‫פתח לבר מכ״ק אלמור‪.‬שליט״א ‪vi .................................‬‬ ‫לקו טי א מ רי ט‪:‬‬ ‫!;סכמות ‪ 4 ..............................................................................‬־ג‬ ‫הקדמת המלקט ‪6 ...................................................................‬־‪8‬‬ ‫חלק ראשון ספר של בינונים ‪ ..........................................‬ה־עה‬ ‫חלק שני! חינוך קטן — שער היחוד והאמונה ‪ 150 ..........‬־צ‬ ‫חלק שלישי¡ אגרת התשובה ‪202-180 ......................................‬‬ ‫אגרת הקודש ‪ ........................................... ; .................‬קב־קנג‬ ‫קונטרס אחרת ‪ .........................................................‬קנג־קסג‬ ‫•י«■•‬ ‫הו ספ ה ‪:‬‬ ‫מורה שיעור ‪ .........................................................‬קסד־‪334‬‬ ‫מפתחות ‪ ......................................................................‬קסח‬ ‫פתח דגר מכ״ק אלמו״ר שליט״א ‪ ..........................‬ק ס ט ־‪338‬‬ ‫פאקסימיליא — שער התניא לפוס הראשון ‪ ..................‬ק ע‬ ‫פאקסימיליא — כתב יל התניא מכלורא קמא ‪340 .............‬‬ ‫מפתח ענינים ‪ ......................................................‬קעא־קסה‬ ‫מפתח שמות ספרים ואנשים ‪374-370 ...............................‬‬ ‫לוח התיקון ‪ .........................................................‬קפח־קצא‬ ‫הערות ותיקונים ‪382 ..................................................‬־קצט‬ ‫כתבי יל ולפוסי התניא (רשימה קצרה) ‪ 398 ....................‬־רד‬ ‫הערות ‪ .....................................................................‬רד־‪408‬‬ ‫ראשי פרקים מחוללות רבנו הזקן ‪ 408 .............................‬־רה‬ ‫פאקסימיליא — כתב יל התניא מהלורא קמא ‪412-410 . . .‬‬ ‫‪T AN Y A‬‬ ‫‪Published & Copyrighted 1956‬‬ ‫‪"KEHOT" Publication Society‬‬ ‫‪770 Eastern Parkway‬‬ ‫»‬ ‫‪Brooklyn 13, N. Y.‬‬ ‫‪Tel. : HYacinth 3-9250-1‬‬ ‫‪Printed in U. S. A.‬‬ ‫‪Prmud ky Saphrograph Co., 194 Elizafccth Strut, Nil* Volk 13, N. Y.‬‬ ‫פתח‬ ‫בזה הגנו מו״ל את הספר‬ ‫לרבנו הזקן‪,‬‬ ‫דבר‬ ‫לקוטי אמרים — תניא‬ ‫אשר‬ ‫בפוטוגרפיא מהתניא דפוס ווילנא שנת תרצ״ז‪.‬‬ ‫על פי בקשת רבים‪ ,‬הדפסנו בהוצאה זו — בסוף הספר —‬ ‫את ה״מורה שיעור״ — שיעורי לימוד התניא כפי שנחלק׳ על‬ ‫ידי כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע‪ ,‬״לימי השנה‪,‬‬ ‫מראש השנה לחסידות י״ט כסלו עד י״ט כסלו הבא עלינו ועל‬ ‫כל ישראל אחינו לטובה ולברכה בגשמיות וברוחניות״‪.‬‬ ‫כן באו בהוספה לבסוף‪ :‬א) מפתח ענינים‪ .‬ב) מפתח שמות ספרים‬ ‫ואנשים‪ .‬ג) לוח התיקון‪ .‬ד) הערות ותיקונים‪ .‬ה) כתבי יד ודפוסי‬ ‫התניא (רשימה קצרה) — ערוכים על ידי הח״מ‪ .‬ו) פאקסימיליא שלן‬ ‫‪ )1‬השער דהוצאה הראשונה של התניא‪ )2 .‬עמוד מכתב יד התניא‬ ‫מהדורא קמא אשר קרוב לודאי שזהו גוף כתי״ק דבנו הזקן«‪.‬‬ ‫מנחפ מענדל כן חנה שניאורפאהן‬ ‫ערב שבת קדש עשרים במנחם אב ה׳תשי׳׳ג‪.‬‬ ‫ב ת ק לין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬ ‫^ *) ראה מכתב כ׳׳ק מו׳׳ ח אדמו״ר אודו ת זה — בספר קי צורי ם ו הערו ת‬ ‫‪ ,‬ס פ ר לקו טי אמרים‪ .‬בספר זה באו ג׳׳ ב‪ :‬א) קיצורים ל תני א חלק רא שון ׳ הג הו ת‬ ‫‪ 5‬ל ה תני א‪ ,‬המאמר «להבין הקו שיא הנזכר ת בתחלת ספר ה תני א׳׳‪ ,‬ר שימות‬ ‫הערות ובי אורי ם בפרקים א — כג של ה תני א‪ ,‬הידועים בשם ‪.‬ו מ שבי עין או תו״‪.‬‬ ‫»ונפ ש ה שנית״ — כל הנ׳׳ל לכ׳׳ ק אד מו׳׳ר הצמח צדק נ׳׳ ע‪ .‬ב) הערות מכ׳׳ק‬ ‫אדמו״ר מהור ש״ב נ״ע על ה תני א‪ .‬ג) מכתב אודו ת התניא ור שימה ע׳׳ד‬ ‫העתקת התניא מכ׳׳ק מו׳׳ ח אד מו׳׳ר‪ .‬ד) פאקסימיליא מכתב יד התניא ובי או ר‬ ‫או מ תו מכ״ק מו׳׳ ח אד מו׳׳ר‪ .‬ה) פאקסימיליא משער התניא דפוס הרא שון‪.‬‬ ‫קובץ‬ ‫שלשלת האור‬ ‫היכל‬ ‫שלישי‬ ‫שער‬ ‫ראשון‬ ‫ספר‬ ‫לקוטי אמרים‬ ‫ח ל ק ר א שון‬ ‫תקרא בשס‬ ‫םפר של גינוני ם‬ ‫מלוקט טעי ספרים ומגוי סופרים קדושי עלק נ״ע מיוסד ע!*‬ ‫פסיק כי קךוב אליך הדבר מאוד כפיך ובלבבך לעשותו* לבאר‬ ‫היטב איך וצא הךוב מאד בדרך ארובה וקצרה בעזח׳׳י ‪.‬‬ ‫ונתוסף מ אג ר ת ה ת שו ב ה פאדסו״ר נ״ע בדרך אחכד‪ .‬וקצרה‬ ‫מלל כל עייני התשובה גס אגרת הקודש אשד כתב בכתב‬ ‫יח הקדושה ולשונו הטהור‪.‬‬ ‫נ ל אלח חו ב ת יחדיו חטים טלטעלון עיר וקדיש טששיא נחית‬ ‫הוא ניהו ב״ק אדמו״ר הגדול הגאון האלקי אור עולם‬ ‫קדוש ■־ה' מכובד‬ ‫ותפארתו־ן ^־ ־‬ ‫ישראל '"“’ י'‬ ‫מר ־ «יי ׳•‬ ‫הדור •«‬ ‫מופת ״י״‬ ‫מרנא ורבנא שני או ר ז ל מן נבג״ם ♦‬ ‫וערוי*‬ ‫ימח ויהב התוצאה החדשה להםתקנת‬ ‫מיו! נטרן נמנואר סעל״ד‬ ‫יוצא לאור על ידי מערכת‬ ‫או צ ר‬ ‫‪ 770‬איסטעת פארקוויי‬ ‫ה ח סי די ם ״‬ ‫בתקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬ ‫ש נ ת‪ ,‬ב ק ד ו ש י ש ר אל יגילו לפ״ק‬ ‫‪2‬‬ ‫מודעה רבה‬ ‫על אודות התוצאה החדשה וח&תוקנת שנעשתה בידיעת והסכמת‬ ‫ד‪.‬־נניפ שר‪-‬כ״א נכדי אז־סו״ר נעל‪ 1‬ד■*׳'* נ״ ע זי׳?ע‪.‬‬ ‫בגין דא צריך לאודועי כרכים‪ .‬אשר עלינו להודות לה׳ ני‬ ‫נכי עלינו חסדו עד כה שזכינו כעזר השי״ת להגיה אח‬ ‫האגה״ת והאנה״ק• על צד היותר נעלה עד מקום שידו של‬ ‫אד□ מגעת בעיק נמרץ ע׳׳י השתדלות עצומה וזריזות יתירה‬ ‫כחיפוש אתר חיפוש בכת״י ישנים הנמצאים אצל ‪.‬הרבנים‬ ‫הקדושים שליט׳׳א נכדי אדמו״ר בעל הצ׳יצ ז״ל נ״ע שיש‬ ‫לסמוך עליהם ‪ .‬ונוסף ע׳'ז שגס אח״כ ביגיעה עצומה ומתינות‬ ‫נתלה הונף והוברר רבות פעמים לברר וללבן כל דבד עד‬ ‫שבאנו לעומק השוה והמישור לעמוד על דעת חכמים ‪ .‬ובאיזה‬ ‫מקומן זכינו לגוף בתי׳׳ק הנמצאים ת״י הרבנים הנ״ל ואור ה׳‬ ‫האיר עינינו להגיה מתוכם נם מעט מן המעט מן השגיאות‬ ‫הנמצאים בהלק״א ושעד היחוד והאמונה שבדפוס סלאוויט*‬ ‫נתקנו כעת בעזה׳׳י מלבד אשר בשער היחוד והאמונה הוספנו‬ ‫את ההשלמה מפרק ז׳ ‪ .‬ועל הטוב זו תורה יזכר לטוב החסיד‬ ‫המפורסם מו׳־ה מ שה וויילעך ז״ל טקריסלאווא אשר יגע וטרח‬ ‫ומצא הרבה להגיה את האגה״ק וקיבץ על יד על יד ׳רבות‬ ‫ההשמטות מהאגה״ק‪ .‬וכ״ז היה לנו לעינים למלאכת ההג״ה‬ ‫אשי ממנו לקחנו הרבה ‪ .‬וזכות גדול לו בזה ‪ .‬ואנחנו תפלה‬ ‫אשר פועל ידינו ירצה ה׳ לשמחת לבב כל הצמאים והתאבים‬ ‫לדבר ה׳ המה דכרי כ"ק אדמו׳׳ר זצוקללה״ה ג״ע זי״ע ‪ .‬ויספו‬ ‫ענוים בה׳ שמחה ואביוני אדם בקדוש ישראל יגילו אכי׳יר‪.‬‬ ‫ו ה ת ב ה עלי להודיע כי זכות ההדפסה של זה הספר התניא‬ ‫תוצאה חד שה ומתוקנת עם כל התיקונים וההוםפות‬ ‫שכו ‪ ,‬מסיתי להמדפיסים ה אל מנ ה והאחים ראם לקנין עולם ‪.‬‬ ‫ומכלעדם וזולתם אסור לשום אדם להדפיס את הספד התניא‬ ‫הזה שעם התיקונים וההוספות הג״ל ק בתבנית זה והן בתבנית‬ ‫אחר ‪ .‬וע׳יז באתי עה׳יח יומא׳ דחנוכה תר׳יס לפ״ק‪ ,‬פה ווילנא‪.‬‬ ‫גאם אשר ב״ר מאיר דיל שרב מניקאלאייעב ‪.‬‬ ‫מודעה רבה‬ ‫ב‬ ‫אנחנו הח״ם המדפיסים האלמנה והאחים ראם‬ ‫מכרנו את זכות הדפסת ספר התניא תוצא ה' חד שה‬ ‫ומתוקנת דשנת חמשת אלפים ושש מאות וששים לברה״ע‬ ‫הלקוחה בידנו מאת ד׳ אשר ב׳׳ר מאיד גראצמאן שו״כ‬ ‫מניקאלאייעב הבא בכח הרבנים הקדושים שליט״א נכדי‬ ‫אדמו״ד כעל הצ’ צ זציל נבנ״ם זי״ע ‪ ,‬את הזכות הזאת‬ ‫מכרנו עתה לכ״ק אדמו״ד הר״ר שלום דובער שליט׳׳»‬ ‫מליובאורטש ע״י בא כחו ר׳ אנשיל אראנאוויטש שי׳ מפה‬ ‫ווילנא לטובת המוסד תומ בי־ת מימים) ומעתה אין אנו‬ ‫רשאים להדפיס את ספר התניא‪ ,‬לא אנחנו ולא באי כחנו‪,‬‬ ‫או גם מנייא דילן עד סוף העולם ‪ ,‬ונוסף להזכות מכרנו‬ ‫לכיק אדמו״ר שליט״א מליובאוויטש הנ״ל ע״י בא כחו הנ״ל‬ ‫את המאטריצין והפלאטין השייכים להדפסת התניא הנ״ל‬ ‫(שמעתה הוא נחשב להונו ורכושו של המוסד הנ״ל)‬ ‫והחובה עלינו לתת מקום לכל הנ״ל בבית דפוסנו כל אימת‬ ‫שירצה ר׳ אנשיל הנ״ל הבא בכח אדמו״ר שליט׳׳א‪ ,‬וב״ז נעשת‬ ‫בקנא׳׳ס וככל תוקף דין תורה ודינא דמלכותא וע״ז באנו‬ ‫עוז׳׳ח יום ד' כ״ה לחדש תמוז תרם״ט פה ווילנא‬ ‫נאום‬ ‫האלמנה והאחים ראם‬ ‫*‬ ‫הסכ מ ת‬ ‫הדג דחסיד הנמורפם א־׳* אלד‪ •,‬חוב החםיד תאורשם אי« אלהי‬ ‫קרו׳■ יאפד לו סוהר׳׳י משולט קרר■ יאשי■ לו ‪0‬חוד*ר יהודא ליב‬ ‫הכהן ‪:‬‬ ‫זוסיל מאניפאלי ‪:‬‬ ‫הנה נראומי את הנמנים של הרנ האי חכמת אלם מאיר מגי ה א ק ניאותי‬ ‫ידי קדש המחבר הרב הגאון‬ ‫גאון איש אלקים קליש ומהול‬ ‫איש אלקים קדוש ומהור משיל ועניו‬ ‫אשל מכנל עלה משתדו יושנ ש מ‬ ‫מחכמוט אצל אדונינו מורינו ורבינו‬ ‫גאק עולם ודלה מים מבאר מים‬ ‫חיים ונפ ת ישמח ישראל נהגלות לנלי‬ ‫יולשו הממוני להניא לניס הלפוס ללמד‬ ‫לעס ה׳ ללכי קלש כאשל נל אחל יחזה‬ ‫נפנימיות לנ דו והמפורסם אין צלין לאיה‬ ‫לק מחשש קלקול הלנל שלא יגלום‬ ‫היזק למדפיסים נאתי לימן תוקף ואזהרה‬ ‫לנל ירים איש את י ח ורגלו ללפיס ע ל‬ ‫משך ממש שנים מיום ללממה ושומע‬ ‫ללנלי אלה עוא פליו נלנ ת מונ הנ׳׳י‬ ‫המדנל זאת לנ טל החולה היום יום ג׳‬ ‫פרשה תנא תקנ’*ו לפ׳׳ין ‪.‬‬ ‫■‬ ‫‪,‬‬ ‫יהודא ליב הכהן •‬ ‫אספקלדא המאירה ימוב אשל פשה ואשל‬ ‫הפליא ה׳ מסלו ונתן נל ט המהול לעשות‬ ‫את כל אלה להלאות פם ה׳ ללכיו הק׳ ‪.‬‬ ‫זרצוט היה שלא להתלות את הנמנים‬ ‫ההם לגימ הדפוס מחמס שאין ז ל ט נק־ ‪.‬‬ ‫לק מתמת המפשמות הקונמלסיס ההם‬ ‫‪ 5‬קרנ נל ישלאל נהעתקימ לנות מי ד‬ ‫סופלים משונים ומחמת דנוי העתקות‬ ‫מוטת ל ט המ׳׳ס נמאל ‪ .‬והונלח‬ ‫להניא הקונשלסיס ההם לנית הלפוס ‪.‬‬ ‫והפיל ה' את לוח השותפים ה״ה הלנני‬ ‫המופלג הותיק מוהל״ל שלום שכנא‬ ‫במהול״ל נח וה״ה הרגני המופלג הותיק‬ ‫מהול״ל מרדכי נמהור״ר שמואל הלוי‬ ‫להניא הקונפלסים הסם לנית הלפוס‬ ‫נסלאווימא ולפעלא מנא אמרתי יישל‬ ‫«‪/‬ילא אך פלו נלנם מנון מ ס ט‪0 3‬ן‬ ‫הדפוסים אשל ל ט שלרנן להזיק ולקלקל‬ ‫המאושרים אי לזאת גמלט נלניט ליתן הסכמה לנל ילים איש אמ ילו ואת‬ ‫יגלו לגרום להמדפיסיס הנ"ל שום היזק חס ושלום נהשגת גטל נשום אופן ‪.‬‬ ‫זאסול לשום אדם לדפוס הספר הנ״ל נלמי ידיפת המדפיסים מייל פד משך חמש‬ ‫שנים לצופים מיום ללממה ושומע ל דנ ד אלה ינא פליו נלנ ת פונ הנ״ד הדולש‬ ‫‪#‬את לנ טל המולה היום יוס ג׳ שנכפל ט כי מונ פ׳ תנא שנת פתחינו לפ״ת •‬ ‫יק־!! משולם זוסיל מאניפאלי ‪.‬‬ ‫הסכמת‬ ‫ג‬ ‫חרבנים ש׳י בני הגאון המחבר דל נ! ע‪.‬‬ ‫היו ת שד‪1‬סכם »*ליט ליתן רשות והרסנא להעלות על סבבעי‬ ‫הדפוס לזכרץ לבנ׳׳י כתוב דבדי יושר ואמת דברי אלקיה‬ ‫ח׳ים של א״א טו״ד ז׳׳ל כתובים בכתב ידו הקדושה בעצמו ולשונו‬ ‫הקדוש שבל דבריו כגחלי אש בוערות ילהיבו הלבבות לקרבן‬ ‫לאביהן שבשמים‪ .‬ובשם אגרת הקדש נקראו שרובם היו אגרת‬ ‫שלוח מאת כ״ק להורות לעם ה׳ הדרך ילט בה והמעשה אשר‬ ‫*עשק ומחמת שבכמה מקומות הציב לו ציונים בם׳ לקוטי אטדים‬ ‫שלו וד״ת עניים במקום או־*־ ועשירים בס״א ומה גם בשביל דכר‬ ‫שנתחדש בו קונטרס אחרון על איזה פרקים אשר כתב בעת חיברו‬ ‫הס׳ לק״א פלפול ועיק עמוק על מאמרי זדו־ וע׳׳ח ופע״ח שנראים‬ ‫כסותרים זא״ז וברוח מבינתו סישבם כל דיבור על אופניו שכתב‬ ‫בלק׳׳א ראו ראינו שראוי ונכון לחברם עם ספר לקוטי אסריס‬ ‫ואנה״ת של כ״ק א״א מו״ר ז׳׳ל ‪ .‬אי אאת באנו להטיל גודא רבה‬ ‫וגזרת נח״ש דרבנן דלית לד‪ .‬אסוותא שלא ירים איש את ידי‬ ‫להדפיס כתבניתם או זה בלא זה משך חמשה שנים מיום דלמטה‬ ‫ברם בנק דא צריך לאודועי שבעו׳׳ה ספו תמו כתבי יח הקדושה‬ ‫בעצמו אשר היו בדקחק גחל לא חסר ולא יתר אות א׳ ולא נשאר‬ ‫כ״א זה המעט מהרבה אשר נלקטו אחד לאחד מהעתקות המפוזרים‬ ‫אצל התלמידים ואם המצא תמצא אמה טעות שגיאות טי יבין‬ ‫ימצא הטעות דמונה מטעות סופר והכוונה תהיה ברורה ‪:‬‬ ‫נאום ח ב ב ע ר בא״א מו״ד הגאון החסיד קחש ישראל‬ ‫סרנא ורבנא שני או ר זל מן ז׳׳ל נבג׳׳ט ‪.‬‬ ‫ונאום חייס א ב ר ר ¿ בא׳׳א מו״ר דגאון החסיד מרנא‬ ‫ורבנא שני או ר ז ל ק זצ׳׳ל נבג״ס‪.‬‬ ‫תאום מ ש ה בא׳׳א מו׳׳ר הגאק החסיד‬ ‫זל ‪ p‬ז׳׳ל נבנ״ס‪.‬‬ ‫שני או ר‬ ‫דהיא אגרת השלוחי» לכללות אנ שי שלומינו יצ״ו ן‬ ‫אליכם אישים אקרא שמעו אלי רודפי צדק מבקשי ה׳ וישמע‬ ‫אליכם אלקים למגדול ועד קטן כל אנ״ש דטדינתיגו‬ ‫וסמוכות שלד! איש על מקומו יבוא לשלום וחייס עד העולם‬ ‫נס׳יו אכי״ד‪:‬‬ ‫הנ ה מודעת זאת כי מתלא בפומי דאינשי בכל אנ״ש לאמר כי‬ ‫אינה דומה שמיעת דברי מוסר לראייה וקריאה בספרים‬ ‫שהקורא קורא לפי דרכו ודעתו ולפי השנת ותפיסת שכלו‬ ‫באשר הוא שם ואס שכלי ודעתו מבולבלים ובחשיכה יתהלכו‬ ‫בעבודת ה׳ כקושי יכול לראות את האור כי טוב הגנת‬ ‫בספרים אף כי מתוק האור לעינים ומרפא לנפש וכר מן דין‬ ‫הנה ספרי היראה הבנויים ע״פ שכל אנושי כוודאי אינן שרן‬ ‫לכל נפש כי אין כל השבלים והדעות שוות ואץ שכל אדם‬ ‫זח מתפעל ומתעורר ממה שמתפעל שכל חבירו וכמו שאח״ל‬ ‫גבי כרכת חכם הרזים על ששים ריבוא מישראל שאין‬ ‫דעותיהם דומות זו לזו וכו' וכמיש הרמב״ן ז״ל במלחמות שס‬ ‫בפירוש הספרי גבי יהושע שנאמר בו איש אשר רוח בו שיכול‬ ‫להלוך נגד רוחו של כל אחד ואחד וכו׳‪ .‬אלא אפילו בספרי‬ ‫היראה אשר יסודותס כהררי קודש מדרשי חז״ל אשר רוח ה׳‬ ‫דבר בם ומלתו על לשונם ואורייתא וקב״ה כולא חד וכל‬ ‫ששים רבוא כללות ישראל ופרטיהם עד ניצוץ קל שבקלים‬ ‫ופחותי הערך שבעמינו ב״י כולהו מתקשראן באורייתא‬ ‫ואורייתא היא המקשרת איתן להקב״ה כנודע בזה״ק הרי זה‬ ‫דרך כללות לכללות ישראל ואף שניתנה התורה לידרש בכלל‬ ‫ופרט ופרטי פרטות לכל נפש פרטית מישראל המושרשת בה‬ ‫הרי אין כל אדם זוכה להיות מכיר מקומו הפרטי שבתורה ‪:‬‬ ‫יהנה אף בהלכות איסור והיתר הנגלות לנו ולבנינו מצאנו ראינו‬ ‫מחלוקת תנאים ואמוראים ק הקצה אל הקצה ממש ואלו‬ ‫ואלו דברי אלהים חיים לשון רכיש על שם מקור החיים‬ ‫לנשמות ישראל הנחלקות דרך כלל לשלשה קוין ימין ושמאל‬ ‫ואמצע‬ ‫הקדמה‬ ‫ד‬ ‫ואמצע שהס חסד ונטרה וכו' ונשמות ששרשן ממדת חמל•‬ ‫הנהגתן נם כן להטות כלפי הפד להקל כו׳ כנודע וכ״ש וק״ו‬ ‫בהנסתיות לה׳ אלהינו דאינון דתלו ורתמו דכמוהא ולכא דכל‬ ‫חד וחד לפום שיעורא דיליה לפום מה דמשער בליביה כמ״ש‬ ‫בזה״ק על פסוק נודע בשערים בעלה ונו׳ ‪:‬‬ ‫אך ביודעיי ומכיריי קאמינא הם כל אחד ואחד מאנ״ש‬ ‫שבטרינותיני וסמוכות שלה אשר היה הדבור של תבה‬ ‫מצוי כינינו וגילו לפני כל תעלומות לבם ומוחם בעבודת ה׳‬ ‫התלויה בלב אליהם תטוף מלתי ולשוני עט סופר בקונטריסים‬ ‫אלו הנקראים כשם לקוטי אמרים מלוקטים מפי «פריט וטפי‬ ‫סופי־ים קדושי עליון נשמתם עדן המפורסמים אצלינו וקצת‬ ‫מהם נרמזין לחכימין באגרות הקדש מרבותינו שבאה״ק‬ ‫תובכ״א ‪ .‬וקצתה שמעתי מפיהם הקדוש בהיותם פה עמנו‬ ‫דכולם הן תשובות על שאלות רבות אשר שואלין בעצה כל‬ ‫אנ״ש דמדינתינו תמיד כל אחד לפי ערכו לשית עצות כנפשם‬ ‫בעבודת ה׳ להיות כי אין הזמן גרמא עוד להשיב לבל אחד‬ ‫ואחד על שאלתו בפרטות וגס השכחה מצויה על כן רשמתי‬ ‫כל התשובות על כל השאלות למשמרת לאות להיות לכל אחד‬ ‫יא' יזכרח בין עיניו ולא ידחוק עוד ליכנס לדבר עמי ביחידות‬ ‫כי בהן ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דבר הקשה עליו‬ ‫כעבודת ה׳ ונכון יהיה לבו בטוח בה׳ גומד בעדינו ‪ :‬וטי‬ ‫שדעתו קצרה להבין דבר עצה מתוך קונטריסים אלו יפרש‬ ‫שיחתו לפני דגדולים שבעירו והם יבוננוהו ואליהם בקשתי‬ ‫שלא לשום יד לפה להתנהג בענוה ושפלות של שקד ח״ז‬ ‫יכגודע עונש המר על מונע בד וגודל השכר ממאמר רז׳׳ל‬ ‫ע*פ מאיר עיני שניהם ה׳ כי יאיר ה׳ פניו אליהם אור פני‬ ‫מלך תי ט‪ .‬ומתה חיים יזכנו ויתעו לימים אשר לא ילמדו‬ ‫עוד איש את רעהו וגו׳ כי מלס ידעו אותי זני׳ כי מלאי‪.‬‬ ‫הארץ דעה את ה׳ וגו׳ אכי׳׳ר ‪:‬‬ ‫ו הנ ה אחד שנתפשטו הקונגריסים הגיל בקרב כל אנ״ש הנ״ל י‬ ‫בהעתקות רבות מידי סופרים שונים ומשיגים הנה ע׳׳י‬ ‫ריבוי‬ ‫הקדמה‬ ‫‪8‬‬ ‫ריבוי ההעתקות שונות רכו נמו רבו הט"ם כמאוד מאוד‬ ‫ולזאת נדבה רוחם של אנשים אפרתים הנקובים הנ״ל מע״‪7‬‬ ‫לטרוח בגופם ומאודם להביא את קונטריסים הרל לבית הדפום‬ ‫מנוקים מכל סיגי וט״ם ומוגהים היטב ואמינא לפעלא טבא‬ ‫יישר חילא ולהיות כי מקרא מלא דבר הכתוב ארור מסיג‬ ‫גמל רעהו וארור בו קללה בו נידר ח״ו וכו׳ ע״ב כיהודה‬ ‫ועוד לקרא קאתינא למשדי גודא רבא על נל המדפיסים‬ ‫שלא להדפיס קוגטריסים הג״ל לא על ידי עצמן ולא על ידי‬ ‫גירא דילהון בלתי רשות הנקובים הג״ל משך חמש שנים‬ ‫מיום כלות הדפוס ולשומעים יונעם ותבא ברבת טוב נה‬ ‫דברי המלהט ליקוטי אמרים הנ״ל ‪:‬‬ ‫אמרים ה‬ ‫ליקוטי ספר של בינוני ם‬ ‫פרק א תניא [בספ״ג דנדה] מ שביעים אותו‬ ‫תהי עדיק ואל תהי רשע ו א פ׳י כל‬ ‫העולם בולו אומרים לך צדיק אתה היה בעיניך כרשע‬ ‫וצריך להבין דהא תנן [אבות פ״ב] ואל תהי רשע בפני‬ ‫עצמך וגם אם י היה ב עיניו כרשע ירע לבבו וי הי ה עצב‬ ‫ולא יוכל לעב׳ו ׳ה בשמחהובטוב לבב ואם לאירע לבבו‬ ‫כלל מזה יכול לבוא לידי קלות חיו ‪ .‬אך ה ענין כי הנה‬ ‫מצינו בגמרא ׳ה חלוקו ת‪ .‬צדיק וטוב לו צדיק ורע לו רשע‬ ‫וטוב לו רשע ורע לו ו בינוני‪ .‬ופיר שו בגמרא צדיק ובזב לו‬ ‫צדיק גמור צדיק ורע לו צדיק שאינו גמור וברעיא‬ ‫מהימנא ׳פ משפטים פ׳י צדיק ורע לו שהרע שבו כפוף‬ ‫לטוב ו כ׳ו ובגמרא ספ״ט דברכות צדיקים יצ״ט שופטן כ׳ו‬ ‫רשעים יצה״ר שופטן בינוני ם זה וז ה שופטן ו כ׳ו אמר רבה‬ ‫כגון אנא בינוני א"ל אביי לא שביק מר חיי לכל בריה‬ ‫ו כ׳ו ול הבין כל זה באר היטב וגם להבין מה שאמר איוב‬ ‫[ב״בפ״א] רבש״ע בראת צדי ק׳י בראת ר שע׳י כ׳ווהא‬ ‫צדיקורשע לא קאמר ‪ .‬וגם להבין מהות מדרגת ה בינוני‬ ‫שבודאי אינו מחצה זכיו ת ומחצה עונו ת שא״כ איך טעה‬ ‫רבה בעצמו לומר שהוא בינוני ונוד ע דלא פסיק פומיה‬ ‫מגירסא עד שאפ׳י מלאך המות לא היה יכול ל שלוט בו‬ ‫ו איך היה יכול לטעות במחצה עונו ת ח״ו ‪ .‬ועוד שהרי‬ ‫בשעה שעושה עונו ת נקרא רשע גמור [ואם אח״כ עשה‬ ‫ת שובה נק‪-‬א צדיק גמור] ואפילו העובר על איסור קל‬ ‫של דברי סופרים מקרי רשע כד איתא בפ״ב דיבמות‬ ‫ובפ״ק דנדה ו אפילו מי שיש בידו למחות ולא מיחה נ ׳ק‬ ‫ש‬ ‫רשע [בפ״ו ד שבועו׳]וכ״ש וק״ו במבטל איזו מ׳יע שאפ ׳‬ ‫לי לק״מה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ו אינו עוסק‬ ‫שעליו דר שו ח ל כי דבר ׳ה בזד‪ .‬ו ג ׳ו הכרת תכרת ו ג ׳ו‬ ‫ופ שיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן וא״כ ע״ב‬ ‫ה בינוני אין בו אפ׳י עון ביטול תורה ומש״ה טעה רבה‬ ‫בעצמו לומר שהוא בינוני *‬ ‫הגהה‬ ‫והא דאמר׳י בעלמא דמחצ׳‬ ‫ליא כל‬ ‫על מחצה מקרי ב עוני ורוב (וט״« נזו הי ח״ג ׳ו ר ׳‬ ‫זכיו ת מלד צדיה הוא עח ««»«ח עונותיו וכ׳ו היא «אלת‬ ‫רב המנונא *‪ 1‬אלי ת אכל לפי ת «ונ ת‬ ‫ז״‬ ‫״‬ ‫הטי שאל ל ענין שבר ועונ ש‬ ‫לפי שנדון אחר ת בו ומקרי כט׳׳« בי״ט ‪6‬ר«ר‪ ,‬טשנושים דלעיל‬ ‫ושבעים פנים לתורה)!‬ ‫צדיק בדינו מאחר שזוכה‬ ‫בדין אבל לענק אמיתת‬ ‫שם התואר והמעלה של מעלת ומדרגות חלוקות‬ ‫צדיקים ו בינוני ם ארז״ל צדיקים יצ״ט שופטן שנ ׳א ולבי‬ ‫חלל ב קי בי שק לויצה״ר כי הרגו בתענית אבל כל מי‬ ‫שלא הגיע למדרגה זו אף שזכיו תיו מרובים על‪ .‬עונו תיו‬ ‫אינו במעלת ומדרגת צדיק כלל ולכן ארז׳׳ל במדרש‬ ‫ראה הקב״ה בצדיקים שהס מועטים עמד ו שתלן בבל‬ ‫דור ודור וכר וכמ״ש וצדיקי סוד עולם ‪ :‬אך ביאור ה ענין‬ ‫עד פי מ״ש הרח״ו דל בשער הקדו שה [ובע״ח שער ׳ג‬ ‫פ״ב] דלכל איש ישראל אחד צדיק ואחד רשע י ש שחי‬ ‫נ שמות דכתיב ונ שמות אני ע שי תי שהן שתי נפ שות‬ ‫נפש אחת מצד הקליפה וסטרא ארדא והיא המתלב שת‬ ‫בדם האדם להחיות הגוףוכדכ תיב כי נפ ש הבשר בדם‬ ‫היא ו מפנה כאות כל דמדות רעות מארבע יסודו ת רעים‬ ‫שבה ד היינו כעס וג אוה מיסוד האש שנגבה למעלה ‪.‬‬ ‫ותאות התענוגים מי סד המים כי הטיס מצמיחים בל‬ ‫מיגי תעטג ‪ .‬והוללו ת וליצנו ת והתפארות ודברים בטלים‬ ‫מיקוד‬ ‫מיסוד דרוח ‪ .‬ועצלות ועצבות מיסוד העפר ‪ .‬וג ם מרות‬ ‫טובות שבטבע כל ישראל כתולדותם בטי רחמנות וג״ח‬ ‫באות ממנה כי בישראל נפ ש זו דקליפה היא מקלי ׳פ‬ ‫נוג ה שיש בה ג״ב טוב והיא מסיד עץ הרעת טוב ורע ‪:‬‬ ‫משא"כ נפ שות אומות עובדי גלולים הן משאר קליפות‬ ‫טמאות שאין בהן טוב כלל כמ״ש בע״ח שער מ״ט פיג וכל‬ ‫מיבו דעבדין האומות עובדי גלולי ם לגרמייהו עב ‪p‬‬ ‫ובד איתא בגמרא ע״פ וחסד לאומים חטאת שכל צדקה‬ ‫וחסד שאומות עובדי גלולי ם עו שין אינן אלא לה תייהר ט׳‪:‬‬ ‫פ ל ס ב ונ פ ש ה שנית בי שראל היא חלק אלוה‬ ‫ממעל ממש במ״ש ויפח באפיו‬ ‫נ שמת חיים ואתה נפחת בי ובמ״ש בזוהר מאן דנפח‬ ‫מתוכיח נפח פ׳י מתוכיות־ ו מפני מיו תו שתוכיות ופני מיו ת‬ ‫החיות שבאדם מו ציא בנפיחתו בכח ‪ :‬כך עד״ט נ שמות‬ ‫ישראל עלו במחשבה כדכתיב בני בכורי ישראל בני ם‬ ‫אתם ל ׳ה אלהיכם פ׳י כמו שהבן נמ שך ממוח האב בך‬ ‫כביכול נ שמת כל אי ש ישראל נמ שכה ממח שבתו‬ ‫וחכמתו י ׳ת דאיהו חכים ולא בהבמה יד ע א אלא הוא‬ ‫הגהה ‪.‬‬ ‫וחכמתו ׳א וכט״ ש הרמב״ם*‬ ‫»‪ .‬י ‪ .-‬״ _ ״ _ ״‬ ‫^‬ ‫^ י הו א י ־‬ ‫‪ 10‬ו ל ב ר ז ה אין ב י ב ו ל ת‬ ‫האדם ל הבינו על בוריו כ׳ו‬ ‫כדכתיב ‪ I T H‬אלוה תמצא‬ ‫מ ח < ט מ ת‪,‬‬ ‫כי ל א‬ ‫ו כ תי ב‬ ‫‪...‬‬ ‫‪,‬‬ ‫__ __ __‬ ‫ש בו ת‬ ‫^‬ ‫^‪ *1‬י ^ יי ^‬ ‫רבבות מיני חלוקי מדרגות‬ ‫בנ שמ׳ו גבוה על גבו ה ל אין‬ ‫קץ‬ ‫והודו לו חבט‪ -‬ה ק בל הכ ס׳ ‪ r‬ב פיי ס‬ ‫מהרט״ק וגם לפי קבל ת האר״י ז"ל‬ ‫יציבא מילתא בסוד התלב שות אור א״ס‬ ‫ב״ה‬ ‫על ידי‬ ‫צשצוטיש רבים בכלים‬ ‫דחב״ד דאצ לו׳ אך לא למעלה מהאצ־לו׳‬ ‫וכ ט״׳־ נ מ ״ א שא׳ים כ״ה סיי מ ם‬ ‫' ומתנ שא רו מ מו ת אין קין למעלה מעלה‬ ‫ממהות וב חי' חכ״ד עד שמהות וב ת־׳‬ ‫חכ״ל• נח שבת כע שייה גו פניי ת אצלו‬ ‫י ת׳‬ ‫כט״ש‬ ‫כולם‬ ‫ב חכ מי‪,‬‬ ‫ע ש•» ן‬ ‫קץ כמו גודל מעלת נ שמות האבות ומיעה ר בינו‬ ‫ע״ה על נ שמות דו רו תינו אלה דעקבי מ שי ׳ח שהם‬ ‫ב ח'י עקביים ממש לגבי המוח והראש ובן בכל חר‬ ‫ודור יש רא שי‪ .‬אלפי ישראל שנ שמותיהם הם ב ח׳י‬ ‫ראש ומוח לגבי נ שמות ההמון וע״ה וכן נפ שות לגבי‬ ‫נפ שות כי כל נפ ש כלולה מנפ ש רוח ונ שמה מכל‬ ‫מקום שרש כל הנפ ש רוח ונ שמה כולם מראש כל‬ ‫המדריגות עד סוף כל דתק המלוב ש בטף עטי ה א ח‬ ‫וקל שברבים נמ שך ממוח העליון שתיא חכמה עילאה‬ ‫כביכול כמשל הבן הנמ שך ממוח האב שאפ׳י צפרני‬ ‫ת ליו נ ת הוו מטפה זו ממש ע׳׳י שהייתה תשעה חד שים‬ ‫בבטן האס וירדה ממדתה למדרגה לה שתנות ול ה ת הו׳ו‬ ‫ממנה צפרנים ועם כל זה עודנה קשורה ומיוחד ת בי תד‬ ‫נפלא ועצום במהותה ועצמותה הראשק שהיתה טפת‬ ‫מוח האב וגם עכ שיו בבן יניק ת הצפרנים וחיותם נמ שכת‬ ‫מהמוח שבראש כד איתא בג ׳ט [נדה שם] לובן שממנו‬ ‫גיד ם ועצמות וצפרנים [וכמ״ ש ב ע׳׳ח שער החשמל‬ ‫בסוד לבו שים של אדם הרא שון בגן עדן שהיו צפרנים‬ ‫טב ח׳י מוח תבונה] וככה ממש כביבול בשרש כל תפ ש‬ ‫תח ונ שמה של כללותישראל למעלה בירידתו ממדרגה‬ ‫למדרגה על י די השתלשלות העולמות אבי׳׳ע מחכמתו‬ ‫י ׳ת כדכתיב כולם בחכמה ע שית נ ת הוו מ מנו נפ ש תח‬ ‫ונ שמה של עמי הארץ ופרעתי הערך ועם כל זה עודנ ה‬ ‫קשורות ו מיו חדו ת בי תד נפלא ועצום במהותן ועצמותן‬ ‫דרא שון שהיא המשכת חכמה עילאה כי יני ק ת ו ת׳ו נפ ש‬ ‫רוח ונ שמה של עמי ה א ח תא מנפ ש חח ונ שמה של‬ ‫הצדי ‪p‬ם והחכמים רא שי בני ישראל שבדורם ‪ :‬ובזה‬ ‫יו בן‬ ‫לקוטי אמרים‬ ‫ז‬ ‫דבן מאמר רול על פסוק ולדבקה ט שכל הדבק בתיך!‬ ‫מעדה עליו הכתוב באלו נדבק ב שכינה ממש בי ע״י‬ ‫ד ביקה בתלמידי חכמים ק שורות נפ ש רוח ונ שמה של‬ ‫עמי הארץ ומיוחדו ת במהותן הרא שון ושרשם שבחכמה‬ ‫עילאה שהוא י ׳ת וחכמתו ׳א והו א המדע כ'ו [והפו שעים‬ ‫ומורדים בתלמידי חכמים יני ק ת נפ ש רוח ונ שמה שלהם‬ ‫מב ת' אתריים של נפ ש חח ונ שמת ת׳ ח] ומ״ש בזהר‬ ‫ובזהר חדש שהעיקר תלד שיקדש עצמו בשעת תשמיש‬ ‫דווקא מ שאיב בני ע מ'י הארץ ׳ט היינו משום שאץ‬ ‫לך נפ ש רוח ונ שמה שאין לה לבו ש מנפ ש דעצמות‬ ‫אביו ואמו וכל המצות שעושה הבל ע״י אותו הלבו ש‬ ‫כ׳ו ו א פ׳י השפע שנותנים לו ק השמים הכל ע׳׳י‬ ‫לט ש זה ואם יקד ש את עצמו ימ שיך לט ש קדו ש‬ ‫לנ שמת בנו ו אפילו היא נ שפה גדולה צריכה לקידו ש‬ ‫אביו כ׳ו אבל הנ שמה עצמה הנה לפעמים נ שמת‬ ‫אדם גבו ה לאי( קץ בא להיו ת בנו של אדם נבז ה‬ ‫ו שפל ׳ט כ מ׳ ש האר״י ז״ל בל זה ב לי ^‪ ,‬תורה‬ ‫פ׳ וירא ובטעמי מצות ׳פ ברא שית ‪:‬‬ ‫פי ס ג ו הנ ה כל ב ח׳י ומדרגה משלש אלו נפ ש‬ ‫רוח ונ שמה כלולה מעשר ב ׳ת‬ ‫כנגד עשר ספירות עליונו ת שנשתלשלו מהן הנחלכך!‬ ‫לשתים שהן שלש אמות ו שבע כפולו ת פ׳י חכמה‬ ‫בינ ה ודעת ו שבעת י מי הבנק חסד גבורה תפארת‬ ‫ט׳ וכך בנפ ש האדם שנחלקת לשתים שכל ומדו ת ‪.‬‬ ‫השכל טלל חכמה בינ ה ודעת ‪ .‬והמדות הן אהבת ׳ה‬ ‫ופחדו מראתו ולפארו ׳ט וחב״ד נקראו אמות ו מקד‬ ‫למדות כי המדות הן תולדות חב״ד ‪ :‬וביאור הענק כי‬ ‫הגה‬ ‫הנה השכל שבנפש המ שכ 'ל שהוא המ שפיל כל דבר‬ ‫נקרא בישם חכמה כ״ח מ״ה וכ שמוציא כ ת אל הפועל‬ ‫שמתבונן ב שכלו לדבק דבר לאשורו ולעמרן מתוך איזה‬ ‫דבר חכמה המו שכל ב שבלו נק־א בעה ו הן הם אב ואם‬ ‫ה מולדו ת אהבת ׳ה ויראתו ופחת כי השכל שבנפש‬ ‫המשכלת ב שמתבונן ומע מיק מאד בנחל ת ׳ה איך‬ ‫תא ממלא כל עלמין וסובב כל עלמין ובולא קמיה‬ ‫כלא ה שיב נולדה ונתעוררה מדת יראת החממות במו ת‬ ‫ומח שבתו לירא ולהתבושש מגחלתו י ׳ת שאק לה‬ ‫סוף ותכלית ופחד ׳ה בלבו ו שוב יתלהב לבו באהבה‬ ‫עזה כרשפי אש בח שיקה וחפיצה ותשוקת ונפ ש שקקה‬ ‫לגדולת אין סוף ב״ה והיא כלות הנפ ש כדכתיב נכספה‬ ‫וגם בלתה נפי שי וגר וכתיב צמאה נפי שי לאלהים וג׳ו‬ ‫וכ תיב צמאה לן‪ 4‬נפ שי ו ׳ט והצמאון תא מיסוד האש‬ ‫שבנפש האלהית וכמ״ ש הטבעיים ו כ׳ ה בע״ח שיסוד‬ ‫האש תא בלב ומקור המים והליחות מהמוח ובמ״ ש‬ ‫בע״ח שער ׳נ שהיא ב ח׳י חכמה שנרךא מים שבנפש‬ ‫האלהית ושאר המדות כולן הן ענפי תראה והאהבה‬ ‫ו תולדו תיהן כני ש במקם ארד ‪ .‬והדעת תא מל שון‬ ‫והאדם ידע את תה והוא לי שן התקשרות והתחברות‬ ‫שמקשר דעתו בקשר אפרן וחזק מאוד ויתקע מח שבתו‬ ‫בחוזק בגחלת אק סיף ב״ה ו אינו מסיח דעתו בי אף מ‬ ‫שהוא דבם ונ בון בגדולת א״ס ב״ההנה אם לא יקשר‬ ‫דעתו ויתקע מחשבתו בתזקובהתמדה לא יו ל ד בנפ שו‬ ‫יראהואהבה א מיתית כי אם ד מיונו ת שא ועל בן הדעת‬ ‫תא קיוםהמדוח ו תו תן והוא מלל חסד וגבורה פ׳י אהבה‬ ‫וענפיה וד אה ו ענ פי ה‪:‬‬ ‫ו עד‬ ‫פ ר ק ד ו ע ת״ י ש לבל נפ ש אלהית שליטה לבו שים‬ ‫שהם מחשבה דבור ומעשה של‬ ‫תרי׳יג מצות התורה שכשהאדם מ ‪p‬ים במעשה בל‬ ‫מצות מע שיות ובדבור הוא עוסק בפירו ש כל תרי׳יג‬ ‫מצות והלכותיהן ובמח שבה הוא מ שיג בל מה שאפשר‬ ‫לו לה שיג בפרדס התורה דדי כללות תרי״ג אברי נפ שו‬ ‫מלוב שים בתרי״ג מצות התורה ובפרטות ב ח׳י ח ב׳ד‬ ‫שבנפשו מלוב שות בהשגת התורה שהוא מ שיג בפרדס‬ ‫כפי יכול ת ה שגתו ושרש נפ שו למעלה ‪ .‬והמדות שהן‬ ‫ידאה ואהבה וענפי הן ו תולדו תיהן מלוב שות בקיום‬ ‫המצות במעשה ובדמר שהוא חיית שכנגד בולן בי‬ ‫האהבה היא שרש בל ר מ׳׳ח מ׳ ע ו מכנ ה הן נמ שכות‬ ‫ובלעדה אין להן קיום א מיתי כי המקיימן באמת הוא‬ ‫האוהב את שם ׳ה וחפץ לדבקה בו באמת ו אי אפשר‬ ‫לדבקה ם באמת כי אם בקיום רמ״ח פקורין שהם‪.‬‬ ‫רמ״ח אבק דמלכא כביכול במ״ש במקום אחר והיראה‬ ‫היא שדש לשס״ה לא תעשה בי ירא למרוד במלך‬ ‫מלכי המלכים הק ב׳׳ה ‪ .‬או יראה פני מי ת מזו שמתבושש‬ ‫מגתלתו למרות עיני בבו ת ולע שות הרע ב עיניו כל‬ ‫תועבת ׳ה אשר שנא דום הקליפותוסטרא >^רא א ש־‬ ‫יניקתם מהאדם התחתון ואחיזתם ם תא בשס״ה מצות‬ ‫לא תעשה ‪ .‬והנה שלשה לבו שם אלו מהתורה ומצותיה‬ ‫אף שנקראים לבו שים לנפ ש חח ונ שמה עם כל ז ה‬ ‫גבהה וגדלה מעלתם לאין קץ וסוף על מעלת נפ ש חח‬ ‫ונ שמה עצמן ב מ׳ ש בזהר דאורייתא וק ב׳יה כולא חד‬ ‫פ׳י דאודי תא תא חכמתו ורצונו של הקב״ה והקב״ה‬ ‫בכבות ובעצמו כולא חד כי הוא היודע ו ת א המדע‬ ‫ט׳‬ ‫ם כמ״ש לעיר בשם הרמב״ם ‪ .‬ואף דהק ב׳׳ה גלדא‬ ‫ו ׳‬ ‫אין סוף ולגחל תו אין חקר ולי ת מחשבה תפיסא ביה‬ ‫כלל ו כן ברצונו וחכמתו בדכתיב אק חקר ל תבונ תו‬ ‫וכ ת׳י דחקר אלוה תמצא וכ תיב כי לא מח שבותי‬ ‫מח שבותיכם הנה על זה אמרו במקום שאתה מוצא‬ ‫נ חל תו של הק ב׳׳ה שם אתה מוצא עטחטתו וצמצם‬ ‫הקב׳׳ד! רצוט וחכמתו ב תרי׳׳ג מצות התורה ובהלכו תיהן‬ ‫ובצחפי או חז ת ת׳נ ך ודר שו תיהן שבאגחת ומדר שי‬ ‫חבמיט ז״ל בכדי שכל הנ שמה או חח ונפ ש שבגוף‬ ‫האדם תוכל לה שיגן בדעתה ול קיי מן כל מה שאפשר‬ ‫ל קיים מהן במעשה דבור ומח שבה וע״י ז ה תתלבש‬ ‫בכל ד ‪ x‬ב חיטתיה בשלשה לבו שים אלו ‪ .‬ולכן‬ ‫נמ שלה התורה למים מה מים יורדי ם ממקום גבוה‬ ‫למקם נ מוך כך התורה דד ה ממקום כבודה שהיא‬ ‫ד צונו וחכמתו יתברך ואורייתא וקוד שא ברץ* ת א‬ ‫כולא חד ולי ת מחשבה תפיסא ביה כלל ‪ .‬ומשם נסעה‬ ‫דדרה בסתר המדרגות ממדרגה למדרגה בהשתלשלות‬ ‫העולמות עד שנתלבשה כדברים ג ש מיים ו ענייני עולם‬ ‫הזה שהן חב מצות התורה ככולם והלכו תיהן ובצרופי‬ ‫אותיו ת ג שמיות בדיו על הספר עשרים וארבעה‬ ‫ספרים שבתורה נביאי ם וכתובים כדי שתהא כל‬ ‫מחשבה תפיסא בהן ו אפ׳י ברד ד פד ומע שה שלמטה‬ ‫במדרגת מחשבה תפיסא בהן ומתלב שת בהן ומאחר‬ ‫שהתורה ומצותיה מלבי שים כל עשר ב ח׳י הנפ ש וכל‬ ‫ה רי׳׳ג אבריה מראשה ועד רגלה הדי כולה צרורה‬ ‫בצדוד חתים את ׳ה ממש ואור ׳ה ממש מקיפה‬ ‫ומלבי שה מראשה ועד רגלה כ מ׳ ש צורי אחסה בו‬ ‫וכ תיב‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫ט‬ ‫וכ תיב כצנה רצון תעפדגו שהוא רצונו וחכמתו יתברך‬ ‫המלוב שים בתורתו ומצותיה ‪ .‬ולכן אמרו יפה שעה‬ ‫אחת בת שובה ומע שים טובים בעולם הזה מכל חיי‬ ‫עולם הבא כי עולם הבא תא שנהנק מזיו ה שכינה‬ ‫שהוא תענוג הה שגה ו אי אפשר לשום נברא אפ׳י‬ ‫מהעליוני ם לה שיג כי אם איזו הארה מאור ׳ה ול ק‬ ‫נ קי א בשם זיו ה שכינה אבל הקבי׳ה בכבודו ובעצמו‬ ‫לית מחשבה תפיסא ביה כלל בי אם באיטר תפיסא‬ ‫ומתלב שת בתורה ומצותיה אזי היא תפיסא בהן *)‬ ‫ומתלב שת בהקב״ה ממש דאורייתא וקב״ה כולא חד ‪.‬‬ ‫ואף שהתורה נתלב שה בדברים תחתונים ג ש מיים הרי זה‬ ‫כמחבק את המלך ד מ שאק הפרש במעלת התקרבותו‬ ‫!דביק תו במלך בין מחבקו כ שד‪,‬יא לבו ש לבו ש אחד בין‬ ‫שהוא לבו ש כמה לבו שים מאחר שנוף המלך בתוכם ‪.‬‬ ‫ובן אם המלך מחבקו בזרועו גם שהיא מלוב שת תוך‬ ‫מלבו שיו כמ״ש וי מינו תחבקני שהיא התורה שנתנה‬ ‫‪ .‬מימק שהיא ב ח׳י חסד ומים ‪:‬‬ ‫פ ר ק ה ו ל תו ס פ ת ביאור ב א‪ -‬הי טב ל שון תפיסא‬ ‫שאמר אלידד לית מחשבה‬ ‫תפיסא בך כו‪ . ,‬הנה בל שבל ב שמ שבל ומ שיג‬ ‫ב שכלו איזה מו שכל הרי השכל תופס את המו שכל‬ ‫ומקיפו ב שבלו והמו שכל נתפס ומוקף ומלוב ש בתוך‬ ‫השכל שה שיגו וה שכילו וג ס השכל מלוב ש‬ ‫במו שכל בשעה שמ שיגו ו תופסו ב שכלו ד ט‬ ‫כשאדם מבק ומ שיג אי«־ הלכה במ שנה או בגמרא‬ ‫לאשורה על בוריה דרי שכלו תופס ומקיף אותה וגם‬ ‫שכלו מלוב ש בה באותה שעה ‪ .‬ו הנ ה הלבה זו היא‬ ‫חכמתו‬ ‫*) «״י ליתא י‪ ™,,‬כק•‬ ‫חכמתו ורצונו של הקב״ה שעלה ברצונו שכ שיטעון‬ ‫ראובן כך וכך דרך משל ו שמעון כך וכך י הי ה הפסק‬ ‫ביניה ם בך ובך ואף אם לא היה ולא יהיה הדבר תה‬ ‫לעולם לבא למשפט על טענות ותביעות אלו מכל מ^ם‬ ‫מאחר שכך עלה ברצונו וחכמתו של הקב״ה שאם‬ ‫יטעון זה כך וז ה כך י הי ה הפסק כך הרי כשאדם יודע‬ ‫ומ שיג ב שבלו פסק זה כהלכה הערוכה במ שנה או‬ ‫גמדא או פוסקים הרי זה מ שיג ותופס ומקיף ב שבלו‬ ‫רצונו וחכמתו של הקב״ה דלית מחשבה תפיסא ביה‬ ‫ולא ברצונו וחכמתו כי אם בהתלבשותם בהלכות‬ ‫הערוטת ל פנינו וגם שבלו מלוב ש בהם והוא י חוד‬ ‫נפלא ש אין ידוד כמוהו ולא כערבו נמצא בלל בג שמיות‬ ‫להיות לאחדים ומיוחדי ם ממש מכל צד ופנ ה ‪ .‬וזא ת‬ ‫מעלה יהרה גדולה ונפלאה לאין קץ אשר במצות‬ ‫ידיע ת ההורה וה שגתה על כל המצות מע שיות ו א פ׳י‬ ‫על מצות התלויות בדטר ו אפ׳י על מצות תלמוד‬ ‫תורה שבדטר כי ע״י כל המצות שבדבור ומע שה‬ ‫הק ב׳׳ה מלבי ש את הנפ ש ומקיפה אור ׳ה מראשה‬ ‫ועד תלה ‪ .‬ובידיע ת התורה מלבד שהשכל מלוב ש‬ ‫בחכמת ׳ה הנה גם חכמת ׳ה בקו־ט מה שהשכל‬ ‫מ שיג ותופס ומקיף ב שבלו מ ה‪ .‬שאפשר לו לדפוס‬ ‫ולה שיג מידיעת התורה איש בפי שבלו ובח יריעת!־‬ ‫וה שגתי בפרד״ם ‪ .‬ולפי שבידיעת התורה התורה‬ ‫מלוב שת בנפ ש האדם ו שבא ומוקפת בתוכם לכן‬ ‫נקראת בשם לדפ ו מזון הנפ ש כ* כמו שהלחם הג שמי‬ ‫זן את הטף כ שמכניסו בחוט ו קי ט ממש ונהפך שם‬ ‫להיות רם ובשר כבשרו ו אזי י הי ה י ת קיי ם בך בידיע ת‬ ‫התורה‬ ‫התורה וה שגתה בנפ ש האדם שלומדת היטב ב עיון‬ ‫שכלו עד שנתפסת ב שכלו ומתאחדת עמו ו היו לאחרים‬ ‫נע שה מזק לנפ ש וחיי ם בקרבה מחיי ה חיים אק סוף ברוך‬ ‫הוא המלוב ש בחכמתו ותורתו שבקרבה וז׳ ש ותורתך‬ ‫בתוך מעי וכמ ש כע״ח שער מ״ד פ״ג *שלבוש־ הנ שמות‬ ‫בנן עק הן המצות והתורה היא ה מזון לנ שמות שעסקו‬ ‫בעולם הזה בתורה לשמה וב מ׳ ש בזהר דקהל דף‬ ‫די ול שמה היינו בדי לקשר נפ שו ל ׳ה ע׳׳י ה שגת‬ ‫התורה איש כפי שכלו במ״ש בפרל׳ח [ו ה מזון הי 'א‬ ‫ב ח'י אור פני מי והלבו שים ב ח׳י מקיפים ולבן אמת‬ ‫ח׳ ל שתלמוד תורה שקול כנגד כל המצות לפי שהמצות‬ ‫הן לבו שים לבד והתורה היא מזון וגם לבו ש לנפ ש‬ ‫המשכלת שמתלבש בה בעיונה ולי מודה ובל שבן‬ ‫ב שמוציא בפיו בדבור שהבל הדבור נע שה ב ח׳י אוד‬ ‫מקיף כמ״ש בפרע״ח] ‪:‬‬ ‫פ ר ק ו!ז ע ה ז ה לעומת זה עשה אלהים כי כמו‬ ‫שנפש האלהית בלולה מעשר‬ ‫ספיתת קדו שות ומתלב שת בשלשה לבו שים קדו שים‬ ‫כך תפ ש דסטדא אחרא מקליפות נוג ה המלוב שח‬ ‫בדם האדם כלולה מעשר כתתן דמסאבותא שהן•‬ ‫שבע מדות רעות הבאות מארבע יסודו ת רעים הנ ל‬ ‫ו שכל ד שלדן תחלק לשלש שהן חכמה בינ ה‪,‬וד ע ת‬ ‫מקיר המתת כי המדות הן לפי ערך השכל כי הקטן‬ ‫מ שק ואוהב דברים קטנים־ פחותי הערך לפי ששכלו‬ ‫קטן וקצר ל ה שיג דברים יקרים ז ה ר מה ם‪ .‬ו בן מתכעס‬ ‫ומתקצף מרביים קטנים ו כן בהתפארות ושאר מדות‬ ‫ועשר ב ח׳י אלו הטמאות כשאחס מחשב בהן אר‬ ‫מדבר‬ ‫מדבר או עו שה חרי מח שבתו שבמוח־ וד מ הו שבפיו‬ ‫ובח המע שי שבידו ושאר איבריו נקראים לבו שי‬ ‫טסאבו לעשר ב ח׳י אלו הטמאות שמתלבשות בהן‬ ‫בשעת מעשה ' או דבור או מתעבה ו הן הם כל‬ ‫המע שים אשר נע שים תחת השמש אשר הבל הבל‬ ‫ורעות תח וב מ׳י ש בזהר בשלח שהן תכירו רתחא‬ ‫כ׳ו וכן כל הרמתם וכל המח שבות אשר לא ל ׳ה המה‬ ‫ולרצונו ולעמד תו שזהו פ׳י לשק סטרא אחרא פ׳י צד‬ ‫אחר שאינו צד הקדו שה וצד הקדושה אינו אלא השראה‬ ‫והמ שכה מקדו שתו של הקב״ה ואק הק ב׳׳ה שורה‬ ‫אלא על דבר שבטל אצלו י ת ׳ב בק בפועל ממש‬ ‫כמלאכים עליוני ם בק בכח ככל איש ישראל למטה‬ ‫שבכחו להיות בטל ממש לגבי הקהה במסירת נפ שו‬ ‫על קדושת ׳ה י ולבן אמרו רז״ל שאפ׳י אחד שיושב‬ ‫ועוסק בתורה שכינה שרדה כ׳ו וכל בי עשרה‬ ‫שכינתא שריא לעולם אבל בל מה שאינו בטל אצא‬ ‫י ׳ת אלא הוא דבר נפרד בפני עצמו אינו מקבל תו ת‬ ‫מקדו שתו של הקב״ה מבח׳י פני מי ת הקדו שה ומהותה‬ ‫ועצמותה בכבודה ובעצמה אלא מב ת' אמתים‬ ‫שיורדים ממדרגה למדרגה דבמת מודגו ת בהשתלשלות‬ ‫העולמות דרך עלה ועלול וצמצומיס רבים עד שנתמעט‬ ‫בל כך האור והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שימל‬ ‫להתצמצם ולהתלב ש בב ח׳י גלו ת חוך אותו דבר‬ ‫הנפרד להחיותו ולקיי מו מאק לי ש שלא יחזור‬ ‫להיות אק ואפס בבתחלה מקורס שנברא ולבן‬ ‫נקרא עולם הזה ומלואו עולם הקליפות וס טי א אחרא‬ ‫ולכן כל מעשה עוה״ז ק שים ורעים והר שעים גוברים‬ ‫מ‬ ‫ט בנו ש בע־ה שעד פוב סוף פ*ד* אלא שהקליגות‬ ‫הגהה‬ ‫הן נחלכ־ןת לשתי מדרגות‬ ‫ב תינו עשר ‪ 0‬םי'‬ ‫עם היות‬ ‫י למטה מו המרתה‬ ‫הת חתונה היא שלש קלי פו׳ דעשיה דקדישה ו כ ס ״״ נ ע'׳ ״ שער‬ ‫ס״ג ובתוך עשר ספי׳ דעשיה אלו הו‬ ‫י‬ ‫‪/‬‬ ‫‪___ . .‬‬ ‫הטמאות ורעות לגמרי ו איז עשר«׳י דיצירה וב״יכן עשי‬ ‫בי « ם‬ ‫טו ב‬ ‫כלל‬ ‫במרכבת יחזקאל‬ ‫ס ע ר ה ו ע » ג דו ל‬ ‫ו נ ל ך א ו דבריאה וגתובן עשר ‪00‬׳׳ דאצילוו¿‬ ‫שבתוכן אור א״ס ב״ה ונשצא אוד‬ ‫ו מ ה ן א'׳ס נ׳׳ה סלא בל הארץ הלזו‬ ‫י התחתונה על ידי התלבשותו נ ע שי‬ ‫״‬ ‫תח‬ ‫נעפעות ונמ שכות נפ שת ספ׳י דארבע עילמית אבי׳׳ע ב ם׳׳״‬ ‫כ ל או מו ת עו ביי ג לו לי מו קיו □‬ ‫נע״ח שער ס״ז פ״ב ונספר גלגולי*‬ ‫פרק ׳נ ‪:‬‬ ‫טפם ונפ שות כל בעלי חיים‬ ‫הטמאים ואסורים באכילה‬ ‫וקיום טפם וקלם וחיו ת כל מאכלות אסורות‬ ‫מהצומח כמו ערלה וכלאי הכרם כ׳ו וכ מ׳ ש בע״ת‬ ‫שער טיט פץ ובן קיום ו חז ת בל המעשר דבור‬ ‫ומחשבה יעל כל ? ‪9‬״ה לא תעשה וענפי הן כפרש‬ ‫שם סוף פ״ ה‪:‬‬ ‫פ ר ק ז א ך נפ ש ה חיוני ת הבהמית שבישראל‬ ‫שמצר הקליפה המלוב שת ברם‬ ‫האיס כנ ל ונפ שות בהמות וחיו ת ועופו ת ודגי ם טהורים‬ ‫ומותרים באכילה קיו ם וחיו ת בל החמס וכל הצומח‬ ‫המות־ באכילה ובן קיום ו היו ת בל המעשה דבור‬ ‫ומחשבה ב ענייני עוה״ז שאין בהם צד איסור לא שרש‬ ‫לא ענף משס״ה מצות לא תעשה וענפי הן דאורייתא‬ ‫ודרבנן דק שאינן לשם שמים אלא רצון הנוף וחפצו‬ ‫יחאוחו ו אפ׳י הוא צורך דגוף ו קיו מו ו חיו תו ממיט אלא‬ ‫שכוונתו אינה לשם שמים בדי לעבוד את ׳ה בגופו לא‬ ‫עדיפי‬ ‫עדיפי מעשה דבור ומח שבות אלו מנפ ש ה חיוני ת‬ ‫הבהמית בעצמה והבל באשר לבל נ שפע ונמ שך‬ ‫ממדרגה ה שנית שבקליפות וממרא אדרא שהיא קליפה‬ ‫ר ביעית הנקראת קליפת נוג ה שבעולם הזה הנקרא‬ ‫עולם הע שיה תבו בכולו דע רק מעט טוב מעורב‬ ‫בתוכה [ שממנה באות מדות טובות שבנפש הבהמית‬ ‫שבישראל כמ״ש לעיל] חדא ב ח׳י ממוצעת בק שלש‬ ‫קליפות הטמאות לגמרי ובק ב ח׳י ומדרגת הקדו שה‬ ‫ולבן פעמים שהיא נבללת בשלש קליפות הטמאות‬ ‫[ב מ׳ ש ב ע׳׳ח שער מ״ט ריש פיד בשם הזדר] ופעמים‬ ‫שהיא נכללת ועולה בב ח׳י ומרתת הקדו שה ד היינו‬ ‫כ שהניב המעורב בה נתברר מדרע וגובר ועולה‬ ‫ונכלל בקדו שה בגון ד״מ האובל בשרא שמינא דתורא‬ ‫ו שותה ק מבושם לדרחיב דעתו ל ׳ה ולתורתו בדאמר‬ ‫רבא חסרא ותהא ב׳ו או ב שביל בדי ל ‪p‬ים מצות ענג‬ ‫שבת וי״ט אזי נתברר חיו ת הבשר ו ה ק שדדה נ שפע‬ ‫מקליפת נוג ה ועולה ל ׳ה כעולה ובקרבן‪ .‬ובן האומד‬ ‫מילתא דבריתחא לפקח דעתו ול שמח לבו ל ׳ה‬ ‫ולתורתו ועבוד תו שצריכים להיות בשמחה ובמו‬ ‫שעשה רבא ל תלמידיו שאמר לפניהם מילתא‬ ‫דבדיחותא תחלה ובדחי רבנן ‪ .‬אך מי שהוא בזוללי‬ ‫בשר וסובאי ק למלאת תאות גו פו ונפ שו הבהמית‬ ‫שהוא ב ח׳י יסוד המים מארבע יסודו ת דרעים שבה‬ ‫שממנו מרת התאוה הנה ע׳׳י זה יורד תו ת הבשר ו ה ק‬ ‫שבקרבו ונבלל לפי שעה ברע גמור שבשלש קליפות‬ ‫‪ ,‬הטמאות וגו פו נע שה להן לבו ש ומרבבה לפי שעה עז‬ ‫' אשר י שוב האדם מחזור לעמדת ׳ה ולתורתו כי לפי‬ ‫שדדה‬ ‫־שהיה בשר הירד ח כשר לכך יכולי ם לחזור ולעלות‬ ‫עמו בשים* לעבודת ׳ה שזהו ל שון היתר ומותר כלומר‬ ‫שאינו קשור ואסור ב די החיצונים שלא יוכל לחזור‬ ‫ולעלות ל ה' רק שהר שימו מ מנו נשאר בגוף ועל כן‬ ‫צריך‪ .‬הגוף לחיבוט הקבר כ מ׳ ש לקק מה שאק כן‬ ‫במאכלות אסורות וביאו ת אסורות שהן משלש קליפות‬ ‫הטמאות לגמרי הם אסורים וקשורים בידי החיצונים‬ ‫לעולם ואק עולים משם עד כי יבא יומם דבולע המות‬ ‫לנצח בט״ש ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ או עד‬ ‫שמרשה ת שובה גדולה כל כך שזדונו ת נע שו לו כזכיו ת‬ ‫ממיש שודא ת שובה מאהבה מעומקא דלבא באהבה‬ ‫רבה וח שיקה ונפ ש שוקקה לדבקה בו י ׳ת וצמאה נפ שו‬ ‫ל ׳ה כארץ עפה וציה להיות כי עד הנה היתה נפ שו‬ ‫בארץ ציה וצלמות היא הסטרא אחרא ורחוקה מאור‬ ‫פני ׳ה בתכלית ולזאת צמאה נפ שו ביתר עז מצמאון‬ ‫נפ שות הצדיקים במאטחם ׳ז ל במקום שבעלי ת שובה‬ ‫עומדים כ׳ו ועל ת שובה מאהבה רבה זו אמדו שזדונות‬ ‫נע שו לו כזכיו ת הואיל ועל י די זה בא לאהבה רבה מ‬ ‫אבל ת שובה שלא מאהבה זו אף שהיא ת שובה‬ ‫נכונ ה ו ׳ה יסלח לו מכל מקום לא נע שו לו כזכיו ת ואץ‬ ‫עולים מהקליפה לגמרי עד עת קץ שיבולע המות‬ ‫לנצח ‪ .‬אך החיות שבטפות זרע שיצאו ממנו לבטלה‬ ‫אף שירדה ונבללה בשלש קליפות הטמאות הרי זו עולה‬ ‫משם בת שובה נ בונ ה ובכוונ ה עצומה בכךאת שטע‬ ‫שעל המטה כנודע מהא ר׳׳י ׳ז ל ומרומז בגמרא כל‬ ‫הקורא קריאת שמע על מטתו כאא אוחז חרב של‬ ‫׳־ ש תי פיו ת כ׳ו להרוג גופו ת החיצוני ם שנעשו לבו ש‬ ‫לחיות‬ ‫לחיות שבטפות ועולה החיות מהם בידוע לי״ ח‪.‬‬ ‫ולבן לא הוזכר עון זרע לבטלה בתורה בבלל ביאות‬ ‫אסורות אף שחמור מהן וגדול עונו בב ח׳י הגדלות‬ ‫ורבד הטומאה והקליפות שמוליד ומרבה במאד מאד‬ ‫בהוצאת זרע לבטלה יותר מביאות אסורות רק‬ ‫שבביאות אסורות מוסיף בח וחיו ת בקליפה טמאה‬ ‫בזהו־ עד שאינו י מל להעלות משם החיות בת שבה*‬ ‫דגר‪,‬״ה‬ ‫אא״כ יע שה ת שובה‬ ‫מ א ה ב ה ר ב ה כ ל כן * ע ד‬ ‫ש ז ד ו נ ו ת נ ע ? ן ל ן נ ז כ ין ת‬ ‫״׳‬ ‫ין מ‬ ‫י ר *‪-‬‬ ‫” י‬ ‫‪1‬‬ ‫שלא לבל‬ ‫א ז הו מ ע ד ת‬ ‫( ט מי שנקלטה ביסוד ו מ קנ א‬ ‫דקליפה דמקבלת וקולטת החיות‬ ‫־¡הקדמה ‪0‬שא״כ בזרע לבטלהשאין‬ ‫שס בחי׳ ״קבא דקליפה רק «כחותיה‬ ‫וחיילותיה מלבישים לח־וח שנטפו ת‬ ‫כידוע לי"ח) ‪:‬‬ ‫לתקק זה שבא על הערוה‬ ‫ו הוליד ממזר שאז גם אם יע שה ת שובה גוז ל ה‬ ‫כל בך אי אפשר לו להעלות החיות לקדו שה‬ ‫מאחר שכבר ירדה לעולם הזה ונתלב שה ■בטף‬ ‫בשר וד ם‪:‬‬ ‫פ ר ק ח מןו ד זאת במאכלות אסורות שלבך‬ ‫נקראים בשם איסור מפני שאף‬ ‫מי שאכל מאכל איסור בלא הודע לשם שמים לעבוד‬ ‫׳ה בכח אכילה ההיא וג ם פעל וע שה כן וקרא והתפלל‬ ‫בבח אבילה ההיא אק ד תו ת שבה עולה ומתלב שת‬ ‫בתיבות התורה והתפלה כמו ההיתר מפני איסורה‬ ‫בי ד הס״א משלש קליפות הטמאות ו אפ׳י תא איסוד‬ ‫דרבנן שחמורים דברי סופרים יותר מדברי תורה כ׳ו‬ ‫ולכן גם היצר הרע וכח המתאוה לדברים האסורים‬ ‫דו א שד משדק נובראק שהואיצר הרע של אומות ערג‬ ‫שנפ שותיהם‬ ‫שנפ שותיהם משלש קליפות הטמאות מ שאיב היצה״ר‬ ‫ובח המתאוה לדברים המותרים למלאת תאותו הוא‬ ‫שד מ שויין י הוד אין לפי שיבול לחזור לקדו שה כדלעיל ‪.‬‬ ‫אך מ״מ רץדם שחזר לקדו שה הוא ם"א וקליפה וג ם‬ ‫אחייב הר שימו ממנו נישאר דבוק בגוף להיות כי מבל‬ ‫מאכל ומשקה נע שה תיכף דם וב ש־ מבשרו ולבן‬ ‫צריך הגוף לחיבוט הקבר לנקותו ולטרדו מטומאתו‬ ‫*שקיבל בהנאת עלם הזה ו ת ענוגיו מטומאת קליפת‬ ‫נוג ה ושדק י הוד אין אא״ב מי שלא נ הנ ה מעוה״ז כל‬ ‫י מיו ברבינו הקדו ש‪ .‬ועל דברים בטלים בהיתר כגון‪,‬‬ ‫ע׳ ה שאינו יבול ללמוד צריך למדד נפ שו מטומאה‬ ‫זו דקליפה זו ע׳יי גלגולה בכף הקלע בט״ש בזהר ׳פ‬ ‫בשלח דף נ׳י ט‪ .‬אבל לדיבורים אסורים כמו ליצנו ת‬ ‫ול שון הרע וביוצא בהם *שהן משליש קליפות הטמאות‬ ‫לגמרי אק כף הקלע [לבדו] מיעיל לטהר ולהעביר‬ ‫טומאתו מהנפ ש רק צריכה לירד לגיהנם ‪ .‬ו כן מי‬ ‫•שאפשר לו לעסוק בתורה ועוסק בדברים בטלים אק‬ ‫כף הקלע לבדו מועיל לנפ שו למרקה ואכבה רק‬ ‫עונש*ם חמורים שמעני שים על ביטול תודה בפרטות‬ ‫מלבד עונ ש הכלא לבל ביטול מי׳ע מחמת עצאת‬ ‫בגיהנם של שלג כמבואר במ״א וכן העוסק בחכמות■‬ ‫אומות עובדי גלולים בבלל דברים בטלים יחשב לענק עק‬ ‫ביטול תורה במ״ש בהלכות תלמוד תורה ועוד זאת יתרה‬ ‫טומאתה של חכמת האומות עובדי גאאם על טומאת‬ ‫דברים בטאם שאינו מלבי ש‪.‬ומטמא רק המדות מיסוד‬ ‫הרוח הקדוש שבנפ שו האלהית בטומאת קליפת נוג ה‬ ‫שבדברים בטאם הבאים מיסוד דרוח הרע שבקליפה‬ ‫זו‬ ‫זו בנפ שו הבהמית כדלעיל ולא ב ח׳י ח ב׳ד שבנפ שו מאחר‬ ‫•שהם דבדי שטות ובו ת ת שגם ה שוטים ו ע׳ היבולי ם לדבר‬ ‫כן‪ .‬מ ש א״כ בחכמת האומות עו בד ג אלי ס רעא מלבי ש‬ ‫ומטמא ב ח׳י חב״ד שבנפ שו האלהית בטומאת קליפת‬ ‫נוג ה שבחכמות אלו שנפלו ♦שטה בשבירת הכל׳י טב ח׳י‬ ‫אחודיס שלחנ מה דקדו שה כיד ע ליודעי חן אלאא״ב‬ ‫עו שה אותן לךדום לחתוך בהן ד היינו כד להתפרנס‬ ‫מהן בריוח לעטר ׳ה או • שיודע למשתמש בהן לעטרת‬ ‫׳ה או לתורת וז הו טעמו של הרמב״ם ורמב״ן ז״ל‬ ‫וסיעתן שעסקו ב הן‪:‬‬ ‫פ ר ׳ק ט ו הנ ה מקים משבן נפ ש הבהמית שמקליפת‬ ‫נוג ה בבל אישישראל הוא בלב בחלל‬ ‫שמאלי שהוא מלא דם וכ תיב כי הדם הוא הנפ ש ולבן‬ ‫כל התאות והתפארות וכעס ודו מי הן הן בלב ומחלב‬ ‫הן מתפ שטות בכל הגוף וג ם עולה למוח שבראש‬ ‫לחשב ולהרהר בהן ולהתחכם בהן כמו שהדם מקורו‬ ‫בלב ומחלב מתפשט לכל האברים וג ם עולה להמוה‬ ‫שבראש ‪ .‬אך מקים משבן נפ ש האלהית רזא ב מוחין‬ ‫שבראש ומישס מתפשטת לבל האברים וג ם בלב בחלל‬ ‫הי מני שאין ט דם ובמ״ש לב חכם לי מינו והי א אהבת‬ ‫׳ה כחשפי שלהבת מתלהבת בלב מ שבילים ה ט‪,‬בינים‬ ‫ומ תבונני ם בדעתם אשר במוחם בדברים המעוררים‬ ‫את האהב ה‪ .‬וכן שמחת לבב בתפארת ׳ה והדר ג אונו‬ ‫כאשר עיגי הרכם אשר בראשו בטח דבמ ת ונינ חו‬ ‫מסתכלים ביקרא דמלכא ותפארת ג חל תו עד אין הלר‬ ‫ו אין סוף ותכלית כמבואר במר^ם ארד ו כן שאר מדות‬ ‫קדו שות שבלב הי! מתבד שבמו חין ‪ .‬אך הגה כ תיב‬ ‫ולאוס‬ ‫ולאום מלאום יאמץ כי הגוף נקרא עיר קטנה וכ מו‬ ‫ש שני מלכים נלחמים על עיר אחת שכל אחד תצה‬ ‫לכב שה ולמלוך עליה ד היינו ל הנ היג יו שביה כרצונו‬ ‫ו שיהיו כתם למ שמעתו בכל אשר יגזו ר עליה ם‪ .‬כך‬ ‫שתי הנפ שות האלהית ו ה חיוני ת הבהמית שמהקליפה‬ ‫נלחמות זו עם זו על הנוף וכל אבדו שהאלהית חפצה‬ ‫ורצונה שתהא היא לבדה המו שלת עליו ו מנ היג תו וכל‬ ‫האברים י היו מ־ים למשמעתה ובטלים אצלה לג מד‬ ‫ומרכבה אליה וי היו לבו ש לעשר ב חינו תי ה ו ׳ג לבו שיה‬ ‫ה׳נ ל שיתלב שו טלם באבד הגוף וי הי ה הגוף כולו‬ ‫מלא מהם לבדם ולא יעטר זר בחובם תיו ד היינו תלת‬ ‫מו חין שבראש י היו ממולאים מח ב׳ד שבנפש האלהית‬ ‫שהיא חכמת ׳ה ו בינ תו לה תבונן בגדול תו אשר עד‬ ‫אק חקר ואק סוף ול הוליד מהן על י ח הדעת היראה‬ ‫במו ת ופחד ׳ה בלט ואהבת ׳ה כאש מערה בלבו‬ ‫כרשפי שלהבת להיו ת נכספה וג ם כלתה נפ שו בח שיקת‬ ‫וחפיצה לדבקה ט בא״ס ב״ה בבל לב ונפ ש ומאד‬ ‫מעומקא דלבא שבחלל הי מני שיהיה ת ט רצוף אהבה‬ ‫מלא וגדו ש עד שתתפשט גם לחלל ה שמאלי לאבפיא‬ ‫לכדא י סד המים הרעים שבה שהיא התאוה שמקליפת‬ ‫נוג ה ל שנותה ולהפכה מ תעניגי עולם הזה לאהבת ׳ה‬ ‫כ מ׳ ש בבל לבבך ב שני יצ ריך ו היינו ‪ .‬שיעלה רבא‬ ‫יגי ע למדרגת אהבה רבה וחיבה יתרה ממדרגת‬ ‫אהבה ;מה כר שפי אש ו ת א הנקראת בכתוב אהבה‬ ‫ב תענוגי ם להתענג על ׳ה מעק עולם הבא ו ה ענג הוא‬ ‫כמוח חכמה ו שבל המתענג בה שכלת ׳ה וי ד ע ת כפי‬ ‫ה שגת שכלו וחבמת והוא ב ח׳י המים וזרע אור זוז ע‬ ‫שבקדושת‬ ‫שבקדושת נפ ש האלהית המהפבח לטוב את בחי״‬ ‫המים שבנפש הבהמית שמהם באו תאית ת ענוגי‬ ‫עוה״ז מתחלה וב מ׳ ש בע״ח שער ׳נ פרק ׳ג בשם הזהר‬ ‫שהרע נהפך להיות טוב גמור בטו יצר מוב ממש‬ ‫בהסיר הבגדים הצואים מ מנו שהם ת ענוגי עו ה׳׳ז שהוא‬ ‫מלוב ש בדם ו כן שאר בל המדות שבלב שהן ענפי‬ ‫היראה והאהבה י היו ל ׳ה לבדו ובל בח הדבור שבפה‬ ‫והמחישבה שבמוח י היו ממולאים מן לבו שי המח שבה‬ ‫והדבור של נפ ש האלהית לבדה שהן מחשבת ׳ה‬ ‫ותורתו להיות שיחר! כל היום לא פסיק פומיה מגירסא‬ ‫וכח המע שי‪ ,‬שבי ׳ח ושאר רמ״ח אבריו י הי ה במעשה‬ ‫המצות לבד שהוא לבו ש ה שלי שי של נפיש האלהית‬ ‫אך נפ ש הבהמית שמהקליפה רצונה להפך ממש‬ ‫לטובת האדם שיתגבר עליה ינ צ חנ ה כמישל הזונ ה‬ ‫שבזה״ק ‪:‬‬ ‫פ ר ק י ת ע ה כשהאדם מגביר נפ שו האלהית‬ ‫ונלד ם כל כך עם הבהמית עד‬ ‫שמגרש ומבער דרע שבה מחלל ה שמאלי כ מ׳ ש‬ ‫ובערת דרע מקרבך ו אין דרע נהפך לטוב ממש נקרא‬ ‫צדק שאינו גמור וצדיק ורע לו ד היינו שיש בו ע דיין‬ ‫מעט מזער רע בחלל ה שמאלי אלא שכפוף ובמל לטוב‬ ‫מחמת מיעוטו ולכן נדמה לו כי ויגר שד‪ 1‬ויל ך לו כולו‬ ‫לגמרי אבל באמת אלו חלף והלך לו לגמרי כל דרע שבו‬ ‫היה נהפך לטוב ממש ‪ .‬וביאור הענק כי דג ה צדיק גמור‬ ‫שנהפך דרע שלו לטוב ולכן נקרא צדיק ו טוב לו הוא‬ ‫ע״י הסרת הבגדים הצואים לגמרי מהרע ד היינו למאוס‬ ‫מאד ב תענוגי עוה״ז להתענג בם ב תענוגו ת בני אדם‬ ‫למלאת‬ ‫למלאת תאות הגוף בלבד ולא לעבודת ׳ה מ עי‬ ‫היותם נמ שכים ונ שפעים מהקליפה וס״א ובל מה‬ ‫שהוא מהס״א הצדיק גמור הוא שונאו בתכלית ה שנאה‬ ‫מהמת גודל אהבתו ל ׳ה וקדו שתו באהבה רבה‬ ‫בתענוגים וחיבה יתרה הנ״ל כי הם זה לעומת זה‬ ‫כדכתיב תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי חקרני‬ ‫ודע לבבי ו ג ׳ו וכפי ערך גודל האהבה ל ׳ה כך ערך גודל‬ ‫ה שנאה לס״א והמיאוס ברע בתכלית כי המיאוס הוא‬ ‫הפך האהבה ממש כמו ה שנאה ‪ .‬וצדיק שאינו נמור‬ ‫תא שאינו שונא הס״א בתכלית ה שנאה ולכן אינו‬ ‫מואס ג״ב ברע בתכלית ובל שאין ה שנאה והמיאוס‬ ‫בתכלית ע״ב נשאר איזה שמץ אהבה ו ת ענוג לשם‬ ‫ולא הוסרו הבגדים הצואים לגמרי מכל וכל ולכן לא‬ ‫נהפך לטוב ממש מאחר שיש לו איזה אחיזה עדיין‬ ‫בבגדים הצואים אלא שהוא בטל במיעוטו וכלא ח שיב‬ ‫ולבן נקרא צדיק ורע כפוף ובטל לו‪ .‬ועל בן גם אהבתו‬ ‫ל ׳ה אינו בתכלית ולכן נקרא צדיק שאינו גמור ‪ .‬ודג ה‬ ‫מדרגה זו מתחלקת לרבבות מד תו ת בענין ב ח׳י מיעוט‬ ‫הרע דעשאו* מאחת מארבע יסודו ת הרעים ו ב ענין‬ ‫בי טולו במיעוטו בש שים עד״ט או באלף ורבבה וכיוצ א‬ ‫עד״ט ו הן הם ב ח׳י צדיקים הרבים שבכל הדורות‬ ‫כד איתא בג ׳ט דתמניסר אלפי צדיקי קיי טי ק מ׳י הקב״ה‬ ‫אך על מעלת צדיק ג מד תא שאמר ר שב׳׳י ראיתי בני‬ ‫עליהוהם מועטים כ׳ו שלכן נקראים בני עליה שמהפבק‬ ‫הרע ומעלים או חו לקדו שה כד איתא בודד בהקדמה‬ ‫שכשרצה רבי חיי א לעלות להיכל ד ש בן יו ח אי שמע‬ ‫קלא נפי ק ואמר מאן מגנון די ח שוכא מהפכן לנהורא‬ ‫וטעמי!‬ ‫וטעמין מדירו לפיתקא עד לא יי תון הכא ו כ׳ו ‪ :‬ו עוד‬ ‫נקראים בני עליה מפני שגם עבודתם בבח׳י וע שה טוב‬ ‫בקיום התורה ומצותיה הוא לצורך גבוה ומעלה מעלה‬ ‫ער רום המעלות ולא כ ד לדבקה ם י ׳ת בלבד לתות‬ ‫צמאון נפשם הצמאה ל ׳ה כ מ׳ ש תי כל צמא לכו למים‬ ‫וב מ׳ ש במ״א אלא כדפיר שו בתירןני ם איז הו חסד‬ ‫המתחסד עם קונו עם קן דלי ה לייחדא קב״ה ו שכינ ת׳י‬ ‫בתרחונים וכמ״ ש ברע׳י מהימנא ׳פ תצא כברא‬ ‫דאשתדל בתר אבר ו אימיה דרחים לון יתיר מגרמיה‬ ‫דנפ שיה ו תחיה ונ ש מ ת׳י כ׳ו ומסר גרמיה למיתה עליי הו‬ ‫למיפרק לון ׳ט ובמ״ ש במ״א ‪[ .‬ו שניהם עולים בקנה‬ ‫אחד כי ע״י הביתד ם שמברדם מנוג ה מעלים מיין‬ ‫נו ק בין ונע ש׳י י תד ם עליוני ם להוריד מיין ד בודן שהם‬ ‫הם מי מי החסדים שבכל מצוה ומצוח מרמ״ח מצות‬ ‫עשה שכולן הן ב ח׳י חסדים ומיק דבורין ד היינו המשכת י‬ ‫קדושת אלהותו יתברך מלמעלה לממה להתלבש‬ ‫בתחתונים כ ׳מ ש במ״א] ‪:‬‬ ‫פ ר ק י א וז ה לעומת זה רשע ו טוב לו לעומת צדק‬ ‫ו חג לו ד היינו שהטוב שבנפ שו האלה׳י‬ ‫שבמות ובחלל הי מני שבלבו כפוף ובטל לגבי דדע‬ ‫מהקליפה שבחלל ה שמאלי וז ה מתחלק גם כן לרבבות‬ ‫מדרגות חלוקות ב ענין כמות ו איכו ת הביטול וכפיפת‬ ‫הטוב לרע ח״ו י ש מי שהכפיפה והביטול אצלו מעט‬ ‫מזער ואף גם זאת אינו בתמיהת ולא תדר לפרכןם ‪.‬‬ ‫קרובים אלא לעתים רחוקים מתגבר דרע על הטוב‬ ‫וכוב ש את העיר קטנה תא הגוף אך לא בולו אלא‬ ‫מקצתו לבד שיהיה ם־ למ שמעתו וגע שה לו מרכבה‬ ‫ולבוש‬ ‫ולבו ש להתלבש בו ׳א משלשה לבו שיה הנ״ל ד היינו‬ ‫או במעשה לבד לע שות עביתת קלות ולא המותח‬ ‫ח״ו או בדיבור לבד לדבר אבק ל שון הרע ולי צנו ת‬ ‫ובהאי גוונ א או במחשבה לבד הרהורי עבירה הק שים‬ ‫מעבירה וגם אם אינו מהרהר בעבירה לע שותה אלא‬ ‫ב ענין זיווג זכר ונקיבה בעלם שעובר על אזהרת‬ ‫התורה ונ שמרת מכל דבר רע שלא יהרהר ביוש כ׳ו‬ ‫או שהיא שעת הכושר לעסוק בתרה ו ת א מפנה לבו‬ ‫לבטלה כד תנן באבות תיעור בלילה 'ט ומפנה לבו כו‬ ‫שבאחת מכל אלה וכיוצ א בהן נקרא רשע בעת ההיא‬ ‫שהרע שבנפ שו טבו־ ם ומתלב ש בגופו ומחטיאו‬ ‫ומטמאו ואח״ב טבר ם הטוב שבנפ שו האלה׳י ומתחרט‬ ‫ומבקש מ חילה וסליחה מ ׳ה ו ׳ה יסלח לו אם שב‬ ‫בת שובה דראויה על פי עצת חכ מינו ז״ל בשלשה‬ ‫חלוקי כפרה שהיה ׳ר ישמעאל דורש 'ט כ ׳מ ש ב מ׳׳א ‪.‬‬ ‫וי ש מי שדרע טבר מ יותר ומתלב ש׳י ט כל שלשה‬ ‫לבו שים של דרע ומחטיאו בעבירות חמורות יותר‬ ‫ובעתים כרובים יותר אך בינ תיי ם מתחרט ובאים לו‬ ‫דרהורי ת שובה מב ׳ת הטוב שבנפ שו שמתגבר קצת‬ ‫בינ תיי ם אלא שאין לו ה תגביו ת כל כך לנצח את דרע‬ ‫לפרוש מחטאיו לגמרי להיות מורה ועוזב ועל זה אמרו י‬ ‫דדל רשעים מלאים רדטות שהם רוב דרשעים שיש‬ ‫ב ח׳י טוב בנפשם עדיין ‪ .‬אך מי שאינו מ תודט לעולם‬ ‫ו אין באים לו הרהורי ח שובה כלל נקרא רשע ורע לו‬ ‫שהרע שבנפ שו תא לבדו נשאר ב רן ט כי נבר כל כך‬ ‫על הטוב עד שנסתלק מקיבו ועומד בבח׳י מקיף עליו‬ ‫מלמעלה ולכן ארז״ל כל בי עשרה שכינתא שריא ן‬ ‫ו ה בינוני‬ ‫פ ר ק י ב ו ה בינוני תא שלעולם אין דדע גובר‬ ‫כל כך לכבו ש את העיר ק ט׳נ‬ ‫ש לבו שי נפ ש‬ ‫להתלב ש בנוף להחטיאו ד היינו שישל ׳‬ ‫הבהמית שהם מחשבה דבור ומע שה שמצד הקלי ׳פ‬ ‫אין גוברים בו על ׳נפ ש האלהית להתלב ש בגוף במוח‬ ‫ובפה ובשאר ד מ׳ ח אברים להחטיאם ולטמאם חיו‬ ‫רק שלשה לבו שי נפ ש האלהית הם לבדם מתלב שים‬ ‫בגוף שהם מחשבה דבור ומע שה של תרי״ג מצות‬ ‫התורה ולא עבר עבירה מי מיו ולא יעמר לעולם ולא‬ ‫נקרא עליו שם רשע אפ׳י שעה אחת ו ת ע אחד כל י מיו‬ ‫אך מתת ועצמות נפ ש האלהית שהן עשר בחינו תיה‬ ‫לא להן לבדן המלוכה והממ שלה בעיר קטנה כי אם‬ ‫בע תים מזו מני ם כמו בשעת קריאת שמע ותפלה שהיא‬ ‫שעת מו תן דגדלו ת למעלה וג ם למטה היא שעת‬ ‫הכו שר לכל אדם שאז מקשר ח ב׳׳ד שלו ל ׳ה להע מיק‬ ‫דעתו בגדול ת א״ס ב״ה ולעורר את האהבה כר שפי‬ ‫אש בחלל הי מני שבלבו לדבקה בו בקיום התורה‬ ‫ומצו תיה מאהבה שזהו ענין המבואר בקריאת שמע‬ ‫דאורייתא וברכותיה שלפניה ולאחריה שהן מדרבנן‬ ‫הן הכנה לקיום הק״ש כ ׳מ ש במ״א ו אז דדע שבחלל‬ ‫ה שמאלי כפוף ובטל לטוב המתפשט בחלל הי מני‬ ‫מחב״ד שבמוח חטקו שדים בגדול ת א״ס ב״ ה‪ .‬אבל‬ ‫ארד התפלה בהסתלקות ה מו תן דגדלו ת א״ם ב׳ ה דדי‬ ‫דדע תזר וני עו ר בחלל ה שמאלי ומתאוה תאוה לתאות‬ ‫עוה״ז ו ת ענוגיו ‪ .‬רק מפני שלא לו לבת משפט המלוכה ‪.‬‬ ‫והממ שלה בעיר אינו יכול להו ציא תאותו מכח אל‬ ‫הפועל להתלבש באברי הגוף במעשה דבור ומח שבה‬ ‫טמש‬ ‫צזמש להע מיק מח שבתו ב תענוגי עוה״ו איך למלאת‬ ‫תאות לבו בי המוח שליט על הלב [במ״ש בד ע ׳פ‬ ‫פינתם] בתולדתו וטבע יצירתו שבך נוצר האדם‬ ‫בתולדתו שכל אדם יכול ברצונו שבמות להתאפק‬ ‫ולמ שול בתח תאותו שבלט שלא למלאת מ שאלות‬ ‫ל ט במעשה דטר ומח שבה ולהסיח דעתו לגמרי‬ ‫מתאות לבו אל ההפך לגמרי ובפרט אל צד הקדו שה‬ ‫כדכתיב וראיתי שיש י תרון לחכמה מן הסבלות כי תרון‬ ‫האור מן החו שך פ׳י ככו שהאור י ש לו י תרון ו שליטה‬ ‫וממ שלה על החו שד שמעט אוד ג שמי דוחה חרבה מן‬ ‫החשך שנדחה מ מנו מאלץ ומ מילא בך נדחה מ מילא‬ ‫סבלות דרבה של הקליפה ו ס׳ א שבחלל ה שמאלי‬ ‫[כמאמר דדל אלא אם כן נכנ ס ט תח שטות ו בו]‬ ‫מפגי החכמה שבנפש האלהית שבמוח אשד רצונה‬ ‫למ שול לבדה בעיר ולהתלב ש בשלשה לבו שיה הנ״ל‬ ‫בכל הגוף כולו בנ״ל שהם מחשבה דבור ומע שה תרי״ג‬ ‫מצות התורה ברל ואעפ״ב אינו נקרא צדיק בלל מפני‬ ‫שיתרון הזה אשר לאור נפ ש האלהית על החו שך וסכלות‬ ‫של הקליפה הנדחה מ מילא אינו אלא בשלשה לבו ש'י‬ ‫הג״ל ולא במהותה ועצמותה על מהותה ועצמותה של‬ ‫הקליפה כי מהותה ועצמותה של נפ ש הבהמית‬ ‫שמהקליפה שבחלל ה שמאלי לא נדחה כלל ממר^מו‬ ‫ב בינוני ארד התפלה ש אין רשפי אש אהבת ׳ה‬ ‫בהתגלות ל ט בחלל הי מני כי אם חובו רצוף אהבה‬ ‫מסותרת שהיא אהבה הטבעית שבנפש האלהית‬ ‫כ ׳מ ש לקמן ו אזי י טל להיות סבלות הכסיל דרע‬ ‫בה תגל׳ו ל ט בחלל ה שמאלי להתאות תאוה לבל ענייני‬ ‫ג שמיות‬ ‫ג שמיות עו ה׳׳ז בין בהיתר בין באיסור ח׳יו כאלו לא‬ ‫התפלל כלל אלא שבדבר איסור אינו עולה בדעתו‬ ‫לע שות האיסור בפועל ממש ה״ו אלא הרהורי עבירה‬ ‫הק שים מעבירה יכולי ם לפעול לעלות למורו ולכלכלו‬ ‫מתורה ועבורה ובמאח״ל ׳ג עבירות אין אדם ני צול מהן‬ ‫בכל יו ם הרהור עבירה ו עיון תפלה כ׳ו רק שלזה מועיל‬ ‫הר שימו במוחין ויראת ׳ה ואהבהו המסותרת בחלל‬ ‫הי מני להתגבר ול שלוט על דרע הזה המתאוה תאוה‬ ‫שלא להיות לו שליטה וממ שלה בעיר להוציא תאותו‬ ‫מכח אל הפועל להתלבש באברי הגוף ו א פ׳י במוח‬ ‫לבדו לדרדר ברע אין לו שליטה וממ שלה לדרדר ח״ו‬ ‫ברצונו שבמות שיקבל ברצון חץ דרהור זה דרע‬ ‫העולה מאליו מהלב למוח כנ״ל אלא מיד בעליי תו לשם‬ ‫דוחהו ב שתי ידי ם ומסיח דעתו מיד שנזכר שהוא‬ ‫דרהור רע ו אינו מקבלו ברצון אפ׳י לדרדר בו ברצון‬ ‫וב״ש להעלותו על הדעת לע שותו ח״ו או אפ׳י לדבר‬ ‫בו כי המדרדר ברצון נ ׳ק רשע באותה שעה ו ה בינוני‬ ‫אינו רשע אפ׳י שיעה אחת לעול ם‪ .‬ו כן בדברים‬ ‫שבין אדם לחבירו מיד שעולה לו מהלב למוח איזו‬ ‫טינ א ו שנאה ח״ו או איזו קנאה או כעס או קפידא‬ ‫ודו מי הן אינו מקבלן כלל ב מו ת וברצונו ואדרבה המוח‬ ‫ישליט ומו של במח שבלבו לע שות ההפך ממש‬ ‫להתנהג עם חבירו במדת חסד וחיבה יחרה מודעת לו‬ ‫לסבול מ מנו עד קצה האחרון ולא לכעוס ח׳יו וג ם שלא‬ ‫לשלם לו כפעלו חיץ אלא אדרבה לגמול ל חייבי ם‪.‬‬ ‫מוט ת כ ׳מ ש בזדר ללמוד מיוסף עם אחיו ‪:‬‬ ‫ובז ה‬ ‫פ ר ק י ג ו בז ה יו בן ל שון מאמ ח׳׳ל גינוני ם ז ה וז ה‬ ‫שופטן [ פ׳י יצר טוב רצד דרע]‬ ‫דכתיב כי יע מוד לימק אבק להו שיע מ שופטי נפ שו‬ ‫ולא אמרו זה וז ה מו שלים הז כי כ שיש איזו שליטה‬ ‫וממ שלה ליצר דרע בעיר קטנה אפ׳י לפי שעה קלה‬ ‫נקרא רשע באותה שעה אלא היצה״ר אינו רק עד״ט‬ ‫כמו שופט ו דיין האומר דעתו במשפט ואעפ״ב יכול‬ ‫להיות שלא י הי ה פסק הלכה כך למעשה מפני שיש‬ ‫עוד שופט ו דיין החולק עליו וצרך להכריע ביניה ם‬ ‫והלכה כדברי המכריע כך היצה״ר אומר דעתו בחלל‬ ‫ה שמאלי שבלב ומחלב עולה למוח לדרדר בו ו מיד‬ ‫חולק עליו ה שופט ה שני שהוא הנפ ש האלהית שבמוח‬ ‫המתפשט בחלל הי מני שבלב מקום משבן היצר טוב‬ ‫והלכה כדברי המכריע הוא הקב״ה העוזרו להיצר טוב‬ ‫כמאמר רז״ל אלמלא הק ב׳׳ה עוזרו אין יכול לו והעזר‬ ‫היא ההארה שמאיר אור ׳ה על נפ ש האלהית להיות‬ ‫לה יתרון ו שליטת על סכלות הכסיל ויצ ה׳׳ר כיתרון‬ ‫האור ק החו שך בנ״ל ‪ .‬אך מאח־ שדרע שבחלל‬ ‫ה שמאלי ב בינוני הוא בתקפו כתולדתו להתאות תאוה‬ ‫לכל ת ענוגי עוה״ז ולא נתבטל במיעוט לגבי הטוב ולא‬ ‫נדחה ממקומו כלל רק ש אין לו שליטה וממ שלה‬ ‫להתפשט באברי הגוף מפני הקב״ה העומד לי מין אביון‬ ‫ועוזר ומאיר לנפ ש האלהית לכן נקרא כרשע במארדל‬ ‫אפילו כל העולם טלו אומרים לך צדק אתה היה‬ ‫בעיניך כרשע ולא רשע ממש אלא שיחזיק עצמו‬ ‫ל בינוני ולא להא מין להעולם שאומרים שירע שט‬ ‫נתבטל לג ט הטוב שזו מדרגת צדיק אלא י הי ה ב עיניו‬ ‫באא מהו ת ועצמו ת של דרע הוא בתקפו ובגבור ת‬ ‫בחלל ה שמאלי ב תולד ת ולא חלף והלך מ מנו מאומה‬ ‫ואדרבה נתחזק יורר בהמשך הזמן שנשתמש בו הרבה‬ ‫באבילה ו שתיה ושאר ענייני עוה״ז ואף מי שבתורת‬ ‫׳ה חפצו וי הג ה ב ה'יו מ ם וליל ה לשמה אין זו תכהה כלל‬ ‫שנדחה דרע ממקומו אלא יכול להיות שמהות ועצ מו ת‬ ‫הוא בתקפו ובגבור ת במלחמו בחלל ה שמאלי רק‬ ‫שלבו שיו שהם מחשבה דבור ומע שה של נפ ש‬ ‫הבהמית אינן מתלב שים במוח והפה ו הדי ם ושאר‬ ‫אברי הגוף מפני ׳ה שנתן שליטה וממ שלה למוח על‬ ‫ה לי ולבן נפ ש האלהית שבמוח מו שלת בעיר קטנה‬ ‫ש לבו שיה‬ ‫אברי הטף טלם שיהיו לבו ש ומרכבה ל של ׳‬ ‫שיתלב שו בהם שהם מחשבה דטר ומע שה של חרי״ג‬ ‫מצות התרה אבל מהותה ועצמותה של נפ ש האלהית‬ ‫אין לה שליטה וממ שלה על מתתה ועצמותה של נפ ש‬ ‫הבהמית ב בינוני כי אם בשעה שאהבת ׳ה תא‬ ‫בהתגלות ל ט בעתים מזו מני ם כ מו בשעת התפלה‬ ‫וביוצא בה ואף גם זאת הפעם אינ ה רק שליטת וממ שלה‬ ‫לבד בדכתיב ולאום מלאום יאמץ כ שזה קם זה נופל‬ ‫וכ שזה קם כ'ו שנפש האלהית מתאמצת ומתגברת על‬ ‫נפ ש הבהמית במקור הגבורות שהיא בינ ה לה תבונן‬ ‫בגדולת ׳ה א״ם ב״ה ול הוליד אהבה עזה ל ׳ה כרשפי‬ ‫אש בהלל הי מני שבלט ו אז א ‪a‬בפיא ס׳ א שבחלל‬ ‫ה שמאלי אבל לא נתבטל לגמרי ב בינוני אלא בצדיק‬ ‫שנאמר בו ולבי חלל בקךבי והוא מואס ברע ו שונאו‬ ‫בתכלית ה שנאה״!המיאוס או שלא בתכלית ה שנאה‬ ‫בנ״ל ‪ .‬אבל ב בינוני תא ד״מ באדם שישן שיטל‬ ‫לחזור וליעוד מ שנחו כך הרע ב בינוני הוא בי שן בחלל‬ ‫ה שמאלי בשעת ק׳ ש ותפלה שלבו בוער באהבת ׳ה‬ ‫ואח״כ יכול להיו ת תזר וני עו ר ‪ .‬ולכן היה רבה מהדק‬ ‫עצמו ב בינוני אף דלא פסיק פומיה מגירסא ובתורת ׳ה‬ ‫חפצו יומם ולילה בהפיצה וח שיקה ות שוקה ונפ ש‬ ‫שוקקה ל ׳ה באהבה רבה כבשעת ק״ש ותפלה ונד מ ה‬ ‫ב עיניו כ בינוני המתפלל כל היום ובמאמר רז״ל הלואי‬ ‫שיתפלל אדם בל היום בולו *‪ .‬ודג ה מדת אהבה זו‬ ‫האמורה ב בינוני ם בשעת התפלה ליי התגברות הנפ ש‬ ‫האלהית ב׳ו הנה לגבי מרתת הצדיקים עובדי ׳ה באמת‬ ‫לאמיתו אין כ ח׳י אהבה זו נקראת בשם עבודת אמת‬ ‫כלל מאחר שחולפת ועוברת אחר התפלה וכ תיב‬ ‫שפת אמת תכון לעד ועד ארגיעה ל שון שרך ואעפ״ב‬ ‫לגבי מדרגת ה בינוני ם נק־את עבודה תמה באמת‬ ‫לאמיתו שלהם אי ש איש בפי מדרגתו במדרגת‬ ‫הבינוני ם ו ה ריני קןרא באהבתם שבתפלתם ג״ב שפת‬ ‫אמת תכון לעד הואיל ובכח נפשם האלהית לחזור‬ ‫ולעות־ ב ח׳י אהבה זו לעולם בהתגברותה משעת‬ ‫התפלה מדי יו ם ביום ע׳׳י הכנה הראויה לבל נפ ש כפי‬ ‫ערכה ומדרג ׳ת בי הנה מדת אמת היא מדתו של יעקב‬ ‫הניר א בריח ה תיכון המבריח מן הקצה אל הקצה פרום‬ ‫המעלות ומדרגות עד סוף כל ד רנין ובכל מעלה ומדרגה‬ ‫מבריח תוך נל^רה האמצעית שהיא נקודת ו ב ה׳י מדת‬ ‫אמת שלה ומדת אמת היא נחלה בלי מצרים ואק לה‬ ‫שיעור למעלה עד רום המעלות וכל מעלות ו מד תו ת‬ ‫שלמטה דט כ אין לגבי מעלות ומדרגות שלמעלה מהן‬ ‫[כידוע לי״ח שבח׳י ראש ו מו חין של מד תו ת תחתונות‬ ‫הן‬ ‫הן למטה מב ׳ת עקביים ו ת לי מד תו ת עליונו ת מהן‬ ‫וכמאמר דרל תלי החיות כנגד בו לן]‪:‬‬ ‫פ ר ס י ד ו הנ ה מדת ה בינוני היא מדת כל אדם‬ ‫ואדריה כל אדם ימ שוך שכל‬ ‫אדם י מל להיו ת בינוני בכל עת ובכל שעה כי ה בינוני‬ ‫אינו מואס ברע שזרע דבר המסור ללב ולא כל הע תים‬ ‫שוות אלא סור מרע וע שה טוב ד היינו בפועל ממש‬ ‫במעשה דבור ומח שבה שבהם הבחירה והיכול ת‬ ‫ודרי שות נ תונ ה לכל אדם לע שות ולדבר ולח שוב גם‬ ‫מה שהוא נגד תאות לבו והפכה ממש כי גם בשעה‬ ‫שהלב תמד ומתאוה איזו תאוה ג ש מיית בהיתר או‬ ‫באיסור ח״ו יכול להתגבר ולהסיח דעתו ממנה לגמרי‬ ‫באמרו ללבו אינני חצה להיו ת רשע אפ׳י שעה אחת‬ ‫כי אינני חצה להיות מובדל ונפרד ח׳׳ו מ ׳ה אחד בישום‬ ‫אופן כדכתיב עונו תיכ ם מבדילים ו ג׳ו רק אני חצה‬ ‫לדבקה מ נפ שי רוחי ונ שמתי בהתלב שן בשלישה‬ ‫לבו שיו י ׳ת שהם מעשה דבור ומח שבה ב ׳ה ותורתו‬ ‫ומצו תיו מאהבה מסותרת שבלבי ל ׳ה כמו בלב כלל׳ו‬ ‫ישראל שנקןאו אוהבי שמך ו א פ׳י קל ישבקלים י פ ל‬ ‫למסור נפ שו על קדו שת ׳ה ולא נופל אנכי מ מנו‬ ‫בודאי אלא שנכנס בו חח שטות ונד מה לו שבעב ׳ד‬ ‫זו עודנו בי הדו ת ו אין נ שמתו מובדלת מאלהי ישראל‬ ‫וגם שוכח אהבתו ל ׳ה המסותרת בלבו אבל אני אינני‬ ‫רוצה להיות שוטה כמוד! לכפור ה א מ ת‪ .‬משא״כ‬ ‫בדבר המסור ללב ד היינו שיהא דרע מאוס ממש בלב‬ ‫ו שנאוי בתכלית שנאה או א פ׳י שלא בתכלית שנאה‬ ‫הנה זה אי אפ ש־ שיהיה באמת לאמיתו אלא ע׳׳י גודל‬ ‫ותוקף‬ ‫ליקוטי אמרים‬ ‫כ‬ ‫ו הונ ף האהבה ל ׳ה בב ח׳י אהבה בתענוגי ם להתענג‬ ‫על ׳ה מעין עוה״ב ‪ .‬ועל זה אמרו רז״ל עולמך תראה‬ ‫ב חיך כ׳וואק בל אדם זובה לזה בי ז ר\ נעק קבול שבר‬ ‫וכדכתיב עבודת מתנה אתן את כהונתכם ו ג ׳ו כ מ׳ ש‬ ‫ב מ׳ א‪ .‬ולכן א מי איוב בראת צדיקים ו כ׳ו וכדאיתא‬ ‫בתיקונים שייש בנ שמות ישראל כמה מיני מדרגות‬ ‫ו ב חי׳‪ .‬חסידים ג מדי ם המתגברים על יצרם מאת‬ ‫ם צדיקים כ׳ו ע׳ ש ‪:‬‬ ‫תורה נביאי ם ׳‬ ‫ל בז ה יו בן כפל ל שון ה שבועה תהי צדיק ואל תהי‬ ‫רשע דלב ™‪ ,‬תמוה כי מארד שמשביעים‬ ‫אותו תהי צדיק למה צתכים לה שביעו עוד שלא י הי ה‬ ‫ר שע‪ .‬אלא משלם שאין כל ארם זוכ ה להיו ת צדיק‬ ‫ו אין לאדם משפט הבחירה בזה כל כך להתענג על ׳ה‬ ‫באמת ו שיהיה הרע מאוס ממש באמת‪ .‬ולכן מ שביעים‬ ‫שנית אל תהי דשע עכ״פ שבזה משפט הבחירה‬ ‫והרעות נ תונ ה לכל אדם למ שול ברוח תאור! שבלבו‬ ‫ולכט ש יצרו שלא יהיה דשע אפ׳יישעה אחת כל י מיו‬ ‫בין בבח׳י פור מרע בין בבח׳י וע שה טוב ו אין טוב אלא‬ ‫הורה ד היינו תלמוד הורה שכנגד כולן ‪ .‬אך אעפ״כ‬ ‫צריך לקבוע לו עתים גם כן ל שית עצות בנפ שו להיו ת‬ ‫מואס ברע כגון בעצת חכ מינו רל אשה חמת מלאה‬ ‫צואה כ׳ו ‪ .‬וכהאי גוונ א ‪ .‬ו כן כל מיני מטעמים ומעדני ם‬ ‫נע שים כך המת מלא כר ‪ .‬ו כן כל תענוגי עו ה׳יז הרכם‬ ‫חאה הנולד מהן שסופן לרר^ב ולהיו ת רמה וא שפה‬ ‫וההפך להתענג ול שמוח ב ה׳ע״י ה תבוננו ת בגדולת א״ס‬ ‫ב״ה כפי יכול תו אף שיודע בנפ שו שלא יגי ע למדרגה‬ ‫זו באמת לאמיתו כי אם בד מיונו ת אעפ״ב הוא יע שה‬ ‫את‬ ‫את שלו לקיים את ה שבועו‪ .-‬שמשביעים ההי צדיק‬ ‫ו ׳ה יע שה הטיב ב עיגיו‪ .‬ו עוד שההרגל על בלדבר‬ ‫שלטון ונע שה טבע שני ‪ .‬וכ שירגיל למאס את דרע‬ ‫יהיה נמאס קצת באמת וכ שירגיל לשמח נפ שו ב ׳ה ע׳׳י‬ ‫ה תבוננו ת בגדולת ׳ה דרי באתערותא דלתתא‬ ‫אתערותא דלעילא וכולי האי ו אולי יערה עליו הה‬ ‫ממרום דזכה לב ח׳י רוח משרש איזה צדיק שתתעבר‬ ‫בו לעבוד ׳ה בשמחה אמיתית כדכתיב שמח־ צדי ‪p‬ם‬ ‫ב ׳ה וחת ‪p‬ים בו באמת ה שבועה שמ שבחים‬ ‫תהי צדק ‪:‬‬ ‫פ ר ק טו ו בז ה יו בן מ׳ ש ושבתם וראיתם בין‬ ‫צדק לרשע בין עובד אלהים‬ ‫לאשר לא עבדו שההפרש בק עובד אלהים לצדק‬ ‫הוא שעובד הוא לי שון הוה שהוא באמצע העטרה‬ ‫*שהיא המלחמה עם היצה״ר להתגבר עליו ולגר שו‬ ‫מהדר קטנה שלא יתלב ש באבד הגוף שהוא באמת‬ ‫עבודה ועמל גדול להלחם ט תמיד ו היינו ה בינוני‪.‬‬ ‫אבל הצדיק נק־א עבד ׳ה בשם התואר כטו שם חכם‬ ‫או מלך שכבר נע שה חכם או מלך כך ז ה כבר עבד‬ ‫וג מד לגי די עבודת המלחמה עם דרע עד ט דגר שהו‬ ‫דלך לו ול ט הלל בקרבו ‪ .‬ו ב בינוני י ש ג״כ שתי מד תו ת‬ ‫עובד אלהים ואשר לא עבדו ואעפ״ב אינו רשע כי לא‬ ‫עבר מי מיו שום עבירה קלה ונ ם ‪p‬ים כל המצות‬ ‫שאפשר לו לקיימן ותלמוד הורה כגגד כולם ולא פסיק‬ ‫פומיה מגדסא אלא שאינו עו שה שום מלחמה עם היצר‬ ‫לנצחו ע׳׳י אור ׳ה המאיר על נפ ש האלהית שבמוח‬ ‫ה שליט על הלב ב׳נ ל מפגי ש אין יצרו עומד לגג ה כלל‬ ‫לבטא כתורתו ועבוד תו ואץ צריך ללחום עמו כלל‬ ‫בנק שהוא מתמיד בלמות בטב;? מתולדתו על י די‬ ‫תגבורת המרה שחורה ו בן אץ א מלחמה מתאות‬ ‫נ שים מפני שהוא מ צונן בטבעו ו בן בשאר ת ענוגי עוהץ‬ ‫תא מ ת סי הרגש הנאה בטבע ולבן אץ צריך לה תבונן‬ ‫כל כך בגדולת ׳ה ל תאר מבינ תו רוח דעת ירא ת ׳ה‬ ‫במות להשמר שלא לעבור על מצות ל׳ ת ואהבת ׳ה‬ ‫בלבו לדבקה בו בקיום המצות ות״ת בנגד מלן אלא‬ ‫די לו באהבה מסותרת אשר בלב כללות י שראל‪.‬‬ ‫שנקראו אוהבי שמו ולבן אינו נלךא עובד כלל בי‬ ‫אהבה זו המסותרת אינה פעולתו ועבוד תו כלל אלא היא‬ ‫ירו שתנו מאבו תינו לבלל ישראל וב מ׳ ש לקמן ‪ .‬ו בן‬ ‫אף מי שאינו מתמיד בלמודו בטבעו רק שהרגיל עצמו‬ ‫ללמוד בהתמדה נ תלה ונע שה ההרגל לו טבע שני די‬ ‫א באהבה מסותרת זואא״ב רוצה ללמוד יו תרמרגילו תוי־‬ ‫ובזה יו בן מ׳י ש בגמרא דעובד אלהים תינו מי ש שונה‬ ‫פרקו מאה פעמים ואחר ולא עבדו היינו מי שישונה‬ ‫פרקו מאה פעמים לבד ו היינו משום שבימיהם תה‬ ‫הרגילות ל שנות כל פרק מאה פעמים כדאיתא התם‬ ‫בגמרא מישל מ שוק של חמתם שנשברים לעשר פרסי‬ ‫בזוזא ולאחד עשר פרסי בתרי זוזי מפני שתא יותר‬ ‫מרגילותם ‪ .