Going Public

Going Public
Ÿ•””§•©œšœ©š¨“”
Visit us at www.deloitte.co.il
03-6085525
[email protected]
03-6085451
[email protected]
03-6085509
[email protected]
03-6085454
[email protected]
03-6085259
[email protected]
03-6085233
[email protected]
03-6085230
[email protected]
[email protected]
03-6085471
[email protected]
03-6085580
[email protected]
²»Ã¿Ç¸°¾»¸¯
03-6085454
[email protected]
[email protected]
03-6085549
[email protected]
03-6085504
[email protected]
[email protected]
03-6085471
[email protected]
03-6005250
[email protected]
03-7181818
03-6085516
[email protected]
[email protected]
02-5018860
03-7181818
[email protected]
[email protected]
[email protected]
[email protected]
‫פתח דבר‬
‫ספטמבר ‪2011‬‬
‫לקוחות וידידים יקרים‪,‬‬
‫אנו מתכבדים להגיש לכם מהדורה שישית ומעודכנת של מדריך ההנפקות ‪Going " -‬‬
‫‪ - Public‬הדרך שלך לשוק ההון"‪.‬‬
‫הנפקת ניירות ערך לציבור‪ ,‬באמצעות רישומם למסחר בבורסה לניירות ערך בתל‬
‫אביב או בבורסות אחרות בעולם‪ ,‬היא תהליך מורכב ולעתים ארוך‪ .‬תהליך זה טעון‬
‫שיקול דעת וקבלת החלטות בשלביו השונים‪ ,‬על ידי כל הגורמים המעורבים בהנפקה‪.‬‬
‫המדריך הנוכחי מסייע בהיכרות עם תהליכי ההנפקה השונים ומציג עדכונים‬
‫במימדים רבים הנוגעים לנושא ובהם היתרונות והחסרונות בהנפקה‪ ,‬היערכות לגיוס‪,‬‬
‫סקירת תהליך ההנפקה ועדכונים מיסויים‪.‬‬
‫מדריך זה נכתב בלשון ידידותית ובהירה כדי להקנות לקורא הבנה וידע בסיסיים‬
‫בתהליך הנפקה לראשונה של ניירות ערך‪ ,‬וכדי לשמש כלי עזר המסייע בקבלת‬
‫החלטות בדבר ביצוע הנפקה וניהולה‪ .‬מדריך זה אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ‬
‫ממומחים‪ ,‬הנדרש בדרך כלל‪ ,‬בתהליך הנפקה לציבור‪.‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‪ ,‬הינה מהפירמות המובילות בתחום ההנפקות של‬
‫חברות בבורסות בתל אביב‪ ,‬ארה"ב ואירופה‪ .‬הפירמה מבקרת כ‪ 130-‬חברות‬
‫שמניותיהן נסחרות בבורסות השונות לניירות ערך‪ ,‬וצברה ידע וניסיון רב בתחום זה‬
‫במשך שנים רבות‪.‬‬
‫אנו מאמינים כי תמצאו עניין רב במידע המובא במדריך ומקווים כי תפיקו את מירב‬
‫התועלת ממנו בדרך להנפקה מוצלחת‪.‬‬
‫מומחינו עומדים לרשותכם בכל עת‪ ,‬לצורך מתן ייעוץ וליבון סוגיות‪ ,‬ככל שתעלינה‪,‬‬
‫במהלך ביצוע הנפקת ניירות ערך של החברה לציבור‪.‬‬
‫בכבוד רב‪,‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫למידע ופרטים נוספים‪:‬‬
‫רו"ח ישראל נקל‪ ,‬ראש תחום הנפקות‪ ,‬טל‪[email protected] ,03-7181818 :‬‬
‫‪1‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫תוכן עניינים‬
‫מבוא‪6.........................................................................................................‬‬
‫האם להנפיק בבורסה‪9..................................................................................‬‬
‫חלופות העומדות לפני החברה ‪9...................................................................‬‬
‫יתרונות בביצוע הנפקה לציבור ‪10.................................................................‬‬
‫חסרונות בביצוע הנפקה לציבור ‪12................................................................‬‬
‫האם חברתך מוכנה להנפקה בבורסה ‪14.........................................................‬‬
‫מהי רמת העניין אשר חברתך תעורר בשוק ההון ‪14..........................................‬‬
‫האם גיבשת תוכנית עסקית‪15......................................................................‬‬
‫מה מצב השוק‪16.......................................................................................‬‬
‫באיזו בורסה להירשם ‪18...............................................................................‬‬
‫השיקולים בבחירת בורסה ‪18.......................................................................‬‬
‫הבורסה לניירות ערך בתל אביב (‪19................................................... )TASE‬‬
‫‪24........................................................................................... NASDAQ‬‬
‫‪29................................................................................................ NYSE‬‬
‫‪31....................................................................................................AIM‬‬
‫רישום כפול (דואלי)‪35...................................................................................‬‬
‫מטרות הרישום הכפול ‪35............................................................................‬‬
‫היתרונות העיקריים של הרישום הכפול ‪36......................................................‬‬
‫עיקרי ההקלות‪37.......................................................................................‬‬
‫מה עושים‪38.............................................................................................‬‬
‫אחרי הרישום ‪39........................................................................................‬‬
‫התחרטת ‪39.............................................................................................‬‬
‫היערכות מוקדמת‪40.....................................................................................‬‬
‫הטמעת תהליכים ושינויים‪41........................................................................‬‬
‫האדרת תדמית החברה בקהילה העסקית‪43...................................................‬‬
‫ייעוץ משפטי ‪44.........................................................................................‬‬
‫ביקורת דוחות כספיים‪45.............................................................................‬‬
‫עלויות ההנפקה ‪46.....................................................................................‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫החתמים‪48..................................................................................................‬‬
‫בחירת החתם ‪49.......................................................................................‬‬
‫מה מחפשים חתמים‪52...............................................................................‬‬
‫סוגים של הסכמי חיתום‪54...........................................................................‬‬
‫תמחור המניה ‪55.......................................................................................‬‬
‫גודל ההנפקה‪57........................................................................................‬‬
‫תגמול החתמים ‪57.....................................................................................‬‬
‫סוגי ניירות ערך וסוגי הנפקות‪58....................................................................‬‬
‫מניות רגילות‪59.........................................................................................‬‬
‫איגרות חוב (אג"ח ‪59..............................................................)STRAIGHT‬‬
‫הבדלים עיקריים בין הנפקת איגרות חוב לציבור ובין גיוס חוב לטווח ארוך ‪60...‬‬
‫ניירות ערך המירים‪61.................................................................................‬‬
‫סיבות להנפקת התחייבות (אג"ח) המירה ‪62..............................................‬‬
‫סיבות להנפקת כתבי אופציה (‪62.......................................)WARRANTS‬‬
‫ניירות ערך מסחריים (‪62.......................................... )COMMERCIAL PAPERS‬‬
‫תעודות פיקדון‪63.......................................................................................‬‬
‫קרנות נדל"ן (‪64...............................................................................)REIT‬‬
‫הנפקת זכויות‪65........................................................................................‬‬
‫הצעה פרטית ‪65........................................................................................‬‬
‫הנפקת חבילה‪66.......................................................................................‬‬
‫הנפקת ניירות ערך לעובדים ‪66.....................................................................‬‬
‫תהליך ההנפקה‪67........................................................................................‬‬
‫התשקיף ‪ -‬מי עושה מה‪68...........................................................................‬‬
‫דיו דיליג'נס ובדיקות נוספות ‪69.....................................................................‬‬
‫מבנה התשקיף‪70......................................................................................‬‬
‫עיון של הרשות לניירות ערך ‪74.....................................................................‬‬
‫תשקיף מדף‪77..........................................................................................‬‬
‫סגירת ההנפקה בישראל ‪78.........................................................................‬‬
‫רישום ניירות ערך בבורסה ‪78..................................................................‬‬
‫פרסום התשקיף ‪78................................................................................‬‬
‫‪3‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫סגירת ההנפקה בארה"ב ‪79.........................................................................‬‬
‫כללי ה"עשה ואל תעשה" בתקופה השקטה ‪79............................................‬‬
‫‪80........................................................................... The Red Herring‬‬
‫‪ Blue Sky‬ואישור ה‪80............................................................... NASD-‬‬
‫מסע השיווק (‪81................................................................)Road Show‬‬
‫מכירת המניה‪81....................................................................................‬‬
‫חתימה על הסכם החיתום ‪82...................................................................‬‬
‫סוכני העברה ורשמים (‪83............................................)Transfer Agents‬‬
‫סגירת ההנפקה‪84.................................................................................‬‬
‫היום שאחרי ‪85.............................................................................................‬‬
‫היחסים עם הקהילה הפיננסית ‪85.................................................................‬‬
‫דיווחים נדרשים ‪86.....................................................................................‬‬
‫מידע פנים ‪89............................................................................................‬‬
‫דירקטורים‪89............................................................................................‬‬
‫ועדת הביקורת ומבקר הפנים ‪91...................................................................‬‬
‫עסקאות עם בעלי שליטה‪91.........................................................................‬‬
‫אחריות נושאי משרה ‪92..............................................................................‬‬
‫חוק "סרבנס‪-‬אוקסלי" (‪92........................................)SARBANES-OXLEY ACT‬‬
‫הוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים)‪ ,‬התש"ל‪1970-‬‬
‫לעניין הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית (‪94...................................)I-SOX‬‬
‫חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)‪ ,‬התש"ע‪2010-‬‬
‫או בקצרה‪ :‬אכיפה מנהלית‪96.......................................................................‬‬
‫תיקון ‪ 16‬לחוק החברות ‪ -‬ממשל תאגידי ‪97.....................................................‬‬
‫וועדת חודק‪97...........................................................................................‬‬
‫היבטי מס של גיוס הון בבורסה ‪98..................................................................‬‬
‫בעלי מניות מייסדים‪99................................................................................‬‬
‫יחיד ‪99................................................................................................‬‬
‫חברה ‪99..............................................................................................‬‬
‫תושב חוץ‪99.........................................................................................‬‬
‫גופים מוסדיים‪99...................................................................................‬‬
‫עובדים‪100...............................................................................................‬‬
‫קרנות הון סיכון‪102....................................................................................‬‬
‫הוצאות ההנפקה‪102..................................................................................‬‬
‫רישום דואלי‪103........................................................................................‬‬
‫‪4‬‬
‫תוכן עניינים‬
‫חבות מס בחו"ל בעת רישום למסחר בבורסה זרה ‪103......................................‬‬
‫מסוי המשקיע בשוק המשני‪103....................................................................‬‬
‫מסוי רווחים ממכירת ניירות ערך ‪104.............................................................‬‬
‫תשואה הנובעת מהחזקה בניירות ערך‪104.....................................................‬‬
‫מענקים מבוססי הון לעובדים ‪106...................................................................‬‬
‫סוגים של מענקים מבוססי הון‪107.................................................................‬‬
‫שיקולים במתן מענקים מבוססי הון לעובדים ‪108..............................................‬‬
‫תוכניות אופציות ‪110..................................................................................‬‬
‫הערכת שוויין של אופציות ‪112......................................................................‬‬
‫היבטים חשבונאיים של מענקים מבוססי הון ‪112..............................................‬‬
‫מילון מונחים ‪113..........................................................................................‬‬
‫עברית ‪113...............................................................................................‬‬
‫אנגלית‪123...............................................................................................‬‬
‫נספחים ‪133.................................................................................................‬‬
‫נספח ‪ - 1‬לוח זמנים להנפקה בבורסה בתל אביב ‪133.......................................‬‬
‫נספח ‪ - 2‬לוח זמנים להנפקה בארצות הברית ‪135............................................‬‬
‫‪5‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מבוא‬
‫הנפקה לציבור היא תהליך של מכירת ניירות ערך לציבור על ידי החברה המנפיקה‬
‫ו‪/‬או בעלי מניותיה‪ .‬הנפקה ראשונה לציבור היא מכירה לראשונה‪ ,‬כאמור‪ ,‬של ניירות‬
‫הערך של החברה‪ .‬כל הנפקה נוספת לציבור מכונה הנפקה חוזרת‪.‬‬
‫הנפקה לציבור היא תהליך מורכב הכולל שלבים רבים‪ .‬כל שלב בהנפקה לציבור‬
‫מחייב שמירה על שיווי משקל בין התפקוד השוטף של העסק לבין ביצוע תהליך‬
‫ההנפקה‪.‬‬
‫ייתכן ואתה שו קל להציע את ניירות הערך של חברתך או את ניירות הערך של‬
‫החברה אשר בניהולך‪ ,‬לציבור ולהפוך אותה לחברה ציבורית‪ .‬הפיכת החברה‬
‫לחברה ציבורית היא תהליך ארוך ומשמעותי בעבורך ובעבור החברה‪ .‬בביצוע‬
‫המהלך האמור תידרש להכריע בסוגיות משמעותיות ולהתמודד עם שאלות רבות להן‬
‫תהא השפעה ארוכת טווח על התפתחות החברה ועתידה‪ Deloitte .‬בריטמן אלמגור‬
‫זהר‪ ,‬מסייעת ללקוחותיה בתהליך האמור במשך שנים רבות‪ .‬על סמך ניסיון זה‪,‬‬
‫ערכנו ספר הדרכה כדי לסייע ולייעץ לך בהבנת השאלות והנושאים עמם אתה עשוי‬
‫להתמודד ולהקנות לך היכרות עם "השפה" של תהליך ההנפקה‪.‬‬
‫ספר הדרכה זה יקנה לך הבנה ומידע הנדרשים לביצוע הנפקה מוצלחת ויעסוק‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬בנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫האם להנפיק בבורסה ‪ -‬תהליך הפיכת חברתך או החברה אשר בניהולך‪,‬‬
‫לחברה ציבורית טומן בחובו יתרונות בעלי משמעות לחברה ולבעלי מניותיה‪.‬‬
‫עם זאת‪ ,‬יש בתהליך זה גם חסרונות מהותיים‪ .‬פרק זה סוקר את האפשרויות‬
‫העומדות לפני החברה ובעלי מניותיה טרם הפיכת החברה לחברה ציבורית‬
‫וכן את היתרונות והחסרונות של ביצוע מהלך זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫האם חברתך מוכנה להנפקה בבורסה ‪ -‬במהלך קבלת ההחלטה בדבר‬
‫הנפקת ניירות ערך של החברה‪ ,‬יש לאמוד את רמת העניין אשר תעורר‬
‫החברה בקרב ציבור המשקיעים וקובעי דעת הקהל‪ .‬פרק זה סוקר את‬
‫מאפייני החברות המנפיקות ומסייע לך למקם את חברתך בתהליך ההנפקה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫מבוא‬
‫‪‬‬
‫באיזו בורסה להירשם ‪ -‬בפני החברות הישראליות מגוון אפשרויות של‬
‫רישום ניירות ערך למסחר‪ .‬השווקים "הטבעיים" לחברות הישראליות הם‬
‫ישראל‪ ,‬ארה"ב ואירופה‪ .‬פרק זה סוקר את הבורסות העיקריות העומדות כיום‬
‫בפני החברות הישראליות (תל‪-‬אביב‪ ,NASDAQ, NYSE ,‬ו‪ )AIM-‬וכן את‬
‫השיקולים בבחירת הבורסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רישום כפול (דואלי) ‪ -‬בשנת ‪ 2000‬הקל המחוקק הישראלי את הרישום‬
‫בבורסה בתל אביב של חברות הרשומות בבורסות זרות מסוימות‪ .‬פרק זה‬
‫סוקר את יתרונות הרישום הכפול‪ ,‬עיקרי ההקלות ותהליך הרישום הכפול‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היערכות מוקדמת ‪ -‬פרק זה סוקר את תהליכי ההיערכות של חברה‬
‫הנדרשים כדי להכינה לתהליך ההנפקה‪ .‬וכן‪ ,‬הפרק מתאר את התפקידים‬
‫והציפיות מעורך הדין‪ ,‬רואה החשבון והנהלת החברה אשר משתתפים‬
‫בתהליך ההנפקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החתמים ‪ -‬החתם יכול להיות גורם קריטי בהצלחת ההנפקה‪ .‬פרק זה מתאר‬
‫את הקריטריונים בבחירת החתם ואת האופן שבו יבחן החתם את חברתך‬
‫טרם חתימת הסכם החיתום עמה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סוגי ניירות ערך וסוגי הנפקות ‪ -‬פרק זה סוקר בקצרה את סוגי ניירות הערך‬
‫אשר מונפקים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בבורסה ואת ההבדלים העיקריים ביניהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תהליך ההנפקה ‪ -‬החברה‪ ,‬ההנהלה הבכירה‪ ,‬רואה החשבון‪ ,‬היועץ המשפטי‬
‫והחתם יהיו מעורבים בתהליך ההנפקה‪ .‬פרק זה סוקר את תחומי הפעילות‬
‫של כל המעורבים הנ"ל‪ ,‬תהליך הדיו‪-‬דיליג'נס ובדיקות נוספות‪ ,‬עריכת‬
‫התשקיף ותהליך סגירת ההנפקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היום שאחרי ‪ -‬סיום תהליך הפיכת החברה לחברה ציבורית בהנפקה‬
‫מוצלחת הוא רק ראשיתו של המסע‪ .‬לאחר הפיכת החברה לחברה ציבורית‬
‫תידרש החברה לשמור על קשרים עם הקהילה הפיננסית ולעמוד בחוקים‬
‫והתקנות הרבים‪ .‬פרק זה סוקר תקנות וחובות עיקריים החלים על החברה‬
‫ובעלי מניותיה לאחר הפיכתה לחברה ציבורית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היבטי המס של גיוס הון בבורסה ‪ -‬הנפקה של מניות או ניירות ערך אחרים‬
‫לציבור אינה מהווה‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬אירוע מס אצל החברה המנפיקה‪ ,‬אולם יש‬
‫במהלך האמור כדי לגרום לחבות מס ניכרת אצל בעלי מניותיה ועובדיה‪ .‬פרק‬
‫זה מתאר בתמציתיות את משמעויות המס הנ"ל‪ ,‬את האפשרויות העיקריות‬
‫העומדות לפני בעלי מניות ועובדי החברה וכן את המס החל על משקיעים‬
‫בשוק המשני‪.‬‬
‫‪7‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫מענקים מבוססי הון לעובדים ‪ -‬לחברות ציבוריות רבות תוכניות הטבה‬
‫מבוססות הון המוענקות לעובדיהן‪ .‬כיוון שכך‪ ,‬מצאנו לנכון לתאר בפרק זה‪,‬‬
‫בתמציתיות‪ ,‬את הסוגים העיקרי ים של מענקים מבוססי הון ואת השיקולים‬
‫והמשמעויות של הענקת ההטבות האמורות לעובדי החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מילון מונחים ‪ -‬לנוחיותך צירפנו מקבץ מונחים בעברית ובאנגלית מתחום‬
‫ההנפקות‪ ,‬אשר משמש את הקהילה הפיננסית בישראל וארה"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נספחים ‪ -‬לנוחיותך‪ ,‬צירפנו לוחות זמנים משוערים של תהליכי הנפקה‬
‫בבורסות לניירות ערך בתל אביב‪ ,‬ובארה"ב‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫האם להנפיק בבורסה‬
‫האם להנפיק בבורסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫חלופות העומדות לפני החברה‬
‫יתרונות בביצוע הנפקה לציבור‬
‫חסרונות בביצוע הנפקה לציבור‬
‫‪1‬‬
‫ההחלטה בדבר הפיכת חברתך לחברה ציבורית צריכה להיות מבוססת על צורכי‬
‫החברה וצרכיך‪ .‬ההחלטה תלויה בתשובה לשאלה האם קיים יתרון לשימוש בחלופות‬
‫אחרות לגיוס מקורות מימון‪ ,‬היינו‪ ,‬האם בהפיכת חברה פרטית לחברה ציבורית יש‬
‫יתרונות יותר מחסרונות‪.‬‬
‫כבעל מניות של חברה פרטית עליך לשקלל את היתרונות והחסרונות של הפיכת‬
‫החברה לחברה ציבורית כדי לוודא כי הפעולה האמורה משרתת את מטרותיך ואת‬
‫מטרות החברה‪ .‬מומלץ כי בעת בחינת החלופות השונות תיוועץ עם יועצים משפטיים‪,‬‬
‫רואי חשבון ויועצים אחרים‪.‬‬
‫חלופות העומדות לפני החברה‬
‫בדרך כלל‪ ,‬חברות משתמשות במקורות מימון אחרים טרם יבחנו את אפיק ההנפקה‬
‫לציבור באמצעות שוק ההון‪ .‬אלה מקורות המימון העיקריים האחרים אשר מומלץ כי‬
‫ייבחנו על ידך טרם הפיכת החברה לחברה ציבורית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪.1‬‬
‫הון זר ‪ -‬מקור המימון הנפוץ ביותר הוא גיוס הלוואות‪ .‬הלוואות יכולות‬
‫להתקבל מתאגידים פיננסיים כגון בנקים‪ ,‬חברות ביטוח‪ ,‬קרנות פנסיה או‬
‫כמימון לצורך רכישת נכסים ספציפיים בדרך של עסקאות ליסינג‪ .‬היתרון של‬
‫הלוואות אלה הוא בפשטות היחסית של גיוסן וכן בהיעדר דילול של שליטתך‬
‫בחברה‪ .‬עם זאת‪ ,‬הישענות על הון זר בלבד עלולה להיות אסטרטגיה‬
‫החושפת את החברה לסיכונים גבוהים מדי‪ .‬ירידה ברווחיות החברה או עלייה‬
‫בשיעורי הריבית עלולים להקשות על תזרימי המזומנים שלה‪ .‬ככלל‪ ,‬ככל‬
‫שרמת מינוף החברה עולה‪ ,‬הריבית (בניכוי מגן המס) הנדרשת על ידי‬
‫המלווה עולה וכדאיות השימוש בהון זר לעומת הון עצמי פוחתת‪.‬‬
‫חברה ציבורית היא חברה המוגדרת כך בהתאם לדיני התאגידים במדינה שבה היא‬
‫רשומה‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫הנפקה פרטית ‪ -‬הנפקה פרטית (לבעלי מניות קיימים‪ ,‬קרנות הון סיכון‪,‬‬
‫משקיעים מוסדיים‪ ,‬משקיע אסטרטגי‪ ,‬עובדים וכיוצא בזה) היא הנפקה‬
‫למספר מצומצם של ניצעים‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬אין ביצוע הנפקה פרטית דורש‬
‫תשקיף ותהליך הגיוס קצר‪ ,‬זול ופשוט יחסית‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬כאשר הולכים‬
‫ופוחתים הסיכונים העומדים בפני התפתחות החברה‪ ,‬התמורה בשוק ההון‬
‫תהא גבוהה מהתמורה שגופים משקיעים או גורמים אחרים יהיו מוכנים‬
‫לשלם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מיזמים משותפים ‪ -‬לעתים חברה זקוקה למקורות מימון לצורך השקעה‬
‫בפעילות חדשה או הרחבת פעילות קיימת‪ .‬במקרים מסוימים יכולה החברה‬
‫לפעול באמצעות שותפות עם צד ג' או באמצעות מיזם משותף כדי לממן את‬
‫אותה פעילות‪ .‬שלא כהנפקת מניות על ידי החברה הגורמת לדילול‬
‫החזקותיך‪ ,‬מימון באמצעות מיזם משותף יגביל ויצמצם את "השותפות" רק‬
‫לפעילות המשותפת ולא לכל הנכסים והפעילויות של החברה‪.‬‬
‫יתרונות בביצוע הנפקה לציבור‬
‫הנפקת מניות בבורסה טומנת בחובה יתרונות מוחשיים ושאינם מוחשיים‪ .‬היתרונות‬
‫האמורים כוללים בין היתר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת הון ‪ -‬כאשר אין החברה יכולה לממן פעילות או תוכניות פיתוח‬
‫מהמקורות העצמיים שלה או על ידי גיוס הון זר נוסף ממוסדות פיננסיים‪,‬‬
‫הנפקת מניות לציבור עשויה לספק את המקורות המימון הנדרשים‪ .‬מקורות‬
‫אלה ישמשו למימון רכישת עסקים אחרים‪ ,‬השקעה בציוד‪ ,‬מחקר ופיתוח או‬
‫לשמש מקור לפירעון התחייבויות קיימות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור המבנה הפיננסי ‪ -‬בדרך כלל‪ ,‬חברות מנפיקות לראשונה מניות‪.‬‬
‫הנפקת מניות והגדלת ההון משפרת את מבנה המאזן של החברה ואת יחס‬
‫ההון הזר להון העצמי‪ .‬השיפור האמור עשוי לסייע לחברה לגייס הון זר נוסף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקטנת הדילול ‪ -‬במידה שחברתך בשלה להנפיק ניירות ערך‪ ,‬ההנפקה‬
‫לציבור תהא‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬במחירים גבוהים יותר מההנפקה הפרטית‪ .‬היינו‪,‬‬
‫גיוס סכום נתון בהנפקה לציבור יגרום לדילול קטן של החזקותיך לעומת‬
‫הנפקה פרטית או תצורות אחרות של גיוס הון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת היכולת לגייס הון נוסף ‪ -‬כאשר חברתך תמשיך לצמוח היא תזדקק‬
‫להון חוזר נוסף לצורך הרחבת פעילותה‪ .‬היות החברה חברה ציבורית‪ ,‬יקל‬
‫על תהליך גיוס הון נוסף מהציבור ו‪ /‬או ממוסדות פיננסיים שונים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫האם להנפיק בבורסה‬
‫‪‬‬
‫נזילות ו"שקיפות" של שווי החברה ‪ -‬עם הפיכת החברה לחברה ציבורית‬
‫תוכל לממש את מלוא החזקותיך או חלקן בבורסה‪ ,‬בכפוף למגבלות מסוימות‬
‫לעניין עיתוי המכירה‪ .‬היות החברה חברה ציבורית‪ ,‬יאפשר לאמוד את ערך‬
‫מניותיך (שקיפות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיפור התדמית מול לקוחות וספקים ‪ -‬החשיפה הציבורית של החברה‬
‫גורמת‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬למודעות גבוהה על אודות החברה ומוצריה בקרב‬
‫לקוחותיה או לקוחות פוטנציאלים ומשפרת את תדמיתה‪ .‬וכן‪" ,‬המעמד"‬
‫האמור מקל על החברה להתקשר עם ספקיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת הגמישות בתגמול עובדים כדי להעצים את תפוקתם והזדהותם‬
‫עם החברה ‪ -‬תוכניות של תגמול עובדים על בסיס אופציות או מניות‬
‫מאפשרות את שיתוף העובדים בהצלחת החברה בלי כל הוצאה של תזרים‬
‫מזומנים‪ .‬התוכניות האמורות מתמרצות את העובד להתקשר עם החברה‬
‫למשך תקופות ארוכות יותר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מעמדה של החברה כחברה ציבורית‬
‫מסייע לה לגייס כוח אדם איכותי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת עושרך ‪ -‬הנפקת מניות של חברתך עשויה להגדיל את עושרך גם בלי‬
‫מכירת מניות‪ .‬החזקת מניות סחירות יכולה לאפשר לך לקבל מימון בנקאי‬
‫בהיקף או בתנאים טובים יותר כנגד שיעבוד המניות‪ ,‬כחלופה למימוש חלק‬
‫מהחזקותיך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אסטרטגיית יציאה ‪ -‬הפיכת החברה לחברה ציבורית עשויה לסייע בחלוקת‬
‫נכסים בין בני משפחתך בעת שמורישים את הנכסים לדור ההמשך‪ .‬במקרים‬
‫מסוימים (למשל אצל תושב או אזרח אמריקאי) זהו חלק מאסטרטגיית מזעור‬
‫מס ירושה ומס מתנה‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫חסרונות בביצוע הנפקה לציבור‬
‫‪‬‬
‫שיתוף ברווחי החברה ‪ -‬בהנחה שהחברה בעלת סיכויי צמיחה ורווחיות‬
‫גבוהים‪ ,‬לאחר הפיכתה לחברה ציבורית תיאלץ החברה לשתף את בעלי‬
‫המניות מקרב הציבור (בדרך כלל המיעוט) ברווחיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חוקים ותקנות בנושאי ניהול‪ ,‬דיווח ובקרה אשר על חברה ציבורית לציית‬
‫להם ‪ -‬על חברה ציבורית‪ ,‬על נושאי משרה בכירים בה ועליך כבעל מניות‬
‫עיקרי‪ ,‬חלים חוקים ותקנות בנושאים שונים‪ .‬אותן הוראות חוק ותקנות‬
‫עוסקות בכללי רישום‪ ,‬גילוי ודיווח‪ ,‬כללי אישור עסקאות ופעולות מסוימות‬
‫והוראות ניהוליות בנושא פיקוח ובקרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפה משפטית ‪ -‬נושאי משרה בכירים‪ ,‬אתה כבעל מניות עיקרי והחברה‬
‫עצמה חשופים לתביעות בגין אחריות ו‪/‬או אי ציות לחוקים ותקנות החלים על‬
‫חברה ציבורית‪ ,‬לרבות תביעה ייצוגית ואכיפה מנהלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הוצאות הנפקה ‪ -‬הוצאות ההנפקה בגין הפיכת חברה לחברה ציבורית‪,‬‬
‫גבוהות ומשמעותיות‪ .‬ההוצאות מורכבות מהוצאה חד פעמית של ההנפקה‬
‫עצמה וכן מהוצאות שוטפות תקופתיות הנובעות בעיקר מצורכי דיווח‬
‫והדרישות לקיום ממשל תאגידי נאות‪ .‬עמלת החיתום עלולה להגיע עד‬
‫לשיעור של ‪ 10%‬מתמורת ההנפקה עצמה וזאת בנוסף להוצאות בגין ייעוץ‬
‫מקצועי בתחומים שונים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תשומת לב של ההנהלה ‪ -‬ההנהלה הבכירה של החברה נדרשת להשקיע‬
‫זמן ומשאבים בניהול קשרי החברה עם בעלי מניותיה‪ ,‬ברוקרים‪ ,‬אנליסטים‬
‫ועיתונאים‪ .‬אותם גורמים דורשים מידע עדכני על אודות החברה וכוונותיה‪.‬‬
‫ההנהלה הבכירה של החברה נדרשת להתערב בהכנה ובהפצה של המידע‬
‫על אודות התוצאות הכספיות של החברה ודיווחים אחרים הנדרשים בהתאם‬
‫לחוקי ותקנות ניירות ערך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרישות גילוי ודווח ‪ -‬כחברה ציבורית‪ ,‬מצבה הכספי ותוצאות פעולותיה של‬
‫חברתך חשופים לעיון הציבור‪ .‬מידע על אודות החברה‪ ,‬ההנהלה הבכירה‪,‬‬
‫בעלי מניות מסוימים וחברי הדירקטוריון אשר בדרך כלל אינו נגיש אצל חברה‬
‫פרטית נעשה לנחלת הכלל‪ .‬מידע זה יהיה זמין ללקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬עובדים‬
‫ומתחרים של החברה‪ .‬מידע על אודות שכר העבודה של עובדים בכירים‬
‫מסוימים וחברי דירקטוריון חייב להיות גלוי בעת ההנפקה ומדי תקופת דיווח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לחץ מתמשך על החברה לעמוד בציפיות השוק ‪ -‬קיים לחץ מתמיד פנימי‬
‫וחיצוני על החברה לעמוד בשיעורי הגדילה והרווחיות אשר הושגו בעבר או‬
‫חזויים לעתיד‪ .‬כאשר אין היעדים האמורים מושגים עלולים בעלי המניות‬
‫מקרב הציבור למכור את מניותיהם ולפגוע בשער המניה‪ .‬בנוסף‪ ,‬תידרש‬
‫‪12‬‬
‫האם להנפיק בבורסה‬
‫החברה לדווח מדי רבעון על תוצאות פעילותה‪ .‬הציבור יעריך את תוצאות‬
‫פעולות החברה לתקופה רבעונית ולא לתקופה שנתית‪ ,‬דבר העשוי לקצר את‬
‫טווח הראייה התכנוני שלך כדי לעמוד ביעדים מידיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקטנת הגמישות הניהולית שלך ‪ -‬על ידי מכירת מניות החברה לבעלי‬
‫מניות מקרב הציבור‪ ,‬אתה מאבד את הבלעדיות הניהולית בחברה‪ .‬בחברה‬
‫ציבורית‪ ,‬אתה‪ ,‬כבעל מניות עיקרי‪ ,‬עשוי להידרש לקבלת אישור אסיפת בעלי‬
‫המניות טרם ביצוע פעולות מסוימות כגון אישור עסקאות חריגות עם בעלי‬
‫שליטה לרבות עסקאות שאתה צד להן‪ ,‬הגדלת מספר המניות הרשומות‪,‬‬
‫הנפקת סדרה שונה של ניירות ערך‪ ,‬תוכניות אופציות ומניות למיניהן‪ ,‬מיזוגים‬
‫וכיוצא בזה‪ .‬כן‪ ,‬תחול על החברה החובה למנות דירקטורים חיצוניים‪ ,‬מבקר‬
‫פנים וועדת ביקורת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איבוד השליטה בחברה ‪ -‬כאשר שיעור גדול של מניותיך נמכר לציבור קיימת‬
‫סכנה שתאבד את השליטה בחברה‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיים תמיד פוטנציאל דילול נוסף‬
‫של החזקותיך בעתיד עקב הנפקה נוספת של מניות או תגמול באמצעות‬
‫אופציות‪/‬מניות לעובדים‪ ,‬לקוחות או ספקים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היבטים שונים של מדידת הרווחיות ‪ -‬הנפקת מניות לבעלי מניות מקרב‬
‫הציבור מזכה אותם בשיתוף ברווחי החברה‪ .‬אולם אותם בעלי מניות יכולים‬
‫לממש את רווחיהם בשווקים על ידי מכירת מניותיהם ולאו דווקא באמצעות‬
‫קבלת חלקם ברווח (דיבידנד)‪ .‬מכאן‪ ,‬שהחלטות אסטרטגיות של החברה‬
‫צריכות לשרת לא רק את האינטרסים שלה אלא גם את האינטרסים של בעלי‬
‫המניות מקרב הציבור‪ .‬לעתים ההנהלה הבכירה עשויה להימדד על פי היחס‬
‫בין שער המניה לרווחיות החברה‪ .‬אתה עשוי לנקוט פעולות אשר משרתות‬
‫את האינטרסים של בעלי המניות ולא של החברה כגון רכישה חוזרת של‬
‫מניות החברה‪ ,‬פיצול או איחוד מניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תנודתיות השוק ‪ -‬גורמים כלכליים חיצוניים ומצב שוק ההון עשויים להשפיע‬
‫על שער המניה ושווי החברה אף על פי שאינם נתונים לשליטתך‪ .‬כשם ששוק‬
‫‪2‬‬
‫ההון עשוי להיטיב עמך ולעלות את שווי החזקותיך ("שוק שורי") "שוק דובי"‬
‫עלול לפגוע בך בלי קשר לביצועי החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכנסות שכר והטבות אחרות ‪ -‬עם הפיכת החברה לחברה ציבורית‪ ,‬תשלומי‬
‫שכר עבודה והטבות אחרות להם היית זכאי‪ ,‬עשויים להראות כגבוהים בעיני‬
‫המשקיעים ובהתאם חשופים לביקורת ציבורית ולחצים שונים לשינויים‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫"שוק דובי" ‪ -‬שוק הנמצא בתקופה מתמשכת של ירידות שערים (שלא כ"שוק שורי" שהוא‬
‫שוק הנמצא בתקופה מתמשכת של עליות שערים)‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫האם חברתך מוכנה להנפקה בבורסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מהי רמת העניין אשר חברתך תעורר בשוק ההון‬
‫האם גיבשת תוכנית עסקית‬
‫מה מצב השוק‬
‫מהי רמת העניין אשר חברתך תעורר בשוק ההון‬
‫במהלך קבלת ההחלטה בדבר הנפקת ניירות ערך לציבור עליך להעריך מהי רמת‬
‫העניין אשר החברה שלך תעורר בשוק ההון‪ .‬ניסיון העבר מלמד‪ ,‬שאפשר לחזות את‬
‫התייחסות השוק לחברה על פי כמה מאפיינים המצביעים על רמת בשלות החברה‬
‫ועל הפוטנציאל לרווחים עתידיים‪ .‬באופן כללי‪ ,‬חברות המנפיקות ניירות ערך לציבור‬
‫נחלקות לארבע קטגוריות עיקריות‪ ,‬כאשר כל אחת מהן זוכה ליחס שונה משוק ההון‪.‬‬
‫חברות בראשית דרכן ‪ -‬חברות מסוימות זוכות לתשומת לב רבה מהשוק כבר‬
‫בראשית דרכן אף על פי שעדיין לא הגיעו להיקפי מכירות מהותיים‪ .‬חלקן מתבססות‬
‫על "תעשייה מבטיחה" כמו ביו‪-‬טכנולוגיה‪ ,‬אחרות מתבססות על הצלחה וניסיון העבר‬
‫של חברות דומות אשר הציגו שיעורי צמיחה מהירים ותשואה גבוהה למשקיע‪ .‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬אותן חברות הגיעו לנקודה בה פחתו רוב סיכוני הפיתוח‪ ,‬הייצור והשיווק ולכן‬
‫התמורה בעבור המניות בשוק ההון תהא גבוהה מהתמורה שקרנות הון סיכון או גופי‬
‫השקעה אחרים יהיו מוכנים לשלם‪ .‬רמת תשומת הלב לה זוכה החברה בשלב זה‬
‫נגזרת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שוק הזדמנותי ‪ -‬השוק יכול לתמוך בצמיחה מהירה ומשמעותית של החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הנהלה מנוסה ‪ -‬הנהלת החברה הוכיחה בעבר את יכולתה לזהות הזדמנויות‬
‫של צמיחה ולכוון את החברה בהצלחה לרווחיות ולהובלת השוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוצר מוביל בענף ‪ -‬החברה צריכה להוכיח כי המוצר שלה מוביל בענף‪.‬‬
‫‪14‬‬
‫האם חברתך מוכנה להנפקה בבורסה‬
‫חברות בצמיחה מהירה ‪ -‬לעתים‪ ,‬חברות בצמיחה מהירה בוחרות להתפתח כחברה‬
‫פרטית‪ ,‬מעבר לשלב הסטארט‪-‬אפ‪ ,‬כדי להגיע לגודל ורווחיות המקובלים בענף שבו‬
‫היא פועלת‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬השוק מוכן לקלוט חברות כאלה אשר השיגו את היעדים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מכירות ‪ -‬מכירות שנתיות של ‪ 15-50‬מיליון דולר בישראל ו‪ 50-75-‬מיליון‬
‫דולר בארה"ב‪.‬‬
‫רווחיות ‪ -‬חברה מאוזנת או רווחית בשנה האחרונה או ברבעונים האחרונים‪.‬‬
‫היסטוריה של צמיחה ‪ -‬קהילת המשקיעים מחפשת צמיחה שנתית של ‪25%‬‬
‫עם היכולת לשמור על השיעור האמור במשך מספר שנים‪.‬‬
‫הנהלה מנוסה ‪ -‬משקיעים מעוניינים בחברה שאינה תלויה ביזם מוכשר אחד‬
‫אלא‪ ,‬מתבססת על צוות ניהולי מנוסה בתפקידי המפתח של החברה‪.‬‬
