‫פרוגרמה שכונתית לשכונת "נווה גן" בפתח תקווה – מבני דת‬ ‫הקדמה‬ ‫בתאריך ה ‪ 537/570/51‬הוצגה פרוגרמה ראשונית לשכונת נווה גן בפ"ת (להלן "הפרוגרמה")‪.‬‬ ‫מהפרוגרמה המוצגת נעדר פרק מבני הדת‪ ,‬ומסמך זה אמור להוות השלמה שלו‪ .‬על כן במסמך זה‬ ‫אסתמך על ההנחות המופיעות בפרוגרמה בכל מקום שבו אין לי מחלוקת איתם‪.‬‬ ‫בנוסף המסמך נשען על "תדריך תכנון להקצאת קרקע למבני ציבור"‪ ,‬של משרד החינוך‪ ,‬הפנים‪,‬‬ ‫הבינוי והשיכון והאוצר (להלן "התדריך")‪ ,‬שעליו נשענת גם הפרוגרמה‪ .‬הפרק העוסק במבני דת ‪.‬‬ ‫מתחיל מעמוד ‪. 57‬‬ ‫כל בתי הכנסת הקיימים בשכונה קמו כתוצאה של צורך דחוף לאחר שנתקבצו קבוצות גדולות של‬ ‫מתפללים שלא היה להם מקום בבית הכנסת הקיימים ורובם לאחר תקופות ארוכות של תפילה‬ ‫בחדרי מדרגות ובגני ילדים‪ .‬המטרה של מסמך זה להביא להקדמת שלב התכנון והביצוע כך‬ ‫שיחפוף את הצרכים המתפתחים ולא יפגר אחריהם‪.‬‬ ‫הנחות יסוד‬ ‫על פי הפרוגרמה מתוכננות בשכונה ‪ 33//‬יחידות דיור המחושבות לפי ‪ 1.3‬נפשות למשפחה‪ .‬אנו‬ ‫מקבלים את הנתון לגבי מספר יחידות הדיור וחולקים על הנתון לגבי גודל המשפחה ‪ ,‬ככל‬ ‫כשהדברים נוגעים למבני דת‪ .‬הניסיון בקהילות הדתיות הקיימות כבר בשטח מצביע על גודל‬ ‫משפחה ממוצע של ‪ 2.3‬נפשות ויותר‪.‬‬ ‫אנו מקבלים את ההנחות בדבר גבולות השכונה והרחובות הכלולים בה‪.‬‬ ‫תכנון של מבני דת מושפע מאופי השכונה‪ .‬זו הסיבה שהתדריך מציע מלכתחילה שתי אפשרויות‬ ‫קיצוניות‪" :‬אוכלוסיה כללית מעורבת" ו"אוכלוסיה חרדית"‪ ,‬כאשר אלה מנחים טווחי מינימום‬ ‫ומקסימום לשכ ונה‪ .‬הקושי הראשון בפניו אנחנו עומדים הוא הצורך להעריך את אופי השכונה בין‬ ‫שתי נקודות הקיצון הללו‪ .‬שתי אפשרויות שעמדו בפנינו הן הערכת אופי האוכלוסיה לפי מספר גני‬ ‫הילדים הממלכתיים מול הממ"ד‪ ,‬וכן לפי תוצאות הבחירות‪ .‬שתי האפשרויות הללו לוקות בחסר‪,‬‬ ‫הן בגלל כמות של משפחות חילוניות ששולחות את ילדיהן לגני ממ"ד והן בגלל מצביעים דתיים‬ ‫למפלגות שאינן דתיות במובהק‪ .‬מדד מספר הכיתות בבתי הספר השכונתיים אינו יעיל גם בשל אי‬ ‫בשלות מערכת החינוך וגם בשל קיום מספר גדול של מוסדות חינוך על אזוריים במערכת החינוך‬ ‫הדתי בפ"ת‪.‬‬ ‫בתי כנסת‬ ‫השטח לתכנון‬ ‫לצורך מסמך זה אנחנו נניח ש‪ 1/%‬מהמשפחות בשכונה נזקקות לבית הכנסת במשך השנה‪( .