– הרב פדיה נגר "י מבוא לקבלת האר
מבוא לקבלת האר"י – הרב פדיה נגר (הקטע המסומן באפור הוא הקטע הנלמד בשיעור) עיגולים ויושר: עץ חיים שער א ענף ב בענין א"ס ב"ה .איך היה התחלת אצילות העולמות הנאצלים ממנו וגם חקירה גדולה ומחלוקת עצום נחלקו בו כל המקובלים כולם כי יש מי שכתב כי הי"ס הם כסדר י' מדריגות זו אח"ז וזו למטה מזו .ויש מי שכתב כי סדר עמידתן דרך קוים ימין ושמאל ואמצע והם ג"ס חח"ן זו ע"ג זו בקו ימין וג"ס בג"ה זו ע"ג זו בקו שמאל וד"ס כתי"ם זו ע" ג זו בקו האמצעי ורבים יחכמו ויאמרו כי הם בצורת גלגלים עגולים זה תוך זה וזה מקיף וסובב לזה .והנה מי שיסתכל בדברי רשב"י בס' הזוהר והתיקונים וכן בספר הבהיר (לר' נחוניא בן הקנה) ימצא בדבריהם מאמרים שונים ומחולפים נוטים לכאן ולכאן והמקובלים האחרונים (נבוכו בזה) נלאו יותר לחקור ולא יכלו כי קושיא גדולה וחזקה הולכת ומסערת עליהם באמרם מאחר שהא"ס שוה בכל בחי' השוואה גמורה לא יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור כי כל הכינונים האלו מורים הם היות קצבה וגבול ותחום ומדה באור א"ס העליון ח"ו וכן נודע שאור א"ס נוקב ועובר בעובי כל ספי' וספי' ומלגאו כל ספי' וספי' ואסחר לון מלבר לכל ספי' וספי' כנזכר בספר הזוהר פ' בהר בר"מ דק"ט וז"ל אנת נשמה לנשמה כו' ובפ' פנחס דרכ"ה ורכ"ו וכן בהקדמת התיקונים ד"ד וז"ל ולעילא על כלא עלת על כל העלות לית אלהא עליה ולא תחותיה ולא לד' סטרי עלמא והוא ממלא כל עלמין ואסחר לון מכל סטרא כו' .וא"כ מאחר שכל הי"ס קרובות בהשוואה אל הא"ס וכולם מקבלים ממנו אור בעצמו א"כ מה הפרש בין זה לזה ובמה תתעלה כל ספי' מחברתה כיון שמדרגות כולם שוים כנ"ל (מבו"ש ש"א ח"א פ"ד) .והנה האמת הוא שאלו ואלו דברי אלהים חיים וכולם נכוחים למבין וישרים למוצאי דעת אמנם ההפרש שבין ב' הסברות הנ"ל אם הם כסדרן י' מדרגות זו למעלה מזו אם הם בדרך קוים .זה הענין יתבאר לקמן בעז"ה בענין עולם הנקודים איך קודם תיקונם היו כסדרן זה למעלה מזה אבל אחר התיקון היו כסברא האחרת והיו בציור ג' קוים כנ"ל .ואמנם ההפרש שיש בין ב' הסברות אם הם בדרך קוים או בעגולים זה תוך זה נבאר בעז"ה בענף זה ושים לבך בדברים שיתבארו עתה ומהם תשכיל כל מוצא דבר כי ב' הסברות נכוחות ואמיתיים כי ב' בחי' היו בענין הי"ס א' הוא בחי' היותם עגולים בציור י' עגולים זה תוך זה וגם היה בהם בחי' אחרת והוא היותם י"ס ביושר דרך ג' קוים כמראה אדם בעל ראש וזרועות ושוקיים וגוף ורגלים כמו שאכתוב היטב כולו בענפים בעז"ה לקמן וזהו ביאורם: דע כי טרם שנאצלו הנאצלים ונבראו הנבראים היה אור עליון פשוט ממלא כל המציאות ולא היה שום מקום פנוי בבחי' אויר ריקני וחלל אלא הכל היה ממולא מן אור א"ס פשוט ההוא ולא היה לו בחי' ראש ולא בחי' סוף אלא הכל היה אור א' פשוט שוה בהשוואה א' והוא הנק' אור א"ס .וכאשר עלה ברצונו הפשוט לברוא העולמות ולהאציל הנאצלים להוציא לאור שלימות פעולותיו ושמותיו וכנוייו אשר זאת היה סיבה בריאת העולמות כמבואר אצלינו בענף הא' בחקירה הראשונה .והנה אז צמצם את עצמו א"ס בנקודה האמצעית אשר בו באמצע אורו ממש (אמר מאיר בערכינו אמר הרב זה וק"ל) וצמצם האור ההוא ונתרחק אל צדדי סביבות הנקודה האמצעית ואז נשאר מקום פנוי ואויר וחלל רקני מנקודה אמצעית ממש כזה <ציור> והנה הצמצום הזה היה בהשואה א' בסביבות הנקודה האמצעית ריקנית ההוא באופן שמקום החלל ההוא היה עגול מכל סביבותיו בהשוואה גמורה ולא היה בתמונת מרובע בעל זויות נצבת לפי שגם א"ס צמצם עצמו בבחי' עגול בהשוואה א' מכל צדדים והסיבה היתה לפי שכיון שאור הא"ס שוה בהשוואה גמורה הוכרח גם כן שיצמצם עצמו בהשוואה א' מכל הצדדים ולא שיצמצם עצמו מצד א' יותר משאר הצדדים .ונודע בחכמת השיעור שאין תמונה כ"כ שוה כמו תמונת העיגול משא"כ בתמונת מרובע בעל זויות נצבת בולטות וכן תמונת המשולש וכיוצא בשאר התמונות וע"כ מוכרח הוא להיות צמצום הא"ס בבחי' עיגול והסיבה הוא בעבור שהוא שוה בכל מידותיו כנ"ל .גם בפ' בא דמ"ב איתא מנא בעיגולא דאיהו י' ועיין בפ' פקודי דרנ"ח דקאמר כי היכלות ומה שבהם הם עיגולים .עוד יש סיבה אחרת והוא בעבור הנאצלים אשר עתיד להאצילם אחר כך בתוך המקום החלל ההוא הריק ופנוי כנ"ל .והענין הוא כי בהיות הנאצלים בתמונת העגולים הנה אזי יהיו כולם קרובים ודבוקים בא"ס הסובב אותם בהשוואה א' גמורה והאור והשפע הצריך להם יקבלום מן א"ס מכל צדדיהם בשיקול א' משא"כ אם היו הנאצלים בבחי' מרובע או משולש וכיוצא בשאר תמונות כי אז היה בהם זויות בולטות קרובות אל הא"ס יותר משאר צדדיהם ולא היה מקבלים אור א"ס בהשוואה אחת .ובסוף ענף ג' יתבאר טעם למה הוצרך ענין הצמצום הזה ומה ענינו: (מ"ב ענין הצמצום הזה הוא לגלות שורש הדינין כדי לתת מדת הדין אח"כ בעולמות וכח ההוא נקרא בוצינא דקרדינותא כמו חטי קרדינותא): והנה אחר הצמצום הנ"ל אשר אז נשאר מקום החלל ואויר פנוי וריקני באמצע אור הא"ס ממש כנ"ל הנה כבר היה מקום שיוכלו להיות שם הנאצלים והנבראים ויצורים והנעשים ואז המשיך מן אור א"ס קו א' ישר מן האור העגול שלו מלמעלה למטה ומשתלשל ויורד תוך החלל ההוא כזה .וראש העליון של הקו נמשך מן הא"ס עצמו ונוגע בו .אמנם סיום הקו הזה למטה בסופו אינו נוגע באור א"ס ודרך הקו הזה נמשך ונתפשט אור א"ס למטה .ובמקום החלל ההוא האציל וברא ויצר ועשה כל העולמות כולם וקו זה כעין צנור דק א' אשר בו מתפשט ונמשך מימי אור העליון של א"ס אל העולמות אשר במקום האויר והחלל ההוא .ונבאר עתה קצת ענין חקירת המקובלים לדעת איך יש ראש תוך סוף בספירות הנ"ל .אמנם בהיות כי הקו ההוא ראשו נוגע באור א"ס מצד העליון וסופו אינו נמשך למטה עד מקום אור הא"ס הסובב תחת העולמות ואינו דבוק בו לכן אז יצדק בו ראש וסוף כי אם דרך ב' הקצוות היה מקבל שפע הא"ס היו ב' הקצוות בחי' ראשים שוים זה לזה ולא היה אז בחי' מעלה ומטה .וכן אם היה הא"ס נמשך מכל סביבות צדדי המקום החלל ההוא לא היה לא מעלה ולא מטה לא פנים ולא אחור לא מזרח ולא מערב וצפון ודרום אך בהיות אור א"ס נמשך דרך קו א' וצינור דק בלבד יצדק בו מעלה ומטה פנים ואחור מזרח ומערב וכמ"ש בע"ה בענף זה בכלל דברינו: והנה בהיות אור הא"ס נמשך בבחי' קו ישר תוך החלל הנ"ל לא נמשך ונתפשט תכף עד למטה .