ידיעות נגט - מרכז ההיגוי של עולי אתיופיה במערכת החינוך
ידיעות נגט የዲዖት ንጋት עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך המנהל: דוד מהרט עורך: גרמאו מנגיסטו כתובת המערכת :רח' תורה ועבודה ,1 ת.ד ,16252 .ירושלים91162 , גיליון מס' 65 יוצא אחת לחודשיים יוצא לאור בחסות "ידיעותיכון" ספטמבר 2011 אלול תשע"א קודם כל -החינוך ትምህርት ከሁሉም በፊት שנת הלימודים יוצאת לדרך ,ומציבה שאלות ואתגרים רבים >>> האם הישגי התלמידים ישתפרו? )עמ' >>> (2איך מקדמים אינטגרציה? )עמ' >>> (6 ,3למה יש כל כך מעט מורים מהקהילה? )עמ' >>> (5-4כיצד מעודדים מעורבות הורים? )עמ' (8 አዲሱ የትምህርት ዘመን ሊጀመር ነው፤ ነገር ግን ብዙ ጥያቄዎችና ተፈታታኝ ነገሮች አሉ עוד בגיליון החדש של ידיעות נגט כוכבת נולדה איחולים בשנה הבאה... חגית יאסו רוצה לשנות את הדימוי של הקהילה תקוות לשנה החדשה ,מאת הרב שרון שלום <<< עמ' 10 በመጪው …ዓመት ራቭ ሻሮን ሻሎም ለመጪው ዓመት መልካም ምኞቱን ይገልጻል מחאה שכחו אותנו בבית מה חלקה של הקהילה במחאה החברתית? <<< עמ' 11 እቤት ውስጥ ረሱን በሕዝባዊው ተቃውሞ የኅብረተሰባችን ተሳትፎ ?ምን ያህል ነው קס הקסים ,מלקה עזריה ,הלך לעולמו בגיל <<< עמ' 2 1 ሐጊት ኢያሱ በኅብረተሰባችን ላይ ያለውን አመለካከት መቀየር ትፈልጋለች עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה — האגודה לקידום החינוך ,אגף קל"ע משרד החינוך צילום :גיל נחושתן" ,ידיעות אחרונות" ኮከብ ተወለደች | 0ידיעות נגט | ספטמבר 2011 קס הקסים הלך לעולמו הקס הראשי של העדה האתיופית, קס הקסים מלקה עזריה ,נפטר בגיל .85 קסים ,רבני העדה ואלפים ממוקירי זכרו השתתפו בהלווייתו באשקלון. קס מלקה עלה לישראל בשנת ,'91 למרות שיכול היה לעלות כבר במבצע משה .הוא העדיף להישאר באתיופיה ולתמוך ביהודים שנותרו שם. "אבא שלי היה איש מיוחד ,מנהיג רוחני ואדם שהאמין בנתינה ,באחדות ובשלום פנימי בקהילה" ,ספד לו בנו, קס אביהו" .אני מקווה שנמצא את הכו־ חות לשמור על המורשת שהוא השאיר אחריו ולהמשיך ללכת בדרכו". בתום האבל תתכנס מועצת החכמים של העדה לבחירת הקס הראשי הבא. אינטגרציה, הישגים, השתלבות ኢንተግራስያ፣ ስኬትና ተዋኅዶ מאת גרמאו מנגיסטו בהשתלמות קיץ לצוות מרכז ההיגוי ,שנערכה במשרד החינוך בתל אביב ,הוצגו הישגיהם של תלמידים יוצאי את־ יופיה במבחני המיצ"ב (מדד יעילות וצמיחה בית ספרית). מהנתונים עולה כי תלמידים יוצאי אתיופיה השיגו ציונים נמוכים יותר בהשוואה לכלל התלמידים בכל הכי־ תות ובכל המקצועות .הישגיהם של תלמידי הקהילה שנולדו בישראל טובים יותר מאלו שנולדו באתיופיה. הבנות עולות בהישגיהן על הבנים. נראה שהבנים יצטרכו לשבת הרבה וללמוד יותר כדי להדביק את הפער. לעומת זאת ,הבנות יצטרכו להשקיע בלימודיהן כדי לשמור על התואר. מעמדם החברתי והכלכלי הנמוך של יוצאי אתיופיה אחראי ,בחלקו, להישגיהם הנמוכים של התלמידים, הסבירו החוקרים. מעבר להישגים בלימודים ,שילובם החברתי של התלמידים בבית ספר מעסיק את אנשי החינוך .דוד מהרט, מנהל מרכז ההיגוי ,דיבר על חשיבות האינטגרציה ואמר למשתתפי ההשת־ למות" :יש לעשות זאת בתבונה ,תוך התחשבות בדעת ההורים". מורים ומגשרים ,שהשתתפו בכנס, דיברו על הצורך בבדק בית של משרד החינוך ,לאור ריבוי תלמידים יוצאי אתיופיה בבתי ספר מסויימים ועקב הישגיהם הנמוכים בלימודים. ידיעות נגט העורך יש סיבה למחאה האם המחאה החברתית ,שהתחילה בתל אביב המפונקת ,תצליח להעלות על סדר היום הפוליטי את חוסר הצדק בקרב השכבות החלשות? מאת גרמאו מנגיסטו רוח המחאה החברתית ,המנשבת בחודשים האחרונים בישראל, מעירה מאדישותם ,שלא לומר משנתם ,מאות אלפי אזרחים, שדורשים צדק חברתי. בשלבים המוקדמים קברניטי המדינה ועוז־ ריהם התאמצו ככל יכולתם להציג את המוחים כתל אביבים מפונקים .תודות להתגייסות הת־ קשורת הופנמו בהדרגה רצינות הכוונות וצדקת הדרך. כאן עולה שאלה בלתי נמנעת ,מדוע אש המ־ חאה החברתית ,שבערה בעוצמה רבה בתל אביב, עיר המותרות והעושר ,דווקא הונמכה להבתה בערי הפריפריה -היכן ששורר אי צדק חברתי משווע והתושבים נזקקים כאוויר לנשימה לת־ נאי חיים סבירים והוגנים? נראה שכל אחד מחפש צדק חברתי ,ברם רק אזרחים שיש להם אוויר נשימה כלכלי יכולים להרשות לעצמם לפעול במלוא המרץ להשג־ תו .תושבי תל אביב רבים ,המשתייכים למעמד הביניים ,יכולים להפסיד ימי עבודה רצופים לתקופה ממושכת ואפילו להתפטר ממשרתם בשביל למחות נגד מחסור בדיור ,ועדיין לנהל רמת חיים סבירה. לעומת זאת ,בעבור קבוצות חברתיות המש־ תייכות למעמד החברתי הנמוך ,היעדרות מיום עבודה משבשת את מהלך החיים ומזעזעת אותו. למשל ,לאדם שעובד במפעל ייצור ,מרוויח שכר זעום ,מחלק את שכרו בין פרנסת המשפחה להחזר המשכנתה ,היעדרות מהעבודה ולו יום אחד יוצרת משבר כלכלי חמור .כך דווקא הפו־ על ,שזקוק באמת לתיקון העוולות הנגרמות לו, נשאר מחוץ למאבק. יהודי אתיופיה התעוררו למאבק באיחור של שבועיים .קומץ משכילי הקהילה ואירגונים חב־ רתיים עמדו מאחורי פעילויות מחאה מאורגנות, ולשום אדם או גוף לא היתה מטרה מגובשת. ברוב המקרים סיבת מחאתם היתה הבעת הז־ דהות עם תושבי תל אביב. קולות המפגינים מדגישים שוב ושוב :אנח־ לא רק בשדרות רוטשילד ,גם בשדרות .מחאה מנומנמת בעיירה הדרומית נו חלק מהעם .כאזרחי המדינה ,שייכות יוצאי אתיופיה לקולקטיב היהודי היתה אמורה להיות מובנת מאליה ,בלי שתהיה תלויה בהוכחה, באישור מחדש ובהזדהות. לצד אלה ,נתגלו גם פעילים חברתיים בול־ טים כדוגמת אורי בריהון ,שדרשו צדק חברתי לכל השכבות בחברה. הצורך החזק שהתעורר בקרב עולי אתיופיה להביע הזדהות עם התל אביבים ,נובע ככל הנ־ ראה מהרמזים המתמשכים אשר מדירים ומר־ חיקים אותם מהזרם המרכזי בחברה – מוסדותיו, אזורי מגוריו ועוד. די להציץ בטוקבקים המלווים את הכת־ בות העוסקות במחאות של ישראלים יוצאי אתיופיה ,כדי להבין איך הם נתפשים בעיני ישראלי ממוצע. רוב המגיבים באינטרנט עושים דה־לגיטימ־ ציה לדרישת צדק חברתי של יוצאי אתיופיה. הטענה היא שהעולים מאתיופיה הגיעו ממדינה ענייה ,והם צריכים להגיד תודה שרמתם הסו־ ציו־כלכלית עלתה מדרגות רבות והשתפרה ללא הכר. טענה זו דמגוגית מיסודה ,ולו משום שרמת החיים של אזרח נמדדת ביחס לכלל התושבים באותה מדינה .לעומת זאת ,חלק מהמגיבים סיפקו את הצורך בהכרה בהשתייכות יוצאי אתיופיה לכלל האזרחים במדינה ,שנציגי הקהילה ביקשו לקדם. בזכות המחאה החברתית ,בעבור העולים מא־ תיופיה ותושבי תל אביב נוצרה הזדמנות נדירה לפגוש אלה את אלה ישירות ,ואף לשלב ידיים במאבק לצדק חברתי. המחאה החברתית המבורכת ,שהתחילה בתל אביב ,יכולה להיות הקש ששובר את גב הגמל ומעלה על סדר היום הפוליטי את חוסר הצדק המשווע ,השורר בקרב שכבות נמוכות בחברה, ובכלל זה עולי אתיופיה .אולי אז נזכה למדינה שוויונית יותר. ተቃውሞው ምክንያት አለው ?ማኅበራዊው ተቃውሞ ደካማውን የኅብረተሰብ ክፍል ኢኮኖሚያዊ ሁኔታ ያሻሽል ይሆን ወይ ለማወቅ በኢንቴርኔት የሚተላለፈውን “ቶክባክ” መመልከት ብቻ በቂ ነው። መልእክቱም የሚለው “ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች የመጡት ከድሃ አገር በመሆኑ እስራኤልን ማመስገን አለባቸው” የሚል ነው። ይህ አባባል ግን አፈ-ጮሌነት የተመላበት ነው። ምክንያቱም የአንድ ሰው ኑሮ ደረጃ የሚለካው ከመጣበት አገር ሳይሆን አሁን ባለበት አገር በሚኖሩ ሰዎች ኑሮ ደረጃ ስለሆነ ነው። ለኢትዮጵያውያን አዲስ ገቢዎችና ለቴል አቪቭ ኗሪዎች አንዱ አንዱን በቀጥታ ለመተዋወቅ ብቻ ሳይሆን በትግሉ ላይ በጋራ ለመሳተፍ መልካም አጋጣሚ ተፈጥሯል። ይህ የተባረከ ተቃውሞ በደካማው የኅብረተሰብ ክፍል )(ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎችን ጨምሮ ዘንድ የሚታየውን የማኅበራዊ ፍትሕ መጓደልን የጊዜው ፖለቲካዊ አጀንዳ ሆኖ እንዲቀርብ የሚያደርግ ነው። ለእነዚህ ምሁራን ሆነ ድርጅቶች አንድ ቁርጥ ያለ ዓላማ አልነበራቸውም። ሰላማዊ ሰልፈኞቹ በጥያቄያቸው ደጋግመው አጽንኦት ያደረጉበት አንድ ነገር ነበር። ይኸውም “እኛ የኅብረተሰቡ አካል ነን” የሚለው ነው። ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች የእስራኤል ዜጋዎች እንደመሆናቸው መጠን የይሁዲው ኅብረተሰብ አባላት መሆናቸው ምንም ጥርጥር የሌለው መሆን ነበረበት። ማለትም ጥያቄያቸው ሌላውን የእስራኤል ኅብረተሰብንም የሚመለከት መሆን ነበረበት። እርግጥ ነው ከእነዚህ ሰላማዊ ሰልፈኞች በተቃራኒ ደግሞ ኡሪ በሪሁንን የመሳሰሉና ለመላው የእስራኤል ኅብረተሰብ ደካማ ክፍሎች ማኅበራዊ ፍትሕ የታገሉና ጐልተው የወጡ ንቁ ማኅበራዊ ተሟጋቾችም ነበሩ። ኢትዮጵያውያን በነባር እስራኤላውያን ዘንድ ምን ዓይነት ቦታ እንዳላቸው <<< በግርማው መንግሥቱ በቅርብ ወራት እስራኤል ውስጥ የሚነፍሰው የማኅበራዊ ተቃውሞ ንፋስ በችላ ባይነት እንቅልፍ ውስጥ የነበሩ ብዙ ዜጎችን ቀስቅሷል። ለምንድን ነው በሀብታሞችና የቅምጥል ኑሮ በሚመሩት በቴል አቪቭ ኗሪዎች ሲንቦገቦግ የነበረው ከፍተኛ የተቃውሞ እሳት ወደ ዳር ከተሞች ሲደርስ ነበልባሉ ዝቅ ያለው? እንደሚመስለኝ ሁሉም ማኅበራዊ ፍትሕ ይፈልጋል። ነገር ግን በኢኮኖሚያዊ አቋማቸው ዘና ብለው የሚተነፍሱ ዜጐች ናቸው ለማኅበራዊ ፍትሕ ስኬት የመታገል ዓቅሙ ያላቸው። ኢትዮጵያውያውያን ይሁዲዎች ሁለት ”ሳምንት ዘግይተውና “ከእንቅልፋቸው ነቅተው ነው ትግሉን የተቀላቀሉት። የተደራጀውን ትግል የተቀላቀሉት የተወሰኑ ኢትዮጵያውያን ምሁራንና ጥቂት ድርጅቶች ናቸው። ነገር ግን | עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך | ת.ד ,16252 .ירושלים .91162 ,פקס6429746 :־ | 02עורך :גרמאו מנגיסטו | 052-3828507עורך משנה :ד"ר אנבסה טפרה ,אחראי על התרגומים ,טל' 050-6289338 | חברי מערכת :דוד מהרט ,רחל אלמיהו־שמעון ,אדנקו סבהת | | E-mail: [email protected] | የአማርኛ ትርጉም:ዶ/ር አንበሴ ተፈራ | የትግርኛ ትርጉም: ላኣከብርሃን ይስሐቅאתר מרכז ההיגויwww.mercaz-higui.org.il : | יוצא לאור בחסות ידיעותיכון -המערכת לעיתוני תלמידים וסטודנטים מבית ידיעות אחרונות | רחוב מוזס ,2תל אביב ,טלפון | www.yedtichon.co.il | e-mail: [email protected] | 03-6082524ידיעותיכון גם ב־ | גרפיקה :שרית סטמקר | עורך ראשי :יהודה יערי ספטמבר | 2011ידיעות נגט | 0 חדשות מרכז ההיגוי תנו להורים להחליט האינטגרציה יכולה לעודד שוויוניות ולשפר הישגים >>> מצד שני ,היא עלולה לפגוע במעורבות ההורים >>> ההחלטה צריכה להישאר בידי המשפחה מאת דוד מהרט ההשתלבות החברתית והלימודית של תלמידים יוצאי אתיופיה נמ־ צאת על סדר יומה של הקהילה ושל מערכת החינוך משנות ה־.90 בשנה זו הקהילה שלנו עברה ממאבקי עלייה למאבקי קליטה .אחד הנושאים על הפרק מאז עד היום הוא האינטגרציה – שילוב התלמידים בני הקהילה .זאת בשל העובדה שבבתי ספר מסויימים אחוז התלמידים יוצאי אתיופיה הלך וגדל ,ובשנים האחרונות הגיע עד כמעט .100% בראשית שנות ה־ 90החליטה ועדת ההיגוי העליונה לקליטת עולי אתיופיה במערכת החי־ נוך ,שבה היו חברים אנשי משרד החינוך ,נציגים ממשרדים אחרים וקבוצה מבני הקהילה ,כי שי־ עור יוצאי אתיופיה בבתי הספר לא יעלה על 25% מכלל התלמידים. זו היתה תקנה שלא תמיד נאכפה ,אם כי באותן שנים מספר בתי ספר נסגרו בגלל האחוז הגבוה של בני הקהילה ,למשל בית ספר ביל"ו בחדרה והדרים בשכונת קרית משה ברחובות .אגב ,בית ספר זה נפתח מחדש לפני כארבע שנים ,על פי בקשת ההורים ,שטענו כי הם מעדיפים שילדיהם ילמדו בסביבתם הקרובה והטבעית .כיום בית ספר זה נושא את שמו של יונה בוגלה ז"ל ,אחד ממנהיגי וראשי הקהילה. על בסיס מדיניות זו היו תלמידים שנסעו ללמוד מחוץ לערי המגורים ,למשל מקרית מלאכי למושב אבן שמואל ,או מחדרה לכפר הרוא"ה ולנתניה. מדיניות זו בוטלה בשנת ,2002בשל בג"ץ שהוגש על ידי הורים יוצאי אתיופיה תושבי אחת הערים ,שמחלקת החינוך ובית הספר סירבו לר־ שום את בנם ,מכיוון שבבית הספר המסויים לו־ מדים מעל 25%תלמידים יוצאי אתיופיה .ההורים טענו שזו מדיניות גזענית ,המפלה את בני הקהילה על רקע המוצא שלהם. משרד החינוך ביטל את מדיניות המכסות כהוראה מחייבת ,והשאיר אותה כהמלצה בלבד, העומדת לזכות ההורים החפצים בכך ,אך לא בכ־ פייה. בשנים האחרונות הולך וגדל מספרם של בתי הספר בהם יש מעל 25%יוצאי אתיופיה .לעתים מגיע שיעורם עד כדי ,98%למשל בבית הספר נר עציון בפתח תקווה לומדים 99%תלמידים יוצאי אתיופיה .בבית הספר רשב"י בבאר יעקב 97%מתלמידי המוסד הם יוצאי אתיופיה .ריכוז זים כאלה קיימים גם במוסדות פנימייתיים ,כפרי נוער. בעקבות מצב זה לאחרונה נשמעים קולות הקוראים לסגור את בתי הספר האלה ולפזר את התלמידים בין בתי ספר אחרים .יש קולות אח־ רים האומרים שבמקום לסגור את בתי הספר ,עדיף לחזק אותם ולהופכם למוסדות חינוך איכותיים ייחודיים. זהו מאבק חינוכי וחברתי .חשוב שנדון בהש־ לכות של הפיתרונות האפשריים למצב ,כי כל החלטה שנקבל תשפיע על עתידם של אלפי תל־ מידים במוסדות אלה. היריעה כאן תקצר ולא אוכל להביא את כל הטיעונים והמסקנות ,אבל אתייחס למספר היב־ טים. מה טוב באינטגרציה? תומכי האינטגרציה מעלים שני טיעונים מרכזיים :חברה שרוצה לחנך לשוויון ,לרב תר־ בותיות ,לפלורליזם ולמיזוג גלויות ,אינה יכולה לאפשר קיומם של בתי ספר ,שתלמידיהם באים ממוצא עדתי מסויים. הטיעון השני עוסק בהישגים לימודיים .תומכי האינטגרציה אומרים כי בתי ספר אינטגרטיביים עוזרים לשיפור הישגיהם הלימודיים של תלמידים שבאים מרקע סוציו־אקונומי נמוך. הטיעון הראשון הוא טיעון ערכי וחברתי ,שאינו דורש הוכחה מחקרית .