‬יום‬ ‫כיפור הוא יום מיוחד בהיבט זה‪ ,‬ויש להתמודד איתו באמצעות פתרונות מעבר לקיבולת בתי‬ ‫הכנסת‪ .‬על כן הוא אינו נכלל בחישובים)‪ .‬אפשר להעריך טוב יותר על ידי התחשבות בתוצאות‬ ‫הבחירות‪ ,‬במספר התלמידים במסגרות השונות ועל ידי סקרים‪ ,‬וכן על פי המצב בשאר חלקי העיר‪.‬‬ ‫על כן נניח שיש למצוא מקום ל‪ 543/‬משפחות (‪ , )33//*1/%‬שבהם ‪ 5203‬נפשות (‪,)2.3*543/‬‬ ‫מחציתם גברים ומחציתם נשים‪( .‬על פי התדריך יש למצוא מקום ל‪ 5//%‬מהגברים ול‪ 2/% – 1/‬מן‬ ‫הנשים בתכנון ההקצאות לבתי הכנסת)‪ .‬חישוב סביר מביא אותנו ל‪ 3///‬מקומות דרושים בבתי‬ ‫הכנסת (‪ ,)5.13 * 520370‬ועל פי התדריך יש צורך ב‪ 3///‬מ"ר בנוי‪ ,‬ומתוך זה בהקצאת קרקע‬ ‫ציבורית של ‪ 0.3‬דונם‪( .‬לכלל השכונה מדובר על ‪ /.04‬מ"ר לנפש‪ ,‬ונתון זה הוא בין המינימום של‬ ‫‪ /.50‬מ"ר ובין המקסימום של ‪ /.2‬מ"ר לנפש)‪.‬‬ ‫המצב הקיים‬ ‫כיום קיימים בשכונה ששה בתי כנסת‪ ,‬כולם למעט אחד מעל מבני גן ילדים‪ ,‬ואינם בנויים על‬ ‫קרקע ציבורית נפרדת‪( .‬בית הכנסת "שבת אחים" בנוי על קרקע שניתנה לו קודם להקמת‬ ‫השכונה)‪.‬‬ ‫בתי הכנסת הקיימים כיום מחזיקים בשטח בנוי של כ‪ 53//‬מ"ר בלבד (ארזי הלבנון ‪ ,2//‬שבת אחים‬ ‫‪ ,1//‬תפארת רימון ‪ ,1//‬הרשב"י ‪ ,0//‬משכן מאיר ‪ ,54/‬התימני ‪ )5//‬ולכן באופן כללי יש צורך‬ ‫בהקצאה של ‪ 13//‬מ"ר נוספים‪ ,‬מתוכם ‪ 03//‬על קרקע ציבורית ו‪ 5///‬מעל מבני ציבור אחרים‬ ‫(אולי בחלק המערבי והצפוני של השכונה)‪.‬‬ ‫בתי כנסת לתכנון‬ ‫אנחנו מציעים שיוקצה בשכונה שטח עבור אשכול בתי כנסת מרכזי‪ ,‬שיכיל בית כנסת ספרדי ובית‬ ‫כנסת אשכנזי‪ ,‬בשילוב עם מרכז קהילתי לציבור הדתי (חדרי לימוד ואולם לימוד מרכזי)‪ ,‬ולצורך זה‬ ‫תנוצל הקצאת הקרקע הנפרדת של ‪ 0.3‬דונם‪.‬‬ ‫בהנחה של אחוזי בניה רגילים (כ‪ )5//%‬אפשר יהיה לבנות קומה לאולם אירועים‪ ,‬קומה לבתי‬ ‫הכנסת וקומה לכיתות‪ ,‬בנוסף לחצר מכובדת‪.‬‬ ‫בבית הכנסת הזה יהיו חדרי פעילות לנוער ולילדים בזמן התפילות‪ ,‬ואולם לקידושים‪ .‬כל אלה‬ ‫יוכלו לשמש את כלל תושבי השכונה (שיעורי הכנה לבר מצווה ולחתונה‪ ,‬הנחיית הורים‪ ,‬שיעורים‬ ‫ועוד)‪.‬‬ ‫כמו כן יש להניח אפשרות להקמת בתי כנסת קטנים נוספים למיצוי הצורך השכונתי‪ ,‬לפי דרישת‬ ‫תושבים‪ .‬יש להקפיד על דרישה ברורה של עמותה מסודרת עם עשרות חברים לפני כניסה להליך‬ ‫הקצאה ותכנון‬ ‫יש להתחיל בהקמת עמותות שיוכלו להפעיל את בתי הכנסת ואת המרכז הקהילתי‪.