אמנם היה מתפשט לאט לאט ר"ל כי בתחלה התחיל קו האור להתפשט שם ותכף בתחלת התפשטותו בסוד קו נתפשט ונמשך ונעשה כעין גלגל א' עגול מסביב והעגול הזה היה בלתי דבוק עם אור הא"ס הסובב עליו מכל צדדיו שאם יתדבק בו יחזור הדבר לכמות שהיה ויהיה מתבטל באור א"ס ולא יתראה כחו כלל ויהיה הכל אור א"ס לבד כבראשונה לכן העיגול הזה סמוך אל עיגול הא"ס ובלתי מתדבק בו .וכל עיקר התקשרות ודביקות העגול הנאצל ההוא עם א"ס המאציל הוא ע"י הקו ההוא הנ"ל אשר דרך בו יורד ונמשך אור מן א"ס ומשפיע בעיגול ההוא והא"ס סובב ומקיף עליו מכל צדדיו כי גם הוא בבחי' עגול סביב עליו ורחוק ממנו כנ"ל כי הוא מוכרח שהארה א"ס בנאצלים תהיה דרך קו ההוא לבד .כי אם היה האור נמשך להם דרך גם מכל סביבותיהם היו הנאצלים בבחינת המאציל עצמו בלתי גבול וקצבה ולא עוד אלא אפי' גם הקו ההוא דק מאד ולא בהתרחבות גדול כדי שיהיה האור הנמשך אל הנאצלים במדה וקצבה אשר לסיבה זו נקרא הנאצלים י' מדות וי"ס להורות שיש להם מדה וקצבה ומספר קצוב משא"כ בא"ס וכמ"ש בס"ה פ' פנחס פקודא תליסר דא ק"ש כו' אבל דלא אית ליה מדה ולא שם ידיע כגוונא דספירן כו' .דכל ספי' אית לה שם ידיע ומדה וגבול ותחום ובהיות הקו דק ימשיך להם שפע כדי צרכם בלבד בערך היותם נאצלים ולא יותר מדאי בערך היותם מאצילים .והנה העגול הזה הראשון היותר דבוק עם הא"ס הוא הנקרא כתר דא"ק ואחר כך נתפשט עוד הקו הזה ונמשך מעט וחזר להתעגל ונעשה עגול ב' תוך עיגול הא' וזה נק' עיגול החכמה דא"ק. עוד מתפשט יותר למטה וחזר להתעגל ונעשה עיגול ג' תוך העיגול הב' ונק' עיגול בינה דא"ק ועד"ז היה הולך ומתפשט ומתעגל עד עגול י' הנק' עיגול מלכות דא"ק הרי נתבאר ענין הי"ס שנאצלו בסוד י' עיגולים זה תוך זה וכ"ז הוא בחי' עשר ספירות הכוללות דרך סתם כל בחי' העולמות כולם .אמנם מבואר ופשוט הוא שכמה מיני עולמות נאצלו ונבראו ונוצרו ונעשו אלף אלפים ורבוא רבואות וכולם כא' הם תוך המקום החלל הנ"ל ואין דבר חוצה לו .והנה כל עולם ועולם יש בו י"ס פרטית וכל ספי' וספי' פרטית שבכל עולם ועולם כלול מי' ספי' פרטי פרטית וכולם הם בצורת עיגולים זה תוך זה וזה לפנים מזה עד אין קץ ומספר וכולם כגלדי בצלים זה תוך זה ע"ד תמונת הגלגלים כנזכר בספרי תוכניים. והנה הבחי' המחברת כל העיגולים יחד הוא ענין קו הדק הזה המתפשט מן הא"ס ועובר ויורד ונמשך מעיגול אל עיגול עד סיום תכלית כולם כנ"ל ודרך הקו הזה נמשך האור והשפע הצריך לכל א' וא' מהם והרי נתבאר בחי' העיגולים של הי"ס: ועתה נבאר בחי' הב' שיש בי"ס הלא הוא בחי' אור היושר כדמיון ג' קוים כצורת אדם העליון .והנה דרך הקו הנ"ל המתפשט מלמעלה למטה אשר ממנו מתפשטים העיגולים הנ"ל גם הקו ההוא מתפשט ביושר מלמעלה למטה מראש גג העליון של עיגול העליון מכולם עד למטה מתחתית סיום כל העיגולים ממש מלמעלה למטה כלול מי"ס בסוד צלם אדם ישר בעל קומה זקופה כלול מרמ"ח אברים מצטיירים בציור ג' קוים ימין ושמאל ואמצע כלול מי"ס בכללות וכל ספי' וספי' מהם נפרטת לי"ס עד אין קץ ע"ד הנ"ל בענין הי"ס שהם בדרך העיגולים .והנה בחי' זאת הב' נקרא צלם אלהים ועליה רמז הכתוב באומרו ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים וכמעט כל ס' הזוהר והתיקונים רוב דבריהם כולם מתעסקים בבחי' ב' הזאת בלבד כמ"ש היטב במ"א והרי בזה יתקיימו ב' הסברות הנ"ל כי יש ב' בחי' דרך עיגולים ודרך קוים ושתיהם כא' טובים דברי אלהים חיים .ובזה יתישבו לך כמה מאמרים הנראים כחלוקים זה עם זה בענין סדר ומצב הי"ס. גם יתבאר לך החקירה הנ"ל איך יהיה ראש וסוף מעלה ומטה בענין הי"ס והנה הוא מבואר בכל ב' בחי' אלו .הא' בחי' הי" ס בציור עגולים זה תוך זה וזו פשוט הוא שעיגול הסובב על כולם שהוא גלגל הכתר הנה הוא דבוק עם הא"ס יותר מכולם ולכן משובח .אמנם גלגל הב' הנקרא חכמה יש הפסק בינו ובין הא"ס .והוא גלגל הכתר לכן מעלתו למטה ממעלת הכתר .וכן גלגל הבינה הוא רחוק מן הא"ס שיעור ב' עיגולים ומעלתו למטה ממעלת החכמה ועד"ז כל עיגול ועיגול מכל העולמות כולם אשר בתוך החלל כל הקרוב אל אור א"ס יותר מחבירו הוא עליון מאד ומשובח מחבירו עד שנמצא כי העוה" ז הארציי החומרי הוא נקודה האמצעי תיכונה תוך כל העיגולים כולם בתוך כל המקום החלל ואויר הפנוי הנ"ל וגם הוא מרוחק מן הא"ס הרחקה גמורה יותר מכל העולמות כולם וע"כ הוא כ"כ גשמי וחומרי בתכלית הגשמיות עם היותו נקודה אמצעית בתוך כל העיגולים והבן זה היטב .ועוד יש סיבה ב' היא קרובה אל הנ"ל כי הנה נתבאר איך הקו הנמשך מן הא"ס היה מתפשט ואח"כ מתעגל ומתפשט יותר למטה ומתעגל עד סיום תכלית כל העיגולים ועיגול המתהוה ראשון במקום ראשית הקו הנה הוא מעולה ומשובח מכל העיגולים אשר תחתיו כי הנה הוא נמשך מראש הקו .ועוד כי הנה הוא מקבל הארה בהיותו במקום גבוה יותר מכולם .וזה העיגול העליון שבכולם יהיה נק' מעלה והעיגול היותר פנימי הוא אמצעי ותיכון שבכולם אשר הוא תחתון שבכולם אשר הוא מקבל האור מתחתית הקו ההוא יהיה נק' מטה .ובענף ג' בענין יו"ד עיגולים דעולם הנקודים יתבאר איך גם בחי' י"ס של העיגולים יש בהם בחי' קוים ממש עם היותם עיגולים מלבד בחי' הי"ס של היושר הנעשה בציור מראה אדם ע"ש ושם תכלית דרוש העיגולים ושם יתבאר לך איך גם בי"ס העיגולים יצדק בהם ימין ושמאל ואמצע עם היותן כדמיון עיגולים זה תוך זה .והנה גם בבחי' ב' של יושר שהוא בציור אדם יצדק שם מעלה ומטה פנים ואחור כי פשוט הוא שהקרוב אל ראשית הקו יהיה ראש ושלמטה ממנו יהיה גוף ושלמטה ממנו יהיה רגלים וכיוצא בשאר פרטי פרטות .ובענף ג' יתבאר ג"כ בענין יו"ד עיגולים דא"ק ע"ש. והנה ענין זה שנתבאר בענף זה איך כל העולמות הם בבחי' עיגולים זה תוך זה כגלדי בצלים והוא בחי' א' נרמז בזוהר בהרבה מקומות ובפרט בפרשת ויקרא ד"ט ויו"ד איך אפילו הרקיעים והארצות כגלדי בצלים זה תוך זה ע"ש וכן בפרשת בראשית די"ט וז"ל כולא אצטריך קוב"ה למברי עלמא בהו ולאתתקנא עלמא בהו וכלא מוחא לגאו וכמה קליפין חפיין למוחא וכל עלמא כגוונא כו' כולא איהו דא לגו מן דא ודא לגו מן דא כו' והרי מוכרח איך כל העולמות זה סובב לזה וזה סובב לזה .