ע"א 4812/92 אליהו חב` לביטוח בע"מ נק` מנשה ישר
ערעור אזרחי מס׳ 4819/92 .1אליהו חברה לביטוח בע״מ .2עוזי כרמי נגד מנשה ישר וערעור שכנגד בבית המשפט העליון בשבתו כבית־משפט לערעורים אזרחיים ][30.7.95 ל פ נ י הנשיא מ׳ ש מ ג ר והשופטים א׳ מ צ א ,ד׳ ד ו ר נ ר ח ו ק חוזה הביטוח ,ת ש מ ״ א , 1981 -ס״ח ,94סעיפים )2 ,2א><2 ,ב>)9 ,3 ,א(28 ,27 ,א, )39א( ־ הצעת ח ו ק הביטוח ,תשל״ו , 1975-ה״ח - 22חוק החוזים )חלק כללי(, תשל״ג־ ,1973-ם״ח ,118סעיפים ,53 ,39 ,12פ ר ק א׳ -חוק החוזים )תרופות בשל ה פ ר ת חוזה( ,תשל״א ,1970-ס״ח ,16סעיפים - 9 ,6ח ו ק הפיקוח ע ל עסקי ביטוח, ת ש מ ״ א , 1981 -ס״ח ,208סעיפים .40 ,16 בבעלות המשיב היו מספר כלי רכב ,לרבות משאיות ,שאותן ביטח ,דרך המערער 2שהוא סוכן ביטוח ,אצל המערערת .המערער 2הבטיח למשיב כי תנאי הפוליסות שיוציא לכלי הרכב שלו יהיו תואמים לתנאי הפוליסות הקודמות שהוצאו למשיב על־ידי חברת ביטוח אחרת .המשיב הציג לפני המערער 2את הפוליסות הקודמות ,והמערערים הכינו את הפוליסות על־פי הפרטים שדלו מהפוליסות הקודמות בלי שנערכו הצעות ביטוח חדשות .לא נאמר למשיב כי תשלום תגמולי הביטוח .לפי אחת הפוליסות החדשות שהוצאו מותנה בקיום אמצעי מיגון מסוג ״ביטכונית״ .המשיב מיוזמתו התקין במשאיות אמצעי מיגון אחרים -דהיינו מערכת אזעקה ומוט הגה מסוג ״רב בריח״ .יצוין שהפוליסה החדשה האמורה נמסרה למשיב לאחר קרות מקרה הביטוח .בפוליסה שהתייחסה למשאית האחרת נכללה הצהרה שבמשאית ״קיימת מערכת אזעקה תקינה ופעילה +׳רב בריח׳״ .פוליסה זאת נמסרה למשיב לפני הגניבה ,אולם הוא לא עיין בה. שתי המשאיות נגנבו .המערער 2הודיע למשיב כי יקבל את תגמולי הביטוח בהקדם .על סמך זה נ ט ל המשיב הלוואה על־מנת לרכוש משאית חדשה .שלושה חודשים מאוחר יותר הודיעה המערערת 1למשיב כי היא מסרבת לשלם לו את תגמולי הביטוח מהטעם שלא התקין בהן את אמצעי המיגון המסוימים המוזכרים בפוליסות .הוא לא התקין במשאית אחת ״ביטכונית״ ובאחרת התקין רק מוט הגה מסוג ״רב בריח״ שהוא מיתקן מיטלטל ולא מערכת מיגון של ״רב בריח״ פסקי־דין ,כ ר ך מ ט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 749 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר המשיב הגיש תביעה לבית המשפט המחוזי ,ובה תבע בנוסף .לתגמולי הביטוח גם פיצוי הסתמכות ,ריבית מיוחדת ופיצויים בגין עוגמת נפש .בית המשפט המחוזי פסק לו רק את תגמולי הביטוח .מכאן הערעור והערעור שכנגד. בית המשפט העליון פסק: א .בית המשפט שלערעור אינו ממהר להתערב במימצאים המעוגנים בדברי עדות שהושמעו לפני הערכאה הראשונה ,בעיקר מן הטעם שאין לו אותו יתרון ,הקיים לפני בית המשפט של הדרגה הראשונה ,העולה מן ההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדות ) 760ד-ה>. ב) (1) .בעקבות ע״א ([2] 124/89פרשנות פוליסת ביטוח צריכה לאמץ אותה אופציה פרשנית אפשרית המלמדת על .כוונתם של המתקשרים ושיש בה סבירות ואיזון בין הרצון ליתן למבוטח הגנה מפני נזק מסוים לבין מידת המחויבות שחברת הביטוח מוכנה ליטול על עצמה ולהיקף הסיכונים שהיא מקבלת על עצמה לכסות ,לפי התנאים המפורטים בהתקשרות החוזית שביניהם ) 761א ־ ח . ) (2אחד מן הקווים המנחים בפרשנות של חוזי ביטוח הוא הגנה על הצד החלש בעיסקה. הכרה זאת מתבטאת בפרשנות המחמירה על המבטח ,על־מנת להגן על זכויות המבוטח. הכרה כזאת עולה גם מהרקע החקיקתי לחוק חוזה הביטוח ,תשמ״א ,1981-ומתוכנו של חוק זה ) 761ו 762-א ,ד-ה(. ) (3יש לפרש מסמך ,במקרה של ספק ,נגד המנסח .פוליסת ביטוח יש לפרש נגד מנסחה, וכך יש גם לפרש את תניות הפטור שבה נגדו) 762ב ־ ג 763 ,א(. )(4 התניה על תוקף הפוליסה מן הראוי שתיאמר מפורשות וברורות ) 761ד>. ) (5במקרה דנן ,לשון הפוליסה בעניין ההצהרה על קיום ״מערכת אזעקה תקינה ופעילה + ׳רב בריח״׳ ,אינה קובעת התניה של חובת הפיצוי בהתקנה של אמצעי מיגון אלה .מדובר בהצהרה גרידא ,ולא נאמר דבר שלפיו הכיסוי מותנה בקיומם של אמצעי המיגון שנמנו בפיסקה .בנוסף לכך ,מוט ההגה היה מוצר של ״רב בריח״ ,וניתן לראות את האמור בהצהרה האמורה כמתקיים .אילו התכוונו המערערים למיגון אחר ,היה עליהם לטרוח ולהגדירו בפוליסה ) 761ה ־ ו 763 ,א־ב>. ) >6במקרה דנן ,המשיב הוא אדם פשוט ,לא מתוחכם ,איש עבודת כפיים הנותן אמון בזולתו. אף־על־פי שיש לו מספר כלי רכב ,אין איזון בינו לבין חברת הביטוח ,ויש לראותו כצד החלש בעיסקה ) 758ג 762 ,א-ב>. ג (1) .סיוג של חבות חוזית חייב להיעשות באופן מפורש ,בולט וברור .סעיף 3לחוק חוזה הביטוח מטיל חובה להבליט בחוזה ביטוח הגבלות שהן בגדר תנאי או סייג לחבותו של המבטח .הוא קובע שתי חלופות -או פירוט הסייג בסמוך לנושא שהוא נוגע לו ,או ציונו בפוליסה בהבלטה מיוחדת .שתי החלופות עשויות מעור אחד ומכוונות לאותה מטרה :מניעת הבלעה של תנאי או סייג .אופן הבלטת ההגבלה או הסייג נתון לבחירת המבטח ,אולם מדובר בחובה הכלולה בהוראה כופה ,וחובה על המבטח להיזקק לפחות לאחת החלופות האמורות ) 762ז 768 ,ז־ 769ג(. ) (2סעיף 3לחוק אמנם אינו מטיל חובת הודעה בעל־פה ,אך תכליתו היא להסב את תשומת לבו של המבוטח אל הגבלות החבות של המבטחת .תנאי מסייג השזור לתוך טקסט 750 פסקי־דין ,כרך מט ,חלק שני ,תשנ״ה/תשנ״ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר חד־גוני רצוף וצפוף בצורתו ,ללא הפרדה ראויה בין הנושאים ,אינו יכול לשקף את כוונת המחוקק בסעיף ,3ודרך זו של עריכה היא פסולה ואין בה כדי לקיים את מצוות סעיף 769) 3ו 772 ,א-ג>. ) (3במקרה דנן ,לא רק שלא הייתה בפוליסה הבלטה של חובת השימוש במיגון מסוים, להבדיל מהמיגון שננקט למעשה ושנכתב על־ידי הצדדים שמוסכם ומוסדר שיש ברכב מיגון כאמור ,אלא שלא הייתה למשיב אפשרות אובייקטיבית ללמוד על קיומם של סייגים כלשהם ) 763ב.0- ד(1) . )(2 )(3 ה(1) . )(2 עקרון תום.הלב ,במשא ומתן לקראת כריתתו של חוזה ובזמן ביצועו בכלל ,וחובות האמון ,שחלים על הצדדים בעיסקת ביטוח בפרט ,אינם באים על סיפוקם בקיומה של מסוימות בנוסח החוזה .לכיתוב מדויק "של פרטי ההסכם חייבת להתלוות הפניה אפקטיבית של תשומת לב הצדדים הנוגעים בדבר ) 763ג-ד(. חברת הביטוח המבקשת לסייג את גבולות חבותה ,חייבת להבטיח שהמבוטח אכן יוכל להיות מודע לסייגים אלו .בין היתר ,אמור הדבר במקרים שבהם מדובר בתנאים המחייבים את המבוטח לעשיית מעשה ,כגון התקנת אמצעי מיגון כלשהו .אין די להתנות את חבות החברה במקום שיגרתי כלשהו בפוליסה בין ״האותיות הקטנות״ הרגילות ) 770ה־ו>. לא ייתכן שכל מעייניהם של חברת הביטוח או של הסוכן הפועל בשמה יוקדשו להגדלת היקף המבוטחים המתקשרים עמם ,לקביעת גובה דמי הביטוח ולגבייתם ,לצמצום חברותיה במסמך החוזי ולניסיונות להשתחרר מעול קיומן ,משאלו התגבשו עקב התרחשות מקרה הביטוח .חברת הביטוח אינה יכולה לנקוט דרך של ימין מקרבת ,קרי כורתת חוזה וגובה דמי ביטוח ,ושמאל דוחה ,קרי כוללת בפוליסה תנאים המרוקנים אותה מראש מתוכנה וממטרתה הגלויה ) 770ב-ה(. הצעת ביטוח אינה מחויבת על־פי חוק חוזה הביטוח ,אך היעדרה מרחיב ,למעשה ,את חובת הגילוי כלפי מבוטח והעמדתו על תנאי החוזה והשלכותיהם ) 764ו-ז>. במקרה דנן לא הייתה כלל הצעת ביטוח ,ועריכת הפוליסה לקתה בחסדים רבים והמבוטח לא הוחתם עליה .העובדה שאחת הפוליסות לא הייתה מצויה ביד המשיב עד קרות מקרה הביטוח מהווה הפרה של סעיף )2א> לחוק ,ויש בה למנוע את הישענות המערערת 1על הסייגים המופיעים בפוליסה זאת) 764א ־ ב ,ז 765-א 773 ,ה(. ו (1) .אין לראות ביחסים שנוצרים בין חברת ביטוח למבוטח יחסים חוזיים רגילים הנוצרים על־פי דיני המכר .בחוזה ביטוח אין מייחסים לרצון הצדדים גבולות רחבים ביותר ואין רואים אותם כשווים בהתחקות אחר אומד דעתם בזמן מפגש הרצונות .חוק חוזה הביטוח בא להגן על זכויות הצרכן המבוטח ,והוא נושא סממן מעין־פטרנליסטי הפועל בהיקף חופש ההתקשרות החוזית .הדבר מתבטא בשמונה־עשרה ההוראות הכופות בחוק החלות על כ ל חוזה ביטוח ,ובעשרים ושמונה ההוראות שניתן להתנות עליהן רק לטובת המבוטח או המוטב ) 765ד ־ ו 768 ,ה-ו(. ) (2חוזה ביטוח ,שהוא הסכם הנושא פני עתיד והצופה את קרות מקרה הביטוח ,מאופיין ביחסי כוחות בלתי שווים .אמנם ,המבוטח נתפס כבעל המידע הרב ביותר באשר לרקע העובדתי ולנסיבות מושא הביטוח ,אולם המבטח הוא בעל כוח רב כלפי המבוטח ,ועם פסקי־דין ,כ ר ך מ ט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 751 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר קרות מקרה הביטוח נתון המבוטח לעתים קרובות לחסדי המבטח ,אשר לו שילם דמי ביטוח טבין ותקילין .המבטח יכול עתה לגרום להתמוטטותו הכלכלית של המבוטח אם לא יקיים התחייבותו או אם ישהה אותה ולא ישפהו כדי לסייע בהחזרת המצב ,במידת האפשר ,לקדמותו) 765ז־־ 766א(. ) (3חוזה ביטוח מחייב חובת גילוי מרבי .לא רק שנדרש מן הצדדים שיפעלו בגילוי לב יותר מסוגי חוזים אחרים ,אלא גם מקפידים אתם בכל הנוגע לדיוק ולדווקנות בניסוח הדברים ובכיבודם .עקרון גילוי הלב איננו חד־צדדי .אמנם ,ברגיל המבוטח הוא שמתבקש למלא את הצעת הביטוח ולענות על השאלות הכלולות בה ,אך תחולתה של החובה היא על שגי הצדדים לחוזה כי הוא מטיל עליהם חבויות הדדיות .כשם שהמבוטח לא יכול להיבנות, במימוש זכותו הלכאורית ,על מצג שווא של עובדות או הסתרת מידע מטריאלי לחוזה, כך לא יכול המבטח להנפיק פוליסה שלא בהתאם להצעה או להוסיף סייגים שמשליכים על היקף חבותו בלא ידיעת המבוטח ובלא הסכמתו) 766א־ג(. ) (4חוזה הביטוח ,שמתלה את מימוש זכותו של המבוטח בהתרחשות מקרה הביטוח ,אינו חוזה הימורים .זהו חוזה מםחרי־כלכלי שדמי הביטוח המשתלמים בגינו אמורים לשקף את גודל הסיכון שלוקחת החברה המבוטחת על עצמה .