‫חיים של שלמות‬
‫הרצאתה של‬
‫לאמה דבורה‪-‬הלה‬
‫מרכז ספיר בערבה ‪ ,1‬נובמבר ‪2010‬‬
‫שיעור ‪ ,2‬חלק א'‬
‫מבוא‪ :‬השורשים שלנו‬
‫ערב טוב לכם‪ ,‬ערב טוב‪.‬‬
‫הזדמנות מאוד‪ ,‬מאוד מיוחדת בשבילי ובשביל הקבוצה‪ ,‬אני מניחה‪ ,‬כולה‪ ,‬לבוא ]ל[כאן ולהתארח‬
‫אצלכם‪ ,‬במקום שאנחנו מקוים לראות בו מקום שלנו ביחד ואולי להתחיל כבר עכשיו את היחד‪ .‬להיות‬
‫שותפים לדרך שאנחנו כבר צועדים בה זמן מה‪ ,‬אריה ואני כבר הרבה שנים‪ ,‬והקבוצה שהתלוו תה אלינו‪,‬‬
‫לא כל כך הרבה זמן‪ ,‬אבל חלקם כבר כמה שנים‪.‬‬
‫דרך שבאה במקור מאסיה‪ ,‬מטיבט‪ .‬המורים שלנו באו מהמסורת הטיבטית‪ ,‬מאותה שושלת שהדלאי לאמה‬
‫הנוכחי‪ ,‬מלמד מתוכה וחוּנְַך לאורה‪.‬‬
‫היה לנו מורה שחי בניו ג'רזי‪ ,‬אנחנו קוראים לו בקיצור קן רינפוצ'ה‪ ,‬יש לו שם יותר ארוך‪ ,‬שבא מאותה‬
‫מסורת של הדלאי לאמה‪ ,‬שהוא היה טיבטי‪ .‬הוא כבר נפטר‪ ,‬אבל היה מגדולי המורים‪ ,‬מחכמי הבודהיזם‬
‫הטיבטי‪.‬‬
‫ואחר כך למדנו הרבה שנים עם תלמיד בכיר של אותו לאמה‪ ,‬אותו מורה שהיה לנו; שניים מהתלמידים‬
‫הבכירים ביותר שלו שניהם הפכו גם הם למורים שלנו ובהנחייתם למדנו הרבה שנים‪.‬‬
‫אחר כך גם באנו ללמוד איתם במרכז שהם הקימו באריזונה שבארצות הברית‪ .‬מרכז שהוא מרכז רוחני‬
‫גדול‪ ,‬פרוס על שטח של אלף אקרים‪ .‬אלף אקרים זה ארבעת אלפים דונם‪ ,‬מדינונת קטנה‪ .‬יש שם מרכז‬
‫לימוד ומרכז מחנאי כזה‪ ,‬שאנשים באים‪ ,‬מקימים אוהל או מביאים קרוואן‪ .‬עוד אין שם מבנים לתלמידים‬
‫ממש‪ ,‬רק דברים ארעיים‪ ,‬ויותר בפנים‪ ,‬בתוך הקניון –בגבעות שמשתפלות אל הקניון‪ ,‬עכשיו הוקמו כ –‬
‫‪ 30‬בקתות של ריטריט לאנשים שרוצים להמשיך את הדרך מעבר לשלב של לימוד‪ ,‬לשלב של התנסות‬
‫ושלב של מימוש לשלב של תמורה עמוקה‪.‬‬
‫אז הייתה לנו הזכות הגדולה והכבוד להיות חלק מהלימוד הזה במשך שש עד שבע שנים‪ ,‬תלוי איך‬
‫סופרים‪ ,‬שם באריזונה‪ .‬במקביל לימדנו בארץ‪ ,‬היינו באים לביקורים שלוש עד ארבע פעמים בשנה‪.‬‬
‫והעברנו חלק גדול מהלימוד‪ ,‬בהתחלה באזור הצפון‪ ,‬אחר כך באזור המרכז‪.‬‬
‫אנחנו שמחים מאוד להגיע לאזור הדרום‪.‬‬
‫הלימוד שינה את חיינו לגמרי‪ .‬מבחינת רמת האושר האישי‪ ,‬רמת הסיפוק‪ ,‬רמת הבריאות ‪ -‬בכל קנה מידה‬
‫שהוא‪ ,‬מלבד קנה המידה הכלכלי ☺‪ ,‬כי השקעתי את כל מה שהיה לי בלימוד ובהעברתו וכך הלאה‪ .‬אבל‬
‫זה נהיה פחות חשוב‪ ,‬הרבה פחות חשוב‪ .‬בכל קנה מידה אחר אני יכולה להעיד שהיה שיפור משמעותי‬
‫ומדהים בחיי‪ .‬אני חושבת שאריה יצטרף אלי‪ ,‬נכון? ☺‬
‫ובשנים האחרונות‪ ,‬הקבוצה בארץ מאוד‪ ,‬מאוד גדלה‪ ,‬מאוד התפתחה וגם מאוד התעמקה‪ .‬האנשים לא רק‬
‫באים בכמויות‪ ,‬אלא גם העומק שלהם גדל‪ ,‬הם מאוד מעמיקים בלימוד‪ .‬יש שאיפה כנה להפנים אותו‪ ,‬יש‬
‫שאיפה כנה להקנות אותו לאחרים‪ .‬כי כמו שאני מספרת לכם על התמורות שחלו בחיי‪ ,‬הרבה מהתלמידים‬
‫שלנו מספרים על אותו דבר‪ .‬תשאלו כל אחד מהאנשים שבאו לכאן ‪ ,2‬הם באו‪ ,‬כיוון שהם ראו את הערך‬
‫של הלימוד בחייהם; כבר מתחילים לראות‪ ,‬אפילו שחלקם חצי שנה‪ ,‬חלקם שנתיים‪ ,‬חלקם שלוש‪ .‬אני‬