‬ולבן זאת הפעם המאה ואחת היתרה על‬ ‫הרגילות שתרגל מנעוריו שקילה כנגד כולן ועולה על‬ ‫גבי הן ביתר שאת ויתר עז ל תו ת נקרא עובד אלהים‬ ‫מפני שבת ל שגות טבע הרגילות צריך לעורר את‬ ‫האהבה ל ׳ה ע׳׳י שמתבונן בגדולת ׳ה ב מו ת ל שלוט‬ ‫על הטבע שבחלל ה שמאא המלא דם הנפ ש הבהמית‬ ‫שמהסאפת‬ ‫שמהקליפה שממנה הוא הטבע וזו היא עבורה תמר‬ ‫ל בינוני ‪ .‬או לעורר את האהבה המסותרת שבלבו‬ ‫למ שול על ידה על הטבע שבחלל ה שמאלי שזו נקרא‬ ‫ג״ב עטרה להלחם עם הטבע והיצר ע״י שמעורר‬ ‫האהבה המסותרת בלבו משא״ב כ ש אין לו מלחמה‬ ‫בלל אין אהבה זו מצד עצמה נקראת עבודתו בלל ‪:‬‬ ‫פ ר ק טז וז ה כלל גדול בעבודת ׳ה ל בינוני ם העירך‬ ‫הוא למ שול ול שלוט על הטבע‬ ‫שבחלל ה שמאלי ע״י אור ׳ה המאיר לנפ ש האלהית‬ ‫שבמות ל שלוט על הלב ב שמתבוגן במו ת בגדולת‬ ‫א״ס ב״ה להוליד מבינ תו רוח דעת ויראת ׳ה במוחו‬ ‫להיות סור מרע דאורייתא ודרבנן ו אפילו איסור קל של‬ ‫דבריר□ ח״ו ואהבת ׳ה בלבו בחלל הי מני בח שיקה‬ ‫והפיצה לדבקה בו בקיום המעות דאורייתא ודרבנן‬ ‫ות״ת שכנגד ט לן‪ .‬דתר על כן צדך לידע כלל גדול‬ ‫בעבורה לבינוני ם שנם אם אין יד שבלו ו ה ח בינ תו‬ ‫משגת ל תליד אהבת ׳ה בה תגל׳ו ל ט שיהיה לבו בוער‬ ‫כר שפי אש וחפץ בחפיצה וח שיקה ות שוקה מורג שת‬ ‫בלב לרבקה ט רק האהבה מסותרת במוחו ותעלומות‬ ‫לט* ד חייט שהלב מבין‬ ‫שבמות ץ‬ ‫בי ׳נ‬ ‫ברוח חי מ ה ו‬ ‫(ו ה סי ב ת לז ה הי א משני היו ת‬ ‫‪,‬‬ ‫_‬ ‫״‬ ‫‪.. .‬‬ ‫^^ל^ ה מוחין של*ו ונ ר׳׳נ ש א טב חי' עיכור‬ ‫גדולת א ^‬ ‫קמיה כלא ח שיב ממש ו ר ע ^ ס תו ך ה תבונ ה ולא מנ חי' ליוה‬ ‫והת^ת כידוע לי״ר)«‬ ‫אשר על כן יאחה לו י ת ׳ב‬ ‫שתכלה אליו נפ ש כל חי‬ ‫לידבק ולהבלל באורו ‪ .‬וגם נפ שו ו ת ת אשר ברךט‬ ‫כך יאתה להן להיו ת כלות אליו בח שיקה וחפיצה‬ ‫לצאת‬ ‫לצאת מנרתקן הוא הגוף לדבקה בו רק שבע״ב חיו ת‬ ‫הנה בתוך־ תו ף וצרורות בו כאלמנות תו ת ולי ת‬ ‫מהשבה דל הון תפיסא ביה כלל בי אם כאשר תפיסא‬ ‫ומתלב שת בתורה וב מצו ת׳י במשל המחבק את המלך‬ ‫ו עי ל‪ .‬ו אי לזאת יאתה להן לחבקו בבל לב ונפ ש ומאד‬ ‫ד היינו קיום התרי״ג מצות במעשה ובדבור ובמח שבה‬ ‫שהיא ה שנת וידיע ת התורה בנ״ל הנה כ שמעמיק‬ ‫בענין זה בתעלומות תבונו ת לבו ו מו חו ו פיו ולבו שוין‬ ‫שמקיים כן בפיו כפי אשר נגמר בתבונת לבו ו מו חו‬ ‫ד היינו להיו ת בתורת ׳ה חפצו וי הג ה בה יומם ואלה‬ ‫בפיו ו כן הידים ושאר אברים מקיימים המצות כפי מה‬ ‫שנגמר בתבונת לבו ו מו ת דדי תבונה זו מתלבשת‬ ‫במעשה דבור ומח שבת התורה ומצותיה להיו ת להם‬ ‫ב חי׳ מו חין ו חיו ת וגד פין לפרחא לעילא כאלו עסק בדם‬ ‫בד תלו ור תמו ממש אעד בהתגלות לבו [בחפיצה‬ ‫וח שקה ות שוקה מות שת בלבו ונפ שו הצמאה ל ׳ה‬ ‫מפני רשפי אש אהבתו שבלבו כנ״ל] תאיל ו תבונה‬ ‫זו שבמוחו ותעלומות לבו היא ה מ‪,‬ביאתו לעסוק בהם‬ ‫ילולי שהיה מ תבונן בתבונה זו לא היה עוסק בהם כלל‬ ‫אלא בצרכי גו פו לבד [וגם אם תא מתמיד בלמודו‪.‬‬ ‫בטבעו אעפ״כ אוהב את גו פו יותר בטבעו] וז ה רמזו‬ ‫רז״ל באמרם מחשבה טובה הק ב׳׳ה מצרפה למעשה‬ ‫ו ת ה ליה למימר מעלה עליו הכתוב כאלו ע שא ה‪.‬‬ ‫אלא הענין כי ד תלו ורתמו שבהתגלות לבו הם‬ ‫המתלב שים במעשה המצלת להחיותם לפרחא לעילא‬ ‫כי הלב תא ג״כ תמרי כשאר אברים שהם כלי‬ ‫המעשה אלא שתא פני מי ו חיו ת להם ולכן יכול‬ ‫להתלבש‬ ‫להתלבש ברט להיות להם גד פין להעלו ת ם‪ .‬אך‬ ‫הדחילו ור תמו שבתבונות מו חו ותעלומות לבו הנ״ל‬ ‫גבהו דרכיהם למעלה מעלה טב ח׳י המעשה ו אי אפשר‬ ‫להם להתלבש בב ח׳י מעשה המצות להיו ת להם ב ח׳י‬ ‫מו חין ו חיו ת להעלותן לפרחא לעילא אם לא שהקב״ה‬ ‫מצרפן ומחברן לב ח׳י המעיטה ו הן נרךאות בשם מחשבה‬ ‫טובה כי אינן דחילוורהימו ממש בהתנאת לבו כי אם‬ ‫בתבונת מו ת ותעלומות‬ ‫!ובם'ש בזוהר וע״וז י״גינד‬ ‫!ייכ־־׳׳ש‬ ‫צירוף‪ .‬זו־״‬ ‫ותבונה‬ ‫אך ‪ ,‬ו‬ ‫לבו כנ״ל* !‬ ‫מ צ ר ף ד! ץ‪ -‬ח ‪ ^ 5‬ל ה ע ל ו ת‬ ‫ועסק‬ ‫ה מ צו ת‬ ‫מע שה‬ ‫^ י ךו‬ ‫ה ת ו ר ה הנ עי מי ם‬ ‫מ ח ש ב ה ט ן ב ה ן ע״ ^ ן‪ .‬ף‬ ‫אותיות ב״ן ונ״ת ע ק דחילו‬ ‫ורחיטו ולפעטיס התבונה יורדת‬ ‫להיות טוחין בנוק׳ דזעיר אנפ־ן שק‬ ‫אותיות התורה והמצות והמשכיל‬ ‫יב'!^*‬ ‫עולם הבריאה מקום עאי ת‬ ‫התורה והמצות הנע שים ע׳׳י ד חילו ור ת מו שכליים אשר‬ ‫ב ה תנ ׳א לבו ממש אבל בל א׳׳ה נ מי עולים לעולם היצי ׳ר‬ ‫ע״י ד תלו ור ת מו טבעיים המסותרים בלב כל ישראל‬ ‫כתולדותם כפרש לקמן באריכות ‪:‬‬ ‫פרק יז ובזה יו בן מ׳י ש כי קרוב אלך הדבר מאד‬ ‫בפך ובלבבך לע שותו דלכאורה‬ ‫תא בלבבך נג ד החו ש שלנו [והתורה היא נצחית]‬ ‫שאין קרוב מאד הדבר להפך לבו מתאוות עוד‪,‬ץ‬ ‫לאהבת ׳ה באמת ובכו ש בגמרא אטו יראה מילתא‬ ‫זוטרתי תא וכל שכן אהבה ‪ .‬וג ס אי דו רול דצדי ‪p‬ם‬ ‫דוקא לבם ברשותם ‪ .‬אלא דלע שותו ד ל האהבה‬ ‫המביאה אדי ע שיית המצות בלבד שהיא רעותא‬ ‫דלבא שבתעאמות לב גם כי אינ ה בהתגלות לבו‬ ‫כר שפי‬ ‫כרשפי אש ודבר זה ק־וב מאד ונקל לכל אדם א ש‬ ‫יש לו כוח בקדקדו כי כו חו בר שותו ד טל לה תבונן בו‬ ‫ככל אשר יחפוץ וכ שי תבונן בו בגדולת א״ס ב״ה‬ ‫ממילא יו ליד במוחו על כל פני ם האהבה ל ׳ה לדבקה‬ ‫בו בקיום מצו תיוותורתו וז ה כל האדם כי היום לעשותם‬ ‫כתיב שהיום תא עולם המעשה דוקא ולמחר כ׳ו כ מ׳ ש‬ ‫ב מ׳׳א ‪ .‬ו ה מ ח שליט בטבעו ו תולד תו על חלל ה שמאלי‬ ‫שבלב ועל פיו ועל כל האברים שהם כלי המעשה‬ ‫אם לא מי שהוא רשע באמת בטארז״ל שהרשעים‬ ‫הם ברשות לבם ו אין לבם ברשותם כלל וז ה עונ ש על‬ ‫גודל ועוצם עונ ם ולא דברה חורה במתים אלו שב תיהם‬ ‫קיד ם מתים כי באמת אי אפשר לרשעים להתחיל‬ ‫לעבוד ׳ה בלי שיע שו ת שובה על העבר תחלה לשבר‬ ‫הקליטו׳ שהם מסך מבדיל ומ חיצה של ברזל המפסקת‬ ‫בינם לאביהם שבשמים ע״י שבירת לבו ונדיד ת נפ שו‬ ‫על חטאיו כ מ׳ ש בזהר על פסוק זכרו אלהים תחנ שברה‬ ‫לב נשבר ו גו ש ע׳׳י לב נשבר נ שברה רוח דממאה‬ ‫דס״א [ע״ש ׳פ פינח ש ד ד ט ו ׳פ ויקרא ׳ד ׳ח ו ׳ר ׳ה ע״א‬ ‫ו ב פי׳ הרמ״ז שם] ו הי א ב ר׳ו ח שובה תתאה להעלות‬ ‫ה׳ תתאה להקימה מנפילתה שנפלה אל ה חי צונ׳י שתא‬ ‫סוד גלו ת ה שכינה כ מ א ח׳ל גלו לאתם שכינה עמרם‬ ‫ד היינו כשהאדם עו שה מעשה אתם מדיד וממ שיך‬ ‫לשם ב ח׳י וני צו ץ אלתת המחיה את נ ד׳נ שלו‬ ‫המלוב שים בו בנפ ש הבהמית מהקליפה שבלבו‬ ‫שבולל ה שמאלי המולכת בו בעודו רשע ומו שלת‬ ‫בער קטנה שלו ונ ר׳׳ג כבו ש׳י בגולה אצלה וכ שנ שבר‬ ‫לבו בקרבו ונ שברה רוח הטומאה וס״א ויחפרהו כר‬ ‫חיא‬ ‫היא קמה ‪ .‬מנפיל תה ונ ם נצבה צמ״ש בט״א‪:‬‬ ‫פרק יח ולתוספת ביאור באר היטב מלת מאד‬ ‫שבפסוק בי קרוב אליך הדבר‬ ‫מאד ו ג׳ו צריך לידע נאמנה כי אף מי שדעתו קצרה‬ ‫בידיעת ׳ה ו אין לו לב להבין בגדולת א״ם ב״ה להוליד‬ ‫ממנה דחילו ורחימו אפ׳י במוחו ו תבונ תו לבד אעפ״ב‬ ‫רךוב אליו הדבר מאד לשמור ולע שות כל מצות‬ ‫התורה ות״ת כנגד כולן בפיו ובלבבו ממש מעומקא‬ ‫דלבא באמת לאמיתו בדחילו ורחימו שהיא אהבה‬ ‫מסותרת שבלב כללות ישראל שהיא ירו שה לנו‬ ‫מאבו תינו רק שצריך להקד׳י ולבאר תחלה באר היטב‬ ‫שרש אהבה זו ו עניינ ה ואיך היא ירו שה לנו ואיך נכלל‬ ‫בה גם דחילו ‪ .‬ו ה ענין בי האבות הן הן המרכבה ועל‬ ‫כן ז כו להמ שיך נרע לבניהם אחריהם עד עולם מעשר‬ ‫ספירות דקדו שה שבארבע עולמות אבי״ע לכל אחד‬ ‫ואחד כפי מדרגתו וכפי מע שיו ועל בל פני ם אפ׳י לקל‬ ‫שבקלים ופו שעי ישראל נמ שך בזיווג ם נפ ש דנפ ש‬ ‫דמלכות דע שיה שהיא מדתה התחתונה שבקדושת‬ ‫הע שיה ואעפ״כ מאחר שהיא מעשר ספיתת קדו שות‬ ‫היא כלולה מכולן גם מחכמה דע ש׳י שבתוכה מלוב שת‬ ‫חכמה דמלכות דאצילות שבתוכה חכמה דאצילות‬ ‫שבה מאיר אור א״ס ב״ה ממש כדכתיב ׳ה בחכמה‬ ‫יסד אדן וכולם בחכמה ע שית ונמצא כי אין סוף ב״י‪.‬‬ ‫מלוב ש בב ח׳י חכמה שבנפש האדם י היה מי שיהיה‬ ‫מישראל ו ב ח׳י החכמה שבה עם אור א״ס ב״ה המלוב ש‬ ‫בה מתפשטת בבל ב ח׳י הנפ ש כולה להחיותה טבח׳י‬ ‫ראשה עד ב ח׳י רגלה כדכתיב החכמה תחיה בעליה‬ ‫ולפעמים‬ ‫[ולפעמים ממ שיכים פו שעי ישראל נ שמות גבוהו ת‬ ‫מאד שהיו בעמקי הקליפות כמ״ש בספר גלגולי ם] ‪:‬‬ ‫הנה החכמה היא מנ ך השכל וההבנה והי א למעלה‬ ‫מהבעה שהוא הבנת השכל וה שגתו והחכמה היא‬ ‫למעלה מההבנה והה שגה והי א מקד להן וז הו ל שון‬ ‫חכמה כ״ח מ״ה שהוא מה שאינו מו שג ו מובן ו אינו‬ ‫נתפס בה שגה עדיין ולכן מתלבש בה אור א״ס ב׳ ה‬ ‫דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ולכן כל ישראל אפילו‬ ‫הנ שים וע מי הארץ הם מאמינים ב ׳ה שהאמונה היא‬ ‫למעלה מן הדעת והה ש ׳ג כי פתי י א מין לבל דבר וערום‬ ‫י בין ו ג׳ו ולג בי הק ב׳׳ה שהוא למעלה מן השכלוהדעת‬ ‫ולי ת מחשבה תפיסא ביה כלל הבל בפ תיים אצלו י ׳ת‬ ‫כדכתיב ו אני בער ולא אדע בהמות היי תי עמך ו אני‬ ‫ת מד עמך ו ג ׳ו כלומר שבזה שאני בער ובהמות אני‬ ‫תמיד עמך ולכן אפ׳י קל שבקלים ופו שעי ישראל‬ ‫מוסרים נפשם על קדו שת ׳ה על דרוב וסובלים עיטים‬ ‫ק שים שלא לכפור ב ׳ה אחד ואף אס הם בורים וע מי‬ ‫הארץ ואץ יודעי ם ג דו ל ת ה׳‪ .‬וג ם במעט שיודעים אץ‬ ‫מ ת בוננ׳י כלל ואץ מוכד׳י נפשם מחמת דעת ו ה תבוננו ת‬ ‫ב ׳ה כלל ‪ .‬אלא בלי שום דעת ו ה תבוננו ת רק כאלו‬ ‫הוא דבר שאי אפשר כלל לכפור ב ׳ה אחד בלי שום‬ ‫טעם וטענה ו מענה כלל ו היינו משום ש ׳ה אחד מאיר‬ ‫ומחיה כל הנפ ש ע״י התלב שותו בב ח׳י הבמה שבה‬ ‫שהיא למעלה מן הדעת וה שכל המו שג ו מובן !‬ ‫פרק יט ולתוספת ביאור צריך לב אי היטב מ׳ ש‬ ‫נר ׳ה נ שמת אדם פ׳י שישראל‬ ‫הנךוי ם אדם נשמתם היא למשל באור הנר שמתנענע‬ ‫תמיד‬ ‫ח מד למעלה בטבעו מפגי שאור האש חפץ בטבע‬ ‫ליפרד מהפ תילה ולידבק בשרשו למעלה ביסוד האש‬ ‫הכללי שתחת גלגל הירח כ מ׳ ש בעית ואף ש ע׳׳י זה‬ ‫יכבה ולא יאיר כלום למטת וג ם למעלה בשרשו‬ ‫יתבטל אות במציאות בשרשו אעפ״כ בכך הוא חפץ‬ ‫בטבעו ‪ .‬כך נ שמת האדם ו כן ב ח׳י רוח ונפ ש חפצה‬ ‫וחשקה בטבעה ליפרד ולצאת מן דגוף ולידבק בשרשה‬ ‫ומקרה ב ׳ה חיי ה חיים ב״ה הגם שתהיה אין ואפס‬ ‫ותתבטל שם במציאות לגמרי ולא ישאר ממנה מאומה‬ ‫ממתחה ועצמותה הרא שון אעפ״ב זה רצונה וחפצה‬ ‫בטבעה וטבע זה דצא שם המו שאל לכל דבר שאינו‬ ‫בב ח׳י טעם ודעת וג ם כאן הכוונ ה שרצק וחפץ ז ה‬ ‫בנפ ש איט בבח׳י טעם ודעת ו שכל מו שג ו מו בן אלא‬ ‫למעלה מהדעת ו שכל המו שג וה מובן והי א בחי־ חכמה‬ ‫שבנפש שבה אור א״ס ב״ה ‪ .‬וזרע כלל בכל סטרא‬ ‫דקדו שה שאיט אלא מה שנמשך מחכמה שנ ׳ק קד ש‬ ‫העליון הבטל במציאות באור א״ס ב׳ ה המלוב ש בו‬ ‫ו איט דבר בפני עצמו בנ״ל ולכן נקרא כיח מ״ה ורוא‬ ‫הפך ממש טבח׳י הקליפה וס״א שממנה נפ שות אומות‬ ‫העולם דעבדק לגר מיידו ואמרין הב הב ו הלעי טני להיו ת‬ ‫יש ודבר בפני עצמו כנ׳ ל הפך ב ח׳י החכמה ולכן‬ ‫נקראים מתים כי החכמה תחיה וכ תיב י מו חו ולא‬ ‫בחכמה ‪ .‬וכן הרשעים ופו שעי ישראל קדם שבאו‬ ‫לידי נסיח לקדש השם כי ב ח׳י החכמה שבנפש‬ ‫האלהית עם ניצו ץ אלהות מאור א״ס ב״ה המלוב ש‬ ‫בה דט בב ח׳י גלו ת בגופם בנפ ש ד״בהגזת מצד‬ ‫הקליפה שבחלל ה שמאלי שבלב המולכת ומו שלת‬ ‫»ופ ס‬ ‫בנופ ש בסוד נלו ה ה ש כינ ה כנ ל‪ .‬ולכן ביראת אהבה‬ ‫זו בנפ ש האלהית שרצונה וחפצה לדבק ב ׳ה רדי ה חיים‬ ‫ברוך תא בשם אהבה מסותרת כי היא מסותרת‬ ‫ומכוסה בלבו ש שק דקליפה בפו שעי ישראל וממנה‬ ‫נכנ ס בהם רוח שטות לחטוא כמאמר ח ל אק אדם‬ ‫תטא כ׳ו אלא שגלות הזה לב ׳ת חכמה אינו אלא לב ׳ת‬ ‫המתפשטת ממנה בנפ ש כולה להחיותה אבל שריש‬ ‫ועיקר של ב ח׳י חכמה שבנפש האלהית תא ב מו תן‬ ‫ו אינ ה מתלבשת בלבו ש שק דקליפה שבלב בחלל‬ ‫השמאלי בבח׳י גלו ת ממ ש‪ .‬רק שהיא בב ח׳י שינה‬ ‫ברשעים ו אינ ה פועלת פעולתה בהם כל ז מן שעסוקים‬ ‫בדעתם ובינ ת ם בתאות העולם ‪ .‬אך כשבאים ל די‬ ‫נס־ון בדבר אמונה שהיא למעלה מהדעת ונג ע ה עד‬ ‫הנפ ש לב ׳ת חכמה שבה אזי תא ניעורה מ שנתה‬ ‫ופועלת פעולתה בכח ׳ה המלוב ש ב ה‪ .‬וכ מ׳י ש ויקץ‬ ‫כי שן ׳ה לעמוד בנ סיון ב א מונ ת ׳ה בלי שום טעם ורעת‬ ‫ושבל מו שג לו להתגבר על הקליפות ו תאוו ת עוה״ז‬ ‫בהיתר ובאיסור שתרגל בהם ולמאוס בהם ולבתר לו‬ ‫ה׳ להלד^ ולגורלו למסור לו נפ שו על קדו שת שמז ואף‬ ‫כי הקליפות גברו עליו כל י מיו ולא יכול להם כמארז״ל‬ ‫שהרשעים הם ברשות לבם מ״מ כשבא לידי נ ס ק‬ ‫בדבר אמונה ב ׳ה אחד שיסודתה בהרד רןד ש היא‬ ‫ב ח׳י הכמה שבנפש האלהית שבה מלוב ש אוי איס‬ ‫ב׳יה הרי כל הקליפות בטלים ומבוטלים ו היו כלא תו‬ ‫ממש לפני ׳ה כדכתיב כל הגוי ם כאין נג דו ו ג׳ו וכ תיב בי‬ ‫הנה אויביך ׳ה כי ת ה אויביך י אבדו יתפרדו ו ׳ט וכ תיב‬ ‫כהמס דונג מפני**ש יאבדו ו ג׳ו וכ תיב הדם בדונג נ מסו ‪.‬‬ ‫ותה‬ ‫והנה אור ׳ה א״ס ב׳ ה המלוב ש בהבמה שבנפש ג תל‬ ‫ועצום כ ת כל בך לגרש ולד ת ת חש״א והקליפות שלא‬ ‫יובלו יג עו אפ׳י בלבו שיו שדם מחשבה דבור ומע שה‬ ‫של אמונת ׳ה אחד ד היינו לעמוד בגסיק למסור נפ שו‬ ‫אפ׳י שלא לע שת רק איזה מע שה לבד נגד אמונת‬ ‫׳ה אחד בטן לה שתחות לעבודה זרד‪ .‬אף שאינו מאמין‬ ‫בה כלל בלבו ו בן שלא לדבר תועה חץ על אחדות ׳ה‬ ‫אף שאין פיו ולבו שוין רק לבו שלם באמונת ׳ה וז ה‬ ‫נרךא דחילו הנכלל ברחיכז שהיא אהבה הטבעית‬ ‫שבנפש האלהית שבכללות ישראל שחפצה ורצונה‬ ‫בטבעה לדבק בשרשה ומקד ר‪ .‬אור א״ס ב״ה שמפני‬ ‫אהבה זו ורצון זה היא יראה וטפחדת בטבעה כנגו ע‬ ‫בקצה טומאת ע״ז חץ שהיא נגד אמונת ׳ה אחד אפילו‬ ‫בלבו שיה החיצוני ם שרם דבור או מעשה בלי אמונה‬ ‫בלב כלל ‪:‬‬ ‫פ ר ק כ ו ד ע ה מודעת זאת לכל כי מצות ואזהרת‬ ‫ע׳׳ז שהם שני דברות הרא שנים‬ ‫אגני ולא י הי ה לך דם כללות כל התורה טלה ‪ .‬כי דבור‬ ‫אנכי טלל כל רמ״ח מצות עשה ‪ .‬ולא י הי ה לך טלל‬ ‫בל שס״ה מצות ל״ת ולכן שמענו אנכי ולא י הי ה לך‬ ‫לבד כפי הגבורה כמארז׳יל מפני שרם כללות התורה‬ ‫ט ל ה‪ .‬ולבאר היטב ענין זה צריך להזכיר תחלה‬ ‫בקצרה ענין ומהות אחדור! של הקב״ה שנירא י חיד‬ ‫ו מיו חד וכל מאמינים שהוא לבת הוא כמו שהיה קודם‬ ‫שנברא העולם ממש שהיה הוא לבדו וכ מ׳י ש אתה‬ ‫תא ; ד שלא נברא העולם אתה הוא מ שנברא כ׳ו פ׳י‬ ‫תא כמ ש בלי שם שנוי כדכתיב אני ׳ה לא שניתי כי‬ ‫עוה״ז‬ ‫עוה״ז ו כן כל העולמות העליוני ם אינן פועלים שום שנד‬ ‫באחדותו י ׳ת בהבראם מאין לי ש שכמו שהיה דו א‬ ‫לבדו הוא י חיד ו מיו חד קדם הבראם בן דו א לבת ח א‬ ‫י חיד ו מיו חד את־ שבראם משום דכולא קמיה כלא‬ ‫ה שיב וב אין ואפס ממש כי התהוות כל העול מי עליוני ם‬ ‫ותחתונים מאין לי ש וחיותם וקיומם המקיימם שלא‬ ‫יחזרו להיו ת אין ואפס ב שהיה אינו אלא דבר ׳ה ורוח‬ ‫פיו י ׳ת המלוב ש בד ם‪ .‬ולמ של כמו בנפ ש האדם‬ ‫כשמדבר דבר אחד שדבור זה לבדו כלא ממש אפ׳י‬ ‫לגבי כללות נפ שו המדברת שהוא ב ח׳י לבו ש האמצעי‬ ‫שלה שהוא בח הדבור שלה שיכול לדבר דבו ר׳י ל אין‬ ‫קץ ותכלית ובי ש לגבי ב ח׳י לבו ש הפני מי שלה שהוא‬ ‫המחשבה שממנה נמ שכו הדבורים והי א חיותם וא״צ‬ ‫לומר לגבי מהות ועצמות דנפ ש שהן עשר בחינו תיה‬ ‫הנ״ל חב״ד ׳ט שמהן נ פ שנו אותיות מחשבה זו‬ ‫המלוב שות בדבור זה כשמדבר כי המח שבה היא ג״כ‬ ‫ב ח׳י או תיו ת כמו הדבור רק שהן רוחניו ת ודקות יותר‬ ‫אכל עשר ב ה׳י ח ב׳׳ד ב׳ו הן שרש ומרך המח שבה‬ ‫ו אין בדם ב ח׳י אותיות עדיין קדם שמתלב שת בלבו ש‬ ‫המחשבה ‪ .‬למשל כ שנופלת איזו אהבה וחמדה בלבו‬ ‫של ארם קרם שעולה מהלב אל המוח לחשבולהרהר‬ ‫בה אין בה ב ח׳י אותיות עדיין רק חפץ פ שוט וח שיקה‬ ‫בלב אל הדבר ד מ א הנחמד אצלו וכי ש קדם שנפלה‬ ‫התאוה והחמדה בלט לאותו דבר רק היתה בכח‬ ‫הנמר! ו שכלו וידי ע תו שד‪,‬יה גודע אצלו אותו דבר‬ ‫שהוא נחמד •ונעי ם ו טוב דפה לה שיגו ולדב ק ט כגון‬ ‫ללמוד איזו דבמה או לאכול איזו מאבל ערב רק‬ ‫לאחרי ׳ « ב ר נפלה ה תמוה והתאוה כלבו בכח חכמתי‬ ‫ו שבלו וידי ע תו ואדרב חזרה ועלתה מהלב לפוח לחשב‬ ‫ולדרדר בה איך להוציא תאותו מכח אל הפועל לה שיג‬ ‫המאכל או למידת החכמה בפועל דרי בכאן נולד ה‬ ‫ב ח׳י או תיו ת במורו שהן אותיות בל שן עם ועם‬ ‫המדברים והמהודרי ם בדם כל ענייני העול ם‪:‬‬ ‫פ ר ק כ א ו הנ ה מדת הקב״ה שלא במזיח ב שד ודם‬ ‫שהאדם כשמדבר דבור דרי הבל‬ ‫הדבור שבפיו רזא מורג ש ונראה דבר בפני עצמו‬ ‫מובדל מ ^ שו שהן עשר ב ח׳ו הנפ ש עצמה אבל‬ ‫הקב״ה אין דבורו מובדל מ מנו י ׳ת תו כי אין דבר דרן‬ ‫מכנו ולי ת א תי פנוי מינ׳י ולכן אק דבורו י ת׳‪.‬‬ ‫בדבורינו מיו [כמו ש אין מח שבתו במח שבתינו‬ ‫כדכתיב כי לא מח שבותי מח שבותיכם וכ תיב כן ג ב ת‬ ‫דרכי מדרכיכם וגו׳] ולא נקרא דבורו י ׳ת בשם דבור‬ ‫רק עד״מ כמו שדבור התחתון שבאדם תא מגלה‬ ‫ל שומעים מה שהיה צפק ונעלם במח שבתו כך למעלה‬ ‫ב א׳׳ם ב״היצי ‪ a s‬האוד והחיו ת מ מנו י ׳ת מההעלם אל‬ ‫הגילוי לברוא עולמות ולהחיותם נ ׳ק בשם דבור ו הן‬ ‫הן עשרה מאמרות שבהן נברא העולם ו כן שאר כל‬ ‫התורה נביאי ם וכתובים שה שיגו הנביאי ם במראה‬ ‫נבואתם ‪ .‬ודרי דבורו ומח שבו־! כביכול מיוחדות עמו‬ ‫בתכלית תרווד ד״מ כמו דבורו ומח שבתו של אדם‬ ‫בעודן בכח חכמו*! ו שכלו או בת שוקה וחמדה שבלבו‬ ‫קורם שעלתה מהלב למוח לדרדר בה בב ח׳י אותיו ת‬ ‫שאז היו אותיו ת המחשבה והרבה־ הזה הנמ שכות‬ ‫מחמרה ות שוקה זו בכח בלב ו מיו חדו ת שם בתכלית‬ ‫היחוד‬ ‫הי תד בשר שן שהן החכמה דשבל שבמוח וחמדה‬ ‫ות שקה שבל ב‪ .‬וככה ממש ד״מ מיוחדו ת דבורו‬ ‫ומח שבתו של הקב״ה בתכלית היחוד במהותו ועצמותו‬ ‫י ׳ת גם אחר שיצא דבורו י ׳ת אל הפועל בבריאות‬ ‫העולמות כמו שהיה מיוחד עמו קודם בריאת העולמ׳ו‬ ‫ו אין שום שינוי בלל ל פניו י ׳ת אלא אל הברואים‬ ‫המקבלים חיותם מכ ח׳י דבורו י ׳ת בב ח׳י יציא תו כבר‬ ‫אל הפועל בבריאת העולמות שמתלבש ברס‬ ‫להחיותם ע״י ה שתל של׳ו מעלה לעלול ויריד ת המדרג׳ו‬ ‫בצמצומים רבים ו שוני ם עד שיוכלו הברואים לקבל‬ ‫חיותם והתהוותם מ מנו ולא יתבטלו במציאות וכל‬ ‫הצמצומים הם ב ח׳י הסחר פנים להס תיר ולהעלים‬ ‫האור והחיו ת הנמ שך מדבורו י ׳ת שלא יתגלה בב ח׳י‬ ‫גי לוי רב שלא יו בלו התחתונים לקבל ולכן ג״ב נדמה‬ ‫להם אור ו חיו ת הדבור של מקם ב״ה המלוב ש בהם‬ ‫כאלו הוא דבר מובדל ממהותו ועצמותו י ׳ת רק שנמשך‬ ‫ממנו י ׳ת כמו דמר של אדם מנפ שו ‪ .‬אך לגבי הקב״ה‬ ‫אין שום צמצום והסתר והעלם מסתיר ומעלים לפניו‬ ‫ובח שכה כאורה כדכתיב נם חשך לא יח שיך ממך‬ ‫ו ג ׳ו משום ש אין הצמצומים והלבו ש׳י רבר נפרד ממנו־‬ ‫י ׳ת ח״ו אלא כהדין קמצא דלבו ש׳י מיני ה ובי ה במ״ים‬ ‫כי ׳ה הוא האלהים וכמ״ ש במ״א ולכן קמיה כולא‬ ‫כלא ת שיב ממש ‪:‬‬ ‫פ ר ק כ ב ר ק שהתורה דברה כל שון ב׳ א ונקרא‬ ‫׳ בתורה דבורו של מר ׳^ ב״ה בשם‬ ‫דמר ממש כדבורו של אדם לפי שבאמת כך הוא‬ ‫יד ך ירידת והמ שכת החיות לתחתונים בצמצומים‬ ‫רבים‬ ‫רבים ועצומים מיני ם ממיני ם שונים להבראות מהם‬ ‫ברואים רבים מיני ם ממיני ם שונים וב״ב גברו ועצמי‬ ‫הצמצומים והסתר פני ם העליוני ם עד שיוכלו להתהוות‬ ‫ולהבראות גם דברים טמאים וקליפות וס״א ולקבל‬ ‫היותם וקיומם מדבר ׳ה ורוח פיו י ׳ת בהסתר פנים‬ ‫ויריד ת המדרגות ולכן נקרא אלהים אחרים מפני‬ ‫שיניקתם וחיותם אינה מב ת׳י פני ם אלא טב ח׳י אחוריים‬ ‫דקדו שה ו פ׳י את ריים כאדם הנו תן דבר ל שונאו שלא‬ ‫ברצונו שמ שליכו לו כלאת* כתפו כי מחזיר פניו מ מנו‬ ‫מ שנאתו אי תו כך למעלה ב ח׳י פני ם הוא פני מי ת‬ ‫הרצון העליון וחפצו האמיתי אשר חפץ ׳ה לה שפיע‬ ‫היו ת לבל הקרוב אליו מספדא דקדו שה אבל הס״א‬ ‫והטומאה היא תועבת ׳ה אשר שנא ו אינו מ שפיע לה‬ ‫חיו ת מפנימי ת הרצון וחפצו הא מיתי איטר חפץ בה ח״ו‬ ‫כ״א במאן ד שדי בתר כתפוי ל שונאו שלא ברצונו‬ ‫רק כדי להעני ש את דר שעים ולי תן שבר טוב לצדי ק׳י‬ ‫ד אנ פיין ל ׳סיא וז ה נקרא ב ח׳י את ריים דרצון העליון‬ ‫ביה ‪ .‬ו הנ ה רצון העליון בב ח׳י פני ם הוא מקור ה חיים‬ ‫המחיה את בל העולמות ולפי שאינו שורה כלל על‬ ‫הס״א וגס ב הי' אתריים של רצון העליון אינו מלוב ש‬ ‫בתיבה ממש אלא מקיף עליה מלמעלה לכך היא מקום‬ ‫המיתה והטומאה ׳ה י שמרנו בי מעט מזער אור וחיו ת‬ ‫שיונקת ומקבלת לתוכה מב ׳ת אחו ריים דקדו שה‬ ‫שלמעלה דדא בב ח׳י גלו ת ממש בתוכה בסוד גלו ת‬ ‫ה שכינה הנ״ל ולכן נקי־א בשם אלהים אדרים שהיא‬ ‫ע״ז ממש וכפירה באחרוהו של ממ״ה הקב״ה כי מאחר‬ ‫שאור ו חיו ת דקדו שה הוא בב ח׳י גלו ת בתוכה אינה‬ ‫ב טילה‬ ‫ב טילה כלל לגבי קדו שת הקליה ואדרבה מגביה עצמה‬ ‫כנ שר לומר אני ואפסי עוד וכמאמר יאור לי ו אני‬ ‫ע שיתני ולכן אמרו ח״ל שגסות הרוח שקלה בע״ז‬ ‫ממש כי עינ ך ושרש ע״ז הוא מה שנחשב לדבר‬ ‫בפני עצמו נפרד מקדו שתו של מקום ולא כפירה ב ׳ה‬ ‫לגמרי בדאיתא בג ׳מ דקרו ליה אלהא דאלהיא אלא‬ ‫שגם הם מח שיבים עצמם לי ש ודבר בפני עצמו ובזה‬ ‫מפחדים את עצמם מקדו שתו של מקום ב״י‪ .‬מארד‪.‬‬ ‫שאין בטלים לו י ׳ת כי אין קרושה עליונ ה שירה אלא‬ ‫על מה שבטל לו י ׳ת כנ״ל ולבן נ ק־ א׳י טורי דפתרא‬ ‫בזה״ק והרי זו כפירה באחדותו הא מיתית דכולא קמיה‬ ‫כלא ח שיב ובטל באמת לו י ׳ת ולרצונו המחיה את‬ ‫כולם ו מ תה אותם מאין לי ש תמיד ‪:‬‬ ‫פ ר ק כג ו ע ם כל דנ״ל יו בן ויבואר היטב בתוס ׳פ‬ ‫ביאור מה שאמרו בזהר ד אוריי ׳ת‬ ‫וקב״ה מלא חד ו ב תי קונ׳י פיר שו דרמ״ח פי קודין אינון‬ ‫דמ״ח אב רין דמלכא לפי שהמצות הן פני מיו ת רצון‬ ‫העליון וחפצו הא מיתי המלוב ש בכל העול מ׳ו ה ע ליונ׳י‬ ‫ו תוד‪1‬ונ׳י לדמותם בי בל חיותם ושפעם תלוי במע שה‬ ‫המצות של ה ת ח תונ׳י בנודע ‪ .‬ונמצא שמעשה המצו 'ת‬ ‫ו קו טן תא לבו ש הפני מי לפנימי ת רצון העליון‬ ‫שממעשה זה נמ שך אור ו חיו ת רצון העליון להתלב ש‬ ‫בעולמות ולכן נקר ׳א אברי דמלכא ד״מ כמו שאברי‬ ‫גיף האדם הם לבו ש לנפ שו ובטלים לגמרי אליה מבל‬ ‫וכל כי מיד שעולה ברצונו של אדם לפ שוט י רו או‬ ‫רגלו הן נ שמעות לרצונו תכף ו מיד בלי שום צווי‬ ‫ואסירה להן ובלי שום ש הייה כלל אלא כרגע ממש‬ ‫בשעלה ברצונו ‪ .‬כך ד״מ החיות של מעשה המצ ות‬ ‫וקיומן היא בטל לגמרי לגבי רצון העליון המל ובש בו‬ ‫וגעשה לו ממש כגוף ל נשמה ‪ .‬וכן הלב וש החיצון‬ ‫של נפש האלה ית שבאדם המקיים ועושה המצ וה‬ ‫שה וא כח ובחי׳ המעשה שלה הוא מתלבש בחיות‬ ‫של מעשה המצ וה ונעשה ג״ב כגוף לגשמה לרצון‬ ‫העליון ובטל אליו לגמרי ועל כן גם אברי גוף האדם‬ ‫המקיימים המצ וה שכח ובחי׳ המעשה של נפש האלה ית‬ ‫מל ובש בדם בשעת מעשה וקיום המצ וה הם נעשו‬ ‫מרכבה ממש לרצון העליון כגון היד המחלקת צדקה‬ ‫לעניים או ע ושה מצוה אחרת ‪ .‬ורגלים המהלכ ות לדבר‬ ‫מצוה וק הפה ולשון יםמדברי ׳ דברי תורה והמוח‬ ‫שמהרהר ב דת דש ובגחלת ה׳ ב״ה ‪ .‬וזהו שארז״ל‬ ‫האב ות הן הן המרכבה שכל אבר יהם בולם היו‬ ‫קדושים ומובדלים מענייני עוה״ז ולא געשו מרכבה‬ ‫רק לרצון העליון לבדו כל ימיהם ‪ :‬אך המחשבה‬ ‫וההחדר ב דת שבמ וח ובח הדבור ב דת שבפה‬ ‫שהס לבושי׳ הפנימים של נפש האלה ית וב״ש נפש‬ ‫האלה ית עצמה המל ובשת בהם בולם מיוחדים ממש‬ ‫ביחיד גמור ברצון העליון ולא מרבבה לבד כי רצון‬ ‫העליון הוא הוא הדבר הלבה עצמה שמהרהר ומדבר‬ ‫בה שכל ההלכ ות הן פרט* המשב ות פנימיות רצון‬ ‫העליון עצמו שכך עלה ברצונו ית׳ שדבר זה מוחו־‬ ‫או כשר או פטיר או זנאי או להפך ובן כל צרופי‬ ‫אותיות תנ״ך הן המשכת רצונו וחכמתו המיוחדו׳ בא״ס‬ ‫ב׳יה בתכל ית היתיר שה וא היודע והוא המדע כו׳ וז״ש‬ ‫דאורייתא וקב״ה כולא חד ולא אברין דמלכא לתר‬ ‫כפיעדין‬ ‫בפקורין ‪ .‬ומאדר שרצח העליון המיוהד בא״ס ב״ה‬ ‫בתבל ית ה יתד תא בגילוי לגמרי ולא בהסתר פנים‬ ‫בלל ובלל ב נפש האלה ית ולבושיה הפנימים שהם‬ ‫מחשבתה ודבורה בא ותה שעה שהאדם עיסק בדברי‬ ‫תורה הרי גס ה נפש ולבושיה אלו מ י וחדם ממש בא״ס‬ ‫ב״ה בא ותה שעה בתכל ית ה יתד ב יתד דבורו‬ ‫ומחשבה! של הקב ׳ ׳ה במהותו ועצמותו כנ״ל כי אין‬ ‫שוס דבר נפרד כי אם בהסתר פנים בנ״ל ולא עוד אלא‬ ‫ש יתדם הוא ביתר שאת ויתר עז מ יתד אור א״ס ב״ה‬ ‫בעולמות עליונים מאחר *שרצון העליון הוא בגילוי‬ ‫ממש ב נפש ולבושיה העוסקים בתורה שהר י הוא הוא‬ ‫הת ורה עצמה ובל העולמות העליונים מקבל ים ת ותם‬ ‫מאור וחיות ה נמשך מהת ורה שה יא רצונו וחכמתו‬ ‫ית׳ כדכת יב כולם בחכמה עש ית וא״ב החכמה שה יא‬ ‫הת ורה למעלה מכולם והיא היא רצונו ית׳ הנק ׳ ס ובב‬ ‫כל עלמין שה יא בחי׳ מה שאינו יבול להתלבש בת וך‬ ‫עלמין רק מח יה ומאיר למעלה בבחי ׳ מקיף והיא ה יא‬ ‫המתלבשת ב נפש ולבושיה בבחי ׳ גילר ממש‬ ‫כשעוסקים בד״ת ואע׳׳ג דאיהו לא חד כו׳ [ומשו׳ הבי‬ ‫יכול לסבול מש ום דלא חזי משא״כ בעליונים]‪ .‬ובזה‬ ‫יובן למה גדלה מאד מעלת העסק בתורה יותר מכל‬ ‫דמצ ות ואפי׳ מתפלה שה יא יתד עולמות עליונים‬ ‫[והא דמי שאין תורתו אומנתו צדך להפסיק היינו‬ ‫מאת־ דמפס יק ומבטל בלא״ה] ‪ .‬ומזה יוכל המשכ יל‬ ‫להמשך עליו יראה גדולה בעסקו בת ורה כשיתבונן‬ ‫איך שנפש ו ולבושיה שבמ ות ובפיו דט מיוחד ׳ ממיש‬ ‫בתכל ית ה יחד ברצון העליון ואור א״ס ב״ה ממש‬ ‫המת גלה‬ ‫המתגלה בהם מה שכל העולמות עליונים ותחתונים‬ ‫כלא חשב י קמ יה וכאין ואפס ממים עד שאינו מתלבש‬ ‫בת וכם ממש אלא סובב כל עלמין בבת ׳ מקף‬ ‫להחיות ׳ עירן חיותם רק איזו הארה מתלבשת בת וכם‬ ‫מה שיכולים לסבול שלא יתבטלו במצ יאות לגמרי ‪.‬‬ ‫וז״ש ויצונו ה׳ את כל החוקים האלה ל יראה את ה׳‬ ‫וגו׳ [ועל יראה גדולה זו אמרו אם אין חכמה אין יראה‬ ‫והתורה נקראת אצלה תרעא לדרתא כמ״ש במ״א]‬ ‫אלא דלאו כל מ וחא סביל דא יראה כזו ‪ .‬אך ש מאן‬ ‫דלא סביל מוחו כלל יראה זו לא מינה ולא מקצתה‬ ‫מפני פחיתות ערך נפשו בשרשה ומקרה במדרג ות‬ ‫תדחונים דעשר ספירות דעש יה אק יראה זו מעכבת‬ ‫מ למעשה כמ״ש לקמן ‪:‬‬ ‫פ ר ק כ ד לזה לע ומת זה הן שס״ה מצ ות לא תעשה‬ ‫דאורייתא וכל איסורי דרבנן מאחר‬ ‫שה ן נגד רצונו וחכמתו ית׳ והפכם ממים הם נפרדים‬ ‫מ יתרו ואחדותו ית׳ בתכל ית הפירור ממש כמו הס״א‬ ‫והקליפה ה נק ע״ז ואלהים אחרים מחמת הסתר פנים‬ ‫של רצון העליון כנ״ל ‪ .‬וכן ג׳ לבושי ה נפש שמקל יפת‬ ‫נוגה שב ישראל ש וט מחשבה דבור ומעשה המל ובש‪,‬׳‬ ‫בשס ׳יה ל׳׳ת דאורייתא ודרבנן וכן מד ות ה נפש עצמה‬ ‫המל ובשת בלבוש יה כולם מיוחדים ממש בס״א וקליפ׳‬ ‫זו הנק׳ ע״ז ולא עוד אלא שבטל ים וטפלים אליה וגרועים‬ ‫ופחותים ממ נה מאד כי היא אינה מל ובשת בגוף תמר י‬ ‫רודעת את רט נה ואינה מ ורדת ט לפעול פע ולתה‬ ‫במשלחת מלאכ י רעים שלה שלא בשל יחת ו של‬ ‫מקם ב׳׳ה ח״ו וכמאמר בלעם לא אובל לעמד את פי‬ ‫ד‪.‬‬ ‫ה׳ וגו׳ ואף שנק־א ע״ז הא קרו ליה אלהא דאלה יא‬ ‫ואינם יכולי' לעבור כלל על רצונו ית׳ כי יודעי׳ ומשיגים‬ ‫שה וא חיותם וקיומם שיונקים מכחי ׳ אחוריים דאתריי ׳‬ ‫של דצק העליון ב״ה המקיף עליהם אלא שיניקתם‬ ‫וחיותם שבת וכם היא בבחי ׳ גלות בתוכם להחש יב‬ ‫עצמן אלה ות והרי זו כפירה באחדותו אבל מ״מ אינן‬ ‫כופרים וכחשו בה ׳ לגמרי ולומר לא הוא אלא דקרו ליה‬ ‫אלהא דאל ולא דהיינו חיותם וקיומם ה נמשך ויורד‬ ‫עליהם מרצונו ית׳ ולבן אינן עוברין רצונו ית׳ לעולם ‪.‬‬ ‫וא׳׳כ האדם העובר על רצונו ית׳ ד‪1‬א גרוע ופחת הרבה‬ ‫מאד מהס״א וקליפה הנקראת ע״ז ואלהים אחרים ותא‬ ‫בתכלי ׳ הפירור מ יתרו ואתמח ו של הקב״ה יותר ממ נה‬ ‫וכאלו כופר באחדותו יותר ממ נה רדו ‪ .‬וכמ״ש בע׳יח‬ ‫שער מ״ב סוף פ ׳ד שהרע שבעו׳׳הז החומרי ת א שמר י‬ ‫הקליפות הגסות כו׳ ותא תכל ית הבירור וכו׳ ולכן כל‬ ‫מעשת ערהז קש ים ורעים והרשעים גוברים בו וכו׳ ‪:‬‬ ‫ולבן אמרו ח יל על פסוק כי תשטה אשת ו אין אדם‬ ‫עובר עבירה וכו׳ דאפי׳ אשת המ נאפת שדעתה קלה‬ ‫ה יתה מ ושלת ברוח תא ותה לולי רוח שט ות שבה‬ ‫המכסה ומסתיר ומעלי׳ את האהבה מס ותרת שב נפשה‬ ‫האלה ית לדבקה באמ ונת ה׳ ויחודו ואחדותו ולא ליפרד‬ ‫ח"ו מאחדותו אפי׳ נוטלים את נפשה ממ נה לעבור ע״ז‬ ‫ח״ו ואפי׳ בהשתח ואה לבדה בלי שום אמונה בלב כלל‬ ‫וב״ש לכב וש היצר ותאות הניאוף שהם יסודם קלים‬ ‫ממ יתה ה׳ ישמרנו וההפרש שאצלה בק איסור ניאוף‬ ‫לאיסור השתח ואה לע׳׳ז הוא ג״ב הח שט ות דקליפה‬ ‫המלבשת לנפש האלה ית עד בחי׳ חבטה שבה ולא עד‬ ‫נכלל נטני אוד ה ' המל ובש בועמד ‪ .‬ברל ‪ .‬אבל‬ ‫נאמת לאמיתו אפי׳ עב ירה קלה ה ד הע וברה עובר‬ ‫על דצק העליון ב״ה וד‪1‬א בתבל ית דפירוד מ יהוה‬ ‫ואחדותו ית׳ יותר טש׳׳א וקליפה הנקרא ׳ אלהים אחרי׳‬ ‫וע׳׳ז ממש ויוחר מבל הדברים הנשפע ים ממ נה בע׳׳הז‬ ‫שהם בהמ ות טמא ות וה ות ועופות טמא ים ושקצים‬ ‫ורמשים ובמאמר יתוש קדמך פי׳ דאף יחוש שמע ים‬ ‫ואינו מוציא שה יא קליפ׳ היותר תחת ונה ורחוקה מבחי '‬ ‫הקד ושת המשפעת בתכל ית הדח וק ק ודמת לא יש‬ ‫הח וטא בהשתלשל ות ו ידדת החיות מרצון העליון ב׳׳ה‬ ‫וכ״ש שאר בעלי ה ים הטמא ים ואפי׳ חיות רעות‬ ‫שבולם אינם משנ ים תפקדם ופכץדתו ית׳ שמרה החם‬ ‫ואע׳׳ג דא ית לא חזי בו׳ ‪ .‬ובמ״ש ומוראכם וחתכם יהיה‬ ‫על כל ת ת הארץ ובפי׳ ח׳׳ל שאין חיה רעה מ וש ‪,‬ת‬ ‫באדם אא״ב נדמה לה כבהמה ‪ .‬והצדיקים שאץ צלם‬ ‫אלהים מסתלק מעל פניהם כל ת ות רעות אתבפק‬ ‫קמ י ית במ״ש בזהר גבי דניאל בטב אריות‪ .‬ואיב‬ ‫הח וטא ועובר רצונו ית׳ אפי׳ בעב ירה קלה בשעת‬ ‫מעשה רעא בתכל ית דריחוק מקד ושה העליונה שה יא‬ ‫יתדו ואחוזתו ית׳ יותר מ נל בעלי חיים הטמאי ׳ ושקצי '‬ ‫ורמשים המושפע ים מס״א וקליפת ע״ז ומה שפיקוח‬ ‫נפש דוחה שאר עב ידת וגם יעבור ואל יהרג היינו כפי׳‬ ‫חז״ל אמרה תורה חלל עליו שבת אחת כ ד ש ישכור‬ ‫שבת ות הרבה ולא משו ׳ קלות העב יהת וממרן [תדע‬ ‫שהד שבת חמורה ושכולה בעץ לענק שח יטת כומר‬ ‫לדבר אחד ני״ד סי׳ ב׳ מ שאיב במומר לגילף עריות‬ ‫ואפי׳ הגי פ ימה נפש החה שבת ולא ג׳׳ע אלא דגדרה‬ ‫הכת וג‬ ‫הכה וב תא ] אלא שלאח־ מעשה החטא אם היא‬ ‫מעבירות שאין בהן כרת ומיתה בידי שמ ים שאק‬ ‫נפשו האלה ית מתה לגמרי ונכרתת משרשר ‪ .‬באלה ים‬ ‫חיים רק שנפגם קצת דביקותה ואחיזתה בשרש ־‬ ‫חטך‪.‬‬ ‫בחטא זה* הרי גם נפשו‬ ‫י׳‬ ‫בח‬ ‫קי‬ ‫?‬ ‫י‬ ‫יי‬ ‫ע‬ ‫י‬ ‫‪6‬‬ ‫ל‬ ‫(י‬ ‫החיוני׳ הבהמ ית המלובש '‬ ‫בנ פ ש ו ב שי ש ה כ ע ליוני ם כ ך הם חלולוי‬ ‫ב ג ו פ‪1‬‬ ‫ל בן‬ ‫ו עו לי ם‬ ‫מ ה ס״ א‬ ‫ו מ ת ר ך בי ם‬ ‫ג ו פ‪1‬‬ ‫חוז רי ם‬ ‫ו ק ל י פ ה ‪11‬‬ ‫ל ק דו ש ת‬ ‫ב חי׳‬ ‫ב עו ה׳׳ז‬ ‫ה טי רו ק‬ ‫ו ה עונ ש‬ ‫בגי הנ ם אן‬ ‫לכל עון ו ח ש א עונ ש מיו ח ד‬ ‫ל מ ר ק ו ל ה ע בי ר‬ ‫ה לכ לו ך‬ ‫ו ה פג ם וכן‬ ‫יי״ •יו “ יז‬ ‫האלהית הטלובשת בהם ="" נ'‬ ‫י‬ ‫"׳־‬ ‫הסאט‪-‬נה בה׳ אחד ונם‬ ‫בשעת החטא ה יתה באמ נה אתו ית׳ רק שה יתה‬ ‫בבחי׳ גלות ממש תוך נפש הבהמ ית מס״א המחט־אה‬ ‫את הגוף ומוריהתו עמה בעמק י שא ול למטה מטת תחת‬ ‫ט ומאת הס׳יא וקליפת ע׳׳ז ה׳ ישמרנו ואין לך גלות גדול‬ ‫מזה מאיגרא רמה כו׳ ובמש ׳ ׳ל דש יש ומקיר נפשו בל‬ ‫בית ישראל הוא מחכמה ע ילאה והוא ית׳ וחכמתו אחד‬ ‫וכו׳ והוא כמשל האוחז בראש ו של מלך ומורידו למטת‬ ‫וטומן פניו בתוך בית הכסא מלא צואה שאין לך עלבון‬ ‫גדול מזה אפי׳ ע ושה כן לפי שעה שהקל יפ ות וס״א‬ ‫נקראים קיא צואה כנודע ‪:‬‬ ‫פ ר ק כ ה וזהו שכת וב בי כךוב אליך הדבר מאד‬ ‫וגו׳ שבכל עת ובכל שעה בירו של‬ ‫אדם וברשותו היא להעבי ׳ רוח שט ות והשכחה מקרבו‬ ‫ולזמר ולעורר אהבת ו לה ׳ אחד המס ותרת בוראי‬ ‫בלבבו בלי ש ום ספק ‪ .‬וז״ש ובלבבך ונכלל בה גם‬ ‫דחילו דהיינו שלא ליפרד בש ום אופן מ יתר ו ואחדותו‬ ‫יתברך‬ ‫יתברך אפי׳ במס ירת נפש ממש בלי שום מעם ושפל מ ושג‬ ‫אלא בטבע אלהי וב׳׳ש בשב ירת התאוות הקלה מיסורי‬ ‫מ יתה שקרוב אליו הדבר יותר לבב וש היצר הן בבת ׳‬ ‫סור מרע אפי׳ מעב ירה קלה של דברי סופרים שלא‬ ‫לעבור על רצונו ית׳ מאדר שנפרד בה מ יתת ואחדותו‬ ‫כמז בע״ז ממש בשעת מעשה והרי גם בע׳׳ז יכול‬ ‫לעש ות תש ובה ארוב ‪ .‬ואף שהא ומר אחטא ואשוב‬ ‫אין מספיקין בו׳ היינו שאין מחזיקים יח לת ות לו שעת‬ ‫המש ־ לעש ות תש בה אבל אם דחק השעה ועשה‬ ‫תשבה אין לך דבר שע ומד בפני דתשבר ‪ . .‬ואעפ׳־ב‬ ‫כל א יש ישראל מוכן ומזומן למסור נפש על קד ושת‬ ‫ה׳ שלא להשתה ות לע״ז אפי׳ לפי שעה ולעשות‬ ‫תש בה אח״כ והיינו מפני אור ה׳ המל ובש בנפשם‬ ‫כג״ל שאינו בבחי ׳ זק ושעה כלל אלא למעלה מהזמן‬ ‫ושליט ומושל על ז כנודע ‪ .‬והן בבחי ׳ ועשה מוב‬ ‫להתגבר כארי בגבורה ואומץ הלב נגד היצר המבביו*‬ ‫את טפו ומפיל עליו עצלה מבתי ׳ יסוד העפר שב נפש‬ ‫הבהמ ית מלהטר יח טפו בזריזות בכל מיני טורח ועבוד׳‬ ‫משא בעב ודת ה׳ ש יש בה טורח ועמל בטן לעמול‬ ‫בתרה בעזן ובפה לא פסיק פומיה מגירסא ובמאח״ל‬ ‫לעולם ישם אדם עצמו על דברי תורה כשר לעול‬ ‫וכחמור למשאוי וכן לתפלה בט נה בכל כת ממש וכן‬ ‫בעב ודת ה׳ שה וא בדבר שבממ ו ן כמו עב ודת הצדקה‬ ‫וכיוצא באלו ממלחמ ות היצר ותחבולותיו לקרר נפים‬ ‫האדם שלא להפקיר ממונו ובריאות טפו שלעמ וד נגה‬ ‫ולכבש כךוב מאד אל האדם כש יש ים אל לבו שלנצח‬ ‫היצר בכל זה מחר מזה ולעש ות הפכו טמש קל‬ ‫מאד‬ ‫מאר מיסורי מ יתה ה׳ ישמרנו יסורי מ יתה ה׳ ישמרנו‬ ‫היה מקבל באהבה וברצון שלא ליפת־ מיחודו ואחוזתו‬ ‫ית׳ אפי׳ לפי שעה להשתח ות לע״ז חץ וב״ש ש יש לו‬ ‫לקבל באהבה וברצון כרי לרבקה בו לעולם וער דהיינו‬ ‫כש יעשה רצונו ית׳ בעב ורה זו יתגלה בה פנימית יצק‬ ‫העליון בבחי ׳ פנים וגילי רב ולא בהסתר כלל ובשאק‬ ‫שם הסחר פנים ברצון העלק אד אק דבר נפרד כלל‬ ‫יכלל להיות יש ודבר בפני עצמו ולזאת תהיינה נפשו‬ ‫האלה ית והחיונית ולבושיהן בולן מיותרות בתכל ית‬ ‫היתיר ברצון העל יק ואור א״ס ב״י‪ ,‬כדל ‪ .‬יחוד זה‬ ‫למעלה הוא נצחי לעולם ועד כי הוא ית׳ ורצונו למעלה‬ ‫מהזמן וכן גילי רצונו שבדבורו שה יא הת ורה הוא נצחי‬ ‫וכמ׳׳ש ודבר אלהינו יקום לעולם ודבריו חיים מזימים‬ ‫כי ולא יחליף ולא ימיר דחו לעולמיםבו׳ ‪ .‬אלא שלמטה‬ ‫הוא תוד! הזמן ובאותה שעה לבדה שע וסק בה בחור ׳‬ ‫או במצ וה כי אח״ב אם עוסק בדבר את־ נפרד מהיחוד‬ ‫העליון למטה ‪ .‬והיינו כשע וסק בדברים בטל ים לגמרי‬ ‫שאץ בהם צורך כלל לעבורת ה׳ ואעפ״ב כשחוזר ושב‬ ‫לעבודת ה׳ אח״כ להורה ולתפלה ומבקש מח ילה מה ׳‬ ‫על שה יה אפשר לו לעסוק אז בתורה ולא עסק ה׳ יסלח‬ ‫לו כמארז״ל עבר על מצ ות עשה ושב לא זז משם עד‬ ‫שבוחלין לו‪ .‬ולזה תקנו ברבת סלח לנו שלש פעמ ים‬ ‫בכל ?ם על עון ביטול הורה שאין אדם ניצול ממנו בכל‬ ‫יום וכמו התמ יר שח יה מכפר על מצ ות עשה ‪ .‬ואץ‬ ‫זה אחטא ואשוב אא״כ שבשעת החטא ממש ת א‬ ‫סומך על התש ובה ולכך תטא כמ ׳ ׳ש במ״א ‪ :‬ובזה‬ ‫זבן למה צוה משת רבינו ע ׳ה במש נה תורה לחד‬ ‫ש נכ נס‪,‬‬ ‫שנכנסו לארץ לקרות ק״ש פעמ ים בכל יום לקבל על ז‬ ‫מלבות שמ ים במס ירת נפש והלא הבט יח לדם פחדכם‬ ‫ומוראכם יתן ה׳ ונו׳ אלא מש ום שקיום הת ודה ומצותיה‬ ‫תלוי בזהשיזכור תמ יד ענין מס ירת נפשו לה ׳ על יחדו‬ ‫ש יה יה קבוע בלבו חמ ד ממש יומם ולילה לא ימיש‬ ‫מזכרונו כי בזה יוכל לעמוד נגד יצרו לנצחו תמ יד בכל‬ ‫עת ובכל שעה כנ״ל ‪:‬‬ ‫פ ר ק כ ו ב ר ם בגון דא צריך לאודעי כלל נחל‬ ‫כי כמו שנצת־ן לנצח דבר‬ ‫נשמ י כגון שני אגשים המתאבק ים זה עם זה להפיל‬ ‫זה את זה ‪ .‬הנה אם האחד דעא בעצלות וכבדות ינוצח‬ ‫בקל ויפול גס אם הוא גבור יותר מחבירו ככה ממש‬ ‫בנצחון היצר אי אפש־ לנצחו בעצלות וכבדות‬ ‫הנמשכ ות מעצב ות וטמטום הלב כאבן כ״א בזריזות‬ ‫ה נמשכת משמחה ופתיחת הלב וטהרתו מכל נדנוד‬ ‫דאנה ועצב בעולם ‪ .‬וכוש בכל עצב יהיה מותר פי׳‬ ‫שיהיה איזה יתרון ומעלה מזה הנה אדרבה מלשין זה‬ ‫משמע שהעצב מצד עצמו אין ם מעלה רק שיגיע רבא‬ ‫ממנו איזה יחרק והיינו השמחה האמ ית ית בה ׳ אלה ז‬ ‫הבאה ארד העצב האמיתי לעת ים מזומנים על עונותיו‬ ‫במר נפשו ולב נשבר שע׳׳י זה נשברה רוח הט ומאה‬ ‫מ וא ומחיצה של ברזל המפסקת בינו לאביו שבשמ ים‬ ‫כמ ׳ ׳ש בזהר ע״פ רוח נשברה לב נשבר וגו׳ ואד יקוים‬ ‫בו רישיה דכךא השמיעני שש ן ושמחה וגו׳ הש יבה‬ ‫לי ששון ישעך וחח נדבה וגו׳ וזהו טעם הפשט לתיקון‬ ‫האר״י דל לומר מזמור זה אחר תיקון חצ ות קודם‬ ‫הלימוד כח ללמוד בשמחה אמ יח יח בה ׳ הבאה אחר‬ ‫העצב‬ ‫העצב ש יש לשטחה זו יתרון ביתרק האור הבא מן‬ ‫החשך דוקא במ ׳ ש בזהר על פסוק וראיתי ש יש יחוזק‬ ‫לחכמה ק הסכל ות כיתרון האור כו׳ ע״ש ודל ומקרא‬ ‫מלא דבר הכת וב חחת אשר לא עבדת את ה׳ אלהך‬ ‫בשטחה וגו׳ ונודע לכל פי׳ האר״י ז״ל על פסוק זה‪:‬‬ ‫וה נה עצה היעוצה למרר לבו מכל עצב ונדנוד‬ ‫דאגה ממילי דעלמא ואפי׳ בני חיי ומזוני‬ ‫מ ודעת ז ‪ as‬לכל מאמר רז׳׳ל כשס שמברך על הט ובה‬ ‫כו׳ ופירשו בגט ׳ לקבולי בשמחה כמו שמחת הט ובה‬ ‫הנגלית ונראית כי גם זו לט ובה רק שא ינה נגלית‬ ‫ונראית לעיני בשר כי היא מעלמא דאתכסי ׳ שלמעלה‬ ‫מעלמא דאתגלייא שתא רה משם הד״ה ב״ה ועלמא‬ ‫דאתבס יא הוא י״ה וז״ש אשר י הגבר אשר תיפ־נו י״ה‬ ‫וגו׳ ולכן ארז׳׳ל כי השטח ים ביסורים על יהם הכת וב‬ ‫אומר ואוהביו כצאת השמש בגבורתו כי השמחה היא‬ ‫מאהבת ו רךבת ה׳ יותר מכל חיי העוה׳׳ז כדכת יב כי‬ ‫מוב חסדך מחיים וגו׳ וקרבת ה׳ היא ביתר שאת‬ ‫ומעלה לאין קץ בעלמא דאתכס יא כי שם חביון עוזו‬ ‫ויושב בסתר עליון ועל כן זוכה לצאת השמש בגבורתו‬ ‫לעתיד לבא שה יא יציאת חטה מנרתקה שה יא מכ וסה‬ ‫בו בעוה״ז ולעתיד תתגלה מבסויה דהיינו שא ז יתגלה‬ ‫עלמא דאתכס יא ויזרח ויאיר בגילוי רב ועצום לכל‬ ‫החוסים בו בעוה״ז ומסתופפים בצלו צל החכמה שה וא‬ ‫בחי׳ צל ולא אורה וטובה נראית ודל ‪ :‬אך העצב ות‬ ‫ממילי דשמ יא צ יץ לש ית עצות בנפשו לפטר ממ נה‬ ‫אין צריך לומר בשעת עב ורה שצר יך לעבוד ה׳‬ ‫בשמחה ובטוב לבב אלא אפילו מי ש ודא בעל עסקים‬ ‫ודרך ארץ אם נופל לו עצב ודאגה מטילי דשמ יא‬ ‫בשעת עסקיו בידוע שה וא תחב ולת היצר כדי להפילו‬ ‫אח״ב בתאוות דרו כנודע שאל״ב מאין באה לו עצבות‬ ‫אמיתית מחמת אהבת ה׳ או יראתו באמצע עסקיו‪.‬‬ ‫והנה בין שנפלה לו העצב ות בשעת עבודה בת״ת או‬ ‫בתפלה ובין ש נפלה לו שלא בשעת עבודה ז‪ ax‬ישים‬ ‫אל לבו כי אין הזמן גרמא כעת לעצבות אמית ית אפי׳‬ ‫לדאגת עונות חמורים ח״ו ‪ .‬רק לזאת צריך קביעות‬ ‫עתים ושעת הכ וש י בישוב הדעת להתבונן בגדול׳ ה׳‬ ‫אשר חטא לו בדי שע׳׳י זה יהיה לבו נשבר באמת‬ ‫במרירות אמית ית וכמבואר עת זו במ״א ושס נתבאר‬ ‫ג״ב כי מיד אח־ ש נשבר לבו בעת ים קבועים ההם אזי‬ ‫יסיר העצב מלבו לגמרי ויאמין אמונה של ימה כי ה׳‬ ‫העביר חטאת ו ורב לסלוח וזו היא השמחה האמ ית ית‬ ‫בה ׳ הבאה ארד העצב כג״ל‪:‬‬ ‫פ ר ק כ ז לאם העצב ות אינה מדאגת עונות אלא‬ ‫מהרהורים רעים ותאוות רעות‬ ‫שנופלות במחשבת ו ‪ .‬הנה אם נופלות לו שלא‬ ‫בשעת העב ודה אלא בעת עסקו בעסקיו ודרך א ח‬ ‫וכהאי גוונא אדרבה יש לו לשמ וח בחלקי שאף‬ ‫שנופלות לו במחשבת ו הוא מס יח דעתו מהן לקיים‬ ‫מה ש נאמר ולא תתורו אהד לבבכם ואחרי עיניכם‬ ‫אשר אתם זוגים אחר יהם ‪ .‬ואק הכת וב מדבר בצדיקי׳‬ ‫לקראם זונים ח״ו אלא בבינונים כיוצא בו שנופלים לו‬ ‫הרהורי ניאוף במחשבת ו בין בה יתר בו׳ ובשמס יח‬ ‫דעתו מקיים לאו זה ואמרו ח״ל ישב ולא עבר עב ירה‬ ‫נותנים לו שבר כאלו עשה מצוה ועל כן צריך לשמ וח‬ ‫בקיום‬ ‫בקיום הלאו כמו בקיום מצ ות עשת ממש ואדרבה‬ ‫העצב ות היא מגסות התת שאינו מביר מנ־ןמו ועל כן‬ ‫ירע לבבו על שאיגו במדרגת צדיק שלצדיקים בודאי‬ ‫אין נופלים להם הרהורי שט ות כאלו כי אילו היה מביר‬ ‫מנץמו שה וא רתק מאר ממדרגת צדיק והלואי היה‬ ‫בינוני ולא רשע כל ימיו אפי׳ שעה אחת דרי זאת היא‬ ‫מדת הבינונים ועבודתם לכמש היצר וההרהור הע ולה‬ ‫מהלב למוח ולהסיח דעתו לגמרי ממנו ולרתת ו בשת י‬ ‫ידים כנ׳׳ל ובכל דח יה ודחיה שמדחד־ן ממחשבת ו‬ ‫אתכפ יא כדא לתתא ובאתערותא דלתתא אתער ותא‬ ‫דלעלא ואתכפיא ס״א דלעילא המגב יה עצמה בנשר‬ ‫לקיים מ״ש אם תגב יה כנשר וגר משם אורידך נאם‬ ‫ה׳ וכמו שהפל יג בזהר פ׳ תר ומה [דף קכח] בגודל נחת‬ ‫תח לפנ? ית׳ כד אתכפ יא ס״א לתתא דאסתלק יקרא‬ ‫דקב״ה לעילא על כולא יתיר משבח ׳ אחרא ואסתלק־ת ׳‬ ‫דא יתיר מכולא וכו׳ ‪ .‬ולכן אל יפול לב אדם עליו ולא‬ ‫ירע לבבו מאד גם אם יהיה כן כל ימיו במלחמה זו כי‬ ‫אולי לבך נברא וזאת עבודתו לאבפ יא לס״א חמ יד ‪.‬‬ ‫יעל זה אמר איוב בראת רשע ים ולא שיהיו רשע ים‬ ‫כאמת חץ אלא שיגיע אל יהם כמעשה הרשע ים‬ ‫במחשבתם והרהורם לבד והם יהיו נלחמים תמ יד‬ ‫להס יח דעתם מהם כ ד לאבפי ׳ לס״א ולא יוכלו לבטלה‬ ‫מכל וכל כי זה נעשה ע׳׳י צדיקים ‪ .‬ושני מיני נחת תח‬ ‫לפגז ית׳ למעלה ‪ .‬א׳ מביטול הס״א לגמרי ואתהפכא‬ ‫מטרידו למחקא ומחשובא לנהורא ע׳׳י ה צ ד י ^‬ ‫והשנית כד אתכפ יא הס׳׳א בע ודה בתקפה וגבורתה‬ ‫ומגביה עצמה כנשר ומשם מורידה ה׳ באתעתתא‬ ‫דלתתא‬ ‫דלתתא עיי הבינונים ‪ .‬ודש הכת וב ועשר‪ .‬לי מטעמ ים‬ ‫כאשד אהבת י מטעמ ים לשון רבים שני מיני נדח רוח‬ ‫והוא מאמר השכ ינה לבניה כללות ישראל כדפי׳‬ ‫בתיקונים ‪ .‬וכמד שבמטעמ ים גשמיים ד״מ יש שני‬ ‫מיני מעדנים אחד ממאכל ים ערבים ומחוקים‪ .‬והשני‬ ‫מדברים רדיפ־ם או המוצי׳ רק שהם מתובלים דמהדקני׳‬ ‫ה יטב עד ש נעש מעדנים להש יב ה נפש ‪ .‬ודש הכתו ׳‬ ‫כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה פי׳ ש יש יב‬ ‫מרשעו ויעשה הרע שלו יום ואור למעלה כד אתבפ יא‬ ‫ס״א ואסתלק יקרא דקב״ה לעילא ‪ .‬ולא עוד אלא אפי׳‬ ‫בדברים המותרים לגמרי בל מה שהאדם זובח יצרו‬ ‫אפי׳ שעה קלה ומתכוין לאבפיא לס״א שבחלל‬ ‫השמאל י בגון שחפץ לאכול ומאר י סעודתו עד לאחר‬ ‫שעה או פחות ועוסק בתורה בא ותה שעה ‪ .‬כדא יתא‬ ‫בגמ ׳ שעה רביעית מאכל כל ארם שעה שש ית מאכל‬ ‫ת״ח ‪ .‬והיו מרעיבים עצמם שת י שע ות לכוונה זו אף‬ ‫שגם את* הסע ודה היו לומדים בל היום ‪ .‬וכן אם‬ ‫בולם פיו מלדבר דברים שלב ו מתא וה מאד לדברם‬ ‫מענייני העולם ובן בהרהורי מחשבת ו אפי׳ במעט‬ ‫מזעיר דאתכפ יא ס״א לתתא אסתלק ירןא דקב״ה‬ ‫וקדושתו לעילא הרבה ומקדושה זו נמשכת קזעשה‬ ‫עליונה על האדם למטה לסייעו סיוע רב ועצום לעטרת ו‬ ‫ית׳ ‪ .‬ודש ר ול אדם מקדש עצמי מעט למטה מקדשין‬ ‫אוהו הרבה מלמעלה לבר מה שמקיים מצות עשה‬ ‫של תורה והתקדשתם וט ׳ כשמקדש עצמו במותר לו‬ ‫ופי׳ והתקדשתם שת עש עצמכם קדושים כלומר אף‬ ‫שבאמת אינו קמש ומובדל מס״א כי היא בתקפה‬ ‫ובגטרתה‬ ‫ועב ודתה כת ולדתה בחלל השמאל י רק שכ ובש יצרו‬ ‫ומקדש עצמ י ‪ .‬והייתם קדושים כלומד סרפו להיות‬ ‫קד וש ומובדל באמת מהס״א ע״י שמקדש ים אותו‬ ‫הרבה מלמעלה ומסייעים אותו לגרשה מלבו‬ ‫מעט מעט ‪:‬‬ ‫פ ר ס כ ח ואפ יל ו אם נופלים לו הרהורי תאוות‬ ‫ושאר מהשב ות זרות בשעת‬ ‫העב ודה בתורה או בתפלה בכוונה אל ישית לב אליהן‬ ‫אלא יסיח דעתו מהן כרגע ‪ .‬וגם אל יהי ש וטה לעסוק‬ ‫בהעלאת המד ות של המחשבה זרה בנודע כי לא‬ ‫נאמרו דבדים ההם אלא לצדיקים שאין נופלים ל וט‬ ‫מחשב ות זרות שלהם כ״א משל א יד ים ‪ .‬אבל מי‬ ‫שנופל לו משל ו מכחי ' דרע שבלב ו בקלל השמאל י‬ ‫איך יעלהו למעלה והיא עצמו מק! שר למטה ‪ :‬אך‬ ‫אעפ״ב אל יפול לבו בק־־בו להיות מזה עצב נבזה‬ ‫בשעת העב ודה שצר יך להיות בשמחה רבה אלא‬ ‫אדרבה יתחזק יותר ויוסיף אומץ בכל כחו בכוונת‬ ‫התפלה כחדוד ׳ ושמחה יתירה בשימו אל לבו כי נפילת‬ ‫המחשבה זרה היא מהקל יפה שבחלל השמאל י הע ושה‬ ‫מלחמה בבינוני עם נפש אלה ית שב ו ‪ .‬ונודע דרך‬ ‫הנלחמים ובן הנאבקים יחד כשאחד מתגבר אד השנ י ‪,‬‬ ‫מתאמץ להתגבר לב בכל מאמצ י כחו‪ .‬ולכן כש נפש‬ ‫האלה ית מתאמצת ומתגברת להתפלל אזי גם הקל יפה‬ ‫מתגברת כנגדה לבלבלה ולהפילה במחשב ׳ זדה שלח‬ ‫ולא כטע ות העולם שטועים להוכיח מנפילת המחשבה‬ ‫זרה מכלל שאין תפלתם כלום שאילו תתפלל כראוי‬ ‫ונכון לא היו נופלים לו מחשב ות זרות ‪ .‬והאמת ה יה‬ ‫בדבריהש‬ ‫בדבר יהם אם ה יתה נפש אחת לבדה ה יא המתפללת‬ ‫והיא המחשבת ומהרהרת המחשב ות זתת ‪ .‬אבל‬ ‫באמת לאמיתו הן שת י נפש ות הגלחמו ׳ זו עם זו במ ות‬ ‫של אדם כל אחת חפצה ורצונה למשל בו ולהיות‬ ‫המ וח ממולא מכ נה לבדה ‪ .‬וכל הרהורי תורה ויראת‬ ‫שמ ים מ נפש האלה ית ובל מילי דעלמא מ נפש הבהמ ית‬ ‫רק שהאלה ית מל ובשת בה ‪ .‬והוא כמשל אדם‬ ‫המתפלל בכוונ׳ ועומד לנגדו ערג רשע ומש יח ומדבר‬ ‫עמו כרי לבלבלו ש זאת עצתו בודאי שלא להש יב לו‬ ‫מט וב ועד רע ולעשות עצמו כחרש לא ישמע ולקיים‬ ‫מה שבת ו אל תען כסיל באולתו פן תש ה לו גם אתה‬ ‫כך אל ישב מא ומה ושס טע נה ומענה נגד המחשבה‬ ‫זרה כי המתאבק עם מנוול מתנוול ג״כ רק יעשה עצמו‬ ‫כלא יודע ולא ש מ ע ההרחורי׳ שנפלו לו יסדם מדעת ו‬ ‫יוסיף אומץ בכח מונחו ואם יקשה לו להסירם מדעת ו‬ ‫מפני שטורדים דעתו מאד בחזקך‪ ,‬אזי ישפיל נפש‬ ‫לה ׳ רתחנן לו ית׳ במחשבת ו לרחם עליו ברחמיו‬ ‫המרובים כרחם אב על בנים הנמשכ ים ממוחו וככה‬ ‫ירחם ה׳ על נפש ה נמשכת מאת ית׳ להצ ילה ממ ים‬ ‫הזדונים ולמענו יעשה כי חלק ה׳ ממש עמו ‪:‬‬ ‫פ ר ק כ ם א ך עוד אחת צריך לשת עצות בנפש ׳‬ ‫הבינונים אשר לפעמים ועתים‬ ‫רבים יש להם טמט ום הלב ש נעשה כאבן ולא יבול‬ ‫לפתוח למ בשם אופן לעבודה שבלב זו הפלה ‪.‬‬ ‫וגם לפעמ ים לא יוכל להלחם עם היצר לקדש עצמו‬ ‫במ ותר לו מפני כבד ות שבלב ו וזאת היא עצה היעוצה‬ ‫בזהר הקד וש דאמר רב מת יבתא בגן עדן אעא דלא‬ ‫סליק‬ ‫סליק ביה נהורא מבטש י ן ליה ט ׳ ‪ .‬גופא דלא סליק‬ ‫ביה נהורא ד נשמתא מבטש י ן ליה כו׳ פי׳ נהורא‬ ‫ד נשמתא שאור ה נשמה והשפל אינו מאיר כל כך‬ ‫למש ול על ח־מריות שבגוף ‪ .‬ואף שמבין ומתבונן‬ ‫בשבלו בגדולת ה׳ אינו נתפס ונדבק במוחו כל כך‬ ‫שיוכל למש ול על חוידיו׳ הלב מחמת חומריותן וגסותן‬ ‫והסיבה היא גסות הקל יפה שמגב יה עצמה על אוד■‬ ‫קד ושת נפש האלה ית ומס‪,‬תרת ומחש יבה אורה ‪ .‬ולזאת‬ ‫צריך לבטשה ולהשפ ילה לעפר דהיינו לקבוע עתים‬ ‫להשפ יל עצמו להיות נבזה בעיניו נמאס ככת וב ולב‬ ‫נשבר רוח נשברה היא הס׳׳א שה יא היא האדם עצמו‬ ‫בבינונים ש נפש החיונית המח יה הגוף היא בתקפה‬ ‫בת ולדתה בלבו נמצא היא היא האדם עצמו ‪ .‬ועל‬ ‫נפש האלה ית שב ו נאמר נשמה ש נתת בי טה ורה היא‬ ‫ש נתת בי דייקא מכלל שהאדם עצמו איננו ה נשמה‬ ‫הטה ורה כי אם בצדיקים שבהם היא להפך ש נשמה‬ ‫הטה ורה שה יא נפש האלה ית הוא האדם וגופם נקרא‬ ‫בשר אדם ‪ .‬ובמאמר הלל הזקן לתלמידיו כשה יה הולך‪.‬‬ ‫לאכול היה אומר שה וא הולך לגמול חסד עם העל ובה‬ ‫ועניה היא גופו כי כמו זר נחשב אצלו ולכן אטר שה וא‬ ‫גומל חסד עמו במה שמאכ ילו בי הוא עצמו אינו רק‬ ‫נפש האלה ית לבד כי היא לברה מח יה גופו ובעדו‬ ‫שהרע שה יה ב נפש החיונית המל ובשת ברמו ובשת‬ ‫נתהפך לטוב ונבלל בקד ושת נפש האלה ית ממש‬ ‫כצדיקים ‪ .‬אבל בבינוני מארר שמה ותה ועצמותה של‬ ‫נפש החיונית הבהמ ית שמס״א המל ובשת בדמו‬ ‫ח א רחק מה ׳ בתכל ית ה דחק שהד כח המתא וה‬ ‫שבנפש ו הבהמ ית ימל ג״כ להתאוות לרבד ׳ האסורים‬ ‫שהם נגד רצונו ית׳ אף שאינו מתא וה לעש ותם בפועל‬ ‫ממים ח״ו רק שאינם מאוסים אצלו באמת בבצדק ים‬ ‫במש יל [פ׳ יב] ‪ .‬ובזה ח א גרוע ומשוקץ ומתועב יותר‬ ‫מבעלי חיים הטמא ים ושקצים ורמשים כנ״ל וכמ״ש‬ ‫ואנכי ת ולעת ולא א יש וגו׳ [וגם כשמתגברת בו נפשו‬ ‫האלה ית לעורר האהבה לה׳ בשעת התפלה אינה באמת‬ ‫לאמיתו לגט־י מארד שחלפת ועוברת ארד התפלה‬ ‫כנ״ל ספי״ג] ובפרט כשיזכור ט ומאת נפשו בחטאת‬ ‫נעודם והפגם שעשה בעליוני׳ ושם הוא למעלה מהזמן‬ ‫וכאלו פגם ונטמא ה זם רדו ממש ואף שכבר עשה‬ ‫תש ובה נכונה הרי עיקר התש ובה בלב והלב יש בו‬ ‫בחי׳ ומדרגות רבות ודבל לפי מה שה וא אדם ולפי הזמן‬ ‫והמקום כידוע ליודעים ולכן עכש ו בשעה זו שר ואה‬ ‫בעצמו דלא סליק ביה נהורא ד נשמתא מכלל שהיום‬ ‫לא נתקבלה תשובתו ועונותיו מבדילים או שרוצים‬ ‫להעלותו לתש ובה ע ילאה יותר מע ומקא דלבא יותר‬ ‫ולכן אמר דוד וחטאתי נגד תמ יד ‪ .‬וגם מי שה וא נע‬ ‫מחטא ות נעורים החמודים ישים אל לבו לקיים מאמר‬ ‫זה״ק להיות ממאר י דחשב נא דהיינו לעשו ׳ חשבון עם‬ ‫נפשו מכל המחשב ות והדב ודם והמעש ים שחלפ ו‬ ‫ועברו מיום היותו עד היום הזה אם היו טלם מצד‬ ‫הקד ושה או מצד הט ומאה דל דהיינו כל המחשטת‬ ‫והר יטדם והמעש ים אשר לא לה ׳ המה ולרצונו‬ ‫ולעבודתו ש זח פי׳ לשק ס״א כנ׳׳ל [בפ׳ו] ומודעת זאת‬ ‫כי כל עת שהאדם מחשב מחשטת קרושות נעשה‬ ‫מרבבה‬ ‫מרכבה בעת זו להיכלות הקד ושה שמה ן מ ושפעות‬ ‫מהשב ות הללו וכן להפך נעשה מרכבה טמאה בעת‬ ‫זו להיכלות הט ומאה שמה ן מושפע ות כל מחשב ות‬ ‫רעות וכן ברבור ומעשה ‪ .‬עוד ישים אל לבו תב‬ ‫חלומותיו שהם הבל ורעות רוח מש ום שאין נפשו‬ ‫עולה למעלה ובכוש מי יעלה ברר ה׳ נקי כפים וגו׳‬ ‫ואינון סטרין בישין אתיין ומתדבקן ביה ומגרעין ליה‬ ‫בחלמא מילין דעלמא ובו׳ ולזמנין דחייבן ביה ואחזיאו‬ ‫ליה מילי שכך וצעדין ליה בחלמ יה כו׳ כמ ׳ש מרר‬ ‫ויקרא [ד כ׳׳ה ע״א וע״ב] ע״ש באריכות ‪ .‬והנה כל מה‬ ‫’שיאריך בעניינים אלו במחשבת ו וגם בעיונו בספרים‬ ‫להיות לבו נשבר בקרבו ונבזה בעיניו נמאס ככתוב‬ ‫בתכל ית המיאוס ולמאס חייו ממש הת בזה ממאס‬ ‫ומבזה הס״א ומשפ ילה לעפר ומותרה מ גחלחה וגסות‬ ‫רוחה וגבהותה שמגב יה אח עצמה על אור קד ושת‬ ‫נפש האלה ית להחש יך אורה ‪ .‬וגם דע ים עליה בקול‬ ‫רעש ורוגז להשפ ילה כמאמר ח׳׳ל לעולם יתיז אדם‬ ‫יצ״ט על יצ׳׳דר ש נאמר רגזו וגו׳ דהיינו לרגוז על נפש‬ ‫הבהמ ית שה יא יצרו דרע בקול רעש ותט במחשבת ו‬ ‫לומר לו אתה רע ורשע ומשוקץ ומתועב ומנוול וכו׳‬ ‫ככל השמ ות שקראו לו חכמינו זיל באמת עד מת י‬ ‫תסת יר לפני אור א״ס ב׳יה הממלא כל עלמין היה ת ה‬ ‫ויהיה בש וה גם במקום זה שאני עליו כמו שה יה‬ ‫אור א״ס ב״ה לבדו קודם שנברא העולם בלי ש ום‬ ‫שינוי כמ ׳ש אני ה׳ לא שניתי כי ת א למעלה מהזמן‬ ‫וכו׳ ואתה מנוול ובו׳ מכח יש האמת הנראה לעינים‬ ‫דכולא קמ יה כלא ממש באמת בבת ׳ ראייה תש י ית ‪.‬‬ ‫וועד‪.‬‬ ‫והנה על יד זה יועיל לנפשו האלה ית להאיר עיניה‬ ‫באמת יתד אור אק סוף בראייה ח וש ית ולא בחי׳‬ ‫שמ יעה והבנה לבדה כמ״ש במ״א שזהו שרש כל‬ ‫העב ודה והטעם לפי שבאמת אין ש ם ממש ות כלל‬ ‫בס׳׳א שלכן נמשלה לחשך שאין בו שום ממש ות‬ ‫כלל וממילא נדחה מפגי האור וכך הס׳׳א אף שש בה‬ ‫חיות דרבה להחיות כל בעלי ה ים הטמא ים ונפשות‬ ‫אומות עט״ם וגם נפש הבהמ ית שב ישראל בנ״ל מ״מ‬ ‫הד כל חיותה אעה מצד עצמה חץ אלא מצד הקד ושה‬ ‫בנ׳׳ל ולכן היא בטלה לגמד מפני הקד ושה כביטול‬ ‫החשך מפני האור הגשמ י רק שלגבי קד ושת נפש‬ ‫האלה ית שבאדם נתן לה הקב״ה רש ות ו יטלת ל יגב יה‬ ‫עצמה כנגדה בד שהאדם יתעורר להתגבר עליה‬ ‫להשפ ילה ע׳׳י שפל ות ונמיכת ד ת ונבזה בעיניו נמאס‬ ‫ובאתערותא דלתתא אתער ותא דלעילא לקיים מ ׳ש‬ ‫משם אורידך נאם ה׳ דהיינו שמס ירה מממשלתה‬ ‫יכלתה ומסלק ממ נה הכח ורשת שנתן לה לדגב יה‬ ‫עצמה נגד אור קד ושת נפש האלה ית ואד ממ ילא‬ ‫בט ילה ונדחית כביטיל החשך מפני אור הגשמ י ‪ .‬וכמו‬ ‫שמצינו דבר זה מפ ורש בתורה גבי מרגלים שמתחלה‬ ‫אמרו כי חזק תא ממגו אל תכך ממגו כו׳ שלא האמינו‬ ‫ב יטלת ה ׳ואח״ב חזרו ואמרו הננו ועלינו וגר ומאין‬ ‫חדה ובאה להם האמונה ב יטלת ה׳ ה ד לא דראה‬ ‫להם משרע ׳ ׳ה ש ום אות ומופת על זה בנתיים רק‬ ‫שאמ ׳ להם אך שקצף ה׳ עליהם ונשבע שלא להב יאם‬ ‫אל ה א ח ומה תע יל זה להם אם לא היו מאמינים‬ ‫ביכולת ה׳ ח׳ץ לכב וש ל׳׳א מלכי ׳ ומפני זה לא רצו כלל‬ ‫ליכנס‬ ‫ליכנס לארץ אלא ודאי מפני ש ישראל עצמן הם‬ ‫מאמינים בגי מאמינים רק שהס ׳ ׳א המל ובשת בגופם‬ ‫הגביה עצמה על אור קד ושת נפשם האלה ית בגסות‬ ‫רוחה וגבהות ׳ בח וצפה בלי טעם ודעת ולכן מ ד שקצף‬ ‫ה׳ על יהם והרעים בקול רעש ורוגז ;ד מת י לעה־*‪,‬‬ ‫הרעה הזא ‪ a‬וגו׳ במדבר הזה יפלו פגריכם וגו׳ אני ה׳‬ ‫דברת י אם לא זאת אעשה לכל העדה הרעה הזאת‬ ‫וט׳ וכששמע ו דברים קש ים אלו נכנע ונשבר לבם‬ ‫בקרבם כדכת יב ויתאבלו העם מאד וממילא נפלה‬ ‫הס״א מממשלתה וגבהותה וגסות תחה רשראל עצמן‬ ‫הם מאמינים ומזה יכול ללמוד כל אדם שטפל ים לו‬ ‫במחשבת ו סטירות על אמונה כי הם דברי רוח הס׳׳א‬ ‫לבדה המגב יה עצמה על נפשו אבל ישראל עצמן הם‬ ‫מאמינים ט ׳ וגם הס״א ;עמה אין לה ספ יקת כלל‬ ‫באמונה רק שניתן לה רש ות לבלבל האדם בדברי‬ ‫שקר ומרמה להרבות שכרו בפיתוי‪1‬־ הזונה לבן המלך‬ ‫בש נך ומרמה ברש ות המלך במ״ש בזה״ק ‪:‬‬ ‫פ ר מ ל ע וד זאת ישים אל לט לקיים מאמר ח״ל‬ ‫והוי שפל רוח בפני כל האדם ‪ .‬והר‬ ‫'‬ ‫באמת לאמיתו בפני כל האדם ממש אפי׳ בפני קל‬ ‫שבקל ים ‪ .‬והיינו ע״פ מארז״ל אל חדק את חבירך עד‬ ‫שתג יע לטעמ ו ‪ .‬כי מעמ ו טרם א לחטוא להיות‬ ‫פרנסתו לילך בש וק כל היום ולהיות מיושבי קרטת‬ ‫ועיניו תא ות כל התאוות והעין תאה והלב חומד רצת‬ ‫בוער כתנור טעדה מאופה כמ ׳ש בה ושע הוא טעד‬ ‫כאש להבה וגו‪ . ,‬משא״כ מי שה ולך בשק מעט ו ת ב‬ ‫העם יושב בביתו ונם אם הולך כל היום בשק יכול‬ ‫להיות שאינו מח־מם ב״ב בטבע ו כי אין היצר ש וה‬ ‫בבל נפש יש שיצרו ם ׳ במ״ש במ״א ‪ .‬והנה באמת‬ ‫גם מי שה וא מתמם מאד בטבע ו ופרנסתו היא להיות‬ ‫מיושבי קרנות בל היום אין לו שום התנצלות על‬ ‫חטאיו ומינך רשע גמיר על אשר אין פחד אלהי ׳ לנגד‬ ‫עיניו ‪ .‬כי היה לו להתאפק ולמשול על רוח תאוותו‬ ‫שבלב ו מפני פחד ה׳ הרואה כל מעשיו כמש״ל כי‬ ‫המ וח של יט על הלב בתולדתו ‪ .‬והנה באמת שת יא‬ ‫מלחמה גדולה ועצומ׳ לשבור היצר הבוער באש להבה‬ ‫מפני פחד ה׳ ובמו נסיון ממש ‪ .‬והלכך צריך בל אדם‬ ‫לפי מה שת יא מקומו ומדרגתו בעב ודת ה׳ לשקול‬ ‫ולבחון בעצמ י אם הוא עובד ה׳ בערך ובחי׳ מלחמה‬ ‫עצומה כזו ונסיון כזה בבחי ׳ ועשה טוב כגון בעב ירת‬ ‫התפלה בט ונה לשפוך נפשו לפני ה׳ בבל כה ממש‬ ‫עד מיצוי ה נפש ולהלחם עם גופו ונפש הבהמ ית שב ו‬ ‫המונעים הכוונה במלחמה עצומה ולבטשם ולבתתם‬ ‫כעפר ערם התפלה שת י ית וערבית מדי יום ביום וגם‬ ‫בשעת התפלה לייגע ;עמו ביגיעת נפש ויגיעת בשר‬ ‫כמ ׳ש לקמ‪,‬ן באריכות ‪ .‬וכל שלא הגיע לידי מדה זו‬ ‫להלחם עם גופו מלחמה עצומה בזו עדיין לא הגיע‬ ‫לבת ׳ וערך מלחמת היצר הבוער באש להבה להיות‬ ‫נכנע ונשבר מפני פחד ה׳ ‪ .‬ובן בענק ברמת המק וכל‬ ‫ברכת הנהנין והמצות בכונה ואצל כונת המצ ות‬ ‫לשק ‪ .‬ובן בענק עסק לימוד הת ורה ללמוד הרבה‬ ‫יותר מחפצו ורצונו לפי טבע ו ורגילות ע׳׳י מלחמה‬ ‫עצומה עם טפו ‪ .‬בי הלומד מעט יותר מטבע ו הוז‬ ‫מלחמה קטנה ואק לה ערך ודמיון עם מלחמת היצר‬ ‫הב וער‬ ‫הבוער כאש דמקרי רשע גמור אם אינו מנצח יצרו‬ ‫להיות נכנע ונשבר מפני ה׳ ‪ .‬ומה לי בחי׳ סור כדע‬ ‫ומה לי בחי׳ ועשה טוב הכל היא מצות המלך הקר וש‬ ‫יחיד ומיוחד ב ׳ ׳ה‪ .‬וכן בשאר מצ ות ובפרט בדבר‬ ‫שבממון כמו עבודת הצדקה וכה׳׳ג ‪ .‬ואפי׳ בבת ׳ סור‬ ‫כדע יכול כל א יש משכ יל למצוא מפש ו שאינו מ‬ ‫לנכרי מדרע בכל מכל כל במרןם שצרך למלחמה‬ ‫עצומה כערך הרל ואפי׳ פרדת מ ! ך הנ״ל כגון להפסיק‬ ‫באמצע ש יחה נאה או סיפור בע ית חבירו ואפי׳ עא י‬ ‫קטן וקל מאד אף שה וא אמת ואפי׳ כדי לנקות עצמו‬ ‫כנודע מהא דאר יש לאביו רבינו הקד וש לאו אנא‬ ‫כתבי ׳ אלא יהודא חייטא כתב יה וא״ל כלן• מלה ׳ר [ע״ש‬ ‫בגט ׳ רפ׳׳י דב״ב] ‪ .‬וכה׳׳ג כמה מילי דש נ ית טובא‬ ‫ובפרט בענין לקדש עצמו במותר לו שה וא מדאוריית׳‬ ‫כמ״ש קדושים תהיו וגו׳ והתקדשתם וגו׳ ‪ .‬וגם ד׳׳ס‬ ‫חמ ידם מ דת וכו ‪ .‬אלא שבל אלו וכיוצא בהן הן‬ ‫מעוונות שהאדם דש בעקביו וגם נעשו כה יתר מחמת‬ ‫שעבר ושנה וכו׳ ‪ .‬אבל באמת אם היא יודע ספר‬ ‫ומחזיק בת ורת ה׳ וק־בת אלקי׳ יחפץ גדול עונו מנשוא‬ ‫ואשמר! נדלה בכפלי כפליים במה שאינו נלרם‬ ‫ומתגבר על יצרו בערך ובחי׳ מלחמה ‪.‬עצומה הנ״ל‬ ‫מאשמת קל שבקל ים מיושבי קרנות דרחוקים מה ׳‬ ‫ותורתו ואין אשמתם גדלה כ״כ במה שאינם כובש*ם‬ ‫יצרם הבוער כאש להבה מפני פחד ה׳ המבק ומביט אל‬ ‫כל מעש יהם כאשמת כל דגךב הקרב אל ה׳ ואל תורתו‬ ‫ועבודתו וכמשאח״ל גבי אחר ש ידע בכב וד וכו׳ ולכן‬ ‫אח׳׳ל על ע ׳השזדונות נעשו לדם כשגגות ‪:‬‬ ‫פרק לא‬ ‫פ ר ק ל א וה נה אף אם מ ואר ך הרבה להעמק‬ ‫בענייני׳ הלל כשעה ושתי׳ להיות‬ ‫בנמ יכת תח ולב נשבר יבא ל ית עצב ות נתלה לא‬ ‫יהוש ואף שעצב ות היא מצד קליפת נוגה ולא מצד‬ ‫הקד ושה כי בצד הקד ושה כת יב עלז וחדוה במקומו‬ ‫ואין השכ ינה ש ורה אלא מת יך שמחה וכן לדבר הלכה‬ ‫וכר אלא שאם העצב ות היא ממילי דשמ יא היא טבחי ׳‬ ‫טוב שבנוגה [ולכן כתב האר״י ז״ל שאפי ׳ דאגת העונות‬ ‫אינה ראויה כ׳׳א בשעת ה ודר ולא בשעת התפלה‬ ‫ותת שצ׳׳ל בשמתה שמצד הקד ושה דווקא] אעפ״כ‬ ‫הרי כך היא המרה לאכפ יא לס״א במינה ודוגמתה ‪.‬‬ ‫כמארז״ל מיניה וביה אבא לשדי ׳ ביה נרגא ופגע בו‬ ‫כיוצא בו ‪ .‬וע״ז נאמר בכל עצב יהיה מותר והיתרון‬ ‫היא השמתה הבאה אח־ העצב כדלקמן ‪ .‬אך באמת‬ ‫אק לב נשבר ומרירות ה נפש על דחקה מאור פני ה׳‬ ‫והתלבש ותה בס״א נקראים בשם עצבות כלל בלשון‬ ‫הק ודש בי עצב ות היא שלב ו מט ומטם כאבן ואק ת ות‬ ‫בלבו אכל מרירות ולב נשבר אדרבה הרי יש חיות‬ ‫בלבו להתפעל ולהתמרפד רק שה יא חיות טבחי ׳‬ ‫גבורות קדושות והשמחה מכחי ׳ חםדם כי הלב כלול‬ ‫משת יה ן ‪ .‬והנה לעת ים צדך לעורר בוץ׳ גב ותת‬ ‫הקדושות כדי להמת יק הדינים שהם בחי׳ נפש הבהמי ׳‬ ‫ויצה׳יר כשש ולט ת ז על האדם כי אין הדנ ים נמחקין‬ ‫אלא בשרש ן ולכן אד ול לעולם ירגיז אדם יצ׳׳הט והיינו‬ ‫בכל עת שר ואה ב נפש שצר יך לכך אך שעת הב וש־‬ ‫שה יא שעה המ יוחדת וראויה לכך לרוב בני אדם ה יא‬ ‫גשעה שה וא עצב בלא ׳ה ממילי דעלמא או כך בלי‬ ‫שס‬ ‫שום סבה אזי היא שעת המשר להפך העצב להיות‬ ‫ממת דתשב נא הרל ולקיים מארז׳׳ל לעולם יתה וט ׳‬ ‫בנ״ל ובזה יפטר מהעצב ות שממ יל י דעלמא ואחייב יבא‬ ‫לד י שמהר ‪ .‬אמיתית דהיינו ש זאת ישיב אל לט לנחמו‬ ‫בכפליים אחר הדברי ׳ והאמת האלה הלל לאטד ללט‬ ‫אמת הוא כן בלי ספק שאני רחוק מאד מה ׳ בתכל ית‬ ‫ומשוקץ ומתועב כ ו אך כל זה הוא אני לבדי הוא הגוף‬ ‫עם נפש החיונית ש ט אבל מ״מ יש בקרבי חלק ה׳‬ ‫ממש שישנו אפי׳ בקל שבקל ים שה יא נפש האלה ית‬ ‫עם נעוץ אלקות ממש המל ובש בה להחיותה רק שה יא‬ ‫בבחי׳ גלות וא״כ אדרבה כל מה שאני בתבלי ׳ הריחוק‬ ‫מה ׳ והתיעוב ושיקוץ הרי נפש האלה ית שב י על ות‬ ‫גחל יותר והרחמנות ;ל יה גמלה מאד ולזה אש ים כל‬ ‫מגמתי וחפצי להוציאה ולהעלותה מגלות זה להש יבה‬ ‫אל ב ית אב יה בנעורי׳ קדם ש נתלבשה בגופי שה יתה‬ ‫נכללת באורו ית׳ ומיוחדת עמו בתכל ית וגם עתה כן‬ ‫תהא כלולה ומיוחדת ט ית׳ בשאש ים כל מגמת י בתור׳‬ ‫ומצות להלב יש בהן כל עשר בחינותיה ט ל ובפרט‬ ‫במצ ות תפלה לצעוק אל ה׳ בצר לה מגלותה בגופי‬ ‫המש וקץ להוציאה ממסגר ולדבקה ט ית׳ וזו היא בחי׳‬ ‫תש ובה ומעשים בזבים שה ן מעש ים טובים שע ושה‬ ‫כח להש יב חלק ה׳ למקורא ושרשא דכל עלמין‪.‬‬ ‫וזאת תה יה עבודתו כל ימיו בשמחה רבה היא שמחת‬ ‫ת פש בצאתה מהגוף המת ועב ושבה אל ב ית אביה‬ ‫כנעוריה בשעת הת והה והעמדה וכמארז׳׳ל להיות בל‬ ‫ימיו בתש ובה ואין לך שמחה גחלה בצאת מהגלות‬ ‫והשב יח כמשל בן טלך שה יה בשב יה וטוחן בב ית‬ ‫האסורים‬ ‫האסורים ומנוול באשפה רצא לחפש י אל ב ית אבץ‬ ‫המלך ואף שהגוף עומד בשיקוצו ותיעוט וכמ׳׳ש‬ ‫מדר דנק־א משכא דחויא כי מה ותה ועצמותה של‬ ‫ת פש הבהמ ית לא נהפך לכזב ליבלל בקד ושה מ״מ‬ ‫תייר נפשו בעיניו לשמ וח בשמחתה יותר מהנוף‬ ‫תב זה שלא לערבב ולבלבל שמחת ה נפש בעצמ ן‬ ‫ת וף ‪ .‬וועד‪ .‬בחי׳ זו היא בחי׳ יציאת מצרים ש נאמר‬ ‫בה כי ברח העם דלכאור ׳ הוא תמ וה למה ה יתה כזאת‬ ‫וכי אילו אמרו לפרעה לשלדם חפש י לעולם לא היה‬ ‫מוכרח לשלחם אלא מפני שדרע שב נפש ות ישראל‬ ‫עדיין היה בתקפו בחלל השמאל י כי לא פסקה זוהמתם‬ ‫עד מתן תורה רק מגמתם וחפצם ה יתה לצאת נפשם‬ ‫האלה ית כגלות הס״א היא ט ומאת מצרים ולדבקה ט‬ ‫ית׳ וכדכתיב ה׳ עוזי ומעוד ומגוסי ביום צרה וגו׳ משגב י‬ ‫ומנוסי וגו׳ והוא מנוס לי וגו׳ ולכן לעת יד כש יעמר ה׳‬ ‫חח הט ומאה ק הארץ כת יב ובמנוסה לא תלבק כי‬ ‫הולך לפניכם ה׳ וט׳ ‪ .‬ולהיות בחי׳ תש ובה זו ביתו־‬ ‫שאת ויחר עז מע ומקא דלבא וגם שמחת ה נפש תה יה‬ ‫בה וספת אורה ושמחה באיטר ישיב אל לט דעח‬ ‫ותבונה לנחמו מעצטנ ו ויטנו לאמר כנ״ל הן אמת ט ׳‬ ‫אך אני לא עשיתי את עצמ י ‪ .‬ולמה עשה ה׳ כזאת‬ ‫להוריד חלק מא ות ית׳ הממלא וסובב כל עלמין וטלא‬ ‫קמי׳ כלא חש יב והלבישו במשכא דחויא ומפה®־וחה‬ ‫אין זה כי אם ירידה זו היא צורך עליה להעל ות לה ׳ כל‬ ‫נפש הרדוגית הבהמ ית שמקל־פת נוגה וכל לטש יה‬ ‫הן בחי׳ מחשבה דטר ומעשה שלה ע״י התלבש ות ן‬ ‫במעשה דמד ומחשבת הת ורה [וכמ״ש לקטן ענק‬ ‫העלאה‬ ‫העלאה זו באריכות א ך שה יא תכל ית בר יאת העולם]‬ ‫וא״כ איפוא זאת אעשה וזאת תה יה כל מגמת י כל ימ י‬ ‫חלדי לכל בק ת י תח י ונפשי וכמ׳׳ש אליך ה׳ נפשי‬ ‫אשא דהיינו לקשר מחשבת י ודמרי במחשבת ו‬ ‫ורבות ית׳ והן הן גופי הלכ ות הערום ׳ לפנינו וכן מעשה‬ ‫במעשה המצ ות שלכ ן נקראת התורה מש יבת נפש פי׳‬ ‫למערה ושרשה וע״ז נאט ׳ פקודי ה׳ ישרים משמת לב ‪:‬‬ ‫פרק לב ורעה ע׳׳י קיום הדברי ׳ הנ״ל להיות נופו‬ ‫נבזה ונמאס בעיניו רק שמחת ו‬ ‫תה יה שמחת ה נפש לבדה הרי זו דרך ישרה וקלה לבא‬ ‫לידי קיום מצות ואהבת לרעך כמוך לכל נפש מ ישראל‬ ‫למגדול ועד קטן ‪ .‬כי מארדשגופו נמאס ומתועב אצלו‬ ‫ותפש וירוח מי יודע גדולתן ומעלתן בשרש ן ומקק‬ ‫באלק ׳ חיים‪ .‬בשגם שכולן מתא ימות ואב א׳ לכולנה‬ ‫ולכן נקראו כל ישראל אחים ממש מצד ש ורש נפשם‬ ‫בה ׳ אחד רקשהגופים מתלע ׳ ‪ .‬ולבן העושי ׳ גופם עיקר‬ ‫ונפשם טפלה אי אפשר להיות אהבה ואתה אמית ית‬ ‫ביניהם אלא התלויה בדבר לבדה ‪ .‬ודש הלל ה זק על‬ ‫קיום מצוה זו זהו כל הת ורה מלה ואידך פירושא ת א‬ ‫מ ׳ ‪ .‬כי יסוד ושורש כל התורה ת א להגביה ולהעלו׳‬ ‫ת בש על הגוף מעלה מעלה עד עיקרא ושרשא דכל‬ ‫עלמין וגם להמשך אור א״ס ב״ה בכנסת ישראל כמ״ש‬ ‫לקק דהיינו במקר נשמ ות כל ישראל למהוי אחד‬ ‫באחד הקא ולא כש יש פירוד ח ז בנשמ ות דקב׳׳ה לא‬ ‫שר יא באתר פגים וכמ״ש ברכנו אבינו מלנו כאחד‬ ‫באור פ נך וכמ״ש במ״א באר ימת ‪ :‬וט״ש בגט ׳ שמ י‬ ‫שר ואה בחב ית שחטא מצוה לש נאת ו וגם לומר לרמ‬ ‫ש ישנאהו‬ ‫ש ישנאוד ‪ .‬היינו• בחבירו בתורה ומצות וכבר קיים‬ ‫עמ יתך עם שאתך בת ורה‬ ‫בו מצות הוכח תוכיח‬ ‫ובמצות ואעפ״ב לא שב מחטא ו כמ ׳ ׳ש בס ׳ ודדים‬ ‫אבל מי שאינו חבירו ואינו מערב אצלו ת ה ע״ז אטר‬ ‫הלל הזקן הוי מתלמידיו של אדק אוהב של ום וכו׳‬ ‫אוהב את הבריות ומרךבן לת ורה ‪ .‬לומר שאף‬ ‫הרחוקים מת ורת ה׳ ועבודתו ולכן נקראי׳ בשם בריות‬ ‫בעלמא צריך למשכ ן בחבל י עבותו׳ אהבה ובולי האי‬ ‫ואולי יוכל לקרבן לתורה ועמדת ה׳ והן לא לא הפסד‬ ‫שבר מצות אהבת ריעים וגם המקורבים אלץ והוביהם‬ ‫ולא ש מ מעונותיהם שמצ וה לשנא ותם מצוה לאהבם‬ ‫ג״כ ושתיהן הן אמת ש נאה מצד דרע שבהם ואהבה‬ ‫מצד בחי ׳הטוב הגנוז שבהם♦טהוא ניצוץ אלקות שבת וכם‬ ‫המח יה נפשם האלק ית וגם לעורר רחמים בלמ עליה‬ ‫כי היא בבחי ׳ גלות בת וך דרע מס׳יא הגובר עליה‬ ‫ברשעי ׳ ודרחמגות מבטלת הש נאה ומעוררת האהבה‬ ‫כנודע מט״ש ליעקב אשר פדה את אברהם [ולא אטר‬ ‫דה ׳ ׳עה תכל ית ש נאה שנאת ים וגו׳ אלא על המינים‬ ‫והאפיקורסים שאין להם חלק באלה י ישראל כדא יתא‬ ‫בגמרא ר ׳פ ט״ז דשבת] ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ר ס ל ג ?{וך זאת תה יה שמחת ת פש האמיתי ׳‬ ‫ובפרט בשר ואה בנפשו בעת ים‬ ‫מזומנים שצר יך לזבבה ולהאירה בשמחת לבב אזי‬ ‫עמ יק מחשבת ו דצייר בשבל ו ובינתו ענין יתדו ית׳‬ ‫האמיתי איך הוא ממלא כל עלמין עליונים ותחתונים‬ ‫ואפי׳ מלא כל הארץ הלזו הוא כבודו ית׳ ובולא קמ יה‬ ‫בלא היטיב ממש והוא לבה הוא בעליונים ותחתונים‬ ‫ממיט‬ ‫ממש במו שה יה לבת קודם ששת ימי־ בראש ית וגם‬ ‫במקום הזה שנברא ם עולם הזה השמ ים והארץ וכל‬ ‫צבאם היה היא לבדו ממלא המקם הזה וש עתה בן‬ ‫תא לבדו בלי שום שינוי כלל מפני שבל הנבראים‬ ‫בטלים אצלו במציאות ממש כביטיל אותיות הדבור‬ ‫והמחשבה במקורן ושרשן הוא מה ות ת פש ועצמותה‬ ‫שה ן עשר בחינותיה חכמה בינה ורעת כו׳ שאין בהם‬ ‫בהי׳ אותיות ;דיין קרס שמתלבש ית בלב וש המחשבה‬ ‫[במ״ש בפ׳ כ׳ וב״א באריכות ע״ש] והמ״ש ג״כ במ״א‬ ‫משל גשמי לזה מענין ביטול זיו ואור השמש במקר ו‬ ‫הוא גוף כדור השמש שברקע שגם שם מאיר ומתפשט‬ ‫ודאי דוו ואורו וביתר שאת מהתפשט ות ו והארתו‬ ‫בחלל העולם אלא ששם הוא בטל במציאות במקהרו‬ ‫וכאילו אינו במציאות כלל ‪ :‬וככה ממש ת ך משל‬ ‫הוא ביטול העולם ומלואו במציאות לגבי מק ות שה וא‬ ‫אור א״ם ב ה ובמש״ש באריכו׳ ‪ .‬והנה בשיעמיק בזה‬ ‫דרבה ישמח לבו ותגל נפש אף גילת ורנן בכל לב‬ ‫ונפש ומאד באמונה זו בי רבה היא בי היא קרבת אלהים‬ ‫ממש וזה כל האדם ותכלית בריאתו ובריאות כל‬ ‫העולמות עליונים ותחתוני׳ להיות לו דדה זו בתחתוני ׳‬ ‫כמ״ש לקק באדטת ‪ .‬והנה במה גדולה שמחת‬ ‫הדיוט ושפל אגשים בהתקרבותו למלך ביש־ ורם‬ ‫המתאכס ן ודר אתו עמו בביתו וק״ו לאין קץ לקרבת‬ ‫ודירת ממ״ה הקב״ה וכדכתיב כי מי תא זה אש ־ ;דב‬ ‫לבו לגשת אלי נאם ה׳ ‪ :‬ועל זה תיקנו ליתן שבח‬ ‫והודיה לשמו ית׳ בכל בכך ולומר אשרינו מה טיב‬ ‫חלקנו וכו׳ ומה יפה יחשתנו כלומר כמו שהאדם שש‬ ‫ושמת‬ ‫ושמח בירושה ש נפלה לו הון עתק שלא עמל בו כן‬ ‫ויותר מבן לאין קץ יש לגו לשכ וח על ירושתנו‬ ‫שהנחילנו אבותינו הוא יתד ה׳ האמיתי אשר אפי׳‬ ‫בארץ מתחת אין עוד מלבדו וזו היא דדח ו בתחתונים‬ ‫ודש ח״ל תרי׳יג מצ ות ניתנו ל ישראל בא חבקוק‬ ‫והעמידן על אחת ש נאמר וצדיק באמונתו יחיה כלומר‬ ‫כאלו אינה רק מצוה אחת היא האמונה לבדה בי ע׳׳י‬ ‫האמונה לבדה יבא לע וס כל התרי״ג מצות דהיינו‬ ‫כש יה יה לבו שש ושמח באמונתו ב יתד ה׳ בתכל ית‬ ‫השמחה באלו לא ה יתה עליו רק מצוה זו לבדה והיא‬ ‫לבדה תכל ית בריאת* ובריאת כל העולמות הרי‪ .‬בכח‬ ‫וחיות נפש בשמחה רבה זו תתעלה נפשו למעלה‬ ‫מעלה על כל המונעים קיום כל התרי״ג מצ ות מב ית‬ ‫ומתץ ‪ .‬וזהו שאמר באמונתו יחיה יחיה דייקא כתחיית‬ ‫המת ים ד וך משל כך תח יה נפשו ‪ .‬בשמחה רבה זו‬ ‫והיא שמחה כפולה ומכופלת כי מלבד שמחת‬ ‫ה נפש המשכלת בקרבת ה׳ ודירתו אתו עמו ‪ .‬עור זאת‬ ‫ישמח בכפליים בשמחת ה׳ וגודל נחת רוח לפנז ית׳‬ ‫באמונה זו ראתכפ יא ס״א ממש ואתהפך חש וכא‬ ‫ל נתרא ש ודא חשך דקליפות שבע״הז החומרי‬ ‫המחש יכ ים ומכסים על א ות ית' עד עת קץ כמ״ש קץ‬ ‫שם לחשך [דהיינו קץ הימין שיעביר תח הט ומאה מן‬ ‫הארץ ונגלה כבוד ה׳ וראו כל בשר יחדיו ובמ״ש לקמן]‬ ‫ובפרט בארצות ער׳ג שגיירם טמא ומלא קליפות וס״א‬ ‫ואץ שמחה לפניו ית׳ כאורה ושמחה ביתרון אור הבא‬ ‫ק החשך דייקא ‪ .‬ודש ישמח ישראל בעושיו פי׳ שכל‬ ‫מי שתא מזרע ישראל יש לו לשמ וח בשמחת ה׳ אשר‬ ‫שש ושמח בדירתו בתחתוני ׳ שהם בחי׳ עש יה גשמיית‬ ‫ממש ‪ .