לגבי הטיעון השני ,המ־ חקרים שבוצעו בנושאים אלה בארצות הברית ובישראל בשנות ה־ 70מעלים סימן שאלה האם האינטגרציה משפרת הישגים לימודיים .ברור שהאינטגרציה אינה מזיקה ,לא לתלמידים מהמ־ עמד הסוציו־אקונומי הנמוך ולא לאלה מהמעמד הגבוה ,אם שומרים על יחס של 30%ו־ 70%בהת תאמה. אם עוברים את האחוז הזה אז יש הידרדרות ברמה הלימודית של בית הספר .מכאן שאינטג־ רציה אולי אינה מעלה בהכרח הישגים לימודיים, כולם מרוויחים מהשילוב .ערב היכרות עם מורשת הקהילה אבל סגרגציה (הפרדה) גורמת לירידה בהישגיו הלימודיים של בית הספר. הטיעונים נגד סגירת בתי הספר מעוררים שא־ לות אחרות .למשל ,מה ההשלכות של סגירת בתי ספר ,שבדרך כלל נמצאים בתוך השכונה בה גרים בני הקהילה? איזה מסר אנחנו מעבירים להם? האם זה מחזק את הדימוי העצמי שלהם או מחליש אותו? סגירת בתי הספר תדרוש מהתלמידים לנסוע למקומות מרוחקים ,לעיתים מחוץ לעיר המגורים. מה ההשלכות של זה על מעורבות ההורים בחיי בית הספר ,בעיקר אם מדובר בהורים שאינם מח־ זיקים ברכב פרטי? במקום זאת למה שלא נחזק את אותם בתי ספר על ידי הבאת מורים איכותיים ,הפיכת בתי הספר לייחודיים ,למשל למדעים או לאמנויות? אלו שאלות שחשוב שניתן עליהן את הדעת, לפני שממהרים לסגור בית ספר .ואם רוצים לס־ גור בית ספר ,אז חשוב שניקח בחשבון עוד כמה נושאים: האם לפזר בבת אחת או בהדרגתיות? אני סבור שאי אפשר לסגור בית ספר בבת אחת ,אלא לה־ תחיל בכיתות הנמוכות א'-ג' ,זאת כדי למנוע מהתלמידים מעברים תכופים בין מוסדות חינוך. חלק מהתלמידים כבר עשו מספר מעברים בין בתי ספר ,במעבר ממרכז קליטה לדיור קבע ,וממילא יעברו תוך מספר שנים מיסודי לחטיבת ביניים .ריבוי מעברים בין בתי ספר הוא אחת הסיבות לנשירה ממערכת החינוך. אך השאלה הכי חשובה היא מי צריך להחליט על כך? אני מאמין שזו זכותם וחובתם של ההורים. הם צריכים להחליט ,ללא לחץ של גורמים אינטרסנטים .החו־ בה שלנו היא להביא את המידע הדרוש להם לקבל את ההחלטה הנכונה בעיניהם ,ולא להחליט במקומם. אני תומך באינטגרציה ,וש־ נים שאנו משמיעים קול זה בתוך משרד החינוך .אך תמיד אנחנו אומרים שהחלטה זו צריכה להיות של ההורים .אם הם ידרשו שי־ לדיהם ילמדו בבית ספר הנמצא בשכונה ,צריך לתמוך בכך ולה־ שקיע את כל הדרוש כדי להפוך בתי ספר אלה למוסדות איכותיים, שאולי גם ישיבו את אלה שברחו מהשכונה. ወላጆች እንዲዎስኑ ፍቀዱላቸው ውኅደት )”(“ኢንተግራስያ ለእኩልነትና ስኬትን ለማሻሻል ሊረዳ ይችላል። በሌላ በኩል ደግሞ ወላጆች በት/ቤት ውስጥ የሚያደርጉትን ተሳትፎ ሊጐዳ ይችላል <<< በዳቪድ ምኅረት የኢትዮጵያውያን ተማሪዎች ማኅበራዊና ትምህርታዊ ተዋኅዶ ከ1990ዎቹ ጀምሮ የኅብረተሰባችን ዕለታዊ አጀንዳ ነበር ቢባል ማጋነን አይሆንም። ከዚያን ጊዜ ጀምሮ እስካሁን ድረስ አከራካሪ የሆነው ነጥብ የማኅበረሰባችን ተማሪዎች ውኅደት (“ኢንተግራስያ”) ነው። ምክንያቱም በአንዳንድ ት/ ቤቶች ውስጥ የኢትዮጵያውያን ተማሪዎች ቁጥር በመቶኛ እየጨመረ በመሄዱ ነው። ባለፉት ቅርብ ጊዜያት እነዚህ ት/ቤቶች እንዲዘጉ ጥያቄዎች እየቀረቡ ነው። ሌሎች ደግሞ “በመዝጋት ፋንታ ት/ቤቶቹን በማጠናከር ጥራት ያላቸው ሞዴል ት/ቤቶች እንዲሆኑ ማድረግ ያስፈልጋል” የሚሉ አሉ። ውኅደትን የሚደግፉ ወገኖች ሁለት መከራከሪያ ነጥቦችን ያነሣሉ። እነዚህም ትምህርታዊ እኩልነትና የትምህርት ስኬትን ማሻሻል ናቸው። የት/ቤቶቹን መዘጋት የሚቃወሙት ደግሞ ሌሎች ጥያቄዎችን እያነሡ ነው። ይኸውም ለኅብረተሰቡ የምናስተላልፈው መልዕክት ምንድን ነው? የልጆች ርቆ መማር ወላጆች በት/ቤት ውስጥ ለሚያደርጉት ተሳትፎ ያለው ተጽእኖ ምንድን ነው? የሚሉት ናቸው። ዋናው ጥያቄ ግን “እነዚህን ነገሮች ማን ነው የሚወስነው?” የሚለው ነው። እኔ እንደሚመስለኝ ይህንን መወሰን የወላጆች መብትና ግዴታ ሲሆን ይህንን ማድረግ ያለባቸው ያለማንም ተጽእኖ መሆን አለበት። እኛ ያለብን ግዴታ ወላጆች ውሳኔ ለማድረግ የሚረዳቸውን መረጃ በሙሉ ማቅረብ ይሆናል። እኛ በእነሱ ቦታ ሆነን ውሳኔ መስጠት የለብንም። እኔ የውኅደት ደጋፊ ስሆን ይህንን ድምጻችንን በትምህርት ሚኒስቴር ውስጥ በማሰማት ላይ እንገኛለን። ነገር ግን ወላጆች ልጆቻቸውን በአካባቢያቸው ባሉ ት/ቤቶች ውስጥ እንዲማሩ ቢጠይቁና የት/ቤቱን ጥራት ደረጃ ለማሳደግ ቢስማሙ ምናልባትም ከት/ቤቱ የሸሹትን ሌሎች ተማሪዎች መልሰው ለማምጣት ይችሉ ይሆናል የሚል አስተያየት አለኝ። | 0ידיעות נגט | ספטמבר 2011 יומנה של מורה የመምህሯ ትውስታዎች לא פשוט למי שלא נולד בארץ להיות מורה ,כי צריך ללמוד את השפה ,את המנטליות ולדעת כל מה שהילדים יודעים >>> היום אני לא מרגישה שונה מכל מורה אחרת “ዛሬ ዛሬ ከሌሎች መምህራን የተለየሁ መስሎ አይሰማኝም” <<< በአስማረች አየልኝ מאת אסמרץ' איילין במשך 30שנותי כמורה עברתי דרך ארוכה בתחום ההוראה ,מא־ תיופיה לישראל. שמונה השנים הראשונות שלי במ־ קצוע היו באתיופיה ,שם הייתי מורה באמבובר. הגעתי ארצה בשנת ,'84וב־ 22השנים האחרונות לימדתי בבית הספר יצחק שדה בבת־ים. למרות שלמדתי הוראה באתיופיה ,ואף עבדתי שם כמורה ,כשהגעתי לישראל נדרשתי ללמוד מחדש את המקצוע .היה קשה להתקבל ללימודים. כולם אמרו שיהיה לי קשה מאוד להסתגל למער־ כת החינוך הישראלית. למרות כל הדעות השליליות ,אמרתי לעצמי שאם אני מוכנה ללמוד ולעבוד קשה ,אין סיבה שלא אוכל להיות מורה .למרות המכשולים ,לא ויתרתי על השאיפה ,ובזכות התמדה ,עקביות ועבודה קשה ,הגשמתי את חלומי להיות מורה בישראל. תחילה למדתי באולפן עברית מתקדמת ,יחד עם עולים ממדינות שונות .יום אחד העבירו את כל אלה שהיו מורים בארצותיהם לקורס למורים עולים .רק אותי ועולה נוסף מאתיופיה לא הזמי־ נו לקורס .שאלנו למה ,והשיבו שיהיה לנו קשה להיות מורים בארץ. קבעתי פגישה עם נציגי משרד החינוך ושאלתי למה לא מאפשרים לי ללמוד להיות מורה ביש־ ראל ,כמו שהייתי מורה באתיופיה .כשהם ראו עד כמה אני רוצה בזה ,איפשרו לי ללמוד בקורס למו־ רים עולים ,וכך עברתי הסמכה להוראה בארץ. בהמשך לימדתי עולים מאתיופיה באולפן ,ואחר כך למדתי הוראה במכללה האקדמית נווה שאנן, וקיבלתי תואר מורה מוסמכת בכירה. בשנותי הרבות בבית הספר בבת־ים לימדתי את כל הכיתות ואת כל המקצועות .לאורך השנים תמיד הקפדתי להמשיך וללמוד כל הזמן; עברתי השתלמויות רבות ,השלמתי לימודי תואר ראשון בתחום אמנות וחינוך ,ואף קיבלתי תעודת הצ־ טיינות ממשרד החינוך. לא פשוט למי שלא נולד בארץ להיות מורה ,כי צריך ללמוד את השפה ,את המנטליות ,את התר־ בות השונה .המורה צריך לדעת כל מה שהילדים יודעים .כמובן שגם להסתדר עם ההורים זאת משימה לא פשוטה .ההתמודדות עם הקשיים תלויה בנו .תחילת הדרך לא היתה קלה ,אבל היום אני לא מרגישה שונה מכל מורה אחרת. המנטליות של הילדים בישראל שונה מאוד ממה שהיה מקובל באתיופיה .עבור ילידי הארץ לערכים כמו סובלנות ,או כבוד להורים ולמבו־ גרים יש משמעות שונה מהמשמעות של ערכים אלה באתיופיה .כאן הילדים מתקשים לקבל סמ־ כות .הילדים בטוחים שהם יודעים הכל ,ולא מה־ ססים ללעוג אפילו לאדם מבוגר. המורה בישראל נתקל באתגרים רבים ונדרש להתמודד עם בעיות התנהגותיות ואישיות שונות. כאן המורה צריך להיות גם יועץ ,גם פסיכולוג וגם חבר. המורים בישראל שונים מהמורים באתיופיה. כאן המורים תחרותיים יותר ,וכל אחד רוצה להצ־ ליח ולהתקדם מבחינה מקצועית .באתיופיה הע־ בודה היתה הרבה יותר רגועה מהבחינה הזו. לסטודנטים צעירים מהקהילה ,ששוקלים להיות מורים ,אני רוצה לומר כי לימודי ההוראה אינם מסתיימים עם קבלת תעודת ההוראה .מורה צריך להיות מחוייב לגמרי למקצוע ,ולהיות נכון להש־ קיע וללמוד כל הזמן .לא כדאי להתבייש ,צריך לדבר בביטחון ,להיות "פלפל" ,כמו שאומרים, לנסות להשתלב בצוות המורים .להיות כמו המו־ רים האחרים בישראל. בבית הספר שבו אני מלמדת יש תלמידים מה־ קהילה ,ואני נרתמתי לסייע להם בשיעורי עזר במקצועות השונים ,לאחר שעות הלימודים ,ות־ מיד הייתי אוזן קשבת עבורם. התלמידים שלי מתקשים להאמין שנולדתי בא־ תיופיה ,כיון שהם חושבים שרק מי שנולד בארץ יכול להיות מורה .לכן כל כך חשוב שיהיו עוד מורים מהקהילה .הדבר יעזור לילדים בני העדה להאמין בעצמם ויחזק את בטחונם העצמי .דמות המורה יכולה לתרום לאמונה שלהם ביכולתם ללמוד ולהצליח ,והדבר חשוב במיוחד כאשר רבים מההורים יוצאי אתיופיה מתקשים לסייע לילדיהם בלימודיהם ,מסיבות שונות. ההורים בני הקהילה שמחים שיש מורה שמבין את שפתם ואת המנטליות ,ובעצם אני משמשת להם גם כמגשרת ,באתגרים השונים שהם נתקלים בהם במסגרת בית הספר. * הכותבת היא מורה בבית הספר יצחק שדה בבת־ים איסמרץ’ ותלמידיה .מהוראה באמבובר לבית ספר בבת־ים האם ללמד את הילדים אמהרית? ?ልጆችን አማርኛ ማስተማር ጠቃሚ ነው ወይ רכישת השליטה בעברית ושימור שפת האם היו הנושא המרכזי ביום עיון של האגף לקליטת תלמידים עולים የዕብራይስጥ ቋንቋን በማስተማርና የአፍ መፍቻ ቋንቋን ጠብቆ በማቆየት ላይ ትምህርት ሚኒስቴር የውይይት ቀን አዘጋጀ <<< በግርማው መንግሥቱ מאת גרמאו מנגיסטו שפה ממלאת תפקיד חשוב בת־ קשורת בין אנשים ,וקשה לדמיין חיים בלעדיה. כל עולה בימיו הראשונים מכיר היטב את חוסר הישע שהוא חווה ,בנסותו לנהל שיחה פשוטה עם דוברי העברית .בה בעת הוא מרגיש ששפת האם ,ששירתה אותו בחייו ,נהפ־ כת בלתי מועילה. בכנס "עולים לחינוך -ברית עם העברית", שנערך באוניברסיטת תל אביב על ידי האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך ,עמדה במרכז הדיון חשיבות הקניית שפה שנייה ושימור שפת האם. פרופ' עלית אולשטיין מהאוניברסיטה העב־ רית הסבירה כי לשפת האם תפקיד חשוב בהג־ דרת הזהות האישית והקבוצתית" .רכישת שפה שנייה היא משימה קשה ,ותפקיד בית הספר לע־ זור לתלמיד בהקנייתה" ,הדגישה. פרופ' אולשטיין מצאה במחקרה כי עולים מחבר העמים לשעבר רואים חשיבות ברכישת ד"ר אנבסה טפרה ומרצי הכנס" .מאבדים את האמהרית" העברית ,אולם מעריכים יותר את השפה הרו־ סית .משום כך הם מדברים בבית ברוסית עם ילדיהם. לעומת זאת ,עולים מאתיופיה רוצים שהילדים שלהם ירכשו את השפה העברית וישתלבו מהר ככל האפשר בחברה ,ולכן הם נמנעים מללמד את ילדיהם אמהרית. הבלשן ד"ר אנבסה טפרה הציג את ההבדלים בדקדוק בין השפה העברית והשפה האמהרית. המלצתו" :אנחנו נלמד בכל מקרה עברית ,כי אין לנו ברירה .אני מרגיש שעולי אתיופיה מאבדים מהר את השפה האמהרית ואת התרבות .צריך לעודד תלמידים ללמוד את שפת האם שלהם". החוקרים תמימי דעים כי שליטה בשתי שפות או יותר מסייעת לאדם למצות את הפוטנציאל הטמון בו ,להפוך מוביל בחברה ולגלות רגישות לתרבויות שונות .הורים צריכים לשמוח על כך שילדים שולטים בכמה שיותר שפות. אולם אם ילד אינו שולט באף אחת משתי הש־ פות ,שפת האם או השפה השנייה ,יש מקום לדא־ גה" .היעדר שליטה בשפת הרוב פוגעת במיצוי הפוטנציאל" ,סיכמה פרופ' אולשטיין. ספטמבר | 2011ידיעות נגט | 0 "הפרס האמיתי: ללמד כאלה ילדים מקסימים" እውነተኛው ሽልማት - ድንቅ ልጆችን ማስተማር מחנכת כיתת האולפן בגבעת זאב ,חנה הודיה סקיטל ,היתה בין זוכי תחרות "המורה של המדינה" በግቭዓት ዜኤቭ የሚገኘው የኡልፓን ክፍል አስተማሪ የሆነችው ሐና ሆዳያ ስክቲል “የሀገሪቱ መምህር” የሚለው ውድድር አሸናፊዎች ውስጥ አንዷ ነች הודיה חוגגת" .הילדים שמחו עוד יותר ממני כששמעו על הזכייה" המחנכת של כיתת האולפן בבית הספר אתרוג בגבעת זאב ,חנה הודיה-סקיטל ,היתה בין מנצחי תחרות "המורה של המדינה". תלמידי הכיתה 21 ,ילדים יוצאי אתיופיה בכיתות א'-ד' ,ליוו אותה לטקס קבלת הפרס, שנערך באוניברסיטת תל אביב בסיומה של שנת הלימודים .כל תלמידי הכיתה עלו ארצה בשנה האחרונה ומתגוררים כיום במרכז הקליטה במ־ בשרת ציון. תחרות "המורה של המדינה" נערכת מדי שנה על ידי הסתדרות המורים ,מפעל הפיס ,עיתון "ידיעות אחרונות" ואתר .ynetמתוך 4,000מוע עמדים ,חנה נבחרה על ידי ועדה של אנשי חינוך לאחת מ־ 15המורים הטובים ביותר בישראל. "אני חושבת שהתלמידים שלי היו שמחים עוד יותר ממני כששמעו על הזכייה" ,מספרת חנה. "אני את הפרס האמיתי שלי כבר קיבלתי ,כשז־ כיתי ללמד כאלה ילדים מקסימים". המורה ותלמידיה" .הגענו לעולם בשביל ללמוד כל הזמן" לדבריה ,סוד ההצלחה הוא לא לוותר לתלמי־ דים ,ולהעביר להם מסר שגם להם אסור לוותר לעצמם" .אני תמיד אומרת להם שאין דבר כזה ‘אני לא יודע’ .הגענו לעולם בשביל ללמוד כל הזמן". ואכן ,תלמידי הכיתה לומדים כל הזמן ומכל אחד .הילדים הקטנים ,שאינם יודעים קרוא וכ־ תוב בעברית או באמהרית ,מנצלים אפילו את זמן הנסיעה באוטובוס ,בשביל ללמוד את החומר מחבריהם הבוגרים יותר .חוויית החונכות הזאת מועילה גם לגדולים ,שזוכים לסיפוק ,תחושת ערך וביטחון עצמי ,כמי שיכולים להעניק מהידע שלהם לאחרים. הקשר של חנה עם תלמידיה אינו מסתכם בש־ עות הלימוד ובגבולות הכיתה .פעם בשבוע היא נוסעת לביקור במרכז הקליטה ,שם היא לומדת להכיר מקרוב את התלמידים ,ההורים ובני המ־ שפחה" .הקשר עם המשפחות חשוב מאוד ,והוא מפתח להצלחת הילדים" ,היא מסבירה. על תהליך הקליטה של העולים בחברה היש־ ראלית היא אומרת" :אם הישראלים הוותיקים יידעו לקבל את העולים ,הם ישתלבו כאן בצורה הטובה ביותר .אבל אם נדחה אותם בגלל הצבע או התרבות שלהם ,שלא מתאימים לתפאורה שר־ צינו ,הם ירגישו בכך וימצאו דרכים לפרוק את התסכול והכעס". המורה בת ה־ 60עלתה לישראל מהודו בהיותה ילדה בת שלוש .כמי שהתנסתה בעצמה בקשיי הקליטה בחברה הישראלית ,היא אינה חוששת לומר לתלמידיה את האמת בצורה הכי גלויה שאפשר. "אני מספרת לילדים שגם אני התמודדתי עם תהליך קליטה לא פשוט בגלל הצבע והמראה החיצוני שלי .