דמי הביטוח נקבעים על־ידי חברת הביטוח על סמך שיקלול של גודל הסיכון הצפוי ביחד עם נתוני ההסתברות להתרחשותו. בחיוב זה ,שמטבעו הינו הערכה בלבד ,נלקחים בחשבון התנאים הקבועים בפוליסה אשר משליכים על גודלו ואופיו של הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה ,אי־עמידה בתנאים אלו ,או גילוי בלתי נאות המפחית מהסיכון שנטלה על עצמה ,עשויים להביא לשיפוי יתר ,שיפר את מאזניה של החברה ויפגע בכדאיות הכלכלית של העיסקה כולה ) 775ו ־ 776א(. ז. ) (1החובה לנהוג בתום־לב ובדרך מקובלת מנוסחת בלשון כללית ,פתוחה ורחבה .בכך השאיר המחוקק לבית המשפט את מלאכת העיצוב של החובה .חוק החוזים )חלק כללי( קובע משטר אחריות ברור וחמור מזה ששרר בדין הקודם לו ומגביל בכך בצורה ניכרת יותר את חירות הפעולה במהלך המשא ומתן .נוכח אופיו של חוזה הביטוח ,מוטלת על המבטח חובת הסבר מפורטת של היקף ״הסיכון״ ,יותר מאשר זאת המוטלת על מוכר בעיסקת מכר רגילה .חובה זאת נגזרת גם מעקרון תום הלב החל על חוזי הביטוח ) 767ג -ה 772 ,ד 773-א(. ) (2חברת ביטוח ,שלא דאגה לוודא שהמבוטח יהיה ער לסייגים שנקבעו על־ידיה ,לא תוכל מאוחר יותר ,על סמך אותם סייגים ,להתנער מחבותה על־פי הפוליסה .חברת הביטוח פועלת באופן לגיטימי בסייגה את גבולות חבותה ,אולם היא גם נוטלת על עצמה ,יחד עם זאת ,אחריות אקטיבית ,בדמות חובת הגילוי והווידוא .היא חייבת להסב את תשומת לב המבוטח לתנאי הפוליסה ,בצורה שתהא מובנת וברורה לו ,ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים וכי בהיעדרם לא יוכל ליהנות מזכות השיפוי ) 773ו-ז(. ) (3חברת ביטוח המסייגת את חבותה בחוזה לביטוח רכוש בתניה שלפיה תקפות הביטוח מותנית בהתקנת מערכת מיגון מסוימת ,חייבת להביא את קיום התנאי לתשומת לבו של המבטח .דברים אלה אמורים לגבי תנאים הנוגעים לאופן השימוש השוטף במושא הביטוח 752 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר כגון :זהות המשתמשים וגילם ,תחומי זמן ומקום מוגדרים ,דרך תפעול בנסיבות שונות וכיוצא באלה ) 774ו 775-א>. ח .לאור סעיפים 2ו־)9א( לחוק חוזה הביטוח וסעיפים 16ו־ 40לחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, תשמ״א ,1981-בהיעדר הסכם אחר ,מתחילה תקופת הביטוח עם כריתת החוזה .כ ל עוד לא נמסרה הפוליסה לידי המבוטח ,יחולו הוראות חוזה הביטוח שהופקד ביד המפקח על הביטוח ) 774ג־ד>. ט (1) .הטלת ריבית מיוחדת ,על־פי הסמכות הקבועה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ,מסורה לשיקול־דעתו של השופט היושב בדין ,על־פי המסגרת הקבועה בחוק .לשופט סמכות להגדיל את שיעור הפיצוי באותם מקרים שחברת הביטוח עשתה שימוש בהליך המשפטי כאמצעי לעכב את התשלום ולהתיש את המבוטח ) 776ז 777 ,ג-ד(. ) (2סעיף 27לחוק קובע את חובת התשלום של המבטח בתוך שלושים יום מיום שהיה בידי חברת הביטוח המידע הדרוש לבירור חבותה או מיום הגשת התביעה ,באותם מקרים שאינם שגויים במחלוקת בתום־לב ) 776ז(. ) (3על־מנת להראות כי המחלוקת הינד ,בתום־לב ,די שחברת הביטוח תציג טעם -בין משפטי ובין עובדתי -לסירובה לשלם את תגמולי הביטוח .הטעם חייב להיות ענייני ואמיתי .בית המשפט לא יעניק מחסה לחברת ביטוח המנסה להתחמק מחובותיה בטענות שעל פניהן אין בהן ממש ) 777א-ג(. ) (4במקרה דנן ,משנטען על־ידי המשיב כי נגנבו שתי משאיות בסמיכות זמנים ומקום ,אך טבעי הוא שהמערערת 1תזדקק לשהות באשר לקביעת עמדתה בעניין .משעלה החשד כי תנאים הקבועים בפוליסה לא מולאו ,התפרסה המחלוקת על מישורים נוספים ,שבהם מתמקד הליך משפטי זה .גם אם נדחו חלק מטענות המערערים ,אין מדובר כאן במקרה שאינו שנוי במחלוקת בתום־לב ,לא בראשית הפרשה ולא בהמשכה ) 776ז 777-א(. י (1) .חובת תום הלב חלה גם בשלב המימוש של החבות החוזית .לפיכך ,חברת הביטוח צריכה לעשות ככל שביכולתה שלא להותיר את המבוטח בחוסר בהירות באשר לגורל התגמולים שאותם הוא מצפה לקבל ) 777ו-ז>. ) (2במקרה דנן ,לא הוכח המועד שבו היו אצל המערערת 1כ ל הנתונים שעל פיהם החליטה לסרב למלא את חבותה החוזית ,ולכן לא ניתן לקבוע אם הייתה חריגה מהאמור ברישה לסעיף 27לחוק חוזה הביטוח ,עם זאת ,היה מצג של המערער 2שפעל בדידן זה כשלוח המערערת ,1ולפיו תגמולי הביטוח ישולמו תוך זמן קצר ,ועל סמך מצג זה נטל המשיב הלוואה מהבנק לקניית משאית חדשה ,ואלמלא זנח המשיב טענה זאת במפורש במהלך הדיון ,יכול היה לזכות בפיצויים בגין הסתמכות ) 777ה -ו ,ז־ 778א(. יא (1) ,לאור סעיף 53לחוק החוזים )חלק כללי( ,תשל״ג־ ,1973ניתן לקזז חיובים כספיים שצדדים חבים זה לזה מתוך עיסקה אחת והגיע המועד לקיומם ) 779ה-ו(. ) (2משהותנה תשלום חיוב אחד במועד•,שהגעתן־ לא הוכחה ,הרי שלא התגבשה זכות הקיזוז וממילא אין לטעון להפעלתה ) 779ו(. ) (3במקרה דנן ,סוכם בין בעלי הדין ,בתביעה קודמת שהתייחסה לנזק לרכבו של המשיב שנפגע עקב אשם של צד ג׳ ,כי דמי הביטוח שאותם חב המשיב למערערים ישולמו מכספי הפיצוי שייפסקו בתביעה שהגיש נגד אותו צד ג׳ ,גם אם זכות הקיזוז תיראה פסקי־דין ,כ ר ך מ ט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 753 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר ע״א 4819/92 כזכות רחבה ,המקיפה לעניין זה את כ ל החבויות למסגרת חוזית אחת ,לא הוכח כי אכן ניתן הפיצוי מצד גי ,או שמא הדבר מצוי בערכאות וטרם ניתן פסק־דין בעניין ,לא ניתן לקבוע את תרופת הקיזוז לפי סעיף 9לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה(, תשל״א ,1970-שכן החיובים שעליהם מדובר לא התגבשו ״על פי חוק זה״ .גם אם המשיב אינו מתכחש לחובתו לשלם את חובו בגין דמי הביטוח ,אין בכך כדי לגבש את זכות קיזוז) 779א ,ה -ו ,ו-ז(. פסקי־דין של בית המשפט העליון שאוזכרו. : ][I ע״א 74/88האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ׳ ס׳ מ׳ חג׳אג׳רה ואח׳ ,פ״ד מ ג ).280 (4 ][2 ע״א 124/89הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע״מ נ׳ י׳ כהן ו א ח /פ״ד מו).372 (2 ][3 ע״א 769/86רובינשטיין ושות׳ ,חברה קבלנית בע״מ נ׳ א׳ זמרן ואח׳ וערעור שכנגד, פ״ד מב ).581 (3 ][4 ע״א 631/83״המגן״ חברה לבטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ״מדינת הילדים״ בע״מ שכנגד ,פ״ד ל ט ).561 (4 וערעור ][5 ע״א 1845/90סיני נ׳ מגדל חברה לביטוח בע״מ ,פ״ד מז).661 (5 ][6 ע״א 188/84״צור״ חברה לביטוח בע״מ נ׳ חדד ,פ״ד מ ).1 (3 ][7 ע״א 484 ,353 ,185/75אוחיון נ׳ זדון ואח׳; חיון ואח׳ נ׳ פריזר ו א ח /פ״ד ל א )(3 .820 ][8 רע״א 3577/93הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע״מ נ׳ מוריאנו ,פ״ד מח ).70 (4 ][9 ע״א 847 ,846/76עטיה ואח׳ נ׳ ״אררט״ חברה לביטוח בע״מ ואחי ,פ״ד ל א ).780 (2 ][10 ע״א 493/77ציון חברה לביטוח בע״מ נ׳ משייק ו א ח /פ״ד ל ב ).477 (1 ][II ע״א 391/80מירה ומיכאל לסרסון ואח׳ נ׳ שכון עובדים בע״מ ,פ״ד ל ח ).237 (2 ][12 ע״א 682/82בן אריה נ׳ ״סהר״ חברה לביטוח בע״מ ,פ״ד לז).589 (3 ][13 ע״א 420/83אשור נ׳ ״מגדל״ חברה לביטוח בע״מ ,פ״ד מד ).627 (2 ][14 ע״א 130/80ביטון נ׳ ״חלמיש״ חברה עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב־יפו ,פ ״ ד לו ).706 (2 ][15 ע״א 710/75״מנוע״ ת״א־יפו ,הנדסה כללית ותכנון בע״מ נ׳ ״קונפידנציה״ בע״מ ,פ״ד ל ).53 (3 ] [16ע״א 180 ,143/86 ,806 ,790/85רשות שדות התעופה ואח׳ נ׳ גרוס ,כונס הנכסים ואח׳ ,פ״ד מד ).185 (3 פסקי־דין אנגליים שאוזכרו: [1912] .1 K. B. 754 A c c i d e n t I d e m n i t y Society In re B r a d l e y a n d Essex a n d Suffolk 415 (C. A.). ][17 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר ע״א 4819/92 הנשיא מ׳ שמגר הערות: .1לשיקולי ערכאת הערעור בנושא התערבותה במימצאים עובדתיים ראה ע״א 734/89פיקנטי תעשיות מזון בע״מ נ׳ פקיד שומה גוש דן וערעור שכנגד ,פ״ד מו).309 (5 .2לחובת גילוי בחוזי ביטוח ראה ע״א 551/89מנורה חברה לביטוח בע״מ נ׳ סדובניק ,פ״ד מו )(3 .158 .3לתום־לב בחוזה ביטוח ראה ע״א 282/89רוטנברג ואח׳ נ׳ כלל חברה לביטוח בע״מ ואח׳ ,פ״ד מו).339 (2 .4לפרשנות נגד הנסח בפירוש פוליסת ביטוח ראה ע״א 679/89חירות בע״מ נ׳ הום אינשורנס קומפני בע״מ ואח׳ ,פ״ד מח ).666 (2 .5למעמד סוכן הביטוח ראה .ע״א 572/89מוסה עדני ובניו בע״מ ואח׳ נ׳ סהר חברה ישראלית לביטוח בע״מ ,פ״ד מז).179 (2 ערעור וערעור שכנגד ע ל פסק־דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים )השופטת מ ׳ ארד( מיום 1.9.92בת״א .476/90הערעורים נדחו. א׳ אלרום -בשם המערערים )המשיבים בערעור שכנגד(; י׳ דייוים -בשם המשיב )המערער בערעור שכנגד(. פם ק ־ ד י ן הנשיא מ׳ שמגר: הערעור והערעור שכנגד .1ערעור וערעור שכנגד ע ל פסק־דינו של ב י ת המשפט המחוזי בירושלים ,אשר בו - )א( נ ת ק ב ל ה תביעת המשיב ב כ ל הנוגע ל ת ב י ע ת פיצויים ,על־פי חוזי ביטוח ,בעבור שני כלי ר כ ב שנגנבו מידי המשיב והיו מבוטחים אצל המערערת הראשונה. )ב( נדחתה תביעת המשיב )המערער שכנגד( לפיצויים בעבור נזקי הסתמכות ,הפרת חוזה ועוגמת נפש ,וכן ריבית מיוחדת לפי סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ,ת ש מ ״ א ־ .1981 עובדות המקרה ) .2א( המשיב בערעור )המערער שכנגד בערעור שכנגד( הוא הבעלים והמחזיק של מספר כלי ר כ ב אשר היו מבוטחים אצל המערערת ) 1להלן ־ החברה המבטחת( .בין כלי ר כ ב אלו היו שתי משאיות ,האחת משנת ייצור ) 1984להלן -משאית 84׳( ,ולגביה פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 755 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ ׳ שמגר הוצאה פוליסת ביטוח ביום ,5.3.89והשנייה משנת ייצור ) 1988להלן -משאית 88׳(, ולגביה הוצאה פוליסת ביטוח ביום .1.5.89המערער השני שימש במקרים א ל ה כסוכן ביטוח. <ב> הרקע לעריכת הפוליסות תואר על־ידי בית המשפט קמא כדלהלן: המשיב עובד בהובלת חומרי בניין וציוד לכבישים .בשנת 1988הוא הכיר א ת המערער השני ,אשר הציע ל ו לבטח באמצעותו א ת כ ל י הרכב שבבעלותו .