‬וז״ש בעושיו לשון רבים שה וא עו״הז הגשמ י‬ ‫המלא קליפות וס׳׳א שנק ׳ רש ות הרבים וטורי דפתרא‬ ‫ואתהפכן לנהורא ונעשים רש ות היחיד ל יתה ית׳‬ ‫באמונה זו ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ר ק ל ד וה נה מ ודעת זאת שהאב ות הן הן‬ ‫המרכבה שבל ימיהם לעולם‬ ‫לא הפס יע אפי׳ שעה אחת מלקשר דעתם ונשמתם‬ ‫לרבון העולמים בביטול הנ׳׳ל ליתרו ית׳ ואחריהם כל‬ ‫הנביאים כל אחד לפי מדרגת נשמת ו והשגתו ומרתת‬ ‫משרע״ה היא העולה על כולנה שאמר ו עליו שכ ינה‬ ‫מדברת מת וך גרונו של משה ומעין זה זכו ישראל‬ ‫במעמד הר סיני רק שלא יבלו לסבול כמאמר ח״ל‬ ‫שיעל בל דיבור פרחה נשמת ן כו׳ שה וא ענין ביטול‬ ‫במציאות הנ״ל לבן מ ד אמר להם לעש ות לו משב ן‬ ‫ובו קדישי הקדש ים להשראת שבינתו שה וא גילוי‬ ‫יתדו ית׳ כמ ׳ש לקמן ומשרדב בהמ״ק אין להקב״ה‬ ‫בעולמו משב ן ומכון לשבת ו תא יתרו ית׳ אלא ארבע‬ ‫אמ ות של הלבה שה וא רצונו ית׳ וחכמתו המל ובש ים‬ ‫בהלכות הערוכות לפנינו ולכן ארד שיעמיק האדם‬ ‫מחשבת ו בענין ביט־ל הנ״ל כפי יכלתו זאת ישיב אל‬ ‫לבו כי מהיות קטן שבל י ושרש נשמת י מהב יל להיות‬ ‫מרכבה ומשכן ליתרו ית׳ באמת לאמיתו מאחר דלית‬ ‫מחשבה דילי תפ יסא ומשגת ם ית׳ כלל וכלל ש ום‬ ‫הש גה בעולם ולא שמץ מנהו מהש גת האבו ׳ והנביאים‬ ‫אי לזאת אעשה לו משכ ן ומכון לשבת ו ת א העסק‬ ‫בת״ת כפי הפנאי של י בקביעות עתים ביום ובלילה‬ ‫כרת‬ ‫כדת הניתנה לכל אחד ואחד בהלכ ות תלמ וד ‪ .‬תורה‬ ‫וכמאמר דדל אפי׳ פרק אחד שחר ית ט ׳ ובזה ישמח‬ ‫לט ר גל דתן ה ודאה על חלכץ בשמחה ובטוב לבב על‬ ‫ש זבה להיות אושפזיבן ל גטרה פעמ ים בבל יום בפי‬ ‫העת והפנאי שלו כמסת ידו איטר הרחיב ה׳ לו ‪ :‬ואם‬ ‫ירחיב ה׳ לו עור אזי טהור ידם יוסיף אומץ ומחשבה‬ ‫ט ובה בר וגם שאר היום טל ו שע וסק במשא ומתן‬ ‫יהיה טבק לשבת ו ית׳ בנתינת הצדקה שיתן מיגיעו‬ ‫שה יא ממדותיו של הקב״ה מה הוא רחום וכו׳ ובמ׳׳ש‬ ‫בתיקונים חסד דדועא ימינא ואףשאינו נותן אלא ח ומש‬ ‫ד ד הח ומש מעלה עפו כל הארבע יחת לה ׳ להיות‬ ‫מבק לשבת ו ית׳ כנודע מאמר ח״ל שמצ ות צדקה‬ ‫ש‪ 5‬ןלה כנגד כל הקרבנו ׳ וברךבנות היה כל החי עולה‬ ‫לה׳ ע׳׳י בהמה אחת ובל הצ ומח ע׳׳י עשרון סלת אחד‬ ‫בלול בשק ט ׳ ומלבד זה דרי בשעת הת ורה והתפלה‬ ‫עולה לה ׳ כל מה שאבל ושתה ונהנה מארבע ה יהת‬ ‫לבריאות גוט כמ ׳ ׳ש לקמן ‪ .‬והנה בכל פרטי מיני‬ ‫שמה ות ה נפש הנ״ל אק מהן מניעה להיות נבזה בעיניו‬ ‫נמאס ולב נשבר ורוח נמוכה בשעת השמחה ממש‬ ‫מא וד הי היותו נבזה בעיניו וט ׳ הוא מצד הגוף ונפש‬ ‫הבהמ ית והיותו בשמחה הוא מצד נפש האלה ית וניצוץ‬ ‫אלדות המל ובש בה להחיותה ב נל [בפ׳ ל׳׳א] וכה׳׳ג‬ ‫א יתא בזדר בכ יה תק יעא בלבא י מסטרא דא והחה‬ ‫‪ ,‬תק יעא בלבא י מסטרא דא ‪:‬‬ ‫פרל ן ל ה ודעה לת וספת ביאור ת יבת לעש יתו‬ ‫וש להבק מעט מזעיר תכל ית‬ ‫בדאת הבינונים רדדת נשמות יהם לעו״הז להתלבש‬ ‫בנפש‬ ‫בנפש הבהמ ית שמהקל יפה וס״א מארד שלא יובא‬ ‫■לשלחה כל ימיהם ולרדותה מטעמה מחלל השמאל י‬ ‫שבלב שלא יעלו ממנה הרהורים אל המ וח כי מדיזתה‬ ‫ועצמותה של נפש הבהמ ית שמהקל יפה היא בתקפה‬ ‫ובנבודתה אצלם כת ולדתה רק שלב וש יה אינם‬ ‫מתלבש ים בטפם כנ״ל וא״ב למה זה ירדו נשמותיהם‬ ‫לעו״הז ליגע לריק ח״ו להלרם בל ימיהם עם היצר ולא‬ ‫יכלו לו ותהי ז ‪ as‬נחמתם לנחמם בכפליים לתושיה‬ ‫ולשמח לבם בה ׳ השוכן אתם בתוך תורתם ועבודתם‬ ‫והוא בהקדים לשון הינוקא [בזהר פ׳ בלק] על פסוק‬ ‫החכם עיניו בראשו וכי באן אתרעינוי דבר נש כו׳ אלא‬ ‫לרא הבי הוא וראי דתנן לא ד ך בר נש בגילוי׳ דדשא‬ ‫ארבע אמ ות מאי טעמא דשב ינתא שר יא על דשד ‪,‬‬ ‫וכל חכם עינוהי ומילר ברישיה אינק בהה וא דשר יא‬ ‫וע ימא על דשד ‪ ,‬וכד עינוי תמן לנדע דההוא נהורא‬ ‫דאדליק על דש יה אצטריך למשחא בנק דגופא דבע‬ ‫איהו פתילה ונהורא אדליק לעילא ושלמה מלכא צוח‬ ‫ואמר ושמן על ראשך אל יחסר דהא נהורא דבראשו‬ ‫אצטדך למשחא ואינון עובדאן טבא ן וע״ד החכם עיניו‬ ‫בראשו עכ׳יל ‪ .‬וועד‪ ,‬ביאור משל זה שהמש יל ^ ד‬ ‫השכ ינה לאור הנר שאינו מאיר ונאחז בפת ילה בלי‬ ‫שמ ן וכך אק השכ ינה שורה על נוף האדם ש נמשל‬ ‫לפתילה אלא ע׳יי מעש ים טובים דווקא ולא ד לו‬ ‫בנשמת ו שה יא חלק אלוה ממעל להיות היא כשק‬ ‫לפתיל ׳ מבואר ומובן לכל משכ יל כי הנה נשמת האדם‬ ‫אפי׳ ת א צדיק גמד עובד ה׳ ביראה ואהבה בתענוגי׳‬ ‫אעפ׳׳ב אינה בט ילה במציאות לגמד ל יבטל וליכלל‬ ‫באור‬ ‫באור ה׳ ממש להיות לאחדם ומיוחדים ביחוד גמור רק‬ ‫הוא דבר בפני עצפו ירא ה׳ ואוהבו ‪ .‬משא ׳ ׳ב המצ ות‬ ‫ומעשים טובים שה ן רצונו ית׳ ורצונו ית׳ הוא מער‬ ‫הודים לכל העולמות והברואים שיורד אליהם על יד‬ ‫צמצומים רבים והסתר פנים של רצון העליון ב״ה‬ ‫וידדת המדת ות עד שיובלו להתהוות ולהבראות יש‬ ‫מאק ודבר נפרד בפני עצמו ולא יבטלו במציאות בנ״ל‬ ‫משא״ב המצ ות שה ן פנימית רצונו ית׳ ואק שם הסחו*‬ ‫פנים כלל אין החיות שבהם דבר נפרד בפני עצמו כלל‬ ‫אלא הוא מיוחד ונכלל ברצונו ית׳ והיו לאחדם ממש‬ ‫ביחוד גמור‪ .‬והנה ענק השראת השכ ינה הוא גילוי‬ ‫אלהותו ית׳ ואור א״ס ב׳׳ה באיזה דבר והיינו לומר‬ ‫שאותו דבר נבלל באור ה ׳ ובטל לו במציאות לגמרי‬ ‫שאז הואשש ורה ומתגלה מ ה׳ אחד אבל כל מה שלא‬ ‫בטל אליו במציאות לגמד אק אור ה׳ שורה ומתגלה‬ ‫בו ואף צדק גמור שמתדבק בו באהבה רבה הרי לית‬ ‫מהשבה תפ יסא ביה בלל באמת כי אמ יתת ה׳ אלהים‬ ‫אמת תא יתדו ואחוזתו שתא לבת הוא ואפס בלעת‬ ‫ממש ‪ .‬וא״ב זה הא והב שתא יש ולא אפס לית מחשבה‬ ‫דל יה תפ יסא ביה כלל ואק איר ה׳ שורה ומתגלה בו‬ ‫אלא ע׳׳י קיום המצ ות שה ן רצונו וחכמתו ית׳ ממש‬ ‫הגהה‬ ‫בלי שום הסתר פנים*‬ ‫והנה כשהאדם עוסק (ונאשר שמעתי מטורי ע׳׳ה פי׳‬ ‫בתורה אזי נשמת ו שה יא וטעם לפיש בע״ח שאור »«״ס‬ ‫יואלהי ת » ם‬ ‫לבת יה הפנ־ט־ם לבדם‬ ‫שהם כח הדבור ומחשבה‬ ‫נכללות‬ ‫ב״ח אינו מתייחד אפי׳ נעמיס‬ ‫תחלה בספי הנסה והיינו משום‬ ‫שא״ם נ״״ הוא אחד האמת‬ ‫«תא‬ ‫נ כ ל ל ו ת ב א ו ר ה ׳ א ״ ס ב " ף)‬ ‫«זהוא לבדי הוא ואין זולתו וזז היא‬ ‫מייגת י־חכסה יט׳)*‬ ‫ומיוחדות בו ב יתד גמור‬ ‫והיא השראת השכ ינה על‬ ‫נפשו האלה ית במאח״ל שאפי ׳ אחד ש י ושב ועוסק‬ ‫בתורה שכ ינה עמו ‪ .‬אך כדי להמש יך איר והארת‬ ‫השנ ינה גם על גופו ונפשו הבהמ ית שה יא החיונית‬ ‫המל ובשת בגופו ממש צריך לקיים מצות מעש יות‬ ‫הנעשים ע״י הגוף ממש שאז כח הגוף ממש שבעמיר ‪.‬‬ ‫זו נבלל באור ה׳ ורצונו ומיוחד בו ביחור גמור והוא‬ ‫לכ וש השל יש י של נפש האלה ית ואזי גם כח נפש‬ ‫החיונית שבגופו ממש שמקל יפת נוגה נתהפך מרע‬ ‫לטוב ונכלל ממש בקד ושה כנפש האלה ית ממש‬ ‫מארד שה וא הוא הפועל ועושה מעשה המצ וה‬ ‫שבלעד ו לא ה יתה נפש האלה ית פועלת בגוף כלל כי‬ ‫היא רוחניית והגוף גשמ י ותמרי והממוצע ביניהם‬ ‫היא נפש החיונית הבהמ ית המל ובשת בדם האדם‬ ‫שבלב ו וכל הגוף ואף שמה ותה ועצמותה של נפש‬ ‫הבהמ ית שבלב ו שה ן מתת יה דרעים עדיין לא נכללו‬ ‫בקד ושה מ״מ מארד דאתכפין לקד ושה ובע״כ עונין‬ ‫אמן ומסכימין ומתרצין לעשיית המצ וה ע׳׳י התגברות‬ ‫נפשו האלה ית שבמ וח ששל יט על הלב והן בשעה זו‬ ‫בבחי׳ גלות ושינה ברל ולכך אין זו מניעה מהשראת‬ ‫השכ ינה על גוף האדם בשעה זו דהיינו שכח נפש‬ ‫החיונית המל ובש בעשיית המצ וה הוא נכלל ממש‬ ‫באור ה׳ ומיוחד בו ב יתד נמור וע׳׳י זה ממש יך הארה‬ ‫לכללות נפש החיונית שבכל הגוף וגם על הגוף הגשמ י‬ ‫בבחי ׳ מקיף מלמעלה מראש ועד תל יו וז״ש ושכינחא‬ ‫שר יא‬ ‫שריא על רישיה על דייקא וכן אכל בי עשרה שכ ינתא‬ ‫שר יא ‪ .‬והנה כל בחי׳ המש נת אור השכ ינה שה יא‬ ‫בחי׳ גילוי איר א״ם ביה אינו נ ירא שינוי דוו בו ית׳‬ ‫ולא ריבוי כדא יתא בסנהדרין דאמר ליה ההוא מינא‬ ‫לרבן גמליאל אמריתו בל בי עשרה שכ ינתא שר יא‬ ‫כמה שכ ינתא אית לכו והש יב לו משל מאור השמש‬ ‫הנכנס בחלונות רבים כ ו והמשכ יל יבין ‪:‬‬ ‫פ ר ק ל ו וה נה מ ודעת זאת מארז״ל שתכל ית‬ ‫בר יאת עולם הזה היא שנתא וה‬ ‫הקב״ה להיות לו דירה בתחתונים ‪ .‬והנה לא שייך‬ ‫לפניו ית׳ בהי׳ מעלה ומטה בי הוא ית׳ ממלא בל עלמין‬ ‫בש וה ‪ .‬אלא ביאור הענין כי קידם שנברא העולם‬ ‫היה הוא לברו ית׳ יחיד ומיוחד וממלא כל המדץם הזה‬ ‫ש נרא בו העולם ונם עתה כן הוא לפניו ית׳ רק‬ ‫שהשינוי הוא אל המקבל ים היותו ואורו ית׳ שמקבל ים‬ ‫ע״י לבושים רבים המנס ים ומסתירים אורו ית׳ כדכת יב‬ ‫ני לא יראני האדם והי וכדפי׳ רז״ל שאפי ׳ מלאכ ים הנק׳‬ ‫חיות אין רואין נו׳ וזהי ענין השתלשל ות העולמות‬ ‫דדרהם ממדרגה למדרג ׳ ע״י ריבוי הלבושי ׳ המסתירים‬ ‫האור והחיות שמטנ ו ית׳ עד שנברא עו״הז הגשמ י‬ ‫והחומרי ממש והוא התחתון במדרגה שאין תחתון‬ ‫לממה ממנו בענין הסתר אורו ית׳ וחשך כפול ומכופל‬ ‫עד שה וא מלא קליפות וס״א שה ן נגד ה׳ ממש לומ׳ אני‬ ‫ואפסי עוד ‪ .‬והנה תכל ית השתלשל ו ׳ העולמו ׳ וירידתם‬ ‫ממדרגה למדרגה אינו בשב יל עולמות העליוני׳ הואיל‬ ‫ולהם ידדה מאיר פניו ית׳ אלא התכל ית הוא עו׳הז‬ ‫התחתון שבך עלה ברצונו ית׳ להיות נחת רוח לפניו‬ ‫יתברך‬ ‫ית׳ כד אתכפ יא ס״א ואתהפך חש וכא לנהורא שיאיד‬ ‫אור ה׳ אין סוף ב׳׳ה במ ‪p‬ם החשך והס׳׳א של כל‬ ‫עו׳׳הז כולו ביתר שאת דתר עז ויתרון אה־ מן החשך‬ ‫מה^־ת ו בעולמות עליונים שמא ד שם ע׳׳י לבושים‬ ‫ורוכזו־ פנים המסתירים ומעלימים אור א״ס ב״ה שלא‬ ‫יבטלו במצ יא ות ‪ .‬ולזה נתן הקב״ה ל ישראל את‬ ‫הת ודה שנרך ׳ עוז וכח ובמארז״ל שהקב״ה נותן כח‬ ‫בצדי ‪p‬ם לקבל ש נרם לעת יד לבא שלא יתבטלו‬ ‫במציאות ממש באור ה׳ הנגלה לעת יד בלי ש ם לב וש‬ ‫כדכת יב ולא יכנף עוד מדין־ [פי׳ שלא יתכסה ממך‬ ‫בכנף ולבוש] והז עיניך רואות את מוריך וכתיב כי‬ ‫עין בעין יראו וגו׳ וכתיב לא יהיה לך עוד השמש לאור‬ ‫יומם וגו׳ בי ה׳ יהיה לך לאור עולם וגו׳ ‪ .‬ונודע ש ימות‬ ‫המש יח ובפרט כשיחיו המת ים הם תכל ית ושלימות‬ ‫בריאות עולם הזה שלכך נברא מתח ילתו *‬ ‫הגהה‬ ‫וגם כבר ה יה לעולמים‬ ‫מעין זה בשעת מתן תורה (יקבן‪1‬ת ״‪3‬י‬ ‫כדכתי ׳ אתה הראת לדעת ” ״״ י צ ״ י& ך‬ ‫‪1‬‬ ‫כי ה׳ דדא האלה ים אק‬ ‫עת* מלבד ו הראת ממש ברא יה חושיית כדכת יב וכל‬ ‫העם תא ים את ה ג ןאת רואים את משמ ע ופי׳ ח״ל‬ ‫מ גבל ים למזרח ושומעין את הדבור יוצא אנכי כ ו ‪.‬‬ ‫וכן לארבע תח ות ולמעלה ולמטה וכדפי׳ בת י^ם‬ ‫דלית אחר דלא מליל מיניה עמהון כו׳ והיינו מפני גילוי‬ ‫רצונו ית׳ בעשרת הדבר ות שוק כללות הת ורה שה יא‬ ‫פנימית רצונו ית׳ וחכמתו ואק שם הסחר פניס בלל‬ ‫כמ״ש כי באור פניך נתת לנו ה ודת חיים ולכן הץ‬ ‫בטלים‬ ‫בטלים במצ יאות ממש במארז ׳ל שעל כל דב ור‬ ‫פרחה נשמת ן כר אלא שהחז ירה הקב״ה להן בטל‬ ‫שעת יד להחיות בו את המת ים והוא טל חורה שנקרא‬ ‫עוז במארז״ל כל העוסק ב וצרה טל הורה מת יח־ ט ׳‬ ‫רק שאח״ב גרם החטא ונתגשמו הם והעולם עד עת‬ ‫קץ הימין שא ז יזדכך גשמיות הגוף והעולם דובלו לקבל‬ ‫גילוי אור ה׳ שיאיר ל ישראל ע׳׳י הת ורה שנקר ׳ עוז‬ ‫ומיתרון ההארה ליש־־אל ע יה חשך האומות גם כן‬ ‫כדכת יב והלמ גוים לאורך וגו׳ וכתיב ב ית יעקב למ‬ ‫ונלכה באור ה׳ וכתיב ונגלה במד ה׳ ודאו כל בש‬ ‫יחדו וגו׳ וכתיב למא בנקרת הצ ודם ובסעיפי הסלעי ׳‬ ‫מפני פחד ה׳ והדר גאונו וגו׳ וכמ״ש והופע בהדר נאק‬ ‫‪ .‬עוזך על כל יושבי חבל ארצך וגו׳ ‪:‬‬ ‫פ ר ק ל ז וה גה תכל ית השל ימ ות הזה של ימות‬ ‫המש יח ותחיית המת ים שה וא‬ ‫נילר אוד א״ם ב׳׳ה בעו׳׳הז הגשמ י תלוי במעשינו‬ ‫ועבודתנו כל זק מיעך הגלות כי דמדם שכר המצ וה‬ ‫היא המצ וה בעצמה כי בעש י יתה ממש יך האדם גילוי‬ ‫אור א״ס ב׳׳ה מלמעלה למטה להתלבש בגשמ יות‬ ‫עוה׳׳ז בדבר שהיד‪ ,‬תחלה חחת ממשלת קליפת‬ ‫נוגה ומקבל ח זתה ממ נה שרט כל דברים הטהורים‬ ‫ומותרי׳ ש נעש ית בהם המצ וה מעש י ית כגון קלף‬ ‫התפילק ומזוזה וספר חורה וכמאמר ח״ל לא ה וכשר‬ ‫למלאכת שט ים אלא מהחרם ומותרים בפ יך ‪ .‬ובן‬ ‫יגהה‬ ‫אחרוג שאינו ערלה *‬ ‫ק^י«ת‬ ‫ומעות הצדקה שאינן גל (שהער^־‪ ,‬היא‬ ‫ומוצא בהם ועכשיו משאות לגמרי «אין להם עליי!‬ ‫ל׳זילס‬ ‫שמס י ים‬ ‫ש מ סיי ם‬ ‫בהם‬ ‫מ צי ח‬ ‫ך*‬ ‫לעולים כ ‪ 0‬״ « נ ע״וז וכן כי• נ מו ח‬ ‫י־"" ‪3‬׳‪03‬י" ח”י)‬ ‫ורצונו הרי החיות שבהם‬ ‫עולה ומתבטל ונבלל באור‬ ‫א״ס ב׳׳ד‪ .‬שה וא רצונו ית׳ המל ובש בהם מאחר שאין‬ ‫שם בחי׳ הסתר פגים כלל להסת יר אוחו ית׳ וכן בח‬ ‫נפש החיונית הבהמ ית שבאבר י נוף האדם המע ים‬ ‫המצ וה הוא מתלבש ג״כ בעש יה זו ועולה מהקל יפה‬ ‫ונכלל בקד ושת המצ וה שה יא רצונו ית׳ ובטל באור‬ ‫א״ס ב״ה וגם במצ ות תלמ וד חורה וק׳׳ש ותפלה וכיוצא‬ ‫בהן אף שאינן בעש יה גשמ ית ממש שתחת ממשלת‬ ‫קליפת נוגה מ״מ הא ע ימא לן דהרהור לאו כדבור דמי‬ ‫ואינו יוצא יד תבת ו עד שיוציא בשפתיו וקיימא לן‬ ‫דעק ימת שפתיו ת י מעשה כי אי אפשר לנפש האלה ית‬ ‫לבטא בשפת י ים ופה ולשון ושיניים הגשמיים כי אם‬ ‫ע׳׳י נפש החיונית הבהמ ית המל ובשת באבד הגוף‬ ‫ממש וכל מה שמדבר בכח גחל יותר דדא מכניס‬ ‫ומלב יש יותר בחות מ נפש החיונית בדבור ים אלו וז׳יש‬ ‫הכת וב כל עצמותי תאמר נה וגו׳ ודש ח׳׳ל אם ערובה‬ ‫בכל רמ״ח א יבדם משתמרת ואם לאו אינה משתמרת‬ ‫כי השכחה היא מקל יפת הגוף ונפש החיונית הבהמ ית‬ ‫שה ן מקל יפת נוגה הנכללת לפעמים בקד ושה ודדנו‬ ‫כשמת יש כחן ומכניס כל כחן בקד ושת הת ורה או‬ ‫התפלה ‪:‬‬ ‫זאת ועוד אחרת שכח נפש החיונית המתלבשת‬ ‫באותיות הדבור בת״ת או תפלה וכיוצא בהן‬ ‫או מצות מעש י ות הרי כל ניתלו וחיותו מהדם שה וא‬ ‫מקל יפת נוגה׳ ממש ש ק כל אוכלין ומשע ן שאבל‬ ‫וש זה‬ ‫ושתה וגעשו דם שהיו תתת ממשלתה דברץ חיותם‬ ‫ממ נה ועתה היא מתהפכת כרע לטוב ונכללת בקודש ׳‬ ‫ע׳׳יכח נפש החזנ ית הגדל ממ נה ש נתלבש באותיות‬ ‫אלו או בעש יה זו אשר הן הן פנימיות רצונו ית׳ בלי‬ ‫שום הסתר פנים וחיותן נכלל ג״כבא ורא״ס ב׳׳ד‪ .‬שה וא‬ ‫רצונו ית׳ ובחיותן נבלל ועולה ג״כ כח נפש החיונית‬ ‫ח ך זה תעלה ג״ב כללות קליפת נוגה שה יא כללות‬ ‫החיות של עו׳הז הגשמ י והתמר י כאשר כל ה נשמה‬ ‫ונפש האלה ית שבכל ישראל המתחלקת בפרט ות‬ ‫לשש ים רבוא תע ים כל נפש פרט ית כל חרי״ג מצ ות‬ ‫הת ורה שס ׳ה ל׳׳ח להפרד שס״ה גד ים של דם נפש‬ ‫החיונית שבטף שלא ייגע דקבלו חיות בעב ירה זו‬ ‫מאחת משלש קליפות הטמא ות לגמרי שמה ן נשפע ים‬ ‫שס״ה לא תעשה דאוריית׳ וענפיהן שה ן מדרבנן ושוב‬ ‫לא תובל נפש החיונית לעלות אל ה׳ אם נטמאה‬ ‫בט ומא ‪ a‬השלש קליפות הטמא ות שאין להן עליה‬ ‫לעולם כ״א ביטול והעברה לגמרי כמ״ש ואת רוח‬ ‫הט ומאה אעביר ק הארץ ורמ ׳ח מצות עשה להמש יך‬ ‫אור א״ם ב ׳ה למטה להעל ות לו ולקשר ולייחד בו‬ ‫כללות ת פש החיונית שברמ״ח אברי הגוף ב יתד גמור‬ ‫להיות לאחדים ממש כמו שעלה ברצונו ית׳ להיות לו‬ ‫דירה בתחתונים והם לו למרכבה במו האב ות ‪ .‬ומאת־‬ ‫שבלל ות נפש החיונית שבכלל ות ישראל תה יה מרכבה‬ ‫קד ושה לה ׳ אד גם כללות החיות של עו״הז שה יא‬ ‫קליפת נוגה עכשיו תצא אז מט ומאת ׳ וחלאתה ותעלה‬ ‫לקד ושה להיות מרכבה לה ׳ בהתגל ות כבד ו וראו כל‬ ‫בשר יחדיו ויופיע על יהם בהדר גאון עוזו וימלא כבוד‬ ‫ה‬ ‫ה׳ את כל הארץ ישראל ידאי־ עין בעין כבמת ן חורה‬ ‫דכת יב אתה הראת לדעת כי ה׳ הוא האלה ים אין עוד‬ ‫מלבד ועל יד זה יתבלעו יתבטל ו לגמרי כל השלש‬ ‫קליפות הטמא ות כי יניקתן וחיותן מהקד ושה עכשיו‬ ‫היא ע׳׳י קליפת נוגה הממ וצעת ביניהן ונמצא כי כל‬ ‫תכל ית של ימות המש יח ותחיית המת ים שה וא גילי‬ ‫כבודו ואלהותו ית׳ ולהעביר תח הט ומאה ק הארץ‬ ‫תלוי בהמשכת אלדות!־ ואור א״ס ב״ה לנפש החיונית‬ ‫שבכלל ות ישראל בכל רמ׳׳ח אבדה ע׳׳י קיומה כל‬ ‫דמ׳׳ח מצ ות עשה ולהעביר תח הט ומאה ממ נה‬ ‫בשמירת ׳ כל שס ׳ה מצות ל״ת שלא יינ ‪ p‬ממ נה שס״ה‬ ‫ג ידה כי כללות יש־־אל שרט שש ים רבוא נשמ ות‬ ‫פרטיות וע כללות החיות של כללות העולם כי‬ ‫בשב ילם נברא וכל פרט מהם הוא כולל ושייך לו‬ ‫החיות של חלק אחד משישים רבוא מכלל ות העולם‬ ‫התל י בנפשו החיונית להעלותו לה ׳ בעלייתה דהיינו‬ ‫במה שמשתמש מערהז לצורך גופו ונפשי החיונית‬ ‫לעב ודת ה׳ כגון אכ ילה דשתיה ודמ יהם ודרה וכלכל י‬ ‫תשמ ישיו אלא ששש ים רבוא נשמ ות פרטיות אלו הן‬ ‫שרשי ׳ וכל שרש מתחלק לשש ים רבוא ניצוצות שבל‬ ‫ניצוץ הוא נשמה ארח וכן ב נפש ודוח בכל עולם‬ ‫מארבע עולמות אצילי בדאה יצירה עש יה וכל ניצוץ‬ ‫לא ירד לעו׳׳הז אף שה יא ידדה גדולה ובחי׳ גלות‬ ‫ממש כי גם ש יתה צדיק גמור עובד ה׳ ביראה ואהבה‬ ‫רבה בתענוגים לא יגיע למעל ות דב י^ י בה ׳ בדחילו‬ ‫ורתמו בטרם ידדתו לעו״הז הח ומד לא מינה ולא‬ ‫מקצתה ואץ ' ערך ודמיון ביניהם כלל כנודע לכל משכל‬ ‫שהגוף‬ ‫שהגוף א יט יכל לסבול ב י אלא ד ידחו לעולם הזד‪.‬‬ ‫להתלבש בטף ונפש החיונית הוא כדי לתקנם בלבד‬ ‫ולהפרידם מהרע של שלש קליפות הטמא ות על ידי‬ ‫שמ ירת שסייד‪ .‬לא תעשה וענפיהן ולהעלות נפשו‬ ‫החיונית עם חלקה השייך לה מכלל ות עו׳׳הז ולקשרם‬ ‫ולייחדם באור א״ס ב״ה אשר ימשיך בדט ע״י קיוטו‬ ‫כל דמ״ח מצ ות עשה בנפשו החיוני׳ שה יא היא המק יש‬ ‫כל מצ ות מעש י ות ברל וכמוש [בע׳׳ח שער כ״ו] כי‬ ‫ה נשמה עצמה אינה צריבה תירןןכלל כ י ולא הוצרכה‬ ‫להתלבש בעו״הז וכו׳ רק להמש יך אור לתקנם כ י והוא‬ ‫ממש דוגמת סוד גלות השכ ינה לברר ניצוצין וכו׳ ‪.‬‬ ‫ובזה יובן מה שהפליגו ח״ל במאד מאד במעלת‬ ‫הצדקה ואמרו ששק ולה כנגד בל המצ ות ובבל תלמ וד‬ ‫ירושלמי היא נק׳ בשם מצ וה סתם כי כך היה הרגל‬ ‫הלשון לקתא צדקה בשם מצוה סתם מפני שה יא‬ ‫עיק־ המצ ות מעש ות ועולה על מל נה שכולן הן רק‬ ‫להעלות נפש החיונית לה ׳ שה יא היא המק י ימת אותן‬ ‫ומתלבשת בהן ליבלל באור א״ס ביד‪ .‬המל ובש בהן‬ ‫ואין לך מצוה ש נפש דמונ ית מתלבשת בה כל כך‬ ‫כבמצ ות הצדקה שבבל המצ ות אין מתלבש בהן רק‬ ‫כח א׳ מ נפש החיונית בשעת מעשה המצ וה לבד אבל‬ ‫בצדקה שאדם נותן מיגיע כפיו דרי כל כח נפשו‬ ‫החיונית מל ובש בעש י ית מלאכת ו או עסק אחר ש נשתכר‬ ‫בו מע ות אלו וכשנותנן לצדקה דרי כל נפשו החיונית‬ ‫עולה לה׳ וגם מי שאינו נהנת מיגיעו מ״מ הואיל‬ ‫ובמעות אלו ה יה יכול לקנות חיי נפשו התענ ית דרי‬ ‫נותן חיי' נפשו לה ׳ ‪ .‬ולכן אמהו ח יל שמקרבת את‬ ‫הגאולה‬ ‫הגאולה לפי שבצדק ׳ אתת מעלה הרבה מ נפש החיונית‬ ‫מה שלא היד‪ .‬ימל להעל ות ממ נה כל כך כחות ובחי׳‬ ‫בכמה מצות מעש י ות א וד ות ‪ .‬ומ׳׳ש ח׳׳ל שת״תב נגד‬ ‫בולם היינו מפני שת״ת היא בדבור ומחשבה שהם‬ ‫לבושים הפנימי׳ של נפש החיונית וגם מתת ן ועצמותן‬ ‫של בחי׳ חב׳־ד מקל יפת נוגה שב נפש החיונית נכללות‬ ‫בקד ושה ממש כשע וסק בתורה בעיון ושבל ואף‬ ‫שמתת ן ועצמותן של המד ות חג״ת כו׳ לא יבלו להם‬ ‫הבינונים להפכם לקד ושה היינו מש ום שהרע חזק‬ ‫יותר במד ות מבחב ׳ד מפני יניקתן שם מהקד ושה יותר‬ ‫כידוע לי״ח ‪ :‬זאת ועוד ארדת והיא העולה על כולנה‬ ‫במעלת עסק ת״ת על כל המצו ׳ ע״פ מ׳׳ש לעיל בשם‬ ‫התיעגי ׳ דרמ ׳ח פ יעדק הן רמ ׳ח אברי׳ דמלכא וכמו‬ ‫באדם התחתון ד״מ אין ערוך ודמיון כלל בין החיות‬ ‫שברמ״ח איבריו לגבי דחיות שבמ ות ן שתא השכל‬ ‫המתחלק לג׳ בחי׳ חב ׳ד ככה ממש ר ׳מ להבדיל‬ ‫ברבב ות הבדל ות לאין קץ בהארת אור א״ס י ב״ה‬ ‫המתלבש ות במצ ות מעש יות לגבי הארת אור א״ס‬ ‫שבבת ׳ חב״ד שבחכמת הת ורה א יש א יש כפי שבלו‬ ‫והשגתו ‪ .‬ואף שאינו מש יג אלא בגשמ יות הרי הת ורה‬ ‫נמשלה למים שיורדים מטעם גבוה כו׳ כמ״ש לעיל‬ ‫ואעפ״ב ארז׳׳ל לא המדרש עינך אלא המעשה והיום‬ ‫לעש ותם כת יב ומבטלין ת״ת לקיום מצוה מעש י ית‬ ‫כשא״א לעש ותה ע׳׳י אדדיט מש ום כי זה כל האדם‬ ‫ותכלית בריאתו וירידתו לעו״הז להיות לו ית׳ דירה‬ ‫בתחתונים דוקא לאהפבא חש וכא ל נתרא דמלא‬ ‫כבוד ה׳ את כל הארץ הגשמ ית דייקא וראו כל בשר‬ ‫יחדיו‬ ‫יחדיו כנ׳׳ל משא״ב כשאפשר לעש ותה ע״י אדרים אין‬ ‫כבטלין ת״ת אף שבל הת ורה אינה אלא פירוש המצ ות‬ ‫מעש י ות והיינו מש ום שה יא בחי׳ חב״ד של א׳׳ס ב׳׳ה‬ ‫ובעסקו בה ממש יך עליו אור א״ס ב״ה ביתר שאת‬ ‫והארה גדולה לאין קץ מהאח־ ‪ ,‬והמשכה ע׳׳י פקורין‬ ‫שהן אברי׳ דמלכא ודש רב ששת חדאי נפשאי לך‬ ‫קראי לך תנאי כמ״ש במ׳׳א באריכות‪ :‬והגה המשכה‬ ‫והארה זו שהאדם ממש יך ומאיר מהארת אור אים ב יה‬ ‫על נפשו ועל נפשות כל ישראל היא השכינ ׳ כנסת ישראל‬ ‫מקיר כל נשמ ות ישראל כמ ׳ש לקמן ע׳׳י עסק הה ורה‬ ‫נק־>™ בלשון קריאה קורא בתורה פי׳ שע׳׳י עסק‬ ‫ההורה קירא להקב״ה לבוא אליו כב יטל כאדם הקורא‬ ‫לחב ית ש יבא אליו ובבן קטן הקורא לאביו לבא אליו‬ ‫להיות עכו בצוות׳ חדא ולא ליפרד ממגו וליש»־ יחידי‬ ‫ה״ו וז״ש קרוב ה׳ לכל קוראיו לכל אשר קרא וה ו‬ ‫באמת ואין אמת אלא תורה דהיינו שק ורא להקב״ד!‬ ‫ע׳׳י הת ורה דוקא לאפוקי מי שר ןרא אותו שלא על ידי‬ ‫עסק הת ורה אלא צועק כך אבא אבא ובמו שק ובל עליו‬ ‫תב יא ואין קירא בשמך כו׳ ובמ״ש במ״א ‪ .‬ומזה יתבונן‬ ‫המשכ יל להמש יך עליו יראה גדולה בשעת עסק‬ ‫הה ורה ב נמ ול [פ׳ ב״ג] ‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫פ ר ק ל ח וה נה עם כל הנ״ל יובן ה יטב פסק ההלכה‬ ‫הערוכה בתלמ וד ופוסקי׳ דהו־הוד‬ ‫לאו בדבור דמי ואס כ ןא ק״ש במחשבת ו ובלבו לבד‬ ‫בבל בח כוונתו לא יצא יח תבת ו וצריך לחזור ולקרות‬ ‫ובן בברכת המזון דא וד יתא ובשאר ברבות הרבנן‬ ‫ו בתפל ׳*ואם דוציא בשפתיו ולא כק לבו יצא יד תבת ו‬ ‫בדעבד‬ ‫בד יעבד ואין צריך לחזור לבד כפסוק ראשון של ק״ש‬ ‫וברבה דאש נה של תפלת שכ ונה עשרה ובראי׳‬ ‫[ברפ״ב דברכות] ע״ב מצ ות כוונה מבאן ואילך מצות‬ ‫קריאה וכר ‪ .‬והיינו מש ום שה נשמה אינה צריכה‬ ‫היען לעצמה במצ ות רק להמשך אור לתק ן ‪.‬נפש‬ ‫החיונית והגוףע׳׳י אותיות הדבור שה נפש מדברת בה ׳‬ ‫מוצאות הפה וכן במצ ות מעש יות שה נפש ע ושה‬ ‫בשאי־ אברי הגוף ‪ :‬אך אעפ״ב אמרו תפלה או שאר‬ ‫ברכה בלא כוונה הן בנוף בלא נשכה פי׳ כי כמ ושכל‬ ‫הברואים שבעו״הז ש יש להם נוף ונשכה שהם נפש‬ ‫כל חי ורוח בל בש ־ א יש ונשמת כל אשר רוח חיים‬ ‫באפיו מכל בעלי חיים וה׳ מח יה את טלם ומהוה אותם‬ ‫מאין ל יש תמ יד באור וחיות שמשפ יע בהם שגם‬ ‫הגוף החומרי ואפי׳ אבנים ועפר הדומם ממש יש ט‬ ‫אייר וחיות מכנו ית׳ שלא יחזור להיות אין ואפס כשה יה‬ ‫ואעפ׳יב אין ערך ודמיון בלל בין בחי׳ אור וחיו׳ המא יר‬ ‫בגוף לגבי בחי׳ אור וחיות המא יר ב נשמה שה יא נפש‬ ‫כל ח• ואף שבשנ יהם אור אחד ש וה בבחי ׳ הטת י‬ ‫פנים ולבושי׳ שוים שהא ור מסתתר וכתעלם ומתלבש‬ ‫בו כי שניהם הם מעו״הז שנבללוהו מסתתר בש וה‬ ‫האור והחיות שמר וח פיו ית׳ בבחי ׳ הסתר פנים וירידת‬ ‫המדרגות בהשתלשל ות העולמות מכרתה למדרגה‬ ‫בצכצוכים רבים ועצומים עד ש נתלבש בקל יפת‬ ‫נוגה להחיות כללות עו״הז הח־מיי דהיינו כל דברים‬ ‫הכותיים והטהורים שבע ולם הזה וממנה ועל ידה‬ ‫משפע ים דברים הטמא ים כי היא בהי׳ ממ וצעת כנ׳׳ל‬ ‫אעפ ׳ב ההארה שה יא המשכת החיות אש י ה׳ מאיר‬ ‫ומחיה‬ ‫ומחיה ודך לב וש זה אינה ש וה בכולן בבחי ׳ צמצום‬ ‫והתפשט ות בי בגוף הגשמ י והדומם ממש כאבנים‬ ‫ועפר ההארה היא בבחי ׳ צמצום גמל אשר אין במודע‬ ‫ודחיותשב ו מעטת כל כך עד שאין בו אפי׳ כח הצ ומח‬ ‫ובצומח ההארה אינה בצמצום גדול כל כך ‪ .‬ודרך‬ ‫כלל נחלקות לארבע מדרגות דומם צומח חי מדבר‬ ‫כנגד ד׳ אותיות שם הוי״ה ב״ה שממנ ו מושפעים‬ ‫וכמו שאין ערך ודמיון ההארה והמשכת הח? ׳ שבד ומם‬ ‫וצומח לההארה והמשכת החיות המלובש ׳ בחי ומדבר‬ ‫אף שבכולן אור אחד ש ה בבחי ׳ הסתר פנים ומל ובש‬ ‫בלטש אחד בטל ן שה וא לב וש נוגה בך אין ערך‬ ‫ודמיון כלל בק הארת והמשכת אור א״ס ב״ה שה וא‬ ‫פנימיות רצונו ית׳ בלי הסתר פנים ולטש כלל המא ירה‬ ‫ומלובשת במצ ות מעש יות ממש ‪ .‬ובן במצ ות התלויות‬ ‫בדבור וביטוי שפת ים בלי ט ונה שה וא נחשב כמעשה‬ ‫ממש כנ״ל ל גט ההארה והמשכת אור א״ס ב״ה‬ ‫המא ירה ומל ובשת בט ו נת המצ ות מעש י ות שהאדם‬ ‫מתכוין בעשייתן כדי לדבקה בו ית׳ ע׳׳י קיום רצונו‬ ‫שה וא ורצונו אחד וכן בט ו נת התפלה וק׳יש וברכותיה‬ ‫ושאר ברכות שבט ונת ו בהן מדבק מחשבת ו ושכלו‬ ‫ט ית׳ ולא שדב יקת המחשבה ושכל האדם ט ית׳‬ ‫היא מצד עצמה למעלה מרב יע ׳ קיום המצ ות מעשיו ׳‬ ‫בפועל ממים כמ ׳יש לקמן אלא מפני שזהו ג״ב רצונו ית׳‬ ‫לרבקה בשכל ומחשבה וטונת המצ ות מעשיו ׳ ובכווג׳‬ ‫ק״ש ותפלה ושאר ברטת והארת רצון העליון הזה‬ ‫המא ירה ומל ובשת בט ונה זו היא גדולה לאק קץ‬ ‫למעלה מעלה מהארת דצק העליון המא ירה ומל ובשת‬ ‫בקיום‬ ‫בקיום המצ ות עצמן במעשה ובדבור בלי ט ונה כגודל‬ ‫מעלת אור ה נשמה על הגוף שה וא כלי ומלטש‬ ‫ה נשמה כמו גוף המצ וה עצמה שה וא כלי ומלטש‬ ‫לכוונתה ואף שבשת יה ן במצ וה ובט ונתה מל ובש‬ ‫רצון אחד פש וט בתכל ית הפש יט ות בלי שום שינוי‬ ‫וריבר דדו ומיוחד במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית‬ ‫היחור אף על פי כן ההארה אינה ש וה בבח ינת‬ ‫ועה׳ה‬ ‫והתפשט ות*‬ ‫צמצום‬ ‫דמצוין‬ ‫ונחלקת גם כן לארבע (וכ ט״ * בע׳׳וז שכוונת‬ ‫מ ד ר ג ו ת כי ג ו ף ה מ צ ו ת ותלמוד תודח היא במדרגת אוי‬ ‫עצמן ממש הן ב׳ מדרגות וגוף המצות הן מדרגות ונ חי'‬ ‫כליים שהם נחי׳ *מצום *ע״י‬ ‫ש ק מצ ות מעש י ות‬ ‫צמצום האור נתהוו הכלים כידוע‬ ‫‪,!,‬״״‪, ,‬‬ ‫ומצות התלויות בדטר‬ ‫ומחשבה כמו תלמ וד תרה‬ ‫וק ׳ש ותפלה וברמת המזון ושאר ברכות ‪ .‬וכוונת המצ ות‬ ‫לדבקה ט ית׳ שה יא כ נשמה לגוף נחלקת נ״כ לשת י‬ ‫מדת ות כמו שת י מדת ות ה נשמה שה ן בגוף דתמר י‬ ‫שה ן חי ומדבר ‪ .‬כי מי שדעת ו יפה לדעת את ה׳‬ ‫ולהתבונן בגדולתו ית׳ ולהוליד מבינתו יראה ע ילאה‬ ‫במוחו ואהבת ה׳ בחלל הימני שבלט להיות נפשו‬ ‫צמאה לה ׳ לדבקה ט ע״י קיום התורה והמצות שה ן‬ ‫המש נת והארת אור א״ם ב״ה על נפשו לדבקה ט‬ ‫ובכוונה זו הוא לומד ומקיים המצ ות ובן בט ונה זו‬ ‫מתפלל ומברך הרי ט ונה זו על ד״מ כמו נשמת‬ ‫המדבר שה וא בעל שכל ובחירה ובדעת ידבר ומי‬ ‫שדעת ו קצרה לדע ולהתבונן ב גחלת א״ם ב״ה‬ ‫להוליד האהבה מבינתו בהתגל ות לט ובן היראו־!‬ ‫במוחו‬ ‫במ ות ופחד ה׳ בלבו רק שזוכר ומעורר את האהבה‬ ‫הטבע ית המס ותרת בלבו ומוציאה מההעלם והסתר‬ ‫הלב אל הגילוי במ וח עכ״פ שיהיה רצונו ♦מבמות‬ ‫ותעלומות לבו מסכ ים ומתרצה בריצוי גמור באמת‬ ‫לאמיתו למסו ׳ נפשו בפועל ממש על יתר ה׳ בדי לדבק ׳‬ ‫בו נפשו האלה ית ולבושיה ולכללן ב יתדו וארוחתו‬ ‫שתא רצון העליון המל ובש בת״ת ובקיום המצ וה‬ ‫כנ״ל וגם ה יראה כלולה בה לקבל מלכותו שלא למ־ור‬ ‫בו ח״ו ובכוונה זו תא סור מרע ועושה טוב ולומד‬ ‫ומתפלל ומברך בפירוש המל ות לבדו בלא דחילו‬ ‫ו יתמו בהתגל ות לבו ומ ות הרי כוונה זו עד״מ כמו‬ ‫נשמת החי שאינו בעל שכל ובתרה ובל מדותיו‬ ‫שהן יראתו מדבר ים המזיקים אותו ואהבתו לדברים‬ ‫הנאהב ים אצלו הן רק טבעיים אצלו ולא מבינתו ודעתו‬ ‫וכך הן על ד ט ה יראה והאהבה הטבע יות המס ותוזת‬ ‫בלב כל ישראל כי הן ירושה לנו מאבותינו ובמו טבע‬ ‫בנפשותינו בנז״ל ‪:‬‬ ‫‪.‬‬ ‫פ ר ק ל ט ומפ נ י זה ג״כ נרןאים המלאכ ים בשם‬ ‫חיות ובהמות כדכתי ׳ ופני אריה‬ ‫אל הימין וגו׳ ופני שור מהשמאל וגו׳ לפי שאינם‬ ‫בעלי בחירה ויראתם ואהבתם היא טבע ית להם‬ ‫כמ״ש בר״מ פ׳ פנחס ולכן מעלת הצדיקים גדולה מהם‬ ‫כי מדור נשמ ות הצדיקים ת א בעולם הבר יאה ומתר‬ ‫רגה״ח‬ ‫המלאכי ׳ בעולם היצירה *‬ ‫יי‬ ‫שי־יגי ד ‪0‬‬ ‫נ ־ ׳ “ הו א ־‬ ‫מ אי רו ת‬ ‫ת צי ר ח‬ ‫(והיינו בסתם מלאכים אבל יש‬ ‫טלאכים עליונים בעולם הבריאה‬ ‫שעבודתם בדחילו ורחיסו שכליים‬ ‫ו י י‪ ,‬י ד ל‬ ‫שם מדותיו של א״ס ב״ה‬ ‫שני מיני‬ ‫ב עו ל ם‬ ‫כש״ש‬ ‫בריס‬ ‫שס שיש‬ ‫חיות‬ ‫ל בי ?‬ ‫ףףאך^‬ ‫שה?‬ ‫א ה ב ת ן ן פ ח ךן‬ ‫ןכמ״ ש‬ ‫^ ״‬ ‫חיו״‬ ‫טבעיים‬ ‫הקדש‬ ‫וכט״ש בע׳יח) ‪:‬‬ ‫ושכליים‬ ‫[בתיקונים וע״ח] דש ית‬ ‫ספידין מקננק ביצירה ולבן זאת היא עב ודת המלאב ים‬ ‫תמ יד יומם ולילה לא ישקוטו לעמוד ביראה ופחד ובו׳‬ ‫והיינו כל מח נה גבריאל שמהשמאל ועבודת מח נה‬ ‫מ יכאל היא האהבה כו׳ ‪ .‬אבל בעולם הבר יאה מאירות‬ ‫שם חכמת ו ובינתו ורעתו של א״ס ב״ה שה ן מער‬ ‫המד ות ואם ושרש להן ובדאיתא בתקונים דא ימא‬ ‫ע ילאה מקגנא בתלת ספ יח בכרמיא שה וא עולם‬ ‫הבר יאה ולכן תא מדור נשמ ות הצדיקים עובדי ה׳‬ ‫בדתל ו ו יתמ ו הנמשכ ות מן הבינה ודעת דגדולת א״ס‬ ‫ב׳׳ה שאהבה זו נקרא רעותא דלבא כנ ׳ל ומרעותא‬ ‫דלבא נעשה לב וש ל נשמה בעולם הבר יאה שה וא‬ ‫גן עדן העליון כדלקמן וכמ״ש בזהר יקהל אך‬ ‫היינו ד יקא נשמ ות ממש שה ן בחי׳ מוחק דגדלות‬ ‫א״ס ב׳׳ה אבל בחי׳ הרוח של הצדיקים ובן שאר כל‬ ‫נשמ ות ישראל שעבר ו את ה׳ ברחילו ורתמו המסותרות‬ ‫בלב כללו׳ ישראל אק עולות לשם רק בשבת ור׳׳ח לבד‬ ‫דרך העמ וד שמג ׳ ׳ע התחתון לג׳׳ע העליק שה וא עולם‬ ‫הבר יאה הנקרא רע העליון להתענג על ה׳ וליהנות‬ ‫מזיו השכ ינה כי אין הנאה ותענוג לשכל נברא אלא‬ ‫במה שמשב יל ומבק יורע ומשיג בשכל ו ובינתו מה‬ ‫שאפשר לו להבין ולהשיג מאור א״ס ב״ה ע׳׳י חכמת ו‬ ‫ובינתו ית׳ המאירות שם בעולם הבר יאה ומה שזוכות‬ ‫נשמ ות אלו■ לעלות למעלה מהמלאכ ים אף שעבת‬ ‫בדתל ו ורתמו טבעיים לבד היינו מפני שע׳׳י דחילו‬ ‫ורתם‬ ‫ורחימו שלהם אתכפ יא ס׳׳א המל ובשת בגופם בק‬ ‫בבחי׳ סור מרע לכב וש התאוות ולשבוק ובק בבחי ׳‬ ‫ועשה ט יב כנ״ל והם ה ז בעלי בחירה לבחור ברע חץ‬ ‫ובחרו בטוב לאכפיא לס״א לאסתלקא יק־א דקב״ה‬ ‫ט ׳ כיתרון האור ט ׳ כנ״ל והנה כל זה הוא במדור‬ ‫הגשמ ות ומעם עמדת ן אך חורתן ועבודתן נכללות‬ ‫ממש בי״ס שה ן בחי׳ אלה ות ואור א״ם מתייהד בהן‬ ‫בתכל ית היחוד והיינו בי״ס דבר יאה ע׳׳י דחילו ורחימו‬ ‫שכליים ובי״ס דיצירה ע׳׳י דחילו ודרומו טבעיי׳ ובתוכן‬ ‫מל ובשות י׳׳ס דאצי׳ ומיוחדות בהן בתכל ית וי״ס דאצי׳‬ ‫מיוחדות בתכל ית במאצילן א״ס ב״ה משא״כ ה נשמ ו‬ ‫אינן נכללות באלה ות די״ס אלא עומדות בה יכלות‬ ‫ומהדק דבר יאה או יצירה ונחנק מזיו השכ ינה הוא‬ ‫אור א״ס ב׳׳ה המיוחד בי״ס דבר יאה או הצי ׳ והוא זז‬ ‫הורתן ועבודתן ממש [ע׳ זהר ויקהל דדי] כי שכר מצוה‬ ‫היא מצוה עצמה ‪ :‬ועולם האצילות ש ודא למעלה‬ ‫מהשכל וההשגה וההבנה לשכל נברא כי הבמד!‬ ‫ובינתו ודעתו של א״ס ב״ה מיוהדות שם ט בתכל ית‬ ‫היחוד ב יתד עצום ונפלא ביתר שאת ויחר עז לאין קץ‬ ‫כבעולם הבר יאה כי שם ירה להאיר בבחי ׳ צמצום‬ ‫כ ד שיוכלו שכל ים נבראי׳ לקבל מהן חב ׳ד לידע ‪ax‬‬ ‫ה׳ ולהבק ולהשיג איזו הש גה באור א״ס ב ׳ה כפי כח‬ ‫שכל ים הנבראים שהם בעלי גטל ותכלית שלא‬ ‫יתבטלו במציאותם ולא יהיו בגדר נבראים כלל רק‬ ‫יחזה למ ‪p‬רם ושרשם שה וא בחי׳ אלה ות ממש ‪.‬‬ ‫ורעה צמצום זה יהיא סבת ההארה שמא יהת שם‬ ‫ה נ ד של א׳׳ס ב״י‪ .‬לנשמ ות אלו בעולם הבר יאה ‪.‬‬ ‫משא ׳ ׳ב‬ ‫משא ׳ ׳ב באצילות שא ינם בבחי ׳ צמצום כ״כ א״א‬ ‫לשבל ים נבראים לקבל מהן ולכן לית מחשבתא‬ ‫דילהון תפ יסא שם כלל לכן הוא מדור לצדיקי׳ הנתל ים‬ ‫שעב ודתם היא למעלה מעלה אפי׳ מכחי ׳ דחילו ורדדמו‬ ‫הנמשכ ות מן הבינה ודעת בגמלת ו ית׳ במו שע ולם‬ ‫האצילות ודא למעלה מעלה מכחי ׳ בינה ודעת לשכל‬ ‫נברא אלא עב ודתם ה יתה בבחי׳ מרכבה ממש לא׳׳ס‬ ‫ב׳׳ה וליבטל אליו במציאות ולהבלל בא ות ית׳ הם‬ ‫וכל אש־ להם ע׳׳י קעם התורה והמצות ע ׳ד שאמת‬ ‫האב ות הן הן המרכבה והיינו לפי שכל ימיהם ה יתה‬ ‫זאת עבודתם ‪ .‬אך מי ששרש נשמת ו קטן מהכ יל‬ ‫עב ודה תמה זו ליבטל וליכלל בא ות ית׳ בעבודתו‬ ‫בקביעות רק לפרקים ועתים שהם עת רצון למעלה‬ ‫וכמו בתפלת שמ ונה עשרה שה יא באצילות ובפרט‬ ‫בהשתחוואו ׳ שבה שבל השתח ו ואה היא בבחי ׳ אצילות‬ ‫[כמ׳׳ש בפרע״ח בקבל ׳ שבת] כי היא ;עק ביטול בא ות‬ ‫ית' להיות חש ב קמ יה כלא ממש אד ג״ב עיק־ קביעות‬ ‫נשמת ו הוא בעולם הבר יאה [רק לפרעם בעת רצון‬ ‫תעלה נשמת ו לאצילות בבחי ׳ מ״נ כידוע לי׳׳ח] ‪:‬‬ ‫והנה שבר מצוה מצוה פי׳ שמשברה נדע מה ותה‬ ‫ומדרגתה ואין לנו עסק בנסתרות שרט צדיע ׳ הנתל ים‬ ‫שהם בבחי ׳ מרבבה רק תגלו ׳ לנו שאחר ידט כל אדם‬ ‫ימשיך לדע נאמנה מה ות ומדרגת עב ודת ה׳ בדחילו‬ ‫ורחימו בהתגל ות לבו תמשב ות ק הבינה ודעת‬ ‫בגדולת א״ס ב״ה מק ומה בי״ס דבריאה ועבורה‬ ‫בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו בי״ס דיצירה אבל‬ ‫עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו אפי׳ במ ות בבחי ׳‬ ‫גילוי דהיינו לעורר האהבה המבע ית המס ותרת בלב‬ ‫להוציאה מההעלס והסתר הלב אל הגילוי אפי׳ במוחו‬ ‫ותעלומות לבו עכ״פ רק היא נשארת מש וחרת בלב‬ ‫כת ולדתה במו שה יתה עדם העבודה הרי עבורה זו‬ ‫נשארת למטה בעולם הפירוד תק ׳ חיצוניות העולמות‬ ‫ואק בה כח לעלות וליכלל ב יתדו ית׳ שה ן עש־ ספי׳‬ ‫הקדושות ובמ׳יש בתיענים דבלא דחילו ורתמו לא‬ ‫פרחא לעילא ולא יבלא לסלקא ולמיקם קדם ה׳ ‪ .‬והמ ו‬ ‫אפי׳ אם אינו עוסק שלא לשמה ממים לשם אתו פניה‬ ‫ח״ו אלא כמ״ש ותהי יראתם אותי מצות אנשי׳ מל ומדה‬ ‫פי׳ מחמת דרגל שהורגל מקטנותו שהרגילו ולימדו‬ ‫אביו ורבו לירא את ה׳ ולעבדו ואינו עוסק לשמה‬ ‫ממש בי לשמה ממש אי אפשר בלא התעוררות דתל ו‬ ‫ורתמו הטבעיים עכ״פ להוציאן מהסתר הלב אל‬ ‫ת ילד במ וח ותעלומות לבו עכ״פ כי כט שאק אדם‬ ‫ע ושה דבר בשב יל חבירו למלאת רצונו אא״ב אוהבו‬ ‫או דא ממנו כך אי אפשר לעש ות לשמ ו ית׳ באמת‬ ‫למלאת רצונו לבד בלי זכרק והתע ורתת אהבת ו‬ ‫ויראתו בלל במה ו ומחשבת ו ותעלומות לבו עכ״פ‬ ‫ונם אהבה לבדה אינה נק׳ בשם עבורה בלי דאה‬ ‫תתאה לפחות שה יא מס ותרת בלב בל ישראל כמ ׳ ש‬ ‫לקמן וכשעוסק שלא לשמה ממים לשום איזו פניה‬ ‫לכבוד עצמו כגק להיות ת״ח וכהאי טונא אזי א ותה‬ ‫פניה שמצד הקליפה ת וגה מתלבשת בתורתו וההורה‬ ‫היא בבחי ׳ גלות בתוך הקליפה לפי שעה עד אשד‬ ‫יעשה תש ובה שמב יאה רפואה לעולם שבש וב ו אל ה׳‬ ‫גם תורתו שבה עמו ולבן אמ־ז ח״ל לעולם יעסיק‬ ‫אדם‬ ‫אדם ובו׳ שמת וך שלא לשמה בא לשמה בודאי‬ ‫שבודאי סופו לעש ות תש ובה בגלגול זה או בגלגול‬ ‫אחר כי לא דח ממנו גדה אך כשע ושה סתם לא לשמה‬ ‫ולא שלא לשמה אק הדבר תלד בתש ובה אלא מיד‬ ‫שהחו־ ולומד דבר זה לשמה הח גם מה שלמד‪ .‬בסתם‬ ‫מתחבר ומצטרף ללימוד זה ופרתא לעילא מאחר שלא‬ ‫נתלבש בו עדיין שום קליפה ת וגה ולכן לעולם יעסוק‬ ‫אדם ט ׳ ובן הענק בתפלה שלא בט ונה כמ ׳ ׳ש בזהר ‪:‬‬ ‫פ ר ס מ א ך כל זמן שלא חזר ולמד דבר זה‬ ‫לשמה אק לימודו עולה אפי׳ בי״ס‬ ‫המאירות בעולם היצירה והעש יה כי הספירות הן בחי׳‬ ‫אלה ות ובהן מתלבש ומתייחד אור א״ס ב״ה ממש ובלא‬ ‫דחילו ורחימו לא יבלא לסלקא ולמיקם קדם ה׳ כמ״ש‬ ‫בתיקונים רק לימודו עולה להיכלות ומדוחן שה ן‬ ‫חיצוניות העולמות שבה ן ע ומדם המלאכ ים וכמ ׳ש‬ ‫הרח״ו ז׳ל בשער הנטא ׳ פ״ב שמהת ורה שלא בכוונה‬ ‫נבראים מלאכ ים בעולם היצירה ומתמצות בלי כוונה‬ ‫נבראים מלאכ ים בעולם העש ייה וכל המלאכ ים‬ ‫הם בעלי חומר וצורה אבל תודי‪ .‬שלא לשמה‬ ‫ממש כגק להיות ת ׳ח ובה׳׳ג אינה עולה כלל למעלה‬ ‫אפי׳ להיכלו׳ ומדור המלאכ ים דקד ושת אלא נשארת‬ ‫הגה"ה ^‬ ‫לממה בעד ׳הז הגשמ י א ״_‬ ‫ז ‪ £‬׳‪2‬‬ ‫ש ד א מדור ד ק *™ * ^‬ ‫ובמ״ש בזהר על פסוק מה ריי» ם‪6‬ז *»י¡* יבקע* יקיעיז‬ ‫יתרון לאדם בבל עמלו כו׳ ואתער מה ואתער אי סב טב‬ ‫שיעמול תחת השמש כי׳ ע״״ יח* ק״ח ע״א «‪1‬יז‬ ‫ך אן ריי ת א‬ ‫ך א פי לן‬ ‫'‬ ‫דאורייתא‬ ‫אתעביד‬ ‫מיניה‬ ‫וסליק‬ ‫לא‬ ‫אי עבד ע י ן‬ ‫ן ץ׳ ^‬ ‫א ש רי‬ ‫י ק רי ץ;‬ ‫מי ע ב א‬ ‫ב ן׳‬ ‫^‬ ‫ופליק כו׳ ו ו׳ קס״ח ע״ב קלח‬ ‫מ לי ת א בקעין רקיעין‬ ‫דאורייתא‬ ‫ני)ז‬ ‫ותלמידו ב ית פי׳ שלא‬ ‫נשאר לפטה בערהו ‪ .‬ואף דאורייתא וקב׳׳ה בולא חר‬ ‫שה וא ורצונו אחד הרי קב״ה איהו ממלא כל עלמין‬ ‫בש וה ואעפ׳׳ב אין העולמות שוים במעלתם והשינוי‬ ‫הוא מהמקבל ים בב ׳ בהו׳ הא ׳ שהעליונים מקבל ים‬ ‫הארה יותר גדולה לאין קץ מהתחתונים והשנית‬ ‫שמקבל ים בלי לבושים ומסכים רבים ב״כ בבתרחונים‬ ‫וערהז רעא עולם השפל בב ׳ בחי׳ כי ההארה שב ו‬ ‫מצ ומצמת מאד עד קצה הארדון ולכן הוא תמר י וגשמי‬ ‫וגם זאת היא בלבושים ומסבים רבים עד שנתלבש!־‪.‬‬ ‫בקל יפת נוגה להחיות כל דברים הטהורים שבערה ז‬ ‫ובכללם הוא נפש החיונית המדברת שבאדם ולכן‬ ‫בשמדברת דברי תודה ותפלה בלא כוונה אף שה ן‬ ‫אותיות קדושות ואק קליפת נוגה שב נפש החיונית‬ ‫מסך מבדיל כלל להסת יר ולכסות על קדושתו ית׳‬ ‫המל ובשת בהן כמו שה יא מסתרת ומכסה על קדושתו‬ ‫ית׳ שב נפש החיונית כשמדברת דברים בטלי ׳ ושבנפש‬ ‫החיונית שבשאר בעלי ודים הטהורים דאף דלית אחר‬ ‫פנוי מיני׳ מ״מ איהו סתימו דכל סת ימק ונק׳ אל מסתתר‬ ‫וגם ההארה והתפשט ות החיות ממנו ית׳ מסתתרת‬ ‫בלבושים ומסכים רבים ועצומים עד ש נתלבשה‬ ‫ונסתחרה בלב וש נוגה משא״ב באותיות הקר יע ות‬ ‫של רבד תודה ותפלה דאדרבה קליפת נוגה מתהפכת‬ ‫לטוב ונכללת בקד ושה זו כלל מ״מ ההארה שבה ן‬ ‫)מקר ושת ו ית׳ היא כבוד ׳ צמצום ער קצה הארת¡‬ ‫מאחר‬ ‫מארד ש יק ול והדבור הוא גשמ י אבל בתפלה בכוונה‬ ‫וחודה בכוונה לשמה הרי הכוונה מתלבשת באותיות‬ ‫הדבור הואיל והיא מקוד ושרש להן שמחמתה‬ ‫ובסיבתו; הוא מרב י אותיות אלו לכן היא מעלה אותן‬ ‫עד מק ומה בי״ס דיצירה או דבר יאה לפי מה ‪.‬שהיא‬ ‫הכוונה בדחילו דרחימו שכליים או טבעיים כו׳ בנ״ל‬ ‫ושם מאד ומתגלה אור א״ס ב״ה שה וא רצון העליון‬ ‫ב׳׳ה המל ובש באותיות התורה של ומד ובנימוק או‬ ‫בתפלה ובכוונתה או במצ וה ובכוונתה בהארה נתלה‬ ‫לאק קץ מה שלא יכול להאיד ולהתגלות כלל‬ ‫בעוד הא וח זת והמצוה בערהו דגשמ י לא מינה‬ ‫ולא מקצתה עד עח קץ הימין ש יתעלה העולם‬ ‫הנריי־‬ ‫מגשמיותו ונגלה ׳ ־בט ך ה׳‬ ‫י וושט מאיר מ תג ל ה ג׳׳ב היחוד‬ ‫‪,‬‬ ‫העליון הנעשה ככל נ מו ח ות׳־ת‬ ‫^ כלל באריכות‬ ‫ובזה יוב| היטב הא‬ ‫ח״תלו ורחיכו נקראי׳‬ ‫שהוא ירעו מ ת חיו ית' מ נ ב לו ת‬ ‫זו בזו ונמתקות הגבורות בחסדים‬ ‫?ליי ^ ייין העליין »׳׳ם ב״״‬ ‫גדפין ד״מ כ ך ^‬ ‫»‬ ‫^‬ ‫יעופף [וכמ״ש ת ז ״ יל‬ ‫פי״א] עשיית המזנות או עסק התורה‬ ‫בשער ה יתר ים‬ ‫שהכנפ ים בעוף הן זתעות שבהן מלוב« ריי! העלית א׳׳ם‬ ‫ג״ח אך עיקר היחוד תא למעלה‬ ‫האדס‬ ‫מעלי‪ .‬בעולם הא*ילות *שס הוא מרעת ועימות מדותיו ית' מיוחדו'‬ ‫במא ‪1‬ילן א״ם ג״ד‪ .‬ושם הוא מהות ועצמות ר«ון העלי ק א״ם‬ ‫ב׳׳ה והארתן לבד היא מאירה בבי״ע בבל עולם מהן ל»י מעלתו‬ ‫ואף שנםש האדם העוסק בחורה ונמוד‪ .‬זו אינה מ מילו ת מ״ם‬ ‫הרי דיין העליון המלובש בכמוה זז ו ת א הוא עצמו הדבר הלכה‬ ‫והתורת שעוסק בה הוא אלהות ואור א״ס חמאג‪-‬ל ג״ה שתא‬ ‫ו מונו אחד וניזונו ית׳ האייל מדותיו המיוחדות בו ית׳ וע״י‬ ‫גילוי‬ ‫האדס כ י ובתירץנים פי׳‬ ‫שהעוסק ים בת ורה ומצות‬ ‫בדחילו ורתמו נקראים‬ ‫בנים ואם לאו נק׳ אפרוחים‬ ‫דלא יכלין לפרחא *‬ ‫כי כמו שכנפי העוף‬ ‫העוף‬ ‫עינך‬ ‫אינם‬ ‫ואין חיותו תלוי בהם‬ ‫כלל בדחק ניטלו אגפיה‬ ‫כשרה והדרך הוא ראש ו‬ ‫וכל גופו והננפיי׳ אינם‬ ‫רק משמש ים לראשו וטפו‬ ‫לפרחא בהון וכך ד ט‬ ‫הת ורה ומצות הן עינך‬ ‫ה יתד העליון ע׳׳י גילוי‬ ‫רצון העליון המתגלה על‬ ‫ידהן והדחילו ורחימו הם‬ ‫מעלים אותן למרום‬ ‫ש יתגלה בו הרצון אור אק‬ ‫סוף ברך הוא וה יתד‬ ‫שה ן יצירה ובדאה *‬ ‫והנה אף דדחילו ורחימו‬ ‫הם ג״ב מתרי׳׳ג מצ ות‬ ‫אעפ״ב נקראק גדפק להיות‬ ‫כי תכל ית האהבה היא‬ ‫העב ודה מאהבה ואהבה‬ ‫בלי עב ודה היא אהבה‬ ‫בתענוגים‬ ‫גילוי רצינו המתגלח ע״י עסק‬ ‫תורת ומצוח זו הן נבללות וו »ו‬ ‫ונטתקות ועבודות בחסרים בעת‬ ‫ר»ן זו) ו‬ ‫הגהה‬ ‫(ובתיקק ט״ח דעופא הוז« מט״ט‬ ‫רישא דיליה י' וגופא וא״ו ותדין‬ ‫גדפין וי יי כו׳ והיינו עולס‬ ‫היצירה שנקרא טט״ט ובז הן‬ ‫ורישא‬ ‫שבמשנה‬ ‫הלכות‬ ‫גופי‬ ‫דיליח הן המוחין ובחי׳ חב״ד‬ ‫וסודן‬ ‫ההלכות‬ ‫פנימיות‬ ‫שהן‬ ‫דחילו‬ ‫גופין‬ ‫ותרץ‬ ‫וטעמיהן‬ ‫ורחיטו הן וי עילאה שהיא וחיסו‬ ‫ווי תתאה היא יראה תתאה עול‬ ‫מלכות שטים ופחד ה' נפחד‬ ‫המלך ד״ט שהיא יראה חיצונית‬ ‫ונגלית משא״ג יראת עילאה ירא‬ ‫בושת היא מהנסתרות לה' אלהיט‬ ‫והיא בחכמת עילאה יו״ד של שם‬ ‫הוי״ה ב״ה כט״ש בר"ט)ו‬ ‫הגהה‬ ‫(או אפ־לו בעשיה ני״ס דקדושד‪,‬‬ ‫מקום מצות מעשיות וכן שקרא‬ ‫אבל במשנה מתגלה היחוד ואור‬ ‫אין פון* ברוך הוא ביצירד‪.‬‬ ‫ובתלמוד בבריא׳ דהיינו שבלימוד‬ ‫מקרא מתפשט היחוד ואור א״ס‬ ‫ב״ח מאצילו' עד העשיה ובמשנה‬ ‫עו היצירה לבדה ובתלמוד עד‬ ‫הבריאה לבוד‪ ,‬ני כולן באצילות‬ ‫אבל‬ ‫בתענוגים להתענג‬ ‫^‬ ‫^ ןקבלת‬ ‫ה׳ אבל קבלת אינה מתפשטת כלל‬ ‫^‬ ‫םא‪,‬יל‪,‬״ לכי׳׳ע כ ט׳״ גפרע״ח) ו‬ ‫והיום לעשות ׳ בתי׳ ולמדד‬ ‫לקבל שברם ומי שלא הגיע למדה זו לטעום מעין‬ ‫עוה״ב אלא עדיין נפשו ש וקקה וצמאה לה ׳ וכלתה אליו‬ ‫כל היום ואינו מרוה צמאונו במי הת ורהשלפניו הרי זה‬ ‫כמי שע ומד בנהר וצועק מים מים לשת ות כמו שקבל‬ ‫עליו הנביא הר כל צמא לכו למים ‪ .‬כי לפי פשט ו‬ ‫אינו מובן רמי שה וא צמא ומתאווה ללמוד פש יטא‬ ‫שלמ וד מעצמו ולמה לו לנביא לצעוק עליו הוי וכמ ׳ש‬ ‫במ״א באר יכות‪:‬‬ ‫פ ר ס מ א ב ר ם צריך להיות לזכרון חמ יד דאשת‬ ‫העב ודה ועיקרה ושרשה ‪ .‬והוא‬ ‫‪1‬‬ ‫כי אף שה יראה היא שרש לסור מרע והאהבה ל ועשה‬ ‫טוב ‪ .‬אעפ״ב לא ד לעודר האהבה לבדה ל ועשה טוב‬ ‫ולפחת צריך לעורר תחלה הדאה הטבע ית המס ותרת‬ ‫בלב בל ישראל שלא למרוד בממ ׳ ׳ה הקב״ה כנ״ל‬ ‫שתהא בהתגל ות לבו או מודד עכ״פ דהיינו להתבונן‬ ‫במחשבת ו עכ״פ גדולת א״ס ב״ה ומלכותו אשר היא‬ ‫מלכ ות כל עולמים עליונים ותחתונים ואיהו ממלא כל‬ ‫עלמין וסובב כל עלמין וכמ״ש הלא את השמ ים ואת‬ ‫הארץ אני מלא ומניח העליונים רחחחונים ומייחד‬ ‫מלכותו על עמו יש־אל בכלל ועליו בפרט כי חייב‬ ‫אדם לוט־ בשבילי נברא העולם והוא גם הוא מקבל‬ ‫עליו מלכותו להיות מלך עליו ולעבדו ולעשות רצונו‬ ‫בכל מיני עב ודת עבד ‪ .‬והנה ה׳ נצב עליו ומלא כל‬ ‫׳הארץ כבודו ומביט עליו ובוחן כליות ולב אם עובדו‬ ‫כראוי‬ ‫כראוי ‪ .‬ועל כן צריך לעבוד לפניו בא ימה וביראה‬ ‫כעומד לפני המלך ויעמיק במחשבה זו ויאריך בה כפי‬ ‫יטלת הש גת מ ות ומחשבת ו וכפי הפנאי של ו לפגי‬ ‫עסק הת ורה או המצ וה כמו לפני לב ישת טל ית ותפילין‬ ‫וגם יתבונן אץ שא ור אק סוף ב״ה הס ובב כל עלמין‬ ‫וממלא כל עלמין ת א דצק העליון הוא מל ובש באותיו׳‬ ‫וחכמת הה ורה או בציצית ותפילין אלו ובקריאתו או‬ ‫בלב ישתו ת א ממש יך אורו ית׳ עליו דהיינו על חלק‬ ‫אלוה ממעל שבת וך גוט ליילל וליבטל באורז יתטך‬ ‫ודרך פרט בתפל ין ל יבטל וליכלל בחי׳ דבמת ו ובינתו‬ ‫שבנפש ו האלה ית בבחי ׳ חבטת ו ובינתו של א״ס ב׳׳ד‪.‬‬ ‫המל ובש ות דדך פרט בפ ׳ קדש והיה כי יביאך דהיינו‬ ‫שלא להשתמש בחכמת ו ובינתו שב נפש בלתי ' לה ׳‬ ‫לבדו וכן ליבטל ולכלול בחי׳ הרעת שבנפש ו הכולל‬ ‫ת״ג שה ן יראה ואהבה שבלט בבחי ׳ דעת העליון‬ ‫דבולל ח ת המל ובש בפ׳ שמע ותה אם שמ וע ודת ו‬ ‫כמ ׳יש בש ׳ ׳ע לשעבד הלב והמוח ט ׳ ובעטיפת ציצית‬ ‫יברן במ״ש בזהר להמש יך עליו מלטת ו ית׳ אשר היא‬ ‫מלכות כל עולמים וט ׳ לייחדה עלינו ע׳׳י מצוה זו ותא‬ ‫™ לא‬ ‫כענין ש ם תש ים עליך מלך ואד אף אם בכל ז>‬ ‫תפול עליו א ימה ופחד בהתגל ות לט מ״ט מאחר‬ ‫שמקבל עלץ מלטת שפ ים וממשך עליו יראהו ית׳‬ ‫בהתגל ות מחשבת ו ורצונו שבמ ות וקבלה זו היא‬ ‫אמיתית בלי ש ום ספק שהר י היא טבע נפשת כל‬ ‫ישראל שלא למרור במלך הקד וש ית׳ הרי התודה‬ ‫של ומד או המצ וה שע ושה מחמת קבלה זו ומחמת‬ ‫המשכת הדאה שבמ ות נקראות בשם עטרה של ימה‬ ‫ככל עב ודת העבד לאדונו ומלכו משא״ב אם לומד‬ ‫ומעים המצ וה באהבה לבדה כדי לדבקה בו על ידי‬ ‫תורתו ומצותיו אינה נקראת בשם עבודת העבד‬ ‫והתורה אמרה ועבדתם את ה׳ אלהיכם וגו׳ ואותו‬ ‫תעבודו ונו׳ ובמ״ש מדר [פ׳ בהר] כהא י תורא‬ ‫דיהבק עליה עול בקדמ יתא בגק לאפקא מיניה מב‬ ‫לעלמא כו׳ הבי נמי אצטריך לבע לקבלאעל יה עול‬ ‫מלב ות שמ ים בקדמ יתא כו׳ ואי האי לא אשתכח גביה‬ ‫לאשר יא ביה קדוש ׳ כו׳ [ ובדט שס ד׳ קי״א ע״ב] שכל‬ ‫אדם צ״ל בשת י בחי׳ ומדרגות והן בחי׳ עבד ובחי׳ בן‬ ‫ואף ד יש בן שה וא ג״כ עבד דרי אי אפש י לבא‬ ‫למדרגה זו בלי קר ימת ה יראה ע ילאה כידוע ליודעים‪:‬‬ ‫והנה אף טי שגם במוחו ובמחשבת ו אינו מרגיש שום‬ ‫דאה ובושה מפני פחיתות ערך נפש מסער תצבה‬ ‫ממדרגות תחתונו ׳ די״ם דעש יה אעפ״ב מארד שמתכוין‬ ‫בעבודתו כח לעבוד את המלך הח זו עבודה גמורה‬ ‫כי היראה והעבודה נחשב ות לשת י מצ ות במנק חר יע‬ ‫ואינן מעכבות‪ .‬זו את זו‪ .‬ועוד שבאמת מקיים גם מצות‬ ‫דאה במה שממש יך הדאה במחשבת ו כי מטעה ורגע‬ ‫זו עכ״פ מדא שמ ים עליו עכ״פ כמורא בש ־ ורם הח וט‬ ‫לפחות שאינו מלך המב יט עלץ שנמנע בעב ות מלעש ות‬ ‫דבר שאינו דגון בעיניו שזו נק׳ דאה כמו שאמר‬ ‫רבן יוחנן בן זכאי לתלמידיו יהי דצק ש יהא כורא‬ ‫שמ ים עליכם כמורא בשר ודם כו׳ תדעו כשאדם עובר‬ ‫עבדה אומר שלא דאני אדם כו׳ רק שראה זו נקראת‬ ‫דאה תתאה ודאת חטא שקדמת לחכמתו ודאה‬ ‫ע ילאה ת א דא ב ושת כו׳ דא ית דאה ואית דאה כו׳‬ ‫אבל בלי ידאה כלל לא פרחא לעילא באהבה לברה‬ ‫כמו שהע וף אינו יכול לפרוח בכנף אחד דמדל ו ורחימו‬ ‫הן חרק נ יפק [מ וש בתיענים] ובן ה יראה לבדה היא‬ ‫כנף אחד ולא פרחא בה לעילא אף שנק ׳ עב ודת עבד‬ ‫וצריך להיות ג״כברו ׳בן לעורר האהבה הטבע ית עכ״פ‬ ‫המט־חרת בלבו שתהא בהתגל ות מוח* עכ״פ לזמר‬ ‫אהבת ו לה ׳ אחד במחשבת ו וברצונו לדבקה בו ית׳‬ ‫וזאת תה יה כוונתו בעסק הת ורה או המצ וה הזו לדבקה‬ ‫בו נפשו האלה ית והחיונית ולבושיהן כנ״ל ‪ .‬אך אמנם‬ ‫אמרו ח׳׳ל לעולם אל יתרא אדם עצמו ק הכלל לבן‬ ‫יתכוין ליחד ולדבקה בו ית׳ מקור נפשו האלה ית ומער‬ ‫נפשות כל ישראל שה וא מח פץ ית׳ ר גע בשס‬ ‫שכ ינה על שם שש וכ נת ומתלבשת תוך כל עלמין‬ ‫להחיותן ולע יק והיא היא המשפעת בו כח הדבור‬ ‫הזה שמדבר בדברי תודה או כח המעשה הזה לעש ות‬ ‫מצוה זו ו יתד זה דוא ע״י המשכת אור א״ם ב״ה לממה‬ ‫ע׳׳י עסק הת ורה והמצות שה וא מל ובש בהן ויתכוין‬ ‫להמש יך א ומ ית׳ על מער נפשו ונפשות כל יש יא ל‬ ‫לייחדן וכמ׳׳ש לקמן פי׳ יתד זה באריכות ע ׳ש ‪ .‬וזהו‬ ‫פי׳ לשם יתד קב״ה ושכינתיה בשם כל ישראל *‬ ‫הגהה‬ ‫ואף שלה יות מ זנה זו‬ ‫אמיתית בלבו ש יה יה לבו (וגם על ידי זח יתטתקו גם כן‬ ‫בחסדים ממילא‬ ‫חפץ באמת יתד העלית מבורות‬ ‫הז!־‪ .‬צריך להיות בל^ בהתכללות המדות ויחודם על ידי‬ ‫גילוי ר«ון ומדיח ב׳׳ה דמרגלה‬ ‫׳ ‪ ,‬ש‬ ‫למעלת באתערותא דלתתא הוא‬ ‫‪7‬‬ ‫אהבה‬ ‫ל ע שו ת‬ ‫נחת‬ ‫מח‬ ‫ל פג ל‬ ‫לבי* ולא למ ות נפש‬ ‫הצ^ה‬ ‫גילויו‬ ‫והמצוה‬ ‫בעסק‬ ‫למטה‬ ‫«הן דגונו ית'‬ ‫?*־׳יא‬ ‫התורה‬ ‫וכט׳׳«‬ ‫ה צ מ א ה ל ה׳ א ל א כ ב ר א‬ ‫ד א ש ת ד ל ב ח ר א ב ף ן א מ י׳‬ ‫^‬ ‫באדרא‬ ‫‪00‬כת‬ ‫דתורה‬ ‫שר‪ 1‬א‬ ‫יבא ובטשנת חסידים‬ ‫א״א פ״ד «״ריע ‪mm‬‬ ‫נמשכות טחיוורתא דא׳׳א‬ ‫מקוי‬ ‫העליון‬ ‫י »ן‬ ‫‪ WTI‬לון יתיי־‬ ‫החסדים)»‬ ‫ונפשיי* ב י [כנ יש לעיל‬ ‫בשם רעיא מה ימנא] ‪ .‬מ״מ‬ ‫יש לכל אדם להרגיל עצמו בכוונה זו כי אף שא ינה‬ ‫באמת לאמיתו לגמרי בלם ש יתפח בזה בכל לבו‬ ‫מ״מ מעט מזער חפץ לבו בזה באמת מפגי אהבה‬ ‫הטבע ית שבלב כל ישראל לעש ות בל מה שה וא‬ ‫רצון העליון ב״ה יתד זה הוא רצונו האמ ית י והיינו יתד‬ ‫העליון שבאצ יל ות ה נעשה באתער ותא דלתתא ע׳׳י‬ ‫ידוד נפש האלה ית והתבללותה באור ה׳ המל ובש‬ ‫בתורה ומצות שע וסקת בהן והיו לאחרי ׳ ממש כמש״ל‬ ‫כי עי״ז מת יחד ים ג״כ מ ‪p‬ר הת ורה והמצות שה וא‬ ‫הקב״ה עם מקור נפשו האלה ית הנקרא בשם שכ ינה‬ ‫שה ן בחי׳ ממלא כל עלמין ובחי׳ סובב כל עלמין כמ ׳יש‬ ‫בכדא באריכות ‪ .‬אבל יחוד נפשו והתבלל ותה באוד‬ ‫ה׳ להיות לאחד ים בזה חפץ כל אדם מ יש‪-‬אל באמת‬ ‫לאמיתו לגמרי בכל לב ובכל נפש מאהבה הטבע ית‬ ‫המס ותרת בלב כל ישראל לדבקה בה ׳ ולא ליפרד‬ ‫ולהיות נכרת ונבדל ח״ו מ יה ות ואחוזתו ית׳ בשם אופן‬ ‫אפי׳ במס ירת נפש ממש ועסק הת ורה ומצות והתפלה‬ ‫הוא ג״ב ענק מס ירת נפש ממש כמו בצאתה מן הגוף‬ ‫במלאת שב דם ש נה שא ינה מהרהרת בצרכי הגוף‬ ‫אלא מחשבתה מ יוחדת ומל ובשת באותיות הת ורה‬ ‫והתפלה שה ן דבר ה׳ ומחשבת ו ית׳ והז לאחד ים ממש‬ ‫שזרן כל עסק ד נשמ ות ברע כדא יתא בגמרא ובזהר‬ ‫אלא‬ ‫אלא ששם ‪.‬מתע נג ים בהש גתם ודתכללותם באור ה׳‬ ‫וזרז שתקנו בהחלת ברכות השת ־ עדם דתפלה אלהי‬ ‫נשמה וכו׳ ואתה נפחתהבו׳ ואתה עת יד ל יטלה ממני‬ ‫כר כלוט׳ מארר שאתה נפדתה בי ואתה עת יד ל יטלה‬ ‫ממני לכן מעתה אני מוסרה ומהדרו־‪ .‬לך לייחדה‬ ‫באחד ותך וכמ׳׳ש אלך ה׳ נפשי אשא והיינו על ידי‬ ‫דתקשר ות מחשבת י במחשבתך ודיבורי בדיבורך‬ ‫באותיות הת ורה והתפלה ובפרט באמ ירה לה ׳ לנכח‬ ‫ככו ברוך אתה וכה״ג והנה בהכ נה זו של מס ירת נפשו‬ ‫לה ׳ יתחיל ברכות השחר ברוך אתה כו׳ וכן בהכ נה‬ ‫זו יתחיל ללכוד שיעור קבוע מיד ארד התפלה וכן‬ ‫באמצע ה זם עדם ש יתח יל ללמוד צריכה הבנה זו‬ ‫לפחות כנודע שע יקר הדב נה לשמה לעכב הוא בתחל ׳‬ ‫הלימוד בבינונים ובמו בגט וס״ת שצריכים לשמה‬ ‫לעכב ודיו ש יאמר בתחלת דבת יבה דדיני כ ותב לשם‬ ‫קד ושת ס״ת או לשמ ו ולשמה כו׳ ובשלומד שע ות‬ ‫דרבה רצופות יש לו להתבונן בהב נה זו הנ״ל בכל‬ ‫שעה ושעה עכ״פ כי בכל שעה ושעה היא המשכה‬ ‫אדרת מעולמות עליונים להחיות החרתונ ים והמשכת‬ ‫החיות שבשעה שלפנ יה ת זרח למערה [בסוד רצוא‬ ‫ושוב שבס ׳ יצירה] עם כל דת ורה ומעש ים טובים של‬ ‫דתחתונ ים כי בכל שעה ש ל ט צירוף אחד מי״ב צירופי‬ ‫שם דר׳׳ה ב״ה בי״ב שע ות היום וצירופי שם אדנ׳׳י‬ ‫בל ילה כנודע‪ .‬והנה כל כוונתו במס ירת נפש לה ׳‬ ‫ע״י הת ורה והתפלה להעל ות ניצוץ אלה ות שבת וכה‬ ‫למקורו תהא רק כדי לעשת נחת חח לפניו ית׳ כמשל‬ ‫שמחת המלך בב וא אליו בנו יתדו בצאת ו מן השב יה‬ ‫ובית‬ ‫ובית האסורים בנ״ל‪ .‬והנה כוונה זו היא אמ ית ית באמת‬ ‫לאמיתו לגמרי בכל נפש מ ישראל בבל עת ובבל שעה‬ ‫מאהבה הטבע ית שה יא יחשה לגו מאבותינו ‪ .‬רק‬ ‫שצר יך לקבוע עת ים להתבונן בגדולת ה׳ להש יג דחילו‬ ‫ורתמו שכליים וכולי האי ואולי וכו׳ כנ״ל ‪:‬‬ ‫פ ר ק מ ב וה נה במ ׳יש לעיל בענק יראה תתאה‬ ‫יובן ה יטב מ״ש בגמ ׳ על פסוק‬ ‫ועתה ישראל מה ה׳ אלה יך ש ואל מעמך כי אם ליראה‬ ‫את ה׳ אלה יך אטו יראה מ ילתא זוטרתי היא אק לגבי‬ ‫משיה מ ילתא זוטרתי היא ובו׳ דלכאורה אינו מובן‬ ‫התירוץ דהא שא ל מעמך בת יב ‪ .‬אלא הענק רעא בי‬ ‫כל נפש ונפש מב ית ישראל יש בה מבת ׳ משרע״ה‬ ‫בי הוא משבעה רועים הממש יכ ים חיות ואלהות לכלל ו‬ ‫נשמ ות ישראל שלכ ן נקראים בשם רועים ומשרע״ה‬ ‫תא כללו׳ כולם ונלךא רעיא מה ימנא דתינו *שממש יך‬ ‫בהי׳ הדעת לכללות ישראל לידע את ה ׳ כל אהד כפי‬ ‫הש גת נשמת ו ושרשה למעלה ויניקתו־‪ ,‬משרש נשמת‬ ‫משרע״ה המ ושרשת בדעת העליון שבי׳יס דאצילות‬ ‫המיוחדות במאצילן ב״ה שה וא ורעהו אחד והוא המדע‬ ‫בו׳ ‪ .‬ועוד זאת יתר על כן בכל דור ודור יורדין ניצוצין‬ ‫מ נשמת משרע״ה ומתלבשין בגוף ונפש של חכמ י‬ ‫הדור עיני העדה ללמד דעת את העם ולידע גמלת ה׳‬ ‫ולעבדו בלב ונפש כי העב ודה שבלב היא לפי הדעת‬ ‫כמ ׳יש דע את אלה י אב יך ועבדהו בלב שלם ונפיש‬ ‫הפ יצה ולעתיד הוא אומר ולא ילמדו א יש את רעת‬ ‫לאמר דעו את ה ׳ כי כולם דע ו אותי וט׳ אך עקר‬ ‫הדעת ¿ינה הידיעה לבדה 'שידעו גחלת ה׳ מפי‬ ‫סופרים‬ ‫סופרים ומפי ‪.‬ספרים אלא העיקר הוא להעמ יק דעת ו‬ ‫בגדולת ה׳ ולתקוע מחשבת ו בה ׳ בת זק ואומץ הלב‬ ‫והמוח עד שתהא מחשבת ו מעשרת בה ׳ בקשר‬ ‫אמ יץ וחזק כמו שה יא מק ושרת בדבר גשמ י שר ואה‬ ‫בעיני בשר ומעמיק בו מחשבת ו כנודע שדעת הוא‬ ‫אעון דתקשר ות כמו והאדם ידע וגו׳ וכח זה ומדה זו‬ ‫לקשר דעתו בה ׳ יש בכל נפש מב ית ישראל ביניקתו־‪,‬‬ ‫מ נשמת משרע״ה רק מאחר ש נתלבשה ת פש בטף‬ ‫צריכה ליגיעה רבה ועצומה כפולה ומכופלת ‪.‬‬ ‫האחת היא יגיעת בשו־ לבטש את הגוף ולהכניעו שלא‬ ‫יחשיך על אור ה נפש במש״ל בשם הזהר דגופא דלא‬ ‫סליק ב יה נהורא ד נשמתא מבטש י ן ליה והיינו על ידי‬ ‫הרהורי תש ובה מע ומק הלב כמ ׳ ׳ש שם ‪ .‬והשנ ית‬ ‫היא יגיעת ה נפש שלא תכבד על יה העב ודה ליגע‬ ‫מחשבתה להעמ יק ולדתבונן בגדולת ה ׳ שעה גדולה‬ ‫רצופה כי שיעור שעה זו אינו ש וה בכל נפש יש נפש‬ ‫זכה בטבעה שמ יד שמתכ ו נ נת בגדולת ה׳ יגיע אל יה‬ ‫ה יראה ופחד ה׳ כמ ׳ ׳ש בש ׳ ׳ע א׳׳ח סימן א׳ כשיתבונן‬ ‫האדם שהמלך הגדול ממ״ה הקב״ה אשר מלא כל‬ ‫הארץ כבודו עומד עליך ורואה במעש י ו מיד יגיע אליו‬ ‫ה יראה וט ׳ רש נפש שפלה בטבעה ותולדתה ממקור‬ ‫תצבה ממדת ות תחתונות די״ס דעש יה ולא תוכל‬ ‫למצוא במחשבתה האלתת כ׳׳א בעש י ובחזקה‬ ‫ובפרט אם ה וטמאה בחטאת נעורי׳ שהעוונות מבדל ים‬ ‫כר [כמ ׳ ׳ש בס יח סי׳ ל׳׳ה] ומ״ט בעש י ובחזק׳ שתתח זק‬ ‫מאד מחשבת ו בא ומץ ויגיעה רבה ועומק גוזל להעמ יק‬ ‫בגדולת ה ׳ שעה נחלה טדא י תגיע אלמי עכ״פ תראה‬ ‫תתאה‬ ‫תתאה הנ׳׳ל ובמשארז ׳ ׳ל יגעתי ומצאתי תאמין וכדכתי ׳‬ ‫אם תבקש נה ככסף וכמטמונים תחפש נה אז תבין‬ ‫יראי‪ .‬ה׳ פי׳ כדרך שמחפש אדם מטמון ואוצר הטמון‬ ‫בתחת י ות הארץ שתפר אחריו ביגיעה עצ ומה כך צריך‬ ‫לחפור ביגיעה עצ ומה לגלות אוצר של יר‪ ax‬שט ים‬ ‫הצפק ומוסתר בבינת הלב של כל אדם מ ישראל שה יא‬ ‫בהי׳ ומדרגה שלמעלה מהזמן והיא ה יראה הטבע ית‬ ‫המס ותרת הלל רק שבד י שתבא לידי מעשה בבת '‬ ‫יראת חטא להיות סור מרע במעשה דבור ומחשבה‬ ‫צריך לגלותה ממצפוני בינת הלב שלמעלה מהזמן‬ ‫להב יאה לבתי ׳ מחשבה ממש שבמ וח להעמ יק בה‬ ‫מחשבת ו משך זמן מה ממש ;ד שתצא פע ולתה‬ ‫מה נח אל הפועל ממש דהיינו להיות סור מרע ועשה‬ ‫טוב במחשבה דבור ומעשה מפני ה׳ הצופה ומביט‬ ‫ומאזין ומקש יב ומבין אל כל מעשר ן ובוחן כליותיו‬ ‫ולבו ובמאמר דדל המתבל בשלשה דברים כו׳ עק‬ ‫רואה ואוק ש ומעת בו׳ וגם כי אין לו רמות הנוף הרי‬ ‫אדרבה הבל גלוי וידוע לפניו ביתו־ שאת לאק קץ‬ ‫מראיית העין ושמ יעת האזן עד״ט רק ת א עד״ט כמז‬ ‫אדם היודע ומרגיש בעצמ ו כל מה ש נעשה ונפעל‬ ‫באחד מכל דמ׳׳ח איבריו כם* קוד או תם ואפי׳ תם‬ ‫שבצפרני רגליו עד״ט אם נכוה באור וכן מה ותם‬ ‫ועצבותם ובל מה שמתפעל בהם יורע ומרגיש במ ות‬ ‫ובעין ידיעה זו עד״ט יודע הקב ׳ ׳ה כל הנפעל בכל‬ ‫הנבראים עליונים ותחתונים להיות כולם מושפעי ׳ ממנו!‬ ‫ית' כמ״ש כי ממך הבל ודש וגם בל היצור לא נכחד‬ ‫מטך ובמ״ש הרמב״ם [והסכימו לזה חכמ י הקבלה‬ ‫כט״ש‬ ‫מקבל ים ובו׳ •וזהו ענין ההשתח ו וא ות שבתפלת י״ח‬ ‫אחר קבלת עול מלב ות שמ יס בדבור בק״ש לחזור‬ ‫ולקבל בפועל ממש במעשה וט ׳ במ ׳ ׳ש במ״א ‪:‬‬ ‫פ ר ק מ ג וה נה על יראה תתאה זו שה יא לקיום‬ ‫מצותיו ית׳ בבחי ׳ סור מרע ועשה‬ ‫טוב אמרו אם אין יראה אין חבטה ויש בה בחי׳ קטנות‬ ‫ובחי׳ גדלות דהיינו בש נמשבת בחי׳ יראה זו‬ ‫מההתבוננות בגדולת ה׳ דאיהו ממלא בל עלמין‬ ‫ומהארץ לרקע מהלך ת״ק ש נה וט ׳ ובק רקע לרקע‬ ‫ט ׳ תל י החיות כנגד טל ן וט ׳ ובן השתלשל ות בל‬ ‫העולמות למעלה מעלה עד רום המעל ות אעפ״ב נקרא‬ ‫יראה זו יראה חיצונית ותתאה מארד ש נמשכת‬ ‫מהע ולמ ות שהם לטש ים של המלך הקב ׳ ׳ה איטר‬ ‫מסתתר ומתעלם ומתלבש בהם להח יותם ולק ימם‬ ‫להיות יש מאין וט ׳ רק שה יא השער והפתח לקיום‬ ‫הת ורה והמצות ‪ .‬אך ה יראה ע ילאה ירא בשת דראה‬ ‫פנימית שה יא נמשכת מפנימית האלה ות שבת וך‬ ‫העולמות על יה אמרו אס אין חכמה אק יראה דחכמה‬ ‫היא כ״ח מ׳יה והחכמה מאין תמצא ואיזהו דבם דר ואה‬ ‫את ת ולד פי׳ שר ואה כל דבר איך נולד ונתהוה מאק‬ ‫ל יש בדבר ה׳ ורוח פיו ית׳ כמ״ש וברוח פיו כל צבאם‬ ‫ואי לזאת דרי השמ ים והארץ וכל צבאם בטל ים‬ ‫במצ יאות ממש בדבר ה׳ וחח פיו וכלא ממש חשיבי‬ ‫ואק ואפס ממש כביט־ל אור ודו השמש בגוף השמש‬ ‫עצמה ואל יוציא אדם עצמו מהכלל ש גם טפו ונפשו‬ ‫ורוחו ונשמתו בטל ים במצ יאות בדבר ה׳ ודטרו ית׳‬ ‫מיוחד במחשבת ו ט ׳ וכלל [פ׳ כ׳ וכ״א] ב^־ יטת ב דט‬ ‫מ נפש‬ ‫מ נפש האדם שדב ור אחד מרטה ומחשבת ו בלא‬ ‫ממש בו׳ וזש״ה הן יראת ה ׳ היא הבמה ‪ .‬אך אי‬ ‫אפשר להש יג ליראה וחכמה זו אלא בקיום הת ורה‬ ‫והמצות ע׳׳י יראה תתאה החיצונית ודש אם אין ידאה‬ ‫אץ חכמה ‪ .‬והנה באהבה יש ג״ב שת י מדרגות אהבה‬ ‫רבה ואהבת עולם ‪ .‬אהבה רבה היא אהבה בתענוגי׳‬ ‫והיא שלהבת הע ולה מאל יה ובאה מלמעלה בבחי ׳‬ ‫מת נה למי שה וא שלם ב יראה כנודע על מאמר רז׳ל‬ ‫ודכו של א יש לחזר את־ אשה שאהבה נקראת א יש‬ ‫וזכר כמ ׳ ׳ש זכר חסרו ואיטה יראת ה׳ כנודע ובלי‬ ‫קד ימת ה יראה אי אפשר להגיע לאהבה רבה זו כי‬ ‫אהבה זו תא מבת ׳ אצילות דל ית תמ ן קיצוץ ופיתוי ח״ו‬ ‫אך אהבת עולם תא הבאה מדתב ונה ודעת ב גתלת‬ ‫ה׳ א״ס ב״ה הממלא בל עלמין וסובב כל עלמין וכולא‬ ‫קמ יה בלא ממש חש יב ובביטול דבור אחד ב נפש‬ ‫המטבל ׳ בעודו במחשבתה או בחמדת הלב ברל אשר‬ ‫ע׳׳י התבוננו ׳ זו ממ ילא תתפשט מדת האהבה שב נפש‬ ‫מלב וש יה דהיינו שלא תתלבש ביטים דבר הנאה‬ ‫ותענוג גשמ י או רוחני לאהבה אותו ולא לחפוץ בלל‬ ‫שום דבר בעולם בלת י ה ׳ לבדו מרך החיים של כל‬ ‫התענוגים שכ ולם בטילים במצ יאות ובלא ממש קמ יה‬ ‫חשיבי ואין ערוך ודמיון כלל ביניהם ח״ו במו שאין‬ ‫ערוך לאין ואפס המ וחלט לגבי חיים נצחיים וכמ״ש‬ ‫מי לי בשמ ים ועמך לא הפצת י בארץ כלה שאר י‬ ‫ולבבי צור לבבי וגו׳ וכמ ׳ ׳ש לקטן וגם מי שאין מדת‬ ‫אהבה שב נפש מל ובשת כלל בש ום תענוג גשמ י או‬ ‫רוחני יכול להלה יב נפיש־ כרשפ י אש ושלהבת עזה‬ ‫ולהב הע ולה השמ ימה ע״י התבוננו׳ ה נל כמ ׳ ׳ש לקמן‬ ‫והנה בחי׳ אהבה זו פעמ ים שק ודמת ליראה כפי בוץ׳‬ ‫הדעת המולידה כנודע [שהדעת כולל חסד ים וגבורות‬ ‫שהם אהבה ויראה ופעמים שהחסר ים להדמים לירד‬ ‫ולהתגלות] ולבן אפשר לרשע ובעל עבירות ש יעשה‬ ‫תש ובה מאהבה הנולדה בלבו בזכרו את ה׳ אלהיו וניט‬ ‫ה יראה ג״ב כלולה בה ממ ילא רק שה יא בבחי ׳ קטנות‬ ‫והעלם דהיינו יראת דטא למרוד בו ח״ו והאהבה היא‬ ‫בהתגל ות לבו ומ ות אך זהו דרך מקרה והוראת שעה‬ ‫בהש גחה פרט ית מ ‪ as‬ה׳ לצורך שעה במעשה דדא‬ ‫בן דורדייא ״ אבל סהר העב ודה הקב ועה ותלויה‬ ‫בבח ירת האדם צדך להקד ים תחלה ק ום התורה‬ ‫והמצות ע״י יראה תתאה בבחי ׳ קטנות עכ״פ בסור‬ ‫מרע ועשה טוב להאיר נפשו האלה ית באור הת ורה‬ ‫ומצותיה ואח״ב יאיר על יה אור האהבה [כי ואהבת‬ ‫בגימטריא ב׳׳פ אור כידוע לי״ח] ‪:‬‬ ‫פ ר ס מ ד וה נה כל מדרגת אהבה מב ׳ מדת ות‬ ‫אלו אהבה רבה ואהבת עולם‬ ‫נחלקת לכמה בחי׳ ומדרגות לאין קץ כל חד לפום‬ ‫שיעורא דיליה במ״ש בז״הק ע״פ גורע בשער ים בעלה‬ ‫דא קב״ה דאיהו את ידע ואתדבק לכל חד לפום מה‬ ‫דמשער בלב יה ום ׳ ולכן נקראי׳ דחילו ורתמו‪.‬דגס‪,‬תרות‬ ‫לה ׳ אלהינו ותורה ומצות הן דגגלות לנו ולבנינו לעש ות‬ ‫כו׳♦ כי ת ורה אחת ומשפט אחד לטלנו בקיום כל‬ ‫התורה ומצות בבחי ׳ מעשה משא״ב בדתל ו ורתמו‬ ‫שהם לפי הדעת את ה׳ שבמ וח ולב כנ״ל • אך אחת‬ ‫היא אהבה הכל ולה מכל בחי׳ ומדת ות אהבה רבה‬ ‫ואהבת‬ ‫ואהבת עולם והיא ש וה לכל נפש מ ישראל וירושה‬ ‫לגו מאבותינו* והיינו מ ׳ ׳ש הזהר ע״פ נפשי אויתיך‬ ‫בלילה וגו׳ ד ירתם לקב״ה רחימותא ד נפשא ורוחא כמה‬ ‫דאתדבק ו אילין בגופא וגופא רחים לון וכו׳ • וז״ש נפשי‬ ‫אויתיך בלומר מפני שאתה ה׳ נפש וחיי האמ ית ים‬ ‫לכךאויתיך פי׳׳שאני מתא וה ותאב לך באדם המתא וה‬ ‫לחיי נפשו וכשותא חלש ומעונה מתא וה ותאב‬ ‫שתש ב נפש אליו וכן כשתא תלך לישן מתא וה‬ ‫וחפץ שתש ב נפש אליו כשע ור משת ו כך אני‬ ‫מתא וה ותאב לאור א״ם ב״ה חיי החיים האמיתיים‬ ‫להמשכ ו בקרבי ע׳׳י עסק דת ורה בהקיצי משנת י‬ ‫בל ילה דאורייתא וקב׳׳ה בולא חד • כמ ׳ ׳ש הזרד שם‬ ‫דבעי בר נש מרה ימותא דקב ׳ ׳ה למיקם בבל לילא‬ ‫לאשתדלא בפולחניה עד צפרא ט ׳♦ ואהבה רבה‬ ‫וגדולה מזו והיא מס ותרת ג״ב בכל נפש מ ישראל‬ ‫בירושה מאבותינו היא מ״ש בר׳יימ כברא דאשתדל‬ ‫בתר אבוי ואימיה דרחים לק יתיר מגרמ יה ו נפשה‬ ‫ותח יה ט ׳ כי הלא אב אחד לכולנו* ואף בי מי תא‬ ‫זה ואיזהו אשר ערב לט לגשת להש יג אפי׳ חלק אחד‬ ‫מגי אלף ממדרגת אהבת רעיא מה ימנא* מ״מ דדי‬ ‫אפס קצרן ושמץ מ נת מרב ט וט ואות מאיר לכללות‬ ‫ישראל בבל דור ודור במ״ש בתיקונים דאתפשט ות יה‬ ‫בבל דרא ורדא לאנדדא לון וט ׳ רק שהארה זד היא‬ ‫בבחי ׳ הסתר והעלם גדול ב נפשת כל בית ישראל‬ ‫ולתצ יא אהבה זו המס ותרת מההעלם וההסתר אל‬ ‫ד גלד להיות בדתגל ות לט ומ ות לא נפלאת ולא‬ ‫רתקה תא אלא כךוב הדבר מאד בפיך ובלבבך‬ ‫דהיינו‬ ‫דתינו להיות ת ל על לשונו וקלו לעורר כוונת לבו‬ ‫ומוחו להעמ יק מחשבת ו בחיי החיים א״ס ב״ה כי הוא‬ ‫אבינו ממש האמ ית י ומקר ודנו לע ות* אליו האהבה‬ ‫כאהבת הבן אל האב♦ ובש ית יל עצמו כן תמ יד הרי‬ ‫ההרגל געשה טבע • ואף אם נדמה א לכאורה שה וא‬ ‫כח דמיוני לא יחוש מארד שה וא אמת לאמיתו מצד‬ ‫עצמו בבחי ׳ אהבה מס ותרת רק שת ועלת יציאתה אל‬ ‫הגילוי כת להב יאה ל ית מעשה שה וא עסק הת ורה‬ ‫והמצות של ומד ומק ים ע׳׳י זה כת לעשת נחת רוח‬ ‫לפניו ית׳ כבן העובד את אביו ״ ועל זה אמחו מחשבה‬ ‫ט ובה הקב ׳ ׳ה מצרפה למעשה להיות נדפק לפרחא‬ ‫כ נל* והנחת תח דדא כמשל שמחת המלך מבנו‬ ‫שבא אליו בצאת ו מב ית האסורים כ נל או להיות לו‬ ‫תרה בתחתונים כ נל ודגה גם לבת ׳ נפש אויתיך‬ ‫ה נל קרוב הדבר מאד להוציאה מההעלם אל הגילוי‬ ‫ע׳׳י ההחגל תמ יד בפ ז ולבו ש י ן • אך אם אינו יכול‬ ‫להוציאה אל הגלוי בלבו אעפ״ב יכול לעסוק בח ורה‬ ‫ומצות לשמ ן ע״י ציור ענק אהבה זו במחשבה שבמ וח ו‬ ‫ומחשבה ט ובה הקב״ה מצרפה כו׳ ‪ :‬והגה ב ׳ בחי׳‬ ‫אהב ות אלו אף שה ן ירושת לנו מאבותינו וכמו טבע‬ ‫בנפשת ינו וכן ה יראה דבל ולה בהן שה יא לירא‬ ‫מליפרד ח״ו ממקר חיינו ואבינו האמ ית י ב״ה אעפ״ב‬ ‫אינן נקראות בשם דחילו ורחימו טבעיים אלא בשה ן‬ ‫במוחו ומחשבת ו לבד ותעלומות לבו ואז מקמ ן בי״ס‬ ‫דיצירה ולשם הן מעל ות עמה ן הת ורה והמצות הבא ות‬ ‫מחמת ן ובסיבתן ״ אבל כשה ן בהתגל ות לבו נק׳ רעותא‬ ‫דלבא בזוהר ומקק בי״ם דבתאה ולשם הן מעל ות‬ ‫עמהן‬ ‫עמהן הת ורה והמצות הבא ות מחמת ן* מפנישיציאת!‬ ‫מההעלם והסתר הלב אל בחי׳ גילוי היא עיי הדעת‬ ‫ותקיעת המחשבה בח זק והתבוננות עצ ומה מע ומקא‬ ‫דלבא יתיר ותדיר בא״ם ב״ה איך תא חיינו ממש‬ ‫ואבינו האמית י ב יה ומודעת זאת מ״ש בתיקונים כי‬ ‫בעולם הבר יאה מקננא תמ ן א ימא ע ילאה שה יא‬ ‫ההתכוננות באור א״ס ת י החיים ב״ה ובמאמר אליהו‬ ‫בינה לבא ובה הלב מבין ‪ .‬ולא עוד אלא שב ׳ בחי׳‬ ‫אהב ות אלו הנ״ל הן כלולות מן בת ׳ אהבה רבה ונחלה‬ ‫ומעולה מדתל ו ורתמ ו שכליים אש י האהבה נק׳ לעיל‬ ‫בשס אהבת עולם רק שאעפ״ב צריך לנדוח בשבל ו‬ ‫להשיג ולהגיע גם לבת ׳ אהבת עולם הנ׳׳ל הבאה‬ ‫מהתב ונה ודעת ב גחלת ה׳ כ ד להגדל מד ורת אש‬ ‫האהבה ברשפ י אש ושלהבת עזה ולהב הע ולה‬ ‫השמ ימה עד שמ ים רבים לא יוכלו לכמת וכו׳ וגדרות‬ ‫לא ישטפ וה ובו׳ בי יש יחרק ומעלה לבת ׳ אהבה‬ ‫כרשפי אש ושלהבת עזה וכו׳ הבאה מהתב ונה ורעת‬ ‫בגדולת א״ס ב״ה על שת י בת ׳ אהבה הנ״ל כאש"‬ ‫אינן כרשפ י אש ושלהבת כו׳ ביתרון ומעלת הזהב‬ ‫על דכסף וט ׳ כמ״ש לקמן וגם כי זה כל האדם‬ ‫ותכליתו למען דעת כבוד ה׳ דכך תפארח גדולתו‬ ‫א יש א יש כפי אש* יוכל שאת במ״ש ב דט פ׳ בא בגין‬ ‫דש״מ ודע ו ן ליה וט ׳ ובנודע ‪:‬‬ ‫פ י ק מ ה ע ו ד יש דרך ישר לפני א יש לעסוק‬ ‫בתורה ומצות לשק ע׳׳י מדה ו‬ ‫של יעקב אע״ה שדרא מדת הרחמי ׳ לעוחר במחשבת ו‬ ‫החלה רחמ ים רבים לפני ה׳ על ניצוץ אלתת המתה‬ ‫נפשו‬ ‫נפשו אש־ ירד ממקורו חיי החיים א״ם ב״ה הממלא‬ ‫בל עלמין וסובב כל עלמין וכולא קמ יח כלא חש יב‬ ‫ונתלבש במשכא דחויא ה ידוק מאור פני המלך‬ ‫בתכל ית ההרחק כי העו״הז הוא תכל ית הקליפו הגסות‬ ‫כו׳ ובפרט כשיזכור על כל מעשיו ודבורו ומחשבותיו‬ ‫מיום היותו אשר לא טובים המה ומלך אסור ברהט ים‬ ‫בדחיטי מ וחא כי יעקב חבל נחלתו ‪ .‬וכמשל המ ושך‬ ‫בהבל וכו׳ והוא סוד גלות השכ ינה ‪ .‬וע׳׳ז נאמר וישוב‬ ‫אל ה׳ ודחמה ו לעורר רחמ ים רבים על שם ה׳ השוכן‬ ‫אתנו כדכת יב השוכן אתם בתוך ט ומאתם* וזש׳׳ה‬ ‫וישק יעקב לרחל וישא את על ו ויבך ‪ .‬כי רחל היא‬ ‫כנסת ישראל מקור כל ה נשמ ות♦ ויעקב במדת ו‬ ‫העליונה שה יא מדת הרחמ ים שבאצ ילות הוא המעות־‬ ‫רחמים רבים עליה • וישא את על ו למעלה למקד‬ ‫דדחמ ים העליונים הנק ׳ אב הרחמ ים ומקורם* ויבך‬ ‫לעורר ולהמש יך משם רחמ ים רבים על כל ה נשמ ות‬ ‫ועל מער כ נסת ישראל להעלותן מגלותן ולייחדן‬ ‫ב יתד העליון אור א״ס ב״ה בבחי ׳ נש יען שה יא‬ ‫אהרבעת רוחא ברוחא כמ״ש ישקני מ נש יעת פירן‬ ‫דהיינו התקשר ות דבור האדם בדבר ה׳ זו הלכה וכן‬ ‫מהשבה במחשבה ומעשה במעשה שה וא מעשה‬ ‫המצ ות* ובפרט מעשה הצדקה וחסד י דחסד דרועא‬ ‫ימינא והוא בחי׳ חיבוק ממש במ״ש וימינו תתבקני♦‬ ‫ועסק התרה בדבור וכהשבת הע יק הן בחי׳ נש יען‬ ‫ממש* והנד‪ ,‬ע״י זה יכול לבוא לבתי ׳ אהבה רבה‬ ‫בהתגל ות לבו כדכת יב ליעקב אשר פדה את אברהם‬ ‫כמ״ש בט״א ‪:‬‬ ‫פרק מו‬ ‫פ ר ס מ ו ד ש דק־ יש־ לפני א יש ש ה לכל נפש‬ ‫וק־זב הדבר מאד מאד לעורר‬ ‫ולהאיר אור האהבה התק ועה ומסותרת בלבו להיות‬ ‫מא ירה בתורף אורה כאש בוערה בהתגל ות לבו וטח ו‬ ‫למסור נפש לה ׳ וגופו ומא ות בכל לב ובכל נפש ומאד‬ ‫מע ומקא דלבא באמת לאמיתו ובפרט בשעת ק יש‬ ‫וברכותיה כ ט שתבאר« והוא כאשר ישים אל לבו‬ ‫מ״ש דבתו ׳ כמ ים הפנים לפנים בן לב האדם אל האדם‬ ‫פי׳ כ ט שכדטת וצורת דפנים שהאדם מראה במ ים כן‬ ‫נראו־! א שם במ ים א ותה צורה עצמה ככה ממש לב‬ ‫האדם תאמ ן באהבת ו לא יש אחר דדי האהבה זו‬ ‫מעוררת ארבה בלב חב ית אל ז נ״כ להיות אורבים‬ ‫נאמנים זה לזה בפרט בשר ואה א יבת חב ית אליו•‬ ‫והגה זהו מבע תח ו ג במדת כל אדם אף אם שנ יהם‬ ‫•טרם במעלה ועל אחת כמה וכמה אם מלך גתל ודב‬ ‫מראה א יבת ו תת ל ה והעצומה לא יש הדיוט ונבזה‬ ‫ושפל אנש ים ומנוול הטטל באשפה ויורד אליו ממקו ׳‬ ‫כבורו עם כל שריו יחדיו ומק יט ומר יט מאשפה ו‬ ‫ומכניסו להיכלו היכל המלך חדר לפנים מחה־ מקום‬ ‫שאין כל עבד ושר נכנס לשם ומתייחד ע ט שם ב יחד‬ ‫וקירוב אמיתי וחיבוק ונ ישק ואתרבק־ת תחא ברוחא‬ ‫בכל לב ונפש עאב׳׳ו שתתע ורר מטלא האהבה כפולה‬ ‫ומכופלת בלב ההדיוט ושפל א גשם הזה אל נפש המלך‬ ‫בהתקשר ות ת פש ממש מלב ונפש מע ומקא דלבא‬ ‫לאין קץ* ואף אם לבו בלב האב ן המס ימס והיה לטס‬ ‫ותשתפך נפש כטם בכל ות ת פש ממש לאדבת‬ ‫המלך ‪ :‬והנה ככל הדברים האלה וכבל החזיון הזוז‬ ‫וגדול יתר כאד בכפלי כפליים לאין קץ עשה לנו‬ ‫אלהינו כי לגדולתו אין הל ן וא ית ממלא כל עלמין וסובב‬ ‫כל עלמין וגודע מז״הק והאר״י ז״ל ריבוי הה יכלות‬ ‫והעולמות עד אין מספר ובכל עולם והיכל ריבוא‬ ‫רבבות מלאכ ים לאין קץ ותכלית״ וכמ ׳ש בגט ׳ כת יב‬ ‫ה יש מספר לגדודיו וכתיב אלף אלפין ישמשוניה וריט‬ ‫רבבן קדמ ות ט ׳ ומשני אלף אלפין וט ׳ מספר גרוד‬ ‫אהד אבל לגדודיו אין מספר וטלם קס יה כלא ממש‬ ‫השיבי ובטלים במצ יאות ממש כביטול דבור א׳ ממש‬ ‫לגבי מדעת ה נפש המדברת ועצמותה כעוד שה יה‬ ‫דיבורה עדיק במהשבתה או ברצון וחמרת הלב בנ״ל‬ ‫באריכות‪ :‬וטלם שואלים איה מקום כטד ו ועונים‬ ‫מלא כל הארץ כבודו הם ישראל עמו״ כי הניח הקב״ה‬ ‫את העליונים ואר‪ .‬התחתונים ולא בת־ בטלם כי אם‬ ‫ב ישראל עמו ותצ יאס ממצר ים ערות הארץ מקום‬ ‫הזוהמא והט ומאה לא ע״י מלאך ולא ע״י כר אלא הקב״ה‬ ‫בכבודו ובעצמו ירד לשם במ״ש וארד להצילו וגו׳ בדי‬ ‫לקרבם אליו בקירוב ו יתד אמיתי בהתקשר ות ה נפש‬ ‫ממש בבת ׳ נש־קין פה לפה לדבר דבר ה׳ זו הלכה‬ ‫ואתדבקת רוחא ברוחא היא הש גת הת ודה וידיעת‬ ‫רצונו וחכמתו דטלא חד ממש • וגם בבחי ׳ תב וק תא‬ ‫קיום המצ ות מעש י ות ברכ יה אכר ים דרמ״ח פיקדין הן‬ ‫רמ׳יח אברק דמלכא כנדל י ודרך כלל נחלקין לשלש‬ ‫בת ׳ ימין ושמאל ואמצע שה ן חסד דין רחמים תרץ‬ ‫דרועין וגופא וט ׳ • ודש א ^ קדשנו במצותיו כאדם‬ ‫המקדש אשת להיות מיוחדת עמו ב יתד גמהר כמ״ש‬ ‫ורבק באשת ו ותו לבש־ אחד* ככה ממש ויחר על כן‬ ‫לאין קץ הוא יתד נפש האלה ית הע וסקת ב וצרה ומצות‬ ‫י ונפש החיונית ולבושיהן הנ״ל באור א׳׳ס ב׳׳ה ״ ולכן‬ ‫המש יל שלמה ע׳׳ה בש יר השד ים יתד זה ל יתד‬ ‫חתן וכלה בדב יקה הש יקה וחפיצה בחיבוק ונישוק ‪.