‫חברות רווחיות ומבוססות ‪ -‬חברות רווחיות ומבוססות בעלות היסטוריה של מחזורי‬
‫מכירות גדולים עשויות להיות השקעה טובה לטווח הארוך בעבור משקיעים שונים‬
‫כאשר קיים‪ ,‬לדעתם‪ ,‬פוטנציאל תשואה נאות הנגזר מהיחס בין שווי החברה‬
‫המנפיקה לבין רווחיות; חברות אלה פונות לשוק ההון למרות הרווחיות והיציבות‬
‫שלהן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מהצרכים הבאים‪ )1( :‬מקור מימוני לרכישת פעילות ו‪/‬או חברה‬
‫חדשים; ו‪ )2( -‬נזילות המאפשרת לבעלי המניות המייסדים לממש חלק מהחזקותיהם‬
‫בלי לאבד שליטה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬לחברות מקטגוריה זו מחזור מכירות של עשרות‬
‫מיליוני דולרים ומעלה‪ ,‬הן פועלות בשוק גדול ויציב או שוק בצמיחה ולהן היסטוריה‬
‫של רווחיות עודפת הגבוהה מרווחיות הענף שבו פועלת החברה‪.‬‬
‫פיצול (‪ - )Spin-Offs‬חברות גדולות שמניותיהן נסחרות בבורסה בוחרות לעתים‬
‫להעביר נכסים ו‪ /‬או פעילויות מסוימים באמצעות מכירתם או חלוקתם לחברה חדשה‬
‫תמורת הנפקת מניות החברה החדשה לבעלים של החברה המעבירה‪ .‬פעולה זו‬
‫נועדה למקסם את שווי ההחזקות של בעלי המניות (הצפת ערך)‪.‬‬
‫האם גיבשת תוכנית עסקית‬
‫התוכנית העסקית שלך מהווה חלק חשוב מתהליך ההנפקה‪ .‬תוכנית עסקית כוללת‬
‫תקציב ותחזיות אשר אינם מתועדים בתשקיף אולם תזדקק להם בהמשך‬
‫התקשרותך עם החתמים‪ ,‬משקיעים פוטנציאלים או בנקאי השקעות‪ .‬על הנהלת‬
‫החברה לתעד את האסטרטגיה של החברה ולהציגה לחתמים כדי שאלה יוכלו להציג‬
‫את החברה ותוכניותיה למשקיעים פוטנציאלים‪ .‬התוכנית העסקית כוללת מידע רב‬
‫שיסייע ליועצים השונים של החברה בשלב עריכת התשקיף והדוחות הכספיים‪ .‬קיום‬
‫תוכנית עסקית מפורטת יקצר את לוחות הזמנים ויקטין את העלויות הכרוכות‬
‫בתהליך ההנפקה‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫הפיכת חברתך לחברה ציבורית אינה מפתח להצלחה עסקית‪ .‬חברה אשר כושלת‬
‫לאחר ההנפקה מאבדת את אמון המשקיעים‪ .‬עליך להגיע לרמת ביטחון גבוהה‬
‫שהחברה‪ ,‬המוצר ו‪/‬או הטכנולוגיה שלך‪ ,‬בשלים‪ ,‬ואנשי המפתח בחברתך מנוסים‬
‫ומוכשרים דיים כדי להצעיד את החברה למימוש התוכנית העסקית שלה‪ .‬אם אינך‬
‫בטוח בתוכניות החברה לעתיד או ביכולות אנשי המפתח‪ ,‬כדאי לשקול גיוס מקורות‬
‫מימון אחרים‪ .‬כאשר החברה תהא מוכנה להנפקה אפשר יהיה לחזור ולהמשיך‬
‫בתהליך ההנפקה‪ .‬התוכנית העסקית כוללת‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את הנושאים הבאים‪ :‬תאור‬
‫הפעילות העסקית של החברה‪ ,‬מוצריה ושירותיה‪ ,‬השווקים בהם היא פועלת‪ ,‬תאור‬
‫הפעילות העסקית‪ ,‬ניתוחי שוק‪ ,‬אסטרטגיית השיווק‪ ,‬ניתוח ביצועי העבר והדוחות‬
‫הכספיים‪ ,‬הרכב ההנהלה וכיוצא בזה‪.‬‬
‫מה מצב השוק‬
‫הערכת את תהליך ההנפקה לציבור‪ ,‬בחנת את החלופות‪ ,‬והבאת את חברתך‬
‫לעמדת הנפקה‪ .‬כעת כל שנותר הוא לתזמן את ההנפקה‪ .‬הבאת החברה למוכנות‬
‫הוא בשליטתך‪ ,‬אך האם השווקים מוכנים לקלוט את חברתך?‬
‫שוק המניות בפני עצמו הוא אחד המשתנים הבלתי צפויים ביותר בעת הנפקה‬
‫לציבור‪ .‬שוק חזק ועולה משמעו‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬שתהיה דרישה בקרב המשקיעים‬
‫להנפקות חדשות‪ .‬חלון ההנפקה (כושר הקיבולת של שוק המניות לקלוט הנפקות‬
‫חדשות) נפתח ונסגר בהתראות קצרות והוא סגור יותר מאשר פתוח‪.‬‬
‫השוק מושפע ממספר רב של גורמים כגון המצב הכלכלי במדינה או באזורים‬
‫הגיאוגרפים בה פועלת החברה‪ ,‬המצב הפוליטי‪" ,‬מצב הרוח" בבורסות השונות‬
‫(בעיקר בארה"ב)‪ ,‬שיעורי ריבית קיימים וחזויים‪ ,‬רמת אינפלציה חזויה וכיוצא בזה‪.‬‬
‫חברות אשר יכולות להנפיק מניות בקלות יחסית בתקופת גאות עלולות להיתקל‬
‫בקשיים רבים עד ביטול ההנפקה בתקופות שפל‪ .‬כאשר השווקים בשפל‪ ,‬מחירי‬
‫ההנפקה הנמוכים מקבלים משנה תוקף בחברות פחות "בוגרות" או בשלבים‬
‫מוקדמים בהתפתחותן כיוון שהסיכון הטמון בהן גבוה יותר‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫האם חברתך מוכנה להנפקה בבורסה‬
‫משקיעים נוטים בדרך כלל להשקיע בהנפקות ראשונות בתקופות של אינפלציה‬
‫נמוכה‪ ,‬שיעורי ריבית נמוכים ושווקים עולים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬גם בתקופות כאלה השוק‬
‫יעדיף תעשיות מסוימות ויסגור את החלון לתעשיות אחרות‪ .‬כמו כן‪ ,‬יהיה עליך‬
‫להתמודד עם כוחות בלתי נשלטים של הכלכלה העולמית‪ ,‬אשר יכולים לפגוע‬
‫בשווקים בלי התראה מוקדמת‪ .‬הערכת מצב השווקים והעיתוי הנכון להנפקה היא‬
‫אמנות יותר ממדע מדויק‪ .‬היוועץ עם החתמים שלך על בסיס קבוע ועקוב אחר ביצועי‬
‫חברות בתעשייה או בשוק שחברתך פועלת בהם‪ .‬כדי לפתח את כושר השיפוט שלך‬
‫בנוגע לעתיד ולסיכויי ההנפקה מומלץ לסקור באופן שוטף ועקבי עיתונות פיננסית‬
‫ועסקית ועיתוני השקעות‪ ,‬בייחוד אלה המסקרים את התעשייה בה פועלת חברתך‬
‫ולעקוב אחר ביצועי חברות מתחרות דומות בשוק ההון‪ ,‬בפרט אלה שביצעו לאחרונה‬
‫הנפקות ציבוריות‪.‬‬
‫מכיוון שאי אפשר לחזות במדויק את מצב השוק עליך להיות מוכן לשנות את לוח‬
‫הזמנים שלך בהתאם לצורך כדי למנוע מהנפקתך להיות זו שיצאה יום אחד מאוחר‬
‫מידי‪ .‬מומלץ להביא את חברתך למצב שבו תהיה מוכן לפעולה מהירה‪ ,‬בכל עת‬
‫שתתאים לכך‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫השיקולים בבחירת בורסה‬
‫הבורסה לניירות ערך בתל אביב (‪)TASE‬‬
‫‪NASDAQ‬‬
‫‪NYSE‬‬
‫‪AIM‬‬
‫השיקולים בבחירת בורסה‬
‫כאשר חברה בוחנת אפשרות להנפיק מניות בבורסה‪ ,‬בחירת הבורסה בה תבוצע‬
‫ההנפקה חשובה לא פחות מבחירת החתם‪ ,‬עורך הדין המלווה ורואה החשבון‪.‬‬
‫בעת בחירת הבורסה בה תבוצע ההנפקה‪ ,‬על החברה להביא בחשבון את ההבדלים‬
‫העיקריים בין השווקים השונים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה השוק ומנגנון המסחר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרישות הרישום (הנפקה לראשונה)‪ ,‬דרישות הדיווח השוטף והרגולציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כללים ותקנות בנוגע לפיקוח על המסחר והדיווחים‪.‬‬
‫הבחירה בשוק המתאים בעבור חברה המבקשת לבצע הנפקה ראשונה היא החלטה‬
‫פיננסית ואסטרטגית‪ .‬חשוב לבחור בשוק אשר ימקסם את האטרקטיביות של המניה‬
‫למשקיעים ולברוקרים וכן יענה על דרי שות החברה בנוגע לאחריות וחובות החברה‬
‫כחברה ציבורית‪.‬‬
‫השיקולים בבחירת השוק יכולים לכלול‪ ,‬בין השאר‪ ,‬את תחום הפעילות של החברה‪,‬‬
‫רווחיות‪ ,‬תחזית צמיחת הכנסות‪ ,‬נזילות‪ ,‬נפחי מסחר ופרסום לחברה וכן גורמים‬
‫נוספים אשר מוגדרים על ידה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫בבחירת השוק הרלוונטי לביצוע ההנפקה עליך לבחון איזה שוק יאפשר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מקסום הערך המוסף לחברה ולבעלי המניות שלה (בדרך כלל שווי וסחירות‬
‫המניה בארה"ב גבוה מאשר באירופה וישראל)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נזילות וסחירות מירבית למניות החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שקיפות מירבית של המסחר והשוק‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסחר מהיר ויעיל במניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפה מירבית ללקוחות ולספקי החברה בשוק שהיא פועלת בו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אוריינטציה בינלאומית במסחר במניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיקור נרחב של אנליסטים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫כמות גדולה ככול האפשר של ברוקרים המעורבים במסחר במניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הכללת המניה במדד מניות כלשהו‪.‬‬
‫הבורסה לניירות ערך בתל אביב (‪)TASE‬‬
‫הבורסה נוסדה בשנת ‪ 1953‬ומאוגדת כחברה פרטית אשר בעליה הם חברי בורסה‪.‬‬
‫החל משנת ‪ 1997‬מופעלת בבורסה מערכת ממוחשבת למסחר רציף בשם "רצף"‪.‬‬
‫בבורסה בתל אביב רשומות למסחר כ‪ 757-‬חברות מתוכן ‪ 49‬ברישום כפול (הסברים‬
‫נוספים בדבר הרישום הכפול ראה בפרק "רישום כפול" (דואלי))‪ .‬שווי סך כל המניות‬
‫הנסחרות בבורסה הוא כ‪ 744-‬מיליארד ש"ח‪ .‬מחזור המסחר הממוצע היומי הוא‬
‫‪3‬‬
‫כ‪ 2-‬מיליארד ש"ח‪.‬‬
‫הבורסה בתל אביב מאפשרת הנפקה בתנאים מקלים לחברות מחקר ופיתוח‬
‫המגייסות הון בראשית דרכן‪ ,‬בין היתר‪ ,‬על ידי מתן האפשרות להנפקת מספר‬
‫מופחת של מניות על מנת לאפשר דילול קטן של החזקות המייסדים‪.‬‬
‫הנפקה בבורסה בתל אביב מקנה לחברות ישראליות יתרון בשל אפקט "המגרש‬
‫הביתי"‪ .‬חברה אשר ייתכן ותיבלע בחו"ל סביר כי תבלוט בבורסה בתל אביב הן‬
‫משום שחברות ישראליות ידועות בישראל יותר מאשר בחו"ל והן משום שגודל‬
‫החברות הממוצע שונה בין הבורסה בתל אביב לבורסות בחו"ל‪( .‬הוכחה לאפקט זה‬
‫קיימת בחברות מסוימות הנסחרות ברישום כפול ‪ -‬נפח המסחר במניות חברות אלו‬
‫בישראל גדול יותר מנפח המסחר בבורסות בחו"ל)‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫מתייחס לנתוני שנת ‪.2010‬‬
‫‪19‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מדדי מניות עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א ‪ - 25‬מדד המניות המוביל בבורסה‪ ,‬המורכב מ‪ 25-‬המניות בעלות שווי‬
‫השוק הגדול ביותר‪ ,‬שנכללות בין ‪ 75‬המניות הסחירות ביותר בבורסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א ‪ - 75‬מדד המורכב מ‪ 75-‬המניות בעלות שווי השוק הגדול ביותר‪ ,‬לאחר‬
‫מניות ת"א‪ ,25-‬הנכללות בין ‪ 200‬המניות הסחירות ביותר בבורסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א ‪ - 100‬מדד המורכב ממניות ת"א‪ 25-‬ומניות ת"א‪.75-‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א‪-‬פיננסים ‪ -‬מדד הכולל מניות בתחום הפיננסיים‪ :‬מניות הנכללות בענפים‬
‫ "בנקים מסחריים"‪" ,‬בנקים למשכנתאות"‪" ,‬ביטוח" ו"שירותים פיננסיים‬‫הכלולות במאגר המניות‪ .‬המדד החליף את מדד ת"א פיננסים ‪. .15‬‬
‫‪‬‬
‫מעלה ‪ -‬המדד כולל מניות של חברות ציבוריות המדורגות בדירוג ארגון‬
‫"מעלה" לאחריות חברתית‪ ,‬הכלולות במאגר המניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א‪-‬נדל"ן ‪ -15‬מדד הכולל את ‪ 15‬המניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר‪,‬‬
‫מבין המניות הנכללות ברשימת מניות הנדל"ן ואשר נכללות ברשימת ‪200‬‬
‫המניות בעלות המחזור היומי הממוצע הגבוה ביותר בבורסה‪ ,‬שיעור‬
‫ההחזקה של הציבור בהן הוא לפחות ‪ 20%‬ושווי החזקות הציבור בהן ‪100‬‬
‫מיליון ש"ח לפחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יתר ‪ - 50‬מדד המורכב מ‪ 50-‬מניות "יתר" (מניות שאינן כלולות במדד‬
‫ת"א‪ )100-‬בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין ‪ 200‬המניות בעלות המחזור‬
‫היומי הממוצע הגבוה ביותר בבורסה‪ ,‬שיעור ההחזקה של הציבור בהן הוא‬
‫לפחות ‪ 20%‬ושווי החזקות הציבור בהן ‪ 40‬מיליון ש"ח לפחות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫‪‬‬
‫יתר מאגר ‪ -‬מאגר כולל של כל מניות המאגר שאינן כלולות במדד ת"א‪100-‬‬
‫ומתפרסם במתכונתו הנוכחית מיולי ‪ .2010‬תחילה פורסם תחת השם מדד‬
‫יתר‪-‬ת"א‪ ,‬והחל ממרץ ‪ 2011‬שונה שמו למדד יתר‪-‬מאגר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א‪ -‬בנקים ‪ -‬מדד הכולל את חמש מניות הבנקים המסחריים בעלות שווי‬
‫השוק הגבוה ביותר‪ ,‬אשר נכללות ברשימת מניות ת"א‪ 25-‬או ת"א ‪.75‬‬
‫‪‬‬
‫תל‪-‬דיב ‪ -‬מדד הכולל את המניות הגדולות אשר תשואת הדיבידנד השנתית‬
‫המינימאלית שלהן הנה ‪ 2%‬בשתיים מתוך שלוש השנים האחרונות ואשר‬
‫עומדת בשאר תנאי הסף של המדד‪ .‬מדד תל‪,‬דיב החליף את מדד תל‪-‬דיב‬
‫‪.20‬‬
‫‪‬‬
‫ביומד ‪ -‬מדד הכולל מניות מתחום הביומד הנסחרות בבורסה‪ .‬שיעור מינימלי‬
‫של החזקות הציבור לחברות במדד הוא ‪ ,20%‬שווי השוק המינימלי הוא ‪50‬‬
‫מליון ש"ח ושווי מינימלי של החזקות הציבור הוא ‪ 25‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תל בונד ‪ - 20‬מדד המורכב מ‪ 20‬אגרות חוב קונצרניות‪ ,‬צמודות למדד‬
‫בריבית קבועה‪ ,‬בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל אגרות החוב מסוג‬
‫זה הרשומות למסחר בבורסה‪ .‬לכניסה למדד קיימים מספר תנאי סף כמו‬
‫דירוג אגרות החוב‪ ,‬שווי שוק מינימלי‪ ,‬סחירות ותקופה מינימלית ומקסימלית‬
‫לפדיון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תל בונד ‪ - 40‬מדד המורכב מ‪ 40‬אגרות חוב קונצרניות‪ ,‬צמודות למדד‬
‫בריבית קבועה‪ ,‬בעלות שווי השוק הגבוה ביותר מבין כלל אגרות החוב מסוג‬
‫זה הרשומות למסחר בבורסה ואשר אינן נכללות במדד תל בונד ‪ .20‬גם‬
‫למדד זה קיימים תנאי סף רבים בדומה למדד תל בונד ‪.20‬‬
‫‪‬‬
‫תל בונד שקלי ‪ -‬מדד המורכב מכלל אגרות החוב הקונצרניות‪ ,‬שאינן צמודות‬
‫למדד בריבית קבועה‪ ,‬העומדות בתנאי הסף של המדד כגון דירוג אגרות‬
‫החוב ‪ -‬לפחות ‪ ,-A‬שווי שוק מינמלי ‪ 250 -‬מליון ש"ח‪ ,‬תקופה מינימלית‬
‫לפדיון ‪ -‬שנה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תל אביב מאגר ‪ -‬מאגר הכולל את כל המניות הכלולות במאגר המניות‬
‫ומתפרסם מיולי ‪.2010‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א טכנולוגיה ‪ -‬מדד הכולל את כל המניות בתחום הטכנולוגיה‪ ,‬הכלולות‬
‫במאגר המניות‪ ,‬למעט מניות של חברות בתחום הביומד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א ביטוח ‪ -‬המדד מתפרסם מאפריל ‪ 2011‬וכולל את כל המניות בתחום‪,‬‬
‫הכלולות במאגר המניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א תקשורת ‪ -‬המדד מתפרסם מאפריל ‪ 2011‬וכולל את כל המניות בתחום‬
‫התקשורת והמדיה‪ ,‬הכלולות במאגר המניות‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫ת"א נפט וגז ‪ -‬המדד מתפרסם מאפריל ‪ 2011‬וכולל את כל המניות‬
‫בתחום חיפושי הנפט והגז‪ ,‬הכלולות במאגר המניות‪.‬‬
‫ת"א בלוטק ‪ - 50‬מדד המורכב מ‪ 50‬המניות בעלות השווי שוק הגבוה ביותר‬
‫מבין המניות הכלולות בת"א‪-‬טכנולוגיה ות"א‪-‬ביומד‪ .‬המדד החליף את מדד‬
‫הטל תק‪.‬‬
‫להלן ריכוז נתונים בדבר היקף גיוסי ההון‪ ,‬הסכומים שגויסו וסכום ממוצע להנפקה‪:‬‬
‫גיוס הון ‪ 1999‬עד ‪( 2010‬מיליון ש"ח)‬
‫מספר הנפקות‬
‫שנה‬
‫‪97‬‬
‫‪1999‬‬
‫‪195‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪81‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪86‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪66‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪48‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪99‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪188‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪245‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪99‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪150‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪207‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪22‬‬
‫‪4‬‬
‫סכום שגויס‬
‫‪7,000‬‬
‫‪15,000‬‬
‫‪6,100‬‬
‫‪5,800‬‬
‫‪3,400‬‬
‫‪16,900‬‬
‫‪14,500‬‬
‫‪42,800‬‬
‫‪22,300‬‬
‫‪17,900‬‬
‫‪7,026‬‬
‫‪12,800‬‬
‫מתוך נתוני מחלקת המחקר של הבורסה בת"א‪.‬‬
‫סכום ממוצע להנפקה‬
‫‪72‬‬
‫‪77‬‬
‫‪75‬‬
‫‪67‬‬
‫‪52‬‬
‫‪352‬‬
‫‪146‬‬
‫‪228‬‬
‫‪91‬‬
‫‪181‬‬
‫‪47‬‬
‫‪62‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫‪5‬‬
‫תמצית הדרישות לרישום למסחר‬
‫חלופה א'‬
‫דרישה‬
‫חלופה ב'‬
‫חלופה ג'‬
‫חלופה ד'‬
‫לחברות‬
‫‪6‬‬
‫מו"פ‬
‫בלבד‬
‫‪7‬‬
‫הון עצמי לאחר הרישום למסחר‬
‫(במיליוני ש"ח)‬
‫שווי החזקות הציבור‬
‫(במיליוני ש"ח)‬
‫ותק פעילות‬
‫ערך מוסף ב‪ 12-‬החודשים שקדמו‬
‫‪8‬‬
‫לרישום (במיליוני ש"ח)‬
‫שווי החזקות הציבור במניות‬
‫הנובע מהנפקת‬
‫המניות שיונפקו בהתאם לתשקיף‬
‫ההנפקה על פיו מבקשת‬
‫החברה את הרישום למסחר‬
‫(במיליוני ש"ח) (*)‬
‫שווי מניות החברה (במיליוני ש"ח)‬
‫‪35‬‬
‫‪-‬‬
‫‪8‬‬
‫‪25‬‬
‫‪20‬‬
‫‪30‬‬
‫‪ 12‬חודשים‬
‫‪ 12‬חודשים‬
‫‪80‬‬
‫‪-‬‬
‫‪16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪4‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪-‬‬
‫‪20‬‬
‫‪-‬‬
‫‪20‬‬
‫‪-‬‬
‫‪80‬‬
‫‪200‬‬
‫‪16‬‬
‫‪-‬‬
‫‪.5‬‬
‫מתוך ‪www.tase.co.il‬‬
‫‪.6‬‬
‫חברת מחקר ופיתוח‪ :‬חברה שתחום פעילותה הינו מחקר ופיתוח‪ ,‬ושהשקיעה במחקר‬
‫ופיתוח ב‪ 3-‬השנים שקדמו למועד הבקשה סכום של ‪ 3‬מיליון ש"ח לפחות‪.‬‬
‫‪.7‬‬
‫הון עצמי לאחר הרישום למסחר‪ :‬הון עצמי לפני הרישום למסחר‪ ,‬בתוספת תמורת‬
‫ההנפקה ממניות וכתבי אופציה‪ ,‬בניכוי הוצאות הנפקת הון‪.‬‬
‫‪.8‬‬
‫ערך מוסף ‪ -‬הרווח בתוספת הוצאות לשכר ולתשלומים נלווים‪ ,‬בתוספת פחת והוצאות‬
‫מימון‪ ,‬לאחר ניכוי הכנסות מימון‪.‬‬
‫(*) לא חל על חברות עם שווי החזקות ציבור שווה או גדול ל ‪ 40‬מליון ש"ח‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫על החברה הנרשמת למסחר לעמוד בכללי פיזור מינימאליים כלהלן‪:‬‬
‫שווי החזקות הציבור‬
‫במניות‬
‫(במיליוני ש"ח)‬
‫שיעור החזקות הציבור‬
‫במניות‬
‫(באחוזים)‬
‫‪20-30‬‬
‫‪25.0‬‬
‫‪30-40‬‬
‫‪20.0‬‬
‫‪40-50‬‬
‫‪15.0‬‬
‫‪50-200‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪ 200‬ומעלה‬
‫‪7.5‬‬
‫בחברות מו"פ‪:‬‬
‫שווי החזקות הציבור‬
‫במניות מו"פ‬
‫(במיליוני ש"ח)‬
‫שיעור החזקות הציבור‬
‫במניות מו"פ (חלופה ד')‬
‫(באחוזים)‬
‫‪16-50‬‬
‫‪10.0‬‬
‫‪ 50‬ומעלה‬
‫‪7.5‬‬
‫‪NASDAQ‬‬
‫הבורסה נוסדה בשנת ‪ 1971‬כבורסה האלקטרונית הראשונה‪ .‬כיום )"‪("NASDAQ‬‬
‫‪ National Association of Securities Dealers Automated Quotation‬היא‬
‫הבורסה האלקטרונית הגדולה בעולם‪ .‬בבורסה זו נסחרות מעל מחצית מהחברות‬
‫הנסחרות בשוק העיקרי בארה"ב‪.‬‬
‫‪ NASDAQ‬פועלת כבורסה גלובלית המאפשרת לעושי שוק מכל העולם להתחבר‬
‫למערכת המסחר מכל מקום בעולם‪.‬‬
‫בבורסת ה‪ NASDAQ-‬רשומות למסחר כ‪ 2,819-‬חברות‪ .‬שווי סך המניות הוא‬
‫‪9‬‬
‫כ‪ 4,589-‬מיליארד דולר ארה"ב ‪.‬‬
‫‪.9‬‬
‫‪24‬‬
‫מתייחס לנתוני שנת ‪.2010‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫מדדי מניות עיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ 100‬כולל את ‪ 100‬החברות הגדולות שלא בתחום הפיננסי‬
‫(הדירוג נעשה על בסיס שווי השוק)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Financial 100‬כולל את ‪ 100‬החברות הגדולות ביותר‬
‫מתחום הפיננסים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Composite‬מודד את כל המניות הרגילות הנסחרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Bank‬כולל את כל הבנקים המסחריים ובתי ההשקעות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Biotechnology‬כולל את כל החברות אשר עוסקות בעיקר‬
‫במחקר ביו‪-‬טכנולוגיה‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Computer‬כולל את כל החברות בתחום החומרה והתוכנה‬
‫לרבות רכיבים אלקטרוניים וציוד משרדי קשור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Industrial‬כולל חברות אשר אינן נכללות בתת המדדים‬
‫הספציפיים האחרים‪ ,‬לרבות חברות מתחום החקלאות‪ ,‬כרייה‪ ,‬בנייה‪ ,‬ייצור‪,‬‬
‫קמעונאות‪ ,‬שירותים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Insurance‬כולל את כל חברות הביטוח לרבות ביטוחי חיים‪,‬‬
‫רכוש‪ ,‬נזיקין ושירותים נלווים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Other Finance‬כולל חברות מתחום האשראי (למעט בנקים‬
‫מסחריים ובתי השקעות)‪ ,‬ברוקרים‪ ,‬חברות החזקה וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Telecommunications‬כולל את כל החברות מתחום‬
‫התקשורת‪ ,‬לרבות רדיו וטלוויזיה וחברות המייצרות ציוד תקשורת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NASDAQ Transportation‬כולל את כל החברות מתחום התחבורה‬
‫לרבות רכבות‪ ,‬משאיות‪ ,‬חברות תעופה‪ ,‬צנרת ושירותים נלווים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - KLD-NASDAQ Social‬מדד זה מודד את ביצועי החברות האמריקאיות‬
‫הגדולות במגזרים שונים לרבות טכנולוגיה‪ ,‬פיננסים ותקשורת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫)‪ - Dow Jones Industrial Average (DJIA‬מדד המשקלל את השינוי‬
‫הרצוף בשערי ‪ 30‬מניות נבחרות של חברות ענק אמריקאיות בבורסה לניירות‬
‫ערך בניו יורק‪ .‬קיימים מדדי דאו ג'ונס נוספים אחרים לענפי כלכלה שונים‬
‫בארצות הברית‪ .‬רוב החברות אליהן מתייחס המדד הנן חברות תעשייתיות‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫‪ - NYSE Composite Index‬המדד עוקב אחר מחירן של כל המניות‬
‫הרשומות בבורסה בארצות הברית‪ .‬המדד הוא ממוצע משוקלל של כל‬
‫המניות הרשומות בבורסה בארצות הברית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - S &P 500 Composite Stock Price‬המדד מציג את הממוצע‬
‫המשוקלל של מחיר המניות של ‪ 500‬חברות מובילות מכל תחומי הכלכלה‬
‫האמריקאית‪.‬‬
‫‪26‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫להלן ריכוז נתונים בדבר היקף גיוסי ההון‪ ,‬הסכומים שגויסו וסכום ממוצע להנפקה‪:‬‬
‫‪10‬‬
‫שנה‬
‫‪.10‬‬
‫גיוס הון ‪ 1999‬עד ‪( 2010‬מיליון דולר ארה"ב)‬
‫מספר‬
‫סכום ממוצע להנפקה‬
‫סכום שגויס‬
‫הנפקות‬
‫‪1999‬‬
‫‪485‬‬
‫‪50,425‬‬
‫‪104‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪397‬‬
‫‪52,585‬‬
‫‪132‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪63‬‬
‫‪7,840‬‬
‫‪124‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪51‬‬
‫‪2,549‬‬
‫‪50‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪54‬‬
‫‪6,372‬‬
‫‪118‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪170‬‬
‫‪19,600‬‬
‫‪115‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪126‬‬
‫‪12,300‬‬
‫‪98‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪144‬‬
‫‪16,014‬‬
‫‪111‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪143‬‬
‫‪18,606‬‬
‫‪130‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪29‬‬
‫‪3,927‬‬
‫‪135‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪32‬‬
‫‪7,454‬‬
‫‪233‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪75‬‬
‫‪19,095‬‬
‫‪251‬‬
‫מתוך נתוני מחלקת המחקר של הבורסה ב‪.NASDAQ-‬‬
‫‪27‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫להלן תמצית הדרישות לרישום למסחר‪:‬‬
‫חלופה ‪3‬‬
‫חלופה ‪4‬‬
‫דרישה‬
‫חלופה ‪2‬‬
‫חלופה ‪1‬‬
‫הון עצמי (מיליון דולר)‬
‫‪15‬‬
‫‪30‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫שווי שוק (מיליון דולר)‬
‫סך נכסים (מיליון דולר)‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪75‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫סך הכנסות (מיליון דולר)‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫‪75‬‬
‫וגם‬
‫‪75‬‬
‫‪11‬‬
‫הכנסה לפני מס‬
‫(מיליון דולר)‬
‫‪1‬‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫מספר מניות בידי‬
‫‪12‬‬
‫הציבור‬
‫‪ 1.1‬מיליון‬
‫‪ 1.1‬מיליון‬
‫‪ 1.1‬מיליון‬
‫‪ 1.1‬מיליון‬
‫היסטוריה תפעולית‬
‫לא רלוונטי‬
‫שנתיים‬
‫לא רלוונטי‬
‫לא רלוונטי‬
‫שווי שוק של מניות בידי‬
‫הציבור (מיליון דולר)‬
‫‪8‬‬
‫‪18‬‬
‫‪20‬‬
‫‪20‬‬
‫מחיר ‪ Bid‬מינימלי‬
‫(מיליון דולר)‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪400‬‬
‫‪3‬‬
‫‪3‬‬
‫‪4‬‬
‫‪4‬‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫כן‬
‫מספר בעלי מניות‬
‫מספר עושי שוק‬
‫‪Corporate‬‬
‫‪Governance‬‬
‫‪.11‬‬
‫‪.12‬‬
‫‪.13‬‬
‫‪.14‬‬
‫‪28‬‬
‫‪13‬‬
‫‪14‬‬
‫להוציא פריטים מיוחדים ובלתי נשנים‪.‬‬
‫מספר מניות בידי הציבור מוגדר כסך המניות המונפקות בניכוי מניות המוחזקות על ידי‬
‫נושאי משרה בחברה‪ ,‬דירקטורים בחברה‪ ,‬או בעלי מניות של ‪ 10%‬או יותר‪.‬‬
‫בעלי מניות נחשבים מי שמחזיקים ‪ 100‬מניות או יותר‪.‬‬
‫רשתות תקשורת אלקטרוניות אינן נחשבות כעושי שוק אקטיביים‪.‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫‪NYSE‬‬
‫הבורסה נוסדה בשנת ‪ .1943‬בשנת ‪ 2007‬התאחדה עם בורסת יורונקסט מפריז‪,‬‬
‫המנהלת בורסה אלקטרונית והפכה לבורסה הגלובלית הראשונה בעולם‪ .‬בורסה זו‬
‫פועלת בשיטת המסחר הזירתי ובאמצעות עושי שוק‪ .‬בבורסת ה‪NYSE -‬‬
‫)‪ )New-York Stock Exchange‬רשומות למסחר כ‪ 3,259-‬חברות‪ .‬שווי סך המניות‬
‫‪15‬‬
‫הוא כ‪ 15,437‬מיליארד דולר ארה"ב‪.‬‬
‫מדדי המניות העיקריים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NYSE U.S. 100‬כולל את ‪ 100‬החברות האמריקאיות הגדולות ביותר‬
‫(משקלל נתוני שווי חברה‪ ,‬הכנסות ותזרימי מזומנים) הנסחרות בבורסה זו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NYSE International 100‬כולל את ‪ 100‬החברות‪ ,‬שאינן חברות‬
‫אמריקאיות‪ ,‬הגדולות ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NYSE TMT‬כולל את ‪ 100‬חברות ה‪ TMT-‬הגדולות ביותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - NYSE World Leaders‬כולל ‪ 200‬חברות ממדינות שונות ומ‪ 10-‬תחומי‬
‫פעילות שונים‪ .‬המדד מורכב ממדד ה‪NYSE U.S. 100-‬‬
‫ו‪.NYSE International 100-‬‬
‫להלן ריכוז נתונים בדבר היקף גיוסי ההון‪ ,‬הסכומים שגויסו וסכום ממוצע להנפקה‪:‬‬
‫גיוס הון ‪ 1999‬עד ‪( 2010‬מיליון דולר ארה"ב)‬
‫שנה‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫‪.15‬‬
‫מספר הנפקות‬
‫‪49‬‬
‫‪48‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪23‬‬
‫‪80‬‬
‫‪74‬‬
‫‪82‬‬
‫‪83‬‬
‫‪21‬‬
‫‪41‬‬
‫‪77‬‬
‫סכום שגויס‬
‫‪54,418‬‬
‫‪59,700‬‬
‫‪36,393‬‬
‫‪22,975‬‬
‫‪10,174‬‬
‫‪31,525‬‬
‫‪25,723‬‬
‫‪37,655‬‬
‫‪35,685‬‬
‫‪25,655‬‬
‫‪22,274‬‬
‫‪19,605‬‬
‫סכום ממוצע‬
‫להנפקה‬
‫‪1,110‬‬
‫‪1,244‬‬
‫‪1,040‬‬
‫‪656‬‬
‫‪442‬‬
‫‪394‬‬
‫‪348‬‬
‫‪459‬‬
‫‪430‬‬
‫‪1,221‬‬
‫‪543‬‬
‫‪251‬‬
‫מתייחס לנתוני שנת ‪.2010‬‬
‫‪29‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫להלן תמצית הדרישות לרישום למסחר‪:‬‬
‫‪16‬‬
‫חלופה כמותית מינימלית‬
‫‪17‬‬
‫מספר בעלי מניות (בעלי יחידות סחירות ‪ -‬לרוב ‪ 100‬מניות)‬
‫מספר מניות בידי הציבור (במיליונים)‬
‫שווי שוק של מניות בידי הציבור (מיליון דולר)‬
‫דרישה‬
‫‪400‬‬
‫‪1.1‬‬
‫‪40‬‬
‫‪18‬‬
‫סך רווחים (לפני מס) בשלוש השנים האחרונות (‪ 4‬חלופות)‬
‫(מיליון דולר)‪:‬‬
‫חלופה ‪:1‬‬
‫רווח מצטבר ל‪ 3-‬השנים האחרונות‬
‫רווח מינימלי בכל אחת משתי השנים הקודמות‬
‫‪10‬‬
‫‪2‬‬
‫חלופה ‪:2‬‬
‫רווח מצטבר ל‪ 3-‬השנים האחרונות‬
‫מינימום רווח בשנה האחרונה (שתי השנים הקודמות רווחיות)‬
‫מינימום רווח בשנה שלאחר השנה האחרונה‬
‫‪12‬‬
‫‪4.5‬‬
‫‪25‬‬
‫חלופה ‪:3‬‬
‫בעבור חברות עם שווי שוק של לפחות ‪ 500‬מיליון דולר והכנסות‬
‫של לפחות ‪ 100‬מיליון דולר ב‪ 12-‬החודשים האחרונים ‪ -‬ממוצע‬
‫תזרים מזומנים ב‪ 3-‬השנים האחרונות (כל שנה חייב להיות תזרים‬
‫חיובי)‬
‫‪25‬‬
‫חלופה ‪:4‬‬
‫בעבור חברות עם שווי שוק של לפחות ‪ 750‬מיליון דולר והכנסות‬
‫שאינן פחותות מ‪ 75-‬מיליון דולר בשנת הכספים האחרונה‪ ,‬אין‬
‫דרישות‪.‬‬
‫‪.16‬‬
‫‪.17‬‬
‫‪.18‬‬
‫‪30‬‬
‫בורסת ה‪ NYSE-‬דורשת לקבל הבטחה מהחתם של החברה כי ההנפקה תעמוד או‬
‫תעבור את הסטנדרטים של ה‪.NYSE-‬‬
‫מספר מחזיקי המניות המוחזקות ב‪ "Street Name"-‬יובאו בחשבון בנוסף לבעלי המניות‬
‫הרשומים‪.‬‬
‫רווחים מפעולות נמשכות לאחר התאמות בגין זכויות המיעוט וחלק ברווחים או הפסדים‬
‫של חברות מוחזקות‪.‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫‪AIM‬‬
‫גיוסי הון בלונדון‬
‫לונדון הנה מרכז פיננסי מהגדולים ומהמובילים בעולם‪ ,‬המציעה מגוון רחב של‬
‫מקורות הון לחברות צומחות‪.‬‬
‫האפשרויות העומדות בפני החברות לגיוס ההון בשוק ההון האנגלי הנן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫בורסת לונדון ‪The Main Market (London Stock Exchange( -‬‬
‫‪‬‬
‫בורסת ה‪(Alternative Investment Market) AIM -‬‬
‫‪‬‬
‫בורסת ה‪Ofex -‬‬
‫‪‬‬
‫בורסת האנג'לים (ה‪)Angel Burse -‬‬
‫בבורסה הראשית של לונדון נסחרות על פי רוב חברות שמחזור ההכנסה השנתי‬
‫שלהן עובר את רף ה‪ 100 -‬מיליון דולר‪.‬‬
‫בורסת ה‪ AIM -‬מיועדת לחברות בעלות מחזור הכנסה שנתי הנמוך מ‪ 100-‬מיליון‬
‫דולר‪ 86% .‬מהחברות הנסחרות ב‪ AIM -‬הן בעלות שווי שוק הנמוך מ‪ 100-‬מיליון‬
‫ליש"ט‪.‬‬
‫בורסת ה‪ Ofex -‬מיועדת לחברות קטנות המעונינות לגייס לגייס עד ‪ 10‬מיליון דולר‪.‬‬
‫ב שלושת הבורסות של לונדון נסחרות בתום החציון הראשון של שנת ‪ 2011‬בסך הכל‬
‫‪ 11‬חברות ישראליות ושווי השוק המצרפי שלהן עומד על כ‪ 274 -‬מליון ליש"ט‪.‬‬
‫בורסת ה‪AIM-‬‬
‫‪ Alternative Investment Market‬היא בורסת החברות הקטנות של בריטניה‪.‬‬
‫בורסה זו נוסדה בשנת ‪ 1995‬כשלוחה קטנה של בורסת לונדון (‪ .)LSE‬הבורסה‬
‫הקטנה מכנה את עצמה "שוק הצמיחה המצליח ביותר בעולם" ומהווה אלטרנטיבה‬
‫מימונית לחברות קטנות במקום קרנות הון סיכון‪ ,‬השקעות פרטיות או בנקאי‬
‫השקעות‪.‬‬
‫בבורסת ה‪ AIM -‬רשומות למסחר ‪ 1,151‬חברות‪ ,‬מתוכן כ‪ 222 -‬חברות זרות‪ .‬שווי‬
‫‪19‬‬
‫השוק הכולל של הבורסה הוא כ‪ 75.5 -‬מיליארד ליש"ט ‪.‬‬
‫‪.19‬‬
‫מתייחס לנתוני יולי ‪.2011‬‬
‫‪31‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫בשנת ‪ 2010‬הונפקו ‪ 101‬חברות חדשות ב‪ ,AIM-‬אשר גייסו כ‪ 5.7 -‬מיליארד ליש"ט‪.‬‬
‫‪ 26‬מהחברות הללו היו חברות זרות‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫כיום ‪ ,‬רשומות כ‪ 5 -‬חברות ישראליות ב‪ ,AIM -‬אשר שווי השוק הכולל המצרפי‬
‫שלהן עומד על כ‪ 59 -‬מיליון ליש"ט‪ .‬כל ההנפקות של חברות ישראליות ב‪AIM -‬‬
‫בוצעו בשנים ‪.2007 -2005‬‬
‫כללי הדיווח המאיימים בוול סטריט והקלות בה ניתן להנפיק ב‪ AIM -‬מהוות יתרון‬
‫להנפקה בלונדון‪ .‬חברה אמנם צריכה להכין תשקיף כדי להצטרף לשוק‪ ,‬אך אין עליה‬
‫להוכיח כל היסטוריה של פעילות עסקית‪ ,‬לעמוד בתנאי גודל מינימלי‪ ,‬או בתנאי‬
‫הרישום של בורסת לונדון המפקחת על ה ‪ .AIM‬כל מה שצריך הוא יועץ ממנה ‪-‬‬
‫בדרך כלל בנק‪ ,‬רואה חשבון או חברת עורכי דין‪ ,‬הערב לכך שדוחות החברה‬
‫מבוססים על עובדות‪ ,‬ועל כך שתוכניות העסקים והצמיחה שלה הן בריאות‪.‬‬
‫בסיס המשקיעים של ‪ AIM‬הולך ומתפשט וכיום למעלה ממחצית ממשקיעיה הם‬
‫מוסדיים‪.‬‬
‫חברה יכולה להתקבל למסחר ב‪ AIM -‬תוך ‪ 3‬ימים לאחר שהומלצה כראויה למסחר‬
‫על ידי יועץ הבורסה (‪ .)Nomad‬ה‪ Nomad -‬יקבע האם החברה מתאימה להנפקה‬
‫ב‪.AIM -‬‬
‫בורסת ה‪ AIM -‬מתאימה בעיקר לחברות בעלות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מחזור של ‪ 15‬מליון דולר לפחות‬
‫ישות אירופאית ופעילות עיקרית באירופה‬
‫סטטוס עסקי ‪ -‬מכירות מקומיות ובינלאומיות‪ ,‬תזרים מזומנים יציב לאורך‬
‫שלוש השנים האחרונות ותחילת רווחיות‬
‫חברות טכנולוגיה‬
‫‪‬‬
‫‪.20‬‬
‫מתייחס לנתוני יולי ‪.2011‬‬
‫‪32‬‬
‫באיזו בורסה להירשם‬
‫יתרונות ההנפקה ב‪AIM -‬‬
‫‪‬‬
‫יוקרה בינ"ל‬
‫‪‬‬
‫קירבה גיאוגרפית וסמיכות זמנים לישראל‬
‫‪‬‬
‫שער לאירופה‬
‫‪‬‬
‫נגישות ‪ -‬בשונה ממרבית השווקים האחרים‪ ,‬בורסת ה‪ AIM -‬לא מציבה תנאי‬
‫סף כגון‪ :‬גודל חברה‪ ,‬היסטוריה של פעילות או מספר מניות בידיים ציבוריות‬
‫‪‬‬
‫הליך הנפקה פשוט‬
‫‪‬‬
‫רגולציה נוחה‬
‫‪‬‬
‫עלויות תחזוקה נמוכות (כרבע מעלויות התחזוקה ב ‪)NASDAQ‬‬
‫‪‬‬
‫מקל על האפשרות למעבר לבורסה של לונדון (לאחר שנתיים ב‪)AIM -‬‬
‫שנה‬
‫‪1999‬‬
‫‪2000‬‬
‫‪2001‬‬
‫‪2002‬‬
‫‪2003‬‬
‫‪2004‬‬
‫‪2005‬‬
‫‪2006‬‬
‫‪2007‬‬
‫‪2008‬‬
‫‪2009‬‬
‫‪2010‬‬
‫גיוס הון ‪ 1999‬עד ‪( 2009‬מיליון ליש"ט)‬
‫מספר הנפקות‬
‫סכום‬
‫חברות‬
‫חברות‬
‫שגויס‬
‫סה"כ‬
‫בינלאומית‬
‫בריטיות‬
‫‪934‬‬
‫‪102‬‬
‫‪6‬‬
‫‪96‬‬
‫‪3,074‬‬
‫‪277‬‬
‫‪12‬‬
‫‪265‬‬
‫‪1,129‬‬
‫‪177‬‬
‫‪15‬‬
‫‪162‬‬
‫‪976‬‬
‫‪160‬‬
‫‪13‬‬
‫‪147‬‬
‫‪2,095‬‬
‫‪162‬‬
‫‪16‬‬
‫‪146‬‬
‫‪4,656‬‬
‫‪355‬‬
‫‪61‬‬
‫‪294‬‬
‫‪8,942‬‬
‫‪519‬‬
‫‪120‬‬
‫‪399‬‬
‫‪15,678‬‬
‫‪462‬‬
‫‪124‬‬
‫‪338‬‬
‫‪16,184‬‬
‫‪284‬‬
‫‪87‬‬
‫‪197‬‬
‫‪4,312‬‬
‫‪114‬‬
‫‪27‬‬
‫‪87‬‬
‫‪5,512‬‬
‫‪36‬‬
‫‪6‬‬
‫‪30‬‬
‫‪5,739‬‬
‫‪101‬‬
‫‪26‬‬
‫‪75‬‬
‫סכום ממוצע‬
‫להנפקה‬
‫‪9‬‬
‫‪11‬‬
‫‪6‬‬
‫‪6‬‬
‫‪13‬‬
‫‪13‬‬
‫‪17‬‬
‫‪34‬‬
‫‪57‬‬
‫‪38‬‬
‫‪153‬‬
‫‪57‬‬
‫‪33‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫הקריטריונים לכניסה לבורסה זו קלים יחסית ומאפשרים למגוון רחב של חברות‬
‫להשיג גישה לשוק הפתוח בשלב מוקדם בהתפתחותן (לא נדרשת היסטוריה עסקית‬
‫ואין דרישה שאחוז ספציפי של מניות יוחזק בידי הציבור)‪ ,‬משטר הפיקוח פחות‬
‫מחמיר ומאפשר לחברה ללמוד כיצד להתמודד עם החשיפה של חברה ציבורית‪.‬‬
‫חברה אשר נסחרה בבורסת ה‪ AIM-‬תקופה העולה על שנתיים יכולה לבקש להירשם‬
‫בבורסה הראשית של לונדון בתנאי רישום מקלים‪.‬‬
‫להלן תמצית דרישות לרישום למסחר‪:‬‬
‫דרישה‬
‫הון חוזר‬
‫שיעור החזקות הציבור‬
‫שווי שוק‬
‫עושי שוק‬
‫‪34‬‬
‫פירוט הדרישה‬
‫על החברה להראות שיש בידה די הון חוזר לצרכיה‬
‫המידיים ולתקופת ‪ 12‬החודשים הקרובים‪ ,‬לפחות‪.‬‬
‫אין דרישת מינימום‪.‬‬
‫אין דרישת מינימום‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫רישום כפול (דואלי)‬
‫רישום כפול (דואלי)‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מטרות הרישום הכפול‬
‫היתרונות העיקריים של הרישום הכפול‬
‫עיקרי ההקלות‬
‫מה עושים‬
‫אחרי הרישום‬
‫התחרטת‬
‫מטרות הרישום הכפול‬
‫בשנת ‪ 2000‬התווסף תיקון לחוק ניירות ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ 1968-‬המכונה "הרישום‬
‫הכפול"‪ ,‬במטרה לעודד חברות ישראליות הרשומות למסחר בחו"ל לרשום את ניירות‬
‫הערך שלהן למסחר גם בבורסה בישראל‪.‬‬
‫הרישום הכפול מאפשר מתכונת מיוחדת לרישום למסחר בבורסה בתל אביב ולדיווח‬
‫שוטף למשקיעים בישראל‪ ,‬בהסתמך על המסמכים והדיווחים שהחברה מגישה‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫ההקלות הקבועות בחוק חלות על חברות שנסחרות ב‪ ,NASDAQ-‬ב‪NYSE-‬‬
‫ב‪ AMEX-‬וב‪ London Stock Exchange's Main Market-‬הרשומות למסחר‬
‫לפחות שנה או ששווי השוק שלהן עולה על ‪ 150‬מיליון דולר‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרש כי ההון‬
‫המונפק של החברה יכלול סוג אחד בלבד של מניות‪ .‬חברה הנסחרת ב‪Small Cap -‬‬
‫של ‪ ,NASDAQ‬נדרשת להיות רשומה למסחר לפחות שנה ובעלת שווי שוק בסך של‬
‫‪ 135‬מיליון ש"ח כרף מינימלי‪.‬‬
‫במרץ ‪ 2011‬הגיעה הרשות לניירות ערך להסכמות עם הרשות לניירות ערך‬
‫האירופאית (‪ ,)ESMA‬להכרה אירופאית ברגולציית התשקיפים בישראל‪ .‬מעתה‬
‫תוכל חברה ישראלית לרשום את מניותיה למסחר בכל בורסה לניירות ערך ברחבי‬
‫האיחוד האירופי בהתבסס על התשקיף הישראלי שלה‪ ,‬מה שיקל על רישום כפול של‬
‫חברות ישראליות בבורסות השונות באירופה במינימום עלויות‪.‬‬
‫ההקלות הקבועות בחוק מתייחסות במפורש לחברות המאוגדות בישראל‪ ,‬אולם‬
‫לרשות ניירות ערך הוענקה הסמכות להחיל את הוראות החוק גם על חברות זרות‬
‫הנסחרות בבורסה בארה"ב ובאנגליה‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫קיימת אפשרות לחברות אשר לא עומדות בתנאי חוק הרישום הכפול‪ ,‬להסחר‬
‫בבורסה בתל אביב בנוסף לבורסה בחו"ל‪ .‬חברות אלו נקראות חברות ב"ז‬
‫(חברות בורסה זרה)‪ .‬חברות ב"ז יכולות להרשם למסחר בבורסה בתל אביב על פי‬
‫כללים החלים על רישום חברה חדשה בשינויים הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫חברה הנסחרת בבורסה זרה מעל שנה פטורה מכללי החסימה החלים על‬
‫חברות חדשות‬
‫בחישוב שווי ושיעור החזקות הציבור נכללות החזקות הציבור בחו"ל‬
‫קיים פטור מתשלום דמי בדיקה ורישום‪.‬‬
‫היתרונות העיקריים של הרישום הכפול‬
‫‪‬‬
‫הרחבת בסיס המשקיעים‪ ,‬גידול במחזורי המסחר במניות והשפעה חיובית‬
‫על שווי החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קהל משקיעים חדש‬
‫‪-‬‬
‫משקיעים ישראליים מוסדיים ופרטיים אשר אינם משקיעים כיום בחו"ל‬
‫מטעמי מיסוי‪ ,‬הגבלות סטטוטוריות וכיוצא בזה כגון קרנות נאמנות‬
‫וקופות גמל‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫קרנות נאמנות המשקיעות במדדי המניות של הבורסה בתל אביב‬
‫וגופים הפועלים במקביל באופציות על מדדי המניות ונכס הבסיס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת שעות המסחר במניה ‪ -‬מסחר בארה"ב ובישראל מאפשר לסחור‬