‬‬ ‫הנגשה‬ ‫רוב בתי הכנסת בשכונה (למשל "ארזי הלבנון"‪" ,‬משכן מאיר" ובית הכנסת התימני) אינם מונגשים‬ ‫לנכים‪ .‬יש צורך להתקין בהם מעלית (בתוך פיר קיים) ולשנות את מבנה הבימה‪ .‬מיעוט מבתי‬ ‫הכנסת מונגשים לנכים ברמה סבירה‪.‬‬ ‫בתי כנסת חדשים צריכים להיבנות תוך תכנון נגישות מלא ‪.‬‬ ‫מבני דת נוספים‬ ‫מקוואות‬ ‫בשכונה יש כבר מקווה נשים קיים ופעיל‪ .‬כרגע אין צורך במקווה נשים נוסף‪ .‬במידה שיהיה ביקוש‬ ‫למקווה גברים אפשר לשלב מקווה גברים בשטח הנוסף שבחצר מקווה הנשים‪ ,‬תוך הישענות על‬ ‫התשתיות הקיימות להוזלת העלות‪.‬‬ ‫מרכז קהילתי דתי‬ ‫יש צורך במרכז קהילתי לציבור הדתי בשכונה‪ ,‬כאחד מן המרכזים השכונתיים המתוכננים‪ .‬במרכז‬ ‫זה אפשר יהיה לקיים שיעורים והרצאות‪ ,‬חלקם בכיתות קטנות וחלקם באולם הרצאות מרכזי‪.‬‬ ‫מרכז זה יכול להיות משולב באשכול בתי הכנסת המרכזי בשכונה‪ .‬במקרה כזה כדאי לחשב תוספת‬ ‫לשטח ההקצאה כדי להשיג שיתוף משאבים ושיתוף פעולה‪.‬‬ ‫סיכום‬ ‫שכונת "נווה גן" היא שכונה אופיינית לפתח תקווה מבחינת הרכב תושביה – לא יותר דתית ולא‬ ‫יותר חילונית‪ .‬השכונה עוברת תהליך פיתוח מואץ והתשתיות הציבוריות מפגרות מאחור‪ .‬העיריה‬ ‫אינה מספיקה לעמוד בצרכי החינוך בשכונה וגם אינה עומדת ביעדי הפיתוח בשאר התשתיות‬ ‫הקהילתיות‪ ,‬ובפרט זה בתחום מבני הדת‪.‬‬ ‫הציבור הדתי בשכונה חפץ ביחסי שכנות טובה אך גם במילוי צרכיו השונים‪ ,‬הם הכלליים והן‬ ‫הדתיים‪ .‬הקהילות השונות הראו יכולת התארגנות ונכונות להשתתפות מרובה‪ ,‬כספית ואחרת‪,‬‬ ‫בפיתוח מבני הדת‪ .‬אנו מעדיפים לעבוד בשיתוף עם ועד השכונה ולא להיגרר למאבקים ומריבות‪.‬‬ ‫אין סיבה שיקרו מאבקים אם עובדים בשיתוף פעולה ובמאוחד מול מוסדות התכנון‪ .‬לגבי רוב‬ ‫הצרכים כולל מבני הדת אין לציבור הדתי מחלוקת או תחרות עם הציבור הכללי‪.‬‬ ‫על פי מסמך התכנון המוצג לעיל יש צורך דחוף בתוספת בתי כנסת ובהסדרת מעמדם והנגשתם‬ ‫של בתי הכנסת הקיימים‪ ,‬ויש צורך בהקמת מרכז קהילתי דתי שכונתי לרווחת כלל תושבי‬ ‫השכונה‪.‬‬ ‫המסמך חובר על ידי הרב שלמה הכט ועבר אישור של וועדי בתי הכנסת הקיימים בשכונה‪:‬‬ ‫‪ ‬בית הכנסת "ארזי הלבנון"‬ ‫‪ ‬בית הכנסת "שבת אחים"‬ ‫‪ ‬בית הכנסת "משכן מאיר"‬ ‫‪ ‬בית הכנסת "תפארת רמון"‬ ‫‪ ‬בית הכנסת התימני בנווה גן‬ ‫‪ ‬בית הכנסת רשב"י‬