‬‬ ‫וז׳׳ש אשד קדשנו במצותיו שהעלנו למעלת ע דש‬ ‫העליון ב״ה שה יא קתשת ו של הקב״ה בכבודו ובעצמו‬ ‫וקדושה היא לשון הבדלה מה שהקב ׳ ׳ה תא מ ובדל‬ ‫מהע ולמ ות והיא בחי׳ סובב כל עלמין מה שאינו יכול‬ ‫להתלבש בהן ‪ .‬כי ע״י יתד ה נפש והתכלל ותה באור‬ ‫א״סב״ה הרי היא במעלת ומדרגת קד ושת א״ס ב״ה‬ ‫ממש מארד שמת י יחדת ומתכללת בו ית׳ והיו לאחד ים‬ ‫ממש ‪ .‬ודש והייתם לי קדושים בי קד וש אני ה׳ ואבדיל‬ ‫אתכם מן העמ ים להיות לי ואומר ועש יתם את כל‬ ‫מצותי והייתם קדושים לאלה יכם אני ה׳ אלה יכם וגו׳‬ ‫פי׳ כי ע׳׳י קיום המצ ות הריני אלוה שלכם כמו אלה י‬ ‫אברהם אלה י יצחק וכו׳ שנקרא כן מפני שהאב ות היו‬ ‫בחי׳ מרכבה לו ית׳ ובטלים ונכללים באורו♦ וכבה‬ ‫הוא בכל נפש מ ישראל בשעת עסק הת ורה והמצות‬ ‫ולבן חייבו דדל לעם ולעמוד מפגי כל עוסק במצ וה‬ ‫אף אם ת א בור ועם הארץ והיינו מפני ה׳ השוכן‬ ‫ומתלבש בנפש־ בשעה זו רק שאין נפשו מר גשת‬ ‫מפני מסך התמר הגופני שלא מדבך ומחש יך עיני‬ ‫ה נפש מרא ית מרא ות אלה ים כמו האב ות וכיוצא בהן‬ ‫שראו עולמם בחייהם ‪ .‬ודש אסף ברוח הקדש בעד‬ ‫כל כ נסת ישראל שבג ולה ואני בער ולא אדע בהמ ות‬ ‫הייתי עמך ‪.‬ואני תמ יד עמך♦ כלום־ שאע״פ שאנ י‬ ‫כבהמה בהיותי עמך ולא אדע ולא ארג יש ב נפש יתז־‬ ‫זה‬ ‫זה שתפ ול על יה א ימתה ופחד תחלה ואדיב אהבה‬ ‫רבה בתענוגים או כרשפ י אש כמדת הצר יכן שנזדבך‬ ‫חומרם ובנודע שדעת ת א לשון הרגישה ב נפש ותא‬ ‫כולל חסד וגבורה ‪ .‬אעפ״ב אני תמ יד עמך כי אין‬ ‫החומר מונע יתר ת פש באור א״ס ב יה הממלא בל‬ ‫עלמק ובמ״ש גם תש ך לא יחשיך ממך • ובזה יובן‬ ‫תמר עונש איסיר מלאכה בשבת ות וחמץ בפסח‬ ‫הש וה לכל נפש לפי שאף ב נפש בור ועם הארץ גמור‬ ‫מאיר אור קחשת שבת ר׳יט ונידון בנפשו בכרת‬ ‫וסקילה על חילול קד ושה זו ‪ .‬וגם משה ו חמץ או‬ ‫טלטול מ וקצה פוגם בקד ושה שעל נפשו במו בקד ושת‬ ‫נפש הצדיק כ* תורה אדת לכולנו • [ומ׳יש בהמ ות‬ ‫לשון רבים לרמז כי לפניו ית׳ גם בחי׳ דעת העליון‬ ‫הבולל דדג נדמה בבהמ ות ועשייה גופנית לגבי אור‬ ‫א״ס כמ ׳יש בולם בהבמה עש ית ונק׳ בהמה רבה במ״ש‬ ‫במ׳יא ‪ .‬והוא שס ב״ן בגימ׳ בהמ יה שלפני האצילות] ‪:‬‬ ‫פ ר ק מ ז וה נה בכל דור ודור ובל יום ויום חייב‬ ‫אדם לראות עצמו כאילו ת א יצא‬ ‫היום ממצר ים ‪ .‬והיא יציאת נפש האלה ית ממאסר‬ ‫ת וף משכא דחויא ליבלל ב יתד אור א״ס ב״ה ע״י עסק‬ ‫הת ורה והמצות בכלל ובפרט בקבלת מלכ ות ‪.‬שמ ים‬ ‫בק״ש שבה מקבל וממש יך עליו יתירו ית׳ בפירוש‬ ‫באמרו ה׳ אלהינו ה ׳ אחד ‪ .‬וכמש״ל כי אלהינו ת א‬ ‫כמו אלה י אברהם וט ׳ לפי שה יה בטל ונכלל ב יתד‬ ‫אור א׳׳ס ב״ה רק שאברהם זבה לזה במעש יו והילוכו‬ ‫בקדש ממדרגה למדרגה ‪ .‬כמ״ש רסע אברם הלוך‬ ‫לנסוע וט׳ ‪ :‬אבל אנחנו יחשה ומתנה היא לנו שנת ן‬ ‫לנו את תורתו והלב יש בה רצונו וחכמתו ית׳ המיוחדים‬ ‫־במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית ה יתד והרי זה כאלו נתן‬ ‫לנו אח עצמו כב יטל ‪ .‬כב וש בז׳׳הק ע״פ רקחו לי‬ ‫תח ימה [דלי כלומר אותי והל׳׳ל ותרומה אלא מש ום‬ ‫דטלא הר עייש ה יטב]‪ :‬ו וש ותתן לנו ה* אלהינו‬ ‫באהבה ט ׳ כי באור פניך נחת לנו ה׳ אלהינו ט ׳ ולזה‬ ‫אק מונע לנו מדב ירןת ה נפש ב יתרו ואות ית׳ אלא דרצון‬ ‫שאם אק האדם רוצה כלל ח״ו לדבקה ט ט ׳ ‪ .‬אבל‬ ‫מיד שר וצה ומקבל וממשך עליו אלהותו ית׳ ואומר ה׳‬ ‫אלהינו ה׳ אחד דרי ממ ילא נכללת נפשו כיחודו ית׳ הרוח‬ ‫אייתי תח ואמשך תח והיא בחי׳ יציאת מצחם ולכן‬ ‫תקנו פ׳ יציאת מצר ים בשעת ק״ש דווקא ‪ .‬אף שה יא‬ ‫מצוה בפני עצמה ולא ממצ ות ק״ש כדא יתא בגמרא‬ ‫ופוסקים אלא מפני שה ן דבר אחד טמש ‪ .‬וכן בסוף פ׳‬ ‫יציאת מצרים מסיים ג״כ אני ה׳ אלה יכם והיינו גם‬ ‫כן כמש״ל ‪:‬‬ ‫פ ר ק מ ח וה נה כאשר יתבונן המשכ יל בגדולת‬ ‫א״ס ב״ה כי כשמ ו כן ת א א״ס‬ ‫ואין קץ ותכלית כלל לאור וחיות המתפשט ממנו ית׳‬ ‫ברצונו הפש יט ומיוחד במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית‬ ‫ה יתד ואילו ה יתה השתלשל ות העולמות מאור א״ס ב״ה‬ ‫בלי צמצומי ׳ רק כס וד המדדגור מטרתה למדתה‬ ‫בדרך עלה ועלול לאודההעוה ׳יז נברא כלל כמו שה וא‬ ‫עתה בבחי ׳ נטל ותכלית מהארץ לרקיע מהלך ת״ק‬ ‫ש נה וכן בין כל רקיע לרקיע וכן עובי כל רקיע ורקיע‬ ‫ואפי׳ ערהב וג׳׳ע העליון מדור גשמ ית הצדיקי׳ הגדולים‬ ‫והנשמר עצמן ואצ״ל המלאכי ׳ הן בבחי ׳ נטל ותכל ית כי‬ ‫יש‬ ‫יש גבול להשגת ן באור א״ס ב״ה המא יר ‪ .‬עליהן‬ ‫בהתלבש ות חב״ד כו׳ ‪ .‬ולכן יש גבול להנאתן שנהנין‬ ‫מזיו השכ ינה ומתענגין באור ה׳ כי אין יכולין לקבל‬ ‫הנאה ותענוג בבחי ' א״ס ממש שלא יתבטלו ממציאותן‬ ‫ויחזרו למקורן ‪ .‬והנה פרטיות הצמצומ ים איך ומה אין‬ ‫באן מקים ביאורם ‪ .‬אך דרך כלל הן הם בחי׳ הסחר‬ ‫והעלם המשכת האיר והחיות שלא יאיר ויומשך‬ ‫לתחתונים בבחי ׳ גילוי להתלבש ולהשפ יע בהן‬ ‫ולהחיותם להיות יש מאין‪ .‬כי אם מעט מזער אור‬ ‫וחיות בכרי שיהיו בבחי ׳ גבול ותכל ית שה יא הארה‬ ‫מ ועטת מאד וממש כלא חשיב י לגבי בחי׳ הארה בלי‬ ‫גבול ותכלית ואין ביניהם ערך ויחס כלל כנודע פי׳‬ ‫מלת ערך במספר ים שאחר במספר יש לו ערך לגבי‬ ‫מספ!* אלף אלפים שה וא חלק אחד מני אלף אלפ ים‬ ‫אבל לגבי דבר שתא בבחי ׳ בלי גבול ומספר בלל אין‬ ‫כנגדו ש ום ערך במספר ים שאפי ׳ אלף אלפי אלפים‬ ‫וריבוא דבב ית אינן אפי ' כערך מספר אחד לגבי אלף‬ ‫אלפי אלפים ורבוא רבב ות אלא כלא ממש חש יב י ‪.‬‬ ‫וככה ממש היא בחי׳ ההארה מ ועטת זו המתלבשת‬ ‫בעולמות עליונים ותחתונים להשפ יע בהם להח יותם‬ ‫לגבי ערך אור הגנוז ונעלם שה וא בבחי ׳ א״ס ואינו‬ ‫מתלבש ומשפ יע בע ולמ ות בבחי ׳ גילוי להח יותם אלא‬ ‫מקיף על יהם מלמעלה ונקרא ס ובב כל עלמין ‪ .‬ואין‬ ‫הפי׳ סובב ומקיף מלמעלה בבחי ׳ מעם ח׳ז כי לא‬ ‫שייך כלל בחי׳ מקום ברוחניות ‪ ,‬אלא ר״ל סובב ומקיף‬ ‫מלמעלה לענין בחי׳ גילוי השפעה כי ההשפעה שה וא‬ ‫בבחי ׳ גילוי בעולמ י נק־את בשם הלבשה שמתלבשת‬ ‫בעולמות‬ ‫‪,‬בעולמות כי הם מלב יש ים ומשיגים ההשפעה שמקבל ים‬ ‫משא״ב ההשפעה שא ינה בבת ׳ גילוי אלא בהסתר‬ ‫והעלם ואין העולמות משיגים א ותה אינה נקח™‬ ‫מתלבשת אלא מקפת וסובבת הלכך מאחר שהע ולמ ות‬ ‫הם בבחי ׳ גמל ותכלית נמצא שאין השפעת אור א״ס‬ ‫מתלבש ומתגלה בהם בבחי ׳ גילוי רק מעט מזער‬ ‫הארה מ ועטת מצ ומצמת מאד מאד והיא רק בדי‬ ‫להחיותם בבחי ׳ גבול ותכלית ‪ .‬אבל עירך האור בלי‬ ‫צמצום כ״כ נק׳ מ ‪p‬ף וסובב מארד שאין השפעת ו‬ ‫מתגל ית בח ובם מארד שהם בבחי ׳ גבול ותכלית ‪.‬‬ ‫והמשל בזה הנה הארץ הלזו הגשמ יות אף שמלא כל‬ ‫הארץ כב ות ‪ .‬והיינו אור א״ס ב״ה בט״ש הלא את‬ ‫השמ ים ואת הארץ אני מלא נאם ה׳ ‪ .‬אעפ״ב אק‬ ‫מתלבש בת וכה בבת ׳ גילוי ההשפעה רק ת ות מעט‬ ‫מזער בחי׳ דומם וצומח לבד ובל אור א״ס ב׳׳ה נק׳ סובב‬ ‫עליה אף שה וא בה וכה ממש ‪ .‬מארד שאין השפעת ו‬ ‫מתגל ית בה יותר רק משפ יע בה בבת ׳ הסתר והעלם‬ ‫וכל השפעה שבבת ׳ הסתר נקרא מקיף מלמעלה כי‬ ‫עלמא דאתכסי ׳ הוא למעלה במדרגה מעלמ ׳ דאתגל יא‬ ‫ולקרב אל השכל יותר ת א בדרך משל ‪ .‬כמו האדם‬ ‫שמצייר בדעת ו איזה דבר שראה או שר ואה ת ה אף‬ ‫שכל גוף עצם הדבר הה וא וגבו ותוכו ותוך תוכו כולו‬ ‫מצוייר בדעת ו ומחשבת ו מפני שראת מל ו או שרואוד‬ ‫הנה נקראת דעתו מקפת הדבר הה וא מל ו ‪ .‬והדבר‬ ‫הרעא מוקף בדעת ו ומחשבת ו רק שאינו מוקף בפועל‬ ‫ממש רק בדמק מחשבת האדם ודעתו ‪ .‬אבל הקב״ה‬ ‫דכת יב ב יה כי לא מחשמת י מחשב ות יכם מ ׳ הרי‬ ‫מחשבת ו‬ ‫מחשבת ו ודעתו שיודע כל דגברא ים מקפת בל נברא‬ ‫ונברא מראש ו ועד תחת יתו ותוכו ותוך חובו הבל‬ ‫בפועל ממש ‪ .‬למשל כדור הארץ הלזו דרי ידיעתו ית׳‬ ‫מקפת בל עובי כדור הארץ ובל אשר בתוכו ותוך חובו‬ ‫עד תחת יתו הכל בפועל ממש שדר י ידיעה זו היא‬ ‫חיות כל עובי כדור הארץ מל ו והתהוותו מאין ל יש‬ ‫רק שלא היה מתה וה כמ ות שה וא עתה בעל נמל‬ ‫ותכלית וחיות מ ועטת מאד כח בחי׳ חמם וצומח ‪ .‬אם‬ ‫לא ע׳׳י צמצומים רבים ועצומים שצמצמ ו האור והחיות‬ ‫ש נתלבש בכדור הארץ להחיותו ולקיימו בבחי ׳ גבול‬ ‫ותכלית ובברד דומם וצומח בלבד אך ידיעתו ית׳‬ ‫המ יוחדת במהותו ועצמותו ‪ .‬כי הוא המדע והוא היודע‬ ‫והוא ה יחע ובידיעת עצמו כביבול יודע כל רגבראים‬ ‫ולא בידיעה שח וץ ממנו כידיעת האדם ‪ .‬כי מלם‬ ‫נמצאים מאמ יחח ו ית׳‪ .‬ודבר זה אין ממ לת האדם‬ ‫תהה‬ ‫להשיגו על מח ו וכו׳ *‬ ‫היי י^ך ‪ .‬י מאה י שה יא (בט״* הרמב״ם * ח»»‬ ‫א״ ‪0‬איני‪ .‬נקיא ׳ בשם עמו חבמי דקבלה בט״״‬ ‫מתלבשת בבח י הארץ בםרר״ם מהרמ״ק ז״<* וכ״ה לפי‬ ‫™׳‬ ‫שה וא בעל נמל ותכל ית קבלת האר״י ז״ל בסוד י*‬ ‫אלא מקפ ת‬ ‫״‬ ‫^‬ ‫ו ה ת ו י ת אורית‬ ‫נבלים נט•״*‬ ‫ט" י)!‬ ‫ש יד יעה זו מללת כל עבד‬ ‫ותוכו בפועל ממש ומהווה אותו עי״ז מאץ ל יש וכמ״ש‬ ‫בט יא ‪:‬‬ ‫פ ר ק מ ט ודצה אף בי פרמי בחי ׳ ההסתר וההעלם‬ ‫אור א״ם ב״ה בהשתלשל ות‬ ‫העולמות עד ש נברא עו׳׳הז דגשמ י עצמו מספר ומינים‬ ‫ממינים‬ ‫ממינים שינים בידוע למועטים מעץ הרדים‪ :‬אך דדך‬ ‫י כלל הם שלשה מיני צמצומים עצומים כלליים ‪.‬‬ ‫לשלשה מיני עולמות כלליים‪ .‬ובכל כלל יש רבוא‬ ‫רבב ות פרטיים‪ .‬והם שלשת עולמות בי׳׳ע‪ .‬כי עולם‬ ‫האצילו ׳ הוא אלה ות ממש ‪ .‬וכד לברוא עולם הבריא ׳‬ ‫שה ן גשמ ות ומלאכים עליונים איטר עב ודתם לה׳‬ ‫בבחי ׳ חב״ד המתלבש ים בדם ודט משיגים ומקבלים‬ ‫מהם היה תחלה צמצום עצום כנ״ל‪ .‬וכן מבדאה‬ ‫ליצירה‪ .‬כי אור מעט מזער המתלבש בעולם הבריא ׳‬ ‫ערק הוא בבחי ׳ א״ס לגבי עולם היצירה ‪ .‬ואי אפשר‬ ‫להתלבש בו אלא ע״י צמצום והעלם ובן מיצירה לעש יה‬ ‫[וכמ׳׳ש במ ׳ ׳א ביאור שלשה צמצומים אלו באד נ ות‬ ‫לק־ב אל שכלינו הדל] ותכלית כל הצמצומ ים הוא‬ ‫בד לברוא גוף האדם התמר י ולאבפייא לס״א ולהיות‬ ‫יתרון האור ק הח ושך בהעל ות האדם את נפשו האלה ית‬ ‫והחיונית ולבושיה ונל כתת דגוף מל ן לה ׳ לבת כנ״ל‬ ‫בא דמת ‪ .‬כי זה תכל ית השתלשל ות העולמות ‪ .‬והנה‬ ‫כמ ים הפנים לפנים במו שהקב ׳ ׳ה כביכול הגיח וסילק‬ ‫לצד אחד דרך משל את א וד הגדול הבלת י תכל ית‬ ‫וגנזו והסתירו בג ׳ מיגי צמצומים *שונים ‪ .‬והכל בשב יל‬ ‫אהבת האחם התחתו ן להעלותו לה ׳ ‪ .‬בי אהבה ד וחקת‬ ‫הבשר ‪ .‬עאכ״ו בנפל י כפליים לאין קץ בי ראוי לאדם‬ ‫ג״ב להניח ולעזוב כל אש־ לו מ נפש ועד בשר‬ ‫ולהפקיר הבל בשב יל לדבקה בו יח׳ בדב יקה חשקה‬ ‫והפיצה ולא יהיה ש ם מיגע מב ית ומבחוץ לא גוף ולא‬ ‫נפש ולא ממון ולא אשה ובנים ‪ .‬ובזה יובן טוב טעם‬ ‫ודעת לתק נת חכמ ים שתקנ ו ברכות ק׳׳ש שת ים לפניה‬ ‫ט ׳ דלכאורה אין להם שייכות בלל עם רךאת שמע‬ ‫כמ ׳ ׳ש דדשב״א ושאר פוסקי׳ ‪ .‬ולמה קראו אותן ברבות‬ ‫ק״ש ולמה תקנו אותן לפניה דווקא ‪ .‬אלא מש וםשע יכ ן‬ ‫ק׳יש לקיים בכל לבבך בו׳ בשנ י יצריך ט ׳ דהיינו לעמוד‬ ‫נגד בל מונע מאהבת ה ׳‪ .‬ולבבך הן האשד ‪ ,‬וילדיה‪.‬‬ ‫שלבט של אדם קש ורה בהן בטבע ו ‪ .‬במשאח״ל ע״פ‬ ‫הוא אמר ויהי זו אשה הוא צוה ויעמוד אלו בנים ‪.‬‬ ‫ונפשך ומאדך כמשמע ו חיי ומזוני להפקיד הכל בשב יל‬ ‫אהבת ה׳ ‪ .‬ואיך יבא האדם החומרי למדה זו לבך‬ ‫סידרו תחלה ברטת יוצר אור‪ .‬ושם גאמר ונשנה‬ ‫באר יטת ענין וסדר המלאכ ים העומדים ברום עולם‬ ‫להודיע גדולתו של הקנ יה איך שב ולם בטל ים לאורו‬ ‫ית׳ ומשמיעים נ ידאה ט ׳ ומקדישים ט ׳ ואומרים ב יראה‬ ‫קתש כו׳ כלומר שה וא מ ובדל מהן ואינו מתלבש בהן‬ ‫בבחי ׳ גלד אלא מלא כל הארץ כבודו היא כנסת ישראל‬ ‫למעלי ‪ ,‬ישראל למטה כ נל ‪ .‬וכן האופנים וחיות‬ ‫הק ודש ברעש גדול וט ׳ ברוך כטד ה ׳ ממרץמו לפי‬ ‫שאץ יודעים ומשיגים מקומו ובמ״ש בי הוא לבת‬ ‫מרום וקרוש ‪ .‬ואח״ב ברבה שנ יה אהבת עולם אהבתנו‬ ‫ה׳ אלהינו ‪ .‬כלומ־ שהנ יח בל צבא מעלה הקדוש ים‬ ‫והשרה שכינתו עלינו להיות נק‪-‬א אלהינו‪ .‬כמו‪ .‬אלה י‬ ‫אברהםט ׳כ נל ‪ .‬והיינו בי אהבה ד וחקת הבשר ולכן‬ ‫נקרא אהבת עולם שה יא בחי׳ צמצום א ות הגדול‬ ‫הבלת י תכל ית להתלבש בבחי ׳ גטל הנר ןא עולם‬ ‫בעטר אהבת עמו ישראל כדי לקרבם אליו ליבלל‬ ‫כיחודו ואחדותו ית׳ ‪ .‬וז׳׳ש חמלה גדולה ית ירה פי׳‬ ‫יתירה על קרבת אלה ים שבכל צבא מעלה ‪ .‬ובנו בחרת‬ ‫מבל עם ולשק ת א הטף החומרי ה נדמה בחומריותו‬ ‫לגופי אומות העולם ‪ .‬קרבתנ ו וכו׳ להודות וכר ופי׳‬ ‫תראה יתבאר בכדא ‪ .‬וליחדך כר ליבלל ב יתדו ית׳ כלל‬ ‫והנה כאשר ישים המשכ יל אלה הדבר ים אל ע ומקא‬ ‫דלבא ומוחא אד ממ ילא כמ ים הפנים לפנים תתלהט‬ ‫נפשו ותתלבש ברוח נדבה להתנדב להניח ולעזוב‬ ‫בל אשר לו מנגד ורק לדבקה בו ית׳ וליבלל באורו‬ ‫בדב יקה חש יקה ובר בבחי ׳ נשיקין ואתדב ‪p‬ת רוחא‬ ‫ברוחא כנ״ל ‪ .‬אך אך היא בחי׳ אתדבק ות תהא ברוחא‬ ‫לזה אט־ והיו הדבר ים האלה בר על לבבך ודברת בם‬ ‫ט ׳ ובמ׳׳ש בע״ח ש יתר הנשיקין ע ירך תא יתד חב״ד‬ ‫בחב״ד והוא עיק הת ורה והפה תא מוצא הרוח וגילויו‬ ‫בבחי ׳ גילוי והיינו בחי׳ הדטר בד״ת ‪ .‬כי על מוצא פי‬ ‫ה׳ יחיה האדם ומ״מ לא יצא ידי תבה ו בהרהור ועיון‬ ‫לבדו עד שיוציא בשפת יו כדי להמש יך אור א״ס ב״ה‬ ‫למטה עד נפש החיונית הש וכנת בדם האדם המתה וה‬ ‫מד ומם צ ומח חי כדי להעל ות כולן לה ׳ עם כל העולם‬ ‫טל ו ולכללן ב יתד ו ואורו ית׳ אשר יאיר לארץ‬ ‫ולדרים בבחי ׳ גילוי ונגלה כטד ה׳ וראו כל בשר וט‬ ‫שזהו תכל ית השתלשל ות כל העולמות להיות כטד ה׳‬ ‫מלא כל הארץ הלזו הקא בבחי ׳ גילי לאהפכא חש וכא‬ ‫לנהורא וטרידא למ יתקא כנ׳׳ל באריכות ‪ .‬וזהו תכל ית‬ ‫כוונת האדם בעבודתו להמש יך אור אין סוף ברוך‬ ‫תא למטה רק שצר יך תחלה העלאת מק למסור לו‬ ‫נפשו ומא ות כנ״ל ‪:‬‬ ‫פ ר ה נ ורעה כל בחי׳ ומח־גות אהבה הנ״ל הן‬ ‫מסט־א דמ ינא ובחי׳ כדק א יש‬ ‫חסד‬ ‫חסד ונק׳ בסף הקדש ים מלשון נכסוף נכספת לב ית‬ ‫אב יך ‪ .‬אך יש עוד בחי׳ אהבה הע ולה על מל גה‬ ‫במעלת הזהב על הכסף והיא אהבה כרשפ י אש טבחי ׳‬ ‫גמר ות עליונות דבינה ע ילאה דהיינו שע״י התבוננות‬ ‫בגדולת א״ס ב״ה דמלא קמ יה בלא ממש חש יב‬ ‫התלהט ותתלהב ה נפש לירך הפאר ׳ גדולתו ולאסתבל ׳‬ ‫ביקרא דמלכא ברשפ י אש שלהבת עזה העולה למעל ׳‬ ‫וליפה־ מהפת ילה והעצים שנאה זת בהן והיינו על ידי‬ ‫הגבורת יסיר האש אלהי שב נפש האלה ית ומזה באה‬ ‫לידי צמאו! ובמ״ש צמאה לך נפישי ואח״ב לבחי׳ תלת‬ ‫אהבה ואה״ב באה לידי כלות ה נפש ממש כמ ׳יש גם‬ ‫כלתה נפשי והנה מבאן יצא ש ורש הלוים למטה‬ ‫[ולעתיד שהע ולם יתעלה יהיו הם הכהנים ובמ״ש‬ ‫האר״י ז״ל ע״פ והכהנים הלוים שהלוים של עכשיו יהיו‬ ‫בחגים לעתיד] ועבודת הלוים ה יתה להרים קיל רינה‬ ‫והודה בש ירה וזמרה בניגון ונעימה בבחי ׳ רצוא ושוב‬ ‫שה יא בדד׳ אהבה עזה זו בשלהבת היוצא מן הבזק‬ ‫בדא יתא בגמ ׳ [פ״ב דחגיגה] ואי אפשר לבאר ענין זה‬ ‫ה יטב במכתב רק בל א יש נלבב ונבון המשכ יל על דבר‬ ‫ומעמיק לקיטי־ דעהו ותבונתו בה ׳ ימצא טוב ואוד הגנוז‬ ‫בנפיש המשכלת כל הד לפום שיעורא דיליה [יש‬ ‫מתפעל מ ׳ ויש מתפעל כו] אדרי קד ימת יראת תטא‬ ‫להיות סיר מדע בתכל ית שלא להיות עונותיכם‬ ‫מבדילים מ ׳ דדו ‪ .‬והנה סח־ העב ודה בעסק הת ורה‬ ‫והמצות ה נמשכת מכחי ׳ אהבה עזה זו היא בבחי ׳ ש וב‬ ‫לבד כמ״ש בספר יצירה ואם רץ לבך ש וב לאהד פי׳‬ ‫ואם ‪ p‬לבך היא הש וקת ה נפש ישבלב בהלל הימני‬ ‫כשמת גברת‬ ‫בשמת גברת ומתלהבת ומתלהטת במאד מאד עד‬ ‫כלות ה נפש ממש להשתפך אל חיק אב יה ת י החיים‬ ‫ב״ה ולצאת ממאס־־ה בגוף הגופני וגשמי לדבקה בו ית׳‬ ‫אזי זאת ישיב אל לבו מארז״ל כי ע״ב אתה חי בגוף‬ ‫הזה להחיותו בדי להמשך דדם עליוני׳ מחיי החיים ב״ה‬ ‫למטה ע׳׳י ת ורת חיים להיות דרה בתחתוני ׳ לאחוזתו‬ ‫ית׳ בבחי ׳ גלד כמש״ל וכמ ׳ ׳ש בח זק למתיי יאריך‬ ‫באחד פי׳ שה יחד הנעלם יהיה בבחי ׳ עלמא דאתגל יא‬ ‫ודש לכה ר וד וט ׳ ובזה יובן מארז״ל ע״ב אתה חי וע״ב‬ ‫וט ׳ ואלא א ך יהיה רצונו ובמ״ש במ״א בא דמת על‬ ‫מש נה זו ע״ב אתה חי בעדת חיי החיים ב״ה ‪:‬‬ ‫פ ר ק נא תעד ‪ ,‬לת וספת ביאור לשק הינוקא‬ ‫דלעיל צריך לבאר תחלה להבין‬ ‫קצת ענק השראת השכ ינה שה יתה ש ורה בב ית‬ ‫ק״ק וכן כל מעם השראת השכ ינה מה עניינו הלא‬ ‫מלא בל הארץ ככ וח ולית אתר פנוי מיניה ‪ .‬אך הענק‬ ‫בדכת יב ומבשר י אחזה אלוה שכמ ו ש נשמת האדם‬ ‫היא ממלאה כל רמ ׳ח אברי הטף מראש ועד ■רגלו‬ ‫ואעפ״ב עייר משכ נה והש יאתה היא במ וח ומהמוח‬ ‫מתפשטת לבל האבר ים וכל אבר מקבל ממ נה חיות‬ ‫וכח דראוי לו לפי מזגו ותכונתו העין לרא ות והאזן‬ ‫לשמ וע והפה לדבר ודרגלים להלוך כנראה בחש‬ ‫שבמ וח הרג יש כל הנפעל ברמ״ח אברים וכל ה ע דת‬ ‫אותם ‪ .‬והנה אק שיטי קבלת הכר זת והחיות שבאבד‬ ‫הגוף ק תשמר ‪ ,‬מצד עצמה ומה ותה שה יה מה ותה‬ ‫ועצמותה מתחלק לרמ״ח חלקי ׳ ש נ ים מתלבש ׳ ברמ״ח‬ ‫מקומי ׳ כפי‪.‬ציור חלקי מעמ ו ׳ אברי ת וף שלפ י זה נמצא‬ ‫עצמ ותה‬ ‫עצמ ותה ומהותה מצוייר בציור גשמ י ודמות ותבנית‬ ‫כתבנ ית הגוף ח״ו אלא טלה עצם אחד חת י פש וט‬ ‫ומופשט מבל }יור גשמ י וטבחי ׳ וגדר מרץם ומדה וגבול‬ ‫גשמ י מצד מתתה ועצמות ׳ ולא שייך במתת ׳ ועצמותה‬ ‫לומר שה יא במוחין שבראש יותר מברגל ים מאחר‬ ‫שמה ותה ועצמותה אינה בג וד ובחי׳ מקום וגבול גשמ י‬ ‫רק שתרי״ג מיני כתת ות ות כלולים בה במה ותה‬ ‫ועצמותה לצאת אל הפועל והגילוי מההעלם להחיות‬ ‫רמ׳׳ח אברין ושש״ה גידין שבגוף ע״י התלבש ותם ב נפש‬ ‫החיונית ש יש לה ג״כ רמ״ח ושס״ה כתת וחיות הללו ‪.‬‬ ‫והנה על המש נת כל התרי״ג מיני כתת וחיות מהעלם‬ ‫ה נשמה אל הגוף להחיותו עליה אמרו שע יקר משב נה‬ ‫והש יאתה של המש נה זו וגילוי זה ת א כולו במוחין‬ ‫שבראש ולכן הם מקבל ים תחלה הכח והחיות הראוי‬ ‫להס לפי מזגם ותכונתם שה ן חב״ד ובח המחשבה וכל‬ ‫השייך למוחין ולא זו בלבד אלא גם כללות כל המשב ות‬ ‫החיות לשאר האבר ים ג״ב בלולה ומל ובשת במ ות ן‬ ‫שבראש ושם ת א עיקרה וש־־שה של המשב ׳ זו בבחי ׳‬ ‫גילוי האור ודתו ׳ של כל תשט ׳ כולה ומשם מתפשטת‬ ‫הארה לשאר כל האבר ים ומקבל כל א׳ כח וחיו׳ הראוי‬ ‫לו כפי מזגו ותטנת ו כח דרא יה מתגלה בעין וכח‬ ‫השמ יעה באוזן ונו׳ ‪ .‬וכל הכח ות מתפשט ים מהמ וח‬ ‫כנודע כי שם תא עינך משב ן ה נשמה טלה בבת ׳ גילר‬ ‫שנגל ית שם כללו ׳ החיות המתפשט ממ נה ‪ .‬רק כחותיה‬ ‫של כללות החיות מאירים ומתפשט ים משם לכל אברי‬ ‫הגוף כדמיון האור המתפשט ומאיר מהשמש לחדרי‬ ‫חדרים [ואפילו הלב מקבל מהמ וח ולכן המ וח של יט‬ ‫וככה‬ ‫עליו בתולדתו ברל] ‪:‬‬ ‫ו כ כה מ מ ש ע ד ״מ איס ב׳׳ה ממלא כל עלמין‬ ‫להחיותם ובכל עולם יש‬ ‫ברואים לאין קץ ותכלית רמא רבב ות מיני מדרגות‬ ‫מלאכ ים ונשמות מ ׳ וכן ריבוי העולמות אק לו קץ וגבול‬ ‫גמה על גמה מ ׳ ‪ .‬והנה מהותו ועצמותו של א״ם ב״ה‬ ‫ש וה בעליונים ותחתונים במשל ה נשמה הנ״ל וכמ ׳ש‬ ‫בתא נ ים דאיהו סתימו דכל סת ימק פי׳ דאפי ׳ כעלמין‬ ‫סת ימק דלע ילא הוא סת ום ונעלם בת וכם כמו שה וא‬ ‫סתום ונעלם בתחתוני ׳ כי ל ית מחשבה תפ יסא ב יה כלל‬ ‫אפי׳ בעולמות עליונים‪ .‬ונמצא במו שמצוי שם בך‬ ‫נמצא בתחתונים ממש ‪ .‬וההבדל שבק עולמו׳ עליונים‬ ‫וחרחונים הוא מצד המשכת החיות אש י א״ס ב״ה‬ ‫ממש יך ומאד בבחי ׳ נילר מההעלם [שזה אחד מהמעמ י ׳‬ ‫שההשפעה והמשמח החיות מבונה בשם אור עד״מ]‬ ‫להחיות העולמות והברואים שבהם שהעולמו ׳ העליוני׳‬ ‫מקבל ים בבחי ׳ גילוי קצת יותר מהתחתוני ׳ וכל הברואי ׳‬ ‫שבהם מקבל ים כל א׳ כפי כחו ותמנת ו שה יא תמ נת‬ ‫ובחי׳ המשכה הפרט ית אשר א״ס ב״ה ממשך ומאיר‬ ‫לו‪ .‬והתחתונים אפי׳ הרוחניים אינם מקבל ים בבחי ׳‬ ‫גילוי ב״ב רק בלמש ים רבים אשר א״ס ב׳׳ה מלב יש‬ ‫בהם החיות והאור אשר ממש יך ומאיר לדם להחיותם‬ ‫וב״כ עצמו וגברו הלמש ים אשר א״ס ב״ה מלב יש‬ ‫ומסתיר בהם האור והחיות עד אשר ברא מ עוה׳׳ז‬ ‫החומרי והגשמי ממש ומדמהו ומחיית־ בחיות ואוד‬ ‫אשר ממש יך ומאד לו אור המל ובש וממסה ומוסתר‬ ‫בת וך הלמש ים הרב ים והעצומים המעל ימ ים ומפתדי ׳‬ ‫האור והחיות עד שאק נראה ונגלה ש ום אור וחיות רק‬ ‫דברים‬ ‫דברים חומריים וגשמיים ונראים מת ים אך בת וכם יש‬ ‫אור וחיות המה וה א ותם מאין ל יש תמ יד שלא יחדו‬ ‫להיות אין ואפס כשה? ואוד זה הוא מא״ס כ׳׳ה רק‬ ‫ש נתלבש בלבוש ים רבים וכמ ׳ ׳ש בע׳׳ח שא ור וחיות‬ ‫כדור הארץ התמר י הנראה לעיני בשר ה וא ממלכ ות‬ ‫דמלמת דעש יה ובתוכה מלכ ות דצ ידה*) וכר עד‬ ‫שבת וך מל ן י״ם דאצילות המיוחדות במאצילן א״ס ב״ה ‪:‬‬ ‫פ ר ק נב וכמ ו ש מש מת האדם עירך גילר כללות‬ ‫החיות רזא במ וחק וכל האבדם‬ ‫מקבל ים אור ובח לבד המא יר להם ממער גלד החיות‬ ‫שבמ ות ן ככה ממש עד״מ עירך נילף כללות המשבח‬ ‫החיות להחיות העולמות והברואים שבהם הוא מל ובש‬ ‫ונבלל ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו ית׳ הנק ׳ בשם‬ ‫מוחק והן הן המל ובש ים בה ורה ומצותיה וגלוי כלל ות‬ ‫המש נה זו הוא מער החיות אשר העולמות מקבלי ׳ כל‬ ‫א' בפרט ות רק הארה מתפשטת ומאירה ממקור זה‬ ‫בדמיון אור המתפשט מהשמש עד ׳מ ובתת אברי הגוף‬ ‫מהמ וח ה נל ומקור זה הוא הנקרא עלמא דאתגל יא‬ ‫ומנדונית׳ ואימא תתאה ושכינה מלש ן ושכנתי בח ובם‬ ‫על שם שמק ור זה רעא ראש ית התגל ות אור א״ס אשר‬ ‫ממש יך ומאיר לעולמות בבחי ׳ גילר וממקד זה נמשך‬ ‫לכל א׳ האור וחיות פרטי הראוי לו ושוכן ומתלבש‬ ‫בח ובם להחיותם ולבן נרךא אם הבנים עד״מ וננסת‬ ‫ישראל שממכך זה נאצלו נשמ ות דאצי ׳ ונבראו‬ ‫נשמ ות דבר יאה ומ ׳ וכולן אינן רק מהתפשט ות החיות‬ ‫והאור מהמקד הזה הנק ׳ שכ ינה כהתפשט ות האור‬ ‫מהשמש‬ ‫*)[ כ מו סי ם הקורטים הי' כתוב ‪,‬מלכות דמלכות דעשיה״ וניל‬ ‫רז״ל ״מלכות דיצירה“ וכ״ה נאגה״ק סי' נ״ה המתחיל להני[ אשרי בינה‬ ‫גתי״ק] ‪.‬‬ ‫‪ ,‬אמר נמצא לפגינז‬ ‫מהשמש אבל השכ ינה עצמה שה יא ראש ית הגלוי‬ ‫ועיקת־ מה שא״ס ב״ה מא יר לעולמות בבחי ׳ גל י והיא‬ ‫מקד כל המש נ ות החיות שבכל העולמות [שבל החיו׳‬ ‫שבהם אינו רק אור המתפשט ממ נה כאור המתפשט‬ ‫מהשמש ] א׳׳א לעולמות לסבול לקבל אוד שכ ינתה‬ ‫שתשכ ו ן ותתלבש בת וכם ממש בלא לב וש המעל ים‬ ‫ומסתיר אוחד‪ .‬מהם שלא יתבטלו במצ יאות לגמרי‬ ‫במקדם כביטול אור השמש במק™ בטף השמש‬ ‫שאין נראה שם אור זה רק עצם טף השמש בלבד ‪.‬‬ ‫ומהו הלב וש שיוכל להסת ירה ולהלב ישה ולא יתבטל‬ ‫במצ יאות בא ורה ת א רצוט ית׳ וחכמתו וכו׳ המל ובש ים‬ ‫בת ורה ומצותיה הנגלית לט ולבנינו דאורייתא מחכמה‬ ‫נפקת ה יא ח נטה דלאה דלע ילא לעילא מעלמא‬ ‫דאתגל יא דא ית חכ ים ולא בחכמה יריעה וט ׳ וכמש״ל‬ ‫שאור א״ס ב״ה מל ובש ומיוחד בחכמה ע ילאה והוא‬ ‫ית׳ וחכמת ו»™ד רק ש ירדה בסתר המדרג ות ממדר יגה‬ ‫למדריגה בהשתלשל ות העולמות עד שנתלבש!־־‪,‬‬ ‫בדבר ים גשמיים שה ן הרי״ג מצ ות הת ורה ‪ .‬ובירידתד‪,‬‬ ‫בהשתלשל ו ׳ מעולם לעולם נם הש נ י נה ירדה ונתלבשה‬ ‫בה בכל עולם ועולם החו ה יכל ק׳׳ק שבכל עולם‬ ‫ועולם וכמ״ש בזהר וע״ח שהשכ י נה שה יא מלטת‬ ‫דאצילות [שה יא בחי׳ נילף אור א״ס ב״ה וחיות שמא יר‬ ‫לעולמות ולכן היא נקרא ‪ a‬דבר ה׳ ורוח פץ כב יטל‬ ‫עד״ט כמו שבאדם הדב יר ת א מגלה ג ‪0‬שבת ו‬ ‫הסת ומה ונעלמה להש ימע ים] היא מתלבשת בה יכל‬ ‫ק״ק דבר■ אה שה יא חב׳׳ד דבר יאה ובהתלבש־ת ן‬ ‫במלטת דבר יאה נבראו ה נשמ ות והמלאכי ׳ שבבר יאה‬ ‫וגב‬ ‫וגם משם נמשך התלמ וד שלפנינו וכמשל בשם‬ ‫התקונ ים שבע ולם הבר יאה מאירות ומשפיעות שם‬ ‫חבטת ו ובינו־! ודעתו של א״ס ב׳׳ה בברד ׳ צמצום עצום‬ ‫בכדי שיוכלו הגשמ ות והמלאכ ים שהם בעלי גבול‬ ‫ותכלית לקבל השפעה מבת ׳ חב״ד אלו ולכן נמשך‬ ‫משם התלמ וד שה וא ג״ב בחי׳ חב׳׳ד שהתלמ וד הוא‬ ‫טעמ י ההלכ ות על בודין והטעמ ים הם בחי׳ חב׳׳ד‬ ‫וההלכות עצמן הן ממדותיו של א׳׳ם ב׳׳ד‪ .‬שה ן חשד ח‬ ‫רחמים כ י שמה ן נמשך הה יתר והאיסור והכשר והפסול‬ ‫והחיוב והפטור כמ ׳ ׳ש בתי^ני ׳ ‪ .‬ובהתלבש ות מלמת‬ ‫דאצי ׳ במלטת דבר יאה מתלבשת בה יכל ק״ק דיצי׳‬ ‫שה וא חב׳׳ד דצ ידה ובהתלבש ות ן במלטת דיצירה‬ ‫נוצרו דר ותח והמלאכ ים שב יצ ירה וגם משם ה יא‬ ‫המש נה שלפנינו שה יא הלכ ות פטורות ה נמשכ ות ג״כ‬ ‫מחב״ד של א״ם ב״ה רק שבחי ׳ חב׳׳ד שהם טעמ י‬ ‫ההלכ ות הם מל ובש ים וגנוזי׳ בטפ י ההלכ ות ל א בבחי ׳‬ ‫גילר וגופי ההלבו ׳ שה ן בבחי ׳ גילד הן הן הארת מדותיו‬ ‫על א״ס ב׳׳ה בבחי ׳ גלוי כמש ׳ ׳ל בשם התיבני ׳ דש ית‬ ‫ספירן מקננק ביצירה שה ן דרך כללשגי כךן ימין ושמאל‬ ‫להקל מסטרא דחסד דהיינו להת יר שיוכל לעלות אל‬ ‫ה׳ או להחמ יר ט ׳ והכל ע״פ חכמה ע ילאה דאצי ׳ ובינה‬ ‫ודעת כלולות בה ומיוחדות בא׳׳ס ב״ה כי בת וך כולן‬ ‫מל ובש ות חב יר דאצילות שא ור א״ס ב״ה מיוחד בהן‬ ‫בתכל ית ה יתד ובן בדרך זה ירדה השכ ינה ונתלבשה‬ ‫בה יכל ק״ק דעש יה וכל עולם מג׳ עולמות אלו‬ ‫מתחלק לרבטת מדריגות הנקראות גם כן עולמות‬ ‫פרטים ומלטת דאצילו ׳ מל ובשת בטלטת‬ ‫של‬ ‫הגד‪,‬״י‪,‬‬ ‫^ ־ ‪ -5‬׳?¡‬ ‫* של כל עולם פרטי‬ ‫'יידדח ומחלב׳™ ‪12‬־'?ל‬ ‫־י‬ ‫ק״ק שה וא חב ׳ר ש נעלם‬ ‫שלפטה מפנו במדרגה ‪ .‬ודעה מהשכ ינה המל ובשת‬ ‫נה ינל ק״ק של נל עולם ועולם גללי או פרטי‬ ‫נמשך ומתפשט ממ נה אוד וחיות ל נל העולם והברואים‬ ‫שב ו נשמ ות ומלאכים וט ׳ בי טלם נבראו בעשהו־‪.‬‬ ‫מאמר ות שבמעשה בראש ית שהם דבר ה׳ הנקרא‬ ‫טעם שכ ינה ‪:‬‬ ‫פ ר ק נג וה נה כשה יה ב ית ראשון קיים ש ט ה יה‬ ‫הארון והלוחות בב ית ק״ק היתד‪.‬‬ ‫השכ ינה *שהיא מלב ות דאצילות שה יא בחי׳ גילוי אור‬ ‫א״ם ב״ה שורד‪ .‬שם ומל ובשת בעש ית הדבר ות ביתו־‬ ‫שאת ויתר עז בגילוי רב ועצום יותר מגילויה בה יכלות‬ ‫ק״ק שלמעלה בעולמות עליונים כי עשרת הדב ו זת הן‬ ‫כללות הת ורה טלה דנפקא מגו חכמה ע ילאה דלע ילא‬ ‫לדלא מעלמא דאתגל יא וכדי לחקקן בל ותת אבנים‬ ‫גשמיים לא ירדה ממדרגה למדרגה כדרך השתלשל ות‬ ‫העולמות עד עוה״ז הגשמ י כי עוה״ז הגשמ י מתנהג‬ ‫בהתלבש ות הטבע הגשמ י והאח ות מעשה אלה ים המה‬ ‫והמכתב מכתב אלה ים תא למעלה מהטבע של עוה״ז‬ ‫הגשמ י ה נשפע מהארת השכ ינה שבה יכל ק״ק דעש יה‬ ‫שממ נה נמשך אור וחיות לעולם העש יה שגם עוה״ז‬ ‫בכללו אלא בת ׳ חכמה ע ילאה דאצילות שה יא כללות‬ ‫הת ורה שבי ׳ הדבר ות נתלבשה במלכ ות דאצי׳ ודבריא ׳‬ ‫לבק והן‪ .‬לבדן המיוחדות באור א״ס שבתוכ ן הן‬ ‫הנקראות בשם שכ ינה הש ירה בק״ק דב ית ראשון ע״י‬ ‫התלבש ותה‬ ‫התלבש ותה בי׳ הדבר ות החכןקות בל ותת ש נאח ז‬ ‫בנס ומעשה אלה ים ח ים(ה וא עלמא דאתבס יא המקנן‬ ‫בעולם הבר יאה כנודע לי״ח] ובבית שני שלא ה יה‬ ‫בו הארק והלוחות אט־ז׳׳ל שלא ה יתה שכ ינה ש ורה‬ ‫בו‪ .‬פי׳ מדרגת שכ ינה שה יתה ש ורה בב ית ראשון‬ ‫שלא כדרך השתלשל ות העולמות אלא בב ית שני‬ ‫ה יתה ש ודה כדרך השתלשל ות והתלבש ות מלכ ות‬ ‫דאצי׳ במלכ ות דבר יאה ורבתא ׳ במלכו ׳ חצ ירה וחצי׳‬ ‫בהיכל ק״ק דעשי ׳ וק״ק דעשי ׳ ה יה מתלבש בק׳׳ק‬ ‫שבבהמ״ק שלמטה ושרתה בו השכ ינה מלכ ות חצ ירה‬ ‫המל ובשת בקי׳ק דעש יה ‪ .‬ולכן לא ה יה רשא י ש ם‬ ‫אדם ליכנס שם לבד כהן גדול ביה״ב ומשחרב ב ית‬ ‫המקדש אין לו להקב ׳יה בעולמו אלא ד״א של הלכה‬ ‫בלבד ואפילו אחד ש י ושב ועוסק בת ורה שב ינה עבו‬ ‫כדאית ׳ בברכו ׳ פ״ק פי׳ שכ ינה עמו בת־ך השתלשל ות‬ ‫והתלבש־ת מלכ ות דאצילות במלכ ות דבר יאה דצ ידה‬ ‫ועשיה כי תח״ג מצ ות הת ורה תב ן בטל ן ק מצ ות‬ ‫מעש י ות וגם התלויות בדבור ומחשבה כמו ת״ת ובהמ׳׳ז‬ ‫וק׳׳ש ותפלה הא קיימא לן דת־הור לאו כדבור דמי‬ ‫ואינו יוצא יח חובתו בהרחד וכוונה לבד עד שיוציא‬ ‫בשפתיו וקי׳׳ל דעק ימת שפתיו הר מעשה ותח״ג‬ ‫מצ ות הת ורה עם שבע מצ ות דרבנן בגימטריא כת׳׳ר‬ ‫שה וא רצון העל יק ב׳׳ה המל ובש בחכמת ו יתברך‬ ‫המיוחדות באור א״ם ב׳׳ה בתכל ית היחוד וה׳‬ ‫בחכמה יסד ארץ ה יא ת ורה ש נעל פה דנפקא‬ ‫מחכמה ע ילאה במ״ש בזהר דאבא יסד ברתא ‪.‬‬ ‫ודש הינוקא דנהורא ע ילאה דאדל יק על רישיה היא‬ ‫שכ ינתא‬ ‫שכ ינתא אצטר יך למשתא פי׳ להתלבש בחכמה ועק ׳‬ ‫־ שמ ן משחת קדש כמ ׳ ׳ש מדר ואינון עובדן טבין הן‬ ‫תרי׳׳ג מצ ות ה נמשכ ות מחכמת ו ית׳ כ ד לאחוז אור‬ ‫השכ ינה בפת ילה היא נפש החיונית שבגוף הנקראת‬ ‫פת ילה עד״ט כי כמו שבנר הגשמ י האור מאיר ע׳׳י‬ ‫בליון ושריפת הפת ילה ה נהפכת לאש כך אור השכ ינה‬ ‫ש ורה על נפש האלה ית על יד בלק נפש הבהמ ית‬ ‫והתהפמתה מחשבא לנהורא ומטרידו למתקא בצד ‪p‬ם‬ ‫או לפחות ע׳׳י בלק לבוש יה שה ן מחשבה דבור ומעשה‬ ‫והתהפמת ן מחשך הקליפות לאור ה׳ איס ב״ה המל ובש‬ ‫ומיוחד במחשבה דמר ומעשה תד ׳ ׳ג מצ ות הת ורה‬ ‫במנונים כי ע׳׳י התהפכ ות נפש הבהמ ית הבאה מקליפ ׳‬ ‫נוגה מחש ובא לנהורא וכו נעשה בחי׳ העלאת מ׳׳ן‬ ‫להמש יך אוד השכ ינה היא בחי׳ גילוי אורא״ס ב״ה על‬ ‫נפש האלה ית שבמוחין שבראש ו ובזה יובן ה יטב מ ׳ ׳ש‬ ‫כי ה׳ אלה יך אש אוכלה הוא ובנרש במ״א ן‬ ‫נשלם חלק ראשון בעדה ית׳ רת׳‬ ‫‪150‬‬ ‫ליקוטי אמרים חדק שני‬ ‫הנקרא בשם תנ וך קטן‬ ‫מלוקט מפי פפייס ומעי סופרים קדושי עליון נ״ע‬ ‫מיוסד על פרשת ראשונה של קריאת שטע ‪:‬‬ ‫לנער על פי דיבו' גם בי יזקין לא‬ ‫יסור טמנה ועה מדכתיב על פי דר ט‬ ‫משמע שאינה דרך האטת לאמיתי‬ ‫זא"כ מאי מעליותא שגט כ• יזקין‬ ‫לא ימר מ מנ ה‪ .‬אך הנה מודעת‬ ‫זאת ני שרשי עבודת ה' ויסודותיה‬ ‫הן דחילו ורחיטו היראה שרש ויסוד‬ ‫לסור מיע והאהבה לועשה טוב וקיום‬ ‫נ ל ט״ע דאוריית׳ ודרבנן כמו שיתב׳‬ ‫נ ס קו ק (ומצות החינוך היא ג״ב‬ ‫בס״ע כמ׳׳ש בא״ח סימן שט״ג) ז‬ ‫ודגה באהבה נתיב בס״פ עקב אשר‬ ‫אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבת‬ ‫את ה׳ וגו׳ יצריך להבין איך שייך‬ ‫לשון עשייה גבי אהבה שבלב אך‬ ‫הענק הוא דיש שני טיני אהבת ה׳‬ ‫האחת היא כלות הנפש בטבעה אל‬ ‫נוראה כאשד תתגבר נפש השכלית‬ ‫על דחומר ותשפילהו ותכניעהז תחתיה‬ ‫אזי תתלהב וחתלהט בשלהבת העולת‬ ‫מאליה ותגל ותשמח בה׳ עושה‬ ‫ותתענג על ה׳ תענוג גפלא זד‪,‬זוכים‬ ‫למעלת אמכה רבה זו הם הנקראים‬ ‫צדיקים בדכתיב שטחו צדיקים בה׳‬ ‫אך לא כל ארם זוכה לזה ני לזה‬ ‫צריך זיכוך החיטי במאד מאד וגם‬ ‫תורה ומעשים טובים הרבה לזכות‬ ‫לנשמה עליונה שלמעלה ממדרגת דוח‬ ‫ונפש נט׳׳ש בי״ח שער האהבה‪.‬‬ ‫והשנית היא אהבה שכל אדם יוכל‬ ‫להגיע אליה נשיתבונן היטב בעומקא‬ ‫דלבא בדברים המעוררים את האהבה‬ ‫לה׳ בלב כל ישראל‪ ,‬הן דרך כלל‬ ‫כי הוא חיינו ממש וכאשר האדם‬ ‫אוהב את נפשו וחייו ‪ ,‬כן יאהב את‬ ‫ה' נאשר יתבונן וישים אל ל ט כי‬ ‫וי הוא נפשו האמיתית וחייו ממש‬ ‫כמ״ש בזהר ע״פ נפשי אויתיך וגו׳‪.‬‬ ‫והן דרך פיט שכשיבץ דשביל‬ ‫בגדולתו של מט״ח הקנ׳׳ה דרך פרטית‬ ‫כאשר יוכל שאת כשכלו ומה שלמעלה‬ ‫משכלו ואח״כ יתבונן באהבת וו׳‬ ‫דגדולה ונפלאה אלינו לירד לשצייס‬ ‫עדות דארץ להוציא נשמותינו מטר‬ ‫הברזל שהוא הס״א ד״ל לקרבנו אליו‬ ‫ולדבקנו נ שפו ממש והוא ושמו אחד‬ ‫דהיינו שרוממנו מתכלית השפלות‬ ‫והטומאה‬ ‫ומגמאח לתכלית הקדושת וגדולתו‬ ‫לת׳ שאין לד‪ ,‬ק׳ן ותכלית אזי כט־ס‬ ‫הפנים אל פנים תתעורר האהבה נלב‬ ‫כל משכיל ומתכונן בענן« ה בעומקא‬ ‫דלבא לאהוב את ה' אהבה עזה‬ ‫ולינק‪ ■•:‬בו כלב ונפש במו שיתנאר‬ ‫נסקומה נאריכות‪ ,‬והנח ענין אהנה‬ ‫זז רצה מ־ע״ה ליטע בלב כל ישראל‬ ‫בפרשה ועתה ישראל וגו׳ בפסוק ק‬ ‫לד¡׳ אלהיך השמים וגו׳ רק באנותיך‬ ‫השק וגו׳ ומלתם וגו' בשבעים נפש‬ ‫וגו' ואהבת וגו׳ ‪ .‬ולכן סיים דבריו על‬ ‫אהבה זו אשר אנכי מצוה אתכם‬ ‫לעשותה שהיא אהבה עשויה בלב‬ ‫ע׳׳י הבינה והדעת נדביים המעוררים‬ ‫את הארבה וע״ז צוה כבר תחלה והיו‬ ‫הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום‬ ‫על לנבך כדי שעי״ז תנ א לאהבה‬ ‫את ה׳ כדאיתא בספרי ע"פ זת ‪.‬‬ ‫והנה על אהבה זו השנית שייך לשק‬ ‫מצוה ממי דהיינו לשים לבו ורעתו‬ ‫ברברים המעוררים את האהבה אבל‬ ‫באהבה ראשונ׳ שהיא שלהבת דעולה‬ ‫מאליה לא שייך לשון צווי ומצוה כלל‬ ‫זלא עוד אלא שהיא מת¡ שכרן של‬ ‫צדיקים לטעום טעין עו׳׳הב בע״הז‬ ‫שעליה נאט־ עבודת מתגר‪ .‬אתן את‬ ‫כהונתכם כטו שיתב׳ במקומה אך הנת‬ ‫ידוע ליודעים טעמא דקרא מאי דכתיב‬ ‫כי שנע יפול צדיק וקם ובפרט שהאדם‬ ‫נקרא מהלך ולא עומד וצריך לילך‬ ‫ממדרגה למדו‪-‬ר‪ .‬ולא לעמוד במדרגה‬ ‫אחת לעולם ובין מדרגה למדרגה טרם‬ ‫שיגיע למדרגה עליונה ממנה הוא‬ ‫בבחי׳ נפילה משדרג׳ הראשונ׳ אך ני‬ ‫יפול לא יוטל כתיב ואינה נקראת‬ ‫נפילה אלא לגבי מדריגתו הראשונה‬ ‫ולא לגבי שאר כל אדם ח״ו שאעפ״ב‬ ‫דוא למעלה מכל האדס בעבודתו כי‬ ‫נשאר נ ה נחי' רשימו מסדריגתו‬ ‫הראשונה אך עיקרה מאהנח שנתחנך‬ ‫והורגל נ ה מנעוריו נטוים שיגיע‬ ‫למדרגת צדיק וז״ש גם ני יזקין וגו׳ ‪.‬‬ ‫ודגה ראשית הדברים המעוררים האהבה‬ ‫זהיראה ויסוד; היא האמונה ךט־‪1‬רוז‬ ‫ונאמנה ני חו ח ואהדותז •חברן• זית׳«‬ ‫לחבק מעט מזער ס״ש בזהר דשמע ישראל כו׳ הוא יהודא עילאה‬ ‫ובשכמל'״ו הוא יהודא תתאה ‪:‬‬ ‫פ ר ס א ד ד ע ת היום והשב ות אל לבבך כי ה׳ הוא‬ ‫האלה ים בשט ים ממעל ועל ה א ח‬ ‫מתחת אין עוד ‪ .‬וצריך לחבק וכי תעלה על דעתך ש יש‬ ‫אלה ים נשרה במ ים מתחת לארץ שצר יך להזהיר כ״כ‬ ‫והשב ות אל לבבך ‪ .‬דגה כת יב לעולם ה׳ דברך נצב‬ ‫בשמ ים ופי׳ הבעש״ט ז״ל כי דברך שאמרת יהי ר ‪p‬ע‬ ‫בתוך המ ים ונו׳ תיבות ואותיות אלו הן נצבות ועומדות‬ ‫לעולם בת וך רקיע השמ ים ומלובשות בתוך כל הרקיעים‬ ‫לעולם להח יותם כדכת יב ודבר אלהינו י ‪p‬ם לעולם‬ ‫ודבריו חיים ונךמים לעד כו׳ כי אילו היו האותיות‬ ‫מסתל ‪ p‬ת כתע ח׳ז ומזוזת למ ‪ p‬ק היו כל הישמיט‬ ‫אין ואפס ממש והז כלא ה ז כלל וכמו קדם מאטד‬ ‫יהי ר ‪p‬ע ט ׳ ממש וכן בכל הברואים שבכל העולמות‬ ‫עליונים ותחתונים ואפי׳ ארץ הלזו הגשמ ית ובחי׳ דומם‬ ‫ממש אילו היו מסתל ‪ p‬ת ממ נה כרגע ח׳׳ו האותיות‬ ‫מעשרה מאמר ות שבה ן נבראת הארץ בששת ימי‬ ‫בראש ית ה יתה ת זרח לאין ואפס ממש כמו לפני ששת‬ ‫ימי בראש ית ממש וז״ש האר״י ז׳ל שגם בד ומם ממש‬ ‫כמו אבנים ועפר ומים יש בחי׳ נפש וחיות רוחנית‬ ‫דהיינו בחי׳ התלבש ות אותיות הדבור מעשרה מאמרו ׳‬ ‫המח יות ומהוות את הד ומם להיות יש מאין ואפס‬ ‫שלפנ י ששת ימי בראש ית ואף שלא הוזכר שם אבן‬ ‫בעשרה מאמר ות שבת ורה אעפ ׳ ׳ב נמשך חוות לאבן‬ ‫ע׳׳י צירופים וחילופי אותיר המתגלגל ות ברל״א שער ים‬ ‫פנים ואחור כמ״ש בס ׳ יצירה עד שמשתלשל מעשרה‬ ‫מאמר ות‬ ‫מאמר ות ונמשך מהן צירוף שם אבן והוא חיות־ של‬ ‫• האב ן ובן בבל הנבראים שבע ולם השט ות שנקרא ים‬ ‫בהם בלשון הקדש הן הן אותיות הדבור המשתלשלר‬ ‫ממדרגה למדרגה מעשרה מאמתת שבת ורה ע׳׳י‬ ‫חילופים ותמ ותת האותיות ברל׳יא שער ים עד שמג יעות‬ ‫ומתלבש ות בא ות נברא להח י ות לפי שאץ פרטי‬ ‫הנבראים יבולים לקבל חיותם מעשרה מאמר ות עצמן‬ ‫שבת ורה שהח י ות ה נמשך מהן עצמן גתל מאד מבת ׳‬ ‫הנבראים פרטיים ואין כח בהם לקבל החיות אלא ע״י‬ ‫שיורד החיות ומשתלשל ממדרגה למחחגה פח יתה‬ ‫ממ נה ע״י חילופים ותמ ותת האותיות וגימטריאות‬ ‫שה ן חשבון הא ות ות עד שיוכל להתצמצם ולהתלבש‬ ‫ולהתהוות ממנו נברא פרטי וזה שמ ו אשר קרא ו לו‬ ‫בלה׳׳ק ת א בלי לחיות המצ ומצם באותיות שם זה‬ ‫ש נשתלשל מעשרה מאמר ות שבח ורה ש יש בהם כה‬ ‫וחיות לכתא יש מאין ולהח יות לעולם דאורייתא‬ ‫וקב״ה כולא חד ‪:‬‬ ‫פ ר ק ב ודעה מכא ן תש ובת המינים וגלד ש ירש‬ ‫טע ותם הכופרים בהש גחה פרט ית‬ ‫ובאותו׳ ומופתי הת ורה שטועי ׳ בדמיונם הכוזב שמדמ י ן‬ ‫מעשה ה׳ ע ושהשמי ׳ וארץ למעשה אנוש ותחבולותיו כי‬ ‫כאשר יצא לצורף כלי ש וב אק הכל י צריך ל יד הצורף‬ ‫בי אףשידיו מסולקות הימנו והולך לו בש וק הכל י קיים‬ ‫בתב נ ית וצלמו ממש כאשר יצא מ יד הצורף כך‬ ‫מדמין הסכל ים האלו מעשה שמ ים וארץ אך טח מרא ות‬ ‫עיניהם ההבדל הגדול שבץ מעשה אנוש ותחבולותיו‬ ‫שה וא יש מישי רק שמש נה הצ ורה והתמונה מתמ ו נת‬ ‫חת יכת‬ ‫דת יבת כסף לתמ ונת כלי למעשה שמ ים וארץ שת א‬ ‫יש מאין והיא פלא גדול יותר מק־ יעת ים סוף עד״מ‬ ‫שהוליך ה׳ את הים ברוח קדים עזה כל הל ילה ויבקעו‬ ‫המ ים ונצבו כמו נד וכתמה ואילו הפס יק ה׳ את הרוח‬ ‫כרגע היו המ ים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם‬ ‫ולא קמו בתמה בלי ספק אף שהטבע הזה במ ים גם בן‬ ‫נברא ומחודש יש מאין שתר י תמת אבנים נצבת‬ ‫מעצמה בלי תח רק שטבע המ ים אינו כן וב׳׳ש וק״ו‬ ‫בבר יאת יש מאין שה יא למעלה מהטבע והפלא ופלא‬ ‫יותר מקר יעת ים סוף עאנ״ו שבהסתלקד כח הב ורא מן‬ ‫הנברא ח״ו ישוב הנברא לאין ואפס ממש אלא צריך‬ ‫להיות בח הפועל בנפעל תמ יד להחיותו ולקיימו והן הן‬ ‫בחי׳ אותיות הדבור מעשרה מאמר ות שבהם נבראו‬ ‫וע״ז נאמר ואתה מח יה את כולם אל תכך מח יה אלא‬ ‫מה וה דהיינו יש מאין ואתה הן בחי׳ האותיות מאל״ף‬ ‫ועד תי״ו והודא ה יא ה׳ מוצאות הפה מכ^ר האותיות‬ ‫ואף שאין לו דמ ות הגוף הרי מקרא מלא דבר הכת וב‬ ‫וידבר ה ׳ ויאמר ה׳ והיא בת ׳ התגל ות הכ״ב אותיות‬ ‫עליונות לנביאי׳ ומתלבש ות בשכלם והשגתם במראה‬ ‫הנב ואה וגם במחשבתם ודב ורם כמ״ש רוח ה׳ דבר בי‬ ‫ומלתו על לשוני וכמ׳׳ש האר״י ז״ל [בשער תב ואה]‬ ‫ובעין זה היא התלבש ות האותיות בברואים כדכת יב‬ ‫בדבר ה׳ שמ ים נעשו וברוח פץ כל צבאם רק שה יא‬ ‫ע׳׳י השתלשל ות רמת ועצומות עד ש י ורדת לעש יה‬ ‫גופנית משא״ב הש גת תב יאי ׳ ה יא באצילו׳ המתלבשת‬ ‫בעולם הבר יאה ‪:‬‬ ‫ותה‬ ‫יפרק ג וה נה ארדי הדברי ׳ והאמת האלה בל משב יל‬ ‫על דבר יבק לאשורי א ך שכל נברא‬ ‫רש הוא באמת נחשב לאק ואפס ממש לגבי כח הפועל‬ ‫ותה פ ז שבנפעל המה וה אותו תמ יד ומוציאו מאק ממש‬ ‫ל יש ומה שבל נברא ונפעל נראה לנו ל יש וממשו ׳ זהו‬ ‫מחמת שאק אנו משיגים ותאים בעיני בשר את כח ה׳‬ ‫ורוח פיו שב נברא אבל אילו ניתנה רש ות לעק לראות‬ ‫ולהשיג את החיות ורוחניות שבכל נברא הש ופע בו‬ ‫ממ וצא פי ה׳ ורוח פיו לא היה גשמיות הנברא ותמרו‬ ‫וממש ו נראה כלל לעינינו כי תא בטל במצ יאות ממש‬ ‫לגבי החיות והרוחניות שב ו מאחד שמבלעד י הרוחניו׳‬ ‫ה יה אק ואפס ממש כמו רודם ששת ימי בראשי ׳ ממש‬ ‫והרוחניות הש ופע עליו ממ וצא פי ה ׳ ורוח פיו ת א לבדו‬ ‫המוציאו תמיד ' מאפס ואק ל יש ומהוה אותו א׳׳ב אפס‬ ‫בלעדו באמת והמשל לזה תא אור השמש המא יר‬ ‫לארץ ולדרים שה וא דו ואור המתפשט מגוף השמש‬ ‫ונראה לעק בל מאיר על הארץ ובחלל העולם והנה זה‬ ‫פש וט שא ור ודו הזה ישנו ג״ב בגוף וחומר כחר השמש‬ ‫עצמו שבשמ ים שאם מתפשט ומאיר למרתק כ״כ‬ ‫כ״ש שיובל להאיר במקומו ממש רק ששם במרקמו‬ ‫ממש נחשב הזיו הזה לאין ואפס ממש כי בטל‬ ‫ממש במצ יאות לגבי גוף כדור השמש שת א‬ ‫מקור האור והדו הזה שה זץ והאור הזה אינו רק‬ ‫הארה מא ירה מגוף ועצם כדור השמש רק בחלל‬ ‫העולם חחת כל השמ ים ועל הארץ שאק כאן גוף‬ ‫כדור השמש• במצ יאות נראה כאן האור והת הזה‬ ‫ל יש ממש לעין כל ונופל עליו כאן שם יש באמת‬ ‫משא״ב‬ ‫משא ׳ ׳ב כשה וא במקורו בגוף השמש אק נופל עליו שם‬ ‫יש כלל רק שס אין ואפס כי באמת תא שם לאק ואפס‬ ‫ממש שאין מאיר שם רק מקורו לבדו שה וא גוף‬ ‫השמש המא יר ואפס בלעדו וכדברים האלה ממש‬ ‫בדמ ותם כצלמם דם כל הברואים לגבי שפע האלה י‬ ‫מרוח פיו הש ופע על יהם ומתה אורם והוא מקורם והם‬ ‫עצמם אינם רק כמו אור וזיו מתפשט מן השפע ותת‬ ‫ה׳ הש ופע ומתלבש בת וכם ומוציאם מאק ל יש ולבן‬ ‫הם בטל ים במצ יאות לגבי מקןרם כמו אור השמש‬ ‫שבטל במצ יאות ונחשב לאין ואפס ממש ואינו נקרא‬ ‫בשם יש כלל כשה וא במקורו רק תחת השמ ים שאין‬ ‫שם מקורו כך כל הברואי ׳אין נופל על יהם שם יש כלל‬ ‫אלא לעיני בשר שלנו שאין אנו רואים ומשיגים בלל‬ ‫את המקד שה וא רוח ה׳ המה וה א ותם ‪ .‬ולכן נראה‬ ‫לעינינו גשמ יות הנברא ים ותמרם וממשם שהם יש‬ ‫גמור כמושנרא ׳ אור השמש יש גמור כשאינו במלןרו‬ ‫רק שב זה אין המשל ד ומה ל נמשל לגמרי לכאורה‬ ‫שבמשל אין המקור במצ יאות כלל בחלל העולם ועל‬ ‫הארץ ש נראה שם אורו ל יש גמור משא״ב כל הבדוא י‬ ‫הם במקדם המ יד רק שאין המער נראה לעיני ביער‬ ‫ולמה אינן בטל ים במצ יאות למקורם אך להבין זה‬ ‫צריך להקד ים‪:‬‬ ‫פ ר ק ד כ י הנה כת יב בי שמש ומגן ה׳ אלה ים‬ ‫פי׳ מגן תא נרתק לשמש להגן שיוכלו‬ ‫הבריות לסבלו במאח״ל לעת יד לבא הקב״ה מוציא‬ ‫המה מ נרתקה רשע ים נדונין בה כו׳ ובמו שהגרתק‬ ‫מגין בעד השמש בך שם אלה ים מגין לשם ה דה ב׳׳ה‬ ‫דשס‬ ‫דשם הוי״ה פ יר וש שמה וה את הכל מאק ל יש‬ ‫והידד משמשת על הפע ולה שה יא בלשון הת־‪ .‬וחמד‬ ‫כדפרש״י ע״פ ככה יעשה איוב כל הימים והיינו החיות‬ ‫ה נשפע בכל ת ע ממש בכל הברואים ממ וצא פי ה '‬ ‫ורות ומהוה אותם מאק ל יש בכל רגע כי לא די להם‬ ‫במה שנבראו בששת ימי בראש ית להיות קיימים־ בזה‬ ‫כמ״ש לעיל ‪ .‬והנה בסד ור שבחיו של הקב״ה כת יב‬ ‫ה גמל הגבור ט ׳ ופי׳ דגדול היא מרת חסד והתפשט ות‬ ‫החיות בבל העולמות וברואיסלאק קץ ותכלית להיות‬ ‫ברואים מאק ל יש וקיימים בחסד תם ונקראת גדולה כי‬ ‫באה מגחלת ו של הקב ׳ ׳ה בכבודו ובעצמו בי גחל ה ׳‬ ‫ולגחלת ו אק ח ך ולכן משפ יע ג״ב חיות והתהוות מאק‬ ‫ל יש לעולמית ובחא ים אק קץ שטבע הט וב להט יב‬ ‫ותה כמ שמדה זו היא שבח ו של הקב ׳ ׳ה לבדושאין‬ ‫ב יטלת ש ם נברא לברוא יש מאק ולהחיותו וגם מדה‬ ‫זו היא למעלה מהשכלת בל הברואים והשגתם שאק‬ ‫בח בשכל ש ס נברא להשכ יל ולהשיג מדר‪ .‬זו דכלתה‬ ‫לברוא יש מאק ולהחיותו כי הבר יאה יש מאק הוא דבר‬ ‫שלמעלה משכל תברא ים בי היא ממדת גדולתו של‬ ‫הקב״ה והקב׳׳ה ומדותיו אחד ות פשט כדא יתא בדהק‬ ‫דאיהו וגרמוהי חד וכשם שאין ב יטלת ש ס שכל‬ ‫נברא להש יג טרא ו כך אינו יטל להש ג מדותיו וכמו‬ ‫שאין ב יטלת ש ום שכל נברא להש ג מדת גחלת ו‬ ‫שה יא ה יטלת לברוא יש מאק ולהחיותו כדכת יב עולם‬ ‫חסד יבנה כך ממש אק ביכלתו להש ג מדת גבורתי‬ ‫של הקב ׳ ׳ה שה יא מדת הצמצ ום ומניעת התפשט ות‬ ‫החיות‬ ‫החיות מגחלת ו מלירד ולהתגלות על הנבראים‬ ‫להחיותם ולקיימם בגילוי כ״א בהסתר פנים שהח י ות‬ ‫מסתתר בגוף הנברא ובאילו גוף הנברא היא דבר‬ ‫בפני עצמו ואינו התפשט ות החיות והחוחניות‬ ‫כהתפשט ות הזיו והאור מהשמ ים אלא הוא דבר בפני‬ ‫עצמו ואף שבאמת אינו דבר בפני עצמו אלא כמו‬ ‫התפשט ות האור מהשמש מבל מרןם הן הן גבורותיו‬ ‫של הקד וש ברוך הוא אשר כל יבול לצמצם החיות‬ ‫והרוחניות ה נשפע מרוח פיו ולהסתירו שלא יבטל טף‬ ‫הנברא במצ יאות וזה אין בשכל ש ום גברא להש יג‬ ‫מה ות הצמצו ׳ וההסתר ושיהיה אעפ״ב טף תברא נברא‬ ‫מאק ל יש במו שאין יבולת בשכל ש ום נברא להש יג‬ ‫מה ות הבר יאה מאין ל יש ‪[ .‬והנה בחי׳ הצמצום‬ ‫והסתר החיות נקרא בשם כלים והחיות עצמו נק־א‬ ‫בשם אור שכמ ו שהכל י מכסה על מה שבת וכ ו כך‬ ‫בחי׳ הצמצום מכסה ומסתיר האור והחיות הש ופע‬ ‫והבלים ק הן האותיות ששרש ן ה׳ אותיות מנצפ״ך‬ ‫שה ן ה׳ גב והת המחלכ ןת ומפרידות ההבל והר^ל‬ ‫בה ׳ מוצאות הפה להתהוות כ״ב אותיות ושרש הה ׳‬ ‫גבורות הוא בוצינא דק־חנ יתא שה יא גבורה ע ילאה‬ ‫דעת יק יומין ושרש החסד ים הוא ג״כ חסד דעת יק יומין‬ ‫כידוע לי״ח‪:‬‬ ‫פ ר ס ה וה נה על זה אמדו דדל בתחלה עלה‬ ‫במחשבה לברוא את העולם‬ ‫במד״הד ראה שאין העולם מתקיים שתף בו מדת‬ ‫רחמ ים דחייבו התגל ות אלה ות על ידי צח ‪p‬ם‬ ‫ואותות‬ ‫ואותות ומופתים שבת ורה ‪ .‬והנה על זה אכדו‬ ‫בזהר דלע ילא בסטרא דקד ושה ע ילאה א ית ימינא‬ ‫ואית שמאלא דהיינו חסד וגבורה פי׳ דשת יה ן הן‬ ‫מד ות אלה ות למעלה משכל הנבראים והשגתם‬ ‫דאיהו וגרמוהי חד בעולם האצילות ואף הש גת‬ ‫משה רבינו עליו השל ום בנבואתו לא היתה■ בעולם‬ ‫האצילות אלא על ידי התלבש ות ו בעולם הבר יאה‬ ‫ואף גם ז‪ ax‬לא בשת י מד ות אלו הרג אלא על ידי‬ ‫התלבש ות ן במד ות שלמטה מהן במדרגה שה ן מד ות‬ ‫נצח הוד ימד [כמ״ש בשער הנבואה] רק שמת ן‬ ‫שכרם של צדיקים בגן עדן הוא הש גת התפשט ות‬ ‫החיות ואוד תמש ך משת י מד ות אלו הרג והוא‬ ‫מזק נשמ ות הצדיקים שעסק ו בח ורה לשמה בעו׳׳הז‬ ‫כי מהתפשט ות שת י מד ות אלו נמתח רקיע על‬ ‫הנשמ ות שבג ן עדן ורקיע זה נרךא רזא דאורייתא‬ ‫ובו סוד כ״ב אותיות הת ורה תה ו נה משת י מד ות‬ ‫אלו כדכת יב מימינו אש דח למו ומרקיע זה נוטף‬ ‫טל למזון ה נשמ ות דהיינו ידעת סוד ב״ב אותיות‬ ‫התורה כי הרקיע הזה ת א סוד הדעת והתורה היא‬ ‫מק תשפ ות ברע והמצות ק לבושים כמב ואר‬ ‫כל זה [מדר דקהל דף ר״ט ור״י ובע״ח שער מ׳׳ד‬ ‫פרק ג׳] ן‬ ‫פ ר ק ו וה נה שם אלה ים ת א שם מדת ת מ ר ה‬ ‫והצמצום ולכן ת א גם כן‬ ‫בגימטריא הטבע לפי שמסת יר האור שלמעלה‬ ‫המה וה ומחיה העולם ונראה כאילו העולם עומד‬ ‫ומתנהג‬ ‫ומתנהג בדרך הטבע ושם אלה ים זה הוא מגן ונרתק‬ ‫לשם הוי״ר‪ .‬להעל ים האור והחיות ה נמשך משם‬ ‫הוי״ה ומהוה מאין ל יש שלא יתגלה לנבראים‬ ‫ויבטלו במצ יאות וחרי בחי׳ גבורה זו וצמצום הזה‬ ‫הוא גם כן בחי׳ חסר שהע ולם יבנה ם וזו היא‬ ‫בח‪,‬׳ גבורה הבל ולה בחסד ותה מהתבלל ות המד ות‬ ‫זו בזו נראה לעץ דאיהו וגרמוהי חד שה ן מדזתיו‬ ‫בי מאחר שה ן ב יתר גמור עמו לבן ק מתייחדות‬ ‫זו בזו וכלולות זו מזו כמאמר אליהו ואנת הוא‬ ‫דקש יר לק ומיחד לון וכו׳ ובר מינך לית יתרא‬ ‫בעילאי כו׳ ורש והשב ות אל לבבך כי ה ׳ הוא‬ ‫האלה ים פירוש שש נ י שמ ות אלו הם אחד ממש‬ ‫שגם שם אלה ים המצמצם ומעלים האור הוא בחי׳‬ ‫חסד כמו שם הוי״ה משם שמדותיו של הקר וש‬ ‫ברוך ת א מת יחד ות עמו ב יתד גמור והוא‬ ‫ושמו אחד שמדותיו הן שמותיו ואם בן ממ ילא‬ ‫תדע שבשמ ים ממעל ועל הארץ מתחת אק עוד‬ ‫פי׳ שגם הארץ החומר ית שנרא ית יש גמוד לעין‬ ‫כל היא אק ואפס ממש לגבי הקר וש ברוך ת א‬ ‫כי שם אלה ים אינו מעל ים ומצמצם אלא לתחתונים‬ ‫ולא לגבי הקב״ר‪ .‬מאחר שה וא ושמו אלה ים אחד‬ ‫ולכן נם הארץ ומתחת לארץ הן אק ואפס ממש‬ ‫לגבי הקב״ה ואינן נקראות בשס כלל אפילו בשם‬ ‫עוד שת א לשון מפל כמאמר ח״ל יתדה ועוד‬ ‫לקרא וכגוף שת א טפל ל נשמה ות ות שבת וכ ו‬ ‫[ודש אחללה ה ׳ בת י א זמרה לאלה י בע וד‬ ‫שהחיים‬ ‫שהחיים נמשכ ים משם הוי׳׳ה והעור שה וא הגוף‬ ‫הטפל משם אלהים] לפי שה נשמה אינה מה וה‬ ‫הגוף מאק ל יש אבל הקב״ה המה וה את הכל‬ ‫מאק ל יש הבל בטל במצ יאות אצלו במו אור‬ ‫השמש בשמש ‪ .‬ולבן הוצרך הכת וב להזהיר‬ ‫ודעת היום והשב ות אל לבבך וגו׳ שלא תעלה‬ ‫על דעתך שהשמ ים ובל צבאם והארץ ומלואה‬ ‫הם דבר נפרד בפני עצמו והקדוש ברוך הוא‬ ‫ממלא בל העולם בהתלבש ות תשמר ! בגוף‬ ‫ומשפ יע בח הצ ומח בארץ וכח התנ ועה בגלגלים‬ ‫ומניעם ומנהיגם כרצונו כמו שה נשמה מנ יעה את‬ ‫הגוף ומנהיגתו ברצונה ‪ .‬אך באמת אק המשל‬ ‫ד ומה ל נמשל כלל כי ה גשמה ותגוף הם באמת נפרדי׳‬ ‫זה מ זה בש־־שם כי אק התה ו ות שרש הגוף ועצמותו‬ ‫כ נשמת ו אלא מטפ ות אביו ואמו וגם אחרי כן אק‬ ‫גדולו מ נשמת ו לבדה אלא על יד אכ ילת ושתיית‬ ‫אמו כל תשעה חרש־ם ואוד כך על ד י אכילתו‬ ‫ושתייתו בעצמו מה שאק כן השמ ים והארץ שכל‬ ‫עצמ ותם ומהותם נתה וה מאק ואפס המ וחלט רק‬ ‫בדבר ה׳ ורוח פ ז ית׳ וגם עדק נצב דבר ה׳‬ ‫לעולם ושופע בהם תמ יר בבל ת ע ומהוה‬ ‫א ותם תמ ד מאק ל יש בהתה ו ות האור מהשמש‬ ‫בתוך טף כהר השמש עצמו דרך משל ואם כן הם‬ ‫בטל ים באמת במצ יאות לגמרי לגבי דבר ה׳ והח‬ ‫פיו ית׳ המיזחדים במהותו ועצמותו ית׳ כמו ש יתבאר‬ ‫לקמן כביטול אור השמש בשמש רק שה ן הן‬ ‫גבורותיו‬ ‫גבורותיו במדת הגבורה והצמצום להסת יר ולהעלים‬ ‫החיות הש ופע בהם שיהיו נראים השמ ים והארץ‬ ‫ובל צבאם כאילו דם דבר בפני עצמו אך אץ‬ ‫הצמצ ום וההסתר אלא לתחתונים אבל לגבי הקד ים‬ ‫בתך הוא כולא קמ יה כלא ממש חשיב י כאור‬ ‫השט ים בשט ים ואין מדת הגבורה מסתרת חס ושלום‬ ‫לפניו יתברך כי איננה דבר בפני עצמו אלא ה׳‬ ‫תא האלה ים ‪:‬‬ ‫פ ר ק ז וב זה יובן מ״ש בזהר הקד וש דפסוק‬ ‫שמע ישראל תא יתרא ע ילאה‬ ‫וברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד הוא יתרא‬ ‫תתאה בי ועד הוא אחד בחלופי אתוון כי ‪ .‬ת ה‬ ‫ס יבת וטעם הצמצום וההסתר הזה שהסת יר והעלים‬ ‫הקד וש בתך תא את החיות של העולם כדי ש יה יה‬ ‫העולם נראה דבר נפרד בפני עצמו ת ה תא ידוע‬ ‫לכל כי תכל ית בר יאת העולם ת א בשב יל‬ ‫התגל ות מלב ות יתברך דאין מלך בלא עס פי׳ עם‬ ‫מלשון עוממות שהם דברים נפרדים וזרים ורתקים‬ ‫ממעלת המלך בי אילו אפילו היו לו בנים רבים‬ ‫מאד לא שייך שם מל ובה על יהם וכן אפילו על‬ ‫שר ים לבדם רק ברוב עם דווקא הדרת מלך ושם‬ ‫המ ורה על מדת מלכותו יתברך תא שם אדנות‬ ‫כי תא אדון כל הארץ ונמצא כי מדה זו ושם‬ ‫זה הן המתק ומקיימין העולם לת ות עולם כמ ות‬ ‫שה וא עכשיו יש גמור ודבר נפרד בפני עצפו‬ ‫ואינו בטל במצ יאות ממש כי בהסתלל^ת מדה‬ ‫זו‬ ‫זו ושם זה ח״ו ה יה העולם ח־זר לטקווז ברבר ה‬ ‫ודוח פיו ית׳ ובטל שם במצ יאות ממש ולא ה יה‬ ‫שם עולם עליו כלל תעה גדד ובחי׳ שם עולם‬ ‫נופל על בחי׳ מקום ובחי׳ זק הקא בחי׳ מעם‬ ‫הוא מרח ומערב צפון דחם מעלה ומטה‪ .‬בחי׳‬ ‫זק עבר ה וה ועתיד ‪ .‬והנה כל בחי׳ אלו אק‬ ‫להן שייכות בטחת הקדושות העליונות כי אם‬ ‫במדת מלכותו ית׳ לבדה שייך לומר שה וא ית׳‬ ‫מלך למעלה עד אין קץ ולמטה עד אק תכל ית‬ ‫ובן לד ׳ סטרין וכן בבחי ׳ זמן ה ׳ מלך ה׳ מלך ה׳‬ ‫ימלוך ונמצא שח יות הטעם ובן חיות ה זק‬ ‫והתהוותם מאק ל יש וקיומם כל זמן קיומם הוא‬ ‫ממדת מלכותו ית׳ ושם אדנות ב׳׳ה ולפי שמדת‬ ‫מלטת ו ית׳ מיוחדת במהותו ועצמותו ית׳ בתכל ית‬ ‫היחור כמו ש יתבאר הלכך גם בחי׳ המק ים‬ ‫והזק בטילים במצ יאות ממש לגבי מהותו ועצמותו‬ ‫ית׳ כביטול אור השמש בשמש וזהו ש ילוב שם‬ ‫אדנות בשס ה דה כי שם ה דה מורה שה וא‬ ‫למעלה ק ה זק שה וא ה יה הוה דה יה ברגע א׳‬ ‫כמ‪ 7‬ש [בר״ט פרשת פנחס] ובן למעלה מבתי ׳ מקם‬ ‫כי הוא מה וה תמ יד את כל בחי׳ המק ים ט א‬ ‫מלמעלה עד למטה רלד׳ סטיין ‪ .‬והנה אף על פי‬ ‫שה וא ית׳ למעלה מהטעם והזק אף על פי כן‬ ‫הוא נמצא גם למטה במקום וזק דהיינו‬ ‫שמת י יחד במדת מלטת ו שממ נה נמשך תתה ו וה‬ ‫המק ום והזק וזהו יחורא תתאה [שילוב ה דה‬ ‫באדנות‬ ‫באדנות ב״ה]־ דהיינו שמה ות ו ועצמותו יתברך‬ ‫הנק־א בשם אק סוף ברוך הוא מלא את כל הארץ‬ ‫ממש בזמן ומקום כי בשמ ים ממעל ובארץ ולר׳‬ ‫סטרין הכל מלא מאור א״ס ב״ה בש וה ממש כי‬ ‫כך הוא בארץ מתרת במו בשמ ים ממעל ממש‬ ‫כי דבל תא בחי׳ מקים הבטל במצ יאות באור‬ ‫אין סוף ברוך תא המתלבש בו על ידי מרת‬ ‫מלטת ו המ יוחדת ט ית׳ רק שמדת מלטת ו היא‬ ‫מדת הצמצ ום וההסתר להסת יר אור אין שיף ב״ה‬ ‫שלא יבטלו הזמן והמכןם ממצ יאותם לגמרי ולא‬ ‫יהיה ש ום בחי׳ זמן ומקום במצ יאות אפילו‬ ‫לתרחונים ‪ .‬והגה במ״ש יובן מ״ש אני ה׳‬ ‫לא שניתי פי׳ שאין ש ום שינוי כלל כמו שהיד»‬ ‫לבדו קדם בר יאת העולם בך תא לבדו אחר‬ ‫שגברא וז׳יש אתה ת א עד שלא נברא העולם‬ ‫אחה ד\א ט ׳ בלי ש ום שינוי בעצמותו ולא‬ ‫בדעתו כי כידיעת עצמו יודע כל הנברא ים שהבל‬ ‫ממנו ובטל במצ יאות אצלו ובנרש הרמב״ם ויל‬ ‫שה וא היודע והוא הידוע ורעא הד יעה עצמה דבל‬ ‫אחד והבר זה אץ כח בפה לאמרו ולא באזן‬ ‫לשמע ו ולא בלב האדם להכירו על טריו כי‬ ‫הקב״ה מהותו ועצמותו ודעתו דבל אחד ממש‬ ‫מבל צד ופינה בכל דרך יתד ואין דעתו דבר‬ ‫נוסף על מתת ו ועצמותו כמו שה וא ב נפש האדם‬ ‫שדעתה דבר נוסף על מתתה ומורכב בה שהח‬ ‫כשהאדם לומד רודע איזה דבר כבר היתד‪ .‬ט‬ ‫נפשו‬ ‫!פשו המשכלת בטרם שלמר ודע וארד שלמד‬ ‫וידע ניתוספה ידעה זו בנפשו וכן מידי יום ביום‬ ‫ימים ירבוז ודוב שנים יודעו חכמה דאק זו אחד ות‬ ‫פשטה אלא מ ורכבת אבל הקב ׳ ׳ה הוא אחר ות‬ ‫פש וט בלי ש ום הרכבה וצר דבו י כלל ואם כן ע״ב‬ ‫מהותו ועצמותו ודעתו הבל דבר אחד ממש בלי‬ ‫שם הרכבה ולפיכך כשם שא י אפשר לש ום נברא‬ ‫בעולם להש יג מה ות המרא ועצמותו כך אי אפשר‬ ‫להש־ג מה ות דעת ו רק להאמין באמ ונה שה יא‬ ‫למעלה מהשכל ומהשגה שהקב״ה יחיד ומיוחד הוא‬ ‫ורעתו הכל אחר ממש ובידיעת עצמו מכיר רודע‬ ‫כל הנמצא ים עליונים ותחתונים עד שלש ול קטן‬ ‫שב יס ועד יתוש קטן ש יה יה בטבור הארץ אין רבר‬ ‫נעלם ממגו ואין ידיעה זו מוסיפה בו דבו י והרכבה‬ ‫כלל מאת־ שא ינה רק ידעת עצמו ועצמותו ודעתו‬ ‫הכל אחד ולפי ש זה קשה מאד לצייר בשכלנ ו ע״ב‬ ‫אטד הנב יא כי גבהו שמ ים מארץ בן גבהו ׳דרכי‬ ‫מדרכ יכם ומחשבות י ממחשב ות יכם וכתיב הת ך‬ ‫אלוה תמצא וגו׳ וכתיב העיני בשר לך אם כראות‬ ‫אנוש תראה שהאדם רואה ר ודע כל הדבר ים ב ידעה‬ ‫שח וץ ממנו והקב״ה ב ידעה עצמו עכ״ל [ע׳׳ש בה ׳‬ ‫יסוד הת ורה והסכימו עמו חכמ י הקבלה כמב ואר‬ ‫בפרדס מהרמ״ק ז׳׳ל] ‪:‬‬ ‫וה נה מכא ן יש להבץ שגגת מקצת חכמ ים בעיניהם‬ ‫ה׳ יכפר בעדם ששג ו וטעו בעיונם בכתב י‬ ‫האריז״ל והבינו ענק הצמצ ום הממכר שם כפשוטו‬ ‫שהקמה סילק עצמו ומולחו רדו מעוה״ז רק שמשג יח‬ ‫מלמעלה‬ ‫מלמעלה בהש גחה פרט ית על כל היצורים ‪ .‬טלם‬ ‫אשר בשמ ים ממעל ועל הארץ מתחת והנה מלבד‬ ‫שא״א כלל לומר ענין הצמצ ום כפשוטו שר‪1‬א ממקר י‬ ‫הגוף על הקב״ה הנבדל מהם רב וא רבב ות הבדל ות‬ ‫עד אין קץ אף גם זאת לא בדעת ידברו מאחר‬ ‫שהם מאמינים בני מאמינים שהקב״ה יודע כל‬ ‫היצורים שבעוה״ז השפל ומשגיח על יהם וע״ב אין‬ ‫ידיעתו א ותם מוסיפה ט ריבר וחד וש מפני שיודע‬ ‫הכל בידיעת עצמו דרי בב יטל מהותו ועצמותו‬ ‫ורעתו הכל א׳ ודש בתע נ ים תיען נ״ז דלית אחר‬ ‫פנוי מיניה לא בעילאין ולא בתתאי¡ ובר״מ פ׳ פנחס‬ ‫איהו תפ יס בטלא ולית מאן דתפ יס ב יה ט ׳ אידע‬ ‫סוכ״ע ט ׳ ולית מאן תפ יק מרשותי ׳ לבר א ית‬ ‫ממב ׳ ׳ע ט ׳ אידע מקשר ומיחד זינא לזיניה דלא‬ ‫ותתא ולית קורבא בד ׳ יסורין אלא בקב״ה בד אידן‬ ‫בינייהו עכ׳׳ל ‪ .‬ור״ל לית מאן דתפ יס בי׳ שאין •מי‬ ‫שיתפוס בהש גת שבל ו מכל שבל ים העליונים במהותו‬ ‫ועצמותו של הקב ׳ ׳ה כמ״ש בתקונים סת ימא דכל‬ ‫סתימין ולית מחשבה תפ יסא בך כלל וגם בתחתונים‬ ‫אע׳׳ג דאירע ממב״ע א יט כ נשמת האדם תוך טפו‬ ‫שה יא נתפסת תוך הטף עד שמתפעלת ומקבלת‬ ‫שינויים משינוי הטף וצערו מהבא ות או כךר ות או‬ ‫חמ ימות האש וכיוצא משא״ב בהקב״ה שאינו מקבל‬ ‫ש ום שיטי משינויי עוה׳׳ז מעץ לחורף ומיום ללילה‬ ‫בדכת יב גם חשך לא יחשיך ממך ולילה כיום יאיר‬ ‫לפי שאינו נתפס כלל תוך העולמות אע״ג דממלא‬ ‫לון וזהו ג״ב ענק סוכ״ע פי׳ ד״מ כשאדם מתבונן‬ ‫באיזה‬ ‫באיזה דבר חכמה בשכל ו או דבר גשמ י במחשבת ו‬ ‫אד שכל ו ומחשבת ו מקיפים על הדבר הה וא המצויר‬ ‫במחשבת ו או בשבל ו אך אק מקיפים על הדבר התא‬ ‫ממש בפועל ממש ‪ .‬אבל הקב ׳ ׳ה דכת יב ביה בי לא‬ ‫מחשב ות י מחשב ות יכם וגו׳ מחשבת ו דדעת ו שיודע‬ ‫כל הנברא ים מקפת כל נברא ונברא בפ׳׳ט שהר י‬ ‫היא ה יא חיותו והתהוותו מאק ל יש בפועל ממש ‪.‬‬ ‫וממלא כל עלמק היא בחי׳ החיות המתלבשת חוך‬ ‫עצם הנברא שה יא מצ ומצמת בתוכו בצמצום רב‬ ‫כפי ערך מה ות הנברא שה וא בעל גבול ותכלית‬ ‫בכמותו ואיכותו דהיינו מעלת ו וחשיבותו בגון השמש‬ ‫שגופו יש לו גבול ותכלית בכמותו שה וא כמו קכח‬ ‫פעמ ים כגודל כדור הא־ץ ואיכותו ומעלתו ת א א ות‬ ‫ג״כ יש לו גבול עד כמה יוכל להא יר כי לא יאיר‬ ‫לבלת י תכל ית מארד שה וא נברא וכן כל הנבראים‬ ‫הם בעלי גבול ותכל ית כי מהארץ לרקיע מהלך ת״ק‬ ‫ש נה כו׳ ‪ .‬וא״ב החיות המל ובשת בהם היא בבת ׳‬ ‫צמצום רב ועצום כי צרכה תחלה להתצמצם‬ ‫צמצומים רב ים ועצומים עד ש יחתה מכחה ואודה‬ ‫עצם הנבראים במ ות שהם בעלי גבול ותכלית כי‬ ‫מל^ר החיות תא רוח פיו של הקב״ה המתלבש‬ ‫בעשרה מאמר ות שבת ורה והח פיו ית׳ ה יה יכול‬ ‫להתפשט לאין קץ ותכלית ולברוא עולמות אק‬ ‫קץ ותכלית לבמ ותם ואיכותם ולהחיותם עדי עד ולא‬ ‫הי׳ נברא עוה״ז כלל (שבמ ו שהקב״ה נק־א א׳׳ם ק‬ ‫בל מדותיו ופעולות? דאיהו וגרמוהי חד היינו החיות‬ ‫ממש כת ממד ות? שה ן חסד ורחמים ושאר מדותיו‬ ‫הקד וש ות‬ ‫הקרושות ע׳׳י החלבש ות ן שמתלבש ות ברוח פיו‬ ‫בי ודא אט־ ויהי ועולם ע׳׳י הסד יבנה בדבר ה׳‬ ‫ורוח פיו ה נעשה כלי ולמש לחסד זה בהד ן קמצא‬ ‫דלבוש יה מיניה וביה) אלא שצמצם הקב ׳ ׳ה האור‬ ‫והחיות שיוכל להתפשט מרוח פיו והלבישו תוך‬ ‫צירופי אותיות של עש יה מאמר ות וצירופי צירופיהן‬ ‫בחילופי ותמורות האותיות עצמן ובחשבונן ומספרן‬ ‫שכל חילוף ותמורה מרה על ירידת האור והחיות‬ ‫ממדתה למדתה דהיינו שיוכל לברוא ולהחיות‬ ‫ברואים שמדרג ות א ימתם ומעלתם ה יא פתתה‬ ‫ממ ית ות איכות ומעלת הברואים הנברא ים מאותיות‬ ‫ותיבות עצמן שבעשרה מאמר ות שבה ן מתלבש‬ ‫הקב״ה בכבודו ובעצמו שה ן מדותיו והחשבון מ ורה‬ ‫על מיעוט השר והחיות מיעוט אחר מיעוט עד שלא‬ ‫נשאר ממנו אלא בחי׳ אחרונה שה וא בחי׳ החשבו ן‬ ‫ומספר כמה מיני כח ות ומדרגות בלולות באור וחיות‬ ‫הזה המל ובש בצירוף זה של ת יבה זו (ואחר כל‬ ‫הצמצומי ׳ האלה וכיוצא בהן כאשר גזרה דבמת ו ית׳‬ ‫תא שהי ׳ יכול האור והחיות להתלבש נם בתחתוני ׳‬ ‫במו אבנים ועפר הד ומם כי אבן ד״מ שמה מורה‬ ‫בי ש ישה משם הע ולה בק במספרו ועוד אלף נוספת‬ ‫משם ארד (לישעם) [נר׳ דצ״ל לטעם] הידוע ליוצרה‪.‬‬ ‫וועד‪ .‬שם בק בעצמ ו ת א בעולמות עליונים מאד‬ ‫רק שע׳׳י צמצומי ׳ רבים ועצומים ממדרגה למדתה‬ ‫יח־ ממנו ת ות מ ועט במאד מאד עד שיוכל‬ ‫להתלבש באב ן וזו ה יא נפש הד ומם המחי ׳ ומהוה‬ ‫אוחו מאין ל יש בכל ת ע ובמש ׳ ׳ל וזו ה יא בח י‬ ‫מטב״ע‬ ‫ממכ ׳ ׳ע משא יב בחי׳ סיכ׳׳ע) וכל כח ומדרגה יכול‬ ‫לברזא ברואים כפי בחי׳ מדרגה זו גם כן לאין קץ‬ ‫ותכלית בכמ ותם ואיכותם להחיות עדי עד מאחר‬ ‫שה וא כח ה׳ המתפשט ונאצל מרוח פיו ואין מעצור‬ ‫כ י י אך שלא יהי׳ איכותם במעלה גדולה כ״כ‬ ‫כאיכות ומעלת ברואים שיובלו להברא ות טבחי ׳ כח‬ ‫ומדריגת האותיות עצמן ן‬ ‫פ ר ק ח וה נה מייש הרמב״ם ז״ל שהקב״ה מתוהו‬ ‫ועצםה ז ודעתו דבל אחד ממש‬ ‫אחד ות פש וטה ולא מ ורכבת כלל כן הענין ממש‬ ‫בכל מדותיו של הקב״ה ובכל שמותיו הקדוש ים‬ ‫והכינויים שכינו לו תב יא ים וחז׳׳ל כגון ת ק ורחום‬ ‫והסיד וכזצא בהן וכן מה ש נר ןא ח נם דכת יב‬ ‫וגם הוא ח נם וגו׳ ונן רצונו ני רוצה ה׳ את יראז‬ ‫וחפץ חסד הוא ורוצה נתש ו נתם של רשע ים ואינו‬ ‫חפץ במ יתתם וברשעתם ומתר עינים מרא ות ברע‬ ‫אק רצונו וחכמתו ומדת חסדו ורחמנוחו ושאר‬ ‫מתח ז מוסיפים בו ריבוי והרכבה ח״ו במהותו ועצמותו‬ ‫אלא עצמותו ומהותו ורצונו וחכמתו ובינתו ודעתו‬ ‫ומדת חסת וגבורתו ורחמנותו ותפארתו דבל ולה‬ ‫מחסדו וגבורתו וכן שאר מדותיו הקד ושת הכל‬ ‫אחד ות פשטה ממש שה יא היא עצמותו ומהוחו‬ ‫וכמ׳׳ש הרמב״ם ול שדבר זה אק כח בפה לאפת‬ ‫ולא באזן לשמע ו ולא בלב האדם לדבירו על בוריו‬ ‫כי האדם מצייר בשכל ו כל המ ושכל ות שר וצה‬ ‫להשכ יל ‪.‬ולהבק דבל כמ ות שהם בו בטן שר וצה‬ ‫לצייר בשכל ו מה ות הרצון או מה ות חכמה או בינה‬ ‫או‬ ‫או דעת או מה ות מדת חסד ודדמים וכיוצא בהן‬ ‫הוא מצייר כולן כמ ות שה ן בו אבל באמת הקד וש‬ ‫ב״ה הוא רם ונשא וקדוש שמ ו בלומר שה וא קד וש‬ ‫ומובדל ריבוא רבב ות עד אין קץ ותכלית מדרגות‬ ‫הבדל ות למעלה מעלה מערך וסוג ומין כל התשבח ות‬ ‫והמעלות שיוכלו הנבראים להש יג ולצייר בשכלם‬ ‫כי המעלה ומדתה הראש ונה אצל הנבראים היא‬ ‫ה יבמה שלכ ן נרךאת ראש ית כי באמת היא ראש ית‬ ‫ומער כל החיות בנבראים כי מהחכמה נמשכ ות‬ ‫בינה ודעת ומהן נמשכ ות בל המד ות שב נפש‬ ‫המשכלת כמו אהבה וחסד ורחמים וכיוצא בהן‬ ‫וכנראה בתש שהקט ן שאין בו דעת ת א בכעס‬ ‫המ יד ואכזרי וגם אהבת ו ה יא לדברים קטנים שאין‬ ‫ראוי לאהבם מפני שאין בו דעת לאה וב דברים‬ ‫הראויים לאהבם שהאהבה כפי הדעת ומהמד ות‬ ‫שב נפש נמשכ ות בה ת יפת ואותיות המחשבה‬ ‫שה נפש מדשבת בדבר שא והבת או א ך לפעול‬ ‫החסד ורחמים וכן בשאר מחת ובכל מחשבה‬ ‫שבע ולם מל ובשת בה איזו מדה המב יאה לחש וב‬ ‫מחשבה זו ומדה זו היא חיותה של מחשבה זו‬ ‫ומאות ות המחשבה נמשכ ות אותיות הדבור ‪.‬והן‬ ‫חיותן מכש והדבור מב יא לידי מעשה הצדקה וחסד‬ ‫כגון המלך שמצ וה לעבח ו ליתן וגם כשהאדם ע ושה‬ ‫בעצמו איזה דבר הרי כח ת פש וחיותה המתלבש‬ ‫בעש יה זו הוא כאין ממש לגבי כח ה נפש וחיותה‬ ‫המתלבש בדבור האדם ובערך ומשל הגוף ל נשמה‬ ‫וכן ע וץ א ות ות הדבור לאותיות המחשבה וכן ערך‬ ‫אותיות‬ ‫אותיות המחשבה למה ות המדה המלוובשת בה‬ ‫ומחיה א ותה וכן ערך מה ות וחיות המדה לגבי‬ ‫החכמה ובינה ודעת שבללותן הוא השכל שמטנ ו‬ ‫נמשכה מדה זו ובל זה ב נפש האדם ונפש כל‬ ‫הברואים שבכל העולמות עליונים ותחתונים שבכ ולם‬ ‫החכמה¡ היא ראש ית ומקור החיות ‪■ :‬‬ ‫פ ר ס ט א ב ל לגבי הקר וש בתך הוא מדרגת‬ ‫החכמה שה יא תחלת מחשבה‬ ‫ודאש יתה היא סוף מעשה אצלו דהיינו ש נחשבת‬ ‫באילו היא בחי׳ ומדרגת עשייה לגבי הקד וש ב׳׳ה‬ ‫כדכת יב כולם בחכמה עש ית והיינו לופד שבערך‬ ‫החיות שבעש יה טפנ ית וגשמיית לערך חיות החכמה‬ ‫שה יא ראש ית ומקוד החיות באדם ובל הבחיאים‬ ‫גשמיים שה וא כאק לגבי חיות שבאות יות הדבור‬ ‫שה וא כאין לגבי החיות שבאות יות המחשבה שד יא‬ ‫כאין לגבי חיות ומעלת המד ות שמה ן נמשכה‬ ‫מהשבה זו שה וא באין לגבי חיות ומעלת ומרתת‬ ‫החכמה בינה ודעת מלך המד ות בן ממש ערך‬ ‫מדרגת ומעלת החכמה שח יא דאשת ומקור החיות‬ ‫שבכל העולמות לגבי הקד וש ב״ה בכבודו ובעצמו‬ ‫המר ומם והמת נשא דב וא רבב ות מדת ות רוממות‬ ‫יותר מרוממות מרתת החכמה על בחי׳ היות שבעש י יה‬ ‫שה יא רוממות חמש מר יטת לבד שה ן מדרגות בחי׳‬ ‫עשייה ודבור ומחשבה וממת ושכל אבל הקד וש ב״ה‬ ‫רב ומת נשא ממדרגת החבטה רבב ות מדת ות כאלו‬ ‫ע י אין קץ רק מפני שאק בנבראים כח להש יג רק‬ ‫ההשתלשל ות ממדרגת חכמה שה יא ראש יתם למרתת‬ ‫עש יה‬ ‫עש ה השפלה• לכך אנו אומרים שלגב י הקד וש ב׳׳ה‬ ‫נחשבת מרתת החכמה כמדרגת עש יה ממשי דהיינו‬ ‫לומר שה וא רם ונשא ונעלה עילוי רב מאד מאד‬ ‫ממדרגת החכמה ולא שייך כלל לייחס אצלו ש ום‬ ‫ענין המת י יחס לחכמה אפילו בדרך מעלה ועילוי‬ ‫רב כגון אמר עליו שא״א לש ום נברא עליונים‬ ‫ותרחונים להש יג חכמת ו או מהותו כי ענין ההש גה‬ ‫מתייחס ונופל על דבר חכמה ושכל לומר שאפשר‬ ‫להש יט או אי אפשר להשיגו מפגי עומק המ ושג‬ ‫אבל הקר וש בתך תא שה וא למעלה מן השכל‬ ‫והחכמה לא שייך בלל לומר בו שא י אפשר להשיגו‬ ‫מפני ע ומק המ ושג כי אינו בבחי ׳ הש גה כלל והאומד‬ ‫עא ו שא י אפשר להשיגו הוא באוט־ על איזו חכמה‬ ‫רמה ועמוקה שא י אפשר למששת בד ים מפני עומק‬ ‫המ ושג שבל הש ומע יצחק לו לפי ש תש המ יש וש‬ ‫א יט מתייחס ונופל אלא על עשייה גשמ ית ה נתפסת‬ ‫בירים וככה ממש נחשבת לגבי הקג״ה מרתת‬ ‫השכל וההשגה כעש י יה גשמ ית ממש ואפ יא הש גת‬ ‫שכל ים שבע ולמ ות עליונים ואפילו מדרגת חכמה‬ ‫ע ילאה המח יה את כולם כדכת יב טלם בחכמה‬ ‫עש ית ‪ .‬ומה שהקד וש ברוך ת א נקרא חכם בכת וב‬ ‫וגם חרל כינו לו מרתת ומעלת החכמה היינו מש ום‬ ‫שה וא מער החכמה שממנ ו ית׳ נמשך ונאצל מתת‬ ‫מרתת חכמה ע ילאה שבע ולם האצילות וכן רחום‬ ‫וחסד על שם ש ודא מער דרחמ ים והחסדים וכן‬ ‫שאר המד ות שכולן נמשכ ו ונאצלו מטנו יתברך‬ ‫ידרך ועק ההמשכה והאצילות איך ומה ד וע‬ ‫למשכ יל יס‬ ‫למשכ יל ים * והגה אין לנו‬ ‫עסק בנסחת ׳ אך מגל ות‬ ‫לנו להאמין אמונה של ימה‬ ‫דאיהו וגדמוהי חד דהיינו‬ ‫מדותיו של הקד וש ב״ה‬ ‫ורצונו וחכמתו ובינתו ורעתו‬ ‫עם מהותוועצמותו המר ומם‬ ‫לבדו רוממות אין קץ מבדד ׳‬ ‫חכמה ושבל והשגה ולבן‬ ‫גם יתרו שמת י יחד עם‬ ‫מדותיו שהאצ יל מאת ו ית׳‬ ‫ג״ב אינו בבחי ׳ הש גה‬ ‫להש יג איך מתייחד בהן‬ ‫ולבן נק־או מתח ז של‬ ‫הקד וש ב׳׳ה שה ן הספ יתה בזה״ק חא דמה ימנותא‬ ‫שה יא האמ ונה שלמעלה מן השכל ‪:‬‬ ‫פרק י אך מבל מרןס הואיל ודברה תורה כלשון‬ ‫בני אדם לשכך אה האק מה שה יא‬ ‫‪1‬‬ ‫יכולה לשמ וע לכך ניתן רש ות לחכמ י האמת לדבר‬ ‫בספ יתה בדרך משל וקראו אותן א ותת כרי שעל ידי‬ ‫המשל הזה זבן לנו קצת ענין ה יחד של הקד וש ב׳׳ה‬ ‫ומדותיו שה וא בת ך משלבעין יחוד אור השמש שבת וך‬ ‫גוף כתר השמש עם גוף השמש שנקרא מאור כמ ׳ ׳ש‬ ‫את המאחר ת ת ל וגו׳ והדו והניצוץ המתפשט ומאיר טמנו‬ ‫נקרא איר כמ־ ׳ש ויקרא אלה ים לאור יום ובשהאור ת א‬ ‫במקורו בגוף השמש ה יא מיוחד עמו בתכל ית ה יתר בי‬ ‫אק‬ ‫הגה״ח‬ ‫(סח* הצמצום באור א״ם ב״ח וצמצום‬ ‫איק וסוד דדיקנא שסוד כל הצמצומים‬ ‫לצמצם האור שיתלבש בבחי׳ כלים די״ס‬ ‫והנה אחר שנתלבש אוי א׳׳פ בבחי׳‬ ‫כלי ‪ 6‬רחב"ר אז שיץ לוטי נרש הרמב״ם‬ ‫הוא היודע והוא המדע והוא הידוע‬ ‫ובידיעת עצמו ונו׳ לפי שבח*׳ כלים‬ ‫דאצילות נעשים נשטה וחיות לבי״ע‬ ‫ולכל אשי נהם אבל בלי צמצום‬ ‫והלבשה הנ״ל לא ״'יך נלל לוטי הוא‬ ‫היודע והוא המדע ונו׳ ני אינו ננ חי׳‬ ‫וגדר דעח ומדע נלל ח"ו אלא למעלת‬ ‫מעלת עילוי דב עד אין קץ אפי׳ טבחי׳‬ ‫ונדד חכמת עד שבחי׳ ועמה נחשבת‬ ‫אצלו יח׳ נבחי׳ עשיה גשמית)»‬ ‫אק שם רק עצם אחד שה וא גוף המא וד המא יר כי הזיו‬ ‫והאור שם עצם אחד ממש עם גוף המאור המא יר ואין לו‬ ‫ש ום מציאות כלל בפני עצמו וכדברים האלה ממים מוזר‬ ‫מזה הן מדותיו של הקב״ה ורצונו וחכמתו בעולם‬ ‫האצילות עם מהותו ועצמותו כביכול המתלבש בח ובם‬ ‫ומתייחד עמהם בתכל ית ה יתד מאחר ש נמשכ ו ונאצלו‬ ‫מאת ו ית׳ ע״ד משל בדרך התפשט ות האור מהשמש‬ ‫אך לא ממש בדרך זה רק בדרך רתקה ונפלאה‬ ‫מהשגתינו כי גביע דרכיו מדרכינו ומ״מ לשכך האק‬ ‫נשמע ונתבונן ממשל אור השמש המיוחד ובטל במקורו‬ ‫ואינו עולה בשם כלל בפ״ע רק שם המקור לבמ בך בל‬ ‫מדותיו של הקד וש ב׳׳ה ורצונו וחכמתו אינן עולות‬ ‫ונקראות בשמ ות אלו כלל אלא לגבי הנבראים עליונים‬ ‫ותחתונים שהווייתם ות וחם והנהגתם שהקב״ה מה וה‬ ‫ומחיה אותם ומנהיגם תא ברצונו וחכמתו ובינתו ודעתו‬ ‫המתלבשת במדותיו הקדושות בדא יתא במדרש בעשרה‬ ‫דברים נברא העולם בח נטה בתבונה ובדעת וכו׳ דכת יב‬ ‫ה ׳ בחכמה יסד ארץ מנן שמ ים בתבונה בדעת ו תה ומ ות‬ ‫נבקעו וגו׳ ובמאפד אל ית דאפ יקת עשרתיקונין וקרינן‬ ‫לת ן עשר ספ יק לאנהגא בת ן עלמין סתימין דלא‬ ‫אתגליין ועלמין דאתגליין ובהק אתבס יאת ט ׳ ע דש ביום‬ ‫ראש ן מששת ימי בראש ית נגלית מדת החסד ‪.‬כל ולה‬ ‫מבל מדותיו הקד ושת ורצונו וחכמתו ובינתו ורעתו‬ ‫מל ובש ן בה וברא בה את האור במאמר יהי אור שה יא‬ ‫בחי׳ התפשט ות והמשכת האור לעולם מלמעלה‬ ‫והתפשטות ו בעולם מסוף העולם עד סופו שה יא בת ׳‬ ‫מדת‬ ‫מדת חסד רק מפני שכל ולה גם ממדת גבודה לכן לא‬ ‫היה החנ י כאור של מעלה ממש וגם נתלבש בע׳׳הז‬ ‫שה וא בבחי ׳ גבול ותכלית שה וא מהלך ת״קש נה מהאד ן‬ ‫לרקיע וממזרח למערב וכן ביום שני נגלית מדת גבורה‬ ‫כלולה משאר מד ות ורצונו כו׳ וברא בה הרקיע במאמר‬ ‫יהו רקיע בתוך המ ים יה י מבדל בין מים למים שה יא‬ ‫בחו׳ צמצום וגבורות להעל ים מים העליונים הרוחניים‬ ‫ממ ים התחתונים ועל יד זה נתגשמו התחתונים בהבדלם‬ ‫מהעליונים ומדת חסד כלולה בה כי עולם חשד יבנה‬ ‫שהכל כ ד שתראה ה יבשה ואדם עליה לעבוד ה׳ וכן‬ ‫מל ן וז״ש אליהו בת יענ ים שם לאח זאה אץ אתנדדג‬ ‫עלמא בצדק ומשפט כו׳ צדק איהו ‪ p‬משפט אידן‬ ‫דחמי פו׳ בולא לאח זאה אץ אתנהיג עלמא אבל לאו‬ ‫דא ית לך צדק ידעא דאיהו ד ן ולא משפט ידעא דאיהו‬ ‫רחמי ולאו מכל אינק מד ות כלל ‪:‬‬ ‫פ ר ק יא וה נה גם עשרה מאמר ות ג״ב נקראו בשם‬ ‫מאמרו ׳ לגבי דגבראי ׳ בלבד כי כמו‬ ‫שהמד ות שב נשמת האדם כשבא ות להתגלו ׳ במעשה‬ ‫הן בא ות מל ובש ות באותיות המחשבה כגון מדת חסד‬ ‫ורחמים שב נשמה א׳׳א לבא לידי התגל ות בפועל ממש‬ ‫כ״אע׳׳י שמחשב בדעת ו ומהרהר מעשה הצדקה וחסד‬ ‫לעש ותה בפ״מ כי א״א לעש ות בלי מחשבה ואם מצ וה‬ ‫לאחדם לעש ות כמו המלך אזי מתלבשת מדת החסד‬ ‫וגם אותיות המתעבה באותיות הדבור [וכן כשמדבר‬ ‫דבד חסד ורחמים לרעהו] בךעד״מ מדותיו של הקב״ה‬ ‫כשבא ות לבתי ׳ הת נאת פעולתן בתחתוני ׳ נקרא גילד זד‪.