אני אומרת להם בגלוי שלא יצפו לחיים קלים ,ושהם תמיד יצטרכו להוכיח את עצמם .אבל אני גם מבטיחה להם שאם יתמידו ויתאמצו ,אין ספק שיעמדו בכל מטרה שיציבו לעצמם". לאן נעלמו המורים? ?መምህራኖቻችን የት ጠፉ למה יש כל כך מעט מורים מהקהילה? >>> האם נכון לפתח מסלול ייחודי להכשרת מורים יוצאי אתיופיה? >>> לסטודנטים ואנשי חינוך יש דעות שונות በኅብረተሰባችን ውስጥ ያሉት መምህራን ቁጥር በጣም አነስተኛ የሆነው ለምንድን ነው? ይህንንስ እንዴት መቀየር ይቻላል? <<< በግርማው መንግሥቱ מאת גרמאו מנגיסטו לשילוב מורים מכל הקשת החב־ רתית ישנה חשיבות רבה .המורה לא רק מלמד ,אלא מחזיק בערכים, שמשפיעים על עיצוב תפיסת העולם של תלמידיו. למרות זאת ,מספר המורים מבני הקהילה עדיין זניח ביותר .רק בשנים האחרונות מנסות מכללות שונות להכשיר אנשי הוראה יוצאי אתיופיה. ביום עיון שנערך במכללת סמינר הקיבוצים בתל אביב ,נפגשו אנשי חינוך מארבע מכללות אחווה ,אורנים ,אפרתה וסמינר הקיבוצים ,וכןסטודנטים להוראה במכללות אלו .ביחד הם דנו בנושא הכשרת מורים מהקהילה. ד"ר יוסי אסף ,ראש מכללת סמינר הקיבוצים: "החיים באתיופיה מזכירים שדות ,נהרות .מרגש לראות אתכם כאן במעוף 30שנה מכשירים את עצמכם למקצועות הוראה". הדגשת ההבדלים בין שתי הסביבות התרבו־ תיות -ישראל המודרנית מול אתיופיה המסו־ רתית ,הצמיחה רעיונות להכשרת מורים מה־ קהילה במסלולים מיוחדים .לצד לימודי הוראה סטנדרטיים ,חלק מהסטודנטים לומדים קורסים ייחודיים. "אנחנו רוצים לפתוח תוכנית שיש בה אלמנטים מעורבים -הכשרה רגילה ומתן תמיכה" ,אומרת ד"ר שץ אופנהיימר ,מנחה במכון "מופת" ונציגת הגף להכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך. אברהם אדגה ,איש חינוך ,סופר ומהנדס ,שי־ רטט בפני המורים לעתיד את דיוקנו של המורה הטוב והמורה הגרוע ,מניסיונו בעבר כתלמיד. שחר סרצ'ה ,שלומד הוראת היסטוריה במכ־ ללת אחווה ,מסביר מדוע בחר במקצוע" .המורה זוכה להשפיע על הדור הצעיר ,וזהו המשאב הכי יקר שיש לנו". בנוגע להכשרה ייחודית שניתנת לסטודנ־ טים להוראה בקרב הקהילה הוא מצביע על הצד החיובי והשלילי" :בתוכנית הכשרה ייחודית נותנים לנו כלים להתמודד ,מתוך הבנת הזהות והתרבות שלנו .אבל עולה גם שאלת התיוג - אתה נמצא תחת הגדרה של מי שזקוק לטיפול פרטני". רחל גלה ,סטודנטית לחינוך מיוחד ,שלומדת במסלול רגיל בסמינר הקיבוצים ,דוחה את רעיון ההכשרה הייחודית לבני הקהילה" .כל אדם צריך להגיע עם מה שיש לו ולהתמודד .אני לא מאמינה בקיצורי דרך .זה יכול לפתוח לך דלתות ,אבל באיזשהו מקום עושים לך טובה .אנשים בחוץ שומעים על התמיכה וההקלות שקיבלת ,והערך המקצועי שלך יורד". גלה מסכמת" :קשה להיות מורה .אתה צריך לבוא עם משהו פנימי שמניע אותך ,רצון עז שאומר לך בפנים :אני רוצה להיות מורה". ልጅን በራስ ቋንቋ ማነጋገር ብዙ ጥቅሞች አሉት )(ክፍል 2 በዶ/ር አንበሴ ተፈራ ባለፈው ጋዜጣ ዕትማችን ልጅን በራስ ቋንቋ ማነጋገር ስላሉት ብዙ ጥቅሞች ጽሑፍ አቅርበን ነበር። ልጆቻችን ዕብራይስጥ መጠቀማቸው የማይቀር ቢሆንም አፍ መፍቻ ቋንቋቸውን እንዳይረሱትና እንዲነጋገሩበት ማድረግ በጣም ይረዳል። አንዳንድ ቤተሰቦች ከልምዳቸው እንደሚመሰክሩት ወላጆች ሙሉ ሐሳባቸውን ያለገደብ በሚገልጹበት በራሳቸው ቋንቋ ልጆቻቸውን ቢያናግሩ፤ ከእነሱ ጋር ጥሩ የሆነ ቤተሰባዊ ግንኙነት ከመፍጠር ባሻገር፤ በልጆቻቸው ላይ ፈጣን የአዕምሮ ዕድገትን በማምጣት ጥሩ የትምህርት ውጤትን ሊያስገኙ እንደሚችሉ የተለያዩ ጥናቶች አረጋግጠዋል። ወላጆች የራሳቸውን ቋንቋ ለሕጻን ልጃቸው በምን ዓይነት መንገድ ሊያስተምሩት እንደሚችሉ አንዳንድ ጠቃሚ ምክሮች ከዚህ በታች ቀርበዋል። (1) በቋንቋዎ ተረት፣ ግጥም እና ዜማዎች እያነበቡ እና እያዜሙ ከልጅዎ ጋር ይጫወቱ። (2) ልጅዎን ሲያጥቡ፣ ሲመግቡ ወይንም ልብስ ሲቀይሩ ባይገባውም እንኳን ምን እያደረጉ እንደሆነ ያጫውቱት። ምክንያቱም ከአንደበትዎ የሚወጣው ድምጽ ወይም ዜማ በልጅዎ አዕምሮ መመዝገብ ይጀምራልና። (3) ልጅዎን በራስዎ ቋንቋ ተረት እየተረቱለት የትረካው ተካፋይ እንዲሆን ይገፋፉት። (4) ለልጅዎ ከቻሉ በራስዎ ቋንቋ የተጻፈ መጽሐፍ ይፈልጉለት። ለምሳሌ ያህል የተረት መጽሐፍ ለዚህ ጥሩ ምሳሌ ነው። የተረቱን መልዕክት ሕጻኑ ለጊዜው ላይረዳው ቢችልም በአዕምሮው ስለሚቀረጽ ለወደፊት የቋንቋው ችሎታ ወሳኝ ሚና ይጫወታል። (5) ልጅን ከሌሎች ተመሳሳይ ቋንቋ ተናጋሪ ልጆች ጋር እንዲጫወት መገፋፋት ለቋንቋው መዳበር ከፍተኛ አስተዋጽኦ አለው። (6) በልጅዎ አነጋገር ሆነ ቃላዊና ዓረፍተ ነገራዊ ስሕተት አያሹፉ ወይም አይሳቁ። በቋንቋ ትምህርት ወይም ልምምድ ጊዜ “ሰው ይስቅብኛል” ብሎ መፍራት ቋንቋን በመማር ሂደት ውስጥ የልጆችን ብቻ ሳይሆን የዓዋቂዎችንም ሞራል ከሚያላሽቁት ነገሮች ውስጥ ዋነኛው ነው። (7) ልጅዎ በመዋዕለ ሕጻናትም ይሁን በመጫወቻ ቦታዎች ስላሳለፈው ውሎው በራስዎ ቋንቋ ያነጋግሩት። በጨዋታችሁ መሐል ልጁ የዕብራይስጥ ቋንቋን ከተጠቀመ የተናገረውን በራስዎ ቋንቋ ቢደግሙለት በጣም ተመራጭ ነው። (8) ልጅዎ በራሱ ቋንቋና ባህል ኩራት እንዲሰማው ያበረታቱት። www.talktoyourbaby.org.uk ከተሰኘው ድረ-ገጽ ላይ ተሻሽሎ የቀረበ። *በዚህ ጽሑፍ ውስጥ ልጅ እየተባለ በተባእት የተጻፈው ወንድ ሆነ ሴት ልጅን እኩል ይመለከታል። | 0ידיעות נגט | ספטמבר 2011 אינטגרציה בלי כפייה ביותר מ־ 100מוסדות חינוך מהווים הילדים יוצאי אתיופיה רוב >>> מעבר להישגים הלימודיים ,עולה השאלה החברתית ውኅደት ያለምንም ተጽእኖ גורלם של בתי הספר שמרבית תלמידיהם יוצאי אתיופיה ,עורר דיון סוער בוועדת הקליטה של הכנסת. האם נכון לחזק את בתי הספר הללו ולשפר את הישגיהם ,או לפעול לכך שתלמידי הקהילה ישת־ לבו בכלל מוסדות החינוך בעיר? יו"ר הוועדה ,ח"כ דני דנון ,הודיע שיפעל לה־ קמת ועדה מקצועית ,בשיתוף משרד החינוך ,ועדי ההורים והרשויות המקומיות ,במטרה לשים סוף לתופעה עד שנת הלימודים תשע"ג. ח"כ דנון" :זהו נזק לטווח הארוך לעולים ולח־ ברה הישראלית ,למרות ההשקעה הרבה של המו־ רים ולמרות ההישגים הלימודיים והחברתיים". מנהל מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה ,דוד מהרט ,שהשתתף גם הוא בישיבה ,שם דגש על חופש הבחירה של ההורים" .אנחנו לא רוצים לר־ דוף אחרי הלבנים .צריך להעצים את בתי הספר הקיימים .אין לכפות על הורה לשלוח את ילדו לבית ספר ממלכתי ,אם הוא מעדיף בית ספר ממלכתי־דתי". החשש הוא כי הכוונה להכריח הורים לשלוח את ילדיהם לבתי ספר מרוחקים ,תפגע בזכותם הב־ סיסית של הילדים ללמוד סמוך למקום מגוריהם. לדברי נציג משרד המשפטים ,כל ניסיון לכפות על ההורים לרשום את ילדיהם מחוץ לאזור הרי־ שום יהיה מנוגד לחוק. ב־ 75גנים 17 ,בתי ספר יסודיים 7 ,חטיבות עליונות ו־ 4חטיבות ביניים מהווים התלמידים יוצאי אתיופיה רוב .ביניהם יש עשרה גני ילדים ከ100 በላይ በሚሆኑ ትምህርታዊ ተቋሞች የኢትዮጵያውያን ልጆች ቁጥር ከፍተኛውን ቦታ ይዟል ובית ספר יסודי אחד שבהם לומדים רק ילדים ממוצא אתיופי 23% .מהתלמידים ממוצא אתיופי לומדים במסגרות שבהן הם מהווים לפחות 30% מכלל התלמידים. נתונים אלה נובעים בעיקר מהריכוז של יוצאי אתיופיה בשכונות מגורים מסויימות ומנ־ טיית רבים מהעולים לרשום את ילדיהם לחינוך הממלכתי־דתי. עו"ד יצחק דסה מעמותת "טבקה" קרא לדרוש מהרשויות לפזר את התלמידים ולשלב ילדי ותי־ קים בבתי הספר הקיימים" .יש עדיין רשויות מקו־ מיות שמתעלמות מהנחיית משרד החינוך לאפשר לבני העדה רישום שלא לפי אזור המגורים" ,טען עו"ד דסה. מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים במשרד החינוך ,מאיה שריר ,העלתה הצעה לשינוי המצב, מתוך חיזוק בתי הספר הקיימים" :אם בית ספר ייחשב מצטיין בספורט ובאמנות ,הוא ימשוך גם תלמידים אחרים ,שאינם יוצאי אתיופיה". מנהלת מחוז מרכז במשרד החינוך ,ד"ר סולי נתן ,ציינה כי המטרה היא שילוב של התלמידים יוצאי אתיופיה ,אבל ניתנת בחירה חופשית להורים היכן לשבץ את ילדיהם" .חשוב לזכור שיש הורים שמרוצים מאוד מבתי הספר על טהרת בני העדה, ולא מעוניינים ללמוד במקום אחר". ח"כ שלמה מולה טען שכבר שנים רבות מת־ קיימים אותם דיונים מתסכלים ,והמציאות איננה משתנה" .אסור להפחיד את ההורים ,שאם הילדים לא ילמדו בבתי ספר דתיים ייקחו מהם את תעודת הגיור" ,אמר ח"כ מולה. בדרך למדינת פלסטין? דעה የፍልስጤም አገር ይመሠረት ?ይሆን קל מאוד להכריז על מדינה >>> לנהל אותה קצת יותר מסובך >>> איך ייראה המזרח התיכון בעקבות הכרזת המדינה הפלסטינית באו"ם? “ነጻ አገር ነን” ብሎ ማወጁ ቀላል ነው፣ ነገር ግን አገርን ማስተዳደር ደግሞ በጣም ውስብስብ ነው <<< በያለው ስብሐት מאת יאלוו סבהט בחודשים האחרונים השיח הציבורי טעון במה שע־ לול להתרחש לאחר הכרזת המדינה הפלסטינית באו"ם בספטמבר.2011 אמצעי התקשורת בישראל מציירים תמונה מדאיגה של מה שעלול להתרחש לאחר ההכרזה .גם אחדים מהמשפט־ נים הישראלים צופים הרמת דגל משפטי אדום .הלך הדברים הזה עלול להביא לשי־ תוק היכולת של הדרג המדיני והביטחוני להחליט על נקיטת צעדים הולמים. מאז הסכם אוסלו בשנת 1993נדמה שיש שנה מגמה ברורה לכך שהמנהיגות הפלס־ טינית מעוניינת להנציח את הסכסוך הע־ רבי-ישראלי עד שיבשילו התנאים להביא לסיום נוכחותם של היהודים על אדמתם ההיסטורית. החלום הלאומי הפלסטיני הוא כל כך גדול וכל כך עמוק ,עד שהוא מסונוור מול המציאות המדינית .זאת בניגוד למ־ גמה שאפיינה את הלאומיות היהודית, שנטתה לעבר פשרה פוליטית ,מדינית, אידיאולוגית וגיאוגרפית. הגישות הלאומיות המנוגדות הללו מבהירות לנו מדוע המאבק הערבי-ישרא־ לי יימשך עוד שנים רבות ,גם אם יימצא פתרון כלשהו לנוכחות הערבית ביהודה ושומרון. הדרישה להכרה בישראל כמדינת העם היהודי והכרזה מפורשת על סיום הסכסוך וקץ התביעות כלפי ישראל ,נועדו למנוע סכסוכים לאומיים נוספים בעתיד. הסירוב הפלסטיני לדרישות הללו נשען על ההנחה ש"הזמן תמיד משחק לטובת הערבים" -טיעון שלא השתנה ,למרות השינויים שהתחוללו בעולם הערבי בת־ קופה האחרונה. הפלסטינים ככל הנראה יזכו לרוב גדול באו"ם .השלב הבא תלוי גם במה שישראל תעשה ,הן במימד הציבורי והן במימד המ־ דיני-ביטחוני .ההכרזה יכולה להפוך את הוויכוח בין ישראל לרשות הפלסטינית לוויכוח טריטוריאלי על גבולות המדי־ נות. באופן פרדוקסלי ,הכרזת העצמאות הפלסטינית עשויה לצמצם מאוד את כושר התימרון של הרשות ,משום שלאחר ההכרזה ,הנושא יירד מסדר היום והעולם יתחיל לעסוק בעניינים אחרים. מעשית ,ייתכן ובספטמבר הפלסטינים מתכננים להתיש את מדינת ישראל ואת הציבור הישראלי בעזרת מערכה מתוכ־ ננת היטב של הפגנות המוניות בשטחים, ניסיונות פריצה לעבר גבולות ישראל, עימותים עם חיילי צה"ל ומתנחלים ,פנייה לגורמים בינלאומיים כדי להביך את יש־ ראל וכן גיוס תמיכה בינלאומית ,על מנת להטיל חרם על ישראל במיגוון רחב של תחומים. אם הציבור הישראלי ינהג באומץ ,נוכל לעמוד כולנו באתגר הזה .ישנה חשיבות רבה להתארגנויות אזרחיות של ישראלים הפועלים לטובת מדינת ישראל .דווקא בתקופה זו ,בה מתחוללים שינויים דרס־ טיים במזרח התיכון ,להתארגנות האזרחית הישראלית יש משקל רב יותר בעיצוב דעת הקהל במערב ,ואפילו בעולם הערבי. התארגנות כזו יכולה להפוך את הכר־ זת העצמאות הפלסטינית לעוד אפיזודה בעולם הערבי ,המתבסס בעיקר על תרבות של אלימות וטרור. קל מאוד להכריז על מדינה ,נדרשות רק יכולת רטורית וכושר שיכנוע .בשביל לתפקד כמדינה יש צורך במאמצים מע־ שיים ניכרים. חלוקת תעודות למצטייני שח"ק מגיעים לשחקים ተማሪዎች በማኅበራዊ አገልግሎቶች ከፍተኛ አስተዋጽኦ እያደረጉ ነው תעודות הצטיינות הוענקו לסטודנטים עולים, שהשתתפו בתוכנית שח"ק. 51ממשתתפי התוכנית נבחרו כמצטיינים ,וקיב בלו תעודות הוקרה בטקס בירושלים 1,000 .סטוד דנטים לקחו השנה חלק בתוכנית ברחבי הארץ, ביניהם יוצאי אתיופיה רבים. הסטודנטים העולים מקבלים מלגת לימודים ממינהל הסטודנטים תמורת פעילותם החבר־ תית. בכך הם סוגרים מעגל ,ועוברים לצד שקולט עלייה ומכיר את החברה הישראלית דרך התרומה לקהילה. ספטמבר | 2011ידיעות נגט | 0 יש תואר ,אין עבודה ዲግሪ አለ፤ ሥራ ግን የለም גם אחרי שרוכשים סוף סוף את התואר האקדמי ,לא פשוט למצוא עבודה טובה >>> עמותת "עולים ביחד" פועלת לשוויון הזדמנויות בתעסוקה >>> דני סיסאי ,סגן מנהל מחלקה בבנק הפועלים" :להפוך את השוני ליתרון" በያለው ስብሐት <<< מאת יאלוו סבהט הקושי בהשתלבות אקדמאים יוצאי אתיופיה בשוק התע־ סוקה הוא אחד המאפיינים של קליטת עולי אתיופיה בחברה הישראלית. אין ספק שרכישת השכלה אקדמית היא המפתח להתקדמות בעבודה ,אבל גם בין אלה שכן השלימו את התואר ,רבים מתקשים למ־ צוא תפקידים שהולמים את כישוריהם. לפני כשלוש שנים הוקמה עמותת "עולים ביחד" ,ששואפת לתקן את המצב העגום ,בעי־ קר על ידי שינוי התפיסה בקרב המעסיקים. אדווה הדר ועו"ד יפעת עובדיה ,מייסדות העמותה ,מציגות את תפיסתן ,ש"לכל אחד מגיעה הזדמנות שווה להוכיח את כישוריו". בתחילת הדרך פעילות העמותה התמקדה בהפניית דורשי עבודה לראיונות דרך קשרים אישיים .לדבריהן ,מועמדים רבים שהופנו לתפקידים שמתאימים להם ,אפילו לא עברו את הראיון הראשוני .כך יצא שצעירים בני הקהילה עם תואר אקדמי נאלצו להמשיך לע־ בוד כמאבטחים. "הבנו שהבעיות עמוקות יותר" ,הן אומ־ רות" .החברה הישראלית פשוט מפחדת מכל מה שקצת שונה ממנה .בניגוד להרבה תוכ־ ניות אחרות ,הרעיון שלנו הוא לא לשנות את הקהילה ,אלא לשנות את המשק הישראלי". נציגי העמותה מקיימים דיאלוג עם מנה־ לי משאבי אנוש ,מנכ"לים ובעלי התפקידים הבכירים בחברות ,במטרה להסיר את החסמים ולגשר על הפערים .