‫חושבת‪ ,‬שכל אחד מהם עשה את המאמץ לבוא לכאן‪ ,‬כיוון שראה כמה הלימוד יכול להתמיר את החיים‬
‫כאן ועכשיו‪.‬‬
‫‪ 1‬חלקו השני של לימוד זה ניתן במרכז ספיר בערבה‪ ,‬בהשתתפות אנשי המקום ותלמידים מן המרכז‪.‬‬
‫‪ 2‬קבוצה גדולה של תלמידים מן המרכז הצטרפה ללאמה לשמוע לימוד זה‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫לימוד עתיק ואוטנטי‪ ,‬ועם זאת חי וישים בחיינו‬
‫אז הלימוד בא ממסורת עתיקה‪ ,‬מהמסורת הבודהיסטית שהיא בת אלפיים חמש מאוד שנה ועוד לפני זה‪.‬‬
‫הרבה פעמים אנשים חושבים על זה במונחים של איזו דת עתיקה וכך הלאה‪.‬‬
‫וזה נכון שהמסורת היא עתיקה ואותנטית ובאה מהבודהה וכך הלאה‪,‬‬
‫אבל באותה מידה היא גם מסורת מאוד‪ ,‬מאוד חיה‪ ,‬במובן זה‬
‫שהיא מביאה לתמורה בחיים של אנשים‪ ,‬כאן ועכשיו‪.‬‬
‫היא ישימה כמעט באופן מיידי לחיי היומיום‪ :‬מייד היא ישימה ביחסים שבתוך הבית‪ ,‬ביחסים בתוך‬
‫העבודה‪ ,‬באופן שבו אדם בא לעבודה‪ ,‬באופן שהוא מנהל את העסק שלו או את המחלקה שלו‪ ,‬או את‬
‫החיים שלו‪ .‬לכל אחד‪ ,‬אם אין לו עסק יש לו את החיים שלו לנהל‪ :‬אם זה ברמה הכלכלית‪ ,‬אם זה ברמה‬
‫של הבריאות‪ ,‬אם זה ברמה של יחסים‪ .‬בכל תחום ותחום הדברים ישימים מייד‪ ,‬וזה עניין כמובן של‬
‫תרגול ולימוד‪ ,‬עד לאיזה עומק אפשר להגיע איתם ועד כמה תהיה התמורה שנשיג‪.‬‬
‫אז‪ ,‬אנחנו מאוד‪ ,‬מאוד שמחים לשתף אתכם קצת‪ .‬זה אמנם ערב אחד‪ ,‬זה קצר‪ ,‬זה מעט‪ ,‬זה לא מספיק‪.‬‬
‫אני מקווה שיהיה לזה בעתיד המשך‪.‬‬
‫כמו שאתם יודעים‪ ,‬אנחנו‪ ,‬אריה ואני‪ ,‬יוצאים לריטריט של שלוש שנים כבר בחודש הבא‪ ,‬ממש בעוד‬
‫חודש‪ .‬נהיה סגורים בבקתה‪ ,‬בשתיקה‪ ,‬כדי להתמיר את הדברים‪ ,‬להעמיק אותם‪ ,‬לתרגל אותם‪ .‬קיבלנו‬
‫אוצר בלום של ידע מהמורים שלנו‪ ,‬ממש אוצר בלום‪ ,‬ועכשיו הזמן לתרגל אותו‪ ,‬להפנים אותו‪ ,‬להעמיק‬
‫אותו‪ ,‬לממש אותו‪ ,‬להיות אותו‪ ,‬לחיות אותו‪ ,‬להעלות את זה לרמה הבאה של זה‪ .‬ואנחנו מאוד שמחים‬
‫לעשות את זה‪ .‬הרבה הכנה והתרגשות‪ ,‬שנים של הכנה לזה‪.‬‬
‫שילוב של מסורות‬
‫והערב הייתי רוצה לחלוק איתכם כמה אבני חן מתוך הלימוד‪ .‬והקטעים שבחרתי זה תרגום של פסוקים‬
‫מתוך כתב שנקרא "בהגאוואד גיטה"‪ .‬ותודה רבה לדני ורינה שאפשרו לנו להשתמש בציוד שלהם‪,‬‬
‫להדפיס את זה ממש‪ ,‬ממש ברגע האחרון‪.‬‬
‫יש מישהו ששמע על ה "בהגאוואד גיטה"? מצויין‪ .‬עכשיו‪ ,‬זה דווקא כתב ממסורת ההינדו‪ ,‬זה לא נחשב‬
‫כתב בודהיסטי‪ .‬אבל שתי המסורות‪ ,‬ההינדו והבודהיסטית‪ ,‬אלו מסורות שצמחו מאותו גזע‪ ,‬והחלוקה‬
‫בימים עברו לא היתה כל כך ברורה מי הוא מי‪ ,‬וגם התוויות לא היו כל כך ברורות מי הוא מי‪.‬‬
‫זה הועבר על ידי שושלות של חכמים‪ ,‬שהיו יוגים שחיו להם בהרים ושמם יצא למרחוק‪ .‬ובאו יוגים‬
‫אחרים והתקבצו סביבם וקיבלו מהם את החוכמה‪ .‬ולאו דווקא הם כינו את עצמם בשם 'בודהיסטי' או‬
‫'הינדו'‪ .‬בכלל‪' ,‬הינדו'‪ ,‬התווית רק ניתנה על ידי הבריטים הרבה‪ ,‬הרבה יותר מאוחר‪ְ ,‬למה שהם פגשו‬
‫בהודו‪.‬‬
‫אז הפסוקים הם מְ ַה"בהגאוואד גיטה"‪ ,‬הם במקור נכתבו בסנסקריט‪ .‬הלימוד שתקבלו הוא מנקודת מבט‬