הוא הבטיח למשיב כי תנאי הפוליסות שיוציא לכלי הרכב שלו יהיו תואמים לתנאי הפוליסות הקודמות שהוצאו ל ו על־ידי חברת הביטוח ״איילון׳ /והמשיב נענה להצעה. בעקבות הסכמתם זו ,הציג המשיב ל פ נ י המערער השני א ת הפוליסות הקודמות, והמערערים חידשו א ת הפוליסות על־פי הפרטים אשר אותם דלה מהפוליסות הקודמות, בלי שנערכו הצעות ביטוח חדשות. בחודש מרם 1988רכש המשיב משאית חדשה )משאית 88׳( .הוא התקשר טלפונית עם המערער השני וביקש ממנו לבטח א ת המשאית .תחילה נמסרה ל ו תעודת ביטוח זמנית לצורך שחרור מהמכס ולאחר מכן הוצאה הפוליסה. ל פ י מימצאי הערכאה הראשונה ,ל א שוחח המערער השני ע ם המשיב ע ל הצורך באמצעי מיגון בכלי הרכב ,וגם לגבי המשאית החדשה ל א דובר עמו ולא הוסבה תשומת ל ב ו ל כ ך שהפוליסה כ ו ל ל ת תנאי המתנה א ת הפיצוי בקיומה ש ל מערכת הגנה מסוג ״ביטכונית״. במאי 1989ביקש המשיב לבטח גם א ת משאית 84׳ שניזוקה בתאונה ושיפוצה הסתיים אותה ע ת ,והוא שוב עשה זאת באמצעות המערער השני .ל פ י מימצאי בית המשפט קמא ,ג ם הפעם ל א דיבר עמו המערער השני ע ל הצורך באמצעי מיגון כלשהם ולא אמר ל ו שבפוליסה מוצהר שבמשאית מותקנים אזעקה ורב בריח. המשיב האמין במערער השני וסמך עליו ,לכן הוא ג ם הורה ל ב נ ק לשלם א ת הפרמיות שנקבעו על־ידי המערער השני בהוראת ק ב ע .בשנת ,1989בסמוך להוצאת הפוליסה בעבור משאית 84׳ ,התברר למשיב מ פ י חבריו כ י הפרמיות שהוא נדרש לשלם הן גבוהות ,וכי חבריו משלמים בעבור ביטוח משאיות דומות פרמיות נמוכות יותר .עקב כ ך ביטל המשיב א ת הוראת הקבע ב ב נ ק ואמר למערער השני שהוא מבקש לשוחח עמו בנושא. המערער השני הגיע לביתו של המשיב ב־ ,9.6.89ומשהציג לפניו המשיב פוליסות קודמות שלו ופוליסות של בעלי משאיות בחברת ״המהפך״ ,שבהן הפרמיות היו נמוכות יותר ,הסכים המערער השני להפחית א ת הפרמיות ,ולשם כ ך הוא השאיר לעצמו חלק 756 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ ׳ שמגר מהפוליסות ,כ ו ל ל זו של משאית 88׳ .פוליסה זו נמסרה למשיב ר ק לאחר גניבת המשאית. כ פ י שיפורט להלן ,ל א נזדמן לו לראות שכתוב בה כי עליו להתקין מערכת הגנה מסוג ״ביטכונית״ .זאת ועוד ,הוא ל א ידע כ ל ל מה זו מערכת הגנה מסוג ״ביטכונית״ והוא לא התקין במשאית מערכת הגנה כזו. ל ט ע נ ת המשיב ,הוא התקין במשאיות מערכת אזעקה ומוט הגה מסוג ״רב בריח״ ,וזאת ל ל א קשר לדרישה כלשהי מצד המערער השני או לפוליסות שהוציאה בעבורו המערערת הראשונה .לדבריו ,הוא התקין אמצעי מיגון אלה מיוזמתו ,לאחר שמאחת ממכוניותיו נ ג נ ב הרדיו. לתמיכה בטענתו זו העיד המשיב א ת הנהג נסים מלכה .עד זה אמר כי הוא הכיר ר ק א ת משאית 84׳ ועליה נהג בדרך כ ל ל ,ואילו א ת משאית 88׳ הוא ל א הכיר ,הואיל •והיא נמסרה ל ו לראשונה ר ק בערב שלפני הגניבה כשנהגה הקבוע יצא למילואים .העד העיד כ י בשתי המשאיות היו מ ו ת ק נ ו ת מערכות אזעקה וכן ״רב בריח״ מסוג מוט הגה. המשיב הגיש כתמיכה לטענתו הנ״ל גם ק ב ל ו ת מ א ת ״אביזרי פ א ר -אבי גבזו״ שהוצאו בעבור ה ת ק נ ת מערכות האזעקה ו״רב בריח״ <ת - 12/ת >15/והעיד א ת בנו, שאישר כי הוא מסר א ת המכוניות לאבי גבזו כדי שיתקין בהן מערכת אזעקה ו״רב בריח״. גירסת המערערים .3המערער השני ,סוכן הביטוח עוזי כרמי ,אישר בעדותו כי במהלך המשא ומתן שניהל ע ם המשיב ל פ נ י הוצאת הפוליסות ,נ ת ן ל ו המשיב א ת הפוליסות הקודמות שהוצאו ל ו על־ידי חברת ״איילוך ואלה שימשו בסים להוצאת הפוליסות החדשות ,וכי הוא לא החתים א ת המשיב ע ל הצעות ביטוח חדשות. המערער השני טען ,כי הוא מסר א ת הפוליסות למשיב בסמוך להוצאתן ,והכחיש א ת ט ע נ ת המשיב ,שלפיה הם לא שוחחו כ ל ל ע ל אמצעי המיגון הנדרשים .ל ט ע נ ת ו ,הוא שוחח ע ם המשיב ע ל כ ך הן ב ע ת הוצאת הפוליסות לראשונה בשנת 1988והן בפגישותיהם המאוחרות ,כ ו ל ל בפגישה ב־ ,1989שבה ח ל ק המשיב ע ל גובה הפרמיות .לתמיכה בטענתו זו הציג הנתבע תרשומת <נ (15/שערך לעצמו לאחר הפגישה ע ם המשיב ב־ 9.6.89ושבה מוזכר נושא המיגון .כן הפנה העד לפוליסה משנת 1988לגבי משאית 88׳ ,שבה כ ב ר צוין התנאי בדבר ה ת ק נ ת מערכת ״ביטכונית״. מטעם המערערים העידה ג ם מנהלת מחלקת התביעות ,גב׳ בתיה לונדון ,אשר מסרה כי כאשר המשיב דרש ל ק ב ל א ת הפיצוי בגין גניבת המשאיות ,נאמר ל ו שעליו להוכיח שהתנאים שהותנו בפוליסה לגבי אמצעי המיגון קוימו .לדבריה ,המשיב ל א השיב שהוא אינו יודע ע ל קיומו ש ל תנאי בנוגע לאמצעי מיגון ,א ל א השיב שהוא קיים א ת התנאים ושהוא ימציא א ת המסמכים הדרושים. פםקי־דין ,כ ר ך מ ט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 757 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ ׳ שמגר העדה אישרה בעדותה שהבסיס לפוליסות שהוצאו למשיב ל א היו הצעות ביטוח אלא פוליסות קודמות שלו אצל חברה אחרת .כן אישרה העדה כי מר גבזו אישר לפניהם שהוא התקין ״רב בריח״ ואזעקה בשלוש משאיות של המשיב. קביעות בית משפט קמא .4המשיב הגדיר עצמו בעדותו בערכאה הראשונה במילים אלה: ״אני בור ועם הארץ .א נ י ל א מבין הרבה .ל א למדתי בבית ס פ ר גבוה .אני נהג .בניתי א ת המדינה ,עבדתי יום ולילה ,כ ל בורג של המשאיות זה חוליה בגוף שלי .אני ל א יודע חופשה וכלום .עבדתי יום ולילה כ ו ל ל שבתות .עד ליום הזה ש ל המשפט אני נקרעתי .ט ו ב שלא קיבלתי התקף ל ב עד היום״ )פרוטוקול ישיבה מיום .(18.6.91 בית המשפט ק מ א ציין כ י ל פ י התרשמותו המשיב תינו אדם פשוט ,ל א מתוחכם ,איש עבודת כפיים הנותן אמון בזולתו .הוא העיד בהתרגשות רבה ,לעתים חזר ע ל דבריו ולא השיב לעניין ,א ך הערכאה הראשונה ציינה שעדותו אמיתית וכי ל א מדובר בגירסה מתוחכמת שהומצאה לצורך המשפט .לפיכך ,במחלוקת העובדתית בין גירסתו לבין גירסת המערערים הועדפה גירסתו של המשיב ,וזאת במיוחד כאשר המערער השני נ מ נ ע מלהחתים א ת המשיב ע ל הצעת ביטוח, בית המשפט ק מ א ג ם ק ב ע במימצאיו כי המערער השני ל א שוחח ע ם המשיב ע ל אמצעי המיגון ולא הפנה א ת תשומת לבו ל כ ך שבפוליסה מ־ 1988נ כ ל ל תנאי המתנה א ת הפיצוי בקיומה של מערכת הגנה מסוג ״ביטכונית״ ,המשיב ל א ידע מהי מערכת הגנה מסוג ״ביטכונית״ .הוא ס מ ך ע ל המערער השני ולא עיין כ ל ל בפוליסות .לגבי הפוליסה מ־ ,1988ל ו אף היה רוצה לעיין בה ,הרי ל א היה יכול לעשות כן ,משום שזו נמסרה לידיו ר ק לאחר שהמשאית נגנבה .ל ו היה המערער השני חוזר ומבהיר למשיב -כ פ י שטען בעדותו -שהפיצוי על־פי הפוליסה מותנה בקיומם של אמצעי מיגון ,היה המשיב ממהר ומתקין אמצעי מיגון אלה ו ל א ממשיך לשלם פרמיות גבוהות של עשרות אלפי שקלים, לשווא. חיזוק לגירסתו ש ל המשיב ,שלפיה האמין למערער השני ,נמצא בעובדה שגם לגבי גובה הפרמיות התעורר המשיב ר ק כעבור שנה ,וזאת ל א משום שעיין בפוליסות אלא משום ששוחח ע ם חבריו והם אמרו ל ו שהפרמיות שהם משלמים נמוכות יותר. הפוליסות של חבריו של המשיב שהוצגו ל פ נ י המערער השני כללו אמנם תנאי מיגון, אולם הן הוצגו ל פ נ י המשיב ר ק לעניין גובה הפרמיות ,ולפיכך אין כ ל רלוואנטיות לשאר הוראותיהן ,ואין להוציא מ כ ל ל אפשרות שהמשיב ל א היה ער להן. 758 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר הפוליסה לגבי משאית 88׳ ,שהוצאה עוד בשנת ,1988כ ל ל ה אמנם א ת תנאי המיגון, ואולם אין ללמוד מ כ ך שבשנים 1990-1989ידע המשיב ע ל קיומו של תנאי זה ,שכן המשיב העיד שהוא סמך ע ל המערער השני ולא עיין בפוליסות כדי לבדוק שהוא ל א כ ל ל בהן תנאי שלא הוסכם עליו. המערער השני טען בעדותו ,כי גם בשיחה בביתו של המשיב ,שהתנהלה סביב נושא הפרמיות ,נדון נושא ההגנות ,וכי בפגישה זו נ כ ח ג ם עוזרו .דא עקא ,שהמערער השני נ מ נ ע מהעדת עוזרו ,ודבר זה הפחית ממשקל עדותו. לעניין התרשומת שכתב המערער השני לעצמו ־ ציין ב י ת המשפט כי הנסתר בה ר ב מן הנגלה; ל א ברור מתי נערכה ,מדוע נערכה ,ומה פ ש ר שאר הרישומים שבה. בנסיבות אלה ל א ס ב ר ב י ת המשפט כי יש בה כדי להטות א ת הכף לכיוון גירסתו של המערער. .5בליל 1.1.90נגנבה משאית 88׳ ,וכעבור פחות משבועיים )בליל (13.1.90נגנבה משאית 84׳ ,לאחר שהוחנתה באותו המקום על־ידי אותו הנהג .אין חולקים ע ל כ ך ששני האירועים קרו בתקופה שבה חלו הוראות חוזי הביטוח ע ל שתי המשאיות. המשיב פ נ ה ,לאחר כ ל אחד ממקרי הגניבה ,א ל המשטרה ,וכאשר הוא מצויד באישורים בדבר ההודעה ,דיווח ע ל המקרים לחברה המבטחת .זמן קצר לאחר מכן ל ק ח המשיב הלוואה בנקאית לצורך רכישת משאית אחרת. לאחר כארבעה חודשים הודיעה המערערת הראשונה כי אין בכוונתה לשפות א ת המשיב ע ל נזקיו ,היות שלא עמד בתניות החוזיות הנוגעות לאופן מיגונם ש ל כלי הרכב מפני גניבות .המשיב ת ב ע בבית המשפט המחוזי א ת זכותו לדמי הביטוח המלאים ,לפיצויי הסתמכות ,לריבית מיוחדת ולפיצויים בגין עוגמת נפש .ב י ת המשפט קמא קבע ,כי חלק מאותם תנאים שהופיעו בחוזי הביטוח אכן מולאו ,ומכל מקום המערערים ל א קיימו חובתם בהפניית תשומת ל ב ו של המשיב לאותן תניות .לכן חויבו המערערים בתשלום הפיצויים בעבור הרכב ,היינו 190,000ש״ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 1.5.89 ועד התשלום המלא בפועל ,וכן 102,000ש״ח 1,500 +ש״ח בצירוף ריבית והפרשי הצמדה מיום 5.3.89ועד לתשלום המלא בפועל. הערעור נ ס ב ע ל חיובה ש ל חברת הביטוח בשיפוי המשיב ע ל אובדן שתי המשאיות המבוטחות .הערעור שכנגד מופנה כלפי דחיית תביעותיו הכספיות האחרות ש ל המבוטח, כפי שפורטו לעיל. התניות בחוזי הביטוח משאית 84׳ ) .6א( ברשימה שצורפה לפוליסת הביטוח של משאית 84׳ )ת ,>5/בסוף הפרק הנוגע לביטוח המקיף נ כ ת ב ,כמוזכר כבר: פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ׳ ׳ ה /ת ש נ ״ ו 1995 759 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר ״מו״מ בזה כי קיימת מערכת אזעקה תקינה ופעילה +׳רב בריח״/ בית המשפט ראה בסעיף זה הסכמה והצהרה )״מוסכם ומוצהר בזה״( ולא תנאי ל ת ק פ ו ת הכיסוי הביטוחי. המערערים טוענים כיי לא הותקנו אמצעי מיגון כנדרש וכי טעה בית המשפט קמא משקבע שהותקן אמצעי מסוג ר ב בריח במשאית 84׳ .