כל זאת במטרה שהמועמ־ דים בני הקהילה ייבחנו באופן שוויוני לגמרי. עולה לכתב ጐልድ “ዖሊም በያኻድ” በሥራ መስክ እኩል የሥራ ዕድል እንዲኖር የሚታገል ድርጅት ነው הבעיה העיקרית ,לדברי הדר ועובדיה ,היא שכלי האבחון שהמעסיקים משתמשים בהם נותנים יתרון משמעותי למי שגדל והתחנך בתרבות הישראלית. "המעסיקים לא מודעים לכך שאדם שעלה לישראל כילד וסיים את האוניברסיטה עם ממוצע ,80הוא לא פחות מבריק מהצבר ,שהג גיע לממוצע ."90 מה לגבי אפליה מתקנת? "האידיאל הוא שכל מנכ"ל יעשה חשבון נפש לגבי הסיבות האמיתיות לכך שלא מו־ עסקים אצלו יוצאי אתיופיה .גיוון אנושי הוא יתרון ענק לאירגון .מצד שני ,אין לנו את הפריבלגיה לפסול אפליה מתקנת .צריך לה־ תייחס לזה ככלי לגיטימי לזמן מוגבל ,שיוביל לייצוג הולם". כיצד מחזקים את הביטחון העצמי ותחו־ שת המסוגלות של המועמדים לעבודה? "לא פעם אנחנו שומעים ביטויים כמו 'אני בטוח אכשל' .זה שיקוף של הדעה הקדומה של המעסיק ,וסוג של נבואה שמגשימה את עצמה .מתנדבים אצלנו מנטורים מהמגזר הע־ סקי והציבורי ,שמסייעים למועמדים בחיזוק האמונה בעצמם". העמותה רשמה לא מעט הצלחות :יותר מ־ 50%מ־ 400בוגרי התוכנית התקבלו לעבודה לטווח הארוך .כ־ 20%התקבלו למסלולי הכשר רה לעתודה ניהולית באירגוניהם. אבל למרות ההישגים ,הדר ועובדיה מס־ כמות" :עצם העובדה שצריך עמותה לשילוב תעסוקתי של אקדמאים יוצאי אתיופיה היא תעודת עניות לחברה הישראלית". בין הגורמים שמותחים ביקורת על פעילות "עולים ביחד" ,נשמעת טענה כי העמותה מנ־ דני סיסאי" .אין היכרות אמיתית עם הקהילה" ציחה את תלות הקהילה במתווכים .לטענת המסתייגים ,המועמדים שהשיגו עבודה הולמת הם בעיקר כאלה שלמדו מקצועות ריאליים, ומראש לא באמת היו זקוקים לסיוע. בנק הפועלים ,למשל 35עובדים יוצאי אתיופיה נקלטו בשנה החולפת בבנק הפועלים :בסניפים השונים, בשירות הטלפוני ,בחטיבה הטכנולוגית ובמסלולי הכשרה לניהול. "הבנק מעודד גיוס של עובדים מכל המגז־ רים" ,אומרת אפרת יעבץ ,הממונה על משאבי אנוש" .אירגון שמשכיל לשלב מגוון רחב של אוכלוסיות ייטיב לענות על צרכי לקוחותיו". שיתוף הפעולה עם "עולים ביחד" סייע בק־ ליטת רבים מהעובדים הללו .תהליכי המיון, הקליטה והליווי של הבנק עברו התאמות ,וכו־ ללים תשומת לב למאפיינים התרבותיים של ታሪኩ በጽሑፍ ሰፈረ סיפור חייו של אהרון מקונן מבאר־שבע הפך לספר תיעודי መኰንን ሕይወት ላይ የተመረኰዘ ትረካዊ መጽሐፍ <<< በጁዲ በአሃሮን המועמדים. לשאלה האם יש רשמים אופייניים ששמעה על עובדים יוצאי אתיופיה ,היא משיבה: "נראה כי אוכלוסייה זו מאופיינת ברמת שי־ רות גבוהה ,נועם הליכות ,צניעות ומחוייבות. אלו תכונות מהותיות להצלחה". דני סיסאי ,סגן מנהל מחלקת אשראי בבנק הפועלים ,הוא בעל תואר ראשון בכלכלה ותואר שני במינהל עסקים" .בחברה הישרא־ לית יש תפיסה מוטעית לגבי יוצאי אתיופיה", הוא אומר" ,כי אין היכרות אמיתית עם הקהילה, אלא רק היכרות וירטואלית דרך התקשורת, שלרוב היא שלילית ואינה משקפת". למרות הצלחתו האישית ,סיסאי אינו מט־ שטש את הקשיים" :הבעיה בשילוב אקדמאים מהקהילה בעבודה נובעת מסטריאוטיפים של המעסיקים .למרות ההצלחות הרבות של חברי הקהילה ,צבע עורנו נשאר הבדל בולט לעין". על אחריותם של בני הקהילה עצמם לקידום השתלבותם בתעסוקה הוא אומר" :כללי המ־ שחק של החברה הישראלית לא תמיד ברורים לכולם ,ולרבים אין מודעות לחשיבות השיווק העצמי .קיים קושי בהכרה ביכולות ,ולעיתים אף בהצבת מטרות". הביטוי "אפליה מתקנת" מאוד לא מקובל על סיסאי" .לכל אדם מגיעה הזדמנות שווה. יש קשיי קליטה ונוצרים פערים במגוון תחו־ מי החיים ,וצריך לגשר על הפער על ידי מתן הזדמנויות". המסר שלו לאקדמאים בני הקהילה שמח־ פשים עבודה המתאימה לכישוריהם ,למקצוע שלמדו ולתחומי העניין שלהם" :אל לנו להרים ידיים ולוותר לעצמנו ,אלא לפתח אמונה עצ־ מית בכישורינו ולהפוך את השוני ליתרון". 4.5מיליון ש' להפקות באמהרית 4.5 ሚሊዮን ሼቄል፡- የቴሌቪዥን ፕሮግራሞችን በአማርኛ ለማዘጋጀት מקונן מקבל את ספרו ממיכאל בנסון -מנהל "יד שרה" בבאר שבע ,וג’ודי גולד המתנדבת לפני 13שנים רבקה אביחיל התחילה את פרויקט "סיפורי חיים" בעמותת "יד שרה" בירושלים. מתנדבים הקליטו ורשמו את סיפוריהם המרתקים והמרגשים של עולים מבוגרים מכל העולם. במשך השנים הצטרפו מתנדבים מראיינים מכל רחבי הארץ. בארכיון של "יד שרה" שמורים כיום סיפורים של עולים מהרבה ארצות שונות. עכשיו ,בפעם הראשונה ,יש גם סיפור מקהילת עולי אתיופיה. הסיפור של אהרון מקונן מבאר־שבע הגיע לארכיון של "יד שרה" בעקבות הראיון שקיימתי עימו. בין היתר סיפר על החיים שלו בטיגראי ,על המסע דרך הסודן, על הקשיים שלו כאסיר ציון ועל בניית החיים מחדש בישראל. ג'ודי גולד ,באר שבע חדשות טובות ליוצרים בני הקהילה :הצעת חוק לעידוד הפקות מקומיות בשפה האמהרית אושרה על ידי ועדת הכלכלה. אם החוק יתקבל בכנסת ,המדינה תתמוך בהפקות אלו בסך 4.5מיליון ש' בשנה .הכספים יחולקו על ידי מועצת הכבלים והלוויין ,במטרה לבטא את התרבות והמסורת של הקהילה ,להבליט הישגים ולספק מידע רלוונטי. יו"ר מועצת הכבלים והלוויין ,ניצן חן ,הסביר כי לא מדובר בהעברת כסף לערוץ באמהרית ,אלא לחברות הפקה ,לפי אמות מידה אובייקטיביות .חן בירך את יוזמי ההצעה ,חברי הכנסת יריב לוין וציון פיניאן ,והוסיף כי היא מוחקת עוול של 20שנה. | 0ידיעות נגט | ספטמבר 2011 אדם ואדמה מי טב מאכלי העדה ሰውና መሬት פסטיבל "אקותיופיה" בבאר שבע הציג סביבה אקולוגית אתיופית בלב העיר >>> גינה קהילתית ,עבודות יצירה ומופעים אמנותיים הדגישו את הקשר לאדמה በቤርሼቫ የተካሄደው “ፌስቲቫል ኤኮትዮፕያ” የኢትዮጵያን “ኢኮሎጂያዊ” አካባቢ አስተዋውቋል<<< ከቤኒ ፈቃዱ מאת בני פיקדו איך שומרים על הקשר לאד־ מה ,שבאתיופיה היה חלק בלתי נפרד מהחיים ,גם כאן ביש־ ראל? משתתפי פסטיבל "אקו־ תיופיה" ,שנערך הקיץ בבאר שבע ,הוכיחו שהדבר אפשרי. צוות מרכז הקליטה קלישר עמל במשך שבועות רבים כדי לקיים את הפסטיבל ולה־ ציג סביבה אקולוגית אתיופית במלוא מובן המילה. בחצר האחורית של מרכז הקליטה הוקמה גינה קהילתית מטופחת ,מלאה בערוגות עם גידולים אתיופיים מסורתיים. לבמה הסמוכה עלו בזה אחר זה משתתפי הפ־ סטיבל -כולם עולים חדשים יוצאי אתיופיה, צעירים ומבוגרים .הם הפגינו את יכולותיהם באמנות הבמה ,תיאטרון ,ריקוד ומוזיקה .ממול הוצגו לראווה יצירותיהן המדהימות של הנשים, מעבודות ריקמה ועד פי־ סול בחימר. בין כל המוקדים טיילו מבקרים רבים ,בני קהילה ופרנג'ים רבים ,שהתרש־ מו ,נהנו ,טעמו וחוו סבי־ בה אתיופית מרתקת. "בין יוצאי אתיופיה נצבר ידע עצום בתחומי טבע ,אמנות ומוזיקה", אמר יוסי אינגדאו, רכז תעסוקה ,מתורגמן ואחד מיוזמי הפסטיבל. "ראיתי צורך להביא את האוצר הגנוז הזה לידיעת ילדינו ,שגד־ מתקרבים ל לו פה בארץ ,ולשכנים הישראלים הוותיקים, שלא כל כך מכירים אותנו לעומק". לשמחתם של המארגנים ,קהל אורחים מגוון מאוד הגיע לפסטיבל .כמה מהם הפנו לאינגדאו שאלות בנוסח" :יש לכם תרבות ומ־ נהגים כל כך יפים -למה לא חשפתם אותם עד היום?"" .בכך השגנו את המטרה של הפסטיבל הזה" ,סיכם. נוגה זוהר ,מנהלת עמותת "שבועת האדמה", מספרת על הגינה הקהילתית ,שנולדה מתוך הבנה שטיפוח גינות אינו נחלתם של בני קי־ בוצים ומושבים בלבד" .השאיפה היא להתקרב לאדמה ,ולא להיפגש רק במגרשי חניה בעיר", אמרה. הגינה הקהילתית בבאר שבע הוקמה לפני שנתיים וחצי בסיוע העמותה .כיום יש בה כ־ 60ערוגות ,כאשר כל משפחה מקבלת חלקה ומטפלת בה מהשלבים הראשונים .בתחילת הדרך כל המשפחות היו יוצאות אתיופיה ,אך לאחרונה הצטרפו גם תושבים אחרים חושפים את התרבות המוזיקלית מהשכונה ,מה שיצר הזדמנות נהדרת להתחבר ממקום אחר. הערוגות כוללות סוגים רבים של צמחים, ביניהם" :משלה"" ,גומן"" ,ברברה" וגם עגב־ ניות. כמו בחברה ,גם בגינה יש גיוון של צמחייה אתיופית וצמחייה ישראלית מקומית ,והכל גדל בתנאים אורגניים. "נפלא לראות את העו־ לים מגיעים הנה בשעות הערב" ,אומרת זוהר" .הם עודרים ,שותלים ,משקים וכמובן קוטפים ,ואז הול־ כים הביתה לבשל ארוחת ערב ישר מהגינה ,בדיוק כמו באתיופיה". שמירה על גינה מטופחת ונקייה דורשת המון עבודה. העולים מטפלים בגינותיהם במסירות רבה ,אחרי יום ארוך של לימודים ,עבודה וסידורים שונים .זוהי הזדמנות עבו־ רם להירגע מעמל היום ,תוך התחברות לתחום מוכר שהם יודעים לעשות הכי טוב – עבודת האדמה. "אומנם קליטת העולים באזורים עירוניים מאפשרת מקורות תעסוקה מגוונים בתעשייה וטכנולוגיה" ,ממשיכה זוהר" ,אבל הגינות הקהילתיות בהחלט יכולות לקרב אותם לטבע. יחסם של העולים לאדמה מעורר השראה". בין שחקני התיאטרון שעלו לבמה פגשנו את אדרג'ו אקלה ,נער נמרץ בן ,14שכל חלומו להיות שחקן תיאטרון. "מגיל קטן אני זוכר את עצמי עושה הצגות בבית הספר צ'צ'לה בגונדר .בהצגה הראשונה שלי שיחקתי אדם זקן ,שמסרב לתת לילד שלו כסף .כל תלמידי הכיתה צחקו מאוד ,ובאותו רגע הרגשתי שזה הייעוד שלי". מאז שהגיע ארצה הוא מנסה לשחזר את הח־ לום .לאחרונה יצר הצגה באמהרית ,שעוסקת בנערה שנשלחה להביא בונה ולא חזרה הביתה. "החלום שלי נשאר להיות שחקן תיאטרון בי־ שראל" ,אומר אקלה. בין האורחים היה אבירם הברבוך מהישוב אשלים ,שהתרשם מאוד מהאירוע" .פגשתי תרבות יפה ,שלצערי אנחנו לא זוכים להכיר", אמר" .סוף סוף היתה לי הזדמנות להכיר את הקהילה מבפנים". אדמה בגינת התבלינים הילדים יוצרים ,ההורים משוחחים סדנא לחיזוק הקשרים בין ההורים והילדים נערכה ברחובות >>> עבודות האמנות של הילדים עוררו דיונים בין המבוגרים מאת עמי איילה איך מחזקים את הקשרים בין הדורות ומ־ גשרים על הפערים בין הילדים וההורים? סדנא בנושא זה נערכה ברחובות ,בה־ שתתפות הדור הצעיר והמבוגר. בזמן שההורים קיימו דיונים עם מנחים מקצועיים בנושא תרבות ,מורשת ,זהות וחינוך ,ילדיהם עסקו בי־ צירות אמנות באותם נושאים ממש .חלק מהמפגשים היו משותפים לקטנים ולגדולים ביחד. כך אפשר היה לראות ציורים שתיארו את חיי הכפר באתיופיה ,שלטי חימר לדלת עם השמות באמהרית, ציורים בהשראת צבעי הדגל ועוד מגוון עבודות מקו־ ריות. ההורים התרגשו מאוד לראות את היצירות של הילדים ,שחיברו אותם לעברה של המשפחה ולמסורת הקהילה. הקורס נערך על ידי מרכז ההיגוי בשיתוף עם הג'וינט ,והמפגשים התקיימו בבית הספר מעלות משולם ברחובות. מעבר לפיתרון הנוח ,שאיפשר להורים להשתתף בפעילות בלי לדאוג מה עושים ילדיהם באותו זמן, התברר שהיצירה של בני הדור הצעיר מעוררת את השיחה במשפחות רבות .בעקבות המפגשים הילדים הציגו להורים שאלות על החיים באתיופיה ועל הע־ לייה לישראל ,מה שתרם לצימצום הפערים ולחיזוק הקשרים בין הדורות. * הכותב הוא מגשר במרכז ההיגוי כיתוב נגטיב ????? | צילום?????? : פעילות יצירה משותפת ספטמבר | 2011ידיעות נגט | 0 בועות? נוצרות איך ?አረፋ እንዴት ነው የሚፈጠረው תוכנית "חושבים קדימה" ,שמפעיל מרכז ההיגוי ,חושפת תלמידים מצטיינים מהקהילה למקצועות מדעיים ልጆች ይፈጥራሉ፣ ወላጆች ይወያያሉ የወላጆችንና ልጆችን ግንኙነት የሚያጠናክር ዐውደ ጥናት በረኾቮት ተካሄደ <<< በዓሚ አየለ ከኅብረተሰባችን አብራክ የወጡ ጐበዝ ተማሪዎች የሳይንስ ትምህርትን እየተዋወቁ ነው <<< በግርማው መንግሥቱ מאת גרמאו מנגיסטו "המדע מאוד מעניין ,אפשר ללמוד כאן הרבה דברים חד־ שים .לכל מוצג במתחם יש תפקיד ,אף שאינני מבין מהו", אמר אריאל גיטהון ,אב שהתלווה לבנו בסיור במכון וייצמן למדע ברחובות. "חשיפת ילדים לידע מדעי בגיל מוקדם תסייע להם מאוד להתפתחותם בעתיד", הוסיף גיטהון" .אדם לומד דברים חדשים רק אם הוא נחשף אליהם". מרכז ההיגוי מפעיל זה יותר מעשר שנים בתמיכת קרן גלנקור את תוכנית "חושבים קדימה" ,המיועדת לתלמידים מצטיינים יוצאי אתיופיה בכיתות ד'-ו' .המשתתפים מקבלים תיגבור במקצועות מתמטיקה ,מד־ עים ,עברית ,אנגלית ,פיתוח הרגלי למידה ועוד. רחל אלמיהו-שמעון ,אחראית התחום הפדגוגי במרכז ההיגוי ,מסבירה ,כי ההש־ תתפות בתוכנית מגדילה את סיכויי הת־ הפעילות תורמת לשיפור ההישגים סיור במכון וייצמן" .המדע מאוד מעניין" למידים להתקבל לכיתה יוקרתית בחטיבת הביניים ,לשפר את הישגיהם במקצועות חשובים ולהקנות להם הרגלים ומיומנויות למידה. התלמידים יוצאים לסיורים מאורגנים בחופשות לבילוי וללמידה .בחופש הגדול השנה השתתפו עשרות תלמידים בסיור במכון וייצמן. מדריכי המכון הובילו את האורחים בין מתקנים שונים ,הפזורים תחת כיפת הש־ מיים ,ולימדו אותם ,בין היתר ,איך גלים, קולות ,תנועות ובועות נוצרים .הילדים אף ערכו ניסויים בעצמם. התלמידה תקווה ורקוו מספרת בהתלה־ בות על מה שלמדה" :לבעלי חיים גדולים יש קול נמוך ,ולבעלי חיים קטנים קול גבוה. למשל ,אריה הוא חיה גדולה ,ויש לו קול נמוך ,אז לא שומעים אותו מרחוק .