‫ידיעות נגט ‪የዲዖት ንጋት‬‬ ‫עיתון מרכז ההיגוי‬ ‫של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך‬ ‫המנהל‪:‬‬ ‫דוד מהרט‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫גרמאו מנגיסטו‬ ‫כתובת המערכת‪ :‬רח' תורה ועבודה ‪,1‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ ,16252 .‬ירושלים‪91162 ,‬‬ ‫‪ 20‬שנה למבצע שלמה‪ 14,324 :‬עולים ב־‪ 36‬שעות |‬ ‫גיליון מס' ‪63‬‬ ‫יוצא אחת לחודשיים‬ ‫יוצא לאור בחסות‬ ‫"ידיעותיכון"‬ ‫אפריל ‪2011‬‬ ‫ניסן תשע"א‬ ‫‪20 ዓመት ለሚቭጻ ሽሎሞ፡ 14,324 አዲስ ገቢዎች በ36‬‬ ‫בין שמיים לארץ‬ ‫‪በሰማይና መሬት መካከል‬‬ ‫אלעד וונדה מנתיבות נולד במטוס בדרך לישראל‪ ,‬והיום הוא חייל בצה"ל >>> אריה עוז הטייס נכנס לספר השיאים של גינס‪,‬‬ ‫כשהעלה ‪ 1,087‬איש לג'מבו אחד >>> גם הרמטכ"ל‪ ,‬בני גנץ‪ ,‬מספר חוויות ממבצע שלמה >>> עמ' ‪9-8‬‬ ‫‪*ዛሬ በኔቲቮት የሚኖረው ኤልዓድ ወንዴ ወደ እስራኤል እየመጣ በአይሮፕላን ውስጥ ነው የተወለደው። ዛሬ በእስራኤል ጦር‬‬ ‫‪ኃይል ውስጥ ወታደር ነው። *አርዬ ዖዝ የተባለ አብራሪ ደግሞ በአንድ ጃምቦ ጄት አይሮፕላን ውስጥ 1087 ሰው በመጫኑ‬‬ ‫‪“ጊነስ” በሚባው የዓለም ድንቃ ድንቅ ክብረ ወሰኖች መጽሐፍ ውስጥ ስሙ ሊመዘገብ ችሏል።‬‬ ‫‪4‬‬ ‫עולים מכל העולם לומדים‬ ‫יחד באולפן בירושלים‬ ‫‪ከሁሉም አገር ወደ እስራኤል ይመጣሉ፣‬‬ ‫‪በዕብራይስጥ ት/ቤት ውስጥ በአንድነት ይማራሉ‬‬ ‫שיראל בת ה‪ 10-‬מדברת‬ ‫בעזרת מחשב חדיש‬ ‫‪ሺርኤል የተባለች የ10 ዓመት ልጅ በተራቀቀ‬‬ ‫‪ኮምፒዩቴር እየታገዘች ትናገራለች‬‬ ‫‪15‬‬ ‫עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה — האגודה לקידום החינוך‪ ,‬אגף קל"ע משרד החינוך‬ ‫‪ | 0‬ידיעות נגט | אפריל ‪2011‬‬ ‫העורך‬ ‫חירות‬ ‫הדדית‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫ידיעות נגט‬ ‫‪የሕግ ረቂቅ፡ በመንግሥታዊ ሥራዎች‬‬ ‫‪ለኢትዮጵያውያን ቅድሚያ መስጠት‬‬ ‫בני הקהילה שמתאימים למשרה או לקידום‪ ,‬יועדפו על פני מועמדים אחרים‬ ‫חוק חדש‪ ,‬שעבר בכנסת בקריאה‬ ‫שלישית‪ ,‬אמור להבטיח ייצוג‬ ‫הולם ליוצאי אתיופיה בשירות‬ ‫הציבורי‪.‬‬ ‫אדם ממוצא אתיופי שמועמד למשרה או‬ ‫לקידום‪ ,‬יקבל עדיפות על פני מועמד אחר‪,‬‬ ‫בתנאי שלשניהם יש אותם כישורים‪ .‬כמובן‬ ‫שמי שאינו מתאים לתפקיד מבחינת השכלתו‬ ‫וניסיונו המקצועי לא יוכל להתקבל לתפקיד‪,‬‬ ‫ללא קשר למוצא‪.‬‬ ‫החוק אמור לחול על כל המגזר הציבורי‪,‬‬ ‫כולל משרדי ממשלה‪ ,‬רשויות מקומיות וח־‬ ‫ברות ממשלתיות‪ .‬הוא לא יחול על עסקים‬ ‫פרטיים‪ ,‬שנשארים מחויבים לחוק שוויון הז־‬ ‫דמנויות בעבודה‪ ,‬אבל לא נדרשים לאפליה‬ ‫מתקנת לטובת יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫יוזמי החוק‪ ,‬ח"כים ציון פיניאן‪ ,‬יעקב אדרי‬ ‫ואופיר אקוניס‪ ,‬מאמינים שתהיה בכך תרומה‬ ‫להשתלבות יוצאי אתיופיה בעולם התעסוקה‪.‬‬ ‫החוק החדש יוכל לעזור במיוחד בצמצום‬ ‫פערי תעסוקה במשרות איכותיות‪ .‬פילוח תחו־‬ ‫מי התעסוקה של יוצאי אתיופיה מגלה ש־‪37%‬‬ ‫מהם מועסקים כעובדים בלתי מקצועיים‪ ,‬לעו־‬ ‫מת ‪ 7%‬בין כלל היהודים‪ .‬רק ‪ 10%‬מועסקים‬ ‫צילום‪ :‬האגודה למען יהודי אתיופיה‬ ‫כל מי שיש לו קצת מושג בדבו־‬ ‫ראות‪ ,‬מבדיל בין שני סוגים של‬ ‫דבוראים‪:‬‬ ‫האחד‪ ,‬דבוראי מתחשב ומחושב‪,‬‬ ‫רודה מנת דבש דרושה לצורכו‪ ,‬ולא פחות מכך‪,‬‬ ‫דואג להותיר בעבור הדבורים מזון המספיק להן‬ ‫במשך תקופת הקיץ והיובש; והאחר‪ ,‬דבוראי‬ ‫מרוכז בעצמו ובתועלתו‪ ,‬רודה בתאוותנות את‬ ‫החומר הנוזלי המתוק שנמצא בכוורת‪ ,‬מבלי‬ ‫לדאוג לפרנסה המבטיחה לדבורים לצלוח‬ ‫עתות קמילה ובצורת‪.‬‬ ‫התוצאה הבלתי נמנעת היא איפוא דבורים‬ ‫שזכו לחירות כלכלית נשארות בכוורת שלהן‪,‬‬ ‫דבורים שאיבדו את אמצעי מחייתן מבקשות‬ ‫למצוא מושבה חלופית להישרדותן‪ .‬במצב‬ ‫החדש שנוצר‪ ,‬הדבוראי המרוכז בעצמו מוסיף‬ ‫חטא על פשע‪ :‬הוא לוכד את מלכת הדבורים‪,‬‬ ‫גודע את כנפיה ומשליך אותה לכוורת‪ ,‬מתוך‬ ‫אמונה שהדבורים הנאמנות לא יעזבו בלי מל־‬ ‫כתן וימשיכו לייצר דבש לתועלתו‪.‬‬ ‫כך קורה ברמות שונות של מערכות יחסים‬ ‫בין בני אדם‪ .‬בני זוג החשודים באהבה עצמית‬ ‫יתרה‪ ,‬מרשים לעצמם לעשות את כל הדברים‬ ‫שהם רוצים‪ ,‬ובה בעת מטילים מגבלות כלכ־‬ ‫ליות וחברתיות על שותפיהם לחיים‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬אדם שמרגיש כי מחזיקים את‬ ‫ראשו מתחת למים‪ ,‬עושה כל שביכולתו כדי‬ ‫להשתחרר מהיד המדכאת ולשאוף אוויר‪.‬‬ ‫לא פעם המדינה ומוסדותיה המגוונים מנ־‬ ‫שלים מקבוצות חלשות בחברה את חירותן‪.‬‬ ‫לא במקרה רוב חברי הקבוצות המודרות עו־‬ ‫צמה פוליטית וכלכלית כובשים את הפריפריה‬ ‫וילדיהם מושלכים לבתי ספר‪ ,‬שבהם התשתית‬ ‫המבנית ואיכות ההוראה ירודות‪.‬‬ ‫לא במקרה חברי קבוצות חלשות מאבדים את‬ ‫הלכידות הפנימית והסולידריות ביניהם‪ ,‬ואף‬ ‫נותרים בלי סמכות רוחנית ואליטה תרבותית‪,‬‬ ‫המשמשות בעבורם מצפן רוחני וערכי‪.‬‬ ‫הדרך שבה אדם או מדינה מבקשים להגדיל‬ ‫את חירותם‪ ,‬תוך צמצום או שלילת חירות הזו־‬ ‫לת‪ ,‬מוכיחה את עצמה שוב ושוב כמזיקה ונ־‬ ‫פסדת‪.‬‬ ‫ואומנם‪ ,‬הדבוראי המרוכז בעצמו הפך את‬ ‫נחיל הדבורים שבוי ובלתי יצירתי‪ ,‬וכך גרם נזק‬ ‫לא רק לדבורים‪ ,‬אלא גם לעצמו‪ .‬בני זוג מגבי־‬ ‫לים מאלצים את שותפיהם לפרק את המערכת‬ ‫הזוגית ולמצוא פרטנרים חלופיים‪ ,‬וכך הנזק‬ ‫עולה על התועלת‪.‬‬ ‫מדינה הדוחקת את חברי הקבוצה המוחל־‬ ‫שים לפריפריה‪ ,‬לא רק מצמצמת את סיכוייהם‬ ‫לממש את הפוטנציאל הטמון בהם‪ ,‬אלא מגבירה‬ ‫בקרבם ניכור וחוסר אמון במוסדותיה‪ ,‬ואף מעו־‬ ‫דדת אותם להפר את חוקיה‪ .‬הצעדים הנואשים‬ ‫אותם נוקטים מגבילי החירות‪ ,‬אכיפה וענישה‪,‬‬ ‫מובילים בהרבה מקרים לשלילה מוחלטת של‬ ‫חירות הפרט‪.‬‬ ‫משום כך דרושה חירות הדדית‪ ,‬מתחשבת‬ ‫יותר‪ ,‬כי היא טובה בעבורנו וטובה בעבור זו־‬ ‫לתנו‪ .‬הגיע זמן לגלות רגישות לחירות הזולת‪,‬‬ ‫בדיוק באותה מידה שאנו רגישים לחירותנו‪.‬‬ ‫עד כה הצלחנו להשתחרר מהעבדות המצרית‪.‬‬ ‫יציאת מצרים היא שלב ראשון וחשוב בתהליך‬ ‫השתחררות מעבדות‪ .‬השלב המכריע הבא הוא‬ ‫השתחררות מעבדות פנימית‪.‬‬ ‫חג פסח‪ ,‬או בשמו הסמלי חג החירות‪ ,‬הוא‬ ‫הזמן המתאים ביותר להנהיג חירות הדדית‪.‬‬ ‫משמע‪ ,‬לא רק לדאוג לחופש של עצמנו‪ ,‬אלא‬ ‫גם לחירות זולתנו‪.‬‬ ‫חוק חדש‪ :‬עדיפות ליוצאי‬ ‫אתיופיה בשירות הציבורי‬ ‫הפגנת אקדמאים יוצאי אתיופיה נגד אפליה בקבלה לעבודה‬ ‫בתפקידי ניהול ובמשרות הדורשות תואר אק־‬ ‫דמי‪ ,‬לעומת ‪ 40%‬באוכלוסייה היהודית כולה‪.‬‬ ‫עכשיו נשאר לראות האם החוק החדש מיושם‬ ‫והאם אפשר לאכוף אותו‪.‬‬ ‫‪አንዱ ሌላውን ነጻ ማውጣት‬‬ ‫‪ግለሰቦችም ጓደኛቸው ግንኙነቱን‬‬ ‫‪በማፍረስ ሌላ የሕይወት ጓደኛ‬‬ ‫‪እንዲፈልግ ያስገድዱታል ማለት ነው።‬‬ ‫‪ይህም ከጥቅሙ ጉዳቱ ያመዝናል።‬‬ ‫‪መንግሥት የገቢ ምንጫቸው ዝቅተኛ‬‬ ‫‪የሆኑ የኅብረተሰብ ክፍሎችን በኢኮኖሚ‬‬ ‫‪ወደደከሙ ከተሞች በሚልክበት ወቅት‬‬ ‫‪እነዚህ ግለሰቦች የራሳቸውን የፈጠራ‬‬ ‫‪ችሎታ ማስመስከር የማይችሉበት ደረጃ‬‬ ‫‪ከመድረሳቸው በተጨማሪ መንግሥት‬‬ ‫‪ላይ እምነት አጥተው ጥላቻና ምሬት‬‬ ‫‪በውስጣቸው አድሮ ወንጀለኛ ወደመሆን‬‬ ‫‪ይገፋፋሉ ማለት ነው። ነጻነት ገዳቢዎች‬‬ ‫‪ተስፋ በመቁረጥ የሚወስዷቸው ሕግ‬‬ ‫‪ማስከበሪያ ድርጊቶችና ቅጣቶች ጭራሽ‬‬ ‫‪የግለሰብ መብቶችን ወደመሠረዝ‬‬ ‫‪ያደርሳሉ።‬‬ ‫‪ለዚህ ነው የጋራ ፍቅርና መተሳሰብ‬‬ ‫‪ያስፈልጋል የሚባለው። ምክንያቱም‬‬ ‫‪ጥቅሙ ለሁለቱም ወገኖች ስለሆነ‬‬ ‫‪ነው። ለራሳችን የምንመኘውን መብትና‬‬ ‫‪ነጻነት ለሌላውም መመኘት ይኖርብናል።‬‬ ‫‪ከዚህ በፊት ከግብጽ የባርነት ቀንበር‬‬ ‫‪ተላቅቀናል። ከግብጽ መውጣት ከባርነት‬‬ ‫‪በመላቀቅ ሂደት የመጀመሪያው ደረጃ‬‬ ‫‪ነበር። የሚቀጥለው ወሳኙ ደረጃ ደግሞ‬‬ ‫‪ከራሳችን ውስጣዊ ሽኩቻ መላቀቅ ነው።‬‬ ‫‪የፋሲካ (“ፔሳኽ”) በዓል ወይም‬‬ ‫‪ተምሳሌታዊ በሆነው ስሙ “የነጻነት‬‬ ‫‪በዓል”፣ አንዱ ሌላውን ነጻ ለማውጣት‬‬ ‫‪በጣም ተስማሚው ጊዜ ነው።‬‬ ‫‪ትርጉሙም ለራሳችን ነጻነት መጨነቅ‬‬ ‫‪ብቻ ሳይሆን ለሌላውም ጭምር መሆን‬‬ ‫‪አለበት።‬‬ ‫‪ጓደኛቸውን በኢኮኖሚና ማኅበራዊ‬‬ ‫‪ግንኙነት ገድበው እነሱ ግን የፈለጉትን‬‬ ‫‪ማድረግ ይመርጣሉ። ነጻነቱን የተነፈገው‬‬ ‫‪ሰው ከውሃ ውስጥ አንገቱን ዘፍቀው‬‬ ‫‪የያዙት ስለሚመስለው የተቻለውን ያህል‬‬ ‫‪ጨቁኖ የያዘውን እጅ በማስለቀቅ አየር‬‬ ‫‪ለመተንፈስ ይጥራል ማለት ነው።‬‬ ‫‪መንግሥት ሆነ የመንግሥት መሥሪያ‬‬ ‫‪ቤቶች ዝቅተኛ የሆኑ የኅብረተሰብ‬‬ ‫‪ክፍሎችን መብትና ነጻነት ሲገድቡ/‬‬ ‫‪ሲገፍፉ ይታያል። አልፎ ተርፎም‬‬ ‫‪የኢኮኖሚውንና የፖለቲካውን ኃይል‬‬ ‫‪የተነፈጉ ቡድኖች ዳር አገር ላይ‬‬ ‫‪የሚወረወሩ ሲሆን ልጆቻቸውም‬‬ ‫‪የትምህርት አሰጣጣቸውና ደረጃቸው‬‬ ‫‪ዝቅተኛ በሆኑ ት/ቤቶች ውስጥ እንዲማሩ‬‬ ‫‪ይገደዳሉ ማለት ነው።‬‬ ‫‪ይህ ዝቅተኛ ኅብረተሰብም እርስ‬‬ ‫‪በርስ መፈቃቀሩ፣ መተሳሰቡና አንድነቱ‬‬ ‫‪እየተሸረሸረ ይሄዳል። ከዚህ ይባስ ብሎም‬‬ ‫‪ባህልና ወጉን የሚጠብቅለት መንፈሳዊ‬‬ ‫‪መሪ፣ ስለመብቱ የሚጨነቅለት ጠንካራ‬‬ ‫‪ፖለቲካዊ መሪ ጭምር ያጣል። ሀገሮችም‬‬ ‫‪ሆኑ ግለሰቦች የራሳቸውን መብትና‬‬ ‫‪ነፃነት ለማጠናከር በማለት የሌላውን‬‬ ‫‪መብት ሲገድቡ ወይም ሲነፍጉ ውጤቱ‬‬ ‫‪አክሳሪና ጐጂ እንደሆነ በተደጋጋሚ‬‬ ‫‪ታይቷል።‬‬ ‫‪የራሱን ፍላጐት ብቻ ለማሟላት ብሎ‬‬ ‫‪የቀረውን የንብ መንጋ ሁሉ እስረኛ‬‬ ‫‪ብሎም ፍሬ-አልባ ያደረገው አናቢ ጉዳቱ‬‬ ‫‪ለጠቅላላው የንብ መንጋ ብቻ ሳይሆን‬‬ ‫‪ለራሱም ጭምር ነው። እንደዚሁም‬‬ ‫‪የሕይወት ጓደኛቸውን የሚገድቡ‬‬ ‫‪በግርማው መንግሥቱ‬‬ ‫‪በንብ ማነብ ትንሽ ዕውቀት ያለው‬‬ ‫‪ግለሰብ መቼም ሁለት ዓይነት አናቢዎች‬‬ ‫‪እንዳሉ ሳያስተውል አይቀርም። አንደኛው‬‬ ‫‪አናቢ ከራሱ አልፎ ለሌሎች የሚያስብ‬‬ ‫‪ለራሱ አስፈላጊውን ብቻ ማር ቆርጦ‬‬ ‫‪ለንቦቹ በድርቅና በጋ ጊዜ የሚሆናቸውን‬‬ ‫‪ማር የሚተው ሲሆን፣ ሁለተኛው ደግሞ‬‬ ‫‪የራሱን ጥቅም ብቻ ለማሟላት የሚጥር፣‬‬ ‫‪በቀፎው ውስጥ የሚገኘውን ጣፋጭ ነገር‬‬ ‫‪ተስገብግቦ አሟጦ በመጨረስ ለድርቅ‬‬ ‫‪ቀን ሆነ አበቦች በሚጠወልጉበት ወቅት‬‬ ‫‪ለንቦች መጠባበቂያ ምግብ የማይተው‬‬ ‫‪ነው።‬‬ ‫‪የዚህም ውጤቱ በንብ ቀፎ ውስጥ‬‬ ‫‪ጣፋጭ ምግብ ያላቸው ንቦች ነጻ ሆነው‬‬ ‫‪በቀፎዋቸው ውስጥ ሲቀሩ፣ በቀፎዋቸው‬‬ ‫‪ውስጥ በቂ ምግብ የሌላቸው ንቦች ግን‬‬ ‫‪በሕይወት ለመቆየት የሚያስችላቸውን‬‬ ‫‪ተለዋጭ ቦታ ለማግኘት ይገደዳሉ ማለት‬‬ ‫‪ነው። ለራሱ ብቻ የሚያስበው አናቢ‬‬ ‫‪በቁስል ላይ ጨው እንደሚጨምር‬‬ ‫‪ዓይነት ሰው ነው። እሱም ንግሥቲቱን‬‬ ‫‪ንብ አጥምዶ በመያዝና ክንፏን‬‬ ‫‪በመቁረጥ ወደ ቀፎው ውስጥ‬‬ ‫‪ይወረውራታል። ምክንያቱም ንቦች‬‬ ‫‪ንግሥታቸውን ትተው ወደ ሌላ ቦታ‬‬ ‫‪ስለማይሄዱ ቀፎው ውስጥ ተቀምጠው‬‬ ‫‪ማር እንዲያመርቱ በማድረግ ጥቅሙን‬‬ ‫‪ስለሚያስከብር ነው።‬‬ ‫‪በሰው ልጆች መካከልም በተወሰነ‬‬ ‫‪ደረጃ እንደዚህ ዓይነት ሁኔታ ይከሰታል።‬‬ ‫‪ራሳቸውን ብቻ የሚወዱ ሰዎች‬‬ ‫‪ለሌሎቹ ደንታ ስለሌላቸው የሕይወት‬‬ ‫| עיתון מרכז ההיגוי של יוצאי אתיופיה במערכת החינוך | ת‪.‬ד‪ ,16252 .‬ירושלים‪ .91162 ,‬פקס‪6429746 :‬־‪ | 02‬עורך‪ :‬גרמאו מנגיסטו ‪ | 052-3828507‬עורך משנה‪ :‬ד"ר אנבסה טפרה‪ ,‬אחראי על התרגומים‪ ,‬טל' ‪050-6289338‬‬ ‫| חברי מערכת‪ :‬דוד מהרט‪ ,‬רחל אלמיהו־שמעון | ‪ | E-mail: [email protected] | የአማርኛ ትርጉም:ዶ/ር አንበሴ ተፈራ | የትግርኛ ትርጉም: ላኣከብርሃን ይስሐቅ‬אתר מרכז ההיגוי‪www.mercaz-higui.org.il :‬‬ ‫| יוצא לאור בחסות ידיעותיכון ‪ -‬המערכת לעיתוני תלמידים וסטודנטים מבית ידיעות אחרונות | רחוב מוזס ‪ ,2‬תל אביב‪ ,‬טלפון ‪ | www.yedtichon.co.il | e-mail: [email protected] | 03-6082524‬ידיעותיכון גם ב־‬ ‫| גרפיקה‪ :‬שרית סטמקר | עורך ראשי‪ :‬יהודה יערי‬ ‫אפריל ‪ | 2011‬ידיעות נגט | ‪0‬‬ ‫מרכז ההיגוי‬ ‫והגדתם לבניכם‬ ‫‪የፋሲካን ታሪክ ለልጆቻችሁ አውሩ‬‬ ‫איננו צריכים לדמיין את יציאת מצרים‪ ,‬אלא לשחזר איך הלכנו במדבר מאתיופיה לסודן >>>‬ ‫החיבור למורשת מעשיר‪ ,‬מחזק ופותח ערוץ תקשורת בין הורים לילדים‬ ‫‪የግድ ከግብጽ መውጣታችንን በምናባችን ማየት አያስፈልገንም። ይልቅስ ከኢትዮጵያ ወደ ሱዳን እንዴት አድርገን እንደሄድን ማሰላሰል‬‬ ‫‪እንችላለን <<< ከባህላችን ጋር መቆራኘት ያበለጽገናል፤ እንደዚሁም በወላጆችና ልጆች መካከልም የግንኙነት መድረክ ይፈጥራል።‬‬ ‫מאת דוד מהרט‬ ‫בליל הסדר הבא עלינו‬ ‫לטובה כולנו נסב סביב‬ ‫השולחן ונספר על הע־‬ ‫בדות של בני ישראל‬ ‫במצרים ועל נס יציאת מצרים‪.‬‬ ‫ליל הסדר הוא לילה מרובה במצ־‬ ‫וות‪ .‬בין שלל המצוות שאנו מחויבים‬ ‫לקיים יש שתיים מיוחדות‪ ,‬שעליהן‬ ‫אני רוצה לדבר‪.‬‬ ‫ראשית‪ ,‬החובה לראות את עצ־‬ ‫מנו כאילו בעצמנו יצאנו ממצרים‪.‬‬ ‫זוהי מצווה מורכבת‪ ,‬משום שאדם‬ ‫נדרש להרגיש אירוע שקרה לפני‬ ‫אלפי שנים כאילו שקרה עתה‪ .‬דבר‬ ‫זה אפשר להרגיש רק ברמה רוחנית‪,‬‬ ‫וזאת על ידי כך שנרבה בסיפור‬ ‫יצאת מצרים‪.‬‬ ‫במקרה שלנו‪ ,‬בני הקהילה‪ ,‬נראה‬ ‫שזוהי משימה יחסית קלה יותר‪,‬‬ ‫בעיקר עבור אלה שעשו את המסע‬ ‫הרגלי מאתיופיה לסודן בדרכם‬ ‫לציון‪ .‬איננו צריכים לדמיין את‬ ‫יציאת מצרים‪ ,‬אלא לשחזר איך‬ ‫יצאנו מבתינו בחופזה‪ ,‬הלכנו ברגל‬ ‫במדבר שבין אתיופיה לסודן‪ ,‬לזכור‬ ‫את תלאות הדרך וקשיי המדבר‪.‬‬ ‫המצווה השנייה "והגדת לבנך"‪-‬‬ ‫מחייבת את ההורים לספר לילדים‬ ‫את סיפור יציאת מצרים‪ .‬כך ההורים‬ ‫מעבירים את מורשתם מדור לדור‪.‬‬ ‫לצד הסיפור של יציאת מצרים‬ ‫יש צורך לספר לילדינו את סיפור‬ ‫המסע של ההורים‪ ,‬על הסבל שע־‬ ‫ברו ועל כוחם הרוחני והפיזי‪ .‬על‬ ‫גבורתם‪ ,‬על כך שלא חיכו שמישהו‬ ‫יבוא לגאול אתם‪ ,‬אלא יזמו בעצמכם‬ ‫את הגאולה‪ .‬הדבקות שלהם באלו־‬ ‫קי ישראל‪ ,‬התקווה‪ ,‬החזון והאמונה‬ ‫שהביאו אותנו לציון ירושלים‪ .‬אתם‬ ‫ההורים יכולים להעביר‬ ‫לדור הצעיר את המורשת‬ ‫החשובה של הקהילה‪.‬‬ ‫אני מודע לכך שיתכן‬ ‫ויהיו ילדים שלא יקשיבו‪.‬‬ ‫גם על המצב הזה נותנת‬ ‫ההגדה מענה‪ .‬מסופר על‬ ‫ארבעה בנים‪ ,‬שהם ארב־‬ ‫עה טיפוסים המייצגים את‬ ‫עם ישראל‪ :‬חכם‪ ,‬רשע‪ ,‬תם‬ ‫ואחד שאינו יודע לשאול‪.‬‬ ‫בדור שלנו יש לא מעט‬ ‫שאינם יודעים לשאול או‬ ‫שאינם רוצים לדעת‪ .‬אצל‬ ‫אלה במיוחד צריך לעודד‬ ‫את יצר הסקרנות ולהביא אותם‬ ‫לשאול שאלות‪ ,‬כי אם לא ישאלו‬ ‫הרי לעולם לא יידעו מה הוריהם‬ ‫עברו‪ ,‬ולכן גם לא יידעו להעביר זאת‬ ‫לדור הבא‪.‬‬ ‫אנחנו במרכז ההיגוי‪ ,‬כאירגון‬ ‫העוסק בחינוך‪ ,‬מאמינים ששמירת‬ ‫המסורת וטיפוחה הוא דבר חשוב‬ ‫היכול לסייע לבני הדור הצעיר‬ ‫לבנות לעצמם זהות ברורה ודימוי‬ ‫עצמי חיובי‪ .‬אנו מפעילים מגוון תו־‬ ‫כניות‪ ,‬וביניהן תוכנית "טיפוח מור־‬ ‫שת" ו"הקשר הבין־דורי"‪.