ל ט ע נ ת ם ,כ ל שרכש המשיב הוא מוט .הגה דוושה ,שאינו מהווה ״רב בריח״ כאמור ,וגם לגבי קיומו של אבזר זה ,כ ל שכן התקנתו ע ר ב הגניבה ,הועלו ספקות .ס פ ק ו ת א ל ו הועלו על־ידי המערערים כ ב ר בבית המשפט קמא ,והם מבקשים לעוררן גם בבית־משפט זה. <ב> ב כ ל האמור לעצם ה ת ק נ ת המיגון ,אין כ ל ממש בטענה .מדובר בעניין שבעובדה. בית המשפט קמא ,לאחר שהובאו לפניו ראיות ועדים מטעמם של שני הצדדים ,פ ס ק כי המשיב הרים א ת נ ט ל ההוכחה בעניין זה .העלאתן לפנינו של טענות בנקודה זו -מול הקבלות של ״אביזרי פאר -אבי גבזו״ ע ל ה ת ק נ ו ת מוט הגה־דוושה ואזעקה ,והערת בית המשפט קמא בעניין ערכה של התרשומת של המשיב השני ,ל א הייתה במקומה מעיקרה. יש להוסיף כי מוט הגה־דוושה היה מוצר של ״רב בריח״ ,ועוד נשוב למשמעותו של דבר, בהמשך פסק־דיננו. <ג> בית המשפט שלערעור אינו ממהר להתערב במימצאים המעוגנים בדברי עדות שהושמעו לפני הערכאה הראשונה ,בעיקר מן הטעם שאין ל ו אותו יתרון ,הקיים לפני בית המשפט של הדרגה הראשונה ,העולה מן ההתרשמות הבלתי אמצעית מן העדות. המערערים מנסים לשכנענו בטיעוניהם שמקרה זה צריך להיכלל בין אותם מקרים נדירים שבהם ערכאת הערעור מ ת ע ר ב ת במימצאים .הם מפנים בהקשר זה לע״א 74/88 האפוטרופוס לנכסי נפקדים נ׳ ס׳ מ׳ חג׳אג׳רה ואח׳ ] ,[1מקום שם ניאות בית המשפט לקבוע לראיות משקל שונה מזה שיוחס להם בערכאה הראשונה .אין המשל דומה לנמשל ,כי במקרה שלפנינו אין שמץ עילה לטענה בדבר טעות בהערכת מהימנותם של העדים או בשיקוליה של הערכאה הראשונה .שבהם דובר שם .לאור מערכת הראיות ,אין ל ט ע נ ת המערערים אחיזה כלשהי בחומר. <ד> לגופו של עניין ,מקובלת עליי גישתו של בית המשפט קמא ,שראה א ת לשון הפוליסה בעניין המיגון ,כפי שהובאה לעיל ,ככזו שאינה ק ו ב ע ת התניה של חובת הפיצוי בהתקנה ש ל אמצעי המיגון .מדובר בהצהרה גרידא ,ולא נאמר דבר שלפיו הכיסוי מותנה בקיומם של אמצעי המיגון שנמנו בפיסקה .כאמור בספרו ש ל j . Birds, M o d e m i n s u r a n c e : r ded3,Law ( L o n d o n )1993,. 1 4 760 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר "If there is no reference to the sort of condition in question being precedent to the insurer's liability, then it is clear that a breach does not entitle the insurer to repudiate liability". המערערים הם שהפנו ,בין היתר ,לע׳׳א 124/89הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע״מ נ׳ כהן ואח׳ ] ,[2שם נאמר ,בעמי :381 ״אכן ,פוליסת הביטוח היא בבחינת התקשרות חוזית הבאה ליתן למבוטח הגנה מפני נזק מסוים ,אולם מאידך גיסא ,הפוליסה גם נ ו ת נ ת ביטוי למידת המחויבות שחברת הביטוח מוכנה ליטול ע ל עצמה ולהיקף הסיכונים שהיא מ ק ב ל ת ע ל עצמה לכסות ,הכל על־פי התנאים המפורטים באותה התקשרות חוזית. ...הפרשנות לפוליסת הביטוח צריכה איפוא לאמץ אותה אופציה פרשנית אפשרית ,המלמדת ע ל כוונתם של המתקשרים ושיש בה סבירות ואיזון״ <שם בעמ׳ ;382-381ההדגשה שלי -מ׳ ש׳(. ׳ לשון אחר ,סעיף ובו התניה ע ל תוקף הפוליסה ,מן הראוי שיאמר זאת מפורשות וברורות. ) .7א( כמוזכר כבר ,אחת מטענותיהם של המערערים הייתה שאותו מוט הגה־דוושה אשר המשיב התקין ,לפי טענתו ,אינו ״רב בריח״ כ ל ל אלא מיתקן מיטלטל שאותו מחברים בגמר הנסיעה לאחת מדוושות הנהיגה ולהגה. אין ל ק ב ל טענה זו מן הטעם העובדתי :כפי שכבר נאמר ,מוט ההגה המוזכר כאן הוא מוצר של ״רב בריח״ ואף מכונה בשם זה .ניתן לראות בביטוי ״רב בריח״ מונח המעלה קשת של אפשרויות מיגון שונות ,ואין לאמץ פרשנות המייחדת ביטוי זה למיתקן שאליו התכוונה המערערת. <ב> אולם בהקשר זה יש גם לשוב ולהזכיר שאחד מן הקווים המנחים בפרשנות של חוזי ביטוח הוא הגנה ע ל הצד החלש בעיסקה )פרופ׳ ד׳ פרידמן ופרופ׳ נ׳ כהן ,חוזים )אבירם ,כ ר ך א ,תשנ״א( .(59הפסיקה הכירה זה כבר בפער ביחסי הכוחות שבין הצדדים לחוזה ביטוח וביטאה לא אחת הכרה זו בפרשנות שהחמירה עם החברה המבטחת ע ל ־ מ נ ת להגן ע ל זכויותיו של הלקוח .במובן זה ,עקרון ^ Caveat Emptorפינה מקומו לגישה המקפידה יותר עם הצד החזק לעיסקה )מאמרו של א׳ דורות )פולישוק( ,״משא ומתן ל ק ר א ת כריתתו של חוזה ביטוח -ייזהר המבוטח?!״ הפרקליט לז)תשמ״ז( ;182 ,181ד׳ מ׳ ששון ,דיני ביטוח )שוקן ,תשמ״ט( ;44פרופ׳ א׳ ידין ,״חוק חוזה ביטוח, פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 761 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר התשמ״א1981-״ פירוש לחוקי החוזים )המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע״ש הרי סאקר ,ג׳ טדסקי עורך ,תשמ״ד( .(44 המערערים טוענים שהמשיב הינו בעליהם של מספר כ ל י רכב ,שאותם ביטח לאורך תקופה ממושכת ,ומשום כ ך אין להתייחס אליו כ א ל צד ״חלש״ .אין בטענה זו כדי לשנות א ת העובדה של חוסר האיזון .אנשים רבים מבטחים א ת רכביהם לפרקי זמן ממושכים, ואין לראות ב כ ך משום הפיכתם למומחים בתחום עסקי הביטוח .בעניין זה אשוב ואפנה להתרשמותו של בית המשפט ק מ א מהמשיב כ״אדם פשוט ,ל א מתוחכם ,איש עבודת כפיים הנותן אמון בזולתו״. )ג( עקרון פרשנות נוסף שיש לשוב ולהזכיר בהקשר זה הוא הכלל שלפיו יש לפרש מסמך ,במקרה של ס פ ק ,נ ג ד המנסח )) (contra proferentemראו E. R. H. ivamyבספרו פרופ׳ ג׳ שלו ,דיני , t hed5,1986,.GeneralP r i n c i p l e s of I n s u חוזים )דין ,תש״ן( .(322 , בע׳א 769/86רובינשטיין ושות /חברה קבלנית בע״מ נ׳ זמרן ואח׳ וערעור שכנגד ] ,[3בעמ׳ ,586פסקתי בסוגיה דומה: ״המדובר בענייננו במסמך סטנדרטי ,אשר נערך על־ידי המערערת לצרכיה... כאשר מתעורר ס פ ק לגבי פירושה של תניה במסמך מעין זה ,מן הנכון להעדיף א ת הפירוש שאין בו כדי לבטא ויתור גורף ע ל זכויות מצד אלה שלא ניסחוהו״ )וראו ע״א 631/83״המגן״ חברה לבטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ״מדינת הילדים״ בע״מ וערעור שכנגד ] ,[4בעמ׳ ;572ע״א ,[2! 124/89בעמ׳ .(379 )ד( הפעלתו של הכלל הולמת גם א ת רוחו של חוק חוזה הביטוח .הרקע החקיקתי לחוק ותוכנו מצביעים ע ל המגמה להגן ע ל זכויותיו של המבוטח בשלב כריתת חוזה הביטוח ולאחריו)דברי ההסבר בהצעת חוק הביטוח ,תשל״ו־ .(1975בעניין זה נאמר בע״א 1845/90סיני נ׳ מגדל חברה לביטוח בע״מ ] ,[5בעמ׳ :678 ״ ...יש ב כ ל ל זה כדי לתמוך בהנחה שמטרת החוק האמור הייתה להגן על המבוטח .הנחה זו נ ס מ כ ת בראש ובראשונה ע ל הוראות החוק עצמו ,דוגמת הוראת סעיף ,39המאפשרת התניה ע ל הוראות מסוימות בחוק לטובת המבוטח או המוטב בלבד )הוראה שאין דומה לה לגבי המבטח(; וכן על שיקולי מדיניות רחבים יותר ,שעניינם ביחסי הכוחות שבין המתקשרים, המבטח והמבוטח ,והצורך להגן ע ל האחרון ,שכוח המיקוח שלו ,בדרך כלל, חלש יותר״. הדרישה לבהירות נוסח החוזה מ ת ב ט א ת ביתר שאת כאשר מדובר בסיוג ש ל חבות חוזית. במקרה כזה הוא חייב להיעשות באופן מפורש ,בולט וברור .כ ך בע״א 188/84״צור״ חברה לביטוח בע״מ נ׳ חדד ] [6נ פ ס ק ,בעמ׳ ,14כי: 762 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר ״ ...כשם שיש לפרש פוליסת ביטוח נגד מנסחה ,כ ך יש גם לפרש א ת ת נ י ו ת הפטור שבה נגדו״. במקרה שלפנינו .הפוליסה ,התוספת והתנאים נקבעו ונוסחו על־ידי המערערת .1 בעניין המחלוקת סביב טיב המיגון המדויק ,הרי שכל שיכולים המערערים הוא להלין ע ל עצמם ע ל כ ך שלא טרחו להגדיר ב ת ו ס פ ת הפוליסה א ת המיגון הספציפי שלו הם טוענים )וראו לעניין זה א ת דבריו של השופט ח׳ כהן בע״א 484 ,353 ,185/75אוחיון ואח׳ נ׳ חיון ואח׳; זדון ואח׳ נ׳ פריזר ואח׳)להלן ־־ פרשת אוחיון ] ,([7בעמ׳ .(826 .8האמור לעיל מיתוסף ל פ ג ם העיקרי בפעולת המערערים והוא שלא קיימו א ת האמור בסעיף 3לחוק חוזה הביטוח אשר לפיו יש חובה להבליט הגבלות שהן בגדר תנאי או סייג לחבות )ברע״א 3577/93הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע״מ נ׳ מוריאנו ] .([8ל א ר ק שלא הייתה כאן הבלטה בפוליסה ,א ל א שהנסיבות מצביעות ע ל כ ך שלא הייתה למשיב אפשרות אובייקטיבית ללמוד ע ל קיומם של סייגים כלשהם. עקרון ת ו ם הלב ,במשא ומתן ל ק ר א ת כריתתו של חוזה ובזמן ביצועו ב כ ל ל ,וחובות האמון ,שחלים ע ל הצדדים בעיסקת ביטוח בפרט ,אינם באים ע ל סיפוקם בקיומה של מסוימות בנוסח החוזה .לכיתוב מדויק של פרטי ההסכם חייבת להתלוות הפניה אפקטיבית של תשומת ל ב הצדדים הנוגעים. משנכתב על־ידי הצדדים שמוסכם ומוסדר שיש ברכב המבוטח ״רב בריח״ ,ומשקבע ב י ת המשפט ,בדין ,שמוט הגה־דוושה מסוג ר ב בריח נ כ ל ל בהגדרה ש ל מיגון על־ידי רב בריח ,ל א נותר אלא ל ק ב ו ע שתנאי הפוליסה מולאו ולמשיב עומדת הזכות לשיפוי בגין הגניבה של משאית 84׳. ל א היה כ ל מקום ל ס ר ב לדרישה לתשלום פיצויים בעבור משאית 84׳, משאית 88׳ .9ברשימה שצורפה לפוליסת המשאית 88׳ נכתב: ״מו״מ בזה כי תנאי מוקדם לכסוי גניבה ו /א ו פריצה עפ״י פוליסה זו הוא: בקיום מערכת הגנה מסוג בטכונית תקינה וכשירה לפעולה המופעלת כ ל אימת שהרכב חונה״. א ץ חולקים שתנאי זה לא התקיים .טענתו של המשיב בבית המשפט קמא הייתה שלא קיבל א ת הפוליסה ,ויתר־על־כן ,שהמערערים לא הפנו א ת תשומת לבו בדרך אחרת לקיומו של תנאי זה ,ולכן אין לראות א ת התנאי כמחייב אותו .לגירסתם של המערערים, פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 763 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר המערער 2עדכן א ת המבוטח לגבי קיומם של תנאי המיגון הן בעת עריכת פוליסת הביטוח ,והן בשלב מאוחר יותר בעת שהשניים נפגשו .לחלופין טענו המערערים שהמשיב ידע ע ל קיומם של התנאים ,היות שחוזה הביטוח התבסס ע ל פוליסות שהוא עצמו המציא לחברת הביטוח. בית הביטוח, שקדמה המשפט המשפט קמא מצא כי המערערים לא טרחו להחתים א ת המשיב על הצעת והפוליסה עצמה כ ל ל לא הייתה בידיו של המשיב במשך כ ל אותה ת ק ו פ ה לקרות האירוע הביטוחי .