ואע"פ שמשם נראה להיפך שהיותר פנימית הוא מוח והחופף עליו הוא הקליפה הגרועה ממנו עכ"ז אם תפקח עיני שכל ך תבין ותראה כי מאמר זה מדבר בערכנו אנחנו שוכני ארץ התחתונה אשר היותר קרוב אלינו הוא הנק' קליפה הסובבת בערכינו אל המוח אשר לפנים ממנו והוא גלגל הסובב עליו ואח"כ עוד גלגל אחר היותר פנימי ממנו בערכנו והוא המוח אל הגלגל האחר וכן עד"ז עד אשר נמצא כי הא"ס לפנים מכל הנאצלים והוא מוח פנימי לכולם וכל הנאצלים קליפין ולבושין אליו והגלגל היותר קרוב אלינו הוא החיצון שבכולם ונק' קליפה על כולם .האמנם בבחי' העולמות בעצמם אינו כך אלא הפנימי שבכולם הוא הקליפה והסובב על כולם הוא המוח .גם במאמר זה יובן הבחי' הב' הנק' ציור אדם ביושר שכולל כמה עולמות כנז' בס"ה פ' תולדות דף קל"ד וכמה דב"נ איהו אתפלג לכמה שייפין וכולהו קיימין דרגין על דרגין מתתקנין אילין על אילין וכולהו חד גופא ה"נ עלמא ובענף ד' נבאר איך כל הבחי' מצטיירין בציור אדם והם דא לגו מן דא ודא לגו מן דא עתיק לגו מן א"א וא"א לגו מן אבא ואמא ואו"א לגו וכו' ע"ס כל המדרגות ושם יובן היטב כפי [נ"א בחי'] היותן דא לגו מן דא דא מוחא ודא קליפה ע"ש היטב הרי נתבאר ענין ב' בחי' שיש בי"ס א' בחי' עיגולים וא' בחי' יושר כמראה אדם: שער ההקדמות -דרושי אדם קדמון[ :ט' ע"א] ונבאר עתה ענין אצילות עולם ,הנקרא אדם קדמון לכל קדומים, וזה עניינו בקצור גדול ,ובדרך רמז והעלם גמור .אדם קדמון הנפש וכלי מקיף ,אח"כ ביושר ,עד מקיף נפש דעתיק ,זה צמצום א' ,אזן חטם פה ביושר .נקודים בנפש מקיף ,ורוח ביושר ,מקיפים לנה"י דא"ק ,בין מקיף דיושר אל הכלי .והטעם ,לפי שאין אור היוצא מטבורו של אדם קדמון הסתום נמשך ביושר ,אלא מסבב ומקיף ,ואחר עורי נקפו זאת ,גם לפי שאור העינים ,יוצא ומתפשט לצדדים ג"כ ,וגם בתחלת יציאת הנקודין ,צמצם פעם שנית אור חציו התחתון ,ועלה בחצי העליון ,ואז ג"כ הושם שם מחיצה ופרסא באמצע גופו ,והצמצום והפרסא הוצרכו שניהם לצורך האצילות והבריאה ואז היה האור בדוחק גדול ,ונשאר שרשו בפנים ,ויצא הארתו בחוזק דרך עיני א"ק ,ונודע שהעינים הם נו"ה: ואז גרמו שיזדווגו ע"ב ס"ג דא"ק ,ונמשך אור חדש שם ,והיה גם הוא בדוחק גדול ,וירד בחוזק דרך הפרסא הנז' למטה ,ושם יצא גם הוא דרך נקבי העור ,בסוד ואחר עורי נקפו זאת ,ולכן נעשה מקיף בסבוב על נה"י דא"ק .אור זה שיורד ע"י הזווג הנז' ,הוא עליון בבחי' א', ותחתון בבחינה אחרת ,זה מגולה ,וזה מכוסה .האור החדש יצא דרך פנים ,דרך פי הטבור ,ופי היסוד .גם יצא דרך אחור ,מן האחור .והכל בשוה ,כל האורות והכלים הם עיקרם לצד פניו ,אלא שנתפשטו גם לאחוריו .ונשאר א"ק מלובש באמצעם: בצמצום (לקמן בד"ה ונבאר וכו') הב' ,ירדו החיצוניות של צד פנים ואחור מנה"י דא"ק ,והם בריאה יצירה ,וירדו במקום המקיף של יושר, אשר תחת הרגלים ,ולא בכלו ,ואז המקיף הזה עלה במקום חצוניות הנז' ,ובהיותו יורד צד האחור ,הוחשך חצוניותו יותר ,ואז חצוניות האחור ירד עוד עד עשיה .וזהו טעם ד' אל הנז"ל ,למה הנקודין היו בבחי' מקיפין ולא ישרים ,והוא כדי להעלותם .כיצד ,הנה המקיף הזה של הנקודין ,ירד ונכנס בין מקום תחת הרגלים אל הבריאה וכו' ,וגירש אותם ,ולא מצאו מקום ,ואז עלו למעלה באחור אלו הנקודים המקיפים ,והיו שם כנגד מקומם הראשון ,ולמטה נשאר חלל ,ונקרא מקום בי"ע .והמקום גדול מן כל העולם ,ולכן הכלים של הנקודין ,אעפ"י שנתקנו לבחי' כלים דעולם אצילות כנודע ,הם גרועים מן המקום: ודע ,כי הנקודין תחלה יצאו בבחי' מקיפים והם בחי' נפש שלהם ,ואז נשברו .ואח"כ נתוסף ויצאו בחי' היושר שלהם ,והוא בחי' הרוח ,ואז נתקנו .כיצד ,עת"י יצא בבחי' י' אורות דנפש ,עם הכלים שלהם בחי' מקיפים ,ואח"כ יצאו י' אורות רוח ,עם הכלים שלהם ביושר .וזה מקומם ,ג' ראשונות עמדו למעלה ,עם י' המקיפים הנקראים נפש .וז' תחתונות ,נתלבשו למטה במקום א"א .והג' ראשונות הנז' הם כך ,כתר אור פנימי אל הנפש המקיף .חכמה אור פנימי לז' תחתונות דרוח שלו ביושר .בינה ,אור מקיף לשבעה תחתונות דיושר שלו ,ומקיף עליהם ומפסיק ביניהם ,ובין פנימיות א"א המלביש עליהם .ועל ד"ז הוא בא"א ,ובאו"א: וזה סדר יציאתם ,תחלה יצא הנפש דמקיף דעתיק יומין ,ואח"כ נפש המקיף דא"א ,ואח"כ רוח היושר דעתיק ,ואח"כ רוח דיושר דא"א .ולפי שיצא נפש מקיף דא"א ,טרם צאת רוח יושר דעתיק יומין ,והפסיק בין נפש ורוח דעתיק ,לכן נתמעט אור יושר רוח דעתיק יומין ,ולא נתפשט עד הרגלים של נפש המקיף דעתיק עצמו ,רק עד נפש מקיף דא"א .מה שאין כן בא"א ,שיצא יושר רוח שלו תכף אחר מקיף נפש שלו עצמו, ולא הפסיק בנתים יציאת מקיף נפש או"א כדי להשוותם ,ולכן היה כח ביושר רוח שלו ,להתפשט עד מקיף נפש שלו עצמו: אח"כ יצאו מקיפי נפש או"א ,ואז חצי עליון עגולת מקיפי אבא ,עליון ממקיפי אימא כלו .וחצי תחתון עגולת מקיף אבא ,הוא תחתון מכל מקיפי אימא .ושני חצאי עגולת מקיפי אימא ,עומדים באמצע עגולת מקיפי אבא .ובבחי' זו היו או"א שוים במעלתם ,בבחי' המקיפים .אח"כ יצאו יושר רוח דאו"א ,ושניהם נתפשטו שעור התפשטות אימא בעתיק יומין .ומסתיימין בשוה יחד .ושלשה ראשונות יושר דאבא ,עומדים למעלה עם המקיפין דאבא ,בגג העגולה שלהם בצד ימין .וג' ראשונות יושר דאימא ,בצד שמאל ,כנגד מקיפי אבא ג"כ .ושבעה תחתונות יושר דאבא ,ושבעה תחתונות יושר אימא ,עומדים למטה ,עד גג מקיפי אימא ,אלו מימין ואלו משמאל ,וארכם למטה שעור הנז' ,והרי כי גם ביושר שוים במעלתם: וזה סדר ירידת שפע עליון בבחי' המקיפים ,הכתר הנק' א"א ,בבחי' מקיף הנפש ,יש חלון אחד בצד ימינו ,ומשם עובר האור עד אבא .וחלון אחד בשמאלו ,ומשם עובר האור דרך מעבר באבא ,ויורד אל אימא .וכן עד"ז במקיפי נפש אבא ,יש חלון אחד בימינו ,ונוקב ועובר באימא דרך מעבר בלבד ,ויורד האור עד ספירה הנקראת חסד .וכן יש חלון במקיפי אימא בצד שמאלה ,ויורד האור עד ספירת גבורה .