‫בודהיסטית; הוא ביאור של הפסוקים דרך הידע הבודהיסטי‪ .‬אז אתם מקבלים שילוב של שתי המסורות‪,‬‬
‫ויותר ו יותר אני אוהבת את השילוב הזה‪ ,‬ככל שמתקדם הזמן‪.‬‬
‫אני חושבת שהמסורות מאוד מעשירות אחת את השנייה‪ .‬ובמיוחד היום‪ ,‬שהעולם קטן‪ ,‬עם האינטרנט הכל‬
‫מקושר‪ ,‬חבל לא ליהנות מהיופי שבכל מסורת‪.‬‬
‫ואנחנו לא צריכים להגביל את עצמנו‪ .‬בעבר לא היתה להם ברירה‪:‬‬
‫א‪ .‬אלה שחיו בתאילנד לא שמעו על המסורות הטיבטיות‪ ,‬ואלה הט יבטים לא שמעו על המסורות‬
‫בתאילנד‪ .‬היום העולם פתוח‪ ,‬הכל זמין לנו ואנחנו יכולים להפיק את המירב‪ .‬זה אל"ף‪.‬‬
‫ב‪ .‬הרוח שבה אנחנו מקוים לבנות את המרכז שלנו בערבה‪ ,‬היא רוח של סובלנות‪ .‬היא רוח שבה‬
‫אנחנו רוצים להביא להרמוניה‪ ,‬גם אצלנו בפנים‪ ,‬קודם כל אצלנו בפנים‪ ,‬ומכאן שההרמוניה‬
‫‪2‬‬
‫תתפשט החוצה‪ ,‬לכל האזור‪ ,‬לכל התושבים שכאן‪ ,‬לכל התושבים שבאזור היותר רחב שמקיף‬
‫אותנו‪ ,‬לכל המדינה‪ ,‬לכל המזרח התיכון‪ .‬לזה אנחנו מקוים בסופו של דבר‪.‬‬
‫אז אני חושבת שיש‪ ,‬סמליות בזה שאנחנו לוקחים כתב הינדי עם ביאור טיבטי‪ ,‬מתוך המחשבה של יצירת‬
‫הרמוניה‪ .‬ואתם תראו‪ ,‬זה הכל זורם ביחד מאוד יפה‪.‬‬
‫הבהגאוואד גיטה‬
‫כמה מילים‪ ,‬על ה"בהגאוואד גיטה"‪.‬‬
‫ה'"בהגאוואד גיטה"‪ ,‬כאמור‪ ,‬כתב ממסורת ההינדו‪.‬‬
‫גיטה פירושו שירה‬
‫ובהגאוואד זה המבורך‪ .‬זה כינוי לאל‪.‬‬
‫אז שירת האלים‪.‬‬
‫זה כתב שהוא הלב של כתב הרבה יותר גדול שנקרא "מאהאבאראטה"‪.‬‬
‫ה"מאהאבאראטה" זה אפוס גדול וארוך מלא סיפורים מיתולוגיים של האלים ההודים‪ .‬הרבה קרבות‬
‫ומלחמות ומאבקים‪ .‬מאבקים חיצוניים‪ ,‬מאבקים פנימיים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬סיפורים‪ ,‬סיפורים‪.‬‬
‫ההודים מאוד אוהבים את זה‪ ,‬זה חלק מהמסורת שלהם‪ .‬סיפרו לי שפעם‪ ,‬לפני שנים‪ ,‬עשו מזה סדרת‬
‫טלוויזיה והקרינו את זה בהודו‪ .‬וביום שבו הקרינו את הפרקים של הסדרה הזאת‪ ,‬המדינה הייתה‬
‫משותקת‪ ,‬כולם ישבו מול הטלוויזיה להסתכל‪ .‬זה היה כמו טלנובלה כזה‪ .‬היום האל הזה מנצח‪ ,‬מחר האל‬
‫הזה מנצח‪.‬‬
‫במרכז‪ ,‬בתוך הסיפור הזה‪ ,‬נמצא ה"בהגאוואד גיטה" וזה הפנינה של ה"מאהאבאראטה"‪.‬‬
‫ו]ב["בהגאוואד גיטה"‪ ,‬יש סיפור שמתרחש שם‪.‬‬
‫אז אני רק אתן לכם כמה מילים על הרקע של הסיפור כי הסיפור הוא לא הנושא שלנו‪ ,‬והוא רק משמש‬
‫אמתלה לתת את הלימוד‪.‬‬
‫אז הסיפור הולך‪ ,‬שישנה חמולה הודית גדולה מאוד‪ ,‬שהם כולם בני משפחה‪ .‬זה ענקי‪ ,‬מאות אלפים‪ ,‬אבל‬
‫הם כולם איכשהו קרובים‪ .‬וחלק אחד מהמשפחה התקלקל‪ ,‬ירד לדרך רעה‪ ,‬והם הפכו לשודדים ורוצחים‬
‫והשפילו את הנשים‪ ,‬ויש בעיות‪ .‬יש בעיה במשפחה‪ ,‬בעיה גדולה מאוד במשפחה‪.‬‬
‫קרישנה וארג'ונה‬
‫בראש המשפחה הזאת‪ ,‬או בראש חלק מהמשפחה הזאת‪ ,‬עומד אדם בשם ארג'ונה‪.‬‬
‫וארג'ונה הוא גיבור קרבות‪ ,‬הוא רב אלוף‪ ,‬הוא גנרל‪ ,‬הוא גיבור גדול‪ .‬המקצוע שלו זה לוחם‪ .‬אתם‬
‫יודעים‪ ,‬אולי‪] ,‬ש[במסורת ההודית יש קאסטות? כתות – ויש מקצוע להיות לוחם‪ ,‬להיות מצביא‪ .‬זה‬
‫תפקיד בחיים שלו‪ .‬יש להם את התפקיד במשפחה‪ ,‬יש להם את התפקיד בקהילה‪ .‬התפקיד שלו בקהילה זה‬