בהתבסס ע ל חומר הראיות והתרשמותו ממנו ,קובע בית קמא: ״...התרשמתי שעדותו )של המשיב בערעור זה -מ׳ ש׳( אמיתית ולא מדובר בגרסה מתוחכמת שהומצאה לצורך המשפט .לפיכך במחלוקת העובדתית בין גרסתו לבין גרסת הנתבע הנני מעדיפה א ת גרסתו זאת במיוחד בנסיבות שלפנינו כאשר הנתבע נ מ נ ע מלהחתים א ת התובע על הצעת הבטוח. ע ל פי גרסה זו ,הנני ק ו ב ע ת כי הנתבע לא דיבר עם התובע ע ל אמצעי המיגון ולא הפנה תשומת לבו ל כ ך שבפוליסה מ־ 88נ כ ל ל תנאי המתנה א ת הפיצוי בקיומה של מערכת הגנה מסוג בטכונית .התובע לא ידע מהי מערכת הגנה מסוג בטכונית .הוא סמך ע ל הנתבע ולא עיין כ ל ל בפוליסות״. המערערים מנסים לתקוף א ת המסקנות העובדתיות של בית המשפט קמא .ל ט ע נ ת ם , כפי שהוזכר לעיל ,הוסבה תשומת לבו של המשיב לתנאים המסייגים א ת חבות המערערת, הפוליסה הייתה בידי המשיב עובר לאירוע שבגינו התביעה ,והסייגים שבה נעשו ע ל סמך פוליסות שהוא עצמו הגיש למערערת .דא עקא ,שבית המשפט קמא לא ראה ל ק ב ל תיזה זו ,שנסמכה על דברי המערער השני ועל תרשומת שאותה ערך כביכול ,ואין סיבה מדוע נשנה מסקנה זו או נסטה ממנה. בית המשפט קבע שמעייניו של המשיב התמקדו בגובה הפרמיה ,שהייתה לטענתו גבוהה בהרבה מהמקובל ,ופגישתו עם המערער נסבה סביב עניין זה ,הא ותו לא. המערערים לא הקדימו לעריכת החוזה הצעת ביטוח ולא הציגו א ת התנאים ואת היקף האחריות שהם נוטלים ע ל עצמם עובר לעריכת הפוליסה .הצעת ביטוח כזו אמנם אינה מחויבת על־פי חוק חוזה הביטוח )ראו פרופ׳ ידין ,בחיבורו הנ״ל ,בעמ׳ ,(34אך היעדרה של הצעת ביטוח מרחיב ,למעשה ,א ת חובת הגילוי כ ל פ י המבוטח והעמדתו ע ל תנאי החוזה והשלכותיהם .משנמנעו המערערים ,על־פי עדותם ,מלהסתייע בפראקטיקה המקובלת בעסקי הביטוח ,היה עליהם לעמוד בחובותיהם בדרך אחרת ובוודאי היו חייבים במסירת הפוליסה עצמה. העובדה שהפוליסה לא הייתה מצויה בידי המשיב עד ק ר ו ת האירוע הביטוחי מהווה כשלעצמה הפרה של סעיף )2א> לחוק חוזה הביטוח ,ומונעת א ת הישענותה של החברה 764 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר המבטחת ע ל הסייגים המופיעים בה ,ומה גם שאף האמור בסעיף <2ב> לאותו חוק לא הוכח. היקף חובת האזהרה שחלה ע ל חברת הביטוח .10ט ע נ ת ם האחרת של המערערים עניינה מידת הנטל שחל ע ל החברה המבטחת להפנות א ת תשומת ל ב ו של המבוטח לקיומן של תניות בחוזה הביטוח ,ולהזהירו מפני ההשלכות הצפויות א ם ל א יעמוד בהן .המערערים טוענים שבית המשפט ק מ א טעה בהגדירו א ת הנטל שהמבטחת חבה כלפי המבוטח .טענותיהם היו אלה: ״ .6א .טעה בית המשפט קמא משקבע כי ע ל המערער היתד .החובה ל א ר ק לציין בפני המשיב שהפוליסות כ ו ל ל ו ת תנאי מיגון א ל א להבהיר למשיב במפורש ובמדויק מהי מערכת הגנה מסוג בטכונית. ב .טעה בית המשפט קמא משםבר כי קיימת חובה ע ל חברת ביטוח או סוכן ביטוח המוציאים פוליסה למבוטח ,להסביר למבוטח ע ל פ ה כ ל פ ר ט ו כ ל סייג שבפוליסה״. .11טענות אלו אינן מקובלות עליי ,ולא ר ק שבית המשפט קמא צדיק במסקנותיו אלו, אלא שמידת אחריותה של החברה המבטחת אף רחבה יותר. אין לראות ביחסים שנוצרים בין החברה המבטחת ללקוח יחסים חוזיים רגילים הנוצרים על־פי דיני המכר .קיים הבדל בסיסי בין שני המצבים :באחרון א נ ו מייחסים לרצון הצדדים גבולות רחבים ביותר ,ובהתחקות אחר אומד דעתם בזמן מפגש הרצונות א נ ו רואים אותם כשווים .כפי שכבר צוין לעיל ,ל א כ ך הדבר שעה שמדובר בחוזה שנכרת בין חברת הביטוח ללקוח .בהסבריו ש ל פרופ׳ ידין למגמותיו של חוק חוזה הביטוח ,הוא יוצא מנקודת מוצא הרואה א ת יחסי מבטח־מבוטח כיחסים שבין צד חזק לצד חלש: ״כאן עומד מצד אחד מבטח שהוא חברה מסחרית גדולה ,בעלת יציבות פיננסית ,הנזקקת לייעוץ משפטי מקצועי והמסוגלת לעמוד בהתדיינות ממושכת ע ם לקוחותיה והיא נהנית משיתוף פעולה הדוק ע ם חברות ביטוח אחרות ,ומן הצד השני עומד מבוטח בודד שברוב המקרים אינו נהנה אף מאחד היתרונות האלו״)ידין ,בחיבורו הנ״ל ,בעמ׳ .(18 יחסי הכוחות הבלתי שווים מצטרפים למאפיינים נוספים ש ל חוזה הביטוח :זהו הסכם הנושא פ נ י עתיד והצופה א ת האירוע הביטוחין גיבוש זכותו ש ל המבוטח מותנית בקרות אותו אירוע; המבוטח נ ת פ ס כ ב ע ל המידע הרב ביותר באשר ל ר ק ע העובדתי ולנסיבות מושא הביטוח .מצד שני ,המבטח הוא ב ע ל כוח ר ב כלפי המבוטח ,כי עם ק ר ו ת האירוע הביטוחי נתון המבוטח לעתים קרובות לחסדי המבטח ,אשר ל ו שילם פרמיות טבין פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 765 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר ותקילין .המבטח יכול עתה לגרום להתמוטטותו הכלכלית של המבוטח אם לא יקיים את התחייבותו או אם ישהה אותה ולא ישפהו כדי לםייע בהחזרת המצב ,במידת האפשר, לקדמותו .אף מטעם נוסף זה נהוג לראות בחוזה הביטוח חוזה המחייב , u b e r r i m a e fidei הווי אומר ,לא רק שנדרש מן הצדדים שיפעלו בגילוי לב יותר מסוגי חוזים אחרים, אלא גם מקפידים אתם בכל הנוגע לדיוק ולדווקנות בניסוח הדברים וכמובן גם בכיבודם. כפי שנובע מן האמור לעיל ,עקרון גילוי הלב איננו חד־צדדי .אמנם ,ברגיל המבוטח הוא שמתבקש למלא את הצעת הביטוח ולענות על השאלות הכלולות בה ,אך תחולתה של החובה היא על שני הצדדים לחוזה כי הוא מטיל עליהם חבויות הדדיות )ראו ששון ,בספרו הנ״ל ,בעמי .(44כשם שהמבוטח לא יכול להיבנות ,במימוש זכותו הלכאורית ,על מצג שווא של עובדות או הסתרת מידע מטריאלי לחוזה ,כך לא יכול המבטח להנפיק פוליסה שלא בהתאם להצעה או להוסיף סייגים שמשליכים על היקף חבותו בלא ידיעת המבוטח ובלא הסכמתו .כתב על כך פרופ׳ ,ivamyבספרו הנ״ל ,בעמ׳ :121 "Similary, it is the duty of the insurers and their agents to disclose ail material facts within their knowledge, since the obligation of good faith applies to them equally with the assured". המשפט האנגלי ,הרואה בחובת הגילוי נגזרת של עקרון n־ ,good faithנקט בעבר הרחוק יותר גישה שונה בכל הנוגע לעסקי הביטוח .חברות הביטוח נהנו מאווירה שיפוטית וחקיקתית ששאפה להאדיר את כוחן ,לעתים קרובות אף על חשבון זכויותיו של המבוטח .רק בתחילתה של מאה זו השתרשה ההשקפה שיש להטיל את חובת הגילוי על שני הצדדים לחוזה הביטוח ,ולהקפיד על ריסון כוחה של חברת הביטוח בהתקשרות החוזית )פרופ׳ ידין ,בחיבורו הנ״ל ,בעמ׳ .(20 בשיטתנו ,אומץ ופותח עקרון גילוי הלב ההדדי ,עוד לפני עיגון דוקטרינת תום הלב בחקיקה האזרחית .חובת הגילוי שנקבעה בע״א 847 ,846/70עטיה ואח׳ נ׳ ״אררט״ חב׳ לביטוח בע״מ ואח׳ ] ,[9שהיה פסק הדין המנחה בסוגיה זו ,חייבה חשיפה והבהרה בפועל מצד החברה המבטחת באותם מקרים שבהם חורגת הפוליסה מההצעה המקורית: ״אך אפילו בהנחה שהפוליסה כשלעצמה מבהירה שהצורך בגיל ובוותק נהיגה חל גם על המבוטח כנהג ולא רק על נהג אחר ,סבורני שהיה זה מחובת חברת הביטוח להסביר את הדבר למבוטחים ולהזהיר אותם שאינם מקבלים את הביטוח המבוקש״)שם ,בעמ׳ ;781ההדגשה שלי -מ׳ ש׳(. בע״א 493/77ציון חברה לביטוח בע״מ נ׳ משייך ואח׳ ] ,[10נדונה עיםקת ביטוח שנכרתה עובר לכניסתו לתוקף של חוק החוזים )חלק כללי( ,תשל״ג־) 1973להלן -חוק החוזים(; נאמר שם ,בעמ׳ :483 766 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ׳ ׳ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ ׳ שמגר ״אילו היתה העסקה בין הצדדים דנן נקשרת אחרי שנכנס ל ת ק פ ו חוק החוזים )חלק כללי( ,תשל״ג ,1973-היינו יכולים להסתמך ע ל הוראותיו של חוק זה ובפרט ע ל הסעיפים 12ו־ 15שבו .באין אפשרות כזאת ,עלינו ל ה ס ת פ ק 36וזזרד.1^£1 בכללי המשפט המקובל אשר הגדירו א ת חוזה הביטוח כחוזה בחוזה כזה חייבים הצדדים לנהוג א ח ד כלפי השני ביחס מירבי של כנות ותום־לב ויחס ז ה כולל בתוכו חובת גילוי מוגברת...״)ההדגשה שלי -מ׳ ש׳(. .12החידוש שנתחדש על־ידי המחוקק בסעיפים 12ו־ 39לחוק החוזים פ ת ח לצורך ענייננו א ת הפתח למעבר מתחום גילוי ה ל ב והכנות הסבילים ,א ל הטלת חבויות ^ ז ז מ ת ^ בחוזי ביטוח לאחר חקיקת אופרטיביות .ד״ר פ ׳ גולדשטיין ,במאמרו ־ חוק החוזים )חלק כללי( ,תשל״ג1973-״ עיוני משפט ה )תשל״ו-ל״ז( ,345מוצא שעקרון ת ו ם ה ל ב יוצק ת כ נ י ם חדשים וקונקרטיים במקומה של אותה א מ ת מידה לאטינית שאוזכרה ומתורגמת כ״יושר מירבי״ או ״חובת גילוי מוגברת״ .לדידו ,הגם שזו קבעה חובה ״לדבר״ כאשר על־פי הדין הכללי מוקנית הזכות ״לשתוק״ ,היא נותרה סופרלטיב משפטי מעורפל <שם ,בעמ׳ .(366 ,346ל א כן הכללים העולים עתה מחוק החוזים. החובה לנהוג בתום־לב ובדרך מ ק ו ב ל ת מנוסחת אמנם ג ם היא בלשון כ ל ל י ת ,פתוחה ורחבה .ב כ ך השאיר המחוקק לבית המשפט א ת מ ל א כ ת העיצוב של החובה )ראו ע״א 391/80מירה ומיכאל לסרסון ואח׳ נ׳ שכון עובדים בע״מ ] ,[11בעמ׳ .(262אך אין ב כ ך כדי לגרוע מהתפיסה הלומדת מחוק החוזים כי הוא: ״קובע משטר אחריות ברור וחמור מזה ששרר בדין הקודם ל ו ומגביל בכך בצורה ניכרת יותר א ת חירות הפעולה במהלך המשא ומתן״ )פרופ׳ פרידמן ופרופ׳ כהן ,בספרם הנ״ל ,בעמ׳ .(513 ד״ר ד׳ פ ל פ ל ,במאמרה ״תום ל ב במשא ומתן לכריתת חוזה״ עיוני משפט ה )תשל״ו- ל״ז> ,608בחנה א ת תחולת סעיף 12לחוק החוזים ע ל חובת הגילוי שחלה ע ל מבטחים בחוזה הביטוח ,טרם נחקק חוק חוזה הביטוח .בתשובתה לשאלה מה דין חובת הגילוי שחלה ע ל מבטחים היא כותבת: ״נראה ל נ ו ,כי התשובה תהיה דומה לזו אותה נ ת נ ו בהקשר לחבויות המוכר בדיני המכר .ג ם כאן כ מ ו שם אין מלוא חבויות המבטח קבועות בחוק הביטוח; ולכן הדרך הנכונה תהיה ג ם כאן פניה לעקרונות הכלליים של דיני החוזים ,ובעקבות הפניה זו ה ט ל ת חובות של הבהרה ,יעוץ וגילוי פרטים על מבטחים .מן הראוי ג ם לציין כי בדיני ביטוח רבים מאוד הנוהגים שהשתרשו במשך השנים ...