‫במניה במרבית ימי השבוע במשך כ‪ 14 -‬שעות ביממה‪ ,‬לרבות מסחר בימי‬
‫שישי וראשון ובימי חג בארץ ובארה"ב‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יתרונות למשקיעים מקומיים‬
‫‪36‬‬
‫‪-‬‬
‫למשקיע מקומי היכרות עם החברות הישראליות‪ ,‬מנהליהן‪ ,‬עובדיהן‬
‫ומוצריהן‪ .‬לפיכך‪ ,‬תגבר הנטייה להשקיע בחברות ישראליות מאשר‬
‫משקיע זר שאינו מכיר את החברה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עמלות מסחר נמוכות בישראל‪ ,‬יחסית לארה"ב ולאנגליה ‪ -‬עלויות‬
‫המסחר והסליקה בבורסה בתל אביב נמוכות באופן משמעותי‬
‫מהעלויות המקבילות בבורסות בארה"ב ובאנגליה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אין המסחר‬
‫בבורסה בתל אביב מתבצע באמצעות עושי שוק ולכן לא קיים מרווח‬
‫(‪ )Spread‬בין מחירי הקנייה למחירי המכירה‪.‬‬
‫רישום כפול (דואלי)‬
‫‪-‬‬
‫עלויות המרת מט"ח ‪ -‬המשקיע אינו צריך להמיר שקלים לדולרים או‬
‫ליש"ט ולהיפך ולשאת בעמלות המרה והפרשי שערי קנייה ומכירה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫סליקה מהירה ‪ -‬הסליקה בישראל אורכת בממוצע יום אחד לעומת‬
‫שלושה ימים בממוצע בארה"ב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הקלות בכללי חסימה ‪ -‬בהקצאות פרטיות מסוימות‪ ,‬כללי החסימה‬
‫בבורסה בתל אביב עשויים לאפשר מכירתן של מניות החסומות‬
‫למסחר בארה"ב‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הגדלת הנזילות על ידי כניסה למדד ת"א‪ 25-‬הנהנה ממסחר רב‬
‫הנובע משוק הנגזרים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫רוב החברות הישראליות הנסחרות בארה"ב ובאנגליה נחשבות‬
‫לקטנות יחסית לשוק האמריקאי והאנגלי ולכן אינן מעוררות עניין רב‬
‫בקרב המשקיעים המוסדיים בארה"ב ובאנגליה‪ .‬בבורסה בתל אביב‪,‬‬
‫לעומת זאת‪ ,‬חברות אלו נחשבות לחברות גדולות והן אף נכללות‬
‫באחד המדדים‪ ,‬דבר אשר יגדיל את חשיפת המניה והסיקור לה זוכה‬
‫החברה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫השקעה במניות הנסחרות בישראל תמנע מהמשקיעים את הצורך‬
‫לדווח על העברות כספים לחו"ל לצורך השקעה במניות אותה חברה‬
‫(בסכומים העולים על מיליון ש"ח)‪ .‬דיווח זה חל בהתאם להוראות‬
‫החוק לאיסור הלבנת הון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מסחר ו‪ /‬או הנפקה בבורסה בתל אביב בזמני שפל בבורסה בארה"ב‬
‫ובאנגליה ולהפך‪ .‬כמו כן‪ ,‬בתקופות בהן מושפע המסחר במניה בחו"ל‬
‫ממניעים פוליטיים ודעת הקהל‪ ,‬השוק בתל‪-‬אביב יאפשר ביצוע הנפקה‬
‫בסביבה אוהדת ויציבה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מימוש אופציות על ידי עובדים ‪ -‬במסחר בישראל מכירת מניות‪/‬מימוש‬
‫אופציות היא נוחה וזולה יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרישום בבורסה בתל אביב הוא הליך הפיך‪.‬‬
‫עיקרי ההקלות‬
‫‪‬‬
‫הליך רישום מהיר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רישום למסחר באמצעות "מסמך רישום" טכני ולא באמצעות תשקיף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אחריות למסמך הרישום נמוכה מהאחריות לתשקיף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקלה בגיוס הון עתידי בבורסה בת"א‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פטור מכפל דיווח ‪ -‬הנוסח וההיקף זהים לאלה המתחייבים בארה"ב‬
‫ובאנגליה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מה עושים‬
‫חברה המבקשת לבצע רישום כפול נדרשת להגיש טפסי בקשה לרשות לניירות ערך‪,‬‬
‫לרבות כתב התחייבות למילוי הוראות מסלקת הבורסה ומסמך רישום‪.‬‬
‫מסמך הרישום המוגש אינו מהווה תשקיף אלא כולל את החלקים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חלק א'‪ :‬פרטים מזהים על החברה וניירות הערך שלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלק ב'‪ :‬דוח תקופתי אחרון אשר הוגש בארה"ב או התשקיף האחרון שהוגש‬
‫שם‪ ,‬לפי המאוחר מביניהם‪ .‬לגבי חברות הנסחרות בבורסה באנגליה יש‬
‫לצרף גם את הדוח התקופתי האחרון וגם את התשקיף האחרון שהוגש שם‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יש לכלול דוחות ביניים או דיווחים אחרים שפרסמה החברה מאז‬
‫פרסום הדוח התקופתי‪/‬תשקיף האחרון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הודעה כי הבורסה בתל אביב אישרה את רישום ניירות הערך למסחר‪.‬‬
‫אין חובה לתרגם לעברית מסמכים שבמקור פורסמו או הוגשו על ידי החברה בשפה‬
‫האנגלית‪.‬‬
‫לאחר הגשת המסמכים האמורים יש לפתוח חשבון באחת מחברות הרישומים‬
‫הפועלות בבורסה בתל אביב לצורך הפקדת ניירות הערך של החברה אשר יסחרו‬
‫בבורסה בתל אביב‪.‬‬
‫‪38‬‬
‫רישום כפול (דואלי)‬
‫אחרי הרישום‬
‫הדיווחים שיש להגיש בישראל‪:‬‬
‫‪‬‬
‫דוחות תקופתיים שנתיים ודוחות ביניים (רבעוניים‪/‬חצי שנתיים) אותם חייבת‬
‫החברה להגיש או לפרסם לפי הדין הזר (פרסום בהתאם למתכונת הדיווח‬
‫הנדרשת בארה" ב ובאנגליה ועל פי לוחות הזמנים הקבועים בארה"ב‬
‫ובאנגליה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הודעות לעיתונות המתפרסמות בארה"ב ובאנגליה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיווחים מידיים המוגשים בארה"ב ובאנגליה יפורסמו בישראל בהתאם ללוחות‬
‫הזמנים הקבועים בתקנות בישראל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיווחים בדבר שינויים בהון החברה‪ ,‬לדוגמה‪ :‬הקצאת מניות וניירות ערך‬
‫המירים‪ ,‬מימוש ניירות ערך המירים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫העתק דיווחים בדבר שינויים בהחזקות בעלי עניין כפי שהתקבלו מבעלי‬
‫העניין או ממחזיקים אחרים במניות‪.‬‬
‫התחרטת‬
‫כדי למחוק את המניות מהמסחר בבורסה בתל אביב עליך להודיע שלושה חודשים‬
‫מראש‪ .‬בתום שלושת החודשים הבורסה תמחק את המניות מהמסחר‪ .‬מומלץ‬
‫להיוועץ עם מומחה מסים בקשר עם השלכות המס של רישום ומחיקת מניות מרישום‬
‫דואלי‪.‬‬
‫‪39‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫היערכות מוקדמת‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫הטמעת תהליכים ושינויים‬
‫האדרת תדמית החברה בקהילה העסקית‬
‫ייעוץ משפטי‬
‫ביקורת דוחות כספיים‬
‫עלויות הנפקה‬
‫משהחלטת להנפיק את מניות החברה לראשונה בבורסה‪ ,‬אתה עומד להתחיל מסע‬
‫ארוך ומורכב הכולל החלטות אסטרטגיות ומשמעותיות הן לגביך והן לגבי החברה‪.‬‬
‫הנפקה בבורסה אינה משימה שאפשר לבצע בתוך מספר ימים או שבועות‪ .‬הערכות‬
‫חברה להנפקת מניותיה עורכת מספר חודשים ולעתים אף יותר‪.‬‬
‫הנפקות מוצלחות הן תוצאה של תכנון נכון והכנה‪ .‬הנפקה אידיאלית לציבור זו‬
‫הנפקה שהיא חלק מתוכנית אסטרטגית המיושמת על‪-‬פני פרק זמן של שנים מספר‪,‬‬
‫הגם שהנפקות יכולות להתבצע ואכן מתבצעות בפרקי זמן קצרים יותר‪ .‬ככל שהתכנון‬
‫מתחיל מוקדם כך הביצוע יהיה טוב יותר‪ .‬אולם‪ ,‬השוק לא מחכה לשום חברה‪.‬‬
‫במקרים רבים חלון ההזדמנויות מכתיב שתהליך ההנפקה יושלם בתוך שנה‪ .‬בטרם‬
‫החברה פונה לגיוס הון בשוק‪ ,‬ראוי כי תעניק ותגבש מדיניות‪ ,‬נהלים וכוח אדם ברמה‬
‫גבוהה כפי שיש לצפות מחברה ציבורית‪ .‬היענות לציפיות אלה דורשת לעתים "בדק‬
‫בית" ושיפור התהליכים (כפי שיפורטו בהמשך)‪ ,‬שדרוג הדיווח הכספי ואיוש‬
‫דירקטוריון בלתי תלוי‪ .‬ניהול נכון של תהליך ההערכות חוסך בעלויות‪ ,‬מצמצם‬
‫"הפתעות" וממזער הפרעות לפעילות השוטפת של החברה מרגע שתהליך ההנפקה‬
‫יוצא לדרך‪ .‬על החברה להיות מוכנה להשקיע את המשאבים הנחוצים כדי שתהליך‬
‫ההנפקה יהיה אפקטיבי ויסתיים בהצלחה‪.‬‬
‫בפרק זה נתאר את חמשת הנושאים שעל הנהלת החברה להתמודד עמם בטרם היא‬
‫פונה לבנק השקעות או לחתם לצורך הנפקת מניותיה‪.‬‬
‫‪40‬‬
‫היערכות מוקדמת‬
‫הטמעת תהליכים ושינויים‬
‫ניהול חברה עם מספר מצומצם של משקיעים אינו דומה לניהול שוטף של חברה‬
‫ציבורית עם מספר רב של בעלי מניות‪ .‬כאשר החברה הופכת להיות חברה ציבורית‬
‫חלה עליך‪ ,‬בעל המניות העיקרי‪ ,‬חובת נאמנות לבעלי המניות האחרים של החברה‪.‬‬
‫חובה זו‪ ,‬משמעותה בין היתר‪ ,‬הגברת הפיקוח והציות לכל החוקים והתקנות החלים‬
‫על חברה ציבורית‪ .‬על ההנהלה הבכירה ועובדי הארגון להיות מודעים ומוכנים לקבל‬
‫את אותה אחריות‪ .‬כדי להכין את הארגון מומלץ להתחיל ולפעול כחברה ציבורית‬
‫טרם ההנפקה‪.‬‬
‫על החברה להיערך ולנקוט בפעולות הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הטמעת נהלים ותהליכים להפקת דוחות כספיים תקופתיים ותפעוליים ‪-‬‬
‫על החברה ללמוד כיצד להפיק דוחות חודשיים ודוחות רבעוניים נאותים כדי‬
‫שתוכל להטמיע את המכניזם של התהליכים הדרושים‪ .‬נתונים אלה יהיו‬
‫דרושים אחת לרבעון בעת פרסום הדוחות הרבעוניים ולצורך קיום פגישות עם‬
‫אנליסטים‪ .‬קיימים מספר הבדלים מהותיים בין הפקת דוחות כספיים בחברה‬
‫פרטית ובין הפקת דוחות כספיים בחברה ציבורית כדלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תיעוד ניתוחים ואנליזות‬
‫בדרך כלל‪ ,‬אצל חברה פרטית נחשב הדוח כמוכן לאחר הפקתו מהמערכת‬
‫הממוכנת שבה משתמש הארגון‪ ,‬ואילו בחברה ציבורית‪ ,‬דוח כספי ייחשב‬
‫כמוכן רק לאחר שהנהלת החברה תיעדה תיעוד מעמיק את הניתוחים‬
‫והאנליזות בנוגע למצבה הכספי ותוצאות פעולותיה‪ .‬האנליסטים המסקרים‬
‫את החברה יצפו לקבל ממנה הסברים התומכים בדוחות הכספיים‪ .‬הנתונים‬
‫החודשיים כוללים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬נתונים מינימליים האמורים לספק את היכולת‬
‫לנתח את מחזורי המכירות‪ ,‬שינויי מחיר וכמויות לפי חתך של ומוצר או קו‬
‫מוצרים‪ ,‬מכירות לפי סוג לקוח ואזור גיאוגרפי‪ ,‬ניתוחי רווחיות גולמית לפי‬
‫מוצר או קו מוצרים וכיוצא בזה‪ .‬בנוסף‪ ,‬על החברה לבצע סקירה אנליטית על‬
‫הנתונים העיקריים מן הדוחות הכספיים ועל היחסים הפיננסיים (למשל‬
‫לקוחות ומלאי)‪ .‬הפקת דוחות חודשיים כאמור תגרום להנהלת החברה לנתח‬
‫את מצבה הכספי ואת תוצאות פעולותיה לעתים תכופות יותר‪ ,‬דבר אשר יקל‬
‫על תהליך הפקת והבנת הדוחות הרבעוניים‪.‬‬
‫‪41‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫המעבר לדווח על פי תקני דווח כספי בינלאומיים‬
‫כחלק מההערכות להנפקת חברתך בישראל או באירופה חלה החובה לדווח‬
‫על פי תקני דווח כספי בינלאומיים (‪ )IFRS‬ולא לדווח על פי תקני החשבונאות‬
‫המקומיים כפי שכנראה דווח עד כה‪ ,‬לפני הפיכת החברה לציבורית‪ .‬בנובמבר‬
‫‪ 2007‬החליטה הרשות לניירות ערך בארה"ב על תיקון החוק האמריקאי כך‬
‫שהוא יאפשר דיווח כספי של חברות זרות בארה"ב גם לפי תקני הדיווח‬
‫הבינלאומיים ללא צורך בביצוע התאמות לתקינה האמריקאית‪ .‬דיווח כספי‬
‫ל פי תקני דווח בינלאומיים יאפשר לחברתך לעמוד בשורה אחת עם החברות‬
‫המובילות בעולם‪ ,‬לדבר בשפתן הכלכלית‪ ,‬להתחרות ביעילות גבוהה יותר‬
‫בשוקים הגלובאליים ולפתח הזדמנויות חדשות‪ .‬כמו כן‪ ,‬המעבר ל‪IFRS-‬‬
‫יאפשר להנהלת החברה גמישות בהחלטה היכן כדאי לה להנפיק וזאת מבלי‬
‫לערוך התאמות משמעותיות לדיווחיה‬
‫בכדי ליישם מעבר זה‪ ,‬על צוות הכספים לזהות את ההבדלים בין המדיניות‬
‫החשבונאית שיושמה על‪-‬ידי החברה כאשר זו ערכה את דוחותיה הכספיים‬
‫על פי התקינה הקודמת לבין זו שתאומץ על ידה לפי תקני ‪ IFRS‬ולערוך‬
‫דוחות כספיים ראשונים לפי תקני ‪.IFRS‬‬
‫‪‬‬
‫דוחות כספיים נפרדים‬
‫החל משנת ‪ 2009‬נדרשות חברות הרשומות למסחר בישראל להציג דוח‬
‫נפרד‪ ,‬בנוסף להצגת הדוחות המאוחדים הכספיים לפי כללי ה ‪ .IFRS‬דוח זה‬
‫הכולל דוח מבקרים נפרד של רואה החשבון המבקר נועד בעיקר לצורך‬
‫בחינת חוסנה הפיננסי של חברתך כיישות עצמאית וזאת ללא כל קשר‬
‫להשקעות והפעילויות השונות אשר ביצעה חברתך באמצעות יישויות‬
‫משפטיות אחרות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עריכת הדוחות הכספיים‬
‫כחברה ציבורית לא תוכל הנהלת חברתך להסתייע עוד ברואה החשבון‬
‫המבקר שלה לצורך עריכת הדוחות הכספיים ‪.‬לכן‪ ,‬סביר כי תצטרך להעסיק‬
‫מעתה עובדים בעלי מיומנות חשבונאית גבוהה לביצוע עבודה זו‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איוש חברי הדירקטוריון‬
‫לפני ביצוע ההנפקה יש לוודא כי ניסיון חברי הדירקטוריון הולם את הסמכויות‬
‫והאחריות המורחבת אשר תוטל עליהם מתוקף הפיכת החברה לחברה‬
‫ציבורית‪ .‬יש לשקול החלפת חברים או קרובי משפחה‪ ,‬אשר מונו כדירקטורים‬
‫מכוח קירבתם המשפחתית‪ ,‬בדירקטורים בעלי ניסיון מתאים‪ ,‬לרבות‬
‫דירקטורים בעלי מיומנות חשבונאית ופיננסית‪.‬‬
‫‪42‬‬
‫היערכות מוקדמת‬
‫האדרת תדמית החברה בקהילה העסקית‬
‫כדי להבטיח את הצלחת ההנפקה יש ליצור תדמית חיובית בקהילה העסקית‪ ,‬בקרב‬
‫רוכשים פוטנציאלים ובקרב והגורמים המשפיעים עליהם כגון אנליסטים‪ ,‬ברוקרים‪,‬‬
‫עיתונות עסקית‪ ,‬כתבי עת המסקרים את התעשייה שהחברה פועלת בה וכיוצא בזה‪.‬‬
‫להלן פעולות היכולות לתרום לשיפור תדמית חיובית של חברה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫התחל תוכנית של יחסי ציבור בקרב הקהילה הפיננסית ‪ -‬תדמית החברה‬
‫חשובה מאוד בכל הקשור לתמחור המניות המונפקות אולם תדמית זאת לא‬
‫נוצרת בין לילה‪ .‬לכן‪ ,‬עם קבלת ההחלטה להנפיק מניות לציבור יש להתחיל‬
‫ולפעול כדי להשפיע על הגורמים המתאימים חודשים מספר טרם ההנפקה‬
‫(בישראל) ולפחות שנה טרם ביצוע ההנפקה ב‪ NYSE -‬או ב‪.NASDAQ-‬‬
‫ביצוע התוכנית האמורה דורשת כישורים וקשרים‪ ,‬לכן מומלץ לשכור יועץ‬
‫לענייני תקשורת המתמחה בקשרים עם אנליסטים‪ ,‬עיתונות עסקית‬
‫והתעשייה שהחברה פועלת בה‪ .‬לעתים חברות נוהגות לפרסם מידע על‬
‫אודות מספר מצומצם של אנשי מפתח בחברה כמו המייסד‪ ,‬המנכ"ל או‬
‫סמנכ"ל הפיתוח של החברה ואולם‪ ,‬במקביל‪ ,‬יש לפעול גם ליצירת תדמית‬
‫חיובית לא רק ליחידים אלא גם לחברה והנהלתה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫צור רשימת אנשי קשר (‪ - )Contacts‬ישראל היא מדינה קטנה‪ .‬פרסום‬
‫באחד העיתונים היומיים או בעיתונות העסקית חושף את הקהילה העסקית‬
‫הישראלית כולה‪ .‬יצירת תדמית בשווקים זרים הוא משימה מורכבת יותר‪.‬‬
‫מומלץ כי יועץ התקשורת שלך יעזור לך לפתח רשימה של אנליסטים‪ ,‬עורכי‬
‫עיתונים עסקיים או ירחון הסוקר את התעשייה שאתה פועל בה‪ ,‬כדי שתיפגש‬
‫עימם‪ .‬זכור‪ ,‬כל אותם גורמים חפצים לפגוש אנשים כמותך‪ ,‬זו עבודתם לסקור‬
‫ולגלות חברות חדשות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תערוכות וועידות ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬מקובל להציג את החברה לאנליסטים‪ ,‬לבנקאי‬
‫השקעות ולעיתונאים בוועידות המאורגנות על פי תעשיות‪ .‬במידה שקיימת‬
‫ועידה בתחום התעשייתי שאתה פועל בו ומופיעים בה אותם אנשי מפתח‬
‫שהוגדרו על ידך בסיוע יועץ התקשורת‪ ,‬כדאי לנסות ולהציג בה את החברה‪,‬‬
‫המוצר‪ ,‬הטכנולוגיה ואנשי המפתח‪ ,‬אולם יש להימנע מלהציג נתונים‬
‫פיננסיים‪.‬‬
‫‪43‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫ייעוץ משפטי‬
‫ממועד ההחלטה להנפיק את מניות החברה לציבור‪ ,‬עוד בטרם הכנת התשקיף‪ ,‬זמן‬
‫רב מושקע בנושאים משפטיים וביצוע הליכים אחרים לרישום למסחר‪ .‬שלב זה מכונה‬
‫לעתים ‪ Housekeeping‬ומתייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫קביעה האם החברה ערוכה משפטית להנפקה ‪ -‬בשלב זה ניתנת הערכה‬
‫בנוגע למוכנות המשפטית של החברה להנפקה‪ .‬תביעה משמעותית העומדת‬
‫כנגד החברה עשויה לדחות את מועד ההנפקה‪ .‬אתה עשוי להידרש לערוך‬
‫שוב הסכמי תמלוגים‪ ,‬דמי ניהול‪ ,‬השתתפות בהוצאות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה ארגוני של חברה ‪ -‬חברה היוצאת להנפקה חייבת להיות מאורגנת‬
‫במבנה עסקי הולם‪ .‬חברות פרטיות רבות פועלות באמצעות מספר חברות‬
‫עם אותם בעלים או באמצעות שותפויות‪ .‬הפעילות העסקית צריכה להיות‬
‫מרוכזת בחברה מנפיקה אחת‪ .‬במידת הצורך‪ ,‬אותה חברה יכולה לשמש‬
‫חברת החזקות של חברות בנות אחרות‪ .‬תהליך רה‪-‬ארגון במבנה המשפטי‬
‫של החברה עשוי להיות מורכב בהיבטים שונים לרבות היבט מס‪ .‬לעתים‪,‬‬
‫תידרש לקבל אישור מקדמי של רשויות המס (‪ ,)Pre-Ruling‬בקשר לשינוי‬
‫המבנה המתוכנן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סקירה של כל העסקאות עם צדדים קשורים ומערכות ההסכמים עמם ‪-‬‬
‫בדרך כלל תצטרך לבטל חלק מהעסקאות שלך עם החברה לפני הנפקתה‪.‬‬
‫כללי הדיווח של חברות ציבוריות דורשים גילוי מלא של עסקאות החברה עם‬
‫צדדים קשורים‪ .‬הגילוי כולל את פרטי הצד להתקשרות‪ ,‬מהות וסכומי‬
‫ההתקשרות ותנאיה‪ .‬יש לוודא כי אותן התקשרויות אשר לא יבוטלו ייראו‬
‫כסבירות בעיני הציבור‪ .‬לעתים‪ ,‬החברה אף תידרש לתעד את אופן קביעת‬
‫שווי העסקה‪ .‬מומלץ כי תסקור את כל מערכת ההסכמים שלך עם החברה‬
‫כדי לוודא את קיום האיזון בין האינטרס הציבורי ובין הגמישות המרבית לה‬
‫אתה חפץ‪ .‬מומלץ לסקור את כל מסמכי ההלוואות ושטרי ההון אשר העמדת‬
‫לחברה ולוודא שהפיכת החברה לחברה לציבורית אינה פוגעת בזכויות‬
‫כלשהן אשר הוענקו לך בעבר‪.‬‬
‫‪44‬‬
‫היערכות מוקדמת‬
‫‪‬‬
‫צפה מראש שינויים ויוזמות ‪ -‬בזמן תהליך רישום ואישור החברה למסחר‬
‫בבורסות‪ ,‬יש להימנע מביצוע שינויים העשויים לדרוש עדכון של התשקיף‬
‫ו"סבב" נוסף של אישורים‪ .‬יש להימנע‪ ,‬ככל שניתן‪ ,‬מהתחלת משא ומתן‬
‫בקשר עם עסקאות מהותיות‪ ,‬החלפת בכירים ו‪/‬או חברי דירקטוריון‪ ,‬רכישה‬
‫מהותית‪ ,‬תוכניות אופציות חדשות‪ ,‬הסכמי תמלוגים חדשים וכיוצא בזה‪ .‬אם‬
‫אפשר‪ ,‬יש להקדים את ביצוע אותן עסקאות לפני תחילת תהליך הרישום או‬
‫דחייתן עד לאחר ההנפקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עדכון מסמכי ההתאגדות של החברה ‪ -‬לעתים יש לעדכן את מסמכי‬
‫ההתאגדות של החברה בהתאם לדרישות החוק הרלוונטיות במקום מושב‬
‫החברה ובהתאם להסכמת בעלי המניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עדכון ספר המניות ‪ -‬יש לוודא שספר בעלי המניות של החברה מעודכן‪ ,‬כדי‬
‫לקבוע בוודאות ובבהירות את רשימת בעלי המניות של החברה‪ .‬יש לאתר כל‬
‫אופציה או התחייבות להענקת אופציה או מניה אשר טרם מומשה‪ .‬יש לוודא‬
‫כי תוכניות האופציות למיניהן נאותות ולבצע עדכון של אותן תוכניות טרם‬
‫ההנפקה‪ ,‬במידת הצורך‪ .‬לעתים בשלב זה חברות נוהגות לרכוש תוכנות או‬
‫לבצע מיקור חוץ (‪ )Outsourcing‬של ניהול תוכניות האופציות (עם הפיכת‬
‫החברה לחברה ציבורית יהיה עליה לנהל‪ ,‬בנוסף‪ ,‬מרשם בעלי מניות‬
‫מהותיים‪ ,‬בדרך כלל מעל ‪ ,5%‬המחזיקים במניות החברה)‪.‬‬
‫ביקורת דוחות כספיים‬
‫מומלץ להתקשר מוקדם ככל האפשר עם רואי החשבון אשר ילוו את ההנפקה‪.‬‬
‫הדוחות הכספיים אשר כלולים בתשקיף צריכים להיות מבוקרים על ידי רואי חשבון‬
‫כפי שנדרש בחוקי ניירות הערך של המדינה בה מבוצעת ההנפקה‪ .‬תהליך הביקורת‬
‫עשוי לגזול זמן רב‪ .‬כדי שלא להחמיץ "חלון הזדמנויות" מומלץ כי החברה תהא‬
‫ערוכה מראש לפרסום דוחות מבוקרים של תקופות קודמות‪ .‬יתרון נוסף בהתקשרות‬
‫מוקדמת עם רואי החשבון הוא הימנעות ממצב שבו הדוחות הכספיים‪ ,‬אשר הועברו‬
‫לחתמים‪ ,‬מתוקנים לאחר מכן עקב הביקורת‪ ,‬דבר אשר עשוי לפגוע באמינות דיווחי‬
‫החברה‪.‬‬
‫רואי החשבון יסייעו לך‪ ,‬לא רק בביקורת הדוחות הכספיים אלא גם בבדיקת הנתונים‬
‫הפיננסיים הנדרשים לתשקיף‪ .‬במהלך הביקורת תקבל מרואי החשבון סיוע מקצועי‬
‫בנוגע לסוגיות שונות ככל שתעלינה על ידי הרשות לניירות ערך בתהליך אישור‬
‫התשקיף‪.‬‬
‫‪45‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫עלויות ההנפקה‬
‫עלויות הנפקת הון הן גבוהות‪ .‬בשלב הראשון צפויה החברה לשאת בעלויות הנובעות‬
‫מהתאמות משפטיות וחשבונאיות‪ ,‬לדרישות החוק והשוק של חברה ציבורית‪.‬‬
‫בהמשך צפויה החברה לעמוד בעלויות ההנפקה עצמה (כמפורט בהמשך) ולבסוף‪,‬‬
‫קיימות עלויות מתמשכות שוטפות הקשורות בניהול ודיווח בחברה ציבורית‪ .‬יש‬
‫להביא בחשבון את כל העלויות הללו בטרם קבלת ההחלטה להנפיק לציבור‪ .‬ההרכב‬
‫העיקרי של ההוצאות הישירות הוא כדלקמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עלויות חיתום ‪ -‬עלות ההתחייבות החיתומית היא‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ההוצאה‬
‫העיקרית בתהליך ההנפקה‪ .‬הסכם החיתום פתוח למשא ומתן בינך לבין‬
‫החתם‪ .‬הוצאות החיתום נגזרות מן הפרמטרים הבאים‪ :‬סכום הגיוס‪ ,‬עד כמה‬
‫החיתום הוא מלא או חלקי‪ ,‬שיעור ההצלחה של הנפקות זהות מבחינת‬
‫הגודל‪ ,‬המורכבות ורמת ההשקעה הנדרשת כדי לשווק את המניות האמורות‪.‬‬
‫בהנפקות קטנות עשוי החתם לחתור להטבות נוספות כגון החזר הוצאות‪,‬‬
‫אופציות לרכישת מניות נוספות או רכישת מניות מהחברה‪ ,‬טרם ההנפקה‪,‬‬
‫במחירים הנמוכים ממחיר המטרה החזוי של ההנפקה‪ .‬עמלות החתם עשויות‬
‫להיות מוגבלות מתוקף חוקים ותקנות‪ .‬בארה"ב‪ ,‬לדוגמה‪Rule 141 of the ,‬‬
‫‪ 1933 Act‬אוסר על חתם לגבות עמלת חיתום אם אינה עמלה סבירה‬
‫ומקובלת‪ .‬עמלת החיתום המקובלת בארה"ב היא בין ‪ 5%‬ל‪ 10% -‬מסכום‬
‫הגיוס‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬העמלה השכיחה היא כ‪.7%-‬‬
‫בבורסה בתל אביב שכיח מאד כיום דווקא המודל של הפצה (במודל של‬
‫"מחוייבות למירב המאמצים" המתואר בהמשך)‪ .‬במודל של הפצה בלבד‬
‫העמלות של קונסורציום המפיצים הן בדרך כלל עד ‪ 1%‬באג"ח כשמדובר‬
‫בחברות בגודל בינוני (בחברות קטנות העמלה לעיתים גבוהה יותר) ועד ‪2%‬‬
‫בהנפקה גדולה של מניות (בד"כ עד ‪ 5%‬בהנפקה קטנה יחסית של מניות)‪.‬‬
‫קיים גם מודל של חיתום חלקי‪ :‬לדוגמא‪ ,‬עמלה אשר כוללת רכיב בגין‬
‫ההתחייבות החיתומית ‪ -‬בהתאם לגובהה‪ ,‬רכיב של עמלת ניהול וברוב‬
‫המקרים גם עמלת הצלחה על פי תוצאות הגיוס‪.‬‬
‫‪46‬‬
‫היערכות מוקדמת‬
‫‪‬‬
‫עלויות משפטיות ‪ -‬העלויות המשפטיות הן בגין תהליך רישום החברה‬
‫למסחר (לרבות עריכת התשקיף)‪ ,‬סיוע במשא ומתן עם החתם‪ ,‬ביצוע סדר‬
‫ו"ניקיון בית" משפטי ונושאים אחרים העולים בתהליך ההנפקה‪ .‬ככל‬
‫ש"הניקיון" המשפטי יהיה מורכב וארוך צפוי ששכר הטרחה לעורכי הדין יהיה‬
‫גבוה‪ .‬מספר רב של בעלי מניות‪ ,‬טרם ההנפקה‪ ,‬עשוי אף הוא להעלות את‬
‫שכר הטרחה עקב הבדיקות הטכניות הרבות אשר מושקעות באימות‬
‫הבעלות‪ .‬בארה"ב אתה עשוי לשלם את הוצאות הייעוץ המשפטי של החתם‬
‫‪21‬‬
‫בקשר עם ‪.Blue Sky Filing‬‬
‫‪‬‬
‫עלויות רואה חשבון ‪ -‬העלויות לרואי החשבון הן בעבור סיועם בתהליך הכנת‬
‫התשקיף ובהכנת מכתב נוחות לחתם‪ .‬בעבור עבודת הביקורת על הדוחות‬
‫הכספיים תידרש לשלם סכומים נוספים‪ .‬אם במסגרת התשקיף תידרש לצרף‬
‫את דוחות הביניים של החברה‪ ,‬עלויות רואי החשבון יהיו גבוהות יותר‪ .‬דוחות‬
‫הביניים אינם מבוקרים אלא מסוקרים בלבד אולם‪ ,‬התייחסות לדוחות הביניים‬
‫כלולה במכתב הנוחות המוגש על ידי רואה החשבון לחתם וחושפים אותו‬
‫לסיכונים נוספים בגינם תידרש לשלם פרמיית סיכון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עלויות הוצאה לאור ‪ -‬במסגרת תהליך הרישום יהיה עליך להדפיס את‬
‫התשקיף‪ ,‬מסמכי הרישום‪ ,‬הסכמים עם החתם‪ ,‬כתבי מניה ומסמכים נוספים‪.‬‬
‫הוצאות בית הדפוס משתנות ותלויות במספר העמודים‪ ,‬צבעים‪ ,‬איכות‬
‫ההדפסה‪ ,‬מספר עותקים וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עלויות ביטוח ‪ -‬עליך להביא בחשבון רכישת כיסוי ביטוחי נרחב לדירקטורים‬
‫ונושאי משרה בכירים בחברה‪ .‬בארה"ב עלויות אלה הן בסדר גודל של מאות‬
‫אלפי דולרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עלויות ומשאבים אחרים ‪ -‬תידרש לשאת בעלויות נוספות אחרות העשויות‬
‫להצטבר לעשרות אלפי דולרים כגון עמלת רישום לבורסה‪ ,‬אגרה לרשות‬
‫‪22‬‬
‫לניירות ערך‪ ,‬עמלות ביול מסמכים ‪ ,‬עמלות לסוכנים (בעיקר רישום בחו"ל)‪,‬‬
‫הוצאות בגין ‪ Road Show‬וכיוצא בזה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אתה וההנהלה הבכירה של‬
‫החברה תאלצו להשקיע משאבים רבים במהלך ההנפקה‪ ,‬דבר שפוגע בהנעה‬
‫של תהליכים אחרים בארגון‪.‬‬
‫‪.21‬‬
‫‪.22‬‬
‫‪ - Blue Sky Filing‬כינוי לחוקים ולתקנות ניירות הערך במדינות השונות בארה"ב‬
‫העוסקים במכירת ניירות ערך‪.‬‬
‫בשנת ‪ ,2003‬בוטל בישראל מס הבולים (מוטל מכוח חוק מס בולים על מסמכים) אשר‬
‫היווה אחד המרכיבים היקרים בסך עלויות ההנפקה של איגרות חוב‪ .‬לעיתים‪ ,‬מס זה יצר‬
‫עיוות כלכלי שהיה בו כדי להפוך את הנפקת איגרות החוב לבלתי כדאית מן הבחינה‬
‫הכלכלית‪.‬‬
‫‪47‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫החתמים‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בחירת החתם‬
‫מה מחפשים חתמים‬
‫סוגים של הסכמי חיתום‬
‫תמחור המניה‬
‫גודל ההנפקה‬
‫תגמול החתמים‬
‫חתם הוא גוף המסייע לחברה להנפיק את מניותיה בשוק הראשוני ולגייס הון‬
‫מהציבור‪ .‬במסגרת הסכם החיתום‪ ,‬מתחייב החתם‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬בפני החברה‬
‫המנפיקה לרכוש את ניירות הערך שהוצעו למכירה ולא נרכשו על ידי הציבור במחיר‬
‫ובמועד המצוינים בתשקיף ההנפקה‪ .‬כמו כן‪ ,‬אחראי החתם על ניהול ההנפקה‬
‫והפצת המניות (בעיקר בארה"ב)‪ .‬בתמורה לביצוע הפעולות האמורות‪ ,‬מקבל החתם‬
‫עמלה מהחברה המנפיקה‪ .‬לאחרונה נעשה מקובל יותר ויותר להשתמש בגופי‬
‫החיתום גם כמפיצים בלבד‪ ,‬תמורת עמלות בשיעור נמוך יותר‪ .‬במודל זה מתחייבים‬
‫המפיצים לפעול כמיטב יכולתם על מנת למצוא רוכשים לניירות הערך המונפקים‪ ,‬אך‬
‫לא נוטלים על עצמם חשיפה למצב בו ייאלצו לרכוש את ניירות הערך בעצמם אם לא‬
‫יימצאו אותם רוכשים‪.‬‬
‫אין מניעה חוקית לביצוע הנפקה לציבור ללא חתמים או מפיצים‪ .‬למרות זאת‪ ,‬כדאי‬
‫להסתייע בחתם‪ ,‬המהווה מעין בנק השקעות כיוון שיש בכוחו להבטיח את הצלחת‬
‫ההנפקה‪ .‬בעת ביצוע ההנפקה באופן עצמאי‪ ,‬אתה עשוי להיתקל בקשיים רבים‬
‫במציאת מספר גדול דיו של קונים למניות המונפקות‪ ,‬כנדרש על פי החוק‪.‬‬
‫אחת הסיבות העיקריות לשימוש בחתמים היא יכולתם לפתח את השוק למכירת‬
‫המניות‪ .‬החתם מכיר את תנאי השוק‪ ,‬יודע לאמוד את מידת העניין של משקיעים‬
‫מוסדיים ופרטיים ביחס להנפקת מניות חדשות ומכיר את מחירי המניות של חברות‬
‫דומות‪ .‬ניסיונו של החתם מאפשר לו לייעץ לך כיצד לקבוע את המחיר המבוקש עבור‬
‫מניות חברתך ואת עיתוי המכירה שלהן‪ .‬בארה"ב‪ ,‬חסות החתם ממשיכה גם לאחר‬
‫ההנפקה הראשונית ותשפיע על ביצועי מניות החברה‪ .‬חלק משמעותי מן השירות של‬
‫החתמים או המפיצים לחברה המונפקת‪ ,‬הוא כאשר לאחר הפקדת התשקיף ברשות‬
‫לניירות ערך‪ ,‬הנהלת החברה‪ ,‬בעזרת החתמים‪ ,‬תצא לסדרת פגישות עם משקיעים‬
‫פוטנציאלים‪ ,‬מעין מסע שיווק המכונה ‪ - "Road Show" -‬בה תבצע החברה מצגות‪.‬‬
‫‪48‬‬
‫החתמים‬
‫בחירת החתם‬
‫הנפקות לציבור מנוהלות בדרך כלל על ידי קבוצת חתמים (או חתמים הפועלים‬
‫כמפיצים)‪ ,‬הקרויה סינדיקט החיתום (קונסורציום חתמים)‪ .‬על החברה לבחור את‬
‫החתם המוביל‪ ,‬המכונה החתם המנהל‪ ,‬אשר יגבש את קונסורציום החיתום‪.‬‬
‫לחילופין‪ ,‬לעתים בוחרות החברות המנפיקות יותר מחתם מנהל יחיד והתפקודים‬
‫השונים המתייחסים לניהול ההנפקה נחלקים בין החתמים המובילים (כגון‪ :‬ריכוז‬
‫המכרז המוסדי‪ ,‬ריכוז המכרז לציבור‪ ,‬הפצת ניירות שיווקיים למשקיעים המוסדיים‪,‬‬
‫ניהול ה‪ Road Show -‬וכדומה)‪.‬‬
‫בין התפקידים של החתם המנהל מצויים אלה הקשורים עם ניהול התהליך המשפטי‬
‫המלווה את ההנפקה‪ :‬בחירת שיטת ההנפקה‪ ,‬סוג התשקיף‪ ,‬מבנה ההנפקה באופן‬
‫מתאים לדרישות החוק וליווי עורכי הדין בהתנהלותם מול רשות ניירות ערך‬
‫והבורסה‪.‬‬
‫חתמים מגיעים מרקע מגוון ויש להם העדפות שונות ביחס לסוגי החברות שברצונם‬
‫להתקשר עמן‪ .‬כך למשל‪ ,‬חלק מהחתמים מחפשים חברות עם מוניטין ונתוני צמיחה‬
‫מבוססים‪ ,‬וא ילו אחרים מעדיפים חברות בתחילת דרכן או חברות מתעשיות מסוימות‬
‫דוגמת ביוטכנולוגיה או תוכנה‪.‬‬
‫מומלץ לפתח קשרים עם החתם מוקדם ככל האפשר‪ .‬התקשרות מוקדמת מאפשרת‬
‫את סיוע החתם בגיוס מימון מוקדם‪ ,‬הזרמת נתוני שוק עדכניים וצפויים‪ ,‬קבלת מידע‬
‫ביחס לתעשייה שאתה פועל בה וייעוץ בנוגע למועד המתאים להנפקה ראשונה של‬
‫מניות חברתך‪.‬‬
‫אם עדיין לא יצרת קשר עם חתם‪ ,‬ישנם שיקולים רבים שעליך להביא בחשבון במהלך‬
‫חיפושך‪ .‬עליך לזכור כי יחסיך עם החתם ממשיכים גם לאחר ההנפקה‪ .‬על כן‪ ,‬חשוב‬
‫שתבחר לך חתם טוב כשם שאתה בוחר רואה חשבון‪ ,‬עורך דין או בעלי מקצוע‬
‫אחרים עמם אתה עובד‪.‬‬
‫חתמים‪ ,‬שלא כמו בעלי מקצוע אחרים‪ ,‬אינם גובים שכר טרחה על בסיס שעות‬
‫עבודה בעבור שירותם‪ ,‬אלא מקבלים תשלום המחושב כעמלה בגין כל עסקה‬
‫מוצלחת שהם קשרו בעבורך‪ .‬עמלות אלה אינן משתנות באופן משמעותי מפירמת‬
‫חיתום אחת לאחרת‪ ,‬כך שעליך לבחור פירמה אחת מבין הטובות שפועלות בשוק‪.‬‬
‫עליך להיות מוכן לבצע סקר שוק על חתמים‪ .‬אם בשוק צופים לחברה שלך עתיד‬
‫מבטיח והחתמים יודעים כי אתה מנהל משאים ומתנים עם פירמות חיתום אחרות‪,‬‬
‫הם עשויים לגלות בך עניין רב ולהיות תחרותיים יותר‪ .‬בנסיבות כאלה‪ ,‬הבחירה בין‬
‫החתמים נקראת ‪.Bake-off‬‬
‫‪49‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫להלן מספר מאפיינים שעליך לבחון אצל חתמים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מוניטין ‪ -‬בהנפקה ראשונה‪ ,‬למוניטין של החתם יש חשיבות גבוהה‪.‬‬
‫למשקיעים מוסדיים ופרטיים יהיה ביטחון רב יותר במניה שלך אם חתם בעל‬
‫מוניטין ינהל את ההנפקה‪ .‬המוניטין אף משפיע על יכולתו של החתם המנהל‬
‫לארגן קונסורציום חיתום חזק שיסייע במכירה והפצה של המניה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת הפצת המניה ‪ -‬שאיפתך היא שהחתמים יפיצו את מנייתך לבסיס‬
‫לקוחות חזק דיו ומגוון שיפיק עניין מתמשך במניה בשוק המשני‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב‬
‫לבחור חתם עם בסיס לקוחות מגוון או בעל בסיס לקוחות המשקיעים‬
‫בתעשייה שאתה פועל בה‪ .‬ישנם חתמים להם גישה למשקיעים מוסדיים‬
‫רבים‪ ,‬בעוד אחרים שמים דגש על משקיעים יחידים או "סיטונאיים"‪ .‬חתמים‬
‫מסוימים הם בעלי אוריינטציה בינלאומית‪ ,‬ואילו אחרים הם בעלי אוריינטציה‬
‫מקומית‪ .‬עליך להעריך את איכות הלקוחות של החתמים‪ ,‬בין שהם משקיעים‬
‫לטווח ארוך או בין שהם משקיעים ספקולטיביים‪ .‬כאשר החתמים‪ ,‬באמצעות‬
‫לקוחותיהם וחתמים אחרים‪ ,‬יפיצו את מנייתך ביעילות‪ ,‬יגדל הסיכוי כי המניה‬
‫תציג ביצועי מחיר טובים יותר‪ .‬הן בשוק הראשי והן בשוק המשני‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניסיון ‪ -‬על החתם שלך להיות בעל ניסיון בחיתום מניות של חברות בתחומי‬
‫תעשייה זהים או דומים לאלו של החברה שלך‪ .‬דבר זה ישפיע על יכולת‬
‫החתם לתמחר את ההנפקה באופן נכון‪ ,‬ויעניק להנפקה אמינות רבה בעת‬
‫קידום מכירת החברה לציבור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫טיפוח שוק ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬מהמועד בו המניה הונפקה לציבור‪ ,‬החתם המנהל‬
‫מעניק חסות מתמשכת לחברה בקהילה הפיננסית‪ .‬חסות זו כוללת "בניית‬
‫שוק" למניית החברה וסיוע בשימור העניין הציבורי בה באמצעות מתן דוחות‬
‫התקדמות למנתחי ניירות ערך וארגון פרזנטציות לקבוצות משקיעים‪ .‬חברים‬
‫אחרים בקונסורציום החיתום שלך יבצעו גם הם פעולות של "בניית שוק"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עומס ‪ /‬תשומת לב ‪ -‬עליך להשתכנע כי החתמים או המפיצים אכן מתכוונים‬
‫להקדיש לעסקה שלך את המאמצים הנדרשים לצורך ביצועה המוצלח‪.‬‬
‫חשיבות נושא זה גוברת בתקופות בהן חברות החיתום המובילות כורעות‬
‫תחת עומס ההנפקות המבוצעות בפרק זמן נתון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיקולים פרסונליים ‪ -‬צוות חברות החיתום הוא במקרים מסויימים רחב‬
‫ומגוון‪ .‬עליך לברר מראש את זמנם של אילו פרטים מתכוונת חברת החיתום‬
‫להעמיד לשירותך‪ ,‬ולהשתכנע ביחס ליכולתם‪ ,‬לניסיונם ולעומס המוטל עליהם‬
‫המתייחס להנפקות המבוצעות במקביל לזו שלך‪.‬‬
‫‪50‬‬
‫החתמים‬
‫‪‬‬
‫עשיית שוק ‪ -‬כאשר החברה שלך מונפקת לציבור‪ ,‬המניה תיסחר בבורסות‬
‫וגופים הקשורים לחתמים שלך עשויים להיות לעושי השוק שלה‪ .‬כלומר‪ ,‬הם‬
‫יסחרו במנייתך באמצעות הצעה של מחירים לקנייה או מכירה של מניות‪.‬‬
‫בארצות הברית מקובל כי החתם המנהל משמש בדרך כלל כעושה השוק‬
‫העיקרי‪ .‬כדי לשמור על השוק‪ ,‬החתם המנהל יידרש להפנות הון ניכר כדי‬
‫לבצע רכישות של המניות‪ .‬בלי תמיכה זו‪ ,‬לא תהיה לבעלי המניות הגדולים‬
‫נזילות מספקת‪ ,‬העניין במניה ידעך ומחירה בשוק ירד‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אנליסטים ‪ -‬הקהילה הפיננסית רואה בחתם המנהל שלך מקור מידע עיקרי‬
‫על אודות החברה שלך‪ .‬לכן חשוב שתבחר בחתם שיש לו אנליסטים מנוסים‪,‬‬
‫המוערכים בקהילה הפיננסית והעוקבים מקרוב אחר התעשייה שהחברה‬
‫פועלת בה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יכולת לספק ייעוץ פיננסי ומשפטי ‪ -‬במהלך ההנפקה ולאחריה‪ ,‬תפנה‬
‫לחתם שלך לקבלת ייעוץ פיננסי ומשפטי‪ .‬ייתכן ותזדקק לסיוע בהשגת מימון‬
‫נוסף בעתיד‪ ,‬ייעוץ בדבר מיזוגים ורכישות פוטנציאליים או מידע על‬
‫ההתייחסויות של ציבור המשקיעים לחברה שלך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיקולים אחרים ‪ -‬מומלץ לדון עם הלקוחות האחרים של החתם על אודות‬
‫ניסיונם ויחסם עמו‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לקרוא את התשקיפים של מנפיקים אחרים‬
‫בהם שימש החתם הנ"ל כחתם מנהל‪ .‬כן‪ ,‬רצוי לבדוק את מידת נוחותך לא‬
‫רק עם אנשי צוות החתם עמם תהיה בקשר ישיר בהתחלה‪ ,‬אלא גם עם‬
‫האנשים להם תהיה אחריות מתמשכת לטיפוח השוק (בארה"ב)‪ ,‬מחקר‬
‫ומכירות‪ .‬הקשר הבינאישי בין צוות החתם לבינך‪ ,‬ולבין ההנהלה והדירקטוריון‬
‫שלך‪ ,‬חשוב מאוד‪ .‬בנוסף‪ ,‬עליך לשקול שימוש ביותר מחתם מנהל אחד‪.‬‬
‫חברה עשויה לבחור להשתמש בשני חתמים או יותר לניהול משותף של‬
‫ההנפקה אם יש לה יחסים טובים עם יותר מחתם אחד או אם החברה מוצאת‬
‫יתרונות בשילוב בסיסי הלקוחות‪ ,‬יכולות המחקר‪ ,‬יתרונות גיאוגרפיים‪,‬‬
‫ומקורות אחרים של החתמים‪.‬‬
‫‪.23‬‬
‫‪23‬‬
‫החל מחודש מרץ ‪ 2004‬רשאים גופים מסוימים לפעול בבורסה בתל‪-‬אביב כעושי שוק‪.‬‬
‫מטרת ההסדר היא להבטיח את קיומו של המסחר התקין וההוגן בבורסה לניירות ערך‬
‫בתל‪-‬אביב באמצעות עושי השוק‪ ,‬שתפקידם יהיה לספק נזילות‪ ,‬כמקובל בבורסות‬
‫מתקדמות‪ .‬כל חברה תוכל לשמש כעושה שוק בנגזרים‪ ,‬בכפוף למגבלות הקבועות‬
‫בהסדר‪ ,‬ובמניות ובאג"ח יוכלו לעשות זאת רק חברי בורסה או חברות בנות של חברי‬
‫בורסה‪ .‬עושה השוק יבצע את פעילותו לחשבון נוסטרו שייוחד לנושא זה‪ ,‬אך לא יוכל‬
‫לפעול בניירות ערך שהונפקו על‪-‬ידי חברה בשליטתו או חברה השולטת בו‪ .‬עושה שוק‬
‫יפעל במסחר במסגרת הכללים הקיימים של המסחר ברצף ולא תהיה לו עדיפות במסחר‬
‫או במידע על פני המשקיעים האחרים‪.‬‬
‫‪51‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מה מחפשים חתמים‬
‫בטרם יסכים חתם כלשהו ללוות את ההנפקה שלך‪ ,‬הוא ירצה לבדוק את החברה‬
‫שלך‪ ,‬כדי להשתכנע כי התשקיף מציג נאמנה את החברה וכדי לקבל החלטה סופית‬
‫ביחס לרצונו לשמש כחתם ההנפקה‪ .‬בדיקה זו מהווה את השקידה הנאותה (דיו‪-‬‬
‫דיליג'נס) של החתם ומסתיימת בקבלת מכתב נוחות מעורכי הדין אשר בדקו את‬
‫נכונות המצגים שבתשקיף‪ .‬המידע שהחתם אוסף במהלך הבדיקה האמורה יסייע‬
‫בידו גם בתמחור מנייתך‪ .‬החתם עשוי לבדוק בעיקר את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫איכות הניהול ‪ -‬תדמית ההנהלה הבכירה וחברי הדירקטוריון היא גורם‬
‫משמעותי בעבור החתמים‪ .‬הנך צפוי להישאל על ידי החתמים שאלות‪ ,‬כגון‬
‫האם למנהלים הבכירים יש את הניסיון הנדרש‪ ,‬האם הם עובדים יחד כצוות‪,‬‬
‫האם הם בעלי יושרה גבוהה‪ ,‬האם הם משרים אמון בקרב עובדי החברה‪,‬‬
‫האם יש להם פוטנציאל ארוך טווח‪ ,‬האם הם יעילים בפיתוח יחסי עבודה עם‬
‫לקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬בנקים‪ ,‬רואי חשבון וכיוצא בזה‪ .‬החתמים יחפשו גם יציבות‬
‫בצוות ההנהלה הבכיר של החברה‪ ,‬שכן פרישת מנהלים בכירים בסמוך‬
‫למועד ההנפקה לציבור עלולה להשפיע לרעה על יכולת הניהול של החברה‬
‫ועל כושר התחרותיות שלה בשוק‪ .‬החתמים יבדקו גם את ההרכב והכישורים‬
‫של חברי הדירקטוריון‪ .‬הציבור הרחב יפקיד את כספו רק בידי צוות הניחן‬
‫במנהיגות חזקה ונמרצת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עובדים ‪ -‬בסיס עובדים איתן חשוב להצלחתן של מרבית החברות‪ .‬החתמים‬
‫ירצו להבין את דרך ניהול משאבי האנוש שלך‪ .‬כיצד אתה מגייס ומשמר‬