ציפור היא חיה קטנה עם קול גבוה ,ושומעים אותה למרחקים" .רותם חילו היה מופתע לגלות כי הגלים קיימים רק בשפת הים" :אני יודע היום שאם אכנס לתוך הים עמוק ,אסתובב סביב עצמי .אין גלים שם". אריאל גיטהון ,ההורה היחיד שליווה את בנו בסיור ,אמר כי מאז שעלה לארץ הוא משתתף באופן קבוע באסיפות הורים בבית הספר ומשתדל להתלוות לילדיו בטיולים. "כשילד רואה את הוריו משתתפים באסיפה, המוטיבציה שלו עולה .אחרת הוא עלול לח־ שוב כי אינו חשוב בעיני הוריו ,המוטיבציה שלו תרד והוא ישקיע פחות בלימודיו" ,הס־ ביר האב המסור את חשיבות ההורים בחינוך ילדיהם. "הורים יכולים לפנות אלינו ביוזמתם ולרשום את ילדיהם לתוכנית 'חושבים קדימה' ,הודיעה רחל אלמיהו" .בדרך כלל בחירת התלמידים וקבלתם לתוכנית נעשית בשיתוף בית הספר והמלצת מורים ,מורות በትውልዶች መካከል ያለውን ግንኙነት ማጠናከር የሚቻለውና በልጆችና ወላጆች መካከል ያለውን ልዩነት ማጥበብ የሚቻለው እንዴት ነው? በዚህ ጉዳይ ዙሪያ ወላጆችንና ወጣቶችን ያሳተፈ ዐውደ ጥናት በረኾቮት ከተማ ውስጥ ተካሂዷል። ወላጆቻቸው ከአስተባባሪዎች ጋር በባህል፣ በታሪካዊ ቅርስ፣ በማንነትና በትምሀርት-ነክ ጉዳዮች ዙሪያ ሲወያዩ ልጆቻቸው ደግሞ በእነዚህ ጉዳዮች ዙሪያ በሥነ-ጥበባዊ ፈጠራ ላይ ተሠማርተው ነበር። ከውይይቱ ግንኙነቶች ውስጥ የተወሰኑት በልጆችና ወላጆች በጋርዮሽ የተካሄዱ ነበሩ። ለምሳሌ ያህል በኢትዮጵያ የነበረውን ኑሮ የሚያሳዩ ሥዕሎች፣ ከሸክላ የተሠሩና በአማርኛ የተጻፉ በር ላይ የሚሰቀሉ ስሞች፣ በባንዲራ ቀለሞች ላይ ተመርኩዘው የተዘጋጁ ሥዕሎችና የተለያዩ ወጥ ሥራዎች ነበሩ። ወላጆች የልጆቻቸውን ፈጠራ ውጣት ባዩ ጊዜ ከደስታ የተነሣ ስሜታቸው ተነክቶ ነበር። ምክንያቱም ሥራዎቹ የኢትዮጵያ ይሁዲዎችን ያለፈ የባህል አሻራ የሚያንጸባርቁ ስለነበረ ነው። ”ኮርሱ የተዘጋጀው በ“መርካዝ ሃሒጉይ አማካይነት ሆኖ ከ“ጆይንት” ጋር በመተባበር ነው። "איידס זה גול עצמי" ”ኤድስ ማለት በራስ ላይ “ጐል ማግባት ማለት ነው טורניר קטרגל למאבק באיידס נערך בקרית מלאכי ,בהשתתפות 10קבוצות של בני הקהילה >>> האלופים :בית סמואל ኤድስን ለመዋጋት በቅርያት ማላኺ የተደረገ የእግር ኳስ ጨዋታ <<< ከቤኒ ፈቃዱ מאת בני פיקדו קרית מלאכי אירחה לאחרונה אירוע ייחודי :טורניר קטרגל לה־ גברת המודעות למאבק במחלת האיידס. עשר קבוצות מרחבי הארץ השתתפו בטור־ ניר ,כולם שחקנים יוצאי אתיופיה ,המשחקים בליגה הארצית לקטרגל. השחקנים עלו למגרש עם סלוגן על החול־ צות" :קונדום -כי AIDSזה גול עצמי" .בצידי המגרש נתלו שלטים גדולים עם אותו כיתוב. שחקני קבוצת "הכי אחי" מקרית מלאכי מסייעים במאבק באיידס בקהילה זה שלוש שנים .לפני כל משחק הם מחלקים לקהל קונדו־ מים ועלוני מידע .הטורניר הנוכחי היה קפיצת מדרגה בהיקף הפעילות. עם כל הכבוד למסרים החשובים ,מרגע שנש־ מעה שריקת הפתיחה ,הכדורגל הפך למרכז הח־ גיגה .השחקנים נלחמו כאריות ,אבל עם הרבה כבוד ליריב .לגמר העפילו שתי הקבוצות הטו־ בות ביותר :רחובות (קרית משה) ובית סמואל מניפים את הגביע .חגיגה של כדורגל מבאר שבע .הבאר שבעים זכו באליפות והניפו את גביע הטורניר בסופו של הערב המרתק. את הערב ליווה די.ג’יי עם מוזיקה אמהרית וטיגרית ,מה שהוסיף אווירה מיוחדת .היל־ דים הקטנים ,שהגיעו למגרש הספורט ,נהנו ממתקנים מתנפחים על הדשא. באירגון הטורניר השתתפו משרד הבריאות, משרד הקליטה ועיריית קרית מלאכי .את האירוע כיבדו בנוכחותם ראש עיריית קריית מלאכי – מוטי מלכה ,וח"כ שלמה מולה .ח"כ מולה התייחס בדבריו לסטריאוטיפים של המח־ לה ,המקשים מאוד על המאבק בנגיף. | 10ידיעות נגט | ספטמבר 2011 למצוא את המשמעות ትርጉሙን ማግኘት כולנו מסיימים מסע שנתי ,שכלל ירידות ועליות ,תקוות ואכזבות >>> כעת אנו נדרשים לעצירה לצורך חשבון נפש ራቭ ሻሮን ሻሎም ለመጪው ዓመት መልካም ምኞቱን ይገልጻል מאת הרב שרון שלום אמרו חכמינו :איזהו גיבור? הכו־ בש את יצרו .איזהו עשיר? השמח בחלקו. דומה שאחת המשימות הקשות ביותר ,העומדת לפני האדם המודרני ,היא עיצוב זהותו וחלקו הייחודי בקונטקסט החברתי הרחב יותר .מצב זה מעמיד בפנינו אתגר כבד מנשוא. מציאות שבה האדם לא מצליח לחשוף את חלקו בתוך המכלול עלולה להוביל לתחושת חוסר משמעות בחיים ומכאן לדיכאון ,ללא כל קשר למצב חשבון הבנק. מציאות זו דורשת מאיתנו לאמץ נקודת מבט המסוגלת להתעלות מעל קשיי היום ,להרפות מעצמי ולראות את המכלול הגדול ,ומאידך לג־ לות מתוך המכלול את חלקי שלי בעולם הע־ צום .כך נהפוך כל רגע בחיינו למשמעותי ורגוע יותר. רבי שמחה בונם סיפר לתלמידיו בערב יום הכיפורים :לפני שנים רבות חי לו יהודי בשם רבי אייזיק בעיר קראקוב שבגליציה .הוא ומשפחתו היו עניים מאוד ולא היתה להם פת לחם לאכול. לילה אחד חלם חלום ,כי מתחת לגשר הסמוך לחצר המלך שבעיר פראג טמון אוצר גדול .בגלל שאותו חלום חזר מספר פעמים ,החליט לנסוע לפראג .בהגיעו סמוך לגשר ראה משמר חיילים של המלכה ,שסיירו סביב לגשר .הוא החליט לה־ מתין לשעת הלילה. כאשר החשיך ,ירד מתחת לגשר .קצין המשמר זיהה את הדמות ,ורבי אייזיק נתפס .הקצין שאל לפשר מעשיו .סיפר לו רבי אייזיק על החלום. הקצין צחק לשמע הסיפור המוזר. לבסוף אמר הקצין לרבי" :גם אני חלמתי לאח־ רונה את אותו חלום מספר פעמים .נאמר לי בח־ לומי שעלי לנסוע לקראקוב ,למצוא יהודי בשם אייזיק ,לחפור מתחת לתנור שבביתו ושם אמצא אוצר גדול". הקצין המשיך בכעס" :אני איני טיפש כמוך, שאסע לקראקוב ואתחיל לחפש את אייזיק ולנפץ את התנור שבביתו .לך מכאן ,טיפש שכמותך". לשמע דברים קשים אלה עזב רבי אייזיק את המקום ,חזר לביתו ,חפר מתחת לתנור ומצא אוצר גדול .אז הבין כי בואו לפראג היה כדי לשמוע שהמטמון נמצא בעצם בביתו. זה עתה מסיימים אנו מסע שנתי אל מעבר לאושר ,מסע שכלל ירידות ועליות ,תקוות ואכ־ זבות .כעת אנו נדרשים לעצירה לצורך חשבון נפש. איזהו עשיר? השמח בחלקו .זה המסוגל לחבר בין המכלול לייחודי ,בין היציאה למסע לחיפוש האוצר ובין השיבה הביתה. "כמה שטוב -אתה כאן" ,שר אריק איינש־ טיין .יהי רצון שהקב"ה ישמע את תפילותינו, שנזכה להצלחה ,לפרנסה ,לבריאות ולהרבה נחת ממעשה ידינו. סטודנטים מהקהילה :מעורבות או אדישות? የኅብረተሰባችን ተማሪዎች ጣልቃገብነት ዎይስ ችላ ባይንት הבחירות לאיגוד הסטודנטים יוצאי אתיופיה בוטלו בגלל חוסר היענות >>> גם במאבק החברתי צעירי הקהילה לא התבלטו במיוחד צוות הסטודנטים .מנהיגות צעירה ,שתוביל את הקהילה והחברה בתקופה שבה סטודנטים ברחבי המדינה הובילו את המחאה הח־ ברתית הגדולה ,התברר כי איגוד הסטודנטים יוצאי אתיופיה דווקא לא ממש מצליח לעורר עניין ומעורבות בפ־ עילותו. הבחירות לתפקידי מפתח באיגוד ,ביניהם יו"ר ,סגן יו"ר וגיזבר ,שתוכננו להיערך ביולי, התבטלו בגלל חוסר היענות ועניין של הסטו־ דנטים. רות מתפריה ,מראשי האיגוד" :אסור שהס־ טודנטים יוצאי אתיופיה יהיו שאננים .אם אנחנו רוצים להוביל שינוי ,חייבים להתארגן ולפעול ביחד .הלוואי שלא יהיה צורך עוד זמן רב באיגוד נפרד לסטודנטים יוצאי אתיופיה ,אבל בינתיים אנחנו עוד נחוצים .הגענו מתרבות שונה מאוד, ובשביל להתמודד עם האתגרים אנחנו צריכים לעבוד ביחד". גולן ג'מבר ,דובר האיגוד ואחד המועמדים לתפקיד היו"ר ,הגדיר את אדישות הסטודנטים "סטירת לחי" והוסיף" :כנראה שהאיגוד לא הצ־ ליח ליצור תודעה על קיומו .לא מספיק פרסמנו את מה שאנחנו עושים". אז הנה הזדמנות לספר על כמה מהפעילויות שהאיגוד מקיים :ייעוץ בנושא זכויות הסטוד־ נטים ,מידע על מלגות ,מכינות ,מסלולי לימו־ דים ,היכרות עם המוסדות האקדמיים השונים, ימי עיון ,מפגשי הדרכת נוער לשימור המור־ שת. האיגוד נותן מענה לצעירים שרוצים להתקבל גולן ג’מבר (משמאל מאחור) עם חברים מהאיגוד" .לא רק הישרדות יומיומית" לאוניברסיטה ומלווה אותם במהלך הלימודים. כך נוצרת מנהיגות צעירה ,שתוכל להשתלב בהובלת הקהילה והחברה הישראלית. למרות אי ההצלחה בקיום הבחירות ,חברי האיגוד לא מתייאשים .הם התחילו לפעול לגיוס חברים חדשים ובעצם שואפים להקים מחדש את האירגון. "אנחנו מעוניינים לעודד חיים אקדמיים פעי־ לים ומעורבות חברתית ,כדי שהסטודנטים לא יעסקו רק בהישרדות יומיומית" ,הסביר ג'מבר. לשאלה מדוע נדרש איגוד ייחודי ליוצאי אתיופיה ,משיב ג'מבר" :הסטודנט האתיופי מגיע מנקודת פתיחה שונה ,ודרושה התייחסות מיוחדת על מנת שיממש את יכולתו .הפסי־ כומטרי יוצר קושי ,וגם במבחני הבגרות ישנם פערים .כמובן שלא מספיק לסייע לסטודנטים להתקבל לאקדמיה ,צריך להמשיך ללוות אותם בתוכניות מותאמות ,כדי למנוע נשירה". ג'מבר ,שהיה שותף פעיל במחאת הסטודנ־ טים ,מאמין שחשוב מאוד שהצעירים ישמיעו את קולם" .התחושה היא שהסטודנטים יוצאי אתיופיה פחות מעורבים ,למרות שהמחאה הזאת נוגעת לכולם" ,הוא אומר .יחד עם זאת, הוא מציין שבהחלט היו התארגנויות של צעי־ רי הקהילה ,למשל בפתח תקווה ,רמלה ,נתניה ובאר שבע. "המחאה הזאת הובילה את הציבור לנקודה אחרת" ,מסכם ג'מבר" .הבנו שיש לנו אפשרות להוביל שינוי .הכוח נמצא עכשיו בידיים שלנו, אחרי שנים של שאננות". ספטמבר | 2011ידיעות נגט | 11 "לא בא לי!" איפה מוצא ילדי בן השנתיים וחצי את הכוחות להיאבק בי? >>> אני רק מקווה שכשיגיע הזמן ,הוא יידע לצאת לרחוב ולהילחם על זכויותיו ,בדיוק כמו שהוא מביע מולי עמדה ברורה ”!“አልፈልግም ልጄ ከኔ ፊት ለፊት አቋሙን በግልጽ እንደሚያስረዳው ወደ መንገድ በመውጣት ለመብቱ ይታገላል የሚል እምነት አለኝ፣ <<< በካሴ አገዘ አግሞን מאת קסה אגזה אגמון "לא בא לי!" ,זה המשפט החדש שבני למד להגיד. "עלם ,אולי נצייר קצת?" ,אני שואלת בניסיון להעביר אחר צה־ ריים של חום כבד בבית" .לא בא לי!" ,הוא עונה" .אז אולי נעשה צבעי ידיים?", אני ממשיכה" .אבל לא בא לי!" ,הוא אומר ומוסיף לאמירה גם קצת תנועות כתפיים. "אני יודעת מה נעשה ,פאזל של פו הדוב!" ,אני אומרת נלהבת ורצה לחדרו להביא את הפאזל. "לא בא לי!" ,הוא ממשיך ,והפעם רקיעות רגליים מצטרפות למחאה. "בא לי לראות סימבה בטלוויזיה" ,הוא מסכם. "אבל לא בא לי!" ,אני עונה עם טון וכתפיים משו־ כות כלפי מעלה. "כן ,כן בא לך!" ,הוא מזדעק ומביט בי במבט נוזף" .אני לא רוצה שנראה טלוויזיה .בוא נעשה משהו" ,אני כמעט מתחננת" .כן ,כן ,את כן רוצה!", הוא אומר נחרצות. אני מביטה בו ולא מבינה מהיכן הוא מוצא את הכוחות להיאבק בי .מי לימד אותו שזה מותר. כשאני הייתי קטנה אסור היה לי אפילו להביט בעיניה של אימי כשהיא נזפה בי .והוא ,סך הכל פעוט בן שנתיים וחצי ,עומד מולי ,מביט עמוק לתוך עיני ואומר לי" :לא בא לי!". אני רק מקווה שכשיגיע הזמן הנכון ,הוא יידע לצאת החוצה לרחובות ולומר" :לא בא לי" .אני מקווה שכמו שמולי הוא מביע עמדה ברורה של רצונותיו ,מנהל משא ומתן והרבה פעמים גם מנצח בו ,הוא יעשה זאת גם מול אחרים. מקווה שיום אחד ,כשהוא יצטרך (בתקווה שלא), הוא יקים אוהל מחאה ויצעד ברחובות נגד משטר מושחת שכופה עליו את רצונותיו .שיילחם על מקומו בעולם ,על זכויותיו ,על צדק והגינות. מאהל המחאה בתל אביב .האם גם ילדינו יידעו להילחם על מקומם? לפתע עולה בי מחשבה :אולי הוא לא יידע למחות? אולי הוא יקבל את הדין כפי שהוא ,כי מישהו שם ישבור אותו .כי אמא שלו מעולם לא הביעה מחאה. אחוזת פאניקה נוראית אני מתחילה לחפש אחרי האוהל שקנינו בפעם האחרונה שיצאנו לעשות קמפינג .אני צריכה למחות למען "דיור בר השגה" ,כי כמה שזה נחמד לגור בבית הורי בעלי ,אני רוצה בית משל עצמי. אני רוצה למחות למען הוזלה בעלויות מעונות הילדים ,כי נמאס לי להתפשר בכל הנוגע לחינוך של הבן שלי .אני רוצה למחות ,כי אני רוצה רו־ פאים עירניים (ולא אחרי משמרת של 24שעות), כשאני מגיעה למיון עם הבן שלי. אני רוצה למחות ,כי כואב לי שגלעד שליט ብእብራይስጥ ብኣምሓርኛ ?ብትግርኛ ወይስ ብኻልእ ቋንቋ <<< ዘጋቢ ላኣከብርሃን ይስሃቅ ክንብል ንኸእል። እስራኤል ዕባይ ዝኾነ መንእሰይ ቋንቋ ትግርኛ ወይ ኣምሓርኛ ሳኣን ምፍላጡ ብኻልእ ፈተናታት ሓሊፉ እናሃለወ ኣብ ኢትዮጵያ ዲፕሎማት ክትኮን ኣይትኸልን እንትባሃል ዝስመዖ ስማዒት ምግማትዶ ?የፀግም ናይ ሩሲያ ቋንቋ ተዛረብቲ ግና እንተነኣሰ 3-4 ዓመት እስካብ ዝኾኖም ብናታቶም ቋንቋ'ዮም ዘዛራረብዎም። ተመሳሳኪ ዕድል እንተዘጋጥሞምውን ብቋንቆኦም ክዛረቡ ስለዝኸእሉ ተመሳሳሊ ፀገም የጋጥሞም'ዩ ንማለት ኣየድፍርን። ኣነ ዝጋጠመኒ ከዋገዓኡም።ጋሻ ሓዱሽ ኣታዊ እንተለኹ ማለት'ዩ ኣዉቶቡስ ኣብተሳፈርኩ ቁፅሪ ካብ ሩሲያ ዝመፁ ሓደሽቲ ኣተውቲ ፃዓዱ ኣብ ጥቓይ ኮፍ'ኳ እንተበሉ ግልፅ ኢሎም ኣይሪኡንን ሰብ ኣብ ጥቕኦም ዘሎውን ኣይመስሎምን ኔሩ። ከዛርቦም ኣብ ዝደለኹሉ ጊዘ እቲ ዘሓዝዎ ጋዜጣ ይኹን መፅሓፍ ምንባብ ይጅምርሞ በበይ ነጢቡ ኢሎም ብምድናቕ "ከመይ ?ጌርካ ፈሊጥካ? ኣብ ሩሲያዶ ኔርካ'ኻ ዓርኪዶ ኔራትካ'ያ? ወዘተ…ብማለት የዛራርቡኒ ኔሮም። ካብዚ ንርደኦ ዓብዪ ቁምነገር ቋንቋ ደቂ ሰባት ዘቃራርብን ዘራኽብን ዋና መሳርሒ ምዃኑ'ዩ። ቋንቋና ነኽብርን ብቋንቋና ንዛረብን እንተደኣኾይና ቋንቋና ንምዕቃብ ኣብንገብሮ ቃልሲ ካልኦትዉን ክሕግዙና ይኸእሉ'ዮም። | צילום :שאול גולן" ,ידיעות אחרונות" עדיין לא בבית .אני רוצה למחות ,כי כואב לי שבני העדה שלי לא מתקבלים לכל בתי הספר באהבה .אני רוצה למחות ,כי אני מבינה שהמדינה לא תתמוך במקלטים לנשים מוכות כפי שעשתה. כי אני מכירה את הנשים הללו ויודעת כמה קשה הן נאבקות כדי לשרוד. אני רוצה למחות ,כי לא הרפתנים צריכים לשלם את מחיר ההוזלה שהמדינה צריכה לתת לאזרחיה .