‫להיות לוחם‪ .‬והוא לוחם מאוד גדול וחזק והוא מעולם לא הפסיד שום קרב‪.‬‬
‫אז אתם יכולים לדמ יין איך מרגיש אדם כזה‪ .‬הוא עם ביטחון אינסופי‪ ,‬הוא אף פעם לא הפסיד‪ ,‬הוא חזק‪,‬‬
‫הוא גדול‪ ,‬כולם מפחדים ממנו‪ ,‬יש לו כוח‪ ,‬יש לו חיילים‪ ,‬יש לו כלי נשק‪ ,‬ויש לו נהג‪ .‬נהג של המרכבה‬
‫שלו‪ ,charioteer ,‬נהג‪ .‬הנהג הזה הוא גם חבר ילדות ובמקום אחר הוא גם מוזכר כאיזה מלך מקומי‪,‬‬
‫וקוראים לו קרישנה‪.‬‬
‫לנהג קוראים קרישנה ולמצביא שלנו קוראים ארג'ונה‪.‬‬
‫מגיע יום של קרב‪ ,‬נערכים לקרב‪ .‬החלק הטוב של המשפחה מכריז מלחמה על החלק הרע של המשפחה ‪,‬‬
‫בגלל שאֵ ֶלה מציקים ועושים פשעים שונים כנגד שאר המשפחה והם צריכים להגן על כבוד המשפחה‬
‫ולבער את הנגע‪ .‬והוא גיבור גדול וזה התפקיד שלו וזה מאוד טבעי שהוא יעמוד בראש המחנה הטוב‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫ושני המחנות נערכים לקרב‪ .‬וזה לא מלחמת הפתעה‪ .‬הם נערכים ומחר‪ ,‬כשיצלצלו בגונג‪ ,‬יתחילו מכות‬
‫☺‪ .‬אז הוא עומד למעלה על ההר ומסתכל על שדה המערכה‪ .‬המחנה שלו ערוך‪ .‬למולם ערוך המחנה‬
‫השני עם כל הסוסים והכרכרות והחיצים וכלי הנשק‪.‬‬
‫משבר‬
‫והוא עומד עם הנהג שלו‪ ,‬קרישנה‪ ,‬והוא מסתכל למטה‪ ,‬ופתאום קורה אצלו משהו בפנים‪ .‬עד עכשיו הוא‬
‫הלך בתוך התלם‪ .‬הוא המצביא הגדול והוא הולך לנצח עוד מלחמה‪ .‬אבל פתאום הוא מסתכל בעמק‬
‫שלפניו והוא רואה שאלה בני הדודים שלו שם‪ ,‬שהוא צריך להרוג אותם‪ .‬אלה אנשים‪ ,‬אלה בני משפחתו‪.‬‬
‫וכמו שיש לו את התפקיד שלו כמצביא‪ ,‬יש לו גם את התפקיד שלו כבן משפחה ובן משפחה אמור להגן‬
‫על משפחתו‪ ,‬זה חלק מהחובה שלו‪ ,‬כהודי טוב‪.‬‬
‫ולבו נקרע‪ ,‬יש לו משבר‪ .‬הוא לא יודע מה לעשות‪ .‬הוא נקרע בין החובה שלו להגן על המשפחה ולשמור‬
‫על המשפחה מצד אחד‪ ,‬ובין החובה שלו כמצביא‪ ,‬ולבער את הרע מתוך הקהילה‪ .‬והוא קרוע‪.‬‬
‫קצת כדי להמחיש לכם‪ :‬אתם יכולים להיזכר באיזו מתקפת טרור גדולה שהייתה כאן אולי בארץ‪ .‬רק‬
‫לשם הסיפור ‪ ,‬תארו לעצמכם שאתם מגלים שמי שתכנן את המתקפה הזאת היה אבא שלכם‪ .‬מתקפה‬
‫שפגעה בהרבה אנשים‪ ,‬הורגת הרבה אנשים והמתכנן שלה זה אבא שלכם או אמא שלכם‪ .‬מה תעשו? מה‬
‫תעשו? זו הדילמה שבפניה ניצב ארג'ונה‪.‬‬
‫ארג'ונה יודע שאת הצד שסרח מתוך משפחתו אי אפשר לחנך‪ .‬אי אפשר לעצור אותם‪ ,‬אלא רק לחסל‬
‫אותם‪ .‬כי כבר ניסו‪ ,‬זה כבר אחרי הרבה ניסיונות של הידברות‪ .‬זה כבר האמצעי האחרון‪ .‬ואז‪ ,‬ברגע‬
‫האחרון‪ ,‬הוא עומד שם ואומר‪' :‬רגע‪ ,‬רגע‪ ,‬לפני שאני נועץ את הסכין בליבה של אמי‪ ,‬האם זה מה שאני‬
‫צריך לעשות? האם זה מה שאני צריך לעשות'?‬
‫הדילמה של ארג'ונה ושלנו‬
‫כי הפעולה של המלחמה היא בשם השכנת שלום‪ ,‬כיוון שהמחנה השני הוא מחנה מחרחר ריב ומלחמה‬
‫וצרות‪ .‬אבל אם לשם השכנת שלום אני צריך להרוג את האנשים האלה‪ ,‬שהם בעצם בני משפחתי‪ ,‬אז על‬
‫איזה שלום אנחנו מדברים? באיזה מחיר הוא מגיע? והאם הפעולה בכלל ראויה? ובכלל מתעוררת‬
‫השאלה‪ ,‬מה המשמעות של פעולה בכלל? זה הרקע לדילמה הנוראית הזאת שבה ארג'ונה עומד‪ .‬והסיפור‬
‫מתחיל בדילמה הזאת‪.‬‬