‫עובדים בכירים ו‪/‬או מוכשרים‪ ,‬מהן דרכי התגמול הנהוגים בחברה‪ ,‬מענקי‬
‫אופציות ותוכניות מענקים לעובדים‪ ,‬כיצד הן בהשוואה לחברות אחרות‬
‫בתעשייה שהחברה פועלת בה‪ ,‬האם ישנו כוח עבודה מתאים וזמין לתמיכה‬
‫בתוכניות ההתרחבות שלך‪ ,‬האם חלק מעובדיך מיוצגים על ידי איגודים‬
‫מקצועיים‪ ,‬מהם יחסיך עם האיגודים ומה הסטטוס של חוזי העבודה שלך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫איכות המוצר והפוטנציאל התעשייתי ‪ -‬החתמים יבדקו את האיכות ואת‬
‫תחזית המכירות של מוצרי החברה ביחס לתעשייה בה היא פועלת‪ .‬באיזה‬
‫מגזר של השוק אתה פועל‪ ,‬האם קיים פוטנציאל צמיחה גדול‪ ,‬מי הם‬
‫מתחריך‪ ,‬מהו אורך החיים של מוצריך‪ ,‬האם תיאלץ לגוון או לפתח מוצרים‬
‫חדשים כדי להמשיך לצמוח‪ ,‬האם לחברה שלך יש שליטה בטכנולוגיה שלה‪,‬‬
‫אלו מוצרים נמצאים בתהליכי מחקר ופיתוח‪ ,‬מהי "מפת הדרכים" של‬
‫המוצרים‪ ,‬האם אתה פועל בתעשייה צומחת ועד כמה יציבה התעשייה שאתה‬
‫פועל בה‪.‬‬
‫‪52‬‬
‫החתמים‬
‫‪‬‬
‫יכולות ייצור או מתן שירותים ‪ -‬החתמים יבחנו האם מתקני הייצור שלך או‬
‫הסכמי מתן השירות מתאימים לדרישות הצמיחה‪ ,‬כיצד יכולות הייצור שלך‬
‫עומדות בהשוואה לחברות אחרות בתעשייה שאתה פועל בה‪ ,‬האם הן‬
‫תואמות לדרישות האיכות של השוק שאתה פועל בו והאם מערכות המידע‬
‫שלך מתאימות לרמת הפעילות והסיכון הצפויות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מצב פיננסי ‪ -‬החתמים יעריכו את מצבה הפיננסי הנוכחי של החברה כדי‬
‫לקבוע את מידת היעילות שבה החברה מנהלת את נכסיה‪ ,‬היקף החוב‬
‫והתחייבויות אחרות ומבנה ההון שלה‪ .‬החתמים ידרשו לבחון גם דוחות‬
‫כספיים מבוקרים של חברתך‪.‬‬
‫‪‬‬
‫היסטוריית רווחים ופוטנציאל לרווחים ‪ -‬החתמים יסקרו את היסטוריית‬
‫הרווחים של החברה ואת פוטנציאל הצמיחה‪ .‬האם קיימת מגמה חזקה של‬
‫גידול ברווחים הצפויה להמשיך‪ ,‬מהי רווחיות החברה בהשוואה לחברות‬
‫אחרות בתעשייה שאתה פועל בה‪ .‬החתמים יבקשו מידע היסטורי וחזוי בנוגע‬
‫לפעילות החברה‪ ,‬לרבות נפח מכירות וניתוחי שולי רווחיות למוצר או לקו‬
‫מוצרים‪ ,‬שילוב של קווי מכירות‪ ,‬ניתוחים של מכירות על בסיס גיאוגרפי‪ ,‬ניתוח‬
‫הוצאות לפי מחלקות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מוניטין החברה ‪ -‬החתמים יבקשו לבדוק כיצד ספקים‪ ,‬לקוחות‪ ,‬מומחים‬
‫ואחרים בתעשייה שאתה פועל בה‪ ,‬מעריכים את ביצועי החברה‪ .‬כיצד‬
‫החברה שלך נתפשת בציבור‪ ,‬האם תפישה זו תואמת את תפישות ההנהלה‬
‫ואלו יחסים יש לחברה עם לקוחותיה וספקיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שימוש בתמורת ההנפקה ‪ -‬החתמים יבקשו להעריך האם תמורת ההנפקה‬
‫יכולה לשמש ותשמש בפועל להפקת רווחים עתידיים גדולים יותר‪ ,‬האם חלק‬
‫ניכר מתמורת ההנפקה יועבר לבעלי המניות או האם בכוונת בעלי המניות‬
‫למכור את מניותיהם במסגרת הנפקה משולבת‪( .‬החתמים יבקשו להבטיח כי‬
‫אין אנשים אלה מוכרים את מניות החברה מכיוון שאיבדו אמון בה כלומר‪,‬‬
‫שאין בהנפקה זו "נטישה")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מידת הסחירות בשוק ‪ -‬החתמים יבדקו קריטריונים מרכזיים לקביעה האם‬
‫הם יכולים להציע את מנייתך למכירה בביטחון ויכולים לתמוך בה בשוק‬
‫המשני (בארה"ב)‪ .‬עליהם להיות נלהבים מפוטנציאל החברה שלך והתעשייה‬
‫שהיא פועלת בה‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליהם להיות בטוחים שאין גורמים שליליים‬
‫(למשל‪ ,‬סיכונים שעשויים לנבוע משינויים טכנולוגיים‪ ,‬תחרותיות מוגברת‬
‫ובעיות המוחמרות עקב מיתון) שאיתם אין החברה יכולה להתמודד‪ ,‬וכן‬
‫עליהם להיות בטוחים באנשים המנהלים את החברה‪.‬‬
‫‪53‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫בדיקות החתמים יכולות להימשך שבועות מספר ולרוב נעשות במקביל להתקדמות‬
‫תהליך ההנפקה‪ ,‬בהתאם למידת ההיכרות שלהם עם החברה והתעשייה שהיא‬
‫פועלת בה‪ .‬הם יתשאלו כל אחד מאנשי המפתח בחברה וידברו עם אנשים מחוץ‬
‫לחברה‪ ,‬לרבות לקוחות‪ ,‬ספקים‪ ,‬מתחרים ואנשים בעלי ידע על התעשייה האמורה‪.‬‬
‫תוכנית עסקית כתובה מסייעת מאוד במתן מידע לחתמים על אודות החברה‪.‬‬
‫סוגים של הסכמי חיתום‬
‫ישנם שני סוגים עיקריים של הסכמי חיתום‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מחויבות למירב המאמצים (‪ - )Best Efforts‬בהסדר זה‪ ,‬החתמים פועלים‬
‫כמפיצים בלבד‪ ,‬הם מחויבים לפעול כמיטב יכולתם למכור את המניות ואין‬
‫להם מחויבות לרכוש את יתרת המניות אשר לא ימכרו‪ .‬למעשה‪ ,‬החתמים‬
‫משמשים רק כסוכנים‪ .‬קיימים מספר סוגים של הסכמים מסוג זה‪ .‬בהסכמי‬
‫"הכול או כלום" החתמים‪ ,‬יכול שימכרו את כל ההנפקה או שיבטלו את כל‬
‫ההצעה ויימנעו מגביית מחיר הרכישה מאותם משקיעים אשר הגישו הזמנות‬
‫רשמיות עבור חלק מההנפקה‪ .‬הסכמים אחרים דורשים הגעה למינימום של‬
‫ביקושים מציבור המשקיעים שאינם מקרב החתמים על מנת להפעיל 'טריגר'‬
‫לצורך מימוש ההתחייבות החיתומית בכדי להשלים את מלוא הסכום‬
‫שהובטח‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מחויבות איתנה (‪ - )Firm Commitment‬בהסדר זה החתמים מתחייבים‬
‫לקנות את כל המניות שיוצעו במחיר קבוע‪ ,‬מחיר שנקבע בדרך כלל ערב‬
‫תחילת ההנפקה‪ .‬לאחר מכן החתמים מוכרים את המניות לציבור‪ .‬אם אין הם‬
‫מצליחים למכור את כל המניות לציבור‪ ,‬הם חייבים להחזיק במניות הנותרות‬
‫עד שיוכלו למוכרן לציבור במועד מאוחר יותר‪ .‬בישראל אין החתם רשאי‬
‫לרכוש את המניות מראש ואין לו כל שיקול דעת והשפעה על הקצאת ניירות‬
‫ערך בין המזמינים‪.‬‬
‫‪54‬‬
‫החתמים‬
‫בדרך כלל‪ ,‬שיטת "המחויבות האיתנה" היא ההסדר בו החברה מוגנת בצורה‬
‫המיטבית ביחס לסיכויי ההנפקה להתרחש‪ ,‬אולם לרוב תהא כרוכה עם עמלות בסדר‬
‫גודל אחר בהשוואה לעסקאות הפצה גרידא‪ .‬מאחר שהיא מבטיחה לחברה סכום‬
‫כסף ודאי במועד קבוע‪ .‬בעדיפות נמוכה יותר מומלץ לפעול לכריתת הסכם של "מירב‬
‫המאמצים" מסוג "הכול או כלום"‪ .‬בהסכם זה חלים על החברה סיכוני המכירה‪ ,‬אך‬
‫לפחות מובטח לך שמניות החברה לא יונפקו אלא אם כמות מסוימת של המניות‬
‫ימכרו‪ .‬בהסדר מלא של "מירב המאמצים"‪ ,‬סכום הכסף שתקבל עשוי להיות נמוך‬
‫מצרכיך באופן משמעותי מה גם שהחברה שלך תידרש לעמידה בכל התנאים‬
‫הנובעים מעצם היותה חברה ציבורית‪.‬‬
‫סוג החיתום שיוצע לך תלוי בחברת החיתום עמה תבחר לעבוד ובאופי ההנפקה‪ .‬אם‬
‫אחת מחברות החיתום הגדולות תסכים להתקשר בהסכם חיתום עם החברה‪ ,‬היא‬
‫תסכים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬להסדר של "מחויבות איתנה"‪ .‬חברות החיתום הקטנות‬
‫המטפלות בהנפקות ספקולטיביות יותר יתקשרו בהסכמים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬על בסיס‬
‫"מירב המאמצים"‪.‬‬
‫תמחור המניה‬
‫במרבית המקרים‪ ,‬לא קיימת מערכת נוסחאות לקביעת המחיר הנכון למניה ולשווייה‪.‬‬
‫מחיר המניה נקבע תמיד על ידי שילוב של גורמים‪ .‬החתם יבחן את שווי השוק של‬
‫החברות הפועלות בתעשייה שלך‪ .‬אם לא קיימות חברות כאלה‪ ,‬ינסה החתם למצוא‬
‫חברות אחרות בתעשיות או בתחומים קשורים‪ .‬החתם יבחן יחסי מחיר‪-‬רווח‪ ,‬מבנה‬
‫הון‪ ,‬יחסי חוב‪-‬הון‪ ,‬תשואה על נכסים‪ ,‬תשואה על מכירות וכיוצא בזה‪ ,‬של חברות‬
‫אלה‪ .‬החתם יבחן בזהירות את הרווחים והדיבידנדים החזויים של החברה‪ ,‬על בסיס‬
‫ניסיון העבר‪ ,‬את כמות המניות שיהיו זמינות ואת הביקוש הפוטנציאלי‪.‬‬
‫‪55‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫יהיה זה מועיל בעבורך לבצע ניתוחים אלה גם בנוגע לחברות אחרות טרם הפגישה‬
‫עם החתמים בנושא המחיר‪ .‬כמו כן‪ ,‬מומלץ לפתח מראש מודל הערכה של ההנפקה‬
‫ולהשתמש במידע זה כדי לשפר את המודל העסקי לשם מקסום שווי החברה ומחיר‬
‫המניה בטווח הארוך‪ .‬מודל הערכה זה עשוי להיות מועיל בתמחור אופציות לעובדים‪.‬‬
‫בדרך כלל קיים מידע רב וזמין על חברות דומות לחברתך שיכול לסייע לך לפתח‬
‫טווח למחיר מנייתך‪ .‬נתון זה יסייע לך לשאת ולתת עם החתמים בצורה טובה‪.‬‬
‫אם חברתך מוכרת מניות לציבור בפעם הראשונה‪ ,‬התמחור עשוי להיות שונה‬
‫לחלוטין מאשר בחברה שמניותיה נסחרות בשוק שנים מספר‪ .‬קונים זהירים עשויים‬
‫להמתין ולעקוב אחר התנהגות המניה לפני שהם רוכשים אותה‪ ,‬ובכך הם מפחיתים‬
‫ביקושים‪ .‬אם החברה שלך אינה מוכרת או שפעילותה מצומצמת לאזור מסוים‪ ,‬גורם‬
‫זה יובא בחשבון בקביעת מחיר ההנפקה‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬ייתכן שאף על פי שמחזור הפעילות של חברתך אינו בהיקפים של חברות‬
‫אחרות הפועלות באותה תעשייה‪ ,‬דפוסי הצמיחה והפוטנציאל שלה הם כה‬
‫אטרקטיביים עד שהציבור יקבל בעבור מניית חברתך יחס מחיר‪-‬רווח גדול יותר‬
‫מאשר עבור אותן חברות‪.‬‬
‫אין בהכרח יתרון למכירת מניותיך במחיר הגבוה ביותר האפשרי שהחתמים יכולים‬
‫להשיג‪ .‬אם מחיר ההנפקה הראשונית יהיה גבוה מדי ביחס לנתוני החברה‪,‬‬
‫התעשייה ותנאי השוק‪ ,‬השוק המשני עשוי להיות חלש‪ .‬בהתאם לכך‪ ,‬חתמים בדרך‬
‫כלל ימליצו לך למכור את המניות במחיר הנמוך מעט (עד ‪ )5%‬מהמחיר הצפוי בשוק‬
‫המשני‪.‬‬
‫לעתים‪ ,‬מחיר המניה יעלה בחדות מיד לאחר ההנפקה‪ .‬אין זה מרמז כי המניה‬
‫תומחרה לא נכון‪ .‬חתמים מנסים לקבוע מחיר בהנחה של תנאי מסחר נורמליים‪ .‬עם‬
‫זאת‪ ,‬לעתים מתרחשות הפתעות ספקולטיביות‪ .‬בעבר היו מקרים בהם מחיר המניה‬
‫בשוק המש ני הוכפל או שולש בשבועות הראשונים של המסחר עקב פעילות‬
‫ספקולטיבית‪.‬‬
‫חשוב שתיקח בחשבון כי לרוב מתייחסת הצעת החתם המוביל‪ ,‬על שלל המספרים‬
‫הכלולים בה‪ ,‬להערכתו במועד נתון ביחס לסיכויי המכירה של ההנפקה למשקיעים‬
‫מוסדיים‪ .‬אין זה דבר נדיר שעקב קשיים בהם נתקל שיווק ההנפקה‪ ,‬לרבות סנטימנט‬
‫השוק‪ ,‬יבקש החתם המוביל מן החברה לדון מחדש בתמחור ניירות הערך וזאת‬
‫בשלבים מתקדמים של תהליך ההנפקה‪.‬‬
‫‪56‬‬
‫החתמים‬
‫גודל ההנפקה‬
‫כדי להשיג הפצה רחבה של המניות ולספק נזילות בשוק המשני‪ ,‬יש להציע בהנפקה‬
‫מספר די גדול של מניות‪ ,‬הנקבע בהתאם לצורכי ההנפקה‪ ,‬מאפייני החברה‬
‫המנפיקה‪ ,‬המצב בשוק וכיוצא בזה‪.‬‬
‫לעתים תחליט החברה כי אין היא זקוקה לסכום כסף כה רב‪ .‬במצב כזה ייתכן‬
‫ותידרש הצעה משנית חלקית‪ ,‬בה בעלי המניות הקיימים מוכרים חלק ממניותיהם‪,‬‬
‫כדי להשיג את המספר המבוקש של המניות למכירה‪ .‬באופן כללי‪ ,‬לא מומלץ לבצע‬
‫הנפק ות משניות בעלות משמעות בחברות הנמצאות בתחילת פעילותן‪ .‬אם חברות‬
‫אלה מעוניינות שישקיעו בהן אנשים אחרים‪ ,‬בעלי המניות הקיימים חייבים להראות‬
‫ביטחון בפוטנציאל של המניה‪ .‬חתמים ינקטו משנה זהירות‪ ,‬אם הם יבחינו‬
‫במשקיעים שהחזיקו במניות למשך זמן קצר בלבד‪ .‬באשר להנהלה ולדירקטורים‪,‬‬
‫מכירות של פחות מ‪ 10%-‬ממניותיהם הפרטיות נחשבות למקובלות‪ .‬כמובן‬
‫שהחתמים עשויים לקבוע חריגים לאמור לעיל אם ישנן סיבות סבירות לכך‪ ,‬והמכירות‬
‫אינן נתפשות כנטישה‪.‬‬
‫מספר המניות המונפקות הוא פונקציה של מחיר ושל ההערכה הכוללת של החברה‪.‬‬
‫הנפקת עודף או חוס ר של מניות יכולה לשנות לרעה את מחיר המניה ומכאן‪ ,‬גם את‬
‫הסכום הכולל שיגויס בהנפקה‪.‬‬
‫יצוין כי בארה" ב לחתמים יש גמישות מסוימת בנושאים אלה במועד ההנפקה כיוון‬
‫שהם בדרך כלל מורשים להציע ולמכור מניות בין ‪ 10%‬עד ‪ 15%‬יותר ממה שהובטח‬
‫בהסכם החיתום‪.‬‬
‫תגמול החתמים‬
‫עמלת החתמים בהנפקה ראשונה של מניות נעה סביב ‪ 5%‬בהתאם לגודל החברה‬
‫(בהנפקות גדולות העמלה נמוכה יותר)‪ ,‬גובה העמלה קשור בין השאר להיקף‬
‫ההנפקה המתוכננת ורמת הקושי הנתפשת לגביה בתחילת התהליך‪ .‬החלוקה של‬
‫עמלת החתמים בין המשתתפים בקונסורציום החיתום משתנה בין ההנפקות‪ ,‬אך‬
‫מתנהלת לרוב על פי שיקול דעתו של החתם המוביל ותוך פיקוח של החברה‪ .‬לעתים‬
‫נערכת החלוקה באופן יחסי להתחייבויות החיתום (כלומר‪ ,‬למספר המניות שהתחייב‬
‫כל חתם למכור); שאר העמלות הן עמלות מכירה המתחלקות בין החתמים בהתאם‬
‫למכירה בפועל של המניות‪ ,‬שאינה תואמת בהכרח את התחייבויות החיתום‪.‬‬
‫‪57‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫סוגי ניירות ערך וסוגי הנפקות‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫מניות רגילות‬
‫איגרות חוב (אג"ח ‪)STRAIGHT‬‬
‫ניירות ערך המירים‬
‫ניירות ערך מסחריים‬
‫תעודות פיקדון‬
‫הנפקת זכויות‬
‫הצעה פרטית‬
‫הנפקת חבילה‬
‫הנפקת ניירות ערך לעובדים‬
‫ניתן לסווג את סוגי ניירות הערך הנסחרים בבורסה והניתנים להנפקה לקטגוריות‬
‫הבאות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫ניירות ערך הוניים‪ ,‬כגון‪ :‬מניות רגילות‪ ,‬מניות בכורה ויחידות השתתפות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניירות ערך המירים ‪ -‬אופציות ואג"ח להמרה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אגרות חוב‪.‬‬
‫סוגי ניירות הערך השונים נבדלים זה מזה‪ ,‬בין השאר‪ ,‬בתשואה ובסיכון הגלומים בכל‬
‫אחד מהם‪ .‬להלן גרף המציג את ההבדלים בין סוגי ניירות ערך שונים ביחס לתשואה‬
‫ולסיכון הגלומים בכל אחד מהם‪:‬‬
‫ס‬
‫אופציות‬
‫י‬
‫מניות‬
‫כ‬
‫אג"ח להמרה‬
‫אג"ח‬
‫תשואה‬
‫‪58‬‬
‫ו‬
‫ן‬
‫סוגי ניירות ערך וסוגי הנפקות‬
‫מניות ואגרות חוב נבדלים זה מזה גם בגורמים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הבטחת פירעון ‪ -‬איגרת חוב היא התחייבות משפטית כלפי בעליה‪ .‬במסגרת‬
‫הנפקת אג"ח מעמידה החברה המנפיקה כנגד האג"ח שיעבוד (צף או‬
‫ספציפי) הנועד להבטיח את פירעון החוב לרוכשי האג"ח‪ .‬כנגד הנפקת מניות‬
‫החברה לא נדרש להעמיד כל שיעבוד‪ ,‬כך שאין מימוש המניות מובטח‬
‫לבעליהן באופן כלשהו על ידי החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דין קדימות ‪ -‬בעת פירוק החברה יש לבעלי האג"ח קדימות על פני בעלי‬
‫המניות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חלוקת נכסים עודפים ‪ -‬איגרת חוב היא התחייבות של חברה בסכום קבוע‬
‫וידוע מראש (הון זר)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬למניות קיימות זכות לכל נכסי החברה‬
‫הנותרים לאחר פירעון חובות החברה לנושיה (לרבות בעלי איגרות החוב)‪.‬‬
‫בעת בחירת סוג נייר הערך או שילוב של סוגי ניירות ערך אותו מבקשת החברה‬
‫להנפיק‪ ,‬יש להתייחס‪ ,‬בין היתר‪ ,‬לשיקולים האמורים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תכנון מבנה ההון של החברה ‪ -‬ככל שהחברה גדולה ובעלת הון עצמי גבוה‪,‬‬
‫כך נפתח בפניה מגוון רחב של אפשרויות להנפקת ניירות ערך‪ .‬העיקרון‬
‫המרכזי בתכנון מבנה הון של חברה כולל את קביעת שיעור ההון הזר לעומת‬
‫שיעור ההון העצמי (מנוף פיננסי)‪ .‬תכנון מבנה הון נכון של חברה אמור‬
‫למקסם את שווי החברה לבעלי מניותיה (מקסום התשואה על ההון לבעלי‬
‫המניות)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמורה מקסימלית ועלות גיוס מינימלית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עמידה בדרישות ומגבלות חוקיות של הרשויות לניירות ערך ושל הבורסה בה‬
‫מבוצעת ההנפקה‪.‬‬
‫מניות רגילות‬
‫נייר ערך המקנה למחזיק בו זכויות בעלות בחברה המנפיקה‪ ,‬זכויות הצבעה באסיפה‬
‫‪24‬‬
‫הכללית וזכויות לקבלת רווחים (דיבידנדים) של החברה הנ"ל‪.‬‬
‫איגרות חוב (אג"ח ‪)STRAIGHT‬‬
‫איגרת חוב היא כתב התחייבות אשר מנפיקה החברה לפיו היא חייבת לשלם קרן‬
‫וריבית במועדים ובתנאים כפי שנקבעו באותה איגרת חוב‪.‬‬
‫‪.24‬‬
‫לעתים‪ ,‬חברות פרטיות מנפיקות סוגים מספר של מניות‪ ,‬לרבות מניות בכורה‪ .‬בדרך כלל‪,‬‬
‫סמוך למועד ההנפקה אותן מניות מומרות למניות רגילות‪.‬‬
‫‪59‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫הבדלים עיקריים בין הנפקת איגרות חוב לציבור ובין גיוס חוב‬
‫לטווח ארוך‬
‫‪‬‬
‫הפיכת החברה לחברה ציבורית ‪ -‬הנפקת אג"ח לציבור הופכת את החברה‬
‫לחברה ציבורית‪ ,‬אך עם זאת‪ ,‬אינה מקנה לבעלי האג"ח (הציבור) שליטה‬
‫ובעלות בחברה המנפיקה על כל היתרונות והחסרונות שבדבר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עלות ‪ -‬הנפקת אג"ח לציבור כרוכה בעלויות רבות של הכנת תשקיף‪ ,‬חיתומו‬
‫והפצתו‪ ,‬אולם לרוב הריבית המשולמת על ידי החברה נמוכה מזו המשולמת‬
‫בגיוס חוב מגוף פרטי (כגון הלוואה מבנק)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מגבלות ‪ -‬בהנפקת אג"ח לציבור יש לעמוד בדרישות חוקיות שונות‪ .‬הסכם‬
‫חוב עם גופים פיננסיים לעומת זאת‪ ,‬אינו כרוך במגבלות כאמור‪ ,‬והוא תוצאה‬
‫של משא ומתן עם המלווה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גמישות ‪ -‬חוב המונפק לציבור אינו ניתן ל"תפירה" מדויקת כהסכם מימון‬
‫פרטי לטווח ארוך‪ ,‬כמו כן‪ ,‬קשה מאוד לשנות את תנאי איגרת החוב שהונפקה‬
‫לציבור במהלך חייה‪ ,‬שעה שהסכם מימון פרטי ניתן לשינוי באמצעות משא‬
‫ומתן עם המלווה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫בטחונות ‪ -‬במקרים רבים הביטחונות הנדרשים בהנפקה נמוכים יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרות לוויסות רמת החוב ‪ -‬חברה אשר מנפיקה איגרות חוב לציבור‬
‫עשויה לרכוש בעצמה או באמצעות חברה בת חלק מההנפקה (הן בשוק‬
‫הראשוני והן בשוק המשני) ובהתאם לצורכי המזומן שלה לממש חלקים מחוב‬
‫זה‪ .‬באופן זה‪ ,‬מווסתת רמת החוב בפועל‪ .‬למעשה החברה משתמשת בקו‬
‫אשראי גמיש (מהציבור) בדומה לשימוש בקו אשראי בנקאי‪ .‬הלוואה רגילה‬
‫לעומת זאת אינה גמישה מאחר שסכומה קבוע ואין אפשרות להאיץ את‬
‫פרעונה אלא אם נקבע בחוזה‪ ,‬ובדרך כלל כרוכה בקנס‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שיקולי מס ‪ -‬בעת המימוש‪ ,‬קיימת הטבת מס לבעלי אג"ח הנסחרות בבורסה‬
‫על פני בעלי אג"ח אחרות‪ ,‬דבר המאפשר את הפחתת הריבית המשולמת על‬
‫ידי החברה לעומת הלוואה שאינה סחירה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מזעור הפסדים אפשריים ‪ -‬בדרך כלל‪ ,‬מחירי איגרות החוב של חברות‬
‫בהפסדים או בקשיים כספיים‪ ,‬נמוכים ("אג"ח זבל")‪ .‬כפועל יוצא מכך אותן‬
‫חברות בהפסדים עשויות לרכוש את ההתחייבויות שלהן במחירים נמוכים‪,‬‬
‫זאת בהשוואה להתחייבויות בנקאיות אחרות הרובצות על החברה‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫לעתים איגרות החוב נסחרות במחירים נמוכים יחסית למרות רווחיות החברה‬
‫עקב מצב שוק נתון‪ .‬במקרים אלה החברה עשויה להפחית במידה ניכרת את‬
‫הוצאות המימון על ידי רכישה חלקית של אותן איגרות חוב‪.‬‬
‫‪60‬‬
‫סוגי ניירות ערך וסוגי הנפקות‬
‫ניירות ערך המירים‬
‫נייר ערך המיר הוא נייר ערך אשר אפשר להמירו למניות או לניירות ערך המקנים‬
‫זכות לרכישת מניות‪.‬‬
‫ניירות ערך המירים כוללים התחייבויות המירות ואופציות (‪ .)Warrants‬האוחז בנייר‬
‫הע רך זכאי למניה או לתעודת התחייבות של החברה תמורת תוספת מימוש או ויתור‬
‫על חוב החברה כלפיו‪ ,‬הנובע מהחזקת אותו נייר ערך המיר‪ .‬להלן הסוגים העיקריים‬
‫‪25‬‬
‫של ניירות ערך המירים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כתב אופציה ‪ -‬כתב אופציה הוא נייר ערך המקנה למחזיק בו זכות לרכוש‬
‫מניות של החברה המציעה תמורת תוספת מימוש‪ ,‬במועד (או בתקופה)‬
‫ובתנאים שנקבעו מראש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אג"ח להמרה ‪ -‬תעודת התחייבות הניתנת להמרה‪ ,‬חלף ויתור על החוב‪,‬‬
‫במניות החברה המציעה‪ ,‬במועד (או בתקופה) ובתנאים שנקבעו מראש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תעודת התחייבות‪-‬אופציה (אג"ח המירה עם תוספת מימוש) ‪ -‬תעודת‬
‫התחייבות הניתנת להמרה במניות החברה המציעה‪ ,‬שהמרתה מותנית‬
‫בוויתור על החוב ובתשלום תוספת מימוש‪ ,‬במועד (או בתקופה) ובתנאים‬
‫שנקבעו מראש‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נייר ערך המיר לתעודת התחייבות ‪ -‬נייר ערך שאפשר להמירו בתעודת‬
‫התחייבות‪.‬‬
‫‪.25‬‬
‫לעיתים מוקנית הגנה לניירות ערך המירים מפני דילול אפשרי (לדוגמה‪ ,‬הנפקת מניות‬
‫במחיר הנמוך ממחיר ההמרה של המניות‪ ,‬חלוקת מניות הטבה וכיוצא בזה)‬
‫‪61‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫סיבות להנפקת התחייבות (אג"ח) המירה‬
‫‪‬‬
‫הקטנת עלויות מימון ‪ -‬מאחר שאוחז בתעודת התחייבות המירה זוכה‬
‫לאפשרות ליהנות מרווחים הנובעים מעליית ערך של מניות החברה‪ ,‬התשואה‬
‫שידרוש על ההתחייבות נמוכה מזו שהיה דורש לו לא הייתה אפשרות‬
‫להמרה‪ ,‬ולפיכך החברה משלמת ריבית נמוכה מכפי שהייתה משלמת על חוב‬
‫רגיל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקטנת ביטחונות נדרשים ‪ -‬בהנפקת אג"ח רגילות או גיוס הלוואה נדרשים‪,‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬שעבודים וביטחונות שאינם נדרשים בהנפקת אג"ח המירות‪ ,‬שכן‬
‫עצם אפשרות ההמרה היא מעין בטוחה‪.‬‬
‫סיבות להנפקת כתבי אופציה (‪)WARRANTS‬‬
‫‪‬‬
‫הפחתת עלויות גיוס הון בעתיד ‪ -‬הנפקת אופציות של החברה מאפשרת‬
‫גיוס הון בעתיד (על ידי מימוש האופציות) בלי עלויות גבוהות של עריכת‬
‫תשקיף וכדומה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אטרקטיביות בהנפקה ‪ -‬כתבי אופציה מקנים זכות ליהנות מצמיחת החברה‬
‫בעתיד ולפיכך הם עשויים להפוך הנפקה לאטרקטיבית יותר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס הון מידי ‪ -‬רכישת האופציות נעשית כנגד תשלום פרמיה‪ .‬תשלום זה‬
‫מהווה גיוס הון מידי בעבור מנפיק האופציה‪.‬‬
‫ניירות ערך מסחריים (‪)Commercial Papers‬‬
‫שטרות המונפקים על ידי חברות ותאגידים המשמשים אותם לגיוס מימון לטווח הקצר‬
‫בנוסף להלוואות דרך הבנקים או הנפקת אג''ח לטווח ארוך‪ .‬שטרות אלו נמכרים‬
‫בבורסה לניירות ערך בנכיון ומהווים למעשה אג''ח לזמן קצר כדוגמת המק''מים‬
‫המונפקים על ידי בנק ישראל אך בריבית‪.‬‬
‫‪62‬‬
‫סוגי ניירות ערך וסוגי הנפקות‬
‫תעודות פיקדון‬
‫תעודות פיקדון הן תעודות סחירות המייצגות ומוכיחות בעלות על מניות‪ .‬ישנם‬
‫‪26‬‬
‫שלושה סוגים של תעודות פיקדון‪ :‬תעודות פיקדון גלובליות (‪ , )GDR‬תעודות פיקדון‬
‫‪28‬‬
‫‪27‬‬
‫אמריקאיות (‪ )ADR‬או תעודות פיקדון אירופאיות (‪ . )EDR‬היתרונות בשימוש‬
‫בתעודות פיקדון הם‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הקלה על מסחר בינלאומי ‪ -‬לעיתים קרובות‪ ,‬ניתן לסחור בתעודות פיקדון‬
‫ביתר קלות מאשר במניות הבסיסיות דבר הגורם להן להיות מנגנון אפקטיבי‬
‫להשקעות הון על ידי משקיעים בין‪-‬לאומיים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬המסחר במרבית‬
‫החברות הישראליות הדואליות הרשומות בארה"ב מבוצע באמצעות ‪.ADR‬‬
‫תעודות פיקדון פותרות בעיות של סליקה פיזית מכיוון שהן ניתנות לרישום‬
‫בבורסה מסוימת ואילו המניות שבבסיס תעודות הפיקדון‪ ,‬יכולות להיות פיזית‬
‫בבורסה אחרת‪ .‬באופן זה‪ ,‬תעודות הפיקדון פותרות את הצורך בניוד פיזי של‬
‫המניות מבורסה לבורסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפשרות להקלת דרישות הדיווח ‪ -‬לעתים אפשר לרשום למסחר את המניות‬
‫בבורסה מסוימת עם דרישות דיווח וגילוי קלות ורישום נוסף של ‪ GDR‬על‬
‫אותן מניות בבורסה אחרת‪ .‬בדרך כלל ההקלות על רישום ‪ GDR‬נובעות מכך‬
‫שהמסחר בהן נשלט על ידי משקיעים מוסדיים מתוחכמים‪ ,‬בעלי ידע וניסיון‬
‫בשוק‪.‬‬
‫‪.26‬‬
‫‪ - (Global Depositary Receipt) GDR‬תעודה סחירה המוחזקת בבנק של מדינה אחת‬
‫ומייצגת מניות הנסחרות בבורסה של מדינה אחרת‪.‬‬
‫‪.27‬‬
‫‪ - )American Depositary Receipt( ADR‬נייר ערך המונפק בארה"ב ומייצג מניה של‬
‫חברה זרה הרשומה למסחר בה‪ .‬המניות המיוצגות על ידי ה‪ ADR -‬מופקדות בבנק‬
‫המשמש כנאמן‪.‬‬
‫‪.28‬‬
‫‪ - )European Depositary Receipt( EDR‬נייר ערך המונפק באירופה ומייצג מניה של‬
‫חברה זרה הרשומה למסחר בה‪.‬‬
‫‪63‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫קרנות נדל"ן (‪)REIT‬‬
‫קרנות נדל"ן (‪ ,)REIT‬עוסקות בעיקר בהשקעה בנדל"ן מניב ומחויבות לחלק דיבידנד‬
‫בשיעור מסוים מידי תקופה‪ .‬קרנות אלו זוכות במעמד מס ייחודי בהתקיים מספר‬
‫תנאים‪ .‬הכרה של שלטונות המס בקרנות נדל"ן מקנה לבעלי המניות שלהן הטבות‬
‫‪29‬‬
‫מס שונות‪.‬‬
‫יתרונות קרנות הנדל"ן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫פתיחת שוק הנדל"ן בפני משקיעים קטנים ‪ -‬הקרן מאפשרת גם למשקיעים‬
‫קטנים‪ ,‬כגון משקי בית‪ ,‬להשקיע בנדל"ן מניב בהתאם ליכולתם הכלכלית‬
‫וזאת באמצעות רכישת מניות בה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יתרונות מסוי ‪ -‬השקעה במקרקעין באמצעות קרן נדל"ן מקנה הטבות מס‬
‫שונות לב עלי המניות לרבות הפחתת שיעור המס על הדיבידנד המחולק‬
‫מהקרן‪ ,‬הפחתת שיעור מס רווח הון בגין מימוש מניות הקרן‪ ,‬החזר מס‬
‫החברות המשולם על ידי הקרן במקרים מסוימים ומניעת כפל מס (בארה"ב)‪.‬‬
‫פירוטים נוספים ראה בפרק "היבטי מס של גיוס הון בבורסה"‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ניהול השקעות מקצועי ‪ -‬משקיעים בקרן נדל"ן נהנים מהניהול השוטף‬
‫ומהמומחיות בתחום הנדל"ן המניב הקיימים בקרן‪ .‬קיום הנהלה מקצועית‬
‫מגדיל את הסיכוי לאיתור נכסים מתאימים להשקעה וכן לניצול הזדמנויות‬
‫עסקיות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נכס נזיל ‪ -‬השקעה בנדל"ן באמצעות קרן נדל"ן היא השקעה בנכס סחיר‬
‫הנסחר בבורסה ומאפשר למשקיע לממש את השקעתו ללא קושי‪ ,‬בשווי הוגן‬
‫ובעלויות מימוש זניחות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תזרים מזומנים יציב ‪ -‬השכרת נכסים מניבים לטווח ארוך‪ ,‬יחד עם מחויבות‬
‫הקרן לחלק רווחים מסוימים כדיבידנד‪ ,‬תורמים לתזרים מזומנים יציב‬
‫למשקיע‪.‬‬
‫‪.29‬‬
‫‪64‬‬
‫בחודש ינואר ‪ ,2006‬נכנס לתוקף תיקון ‪ 147‬בעקבות הועדה להסדרת קרנות נדל"ן‬
‫בישראל אשר מיסד את פעילות קרנות ה ‪ REIT -‬בישראל‪ .‬על פי התיקון הוגדרו קרנות‬
‫נדל"ן כקרנות אשר‪ )1( :‬התאגדו בישראל והשליטה והניהול על עסקיה מופעלים בישראל‬
‫(חברה חדשה); (‪ )2‬הקרן תירשם למסחר בישראל בתוך ‪ 12‬חודשים מיום התאגדותה;‬
‫(‪ )3‬לפחות ‪ 75%‬משווי נכסי הקרן המניבים יהיו נכסי נדל"ן מניב בישראל; (‪ )4‬לפחות‬
‫‪ 95%‬משווי נכסי הקרן הם "נכסי נדל"ן מניב"‪ ,‬השקעות פיננסיות‪ ,‬פקדונות ומזומנים; (‪)5‬‬
‫שווי נכסי הנדל"ן המניב ונכסי הנפקה ותמורה של הקרן לא יפחת מ‪ 75%-‬משווי כלל‬
‫נכסיה ומסכום של ‪ 200‬מיליון ש"ח; (‪ )6‬סכום ההלוואות שנטלה הקרן לא עולה על סכום‬
‫השווה ל‪ 60%-‬משווי נכסי הנדל"ן המניב‪ ,‬בתוספת ‪ 20%‬משווי נכסיה האחרים; (‪)7‬‬
‫חמישה משקיעים או פחות לא יחזיקו ‪ 50%‬או יותר ממניות הקרן; ו‪ )8( -‬הקרן תחויב‬
‫לחלק לפחות ‪ 90%‬מרווחיה השוטפים למשקיעיה‪ .‬הקרן תוכל לחלק גם את מרכיב‬
‫הפחת‪ .‬הקרן תחויב לחלק ‪ 100%‬מרווחי מכירת הנדל"ן (בניכוי מרכיב הפחת שחילקה‬
‫בעבר)‪.‬‬
‫סוגי ניירות ערך וסוגי הנפקות‬
‫הנפקת זכויות‬
‫הנפקת זכויות היא גיוס הון שמבצעת החברה באמצעות הנפקת ניירות ערך המוצעים‬
‫לבעלי מניותיה‪ .‬ההכרזה על הנפקת זכויות לבעלי מניות קיימים‪ ,‬מפרטת את טיב‬
‫הזכויות‪ ,‬כגון כמה מניות מקנות זכות לכתב אופציה ו‪/‬או למניה ו‪/‬או לחבילת זכויות‪.‬‬
‫חברה עשויה לבצע הנפקת זכויות‪ ,‬בין היתר מהשיקולים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הרצון לשמור על מבנה הבעלות של החברה לאחר גיוס ההון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רצון בעלי השליטה בחברה לדלל את החזקות חלק המיעוט בה‪ .‬הצעה בדרך‬
‫של זכויות‪ ,‬שבמסגרתה נדרשים בעלי ניירות הערך להזרמת הון גבוהה‬
‫יחסית לשווי החזקתם‪ ,‬עשויה להביא לדילול חלק המיעוט בחברה‪.‬‬
‫הצעה פרטית‬
‫הצעה פרטית היא הצעה של מניות או ניירות ערך המירים שלא לציבור‪.‬‬
‫הצעה פרטית של ניירות ערך של חברה הרשומה למסחר אינה כרוכה בפרסום‬
‫תשקיף אלא בפרסום הודעה מיוחדת על ידה‪ ,‬אשר דרישות המידע הכלולות בה‬
‫שונות ומצומצמות מאלו הנדרשות בתשקיף‪ .‬על ניירות הערך המוצעים במסגרת‬
‫הצעה פרטית עשויות לחול הגבלות מסחר לתקופות מסוימות ועל כמויות מסוימות‪.‬‬
‫הצעה פרטית כוללת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את היתרונות הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חסכון בעלות גיוס הון ‪ -‬בהצעה פרטית לא נדרש תשקיף‪ .‬המידע הנדרש‬
‫מצומצם במידה משמעותית מזה הכלול בתשקיף‪ ,‬ולפיכך נחסך זמן רב‬
‫בהכנתו‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהצעה פרטית מושג חיסכון בעמלות חיתום וחיסכון בעלויות‬
‫השירותים המקצועיים הנדרשים בעת גיוס הון מהציבור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקניית מוניטין לחברה ‪ -‬הכנסת משקיע אסטרטגי בעל מוניטין‪ ,‬מקנה‬
‫לחברה עצמה מוניטין‪ .‬הכנסת משקיע אסטרטגי כאמור‪ ,‬לפני ההנפקה‬
‫לציבור‪ ,‬מעלה במקרים רבים את המחיר אותו תוכל החברה להשיג בהנפקה‬
‫עתידית לציבור‪ .‬הדברים אמורים הן לגבי משקיע המעורב בניהול החברה והן‬
‫לגבי משקיע פסיבי אשר נהנה ממוניטין של ביצוע השקעות מוצלחות‪ .‬מסתבר‬
‫כי עצם מעורבות משקיע כזה (בייחוד‪ ,‬אם מדובר בקונצרן גדול) מקנה‬
‫לחברה תדמית טובה אצל ציבור המשקיעים‪.‬‬
‫‪65‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫אפשרות "תפירת" חבילת מימון ‪ -‬קיום מספר מוגבל של גורמים‬
‫משתתפים‪ ,‬מאפשר "לתפור" חבילת מימון ספציפית לצורכי החברה‪ .‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬קשה ולשווק חבילות כאלה בהנפקה לציבור רחב (למשל‪ ,‬מכשירים‬
‫פיננסיים מורכבים)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫יתרונות מצד הניצעים ‪ -‬להצעה פרטית יתרונות רבים מצד הניצעים‪ ,‬בעיקר‬
‫לגופים מוסדיים‪ .‬לגופים אלה קשה לרכוש כמויות ניכרות ממניה מסוימת בלי‬
‫לגרום לעודפי ביקוש שיגרמו לייקור הרכישה‪ .‬כמו כן‪ ,‬בהנפקות לציבור‪ ,‬קיים‬
‫במקרים רבים חיתום יתר גבוה והגופים המוסדיים נאלצים להסתפק בכמות‬
‫מניות קטנה יחסית לכמות שהתכוונו לרכוש‪.‬‬
‫הנפקת חבילה‬
‫אחת משיטות ההנפקה האפשריות היא הנפקת חבילות המורכבות מתמהיל של‬
‫מניות‪ ,‬ניירות ערך המירים ואג"ח‪.‬‬
‫בהנפקת חבילה אפשר לבצע סבסוד צולב למחירים בין מרכיבי החבילה וזאת כיוון‬
‫שמרכיבי ההון בחבילה ומרכיבי האופציה הישירים והעקיפים (הגלומים באג"ח‬
‫להמרה) הם קשים להערכה‪ .‬כמו כן‪ ,‬במסגרת הנפקת חבילה אפשר לגייס הון בכמה‬
‫מועדים אשר נקבעו בעת ההנפקה‪ ,‬זאת‪ ,‬בהתאם לצרכים החזויים של תזרימי‬
‫המזומנים (לדוגמה אופציה אשר תמומש במועד מאוחר יותר)‪ .‬תכנון זה עשוי למנוע‬
‫יציאה בתשקיף נוסף וכך לחסוך עלויות‪.‬‬
‫הנפקת ניירות ערך לעובדים‬
‫קיימות אפשרו יות רבות לתוכניות תגמול ותמרוץ העובדים בחברה כדוגמת מענקים‪,‬‬
‫שיתוף העובדים ברווחי החברה‪ ,‬תגמול עובדים בעת עמידת החברה ביעדים שונים‪,‬‬
‫על ידי בונוסים וכן בדרך של הנפקת ניירות ערך של החברה לעובדים‪.‬‬
‫ישנן דרכים מספר להנפקת ניירות ערך לעובדים‪ .‬אפשר להנפיק לעובדים מניות או‬
‫אופציות בלי תמורה או בתמורה חלקית‪ ,‬הנפקה בחבילות אטרקטיביות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫פירוט נרחב בנושא מענקים מבוססי הון לעובדים‪ ,‬ראה בפרק "מענקים מבוססי הון‬
‫לעובדים"‪.‬‬
‫‪66‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫התשקיף ‪ -‬מי עושה מה‬
‫דיו דיליג'נס ובדיקות נוספות‬
‫מבנה התשקיף‬
‫עיון של הרשות לניירות ערך‬
‫תשקיף מדף‬
‫תהליך ההנפקה בבורסת ה‪AIM -‬‬
‫סגירת ההנפקה בישראל‬
‫סגירת ההנפקה בארה"ב‬
‫החלק העיקרי בתהליך ההנפקה הוא הכנת התשקיף (בישראל כפוף לחוק ניירות‬
‫ערך‪ ,‬התשכ"ח‪ ,1968-‬בארה"ב כפוף ל‪ Securities Act of 1933 -‬ובאנגליה כפוף‬
‫‪30‬‬
‫לחוק ניירות ערך ‪. )POS Regulations-‬‬
‫תהליך הכנת התשקיף הוא ארוך ומורכב ועשוי להימשך חודשים מספר גם אם אין זו‬
‫הנפקה מסובכת‪ .‬במהלך הכנת התשקיף מתקיימת סדרה של פגישות בין הנהלת‬
‫החברה‪ ,‬היועץ המשפטי‪ ,‬חתמים והיועצים המשפטיים שלהם ורואה החשבון של‬
‫החברה‪ .‬במהלך אותן פגישות נידונים נושאים שונים הקשורים עם התשקיף ותוכנו‪.‬‬
‫מבנה התשקיף וצורתו נקבע בהתאם לחוקי ניירות הערך של המדינה בה מונפקים‬
‫ניירות הערך‪ .‬בדרך כלל היועץ המשפטי עוסק ברוב פרטי התשקיף‪ .‬עם זאת‪ ,‬כל‬
‫הצדדים המעורבים אחראים לנאותות התשקיף‪.‬‬
‫לאחר הכנת טיוטת התשקיף‪ ,‬מוגש התשקיף לעיון הרשות לניירות ערך‪ .‬במרבית‬
‫המקרים‪ ,‬בעקבות הערות‪ ,‬פגישות וסדרה של דיונים עם הרשות לניירות ערך‪ ,‬בנוגע‬
‫לתכנים ואופן הגילוי‪ ,‬תידרש החברה לעדכן את התשקיף‪ .‬לאחר קבלת האישור של‬
‫הרשות לניירות ערך ואישור הבורסה לרישום למסחר של ניירות הערך המונפקים‪,‬‬
‫מוכרז התשקיף כתקף וניתן היתר לפרסמו‪ .‬בתקופה שבין הגשת טיוטת התשקיף‬
‫לרשות לניירות ערך ובין קבלת ההיתר לפרסום התשקיף‪ ,‬תהא רשאי להפיץ את‬
‫הטיוטה האמורה למשקיעים פוטנציאלים (כפוף למגבלות מסוימות)‪ ,‬אולם‪ ,‬חלה‬
‫חובה לסמן ולציין בבירור על גבי התשקיף כי אין הוא תקף (בארה"ב מכונה הטיוטה‬
‫האמורה "‪ .)"Red Herring‬מומלץ לא להפיץ את הטיוטה הראשונה ולהמתין עד‬
‫קבלת ההערות של הרשות לניירות ערך כדי להימנע משינויים מהותיים‪ ,‬בין טיוטת‬
‫התשקיף המוצגת למשקיע פוטנציאלי ובין התשקיף הסופי‪ .‬בארה"ב‪ ,‬על התשקיף‬
‫להיות מאושר גם על ידי המדינה בה מוצעים למכירה ניירות הערך וכן על ידי‬
‫‪ .)National Association of Securities Dealers) NASD‬לאחר עמידה בכל‬
‫התנאים הנדרשים מוגש התשקיף הסופי‪ ,‬וההצעה לרכישת ניירות הערך של החברה‬
‫יוצאת לדרך‪.‬‬
‫‪.30‬‬
‫לעניין הליכי הרישום בבורסת ה‪ AIM-‬ראה התייחסות נפרדת בסעיף תהליך ההנפקה‬
‫בבורסת ה‪.AIM-‬‬
‫‪67‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫התשקיף ‪ -‬מי עושה מה‬
‫ככלל‪ ,‬ככל שהחברה ערוכה ומוכנה להכנת התשקיף כך התהליך יהיה יעיל וזול יותר‪.‬‬
‫לכל חבר בצוות ההנפקה יש תפקיד מוגדר וברור‪ .‬תהליך הכנת התשקיף דורש‬
‫מיומנות ומקצועיות גבוהה של כל המעורבים בו על מנת להימנע מחשיפה משפטית‬
‫הנובעת מטעיות או השמטות מהותיות‪ .‬להלן מפורטים התפקידים העיקריים‪,‬‬
‫המקובלים‪ ,‬של כל אחד מהמעורבים בהכנת התשקיף‪:‬‬
‫‪‬‬
‫הנהלת החברה ‪ -‬להנהלה אחריות כוללת לתוכנו של התשקיף ולתאום כל‬
‫הגורמים המעורבים בהכנתו‪ .‬דרך טובה של הנהלת החברה להיערך לקראת‬
‫תהליך התשקיף הוא הכנת תוכנית עסקית מפורטת ועדכנית אשר תוכל‬
‫לשמש את היועצים המקצועיים כנקודת מוצא‪ .‬התוכנית צריכה לכלול לא רק‬
‫את תחזיות החברה אלא גם ניתוח והשוואת החברה ביחס לתעשייה שהיא‬
‫פועלת בה‪ ,‬פרטים אודות השוק‪ ,‬הערכת המתחרים‪ ,‬תיאור מפורט של המוצר‬
‫או השירות הניתן על ידי החברה וניתוח החולשות שלה (‪.)SWOT‬‬
‫‪‬‬
‫היועץ המשפטי ‪ -‬התשקיף הוא מסמך משפטי‪ ,‬אשר עריכתו מרוכזת על ידי‬
‫היועץ המשפטי‪ .‬התשקיף מבוסס על נתונים ומידע אשר הנהלת החברה‬
‫מספקת ליועץ המשפטי‪ .‬בנוסף‪ ,‬נכללות בתשקיף חוות דעת משפטית בקשר‬
‫עם שעבודים ותביעות‪ ,‬הסכמים מהותיים וניירות הערך המונפקים‪ .‬היועץ‬
‫המשפטי משמש‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬כאיש הקשר של החברה עם הרשות לניירות‬
‫ערך והבורסה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רואה החשבון ‪ -‬רואה החשבון של החברה ייתן חוות דעת ו‪/‬או דוח סקירה על‬
‫הדוחות הכספיים המצורפים לתשקיף זאת בהתאם לכללי הדיווח‪ ,‬הגילוי‬
‫והביקורת הנדרשים במדינה בה נמכרים ניירות הערך‪ .‬רואה החשבון יסקור‬
‫את טיוטת התשקיף כדי לוודא את התאמת הנתונים השונים הכלולים‬
‫בתשקיף‪ ,‬לדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪68‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫דיו דיליג'נס ובדיקות נוספות‬
‫אחת הסיבות העיקריות לתהליך הארוך של עריכת התשקיף היא הצורך של כל‬
‫הגורמים המעורבים בהכנתו לאמת ולוודא את נאותות התשקיף‪ .‬בנוסף‪ ,‬החתמים‬
‫ידרשו לבצע בדיקות שקידה נאותה (דיו דיליג'נס)‪ ,‬מטעמם‪.‬‬
‫בהתאם לחוקי ניירות הערך‪ ,‬חשיפה משפטית עשויה לחול על המשתתפים בעריכת‬
‫התשקיף (הנהלת החברה‪ ,‬נושאי המשרה החתומים על התשקיף‪ ,‬הדירקטוריון של‬
‫החברה‪ ,‬החתמים‪ ,‬יועצים משפטיים ורואה החשבון) כאשר מתגלה בו טעות‪ ,‬מופיע‬
‫בו פרט מטעה או מושמט ממנו מידע חשוב‪.‬‬
‫תהליך הדיו דיליג'נס והבדיקות הנוספות אשר יבוצעו על ידי הגורמים המעורבים‬
‫בהכנת התשקיף כולל‪ ,‬בין השאר‪ ,‬קבלת מידע‪ ,‬בירורים ותשאול הנהלת החברה‬
‫בנוגע לפעילות החברה ולנושאים אשר קיבלו ביטוי בתשקיף ובדוחות הכספיים‪ .‬אלה‬
‫הנושאים אשר‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬ייבחנו במהלך ביצוע הבדיקות האמורות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫כל מסמכי החברה המהותיים ומידע הקשור אליהם ‪ -‬היועצים המשפטיים‬