‬‬ ‫במסגרת זו חושפים את הדור הצ־‬ ‫עיר למורשתה הנפלאה של הקהילה‪.‬‬ ‫הורים מספרים לילדים על עברה‬ ‫של הקהילה באתיופיה‪ ,‬ההיסטוריה‬ ‫והחיים שם‪ .‬אחרי כל פעולה כזו‬ ‫הילדים יוצאים עשירים בדעת ומ־‬ ‫חוזקים‪ .‬המפגש פותח ערוץ לשיח‬ ‫בין הורים לילדים‪ ,‬שיכול להוביל‬ ‫לעוד הרבה דברים טובים‪.‬‬ ‫בהזדמנות זו אני מאחל לכם חג‬ ‫אביב שמח‪.‬‬ ‫הכותב הוא מנהל מרכז ההיגוי‬ ‫של יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫‪ለዚህም የፋሲካ ታሪክ‬‬ ‫‪(“ሃጋዳ”) መፍትሔ አለው።‬‬ ‫‪ታሪኩ የሚያወራው ስለአራት‬‬ ‫‪ልጆች ሲሆን አራቱም‬‬ ‫‪እስራኤልን የሚወክሉ‬‬ ‫‪የተለያዩ ገጸ-ባሕሪያት‬‬ ‫‪ናቸው። እነዚህም፡- ብልጥ፣‬‬ ‫‪ተንኰለኛ፣ ሞኝና መጠየቅ‬‬ ‫‪የማያውቁ ልጅ ናቸው።‬‬ ‫‪በእኛ ትውልድ ብዙ መጠየቅ‬‬ ‫‪የማይችሉ ወይም ማወቅ‬‬ ‫‪የማይፈልጉ አሉ። በእነዚህ‬‬ ‫‪ዘንድ የማወቅ ፍላጐታቸውን‬‬ ‫‪ማነሣሣት ያስፈልጋል።‬‬ ‫‪ምክንያቱም የማይጠይቁ‬‬ ‫‪ከሆነ ወላጆቻቸው ምን እንዳሳለፉ ስለማያውቁ‬‬ ‫‪እራሳቸውም ቢሆኑ ለወደፊቱ ትውልድ‬‬ ‫‪ሊያስተላልፉት የሚችሉት ትምህርት ስለማይኖር‬‬ ‫‪ነው።‬‬ ‫‪እኛ በትምህርታዊ ሥራዎች ላይ ባተኰረው‬‬ ‫‪በ“መርካዝ ሃሒጉይ” ውስጥ የምንሠራ ሠራተኞች‬‬ ‫‪ባህልን መንከባከብ ወጣቱ ትውልድ በራስ‬‬ ‫‪የመተማመን ስሜትን እንዲገነባ ያስችለዋል የሚል‬‬ ‫‪እምነት አለን። ለዚህም ተግባር ሲባል የተለያዩ‬‬ ‫‪ፕሮግራሞችን እናንቀሳቅሳለን። ከእነሱም ውስጥ‬‬ ‫‪የባህል እንክብካቤ (“ቲፑዋኽ ሞረሸት”) እና‬‬ ‫‪ትውልዳዊ ትስስር (“ሄክሸር ሃቤን-ዶሪ”) ሊጠቀሱ‬‬ ‫‪ይችላሉ።‬‬ ‫‪በእነዚህ ፕሮግራሞች አማካይነት ወጣቱን‬‬ ‫‪ድንቅ የኅብረተሰባችንን ባህል እንዲገነዝብ‬‬ ‫‪እናደርጋለን። ወላጆች ኅብረተሰባችን በኢትዮጵያ‬‬ ‫‪ስለነበረው ኑሮ ለልጆቻቸው ይተርካሉ። ልጆችም‬‬ ‫‪ከዚህ ትረካ የተጠናከረ ዕውቀት ይዘው ነው‬‬ ‫‪የሚወጡት። ይህ ግንኙነት በወላጆችና ልጆች‬‬ ‫‪መካከል የውይይት መድረክን በመፍጠር‬‬ ‫‪ወደሌሎች ጥሩ ነገሮች ሊያመራ ይችላል።‬‬ ‫‪በዚህም አጋጣሚም መልካም የ“ፔሳኽ” በዓል‬‬ ‫‪እመኝላችኋለሁ።‬‬ ‫‪የዚህ ጽሑፍ አቅራቢ የ“መርካዝ ሃሒጉይ” ዋና‬‬ ‫‪ሥራ አስኪያጅ ነው።‬‬ ‫‪በዳቪድ ምህረት‬‬ ‫‬ ‫‪በመጪው “ሴዴር” ምሽት በጠረጴዛ‬‬ ‫‪ዙሪያ ቁጭ ብለን የእስራኤል ልጆች በግብጽ‬‬ ‫‪ስላሳለፉት የባርነት ኑሮና ከግብጽ ስለመውጣት‬‬ ‫‪ተአምር እንተርክላቸዋለን። መፈጸም ካለብን ስፍር‬‬ ‫‪ቁጥር ከሌላቸው ትእዛዛት (“ሚጽቮት”) መካከል‬‬ ‫‪ሁለት ልዩ ስለሆኑት መናገር እፈልጋለሁ።‬‬ ‫‪መጀመሪያ ራሳችንን ከግብጽ እንደወጣን‬‬ ‫‪አድርገን የመመልከት ግዴታ አለብን። ይህ‬‬ ‫‪የተወሳሰበ ትእዛዝ (“ሚጽቫ”) ነው። ምክንያቱም‬‬ ‫‪ከብዙ ሺህ ዓመታት በፊት የተፈጸመን ድርጊት‬‬ ‫‪ልክ አሁን እንደተፈጸመ ድርጊት አድርገን ማየት‬‬ ‫‪ስላለብን ነው። እኛን በተመለከተ በተለይም‬‬ ‫‪ወደ ሱዳን በእግር ተጉዘው ወደ ተስፋይቱ‬‬ ‫‪የጽዮን ምድር ለዘለቁት ይህ ቀላል ተግባር‬‬ ‫‪መስሎ ሊታየን ይችል ይሆናል።‬‬ ‫‬ ‫‬ ‫‪ከግብጽ መውጣትን የግድ በምናባችን‬‬ ‫‪ማየት የለብንም። የእኛ ከኢትዮጵያ ወጥቶ‬‬ ‫‪በሱዳን አድርጐ መምጣት ከግብጽ ከመውጣት‬‬ ‫‪ይወዳደራል እንጂ አያንስም። ይልቅስ እንዴት‬‬ ‫‪ከቤታችን በችኰላ እንደወጣን፣ በሱዳንና‬‬ ‫‪ኢትዮጵያ መካከል ያለውን በረሃ እንዴት በእግር‬‬ ‫‪እንዳቋረጥን፣ በየመንገዱ ላይ የደረሱብንን የተለያዩ‬‬ ‫‪ውጣ ውረዶችንና የበረሃውን ችግሮች ማስታወሱ‬‬ ‫‪በቂ ናቸው።‬‬ ‫‪ሁለተኛውና “ለልጅህ ንገረው” የሚለው‬‬ ‫‪ትእዛዝ ወላጆች ከግብጽ የመውጣትን ታሪክ‬‬ ‫‪ለልጆቻቸው እንዲተርኩ ያስገድዳል። በዚህም‬‬ ‫‪ዓይነት ወላጆች ባህላቸውን ከትውልድ ወደ‬‬ ‫‪ትውልድ ያስተላልፋሉ። ከግብጽ መውጣት‬‬ ‫‪ታሪክ ጐን ወላጆች ለልጆቻቸው ስለሱዳን‬‬ ‫‪ጉዞዋቸው አስቸጋሪ ሁኔታዎች፣ ስላሳለፉት ስቃይ፣‬‬ ‫‪ስለመንፈሳዊና አካላዊ ጥንካሬያቸው፣ ወዘተ.‬‬ ‫‪መተረክ አለባቸው። ስለጀግንነታቸው፣ የሆነ ኃይል‬‬ ‫‪መጥቶ ነጻ እንዲያወጣቸው ስላለመጠበቃቸው‬‬ ‫‪መናገር አለባቸው። የእነሱ በእስራኤል አምላክ‬‬ ‫‪መተማመናቸው፣ ተስፋቸውና ጽኑ እምነታቸው‬‬ ‫‪ነው ወደ ጽዮን ኢየሩሳሌም እንድንደርስ ያደረገን።‬‬ ‫‪ልጆች ታሪኩን ለማዳመጥ ትዕግሥት‬‬ ‫‪ላይኖራቸው እንደሚችል የእኔ ግምት ነው።‬‬ ‫פריחה תרבותית באביב‬ ‫‪በጸደይ ወራት የባህል ማበብ‬‬ ‫פסטיבל אבבה לתרבות ואמנות אתיופית נערך ב־‪ 12‬ישובים בארץ >>>‬ ‫בנוסף למופעים‪ ,‬בנתניה אפילו הקימו כפר אתיופי משוחזר‬ ‫מאת אליאס מהרי‬ ‫פסטיבל אבבה נערך בחודשיים האחרו־‬ ‫נים ברחבי הארץ והציג בפני יוצאי אתיופיה‬ ‫והקהל הרחב מגוון מופעים ותערוכות של בני‬ ‫הקהילה‪.‬‬ ‫מופעי מוזיקה‪ ,‬תיאטרון ומחול‪ ,‬תערוכות של‬ ‫אמנים מקומיים‪ ,‬מכירת מטעמי העדה‪ ,‬תצוגות‬ ‫לבוש מסורתי ואפילו שיחזור של כפר יהודי בא־‬ ‫תיופיה – אלה כמה מהאירועים‪.‬‬ ‫לפסטיבל מטרה כפולה‪ :‬לחשוף את התר־‬ ‫בות שלנו בפני החברה הכללית‪ ,‬ולעורר גאווה‬ ‫בקהילה על התרבות העשירה שהיתה לנו בא־‬ ‫תיופיה ויש לנו היום בישראל‪.‬‬ ‫הפסטיבל נערך באווירה אביבית עליזה (אבבה‬ ‫באמהרית‪ :‬פריחה) בישובים‪ :‬נתניה‪ ,‬באר שבע‪,‬‬ ‫קרית גת‪ ,‬אשדוד‪ ,‬קרית מלאכי‪ ,‬בית שמש‪ ,‬רמלה‪,‬‬ ‫אור יהודה‪ ,‬כפר יונה‪ ,‬חדרה‪ ,‬טירת כרמל‪ ,‬עפו־‬ ‫לה‪.‬‬ ‫בין המופעים שהתקיימו אצלנו בנתניה‪ :‬מופע‬ ‫הסטנד־אפ "תמימות" של שמואל ברו‪ ,‬ההצגה‬ ‫"מר גטו" מאת יוסי ואסה‪ ,‬ההצגה "יחיד במינו"‬ ‫מאת שי בן עטר ויוסי ואסה‪" ,‬יחסים או כעסים"‬ ‫‪ -‬קומדיה בהשתתפות שי פרדו וסקאי גטה‪ .‬כ־‬ ‫שי פרדו וסקאי גטה ב”יחסים או כעסים”‬ ‫‪ 2,000‬איש צפו במופעים‬ ‫השונים‪.‬‬ ‫כניסה לכפר אתיופי בפסטיבל בנתניה | צילומים‪ :‬רן כהן‬ ‫כמו כן הוקם כפר אתיופי‬ ‫משוחזר‪ ,‬כולל בתי מגורים‬ ‫צעירים‪ ,‬אפיית אינג'ירה‪ ,‬קפה בונה‪ ,‬תערוכת‬ ‫ובית כנסת‪ ,‬עם סיפורי מורשת על ידי מדריכים‬ ‫תלבושות‪ ,‬תצוגת כלים מסורתיים ויריד אוכל‪.‬‬ ‫חשוב לנו מאוד שהפסטיבל לא יישאר הפנינג‬ ‫חד־פעמי‪ ,‬אלא מסורת קבועה‪ .‬לשם כך נרתמו‬ ‫גורמים שונים בעיר‪ ,‬שכולם לקחו חלק בהפקה‪:‬‬ ‫העירייה‪ ,‬היכל התרבות‪ ,‬המתנ"ס ומוקד הקלי־‬ ‫טה‪ .‬הכפר המשוחזר הוקם על ידי מתנ"ס "קפה‬ ‫לנוער" בקרית נורדאו ופרויקט שיקום שכונות‪,‬‬ ‫בסיוע תכנית החומש‪ .‬בעבודות הבנייה השתתפו‬ ‫הורים ובני נוער מהקהילה‪.‬‬ ‫נקווה שהפסטיבל יעזור לצמצם את הבורות של‬ ‫החברה הישראלית לתרבות הייחודית של יהודי‬ ‫אתיופיה‪ ,‬וגם אנחנו‪ ,‬בני הקהילה הצעירים והבוג־‬ ‫רים‪ ,‬נחזק את הגאווה במורשת ובתרבות שלנו‪.‬‬ ‫בני הנוער וההורים הקימו כפר משוחזר‬ ‫הכותב הוא מנהל מוקד הקליטה בנתניה‪.‬‬ ‫‪ | 0‬ידיעות נגט | אפריל ‪2011‬‬ ‫קיבוץ גלויות‬ ‫בכיתת האולפן‬ ‫תלמידים עולים מ‪ 18-‬מדינות לומדים יחד באולפן בירושלים >>>‬ ‫המפגש מעשיר את כל הצדדים‬ ‫תלמידים עולים חדשים ממרכז‬ ‫הקליטה במבשרת ציון לומדים‬ ‫בירושלים יחד עם עולים ממדינות‬ ‫שונות בעולם‪.‬‬ ‫מה שנראה כדבר מתבקש‪ ,‬לא היה‬ ‫מקובל עד היום‪ .‬בעבר עולי אתיופיה בכל הארץ‬ ‫שובצו ללימודים בבתי ספר בסביבת מרכז הקלי־‬ ‫טה‪ ,‬בכיתות קלט נפרדות‪ ,‬שמיועדות רק לעולים‬ ‫חדשים מאתיופיה‪.‬‬ ‫מנהלת האגף לקליטת תלמידים עולים‪ ,‬מאיה‬ ‫שריר‪ ,‬יזמה את המהלך לשילוב בין העולים מה־‬ ‫מדינות השונות‪ ,‬במטרה שהמפגש יעשיר את כל‬ ‫הצדדים‪.‬‬ ‫"כך מקדמים את השתלבותם הלימודית והח־‬ ‫ברתית של העולים כבר בצעדיהם הראשונים‬ ‫בארץ"‪ ,‬הסבירה שריר‪" .‬התלמידים מהמדי־‬ ‫נות השונות מרוויחים המון מהמפגש המשותף‬ ‫ומההזדמנות להכיר פנים שונות בחברה היש־‬ ‫ראלית"‪.‬‬ ‫יעל שלום‪ ,‬מנהלת האולפן לעולים בירוש־‬ ‫לים‪ ,‬מספרת‪" :‬קיבלנו את עולי אתיופיה לפני‬ ‫מספר שבועות‪ ,‬והשאיפה היא לשלב אותם בכל‬ ‫הפעילויות – טיולים‪ ,‬פעילות חברתית ובשיעו־‬ ‫רים הלימודיים‪ ,‬בהתאם לידיעת השפה העברית‬ ‫וההתאמות הנדרשות בתכנית הלימודים"‪.‬‬ ‫באולפן לומדים עולים מ־‪ 18‬מדינות שונ‬ ‫נות‪ ,‬ביניהן ארה"ב‪ ,‬רומניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬איטליה‪,‬‬ ‫צ'כיה‪ ,‬אורוגוואי ועוד‪ .‬לדברי שלום‪ ,‬אין שום‬ ‫סיבה לבודד את יוצאי אתיופיה‪" .‬יש ביניהם‬ ‫תלמידים טובים יותר וטובים פחות‪ ,‬כמו בכל‬ ‫לומדים ביחד באולפן‬ ‫חברה אחרת‪ .‬לילדים הצעירים‪ ,‬שלא היו קודם‬ ‫לכן במסגרת בית ספרית‪ ,‬אנחנו נותנים מענה‬ ‫מיוחד"‪.‬‬ ‫צוות בית הספר אומנם לא כולל מורים דוברי‬ ‫אמהרית‪ ,‬אבל גם את מרבית השפות האחרות‬ ‫הצוות אינו יודע‪ .‬לומדים בעברית‪ ,‬וקשה להאמין‬ ‫באיזו מהירות הילדים קולטים את השפה‪ .‬מעבר‬ ‫ללימודי העברית‪ ,‬בית הספר שם דגש מיוחד על‬ ‫‪“ኪቡጽ ጋሉዮት” በዕብራይስጥ‬‬ ‫‪መማሪያ ክፍሎች‬‬ ‫‪አዲስ ገቢዎች ጋር ተቀላቅለው ቢማሩ ሁሉም‬‬ ‫‪ተጠቃሚ ይሆናል” የሚል አስተያየት ስላላት‬‬ ‫‪ለየት ያለ ፕሮግራም ጀምራለች።‬‬ ‫‪አዲስ ገቢዎች ወደ እስራኤል ከመጡበት‬‬ ‫‪ጊዜ ጀምሮ ከሌላ ሀገር ከመጡ አዲስ ገቢዎች‬‬ ‫‪ጋር ተቀላቅለው ቢማሩ በእስራኤል ኅብረተሰብ‬‬ ‫‪ውስጥ በቀላሉ ለመቀላቀል ከመቻላቸው‬‬ ‫‪በተጨማሪ ቋንቋንም ቶሎ ይይዛል። ከዚህ‬‬ ‫‪በተጨማሪም ኡሉም ከየሐገሩ ይዞት የመጣውን‬‬ ‫‪ልምድና ወግ ለሌላው ቢያስተዋውቅ በቀላሉ‬‬ ‫‪የእስራኤል ሕዝቦችን ስብስብ ለማወቅ ይችላል‬‬ ‫‪ማለት ነው።‬‬ ‫טיול משותף להר אדר‬ ‫חיזוק הזהות היהודית והישראלית של העולים‪,‬‬ ‫כדי לסייע בהשתלבות בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫התלמידים העולים הבוגרים יותר‪ ,‬שכבר שו־‬ ‫לטים בעברית‪ ,‬משמשים חונכים לעולים מא־‬ ‫תיופיה‪" .‬אתמול‪ ,‬למשל‪ ,‬ראיתי מחזה מרגש‪ ,‬אבל‬ ‫לא יוצא דופן אצלנו‪ :‬ילד בכיתה ג' רץ לחונכת‬ ‫בוגרת מארה"ב ומחבק אותה באהבה"‪ ,‬מספרת‬ ‫המנהלת‪.‬‬ ‫‬ ‫‪ኢየሩሳሌም ሜቫሰረት_ጽዮን በሚገኘው‬‬ ‫‪የአዲስ ገቢዎች ማስተናገጃ ቦታ ከተለያዩ‬‬ ‫‪ሀገራት የመጡ አዲስ ገቢዎች የዕብራይስጥ‬‬ ‫‪ቋንቋ በአንድ ክፍል ውስጥ ይማራሉ።‬‬ ‫‪እስካሁን ድረስ ከኢትዮጵያ የመጡ አዲስ‬‬ ‫‪ገቢዎች እስራኤል ሲደርሱ አብራይስጥ ቋንቋ‬‬ ‫‪የሚማሩት ለእነሱ ብቻ ተብሎ በተዘጋጀ‬‬ ‫‪የመማሪያ ክፍሎች ውስጥ ነበር። እንዲህ መሆን‬‬ ‫‪ግን አልነበረበትም ነበር።‬‬ ‫‪የአዲስ ገቢዎች የትምህርት ሥልጠና ክፍል‬‬ ‫‪ኃላፊ ወ/ሮ ማያ ሻሪር ግን “ከኢትዮጵያ‬‬ ‫‪የመጡ አዲስ ገቢዎች ከሌላ ሀገር ከመጡ‬‬ ‫לא לסמים ולאלכוהול – גם באמהרית‬ ‫‪እምቢ ለአደንዛዥ ዕጾችና ለአልኰል‬‬ ‫הרשות למלחמה בסמים ואלכוהול משקיעה מאמצי הסברה מיוחדים בקהילה >>> בתשעה ישובים נערכות‬ ‫סדנאות להורים‪ ,‬לאנשי מקצוע ולנוער ע"י רכזי מניעה יוצאי אתיופיה‬ ‫‪*የአደንዛዥ ዕጾችና አልኰል መከላከያ ባለሥልጣን ለኢትዮጵያውያን ይሁዲዎች ልዩ ማብራሪያዎችን አዘጋጅቷል‬‬ ‫‪*በ9 ከተሞች ለወላጆች፣ ለባለሙያዎችና ለወጣቶች በኢትዮጵያውያን የመከላከያ ሠራተኞች ትምህርቶች ይሰጣሉ‬‬ ‫מאת ווגאי טבג'ה‬ ‫צריכת האלכוהול והסמים בקרב‬ ‫בני נוער יוצאי אתיופיה היא‬ ‫תופעה מדאיגה ביותר‪ .‬מאמץ‬ ‫מיוחד מוקדש לקהילה‪ ,‬במטרה‬ ‫להסביר את הנזק הרב‪.‬‬ ‫כיום יש ברשות למלחמה בסמים ואלכוהול‬ ‫רכזי מניעה יוצאי אתיופיה בתשע ערים‪ :‬באר‬ ‫שבע‪ ,‬קרית גת‪ ,‬רחובות‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אשקלון‪ ,‬רא־‬ ‫שון לציון‪ ,‬חדרה‪ ,‬חיפה ועפולה‪ .‬בקרוב תתחיל‬ ‫פעילות גם בנתניה ובלוד‪ .‬סדנאות להורים ול־‬ ‫נוער‪ ,‬שנערכות בישובים אלה‪ ,‬מעבירות מסר‬ ‫ששולל שימוש בסמים ובאלכוהול גם בתא‬ ‫המשפחתי וגם מחוץ לבית‪.‬‬ ‫ההסברה בקרב הקהילה חייבת להתחשב בת־‬ ‫רבות‪ ,‬בערכים ובשפה‪ .‬מרבית סדנאות ההורים‬ ‫מתקיימות בשפה האמהרית‪ .‬התכנים לא מת־‬ ‫מקדים רק בסמים ואלכוהול‪ ,‬אלא גם בנושאים‬ ‫שקשורים להשתלבות בארץ וקבלת הערכים‬ ‫המקובלים בחברה הישראלית‪.‬‬ ‫אנחנו נתקלים בקרב ההורים בתחושת יאוש‪,‬‬ ‫צריכת אלכוהול מתגברת‪ ,‬במיוחד כאשר תל־‬ ‫מידי הפנימיות חוזרים הביתה ופורקים כל עול‪.‬‬ ‫מטרת הסדנאות לנוער לחשוף את המש־‬ ‫תתפים לסכנה שבשימוש באלכוהול ובסמים‬ ‫ולחזק את יכולתם להתמודד עם לחצים חב־‬ ‫רתיים שליליים‪.‬‬ ‫למרות עבודת ההסברה המאומצת של הר־‬ ‫שות ושל גופים נוספים‪ ,‬המצב בשטח רחוק‬ ‫מלהיות טוב‪ .‬על פי מחקר שנערך ב־‪,2003‬‬ ‫‪ 45%‬מבני הנוער העולים מאתיופיה‪ ,‬שהתנתקו‬ ‫ממסגרת הלימודים‪ ,‬משתמשים בסמים‪84% .‬‬ ‫מהם צורכים אלכוהול‪.‬‬ ‫שגורמת להם להסיר מעצמם אחריות לחינוך‬ ‫ילדיהם‪ .‬הם אומרים לנו‪" :‬תלמדו את הילדים‬ ‫שלנו שיפנימו את הסכנות שבשימוש באל־‬ ‫כוהול וסמים‪ ,‬אנחנו לא מצליחים לדבר איתם‬ ‫והם לא מקשיבים לנו"‪ .‬רבים מההורים משת־‬ ‫משים בעצמם באלכוהול‪ ,‬ובכך נותנים דוגמה‬ ‫שלילית לילדיהם‪.‬‬ ‫השאיפה היא לחזק את ההורים‪ ,‬להדגיש את‬ ‫חשיבות המעורבות שלהם בחיי ילדיהם ולתת‬ ‫להם כלים להתמודד עם האתגרים החינוכיים‬ ‫שניצבים בפניהם‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬מדובר כמעט‬ ‫רק באימהות‪ ,‬משום שהאבות בדרך כלל לא‬ ‫מגיעים לסדנאות‪.‬‬ ‫קצוע בבאר שבע‬ ‫בין בני הנו־‬ ‫יום עיון לאנשי מ‬ ‫ער‪ ,‬רבים חווים‬ ‫תחושה קשה של‬ ‫חוסר אונים‪ .‬הם‬ ‫לא רואים בהוריהם‬ ‫דמות סמכותית‪,‬‬ ‫והולכים אחרי גו־‬ ‫רמים שליליים בח־‬ ‫ברה‪ .‬בסופי השבוע‬ ‫הנתונים גבוהים ביחס לאוכלוסייה הכללית‪.‬‬ ‫‪ 20%‬מבני הנוער המנותקים ילידי הארץ משת‬ ‫תמשים בסמים‪ ,‬ו־‪ 61%‬מהם צורכים אלכוהול‪.‬‬ ‫בין בני הנוער הלומדים שעלו מאתיופיה ‪20%‬‬ ‫משתמשים בסמים ו־‪ 60%‬שותים אלכוהול‪.‬‬ ‫נקווה שהתכניות הנערכות כיום יביאו לשי־‬ ‫נוי‪ ,‬ומחקרים עתידיים יציגו מספרים הרבה‬ ‫יותר נמוכים של משתמשי סמים ואלכוהול‪.‬‬ ‫הכותבת היא מנחה ארצית ליוצאי‬ ‫אתיופיה ברשות למלחמה בסמים ואל־‬ ‫כוהול‪.‬‬ ‫סדנא לסיירת‬ ‫ההורים באשקלון‬ 0 | ‫ | ידיעות נגט‬2011 ‫אפריל‬ ‫האם המדינה‬ ?‫ערוכה לקליטת העולים‬ ‫ ולא ברור מהיכן‬,‫ הרווחה והחינוך‬,‫דרושים מאות מיליוני שקלים למשרדי הקליטה‬ ‫יבוא התקציב >>> במרכזי הקליטה חוששים ממחסור במיטות‬ ‫ חשש למחסור במיטות‬.‫הכניסה למרכז הקליטה במבשרת ציון‬ .‫מבלי שידעו לאן הם נוסעים‬ ‫ ולמרות כל הק־‬,‫צ'קול השתתף בדיון של ועדת הקליטה בכנסת‬ ‫ "אני לא יכול לתאר‬:‫ העביר לנוכחים מסר אופטימי מרגש‬,‫שיים‬ ‫ ההבדל הוא שמיים וארץ בין מה‬.‫במילים את השמחה שיש לי בבטן‬ ‫ דיברתי עם בני המשפחה‬.‫ לעומת מה שהיה לי שם‬,‫שמצאתי פה‬ ‫ 'גם אתם תזכו‬:‫ והבטחתי להם דבר אחד‬,‫שלי שנשארו באתיופיה‬ ."‫להגיע לישראל‬ ‫ לצורך‬,‫משרד הבריאות מפעיל תחנת טיפת חלב באדיס־אבבה‬ ‫ מנהלת שירותי ההצלה במש־‬,‫ לדברי מירי כהן‬.‫בדיקות וחיסונים‬ ‫ בימים אלה נשקלת‬.‫ התחנה ערוכה לתת מענה לכלל העולים‬,‫רד‬ .