נראה לגו שלאור התשתית החדשה ש ל חוקי החוזים ,דהיינו הכנסת העקרון הכללי ש ל ת ו ם ל ב ודרך מקובלת ,נחוץ יהיה לבדוק נוהגים, שנוצרו ע ל סמך הדין הקודם ,באמות המידה החדשות שהקנה ל נ ו החוק,..״ )שם ,בעמי ;617-616ההדגשה שלי -מ׳ ש׳(. פסקי־דין ,כ ר ך מ ט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 767 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר ואכן ,גם הפסיקה שקדמה לחקיקת חוק חוזה הביטוח ראתה ,על־פי רוב ,א ת המבוטח כפגיע יותר מהמבטח ,ומשום כ ך .נ ז ק ק ה לפרשנות שהגנה ע ל זכויותיו של המבוטח מול סעיפים בחוזה שסייגו א ת חבותה של החברה. פסיקה זו נשענה ע ל נימוקים וכלים פרשניים שונים :סבירות התניה על־פי סעיף 6 לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה( ,תשל״א־) 1970פרשת אוחיון ] ,[7בעמ׳ ,(827 כ ל ל י פרשנות הדוגלים בטובת המבוטח על פני המבטח־המנסח ,כפי שאוזכר לעיל, ובמיוחד ע ל מבחני תום הלב ,כפי שפותחו בידי בית המשפט )ע״א ,[9] 847,846/76בעמ׳ ;782ע״א 682/82בן אריה נ׳ ״סהר״ חברה לביטוח בע״מ ] ,[12בעמ׳ ;602ע״א 420/83אשור נ׳ ״מגדל״ חברה לביטוח בע״מ ] ,[13בעמ׳ .(650 ,13התוצאה המצטברת של פרשנות זו היא הרחבת היקף חבותה של החברה המבטחת ביחסיה עם המבוטח .חוק חוזה הביטוח עיגן בחקיקה תפיסות שכבר עמדו ל נ ג ד עיני בתי המשפט זמן רב קודם לכן .פרופ׳ ידין מצא שבעניין זה ״צועדים מחוקק ושופט יד ביד באותו כיוון ובאותה גישה״ )פרופ׳ ידין ,בחיבורו הנ״ל ,בעמ׳ .(20בהסבריו לתכליתו של החוק הוא כותב: . ״...חוק חוזה הביטוח ,נמנה עם החוקים שבהם מדינת סעד מודרנית באה לעזרת ׳האיש הקטן׳ ,מעין חוק להגנת הצרכן בין שאר החוקים בעלי מגמה זו ,כמו חוק הגנת הצרכן ,ה ת ש מ ״ א 1981 -ורבים אחרים .מגמתו הכללית של החוק היא לשמור ע ל המבוטח בפגי הכוח העדיף של המבטח ובפני הפעלה וניצול של עמדתו העדיפה .בלשון אחר :החוק בא לתקן ,ולו במעט ,א ת חוסר השוויון בין הצדדים לחוזה הביטוח״)שם ,בעמי ,(18 כ כ ל חוק שנועד להגן על זכויות ,ובמקרה זה הגנה ע ל זכויות הצרכן המבוטח ,הוא נושא סממן מעין־פטרנליסטי הפוגע בהיקף חופש ההתקשרות החוזית )מאמרה של פרופ׳ נ׳ כהן ,״צורת החוזה״ הפרקליט לח )תשמ״ח-מ״ט( ,(393 ,383כך מצויות בחוק שמונה־עשרה הוראות קוגנטיות החלות על כ ל חוזה ביטוח ושנועדו ל ק ב ו ע אמת מידה מינימאלית לאופיו של חוזה הביטוח; ועשרים ושמונה הוראות נוספות שעליהן ניתן להתנות ר ק לטובת המבוטח או המוטב .מבוטח הרוצה להתנער מזכויות המוענקות לו ולעצב א ת חוזה הביטוח באופן הגורע מהיקפן של הזכויות ,ואלו באות בגדר ההוראות הדיספוזיטיביות שבחוק ,יוכל לעשות זאת אם יגלה רצונו לכך. ) .14א( עקרון גילוי הלב זכה להתייחסות מיוחדת בחוק חוזה הביטוח ,הן באשר לחובה הקמה כלפי החברה המבטחת ,שחסרים בידיה נתונים מדויקים העשויים להשליך ע ל היקף חבותה ,והן באשר למבטח .סעיף 3ק ו ב ע א ת החובה להבליט הגבלות לחבות המבטח: 768 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר ״תנאי או סייג לחבות המבטח או להיקפה יפורטו בפוליסה בסמוך לנושא שהם נוגעים ל ו ,או יצויינו בה ב ה ב ל ט ה מיוחדת; תנאי או סייג שלא נתקיימה בהם הוראה זו ,אין המבטח זכאי להסתמך עליה״)ההדגשות שלי ־ מ׳ ש׳(. שתי החלופות צריכות להיקרא כמכוונות לאותה מטרה :מניעת הבלעה של תנאי או סייג .עניין הבאתו של סייג בפוליסה ליד הנושא שהוא נוגע לו ,צריך להתפרש מבחינת רוחו ומגמתו בדומה להבלטה המיוחדת שהיא החלופה השנייה .יש לפנינו שתי חלופות שיש לקוראן ,ejusdem generis אופן הבלטת ההגבלות ע ל חבות החברה המבטחת נתון לבחירתו של המבטח .ודוק: סעיף זה כ ל ו ל בין הוראותיו הקוגנטיות של חוק חוזה הביטוח .לפי האמור בסעיף )39א( לחוק ,חובה ע ל המבטח להיזקק לפחות לאחת מהדרכים המוצעות .פרופ׳ נ׳ כהן ,במאמרה ״דפוסי החוזים ותום לב במשא ומתן :בין הכלל הפורמלי לעקרונות הצדק״ הפרקליט לז )תשמ״ז> ,13כ ו ת ב ת ,בהתייחסותה ללשון הסעיף: ״הסעיף אינו מטיל חובת הודעה בעל־פה ,אך הוא קובע דרך שתביא לתשומת לבו של המבוטח ,כי לא קיבל את כ ל מבוקשו״)שם ,בעמ׳ .(33 החוק ,כשלעצמו ,מ ס ת פ ק באמצעי טכני מינימאלי לצורך מתן ת ק פ ו ת לסיוג חבות המבטחת .ברע״א ,[8] 3577/93בעמ׳ ,83-82התייחסתי לתוכנו של סעיף :3 ״החוק מתנה הכרה בסייג לחבות בכך שתקויים הוראתו של הסעיף האמור. על־פי סעיף 3סייג החבות או התנאתה תלויים בהופעת הסיוג או ההתניה סמוך לנושא הנדון)הנושא המסווג או המותנה( או הבלטה מיוחדת שלו .סעיף 3לחוק משתלב ב ת כ ל י ת הכללית של החוק שהיא ההגנה ע ל אינטרס המבוטח. הסעיף אינו מאפשר למבטח להגניב לפוליסה תניות המסייגות א ת החבות. החוק מטיל נ ט ל ע ל המבטח כדי להעלות א ת ההסתברות שהמבוטח ידע את הסייגים לחבות״. ) ם הסעיף אמנם אינו מטיל חובת הודעה בעל־פה ,אך תכליתו היא להסב א ת תשומת לבו של המבוטח אל הגבלות החבות של המבטחת .הדבר ניבט מכותרתו של הסעיף, מתוכנו ומדברי ההסבר שליוו א ת הליך החקיקה; כאמור באלו האחרונים: ״סעיף זה משלים א ת הסעיף הקודם ובא להגן על המבוטח בפני הגבלות נסתרות של חבות המבטח״)הצעת חוק הביטוח ,בעמ׳ .(22 כבר ב״A c c i d e n t I d e m n i t y Society (1912) [17], , a t 431קבעה דעת הרוב כי: פסקי־דין ,כ ד ך מט ,חלק שגי ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 In re B r a d l e y a n d Essex a n d Suffolk 769 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר "It is, in my opinion, incumbent on the company to put clearly on the proposal form the acts which the assured is by the policy to covenant to perform and to make clear in the policy the conditions, non performance of which will entail the loss of all benefits of the insurance. ...there is no objection whatever to the insertion of such conditions, so long as the intending assurer has full and fair notice of them and consents to them. This can easily be done by stating them shortly in the proposal forms with the addition that payment may be refused if they or any of them are not complied with". לא ייתכן ש כ ל מעייניהם של חברת הביטוח או ש ל הסוכן הפועל בשמה יוקדשו להגדלת היקף המבוטחים המתקשרים עמם ,לקביעת גובה הפרמיה ולגבייתה ,לצמצום חנויותיה במסמך החוזי ולניסיונות להשתחרר מעול קיומן ,משאלו התגבשו ע ק ב התרחשות האירוע הביטוחי .בע״א ,[6] 188/84בעמ׳ ,15פסקתי בהקשר דומה: ״הדוקטרינה האומרת שפוליסות ביטוח הן חוזים מסוג ubenimae fidae הדורשים מן המבוטח גילוי מ ל א ,באה להגן ע ל מבטחים מפני העלמת עובדות ,שלא יכולות להיות ידועות להם ממקורותיהם .א ך הוראותיו של חוק החוזים )חלק כללי( הן דו־צדדיות ,והן דורשות ת ו ם ־ ל ב במשא ומתן ל ק ר א ת כריתתו ש ל חוזה )סעיף ,(12הימנעות מהטעיה ,כ פ י שהיא מוגדרת בסעיף ,15ותום־לב בביצוע החוזה )סעיף (39משני הצדדים; וחברת הביטוח אינה יכולה לנהוג בדרך של ימין מקרבת ,קרי כ ו ר ת ת חוזה וגובה פרמיה ,ושמאל דוחה ,קרי ,כ ו ל ל ת בפוליסה תנאים המרוקנים אותה מראש מתוכנה וממטרתה הגלויה״ )ראה גם ע״א 130/80ביטון נ׳ ״חלמיש״ חברה עירונית לשיקום הדיור בתל־אביב־יפו ] ,[14בעמ׳ .(712 סיכומה של נקודה זו ,חברת הביטוח המבקשת לסייג א ת גבולות חבותה ,מחובתה להבטיח שהמבוטח אכן יוכל להיות מודע לסייגים אלו .בין היתר אמור הדבר במקרים שבהם מדובר בתנאים המחייבים א ת המבוטח לעשיית מעשה ,כגון ה ת ק נ ת אמצעי מיגון כלשהו .אין די להתנות א ת חבות החברה במקום שיגרתי כלשהו שבפוליסת הביטוח בין ״האותיות הקטנות״ הרגילות. .15האם קוימה החובה האמורה במקרה דנן? להלן מובא הנוסח המודפס של הפוליסה, ברצף ובצפיפות כלשונו ובצורתו: ״ביטוח מקיף גבולות האחריות :כלפי צד שלישי בשל נזקי רכוש ־ גבול סכום האחריות 770 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר של החברה לפי פ ר ק ב׳ ביחס ל כ ל תביעה או סידרת תביעות הנובעות ממקרה אחד ־ 66,651 השימוש בכלי הרכב הוא א ך ורק: בהתאם לסעיף 18בפוליסה, בתוקף סעיפים קטנים א ,ב ,י״א. השתתפות עצמית ב כ ל תביעה בביטוח מקיף: 3456,00 1,שקל. ,2ת ו ס פ ת 50%ע ל הנקוב לעיל לגבי נהג שגילו למטה מ־ 24שנה ,ו /א ו בעל ו ת ק נהיגה פחות משנה אחת, ,3השתתפות עצמית בתביעות צד ג׳ 288.00 בני אדם הרשאים לנהוג ברכב הם א ך ורק: בהתאם לסעיף 17בפוליסה .בתוקף סעיפים קטנים :א,ב,ג,ד ,המשאית כ ו ל ל ת רוטרטר אינטרקולר. מו״מ בזה כי תנאי מוקדם לכסוי גניבה ו /א ו פריצה עפ״י פוליסה זו הוא: בקיום מערכת הגנה מסוג בטכונית תקינה וכשירה לפעולה המופעלת כ ל אימת שהרכב חונה. סעיף ניהול מו״מ בזה כי סדור כ ל תביעה או תביעות אשר תוגשנה בתוקף פוליסה זו תמסרנה ליישוב א ך ו ר ק לאליהו חברה לביטוח בע״מ ו כ ל י ת ר החברות מתחייבות למלא ב כ ל מקרה ומקרה אחרי הסדור אשר ייעשה ע״י אליהו חברה לביטוח בע״מ לסילוק התביעה או התביעות ,בתנאי ש כ ל חברה תהיה אחראית א ך ורק עבור חלקה היחסי בביטוח .מו״מ בזה כי המלה ׳החברה׳ ב כ ל פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 771 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר מקום שהיא בחלק המודפס ע ל הפוליסה שונתה ותקרא ׳המבטחים׳ המוזכרים בפוליסה. ראה חלוקה בדף מצורף״. תנאי מסייג השזור ל ת ו ך טקסט חד־גוני רצוף וצפוף בצורתו ,ל ל א הפרדה ראויה בין הנושאים ,אינו יכול לשקף א ת כוונת המחוקק בסעיף 3הנ״ל .דרך זו ש ל עריכה הייתה פסולה כבר בעבר )דברי השופט ח ׳ כהן בע״א 710/75״מנוע״ ת״א־יפו ,הנדסה כללית ותכנון בע״מ נ׳ ״קונפידנציה״ בע״מ ] ,!15בעמ׳ ,56דעת מיעוט( ,ובוודאי יש ל פ ס ו ל זאת כיום ,לאור מגמתו של חוק חוזה הביטוח .כאשר המחוקק חייב הבאת תנאי או סייג בסמוך לנושא שהוא נוגע ל ו ,הוא ל א נתכוון להבלעה של התניה בין מיגוון תנאים ,א ל א להצמדה בלעדית לנושא ,המובא בנפרד ,בצורה המאפשרת זיהויו .