‫שלך והחתמים יסקרו את מסמכי ההתאגדות של החברה (תזכיר ותקנון)‪,‬‬
‫פרוטוקולים של אסיפת בעלי מניות‪ ,‬דירקטוריון והוועדות השונות‪ ,‬חוזים‬
‫עיקריים‪ ,‬הסכמי עובדים‪ ,‬תוכניות אופציות‪ ,‬הסכמי הצבעה‪ ,‬רשימת בעלי‬
‫מניות והחזקותיהם בחברה‪ ,‬הסכמים עם בעלי עניין‪ ,‬פרטים על נכסי החברה‪,‬‬
‫תביעות משפטיות שהחברה צד להן‪ ,‬קניין רוחני וכל מידע מהותי אחר‪ ,‬כדי‬
‫לוודא כי התשקיף כולל גילוי נאות לגבי מצבה של החברה ופעילותה‪ .‬הם‬
‫עשויים להפיץ שאלונים לחברי הדירקטוריון וההנהלה הבכירה של החברה‪,‬‬
‫בבקשה לקבל את תגובתם למידע הכלול בטיוטות התשקיף‪ .‬כמו כן‪ ,‬עליהם‬
‫לפרט מידע בדבר ניסיונם‪ ,‬השכלתם והחזקותיהם בחברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוחות כספיים ‪ -‬דוחות כספיים מבוקרים בצירוף חוות הדעת ו‪/‬או דוח סקירה‬
‫של רואה החשבון המעודכנים למועד אישור התשקיף יצורפו לתשקיף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מכתב הנוחות ‪ -‬מומלץ כי כבר בשלבים המוקדמים של עריכת התשקיף‬
‫יסכימו החתם‪ ,‬רואה החשבון והיועצים המשפטיים של החברה על נוסח‬
‫"מכתב הנוחות"‪ .‬החתם יקבל מרואה החשבון מכתב בו ייתן רואה החשבון‬
‫אישור על ביצוע נהלים שהוסכמו בין רואה החשבון לחתמים שלפיהם‪ ,‬יאשר‬
‫רואה החשבון את התאמתם של נתונים כספיים ואחרים הכלולים בתשקיף‬
‫לאלו הנכללים בדוחות הכספיים ו‪/‬או בדיווחים אחרים שנבדקו על ידי רואה‬
‫החשבון‪ .‬בנוסף ימציאו היועצים המשפטיים לחתמים אישור דומה ביחס‬
‫לנתונים שונים הכלולים בתשקיף‪ .‬בארה"ב מנפיק רואה החשבון מספר‬
‫מכתבי נוחות‪ ,‬האחד בתאריך הגשת התשקיף והאחר ב‪,Closing date -‬‬
‫רואה החשבון אף עשוי להתבקש להנפיק מכתב נוחות בעת הגשת הטיוטה‬
‫הראשונה לרשות לניירות ערך‪.‬‬
‫‪69‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מבנה התשקיף‬
‫תשקיף הוא מסמך משפטי המהווה הצעת מכר לניירות הערך המוצעים למכירה על‬
‫ידי החברה‪ .‬לכן‪ ,‬לעתים‪ ,‬בעת עריכת המסמך‪ ,‬עליך לאזן בין אינטרסים מנוגדים של‬
‫מזעור סיכונים משפטיים לעומת שיקולים שיווקיים‪ .‬עם הגילוי בדבר האספקטים‬
‫החיוביים של החברה‪ ,‬עליך לגלות באופן נאות את הסיכונים והחולשות שלה‪ .‬מומלץ‬
‫שתקרא מספר תשקיפים של חברות מאותו ענף שהחברה פועלת בו‪ .‬פעולה זו תכין‬
‫אותך לקראת עריכת התשקיף הראשון שלך ותאפשר לזהות סיכונים וחולשות‬
‫הקשורים עם חברתך‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬התשקיף כולל את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫עטיפת התשקיף ‪ -‬הכריכה החיצונית הקדמית כוללת עובדות מהותיות‬
‫בקשר עם הצעת ניירות הערך הכולל את שם המציע (חברה)‪ ,‬פרטים ומספר‬
‫מניות או ניירות ערך המוצעים למכירה‪ ,‬טבלת הפצה (המחיר לציבור‪ ,‬ההנחה‬
‫(ארה"ב) לחתם‪ ,‬תמורה נטו לחברה ותמורה לבעלי מניות בהנפקה משולבת‬
‫ומכירת מניות על ידי בעלי המניות טרם ההנפקה לציבור) שמות החתמים‪,‬‬
‫גורמי הסיכון ועסקאות בין החברה לבעלי עניין בה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמצית התשקיף‪/‬פרטים עיקריים מן התשקיף ‪ -‬הפרק הראשון של התשקיף‬
‫מסכם את עיקרי התשקיף ויכול לכלול תאור כללי של העסק‪ ,‬ההצעה‪,‬‬
‫השימוש בתמורה וסיכונים אפשריים‪ .‬התמצית כוללת גם את עיקרי הנתונים‬
‫הכספיים‪ ,‬מיסוי ניירות הערך המוצעים ופירוט המחזיקים במניות החברה‪.‬‬
‫אתה עשוי להשקיע מחשבה רבה בעריכת תמצית התשקיף‪ ,‬משקיעים רבים‬
‫עשויים לקבל החלטתה האם להשקיע בחברה מיד לאחר עיון בחלק זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרטי ההצעה‪/‬מבוא ‪ -‬פירוט ההצעה ותנאיה לרבות תהליכי הרישום למסחר‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סיכונים ‪ -‬התשקיף כולל‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬דיון בדבר הסיכונים האפשריים בקשר‬
‫עם פעילותה של החברה כגון חוסר ניסיון תפעולי‪ ,‬גירעון בהון‪ ,‬הפסדים‬
‫מתמשכים‪ ,‬צפי להפסדים בעתיד‪ ,‬חוסר ודאות בדבר קליטת מוצרי החברה‬
‫על ידי השוק‪ ,‬תלות במספר אנשי מפתח או בלקוח מסוים‪ ,‬תלות בקשרים‬
‫אסטרטגיים או התקשרויות עם ספק מסוים‪ ,‬סיכונים טכנולוגיים‪ ,‬סיכוני‬
‫רגולציה וכיוצא בזה‪ .‬יש להציג את הסיכונים בצורה שהקורא יוכל להבין את‬
‫הקשר של הסיכון לחברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תמורת ניירות הערך וייעודה ‪ -‬פרק זה מתאר את מטרת ההנפקה ואת‬
‫תוכניות החברה וכוונותיה לגבי השימושים בתמורה‪.‬‬
‫‪70‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫‪‬‬
‫מדיניות דיבידנד ‪ -‬מדיניות העבר של החברה בדבר חלוקת דיבידנד ותאור‬
‫מגבלות קיימות‪ ,‬אם בכלל‪ ,‬על חלוקת דיבידנד בתקופות הבאות‪ .‬לחברות‬
‫רבות מדיניות בדבר חלוקת דיבידנד‪ .‬חלה חובה לתאר את המדיניות‬
‫האמורה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מבנה ההון ‪ -‬פרק המתאר את מבנה ההון של החברה (מניות‪ ,‬אופציות‬
‫וניירות ערך המירים אחרים)‪ ,‬התפתחויות‪ ,‬תאור השליטה‪ ,‬הסכמים בין בעלי‬
‫מניות וכן ריכוז נתונים אודות ניירות הערך המוצעים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תאור ניירות הערך ‪ -‬פרק זה מפרט את תנאי נייר הערך כגון הערך הנקוב‪,‬‬
‫זכויות ההצבעה‪ ,‬זכויות הדיבידנד‪ ,‬זכויות הפירוק וכיוצא בזה‪ .‬תנאי אופציות‬
‫וניירות ערך המירים אחרים וכן מספר ניירות ערך אשר החברה הנפיקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דילול ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬כאשר קיים פער מהותי בין מחיר ההנפקה ובין ערך המניה‬
‫המשולם על ידי בעלי מניות מייסדים‪ ,‬מנהלים בכירים‪ ,‬דירקטורים או בעל‬
‫מניות עיקרי‪ ,‬הדילול מתואר (בדרך כלל בטבלה) כדי להציגו לעומת מחירי‬
‫ההנפקה‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬על החברה לכלול בתשקיף התחייבות להימנע מכל פעולה שיש בה‬
‫משום דילול הון‪ ,‬מתאריך פרסום התשקיף ועד להקצאת ניירות הערך על פי‬
‫התשקיף‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נתונים כספיים נבחרים ‪ -‬הצגת נתונים נבחרים של תקופות קודמות לרבות‬
‫תקופות ביניים‪ .‬מטרת ההצגה של נתונים נבחרים מסוימים היא להציג את‬
‫מגמות הפעילות ואת מצבה של החברה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬הנתונים הנבחרים‬
‫כוללים את מחזור החברה‪ ,‬רווח (הפסד) לתקופה מפעילות רגילה‪ ,‬רווח‬
‫למניה‪ ,‬הון חוזר‪ ,‬סך הכול נכסים‪ ,‬התחייבויות‪ ,‬מניות בכורה‪ ,‬מניות רגילות‪,‬‬
‫סך הכול הון ודיבידנד למניה (בפרקטיקה‪ ,‬חברות נוטות לכלול את כל נתוני‬
‫דוח רווח והפסד)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫סקירת ההנהלה ‪ -‬על הנהלת החברה להסביר את מצבה הכספי‪ ,‬תוצאות‬
‫פעולות החברה ותזרימי המזומנים שלה וכן מגמות ואירועים העשויים‬
‫להשפיע על תוצאות החברה בעתיד‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬חברות נוהגות לסקור שורה‬
‫אחר שורה מדוח רווח והפסד ולהסביר שינויים מהותיים בין תקופות הדיווח‬
‫השונות‪.‬‬
‫‪71‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫‪72‬‬
‫תאור החברה ופעילותה העסקית ‪ -‬פרק זה הוא הארוך והמורכב ביותר‪.‬‬
‫מטרתו היא לספק לקורא מידע חיוני להבנה ולהערכה של החברה‪ ,‬מוצריה‬
‫והתעשייה שהיא פועלת בה‪ .‬הפרק כולל‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את הנושאים הבאים‪:‬‬
‫ הצגת החברה‪ ,‬הסברים לגבי פעילותה‪ ,‬מוצריה‪ ,‬היכן היא פועלת‪ ,‬מיקום‬‫החברה וכיוצא בזה (לרבות חברות בנות וקשורות)‪.‬‬
‫ התפתחות החברה במהלך ‪ 5‬השנים האחרונות‪.‬‬‫ תוכניות תפעוליות של החברה לתקופות הבאות‪ ,‬בעיקר אם לחברה אין‬‫היסטוריה של מכירות‪.‬‬
‫ נתונים בדבר המוצרים והשירותים העיקריים של החברה‪.‬‬‫ נתונים עיקריים בדבר השווקים בה פועלת החברה ושיטות הפצה שבהם‬‫משתמשת החברה‪.‬‬
‫ תאור של מצב מוצרים המצויים בתהליכי פיתוח על ידי החברה‪.‬‬‫ מקורות ונגישות של חומרי גלם‪.‬‬‫ שירות ותמיכה בלקוחות‪.‬‬‫ בעלות החברה בפטנטים‪ ,‬רישיונות‪ ,‬סימנים מסחריים‪ ,‬זיכיונות ונכסים‬‫לא מוחשיים אחרים‪.‬‬
‫ השפעות עונתיות על פעילות החברה (אם רלוונטי)‪.‬‬‫ הון חוזר נדרש (רמות מלאי‪ ,‬אשראי לקוחות וכיוצא בזה)‪.‬‬‫ תלות בלקוחות ובספקים‪.‬‬‫ מקורות המימון של החברה‪.‬‬‫ צבר הזמנות (בכסף וכמויות)‪.‬‬‫ הסכמים עם רשויות מקומיות וגופי ממשל‪.‬‬‫ חוקים והוראות רגולטריות החלים על החברה ופעילותה‪.‬‬‫ מתחרים‪.‬‬‫ הוצאות מחקר ופיתוח שהוצאו במהלך שלושת השנים האחרונות‪ ,‬לרבות‬‫מימון על ידי גורמים חיצוניים (לדוגמה‪ ,‬מדען ראשי)‪.‬‬
‫ איכות הסביבה‪.‬‬‫ מצבת כוח אדם‪.‬‬‫ מחזור מכירות‪ ,‬רווח גולמי ותפ עולי ונכסים בחלוקה לפי מגזרי פעילות‬‫ו‪/‬או מגזרים גיאוגרפיים‪.‬‬
‫ פירוט נכסי מקרקעין‪.‬‬‫ פירוט ביטוחי החברה‪.‬‬‫ תיאור חוקי המס החלים על החברה‪.‬‬‫ פרטים על רווחים לפני מס ואחרי מס‪ ,‬דיבידנדים‪ ,‬ריביות ודמי ניהול‬‫שקבלה החברה מחברות בנות וקשורות‪.‬‬
‫‪ -‬התחייבויות תלויות ותביעות משפטיות העומדות כנגד החברה‪.‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫‪‬‬
‫הנהלת החברה ובעלי מניות מסוימים ‪ -‬פרק זה מתאר את הרקע של‬
‫ההנהלה הבכירה של החברה ובעלי מניות עיקריים‪ .‬הפרק מתאר גם את‬
‫העסקות של אותם גורמים עם החברה‪ ,‬ובייחוד את‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫שמות וגיל הדירקטורים והמנהלים הבכירים של החברה‪ ,‬ניסיונם העסקי‪,‬‬
‫הטבות שכר (לרבות אופציות והטבות עקיפות אחרות) והסכמי פרישה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫דרכי מינוי דירקטורים‪ ,‬משך כהונתם וסיום כהונתם‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫מספר מרבי‪/‬מזערי של דירקטורים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פירוט פוליסות לביטוח אחריות דירקטורים ונושאי משרה בחברה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫שם מבקר הפנים של החברה‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫תאור כל תוכניות האופציות ותוכניות הטבה אחרות לעובדים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫פירוט של מחזיקי המניות הרגילות של החברה מעל ‪ 5%‬וכן מחזיקי‬
‫מניות שהם מנהלים בכירים או דירקטורים‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫עסקות בין החברה למנהליה‪ ,‬דירקטורים בה או בעל מניות‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫הלוואות שניתנו למנהל או דירקטור‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוחות כספיים ‪ -‬פרק הדוחות הכספיים כולל דוחות כספיים הערוכים לפי‬
‫כללי החשבונאות המקובלים‪ ,‬בהתאם לדרישת הרשויות במדינה בה נערכת‬
‫ההנפקה‪ ,‬כשהם מבוקרים על ידי רואה החשבון של החברה וכן דוחות ביניים‬
‫סקורים (בלתי מבוקרים)‪ ,‬אם הנפקת החברה אינה על בסיס דוחות שנתיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חיתום ‪ -‬פרק זה עוסק בתיאור צורת ההפצה של ניירות הערך המוצעים‬
‫למכירה וכן בתיאור הסכמי החיתום‪ .‬יש לציין את שמות החתמים הנכללים‬
‫בקונסורציום החיתום וכן את ההתחייבות החיתומית של כל אחד מהם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פרטים נוספים ‪ -‬פרק זה עוסק‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬במידע משלים‪ ,‬כגון חוות דעת‬
‫של היועץ המשפטי של החברה‪ ,‬הוצאות בהן נושאת החברה בגין ההנפקה‪,‬‬
‫תאור הסכמים מהותיים‪ ,‬הליכים משפטיים‪ ,‬שעבודים‪ ,‬ערבויות‪ ,‬הסכמי‬
‫חיתום‪ ,‬הקצאת ניירות ערך שלא בתמורה מלאה במזומן וכיוצא בזה‪ .‬לעתים‬
‫(בארה"ב)‪ ,‬נדרשת החברה לצרף רשימה של נספחים כגון הסכם החיתום‪,‬‬
‫מסמכי התאגדות ותקנון‪ ,‬תוכניות אופציות‪ ,‬תוכניות פנסיה והסכמים מהותיים‬
‫אחרים שהחברה צד להם‪.‬‬
‫‪73‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫עיון של הרשות לניירות ערך‬
‫‪31‬‬
‫לאחר השלמת התשקיף‪ ,‬מועבר המסמך לעיון הרשות לניירות ערך ‪ .‬הרשות‬
‫מעיינת בתשקיף ומעריכה אם הוא עומד בכללי הגילוי כפי שנקבעו בחוקי ניירות ערך‬
‫ותקנותיו‪ .‬על פי רוב‪ ,‬הרשות מוצאת נושאים בהם היא דורשת הבהרות או שינויים‪.‬‬
‫הדיונים עם הרשות יכולים להתבצע במפגשים פרונטליים (בישראל) או על ידי שיחות‬
‫‪32‬‬
‫ועידה ומכתבי הערות ותגובות עליהם (כמקובל בארה"ב)‪.‬‬
‫בישראל קיימים שלושה מסלולים עיקריים לבדיקת טיוטת תשקיף‪ :‬נוהל לבדיקה‬
‫מלאה‪ ,‬נוהל לבדיקה מקוצרת וכן נוהל לבדיקה חלקית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נוהל לבדיקה מלאה ‪ -‬הרשות בוחנת את טיוטת התשקיף במלואה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נוהל לבדיקה מקוצרת ‪ -‬הרשות מבצעת בעיקר בדיקות טכניות הכוללות‪ ,‬בין‬
‫השאר‪ ,‬את קיום החתימות הנדרשות על שלושה העתקים בגוף התשקיף‬
‫לרבות חוות דעת של רואה חשבון‪ ,‬דוח סקירה של רואה חשבון (אם נדרש)‬
‫וחוות דעת של עורך הדין‪ .‬כמו כן‪ ,‬נדרשת החברה להעביר לרשות לניירות‬
‫ערך חוות דעת חתומה של כל מומחה אחר המוזכר בתשקיף‪ ,‬אשר אין חוות‬
‫דעתו החתומה מופיעה בתשקיף‪ ,‬פרוטוקול מישיבת הדירקטוריון המאשר את‬
‫פרסום התשקיף‪ ,‬הסכמי חיתום מבוילים (אם קיימים) וכיוצא בזה‪ .‬בדרך כלל‬
‫נוהל זה מיושם אצל מנפיק כאשר טיוטת התשקיף נחתמה על ידי חתם‪,‬‬
‫ועסקיה של החברה ופעילותה דומים לתשקיף אחר אשר פורסם לאחר‬
‫בדיקה מלאה‪ ,‬או‪ ,‬שבשלוש השנים שקדמו להגשת טיוטת התשקיף פרסמה‬
‫החברה תשקיף שבו הוצעו ניירות ערך ובמהלך תקופה זו לא שינתה החברה‬
‫את עסקיה העיקריים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫נוהל לבדיקה חלקית ‪ -‬במסלול זה הרשות תבחן עניינים מסוימים בטיוטת‬
‫התשקיף כראות עינה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬נוהל זה מיושם אצל מנפיק כאשר טיוטת‬
‫התשקיף נחתמה על ידי חתם ועסקיה של החברה ופעילותה דומים לתשקיף‬
‫אחר אשר פורסם לאחר בדיקה מלאה‪ ,‬או‪ ,‬שבשלוש השנים שקדמו להגשת‬
‫טיוטת התשקיף פרסמה החברה תשקיף שבו הוצעו ניירות ערך ובמהלך‬
‫תקופה זו לא שינתה החברה את עסקיה העיקריים‪.‬‬
‫‪.31‬‬
‫‪.32‬‬
‫‪74‬‬
‫העברת מסמכים לעיון הרשות לניירות ערך מתבצעת בישראל באמצעות אתר הדיווח‬
‫במערכת המגנ"א‪.‬‬
‫באפשרותך לבצע פנייה מקדמית (פרה רולינג) לרשות לניירות ערך בכל נושא חשבונאי או‬
‫משפטי שלגביו מתעוררת שאלה כלשהי‪ .‬ניסיון העבר מראה כי מרבית הבקשות מתרכזות‬
‫בשלושה תחומים עיקריים‪ )1( :‬בקשות הנוגעות לתשקיפים (הצורך בפרסום תשקיף‪ ,‬או‬
‫מתכונת הגילוי הנדרשת בתשקיף); (‪ )2‬בקשות הנוגעות לדיווחים על עסקאות עם בעלי‬
‫שליטה (עצם הצורך בדיווח או מתכונת הגילוי הנדרשת בו); ו‪ )3( -‬בקשות הנוגעות‬
‫לסוגיות חשבונאיות (בדוחות כספיים הכלולים בתשקיף‪ ,‬בדוח על עסקה עם בעל שליטה‪,‬‬
‫בדוח תקופתי‪ ,‬בדוח ביניים ולעיתים גם בדוחות מיידיים)‪.‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫לוחות זמנים להגשת היתרים‪:‬‬
‫הגשת בקשה להיתר פרסום תשקיף‬
‫הגשת בקשה להיתר לפרסומו של תשקיף‪ ,‬על בסיס הדוחות הכספיים של החברה‪,‬‬
‫שייבדק בבדיקה מלאה או בבדיקה חלקית הוא ‪ 60‬ימים לפני המועד האחרון לקבלת‬
‫היתר על בסיס הדוחות הכספיים שייכללו בתשקיף‪ .‬קרי‪ ,‬בקשה להיתר על בסיס‬
‫דוחות כספיים לשנת ‪ 2010‬תוגש לא יאוחר מיום ‪ 1‬באפריל ‪2011‬‬
‫הגשת בקשה להיתר לפרסומו של תשקיף‪ ,‬על בסיס הדוחות הכספיים של החברה‪,‬‬
‫שייבדק בבדיקה מקוצרת‪ ,‬הוא ‪ 30‬ימים לפני המועד האחרון לקבלת היתר על בסיס‬
‫הדוחות הכספיים שייכללו בתשקיף‪ .‬קרי‪ ,‬בקשה להיתר על בסיס דוחות כספיים‬
‫לשנת ‪ 2010‬תוגש לא יאוחר מיום ‪ 1‬במאי ‪.2011‬‬
‫הודעה על כוונה להגיש בקשה לקבלת היתר לפרסום תשקיף‬
‫הודעה על כוונה להגיש לר שות בקשת היתר על בסיס הדוחות הכספיים של החברה‪,‬‬
‫תוגש בכתב לרשות‪ ,‬לא יאוחר מ‪ 90-‬ימים לפני המועד האחרון לקבלת ההיתר על‬
‫בסיס הדוחות הכספיים שייכללו בתשקיף‪.‬‬
‫‪75‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫בארה"ב קיימים ארבעה מסלולי עיון כלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - Cursory review‬במידה שהעיון הראשוני של הרשות מניח את דעתה‪,‬‬
‫רשאית הרשות לבצע עיון מהיר בלי הפקת דוח בכתב או בעל פה‪ .‬הרשות‬
‫תשלח לך מכתב שבו היא תציין כי בחרה לבצע עיון מהיר‪ .‬במקרים מסוימים‬
‫תידרש לשלוח ביחד עם רואה החשבון שלך והחתמים הצהרה כי ידוע לכם‬
‫שהרשות בחרה לפעול במסלול זה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - Summary review‬מסלול זה זהה במהותו למסלול המהיר אולם הרשות‬
‫תנפיק הערות מסוימות המבוססות על העיון החלקי אשר ביצעה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - Customary review‬במסלול זה האנליסטים‪ ,‬עורכי דין ורואי החשבון של‬
‫הרשות בוחנים את התשקיף ומנפיקים דוח הערות כולל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫‪ - Deferred review‬בתרחיש זה העיון הראשוני של הרשות מצביע כי אין‬
‫החברה ערוכה ומוכנה להנפקה והמלצתה היא לדחות את ההנפקה במקום‬
‫להנפיק מסמך הערות אינסופי‪.‬‬
‫הערות הרשות לניירות ערך חותרות‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬לשינויים‪ ,‬תוספות או גריעות של‬
‫מידע מגוף התשקיף‪ .‬אפשר לחלק את חומרת הערות הרשות לשלוש קטגוריות‬
‫עיקריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שינוי מהותי ‪ -‬במידה שהשינוי המוצע על ידי הרשות הוא מהותי‪ ,‬עליך‬
‫להגיש טיוטת תשקיף מתוקנת לעיונה של הרשות‪ .‬במקרה זה יהיה עליך‬
‫להפיץ את הטיוטה המתוקנת לחתמים ולמשקיעים פוטנציאלים אליהם‬
‫נשלחה הטיוטה הקודמת‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינוי שאינו מהותי ‪ -‬אם אין השינוי מהותי‪ ,‬אין צורך להפיץ את הטיוטה‬
‫המתוקנת‪ .‬אולם‪ ,‬חלה עדיין החובה להגיש טיוטה מתוקנת מסומנת אשר גם‬
‫לגביה עשויה הרשות להוסיף הערות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫שינוי מזערי ‪ -‬כאשר השינויים הנדרשים מזעריים עשויה הרשות לדון באותם‬
‫שינויים בטלפון ולוותר על הגשת טיוטה נוספת‪.‬‬
‫בתום המהלך‪ ,‬מוגש ההעתק הסופי לרשות לניירות ערך כשהוא כולל את מחירי‬
‫ההנפקה‪ ,‬התיקונים הנדרשים בהתאם לדרישות הרשות‪ ,‬פירוט העמלות לחתמים‬
‫וכל מידע אחר הקשור עם תמחור ההנפקה אשר לא נכלל בטיוטות הקודמות‪ .‬הרשות‬
‫מנפיקה היתר להנפיק ניירות ערך בחלון זמנים המוגדר בחוק (בהתאם לדין לו כפופה‬
‫ההנפקה)‪ .‬מיד לאחר קבלת ההיתר האמור‪ ,‬על החברה לפרסם את התשקיף‬
‫במערכת המגנ"א ‪ -‬באתר ההפצה (בישראל) או להורות לבית הדפוס לסיים את‬
‫תהליך ההוצאה לאור והפצת התשקיף (בחו"ל)‪ ,‬לרבות הפצה אלקטרונית במערכות‬
‫‪ EDGAR‬ו‪ RNS-‬בארה"ב ואנגליה‪ ,‬בהתאמה‪.‬‬
‫‪76‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫תשקיף מדף‬
‫תשקיף מדף הוא תשקיף המפורסם אחת לתקופה מסוימת‪ ,‬ולמשך שנתיים ממועד‬
‫הפרסום הוא "פתוח" לצורך ביצוע מספר הנפקות שביצוע כל אחת מהן (למעט הצעה‬
‫הנעשית ביום פרסום התשקיף) נעשית שעות ספורות לאחר המועד בו קיבלה‬
‫החברה החלטה על ביצוען‪.‬‬
‫הצעת ניירות ערך על פי תשקיף מדף תתאפשר בתנאי שהמנפיק הוא תאגיד מדווח‬
‫וחלפו ‪ 12‬חודשים לפחות מאז הוצעו ניירות הערך שלו לציבור על פי תשקיף‪.‬‬
‫יתרונותיו של תשקיף המדף נובעות מן האפשרות להנפיק ניירות ערך בזמן קצר‬
‫ממועד ההחלטה ולנצל חלון הזדמנויות "שנפתח" בשוק ההון‪ .‬תשקיף מדף יאפשר‬
‫לבצע מספר הנפקות במועדים שונים תוך הפחתת עלויות גיוס ההון שכן יבוטל הצורך‬
‫לפרסם תשקיף נפרד בעבור כל הנפקה‪ .‬בנוסף‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬הגמישות של תשקיף‬
‫המדף מאפשרת לחברה לגייס כספים וזאת ללא צורך בהתקשרות מסוג התחייבות‬
‫איתנה עם החתמים ‪ .‬יתרון נוסף‪ ,‬הוא שיפור תדמית החברה בשוק ההון שכן פרסום‬
‫תשקיף מדף מעיד בצורה חזקה על כוונותיה של החברה לגבי העתיד אליו מתייחס‬
‫התשקיף‪.‬‬
‫בכדי לבצע הנפקה (לאחר פרסום תשקיף מדף)‪ ,‬על החברה לפרסם דוח תמציתי‬
‫הכולל את פרטי ההצעה וכן עדכונים בקשר לפרטים שתוארו בתשקיף המדף‪.‬‬
‫‪77‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫סגירת ההנפקה בישראל‬
‫רישום ניירות ערך בבורסה‬
‫‪ 40‬יום לפני מועד ההנפקה המתוכנן‪ ,‬יהיה על חברתך לפנות לבורסה לצורך רישום‬
‫ניירות הערך אשר יוצעו למכירה‪ .‬בעת הפנייה לבורסה יהא על החברה לצרף טיוטה‬
‫מהתשקיף המתוכנן‪ .‬הבורסה רשאית לדרוש מהחברה עוד פרטים הקשורים‬
‫להנפקה הצפויה‪.‬‬
‫בדרך כלל‪ ,‬הבקשה לרישום מבוצעת במקביל להגשת טיוטת התשקיף לעיון הרשות‬
‫לניירות ערך‪.‬‬
‫שים לב כי האישור‪ ,‬אשר תקבל החברה מהבורסה‪ ,‬לרישום ניירות הערך למסחר‬
‫(הנפקה) תקף ל‪ 60 -‬יום בלבד‪ .‬במידה שהחברה תפרסם דוחות כספיים חדשים‬
‫בתקופה שמיום האישור ועד לרישום ניירות הערך למסחר‪ ,‬יפוג תוקף האישור‪.‬‬
‫פרסום התשקיף‬
‫עם קבלת היתר הרשות לניירות ערך לפרסום התשקיף הוא מפורסם לציבור‬
‫(לא יאוחר מ‪ 7-‬ימים לאחר מתן ההיתר)‪ .‬על החברה לפרסם דיווח מידי על פרסום‬
‫התשקיף והודעה בעיתונות‪ .‬תקופת ההזמנה לרכישת מניות מתחילה לפחות שבעה‬
‫ימים לאחר מועד פרסום התשקיף ומסתיימת עד חודש ממועד פרסומו‪ .‬במידה‬
‫שהחברה מבקשת מהרשות לקצר את תקופת ההמתנה אפשר לקצרה לתקופה של‬
‫‪ 5‬ימים בלבד‪ .‬בתקופה זו (בדרך כלל‪ 5 ,‬עד ‪ 7‬ימים) התשקיף "פתוח" והחתמים‬
‫חשופים לשינויי השוק בלי כל אפשרות לעדכן את מחיר ההנפקה‪ .‬החתם מבטח את‬
‫ההנפקה על ידי התחייבות ו לרכוש את יתרת המניות המונפקות אשר לא יירכשו על‬
‫ידי הציבור במהלך ההנפקה ואולם‪ ,‬אין הוא רשאי לרכוש את המניות המוצעות‬
‫לציבור טרם ההנפקה ואין לו כל השפעה על ההקצאה וההפצה של המניות בין‬
‫המזמינים‪ .‬על החברה חל איסור לקבל הזמנות לפני תחילת התקופה להגשתן או‬
‫לאחר תום התקופה‪.‬‬
‫בהצעה שאינה מבוצעת בדרך של מכרז‪ ,‬יוכל המזמין להגיש הצעה אחת בלבד‬
‫לניירות הערך המוצעים וההקצאה בין המזמינים תיעשה על בסיס יחס שווה בהתאם‬
‫לבקשות המזמינים‪ .‬בהצעה המבוצעת בדרך של מכרז‪ ,‬רשאי המזמין להגיש עד‬
‫שלוש הזמנות במחירים שונים‪ .‬למזמינים במחיר שנקבע במכרז‪ ,‬תעשה ההקצאה‬
‫על בסיס שווה לבקשות המזמינים באותו מחיר (פרו‪-‬רטה) כאשר למזמין המניות‬
‫במחיר הגבוה תוקצה הכמות המלאה המוזמנת על ידו‪.‬‬
‫למרות האמור לעיל‪ ,‬החברה זכאית לקבל הזמנות ממשקיעים מוסדיים ערב ביצוע‬
‫התשקיף בכמויות ובמחירים כפי שנקבעו בתקנון הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪,‬‬
‫אולם על המשקיע המוסדי להתחייב כי מחיר הרכישה של המניות יהיה זהה למחיר‬
‫ההצעה לציבור‪ .‬חברה אף רשאית לשלם עמלה למשקיע מוסדי תמורת התחייבותו‬
‫לרכישה מוקדמת (מעין התחייבות חיתומית)‪.‬‬
‫‪78‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫סגירת ההנפקה בארה"ב‬
‫כללי ה"עשה ואל תעשה" בתקופה השקטה‬
‫בדרך‪-‬כלל‪ ,‬חוקי ניירות ערך אוסרים על ביצוע פעולות שיווק והצעה של המניות‬
‫בטרם ההגשה הראשונית של טופס הרישום‪ .‬יש לציין כי "הצעה" מוגדרת על פי רוב‬
‫בצורה נרחבת‪ .‬כל מאמץ שיווקי אשר נועד ליצור אווירה חיובית ביחס למניות‬
‫שעתידות להיות מונפקות ולהניע את השוק באופן מלאכותי‪ ,‬עלול לגרום לכך‬
‫שההנפקה תיחשב בלתי חוקית‪.‬‬
‫ה רשות לניירות ערך מפרסמת הנחיות מפורטות בנוגע לפרסום מידע מעבר‬
‫לתשקיף‪ ,‬הן לפני והן לאחר המועד שבו ההנפקה יוצאת אל הפועל‪ .‬חשוב שעובדי‬
‫החברה יהיו מודעים להנחיות אלה‪.‬‬
‫פרק הזמן הכלול בהנחיות הללו מכונה "התקופה השקטה" (‪)Waiting Period‬‬
‫ומתחיל במועד שבו אתה מגיע להבנה ראשונית עם החתמים (כלומר‪ ,‬במועד שבו‬
‫החלטת לצאת בהנפקה לציבור) ומסתיים בדרך כלל ‪ 90‬יום לאחר שהיתר ההנפקה‬
‫נכנס לתוקף ( כאשר אין הברוקרים והדילרים נדרשים עוד להעביר תשקיפים‬
‫למשקיעים פוטנציאלים)‪ .‬במהלך ה"תקופה השקטה"‪ ,‬כל פרסום שיווקי שהוא יכול‬
‫להעלות שאלות ‪ -‬האם הפרסום הוא חלק ממאמץ המכירה‪ ,‬גם אם אין הפרסום כולל‬
‫כל הצעת מכירה או אף אזכור למאמץ החברה למכור את מניותיה‪ .‬במהלך ה"תקופה‬
‫השקטה"‪ ,‬מומלץ כי כל הפרסומים של החברה יאושרו על ידי היועצים והחתמים‬
‫שלה‪ .‬הרשויות לניירות ערך מעודדות במהלך ה"תקופה השקטה" המשכיות של‬
‫פרסום נורמלי של החברה‪ ,‬הודעות על מוצרים חדשים‪ ,‬דיווחים לבעלי מניות‪,‬‬
‫והודעות לציבור בנוגע להתפתחויות עסקיות ופיננסיות‪ .‬אולם‪ ,‬הן מרתיעות מפני‬
‫הפצת מידע פרסומי בנוגע לתחזיות הכנסה או רווח ופרסומים ביחס לשוויים‪.‬‬
‫מתחילת תקופת ההמתנה נאסר עליך לפרסם חומר לקידום המכירה‪ ,‬למעט תשקיף‬
‫ה‪ - "Red Herring"-‬ראה התייחסות בהמשך‪ .‬מאמצי מכירה בעל‪-‬פה (שיחות בין‬
‫החברה או החתמים שלה ובין הקונים הפוטנציאלים בנוגע למידע הכלול בתשקיף)‪,‬‬
‫מותרים‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬מותרים פרסומים מצומצמים הכוללים בדרך כלל את‪ :‬שם החברה‪ ,‬שם‬
‫המניה‪ )Ticker( ,‬כמות המניות המוצעת‪ ,‬המחיר המוצע‪ ,‬שם החתמים והערה כי אין‬
‫הפרסום חלק ממאמץ שיווקי‪ .‬מטרת פרסום זה היא להודיע על ההנפקה בעיתונות‬
‫ולידע צדדים מעונינים אם וכיצד הם יכולים להשיג העתק מהתשקיף‪.‬‬
‫‪79‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪The Red Herring‬‬
‫לאחר שהתשקיף הראשוני הופקד ברשות לניירות ערך והסבב הראשון של התגובות‬
‫התקבל‪ ,‬אפשר להפיץ את התשקיף לקבוצת החתמים המוצעת‪ .‬התשקיף הראשוני‬
‫מכונה בשלב זה ‪ ,"The Red Herring" -‬זאת בשל הנוהג המקובל של הדפסת‬
‫המלל הנדרש על הכריכה של התשקיף בדיו אדומה‪ ,‬באופן הבא‪:‬‬
‫"המידע הכלול בתשקיף זה אינו שלם ועשוי לעבור שינויים‪ .‬ניירות ערך אלה עשויים‬
‫שלא להימכר עד אשר טופס הרישום שיוגש לרשות לניירות ערך יכנס לתוקפו‪.‬‬
‫תשקיף זה אינו הצעה למכור ניירות ערך אלה ואינו משדל לרכוש ניירות ערך אלה‬
‫במדינה כלשהי בה ההצעה או המכירה אינה מותרת"‪.‬‬
‫תשקיף ה‪ "Red Herring"-‬יכול להיות מופץ לציבור הרחב‪ .‬הוא אינו מכיל את מחיר‬
‫ההנפקה המדויק (בדרך כלל ניתן גילוי לטווח מחירים)‪.‬‬
‫‪ Blue Sky‬ואישור ה‪NASD-‬‬
‫גם לאחר שהגשת טפסי רישום לרשות לניירות ערך האמריקאית (‪ ,)SEC‬על המניות‬
‫לעמוד בתנאים של חוקי ה‪ Blue-Sky-‬במדינות בהן המניות מיועדות להימכר‪.‬‬
‫‪ Blue-Sky‬הוא המונח הכללי הנוגע לחוקי ניירות ערך החלים במדינות השונות‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫ה‪ Blue-Sky-‬הם תוספת לחוק ניירות הערך הפדרלי (‪ )Act 1933‬במדינה בה הם‬
‫חקוקים ומקנים את הסמכות למנוע את ההנפקה באותה מדינה בלבד גם אם החברה‬
‫עמדה בכל הדרישות כפי שנקבעו בחוק הפדרלי‪ .‬בדרך כלל חוקי ה‪Blue Sky -‬‬
‫עוסקים בנושאים כגון מספר המניות המוצעות למכירה‪ ,‬דילול מופרז למשקיעים‬
‫ציבוריים והנפקות קודמות של מניות לגורמי פנים במחיר נמוך‪.‬‬
‫מדינות רבות אוסרות על הפצת תשקיף ראשוני עד אשר הוגשו טפסי ה‪,Blue Sky -‬‬
‫ולכן‪ ,‬יש לדאוג שטפסים אלה יוגשו כבר במועד בו טופס הרישום מוגש ל‪.SEC-‬‬
‫החתם המנהל‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬יידע אותך מהן המדינות בהן החתמים השותפים‬
‫בקונסורציום החיתום מעוניניים למכור את המניות ומספר המניות שאפשר למכור‬
‫בכל מדינה‪ .‬החתמים‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬דואגים לרישום הספציפי במדינות השונות‪.‬‬
‫תקנות ניירות הערך הפדרליות בארה"ב‪ ,‬דורשות אישור של האיגוד הלאומי של‬
‫סוחרי ניירות ערך (‪ )NASD‬על סכום התגמול של החתמים‪ .‬ה‪ NASD-‬סוקר לא רק‬
‫את עמלת החתמים‪ ,‬אלא גם תגמולים אחרים שהחתמים יקבלו בגין ההנפקה‬
‫(לדוגמה‪ ,‬אופציות והחזר הוצאות בהן נושא בדרך כלל החתם)‪ ,‬כדי לקבוע האם‬
‫הסכמי החיתום הוגנים וסבירים‪.‬‬
‫כדי לספק פרק זמן מתאים לאישור ה‪ NASD-‬ושינויים אפשריים בהסכמי החיתום‬
‫שה‪ NASD-‬עשוי לדרוש‪ ,‬החתמים צריכים לפנות ל‪ NASD-‬מוקדם ככל האפשר‬
‫לאחר הגשת טפסי הרישום‪.‬‬
‫‪80‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫מסע השיווק (‪)Road Show‬‬
‫במהלך תקופת ההמתנה נהוג לקיים מסע קידום מכירות על ידי המנהלים הבכירים‬
‫של החברה‪ ,‬המכונה "‪ ."Road Show‬המסע כולל בדרך כלל את אותם משקיעים‬
‫פוטנציאלים‪ ,‬מוסדיים ופרטיים‪ ,‬אשר גילו עניין בהנפקה המתבשלת‪.‬‬
‫מטרת ה‪ "Road Show"-‬היא לאפשר למנהלי החברה לפגוש חתמים אפשריים אשר‬
‫הוזמנו להשתתף בקונסורציום החיתום ולבצע מצגות למשקיעים עיקריים‪ ,‬מנהלי‬
‫תיקי השקעות ואנליסטים המתמחים בתעשייה שחברתך פועלת בה‪ .‬פגישות אלה‬
‫מאפשרות לאנשים לשאול אותך שאלות בנוגע לחברה ולחומר הכלול בתשקיף‪.‬‬
‫עליך לראות בפגישות אלה הזדמנות להציג ולשווק את חברתך לאותם גורמים אשר‬
‫ירכשו את המניות‪ ,‬ימכרו את המניות בעבורך או ישפיעו על אנשים אחרים לרכוש‬
‫אותן‪ .‬אם אתה נפגש עמם לראשונה‪ ,‬עליך לוודא כי אותם גורמים רואים בך‬
‫ובעמיתיך בעלי יכולת‪ ,‬יושרה ומנהיגות אשר תספק לחברה יציבות בשנים הבאות‪.‬‬
‫מטרתך להראות לא רק את הצמיחה הפוטנציאלית של חברתך‪ ,‬אלא גם את יכולות‬
‫הניהול של הצוות שלך‪.‬‬
‫מסע השיווק מתוכנן בדרך כלל על ידי החתמים‪ .‬במהלך המסע‪ ,‬אתה נתון להנחיות‬
‫"התקופה השקטה"‪ .‬החתמים יציעו לך הדרכה באשר לשאלות שעליך לצפות להן‪,‬‬
‫כיצד לענות עליהן ומה מותר ואסור לומר במסגרת פגישות אלה‪ .‬מסע השיווק יחשוף‬
‫את החברה בפני הקהילה הפיננסית‪ ,‬ויסייע ליצור ולשמר עניין במניית החברה במשך‬
‫תקופת ההנפקה‪.‬‬
‫מכירת המניה‬
‫לאחר הגשת טופס הרישום ל‪ ,SEC-‬מרכיב החתם המנהל את קונסורציום החיתום‪.‬‬
‫קונסורציום החיתום נוצר כדי להשיג הפצה רחבה ככל האפשר של המניה ולספק‬
‫איזון בין משקיעים מוסדיים ופרטיים‪.‬‬
‫בהסכם חיתום מסוג "מחויבות איתנה" (‪ ,)Firm Commitment‬חברי קונסורציום‬
‫החיתום משתתפים יחד עם החתם המנהל בלקיחת הסיכון של מכירת המניה‪ .‬החתם‬
‫המנהל רוכש‪ ,‬בדרך כלל‪ ,‬את החלק הגדול ביותר של המניות המוצעות ומביא‬
‫לקונסורציום החיתום די חברים לצורך רכישת יתר המניות‪ .‬כל חבר בקונסורציום‬
‫מחויב לרכוש מספר מסוים של מניות‪ .‬מהמועד בו החליטו החתמים להשתתף‬
‫בקונסורציום החיתום‪ ,‬אנשי המכירות שלהם מתחילים לידע את לקוחותיהם אודות‬
‫ההנפקה ומעבירים להם העתקים של התשקיף הראשוני‪ .‬הקונסורציום עשוי גם‬
‫לכלול חברים שהם קבוצות מכירה או דילרים המסכימים לרכוש מספר נקוב של‬
‫מניות במחיר ההנפקה לציבור‪ .‬אלה אינם חולקים עם החתמים את ההתחייבויות‬
‫הפוטנציאליות הנובעות מחוקי ניירות ערך‪.‬‬
‫‪81‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מכירת מניות החברה היא מאמץ קבוצתי‪ .‬חלק מהחתמים שמשתתפים בהנפקה‬
‫עשויים לבצע רכישות בהיקף של פי שתיים או שלוש ממחויבותם‪ ,‬ואילו אחרים‬
‫עשויים שלא לבצע רכישות כלל‪.‬‬
‫פרק הזמן שבין הרישום הראשוני של ההנפקה ובין קבלת היתר המכירה מה‪SEC-‬‬
‫נקרא "תקופת הרישום" או "תקופת ההמתנה"‪ .‬מאחר ואין הסכם החיתום נחתם עד‬
‫תום תקופת ההמתנה‪ ,‬החתם המנהל וחברי קונסורציום החיתום‪ ,‬יודעים כמה מניות‬
‫הם מסוגלים למכור בטרם המניות נרכשות מהחברה‪ .‬למעשה‪ ,‬אין הם נושאים בסיכון‬
‫משמעותי בגין מכירת המניות‪ .‬עם זאת‪ ,‬רשויות ניירות ערך דורשות מכל חבר‬
‫בקונסורציום החיתום להיות בעל הון נדרש על מנת שיוכל לעמוד בהתחייבויות שלקח‬
‫על עצמו בהסכם החיתום‪.‬‬
‫במהלך הליך הרישום‪ ,‬צפויה להתרחש בינך לבין החתמים סדרה של דיוני תמחור‬
‫כדי לקבוע את המחיר וההיקף ההתחלתיים של ההנפקה ולידע אותך על תיקונים‬
‫נדרשים‪ .‬לעתים‪ ,‬מצב השוק עשוי להתמתן‪ ,‬ויהיה עליך להסתפק בתמורת הנפקה‬
‫נמוכה מן המתוכנן או לבטל את ההנפקה כולה‪ .‬אולם‪ ,‬אפשר גם שהביקוש למנייתך‬
‫עשוי להיות גבוה מן המצופה‪ ,‬כך שתוכל להרחיב את היקף ההנפקה ולהעלות את‬
‫המחיר‪ .‬עם זאת‪ ,‬החתמים מבינים היטב כבר במהלך תקופת ההמתנה עד כמה‬
‫מחיר והיקף המכירה מתאימים לדרישות המשקיעים‪ .‬שני גורמים אלה עשויים‬
‫להשתנות עוד בטרם כניסתה לתוקף של ההצעה לציבור‪ .‬אם החתמים שלך ביצעו‬
‫עבודה יסודית‪ ,‬שינויים כלשהם במהלך תקופה זו ישקפו בדרך כלל רק שינויים במצב‬
‫השוק‪.‬‬
‫חתימה על הסכם החיתום‬
‫ככלל‪ ,‬החתמים אינם חותמים על הסכם החיתום עד לבוקרו של יום קבלת ההיתר‬
‫מה‪ .SEC-‬עד נקודת זמן זו יש בידך רק טיוטה מהסכם החיתום או‪ ,‬במקרים‬
‫מסוימים‪ ,‬מכתב כוונות‪ .‬מטרת מכתב הכוונות היא לציין את שיטת המימון הבסיסית‬
‫המקובלת על שני הצדדים‪ ,‬טווח המחירים בו החתמים מאמינים כי המניות יכולות‬
‫להימכר לציבור וסכום התגמול שהחתמים צפויים לקבל‪.‬‬
‫לאחר סגירת המסחר ביום שלפני תחילת ההנפקה‪ ,‬החתם המנהל והחברה קובעים‬
‫סופית את מחיר המכירה לציבור‪ .‬בבוקר תחילת ההנפקה‪ ,‬החתם המנהל והחתמים‬
‫האחרים החברים בקונסורציום החיתום‪ ,‬חותמים על "הסכם בין חתמים"‪ .‬הסכם זה‬
‫מסמיך את החתם המנהל לחתום על הסכם החיתום עם החברה המפרט את‬
‫התנאים בהם החתמים האחרים ייקחו חלק בסינדיקט החיתום וקובע מפורשות את‬
‫תחומי האחריות של החתם המנהל לניהול ההנפקה‪.‬‬
‫‪82‬‬
‫תהליך ההנפקה‬
‫לאחר מכן‪ ,‬נחתם הסכם החיתום על ידי החברה‪ ,‬החתם המנהל ובעלי המניות‬
‫המוכרים את מניותיהם (אם קיימים כאלה)‪ .‬ההסכם כולל את מחיר ההנפקה של‬
‫המניה‪ ,‬העמלות‪ ,‬הנכיון‪ ,‬תקציב ההוצאות‪ ,‬שיטת החיתום ואת הסכם השיפוי‪.‬‬
‫מרגע שהסכם החיתום נחתם‪ ,‬מוגש תיקון התמחור ל‪ ,SEC-‬התשקיף מוכרז כבעל‬
‫תוקף‪ ,‬ה‪ SEC-‬מנפיק היתר וההנפקה מתחילה‪ .‬עד נקודת זמן זו‪ ,‬לחברה אין זכות‬
‫חוקית לכפות על החתמים להמשיך עם ההנפקה‪.‬‬
‫היה והשוק נופל באופן קיצוני במהלך תקופת ההמתנה‪ ,‬אין זה חריג שההנפקה‬
‫תידחה או תבוטל כליל גם אם כבר החל תהליך הרישום‪ .‬אם אין השוק מוכן לקבל‬
‫את טווח המחירים החזוי המקורי או לקבל הנפקה כה גדולה כפי שמתוכנן‪ ,‬החברה‬
‫עשויה לעמוד מול הברירות של לקבל הנפקה בגודל או במחיר שאינם מספקים‪,‬‬
‫לדחות את ההנפקה עד שהשוק יעלה‪ ,‬או אפילו לנטוש את ההנפקה כליל‪.‬‬
‫סוכני העברה ורשמים (‪)Transfer Agents‬‬
‫מומלץ למנות רשם וסוכן העברות בטרם סגירת ההנפקה‪ .‬רישום מניות ושירותי‬
‫העברה ניתנים על ידי בנקים מסחריים וחברות נאמנות‪ .‬חברות ממנות בדרך כלל את‬
‫אותו גוף לספק את שני השירותים האמורים‪.‬‬
‫תחומי האחריות הראשיים של סוכן ההעברות הם‪ ,‬לטפל בהעברת מניות מאדם‬
‫לאדם‪ ,‬ולטפל ב רישומים בספרי מרשם בעלי המניות הכולל את התיעוד הרשמי של‬
‫השמות והכתובות של בעלי החברה‪ .‬תחומי אחריות משניים שיינתנו לסוכן ההעברות‬
‫יכולים לכלול‪ ,‬תשלום מזומנים בגין דיבידנד שחולק‪ ,‬משלוח בדואר של דוחות‬
‫שנתיים‪ ,‬תקופתיים ומידיים‪ ,‬חלוקה פיזית של דיבידנדים ושמירה על תעודות מניות‬
‫שלא הונפקו‪.‬‬
‫רשמים אחראים לוודא שלא יימכרו מניות מעבר לאלו שנרשמו למסחר‪ .‬הם חותמים‬
‫על כל תעודות המניה כדי לוודא שאין מספר המניות שהונפקו עולה על מספר המניות‬
‫שהוגשו לרישום‪ ,‬והם שומרים על רישומים פעילים של כל המניות הרשומות למסחר‪.‬‬
‫רשמים שומרים על רישומים של תעודות המניה שבוטלו‪ ,‬אבדו או הושמדו כמו גם על‬
‫אלה שהונפקו‪ ,‬כך שבכל נקודת זמן נתונה יש בידיהם רישומים מדויקים של המניות‬
‫המונפקות‪ .‬חלק מתפקידם הוא לבדוק את עבודת סוכן ההעברה‪.‬‬
‫‪83‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫סגירת ההנפקה‬
‫טופס הרישום (תשקיף) נכנס אוטומטית לתוקף ‪ 20‬יום לאחר הגשתו במתכונת‬
‫מלאה ל‪ .SEC-‬עם זאת‪ ,‬ל‪ SEC-‬יש את הסמכות להקדים את מועד הכניסה לתוקף‬
‫עם בקשת החברה‪ .‬בדרך כלל‪ ,‬חברות מבקשות להקטין את תקופת ההמתנה של‬
‫‪ 20‬יום כדי למזער את החשיפה לתנודתיות השוק בתקופה בה התשקיף "פתוח"‪.‬‬
‫אם ה‪ SEC-‬תיעתר לבקשת ההקדמה של החברה‪ ,‬היא תצא בהודעה כי טופס‬
‫הרישום של החברה נכנס לתוקף‪ .‬עם קבלת ההודעה בדבר הכניסה לתוקף של טופס‬
‫הרישום‪ ,‬עליך לדאוג כי המדפיס יסיים את ההדפסה של התשקיף הסופי‪ .‬תשקיף זה‬
‫יישלח לכל מי שקיבל עותק של ה‪ "Red Herring"-‬מלווה באישור המכירה הנשלח‬
‫לכל מי שגילה עניין ברכישת המניות‪.‬‬
‫סגירת ההנפקה מסמנת את סיום ההנפקה‪ .‬בהנפקה מסוג "מירב המאמצים"‪,‬‬
‫(‪ )Best Efforts‬סגירת ההנפקה תתרחש לאחר שכל המניות נמכרו או כאשר‬
‫החתמים והחברה מסכימים שמאמצי המכירה יכולים להיפסק‪ .‬בהנפקה מסוג‬
‫"מחויבות איתנה"‪ ,‬סגירת ההנפקה מתרחשת לכל המוקדם לאחר שלושה ימי מסחר‬
‫שחלפו מתחילת ההנפקה‪ .‬כך ניתנת לחברה ולחתמים הזדמנות אחרונה להגיב לכל‬