‬‬ ‫והמשכת‬ ‫והמשכת פע ולה זו בשם מאמר וצירוף אותיו׳ שהר י א״א‬ ‫שתה יה ש ום פע ולה נמשכת ממדות יו הקד וש ות בלי‬ ‫צירופים תקרא ו ׳ בשם אותיות בט ן לבר יאת הא ור ממדת‬ ‫החסד נמשך ממ נה המשכת פע ולה וכח לפע ול ולברוא‬ ‫בו את הא ור והמשכת כח זה וחיות זו נקראת בשס‬ ‫מאמר ואותיות יהי אור כי אףשאינן כאות יות מחשבה‬ ‫שלנ ו ח״ו מ״מ הס ענין המרה על התהוו ׳ הא ור מאין‬ ‫ל יש שלכ ן נברא הא ור מתמשכת בח זה ולא נבראו‬ ‫ממנו דבר ים את י ים שנברא ו ג״כ ממדת חסד כמ ו מ ים‬ ‫וכיוצא בהם מפני ש נתלבש בהם כתת בבחי ׳ צירופים‬ ‫אחר ים המ ודם על התה ו ות המ ים וכיוצא ונמצא כי כל‬ ‫ת ות וכתת ה נמשכ ות ממדות יו הקד וש ות לתחת ונ ים‬ ‫לבראם מאק ל יש ולהחיות ׳ ולקיימם נקראו ׳ בשס אותיר‬ ‫הקד וש ות שה ן בחי ׳ המשכת הת ות מרצונו וחכמת ו‬ ‫ומדותיו להתה ו ות ע ולמ ות ולהח יותם והס שני מיני‬ ‫ע ולמ ות עלמין סתימין דלא אתנל יק הם המתה ו ים ות ים‬ ‫וקיימים מ כתת והמשב ות נעלמ ות כמ ו אותיר המחשבה‬ ‫ש מש מ ת האדם עד ׳מ ועלמק דאתנל יק נבראו וחיים‬ ‫מהתגל ות שנתגל ו כתת והמשב ות ה נעלמ ות הנקרא ות‬ ‫בשם אותיר המחשב ׳ וכשה ן בבת ׳ התגל ות להתר עלמין‬ ‫דאתגל יק נקרא ות בשם מאמר ות ודבר ה׳ ורוח פ ז כמ ו‬ ‫אותיות הדב ור באדם עד״ט שה ן מגל ות לש ומע ים מה‬ ‫שה יה צפון וסתום בלב ו אבל באמת בת ׳ אותיות הדב ור‬ ‫של מעלה ה יא למעלה מעלה ממדרג ות ומה ות חכמה‬ ‫ושכל הנבראי ׳ שה ד במאמר ואותיר נעשה אדם בצלמינו‬ ‫וגו׳ נברא האדם בעל חכמה ושכל או אפי ׳ בהבל העליון‬ ‫לבד כדכתי ׳ ויפח באפיו נשמת חיים וא״ב הדב ור והבל‬ ‫העליון ה וא מק ור החכמה והשכל שב נשמת אדם‬ ‫הראש ן הכ וללת כל נשמ ות הצד יק ים שהם גחל ים‬ ‫ממלאכ י השרת והיינו לפי שא ות י ות חב ורו ית׳ הן בחי ׳‬ ‫המשכרת כח ות וחיות ממדותיו ית׳ המ י וחד ות במה ות ו‬ ‫ועצמותו בתכל ית ה יחד ש ודא למעלה מעלה לאין קץ‬ ‫ממדר גת חכמה שב נברא ים ולא נקראו בשם אותיות‬ ‫לגבי הנברא ים אלא לגבי מחת י ו ית׳ בכבודן ובעצמן‬ ‫והנה הן כ״ב מיני המשכרת ח ות וכחות שונים זה מ זה‬ ‫שבה ן נבראו כל הע ולמ ות עליונים ותחתונים וכל‬ ‫הברוא ים שבת וכם שכך עלה ברצונו וחכמת ו ית׳ לבר וא‬ ‫הע ולם בב״ב מיני המשכרת ש גרת חקא לא פת ית ולא‬ ‫יותר והן הן כ״ב ארתיות הקב וע ות בפה ולשון כדתנ ן‬ ‫בס ׳ יצירה [ותמונתן בכתב ה יא מ ורה על ציור ההמשכה‬ ‫בכ וש לקמן] ש גם אותיות הדב ור והמחשבה שב נפש‬ ‫האדם הן המשב ות מהשכל והמרו ׳ שב נפש ממה ות ן‬ ‫ועצמותן כמ ׳ ׳ש במ״א ‪:‬‬ ‫פ ר ק יב ר ק שהבר וא ים מתחלק ים למיניהם בכלל ות‬ ‫ובפרט ות ע״י שנויי הצירופים וחילופים‬ ‫ותמורית כנ׳׳ל כי כל א ית ה יא המשכת חיות ובח מיוחד‬ ‫פרטי ובשנצטרפ ו אותיות דרבה לה יות ת יבה אזי מלבד‬ ‫חברי מיני כח ות וחיות ה נמשכ ים כפי מספר הא ות י ות‬ ‫שבת יבה ערד זאת הערלה על טל נה המשכת כחעל יק‬ ‫וחיית כלל ית הטלל ׳ ושק ולה כנגד כל מיני דבחו ׳ והחירת‬ ‫פרט יות של האות יות ועולה על גביהן והיא מחברת ן‬ ‫ומצרפתן‪ .‬יחד להשפ יע כח וח ות לע ולם ה נברא‬ ‫בת יבה‬ ‫יגהה‬ ‫בת יבה זו לכללו ולפרטיו *‬ ‫(ולפי שכל אות ואות מכ״ב »וחיית‬ ‫בבר? ד״ט בחיבו ׳‬ ‫התורה היא הטשנת חיות ונחשיוחד‬ ‫ו‬ ‫יהי רקיע‪ "131‬שנברא ו בוי] פרטישאינו נמעך באות אחרת לכך‬ ‫ז׳ רקיעים ובל צבא השמ י□ גסחטונתן נכתב נל אותהיא נתמונה‬ ‫אשר בהם במאמר ח״ל מיוחדת פרטית הטורה על «יור‬ ‫רחיים ההמשכה והתגלות האור והחיו׳ והנח‬ ‫שהמ ים‬ ‫הנגלה ונמשך נאות זו איך וזא נמשך‪,‬‬ ‫״ י _ ״״_ ‪.‬״_‬ ‫] ונתגלח ממדותיו של הקב׳׳ה ור*ונו‬ ‫^ ^ ‪.‬‬ ‫ע ומד ות‬ ‫וחכמתו וכו׳‬ ‫‪) :‬לצדיקים ובו׳ זבול שב ו‬ ‫ירושלים ובה ׳ימק ומזבח‬ ‫וכו׳ מכון שב ו אוצרות של ג ואוצרות ברד ובו׳ שבלל וה‬ ‫הרקיעים נבראו וחיים וקיימים בכלל ות ת יב ות אלו‬ ‫שבמאמר יהי ר ‪p‬ע וכו׳ ופרטי הברוא ים שבז ׳ רקיעים‬ ‫גברא כל פרט מהם וחי וקיים מא יזה צירוף אותיות‬ ‫מת יב ות אלו או חילופיהן ותמ יתת יהן שה ן כפי בחי ׳‬ ‫חיות ה נברא הפרט י הה וא כי כל שינוי צירוף ה וא‬ ‫הרכבת ואריגה הכ ות ׳ והחיות בשינוי שכל א ות‬ ‫הק ודמת בצירוף ה יא הג וברת והיא הע ירך בבר יאה‬ ‫זו והשאר טפ יל ות אל יה ונכללות בא ורה ועי״ז נבראת‬ ‫בר יה חדשה וכן בחילופי אותיות או תמורותיהן‬ ‫נברא ות בר יאות חדש ו ׳ פחותי המעלה בערך הנברא ים‬ ‫מהא ות י ות עצמ ן כי הן ד ט ד וגמת אוד המא יר בל ילה‬ ‫ב א ח ק ה ירח ואור ה דח ת א מהשמש ונמצא אור‬ ‫שעל הארץ ה וא אוד הא ור של השמש וככה ממש‬ ‫ד״ט האות יות שבמאמר ות הן כלל ות המשכת הח יות‬ ‫והאור והכח ממתחין־ של הקב ׳ ׳ה לבר וא העולמו ׳‬ ‫מאץ ל יש ולהחיותן ולקיימן ב״ז משך רצונו ית׳‬ ‫ומכלל ות‬ ‫ומכלל ות המשכה והארה גדולה הזו הא יר ה ׳ והמשך‬ ‫ממ נה ת ולד ות יה כיוצא בה וענפיה שה ן ח ולד ות‬ ‫והמשכת הא ור מהא ות י ות והן הן חילופי אותיות‬ ‫ותמורותיהן וברא בה ן ברואים פרט ים שבכל עולם‬ ‫וכן הא יר ה ׳ עור והמשך והוריד הארה דהארהדהארה‬ ‫מהאר ות האותיו ׳ וכן המש יך עזי וחד יד עד למטה‬ ‫מטה בבחי ׳ השתלשל ות עד ש נברא הד ומם ממש‬ ‫כאבנ ים ועפר ושמותיהן אב ן ועפר הם חילופים דחילופים‬ ‫ט ׳ ותמורות דחמ ור ות כו׳ בנ״ל ;‬ ‫נשלם חלק שני‬ ‫בעדה יתברך ויתעלה‬ ‫פ ר ס א ת נ יא בס וף יומא שלשה חל וע כפרה‬ ‫הם וחש ובה עם כל אחר ‪ .‬עבר‬ ‫על מ׳׳ע ושב אינו זז משם עד שמוחלין לו עבר על‬ ‫מל ׳ ׳ת ושב תש ובה ת ולה רוה״ב מכפר ‪( .‬פי׳ דאע״ג‬ ‫דלענין קיום מ״ע גדולה שד וחה אח ל׳׳ת ‪ .‬היינו מש ום‬ ‫שע׳׳י קיהם מ יע ממש יך אור ושפע בע ולמ ות עליונים‬ ‫מהארת אור א״ס ב״ה (כמ ׳ש ב זח־ דרמ ׳ ׳ח פקד י]‬ ‫אינק רמ ׳ ׳ח אברק דמלכא) וגם על נפש ו האלק ית במ ׳ ׳ש‬ ‫אשר קדשנ ו במצותיו ‪ .‬אבל לענק תש ובה אף שמ וחלק‬ ‫לו הע ו נש על שמרד במלכ ות ו ית ' ולא עשה מאמר‬ ‫המלך ‪ .‬מ״מ הא ור נעדר וכו׳ וכמאח ׳ ׳ל ע״פ מע וות לא‬ ‫יובל לתק ן זה שב יטל ק ׳ש של ערב ית או וט ׳ ‪ .‬דאף‬ ‫שנ זהר מעתה לקר ות ק ׳יש של ערב ית ושחר ית לע ולם‬ ‫אק תש ובת ו מ ועלת לחק מה שב יטל פ׳׳א ‪ .‬והעובר‬ ‫על מל״ת ע״י ש נדבק הרע בנפש ו ע ושה פגם למעלה‬ ‫בשרשה ומער תצבה (בלטש י ׳ די״ס דעשי ׳ כמ״ש‬ ‫בת״ז לטש י ן תק י נת לון דמנייהו פרחין נשמתק לבינ‬ ‫וט ׳) לכך אין כפרה לנפש ו ולא למעלה עד יוה״ב‬ ‫כמ״ש וכפר על הקדש מט ומא ות בנ׳׳י ומפשע יהם וט ׳‬ ‫לפני ה ׳ תטהח ו לפני ה ׳ דייקא ולכן אין ללמ וד מכא ן‬ ‫ש ום רץלא ח״ו בכרע ובפרט בת״ת ‪ .‬ואדרבה ארז׳׳ל‬ ‫ויתר הקב ׳ ׳ה על ע״ז וט ׳ אף שה ן כר יתות ומ יתות‬ ‫ב׳׳ד ולא ויחר על ביטול ת״ח) ‪ .‬עבר על כר יתות‬ ‫ומיתות ב׳׳ד תש ובה וזה״ב תולין ויסורין ממרקין(פי ׳‬ ‫גומרין הכפרה והוא מלש ו ן מר יקה ושט יפה לצחצח‬ ‫ה נפש ‪ .‬כי כפרה ה יא אעון ע נ ות שמק נח לכל וך‬ ‫החטא ) ש נאמר ופקדתי בשבט פשעם ובנגעים עונם ‪.‬‬ ‫עכ״ל הבר י יתא ‪ :‬והנד‪ .‬מצ ות התש ובה ק הת ורה‬ ‫ה יא ערבת החטא בלבד (בדאי ׳ בגט ׳ פ׳׳ג דסנההרין‬ ‫וברוט סטי ׳ ל״ד לענין עדות) דהיינו ש יגמור בלב ו‬ ‫בלב שלם לבל ישוב עוד לכסלה למר וד במלכ ות ו‬ ‫ית׳ ולא יעבור עוד מצ ות המלך ח״ו הן במ ׳ ׳ע הן‬ ‫במל״ת ‪ .‬הד ן עיק־ פי׳ לשק תש ובה לש וב יאל ה ׳‬ ‫בכל לבו ובכל נפש ו לעבד ו ולשמ יר כל מצותיו‬ ‫כמ ׳ש יעזוב רשע דרבו וא יש און מחשב ות י ו וישוב‬ ‫אל ה ׳ וכו׳ ‪ .‬ובפ ׳ נצבים כת יב ושבת עד ה ׳ אלק יך‬ ‫ושמעת בעל ו ום ׳ בבל לבבך ובו׳ ש ובה ישראל עד‬ ‫ה׳ אלקך וכו׳ הש יבנו ה ׳ אל יך ום ׳ ‪ .‬ולא כדעת‬ ‫ההמון שהתש ובה ה יא התע נ ית ‪ .‬ואפי׳ מי שעבר על‬ ‫כר יתות ומיתות ב ד ש גמר כפרת ו ה יא ע״י יסורים ‪.‬‬ ‫היינו שהקב״ה מב יא עליו יסורים ( ובמ״ש ופקדתי‬ ‫בשבט ום ׳ ופקדת י דייקא) והיינו כשתש ובת ו רצויה‬ ‫לפניו ית׳ בש וב ו אל ה ׳ בכל לם ונפשו מאהבה אזי‬ ‫באתער ותא דלתתא ובמים הפנ ים ום אתער ותא‬ ‫דלע ילא לעורר האהבה וחסד ה ׳ למרק עונו ביסורים‬ ‫בעוה״ז וכמ ׳יש כי את אשר יאהבה ׳ יוכיח ום ׳ ‪ .‬ולכן‬ ‫לא הזכירו הרמב״ם והסט״ג ש ום תע נ ית כלל במצ ות‬ ‫התש ובה אף בכר ית ות ומיתות ב״ד ‪ .‬רק הודוי‬ ‫ובקשת מח ילה במ״ש בח ורה והח ות את חטאתם‬ ‫ום ׳ ‪ .‬ומ״ש ביואל ש וב ו עת בכל לבבכם בצ ום ובבכי‬ ‫ם היינו לבטל הגזרה שנג זרה למרק עון הד וד ע״י‬ ‫יסדי ׳ בארבה ‪ .‬וזהו הטעם בכל תענ יות שמתע גק על‬ ‫כל צרה שלא תבא על הצמר וכמ ׳ ׳ש במ גלת אסתר ‪.‬‬ ‫ומ׳׳ש בספר י המ וט־ ובראשם ספר הר וקח וס׳ הס יתם‬ ‫הרבה‬ ‫הרבה תענ יות וםיגופים לע ובר על כר יתות ומ יתות‬ ‫בד וכ ן למוציא זרע לבטלה שח י יב מ יתה ב יד שמ ים‬ ‫כמ ׳ ׳ש בת ורה גבי ער ואונן ודגו בחייבי כר יתות לענק‬ ‫זה‪ ,‬היינו כ ד לינצל מע ו נש יסוד ׳ של מעלה וזו‪.‬‬ ‫וגם כ ד לזרז ולמרד גמר כפרח נפש ו ‪ .‬וגם אולי אינו‬ ‫שב אל ה ׳ בכל לבו ונפשו מאהבה ב״א מ יראה ‪:‬‬ ‫פ ר ס ב א ך כל זה לענין כפרה ומח ילת העק‬ ‫ש נמחל לו ל גמד מה שעבר על‬ ‫״‬ ‫מצ ות המלך כשעשה תש ובה של ימה ואק מ זכדק‬ ‫לו דבר וחצי דבר ביום ה ח לענש ו ע״ז ח״ו בע וה״ב‬ ‫ונפטר ל גמד ‪ p‬ה ח בע וה״ב ‪ .‬אמ נם שיהי ׳ לרצון‬ ‫לפני ה ׳ ומרוצה וחביב לפניו ית׳ בקדם החטא לה יות‬ ‫נחת רוח ליונו מעב ודת ו ‪ .‬ה יה צר יך להב יא קרבן‬ ‫ע ולה אפי׳ על מ״ע קלה שאין בה כרת ומ יתת ב ד‬ ‫במ ו שדרש ו ח״ל בת״ב ע״פ ונרצה לו ובדא יתא בגט ׳‬ ‫פ״ק דזבחים דע ולה מכפרת על מ״ע והיא חת ן לאחר‬ ‫שעשה תש ובה ונמחל לו הע ו נש ‪ .‬ובאדם שסרח‬ ‫במלך ופייסו ע׳׳י פרקליטין ומחל לו ‪ .‬אעפ״ב ש ולח‬ ‫דורון ומנחה לפניו ש יתרצה לו לרא ות פני המלך‬ ‫(ולשון מכפרת וכן מ ׳ ׳ש בת ורה ונרצה לו לכפר עליו‬ ‫אק זו כפרת נפש אלא לכפר לפני ה ׳ לה יות נחת‬ ‫רוח לקונו כדאי ׳ שם בגט ׳ ובמ״ש תמ ים יהי׳ לרצח) ‪.‬‬ ‫ועכשיו שא ין לנו כךבן להפ יק רצון מה ׳ התע נ ית ה וא‬ ‫בטל ום ק־ב ן כמ ׳ ׳ש בגמרא ש יהא מ יעוט חלב י ודמי‬ ‫ש נתמעט כאל ו הקרבת י לפניך וכר ‪ .‬ולכן מצינו‬ ‫בכמה תנא ים ואטדא י ׳ שעל דבר קל ה? מתענ ים‬ ‫הקנ יות הרבה מאד כמ ו ראב ׳ ׳ע שרץ מה ד שתהא‬ ‫פרה‬ ‫פרד‪ .‬יוצאה ברצ ועה שבין קרניה בשבת וחכמ ים‬ ‫אוסרי׳ ופ״א יצאה כן פרת ו של שכ נת ו ולא מ יחה‬ ‫בה והושהרו שיניו מפני הצ ומ ות על שלא ע יס דברי‬ ‫חביריו‪ .‬וכן ר׳ יה ושע שאמר בושני מדבר יכם ב״ש‬ ‫והושחרו שיניו מפני הצ ומת ‪ .‬ורב הונא פעם ארח‬ ‫נתהפכה לו רצ ועה *׳טל תפילין והתע נה מ ׳ צ ומת ‪.‬‬ ‫וכהנה רב ות ‪ .‬ועל יסוד זה ל ימד האריז״ל לתלמידיו‬ ‫עפ״י חכמת האמת מספר הצ ומ ות לכמה עונות‬ ‫וחטא ים אף שאק בהן כרת ולא מ יתה בד י שמ ים‬ ‫כמ על דבעם קרא תעניות ובו׳ ‪ .‬ואפי׳ על איסור‬ ‫דרבנן כ מ סתם יינם יתענה ע׳׳ג תעניות ובו׳ וכן על‬ ‫ביטול מ׳׳ע דרבנן במ ו חפלה יתענה ס״א תעניות ובו׳‬ ‫ודרך כלל סוד התע נ ית ה יא סגולה נפלאה להתגל ות‬ ‫רצון העליון ב׳׳ה ב מ הקרב ן שנא ׳ בו דח נ יחח לה ׳ ‪.‬‬ ‫וכמ״ש בישעי ׳ הל זה תק יא צום דום רצק לה ׳ מכלל‬ ‫שהצ ום ה נרצה ה וא יום רצון ‪:‬‬ ‫פ ר ק ג וה נה ח כמ המ וסר האחרונ ים נחלקו ב מ‬ ‫שחטא חטא א׳ פעמ ים רב ות ‪ .‬ד יש‬ ‫אומרים שצר יך להתענ ות מספר הצ ומת לאותו חטא‬ ‫פעמ ים רב ות כפי המספר אשר חטא ‪ .‬בנק המצ יא‬ ‫זרע לבטלה שמספר הצ ומת המפ ורש בתק ונ י תש ובה‬ ‫מהאריז״ל הן פ״ד תעניות ואם חטא בזה עשר או‬ ‫עשר ים פעמם עד״ט צריך להתע נ ות עשר או עשר ים‬ ‫פעמ ים פ׳יד ובן לע ולם ‪ .‬ח מ א דקרבן חטאת שח י יב‬ ‫להב יא על בל פעם ופעם ‪ .‬דש מדמ ין ענק זה לקרבן‬ ‫ע ולה הבאה על מ״ע דאפי ׳ עבר על כמה מ״ע‬ ‫מתכפר בע ולה אחת כדאי ׳ בגט ׳ פ״ק דזבחים ‪ .‬והכרעה‬ ‫המק ובלת‬ ‫המרץבלת ב זה להתע נ ות ג״פ כפי מספר הצ ומ ות‬ ‫דחטא זה ‪ .‬דהיינו רלב צ ומות על ה וצא ות שדל וכן‬ ‫בשא י־ חטא ים ועונות‪ .‬והטעם ה וא עפ״י מ״ש בזוה״ק‬ ‫ם״פ נח כק דחב ב״נ קמ י עדב״ה זמנא הדא עבד‬ ‫רש ימו כו׳ זמנא תל יתאה אתפשט הה וא נהמא מסטרא‬ ‫רא לסט־א דא כו׳‪ .‬לכך צרך מספר הצ ומ ות נ״כ‬ ‫לפ וכו׳ ‪ .‬אכן כל זה באדם חזק ובריא שא ין ר יבר‬ ‫הצ ומ ות מזיק לו כלל לבר יאות גופו וכמו בדורות‬ ‫הראש ונ ים ‪ .‬אבל מי שריבוי הצ ופ ות מדק לו שאפשר‬ ‫שיוכל לבא ל יד וצלי או מ יח־ש ח׳יו במו בדורותינו‬ ‫אלה ‪ .‬אסור לו לדדב ות בתענ יות אפי ׳ על כר יתות‬ ‫ומיתות ב״ד ומכ ׳ ׳ש על מ״ע ומל ׳ ׳ת שאין בה ן ברת ‪.‬‬ ‫אלא כפי אשר ישער בנפש ו שב ודא י לא יזיק לו כלל ‪.‬‬ ‫כי אפי ׳ בחמת דראש ונ ים בימי תנא ים ואמוראים לא‬ ‫היו מתענין בכה יג אלא הבר יא ים דמצ ו לצע וד נפשייהו‬ ‫ודלא מע י לצע וד נפש יה ומתע נה ג ירא תטא בגמ ׳‬ ‫פיק דתענ ית ‪ .‬ואפי׳ מתע נה על עב ירות שבד ו כדפרש י‬ ‫שם וכדא יתא בגט ׳ פ״ק דזבחים שאין לך אדם מ ישראל‬ ‫שאינו מח־ייב עשה וכו׳‪ .‬ומכ ׳ ׳ש מי שה וא בעל‬ ‫ת ורה שתטא ונענש בכפל י ים כי מחמת חל יש ות‬ ‫התע נ ית לא יוכל לעס וק בה כראוי ‪ .‬אלא מא י הקנתי ׳‬ ‫כדכת יב וחטאך בצדקה נדוק ‪ .‬ובמ ׳יש הפוסק ים ליתן‬ ‫בעד כל יום תע נ ית של תש ב ה ערך ח״י לפ ובו׳‬ ‫והעשר יוסיף לפי לטר ו וט ׳ כמ ׳יש המ ׳ ׳א הלכ ות תענ ית ‪:‬‬ ‫ומ ״מ כל בעל נפש החפץ ק־בת ה ׳ לתקן נפש‬ ‫להשבה אל ה ׳ בתש ובה מע ולה מן המ וברד ‪.‬‬ ‫יתמיד על עצמ ו להשל ים עכ״פ פעם א ׳ כל ימי ת יו‬ ‫מספר‬ ‫מספר דמ וט ות לכל עק ועון מעונות החמ ור ים שח י יבק‬ ‫על יהם מ יתה עכ״פ ואפי׳ ב יד שמ ים בלבד כגון‬ ‫לה וצא ות רל פ״ר צומות פ״א בימי חייו ‪ .‬דכ ול לדחותן‬ ‫לימים הקצר ים בהדף ו יתענה בעשר תענ יות עד״מ‬ ‫בחורף א ׳ או פח ית ויגמור מספר הפ ׳ ׳ד צ ומ ות בט '‬ ‫שנ ים או יותר בפי בת (ונם יכול לאכ ול מעט כג׳‬ ‫שע ות לפני נ״ה ואעפ״ב נחשב לתענ ית אם הת נה‬ ‫כן) ולתשל ום רנ״ב צ ומות בנ״ל יתענה עוד ד׳ פעמ ים‬ ‫פ ׳ד ;ד אח־ חצ ות היום בלבד דמ יחשב נ״ב תענ ית‬ ‫ב ירושלמי ‪ .‬וב׳ חצא י יום נחשב ים לו ליום א ׳ לענין‬ ‫זה ‪ .‬וכן לשאר עונות ביוצא בהן אשר כל לב יורע‬ ‫מרח נפש ו וחפץ בהצדקה ‪:‬‬ ‫אכ ן מספר הצ ומ ות העודפי ׳ על רנ״ב ובה״ג שת יה‬ ‫צריך להתע נ ות לתש לדעת המחמ יד ׳ להתע נ ות‬ ‫מספר הצ ומ ות שעל בל חטא וחטא בפי מספר הפעמ ים‬ ‫שחטא כנ׳׳ל ‪ .‬יפדה כולן בצדקה ערך ח׳׳י ג״פ בעד‬ ‫כל יום‪ .‬וכן ש» ־ כל תענ יות שצר יך להתענ ות ׳ על‬ ‫עב ידת שא ין בה ן מ יתה ואפי׳ על ביטול מ׳׳ע דאודי ׳‬ ‫ודרבנן ות״ת כנגד כולם בפי המספר המפ ורש בתיקוני‬ ‫התש ובה מהאר״ י רל ( ות נם נזכרים במש נת חסידים‬ ‫במס ׳ התש ובה ) הכל באשר לבל יפדה בצדקה בנ״ל‬ ‫אי לא מצ י לצעורי נפשי ׳ כנ׳׳ל ‪ .‬ואף ש יעלה לסך‬ ‫מסויים אק לתש מש ום אל יבזבז יותר מתמש ‪.‬‬ ‫דלא מרך בזבוז בכ ו ונ מארד שע ושה לפד ות נפש ו‬ ‫מתענ י ות וסיגופים‪ .‬ולא גרעא מרפ ואת הגוף ושאר‬ ‫צרכיו ‪ .‬ולפי שמספר הצ ומ ות ד״מוזברי׳ בתע נ י תש ב ה‬ ‫הנ״ל רב ו במאד מאד לכן נהגו עכש יו כל החרד ים‬ ‫לדבר ה ׳ להרב ות מאד מאד בצדקה ‪ .‬מחמת חל יש ות‬ ‫הדור דלא מצ ו לצעורי נפשם בולי הא י( וכב וש במ״א‬ ‫ע״פ חסד י ה ׳ כי לא תמנו) ‪5‬‬ ‫פ ר ק ד וא ולם כל הנ״ל ה וא ל נמר הכפרה ומירוק‬ ‫ת פש לה ׳ ארד התש ובה במ״ש‬ ‫לע יל מהגט ׳ פ״ק דזבח ים דע ולה דורון ה יא לאחר‬ ‫שר יצה הפרקל יט וכו׳ ‪ .‬אמ נם התחלת מצ ות החש ובה‬ ‫ועקרה לש וב עד ה ׳ באמת ובלב שלם ‪ .‬ההכרח‬ ‫לבאר ה יטב בהרחבת הב יא ור ‪ .‬בהקד ים מ״ש בזוה״ק‬ ‫בב יאור מלת תש ובה ע״ד הס וד ‪ .‬תש וב ה ׳ ‪ .‬ה ׳‬ ‫תתאה תש ובה תתאה ‪ .‬ה ׳ ע ילאה תש ובה ע ילאה ‪.‬‬ ‫ונם מ״ש בזוה״ק בקצת מק ומ ות שא ין תש ובה מ ועלת‬ ‫לפוגם בריחו ומוציא ז״ל ‪ .‬והוא דבר תמ וה מאד שא י ן‬ ‫לך דבר ע ומד בפני התש ובה ואפי׳ ע׳׳ז וג׳׳ע וכו׳ ‪.‬‬ ‫ופי׳ ב דח שכ ו נת ה זהר שאק מ ועלת תש ובה תתאה‬ ‫ב״א תש ובה ע ילאה וט ׳ ‪ .‬ה נה לחבק זאת מעט מזעיר‬ ‫צריך להקר ים מה שמב ואר מהכת וב ומדבר י ח יל ענין‬ ‫הברח ומ יתה בידי שמ ים כשעבר עב ירה שחייבי ׳ עלי׳‬ ‫כרת הי׳ מת ממש עדם חמש ים ש נה ‪ .‬ובמ יתה ב יד‬ ‫שמ ים מת ממש ע דם שש ים ש נה בחננ יה בן עזור‬ ‫תב יא בירמי ׳(ולפעמ י ׳ גם במ יתה ב יד שמ ים נפרעין‬ ‫לאלתר כמ ו שמצ ינ ו בער ואונן) והרי נמצא ו בכל ח ד‬ ‫כמה וכמה חייבי כר יתות ומיתות והאריכו ימיהם‬ ‫(ושניהם) [ושנותיהם] בנע ימ ים ‪ .‬אך הענין יובן עפ״י‬ ‫מ ׳ ׳ש כי חלק ה ׳ עמ ו וכו׳ חלק משם הר ׳ ב״ה כדכת יב‬ ‫רפח באפיו נשמת ד ים ומאן ד נפח מח וט נפח וכו׳ ‪.‬‬ ‫ואף שא י ן לו רמ ות הגוף וט ׳ חץ ‪ .‬אך דברה ח ורה‬ ‫כלשון בנ״א ‪ .‬כי כמ ו ש יש הפרש והבדל גדול באדם‬ ‫התחת ו ן עד ׳מ בין ההבל ש י וצא מפץ בד ימה להבל‬ ‫היוצא ע״י נפ יחה ‪ .‬שב י וצא בד יב ות מל ובש בו כח‬ ‫וחיות מעט מזעיר ותא בחי ׳ חיצוניות מ נפש הח יה‬ ‫שבקרב ו ‪ .‬אבל בעצא בכח ת ופח דמת וכ ו נפח מל ובש‬ ‫בו כח וחיות פנימי׳ מבדד ׳ ת פש הח יה ובו׳ ‪ .‬כבה‬ ‫ממש עד״מ המבד יל הבדל ות לאין קץ ‪ .‬יש הפרש‬ ‫עצום מאד למעלה בין כל צבא השמ ים ואפי׳ המלאכ י ׳‬ ‫ש נברא ו מאין ל יש וחיים וקיימי׳ מכחי ׳ חיצוניות הח יות‬ ‫והשפע שמשפ יע איים בי׳ה להחמת הע ולמ ות ובחי׳‬ ‫זו נקראת בשם הח פץ עד ׳מ במ ׳ ׳ש וברוח פיו כל‬ ‫צבאם והיא בחי ׳ חיות המל ובשת באות יות שבעשרה‬ ‫מאמר ות (שה ן בחי ׳ כל ים והמשטח ובו׳ כמ ׳ ׳ש בלק ׳א‬ ‫ח״ב פי״א) ‪ .‬ובק נשמת האדם ש נמשכה תחלה מבדד ׳‬ ‫פנימי׳ הח יות והשפע שמשפ יע א״ס ב״ה כמ ׳ ׳ש רפח‬ ‫וכו' ואורב ירדה בסתר המדר גה ג׳׳ב ע׳׳י ברד ׳ האות יות‬ ‫שבמאמר נעשה אדם ובר בדי להתלבש בנוף עוה״ז‬ ‫התחת ו ן ‪ .‬ולכן נלךאו המלאכ י ׳ בשם אלק ים בכת וב‬ ‫וכמ ׳ ׳ש כי ה ׳ אלק יכם אלק י האלקי ׳ כו׳ תה ו לאלק י‬ ‫האלקי ׳ כר דבא ו בני האלקי ׳ להת י יצב ט ׳ ‪ .‬לפי ש נ יקח‬ ‫ח יותם ה יא מבחיי חיצוניות שה יא בחי ׳ האות יות לבד‬ ‫ושם אלק ים ת א בחי ׳ חיצוניות לגבי שם ת י ׳ ב״ה ‪.‬‬ ‫אבל נשמת האדם שה יא מבתי ׳ פנימי׳ הח יות ה יא‬ ‫חלק שם תי ׳ ב׳׳ה ‪ .‬כי שם ת י ׳ מ ורה על פנימי׳ הח יות‬ ‫שה יא למעלה מעלה מבוז ׳ האות יות ‪ .‬וביאור הע נק‬ ‫כנודע ממאמר אל ית א נח ת א דאפ יקת עש ־ תיקונין‬ ‫וקרינן לת ן עש* ספ יק לא נהגא בת ן עלמין סתימין‬ ‫וכר‬ ‫וכו׳ ‪ .‬א נת חכ ים ולא בחכמה ידיעא א נת מבק ולא‬ ‫בב ינה ידיעא וכו׳ ‪ .‬וכל הי׳ ספ ירות נכלל ות ונרמזות‬ ‫בשם הוי׳ ב״ה ‪ .‬כי ה ירד שה יא בחי ׳ נקורה לבד‬ ‫מרמ זת לחכמת ו ית׳ שה יא בבחי ׳ העלם והסתר עדם‬ ‫שבאה לבתי ׳ התפשט ות וגילוי ההש גה וההב נה ( והעץ‬ ‫שעל ה י וד רומז לבת ׳ רצון העליון ב״ה שלמעלה‬ ‫מעלה ממדר גת בחי ׳ חכמה ע ילאה כנודע) ‪ .‬ואחר‬ ‫שבאה לבתי ' התפשט ות וגילוי ההש גה וההב נה לעלמ י ן‬ ‫סתימין נכללת ונרמזת בא ות דרא ש יש לה בחי ׳‬ ‫התפשט ות לר וחב המ ורה ומרמז על הרחבת הב יאור‬ ‫וההב נה וגם לא ורך הכ ורה על בת ׳ ההמשכה וההשפעה‬ ‫מלמעלה למטה לעלמין סת ימץ ‪ .‬ואח״ב 'כש נמשכה‬ ‫הכשבה והשפעה זו יותר למטה לעלמין דאתגליין ‪.‬‬ ‫וככו האדם שר וצה לגל ות ח נכת ו לאחר ים ע׳יי דב ור ו‬ ‫ער ים ‪ .‬נכללת ונרמזת המשכה זו באות יות רה ‪ .‬כי‬ ‫הוי״ו כ ורה על ההמשכה מלמעלה למטה ‪ .‬וגם‬ ‫המשבר ‪ .‬זו ה יא ע׳יי מדת חסד ו וטובו ושאר מדותיו‬ ‫הקד וש ות הנכלל ות בדרך כלל במספר שש שבפס וק‬ ‫לך ה ׳ ה נתלה ונו׳ עד לך ה ׳ הממלכה וכו׳ ולא עד‬ ‫בבלל ‪ .‬כי מדת מלכ ות ו ית׳ נק׳ בשם דבר ה ׳ כט ׳ ׳ש‬ ‫באשר דבר מלך שלטח ונכללת ונרמזת בא ות דדא‬ ‫אחר ונה של שםהוי׳ ‪ .‬כי פנימי ' ומער התב ור ה וא ההבל‬ ‫הע ולה מן הלב ומתחלק לה ׳ מ וצא ות הפר ‪ .‬אחה״ע‬ ‫מהגרון וט ׳ ‪ .‬וגם הברת הה יא ה יא בחי ׳ הבל לבד‬ ‫כמ״ש אתא קל ילא דל ית בה מששא ‪ .‬ואף שאץ לו‬ ‫דמ ות הגוף ח״ו ‪ .‬אך דברה ת ורה בלשון בני אדם ‪.‬‬ ‫בש גם ש גם דבר ה ׳ כ״ב אותיות המתחלק ות לה '‬ ‫חלע‬ ‫חלע המ וצא ות ובהן נברא כל היצור ( ובכ וש בלק ׳ ׳א‬ ‫ח״ב פי׳׳א ביאור ענין אותיות אלו) ‪ .‬וככה ממש עד ים‬ ‫המבד יל הבדל ות לאין קץ ב נשמת האדם שה יא בחי ׳‬ ‫נפש האלקי ׳ דמת וכ יח נפח יש בה בחי ׳ שכל ה נעלם‬ ‫הפד ומ ז בא ות ירד שכב וד לצאת אל הגילוי להבין‬ ‫ולהשכ יל כאמתת ו ית׳ ובגדולתו וכו׳ כל חד וחד לפום‬ ‫ש יע ורא דילי׳ לפי תחב שכל ו ובינתו‪ .‬וכפי אשר‬ ‫מעמ יק שכל ו ופדח יב דעת ו ובינתו להתבונן בגדולתו‬ ‫ית׳ אד מר ומ זת בינתו בא ות ה״א ש יש לה תחב וגם‬ ‫אורך המ ורה ההמשכה מלמעלה למטה להוליד מבינתו‬ ‫והתבוננותו בגד ולת ה ׳ אהבה ויראה ותולדותיהן‬ ‫במוחו ותעל ומ ות לבו ואדרב בבחי ׳ התגל ות לב ו ‪.‬‬ ‫ומזה נמשכה עב ודה האמ ית ית בעסק הת ודה והמצ ות‬ ‫בקול ודבור או מעשה הן אותיות וא״ו ה״א וכו׳ ‪ .‬וגם‬ ‫ההתב וננ ות לחבק ולהשכ יל כאמתת ו וגדולתו ית׳‬ ‫נמשכה ג״כ מהת ורה דאורייתא מחכמה נפקא ה יא‬ ‫בחי ׳ ירד של שם הוי׳ וכו׳ ‪:‬‬ ‫פ ר ס ה וה נה המשכת וירידת ת פש האלקי ׳‬ ‫לעוה״ז להתלבש בגוף האדם‬ ‫י‬ ‫נמשכה מבתי ׳ פנימי׳ ומקור הדיבור ה וא הבל העל יק‬ ‫המר ומז בא ות ה״א תתאה כנ״ל ובג וש ויפח באפיו‬ ‫נשמת חיים דה י האדם ל נפש ח יה ומאן ד נפח ובו ‪.‬‬ ‫ודש כי חלק ה ׳ עמ ו יעקב חבל נחלת ו פי׳ כמ ו חבל‬ ‫עד״ט ש ראש א׳ קש ור למעלה וקצהו למטה ‪ .‬כי ת ה‬ ‫פשט הכת וב כ וש רפח ת א להמחות לנו כמ ו שעד ׳ט‬ ‫כשהאדם ניפח לאיזה מק ום אם יש אמה דבר תצץ‬ ‫ומפס יק בינתיים אין הבל ת ופח ע ולה ומגיע כלל‬ ‫לאותו מכ ןם ככה ממש אס יש דבר תצץ ומפסיל!‬ ‫בק גוף האדם לבת ׳ הבל העליון‪ .‬אך באמת אין‬ ‫ש ם דבר גשמ י ותת י ח יצץ לפניו ית‪ ,‬כי הלא את‬ ‫השמ ים ואת הארץ אני מלא ומלא כל הארץ כבודו‬ ‫ולית אתר פנוי מיני׳ בשמ ים ממעל ועל הארץ מחתת‬ ‫אין עוד ואיהו ממלא בל עלמין וכר אלא כמ ׳ ׳ש בישעי ׳‬ ‫כי אס עוונותיכם ה ז מבדל ים ביניכם לבין אל ‪p‬כס ‪.‬‬ ‫והטעם לפי שהם נגד חמין העליון ב״ה המת ׳ את‬ ‫הכל כמ ׳ ׳ש כל אש י חפץ ה ׳ עשה בשמ ים ובארץ‬ ‫( ובמש ׳ל שה וא מ ‪p‬ר השפעת שס הוי׳ ונרמז בקוצו‬ ‫של ידר) ‪ .‬וזהו ענין הכרת ‪ .‬ש נכרת ונפסק חבל‬ ‫ההמשכה משם הוי׳ ב׳׳ה ש נמשכה מה״א תתאה‬ ‫בנ ׳ל ‪ .‬וכמ ׳ ׳ש בפ ׳ אט ד ונכרתה ת פש הה יא מלפנ י‬ ‫אני ה ׳ ‪ .‬מלפנ י ד יקא ‪ .‬ובשאר עב ירות שאין בה ן כרת‬ ‫עכ״פ הן פוגמין ה נפש כנודע ‪ .‬ופגם ‪,‘ .‬וא מלש ו ן‬ ‫פג ימת הסבק והוא עד״מ מחבל עב שזור מתר יע חבל ים‬ ‫ד ‪p‬ם ככה חבל ההמשכה הנ״ל כלול מתרי״ג מצ ות‬ ‫וכשע ובר חיץ על אחת מ ת ה נפסק חבל הדק וכו׳ ‪.‬‬ ‫אך גם בת יב ברת ומ יתה נשאר עדיין בו דדש ימ ו‬ ‫מ נפש ו האל ‪p‬׳ ועי״ז יבול לת ות עד נ׳ או ס׳ ש נה‬ ‫ולא לחר (ומ ׳ ׳ש בשם האריז״ל ש נכ נסה בו בחי ׳‬ ‫המ ‪p‬ף וכו אינו ענק לחיי גשמ י ות הגוף ומיית ער נ׳‬ ‫ש נה או בזמן ה זה כדלקמ ן) ‪:‬‬ ‫פ ר ק ו א מ נ ם זת בזמן שת ו ישראל כמ דתה‬ ‫עליונה כשה יתה השבעה ש ורה‬ ‫״‬ ‫ב ישראל בבהמ״ק ‪ .‬ואז לא ה ז מקבל ים ת ות לגופם‬ ‫רק ע׳׳י נפש האל ‪ p‬לבדה מכחי ׳ פנימי׳ השפע‬ ‫שמשפ יע‬ ‫שמשפ יע א״ס נ״הע׳׳י שש הדי ב״ה כנ״ל ‪ .‬אך לאחר‬ ‫שירדו ממדד גתם וגרמו במעש יהם סוד גל ות השכ י נה‬ ‫כמ ׳ ׳ש ובפשע יכם ש ולחה אמכם דהיינו ש ירדה השפעת‬ ‫בחי ׳ ה׳־א תתאה הנ״ל ו נשתלשלה ממדתו* ‪ .‬למדרגה‬ ‫למטה מטה עד ש נתלבשר ‪ .‬השפעתה בייס ת ו גה‬ ‫המשפ יע ות שפע וחיות ע׳׳י המ זל ות וכל צבא השמ ים‬ ‫והשר ים שעל יהם לכל הח י הגשמ י שבעוה״ז וגם לכל‬ ‫הצ ומח כמארז״ל אין לך כל עשב מלמטה שא י ן לו‬ ‫מזל וכו׳ ‪ .‬ואד יכול גם הח וטא ופושעי ישראל לקבל‬ ‫חיות לטפס ו נפשם הבהמ י ות כמ י שאר בע ׳ ׳ח ממש‬ ‫כמ״ש נמשל כבהמ ות נדמו ‪ .‬ואדרבה ב יתר שאת‬ ‫ויתר עז עפ׳׳י המב ואר מזוה״ק פ׳ פקודי שכל שפע‬ ‫וחיות ה נשפעת לאדם התחת ו ן בשעה ורגע שע ושה‬ ‫דדע בעיני ה ׳ במעשה או בדיבור או בהרהור י עב ירה‬ ‫וכר הכל נשפע לו מה יכל ות הסט״א המב ואר ים שס‬ ‫כזוה׳יק ‪ .‬והאדם ה וא בעל בח ירה אם לקבל השפעת ו‬ ‫מה יכל ות הסט״א או מה יכל ות הקר ושה שמהם נשפע ות‬ ‫כל מחשב ות ט וב ות וקדושות וכר ‪ .‬כי זה לערז עשה‬ ‫האלקי ׳ וכו׳ ‪ .‬והיבלות הסט ׳ ׳א מקבל ים ויונ ‪p‬ס ח יותם‬ ‫מהתלבש ות והשתלשל ות השפע ד״ס ת ו גה הבל ולה‬ ‫מכחי ׳ טו״ר ה יא בת ׳ עה״ד וט ׳ כנודע לי״ח ‪ .‬והנה‬ ‫יעקב חבל נחלת ו בת יב ‪ .‬עד״ט במ ו החבל שראש ו‬ ‫א׳ למעלה וראש ו השנ י למטה אם ימש וך אדם בראש ו‬ ‫השנ י ינענע דמשך ארדיו גם ראש ו הראש ו ן כמה‬ ‫שאפשר לו להמשך ‪ .‬וכבה ממש בשרש נשמת האדם‬ ‫ומקוח־ז מכחי ׳ ה׳׳א תתאה הנ״ל ה וא ממש יך ומ ודד‬ ‫השפעתה ע׳׳י מעש י ו הרע ים ומחשבות י ו עד ת וך‬ ‫ה יכל ות‬ ‫ה יבלות הסט״א כביכול שמשם מקבל מחשב ות י ו‬ ‫ומעשיו ‪ .‬ומפני שה וא הויא הממש יך להם ההשפעה‬ ‫לבן ת א נוטל חלק בראש ודל ‪ .‬וזהו שאמת רו ׳ל‬ ‫אק ב ידנו לא משל ות הרשע ים וט ׳ ב ידנו ד וקא‬ ‫בל ומר בזמן הגל ות אחר החורבן ‪ .‬וזוהי בחי ׳ גלות‬ ‫השכ י נה בב יטל להשפ יע לה יכל ות הסט״א אשר‬ ‫ש נאה נפש ו ית׳ ‪ .‬וכשהאדם ע ושה תש ובה נמ נה אזי‬ ‫מסלק מהם ההשפעה שהמש יך במעש י ו ומחשב ות י ו ‪.‬‬ ‫בי בתש ובת ו מחזיר השפעת השכ י נה לטעמה ‪ .‬וזהו‬ ‫תש וב ה׳׳א תתאה מבת ׳ גלות וכט״ש ושב ה ׳ אלק יך‬ ‫את שטת ן־ כל ומר עם שט ר ך ובמאמר ח ׳ ׳ל והש יב‬ ‫‪ .‬לא נאמד וכר ‪:‬‬ ‫פרק ז ואולם דרך האמת וה ישר לבת ׳ תש ובה‬ ‫תתאה ה״א תתאה הנ״ל דם ב ׳‬ ‫דבר ים דרך כלל ‪ .‬הא ׳ ת א לעורר רחמ ים העליונים‬ ‫ממער הרחמ ים על נשמת ו ונפשו האלקי ׳ ש נפלה‬ ‫מא יגרא רמה ת י החיים ב׳׳ה לב ירא עמ יקתא הן‬ ‫ה יבל ות הט ומאה והסט״א ‪ .‬ועל מערה במער החיים‬ ‫ת א שם תי ׳ ב״ה ובמ ׳ש וישוב אל תי ׳ וירחמהו ‪.‬‬ ‫פי׳ לעורר רחמ ים על השפעת שם תי ׳ ב״י‪ ,‬שנשתלשל ו־ ‪,‬‬ ‫וירדה ת וך תכל ות ר&ט ׳ ׳א הטמא ים להח י ותם ע׳׳י‬ ‫מעשה אנ וש ותחבולותיו ומחשב ות י ו הרע ות וכמ ׳ש‬ ‫מק ־ אס ור ברהט ים ברה יט י מ וחא וט ׳ ה יא בחי ׳‬ ‫גלות השכ י נה בנ״ל ‪ .‬וזמן המס וגל לזה ת א בתיקון‬ ‫חצ ות כט ׳ש בסידור בהערה עש״ב ‪ .‬ח ׳ש שם נפלה‬ ‫עטרת ראש ינו אוי נא לגו כי חטאנ ו ‪ .‬ולבן נקרא‬ ‫הקדב״ד ‪ .‬מלך על וב בפרע ה יבל ות במ ׳ש הרמ״ק רל‬ ‫כי‬ ‫כי אין לך עלבון גדול מ זה ‪ .‬ובפרט כאשר יתבונן‬ ‫המאכ יל בגד ולת א״ס ב׳׳ה ממב״ע וסכ״ע כל א ׳ וא׳‬ ‫לפי ש יעור שכל ו וחמת ו יתמרמר ע״ז מאד מאד ן‬ ‫והב ׳ לכמש ולהכניע הקל יפה וסט״א אשר כל ח י ותה‬ ‫ה יא רק בת ׳ נסות והגבהה במ״ש אם תגב יה ב נשר‬ ‫וט ׳ ‪ .‬והב יט וש וההכ נעה עד עפר ממ ים זוהי מ יחתה‬ ‫וביטולה ‪ .‬והיינו ע׳׳י לב נשבר ונדכה ולהיות נמה‬ ‫בעיניו נמאס וכו׳ ‪ .‬ובמ ׳ ׳ש בזווי‪,‬״ק ע״פ זבחי אלקי ׳‬ ‫רוח נשברה לב נשבר ונדכה ובו׳ ‪ .‬כי כל כךבן מן‬ ‫הבהמה ה וא לשם הוי׳ ה יא מרת הרחמ ים ‪ .‬אבל‬ ‫לשם אלקים ה יא מדת הדק אין מקריבין קרבן בהמה‬ ‫כ״א לשבר ולהעב יר רוח הט ומאה והסט״א וזהו ח ח‬ ‫נשברה י והא יך נשברה תח הסט״א ‪ .‬כשהלב נשבר‬ ‫ונדכה וכו׳ ‪ .‬והא יך נשבר הלב ונדכה ‪ .‬ה נה מעט‬ ‫מזעיר ה וא ע״י סיגופים ותעניות בדורותינו אלה שאין‬ ‫לנו כח להתע נ ות הרבה כדוד המלך כמאמר דדל‬ ‫ע״פ ולבי חלל בקרב י שהרג ו בתע נ ית ‪ .‬אך ע יקר‬ ‫הכ נעת הלב להיות נשבר ונרבה והעברת רוח הט ומאה‬ ‫יסט ׳ ׳א ה וא לה יות ממאר י דח ושב נא בע ומק הדעת‬ ‫להעמ יק דעת ו ובינתו שעה אחת בכל יום או ל ילה‬ ‫לפני תיקון חצ ות להתבונן במד ‪ .‬שפעל ועשה בחטא י ו‬ ‫כחי ׳ גלות השכ י נה בלל וגם [גרם] לע ‪p‬ר נשמת ו‬ ‫ונפשו האלק י‪ ,‬מחיי החיים ב״ה והוחדר‪ .‬למק ום הט ומאה‬ ‫והמות הן ה יכל ות הספדא ־ונעשית בכחו ׳ מרכבה‬ ‫אד יהם לקבל מהם שפע וחיות להשפ יע לגופו בג יל ‪.‬‬ ‫ההו שאמר ו רדל רשע ים בח י יהם קרויים מת ים כל ומר‬ ‫שח ו יהס נמשכ ים ממק ום המ וח והט ומאה (וכן ט״ש •‬ ‫לא‬ ‫לא המת ים יהללו ט ׳ אינו כלועג לרש ח״ו אלא‬ ‫הט ו נה על הרשע ים שבח י יהם ק־ויים מת ים שמבלבל ים‬ ‫א ותם במחשב ות זרות בע ודם ברשעם ואינם חפיצים‬ ‫בתש ובה בגורע) ‪ .‬ואף מי שלא עבר על עון ברת וגם‬ ‫לא על עון מ יתה בירי שמ יס שה וא ה וצאת דל ובה״ג‬ ‫אלא שאר עבירות קל ות י אעפ ׳ב מאחר שה ן פוגמים‬ ‫ב נשמה ונפש האלק ית ובמשל פג ימת ופס יקת חבל ים‬ ‫דקים כנ״ל ‪ .‬הרי בריבוי החטא ים יבול לה יות פגם‬ ‫כמו בלא ו אחד ש יש בו כרת או מ יתה ‪ .‬ואפי׳ בכפ ילת‬ ‫חטא אחד פעמ ים רמת מאד ‪ .‬כמ ו שהמש יל הנב יא‬ ‫החטא ים לענן המאפ יל אור השמש כמ״ש מח ית י כעב‬ ‫פשע יך הם עב ירות חמ ור ות [המבד יל ים] בין פנימית‬ ‫השפעת שס הוי׳ ב״ה ל נפש האלק ית ‪ .‬כהבדלת ענן‬ ‫עב וחש וך המבד יל בין השמש לארץ ולדרים על יה‬ ‫עד״ט ‪ .‬וכענן חטאת יך הן עב ירות קל ות שאדם דש‬ ‫בעקביו המבד יל ים כהבדלת ענן קל וקל וש עד״ט ‪.‬‬ ‫והנה כמ ו שבמשל ה זה אם מש ים אדם נגד אור‬ ‫השמש בחלון מח יצ ות קל ות וקל יעות להב מאד הן‬ ‫מאפ יל ות כמ ו מח יצה אחת עבה ויותר‪ .‬וכבה ממש‬ ‫ה וא ב נמשל בכל עונות שאדם דש בעקביו ומכ״ש‬ ‫המפ ורסמ ות מדבר י רז״ל שה ן ממש בע״ז וג״ע וש״ד ‪.‬‬ ‫כמ ו העלמת עין מן הצדקה במ ׳ש השמר לך פן יהי׳‬ ‫דבר עם לבבך בל יעל בו׳ ובליעל ה יא עע״א וכו׳ ‪.‬‬ ‫והמספר בגנות חבירו ה יא לה״ר השק ולה כעץ וג״ע‬ ‫וש״ד וכל הטעם כאל ו עע״ז ובן מי ש יש בו גסות‬ ‫הר וח ‪ .‬וכהנה רמת בגברא ‪ .‬ות״ת כנגד מל ן כמאח״ל‬ ‫דחר הקב ׳ ׳ה על ע״ז וכו ‪ .‬ולבן ס ידה בק״ש שעל‬ ‫המטה‬ ‫המטה לקבל עליו ד׳ מ ית ות ב״ד וט ׳ ‪ .‬מלבד שעפ״ י‬ ‫י הס וד כל הפוגם בא ות יו״ד של שם ודי׳ כאילו נתחייב‬ ‫סק ילה והפוגם בא ות הייא באילו נתחייב שד יפה ובא ות‬ ‫ומ כאילו נתחייב הרג ובא ות ה״א אחר ונה באילו‬ ‫נתחייב ת ק ‪ .‬והמבטל ק״ש פיגם בא ות ירד ותפילק‬ ‫בא ות ה״א וציצית בא ות רץ ותפלה בא ות ה״א וט ׳ ‪.‬‬ ‫ומזה יטל המשכ יל ללמ וד לשאר עונות וחטאי ׳ וביטול‬ ‫ח ורה כנגד ט ק ‪:‬‬ ‫פ ר ק ח יה נה ארד י העמקת הדעת בכל הנ׳׳ל יוכל‬ ‫לבקש באמת מע ומקא דלבא כרוב‬ ‫רחמ יך מהה פשע י וט ׳ ‪ .‬כי אזי תקבע בלט באמת‬ ‫גודל דרחמ נ ות על בחי ׳ אלעת שב נפש ו ושלמעלה‬ ‫בנ״ל ‪ .‬ובזה יעורר רחמ ים העליונים מי״ג מדה ׳יר‬ ‫תמשב ות מרצון העל יק ב״ה תרמ ז בעצ ו של יו״ד‬ ‫שלמעלה מעלה מבתי ׳ ההשפעה תש פ עת מאות יות‬ ‫שס הוי׳ ‪ .‬ולכן הי״ג מד ות דרחמ ים מנק ים כל הפגמ ים‬ ‫וכמ״ש ג ושא עון ופשע ונקה ‪ .‬ושוב אין יניקה‬ ‫להחיצונים והסט״א מהשפעת ה״א תתאה בנ״ל (ובזה‬ ‫תש וב ה״א תתאה למק ומה להת י יחד ביה״ו וד״ל)‪.‬‬ ‫וכן ממש למטה ב נפש האלק ית שבאדם ש וב אק‬ ‫עונותיכם מבדל ים וכמ ׳ש ונקה מ נקה ה וא לשב ים‬ ‫לרתץ ולגעת נפשם מלטש ים הצוא ים הם החיצונים‬ ‫כמ״ש בגט ׳ מלפפת ו וט ׳ ‪ ,‬ומאחר ש דח עברה‬ ‫ותטהרם אזי ת ובל נפשם לש ב עד הר ׳ ב׳׳ה ממש‬ ‫ולעלות מעלה מעלה למערה ולדבקה ט ית׳ ב יתד‬ ‫נפלא ‪ .‬כמ ו שה יתה מ י וחדת ט ית׳ בתכל ית ה יחד‬ ‫בטרם ש נפחה בר וח פץ ית׳ לירד למטה ולהתלבש‬ ‫בגוף‬ ‫»» י‬ ‫אצרת התשובה‬ ‫בגוף האדם (וכמו עד״מ באדם ת ופח בר וח פיו בטרם‬ ‫ש יוצא התח מפיו ה וא מיוחד בנפש ו) וזו ה יא תש ובה‬ ‫של ימה ‪ .‬והנה בת ׳ יתד זה ותש ובה זו ה יא בחי ׳‬ ‫תש ובה עילאי‪ .‬שלאחר תש ובה תתאה ובמ״ש בזוה״ק‬ ‫ב דמ פ׳ נשא דתש ובה ע ילאה ה יא דתעסק באודי ׳‬ ‫בדחילו ורתמ ו דקדב״ה וכו׳ דאיהו בן י׳ד‪ .‬ב ינה וכו׳‬ ‫( ומעלת בעל י חש ובה על צדק ים גמ ודם ב זה ה יא‬ ‫כמ״ש בזוה״ק פ׳ חיי שרה דאינון משכ י על י ית ב יע ותא‬ ‫דלבא יתיר ובח ילא פגי לאתקרבא למלכא ובו ׳)‪:‬‬ ‫פ ר ק ם וב יא ור הענק כמ״שב ז וה״ק ותיק־ני׳ בכמה‬ ‫מק ימ ות ‪ .‬דבעה איהי תש ובה‬ ‫ע ילאה והאם תבצת על האפתתם וט ׳ ‪ .‬דהייני שע״ י‬ ‫שמתב ונ ן ב גתלת ה ׳ בהעמקת הדעת ומוליד מר וח‬ ‫בינתו דר י שכל י ים ובט וב טעם ודעת כענק שנא ׳‬ ‫לאהבה את ה ׳ אלק יך מש ים כי ת א ת יך וט ׳ ולא‬ ‫ד לו באהבה טבע ית המס ותרת לבד וט ׳ ‪ .‬וכן ב יראה‬ ‫ופחד או טש י ‪ .‬וט ׳ כנודע ‪ .‬אזי נכךאת האם תבצת‬ ‫על האפר ות ׳ וט ׳ ‪ .‬והנה עיקר האהבה ה יא אתרבקת‬ ‫תחא בר וחא כמ״ש ישקני כ נש יקת פיהו וט ׳ כנודע ‪.‬‬ ‫ועץ נאמר ובכל נפשך שהם הם כל חלק י ה נפש שכל‬ ‫ומתת ולטש יהם מחשבה ד ט י ומעשה לרבקה מל ן‬ ‫ט ית׳ דהיינו המד ות במדותיו ית׳ מה ת א רתם וט ׳ ‪.‬‬ ‫והשכל בשבל ו וחכמת ו ית׳ ת א עיון הת ורה דאורייתא‬ ‫מחכמה נפקא ‪ .‬וכן המחשבה במחשבת ו ית׳ והדטר‬ ‫בדבר ה ׳ זו הלכה וכמ ׳יש ואש ים דבד בפך ודברי‬ ‫אשר שמת י בפ יך ‪ .‬והמעשה ת א מעשה הצדקה‬ ‫להח י ות רוח שפל ים כמ ׳ ׳ש כי ששת ימים עשה ה ׳‬ ‫וט׳‬ ‫וכר כנודע במ״א ‪ .‬וזו ה יא אחדבק ז ז דד וחא בר וחא‬ ‫י כתכל ית הדב יק ות וה ותר כשה יא מחטת אהבה וכו ‪.‬‬ ‫ולפי שפ גם הבר ית בה וצאת ז׳׳ל ואצ׳׳ל בער יות או‬ ‫שאר א יס וד ב יאה דאורייתא או דרבנן (כי חמורים‬ ‫ד ים וט ׳) פוגם כמ וחלק תירצנו ה וא דתעסק בא וד יתא‬ ‫דמחכמה נפקא ‪ .‬ודש בת נא דב י אליהו אדם עבר‬ ‫עב ירה ונתחייב ט יחה למכץם מה יעשה דח יה אם ה יה‬ ‫רגיל לקר ות דף אחד יקרא ב ׳ דפ ים לש נ ות פרק‬ ‫א׳ ישנה ב ׳ פרק ים וכו ‪ .‬והיינו כמ יעל חבל ה נפסק‬ ‫וחוזר מ ןשת שבמק ום הקשר ה וא כפול ומכ ופל ‪.‬‬ ‫וככה ת א בחבל נחלת ו וכו ‪ .‬וזש״ה בחסד ואמת‬ ‫יטפו* עק וט ׳ ואק אמת אלא ת ורה וט ׳ ‪ .‬ועון ב ית‬ ‫על י ב זבח ומנחה ה וא דאינו מתכפר אבל מתכפר‬ ‫בת ורה וגמ׳׳ח כדאי ׳ בספ ׳ ׳ק ד דה ‪:‬‬ ‫פ ר ק י וה נה הש ובה ע ילאה זו דאתדבק ותא דר וחא‬ ‫בר וחא ע׳׳י ח ורה וגמלת ‪ .‬ה יא בבחי ׳‬ ‫המשכה מלמעלה למטה להיות דבר ה ׳ ממש בפ ז‬ ‫וכפרש ואשם דברי בפ יך ‪ .‬דט יט תחבקנ י בגב ות‬ ‫החסד דד ועא ימינא וט ׳ ‪ .‬אבל אדם התחת ו ן צר יך‬ ‫ל ילך ממחר גה למדרגה ממטה למעלה ה יא בחי ׳‬ ‫תש ב ה ע ילאה ואתרבקת ר וחא בר וחא בט ו נת הלב‬ ‫בתפלה ובפרט בק ׳ש וברכות יה ‪ .‬כדי אמר ואהבת‬ ‫ט ׳ בכל לבבך ובכל נפשך וט ׳ באמת לאמ ית ו ‪ .‬ובן‬ ‫וחיו הדבר ים האלה וכו ודברת בם וכו׳ לה יות דבר‬ ‫ה ׳ בפיו באמת ואק אמת וט ׳ ‪ .‬וכן לקיים כל המצ ות‬ ‫כמ ׳ ׳ש אשר ‪ .‬קדשט במצותיו כמו הרי את מק דשת לי‬ ‫הלא בחי ׳ קדש העל יק לשק פר ישת והבדלה שא יט‬ ‫יכול להתלבש ת וך עלמין מש ום דכ ולא קמ יה כלא‬ ‫חש יב אלא בבחי ׳ ס יבב ב׳׳ע ה וא דצק העליון ב׳׳ה וכו׳‬ ‫כמ״ש בלק״א פמ״ו ‪ .‬וגם א וד התפלה אומרים אל יך‬ ‫ה׳ נפש י אשא דהיינו לאתדבקא ר וחא בר וחא כל היום‬ ‫וכו ׳‪ .‬ובל זה ע׳׳י ההתב וננ ות בגד ולת א״ם ב׳׳ה‬ ‫בהעמקת הדעת בשת ים לפניה ובפסו ‪ p‬ד זמרה כנודע ‪.‬‬ ‫ומאחר שהתפלה ה יא בת ׳ תש ב ה ע ילאה צרך להקר ים‬ ‫לפניה בחי ׳ תש ב ה תתאה ‪ .‬וז״ש ח ׳יל במש נה אין‬ ‫עומדין להתפלל אלא מת וך כ ובד ראש ופרש ׳ ׳‪ ,‬הכ נעה‬ ‫והיא בחי ׳ חש ב ה תתאה לעורר רחמ ים בנ״ל וכדיליף‬ ‫התם בגמ ׳ מקרא דכת יב והיא מרת נפש ‪ .‬אכן‬ ‫בבר י יתא שם ת ׳ר אין ע ומרק להתפלל אלא כת וך‬ ‫שמחה ‪ .‬ועכשיו בדור יתום ה זה שאין הכל יכולין‬ ‫להפ וך לבם כרגע מן הקצה ‪ .‬אזי עצה ה יעוצה להקד ים‬ ‫בחי׳ תש ובה תתאה בתק ו ן חצ ות בג ׳? ‪ .‬ומי שא ׳ ׳א‬ ‫לו בכל ל ילה עכ״פ לא יפחות מפעם א ׳ בשב וע לפני‬ ‫יום השבת מ ד ע ליודעים שהשבת ה יא בחי ׳ תש ב ה‬ ‫ע ילאה ושב״ת אותיות תש״ב א נ וש כי בשבת ה יא‬ ‫עליות הע ולמ ות למק ורם כו׳ ובפרט תפל ות השבת‬ ‫ודל ‪( .‬ובזה יובן מ״ש ש ב ה אלי כי גאלת יך פי׳ כי‬ ‫מא וד שמח ית י כעב פשע יך ה יא העברת הסט״א‬ ‫וגאלתיך מן החיצונים בהתע ורר ות רחמ ים עליונים‬ ‫באתעתתא דלתתא בתש ובה תתאה בנ״ל אזי ש ב ה‬ ‫אלי בתש בה ע ילאה) ‪:‬‬ ‫פ ר ק יא ואמ נם להיות בלב ו ההכ נעה ה יא בת ׳‬ ‫תש ב ה תתאה בנ״ל וגם השמחה‬ ‫בה ׳ שת יה ן ב יחד ‪ .‬כבר מ ילתא אמ ורה בלק״א ם״פ‬ ‫ליד‬ ‫אגרת התשובה‬ ‫ק‬ ‫ל׳׳ד ‪ .‬כמ״ש בזוה״ק חד וה תק יעא בלבא י מסטרא דא‬ ‫ובו׳ ובצירוף עוד האמ ו נה והבטחון להיות נבון לבו בט וח‬ ‫בה ׳ כי דפק חסד ד יא וחנק ורדום ורב לסל וח ת יכף‬ ‫ומיד שמבקש מחלה וסל יחה מאת ו ית׳ (בתב רחמ יך‬ ‫מחה פשע י כבסנ י טרדנ י ובל עוונות‪ ,‬מחה וט ׳) בל י‬ ‫ש ם ספק וס״ס בע ולם ‪ .‬ובמו שאנ ו מברבק בכל‬ ‫תפלת י׳ח ת יכף שמבקש ים סלח לנו בו׳ בתך אתה ה ׳‬ ‫חנון המרבה לסל וח ודדי ספק ברטת להקל מיעים‬ ‫חשש ברבה לבטלה אלא אין כאן ש ום ספק כלל‬ ‫מאת־ שבקש נ ו סלח לגו מחל לנו ‪ .‬ואילו לא היינו‬ ‫חוזרים ותטא ים היינו נגאלין מ יד כמו שאנ ו מברכין‬ ‫בא׳׳י גואל ישראל ‪ .‬ודרי אפי ׳ במדת ב״ו כן שצרך‬ ‫האדם למ ודל ת יכף ומיד שמבקש ים ממנ ו מח ילה ולא‬ ‫יהא אבזרי מלמ ודל ואפי׳ בק וטע יד חב ית בדאי ׳‬ ‫בגם ׳ בספ״ח דב״ק ‪ .‬ואם ב יקש ממנ ו ג״פ ולא מחל‬ ‫לו ש ב א״צ לבקש ממגו ‪ .‬והגבעונים ש ב קש דוד‬ ‫המלך ע׳׳ה מהם מח ילה בעד שא ול שהמ ית■‬ ‫הגבעונים ולא רצו למ ודל גזר דור על יהם שלא יבאו‬ ‫בקהל ה ׳ שהם רחמנ ים וט ׳ בדאי ׳ בפ״ח ד יבמ ות ‪.‬‬ ‫ובמדת הקדב ׳ ׳ה עאבץ לאין קץ‪ .‬ומה שמשבח ים ומברכ ים‬ ‫את ה ׳ ת ק המרבה לסל וח המרבה דייקא וכמ ׳ש‬ ‫בעזרא ורב לסל וח ‪ .‬דהיינו שבמדת בץ אם יחטא א יש‬ ‫לא יש וב יקש ממנ ו מה ילה ומחל א ואח״ב חזר לסורו‬ ‫קשה מאד שמח ול א ש נ ית ומכ ׳ש בשל יש ית ורביעית‪.‬‬ ‫אבל במדת הקב״ה אק הפרש בק פעם א׳ לאלף‬ ‫פעמ ים כי ‪ .‬המח ילה ה יא ממדת דרחמ ים ומד ותץ‬ ‫הקד ושת אינן בבחי ׳ נטל ותבאת אלא בבחי ׳ א״ס‬ ‫במ״ש‬ ‫כמ״ש כי לא בלו רחמיו ‪ .‬ולגבי בחי ׳ א׳׳ס אין הפרש‬ ‫כלל בק מספר קטן לגדול דטלא קמי ׳ כלא ממש‬ ‫חש יב ומש וה קטן וגדול וט ׳ ‪ .‬ולכן מעב יר אשמות ינ ו‬ ‫בכל ש נה ושנה וכל החטא י ׳ שמת ו וד ים בעל דטא מד י‬ ‫ש נה אף שח זר ועבר על יהם חוזר ומת ורה על יהם‬ ‫ביוה״ב בש נה הבאה וכן לע ולם ‪ .‬ובכל ש נה ושנה‬ ‫לאו דוקא אלא במ ו כן בכל יום ויום ג״פ מברכי ׳ בא׳יי‬ ‫חטין המרבה לסל וח וכמאח״ל הפלה בנגד המ ירק‬ ‫תקנ וה ‪ .‬ותמ יד של שח ־ הי׳ מכפר על עבד ות הל ילה‬ ‫ותמ יד של בק הערב י ים על של יום וכן מ ד יום ביום‬ ‫לעולם ‪ .‬אלא ש יוה״ב מכפר על עב ירות חכ ור ות ‪.‬‬ ‫והתמ יד שרצא ק־בן ע ולה מכפר על מ׳יע בלבד ‪ .‬וכן‬ ‫התפלה ב זק ה זה עם דתש ובה כנ״ל ‪ .‬ואין זה אחטא‬ ‫ואש וב ‪ .‬כי היינו מקא שבשעת ההטא ה יה יטל ל כמש‬ ‫יצרו אלא שס ומך ב לט על התש ובה ולכן הואיל‬ ‫והתש ובה ג ורמת לו לחט וא אק מספיקין וט ׳ ‪ .‬ואף‬ ‫גם זאת אין מספיקין דייקא ‪ .‬אבל אם דרוק ונתחזק‬ ‫ונתגבר על יצרו ועשה תש ובה מקבלק תש יבה ו ‪ .‬אבל‬ ‫אגו שמבקש ים בבל יום סלח לנו אגו מקדמ י ן לבקש‬ ‫והחזירנו בתש ובה של ימה לפניך דהיינו שלא נש וב‬ ‫עוד לכסלה וכן ביוה״ב מבקש ים יהי רצון מלפנ יך‬ ‫שלא אחטא עוד מספיקין ומספיקין במארז״ל הבא‬ ‫לטהר מסייעק אוחו הבא ד יקא מ ד שבא ואי אאת‬ ‫גם הסאחה והמח ילה ה יא מ יד ‪ .‬ומ״ש וחטאת י נגד‬ ‫תמ יד אק המבוזן לה יות חמ יד עצב נבזה חץ דהא‬ ‫כת יב בחד ׳ השמ יענ י שש ו ן ושמחה וט ׳ ורוח נדבה‬ ‫תסמכנ י וט* ומש ום שצ ׳ ׳ל כל ימיו בתש ובה ע ילאה‬ ‫שה יא‬ ‫שה יא בשמחה רבה כנ״ל אלא נגדי דייקא כמ ו ואחה‬ ‫חת יצב מנגד מנגד סב יב לאהל מ ועד יחנו ופרש׳׳י מרחוק ‪.‬‬ ‫והמכוון רק לבלת י תם לבב ו ולהיות שפל ת ח בפני‬ ‫כל האדם בש יה יה לזכרון בק עיניו שחטא נגד ה ׳ ‪.‬‬ ‫ואחרבה לענין השמחה יועיל זברק החטא ב יתר שאת‬ ‫בכד לקבל בשמחה בל המא ורע ות המתר גשת ובא ות‬ ‫בק מן השמ ים בק ע׳׳י הבר יות בדב ור או במעשה‬ ‫(וזו עצה ט ובה לה נצל מכעס ובל מיני קפדא ובו׳)‬ ‫וכמארז״ל הנעלב ים ואינן ע ולבק שמע י ׳ חרפתם ואק‬ ‫משב י ׳ עוש ים מאהבה ושמחי ׳ ביסוד ׳ ובו׳ וכל‬ ‫המעב יר על מדותיו מעבירי ׳ לו על כל פשע יו ‪:‬‬ ‫פ ר ק יב ו ט עם השמחה ב יס וד דגוף לפי שה יא‬ ‫ט ובה גדלה ועצ ומה ל נפש‬ ‫התטאת למרקה בעה׳׳ז ולהצ ילה מהמ ידק בגיהנם‬ ‫(בפרט בדתת י נ ו אלה שא ין ב יכולת להתע נ ות כפי‬ ‫מספר כל הצ ומ ות שבת יע נ י תש ב ה מהארץ דל‬ ‫הצ דטת למ ידק ה נפש להצ ילה ממ יתק בגיהנם)‬ ‫ובכ וש הרמב ׳ ׳ן דל בהקדמה לפי׳ איוב שאפי ׳ יסורים‬ ‫של א זב ע׳ ש נה אק להן ערך כלל ל יסד ועפש‬ ‫שעה אחת בג יהנם כי אש א ׳ משש ים וכר ‪ .‬אלא לפי‬ ‫שעוה״ז חסד יבנה וביסודן קלין בעוה״ז ניצול מדיני׳‬ ‫קשם של עוה ׳ ׳ב כמשל הילוך והעתקת הצל בארץ‬ ‫טפח לפי הילוך גלגל השמש ברק יע אלפ ים מילין‬ ‫וכר ‪ .‬דתר על כן לאק קץ ת א ב נמשל בבחי ׳‬ ‫השתלשל ות הע ולמ ות מר ום הטעאת עד עוה״ז‬ ‫דגשמ י ‪ .‬וכנודע ממ״ש בזוה״ק מענין עליות ע ולמת‬ ‫העליוני׳‬ ‫העליוני׳ באתער ותא דלתתא בהקרבת עוף אחד בן‬ ‫יוגה או חור ע״ג המ זבח או ק ומץ כ נחה ‪ .‬וכן ה וא‬ ‫בכל המצ ות מעש י ות כנודע מהאריז״ל ‪ .‬ודש ח ׳ ׳ל‬ ‫ע״פ והתקדשתם והייתם קד וש ים אדם מקרש עצמ ו‬ ‫מעט מלמטה מקדש י ן אותו דרבה מלמעלה וכו׳‬ ‫(ובמ ׳ ׳ש לע יל בענק אשר קדשנ ו במצותיו וכו׳ בחי ׳‬ ‫סוב׳׳ע וכו׳) ובכה ממש ה וא בענין שבר ועונש‬ ‫כמאח״ל שכר מצ וה מצ וה וכו׳ וכמ ׳ ׳ש במ״א ‪ .‬ודעת‬ ‫לגבון נקל ומשכ יל על דבר ימצא ט וב ן‬ ‫א פ ותח י ן בברכה לברך ולהורות לה ׳ כי‬ ‫ט וב ‪ .‬שמ ועה ט ובה שמעה‬ ‫ותחי נפש י ‪ .‬אק ט וב אלא ת ורה ‪ .‬ת ורת ה ׳ תמ ימה ‪.‬‬ ‫זו השלמת כל הש״ס טל ו בר וב עיירות ומגינים‬ ‫מא נ ׳ש ‪ .‬תראה על העבר ובקשה על העת יד ‪ .‬כה‬ ‫יתן ובה יוסיף ה ׳ לאמץ לבם בגטר ים מד י ש נה‬ ‫בש נה בגב ורה של ת ורה ‪ .‬ולה ודע לבני אדם גב ורתה‬ ‫של ת ורה שבע״פ וכחה עוז ‪ ,‬פי׳ שלמה המלך ע׳׳ה‬ ‫חגרה בעוז מתנ יה כר ‪ .‬מתג ים הם דבר המעמ יד‬ ‫כל הגוף עם הראש ה נצב ועומד על יהם ‪ .‬ודט‬ ‫המוליכים ומביאים אותו למתיז חפצו ‪ .‬וכמו שה וא‬ ‫בגשמ י ות הגוף כך ת א בבחי ׳ רוחניות ה נפש‬ ‫האלה ית האמ ו נה האמ ית ית בה ׳ אחד א״ס ב״ה דאירע‬ ‫ממכ ׳ ׳ע וסוב׳׳ע ולית אתר פנוי מיניה למעלה עד אק‬ ‫קץ ולמטה עד אין תכל ית וכן לד סטרין בבחי ׳ א׳׳ס‬ ‫ממש ‪ .‬וכן בבת ׳ ש נה ונפש כנודע ‪ .‬ת ה אמ ונה זו‬ ‫נק׳ בשם בחי ׳ מתנ ים דבר המעמ יד ומקיים את הראש‬ ‫ת א השכל המתב ונ ן ומעמ יק דעת ב גתלת א״סי ב״ה‬ ‫בבחי ׳ ע ולם ש נה נפש ‪ .‬וברוב חסד ו ונפלאותיו עמנו‬ ‫להיות עם קרובו ולדבקה ט ממ ים כנודע ממאמר‬ ‫יפה שעה אחת בתש ובה ומע״ט בעוה״ז מכל ת י‬ ‫עוה״ב שת א רק זיו והארה מבתי ׳ הנק ׳ שב י נה הש וכ ן‬ ‫ט ׳ ונברא ב ירד א ׳ משמ י ית׳ ט ׳ אבל תש ובה‬ ‫ומעש ים ט־בים מק־בין ישראל לאב יהם שבשמ ים‬ ‫ממש למה ות ו ועצמותו כב יטל בת ׳ א״ס ממש ובמ״ש‬ ‫הודו על ארץ ושמ ים דרס קק לעמ ו כר אקב׳׳ו כר‬ ‫וכמים דפנ ים ט ׳ להגליד מתמ נה זו דררשכל י ים או‬ ‫טבע י ים‬ ‫מבד ים להיות ' בחו ׳ צעק לבם אל ה ׳ או בחי ׳ רשפ י‬ ‫אש ושלהבת ע זה בבחי ׳ רצוא ואחייב בבחי ׳ ש וב‬ ‫לה יות פחר ה ׳ ב לט וליבוש מגדולתו כו׳ והוא בחי ׳‬ ‫שמאל ד וחה כט ׳ ׳ש בב ית דרא העם דגועו דעמד ו‬ ‫מרתק ט ׳ והן בחי ׳ הזרועות והגוף שב נפש ‪:‬‬ ‫א ך מי ה וא הנותן כח ועוז לברו ׳ מתנ ים להעמ יד‬ ‫ולקיים הראש והזרועות ה וא עסק ולימוד ח למת‬ ‫בח ודה שבע ׳ ׳פ שה יא בחי ׳ גלוי רצון העליון דאורייתא‬ ‫מחכמה ה יא דגפכךז אבל מקדה ושרשה ה וא למעלה‬ ‫מעלה מבת ׳ חכמה והוא ה נקרא בשם רצון העליון‬ ‫ב׳׳ה ובמ ׳ ׳ש כצ נה רצון תעטרנ ו כעטרה שה יא על‬ ‫המ ות ן שבראש ובנודע ממ ׳ ׳ש ע״פ אשת ח ל עטרת‬ ‫בעלה ‪ .‬וכל הש ו נה ה לטת בכל יוס כ ו ‪ .‬וזהו חגרה‬ ‫בעוז מת נ יה אק עח אלא ח ורה שה יא נותנת בח ועוז‬ ‫לבת ׳ מהנ ים החגורים ומל ובש ים בה לחזק ולאמץ‬ ‫זרועותיה הן דדד שכל י ים או טבד ים כל חד לפום‬ ‫ש יע ורא דיליה (ועל העמדת וקיום בח ינת הראש‬ ‫שב נפש ה וא השכל המתב ונ ן כ ו אמר מעמה כי‬ ‫ש ב סרדה ט ׳ ומבואר במ״א) ‪ :‬אך עת חמ ן החק וק‬ ‫ואימוץ הזרועות והראש ה יא שעת תפלת השחר‬ ‫שה יא שעת רחמ ים ועת דצק העליון למעלה ‪ .‬ולזאת‬ ‫א ותה אבקש ממבקש י ה ׳ יבינו דשב יל ו יחדיו ולהיות‬ ‫לזכרין בין ד נ יהם כל מה שכתבת י אל יהם אשתקד‬ ‫בכלל ‪ .‬ובפרט מע נק מ וגת התפלה מע ומקא דלבא‬ ‫יום יום דדש ו ן ה ׳ בכל לבם ובכל נפשם ו נפשם‬ ‫השתפך כמ ים נוכח פני ה ׳ ובמארז ׳ ׳ל בספר י עד‬ ‫מיצוי ה נפש ט ׳ ‪:‬‬ ‫ועתה‬ ‫י‬ ‫ו ע ת ה הפעם הנני יוסיף ש נ ית ידי בת וספת ביאור‬ ‫ובקשה כפ ולה שמ וחה ופר ושה לפני כל‬ ‫אנש י של ומ ים הקרוב ים והרח־קים לקיים על יהם שכל‬ ‫ימי הח ול לא ידח־ לפני הת יבה הבעל י עסק ים שאין‬ ‫להם פנאי הב ‪ .‬רק א ותם ש יש להם פנאי או‬ ‫המלמד ים או הסט וכ ים על שלח ן אב יהם ש יטל ים‬ ‫להאר יך בתפלת השחר עדך שעה ומחצה לפח ות‬ ‫כל ימות ה ו זל מהם יהיה היורד לפני הת יבה ע ׳ע‬ ‫הגודל או ע״פ ריצוי הר וב ‪ .‬והוא יאסוף אליו בסב יב‬ ‫א כל הסמ וכ ים על שלח ן אב יהם או מלמד ים שיובלו‬ ‫להאר יך כמוהו בבל יש נה נא ונא ‪:‬‬ ‫א ך בשבת ות וימים טוב ים ש גם כל בעא עסק זס‬ ‫יש להם פנאי ושעת הכ ושר להאר יך בתפא זם‬ ‫בבחינת לבם ונפשם לה‪ . ,‬ואדרבה על יהם מ וטל‬ ‫ב יתר שאת ויחר עז כט ו שכת וב בשלח ן ערוך א ורח‬ ‫חיים וכט־ שכת וב בת ורת משה ששת ימים תעב ור‬ ‫כו׳ רוס השב יע י שבת לה ׳ אלה יך דייקא כ וא לה ׳ ‪.‬‬ ‫ולזאת גס הם ידחו לפני הח יבה בשבת ר ום מ וב‬ ‫על פי הגורל או בריצוי הר וב במ״ש אשתקד ‪:‬‬ ‫וכ גמ דא צריך לאודועי שבדעת י אי׳׳ה לשאח לכל‬ ‫המנינים טר גאם במחר אדע ולהודיע כל מ י‬ ‫שאפשר א וכל מ י ש יש א פנאי להאר יך ולעיין‬ ‫בתפלה ומתעצל יחי׳ נדון בריחוק מק ום אד ות נדחה‬ ‫בשת י ד ים בבואו לפה לשמ וע דא״ח ומכלל לא ו‬ ‫אתה ש ט ע הן ולשמע ים יונעם ותבא על יהם ברכת‬ ‫ט יב ואץ פ זב אלא ח ורה וט ׳ ‪:‬‬ ‫מד‬ ‫»»‬ ‫אג ר ת ה ק ד ש‬ ‫אחר ביאתו מפ״ב ‪.‬‬ ‫ב ק ט נת י מכל החסד ים ומכל כ ו ‪ .‬פי׳‬ ‫שבבל חסד וחסד שהקד וש ב׳׳ה‬ ‫ע ושת לארם צדך לרדות שפל רוח במאד ‪ .‬כי חסד‬ ‫דר יעא ימינא ‪ .‬וימינו תחבקנ י ‪ .‬שה יא בחי ׳ קרבת‬ ‫אלה ים ממש ב יתר שאת מלפנ ים ‪ .‬וכל הקח וג אל‬ ‫ה ׳ כ יתר שאת והגבה למעלה מעלה ‪ .‬צריך לה יות‬ ‫יותר שפל רוח למטה מטה כמ״ש מרח וק ה ׳ נראה‬ ‫לי ‪ .‬ובנודע דכ ולא קמי ׳ דווקא כלא חש יב ‪ .‬וא״ב‬ ‫בל שה וא קמי ׳ יותר ה וא יותר כלא ואין ואפס וזו‬ ‫כחי ׳ ימין שבקד ושה וחסד לאברהם שאמר אנכי‬ ‫עפר ואפר ‪ .‬וזו ה יא ג״כ מדת ו של יעקב ‪ .‬ובזאת‬ ‫הת נצל על יראתו מפני עש ו ולא ד לו בהבטחת ו‬ ‫ותה אנכי עמך כו ׳‪ .‬מפני היות קטן יעקב במאד‬ ‫מאד בעיניו מחמת ריבוי החסד ים כי במקל י כו ׳‪.‬‬ ‫ואינו ראוי וכראי כלל לה נצל ט ׳ ‪ .‬ובטארז״ל שמא‬ ‫יגרוס החטא ש נדמה בעיניו שחטא ‪ .‬משא״ב בזלע״ו‬ ‫ה וא ישמעאל חסד דקל יפה ‪ .‬כל שהחסד גחל‬ ‫ה וא ה ולך וגדל בג ובה וגסות הר וח ורוחב לט ‪.‬‬ ‫ולזאת באת י מן המודיעים מ ודעה רבה לכלל ות‬ ‫א לש על דט י החסד ים אשר ת ד ל ה ׳ לעש ות עמנו‬ ‫לאחוז במדותיו של יעקב שאר עמ ו ושאר ית ישראל‬ ‫שמש ים עצמ ו כש יד ים ומותרות ממש שאק ם ש ום‬ ‫צורך ‪ .‬לבלת י רוס לבבם מאח יהם כר ולא להרח יב‬ ‫על יהם פה או לשר וק על יהם ח״ו ‪ .‬הס מלהזכ יר‬ ‫בא זהרה נוראה רק להשפ יל חרט ולבם במדת אמת‬ ‫ל יעקב מפני כל אדם בנמ יכ ות ח ח ומענה רך מש יב‬ ‫ח ימה‬ ‫ח ימה ‪ .‬ורוח נכאה בו׳ ‪ .‬ובולי הא י ואולי יתן ה ׳ בלב‬ ‫‪ .‬אח יהם כמ ים הפנים וגו׳ ‪:‬‬ ‫ג וילבש צדקה כשריון וכובע יש ועה בראש ו ‪.‬‬ ‫ודרשו ח ׳ל מה שרק זה כל קל יפה‬ ‫וקליפה מצטרפת לשריון גדול אף צדקה כל פר וטה‬ ‫ופרוטה מצטרפת לחשב ו ן גדול ‪ .‬פי׳ שהשר י ו ן עשו י‬ ‫קשקש ים על נקבים והם מגינים שלא יכנס חץ בנקב ים ‪.‬‬ ‫וככה ה וא מעשה הצדקה ‪:‬‬ ‫וביאור הע נק כי גד ולה צדקה מכל המצ ות שמה ן‬ ‫נעשי ׳ לבושי ׳ לה נשמה הנמשב י ׳ מא ור א״ס‬ ‫ב״ה מברו ׳ ס ובב כל עלמק (כמב ואר הפי ׳ ממב״ע וסובב‬ ‫כ״ע בלק ׳ ׳א ע״ש) באתער ותא דלתתא ה יא מצ ות ה ׳‬ ‫ורצון העליון ב ׳ ׳ה‪ .‬ועיק־ המשכה זו מא ור א״ס ב ׳ ׳ה‬ ‫ה וא לב וש ואחר מק יף לי״ס דאבי ׳ ׳ע המשתלשל ות מע ילה‬ ‫לע ילה וממדרגה למדרגה כו׳ הנק־א ות בשם ממלא כ׳׳ע‪.‬‬ ‫פי׳ כי אור א׳׳ס ב׳׳ה מתלבש ומאיר בתק־ כל השתלשל ו ׳‬ ‫הע״ס דאבי ׳ ׳ע והוא המאצ יל הע״ס דאצ יל ות המשתלשל ו ׳‬ ‫לבי׳׳ע ע״י צמצ ום עצ ום המב ואר בע״ח ונקרא אור פנימי ‪,‬‬ ‫יע׳׳י קלם המצ ות נמשך את־ מק יף הנ״ל ומאיר תוך־ הע״ס‬ ‫דאב י״ע ומת י יחד עם הא ור פנימי ונקרא יחד קוב״ה‬ ‫ושכינתי ׳ במ ׳ ׳ש במ׳׳א‪ .‬ומהארה דהארה מא וד מק יף הנ ׳ל‬ ‫ע׳׳י צמצ ום רב נעשה לםש לברו ׳ נר׳׳ן של האדם בג״ע‬ ‫התחת ו ן והעליק שיוכלו ליהנות ולהש יג איזה הש גה‬ ‫והארה מא ור א״ס ב׳׳ה כמ״ש במ יא ‪ .‬וזה שא פת ח ׳ל שכר‬ ‫מצ וה בהא י עלמא ל יכא ‪ .‬כי בעוה״ז הגשמ י ובעל גבול‬ ‫וצמצום רב ועצום מאד מאד א׳׳א להתלבש ש ום הארה‬ ‫מא וד א״ס ב״ה כ״א ע״י י״ס הנקרא ים גופא בזוה״ק ‪ .‬חסד‬ ‫וד ועא‬ ‫דה ועא ימינא כו׳‪ .‬לפי שכמ ו שאין עתך לו להגוף הגשמ י‬ ‫לגבי ה נשמה כך אין ער וך כלל לי״ס דאצ יל ות לגבי‬ ‫המאצ יל העל יק א״ס ב׳׳ה ‪ .‬כי אפי ׳ ח׳׳ע שה יא ראש ית ן‬ ‫ה יא בבחי ׳ עש יה גופנית לגבי א׳׳ס ב ׳ ׳ה כמ״ש‬ ‫בלק״א ‪ .‬ואי ל זאת במעשה הצדקה וגמ׳׳ת שאדם‬ ‫א וכל מפירותיהן בעוה״ז יש נקב ים עד״מ בלב וש‬ ‫העל יק המק יף על גופא דם הכל ים רי״ס ‪ .‬להא יר‬ ‫מהם ולהשפ יע אור ושפע מחסד דתעא ימינא אורך‬ ‫ימים בעוה״ו הגשמ י וע ושר וכבוד מדר ועא שמאלא ‪.‬‬ ‫וכן בתפארת ‪ .‬והוד והדד וחדוה וכו׳ ‪ :‬אך כדי שלא‬ ‫ינקו החיצונים למעלה מא וד ושפע המשתלשל דורד‬ ‫למטה מטה עד עוה״ז הגשמ י ‪ .‬וכן למטה להגין על‬ ‫האדם ולשמר ו ולהצילו מכל דבר רע בגשמ י ות‬ ‫וברוחניות ‪ .‬ל זאת חוזר ומא יר אור המק יף דסותם‬ ‫ה נקב עד״מ ‪ .‬כי ה וא טבחי ׳ א׳׳ס וסובב כ׳׳ע ברל ‪.‬‬ ‫וזרע שאמת רז׳׳ל מצטרפת לחשב ו ן גחל דייקא כי‬ ‫גדול ה ׳ ומה ולל מאד בלי סוף ותכל ית וגבול [חץ] ‪:‬‬ ‫אך מי ה וא הגורם ל יד ות הא ור והשפע לעוה״ז‬ ‫הגשמ י מי׳׳ס הנכךא ים גופא ת א ה יתד הנ׳׳ל שה יא‬ ‫ת וספת הארה והשפעה מבדד ׳ אור א״ס המאצ יל‬ ‫העליון ב״ה ב יתר שאת על ההארה וההשפעה‬ ‫שבתח ילת האצ יל ות ו ההשתלשלו ת וכו׳ ‪ .‬ודאשת‬ ‫ת וספת ההארה וההשפעה ה יא לראשה ה יס הה‬ ‫ת א וכובע יש ועה בראש יש ועה ת א מלש ן רשע‬ ‫ה אל הבל ואל מ נחת ו ‪ .‬ותא ירידת הא וד והשפע‬ ‫דש ׳ ׳ע גהודן שב ז וה״ק ‪ .‬וכמ״ש יאר ד? פניו אל יך ‪.‬‬ ‫יאר פניו אתנ ו סלה ‪ .‬אתנ ו ת א עייי מעשה הצדקה ‪.‬‬ ‫חה‬ ‫וזה ה וא זורע צרעת מצמ יח ישועות ‪ .‬וככה יאר ה ׳ פניו‬ ‫אל יהם צדקתם ע ומדת לעד וערנם חר ום ב יש ועת‬ ‫מצמ יח קק יש ועה צמח צדקה מהכ ובע יש ועה הלל ‪.‬‬ ‫כ נפש תדרש נ ו ‪:‬‬ ‫ד א ץ ישראל נגאלין אלא בצדקה שנא ׳ ושב יה‬ ‫בצדקה ‪ .‬בת יב צדק לפניו יהלך וה ואל‬ ‫ילך‪ .‬אך הענק עפ׳׳י מ ׳ ׳ש לך אמר לבי ב עש פני פי׳ ב קש‬ ‫פנימית הלב כי הנר‪ ,‬בלהב יסוד האש האלק ית שבלב‬ ‫(נ״א ה נה בהלב [יסור האש האלק ית שבלב]) יש ב׳ בחי׳‪.‬‬ ‫בחי׳ חיצוניות ובחי׳ פנימיות ‪ .‬חיצוני׳ הלב ה יא התלהב ות‬ ‫המתלהבת מבדד ׳ הב ינה והדעת בגד ולת ה ׳ א׳׳ס ב״ה‬ ‫(להתבוננן) [להתבונן] בגדולתו ולהוליד מתב ו נה זו אהבה‬ ‫עזה כרשפ י אש וכו‪ .,‬ופנימי׳ הלב ה יא ה נערהשבפנ ימ י ות‬ ‫הלב ועומקא דל יבא שה יא למעלה מעלה מכחי ׳ הדעת‬ ‫והתב ונה ש יוכל האדם להתבונן בלב ו בגד ולת ה׳‪ .‬וכמ״ש‬ ‫ממעמק י י קראת יך ה ׳ מע ומקא דאבא ( ועד״ט כמ ו במ יא‬ ‫דעלמא לפעמ ים יש ענק גתל מאד מאד שבל ‪.‬ת ות‬ ‫האדם תלוי בו ונוגע עד נעדת פנימיות הלב ועד‬ ‫בכלל וגורם א לפעמ ים לעש ות מעש ים ולדבר דבר ים‬ ‫שלא בדעת כלל) וזלע״ז ככה ת א ממש בעב ודה‬ ‫שבלב ‪ .‬והיינו לפי שבת ׳ נקודת פנימית הלב ת א‬ ‫למעלה מבת ׳ הדעת המתפשט ומתלבש במד ות‬ ‫שנולדו מחב״ד בנודע ‪ .‬רק ת א בחי ׳ הארת חכמה‬ ‫עליונה שלמעלה מהמ נה והדעת ובה מל ובש וגנוז‬ ‫אור ה ׳ ממש במ״ש ה ׳ בהבמה כו׳ והיא ת א ברד‬ ‫ניצוץ אלעת שבכל נפש מ ישראל ‪ .‬ומה שאין כל אדם‬ ‫יזוכה למדרגה זו לעב ורה שבלב מע ומקא דלבא בבחי ׳‬ ‫פנימיות‬ ‫פנימיות היינו 'לפי שבח י נה זו ה יא אצלו בבחי ׳ גלוח‬ ‫ושב יה והיא בח ינת גלות השכ י נה ממש בי ה יא ה יא‬ ‫בח ינת ניצוץ אלה ות שב נפש ו האלה ית וסבת הגל ות‬ ‫הוא מאמר דדל גלו לבבל שב ינה עכהם דהיינו כפני‬ ‫שהלב יש בח ינת פניכית נקודת לבב ו בזה לע ומת זד‪.‬‬ ‫דהיינו בלב וש ים צואים דמילי דעלכא ותא ות עוה״ז‬ ‫הנקרא בשס בבל והיא בח ינת ערלה המכסה על הבר ית‬ ‫ונקודה הפנ ימ ית שבלב ועל זה נאמר ומלתם את‬ ‫ערלת לבבכם ‪ .‬והנה במ ילה יש שני בחינות מ ילה‬ ‫ופריעה שה ן ערלה גסה וקליפה דקה וכן בערלת הלב‬ ‫יש ג״כ תא ות גס ות ודקות מ ילה ופריעה ומל ולא פרע‬ ‫כאל ו לא מל מפני שס וף סוף עדיין נרץדת פנימית הלב‬ ‫ה יא כב וסה בלב וש שק דק בבח ינת גלות ושב יה ‪ .‬והנה‬ ‫על מ ילת הערלה ממש בתי ׳ ומלתם את ערלת לבבכם‬ ‫אתם בעצמכם אך להס יר הקל יפה הדקה זהו דבר הקשה‬ ‫על האדם וע״ז נא׳ בב יאת המש יח ומל ה ׳ אלה יך אח‬ ‫לבבך בו׳ לאהבה את ה ׳ אלה יך בכל לבבך ובבל נפשך‬ ‫למע ן חייך כל ומר למע ן כי ה ׳ לבדו ת א בל חייך ממש ‪.‬‬ ‫שלכ ן אהבה זו ה יא מע ומקא דלבא מנק ודה פנימית‬ ‫ממ יש כג״ל ולמעלה מבח י נת הדעת ולכן מש יח בא‬ ‫בה יסח הדעת לכלל ות ישראל והיא גילוי בח ינת נקודה‬ ‫פנימית הכלל ית ויציאת השכ י נה הכלל ית כהגל ות‬ ‫והשב יח לעד ולעולמי עולמ ים וכן כל ניצוץ פרטי‬ ‫מהשכ י נה שב נפש בל אחד מ ישראל יוצאת מרגל ות‬ ‫והשב יח לפי שעה בחיי שעה זו תפלה ועב ודה שבלב‬ ‫מע ומקא דלבא מבח י נת נקודה הפנ ימ ית הנגל ית‬ ‫מהערלה ועולה למעלה לדבקה בו בתש וקה עזה‬ ‫בבח ינת‬ ‫בבח ינת למע ן חייך והוא גם בן בבחי ׳ ה יסח דעת‬ ‫י האדם כי בח ינה זו ה יא למעלה מדעת האדם והתבוננותו‬ ‫בגד ולת ה ׳ רק ה יא בח ינת מת נה נתונה מאת ה ׳ ק‬ ‫השט ים מהארת בת ׳ פנים העליונים במ״ש יאר ה ׳ פניו‬ ‫אל יך ובמ״ש ומל ה ׳ אלקך ט ׳ ‪ ,‬אך מ ודעת זאת כי‬ ‫אתער ותא דלע ילא ה יא באתעתתא דלתתא ד וקא‬ ‫בבח ינת העלאת מ״נ כמשאר ז״ל אין טפה יורדת‬ ‫מלמעלה ט ׳ ‪ .‬ולכן צר יך האדם לעש ות בעצמ ו תחלת‬ ‫מ ילה זו לחסד ערלת הלב וקליפה ה גסה ודקה‬ ‫המלב יש ות ומכס ות על בח ינת נ ‪p‬רת פנימית הלב‬ ‫שת יא בח ינת אהבת ה ׳ בח ינת למק חייך שה יא‬ ‫בגל ות בתא ו ות עוה״ז שהם ג״ב בבחי ׳ למע ן חייך‬ ‫כזלע״ז בג״ל והיינו ע״י נת ינת הצדקה לה ׳ מממונו‬ ‫ש ודא חיותו ובפרט מי שמזונותיו מצ ומצמ ים ודח יקא‬ ‫ל יה שעתא ט ובא שנותן מח יץ ממש ובפרט ות אם‬ ‫נהנה מיגיע בפיו שא״א שלא עסק בהם פעמ ים רב ות‬ ‫בבחי ׳ נק ירת פנימית הלב מע ומקא דלבא כמ נהג‬ ‫הע ולם בעסק יהם בט יט ובה״ג והרי עתה הפעם‬ ‫כשמפ זד מיגיעו ונותן לה ׳ בשמחה ובטוב לבב ה נה‬ ‫ב זה פ ודה נפש ו משחת דהיינו כת נת נק ירת פנימית‬ ‫לבב ו שה יתה בבחי ׳ גלות ושב יה בת וך הקל יפה גסה‬ ‫או דקה כמ״ש מבל מ יטמר נצור לבך משמר פי׳ ב ית‬ ‫האס ור ים ועתה נפדה מהחיצונים בצדקה זו וזה גם כן‬ ‫לש ן פר יעה ענין פר יעת ה וב שנתח י יב ו נשתעבד‬ ‫לחיצונים שמשל ו ט על נקדת פנימיות לבם וזרד‬ ‫ושב יה בצדקה ‪ .‬וזהו צדק לפנץ יהלך לפניו ת א מלשק‬ ‫פנימיות ויהלך ת א מלש ו ן תלבה שמ ול יך את פנימית‬ ‫הלב לה ׳ וארד כך יש ים לדרך ה ׳ פעמיו כמ וש והלכת‬ ‫בדרכיו אהר י ה ׳ אלה יכם תלכ ו בבל מעשה המצ ות‬ ‫ות׳ית כנגד מל ן שכול ן עולין לה ׳ על יד־ פנימית הלב‬ ‫ב יתר שאת ומעלה מעלה מעלייתן לה ׳ ע׳׳י חיצונית‬ ‫הלב הנולד מהתב ו נה והדעת לבק בלי הארת פנים‬ ‫מלמעלה אלא בבח י נת הסתר פנים כי אק הפנ ים‬ ‫העליונים מאד ים לכמה אלא באתער ותא דלתתא‬ ‫במעשה הצדקה ה נקרא של ום ‪ .‬ודש פדה בשל ום נפש י‬ ‫נפש י דייקא ‪ .‬וזין ג״כ הטעם ש נקרא הצדקה של ום‬ ‫לפי ש נעשת של ום בק ישראל לאב יהם שבשמ ים‬ ‫כמאח״ל דהיינו על ד י פדיון נפשותיהן הם חלק ה ׳‬ ‫ממ יש מידי החיצונים ובפרט צדקת א׳׳י שה יא י צדקת‬ ‫ה ׳ ממש כמ ׳ ׳ש תמ יד עיני ה ׳ אלהך בה והיו עיני‬ ‫ולבי שם כל הימים והיא שעמדה לנו לפד ות רד נפשנו‬ ‫מ ימת הח ושב ים לדח ות פעמינו ותעמ וד לנו לעד לש ום‬ ‫נפשנו בחיים אמ ית ים מחיי הרדם לאור בא ור הרדים‬ ‫אשר יאר ה ׳ פניו אתנו סלה אב יד ‪:‬‬ ‫ה ו יעש דוד שם ופי׳ בזוה״ק מש ום ש נאמר‬ ‫דה י דוד ע ושה משפט וצדקה לבל‬ ‫עמ ו ט ׳ בכה ר״ש ואמר מא ן עב יד שמא קד ישא בכל‬ ‫עמא מא ן דדרב צדקה למסכנ י כו׳ ‪ .‬ויובן בהקדם‬ ‫מאמ י ח ׳ל ע״פ כי ב יה ה ׳ צור עולמ ים בה ׳ נברא‬ ‫עוה״ז ב ד ד נברא ע וה״ב ‪ .‬פי׳ שהתע נ וג שמתע נג ים‬ ‫נשמ ות הצד יק ים ונחנק מד ו השכ י נה המא יר ברע‬ ‫עליון ותרחק ה וא שמתע נג ים בהש גתם והשכלתם‬ ‫שמשכ יל ים וזרע ים ומשג ים איזה הש גה בא ור וחיות‬ ‫הש ופע שם מא״ס ב״ה בבח י נת נילף ל נשמתם ותת‬ ‫ב ינתם‬ ‫בעתם לחבק ולהש יג איזה הש גה כאדא לפי מדרגת ו‬ ‫ולפי מעש י ו ולכן נק״א ע ולם הבא בשם בינה בזוה״ק‬ ‫והשפעה זו נמשכת מבתי ׳ ח׳׳ע שה וא מק ור ההשכלה‬ ‫וההשגה ה נקרא בשם בינה והוא קרט־ת השכל קדם‬ ‫שבא לכלל גילוי הש גה והבנה רק ערק ה וא בבחי ׳‬ ‫העלם והסתר רק שמעט מזעיר שם זעיר שם ש ופע‬ ‫ו נמשך משם לבח ינת בינה להבין ולהש יג שכל ה נעלם‬ ‫ילק נלךא בשם גלודה בה יכלא בזוה״ק חו ה יא תמ ו נת‬ ‫יו״ד של שם הוי׳ ב יה ונקרא עק אשר עליו נאמר עין‬ ‫לא ראתה ט ׳ ונק־א אבא יסד ברתא ‪ .‬פי׳ כי ה נה‬ ‫התה ו ות אותיות הדב ור היוצאות מה ׳ מ וצא ות הפה‬ ‫אינן דבר מ ושכל ולא מ וטבע בטבע מ וצא ות הלל ו‬ ‫להוציא מבטא הא ות י ות ע״י ההבל והקול המכה בהן‬ ‫עפ״י ד וך הטבע ולא על פי ד וך השכל כגון השפת ים‬ ‫עד״מ שא ות י ות בומ״פ יוצאות מה ן אק הטבע ולא‬ ‫השכל נותן ל יצ יאת מבטא ארבע חלק י שינויי ביטוי‬ ‫אותיות אלו על פי שינויי ת נ ועת השפת ים שמת נ וע נע ות‬ ‫כהבל אחד וקול ^חד הפ וגע בה ן בש וה ואדרבה‬ ‫שע י התנ וע ות שבשפת ים ה וא לפי שינוי ביטוי‬ ‫האות יות שברצ ו ן ה נפש לבטא בשפת ים כרצונה ל ומר‬ ‫א ות ב ׳ או ו׳ או מ ׳ או פ ׳ ולא לה יפך ש יה יה רצון‬ ‫ה נפש וכונתה ל עשתשינוי תנועות השפת ים כמ ו שה ן‬ ‫מת נע נע ות עתה בביטויי ד אותיות אלו ‪ .‬וכנראה בח וש‬ ‫שא ין ה נפש מתכ ו ונת ויודעת לברן כלל שינוי תנועות‬ ‫השפת ים בשנוייזם אלו חח ו־ נראה כן בביטוי הנקודות‬ ‫שכשה נפש רצונה להוצ יא מפ יה נק ודת קמץ אזי ממ ילא‬ ‫נ וצצ ים השפת ים ובפתח נפתח ים השפת ים ולאשרצון‬ ‫תפש‬ ‫ה נפש לקפ וץ ולא לפת וח כלל וכלל ואין להאר יך‬ ‫בדבר הפש וט ומובן ומ ושכל לכל משכ יל שמבטא‬ ‫האות יות והנקודות ה וא למעלה מהשכל המ ושג ומובן‬ ‫אלא משכל ה נעלם וקדמ ות השכל שב נפש המדברת‬ ‫ולכן אין התינוק יכול לדבר אף שמב י ן הכל ‪:‬‬ ‫א ך האות יות הן בבח ינת תמר וצורה ה נקרא פנימית‬ ‫וחיצונית כי הגם שמקור ן ת א מקדמ ות השכל‬ ‫ורצון ה נפש זו ה יא בח ינת צ ורתשינוי המבטא שבכ״ב‬ ‫אותיות אבל בח ינת התמר וגוף התהוות ן ותא בחי ׳‬ ‫חיצוניותן ה וא ההבל היוצא מהלב שממ נ ו מתה וה‬ ‫‪ 5‬ןל פש ט היוצא מהגרון וארוב נחלק לכ״ב הבר ות‬ ‫וביטוי כ״ב אותיות בה ׳ מ וצא ות הידועות א וד יע‬ ‫מה נח ן גיכ״ק מהה יך בו׳ ומבטא ההבל דדא א ות ה ׳‬ ‫אתא קל ילא כו׳ ותא מק ור הח ומר וגוף הא ות י ות טרם‬ ‫התחלק ות ן לכ״ב ולכן אח״ל שעוה״ז נברא בה ׳ ‪:‬‬ ‫וה נה הגם שה יא ה ׳ תתאה ה׳ אחר ונה שבשם הוי׳‬ ‫ורז״ל דרש ו זה על פס וק כי ב יה היינו לפי‬ ‫שמקדר ‪ ,‬וראש יתה לבא לבת ׳ גילוי מהעלם ה ירד ה וא‬ ‫מ ושפע ו נמשך מבח י נת ה ׳ ע ילאה ש יש לה התפשט ות‬ ‫אורך ורוחב לתחת על בח ינת בינה שה יא התפשט ות‬ ‫השכל תעלם בבחי ׳ גילוי והשגה בהרחבת הדעת‬ ‫והשפעתה מסת י ימת בלב ובמ ׳יש בתיכונים דב ינה לבא‬ ‫ובה הלב מבין ומישט יוצא ההבל מק יר נילף טף‬ ‫האות יות הדב ור המתגל ות בה ׳ מ וצא ות מהעלם ה ירד‬ ‫ותכונת ה ׳ תתאה בכת יבתה גם בן בהתפשט ות אורך‬ ‫ורוחב מ ורה על התפשט ות בחי ׳ מלכ ות ו יתברך מלכ ות‬ ‫כל עולמ ים למעלה ולמטה ולד סטרין המתפשט ות‬ ‫וגטשטת‬ ‫ונמשכ ות מאות יות דבר ה ׳ במ״ש בקהלת באשר דם‬ ‫׳ מלך שלט ו ן במ״ש במ״א ‪[ .‬ולהבין מעט מזעיר ענין‬ ‫ומה ות אותיות הדב ור באלה ות שאין לו דמ ות הגוף‬ ‫ולא ה נפש ח״ו כבר נתבאר בדרך אר וכה וקצרה‬ ‫(בלק״א ח״ב פי״א וי״ב ע״ש)] ‪:‬‬ ‫א ך ביאור הענין למה אמד ו רז ׳ל שעוה״ז דוקא נברא‬ ‫בה ׳ ‪ .‬ה נה ידוע לכל חכמ י לב כי ריבוי הע ולמ ות‬ ‫וההיכלות איטר אין להם מספר במ״ש ה יש מספר‬ ‫לגדודיו ובכל ה יכל וגדוד אלף אלפין ורבוא רבב ן‬ ‫מלאכ ים ובן נרנח״י מדרג ות לאין קץ ובבל עולם‬ ‫והיכלות מריבוי ה יכלות שבאצ י ׳ בר יאה יצירה ה נה‬ ‫בל ריבויים אלו ריבוי אחר הבו י עד אין קץ ממש‬ ‫הכל נמשך ו נשפע מריבוי צירופי ב״ב אותיות דבר‬ ‫ה׳ המתחלעת ג״כ לצירופים רבים עד אין קץ ותכל ית‬ ‫ממש כמ״ש בספר יצירה שבעה אבנ ים בונות חמשת‬ ‫אלפ ים וארבע ים בת ים מכא ן ואילך צא וחש וב מה‬ ‫שאין הפה יבול לדבר כו׳ והגם ש יש במעל ות ומדריגות‬ ‫המלאכ ים ונשמ ות כמה וכמה מיני מעל ות ומדרג ות‬ ‫חל ועת לאק קץ גטה על גבור‪ .‬הגר‪ .‬הכל נמשך לפי‬ ‫חילופי הצירופים והתמורות בא״ת ב״ש ט ׳ ( ובכ וש‬ ‫בפי״ב) אך דדך כלל ה נה טלם בעל י חכמה ודעת‬ ‫ויודעים את טראם מפני היות חיותם מפנימיות האות יות‬ ‫ה נמשכ ות מכחי ׳ דדע ובנ״ל ‪ .‬אך הע ולם ה זה השפל‬ ‫עם הח יות שבח וט קט ן מהכ יל ולסטל אור ות ות‬ ‫מכת נת צ ורת האות יות ופנימיותן להא יר ולהשפ יע ט‬ ‫בלי לטש והסתר כמ ו שמא יר ות ומשפ יע ות ל נשמ ות‬ ‫ומלאכ ים רק ההארה וההשפעה באה ונשפע לעוה״ז‬ ‫מבח י נת‬ ‫מבח ינת תמר וגוף האות יות וחיצוניותם שה וא בח ינת‬ ‫ההבל המתחלק ל ו הבל ים שבקהלת שעל יהם הע ולם‬ ‫ע ומד במ״ש בזוה״ק ותא מ וצא פי ה ׳ המתלבש בע ולם‬ ‫ה זה ונל צבאיו להח י ותם ובתוכו מל ובש־[ כת נת‬ ‫צ ורת אותיות הדב ור והמחשבה ממחת י ו הקד ושת‬ ‫ורצונו וחכמת ו וכר המ י וחד ות בא״ם ב׳׳ה בתכל ית‬ ‫( ורש הא־׳׳י ז״לשבח י נת חיצוניות הבל ים דמל ׳ דאצ ילות‬ ‫המרומזות בה ׳ של שם תי ׳ ב׳׳ה הם ירדו ונעשו נשמה‬ ‫לע ולם העש יה) ונ״כ בתרונ ים שה ירד דדא באצי ׳ כר‬ ‫וה׳ תתאה מק נ נת ב עש ה ‪:‬‬ ‫וה נה באדם התחת ו ן למשל מי שה וא ה נם גחל‬ ‫להשכל נפלא ות ח נטה ומצמצם •שנל ו‬ ‫ומחשבת ו בא ות אחד מדנורו ה נה זה ת א צמצ ום‬ ‫עצום וירידה גמלה לחכמת ו ה נפלאה כבה ממש עד״מ‬ ‫דתר מ זה לאין קץ הי׳ צמצ ום גחל עצ ום ורב כאשר‬ ‫בדבר ה ׳ שמ ים נעש ו בשמת ימ״ב וברוח פיו בל צבאם‬ ‫ה יא א ות ה ׳ של שם ת י ׳ ב׳׳ה אתא קל ילא ב נ וש‬ ‫בהבראם בה ׳ בראם ה יא מ ‪p‬ר הם ׳ מאמר ות ש נמשכ ו‬ ‫ממאמר ראשון בראשת דנמ י מאמר ת א ה יא בח ינת‬ ‫חכמה ה נק־את דאשת אך אז ה יתה המשכה ודימי‪.‬‬ ‫זו גלי אתדל״ת נלל כי אדם אץ לענת־ ט ׳ רק בי‬ ‫חפץ חשד ת א ועולם חסד יבנה מהו בהבראם בא נרהם‬ ‫כי חסד לאברהם ט ׳ ‪ .‬אך אחר בר יאת האדם לעבדה‬ ‫ט ׳ אד כל אתדל ׳ ׳ע לעורר מדת חסד על יח ת א‬ ‫באתדל״ת בצדקה וחשד ששרא ל ע וש ן בע ולם הזד‪.‬‬ ‫לכן אמר ו ודל כל הא ומר אץ לו אלא ח ורה בלי גמ״ח‬ ‫אפ יא ת ורה אין א אלא לעס וק בח ות ; ובגמ ׳ ׳ח כי‬ ‫ה נה‬ ‫ה נה הגם דאורייתא מחכמה נפקת ובאורייתא פתק ים‬ ‫■עלמא ובאינון דלעא ן בה כי בדב ורם ממש יכ ים האר ות‬ ‫והשפע ות (<־״ והשרא ות) ח׳יע מק ד הת ודה לבח ינת‬ ‫אותיות הדב ור ש מ ק נברא הע ולם במארז ׳ ׳ל א זה בניך‬ ‫אלא ב ו נך הרי המשכה זו ה יא בח ינת ד ירה גדולה‬ ‫ולזה צריך לעורר חשד עליון ה נמשך במ ים ממק ום‬ ‫גב וה למקם נמוך באתדל ׳ ׳ת בצדקה וחסד התאר ‪.‬‬ ‫שממש יכ י ׳ חיים וחסד להח י ות חח *שפלים ונדכאים ‪.‬‬ ‫ורש אל יתהלל חבם בחכמת ו כו׳ ב״א ב זאת יתהלל‬ ‫ט ׳ כי אני ה ׳ ע ושה חסד מ ׳ כי החסד ה וא הממש יך‬ ‫ידי החכמה למטה וא״ל הרי נקראת חכמת ו לבת בלי‬ ‫המשכת חיים ממ נה ח״ו ‪ .‬ובזה יובן מ ׳יש האר ידל‬ ‫ש יש ב׳ טיני נשמ ות ב ישראל נשמ ות ת׳׳ח הע וסק ים‬ ‫כת ורה כל ימיהם ונשמ ות בעל י מצ ות הע וסק ים בצדקה‬ ‫ונמ״ח ‪ .‬דלכא ורה הר י גם ח״ח צריכים לעס וק בגמ״ה‬ ‫כמאח ׳ ׳ל שאפ יל ו ת ורה אק לו אלא שהת ׳ ׳ח שת ורת ן‬ ‫עיקר ורוב ימיהם בה ומיעוט ימ יהם בגמ״ח ה נה פע ולת‬ ‫אתער ותם דלתתא לעורר חסד עליון להמש יך ולהוריד‬ ‫אוא״ס המל ובש בחכ״ע מק ד ח ורת ה ׳ שבפ יהם ת א‬ ‫רק לע ולם ה נשמ ות שבבר יאה ע׳׳י עסק התלמ וד‬ ‫ולמלאכ ים שב יצ ירה ע׳׳י לימוד המש נה יען היות ת ות‬ ‫ה נשמ ות והמלאכ ים נשפע ות מצירופי א וח זת הד יבור‬ ‫ה יא ח ורה שבע״פ ומקד הא ות י ות ת א מח״ע בנ״ל אך‬ ‫להמשך ולתרין־ הארה וח זת מכת נת הבל העל יה‬ ‫ה ׳ תתאה לע ולם ה זה השפל שת א צמצ ום גדול ב יתר‬ ‫עז לא די באתעדל״ת של ת״ח הע וסק ים מ יעוט ימיהם‬ ‫כצדקה וגמ״ח אלא על יד אתע ו זחא דבעל י מצ ות‬ ‫העוסק ים‬ ‫העוסק ים ת ב ימיהם בצדקה וגט״ח (וכמ״ש בלק״א‬ ‫בח״א פלד ) ולכן נקראו חטב י א וד יתא וד‪,‬ן בחינות‬ ‫ומדת ות נו״ה להיותן ממש יכ ין אור הת ורה למטה‬ ‫לעולם העש יה ‪ .‬ובזה יובן למה נק־א הצדקה בשם‬ ‫מעשה כמ״ש והיה מעשה הצדקתשל ום ע"ש שפע ולתה‬ ‫להמש יך אור ה ׳ לע ולם העש יה ‪ .‬חת דקדוק לשון זוה״ק‬ ‫מאן דעב יד שמא קד ישא דעב יד דייקא כי באתער ותא‬ ‫דלתתא בצדקה וחשד תתאה מע ורר חסד עליון להמש יך‬ ‫אור א״ס מבח י נת חבטה ע ילאה יו״ד של שש לה ׳ של‬ ‫שם בח ינת הדב ור ורוח פיו יתברך כדי להשפ יע לעולם‬ ‫העש י ׳ ועדט להבד יל הבדל ות אין קץ כטו שאדם‬ ‫אינו מדבר אלא לאחר ים (ולא בשה וא בינו לבין‬ ‫עצמו) ואז מצמצם שכל ו ומחשבת ו ברב ות אל יהם‬ ‫והמשכ יל ים יבינו ‪:‬‬ ‫ו ז ורע צדקה שכר אמת (במשל י י״א)‪ .‬פי׳‬ ‫ששכר זדעת הצדקה ה יא מדת אמת‬ ‫וכתיב תת ן אטת ל יעקב ושבחא דעב״ה מסדר נביא‬ ‫כד כמ״ש בזוה״ק פירוש שהקב״ה הוא הנותן מרת‬ ‫אמת ל יעקב וצריך לחבק וכי אין אמת ב יעקב ורו עד‬ ‫שהקב״ה יתן לו מלמעלה ‪:‬‬ ‫א ך ה נה מ ודעת זאת דמדת יעקב ה יא מדת רחמנ ות‬ ‫ועב ודת ה׳ במדת רחמנ ות ה יא הבאה מהתע ורר ות‬ ‫רחמ ים רב ים בלב האדם עלניצוץ אלק ותשב נפש ו הרח וקה‬ ‫מא ור פני ה ׳ באשר ה ולך בחשך הבל י עולם והתעוררות‬ ‫רחמנ ות זו ה יא באה מהתב ו נה והדעת בגד ולת ה׳‬ ‫איך שאפ יל ו הע ולמ ות העליונים למעלה מעלה עד אין‬ ‫קץ כלא ממש חש יב י קמ יה כי בל שפעם וחיותם אינו‬ ‫רק‬ ‫יק מד ו והארה מא ות אחד משמ ו יתברך כמאמר כ ירד‬ ‫נב יא עוה״ב ט ׳ ‪ .‬והנד‪ .‬בזיו והארה זו שה וא התפשט ות‬ ‫הודות משמ ו יתברך להח י ות עליונים ותחתונים ה וא‬ ‫ש יש הבדל והפרש בין עליונים לתחתונ ים שע ולם ה זה‬ ‫נברא בה ׳ וכו׳ וכן כל שינויי הפרט ים שבכל ע ולם‬ ‫ועולם ה וא לפישינויי צירופי הא ות י ות ובןשינויי הזמנים‬ ‫בעבר ה וה ועת יד ושינויי בל הער ות בחילופי הזמנים‬ ‫ה נל משינויי צירופי האות יות שה ן הן המשכת הח י ות‬ ‫ממדותיו ית ׳יש (כמ״ש בלק״א ח״ב פי״א) אבל לגבי‬ ‫מה ות ו ועצמותו יתברך כת יב אני ה ׳ לא שנ יתי בין‬ ‫בבח י נת שינויי ההשתלשל ות מד ום המעל ות עד למטה‬ ‫מטה שבמ ו שה וא יתב וך מצוי בעליונים בך ה וא ממש‬ ‫בש וה בתחת ו נ ים( וכמ״ש בלק״א ח״א פלא ) ובין בבח י נת‬ ‫שינויי הזמן שבמ ו שה יה ה וא לבד ו ה וא יחיד ומיוחד‬ ‫לפני ששת ימי בראשה כך ה וא עתה אחר הבר יאה‬ ‫והיינו מש ם שהבל באין ואפש ממש לגבי מה ות ו‬ ‫ועצמותו ובמו א ות אחד מדבורו של אדם או אפילו‬ ‫ממחשבת ו לגבי כלל ות מה ות ה נפש השכל ית ועצמ ותה‬ ‫עד ׳ימ לשכך את האזן ובאמת אין ערוך אל יך כת יב‬ ‫ובמ״ש במ״א (בלק״א ח״ב פ״ט) ע״ש ‪ .