‫ויש לו שיחות עם קרישנה הנהג‪ ,‬שהוא גם ידיד שלו ומלווה אותו כל הזמן‪ .‬ודרך ההתלבטות הנוראית‬
‫והשיחות עם קרישנה הנהג‪ ,‬ארג'ונה מתחיל לרדת לעמקי נשמתו‪ ,‬מקומות שהוא אף פעם לא הסתכל‬
‫בהם‪ .‬כי הוא היה עסוק בלהיות מצביא ואף פעם לא עצר להסתכל על מה הוא עושה ואודות מה החיים‬
‫שלו‪ .‬ואז יש הרבה חשבון נפש והרבה התבוננות וכל זה נפרש ב"בהגאוואד גיטה" ומאפשר לנו להסתכל‬
‫במקומות האלה בעצמנו‪ .‬כי אין שם שום דבר שאנחנו לא באמת פוגשים בעצמנו בחיינו‪ .‬הסיפור יהיה‬
‫אחר‪ ,‬אבל אנחנו פוגשים את אותם המקומות‪.‬‬
‫בחיים שלנו יש לנו מצבים שבהם אנחנו צריכים לקבל החלטות ולנקוט פעולה‪ .‬וחלק מהמצבים הם‬
‫החלטות קשות‪ ,‬לא ברור מה נכון לעשות‪' .‬אם אני אעשה כך זה יהיה טוב לפה‪ ,‬אבל רע לפה ואם אני‬
‫אעשה כך זה יהיה ההיפך'‪ .‬יש התלבטויות וכולנו עומדים כל הזמן בפני ההתלבטויות האלה וההחלטות‬
‫האלה‪.‬‬
‫הבחירות שאנו עושים בחיינו‬
‫אז יש לנו את המצבים האלה שבהם יש דילמה וההחלטה היא לא פשוטה‪ .‬אבל יש הרבה מצבים שקורים‬
‫רגע‪ ,‬רגע שבהם אנחנו צריכים לקחת החלטה‪ ,‬שהיא לא כל כך מסובכת‪ ,‬שיכולה להיות החלטה פשוטה‪,‬‬
‫החלטה לפעול‪ .‬למשל‪ :‬בחור מחפש בחורה‪ .‬הוא פוגש בחורה‪' .‬לצאת איתה? לא לצאת איתה? זה יעבוד?‬
‫זה לא יעבוד '? צריך להחליט‪ .‬לנסוע באוטובוס או לנסוע ברכבת?‬
‫‪4‬‬
‫אנחנו כל הזמן עושים החלטות‪ .‬מרמה פשוטה וטריוויאלית וכלה ברמה גורלית‪ ,‬כמו שיש לארג'ונה‬
‫עכשיו‪.‬‬
‫כמעט כל רגע בחיים אנחנו צריכים להחליט מה לעשות ברגע הבא; צריכים לנקוט פעולה‪ .‬ולכן צריך‬
‫לקחת החלטה‪ .‬אז אנחנו כל הזמן עושים דברים מתוך כוונה להשיג תוצאות מסוימות‪ ,‬נכון? אנחנו רוצים‬
‫להגיע ממקום למקום‪ .‬אנחנו נכנסים למכונית‪ ,‬מניעים את המכונית מתוך כוונה שהמכונית תיקח אותנו‬
‫למחוז חפצנו‪.‬‬
‫אנחנו כל הזמן עושים פעולות מתוך כוונה להשיג תוצאות מסוימות‪ .‬חלקן פשוטות‪ ,‬חלקן יותר מורכבות‪.‬‬
‫אדם נמצא במשרה שנמאסה לו‪ ,‬היא לא נרא ית לו יותר‪ .‬אז הוא צריך להחליט‪ :‬להתפטר ולסבול‪ ,‬אולי‪,‬‬
‫מצוקה זמן מה‪ ,‬או להישאר באותו מקום ולסחוב בלי שזה כבר מוצא חן בעיניו‪ .‬החלטות‪ ,‬החלטות‪ ,‬כל‬
‫הזמן‪.‬‬
‫ומכיוון שאנחנו נקראים לעשות החלטות כל הזמן‪ ,‬אנחנו התרגלנו לעשות החלטות כל הזמן בלי לחשוב‬
‫על זה יותר מדי‪ .‬לא תמיד גם יש לנו זמן לחשוב יותר מדי ולפעמים הן פשוטות מספיק‪ ,‬לא צריך להשקיע‬
‫המון מחשבה‪.‬‬
‫הימור בלתי פוסק שמתיש אותנו‬
‫אבל‬
‫אם אנחנו נתחיל לבחון את ההחלטות שלנו‪ ,‬שמובילות למעשים‪ ,‬בבחינה‬
‫מדוקדקת‪ ,‬אנחנו נראה שבעצם‪ ,‬אין לנו מושג לאן תוביל ההחלטה שלנו‪.‬‬
‫"מה יותר טוב? להתפטר או לא להתפטר?"‪ ,‬כמו בדוגמה שנתתי‪ .‬מה יהיה יותר טוב? אנחנו יושבים‬
‫ומתלבטים מה יהיה יותר טוב‪ .‬האמת היא שמה שלא נחליט‪ ,‬להתפטר או לא להתפטר‪ ,‬אנחנו לא ממש‬
‫יודעים לאן זה יוביל‪ ,‬אנחנו לא ממש יודעים מה יותר טוב‪.‬‬
‫אז אנחנו לוקחים צ'אנס‪ .‬אנחנו לוקחים צ'אנס ומחליטים משהו‪ ,‬אבל למעשה ‪ -‬אני רוצה להגיד 'כמעט‬
‫תמיד' אבל בשביל להגיד את האמת‪ ,‬האמת היא ש ‪ -‬תמיד‪ ,‬אנחנו לא יודעים איך ייפול דבר‪ .‬אנחנו לא‬