‫ בתיאום עם הסוכנות והג'וינט‬,‫האפשרות להעביר אותה לגונדר‬ ‫ עולים במערכת‬8,000 ‫משרד החינוך מדווח שעלות הקליטה של‬ ‫ משרד הרווחה מעריך שהתק‬.'‫ מיליון ש‬240‫החינוך עומדת על כ־‬ ‫ אין‬,‫ ולדברי הנציגה אפרת שרעבי‬,'‫ מיליון ש‬90 ‫קציב הדרוש הוא‬ .‫במסגרת הקיימת תקציב וכוח אדם למטרה זו‬ ‫בימים אלה הסוכנות היהודית מקבלת על עצמה את האחריות‬ ‫לכלל הפעילות בגונדר מידי ארגון צפון אמריקה למען יהודי‬ ‫ תקציב הסוכנות‬.‫ כולל הפעלת בית הספר ומרכז הזנה‬,‫אתיופיה‬ ‫ מהסוכנות נמסר שעד כה נבדקה‬.'‫ מיליון ש‬30‫לצורך זה הוא כ־‬ .‫ מהממתינים לעלייה‬3,000 ‫הזכאות של‬ ‫ רק עבור‬,‫ בתי אב שמועמדים לעלייה‬1,800 ‫מתברר שמתוך‬ .‫ שהיא תנאי לאישור הזכאות‬,‫ הוגשה בקשת עלייה בישראל‬800 ‫ נשקלת הארכה‬,‫במטרה לא לפסול אף משפחה בגלל ההליך הטכני‬ .‫בפרק הזמן המיועד להגשת הבקשות‬ ‫ עולה חדש שמתגורר כיום במרכז הק־‬,‫סיפורו של סמין צ'קול‬ ‫ חושף את ההתמודדות הלא פשוטה שניצבת‬,‫ליטה במבשרת ציון‬ ‫ אבל‬,‫ הוא הגיע ארצה עם אשתו ושלושה מילדיו‬.‫בפני העולים‬ .‫אבבה וממתינה לתורה לעלות‬-‫בת נוספת עדיין נמצאת באדיס‬ ,‫משדה התעופה נלקחה המשפחה למרכז הקליטה במבשרת ציון‬ ሀገሪቷ አዲስ ገቢዎችን ተቀብላ ለማስተናገድ ዝግጁ ናት ወይ? ከኢትዮጵያ ለሚመጡ አዲስ ገቢዎች ተዋኅዶ፣ ማኅበራዊ ጉዳዮችና ትምህርት በመቶዎች ሚሊዮን የሚቆጠር ሼቄል ያስፈልጋል። ይህ ሁሉ ገንዘብ ግን ከየት እንደሚገኝ የታወቀ ነገር የለም። ከ5 ወር በፊት ነበር መንግሥት በኢትዮጵያ የቀሩትን ይሁዳውያን በሙሉ ወደ እስራኤል እንዲመጡ የወሰነው። ኧረ ለመሆኑ እነዚህን አዲስ ገቢዎች ለማስተናገድ የተለያዩ የመንግሥት መሥሪያ ቤቶች ተዘጋጅተዋል? በገንዘብ ሚኒስቴር ሥራ አስኪያጅ የሚመራው የተለያዩ መሥሪያ ቤቶች ኃላፊዎች ለተለያዩ ችግሮች መፍትሔ ለመስጠት ከ3 ወር በፊት ሪፖርት ማቅረብ ነበረባቸው። የአዲስ ገቢዎች መሥሪያ ቤት ምክትል ዋና ሥራ አስኪያጅ ሃኖኽ ጻሚር ሲናገሩ “ከየመርካዝ ቅሊጣው ያሉ አዲስ ገቢዎች የራሳቸውን ቋሚ መኖሪያ ቤት ገዝተው ቶሎ እንዲወጡ መፍትሔ ካልተገኘ ወደፊት አዲስ ገቢዎችን ተቀብለን የምናስተናግድበት የቦታ እጥረት ይኖራል” ብለዋል። በጤና ጥበቃ ሚኒስቴር የሕይወት አድን አገልግሎት ሰጪ ክፍል ኃላፊ የሆኑት ሜሪ ኮሄን እንደዚህ በማለት ያስረዳሉ። “አዲስ አበባ የሚገኘው ‘ቲፓት ኻላቭ’ አገልግሎት ለመስጠት ዝግጅቱን አጠናቋል። ከሶኽኑትና ጆይንት ጋር በመተባበርም ጣቢያውን ወደ ጐንደር ለማዘዋወር እየተመካከርን ነው”። በቅርብ ጊዜም የ“ሶኽኑት ሃይሁዲት” መሥሪያ ቤት በጐንደር ከተማ አገልግሎት በመስጠት ላይ የሚገኘውንት/ቤትና ማስተናገጃ ጣቢያ (“ኮምፓውንድ”) የሥራ እንቅስቃሴ ሙሉ ኃላፊነት ወስዶ ከ“ናኮጅ” ለመቀበል በዝግጅት ላይ ነው። ከ“ሶኽኑት ሃይሁዲት” መሥሪያ ቤት የደረሰን መረጃ እንደሚጠቁመው ደግሞ ወደ እስራኤል ለመምጣት በመጠባበቅ ላይ ካሉ ይሁዲዎች የ3 ሺ ሰዎች ፋይል ማንነት ተጣርቷል። ወደዚህ አገር ለመምጣት ከሚጠባበቁት 1800 ሰዎች መካከል የ800 ሰዎች ፋይል ብቻ ነው ወደ እስራኤል አገር የተላከው። ለዚህም ምክንያቱ የመጨረሻው ውሳኔ ከእስራኤል መምጣት ስላለበት ነው። ሜቫሴሬት ጽዮን “መርካዝ ቅሊጣ” ኗሪ የሆነው ስመኝ ቸኰል አዲስ ገቢዎች ያለባቸውን ችግር እንደዚህ በማለት ይገልጸዋል። “ከባለቤቴና ሦስት ልጆቼ ጋር ወደ እስራኤል ብመጣም አንድ ሴት ልጄ ግን ወደ እስራኤል ለመምጣት አዲስ አበባ ላይ በመጠባበቅ ላይ ትገኛለች”። እሱም በእስራኤል ክኔሴት የአዲስ ገቢዎች ጉዳይ ዋና ኮሚኤ ስብሰባ ላይ ተካፋይ ሆኖ ነበር። ለስብሰባው ተሳታፊዎች እንደዚህ ነበር ያለው። “እዚህ አገር በመምጣቴ ደስታዬ ወሰን የለውም። ደስታዬን ለመግለጽ ቃላት ያጥሩኛል። ኢትዮጵያ ከቀሩት ቤተሰቦቼ ጋር በስልክ ተገናኝቼ ነበር። እኔም ወደ ቅድስቲቱ ሀገር እኔ እንደገባሁት እናንተም በእግዚአብሔር እርዳታ ትመጣላችሁ” ብዬ ቃል ገብቼላቸዋለሁ። ‫ההחלטה להעלות לישראל את שארית יהודי אתיופיה‬ .‫התקבלה על ידי הממשלה לפני כחמישה חודשים‬ ?‫האם המדינה ערוכה לקלוט את העולים‬ ‫ מתוך קרוב ל־‬,‫ עולים‬530‫עד כה הגיעו ארצה כ־‬ ‫ בהחלטה המקורית דובר על קצב‬.‫ איש שממתינים בגונדר‬8,000 ‫ וסיום הבאת כל העולים‬,‫ עולים בחודש בשנה הראשונה‬200 ‫של‬ .‫בתוך שלוש שנים‬ ‫ מה הצעדים המתבצעים‬,‫לאחר שהובטחה הגעתם של העולים‬ ‫כדי להבטיח קליטה מוצלחת והשתלבות בחברה הישראלית? האם‬ ?‫נלמדו טעויות העבר והופקו הלקחים‬ ‫ועדה בין־משרדית בראשות מנכ"ל משרד האוצר היתה אמורה‬ ‫להגיש כבר לפני כשלושה חודשים הצעת פתרון למחסור הצפוי‬ ‫ בין היתר דובר על תמריצים ליציאה‬.‫במיטות במרכזי הקליטה‬ ‫ ועדה זו טרם הגישה‬,‫ נכון לכתיבת שורות אלו‬.‫ממרכזי הקליטה‬ .‫את המלצותיה‬ ‫ מסר שאם לא יינתנו‬,‫ המשנה למנכ"ל משרד הקליטה‬,‫חנוך צמיר‬ ‫ צפוי בעתיד מחסור חמור‬,‫תמריצים לעולים לצאת לדיור עצמאי‬ ‫ בקצב של‬.‫ מיטות פנויות‬2,500 ‫ כרגע יש‬.‫במיטות במרכזי הקליטה‬ ,‫ בתוך קצת יותר משנה התפוסה תהיה מלאה‬,‫ עולים לחודש‬200 .‫אלא אם כן העולים הוותיקים יותר יעזבו לדיור עצמאי‬ ,‫ מיליון ש' לקליטת העולים‬9 ‫ דרושים‬,‫להערכת משרד הקליטה‬ .‫מעבר לתוספת התקציב הדרושה למימון סלי הקליטה‬ መንግሥቲ ሓደሽቲ ኣተውቲ ኢትዮ-ይሁዳውያን ንምቕባል ድልዊ ድዩ? ካብ ለኣከ-ብርሃን ይስሐቅ ንቤት ፅሕፈት ሚ/ር ቅሊጣ ንሚ/ር ጉዳይ ማሕበራዊን ትምህርትን ዘድልይ በጀት ብኣማኢት ዝቑፀር ሚሊዮናት በጀት ካበይ’ዩ ክመፅእ? ዝብል ሕቶ ኣገዳሲ ኮይኑ ተረኺቡ’ሎ። ካሊእሰ ይትረፍ ኣብ መርካዝ ቅሊጣውን እንተኾነ ናይ መደቀሲ ዓራት ፀገም ከጋጥምዩ ዝብል ስግዓት ተፈጢሩ’ሎ። ብዝሐለፈ 5ተ ወርሒ ኣብ ኢትዮጵያ ዝቐረዩ ኢትዮ-ይሁዳውያን ናብ እስራኤል ንኽመፁ መንግስቲ ዝወሰኖ ውሳነ ንምትግባር ዝተደለወዶ ይመስል? በቲ ውሳነ መሠረት በብ ወርሑ 200 ኢትዮይሁዳውያን ንኽመፁ ብምግባር ኣብ 3ተ ዓመት ውሽጢ ኩሎም ተፀበይቲ ናብ እስራኤል ጠቕሊሎም ንኽመፁ እዩ ዝብል። እዞም ሓደሽቲ ኣትውቲ ኣብ እስራኤል ዘሎ ማሕበራዊ ናብረኦም ዝፀበቕ ንኽኾን ክውሰዱ ዝግበኦም ስጉምቲታት እንታይ እዮም ዝብል ሕቶውን ኣስዒሉ ክለዓል ዝግበኦ ሕቶ’ዩ። ካብ ዝተፈላለዩ ኣብያተ ፅሕፈት ዝተውፃእፅኡ ተወከልቲ ዝሓቐፈትን ኣብ ሚ/ር ገንዘብ ብናይቲ ቤት ፅሕፈት ዋና ኣካያዲ ስራሕ ትምራሕ ኮሚቴ ኣበየ መ.ቅሊጣ ኣጋጢሙ ናይ ዘሎ ናይ መደቀሲ ዓራት ፀገም ኣፅኒዓ ናይ መፍትሒ ሓሳብ ቅድሚ ሰለስተ ወርሒ ክተቕርብ ይግበኣ ኔሩ፣ ኮይኑ ግና እዚ ፁሑፍ ክሳብ ዘቕረብናሉ እዋን ገና ምላሽ ኣይሃበትን። ኣብ ሚ/ር ቅሊጣ ናይቲ ቤት ፅሕፈት ተቀዳሚ ምክትል ዋና ኣካየዲ ስራሕ ዝኾኑ ኣይት ኻኖክ ፃሚር ከምዝበልዎ እንተኾይኑ ኣበየ መ.ቅሊጣ ንዘለው ሓደሽቲ ኣተውቲ ካብቲ ዘለውዎ መ.ቅሊጣ ብምውፃእ ናይ ባዕሎም ናብ ዝኾነ መንበሪ ገዛ ንኽወፁ ዝሕግዙ ስጉምቲታት እንተዘይተወሲዶም ኣብ መ.ቅሊጣ ናይ ዓራት ፀገም ከጋጥም’ዩ ኢሎም። ኣብ ሚ/ር ሓለዋ ጥዕና ናይ ሂወት ምድሃን ሐላፈት ዝኾና ወ/ሮ ሜሪ ኮሄን ከምዝበለኦ እንተኾይኑ፣ ኣብ ኣዲስ አበባ ዘሎ ጣቢያ ሐለዋ ጥዕና (ቲፓት ኻላብ) ምስ ሶኽኑትን ጆይንትን ብምትሕብባር ናብ ጐንደር ንምዝዋር ተሃሲቡ ኣሎ። ንኢትዮ-ይሁዳውያን ብዝብል ሸም ብዝተጣየሸ ብናይ ሰሜን ኣመሪካ ግብረ ሰናይ ውድብ ይካየዱ ዝነበሩ ዝተፈላለዩ ናይ ትምህርትን ናይ ኣመጋግባ ስርዓት ማእከል ሶኽኑት ሃይሁዲት ብሐላፍነት ተረኪባቶ ምንቅስቃስ ጀሚራ ኣላ። ሶኽኑት ሃይሁዲት ዘሃበቶ መረዳእታ ከምዝሕብሮ እንተኾይኑ፣ ንኣልያ ይፅበዩ ካብዘለው 3000 ሰባት ናይ ምፅራይ ከይዲ ተፈፂሙ’ዩ። ኮይኑ ግና ካብ 1800 ኣባ ወራ ስድራታት 800 ጥራሕ’ዮም ናብ እስራኤል ንኽመፁ ሕቶ ቀሪቡ ዘሎ። ናይዞም ስድራ ቤተሰብ መሰል ከይዕንቀፍ ምእንቲ’ውን ሕቶ ናይ ምቕራብ እዋን ንኽናዋሕ ተሓሲቡ’ሎ። ኣብዚዋን’ዙይ ኣብ መባሰረት ፅዮን መ.ቅሊጣ ዘሎ ሓዱሽ አታዊ ኣይተ ሰማይ ቸኮል ዘጋጠሞ ፀገማትን ዘሕለፎ ታሪክን ዘዳመፁ ሰባት ካልኦት ሓደሽቲ ኣተውቲ ኢትዮ-ይሁዳውያን ከጋጥሞም ዝኽእል ፀገም ኣዝዩ ዝኸፍአ ክኸውን ከምዝኽእል ንምርዳእ ይኽእሉ እዮም። ኣይተ ሰማይ ናብ እስራኤል ዝመፀ ምስ ሰበይቱን 3ተ ደቁን እንትኾን፣ ኣብ ኣዲስ ኣበባ ዝቐረየት ጓሉውን ጊዘኣ ትሕሉ’ላ። ኣብ ክነሰት ኮሚቴ ኣልያን ቅሊጣን ኣብዝካየደቶ ኣኸባ ተረኺቡ ዘሕለፎ ፀገምን ሽግርን’ኳ እንተገለፀ “ኣብ ኢትዮጵያ ምስዝቕረዩ ስድራይ ብስልኪ ተዛሪበ ብጣዕሚ ደስ ኢሉኒ፤ ኣጆኹም… ንስኻትኩም’ውን ክትመፁ ኢኹም ኢለዮም” ክብል ኣይተ ሰማይ ዘስመዖ ተስፋ ወሃቢ ኣዎንታዊ ቃል ንኣባላት ታኮሚቴ ኣዝዩ ዘገረመን ዘደነቐን ከምዝነበረ ተሓቢሩ። ,‫מחיר הדירה גבוה‬ ‫המענק‬ ‫לעולים נמוך‬ ‫ במספר העולים שרוכשים דירות >>> האם מדיניות משרד הקליטה‬30% ‫ירידה של‬ ?‫ או מונעת מענקים ופוגעת בחופש הבחירה‬,‫מעודדת פיזור‬ .‫ אמרה‬,"‫ממרכזי הקליטה‬ ‫ שמתגוררת במרכז‬,‫הבטם אלמו‬ ‫ סיפרה כי ני־‬,‫קליטה במבשרת ציון‬ .‫ אך ללא הצלחה‬,‫סתה לרכוש דירה‬ ‫ אבל כשהדירות‬,‫"בעלי ואני עובדים‬ ‫ איך נוכל לחסוך‬,'‫ אלף ש‬800 ‫עולות‬ ."!?‫סכום גבוה כל כך‬ ‫הודות למשכנתאות מסובסדות‬ ‫שהוענקו לעולים מאתיופיה החל‬ ‫ מרבית בני הקהילה‬,'90‫משנות ה־‬ ,69%( ‫חיים כיום בדירות בבעלותם‬ ‫ החדשות‬.)‫בדומה לכלל האוכלוסייה‬ ‫הרעות הן שמטרת הממשלה להביא‬ ‫לפיזורם של בני הקהילה בישובים‬ .‫מבוססים לא הושגה‬ ‫ כ־‬,"‫לפי מחקר של מרכז "אדווה‬ 17‫ מיוצאי אתיופיה חיים כיום ב־‬70% ‫ מרביתם במצב חברתי־כלכלי‬,‫ישובים‬ ‫ באזורים אלה נוצר ריכוז‬.‫בינוני ומטה‬ ‫ מה שגרם לעיתים‬,‫גבוה של עולים‬ .‫לירידה נוספת במחיר הדירות‬ ‫לפי נתוני הלשכה המרכזית לס־‬ ‫ ערך הדירה בקרב כלל‬,‫טטיסטיקה‬ ‫משקי הבית בישראל עומד על‬ ‫ ערך הדירה שבבעלות‬.'‫ ש‬1,061,000 - ‫יוצאי אתיופיה נמוך בשליש‬ ‫ צפיפות הדיור‬.‫ ש' בלבד‬687,000 ‫במשקי הבית של יוצאי אתיופיה עו־‬ ‫ הרבה יותר מאשר‬,‫ נפשות לחדר‬1.34 ‫מדת על‬ 0.89( ‫הממוצע בכלל משקי הבית בישראל‬ .)‫נפש לחדר‬ ‫מספר התושבים הגבוה ביותר מקרב בני‬ .)9,800( ‫ בנתניה‬2009 ‫הקהילה התגורר בשנת‬ ‫בקרית מלאכי נמצא שיעור יוצאי אתיופיה‬ .)16%( ‫הגבוה ביותר מתוך אוכלוסיית העיר‬ ‫ עולים חדשים‬500 ‫רק‬ ‫מאתיופיה ניצלו ב־‬ ‫ את המענק לרכ‬2010 ‫ לעומת‬,‫כישת דירה‬ ‫ בשנים קודמות – ירידה‬750‫כ־‬ .30%‫של יותר מ־‬ 2011‫במשרד הקליטה צופים שב־‬ ‫ בעקבות הע־‬,‫תהיה ירידה נוספת‬ ‫לייה במחירי הדיור בארץ והמענ־‬ ‫קים הנמוכים מדי שניתנים לעולים‬ .‫כסיוע ברכישת דירה‬ ,‫על פי מדיניות משרד הקליטה‬ ‫לא ניתן מענק לרכישת דירה בע־‬ ‫רים וברחובות שבהם בני הקהילה‬ .‫ מהאוכלוסייה‬9%‫מהווים יותר מ־‬ ,‫ ברחובות רבים בירושלים‬,‫למשל‬ ‫ ראשון לציון וערים נוספות‬,‫חיפה‬ ‫ אלא‬,‫לא ניתן לקבל מענק בכלל‬ .‫הלוואת עולים רגילה בלבד‬ ‫באזורים שבהם שיעור העולים‬ ,‫ למשל‬.‫ ניתן מענק רגיל‬,‫נמוך יותר‬ ‫ ירוש־‬,‫בשכונות שונות בתל אביב‬ ‫ במקומות שבהם פחות‬.‫לים וחיפה‬ ‫ ניתן‬,‫ הם יוצאי אתיופיה‬5%‫מ־‬ ‫ בהרצ‬,‫ למשל‬.40%‫מענק מוגדל ב־‬ ‫ מדיניות הפיזור לא ממש הצליחה‬.‫שכונת וילנה ברמלה‬ .‫ גבעתיים ובנימינה‬,‫צליה‬ ‫ מטרת מדיניות זו לעו־‬,‫לכאורה‬ ‫ אם לא יוגדלו המענקים לרכישת‬,‫הקליטה‬ ‫דד את פיזור האוכלוסייה ולמשוך‬ ‫ העולים צפויים להישאר פרק זמן‬,‫ דירות‬.‫עולים מאתיופיה לישובים חזקים ומבוססים‬ ‫ מה שיקשה על‬,‫הבעיה היא שבכך נפגע חופש הבחירה של ארוך יותר במרכזי הקליטה‬ .‫ שלא תמיד יכולים לקנות דירה במ־ קליטת עולים חדשים המגיעים ארצה‬,‫העולים‬ ‫מלכי מהסוכנות היהודית‬-‫דבורה גיני‬ ‫ המענקים המוג־‬.‫קום שבו הם באמת רוצים‬ ‫דלים מיועדים לישובים שבהם מחירי הדיור ציינה כי עלות אחזקת עולה במרכז הקלי־‬ ‫ "עדיף להעביר את‬.‫ ש' לשנה‬10,000 ‫ ולכן אינם רלבנטיים למרבית העו־ טה היא‬,‫גבוהים‬ ,‫הסכום הזה להגדלת מענקי המשכנתאות‬ .‫לים החדשים‬ ‫ סמנכ"ל דיור במשרד במטרה לעודד את רכישת הדירות והיציאה‬,‫לדברי חביב קצב‬ ቤቶች የሚገዙበት ዋጋ ውድ ሲሆን ለአዲስ ገቢዎች የሚሰጠው የገንዘብ ስጦታ ግን ዝቅተኛ ነው በ2010 ዓ.ም. የቤት መግዛት ዕድላቸውን የተጠቀሙ ኢትዮጵያውያን አዲስ ገቢዎች ቁጥር 500 ብቻ ሲሆን ከዚያ በፊት በነበሩት ዓመታት ግን 750 ግለሰቦች ቤት ገዝተዋል። ይህም የ30% ቅናሽ ያሳያል። እንደ አዲስ ገቢዎች ማስተናገጃ መሥሪያ ቤት ገለጻ በ2011 ዓ.ም. ቤት የሚገዙ አዲስ ገቢዎች ቁጥር ይበልጥ ይቀንሳል። ለዚህም ዋነኛው ምክንያት የሆነው በእስራኤል የቤቶች መግዣ ዋጋ መጨመርና ለአዲስ ገቢዎች ተብሎ የሚሰጠው የገንዘብ ድጐማ አነስተኛ መሆኑ ነው ይላሉ። የአዲስ ገቢዎች መሥሪያ ቤት የቤት ግዢን በተመለከተ ያስቀመጠው ፖሊሲ የሚከተለው ነው። በእስራኤል በተለያዩ ከተሞች ውስጥ የሚኖሩ ኢትዮጵያውያን ቁጥር ከጠቅላላው የከተማው ነዋሪዎች ውስጥ 9% ከሆነ የቤት መግዣ ድጐማ ገንዘብ አይሰጥም። ብዙ ኢትዮጵያውያን በማይኖሩባቸው ከተሞች የሚሰጠው የገንዘብ ድጐማ መጠን መደበኛ ሲሆን ከጠቅላላው የከተማ ኗሪዎች የኢትዮጵያ አዲስ ገቢዎች ቁጥር ከ5% በታች ከሆነ ግን የሚሰጠው የገንዘብ ድጐማ 40% ከፍ ይላል። የፖሊሲው ዓላማ ኢትዮጵያውያን በብዛት በአንድ ከተማ እንዳይኖሩና በተለያዩ ከተሞች ተበታትነው ኑሮአቸውን እንዲመሠርቱ ለማድረግ ነው። ሐሳቡ ጥሩ ነው። ችግሩ ግን አዲስ ገቢዎች የፈለጉት ቦታ ቤት ለመግዛት እንዳይችሉ ማገዱ ነው። ከዚህ በተጨማሪ ደግሞ ከፍ ያለው የቤት መግዣ ድጐማ የሚሰጠው በአብዛኛው የቤቶች መግዣ ዋጋ ከፍተኛ በሆነበት ከተሞች መሆኑ አብዛኛው አዲስ ገቢ የዚህ ዕድል ተጠቃሚ እንዳይሆን ይከለክለዋል ማለት ነው። በአዲስ ገቢዎች መሥሪያ ቤት የቤቶች ጉዳይ ምክትል ሥራ አስኪያጅ ሐቪቭ ካጻቭ አስተያየት ለአዲስ ገቢዎች የሚሰጠው የገንዘብ ድጐማ ከፍ ካላለ አዲስ ገቢዎች ከመርካዝ ቅሊጣ ለመውጣት ይቸገራሉ። ይህም ደግሞ ወደ እስራኤል የሚመጡ ሌሎች አዲስ ገቢዎችን ተቀብሎ ለማስተናገድ እንቅፋት ይሆናል ማለት ነው። በሜቫሰረት ጽዮን መርካዝ ቅሊጣ ኗሪ የሆነችውና ቤት ለመግዝት ሞክራ ያልተሳካላት ሀብታም ዓለሙ የሚከተለውን ትላለች። “ቤት ለመግዛት እየሞከርን ነው። እኔና ባሌ እንሠራለን። ነገር ግን የአንድ ቤት መግዣ ዋጋ 800 ሺህ ሼቄል ስለሚደርስ የፈለግነውን ያህል ገንዘብ ከየት አምጥተን መቆጠን እንችላለን?” በማለት ምሬቷን ገልጻልናለች። 2011 ‫ | ידיעות נגט | אפריל‬0 ናይ ገዛውቲ ዋጋ ወሲኹ ካብ ለኣከ-ብርሃን ይስሐቅ ናይ መንበሪ ኣበይቲ ዋጋ ዝለዓለ እንትኾን ንገዛ መግዝኢ ተባሂሉ ዝወሃብ ናይ ገንዘብ ሓገዝ ግና ዝነአስ’ዩ። በዚ ምኽንያትውን’ዩ ዝመስል መንበሪ ኣባይቲ ዝገዝኡ ኢትዮጵያ ይሁዳውያን ቁፅሪ ብዝሓት ብ30% ቀኒሱ ተባሂሎ ዘሎ። ብዝሓለፈ ዓመት 2010 ዓ.ም. ኣ.ፈ. እቲ ዝተዋህቦም ናይ ገንዘብ ሐገዝ ተጠቒሞም ገዛውቲ ዝገዝኡ ኢትዮ-ይሁዳውያን ብዝሓት 500 እንትኾኑ ብ2009 ዓ.ም. ኣ.ፈ. ግና 750’ዮም ገዛ ዝገዝኡ። እዚ አሃዛዊ መረዳእታ’ዩ ናይ ገዛእቲ ብዝሓት 30% ዝቐነሰ ምዃኑ ዘረጋግፅ። መንበሪ ኣባይቲ ኣመልኪቱ ቤት ፅሕፈት ሚ/ር ኣልያን ቅሊጣን ዘውፀኦ መምርሒ ብኡነት ንኢትዮ-ይሁዳውያን ገዘ ንምግዛእ ዘኽእል መምርሒ ድዮስ ዝጐድእ? ናይ መንበሪ ኣባይቲ ዋጋ እናወሰኸ ምስ ምኻዱን ንኢትዮ-ይሁዳውያን ንገዛ መግዝኢ ተባሂሉ ዝወሃብ ናይ ገንዘብ ሐገዝ በብእዋኑ እናቐነሰ ብምኻዱ፣ ብ2011 ለብዘበን’ውን ናይ ገዛእቲ ቁፅሪ ኣዝዩ ክቕንስ’ዩ ዝብል ስግዓት’ዩ ኣሕዲሩ ዘሎ። ይኹን ዳኣ’ምበር ኣብታ ገዛ ዝገዝኡላ ከተማ ዘለው ናይ ኢትዮ-ይሁዳውያን ቁፅሪ ብዝሓት፣ ምስ ናይታ ከተማ ነበርቲ ህዝቢ ብዝሓት እንትነፃፀር 9% እንተደኣኾይኖም፣ ቤት ፅሕፈት ሚ/ር ቅሊጣ ኣብዛ ከተማ ዚኣ ገዛ ንኽገዝኡ ኣይፈቅድን። ናይ ገንዘብ ሓገዝውን ኣይፈቅድን። ብኣንፃሩ ናይ ኢትዮይሁዳውያን ቁፅሪ ብዝሓት ኣዝዩ ውሑድ ኣብዝኾነላ ከተማ ገዛ ክገዝእ ዝደልይ ኢትዮጵትያዊ ይሁዲ ስሩዕ ናይ ገንዘብ ሓገዝ ይፍቀደሉ። ናይ ኢትዮ-ይሁዳውያን ብዝሃት ካብ 5% ዝነኣሰ ኣብዝኾነለን ከታማታት ግና ንመግዝኢ ገዛ ዝፍቀድ ናይ ገንዘብ ሓገዝ 40% እዩ። ናይዚ መምርሒ’ዙይ ዕላማ ብመሰረቱ ኢትዮ-ይሁዳውያን ኣብተወሰኑ ከተማታትን ከባቢታትን ተኣጉዶም ንኸይነብሩን ናብ ስልጡናትን ዱልዱለትን ከተማታት ብምኻድ ተዋሂዶም ንኽነብሩን ማሕበራዊ ናብረኦም ንኸመሐይሹን ምእንታን’ዩ። ብኻሊእ ወገን ግና እዚ መምርሒዚ ናይ ኢትዮ-ይሁዳውያን ናይ ምምራፅ መሰል ዘይሕሉ’ዩ። ርግፅ ኢትዮ-ይሁዳውያን ብኡነት ኣብዝደለይዎ ቦታ ንምግዛእ ዓቕሚ ስለዘይብሎም እዚ ንባዕሉ ዝኸኣለ ፀገም’ዩ። ዝለዓለ ናይ ገንዘብ ሓገዝ ይወሃብ’ዩ’ውን እንትበሃል ናይቲ ገዛ ዋጋ ብኣንፃሩ ዝለዓለ ስለዝኾነ ኢትዮ-ይሁዳውያን እቲ ዝቐረየ መመላእታ ገንዘብ ብምዝብሑ ንምኽፋል ይፅገሙ’ዮም። እዚ ፀገም ዝተረድኡ ኣብ ቤት ፅሕፈት ሚ/ር ቅሊጣ ናይ ኣባይቲ ዋና መ/ስራሕ ኣይተ ቓፃብ ካሺቭ ከምዝበልዎ እንተኾይኑ፣ንኢትዮ-ይሁዳውያን ዝወሃብ ሓገዝ እንተዘይተወሲኹ ኣበየ መርካዝ ቅሊጣ ዘለው ሓደሸቲ ኣተውቲ ካብቲ ዘለውዎ መርካዝ ቅሊጣ ኣይወፁን’ዮም። እዙይ ማለት ድማ ኣብ ኢትዮጵያ ዘለው ይሁዳውያን ናብ እስራኤል ንኸይመፁ ፅዕንቶ ይገብር ኣሎ ማለት’ዩ። ኣብ መባሰረት-ፅዮን መ.