‬וזהו שא ומר ים‬ ‫המלך המר ומם לבת מא ז פירוש כמ ו שמא ז עדם‬ ‫הבר יאה ה יה ה וא לבד ו ה וא כך עתה ה וא מר ומם‬ ‫כו׳ ומת נשא מ ימ ות ע ולם פי׳ שה וא רם ונשא למעלה‬ ‫מעלה מבח י נת זמן ה נקרא בשש ימות ע ולם והיינו לפי‬ ‫שח י ות כל ימות ע ולם ה וא רק מבח י נת המלך כו׳‬ ‫וכמ״ש במ״א ‪ .‬ואי ל זאת הרחמ נ ות גד ולה מאד מאד‬ ‫על הניצוץ הש וכ ן בגוף החש ך והאפל משכא דחדא‬ ‫העל ול לקבל ט ומאה ולהחגאל בכל התא ו ות ד ל לולי‬ ‫שהקב ׳ ׳ה מנן לו ונותן לו עוז ותעצ ומ ות ללח ום עם‬ ‫הגוף ותאותיו ולנצחן ורש אדק עוזנו ט ׳ מגן ישענו‬ ‫כו׳ ‪ .‬ודגה מ ודעת זאת ד יש ב ׳ מיני דרר הראש ו נ ות‬ ‫הן הנולדות מהתב ו נה והדעת ב גחלת ה ׳ ובדבר ים‬ ‫המב יאק ל יד אהבת ה ׳ ויראהו והאחרונות הן הבא ות‬ ‫אחר בך מלמעלה בבחי ׳ מת נה ובמ ׳ ׳ש במ״א ע״פ‬ ‫עב ודת מת נה את ן את כה ו נתכם שה יא מדת אהבה‬ ‫וכן ת א ג״כ ב יראה ‪ .‬והנה ודאי אק ערוך כלל בק‬ ‫הראש נ ות שה ן ת ולד ות השכל ה נברא ל גט האדד ונ ות‬ ‫שה ן מהב ורא ית ׳ש ‪ .‬ולכן הן הן הגל ןא ות בשם אמת‬ ‫כי תתט ־ של הקב״ה אמת שה וא אמת האמ ית י וכל‬ ‫האמת שב נברא ים בלא הש יב י קמ יה אך איזה הדרך‬ ‫ש זכה האדם לאמת ה ׳ ה נה ה וא על ידש יעורר דדמ ים‬ ‫רב ים לפני ה ׳ על הניצוץ שב נפש שה יא מדח ו של‬ ‫יעקב מבר יח מהקצה אל הקצה דהיינו מר ום המעל ות‬ ‫עד למטה מטה להמש יך אמת ה ׳ לע ולם השפל ה זה‬ ‫החש ך וכמ״ש כי אשב בחשך ה ׳ א ורל י וזהו כי גבר‬ ‫עלינו חשד ו כו׳ ‪ .‬אך התע וד ות ר ד לפני ה ׳צ׳׳ל ג״כ‬ ‫באמת וגם בשה וא באמת של ו איך יוכל על יד אמת‬ ‫של ו לעורר רחמ ים עליונים מאמת ה ׳ ‪ .‬אך העצה לזה‬ ‫ה יא מדת הצדקה שה יא מדת הרחמ ים על מא ן דל ית‬ ‫ל יה מגרמ יה להח י ות חח שפל ים מ ׳ ובאתעדל ׳ ית‬ ‫אתעדל ׳ ׳ע ה ׳ מע ורר ישנים ומקיץ נרדמ ים הם בת ׳‬ ‫רחמ ים רב ים וחשדים עליונים הנעלמ ים לצאת מההעלם‬ ‫אל הג ילר והארה רבה לאור בא ור הח יים אמת ה ׳‬ ‫לע ולם( וזה) [וזת] לשון זריעה ה נאמר בצדקה להצמ יח‬ ‫אמת‬ ‫אטה העליון אמת ה ׳ ובפרט בצדקה וחשד ש ל אמת‬ ‫■שעוש ים עם אה״ק ת ובב״א לקיים טייש אמת מארץ‬ ‫תצמח על יד זריעת הצדקה בה וחסד ורד הנאספ ים‬ ‫ונלקטים לח ובה הם מע ורדם ג׳׳ב חסד ים עליונים הצפונים‬ ‫ונעלמים («״א בה) במ ׳ ׳ש אשר צפ נת ט ׳ לב ועה‬ ‫ולהק ימה ורש בצדקה תכונני‪*.‬‬ ‫ז אשרינו מה מ וב חלקנו ומה נעים גדלנ ו‬ ‫כו׳ ה ׳ מ גת חלק י וכוסי וגו ‪ .‬חבל ים‬ ‫נפלו לי וגו׳ ‪ .‬לחבק לשון חלקנו וגורלנו צדך לבאר‬ ‫ה יטב לשק השג ור במאח״ל אץ לו חלק באלה י‬ ‫ישראל כי הגם רלבאגרה לא ש י יך לשק חלק כלל‬ ‫באלק ות יתברך שאינו מתחלק לחלק ים ח ׳ז‪ .‬אך הע נק‬ ‫כמ״ש ב יעקב דקרא לו אל אלה י ישראל פ י וזש כי‬ ‫ה נה באמת הק נ״ה כשמ ו כן ה וא כי אף דאיהו ממכ ׳ ׳ע‬ ‫עליונים ותחתונים מח פ המעל ות עד מתחת לארץ‬ ‫הא ו הח ומר ית במ ״ש הלא את השמ ים ואת הארץ‬ ‫אני מלא אני ממש דהיינו מה ות ו ועצמותו כב יטל ולא‬ ‫בב ות לבד אעפ״ב ה וא קד וש ומובדל מעליונים ותחתונים‬ ‫ואינו נתפס כלל בת וכם רדו כתפ יסת נשמת האדם‬ ‫בגופו עד״ט במ״ש במ ׳ ׳א באר יכ ות ‪ ,‬ולזאת לא היו‬ ‫יכולים לקבל ח י ותם ממה ות ו ועצמותו לבר ז כב יכול‬ ‫רק התפש נ זת הח י ות אשר הקב״ה מח יה עליונים‬ ‫ותחתונים ה וא עד״מ במ ו הארה מא ירה משמ ו יתברך‬ ‫שה וא ושט ו אחד ובט״ש בי נשגב שמ ו לבה רק דוו‬ ‫והודו על ארץ ושמ ים מ ו ‪ .‬והארה זו מתלבשת ממש‬ ‫בעליונים ותחתונ ים להח י ותם ו נתפסת בת וכם על יד‬ ‫ממ וצע ים רב ים וצמצומ ים רב ים ועצומים בהשתלשל ות‬ ‫המדרג ות‬ ‫המדרג ות דרך עלה ועלול וכו׳ ‪ .‬והנד‪ .‬הארה «ו אף‬ ‫שלמעלה ה יא מא ירה ומתפשטת בבחי ׳ בלי גבול‬ ‫ותכל ית להח י ות ע ולמ ות נעלמ ים לאין קץ ותכל ית‬ ‫כמ״ש באדרא רבא אעפ״ב ברדתה למטהע׳׳י צמצ ומ ים‬ ‫רבים להח י ות הנברא ים והיצורים והנעש ים ה יא נחלקת‬ ‫חקך כלל למספר תרי׳׳ג כנגד חר י ג מצ ות הת ורה שה ן‬ ‫הן תרי׳׳ג מיגי הט עמת הארה ד מא ור א״ס ב״ה להא יר‬ ‫ל נשמת האדם הבל ולה פרט יה אבר ים ושס״ה גד ים‬ ‫אשר בעמדה ה וא ע יקר תכל ית ירידת והמשכת‬ ‫הארה זו למטה לבל הנברא ים והיצורים ומעש ים‬ ‫שתכל ית מל ן ה וא האדם כנודע ‪:‬‬ ‫וה נה מספר זה ה וא בדרך כלל ‪ .‬אבל בדרך פרט‬ ‫ה נה כל מצ וה ומצוה מתחלקת לפרט ים רב ים‬ ‫לאין קץ ותכל ית והן הן גופי ה ל פת פרט יות שבכל‬ ‫מצ וה שאץ להם מספר במ ׳ ׳ש שש ים המה מלכ ות‬ ‫הן ס ׳ מסכת ות מ ׳ ועלמ ות אין מספר הן ההלכ ות‬ ‫כו׳ שה ן המשכת דצק העל יק כו׳ וכן ה וא ממש‬ ‫ב נשמת האדם כי הגה כל ה גשמ ות שבע ולם היו‬ ‫כלולות באדה ׳ד ודרך כלל ה יתה נשמת ו נחלקת‬ ‫למספר תד״ג רמ״ח אבדם ושס״ה ג ידם אך דרך‬ ‫פרט נחלקת לניצוצות אק מספר שה ן נשמ ות כל‬ ‫ישראל מ ימ ות האב ות והשבט ים עד ב יאת־ המש יח‬ ‫ועד בכלל שיקוים אז מ ׳ ׳ש והיה מספר בר י כתל‬ ‫ה ים אשר לא ימד ולא יספר מר וב ‪ .‬והנה ש ופדה‬ ‫דעקב מעין ש פ ד ה דאדה ׳ד שת יק ן חטא אדה״ד‬ ‫וה יתה נשמת ו ג״כ כל ולה מכל ה גשמ ות שב ישראל‬ ‫מע ולם ועד ע ולם והיה מרכבה לתדר ‪ .‬שלמעלה שנק ׳‬ ‫בשם‬ ‫בשם אדם כט״ש ועל דמ ות הכסא דמ ות כמראה‬ ‫אדם וט ׳ וכמ ׳ ׳ש וזאת לפנים ב ישראל כו׳ אק זאת‬ ‫אלא ת ורה ט ׳ שה יתה כל ולה ומל ובשת מש מ ת‬ ‫יש־אל סבא הכל ולה מכל ה נשמ ות וזהו ויקרא לו‬ ‫א ל אלקי ישראל ‪ .‬אל לשק המשכת ההארה מא ור‬ ‫א״ס ב״ה מההעלם אל הג ילד להא יר בבחי ׳ גילוי‬ ‫משמת ו וכמ״ש אל ה ׳ דאר לנו ואודיו בל ישרי לב‬ ‫העוסק ים בת ורה ובמצ ות מא יר אור ה ׳ א״ס ב״ה‬ ‫בבח ינת גילוי ב נשמתם וזמן נילף זד״ ב יתר שאת‬ ‫ויתר עז ההארה בכ וחם ולבם ה וא בשעת התפלה‬ ‫במ״ש בט״א ‪ .‬והנה אף שנ ילף זה ע׳׳י עסק התרה‬ ‫והמצ ות ה וא ש וה לכל נפש מ ישראל בדרך כלל כי‬ ‫ת ורה אדה ומשפט א ׳ לטלנ ו אעפ״ב בדרך פרט אק‬ ‫כל ה נפש ות או דר ומת והנשמ ות ש ו ות בענין זה לפי‬ ‫עת מ ק גלגולם וטאם בעוה״ז וכמאח ׳ ׳ל אב וך במא י‬ ‫הוי והד טפ י א״ל בצ יצית ט ׳ וכן אק כל הדורות‬ ‫ש וק כי כש שאבר י האדם כל אבר ייט לו פע ולה‬ ‫פרט ית ומיוחדת העין לרא ות והאזן לשמ וע כך בבל‬ ‫מצ וה מא יר אור פרט י ומיוחד מא ור א״ס ב״ה ואף‬ ‫שבל נפש מ ישראל צר יכה לב וא בגלגול לע יס כל‬ ‫חרי׳׳ג מצ ות ט יט לא נצרכה אלא להעדפה וזהירות‬ ‫וזריזות יתירה ב יתר שאת ויחר עז כפ ולה ומכ ופלת‬ ‫למעלה מעלה מזהירות שאר המצ ות ‪ .‬וזהו שאמר‬ ‫בטא י הוי זהיר טפ י טפ י דייקא ‪ .‬והנה יתרון הא ור ה זה‬ ‫הפרט י ל נשמ ות פרט יות אינו בבח י נת טעם ודעת מ ושג‬ ‫אלא למעלה מבח י נת הדעת שכך עלה במחשבה לפניו‬ ‫• יתברך ודוגמתו למטה ה וא בח ינת הגורל ממש ‪:‬‬ ‫זורע‬ ‫ח ז ורע צד נץת מצמ יח ישועות ת ה בדש‬ ‫לשון זריעה במצ ות הצדקה ובמ ׳ ׳ש‬ ‫בפס וק זרעו לכם לצדקה בו׳ ‪ .‬יובן ע״פ מה שאח ״ל‬ ‫ד א יהיב פחמה לעני והדר מצל י דכת יב אני בצדק‬ ‫אח זה פ נך פי׳ כי נילף אלקח ו יתברך המת גלה‬ ‫במחשבת ו של אדם וכונתו בתפלת ו כל חד לפום‬ ‫ש יע ורא דיליה דצא בת ורת צדקה וחסד ה ׳ מע ולם‬ ‫ועד ע ולם על יראיו כו׳ כל ומר שא ור ה ׳ א״ס ב״ה‬ ‫המא יר למעלה בע ולמ ות עליונים בהארה רבה בבחי ׳‬ ‫גילוי רב ועצום עד שבאמת הן בטלין במצ יא ות‬ ‫ובלא ממש חש יב י קמ יה ונכללין בא ות ית׳ והן הן‬ ‫הה יכל ות עם המלאכ ים וה נשמ ות שבה ן המב ואר ים‬ ‫בזוה״ק בשמ ותם למק ומ ותם בסדר התפלה שסדר ו לנו‬ ‫אנש י כנה״ג ת ה משס מא יר הא ור כי מ וב לע ולם‬ ‫השפל ה זה על יראי ה ׳ וחושב י שמ ו החפצ ים לעבה‬ ‫בעב ודה שבלב זו חפלה ובמ״ש וה׳ יגיה חשכ י והנה‬ ‫ירידת הארה זו למטה לעוה״ז נקראת בשם חסד ה ׳‬ ‫המכ ונה בשם מ ים היורדים ממקם גב וה למק ום‬ ‫נמוך כו׳ ‪:‬‬ ‫וה נה מ ודעת זאת ש יש למעלה גם כן מדת ת מ ר ה‬ ‫והצמצ ום לצמצם ולהסת יר אורו יתברך לבל‬ ‫יתגלה לתחת ונ ים אך הבל תלד באתעדל״ת שאם‬ ‫האדם מת נה ג בחש יד ות להשפ יע חלם וחשד כר בך‬ ‫מע ות* למעלה כמשאח ׳ ׳ל במדה שארם מ ודד בה‬ ‫מודדין לו אלא דלכא ורה זו א ינה מן המדה כ׳׳א‬ ‫להשפ יע לו ת י הע וה״ב לבד כנגד מה שה וא משפ יע‬ ‫ת י עוה״ז אבל לא להשפ יע לו ־חיי הארת אור ה ׳‬ ‫רא‬ ‫[’״* א״ס ב׳׳ה] ממש ש יא יר ויגיה הש מ בעמדה‬ ‫שבלב זו תפלה שה וא בח ינת ומרתת תש ובה ע ילאה‬ ‫בנודע שהר י ה יא למעלה מעלה מבל חיי עוה״ב‬ ‫כטשאח״ל יפה שעה אחת בתש ובה ומע״ט מ ׳ ובמ״ש‬ ‫במ״א באר יטת דעוה״ב אינו אלא ת והארה וט ׳ ‪:‬‬ ‫א ך הענין ה וא עד*מ כמ ו שזורעין זרעים ^ נוטעין‬ ‫גרעין שהשט לת הצ ומחת מה זרע והאילן ופיחתיו‬ ‫מהגרעין אינן מה ות ן ועצמותן של הזרע והגרעין כלל‬ ‫כי מה ותם ועצמ ותם כלה ונרקב בארץ וכח הצ ומח‬ ‫שבארץ עצמה [נ״א עצמו] ה וא המוצ יא והמגדל‬ ‫השט לת והאילן ופירותיו דק שאינו מצ יא ומגלה‬ ‫כחו לחוץ מהכח אל הפ ועל כי אם על יר־ הזרע‬ ‫והגרעין שנרקב ין בארץ וכלה כל ט ע בכח הצ ומח‬ ‫שבארץ ונתאחדו והיו לאחד ים וע׳׳י זה מוציא כח‬ ‫הצ ומח את כחו אל הפ ועל ומשפ יע ת ות לגדל שמ לת‬ ‫כעין הזרע אבל בד יבר הרבה מאד בשמ לת אחת‬ ‫וכן פירות הרבה על אילן א׳ וגם מהות ן ועצמותן של‬ ‫הפ יתת מע ולה בע ילר רב ועצום למעלה מעלה‬ ‫ממה ות ו ועצמותו של הגרעין דנט וע וכן כה״ג בפ ירות‬ ‫הארץ הגדל ים מזרעונין בעין גרעיגק כמ ו קש וא ים‬ ‫וכה״ג ודבל ת א מפני שע יקר ושרש ת ות הפ יתת‬ ‫נשפע מכח הצ ומח שבארץ דב ולל ת ות כל הפד ות ‪.‬‬ ‫והגרעינק הזרועים בארץ אינן אלא כעץ אתער ותא‬ ‫דלתתא ה נקראת בשם העלאת מ״נ בכתב י האריז״ל ‪:‬‬ ‫ו כ כה ממש ער ׳מ בל מעשה הצדקה שעוש ין ישראל‬ ‫ע ולה למעלה בכת נת העלאת מע לש ורש‬ ‫נשמות יהן למעלה תקרא בשס בל י וא ימא תתאה‬ ‫בלשון‬ ‫בלשון ה זהר ושכ ינה בלשון הגמרא הכל ולה מ נל‬ ‫מדותיו של הקב״ה ומיוחדת בהן בתכל ית וראש יתן‬ ‫ה יא מדת החסד וע׳׳י העלאה זו מתע ורר חסד ה ׳ ממש‬ ‫שה וא גילוי אורו יתברך לירד ולהאיר למטה ל נשמ ות‬ ‫ישראל בבחי ׳ גילוי רב ועצום בשעת התפלה עכ״פ‬ ‫ני אף שלגד ולת ו אין חקר עד דכ ולא קמ יה כלא תש יב י‬ ‫חדי במר ום שאתה מ וצא גדולתו שם אתה מ וצא‬ ‫ענותנותו כמ ים שיורדין כו ׳‪ .‬וז״ש זרח בחשך אור‬ ‫לישרים חנון ורחום וצדק דע״י שהאדם דגון ורתם‬ ‫וצדיק צדק ית אהב טרם לאור ה ׳ ש יזרח ל נשמת ו‬ ‫המל ובשת בגופו הע ומד בחשך שה וא משכא דהויא‬ ‫וזה נקרא בשם יש ועה כד אתהפכא חש וכא לנהורא‬ ‫וזהו מצמ יח ישועות ש יש ועה זו צ ומחת מזר יעת הצדקה‬ ‫שזורעין בארץ העל יונה ארץ חפץ ה יא השכ י נה וכנ׳׳י‬ ‫ש נקראת כן ע״ש שמתלבשת בתחת ונ ים להח י ותם‬ ‫נמ ׳יש מל נ ותך מל נ ות כל עולמים ובפרט מן הפרט‬ ‫נשזורעין באה ׳יק דתחת ו נה המנ ו ונת כנגדה ממש‬ ‫שה זר יעה נקלטת ת יבף ומיד בארץ העליונה גלי ש ום‬ ‫מנ יעה וע יטב נע ולם מאת ־ שאין ש ום ד נר תצץ‬ ‫ומפס יק כלל בק ארצ ות החיים כי זה שער השמ ים‬ ‫משא״ב בח ול ודל ‪:‬‬ ‫ט אהוביי את י ורעיי אשר כנפש י באת י‬ ‫נמזניר ומעורר ישנים בתרדמת‬ ‫הבל י הבל ים ולפ ‪ p‬ח עיני העורים יביטו לרא ות להיות‬ ‫כל ישעם וחפצם ומגמתם לכל בהם חיי תחם במק ור‬ ‫מ ים חיים ת י החיים נל ימי ת יהם מ נפש ועד בשר‬ ‫דהיינו נל מילי דעלמא ועסקי פר נסה לא יהיה נאל ו‬ ‫דעבדין‬ ‫יעניין לנרכויהו ולא יהיה ניח ישראל בעוע•; חנק‬ ‫׳ומפרנסין ומקרין ל נש יך! ובניית* מאהבה כי מי כעמך‬ ‫ישראל גוי אחד בארץ כת יב דהיינו ש גם בעניני ארץ‬ ‫לא יפרידו [נ"א יפרדו] מאחד האמת ח״ו להע יד עד ות‬ ‫של ן ח״ו בק״ש ערב ומכך בעינים סגורות ה ׳ >^ד‬ ‫כד ר ותת ובשמ ים ממעל ובארץ מתחת ובפקוח דג י‬ ‫העורים התע יף עיניך בו ואינם ת ו אך ב זאת יאות לגו‬ ‫להיות [<"« בהיות] כל עסקינו במילי דעלמא לא‬ ‫לגרמייהו כי אס להח י ות נפש ות חלקי אלק ות ולמלא ות‬ ‫מחס ור יהם בחסד ח נם שב זה אנו מדמ ין הצ ורה ליוצרה‬ ‫ה ' אחד אשר חסד אל כל היום חסד של אמת‬ ‫להחיות הע ולם ומלואו בכל ת ע ורגע רק שאשת ו‬ ‫ימיו של אדם רןדמין לכל על פי הת ורה ‪ .‬ע״ב אהוביי‬ ‫אחיי ש ימ נא לבבכם לאלה הדבר ים הנאמר ים בקצרה‬ ‫מא י (ואי״ה פא״פ אדבר בם באר וכה) א יך היות כל‬ ‫עירך עב ודת ה ׳ בעת ים הלל ו בעקב ות מש יחא ה יא‬ ‫עב ודת הצדקה במ״ש ח ׳ ׳ל אין ישראל נגאלין אלא‬ ‫בצדקה ולא ארז״ל ת ׳ ׳ת שק ול כנגד נמ ׳ ׳ח אלא ב ימ יהם‬ ‫שידו! ה יה ע ירך העב ודה אצלם וע״ב היו חכמ ים גדולים‬ ‫תנא ים ואמרא יב ‪ .‬משא יב בעקב ות מש יחא ש נפלה‬ ‫ס וכת ח ד עד בת ׳ רגלים ועקביים שה יא בחי ׳ עש יה‬ ‫^ י יד לרבקה בה באמת ולהפכא חש וכא לנה ורא‬ ‫חלה [‪"5‬א דיליה] כ״א בבת ׳ עש יה ג״ב שה יא מעשה‬ ‫הצדקה כידוע למשכ יל ים שבת ׳ עש יה באלק ות ה יא‬ ‫כהי ' השפעת והמשכת הח יות למטה מטה למא ן‬ ‫דל ית ל יה מגרמ יה כל ום וכל הז ובח את יצרו ב זה‬ ‫יפותח ידו ולבבו אחכפ יא ס״א ומהפך חש וכא לאוד‬ ‫השרת‬ ‫השי ׳ ׳ת הש וכ ן עלינו בבחי ׳ עש יה בעקב ות מש יחא‬ ‫ויזכה לרא ות עין בעין בש וב ה ׳ צק כו׳ ‪:‬‬ ‫י א ד ש וחיים פתח דבר י יעיר אק ש ומעת‬ ‫ת וכחת חיים אשר הוכ יח ה ׳ חיים‬ ‫ע״י נביאו ואמר חסד י ה ׳ כי לא תמנ ו וע ׳ והל״ל כי‬ ‫לא תמ ו כמ ׳ש כי לא תמ ו חסדך וגו׳ ‪ .‬ויובן עפ׳׳י‬ ‫מ״ש בזוה״ק א ית חסד ואית חסד א ית חסר ע ולם כו׳‬ ‫ואית חסד ע ילאה דה וא רב חסד כו׳ ‪ ,‬כי ה נה מ ודעת‬ ‫זאת הת ורה נקראת עוז שה וא לשון גב ורה וכמו שאמר ו‬ ‫חרל תר־י״ג מצ ות נאמרו למשה מסיני מפ י הגב ורה‬ ‫וכדכת יב מימינו אש דת למ ו פי׳ שהת ורה מערה‬ ‫ושרשה ה וא רק חס ד ה ׳ המכונ ים בשם ימין דהיינו‬ ‫המשכת בחי ׳ אלה ות ו ית׳ והארה מא ור א״ס ב״ה‬ ‫אל הע ולמ ות עליונים ותחתונים ע׳׳י האדם הממש יך‬ ‫הא ור על עצמ ו בקיום דמ וח מ״ע שה ן רמ״ח אבדם‬ ‫דמלכא ‪ .‬פי׳ רמ״ח בל ים ולבוש ים להארה [ני ׳»״ל‬ ‫לההארה] מא ור א״ס ב״ה המל ובש בה ן (ומאור זה‬ ‫י ומשך לו דרר בכל מצ וה כנודע) רק שהמש כה זו‬ ‫נתלבשה תחלה במדת גבורתו של הקב ׳ ׳ה המכ ו נה‬ ‫בשם אש שה יא בחי ׳ צמצ ום הא ור והחיות ה נמשכ ות‬ ‫מא ור אק סוף ב״ה כ ד שת וכל להתלבש ‪ .‬במעשה‬ ‫המצ ות שרובן בטל ן הם בדבר ים חומריים כצ יצ ית‬ ‫ותפילין ורךבנות וצדקה ואף מצ ות שה ן ברוחניות‬ ‫האדם כמ ו יראה ואהבה אעפ״ב הן בבחי ׳ נטל ומדה‬ ‫ולא בבחי ׳ א״ס כלל כי אהבה רבה לה ׳ בלי קץ‬ ‫ו נטל ומדה אין האדם יטל לס ובלה ב לט ולהיות ע יס‬ ‫בגופו אפילו ת ע וכמאח ׳ ׳ל שבשעת מ״ת שה יתה‬ ‫התגל ות‬ ‫התגל ות אלה ות ו ית׳ ואא״ם ב׳׳ה בבחי ׳ דיבור והתגל ות‬ ‫פרחה נשמת ן ט ׳ ‪:‬‬ ‫וה נה לפי שהמצ ות ניתנו לנו ע׳׳י התלבש ות במדת‬ ‫גבורה וצמצום ההארה ט ׳ לבן רוב המצ ות‬ ‫יש להן ש יעור מצ ומצם כמ ו א ודך הצ יצ ית י״ב גודלין‬ ‫מזהנפילין אצבע ים על אצבע ים ומרובעות ד וקא והלולב‬ ‫ד ט והס וכה ז׳׳ט והש ופר טפח והמכבה מ ׳ סאה וכן‬ ‫כק־בנות יש לה ן ש יעור מצ ומצם לזמן כמ ו כבש ים‬ ‫נני ש נה ואילים בני שת ים ופריס ט ׳ וכן במעשה‬ ‫הצ יקה ונמ״ח בממונו אף שה וא מהעמ וד ים שהע ולם‬ ‫ע ומד על יהם וכדכת יב ע ולם חסד יבנה אפ״ה יש לה‬ ‫שיעוד קצ וב ח ומש למצ ות מן המ יבחר ומעשר למדה‬ ‫בינונית ט ׳ וזה נק׳ חשד ע ולם פי׳ חסד אל כל היום‬ ‫המתלבש כע ולמ ות עליונים ותחתונים ע׳׳י אתער ותא‬ ‫ילחתא ה יא מצ ות הצדקה וחסד שע וש ים בני אדם‬ ‫זיז עם זה ולפי שהע ולם ה וא בבחי ׳ גבול ומדה מהארץ‬ ‫לרק יע ת״ק ש נה ובן מרק יע לרק יע ט ׳ וש ית‬ ‫*לפ י שנ י הוי עלמא ט ׳ לנן ניתן ש יעוד ומרה נם‬ ‫כן דמצ ות הצדקה והחסד שבת ורה נמ ו לשאר מצ ות‬ ‫הת ורה אך היינו ר וקא לש ומר הת‪ 1‬דה ולא סר ממ נה‬ ‫סין ושמאל אפילו במלא נ ימא אבל מ י שהעב יד‬ ‫עליי הדרך הזו מאחר שהע וה דרט לתת מגרע ות‬ ‫יכקד^ העליון ש גרע עדט בחי ׳ המשכת ו מה שה יה‬ ‫ט י להמש יך מבת ׳ אלה ות ו והאוזן הא וד מא ור א״ס‬ ‫*¿י׳ אילו ה יה ש וכד החוזרת ומקיימה כהלכתה הר י‬ ‫מעוות זה לא יוכל לתק ן נ׳׳א בהמשכת הא ור העליון‬ ‫אלמעלה מהע ולמ ות ואינו מתלבש בה ן הנק ׳ חשד‬ ‫ע ילאה ורב חפר לפי שמא יר ומתפשט בבחי ׳ א׳׳ם בל י‬ ‫נבול ומדה מאת ־ שאיננו מצ ומצם ת וך הע ולמ ות‬ ‫אלא בבחי ׳ מק יף עליהן מלמעלה מר יש כל דת י ן עד‬ ‫סוף וכו׳ וכשהאדם ממש יכ ו למטה במעש י ו ואתעדל״ת‬ ‫אזי אור עליון זה מא יר ומתפשט ת וך הע ולמ ות ומתקן‬ ‫כל מע ו ות וכל מגרע ות שניתנו בקדש העליון ומהרש‬ ‫א וק וטובן ב יתר שאת ויתר עז בבחי ׳ אור חדש ממש‬ ‫לכ ן ‪.‬אמר ו במק ום שבע״ת עומדין וכו׳ ‪ .‬והנה עירן‬ ‫התש ובה ה וא בלב כי על ידי החרמה מע ומקא דלבא‬ ‫מע ורר ע ומק אור העליון ה זה אך כדי להמש יכ ו‬ ‫להא יר בע ולמ ות עליונים ותחתונים צריך אתעדל״ת‬ ‫ממש בבחי ׳ מעשה דהיינו מעשה הצדקה וחסד בלי‬ ‫גבול ומדה דבמ ו שהאדם משפ יע רב חסד פי׳ ח״ס‬ ‫דל ית דהיינו לדל ואביון דל ית ליה מגרמי ׳ כלום ואינו‬ ‫נותן גמל ומדה לנתינתו והשפעת ו ‪ .‬כך הקב״ה משפ יע‬ ‫אורו וטובו בבחי ׳ חסד ע ילאה הנק ׳ רב חסד המא יר‬ ‫׳בבחי ׳ א״ס בלי גבול ומדה ת וך הע ולמ ות עליונים‬ ‫ותחתונים שכ ולם הם בבחי ׳ דלי׳ית אצלו יתברך דל ית‬ ‫להון מגרמיהון כלום וכולא קמ יה כלא חש יב י ועי״ז‬ ‫נתקנו בל הפגמ ים שפ גם האדם בעונותיו למעלה‬ ‫בע ולמ ות עליונים ותחתונים ‪ .‬וז״ש עשה צדקה ומשפט‬ ‫נברר לה ׳ מ זבח לפי שהקרב נ ות הן בבחי ׳ ש יעור‬ ‫ומדה וגבול‪ .‬משא״ב בצדקה ש יוכל לפזר בלי גבול‬ ‫לתקן עונותיו ‪ .‬ומ״ש המב זב ז אל יבזבז יותר מת ־מש‬ ‫היינו ד וקא במ י שלא חטא או שתק ן חטא יו בסיגופים‬ ‫ותעניות כראוי לתק ן כל הפגמ ים למעלה ‪ .‬אבל מי‬ ‫שצר יך לתק ן נפש ו עדיין פש יטא דלא גרעה רפ ואת‬ ‫ה נפש‬ ‫ה נפש מרפ ואת הנוף שאין כסף נחשב וכל אשר לא יש‬ ‫יתן בעד נפש ו כת יב ‪ .‬והנה מדת חסד זו בלי גמל‬ ‫ומדה נקראת על שמ ו של הקב״ה חסד י ה ׳ כדכת יב‬ ‫וחסד ה ׳ מע ולם ועד ;זלט כו׳ כי הגם שבל ישראל‬ ‫הם רחמנ ים וגומלי חסד ים ברם יש נבול ומדה לרחמ י‬ ‫האדם ‪ .‬אבל הקב״ה נק׳ א״ס ב״ה ולמדותיו אין סוף‬ ‫כדכת יב כי לא כלו רחם‪,‬ז וט ׳ ‪ .‬ודש הנב יא אחר‬ ‫החורבן והגלות חס ד ה ׳ כי לא תמנ ו וגו׳ ‪ .‬פי׳ לפי‬ ‫שלא תמנ ו שאין אנו תמ ימ ים ושלמ ים בלי ש ום חטא‬ ‫ופגם ב נפש ובעולמות עליונים ע״ב צריכין אנו להת נהג‬ ‫בחסד הי שהם בלי נטל ותכל ית כדי לעורר עלינו‬ ‫רחמ ים וחסד ע ילאה שה וא רב חסד ורחמים בלי‬ ‫גבול ותכל ית כמ״ש כי לא כלו רחמיו וגו׳‪ .‬וזהו‬ ‫שארז ׳ ׳ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה ש יעש ו גם‬ ‫אם יהיו פטורים מד נא כי אין בן דוד בא ט ׳ ן‬ ‫יא להשכילך* בינה בי לא זו הדרך ישבק‬ ‫אור ה ׳ להיות חפץ בחיי‬ ‫בשר ים ובני ומזוני בי עץ ארז״ל בטל רצונך ט ׳ דהיינו‬ ‫שיהי ׳ רצונו בטל במצ יא ות ולא יהיה לו ש ום רצון כלל‬ ‫בעניני ע ולם ה זה טלם הנבלל ים בבני חיי ומזוני‬ ‫ובמארז״ל שע״ב אתה חי ן‬ ‫וביאור הענין ה וא רק אמ ונה אמ ית ית ביוצר בראש ית‬ ‫דהיינו שהבר יאה יש מאין הנק ׳ ראש ית‬ ‫הבמה והיא חכמת ו שא י נה מ ושגת לש ום נברא‬ ‫הבר יאה ה זאת ה יא בכל עת ותע שמתה ו ים כל‬ ‫הברוא ים יש מאין מחכמת ו ית׳ המח יה את הכל‬ ‫וכשיתבונן האדם בע ומק הבנת ו ויצייר בדעת ו הווייתו‬ ‫מאץ‬ ‫מאין בכל רגע ורגע ממש הא יך יעלה על דעת ו כי‬ ‫רע לו או ש ום יסורים מבנ י חיי ומזוני או שאר י‬ ‫יסורין בע ולם הרי האון שה יא חכמת ו יתברך ה וא‬ ‫מקור החיים והטוב והעונג ותא העד ן שלמעלה מע וה״ב‬ ‫רק מפני שאינו מ ושג לבן נדמה לו רע או יסורים‬ ‫אבל באמת אין רע יורד מלמעלה והבל ט וב רק‬ ‫שאינו מ ושג לגודלו ודב טובו וזהי עינך האמ ו נה‬ ‫שבשב ילה נברא האדם להאמ ין דל ית אחר פנוי מיני׳‬ ‫ובאור פני מלך ת ים וע״ב עוז וחדוה בטק־כ ו הואיל‬ ‫ותא רק ט וב כל ת ום וע״כ ראש ית הבל ש ישמח‬ ‫האדם ויגל בכל עת ושעה ויחיה ממש באמ ונת ו בה ׳‬ ‫המח יה ומט יב עמ ו בכל רגע ומי שמתעצב ומתאונן‬ ‫מראה בעצמ ו ש יש לו מעט רע יסורין וחסר לו איזה‬ ‫ט ובה והרי זה בכופר ח״ו וע״ב הרחיקו מדת העצב ות‬ ‫במאד חכמ י האמת ‪ .‬אבל המאמ י ן לא יתש מש ום‬ ‫יסרח בע ולם ובכל עניני הע ולם ק ולאו שוין אצל ו‬ ‫בהש ו ואה אמ ית ית ומי שא ין שוין לו מראה בעצמ ו‬ ‫שת א מערב רב דלגרמייד! עבדין וא והב א״ע לצאת‬ ‫מתחת יד ה ׳ ולת ות בחיי עו״ג בשב יל אהבת ו א׳׳ע‬ ‫וע״כ דדא חפץ בחיי בשר ים ובגי ומזוני כי זה ט וב לו‬ ‫וטח לו שלא גברא כי ע יקר בר יאת האדם בעוה״ז‬ ‫ת א בשב יל לנסותו בנס י וטת אלו ולרעת אתי אשר‬ ‫בלבב ו אם יפנה לבב ו אחר י אלה ים אחר ים שהם‬ ‫תא ו ות הגוף המשתלשל ים מס״א ובהם ת א חפץ או‬ ‫אס חפצ ו ורצונו לחיות חיים אמ ית ים המשתלשל ים‬ ‫מ א ל ע ‪ 0‬ת י□ א ף ^ אי ^י י‪£‬־ל (*״ע ‪ .‬ובאיזה נת״י ליחא תיבות‬ ‫אלי [אן! «איט יכול] וגנופחא אחרת « אנו כך ‪ .‬״או א ם ח פ צו‬ ‫ורצונו‬ ‫ורצונו אף שאינו ימל לחיות חיי אמ ית ים כו״ ‪.‬‬ ‫' ולפי נוסחא זו נראה שתיבות [אן*‬ ‫שאינו‬ ‫יכול]‬ ‫הוא‬ ‫מ א מי מוסגר) ‪,‬‬ ‫ויאמין שבאמת ה וא חי בהם וכל צרכיו וכל עניניו‬ ‫משתלשל ים באמת בפרט י פרטיותיהם שלא פס״א‬ ‫כי מה ׳ מצעד י גבר מננו ואין מלה מ ' ואם בן הכל‬ ‫ט וב בתכל ית רק שאינו מ ושג ובאמונה זו באמת‬ ‫נעשה הכל טוב גם בגלוי שבאמ נה זו שמאמ י ן‬ ‫שדרע ת דמה בגלוי כל חיותו הוא מט וב העליון‬ ‫שה יא חכמת ו יתברך שא י נה מ ושגת והיא העד ן‬ ‫שלמעלה מע וה״ב הרי באמ נה זו נכלל ומתעלה‬ ‫באמת הרע המד ומה בט וב העליון תג וז ‪:‬‬ ‫יב והיה מעשה הצדקה של ום ועבודת הצדקה‬ ‫השקט ובטח עד עולם‪ .‬לחבק ההפרש‬ ‫שבק מעשה לעב ודה ובין של ום להשקט ובטח מ ׳ ע״פ‬ ‫מה שארז״ל ע״פ ע ושה של ום במרומיו כי מ יכאל ש‬ ‫של מ ים וגבריאל שר של אש ואין מכבין זה את זה‬ ‫כל ומר שמ יכאל שר של חסד הנק ׳ בשם מ ים היורדים‬ ‫ממקם גמה למקם נמך והוא בחי ׳ ההשפעה‬ ‫והתפשט ות הח יות מע ולמת עליונים לתחתונ ים ובחי׳‬ ‫אש שטבעה לעל ות למעלה ה יא בחי ׳ ת מ ר ה‬ ‫והסתלקת השפעת החיים ממטה למעלה שלא‬ ‫להשפ יע רק בצמצ ום עצום ורב והן מד ות נגדעת‬ ‫והפכיות זו לזו והיינו בשה ן בבחי ׳ מר ות לבד ן ‪ .‬אך‬ ‫הקב״ה ע ושה של ום ביניהם דהיינו עיי גלוי שמת גלה‬ ‫בה ן הארה רבה והשפעה עצ ומה מאד מא ור א״ם‬ ‫ב״ה אשר כש מ כן ת א שאינו בכחי ׳ מדה ח״ו אלא‬ ‫למעלה מעלת עד אץ קץ אפילו מכחי ׳ חב״ד מס יר‬ ‫המד ות‬ ‫המד ות ואזי המד ות נגדיות של מ יכאל וגבריאל‬ ‫נכלל ות במקורן ושרש ן והיו לאחד ים ממש ובטל ים‬ ‫באורו יתברך המא יר להם בבחי ׳ גילוי ואזי מתמזג ים‬ ‫ומתמתק ים הגבורות בחסר ים ע״י בחי ׳ ממ וצעת קו‬ ‫המכר יע ומטה כלפי חסד ה יא מדת הרחמ ים הנק ׳‬ ‫בשם תפארת בדבר י חכמ י האמת לפי שת יא כל ולה‬ ‫מב ׳ גוונין לובן ואודם המרמ ז ים לח־״ג ולבן סתס שם‬ ‫הוי׳ ב׳׳ה שבכל הת ודה מ ורה על מדת התפארת‬ ‫כמ״ש מ ו ידק לפי שכא ן ה וא בחי ׳ גילוי אור א״ם‬ ‫ב״י! הארה רבה ב יתר שאת משאר מדותיו הקד וש ות‬ ‫יתברך ‪ .‬והנה אתער ותא דלע ילא לעורר גילוי הארה‬ ‫רבה והשפעה עצ ומה הנ״ל מא ור א״ס ב״ה לעש ית‬ ‫של ום הנ״ל ה יא באתער ותא דלתתא במעשה הצדקה‬ ‫והשפעת חיים חן וחסד ורחמים למא ן דל ית ליה‬ ‫מגרמי ׳ כלום ולהחיות רוח שפל ים כו׳ ‪ .‬ומ ודעת זאת‬ ‫מה שאמר ו רז׳׳ל על הע וסק בת ורה לשמה מש ים‬ ‫של ום בפמל יא של מעלה ובפמל יא של מטה ‪ .‬פמל יא‬ ‫של מעלה הם השר ים והמד ות הנ״ל שה ן הה יכל ות‬ ‫עליונים בע ולם הבר יאה שבזוה״ק ופמליא של מטה‬ ‫הן הה יכל ות התחת ונ ים ובפרט עוה״ז השפל המע ורב‬ ‫ט וב ורע מחטא אדם הראש ו ן והרע ש ולט על הט יב‬ ‫במ״ש אש ־ שלט האדם באדם כר ולאום מלא ום‬ ‫יאמץ וכנראה ב תש באדם התחת ו ן הגקךא בשם‬ ‫עולם קטן שלפעמ ים הט וב גובר ולפעמ ים לה יפך דדו‬ ‫ואין של ום בע ולם ער עת קץ ש יתברר הט וב מהרע‬ ‫ל ידבק בשרש ו ומקורו מ י ור דחיים ב״ה ואזי יתפררו‬ ‫כל פועלי און ורוח הט ומאה יעבור מן הארץ כש יתברר‬ ‫מתוכו‬ ‫מתוכו בחי׳ הטוב המחייהו ובירור זה יהיה ג״כ ע׳׳י‬ ‫'גילוי אלקותו למטה בהארה רבה והשפעה עצומה‬ ‫כמ׳׳ש כי מלאה הארץ דעה את ה׳ ונגלה כבוד ה׳‬ ‫כו' וזהו בכללות העולם לעתיד אך באדם התחתון‬ ‫בכל עת מצוא זו תפלה או שאר עתים מזומנים‬ ‫לרתבורד עם ענו ב״א לפי מעשיו זוכה למעין ביתר‬ ‫זה ע״י עסק התורה לשמה וכן ע׳׳י הצדקה כמ׳׳ש‬ ‫ר״א יהיב פרוטה לעני והדר מצלי דכתיב אני בצדק‬ ‫אחזה פניך היא ״בחי׳ גילוי הארה והשפעת הדעת‬ ‫והתבונה להתבונן בגדלת ה׳ ולהוליד מזה דרר‬ ‫שכליים כנודע ועי׳׳ז נברר הטוב לה׳ ונפרד הרע‬ ‫כמ׳ש מצרף לכסף ובור לזהב ואיש לפי מהללו ‪ .‬פי׳‬ ‫לפי הילולו את ה׳ בעומק הדעת להוליד ידיר ככה‬ ‫נברר הטוב ונפרד הרע כבירור ופירוד הסיגים מכסף‬ ‫וזהב במצרף וכור ‪ .‬ודגה מודעת זאת שישראל‬ ‫בטבעם הם רחמנים וגומ׳׳ח מפני היות נפשותיהם‬ ‫נמשכות ממדותיו ית׳ אשר החמד גובר בהן על מדת‬ ‫הדין והגבורה והצמצום ובט״ש גבר חסת על יריאיו‬ ‫שלכן נקראת הנשמה בת כהן כמ׳יש בזוה״ק ‪ .‬ודגה‬ ‫הצדקה הנמשכת מבת׳ זו נק׳ בשם מעשה הצדקה‬ ‫כי שם מעשה נופל ; ל דבר שבבר ׳נעשה או שנעשה‬ ‫תמיד ממילא והיא דבר ההווה ותיל תמיד ואף באן‬ ‫הרי מדת החסד והרחמנות הוטבעה בנפשות כל בית‬ ‫ישראל מכבר מעת בריאותן והשתלשלותן ממדותיו‬ ‫ית׳ כמ׳׳ש ויפח באפיו מ׳ ואתה נפחת בי ומאן דנפח‬ ‫כו׳ וגם בכל יום ויום בטובו מחדש מעשה בראשית‬ ‫וחדשים לבקרים בו׳‪ .‬אך לשון עבודה אינו נופל‬ ‫אלא על דבר שהאדם עושה ביגיעה עצומה נגד‬ ‫טבע נפשו רק שמבטל טבעו ורצונו מפני רצון‬ ‫העליון ב׳׳ה כגון לייגע עצמו בתורה ובתפלה עד‬ ‫מיצוי הנפש כ ו‪ .‬ואף באן במצות הצדקה ליתן‬ ‫הרבה יותר מטבע רחמנותו ורצונו ובמ״ש רז״ל ע״פ‬ ‫נתן תתן אפילו מאה פעמים ובו׳ ‪ .‬ח״ש והיה מעשה‬ ‫הצדקה שגם הצדקה דגפן בשש מעשה ולא בשם‬ ‫עבודה אעפ״כ באתעדל״ת אתערותא דלעילא מעורר‬ ‫גילוי אור א״ס ב״ה בהארה רבה והשפעה עצומה‬ ‫ונעשה שלום במרומיו וגם בפמליא של מטה רק‬ ‫שבעוה״ז השפל לא יתגלה השלום והבירור ופירוד‬ ‫דדע מהטוב עד עת קץ ולא בזק הגלות כנ״ל רק‬ ‫בעולם קטן דדא האדם בבל עת מצוא זו חפלה‬ ‫כט״ש בצדק אחזה פניך בנ״ל אך ארד התפלה יוכל‬ ‫להיות הרע חוזר וניעור בקל ולהתערב בטוב כאשר‬ ‫יתהלך בחשכת עוה״ז‪ .‬אך הצדק־‪ ,‬בבחי׳ עבודה‬ ‫הנה מאשר יקרה וגדלה מעלתה במאד מאד בהיותו‬ ‫מבטל טבעו ורצונו הגופני מפני רצון העליון ב״ה‬ ‫ואתכפיא ס״א ואזי אסתלק יקרא דקוב׳ה כו׳ וביתרון‬ ‫האור מן החשך הקא בנודע ‪ .‬אי לזאת אין דדע‬ ‫יכול להיות עוד חזר וניעור בקלות ב״ב מאליו רק‬ ‫אם האדם יעורדנו וימשיכנו ע׳׳ע חץ ‪ .‬וז״ש השקט‬ ‫ובטח עד עולם ‪ .‬השקט הוא מלשון שוקט על שמריו‬ ‫דהיינו שהשמרים נפרדם לגמרי מן היין ונופלין למטה‬ ‫לגמרי והיין למעלה זך וצלול בתכלית‪ .‬ועד״ז דדא‬ ‫בעבודת הצדקה השמרים הן בחי׳ תעהבת רע‬ ‫שבנפשו נברר ונפרד מעט מעט עד שנופל למטה‬ ‫למקרו‬ ‫למקוחו ושרשו ובמ׳׳ש ותשליך במצולות ים כל חטאתם ‪:‬‬ ‫יג מ ה רב טובך אשר צפנת ליראיך וגו‪, ,‬‬ ‫הנה בכלל עובדי ה׳ יש ב׳ בחי׳‬ ‫ומדרגות חלורןת מצד שורש נשמתם למעלה מבתי׳‬ ‫ימין ושמאל דהיינו שבת׳ שמאל היא מדת הצמצום‬ ‫וההסתר בעטרת ה׳ במ׳־ש והצנע לכת ט׳ במסתרים‬ ‫תבכה ט׳ כל העוסק בתורה בסתר ט׳‪ .‬והנה ממדה‬ ‫«ו נמשכה ג״ב ב ת׳ הצמצום והגבול בעבודת ה׳ כמו‬ ‫בצדקה להיות נדח בהשג יד והמבזבז אל יבזבז‬ ‫יותר מתמ ש ובה״ג בת״ת ושארי מצות די לו שיוצא‬ ‫י׳׳ח מחיוב מפורש שחייבתו התורה בפי׳ לקבוע עתים‬ ‫כו׳‪ .‬אך ב ת׳ ימין היא מדת החסד וההתפשטות‬ ‫בעטרת ה׳ בהתרחבות בלי צמצום והסתר כלל‬ ‫כמ״ש ואתהלבה ברחבה ט׳ וממנה נמשך ג״כ מ״ש‬ ‫ח״ל זתק מרה בתלמידים ט׳ («יע ‪ .‬ונראת שג״ל קייס או‬ ‫בחי׳ ייו כי>) וגם בלי צמצום וגטל כלל ואין מעצור‬ ‫לרוח נדבתו בק בצדקה ובק בת׳׳ת ושארי מצות ולא‬ ‫די א לצאת י׳׳ח בלבד אלא עד בלי די ט׳ ן‬ ‫ו הנ ה כל איש ישראל צ׳׳ל כלול מב׳ ב ת׳ אלו ואק‬ ‫לך דבר שאין א מקום ולבן מצינו כמה‬ ‫דברים בקולי ב״ש ומחומרי ב״ה ללמדנו שאף ב׳׳ש‬ ‫ששרש נשמתם מבת׳ שמאל העליק ולכן היו תק‬ ‫להחמיר תמיד בבל איסורי התוהה‪ .‬וב׳׳ה שהע מבת׳‬ ‫ימין העליק היו מלמדין זטת להקל ולהתד איסורי‬ ‫ב ש שיהיו מותרים מאיסורם תכלו לעלות למעלה‬ ‫אעפ״ב בכמה דברים היו ב׳ש מקילק מפני התבללות‬ ‫ש־ש נשמתם שהוא באל גם מימין וכן שרש נשמת‬ ‫ב״ה‬ ‫ב״ה כלול גם‪.‬משמאל בידוע דרך ומדות קדש העליון‬ ‫דלית חמן קיצוץ ופירוד ח״ו וכל המתת כלולות זו‬ ‫מזו ‪ .‬ולכן הם מיוחדות זו בזו כידוע לי״ח וכדכתיב‬ ‫באברהם שהוא מדת החסד והאהבה עתה ידעתי כי‬ ‫ירא אלהים אתה ע׳׳י שלבש מדת הגבורה ויעעד‬ ‫את יצחק בנו ויקח את המאכלת כו׳ ‪ .‬ומה שאמר‬ ‫הכתוב אברהם אוהבי ופחד יצחק הנה ההפרש‬ ‫וההבדל הזה הוא בבחי׳ גילוי והעלם שבמדת יצחק‬ ‫הפחד הוא בבחי׳ גילוי והאהבה מסותרת בבת׳‬ ‫העלם והסתר וההיפך במדת א״א ע׳׳ה וזהו שאמר‬ ‫דהע״ה מה רב טובך וגו׳ כלומר שמדת הטוב והחסד‬ ‫איטר היא בבחינת העלם והסחר אצל כל מי ששורש‬ ‫נשמתו מכחי׳ שמאל הנק׳ בשם יראיך כמדת ב״ש ‪.‬‬ ‫הנה אף שהוא טוב הגנוז וצפון אעפ״ב הוא רב וגדול‬ ‫מאד כמו מדת הגדולה והחסד ממש שמבחי׳ ימין‬ ‫ושתיהן הן מבת׳ גילר בלי גבול ומדה ושיעור ‪ .‬ורש‬ ‫מה רב טובך בלומר בלי גבול ומדה בין הטוב אשר‬ ‫צפנת ליראיך ובק אש־ פעלת לתמים בך שהם בעלי‬ ‫הבטחון שמבת׳ ימץ וחסדם וטובם הוא ג״ב בבחי׳‬ ‫גילוי והתפשטות נגד בני אדם ולא בבחינת צמצום‬ ‫והסתר כלל‪( .‬ומ׳׳ש ליראיך ולא ביראיך היינו משום‬ ‫שכל מה שתא בבחינת העלם בכל גשמה דגה בת׳‬ ‫זו אינה מלובשת תוך הגוף במות ולבו אלא הוא‬ ‫בבחינת מעף מלמעלה ומשם היא מאירה למות ולבו‬ ‫לעתים הצריכים להתעוררות בחי׳ זו שתתעורר ותאיר‬ ‫למות ולבו כדי לבא לידי מעשה בפועל ממ ש)‪.‬‬ ‫ואמר ע״ב אש־ רב טוב לבית ישראל הצפון ודגלי‬ ‫הוא‬ ‫הוא בבחי׳ בלי גבול ומדה לפי ערך נפשותם המלובשת‬ ‫בגוף לכן גם אתה ה׳ תתנהג עמהם במדת חסדך‬ ‫הגדול בלי גבול ותכלית ת ק׳ רב חסד ‪ .‬דאית חסד‬ ‫ואית חסד‪ .‬אית חסד עולם שיש כנגדו ולעומתו‬ ‫מדה״ד חץ למעט ולצמצם חסדו וטובו‪ .‬אבל חסד‬ ‫עליון ת ק׳ רב רמד אין כנגדו מרה״ד למעט ולצמצם‬ ‫תב חסדו מלהתפשט בלי גבול ותכלית כי ת א‬ ‫נמשך מבתי׳ סוביע וטמירא דכל טמירק הגק׳ כתר‬ ‫עלק וו ש תסתירם בסתר פנץ וגו׳ תצפנם בסוכה וגו׳ ‪:‬‬ ‫י ד ל ^ו ר ר את האהבה הישנה וחבת אה״ק‬ ‫להיות בוערת כרשפי אש מקרב‪.‬‬ ‫איש ולב עמוק כאלו היום ממש נתן ה׳ החו עלינו‬ ‫רוח נדבה בהתנדב עם למלאות ידם לה׳ ביד מלאה‬ ‫ורחבה בריבוי ארד דבוי מדי שנה בשנה תלך ועולה‬ ‫למעלה ראש כמדת קדש העליון המאיר לאה״ק‬ ‫המתחדש ומתרבה תמיד כדכתיב חמיד עיני ה׳‬ ‫אלהיך בה מרשית השנה ועד אודית שנה דהאי‬ ‫ועד אודית כו׳ אינו מובן לכאורה שהד באחרית‬ ‫שנה זו מתחלת שנה שניה וא״ב הליל לעולם ועד‪:‬‬ ‫א ך הענק יובן ע״פ מ״ש ה׳ בהבמה יסד ארץ‬ ‫שיסוד הארץ העליונה היא בחי׳ מטלא כ׳׳ע‬ ‫והתחתונה היא ארץ חפץ המכוונת כנגדה ממש ונק׳‬ ‫על שמה ארץ החיים הנה ת א נמשך מהמשבת‬ ‫והארת חכמה עילאה מקיר החיים העליונים כדכתיב‬ ‫החכמה תחיה בעליה וכו והארה והמשכה זו היא‬ ‫מתחדשת באור חדש ממש בכל שנה רטנה כי ת א‬ ‫יתברך וחכמתו אחד בתכלית היתר ונק׳ בשם אוא״ם‬ ‫ב׳׳ה‬ ‫ב״ה שאק סוף ואק קץ למעלת וגדולת האור והחיות‬ ‫תמ שך ממנו יתברך ומחכמתו בעילוי ארד עילוי‬ ‫עד אק קץ ותכלית לרום המעלות למעלה מעלה‬ ‫ובכל שנה ושגה יורד ומאיר מחכמה עילאה אור‬ ‫חרש ומתרש שלא היה מאיר עדיין מעולם לארץ‬ ‫העליונה כי אור כל שנה ושנה מסתלק לשרשו בכל‬ ‫עדה כשהחדש מתכסה בו ואדרב ע׳׳י תקיעת שופר‬ ‫והתפלות נמשך אור חדש עליק מבתי׳ עליונה יותר‬ ‫שבמדרגת חכמה עילאה להאיר לארץ עליונה ולדרים‬ ‫עליה הם כל העולמות העליונים והתחתונים המקבלים‬ ‫היותם ממנה דהיינו מן האור א״ס ב״ה וחכמתו‬ ‫המלובש בה כדכתיב בי עמך מקור חיים באורך‬ ‫נראה אור דהיינו אור המאיר מחכמה עילאה מכך‬ ‫החיים (וכנודע לי״ח שבכל ד ה היא תסיח־‪ .‬ומקבלת‬ ‫מוחין חדשים עליונים יותר בו׳) ובפרטי פרטיות כן‬ ‫ת א בכל יום רום נמשכין מוחק עליונים יותר בכל‬ ‫תפלת ה שוד ואינן מותן הראשונים שנסתלקו אחר‬ ‫התפלה רק גבוהין יותר ודרך כלל בכללות העולם‬ ‫בשית אלפי שנק כן הוא בכל ד ה ו ד ה‪ .‬וו ש תמיד‬ ‫דני ה׳ אלהיך בה שהעינים הם כינוים להמשכת‬ ‫והארת אור החכמה שלכן נקראו חכמים עיני העדה‬ ‫ואוירא דא״י מחכים והארה והמשכה זו אף שהיא‬ ‫תמידית אעפ״ב אינה בבחי׳ ומדתה אחת לברה מימי‬ ‫עולם אלא שבכל שנה ושנה ת א אור חרש עלק‬ ‫כי האור שנתחדש והאיר בר״ה זה ת א מסתלק‬ ‫בעדה הבאה לשרשו ‪ .‬וז״ש מרשית השגה ועד‬ ‫אחרית שנה לבדד‪ .‬ולק כתיב מרשית חסר א׳ חמז‬ ‫‪.‬על המתלעת האור שמסתלק בליל ר״ח עד אחר‬ ‫התקיעות שיורד אור חדש עליון יותר שלא היה מאיר‬ ‫עדיין מימי עולם אור עליון כזה והוא‪ .‬מתלבש‬ ‫ומסתתר בארץ החיים שלמעלה ושלמטה להחיות‬ ‫את כל העולמות כל משך שנה זו אך ניאץ‬ ‫מההסחר הזה תלוי במעשה התחתונים וזכותס‬ ‫ותשובתם בעשי״ת ודיל ‪:‬‬ ‫טו ל ה בין משל ומליצה דברי חכמים‬ ‫וחירותם בענין הספידות מודעת‬ ‫זאת בארץ מפי קדושי עליון נ״ע ‪.‬לקרב קצת אל‬ ‫השכל מאי דכתיב ומבשרי אחזה אלוה שהכוונה‬ ‫היא להבק קצת אלהותו יתברך מנפש המלובשת‬ ‫בבשר האדם וע״פ מארז׳׳ל ע״פ ברכי נפשי וט׳ מה‬ ‫הקב״ה ט׳ אף הגשמה כר וע״פ מאמר הזרד ע״פ‬ ‫ויפח באפיו נשמת חיים מאן דנפח מתוכי׳ נפח ואפי׳‬ ‫נפש רעישה היא באה מזיווג זו״נ דעשיה והמוחין‬ ‫שלהם שהם בחי׳ חיה ונשמה חו״ג שהן הן אחוריים‬ ‫דכלים ח ת דאצילות שתם אלהות ממש שבתוכם‬ ‫מאד אור א״ס ב״ה המלובש ועוז בחכמה דאצי׳‬ ‫דאיהו וגרמוהי חד באצילות וע״ב ש בנשמת האדם‬ ‫מאד אור א״ס ב״ה מלובש וגנח באור החכמה שבה‬ ‫להחיות את האדם ומהנה זבל האדם להבק קצת‬ ‫בספיתת העליונות שכולן מאירות בנשמתו הכלולה‬ ‫מהן ‪ .‬אך צריך להקדים מה ששמעתי ממורי ע״ה‬ ‫ע״פ ואנכי עפר ואפר שאט־ אברהם אבינו ע״ד‪ ,‬על‬ ‫הארת נשמתו המאירה בטפו מאור חסד עליון והיא‬ ‫מדתו מדת אהבה רבה (<׳*• שבה דד׳) שהיה אוהב‬ ‫אח‬ ‫‪ as‬הקניה אהבה גדולה ועליונה ב״כ עד שנעשה‬ ‫מרבבה להקב״ה וסד״א שבחי׳ חסד ואהבה שלמעלה‬ ‫בספירות העליונות היא מעין וסוג מהות מדת אהבה‬ ‫רבה של א״א ע״ה רק שהיא גדולה ונפלאה ממנה‬ ‫למעלה מעלה עד אין קץ ותכלית בנודע ממדות‬ ‫העליונות שאין להם [נ״א קץ] סוף ותכלית מצד עצמן‬ ‫כי אור איס ב״ה מאיר ומלובש בתוכם ממש ואיהו‬ ‫וגרמוהי ח ד‪ .‬משא״ב בנשמת האדם המלובשת‬ ‫בחימר שיש למדותיה קץ וגבול‪ .‬אבל מ״ט סדיא‬ ‫שטרותיה הן מעין וסוג מדות העליונית ולוא ואנכי‬ ‫עפר ואפר דכמו שהאפר הוא מהותו ועצמותו של‬ ‫העץ תשרף שהיה מורכב מד יסודות ארמ׳יע וג׳‬ ‫יסודות אמ״ר חלפו והלכו להם וכלו בעשן המתהוה‬ ‫מהרכבתן כנודע ויסוד הד שהיה בעץ שהוא העפר‬ ‫שבו היורד למטה ואין האש שולטת בו הוא הנשאר‬ ‫קיים והוא האפר ו ת ה כל מתת העץ וממשו וחומרו‬ ‫וצורתו באורך וחחב ועובי שהיה נראה לעין כ־^דם‬ ‫שנש־ף עיכךו היה מיסוד העפר שבו רק שאמיר‬ ‫כלולים בו כי העפר הוא תמרי יותר מכולן ויש לו‬ ‫אורך ורוחב ועובי טשא״כ באש ורוח וגם המים הם‬ ‫מעט מזעיר בעץ וכל ארכו ורחבו ועוביו הכל היה‬ ‫ק העפר והכל שב אל העפר שהוא האפר תשאר‬ ‫אחרי שנפרדו ממנו אט׳יר והנה כמו שהאפר אין לו‬ ‫דמיון וערך אל מהות העץ הגחל באורך ורוחב‬ ‫ועובי קודם שנשרף לא בכמותו ולא באיכותו אף‬ ‫שתא [תא] כ ת תו ועצמותו וממנו נתהוה כך עד״ט‬ ‫אמי אאע׳׳ה על מרת מדת החסד והאהבה המאירה‬ ‫בז‬ ‫בו ומלובשת בגופו דאף שהיא [היא] מדת האהבה‬ ‫וחסד העליון שבאצילות המאיר בנשמתו שהיתה‬ ‫מרכבה עליונה אעפ״ב ברדתה למטה להתלבש‬ ‫בגופו ע׳יי השתלשלות העולמות ממדרגה למדרגה‬ ‫על ידי צמצומים רבים אין דמק וערך מתת אור‬ ‫האהבה המאיר בו אל מתת אור אהבה וחסד עלק‬ ‫שבאצילות אלא כערך ודמק מהות העפר שנעשה‬ ‫אפר אל מתחו ואיכותו כ שתה עץ נחמד למראה‬ ‫וטוב למאכל עד״ט ויותר מזה להבדיל באלפים הבדלות‬ ‫רק שדברה תורה כלשון בני אדם במשל ומליצה‪:‬‬ ‫ו הנ ה כללות הי״ס שבנשמת האדם נודע לבל [בדרך‬ ‫כלל ‪ .‬ננ״י<|יתא] שהמדות נחלקת בדרך כלל‬ ‫לז' מדות ובל פרטי המדות שבאדם באות מאחת‬ ‫מז׳ מרות אלו שהן שרש בל המדות וכללותן שהן‬ ‫מדת החסד להשפיע בלי גבול ומדת תבורר‪ ,‬לצמצם‬ ‫מלהשפיע כ״כ או שלא להשפיע [<״* כל עינך] כלל‬ ‫ומדת הרחמים לרחם על טי ששייך לשון רחמנות‬ ‫עליו והיא מדה ממוצעת בץ גבורה לחסד שהיא‬ ‫להשפיע לכל גם למי שלא שייך לשון רחמנות עלץ‬ ‫כלל מפני שאינו ח©־ כלום ואינו שהוי בצער כלל‬ ‫ולפי שהיא מדה ממוצעת נקרא ‪ a‬תפארת כמו בגדי‬ ‫תפארת עד״מ שהוא בגד צבוע בגוונים דרבה מעורבי*‬ ‫[בו »׳׳י ‪‘5‬יי'*] בדרך שתא תפארת ונוי ‪ .‬משא״ב בגד‬ ‫הצבוע בנ ק אחד לא שיך בו לשק תפארת ואח״ב‬ ‫בבוא ההשפעה ליד מעשה דהיינו בשעת ההשפעה‬ ‫ממש צריך להתיעץ אך להשפיע בדוך ש־ובל‬ ‫המקבל לקבל ההשפעה כגון שרוצה להשפיע דבר‬ ‫חכמה‬ ‫הבמה ללמדה לבנו אס יאמרנה לו כולה כמו שודא‬ ‫בשכלו לא יוכל הבן להבין ולקבל רק שצריך לסדר‬ ‫לו בסדר וענין אחר דבר דבור על »־פניו מעט מעט‬ ‫ובחינת עצה זו נק־־את נצח והוד שהן כליות יועצות‬ ‫וגם [ג״א והן] תרין ביעין המבשלים הזרע שהיא‬ ‫הטפה הנמשכת מהמוח דהיינו דבר חכמה ושכל‬ ‫הנמשך משכל האב שלא יומשך כמו שהוא שכל‬ ‫דק מאד במוחו ושבלו רק ישתנה קצת מדקות שבלו‬ ‫ויתהווה שכל שאינו דק כ״ב כ ד שיובל הבן לקבל‬ ‫במוחו והבנתו והוא ממש עד״ט בטפה היורדת מהמוח‬ ‫שהיא דקה מאד !‘מאד) ונעשית גסה וחומרית ממש‬ ‫בכליות ותרין ביעין וגם נרה נקרא שחקים ורחיים‬ ‫ששוחקים מן לצדיקים כמו הטוחן [חטים] ברחיים‬ ‫עד״מ שמפרר הרומים לחלקים דקים מאד כך צדך‬ ‫האב להקטין השכל ודבר חכמה שרוצה להשפיע‬ ‫לבנו ולחלקם לחלקים רבים ולומר לו מעט מעט‬ ‫במועצות ודעת וגם בכלל בחינת נצח הוא לנצח‬ ‫ולעמוד נגד כל מונע ההשפעה והלימוד מבנו מבית‬ ‫ומח־ץי מבית היינו להתחזק נגד מדת הגבורה‬ ‫והצמצום שבאב עצמו שהיא מעוררת דנים ברצונו‬ ‫על‬ ‫מו‬ ‫ל ו ע ־ י ר אינו ך אןי‬ ‫ל כ ך ;ן ףיין ( נ נ ״י‬ ‫נרשם‪ .‬ו ט י )‬ ‫ובחי׳ יסוד היא עד״מ ההתקשרות שמקשר האב‬ ‫שכלו בשכל בנו בשעת למודו עמו באהבה ורצון‬ ‫שרוצה שיבין בנו ובלעד זה גם אם היה הבן שומע‬ ‫דבודם אלו עצמם מפי אביו [שמדבר בעת ולומד‬ ‫ל ע צ מ ן ‪ ,‬בכי״ק אדמו׳׳ר בעלי *"* ניע (בדרוש ני ידעתיו סעי׳ י״ג‬ ‫שהועתק שם לשו! זה) ^יח*‬ ‫חינות אלי] לא היה מבק ב"כ כמו‬ ‫עכשיו‬ ‫עכשיו שאביו מקש* שבלו אליו ומדבר עמו פא״פ‬ ‫באהבה וחשק שחושק מאד שיבין בנו וכל מה‬ ‫שהחשק והתענוג נ ה ל כך ההשפעה והלימוד נ תל‬ ‫שהבן יובל לקבל יותר והאב משפיע יוחד כי ע״י‬ ‫החשק והתענוג מתרבה ומתגדל שכלו בהרחבת‬ ‫הדעת להשפיע וללמד לבנו (וכמו עדיט בגשמיות‬ ‫ממש רבר הזרע הוא מהב החשק והתענוג ועי׳׳ז‬ ‫ממשיך הרבה מהמוח ולכן המשילו חכמי האמת‬ ‫לזיווג גשמי כמו שית׳) ‪ .‬והנה מדות אלו הן בחי׳‬ ‫חיצוניות שבנפש ובתוכן מלובשות מדוח פנימיות‬ ‫שהן בחי׳ אהר׳׳ר ט׳ דהיינו עד״ט באב המשפיע‬ ‫לבנו מחמת אהבתו ומונע השפעתו מפחדו דדאתו‬ ‫שלא יבא ליה מכשול רדו ‪ .‬ומער ושרש מדות אלו‬ ‫הפנימיות והחיצוניות הוא מחב״ד שבנפשו בי לפי‬ ‫שכל האדם כך הן מדותיו בנראה בחוש שהקטן‬ ‫שהתב׳׳ד שלו הן בבחי׳ קטנות כך כל מדותיו הן‬ ‫בדברים קטני העקך וגם בגדולים לפי שכלו יהולל‬ ‫איש כי לפי ה ב חכמתו בך הוא הב אהבתו וחסרו‬ ‫וכן שאר כל מדותיו פנימיות וחיצוניות מ ‪ p p‬הוא‬ ‫מחב׳׳ד שבו והעיקר הוא הדעת שבו הנמשך מכחי'‬ ‫החו״ב שבו כנראה בת ש כי לפי שינוי דעות בני‬ ‫אדם זה מזה כך הוא שינוי מדותיהם ‪ .‬והנה כ׳^ הוא‬ ‫רק עד׳ט לבד כי בץ הוא בנפש השכלית התחתונה‬ ‫שבאדם הבאה מקליפת נוגה אך באמת לאמיתו‬ ‫בנפש העליונה האלהית שהיא חלק אלוד‪ .‬ממעל כל‬ ‫דמהת פנימיות וחיצוניות הן לה׳ לבה כי מחמת‬ ‫אהבת ה׳ ומחוב הפע• לדבקה בו הוא חפץ חשד בדי‬ ‫לדבוק‬ ‫לדבוק במדותיו כמארז״ל ע״פ ולדבקה בו הדבק‬ ‫במדותיו ובן במדת הגבורה להפרע מן הרשעים‬ ‫ולענשם בעונשי התורה וכן להתגבר על יצרו ולקדש‬ ‫א׳׳ע במותר לו ולעשות גרר וסייג לתורה מפני פחד‬ ‫ה׳ יראתו פן יבא לידי חטא ח״ו וכן לפאר את ה׳‬ ‫ותורתו בכל מיני פאר ולדבקה בשבחיו בכל בחי׳‬ ‫נפשו דהיינו בהתבוננות שכלו ומחשבתו גם בדיבורו‬ ‫וכן לעמוד בנצחון נגד כל מונע מעבודת ה׳ ומלדבקה‬ ‫בו ונגד כל מונע מלהיות כבור ה׳ מלא את כל הארץ‬ ‫כמלחמות ה׳ אשר נלחם דהעד‪ .‬וכן להשתחוות‬ ‫ולהודות לה׳ אשר מחיה ומהוה את הבל והכל בטל‬ ‫במציאות אצלו וכולא קמיה כלא חשיב וכאק ואפס‬ ‫ממש ואף שאין אנו משיגים איך הוא הכל אפס‬ ‫ממים קמיה אעפי״ב מודים אנ תו בהוראה אמיתית‬ ‫שכן ד‪1‬א באמת לאמיתו ובכלל זה ג״כ להודות לה׳‬ ‫על כל הטובות אשר גמלנו ולא להיות כפוי טובה‬ ‫ח׳יו ובכלל זה להודות על כל שבחיו ומדותיו ופעולותיו‬ ‫באצי׳ ובריאות עליונים ותחתונים שהם משובחים עד‬ ‫אין תכלית [נ״י* חלן] ונאים וראוים אליו ית׳ וית׳ ותא‬ ‫מלשון הוד והדר וכן במדת צדיק יסוד עולם להיות‬ ‫נפשו קשורה בה׳ חיי החיים ולדבקה בו בדביקה‬ ‫וחשיקה בחשק ותענוג נפלא ובמדת מל׳ לקבל עליו‬ ‫עול מלכותו ועבודתו כעבודת כל עבד לאדונו באימה‬ ‫וביראה ומקור ושורש כל המדות הן מחב״ד דהיינו‬ ‫החכמה היא מלןר השכל המשיג את ה׳ וחכמתו‬ ‫וגדולתו ומדותיו הקדושות שמנהיג ומחיה בהן בל‬ ‫העולמות עליונים ותחתונים ובינה היא ההתבוננות‬ ‫בהשגה‬ ‫כהשגה זו באורך ורוחב ועומק בינתו להבין דבר‬ ‫מתוך דבר ולהוליד מהשגה זו תולדותיה שהן כרות‬ ‫אהוי״ר ושארי מדות הנולדות בנפש האלהית המשכלת‬ ‫ומתבוננת בגדולת ה׳ כי לגדולתו אין חכך ויש בחי'‬ ‫גדולת ה׳ שע״י התבוננות הנפש האלהית בה תפול‬ ‫עליה אימתה ופחד שהיא יראה תתאה שהיא בחינת‬ ‫מלמת ויש בחי׳ גדולת ה׳ שמפנה באה יראה עילאה‬ ‫יראה בושת ויש בחינה שמפנה באה אהבה רבה‬ ‫ויש בחינה שממנה באה אהבה זוטא וכן בפדות‬ ‫החיצוניות שהן חסד כו׳ ובכולן צריך להיות מלובש‬ ‫כהן בחינת הרעת שהוא בחינת התקשרות הנפש‬ ‫הקשורה ותקיעה בהשגה זו שמשגת איזה ענין מגדולת‬ ‫ה׳ שממנה נולדה בה איזה מדה מהמדות כי בהיסח‬ ‫הדעת כרגע מהשגה זו מסתלקת ג״כ המדה הנולדה‬ ‫ממנה מהגילוי בנפש אל ההעלם להיות בה בכח‬ ‫ולא בפועל ולכן נרןיא הזיווג בלשון דעת מפני שהוא‬ ‫לשון ״התקשרות וזהו בחי׳ דעת תחתון [נ״א הדעת‬ ‫התחתון] המתפשט במדות ומתלבש בהן להחיותן‬ ‫ולקיימן ויש בחינת דעת העליון שהוא בחינת‬ ‫התקשרות וחיבור מלך השכל המשיג עומק המושג‬ ‫שהוא כנקודה ובברק המבריק על שכלו שיתפשט‬ ‫למטה רבא עומק המושג לידי הבנה בהרחבת הביאור‬ ‫כאורך ותחב שהיא כתנת בינה הנק׳ דתבות הנהר‬ ‫כמו שיתבאר במלחמו‪:‬‬ ‫טז אהוביי‬ ‫לאנשי ק׳ וכו׳‬ ‫אחיי ורעיי איטר כנפשי ת ה לא‬ ‫נעלם ממגי צוק העתים אשר‬ ‫נתדלדלה‬ ‫נתדלדלה הפרנסה ובפרט הידועים לי ממחניכם אשר‬ ‫מטה ידם בלי שום מ שק ומשענה וממש לווים‬ ‫ואוכלים ה׳ דחם עליהם ירחיב להם בצר בכךוב ועם‬ ‫כל זה לא טוב הם עושים לנפשם לפי הנשמע אשד‬ ‫קפצו ד ם הפתוחה מעודם עד היום הזה ליתן ביד‬ ‫מלאה ועק יפה לכל הצטרכות ההכרחיים ל ד מחמוד‬ ‫האביונים נעים אשר עיניהם נשואות אלינו ואם אנו‬ ‫לא ‪.‬נרחם עליהם ‪ rn‬מי ירחם עליהם ו ת אתך עמך‬ ‫כתיב ולא אמרו חייך עדמין אלא כ שבד אחד קיתון‬ ‫של מים ובו׳ שהוא דבר השוה לשניים בשוה לשתות‬ ‫להשיב נפשם בצמא ‪ .‬אבל אס העני צריך לחם לפי‬ ‫הטף ועצים וכסות בקרה וכה״ג כל דברים אלו עדמין‬ ‫לבל מלבושי כבוד וזבח משפחה בשר ודגים וכל‬ ‫בטעמים של האדם וכב״ב ולא שייך בזה חייך קודמין‬ ‫מאדר שאינן תי נפש ממש כמו של העני שוה‬ ‫בשוה ממש בדאיתא בנדדם רף פ׳ ‪ .‬ו ת ה זהו עפ׳׳י‬ ‫שורת הדק ג מד ‪ .‬אבל באמת גם אם ת א ענין דלא‬ ‫שייך כ״ב ה״ט דאר לכל ארם שלא לדקדק להעמיד‬ ‫על הדן רק לדתק תיו וליכנס לפני ולפנים משורת‬ ‫הרק ולדאוג לעצמו ממארז׳׳ל שכל המדקדק בכך סוף‬ ‫בא לידי כך ח״ו וגם בי כולנו צריכים לרחמי שמים‬ ‫בבל עת באתערותא דלתתא דוקא בכל עת ובכל‬ ‫שעה לעורר רחמינו על הצריכים לרחמים וכל המאמץ‬ ‫לבם וכובש רחמיו יהיה מאיזה טעם שיהיה טרם בך‬ ‫למעלה לכמש וכו׳ ח״ו ומה גם כי אדם אין צדיק‬ ‫בארץ אשר יעשה טוב המיד ולא יחטא והצדקה‬ ‫מכפרת ומגינה מן הפורענות ובו׳ ולזאת היא רפואת‬ ‫ועוף ונפש ממש אשר עור בעד עור וכל אשר לאיש‬ ‫יתן בעד נפשו בשגם אנו מאמינים בני מאמינים כי‬ ‫הצדקה אינה רק הלואה להקב״ה כדכתיב מלוה דז‬ ‫ודנן דל וגמולו ישלם לו בכפליים בעולם הזה דשכר‬ ‫כל המצות ליכא בעוה׳׳ז לבד מצדקה לפי שהוא טוב‬ ‫לבריות כדאיתא בקדושין ס״פ קמא וגם יש לת ש‬ ‫לעונש ולו כשחבריו נמנים לדבר מצוה והוא לא‬ ‫נמנה עמהם כנודע ממאח׳׳ל ולשומעים יונעם ותבוא‬ ‫עליהם ברכת טוב בכל מילי דמיטב הטיבה ה׳ לטובים‬ ‫משרים כנפשם ונפש הדרש מכל לב ונפש ‪:‬‬ ‫ה נו ך ט דבאתערותא דלתתא שהאדם מעורר‬ ‫בלבו מדת החסד ורחמנות על כל‬ ‫הצריכים לרחמים אתעוזתא דלעילא לעורר עליו‬ ‫רחמים רבים ממ ‪p‬ר הרחמים להשפיע לו הפיחת‬ ‫כעיה"ז יה י ח לעוה״ב‪ .‬פי׳ הפדות היא השפעה‬ ‫מ שפעת ממקור דרחמים וחיי הרדים ב״ה ונמשכת‬ ‫למטה מטה בבחינת השתלשלות העולמות מלמעלה‬ ‫למטה כו׳ עד שמתלבשת בעוה׳׳ז הגשמי בבני רד‬ ‫ומזוני כו׳ והקרן הוא כבוש רחבה מצותך מאד והל״ל‬ ‫מצותיך לשק רבים (וגם לשון רחבה אינו מובן) אלא‬ ‫מצותך דייקא היא מצות הצדקה שהיא מצות ה׳ ממש‬ ‫מה שהקב״ה בכבות ובעצמו עושה תמיד להחיות‬ ‫העולמות ויעשה לעתיד ביתר שאת ועז וכמ״ש ושמרו‬ ‫דק־ ה׳ לעשות צדקה ם׳ כמו דרך שהולכים בה‬ ‫מעיר לעיר עד״מ ‪ .‬כך הצדקה היא בחי׳ גילוי והארת‬ ‫אור א״ס ב׳׳ה סובב כל עלמין שיאיר ויתגלה עד עוה׳׳ז‬ ‫באתערותא דלתתא בתורת צדקה וחסד חנם לעתיד‬ ‫בתחיית‬ ‫בתחיית המתים ביתר שאת ויתר עז לאין קץ מבחינת‬ ‫גילוי(האה־׳) [ההארה] ברע התחתון והעליון שרדי‬ ‫כל נשמות הצדיקים והתנאים והנביאים שהם עתה‬ ‫ברע העליון ברום המעלות יתלבשו בגופותיהם לעתיד‬ ‫דקומו בזמן התחייה ליהנות מזיו השכינה לפי‬ ‫שההארה והגילוי שברע היא בחינת ממלא כל עלמין‬ ‫שהוא בחינת השתלשלות ממדרגה למדרגה ע״י‬ ‫צמצומים עצומים ובמארז״ל בירד נברא עוה״ב והיא‬ ‫בחינת הבמה עילאה הנקראת עדן העליון המשתלשלת‬ ‫ומתלבשת בכל העולמות כמ״ש כולם בחכמה עשית‬ ‫כו׳ והחכמה תחי׳ כו׳ וברע היא בבחינת גילוי ההשגה‬ ‫לכל חד לפום שיעורא דילי׳ כנודע שעונג הנשמות‬ ‫ברע הוא מהשגת סודות התורה שעסק בעוה׳׳ז בנגלה‬ ‫כדאיתא בזוה״ק פ׳ שלח ובגט׳ בעובדא דרבה מ‬ ‫נחמני ‪ .‬אבל גילוי ההארה שבתחה״ט יהי׳ מבחינת‬ ‫סיבב כל עלמין שאינה בבחינת צמצום ושיעור וגבול‬ ‫אלא בלי גבול ותכלית כמ״ש בלק״א פמ״ח ביאור‬ ‫ענין סוכ״ע שאינו כמשמעו כמו עיגול ח״ו אלא שאינו‬ ‫בבחי׳ התלבשות ו מ׳ וע״ש היטב ‪ .‬וזהו שאח״ל‬ ‫ועטרותיהם בראשיהם ונ תין מ׳ עטרה היא בחינת‬ ‫מקיף וסובב ונקרא כתר מלשון מתרת והוא בחי׳‬ ‫ממוצע המחבר הארת המאציל א״ס ב״ה להנאצלים‬ ‫ולעתיד יאיר ויתגלה בעוה״ז לכל הצדיקים שיקימו‬ ‫בתחייה (ועמך מלם צדיקים מ׳) ‪ .‬וזה שארז״ל עתידים‬ ‫צדקים שיאמרו לפניהם קדוש כי קדוש הוא ברו׳‬ ‫מובדל שאינו בגדר השגה ודעת כי חוא למעלה‬ ‫מעלה לבחינת החכמה ורעת שברע כי החכמה‬ ‫מאץ‬ ‫מאק תמצא כתיב הוא בחינת כחר עליון ד‪1‬רךא אין‬ ‫כזוה״ק והשפעתו והארתו בבחינת גילוי הוא דוקא‬ ‫כשהנשמה תתלבש בגוף זך וצח ארד התחי׳ כי נעוץ‬ ‫תחלתן בסופן דוקא וסוף מעשה במחשבה תחלה ט׳‬ ‫כנודע‪ .‬אך א״א להגיע למדרגה זו עד שיהא בג״ע‬ ‫תחלה להשיג בחינת חכמה עילאה (ט׳) [״שי *״<י כל‬ ‫חד] כפום שיעורא דיליה וטל תודה מחייהו והקיצות‬ ‫היא תשיחך ט׳ ו ד ל‪ .‬וזול רחבה מצותך מאד היא‬ ‫מצות הצדקה שהיא כלי ושטח רחב מאד להתלבש‬ ‫בה הארת אור א״ס ב״ה(וכמ״ש לטשו צדקה) אשר‬ ‫יאיר לעתיד בבחינת בלי גטל ותכלית בחסד חגם‬ ‫באתערותא דלתתא זו הנק׳ דרך ה׳ וזהר לשון מאד‬ ‫שהוא בליגטל ותכלית‪ .‬אבל לכל תבלה ראיתי קץ‬ ‫תכלה היא מלשון כלות תפ ש שברע שהיא בבחי׳‬ ‫קץ ותכלית וצמצום ברל ולכל תכלה ת א לפי שיש‬ ‫כמה וכמה מעלות ומדתות רע זה למעלה מזה עד‬ ‫רום המעלות במ׳׳ש בלקוטי הש״ס מהאריז״ל בפי׳‬ ‫מארז״ל ת׳ח אק לדם מנוחה ט׳ שעולים תמיד‬ ‫ממדרגה למדרגה בהשגת התודה שאין לה סוף ט׳‬ ‫עד ארד התחי׳ שיתה להם מנוחה ט׳ ן‬ ‫יח כתיב מה יפיח ומה נעמח אהבה בתענוגים ‪.‬‬ ‫ת ה ב׳ מיני אהבות הן הא׳ אהבה‬ ‫בתענוגים דהיינו שמתענג על ה׳ עונג נפלא בשמחה‬ ‫רבה ועצומה שמחת תפ ש ובלותה בטעמה בי טוב‬ ‫ה׳ ונעים נדמות עריבות עד להפליא מעין עוה״ב‬ ‫ממש ‪ .‬שנתק ט׳ וע״ז כתיב שמחו צדקים בה׳ ולא‬ ‫כל אדם זוכה לזה וזו ת א בחינת כ ת א ברעותא‬ ‫דלבא‬ ‫דלבא שמחלק וע״ז נאמר עבודת מתנה וגו׳ והזר‬ ‫הקרב וגו׳ כי אין דרך להשיגה ע״י יגיעת בשר כמו‬ ‫הדאה ששואלין עליה יגעת ביראה ואוי לבשר שלא‬ ‫נתייגע ביראה כמ׳ש בר״ה וכתיב ביראה אם תבקשנה‬ ‫ככסף וט׳ מלמד שצריכה יגיעה רבה ועצומה כמחפש‬ ‫אחר אוצרות‪ .‬אבל אהבה רבה זו [אהבה בתענוגים]‬ ‫נופלת לאדם מאליה מלמעלה בלי שיכין ויכוון לה‬ ‫אך ורק את־ שנתייגע ביראת הרוממות והגיע לתכלית‬ ‫מה שזבל להשיג ממנה לפי בחינת נשמתו אזי מגדלא‬ ‫באה האהבה בתענוגים מלמעלה לשכון ולהתייחד‬ ‫עם היראה בי דרכו של איש לחזר כו׳ כמ״ש בלק׳׳א ‪.‬‬ ‫והשנית היא אהבה ותאוה שהנפש מתאוה ואוהבת‬ ‫וחפיצה לדבקה בה׳ לצרור בצרור החיים וכךבת אלהים‬ ‫טוב לה מאד ובו תחפוץ ורע לה מאד להתרחק ממנו‬ ‫ית׳ ח״ו להיות מחיצה של ברזל מהחיצונים מפסקת‬ ‫ח׳יו ואהבה זו היא מוסתרת בלב כלל ישראל אפילו‬ ‫ברשעים וממנה באה להס החרטה אך מפני שהיא‬ ‫מוסתרת ונעלמה בבחינת גלות בטף הרי הקליפה‬ ‫יכולה לשלוט עליה וזהו רוח שטות המחטיא לאדם‬ ‫וע״ב עבודת האדם ל ^ היא להתחזק ולהתגבר על‬ ‫הקליפה בכל מכל כל דהיינו מתחלה לגרשה ‪.‬מהגוף‬ ‫¡לגמרי ממחשבה דו״מ שבמוח ולשון ורמ׳יח אברים‬ ‫ואריב יובלג״ב להתרא ממסגר אסיד בתתק יד דהיינו‬ ‫!להיות חזק ואמיץ לבו בגבורים להיות האהבה‬ ‫המסותרת נגלית בגילוי רב בכל כחות חלקי הנפש‬ ‫שבטף דחייט העירך בשכל ובמחשבה שבמוח שהשכל‬ ‫יחשב מתבונן תמיד כפי שכלו והשכלתו בבורא‬ ‫יתברך‬ ‫יתברך א ך שהוא חיי החיים בכלל ורוי נשמתו בפרט‬ ‫וע״כ יכסוף ויתאוה להיות דטק ט וקתב אליו טפף‬ ‫טבעי כבן הטסף להיות תמיד אצל אבץ וכמו אש‬ ‫העולה למעלה תמיד בטבעה למקורה וכל מה שיתמיד‬ ‫לחשוב בשכלו טסף זה ככה יתגבר דתפשט טסף‬ ‫זה גם בפע ובכל אבריו לעסוק בתורה ומצות לדבקה‬ ‫כהם בה׳ ממש דאורייתא וקוב״ה כולא חד ועל טסף‬ ‫זד‪ .‬שבגילד רב כתיב צמאה נפשי וגו׳ כאדם הצמא‬ ‫למים ואק לו תענוג עדיק כלל וגם על טסף זה‬ ‫ואהבה זו המוסתרת בנו אנו מעתירים לה׳ להיות‬ ‫בעדנו להוציאה ממסגר ושיהיה הלב מלא ממנה‬ ‫לבדה ולא תכנס צרתה בביתה שהיא תאות עוה׳׳ז‬ ‫רק שתהיה היא עקרת הבית למשול בצרתה ולגרשה‬ ‫החוצה ממחדו׳׳ט עכ״פ הגם שלא יוכל לשלחה לגמרי‬ ‫מלבו עכ״פ תהיה היא מוסתרת בבחי׳ גלות ועבדות‬ ‫לעקרת הבית גברתה להשתמש בה לדברים הכרחים‬ ‫לה לבד כאכילה ושתיה כדכתיב בכל חרכיך דעהו ‪:‬‬ ‫י ט עו ט ה אור כשלמה וגר ‪ .‬הנה בלנןטי‬ ‫תדר‪ .‬של הארירל פ׳ כי תשא‬ ‫ופ׳ ויקרא כתב כי השגת מרע״ה לא היתה בבחינת‬ ‫פנימות החכמה עילאה הנכךא אבא דאצי׳ וכ״ש‬ ‫בספירת הכתר שלמעלה ממנה הנקרא א׳׳א כ״א‬ ‫בבחי׳ אחוריים דחכמה המלובשת בבינה המתלבשת‬ ‫בד ספירות תחתונות שנק׳ דא סוד התורה ומתפשטת‬ ‫עד סוף ד׳ ספיתת התחתונות שהן גהי׳׳ט ושם היתה‬ ‫השגת נבואתו בבחי׳ פנימיות דהיינו מכחי׳ פנימיות‬ ‫דנהי׳׳ס ‪ .‬אגל למעלה מנחמן לא היתה לו שם השגה‬ ‫בפנימיית‬ ‫בפנימיות כ״א בבחי׳ אתריים דחנטה הטלובשת‬ ‫בבינה המלובש־¿ ומתפשטת תוך פנימיות תתרט‬ ‫בסוד נובלות דבמה שלמעלה תורה שהיא בבת׳ ז״א‬ ‫ובדכתיב וראית את אתרי ופני לא יראו ע״ש ובשער‬ ‫תבואה פיא‪ .‬ולכאורה יש להפליא דרי נאכר ולא‬ ‫קם נביא עוד בישראל במשה ואיך השיג האריז״ל‬ ‫יותר ממנו ודרש כמה דרושים בבחי׳ פנימיות אפילו‬ ‫בספירות ומדרגות רבות שלמעלה מהחכמה וכתר‬ ‫דאצילות ‪ .‬אך הענק ת א פשוט ומבן לכל שיש הפרש‬ ‫גדול בק השגת חכמי האמת כרשב״י והאדיז׳׳ל שהיא‬ ‫השגת חכמה ודעת ובק השגת מדע״ה ושאר תביאים‬ ‫בנבואה המכונה בכתוב בשש ראיה ממש ודאית »ת‬ ‫א ת ה ואראה את ה׳ וירא אליו ה׳ ואף שזת דרך‬ ‫משל ואינה ראיית עין בשר גשמי ממ ש‪ .‬מ״ם תמ של‬ ‫צ׳׳ל חמה למשל וכתרגום דרא אליו ה׳ ואתגליא ליה‬ ‫וכו׳ שתא בחי׳ התגלות שנגלה אליו הנעלם ביה‬ ‫בבת׳ התגלות משאיב בהשגת חכמי האמת שלא‬ ‫נגלה אליהם תי׳ תעלם ב״ה בבת׳ התגלות רק‬ ‫שהם משיגים תעלומות חכמה הנעלם [ג״א בנעלם]‬ ‫ומופלא מהם ולכן אמרו חכם עדיף מנביא ש־כול‬ ‫להשיג כחכמתו למעלה מעלה ממדרגות שיוכלו‬ ‫לירד למטר‪ .‬בבוץ׳ התגלות לנביאים במראה נבואתם‬ ‫כי לא יוכלו לירד ולהתגלות אליהם רק מדרגות‬ ‫התחתונות שהן נהי״ט שהן הן היורדות תמיד ומתגלות‬ ‫מהמשפיע להמקבל בבחי׳ מותן ותות בידוע לי״ח‬ ‫שהנהי״ט של העליון מתלבשים בתרחון להחיותו שהן‬ ‫הן כלי ההשפעה ותררת החיות מהעליון לתחתון בבל‬ ‫העולמות‬ ‫העולמות והמדרגות ולכן ג״ב הן הן המתגלות לנביאים‬ ‫ככחי׳ התגלות ממש ובתוכן מלובש אור הבינה שהיא‬ ‫כחי׳ הבנת האלהות מאור [־״» ואור] א״ם ב״ה ובתוכה‬ ‫מלובשים אתריים דחכמה שהיא מדרגה שלמעלה‬ ‫מהשכל וההכנה באלתת ב״ה כי שם חכמה מזרה‬ ‫על מל^ר השכל וההבנה ולכן אמת בזהר דאורייתא‬ ‫מחכמה נפקת כי טעמי מצות לא נתגלו והם למעלה‬ ‫מהשכל וההבנה ‪ .‬וגם באיזהו מקומן שנתגלה‬ ‫ונתפרש איזה טעם המובן לנו לכאורה אין זה הטעם‬ ‫המובן לנו לבדו תכלית הטעם וגבולו אלא בתוכו‬ ‫מלובש פנימיות ותעלומות דבמה שלמעלה מהשכל‬ ‫וההבנה וכן בכל דיבור ודיבור שיצא מפי הקב״ה‬ ‫לנביאים הכתובים בתנ״ך הן דבד תוכחה והן סיפורי‬ ‫מעשיות מלובש בתוכם בחינת חכמת אלתת שלמעלה‬ ‫מהשכל וההבנה כנראה בירט מענין הנ ך והכתיב‬ ‫כי הלך הוא לפי ההבנה הנגלית לנו והכתיב היא‬ ‫למעלה מהשכל וההבנה שתיבה זו ככתיבתה אין לה‬ ‫לבוש בבחינת ההבנה ובקריאתה בפה יש לה לבוש‬ ‫וכן הענין באותיות גדולות שבתנ׳ך שתן מעלמא‬ ‫עילאה ומאירות משס בגילוי בלי לבוש כשאר האותיות ‪.‬‬ ‫והנה בת׳ חכמת אלתת ב״ה המלובשת בתרי״ג‬ ‫מצות התורה נק׳ בשס בחינת אתרי׳ דחכמה כי כל‬ ‫אתריים שבספירות הן מדרגות החיצונות והתחתונות‬ ‫במעלה שבספירה זו מה שיוכלו לירד ולהתפשט‬ ‫למטה להתלבש בברואים להחיותם ובחי׳ דפנים היא‬ ‫הספירה עצמה המיוחדת במאצילה א״ס ב״ה בתכלית‬ ‫היתד בטן ד ט ספירת חכמה שהיא מיוחדת במאצילה‬ ‫א׳׳ס‬ ‫א״ס ב״ה כתכלית היתד כי הקכ״ה וחכמתו אחר‬ ‫(במ״ש לעיל) ומה שמאיר ומתפשט כחכמתו ית׳‬ ‫למטה בתחתונים שהס בעלי גבול ותכלית ומתלבש‬ ‫בהם נק׳ אתריים ונק׳ ג״כ בחי׳ עשיה שבאצי׳ פי׳‬ ‫עד״מ כמו שבאדם התחתון שיש בנשמתו ה׳ מדרגות‬ ‫זו למטה מזו שהן בחי׳ השכל והמדות ומחשבה‬ ‫ודבור ומעשה והמעשה היא התחתונה שבכולם‬ ‫שהחיות המתפשט מהנשמה ומלובש בכח המעשה‬ ‫ת א כאין לגבי החיות המתפשט ממנה ומלובש בבח‬ ‫הדבור שתא כאין לגבי החיות המתפשט מכנה‬ ‫ומלובש במחשבה ומרות ושבל כן עד״ז ממש היא‬ ‫ב ת׳ חכמתו ית׳ מה שיוכל להתפשט ממנה(להשפיע)‬ ‫[להתלבש] בתחתונים כולם הס כאין לגבי בחינת‬ ‫פנים המיוחד במאציל ב׳׳ה דכולא קמיה כלא חשיב‬ ‫וההשפעה לכל הנבראים כולם שהם בעלי גבול‬ ‫ותכלית נחשבת ידדה וצמצום כביכול לגבי המאציל‬ ‫א׳׳ס ביה עד״מ כמו שנחשבת ידדה וצמצום לשכל‬ ‫האדם המשכיל המצומצם באיזה עשיה גשמיות‬ ‫־תמ־ית ממש ולכן משה רבינו ע״ה שהשיג עד‬ ‫*חודים דחכמה זכה שתנתן ע׳׳י התורה שהיא נובלות‬ ‫חכמה שלמעלה פי׳ מה שנובל ממנה ויורד‪ .‬לפטה‬ ‫מתלבש בתורה גשמיות שלנו שעיקרה ותכליתה ת א‬ ‫קיום המצות ל״ת ועשה בפועל ומעשה ממש כמאמר‬ ‫היום לעשותם וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה והלומד‬ ‫שלא לעשות נוח לו שנהפכה שליית וכו׳ וכל אדם‬ ‫מוכרח להתגלגל עד שיקיים כל התרי׳׳ג מצות בפועל‬ ‫ממש כנודע מהאדז״ל ן‬ ‫האותיות‬ ‫ה או תיו ת הנגלות לנו הן במעשה דבור ומחשבה‪.‬‬ ‫דמעשר‪ .‬הן תמונת האותיות שבכתב‬ ‫אשורי שבס״ת ‪ .‬ואותיות הדבור נחקקת בהבל וקול‬ ‫המתחלק לכ״ב חל ‪p‬ם שונים זה מזה בצורתן ‪ .‬שהיא‬ ‫הברת ומבטא הב׳׳ב אותיות בכל לשון ‪ .‬כי אין הפרש‬ ‫בק לה״ק ובין שאר לשונות במהות הברת האותיות‬ ‫כ״א בצירופן ‪ .‬ואותיות המחשבה הן ג״כ בכל לשון‬ ‫שאדם מחשב חיבות ואותיות הלשון שהן כ״ב לבד ‪.‬‬ ‫דק שבמחשבה יש בה ג׳ מיני בחי׳ אותיות ‪ .‬שהרי‬ ‫כשרואה בס׳ת תמונת האותיות הן מצטייחת במחשבתו‬ ‫חה נק־א בחינת עשי׳ שבמחשבה ‪ .‬וכן כאשר שומע‬ ‫אותיות הדבור הן נרשמות במחשבתו ומהרהר בהן‬ ‫וזה נק־א בחינת דבור שבמת׳ ובחי׳ יצירה ‪ .‬ואותיות‬ ‫המחשבה לבדה בלי הרהור אותיות הדבור נק׳ מח׳‬ ‫שבמחשבה ‪ .‬בחי׳ בריאה ‪ .‬והנה אותיות הדבור ממש‬ ‫הן מתהוות ומקבלות חיותן מאותיות אלו עצמן‬ ‫שבטח׳ ‪ .‬ואף שלפעמים מדבר אדם ומהרהר בדבר‬ ‫אחר‪ .‬הרי אינו יבול לדבר ב״א אותן דבורים וציתפים‬ ‫שכבר דברם והיו במחשבתו פעמים רבות מאד ונשאר‬ ‫בדיבורים וצירופים אלו הרשימו מהמחשבה שנכנסה‬ ‫בהם פעמים רבות ‪ .‬וזהו בחי׳ אתריים וחיצוניות נה׳׳י‬ ‫מפרצוף העליון שנכנס בתחתק להיות לו בחי׳ מוחק‬ ‫ותות כנודע ‪:‬‬ ‫כ אי הו וחיוהי חד א דן וגרמוהי חד בהק‬ ‫(פי׳ ע׳׳ס דאצילות חיות הן האורות‬ ‫וגרמוהי הן הכלים שטלן אלקות משא״ב בבי׳׳ע ט׳) ‪.‬‬ ‫וצריך להבק תטב איך הא״ס חד עם גרמות הן■‬ ‫הכלים‬ ‫הכלים הרי‪ .‬הבלים הן בבחי׳ גבול ותכלית כמ״ש‬ ‫בע״ח‪ .‬אמנם הכוונה היא לומר שהן אלקות לברוא‬ ‫יש מאין כטו הא״ס ולא בבחי׳ השתלשלות עילה‬ ‫ועלול לבד ומ״ש הי־מ״ק ענין השתלשלות עילה‬ ‫ועלול וב״ה בזוה״ק פ׳ בראשית היינו בהשתלשלות‬ ‫הספירות בספירות עצמן (בבחי הכלים) שנק־אות‬ ‫בלי מה בס׳׳י שאינן בבחי׳ יש ומהות מושג ובמו‬ ‫הא״ס דלית מחשבה תפיסא ביה כלל ובמ״ש ופני לא‬ ‫יראו ונבואת משה רבינו ע׳יה והשגתו היתה מפרק‬ ‫עליון דנצח מיא ובהשתלשלות העלול הוא מקף‬ ‫מהעילה ובטל במציאות אצלו כזיו השמש בשמש‬ ‫כמ״ש בפרדס מהרמ״ק ואף גם צמצומים רבים מאד‬ ‫לא יועילו להיות גשם עב כעפר מהשתלשלות‬ ‫הרוחניות משבלים נבדלים אפילו של המלאכים אלא‬ ‫להיות תח הבהמה מפני שור כמ״ש במ״א וע׳ש ויש‬ ‫מאין נקרא בריאה בלה״ק והגם שהיש תברא הוא‬ ‫ג״ב כלא חשיב קמיה דהיינו שבטל במציאות לגבי‬ ‫הבח והאור השופע בו מהכלים די״ס דאבי״ע שהע‬ ‫אור א״ס ב׳׳ה מאיר בהם ובזיו השמש בשמש כמ״ש‬ ‫בלק׳׳א ח״ב‪ .‬היינו קמיה דוקא שהיא ידיעתו ית׳‬ ‫מלמעלה למטה ‪ .‬אבל בידיעה שטמטה למעלה היש‬ ‫תברא דדא דבר נפרד לגמה בידיעה והשגה זו‬ ‫שטמטה כי הבח השופע ט אינו מושג כלל ובלל‬ ‫וגם אין עתך זה לזה כלל וכלל לא מיניה ולא‬ ‫מקצתיה מהערך שמהעלול אל העילה שהעלול יודע‬ ‫ומשיג איזה השגה בעילתו ובטל אצלו ע״י ידעה‬ ‫והשגה זו וגם במהותם ועצמותפאין הפרש גדול כ״כ‬ ‫ית‬ ‫רק שזה עילה וזה עלול ולא מיניה ולא מקצתיה‬ ‫מההפרש שבק מהות היש הנברא למהות הכח והאור‬ ‫השופע בו להוותו מאק ליש ולכן נקרא יש מאק דוקא‬ ‫והנה ראשית היש הנברא ותחילתו הן הכלים די״ס‬ ‫דבי׳׳ע וגם האורות נפש רוח ונבראו מכחי׳ הנשמה‬ ‫די״ס דבי׳׳ע שהוא אלקות והן הלפיד כלים דמל׳‬ ‫דאצילות ובן באצילות מחיצוניות הבלים די׳ים ראצי׳‬ ‫שהן אלקות נבראו ההיכלות דאצילות שמתלבש בהן‬ ‫בחי׳ העיגולים די״ם וגם גופות המלאכים דאצי׳ שהן‬ ‫בחי׳ יש וכמ״ש ובמלאכיו ישים תהלה ‪ .‬שאינן בבחי׳‬ ‫ביטול לגמרי כעלול לגבי עילתו אך נשמות המלאכים‬ ‫שיצאו מזיווג משיקין וכן נשמת האדם שיצאו מזיווג‬ ‫דזיג דאצי׳ ‪p‬דם שירדו לבי״ע אינן בכלל יש ודבר‬ ‫נפרד בפ׳׳ע אלא הן מעין בחי׳ אלקות בצמצום עצום‬ ‫וכעין הכלים די״ם דאצי׳ שהן בבחי׳ גמל ע׳׳י צמצום‬ ‫אור הא״ם הוא ה ק המלובש בנר״ג שלהם וכמו‬ ‫צמצום הראשון להיות חלל וכו׳ (ואף גם לאחר‬ ‫שירדו הנר׳׳נ דאצי׳ לעולם הזה לצדיקים הראשונים‬ ‫אפשר שלא נשתנה מהותן להיות דבר נפרד מאלקית‬ ‫ולכן היו מסתלקות כשרצו לחטוא בטרם יחטאו וקרוב‬ ‫לומר שגם האלפים ורבבות עלמין דיהבא בגולגלתא‬ ‫דא״א ורא אינן עלמין ממש כעק ההיכלות דאצי׳‬ ‫ובחינת יש אלא כעק נשמות המלאכים שיצאו מזיווג‬ ‫הנשיקק מקראו עלמין לגבי בחו׳ הגולגלחא !דיקנא)‬ ‫אך אינן אלקה ממש לברוא יש מאק מארד שבבר‬ ‫יצאו ונפרדו מהכלים די״ס שבהן מלובש הקו מאור‬ ‫א׳׳ס שהאור ת א כעין המאור ת א מתתו ועצמותו‬ ‫של המאציל ב״ה שמציאותו הוא מעצמותו ואינו‬ ‫עלול מאיזה עילה שקדמה לו חייו ולבן תא לבדו‬ ‫בכת ויכלתו לברוא יש מאין ואפס המוחלט ממש‬ ‫בלי שום עילה וסיבה אחרת קדמת ליש הזה וכדי‬ ‫שיהיה היש הזה הנברא בכח הא״סבעל גבול ומדה‬ ‫נתלבש אור א״ס בכלים די ס דאצילות ומתייחד בתוכן‬ ‫בתכלית היתר עד דאית וגרמוהי חד לברוא בהן‬ ‫ועל י ק ברואים בעלי גבול ותכלית ובפרט ע״י‬ ‫התלבשותן בבי׳׳ע ‪ .‬אמנם מודעת זאת שעיקר התהוות‬ ‫היש ודבר נפרד לגמרי ת א ממל׳ דאצילות שנעשה‬ ‫עתיק דבריאה כי אין מלך בלא עם וכר וגם דבוי‬ ‫הנבראים והתחלקותן שנבראו בכח הא״ס יחיד ומיוחד‬ ‫בתכלית הוא ע׳׳י דבוי האותיות היוצאין ממל׳ פי ה׳‬ ‫וברוח פיו כל צבאם וה׳ מוצאות הפה הן מה״ג דנוק׳‬ ‫ולזאת נק־את עלמא דאתגליא כי בה נגלה כח אור‬ ‫אין סוף לברוא יש מאין שלא ע״י עילה ועלול אבל‬ ‫ט׳ ספירות דראשונות נאצלו בהשתלשלות עילה ועלול‬ ‫ואור הא״ס תא מלובש בחכמה לבדה ‪ .‬וז׳יש נעוץ‬ ‫תחלתן בסופן כי כתר תא ממוצע בין המאציל‬ ‫לנאצלים ויש בו בחי׳ הארדונה של הא״ס ולכן נרךא‬ ‫כתר מלכות כי אין כחר אלא למלך וגם כי בחי׳‬ ‫אחרונה דא״ס היא מל׳ דאין סוף ולכן גם המל׳ דאצי׳‬ ‫נקרא כתר ממטה למעלה ומה גם כי בריאת הנשמות‬ ‫ממנה להיות יש ודבר נפרד בפ׳׳ע בעולם הבריאה‬ ‫ונקרא בשם לירה כקריעת י ס דבעתיקא תליא‬ ‫וגם כל גידול הנשמות בל ז׳ חדשים מזיווג של‬ ‫שמיני עצרת עד שביעי של פסק ת א כמו גידול זרג‬ ‫בבטן »‬ ‫כבק אימא עילאה שהוא ע׳׳י אורות עליונים מאימא‬ ‫עילאה ומלמעלה למעלה עד אין סוף המתלבש בה‬ ‫כל ט׳ או ז׳ ירחי לידה ‪ .‬ובכה דיא בבריאת נשמות‬ ‫ומלאכים לעולם הבריאה ו ש כל עיקר ושרש הטיפה‬ ‫שמקבלת ומתעברת מדא הוא ממוחין דארא ובכל‬ ‫זיווג נמשכת לארא מא״א וע׳׳י ומלמעלה למעלה עד‬ ‫אין סוף רק שהכל בהעלם במותן עד לידת הנוע‬ ‫הנשמות והמלאכים וההיכלות לעולם הבריאה‪ .‬נמצא‬ ‫שזת נילף אור א״ס ממש ע״י העיבור והלידה ‪ .‬ובזה‬ ‫יובן היות המצות במל׳ ה׳ של שם תי׳ והתורה בדא‬ ‫יא״ו של שם הוי׳ ‪ .‬הגם שלמעלה בא׳׳א המצות הן‬ ‫בגולגלתא בלבנונית ת א האורחא דבפלנותא דשערי‬ ‫דמתפלגא לחרי״ג אורחין דאורייתא שברא ושרש‬ ‫התורה דנפקא מרדע ת א במרס דא״א ותינו החכמה‬ ‫דטעמי המצות אלא שתא כתתם המתהפך ונעוץ‬ ‫תחלתן בסופן ת א כח הא״ס ב׳׳ה לברוא יש מאץ‬ ‫ילא ע׳׳י עילה ועלול שיתה העלול סוק* מעילתו‬ ‫ובטל במציאות רק י תה היש דבר נפרד מאלקות‬ ‫בכדי שיהיה המאציל ב׳׳ה מלך על בל הנפרדים ע״י‬ ‫שיקיימו מצותיו שיצוה עליהם וסוף מעשה במחשבה‬ ‫תחלה ולבן אמרו בירושלמי ולית ליה לד ש שמפסיק‬ ‫ללולב וכו׳ וכל הלומד שלא לעשית טח לו שנתהפכה‬ ‫שלייתו ע״פ ו ט׳ בי השליא נוצרה תחלה מהטיפת‬ ‫והיא לבדה היתה עקר תלד עד מ׳ יום שהתחילה‬ ‫צורת תלד ‪ .‬וככה המצות הן עיקר התורה ושרשה‬ ‫הגם‪.‬שהמצוה ת א טפנית והתורה היא חכמה רק‬ ‫שזה בחיצוניות וזה בפנימיות וכדלקמן ‪ .‬והנה במרב‬ ‫מזיווג‬ ‫מזוג זין'ד בי״ ע נבראו מאין ליש כל הנבראים‬ ‫והנוצרים והנעשים ע׳׳י אור הנשמה שבתוכן שהיא‬ ‫אלקית מהכלים די״ם דמל׳ דאצי׳ וגם בתוכה הארת‬ ‫ה ק דאור א״ם המלובש באצי׳ עד הפרטא והארת‬ ‫הקו■ שהיה מאיר בכלים די״ס דמל׳ בקע הפרטא‬ ‫עמהם ומאיר ברם בבי״ע כמו באצילות ממש וכן‬ ‫גס דגן בעצמו המלובש בסיום וסוף נה׳׳י דא״ק שהוא‬ ‫פוף רגלי היושר שלו המסתיימים במל׳ דעשיה הנה‬ ‫הארת ה ק מאירה משם ומתלבשת באור הגשמה‬ ‫ךי״ס דבי״ע שהוא אלקות וה^־ה דהארה מתלבשת‬ ‫בנפש רוח די ס דבי״ע ואף גם בכל הכלים שלהם‬ ‫והארה דהארה דהארה דדא בכל הנבראים ונוצרים‬ ‫ונעשים כמ״ש הימ*ם וכל אשר בהם ואתה מהיה‬ ‫את כולם ובל זאת בבחינת התפשטות החיות להחיותם‬ ‫אמנם מציאותו ומהותו של אור הא״ס אינו בגדר מקם‬ ‫כלל וסובב כל עלמין בשוה ואת השמים ואת הארץ‬ ‫אני מלא בהשוואה אדת ולית אתר פנוי מיניה אף‬ ‫בארץ הלזו הגשמית רק שהוא בבת׳ מקיף וסובב‬ ‫ובמ״ש הפי׳ בלק״א ולא התפשטות והתלבשות החיות‬ ‫להחיותם ולהוותם מאין ליש כ״א ע״י הארה דהארה‬ ‫דהארה וכו׳ מהק כנ״ל וגם מאור אים הסובב ומקיף‬ ‫לארבע עולמות אבי״ע בשוה מאיר אל הק הפנימי‬ ‫דרך הכלים די״ם דבי״ע ובהארתו תוך הכלים נותן‬ ‫בהם כח ועוז לברוא יש מאין ומאת־ שהבריאה היא‬ ‫ע׳׳י הכלים לזאת הם הנבראים בבחינת רבוי והתחלקת‬ ‫וגבול'ותכלית ובפרט ע׳׳י האותיות כנ״ל‪ .‬ועוד זאת‬ ‫יהד על כן על כל הנ׳ל הארה דר‪,‬ארה דהאח־‪ ,‬וכל‬ ‫הרל היא מראה כחה רבלתה ביסוד העפר הגשמי‬ ‫כגילוי עצום ביתר עז מיסודות העליונים ממנו וגם‬ ‫מצבא השמים שאין בכרם ויכלתם להוציא יש מאין‬ ‫תמיד כיסוד העפר המצמיח תמיד יש מאק הס עשנים‬ ‫ואילנות (והמזל המכה ואומר גדל היינו לאחר שבבר‬ ‫צמח העשב ואינו אומר לו לצמוח מאין ליש אלא‬ ‫מקוטן לגודל ולשאת פרי כל מין ומין בפרטי פרטיות‪.‬‬ ‫אבל בטרם יצמח למי יאמר כל מזל ומזל לכל עשב‬ ‫ועשב בפרטי פרטיות) מהכח הצומח שבו שהוא אין‬ ‫ורוחני והם גשמיים ואין זאת אלא משום דתלי א׳׳ק‬ ‫מסתיימים בתחתית עשי׳ ותחת רגליו מאד אור א׳׳ם‬ ‫כ״ה הסיבב בל עלמין בלי הפסק רב ביניהם רק‬ ‫עיגולי א״ק לבדו וגם הרן מאור א״ס המסתיים בסיום‬ ‫רגלי א״ק מאיר ממטה למעלה בבחי׳ אור החר כמו‬ ‫שהמלובש בא״א וארא וזו ג דאצי׳ מאיר באור חוזר‬ ‫ממל׳ דאצי׳ ומל׳ דאצי׳ היא בחי׳ כחר ממטה למעלה‬ ‫ונעוץ תחלתן בסופן ‪ .‬וככה הוא בסיום הכן דאור‬ ‫א״ס המסתיים בסיום העשר דרגלי א״ק מאיר ממטה‬ ‫למעלה לבת׳ אור מ שטה דמל׳ דמל׳ דעשיה שהוא‬ ‫אלקות טמש מחיצוניות הכלים דמל׳ דאצי׳ ‪ .‬ולפמ׳יש‬ ‫בס׳ הגלגולים פ״ב הובא בלק״א מתלבשת תחלה‬ ‫הארה זו של הלן דאור א״ס באור האצי׳ שבעשיה‬ ‫וממגד‪ .‬לבריאה יצירה שבעשיה ומהן לבתי׳ אור‬ ‫מ שמה דמל׳ דמל׳ דעשיה ועי׳׳ז יש כח ועוז בסיום‬ ‫הכלי דמל׳ דמל׳ דעשיה שביסוד העפר והוא מאמר‬ ‫תדשא הארץ וכר להיות פועל בקרב הארץ חמיד‬ ‫לעולם ועד (בחו׳ אק סוף ולא בלבד בשיטת ימי‬ ‫בראשית‬ ‫בראשית כמאמר ישרצו המים ומאמר תוצא הארץ‬ ‫נפש חיה מהבמה דמל׳ דמל׳ דעשיה שבז׳ ימי‬ ‫בראשית האיר בעולם הזה הארה מאור אין סוף‬ ‫בחסד ת ם בלי העלאת מיין נוקבץ כלל) להצמיח‬ ‫עשבים ואילנות ופיחת מאין ליש תמיד מ ד שנה‬ ‫בשנה שהוא מעץ בחי׳ א״ס שאם יתעים עוה״ז ריבר‬ ‫רבבות שנים יצמית ט ד שנה בשנה אלא שיש מהן‬ ‫ע׳׳י העלאת מ״נ והם הזרועים והנטועים ואעפ״כ הם‬ ‫במו יש מאין שהגרעין הנטוע אץ לו ערך כלל לגבי‬ ‫הפרי וגם נגד כל האילן עם הענפים והעלין וכן‬ ‫במיני זרעונים וד ע ת וגם במיני תבואה להתדמות‬ ‫מאות גרעינץ מגרעין א׳ ת א כמו יש מאין ומכ׳׳ש‬ ‫הקשין והשבלים ו ת ה הפירות שע׳׳י העלאת מ״ג‬ ‫תא הזריעה והנטיעה הם משובתם מאר מאד‬ ‫מהעולים מאליהן מכח הצומח לבדו שבארץ ומזה‬ ‫נשכיל המשבות אוחת עליונים באבי״ע (שהוא‬ ‫תכלית בריאת האדם) כמ״ש במ״א ‪ .‬ומזה יובן היטב‬ ‫בענץ סדר מדרגות דצח״ט שהן בת׳ עפר מים אש‬ ‫חח שאף שהחי הוא למעלה מהצומח והמדבר‬ ‫למעלה מהת אעפ״ב ה ת ניזון ו ת מהצומח והמדבר‬ ‫מקבל תותו משניהם וגם חכמה ודעת שאין התינוק‬ ‫יודע לקרות אבא ואימא עד שיטעום טעם דגן כו׳‬ ‫ועדיין לא אכילנא בישרא דתורא כו׳ כי ת א בחי׳‬ ‫אור תזר ממטה למעלה מתחתית העשיה שמתגלית‬ ‫שם ביתר עז הארה דהאחד‪ .‬בר מאור א״ס הסובב‬ ‫כ׳׳ע ומחקו אור א״ס שבסיום תלי היושר דא״ק בבת׳‬ ‫אור תזר כנ״ל ‪ .