‫יודעים איך ייפלו הדברים‪ .‬ואנחנו אומרים ש‬
‫הסיבה שאנחנו לא יודעים איך ייפלו דברים‪,‬‬
‫זה בגלל שאנחנו לא מבינים איך דברים נופלים‪ ,‬באופן כללי‪.‬‬
‫כי אין לנו את ההבנה הזאת‪ ,‬איך דברים נופלים; מה גורם לדברים ליפול כך או אחרת‪.‬‬
‫אנחנו כל הזמן מגששים באפלה‪ ,‬וההחלטות שאנחנו נאלצים‬
‫לקחת‪ ,‬קטנות כגדולות‪ ,‬כולן נעוצות באי ידיעה‪.‬‬
‫הן כולן נעוצות באי ידיעה‪ .‬אבל אנחנו חייבים לפעול כי אין לנו ברירה‪ ,‬אנחנו חייבים להחליט כי אין לנו‬
‫ברירה‪.‬‬
‫ומכיוון שאנחנו חייבים להחליט במצב של אי ידיעה‪,‬‬
‫‬‫‬‫‪-‬‬
‫זה מאוד‪ ,‬מאוד מתיש אותנו‪.‬‬
‫שלא לדבר על כך שחצי מההחלטות יתבררו‪ ,‬בדיעבד‪ ,‬כנכונות והחצי השני יתברר כלא נכון‪,‬‬
‫ושברון הלב שבא בעקבות זה‪.‬‬
‫אבל נעזוב אפילו את התוצאה של ההחלטה‪,‬‬
‫עצם ההתמודדות כל הזמן בצורך להחליט במצב של אי ידיעה‪,‬‬
‫מאוד‪ ,‬מאוד מתיש אותנו וגוזל את האנרגיה שלנו‪.‬‬
‫‪5‬‬
‫חבר‪ ,‬נהג‪ ,‬גורו ואל‬
‫קרישנה משמש עכשיו כיועץ לארג'ונה‪ .‬יותר מאוחר בכתב‪ ,‬אחרי שעובר הזמן והוא עומד במשבר הזה‬
‫ומתייעץ עם קרישנה כי הוא ידיד שלו והוא נהג שלו והוא כל הזמן איתו ‪ -‬לאט לאט הוא מתחיל לחשוד‬
‫בו 'אולי הוא‪ ,‬בעצם‪ ,‬מורה שלי?'‪ .‬יותר מאוחר‪ ,‬ככל שהסיפור מתפתח והמאורעות מתפתחים‪ ,‬הוא נהיה‬
‫משוכנע שזה המורה שלו‪ .‬הוא מתחיל לגלות שמי שהוא חשב כחבר ילדות וכנהג‪ ,‬הוא בעצם הגורו שלו‪.‬‬
‫וכל העלילה ב"בהגאוואד גיטה" מתרחשת במהלך יום אחד כשהם עומדים שם על ההר‪ ,‬לא מגיעים‬
‫למלחמה בכלל‪ .‬כל הסיפור ‪ -‬שיש לו שמה שמונה עשר פרקים ‪ -‬כולו מתרחש ביום אחד‪ .‬והוא אלגוריה‬
‫למה שקורה אצלנו במהלך חיים אחד במקרה הטוב ביותר‪ .‬אצל רובנו זה לוקח הרבה גלגולי חיים‪.‬‬
‫אז הוא עומד שם על ההר והוא מגלה בהדרגה שקרישנה‪ ,‬בעצם‪ ,‬מורה שלו ובעצם‪ ,‬גורו שלו‪ .‬וככל‬
‫שעובר היום ‪ -‬בגלל הטלטלה שהוא עובר עקב המשבר הנוראי שעובר עליו‪ ,‬המשבר הנפשי והרוחני‬
‫והמנטאלי והפילוסופי והקיומי שעובר עליו מול ההכרח הזה לבחור‪ ,‬להרוג את בני משפחתו או לא ‪-‬‬
‫ארג'ונה‪ ,‬גאוותו שוככת‪.‬‬
‫המצביא הגדול רואה את עצמו חסר אונים לנוכח המצב הזה‪ ,‬חסר אונים לנוכח אי הידיעה שלו‪ .‬והוא‬
‫פתאום מגלה את הגדולה של קרישנה‪ .‬ואז‪ ,‬בסוף הסיפור‪ ,‬קרישנה מופיע כאל‪ ,‬בשבילו‪ .‬הוא מגלה בו את‬
‫האל ונופל אפיים ארצה לרגליו‪ .‬קצת דומה טיפה לאיוב‪ .‬שבסוף הסיפור‪ ,‬בסוף ספר איוב‪ ,‬איוב אולי לא‬
‫מקבל את כל התשובות‪ ,‬אבל נופל אפיים ארצה‪ .‬הוא מגלה את הגדולה של האל‪ .‬אז מבחינה זאת זה טיפה‬
‫דומה‪.‬‬
‫קארמה יוגה‬
‫אז בפסוק הראשון שיש לכם פה בדף שהדפסנו‪ ,‬אומר קרישנה לארג'ונה ‪ -‬וזה הכל קרישנה מדבר‪ ,‬בכל‬
‫הפסוקים האלה קרישנה מדבר‪ .‬הוא אומר‪:‬‬
‫הן הוויתור על עשייה‬
‫והן פעולה בהתאם ליוגה של עשייה‪,‬‬
‫יכולים להוביל אל הטוב האולטימטיבי‪,‬‬
‫אלא שמבין שתי דרכים אלו‪,‬‬
‫היוגה של עשייה עדיפה לאין שיעור‪.‬‬
‫אז זה קצת סתום‪ ,‬נכון? כי איפה עומד ארג'ונה? הוא מתלבט‪ .‬לצאת לקרב על האנשים האלה או לא? אם‬