ቅሊጣ ትነብር ሓዲሽ ኣታዊት ወ/ሮ ሃብታም አለሙ ከምዝስዕብ ኣፃዊታህና። “ኣነን ሰብኣየን ንሰርሕ ኢና። ገዛ ንኽንገዝእ ፈቲንና ዋግኡ ኣዝዩ ብዙሕ ስለነበረ ከይተሳኸዐልና ተሪፉ። 800 ሽሕ ዘኣክል ገንዘብ ዋላ’ኳ እንተስራሕና ካበይ ኣምፂና ክንከፍሎ!” ‫אפריל ‪ | 2011‬ידיעות נגט | ‪0‬‬ ‫מי יבנה יבנה גוג'ו‬ ‫?‪ጎጆውን ማን ይሥራው‬‬ ‫בין כל הבתים המודרניים בכפר הנוער חסידים‪ ,‬ניצב לו בגאווה‬ ‫גוג'ו אחד >>> הרב מנחם קבדה בנה אותו במו ידיו‪ ,‬יחד עם חניכיו‬ ‫>>> "היה לי חשוב שהתלמידים יהיו שותפים בבנייה מחדש של‬ ‫העבר שלהם"‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫בכפר הנוער הדתי חסידים בצפון‬ ‫הארץ איש ושמו מנחם קבדה‪,‬‬ ‫לבוש היטב בחליפה מגוהצת וע־‬ ‫ניבה מתהדקת סביב צווארו‪ ,‬ידו‬ ‫האחת מחזיקה ספר תפילה וידו השנייה מו־‬ ‫שטת אלי לשלום‪ .‬כפות ידיו רכות‪ ,‬איש חינוך‬ ‫הוא‪ ,‬אולם הידיים האלו בנו בית‪.‬‬ ‫כל אדם המזדמן לכפר הנוער חסידים נחשף‬ ‫למראה נדיר‪ :‬בתוך בניינים הבנויים בסגנונות‬ ‫מערביים‪ ,‬מזדקר לו בית המסרב להיכנע לאופנות‬ ‫המקום והזמן‪ .‬את מכריו מציף בזיכרונות דחוקים‬ ‫ומוכחשים‪ ,‬ואת הזרים מסקרן ומושך אליו תשו־‬ ‫מת לב רבה‪ .‬מנחם קבדה‪ ,‬רב כפר הנוער‪ ,‬כאילו‬ ‫מבקש למנוע משגה לשוני‪ ,‬מזדרז ואומר‪" :‬פעם‬ ‫שמעתי איש סוכנות מכנה בית כזה בשם טקול‪.‬‬ ‫אני לא יודע היכן המציא את המילה‪ .‬חיפשתי‬ ‫במילונים‪ ,‬אין מילה כזו בעברית‪ .‬הבית הזה נקרא‬ ‫גוג'ו"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬וניכרת בו גאווה מאופקת‪.‬‬ ‫הרב קבדה הגיע לארץ בגיל צעיר‪ .‬הוא ישראלי‬ ‫לכל דבר‪ ,‬אולם מכיר בחשיבות שימור מורשת‬ ‫אבותיו‪" .‬היה לי חשוב קודם כל העבר שלי‪ ,‬הזהות‬ ‫שלי‪ .‬אני רוצה שאנשים יכירו אותי ואת עברי‪.‬‬ ‫לכן תפסתי ילדים ברפת ויחד איתם בנינו את‬ ‫הגוג'ו‪ .‬אדם שבונה בית במו ידיו‪ ,‬לא יכול להרוס‬ ‫אותו‪ .‬היה לי חשוב שהתלמידים יהיו שותפים‬ ‫בבנייה‪ ,‬בנייה מחדש של העבר שלהם"‪.‬‬ ‫בכפר הנוער חסידים רואים בעבר של החניכים‬ ‫חלק אינטגרלי מחינוכם‪ .‬בני חדד‪ ,‬מנהל הכפר‬ ‫שנסע לארץ מולדתם של חניכיו‪ ,‬מסביר את‬ ‫סיבת נסיעתו‪" :‬מבחינתי המטרה היתה להבין את‬ ‫המקום שממנו החניכים שלי מגיעים‪ .‬אתה עובד‬ ‫מול ילד‪ ,‬אתה לא מכיר לא את הריחות שהריח‬ ‫בילדותו ולא את הטעמים שטעם‪ .‬הביקור היה‬ ‫קצר‪ ,‬שבעה‪-‬שמונה ימים‪ ,‬אבל זה זו היתה אמירה‬ ‫לילדים שהם צריכים לזקוף את הראש‪ ,‬כי הם באו‬ ‫מארץ בעלת עוצמה‪ ,‬אז הם יכולים להיות גאים"‪.‬‬ ‫המנהל ממליץ לכל אדם לבקר במקום שבו חיו‬ ‫חניכיו‪" .‬החיסרון היחיד בנסיעה הזו היה שלא‬ ‫לקחנו את החניכים"‪ ,‬הוא מוסיף‪" .‬היה חשוב לי‬ ‫לדעת מה עושה להם הגילוי של המדינה ההיא‪.‬‬ ‫"אחד הדברים הכי חשובים בחינוך הוא להגיד‬ ‫לילד‪ :‬אין פה למעלה למטה‪ .‬יש דברים שהילד‬ ‫יכול ללמוד ממני‪ ,‬ויש דברים שאני צריך ללמוד‬ ‫ממנו‪ .‬אם ילד מרגיש שיש לו מה ללמד אותך‪ ,‬זה‬ ‫‪*በክፋር ሐሲዲም ከሚገኙት ዘመናዊ ቤቶች መካከል አንድ ጎጆ‬‬ ‫‪ይገኛል። ጎጆውንም ከተማሪዎች ጋር በመሆን በራሱ እጅ የሠራው‬‬ ‫‪ራቭ ሜናኼም ከበደ ነው። *“ተማሪዎች ያለፈውን ባህላቸውን‬‬ ‫‪እንደገና በመገንባት ሂደት ላይ መሳተፋቸው ለእኔ በጣም አስፈላጊ‬‬ ‫‪ጉዳይ ነበር” በማለት ይናገራል።‬‬ ‫שאינך מכיר‪ ,‬אתה לא מתחבר אליו‪ .‬הרבה‬ ‫מהילדים הנמצאים כאן הגיעו מאתיופיה בגיל‬ ‫צעיר‪ ,‬נולדו בארץ או עלו מהערים גונדר ואדיס־‬ ‫אבבה‪ .‬יש מעט מאוד ילדים שנולדו בבית אבו־‬ ‫תיהם בכפר וחיו שם כמה שנים"‪.‬‬ ‫"טובים השניים מן האחד"‪ ,‬מתערבת אשתו‬ ‫למלא את הבית בתוכן‬ ‫הרב קבדה ורעייתו בפתח הגוג'ו‪" .‬אני רוצה שאנשים יכירו אותי ואת עברי"‬ ‫נותן לו עוצמה ללמוד ממך דברים אחרים‪ .‬אני‬ ‫מאוד רוצה לארגן מסע לאתיופיה‪ ,‬אולי זה עוד‬ ‫יקרה‪ .‬במסע זה החניכים יובילו אותנו‪ ,‬יראו לנו‬ ‫את המקומות ויספרו את חוויות ילדותם"‪.‬‬ ‫הרב מנחם‪ ,‬איך אפשר לחבר ילדים שנולדו‬ ‫בארץ למורשת שלהם?‬ ‫"קודם כל הם צריכים להכיר אותה‪ .‬רק מה‬ ‫תמי‪" .‬בעלי השקיע את כל הנשמה בבניית הבית‪,‬‬ ‫ואני רוצה לצקת בו משמעות ותוכן‪ .‬בבית הזה‬ ‫יבקרו ילדים‪ ,‬ילמדו על מורשת ההורים וייחשפו‬ ‫למאכלים מסורתיים‪ .‬בדרך זו לא רק ניתן לקשר‬ ‫את הילדים למורשת‪ ,‬אלא הילדים המתקשים‬ ‫להסתגל למערכת ומתקשים לעמוד בדרישותיה‪,‬‬ ‫נעצים אותם ונעניק משמעות לחייהם"‪.‬‬ ‫כיום יש בבית תצוגה של כמה פרטים בודדים‪:‬‬ ‫איורי שוורים‪ ,‬נערה מכינה עצמה ליום חתונתה‬ ‫כמיטב מסורת הקהילה‪ ,‬דפי הסבר לחגי יהדות‬ ‫אתיופיה‪ ,‬שמלות נשים‪ ,‬תמונות המנהיגים יונה‬ ‫בוגלה והרב אורי ברוך‪.‬‬ ‫"משרד החינוך מממן בהרבה כסף כל שנה‬ ‫משלחות לפולין"‪ ,‬אומר בני חדד‪" .‬לא פחות‬ ‫חשוב לעשות משלחת לילדים שיכירו את השור־‬ ‫שים שלהם באתיופיה‪ .‬אני מקווה שייפול אסימון‬ ‫למישהו‪ ,‬והוא יקדם מיזם כזה"‪.‬‬ ‫בכפר הנוער חסידים אולי אין די והותר תק־‬ ‫ציבים למסע שורשים באתיופיה ולמילוי הגוג'ו‬ ‫באוצרות התרבות המסורתיים‪ ,‬אך קיימת כוונה‬ ‫טובה לקיים את מורשת יהדות אתיופיה‪ ,‬לצד‬ ‫החיים המודרניים בישראל‪.‬‬ ‫הרב מנחם מסכם‪" :‬הרב קוק אמר‪ :‬את הישן‬ ‫לחדש‪ ,‬ואת החדש לקדש‪ .‬אנחנו חייבים לשמור‬ ‫על המורשת שלנו‪ .‬אדם שאין לו עבר‪ ,‬אין לו‬ ‫עתיד‪ .‬מי שמוותר על העבר שלו‪ ,‬איש לא לוקח‬ ‫אותו ברצינות‪ ,‬איש לא סומך עליו"‪.‬‬ ‫לא יודע עברית‪ ,‬גאון במתמטיקה ואנגלית‬ ‫‪ዕብራይስጥ አይችልም፤ ነገር ግን በሒሳብና‬‬ ‫‪እንግሊዝኛ ከፍተኛ ችሎታ አለው።‬‬ ‫תלמיד עולה נשלח בעבר אוטומטית לכיתת אולפן‪ ,‬אבל היום המגשרים עורכים מיפוי ראשוני עם‬ ‫ההגעה למרכז הקליטה >>> מתברר שיש עולים שיכולים ללמוד חלק מהמקצועות בכיתה רגילה‬ ‫מאת תמר טדסה‬ ‫חידוש בקליטת תלמידים עולים‬ ‫חדשים‪ :‬המגשרים החינוכיים מת־‬ ‫חילים את תהליך הליווי לילדים‬ ‫ולהוריהם כבר במרכזי הקליטה‪.‬‬ ‫בעבר התלמידים שובצו מייד בכיתת אול־‬ ‫פן‪ ,‬ורק לאחר מכן פגשו את המגשרים ואובחנו‬ ‫היכולות שלהם‪ .‬מעכשיו עוד לפני השיבוץ בבתי‬ ‫הספר‪ ,‬המגשרים ממפים את רמת הידע של התל־‬ ‫מידים בעברית‪ ,‬אמהרית‪ ,‬מתמטיקה ואנגלית‪.‬‬ ‫כך אפשר לזהות כשרונות ולאתר קשיים‪.‬‬ ‫המיפוי הראשוני נותן כלים לשבץ כל ילד במ־‬ ‫קום שמתאים לנקודות החוזק שלו ולהתייחס‬ ‫באופן מיוחד לתחומים שבהם הוא זקוק לעזרה‪.‬‬ ‫התלמידים מקבלים דפי תרגול במקצועות‬ ‫השונים עם הוראות באמהרית‪ .‬תוצאות המ־‬ ‫בדקים משפיעות על השיבוץ בכיתות ועוזרות‬ ‫למורים בבתי הספר להכיר את התלמידים ולתת‬ ‫להם מענה מתאים‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬אבחנו שתלמידה מסויימת זקוקה לש־‬ ‫עות תרגול עם קלינאית תקשורת‪ .‬אותה ילדה‬ ‫מקבלת את התמיכה כבר בימים הראשונים בבית‬ ‫הספר‪ ,‬ולא מתחילה ברגל שמאל את הלימודים‬ ‫במקום החדש‪.‬‬ ‫לא פחות חשוב‪ ,‬במרכזי הקליטה מאתרים תל־‬ ‫מידים מצטיינים עם יכולות גבוהות במקצועות‬ ‫שונים‪ .‬גם אם התלמיד העולה עדיין לא שולט‬ ‫בעברית‪ ,‬לפעמים הוא יכול ללמוד בכיתה רגי־‬ ‫לה אנגלית או מתמטיקה יחד עם שאר בני גילו‪,‬‬ ‫ואפילו להשתתף בפרויקטים למצטיינים‪.‬‬ ‫כמובן שהליווי במרכזי הקליטה לא עוסק‬ ‫רק בתחום הלימודי‪ ,‬אלא גם בצדדים חברתיים‬ ‫ורגשיים‪ .‬מתקיימות שיחות עם ההורים‪ ,‬במ־‬ ‫טרה להכיר אותם ושהם יכירו את המגשר‪ .‬כך‬ ‫מצמצמים את אי הוודאות והחשש של ההורים‪,‬‬ ‫ומבהירים להם שהם לא לבד והמגשר הוא כתובת‬ ‫בכל שאלה או בעיה‪.‬‬ ‫מקרה מיוחד שנתקלנו בו הוא שלושה אחים‬ ‫שהגיעו ארצה לבד‪ ,‬אחרי שהאמא נפטרה בא־‬ ‫תיופיה‪ .‬האבא עלה לישראל כבר לפני שש שנים‪.‬‬ ‫מהר מאוד הבנו שלמרות הסיפור המשפחתי‬ ‫הכואב‪ ,‬מדובר בתלמידים מצטיינים עם יכולות‬ ‫לימודיות גבוהות‪ .‬המיפוי שערכנו איפשר לשבץ‬ ‫אותם בהתאם ליכולותיהם‪ ,‬וכמובן לתת להם את‬ ‫התמיכה הרגשית שהם זקוקים לה‪.‬‬ ‫מאיה שריר‪ ,‬מנהלת האגף לקליטת תלמידים‬ ‫עולים במשרד החינוך‪ ,‬מוסיפה‪" :‬הפסקת השיבוץ‬ ‫האוטומטי מכבדת את העובדה שהילדים אינם לוח‬ ‫חלק‪ ,‬אלא מגיעים עם מטען של ידע וכשרון"‪.‬‬ ‫הכותבת היא מגשרת מטעם מרכז ההיגוי‬ ‫בבתי ספר בחיפה‪.‬‬ ‫‪ | 0‬ידיעות נגט | אפריל ‪2011‬‬ ‫‪20‬‬ ‫שנה‬ ‫למבצע‬ ‫שלמה‬ ‫ממבצע אנטבה‬ ‫‪ከዘመቻ ኢንቴቤ እስከ‬‬ ‫‪ዘመቻ ሰሎሞን‬‬ ‫למבצע שלמה‬ ‫העולים מטפסים על מדרגות המטוס ללא דחיפות או בכי של פעוטות >>> כשחולפים מעל‬ ‫ירושלים‪ ,‬הם מתחילים לשיר "ירושלים של זהב" >>> בשמחה ובגאווה עולים לארץ ישראל‬ ‫‪*ኢትዮጵያውያን አዲስ ገቢዎች አይሮፕላን ላይ የሚወጡት ያለምንም ግፊያና የሕጻናት ለቅሶ ሳይታከልበት ነው‬‬ ‫‪*ከኢየሩሳሌም በላይ ሲበሩ “ወርቃማዋ ኢየሩሳሌም” እያሉ ይዘምሩ ነበር *ወደ እስራእል የሚገቡት በደስታና በኩራት ነው‬‬ ‫מאת אריה עוז‬ ‫המפגש הראשון שלי עם אתיופיה‬ ‫היה בשנות ה־‪ ,60‬כשהייתי טייס‬ ‫בחיל האוויר ונשלחתי להיות חונך‬ ‫ומדריך לטייסים בחיל האוויר‬ ‫האתיופי‪ .‬שהיתי שם כשלושה חו־‬ ‫דשים‪ ,‬ונפעמתי מהמדינה המיוחדת‪.‬‬ ‫יותר מ־‪ 30‬שנה חלפו מאז‪ ,‬ואני הפכתי בינתיים‬ ‫לקברניט באל על‪ .‬ביום שישי בצהריים קיבלתי‬ ‫שיחת טלפון בהולה ממנכ"ל החברה‪" :‬יוצאים‬ ‫לאתיופיה להעלות את היהודים מאדיס־אבבה"‪.‬‬ ‫הרגשתי שאני סוגר מעגל‪.‬‬ ‫הג'מבו של חברת אל על היה אחד ממספר‬ ‫מטוסים‪ ,‬שגויסו לשירות חיל האוויר‪ ,‬למען המ־‬ ‫טרה הנעלה‪ 760 .‬מושבים הותקנו בו‪ ,‬על חשבון‬ ‫המטבחים וחלק מחדרי השירותים‪ .‬אנשי הצוות‪,‬‬ ‫שהיו עד לפני שעות אחדות עובדים רגילים‪,‬‬ ‫גויסו לצה"ל בצו ‪ .8‬הם כבר ממתינים בתא הטייס‬ ‫ערוכים ומוכנים‪ .‬שקט בתא‪ ,‬כל אחד שקוע במ־‬ ‫חשבותיו‪.‬‬ ‫זאת הפעם השנייה שאני יוצא להציל אנשים‬ ‫מבני עמי‪ .‬לפני ‪ 15‬שנה המראתי כקברניט של‬ ‫אחד מתוך ארבעה מטוסי הרקולס‪ ,‬שטסו לא־‬ ‫נטבה‪ .‬שוב אני עומד לצאת‬ ‫א‬ ‫ף אחד ל א נ‬ ‫שאר מאחור‬ ‫לדרך‪ ,‬בנתיב שאני מכיר היטב‪.‬‬ ‫גם אני הייתי פעם פליט‪ ,‬נרדף במשך שנים‬ ‫בידי הנאצים‪ ,‬שרצו בכל מחיר למחוק את זכרי‬ ‫מעל פני האדמה‪ .‬אלא שאז קמו מספר חסידי‬ ‫אומות עולם‪ ,‬שסיכנו את חייהם והצילו אותי‬ ‫מהצורר הגרמני‪ .‬היום תורי להציל יהודים‪.‬‬ ‫כשמתקבלת ההודעה‪" :‬צאו לדרך"‪ ,‬תא הטייס‬ ‫מתעורר לחיים‪ .‬מניעים בזה אחר זה את ארב־‬ ‫עת המנועים‪ ,‬ודקות ספורות לאחר מכן אנחנו‬ ‫באוויר‪ ,‬פונים דרומה‪.‬‬ ‫תפסנו את מקומנו בשורת המטוסים שהמדינה‬ ‫שלחה להביא את ‪ 14,500‬העולים‪ ,‬שמחכים לנו‬ ‫מזה חודשים‪ .‬ירדן‪ ,‬מצרים‪ ,‬ערב הסעודית וסודן‬ ‫חולפות משמאל ומימין למטוס‪ .‬הם יודעים שא־‬ ‫נחנו במשימת שלום והצלה‪ .‬הם יודעים עכשיו‬ ‫יותר מתמיד‪ ,‬שישראל נחלצת להצלת בני עמה‪,‬‬ ‫בכל עת‪ ,‬בכל מצב ובכל מקום‪.‬‬ ‫אחרי שלוש שעות וחצי נושקים גלגלי הג'מבו‬ ‫את האספלט של מסלול הנחיתה באדיס‪-‬אבבה‪.‬‬ ‫הנה הם! מרחוק אני רואה את העולים מגיעים‬ ‫בקבוצות של כ־‪ 200‬איש‪ .‬חבל ארוך מקיף אותם‬ ‫בהליכה‪ ,‬שלא יתפזרו‪ .‬חיילינו מלווים אותם‪,‬‬ ‫לשמירה על ביטחונם‪.‬‬ ‫בשקט מופתי הם צועדים‪ ,‬בלי פחד‪ .‬אין דחי־‬ ‫פות‪ ,‬אין בכי של ילדים או פעוטות‪ .‬בגאווה הם‬ ‫עולים לארץ ישראל‪ .‬הנשים עטופות בשמלות‬ ‫לבנות מעוטרות במעשה רקמה‪,‬‬ ‫הגברים‪ ,‬חלקם בחליפות‪ ,‬מח־‬ ‫זיקים במטריות כהות‪ ,‬מסוככים‬ ‫על בני משפחתם‪.‬‬ ‫הם עולים על מדרגות המטוס‬ ‫הענק‪ ,‬שהם לבטח לא ראו מעולם כמוהו‪ ,‬ובטח‬ ‫שלא טסו בו‪ .‬הם עולים בביטחון‪ ,‬כאילו היו חב־‬ ‫רים במועדון "הנוסע המתמיד" של אל על‪ ,‬תופ־‬ ‫סים את מקומם במטוס‪.‬‬ ‫זרם האנשים לא פוסק‪ .‬כל המקומות תפוסים‪,‬‬ ‫אך צריך להעלות עוד‪ .‬אני מאשר להביא עוד‬ ‫קבוצה ועוד קבוצה ועוד קבוצה‪ .‬היה ברור לי‬ ‫שחייבים להשלים את המשימה ולא להשאיר אף‬ ‫אחד מאחור‪.‬‬ ‫העולים יושבים חלקם על הרצפה‪ ,‬בין המו־‬ ‫שבים‪ ,‬חלקם מצטופפים על המושבים‪ ,‬ויש‬ ‫שיושבים על האסלות בחדרי השירותים‪ .‬סך‬ ‫הכל ‪ 1,087‬איש ואישה במטוס‪ .‬המספר הזה נכנס‬ ‫לספר השיאים של גינס‪ ,‬בתור הטיסה עם הכי‬ ‫הרבה נוסעים‪ .‬עד היום לא נשבר השיא‪.‬‬ ‫הדלתות נסגרות‪ .‬אני פותח את המנועים לכוח‬ ‫המראה מלא‪ ,‬מנתק את המטוס מכבלי המשיכה‬ ‫של אדמת אתיופיה ומפנה את החרטום לעבר‬ ‫ישראל‪.‬‬ ‫הלילה כבר ירד‪ ,‬והכוכבים מעל מברכים אותנו‬ ‫בדרכנו צפונה‪ .‬לו ניתן לקרוא את אשר נכתב על‬ ‫ידי פסי ההתעבות שהשאיר המטוס אחריו‪ ,‬היה‬ ‫המתבונן לשמיים מבחין כנראה בדברי הנביא‬ ‫ישעיהו‪" :‬והיה ביום ההוא‪ ,‬יוסיף אדני שנית ידו‬ ‫לקנות את שאר עמו אשר יישאר‪ ,‬מאשור ומצרים‬ ‫ומפתרוס ומכוש ומעילם ומשנער ומחמת ומאיי‬ ‫הים"‪.‬‬ ‫כשאנחנו חולפים מעל ירושלים‪ ,‬זמרה חרי־‬ ‫שית של השיר "ירושלים של זהב" מלווה אותנו‬ ‫לנחיתה בבן גוריון‪ .‬העולים התכוננו לרגע ולמדו‬ ‫מראש את השיר‪ .‬כל אחד מאנשי הצוות מוחה‬ ‫קברניט אריה עוז והעולים‬ ‫דמעה נסתרת מעיניו ופונה להשלמת תפקידו‬ ‫בתא הטייס‪.‬‬ ‫אחרי ‪ 20‬שנה‬ ‫‪ 20‬שנה חלפו מאז‪ .‬כגודל ההתרגשות מעל‬ ‫לייתם ארצה‪ ,‬כן גודל האכזבה מהדרך הכוש־‬ ‫לת שבה קלטנו אותם‪.‬‬ ‫תופעות הניכור והגזענות שהם חווים כאן בי־‬ ‫שראל נמשכות עד היום‪ .‬ציפיתי שיתקבלו כא־‬ ‫חים שחוזרים למולדת‪ ,‬ולא כזרים‪ .