צורת ההדפסה שהובאה לעיל היא דוגמה שיגרתית של מקבץ ״אותיות קטנות״ מכול ו כ ל כ ו ל ,שבהן ל א רואים פיסקה נ פ ר ד ת או פירוט של נושא כלשהו; סיוג חבות כגון זו שלפנינו מן הראוי שיבוא באותיות מאירות עיניים ובנפרד ,אחרת אין מקיימים א ת סעיף 3הנ״ל. הזכרנו ושבנו והזכרנו כי חוזה הביטוח מפגיש צדדים שאינם שווים בכוחותיהם ומטרתו של החוזה אינה מכירת ממכר במובנו הרגיל .בקביעת ההתייחסות השיפוטית לחוזה הביטוח יש להביא בחשבון א ת שיקולי המדיניות המיוחדים לתחום זה ,ואליהם כוונו הדברים בע״א [5] 1845/90שצוטטו לעיל .עמד ע ל כ ך ד״ר גולדשטיין ,במאמרו הנ״ל, בעמ׳ 5365 ״יש לזכור ,כי ביטוח אינו ׳מימכר׳ כ כ ל מימכר; אין המדובר בדבר מוחשי )המימכר הוא -׳סיכון׳( ולקרבה )המבוטח( אין הבנה ראשונית לגבי טיבו. ניתן לטעון ,ע ל כ ן ,כי ע ל המוכר )מבטח( מוטלת חובת הסבר מפורטת של המימכר יותר מבכל עיסקת מ כ ר רגילה .כ ך ניתן לומר ,כי מוטלת ע ל המבטח חובת פירוט והסבר מראש ש ל היקף ׳הסיכון׳ בשלב המשא ומתן, היינו ב ע ת הגשת ׳כתב ההצעה׳ או הזמנתו ב ע ל פה של הביטוח .הנה ,כיום נודע למבוטח ר ק בדיעבד ־ לאחר שחתם ע ל כ ת ב ההצעה )הפוליסה אינה חתומה ע״י המבוטח( -מה הם החריגים ל׳כיסוי׳ שניתן לו .כלומר ,ב כ ת ב ההצעה ל א ברור למעשה היקף ׳הסיכון׳ ,שכן מוגבל הוא לאחר מכן בפוליסה ע״י חריגים ותנאים שונים שאינם מוזכרים ב כ ת ב ההצעה .האם ניתן לומר, כי בנסיבות כאלה ,יודע המבוטח מהו המימכר הנמכר לו? האם נוכל לומר ,כי מכוח עקרון ׳תום הלב׳ מוטלת ע ל ה מ ב ט ח החובה להסביר למבוטח )למשל ,ע״י פירוט מתאים ב כ ת ב ההצעה( מהו היקף ׳הסיכון׳ הנמכר לו?״ )ההדגשה שלי ־ מ׳ ש׳(. דעתי ע ל שאלות אלה הבעתי כבר בעבר: 772 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר ע״א 4819/92 הנשיא מ ׳ שמגר ״..,ברור ומובן הוא ,שיש ליישם א ת עקרון תום הלב גם לגבי חוזי ביטוח... ...אינני רואה מקום להיסוס כלשהו בקשר ל כ ך ,כי סעיף 39חל ע ל חוזה ביטוח ,ומשמחליטים שהוא חל ,הרי ׳סעיף 39לחוק החוזים עשוי להטיל ע ל בעל החוזה חובות נוספות ,שזכרן אינו בא בחוזה עצמו ,אך המתבקשות מהצורך להביא להגשמת החוזה בדרך מקובלת ובתום־לב׳)בג״צ ,59/80בעמ׳ .(836חובות נוספות אלו חלות ע ל מבטחים כמו ע ל כ ל מתקשר אחר בחוזה. יתרה מזאת ,מן הראוי שיחול ע ל מבטחים במידה רבה ,משום שהללו מנסחים. חוזים ותניות פטור לא אחת ל ל א ידיעתם מראש של המבוטחים ובלי שיש לאלו היכולת המעשית להתנגד לכך...״)ע״א ,[6] 188/84בעמ׳ .(17 יש להוסיף לסיפה של דבריי הנ״ל כי מדובר גם ע ל נסיבות שבהן מנסחים תניות פטור בלי שיש למבוטח היכולת המעשית ל ד ע ת תוכנן. ברוח דברים אלה אמר השופט ברק)כתוארו אז( ב ע ״ א ,[13] 420/83בעמ׳ :650 ״לשם כך יש לשקול ,אם לא מן הראוי הוא להטיל ע ל חברת הביטוח א ת החובה שתעמיד א ת המבוטח ע ל כך ,שאין בידו כיסוי ׳מלא׳ .לכאורה ,נראה כי דרישת תום הלב הקבועה בסעיף 12לחוק החוזים )חלק כללי( מחייבת זאת .הלכה פסוקה היא ,כי חברת הביטוח ,שאינה מ ק ב ל ת במלואה א ת הצעת המבוטח ,חייבת להעמידו על כך״. ק ל וחומר כבמקרה שלפנינו ,כאשר לא הייתה כ ל ל הצעה ,עריכת הפוליסה לוקה בחסדים רבים ,המבוטח לא הוחתם עליה וזו לא נמצאה בידיו אלא עד לאחר התרחשות האירוע הביטוחי ,והסייג הובלע בין האותיות הקטנות במעורב עם נושאים אחרים וללא הבלטה כלשהי. .16לאור הנסיבות המיוחדות המאפיינות א ת ההתקשרות בחוזה הביטוח ,אין מנוס מקביעת אמות מידה בסיסיות שרק בהתקיימן ת ו כ ל החברה המבטחת להישען ע ל סייגים לחבותה כפי שנקבעו בפוליסה .אם לא דאגה קודם לכן לוודא שהמבוטח היה ער לסייגים שנקבעו על־ידיה ,לא ת ו כ ל מאוחר יותר ,שעה שהמבוטח יטען לזכותו החוזית ,להתנער מחובת השיפוי .חברה מבטחת המסייגת א ת גבולות חבותה ,פ ו ע ל ת בכך באופן לגיטימי, אולם היא גם נ ו ט ל ת ע ל עצמה ,יחד עם זאת ,אחריות אקטיבית בדמות חובת הגילוי והווידוא .חברת הביטוח חייבת להסב א ת תשומת לבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מ ו ב נ ת וברורה ל ו ,ולוודא א ת ערנותו ל כ ך שתוקפה חל ר ק בהתקיים אותם תנאים ,וכי במקרים שבהם לא התקיימו לא יוכל ליהנות מגיבוש זכותו לשיפוי .פרופ׳ א׳ פרוקצ׳יה ),(U. Procaccia במאמרו "Readable Insurance Policies: Judicial פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 773 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר ,Regulation and Interpretation" 14 Isr. L . Rev. (1979) 74מביא בנושא זה מדבריו של המלומד הרדינג)שם ,בעמי :(79 "The readability of insurance policies would appear to be a matter of relevance to the insurance industry since responsibility for complexity has fallen on insurers". (Harding "The Standard Automobile Insurance Policy: A Study of its Readability" 3 4 J. of Risk a n d I n s u r a n c e (1967) 39). הבנתו של המבוטח היא עניין סובייקטיבי .אין בכוונתי להצר א ת הדרכים שבהן תמצא החברה לראוי ויעיל לוודא א ת הפניית תשומת הלב של המבוטח .משהובהר שהדבר מוטל ע ל שכמה ,יש דרכים טכניות פשוטות שבהן ניתן להגיע לתוצאה אשר לה מכוון האמור בסעיף ,3והיו לפנינו לא מעט פוליסות ביטוח שבהן נעשה הדבר כדבעי. סיכומו של דבר ,לא היה מקום לסרב לשלם פיצויים בעבור משאית 88׳. .17סעיף )9א( לחוק חוזה הביטוח ק ו ב ע שתקופת הביטוח ,באין הסכם אחר ,מתחילה עם כריתת החוזה .לפי סעיף 2לחוק ,המבטח חייב למסור א ת הפוליסה ,וכל עוד לא עשה כן יחולו הוראות חוזה הביטוח שהופקד ביד המפקח ע ל הביטוח לפי סעיף 16ו־40 לחוק הפיקוח ע ל עסקי ביטוח ,ת ש מ ״ א ־ ) 1981להלן -חוק הפיקוח( .הפראקטיקה הנוהגת היא שהפוליסה מגיעה למבוטח פ ר ק זמן ארוך באופן יחסי לאחר שהוא ביקש לבטח עצמו או רכושו ,וייתכן שרק אז יכול היה להיות ער ל כ ל הסייגים שנכתבו על־ידי החברה המבטחת )ראו מאמרו הנ״ל של פרופ׳ פרוקצ׳יה ,בעמ׳ .(103 ,87באותו פ ר ק זמן הפוליסה נחשבת ״בתוקף״ לפי הוראות החוק וכמובן מבחינתם של המבוטח ,של יתר הרשויות וכן מנקודת ראותה של החברה המבטחת .אך פער הזמנים שעלול להיווצר בין לימוד המבוטח ע ל היקף ״כיסוי הפוליסה״ לפי הכתוב בה לבין ידיעתו של המבטח יכול להיות מהותי ובעל השלכות קריטיות לגבי מימוש זכותו של המבוטח. המדיניות המשפטית העומדת בבסיס חלוקת הנטל בין הצדדים לעיסקאות ביטוח מחייבת עשיית צעד נוסף בשמירה ע ל האינטרס של המבוטח .יודגש :אין לזהות בהכרח א ת אינטרס המבוטח כעומד בסתירה עם זה של המבטח ,במיוחד כאשר מדובר במיגון הנכם המבוטח. כאשר דנים בחוזה לביטוח רכוש ,והחברה המבטחת מסייגת א ת חיובה בהתקנת מערכת מיגון מסוימת ,הרי שהיא מבקשת א ת קיומו של התנאי כדי לצמצם א ת הסיכון שהיא נטלה ע ל עצמה במסגרת העיסקה הביטוחית .כך שגם אם הטילה א ת המלאכה על המבוטח ,וגם אם' ניסחה א ת הפוליסה באופן המסייג א ת חבותה בקיום התנאי ,היא הנושאת באחריות להבאת קיומו של התנאי לתשומת לבו של המבוטח .דברים אלו אמורים לגבי תנאים הנוגעים לאופן השימוש השוטף במושא הביטוח כגון :זהות 774 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,חלק שני ,ת ש נ ׳ ׳ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ ׳ שמגר המשתמשים וגילם ,תחומי זמן ומקום מוגדרים ,ד ר ך ת פ ע ו ל בנסיבות שונות וכיוצא באלה. חברת הביטוח ל א ת ו כ ל להתנער מחבותה החוזית כ ל עוד ל א הבהירה למבוטח א ת מהות הסייגים לחבותה זו ,ואם סייגים א ל ו חבויים אי־שם בין שורותיה הצפופות של הפוליסה שהוגשה ל מ פ ק ח ע ל הביטוח בלי שהובאו לידיעת המבוטח ,הרי נוצר פ ע ר בין הידוע למבטח לבין הידוע למבוטח ,ופער זה יכול להכשיל א ת זה האחרון .מה יהיה הדין א ם הרכב ייגנב בין תחילת הביטוח ותשלום הפרמיה לבין הגעת הפוליסה לראשונה לידי המבוטח? האם יחולו אז התנאים שהוכללו בפוליסה שהוגשה ל מ פ ק ח ע ל הביטוח ,הא ותו לא? נראה לכאורה שהאמור בסעיף <2ב> לחוק אינו מתישב ע ם האמור בסעיף 3שבו והעניין ראוי לתשומת לבו של המחוקק. .18אוסיף ע ם זאת ,חוזה הביטוח הינו ע נ ף ש ל דיני החוזים .אופייה העסקי של ההתקשרות ,כ פ י שהיא מגולמת בחוזה הביטוח ,נשמר ,ויש לראותה באספקלריית מפגש ההצעה והקיבול ,הדרוש לשם כריתתו של חוזה לפי פ ר ק א׳ לחוק החוזים .תנאי פוליסת הביטוח ,שהיא האישור הפורמאלי ש ל מה שהוסכם באותו חוזה ,הם שיוצרים א ת המסגרת לאירוע הביטוחי שבגינו זכאי המבוטח לתגמולים .זכותה של החברה המבטחת להקטין א ת הסיכון שהיא נ ו ט ל ת בעיסקה על־ידי התניית חבותה בתנאים שונים ,כ פ י שעשויה זכות זו לשרת א ת הלקוח כאשר רצונו להפחית מדמי הביטוח שנגבים ממנו .יפה לעניין זה האמור בע״א ,[2] 124/89בעמ׳ :382-381 ״אכן פוליסת ביטוח היא בבחינת התקשרות חוזית ,הבאה ליתן הגנה מפני נ ז ק מסוים למבוטח ,אולם ,מאידך גיסא ,הפוליסה ג ם נ ו ת נ ת ביטוי למידת המחויבות שחברת הביטוח מוכנה ליטול ע ל עצמה והיקף הסיכונים שהיא מ ק ב ל ת ע ל עצמה לכסות ,ה כ ל ל פ י התנאים המפורטים באותה התקשרות חוזית. מבחינת חברת הביטוח הפוליסה מסייגת א ת אחריות חברת הביטוח בגבולות מסוימים ,שנראים לה לחברת הביטוח כמכסים סיכונים צפויים ,אשר ניתן להסתכן בהם בגדר דמי הפרמיה הנקבעים לאותו ביטוח״. אין לזהות א ת חוזה הביטוח ,שמתלה א ת מימוש זכותו של המבוטח בהתרחשות אירוע מסוים ,ע ם חוזה הימורים )ראו :פרופ׳ פרידמן ופרופ׳ כהן ,בספרם הנ״ל ,בעמ׳ ;348-344 פרופ׳ שלו ,בספרה הנ״ל ,בעמ׳ .(413מהותו של חוזה הביטוח היא מסחרית־כלכלית, והפרמיה אמורה לשקף א ת גודל הסיכון שלוקחת החברה המבטחת ע ל עצמה .היא זו שקובעת א ת גובה הפרמיה שאותה יש לגבות ,ע ל סמך שיקלול ש ל גודל הסיכון הצפוי ביחד ע ם נתוני ההסתברות להתרחשותו .