‫הוא לא יצא לקרב הם ימשיכו להרוג בחלק השני של השבט ואם יצא לקרב הוא צריך להרוג את בני‬
‫משפחתו‪ .‬אז הוא‪ ,‬קשה לו‪ .‬לצאת או לא לצאת? לנקוט בפעולה או לחדול מפעולה?‬
‫ואומר לו קרישנה‪ ,‬בין אם תוותר על עשייה או בין אם תלך בהתאם ליוגה של עשייה‪...‬‬
‫יוגה של עשייה זה תרגום של קארמה יוגה‪.‬‬
‫בקארמה יוגה יש כמה יוגות‪ .‬יש את היוגה של הלוחם‪ .‬יש לו את הקארמה יוגה; הוא צריך לעשות את‬
‫העשייה של לוחם‪ ,‬זאת חובתו‪ .‬אז לא לנקוט בפעולה ‪ -‬זה בעצם לא למלא את חובתך הקארמה‪-‬יוגית‪.‬‬
‫לעשות או לא לעשות?‬
‫אז יש כאן שתי אופציות‪ .‬לפעול או לא לפעול? שהן בעצם שתי פעולות‪ .‬לא לפעול זה גם פעולה‪ ,‬זאת‬
‫החלטה‪ ,‬נכון? זה גם החלטה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫ולנו יש את זה כאן כל הזמן‪ :‬לצאת למלחמה על הטרוריסטים או לא לצאת‬
‫למלחמה? האם ראוי שאני אחסל טרור במחיר של הרג? הטרוריסטים באים‬
‫להרוג‪ ,‬האם להרוג טרוריסטים לפתור הרג ? זה גם הרג!‬
‫אז האם לצאת ולהשיב באלימות על אלימות או לחדול מאלימות? מה אנחנו צריכים לעשות? מאוד‬
‫רלוונטי לחיים שלנו‪ .‬מאוד‪ ,‬מאוד רלוונטי‪.‬‬
‫ואנחנו‪ ,‬בעצם‪ ,‬כולנו ארג'ונה‪ .‬כי כולנו משלמים מיסים לממשלה וההחלטות של הממשלה‪ ,‬מבחינה‬
‫מוסרית מחייבות אותנו‪ .‬אנחנו מממנים אותם‪ .‬אז בעצם‪ ,‬ההחלטה של ארג'ונה היא החלטה של כל אחד‬
‫מאיתנו‪ .‬מה ראוי לעשות?‬
‫ואומר לו קרישנה‪' :‬בין אם תעשה‪ ,‬בין אם לא תעשה‪ ,‬שתי הבחירות יכולות' ‪ -‬בתנאים מסוימים שלא‬
‫כתובים כאן עדיין‪ ,‬הם יבואו אחר כך – 'יכולות להוביל אל הטוב האולטימטיבי'‪' .‬אבל'‪ ,‬הוא אומר‪' ,‬מבין‬
‫שתי דרכים אלו‪ ,‬היוגה של עשייה עדיפה לאין שיעור'‪.‬‬
‫הוא אומר לו‪' :‬תפעל'‪ ,‬הוא אומר לו‪' :‬תצא לקרב'‪.‬‬
‫הבחירה של המתרגל ה רוחני‬
‫ונעזוב את המצב הקיצוני יותר‪ ,‬או הקשה יותר‪ ,‬של החלטה לצאת למלחמה או לא לצאת למלחמה‪ ,‬שחל‬
‫גם עלינו‪ .‬אבל ניקח את זה לחיי יום‪-‬יום פשוטים יותר‪ ,‬בהחלטות בקנה מידה הרבה יותר קטן ‪ -‬ואולי לא‬
‫כל כך הרבה יותר קטן‪ ,‬אבל לכאורה הרבה יותר קטן‪.‬‬
‫במונחים של המתרגל‪ ,‬או של האדם שנמצא על דרך רוחנית – יש שתי דרכים‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אחת זה לעשות המון דברים‪ ,‬להיות מאוד עסוקה‪ ,‬לרוץ ממקום למקום‪ ,‬לקחת על עצמי עוד‬
‫התחייבויות‪ .‬יש הרבה טוב לעשות בעולם‪ .‬לקחת על עצמי עוד התנדבות ועוד תפקיד ועוד ועוד‬
‫ועוד ועוד‪ .‬בחירה אחת‪ .‬זה ישמור אותי מאוד עסוקה‪,‬‬
‫‪-‬‬
‫זה לא יאפשר לי לעשות את התרגול הרוחני שלי‪ ,‬את המדיטציה שלי‪ ,‬את התפילות שלי‪ ,‬את‬
‫הלימוד שלי‪ ,‬את היוגה שלי‪.‬‬
‫ואנחנו שומעים את הלימוד הזה ממורים‪ ,‬כולל מהמורים שלנו‪ :‬אל תיקחי על עצמך יותר מדי‪ ,‬אל תהיי כל‬
‫כך עסוקה כי את לא תצליחי בכלל לעשות מדיטציה‪ ,‬בלי מדיטציה את לא יכולה להתקדם‪ .‬אל תעמיסי על‬
‫החיים שלך‪ ,‬תשמרי ראש צלול‪ ,‬ראש בהיר‪ ,‬רק תעשי מה שממש‪ ,‬ממש חשוב לך‪ ,‬מה שקריטי בשבילך‪.‬‬
‫ואת השאר אל תעשי‪ ,‬תוותרי‪ ,‬תפני את החיים‪ .‬שמרי על תודעה צלולה וחזקה ובהירה‪ ,‬עשי מעט דברים‬
‫ותעשי אותם טוב‪ .‬זה יאפשר לך תודעה צלולה‪ ,‬תוכלי להבין יותר טוב מה שאת עושה‪.‬‬