‬תבן היטב בזה טוב טעם ודעת‬ ‫מח‬ ‫מה שמלאכים עליונים שבמרכבה פני שחד ופני נש*‬ ‫נהנים מאד וניזונים ומסתפקים מרוח הבהמה והעוף‬ ‫העולה עליהם מהקרבנות שע׳׳ג המזבח ובדקדוק ל שן‬ ‫הזוה״ק ואתהניין מיסידא ועיקרא דילהון ‪ .‬וארדי‬ ‫הדברים והאמת האלה דעת לנבון נקל להבק ע׳׳י‬ ‫כל הנ״ל גודל מעלת המצות מעשות אשר הן תכלית‬ ‫ירידת הנשמות לעוה״ז הגשמי במ״ש היום לעשותם‬ ‫ויפה שעה א׳ בתשבה ומעשם טובים בעוה״ז מכל‬ ‫חיי עוה״ב י ע ״ נ « « ז מכ־ה״ק ‪:‬‬ ‫כא אד״ש כמשפט לאוהבי שמו אל‬ ‫המתנדבים בעם לעשות צדקת‬ ‫ה׳ עם ארצו הקדושה לתת מדי שנה בשנה תק‬ ‫הקצוב מעות אדיק חוב״ב אליהם חטוף מלתי ותזל‬ ‫־בסל אםדחי־ילזת־ ־לזריזים ולחזק ידים רפות במתן‬ ‫דמים מעות א״י מרי שבת בשבתו ולפתת מדי חדש‬ ‫בחרש מערכו הקצוב לערך שנה וכל כסף הקדשים‬ ‫אשר עלה על לב איש להתנדב בלי נדר לפרנסת‬ ‫אחינו עשבי אה״ק מדי שנה ב שנה‪ .‬כי הנה מלבד‬ ‫הידוע לכל גודל מעלת הזריזות בכל המצות הנאמד‬ ‫ונשנה בדברי רז׳ל לעולם יקרים אדם לדבר מצוה‬ ‫כו׳ וזריזותי׳ דאברהם אבינו ע׳׳ה היא העומדת לעד‬ ‫לנו ולבנינו עד עולם כי העקרה עצמה אינה נחשבה‬ ‫ב״כ לנסיון גחל לערך מעלת א׳׳א ע״ה בשגם כי‬ ‫ה׳ דיבר בו קח נא את בנך כו׳ והרי כמה וכמה‬ ‫קדושם שמסרו נפשם על קחשת ה׳ גם כי לא‬ ‫■ דיבר ה׳ יבם רק שא׳׳א ע׳׳ה עשה זאת בזריזות נפלאה‬ ‫להראות שמחתו וחפצו למלאות רצון קונו ולעשות‬ ‫;חת‬ ‫נחת רוח ליוצרו וממנו למהו דרל לקיום כל המצות‬ ‫בכלל ובפרט מעשה הצדקה העולה על כולנה המגינה‬ ‫ומצלה בפירותיה בעוה״ז מכל מיני פורעניות המתרגשות‬ ‫כדכתיב וצדקה תציל ממות וכ״ש משאר מיגי יסורים‬ ‫הקלים ממות ב״ש שטוב לגו גם בעוה״ז להקדימה‬ ‫כל מה דאפשר שהרי אדם נידק בכל יום ן‬ ‫א ך גם זאת מצאנו ראינו בעבודת הצדקה מעלה‬ ‫פרטיות גדולה ונפלאה אק ערוך אליה להיות‬ ‫מעשה הצדקה נעשית בפעמים רבות וכל המרבה‬ ‫ה״ז משובח ולא בפעם א׳ ובבת אחת גם כי הסך‬ ‫הבולל אהד ת א במ״ש הרמב״ם ז״ל בפירוש המשנה‬ ‫ששנו חכמים ז״ל והבל לפי רוב המעשה‪:‬‬ ‫ו הנ ה מלבד כי הרמב״ם ז״ל ביאר היטב טעכע‬ ‫ונימוקו כדי לזכך הנפש ע״י רבוי המעשה‬ ‫הנה מקרא מלא דיבר הכתוב פעולת צדקה לחיים‬ ‫דהיינו שפעולתה וסגולתה להמשיך חיים עליונים‬ ‫מחיי החיים א״ס ב׳׳ה לארץ החיים היא שכינת עוזינו‬ ‫מלם והיא סוכת דוד‬ ‫שעליה נאמר ואתה מחיה‬ ‫הנופלת עד עפר וכמארז״ל גלו לאדום שנינה עמהם‬ ‫מ׳ כי באתערותא דלתתא להחיות רוח שפלים דלית‬ ‫ליה מגרמיה כלום אתערותא דלעילא ובפרט בהתנדב‬ ‫עם להחיות יושבי ארץ החיים ממש ור״ל‪ .‬וכל משכיל‬ ‫על דבר גדול ונפלא כזה ימצא טוב טעם ורעת כמה‬ ‫גדולים דברי חכמים דל שאמרו הכל לפי רוב המעשה‬ ‫דהיינו מעשה הצדקה תע שה בפעמים רמת להמשיך‬ ‫חיים עליונים ליחד יתד עליק פעמים ר מ ת‪ .‬והיינו‬ ‫נמי כעק מ״ש הרמב״ם לזכך תפ ש בנודע מזוה״ק‬ ‫דשכינה‬ ‫דשכינה נקראת נפש כי היא חיינו ונפשנו וכתיב כי‬ ‫שחה לעפר נפשנו ‪ .‬ולבן אח״ל גדולה צדקה שמק־בת‬ ‫את הגאולה להקימה מעפר מעט מעט עד בי‬ ‫יבא שילה‪:‬‬ ‫כב אהוביי אחיי ורעיי מאהבה מסותרת‬ ‫תוכחת מגולה לכו נא ונוכחה‬ ‫זכרו ימות עולם בינו שנות דור ודור ההיתה מאת‬ ‫מימות עולם ואיה איפוא מצאתם מנהג זה באת־‬ ‫מבל ספרי חכמי ישראל דראשונים והאחרונים להיות‬ ‫מנהג ותיקון לשאול בעצה גשמיות בדת מד‪ .‬לעשות‬ ‫בעניני העולם הגשמי אף לגדולי חכמי ישראל‬ ‫הראשונים כתנאים ואמוראים אשר בל רז לא אנס‬ ‫להו ונודרין להון שבילין דרקיע כ״א לנביאים ממש‬ ‫איטר היו לפנים בישראל בשמואל הרואה אשר הלך‬ ‫אליו שאול לדרוש ה׳ על דבר האתונות שנאבדו‬ ‫לאביו כי באמת בל עניני אדם לבד מדברי הורה‬ ‫וי״ש אינם מושגים רק בנבואה ולא לחכמים לרם‬ ‫במארז״ל הבל בידי שמים תץ מיראת שמים ושבעה‬ ‫דברים מכוסים כו׳ אין אדם יודע במה משתכר כו׳‬ ‫ומלבות בית רוד מתי תחזור כו׳ הנה הושוו זה לזה‬ ‫ומ״ש בישעיה יועץ וחכם ודשים וכן משארז״ל ונתין‬ ‫ממנו עצה ותושיה היינו בד ת תקרא חושיה כמאח׳׳ל‬ ‫יועץ זה שיודע לעבר שנים ולקבוע חדשים כו׳ שסוד‬ ‫העיבור קרר עצה וסוד בלשון תורה בדאיתא בסנהדרין‬ ‫דף פ״ז ע׳'ש בפרש״י ‪:‬‬ ‫א ך האמת אגד לשומעים לי כי אהבה מקלקלת‬ ‫השורה והנה היא כסית עינים שלא לראות‬ ‫האטת‬ ‫האמת טיוב אהבתם לחיי הגוף לש״ש לעבוד בו את‬ ‫ה׳ ברשפי אש ושלהבת גדולה מאהבת נפשם את‬ ‫ה׳ וע׳׳ב היטב רדה להם בצער הגוף ח״ו ה׳ ירחם‬ ‫ואק יכולין לקבל כלל עד שמעבירם על דעתם לכתת‬ ‫רגליהם מעיר לעיר לשאול עצות מרתק ולא שעו‬ ‫אל ה׳ לשוב אליו ברוח נמוכה והכנעת הגוף לקבל‬ ‫תוכחתו באהבה כי ‪ ax‬אשר יאהב דד וכו ‪:‬‬ ‫ו כ מו אב רחמן חכם וצדיק המכה בנו שאין לבן‬ ‫חכם להפוך עורף לנוס למצוא לו עזרה או‬ ‫אפילו מליץ יושר לפני אביו הרחמן והצדיק וחסיד‬ ‫רק לתות ישר יחזו פנימו עם אביו פנים בפנים‬ ‫לסבול הבאותיו באהבה לשב לו כל הימים ‪ .‬והנה‬ ‫למעלה בחי׳ פנים ת א הרצון והחשק אשר אבינו‬ ‫שבשמים משפיע לבניו כל טוב עולמים וחיי נפש‬ ‫וגוף באהבה ורצון חשיקה וחפיצה ע׳׳י תורת חיים‬ ‫שהיא רצונו ית׳ אשר נתן לנו כמ״ש כי באור פניך‬ ‫נתת לנו תורת חיים כו׳ לעשות בה רצונו וע׳׳ז נאמר‬ ‫באור פני מלך חיים ורצונו כו׳ ‪ .‬משא״ב ל ע ת משפיע‬ ‫חיי גופם שלא ברצון וחשיקה והפיצה לכך נק׳ אלהים‬ ‫אחרים שיונקים טבחי׳ אתרים וכך הוא באדם •הרצין‬ ‫והחשק ת א בחי׳ פנים ואם אינו מקבל באהבה‬ ‫ורצון כאלו הופך עורף ואתר ח׳׳ו‪ .‬ועצה היעוצה‬ ‫לקבל באהבה ת א עצת ה׳ בפי חרל לפשפש במעשיו‬ ‫וימצא לו עונות הצריכין מירוק יסורים ויראה לעק‬ ‫נודל אהבתו אליו המקלקלת השורה כמשל מלן‬ ‫גדול ונורא דרוחץ בכבודו ובעצמו צואת בנו יתדו‬ ‫מדוב אהבתו נמ״ש אם רחץ ה׳ צואת בנות ציון כו‬ ‫ברוח‬ ‫ברוח משפט כר ובמים הפגים אל פנים תתעורר‬ ‫האהבה בלב כל משכיל ומבין יכך מהות אהבת ה׳‬ ‫אל התחתונים אשר היא קרה וטובה מכל חיי העולמים‬ ‫טלם כמ״ש מה יקר חסדך ו ט׳ בי טיב חסדך מחיים‬ ‫ט׳ כי החסד שהוא ב ת׳ אהבה הוא חיי החיים‬ ‫שבבל העולמות כמ׳׳ש מכלכל וד ם בחסד ואז נם‬ ‫ה׳ יתן הטוב ויאר פניו אליו בבת׳ אהבה מגולה‬ ‫אשד היתה תחלה מלובשת ומסותרת בתוכחה מגולה‬ ‫ויתמתקו הגבותת בשרשן רחבטלו הדינין נ ס ?‪:‬‬ ‫אהוביי אחיי ורעיי מגודל ט־־דתי אשר הקיפו עלי‬ ‫יחד וסטני במים כל היום וכל הלילה הממ‬ ‫לא יחשו ‪ .‬לא אוכל משא לאמר עם הספר בל אשד‬ ‫בלבבי ‪ .‬אך בקצרה באתי במזכיר ומחזיר על‬ ‫ח־אשונות בכלל ובפרט אל המתנדבים בעם לעמוד‬ ‫על העטרה זו חפלה בקול רם להתחזק מאד בכל‬ ‫עוז ותעצומות נגד בל מונע מבית ומתץ בד‪ .‬חזקה‬ ‫כמשמעו שודא דצק ידיאיו אשר למעלה מן החכמה‬ ‫והתבונה א שי נתן ה׳ בהמה לדעת לעשות את כל‬ ‫אשר צוה ה׳ בהשכל ודעת ‪ .‬רק דצק פשוט ורוח‬ ‫נדיבה בכל איש אשר ידבנו ל ט לעטר עטרה‬ ‫המה לעשות נ׳׳ר ליוצרו‪ .‬ו ע ת כי עם קשה עוקף‬ ‫הוא וסלחת ‪ .‬כי הסליחה היא ג׳׳ב למעלה מן החכ׳‪.‬‬ ‫כי שאלו לחכמה ט׳ ומשה רבינו ע״ה ביקש מדה‬ ‫כנגד מדה וד׳׳ל‪ .‬ועוד זאת אדחש ממעל׳ שלא‬ ‫להשליך דברי אחריכם אשד ערכתי שיח להיות כל‬ ‫איש ישרי והולך בתומו כאשר עשה האלקי‪ ,‬את‬ ‫האדם ישר ולא לבקש חשטנות רבים מעלילות‬ ‫מצעדי‬ ‫מצערי גבר ומחשבות אדם ותחבולותיו ‪ .‬כי זו מלאכת‬ ‫שמים היא ולא מלאכת ב״ו ‪ .‬ולהאמין באטנה‬ ‫שלימה במצות חדל והוי שפל הח בפני כל אדם‬ ‫בכלל כי יציבא מלתא וחקק פתגמא שכ״א מתוקן‬ ‫מחבירו ‪ .‬וכתיב כל [איש] ישראל כאיש אחד חברים‪.‬‬ ‫כמו שאיש א׳ מחובר מאברים רבים ובהפרדם נוגע‬ ‫בלב בי ממנו תוצאות חיים ‪ .‬א״ב אנחנו היות כולנו‬ ‫כאיש א׳ ממש ודבק העבודה בלב ומכלל הן כו ‪.‬‬ ‫וע״ב נאמר ולעבדו שכם אחד דוקא‪ .‬וע׳׳ב אהוביי‬ ‫יהדיי נא ונא לטרוח בכל לב ונפש לתקע אהבת‬ ‫רעהו בלבו ‪ .‬ואיש את רעת רעהו אל תחשבו בלבבכם‬ ‫כתיב ולא תעלה על לב לעולם ואם תעלה יהדפנה‬ ‫■מלבו כהנדוף עשן וכמו מחשבת עץ יממש ‪ .‬כי‬ ‫גדולה לה״ר כנגד ע״ז ורע וש״ד ‪ .‬ואם בדבור בך‬ ‫כו׳ וכיד נודע לכל חכם לב יתרון הכש־ המח׳ על‬ ‫הדבור הן לטוב והן למוטב ‪ .‬וה׳ הטוב המברך את‬ ‫עמו בשלום ישים עליכם שלום ותים עד העולם בנפש‬ ‫או״נ מליג ‪:‬‬ ‫כ ג בגזי ר ת עי ‪ p‬פתגמא ומאמר קדישין‬ ‫חכמי המשנה ליה ששנו‬ ‫במשנתם עשיה שיושבין ועוסקין בתורה שבינה‬ ‫שתיה ביניהם כי זה כל האדם ואף גם זאת היתה‬ ‫כל יהדתו בעוה״ לצורך עליה זו אשר אק עליה‬ ‫למעלה הימנה כי שכינת עוזו איטר בגבהי מרומים‬ ‫והשמים ושמי השמים לא יבלבלו אימתה‪ .‬תשכק‬ ‫ותתגדל בתוך בני ישראל כמ״ש כי אני ה׳ שובן‬ ‫בתוך ברי ע׳׳י עסס התורה והמצות בעשרה דוקא‬ ‫כמ׳׳ש‬ ‫במ״ש ח״ל אתיא תוך תוך בו׳ וע״ז נאם״ בקרבך‬ ‫קדוש ואין דבר שבקדושה בפחות מעשרה ומשום‬ ‫הבי נמי אצטריך להו לרול למילף מקרא מנין‬ ‫שאפילו אחד שיושב ועוסק בתורה ט׳ ואף גם זאת‬ ‫לא מצאו לו סמך מן הטרדא אלא לקביעת שכר‬ ‫בלבד ליחיד לפי ערט לפי [נ״א ולפי] ערך המרובים‬ ‫אבל לענק השראת קדושת הקב״ה אין לו ערך‬ ‫אליהם כלל וההפרש שבין השראה לקביעות שכר‬ ‫מובן למביני מדע‪ .‬כי קביעת שכר הוא שמאיר ה׳‬ ‫לנפש תדרשנו באור תורתו שהוא מעטת לטשו ממש‬ ‫ולכן נקראת התורה אור שנאמר עוטר• אור בש‪ 1:‬מה‬ ‫והנפש היא בעלת נ ט ל ותכלית בכל כחותיה לכן‬ ‫גם אור ה׳ המאיר בה הוא נטלי מצומצם ומתלבש‬ ‫בתוכה וע׳׳כ יתפעל לב מבקשי ה׳ בשעת התפלה‬ ‫וכיוצא בה כי בו ישמח לבם רגיל אף גילת ורנן‬ ‫ותתענג נפשם בנועם ה׳ [ל׳* על ה׳] ואות בהגלותו‬ ‫ממעטה לטשו שהיא התודה ויצא כברק חצו וזו‬ ‫היא קביעת שכר התורה הקבועה תמיד בנפש עמלה‬ ‫ב ה‪ .‬אבל ההשראה היא הארה עצומה מאור ה׳‬ ‫המאיר בה בלי גבול ותכלית ואינו יטל להתלבש‬ ‫בנפש נטלית כ״א מקיף עליה מלמעלה מראשה ועד‬ ‫רגלה כמו שאמרו חז״ל אכל בי עשרה שכינתא‬ ‫שייא כלומד עליהם מלמעלה במ״ש ויהי נועם ה׳‬ ‫עלינו ומעשה ידינו טננה עלינו כלוט* ט נועם ה׳‬ ‫אשי הופיע במעשה ידינו בעסק התורה והמצות‬ ‫דאורייתא' וקוב׳׳ה טלא׳ חד יתבונן וישרה עלינו‬ ‫מלמעלה להיותו בלי נ טל ותכלית ואינו מתלבש‬ ‫בנפשנו‬ ‫בנפשנו ושכלנו וע״כ אין אנו משיגים בשכלנו הנעימות‬ ‫והעריבות מנועם ה׳ ודו השכינה בלי גבול ותכלית‬ ‫אשר מתטנק ושורה עלינו במעשה ידנו בתורה‬ ‫ומצות ברבים דוקא‪ .‬וע״ז ארז״ל שכר מצוה בהאי‬ ‫עלמא ליכא כי אי אפשר לעולם להשיט כי אם‬ ‫בהתפשטות תפ ש מהגוף ואף גם זאת על דרך‬ ‫החסד כמ׳׳ש ולך ה׳ חםד כי אתה תשלם לאיש‬ ‫כמעשהו ובמו שארז׳׳ל שהקב״ה נותן כח בצדיקם‬ ‫כו׳‪ .‬משא״ב במלאכים כמו ששמעתי ט־בותי כי‬ ‫אילו נמצא מלאך אחד עומד במעמד עשרה מישראל‬ ‫ביחד אף שאינם מדברים בדברי חורה תפול עלץ‬ ‫אימתה ‪ -‬ופחד בלי גבול ותכלית משכינתא דשריא‬ ‫עלייהו עד שהיה מתבטל ממציאותו לגמרי וע׳׳ב רע‬ ‫בדני המעשה אשר נעשה תחת השמש בכלל ובפרט‬ ‫בק ארד ורעיי הנגשים אל ה׳ הגשה זו תפלה וארד‬ ‫התפלה או לפניה נעשה מושב לצים ד ל כמו שארז״ל‬ ‫שנים שיושבק ואק ביניהם ד ת ט׳ ואם נעשה מושב‬ ‫לצ*ם בעשרה דשבינתא שדא עלייהו אין לך עלטנא‬ ‫וקלנא דשבינתא גד ל מזה רחמנא ליצלן ואם אמרו‬ ‫רז״ל על העובר עבירה בסחר שדוחק תלי השכינה‬ ‫חץ העובר עבירה ברבים דוחק כל שיעוד ע מ ה של‬ ‫יוצר בראשית כביכול במ״ש רז׳׳ל אק אני והוא ו ט׳‬ ‫אלא שמלך אסור ברהטים ט׳ ‪ .‬אבל ווי למאן דרחקן‬ ‫לשבינתא כד יוקם לה קדשא ב״ה רימא לה התנערי‬ ‫מעפר קומי וגו׳ ועל תלת מילין מתעכבי ישראל‬ ‫בגלותא על דרחקן לשבינתא ועל ד ע ב ח קלנא‬ ‫בשכינתא ו ט׳ כמ׳׳ש בזוה״ק‪ .‬על כן אודביי אחיי‬ ‫ורעיי‬ ‫ו ת ך אל נא תרעו הרעה הנחלה הזאת ותנו כבוד‬ ‫לה׳ אלהיכם בטרם יחשך דהיינו בק מנחה למעריב‬ ‫כל ימות החול ללמוד בעשרה פנימיות התורה שהיא‬ ‫אנדה שבס׳ ע׳׳י שחב פדות התורה עודן בה ומכפרת‬ ‫עונותיו של אדם כמבואר בבהאהדל ומגלות שבה‬ ‫הן חרכי ה׳ שילך בהם האדם וישית עצות בנפשו‬ ‫בטילי דשמיא ובמילי דעלמא וכידוע לכל חכמי לב‬ ‫וגם ללמוד מעט בשו״ע או״ח הלכות הצריכות לכל‬ ‫ארם ועץ אוידל כל השונה הלכות בכל יום כר שהן‬ ‫הלבות בחחת ופסועת הלכה למעשה כמבואר‬ ‫בפרש׳׳י דל שם ובשבת קדש בעלות המנחה יעסקו‬ ‫בהל׳ שבת כי הלכתא רבתא לשבתא ובקל ימל‬ ‫האדם ליכשל בה ח״ו אפילו באיסור כרת ומעלה‬ ‫^ מ חן ידיעה ושגגת תלמוד עולה זדון חץ ואצ׳ל‬ ‫באיסוה דברי סופרים שרבו כמו רבו למעלה ובפרט‬ ‫באיסוה מוקצה דשכיחי טובא וחמורים ד״ס יותר‬ ‫מד ת כמ׳׳ש רז״ל שבל העובר על דבה חכמים אפילו‬ ‫באיסור קל של דבריהם כמו האוכל קורם תפלת‬ ‫ערבית וכה׳׳ג רדב מיתה כעובר על הטהרות שבתודה‬ ‫וכל יחיד אל יפחש עצמו ק הצימר אפיא ללמוד‬ ‫ענק אחר כ״א בדבר שהציבור עסוקין מ ואצ׳׳ל שלא‬ ‫יצא החוצה אם לא יהי־ עשרה מבלעדו ועליו אני‬ ‫קדא הפסוק ועוזבי ה׳ ^כלו מ׳ כמשארז׳׳ל על כל‬ ‫דבר שבקדושה‪ .‬כי אין קדושה כקדושת התורה‬ ‫דאורייתא ועביה מלא חד ‪ .‬ובל הפורש מן הצימר‬ ‫ט׳ ושומע לי ישמן בטח ובימיו ובימינו תושע יהודה‬ ‫דהשלים תשכון לבטח א ק בן יהי רצון ‪:‬‬ ‫כד אהוביי»™יי אל נא תרעו ריעים האהובים‬ ‫ליוצרם ושנואים ליצרם ואל יעשה‬ ‫אדם עצמו רשע שעה אחת לפני המקים אשר ברד‬ ‫בה מכל היום להקהל ולעמוד לפניו בשעה זו שהיא‬ ‫עת רצון לפניו להתגלות לבוא אל המקדש מעט‬ ‫לפקד לשכינת כבות השוכן אתם בתוך טומאותם‬ ‫ולהמצא לדורשיו ומבקשין ומייחליו והמספר בצרכיו‬ ‫מדאה בעצמו שאינו חפץ להתבונן ולראות בגילוי‬ ‫כ מד מלכותו ונעשה מרכבה טמאה לכסיל העליון‬ ‫שנאמר עליו לא יחפוץ כסיל בתבונה כו׳ כמ׳׳ש‬ ‫הזרר והאריז׳׳ל דהיינו שאינו חפץ להתמנן ולראות‬ ‫ביקר תפארת גחלתו של מלך מה״ט הקב״ה הנגלות‬ ‫למעלה בשעה זו וגם למטה אל החפצים להביט אל‬ ‫כבודו וגדלו המתעטף ומתלבש בתוך תימת התפלה‬ ‫הסדורה בפי כל ומתגלה לכל אחד לפי שכלו ושורש‬ ‫נשמתו כדכתיב לפי שכלו יהולל איש יהלל כתיב‬ ‫ומלמתא וד ק ע כעין מלמתא דארעא שררך המלך‬ ‫להיות חביון עוזו בהרד חדרים וכמה שומרים על‬ ‫הפתחים (עד) אשר כמה וכמה מצפים ימים ושנים‬ ‫לראות עוזו וכ מ ת וכשעלה רצונו להתגלות לכל‬ ‫והעביר קל בכל מלכותו להקהל ולעמוד לפניו‬ ‫להראותם כ מד מל מ ת דרך תפארת גדולתו מי‬ ‫שעומד לפנ? ואינו תשש לראיתו ומתעסק בצרבץ‬ ‫כמה גרוע וסכל ופתי ת א ונמשל כבהמות נדמה‬ ‫בעיני כל הבריות וגם ת א בדק המלך בהראותו‬ ‫לפניו שאינו ספון בעיניו לקבל נחת ושעשועים מהביט‬ ‫אל כמרו ויפיו יותר מעסק צרכיו וגם ת א מתחייב‬ ‫בנפשו‬ ‫בנפ ש למלך על הראות קלונו ובדונו אח הכלך לעין‬ ‫כל רואה ועיו נאמר וכסילים מרים קלון כלומר אף‬ ‫שהוא כסיל לא יהי׳ מיים קלון שיהי׳ נראה הקלון‬ ‫לעין כל ‪ .‬וע״כ קבעו חול בתפלה כאלו עומד לפני‬ ‫המלך עכ״פ יהי' מראה בעצמו כאלו עומר ט׳ לעין‬ ‫כל רואה בעיני ביש־ אל מעשיו ודיבוריו אף שאין‬ ‫לו מחשבה לכסיל יעיז הענין נתק כל החפלות‬ ‫למתבונן בהם היטב ומי שאינו מראה כן מתחייב‬ ‫בנפ ש ועליו אמרו בזהר הק׳ דאנהיג קלנא בתקנא‬ ‫עילאה ואחזי פרורא ולית ליה חלקא באלהא דישראל‬ ‫רל ע״ב שליחותייהו דרז׳׳ל קא עבידנא לגזור גזירה‬ ‫שה לכל נפש שלא ל שח שחה בטלה משיתחיל‬ ‫הש״ץ להתפלל התפלה עד גמר קדיש בחרא שחרית‬ ‫ערבית ומנחה ו ט׳ ‪ .‬והעובר עץ בזדון ישב על הא־ץ‬ ‫רבקש מג׳ אגשם שיתירו ‪ 6‬נידר שלמעלה ושב‬ ‫ורפא לו ולא חל עליו שם נידר למפרע כל עיקר‬ ‫ט מתחלתו לא חל בייא על הכורדים והפושעים שאינם‬ ‫חוששם בלל לבקש כפרה מן השמים ומן הבריות‬ ‫על העון פלילי הז ה‪ .‬וגם דוקא כשמדברים בזדון‬ ‫בשאט נפש ולא על השבח או שנזרק מפץ כמה‬ ‫חיטת בלא מתכוין שא״צ התרה בלל ובוחן לטח‬ ‫וכליות אלקים צדיק‪ .‬הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלטתם‪:‬‬ ‫כה להבץ אמרי בינה מ״ש בספר הנק׳‬ ‫צוואת רב״ש הגס שבאמת‬ ‫אינה צוואתו ולא ציוה כלל לפני פטירתו רק הם‬ ‫לקטי אמרותיו הטהורות שלקטו לי\טי בתר לקוטי‬ ‫ולא‬ ‫ולא ירעו לבוק האמין על מתטנתו‪ .‬אך המכוון‬ ‫הוא אמת לאמיתו ‪ .‬והוא בהקדים מארז״ל כל הכועס‬ ‫כאילו עובד עברם ובו׳‪ .‬והטעם מובן ליודעי בינה‬ ‫לפי שבעת כעסו נסתלקה ממנו האמונה כי אילו היה‬ ‫מאמין שמאת ה׳ היתה זאת לו לא היה בכעס כלל‬ ‫ואף שבן אדם שהוא בעל בחירה מקללו או מכהו‬ ‫או מזיק ממונו ומתחייב בדיני אדם ובדיני שטים על‬ ‫רוע בחירתו אעפי״ב על הניזק כבר נגזר ק השטים‬ ‫והרבה שלוחים למקום ולא עוד אלא אפילו בשעה‬ ‫זו ממש שמכרן או מקללו מתלבש בו כח ה׳ ורוח‬ ‫פיו ית׳ המחייהו ומקיימו וכמ״ש כי ה׳ אטר לו קלל‬ ‫והיכן אמר לשמעי אלא שמחשבה זו שנפלה לשמעי‬ ‫בלבו ו מדו ירדה מאת ה׳ ורוח פיו המחו׳ כל צבאם‬ ‫החיה ח ת של שמעי בשעה שחבר דברים אלו לדוד‬ ‫כי אילו נסתלק רוח פיו ית׳ ת ע אחד מרות של שמעי‬ ‫לא יכול לדבר מאומה (וזהו כי ה׳ אם־ לו בעת התא‬ ‫ממש קלל את דוד ומי יאמר לו וגו׳ וכנודע מ״ש‬ ‫הבעש׳יט ז״ל ע״פ לעולם ה׳ דברך נצב בשמים שצירוף‬ ‫אותיות שנבראו בהן השמים שתא מאמר יהי רקיע‬ ‫ט׳ הן נצבות ועומדות מלובשות בשמים לעולם‬ ‫להחיותם ולקיימם ולא בהפלוסופים שטפרים בהשגחה‬ ‫פרטית ומדמין בדמיונם המזב את מעשה ה׳ עושה‬ ‫שמים וארץ למעשה אנוש ותחטלותיו כי באשר יצא‬ ‫לצורף כלי שוב אץ הכלי צריך לידי הצורף שאף‬ ‫שידיו מסולקות הימנו ת א קיים מעצמו וטח מראות‬ ‫עיניהם ההבדל הגדול שבץ מעשה אנוש ותחבולותיו‬ ‫שתא ייש מיש רק שמשנה הצורה והתמונה למעשה‬ ‫שמים‬ ‫שטים וארץ שהוא יש מאין והוא פלא גדול יותר‬ ‫מקריעת ים ©־ף עד ם אשר הוליך ה׳ ברוח קדם עזה‬ ‫כל הלילה ויבקעו המים ואילו פסק הרוח כרגע היו‬ ‫המים חוזרים וניגרים במורד כדרכם וטבעם ולא קמו‬ ‫כתמה אף שטבע זה במים הוא ג״ב נברא ומתחם‬ ‫יש מאין‪ .‬שהד תמת אבנים נצבת מעצמה בלי תח‬ ‫רק שטבע הטיס אינו ק וכ״ש וק״ו בבריאת יש מאין‬ ‫שהיא למעלה מהטבע והפלא ופלא יותר מקריעת‬ ‫י״ס עאכ״ו שבהסתלקת ח״ו בח הבורא יש מאץ‬ ‫מן הנברא ישוב הנברא לאין ואפס ממש אלא צ״ל‬ ‫כח הפועל בנפעל תמיד להחיותו ולקיימו ובחי׳ זה‬ ‫הוא דבר ה׳ ורוח פע שבעשרה מאמרות שבהן‬ ‫נברא העולם ואפילו ארץ הלזו הגשמית ובחי׳ חמם‬ ‫שבה חיותן וקיומן ת א דבר ה׳ מי׳ מאמרות המלובש‬ ‫בהן ומקיימן להיות דמס ויש מאין ולא יחזרו לאץ‬ ‫ואפס ממש כשהיו ודש האריז״ל שגס בדומם כאבנים‬ ‫ועפר ומיס יש בהם בחי' נפש וחיות ח תיי ת ‪ .‬והנה‬ ‫נודע לי״ח כי דבר ה׳ נק׳ בשם שבינה בלשץ ח״ל‬ ‫ואימא תתאה ומטרוניתא בלשון הזהר ובפרט בר״פ‬ ‫וארא לפי ששוכן ומתלבש בנבראים להחיותם ובלשון‬ ‫המקובלים נק בשם מלכות ע׳׳ש דבר מלך שלטון‬ ‫כי המלך מנהיג מלכותו בדבוח ועוד טעמים אחרים‬ ‫י תד ם לי׳יח ומודעת זאת כי יש בחי׳ ומדדגת מל׳‬ ‫דאצילות ובחי׳ מל׳ דבריאה ובד ‪ .‬ופי׳ מל׳ דאצילות‬ ‫הוא דבר ה׳ המחי׳ ומתה נ שמת הנחלות שהן‬ ‫מבחיי אצילות כמו נשמת ארה׳׳ר שנא׳ בו רפח באפיו‬ ‫מ׳ וכמו נשמות האבות ומביאים וביוצא בהן(שהע‬ ‫מרכבה‬ ‫מרבבה לה׳ ממש ובטלים ממש במציאות אליו‬ ‫במארז״ל שבינה מדברת מתוך גרונו של משה ובן‬ ‫בל הנביאים ובעלי רוה״ק היה קול ודמר העליון‬ ‫מתלבש בעלם ודבורם ממש במ׳יש האריז׳יל) ומל׳‬ ‫דבריאה הוא דבר ה׳ המחיה ומהוה הנשמות והמלאבי׳‬ ‫שבעולם הבריאה שאין מעלתם כמעלת האצי׳ ו ט‪,‬‬ ‫ומלבות דעשיה הוא דבר ה׳ המחיה ומהוה את עוה״ז‬ ‫בכללו עד יסוד העפר והמים אשר מתחת לארץ‪.‬‬ ‫(אלא שבמצות העו׳׳ג החיות תא על ידי התלבשות‬ ‫שרים החיצוני׳ הממוני׳ על ע׳ אומות דהיינו שיורד‬ ‫ניצוץ מדבר ה' הנקרא בשם מלטה דעשיה ומאיר‬ ‫על השרים של מעלה בבחי׳ מקיף מלמעלה אך אינו‬ ‫מתלבש בדם ממש אלא נמשך להם חיות כהארה‬ ‫זו שמאיר עלידם מלמעלה בבחי׳ מקיף ומהשרים‬ ‫נשפע תות לעו׳׳ג ולבהמות תות ועופות שבארצותיהם‬ ‫ולארץ הגשמית ולשמים הגשמיים שהם הגלגלים‬ ‫(אלא ששמים וארץ ובהמות וחיות ועופות טהורים‬ ‫נשפעי׳ מקליפת נוגה והטמאים ונפשות העו״ג‬ ‫משאר קליטת)‪ .‬והנה שמים וארץ וכל אשר בהם‬ ‫בארצות ערג טלם כלא ממש תטיבי לגבי תערים‬ ‫שדם חיותם וקיומם ‪ .‬והשרים בלא ממש חשיבי לגבי‬ ‫התות הנמשך לרם מהניצוץ מדבר ה׳ המאיר עליהם‬ ‫מלמעלה ואעפ״ב התות תמ שך לתוכם מהאור‪ ,‬זו‬ ‫הוא בבחי׳ גלות בתוכם שלכן נרךאי׳ בשם אלקי׳‬ ‫אחרים וקרו ליה אלהא דאלהיא שגם דם הן בחי׳‬ ‫אלקות ולכן העו׳׳ג הנשפעים מהם הם עע׳יז ממש ער‬ ‫עת קץ שיטלע המות והסט״א ואז אהפוך אל עמים‬ ‫ט׳‬ ‫כי לקח־א מלם בשם ה׳ ונקרא גם כן בשם גלות‬ ‫השמנה מאת־ שחיות זה אשר בבחי׳ גלות בתוכם‬ ‫הוא מהארה תמ שבת להם מהניצוץ מדבר ה׳ תקרא‬ ‫בשם שבינה (וגלוח זה נמשך מחטא עה״ד ואילך והוא‬ ‫כחי׳ אחוריים לבד דקדושה אך כשגלו ישראל לבין‬ ‫האומות ואחיזת ישראל ושחטם הוא בבחי׳ פנים‬ ‫העליונים הנה זו היא גלות שלימה ועץ ארז״ל גלו‬ ‫לאדום שבינה עמהם)) ‪:‬‬ ‫ו הנ ה אף כי ה׳ אחד ושמו אחד דהיינו ד מ ח וחח‬ ‫פיו המכונה בזור״״ק בשם שמי הוא יחיד‬ ‫ומיוחד אעפ״ב ההארה והמשכת החיות הנמשכת מדוח‬ ‫פיו יתברך מתחלקת לד מדתות שונות שהן ד׳‬ ‫עולמות אבי׳יע והשינוי הוא מחמת צמצומים ומסבים‬ ‫(רבים) לצמצם האור והחיות ולהסתירו שלא יהא‬ ‫מאיר ב״ב בעולם הבריאה כמו בעולם האצילות‬ ‫ובעולם חיצי׳ הוא ע׳׳י צמצומים ומסכים יותר ו מ'‬ ‫אבל אין שום שינוי ח״ו בעצמות השנינה שוז־א דבר‬ ‫ה׳ ורוח פיו וגם בבחי׳ ההארה והמיטבת החיות הנה‬ ‫ההארה שבאצילות מקעת המסך ומתלבשת בבריאה‬ ‫וכן מבריאה ליצירה ומיצידה לעשיה ולבן אור א״ס‬ ‫ב״ה שבאצילות הוא גיכ בעשיה ובעוה״ז החומרי ע׳׳י‬ ‫התלבשותו במלמת דבי״ע בממאר הבל בכתבי‬ ‫האר״י ז״ל‪:‬‬ ‫ו הנ ה נפש האדם דוע לכל שהיא כלולה מיס‬ ‫חב׳ד ו מ׳ ואף שמלן מרוח פיו ית׳ כדכתיב‬ ‫ויפח באפז מ׳ מ״ט דרך פיט חב״ד שבנפשו הן‬ ‫דוגמא לחב׳׳ד שבי״ס המכונות מטם ארא ומדות‬ ‫אהבה‬ ‫אהבה דראה ובו שבנפ ש הן הגמא למדות שבי״ס‬ ‫הנקראות בשם ז״א וכח הדבור שבנפש דוגמא לדמר‬ ‫העליון הגקךא בשם מלמת ושנינה ולכן כשמדבר‬ ‫ד ח מעורר דמר העליון ליחד השכינה ומשם הבי‬ ‫קיי״ל בק׳׳ש ובהמ״ז וד ת לא יצא בהרהור בלא דמר ‪:‬‬ ‫ו הנ ה זלעו׳׳ז יש עש־ה כתרי דמסאבוחא ומהן‬ ‫‪ .‬נמ שטת נפשות העו׳׳ג ג״ב בלולות מעשר‬ ‫ב ת׳ אלו ממש ומודעת זאת בארץ מ״ש בספר‬ ‫הגלגולים ע״פ אשר שלט האדם באדם לרע לו‬ ‫שהוא סוד גלות השכינה בתוך הקליפות להחיותם‬ ‫ולהשלימם ממן הגלות אבל רעא לרע לו וט׳ ולבן‬ ‫ה ע ת היו שולטין על ישראל להיות נפ שת העו׳׳ג‬ ‫מהקליפות אשר השכינה מתלבשת בבחי׳ גלות‬ ‫נתונם והנה אף ש ה צדך ביאור רדב א ך ומה‬ ‫מ״מ האמת נן היא אלא שאעפ״ב אין הקליפות‬ ‫והעו׳׳ג יונקים ומקבלים חיות אלא מהארה הנמשכת‬ ‫להם טבחי׳ אחדים דקדושה במאן ד שד בתר‬ ‫בחפי׳ ואף גם זאת ע׳׳י צמצומים ומסבים רבים‬ ‫ועצומים עד שנתלבשה הארה זו ברומריות עולם‬ ‫הזה ומשפעת לעו״ג עושר ונ טד וכל הענוגים‬ ‫גשמיים ‪ .‬משא״נ ישראל יונקים מנחי׳ פנים העליונים‬ ‫נמ״ש יאר ה׳ פנז אליך כל אחד ואחד לפי שרש‬ ‫נשמתו עד חם המעלות ‪:‬‬ ‫ו א ח ר הדברים והאמת האלה הגלוים דרועים לנל‬ ‫נחזור לענין ראשן בענין הכעס שהוא בעובד‬ ‫ע׳׳ז והיינו במילי דעלמא ני הבל ביד שמים חץ‬ ‫מי״ש ולבן במילי דשמיא לאפרוש מאיסורא לא‬ ‫שיך‬ ‫שייך האי טעמא דאמרן וכמ״ש ויקצוף מיטה והיינו‬ ‫משום כי ה׳ הלךה לפניו מצוה זו לאפרושי מאיס־רא‬ ‫כ ד לזכותו‪:‬‬ ‫א ך זהו כשיש בירו למחות בקצפו וכעסו על חכורו‬ ‫אבל כשאין בדו למחות כגון ע מ המדבר‬ ‫ומבלבלו בתפלתו א״כ מה זאת עשה ה׳ לו אין זאת‬ ‫בייא כ ד שיתגבר ויתאמץ יותר בתפלתו בעומק הלב‬ ‫ובכוונה גדולה כ״כ ; ד שלא ישמע דבורי העו׳׳ג זיך‬ ‫שלמדרגה זו צדך התעוררות רבה ועצומה‪ .‬ועצה‬ ‫היעוצה להתעוחרות זו היא מענין זה עצמו בשישים‬ ‫אל לבו ויתבונן ענץ ידדת השבעה בביבול ותרד‬ ‫פלאים להתלבש ניצוץ מהארתה אשר היא בבחי׳‬ ‫גלוח בתוך הקליפות דרך כלל להחיותם ועתה הפעם‬ ‫ניצוץ הארתה מתלבש בבת׳ גלות דרך פרט בדבור‬ ‫עו׳ג זה המדבר דבדם המבלבלים עבודת ה׳ היא‬ ‫כוונת התפלה ובמש׳יל בי זה לעומת זה ובו׳ ודבור‬ ‫העליון מתלבש בדבוד התחתון ו ם׳ וזהו ממש אשר‬ ‫שלט האדם באדם לרע לו דהיינו שעי״ז מתעורר‬ ‫האדם להתפלל יותר בכוונה כעומקא דלבא עד שלא‬ ‫ישמע ד מ דו ‪ .‬ומ״ש המלקט שיתה לא ד ע לבוץ‬ ‫הלשון בדקדוק כי הבעש׳יט ז״ל ת ה אומר ד ת כליא‬ ‫ולא בלה״ק ודל נתלבשה ותינו בבת׳ גלות מהו‬ ‫ובפרט אס הוא ערג ם׳ ‪ .‬שאז ת א בחי׳ גלות ביותר‬ ‫ואץ לחמוה אם ניצוץ ק הארת שבינה נקרא בשם‬ ‫*טבעה דהא אשבחן שאפילו מלאך נברא נקרא בשם‬ ‫ה׳ בפ׳ ריא לפי׳ הרמב״ן ובמ׳׳ש ותקרא שם ה׳‬ ‫הדובר אליה ו ם׳ ובה"ג טובא וכמדומה לי שתפיסתם‬ ‫אעה‬ ‫אינה מצד דקדוק הלשון אלא מעירך ענק התלבשות‬ ‫השכינה בקליפות שאין לדם אמונה במ״ש האריז״ל‬ ‫בס׳ הגלגולים שאם ירצו לחלק בק קליפות הרוחניים‬ ‫לעו״ג הגשמיים אין לך גשמי כעפר הארץ ואף על‬ ‫פי כן מתלבשת בו מלכות דמלכות דעשיה ובתוכה‬ ‫מלכות דיצירה כו׳ וכנ״ל ‪ .‬ואם משום טומאת נפשות‬ ‫העו״ג הח נפשותיהם מזיווג זו״ן דקליפות הרוחניים‬ ‫במ״ש בכהאריז״ל ‪ .‬נמצא שהחחגיים מקר טומאתם‬ ‫אך באמת צריך ביאור רחב איך דדא התלבשות זו‬ ‫אבל לא עלינו תלונתם כ״א על כהאריז״ל‪ .‬ואל‬ ‫יחשדני שומע שאני בעיני שהבנתי דברי האריז״ל‬ ‫להפשיטן מגשמיותן כי לא באתי רק לפרש דברי‬ ‫הבעש״ט ז״ל ותלמידיו עפ׳׳י קבלת האריז״ל בשגם‬ ‫שענק זה אינו מחכמת הקבלה ומהנסתרות לה׳‬ ‫אלקינו כי אם מהנגלות לנו ולבנינו להאמין אמונה‬ ‫שלימה במרךא מלא שדבר הכתוב הלא את השמים‬ ‫ואת הארץ אני מלא נאם ה׳ שאק מרךא יוצא מידי‬ ‫פשוטו וגם היא אמונה פשוטה בסתם כללות ישראל‬ ‫ומסורה בידם מאבותיהם הקדושים שהלכו בתמימות‬ ‫עם ה׳ בלי לרקד בשכל אנושי ענק האלקות אשר‬ ‫הוא למעלה מהשכל עד אין קץ לידע איך הוא מלא‬ ‫כל הארץ רק שחדשים מקרוב באו לחקור בחקירה‬ ‫זו וא״א לקוב להם אל השכל אלא דוקא עפ״י‬ ‫הקדמות לקוחות מבאריז״ל מופשטות מגשמיותן ובפי‬ ‫ששמעתי מרבותי רע אך א״א לבאר זה היטב‬ ‫במכתב כי אם מפה לאזן שומעת ליחיח סגולה‬ ‫ולשדידיס‬ ‫ולשרירים אשד ה׳ קדא כדכתיב ומבקשי הוי׳ יבינו‬ ‫כל ומכלל הן אתר‪ .‬שומע כו׳ ‪.‬‬ ‫הנ ה אתם ראיתם פי׳ מאטו־ אחד מספרים הדועים‬ ‫לדוגמא ולאות כי נם בל המאמרים התמוהים‬ ‫יש להם יפי׳ וביאור היטב לי״ח‪ .‬אך לא יכך מעלתם‬ ‫אלי לבאר להם הבל במכתב בי היא מלאכה כבידה‬ ‫ומרובה וא״א בשום אופן ‪ .‬רק אם תרצו שלת מכם‬ ‫אחד ומיוחד שבעדה ‪ .‬ופא״פ אדבר בו אי״ה ‪ .‬וה׳ יו ד‬ ‫עם פי בהטיפי ‪ .‬ויהיו לרצון אמרי פי ‪:‬‬ ‫מ ב ד ט פ׳ נשא והמשכילים יזהירו בזת־‬ ‫הרקיע בהאי הבורא דילך דאיהו‬ ‫ספר הזהר מן זרדא דאימא עילאה תשובה באילין‬ ‫לא צריך נסיק ובגין דעתידן ישראל למטעם מאילנא‬ ‫דחיי דאיין האי ספר הזהר יפקק ביה ק גלותא‬ ‫ברחמים ויתקיים בהון ה׳ בדד ינ תו ואין עטו אל‬ ‫נס־ ואילנא רטוב ורע דאיהו איסוד והיתר טומאה‬ ‫וטהרה לא ישלטו על ישראל יתיר דהא פרנסה‬ ‫דלתן לא לתי אלא מסטרא דאילנא דחיי דלית תמן‬ ‫לא קשיא מספדא׳ דרע ולא מחלוקת מרוח הטומאה‬ ‫דכתיב ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ דלא‬ ‫יתפרנסק ת״ח מע״ה אלא׳ מספדא דטוב דאכלין‬ ‫טהרה כשר היתר ולא מערב רב דאכלין טימאה‬ ‫פסול אסד בו׳ ובזמנא דאילנא דטוב ורע שלטא‬ ‫כי אינק חכמים ודמיין לשבתות וירט לית להק אלא‬ ‫מה ריהבק להק אינון תלין בגוונא דיום השבת דלית‬ ‫ליה אלא מוז דמתקנין ליה ביומא ד תל ובזמנא‬ ‫דשלטא אילנא דחיי אחבפייא אילנא דטוב ודע ולא‬ ‫יהא‬ ‫יהא לעמי הארץ אלא מה דיהבץ לתן ת״ח ואתבפיין‬ ‫■תחותייהו באלו לא ועו בעלמא והבי איסור היתר‬ ‫טומאה וטרדה לא אתעבר מע׳׳ה דמסטרייוד לית‬ ‫בץ גלותא לימות המשיח אלא שעבוד מלכיות בלבד‬ ‫דאינק לא טעמי מאילנא דחיי וצריך לץ מתניתין‬ ‫באיסור והיתר טומאה וטהרה ע״ב בד ט ‪:‬‬ ‫ל הג ה המובן מהשקפה ראשונה לכאורה מלשון זה‬ ‫המאמר לחסידי מדע שלימור איסור והיתר‬ ‫וסדר טרדות ת א מאילנא דטוב ורע מלבד שתא‬ ‫פלא גדול מחמת עצמו וסותר פשטי הכתובים ומדרשי‬ ‫רבותיט רל שבל התורה הנגלית לט ולבנינו נקרא‬ ‫עץ חיים למחזיקים בה ולא ספר הזהר לבד ובפרט‬ ‫♦שהיה גטז בימיהם וגם כל חכמת הקבלה תתה‬ ‫נסתרה בימיהם ונעלמה מכל תלמידי חכמים ב׳׳א‬ ‫ליחידי סגולה ואף גם זא ‪ a‬בהצנע לכת ולא ברבים‬ ‫בדאיתא בגמרא וכמ״ש הארירל דדוקא בדורות אלו‬ ‫האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החבטה ולא‬ ‫בחרות דדאשונים וגם רשב״י אמר בזוה״ק שלא ניתן‬ ‫רשות לגלות רק לו ולחבירו לבדם ואף גם זאת‬ ‫פליאה נשגבה דלפי זה לא היה ליכוד איסור והיתר‬ ‫וכ׳׳ש דיני ממונות דוחין מצות תפלה שנתקנה ע״פ‬ ‫סורות הזרד ויתרים עליונים ליודעים כרשב׳י׳י וחביריו‬ ‫וזה איט כדאיתא בגט׳ דד ש בן יוחאי וחביריו וכל‬ ‫מי שתורתו אומנתו אין מפסיקין לתפלה ואפילו‬ ‫כשעוסק בדיני ממונות כרב יהודה דכילוד תנויי‬ ‫בנזיקין הר ואפ׳׳ה לא הוי מצלי אלא מתלתין יומין‬ ‫לתלתין יומין כד מהדר תלמודא בדאי׳ בגט׳ ובירושלמי‬ ‫פ״ק‬ ‫פ״ק דברכות ס״ל לרשב׳* דאפי׳ לק׳׳ש אץ מפסיקין‬ ‫כ״א ממקרא ולא ממשנה דעדיפי ממקרא לרשב׳׳י‬ ‫ולא חילק בין סחר זרעים ומועד וקדשים טהרות‬ ‫לנזיקין (וסוחר רעת עצמו בר״ט בכמה מקומות‬ ‫דמשנה איהי שפחה ט׳ והמקרא שהוא תורת משד‪,‬‬ ‫וראי עדפא מקבלה דאיהי מטרוניתא בדט שם‬ ‫ותורה שבכתב ת א מלכא(דהיינו יסוד אבא המלובש‬ ‫בי א כגו ש האריז״ל)) ‪ .‬וגם פלפול הקושיות ותירוצים‬ ‫דמסטרא דרע ורוח הטומאה אשבחן ברשב׳׳י דעסק‬ ‫בי׳ שבא גס בהיותו במערה ואדרבה בזבות צעד‬ ‫המערה זכה לזה בדאיתא בגט׳ דאמר לד פנחס בן‬ ‫יאיר אכל ק שי׳ ב״ד פירוק וא״ל אילו לא ראיתני‬ ‫בכך ט׳ (וגם באמת ע״ב עיקר עסקיהם כמערה הי׳‬ ‫תורת המשניות ת׳׳ר סדרי שהיה בימיהם עד רבינו‬ ‫הקדוש דאילו ספר הזהר והתיקונים היה יכול לגמור‬ ‫בב׳ וג׳ חדשים כי מדאי לא אמר דבר אחד ב׳‬ ‫פעמים) גם אמהו רמתינו ז׳ל מיום שחרב ־בחנוק‬ ‫אין לו להקב״ה אלא ר אמות של הלכה בלבד‪.‬‬ ‫ועוד יש להפליא הפלא ופלא איך אפשר שלימות‬ ‫המשיח לא יצטרכו לידע הלבות איסור והיתר וטומאה‬ ‫וטהרה כי איך ישחטו הקרבנות וגם תלין אם לא‬ ‫ידעו חלמת חרסה וחלדה ושהי׳ הפוסלים השחיטה‬ ‫ופגימת הסכק ו ט יולד איש בטבעו שיהא שוחט בלי‬ ‫שהי׳ ודרסה וגם הסבץ תהי׳ בריאה ועומדת בלי‬ ‫פגימה לעולם ועוד הרבה הלבות חלב ודם ושאר‬ ‫איסורין וגם טומאת המת י ת׳ צדיבק לידע כדכתיב‬ ‫הנער בן מאה שנה ימות וגס טומאת יזלדת צדך‬ ‫לידע כדכתיב הרה ויולדת יחדיו אם חלד אשה בכל‬ ‫יום מביאה אחת אעפ״ב דן איסור טומאתה לא‬ ‫ישתנה ואין להאריך בדבר הפשוט ומפורסם הפט‬ ‫בכל הש״ס ומדרשים דפריך הלכתא למשיחא ואליהו‬ ‫בא לפשוט כל הספירות ופרשה זו עתיד אלידן‬ ‫לדורשה ט׳ ‪ :‬ועוד אינו מובן מ״ש דלא יתפרנסון‬ ‫ת״ח מעמי האדן כו ולא מערב רב דאכלין פסול‬ ‫טמא ואסור חיו שדד ת״ח שבזק בית שני לא הע‬ ‫מתפרנסין מע״ה דאכלין פסול אסור ח״ו שהיה להם‬ ‫ישרות וכרמים בע״ה ואפ׳׳ה היו עוסקין בלימוד איסור‬ ‫והיתר וטומאה וטהרה כל הזוגות שחץ בימי בית‬ ‫שני והעמידו תלמידם לאלפים ורבטת ולימוד הנסתר‬ ‫בהסתר ט׳ ‪:‬‬ ‫א ך באמת כשתדקדק בלשון ד ט דלעיל ואילנא‬ ‫דטוב ורע דאיהו איסור והיתר כו ולא אמר‬ ‫תורת איסור והיתר או הלכות או׳׳ה אלא ד ל דגוף‬ ‫דבר האסור ודבר המותר ת א מאילנא רטוב ורע‬ ‫שהוא קליפת נוגה כמ״ש בע׳׳ח‪ .‬וזהו לשון אסור‬ ‫שהקליפה שורה עליו ואינו יטל לעלות למעלה בדבר‬ ‫המותר דתינו שאינו קשור ואסור בקליפה ויוכל לעלות‬ ‫ע׳׳י האדם האוכלו בכוונה לה׳ וגם בסתם כל אדם העובד‬ ‫ה׳ שבכח האבילה ה תא לומד ומתפלל לה׳ ונמצא‬ ‫שנעשה אותיות התורה והתפלה העולה לה׳ מכח הנברר‬ ‫מהמאכל ההוא וזרין בחול אבל בשבת שיש עליה לקליפת‬ ‫נוגה בעצמה עם החיצוניות שבכל העולמות לכן מצוה‬ ‫לאכול כל תענוגים בשבת ולררטת בבשר ‪ p‬אף שבתל‬ ‫נקרא זולל וסובא ‪ .‬משא״ב בדבר איסור שאינו יטל לעלות‬ ‫לא בשבת ולא בחול גם כשמתפלל ולומד בכח ההוא אם‬ ‫לא שאבל לפיעח נפש שהתירו וז״ל ונעשה היתר [גמור]‪.‬‬ ‫אבל הלימוד בתורה אף הלכות איסור והיתר טומאה‬ ‫ומדדה שהם המשניות וברייתות שבגמרא ופוסקים‬ ‫המבארים ומבררים דבריהם להלכה למעשה‪ .‬הן הן‬ ‫גיפי תורה שבע״פ שהיא ספי׳ מלבות דאצילות בדאי׳‬ ‫בזוה״ק במקומות אק מספר ובריש תקונים מלכות‬ ‫פה ותורה שבע״פ קרינן לה ובאצי׳ איהו וגרמוהי חד‬ ‫בהון דהיינו שאור א״ס ב״ה מתייחד באצילות בתכלית‬ ‫היחוד שהוא ורצונו וחכמתו המלובשים בדבורו שנקרא‬ ‫מלכות הכל אהד ג‬ ‫ומי׳ש הארז״ל שהמשניות הן במלכות דיצירה ר״ל‬ ‫לבוש מלבות דיצירה שנתלבשה בה מלכות‬ ‫דאצילות ומלבות דיצירה נקרא שפחה לגבי מלכות‬ ‫דאצילות ומלכות דבריאה נקרא אמה ותדע ממ״ש‬ ‫האריז׳ל רמק־א דהיינו תושב״ב הוא בעיטי׳ ודדי‬ ‫מפורש בזהר ובכתבי הארז״ל מעטות אין מספר‬ ‫שהיא תפארת שהוא ז״א דאצילות אלא שמתלבשת‬ ‫בעשי׳ ובן הוא בהדיא בספר הכוונות שמקרא ומשנה‬ ‫ותלמד וקבלה כולם באצילות אלא שמקרא מתלבש‬ ‫עד עשיה ומשנה עד היצירה ותלמוד בבריאה‪ .‬והנה‬ ‫כשהמלכות דאצי׳ מתלבשת בקליפת נוגה כדי לבוד‬ ‫הניצוצות שנפלו בחטא אדה׳ד וגם דדפ״ח ניצוצין‬ ‫שנפלו בשבירת הבלים אד גם המלבות דאצי׳ ננךא‬ ‫בשם עץ הדעת מ ב ורע לגבי דא דאצילות שאינו‬ ‫יורד שס ונרךא עץ חיים והנה התלבשות המלכות‬ ‫בקליפת נוגה הוא סוד גלות השכינה אשד שלט‬ ‫האדס‬ ‫האדם בארס כו ודש ברע״ט ובזמנא דאילנא רטו״ו‬ ‫שלטא כז׳ אימץ כו׳ דהיינו בז ק גלות השנינה‬ ‫שמשפעת לחיצונים שהם בקליפת נוגה שהערב רב‬ ‫יונ ‪p‬ם משם ימתמציתן ניזונין תלמידי חכמים בגלות‬ ‫ואז עיפך עבודת האדם ועיקר עסק התורה והמצות‬ ‫הוא לגרר הניצוצות כנודע מהאריז״ל לכן עינך ענק‬ ‫הלימוד הוא נעיון ופלפול הלנה באיסור והיתר טומאה‬ ‫ומהרה לנרד המותר והטהור מהאסור והטמא ע׳׳י‬ ‫עיון ופלפול הלנה נ תנמה נינה ודעת מודע דאוריי׳‬ ‫כחנמה נפקת ונחנמה דייקא אתנריח־ והיינו חנטה‬ ‫עילאה דאצילות המלונשת נ מל ט ת דאצי׳ סוד תודה‬ ‫שנע״פ (נסור אנ א יסד □־תא) המלונשת נ מל ט ת‬ ‫דיצירה (וסוד) [סוד] המשניות וברייתות המלונשות‬ ‫בקליפת נוגה שכנגד עולם היצירה ששם מתחיל בחי׳‬ ‫הדעת [ל* דדע] שמוגה [נ״אוהברייתות המלובשות‬ ‫בק״נ שבנגד עולם העשיה ששם מחרדל בחי׳ דדע‬ ‫שמוגה] מודע מהאריז׳׳ל‪ .‬והמשניל יבין ענק פלא‬ ‫גדול מזה מאד מה נעשה גשמים ממעל ע״י עיון‬ ‫וניחר הלנה פסוקה מן הגמרא ופוסקים ראשונים‬ ‫ואחרונים מה שהיה נהעלם דנר קדם העיק הלז‬ ‫כי ע״י זה מעלה הלכה זו מהקליפות שהיו «¡לימים‬ ‫ומנסים אותה שלא היתה ידועה כלל או שלא היתה‬ ‫מו מ ת הימנ נטעמה שהטעם הוא סוד הספי׳ חנטה‬ ‫עילאה שנפלו ממנה ניצוצי׳ בקליטת בשבה׳׳ב והם‬ ‫שם בבחי׳ גלות שהקליטה שולטים עליהם ומעלימי׳‬ ‫חכמת התורה מעליונים ותחתונים וויש בר״מ שהקושי׳‬ ‫היא מסטרא הרע ‪ .‬והנה העליונים אין בהם כח לבהר‬ ‫ולהעלות מהשביח־‪ .‬שבקליפה נוגה אלא התחתונים‬ ‫לבד לפי שהס מלובשים בטף תמרי משכא הודא‬ ‫מקליפת נוגה וחם מתישים כחה בשבירת התאוות‬ ‫ואתבפיא ס׳׳א יתפרדו כל פועלי אק ‪ .‬ולבן באים‬ ‫העליונים לשמוע תח שי וצרה מהתחתונים מה‬ ‫שטחדשים ומגלים תעלומות ‪ .‬החכמה שהיו כבושים‬ ‫בגולה עד עתה וכל איש ישראל יובל לגלות‬ ‫תעלומות חכמה (לגלות) ולחדש שבל חרש הן‬ ‫בהלכות הן באנחת הן בנגלה הן בנסתר כפי בחי׳‬ ‫שרש נשמתו ומחוייב בדבר להשלים נשמתו בהעלאת‬ ‫כל הניצוצות שנפלו לחלקה ולגודלה כנודע (וכל‬ ‫דברי חודר‪ .‬ובפרט דבר הלבה היא ניצוץ מהשכינה‬ ‫שהיא היא דבר ה׳ כדאיתא בגמרא דבר ה׳ זו הלכה‬ ‫סוד מלבות דאצילות המלבשת לחכמה דאצילות‬ ‫ומלובשים במלכות חצירה וירדו בקליפת נוגה‬ ‫בשבירת הבלים)‪ .‬וו ש בגמרא בל העוסק בתודה‬ ‫אמד הקב״ה מעלה אני עליו כאלו פדאני ואת בני‬ ‫מבק האומות עו׳׳ג ‪ .‬אבל בצאת השכינה מקליפת נוגה‬ ‫[נ״* מהקליפות] אחר שיושלם בירוד הניצוצות ויופרד הרע‬ ‫מהטוב רתפרדו כל פועלי און ולא שלטא אילנא דטוב‬ ‫ורע בצאת הטוב ממנה אד לא יהיה עסק התורה‬ ‫והמצות לבהר בירורין ב׳׳א ליחד י תד ם עליונים יותר‬ ‫להמשיך אותת עליונים יוחד מהאצילות כמ״ש האר״י‬ ‫ז״ל והבל ע״י פנימיות התורה לעיס המצות בכוונות‬ ‫עליוטת שמכוטת לאותת עליונים כו׳ כי שרש המצות‬ ‫תא למעלה מעלה בא״ס ב״ה (מו ש דדל דמצות‬ ‫בטילות לע״ל תי ט בחרדת המתים אבל לימות‬ ‫המשיח‬ ‫המשיח קודם תחה״ט אין בטלים) ולכן יהי׳ גם עקר‬ ‫עסק התורה גם כן בפגימיות המצות וטעמיהם‬ ‫הנסחרים ‪ .‬אבל דעגלות יהיו גלים וידועים לכל איש‬ ‫ישראל בדיעה בתחלה בלי שכחה וא״צ לעסוק בהם‬ ‫אלא לערב רב שלא יזט למטעם מאילנא דחיי שהוא‬ ‫פנימיות התורה והמצוה וצריכים לעסוק [בתורה]‬ ‫במשנה להתיש כח הס״א הדבוק בהם (ע״י עסק‬ ‫התורה ‪» .‬״י ליי״) שלא תשלוט בהם להחטיא!]‬ ‫כדכתיב והחוטא בן מאה שנה יקולל שיהיו חוטאים‬ ‫מערב רב וגם למעשה יהיו צריכים לפרטי הלבות‬ ‫אסור וטומאה יותר מישראל שלא יארע להם פסול‬ ‫וטומאה ואסור כי לא יאונה כו׳ וגם אפשר קרוב‬ ‫הדבר שידעו מפנימיות התורה כל גופי התורה‬ ‫הנגלית במו אברהם אבינו ע״ה ולבן א״צ לעסוק‬ ‫בהם כלל‪ .‬מה שאין כן בזק בית שני היו צריכים‬ ‫לעסוק גם כי לא בשביל הלכה למעשה בלבד אלא‬ ‫שזהו עיקר עבודה להתיש כח הס״א ולהעלות ניצוצי‬ ‫הקדושה ע׳׳י התורה והעבודה כמ״ש במ״א‪ .‬ואחר‬ ‫הדברים והאמת יובן היטב בתוס׳ ביאור הר״ט דלעיל‬ ‫במה שאמר אילנא רטוב ורע ט׳ רל קליפת נוגה‬ ‫שהוא עולם הזה העירך כמ״ש בע׳׳ח ורל‬ ‫מד■‬ ‫שכתב ‪rS‬׳‪ '2e‬אה״ק תיבב׳׳א לנחטם נכ חיי ם‬ ‫‪ mnnS‬עג* פטירת הרב מ א ץ ר&‪1‬ור‪ 00‬א־«‬ ‫אלקיס קדו׳» ג״י ע״ר ‪b‬׳׳‪ ¡t‬טוער׳׳י מנחם‬ ‫אהוביי‬ ‫פענדל ■‪V"i,‬‬ ‫אחיי ורעיי אשר כנפשי ט׳ ה׳ עליהם יחלו‬ ‫חיים עד העולם וצאצאיהם אתם זרע אמת‬ ‫ברוכי‬ ‫כרובי ה׳ המה מעתה וער עולם ‪ .‬אחד״ש כמשפט‬ ‫לאוהבי שמו באתי לדבר על לב נדכאים הנאנחים‬ ‫והנאנקים ולנחמם בכפליים לתושיה אשר שטעה אזני‬ ‫ותבן לה על מארז״ל דשבק חיים לבל חי כי צדיק‬ ‫באמונתו יחיה וביראת ה׳ לחיים וברשפי אש‪ .‬שלהבת‬ ‫אהבתו מתים לבל בהן תי ה ת [נ"א ונשמתו] כל‬ ‫ימי חלדו ויהי בהעלות ה׳ רות ונשמתו אליו יאסוף‬ ‫ויעלה בעילי אדר עילוי ער תם המעלות שבק חיי‬ ‫רות פעולתו אשר עבד בה לפנים בישראל פעולת‬ ‫צדיק לחיים לבל ת היא נפש בל חי הקשורה בנפשו‬ ‫בחבלי עבותות אהבה רבה ואהבת עולם בל תמוט‬ ‫לנצח אשר מי האיש החפץ חייס לרבקה בה׳ חיים‬ ‫בעמיתו חיבק נפ ש והיתה צרורה בצרור החיים‬ ‫את ה׳ בחיי תח אפינו אשר אמרנו בצלו נחיה בנוים‬ ‫אשר שבק לנו בכל אחר ואחד בפי בחי׳ התקשרותו‬ ‫באמת ואהבתו אהבת אמת המתרה מהךב איש‬ ‫ולב עמוק בי במים הפנים ו מ׳ ורוח אייתי רוח‬ ‫ואמשיך רוח ורות עוטרת בקרבינו ממש בי בראותו‬ ‫לריו מעשה ידיו בקרבו יקדשו שמו יחבק־־ אשר‬ ‫יתגדל דתקדש'כאשר נלך בירך ישרה אשר תרנו‬ ‫מחימו ונלכה באורתתיו נפץ ‪ .‬וז׳׳ש בזוה״ק דצדיקא‬ ‫דאתפטר אשתכח בכלת עלמין יתיר מבחיוהי דהיינו‬ ‫שגם בזה העולם המעשה תוס לעשותם אשתבח‬ ‫יתיר מ המעשה (גדול) [נדל] והולך גידולי גידולק‬ ‫ק אור דוע לצדיק ב שיה אשר ברמ ה׳ המאיר‬ ‫לארץ וחוצות וגם אנ תו אלה פה היום מלנו חיים‬ ‫בדרכיו רוד הקדש יקרא ל ה‪ .‬זאח 'בעמדת ה׳‬ ‫במילי‬ ‫במילי דשמיא ‪ .‬ובמילי דעלמא בפירוש אתמר בזוה׳׳ק‬ ‫דצדיקייא מגינין על עלמא ובמיחחהון יתיר מבחייהון‬ ‫ואלמלא צלותא דצדיקייא בההוא עלמא לא אתעים‬ ‫עלמא רגעא חדא ונל הקרוב רןזב אל משנן ה׳‬ ‫בחייו קודם לברכה‪:‬‬ ‫ביאיר על הג״ל ‪1‬‬ ‫איתא בזוה״ק דצדיקא דאתפטר אשתכח בכלהו‬ ‫עלמין יתיר מבחיוהי כו‪ ,‬וצריך להבין תינח‬ ‫בעולמות עליונים אשתכח יתיר בעלותו שמה אבל‬ ‫בעוה״ז איך אשתכח יתיר‪ .‬ר״ל ע׳׳ד מה שקבלתי‬ ‫על מאמר חרל דשבק חיים לכל חי כנודע שדד‬ ‫הצדיק אינם חיים בשרים כ״א חיים רוחניים שהם אמונה‬ ‫ויראה ואהבה כי באמונה כתיב וצדיק באמונתו י תה‬ ‫וביראה כתיב ויראת ה׳ לחיים ובאהבה כתיב רודף‬ ‫צדקה וחסד ימצא חיים וחסד הוא אהבה ושלשה‬ ‫מתת אלו הם בכל עולם ועולם עד תם 'המעלות‬ ‫הבל לפי ערך בחי׳ מעלות העולמות זע׳׳ז בדרך‬ ‫עילה ועלול כנודע ‪ .‬והנה בהיות הצדיק ת על פני‬ ‫האדמה היו שלשה מדות אלו בתוך כלי ולבוש‬ ‫שלהם בבחי׳ מקום גשמי שהיא בחי׳ נפש הקשרה‬ ‫בגופו וכל תלמידו אינם מקבלים רק הארת מדות‬ ‫אלו וזיון המאיר חוץ לבלי זה ע׳׳י דבוריו ומחשבותיו‬ ‫הקדושים‪ .‬ולכן ארז׳׳ל שאין אדם עומד על דעת‬ ‫ד ם וכו אבל לאחר פטירתו לפי שמתפרדים ב ת׳‬ ‫הנפש שנשארה בקבר מבדד התח שבג״ע שהן שלש‬ ‫פדות הללו לפיכך יכול כל הקרוב אליו לקבל חלק‬ ‫מכחי*‬ ‫מבה‪,‬׳ רוח־ שבג׳׳ע הואיל ואינה בתוך כלי ולא‬ ‫בבחי׳ פקוס גשמי כנודע מאח״ל על יעקב אבינו‬ ‫ע״ה שנכנס עמו ג׳׳ע וב״ב בספר ע שיה מאמתת‬ ‫שאדר ג׳׳ע מתפשט סביב בל אדם ונרשמים בארד‬ ‫זה כל כתשבות? ודבודו הטובים בתורה ועבודת ה׳‬ ‫(וכן להיפך ח״ו נרשמים באוד המתפשט מגיהנם‬ ‫סביב כל אדם) הלכך נקל מאד לתלמידו לקבל‬ ‫חלקם מכחי׳ רוח רבם העצמיות שהס אמונתו ויראת•‬ ‫ואהבתו אשד עבד בהם אח ה׳ ולא דוום בלבד‬ ‫המאיר ודץ לכלי לפי־ שבחי׳ רוחו העצמית מתעלה‬ ‫בעילוי אחר עילוי להכלל בבחי׳ נשמתו שברע‬ ‫העליון שבעולמות העליונים ונודע שכל דבר שבקדושה‬ ‫אינו נעלך לגמרי מכל וכל מטעמו ומדרגתו הראשנה‬ ‫גם לארד שנתעלה למעלה למעלה ובחי׳ זו הראשנה‬ ‫שנשארה למטה בגן עדן התרחק בטעמו ומחרגתו‬ ‫הראשנה היא המתפשטת בתלמידיו כל אחד כפי‬ ‫בחי׳ התקש־ותו וקרבתו אליו בחייו ובמוחו באהבה‬ ‫רבה בי המשכת בל רוחניות אינה אלא ע״י אהבה‬ ‫רבה כמ׳׳ש בזוה״ק דרוח דרעותא דלבא אמשיך ה ח‬ ‫מלעילא רק אם יכון לע‪-‬את אלהו בהכנה רבה‬ ‫רגיעה עצומה לקבל שלש מהת הללו כרוך שהורהו‬ ‫רבו ובמארדל יגעת ומצאת תאמין‪ .‬ו ת ה יש עוד‬ ‫בחי׳ הארה לתלמידיו רק שאינה מתלבשת בתיך‬ ‫טחם טמש כראשנה רק מאידה עליהם מלמעלה‬ ‫והיא מעליית החו ונשמתו למעו* חוצבו דהיינו להקל‬ ‫תפוחין קדשין ועי״ז געשה שם יחוד ע׳׳י העלאת‬ ‫מע מבל מעשיו ותורתו ועבודתו אשר עבד נל ימי‬ ‫חייד‬ ‫חי? ונזרעו בהקל תפוחין קדישין אורות עליונים כאד‬ ‫לעומת תחתונים אשר הם הורתו ועבודתו והארת‬ ‫אותת עליונים אלו מאירה על כל תלמידו שנעשו‬ ‫עובד ה׳ על י ד תורתו ועבודתו והארה זו שעליהם‬ ‫מלמעלה מכנסת בלבם הרהורי תשובה ומעשים‬ ‫טובים וכל המעשים טובים הנולדים מהאח־־‪ ,‬זו‬ ‫שמאירה מאורות הזרועים בשדה הרל נקרא גידולי‬ ‫גידולין והארה זו היא בהעלם והמחר גדול כמו שמש‬ ‫המאיר לכוכבים מתחת לארץ כדאיתא בתיקונים‬ ‫על משה רבינו ע״ה שאחר פטירת מתפשטת הארתו‬ ‫בכל דרא ודרא לשישים רמא נשמות כמו שמש‬ ‫המאיר מתחת לארץ לשישים רמא כוכבים ‪:‬‬ ‫נ״ע‬ ‫טו״וז‬ ‫אב׳‪ ¥‬דק״ק‬ ‫הדב מ א ק דמפורסם איש‬ ‫סה שכתב למחותנו‬ ‫אליקים קרוש ד‪ '.‬ניי ע׳׳ה פ"ה מו״ה לוי יצחק‬ ‫בארריטשוב לנחמו על פטירת בגו הרי החסיר‬ ‫מאיר ג׳׳ע ן‬ ‫ל מ ה נסמכה פ׳ מרים לפ׳ פרה לומר לך מה פרה‬ ‫מכפרת ובו׳ ‪ .‬וצריך להבין למה נסמכה דוקא‬ ‫לפרה אדומה הנעשה חוץ לשלש מחנות אלא‬ ‫דחטאת קדי׳ רחמנא [בנת"י יניסחא הנעשה בחוץ‪.‬‬ ‫ומן תיבת לשלש עד תיבת רחמנא ^יתא בנת״י] ולא נסמכה לפ׳‬ ‫חמאת הנעשה בפנים על גבי המזבח כפרה ממש‪.‬‬ ‫אמנם נודע מזוה״ק והאריז״ל סוד הקדמות שעל גבי‬ ‫המזבח הן בחי׳ העלאת מ״נ מנפש הבהמית שמונה‬ ‫אל שרשן ומקורן הן בת׳ ד׳ תות שבמרכבה‬ ‫הנושאות את הכסא פני שור ופני נשי וכו׳‪ .‬ועי׳ץ‬ ‫נמשכים‬ ‫נמשכים ויורדים מ״ד מכחי׳ ארם שעל הכסא מקהא‬ ‫כשם מלכא וי א‪ .‬אבן בשריפת הפרה ארומה מ ה‬ ‫ע״י השלכת עץ ארז ואזוב ובו׳ ונתינת מים חיים‬ ‫אל האפר נקרא בשם קידוש מי חטאת במשנה והיא‬ ‫בחי׳ קרש העליון ועקרא בשס טלא דבתלתא במ׳׳ש‬ ‫בזוה״ק שהיא בחי׳ חכמה עילאה ומוחא סתימאה‬ ‫יא״א ועלה איתמר בדוכתי טובא מזדרק בחכמה‬ ‫אתברירו ואתהפכא חשוכא לנהורא דהיינו עולם‬ ‫התיקון שנתברר ונתתקן ע״י מוחא סתימאה דא״א‬ ‫מעולם התהו ושבירת הבלים שנפלו בבי׳ע וכו׳ כנודע‪.‬‬ ‫ולזאת מטהרת טומא ‪ a‬המת אף שהוא אבי אבות ובו׳‬ ‫ולמטה מטה מגונה ‪:‬‬ ‫ו הנ ה מודעת זאת דאבא יונק ממזל השמיני כר והוא‬ ‫תיקון ונוצר אותיות רצון והיא ג״ב עת רצון‬ ‫המתגלה ומאיר בבחי׳ גילוי מלמעלה לפטה בעת‬ ‫פטירת צדיקי עליון עובדי ה׳ באהבה במסירת נפשם‬ ‫לה׳ בחייהם ערבית ושדדית בק׳יש שעי״ז היו מעלים‬ ‫מ״ג לארא בק׳יש כידוע ‪( .‬ובן בת׳ית דמחבמה נפקא)‬ ‫ועי׳׳ז היו נמשכים ויורדים בחי׳ מ׳יד מתיקון‪ ,‬ונוצר‬ ‫חסר והס הס המאירים בבחי׳ גילוי בפנדרתם בנודע‬ ‫שבל עמל האדס שעמלה נפשו בחייו למעלה בבחי׳‬ ‫העלם והסתר מתגלה ומאיר בבחי׳ גילוי מלמעלה‬ ‫למטה בעת פטירתו והנה ע״י גילוי האית תיקון ונוצר‬ ‫חסד בפטירתן מאיר חסד ה׳ מעולם עד עולם על‬ ‫יראיו ופועל ישועות בקרב הארץ לכפר על עון הדור‬ ‫אף גם על הזדונות שהן מג׳ קליפות הטמאות שלמטה‬ ‫מנוגה לפי שמזל דנוצר ממו״ס רא״א מקור הביתרים‬ ‫ואחהפבא‬ ‫ואתהפכא חשוכא דשבירת הכלים לנהורא דעולם‬ ‫התיקון‪ .‬משא״ב בקרבנות שע״ג המזבח שאינן‬ ‫מכפרים אלא על השגגות שהן מהתגברות נפש‬ ‫הבהמית שמגונה כמ״ש בלעטי תורה פ׳ דקרא ולק‬ ‫נסמכה לפ׳ פרה הקא מה פרה וט׳ ובילקוט פ׳ שמיני‬ ‫הגי׳ מי חטאת וכו׳ ‪:‬‬ ‫כט אשת חיל עטרת בעלה ט׳ ‪ .‬איתא בגט׳‬ ‫פ׳׳ד דמגילה ודאשתמש בתגא‬ ‫חלף ט׳ זה המשתמש במי ששונה הלכות כתרה של‬ ‫חורה ט׳ תנא דבי אליהו כל השוגה הלטת מובטח‬ ‫לו ט׳ ‪ .‬וצריך להבין למה נקראו ההלכות בשס תגא‬ ‫ובתרה של תורה וגם למה השונה הלטת הקא מובטח‬ ‫לו ט׳ ולא שאר ד ת ‪ .‬ובן להבין מארז״ל בפי״א‬ ‫דמנחות אפי׳ לא שנה ארם אלא פרק אחד שת־ית‬ ‫ט׳ יצא י״ח ולמה אינו יוצא י״ח ביסאו־ ד ת ‪:‬‬ ‫א ך מודעת זאת מ׳׳ש האריז״ל שכל אדם מישראל‬ ‫צריך לבא בגלגולים רבים עד שיקיים כל תרי״ג‬ ‫מצות התורה במחשבה ד ט ר ומעשה להשלים לטיט*‬ ‫נפשו ולתקנם שלא יהא לטשא דחסרא ט׳ לבד‬ ‫מצות התליות במלך שהוא מוציא כל ישראל כי הוא‬ ‫כללות טלם ט׳ והטעם הוא כ ד להלביש כל חרי׳׳ג‬ ‫בחי׳ ובחות שבנפשו אחת מהנה לא נעדרה ט׳ ‪.‬‬ ‫וביאור ענק הברח וצורך לטשים אלו מטאר בזהר‬ ‫ומובן לכל משכיל כי להיות שנפש רוח ונשמה‬ ‫שבאדם הן בחי׳ נבראים וא׳׳א לשום נברא להשיג‬ ‫שום השגה בטדא ויוצר הבל א״ס ב׳׳ה וגם אחד‬ ‫אשר האיר ה׳ מאורו ית׳ והאציל בבחי׳ השתלשלות‬ ‫מדרגות‬ ‫מדרגות רמת מחתה אדד מהתה בבחי׳ צמצומים‬ ‫עצומים ולבושים רבים ועצומים הידועים לי״ח ונקראים‬ ‫באד׳׳ר בשש שעתת ובדכתיב בתיאל ושעד רישיה‬ ‫כעמי נקא כו׳ אעפ״ב לא יבלה הנפש או החח‬ ‫ונשמה למסבל האור כי טוב ומחוק האח־ ובו׳ כמ׳׳ש‬ ‫לחזות בנועם ה׳ לשין נעימות וערימת ומתיקות ותענוג‬ ‫עצום לאין קץ בט׳׳ש אז תתענג על ה׳ והשביע‬ ‫בצחצחות בו לשון צחה צמא במ״ש בזהר ואץ בכחה‬ ‫לקבל הנעימות וערימה הצחצחות שלא תצא מנרתקה‬ ‫ותתבטל ממציאתה בנר באמקה אס לא שמבת׳‬ ‫אור זה עצמו תשתלשל ותמשך ממנו איזו הארה‬ ‫מועטת ברוך השתלשלות מדריגה אחר מדרגה‬ ‫בצמצומים רכיס עד שיברא ממנה למש אחד נברא‬ ‫מעץ מהות אור זה להלביש הנפש ח ח ונשמד‪ .‬ודרך‬ ‫למש זד‪ .‬שהוא מעין אור זה תובל ליהנות מדו אוד‬ ‫זה ולהשיגו ולא תתבטל ממציאותה וכמשל דרואה‬ ‫בשמש ה ך עששית זכה ומאירה ומ׳ וכמוש דבא‬ ‫משה בתוך הענן רעל מ׳ שנתלבש בענן ועלה וראה‬ ‫חקך הענן וכד במ״ש בזח׳׳ב דר׳׳י ורב״ט‪ .‬והנה איד‬ ‫זה הגנוז לצדיקים לע״ל הנק׳ בשם נועם ה׳ וצחצחות‬ ‫להתענג על ה׳ וד מאות עלמין דבסופין דמתענגי‬ ‫בהק צדיקיא כו כמ״ש ארבע מאוח שקל כסף כר‬ ‫הנה יש מ מעלות ומדרגות רמת מאד גמה מעל‬ ‫גמה אך הארד‪ .‬מועטת היורדת מדרגה אחר מדרגה‬ ‫לברוא למ ש זה היא מבת׳ מדרגה האחרונה שבאיי‬ ‫‪.‬זה ונקראת בשם מדתה החיצונה ואהודים ד ך משל‬ ‫כמ״ש מדר ח־׳׳ח ע״ב (עיין בס׳ מק״מ) ודי ע״ב ומה‬ ‫דאשתאר‬ ‫דאשתאר כו׳ והנה במו שבנשמת האדם יש בה כח‬ ‫התענוג שמתענגת ממה שיש לה ענג ממנו כמו‬ ‫מהשכלת שכל חדש ובה״ג ובחי׳ חיצוניות ואחוריים‬ ‫של כח ובחי׳ התענוג שבה היא בחי׳ כח הרצון שבה‬ ‫שהוא רוצה מה שהוא רוצה דהיינו דבר שאינו צער‬ ‫שהצער היפך תענוג ‪ .‬ובבה עד״מ באור א׳׳ם ב״ה ג״כ‬ ‫כביבול הרצון העליון ב״ה היא בחי׳ חיצוניות ואחוריים‬ ‫לבתי ענג העליון ונועם ה׳ וצחצחה ועלמין דכפופין‬ ‫ת״ל הגם שהם מיוחדים בתכלית היתד שהוא ית׳‬ ‫ורצונו אחד ולא כרצון האדם חייו לא מיניה ולא‬ ‫מקצתיה ואין דמיון ביניהם כלל אעפ״ב דברה תורה‬ ‫כלשון בנ״א לשכך האזן מה שיכולה לשמוע במשל‬ ‫ומליצה מנשמת האדם הכלולה מכח התענוג והרצון‬ ‫והחכמה והבינה וכו׳ וכנראה בחוש שכשאדם משכיל‬ ‫איזה שבל הדש נפלא אזי באותה ת ע עכ״פ נולד‬ ‫לו תענוג נפלא בשכלו מכלל שהתענוג הוא למעלה‬ ‫מעלה מכחי׳ השכל והחכמה רק שמלובש בבחי׳‬ ‫שכל וחכמה וכשהאדם מרגיש השכל וחכמה דהיינו‬ ‫שמשיגה ומבינה היטב אזי מרגיש ג״כ בחי׳ התענוג‬ ‫המלובש בחכמה ולבן נקראת בחי׳ בינה בשם עוה״ב‬ ‫בזוה״ק שהיא בחי׳ התגלות החכמה עם התענוג‬ ‫המלובש בה שמשיגים הצדיקים בג״ע ומשכילים‬ ‫בפנימיות ההורה דאורייתא מחכמה נפקא ואורייתא‬ ‫וקב״ה כולא חד ‪:‬‬ ‫ו הנ ה רצון העליון ב״ה מכונה ונקרא בפי חכמי‬ ‫האמת בשם בתר עליון ובו תר׳׳ך עמודי אור‬ ‫וט׳ ‪ .‬פי׳ דרך משל כמו שיש עמודים בבית תמה‬ ‫גדול‬ ‫גדול נצבים בארץ וראשם מחובר בחקרה‪ .‬ככה ממש‬ ‫עריס כתר עליון ב״ה הוא למעלה מכחי׳ מרתת‬ ‫החכמה והוא מלשון כותרת שהוא מכתיר ומקיף על‬ ‫המוחין שבראש שהם בחי׳ חביר ורצון זה נתלבש‬ ‫בתרי״ג מצות התורה וז' מצות דרבנן שרובם ככולם‬ ‫הן מצות מעשיות ונס התלויות ברבור הא קיי״ל‬ ‫דעקימת שפתיו לדי מעשה וגם התלויות במחשבה‬ ‫או בלב הרי המצוה ניתנה לאדם הגשמי שבעוה״ז‬ ‫רוקא שהוא בעל בחירה להטות לבט לטוב וכר ‪.‬‬ ‫משא׳יב הנשמה בלא גוף א״צ לצותה ע״ז ‪ .‬ונמצא‬ ‫שהמצות הן עריס כמו העמודים נצבים מרום המעלות‬ ‫הוא רצון העליון ב״ה עד הארץ הלזו החומרית והן‬ ‫עדים כמו העמודים חלולין שמקיפין ומלבישין נשמת‬ ‫האדם או רות או נפשו כשמקיים המצות ודרך‬ ‫עטורים אלי עולין הנדן שלו ער רום המעלות לצרור‬ ‫בצרור החיים אח ה׳‪ .‬פי׳ להיות צרודות ומלובשות‬ ‫באור הכתר הוא דצק העליון ב״ה וע׳׳י לבוש זה יוכלו‬ ‫לחזות בנועם ה׳ וצחצחות שלמעלה ממעלח הבתר‬ ‫והן פנימיותו עד״ט (והגם שנתבאר במ״א שהמצות‬ ‫הן פנימיות רצון העליון ב״ה הנה מודעת זאת לי״ח‬ ‫ד טי בחי׳ ומדרגות שיש בכל בחי׳ ומדרגה ממדרגות‬ ‫הקדושה כמה בחי׳ פנים לפנים ובמה בחו׳ אהודים‬ ‫לאהודים לאין קץ וט׳)‪ .‬והנה ז׳ מצות דרבנן אינן‬ ‫נחשבות מצות בפני עצמן שהד כבר נאמר לא תוסף‬ ‫אלא הן יוצאות ונמשכות ממצות התורה ובלולות בהן‬ ‫במספר תד״ג להלביש חד״ג בחי׳ וכחות שבנר״¡‬ ‫האדם ‪ .‬וז״ש מוד‪,‬״ק פ׳ פקידי (דרכ״ט ע״ב) דאינון‬ ‫עובדק טבין דעביד בר נש משכי מנהורא דדורא‬ ‫עילאה למשא בו׳ וחמי כו בנועם ה׳ ובו‪ . ,‬והגם‬ ‫דהתם מיירי ברע התחתון שהלבושים שם דט ממצות‬ ‫מעשיות ממש אבל ברע העליון הלבושים הם מרעותא‬ ‫ומונה דלבא באורייתא וצלותא כמ׳ש בזדר שם‬ ‫(דד׳׳י) הרי המונה היא מונח עסק־ בחורה לשמה‬ ‫מאהבת ה׳ ומצות ת״ת היא רב מכלל מצות מעשיות‬ ‫דעקמת שפת? הוי מעשה והרהור לאו כדמר דמי‬ ‫ואינו יוצא י׳׳ח בהרהור לבדו וכן בתפלה ומד‪ .‬גס כי‬ ‫מעלת המונה על הדבור ומעשה אינה מצד עצמה‬ ‫מ׳ אלא מצד הארת דצק העליון בו כמ׳ש בלק׳׳א‬ ‫ח׳׳א פל׳׳ח באריכות ע׳׳ש ‪ .‬והנה מודעת זאת כי הגד‪,‬‬ ‫רצון העליון ב״ה המלובש בחרי׳׳ג מצות שבתורה‬ ‫שבכתב הוא מופלא וממסד‪ .‬טמיר וגעלם ואינו מתגלה‬ ‫אלא בתורה שבע״פ במו מצות חפילק עד״ט שנאמר‬ ‫בתושבע וקשרתם לאות על ד ך והיו לטוטפות בין‬ ‫עיניך והוא מאמר סתום ונעלם שלא פיחם הכתוב‬ ‫א ך ומה לקשור ומדן טוטפות והיכן הוא בק עיניך‬ ‫ועל ידך עד שפירשה חורה שבע״פ שצריך לקשור‬ ‫בית אחד על ה ד וד בתים על הראש ובתוכם ד‬ ‫פרשיות והבתים יהיו מעור מעובד ומרובעים דוקא‬ ‫ומקושרים ברצועות של עור שתיתת דוקא וכל שאר‬ ‫פרטי הלכות עשיית התפילין שנאמרו בע״פ ועל ידך‬ ‫היא הזרוע הקא ולא כף היד ובין עינך זה קדקיד‬ ‫ולא המצח‪ .‬ובן בל מצות שבתודה בין מ׳׳ע בק מצות‬ ‫ל״ת אינן גלדות וידועות ומפורשות אלא ע׳׳י חורה‬ ‫שבע״פ כמצות ל״ת שנאמר בשבת לא תעשה מלאכה‬ ‫ולא פי׳ מה היא מלאכה ובתורה שבע״פ נתפרש‬ ‫שהן ל״ט מלאכות הידועות ולא טלטול אבנים וקווזת‬ ‫וביוצא בהן הן כל המצות בק‬ ‫כבידות‬ ‫מ״ע בק מל״ת הן סתומות ולא מפולשות וגלויות‬ ‫דרועות אלא ע״י חורה שבע׳׳פ ומשום הכי כתיב על‬ ‫תושבע״פ אל תטוש תורת אמך כמ״ש בזהר משום‬ ‫שעד״מ כמו שכל אברי תלד כלולים בטיפת האב‬ ‫בהעלם נתל והאם מוציאתו לידי גילר בלידתה ולד‬ ‫שלם ברמ׳׳ח אברים ושס׳׳ה נידם בכה ממש כל‬ ‫רמ״ח מ״ע ושס״ה מל׳׳ת באים מההעלם אל הגילוי‬ ‫בתשבע׳׳פ ורישי׳ מ ך א שמע בני מוסר אביך קאי‬ ‫אתודה שבכתב תפקא מחכמה עילאה הנק׳ בשם‬ ‫אב ‪ .‬ודש אשת ח ל עטרת בעלה כי התורה שבע״פ‬ ‫הנק׳ אשת חיל המולידה ומעמדת חיילות דרבה‬ ‫כמ״ש ועלמות אק מספר אל חקרי עלמות אלא עולמות‬ ‫אלו הלכות דלית לון תשבנא במ״ש בתיקונים וכולן‬ ‫הן בחי׳ גילוי רצון העליק ב׳׳ה תעלם בתושבע‬ ‫ורצון העליון ב׳׳ה ת א למעלה מעלה ממעלת חכמה‬ ‫עילאה וכמו כתר ועטרה שעל הט־חק שבראש לכן‬ ‫נקראו ההלכות בשם תגא ובתרה של תרה והשונה‬ ‫הלכות מובטח לו שהוא בן עוה״ב ע׳׳י התלבשות‬ ‫‪.‬נר״נ שלו ברצון העליון ב׳׳ה כנ״ל‪ :‬׳‬ ‫ל מ ד ע ת זאת מש^‪-‬ז׳ל כל התיל לבא‬ ‫לבהכ״נ מוס א׳ לא בא הקב״ה‬ ‫שואל עלז שנאמר מי בכס ידא ה׳ וכו׳ וכן בכל‬ ‫המצות ■ובפרט מצות הצדקה ששקולה כנגד בל‬ ‫המצות ת ם שהיא בלי נחר ח״ו אעפ״ב כל החיל‬ ‫אשר‬ ‫אשר נגע יראת ה׳ בלבם לא יאתה לנפשם האלקית‬ ‫לתת מגרעות בקדש מאשר כבר הורגלו פדי שנה‬ ‫להפריש ממאודם להחיות תח שפלים ונדכאים דלית‬ ‫לתן מגרמיהון היא בת׳ סוכת חד הנופלת וכו׳ לעמם‬ ‫ולרומם וט׳ למהוי אחר באחד ובו׳ והבל לפי תב‬ ‫המעיטה ובו׳ ולפי ההשבון כמארז״ל כל פרוטה ופרוטה‬ ‫מצטרפת לחשטן גדול וכו׳ על דוך מארז״ל אימתי‬ ‫גתל הר׳ בשהוא בעיר אלהינו וט׳ היא בחי׳ ומקום‬ ‫החשמן כמ׳׳ש עיניך ברכות בח שבון והממון כנודע‬ ‫בי באתערותא דלתתא המשכת תים הן והסד במעשה‬ ‫הצדקה ברצון הטוב וסבר פנים יפות אתערותא דלעילא‬ ‫יאר הר׳ פניו ת א הארת והמשכת חן וחסד ויצק‬ ‫עליון מתי החיים א״כ ב״ה אשר לגדולתו אין חנך והשגה‬ ‫כלל אל בחי׳ מלמתך מלכות בל עולמים עלמא‬ ‫דאתגליא המחיה כל הברואים שבכל ההיכלות עליונים‬ ‫ותחתונים שהן בבחי׳ מספר והשבח כמ״ש אלף אלפים‬ ‫ישמשגיהוזת חשבון גתל שע׳׳י רוב מעשה הצדקה‬ ‫שלום‪ .‬בי פי׳ שלום הוא דבר המחבר ומתווך ב׳‬ ‫קצוות הפכיים שהן קצה השמים לעילא בחי׳ ולגדולתו‬ ‫אק חקר וקצה השמים לתתא המתלבש בבי׳׳ע בחי׳‬ ‫נטל ומספר וד״ל‪:‬‬ ‫לא נוך;{ בשערים מ״ש בתיקונים דשבינתא‬ ‫איהי מרעא בגלותא כבי׳‪ .‬פי׳‬ ‫עד׳ט כמו תלי הגוף המבדיל בין קדש וט׳ שסיבת‬ ‫החולי והבריאות היא התפשטות והילך החיות מהלב‬ ‫אל כל האברים המלובשת בדם תפיש היוצא מהלב‬ ‫אל כל האברים וסיבב סובב תלך התח חיים והדם‬ ‫הון‬ ‫חוך תוך בל האברים והגידים המובלע‪,‬׳ בהם וחוזר אל‬ ‫הלב ואס סיבוב והילוך הרוח חיים הלז הוא בהלכתו‬ ‫תמידי כסדת המסודר לו מחיי החיים ב״ה אד האדס‬ ‫בריא בתכלית כי בל האברים מקושרים יחד ומקבלים‬ ‫חיותם דראוי להם מהלב ע״י סיבוב הלז אך אם יש‬ ‫איזה קלקל באיזהו מקימן המונע ומעכב או ממעט‬ ‫סיבוב והילוך הדם עם דרוח דדס המלובש בו אזי‬ ‫נפסק או מתמעט הקשר הלז המקשר בל האברים‬ ‫אל הלב ע׳׳י סיבוב הלז ואד נופל האדם למשכב‬ ‫וחולי ה׳׳י ‪ .‬וככה ממש עד'מ הגה כל נשמות ישראל‬ ‫נרךאים בחי׳ אברי דשכינתא הנקראת בשם לב במ״ש‬ ‫וצור לבבי ו מו ש ושכנתי בחובם פי׳ כי לשן שכינה‬ ‫הוא שאור הוי' שוכן בעולמות בי׳׳ע להחיותם והמשנת‬ ‫חיות זו היא ע״י התלבשות תחלה בנשמות ישראל‬ ‫לפי שכל הנבראים אין ערוך להם אל הבורא ית׳‬ ‫דכולא קמי׳ בלא ממש חשיבין וא״א להם לקבל חיות‬ ‫מאות ושפעו ית׳ להיות נבראים מאין ליש וחייס‬ ‫וקימים ב׳׳א ע׳׳י משמות שעלו במחשבה וקדמו‬ ‫לבריאות עולמות שע׳׳י בחי' הדבור במארז׳׳ל במי‬ ‫נמלך הקב׳׳ה ובו׳ כנודע במ׳׳א‪ ,‬ונודע בשערים כי‬ ‫כל המשכת החלות וההשפעה מעליונים לתחתונים‬ ‫מהם הן כמ׳׳ש בס׳׳י נעוץ תחלתן בסופן וסופן בתחלתן‬ ‫ובכתבי האריז׳׳ל מכונה בשם אור ישר ואור חוזר‬ ‫ונט׳׳ש והחיות רצוא ו שנ אשר ע״ב ע״פ הדברים‬ ‫והאטת האלה אשד א״א לבאר היטב במכתב נקראת‬ ‫השכינה בשס לב והנשמות בשס אברים להוהות לנו‬ ‫כי כאש־ כל הנשמות דבוקת ומקשרות יחד אזי‬ ‫סיבוב‬ ‫סיבוב והילוך התזת וההשפעה סובב סובב ונעוץ‬ ‫סופן בתחלתן לקשר ולחבר כולן להוי׳ אחד ולדבקה‬ ‫בו ית׳ וכפרש אתם נצבים היום כולכם לפני הוי׳‬ ‫אלקיכם מלכם דייקא ולפני דייקא ראשיכם ט׳‬ ‫מתיטב עציך כו׳‪ .‬ובזה יובן מארז׳׳ל כי ודרבן בית‬ ‫שגי ונפילת ישראל בגלות והסתלקות השכינה ררידתה‬ ‫לאדום בבחי׳ גלות כבי׳ הכל הי׳ בעה שנאת חנם ופירוד‬ ‫לבבות ד ל ולכן נקראת חולה ער׳ט בכוש סומך נופלים‬ ‫ורופא‪ ,‬חולים לשק רבים הם כל האברים וכי ‪:‬‬ ‫לב ברך ה׳ תלם ופועל ד ם ירצה לרצון‬ ‫להם לפני ה׳ חמיד כה יתן וכה‬ ‫יוסיף ה׳ לאמץ לבם בגבודם ונדב על נדבות יקום‬ ‫להיות נתל המעשה בכל עיר ומגין ותחשב לו לצדקה‬ ‫ועל העושה נאמר צדקתו עומדת לעד עומדת לשק‬ ‫'נקבה שמקבל התעוררות לבו הטהור מגדל המעשה‬ ‫אעפי׳׳ב עומדת לעד ‪ .‬פי׳ שכל הצדקה והחסד‬ ‫שישראל עושין בעוה״ז מנדבת לבם הטהור הן הנה‬ ‫היות וקיימות בעוה׳׳ז הגשמי עד ז ק התרד׳ שאז‬ ‫הוא ז ק גילוי אלנ־ןת ואור א״ס ב״ה מבתי׳ סובב כל‬ ‫עלמין בעוה״ז ובמ״ש באיכות במכתב דאשתקד‬ ‫וצריך להיות כלי ומכון להתלבש ם אור א׳׳ס בד‪,‬‬ ‫כמו הג^ף לנשמה עד״ט במ״ש הלא כה דברי כאש‬ ‫מה אש אינה מאדה בעוה״ז אלא כשנאהזת ומתלבשת‬ ‫בפתילת כר כמ״ש במ׳׳א ‪ .‬והגוף והכלי לאדו יח׳‬ ‫היא מדת הומר ונדבת הלב ליתן ולהשפיע חיות‬ ‫למאן דלית ליה כר כט״ש בתקיניס ובמה נופק‬ ‫תקינת לון ואתקדיאו בתיקונא דא חשד ה־ועא ימינא‬ ‫וכל‬ ‫וכל הגוף נכלל בימין וכך אטר הפייט לבושצדקה‪,‬‬ ‫תהו שאח׳׳ל אין הצדקת משתלמת אלא לפי חשד‬ ‫שבה שנאמר זרעו לכס לצדקה קצרו לפי חשד‬ ‫שהקציר הוא גילוי הזריעה הטמונה בארץ וכך הוא‬ ‫הצדקה והתשו* שישראל עושין בזק דגלות היא טמונה‬ ‫ונעזרת עד זמן התחיה שיתלבש ויאיר אור א״ם ב׳׳ה‬ ‫כעוה׳׳ז דגשמי ואיהו וגרמוהי חד הס בחי׳ הבלים‬ ‫דע״ס דאצי׳ וכ״ש וק׳׳ו אזר א׳׳ס ב״ה הסובב בל עלמין‬ ‫מלמעלה מעלה טבחי אצי׳ ולפיכך נקראת צדקה‬ ‫לשון נקבה צדקתו עומדת לעד שמקבלת הארה‬ ‫מאור א״ס סובב כל עלמין המתלבש בתוכה בעוה״ז‬ ‫דגשמי מ ק התחיה‪ .‬אבל צדק לפנע יהלך הוא‬ ‫לשק זכר היא מדת הועד המתעחתהת בלב האדם‬ ‫מעצמו ע׳׳י התעוררות אהבת ה׳ בלךיאת שמע ולדבקה‬ ‫בו ולממיר נפשו באחד ובבל מאדך כפשוטו ובר‬ ‫ובאתעדותא דלתתא וכמים הפנים לפנש בן לב ארס‬ ‫העליון בו׳ אתערותא דלעילא הוא המשכת אור איס‬ ‫ב״ה הסוכ׳׳ע למטה מטה בעוה׳׳ז דגשמי בבחי׳ גלד‬ ‫בזק התחיה כמבואר במכתב דאשתקד באדיבות ‪ .‬וזהו‬ ‫לפניו יהלך שמוליך וממשיך פנים העליונים מלמעלה‬ ‫מהאצי׳ עד עולם העשי׳ וגעת עת לקצו־ וכל פזב מהם לא‬ ‫יבצר הטיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם כנפש תחרשנה‬ ‫קונטרס אחרון על כמה פחקים‬ ‫להבץ‬ ‫עיק ב‪6‬ק״א ח״א פ״ם‬ ‫איך העדא ב&עוז־י מעשיות שבתורה חוא‬ ‫מקושר ברוע ע״פ מיש בכוונות וימץ ע״ב‬ ‫כפו‬ ‫כמו שהאדם עוסק למטה כך דיוקן האדם העליון‬ ‫למעלה כו׳ וכן י״ל בהרהור באותיות הכתובות ‪ .‬אבל‬ ‫הדבור י״ל דבוקע וסליק לאצי׳ ממש או לבריאה‬ ‫ברדר שכליים או ליצי׳ ברדר טבעיים ובמקרא סלק‬ ‫מעוה״ז לי״ם דעשי׳ משום דבקע אוירין וכו׳ ‪ .‬משא״ב‬ ‫בהרהור אלא הדיוקן שהוא שרש נשמתו ובו׳ ‪ .‬ומ״ש‬ ‫בזהר ה״ג דק׳׳ה דהרהור לא עביד מידי כו׳ והיינו‬ ‫'אפי׳ לטב ע״ש ובדל״א ע״ב י״ל דהיינו לאתערא לעילא‬ ‫שיומשך משם לתתא רק מהשבר! נשארה שם‬ ‫ומוסיפה שם אור נחל בתוספת וריבוי האור באצי׳‬ ‫ע״י מקיא ומצות מעשיות שבעשי׳ שעירן היחוד הוא‬ ‫למעלה רק הפירות בעוה״ז ע׳׳י המשכת אור מעט‬ ‫מזעיר למטה ע״י הדבור ומעשה משא״ב בדרהור‬ ‫לא נמשך כלום ולכן לא יצא די חובתו מה שירדה‬ ‫נשמתו לעוה״ז רק להמשיך אורות עליונים למטה‬ ‫כמ״ש בע״ח שב? להמשיך אור אבל להעלות ממטה‬ ‫למעלה ת א דוקא ע״י מחשבה טובה דבלא ח״ר‬ ‫לא פרחא לעילא ובכוש בשער תבואה פ״ב והמחשבה‬ ‫טובה כו׳ ומ׳׳ש דבקע רקיעין וכו׳ והיינו אפילו בלא‬ ‫י דרר במבש״ב מדברים בטלים [ז״א דגם שם יש איזו‬ ‫תאוה ‪» ,‬׳׳א ליתא תיבות»לי] דמדה טובה מרובה היינו‬ ‫רקיעין דוקא שהן ההיכלות והבתים ולא בגוף האדם‬ ‫העליון וכש׳׳ב בגרץ אפי׳ באדם דעשיה שהן י״ס‬ ‫אוחת וכלים וז״ש בתקונים דבלא דרר לא יבלא‬ ‫לסלקא ולמיקם קדם ה׳ הקא ‪:‬‬ ‫;זיין ע״ח שער הנקודות ש״ח פ״ו שאין החזרת פב״פ‬ ‫ב״א ע״י מצות מעשיות דוקא ‪ .‬וטעם הדבר כי‬ ‫ע״י מע״ט גורם זיווג העליון וכו׳ ‪ .‬ולהבין אמאי‬ ‫מעשיות דוקא יובן ממ״ש בשער מ״ן ומ״ר כי צריר‬ ‫החלה להעלות מ׳׳ן תוק׳ ח״א ומ׳׳ן דברק׳ הן בחי׳‬ ‫עשיה במש״ש פ׳׳א ‪ .‬והנה המע״ט נק׳ כסוח וקיצוץ‬ ‫הקוצים הנאחזים באח־דיים שהן בחי׳ עשיה כט׳׳ש‬ ‫בשער ס״ז פ׳׳ה והיינו ע׳׳י העלאת הטוב הגנוז ברט‬ ‫המלובש במצות מעשיות למקורו לקדושת האצי‬ ‫שכבר הובררה‪ .‬ומ׳׳ש שס שאדד״׳זר תיקן ג״כ ע״י‬ ‫תפלה היינו ע״י אותיות הדבור דעקימת שפתיו הוי‬ ‫מעש־ כי הן מנפש החיונית שבגוף ורמו אשד שרשן‬ ‫מנוגה ‪ .‬והנה הבירורים דעשי׳ עולק ליצי׳ ע״י שס ב״ן‬ ‫ומיצי׳ לבריאה ולאצי׳ כמ׳יש בשער מ״ן דרוש י״א‬ ‫סי׳ ז׳ ‪ .‬ובזה יובן דהרהור לא עביד מידי כי בלי‬ ‫העלאת מ׳׳ן מהמלכים שמוגה א״א להמשיך טיפי׳‬ ‫מלמעלה לזווג זו״ג כי רוצה לינק מאמו ולא להשפיע‬ ‫למטה כמ׳יש בשער מק דרוש ב׳ ועיק זרד פ׳‪ .‬פקירי‬ ‫ודמיך ע״ב דאית סדורא בו׳ לאסתכלא בו׳ והן כוונות‬ ‫התפלה ויתרים עליונים ליודעים ומשיגים לאסתכלא‬ ‫כו׳ כי נר״ן שלהם עצמ! הן מק בםס*נ על התורה‬ ‫‪,‬‬ ‫ובנפילת אפים כנודע‪:‬‬ ‫‪,‬‬ ‫להבין גרש בשער היתרם פ׳׳ב חרי ™ ‪ ? /‬צ !‬ ‫בכוונה נביאים מלאכים בעולם היצירה ושם‬ ‫דאתאבי ?‪™^[?.‬‬ ‫הביא מהזהי פ' שלח דלית‬ ‫קלא דאורייתא וצלותא רסלייו וב ^ כר׳ יר‪1‬ל'‬ ‫התפלה נבראו מלאכים בעולם הבריאה‬ ‫׳התורה ובלא כוונה נדתת למטה‬ ‫י‬ ‫דאי לאן‬ ‫פ׳ פל^די ררמ״ד‪ ,‬ע״ב ^ רכ*יע תתאי‪ ,‬כי׳ ‪1‬‬ ‫פסילאן בו וע״ש פ׳ ויקהל הדא ע״ב אי היא מלה‬ ‫כדקא יאות כו׳‪ .‬אך ההפרש בין תרה לתפלה שלא‬ ‫בטונה מובן מאליו כי לימוד התורה הוא מבק רודע‬ ‫מה שלומד דבלא״ה לא מירך לימוד בלל רק שלומד‬ ‫סתם בלא כוונה לשמה מאהבת ה׳ שבלבו בבחי׳‬ ‫נילף רק מאהבה המסותרת הטבעית אך אינו לומד‬ ‫שלא לשמה ממש להתגדל ט׳ דהא לא סליק לעילא‬ ‫מן שמיטא במ״ש בפ׳ ר ת דרכ״ג ע״ב והיינו משום‬ ‫שמחשבתו וטונתו הן מתלבשות באותיות ה ר טי‬ ‫ואינן מניחות אותן לסלקא לעילא וה״ג בתפלה שלא‬ ‫בטונה שמחשב מ״ז (אלא מפני שטונחו לשמים‬ ‫לכך יש לה תיקק בקל לחזור ולעלות כשמתפלל‬ ‫בטונה אפי׳ תפלה אתת מלוקטת מתפלות כל השנה‬ ‫כמ״ש במק״ט פ׳ פקודי) ומ״ש בפ׳ פקדי ט רקיע‬ ‫תתאה ובפ׳ ויקהל משמע דדוקא אי איהי מלה כדקא‬ ‫יאות סלקין עמה עד ארדא דרקיע דלעילא כו ‪ .‬לק״מ‬ ‫דרקיע תתאה מאינון רקיעי׳ דמדברי גו עלמא שבפ׳‬ ‫פלןדי הן דמלפת דעשי׳ ודפ׳ ויקהל הן ח״א דעשי׳‬ ‫כמ״ש בע״ח שער השמות פ״ג גבי ז״א דעשייה ע״ש ‪.‬‬ ‫והא דמשמע לכאורה בפ׳ פקודי דגם תפלה פסולה‬ ‫עולה עד היכל הראשק שממנו נדחית למטה והוא‬ ‫בז״א דבריאה ‪ .‬לק״מ שהרי אפי׳ כל העוונות ממש‬ ‫קלות וחמורות עולות לשם אפי׳ עד היכל הד׳ כמ״ש‬ ‫דדנ״ב ע״א אלא ודאי שאק מהות העליות שוות ואק‬ ‫ערוך ודמיק ביניהם אלא בשיתוף השם בלבד ורל ‪.‬‬ ‫ובזה יובן ג״כ מש״ש דרמ״ז שבהיכל הב׳ [*«יי«יל‬ ‫אזרק הממונה ‪ .‬יאילי «׳* קיימין הלטשים] ממונה על‬ ‫הלבושים‬ ‫הלבושים ומלבישים מ שטה ממעשה המצות אף‬ ‫שהן בג׳׳ע התחתון דעשי׳ כמש״ש דר״י ‪ .‬וועד• תפלה‬ ‫פסולה עדיפא מתורה שלא לשמה ממש שהיא תחת‬ ‫השמש והתפלה היא ט רקיע כו׳ ‪ .‬אבל תורה סתם‬ ‫שאינה שלא לשמה רק מאהבה מסותרת טבעי׳ לא‬ ‫גרעא מהבל פיהן של תינוקת של בית רבן דסליק‬ ‫לעילא מפני שהוא הבל שאין בו חטא וסליק לעילא‬ ‫אף אם הוא שלא לשמה ממש מיראת דרצועה שביד‬ ‫הסופר וע״ש דרנ״ה ע״ב שהמלאכים הם מעלים ההבל‬ ‫של תינוקת שב״ר עד האצי׳ ‪:‬‬ ‫להבין מ״ש בפע״ח דבזמן הזה עינך הבירור ע״י‬ ‫התפלה דוקא אף שתלמוד תורה למעלה‬ ‫מהתפלה ‪ .‬הענין הוא שע׳׳י חרט מוסיפק אור באצי׳‬ ‫כו׳ ‪ .‬פי׳ אור א״ס ב״ה בבלים דאצי' ע״י ת״ת בפנימית‬ ‫דהיינו המשנות המוחין ובקיום המצות בחיצונית הכלים‬ ‫שהם בחי׳ נה״י שבי״ס ז״א שבאצי׳ רק שמתלבשים‬ ‫׳בבי׳יע בתורה ומצות הגשמיים שבעוה״ז ‪ .‬אבל התפלה‬ ‫היא המשכת אור א׳יס ביה לבי׳׳ע דוקא לא בדוך‬ ‫התלבשות בלבד רק האור ממש לשנות מבראים‬ ‫מבמות שהם שיתרפא החולה דרד משש משמים‬ ‫לארץ ויולידה ויצמיחה ‪ .‬משאיב בהרמ שאין שיגר‬ ‫בקלף התפילין ע״י מחתן בראש ובזרוע וגם במצות‬ ‫שעשייתן הוא גמר מצותן השינוי הוא ע״י אדם ולא‬ ‫בית שמים כבתפלה שהיא המשבח החיות מא״ס‬ ‫ב״ה שהוא לכח כל יכול והלכך בדי להמשך אור‬ ‫א״סב״ה למטה א״א בלי העלאת מין מלמטה דוקא‪.‬‬ ‫משא״ב לת״ת שבאצי' המיוחדת בלא״ה במאציל ביה‬ ‫והעלאת‬ ‫והעלאת מ״ן במות ולבו של אדם היא בחי׳ דטפי‬ ‫אש בלי גבול ונק׳ מאדך בדי לעורר בחי׳ א״ס והיינו‬ ‫ע״י גבורות דס״ג שהן הן הרפ׳׳ח ניצוצין בו׳ ולבן נק׳‬ ‫התפלה חיי שעה היא מלכות היורדת בבי׳׳ע ותורה‬ ‫חיי עולם ת א ז״א כי רמ״ח פרודין הן מתחלקין בי׳‬ ‫כלים דעיס ח״א ט׳‪ .‬ודגה במ״א בתב שרמ״ח מ׳׳ע‬ ‫הן בה׳ חסדים ושס״ה ל״ת בה״ג וט׳ ובמ״א בתב שהן‬ ‫תרי״ג ארחין נמשכין מחד ארחא ט׳ שתא לבנונית‬ ‫וט׳ ‪ .‬אך הענין שכל המצות לתקן רמ״ח אברי ז״א‬ ‫ע׳׳י המשכת אור א״ס ב״ה במוחין הבלולין בה״ח‬ ‫וה״ג ומער המוחין הוא לבנונית ט׳ ת א הענג וחפין‬ ‫העליון להמשיך האור למטה לרמ״ח אברין דדא‬ ‫ומתחלקת ההמשכה לתרי״ג המשכות פרטיות לפי‬ ‫בחי׳ ערך המצות בטן בצדקה וגמ׳יח נמשך אור א״ס‬ ‫ב״ה לחיצוני׳ הכלי דחסד דדא ובקיום הדנין בחיצונות‬ ‫גבורה וברחמים ‪ .‬בו׳ ודרך ומעבר ההמשכה ת א ע׳׳י‬ ‫פנימי׳ הכלים ומותתיהן שהן דו״ר שכליים או טבעיים‬ ‫שהן בחי׳ מוחין דקטנות וגדלות ולזה ביקש משה‬ ‫רבינו ע״ה מאד לקיים המצות מעשיות התלויות בארץ‬ ‫שהן תכלית ההשתלשלות להמשיך אור א״ס ב״ה‬ ‫לברר הכלים דז״א דבי״ע שבהן הן הרפ״ח ניצוצין‬ ‫ע׳׳י חו״מ מעשיות שבבי׳׳ע הקא ‪ .‬והנה לקיום מצוה‬ ‫שא״א לעשות ע׳׳י ארדיט מבטלין ת״ת ואפי׳ מעשה‬ ‫מרכבה וכש״ב תפלה שהיא בחי' מוחין ודוד שכליים‬ ‫והטעם בלל‪ .‬ועוד זאת שבאמת מאד גדלה וגבהה‬ ‫מעלת המצות מעשות וכן לימודם על מעלת המוחין‬ ‫שהן דרר שכליים כי הגם דכתיב ולרבקה בו ע״י‬ ‫מדותיו‬ ‫מדותיו מ״ט איננו דבק אפי׳ במתת העליונות אלא‬ ‫במציאותן ולא במהותן ובטוש ואנכי עפר ואפר וכש״ב‬ ‫באור א״ס ב״ה דלית מחשבה תפיסא בי׳ באות‬ ‫והתפשטות החיות ממנו ית׳ כ״א במציאותו שודא‬ ‫שטחיה את כולם ולא במהותו אפי׳ לעליונים כמ׳יש‬ ‫קדוש ק׳ ק׳ ה׳ צבאות בו׳ לבד עלולים הנאצלים‬ ‫משיגים ב״א בעילתו כפי הסדר שבע״ח בהתלבשות‬ ‫הפרצופים אבל לא בנבראים אפי׳ בנשמות דאצי׳‬ ‫כט״ש בטשה רבינו ע״ה וראית את אתרי כו׳ ‪.‬‬ ‫משא״ב מעשה המצות מעשה אלקים המה הנה בדרך‬ ‫השתלשלות מבלים דאצי׳ לבי״ע ממתחן ועצמות‬ ‫דתצוניותן כמו עד״ט אתרוג ומיניו הלביש בה‬ ‫הקב׳יה ממהותן ועצמותן דחסרים [פנימית] [פנימים'‬ ‫דז״א והיינו מבת׳ חיצוניותן בנודע בבל מצות מעשיור‬ ‫משא״ב האדם אפי׳ יש לו נשמה דאצי׳ מאחר‬ ‫שמלובשת בגוף לא יוכל למצוא בנפשו ולהשיג‬ ‫מהותן ועצמותן של פנימית החסדם דז״א דאצי׳(כי‬ ‫האצי׳ ת א בחי׳ חיה בכללות העולמות אבי״ע שהיא‬ ‫בת׳ מקיף מלמעלה ואינה מתלבשת בכלי כלל)‬ ‫כ״א מציאותן ע׳׳י דחילו ורתמו שכליים ‪ .‬ומ״ש וראית‬ ‫את א ת ד ת א בדרך נבואה הקא ‪( .‬שתא התפשטות‬ ‫הגשמיות כמ׳יש בר״ט פ׳ משפטים)‪ .