבר .אנחנו לא יודעים איך ייפלו הדברים .ואנחנו אומרים ש הסיבה שאנחנו לא יודעים איך ייפלו דברים, זה בגלל שאנחנו לא מבינים איך דברים נופלים ,באופן כללי. כי אין לנו את ההבנה הזאת ,איך דברים נופלים; מה גורם לדברים ליפול כך או אחרת. אנחנו כל הזמן מגששים באפלה ,וההחלטות שאנחנו נאלצים לקחת ,קטנות כגדולות ,כולן נעוצות באי ידיעה. הן כולן נעוצות באי ידיעה .אבל אנחנו חייבים לפעול כי אין לנו ברירה ,אנחנו חייבים להחליט כי אין לנו ברירה. ומכיוון שאנחנו חייבים להחליט במצב של אי ידיעה, - זה מאוד ,מאוד מתיש אותנו. שלא לדבר על כך שחצי מההחלטות יתבררו ,בדיעבד ,כנכונות והחצי השני יתברר כלא נכון, ושברון הלב שבא בעקבות זה. אבל נעזוב אפילו את התוצאה של ההחלטה, עצם ההתמודדות כל הזמן בצורך להחליט במצב של אי ידיעה, מאוד ,מאוד מתיש אותנו וגוזל את האנרגיה שלנו. 5 חבר ,נהג ,גורו ואל קרישנה משמש עכשיו כיועץ לארג'ונה .יותר מאוחר בכתב ,אחרי שעובר הזמן והוא עומד במשבר הזה ומתייעץ עם קרישנה כי הוא ידיד שלו והוא נהג שלו והוא כל הזמן איתו -לאט לאט הוא מתחיל לחשוד בו 'אולי הוא ,בעצם ,מורה שלי?' .יותר מאוחר ,ככל שהסיפור מתפתח והמאורעות מתפתחים ,הוא נהיה משוכנע שזה המורה שלו .הוא מתחיל לגלות שמי שהוא חשב כחבר ילדות וכנהג ,הוא בעצם הגורו שלו. וכל העלילה ב"בהגאוואד גיטה" מתרחשת במהלך יום אחד כשהם עומדים שם על ההר ,לא מגיעים למלחמה בכלל .כל הסיפור -שיש לו שמה שמונה עשר פרקים -כולו מתרחש ביום אחד .והוא אלגוריה למה שקורה אצלנו במהלך חיים אחד במקרה הטוב ביותר .אצל רובנו זה לוקח הרבה גלגולי חיים. אז הוא עומד שם על ההר והוא מגלה בהדרגה שקרישנה ,בעצם ,מורה שלו ובעצם ,גורו שלו .וככל שעובר היום -בגלל הטלטלה שהוא עובר עקב המשבר הנוראי שעובר עליו ,המשבר הנפשי והרוחני והמנטאלי והפילוסופי והקיומי שעובר עליו מול ההכרח הזה לבחור ,להרוג את בני משפחתו או לא - ארג'ונה ,גאוותו שוככת. המצביא הגדול רואה את עצמו חסר אונים לנוכח המצב הזה ,חסר אונים לנוכח אי הידיעה שלו .והוא פתאום מגלה את הגדולה של קרישנה .ואז ,בסוף הסיפור ,קרישנה מופיע כאל ,בשבילו .הוא מגלה בו את האל ונופל אפיים ארצה לרגליו .קצת דומה טיפה לאיוב .שבסוף הסיפור ,בסוף ספר איוב ,איוב אולי לא מקבל את כל התשובות ,אבל נופל אפיים ארצה .הוא מגלה את הגדולה של האל .אז מבחינה זאת זה טיפה דומה. קארמה יוגה אז בפסוק הראשון שיש לכם פה בדף שהדפסנו ,אומר קרישנה לארג'ונה -וזה הכל קרישנה מדבר ,בכל הפסוקים האלה קרישנה מדבר .הוא אומר: הן הוויתור על עשייה והן פעולה בהתאם ליוגה של עשייה, יכולים להוביל אל הטוב האולטימטיבי, אלא שמבין שתי דרכים אלו, היוגה של עשייה עדיפה לאין שיעור. אז זה קצת סתום ,נכון? כי איפה עומד ארג'ונה? הוא מתלבט .