‬קיוויתי שיכ־‬ ‫בדו את תרבותם‪ ,‬שיקבלו את הקייסים ואת זקני‬ ‫העדה בהתאם למעמדם‪ .‬מצד שני‪ ,‬משמח לראות‬ ‫שיש היום בין יוצאי אתיופיה הצעירים רופאים‪,‬‬ ‫קציני צה"ל‪ ,‬מהנדסים‪.‬‬ ‫הקשר שלי עם הקהילה לא הסתיים כשגלג־‬ ‫לי המטוס נחתו בשדה התעופה‪ .‬אשתי בת־שבע‬ ‫עסקה בהתרמת כספים למען העולים‪ .‬בתי ענת‬ ‫לימדה ילדי עולים מאתיופיה בערד‪ ,‬וגם היא הת־‬ ‫רגשה מאוד מהמפגש עם הקהילה המיוחדת‪.‬‬ ‫השתתפתי בהמון משימות במשך השנים ול־‬ ‫קחתי חלק בכל מלחמות ישראל‪ .‬מבצע שלמה‬ ‫תמיד יהיה זכור לי כאחד הרגעים החשובים והמ־‬ ‫רגשים בחיי‪.‬‬ ‫בימים אלה אני נערך לכתיבת ספר‪ ,‬שיציג את‬ ‫סיפורם של העולים שהגיעו איתי במטוס ויתאר‬ ‫מה עבר עליהם במשך השנים בישראל‪ .‬כותרת‬ ‫הספר כבר מוכנה‪ .1,087 :‬עכשיו נשאר רק לאתר‬ ‫את נוסעי אותה טיסה‪.‬‬ ‫הכותב הוא טייס בחיל האוויר וקברניט אל‬ ‫על לשעבר‪.‬‬ ‫עולים למטוס באדיס‪-‬אבבה‬ ‫אפריל ‪ | 2011‬ידיעות נגט | ‪0‬‬ ‫למבצע‬ ‫שלמה‬ ‫צילום‪:‬‬ ‫אפי שריר‪" ,‬ידיעות אחרונות"‬ ‫נולד במטוס‬ ‫לישראל‬ ‫‪20‬‬ ‫שנה‬ ‫‪የተወለደው በአይሮፕላን‬‬ ‫‪ውስጥ ነው‬‬ ‫‪በዘመቻ ሰሎሞን ሂደት ጊዜ አንድ ሕጻን አይሮፕላን ውስጥ ተወለደ። ስሙም‬‬ ‫‪ኤልዓድ ወንዴ ይባላል። *ዛሬ የተዋጊ መሐንዲሶች ክፍል አባል ነው። *ነገር ግን‬‬ ‫‪በአይሮፕላን በነጻ መብረር አይችልም‬‬ ‫‪በአገልግሎቴ‬‬ ‫‪የመጀመሪያው ነጥብ‬‬ ‫‪ነበር” የእስራኤል‬‬ ‫‪ጦር ዋና አዛዥ‬‬ ‫בעיצומו של‬ ‫מבצע שלמה‬ ‫נולד תינוק‪:‬‬ ‫אלעד וונדה >>>‬ ‫הילד גדל והיום‬ ‫הוא חייל‬ ‫בהנדסה קרבית‬ ‫>>> ולא‪ ,‬הוא‬ ‫עוד לא קיבל‬ ‫כרטיסי טיסה‬ ‫חינם לכל החיים‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫בתקופת ההמתנה באדיס־אבבה‬ ‫ניגש איש זר אל פטגיה וונדה ובי־‬ ‫שר לה חדשות רעות‪ :‬בדרך לירוש־‬ ‫לים יש נהר גדול‪ ,‬והעוברים מעליו‬ ‫חייבים להשליך ילד או ילדה‪ ,‬אם ברצונם לח־‬ ‫צות בשלום‪ .‬אחרת המטוס ייעצר במקומו או‬ ‫יתרסק‪.‬‬ ‫אף שהסיפור נשמעה לה מופרך‪ ,‬הרגש האימהי‬ ‫פעל בקרבה‪ .‬חשש הציף אותה והיא הרהרה‪ :‬מי‬ ‫תהיה האם האומללה‪ ,‬שהגורל המר ייפול עליה‬ ‫ותיאלץ להקריב את בנה?‬ ‫"בסוף‪ ,‬לא רק שנבואת השקר נתבדתה‪ ,‬אלא‬ ‫במהלך הטיסה ילדתי בן וירדתי מהמטוס חובקת‬ ‫את התינוק שלי"‪ ,‬אומרת פטגיה‪.‬‬ ‫משפחת וונדה היא אחת משבע המשפחות‬ ‫שנולדו להן ילדים במהלך הטיסה לישראל במ־‬ ‫סגרת מבצע שלמה‪ ,‬לפני ‪ 20‬שנה‪ ,‬ב־‪ 24‬במאי‬ ‫‪ .1991‬החיים החדשים של העולים בהגיעם ליש‬ ‫שראל‪ ,‬הביאו איתם חיים חדשים באמת‪ ,‬שיצאו‬ ‫לאוויר העולם‪.‬‬ ‫משפחה וונדה מונה עשר נפשות‪ ,‬הקימה ביתה‬ ‫בישראל בנתיבות שבדרום‪ .‬המשפחה חוותה רגעי‬ ‫אושר גדולים לאורך השנים בישראל‪ :‬שלוש בנות‬ ‫חיתנה ‪ -‬שתיים מהבנות בחרו בבן זוג ישראלי‬ ‫ממוצא אתיופי‪ ,‬האחת בחרה בבן זוג ישראלי צבר‪,‬‬ ‫אם תרצו ‪ -‬פרנג'י‪ .‬גם צער לא פסח על המשפחה‪:‬‬ ‫אחת הבנות‪ ,‬אם לשלושה ילדים‪ ,‬נפטרה‪.‬‬ ‫כיתוב נגטיב ????? | צילום‪?????? :‬‬ ‫להתגשמות חלום‬ ‫אלעד וונדה‪ ,‬שהפך סמל‬ ‫העלייה לישראל בעבור המשפחה‪ ,‬ואולי גם לכל‬ ‫יהודי אתיופיה‪ ,‬סיים את לימודיו התיכוניים‪ ,‬הת־‬ ‫גייס לצה"ל ובימים אלה משרת בהנדסה קרבית‪.‬‬ ‫כששואלים את אלעד‪ :‬באיזו מדינה נולדת‪,‬‬ ‫הוא עונה‪" :‬בשום מדינה"‪ .‬לנוכח תשובתו הב־‬ ‫הרמטכ"ל‪" :‬אבן‬ ‫דרך בשירות שלי”‬ ‫בדרך לציון‪ .‬במטוס במבצע שלמה‬ ‫לתי שגרתית‪ ,‬אנשים מסתכלים עליו כאילו נפל‬ ‫מהחלל‪ ,‬עד שהם שומעים שהוא באמת נולד בין‬ ‫שמיים לארץ ‪ -‬בבטן המטוס‪ .‬בסעיף מקום לידה‬ ‫בתעודת הזהות שלו רשום‪ :‬בדרך לישראל‪.‬‬ ‫אלעד מספר שבכל פעם שהוא אומר לאנשים‬ ‫שאין ארץ מוגדרת שבה נולד‪ ,‬הם מבקשים לראות‬ ‫את תעודת זהות שלו‪ .‬את התעודה מעבירים מיד‬ ‫ליד בפליאה‪ ,‬ולא מאמינים למראה עיניהם‪.‬‬ ‫אפילו ההבחנה הישראלית כל כך בין "עולה"‬ ‫ל"צבר"‪ ,‬אינה מובנת מאליה‪ .‬אלעד רואה את‬ ‫עצמו צבר לכל דבר‪ ,‬אולם הוריו סוברים כי הבן‬ ‫נולד בשמי אתיופיה‪ ,‬והיה עד למימוש חזון הע־‬ ‫לייה לישראל ‪ -‬משמע מדובר בעולה‪.‬‬ ‫משפחת וונדה זוכרת לטובה את החיים בא־‬ ‫תיופיה‪ .‬עדנה וונדה‪ ,‬אב המשפחה‪ ,‬אומר‪" :‬אבי‬ ‫היה עשיר מאוד‪ .‬הוא נתן לכל ילד שבנה תא מש־‬ ‫פחתי משלו צאן ונשק‪ .‬אני ואחי עבדנו בנפחות‬ ‫בנוסף לחקלאות‪ ,‬ובעבור מלאכת היד שלנו אנ־‬ ‫שים נתנו לנו טף"‪.‬‬ ‫"גם בישראל החיים טובים מאוד"‪ ,‬אומר עדנה‪,‬‬ ‫"ברוך השם‪ ,‬שום דבר לא חסר"‪.‬‬ ‫הבעיה המרכזית שמטרידה אותו היא הפי־‬ ‫צול הפנימי בקהילה‪" :‬חלק אוכל בשר שנשחט‬ ‫על ידי רבנים‪ ,‬אחרים אוכלים בשר שנשחט בידי‬ ‫קייסים"‪.‬‬ ‫פלגיה מודאגת מההתרחקות מהדת של חלק‬ ‫מבני הדור הצעיר‪ ,‬אבל גם מההקצנה הדתית‪:‬‬ ‫"מצד אחד רואים נערות כמעט ערומות‪ .‬מצד שני‬ ‫הרבנים מגזימים‪ ,‬ואפילו ביום אבל הם עומדים‬ ‫רחוק ואינם אוחזים את הצוואר של אחותם או‬ ‫אימם‪ ,‬כנהוג"‪.‬‬ ‫כאישה שגידלה עשרה ילדים למופת ועדה‬ ‫לשינויים בחינוך ילדים בישראל‪ ,‬פלגיה מנדבת‬ ‫הצעות‪" :‬אל לנו לגעור בילדינו‪ ,‬אפילו אם הם‬ ‫חוזרים הביתה בשעה מאוחרת‪ .‬כדאי להתייחס‬ ‫ההורים עדנה ופלגיה‪ .‬הילד עולה או צבר?‬ ‫משימת‬ ‫באדיס־ האבטחה של שדה התעופה‬ ‫אב‬ ‫בה‬ ‫במהלך מבצע שלמה‬ ‫הופקדה ב‬ ‫שלדג של ידי מאות לוחמים מיחידת‬ ‫צה‬ ‫"ל‪.‬‬ ‫מפ‬ ‫קד היחידה היה בני‬ ‫גנץ‪ ,‬כיום הרמטכ"ל‪.‬‬ ‫באירוע‬ ‫על המ פרידה מלוחמי שלדג סיפר גנץ‬ ‫שמ‬ ‫חינתו‪" :‬ב עות העמוקה של המבצע מב־‬ ‫תחי‬ ‫לת‬ ‫ה‬ ‫מב‬ ‫צע‬ ‫עס‬ ‫קתי‬ ‫בהיבטים‬ ‫המבצעיים‪,‬‬ ‫רכב ועוד בפרטים הטכניים של עוד כלי‬ ‫כוח‬ ‫א‬ ‫דם‪ ,‬טיסות ואבטחה‪.‬‬ ‫“רק תוך‬ ‫העשייה כדי המבצע הבנתי את גודל‬ ‫ו‬ ‫המ‬ ‫שמ‬ ‫עות‬ ‫המיוחדת להיות‬ ‫שותף לאי‬ ‫רוע‬ ‫בס‬ ‫דר‬ ‫גו‬ ‫דל‬ ‫כזה‪.‬‬ ‫"המבצע‬ ‫המקפלת היה אבן דרך בשירות שלי‪,‬‬ ‫ואת משמ בתוכה את הערכים הציוניים‬ ‫עות הקיום שלנו במדינה”‪.‬‬ ‫* מתוך אתר צה"ל‬ ‫"הנדון‪:‬‬ ‫הצלת יהודים"‬ ‫‪“ዋናው ጉዳይ፡‬‬ ‫”‪ይሁዲዎችን ማዳን‬‬ ‫אלעד וונדה‪“ .‬נולדתי בשום מדינה”‬ ‫אליהם בנועם‪ ,‬לדבר איתם ברוגע‪ .‬אם מדברים‪,‬‬ ‫ילדים מבינים ומתנהגים טוב‪ .‬אם ילד מתקלקל‪,‬‬ ‫זה בגלל חוסר יחס טוב מצד הוריו"‪.‬‬ ‫קהילת ביתא ישראל מציינת ‪ 20‬שנה למבצע‬ ‫שלמה‪ .‬למשפחת וונדה יש סיבה כפולה לחגוג‪:‬‬ ‫פעם אחת הולדת הבן אלעד‪ ,‬ופעם שנייה הולדת‬ ‫יהדות אתיופיה בארץ אבות‪.‬‬ ‫כמה עובדות על מבצע שלמה‪:‬‬ ‫>>> כותרת פקודת המבצע שהוציא‬ ‫צה"ל היתה "הנדון‪ :‬הצלת יהודים"‪.‬‬ ‫>>> ‪ 14,324‬עולים הגיעו ארצה‪.‬‬ ‫>>> ‪ 36‬שעות נמשך המבצע‪ ,‬ב־‪24‬‬ ‫ו־‪ 25‬במאי ‪.1991‬‬ ‫>>> ‪ 38‬טיסות נערכו‪.‬‬ ‫>>> בין המטוסים שהשתתפו‪:‬‬ ‫‪ 9‬מטוסי אל על‪ 24 ,‬מטוסי חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬מטוס אחד של חברת התעופ‬ ‫פה האתיופית‪.‬‬ ‫>>> מפקד המבצע היה אמנון ליפקין‬ ‫שחק‪ ,‬סגן הרמטכ"ל באותם ימים‪.‬‬ ‫>>> ישראל שילמה ‪ 35‬מיליון דולר‬ ‫לשלטון מנגיסטו‪ ,‬בתמורה לשחרור‬ ‫היהודים‪.‬‬ ‫>>> בזמן המבצע מנגיסטו כבר‬ ‫נמלט מהמדינה‪ ,‬בעקבות השתלטות‬ ‫המורדים‪.‬‬ ‫‪ | 10‬ידיעות נגט | אפריל ‪2011‬‬ ‫חג‬ ‫החירות?‬ ‫החופש‬ ‫לסבול‬ ‫צומחים מהשורשים למעלה‬ ‫‪ዕድገት ከሥር ወደላይ ነው‬‬ ‫חג הפסח מדגיש את האחדות‪ ,‬אבל גם מאפשר לכל אדם לנהוג כמסורת אבותיו >>> אנחנו לא זקוקים‬ ‫לתעודת הכשר‪ ,‬כדי להרגיש שייכים ולדעת שאנחנו יהודים‬ ‫‪የፋሲካ በዓል አንድነት ላይ የሚያተኩር ቢሆንም እያንዳንዱ ሰው የአባቶቹን ባህል እንዲከተልም ያስችላል‬‬ ‫‪* እኛ ለይሁዲነታችን የዕውቅና ምስክር ወረቀት አያስፈልገንም‬‬ ‫‪የመቻቻል‬‬ ‫‪አስፈላጊነት‬‬ ‫חירות פירושה‬ ‫לחיות בכבוד‪ ,‬עם‬ ‫שוויון הזדמנויות‬ ‫וצדק חברתי >>>‬ ‫בכוחנו לבנות חברה‬ ‫ערכית ומוסרית‬ ‫מאת אושרת אלמו‬ ‫חג הפסח מסמל עבור חלק־‬ ‫נו את החירות‪ .‬אם לא תמיד‬ ‫מבחינה מעשית‪ ,‬אז לפחות‬ ‫במובן הסמלי של החג‪.‬‬ ‫כשאנחנו חושבים על מושג‬ ‫החירות‪ ,‬למה בעצם אנחנו מת־‬ ‫כוונים? לאחר המהפכה החוק־‬ ‫תית בשנת ‪ '92‬נחקק בישראל‬ ‫חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחירותו‪.‬‬ ‫כשמו כן מטרתו של החוק ‪-‬‬ ‫להגן על כבודנו וחירותנו‪.‬‬ ‫מעבר לחוק‪ ,‬האם באמת יש‬ ‫חירות וחופש? האם יש חירות‬ ‫מסבל? האם אנחנו זוכים לחיות‬ ‫בכבוד‪ ,‬ללא פגיעה גופנית? האם‬ ‫כולנו זוכים להזדמנות שווה‬ ‫להתפתח ולהתקדם בעבודה?‬ ‫כחברה אנחנו שואפים לסו־‬ ‫לידריות‪ ,‬חברה שדואגת לח־‬ ‫לשים שבתוכה‪ .‬נוצרו בארצנו‬ ‫מעמדות חברתיים – ישנם בעלי‬ ‫הון חזקים‪ ,‬ויש אחרים בתחתית‪.‬‬ ‫בשולי החברה ניצבים החלשים‬ ‫ הזקנים‪ ,‬הנשים‪ ,‬השחורים‪.‬‬‫מהפכת האזרחים במצרים‬ ‫ובמדינות אחרות במזרח התיכון‬ ‫מעידה מה קורה כאשר שוללים‬ ‫מהאזרחים את החירויות הבסי־‬ ‫סיות‪ .‬אסור לנו להידמות לאותן‬ ‫מדינות‪.‬‬ ‫הגיע הזמן שבראש המדינה‬ ‫יישבו אנשים שראויים להנהיג‬ ‫את האומה‪ ,‬מנהיגים שייצגו את‬ ‫האינטרס של התושבים לחיים‬ ‫של חירות ושוויון‪.‬‬ ‫בידי המנהיגים מופקד כוח‬ ‫לשנות‪ :‬להביא רווחה כלכלית‪,‬‬ ‫לדאוג לעניים‪ .‬אלא שבמדינת־‬ ‫נו הרבה פעמים יותר קל לעזור‬ ‫דווקא לחזקים‪.‬‬ ‫בואו נחשוב לרגע על העתיד‪,‬‬ ‫על מה שיכול להיות כאן במדי־‬ ‫נתנו הקטנה‪ ,‬אם רק נשנה את‬ ‫הגישה‪ .‬הגיע הזמן שנתחיל לח־‬ ‫שוב על האחר‪ ,‬לקבל את השונה‪,‬‬ ‫לעזור לחלשים‪ .‬במקום לחשוב‬ ‫רק על צבירת הון‪ ,‬ננסה לבנות‬ ‫חברה צודקת‪ ,‬מוסרית וערכית‬ ‫יותר‪ .‬בכוחנו לעשות זאת‪.‬‬ ‫הכותבת היא עורכת דין‬ ‫וסטודנטית לתואר שני במש־‬ ‫פטים באוניברסיטת תל אביב‪.‬‬ ‫בית כנסת בוולקה‪ .‬כיסופים לציון | צילום‪ :‬מרק ברונט‬ ‫מאת קייס סמאי אליאס‬ ‫כמו שבני ישראל יצאו ממצרים‪ ,‬כך‬ ‫עזבו בני הקהילה את אתיופיה – הול־‬ ‫כים בסתר‪ ,‬מתמודדים עם הסכנות‪,‬‬ ‫משאירים מאחור את חייהם הקודמים‬ ‫וחלק גדול מרכושם‪ ,‬צועדים לארץ הקודש‪.‬‬ ‫יציאת מצרים בוצעה לאחר התגלות של הקב"ה‪.‬‬ ‫היציאה מאתיופיה נולדה כהחלטה של אנשים‪ ,‬אבל‬ ‫אין לי ספק שבהשגחת הקב"ה‪.‬‬ ‫באתיופיה תמיד חיינו בתחושה של היעדר חירות‪.‬‬ ‫כאן בישראל אומנם זכינו בחירות פיזית‪ ,‬אבל החי־‬ ‫רות הנפשית רחוקה מלהיות מושלמת‪.‬‬ ‫עדיין יש קשיים ובעיות חברתיות רבות‪ .‬אי קבלת‬ ‫המנהיגים הרוחניים של העדה על ידי חלק מהממסד‬ ‫הדתי היא אחד הסימנים לכך שעוד לא השלמנו את‬ ‫המסע אל החירות‪.‬‬ ‫לא נשכח את חצי הכוס המלאה‪ .‬למרות כל הק־‬ ‫שיים‪ ,‬אנחנו לא מתחרטים לרגע שהגענו לפה‪ .‬לא‬ ‫באנו על רקע מצוקה כלכלית או רדיפות‪ ,‬אלא מתוך‬ ‫ציונות אמיתית ואמונה עמוקה‪.‬‬ ‫יש בנו תחושת שייכות לעם ולארץ‪ ,‬ואנחנו לא‬ ‫זקוקים לתעודת הכשר‪ ,‬כדי להרגיש שייכים ולדעת‬ ‫שאנחנו יהודים‪ .‬עלינו להיות גאים במסורת אבותינו‪.‬‬ ‫רק כך נוכל להרגיש שווים בין שווים‪.‬‬ ‫לא נשכח שזוהי אדמת הקודש של העם היהודי‪ ,‬גם‬ ‫אם יש אכזבה רבה מחלק מהאנשים ותחושת חוסר‬ ‫נוחות מהחיים בישראל‪.‬‬ ‫בהגדה של פסח כתוב‪" :‬והגדת לבנך"‪ .‬זוהי חשי־‬ ‫בותה של המסורת‪ ,‬העברת המורשת מדור לדור‪ .‬בא־‬ ‫תיופיה סיפרנו לילדים על יציאת מצרים ועל ירוש־‬ ‫לים‪ .‬היום חשוב שהילדים יכירו את המסורת וישמעו‬ ‫על התלאות שעברנו והמחיר הכבד ששילמנו‪.‬‬ ‫פסח מדגיש את האחדות‪ ,‬אבל גם מספק הזדמנות‬ ‫לכל עדה ולכל אדם לנהוג כמנהג אבותיו‪ .‬אין מקום‬ ‫לומר‪ :‬אלה עושים נכון‪ ,‬אלה עושים לא נכון‪.‬‬ ‫כשם שאנחנו מבערים את החמץ לקראת הפסח‪,‬‬ ‫עלינו לבער מקרבנו את שנאת החינם ‪ -‬בתוך‬ ‫הקהילה ובחברה הישראלית כולה‪ .‬עלינו ללמוד‬ ‫לראות את האור שבאחר‪.‬‬ ‫יש בקהילה מתחים בין הוותיקים לעולים החדשים‪,‬‬ ‫בגלל קבוצה מצומצמת של קיצוניים בשני הצדדים‪,‬‬ ‫שגורמים לפילוג‪ .‬אני קורא להם לבער מתוכם את‬ ‫הרע הזה‪ .‬לטוב ולרע‪ ,‬כולנו שייכים לאותה קהילה‪.‬‬ ‫חג האביב הוא תקופה של פריחה והתחדשות‪ .‬גם‬ ‫בקהילה שלנו רואים סימנים רבים של צמיחה‪ .‬יותר‬ ‫ויותר מבני הדור הצעיר רוכשים השכלה גבוהה ומ־‬ ‫תקבלים לתפקידים בכירים במערכות השונות‪ .‬אלה‬ ‫סימנים מעודדים להשתלבות וקבלה‪.‬‬ ‫לא פחות חשובה החזרה לשורשים של רבים מבני‬ ‫הקהילה‪ ,‬כולל הצעירים שבינינו‪ .‬דור ההמשך של‬ ‫הקייסים הצעירים קיבל הכרה על ידי המדינה‪ ,‬אומ־‬ ‫נם אחרי מאמץ רב של הקייסים‪ ,‬וגם בזכות המאמץ‬ ‫של השר לשירותי דת הנוכחי‪.‬‬ ‫צמיחה מהשורשים נותנת ביטחון ויציבות לא רק‬ ‫לעצים ופרחים‪ ,‬גם לבני אדם‪ .‬בואו נממש זאת‪.‬‬ ‫הכותב הוא קייס העדה בראשון לציון ומנכ"ל‬ ‫מועצת כהני יהדות אתיופיה בישראל‪.‬‬ ‫המסע עדיין לא תם‬ ‫‪ዘመቻው እስካሁን‬‬ ‫‪አላለቀም‬‬ ‫פסח הוא הזדמנות להזכיר לצעירים‬ ‫את עברנו ותרבותנו >>> באתיופיה‬ ‫כל משפחה הכינה מדי יום מצות‪,‬‬ ‫בישראל אנחנו קונים בסופר >>>‬ ‫ההשתלבות בחברה חשובה יותר‬ ‫ממנהג כזה או אחר‬ ‫מאת קייס עזריה אביהו‬ ‫פסח הוא חג החירות לכל עם ישראל‪,‬‬ ‫אבל אנחנו עוד לא הגענו לחירות שח־‬ ‫למנו עליה‪.‬‬ ‫זכינו להיכנס לארץ ולהקים כאן את‬ ‫בתינו ומשפחותינו‪ ,‬אבל יש לנו עוד דרך ארוכה לע־‬ ‫בור לקראת השתלבותנו בישראל‪.‬‬ ‫המסע בסודן הוא יציאת מצרים של הקהילה‪ .‬גם‬ ‫אנחנו הלכנו במדבר‪ ,‬התמודדנו עם כל הסכנות‪ ,‬כי‬ ‫חלמנו להגיע לארץ ישראל‪ .