אני רוצה למחות ,כי אני לא מאמינה בשלטון הקיים וחשה כי יש להחליפו בטרם הוא יעשה עוד נזקים למדינה שלנו. אני רוצה למחות ,כי אני רוצה את המדינה שלי אחרת .מתחשבת ,מקבלת ,מבינה ,לוקחת בחש־ בון את כל החלשים וגם את אלה שלא .אני רוצה מדינת רווחה! כזו שלא שוכחת אף אחד ,שלא מו־ תירה אנשים בחוץ ,כי לא שפר עליהם מזלם .כזו שרואה את כולם. אני רוצה למחות ,ולו רק כדי להפגין סוליד־ ריות חברתית .אני רוצה למחות ,כי הגיע הזמן לעשות חשבון נפש .לעצור! לנשום! להביט עמוק אל תוך עצמנו ולראות מה אנחנו רוצים בשבילנו ובשביל בנינו .להסתכל ישר בעיניים של המדינה הזו ולנסות להבין האם זה מה שייחלנו? האם לזה התכוונו? אני חשה כי גופי נע בקצב בו רצות בתוכי המחשבות .עלם הולך אחרי ברחבי הבית ,מביט בעניין בבילבול שאחז אותי .אני ניגשת למחשב, לא שמה לב אליו ,להוציא את רשימת ההיערכות לקמפינג שהכנתי (בפעם האחרונה שיצאנו לק־ מפינג) ומדפיסה אותה. בזמן שאני ממתינה לדף שייצא מן המדפסת האיטית ,אני מבחינה במבטו המבולבל של עלם. "אמא ,מה אנחנו עושים?" ,הוא שואל אותי בת־ מימות. "אה ...אנחנו ...אנחנו ,"...אני מגמגמת למולו. עיניו רחבות מאהבה אלי ,מביעות שאלה וסקר־ נות .משהו בי מתמלא באושר בזכות הפעוט הזה שעומד מולי ומרים את ראשו הקטן כדי לקלוט את תנועות פני. לפתע אני נזכרת באהבה החדשה של בני ות־ חושת הקלה עולה בי" :אנחנו גוזרים" ,אני עונה. "אני אביא לך מספריים ואנחנו נגזור קצת" .בני הנרגש עונה בשמחה" :כן ,כן .אני רוצה לגזור. כן ,אני רוצה מספריים" ,הוא צוהל ,מסכים איתי סוף סוף. אני נושמת לרווחה .עוד יום בו הצלחתי להימנע מהטלוויזיה ,אני חושבת לעצמי .ומה אציע לו מחר?! * הכותבת היא סטודנטית לתואר שני בכתיבה יוצרת באוניברסיטת חיפה. ?በየናይ ቋንቋ'ና ንሓልም ናይ መፃኢ ሂወት ህልውንኡ ኣጠራጣሪ'ዩ እንተተባህለ ጌጋ ኣይኾንን። ንነገሩማ ""ቋንቋ ይውለድ ይዓብይን ይሞትን ውን ይበሃል'ዩ። እዚ ማለት ሎሚ ዓለም ብሳይንስን ቴኽኖሎጂን እናተሓገዘት በብሰዓቱ ኣብትልወጠሉ'ዋን ነቲእዋን ዝስማዕመዑ ሓደሽቲ ዘበናዊ ቃላታትን ብሂላትን ምፍጣር ናይ ግድን'ዩ። ቅድሚ ሕጂ ንጥቀመሎም ዝነበሩ ቃላትን ብሂላትን ዘይንጥቀመሎም እንተደኣ ኾይና እዞም ቃላትን ብሂላትን ይርሰዑን ይጠፍኡን (ይሞቱ) ንማለት ተደልዩ'ዩ። ሓደ ዝተወለደ ህፃን-ቆልዓ ካብታ ዝተወለደላ ዕለት ጀሚሩ ወለዱ ዝዛረብዎ ቋንቋ (እዞም ወለዱ ዘዛርብዎ እንተደኣ ኾይኖም) ምዝራብ ይኸእልዩ ዝበሃለሉ ምኽንያት እዚ ህፃን ድቃስ እንትመፆ እንትጠምዮ ኾነ እንትሕሞ ብዘስመዖም ዝተፈላለዩ ድምፂታት ኣቢሉ ይዛረብን መልእኽቱ የመሓልፍ ማለት'ዩ ዝርደኦ እንተረኺቡ። ስለዚ ንደቅና ኩሉሻዕ ብትግርኛ ኾነ ብኣምሓርኛ ነዘራርቦም እንተደኣኾይና ብፍላይ ዝተፈላለዩ ስልቲታት ( ነበረያ ነበረ ደርፊን ሙዚቃን ሰእሊታትን ወዘተ..) ንጥቀም እንተደኣኾይና ድማ ብዝበለፀ መንገዲ ክከታተሉ ይኽእሉ'ዮም። ኣብ እዋን ቁልዕነት ቆልዑ ቋንቋ ናይ ምሓዝ ክእለቶም ዝለዓለ ስለዝኾነ ብዙሕ እንተይተጨነቕና ብዝኻኣልናዮ ዓቕሚ ክንቃለስ እንተዳኣኪኢልና ደቅና መስመር ሒዞም የዓብዩ ኣለው ንሪኦም በየናይ ቋንቋ'ዩ? ደቅኹምከ ?ሓሊምና ዝብልኹም ብምንታይ ቋንቋ'ዩ እወ ርግፅ'ዩ ምስ ሕብረተሰብ እስራኤል ብስራሕ ብትምህርቲ ብማሕበራዊ ሂወትን ብውትድርናን ተዋሂድና ክንነብር እንተዳኣ ኾይና ናይ ዛሃገር ብሄራዊ ቋንቋ ዝኾነ እብራይስጥ ብዋናነት ንግደሰሉ ዓብዪ ጉዳይ'ዩ ክኾን። እዙይ ማለት ግና እንትንውለድ ጀሚርና ንፈልጦን ንዛረቦን ቋንቋትግርኛ ይኹን ኣምሓርኛ ክንዛናግዖን ሸለል ክንብሎን ኣለና ማለት ኣይኮነን። ቋንቋ ናይ ባዕሉ ፉሉይ ታሪኸን ባህሊን ዝሓዘ ናይ ሓደ ህዝቢ መሰረታዊ እሴት ስለዝኾነ በብተራኸብናዮ ጊዘ ክንረዳደኣሉን ክንዕቅቦን ይግባእ። ናይ ባህልናን ታሪኽናን ዕብየት ኣካል ዝኾኑ ቋንቋታትና- ትግርኛን ኣምሓርኛን ዘይንጥቀመሎም እንተደኣኾይና ቀስ ብቀስ እናተረስዑን እናጠፍኡን ክኸዱ ይኸእሉ'ዮም። ( "ኻስ ቭኻሊላ" ) ድዩ ዝበሃል ብኢቭሪት። ኣብ ኢትዮጵያ ኣለው ካብ ዝባሃሉ " ካብ 80 ንላዕሊ ቋንቋታት " ጋፋተኛ ተባሂሉ ዝፅዋዕ ዝነበረ ቋንቋ ኣብዚ'ዋንዚ ተረሲዑ ጠፊኡ ይበሃል። እቲ ቋንቋ ጠፊኡ እንትበሃል እቲ ህዝቢ ጠፊኡ ማለት ድዩ? እቲ ቋንቋ ተዋሒጡ ወይስ እቲ ህዝቢ ካልእ ቋንቋ ?ወሪሱ ማለት'ዩ ቋንቁኡ ባህሉ ታሪኹን ሃይማኖቱን ብምዕቃብ ንተኸታላይ ወለዶ ዘየመሓልፍ ሕብረተሰብ ቋንቋ እብራይስጥ ከምዘሎ ኾይኑ እስቲ ብዛዕባ ትግርኛን ኣምሓርኛን ቁሩብ ንበል። ትግርኛን ኣምሓርኛን ናይ ኢትዮይሁዳውያን ዝዛረብዎም ክልተ ዓበይቲ ቋንቋታት'ዮም። ( ብትምህርቲ ይኹን ኣብ ካልእ ሃገር ዓዲ ) ብምንባሮም ምኸንያት ካልእ ቋንቋ ዝዛረቡ እንተልዮም ድማ እሰይ ዘብል'ዩ። ምስዘሕለፍናዮም ታሪኻትና ባህሊን ማሕበራዊ ሂወትን ጎኒ ንጎኒ እናማዕበሉ ዝመፁ ትግርኛን ኣምሓርኛን ቋንቋታትና መሰረቶም "ግእዝ'ዩ"። ግእዝ ንባዕሉ ናይ ሴማውያን ቋንቋ ተባሂሎም ካብዝፅዋዑ ቋንቋታት ሓደ'ዩ። ግእዝ ካብ ዝሓለፉ ኣሽሓት ዓመታት ጀሚሩ ክሳብ ሎሚ ናይ ኢትዮ-ይሁዳውያን መራሕቲ ሃይማኖት ኮነ መራሕቲ ሃይማኖት ክርስትና ዝጥቀምሉ ቋንቋ'ዩ። ኣብ እስራኤል'ውን እንተኾነ ዶክተር ኣንበሴ ተፈራ ኣብ ሂብሩው ዩኒቨርሲቲ ናይ ግእዝ ቋንቋ ዘምህሩ ምዃኖም በዚ ኣጋጣሚዚ ክሕብር ይደሊ። እስካብ ቅድሚ 20 ዓመት ኣብ ኢትዮጵያ ዝነበረ ዓብላሊ ቋንቋ ኣምሓርኛ ምንባሩ ኩልና ንፈልጦ ሓቂ'ኳ እንተነበረ ብቋንቋኹም ኣይትዛረቡ ዝብል ኣዛዚን ኣጋዲን ሓይሊ ኣብዘይሃለውናሉ'ዋን እንመን'ና ናይ ባዕልና ቋንቋ ተዛሪብና ደቅናውን ብትግርኛ ይኹን ብኣምሓርኛ ንኸዛረቡ ነተባብዕን ኣብነት ዝኾንና? ደቅና ኣብ ዝለዓለ ብርኪ በፂሖም ብሕልምና | 12ידיעות נגט | ספטמבר 2011 גיבורים אמיתיים המסע לישראל דרך סודן של משפחת סלמסה מבנימינה כולל רגעים של תקווה ויאוש ,גבורה ואימה, הצלה ואובדן ,כעס ואשמה >>> "צריך להיות חזקים ולהוציא את הסיפור החוצה" ,אומרים בני המשפחה מאת גרמאו מנגיסטו עמוק בפנים ,הנפש מיטלטלת בגלים בלתי מרפים של רגש אשמה ,תחושת אובדן וזיכ־ רונות מרים של מסע תלאות. מבחוץ מכסים את הגוף החבול בבגדים יפים ואת הפנים העצובות מפצים בחיוך מאולץ. מעבירים עוד יום ,עוד לילה .כולם ,ללא יוצא מן הכלל ,אימצו להם דרך אחת ויחידה להתמודדות עם הזיכרו־ נות הקשים של המסע דרך סודן: שתיקה. שתיקה והסתרה משמשות להם מסך מפריד בין הרגשות הפנימיים האמיתיים לבין החיים של כאילו הכל כשורה. אחת המשפחות האמיצות והחלוציות ,מתוך מאות משפחות שותקות ,פוצה פיה ומגוללת את סיפורה .סיפור על מסע הצופן בחובו תחו־ שת אשמה קשה ,ובה בעת שזורים בו סיפורי גבורה והתעלות. משפחת סלמסה חיה היום בבנימינה ,בעבר גרה בסמן מלטה באתיופיה .בתחילת שנות ה־ ,'80עת התחילה נדידת יהודים אל גבול סודן, אב המשפחה ,טדלה סלמסה ,נחטף באור יום מכפרו קב־בהאר ונלקח להילחם באזור אצ'פר, כדי להאריך את שלטונו הרעוע של מנגיסטו היילה־מריאם. "מישהו אחר היה אמור ללכת לצבא ,אבל בגלל שהייתי יהודי חסר גב ,שלחו אותי במקום המישהו הזה" ,נזכר טדלה. בינתיים ,בסמן מלטה יותר ויותר יהודים נוטשים את הכפר ושמים פעמיהם אל סודן. פניהם מועדות לירושלים. "המשפחה החליטה להצטרף למסע" ,מספרת אם הבית ,פרנוס טרקין .אבי אמר לי' :התארגני בתי ,אנחנו יוצאים לירושלים .בעלך יבוא ביום מן הימים ,בעזרת השם' .עניתי לו שבשום פנים באופן אינני זזה מילימטר מהבית שלי ,עד אשר אדע מה עלה בגורלו של בעלי". אחיה הגדול הגה רעיון מתוחכם אך אכזרי. באישון לילה השכים את בת אחותו ,בת שש שנים ,צירף אותה לקבוצת יהודים ושלח אותה לסודן" .בבוקר" ,אומרת פרנוס" ,אבי ניגש אלי ואמר לי' :הבת שלך כבר הלכה ,בואי איתנו'. לא היתה לי ברירה ,הצטרפתי למסע". לאחר מסע תלאות של ימים ארוכים ,טדלה התאחד עם המשפחה שלו" .הגענו לגבול סודן, והדבר הראשון שראינו היה מחנה צבאי .באחד הימים הבחנתי כי החיילים נטשו את המחנה ,אז התגנבתי לתוך האוהלים ונטלתי שק קמח .את הקמח עירבבנו במים ,הרתחנו ושתינו". בחזרה לאתיופיה משפחת סלמסה" .צריך להיות חזק ולספר" טדלה מתערב בשיח וצולל לתוך זיכרונות המלחמה" :באצ'פר העברנו ימים ולילות בקר־ בות קשים .גופות חיילים נערמו ,כוחות המת־ נגדים כיתרו אותנו בכל עבר .לפתע הגיעו שני מסוקים .הקצינים דילגו לתוכם ומילטו עצמם, ואנחנו החיילים הפשוטים נותרנו לבד". בנקודה קריטית זו טדלה ועוד 25חיילים מותירים את כלי המלחמה מאחוריהם ובדרך נס חומקים מהכוחות המתנגדים. המשפחה מתאחדת לאחר מהלך של מאות קילומטרים ,האם והבת התאחדו ופתחו במסע לעבר סודן. פרנוס נזכרת שכוחות המתנגדים נתנו להם לשהות בבית ספר נטוש .כל האנשים תשושים מהמסע המפרך נזרקו לרצפה ותפסו תנומה עולים בגבול סודן .סבל אנושי בדרך להגשמת חזון עתיק טדלה" :ההחלטה לצאת לסודן היתה פזיזה, ושילמנו מחיר כבד. ההימצאות של יהודים באתיופיה היתה נודעת בקרב יהודי העולם, ובמוקדם או במאוחר היינו מגיעים לישראל" קלה .לפתע משום מקום הגיעו מטוסים והת־ חילו להנחית פצצות. "נשכבתי על הבת שלי וגוננתי עליה" ,אומ־ רת פרנוס ,נסערת מהזיכרון הקשה" .מי שנו־ תר בחיים התפזר לכל כיוון ,חוצה עמודי עשן ולשונות אש .המכה הותירה מאחוריה הרבה מתים ,פצועים ואבדות ברכוש ,אבל כולם הח־ ליטו להמשיך במסע לירושלים". בעוד שהאישה והבת עושות את דרכן לסו־ דן ,פניהן מועדות לירושלים ,טדלה התקרב אל כפרו בדרך לא דרך .אולם בטרם הגיע לביתו, נאמר לו כי המשפחה כבר הלכה לישראל. נחוש בדעתו המשיך במסע הנדודים אל משפחתו" .כוחות המתנגדים תפסו אותי בדרך, ככל הנראה חשדו בי שאני חייל לשעבר של דרג ,ולכן השליכו אותי לתוך ה'דמו' -מתקן כליאה לח וחשוך בתוך האדמה". כפי שהפתגם האתיופי אומר" :עשן וגיבור תמיד מוצאים מפלט" ,כך טדלה הצליח למלט עצמו מצרה אחת ,עד שפגש בצרה אחרת. "בעודי שמח שחילצתי עצמי מהכליאה ,נת־ קלתי בנהר מלא עד גדותיו .איבדתי את ההכ־ רה בזרם הסוער ,וכשהתעוררתי מצאתי עצמי שרוע על הארץ .הנהר פלט אותי לגדותיו באחד הפיתולים שלו". מכל התלאות והקשיים שעימם התמו־ דדה משפחת סלמסה עד כה ,עומד לקרות הרע מכל .הבת הולכת ונחלשת ,היא סובלת ממחלה קשה. המשפחה מגיעה למסקנה :אם נמשיך במסע הילדה ודאי תמות .כדי להציל את בתנו היקרה, עלינו לשוב כלעומת שבאנו. "בשובנו לאתיופיה ,כולנו היינו חלשים מאוד. שערות הראש שלנו נמרטו מעצמן ונהיינו רזים מאוד" ,אומרת פרנוס בחלחלה" .בעבור עבודת יום בניקוי עשבים ,החקלאים המקומיים נתנו לנו ארוחה אחת .בלי יכולת להושיט לה עזרה, הילדה שלי נפטרה בזרועות שלי" ,משחזרת פרנוס ונחנקת בדמעות. "מצאנו יהודי יחיד בכפר כלשהו ,שמטעמים השמורים עימו ויתר על העלייה לישראל ,והוא נתן לנו להתאבל בביתו למשך חודש ימים", אומר טדלה באיפוק. פרנוס ממשיכה את השיחה ומובילה אותה אל הנקודה הכי כואבת" .במבצע שלמה עלינו כמו כל היהודים :בעלי ,שני ילדים שנולדו לנו בינתיים באתיופיה ואני .בישראל חלמתי לפ־ גוש את אבי ,אחי והדודים שלי ,אולם פגשתי את אשת אחי בלבד. "שאלתי אותה היכן אבא שלי ,והיא אמרה לי שאבי ישב בגבול סודן וכוחו לא עמד לו להמשיך במסע .אחד מאחיו ,שהיו איתו אישה וילדים ,המשיך במסע כדי להציל את משפחתו. אח אחר נשאר עימו להשגיח עליו". בדיוק בנקודה זו פרנוס מתחילה להאשים את עצמה" .תמיד אני אומרת :אילו הייתי נשארת איתו ,יכולתי להציל אותו .אולי מישהו מצא אותו ,הציל אותו והוא חי עכשיו". אילנה הבת ,שהקשיבה בשקט מוחלט ,מת־ ערבת" :מה שההורים שלנו עוברים בחיים שלהם בעקבות המסע לסודן ,זה כמו למות ול־ קום לתחייה .אני תמיד מעודדת אותם להוציא את הסיפור החוצה .צריך להיות חזק ולספר .זה חשוב בשביל השקט הנפשי שלהם. "הסבל של ההורים פשוט מקשה עלינו היל־ דים .כשהם עצובים ,גם אנחנו עצובים .לפעמים ההורים מחייכים כדי להראות לנו כאילו הכל בסדר אצלם ,אבל מבפנים הם מתים". טדלה רואה כמשגה בלתי נסלח את יוזמת היציאה דרך סודן" :החלטה לצאת דרך סודן היתה פזיזה .שילמנו מחיר כבד מאוד .הרבה אנשים נספו בדרך ,וגם אלה ששרדו נהיו חולים מאוד ,ואיש לא הגיש להם עזרה .ההימצאות של יהודים באתיופיה היתה נודעת בקרב יהודי העולם ,ובמוקדם או במאוחר היינו מגיעים לי־ שראל .מישהו חייב לתת את הדין". משפחת סלמסה חשפה את קצה הקרחון של הסבל האנושי ,שאותו עברו היהודים במסע להגשמת חזון עתיק יומין ,להגיע לירושלים. אנחנו מקווים כי משפחות נוספות יחשפו את מה שעבר עליהן במסע .עצם סיפור הסיפור יש בו מזור לנפש ותיעוד יקר ערך בעבור הדורות הבאים. ספטמבר | 2011ידיעות נגט | 13 እውነተኞቹ ጀግኖች מכתב למערכת לחשוף את השורשים ቢኒያሚና የሚኖሩት የስላምሳ ቤተሰቦች በሱዳን በኩል አድርገው ወደ እስራኤል ያደረጉት ጉዞ በአንድ በኩል በተስፋ የተሞላ በሌላ ጊዜ ደግሞ ተስፋ የመቁረጥ ስሜት የተቀላቀሉበት ነበር <<< በግርማው መንግሥቱ ስታዳምጥ የነበረችው ልጇ ኢላና ጣልቃ በመግባት እንደዚህ ትላለች። “ወላጆቻችን ያሳለፉት መከራ ሞቶ እንደገና እንደመነሣት ይቆጠራል። እነሱ ታሪካቸውን ለሌላ ሰው በመተረክ ወደ ውጪ እንዲያወጡት እፈልጋለሁ። የወላጆቻችን ስቃይ ለእኛ ለልጆችም እየተረፈና ችግር እየፈጠረ ነው። ወላጆቻችን ሐዘን ሲሰማቸው እኛም ጭምር እናዝናለን። አንዳንድ ጊዜ ወላጆቻችን ‘ሁሉ ነገር ጥሩ ነው’ በማለት የውሸት ፈገግታ ያሳዩናል። ነገር ግን በውስጣቸው ሐዘኔታ አለ”። አቶ ታደለ በሱዳን በኩል ወደ እስራኤል የተደረገውን ጉዞ “ይቅርታ የማይደረግለት ስህተት ነው” ብለው የሚያስበው። “ውሳኔው በደንብ ሳይታሰብበትና በፍጥነት የተደረገ በመሆኑ ከባድ ዋጋ ነው የከፈልነው። ብንዘገይም እስራኤል መድረሳችን አይቀርም ነበር” ይላል። ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ከጥንት ጀምሮ ወደ ኢየሩሳሌም ለመግባት ታላቅ ምኞት ነበራቸው። የስላምሳ ቤተሰብ የነገሩን ታሪክ ይህንን ጥንታዊ ምኞት ለማሳካት ከተከፈለው በጣም ብዙ የመስዋዕትነት ገድሎች ውስጥ በጣም ጥቂቱን ነው ማለት ይቻላል። እኛም ሌሎች ተጨማሪ ቤተሰቦች በድፍረት በመነሣሣት በሱዳን ጉዞ ያጋጠሟቸውን የተለያዩ ችግሮች ያወጉናል የሚል እምነት አለን። ቤተሰቡን ለመቀላቀል ጉዞ ጀመረ። ከብዙ አስቸጋሪ ውጣ ውረድ በኋላ ከቤተሰቡ ጋር ለመቀላቀል በቃ። ወደ ሱዳን ድንበር ሲደርሱም በጣም አስደንጋጭ ክስተት ተፈጠረ። ሴት ልጃቸው ታመመችና ሕመሙ እየበረታባትና እየደከመች ሄደች። ቤተሰቡም አንድ ውሳኔ ላይ ደረሰ። ይኸውም የልጅቷን ሕይወት ለማዳን እንደገና ወደ ኢትዮጵያ መመለስ ነበር። “ወደ ኢትዮጵያ ስንደርስ ሁላችንም ተዳክመን ነበር። ምንም እርዳታ ላደርግላት ስላልቻልኩ ”ልጄ በክንዴ ላይ እንዳለች ዓረፈች በማለት እናትየዋ ወ/ሮ ፍርኑስ እንባ እየተናነቃት የመረረ ሐዘኗን ገልጻለች። ወ/ሮ ፍርኑስ ንግግሯን በማራዘም ’እንደዚህ ትላለች። “በ‘ዘመቻ ሰሎሞን እንደማንኛውም ኢትዮጵያዊ ይሁዲ ‘ዓልያ’ አድርገን እስራኤል ገባን። እስራኤል ውስጥ አባቴን፣ ወንድሜንና አጐቶቼን አገኛቸዋለሁ የሚል ሕልም ነበረኝ። ያገኘኋቸው ግን የወንድሜን ሚስትና አጎቴን ነበር። ‘አባቴስ የት ነው?’ ስል ጠየቅኳት። እሷም አባቴ ሱዳን ድንበር በደረሰ ጊዜ ጉልበት ስላጣ እዚያው ድንበር አጠገብ መቀመጡን ነገረችኝ። ከዚያም በኋላ የት እንደደረሰና ምን እንደሆነ አይታወቅም። እኔም ከአባቴ ጋር እዚያ ብሆን ኖሮ ላድነው በቻልኩ ነበር እያልኩ እጸጸታለሁ”። እስካሁን ድረስ በጸጥታ በደረሰው የቤተሰብ አባላት ሕይወት መጥፋትና በአስቸጋሪው የሱዳኑ ረጅም ጉዞ መጥፎ ትዝታ ነፍስ ትሰቃያለች። ያም ሆኖ ብዙዎች የሱዳንን አስቸጋሪ ጉዞ መጥፎ ትውስታ ለመጋፈጥ የመረጡት መንገድ ዝምታ ብቻ ነው። አንድ ድፍረት የተሰማው ቤተሰብ ግን የጉዞውን ታሪክ ለመዘርዘር በመስማማት ታሪካቸውን እንደዚህ ያወጋሉ። የስላምሳ ቤተሰብ አሁን በቢንያሚና የሚኖር ሲሆን ኢትዮጵያ እያሉ ግን ኑሮዋቸው በስሜን መላጣ ነበር። በ1980ዎቹ መጀመሪያ የኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ወደ ሱዳን ጉዞ የጀመሩበት ወቅት ነው። ነገር ግን በዚህን ጊዜ አባ ወራው አቶ ታደለ ስላምሳ ለውትድርና በግዳጅ ተመልምሎ ወደ አቸፈር ዘመተ። ነገር ግን ባለቤቱ ፍርኑስ “ባሌን ትቼ ወደ ኢየሩሳሌም አልሄድም” በማለት እምቢ አለች። የፍርኑስ ታላቅ ወንድም የ6 ዓመት ዕድሜ ያላትን የፍርኑስን ሴት ልጅ ከሌሎች ይሁዲዎች ጋር ቀላቅሎ ወደ ሱዳን ላካት። እናትዬዋ ፍርኑስም ምርጫ ስላልነበራት ከቤተሰቦቿ ጋር በመቀላቀል ጉዞ ወደ ሱዳን ተጀመረ። ከብዙ መቶ ኪሎሜትር የእግር ጉዞ በኋላ እናትና ልጅ ተገናኙ። አቶ ታደለ ደግሞ በበኩሉ ከጦርነቱ ሕይወቱ ተርፎ ሲመጣ የቤተሰቡን ወደ እስራኤል መጓዝ ስለሰማ እሱም "אם לא נספר ,נשכח" ראשי המדינה ,מנהיגי הקהילה ובני משפחות שכולות נאספו באתר ההנצחה הממלכתי בהר הרצל בירושלים ביום הזיכרון לנספי סודן נשיא המדינה ומכובדי הטקס" .המשך ליציאת מצרים" מאת גרמאו מנגיסטו קרוב ל־ 30שנה עברו מאז שראשונ ני יהודי אתיופיה יצאו מאתיופיה דרך סודן ,כדי לממש את כיסופיהם להגיע לארצם ההיסטורית ישראל. במסע רב תלאות זה נספו כ־ 4,000איש ,אישה, ילד ,ילדה וטף בדרך ובמחנות ההמתנה בסודן. טקס ממלכתי לציון זכרם של יהודי אתיופיה, שנספו בדרכם לישראל ,נערך בכ"ח באייר בהר הרצל. הטקס הממלכתי כלל נאומים של אישים בכי־ רים בצמרת הפוליטית .נשיא המדינה ,שמעון פרס ,אמר" :קראנו לעליית יהודי אתיופיה מבצע משה ,כי הוא המשך של יציאת מצרים .יהודי אתיופיה בהגיעם ארצה נשקו לאדמה .מי שראה אתכם ידע מה משמעות רגש ואהבה .זהו מעשה גבורה לא נשכח". ראש הממשלה ,בנימין נתניהו ,מסר הודעה רשמית לרגל יום הזיכרון" :יום ירושלים הוא יום חג לאומי ,אך זהו גם יום הזיכרון לבני העדה האתיופית ,שמעלים על נס וזוכרים את אחיהם, שמתו במהלך מסעם הארוך לארץ ישראל .אחי־ נו בני העדה האתיופית שמרו אמונים לירושלים ሥር መሠረትን ማሳወቅ דע מאין באת ולאן אתה הולך .מי שיודע את עברו ,יש לו נקודת התחלה. אדם היודע מאיפה הוא בא יציב יותר וחזק יותר, בטוח בעצמו .אנו בני העדה באנו עם מסורת והשק־ פת עולם דתית חזקה .עזבנו הכל למען חלום אחד: להגיע לציון .בעזרת השם הורינו הגשימו אותו. היו לנו סדרי חיים בכל תחום .מבחינה דתית שמ־ רנו על יהדותנו בסביבה עויינת של שמד ,התנצרות והשפלה .בצד הכלכלי גידלנו לעצמנו יבול ,והיו בינינו נפחים וקדרים. מבחינה חברתית כל אחד ידע את מקומו .כיבדנו את הורינו ,את השמגלוץ ואת מנהגינו הרוחניים. קם דור חדש ,אשר לא ידע את עברו ומקורו ואת הייחודיות שלנו .עלינו לגבש את מסורתנו ,כל אחד במשפחתו. מענה על שבע שאלות בסיסיות יאפשר לכל אחד להתחיל להכיר את השורשים .על כל אחד לשאול את הוריו ,הסבים ,הדודים שלו .הידע הזה הוא תעו־ דת הזהות שלנו. .1באיזה חלק באתיופיה גרו יהודי אתיופיה, מאיזה אזור באו הוריך ומה שם הכפר? .2על מה התבססה פרנסת ההורים? .3לשרטט אילן יוחסין משפחתי .אם יש ייחוס מיוחד ,כגון קסים ,דבתרא וכו' ,לציין זאת. .4מה זה "ינבס אבט"? מה תפקידו של הקס באת תיופיה? .5מהן המצוות שמייחדות את יהודי אתיופיה? .6מה עשו היהודים באתיופיה כדי לשמור על הייחוס היהודי שלהם? .7כיצד מתמודדים בני המשפחה עם הפערים בין המסורת לבין ההלכה? ליאור ,נתניה “ለሌሎች ካላወራን ታሪኩ ”ሊረሳ ይችላል በሱዳን ጉዞ ለሞቱት መንግሥታዊ መታሰቢያ ተደረገ፤ የእስራኤል ርእሰ ብሔሮች፣ የኅብረተሰቡ መሪዎችና የሙታን ቤተሰቦች ተገኝተዋል። <<< በግርማው መንግሥቱ הנחת זרים בטקס הזיכרון הממלכתי בהר הרצל" .לתת קול ובמה ליהודי אתיופיה" לאורך כל שנות הגלות .הם חלמו והתפללו ליום שבו יוכלו לחזור הביתה .ואכן ,חלומם-חלומנו התגשם". סופה לנדבר ,שרת הקליטה ,ציינה כי היא נרגשת להיות נוכחת עם יהודי אתיופיה בהר הרצל ,אתר ההנצחה של גדולי האומה ,ולזכור במקום המכובד את הנספים בסודן .היא הדגישה את הקשיים וההצלחות בקליטת יהודי אתיופיה: "למרות הקשיים השתלבתם ,ותרומתכם לחברה ראויה להערכה". כוהני הדת מביתא ישראל נתקבצו בנפרד במו־ שבים שהוקצו להם .הם בעיקר בירכו והתפללו בפתיחת הטקס ובסופו .אבטה בריהון ,מוזיקאי ג'אז ,הפיק צלילים עצובים מכלי הנגינה שלו. עו"ד יצחק דסה קונן שירי הספד למתי סודן. משפחות שאיבדו את יקיריהן בדרך ,אשר שמרו את האובדן ,התלאות והזיכרונות הקשים לבדן במשך השנה ,בכו באיפוק .פה ושם נראו נשים מנגבות את עיניהן בדש צעיפיהן. בתוך הקהל הורגשה נוכחות משמעותית של צעירים וצעירות .פסיכה בריהון" :באנו להתאחד עם הנופלים ולתת להם כבוד .אנחנו חייבים לזכור אותם ,ללמוד עליהם ,לספר לדורות הבאים .אם לא נספר ,אנחנו עלולים לשכוח". 14 | ידיעות נגט | ספטמבר 2011 משכיחים מורשת מפוארת ቆንጆ ባህል እንዲረሳ እየተደረገ ነው עבור מרבית הישראלים מבצע שלמה ומבצע משה הפכו לסיפורים המעצבים של עליית יהודי אתיופיה >>> יש בכך עוול למורשת ההיסטורית והתרבותית של אותה קהילה יהודית עתיקה ”የኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ጽዮናዊነት በ“ዘመቻ ሙሴ” ወይም በ“ዘመቻ ሰሎሞን )የተጀመረ አይደለም <<< በሬኡቬን ሪቭሊን (የ“ክኔሴት” ሊቀ መንበር מאת ראובן (רובי) ריבלין | יו"ר הכנסת מבצע שלמה נחרת בזיכרון היש־ ראלי הקולקטיבי כאחד מרגעי השיא של קיבוץ הגלויות. תמונתם של עולי ביתא ישראל, היורדים מבטן המטוס ,גופם עטוף בד לבן ועי־ ניהם נוצצות כיסופים לציון ,חדרה גם לאטום שבלבבות והחליפה (ולו לכמה רגעים) את הצי־ ניות הישראלית היומיומית ברגש ציוני גואה. מבצע שלמה ,כמו מבצע משה לפניו ,נחקקו בתודעה הישראלית כהצלחה צבאית ומדינית מזהירה .אכן ,לא ניתן להתעלם מתושייתו ומ־ נהיגותו של יצחק שמיר ,ראש הממשלה דאז, מתפקודו של מפקד המבצע ,אמנון ליפקין שחק, ומגבורתם של חיילי צבא ההגנה לישראל ואנשי שירות הביטחון. עבור מרבית הישראלים הפכו מבצע שלמה, כמו מבצע משה שקדם לו ,לסיפורים המעצבים והמכוננים של עליית יהודי אתיופיה .ואולם ,כל מי שמכיר ולו במעט את תולדותיה של הקהילה היהודית באתיופיה לא יכול שלא לחוש שיש בכך משום עוול ,שנעשה למורשת ההיסטורית והתר־ בותית של אותה קהילה יהודית וציונית עתיקה. בחלוף 20שנה ממבצע שלמה ,יש לומר היום בקול רם וברור :האידיאולוגיה הציונית של יהודי אתיופיה לא החלה ולא עוצבה במבצע שלמה ,וגם לא במבצע משה. בשנת 1862יצא הנזיר אבא מהרי מאתיופיה, כשהוא מוביל אחריו מאות אנשים במסע רגלי מפרך ורצוף ייסורים לארץ ישראל .רבים נספו באותו המסע ,שמעטים שמעו אודותיו ושלא צלח יו"ר הכנסת ,רובי ריבלין תפילת הקסים בטקס הזיכרון הממלכתי לנספים בסודן .מצאו כוחות להאמין ,על אף הזוועות מסביב לבסוף .נדמה כי בעוד שההיסטוריה הציונית זו־ כרת היטב את חלוצי העליות מאירופה ,היא פו־ סחת על חלוצי העליות מאפריקה. חטא הוא לשכוח ולהשכיח את העובדה כי היהודי האתיופי הוא זה שבמשך מאות רבות בש־ נים חירף את נפשו על יהדותו והיה נכון לקנות בייסורים את מולדתו. העמקה בתולדות עלייתם של יהודי אתיופיה לישראל חושפת סיפור על מנהיגות יהודית אתיופית ציונית ופעילה ,שאינה יודעת ייאוש. רב קהילה אשכנזי?! זהו סיפור על אומץ ליבם ואמונתם של בני קהילת ביתא ישראל ,שבחרו לצאת למסע הבלתי אפשרי לארץ ישראל. זהו סיפור החושף לעין כל את קלונה של מדינת ישראל ,שנעלה את שעריה בפני אחת הקהילות היהודיות המגובשות והעתיקות בעו־ לם ,בעשורים הראשונים לקיומה .העוולה ההיס־ טורית הזאת נקטעה עם הכרעתו המהדהדת של בגין" :הביאו לי את אחי יהודי אתיופיה". הצגת סיפור עלייתם של יהודי אתיופיה ככ־ זה המסתכם בהצלה וחילוץ הוא בבחינת חטא עכשווי על פשע קדום .יצירת תדמית פסיבית לקהילת יהודי אתיופיה ,ככזאת המפקירה את גורלה בידי אחרים ,חוטאת ליהודי אתיופיה, למורשתם ההיסטורית והתרבותית ולגבורתם. אין לי ספק כי אותה תדמית פסיבית ומוחלשת היא זאת שהקשתה אף יותר על חבלי הקליטה של הקהילה בארץ. הצגת עליית יהודי אתיופיה כעליית מצו־ קה עושה עוול לכיסופים בני 2,000שנה לשוב לציון ,לירוסלם .היא גם עושה עוול לגיבורים האמיתיים של מבצע משה ומבצע שלמה :אלה שנענו במסירות בלתי נתפסת למצוות ה"לך לך" והצליחו לשרוד במסע הארוך. אלה שהיו מוכנים לחיות עם הצפיפות ,המגפות והמוות במחנות הפליטים בסודאן ובאדיס אבבה. אלה שמצאו כוחות להאמין ,על אף הזוועות שס־ ביב ,שיבוא יום והם יישקו לאדמת ציון. עליית יהודי אתיופיה היתה בבחינת עירוי ציוני מזוקק לחברה הישראלית .על החברה היש־ ראלית לערוך היום חשבון נפש ולעשות צדק עם מורשתם המפוארת של יהודי אתיופיה. עלינו להבטיח שסיפור הגבורה הציוני המופ־ לא הזה ייכנס לתוכניות הלימודים הממלכתיות, יישמע ,יילמד וייזכר לדורות .עלינו להת־ חיל לספר את ההיסטוריה הציונית־יהודית של קהילת ביתא ישראל היכן שהיא החלה. הגיעה העת לתת קול ובמה ליהודי אתיופיה לספר את סיפורם בעצמם. האם פרנג'י יכול לשמש רב הקהילה בבת־ים? >>> הרב חנניה בלומרט ,שזכה לכינוי "הקס הלבן", נכנס לאחרונה לתפקיד ואומר למתנגדיו" :גם להיות אתיופי אי אפשר במדינה הזאת" አሽከናዚ “ራቭ” ለኢትዮጵያውያን “ነጩ ቄስ” ተብሎ የሚጠራው “ራቭ” ሐናንያ ብሉማርት ለባት ያም ኗሪ ?ኢትዮጵያውያን “ራቭ” ሆኖ ማገልገል ይችላል מאת מולותש נגוסה כולנו רגילים לשמוע כי מעסי־ קים ישראלים מפלים לרעה את בני הקהילה .נדיר הדבר כי יהודי אתיופיה מפלים לרעה פרנג'ים. הרב חנניה בלומרט ,ממוצא אשכנזי ,המבקש להיות רב הקהילה בבת־ים ,מצא עצמו מובטל במשך שנה וחצי ,לאחר שמינויו לרב הקהילה בעיר עורר התנגדות הן מצד משרד הדתות והן מצד הקהילה .בחודשים האחרונים המועצה הד־ תית הפעילה את המינוי והתחילה להעסיקו כרב הקהילה. בעת פירסום המכרז לבחירת רב הקהילה, המועצה הדתית בבת־ים השמיטה את אחד הקרי־ טריונים :על המועמד להיות בן הקהילה .דרישות התפקיד כללו שליטה בשפה האמהרית ,בקיאות במנהגי העדה והסמכה לרבנות. "כמה אנשים לא אתיופים אתה מכיר שיכולים לעמוד בדרישות אלו?" ,שואל הרב בלומרט. עוד ארבעה מועמדים הגישו מועמדות :פרנג'י שלא ידע אמהרית ושלושה רבנים מבני הקהילה, שבאו מחוץ לעיר .הרב בלומרט נבחר" .הייתי מועמד טבעי" ,הוא אומר" .למדתי אצל הקסים הגדולים את המנהגים ואת אורח חייהם של בני העדה". בנוסף לרקע המקצועי ,הרב בלומרט מחו־ בר לקהילה גם מבחינה אישית :הוא נשוי לבת הקהילה ,והם מגדלים ביחד את חמשת ילדיהם. בעקבות כניסתו לתפקיד ,מעמותת "טבקה - משפט וצדק ליהודי אתיופיה" נשלח מכתב למו־ עצה הדתית ,שבו נכתב בין היתר" :נבקש לדעת מדוע נבחר רב לבני הקהילה האתיופית בבת־ים, שאינו בן הקהילה?". הרב בלומרט מסביר את מניעיהם של המתנג־ דים" :אלה שאינם מכירים אותי אישית ,חושבים שאשכנזים משתלטים על האתיופים .אלה שמ־ כירים אותי ,בעיניהם משרת הרב אמורה גם לא־ פשר לצעירים לקבל עבודה .נציגי הזרם החרדי מתנגדים בגלל שאני כיפה סרוגה". לדעתו ,הנהגת אפליה מתקנת עלולה להביא לבחירת רב חלש ,אשר יתקשה לתת שירותי דת הרב בלומרט" .כואב שהפכו אותי למפלג" ראויים. פעילותו רבת השנים בקרב יהודי אתיופיה זיכתה אותו בכינוי "הקס הלבן" .תואר הכבוד, שנרכש בעמל קשה ,לא עמד לו בשעת המבחן. "כואב לי מאוד שהפכו אותי לגורם מפלג בקהילה .גם להיות אתיופי אי אפשר במדינה הזאת" ,אומר הרב בלומרט. בתפקידו החדש הוא רואה חשיבות רבה בחיבור צעירי הקהילה למורשתם ולקסים" .במציאות של היום הצעירים מבני העדה יודעים מעט מאוד על התפילות והמנהגים .ידיעותיהם מסתכמות במלחמות ובמאבקים המתרחשים בקהילה .אני רוצה לגרום לצעירים שיבואו אל הקסים ויגי־ דו' :אנחנו רוצים ללמוד את הערכים ,המנהגים והתפילות'". ומה אומרים בני הקהילה בבת־ים על מינויו של הרב בלומרט? שמלס אליה" :אנחנו צריכים אדם שיכול לתת לנו שירות טוב בענייני הדת ,לא משנה אם זה אתיופי או אשכנזי .מה שחשוב הוא האם אותו אדם מבין היטב את המנהגים שלנו". וורקה טפרי" :אנשים בדרך כלל נוטים לקדם את האינטרסים שלהם ,ולכן עדיף שיהיה מישהו מבני הקהילה ,שימלא תפקיד רב". ספטמבר | 2011ידיעות נגט | 15 ኣብ ሮቢን ኮሌጅ ኣብዝተኻየደ ""ሰሚናር ተሳተፍቲ መንግስቲ ናይ ኣሊያን ቅሊጣን ኣመልኪቱ ዘውፀኦ ፖሊሲ ነቒፈሞ <<< ዘጋቢ ግርማው መንግስቱ ናይ ኢትዮጵያ ይሁዳውያን ብሚብፃዕ ሸሎሞ ፍሉይ ናይ ኣየር በረራ ናብ እስራኤል ዝመፅሉ መበል 20 ዓመት ምኽንያት ብምግባር ኣብ ዝተፈላለዩ ናይ ዛሃገር ከተማታት ፍሉይ ኣኼባታት ተኻይዱ። ናይ ኢትዮጵያ ይሁዳውያን ተወከልቲ መራሕቲን ሙህራን ተመራመርቲን ኣብዝተረኸብሉ ኣብ ሮቢን ኣካዳሚ ትምህርቲ ማእከል ኣብዝተኻየደ ፍሉይ ኣኼባ ፕሮፌሰር ኣስቴር ሄርፆግ ተሳቲፈን ኔረን። አዘን ፕሮፌሰር ብ 1980 ዓ.