והרי נתבאר ענין הקוים שיש מן אריך לאו"א ,זה מימין וזה משמאל ,עם היותם בבחי' מקיפים דנפש ,ועומדים זב"ז ,וזה מוקף מזה ע"כ: ועתה ארחיב יותר בביאור הקצור הנרמז למעלה ,ואח"כ אחזור פעם שלישית ,לפרט ולבאר הענין הזה בפרטות גדול ,וכדי להבין מה שנכתוב עתה ,צריך שתסתכל במה שיתבאר בפעם השלישית הנז' ,כי שם נתבאר הקדמת דרוש א"ק לכל קדומים באורך: הנה מי שיסתכל בספר הזוהר והתקונין ,יראה מאמרים סותרים זא"ז ,בענין הספירות ,אם מציאות אופן מעמדם זו על גבי זו .או אם הם בציור קוים שלשה ,ימין ,ושמאל ,ואמצע כמראה אדם .או אם הם זב"ז .ומוקפים זמ"ז .וכל המקובלים האחרונים ,נלאו בישוב ענין סתירה זו, ובפרט מחמת קושיא גדולה ,שיש בענין הי' ספירות .והיא זאת ,כי מאחר שהא"ס שוה בכל חלקיו .ואין בו מעלה ומטה פנים ואחור ח"ו ,וכל אורו בהשואה גמורה ,א"כ איך הי' ספירות ישתנו מעלתם ,להיותם זו גבוה מזו ,כיון שכלם מקבלות אור הא"ס בשווי ,וקרובות אליו בהשואה אחת כנזכר בפרשת פינחס בר"מ וז"ל ,דא"ס איהו בין כל ספירה וספירה ,ולגו מן כל ספירה וספירה ,וא"כ במה תתעלה כל ספירה וספירה מחברתה .ולכן הט אזנך ,ושמע תוכן דבר אמת ,דע ,כי הא"ס קודם שהאציל הספירה היה אור פשוט ,וממלא כל המקומות ,ואין מקום פנוי וחלל וריקם ממנו כלל ,וכשעלה ברצונו להאציל הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים ,צמצם עצמו בנקודה אמצעית שבו ,ועשה שם מקום חלל ופנוי ,מבלי אור: ומקום הזה ,מוכרח הוא ,שיהיה עגול בהשואה אחת ,לפי שמכל צדי כדור עגולת הכדור של המקום ההוא ,נתצמצם האור ,ונתרחק בהשואה אחת .משא"כ אם היה המקום מרובע ,כי היה צריך שבזוית המרובע ,יהיה הצמצום וההתרחקות יותר גדול משאר הבחינות נמצא שמוכרח הוא שיהיה מקום החלל ההוא עגול לגמרי ,והרי זה נקרא צמצום הראשון ,והיה בא"ס עצמו. ואחר שנעשה בחי' המקום ,עלה בדעתו להאציל בתוכו הנאצלים והנבראים והנוצרים והנעשים ,ועולם הזה השפל ,הוא וכל מה שבו .ואין שום בריאה חוץ מן המקום הזה כלל ועיקר ,כי כל העולמות כלם הם במקום הזה ,אלא שהמעולה מחבירו מקיף את חבירו ,עד שנמצא כי הארץ החומריית הזו ,היא נקודת המרכז האמצעי של כל המקום הזה כלו ,ודי בזה: והנה התחיל להתפשט קו אחד מן אור א"ס אל תוך חלל המקום ההוא ,ודרך הקו הזה ירד האור ונתפשט תוך החלל הזה ,בשתי בחי', אחת ,בבחי' עגולים זה בתוך זה .ואחת ,בבחינת קו יושר ביושר ממעלה למטה ,כמו שיתבאר בע"ה למטה .ואמנם הבחי' האחת היא ,כי בהיות האור מתפשט תוך המקום הזה בבחינת עגולים ,מוכרח הוא שישאר הפסק מעט בינן לבין הא"ס עצמו ,שאם יתדבקו יחד יחזור הדבר לכמות שהיה בתחלה ,ויהיה הכל בחי' א"ס .גם מוכרח הוא ,שהאור הנז' יתפשט במקום ההוא דרך עגול ,כדי שהנאצלים ההם יהיו מתחברים אל הא"ס בהשואה אחת מכל צדדיהם .וכבר נתבאר כי אין ההשואה נכונה .כמו בענין העגולה .ונמצא כי תחלה נמשך קו דק מהא"ס תוך המקום ההוא ,ותכף התחיל להתפשט בבחינת עגול אחד בתוך עגול הא"ס עצמו ,האמנם לא נתחבר עמו ,אמנם נשאר הפסק בינו לבין הא"ס הסובב עליו .והעגול הזה הראשון ,הוא עליון משאר העגולים ,ונקרא כתר .ואח"כ נתפשט עוד הקו הנז' ,ונתעגל עגול שני תוך העגול הראשון ,וגם הוא מרוחק ומופסק מעט מהעגול ההוא ,ויש אויר פנוי ביניהם ,ועגול השני הזה נקרא חכמה .ועל דר"ז נתפשטו עגולים רבים זה בתוך זה לאין קץ ומספר ,וכמו שיתבאר .ונמצא כי ע"י כן ,יהיה יתרון לספירה זו על חברתה ,כי העגול הראשון העליון מכלם הסובב לכלם ,הוא מתדבק עם הא"ס ונכלל בתוכו ,יותר מהעגולים האחרים .ונמצא כי עגול הכתר ,קרוב אל העגול דא"ס ,יותר מעגול החכמה ,ולכן מעלת הכתר גדולה מן החכמה .ועל ד"ז בכל שאר העגולים ,עד שנמצא כי עגול הפנימי מכלם ,היושב באמצע נקודת מרכז כל העגולים הוא הגרוע במעלה ,כי הוא מרוחק מהא"ס יותר מכלם ,כי כלם מפסיקים בינו לבין הא"ס: עוד יש בחי' שנית דיושר כנזכר לעיל ,אשר בסיבתה ג"כ ישתנה מעלת הספירות זו על זו ,והיא עם מה שביארנו לעיל ,כי בהכרח הוא שאור הא"ס המתפשט במקום ההוא ,לא ימשך אלא מצד אחד ,דרך קו יושר דק בלבד כחוט השערה ,ועי"כ נקראים נאצלים ,והם טפלים אל המאציל .ואלו היה האור מתפשט מכל הצדדים ,או שהיה הקו הנז' רחב מאד ,היה האור נמשך בחוזק וברבוי ,והיו הנאצלים בערך המאציל עצמו ,והדבר מבואר .ונמצא כפי זה ,כי הספירה הנאצלת בהתחלת התפשטות הקו ההוא ,היא עליונה על כל אשר תחתיה .ועד"ז מתפשטים מדרגה אחר מדרגה דרך מדרגות הקו ההוא עד סופו ,ועי"כ יהיה אל הספירות עלוי מקום ממש ,זו על חבירתה ,כי בהיותה למעלה בהתחלת הקו יהיה אורה נשפע מקרוב אל הא"ס יותר מזולתה: ונחזור לבאר ענין שני בחי' הנזכרים לעיל ,של עגולים .ושל קו יושר .הנה ראשית כל הנאצלים ,היה בחי' אצילות אדם קדמון לכל קדומים ,והוא כלול מי' ספירות ובתחלה נאצלו בו י' ספירות ,בבחי' י' עגולים זה בתוך זה ,והם סובבות תוך החלל ההוא הנזכר לעיל ,אבל אינם ,ממלאים כל החלל כלו ,כי גם הם הניחו מקום חלל ופנוי באמצע עגוליהם ,לצורך כל הנאצלים והנבראים וכו' ,כמבואר אצלינו לקמן בפעם השלישית בע"ה ,והוא לצורך מקום בחי' עולם הנקודים ,וממנו ואילך .וכל אותם העגולים, נאצלו תוך עגולים אלו של אדם קדמון .אח"כ חזר להתאצל באדם קדמון הזה בחינה השנית אשר בו, והם י' ספירות דרך קו ישר ,ממעלה למטה ,כדמות אדם ,עם ראש וגוף ,וזרועות ושוקים ,ונתפשטו באמצע העגולים הנזכרים ,מלמעלה למטה ,מבריח מן הקצה העליון לקצה התחתון .וראשו מתחיל מן הקו והצנור הנזכר לעיל ,אשר דרך בו נמשך אור הא"ס אל כל הנאצלים שבתוך המקום החלל הזה כנז' ,ונמשך ביושר עד למטה .ומבריח כדמיון עמוד אחד ישר ,תוך כל העגולים הנזכרים ,וכולל גם הוא י' ספירות: ונמצא כי יש באדם קדמון הזה עשר עגולים זו לפנים מזו ,והם בחינת עשר ספירות ,ויצדק בהם מעלה ומטה ,כי העגול הראשון הסובב לכלם גבוה מן השני וכו' ,כנז' לעיל בשתי אופנים .גם יש בו י' ספירות אחרות בדרך ישר ,והוא בציור קוים שלשה ,ימין שמאל ואמצע .ודע כי בחינת העגולים ,יש בה בחינת עגולים באור פנימי ,וגם מקיף עליהם בחינת אור מקיף ,גם הוא בדרך עגול .