‬אנחנו עדיין נמצאים‬ ‫במסע‪ ,‬וכל יום מציב בפנינו אתגרים חדשים‪.‬‬ ‫עדיין לא השתלבנו באמת בממסד הדתי כיהודים‬ ‫לכל דבר‪ .‬זקני העדה לא מקבלים מהממסד את הכבוד‬ ‫שהם ראויים לו‪.‬‬ ‫צעירי העדה נלחמים על זכותם להשתלב בחב־‬ ‫רה‪ .‬הצעירים מחפשים את דרכם‪ ,‬ובתהליך החיפוש‬ ‫נשים בכותל‪ .‬תפילה לקראת פסח | צילום‪ :‬ספוטניק‬ ‫חלקם שוכחים מאיפה באו‪ .‬פסח הוא הזדמנות להזכיר‬ ‫לצעירים את עברנו‪ ,‬תזכורת לכולם שעלינו להתא־‬ ‫חד ולשמור על התרבות שלנו‪.‬‬ ‫למרות הקשיים הרבים‪ ,‬הוויכוחים הפנימיים וחי־‬ ‫לוקי הדעות‪ ,‬הקהילה חייבת להישאר מאוחדת ומלו־‬ ‫כדת‪ .‬האחדות הזאת היא המפתח לקבלתנו בחברה‪.‬‬ ‫חלק ממנהגי הפסח באתיופיה לא נשמרים בארץ‪.‬‬ ‫כמובן שחבל שהמנהגים המיוחדים הולכים לאיבוד‪,‬‬ ‫אבל ההשתלבות בחברה חשובה יותר מאשר מנהג כזה‬ ‫או אחר‪ .‬הקהילה שלנו מתמודדת עם בעיות גדולות‬ ‫יותר מהשאלה מה אסור ומה מותר לאכול בפסח‪.‬‬ ‫באתיופיה כל משפחה הכינה לעצמה את המצות‬ ‫שלה בכל אחד מימי החג‪ ,‬אבל בישראל אנחנו הול־‬ ‫כים לסופר לקנות מצות‪ ,‬כמו כולם‪ .‬באתיופיה היו‬ ‫תפילות מיוחדות לחג‪ ,‬כאן נוהגים לקרוא בהגדה‪,‬‬ ‫בדיוק כמו שאר העדות‪.‬‬ ‫פסח הוא חג של המשפחה‪ ,‬ושמירת התא המשפ־‬ ‫חתי היא אחד האתגרים שהקהילה מתמודדת איתם‪.‬‬ ‫עלינו ללמוד מאותן משפחות חזקות שיש בינינו‪,‬‬ ‫שבהן ההורים יודעים ללמד את ילדיהם על העבר‪,‬‬ ‫לדבר איתם על ההווה ולחשוב ביחד על העתיד‪.‬‬ ‫חג האביב הוא זמן של פריחה ושמחה‪ .‬עם כל הק־‬ ‫שיים‪ ,‬גם לקהילה שלנו יש סיבות רבות לחגוג‪ .‬כל‬ ‫אדם חייב להודות לבורא העולם על כל מה שיש לו‪.‬‬ ‫לצד ההתמודדויות והקשיים‪ ,‬יש לנו הרבה סיבות‬ ‫לומר תודה‪.‬‬ ‫עם ישראל תמיד התבסס על תקווה‪ ,‬ואסור לנו‬ ‫להתייאש ולאבד את האמונה‪ ,‬שבשנה הבאה יהיה‬ ‫טוב יותר‪ .‬נתחיל קודם כל בדברים שנמצאים בידינו‬ ‫לשנות אותם‪ .‬כמו שנהגנו לעשות באתיופיה‪ ,‬נמשיך‬ ‫לברך‪ :‬לשנה הבאה בירושלים‪ .‬כי גם כאן בישראל‬ ‫עדיין יש לנו עוד הרבה מה לשאוף ולחלום‪.‬‬ ‫הכותב הוא יו"ר מועצת הכהנים הארצית של‬ ‫יהודי אתיופיה בישראל‪.‬‬ ‫אפריל ‪ | 2011‬ידיעות נגט | ‪11‬‬ ‫לממש את הגאולה‬ ‫בזמן שאנחנו יושבים סביב שולחן החג‪ ,‬בואו נשים את המחלוקות בצד >>> כל אחד יחיה באמונתו‪ ,‬אבל כולנו נצעד ביחד‬ ‫מאת הרב יוסף הדנה‬ ‫חג הפסח חשוב מאוד לכל יהודי‪,‬‬ ‫אבל ליוצאי אתיופיה החג מבטא‬ ‫את גאולתם‪ ,‬בדומה לבני ישראל‬ ‫שיצאו ממצרים‪.‬‬ ‫בני ישראל חשבו שהקדוש ברוך הוא שכח‬ ‫אותם במצרים‪ .‬אבות אבותינו מעולם לא אמרו‬ ‫נואש וקיוו שיבוא יום ויעלו לישראל‪ .‬המחש־‬ ‫בה על ירושלים היתה כמו חלום רחוק‪ .‬אבותינו‬ ‫התפללו אפילו רק לשמוע על ירושלים‪.‬‬ ‫הקדוש ברוך הוא לא עזב את עמו‪ ,‬לא אז ולא‬ ‫בימינו‪ .‬כמו שנאמר (ספר שמות‪ ,‬פרק ו'‪ ,‬פסוק‬ ‫ה')‪" :‬וגם אני שמעתי את נאקת בני ישראל‪ ,‬אשר‬ ‫מצרים מעבידים אותם‪ ,‬ואזכור את בריתי"‪.‬‬ ‫כמו רועה צאן שמחפש את העדר שלו‪ ,‬כך הק־‬ ‫דוש ברוך הוא העלה את כולנו בנס גלוי וגדול‪.‬‬ ‫וכשם שביציאת מצרים כל האומות שמעו על‬ ‫הנס שנעשה לבני ישראל בקריעת ים סוף‪ ,‬כך‬ ‫גם בעלייה שלנו‪ ,‬במבצע משה ובמבצע שלמה‪,‬‬ ‫כולם שמעו על הנס הגדול‪.‬‬ ‫המצווה בליל הסדר היא לספר על יציאת‬ ‫מצרים‪ .‬האבות מספרים לבנים‪ ,‬מי שלמד מספר‬ ‫לסובבים אותו‪ .‬מצווה נוספת היא לספר על‬ ‫יציאת אתיופיה ‪ -‬על הניסים‪ ,‬על הקשיים במ־‬ ‫דבר בדרך לארץ ישראל‪ .‬כיצד דווקא דרך אותה‬ ‫מדינה עוינת‪ ,‬מאוכלסת בשונאי ישראל‪ ,‬העלה‬ ‫אותנו הקב"ה‪.‬‬ ‫במבצע שלמה נעשה נס גדול ועצום‪ ,‬כאשר‬ ‫שדה התעופה של אתיופיה עבר לרשות הצבא‬ ‫הישראלי‪ ,‬שבא להטיס את היהודים לישראל‪ .‬נס‬ ‫גדול היה‪ ,‬ששום תקלה לא אירעה‪ .‬איך הצלחנו‬ ‫לקלוט את כל העולים – מה אכלו‪ ,‬מה שתו‪ ,‬איך‬ ‫הסתדרו? לכולם היה מקום לישון וארוחה לא־‬ ‫כול‪ ,‬וגם זה נס‪.‬‬ ‫היום בוודאי שיש אכזבה מהקליטה שלנו במו־‬ ‫לדתנו‪ .‬יש בעיות רבות בחינוך‪ ,‬הרי כולנו רואים‬ ‫מה קורה לנוער בשכונות‪ .‬חשבנו שזוהי ארץ‬ ‫לנו ביחד‪ ,‬הרי יש לנו אותה‬ ‫זבת חלב ודבש‪ ,‬ציפינו לגן‬ ‫מטרה‪.‬‬ ‫עדן‪ .‬מבנה חיי הקהילה כפי‬ ‫פסח הוא חג החירות‪ ,‬חג‬ ‫שהיה באתיופיה התפורר‪,‬‬ ‫של גאולה‪ .‬ברוך השם זכינו‬ ‫ועכשיו מתחילים לבנות‬ ‫לגאולה‪ .‬זה הזמן שבו מי שיש‬ ‫מחדש‪ .‬כנראה שזו היתה‬ ‫לו יעזור למי שאין לו‪ ,‬כדי‬ ‫ירידה לצורך עלייה‪.‬‬ ‫שכולנו נרגיש בשמחת החג‪.‬‬ ‫לאט לאט אנחנו לומ־‬ ‫בזמן שאנחנו יושבים סביב‬ ‫דים ומתקדמים‪ .‬הצעירים‪,‬‬ ‫שולחן החג‪ ,‬בואו נשים את‬ ‫ברוך השם‪ ,‬התבגרו ולמ־‬ ‫המחלוקות בצד‪ .‬אחרי שז־‬ ‫דו‪ ,‬ומתחילים לרומם את‬ ‫כינו בגאולה‪ ,‬עלינו לממש‬ ‫הקהילה‪ .‬יש עוד הרבה מה‬ ‫את הגאולה הזאת במעשים‪.‬‬ ‫לתקן‪ ,‬אבל כולם עושים‬ ‫כל אחד יחיה באמונתו‪ ,‬אבל‬ ‫ומשתדלים‪.‬‬ ‫כולנו נצעד ביחד‪.‬‬ ‫לא סוד שיש בקהילה‬ ‫אנחנו שעומדים בהנהגה‬ ‫דעות שונות ומחלוקות‬ ‫אחראים למציאת האחדות‪.‬‬ ‫רבות‪ .‬יש לנו עם נפלא‪,‬‬ ‫ההיסטוריה תשפוט אותנו‬ ‫הבעיה היא שהפוליטיקה‬ ‫אם לא נדע לעשות כן‪ .‬כמו־‬ ‫הורסת את מרקם היחסים‪.‬‬ ‫בן שזה לא פשוט‪ ,‬אבל אם‬ ‫הפוליטיקאים הצעירים‬ ‫ההורים יילכו בדרכי שלום‪,‬‬ ‫הם אלה שגורמים לבעיות‪,‬‬ ‫הילדים ימשיכו בעקבו־‬ ‫כשכל אחד מושך לכיוון‬ ‫תיהם‪ .‬והרי טובת הילדים‬ ‫אחר‪ .‬כל אחד רוצה לטפס‬ ‫שלנו עומדת לפני הכל‪.‬‬ ‫למעלה על הגב של מישהו‬ ‫אחר‪.‬‬ ‫לא נשכח שפסח הוא חג‬ ‫גם בין ותיקים ועולים‬ ‫החירות והאחדות לא רק‬ ‫חדשים יש מתחים‪ .‬מספיק‬ ‫בתוך הקהילה‪ ,‬אלא בכל‬ ‫־‬ ‫שמישהו מדבר בגנות העו‬ ‫עם ישראל‪ .‬כולנו בני אב־‬ ‫שהולך‬ ‫לים‪ ,‬ומייד יש מי‬ ‫רהם‪ ,‬יצחק ויעקב‪ ,‬לא משנה‬ ‫לשכוח‬ ‫אחריו‪ .‬אל לנו‬ ‫מאיזה מקום הגענו‪ .‬התורה‬ ‫מקום‪,‬‬ ‫מאותו‬ ‫שכולנו באנו‬ ‫עושה את כולנו עם אחד‪.‬‬ ‫משפחה‬ ‫בני‬ ‫יש‬ ‫ולכל אחד‬ ‫הקליטה‬ ‫במרכז‬ ‫שעברה‬ ‫בשנה‬ ‫פסח‪,‬‬ ‫לקראת‬ ‫לדוגמא‬ ‫סדר‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫ראשון‬ ‫פסח‬ ‫יש לנו מדינה אחת‪ ,‬ואנחנו‬ ‫במבשרת ציון | צילום‪ :‬הסוכנות היהודית‬ ‫העולים‪.‬‬ ‫בין‬ ‫חייבים להיות שותפים ול־‬ ‫־‬ ‫הח‬ ‫כל‬ ‫‪,‬‬ ‫ר‬ ‫הצע‬ ‫למרבה‬ ‫פעול כגוף אחד בעל כמה‬ ‫להשתלבות הציבור שלנו בכל התחומים – בלי־‬ ‫ברה הישראלית מתנהלת‬ ‫איברים‪ .‬כל ישראל ערבים זה לזה‪ ,‬כולנו שו־‬ ‫ככה‪ .‬אם אדם לא נלחם‪ ,‬הוא לא יכול להתקדם‪ .‬מודים‪ ,‬בעבודה ובחברה‪.‬‬ ‫נאמר כי "השלום כנגד הכל"‪ .‬כלומר‪ ,‬השלום תפים לטוב ולרע‪.‬‬ ‫זאת לא דרכה של תורה ולא דרכם של אבותינו‪.‬‬ ‫עוד לא הגענו לשלב הזה‪ ,‬עוד מוקדם בעבורנו שווה במשקלו לכל המצוות כולן‪ .‬לא משנה אם‬ ‫הכותב הוא הרב הראשי ליהדות אתיופיה‬ ‫לנהל את המלחמות האלו‪ .‬קודם כל צריך להביא זה רב או קייס‪ ,‬אין שום סיבה שלא נעבוד כו־ בישראל‪.‬‬ ‫שוברים את הכלים‪ ,‬אוכלים קיטה‬ ‫‪የሸክላ ዕቃዎችን መስበርና ደረቅ ቂጣን መብላት‬‬ ‫שבירת כלי החרס והכנת חדשים >>> תפילות בליווי תופים ומצילתיים >>> העלאת קורבן במזבח אבן >>> אכילה‬ ‫עם מקל נדודים ביד >>> הימנעות ממוצרי חלב ובשר >>> תזכורת למנהגי פסח באתיופיה‬ ‫‪*አሮጌ የሸክላ ዕቃዎችን ሰብሮ አዲስ መሥራት *በከበሮና ጸናጽል የታጀበ ጸሎት *መስዋዕትን በድንጋይ መሰዊያ ላይ ማቅረብ‬‬ ‫‪*ከወተት ነክና ሥጋ-ነክ ምግቦች መታቀብ *የፋሲካ በዓል ትዝታዎች ከኢትዮጵያ‬‬ ‫כה)‪ ,‬לזכר ‪ 10‬מכות מצרים‪.‬‬ ‫>>> תפילת החג‪ :‬כל בני הכפר התקבצו בבית‬ ‫הכנסת‪ .‬הקייסים וזקני העדה נכנסו ראשונים‪,‬‬ ‫ואחריהם שאר בני הקהילה‪ ,‬לבושים בבגדי חג‪.‬‬ ‫התפילה התמקדה בכיסופים לירושלים ולוותה‬ ‫בתופים ובמצילתיים‪ .‬התפילות נאמרו בשפת‬ ‫מנהגי חג הפסח של ביתא ישראל‬ ‫נבעו מההלכה והמסורת היהודית‪,‬‬ ‫עם התאמות לאורח החיים בא־‬ ‫תיופיה‪.‬‬ ‫לעדות השונות ישנם מנהגים שונים‪ ,‬וכך גם‬ ‫נהגו יהודי אתיופיה בהתאם למסורת ומנהגי‬ ‫הקהילה‪ .‬עם העלייה ארצה השתנו‬ ‫כמה מהמנהגים‪ ,‬ביניהם הפסקת הע־‬ ‫לאת קורבנות‪.‬‬ ‫>>> ראש חודש‪ :‬א' ניסן נחשב על‬ ‫פי ספר שמות לראש השנה‪ .‬באותו יום‬ ‫היה נהוג לערוך משתה מיוחד של כל‬ ‫הכפר‪ ,‬כאות שמחה על המעבר מעב־‬ ‫דות לחירות‪.‬‬ ‫>>> ניקיון הבית‪ :‬ההכנות לחג החלו‬ ‫כבר בימים הראשונים של חודש ניסן‬ ‫(ליסן)‪ .‬הנשים ערכו ניקיון יסודי‪,‬‬ ‫והבית נצבע כולו מחדש‪.‬‬ ‫>>> הגעלת כלים‪ :‬נהגו לשבור את‬ ‫כלי החרס‪ ,‬והנשים הכינו כלים חד־‬ ‫שים‪ .‬זאת משום שעל פי ההלכה לא‬ ‫מגעילים כלי חרס‪.‬‬ ‫צום פסח‪ :‬יום לפני החג נהגו כל בני‬ ‫הכנת קיטה באתיופיה | צילום‪ :‬דני אדינו אבבה‬ ‫הקהילה לצום ולהתענות (צומא פסי־‬ ‫הגעז ותורגמו לאמהרית‪ .‬בסיום הכריז הכוהן‪:‬‬ ‫"יהיה פסח לה' אלוהיך"‪.‬‬ ‫ביום החג בבוקר שוב הלכו לבית הכנסת והת־‬ ‫פללו בתפילות מיוחדות לפסח‪ :‬וגבר פסי כהו‬ ‫לה' (תעשה פסח לה')‪ ,‬סבוה עלת (שבעת ימים‬ ‫תאכלו מצות)‪ ,‬סתכה בהרה אפילפומו ישראל‬ ‫(גזר הים ועברו ישראל)‪.‬‬ ‫>>> זבח פסח‪ :‬הקייסים שחטו‬ ‫כבש וזבחו אותו על מזבח אבן‬ ‫(אווד)‪ ,‬שהוקם בסמוך לבית‬ ‫הכנסת‪ .‬כל משפחה קיבלה נתח‬ ‫מהבשר‪ ,‬וכן מצה שנחתכה בס־‬ ‫כין מיוחדת‪ .‬היה נהוג לאכול‬ ‫בעמידה או בכריעה‪ ,‬עם מקל‬ ‫נדודים ביד‪ ,‬כאות לחיפזון שבו‬ ‫אכלו בני ישראל לפני יציאתם‬ ‫ממצרים‪.‬‬ ‫>>> ליל הסדר‪ :‬לא נערך‬ ‫ליל סדר‪ ,‬כמו בעדות אחרות‪.‬‬ ‫הקייסים ריכזו את כל הילדים‪,‬‬ ‫סיפרו להם על יציאת מצרים‬ ‫ושרו שירי געגוע לירושלים‪.‬‬ ‫>>> אכילת מצות‪ :‬את המצות‬ ‫(פסיכה קיטה) נהגו לאפות בכל‬ ‫יום לאותו יום‪ .‬העיסה אסור שתשהה יותר מש־‬ ‫לוש דקות‪ ,‬פן תחמיץ‪ .‬מצה זו דומה למצה השמו־‬ ‫רה‪ ,‬הנהוגה בישראל‪ ,‬שנלושה בעבודת יד‪ .‬הטעם‬ ‫היה שונה מהאינג'רה‪ .‬כל משפחה הביאה לבית‬ ‫הכנסת מספר מצות‪.‬‬ ‫>>> ביעור חמץ‪ :‬במשך שבוע הפסח הקפידו‬ ‫לא לאכול חמץ‪ ,‬והתמקדו באכילת דברי מזון‬ ‫טריים‪ .‬לא אכלו מזון שהחמיץ או מאכלים שנ־‬ ‫דרש זמן רב להכנתם‪ .‬מיעטו באכילת בשר ונמ־‬ ‫נעו ממוצרי חלב‪ ,‬חוץ מחלב טרי‪ ,‬שנחלב באותו‬ ‫יום‪ .‬לא הפריזו באכילה‪ ,‬כי לחם עוני פירושו‬ ‫שאוכלים בצניעות‪.‬‬ ‫>>> חופש מהעבודה‪ :‬לא יצאו לעבודה כרגיל‪,‬‬ ‫אלא רק לרעות את הצאן ולעשות קניות בשוק‪.‬‬ ‫סיום החג‪ :‬בסיום ימי החג נערכה ארוחה חגיגית‪,‬‬ ‫שכללה מסוואית וטלה‪.‬‬ ‫>>> פסח בישראל‪ :‬במשפחות רבות בקהילה‬ ‫נוצר שילוב בין המסורת שהיתה נהוגה באתיופיה‬ ‫לדברים שנלמדו בארץ‪ .‬צעירים רבים ומקיימים‬ ‫ליל סדר וקוראים בהגדה‪.‬‬ ‫מטבע הדברים‪ ,‬הדור המבוגר נוטה פחות לש־‬ ‫נות את המנהגים שהתחנך עליהם‪ .‬רבים מספ־‬ ‫רים בפסח לילדים על העלייה דרך סודן בהקבלה‬ ‫ליציאת מצרים‪.‬‬ ‫‪ | 12‬ידיעות נגט | אפריל ‪2011‬‬ ‫"שפה היא כמו עיניים"‬ ‫צעירים שרוצים ללמוד את שפת הוריהם משתתפים בשיעורי אמהרית במכללת לוינסקי >>> אסמרה‬ ‫ביקדאין‪" :‬כך אבין את הורי ואת תרבותם" >>> ומה עושה פרנג'ית אחת בכיתה?‬ ‫מאת גרמאו מנגיסטו‬ ‫כמה פעמים רציתם לנהל שיחה‬ ‫מעמיקה בשפה שבה הוריכם מד־‬ ‫ברים‪ ,‬אולם המשפט שרציתם לב־‬ ‫נות נתקע בגרונכם טרם השלמתו‪,‬‬ ‫והשפה העברית‪ ,‬ברוב נדיבותה‪ ,‬מתעקשת‬ ‫למלא את המילים החסרות?‬ ‫כמה פעמים הוריכם דיברו אליכם בחיבה או‬ ‫בנזיפה‪ ,‬אך כשלתם לתפוס למה בדיוק הם מח־‬ ‫בבים אתכם או נוזפים בכם? חוסר שפה משותפת‬ ‫בין הורים לילדים הביא עשרות צעירים וצעירות‬ ‫לעשות קץ למבוכה ולתסכול‪ :‬הם שוקדים בלי־‬ ‫מוד השפה האמהרית במסגרת פרויקט "אנמר"‬ ‫ נלמד‪.‬‬‫יום שישי‪ ,‬שעה מוקדמת‪ .‬מכללת לוינסקי בתל‬ ‫אביב‪ 14 ,‬תלמידים בשנות העשרים המאוחרות‬ ‫לחייהם ישובים בכיתה‪ ,‬וניכר בהם הרצון ללמוד‪.‬‬ ‫המורה‪ ,‬נגטה בריהון‪ ,‬מציג את עצמו ואת ניסיונו‬ ‫העשיר בהוראת השפה האמהרית באתיופיה‪.‬‬ ‫מייד לאחר מכן הוא רושם אותיות באמהרית‬ ‫בהקבצות‪ :‬לחלקן הוא קורא אותיות בעלות שתי‬ ‫רגליים‪ ,‬לאחרות אותיות מעוגלות‪.‬‬ ‫המורה קורא אות‪-‬אות במקצבים משתנים‪:‬‬ ‫פעם הוא הוגה את האותיות במקצבים קצרים‬ ‫ופעם במקצבים ארוכים‪ .‬האות מתגלגלת על‬ ‫לשונו שניות ארוכות‪ ,‬וקולו קול זמיר מתנגן‪.‬‬ ‫התלמידים חוזרים אחריו במבטא עברי‪ ,‬שבולע‬ ‫את הצלילים של האותיות האמהריות‪.‬‬ ‫נוהגים לומר כי מורה טוב הוא מורה לחיים‪.‬‬ ‫אמירה זו חלה על בריהון‪ .‬הוא לא מורה לאמהרית‬ ‫בלבד‪ ,‬אלא הוראתו מקיפה תחומי ידע רבים‪.‬‬ ‫הוא מרכיב מילה מאותיות אמהריות‪ .‬אם המי־‬ ‫לה מבטאת שם חיה‪ ,‬התלמידים לומדים מבוא‬ ‫חשוב בזואולוגיה‪ .‬אם המילה היא שם ארץ‪ ,‬הת־‬ ‫למידים לומדים מושגים חשובים בגיאוגרפיה‪.‬‬ ‫אם המילה שם נביא‪ ,‬התלמידים לומדים פסוקים‬ ‫מהמקרא‪.‬‬ ‫במקרים שבהם תלמידיו מראים סימני אי הבנה‪,‬‬ ‫המורה החרוץ מגייס את כל כישוריו האמנותיים‬ ‫ומצייר על הלוח דמות שמייצגת את המילה‪ .‬חלק‬ ‫מהתלמידים משועשעים מהציורים‪ .‬אחת התל־‬ ‫מידות מתבדחת כי מוטב שהמורה יילך ללמד‬ ‫בבצלאל ‪ -‬מוסד אקדמי ללימודי אמנות‪.‬‬ ‫בין כל התלמידים והתלמידות כהי העור‪ ,‬בלטה‬ ‫צעירה בהירת גוון‪ .‬לעיתים קרובות הטתה ראשה‬ ‫הצעירה אל עמיתה היושב סמוך לה וביקשה‬ ‫הסבר לדברים הבלתי מובנים של המורה‪ .