בחישוב זה ,שמטבעו הינו הערכה בלבד, נלקחים בחשבון התנאים הקבועים בפוליסה אשר משליכים ע ל גודלו ואופיו של הסיכון פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 775 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר ע״א 4819/92 הנשיא מ׳ שמגר שהחברה לוקחת ע ל עצמה .אי־עמידה בתנאים א ל ו ,או גילוי בלתי נאות המפחית מהסיכון שנטלה ע ל עצמה ,עשויים להביא לשיפוי יתר ,שיפר א ת מאזניה של החברה ויפגע בכדאיות הכלכלית של העיסקה כולה. ל כ ן ־ אין הכוונה להטיל ע ל חברת הביטוח חבות אבסולוטית לכיסוי כ ל נזק שיתרחש ל ל ק ו ח שאתו התקשרה .שיקולי מדיניות רחבים שמהם עולה הצורך להגן ע ל המבוטח, והפעלת כללי פרשנות השומרים ,כ כ ל ל ,ע ל זכויותיו ,פוסעים בצלם של העקרונות החוזיים הבסיסיים .אחריותו של המבטח אינה גורעת מזו של המבוטח .כ ך נ ק ב ע בע״א ,[12] 682/82בעמ׳ ,599שגם בחוזה ביטוח: ״לית מאן דפליג ,שזהירות סבירה מצד אדם ,המקבל לידיו פוליסת ביטוח, היא לטרוח ולעיין בה...״. א ך מעניינו של המבטח לוודא שלקוחו אכן טרח לעשות זאת .משהתנה חבותו בפעולה שהטיל ע ל המבוטח לבצעה ,ל א יוכל להישען ע ל הסייג לחבות זו כ ל עוד ל א איפשר למבוטח ידיעה מלאה של התנאים והסייגים. .19לאור כ ל זאת דעתי היא שאין להתערב בקביעותו של בית המשפט קמא המורה על חובת המערערים לשפות א ת המשיב הן בגין גניבת משאית 84׳ והן בגין גניבת משאית 88׳. פיצויים בגין עוגמת נפש וקביעת ריבית מיוחדת .20המשיב טוען לפיצוי בגין עוגמת נפש שנגרמה בשל התנערותה של חברת הביטוח מהתחייבותה על־פי הפוליסות .לחלופין הוא מבקש א ת בית המשפט ל פ ס ו ק ריבית מיוחדת על־פי סמכותו הקבועה בסעיף 28א לחוק חוזה הביטוח. בית המשפט קמא קבע כי: ״אינני סבורה כי הנסיבות שלפנינו מצדיקות פ ס י ק ת ריבית מיוחדת או פ ס י ק ת פיצוי בגין עוגמת נ פ ש ולפיכך הנני דוחה א ת תביעותיו א ל ה של התובע. כן אינני רואה מקום ל פ ס ו ק ל ת ו ב ע פיצוי בגין ׳נזקי הסתמכות׳ ולו מן הטעם שהתובע זנח תביעה זו ולא הוכיחה״. הטלת ריבית מיוחדת מסורה לשיקול־דעתו של השופט היושב בדין ,על־פי המסגרת הקבועה בחוק ,סעיף 27לחוק ק ו ב ע א ת חובת התשלום של המבטח בתוך 30יום מיום שהיה בידי המבטח המידע הדרוש לבירור חבותו או מיום הגשת התביעה ,באותם מקרים שאינם שנויים במחלוקת בתום־לב ,בנסיבות דנן ,משנטען על־ידי המשיב כי נגנבו שתי 776 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר משאיות בסמיכות זמנים ומקום ,א ך טבעי הוא שהמערערת תזדקק לשהות באשר לקביעת עמדתה בעניין .משעלה החשד כי תנאים הקבועים בפוליסה ל א מולאו ,התפרסה המחלוקת ע ל מישורים נוספים ,שבהם מתמקד הליך משפטי זה .גם א ם נדחו חלק מטענותיהם של המערערים ,אין המדובר כאן במקרה שאינו שנוי במחלוקת בתום־לב ,ל א בראשיתה של הפרשה ולא בהמשכה .עו״ד י׳ הלוי במאמרו ״הטלת ריבית מיוחדת ע ל מבטח״ ביטוח 66 )תשמ״ט( 50 ,49כותב: ״על מ נ ת להראות ,כ י המחלוקת הינה בתום ל ב ,מספיק שהמבטח יציג טעם לסרובו לשלם א ת תגמולי הביטוח .הטעם יכול שיהיה מבוסס ע ל טענה משפטית ויכול שיהיה מבוסס ע ל עובדה...״ יודגש :הטעם שתעלה החברה חייב להיות ענייני ואמיתי .בית המשפט ל א יעניק מחסה לחברה המבטחת המנסה להתחמק מחובותיה בטענות שעל פניהן אין בהן ממש. אחד האמצעים שבית המשפט יכול להזדקק להם במקרה כמצוין לעיל הוא סעיף 28א לחוק חוזה הביטוח ,המקנה לשופט סמכות להגדיל א ת שיעור הפיצוי באותם מקרים שחברת הביטוח עשתה שימוש בהליך המשפטי כאמצעי ל ע כ ב א ת התשלום ולהתיש א ת המבוטח. כאמור לעיל ,אין זה המקרה שלפנינו .מכאן שיש לדחות א ת טענות המשיב לעניין הריבית המיוחדת ופיצויי עוגמת הנפש. פיצויים בגין הסתמכות .21המשיב ת ו ב ע פיצויי הסתמכות בגין עלויות ההלוואה שלקח ע ל ־ מ נ ת לממן רכישת משאית חלופית לאלו שנגנבו. מתוך מ ס כ ת העובדות עולה כי חברת הביטוח הודיעה למשיב ע ל כ ך שאין בכוונתה לשפותו ר ק בעבור ארבעה חודשים מיום הגשת תביעתו .אין בידי לקבוע מתי בדיוק היו אצל החברה כ ל הנתונים שעל פיהם החליטה.לסרב למלא חבותה החוזית ,ולכן ל א ניתן לקבוע אם הייתה חריגה מן האמור ברישת סעיף 27לחוק חוזה הביטוח .כ כ ל ל ,חובת תום ה ל ב חלה גם בשלב המימוש של החבות החוזית ,וחברת הביטוח צריכה לעשות כ כ ל שביכולתה שלא להותיר א ת המבוטח בחוסר בהירות באשר לגורל התגמולים שאותם הוא מצפה לקבל. במקרה דנן ל א הסתפקו המערערים בתגובה.שנושא התביעה בטיפולם ,א ל א נעשה מצג כ ל פ י המשיב כאילו הוא צפוי לתגמוליו ת ו ך זמן קצר .היה זה המערער 2שאמר למשיב מיד בסמוך לגניבות ״שלפי תנאי הפוליסה הוא צריך ל ק ב ל א ת הכסף״ <עמ׳ 6 לפרוטוקול מיום .(29.12.91המערער 2פ ע ל כשלוח המערערת 1בפועל ,וכך הוא נ ת פ ס פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 777 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר דה־יורה על־פי סעיף 35לחוק )ראה לעניין זה מאמרו של ח׳ פ א ל ,״סוכן הביטוח כ׳פרקליט׳״ הפרקליט לה )תשמ״ג־מ״ד( ,187בעמ׳ .(189ע ל סמך מצג זה פ נ ה המשיב בבקשת הלוואה ל ב נ ק ורכש משאית חדשה .נראה כי הקשר בין ההלוואה שלקח המשיב לבין ידיעתו כי הוא צפוי לשיפוי בהקדם הדוק דיו כדי לגבש א ת הזכות לפיצויים בגין הסתמכות .אלא מאי? המערערים טוענים כי הטענה נזנחה במהלך הדיון ,ומשכך -א ל לה לעלות במהלך הערעור. בבית המשפט קמא העיד בא־כוח המשיב א ת מנהל הבנק ,נותן ההלוואה ,מתוך מטרה להוכיח א ת גובה הריבית שהוצמדה להלוואה שנתנה למשיב .מקריאת הפרוטוקול עולה כי העד התייחס לגובה הריביות שנהוג לגבותן בהלוואות של סכומים דומים ,אך נמנע מעדות בעניין ההלוואה הקונקרטית .בית המשפט קמא איפשר לבא־כוח המשיב להתייחס לנקודה זו גם בשלב מאוחר של הדיון ,לאחר שהלה החמיץ א ת המועד הראוי להוכחת תביעתו זו ,ודחה א ת התנגדות הצד שמנגד באומרו: ״העד טרם סיים עדותו בשאלה הרלוונטית איזה ריבית נאלץ התובע לשלם כתוצאה מההלוואה שנלקחה לצורך רכישה של משאית חלופית לזו שנגנבה״. בית המשפט הוסיף ,כי בכפוף ל כ ך שיתחשב באיחור הבאת ההוכחה בשלב פ ס י ק ת ההוצאות ,הוא מתיר א ת העדות ־־ ״כדי לאפשר ל ת ו ב ע להביא עדות מטעמו באשר לנזק שנגרם ל ו ,כתוצאה מלקיחת ההלוואה עבור רכישת המשאית החלופית״. מכאן נלמד ,שלדעת בית המשפט קמא לא היה די בחומר הראיות שהובא בעניין זה, אם ב כ ל ל ,כדי לגבש א ת זכותו של המשיב .בשלב דיוני זה ויתר בא־כוח המשיב, מסיבותיו שלו ,ע ל זכות זו.באומרו: ״אני מוותר ע ל זכותי להביא את הראיה בנושא זה .אני רוצה לסיים א ת ההוכחות היום״. ויתור זה הוביל גם ל כ ך שבא־כוח המערער הכריז על כ ך שאין הוא עומד ע ל חקירה שכנגד של העד .המשיב טוען שמשחזרה הטענה בסיכומיו לא ניתן לומר שהיא נזנחה, ומפנה לע״א 180 ,143/86 ,806 ,790/85רשות שדות ה ת ע ו פ ה ואח׳ נ׳ גרוס ,כונס הנכסים ואח׳ ] .[16אין הדברים דומים .המערכת הנסיבתית שם מעידה כ ל כולה ע ל אי־זניחת הטענה, ואילו כאן ויתר עורך הדין בפועל ע ל הבאת הראיה שלקיומה טען ,אף שבית המשפט קמא הדגיש כי בכך תלויה טענתו .אין המדובר כאן בהשתק דיוני־פורמאלי ,אלא בוויתור רצוני של ממש ע ל הוכחת נתון חיוני. 778 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 ע״א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח׳ נ ׳ ישר הנשיא מ׳ שמגר נוכח כ ל זאת ,ובהיעדר ראיות פוזיטיביות הנוגעות לגודל הריבית ,ל א נותר אלא לקבוע כי צדק בית המשפט ק מ א שהטענה נזנחה ,ואין הצדקה ל כ ך שבית־משפט זה יתייחס לסוגיה. קיזוז התגמולים בדמי הפרמיה .22המערערת הראשונה טוענת כי המשיב עדיין חייב לה סכומים בגין הפרמיה של חוזי הביטוח נושא הדיון .הרקע העובדתי לקיום החוב שורשו בתביעה קודמת שהפנה המשיב כלפי המערערים בגין נזק לרכבו ,בעקבות תאונה לה היה אחראי צד ג׳ .המערער 2שכנע א ת המשיב ל ת ב ו ע בנזיקין א ת צד ג /והציע כי סכומי הפרמיה ,שאותם חב המשיב למערערים ,ישולמו מכספי הפיצוי שייפסקו באותו משפט .המערער 2מתייחס ל כ ך בתצהירו: ״בעניין זה אני המלצתי בפני התובע ע ל משרד עורכי הדין שמשי רמי שיטפל בתביעתו ...ק ב ל ת הפיצוי היתה שאלה של זמן בלבד והייתי מוכן ל ל כ ת לקראת התובע בעניין זה״. והוא חוזר ומחזק זאת בעדותו ל פ נ י בית המשפט ,כעולה מהפרוטוקול: ״...ואז הסכמתי ל ע כ ב א ת התשלום ש ל הפרמיות עד שהאדם יקבל א ת הכסף מאותו צד ג׳ מתוך הנחה שזה יקרה בקרוב״. סעיף 53לחוק החוזים קובע א ת אפשרות הקיזוז ש ל חיובים כספיים ״שצדדים חבים זה לזה מתוך עסקה אחת והגיע המועד לקיומם״ )ההדגשה שלי -מ׳ שי( .ג ם א ם נראה א ת זכות הקיזוז כזכות רחבה ,המקיפה לעניין זה א ת כ ל החבויות שלעיל למסגרת חוזית א ח ת )ראו פרופ׳ פרידמן ופרופ׳ כהן ,בספרם הנ״ל ,כ ר ך ב <תשנ״ג> ,(1210לא הוכח כי אכן ניתן הפיצוי מצד ג׳ ,או שמא הדבר מצוי בערכאות וטרם ניתן פסק־דין בעניין. משהותנה תשלום חיוב אחד במועד ,שהגעתו ל א הוכחה ,הרי שלא התגבשה זכות הקיזוז וממילא אין לטעון להפעלתה .כ ך ל א ניתן ל ק ב ו ע א ת ת ר ו פ ת הקיזוז על־פי סעיף 9לחוק החוזים )תרופות בשל הפרת חוזה( ,שכן החיובים שמדובר עליהם לא התגבשו ״על פ י חוק זה״ .אעיר כי ג ם א ם המשיב אינו מתכחש לחובתו לשלם א ת חובו בגין הפרמיה ,כעולה מתצהירו ,אין בכך כדי לגבש א ת זכות הקיזוז. משכך ,כ ל עוד ל א הוכח כי ניתן פסק־דין בעניין תביעת המשיב א ת צד ג׳ ,ל א יוכלו המערערים לקזז א ת הסכום שאותו טוענים שהמשיב חייב מסכום התגמולים אותם הם חייבים לשלם כעולה מהחוזה ,ו כ נ ק ב ע בפסק־דין זה. פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995 779 אליהו חברה לביטוח בע״מ ואח נ ישר ע״א 4819/92 , , הנשיא מ׳ שמגר לפיכך הייתי דוחה את הערעור ואת הערעור שכנגד ומחייב את המערערים בתשלום הוצאות המשפט למשיב בסכום של 50,000ש״ח. השופט א ׳ מצא :אני מסכים. השופטת ד׳ דודנו״: אני מסכימה. הוחלט כאמור בפסק־דינו של כבוד הנשיא. ניתן היום ,ג׳ באב תשנ״ה ).(30.7.95 780 פסקי־דין ,כ ר ך מט ,ח ל ק שני ,ת ש נ ״ ה /ת ש נ ״ ו 1995
© Copyright 2025