ም ኣ.ፈ. ናብ አስራኤል ዘኣተዉ ኢትዮይሁዳውያን ይነብሩለን ናብ ዝነበራ መርካዝ ቕሊጣታት ብምዝዉዋር ሓፈቫዊ መነባብረኦም ጠመተ ዝገበረ ዘካየደኦ ፅንዓት መረዳአታ ሂበን። አዚ ዘካየደኦ ፅንዓት ከምዝሕብሮ አንተኾይኑ ንሓደሸቲ ኣተውቲ ኢትዮ-ይሁዳውያን ተባሂሉ ብመንግስቲ ዝተሓንፀፀ መምርሒ ይሁደ- ኢትዮጵያ ካብ ናይ ሕብረተሰብ አስራኤል ተፈልዮምን ተረሓሒቆምን ንኽነብሩ ዝገብር ዳኣምበር ምስ ህዝበ አስራኡል ተዋሂዶም ንኽነብሩ ዝሕግዝ ኣመራርሓ ኣይነበረን ዝብል'ዩ። በብግዚኡ ዝወፀ ኣመራርሓ'ውን እንተኾነ ንይሁደ-ኢትዮጵያ ዝሓይሸን ዝረድአን አዩ ብማለት ተሓሲቡ ዘይኮነስ በኢትዮጵያውያን ሸም ገንዘብ ንያትን አቶትን ንምትአኽኻብ ) ኾነ ኢሉ ዝተዓለመ ( ዝተሓንፀፀ ኣሰራርሓ'ዩ ይብላ ኣብቲ ዘካየደኦ ፅንዓት። እቲ ዝበኣሰ ነገር ድማ ዝምልከቶም ኣካላት ንዝሓለፈ ግጉይ ኣሰራርሐኦም ሓላፍነት ዘይወስዱ ምዃኖም አዩ ብማለት'ውን የረድኣ። ኢትዮ-ይሁዳውያን ድኹማት አዮም ኣይፈልጡን ብማለት ስለዘናአስዎም'ውን ክሳብ ሎሚ ንዝፈፀምዎ ስሕተት ሓላፍነት ኣይወስዱን ኢለን። ኣብ ዩኒቨርሲቲ ቢርቨባ ናይ ኣርኪኦሎጂ ዲፓርትመንት ሙህራን ዝኾኑ ዶክተር ኣናንያን ረዳ ኣበጋዝን ብዘካየድዎ ፅንዓት ተደሪኾም ከምዝበልዎ አንተኾትኑ ፈላጣት ሙህራን'ና በሃልቲ ኹሎም ናይዚ ሕብረተሰብ ባህላዊ ኣረኣአያን ( ኣመለኻኽታን ንጎኒ ብምሕዳግ ብምግዳፍ ) ነዚ ዝተፈጠረ ፀገምን ባህላዊ ቕልውላው ምላቨ ( ፍታሕ ) ንምሃብ ስለዝጓየዩ ክሳብ ሕጂ ዘሃብዎ ውፀኢት የለን። ነኢትዮ- ይሁዳውያን ሓገዝ ንምሃብ ናይዝተጣየሸ ማሕበር ዋና ኣካየዲት ስራሕ ወይዘሮ ዚቫ መኮነን'ውን ብወገነን ሃይማኖቶምን ፅዮናዊነቶምን መሰረት ብምግበር ናብ አስራኤል ዝመፁ ይሁደኢትዮጵያ ፅጉማትን ሸጉራትን ጌሮም הם לא קולטים ביקורת על מדיניות הקליטה ביום עיון במכללת רופין >>> פרופ' אסתר הרצוג" :העולים הפכו למשאב" >>> אנניה ורדה אבגז" :נשכח ההיבט התרבותי" מאת גרמאו מנגיסטו במלאת 20שנה למבצע שלמה נערכו ימי עיון רבים במקומות שונים ,בהשתתפות חוקרים, אנשי ציבור ,בעלי תפקידים ונ־ ציגי הקהילה. אחד מימי העיון המרתקים התקיים במרכז האקדמי רופין והתמקד במדיניות הקליטה. פרופסור אסתר הרצוג ,שעשתה עבודת שדה במרכז קליטה ליהודי אתיופיה במהלך שנות ה־ ,'80אמרה כי קליטת עולים חדשים במסגר רת מרכז קליטה לא רק שאינה משלבת אותם בחברה הישראלית ,אלא מפרידה ומרחיקה אותם. "הדרך שבה המדינה קלטה את יהודי אתיופיה משקפת את הטעויות החוזרות של שנות ה־ ,'50שהתאפיינה באפליה ,בקיפוח ובשליטה" ,אמרה. לדעתה ,לא מדובר בטעות ,אלא זוהי שיטה שמאפשרת גיוס משאבים .לדבריה ,סוכני הקליטה דאגו שהעולים ייצרו תלות ונזקקות, כחלק מהבטחת מקום עבודתם .כך הפכו העו־ לים למשאב שמשרת את הקולטים. הקולטים נוקטים גישה מתנשאת כלפי עו־ לים חדשים מאתיופיה ורואים בהם אוכלוסייה נחשלת הזקוקה לסיוע ממושך .על ידי הדגשת ההבדלים התרבותיים ,הפקידים פוטרים עצמם מאחריות לכישלון. ממצאי מחקרה של הרצוג לא הביאו לשי־ נוי מדיניות הקליטה ,והעולים מופנים למרכזי קליטה גם כיום ,אך עוררו דיון ושיח בנושא. אנניה ורדה אבגז ,דוקטורנט במחלקה לא־ רכיאולוגיה באוניברסיטת בן גוריון ,הטיח ביקורת נוקבת במחקרים שנעשים אודות יהודי אתיופיה" .כולם ניסו למצוא פיתרונות לבעיות הקליטה ,אבל נשכח ההיבט התרבו־ תי ,וכך נוצר משבר הגירה" ,אמר אבגז" .יהודי אתיופיה הם הכי נחקרים בעולם ,והכי פחות יודעים עליהם". זיווה מקונן ,מנכ"ל האגודה למען יהודי אתיופיה ,אמרה כי קליטה חד צדדית והענקת שירותים לעולים במרכז הקליטה ,מקשה על תהליך הקליטה" .שני הצדדים צריכים להיות שותפים בתהליך הקליטה ,לבניית חברה מק־ בלת ומתונה". בייחוד מתחה ביקורת על הממסד ,שהציג את יוצאי אתיופיה כעליית מצוקה" .יהודי אתיופיה הם אלה שיזמו את העלייה לישראל", אמרה מקונן" .מטרת העלייה היתה ציונית, אבל היום מדברים בישראל על הצלה .חשבנו שהממסד לטובתנו ,קיבלנו הכל כמובן מאליו, ולכן איבדנו את הכוח שלנו". היא קראה להשיב את סמכותם האבודה של הקסים" .מגיע להם להיות אנשים משמעותיים בחייה הרוחניים של הקהילה ,הפועלים להנצ־ חת מורשתה הדתית". נקווה שהתובנות הרבות שהועלו בימי העיון השונים יסייעו לגיבוש מדיניות קליטה טובה יותר לעולים החדשים ולוותיקים. עלייה ,קליטה וגבורה “ዓልያ”፣ “ቅሊጣ” እና ጀግንነት האם הצגתו של מבצע שלמה כפעולת הצלה נועזת משכיחה את הגבורה והאמונה של יהודי אתיופיה? >>> דיון מיוחד בוועדת הקליטה משתתפי הישיבה .עלייה נועזת ,קליטה בעייתית מאת גרמאו מנגיסטו דיון מיוחד בוועדת הקליטה של הכנסת נערך לציון 20שנה למבצע שלמה. רוב הדוברים ,כדרכם של יש־ ראלים ,שמו את הדגש על התרומה האישית שלהם לקליטת יהודי אתיופיה והציעו תוכ־ ניות המשך לקליטת העולים בשנים הבאות. היו גם כאלה שמתחו ביקורת נוקבת על מדיניות הקליטה. שרת הקליטה ,סופה לנדבר ,ציינה כי "כל חודש ממשיכים להגיע כ־ 200עולים נוספים מאתיופיה .אני גאה שהייתי הדוחפת להע־ לאתם של בני הפלשמורה .תהליך הקליטה איננו קל לאף עולה ,ואנו עושים כל מאמץ להאיץ את השתלבותם". יו"ר ועדת הקליטה ,ח"כ דני דנון ,נזכר בשמחה שהציפה אותו כששמע על מבצע שלמה" .כמי שהיה ילד במבצע אנטבה ,אני משוכנע שהמבצע הזה לא נופל בחשיבותו ובהירואיות שלו .בשניהם הומחשה אחריות העם היהודי לכל בניו ומחויבותו להחזיר אותם לציון". מיכה פלדמן ,פעיל הסוכנות היהודית במ־ בצע שלמה ,אמר" :הסכנה בהאדרת המבצ־ עים הללו הוא ששוכחים שהגיבורים האמי־ תיים הם יהודי אתיופיה ,ששמרו 2,000שנה על הגחלת היהודית ,הלכו ברגל לסודן וקברו את קרוביהם בדרך". የተደናቀፈው ”የ“ቅሊጣ ሂደት በሩፒን ኮሌጅ በተደረገው ውይይት ላይ የቅሊጣ ፖሊሲን በሚመለከት ትችቶች <<< ቀርበው ነበር በግርማው መንግሥቱ የዘመቻ ሰሎሞንን 20ኛ ዓመት ምክንያት በማድረግ በተለያዩ ቦታዎች የውይይት ፕሮግራሞች ተዘጋጅተው ነበር። በውይይቱም ላይ ተመራማሪዎች፣ በሕዝቡ ዘንድ ታዋቂ የሆኑ ግለሰቦች፣ ባለሥልጣናትና የኅብረተሰቡ ተወካዮች ተሳታፊ ነበሩ። ከእነዚህ ውስጥ አንዱና አጓጊ የነበረው በሩፒን ኮሌጅ የተካሄደውና በቅሊጣ ፖሊሲዎች ላይ ያተኮረው ነበር። ፕሮፌሰር አስቴር ሔርጾግ በ1980ዎቹ ዓመታት ላይ በኢትዮጵያውያን መርካዝ ቅሊጣዎች ላይ የመስክ ጥናት አካሂደው ነበር። እንደ እሳቸው አመለካከት አዲስ ገቢዎችን በ“መርካዝ ቅሊጣ” ውስጥ አስገብቶ ውኅደት እንዲፈጥሩ መሞከር በእስራኤል ኅብረተሰብ ውስጥ የማያዋህዳቸው ብቻ ሳይሆን ከእስራኤል ኅብረተሰብ ያለያያቸዋል እንደዚሁም ያራርቃቸዋል። እንደእሳቸው አመለካከት የዚህ ዓይነት የ“ቅሊጣ” ሂደት ስሕተት ሳይሆን ለሥራው የሚያስፈልገውን የገንዘብና ማቴሪያል ወጪዎችን አንድ ላይ አሰባስቦ ለመጠቀም የሚረዳ ዓይነተኛ መንገድ በመሆኑ ነው። ዋናው ችግር ነው ያሉት የ“ቅሊጣው” ሠራተኞች ኢትዮጵያውያን አዲስ ገቢዎችን እንደ ደካማ የኅብረተሰቡ ክፍል አድርገው ስለሚያዩዋቸው የሚያሳዩት የጉረኝነት ስሜት ነው። ሠራተኞቹ በኢትዮጵያውያንና በነባሩ እስራኤላውያን መካከል ባለው የባህል ልዩነት ላይ ብቻ ትኩረት በማድረግ ራሳቸውን ለውድቀቱ ተጠያቂ ላለማድረግ ሲታገሉ ተስተውሏል። በቤን ጐሪዮን ዩኒቬርሲቲ በአርኪዮሎጂ ዲፓርትሜንት ውስጥ የዶክትሬት ተማሪ የሆነው ሐናንያ ወንዴ በኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ላይ በተደረጉትና በሚደረጉት ምርምሮች ላይ ከባድ ሒስ/ትችት ሰንዝሮ ነበር። እንደ ሐናንያ አባባል ”“ሁሉም ሲታገሉ የነበሩት ለ“ቅሊጣ ችግሮች መፍትሔ ለማግኘት ሲሆን በሂደቱም የኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ባህሉ ተረስቷል፣ እንደዚሁም የስደት ቀውስ ተፈጥሯል”። ወ/ሮ ዚቫ መኰንን ለኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች መብት ተሟጋች ለሆነ ድርጅት ዋና ሥራ አስኪያጅ ስትሆን ትችቷን የሰነዘረችው ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎችን እንደ አስቸጋሪ “ዓልያ” አድርጐ በሚያየው መንግሥታዊ ተቋም ላይ ነው። ወ/ ሮ ዚቫ ስትናገር “ኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ወደ እስራኤል የገቡት ከጽዮናዊነታቸው የተነሣ ነው። ነገር ግን ዛሬ በእስራኤል እየተነገረ ያለው የእስራኤል መንግሥት ዘመቻ በማካሄድ የኢትዮጵያውያን ይሁዲዎችን ነፍስ እንዳዳነ ተደርጐ ነው” የምትለው። ידיעות נגט ”ይህ የሁላችንም “ድል ነው "נולדתי זמרת" .חגית על הבמה עם ההורים והמשפחה הקהילה כולה התייצבה מאחורי חגית יאסו ועזרה לה לזכות ב"כוכב נולד" >>> "אני מרגישה שאני מייצגת את העדה שלי" ,אומרת הכוכבת >>> המסר שלה ליוצאי אתיופיה שיבואו בעקבותיה" :תאמינו בעצמכם" מאת גרמאו מנגיסטו יש בה הכל :יופי ,נועם הליכות ,שאיפה למצויינות וכישרון מוזיקלי אדיר .היא צברית ,בת לאב דובר אמהרית ולאם דוברת טיגרית. חגית יאסו היא כוכבת נולדת חדשה בשמי הזמר הישראלי ,אשר ניצחונה הביא רגע של אושר ותקווה גדולה לרבים החושקים לגעת בתהילה. הבחורה בת ה־ 21גדלה בשדרות והחלה את דרכה כילדה בלהקת "צעירי שדרות" .שנים לאחר מכן התקבלה ללהקה צבאית .לאחר השחרור מצה"ל החלה לעבוד בגן ילדים ,עד האודישנים של "כוכב נולד" .כל השאר כבר היסטוריה. "נולדתי זמרת" ,היא אומרת" .אבא שלי תמיד אהב לשיר לי שירי ילדות או שירים על ירושלים .אפילו כאלה שהוא בעצמו המציא". מה עשית כדי לפתח את כישורייך המו־ זיקליים? "אהבתי לשיר ,אבל ההורים שלי לא תמיד ידעו איך לדחוף אותי .אמרתי לאבא שלי שיש חוג לפיתוח קול ,והוא שאל מה זה .אחרי שה־ סברתי לו ,הוא מייד ענה' :אין בעיה ,תלכי ללמוד' .הרבה פעמים נאלצתי להסתדר לבד, אבל האחים שלי עזרו לי". איך הגעת ל"כוכב נולד"? "במקרה .נרשמתי לאודישן הראשון ,אבל כשהזמינו אותי לאודישן מול השופטים לא רציתי ללכת .סיפרתי לאבא שלי שהתקשרו אלי מ'כוכב נולד' ,והוא שאל אותי מה זה .אחרי שהסברתי לו ,הוא אמר' :תלכי ותתקדמי ,זה המפתח להצלחה שלך בעולם המוזיקה'. "נסעתי באותו רגע בלילה לבאר שבע וע־ שיתי אודישן .מרגע שהחלטתי להיות ב'כוכב נולד' ולהיות זמרת ,היה לי ברור שאני צריכה לכוון למטרה עם כל האמת והכוח שלי .זה מה שעשיתי ,וזה מה שגרם לניצחון בסוף". איך את מסכמת את החוויה? "חוויה מדהימה .פעמיים בשבוע אני צריכה להוכיח את עצמי ,להביא כל פעם שיר אחר. להגיד לקהל :שמעתם אותי שרה במרוקאית, עכשיו אני שרה באמהרית .כל הזמן צריכה לחדש ולהוכיח שאני יותר טובה מהמתחרים האחרים .היה נורא קשה ,אבל למדתי המון". כששרת באמהרית חשת מנותקת מהשפה וממורשת הקהילה או דווקא מחוברת? "אני לא מנותקת ,אני מכירה היטב את מור־ שת היהדות האתיופית .אבא שלי נהג כל ערב שישי לספר איך עבר את הדרך בסודן .הסיפו־ צילומים :גיל נחושתן ,אלכס קולומויסקי" ,ידיעות אחרונות" "זה הניצחון של כולנו" רים האלה לא יישכחו ויעברו לדורות. "אבי דובר אמהרית ,אבל הוא לא לימד אותי את השפה .אימי דוברת טיגרית ,ובשביל ליצור קשר ביניהם הם דיברו בטיגרית .זו השפה שאני מבינה ,אבל לא דוברת .היה קשה נורא פתאום לשיר באמהרית .הזמר עידן רייכל העיר לי שהשיר נשמע כמו בפולנית". የ“ኮኻቭ ኖላድ” ዘፈን ውድድር አሸናፊ የሆነችው ሐጊት ኢያሱ፡- “እኔ ኅብረተሰቤን እወክላለሁ” <<< በግርማው መንግሥቱ יש כבר תוכניות לעתיד? "יש לי היום הרבה הופעות ופסטי־ בלים ,שנערכים לפני פתיחת שנת הלימודים .כיף לי ,ואני מרגישה את הקהל .במקביל אני מתחילה לאסוף חומר לאלבום .אני בטוחה שאמ־ שיך לעסוק במוזיקה ,ולא רואה ה "ילד קטנה רגע היסטורי י: ל כולה הקהילה ה כתב עשה לי טוב בלב לעזור התגייסה ח. בזכותך אני אשיר ואצלי חדה לשיר ,אבל את עצמי לחגית ,והזמרת ת שפעם היא פ במקצוע בהחלט יודעת להעריך ה: מ צ ע ל ת ר אחר .בעוד עשר לדע היום היא אומ את זה ושולחת תודה ענקית גית עשתה את שנים ודאי אתחתן, לכולם. ח "כשהלכתי ברחוב נשים מבוגרות ,שב־ 'אם גם אני יכולה'" זה, קושי מדברות עברית ,אמרו לי שראו אותי בטלוויזיה וסימנו לי בידיים שהן יצביעו לי .כשאבא שלי הלך לאירועים ,העלו אותו לבמת הדי.ג'יי והבטיחו שכולם יצ־ ביעו בשבילי .כולם התגייסו לעזור ,והיה מעודד מאוד לגלות שיש קהילה מפרג־ נת שדוחפת אותי". שדרות ידועה כעיר עם מסורת מוזיקלית מפוארת ,ובין היתר יצאו ממנה הלהקות "שפתיים"" ,טיפקס" ו"כנ־ סיית השכל"" .בעיר הזאת יש איזשהו קסם", אומרת חגית" .ברגע שמישהו זקוק לכך ,כולם מתגייסים לעזרתו .דוד בוסקילה ,ראש העיר, התקשר אלי מיוזמתו ואמר' :כל מה שתרצי נביא לך' .הוא גייס את כולם ,והם עשו ביחד קמפיין". לאור מעמדך החדש ,את חשה שליחות מסויימת ביחס לקהילה? "אני מרגישה שאני מייצגת את העדה שלי. פנתה אלי ילדה קטנה בפייסבוק וכתבה לי :את לא מאמינה מה עשית לי .אני כל כך אוהבת לשיר ,בזכותך אני אשיר ואצליח .זה עשה לי טוב בלב ,לדעת שפעם היא פחדה לשיר ,אבל היום היא אומרת לעצמה' :אם חגית עשתה את זה ,גם אני יכולה'". הזכייה שלך תשנה במשהו את הדימוי של הקהילה? "אני מקווה .זה לא רק הניצחון שלי ,זה ניצ־ חון של כולנו .הניצחון שלי הוא רגע היסטורי, כי אתיופית הגיעה לגמר וזכתה .אבא שלי אמר בגמר לצביקה משהו שאני לא אשכח בחיים: 'עכשיו אחרי 30שנה ,אני מרגיש שעליתי לי־ שראל' .עד כדי כך אבא שלי הרגיש שלא מכי־ רים ביוצאי אתיופיה .עכשיו ,יש הכרה ,אנחנו במודעות ואנחנו שווים". יהיו לי ילדים והורי יהיו סבא וסבתא". אחרי שזכית ב"כוכב נולד" ,נשארו עוד חלומות להגשים? "יש לי חלומות רבים ,אבל בעיקר החלום שלי הוא לעשות מוזיקה .להוציא אלבום משלי. יש לי שירים מתקופות ישנות ,ובקרוב אכתוב שיר שייצא לרדיו ויתפרסם". מה את ממליצה לצעירים אחרים ,שרוצים להיות זמרים? "ההמלצה היחידה שאני יכולה לתת :תאמינו בעצמכם .אם אתם יודעים שיש לכם כישרון, אתם יכולים להביע אותו בכל מיני תחומים, לכו על זה .הכל תלוי באמונה -להאמין במה שאתה ,לשאוף קדימה .זה מה שעזר לי ,וזה יכול לעזור לאחרים". עם הנשיא פרס" .לשאוף קדימה -זה מה שעזר לי"
© Copyright 2024