‬עמי־‬ ‫תה דאג ללחוש לה באזנה‪ ,‬והיא תוך כדי הנהון‬ ‫ראשה‪ ,‬רושמת נמרצות את הדברים במחברתה‪.‬‬ ‫נראה שהמורה מודע לכך‪ ,‬שחלק מתלמידיו‬ ‫מתקשים להבין אותו‪ ,‬אולם הוא עומד בכללים‬ ‫שקבע בתחילת השיעור‪ :‬שפת ההוראה תהיה‬ ‫השפה הנלמדת עצמה בפועל‪ ,‬והטעם ‪ -‬זוהי דרך‬ ‫מוכחת לשליטה מהירה בלשון חדשה‪.‬‬ ‫המורה נגטה בריהון אומר כי ידיעת השפה לא‬ ‫רק תקרב בין ילדים להורים‪ ,‬אלא תסייע לצ־‬ ‫עירים להיות גאים בתרבות‪ ,‬בהיסטוריה ובאורח‬ ‫החיים של הוריהם‪.‬‬ ‫לדעתו‪ ,‬בישראל קיימים מורים מנוסים‪ ,‬שיכו־‬ ‫לים ללמד את הדור הצעיר אמהרית‪ ,‬אולם הם לא‬ ‫מנוצלים‪ ,‬והוא היה שמח לראות אותם מלמדים‬ ‫אמהרית בבתי הספר ברחבי הארץ‪ ,‬לא רק לצעי־‬ ‫רי הקהילה‪ ,‬אלא לכל ילדי ישראל‪.‬‬ ‫תלמידה בשם קאסה ביינסאין מסבירה את‬ ‫חשיבות לימוד האמהרית‪" :‬טבעי לשאוף ללמוד‬ ‫את השפה שבה הוריך מדברים‪ .‬ברגע שאתה‬ ‫לומד את שפת האם שלך‪ ,‬משם אתה יכול לצ־‬ ‫מוח לשפות אחרות‪ .‬נראה לי קצת חבל לשלוט‬ ‫בשפה זרה (היא מתכוונת לשפה האנגלית שבה‬ ‫שיעור באמהרית‪ .‬תלמידי פרויקט “אנמר” | צילומים‪ :‬אבי אייך‬ ‫היא שולטת – ג‪.‬מ)‪ ,‬ולא לדעת את השפה שבה‬ ‫הוריך מדברים"‪.‬‬ ‫ביינסאין רוצה ללמוד אמהרית‪ ,‬בין היתר כדי‬ ‫לנהל שיחה עם משפחתה ועם אתיופים בחוץ‬ ‫לארץ‪ ,‬ובייחוד על מנת להיות מסוגלת לקרוא‬ ‫טקסטים אמהריים באתרים אתיופיים ולהיות‬ ‫מעורה במתרחש באתיופיה‪ .‬היא מתמצתת את‬ ‫חשיבות השפה כך‪" :‬סבא שלי נהג לומר כי שפה‬ ‫היא כמו עיניים"‪.‬‬ ‫גם ליאור אבבה מכיר בפוטנציאל הטמון‬ ‫בידיעת השפה‪" :‬אנחנו צריכים להיות בקשרים‬ ‫עסקים ואחרים עם העם האתיופי‪ .‬ברגע שאני או‬ ‫ילדי נבקר באתיופיה‪ ,‬נצטרך להשתמש באמה־‬ ‫רית‪ ,‬וזאת תהיה בושה לא לדעת את השפה של‬ ‫הארץ שממנה באו הורינו"‪.‬‬ ‫אסמרה ביקדאין מבטא את תחושתו‪ ,‬אולי‬ ‫גם את תחושותיהם של רוב חבריו‪" :‬אני מרגיש‬ ‫שחסר משהו ממני‪ .‬זאת השפה של ההורים שלי‪.‬‬ ‫באתי להעשיר את עצמי‪ ,‬ללמוד את השפה שא־‬ ‫מורה היתה להיות שפת אימי‪ ,‬כי הגעתי לארץ‬ ‫בגיל שש‪ ,‬אך גדלתי על העברית‪ .‬אני יודע שא־‬ ‫מהרית היא שפה ספרותית ועשירה במטאפורות‪,‬‬ ‫ורצוני ללמוד אותה‪ ,‬ודרכה להבין את הורי ואת‬ ‫תרבותם"‪.‬‬ ‫‪ቋንቋ እንደ ዓይን ብርሃን ማለት ነው‬‬ ‫‪*የወላጆቻቸውን ቋንቋ መማር የሚፈልጉ ወጣቶች በሌቪንስኪ ኮሌጅ አማርኛን በመማር ላይ ናቸው * “ትምህርቱ ወላጆቼንና‬‬ ‫?‪ባህላቸውን መረዳት ያስችለኛል” በማለት አስማረ ባይከዳኝ ይናገራል። *አንዲት ፈረንጅስ በአማርኛ ክፍል ውስጥ ምን ትሠራለች‬‬ ‫‪እያበረታታን እነዚህ ለሌሎች ሞዴል‬‬ ‫‪ሊሆኑ የሚችሉ ወጣቶች የአማርኛ‬‬ ‫‪ትምህርታቸውን በተሳካ ውጤት‬‬ ‫‪እንዲያጠናቅቁ መልካም ምኞታችንን‬‬ ‫‪እንገልጻለን።‬‬ ‫המורה בריהון‪ .‬אותיות עם רגליים ואותיות מעוגלות‬ ‫‪ፈሊጣዊ አነጋገሮች፣ ቅኔ፣ እንቆቅልሽ፣‬‬ ‫‪ወዘተ. ያካተተ ሀብታም የሆነ ቋንቋ‬‬ ‫‪ነው። የምማረውም በቋንቋው አማካይነት‬‬ ‫‪ወላጆቼንና ባህላቸውን መረዳት‬‬ ‫‪እንድችል ነው” ብሎናል።‬‬ ‫‪እኛም የተጀመረውን ፕሮጄክት‬‬ ‫‪ማስተማር ከጀመረበት ጊዜ አንሥቶ‬‬ ‫‪በክፍሉ ውስጥ መነጋገር የሚቻለው‬‬ ‫‪በአማርኛ ብቻ እንዲሆን ስለተወሰነ ነው።‬‬ ‫‪ይህም ቋንቋውን በቶሎ ለመያዝ ትልቅ‬‬ ‫‪አስተዋጽኦ ስላለው ነው። ቋንቋውን‬‬ ‫‪መማር የሚረዳው ወላጆችና ልጆችን‬‬ ‫‪ለማቀራረብ ብቻ ሳይሆን ወጣቶች‬‬ ‫‪በታሪካቸው፣ በማንነታቸው እንዲሁም‬‬ ‫‪በወላጆቻቸው ወግና ባህል እንዲኮሩ‬‬ ‫‪ለማድረግም ጭምር መሆኑን አስተማሪው‬‬ ‫‪ንጋቴ በሪሁን ገልጿል።‬‬ ‫‪ተማሪ ካሳነሽ ባይነሣኝም እንዲህ‬‬ ‫‪ትላለች። “መማር የጀመርኩት ከቤተሰቦቼ‬‬ ‫‪ጋር መግባባት እንድችል ብሎም‬‬ ‫‪በተለያዩ የኢንቴርኔት‬‬ ‫‪ድረ-ገጾች ላይ በአማርኛ የሚጻፉ‬‬ ‫‪ጽሑፎችን ማንበብ እንዲችል በማሰብ‬‬ ‫‪ነው። በተጨማሪም አያቷ ‘ቋንቋ እንደ‬‬ ‫‪ዓይን ማለት ነው፤ ይመራሃል ይሉኝ‬‬ ‫‪ነበር’” ብላለች።‬‬ ‫‪ሌላው ተማሪ ሊኦር አበበ ደግሞ‬‬ ‫‪እንደዚህ ይላል። “ቋንቋ ከፍተኛ‬‬ ‫‪ጥቅም አለው። ኢትዮጵያ በንግድ ዘርፍ‬‬ ‫‪መሠማራት የሚፈልግ ሰው በቀላሉ‬‬ ‫‪ለመግባባት ቋንቋ ወሳኝ ሚና አለው”።‬‬ ‫‪የአስማረ ባይከዳኝ ስሜት ደግሞ‬‬ ‫‪የአብዛኛውን ወጣት ስሜት‬‬ ‫‪የሚያጠቃልል ይመስላል። “የአማርኛ‬‬ ‫‪የሥነ ጽሑፍ ደረጃ ከፍተኛ ነው።‬‬ ‫‪በዶ/ር አንበሴ ተፈራ‬‬ ‫‪ከወላጆቻቸው ጋር እንደልባቸው‬‬ ‫‪በአፍ መፍቻ ቋንቋቸው መነጋገር‬‬ ‫‪አለመቻላቸው የሚያሳፍራቸውና‬‬ ‫‪የሚያበሳጫቸው ወጣቶች ቁጥር ቀላል‬‬ ‫‪አይደለም። አሁን ግን የተወሰኑ ወጣቶች‬‬ ‫‪“መፍትሔው አማርኛ ቋንቋን መማር‬‬ ‫‪ብቻ ነው” ብለው ዘወትር ዓርብ ዕለት‬‬ ‫‪ቴል አቪቭ ከተማ በሚገኘው ሌቪንስኪ‬‬ ‫‪ኮሌጅ በ“እንማር” ፕሮጄክት ሥር‬‬ ‫‪መማር ጀምረዋል።‬‬ ‫‪የአማርኛ አስተማሪው ንጋቴ በሪሁን‬‬ ‫‪ፊደሎቹን “ሁለት እግር፣ አንድ እግር፣‬‬ ‫‪እንቁላል ቅርጽ ያላቸው” እያለ በልዩ‬‬ ‫‪ቅላጼ ሲያስተምር ተማሪዎቹ ደግሞ‬‬ ‫‪እሱን ተከትለው “ሀ ሁ” ሲሉ ለሚሰማና‬‬ ‫‪ለሚመለከት ክፍሉ ልዩ ውበት‬‬ ‫‪ያጐናጽፋል። አስተማሪው እያንዳንዷን‬‬ ‫‪ፊደል ከተለያዩ ነገሮች ማለትም‬‬ ‫‪ከእንስሳት፣ ሀገሮች፣ ሃይማኖታዊ ሐሳቦች‬‬ ‫‪ጋር እያያዘ ሲያስተምራቸው ተማሪዎቹ‬‬ ‫‪ከቋንቋው በተጨማሪ ጠቅላላ ዕውቀት‬‬ ‫‪ይዘው ይወጣሉ።‬‬ ‫‪ከተማሪዎቹ መካከልም አንድ ፈረንጅ‬‬ ‫‪ተማሪ ትገኛለች። አንዳንድ ጊዜ ያልገባት‬‬ ‫‪ነገር ሲኖር አጠገቧ የተቀመጠውን‬‬ ‫‪ኢትዮጵያዊ ጓደኛዋን ትጠይቀዋለች።‬‬ ‫”?‪“አስተማሪውን ለምን አትጠይቅም‬‬ ‫‪ትሉ ይሆናል። መልሱም አስተማሪው‬‬ 13 | ‫ | ידיעות נגט‬2011 ‫אפריל‬ ‫מכתבים למערכת‬ ‫כמעט כמו‬ ‫באתיופיה‬ ‫ חברי גרעין "הנני" יוצאי אתיופיה‬50 ‫ נהנו מיום‬,+70 ‫ עד‬2 ‫ מגיל‬,‫בבאר שבע‬ .‫מיוחד במינו במכבים‬ ‫ ומהרגע שירדו‬,‫הם ביקרו במשק כפרי‬ ‫ ראו‬.‫מהאוטובוס המבוגרים הרגישו בבית‬ ‫את התרנגולות והפניניות מתרוצצות וש־‬ ‫מחו לספר לילדיהם ונכדיהם איך זה הזכיר‬ .‫להם את אתיופיה‬ ‫היו עיזים לחלוב והזדמנות להכין גבינה‬ ‫ זכרונות מארץ רחוקה‬.‫יום כיף בכפר‬ ‫ מכבש‬,‫ נול לאריגת בדים כמו פעם‬,‫מהחלב‬ ‫ כל הפעילויות‬.‫ידני להוציא שמן מזיתים‬ ‫עוררו זיכרונות נעימים למבוגרים והזדמ־‬ .‫נות לשתף את הדור הצעיר‬ ‫בסיור במקום המדריך סיפר על ההיס־‬ ‫ אחרי קונצרט תוסס‬.‫טוריה והצמחים באזור‬ ‫ שניגנו שירים של הרב‬,‫של האחים סלומון‬ ,‫ נערכה סעודה טעימה‬,‫שלמה קרליבך ז"ל‬ ‫עם אוכל ביתי ומאכלים ממסעדה אתיופית‬ !‫ היה טיול בלתי נשכח‬.‫בירושלים‬ ‫ רכזת מועדון "קשר‬,‫ג'ודי גולד‬ ‫למבוגרים" בגרעין "הנני" בבאר שבע‬ ‫יש סיכוי‬ ‫למצוא עבודה‬ ‫מרכז התעסוקה לעולים מציע עזרה‬ .‫במציאת עבודה‬ ‫ אבחון תעסוקתי‬:‫שירותי המרכז כוללים‬ ‫ הקניית מיומנויות‬,)‫(גם בשפה האמהרית‬ ‫ סדנאות הכנה לראיונות‬,‫בחיפוש עבודה‬ ‫ קורסים בת־‬,‫ סיוע במציאת עבודה‬,‫עבודה‬ .‫ עברית תעסוקתית ועוד‬,‫חומי מחשבים‬ ‫ קורסים והכשרה‬,‫ סדנאות‬.‫ייעוץ תעסוקתי‬ ,‫ לוד‬,‫ רמלה‬:‫המרכזים פעילים בערים‬ ,‫ גדרה‬,‫ יבנה‬,‫ רחובות‬,‫ נס ציונה‬,‫באר יעקב‬ ‫ השירות‬.‫ אשדוד ואשקלון‬,‫קרית מלאכי‬ ‫ החזר הוצאות נסיעה‬,‫אינו כרוך בתשלום‬ .‫ניתן על פי כללי זכאות‬ ‫הפעילות מיועדת לעולים שהגיעו ארצה‬ 15‫ בעלי ותק של פחות מ־‬,15‫בני יותר מ־‬ ‫ יכולים לפנות בעלי השכלה‬.‫שנה בארץ‬ ‫ בעלי מקצוע ובלתי‬,‫אקדמית או תיכונית‬ .‫מקצועיים‬ ‫בין הקורסים שנערכים במרכזי התעסו־‬ ‫ ניהול וקי־‬,‫ הכנה למרכז הערכה ומיון‬:‫קה‬ ‫ שירות‬,‫ לוגיסטיקה ורכש‬,‫דום פרויקטים‬ .‫ומכירות‬ ‫ יועץ תעסוקה‬,‫אזמראו סהלו‬ በመጀመሪያው ወር በአሥራ አራተኛው ቀን ሲመሽ የእግዚአብሔር ፋሲካ ነው፡፡ ዘሌ 23፡5 በቃል ሠዓሊ ሮሃማ ፋሲካ ወይም ፔሳሕ አለበለዚያም ፓሶቨር እንደየ ሐገሩ ቋንቋና የአነጋገር ዘይቤ ይጠራ እንጅ በየትኛውም የዓለም ክፍል በሚገኝና በብዙ ሚሊዮን በሚቆጠር ሕዝብ ዘንድ ጊዜና ወቅትን ጠብቆ በዓመት አንድ ጊዜ የሚከበር በዓል ሲሆን በብዙዎች አመለካከትም ከበዓላት ሁሉ ቅዱስ በዓል እንደሆነ ይታሰባል። አንዳንዶችም የበዓሉን አከባበርና ይዘት ለወጥ አድርገው ባህላዊ እምነታቸውንም ጨምረውና ዘናንቀው በዓመት አንድ ቀን ብቻ ወደ ምኩራባትና ቤተ እምነት በመሄድ አንገታቸውን ሰበር፣ ዓይኖቻቸውንም ሰለምለም አድርገው በተለያዩ ስነ ምግባራት የጎደፈና የተበላሸ ባሕርያችንን ይቅር በለን! እንደማለት ያህል የፈጣሪያቸውን ምህረትና ቸርነት የሚማጸኑበት ቀን እንደሆነ ሲታወቅ፣ በቤተ እስራኤል ማኅበረሰብ ዘንድ ግን ከዚህ ሁሉ ለየት ያለና ፍጹም መጽሐፍ ቅዱሳዊ ሥርዓትና ይዘትን ጠብቆ የእያንዳንዱ ግለሰብ ቤት ጓዳና ቀዳዳ እንዲሁም ወለልና ጣራ ግድግዳው ሁሉ፣ የመመገቢያና የመጸዳጃ ቁሳቁሱም ሳይቀር ከኮምጣጣና እርሾ ነገር የጸዳ እንዲሆን በማሰብ ፆታና ዕድሜ ሳይለይ በነጠላም ይሁን በቡድን ማንኛውም የእሰራኤል ልጅ ሁሉ በአጭር ታጥቆ ሽር ጉድ የሚልበት በዓል ነው። ፋሲካ የሚለው ቃል ከጽር ፓሳህ ወይንም ፋሴክ፣ ከዕብራይስጥ ፔሳህ ((‫פסח‬ የተወሰደ ሲሆን የሥርዎ ቃሉ ትርጉም ደግሞ ማለፍ፣ መታለፍ፣ መዘለል፣ ወይም መትረፍ ማለት ነው። ያም ሆነ ይህ ግን የዚህ ጽሑፍ ዓላማ ስለ ፋሲካ በዓል ዝግጅትና አከባበር ትንታኔ ለመስጠት ወይም ሥርዓትና ወጉን ለማስተማር ታስቦ የቀረበ ሳይሆን ዛሬ በእኛ ዘመን አንዳንዶች ፓሶቨር (PASSOVER) የሚለውን የእንግሊዝኛ ቃል ኤስታር (ISHTAR) የሚል መጠሪያ በመስጠትና ከምዕራባዊያን በተወረሰ የባዕድ አምልኮ ጋር በማነካካትና በማዛመድ የዓበሉን አከባበር መሰረታዊ እውነታ እንደለወጡት ይስተዋላልና የእግዚአብሔር ዓላማና ዕቅድ ምን እንደሆነና የፋሲካን አመጣጥና አጀማመር አቅጣጫ ለማመላከትና አንድ ዓይነት ግንዛቤን ለማስጨበጥ ብቻ ታስቦ ከቀረበ ጥናታዊ ጽሑፍ ላይ ተቀንጭቦ የተወሰደ ነው። በአንጻሩ ኤስታር (ISHTAR) አንግሎ ሳክሰኖች ኤስታሪ ወይም አስታሮት ብለው ከሚጠሯትና ከዘመናት በፊት ጀምሮ ከሚያመልኳት ሴት የፀደይና የፍሬ አምላክ የተወረሰ ስም እንደሆነ በርካታ ጥናቶች ከማመልከታቸውም በተጨማሪ ይህች የሴት አምላክ መለያ ምልክቷም ጥንቸል እንደሆነ በርካታ ጥናታዊ የጥንት ጽሁፎች እውነቱን አልደበቁም። የፍጥረት ሁሉ መሰረት የእውነት ሁሉም ምንጭ የሆነው መጽሐፍ ቅዱስም በ1ነገ ምዕ 11፡ ከቁጥር 4-6 እንዲህ የሚል ቃል ተጽፎ እናነባለን፡«--- ሰለሞንም ሲሸመግል ሚስቶቹ ሌሎችን አማልዕክት ይከተል ዘንድ ልቡን አዘነበሉት፣ የአባቱ የዳዊት ልብ ከአምላኩ ከእግዚአብሔር ጋር ፍጹም እንደነበረ የሰለሞን ልቡ እንዲሁ አልነበረም። ሰለሞንም የሲዶናዊያንን አምላክ አስታሮትን፣ የአሞናዊያንንም ርኩሰት ሚልኮን ተከተለ። እንግዲህ ከዚህ የመጽሐፍ ቅዱስ ክፍል እንደምንረዳው ንጉሥ ሰለሞን በዘመኑ ትመለክ የነበረችውን የሴት አምላክ ማለትም አስታሮትን በሚስቶቹ ምክንያት ለመከተል ልቡ እንዳዘነበለና ይህም ደግሞ መልካም ነገር እንዳልሆነ እንመለከታለን። በዚህ ባለንበት ዘመንም ከምዕራቡ ዓለም በተወረሰና ሰርጎ በገባ ባህልና ወግ የበዓሉ አከባበር መሰረታዊ እውነታው ተለውጦ ከዚህች የሴት አምላክ በተወረሰ የባዕድ አምልኮ አከባበር ፋሲካ መጽሐፍ ቅዱሳዊ ይዘቱን እንዳጣ ይስተዋላል። « ---- የእስራኤል ልጆች በዚያ ቀን ፋሲካውን ሰባት ቀንም የቂጣ በዓልን አደረጉ።2 ዜመ 35፡17 በተለይም ደግሞ በየዓመቱ በፋሲካ እግዚአብሔር የግብፅን በኩራት ለመግደል በተነሳ ጊዜ በእግዚአብሔር ጥበቃ ከሞት መልዓክ ልጆቻቸውንና ራሳቸውን ለማዳን የበቁበትን ጊዜ ለማስታወስ የሚከበር በዓል ነው። ለዚህ ማስረጃ መጽሐፍ ቅዱሳችንን ከፍተን ዘጸ 12፡13 ላይ ስናነብ፡«---- ደሙም ባላችሁበት ቤቶች ምልክት ይሆንላችኋል፣ ደሙንም ባየሁ ጊዜ ከእናንተ አልፋለሁ። እኔም የግብፅን አገር በመታሁ ጊዜ መቅሰፍቱ ለጥፋት አይመጣባችሁም። ሲል እግዚአብሔር ለህዝቡ ትዕዛዝ ሲሰጥ ከማንበባችንም በተጨማሪ በ2ዜናመ 35፡17 እንደተጠቀሰው ደግሞ ይህ በዓል በሌላ ስሙ የቂጣ በዓል ተብሎ ይጠራል። በእግዚአብሔር ትዕዛዝ መሰረትም እያንዳንዱ የእስራኤል ቤት አንዳንድ የበግ ጠቦት ወስዶ እንዲሰዋውና ደሙንም በቤቱ በር ጉበንና መቃኖች ‫ סם אפרון‬:‫ לשנה הבאה בירושלים | צילום‬.‫בית כנסת באתיופיה‬ ሰሞን በምዕራባዊያን ሃገሮች ዘንድ የበዓሉ አከባበር ሰሞን በቴሌቪዢን መስኮቶች የሚቀርቡትና ወደየ ቤቶቻችን የሚገቡት ማስታወቂያዎችም ሆኑ በህዝብ የመገበያያ መደብሮች ውስጥ የምናያቸው የተለያዩ ስዕሎችና ማስኮች እንዲሁም በተለያየ ቀለም ተሸላልመውና ተውበው የተዘጋጁ ዕንቁላሎች በስጦታ መልከ በሰዎች ዘንድ የሚደረገው የደስታ መግለጫ ስጦታ ልውውጥ የፋሲካን መጽሐፍ ቅዱሳዊ ይዘት ማጣት ሚስጢር ስውር አያደርገውም። ከዚህ ሰው ሰራሽ ወግና ባህል አከባበር እንውጣና ፋሲካ ከአይሁድ ሦስት ታላላቅ ዓመታዊ በዓላት መካከል አንዱ ከመሆኑም በተጨማሪ የበዓሉ መሰረታዊ አመጣጥና እውነተኛ የአከባበር ገፅታው ምን እንደሚመስል ከመጽሐፍ ቅዱስ እውነታና ቃል አኳያ እያጣቀስን እንመልከት። ፋሲካ እስራኤላዊያኑ ከግብፅ ባርነት ነፃ የወጡበትን ጊዜ የሚያስታውሱበት፣ ላይ እንዲቀባው ታዞ ነበር። ግብፃዊያን እስራኤላዊያንን ለመልቀቅ ፈቃደኛ ባለመሆናቸው ለመጨረሻ ጊዜ እግዚአብሔር ግብፅን በመቅሰፍት ሊመታ ያሰበበት ሌሊት ነበር። በዚህ በአሥረኛው መቅሰፍት በእያንዳንዱ ግብፃዊ ቤት ያለ በኩር እንደሚሞት እግዚአብሔር ተናግሮ ነበር። በበሩ ጉበንና መቃኖች ላይ የተቀባው ደም ዓላማው መቅሰፍቱ በመጣ ጊዜ የእስራኤላዊያን ቤቶች ከደሙ የተነሳ እንዲዘላቸው ነበር። የዚህ ዕለት መታሰቢያም በእስራኤላዊያን ዘንድ እስከ አሁኑ ትውልድና ዘመን ድረስ በየዓመቱ ፋሲካ ማለትም ፔሳህ ‫ פסח‬ተብሎ የሚከበር በዓል ሆኖ እናገኘዋለን። ታዲያ ይህንን የመሰለ እውነትነትን የተላበሰ የፈጣሪ ቃልና ፍጹም መጽሐፍ ቅዱሳዊ በዓል እንዴት መልኩንና ይዘቱን ቀይሮ ኤስታርን (ISHTAR) ማለትም የባዕድ አምልኮ ገፅታን ሊይዝ ይችላል። ‫‪ | 14‬ידיעות נגט | אפריל ‪2011‬‬ ‫ותמיכה‬ ‫שירות‬ ‫‪አገልግሎትና ድጋፍ‬‬ ‫מה גורם לצעירי הקהילה‪ ,‬שמתגייסים לצה"ל עם מוטיבציה גבוהה‪,‬‬ ‫להתאכזב מהמערכת? >>> איך אפשר לעודד אותם לעשות שירות‬ ‫משמעותי ולהגיע לתפקידים הבכירים ביותר?‬ ‫‪ለምንድን ነው በከፍተኛ ሞራልና ወኔ ወደ እስራኤል ጦር ኃይል‬‬ ‫?‪የሚመለመሉ ኢትዮጵያውያን ወጣቶች ተስፋ የሚቆርጡት‬‬ ‫מאת יששכר מקונן (סא"ל במיל‪).‬‬ ‫כ־‪ 4,500‬חיילים יוצאי אתיופיה‬ ‫משרתים כיום בצה"ל‪ ,‬ומדי שנה‬ ‫מתגייסים כ־‪ 1,500‬חיילים חדשים‪.‬‬ ‫צעירי הקהילה מבינים היטב שה־‬ ‫גיוס לצה"ל הוא כרטיס כניסה לחברה היש־‬ ‫ראלית‪.‬‬ ‫לבני הנוער יש מוטיבציה גבוהה להתגייס‬ ‫ולעשות שירות משמעותי‪ .‬על פי נתוני הצבא‪,‬‬ ‫ל־‪ 84%-‬מהמיועדים לשירות ביטחון מהקהילה‬ ‫האתיופית יש מוטיבציה להתגייס‪ .‬לשם השוואה‪,‬‬ ‫בקרב כלל בני הנוער בישראל האחוז נמוך יותר‪,‬‬ ‫רק ‪.77%‬‬ ‫‪ 40%‬מבני הנוער יוצאי אתיופיה רוצים להגיע‬ ‫ליחידה קרבית‪ .‬בשנים האחרונות נרשמת עלייה‬ ‫בגיוס הבנות‪ ,‬וגם הן מגיעות ליותר ויותר תפ־‬ ‫קידים משמעותיים‪.‬‬ ‫סיור הורים בבסיס‪ .‬להסביר את משמעות השירות‬ ‫למרות הנתונים הראשוניים המרשימים‪,‬‬ ‫מתברר שישנו קושי בקליטת החיילים יוצאי‬ ‫אתיופיה והשתלבותם ביחידות הצבאיות‪ .‬כ־‪20%‬‬ ‫מהם משתחררים לפני סיום תקופת השירות‪,‬‬ ‫לעומת ‪ 11%‬מבין כלל החיילים‪ 10% .‬מהחיילים‬ ‫בני הקהילה מוצאים את עצמם בכלא צבאי‪ ,‬פי‬ ‫ארבעה יותר מאשר החיילים האחרים‪.‬‬ ‫עלינו לשאול את עצמנו איך יכול להיות‬ ‫שחבר'ה צעירים ונלהבים לקראת הגיוס‪,‬‬ ‫פתאום לא רוצים לשרת‪ ,‬נכנסים לכלא ונפ־‬ ‫לטים מצה"ל‪ .‬הבעיה העיקרית היא חוסר מידע‬ ‫של שני הצדדים‪ .‬צעירים יוצאי אתיופיה לא‬ ‫תמיד מבינים מראש מה זה צבא‪ ,‬ויוצרים לע־‬ ‫צמם ציפיות לא ריאליות‪ ,‬שהופכות מהר מאוד‬ ‫לאכזבה עמוקה‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬הם חושבים שאם יש בעיה משפחתית‬ ‫כלשהי‪ ,‬המפקד מייד ישחרר אותם הביתה‪ ,‬כדי‬ ‫שיוכלו לעזור להוריהם‪ .‬כמובן שבצבא הדברים‬ ‫מפגש הורים וחיילים‪ .‬לעודד את המעורבות‬ ‫לא תמיד כל כך פשוטים‪.‬‬ ‫מצד שני‪ ,‬מפקדים בצה"ל‪ ,‬שיש להם חיילים‬ ‫יוצאי אתיופיה‪ ,‬לא מכירים את התרבות שלנו‪,‬‬ ‫ואינם מצליחים לתת מענה טוב לצרכי החיילים‬ ‫שלהם‪.