‫אירוע שלילי משמעותי ולבטל את ההנפקה‪ .‬אירועים כאלה הם די נדירים‪.‬‬
‫סגירת ההנפקה היא פגישה פורמלית להחלפת מסמכים‪ ,‬תעודות‪ ,‬קבלות ותקבולים‪,‬‬
‫ויכולים להיות נוכחים בה מנהלים בכירים של החברה‪ ,‬מועצת המנהלים שלה‪ ,‬החתם‬
‫המנהל‪ ,‬הרשם‪ ,‬סוכן ההעברה ורואה החשבון‪ .‬בפגישה זו‪ ,‬החתמים נותנים לחברה‬
‫קבלה על התקבולים נטו של ההנפקה‪ ,‬הרשם וסוכן ההעברות נותנים לחתמים את‬
‫תעודות המניות‪ ,‬ורואה החשבון נותן לחתמים מכתב נוחות שני‪ ,‬המעודכן לתאריך‬
‫סגירת ההנפקה‪.‬‬
‫‪84‬‬
‫היום שאחרי‬
‫היום שאחרי‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫היחסים עם הקהילה הפיננסית‬
‫דיווחים נדרשים‬
‫מידע פנים‬
‫דירקטורים‬
‫ועדת הביקורת ומבקר הפנים‬
‫עסקאות עם בעלי שליטה‬
‫אחריות נושאי משרה‬
‫חוק "סרבנס‪-‬אוקסלי" (‪)Sarbanes-Oxley Act‬‬
‫המלצות הוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים)‪ ,‬התש"ל‪-‬‬
‫‪ 1970‬לעניין הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית )‪(94 I-SOX‬‬
‫אכיפה מנהלית‬
‫תיקון ‪ 16‬לחוק החברות ‪ -‬ממשל תאגידי‬
‫וועדת חודק‬
‫לאחר שביצעת את הנפקת מניות החברה‪ ,‬הנך עומד בפני המשימה הקשה של‬
‫התאמה ושינוי התנהלות החברה כדי לעמוד בדרישות החוקיות והמקובלות מחברה‬
‫ציבורית‪ .‬בנוסף‪ ,‬במסגרת השיקולים המנחים יש להוסיף שיקולים בדבר השפעה‬
‫אפשרית על מחיר מניות החברה‪.‬‬
‫ייתכן ויקשה עליך להתרגל לעבודה בכפוף למנגנוני פיקוח וגילוי‪ .‬אם הורגלת לקבל‬
‫החלטות לבד ולבחון את הסיכונים והסיכויים בעצמך‪ ,‬עליך ללמוד לנהל את החברה‬
‫בסביבת קבלת החלטות מובנית‪.‬‬
‫עליך לפנות מזמנך כדי לשמור על מיצוב המניה והתעניינות המשקיעים בה‪.‬‬
‫היחסים עם הקהילה הפיננסית‬
‫לאחר סיום ההנפקה‪ ,‬תרצה שהקהילה הפיננסית תמשיך להתעניין בנעשה‬
‫בחברתך‪ .‬לכן‪ ,‬חשוב לפתח יחסים טובים עם ברוקרים‪ ,‬אנליסטים‪ ,‬עיתונאים‬
‫מהתחום הכלכלי וכיוצא בזה‪ .‬לגורמים אלו תפקיד חשוב בשמירה על העניין במניות‬
‫החברה‪.‬‬
‫בתי השקעות וברוקרים מעסיקים מחלקות מחקר הכוללות אנליסטים אשר תפקידם‬
‫לעדכן הערכות ותחזיות באשר לחברות שונות הנסחרות בבורסה‪.‬‬
‫‪85‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫אותם גורמים יבצעו מעקב שנתי ורבעוני אחר דיווחי החברה וכל מידע אחר‬
‫המפורסם לציבור‪ .‬ייתכן והם יבצעו שי חות עם מנהלי החברה ואנשי מפתח בה‪.‬‬
‫מומלץ כי תיזום פגישות עם ברוקרים‪ ,‬אנליסטים‪ ,‬עיתונאים מנהלי קרנות וכיוצא בזה‪,‬‬
‫כדי ליצור עניין בחברתך‪.‬‬
‫דיווחים נדרשים‬
‫כעת‪ ,‬חלות על החברה דרישות גילוי ולוחות זמנים למסירת מידע בדבר פעולותיה‬
‫‪33‬‬
‫ונתוניה הכספיים ‪ .‬תידרש לפרסם מידע כספי על בסיס רבעוני‪ ,‬שינויים מהותיים‬
‫בחברה‪ ,‬דוחות כספיים שנתיים מבוקרים אליהם מתלווה דוח דירקטוריון ודוח‬
‫תקופתי וכן לכנס אסיפות שנתיות של בעלי המניות‪ .‬בכל אלו יהא עליך לפרט מידע‬
‫שוטף אודות אירועים או עניינים החשובים למשקיע סביר השוקל קנייה או מכירה של‬
‫ניירות ערך של החברה‪ ,‬או‪ ,‬של חברה אם או של חברה בת שלה‪ .‬בעת בדיקת‬
‫חשיבות המידע המדווח יש לבוחנו ב"בעיני המשקיע הסביר"‪ ,‬היינו‪ ,‬האם המשקיע‬
‫הסביר היה משנה את החלטתו באם לרכוש‪/‬למכור את ניירות הערך של החברה‬
‫באם היה עומד לפניו המידע‪.‬‬
‫דרישות הדיווח הנרחבות ולוחות הזמנים הקבועים הופכים את זמינות המידע‬
‫בחברה וקיום מערכות דיווח עדכניות ואמינות לנושא משמעותי‪.‬‬
‫דרישות הדיווח משתנות בהתאם למדינה בה נסחרות מניות החברה‪ .‬עם זאת‬
‫קיימים שלושה סוגים עיקריים של דיווחים שוטפים הנהוגים בישראל‪ ,‬ארה"ב‬
‫ואנגליה‪:‬‬
‫‪‬‬
‫דוח תקופתי (שנתי) ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוחות ביניים (ב‪ AIM-‬דוח חצי שנתי בלבד) ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דוחות מידיים‪.‬‬
‫‪.33‬‬
‫‪.34‬‬
‫‪.35‬‬
‫‪86‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫בישראל ‪ -‬באמצעות דיווח אלקטרוני במערכת המגנ"א‪.‬‬
‫למנפיקי חוץ בישראל קיימות הקלות מסוימות באשר לתרגום דוחותיהם הכספיים ולכללי‬
‫חשבונאות הנהוגים בישראל‪.‬‬
‫מנפיק זר בארה"ב פטור מחובת הפרסום של דוח ביניים (טופס ‪ )8-K‬ואולם בפרקטיקה‬
‫נוהגים גם מנפיקים זרים לפרסם דוחות ביניים‪.‬‬
‫היום שאחרי‬
‫דוח תקופתי‬
‫על החברה לפרסם דוח תקופתי‪ ,‬אחת לשנה‪ ,‬הכולל מידע כספי אודות מצב עסקי‬
‫החברה‪.‬‬
‫מתכונת הדיווח של הדוח התקופתי השנתי הינה נרחבת‪ .‬הדוח התקופתי יחולק‬
‫לחמישה פרקים לפי הסדר הבא‪ :‬תיאור עסקי התאגיד והתפתחות עסקיו‪ ,‬דוח‬
‫הדירקטוריון על מצב עסקי התאגיד‪ ,‬דוחות כספיים‪ ,‬פרטים נוספים על התאגיד‬
‫(לרבות דוח כספי נפרד) ו דוח בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח הכספי‬
‫ועל הגילוי‪.‬‬
‫באשר לפרק הראשון בדוח התקופתי נקבע כי תיאור עסקי התאגיד והתפתחות עסקיו‬
‫כפי שחלו בשנה האחרונה‪ ,‬יובאו בהתאם למתכונת ולפרטים שחלים בתשקיף‬
‫ובאותה מידת פירוט הנדרשת בתוספת לגבי תשקיף‪ ,‬בשינויים המחויבים‪.‬‬
‫דוח ביניים‬
‫על החברה לפרסם בתום כל רבעון דוח ביניים הכולל דוח כספי‪ ,‬דוח דירקטוריון‬
‫לתקופת הביניים‪ ,‬דוח כספי נפרד ודוח ביניים בדבר אפקטיביות הבקרה הפנימית על‬
‫הדיווח הכספי ועל הגילוי‪.‬‬
‫הדוחות הכספיים אשר על החברה לכלול בדוח הביניים הם דוחות כספיים תמציתיים‬
‫אשר אינם כוללים פירוטים נרחבים כנדרש בדוח התקופתי‪.‬‬
‫גם דוח דירקטוריון אשר יצורף לדוח הכספי ייערך במתכונת מצומצמת ואין צורך‬
‫לחזור בו על נתונים ומידע המופיעים בדוח הדירקטוריון אשר כבר פורסם בדוח‬
‫התקופתי האחרון‪.‬‬
‫דוחות מידיים‬
‫על חברה ציבורית חלה החובה לפרסם מידית‪ ,‬כל מידע מהותי (חיובי ושלילי)‬
‫למשקיעים‪ .‬יש לפרסם דיווחים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בדבר השקת מוצרים‪/‬שירותים חדשים‪,‬‬
‫חוזים חדשים ומהותיים בדבר פרויקטים‪ ,‬רכישות או מיזמים משותפים מהותיים‪,‬‬
‫שינויי הנהלה בכירה‪ ,‬שינוי בהון המונפק‪ ,‬עסקה עם בעל עניין בחברה‪ ,‬שינויים‬
‫בהחזקות של בעל עניין‪ ,‬תוצאות כספיות וכן שינויים בהחזקות בעלי עניין בחברה‪,‬‬
‫מינויים והפסקת כהונה של נושאי מישרה‪ .‬מומלץ לקבל חוות דעת משפטית בדבר‬
‫‪36‬‬
‫המידע המדויק אותו יש לפרסם ‪.‬‬
‫חברה רשאית בנסיבות מסוימות לעכב פרסום דוח מידי אם הגשתו עלולה למנוע‬
‫השלמת עסקה או להרע באופן ניכר את תנאיה‪.‬‬
‫‪.36‬‬
‫תקנות דוחות תקופתיים ומידיים התש"ע ‪ ,2010‬מבהירות מהו היקף הגילוי הנדרש‪ ,‬לדעת‬
‫רשות ניירות ערך‪ ,‬בדוח מידי ביחס לרכישת נכס או מספר נכסים על ידי חברה‪ ,‬החל‬
‫מהשלב בו מתנהל משא ומתן לקראת ביצוע הרכישה ועד לשלב ביצוע ה‪.CLOSING -‬‬
‫‪87‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫דוח הדירקטוריון‬
‫על דירקטוריון החברה לפרסם דוח דירקטוריון אשר יכלול הסברים ופירוט באשר‬
‫לפעילות החברה בתקופת הדוח‪ .‬על הדוח לכלול את המרכיבים הבאים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור תמציתי של החברה וסביבתה העסקית‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסברים של הדירקטוריון לנתונים עיקריים הקשורים למצבה הכספי של‬
‫החברה‪ ,‬תוצאות פעולותיה‪ ,‬נזילות ומקורות המימון שלה ‪ -‬על הדירקטוריון‬
‫לכלול הסברים באשר להשפעת אירועים וסיבות שהביאו לשינויים במצב‬
‫עסקי החברה בהשוואה לתקופות הדיווח הקודמות הכלולות בדוחות‬
‫הכספיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תיאור גורמים חיצוניים המשפיעים על פעילות החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אירועים חריגים או חד פעמיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אירועים העשויים להשפיע על קשיים כספיים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫התייחסות לאירועים לאחר תאריך המאזן‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דיווח על סיכוני שוק וניהולם ‪ -‬סיכוני שוק הינם הסיכונים כי שינויים בשערי‬
‫חליפין‪ ,‬שיעורי ריבית‪ ,‬חומרי גלם וכיוצא בזה ישפיעו במישרין על התוצאות‬
‫העסקיות‪ ,‬ההון העצמי‪ ,‬תזרימי המזומנים או ערך החברה‪.‬על הדיווח לכלול‬
‫שני חלקים ‪-‬‬
‫חלק איכותי ‪ -‬יכיל מידע בדבר סיכוני השוק להם חשופה החברה‬
‫‬‫והאופן שבו מנהלת ומפקחת החברה על סיכוני השוק‪.‬‬
‫חלק כמותי ‪ -‬יכיל מידע בדבר בסיסי ההצמדה של פריטי המאזן‬
‫‬‫השונים של החברה וכן פירוט הפוזיציות בנגזרים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫פעילות מבקר הפנים בחברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אומדנים חשבונאיים קריטיים‪.‬‬
‫‪Proxy statements‬‬
‫חברות ציבוריות בארה"ב נדרשות לעתים‪ ,‬בהתאם לדרישות הרשות לניירות ערך‬
‫האמריקאית (‪ ,)SEC‬לשלוח לבעלי מניותיהן ‪.Proxy statements‬‬
‫הטופס האמור כולל‪ ,‬בין השאר את הנושאים אשר ידונו ויאושרו באסיפת בעלי מניות‬
‫של החברה‪ .‬הטופס מורכב ומפורט ודורש זמן רב ומשאבים יקרים להכנתו‪.‬‬
‫‪88‬‬
‫היום שאחרי‬
‫מידע פנים‬
‫כמנהל של חברה אשר מניותיה נסחרות בבורסה‪ ,‬חלה עליך חובת זהירות באשר‬
‫להפצה של מידע משמעותי אודות החברה לגורמים העשויים להשתמש בו לשם‬
‫רכישת או מכירת מניות החברה‪ ,‬מתוך כוונה ליצור רווחים אשר מקורם בשימוש‬
‫במידע פנים‪ .‬סביר כי תמצא עצמך תחת לחץ כדי לספק לגורמים מסוימים יתרון‬
‫בתחום המידע‪ .‬עליך להיות זהיר באשר לדרך ולגורמים להם מופץ המידע אודות‬
‫החברה‪ .‬במידה שקיים חשד כי מידע פנים דלף לגורם חיצוני והוא יכול להשתמש בו‪,‬‬
‫עליך לפרסם מיד דיווח מידי בדבר אותו מידע‪.‬‬
‫מומלץ למנות בחברה גורם אשר יהיה אחראי על קשרי החוץ של החברה עם‬
‫המשקיעים והגורמים המסקרים אותה‪.‬‬
‫דירקטורים‬
‫לאחר הנפקת מניות החברה התעורר הצורך לחזק את מנגנון הפיקוח על הנהלת‬
‫החברה‪ .‬בכדי לאפשר פיקוח זה דרוש דירקטוריון המייצג נאמנה את כלל בעלי‬
‫המניות בחברה‪ .‬דירקטוריון החברה אחראי‪ ,‬בין השאר‪ ,‬להבטיח גילוי ודיווח נאות‬
‫בדוחות הכספיים של החברה‪ .‬דרישה זו הביאה את רשויות הפיקוח לחייב חברות‬
‫לכלול בדירקטוריון שלהן מספר דירקטורים בעלי מיומנויות בתחום החשבונאי‬
‫‪37‬‬
‫והפיננסי ‪ .‬מיומנויות אלה כוללות הבנה בנושאים עסקיים‪ ,‬חשבונאיים‪ ,‬בקרה‬
‫פנימית ודוחות כספיים והיכולת להתמצא בדוחות כספיים ולהעלות על סדר היום של‬
‫הדירקטוריון סוגיות ושאלות בקשר לדיווח הכספי של החברה‪.‬‬
‫‪.37‬‬
‫הרשות לניירות ערך קבעה כי כדירקטור בעל מיומנות חשבונאית ופיננסית ייחשב כל‬
‫דירקטור שאינו ממלא תפקיד נוסף בחברה‪ ,‬אשר בשל השכלתו‪ ,‬ניסיונו או כישוריו‪ ,‬כפי‬
‫שיפורטו בדיווח‪ ,‬הוא בעל מיומנות גבוהה והבנה בנושאים עסקיים‪ ,‬חשבונאיים‪ ,‬בקרה‬
‫פנימית ודוחות כספיים‪ ,‬וכי ביכולתו להתמצא בדוחות הכספיים של החברה ולהעלות על‬
‫סדר היום של הדירקטוריון סוגיות ושאלות בקשר לדיווח הכספי של החברה‪.‬‬
‫‪89‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מבנה הדירקטוריון‪ -‬חובות ע"פ דין‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מינוי של לפחות שני דמ"צים (דירקטורים מטעם הציבור) ‪ -‬דירקטורים אשר‬
‫אין להם זיקה כלכלית לחברה וכן אין להם קשר מהותי להנהלת החברה‪.‬‬
‫לדמ"צ‪ ,‬בדומה לשאר חברי הדירקטוריון‪ ,‬הזכות לקבל מידע מהחברה הקשור‬
‫לניהול ענייניה וכן הזכות לקבל ייעוץ מאת מומחים משפטיים‪ ,‬חשבונאיים או‬
‫אחרים על חשבון החברה‪.‬לפחות אחד מהדמ"צים יהיה בעל מומחיות‬
‫‪38‬‬
‫חשבונאית ופיננסית וכל היתר בעל כשירות מקצועית ‪.‬‬
‫‪‬‬
‫לפחות דירקטור אחד (שאינו יו"ר הדירקטוריון) מועסק על ידי החברה או נותן‬
‫לה שירותים דרך קבע‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מינוי של לפחות אישה אחת כדירקטורית ‪ -‬אם בעת מינוי דירקטור חיצוני‬
‫בחברה ציבורית‪ ,‬כל חברי הדירקטוריון הם בני מין אחד‪ ,‬החברה תמנה‬
‫דירקטור חיצוני שהוא בן המין השני‪.‬‬
‫במקרים רבים‪ ,‬בעלי השליטה בחברות ממנים את בנות משפחתם או נשים‬
‫מקורבות (כגון מזכירה או עוזרת אישית) על מנת למלא את הדרישה בחוק‪.‬‬
‫כדי להתמודד עם תופעה זו‪ ,‬הוצע והתקבל תיקון לחוק על פיו בנות ובני‬
‫משפחה אינם נמנים יותר בספירה לעניין חובת נוכחות בני שני המינים בעת‬
‫מינוי דירקטור חיצוני‪.‬‬
‫‪.38‬‬
‫‪90‬‬
‫"דירקטור בעל כשירות מקצועית" הינו אדם שמתקיים בו אחד מהתנאים הבאים ‪ -‬בעל‬
‫תואר אקדמי באחד מן המקצועות הבאים‪ :‬כלכלה‪ ,‬מנהל עסקים‪ ,‬ראיית חשבון‪ ,‬משפטים‬
‫ומנהל ציבורי‪ ,‬או שהינו בעל תואר אקדמי אחר או השכלה גבוהה אחרת בתחום עיסוקה‬
‫העיקרי של החברה או בתחום הרלוונטי לתפקיד‪ ,‬או שהינו בעל ניסיון מצטבר של ‪ 5‬שנים‬
‫לפחות בשניים או יותר מהתחומים הבאים‪ :‬בתפקיד בכיר בניהול עסקי של תאגיד בהיקף‬
‫עסקים משמעותי‪ ,‬בכהונה ציבורית בכירה‪ ,‬בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של‬
‫החברה‪ .‬הערכת כשירותו המקצועית של מועמד לתפקיד דירקטור תיעשה‪ ,‬אף היא‪ ,‬בידי‬
‫הדירקטוריון‪.‬‬
‫היום שאחרי‬
‫ועדת הביקורת ומבקר הפנים‬
‫לאחר הפיכת החברה לחברה ציבורית‪ ,‬יהא עליה לעמוד בדרישות פיקוח ובקרה‬
‫פנימית אשר מטרתן לסייע לדירקטוריון במילוי תפקידו ואחריותו בכל הנוגע לבקרה‬
‫הפנימית ולפיקוח הכלל‪-‬ארגוני‪.‬‬
‫אחד מגורמי הבקרה הנדרשים מחברה ציבורית הוא הביקורת הפנימית בה‪,‬‬
‫המשמשת כגוף המבקר המרכזי בחברה‪ ,‬הבוחן ומעריך את קיום ויעילות הבקרות‬
‫ואופן ביצוע הנהלים בחברה‪ ,‬כדי לאפשר לה להשיג את מטרותיה‪ .‬הביקורת‬
‫הפנימית מבוצעת באמצעות מבקר פנימי הבודק‪ ,‬בין היתר‪ ,‬את תקינות פעולות‬
‫החברה מבחינת השמירה על החוק‪ ,‬טוהר המידות וניהול העסקים התקין‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬יהא על החברה למנות ועדת ביקורת אשר תפקידה לשמש בחברה כגוף‬
‫הבקרה המרכזי הבוחן את הקיום‪ ,‬ההתאמה והיעילות של כל הבקרות וכן את איכות‬
‫ביצוע התפקידים אשר נקבעו בחברה‪ .‬בועדת הביקורת יכהנו הדמ"צים והדירקטור‬
‫שמועסק על‪-‬ידי החברה‪.‬‬
‫עסקאות עם בעלי שליטה‬
‫משהפכה החברה לחברה ציבורית עליה להביא לאישור במוסדות החברה עסקאות‬
‫עם בעל השליטה בה או להתקשרות החברה עם בעל השליטה בה באשר לתנאי‬
‫כהונתו והעסקתו בחברה‪ .‬מטבע הדברים עסקה של חברה עם בעל השליטה בה‬
‫יכולה להביא למצב בו תנאי ההתקשרות עשויים לקדם גם את האינטרסים של בעל‬
‫השליטה ולא את אלו של החברה‪.‬‬
‫כדי לצמצם ככל האפשר ניגודי עניינים אפשריים‪ ,‬נקבעו בחוקים מגבלות אשר על‬
‫החברה לעמוד בהן‪ ,‬בטרם תאושר העסקה בין החברה לבעל השליטה בה‪ .‬בין‬
‫השאר‪ ,‬על החברה להביא את פרטי ההתקשרות לאישור ועדת הביקורת‪,‬‬
‫הדירקטוריון ובדרך כלל גם לאישור האסיפה הכללית שלה‪ .‬בחוק נקבעו מנגנוני הגנה‬
‫על מי שאינם בעלי שליטה‪ ,‬בעת אישור העסקאות האמורות‪.‬‬
‫בישראל‪ ,‬נקבעו תקנות ניירות ערך בכל הנוגע לעסקה בין חברה ציבורית לבעל‬
‫שליטה בה וכן תקנות דיווח באשר לכללים החשבונאיים של הצגת העסקאות‬
‫האמורות בדוחות הכספיים‪.‬‬
‫‪91‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫במרץ ‪ 2011‬אישרה הכנסת בקריאה שלישית את תיקון ‪ 16‬לחוק החברות‪ ,‬המאמץ‬
‫את עיקר המלצות ועדת גושן לשיפור הממשל התאגידי (ראה הרחבה בהמשך)‪.‬‬
‫אחד מהשינויים המרכזיים בחקיקה נוגע לאופן אישור עסקאות עם בעל שליטה‬
‫(עסקאות בעלי עניין)‪ .‬אישור עסקה מסוג זה יחייב רוב מקרב בעלי המניות שאינם‬
‫בעלי עניין אישי בעסקה‪ ,‬בעוד שעד החקיקה היה דרוש רוב של שליש בלבד‪.‬‬
‫אחריות נושאי משרה‬
‫משסיימת את תהליך הפיכת החברה לחברה ציבורית‪ ,‬חלה עליך ועל כל נושאי‬
‫המשרה בחברה אחריות כבדה כלפי ציבור המשקיעים בה‪.‬‬
‫על נושאי המשרה בחברה חלה חובת הזהירות בעת מילוי תפקידם‪ ,‬לרבות אישור‬
‫פעולות עסקיות‪ .‬כמו כן‪ ,‬חלה עליהם חובת אמונים לחברה‪ ,‬עליהם לנהוג בתום לב‬
‫ולפעול לטובת החברה‪ ,‬להימנע מפעולות אשר יש בהן ניגוד אינטרסים בין מילוי‬
‫תפקידם לעניינם האישיים‪ ,‬להימנע מתחרות עם החברה‪ ,‬להימנע מניצול הזדמנויות‬
‫עסקיות של החברה במטרה להפיק רווחים אישיים‪ ,‬להקפיד ולהימנע מניצול‬
‫סמכויותיהם לתועלתם האישית וכן להימנע מניצול מידע פנים שהגיע אליהם מתוקף‬
‫תפקידם בחברה להפקת רווחים עסקיים מחוץ לחברה‪.‬‬
‫החוקים בארץ מאפשרים לחברה לבטח ולשפות את נושאי המשרה בה‪ .‬בהתאם‬
‫לחוק החברות‪ ,‬אפשר לבטח ולשפות נושאי משרה בתנאים מסוימים‪ ,‬המהווים‬
‫רשימה סגורה‪.‬‬
‫חוק "סרבנס‪-‬אוקסלי" (‪)Sarbanes-Oxley Act‬‬
‫בעקבות אירועי אנרון ודומיהם‪ ,‬נחקק בארה"ב ביולי ‪ 2002‬חוק סרבנס אוקסלי‬
‫("‪ .) "Sarbanes-Oxley act of 2002‬חוק זה חל על כל החברות שניירות הערך‬
‫שלהן רשומים למסחר בציבור בארה"ב או הנדרשות להגיש דוחות בהתאם לחוקי‬
‫הניירות ערך שם‪.‬‬
‫כאחת ממטרותיו העיקריות‪ ,‬חוק סרבנס אוקסלי מיועד לשפר את המהימנות של‬
‫הדיווח הכספי והכנה של דוחות כספיים למטרות חיצוניות בהתאם לכללי הדיווח‬
‫הכספי הרלבנטיים לרבות מהימנות המידע ושלמותו‪ .‬סעיפי ‪ 302‬ו‪ 404 -‬בחוק זה‬
‫הינם חלק מרכזי במסגרת להשגת המטרה האמורה‪.‬‬
‫‪92‬‬
‫היום שאחרי‬
‫ואלה הם הסעיפים העיקריים בחוק‪:‬‬
‫‪‬‬
‫דרישה שמנכ" לים ומנהלי כספים בחברות ציבוריות יאשרו ויחתמו על נאותות‬
‫דוחות תקופתיים ל‪.SEC-‬‬
‫‪‬‬
‫הצהרת ההנהלה על נאותות ויעילות של מערכת הבקרה הפנימית החברה‬
‫בצירוף חוות דעת רואי חשבון לנ"ל‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הרחבת אחריות ועדת ביקורת בכל הקשור לדוח הכספי וקשר עם רואה‬
‫החשבון‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הסמכת ה‪ SEC-‬לשלול ממנהלים בכירים בחברות ציבוריות שהורשעו‬
‫בהונאה‪ ,‬מלשמש בעתיד בתפקידי ניהול בכירים או כדירקטורים בחברות‬
‫ציבוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫חובה להחזרת בונוסים שנתקבלו על ידי מנהלים בחברות ציבוריות בשנה‬
‫שלפני ביצוע תיקון הדיווחים הכספיים מהעבר של החברה ‪ -‬הצגה מחדש‬
‫(‪.)Restatement‬‬
‫‪‬‬
‫איסור על מסחר של דירקטורים ומנהלים של חברה ציבורית במניות החברה‬
‫בתקופות החסימה (בארה"ב ‪.)Blackout -‬‬
‫‪‬‬
‫דרישה ממנהלי כספים בחברות ציבוריות לחתום על קוד אתיקה שנתי‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מתן הגנה לעובדים שחושפים ראיות להונאות בחברות ציבוריות (מתן הגנה‬
‫ל"מודיעים")‪.‬‬
‫‪‬‬
‫החמרת הענישה הפלילית בגין עבירות על חוקי ניירות ערך וחוקי הפנסיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת פרק הזמן שבו יוכלו משקיעים שהונו על ידי חברה בה השקיעו‪,‬‬
‫להגיש תביעה משפטית כנגד החברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הקמת מועצה עצמאית (‪ )PCAOB‬לפיקוח על פירמות ראיית החשבון‬
‫בארה"ב המבקרות חברות ציבוריות‪ ,‬אשר תאכוף סטנדרטים ותקנות של‬
‫ביקורת‪ ,‬בקרת איכות ואי‪-‬תלות‪ .‬המועצה תמומן על‪-‬ידי אגרות שיחויבו לשלם‬
‫כל החברות הציבוריות בארה"ב‪ ,‬ותפעל בכפוף ל‪.SEC-‬‬
‫‪‬‬
‫המועצה תערוך מחקר לבדיקת הישימות של חיוב בחוק לרוטציה בין פירמות‬
‫לראיית החשבון בביקורת של חברות ציבוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫דרישה לרוטציה בין שותפי ביקורת בפירמות לראיית החשבון לאחר חמש‬
‫שנות ביקורת רצופות לכל היותר באותו תיק של חברות ציבוריות‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קביעת מגבלות על מתן שירותים נלווים לביקורת שפירמות לראיית חשבון‬
‫יוכלו לספק לחברות ציבוריות שאת דוחותיהן הכספיים הן מבקרות‪.‬‬
‫הוראות החקיקה האמורות חלות על חברות הנסחרות בארה"ב בלבד‪ .‬קיימות הקלות‬
‫זמניות בחוק האמור לחברות זרות אשר מניותיהן נסחרות בארה"ב‪.‬‬
‫סעיפי ‪ 302‬ו‪ 404 -‬בהוראות החוק אומצו באופן חלקי על ידי הרשות לניירות ערך‬
‫בישראל בהתאם להמלצות וועדת גושן‪.‬‬
‫‪93‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫הוראות תקנות ניירות ערך (דוחות תקופתיים ומיידיים)‪,‬‬
‫התש"ל‪ 1970-‬לעניין הערכת אפקטיביות הבקרה הפנימית‬
‫(‪)I-SOX‬‬
‫הרשות לניירות ערך בישראל פרסמה תקנות אשר אמצו את המלצות דוח הוועדה‬
‫לבחינת כללי ממשל תאגידי בישראל ("ועדת גושן") בדבר הערכת אפקטיביות‬
‫הבקרה הפנימית והצהרת המנהלים‪ .‬ההוראות כוללות הנחיות לשיפור איכות הדיווח‬
‫הכספי והגילוי באמצעות ארבעה אלמנטים עיקריים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫מתן דוח של הדירקטוריון והנהלת התאגיד בנוגע ליעילות הבקרה הפנימית‬
‫על הדיווח הכספי ועל הגילוי‪ ,‬וזאת לשם חיזוק מערך הבקרות הפנימיות‬
‫בתאגיד‪ .‬מטרה נוספת של דוח זה הינה להביא לתיקון ליקויים בבקרה‬
‫הפנימית ובדוחות התאגיד‪ ,‬וזאת באמצעות דרישה למתן גילוי בדבר חולשות‬
‫מהותיות בבקרה הפנימית‪ ,‬ככל שקיימות‪ ,‬ופעולות לתיקונן‪.‬‬
‫‪.2‬‬
‫הצהרה אישית של המנכ"ל על אפקטיביות הבקרה הפנימית על הדיווח‬
‫הכספי ועל הגילוי לעניין כל המידע המהותי הכלול בדוחות‪.‬‬
‫‪.3‬‬
‫נושא המשרה הבכיר בתחום הכספים יצהיר לגבי אפקטיביות הבקרה‬
‫הפנימית על הדיווח הכספי והגילוי ככל שהיא מתייחסת לדוחות הכספיים‬
‫ולמידע הכספי האחר הכלול בדוחות‪.‬‬
‫‪.4‬‬
‫חוות דעת של רואה החשבון המבקר של התאגיד בדבר אפקטיביות הבקרה‬
‫הפנימית על הדיווח הכספי ‪.‬‬
‫מודל ההערכה של אפקטיביות הבקרה הפנימית מושתת על ארבעת הרכיבים‬
‫הבאים‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫‪.2‬‬
‫‪.3‬‬
‫‪.4‬‬
‫‪94‬‬
‫בקרות ברמת הארגון (‪.)ELC‬‬
‫תהליך עריכה וסגירת הדוחות‪.‬‬
‫בקרות כלליות על מערכות המידע (‪.)ITGC‬‬
‫תהליכים מהותיים מאד לדיווח הכספי והגילוי ‪ -‬בשונה מהוראות החוק‬
‫האמריקאי‪ ,‬שם המודל מושתת על כל התהליכים בעלי השפעה מהותית‬
‫לדיווח והגילוי‪.‬‬
‫היום שאחרי‬
‫‪39‬‬
‫מטרת יישום ההוראות הינה לוודא מתן ביטוי לחולשות מהותיות שהתגלו בבקרות‬
‫לדיווח הכספי של החברה‪ .‬בהתאם להנחיות הרשות‪ ,‬במקרים בהם תתגלינה‬
‫חולשות מהותיות‪ ,‬החברה תהיה מחויבת לתת גילוי מלא לנושא בדוח הדירקטוריון‬
‫של החברה תוך פירוט החולשה ודרכי פעולה לתיקונה‪ .‬בנוסף‪ ,‬חולשה מהותית‬
‫מחייבות מתן חוות דעת של רו"ח המבקר על כך שהבקרה הפנימית על הדיווח‬
‫הכספי אינה אפקטיבית‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬הוראות החוק בישראל מחייבות תיקון חולשה מהותית תוך זמן מוגדר‬
‫מהמועד שבו ניתן גילוי לראשונה לחולשה המהותית‪ .‬זאת בשונה מהוראות החוק‬
‫האמריקאי שאינו מגביל את תקופת התיקון של החולשה המהותית‪ .‬כמו כן‪ ,‬במידה‬
‫ולא תוקנה החולשה המהותית עד למועד שנקבע‪ ,‬יראו את הדוחות מהמועד כאמור‬
‫כדוחות שאינם ערוכים כדין‪.‬‬
‫לגבי תאגיד אשר הציע ניירות ערך שלו לציבור על פי תשקיף לראשונה‪ ,‬תחילתן של‬
‫תקנות אלה‪ ,‬החל בדוח התקופתי הכולל דוחות כספיים הערוכים ליום ‪ 31‬בדצמבר‬
‫של השנה העוקבת לשנה שבה ניתן היתר לפרסום התשקיף‪.‬‬
‫‪.39‬‬
‫חולשה מהותית ‪ -‬ליקוי או צירוף של ליקויים בתכנון או בהפעלה של הבקרה הפנימית ‪,‬כך‬
‫שקיימת אפשרות סבירה שהצגה מוטעית מהותית בדוחות התאגיד לא תימנע או תתגלה‬
‫במועד‬
‫‪95‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫חוק ייעול הליכי האכיפה ברשות ניירות ערך (תיקוני חקיקה)‪,‬‬
‫התש"ע‪ 2010-‬או בקצרה‪ :‬אכיפה מנהלית‬
‫בעבר‪ ,‬ועד כניסת החוק לתוקף‪ ,‬בהפרה של הוראות החוק‪/‬תקנות ני"ע (לרבות חוק‬
‫ני"ע‪ ,‬חוק הייעוץ וחוק השקעות משותפות) ניתן היה לנקוט בשני סוגי הליכים‪:‬‬
‫‪ ‬הליך פלילי מורכב‪ ,‬ארוך ויקר או‬
‫‪ ‬עיצום כספי (מעין "קנס אזרחי") להפרות שאינן טעונות הליך בירור עובדתי‬
‫מקיף‬
‫בחודש ינואר ‪ 2011‬אושר חוק ייעול הליכי אכיפה מנהלית ברשות ניירות ערך (תיקוני‬
‫חקיקה)‪ ,‬התש"ע‪( 2010-‬להלן‪" :‬החוק" או "חוק אכיפה מנהלית") שעיקריו‪:‬‬
‫‪‬‬
‫העלאת סכומי העיצומים הכספיים והוספת מסלול נוסף‪ ,‬מינהלי‪ ,‬אשר במסגרתו‬
‫ניתן להטיל סנקציות‪ ,‬לרבות‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫עיצום כספי על חברה‪/‬נושא משרה‪/‬עובד‪/‬חיצוניים בסכומים של עד ‪ 5‬מליון‬
‫ש"ח לחברה ומליון ש"ח ליחיד‬
‫‪-‬‬
‫איסור על כהונה כנושא משרה בכיר בגוף מפוקח‬
‫‪-‬‬
‫התליית רישיון לפי חוק הייעוץ ו‪/‬או אישור לניהול קרן‬
‫‪‬‬
‫הקמת ועדת אכיפה מינהלית‪ ,‬לה סמכויות בירור והטלת אמצעי אכיפה‬
‫‪‬‬
‫קביעת רשימת הפרות שהיסוד הנפשי הנדרש בהן הוא רשלנות ו‪/‬או אחריות‬
‫מוחלטת‬
‫‪‬‬
‫קביעת חובה אישית על מנכ"ל ועל שותף בלתי מוגבל לפקח ולנקוט את כל‬
‫האמצעים הסבירים למניעת ביצוע הפרה בידי תאגיד או עובדיו‪ ,‬והטלת סנקציות‬
‫מינהליות בגין הפרת החובה‬
‫‪‬‬
‫תוקף מיידי‬
‫החוק החדש מטיל על מנכ"ל החברה אחריות אישית לביצוע הפרות בחברה אלא אם‬
‫הוכיח כי מילא את חובתו לפקח ולנקוט בכל האמצעים הסבירים בנסיבות העניין‬
‫למניעת ביצוע הפרה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו‪.‬‬
‫על מנת להוכיח כי עמד בחובתו‪ ,‬החוק קבע כי על תאגיד לקבוע נהלים מספקים‬
‫למניעת הפרה‪ ,‬למנות אחראי מטעמו לפיקוח על קיומם‪ ,‬לרבות לעניין הדרכת עובדי‬
‫התאגיד לקיומם‪ ,‬וכן לנקוט אמצעים סבירים לתיקון הפרה ולמניעת הישנותה‪.‬‬
‫כל פעולות נדרשות אלו עולות לכדי תכנית אכיפה פנימית‪.‬‬
‫‪96‬‬
‫היום שאחרי‬
‫תיקון ‪ 16‬לחוק החברות ‪ -‬ממשל תאגידי‬
‫עקרונות הממשל התאגידי מהווים אוסף של עקרונות וכללים המגדירים כיצד ראוי‬
‫שחברות ציבוריות תתנהלנה‬
‫בהיבטי בקרה ופיקוח‪.‬‬
‫תיקון ‪ 16‬לחוק החברות כולל שורה של תיקונים שנועדו לשפר את הממשל התאגידי‬
‫של החברות בישראל ולהתאימו למציאות הישראלית ולעקרונות הנהוגים בתחום זה‬
‫בעולם‪.‬‬
‫הנושאים הכלולים בחוק ובתוספת השניה‪:‬‬
‫• גיוון הרכב הדירקטוריון‬
‫• עצמאות דירקטורים‬
‫• הכשרת דירקטורים‬
‫• ישיבת דירקטוריון ללא נוכחות מנכ"ל‬
‫• ישיבת ועדת ביקורת בנוכחת מבקר פנימי וחיצוני ועוד‬
‫וועדת חודק‬
‫בחודש יולי ‪ 2010‬פורסם חוזר הממונה על שוק ההון‪ ,‬הביטוח והחיסכון במטרה‬
‫לקבוע פרמטרים להתייחסות גופים מוסדיים (קופות גמל‪ ,‬קרנות פנסיה וחברות‬
‫ביטוח) ברכישת איגרות חוב של חברות‪ ,‬החל מהאנליזה שצריך להכין הרוכש טרם‬
‫רכישת איגרת חוב‪ ,‬דרך קבלת דיווחים מחברות מנפיקות שאינם מדווחות‬
‫(ציבוריות)‪ ,‬הדומים לדיווחים של חברות ציבוריות נסחרות‪ ,‬ממשיך במועדים בהם‬
‫צריכה לשלוח החברה המנפיקה את חומרי ההנפקה לגופים המשקיעים וכלה‬
‫במאפיינים רצויים של איגרות חוב המונפקות‪ ,‬ובהם תניות חוזיות ואמות מידה‬
‫פיננסיות (בטוחות‪ ,‬שעבודים‪ ,‬יחסים פיננסיים בסיסיים בהם החברה המנפיקה‬
‫תצטרך לעמוד וכיוצ"ב)‪.‬‬
‫הוראות אלו המחייבות את הגופים המוסדיים המהווים רוכש פוטנציאלי מהותי‬
‫לאגרות החוב המונפקות על‪-‬ידי החברות בשוק ההון הביאו גם לדרישות הגופים‬
‫מהחברות המנפיקות ולפיכך על החברות המנפיקות לקחת זאת בחשבון על מנת‬
‫שלא לאבד את נתח השוק המהותי של רוכשים אלו‪.‬‬
‫‪97‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫היבטי מס של גיוס הון בבורסה‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫בעלי מניות מייסדים‬
‫עובדים‬
‫קרנות הון סיכון‬
‫הוצאות ההנפקה‬
‫רישום דואלי‬
‫חבות מס בחו"ל בעת רישום למסחר בבורסה זרה‬
‫מסוי המשקיע בשוק המשני‬
‫מסוי רווחים ממכירת ניירות ערך‬
‫תשואה הנובעת מהחזקה בניירות ערך‬
‫עידוד תעשייה עתירת ידע‬
‫הנפקה של מניות או זכויות למניות ורישום של מניות החברה למסחר אינם מהווים‬
‫אירוע החייב במס אצל החברה המנפיקה או אצל בעלי המניות‪ .‬מיקום הבורסה בה‬
‫בוצע הרישום למסחר אף הוא איננו משפיע על חבות המס‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬רווחים הנובעים ממכירת מניות סחירות בבורסה על ידי חברה תושבת ישראל‬
‫חייבים במס חברות (בשנת ‪ 2010‬שיעור המס ‪ )25%‬עד ‪ 2016‬ירד ל‪.18% -‬‬
‫רווחים הנובעים ממכירת מניות על ידי יחיד חייבים במס כדלקמן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫במניות שאינן סחירות ‪ -‬במרבית המקרים יחויב יחיד על מכירת מניות שאינן‬
‫סחירות במס בשיעור של ‪( 45%‬ויפחת בהדרגה לשיעור של ‪ 39%‬עד לשנת‬
‫‪ )2016‬בגין מרכיב הרווח עד ליום ‪ 1‬בינואר ‪ 2003‬ושיעור מס מופחת של‬
‫‪ 20%‬בגין רווחים שנצברו החל מאותו מועד (חישוב ליניארי)‪ .‬ביחס לבעל‬
‫מניות מהותי המחזיק מעל ‪ 10%‬שיעור המס יהיה ‪ 25%‬במקום ‪.20%‬‬
‫‪‬‬
‫במניות סחירות ‪ -‬רווחים ממכירת מניות סחירות בבורסה בתל אביב חייבים‬
‫במס בשיעור של ‪ 20%‬למעט בעל מניות מהותי (המחזיק מעל ‪ )10%‬אשר‬
‫לגביו שיעור המס הינו ‪.25%‬‬
‫‪98‬‬
‫היבטי מס של גיוס הון בבורסה‬
‫בעלי מניות מייסדים‬
‫יחיד‬
‫ככלל‪ ,‬רישום של מניות ואופציות של חברה ישראלית או חברה זרה למסחר בבורסה‬
‫בישראל‪ ,‬או רישום של חברה ישראלית בבורסה או בכל שוק מוסדר אחר בחו"ל אינו‬
‫מהווה אירוע החייב במס בידי בעלי מניות מייסדים‪ .‬אירוע המס יידחה למועד‬
‫המכירה בפועל‪.‬‬
‫קיימות הוראות פרטניות בחוק לחישוב חבות המס ביחס למייסד אשר מכר את‬
‫המניות שהוחזקו בבעלותו ונרכשו לפני ‪ 1‬בינואר ‪.2003‬‬
‫חברה‬
‫רישום מניות למסחר אינו מהווה אירוע מס אף ביחס לבעל מניות שהוא חברה‪.‬‬
‫במקרה זה‪ ,‬שיעור המס אשר יחול במועד המכירה העתידית של המניה הוא מס‬
‫החברות החל באותו מועד‪.‬‬
‫תושב חוץ‬
‫תושבי חוץ פטורים ממס רווחי הון בגין ניירות ערך שנרכשים על ידם בבורסה‪.‬‬
‫נדגיש כי הוראה זו לא תחול ביחס לתושב חוץ אשר החזיק את מניותיו טרם הרישום‬
‫למסחר בהקשר זה קיימות הוראות ספציפיות ביחס לחישוב מרכיב רווח ההון החייב‬
‫במס‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬קיימות הוראות במסגרת אמנות מס עם מדינת ישראל המעניקות פטורים‬
‫ממס לתושבי חוץ בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫גופים מוסדיים‬
‫ככלל‪ ,‬קופות גמל וגופים הפטורים ממס לפי סעיף ‪ )2(9‬לפקודה פטורים ממס רווחי‬
‫הון בגין מכירת ניירות ערך‪ ,‬וזאת בכפוף לתנאי הסעיף‪.‬‬
‫קיימות הוראות פרטניות בחוק ביחס לקרנות נאמנות חייבות ופטורות‪.‬‬
‫‪99‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫עובדים‬
‫א חד היתרונות להפיכת חברתך לחברה ציבורית הוא היכולת לתגמל את עובדי‬
‫החברה באמצעות מניות‪ ,‬אופציות או תוכניות הוניות אחרות‪ .‬ראה פרק "מענקים‬
‫מבוססי הון לעובדים" לעניין השיקולים העסקיים בשימוש באותן תוכניות‪.‬‬
‫ככלל‪ ,‬כל השתכרות או רווח מהכנסת עבודה חייבים במס בישראל‪ ,‬לרבות הטבה‬
‫הגלומה בקבלת מניות ו‪/‬או אופציות‪.‬‬
‫כיוון שבעת קבלת ההטבה טרם קיבל העובד מזומנים וכן‪ ,‬התמורה שתתקבל בעתיד‬
‫ממכירת אותן ניירות ערך עשויה להיות שונה משווי ההטבה לפיה חייב העובד במס‪,‬‬
‫ניתנת לחברה ועובדיה‪ ,‬שאינם בעלי שליטה בה‪ ,‬הזכות לבחור באחת משתי‬
‫החלופות העיקריות‪:‬‬
‫‪‬‬
‫החזקת ניירות הערך באמצעות נאמן ‪ -‬אפשרות זו נחלקת לשני מסלולים‬
‫אפשריים‪:‬‬
‫מסלול הכנסת עבודה ‪ -‬במסגרת מסלול זה ייחשב הרווח ממכירת ניירות‬
‫הערך כהכנסה פירותית החייבת בשיעור מס שולי (בשנת ‪ 45% - 2011‬אשר‬
‫יפחת בהדרגה לשיעור של ‪ 39%‬בשנת ‪ .)2016‬ההקצאה לעובד במסלול זה‬
‫לא תחויב במס במועד ההקצאה‪ ,‬אלא במועד העברת המניות לעובד או‬
‫מכירתן‪ ,‬על פי המוקדם‪ ,‬בכפוף לתקופת חסימה של ‪ 12‬חודשים מתום שנת‬
‫המס שבה הוקצו המניות והופקדו בידי נאמן‪.‬‬
‫לחברה המעסיקה את העובד יותרו בניכוי הוצאות שכר בגובה ההכנסה‬
‫הפירותית‪ ,‬וה כל בשנת המס שבה נוכה המס בשל הכנסת העובד והועבר‬
‫לפקיד השומה‪.‬‬
‫מסלול רווח הון ‪ -‬במסגרת מסלול זה‪ ,‬רווח ממכירת ניירות ערך שאינם‬
‫רשומים למסחר בבורסה ייחשב כרווח הון וימוסה בשיעור של ‪.25%‬‬
‫רווח ממכירת ניירות ערך נסחרים או ניירות ערך שנרשמו למסחר בתוך ‪90‬‬
‫יום ממועד ההקצאה יפוצל‪ ,‬כך שהרווח שנצבר עד מועד ההקצאה או עד‬
‫‪40‬‬
‫מועד הרישום למסחר‪ ,‬בהתאמה‪ ,‬ייחשב כהכנסת עבודה ‪ ,‬ואילו יתרת‬
‫הרווח תיחשב לרווח הון החייב במס בשיעור של ‪.25%‬‬
‫‪.40‬‬
‫החייבת בשיעור מס שולי (בשנים ‪ 2010‬ו ‪ 45% - 2011 -‬ויופחת בהדרגה לשיעור של‬
‫‪ 39%‬בשנת ‪.)2016‬‬
‫‪100‬‬
‫היבטי מס של גיוס הון בבורסה‬
‫לא תותר לחברה הוצאה במקרה בו העובד מתחייב במס על הכנסה הונית‪.‬‬
‫מסלול רווח הון כפוף לתקופת חסימה של ‪ 24‬חודשים מתום שנת המס שבה‬
‫הוקצו המניות והופקדו בידי נאמן‪ .‬מימוש המניות במהלך תקופת החסימה‬
‫במסלול ההוני עשויה לגרום להפרת תוכנית האופציות‪ .‬במידה והמניות‬
‫מומשו לפני תום תקופת החסימה‪ ,‬יראו את הכנסתו של העובד כהכנסת‬
‫עבודה‪ .‬כלומר‪ ,‬בעת מימוש המניות יוטל מס שולי במקום שיעור המס‬
‫המופחת של ‪ .25%‬כמו כן‪ ,‬במקרה של הפרת התוכנית‪ ,‬כאשר מועד המכירה‬
‫חל לפני תום תקופת החסימה‪ ,‬הוצאת השכר לא תותר בניכוי לחברה‪.‬‬
‫לאור האמור לעיל‪ ,‬מאחר ובמסלול "רווח הון באמצעות נאמן" חבות המס‬
‫תהא בשיעור מס שולי של העובד ביחס למניות‪/‬אופציות שנרשמו למסחר‬
‫בתוך ‪ 90‬ימים ממועד ההקצאה‪ ,‬לפיכך מומלץ לבצע את הקצאת המניות‬
‫לעובדים קודם לכן‪ ,‬על מנת להפחית את שיעור המס ל‪.25%-‬‬
‫‪‬‬
‫החזקת ניירות הערך שלא באמצעות נאמן ‪ -‬באפשרות זו ישולם מס‬
‫כדלהלן‪:‬‬
‫בהקצאת מניות (סחירות ולא סחירות) ואופציות סחירות בלבד ‪ -‬הכנסת‬
‫העובד תחויב במועד ההקצאה במס כהכנסה פירותית (שיעור מס שולי)‬
‫ובמועד המימוש כרווח הון (בשיעור הרלוונטי לאותו נייר ערך)‪.‬‬
‫בהקצאת אופציות לא סחירות ‪ -‬הכנסת העובד תחויב במס במועד המימוש‬
‫כהכנסה פירותית (שיעור מס שולי)‪ .‬הרווח ייקבע על פי ההפרש שבין‬
‫התמורה ממכירת המניה ובין עלות האופציה ותוספת המימוש ששולמה בעת‬
‫מימוש האופציה‪.‬‬
‫* האמור לעיל חל על תוכניות תגמול לעובדים החל מ‪ 1-‬בינואר ‪.2003‬‬
‫‪101‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫קרנות הון סיכון‬
‫קרנות הון סיכון רבות (ישראליות או זרות) מאוגדות בישראל בדרך כלל כשותפויות‪.‬‬
‫חבות המס של קרנות תושבות ישראל נקבעת‪ ,‬על פי רוב‪ ,‬בהתאם למקום פעילותה‬
‫של הקרן‪ .‬אם מקום מושבה ופעילותה הינם בישראל הרי שקמה חבות במס ישראלי‬
‫על פעילותה ורווחיה‪.‬‬
‫מדיניות זו חלה אף על פעילותן של קרנות הון סיכון זרות בישראל‪ .‬המבחן העיקרי‬
‫לקביעת חבותן של קרנות ההון סיכון זרות בישראל הינו קיומו של "מוסד קבע"‬
‫בישראל‪ .‬רשויות המס הגיעו בעבר להסדרי מס ייחודיים עם קרנות הון סיכון זרות‬
‫אשר פעלו בישראל‪ .‬על פי הסדרים אלה ובכפוף לקיומם של מספר תנאים‪ ,‬שיעור‬
‫המס החל בגין מכירת מניות בחברות ישראליות הינו ‪ .20%‬החל משנת המס ‪,2001‬‬
‫נקבעו הסדרי מס חדשים על פיהם יוענק פטור ממס בגין השקעות הקרן החל ממועד‬
‫זה‪ .‬נדגיש כי גם הסדרים אלה מותנים בעמידה במספר פרמטרים ובכפוף לקיומם של‬
‫מספר תנאים‪.‬‬
‫הוצאות ההנפקה‬
‫חברה תעשייתית כפי שהוגדרה בחוק עידוד התעשיה שהוכיחה להנחת דעתו של‬
‫פקיד השומה כי בשנת המס היו לה הוצאות להנפקת מניות שנרשמו למסחר בבורסה‬
‫תהא זכאית לנכותן לצורכי מס בשלושה חלקים שנתיים שווים החל באותה שנה‪.‬‬
‫הוצאות הנפקה של חברה שאינה חברה תעשייתית‪ ,‬אינן מוכרות בניכוי לצורכי מס‬
‫‪41‬‬
‫הכנסה‪.‬‬
‫חוק עידוד התעשייה מאפשר לכאורה להפחית רק הוצאות הנפקה של מניות‪,‬‬
‫להבדיל מסוגי ניירות ערך אחרים‪ ,‬אולם רשויות המס מאפשרות במקרים מסוימים‬
‫‪42‬‬
‫להפחית גם הוצאות הנפקת אופציות של חברה תעשייתית‪.‬‬
‫הוצאות הנפקת אגרות חוב שאינן המירות יותרו בניכוי בהתאם לקצב ההפחתה בדוח‬
‫הכספי (בהתאם לאורך חיי אגרת החוב)‪.‬‬
‫‪.41‬‬
‫‪.42‬‬
‫קיימת גישה לפיה אפשר לראות בכך הפסד הון‪.‬‬
‫ראה פס"ד של בית המשפט המחוזי בעניין צינומטל בו הותרו בניכוי הוצאות הנפקת‬
‫אופציות בחברה תעשייתית (ראה עמ"ה ‪.)1059/98‬‬
‫‪102‬‬
‫היבטי מס של גיוס הון בבורסה‬
‫רישום דואלי‬
‫לאור תיקוני החקיקה האחרונים במסגרת הרפורמה במס‪ ,‬רישומן של מניות חברה‬
‫הן בבורסה בחו"ל והן בבורסה בישראל לרבות רישום דואלי לא ייחשב כמכירה‬
‫רעיונית של המניות‪.‬‬
‫חבות מס בחו"ל בעת רישום למסחר בבורסה זרה‬
‫בדרך כלל רישום מניות חברה‪ ,‬תושבת ישראל‪ ,‬למסחר בבורסות ‪NASDAQ,‬‬
‫‪ NYSE‬ו‪ AIM -‬לא יגרום לחברה או לבעלי מניות תושבי ישראל "להתפס" ברשת‬
‫המס של אותה מדינה רק בשל רישום המניות למסחר בבורסות אלו‪ .‬בעל המניות‬
‫זכאי ליהנות מהוראות אמנת המס בין ישראל לבין אנגליה‪/‬ארה"ב‪ ,‬במקרים בהם יהא‬
‫חייב במס במדינה הזרה (ארה"ב או אנגליה) בהתאם להוראות הדין הפנימי‪ .‬בעקרון‪,‬‬
‫בהתאם לאמנה עם ארה"ב ואנגליה תושב ישראל המוכר מניות הרשומות בבורסות‬
‫האמורות יהא זכאי לפטור מרווחי הון בגין אותן מניות (בארה"ב יינתן פטור בתנאי‬