וענין זה הוא בכל עגול ועגול מעשרה עגולים הנזכרים ,באופן שאלו העשר ספירות דבחינת עגולים ,הם כפולים ,י' פנימים, ועשרה מקיפים .וכן בעשר ספירות דיושר כמראה אדם ,יש בהם י"ס פנימיות ,ועשר ספירות מקיפות, וכל בחינות אלו יחד נקראים אדם קדמון לכל קדומים .וכבר נתבאר ,כי בחי' העגולים יצתה ראשונה, ואח"כ נאצל בחי' היושר .והטעם הוא ,כי בחינת העגולים היא בחינת נפש של אדם קדמון הנזכר ,ולכן קדמה בתחלה .ואח"כ נאצל הרוח של אדם קדמון ,והוא בחי' היושר כמראה אדם: ודע כי י"ס דעגולים שהם בחינת נפש כנזכר ,יצאו בבחינת כלים שלהם ,ובבחינת אור הנקרא נפש. ובחינת האור הנקרא נפש ,כלול משני אורות ,והם ,אור פנימי ,ואור מקיף .וכן בבחינת הכלים שלהם, יש בהם פנימי וחצון ,כנודע זה בכל הכלים של עולם האצילות .וכן על ד"ז בבחינת הי' ספירות דיושר, שהם בחינת רוח כנז' לעיל ,יש בהם בחינת אורות הנקראים רוח ,וכלול מאור פנימי ומאור מקיף .וכן יש בהם בחינת כלים ,ויש בהם פנימי וחצון .והנה בחי' הכלים האלו כבר נודע כי המוח הוא משכן האור הנק' נשמה .והלב משכן האור הנקרא רוח .והכבד משכן האור הנקרא נפש .ואין זה מקום ביאור דרוש זה .והרי נתבאר כמה בחי' יש באדם קדמון הנזכר: ועל דרך זה הוא בעולם הנקודים ,כמו שנבאר למטה ,שהוא כולל עתיק ואריך ואו"א וז"א ונוקבא .ובזה יתבאר לך ענין המאמרים שבספר הזוהר ,הנראים כסותרים זה את זה ,וכלם דברי אלהים חיים .אבל צריך שתדע ,כי רוב מה שמתעסקים בספר הזוהר ,וכמעט כלו ,אינו רק בענין הבחינה השנית ,שהם הי' ספירות שבדרך יושר כמראה אדם ,בין בבחי' אדם קדמון הנז' ,בין בעולם האצילות ,הכולל עתיק וא"א וכו' .וכן בשלשה עולמות בי"ע .ודע ,כי בחינת היושר של אדם קדמון הזה ,אינו מתפשט ונמשך עד סוף כל העגולים שלו ,כמו שמתחיל מראש העגולים ,אבל סופו אינו מתפשט ,רק עד התחלת העגולים של עתיק יומין מצד מטה שלהם ,ואינו נכנס באותם העגולים הסובבים מתחת רגלי יושר דעתיק יומין .אבל בחינת מחצית העליון של עגולי עתיק וזולתו ,פשיטא שנמשך ומתפשט בתוכם ,וזה ציורו: והנה כל אותם בחי' הנאצלים ,שיתבארו לקמן בפעם השלישית ,בענין ההארות היוצאות מתוך אזן וחוטם ועין ופה ומצח של א"ק הנזכר ,כלם הם יוצאים מבחי' היושר שלו .ולא מבחי' העגולים שלו ,כי כל בחי' ההם אינם נמצאות אלא מבחי' היושר דא"ק ,לפי שהוא בבחי' קוים כמראה אדם .אבל דע ,כי ההארות שיצאו מן האזן והחוטם והפה של א"ק ,כלם הם בבחינת יושר בלבד .אבל ההארות היוצאות מן העין ומן המצח של א"ק ,והם הנקראים עולם הנקודים ,ועולם הברודים הנקראים אצילות ,אלו יש בהם שני בחי' הנזכרים בכל חלק משניהם ,והם בחי' עגולים נפש ,ובחי' יושר רוח דמיון מה שיש בא"ק כנזכר לעיל .והכל נאצל מן היושר לבדו של אדם קדמון כנזכר: ודע ,כי עולם הנקודים הנז' ,שהם אורות העין של א"ק ,וגם אחר שנתקנו בעת התחברם עם האורות היוצאים מן המצח דא"ק ,שאז נקרא הכל ביחד עולם האצילות ,הנה הם יוצאים ונמשכים בחצי תחתון דת"ת ובנצח הוד יסוד דא"ק הנזכר ,מבחינת היושר שלו ,חוצה להם .ובמקום ההוא יצאו תחלה העגולים של הנקודים הנזכרים מאור העינים דא"ק ,ונתפשטו בבחי' עגולים סביב א"ק ,מחצי תפארת שבו ולמטה מבחי' היושר שבו ,והוא נשאר באמצעם .וכבר נתבאר לעיל ,כי יש בא"ק בחינת אור מקיף ואור פנימי ,וכלם בבחי' יושר .והנה אלו העגולים של הנקודין מתעגלים סביב הכלים של א"ק ,אשר בתוכם עומד אור פנימי שלהם .ונמצא כי העיגולים של הנקודות ,מפסיקים בין אוה"מ של א"ק ,ובין הכלים שבו ,אשר בתוכם אור הפנימי שלהם .וכ"ז הוא בבחי' יושר של א"ק ,מחצי תפארת שבו ולמטה עד רגליו .ונמצא כי עגולי הנקודין ,מקיפים סביב הכלים דחצי תפארת ונצח הוד יסוד דיושר דא"ק ,אשר בתוכם הם אור פנימי שלהם ,ואור מקיף דיושר דחצי תפארת ונצח הוד יסוד דא"ק ,מקיף על גבי העגולים של הנקודים: ואח"כ בעת התיקון ,נאצל גם היושר של עולם הנקודים ,שהם אור המצח דא"ק כנודע ,ונתפשט ביושר תוך עגוליו שלו של עולם הנקודים עצמו מלמעלה למטה ,על דרך שביארנו באופן התפשטות היושר של א"ק בתוך העגולים שלו עצמו .ודע כי גם היושר הזה של הנקודין ,הוא מלביש ומקיף סביב א"ק, ומחצי תפארת שבו ולמטה כנזכר לעיל .אבל צריך שתדע ,כי שני בחי' הנזכרים ,שהם העגולים והיושר דעולם הנקודים ,אינם מקיפים סביב א"ק בהשואה אחת ,אמנם עיקר הארתם היא בצד פנים של א"ק דבחי' היושר שלו ,ומן הארה זו מתפשטת קצת הארה אל צד אחור דא"ק ,בין מבחי' העגולים בין מבחי' היושר של הנקודים ,ונמצאים חצי תחתון דתפארת והנצח הוד יסוד דיושר דא"ק ,מתלבשים ומוקפים מן הנקודים הנזכרים ,משתי בחינותיהם שהם העגולים והיושר שבהם ,אבל עיקר ההארה ושרשה היא לצד פנים דא"ק כנזכר: ועתה נבאר טעם ,למה נשתנו הנקודים להיות בהם ג"כ בחי' עיגולים ,מה שאין כן בהארות האזן והחוטם והפה .אבל הענין הוא ,כי אלו הנקודין יצאו מאורות העינים של א"ק כנז' ,ואמנם אין האור היוצא מן העין ,דומה לשאר אורות היוצאים מנקבי האזן והחוטם והפה ,לפי שאף אם האדם יהפוך פניו לרוח אחד להסתכל שם ,יוכל להניע עיניו ולהסתכל אל הצדדין ,אף אם לא יניע ראשו וגופו כלל ,כמו שאמרו ז"ל, האדם מצדד ראיית עיניו ,והבהמה אינה מצדדת .מה שאין כן בשאר נקבי ראשו ,שהאור וההבל היוצא מאזניו ,או מחוטמו או מפיו ,יוצא בקלוח ביושר ,ולא לצדדין .ולכן י' ספירות דנקודין ,שהם אורות הנמשכים מעיני א"ק ,יצאו בבחי' עגולים ,ונתעגלו אל צדדיו והקיפוהו כנזכר לעיל: עוד טעם שני ,והוא ,כי אורות האזן והחוטם והפה ,יצאו הם לבדם ,והנה הם מקלחים ומתפשטים ביושר ,אבל האורות הנקודים שיצאו מן העין ,נתחבר עמהם אור והבל היוצא מלמטה מחצי תפארת ונצח הוד יסוד שבו ,מן האור החדש ,כמו שיתבאר בפעם השלישית ,שהרי לא נאצלו הנקודין ,עד אחר הצמצום והולדת אור חדש ,כמו שיתבאר לקמן בע"ה .