‬‬ ‫ההתמודדות עם הקשיים היא עניין מורכב‪,‬‬ ‫אבל כמו כל דבר בחיים‪ ,‬כשאתה מתכונן מראש‬ ‫כמו שצריך‪ ,‬התוצאות טובות יותר‪.‬‬ ‫הפעילות של עמותת “ציוני ישראל – פורום‬ ‫קצינים” כוללת הסברה על הצבא לתלמידים‬ ‫בכיתות י’‪-‬י”ב‪ .‬בני הנוער עוברים הרצאות‪,‬‬ ‫מכירים את החילות השונים‪ ,‬מבקרים בבסיסי‬ ‫צבא‪ ,‬משתתפים בהכנה לצו הראשון ובפעילות‬ ‫שטח חווייתית של שדאות‪ ,‬ניווטים ופיינטבול‪.‬‬ ‫מתוך הבנה שהשותפות עם ההורים היא המ־‬ ‫פתח להצלחה‪ ,‬נערכים גם סיורי הורים בבסיסים‬ ‫צבאיים‪ .‬לא פשוט לעודד את מעורבות ההורים‪,‬‬ ‫כי במשפחות רבות קיים ריחוק בין ההורים לי־‬ ‫סא”ל מקונן עם הוריו‪ .‬שותפות עם ההורים היא מפתח להצלחה‬ ‫לדיהם‪ ,‬מה שבשפה הצבאית מכנים דיסטאנס‪.‬‬ ‫הורים רבים מנותקים מנושא הצבא ואינם מוד־‬ ‫עים למשמעות השירות‪ .‬עם זאת‪ ,‬אחרי הביקור‬ ‫בבסיס מתקבלות תגובות מדהימות‪ ,‬וההורים‬ ‫מבינים טוב יותר מהו צה”ל ומה חשיבותו‪.‬‬ ‫במקביל מתקיימות הרצאות בקורסי מפקדים‬ ‫בנושא חיילים בני הקהילה והמאפיינים התר־‬ ‫בותיים‪ .‬ככה גם המפקדים מתחילים להבין טוב‬ ‫יותר את חייליהם יוצאי אתיופיה‪.‬‬ ‫קושי נוסף נעוץ במבחני ההתאמה של הצבא‪,‬‬ ‫שמבוססים על תרבות המערב‪ .‬לכן צעירים רבים‬ ‫מהקהילה מגיעים להישגים נמוכים יחסית ומ־‬ ‫שובצים לתפקידים פחותים ממה שהיו יכולים‬ ‫לבצע‪.‬‬ ‫מי שלא קנו לו פאזלים בילדות‪ ,‬אולי לא יידע‬ ‫לענות על שאלות להשלמת צורות‪ ,‬הנכללות‬ ‫במבחן הפסיכוטכני‪ .‬זה לא אומר שהוא לא יכול‬ ‫להיות מפקד מוכשר‪.‬‬ ‫מתוך כך נולד קורס אמיר‪ ,‬שמטרתו לאבחן‬ ‫בצורה טובה יותר את היכולת של חיילים בני‬ ‫הקהילה‪ .‬כיום מתקיימים שלושה קורסים בשנה‬ ‫לכ־‪ 400‬חיילים‪.‬‬ ‫כשהייתי חייל צעיר בחטיבת הצנחנים ורציתי‬ ‫לצאת לקורס קצינים‪ ,‬השיבו לי שהנתונים שלי‬ ‫לא מתאימים‪ .‬התעקשתי‪ ,‬נאבקתי ובסופו של‬ ‫דבר יצאתי לקורס קצינים‪ .‬סיימתי את הקורס‬ ‫למופת‪ ,‬יצאתי לקורס מפקדי פלוגות וסיימתי‬ ‫בהצטיינות‪ .‬בהמשך פיקדתי על קורס אמיר‬ ‫הראשון‪ .‬כיום אני סא”ל במילואים‪ .‬זו דוגמה‬ ‫לכך שגם מי שאומרים לו שהוא לא מתאים‪ ,‬יכול‬ ‫להצליח ולהגיע רחוק‪.‬‬ ‫יש בצבא סמח”ט יוצא אתיופיה‪ ,‬וכמה חבר’ה‬ ‫כבר הגיעו לקורס טיס‪ .‬אני מאמין שבעוד זמן‬ ‫לא רב יהיה לנו טייס‪ ,‬וגם הרמטכ”ל האתיופי‬ ‫הראשון עוד יגיע‪.‬‬ ‫‪ከታሪክ ማኅደር‬‬ ‫‪ደረታቸውን ነፍተው እንዲኩራሩ‬‬ ‫‪ያደረገና ለነጻነታቸው እንዲታገሉ የተስፋ‬‬ ‫‪ጭላንጭል የፈነጠቀ ነው። በተጨማሪም‬‬ ‫‪የዐድዋ ድል ጥቁር አፍሪካውያን‬‬ ‫‪በነጭ አውሮፓውያን ላይ የተጐናጸፉት‬‬ ‫‪የመጀመሪያው ዓቢይ ወታደራዊ ድል ነው‬‬ ‫‪ማለት ይቻላል። የዐድዋ ድል በአፍሪካ‬‬ ‫‪ላይ በሚሰጡ ኮርሶች ውስጥ የክብር ቦታ‬‬ ‫‪ተሰጥቶት በተለያዩ ዩኒቬርሲቲዎች ውስጥ‬‬ ‫‪ለማስተማሪያነት ያገለግላል።‬‬ ‫‪የዐድዋ ድል ታላቅ አንጸባራቂ ውጤት‬‬ ‫‪የመሆኑን ያህል ጉዳትም ነበረው።‬‬ ‫‪ይኸውም ከጦርነቱ በኋላ በኢትዮጵያና‬‬ ‫‪በኢጣልያ መካከል በ1896 የሰላም‬‬ ‫‪ስምምነት ሲፈረም ኢትዮጵያ ታሪካዊ‬‬ ‫‪የሰሜን ግዛቷን ማለትም ኤርትራን‬‬ ‫‪አስረከበች። በአጭሩ የኢጣልያ የቅኝ‬‬ ‫‪አገዛዝ መዘዝ የኤርትራ ተቆርጦ‬‬ ‫‪መወሰድንና የባሕር መውጫ በር ማጣትን‬‬ ‫‪አስከተለ። እርግጥ የታሪክ ተመራማሪዎች‬‬ ‫‪እንደሚያስረዱት አፄ ምኒሊክ ኤርትራን‬‬ ‫‪ለማስለቀቅ እንዳይዘምቱ ያደረጋቸው‬‬ ‫‪ለሠራዊታቸው በቂ ስንቅ አለመኖሩና‬‬ ‫‪ጣልያኖች ኤርትራ ውስጥ በከባድ ሁኔታ‬‬ ‫‪መሽገው ስለሚጠብቋቸው ነበር። በዚህ‬‬ ‫‪ሁኔታ ሄደው ቢዋጉና ሽንፈት ቢደርስ‬‬ ‫‪ጣልያኖች መላ ኢትዮጵያን በቀላሉ‬‬ ‫‪ለመያዝ ይችላሉ በሚል አስተሳሰብ ነበር‬‬ ‫‪በጦርነቱ ያልገፉት።‬‬ ‫‪የሚወክልና የሁሉም ሃይማኖት ተከታዮች‬‬ ‫‪ማለትም ይሁዲው፣ ክርስቲያኑና እስላሙ‬‬ ‫‪በአንድነት የተሳተፉበት ነበር። ይህ‬‬ ‫‪ነው እንግዲህ ኢትዮጵያን የተለየች‬‬ ‫‪የሚያደርጋት። ከ70 በላይ ቋንቋዎችና‬‬ ‫‪የሚነገሩባትና ስፍር ቁጥር የሌላቸው‬‬ ‫‪ብሔረሰቦች የሚኖሩባት ብትሆንም‬‬ ‫‪በመፈቃቀድና በመቻቻል የመኖር ብዙ‬‬ ‫‪ዘመናትን ያስቆጠረ መልካም ባህል አለ።‬‬ ‫‪በዚያ ላይ የውጭ ወራሪ ሲመጣ ሕዝቡ‬‬ ‫‪ልዩነቶቹን ወደጐን በመተው አንድ‬‬ ‫‪ላይ ነው ሆ! ብሎ የሚነሣው። በአንጻሩ‬‬ ‫‪የኢትዮጵያ ጐረቤት ሶማሊያን ማነጻጸር‬‬ ‫‪ይቻላል። ሶማሌዎች አንድ ብሔረሰብ፣‬‬ ‫‪አንድ ቋንቋ የሚናገሩና ሁላቸውም አንድ‬‬ ‫‪ዓይነት እምነት ማለትም እስልምና‬‬ ‫‪የሚከተሉ ቢሆንም ይኸው ሰላም ጠፍቶና‬‬ ‫‪አገሪቱ ፈራርሳ የእርስ በርስ ጦርነቱ ከ20‬‬ ‫‪ዓመት በላይ ቀጥሏል።‬‬ ‫‪የዐድዋ ጦርነት በግማሽ ቀን ውስጥ‬‬ ‫‪የተጠናቀቀ ሲሆን 6500 የጣልያንና‬‬ ‫‪የባንዳ ወታደሮች ሞተው 1500‬‬ ‫‪ያህሉ ቆስለዋል። ኢትዮጵያ ጦርነቱን‬‬ ‫‪ሙሉ በሙሉ ብታሸንፍም 5ሺ ያህል‬‬ ‫‪ወታድሮች ተሰውተዋል። የዐድዋ ድል‬‬ ‫‪ለኢትዮጵያ ዓለም አቀፍ ዝናን ያሰጠ‬‬ ‫‪ታላቅ ታሪካዊ ክስተት ነው። የኢጣልያን‬‬ ‫‪ቅኝ ግዛት ምኞት ያኰላሸ ብቻ ሳይሆን‬‬ ‫‪ቅኝ ተገዢዎች የነበሩት አፍሪካውያን‬‬ ‫‪ሁለተኛው ምክንያት ደግሞ ከ1880 እስከ‬‬ ‫‪1884 ዓ.ም. በቆየውና “ክፉ ቀን” ተብሎ‬‬ ‫‪በሚጠራው ዘመን በሰሜኑ የኢትዮጵያ‬‬ ‫‪ክፍል ላይ የደረሰው ረሃብ፣ በሽታና‬‬ ‫‪የቤት እንስሳት ማለቅ ከባድ ጉዳት‬‬ ‫‪በማስከተሉ ለጣልያኖች ያለው ተቀናቃኝ‬‬ ‫‪አነስተኛ መሆኑ ነው።‬‬ ‫‪ቢሆንም በኢትዮጵያና በጣልያን‬‬ ‫‪መካከል‬‬ ‫‪ወዳጅነትን ለመመሥረት “የውጫሌ‬‬ ‫‪ውል” የሚባል ስምምነት ተፈርሞ ነበር።‬‬ ‫‪ዋናው የዓድዋ ጦርነት መንስኤም‬‬ ‫‪አወዛጋቢ የነበረው የዚህ ውል 17ኛ‬‬ ‫‪አንቀጽ ነው። የአንቀጹ የአማርኛ ትርጉም‬‬ ‫‪“ዓፄ ምኒሊክ የውጭ ግንኙነታቸውን‬‬ ‫”‪በኢጣልያ ረዳትነት ማድረግ ይቻላቸዋል‬‬ ‫‪የሚል ሲሆን የጣልያንኛ ትርጉሙ ደግሞ‬‬ ‫‪“የውጭ ግኝኙነቶችን በሙሉ በኢጣልያ‬‬ ‫‪በኩል ማድረግ ይገባቸዋል” የሚል‬‬ ‫‪ነበር። በአጭሩ የጣልያንኛው ትርጉም‬‬ ‫‪ኢትዮጵያን ሙሉ በሙሉ የኢጣልያ‬‬ ‫‪ተገዢና ጥገኛ የሚያደርግ ነበር ማለት‬‬ ‫‪ይቻላል። ይህም የኢትዮጵያን ክብር‬‬ ‫‪የሚያዋርድ አንቀጽ ለዓፄ ምኒሊክ ጭራሽ‬‬ ‫‪የሚዋጥላቸው አልነበረም።‬‬ ‫‪በመሆኑም ዓፄ ምኒሊክና ባለቤታቸው‬‬ ‫‪እቴጌ ጣይቱ ከ100 ሺህ ሠራዊት በላይ‬‬ ‫‪በመያዝ ወደ ሰሜን ኢትዮጵያ ዘመቱ።‬‬ ‫‪ሠራዊቱም መላውን የኢትዮጵያ ብሔረቦች‬‬ ‫מנליק השני‪ .‬ציור מאת פאול בופט‪,‬‬ ‫שמוצג בבניין הסנאט הצרפתי | צילום‪ :‬אדעולם‬ ‫‪የዐድዋ ድል አንድምታ‬‬ ‫‪በዶ/ር አንበሴ ተፈራ‬‬ ‫‪የዓድዋ ድል በዓል በየዓመቱ‬‬ ‫‪የካቲት 23 ይከበራል። ይህም በ1896‬‬ ‫‪የኢትዮጵያ ጦር በጣልያን ወራሪ ጦር ላይ‬‬ ‫‪ለተቀዳጀው ታሪካዊ ድል መታሰቢያነት‬‬ ‫‪ነው። ጣልያኖች መጀመሪያ አሰብ ላይ‬‬ ‫‪በመስፈር ቀስ በቀስ ወደ ኤርትራና‬‬ ‫‪ትግራይ መስፋፋት ጀመሩ። ለመስፋፋቱ‬‬ ‫‪በተለይ የረዷት ሁለት ምክንያቶች አሉ።‬‬ ‫‪የመጀመሪያው ዓፄ ዮሐንስ 4ኛ ከሱዳን‬‬ ‫‪ማህዲስቶች ጋር በተደረገው ጦርነት‬‬ ‫‪ላይ መተማ ላይ መሞታቸውና ሰሜን‬‬ ‫‪ኢትዮጵያ መሪ አልባ መቅረቷ ነበር።‬‬ ‫אפריל ‪ | 2011‬ידיעות נגט | ‪15‬‬ ‫"המחשב הוא‬ ‫הפה שלה"‬ ‫‪ኮምፒዩቴር የመገናኛ‬‬ ‫‪መሣሪያዋ ነው‬‬ ‫מחשב תקשורת חדיש עוזר לשיראל‬ ‫גרמדוד מעפולה‪ ,‬ילדה עם מוגבלות‬ ‫פיזית‪ ,‬לתקשר עם בני המשפחה ועם‬ ‫חברים >>> "אולי להורים אחרים הדבר‬ ‫מובן מאליו‪ ,‬אבל בשבילי זה עולם‬ ‫ומלואו"‪ ,‬אומרת האם‬ ‫‪አዲስ የተራቀቀ ኮምፒዩቴር‬‬ ‫‪እስራኤላ የተባለች በአፉላ‬‬ ‫‪የምትኖር አካላዊ ጉዳት የደረሰባት‬‬ ‫‪ልጅ ከአካባቢዋ ጋር ግንኙነት‬‬ ‫‪እንድትፈጥር ረድቷታል።* “ለሌሎች‬‬ ‫‪ወላጆች ነገሩ ግልጽ ሊሆን ይችላል፣‬‬ ‫‪ለኔ ግን ይህ ሌላ ዓይነት ዓለም‬‬ ‫‪ነው” በማለት እናትዋ ይናገራሉ።‬‬ ‫מאת הודיה הדראי גרמדוד‬ ‫רוני אקלה‬ ‫הוא מנכ"ל‬ ‫הפרויקט‬ ‫הלאומי‬ ‫‪ሮኒ አካሌ‬‬ ‫‪የፕሮጄክት‬‬ ‫‪ሌኡሚ‬‬ ‫‪ዋና ሥራ‬‬ ‫‪አስኪያጅ ሆኖ‬‬ ‫‪ተመረጠ‬‬ ‫יחליף את נגסט‬ ‫מנגשה‪ ,‬המועמדת‬ ‫לשגרירה באתיופיה‬ ‫>>> מתנגדי המינוי‪:‬‬ ‫"פגמים בהליך הבחירה‬ ‫וחשש להעדפת קרובי‬ ‫משפחה"‬ ‫האם והבת‪ .‬תמיד להיות שם בשבילה‬ ‫הראשונים פשוט שיחקנו ונהנינו ממנו‪ ,‬ורק אחר כך‬ ‫התחלנו להשתמש בו גם לתקשורת‪.‬‬ ‫ישבתי עם הצוות הנפלא של בית הספר "יובלים"‬ ‫בעפולה‪ ,‬והתלבטנו איך להכניס את המחשב לתוך‬ ‫המערכת הבית ספרית‪ .‬בעזרת הצוות המקצועי‬ ‫למדתי להשתמש בתוכנה‪ ,‬ואני כל הזמן מוסיפה‬ ‫עוד ועוד מילים‪ ,‬ששיראל תוכל להגיד‪.‬‬ ‫כיום המחשב ממש חלק ממנה‪ ,‬כמו הפה שלה‪.‬‬ ‫בזכותו היא יכולה להחליט לבד מה היא רוצה‬ ‫להגיד‪ ,‬ולא לחכות שישאלו אותה‪ .‬כשאין לה את‬ ‫המחשב לצידה זה כמו לסגור לילדה את הפה‪ .‬בני‬ ‫המשפחה מתעניינים במה שהיא אומרת ומתייחסים‬ ‫לכל מילה שלה‪ .‬חשוב לכל ילד שיחזקו ויעודדו‬ ‫אותו‪ ,‬ובוודאי לילדה עם קשיי תקשורת‪.‬‬ ‫לא קל לגדל ילדה עם מוגבלות פיזית‪ ,‬שזקוקה‬ ‫לטיפול הצמוד שלי‪ .‬צריך להתמסר לעניין ותמיד‬ ‫הבת שלי שיראל היא ילדה מקסימה‬ ‫בת ‪ .10‬יש בה המון אהבה שהיא‬ ‫רוצה להעניק‪ ,‬אבל לא קל לה בכלל‬ ‫לבטא את עצמה‪.‬‬ ‫לשיראל ולי יש קשר שמעבר לאמא ובת‪ ,‬ולפ־‬ ‫עמים נדמה שאנחנו ממש חלק מאותו אדם‪ .‬אנחנו‬ ‫יוצאות לטייל בפארק‪ ,‬הולכות לבריכה‪ ,‬ופעמיים‬ ‫בשבוע רוקדות יחד להנאתנו‪.‬‬ ‫לאחרונה היא קיבלה מחשב תקשורת מיוחד‪,‬‬ ‫שפתח בפניה עולם חדש‪ .‬זהו מחשב נייד מדבר‪ ,‬עם‬ ‫תוכנות מיוחדות שעוזרות לה לתקשר עם הסביבה‪.‬‬ ‫שיראל לוחצת על התמונה המתאימה על מסך המ־‬ ‫חשב‪ ,‬והמחשב אומר כל מה שהיא רוצה להגיד‪.‬‬ ‫את המחשב קיבלנו דרך פרוייקט מיוחד‪ ,‬שנקרא‬ ‫"תקשוב כהשתלבות" ומופעל על ידי מספר אר־‬ ‫גונים‪ :‬משרד החינוך‪ ,‬הביטוח הלאומי‪" ,‬מחשב‬ ‫לכל ילד"‪ ,‬פר"ח‪ ,‬מט"ח‪ ,‬איל"ן ואשלים‪.‬‬ ‫תמיד הפריע לי שהילדה שלי לא יכולה‬ ‫לספר לי מה היא חושבת ומרגישה‪ .‬פעם יכו־‬ ‫לתי רק לנחש מה היא רוצה לפי הבעות הפנים‬ ‫שלה‪ ,‬או לנסות לשאול אותה שאלות של כן‬ ‫ולא‪ .‬היום היא יכולה להשתמש במחשב‪ ,‬והוא‬ ‫מדבר במקומה‪.‬‬ ‫היא יכולה לבקש עזרה בדברים יומיומיים‪,‬‬ ‫למשל ללכת לשירותים‪ ,‬או לבקש לקרוא‬ ‫ספר‪ .‬והיא יכולה גם לשתף אותנו בתחושות‬ ‫ובמחשבות שלה‪ .‬המחשב נמצא תמיד בק־‬ ‫רבתה‪ ,‬כדי שתוכל להשתמש בו מתי שהיא‬ ‫רוצה‪.‬‬ ‫אפילו בזמן הנסיעה ברכב היא יושבת עם‬ ‫המחשב צמוד אליה‪ .‬לפני כמה ימים שיראל‬ ‫הפתיעה אותי באמצע הנסיעה ואמרה לי‬ ‫שהיא עייפה וצריכה לישון‪.‬‬ ‫לפעמים היא אומרת לי משהו כל כך מרגש‪,‬‬ ‫שקשה לי להאמין שזאת באמת היא‪ .‬לפני זמן‬ ‫מה‪ ,‬כשהיא אמרה לי‪" :‬אמא‪ ,‬אני שמחה"‪ ,‬הת־‬ ‫רגשתי והייתי מאושרת כל כך‪ .‬אולי להורים‬ ‫אחרים זה מובן מאליו‪ ,‬אבל בשבילי זה עולם‬ ‫ומלואו‪.‬‬ ‫בהתחלה שיראל לא הבינה בשביל מה היא‬ ‫צריכה את המחשב ואיך הוא יכול לעזור לה‪.‬‬ ‫היה לי ברור שקודם כל היא צריכה לאהוב את‬ ‫שיראל והודיה‪“ .‬כשהיא אמרה לי‪:‬‬ ‫המחשב ולרצות להשתמש בו‪ .‬אז בשבועיים‬ ‫אמא‪ ,‬אני שמחה’‪ ,‬התרגשתי כל כך”‬ ‫"פעם יכולתי רק לנחש‬ ‫מה הבת שלי רוצה‪ ,‬לפי‬ ‫הבעות הפנים‪ .‬היום‬ ‫היא יכולה להשתמש‬ ‫במחשב‪ ,‬והוא מדבר‬ ‫במקומה"‬ ‫להיות שם בשבילה‪ .‬אבל אני יודעת שזאת קודם‬ ‫כל המשימה שלי‪ .‬ויתרתי על המון דברים בחיים‬ ‫האישיים‪ ,‬כדי להתמקד בטיפול בשיראל‪.‬‬ ‫למרות ההשקעה הרבה‪ ,‬מצאתי זמן גם לעצמי‪:‬‬ ‫אני לומדת במכללת בית ברל ניהול ותיאום קהילתי‬ ‫ותואר ראשון במדעי החברה באוניברסיטה הפ־‬ ‫תוחה‪ .‬חשוב לי לציין שלמרות כל ההשקעה שלי‬ ‫בבתי היקרה‪ ,‬אני מצליחה לעבוד ולפרנס את‬ ‫עצמי בכבוד‪.‬‬ ‫כמובן שלא פשוט בכלל למצוא זמן לכל‪ .‬לפע־‬ ‫מים אני מסתכלת ביומן שלי ושואלת את עצמי‪:‬‬ ‫איך אני אעשה את זה? אבל האמונה וכוח הרצון‬ ‫חזקים‪ ,‬ובזכותם אני מצליחה גם ללמוד‪ ,‬גם לעבוד‬ ‫וגם להיות אמא במשרה מלאה פלוס‪.‬‬ ‫המעורבות של ההורים בחיי הילדים היא המ־‬ ‫פתח להצלחה שלהם בעתיד‪ .‬ההורה אחראי לע־‬ ‫קוב מה קורה לילד מבחינה לימודית‪ ,‬חברתית‬ ‫ורגשית‪ ,‬לעשות איתו דברים מהנים ולשמור על‬ ‫קשרים טובים במשפחה‪ .‬ההורה הוא החוט המק־‬ ‫שר בין הבית לבין בית הספר‪ ,‬ואסור שהילד יהיה‬ ‫תלוש בין שני העולמות האלה‪.‬‬ ‫במשפחות של יוצאי אתיופיה נתקלים לעיתים‬ ‫בבעיות תקשורת בין הילדים וההורים בגלל קשיי‬ ‫שפה והבדלי מנטאליות‪ .‬אם ההורה מודע לחשי־‬ ‫בות הקשר עם הילד‪ ,‬הוא יוכל להתגבר על כל‬ ‫הקשיים‪ ,‬ליצור קשר טוב ולעזור לילד להתקדם‬ ‫ולהצליח בחיים‪.‬‬ ‫במסגרת עבודתי כמנחת קבוצות אני מעבירה‬ ‫את כל המסרים הללו‪ ,‬וכמובן שהדברים נכונים‬ ‫גם לגבי באופן אישי‪ .‬אני שמחה ונרגשת שה־‬ ‫תאפשר לי לפתח שיח עם הבת שלי באמצעות‬ ‫תקשורת תומכת‪ ,‬ומקווה שילדים נוספים יצליחו‬ ‫לבטא את אשר בליבם‪.‬‬ ‫עם סיום תפקידה של ד"ר‬ ‫נגסט מנגשה כמנכ"לית הפ־‬ ‫רויקט הלאומי‪ ,‬נבחר להחליפה‬ ‫רוני אקלה‪ ,‬לשעבר מנהל עמו־‬ ‫תת פידל וחבר במועצת הפ־‬ ‫רויקט הלאומי‪.‬‬ ‫מנגשה שימשה כמנכ"לית‬ ‫הפרויקט מאז ‪ .2004‬בתקופה זו‬ ‫קודמו תכניות חינוכיות וחב־‬ ‫רתיות ליוצאי אתיופיה‪ ,‬ביניהן‬ ‫הכנה לבגרות‪ ,‬מרכזים לנוער‬ ‫בסיכון‪ ,‬סדנאות להורים‪ ,‬הכש־‬ ‫רת מנהיגות‪ ,‬מלגות לסטודנטים‪,‬‬ ‫הכנה לצה"ל‪ ,‬מניעת אלימות‬ ‫ועוד‪.‬‬ ‫הפרויקט הלאומי הוא מיזם‬ ‫ייחודי שנועד לקשר בין אר־‬ ‫גוני סיוע לקהילה האתיופית‪,‬‬ ‫תוך שיתוף פעולה עם הקהילה‬ ‫עצמה‪ .‬הפרויקט מבוסס על שו־‬ ‫תפות בין ממשלת ישראל‪ ,‬ארגו־‬ ‫נים המייצגים את יהדות העולם‪,‬‬ ‫נציגי הארגונים של קהילת יוצאי‬ ‫אתיופיה‪ ,‬הסוכנות‪ ,‬הג'וינט וקרן‬ ‫היסוד‪.‬‬ ‫לצד התרומה החברתית‪ ,‬נר־‬ ‫שמו גם אכזבות רבות‪ .‬בתחילת‬ ‫הדרך דובר על תקציב ענק של‬ ‫‪ 100‬מיליון דולר‪ ,‬אבל בסופו של‬ ‫דבר הפרויקט יצא לדרך עם תק־‬ ‫ציב מקוצץ של שני מיליון דולר‬ ‫בלבד‪ .‬מתנגדי הפרויקט מקרב‬ ‫הקהילה טענו שהוא משמש עלה‬ ‫תאנה למדינה להתחמקות מאח־‬ ‫ריותה בתחומים השונים‪.‬‬ ‫כנגד המינוי של אקלה למנ־‬ ‫כ"ל עומדות תלונות על פגמים‬ ‫בהליך המינוי וטענות להעדפת‬ ‫קרובי משפחה‪ .‬היועץ המשפטי‬ ‫של הפרויקט הלאומי דחה את‬ ‫הטענות‪ ,‬המבוססות לדבריו על‬ ‫מיחזור תלונות ישנות‪ ,‬שכבר נב־‬ ‫דקו בעבר‪.‬‬ ‫מנגשה מועמדת כיום לתפקיד‬ ‫השגרירה באתיופיה‪ .‬אם תיבחר‬ ‫לתפקיד‪ ,‬יהיה זה מינוי ראשון לבן‬ ‫או בת הקהילה כשגריר המדינה‪.‬‬ ‫ידיעות‬ ‫נגט‬ ‫מרבים בשמחה‬ ‫‪ከመጠን ያለፈ ደስታ‬‬ ‫צבי נינג'ה‪ ,‬גיבורי על‪ ,‬מלכות‪ ,‬פיות ועוד המון דמויות ססגוניות‬ ‫כבשו את הרחוב >>> תמונות מחג פורים עליז במיוחד‬ ‫‪“ጻቬይ ኒንጃ”፣ ልዕለ ጀግናዎች፣ የፊት ጭምብሎች፣ ወዘተ.‬‬ ‫‪በፑሪም በዓል ጊዜ መንገዱን ወርረውት ይታያሉ‬‬ ‫‪*የፑሪም በዓልን አስመልክቶ የተለያዩ ፎቶዎች‬‬