לצאת לקרב על האנשים האלה או לא? אם הוא לא יצא לקרב הם ימשיכו להרוג בחלק השני של השבט ואם יצא לקרב הוא צריך להרוג את בני משפחתו .אז הוא ,קשה לו .לצאת או לא לצאת? לנקוט בפעולה או לחדול מפעולה? ואומר לו קרישנה ,בין אם תוותר על עשייה או בין אם תלך בהתאם ליוגה של עשייה... יוגה של עשייה זה תרגום של קארמה יוגה. בקארמה יוגה יש כמה יוגות .יש את היוגה של הלוחם .יש לו את הקארמה יוגה; הוא צריך לעשות את העשייה של לוחם ,זאת חובתו .אז לא לנקוט בפעולה -זה בעצם לא למלא את חובתך הקארמה-יוגית. לעשות או לא לעשות? אז יש כאן שתי אופציות .לפעול או לא לפעול? שהן בעצם שתי פעולות .לא לפעול זה גם פעולה ,זאת החלטה ,נכון? זה גם החלטה. 6 ולנו יש את זה כאן כל הזמן :לצאת למלחמה על הטרוריסטים או לא לצאת למלחמה? האם ראוי שאני אחסל טרור במחיר של הרג? הטרוריסטים באים להרוג ,האם להרוג טרוריסטים לפתור הרג ? זה גם הרג! אז האם לצאת ולהשיב באלימות על אלימות או לחדול מאלימות? מה אנחנו צריכים לעשות? מאוד רלוונטי לחיים שלנו .מאוד ,מאוד רלוונטי. ואנחנו ,בעצם ,כולנו ארג'ונה .כי כולנו משלמים מיסים לממשלה וההחלטות של הממשלה ,מבחינה מוסרית מחייבות אותנו .אנחנו מממנים אותם .אז בעצם ,ההחלטה של ארג'ונה היא החלטה של כל אחד מאיתנו .מה ראוי לעשות? ואומר לו קרישנה' :בין אם תעשה ,בין אם לא תעשה ,שתי הבחירות יכולות' -בתנאים מסוימים שלא כתובים כאן עדיין ,הם יבואו אחר כך – 'יכולות להוביל אל הטוב האולטימטיבי'' .אבל' ,הוא אומר' ,מבין שתי דרכים אלו ,היוגה של עשייה עדיפה לאין שיעור'. הוא אומר לו' :תפעל' ,הוא אומר לו' :תצא לקרב'. הבחירה של המתרגל ה רוחני ונעזוב את המצב הקיצוני יותר ,או הקשה יותר ,של החלטה לצאת למלחמה או לא לצאת למלחמה ,שחל גם עלינו .אבל ניקח את זה לחיי יום-יום פשוטים יותר ,בהחלטות בקנה מידה הרבה יותר קטן -ואולי לא כל כך הרבה יותר קטן ,אבל לכאורה הרבה יותר קטן. במונחים של המתרגל ,או של האדם שנמצא על דרך רוחנית – יש שתי דרכים: - אחת זה לעשות המון דברים ,להיות מאוד עסוקה ,לרוץ ממקום למקום ,לקחת על עצמי עוד התחייבויות .יש הרבה טוב לעשות בעולם .לקחת על עצמי עוד התנדבות ועוד תפקיד ועוד ועוד ועוד ועוד .בחירה אחת .זה ישמור אותי מאוד עסוקה, - זה לא יאפשר לי לעשות את התרגול הרוחני שלי ,את המדיטציה שלי ,את התפילות שלי ,את הלימוד שלי ,את היוגה שלי. ואנחנו שומעים את הלימוד הזה ממורים ,כולל מהמורים שלנו :אל תיקחי על עצמך יותר מדי ,אל תהיי כל כך עסוקה כי את לא תצליחי בכלל לעשות מדיטציה ,בלי מדיטציה את לא יכולה להתקדם .אל תעמיסי על החיים שלך ,תשמרי ראש צלול ,ראש בהיר ,רק תעשי מה שממש ,ממש חשוב לך ,מה שקריטי בשבילך. ואת השאר אל תעשי ,תוותרי ,תפני את החיים .שמרי על תודעה צלולה וחזקה ובהירה ,עשי מעט דברים ותעשי אותם טוב .