והאור הפנימי אשר בתוכם של הכלים ההם ,בוקע בהם ויוצא לחוץ דרך נקבי העור ,דרך גומות השערות ,בסוד ואחר עורי נקפו זאת ,כי האור הפנימי נוקף מאחורי העור אשר בצד הבשר ויוצא לחוץ, ומקיף סביב רגלי א"ק ,ולכן היו הנקודין עגולים ,מה שאין כן אם היה הטבור פתוח ,והיה האור יוצא דרך שם בלבד ,כי אז היה מקלח ויוצא ביושר בלבד: עוד טעם שלישי ,ובו יתבאר גם הטעם השני הנז' ,והוא במה שיבאר לקמן בפעם השלישי ,ענין הצמצום השני ,אשר היה בא"ק הנז' ,ועיין שם הטעם ,למה הוצרך הצמצום והפרסא ,והוא ,כי להאציל אלו הנקודים ,הוצרך לצמצם האורות הפנימיים שמחצי תפארת שלו ולמטה, והעלם למעלה בחציו העליון ,ואז הניח חד פרסא ומסך ,מבדיל בין חציו העליון לתחתון ,והוא במקום הטבור .ובהיות האורות הנזכרים דחוקים מאד ,עלו למעלה בחוזק ,ויצאו דרך פתח עינים דא"ק לחוץ ,ומשם נתפשטו ונמשכו למטה ,מחצי תפארת שבו ,ושם נתהוו הנקודים הנזכרים ,והרי זו בחינה אחת: עוד יש בחינה אחרת ,והיא ,כי בעלות האורות הנזכרים ממטה למעלה ,תוך פנימיות א"ק ,נעשו בבחי' מ"ן ,וגרם זווג ,ואז נמשך אור חדש, ויורד דרך פנימיות א"ק ממעלה למטה תוך פנימיות א"ק ,ובקע הפרסא הנזכרת שבתוכו ,וירד למטה ,ואז בקע דרך נקבי העור כנזכר לעיל לטעם השני ,ומשם האיר אל הנקודים הנזכרים אשר שם ,ונמצא כי הנקודין נעשו משני בחי' אורות ,האחד הוא אור היוצא דרך העינים כנזכר לעיל .והשני ,אור החדש היוצא דרך נקבי העור כנזכר ,ולפי שזה האור החדש ,יוצא דרך נקבי העור מכל סביבות א"ק ,לכן היו הנקודין עגולים .והרי נתבאר הטעם השני הנזכר לעיל: עוד היה ענין אחר ,כי כיון שהאור הראשון הפנימי שהיה למטה מחצי התפארת ,עלה למעלה במקום החזה ,ושם נשאר עיקר שורשו ,כדי להוציא הארתו לחוץ ,וכאשר ירד אור החדש ,נמצאו יחד שם במקום ההוא שלשה אורות ,אור פנימי של בחי' חצי העליון דתפארת ,ואור התחתון שעלה כנזכר ,ואור החדש הנזכר ,והיו שם דחוקים בתכלית .ולא עוד ,אלא שברדת אור החדש ,בוקע הפרסא בחוזק לרדת למטה, ולכן מחמת כח הבחי' הנז' .כשחזר ובוקע לצאת דרך נקבי העור ולחוץ ,להאיר אל הנקודים ,הוא יוצא בחוזק גדול ,ומכח המרוצה מתעגל, ונעשה בחינת עגולים: גם בזה יתבאר טעם השלישי הנזכר לעיל ,כי האור התחתון שעלה למעלה ,הנה היה שם דחוק ומצומצם מאד כנזכר ,ובעלות עד מקום העינים ויוצא דרך שם ולחוץ ,יוצא בכח ובחוזק רב ,וברדתו למטה אל מקום הנקודין ,מתעגל לסבת מרוצתו כנזכר ,גם בחי' האור החדש הפנימי ,כבר נתבאר שגם הוא יוצא בחוזק דרך נקבי העור מכל צידי א"ק מסביב לו ,ובצאתו יוצא בבחינת צנורות דקים רבים ,ולהיותם יוצאים בחוזק ,מתדבקים הצנורות ההם יחד ,ומתעגלים ,ונעשים עגולים ,והצנורות היוצאים דרך פנים מתעגלים לצד האחור ,וצנורות היוצאים צד אחור מתעגלים לצד פנים ,ומתחברים אלו עם אלו ,ונעשים אורות בתמונת עגולים .ולקמן יתבאר ,איך יוצא ג"כ אור ממש מן הטבור והיסוד ומן האחור וע"ש .וכמו שביארנו למעלה ,כי האור התחתון הפנימי שבנצח הוד יסוד דא"ק עלה למעלה דרך העינים ,ובזה תבין טעם למה אמרו בספר הזהר ,כי העינים הם נצח והוד .והדבר מבואר: ונחזור אל מה שאמרנו בראשונה ,כי יש בעולם הנקודים שתי בחי' ,והם ,עגולים ,ויושר .וכבר נתבאר, כי לא היו כך מתחלתם ,אמנם בראשונה נאצלו בחי' העגולים שלהם בלבד ,שהם בחי' הנפש של הנקודים ,ולכן אירע בהם ענין שבירת הכלים שלהם ,הנקראים בשם מיתת המלכים ,כמו שיתבאר במקומו בע"ה .והסיבה בה ,כי להיותם בבחי' נפש בלבד לא יכלו לקבל אור עליון ,ונשברו ומתו ,וזהו סוד פסוק אשר עשה את האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים .רוצה לומר ,כי המאציל העליון כשעשה את הא"ק ,עשאו גם בבחי' יושר כנזכר לעיל ,ולכן היה בו יכולת לקבל אור עליון ונתקיים. אבל המה ,שהם הנקודים ,בקשו חשבונות רבים ,להתעגל בבחי' עגולים בלבד בתחלה ,כנזכר לעיל באורך טעם התעגלותם ,ולכן לא יכלו לסבול אור עליון ,ולכן נשברו ומתו .מה שא"כ בכל שאר ההארות היוצאות מא"ק ,דרך הפה והחוטם והאזן ,כי כלם הם יושר בלבד: והנה אחר שהנקודים הנזכרים נשברו ומתו לסיבה הנזכרת ,אח"כ חזר לצאת בחי' הרוח שלהם ,היא בחי' יושר שלהם אשר כמראה אדם .כי דמות אדם הוא בציור שלשה קוים ימין ושמאל ואמצע כנודע, והוא זכר ונקבה ,ואז החיה את העגולים אשר נשברו ומתו ,ואז נתקנו גם הם ,ומהם נעשו פרצופי עולם האצילות ,כמו שיתבאר במקומו: גם בזה תבין ,איך האדם הישר הזה ,הוא הוי"ה דמלוי אלפין ,העולה בגימטריא אדם ,והוא נעשה מאור היוצא מבחינת הארת המצח דא"ק ,כמו שיתבאר במקומו .והנה הוא ביושר ,ולא בעגול כנזכר, דאין דמות אדם אלא בבחי' יושר .גם בזה יתבאר לך אין השם הזה דהוי"ה דמלוי אלפי"ן העולה בגימטריא אדם ,הוא בז"א דאצילות ,וכן ביצירה ,כי שניהם נקראים בחי' רוח כנודע .וכן כאן הוי"ה זו, היא בחי' הרוח של עולם הנקודין: ודע כי אני מסופק בענין זה ,איך שמעתי ממורי זלה"ה ,אם הוא כי הוי"ה במלוי ס"ג ,הם המלכים שמתו ,שהם בחינה של העגולים כגזכר, ואח"כ בא ויצא הוי"ה דמ"ה דאלפין ,וממנו לבדו נעשה היושר של הנקודין ,והוי"ה דס"ג נשארה לבדה לבחי' העגולים גם אחר התיקון, והתחיה שלהם .או אם הוא ,כי אחר התיקון והתחיה ,נתקנו העגולים והיושר שניהם מבחי' ס"ג ,ושניהם ג"כ מבחי' מ"ה ,ונתחברו עגולים דס"ג עם עגולים דמ"ה ,ובחי' יושר דס"ג עם יושר דמ"ה .או אם הוא כי מהוי"ה דס"ג נעשו עגולים ויושר ,ומהוי"ה דמ"ה נעשה יושר לבדו, ואז נתחבר היושר דס"ג עם היושר דמ"ה ,ומהם נעשו פרצופי האצילות דבחינת יושר ,והם עתיק יומין וא"א וכו' ,כמבואר אצלינו בדרוש עתיק יומין ,איך נתחברו בו ס"ג ומ"ה ,ומן המ"ה נעשה בחי' הזכר דעתיק יומין ,ומן הס"ג נעשת נוקבא דעתיק ,ושניהם בחי' יושר וע"ש. והדבר הזה אצלי בספק ,איך שמעתי מפי מורי זלה"ה: והנה נתבאר ,כי האורות של עולם הנקודים שיצאו דרך העינים של אדם קדמון ,והלבישוהו מחצי תפארת שבו ולמטה מבחוץ עד סיום רגליו ממש בבחי' עגולים ונשברו ,ואח"כ יצאו רוח דיושר שלהם בקו ישר ונתקנו ,ואז חזרו וקנו שם חדש ,ונקרא עולם האצילות ,מתוקן בחמש פרצופין כנודע: וצריך שנבאר ג"כ מציאות שלשה עולמות האחרים ,הנקראים בריאה ,יצירה ,עשיה ,מה עניינם בתחלה דע כי קודם שנאצל עולם הנקודין, והיה א"ק לבדו בשתי בחינותיו ,עגולים ,ויושר .היה מקום חלל ופנוי וריקם ,תחת רגלי היושר של זה הא"ק ,עד מקום עגולים שלו מלמטה, כנזכר לעיל כי רגלי היושר שלו ,הם מגיעים עד מקום התחלת העגולים מצד מטה ,מבחי' עתיק יומין של עולם האצילות אחר שנתקן .