‫זאת המלצה אחת שאתם שומעים ממורים רוחניים‪ ,‬כולל ממני‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫לא לפעול יותר מדי ולא לפעול בצורה רדודה‪ .‬לקחת מעט‪ ,‬לעשות את זה לעומק‪ ,‬לעשות את זה‬
‫היטב‪ ,‬עם הבנה‪ ,‬עם חוכמה‪ .‬אופציה אחת‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אופציה שנייה‪ ,‬שגם אותה אתם שומעים ממני‪ ,‬היא האופציה ההפוכה‪ .‬האופציה ההפוכה שכאן‬
‫אומר קרישנה ' תפעל! עדיף לפעול מאשר לא לפעול'‪.‬‬
‫פעולה אמיתית ‪...‬‬
‫אז השאלה שמעסיקה אותנו כאן‪ ,‬השאלה שחשובה לנו באמת‪ ,‬זה מה המשמעות של פעולה ומהי פעולה‬
‫אמיתית‪ .‬מהי פעולה שיש בה אמת‪ .‬כי אנחנו אומרים ש‬
‫כאשר אני מבצעת פעולה מתוך ידע ועם חוכמה‪ ,‬הפעולה הזאת‬
‫תעבוד‪ ,‬הפעולה הזאת תביא לתוצאה‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫זה מה שאומר קרישנה ישר בהתחלה‪ .‬הוא אומר "הן ויתור על עשייה‪ ,‬והן פעולה בהתאם ליוגה של‬
‫עשייה‪ ,‬יכולים להוביל אל הטוב האולטימטיבי"‪.‬‬
‫בין אם אני אבחר בדרך של מיעוט עיסוקים או ריבוי עיסוקים‪ ,‬שתי הבחירות יכולות להביא אל הטוב‬
‫האולטימטיבי‪ ,‬בתנאי שהן מלוות בהבנה ובחוכמה‪ .‬בתנאי שזה פעולה של ממש‪.‬‬
‫בהעדר ההבנה והחוכמה‪ ,‬שתי הדרכים לא יעבדו‪.‬‬
‫לא משנה מה אני אבחר‪ ,‬לתקוף חזרה את הטרוריסטים‪ ,‬או להבליג ולנהוג בפייסנות ‪ -‬שתי הדרכים לא‬
‫יעבדו אם אנחנו לא מבינים מה שאנחנו עושים‪ .‬והפוליטיקאים שלנו יכולים להוכיח את זה‪ .‬בין אם‬
‫פועלים ככה בין אם פועלים ככה‪ ,‬אם לא מבינים מה שעושים זה לא עובד‪.‬‬
‫היא פעולה שמביאה לטוב האולטימטיבי‬
‫אז אני מקווה שזה כבר ברור לכם שאנחנו לא עוסקים בפילוסופיה הודית עתיקה‪ ,‬באיזה ספר שנכתב‪,‬‬
‫לפני אלפיים שנה ‪ -‬אני לא יודעת בדיוק ]מתי[הוא נכתב ‪ -‬אלא מדובר בחיינו‪.‬‬
‫הספר מדבר ‪ -‬במיוחד הביאור שאנחנו נותנים על הספר ‪ -‬מדבר על חיינו אנו‪ .‬ואנחנו מנסים וננסה כאן‬
‫הערב‪ ,‬קצת להתחיל לגרד את השטח‪ ,‬של‬
‫לתאר פעולה שהיא אכן עובדת‪ .‬שהיא עובדת ושהיא תמיד נושאת פרי‪ ,‬ושהיא‬
‫תמיד עובדת באופן הרצוי לנו‪ ,‬ובאופן שמביא לטוב האולטימטיבי‪.‬‬
‫כי זה מה שמעניין אותנו‪ .‬זה מה שמעניין‪ ,‬בשביל זה אנחנו כאן‪,‬‬
‫בשביל זה אנחנו בכלל פותחים את הספרים האלה ולומדים אותם; כדי לרכוש‬
‫חוכמה בעצמנו ולנהוג בחוכמה‪ ,‬בצורה שמביאה לטוב האולטימטיבי‪ .‬הטוב‬
‫האולטימטיבי למי ? לנו‪ ,‬ולכל סובבינו‪.‬‬
‫טוב אולטימטיבי הוא כזה‪ :‬הוא טוב לכולם‪ ,‬גם לנו וגם לסובבינו‪.‬‬
‫ואנחנו מנסים לבדוק האם יש דרך לעשות את הפעולות בצורה הזאת‪.‬‬
‫והתזה שלנו היא שיש‪.‬‬
‫שיש חוכמה ויש ידע‪ ,‬שאם נרכוש אותו ונשיג אותו ונפנים אותו ונטמיע אותו‬
‫ונעמיק בו ונתרגל אותו‪ ,‬אכן נוכל לדעת‪ ,‬בכל מצב‪ ,‬מה הדבר הנכון לעשות‪,‬‬
‫ואנחנו נעשה אותו בצורה שתביא לטוב האולטימטיבי‪.‬‬
‫זה הסיפור של ה"גיטה" אלו השורות הראשונות של הפסוק‪ .‬זה מה שאומר לו קרישנה‪:‬‬
‫שתי הבחירות יכולות להביא לטוב האולטימטיבי‪ ,‬אם ‪-‬‬
‫וזה לא כתוב בפסוק‪ ,‬זה הביאור ‪-‬‬
‫אם אתה יודע מה שאתה עושה‪.‬‬
‫‪8‬‬