זה יאפשר לך תודעה צלולה ,תוכלי להבין יותר טוב מה שאת עושה. זאת המלצה אחת שאתם שומעים ממורים רוחניים ,כולל ממני. - לא לפעול יותר מדי ולא לפעול בצורה רדודה .לקחת מעט ,לעשות את זה לעומק ,לעשות את זה היטב ,עם הבנה ,עם חוכמה .אופציה אחת. - אופציה שנייה ,שגם אותה אתם שומעים ממני ,היא האופציה ההפוכה .האופציה ההפוכה שכאן אומר קרישנה ' תפעל! עדיף לפעול מאשר לא לפעול'. פעולה אמיתית ... אז השאלה שמעסיקה אותנו כאן ,השאלה שחשובה לנו באמת ,זה מה המשמעות של פעולה ומהי פעולה אמיתית .מהי פעולה שיש בה אמת .כי אנחנו אומרים ש כאשר אני מבצעת פעולה מתוך ידע ועם חוכמה ,הפעולה הזאת תעבוד ,הפעולה הזאת תביא לתוצאה. 7 זה מה שאומר קרישנה ישר בהתחלה .הוא אומר "הן ויתור על עשייה ,והן פעולה בהתאם ליוגה של עשייה ,יכולים להוביל אל הטוב האולטימטיבי". בין אם אני אבחר בדרך של מיעוט עיסוקים או ריבוי עיסוקים ,שתי הבחירות יכולות להביא אל הטוב האולטימטיבי ,בתנאי שהן מלוות בהבנה ובחוכמה .בתנאי שזה פעולה של ממש. בהעדר ההבנה והחוכמה ,שתי הדרכים לא יעבדו. לא משנה מה אני אבחר ,לתקוף חזרה את הטרוריסטים ,או להבליג ולנהוג בפייסנות -שתי הדרכים לא יעבדו אם אנחנו לא מבינים מה שאנחנו עושים .והפוליטיקאים שלנו יכולים להוכיח את זה .בין אם פועלים ככה בין אם פועלים ככה ,אם לא מבינים מה שעושים זה לא עובד. היא פעולה שמביאה לטוב האולטימטיבי אז אני מקווה שזה כבר ברור לכם שאנחנו לא עוסקים בפילוסופיה הודית עתיקה ,באיזה ספר שנכתב, לפני אלפיים שנה -אני לא יודעת בדיוק ]מתי[הוא נכתב -אלא מדובר בחיינו. הספר מדבר -במיוחד הביאור שאנחנו נותנים על הספר -מדבר על חיינו אנו .ואנחנו מנסים וננסה כאן הערב ,קצת להתחיל לגרד את השטח ,של לתאר פעולה שהיא אכן עובדת .שהיא עובדת ושהיא תמיד נושאת פרי ,ושהיא תמיד עובדת באופן הרצוי לנו ,ובאופן שמביא לטוב האולטימטיבי. כי זה מה שמעניין אותנו .זה מה שמעניין ,בשביל זה אנחנו כאן, בשביל זה אנחנו בכלל פותחים את הספרים האלה ולומדים אותם; כדי לרכוש חוכמה בעצמנו ולנהוג בחוכמה ,בצורה שמביאה לטוב האולטימטיבי .הטוב האולטימטיבי למי ? לנו ,ולכל סובבינו. טוב אולטימטיבי הוא כזה :הוא טוב לכולם ,גם לנו וגם לסובבינו. ואנחנו מנסים לבדוק האם יש דרך לעשות את הפעולות בצורה הזאת. והתזה שלנו היא שיש. שיש חוכמה ויש ידע ,שאם נרכוש אותו ונשיג אותו ונפנים אותו ונטמיע אותו ונעמיק בו ונתרגל אותו ,אכן נוכל לדעת ,בכל מצב ,מה הדבר הנכון לעשות, ואנחנו נעשה אותו בצורה שתביא לטוב האולטימטיבי. זה הסיפור של ה"גיטה" אלו השורות הראשונות של הפסוק .זה מה שאומר לו קרישנה: שתי הבחירות יכולות להביא לטוב האולטימטיבי ,אם - וזה לא כתוב בפסוק ,זה הביאור - אם אתה יודע מה שאתה עושה. 8
© Copyright 2024