‫שההחזקה אינה עולה על ‪ 10%‬מהון המניות המקנות זכות הצבעה)‪.‬‬
‫מסוי המשקיע בשוק המשני‬
‫לאחר הנפקת ניירות הערך של החברה‪ ,‬יחל שלב המסחר בשוק המשני‪ .‬בשלב זה‬
‫אין החברה מעורבת במסחר בניירות הערך שלה‪ ,‬אולם חשוב כי תהיה מודעת‬
‫למשטר המס אשר יחול על המחזיקים בניירות הערך שלה‪ .‬כמובן‪ ,‬שכללי המס‬
‫החלים על הציבור המחזיק בניירות הערך של החברה אינם חלים תמיד על בעל‬
‫השליטה‪.‬‬
‫בהתאם לחוקי המס הנהוגים בישראל קיימת הבחנה בין בעל שליטה אשר רכש את‬
‫מניות החברה לפני ‪ 1‬בינואר ‪ 2003‬ולאחריו (ראה התייחסות לעיל)‬
‫כמו כן‪ ,‬חשוב לדעת את האם המשקיע הינו תושב ישראל או תושב חוץ‪ .‬ככלל‪ ,‬לאור‬
‫הרפורמה במס‪ ,‬משקיע תושב חוץ פטור ממס רווחי הון בגין רכישה ומכירה של ני"ע‬
‫בבורסה בישראל בכפוף לעמידה בתנאים מסוימים‪.‬‬
‫‪103‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מסוי רווחים ממכירת ניירות ערך‬
‫להלן ריכוז שיעורי המס החלים על משקיע יחיד‪:‬‬
‫ללא תביעת‬
‫הוצאות‬
‫ריבית‬
‫עם תביעת‬
‫הוצאות‬
‫ריבית‬
‫*‬
‫מניות וניירות‬
‫‪43‬‬
‫ערך צמודים‬
‫למדד‬
‫ניירות ערך שאינם‬
‫צמודים למדד‬
‫מניות וניירות ערך‬
‫צמודים למדד‬
‫ניירות ערך שאינם‬
‫צמודים למדד‬
‫משקיע אשר רכש את‬
‫המניות לאחר‬
‫‪ 1.1.2003‬ואינו בעל‬
‫מניות מהותי‬
‫‪ 20%‬מהרווח הריאלי‬
‫‪ 15%‬מהרווח הנומינלי‬
‫‪ 25%‬מהרווח הריאלי‬
‫בניכוי הוצאות הריבית‬
‫משקיע אשר רכש‬
‫את המניות לפני‬
‫‪1.1.2003‬‬
‫על רווח ההון הריאלי‬
‫עד ‪ 1.1.2003‬שיעור‬
‫מס שולי ועל יתרת‬
‫הרווח הריאלי‪-‬‬
‫‪,15%/20%/25%‬‬
‫לפי העניין‪.‬‬
‫יודגש כי קיימות הוראות ספציפיות ביחס למכירת ניירות ערך שנרכשו טרם‬
‫רישומן בבורסה‪.‬‬
‫ניכוי מס במקור‬
‫ככלל‪ ,‬ביחס למוכר שהוא יחיד‪ ,‬ניכוי המס במקור יחושב על פי שיעור של‬
‫‪ ,20%/15%‬לפי העניין‪ ,‬מרווח ההון‪.‬‬
‫תשואה הנובעת מהחזקה בניירות ערך‬
‫דיבידנד מניירות ערך‬
‫שיעור המס החל על הכנסות מדיבידנד בידי יחיד‪ ,‬שאינו "בעל מניות מהותי"‪ ,‬הינו‬
‫‪ .20%‬שיעור המס החל לגבי הכנסות מדיבידנד בידי יחיד‪ ,‬שהיה במועד קבלת‬
‫הדיבידנד או במועד כלשהו בשנים עשר החודשים שקדמו לו "בעל מניות מהותי"‪,‬‬
‫הינו ‪.25%‬‬
‫במסגרת התיקון לחוק לעידוד השקעות הון אשר נתקבל לאחרונה‪ ,‬נקבע כי על‬
‫דיבידנד ששולם ליחיד שמקורו בהכנסה מועדפת יחול שיעור מס של ‪.15%‬‬
‫‪.43‬‬
‫ניירות ערך ‪ -‬כולל מניות‪ ,‬אופציות וזכויות המירות אחרות‪ ,‬אג"ח‪ ,‬יחידות השתתפות והכל‬
‫בין שהונפקו בישראל או מחוץ לישראל‪.‬‬
‫‪104‬‬
‫היבטי מס של גיוס הון בבורסה‬
‫במידה ובעל המניות הינו תושב חוץ‪ ,‬ייתכן ויחולו עליו שיעורי מס נמוכים יותר‪,‬‬
‫בהתאם לאמנת המס הספציפית של ישראל עם מדינת תושבותו‪.‬‬
‫הכנסה בידי חברה תושבת ישראל מדיבידנד‪ ,‬שמקורו בהכנסות שהופקו או שנצמחו‬
‫בישראל‪ ,‬שנתקבל מחברה תושבת ישראל אחרת‪ ,‬לא תתחייב במס‪.‬‬
‫במסגרת התיקון לחוק לעידוד השקעות הון נקבע כי חלוקת דיבידנד ממפעל מועדף‬
‫לחבר בני אדם תושב ישראל תהיה פטורה ממס‪ ,‬והמס ישולם רק בעת החלוקה‬
‫ליחיד (‪.)15%‬‬
‫הכנסות מריבית‬
‫ככלל‪ ,‬יחיד יתחייב במס בשיעור שלא יעלה על ‪ 20%‬בגין הכנסות ריבית ודמי ניכיון‬
‫מנכס הצמוד במלואו למדד‪ .‬בגין הכנסות מריבית מנכס שאינו צמוד למדד‪ ,‬או שהוא‬
‫צמוד בחלקו‪ ,‬יחול מס בשיעור של ‪.15%‬‬
‫עם זאת‪ ,‬במקרים מסוימים‪ ,‬יחיד יהיה חייב במס על הכנסה מריבית בהתאם לשיעור‬
‫המס השולי החל לגבי הכנסתו (כגון; כאשר היחיד תבע ניכוי הוצאות ריבית והפרשי‬
‫הצמדה בשל הנכס שעליו משולמת הריבית‪ ,‬או שהיחיד הוא בעל מניות מהותי‬
‫בחבר‪-‬בני‪-‬האדם ששילם את הריבית)‪.‬‬
‫הכנסות מריבית בידי חברה‪ ,‬תהיינה חייבות במס חברות‪ ,‬בין אם ההכנסות נובעות‬
‫מניירות ערך סחירים ובין אם לאו‪.‬‬
‫‪105‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מענקים מבוססי הון לעובדים‬
‫‪‬‬
‫סוגים של מענקים מבוססי הון‬
‫‪‬‬
‫שיקולים במתן מענקים מבוססי הון לעובדים‬
‫‪‬‬
‫תוכניות אופציות‬
‫‪‬‬
‫הערכת שוויין של אופציות‬
‫‪‬‬
‫היבטים חשבונאיים של מענקים מבוססי הון‬
‫אחת המטרות המרכזיות של כל חברה‪ ,‬ושל חברה בתחילת דרכה בפרט‪ ,‬היא לעלות‬
‫על מסלול של צמיחה מהירה שתגדיל את רווחיה ותבסס את איתנותה הפיננסית‪.‬‬
‫גיוס עובדים מוכשרים וקשירתם לחברה‪ ,‬הינם גורמים מכריעים בדרך להצלחת‬
‫החברה‪ .‬חברות שואפות לתגמל את עובדיהם באופן שיקבלו מהם את המיטב‪:‬‬
‫חריצות‪ ,‬הזדהות‪ ,‬נאמנות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫חבילות התגמול לעובדים עשויות לכלול מרכיבים רבים כגון משכורת קבועה‪ ,‬תגמול‬
‫משתנה (בונוס) ותגמול לזמן ארוך באמצעות מענקים מבוססי הון‪ .‬תמהיל נכון של‬
‫שכר קבוע‪ ,‬תגמול משתנה לטווח קצר ותגמול לטווח ארוך‪ ,‬כרוך בניתוח המטרות‬
‫הכוללות של החברה‪ ,‬ותלוי במצבת אמצעי התשלום הזמינים והצפויים בעתיד‪ ,‬במצב‬
‫השכר בתחום הפעילות הרלוונטי ובמבנה הארגוני שלה‪.‬‬
‫בחברות רבות עולה השאלה כיצד לתגמל מנהלים ועובדים בכירים החיוניים לחברה‪.‬‬
‫תגמול באמצעות מענקים מבוססי הון מאפשר לצמצם את הוצאות החברה במזומנים‬
‫ולעודד הזדהות של עובדיה עם מטרות בעלי המניות‪.‬‬
‫‪106‬‬
‫מענקים מבוססי הון לעובדים‬
‫סוגים של מענקים מבוססי הון‬
‫‪‬‬
‫‪‬‬
‫אופציות למניות ‪ -‬אופציה מאפשרת לעובד לרכוש מניות של החברה‪ ,‬חברת‬
‫האם או חברת הבת‪ ,‬תמורת תשלום קבוע מראש (תוספת מימוש) או נוסחה‬
‫מוסכמת אחרת‪ .‬הענקת האופציות נעשית ברוב המקרים במחיר מימוש‬
‫שדומה למחיר המניה בעת ההענקה‪ ,‬זאת משיקולי מס ושיקולים חשבונאיים‪.‬‬
‫העובד עשוי ליהנות מרווחים עקב עליית מחיר המניה‪ .‬לאופציות יש ערך‬
‫כלכלי במועד הקצאתן‪ ,‬שכן הן מקנות לעובד זכות לרכוש מניות במחיר‬
‫מימוש נקוב‪ ,‬אך אינן מחייבות אותו בתשלום אלא אם יבחר לממשן‪ .‬הזכות‬
‫למימוש האופציות קשורה לחוזה שבין העובד לחברה המעניקה‪ ,‬הכולל בדרך‬
‫כלל תקופת הבשלה (‪ )Vesting Period‬במהלכה מבשילה זכותו של העובד‬
‫למימוש האופציות שקיבל‪ .‬תקופת ההבשלה משתנה מחברה לחברה‪ ,‬אולם‬
‫הבשלת אופציות מקובלת נפרשת על פני ארבע שנים‪ ,‬כאשר לאחר השנה‬
‫הראשונה ‪ 25%‬מהאופציות ניתנות למימוש‪ ,‬ובכל רבעון לאחר מכן‪ ,‬כרבע‬
‫מהאופציות של אותה שנה ניתנות למימוש‪ .‬האופציות נושאות כמעט תמיד‬
‫הגבלות על האפשרות להעבירן לגורמים אחרים ואינן יכולות להימכר לצדדים‬
‫שלישיים; הן חייבות להיות ממומשות בתקופות זמנים קצובות‪ ,‬לרוב פחות‬
‫מעשר שנים ממועד ההענקה; ברוב המקרים אין להן מרכיבי הגנה מפני דילול‬
‫הנובע מהקצאת מניות למשקיעים שונים‪ .‬שני הסוגים העיקריים של מענקי‬
‫אופציות הם‪:‬‬
‫‪-‬‬
‫אופציות במחיר קבוע ‪ -‬מתן אופציות לעובדים במחיר קבוע מראש‪,‬‬
‫כאשר העובד יכול לממשן בתקופה מסוימת בעתיד‪ .‬ככל שערך המניה‬
‫יעלה כך ההטבה לעובד תהיה גבוהה יותר‪.‬‬
‫‪-‬‬
‫אופציות כאחוז קבוע ‪ -‬קביעת אחוז ממחיר המניה בו העובד יכול‬
‫לממש את האופציות שברשותו‪ .‬ככל שערך המניה עולה כך גדלה‬
‫ההטבה לעובד‪ ,‬אולם בשיעור נמוך יותר מההטבה הגלומה באופציות‬
‫במחיר קבוע‪ .‬במידה שנקבע מחיר מינימום אזי העובד זוכה בהטבה‬
‫גם כאשר מחיר המניה יורד‪.‬‬
‫מניות מוגבלות (‪ - )Restricted‬מניות שאינן ניתנות למכירה או להעברה‬
‫אלא לאחר תקופת ההבשלה (‪ ,)Vesting Period‬בדומה לאופציות‪ ,‬ואשר‬
‫מאפשרות לעובדים לרכוש מניות עד היקף מסוים בכל תקופה‪ ,‬במחיר נמוך‬
‫ממחיר השוק באותה עת‪.‬‬
‫‪107‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪‬‬
‫מניות פנטום ‪ -‬מניות פנטום אינן מניות אלא הן מהוות הסדר סליקה כספי‬
‫המבוסס על שינוי ישיר בשווי החברה‪ .‬מחיר המניה לצורך ההתחשבנות יכול‬
‫להיקבע על פי נוסחה המבוססת על הגיוס האחרון של החברה או על‬
‫התוצאות הכספיות שלה‪ .‬מניות פנטום אינן מקנות לרוב זכויות מעבר לאלה‬
‫הקשורות לסליקה הכספית‪ .‬הסליקה יכולה להיערך מדי רבעון‪ ,‬שנה או רק‬
‫לאחר מועד נקוב מראש‪ .‬דוגמה פשוטה להענקת מניות פנטום היא הסדר‬
‫לפיו במועד ההענקה‪ ,‬מקבל העובד כמות מסוימת של מניות פנטום במחיר‬
‫שוק‪ .‬כאשר יבחר העובד לממש את מניות הפנטום שברשותו‪ ,‬תשלם החברה‬
‫לעו בד את ההפרש שבין מחיר המניה בשוק ובין מחיר המניה במועד‬
‫ההענקה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫זכות לדיבידנד ‪ -‬העובד מקבל זכאות לקבל הטבה המחושבת על בסיס‬
‫הדיבידנד שהחברה משלמת‪ ,‬אם בכלל (מעין זכאות להשתתפות בדיבידנד)‪,‬‬
‫אף על פי שאין בידיו מניות‪ .‬בדרך זו בעלי המניות של החברה לא מעבירים‬
‫בעלות על החברה לעובדים אולם הם משתפים אותם בחלוקת רווחיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫רכישת מניות ‪ -‬לעובד ניתנת הזכות לרכוש כמות מסוימת של מניות החברה‬
‫במועד ההענקה‪ ,‬במחיר אטרקטיבי‪ .‬מניות אלה ניתנות למכירה על ידי העובד‬
‫עם או בלי תקופת ההבשלה (‪.)Vesting Period‬‬
‫‪‬‬
‫בונוס בניירות ערך ‪ -‬קביעת מדדי ביצוע אשר עמידה בהם תזכה את העובד‬
‫בניירות ערך כפוף למגבלות שונות של חסימה‪ ,‬תקופת ההבשלה‪ ,‬תקופת‬
‫מימוש וכיוצא בזה‪.‬‬
‫שיקולים במתן מענקים מבוססי הון לעובדים‬
‫מתן מענקים מבוססי הון לעובדים נעשית על פי קריטריונים הנקבעים על ידי החברה‪.‬‬
‫קריטריונים אלו נקבעים לפי המדדים החשובים לחברה שעליהם היא רוצה לשים‬
‫דגש כדי לתמרץ ולתגמל את העובדים‪.‬‬
‫תוכנית התגמול לעובדים יכולה להיבנות על בסיס מדדי ביצוע שונים‪ ,‬כגון דרגות‬
‫ותק‪ ,‬יחסיות משרה‪ ,‬תרומה לחברה‪ ,‬פוטנציאל תרומה עתידי תוך מיון העובדים‬
‫לדרגות בכירות שונות וכיוצא בזה‪ .‬יש והתוכנית אף תיבנה בצורה שונה בהתאם‬
‫לצורכי החברה‪ ,‬כגון תוכניות תגמול לטווח קצר מול תוכניות תגמול לטווח ארוך‪.‬‬
‫מטרות מענקים מבוססי הון כוללות‪ ,‬בין היתר‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪108‬‬
‫קשירת העובד לחברה לטווח ארוך ‪ -‬לשם השגת מטרה זו יכולה החברה‬
‫להשתמש בתוכניות מענקים הכוללות מרכיב של ההבשלה (‪)Vesting‬‬
‫כדוגמת אופציות או מניות מוגבלות‪ .‬בדרך כלל התוכניות הנ"ל כוללות תקופת‬
‫עבודה מינימלית של ‪ 12‬חודשים‪.‬‬
‫מענקים מבוססי הון לעובדים‬
‫‪‬‬
‫התייעלות ‪ -‬הענקת אופציות לעובדים אשר תוספת המימוש שלהן זהה או‬
‫נמוכה במעט ממחיר המניה של החברה‪ ,‬יוצרת רצון אצל העובדים לגרום‬
‫לעליית פריון העבודה בחברה‪ ,‬שכן עליית הפריון תעלה את מחיר המניה‬
‫ותגדיל את ההטבה שניתנה להם‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגדלת הון החברה ‪ -‬הקצאת אופציות לעובדים הדורשות תוספת מימוש‬
‫להמרתן למניות תתרום לתזרים מזומנים לחברה בעתיד‪ ,‬ולהגדלת בסיס‬
‫ההון שלה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫גיוס עובדים מוכשרים ‪ -‬תוכניות הטבה מבוססות הון עשויות לסייע בגיוס‬
‫עובדים מוכשרים לחברה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תדמית החברה ‪ -‬מענקים מבוססי הון לעובדים יוצרים ציפייה אצל‬
‫המשקיעים החיצוניים של החברה כי שווי מניית החברה תעלה‪ ,‬שכן‪ ,‬תמרוץ‬
‫העובדים מעיד על השקעה במשאב האנושי שייתכן ויביא להגברת הפריון‬
‫בחברה‪ ,‬ויצור הזדהות של העובדים עמה‪.‬‬
‫יתרונות עיקריים במתן מענקים מבוססי הון לעובדים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫שיתוף עובדים בתוצאות עסקיות ‪ -‬הקניית מניות ו‪/‬או אופציות לעובדים‬
‫מקנה להם תחושת שותפות בתוצאות העסקיות של החברה‪ ,‬יוצרת נאמנות‬
‫והזדהות של העובדים עם מטרותיה ומגבירות את המוטיבציה שלהם לתרום‬
‫לצמיחתה ופריחתה (כדי לעזור בהשאת רווחי החברה)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מניעת השתלטות ‪ -‬באמצעות מענקים מבוססי הון אפשר למנוע השתלטות‬
‫של גורם חיצוני על החברה מכיוון שגורם המבקש להשתלט על חברה‪ ,‬שבה‬
‫יש לעובדים חלק גדול מהמניות‪ ,‬יתקשה לרכוש חבילה גדולה של מניותיה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אופק הניהול ‪ -‬מחקרים מורים שמנהלים אשר מחזיקים במניות חברה‬
‫מאמצים מדיניות ארוכת טווח יותר מאלו אשר אינם מתוגמלים בתוכנית‬
‫כאמור‪ .‬הרעיון מאחורי תפיסה זו הוא‪ ,‬שמנהלים שאינם שותפים בחברה‬
‫מעדיפים רווחים עכשוויים על פני שיקולי צמיחה‪ ,‬אשר לא בהכרח תימדד‬
‫בתקופתם כמנהלים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫קשר לזמן ארוך ‪ -‬חלוקת אופציות לעובדים מדרבנת התמדה בעבודה למשך‬
‫זמן ארוך (באופציות‪ ,‬בהתאם לתקופת ההבשלה שלהן)‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הטבת שכר ‪ -‬הענקת אופציות מהווה הטבת שכר לעובדים בלי שהחברה‬
‫נדרשת לתזרים מזומנים כלשהו‪.‬‬
‫‪109‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫חסרונות עיקריים במתן מענקים מבוססי הון לעובדים‪:‬‬
‫‪‬‬
‫חשיפת שכר העבודה לשינויי שוק ‪ -‬שימוש מופרז במענקים מבוססי הון‪,‬‬
‫כתחליף לשכר‪ ,‬חושף את העובד לסיכונים הקשורים בשינויי מחירים בשוק‬
‫ההון‪ .‬עקב כך‪ ,‬ירידת ערך האופציות או המניות עקב תנודות השוק עלולה‬
‫להביא לירידת המוטיבציה אצל העובדים‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תקופת חסימה ‪ -‬ניירות ערך אשר נרכשים או מתקבלים על ידי עובד‪ ,‬בדרך‬
‫כלל חסו מים למסחר לתקופה מסוימת ועשויים לגרום ללחץ על שער המניה‬
‫בסיום החסימה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫אפקט שלילי ‪ -‬ההחלטה את מי לתגמל עלולה לגרום בעיות במורל אצל‬
‫העובדים שאינם מתוגמלים‪.‬‬
‫תוכניות אופציות‬
‫ישנה חשיבות רבה לבנייה נבונה של תוכניות אופציות כחלק ממערך התגמול הכולל‬
‫של המנהלים והעובדים בחברה‪ .‬חברות רבות מוסיפות מרכיבים מגוונים בעת תכנון‬
‫המענקים מבוססי ההון‪ ,‬כדי לממש באופן אופטימלי את מטרות הארגון‪ .‬חשוב לציין‬
‫כי כמעט כל מרכיב תגמול המושג על ידי בנייה של מערך אופציות אפשר להשיג גם‬
‫על ידי שילוב של שכר ובונוס‪ ,‬וכאשר משווים תוכניות תגמול‪ ,‬יש להשוות את כלל‬
‫המרכיבים ואת תמהילם‪ .‬לשם הדגמה פשוטה‪ ,‬בונוס במזומן שאינו ניתן לפדיון‬
‫במשך תקופה קצובה‪ ,‬אך מבוסס על שינוי במחיר המניה‪ ,‬דומה במהותו להענקת‬
‫אופציות‪ .‬הפרמטרים העיקריים בתוכניות אופציות הם‪:‬‬
‫‪‬‬
‫‪110‬‬
‫מחיר המימוש ‪ -‬האופציות מוקצות על פי רוב במחיר מימוש נקוב הזהה‬
‫למחיר המניה בעת הענקת האופציה‪ .‬בדרך כלל לחברה ציבורית סוג אחד‬
‫של מניות הנסחרות ומחיר המימוש של האופציה נגזר משווי אותה מניה‪.‬‬
‫בחברות פרטיות‪ ,‬להן מספר סוגים של מניות‪ ,‬מחיר האופציה נגזר‪ ,‬בדרך‬
‫כלל‪ ,‬מהמניות הרגילות אשר ערכן נמוך מהמניות המועדפות המונפקות‬
‫למשקיעים‪ .‬קיימות תוכניות שבהן מחיר המימוש מתעדכן עם העלייה במחיר‬
‫המניה‪ ,‬ותוכניות אחרות המציבות מחיר מימוש קבוע‪ .‬חשוב לזכור כי אופציות‬
‫שמחיר המימוש שלהן מתעדכן באופן תמידי עשויות ליצור תרעומת אצל‬
‫העובדים‪ ,‬ובמקרה של תקופה ארוכה של ביצועי חסר‪ ,‬להגדיל את‬
‫ההסתברות לעזיבתם‪ .‬למחיר מימוש משתנה יש גם משמעות מבחינת אופן‬
‫הטיפול החשבונאי באופציות‪.‬‬
‫מענקים מבוססי הון לעובדים‬
‫‪‬‬
‫מספר האופציות ‪ -‬מקובל לרוב להקצות מספר אופציות נקוב בעבור כל‬
‫תקופת שירות‪ ,‬או לחלופין‪ ,‬להקצות אופציות מיד בעת החתימה על החוזה‬
‫הראשוני אך להפשירן רק עם חלוף תקופת עבודה מוגדרת‪ .‬בפועל‪ ,‬אם מחיר‬
‫המניה עולה‪ ,‬העובד נהנה לא רק מהעלייה במחיר האופציות שהוקצו‬
‫והופשרו‪ ,‬אלא גם מעליית שוויין של האופציות שטרם הוקצו ו‪/‬או הופשרו‪.‬‬
‫תוכנית מקובלת אחרת היא הענקה שנתית של אופציות בשווי מסוים ונקוב‪.‬‬
‫תגמול זה מעלה כמובן את הסוגיה שלעובד‪/‬מנהל בעל השפעה על שווי השוק‬
‫של חברה עשוי להיות מערך אינטרסים שאינו עולה בקנה אחד עם טובת‬
‫החברה‪ ,‬כל עוד הוא ממשיך לקבל אופציות‪ .‬עם זאת‪ ,‬תוכניות אלה‬
‫מאפשרות לחברה לתחום את עלות העובדים שהיא מגייסת‪ .‬נוסף על כך‪,‬‬
‫דרך זו מאפשרת לחברות לתאם מדי תקופה את שווי האופציות המוענקות‬
‫בהתאם לנהוג בשוק באותה תקופה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫עזיבת עובדים ‪ -‬עובד שעוזב את החברה זכאי ברוב המקרים אך ורק‬
‫לאופציות שהוקצו לו עד מועד פרישתו מהחברה‪ .‬במקרים רבים מצוינות‬
‫בתוכנית התניות לגבי שלילת זכויות במקרים של עבירה פלילית‪ ,‬או לחלופין‪,‬‬
‫לגבי זכאות לאופציות נוספות גם לאחר סיום קשרי העבודה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫הגבלות על מימוש האופציות ‪ -‬כאשר החברה נסחרת בבורסה‪ ,‬תקנות‬
‫שונות עשויות לחול על האוחזים באופציות בקשר למימושן‪ .‬תקנות אלה‬
‫עשויות לנבוע מחקיקה במדינה שבה המניות רשומות למסחר או שבה‬
‫החברה רשומה‪ ,‬או מהחלטות ניהוליות שונות שנועדו לצמצם את החשיפה‬
‫המשפטית של החברה ומנהליה‪.‬‬
‫להידרדרות של מחירי המניות עשויה להיות השפעה קשה על מורל העובדים ועל‬
‫נאמנותם לחברה ( שכן אין טעם לחכות למועד מימושה של אופציה שמחיר מימושה‬
‫גבוה ממחיר המניה בשוק)‪ .‬בעבר פנו חברות במצבים כאלה לתיקון מחירי מימוש‬
‫אופציות (‪ ,)Re-Pricing‬למשל‪ ,‬על ידי הנפקת אופציות נוספות במחירי מימוש‬
‫ריאליים‪ .‬מאחר שתמחור מחדש של אופציות מעורר התנגדות מצד משקיעים‬
‫בחברות ציבוריות ומאחר שהתמחור אף מעורר בעיות חשבונאיות קשות העשויות‬
‫לגרום לרישום הוצאות גבוהות בדוחות הכספיים‪ ,‬מומלץ כי תיוועץ במומחים טרם‬
‫ביצוע הפעולה‪.‬‬
‫‪111‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫הערכת שוויין של אופציות‬
‫המודל המקובל ביותר להערכת שוויין של אופציות לעובדים הוא המודל של "בלק אנד‬
‫שולס" (‪ .)Black and Scholes‬המודל מתמחר את שווי האופציה בהתאם לגורמים‬
‫הבאים‪ :‬מחיר המניה במועד ההקצאה‪ ,‬ריבית חסרת הסיכון במועד זה‪ ,‬משך החיים‬
‫של האופציה (כלומר‪ ,‬התקופה שבה ניתן לממש את האופציה)‪ ,‬תנודתיות המניה‬
‫ושיעור הדיבידנד המחולק על ידי החברה‪ .‬ככלל‪ ,‬הגורמים הבאים משפיע על ערך‬
‫האופציה כלהלן‪:‬‬
‫‪‬‬
‫מחיר המניה ‪ -‬ככל שערך המניה עולה כך יעלה ערך האופציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫ריבית חסרת סיכון ‪ -‬ככל שהריבית נמוכה‪ ,‬יעלה ערך האופציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫משך החיים של האופציה ‪ -‬ככל שמשך החיים של האופציה ארוך‪ ,‬כך יעלה‬
‫ערך האופציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫תנודתיות המניה (שונות) ‪ -‬ככל שהשונות גדולה‪ ,‬כך עולה ערך האופציה‪.‬‬
‫‪‬‬
‫מדיניות דיבידנד ‪ -‬ככל ששיעור הדיבידנד אשר החברה מחלקת נמוך יותר‬
‫כך עולה ערך האופציה‪.‬‬
‫היבטים חשבונאיים של מענקים מבוססי הון‬
‫התקינה החשבונאית קובעת כי על החברה לשקף ברווח או בהפסד שלה ובדוח על‬
‫מצבה הכספי את ההשפעות של עסקאות תשלום מבוסס מניות‪ ,‬כולל הוצאות‬
‫הקשורות עם עסקאות שבהן מוענקות אופציות למניות לעובדים‪.‬‬
‫על החברה לקבוע את השווי ההוגן של המענקים מבוססי ההון המוענקים וזאת‬
‫במועד ההענקה‪.‬‬
‫כחלק מהתקינה הבינלאומית נקבעו גם כללים בקשר עם הטיפול בשינויים בתנאים‬
‫של הענקת אופציה או הענקת מניה (כגון‪ ,‬אופציה מתומחרת מחדש ‪)Repriced -‬‬
‫לרבות מקרים בהם ההענקה מבוטלת‪ ,‬נרכשת חזרה או מוחלפת בהענקה אחרת של‬
‫מכשירים הוניים‪.‬‬
‫‪112‬‬
‫מילון מונחים‬
‫מילון מונחים‬
‫עברית‬
‫אדגר (‪- )EDGAR- Electronic Data Gathering Analysis and Retrieva‬‬
‫מערכת אלקטרונית שפותחה על‪-‬ידי ה‪ .SEC-‬מערכת האדגר החלה לפעול ב‪1995-‬‬
‫והיא מאפשרת לחברות להגיש מסמכים ל‪ SEC-‬באופן אלקטרוני‪ .‬ניתן להגיע לאדגר‬
‫דרך אתר האינטרנט של ה‪. SEC www.sec.gov-‬‬
‫אופציה (‪ - )Option‬הזכות לקנות או למכור נייר ערך במחיר קבוע (או בטווח‬
‫מחירים) בתקופה נתונה‪.‬‬
‫אכיפה מנהלית ‪ -‬נועדה לטפל בהפרות חוקי הרשות לניירות ערך אשר הוכחה בהן‬
‫רשלנות (מבלי להוכיח כוונה פלילית)‪ .‬מאפשרת הטלת סנקציות וקנסות כספיים‬
‫גבוהים על חברות וגופים פיננסיים וכן להגביל כהונה של נושאי תפקידים בחברות‬
‫ציבוריות ומנהלי קרנות ואף להתנות רישיונות לעיסוק בתחומים הנ"ל‪.‬‬
‫אנליסט (‪ - )Analyst‬אדם הלומד ומנתח את התפתחות חברה מסוימת או תעשייה‬
‫למטרת ייעוץ למשקיעים‪.‬‬
‫בדיקת נאותות (‪ - )Due Diligence‬ראה שקידה נאותה‪.‬‬
‫בלו סקיי (‪ - )Blue-sky laws‬מינוח מקובל לחוקים ולתקנות של ניירות הערך‪,‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬אשר חוקקו כדי להסדיר ולפקח על הצעה ומכירת ניירות ערך במדינות‬
‫שונות‪ .‬המונח נגזר מחוקי ניירות ערך של אוהיו‪ ,‬המונעים "מזימות ספקולטיביות‬
‫שאין להן יותר בסיס מאשר מספר מטרים של ‪."Blue Sky‬‬
‫בנקאי השקעות (‪ - )Investment Banker‬המתווך בין החברה המנפיקה ניירות‬
‫ערך חדשים ובין ציבור המשקיעים‪ .‬נקרא גם חתם‪.‬‬
‫בקשת הצבעה באמצעות שליח (‪ - )Proxy Solicitation‬בקשה לייפוי כוח‬
‫להצביע בשמו של אחר‪ .‬בקשת הצבעה באמצעות שליח חייבת להיות מוגשת לבעלי‬
‫המניות בטרם בקשת אישור השליח‪.‬‬
‫ברוקר (‪ - )Broker‬אדם שפועל כמתווך בין הקונה למוכר מניה וגובה על פי רוב‬
‫עמלה‪.‬‬
‫"גרין שו" (‪ - )Green Shoe‬אופציה הכלולה במסגרת הסכם חיתום מסוג מחויבות‬
‫איתנה‪ ,‬המאפשרת לחתמים לרכוש מניות נוספות מהמנפיק או מבעלי המניות‬
‫המוכרים כדי לכסות הקצאת יתר‪ .‬האופציה מכונה כך על שם החברה הראשונה אשר‬
‫העניקה את הזכות האמורה‪.‬‬
‫‪113‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫דוחות כספיים (‪ - )Financial Statements‬דוחות המוכנים על ידי הנהלת‬
‫החברה‪ ,‬המתארים כמותית ומילולית את מצבה הכספי של החברה ואת תוצאות‬
‫פעילותה העסקית‪ .‬דוחות אלה כוללים מאזן‪ ,‬דוח רווח והפסד‪,‬דוח על הרווח הכולל‪,‬‬
‫דוח על שינויים בהון העצמי‪ ,‬דוח על תזרים מזומנים ובאורים לדוחות אלה‪.‬‬
‫דיבידנד (‪ - )Dividend‬תשלום הניתן לבעלי המניות של החברה מתוך רווחי‬
‫החברה‪ .‬דיבידנדים ניתנים בדרך כלל במזומן אך ייתכן שינתנו גם בצורת מניות או‬
‫בצורת רכוש אחר (דיבידנד בעין)‪.‬‬
‫דילול (‪ - )Dilution‬ירידה בשיעור ההחזקה היחסי; מכירת מניות נוספות מדללת‬
‫את ההחזקה של בעל מניותיה‪ .‬הנפקת מניות החברה לבעל מניות חדש מדללת את‬
‫ההחזקה של בעלי המניות הקיימים‪.‬‬
‫דילר (‪ - )Dealer‬יחיד או חברה העוסקים ברכישה ובמכירה של ניירות ערך‪ .‬ברוקר‪,‬‬
‫שלא כדילר‪ ,‬פועל כסוכן של מבצע הפעולה ואינו מהווה צד בעסקה‪.‬‬
‫דירקטוריון (‪ - )Board Of Directors‬ראה מועצת מנהלים‪.‬‬
‫האיגוד הלאומי של דילרים בניירות ערך בארה"ב ( ‪NASD -National‬‬
‫‪ - ) Association Of Securities Dealers‬איגוד של ברוקרים ודילרים בשוק‬
‫המסחר מעבר לדלפק בארה"ב‪ .‬האיגוד בודק את תגמולי החתמים כדי לקבוע האם‬
‫הסכם החיתום סביר והוגן‪.‬‬
‫האצה (‪ - )Acceleration‬הליך בו רשות לניירות ערך‪ ,‬בארה"ב‪ ,‬מכריזה על סיום‬
‫הליך פעולות הרישום‪ ,‬תוך ויתור או צמצום תקופת ההמתנה של ‪ 20‬הימים בין מועד‬
‫הגשת מסמכי הרישום לתשקיף הרשמי‪.‬‬
‫הון (‪ - )Capital‬מזומן או רכוש אשר משמשים לייצור הכנסה‪ .‬מכאן‪ ,‬הון בעלים הוא‬
‫ההון העצמי המשקף את הבעלות בחברה‪ ,‬על פי רוב בצורת מניות רגילות או מניות‬
‫בכורה ומהווה את ההפרש בין נכסיה להתחייבויותיה‪.‬‬
‫הון מגויס (‪ - )Capitalization‬התמורה הכוללת מהנפקת ניירות הערך של החברה‪.‬‬
‫הכול או כלום (‪ - )All or None‬הסכם מחויבות למירב המאמצים עם החתמים לפיו‬
‫מכירת המניות תקפה אך ורק אם נמכרה מלוא הכמות המוצעת‪.‬‬
‫הנפקה חוזרת ( ‪ - )Seasoned Equity Offering‬הנפקה על ידי חברה שכבר‬
‫השלימה הנפקה ראשונית לציבור ושמניותיה כבר נסחרות בציבור‪.‬‬
‫הנפקה משנית (‪ - )Secondary Offering‬הנפקה בה מניות שטרם היו רשומות‬
‫למסחר מוצעות למכירה על ידי בעלי המניות הקיימים‪.‬‬
‫הנפקה משנית חלקית (‪ - )Partial Secondary Offering‬הנפקה בה ניירות ערך‬
‫מוצעים למכירה הן על ידי החברה המנפיקה והן על ידי בעלי מניות שלה‪.‬‬
‫‪114‬‬
‫מילון מונחים‬
‫הנפקה ציבורית ישירה (‪ - )Direct Public Offering‬הנפקת ניירות ערך חדשים‬
‫על ידי המנפיק‪ ,‬ישירות לציבור‪ ,‬בלי הסתייעות בבנק השקעות או חתם‪.‬‬
‫הנפקה ראשונה לציבור (‪ - )IPO - Initial Public Offering‬ההפצה הראשונה‬
‫של מניות על ידי מנפיק לציבור‪.‬‬
‫הנפקה ראשונית (‪ - )Primary Offering‬הנפקת מניות חדשות על ידי החברה‪.‬‬
‫הסכם בין חתמים (‪ - )Agreement among underwriters‬הסכם הנחתם בין‬
‫מספר חתמים (החברים בקונסורציום החיתום) ובין החתם המנהל‪ ,‬המסמיך את‬
‫החתם המנהל לחתום על הסכם עם החברה המנפיקה‪ ,‬מגדיר את חובותיהם של‬
‫החתמים על פי חלקם היחסי בהנפקה‪ ,‬ומקנה לחתם המנהל את הסמכות להקצות‬
‫יחידות לקבוצות מכירה‪.‬‬
‫הסכם חיתום (‪ - )Underwriting Agreement‬הסכם בין החברה ובין החתמים‬
‫שלה‪ ,‬הקובע את התנאים של ההנפקה‪ ,‬לרבות את שיטת החיתום‪ ,‬מחיר ההנפקה‬
‫ועמלות החיתום‪.‬‬
‫הסכם רכישה (‪ - )Purchase Agreement‬ראה הסכם חיתום‪.‬‬
‫הצעה פרטית (‪ - )Private Placement‬הנפקה שאינה דורשת רישום ניירות ערך‬
‫למסחר‪ ,‬בה מכירת ניירות הערך מוגבלת לקבוצת רוכשים מסוימת‪.‬‬
‫הקצאה (‪ - )Allotment‬קביעת החלק היחסי מהמניות החדשות שהונפקו שיוקצה‬
‫לכל חבר בקונסורציום החיתום לצורך חיתום והפצה‪.‬‬
‫הקצאת יתר (‪ - )Over Allotment‬פרקטיקה בה החתמים מציעים ומוכרים יותר‬
‫מניות מאלה שהם הסכימו לרכוש מהמנפיק‪.‬‬
‫חברה לרישומים ‪ -‬חברה בערבון מוגבל הרשומה כבעלים של ניירות ערך המופקדים‬
‫בפקדונות אצל לקוחות (החברה לרישומים מחזיקה את מניות החברות הנסחרות‬
‫בבנק המרכזי)‪ .‬מטרת החברה לרישומים היא לחסוך בהעברות פיזיות של ניירות‬
‫הערך בכל פעולה בספרי החברות המנפיקות‪ .‬בישראל פועלות ארבע חברות‬
‫לרישומים (המצויות בבעלות הבנקים הגדולים)‪.‬‬
‫חוק ניירות ערך (הפדרלי) בארה"ב ‪- )Act - Securities Act Of 1933( 1933‬‬
‫החוק הפדרלי בארה"ב הקובע את דרישות הגילוי בהנפקה ואת המכירה של ניירות‬
‫הערך במסחר בין‪-‬מדינתי ובאמצעות הדואר בארה"ב‪.‬‬
‫חוק שוק ניירות ערך (הפדרלי) בארה"ב ‪Act - Securities Exchange ( 1943‬‬
‫‪ - )Act of 1934‬החוק הפדרלי בארה" ב המווסת ומפקח על שוקי ניירות הערך‬
‫בארה"ב ועל נהלים ונושאים קשורים‪.‬‬
‫‪115‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫חיתום (‪ - )Underwriting‬רכישה של ניירות ערך שהנפיקה חברה על ידי בנק‬
‫השקעות (חתם)‪ ,‬או הבטחה לרכוש אותם בתנאים מסוימים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכירה מחדש‬
‫של אותם ניירות ערך למשקיעים‪.‬‬
‫חסימה (‪ - )Lock-Up‬תנאי בהסכם החיתום בין החתם ובין בעלי מניות קיימים‬
‫בחב רה שאוסר על בעלי עניין בחברה ועל משקיעים פרטיים למכור את מניותיהם‬
‫בזמן ההנפקה ולמשך תקופה מסוימת לאחריה‪.‬‬
‫חתם (‪ - )Underwriter‬ראה בנקאי השקעות‪.‬‬
‫חתם מנהל (‪ - )Managing Underwriter‬החתם המוביל‪ ,‬אשר תפקידיו כוללים‬
‫את גיבוש קונסורציום החיתום וניהולו‪.‬‬
‫טופס רישום (‪ - )Registration Statement‬מסמך המוגש ל‪ SEC-‬לרישום ניירות‬
‫ערך על פי חוק ניירות ערך בארה"ב (‪ .)Act 1933‬הטופס (בדרך כלל טופס ‪)S-1‬‬
‫מכיל את התשקיף ומידע אחר שאינו נדרש בתשקיף‪.‬‬
‫טופס ‪ - )Form K-8( K-8‬דיווח הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬כאשר מתרחשים אירועים‬
‫ברי‪-‬דיווח ספציפיים‪.‬‬
‫טופס ‪ - )Form C-10( C-10‬טופס שחברה הרשומה בנאסדק חייבת להגיש ל‪-‬‬
‫‪ SEC‬בתוך ‪ 10‬ימים לאחר גידול או קיטון מצטבר של ‪ 5%‬או יותר בסכום המניות‬
‫המונפקות שלה או שינוי של שמה‪.‬‬
‫טופס ‪ - )Form K-10( K-10‬דוח שנתי הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬מחברות אמריקניות‬
‫הנסחרות בארה"ב בהתאם לחוק ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫טופס ‪ - )Form Q-10( Q-10‬דוח רבעוני הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬מחברות‬
‫אמריקאיות בהתאם לחוק ניירות ערך בארה"ב המכיל בעיקר מידע כספי רבעוני בלתי‬
‫מבוקר‪.‬‬
‫טופס ‪ - )Form F-20( F-20‬דוח שנתי הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬מחברות זרות‬
‫הנסחרות בארה"ב בהתאם לחוק ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫טופס ‪ - )Form S-1( S-1‬טופס ה‪ SEC-‬השכיח ביותר לרישום ניירות ערך בהנפקה‬
‫ראשונה לציבור‪.‬‬
‫טופס ‪ - )Form SB-1( SB-1‬טופס לרישום ניירות ערך בהנפקה המוגבלת ל‪10-‬‬
‫מיליון דולר‪ ,‬אשר נדרשים בו גילויים פחותים מאשר בטופס ‪.S-1‬‬
‫טופס ‪ - )Form SB-2( SB-2‬טופס באמצעותו עסקים קטנים בעלי הכנסות ושווי‬
‫שוק הנמוכים מ‪ 25-‬מיליון דולר רושמים ניירות ערך למסחר‪ .‬כדוגמת טופס ‪,SB-1‬‬
‫שבו נדרשים גילויים פחותים מאשר בטופס ‪.S-1‬‬
‫‪116‬‬
‫מילון מונחים‬
‫יועץ ממונה (‪ - )Nomad‬יועץ חיצוני המלווה את החברה בהליכי הרישום למסחר‬
‫ולאחריו ומאשר לבורסה כי החברה עומדת בתנאי הסף הנדרשים להנפקה‪ .‬מינוי‬
‫היועץ נדרש מחברות הנסחרות בבורסת ה‪.AIM-‬‬
‫יחס מחיר‪-‬רווח (‪ - )Price-Earnings Ratio‬מדד של ערך המניה המחושב על ידי‬
‫חלוקת מחיר מניה רגילה ברווח למניה‪.‬‬
‫כללי אחריות מופחתת ("‪ )"Safe Harbor‬על כל מידע צופה פני העתיד ‪ -‬אחריות‬
‫חותמי הת שקיף ושל מומחה שנכלל או אוזכר בתשקיף בהסכמתו מראש‪ ,‬לא תחול‬
‫לגבי מידע הצופה פני עתיד‪ ,‬בשל כך בלבד שלא התממש‪ ,‬כולו או חלקו‪ ,‬או‬
‫שהתממש באופן שונה מכפי שנצפה‪ .‬האמור לעיל תקף ובלבד שיתקיימו כל אלה‪:‬‬
‫(‪ )1‬צוין במפורש‪ ,‬לצד המידע כאמור בתשקיף‪ ,‬בחוות הדעת‪ ,‬בדוח‪ ,‬בסקירה או‬
‫באישור‪ ,‬לפי העניין‪ ,‬כי המידע צופה פני עתיד; (‪ )2‬פורטו לצד המידע צופה פני עתיד‬
‫העובדות והנתונים העיקריים ששימשו בסיס לאותו מידע; וכן‪ )3( ,‬הודגשו באופן ברור‬
‫הגורמים העיקריים שיש להתייחס אליהם כעשויים להביא לכך שהמידע צופה פני‬
‫עתיד לא יתממש‪ .‬אחריות זו ת חול רק אם הוכיח התובע כי הנתבע ידע כי אותו מידע‬
‫אינו יכול להתממש‪.‬‬
‫מבקר חיצוני (‪ - )Auditor‬ראה רואה חשבון מבקר‪.‬‬
‫מגנ"א ‪ -‬מערכת גילוי נאות אלקטרונית (‪ -)Magna‬מערכת מידע לקליטתם‬
‫והפצתם‪ ,‬דרך רשת האינטרנט‪ ,‬של מכלול הדיווחים הנדרשים מחברות הכפופות‬
‫לפיקוחה של הרשות לניירות ערך בישראל‪.‬‬
‫מדפיס פיננסי (‪ - )Financial Printer‬מדפיס המתמחה בהדפסת מסמכים‬
‫פיננסיים‪ ,‬לרבות תשקיפים וטופסי רישום‪.‬‬
‫מהותי (‪ - )Material‬מונח המתייחס למידע כספי נדרש אשר המשקיע הממוצע‬
‫והסביר צריך להיות מודע לו‪.‬‬
‫מודל בלק ושולס לתמחור אופציות (‪Black & Scholes Option Pricing‬‬
‫‪ - )Model‬מודל המשמש לחישוב ערכה של אופציה‪ .‬המודל מתחשב במחיר‬
‫המימוש‪ ,‬במועד פקיעת האופציה‪ ,‬בריבית חסרת סיכון ובסטיית התקן של המניה‪.‬‬
‫מודעת מצבה (‪ - )Tombstone Ad‬בארה"ב‪ ,‬פרסום המוקף בקו שחור עבה‬
‫ומודגש המודיע על הנפקה של ניירות ערך ומציין היכן אפשר להשיג עותק של‬
‫התשקיף‪.‬‬
‫מועד כניסה לתוקף (‪ - )Effective Date‬המועד בו טופס הרישום נכנס לתוקף‬
‫ומכירת ניירות הערך יכולה להתחיל‪.‬‬
‫‪117‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫מועצת מנהלים (‪ - )Board Of Directors‬אנשים שנבחרו על ידי בעלי המניות של‬
‫החברה כדי לפקח על הנהלת החברה‪ .‬חברי מועצת המנהלים מקבלים את שכרם‬
‫במזומן ו‪/‬או במניות‪ ,‬נפגשים פעמים מספר כל שנה‪ ,‬ויש להם אחריות חוקית בנוגע‬
‫לפעילות החברה‪.‬‬
‫מחויבות איתנה (‪ - )Firm Commitment‬הסכם חיתום בו החתמים מסכימים‬
‫לרכוש את מלוא ההנפקה ואז למכור אותה‪.‬‬
‫מחויבות למירב המאמצים (‪ - )Best efforts‬ראה מירב המאמצים‪.‬‬
‫מחיר ‪ Bid‬ומחיר ‪ - Ask‬מחירים המצוטטים בעת מסחר "מעבר לדלפק"‪ .‬מחיר‬
‫ה‪ Bid-‬הוא המחיר הגבוה ביותר אשר קונה מוכן לשלם; מחיר ה‪ Ask-‬הוא המחיר‬
‫הנמוך ביותר אשר מוכר יהיה מוכן לקבל‪.‬‬
‫מחיר מימוש (‪ - )Exercise Price‬המחיר בו אפשר לממש אופציה‪.‬‬
‫מידע הצופה פני עתיד ( ‪ - )Forward Looking Information‬תחזית‪ ,‬הערכה‪,‬‬
‫אמדן או מידע אחר‪ ,‬המתייחסים לאירוע או לעניין עתידיים‪ ,‬שהתממשותם אינה‬
‫ודאית ואינה בשליטתו של התאגיד בלבד‪.‬‬
‫מירב המאמצים (‪ - )Best Effort‬הסכם חיתום בו מסכימים החתמים לעשות את‬
‫מירב המאמצים למכור את ההנפקה‪ ,‬כאשר הם פועלים אך ורק כסוכני מכירה של‬
‫המנפיק‪.‬‬
‫מכירה בחסר (‪ - )Short Sale‬מכירת ניירות ערך שאינם בבעלות המוכר‪ .‬מתוך‬
‫צפייה לירידת מחירים‪ ,‬אדם מוכר בחסר (מוכר מניות שאינן בבעלותו) ושואל מניות‬
‫כדי לבצע את ההעברה לקונה‪ .‬המוכר רוכש לאחר זמן מניות לצורך החלפת אותן‬
‫מניות ששאל ואם המחיר אכן ירד‪ ,‬הוא מרוויח מהעסקה כולה‪.‬‬
‫מכתב הנפקה (‪ - )Offering Circular‬מסמך‪ ,‬הדומה לתשקיף‪ ,‬המשמש בהנפקות‬
‫שאינן דורשות רישום ב‪.SEC-‬‬
‫מכתב כוונות (‪ - )Letter Of Intent‬מכתב בלתי מחייב מהחתמים למנפיק‪ ,‬המאשר‬
‫את כוונת החתמים להמשיך בתהליך ההנפקה ואת התנאים הכלליים של הסכם‬
‫החיתום‪.‬‬
‫מכתב נוחות (‪ - )Comfort Letter‬מכתב מרואה החשבון המבקר לחתמים המציין‬
‫את תוצאות הנהלים שהוסכם עליהם אשר ביצע רואה החשבון ביחס למידע כספי של‬
‫המנפיק‪ ,‬כפי שביקשו החתמים‪.‬‬
‫מניות בכורה (‪ - )Preferred Stocks‬מניות שמקבלות עדיפות על פני מניות‬
‫רגילות בכל הנוגע לחלוקת דיבידנדים או לתשלומים במקרה של פירוק החברה‪ .‬בעלי‬
‫מניות בכורה עשויים ליהנות גם מזכויות נוספות‪ ,‬דוגמת היכולת לסכל מיזוגים או‬
‫להחליף את ההנהלה‪.‬‬
‫‪118‬‬
‫מילון מונחים‬
‫מניות בכורה משתתפות (‪ - )Participating Preferred Stocks‬מניות בכורה‬
‫שהמחזיק בהן מקבל בתנאים מסוימים גם את התשואה על השקעתו המקורית וגם‬
‫את החלק היחסי ברווחים שנוצרים ממימוש נכסי החברה‪.‬‬
‫מניות מוגבלות (‪ - )Restricted Stocks‬מניות‪ ,‬אשר בדרך כלל מונפקות בהצעה‬
‫פרטית‪ ,‬אשר קיימות מגבלות על העברתן לאחרים‪ .‬נקראות גם מניות מוטבעות‬
‫(‪ )Legend Stocks‬או מניות מצוינות (‪.)Lettered Stocks‬‬
‫מניות רגילות (‪ - )Common Stocks‬ניירות ערך המייצגים זכויות בחברה‪ .‬מניה‬
‫רגילה מעניקה זכויות הצבעה ומזכה את המחזיק בה לחלק מרווחי החברה באמצעות‬
‫דיבידנדים ו‪/‬או תוספת הון‪ .‬במקרה של פירוק החברה‪ ,‬למחזיקים במניות רגילות יש‬
‫זכות על נכסי החברה רק לאחר ששולמו ההתחייבויות לבעלי אגרות החוב‪ ,‬לנושים‬
‫אחרים ולבעלי מניות בכורה‪.‬‬
‫מניות שליטה (‪ - )Control Stocks‬ניירות ערך המוחזקים על ידי גורם לו שליטה‬
‫בחברה‪.‬‬
‫מנפיק חוץ ‪ -‬מנפיק שהתאגד מחוץ לישראל ואשר במועד ההצעה הראשונה שלו‬
‫לציבור מתקיימים בו תנאים אלה‪:‬‬
‫(‪)1‬‬
‫(‪)2‬‬
‫יותר מ‪ 50%-‬מהכנסותיו לא התקבלו בישראל;‬
‫השליטה בו היא בידי מי שאינם תושבי קבע בישראל;‬
‫הקלות למנפיק חוץ‪:‬‬
‫הדוחות הכספיים של מנפיק חוץ יכול שייערכו בהתאם לכללי החשבונאות המקובלים‬
‫בארצות הברית או לתקני דיווח כספי בינלאומיים (‪ )IFRS‬כפי שאומצו על ידי האיחוד‬
‫האירופי‪ .‬כמו כן‪ ,‬קיימות הקלות עבור שפת הדיווח‪ ,‬מטבע בו מוצגים הדוחות‬
‫והתאמות שיש לעשות לצורך כך‪.‬‬
‫מסמך מקדים (‪ - )Proxy Statement‬מסמך אשר נשלח‪ ,‬בהתאם לדרישות ה‪-‬‬
‫‪ ,SEC‬לבעלי המניות‪ ,‬בו מתוארים הנושאים אשר יידונו ויועלו להצבעה באסיפת‬
‫בעלי המניות‪.‬‬
‫מסע שיווק (‪ - )Road Show‬מצגת בעל פה שמבצעים מנהלי החברה במהלך‬
‫תקופת ההמתנה‪ ,‬למטרת הצגת החברה בפני אנליסטים‪ ,‬חתמים ומשקיעים‬
‫פוטנציאלים‪.‬‬
‫משקיע מוסדי (‪ - )Institutional Investor‬בנק‪ ,‬קרן נאמנות‪ ,‬קרן פנסייה או גוף‬
‫מאוגד אחר הסוחר בניירות ערך בהיקפים גדולים‪.‬‬
‫נאסדק ( ‪NASDAQ - National Association Of Securities Dealers‬‬
‫‪ - )Automated Quotations‬רשת של ברוקרים ודילרים המספקת מידע על מחירי‬
‫‪ Bid‬ו‪ Ask-‬ועל נפחי מסחר בעבור מניות הנסחרות "מעבר לדלפק" (בורסה)‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫נטישה (‪ - )Bailout‬הצעת מכר בה בעלי המניות הקיימים מוכרים את מניותיהם‬
‫בחברה לאחר שאיבדו את אמונם בעתידה‪.‬‬
‫סבב השקעה (‪ - )Financing Round‬גיוס הון לחברה באמצעות משקיעים‪.‬‬
‫סגירת הנפקה (‪ - )Closing‬בארה"ב‪ ,‬פגישה הנערכת בסיום ההנפקה ומטרתה‬
‫החלפת מסמכי ותקבולי ההנפקה‪.‬‬
‫סוכן העברה (‪ - )Transfer Agent‬בארה"ב‪ ,‬גוף השומר את התיעוד הרשמי של‬
‫הש מות והכתובות של בעלי המניות בחברה ומטפל בהעברה של מניות מאדם לאדם‪.‬‬
‫סחר על ידי גורמי פנים (‪ - )Insider Trading‬רכישה או מכירה של מניות החברה‬
‫על ידי דירקטורים‪ ,‬נושאי משרה‪ ,‬ואחרים שיש להם גישה למידע אודות החברה‬
‫שאינו חשוף לציבור‪.‬‬
‫סינדיקט חיתום (‪ - )Underwriting Syndicate‬קבוצת בנקאי השקעות (חתמים)‬
‫אשר יחדיו משמשים חתמים בהנפקה ומפיצים אותה‪.‬‬