והנה עד שלא נאצל עולם הנקודין ,היה הכל פנוי וריקם ,והנה המקום ההוא ,הוא מקום שלשה עולמות הנודעים ,הנקראים ,בריאה ,יצירה ,עשיה, כמו שיתבאר והרי נתבאר מקומם: ועתה נבאר העולמות הנז' עצמם מה הם ,כי הנה שתי בחי' הם ,האחת הוא העולם בעצמו ,והשני הוא המקום שהעולם ההוא נברא בתוכו. ודע כי המקום בעצמו ,הוא יותר זך וגדול ומעולה מן העולם עצמו ,כי לכן נקרא הקב"ה מקומו של עולם .כמו שאמרו רבותינו ז"ל ,על ברוך המקום שנתן תורה לישראל ,והבן זה .ולכן הכלים של הנקודים ,אף אחר שנתקנו ,והיו כלים שלמים ומתוקנים ,ונקרא עולם האצילות ,הנה הם גרועים מערך המקום שלהם אשר הם יושבים בו .נמצא כי הכלים הם הנקראים עולם ,ולא האורות שבהם ,והבן זה ,ולכן הם גרועים ממעלת המקום עצמו: ונבאר ענין עולמות בי"ע עצמם ,מה היתה בחינתם .דע ,כי אין דבר שאין בו פנימיות וחצוניות ,אפילו בבחינת הכלים כנזכר לעיל .ואמנם מחצי תפארת ונה"י דאדם קדמון עד סיום רגליו ,החיצוניות שלהם ,נחלק לב' בחינות ,והנה החצוניות שלהם מצד פנים ,הוא הנקרא בריאה. ושמצד אחור ,נקרא יצירה ,וכאשר עלה ברצון המאציל להאציל עולם הנקודין ,כבר נתבאר למעלה ,כי אדם קדמון צמצם עצמו שנית ,והעלה פנימיות האור שבו ,מחצי תפארת שבו ולמטה ,והעלהו למעלה ,ואח"כ יצא האור ההוא דרך העינים ,ונתפשט בחוץ ,מחצי תפארת שבו ולמטה ,ונעשה עולם הנקודין .ואמנם תכף בעת הצמצום ,שהוא עליית האור למעלה ,טרם צאתו מן העינים ,ועדיין לא נעשו הנקודין ,תכף נחשכו שתי בחינות החיצוניות ,כי האור הפנימי נסתלק למעלה ,ולא יכלו לעמוד שם ,וירדו למטה תחת רגלי היושר של א"ק במקום האור המקיף ,אשר תחת רגלי היושר של א"ק בלבד ,ולא לקח שאר מקום כל אור המקיף ,או יותר למטה ממנו ,והאור המקיף דיושר אשר תחת רגליו ,עלה במקומם למעלה ,סביב פנימיות נה"י דאדם קדמון והנה ברדת בריאה ויצירה למטה מרגליו ,לא עמדו במקומם הראוי להם ,וע"י ירידתם זו ,הוחשך בם חיצוניות צד האחור יותר ויותר ,מחמת שנתרחק יותר מן האור העליון ,ואז ירדה חצוניות של חצוניות האחור למטה, למקום הנקרא עשיה .והנה אח"כ יצא הארת אור עליון דרך העינים ,והלביש מחצי תפארת אדם קדמון ולמטה ,ונעשה עולם הנקודין .והאור העיקרי שהוא השרש ,נשאר בפנים .וכבר נתבאר ,כי העגולים של הנקודים ,הם היוצאים תחלה ,ובהתעגלם סביב נה"י דאדם קדמון ,גם מסבבים תחת רגלי יושר שלו ,והפסיקו בין תחת רגליו ,אל החיצוניות ,שהם בריאה ויצירה שירדו שם כנזכר ,וגרשום משם ,ולא מצאו מקום, והעלו את שתי בחינות החצוניות האלו למקומם למעלה ,באחור אלו הנקודים ,כי עתה שהנקודים הפסיקו בין פנימיות כלים דנה"י דאדם קדמון ,אל זה החצוניות ,כבר יכולים לעמוד שם ,אעפ"י שהוחשכו ,וכבר יש בהם כח לקבל האור הראוי להם ,כמו שנתבאר בענין תיקון הנקודים לקמן בע"ה ,וחזרה הבריאה כנגד פנים ,והיצירה כנגד אחור ,ע"ד שהיה בתחלה .ועם זה ,נתבאר טעם רביעי ,בענין היות הנקודים יוצאים בדרך עגולים ,כנזכר לעיל ,והנה עתה חזר מקום בי"ע היותו פנוי וחלל כבתחילה: ועתה נבאר ענין אחד ,והוא ,כי הנה בהיות הי' ספירות עגולים זו לפנים מזו אחר התיקון שלהם ,א"כ אין שום קבלת שפע והארה אל שום ספירה מהם ,כי אם כל ספירה מקבלת מהספירה אשר עליה בלבד .והנה נודע ,כי החסד מקבל מאבא ,והגבורה מאימא ,וכיוצא בזה .והביאור בזה הוא ,כי גם בהיות הי' ספירות בבחינת עגולים זה בתוך זה .יש בהם כל הבחינות של קבלת השפע בי' ספירות שבקו היושר ,והוא ,כי בעגול הכתר הנקרא א"א אחר התיקון ,יש נקב אחד וחלון בצד ימין העגול, ומשם יורד אור אריך אל עגול אבא ,ומאיר אליו .ועוד יש חלון שני בשמאל העיגול של אריך ,ויוצא האור עד צד שמאל דעגול אבא אשר בתוכו ,ונוקבו ,ונעשה בו חלון ,ומשם נמשך האור עד עגול אימא שבתוך עגול אבא ומאיר בו .ונמצא כי בעבור האור תוך שמאל עגול אבא ,אינו לאבא עצמו ,ואינו עובר שם רק דרך מעבר בלבד ,אבל עיקר הארה היא לאימא .ונמצא ,כי א"א מאיר לאו"א יחד ,כמו שהוא בענין היושר שלהם ממש .ואף כי הם עגולים זו בתוך זו ,יש להם קוים ישרים ימין ושמאל ואמצע, בבחינת החלונות האלו שבהם ,ומשם נמשך האור בי' ספירות דעגולים ,דרך קוים ישרים ממש ,בכל הפרטים עצמם כלם ,אשר בי' ספירות דקו ישר דרוח ממש .וכן עד"ז בעגולי אבא ,יש חלון א' בימין עגולו ,ונוקב ויורד ועובר דרך עגולי אימא ,בבחינת מעבר לבד ,ויורד ונכנס בעגולי החסד ,ומאיר בו הארה ממש ,וכן יש חלון בשמאל עגולי אימא ,ויורד בו האור ומאיר בעגולי הגבורה הארה גמורה, ועד"ז בשאר העגולים עד עגול הפנימי שהוא נוקבא דז"א: והנה נתבאר ,כי הנקודים יצאו תחלה בבחי' עגולים ,שהם נפש שלהם ,ונשברו .ואחר כך יצא גם הרוח שלהם ,שהיא בחי' קו יושר שלהם ,ואז נתקנו .ודע ,כי כמו שנתבאר לקמן ,שהי' ספירות של הרוח ,שהוא קו היושר ,מתחלק לפרצופי ,עתיק יומין ,וא"א ,ואו"א ,וזעיר ,ונוקביה ,כן הי' ספירות של העגולים ,הנקראים נפש ,מתחלקים לבחינת עתיק יומין וא"א וכו' .ואמנם לא נתברר לי היטב מפי מורי ז"ל ,אם התחלקות הי' ספירות דעגולים ,אל בחינת עתיק יומין וא"א וכו' ,הוא דומה ממש בכל פרטיו, אל התחלקות י' ספירות דיושר ,אל בחינת עתיק יומין וכו' ,רק זה לבד שמעתי מפיו דרך כללות ,כי כל בחינת עתיק וכו' ,שיש בקו היושר ,ישנם ג"כ בבחינת עגולים: נמצא כפי זה ,כי אעפ"י שנתבאר כי עולם הנקודין ,יצא בבחי' י' עגולים ,הנה הם כוללים עגולים רבים, כי הנה עתיק יומין יש בו י' עגולים זה לפנים מזה ,וא"א יש לו י' עגולים זה לפנים מזה ,בתוך העגול הפנימי העשירי של עתיק .וכן עד"ז בעגולי או"א וכו' .וכבר נתבאר ,כי העגולים יצאו בבחי' כלים דפנימיות וחיצוניות ,ובבחי' אור פנימי ואור מקיף מבחי' נפש ,וכן י' ספירות של קו היושר שיצאו בעת התקון ,יצאו על דרך זה הנזכר ממש ,וכלים ואורות בחינת רוח של הנקודים .והנה בתחלה יצאו העגולים לבדם ,ולכן נשברו ומתו: וכאשר בא זמן התקון של העגולים ,ע"י הרוח של קו היושר ,שיצא ממצח א"ק ,הנה זה סדר תקונם והתפשטותם סביב א"ק ,בחצי התחתון דתפארת שבו ,בנה"י שבו ,בשתי הבחי' הנזכרים ,שנתלבשו י' ספירות דיושר ,תוך י' ספירות דעגולים דנקודין .