‫עושה שוק (‪ - )Market Maker‬דילר השומר על מחירי ‪ Ask‬ו‪ Bid-‬יציבים באמצעות‬
‫מוכנותו לרכוש או למכור נייר ערך מסוים במחירי ציטוט‪.‬‬
‫עשיית שוק (‪ - )Making A Market‬מאמצים מצד הדילר לשמר את פעילות‬
‫המסחר במניה מסוימת על ידי הצעת מחירי ‪ Bid‬ו‪ Asked-‬קשיחים בנוגע למניה זו‪.‬‬
‫פיצול (‪ - )Spin Off‬העברה של נכסי החברה באמצעות מכירתם או חלוקתם‬
‫לחברה חדשה תמורת הנפקת מניות החברה החדשה לבעלים של החברה‬
‫המעבירה‪.‬‬
‫פרוקסי (‪ - )Proxy‬הרשאה בכתב הניתנת על ידי בעל מניות לאחר‪ ,‬להשתמש‬
‫בזכות ההצבעה של אותו בעל מניות באסיפת בעלי המניות‪.‬‬
‫קרן נדל"ן (‪ - )REIT- Real Estate Investment Trust‬קרן העוסקת בעיקר‬
‫בהשקעה בנדל"ן מניב‪ .‬קרנות אלו זוכות במעמד מס ייחודי בהתקיים מספר תנאים‪.‬‬
‫הכרה של שלטונות המס בקרנות נדל"ן מקנה לבעלי המניות הטבות מס שונות‪.‬‬
‫"רד הרינג" (‪ - )Red Herring‬תשקיף ראשוני המופץ במהלך תקופת ההמתנה‪,‬‬
‫הנושא כיתוב בדיו אדום המצהיר כי טופס הרישום טרם נכנס לתוקף‪.‬‬
‫רואה חשבון מבקר (‪ - )Auditor‬רואה חשבון או פירמת רואי חשבון המבקרים את‬
‫ספרי החשבונות והדוחות הכספיים של החברה‪.‬‬
‫רווח ריאלי ‪ -‬רווח הון בניכוי מרכיב הרווח הנובע מעליית שיעור המדד‪.‬‬
‫רישום (‪ - )Registration‬ההליכים המנהליים להגשת מידע הנדרש על פי חוקי‬
‫ניירות ערך‪.‬‬
‫רשות ניירות ערך ‪ -‬הרשות לניירות ערך נועדה לפקח ולאכוף את חוקי ניירות ערך‪.‬‬
‫בארה"ב מכונה הרשות ‪.SEC‬‬
‫‪120‬‬
‫מילון מונחים‬
‫רשם (‪ - )Registrar‬גוף המוציא אישורים לבעלי מניות חדשים ובודק העברות של‬
‫מניות כדי לוודא שמספר המניות החדשות שהונפקו זהה למספר המניות שנמחקו‪.‬‬
‫שאלון החתמים (‪ - )Underwriters Questionnaire‬שאלון המופץ לכל החברים‬
‫הפוטנציאלים של סינדיקט החיתום הנועד להשיג מידע בנוגע לשמות ולכתובות של‬
‫החתמים‪ ,‬קשר כלשהו שיש להם עם המנפיק‪ ,‬בעלות על מניות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫שווי שוק (‪ - )Capitalization‬מחיר המניות של החברה כפול מספר המניות‬
‫המונפקות של החברה‪.‬‬
‫שוק "מעבר לדלפק" (‪ - )Over The Counter Market‬שוק המורכב מדילרים‬
‫הרוכשים ומוכרים ניירות ערך שאינם רשומים בבורסה‪ .‬השוק "מעבר לדלפק"‬
‫מתבסס על מכירות טלפוניות במקום מכירות המתבצעות בבורסות‪.‬‬
‫שוק משני ( ‪ - )Aftermarket/Secondary Market‬פעילות מסחר בניירות ערך‬
‫המתבצעת לאחר ההצעה הראשונית של ניירות הערך על ידי החברה‪.‬‬
‫שוק ראשוני (‪ - )Primary Market‬פ עילות המסחר בניירות ערך המוצעים לראשונה‬
‫לציבור‪ .‬בשוק זה‪ ,‬בשונה מהשוק המשני‪ ,‬ניירות הערך נרכשים ישירות מהמנפיק‪.‬‬
‫שקידה נאותה (‪ - )Due Diligence‬בדיקה המבוצעת על ידי הצדדים המעורבים‬
‫בהכנת טופס רישום (התשקיף) לצורך ביסוס כי הדוחות והנתונים הכלולים בו נכונים‬
‫ונאותים וכי לא הושמטו עובדות מהותיות כלשהן‪.‬‬
‫תוכנית אופציות לעובדים (‪ - )Employee Stock Ownership Plan‬קרן‬
‫המוקמת לצורך הענקת אופציות לעובדי החברה בתנאים כפי שנקבעו בתוכנית‬
‫האופציות‪.‬‬
‫תיקוני תמחור (‪ - )Pricing Amendment‬טופס הרישום במתכונתו הסופית‪,‬‬
‫הנקרא כך (בארה"ב) משום שהוא כולל מידע בדבר מחיר ההנפקה‪.‬‬
‫תיקון ‪ - 16‬החוק תיקון לחוק החברות אשר עיקריו הם חיזוק מעמדו ועצמאותו של‬
‫הדירקטוריון‪ ,‬אימוץ קוד ממשל תאגידי והגברת כוחם של בעלי מניות המיעוט‪.‬‬
‫תקופת ההמתנה (‪ - )Waiting Period‬פרק הזמן שבין המועד שבו טופס הרישום‬
‫מוגש לראשונה ל‪ ,SEC-‬ובין המועד שבו הוא נכנס לתוקף‪.‬‬
‫תקופה שקטה (‪ - )Quiet Period‬בארה"ב‪ ,‬פרק הזמן מהמועד בו המנפיק מגיע‬
‫להסכם עם החתמים בנוגע לכוונתו להנפיק לציבור ועד ‪ 90‬יום לאחר תחילת‬
‫ההנפקה‪ .‬נקרא כך בשל המגבלות הקיימות על פרסום ושיווק של ההנפקה‪.‬‬
‫תקופת הבשלה (‪ - )Vesting‬פרק הזמן שעובד בחברה חייב להיות מועסק בה כדי‬
‫שיוכל לממש את הזכות שניתנה לו באופציה ולהמירה למניות‪.‬‬
‫‪121‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫תקנה ‪ - )Rule 144( 144‬תקנה מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב‪ ,‬הקובעת חריג‬
‫לחוק ניירות ערך בארה"ב המאפשר‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬מכירה של מניות מוגבלות‬
‫ומניות שליטה בשוק הציבורי בלי רישום של אותן מניות‪.‬‬
‫תקנה ‪ - (Rule 144A)144A‬תקנה מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב‪ ,‬הקובעת חריג‬
‫לחוק ניירות ערך בארה"ב המאפשר "‪( "safe harbor‬נמל מבטחים)‪ ,‬בתנאים‬
‫מסויימים‪ ,‬ממכירות חוזרות של ניירות ערך לרוכשים מוסדיים מוסמכים‪.‬‬
‫תקנה‪ - (Regulation A) A‬הנחיות מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב המכילות את‬
‫הכללים החלים על הנפקות ציבוריות בסך שאינו עולה על ‪ 1.5‬מיליון דולר והפוטרות‬
‫מרישום‪.‬‬
‫תקנה ‪ - (Regulation D) D‬הנחיות מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב המכילות את‬
‫הכללים החלים על הצעה פרטית של ניירות ערך‪.‬‬
‫תקנה ‪ - (Regulation FD) FD‬התקנה הקובעת גילויים נבחרים של מידע מהותי‬
‫לא‪-‬ציבורי הנדרשים על ידי מנפיקים‪ ,‬הדורשים כי מנפיק או אדם הפועל בשמו יגלה‬
‫מידע מהותי לא‪-‬ציבורי למספר אנשים מוגדרים‪ .‬המידע הנ"ל חייב להינתן במקביל‬
‫לגילויים יזומים או מיד בסמוך לגילויים בלתי יזומים‪ ,‬באמצעות שיטה או שיטות‬
‫שיועדו באופן סביר ליצור הפצה רחבה ובלתי מפלה של מידע זה לציבור‪.‬‬
‫תקנה ‪ - (Regulation S-K) S-K‬ההנחיות הסטנדרטיות להכנת החלק הלא כספי‬
‫של טפסים המוגשים מכוח חוקי ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫תקנה ‪ - (Regulation S-X) S-X‬ההנחיות הסטנדרטיות להכנת החלק הכספי של‬
‫טפסים המוגשים מכוח חוקי ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫תשקיף (‪ - )Prospectus‬המסמך הרשמי הכלול בטופס הרישום המוגש לרשות‬
‫לניירות ערך‪ ,‬המשמש כמסמך מכירה בהנפקה‪ ,‬המספק גילוי של מידע רלוונטי הנוגע‬
‫למנפיק‪ .‬התשקיף חייב להיות מוגש לרוכשים המקוריים של ניירות הערך לא יאוחר‬
‫ממועד האישור של רכישתם‪.‬‬
‫תשקיף מדף (‪ - )Shelf Offering‬תשקיף שניתן לפרסמו אחת לתקופה מסוימת‪,‬‬
‫ובמהלך כל אותה תקופה הוא "פתוח" לצורך ביצוע מספר הנפקות‪ ,‬כאשר ביצוע כל‬
‫אחת מהן (למעט הצעה הנעשית ביום פרסום התשקיף) נעשית שעות ספורות לאחר‬
‫המועד בו קיבלה החברה החלטה על ביצוען‪.‬‬
‫תשקיף ראשוני (‪ - )Red Herring‬ראה "רד הרינג"‪.‬‬
‫‪122‬‬
‫מילון מונחים‬
‫אנגלית‬
‫‪( Acceleration‬האצה) ‪ -‬הליך בו רשות לניירות ערך‪ ,‬בארה"ב‪ ,‬מכריזה על סיום‬
‫הליך פעולות הרישום‪ ,‬תוך ויתור או צמצום תקופת ההמתנה של ‪ 20‬הימים בין מועד‬
‫הגשת מסמכי הרישום לתשקיף הרשמי‪.‬‬
‫‪( Securities Act Of 1933 - Act‬חוק ניירות ערך (הפדרלי) בארה"ב ‪- )1933‬‬
‫החוק הפדרלי בארה"ב הקובע את דרישות הגילוי בהנפקה ומכירה של ניירות ערך‬
‫במסחר בין‪-‬מדינתי ובאמצעות הדואר בארה"ב‪.‬‬
‫‪( Securities Exchange Act Of 1934- Act‬חוק ניירות ערך (הפדרלי)‬
‫בארה"ב ‪ - )1934‬החוק הפדרלי בארה"ב המווסת ומפקח על שוקי ניירות הערך‬
‫בארה"ב ועל נהלים ונושאים קשורים‪.‬‬
‫‪( Aftermarket‬שוק משני) ‪ -‬פעילות מסחר בניירות ערך המתבצעת לאחר ההצעה‬
‫הראשונית של ניירות הערך על ידי החברה‪.‬‬
‫‪( Agreement among underwriters‬הסכם בין חתמים) ‪ -‬הסכם הנחתם בין‬
‫מספר חתמים (החברים בקונסורציום החיתום) בין החתם המנהל‪ ,‬המסמיך את‬
‫החתם המנהל לחתום על הסכם עם החברה המנפיקה‪ ,‬מגדיר את חובותיהם של‬
‫החתמים על פי חלקם היחסי בהנפקה‪ ,‬ומקנה לחתם המנהל את הסמכות להקצות‬
‫יחידות לקבוצות מכירה‪.‬‬
‫‪ - (Alternative Investment Market) AIM‬תת בורסה של ה‪London Stock -‬‬
‫‪ Exchange‬המתמחה בחברות בינלאומיות‪ ,‬קטנות וצומחות‪.‬‬
‫‪( Allotment‬הקצאה) ‪ -‬קביעת החלק היחסי מהמניות החדשות שהונפקו שיוקצה‬
‫לכל חבר בקונסורציום החיתום לצורך חיתום והפצה‪.‬‬
‫‪( All or None‬הכול או כלום) ‪ -‬הסכם מחויבות למירב המאמצים עם החתמים לפיו‬
‫מכירת המניות תקפה אך ורק אם נמכרה מלוא הכמות המוצעת‪.‬‬
‫‪( Analyst‬אנליסט) ‪ -‬אדם הלומד ומנתח את התפתחות חברה מסוימת או תעשייה‬
‫למטרת ייעוץ למשקיעים‪.‬‬
‫‪( Asked and Bid Price‬מחיר ‪ Bid‬ומחיר ‪ - )Ask‬מחירים המצוטטים בעת‬
‫מסחר "מעבר לדלפק"‪ .‬מחיר ה‪ Bid-‬הינו המחיר הגבוה ביותר אשר קונה מוכן‬
‫לשלם; מחיר ה‪ Ask-‬הוא המחיר הנמוך ביותר אשר מוכר יהיה מוכן לקבל‪.‬‬
‫‪( Auditor‬רואה חשבון מבקר או מבקר חיצוני) ‪ -‬רואה חשבון או פירמת רואי‬
‫חשבון המבקרת את ספרי החשבונות והדוחות הכספיים של החברה‪.‬‬
‫‪123‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪( Bailout‬נטישה) ‪ -‬הצעת מכר שבה בעלי המניות הקיימים מוכרים את מניותיהם‬
‫בחברה לאחר שאיבדו את אמונם בעתידה‪.‬‬
‫‪( Best Effort‬מירב המאמצים או מחויבות למירב המאמצים) ‪ -‬הסכם חיתום בו‬
‫מסכימים החתמים לעשות את מירב המאמצים למכור את ההנפקה‪ ,‬כאשר הם‬
‫פועלים אך ורק כסוכני מכירה של המנפיק‪.‬‬
‫‪( Black & Scholes Option Pricing Model‬מודל "בלק אנד שולס" לתמחור‬
‫אופציות) ‪ -‬מודל המשמש לחישוב ערכה של אופציה‪ .‬המודל מתחשב במחיר‬
‫המימוש‪ ,‬במועד פקיעת האופציה‪ ,‬בריבית חסרת סיכון ובסטיית התקן של המניה‪.‬‬
‫‪"( Blue-sky laws‬בלו סקיי") ‪ -‬מינוח מקובל לחוקים ולתקנות ניירות הערך‪,‬‬
‫בארה"ב‪ ,‬אשר חוקקו כדי להסדיר ולפקח על הצעה ומכירת ניירות ערך במדינות‬
‫שונות‪ .‬המונח נגזר מחוקי ניירות ערך של אוהיו‪ ,‬המונעים "מזימות ספקולטיביות‬
‫שאין להן יותר בסיס מאשר מספר מטרים של ‪."Blue-Sky‬‬
‫‪( Board Of Directors‬מועצת מנהלים או דירקטוריון) ‪ -‬אנשים שנבחרו על ידי‬
‫בעלי המניות של החברה כדי לפקח על הנהלת החברה‪ .‬חברי מועצת המנהלים‬
‫מקבלים את שכרם במזומן ו‪/‬או במניות‪ ,‬נפגשים פעמים מספר כל שנה‪ ,‬ויש להם‬
‫אחריות חוקית לגבי פעילות החברה‪.‬‬
‫‪( Broker‬ברוקר) ‪ -‬אדם שפועל כמתווך בין הקונה למוכר מניה וגובה על פי רוב‬
‫עמלה‪.‬‬
‫‪( Capital‬הון) ‪ -‬מזומן או רכוש אשר משמשים לייצור הכנסה‪ .‬מכאן‪ ,‬הון בעלים הוא‬
‫ההון העצמי המשקף את הבעלות בחברה‪ ,‬על פי רוב בצורת מניות רגילות או מניות‬
‫בכורה ומהווה את ההפרש בין נכסיה להתחייבויותיה‪.‬‬
‫‪( Capitalization‬שווי שוק) ‪ -‬מחיר המניות של החברה כפול מספר המניות‬
‫המונפקות של החברה‪.‬‬
‫‪( Capitalization‬הון מגויס) ‪ -‬התמורה הכוללת מהנפקת ניירות הערך של החברה‪.‬‬
‫‪( Closing‬סגירת הנפקה) ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬פגישה הנערכת בסיום ההנפקה ומטרתה‬
‫החלפת מסמכי ותקבולי ההנפקה‪.‬‬
‫‪124‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪( Common Stocks‬מניות רגילות) ‪ -‬ניירות ערך המייצגים זכויות בחברה‪ .‬מניה‬
‫רגילה מעניקה זכויות הצבעה ומזכה את המחזיק בה לחלק מרווחי החברה באמצעות‬
‫דיבידנדים ו‪/‬או תוספת הון‪ .‬במקרה של פירוק החברה‪ ,‬למחזיקים במניות רגילות יש‬
‫זכות על נכסי החברה רק לאחר ששולמו ההתחייבויות לבעלי אגרות החוב‪ ,‬לנושים‬
‫אחרים ולבעלי מניות בכורה‪.‬‬
‫‪( Comfort Letter‬מכתב נוחות) ‪ -‬מכתב מרואה החשבון המבקר לחתמים המציין‬
‫את תוצאות הנהלים שהוסכם עליהם אשר ביצע רואה החשבון ביחס למידע כספי של‬
‫המנפיק‪ ,‬כפי שביקשו החתמים‪.‬‬
‫‪( Control Stocks‬מניות שליטה) ‪ -‬ניירות ערך המוחזקים על ידי גורם לו שליטה‬
‫בחברה‪.‬‬
‫‪( Dealer‬דילר) ‪ -‬יחיד או חברה העוסקים ברכישת ומכירת ניירות ערך‪ .‬ברוקר‪ ,‬שלא‬
‫כדילר‪ ,‬פועל כסוכן של מבצע הפעולה ואינו מהווה צד בעסקה‪.‬‬
‫‪( Dilution‬דילול) ‪ -‬ירידה בשיעור ההחזקה היחסי; מכירת מניות נוספות מדללת את‬
‫ההחזקה של בעל מניותיה‪ .‬הנפקת מניות החברה לבעל מניות חדש מדללת את‬
‫ההחזקה של בעלי המניות הקיימים‪.‬‬
‫‪( Direct Public Offering‬הנפקה ציבורית ישירה) ‪ -‬הנפקת ניירות ערך חדשים‬
‫על ידי המנפיק‪ ,‬ישירות לציבור‪ ,‬בלי הסתייעות בבנק השקעות או חתם‪.‬‬
‫‪( Dividend‬דיבידנד) ‪ -‬תשלום הניתן לבעלי המניות של החברה מתוך רווחי‬
‫החברה‪ .‬דיבידנדים ניתנים בדרך כלל במזומן אך ייתכן שיינתנו בצורת מניות או‬
‫בצורת רכוש אחר (דיבידנד בעין)‪.‬‬
‫‪( Due Diligence‬שקידה נאותה או בדיקת נאותות) ‪ -‬בדיקה המבוצעת על‪-‬ידי‬
‫הצדדים המעורבים בהכנת טופס רישום (תשקיף) לצורך ביסוס כי הדוחות והנתונים‬
‫הכלולים בו נכונים ונאותים וכי לא הושמטו עובדות מהותיות כלשהן‪.‬‬
‫‪(EDGAR- Electronic Data Gathering Analysis and Retrieval‬אדגר) ‪-‬‬
‫מערכת אלקטרונית שפותחה על ידי ה‪ .SEC-‬מערכת האדגר החלה לפעול ב‪1995-‬‬
‫והיא מאפשרת לחברות להגיש מסמכים ל‪ SEC-‬באופן אלקטרוני‪ .‬אפשר להגיע‬
‫לאדגר דרך אתר האינטרנט של ה‪.SEC - www.sec.gov-‬‬
‫‪125‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪( Effective Date‬מועד כניסה לתוקף) ‪ -‬המועד בו טופס הרישום נכנס לתוקף‬
‫ומכירת ניירות הערך יכולה להתחיל בתנאים כפי שנקבעו בתוכנית האופציות‪.‬‬
‫‪( Employee Stock Ownership Plan‬תכנית אופציות לעובדים) ‪ -‬קרן‬
‫המוקמת לצורך הענקת אופציות לעובדי החברה‪.‬‬
‫‪( Exercise Price‬מחיר מימוש) ‪ -‬המחיר בו אפשר לממש אופציה‪.‬‬
‫‪( Financial Printer‬מדפיס פיננסי) ‪ -‬מדפיס המתמחה בהדפסת מסמכים‬
‫פיננסיים‪ ,‬לרבות תשקיפים וטופסי רישום‪.‬‬
‫‪( Financial Statements‬דוחות כספיים) ‪ -‬דוחות המוכנים על ידי הנהלת החברה‬
‫המתארים כמותית ומילולית את מצבה הכספי של החברה ואת תוצאות פעילותה‬
‫העסקית‪ .‬דוחות אלה כוללים מאזן‪ ,‬דוח רווח והפסד‪ ,‬דוח על שינויים בהון העצמי‪,‬‬
‫דוח על תזרים מזומנים ובאורים לדוחות אלה‪.‬‬
‫‪( Financing Round‬סבב השקעה) ‪ -‬גיוס הון לחברה באמצעות משקיעים‪.‬‬
‫‪( Firm Commitment‬מחויבות איתנה) ‪ -‬הסכם חיתום בו החתמים מסכימים‬
‫לרכוש את מלוא ההנפקה ואז למכור אותה‪.‬‬
‫‪( Form K-8‬טופס ‪ - )K-8‬דיווח הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬כאשר מתרחשים אירועים‬
‫ברי‪-‬דיווח ספציפיים‪.‬‬
‫‪( Form C-10‬טופס ‪ - )C-10‬טופס שחברה הרשומה בנאסדק חייבת להגיש ל‪-‬‬
‫‪ SEC‬בתוך ‪ 10‬ימים לאחר גידול או קיטון מצטבר של ‪ 5%‬או יותר בסכום המניות‬
‫המונפקות שלה או שינוי של שמה‪.‬‬
‫‪( Form K-10‬טופס ‪ - )K-10‬דוח שנתי הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬מחברות אמריקניות‬
‫הנסחרות בארה"ב בהתאם לחוק ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫‪( Form Q-10‬טופס ‪ - )Q-10‬דוח רבעוני הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬מחברות‬
‫אמריקאיות בהתאם לחוק ניירות ערך בארה"ב‪ ,‬המכיל בעיקר מידע כספי רבעוני‬
‫בלתי מבוקר‪.‬‬
‫‪( Form F-20‬טופס ‪ - )F-20‬דוח שנתי הנדרש להגשה ל‪ SEC-‬מחברות זרות‬
‫הנסחרות בארה"ב בהתאם לחוק ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫‪( Form S-1‬טופס ‪ - )S-1‬טופס ה‪ SEC-‬השכיח ביותר לרישום ניירות ערך בהנפקה‬
‫ראשונה לציבור‪.‬‬
‫‪( Form SB-1‬טופס ‪ - )SB-1‬טופס לרישום ניירות ערך בהנפקה המוגבלת ל‪10-‬‬
‫מיליון דולר‪ ,‬אשר נידרשים בו גילויים פחותים מאשר בטופס ‪.S-1‬‬
‫‪126‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪( Form SB-2‬טופס ‪ - )SB-2‬טופס באמצעותו עסקים קטנים בעלי הכנסות ושווי‬
‫שוק הנמוכים מ‪ 25-‬מיליון דולר רושמים ניירות ערך למסחר‪ ,‬כדוגמת טופס ‪SB-1‬‬
‫שבו נדרשים גילויים פחותים מאשר בטופס ‪.S-1‬‬
‫‪"( Green Shoe‬גרין שו") ‪ -‬אופציה הכלולה במסגרת הסכם חיתום מסוג מחויבות‬
‫איתנה‪ ,‬המאפשרת לחתמים לרכוש מניות נוספות מהמנפיק או מבעלי המניות‬
‫המוכרים כדי לכסות הקצאת יתר‪ .‬האופציה מכונה "נעל ירוקה" על שם החברה‬
‫הראשונה אשר העניקה את הזכות האמורה‪.‬‬
‫‪( IPO- Initial Public Offering‬הנפקה ראשונה לציבור) ‪ -‬ההפצה הראשונה של‬
‫מניות על ידי מנפיק לציבור‪.‬‬
‫‪( Insider Trading‬סחר על ידי גורמי פנים) ‪ -‬רכישה או מכירה של מניות החברה‬
‫על ידי דירקטורים‪ ,‬נושאי משרה‪ ,‬ואחרים שיש להם גישה למידע אודות החברה‬
‫שאינו חשוף לציבור‪.‬‬
‫‪( Institutional Investor‬משקיע מוסדי) ‪ -‬בנק‪ ,‬קרן נאמנות‪ ,‬קרן פנסייה או גוף‬
‫מאוגד אחר הסוחר בניירות ערך בהיקפים גדולים‪.‬‬
‫‪( Investment Banker‬בנקאי השקעות או חתם) ‪ -‬המתווך בין החברה המנפיקה‬
‫ניירות ערך חדשים ובין ציבור המשקיעים נקרא גם חתם‪.‬‬
‫‪( Letter Of Intent‬מכתב כוונות) ‪ -‬מכתב בלתי מחייב מהחתמים למנפיק‪ ,‬המאשר‬
‫את כוונת החתמים להמשיך בתהליך ההנפקה ואת התנאים הכלליים של הסכם‬
‫החיתום‪.‬‬
‫‪( Lock-Up‬חסימה) ‪ -‬תנאי בהסכם החיתום בין החתם ובין בעלי מניות קיימים‬
‫בחברה שאוסר על בעלי עניין בחברה ועל משקיעים פרטיים למכור את מניותיהם‬
‫בזמן ההנפקה ולמשך תקופה מסוימת לאחריה‪.‬‬
‫‪( Magna‬מגנ"א ‪ -‬מערכת גילוי נאות אלקטרונית) ‪ -‬מערכת מידע לקליטתם‬
‫והפצתם‪ ,‬דרך רשת האינטרנט‪ ,‬של מכלול הדיווחים הנדרשים מחברות הכפופות‬
‫לפיקוחה של הרשות לניירות ערך בישראל‪.‬‬
‫‪( Making A Market‬עשיית שוק) ‪ -‬מאמצים מצד הדילר לשמר את פעילות‬
‫המסחר במניה מסוימת על ידי הצעת מחירי ‪ Bid‬ו‪ Asked-‬קשיחים בנוגע למניה זו‪.‬‬
‫‪( Managing Underwriter‬חתם מנהל) ‪ -‬החתם המוביל‪ ,‬אשר תפקידיו כוללים‬
‫את גיבוש קונסורציום החיתום וניהולו‪.‬‬
‫‪( Market Maker‬עושה שוק) ‪ -‬דילר השומר על מחירי ‪ Ask‬ו‪ Bid-‬יציבים באמצעות‬
‫מוכנותו לרכוש או למכור נייר ערך מסוים במחירי ציטוט‪.‬‬
‫‪127‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪( Material‬מהותי) ‪ -‬מונח המתייחס למידע כספי נדרש אשר המשקיע הממוצע‬
‫והסביר צריך להיות מודע לו‪.‬‬
‫‪( NASD- National Association Of Securities Dealers‬האיגוד הלאומי של‬
‫דילרים בניירות ערך בארה"ב) ‪ -‬איגוד של ברוקרים ודילרים בשוק המסחר "מעבר‬
‫לדלפק" בארה"ב‪ .‬האיגוד בודק את תגמולי החתמים כדי לקבוע האם הסכם החיתום‬
‫סביר והוגן‪.‬‬
‫‪NASDAQ- National Association Of Securities Dealers Automated‬‬
‫‪( Quotations‬נאסדק) ‪ -‬רשת של ברוקרים ודילרים המספקת מידע על מחירי ‪Bid‬‬
‫ו‪ Ask-‬ועל נפחי מסחר עבור מניות הנסחרות מעבר לדלפק (בורסה)‪.‬‬
‫‪( Nomad‬יועץ ממונה) ‪ -‬יועץ חיצוני המלווה את החברה בהליכי הרישום למסחר‬
‫ולאחריו ומאשר לבורסה כי החברה עומדת בתנאי הסף הנדרשים להנפקה‪ .‬מינוי‬
‫היועץ נדרש מחברות הנסחרות בבורסת ה‪.AIM-‬‬
‫‪ - NYSE - New York Stock Exchange‬הבורסה הותיקה והגדולה בארה"ב‪.‬‬
‫הבורסה פועלת באמצעות מסחר זירתי‪.‬‬
‫‪( Offering Circular‬מכתב הנפקה) ‪ -‬מסמך‪ ,‬הדומה לתשקיף‪ ,‬המשמש בהנפקות‬
‫שאינן דורשות רישום ב‪.SEC-‬‬
‫‪( Option‬אופציה) ‪ -‬הזכות לקנות או למכור נייר ערך במחיר קבוע (או בטווח‬
‫מחירים) בתקופה נתונה‪.‬‬
‫‪( Over Allotment‬הקצאת יתר) ‪ -‬פרקטיקה בה החתמים מציעים ומוכרים מניות‬
‫יותר מאלה שהם הסכימו לרכוש מהמנפיק‪.‬‬
‫‪( Over The Counter Market‬שוק "מעבר לדלפק") ‪ -‬שוק המורכב מדילרים‬
‫הרוכשים ומוכרים ניירות ערך שאינם רשומים בבורסה‪ .‬השוק "מעבר לדלפק"‬
‫מתבסס על מכירות טלפוניות במקום מכירות המתבצעות בבורסות‪.‬‬
‫‪( Partial Secondary Offering‬הנפקה משנית חלקית) ‪ -‬הנפקה בה ניירות ערך‬
‫מוצעים למכירה הן על ידי החברה המנפיקה והן על ידי בעלי מניות שלה‪.‬‬
‫‪( Participating Preferred Stocks‬מניות בכורה משתתפות) ‪ -‬מניות בכורה‬
‫שהמחזיק בהן מקבל בתנאים מסוימים גם את התשואה על השקעתו המקורית וגם‬
‫את החלק היחסי ברווחים שנוצרים ממימוש נכסי החברה‪.‬‬
‫‪( Preferred Stocks‬מניות בכורה) ‪ -‬מניות שמקבלות עדיפות על פני מניות‬
‫רגילות בכל הנוגע לחלוקת דיבידנדים או לתשלומים במקרה של פירוק החברה‪ .‬בעלי‬
‫מניות בכורה עשויים ליהנות גם מזכויות נוספות‪ ,‬דוגמת היכולת לסכל מיזוגים או‬
‫להחליף את ההנהלה‪.‬‬
‫‪128‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪( Price-Earnings Ratio‬יחס מחיר‪-‬רווח) ‪ -‬מדד של ערך המניה המחושב על ידי‬
‫חלוקת מחיר מניה רגילה ברווח למניה‪.‬‬
‫‪( Pricing Amendment‬תיקוני תמחור) ‪ -‬טופס הרישום במתכונתו הסופית‪,‬‬
‫הנקרא כך (בארה"ב) משום שהוא כולל מידע בדבר מחיר ההנפקה‪.‬‬
‫‪( Primary Market‬שוק ראשוני) ‪ -‬פעולות המסחר בניירות ערך המוצעים לראשונה‬
‫לציבור‪ .‬בשוק זה‪ ,‬בשונה מהשוק המשני‪ ,‬ניירות הערך נרכשים ישירות מהמנפיק‪.‬‬
‫‪( Primary Offering‬הנפקה ראשונית) ‪ -‬הנפקת מניות חדשות על ידי החברה‪.‬‬
‫‪( Private Placement‬הצעה פרטית) ‪ -‬הנפקה שאינה דורשת רישום‪ ,‬בה מכירת‬
‫ניירות הערך מוגבלת לקבוצת רוכשים מסוימת‪.‬‬
‫‪( Prospectus‬תשקיף) ‪ -‬המסמך הרשמי הכלול בטופס הרישום המוגש לרשות‬
‫לניירות ערך‪ ,‬המשמש כמסמך מכירה בהנפקה‪ ,‬המספק גילוי של מידע רלוונטי הנוגע‬
‫למנפיק‪ .‬התשקיף חייב להיות מוגש לרוכשים המקוריים של ניירות הערך לא יאוחר‬
‫ממועד האישור של רכישתם‪.‬‬
‫‪"( Proxy‬פרוקסי") ‪ -‬הרשאה בכתב הניתנת על ידי בעל מניות לאחר‪ ,‬להשתמש‬
‫בזכות ההצבעה של אותו בעל מניות באסיפת בעלי המניות‪.‬‬
‫‪( Proxy Solicitation‬בקשת הצבעה באמצעות שליח) ‪ -‬בקשה לאישור ייפוי כוח‬
‫להצביע בשמו של אחר‪ .‬בקשת הצבעה באמצעות שליח חייבת להיות מוגשת לבעלי‬
‫המניות בטרם בקשת אישור השליח‪.‬‬
‫‪( Proxy Statement‬מסמך מקדים) ‪ -‬מסמך אשר נשלח‪ ,‬בהתאם לדרישות ה‪-‬‬
‫‪ ,SEC‬לבעלי המניות‪ ,‬בו מתוארים הנושאים אשר יידונו ויועלו להצבעה באסיפת‬
‫בעלי המניות‪.‬‬
‫‪( Purchase Agreement‬הסכם רכישה) ‪ -‬ראה הסכם חיתום‪.‬‬
‫‪( Quiet Period‬תקופה שקטה) ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬פרק הזמן מהמועד בו המנפיק מגיע‬
‫להסכם עם החתמים בנוגע לכוונתו להנפיק לציבור ועד ‪ 90‬יום לאחר תחילת‬
‫ההנפקה‪ .‬נקרא כך בשל המגבלות הקיימות על פרסום ושיווק של ההנפקה‪.‬‬
‫‪"( Red Herring‬רד הרינג" או תשקיף ראשוני) ‪ -‬תשקיף ראשוני המופץ במהלך‬
‫תקופת ההמתנה‪ ,‬הנושא כיתוב בדיו אדומה המצהיר כי טופס הרישום טרם נכנס‬
‫לתוקף‪.‬‬
‫‪( Registrar‬רשם) ‪ -‬גוף המוציא אישורים לבעלי מניות חדשים ובודק העברות של‬
‫מניות כדי לוודא שמספר המניות החדשות שהונפקו זהה למספר המניות שנמחקו‪.‬‬
‫‪( Registration‬רישום) ‪ -‬ההליכים המנהליים להגשת מידע הנדרש על פי חוקי‬
‫ניירות ערך‪.‬‬
‫‪129‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪( Registration Statement‬טופס רישום) ‪ -‬מסמך המוגש ל‪ SEC-‬לרישום ניירות‬
‫ערך על פי חוק ניירות ערך בארה"ב (‪ .)Act 1933‬הטופס (בדרך כלל טופס ‪)S-1‬‬
‫מכיל את התשקיף ומידע אחר שאינו נדרש בתשקיף‪.‬‬
‫‪( Regulation A‬תקנה ‪ - )A‬הנחיות מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב המכילות את‬
‫הכללים החלים על הנפקות ציבוריות בסך שאינו עולה על ‪ 1.5‬מיליון דולר והפוטרות‬
‫מרישום‪.‬‬
‫‪( Regulation D‬תקנה ‪ - )D‬הנחיות מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב המכילות את‬
‫הכללים החלים על הצעה פרטית של ניירות ערך‪.‬‬
‫‪( Regulation FD‬תקנה ‪ - )FD‬התקנה הקובעת גילויים נבחרים של מידע מהותי‬
‫לא‪-‬ציבורי הנדרשים על‪-‬ידי מנפיקים‪ ,‬הדורשים כי מנפיק או אדם הפועל בשמו יגלה‬
‫מידע מהותי לא‪-‬ציבורי למספר אנשים מוגדרים‪ .‬המידע הנ"ל חייב להינתן במקביל‬
‫לגילויים יזומים או מיד בסמוך לגילויים בלתי יזומים‪ ,‬באמצעות שיטה או שיטות‬
‫שיועדו באופן סביר ליצור הפצה רחבה ובלתי מפלה של מידע זה לציבור‪.‬‬
‫‪( Regulation S-K‬תקנה ‪ - )S-K‬ההנחיות הסטנדרטיות להכנת החלק הלא כספי‬
‫של טפסים המוגשים מכוח חוקי ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫‪( Regulation S-X‬תקנה ‪ - )S-X‬ההנחיות הסטנדרטיות להכנת החלק הכספי של‬
‫טפסים המוגשים מכוח חוקי ניירות ערך בארה"ב‪.‬‬
‫‪( REIT- Real Estate Investment Trust‬קרן נדל"ן) ‪ -‬קרן העוסקת בעיקר‬
‫בהשקעה בנדל"ן מניב‪ .‬קרנות אלו זוכות במעמד מס ייחודי בהתקיים מספר תנאים‪.‬‬
‫הכרה של שלטונות המס בקרנות נדל"ן מקנה לבעלי המניות הטבות מס שונות‪.‬‬
‫‪( Restricted Stocks‬מניות מוגבלות) ‪ -‬מניות‪ ,‬אשר בדרך כלל מונפקות בהצעה‬
‫פרטית‪ ,‬אשר קיימות מגבלות על העברתן לאחרים‪ .‬נקראות גם מניות מוטבעות‬
‫(‪ )Legend Stocks‬או מניות מצוינות (‪.)Lettered Stocks‬‬
‫‪( Road Show‬מסע שיווק) ‪ -‬מצגת בעל פה שמבצעים מנהלי החברה במהלך‬
‫תקופת ההמתנה‪ ,‬למטרת הצגת החברה בפני אנליסטים‪ ,‬חתמים ומשקיעים‬
‫פוטנציאלים‪.‬‬
‫‪( Rule 144‬תקנה ‪ - )144‬תקנה מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב‪ ,‬הקובעת חריג‬
‫לחוק ניירות ערך בארה"ב המאפשר‪ ,‬בתנאים מסוימים‪ ,‬מכירה של מניות מוגבלות‬
‫ומניות שליטה בשוק הציבורי בלי רישום של אותן מניות‪.‬‬
‫‪( Rule 144A‬תקנה ‪ - )A144‬תקנה מתוקף חוק ניירות ערך בארה"ב‪ ,‬הקובעת חריג‬
‫לחוק ניירות ערך בארה"ב המאפשר "‪( "Safe Harbor‬נמל מבטחים)‪ ,‬בתנאים‬
‫מסוימים‪ ,‬ממכירות חוזרות של ניירות ערך לרוכשים מוסדיים מוסמכים‪.‬‬
‫‪130‬‬
‫מילון מונחים‬
‫‪( Seasoned Equity Offering‬הנפקה חוזרת) ‪ -‬הנפקה על ידי חברה שכבר‬
‫השלימה הנפקה ראשונית לציבור ושמניותיה כבר נסחרות בציבור‪.‬‬
‫‪ - SEC - Securities and Exchange Commission‬הרשות לניירות ערך‬
‫בארה" ב שנועדה לפקח ולאכוף את חוקי ניירות ערך‪.‬‬
‫‪ - Secondary Market‬ראה ‪.After Market‬‬
‫‪( Secondary Offering‬הנפקה משנית) ‪ -‬הנפקה בה מניות שטרם היו רשומות‬
‫למסחר מוצעות למכירה על ידי בעלי המניות הקיימים‪.‬‬
‫‪( Shelf Offering‬תשקיף מדף) ‪ -‬תשקיף שניתן לפרסמו אחת לתקופה מסוימת‪,‬‬
‫ובמהלך כל אותה תקופה הוא "פתוח" לצורך ביצוע מספר הנפקות‪ ,‬כאשר ביצוע כל‬
‫אחת מהן (למעט הצעה הנעשית ביום פרסום התשקיף) נעשית שעות ספורות לאחר‬
‫המועד בו קיבלה החברה החלטה על ביצוען‪.‬‬
‫‪( Short Sale‬מכירה בחסר) ‪ -‬מכירת ניירות ערך שאינם בבעלות המוכר‪ .‬מתוך‬
‫צפייה לירידת מחירים‪ ,‬אדם מוכר בחסר (מוכר מניות שאינם בבעלותו) ושואל מניות‬
‫כדי לבצע את ההעברה לקונה‪ .‬המוכר רוכש לאחר זמן מניות לצורך החלפת אותן‬
‫מניות ששאל ואם המחיר אכן ירד‪ ,‬הוא מרוויח מהעסקה כולה‪.‬‬
‫‪( Spin Off‬פיצול) ‪ -‬העברה של נכסי החברה באמצעות מכירתם או חלוקתם‬
‫לחברה חדשה תמורת הנפקת המניות של החברה החדשה לבלים של החברה‬
‫המעבירה‪.‬‬
‫‪ - )Tel Aviv Stock Exchange( TASE‬הבורסה לניירות ערך בתל אביב‪.‬‬
‫‪( Tombstone Ad‬מודעת מצבה) ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬פרסום המוקף בקו שחור עבה‬
‫ומודגש המודיע על הנפקה של ניירות ערך ומציין היכן אפשר להשיג עותק של‬
‫התשקיף‪.‬‬
‫‪( Transfer Agent‬סוכן העברה) ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬גוף השומר את התיעוד הרשמי של‬
‫השמות והכתובות של בעלי המניות בחברה ומטפל בהעברה של מניות מאדם לאדם‪.‬‬
‫‪( Underwriter‬חתם) ‪ -‬ראה בנקאי השקעות ‪.Investor Banker -‬‬
‫‪( Underwriters Questionnaire‬שאלון החתמים) ‪ -‬שאלון המופץ לכל החברים‬
‫הפוטנציאלים של סינדיקט החיתום הנועד להשיג מידע בנוגע לשמות ולכתובות של‬
‫החתמים‪ ,‬קשר כלשהו שיש להם עם המנפיק‪ ,‬בעלות על מניות וכיוצא בזה‪.‬‬
‫‪( Underwriting‬חיתום) ‪ -‬רכישה של ניירות ערך שהנפיקה חברה על ידי בנק‬
‫השקעות (חתם)‪ ,‬או הבטחה לרכוש אותם בתנאים מסוימים‪ .‬כמו כן‪ ,‬מכירה מחדש‬
‫של אותם ניירות ערך למשקיעים‪.‬‬
‫‪131‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫‪( Underwriting Agreement‬הסכם חיתום) ‪ -‬הסכם בין החברה ובין החתמים‬
‫שלה‪ ,‬הקובע את התנאים של ההנפקה‪ ,‬לרבות את שיטת החיתום‪ ,‬מחיר ההנפקה‬
‫ועמלות החיתום‪.‬‬
‫‪( Underwriting Syndicate‬סינדיקט חיתום) ‪ -‬קבוצת בנקאי השקעות (חתמים)‬
‫אשר יחדיו משמשים חתמים בהנפקה ומפיצים אותה‪.‬‬
‫‪( Vesting‬תקופת הבשלה) ‪ -‬פרק הזמן שעובד בחברה חייב להיות מועסק בה כדי‬
‫שיוכל לממש את הזכות שניתנה לו באופציה ולהמירה למניות‪.‬‬
‫‪( Waiting Period‬תקופת ההמתנה) ‪ -‬בארה"ב‪ ,‬פרק הזמן שבין המועד שבו‬
‫טופס הרישום מוגש לראשונה ל‪ SEC-‬ובין המועד שבו הוא נכנס לתוקף‪.‬‬
‫‪132‬‬
‫נספחים‬
‫נספחים‬
‫הנספחים המובאים להלן‪ ,‬הוכנו כדי לספק לך אומדן סביר למסגרת הזמן הדרוש‬
‫לתהליך הנפקה בבורסות לניירות ערך בתל אביב ובארה"ב‪.‬‬
‫מסגרת זו‪ ,‬אינה קשיחה ועשויה כמובן להשתנות בהתאם לנסיבות הספציפיות של‬
‫ההנפקה‪.‬‬
‫נספח ‪ - 1‬לוח זמנים להנפקה בבורסה בתל אביב‬
‫הגורם‬
‫הזמן‬
‫‪15-25‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪13-15‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪10-13‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫החברה‬
‫עורך הדין‬
‫רואה החשבון‬
‫החלטה עקרונית על‬
‫רישום בבורסה‪ ,‬זיהוי‬
‫ובחירת צוות ההנפקה‬
‫וניהול משא ומתן עמו‪.‬‬
‫מינוי גורם אחראי‬
‫מטעם החברה‬
‫להנפקה ("האחראי")‪.‬‬
‫האחראי מקבל תגובות‬
‫ממנהלי החברה‬
‫לטיוטות שהומצאו‬
‫להם‪ ,‬וקבלת תשובות‬
‫לשאלות מבעלי עניין‪.‬‬
‫התחלת הכנת‬
‫תשקיף‬
‫סיוע בהכנת‬
‫התשקיף‬
‫פגישות עם‬
‫מנהלי החברה‬
‫במסגרת שקידה‬
‫נאותה‪.‬‬
‫בניית מבנה‬
‫ההנפקה‪ ,‬בתאום‬
‫עם החברה‬
‫והחתמים‪.‬‬
‫משלוח‪,‬‬
‫באמצעות‬
‫האחראי‪ ,‬של‬
‫טיוטה מלאה של‬
‫התשקיף למנהלי‬
‫החברה ולרואה‬
‫החשבון‪.‬‬
‫קבלת טיוטת‬
‫דוחות כספיים‬
‫וביקורתם‪ .‬סקירת‬
‫נתונים כספיים‬
‫עיקריים וטיוטת‬
‫דוח הדירקטוריון‪.‬‬
‫הכנת טיוטת‬
‫מכתב נוחות‪.‬‬
‫האחראי מקבל‬
‫הערות‪/‬אישור לטיוטת‬
‫התשקיף ממנהלי‬
‫החברה ורואה החשבון‪.‬‬
‫סיום הטיפול בנושאים‬
‫מיוחדים‪.‬‬
‫הגשת הודעה בכתב‬
‫על כוונה להגיש בקשה‬
‫לקבלת היתר לפרסום‬
‫תשקיף לרשות לניירות‬
‫ערך‪.‬‬
‫רשות ניירות‬
‫ערך‪/‬בורסה‬
‫‪133‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫נספח ‪ - 1‬לוח זמנים להנפקה בבורסה בתל אביב (המשך)‬
‫הגורם‬
‫הזמן‬
‫‪6-10‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫לפחות‬
‫שישה‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪1-2‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫יום‬
‫ההנפקה‬
‫‪134‬‬
‫החברה‬
‫עורך הדין‬
‫הפצת טיוטת דוחות‬
‫כספיים לוועדת‬
‫הכספים של‬
‫הדירקטוריון‬
‫ולדירקטוריון‪.‬‬
‫אישור הדוחות‬
‫הכספיים על‪-‬ידי וועדת‬
‫הכספים של‬
‫הדירקטוריון‬
‫והדירקטוריון‪.‬‬
‫דיון ואישור בדירקטוריון‬
‫של טיוטה מספר ‪ 1‬של‬
‫התשקיף‪.‬‬
‫הגשת בקשה להיתר‬
‫לפרסום תשקיף ‪ -‬לא‬
‫יאוחר מ‪ 60‬יום לפני‬
‫המועד האחרון לקבלת‬
‫ההיתר‬
‫דיון ברשות לניירות‬
‫ערך ובבורסה על‬
‫טיוטת התשקיף‬
‫הראשונה והשנייה‪.‬‬
‫הפצת טיוטה‬
‫מלאה של‬
‫התשקיף‬
‫לדירקטוריון‬
‫ולחתמים‪.‬‬
‫הגשת טיוטה‬
‫ראשונה של‬
‫התשקיף לרשות‬
‫לניירות ערך‬
‫ולבורסה‪.‬‬
‫האחראי דואג לכינוס‬
‫אסיפה כללית של בעלי‬
‫המניות‪.‬‬
‫הכנת דוחות כספיים‬
‫מעודכנים במידת‬
‫הצורך‪.‬‬
‫דירקטוריון החברה‬
‫מאשר את התשקיף‪.‬‬
‫פרסום התשקיף‪ ,‬לאחר‬
‫קבלת היתר לפרסומו‬
‫מהרשות לניירות ערך‪.‬‬
‫ביצוע הצעת המכר‪/‬גיוס‬
‫ההון‪.‬‬
‫דיון ברשות‬
‫לניירות ערך‬
‫ובבורסה על‬
‫טיוטת התשקיף‬
‫הראשונה‬
‫והשנייה‪ .‬פניה‬
‫לבורסה לרישום‬
‫ניירות ערך‪.‬‬
‫רואה החשבון‬
‫רשות ניירות‬
‫ערך‪/‬הבורסה‬
‫דיון ברשות‬
‫לניירות ערך על‬
‫טיוטת התשקיף‬
‫הראשונה‬
‫והשנייה‪.‬‬
‫דיון בטיוטת‬
‫התשקיף‬
‫הראשונה‬
‫והשנייה‪ .‬סקירת‬
‫הבורסה את‬
‫טופס רישום‬
‫ניירות ערך‪.‬‬
‫הגשת מכתב‬
‫נוחות‪.‬‬
‫עדכון הביקורת‬
‫על הדוחות‬
‫הכספיים במידת‬
‫הצורך‪.‬‬
‫מתן היתר על ידי‬
‫הרשות לניירות‬
‫ערך לפרסם את‬
‫התשקיף‪.‬‬
‫נספחים‬
‫נספח ‪ - 2‬לוח זמנים להנפקה בארצות הברית‬
‫החברה‬
‫הדירקטוריון‬
‫עורכי הדין‬
‫רואה החשבון‬
‫הגורם‬
‫הזמן‬
‫‪20‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫החלטה עקרונית על‬
‫רישום בארה"ב‪ ,‬קיום‬
‫פגישה ראשונית עם כל‬
‫הארגונים המעורבים‬
‫אישור הרישום‬
‫בארה"ב‪.‬‬
‫התחלת הכנת‬
‫טופס הרישום‬
‫(בד"כ ‪.)S-1‬‬
‫‪16-19‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫עריכת דיו דיליגנס‬
‫ובחירת השוק בו היא‬
‫רוצה להנפיק‬
‫עריכת דיו‬
‫דיליג'נס‬
‫‪13-15‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪5-12‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫סיום הכנת טופס‬
‫הרישום‬
‫אישור טופס‬
‫הרישום‬
‫(בד"כ ‪.)S-1‬‬
‫עריכת בדיקות‬
‫של התביעות‬
‫והחוזים‬
‫העיקריים של‬
‫החברה‬
‫הגשת טופס‬
‫הרישום ל‪SEC‬‬
‫התחלת ביקורת‬
‫על הדוחות‬
‫הכספיים וסקירת‬
‫נתונים נוספים‬
‫הנכללים בטופס‬
‫הרישום‬
‫(בד"כ ‪.)S-1‬‬
‫עריכת בדיקות‬
‫של הנתונים‬
‫הפיננסיים של‬
‫החברה‬
‫‪2-4‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫הנפקה‬
‫שבוע‬
‫ההנפקה‬
‫מענה על שאלות‬
‫והערות ה‪ SEC‬והכנת‬
‫מכתב נוחות‪.‬‬
‫ניהול מסע שיווק‬
‫המשך מסע פרסום‬
‫מתחיל המסחר בניירות‬
‫הערך הרשומים‪.‬‬
‫עזרה במענה על‬
‫שאלות והערות‬
‫ה‪ SEC‬והגשת‬
‫טופס הרישום‬
‫לאחר התיקונים‬
‫ל‪SEC‬‬
‫העברת טיוטת‬
‫מכתב הנוחות‪.‬‬
‫אישור תמחור‬
‫המניות‬
‫הגשת מכתב‬
‫נוחות סופי‬
‫‪135‬‬
‫‪ Deloitte‬בריטמן אלמגור זהר‬
‫נספח ‪ - 2‬לוח זמנים להנפקה בארצות הברית (המשך)‬
‫הגורם‬
‫הזמן‬
‫‪20‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪16-19‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪13-15‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪5-12‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫‪2-4‬‬
‫שבועות‬
‫לפני‬
‫ההנפקה‬
‫שבוע‬
‫ההנפקה‬
‫‪136‬‬
‫החברה‬
‫הדירקטוריון‬
‫עורכי הדין‬
‫רואה החשבון‬
‫יציג חוברת מסודרת‬
‫עם לוח זמנים‬
‫עריכת בדיקה של‬
‫נתוניה הכלכליים של‬
‫החברה‬
‫סיום הכנת טופס‬
‫הרישום‬
‫סקירת טופס‬
‫הרישום‬
‫(בד"כ ‪,)S-1‬‬
‫הוצאת מכתב‬
‫תגובות והערות‪.‬‬
‫הדפסת טופס‬
‫הרישום‬
‫(בד"כ ‪.)S-1‬‬
‫הערכת מספר המניות‬
‫שיונפקו‬
‫הכנת תוכנית שיווקית‬
‫גיבוש סינדיקט חיתום‬
‫והפצת טופס רישום‬
‫סופי‬
‫סגירת הסכם החיתום‬
‫סקירת טופס‬
‫הרישום הראשוני‪,‬‬
‫הוצאת מכתב‬
‫נוחות‪.‬‬
‫העברת שאלות‬
‫והערות לגבי‬
‫טופס הרישום‬
‫הדפסת טופס‬
‫הרישום הסופי‬
‫לאחר תמחור‬
‫(בד"כ ‪.)S-1‬‬
‫אישור סופי של‬
‫טופס הרישום‬
‫הכרזה על כניסה‬
‫לתוקף של טופס‬
‫הרישום הסופי‬
‫מענה על שאלות‬
‫והערות ה‪SEC‬‬
™¤—¬­¢¢›¬š¢¦™¬™¢ ™¥¬¨™”c¬™•–£™¬™—£™•­›˜”™¬— ¦•®Ÿ¤˜š¬¨¥
¬˜š¬™–¢ ”£¢œ¬•Deloitte
®™¬™¢­®™™Ÿš˜ Ÿ©
q®”¢•®Ÿ•¬™­” •«  •¢¬›¥¢­™¢­®™­¦ ™”¡ ª c«®¦˜ £”
¬˜š¬™–¢ ”£¢œ¬•Deloitte
mhhmk••” ®chmlpje—e®mngih••” ®h ”¬š¦šŸ¬¢
bpni_j`mgpkgiiq¥«¨bpni_j`mgollllq œ
[email protected]
www.deloitte.co.il
‫מהדורה שישית‬
≤∞±±
www.deloitte.co.il
'HORLWWH%ULJKWPDQ$OPDJRU=RKDULVRQHRI,VUDHOҋVOHDGLQJSURIHVVLRQDOVHUYLFHVÀUPVSURYLGLQJDZLGHUDQJHRIZRUOGFODVVDXGLWWD[FRQVXOWLQJÀQDQFLDO
DGYLVRU\DQGWUXVWVHUYLFHV7KURXJKSDUWQHUVDQGGLUHFWRUVDQGRYHUHPSOR\HHVWKHÀUPVHUYHVGRPHVWLFDQGLQWHUQDWLRQDOFOLHQWVSXEOLFLQVWLWXWLRQV
DQGSURPLVLQJIDVWJURZWKFRPSDQLHVZKRVHVKDUHVDUHWUDGHGRQWKH,VUDHOL86DQG(XURSHDQFDSLWDOPDUNHWV7KHÀUPLVDIXOO\LQWHJUDWHGPHPEHURI
'HORLWWH7RXFKH7RKPDWVX/LPLWHG
'HORLWWHSURYLGHVDXGLWWD[FRQVXOWLQJDQGÀQDQFLDODGYLVRU\VHUYLFHVWRSXEOLFDQGSULYDWHFOLHQWVVSDQQLQJPXOWLSOHLQGXVWULHV:LWKDJOREDOO\FRQQHFWHG
QHWZRUNRIPHPEHUÀUPVLQPRUHWKDQFRXQWULHV'HORLWWHEULQJVZRUOGFODVVFDSDELOLWLHVDQGGHHSORFDOH[SHUWLVHWRKHOSFOLHQWVVXFFHHGZKHUHYHUWKH\
RSHUDWH'HORLWWHҋVDSSUR[LPDWHO\SURIHVVLRQDOVDUHFRPPLWWHGWREHFRPLQJWKHVWDQGDUGRIH[FHOOHQFH'HORLWWHҋVSURIHVVLRQDOVDUHXQLÀHGE\D
FROODERUDWLYHFXOWXUHWKDWIRVWHUVLQWHJULW\RXWVWDQGLQJYDOXHWRPDUNHWVDQGFOLHQWVFRPPLWPHQWWRHDFKRWKHUDQGVWUHQJWKIURPGLYHUVLW\7KH\HQMR\DQ
HQYLURQPHQWRIFRQWLQXRXVOHDUQLQJFKDOOHQJLQJH[SHULHQFHVDQGHQULFKLQJFDUHHURSSRUWXQLWLHV'HORLWWHҋVSURIHVVLRQDOVDUHGHGLFDWHGWRVWUHQJWKHQLQJ
FRUSRUDWHUHVSRQVLELOLW\EXLOGLQJSXEOLFWUXVWDQGPDNLQJDSRVLWLYHLPSDFWLQWKHLUFRPPXQLWLHV
'HORLWWHUHIHUVWRRQHRUPRUHRI'HORLWWH7RXFKH7RKPDWVX/LPLWHGD8.SULYDWHFRPSDQ\OLPLWHGE\JXDUDQWHHDQGLWVQHWZRUNRIPHPEHUÀUPVHDFKRI
ZKLFKLVDOHJDOO\VHSDUDWHDQGLQGHSHQGHQWHQWLW\3OHDVHVHHZZZGHORLWWHFRPDERXWIRUDGHWDLOHGGHVFULSWLRQRIWKHOHJDOVWUXFWXUHRI'HORLWWH7RXFKH
7RKPDWVX/LPLWHGDQGLWVPHPEHUÀUPV
‹%ULJKWPDQ$OPDJRU=RKDU&R
0HPEHURI'HORLWWH7RXFKH7RKPDWVX/LPLWHG