ושתי הבחינות הלבישו לאדם קדמון בחצי תפארת ונה"י שבו כנזכר לעיל .והנה בעת תיקונם ,נתקנו בתחלה י' עגולי ע"י ,בבחינת כלים ואורות הנקראים נפש ,ונתעגלו תוך העגול הפנימי העשירי של עגולי א"ק .אח"כ נתקנו י' עגולי א"א ,בבחינת כלים ואורות של נפש ,זה בתוך זה ,ונתעגלו תוך עגול הפנימי העשירי של ע"י .ואח"כ נתפשטו י' ספירות דיושר של רוח דע"י ,תוך עשר עגוליו עצמו ,והלבישו את יושר א"ק ,מתפארת ולמטה .ואח"כ נתפשטו י' ספירות דיושר רוה דא"א ,ונתלבשו תוך י' עגולי עצמו ,והלבישו על קו יושר דע"י .ונודע כי אין כח באריך להלביש כל י' ספירות דעתיק ,אמנם י' ספירות דאריך מלבישים לז' תחתונות דעתיק בלבד. ועד"ז בכל שאר הפרצופים: וא"כ צריך לבאר סדר התפשטות קו יושר דעתיק ,תוך עגוליו ,והתלבשותו תוך יושר דאריך .הנה נודע, כי עגולי עתיק דבוקים יחד זה בתוך זה ,כגלדי בצלים ,ובתוך פנימיות העשירי שבהם ,יש מקום פנוי וחלל ,שבתוכו נאצלים כל שאר הנאצלים והעולמות .באופן שמחצית העליון של עובי העגולים הוא למעלה מן המקום הפנוי הנזכר ,והעובי התחתון שבתחתית העגולים הוא למטה מן המקום הפנוי. והנה קו היושר של עתיק ,מתחיל התפשטותו מתחלת עובי העגול העליון שבכל עגוליו ,ונמשך עד כל עובי העליון של י' עגוליו ,ועוד מתפשט יותר במקום הפנוי הנזכר כלו ,עד התחלת עובי העגול הפנימי, שבי' עגולי אריך מצד מטה .באופן שקו יושר שלו לא נתפשט עד עגולי עצמו שמצד מטה .ואמנם קו יושר דאריך ,מתחיל אחר עובי י' עגולי עתיק שמצד מעלה ,שהוא בהתחלת עובי י' עגולי עצמו מצד מעלה ,שהוא תוך עגולי עתיק ,ונמשך עד עגוליו שמצד מטה בהתחלתם ,באופן שרגלי יושר דעתיק, ורגלי יושר דאריך ,מסתיימים בשוה .וכבר ידעת ,כי עד מקום סיום קו יושר דאריך ,שם מסתיים עולם האצילות: וטעם השינוי הנזכר הוא ,לפי שקו היושר דעתיק ,לא יצא תכף אחר תקון העגולים שלו ,רק עד שיצאו גם עגולי אריך כנזכר ,ולכן לא היה בו כח להתפשט עד עגולי עצמו מצד מטה ,אבל אריך שיצא קו יושר שלו תכף אחר עגולי עצמו ,היה יכולת בקו היושר שלו להתפשט עד עגוליו .והנה מה שיצא היושר דאריך ,תכף אחר עגולי עצמו ,ולא המתין לצאת עד שיצאו עגולי או"א ,כדרך שיצאו עגוליו קודם היושר דעתיק ,הטעם הוא כדי להשוותם את או"א ,ויהיו שוים יחד במעלתם כמו שיתבאר: ונבאר איך מתלבש היושר תוך העגולים ,דע ,כי ג' ראשונות דקו יושר דעתיק ,נתלבשו בעובי עשר עגוליו שמצד מעלה ,וז' דיושר שלו ,נתלבשו בכל קומת י' ספירות דאריך דיושר ,אשר הם מתחילים סמוך תחת עגולי עתיק מצד מעלה ,בהתחלת החלל שבהם .והנה הכתר שביושר דעתיק ,היה בבחינת אור פנימי אל הנפש ,שהם עגולי עצמו .וחכמה דיושר ,היה אור פנימי ,אל ז' תחתונות דרוח דיושר עצמו .ובינה דיושר ,היתה אור מקיף ,אל הז' תחתונות דיושר עצמם ,דבוק עליהם .ואח"כ הלביש הפנימיות דיושר דא"א ,ע"ז המקיף עצמו הנזכר ,על ז' תחתונות דיושר דעתיק .והנה במקום אחר כתבנו ,כי אור מקיף דעתיק ,הוא מקיף וסובב על כל פרצופי עולם האצילות ,מבחי' אור פנימי ואור מקיף .והנלע"ד ,כי כאן כתבנו בבחינת אור המקיף לז' תחתונות שבו ,וזה הוא סובב בהתדבקות על אור פנימי שבהם .ושם מדבר ,באור המקיף הגדול ,המקיף על כל י' ספירות דיושר דעתיק ,כי זה מקיף על כל המקיפים שבכל עולם האצילות: והנה כדרך שביארנו ,וסדר התלבשות י' ספירות דיושר דעתיק ,תוך העגולים שלו ,כן עד"ז הוא בשאר הפרצופים ,דא"א ואו"א ,כי הנה ג' ראשונות של יושר דאריך ,נמשכו בשעור עובי י' עגוליו מצד מעלה. וז' תחתונות ,נתלבשו תוך יושר דאו"א וכו' ,כנזכר בע"י: ונחזור עתה ,בענין יציאת עגולי או"א ,כי הנה נתבאר לעיל ,שעגולי אבא ,מתעגלים תוך עגולי אריך, ואח"כ נתעגלו עגולי אימא ,תוך עגולי אבא .וצריך לבאר ,כי הנה נתבאר באדרת האזינו ,כי או"א כחדא שריין ,והרי ביארנו ,כי עגולי אימא הם תחתונים ,בתוך עגולי אבא .והענין ,כי כשנעריך חצי עגולת עגולי אבא מצד מעלה ,הנה היא גבוה ,מחצי העליון של עגולת עגולי אימא ,האמנם מחצית התחתון של עגולת עגולי אבא ,הנה היא יותר למטה מעגולת עגולי אימא מצד מטה .ובערך שתי בחי' אלו ,נשתוו או"א בבחינת העגולים ,וכן נשתוו שניהם גם בבחינת היושר שלהם ,כמו שיתבאר ,כי הנה כאשר בא אח"כ היושר של או"א ,ונתפשטו תוך עגוליהם ,על דרך שנתבאר בעתיק ובאריך ,הנה כפי השעור שנמשך סוף הקו היושר דאימא בעתיק יומין ,כן ממש הוא שעור התפשטות סוף יושר דאבא בעתיק ,אע"פ שבחי' העגולים נתפשטו עגולי אבא יותר למטה מעגולי אימא ,כי הרי הם סובבים אותם: ואמנם בבחי' מקום התחלת היושר של שניהם ,כתבנו לעיל בקצור נמרץ ,וז"ל ,מימין אבא ומשמאלו, השלשה עליונות של זה וזה ,ושבעה תחתונות ,על דרך זה באימא ,ושכחתי פירושו .ונראה לעניות דעתי כן ,כי השלשה ראשונות של אימא דיושר ,אינם מתפשטים בעובי עגוליה מצד מעלה ,כדרך עתיק וא"א ואבא ,לפי שא"כ תהיה קומתה קצרה מאבא ,והרי נתבאר דכחדא שריין ,ולכן נתפשטו למעלה בעובי עגולי אבא גם הם ,ונמצא ,כי מצד ימין העובי העליון דעגולי אבא ,נתפשטו שלשה עליונות דיושר דאבא ,בענין עתיק ואריך .ומצד שמאל העובי הנזכר ,נתפשטו שלש ראשונות דיושר דאימא .ועל דרך זה השבעה תחתונות דאבא ,נתפשטו מימין עובי העליון דעגולי אימא ,ונמשכו יותר למטה ,בשאר החלל שבתוך עגולי אימא ,כנזכר שעור התפשטותו למטה .ושבעה תחתונות דיושר דאימא ,נתפשטו מתחלת עובי עגוליה מצד שמאל עד למטה .והרי כי גם בבחינת היושר .היו או"א שוים בקומתם ,וכחדא שריין בכל שעור קומתם ,הן בבחינת מקום התחלת קו יושר שלהם ,הן בבחינת סיום סוף היושר שלהם כנזכר .וגם כבר נתבאר לעיל ,איך אחר התקון ,נתקנו העגולים ,והיו בהם בחי' קוים ישרים ,ימין ושמאל ואמצע ,על ידי החלונות אשר בהם ,כי בהם נמשך השפע דרך יושר ,בדרך הקוים שיש בקו יושר ,הנקרא רוח של העגולים ,שעליו נאמר ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ,צלם אדם ישר ,ועל ידי כן היה תקון גמור בעגולים ,לכשיוכלו לקבל האור ,כמו קו ישר דרוח:
© Copyright 2024