‬והיינו הטעם‬ ‫לפי שא״א לנברא להשיג כלום במהות האלעת שהוא‬ ‫הבורא ובלי השגה אק זו הלבשת ותפיסא דרביעת‬ ‫אמיתית ‪ .‬משא״ב האתרוג ער״ט תותו נמשכה‬ ‫ונשתלשלה ממתת חיצונית דכלים דנוק׳ ח״א דאצי׳‬ ‫שתא בת׳ אלקות כט״ש בע׳׳ח שכל הפיתת הן‬ ‫באצי׳‬ ‫באצי׳ בי למ״ד בלים דאצי׳ ירת לבי״ע (והן יו״ד‬ ‫מאמרות שבהן נברא העולם) ע׳׳י התלבשות בנוק׳‬ ‫דעשי׳ מהות במהות כי הבלים דאצי׳ נעשי נשמה‬ ‫בעשי׳ שהיא בחי׳ אלקות ממש לפי שבאצי׳ אירע‬ ‫ונרמוהי חד המאציל והנאצל וע״י התלבשות מהות‬ ‫הנשמה במהות הבלים דנוק׳ דעשיה נתהוה האתרוג‬ ‫נמצא כשתופס האתרוג ומנענעו כהלכתו ה״ז תופס‬ ‫ממש תותר המלובש בו מטינן דאצי׳ המיוחדת באור‬ ‫א״ס המאציל ב״ה ‪ .‬משא״ב בכוונתו אינו משיג ותופס‬ ‫אף היודע הסוד ‪ .‬אלא מציאותה ולא מהותה אך‬ ‫בלימוד הלבות אתרוג משיג ותופס האתרוג ממש‬ ‫ומצותו כהלכה בבחי׳ דבור ומחשבה וכש״ב הלומד‬ ‫הסוד אבל הקא סודות המצוה דלא גרע מלימוד‬ ‫הלכותיה ואדרבה כו׳ אף שאינו משיג המהות ‪ .‬משא״ב‬ ‫בסהר ההשתלשלות אף אם משיג המציאות לא‬ ‫עדיף מצד עצמו בלימוד המצות שמשיג ותופס‬ ‫המהות ומעלה עליו באילו עיס בפועל ממש כמ״ש‬ ‫זאת התורה כו׳ אלא שידעת המציאות מההשתלשלות‬ ‫היא ג״ב מצוה רבה ונשאה ואדרבה עולה על כולנה‬ ‫במ״ש דדעת היום כו׳ דע את אלקי אביך כו׳ ומביאה‬ ‫ללב שלם מ׳ שהוא העיקר והשגת המציאות הוא‬ ‫להפשיט מגשמיות כו׳ רק שזו היא מצוה ארח מתרי״ג‬ ‫והאדם צריך לקיים בל תרי״ג לפי שהן השתלשלות‬ ‫המהות החיצונית דכלים דאצי׳ לכך צריך להרבות‬ ‫בלימור כל התרי״ג וקיומן בפועל ממש במחדו״ט‬ ‫ש ק בי״ע לברד בירורין אשר שם‪ .‬ועוד זאת שבאמת‬ ‫הביוזדן שבבי״ע מרפ׳׳ח ע׳׳י חורה ומצות במחשבה‬ ‫דבת־‬ ‫דבהר ומעשה גבוהין בשרשן מנר״ן שבאדם כי ק מס׳׳ג‬ ‫שבפנימית א״ק ונ ח שבבר נתקנו ע״י מ״ה הוא יוצא‬ ‫מהמצח הארה בעלמא ‪ .‬ווש לפני מלוך טלך כד‬ ‫וה״ט שהאדם ת במזונות דצ״ח ומבדק במ׳׳ה שט‬ ‫וחי בהם לפי שהם מס׳׳ג ‪ .‬ועוד זאת כמ׳ש ופני לא‬ ‫ידאו שפנימית העליק אינו יטל לירד למטה רק‬ ‫חיצוניותו ובחי׳ אתריים שהוא נובלות חכמה עילאה‬ ‫ועוד זאת שהרי הדטר מדברי חכמה עילאה אינו‬ ‫מוליד והטפה שנמשכה מהכלי דח׳׳ע יש בה כח‬ ‫המוליד ומהווה יש מאק וגם המשכת דרע כלולה בה‬ ‫והטעם מפני שבה נמשך מהותה ועצמותה דח׳׳ע ‪.‬‬ ‫משא״ב ברטר ומחשבה ואפי׳ בהשכלת השכל באתו‬ ‫חכמה הרי חכמה זו רק הארה מתפשטת ממהות‬ ‫השכל שבנפש ועצמותו והארה זו היא רק לטש‬ ‫למדעתו ועצמותו של השכל והשכל ת א הארה ולטש‬ ‫למתת הנפש ‪ .‬משא״ב דטפה נמשך בה גם ממהות‬ ‫הנפש ועצמותה המלובשת במוחין ולכן מולידה‬ ‫בתמה לה ממש‪ .‬תוד ההפרש בק עטרת המלאכים‬ ‫היוצאק מנשיקין להנשמות היוצאק מהכלים אך הכלים‬ ‫דאצי׳ נעשו נשטה לבי״ע והלכך דתלו ורתמו שכליים‬ ‫הן כמלאכים דגשיקק מהארת תצונית רחב׳׳ד בבי״ע‬ ‫ודטעם משום דפנימית חב״ד ומתחו ועצט־תו של‬ ‫אור פנימי אינו יטל להתגלות אלא ע׳׳י הארת הכלים‬ ‫דוקא חיורדים למטת כטיפת האדע ממוחק וכמ״ש‬ ‫ופני לא יראו‪ .‬ובר ק כל דן אפי׳ בנשמת דאצי׳‬ ‫אף שתא מכלים דאצי׳ וכן בנפש רוח מבלים דיצי‬ ‫ח ך] שכליי׳ שלהם מעודדים‬ ‫עשי׳ הגה רחימו [אין‪,‬י‬ ‫ג״כ בכלים דיצי׳ עשי׳ בחי׳ העלאה ממטה למעלה‬ ‫באתערותא דלתתא וזרע בחי׳ המתלעת לבד ה׳ו ‪.‬‬ ‫אבל בחי׳ המשכה מלמעלה למטה הוא ע״י מצות‬ ‫מעשיות דוקא להמשיך אור בכלים ובחיצונית הבלים‬ ‫הקא שחיצוניות העליון יורד למטה ופנימיות התחתון‬ ‫עולה למעלה וז״ש מדר פ׳ פקודי הנ״ל דאית סדורא‬ ‫כו׳ ושתיהן צורך כבוד‪ .‬העלאה והמשכה ע׳׳י העלאת‬ ‫מ״ן מס״ג בבחי׳ עובדא וטלולא וזהו תכלית ההשתלשלו׳‬ ‫להתגלות אור עליון למטה ולא לעלות התחתון למעלה‬ ‫שזה אינו אלא לפי שעה ואף גם זאת דוקא עליות‬ ‫הבלים לאורות עליונים היא מעלת השבת ויוה״ב ‪.‬‬ ‫אבל לא עליות והסתלקות האורות חי‪ 1‬במ״ש בפע״ח‬ ‫ונדן של האדם לגבי גופו בעוה״ז חשיבי כאורות לגבי‬ ‫כלים וכן דו״ר שכליים לגבי מצות מעשיות דוקא‬ ‫ולכן התפלל משרע״ה תפלות כמנין ואתחנן על קיום‬ ‫מצות מעשיות דוקא וה״ה לדבור גשמי של הלכותיהן ‪.‬‬ ‫אך להבין איך האתרוג שהוא מרפ״ח שלא נבררו‬ ‫עדיין וכן קלף התפילין ימשיך אור בכלים חר׳ן דאצי׳‬ ‫שכבר נבררו ונתקנו ע׳׳י שם מ״ה להיות בחי׳ אלקות‪.‬‬ ‫הנה המשל לזה היא הזריעה והנטיעה‪ .‬שהגרעין מעורר‬ ‫־בח הצומח שבארץ שהוא דבר ה׳ תדשא הארץ כו‬ ‫עץ פרי כו׳ ע״י העלאת מ״ן לשרשו ככה מעוררי׳‬ ‫הקלף והאתרוג עד רום המעלות שהוא שם ס״ג‬ ‫שלפני השבירה שהוא מהות ועצמות אורות שבא״ק‬ ‫ולא הארה בעלמא כמו שם מ״ה שממצחו ובן בלימוד‬ ‫ועיק הלכותיהן מעורר בחי׳ חב׳׳ד שבע״ס דכלים חוץ‬ ‫ועד רום המעלות ג״כ בתי׳ חב״ד שבס״ג דפנימית‬ ‫א״ק‬ ‫א׳יק היוצא דרך העינים כו׳ וכל דג״ל הוא במ׳׳ע‬ ‫אבל לא בלימוד פרטי הלכות איסורי ל״ת לכאורה‬ ‫ובפרט בדלא שכיחי כלל כמו פרטי הלנות פיגול‬ ‫וכה״ג ‪ .‬אך עוד זאת השוה בכל כי כל דחילו ורחימו‬ ‫שכליים של המלאכים הן בוץ׳ נבראים מאין ‪ .‬ליש‬ ‫והן בחי׳ נפש רוח דבי׳׳ע‪ ,‬אבל פרטי ההלכות הן‬ ‫המשנות רוע דהמאציל ב״ה המלובשת בגשמיות‬ ‫והלבשה זו אינה בהלבשת ח׳׳ע ברו״ר שכליים דהתם‬ ‫הלבוש■ הוא מעלים ומסתיר לגמרי בהסתר והעלם‬ ‫הארץ החוכדיית לגבי ח״ע המלובשת בה במ״ש‬ ‫כולם בחכמה עשית והיינו תצוניות רחיצוניות דבלים‬ ‫דמל׳ דאצי׳ שבעשיה שהיא מסותרת לגמרי ברוח‬ ‫נפש דעשיה וכן בבריאה היא מסותרת לגמרי ברוח‬ ‫נפש שהם בחי׳ נבראים בהסתר והעלם הבורא‬ ‫מהנברא ‪ .‬משא״כ ההלכות הרי הארת החכמה מאירה‬ ‫בהן בגילוי ולבוש העשי׳ הוא דרך מעבר לבד כמו‬ ‫ביום טוב שחסד ראצי׳ המלובש לגמרי בחסד דבריאה‬ ‫מחיה עוה״ז דגשמי ע׳׳י מעבר חשד דיצי׳ ועשי׳ הגנן‬ ‫ג״ב התלבשות שאל״כ לא הי׳ פועל בגשמיות עוה׳׳ז‬ ‫ואף שגשמיות עוה״ז ודאי מסתיר לגמרי אפילו החסד‬ ‫דעשיה מ״מ ההלכה עצמה אינה גשמיות ממש שהיא‬ ‫בחי׳ רצון הנמשך מח״ע להקל או להחמיר רק שיורד‬ ‫ומאיר בבחי׳ גילוי בגשמיות כמים היורדים ממקום‬ ‫ג טה ט׳ והדבר הגשמי עצמו שבו מדברת ההלכה‬ ‫באמת הוא מסתיר לגמרי כמו המחליף פרה בחמור‬ ‫וכן בשר הפיגול או לא פיגול וכשר רק ההלכה‬ ‫בעצמה עס הטעם ועגלה היא טבת׳ מלטת דבריאה‬ ‫ויצי׳ דבחי׳ נשמה שהוא אלקות המחיה ומתה נפ‪£‬‬ ‫תח דבי׳׳ע שהן דחילו ורחימו של המלאכים ותשמות‬ ‫וחב״ד שלהם מאין ליש ולכן היא מרוה צמאונם קודם‬ ‫שירדה לעוה״ז כמים היורדים כו׳ וגם ארד שירדה‬ ‫לעשי׳ היא למעלה מעלה מכחי׳ חב״ד רעשי׳ אפי׳‬ ‫דבחי׳ גשמה שהיא אלרןת והטעם משום דחב׳׳ד‬ ‫רעשי׳ דבחי׳ נשמה הוא מרך החיות דחב״ד דנפש‬ ‫רוח ותולדותיהן והתהוותן מאק ליש עם תולדותיהן‬ ‫עד סוף העשיה היא הארץ וכל צבאה‪ .‬אכל חב״ד‬ ‫דהלטת בטעמיהן שבמל׳ דבריאה ויצי׳ ענין החכמה‬ ‫היא בתיקון פרצופי האצי׳ שבהן תלוק כל טעמי‬ ‫המצות מ׳״ע בה׳ חשדם ומל״ת בה״ג ומשדה נטי‬ ‫כשירדו להתלבש בנבראים הן במל׳ דבריאה רצי׳‬ ‫דבחי׳ נשמה דוקא שר\א מכלים דאצי׳ ולא בבחי׳‬ ‫נפש חח ‪ .‬ואף דחב״ד דבריאה יצירה דבחו׳ נשטה‬ ‫שגבהה מאד מעלתן על בחי׳ מלכות דבריאה יצירה‬ ‫דנשמר‪ .‬ואעפ״ב הן מקור לחב״ד דבריאה יצירה של‬ ‫בחי׳ נפש רוח שהן המלאכים ‪ .‬לק׳׳ט דבאמת המלאכים‬ ‫והנשמות אינן אלא מטפה תמ שכת טחב״ד תשמר‪.‬‬ ‫ליסוד דא וניתן לגופן׳ ומשם יצאו בבחי׳ לידה כי אף‬ ‫את׳׳ל שנבראו מהארת הכלים מוק׳ דאצי׳ דדי הם‬ ‫היורדים ונעשים נשטה ‪ .‬אבל עצמות חב״ד דנשמר‪.‬‬ ‫מתפשט ברק חרן ושם הם שיתא מדד מישנה וגמרא‬ ‫וט״ש בע״ח (ושער היתרים) שע״י הטוגה נעשה‬ ‫לברט נשמה מ ך התורה לט ש ה ח דרוח ע׳׳י משנה‬ ‫דיצי׳ ותת דנשמר‪ .‬דבריאה ד י ת ט׳ י״ל דהיינו מקא‬ ‫ע״י חורת האדס בעוה״ז העולה למעלה ‪ .‬אבל התלמוד‬ ‫עצמו‬ ‫עצמו שניתן בסיגי הוא בנשמה ולכן הוא מברר‬ ‫הרוח ובן במשנה דיצי׳ ואף את׳׳ל שגם הניתן מסיני‬ ‫הוא ברוח דבריאה יצירה הרי נודע שכל מלאך‬ ‫שהוא שליח מלמעלה אזי נק׳ בשם ה׳ ממש השוכן‬ ‫בקרבו משא״כ כשאינו שליח יש לו שש אחר כפי‬ ‫עבודתו ואזי ערא קרוש ק׳ ק׳ ה׳ בו׳ כלוט־ ששם‬ ‫ה׳ מובדל ממגו וכן הוא ממש בבחי׳ התלבשות‬ ‫התלמוד בבחי׳ ח ח דבריאה והמשנה ברוח דיצי׳‬ ‫הם שלוחי ה׳ דהיינו כלים דבוק׳ דאצי׳ החיצונים‬ ‫בתלמוד והאמצעי׳ במשנה אשר המשנה והתלמוד‬ ‫שבדם נמשכים מיסד אבא המקבל מח״ם דא׳׳א‬ ‫שבו מלובש אור א׳ים ב״ה ונמצא שאור א״ס הוא‬ ‫שס ה׳ שבן ברוח דבי׳׳ע במקרא ומשנה ותלמוד‬ ‫וכשהאדם לומד ממשיך אור א׳׳ם ב״ה בעוה״ז להיות‬ ‫נכלל ובטל באורו ית׳ כי זה כל האדם וזאת היתה‬ ‫עבודת רשב״י וכל התנאים ואמוראים בנגלה להמשיך‬ ‫אודו ית׳ ולבחר מחרי נוגה כל משך ז ק דגלות‬ ‫דשלטא אילנא דמוד כמ״ש עת אשר שלט האדם‬ ‫באדם כו בי זהו תכלית ההשתלשלות שירד העליון‬ ‫למטה ויהיה לו דרה בתחתונים כ ד להעלותן למהר‬ ‫אחד באחד ‪ .‬משא׳׳ב עמדת המלאכים דוד שכליים‬ ‫אינה בבחי׳ המשכה כלל וכלל רק המתלעת כו ‪.‬‬ ‫ובזה יובן מה שנבראים מלאכים מאין ליש ע״י עסק‬ ‫התורה אפי׳ שלא בטוגה שהוא טד׳ חח בלבד‬ ‫שאינה אלעת בלל אלא לפי שאעפ״ב שם ה׳ שובן‬ ‫וכו וד ל‬ ‫ולהבין פרטי החלטת דלא שביחי כלל ואפש־ שלא‬ ‫היו מעולם במציאות מכש״ב שלא יהיו‬ ‫לע׳ל כמו פרטי דיני פיגול וכה״ג ‪ .‬הנה מודעת זאת‬ ‫שבל איטר שבעולם יש לו שרש ומער חיים בקליפות‬ ‫שאל׳׳ב לא הי' יטל להיות במציאות בעולם בלתי‬ ‫השפעה עליונה ‪ .‬ואפי׳ המסלסל בשערו וכה״ג מקבל‬ ‫תוהו ברגע זו מהיכלות דקליפות כט׳׳ש בזהר ‪ .‬והלכך‬ ‫גם פרטי האיסורים שלא באו לידי מעשה מעולם‬ ‫בעוה״ז הגשמי מ״מ שרשי חיותם הן במציאות בפרט‬ ‫בהיכלות הקליפות ‪ .‬וגם הפרטים שיוכל להיות שלא‬ ‫היו ולא יהיו לעולם במציאות כגון טעות ושגגות‬ ‫שטעה וקרא לתשיעי עשירי כו' ובה״ג דלא שייך‬ ‫במזיד להיות קליפה שורה ע׳׳ז ‪ .‬ויוכל להיות דבה״ג‬ ‫אינו במציאות בהיכלות הקליפות [י*״״״ טאדמו״ר נעל‬ ‫«׳׳* י״<‘ <״ע ‪ .‬רל מ״ש ויוכל להיות אלמא דלא ברירא‬ ‫לי׳ היינו משום שהשעות באות מנוגה א״כ י״ל דיש‬ ‫להם שרש בהיכלות תוגה] ‪ .‬מ׳ימ עכ״פ ישנו במציאות‬ ‫להבדיל בחב׳׳ע שנתפשטה בפרט זה למשרע״ה בסיני‬ ‫[כמאמר מה] שכל תלמד ותיק עתיד לחדש כו׳ וכל‬ ‫פרטי האבעיות דר׳ ירמי׳ וברכתו כו׳ פ״ד דחולין‪.‬‬ ‫בי התפשטות חב״ע היא בבחי׳ א״ס המלובש בה‬ ‫בפועל ממ ש‪ .‬וכל פרט הלכה הוא שער נמק־‬ ‫מחב׳׳ע דיסד ברתא ומלובש בה וממנה נמשך‬ ‫ומתלבש בבי׳׳ע ‪ .‬ונודע כי יניקת הקליפות מאחוריים‬ ‫די״ס דקדושה ובפרט מלטשים די״ס דבי׳׳ע ובפרט‬ ‫דיצי׳ עשיה המעורבים בקליפות כנודע שיניקתם‬ ‫מבחו׳ הלבושים ‪ .‬וע׳׳י עסק ההלכות בדבור ומחשבה‬ ‫מתפרטים‬ ‫מתפרטיס ומתפרדים מהקדושה ‪ .‬כמ׳׳ש בתיענים‬ ‫וריש לאפרשא [כו׳] והיינו כנודע ממה שאמרו על‬ ‫שלא ברט בתורה תחלה כו׳ שהוא ליי המשכת‬ ‫אוא״ם בת׳׳ע המלובשת בהן ‪ .‬ובחכמה אתברירו‬ ‫באוא״ס שבה ‪ .‬והמשכה זו נעשה ל׳י דיוק העליק‬ ‫של האדם העוסק ג״כ בהלטת אלו למעלה בש־שי‬ ‫בנוק׳ ח׳׳א דבי״ע ‪ .‬ובזה יובן חיוב כל נר׳׳ן להשלים‬ ‫בל התרי״ג במחדו״ט שהן פרטי ההלטת וצדיטת‬ ‫לבא בגלגול להשלים התורה בפרדס כדי לברר כל‬ ‫הביחדין הנוגעות להם מכל הרפ״ח שהיא רץמת אדם‬ ‫שלמה‪ .‬תרי״ג בחינות כלליות ופרטיות‪ .‬אבל לע״ל‬ ‫כשיושלם הבירור יהי׳ עסק התורה בבחי׳ עשה טוב‬ ‫לבד‪ .‬להעלות הנדן מעלה מעלה עד א״ס וגם‬ ‫בשס״ה ל׳׳ת בשרשן למעלה שהן גבורות קדושות‬ ‫ולהמתיק בחסדים ברמ״ח מ׳׳ע ולכללן לחד‪ .‬ול׳ב‬ ‫התודה טלה נצחית בבללה ובפרטה‪ .‬שגם פרטי‬ ‫ההלטת דשס׳׳ה ל׳׳ת הן הן ענפים מהכללות דש‬ ‫לטלם שרש למעלה בודג רקדזשה כמו השס״ה‬ ‫ליית עצמן שהן למעלה בחי׳ ההם המחיה האברים‬ ‫דכלים ח׳׳א‪:‬‬ ‫ת ד ונמחית קרית להו כר‪ .‬הנה בזהר שבחא‬ ‫דאורייתא ורננה ט׳ ולהבין מהו השבח להקב׳׳ה‬ ‫בשזה אסור או מותר ועה הוא ל ך מה גדלו מעשיך‬ ‫ה׳ מאר עמקו מ ח ש ט ת ך‪ .‬בי הנה נודע שכל‬ ‫העולמות עליונים ותחתונים תלוים בדקדוק מצוה א׳‬ ‫ד ט אס הקרבן כש־ נעשה יחוד עליון ועולים כל‬ ‫העולמות לקבל תוחם ושפעם‪ .‬ואם שינה שקיבל‬ ‫הדם‬ ‫הדם בשמאלו ד ט או שלא בכד שדת כשר או‬ ‫שהיתה חציצה אד נתבטלה עליות העולמות וחיותם‬ ‫ושפעם מרד החיים א׳׳ס ב״ה וכן בתפילין כשרות‬ ‫מתגלים מוחין עליונים חרג שדם מקור הרדם לכל‬ ‫העולמות ובדקדוק אחד נפסלין ומםתלפךן המוחק ובדרג‬ ‫בדקדוקי מצות ל״ת והלכך המתבונן מה גדלו מעשי‬ ‫ה׳ שבריבוי העולמות וכל צבאם ואיך כולם בטלים‬ ‫כמציאות לגבי דקדוק א׳ מדקדו ‪ p‬תורה שהוא עומק‬ ‫מחשבה עליונה וחכמתו ית׳ אשר בדקדוק קל עולים‬ ‫כל העולמות ומקבלים חיותם ושפעם או להיפך ח״ו‬ ‫ומזה נתבונן גחלת עומק מחשבתו ית׳ שהוא בבחי׳‬ ‫בלי גבול ותכלית ומעלתה לאין קץ ותכלית על‬ ‫מעלות חיות כל העולמות שכל חיותם שופע מדקדוק‬ ‫אחד ממנה שהוא נמשך ממקוח הוא עומק מחשבתו‬ ‫ית׳ כמו שער האדם הנמשך ממות ע ד ט וכנודע‬ ‫מהתיקונים והאדר ‪ .‬וזאת היתה שמחת דהע״ה שהיה‬ ‫מזמר ומרנן לשמח לבו בעסק התורה בעת צרתו אך‬ ‫מה שהיה משתבח בתהלת התודה במעלתה זו ואמר‬ ‫זמירות היו לי כו׳ נענש ע׳׳ז וא״ל הקב׳ה זמירות‬ ‫ק־ית לוד משום שבאמת מעלתה זו שכל העולמות‬ ‫בטלים לגבי דקדוק אחד ממנה היא מבדד‪ ,‬אתריים‬ ‫של עומק המחשבה בט׳ש במ׳׳א בשם האריז״ל על‬ ‫מארז׳׳ל גובלות חכמה שלמעלה תורה‪ .‬אבל פנימית‬ ‫שבעומק שהוא פנימית התורה היא מיוחדת לגמרי‬ ‫באור א״ם ב״ה המלובש בה בתכלית היתד ולגבי‬ ‫א׳׳ס ב״ה כל העולמות בלא ממש ואין ואפס ממש‬ ‫כי אחה רעא עד שלא נברא העולם וכו׳ והלכך גש‬ ‫לפנימיות‬ ‫לפנימיות ההורה אין לישכת־‪ .‬כלל בתהלת חיות כל‬ ‫העולמות מאדר דלא ממיש תטיבי ובבתי׳ פנימיותה‬ ‫אינה שמחת לבב אגרם ושעשועיו אלא כביבול שמחת‬ ‫לב 'שעשוע המלך חקב״ה שמשתעשע בר‪ .‬כי אלקים‬ ‫הבין דרבה וידע מעמה ומעלתה בידיעת עצמו‬ ‫כביכול אבל נעלמה מעיני בל חי במ״ש ופני לא‬ ‫יראו דתינו בת׳ פנימיותה כמש״ש בשם האהז׳׳ל ‪.‬‬ ‫וזש"ה ואהי׳ אצלו שעשועים אצלו רוקא ‪ .‬משחקת‬ ‫לפניו לפניו דוקא דהיינו בבת׳ פנימיותה וע״ז אמר‬ ‫ואהיה אצלו אמון אל תכך‪ ,‬אמון אלא אומן ט׳ ועל‬ ‫בת׳ אחוריים אמר משחקת בתבל ארצו ושעשועי‬ ‫את בני אדם כי התורה ניתנה בבת׳ פנים ואתר‬ ‫כדכתיב במגילה עפה דזכרי' והיא כתבה פנים ואתר‬ ‫ולפי שתפס דור בבחי׳ אתריים לכך נענש בשבחה‬ ‫הבאה מן בת׳ אתריים ונעלם ממנו לפי שעה מ״ש‬ ‫עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו לחבר וליחד את‬ ‫הכתפיים שהן בת' אתריים אל עבודת הקדש היא‬ ‫ח״ע בבחי' פנים *״מישש נמשכו הלותת שבאוזן‬ ‫כמ״ש כתובים מישני עבריהם ט׳ ובמ״ש בירושלמי‬ ‫דשקלים *שלא היתה בהן בחי׳ פנים ואתר ע׳יש‪:‬‬ ‫ו צ ד ק ה בנחל איתן(בעמוס ססי׳ ה׳) ‪ .‬פי׳ כמו שנחל‬ ‫איתן ת א המשנה הנמשכת מבת׳ איתן‬ ‫’שהיא בת׳ נקודה בהיכלא ותרין ריעין וט׳ ואותיות‬ ‫איתן משמשות לעתיד פי׳ אנא עתיד לאתגליא כמ״ש‬ ‫הנה ישכיל עבדי וגו׳ והיינו שיתגלה אז אור א״ס ב׳׳ה‬ ‫ויתרו ית׳ תוך פנימיות נערת הלב ע׳׳י המשכת‬ ‫נחל איתן ת א הארת הכמה עילאה שיאיר בפנימיות‬ ‫הלב‬ ‫^‬ ‫קונטרס אתהן‬ ‫הלב ליבטל כדדרו ית׳ בתכלית כעומקא דלבא ארדי‬ ‫הסחת הערלה מתאוות הגשמיות ו ט׳‪ .‬והנה עתה‬ ‫בגלוח החל הזה יש נ״ב עצה יעוצה להאיר קצת‬ ‫אוד ה׳ מכחי׳ איתן לתוך נערה פנימיות הלב כעין‬ ‫לעתיד והיינו ע׳׳י שמעורר על ניצוץ אלקות שבנפשו‬ ‫בת׳ רחמים רבים העליונים כי כאמת בל זמן שאין‬ ‫האדם זוכה שיתגלה אור ה׳ טבת׳ איתן בנערת פנימית‬ ‫‪.‬לבבו ליבטל ביתדו ית׳ מעומקא דלבא עד כלות‬ ‫הנפש ממש אד באמת יש רחמנות גדולה על הניצוץ‬ ‫שבנפשו כי הניצוץ נמשך מבת׳ רגמה עילאה ממש‬ ‫וכשאינו יבול להאיר מבחינתו לתוך פנימיות הלב‬ ‫ששם טעם גילוי הארה זו ה״ז בברד׳ גלות ממש‬ ‫וע״י רחמים רבים העליונים יוצא מהגלות והשכיר‪.‬‬ ‫ומאיר לחוך נערה פנימיות הלב בת׳ אהבה רבה זו‬ ‫בנודע מט׳׳ש ליעקב אשר פדה את אברהם ובט״ש‬ ‫בלק״א פט״ה‪ .‬ומודעת זאת כי אתערותא דלעילא‬ ‫באתעדל״ת הקא תליא מלתא דהיינו ע״י התעוררות‬ ‫דחטים רבים בלב רחמנים ולח להשפיע למטה‬ ‫השפעה גשמיות זהב וכסף וכו׳ ולכן פעולת הצדקה‬ ‫היא פעולת נחל איתן ממש‪ .‬והנה מודעת זאח מ׳׳ש‬ ‫כי עוד בעד עור וכל אשר לאיש יתן בעד נפשו‬ ‫האלעת להאירה באור הרדים א״ס ב״ה ‪:‬‬ ‫ה נ ה לא טובה השמועה שמעתי ותרגז בטני אשר‬ ‫עם ה׳ מעבירים מלפני התיבה האיש החפץ‬ ‫בחיים ואדיבות ימים של כל אנ״ש שבמקדש מעט‬ ‫הזה של אנ״ש במארז״ל שלשה דברים מאריכים ימיו‬ ‫של אדם ואחד מדם המאריך בתפלתו‪ .‬ואף גם מי‬ ‫שהשעה‬ ‫שהשער‪ .‬רחוקה לו ביוחר וא״א לו בשס אגפן להמתין‬ ‫; ד אוד עניית קדושה של חזרת הש״ץ הזד‪ .‬הלא טוב‬ ‫טוב לו שלא לשפוע קרושה וברכו‪ .‬מלירד לחייהם‬ ‫של החפצים בחיים ואונס חתמנא פטריה‪ .‬והש״ץ‬ ‫מוציאו ידי תבתו אף שלא שמע באילו שמע שהוא‬ ‫כעונה ממש וכדאיתא בגמ‪-‬א גבי עם שבשדות‬ ‫דאניסי ויוצאים ידי תבת תפלת שמריע עצמה בחזרת‬ ‫הש״ץ כאלו שמעו ממש ונם קדושה וביט בכלל ‪.‬‬ ‫והבה זאת חקחנווז כן הוא אף גם ברורות הראשונים‬ ‫של חכמי המשנה והגמרא שהיתה תורתם קבע ועיקר‬ ‫עבודתם ולא תפלתם‪ .‬ומכש׳ע עתה הפעם בעקבות‬ ‫משיחא שאין תורתינו קבע מצוק העתים‪ .‬ועיקר‬ ‫העבודה בעקבות משיחא היא התפלה כמ״ש דרחץ‬ ‫ז״ל בע׳׳ח ופע״ח ‪ .‬מכש״ב וקץ שראוי ונכון ליתן נפשינו‬ ‫ממש עליה והיא תבה של תודה ממש למביני מדע‬ ‫תועלת ההתבוננות ועומק הדעת קצת בל חד לפום‬ ‫שיעורא דיליה בסודר שבחו של מלץם ב״ה ׳בפסוקי‬ ‫דזמרה ושתי ברכות שלפני ק״ש יוצר ואהבה לעורר‬ ‫בהן האהבה המסותרת בלב כל ישראל לבא לבחי׳‬ ‫גילוי בהתגלות הלב בשעת ק״ש עצמה שזאת היא‬ ‫מצות האהבה שבפסוק ואהבת ט׳ בכל לבבך כו‬ ‫הנמנית ראשונה בתרי׳׳ג מצות במ׳יש הרמב״ם ז״ל‬ ‫שתיא מיסוד‪ ,‬התודה ושרשה ומקיר לכל דמ׳׳ח מ׳׳ע‬ ‫כי על אהבה המסותרת בלב בל ישראל בתולדתם‬ ‫וטבעם לא שייך ציור בלל ודעת לנבון נקל כי‬ ‫כשהאהבה היא מסותרת היא עודנה בנפש האלקית‬ ‫לכדה וכשבאה לבתי‪ ,‬גילוי לנפש החיונית אד היא‬ ‫בהתגלות‬ ‫בהתגלות הלב בחלל שכאלי כקום כשבן נפש‬ ‫החיונית וזהו ענין בירור ניצוצות המזכר שם בע״ח‬ ‫ופע״ח גבי תפלה שלכן היא עירך העבודה בעקבות‬ ‫כשיהא לברר ניצוצות כו׳ שהוא בהי׳ אתהפכא או‬ ‫אתכפי׳ של נפש החיונית לנפש האלקית כנודע‬ ‫כי הדם הוא הנפש כו' והדם בהחדש בכל יוב‬ ‫כאוכלין וכשקין וגם כתפעל ונתקן כמלבושים ודירה‬ ‫כו ‪ .‬כשא׳יב בדורות הראשונים שהיו לשכות האלקית‬ ‫גדולי הערך היה הבירור נעשה כרגע בק״ש לבד‬ ‫וברכות שלפניה ופסד״ז בקצרה וט׳ ודל ‪:‬‬ ‫הו כ ח תוכיח את עכיתך אפילו כאה פעמים ‪ .‬ולזאת‬ ‫לא אובל להתאפק ולהחריש כלזעוק עוד בעל‬ ‫ענות חלושה בכטותא כינייט ברחכין נפישין תטו‬ ‫נא על נפשותיכם ‪ .‬והשכרו והזהרו כאד כאד על‬ ‫התורה ועל העבודה שבלב זו תפלה בכוונה להתחיל‬ ‫טלם יחד כאחד כלה בכלה ולא זה בבה וזה בכה‬ ‫וזה דוכם וזה כשיח שיחה בטילה ה׳ ישכרנו ועירן‬ ‫הסיבה וגרמא בנזקין הוא כהיורדים לפני התיבה‬ ‫שהוא הפכן לכל הרוצה לפשוט תליו החוטף אפרתי‬ ‫או כהכת שאין גם אהד רוצה ובו׳ ‪ .‬ואי לזאת זאת‬ ‫העצה היעוצה ותקנה קבועה תק ולא יעבור׳ עור ח״ו‬ ‫דהיינו לבחור אנשים קבועים דראוים לזה עפ״י הגורל‬ ‫או בריצר רוב הבנק ‪ .‬דהיינו שכתפללים כלה בכלה‬ ‫בדרך המיצוע בעל רם ולא כאריכים יותר כדאי ולא‬ ‫מקצרים ותטפים ח״ו ‪ .‬ועליהם כוטל תבה לירד לפני‬ ‫התיבה בל אחד ואחד ביוכו אשי יגיע לו ולאסוף‬ ‫*ליו סביב סכוך כל המתפללים בעל קצת עכ״פ‬ ‫ילא בלחש ולא חוטפים ח׳יו ובמבואר בתקנות ישנות‬ ‫בכמה עיירות‪ .‬ועתה באתי לחדשן ולחזק! ו‪,‬אמנן‬ ‫בל ימוטו עוד לעולם ח׳׳ן (בב׳׳* גוואלד גוואלד) עד‬ ‫מתי יהיה זה לנו למוקש ולא די לנו בבל התוכחות‬ ‫והצרות ישעבדו עלינו ה׳ ישמרנו וינחמנו בנפלים‬ ‫לתושיה דטהר ל מי לעבדי בא“ ת*‬ ‫הש‬ ‫לבבכם כל המייחלים ליי'* גם ^הור‬ ‫שנה ושנה ובכל עיר ועיר לחלק המסכתות עפ‬ ‫הגורל או ברצון ‪ .‬ועיר שייש בה מנינים דרבה יגמרו‬ ‫בכל מגין ומנין ‪ .‬ואס איזה מנין קטן מהכיל יציפו‬ ‫אליהם אנשים מאיזה מגין גדול בבל ישונה חק ו׳ א‬ ‫יעבור‪ .‬ובאו״א מהלומדים הנ״ל יגמור‪ £.‬מו~ »ג‬ ‫שבוע דתמניא אפי׳ שבתהלים יי׳ט ’‬ ‫הלישות הדור אין כח בבל אי‪ 1‬ואל'ד ‪2 2 1 .‬‬ ‫כראוי לו ‪ .‬לזאת עצה היעוצה נמאריל נל ‪2 ^1‬‬ ‫שבת כהלכתו מוחלין לן על בל עווטתיו• ‪2‬‬ ‫דייקא‪ .‬לכן מוטל על בל אח י ואחד‬ ‫‪]3,‬‬ ‫בהלכתא רבתא לשבתא‪ .‬וגם יזדר מאד‬ ‫שום שידה בטילה ח׳יו ‪ .‬בהיות מורע ת זאי‪ , 2.7 £‬״‬ ‫בכל המצות יש פנימיי וח*צוניות וחיצ'ני ‪™ ¿ 2‬‬ ‫הוא שביחי׳ מעיציה גשמייח כמו ששנת יי״‬ ‫שמיש וארץ גשמיים♦ ו‪£‬נימית היעבת‬ ‫בתפלת השבת ובת״ת לרבקה בי״'‬ ‫לה׳ אלקיך וזו היא בחי׳ זכור י ונחי׳ ’ ‪2 . 1 -1‬״‪-‬‬ ‫י? «ת‬ ‫היא השביתה מדיבורים גשמיים ב ^‬ ‫מאמרות שנבראו בהס שמים וארץ גשם ם נ זח‬ ‫לעומת זה בו׳ ג‬ ‫חלק ראשון! ספר של בינונים ‪ ... ....................‬ה־עד‪,‬‬ ‫חלק שני‪ :‬חינוך קטן — שער היחוד והאמונה ‪ 150‬־צ‬ ‫חלק שלישי! אגרת התשובה ‪ 180 ........................‬־‪202‬‬ ‫אגרת הקדש ‪ ....................................................‬קב־קנג‬ ‫קונטרס אחרון ‪ ..................................................‬קנג־קסג‬ ‫מפתח מכל המאמרים שבאגה״ק‬ ‫‪VK‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪£‬‬‫!‬ ‫‪f‬‬ ‫־‪5‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ורעיי‬ ‫אחיי‬ ‫אועביי‬ ‫א‬ ‫קליר ‪M‬‬ ‫כב‬ ‫קב‬ ‫‪M‬‬ ‫אהוביי מ׳ מגודל טרדתי קלח א‬ ‫ב קטנתי מכל החסדים•‪ ...‬קג כ‬ ‫ג וילבש «דקה כ שריון‪ ....‬קר ‪ M‬כג בגזירת עירין ‪ .............‬קלח ב‬ ‫ד אין ישראל נגאלין אלא קת א כד אהוביי אחיי ‪ ..............‬קלז כ‬ ‫קלח א‬ ‫ב ‪1‬דקח‬ ‫כה‬ ‫קי ב כי והמשכילים ‪ ....................‬קסב א‬ ‫ה‬ ‫ו זורע *דקח שכר אמת קט ב כז ניחום על פטירת הרט״ט קמה ג‬ ‫ז אשרינו טה טוב חלקינו קיא א — ביאור על הנ׳׳ל ‪ ............‬קטו ב‬ ‫ח זורע צדקת מצמיח ישועות קיב ב כח ניחום על פטירת ר״ט ברל"י קטז ג‬ ‫קטוד כ‬ ‫ט אהוביי אחיי ורעיי ‪ . . . .‬קיג ג כט‬ ‫קיד ב ל כל הרגיל לבא לביהב״נ קנא ב‬ ‫ו‬ ‫קנא ב‬ ‫יא להשכילך בינת ‪ ..............‬קטז א לא‬ ‫קנב ב‬ ‫יב ותי׳ מעשת הצדקה שלום קיז א לב‬ ‫יג טה רב «ב ך ‪ ...............‬קיט א‬ ‫קי נ ט ר ס א ח ר ק‬ ‫הקויא סיפורי מעשיות קנג ‪M‬‬ ‫יד לעורר אח האהבה הישנה קב א‬ ‫ע׳ ע״ח «ער הנקודות — ג‬ ‫טו להבין משל ומליצת ‪ . .. .‬קכא א‬ ‫טז אהוביי אחיי ורעיי ‪ . .. .‬קכב א‬ ‫להבין ט׳׳ש נשער היחודים קני ‪M‬‬ ‫לחבק ט״׳» בפע״ח ‪ . .. .‬קנת א‬ ‫יז נודע ינא תעדל״ ת •••• קנה א‬ ‫פרטי ההלכות דלא שכיחי קנט ב‬ ‫יח מת יפית ‪ .................‬קכו ‪M‬‬ ‫רוד זמירות קרית להו קס ‪M‬‬ ‫יט עומת אור כשלמה ‪ . .. .‬קכז א‬ ‫וצדקה כנחל א־חן •••• קסא א‬ ‫האותיות הנגלות לנו קנט א‬ ‫הנת לא «זבח השמועה קסא נ‬ ‫קכט א‬ ‫כ‬ ‫הוכח תוכיח את עט־ חך קסב כ‬ ‫קלג א‬ ‫כא‬ ‫ן‬ ‫מור ה שי עור‬ ‫ן‬ ‫בלימודי יום יום‬ ‫‪1‬‬ ‫ה שוי ם‬ ‫לכל‬ ‫שי עו רי ם‬ ‫נפ ש‬ ‫ב תני א‬ ‫כפי שנחלקו על ידי‬ ‫כגוד קדושת אדוננו מורנו ורבנו‬ ‫יו ס ה י צ ח ס‬ ‫זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע‬ ‫ש נ י א ו ר ס א ה ן‬ ‫מליובאוויט ש‬ ‫יוצא לאוד על ידי מערכת‬ ‫״ או צ ר‬ ‫ה ח סי די ם ״‬ ‫‪ 770‬איסטערן פארקוויי‬ ‫כרוקלין‪ .‬ג י‪.‬‬ ‫שנת חמשת אלפים שבע מאות ושש עשרה לבריאה‬ ‫^‪« ^ 8‬ו^ווןון < <ןןןןתוון««לוו‬ ‫‪000‬‬ ‫ב ״י‪.‬‬ ‫‪ 8‬ייי'® ’ «יי‬ ‫פתח דבר‬ ‫ל ש ג ר‪.‬‬ ‫‪ 3 0‬ת‬ ‫« מ בי אי ם » ו נ ז ה ח לו ק ת ה ש עו רי ם ב תגי * — כ ח ל ק‬ ‫פ ד‪ ,‬ש עו רי ם ה שוי ם ל כ ל נ פ ש — ל כ ל יו ם פי « ס מו ל) ע ד‬ ‫י * ט כ ס לו ‪ :‬ח ל ק וו — ל שנ ה * שוס!־» ח ל ק ג — ל שנ ה‬ ‫מעוכר ת ■ ה ש עו רי ם ה שוי ם ל כ ל נ פ ש ה ס ‪:‬‬ ‫א)‬ ‫זז‪ 1‬ס ‪ 0 1 0‬ר ש* ‪ : ,‬ב כ ל יו ם * ר ש ה » ח ת מ ה כי ר ה ש ל‬ ‫ה ש בו ע ע ם פי ר ש‪-‬י‪ ,‬היינו ביו ם א׳ ע ד שני‪ .‬ביו ם‬ ‫ב• ע ד ש לי שי ו כו׳‪ .‬כ א ש ר » ת ה ה ס ד ר ה נ מ ש כ ת מ שן‬ ‫ב׳ או ג׳ ש בו עו ת ( מ שו ם ש ח ל חג ב ש־־ק) לו מ די ם‬ ‫א ת ה שי עו רי ם ש ל חו מ ש ע ט סי ר ש‪-‬י ‪ 1‬ם ב פ שן‬ ‫ה ש ב ת ה שני ו ה ש לי שי ב או תו ה ס ד ר כ מו ש ב ש בו ע‬ ‫ב ש מ ח ת תו רד‪ .‬לו מ די ם פ ר ש ת ברכך‪,‬‬ ‫ה ר א שון‪.‬‬ ‫מ ה ש בו ע עד‬ ‫או תו היו ם‬ ‫של‬ ‫החל מהפר שה‬ ‫סיו ם ה ס ד ר ה ע ם פי ר ש ־י‪ .‬ב א ס רו ח ג ד ס כו ת לו מ די ם‬ ‫מ ה ת ח ל ת ה ס ד ר ה ב ר א שי ת ע ד א ח ר פ ר ש ת ה ע ם‬ ‫ש עו מ די ם בו ע ם פי ו ש •י‪.‬‬ ‫ש‬ ‫ת ח לי ם ‪ :‬ב כ ל מ ם א ח ר ת פי ל ת ש ח רי ת נ מ ו שנ ח ל‬ ‫כ ל ה ת ה לי ם לי מי ה ח ד ש‪ .‬ה ח ל מיו ם שני ד ר׳׳ ח א לו‬ ‫עד יו ם ה כ פו רי ם או מ רי ם נו ס ף ע ל הנ ‪ -‬ל של ש ה ק א •‪1‬‬ ‫ת ה לי ם (ב׳ ד ר‪ -‬ח א לו ל ק א «‪—* -‬נ‪ .‬כ׳ א לו ל ק או ד — ו‬ ‫ו כ ד ) ו ביו ם ה כ פו רי ם ש ל שי ם ו ש ש ה ק א «׳ ‪ :‬ס קו ד ם‬ ‫כל ! ד רי ( ק טו־ ק כג * ‪ 0‬קוי ם ה שינ ה ( ק כ ד־ ק ל ב ^ ם‬ ‫א ח ר מו ס ף ( ק לג־ ק מ א ^ ם א ח ר נ עי ל ה ( ק מ ב־ קנן•‬ ‫‪.‬‬ ‫ש שו ט ה‬ ‫^‬ ‫נ) תני א‪ :‬ש עו רי ל מו ד ה תני א נ ח ל קו לי מי ה שנ ה ע ־י‬ ‫נ * ק א ד מו * ר מו ה ריי * * «ו קל ל ה *!־‪ .‬נ בג ־ מ זי * ע‬ ‫ח לו ק ת‬ ‫ה מו ר ף ל ר שי מ ת‬ ‫ב מ כ ת בו‬ ‫ו חז ל שונו‬ ‫ה ש עו רי ם ‪:‬‬ ‫• שי עו רי ל י מ ד ב ס פ ר לי קו סי א טיי ט — תני א כ פי‬ ‫שנ ח ל ק לי מי ה שני ״ מ ר א ש ה שנ ה ל ח סי דו ת י * ‪ 0‬כ ס לו‬ ‫ע ד י * ט כ ס לו ה ב א ע לינו ו ע ל כ ל י ש ר א ל א חינו ל סו ב ר‪.‬‬ ‫ו ל ב ר כ ה בג ש מיו ת ו ב רו חניו ת *‪.‬‬ ‫ה ש עו רי ם ה א ל ה ה ם חו ץ מ ה ש עו רי ם ד כ ל חי ו ח ד ל פו ם‬ ‫שי עו ר א די לי׳‪.‬‬ ‫מ ע ר כ ת • א מ ר ה ח סי די ם «‬ ‫לשנה פשוטה‬ ‫כסלו‬ ‫ספ ר ל קו טי א ס רי ס הנ ס ר * ב ש ם‪ ...‬ו ה צ ר ה ב ע ה״׳י‬ ‫ים‬ ‫ה סכ מ ת א‪ 1‬ה ר ב‪ ...‬מ אני פ א לי‪ .‬ב) ה ר ב‪ ...‬ה כ הן‬ ‫ה ס כ מו ת ה ר בני ם‪! ...‬״ל נ בג״׳ ס‪.‬‬ ‫וז קד ס ת ה מ ל ק ט‪ ...‬־ ‪7‬־ כ על ה ו נ ו ‪/‬‬ ‫נ‬ ‫אד ביו ד עיי‪ ...‬א ס רי ס חנ״ ל‪.‬‬ ‫כא‬ ‫פרק א׳ תני א‪ *10* ...‬ל תו ר ה *‪.‬‬ ‫נב‬ ‫ו ה א ד א מ רינן‪ ...‬ל ה תיי ה ר כ ר‪.‬‬ ‫בג‬ ‫פרק ג׳ ונ פ ש‪ ...‬ב ר א שי ת‪.‬‬ ‫כד‬ ‫פ רק נ' ו הנ ח‪ *14*...‬ו פ ח דו‪.‬‬ ‫כה‬ ‫כי ה שכל‪ ...‬מ ג פ י ‪/‬‬ ‫כו‬ ‫פ רק ר׳ ו עו ד‪* ...‬ח־ ל א ת ע ש ה‪.‬‬ ‫כז‬ ‫ו הנ ה של ש ת‪ ...‬־‪ 16‬׳ ו מ ת ל ב ש ת ב הז‪.‬‬ ‫כח‬ ‫ב כי) ו מ א ח ר ש ה תו ר ה‪ ...‬ח סד ו סי ס‪.‬‬ ‫פרק ח׳ ו ל תו ס פ ת‪ *18* ...‬צ ר ו שנה‪.‬‬ ‫ל‬ ‫•) כחר ש כ ס לי של כגז יו ט לו מ די ה ביו ם כ ם ג ם ה שי עו ר‬ ‫של יו ם ל מי ד‪.‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫*‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫טו‬ ‫שז‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫כא‬ ‫כב‬ ‫כג‬ ‫כר‬ ‫כה‬ ‫כו‬ ‫כז‬ ‫כח‬ ‫כט‬ ‫וז א ת מ ע ל ה‪ ...‬ב פ ר ע״׳ ח)‪.‬‬ ‫פרק ו׳ ו חנ ה‪ ...‬־‪20‬־ ש רי א ל עו ל ם‪.‬‬ ‫א כ ל כל ס ח‪ ...‬סו ף פ״ ח‪.‬‬ ‫פרק ז׳ אד נ פ ש‪22 • ...‬־ ו ב ד חי ר בנן‪.‬‬ ‫א ר סי ש הו א‪* ...‬יב• לנ צ ח‪.‬‬ ‫אך ה חיו ת‪ ...‬ב שר ו ד ס‪.‬‬ ‫פ רק ח׳ וזגו ד‪• ...‬יג־ ה קדו ש‪.‬‬ ‫ו על ד ב רי ם‪ ...‬ש עב קו ב חו‪.‬‬ ‫פ רק ט׳ ו הנ ח‪ ...‬־‪26‬־ ש ב טו חיז‪.‬‬ ‫א ד חנ ה כ תי ב‪ ...‬ש בזו ה״ ק‪.‬‬ ‫פרק י׳ ו הנ ח‪ ...‬־סו* ש אינו נ סו ר‪.‬‬ ‫ו חנ ה ס ד רנ ה‪ ...‬ב ס ״ א)‪.‬‬ ‫פ רק י א וז ה‪ ...‬ש רי א‪.‬‬ ‫פרק י ב ו ה בי נו ני‪ *32* ...‬ו ת ע נו גיו‪.‬‬ ‫רק ס פני ש ל א‪• ...‬י ד ה תו ר ה כנ ״ ל‪.‬‬ ‫ו א ע פ״ כ אי נו‪ ...‬־ ‪ *34‬ת פל ה כו ‪/‬‬ ‫רק ש לז ה מו עי ל‪ ...‬ע ס א חיו‪.‬‬ ‫פ רק י נ ו בז ה‪36* ...‬־ ע ני ני עו ח ״ז‪.‬‬ ‫וא!« סי ש ב תו ר ת ה״‪• ...‬י ט־ כו לו‪.‬‬ ‫ו הנ ה מ ד ת‪ ...‬כו לן)‪.‬‬ ‫פ רק י ר ו הג ה‪ ...‬־כ־ כ ר ע״ ש‪.‬‬ ‫ו בז ה יו בן‪ ...‬צ די ק‪.‬‬ ‫פרק טו ו בז ה‪* ...‬כא־ מ ר גי לו תו‪.‬‬ ‫ו בז ה יו בן ס״ ש‪ ...‬כלל‪.‬‬ ‫פ רק טז וז ה‪• ...‬כב* ב ט ב עו‪.‬‬ ‫וז ה ר מזו‪ ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫פרק י ז ו בז ה יו בן‪ ...‬־כג־ כ לי ה מ ע ש ה‪.‬‬ ‫א ס ל א סי ש הו א‪ ...‬ב ס׳׳ א‪.‬‬ ‫פרק י ח ו ל תו ס פ ת‪ ...‬־כד־ ג ל גו לי ם)‪.‬‬ ‫שנ ס‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ה‬ ‫ט‬ ‫יא‬ ‫יכ‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫טו‬ ‫טז‬ ‫יז‬ ‫י־‬ ‫ים‬ ‫נ‬ ‫נא‬ ‫נב‬ ‫נג‬ ‫נד‬ ‫נה‬ ‫נו‬ ‫כז‬ ‫כח‬ ‫נט‬ ‫<‬ ‫הנ ה ה חנ ט ה‪ ...‬ו מו בז‪.‬‬ ‫פ רס י ט ו ל תו ס פ ת‪48• ...‬־ א״ ם ב״ ה‪.‬‬ ‫וז הו כלל‪ ; ...‬כ ה־ חו ט א כ ר‪.‬‬ ‫אל א שג לו ת הז ה‪ ...‬כלל‪.‬‬ ‫פרס כ ו הנ ה‪* ...‬כו* ה מלו ב ש ב ה ס‪.‬‬ ‫ולמ של כ סו‪ ...‬ה עו ל ם‪.‬‬ ‫פרק כ א ו הנ ה‪* ...‬כז* שבלב‪.‬‬ ‫וככ ה ס ס ש‪ ...‬מ מ ש‪.‬‬ ‫פרק כב ר ק‪ *54* ...‬ה ע ליון ב״ ה‪.‬‬ ‫ו הנ ה ר צון ה ע ליון‪ ...‬ת מי ד‪.‬‬ ‫פרק כג ו ע ס כ ל‪3®■ ...‬־ י מי ה ם‪.‬‬ ‫א ד ה מ ח ש ב ה‪ , ...‬ע ט ־ ב ע ליוני ם)‪.‬‬ ‫ו בז ה יו בן ל ס ה‪ ...‬ל ק מן‪.‬‬ ‫פ רק כ ד וז ה‪ ...‬־ל־ בו ו כ ר‪.‬‬ ‫ו ל כן א מ רו רז ״ ל‪60* ...‬־ ו ק לי פ ת ע ״ז‪.‬‬ ‫ו ט ח ש פי קו ח נ פ ש‪ ...‬כנו ד ע‪.‬‬ ‫סרס כח וז הו‪ •62• ...‬ע ליו כנו ד ע‪.‬‬ ‫ו הן ב ב חי׳ וע שה סו ב‪• ...‬לב* ל עו ל מי ם כו‬ ‫אל א של מ ט ה הו א‪ ...‬כנ״ ל‪.‬‬ ‫פרק כו ב ר ס‪ ...‬־לג* פ סו ק ז ה‪.‬‬ ‫ו הנ ה עצ ה הי עו צ ה‪ • ...‬לג ע ר אי ת ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫אר ה ע צ בו ת‪ ...‬הע צב כנ ״ ל‪.‬‬ ‫פר ה כז ו א ט ה ע צ בו ת‪* ...‬לד־ מ כו ל א ו כו׳‪.‬‬ ‫ו ל כן *ל י פו ל‪ ...‬־‪ *68‬ל עי ל א‪.‬‬ ‫ו ל א עו ד א ל א‪ ...‬מ ע ט מ ע ט‪.‬‬ ‫פרק כח ו א פי לו‪ ...‬־לה* ז ר ה שלה‪.‬‬ ‫ו ל א כ ט עו ת ה עו ל ם‪ ...‬מ מ ש' ע סו‪.‬‬ ‫פרק כ ט א ר‪• ...‬לו* ב צ די קי ם‪.‬‬ ‫א בל ב בי נוני‪72* ...‬־ נ ג די ת מי ד‪.‬‬ ‫ג ם סי ש הו א נ קי‪ • ...‬ל ד ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫מו ר ה‬ ‫י״‪,; 1‬״‪,‬״י ‪°‬י• קסה‬ ‫ש י ‪ y‬ו ר‬ ‫א ד ר‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫‪t‬‬ ‫ח‬ ‫‪,‬‬ ‫‪0‬‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫ינ‬ ‫יד‬ ‫סו‬ ‫טז‬ ‫יז‬ ‫יה‬ ‫יס‬ ‫כ‬ ‫כא‬ ‫כב‬ ‫כג‬ ‫כד‬ ‫כח‬ ‫כו‬ ‫כז‬ ‫כח‬ ‫כם‬ ‫ו הנ ח כל מ ה ־ ‪ *74‬ג ל ח ■בורח‪.‬‬ ‫י ה מ ע ס ל פי ש ב א מ ת‪ ...‬בגח״־ק‪.‬‬ ‫פרק ל עו ד‪ ...‬־»‪7‬־ ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫זבל של א ה גי ע‪ ...‬ב שגגו ת‪.‬‬ ‫®יק ל א ו חנ ה‪ ...‬־ט־ ד ע ל ס א‪.‬‬ ‫ו א ח״ ב י ב א לי די ש פ ת ה‪* ...‬ם* דכל ע ל טיז‪.‬‬ ‫וז א ת ת ה «' ע בו ד תו‪90 * ...‬י ל פני כ ם ה׳ ו נ ו ‪/‬‬ ‫ו ל חיו ת ב חי׳ ת שו ב ה‪ ...‬מ ש מ חי לב‪.‬‬ ‫מדק ל ב ו חנ ה‪ *»0 * ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫ו ס״ ש ב נ ט' ש מי‪ ...‬ד ש ב ת)‪.‬‬ ‫פד ס לג עו ד‪* ...‬טב* נ א ם ה׳‪.‬‬ ‫ו על ז ה תי סנו‪ *84 * ...‬א תו ע מו‪.‬‬ ‫עו ד ז א ח י ש ט ח‪ ...‬ב א מונ ה זו‪.‬‬ ‫*דק ל ד זד‪,‬גד>‪ ...‬־ ‪85‬־ ה׳ לז‪.‬‬ ‫ו א ם י ר חי ב ח׳ לו‪ ...‬מ ס ט ר א רא‪.‬‬ ‫פרק לר ו הג ה‪* ...‬מד* עכ*ל‪.‬‬ ‫ו חנ ה כי או ר ט של‪...‬־ • ‪ *88‬בי הו ד נ טו ר‪.‬‬ ‫ו הג ת ענין ה ש ר א ת‪ ...‬״טח* ו כו' )‪.‬‬ ‫ו הנ ה כ ש ה אד ם עו ס ק‪* ...‬טה* ו כ ל הגוז *‪.‬‬ ‫ואו״ ש מ הו ת ה ו ע צ מו ת ה‪ ...‬י בין‪.‬‬ ‫פי ס לו ו הנ ח‪* ...‬מו* מ ה א ר ״י ז ״ ל)‪.‬‬ ‫ונ ס כ בד הי ‪ ../‬א ר צד ו ג ו ‪/‬‬ ‫פרק לז‪ .‬ו הנ ח‪* ...‬מז־ ה ת פ ל ה‪.‬‬ ‫! א ת ו עו ר א ח ר ת‪ •$4 * ,..‬כ מו ה א בו ת‪.‬‬ ‫ו מ א ח ר ש כל לו ח נ פ ש‪ ...‬־מח* י צי ר ה ע שי‪/‬‬ ‫ו כל ני צו ץ ל א י ר ד‪ ...‬־ ‪ •96‬ני צו צין ו כו ‪/‬‬ ‫ו בז ה יו בן ט ח‪ ...‬־ מגד א ח רו ת‪.‬‬ ‫ו ם״ ש דז ״ ל ש ת״ ת‪ • ...‬מנד כהר ש ל עי ל‪.‬‬ ‫ו א עפ׳־ כ א דז ״ ל ל א‪ •*8 • ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫ג י‬ ‫א‬ ‫*‬ ‫*‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫‪D‬‬ ‫יא‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫טו‬ ‫מז‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫ים‬ ‫ב‬ ‫בא‬ ‫כב‬ ‫כג‬ ‫כד‬ ‫כח‬ ‫כו‬ ‫כז‬ ‫נח‬ ‫‪.‬‬ ‫בס‬ ‫ל‬ ‫»‬ ‫'א‬ ‫יב‬ ‫ינ‬ ‫יד‬ ‫טו‬ ‫מז‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫ימ‬ ‫כ‬ ‫כא‬ ‫כב‬ ‫כג‬ ‫כר‬ ‫כה‬ ‫כ;‬ ‫‪:‬ז‬ ‫כה‬ ‫כס‬ ‫סיון‬ ‫ס ן‬ ‫ו הג ה ה מ שכח ו ה א ר ה זו‪98 * ...‬־ ( פ' כ״נ >‪.‬‬ ‫פרק לח ו הנ ח‪* ...‬ג* כל חי‬ ‫ו אי ש ב שני ח ס או ר‪ ...‬־‪ *100‬ו ח ת פ ש מו ת‪.‬‬ ‫כי ב ג ו י ה ג ש מי‪ .‬״ ‪ or‬ג ו י ח ‪/ 1 0‬‬ ‫ו ל * ש ד בי קו ת ה מ ח ש ב ה‪• ...‬גא* חי ו מ ד ב ר‪.‬‬ ‫בי סי ש ד ע תו י פ ח‪ 1 0 ®• ...‬כנז ״ ל‪.‬‬ ‫פרק ל ט ו מ פני‪* ...‬נג* וי ק ה ל‬ ‫אד היי נו דו ק א‪ ...‬־ ‪ 10 4‬מ צו ה ע צ מ ה‬ ‫ז *זל ם ה א צי לו ת ש הו א‪ i r ...‬לי ״׳וז!‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ת‬ ‫ם‬ ‫ו הג ה ב חי׳ * ה ב ח‪ ' 124* ...‬לי־״ ה!‪.‬‬ ‫פרק ס ד ז הנ ה‪ ' ...‬סג * *פ רא כ ר‪.‬‬ ‫״ו ר ב ה ר ב ה וג דו ל ה‪ *126* ...‬גי ש ת מ ב *‬ ‫ואו• ‪ du‬נ ר מוז‪ ' 126* ...‬מ צ ר פ ה כו ‪/‬‬ ‫ו הנ ח ב׳ ב חי׳ א ה בו ת‪• ...‬סר* א ה ב ת עי ל ם‪.‬‬ ‫רס שאעס״־כ » רי ר‪ ...‬״שד־ ו מ ו ד ‪. /‬‬ ‫פ ר ס ט ה ®ור‪ ...‬־‪ *128‬טו מ א ת ם‪.‬‬ ‫וז ש״ ח וי מ ס י ע ק ב‪128• ..‬־ ב ט׳׳ א‪..‬‬ ‫פי ס טו וי ש די ד‪ ...‬״ מ ד ד» ‪ ? 0‬ך‪.‬‬ ‫ו הג ה כ כי ה ד ב רי ם‪ ...‬׳‪130‬־ ו נו פ א ו כו ‪/‬‬ ‫וז ״ ע א שר ה ר מנו‪ • ...‬ס ד ב חיי ה ם‪,‬‬ ‫וז״׳״ש אסו* ב רו ח ה קד ש‪ *132■ ...‬ה א *י לו ת‪. 1‬‬ ‫פר& מז ו דנ ח כב?‪ ...‬־ סז׳ בכד»״?‪.‬‬ ‫‪ 5‬ד ה ‪ 0‬ח ז הנ ה ב א מ ר‪ ...‬־‪ *134‬וי חז רו ? ש סו רן‪.‬‬ ‫ו הנ ה ס ר טיו ת ה*‪3‬י צו םי ם‪ ...‬״ סח׳ ו ת כ לי ת‪.‬‬ ‫! ה ס עי בז ה‪ ...‬־‪» *130‬ו ע ל ט מ ש‪.‬‬ ‫י מ׳ * ל נ י י ר ה א ר ץ ה לזו‪ ...‬־‪ *130‬כם*׳א‪#.‬‬ ‫פרק ס ט ו הג ה אי‪0 ' ...‬ט* ו כני ס‪.‬‬ ‫ו גז ה י ל בז מו ב‪* ...‬ע* י ת׳ כג״ ל‪.‬‬ ‫ו הנ ה כא שר י שי ם ה מ ש כי ל‪ ...‬׳ע־ ו מ או דו כג״ ל‪.‬‬ ‫פרס נ ו הנ ח כי‪ ..‬׳‪140‬־ ח״׳ו‪.‬‬ ‫והגד‪ .‬סד ר ה ע כו ר ה‪ ...‬ת א ♦ ה חיי ם ב ״ ה‪.‬‬ ‫פרס נ א ו הנ ה ל תו ס פ ת‪ ...‬־‪ *142‬ו חיו ת ח ל לו‪.‬‬ ‫ו מ ח על ה ט שכ ת‪ *142* ...‬בנ ״ לן‪.‬‬ ‫וכבח מ מ ש ע ד״ ט‪1+1'.. .‬־ א״ ס ב ״ ה‪.‬‬ ‫פרס נ ב ! כ מז ש כנ ש מ ת‪ ,..‬־עג־ מ ה ש מ ש‪.‬‬ ‫אבל ה ש כינ ה ע * ס ה‪ i r ...‬מ ו ת ה תו ר ה‪.‬‬ ‫ו בי רי ר ת ה ב ה ש תל ש לו ת‪14»* ...‬־ ב פ״ ש ב תי קוני ם‪.‬‬ ‫ו ב ה ת ל ב עז ת טל• ל א צי לו ת‪ n r ...‬ש כינ ת‪.‬‬ ‫ו הנ ח ש כ ר מ צו ה‪ 1 0 6 * ...‬ק ר ם ח ‪/‬‬ ‫ו ה י י נ ו א פי לו א ‪ ... 0‬־ ‪ 1 0 6‬ל ס מן‪.‬‬ ‫ו כ ש עו ס ק ש ל א ל ש מ ת‪* ...‬נד* נ ז ה ר‪.‬‬ ‫פ ר ק ם א ר‪ ...‬־ ‪ 1 0 8‬ל מ מ ה ב עו ח ״ז‪.‬‬ ‫ו א י ד או ריי ת א ד קונ ״ ח‪ ...‬־גו ד הו א נ ש פי‪.‬‬ ‫א ב ל ב ת פ ל ה כ כוו נ ה‪ ...‬־גו * ב פ ע ״ ח)‪.‬‬ ‫ו ח ג ה ד א י ד ד חי לו‪ ...‬מו ־ ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫פי ק מ א כ ר ם‪ ...‬׳ ‪ 1 1 2‬ו ת פי לי ו‪.‬‬ ‫ו נ ס י ת בו נן אי ד‪* ...‬נ ד ליו ד עי ם‪.‬‬ ‫ו ה ג ה א י מ י‪ 1 1 4 * ...‬כ ג ״ ל‪.‬‬ ‫א ר א מנ ם א מ דו‪* ...‬נו ד ח ח ס רי ס )‪.‬‬ ‫ו א י ש ל היו ת כוו ג ה‪• ...‬נח* כ א רי כו ת‪.‬‬ ‫א כ ל י חו ד נ מ שו‪ ...‬־ ‪ 1 1 6‬א ת ה ו כ ח ״ ג‪.‬‬ ‫ו הנ ה ב ה כנ ה ו ו‪• ...‬נ ג ד כנ ״ ל‪.‬‬ ‫פ ר ק ס ג ו הנ ח‪ ...‬־־ ‪ 1 1 8‬י ד ע ו נ ו ‪/‬‬ ‫ו ב ח ז ה ו מ ד ת ז ו‪• ...‬ס* שו מ ע ת כו *‪.‬‬ ‫ו ג ס נ י אין לו‪ ...‬־ ‪120‬־ כ נ ״ ל פ ״ ב‪.‬‬ ‫ו ה ג ת כ ל א ד ם‪* ...‬סא• לי ״ ח )‪.‬‬ ‫ו עו ד ז א ח יז כו ר‪ *122 * ..‬נ ס׳׳ ש ב מ ״ א‪.‬‬ ‫פ ר ק ט ג ו הנ ח‪ • ...‬סג * א י ו ח ג מ ח‪.‬‬ ‫ו הנ ה ב א ה ב ת י ע‪ U 4 * ...‬כ ס״ ש ל ק סז‪.‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫•‬ ‫ד‬ ‫ר‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ט‬ ‫«‬ ‫יא‬ ‫יג‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫סו‬ ‫סז‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫*‪C‬‬ ‫כ‬ ‫‪2‬א‬ ‫י;‬ ‫‪31‬‬ ‫כד‬ ‫בח‬ ‫גו‬ ‫גז‬ ‫גח‬ ‫ג»‬ ‫ל‬ ‫®יס נ ג ו תנ ח כ ש הי‪ ../‬׳‪148‬־ לי ״ ח‪. 1‬‬ ‫ו ב בי ת שג «‪ 14 8 • ...‬י ס ד ב ר ת א‪.‬‬ ‫ו! * * הי גו ק א‪ •n r ...‬ו כ ש״ ש ב טי א‪.‬‬ ‫לי סו טי א ס רי ס‪ *i r ...‬ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫וחנו« ע נין » הג ת ‪ n r ...ir‬שי ת ‪ ,‬־ ב מ קו מ ה‪.‬‬ ‫א ד הנ ח י ו מ ‪ n r . . .‬י ח ב לו• ו י ח ‪/‬‬ ‫שער תי חו ד ו ח א מונ ח‪ ...‬־ ‪ *1 0‬י סי ב ר א שי ה‬ ‫ואו• של א הוז כ ר ש ‪ ' i r ... 0‬בו ל א ח ד‪.‬‬ ‫פרק ב ו הג ה « א ז‪ 15 4 * ...‬ה ב רי או ת‬ ‫פ ר ק ‪ 3‬ו ה כ ה א ח רי‪ *n r ...‬ב ל ע דו כ א מ ת‪.‬‬ ‫ו ה מ ש ל לז ח חו א‪ .‬״ • ‪ *15‬ל ה ק רי *‬ ‫פ ר ק ד ג י הנ ח‪ ...‬ת ס ־ ל ה סי ב‪.‬‬ ‫ו הג ה כ טו ש ה ד ה ‪•© 16 8 r ...n‬ויו לי ש‪.‬‬ ‫ו חג ה בח«״ הזנ ה עז פ‪ 1 5 F ...‬לי ״ ה‪.‬‬ ‫פרק ה ו הנ ה ע ל‪ *r ...‬פ ר ס ג ‪. 1‬‬ ‫פרק ו ו חג ה ש ם‪ ...‬־ ‪ *le o‬ה כלול ה ב ח סד‪.‬‬ ‫ו הג ה ס ח ח כ ל לו ת ח מ רי ת‪ ...‬״פ«* השכח» ב שמ ש‪.‬‬ ‫ו לגן הז צ ד ד ח ב תו ב‪ ...‬־‪ *162‬חו א ה אל קי ■‪.‬‬ ‫פ רק ז ו בז ה יו בן‪* ...‬פב־ ע ליו כ י י‪.‬‬ ‫ו חג ה ג ד ר ו ב חי‪• ../‬פב* ו?ד״ ס ט ריו‪.‬‬ ‫ו הג ה אז* ע ל פי‪ 4r« 1 ...‬ל ת ח תוגי ם‪.‬‬ ‫ו הנ ה נ מ ״ ש יו כן‪* ...‬פג* מ ה ר ס״ ק י ״ ל‪. 1‬‬ ‫ו הנ ה‬ ‫« א ז י ש ל ה בין‪ ...‬־®»‪ *1‬ד מ מ ל א לו ז‪.‬‬ ‫וז הו ג׳י׳ב ע נין‪ ...‬־®ד• נ בו ל ו ת כ לי ת‪.‬‬ ‫כי ©פו ר ה חיו ת‪ ...‬־פה* ע צ מו‪.‬‬ ‫פ ר ק ח ו הנ ה מ ״ ש‪ ...‬־ ‪ *170‬ו ל ציי ר ב ש כ ל ם‪.‬‬ ‫כי ה מ ל ח ו מ ד רי ג ה‪ ...‬־ * ד ו מ סו ר ת חיו ת‪.‬‬ ‫סרק ם א כל ל ג בי‪ • ...‬פ ד אין ק ץ‪.‬‬ ‫רס ס פני ש אין‪• ...‬פז* י דו * ל מ ש כי לי *‬ ‫חנ ה ״ ח ( כו ר ה צ מ צו ם‪ ...‬־ פ ד ‪ ! 0‬ח שג ל‪.‬‬ ‫‪330‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ג‬ ‫ר‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫סו‬ ‫סז‬ ‫יו‬ ‫יח‬ ‫ים‬ ‫כ‬ ‫כא‬ ‫כב‬ ‫כג‬ ‫כר‬ ‫כח‬ ‫כו‬ ‫כז‬ ‫כח‬ ‫כס‬ ‫פ וי ה שי עו ר‬ ‫ת ס ו ז‬ ‫אלול‬ ‫א‬ ‫פרק י אר ס כי ט קו ס‪ ...‬־‪ *174‬א ת כ כי א ת כ ר‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ע ד״ ם ביו ם ר א שון ‪0* . .‬ח* ס דו ת כלל‪.‬‬ ‫ג‬ ‫פרק י א ו הנ ה נ ס‪ ...‬־‪170‬־ ו ס תו ם ב ל בו‪.‬‬ ‫ד‬ ‫א בל כ א מ ת ב חי׳ זנו תיו ת‪* ...‬פט* כ ס׳׳ ש ב ס׳׳ א‪.‬‬ ‫פרק י ב רק ש ה ב רו אי ם‪ ...‬־‪ *178‬מ ה או תיו ת ע צ מן‪ .‬ה‬ ‫ו‬ ‫כי הז ד ״ ם דוג מ ת‪ *r ...‬י ת ב ר ך וי ת ע ל ה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫אנ ר ה ה ת שו ב ה‪ ...‬־צא־ עכ״׳ל ה ב ריי ת א‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ו הנ ה ס צו ת ה ת שו ב ה‪ ...‬־‪ *182‬כ ״ א מי ר א ה‪.‬‬ ‫ס‬ ‫פרק ב אך כל ז ה‪*• ...‬ב־ יו ס ר צון‪.‬‬ ‫י‬ ‫פ ר ק ג ו הנ ה ח כ מי ״‪ .‬־‪ *184‬ג״ ם ו כו ‪.,‬‬ ‫יא‬ ‫אכן כל ז ה‪184* ...‬־ ת עני ת‪.‬‬ ‫ו מ ״ ם כל ב ע ל‪ *186* ...‬ל א ת סנו‪).‬‬ ‫יב‬ ‫יג‬ ‫פרק ר ו או ל ם כ ל‪ *186* ...‬בנ עי מי ם‪.‬‬ ‫אד ה עניו יו בן‪* ...‬צד* ה או תיו ת‪.‬‬ ‫יד‬ ‫סו‬ ‫ו בי או ר ה עניו‪ ...‬־צה* * לו)‪.‬‬ ‫וככ ה ט פ ש‪ ...‬־צח* ח וי׳ ו כו׳‪.‬‬ ‫סז‬ ‫פרק ח ו הג ה ה ס ש כ ת‪190 ...‬־ כ ד ל ק מן)‪.‬‬ ‫יז‬ ‫פרק ו א סנ ם‪• ...‬צו־ כנו ד ע לי ״ ח‪.‬‬ ‫יח‬ ‫ו הנ ה י ע ק ב ח ב ל‪ *192* ...‬נ א ס ר ו כו ‪/‬‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫פרק ו ו או ל ם ד ר ר‪* ...‬צז* ונ ד כ ה ו כו ‪/‬‬ ‫כא‬ ‫ו הי א ר נ שב ר ה ל ב‪ *1«4• ...‬כנו ד ע)‪.‬‬ ‫כב‬ ‫ואו• סי של א ע כ ר‪• ...‬צח* כו לן‪.‬‬ ‫‪/‬‬ ‫כו‬ ‫ו‬ ‫פרק ח ו הנ ה א ח רי‪ ...‬־צח* ט ל פ פ תו‬ ‫כג‬ ‫ו מ א ח ר ש רו ח ע ב ר ה‪ ...‬־»‪ *19‬ל מלכ א ו כו׳ )‪.‬‬ ‫כד‬ ‫פרק ט ו בי או ר ה ע נין‪ ...‬־צם* ד ר״׳ ה‪.‬‬ ‫כה‬ ‫פרק י ו הנ ה‪ ...‬־‪198‬־ כנו ד ע‪.‬‬ ‫כו‬ ‫ו מ א ח ר ש ה תפל ה הי א‪ *198* ...‬עי ל א ה)‪.‬‬ ‫כז‬ ‫כח‬ ‫פרק י * ו א מנ ם‪ .‬״ ־ק* ל אין ק ץ‪.‬‬ ‫כט‬ ‫ו ס ה ש מ ש ב חי ם ו ס ב ר כי ם‪200* ...‬־ חי א סי ר‪.‬‬ ‫מנ ח ם‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫&‬ ‫י‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫ינ‬ ‫יד‬ ‫מו‬ ‫טז‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫ים‬ ‫כ‬ ‫בא‬ ‫בב‬ ‫בנ‬ ‫כד‬ ‫כה‬ ‫כו‬ ‫כ?‬ ‫בח‬ ‫בם‬ ‫<‬ ‫ל ענ ה‬ ‫א ב‬ ‫ו ט״ ש ו ח ט א תי ‪ ...‬־קא־ פ ש עיו‪.‬‬ ‫פ רק י ב ו מ ע ם ה ש ט ח ה‪ *202 * ...‬י מ צ א טו ב‪.‬‬ ‫א פו ת חין ב ב ר כ ה‪ *204* ...‬ש בנ פ ש‪.‬‬ ‫א ד מי הו א חנו תן‪ *204* ...‬הנ פ ש כ ר‪.‬‬ ‫ו ע ת ה הפ ע ם ה נני‪• ...‬קג־ תו ד ח ו כו ‪/‬‬ ‫ב ק טנ תי ס כ ל‪ ...‬־קד־ ח פני ם ו ג ו ‪/‬‬ ‫נ וי ל ב ש צ ד ק ה‪208* ...‬־ נ ח ״ו ]‪.‬‬ ‫אד סי הו א הגו ר ם‪* ...‬קה* ת ד ר שנו‪.‬‬ ‫ד איז י ש ר אל נ ג א לין‪• ...‬קה־ נפ ש מי ש ר א ל‪.‬‬ ‫ו ס ח ש איו כל א ד ם‪■ ...‬קר א ל קיו כ ר‪.‬‬ ‫אד מו ד ע ת ז א ת‪ ...‬־ ק ד ד שני׳ מי ר ק ה‪.‬‬ ‫וז הו *דס ל פ ניו‪ ...‬־ ‪ *212‬א כי ״ ר‪.‬‬ ‫ה וי ע ש דו ד ש ס‪ *214* ...‬ש ס ביו ה כי‪.‬‬ ‫א ד ה או תיו ת הז‪214* ...‬־ נ ב ר א ב ה‪/‬‬ ‫והנר‪ .‬הנ ם ש הי א‪• ...‬קח* « ד ש)]‪.‬‬ ‫אד בי או ר ה ע נין‪21»• ...‬־ ב ע שי ה‪.‬‬ ‫ו הנ ה ב אר ם ה ת ח תון‪ • ...‬קנד מ סנ ה ח ״ו‪.‬‬ ‫ו כז ה יו בן ס״׳ ש‪ ...‬־‪218‬־ י בי נו‪.‬‬ ‫ו זו ר ע צ ד ק ה‪ ...‬־‪ *220‬״ * ענו כו ‪/‬‬ ‫ו הנ ה סו ד ע ת ז א ת‪ • ...‬קי א־ ת כו נני‪.‬‬ ‫א ח רינו פ ת סו ב‪ *222• ...‬ו ע לו ל ו כו׳‪.‬‬ ‫ו הנד‪ .‬זו‪ ...‬־‪ *222‬י ס פ ר ס רו ב‪.‬‬ ‫ו הנ ה שו ט רי׳ די ע ק ב ״‪ .‬־ קי ב• כ ט׳׳ ש ב ס״ א‪.‬‬ ‫ו הנ ה אוי ש גי לוי‪* ...‬קיב* ט פ ש‪.‬‬ ‫ח ז‪ 1‬ר ע צ ד קו ת״‪ .‬־‪ *224‬נ מו ד כו ‪/‬‬ ‫ו הנ ה מו ד ע ת‪• ...‬קינ * ו ה א ר ה ו כו ‪/‬‬ ‫א ד ד ע ניו הו א‪* ...‬קיג־ ה א ריז ״ ל‪.‬‬ ‫וככ ה ‪ r o o‬ע ד ״ ט‪ ...‬׳ »‪ *22‬ב חו״ ל ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫ש א הו ביי א חיי‪ • ...‬קיד־ ה תו ד ה‪.‬‬ ‫ע״ ב א הו ביי א חיי *‪228‬־ *יון כו ‪/‬‬ ‫‪ 0‬ש ו ט ד‪.‬‬ ‫א‬ ‫‬‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫‪£‬‬ ‫‪1‬‬ ‫י א ר״ ש ו חיי ס‪• ...‬קטו* כ ר‪.‬‬ ‫ו הנ ה ל שי ש ה ס צו ת‪• ...‬קטו* » ו ת ה תוו ה‪.‬‬ ‫אד היינו דו ק א‪ *2ao * ...‬עו ס דיז ו כו ‪/‬‬ ‫ו הג ה עי ק ר ה ח שו ב ה‪ ...‬־ ק ס ד נ פ׳זגו‪ .‬כ תי ב‪.‬‬ ‫ז הנ ה ס ר ת ח ס ד‪* ...‬קסד ב » כ ר‪.‬‬ ‫י א ל ה ש כי ל ך בי נ ה‪ ...‬־‪232‬׳ כל היו ם‪.‬‬ ‫ו ע״ כ ר א שי ת ה כ ל‪• ...‬קיז* ה מ מ‪.‬‬ ‫י ג ו הי׳ מ ע ש ה‪ ...‬־‪234‬־ ה ק רו שו ת י ת ב ר ר‪.‬‬ ‫ו הג ה א ת ע רו ת א ד ל עי ל א‪ • ...‬קי ח• ב ט צ רו ו כו ר‪.‬‬ ‫ו חנ ה ‪ 0‬ו ד ע ת ז א ת‪ ...‬־‪236‬־ פ ע מי ם ו כ ר‪.‬‬ ‫וז״׳ ש ו הי׳ מ ע ש ה ה צ ד ק ה‪* ...‬קים־ כל ח ט א ת ם‪.‬‬ ‫י נ ס ה רב סו ב ר‪• ...‬קים* די כ ו ‪/‬‬ ‫ו הנ ח כל אי ש י ש ר א ל‪ *238* ...‬א״׳א ע״׳ח‪.‬‬ ‫וז הו ש א ס ר ד ה ע״ ה‪* ...‬קכ* ב סו כ ה ו נ ר‪.‬‬ ‫י ד ל עו ר ר א ת‪ *240* ...‬ר״ ה ו ר׳׳ ה‪.‬‬ ‫וז״ ש ת סי ר עי ני‪• ...‬קכא* ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫סו ל ה בין ס של ו ס לי צ ה‪• ...‬קכא* ‪ 0‬חז‪.‬‬ ‫אר צ רי ד ל ה ק די ם‪• ...‬קכב* ב מ של ו מ לי צ ה‪.‬‬ ‫ו הנ ה כ ל לו ת הי ״ ס‪• ...‬קכג• ס דו תי ה ס‪.‬‬ ‫ו הג ה כ ״ז וזו *‪ ...‬־ ‪ *246‬ב אי ס ה ו בי ר א ה‪.‬‬ ‫ו ס קו ר ו שר ש כ ל‪• ...‬קכד* ג ס קו טו‪.‬‬ ‫כז א הו ביי א חיי‪ ...‬׳‪ *248‬דן• פ ‪/‬‬ ‫ו הנ ה ז הו ע פ ״י‪• ...‬קבה* ונ פ ש‪.‬‬ ‫יז נו ד ע ד ב א ת ע רו ת א‪ *250* ...‬ו ע׳׳ ש הי ס ב‪.‬‬ ‫וז הו ש א רז״ ? ו ע ט רו תי ה ם‪■ ...‬קכו* ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫וז הו רחב ה ס צו ת ד‪• ...‬קכו* מנו ח ה כ ו ‪/‬‬ ‫י ח כ תי ב ס ה י פי ת‪ ...‬־‪252‬־ ב ל ק״ א‪.‬‬ ‫ו ה שני ת רי א א ה ב ה‪ ...‬־קכז־ ד ע הו‪.‬‬ ‫י ם עו ט ה או ר‪ *254 ...‬ד א צי לו ת‪.‬‬ ‫תשרי‬ ‫אר ה ענין הז א‪* ...‬קכה* ה או תיו ת‪.‬‬ ‫ו הנ ה כ חי׳ ה כ ס ת‪ *25»* ...‬מ ה א ריז ״ ל‪.‬‬ ‫ה או תיו ת הנג לו ת לנו‪• ...‬קכט* כגו ר ע‪.‬‬ ‫נ אי הו ו חיו הי ה ד‪ ...‬־‪ *258‬ו ע״ ש‪.‬‬ ‫וי ש ס אין נ ק ר א‪• ...‬קל* דו ק א‪.‬‬ ‫ו הנ ה ר א שי ת הי ש‪* ...‬קל* עי ל תו‪.‬‬ ‫אר נ ש מו ת ה ס ל א כי ם‪260* ...‬־ ב כי ״ ע‪.‬‬ ‫א מנ ם סו ד ע ת‪• ...‬קלא* ו ה לי ד ה‪.‬‬ ‫ו בז ה יו בן היו ת‪• ...‬קלא־ ו כ ד ל ק מן‪.‬‬ ‫ו הנ ה ב מ ריב מזיוו ג‪ ...‬־‪262‬־ בנ ״ ל‪.‬‬ ‫ו עו ד ז א ת י ת ר‪ *264* ...‬כ ס״ ש ב ס״ א‪.‬‬ ‫ו מז ה יו בן הי ט ב‪* ...‬קלג* עו ה״ ב‪.‬‬ ‫‪ :‬א אד״ ש כ ס ש פ ס‪ *269* ...‬ב בל יו ם‪.‬‬ ‫אד נ ‪ 0‬ז א ת‪• ...‬קלד• י ב א שי ל ה‪.‬‬ ‫כב א הו ביי א חיי‪• ...‬קלד* ב פי ר ש ״י‪.‬‬ ‫אד ה א ס ת אני ד‪ ...‬־‪ *268‬ו א חו ר ח ״ו‪.‬‬ ‫א הו ביי א חיי ו ר עיי‪* ...‬קלה* ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫ו ע צ ה הי עו צ ה ל ק בל‪* ...‬קלה* נ ס ״ו‪.‬‬ ‫ו עו ר ז א ת א ד רו ש‪ ...‬־‪ *270‬ם ל ר׳נ‪.‬‬ ‫כג בנזי ר ת עי רין‪• ...‬קלו♦ ל ס כיני שרע‪.‬‬ ‫כי ק בי ע ת ש כ ר‪ ...‬־ ‪272‬־ לג מ רי ‪.‬‬ ‫\ ע״ ב רע ב עיני‪ ...‬׳ ‪272‬־ גזו ה ״ ק‪.‬‬ ‫על כז א הו ביי‪• ...‬קלז־ י חי ר צון‪.‬‬ ‫כד א הו ביי א חיי‪• ...‬קלח* ב ל בו ת ם‪.‬‬ ‫כה ל ה בין א ס רי‪ •276* ...‬לו ו ג ו ‪/‬‬ ‫ו כנו ד ע ס׳׳ ש ה ב ע ש״ ט‪• ...‬קלם* רו חניי ת‪.‬‬ ‫ז הנ ה נו ד ע לי ״ ח‪ ...‬־‪ *278‬ל א ר ץ‪.‬‬ ‫( אל א ש ב א ר צו ת‪• ...‬קם־ ע מ ה ם)‪.‬‬ ‫ו חנ ה אוי כי‪* ...‬קט* ה א ר ״י ז ״ ל‪.‬‬ ‫ו הג ה ; פ ש ה א ד ם‪ ...‬־ ‪280‬־ ב ל א ד בו ר‪.‬‬ ‫ו חג ה ז ל עו ־ו י ע‪ ...‬״‪ *380‬ה מ לו ת‪.‬‬ ‫*>‬ ‫ו א ח ר ה ד ב רי ם ו ה א פי!‪• ...‬קסא• ו כ ח ״ ג סי נ א‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ו כ דו מ ה לי מ ת פי ס ת ם‪* ...‬קסב* א מ רי • י ‪.‬‬ ‫<‬ ‫כי כ רי ם ם' נ מ א‪• ...‬קסג* הלכ ה גי ב ר‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו עי ר י מ ל ה פ לי א‪ ...‬־»‪28‬־ ב ה ס ת ר כ ר‪.‬‬ ‫ח‬ ‫אר ב א ס ח ב מ ת ד ק ד ק‪* ...‬קסד• הכל א ח ד‪.‬‬ ‫י‬ ‫י ט״׳ » ה א ריז ־ ל‪• ...‬קסד־ כ ב רי א ה‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫‪ 0 3‬ל ו‬ ‫ו הנ ח כ מ ה הי כו ת ד א צי לו ת‪ © •288 • ...‬ח א ריו‪ -‬ל‬ ‫ח‬ ‫ו ה ס מ כי ל י בי ! ע ניז‪288• ...‬־ ס ס ס ר א ד ר *‬ ‫‪0‬‬ ‫ספ ר ל קו טי א מ רי ם הנ ק ר א ב מ ט‪ •..‬ו ק צ ר ה ב ע ח ״י‬ ‫יס‬ ‫ו הנ ה ה ע ליוני ם איז‪• ...‬ספה* עו ״ג‪.‬‬ ‫י‬ ‫© א ני פ א לי‪ ..‬ג ) ח ר ג ״‪ .‬ה כ הן‬ ‫ה ס כ מ ת א) ח ר ב‪...‬‬ ‫א כי ב צ א ת ה מ כינ ה‪ ...‬״‪ » •290‬״ ח ז ד ״ ל‪.‬‬ ‫יא‬ ‫ה ס כ מו ת ה ר בני ם‪« ...‬״ל נ בנ ״ ם‪.‬‬ ‫ב‬ ‫יב כ! א הו ביי א חיי ‪• . .‬קסו* נכ״־ו‪.‬‬ ‫ה ק ד ס ת תסלק ©‪ - ...‬ע ל ה י ג ר‪.‬‬ ‫כא‬ ‫וו ״ ע בוו ה ״ ק ד צ די ק א‪ ...‬־‪ •392‬קו ד ם ל ב ר כ ה‪.‬‬ ‫יג‬ ‫אר בי ד עי‪ ...‬א ת ה' ו ג ר וו כי ״י‪.‬‬ ‫כב‬ ‫י י אי ת א בזו ה״ ק‪ *2)»• ...‬ו ע לו ל כ ני דן‪.‬‬ ‫ו תנ ח א ח ר‪ ...‬א ס רי ס ה גי ל‪.‬‬ ‫כג‬ ‫טו ו הנ ח ב חיו ת ה צ די ק‪ • ...‬ק מ ל ח א ‪ 0‬י‪. 1‬‬ ‫‪#‬רק א‪ .‬תני א‪ ...‬ו מ כ עי ס ■ני ם ל תו ר ה)‪.‬‬ ‫כד‬ ‫טז ו הנ ה י מ «וי‪294* ...‬־ כו כ בי ם‪.‬‬ ‫כ ח ו רי א ר א ס רי גז‪ ...‬א ל א ל ה תיי ח ד נ ו ‪/‬‬ ‫כח ל מ ה נ ס מ כ ה‪• ...‬קמח* מנו ג ח‪.‬‬ ‫יז‬ ‫פ רק ב‪ .‬ו ג ‪ 0‬מ ה מ גי ת‪ ...‬ונ מ ע ט * נ מו ח «׳ ב ר א מי ם‬ ‫כו‬ ‫*ח ו הנ ה ‪0‬ז ר ע ת ז א ת‪ « 6* ...‬־ ו כו ‪.,‬‬ ‫פ רק ג‪ .‬ו חנ ה כל‪ *14* ...‬וי ר א תו ו פ ח דו‪.‬‬ ‫בז‬ ‫י ס כ ט א מ ת חי ל‪* ...‬קסס־ ו ר כ״ ס‪.‬‬ ‫כי ה מ כ ל מ ב; « מ‪ ...‬וי ר א ה ז ע ג פי'‪.‬‬ ‫כח‬ ‫ז הנ ה או ר ז ה‪ *298* ...‬כו ל א ח ר‪.‬‬ ‫כ‬ ‫כ ס״) פרק ר‪ .‬ו עו ר י מ‪ ...‬ט צו ת ה חו רו ת‬ ‫כ א ו הנ ה ר צון ה ע ליון ‪* ...‬קג* ה א ר ס‪.‬‬ ‫ו ב פ ר סו ח ב חי‪* ../‬וד ל א ת ע מ ח‪.‬‬ ‫ל‬ ‫נ כ ו «״ מ בזו ה ״ ק פ׳‪ .‬״ *‪300‬־ *״ מ‪.‬‬ ‫כג ו הנ ה טו חנ ת ז א ת‪* ...‬קנא* כנ״יל‪.‬‬ ‫בחגרמ בסלי מל ‪ 03‬ייס לימרי* ג י « ‪01 »0‬‬ ‫•)‬ ‫כר ל מו ד ע ה ז א ת‪ ...‬־‪ *302‬ור״׳ל‪.‬‬ ‫ה עי י ז ג ר « ל יץ ® י פ ר ר ‪.‬‬ ‫כה ל א גו ר ע ב מ ע רי ם‪ *304* ...‬ה א ב רי ם ו בו׳‪.‬‬ ‫לב בר ר ח׳ חי ל ם‪* ...‬קנג־ ח ד ר מנו‪.‬‬ ‫נז‬ ‫ל הני » אי ד ה קו ר א‪ ...‬־‪ *306‬דו ק א‪.‬‬ ‫כז‬ ‫עיין ע״ ח מן ר‪ ...‬־הנר* כגו ר ע‪.‬‬ ‫נה‬ ‫ו ה‪. .‬־ן מ ל מ ה ל בו מי ם‪ .‬־» ‪ 1‬ב מ ל מ ה ל בו מי׳ • לו‪.‬‬ ‫א‬ ‫נ ט ל ה כין ©״מ ב מ ע ר‪ ...‬־‪ *308‬י או ת כו*‪.‬‬ ‫ג ס מ ל ח ח תו ר ה‪• ...‬ט־ ח פ לו ב מי ס ב תו ר תו‬ ‫ו ל כו‬ ‫ב‬ ‫אד ח ח פ ר מ‪ ! ...‬קו די )‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו ט עו תי‪/‬‬ ‫•ילבן א ס רו י פ ח‪ ...‬ח ס ד ו סי ס‪.‬‬ ‫נ‬ ‫ב ח ר מי ח מי ו מ ל כ ם יי ס י־ ץ ם רי ם ב י ו ג‬ ‫‪£‬‬ ‫פ רק ח‪ .‬ו תו ס פו ת‪ ...‬כ ©״מ כ פ ע * ח)‪.‬‬ ‫ד‬ ‫‪ 6 3‬נ ‪ ™ °‬־ *'י ? < י ר ם ל מ ־ ר‪.‬‬ ‫פ רק ו‪ .‬ו חנ ה ז ח‪’ ...‬׳‪ *20‬ח בי רו ד רו ח א כ ו ‪/‬‬ ‫ח‬ ‫ו כז כל ח ד בו רי ס ו כ ל‪ ...‬׳‪ *20‬ב ב ת חל ה מ קו ד ם מג ב ר א‪.‬‬ ‫ו‬ ‫כ‪0‬ל ו‬ ‫ו ל כן נ ק ר א עול ם הז ה‪ ...‬מ ס טו ף פ ״ ה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫פ רק ז‪ .‬א ד נ פ מ‪ ...‬־‪22‬־ ו ב ד חי רנ נו‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ו ג ד מ ב ש' ‪ #‬קו די‪• ...‬קנה* ה א צי‪/‬‬ ‫»‬ ‫אר ‪ 0‬י מ הו א‪ ...‬״י ב• מי בו ל ע ה טו ח לנ צ ח‪.‬‬ ‫כ‬ ‫ל ה ביו ©״מ ב ס ע״ ח‪.‬״ • ‪ *310‬דז ״ א ב ר‪.‬‬ ‫נ‬ ‫א ד ה חיו ת מנ ט פו ת ‪ ..-‬נ גו ף ב מ ר ו ד ם‪.‬‬ ‫י‬ ‫ו חנ ה ב ©״א כ ת ב‪310* ...‬־ דו ק א‪.‬‬ ‫נ‬ ‫*א פ רק ה‪- .‬ו עו ד * *ו ¿״ מ ע ס קו ב חז‪.‬‬ ‫ז הנ ה ל קיו ם מ צו ה ‪ • ...‬קג ד א חו רי כ ר‪.‬‬ ‫ל‬ ‫י ב פ רק ם‪ .‬ו חנ ה ©קום‪ *20 • ...‬פ ח ב״ ר מ כ סו חין‪.‬‬ ‫©מא*ב ס ע מ ח ה מ צו ת ‪ *312 * ...‬מ מי ג ח ס חו ח‪.‬‬ ‫ה‬ ‫א ר הנ ח כ תי ב ול א ם‪• » .‬יד* א ה ב ה «ז ח כ ר מ פי » מ‪,‬‬ ‫יג‬ ‫© מ א־כ כ סד ר ה ה מ ת ל מ לז ת •‪ *312‬א מ ר מ ס‬ ‫ז‬ ‫• ד ו הי א הנ ק ר א ת ב כ תו ב‪ ...‬כ ס מ ל חזונ ה מ בזו ח ״ ק‪.‬‬ ‫ו עו ד ז א ת מנ א פ ת ‪* ...‬קנז־ ל א י ר או‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫וו פ רק י‪ .‬ו הנ ח כ מ ח א ד ם‪ • ...‬ט ר ©סמ כ סו ה מנ א ת‪.‬‬ ‫ו ב ר «‪ 1‬כל ריז‪ ...‬־‪ •314‬ה ל כו תי הן‪.‬‬ ‫ח‬ ‫‪ 11‬ו צ רי ק מ אי נ ו נ סו ר‪ *30• ...‬ל א יי תוו ה כ א ו כו ‪/‬‬ ‫אר ל ה ביו אי ר‪ ...‬י קנ ח• ו כ ה ״ג‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ו עו ד נ ק ר אין‪ ..‬כ הי • ב ס״ א ‪. 1‬‬ ‫•ז‬ ‫ז א ת‪31» ...‬־ א ל קו ת‪.‬‬ ‫אר‬ ‫י‬ ‫י ח פ רק י א‪ .‬וז ה ל״?ז ‪ 0‬ת‪ ...‬מ כינ ח א מ רי א‪.‬‬ ‫י א ו ח ס ע ס ס מו ט ד ח ב״יד‪31*■ ...‬־ ונ ט ר א‪.‬‬ ‫י ם פ ר ק י ב‪ .‬ו ב י נ ו נ י ‪32• . . .‬־ א ח ד כל י פי ו ‪.‬‬ ‫ו ‪ 0‬״ מ ב ע״ ח (ו מ ע ר‪• ...‬קנט* ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫יב‬ ‫אף מ הז ה ז ע צ סו ת ״‪ .‬־ ‪ ■32‬עו ה ״ז ו ת ע נו גיו‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫ו ל ה בין ‪ #‬ר סי ה ה ל כו ת‪ ...‬־קם־ ד כ לי ם רז ״ א‬ ‫יג‬ ‫כ א רק ס פ ני מ ל א לו‪ ...‬ייז * ©צות ה תו ר ה כנ ״ ל‪.‬‬ ‫רו ד ז מי רו ת‪320 ...‬י צ ר חו‪.‬‬ ‫יי‬ ‫כב ז א ע פ״ כ אי נ ו נ ק ר א‪ *34* ...‬ו עי « ת פ ל ח‪.‬‬ ‫א ד ©ח מ חי ‪• ../‬קסא* ע ״ מ‪.‬‬ ‫טז‬ ‫כג ד ק מ לו ח ©ו עיל‪© ...‬יוסף עם א חיו‪.‬‬ ‫&ז ו צד ק ת כנ ח ל אי תן‪ *»¿2• ...‬א״ ם נ * ח‬ ‫כר פ רק י ג‪ .‬ו בז ה יו כו‪© ...‬ז ח ח מ ר כנ״ ל‪.‬‬ ‫חג ה ל א טו ב ה‪ *324* ...‬ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫יז‬ ‫כח אר ©אחר מ ה ר ע״‪ .‬ה חיו ת כנ ג ד כו לן ]‪.‬‬ ‫י ה יזו ר ה הו כי ח‪• ...‬קסג• ז ח כ ו ‪/‬‬ ‫פ רס י ד‪ .‬ו הנ ח ©דת‪ 138* ...‬לכפ״ור ה א ט ה‪.‬‬ ‫נו‬ ‫©מא״כ ב ד ב ר‪ ...‬צ די קי ם כ ר ע ״ מ‪.‬‬ ‫‪:‬ז‬ ‫גו ט •יו ם ט ו ב‬ ‫כח ו כז ה יו כו‪ ...‬ח חי צ די ק‪.‬‬ ‫כס • ר ק טו‪ .‬ו בז ה‪ ...‬־‪ *40‬ו ל כו ח‪ 7‬ל ב ק ר בו‪.‬‬ ‫לשנה מעוברת‬ ‫מבת‬ ‫‪ 5‬שנה טובה‬ ‫בליגוור הזזגזירווז ודרכי הוזגזיוייז‬ ‫ת כ ת בו ו ת ח ת מו‬ ‫פורי‪ .‬ע י ו ו י‬ ‫‪9‬‬ ‫»‬ ‫נ‬ ‫ג‬ ‫ך‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫‪f‬‬ ‫ת‬ ‫‪o‬‬ ‫•‬ ‫י*‬ ‫יג‬ ‫יג‬ ‫יר‬ ‫סו‬ ‫‪10‬‬ ‫י?‬ ‫יח‬ ‫יס‬ ‫כ‬ ‫כ*‬ ‫נב‬ ‫כג‬ ‫כד‬ ‫כח‬ ‫ט‬ ‫מ‬ ‫נח‬ ‫כ©‬ ‫<‬ ‫לינ ה מעוכרת‬ ‫‪ r‬ם‬ ‫אד ר‬ ‫ה ר גייו תו‪.‬‬ ‫ו נ נ י נ ו נ י י מ ״ ‪ n r‬יו ת ר‬ ‫ו בז ה י ו ג ז‪« . ..‬נ ד ד תו נ י י ‪.‬‬ ‫טי ק ‪ . 10‬וי ח כ «‪ ...‬י ‪ d p‬ז נ א רי נו ת‬ ‫טרק י ז ‪ .‬ו נ ו ח י ו נ ו ‪• . ..‬כג* » ו ה י ד ו תו ר תו‪.‬‬ ‫וז ח בי ה אד ם‪* ~ .‬כג* ו נ טי ‪ ,‬ח ר ס * *‪. 10‬‬ ‫ו תי * נ חי ״ ת מונ ה ת ת א ח‪ ...‬כ ‪ 0‬״ מ נ ם ״ «‪.‬‬ ‫ט רק י ‪ 0‬וי ת ד ‪ 00‬ח‪ ...‬נ י נ כיי‪.‬‬ ‫ו ה ענין נ י ה א בו ת‪ - i r ...‬ג י נ ו י י ם ! ‪.‬‬ ‫הנ ח ה ח כ מ ה חי *‪ ...‬ח ‪ 0‬ו ע נ ו סו בן‪.‬‬ ‫טרק י ם נ ת ני * וי ת ו ‪ 0‬ט ת‪ ...‬נ י ב כיי‪.‬‬ ‫טרק כ‪ .‬ו הנ ח םו ד ע ת‪ * n r 1 ...‬ט‪r o o 0‬‬ ‫כי ה ת הוו ת נ י ה עוי סו ת‪ *i r ...‬ו ד קו ת יו ת ר‪.‬‬ ‫* ני « מ ר נ ח י׳ חנ ״ ד כו ‪ ! ../‬נ י נ י מ עוי ם‪.‬‬ ‫טרק כ *‪ .‬ו חג ה‪ ...‬־ ‪ *02‬ב מ ר א » נ בו א ת ם‪.‬‬ ‫ו ה רי ד נו דז‪ ...‬כ ד וי א י ת נ סי ו נ ס עי או ת‪.‬‬ ‫ו כי חוו ס עו םי ם ה‪ 1‬ו‪ ...‬ני * וי »י נ ‪.r o o‬‬ ‫ט ר ק כ ג‪ .‬רק ‪jrnruw‬״ ם *ין י י * ת ‪ 0‬י ד‪.‬‬ ‫ט רק נ ג‪ tu n .‬נ י ח נ ״י‪ *n r ...‬י ח ת י מ » ו י פ ו ת‬ ‫’ ו י ג ז נ ק ר *׳ * ב רי‪ *w ...‬נ גו * י נ מ ‪ 0‬ח‪.‬‬ ‫ו כז חי נ ו * ״‪« .‬ר כי י סי ח ם‪.‬‬ ‫* ר ה ס ח מנ ח‪ *o r ...‬י ח ו ד נ טי קו דין‪.‬‬ ‫ו ם * ח ר מ ר עו ? ! ״ ני מו‪ ...‬כי א ״ ח ]‪.‬‬ ‫ו סוד! י ו כי ח ס מ כיי‪ ...‬נ ס ״ « י ק שו‪.‬‬ ‫ט ר ק כ ר‪ .‬זו ח‪m » ...‬‬ ‫ט רק כ ח‪ .‬וז חו מ כ תונ‪» * ...‬־ * ח״ ב‪.‬‬ ‫ו או• מ ח או ס ר‪ ...‬־ » • ק י י ו כנו ד ע‪.‬‬ ‫ו חז ב כ חי׳ ו מ ח ‪ . ..‬־ ‪ -»a‬ו נו ר ת ח * ר ק ח‪.‬‬ ‫ו ניוזו א נ א י ו‪ .‬״ •יב* נ ״ ח כ נ ״י‪.‬‬ ‫וי חו ד ו ח י מ ל ח‪■ . ..‬י ר כ ם ״ מ נ ס ״ *‪.‬‬ ‫ו נ ז ה י ו נ ו י ס ח‪ ...‬ו נ כ י ״ מ ח כנ ״י‪.‬‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫יא*‬ ‫יג‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫טו‬ ‫‪10‬‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫כא‬ ‫כב‬ ‫כג‬ ‫כד‬ ‫נה‬ ‫כי‬ ‫כז‬ ‫כח‬ ‫כט‬ ‫מ נ י‬ ‫ו ט מ חרג ביחס׳׳ק‪ •®r ...‬ח׳ יו‪.‬‬ ‫ואס יר מיב ד‪ ../‬־•‪8‬־ נ ‪ 0‬״ מ י ה מו‪.‬‬ ‫והגת נ כי ‪#‬רסי‪ *sft' ...‬ס ‪0‬סרא ו א‪.‬‬ ‫פרה י ר‪ .‬וחנה‪ ...‬־סד־‪.‬חורחט ועבידחס‪.‬‬ ‫והו א נ ה ^די ט י מ ח‪ ...‬־סיל בראמו עכ״י‪.‬‬ ‫והגה בי או ר‪ ...‬ו הס מכיל י בין‪.‬‬ ‫‪#‬רק יו‪ .‬והגה‪ w ...‬וא שבי *וד‪.‬‬ ‫ו הנה תכיי ח‪• ...‬מד י ב סיו במצי או ת‪.‬‬ ‫ויז ה גחן חהב״ה‪* . .‬סו* סה אר־י «״י)‪.‬‬ ‫ונ ם ככר הי'‪ *W ...‬מ חיי הו כי׳‪.‬‬ ‫רק מאח״ב נ ר ם״ ארצך זנו׳‪.‬‬ ‫שרמ י«‪ .‬וחנה הניי ח ‪ ..‬בעבירה ח׳׳ו)‪.‬‬ ‫ו מי ת חצדסה‪ ...‬־‪ •ro‬או התמיה‪.‬‬ ‫ז אח וקוד‪ ...‬־ ‪94‬־ הנ ע טי י ה חו סרי‪.‬‬ ‫באמר בי הנמ סה‪ 1*4• ...‬כסי האבות‪.‬‬ ‫וסאחר מ כייו ח‪ *no* ...‬הממוצעת ביני הן‪.‬‬ ‫ונמצא כי בי‪ ...‬־סיד מס״ה גי די ה‪.‬‬ ‫כי כייו ח י שי אי‪* ...‬מח• •צירה ע מי ה‪.‬‬ ‫ו כי ני צו ץ‪ V «• ...‬ני צו צין ו כז׳‪.‬‬ ‫ובז ה יו בן‪ [ ...‬פ כינ‪. 1‬‬ ‫שיה לח‪ .‬ו הנ ח‪• ..,‬נ־ אכרי•הנו‪.«:‬‬ ‫אר אעש״ב‪• ...‬נ• כי חי‪.‬‬ ‫ואוי לזכ**ז;יהם‪ ...‬־‪ *100‬וחחפ׳עסוח‪.‬‬ ‫■ ו מניו בו י ח׳‪.‬‬ ‫ני בגו!« הג ה מי‪1w ...‬‬ ‫וי א עד בי קו ח ה ט חינ ה‪• ...‬גא־ ה• י סי ב ר‬ ‫•כי סי מ רע הו‪ ...‬בנ פ על חינו כנז״י‪.‬‬ ‫סרה י ט‪ .‬ו מ פני‪104• ...‬־ הי א מצוה ע צייי‪.‬‬ ‫ועולם האצילו ת‪w ...‬־ אייזו ח מסע‬ ‫ורכה צמ*ל ‪ 2‬ז ה ‪ -‬־‪:‬ג* זאת עכודת‪.2‬‬ ‫‪ 1‬י‪ 0‬ן‬ ‫**‬ ‫‪z‬‬ ‫;‬ ‫או ‪ 0‬י מ מ ר מ‪• ...‬נג־ גי ד ו ע ייי ח‪. 1‬‬ ‫ו הנ ח מ כ ר סיו ח‪10•• ...‬־ קד ם ח‪/‬‬ ‫ו חיי נ ו א טייו א ם‪ ...‬־®‪ *10‬כ ס״ מ י ק סז‪.‬‬ ‫*‬ ‫טרק נו‪ .‬נרם‪ ...‬העצב ננ״י‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ונ מ « < ‪ « ]<0‬י « י ״ ס ו ו‪ ...‬־ נו ־ כ ם *׳• נ ו ח ו‬ ‫נ‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ן‬ ‫ח‬ ‫‪o‬‬ ‫י‬ ‫י*‬ ‫יג‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫סו‬ ‫‪1e‬‬ ‫ין‬ ‫יח‬ ‫ים‬ ‫ב‬ ‫כא‬ ‫נג‬ ‫כג‬ ‫נד‬ ‫נח‬ ‫נו‬ ‫מ‬ ‫נח‬ ‫נס‬ ‫י‬ ‫ט רק כז‪ .‬ו א ם ח עןונו ת‪* ...‬יד* « ע ח סכ מו‪.‬‬ ‫ו א ד רנ ח ה עזונו ח‪• ...‬י ר־ י די ם כ ניי‪.‬‬ ‫ו ב כי ד חי׳ ו ד חי ‪• ../‬י ד־ « ״י « די קי ם‪.‬‬ ‫ד מני סי נ י נ ח ת‪ ■«* ...‬ד ק כ״ ח י עיי *‪.‬‬ ‫י ע יי * ה רנ ה‪.‬‬ ‫וי * עו ר אי * ״‪.‬‬ ‫ו ס ק ר ד ט ח ז ו נ ס מ כ ת‪ ...‬ס ע ס כועס‪.‬‬ ‫טרק נ ח‪ .‬ו א פיין‪ ...‬ס ס מ ע סו‪.‬‬ ‫טרק נ‪ .0‬א ד עו ד‪• ...‬י ר חו ס ריו חן דנ‪ 0‬ו תן‪.‬‬ ‫ו ח פי נ ת חי א‪• ...‬י ר נ מ ר *ד ם‪.‬‬ ‫ו נ ס א סי ה י י הז קז‪• ...‬י ר ה אד ם ע * םו‪.‬‬ ‫ד א ״נ חו א‪ ...‬־גז‪ -‬ס טי ״ נ )‪.‬‬ ‫דבטר ם נ מי ז נ ו ר‪ ...‬־‪ *72‬נ ג די ת סי ר‪.‬‬ ‫ו נ ס סי מ הו א נ קי‪* ...‬יו* נ ד נ ו ד ו ס ע מ ח‪.‬‬ ‫עו ד י מי ם אי י כו‪ ...‬כ ס ״ מ נז ה ״ ק‪.‬‬ ‫טרק י ‪ .‬עו ד ז א ת‪ ...‬־»‪7‬־ כ ר נ ס ״ מ נ ס ״ *‪.‬‬ ‫ד הנ ח נ * ‪ 0‬ת נ ‪ 0‬סי‪ ...‬־»ד* ה י נ נ ת די ד תו‪.‬‬ ‫ד הנ ה נ א פ ת מ חי * ״‪ .‬־•ד* י ק ם! נ א רי נו ת‪.‬‬ ‫ו כי מי * הני ע‪■ ...‬יס־ חזוד ק ח ו כ ח ״ג‪.‬‬ ‫ו א טיי ו נ נ ח י' סו ר‪* ...‬יס־ מ ע כ ר ד מנ ח ז כ ר‪.‬‬ ‫א נ י כ א ‪ 0‬ת א ‪ ... 0‬כ מנ נו ת‪.‬‬ ‫טרק י א‪ .‬ו חנ ה אוי‪ 0 ...‬מ ‪ 0‬חי י ב‪.‬‬ ‫מרק י נ ‪ .‬ו הנ ח‪ ...‬־ס א־ ו ע ד ק סז‪.‬‬ ‫נ י ס א ח ר מ נו טו‪ .‬״ ־ ‪ •* 0‬נ ד נ ד י ב ר ח‪.‬‬ ‫וז ״ מ ה י י חז‪ .‬קן‪■ ...‬סא* נ ס ״ א כ א רי כו ת‪.‬‬ ‫ו ‪ 0‬״ מ נ נ ‪ 0‬ר א‪ ...‬־‪ *82‬נ ס׳ ח ר רי ם‪.‬‬ ‫א נ י סי מ אי נו‪ ...‬־ ‪82‬־ א ה ב ת רי עי ¿‬ ‫ונ ם ה ס קו רני ם א יי ו‪ ...‬נר* ו ד מ ג ת ]‪.‬‬ ‫ט רק י ג ‪ .‬עו ד ו א ת ‪ ..‬נ * סו נ ח ו ו‬ ‫טרק י ד‪ .‬ו הנ ח‪ ...‬־סג* ר ‪ 0‬״ מ י ק ם‪.:‬‬ ‫ה‬ ‫• ד ס ‪» .0‬ו ג י ! סו‪• ...‬נ ה־ « * < ב א רי כו ת‬ ‫הג ה ה ‪ 1‬ו ע ס ס *יו‪ ...‬־‪110‬־ ו «ו וו )‪.‬‬ ‫ו נ ז ח יי בו‪ ...‬־‪110‬־ נ ט *׳ • נו— ם)‪.‬‬ ‫‪ r u‬נ « « * ח)‪.‬‬ ‫נ י נ סו « נ ג •'‪ . ..‬ע ר‬ ‫י הנ ה » ף ד ו ה יי ו‪ ...‬נ ס' * נ א ו י נ ו ח ‪.‬‬ ‫• ו ס ס א‪ .‬נ י ט ‪• ...v a‬נו־ ז ב ז ו ז ז « ב ד‬ ‫ו הנ ח ה' נ «נ‪ •112• ...‬ו ת פי לין‪.‬‬ ‫ונ ם י ת נו נו‪ ...‬־‪ •112‬ו ו י נ ו ה טו ה נ ו' ‪,‬‬ ‫ו ב ע טי פ ה *' !י ת‪• ...‬נ!• ? א דונו ו מי נ ו ‪,‬‬ ‫‪» « 0‬ו *נ • פ לו שי‪• ...‬נו־ י י ו ר ן י ט‪.‬‬ ‫ו הנ ח אי מי‪ ...‬־‪114‬־ ו י נ ו ע ‪ -‬ה ו נ נ “ י ‪.‬‬ ‫א ד א ס נ ם א ס רו‪ .‬״ ־» ‪1 1‬־ נ י ו ו * ‪ n n‬ונ ח ״ ג‪.‬‬ ‫ו הנ ח נ ה נ נ ה ‪ . u‬״ •»‪ •11‬ביי י ח נ נ ו ח ג‬ ‫ו חנ ה נ י נוו נ תו‪ ...‬ו נ ו' ‪.V a‬‬ ‫• ד ק פ נ‪ .‬ו הנ ח נ כ ד׳ • ״‪ 1 1 *• .‬ו ה א ד ם י ד « ונז *‪.‬‬ ‫‪ 1‬נ ח ‪ n i‬ו פ ד ה זו‪118 • ...‬־ נ ם * « ‪jut‬‬ ‫ו ה מני ח חי א < ‪• ... n » 'j‬ם־ י א‪ 1‬ו *ו ם « « נ י‘‪.‬‬ ‫ו נ ט נ י איו י ו‪ 130■. ..‬נ נ *י • * ‪J‬‬ ‫ו הנ ה נ < או ט‪• ...‬טא־ ני דו « י י ־ ו ז )‪.‬‬ ‫ו «ו ו ו א ת י ו נ‪ 1‬ו ‪• . . .‬גא■ ח ט א ם! י די ו י נ ו׳ ‪.‬‬ ‫ונ ם י ח י ‪ n i‬י ו ג ו ו ו‪ _ .‬נ ם * « נ ט * א‪.‬‬ ‫• ו ק ט ג‪ .‬ו חג ה‪ ...‬־‪ -134‬נ ג ד׳׳ • י ק טו‪.‬‬ ‫^ ‪ n‬וו‪ ...‬נ י ו ו « יי * ח )‪.‬‬ ‫ו הנ ח נ חי׳‬ ‫• ו ק טו‪ .‬ו הנ ה נ י ‪■ ...‬סנ־ » ו א נ ו׳ ‪.‬‬ ‫!« ‪ ra ro‬ו נ ח ו נ ח י ה‪J 3& n n i ■or . ..‬‬ ‫ו אי א ם נו ט ח י ו‪ - u r ...‬ט *ו « ה נ ו׳ ‪.‬‬ ‫*ד ר‬ ‫ר א שון‬ ‫ז‬ ‫‪r,‬‬ ‫‪e‬‬ ‫י‬ ‫יא‬ ‫ינ‬ ‫ינ‬ ‫•ו‬ ‫טו‬ ‫טז‬ ‫יו‬ ‫•ח‬ ‫יט‬ ‫נ‬ ‫נא‬ ‫נב‬ ‫נג‬ ‫נו‬ ‫נה‬ ‫נו‬ ‫נו‬ ‫נח‬ ‫גט‬ ‫י‬ ‫?וו ה‬ ‫«‬ ‫ג‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ח‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫‪0‬‬ ‫׳»‬ ‫״ב‬ ‫«‪1‬‬ ‫יד‬ ‫©ו‬ ‫‪re‬‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫ים‬ ‫‪3‬‬ ‫ב*‬ ‫‪33‬‬ ‫כג‬ ‫בד‬ ‫כה‬ ‫בו‬ ‫כ‪1‬‬ ‫כת‬ ‫מי עו ד‬ ‫איי ר‬ ‫ו חנ ה כ' כ ח ♦'‪- ...‬מר* א ה ב ת עוי ם‪.‬‬ ‫רס מ א ע מ״ ב‪ ...‬ו כו׳ ו בנו ד ע‪.‬‬ ‫‪#‬י ה מ ה‪.« .‬יד י ס‪ ...‬כפר** כ ם־‪.* ,‬‬ ‫וי מ רי ר‪• ...‬סה־ ח כי רו א י י ן‪.‬‬ ‫ו חנ ה ו הי הי ה ¿‪ ..‬־סח* י א ה בוז ח סי ר‪.‬‬ ‫ו חנ ה כ כי ה ד ב רי ם‪ ...‬׳‪130‬־ ב נ ״י ב א רי כו ת‪.‬‬ ‫ו כול ם שי איי ם‪ ...‬־סו* ב או ר א״ ם ב״ ח‪.‬‬ ‫וי כו ח ס שיי מי ס ה‪* ...‬סד עוי ס ם נ תיי ח ס‪.‬‬ ‫וו״ ש א סי‪ .‬״ ה אזוייו ח !‪.‬‬ ‫מרס ‪ .10‬ו חנ ה ב בי דו ר‪ ...‬ב ‪ 0‬מ ״י‪.‬‬ ‫מרס ©ח‪ .‬ו הנ ח כ א מ ר‪ 1* 4• ...‬׳ וי חז רו י פ סי דו‪.‬‬ ‫ו הג ה « ר פיו ת חוו ‪* 0‬ו ‪ 0‬י ם‪ *1a4* ...‬כי א פ ס ש ה שיני •‬ ‫ו ככ ה ‪ 0‬ם ש חי א‪ • ...‬סוד ג ב וי ו ח ביי ח‪.‬‬ ‫ו ח פ שי בז ח »גח••‪• .‬פח* ה א ר ס ו מ ת ו‪.‬‬ ‫«‪ *1‬ויו ס ח גי ב ר‪.‬‬ ‫א בי ה ס ב״וז‪...‬‬ ‫אר י ד י ז ח ו י \ז ‪ ../‬ג ב ם״ « ב ם * *‪.‬‬ ‫סרס ‪ .0 0‬ו הנ ח אי‪ *138* ...‬ב ש בי ? א הנ ת ‪n‬״‪.‬‬ ‫י אי ר י ב א ה א ר ס ‪ .‬׳‪138‬־ פ רו ס ו ק דו ש‪.‬‬ ‫ו א ח ״ג ב רכ ה שני'‪ *r ...‬כי חו דו י ח ‪ ,‬ב ג ״י‪.‬‬ ‫ו הנ ח כאמי■ י שי ם— ‪ *r‬חי בו ר ב ר״ ת‪.‬‬ ‫כי עי כי ©חוא‪ *r ...‬ו ס א דו כ ג ״י‪.‬‬ ‫סרס נ‪ .‬ו תנ ח בי‪ ...‬־‪140‬־ פ ב דייי ס כו* ח ״ו‪.‬‬ ‫ו הנ ח ס ד ר ה א בו ד ה‪ ...‬חיי ה חיי ה ב״ ח‪.‬‬ ‫מרס נ א• ו הנ ח י תו ‪ 0‬ם ח‪ ...‬ב תוי ד תו כ נ ״י )‪.‬‬ ‫כ כח ם ט ש ע ר ״ ס‪ ...‬־*ב* ב ת חנוני ם ‪.r o o‬‬ ‫ו ה חני * ש כיו‪ n r ...‬י ח ם י ח חיו ת ם‪.‬‬ ‫ו כ״ כ * * סו‪ ...‬א־ ם ב״ ח‪.‬‬ ‫מרס ג ג‪ .‬ו כ פו‪ .‬״ ‪ o r‬ה או ר סוז מ ס ש‬ ‫א כי ה מ כינ ה‪** ...‬נ* ה שס ש כי ב ד‪.‬‬ ‫מיון‬ ‫‪%‬‬ ‫גמה‪,‬י הי גי ?‪a r ...‬־ ©*ות ח תו ר ה‪.‬‬ ‫‪ 0 *0‬מ כינ ה‪.‬‬ ‫וני רי ד ת ה כ ה מ תי׳ שיו ת‪...‬‬ ‫סרק ‪ .y,‬ו הנ ח כ מ חי ה‪ .‬״ * ‪ *148‬כנז ר ע יי * וז|‪.‬‬ ‫ו ב כי ת שגי‪ ...‬־‪ *148‬י ס ד ב ר ת א‪.‬‬ ‫וו״ ש הינו ק א‪ ...‬ו כ פ״ ש ב ס״׳ א‪.‬‬ ‫י סו טי א ס רי ס‪ .‬הנ ק ר א כ מ ם‪ ...‬ו א ח רו הו י ת'‬ ‫שער הי חו ד ו ה א םונ ח‪ ...‬ו ק ב״ ח כי א ח ר‪.‬‬ ‫פרס כ‪ .‬ו הנ ח‪ ...‬־‪ *164‬ה ‪ 0‬י ‪ 0‬א מו כז‪.‬‬ ‫ו כי ש ו ס ״ו ב ב רי א ה‪ ...‬־ ‪ ' 164‬ב עוי ם ה ב רי א ה‬ ‫• ר ס ג‪ .‬ו הנ ה‪ ...‬א״ ב א פ ס בי ע רז ב א פ ה‪.‬‬ ‫ו ר׳ פ מי יו ה‪1se• ...‬־ ה ס אי ד ו א מ ם בי ע רו‪.‬‬ ‫ו כ ד ב רי ם ה אי ה‪ ...‬־» ‪ *1 a‬צ די ו י ה ק די פ‪.‬‬ ‫מדס ד‪ .‬כי הנ ה‪** ...‬כר ה מו ב ? ה טי ב‪.‬‬ ‫ו הנ ה כ טו ש ס רח וו‪ ...‬׳‪158‬־ ס אין יי ש‬ ‫(ו ה גי׳ ב חי׳‪ ...‬כי דו ע יי ״ ח‪.‬‬ ‫סרס ה‪ .‬ויזנ ה עי‪ • ...‬ר ס נ‪. 1‬‬ ‫<»‪1‬־ ה כיוי ה ג ח ‪ 0‬ר‪.‬‬ ‫•י ס ו‪ .‬ו הנ ה‪...‬‬ ‫ו הנ ח פ ה ת כייו ה‪♦ ,..‬סא* ה מ ‪ 0‬מ ב מ פ ש‪.‬‬ ‫וי כו הו*ירר הג תו ב‪ ...‬חו א ה א ל קי ם‬ ‫• ר ס ז‪ .‬ו בז ה‪ ...‬־«ב־ עיי ו ביי‪.‬‬ ‫ו הנ ח ג ד ר ו ב חי׳‪* ...‬מב* וי ד ״ ‪ 00‬ריז‪.‬‬ ‫וול״ה א ע מ ״י‪164* ...‬־ א מייו י ת ח תוני ם‬ ‫ו הנ ר ב פ ״ מ מ בו‪• ...‬סג* פ ה ר פ״ ס ו׳*י >‪.‬‬ ‫ו רנ ה ‪ 0‬כ אז‪ ...‬׳ ‪ 166‬־ ו ד ע תו ה בי אי‪.‬‬ ‫וז ״ מ כ ח קוניי ם‪ ...‬־ ‪ 166‬־ ד פ פי א י ה •‬ ‫וז הו נ״ כ ע ניז‪ ...‬־מד* ב סו עי פ ‪ 0‬מ‬ ‫ו פ סי א כי עי סין‪ ...‬־®ד* נ כ וי ו ת ביי ח‬ ‫כי כי קוד ה חיו ת‪r « 1 ...‬־ מ הז © דו חיו‪.‬‬ ‫ו ה ח מ כון סו ר ח ע ל‪ ...‬ה או תיו ת ע*י©ז•‬ ‫פי ס ח‪ .‬ו חנ ה‪ ...‬ו מ קו ר ה חיו ת‪.‬‬ ‫י ש ג ה‬ ‫מן ו נ ריז‬ ‫מפז‬ ‫י‬ ‫ת‪0‬ג ו‬ ‫®יס ‪ •0‬א בי ‪ • -‬מו׳ ער איו קיו‪.‬‬ ‫רק ס מני‪ ...‬׳ ‪ *te‬י דו ע י פ מ נייי ם‪.‬‬ ‫וזנ ח ת ( סו ר‪ ...‬טו ה מ בי‪.‬‬ ‫מרס י‪ .‬אד•‪174* ..‬׳ ד ר כיו ס רו־כנו‪.‬‬ ‫ו ס״ ס י ש כו‪ ...‬־‪ *174‬א תכ שי א ת כ ר‪.‬‬ ‫עד״ פ כיו ס ד א מ לז‪ ...‬ס רו ת כיי‪.‬‬ ‫*רס י א‪ .‬ו חג ה ג ם‪ *1 7 r ...‬ו ס חוג בי כו‪.‬‬ ‫א בי כא ש ת‪ ...‬כ ס״ מ כ ס״ א‪.‬‬ ‫*רס י ב‪ .‬ר ס״‪© *17&* .‬ה או תיו ת »‪.10‬‬ ‫בי וזו ר״&י‪ ...‬ב ר ג‪.? '1‬‬ ‫• ר ס א‪ .‬תני א נ סיי‪»* ...‬א* ע כ ״י ה ב ריי ת א‪.‬‬ ‫ו הנ ח «וו ה‪ ...‬׳‪ 182‬׳ כ״ א שי ר אה‪.‬‬ ‫הי ס ב• אר כי‪ ...‬יו ס יזוזו‪.‬‬ ‫•רס נ‪ .‬ו חנ ה‪»* ...‬ג* נ ״ » •ז בו‪/‬‬ ‫אבו כי ז ח‪ *184* ...‬חינו ת ת עני ת‪.‬‬ ‫ו ‪ 0‬״ פ כי‪** ...‬וג׳ וחמץ ב חזוי ס ח‪.‬‬ ‫א גז ‪ 0‬ג מ ר _ בי י א ‪»0 *011‬‬ ‫מרס ד‪ .‬ד אוי ס‪ ' 186“ ...‬בג עי שי ס‪.‬‬ ‫אר ה עניו *ובז‪ ...‬׳ «י׳ הח«׳ ו כי ‪/‬‬ ‫כבה סם ש עי״ ש‪** ...‬ד* ‪ 0‬כ חי׳ ה או תיו ת‪.‬‬ ‫ו בי או ר ה ענין‪ .‬״ ‪ w‬היי * ו ב ר‪.‬‬ ‫מרס מ‪ .‬ו חנ ה‪ ...‬ב די ס סן)‪.‬‬ ‫א פנ ם ו חו ״‪ n r .‬כנו ד ע יי ״ ח‪.‬‬ ‫•רס‬ ‫ז הנ ה י ע סב‪ ...‬נ א ‪ 0‬ר ו כ ר‪.‬‬ ‫• ר ס ז‪ .‬ו אוי ם‪ ...‬־ «ד וגרב ה ז כ ר‪.‬‬ ‫ו ה אי ר נ שבר‪ *1&4* ...‬ב ח מו ב ה כנו ד ע‬ ‫ו או פי מי א ע כ ר‪ « ...‬נ ד בויו‪.‬‬ ‫• ר ק ה‪ .‬ו חנ ה‪ ...‬י מי נ א ו כו׳‪. 1‬‬ ‫מרס ‪ .0‬ו בי או ר‪ ...‬בס מ״ס ד ר׳׳ ה‪.‬‬ ‫גו \ ‪& n‬‬ ‫א ב‬ ‫ה מו כ ה‪ 19« * .. .‬־‬ ‫דז פ ר ה בנו ד ע‪.‬‬ ‫סרק י‪ .‬ו הג ה‬ ‫ומ אח ר מ ה ת מי ה‪ ...‬עיי א ח)‪.‬‬ ‫מדק י א‪ .‬ו א מנ ם‪ < *r ...‬איו קץ‪.‬‬ ‫ו ס ה מ ס מ ב חי ם‪.‬״ *‪209‬־ היי א סי ד‪.‬‬ ‫ו מ ר מ \ ח ‪ » 0‬חי‪ ...‬עי כי מ מ עיו‪.‬‬ ‫מדק •ב‪ .‬ו פ ע ס‪ ...‬י שי א סו ב‪.‬‬ ‫א מז ה ה׳ ן‪ ...‬־‪20#‬־ והנון*• מ בנ מ מ‪.‬‬ ‫אד טי הז א‪© *3M • ...‬יעוי הנ ש* כ ר‪.‬‬ ‫ועהד‪ .‬הפע ם‪ ...‬אי א תי ר ה ו כ ר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬ס מג תי ©פי‪ ...‬וז מני ם ו ג ר‪.‬‬ ‫ג‪ .‬וי < ב מ‪ ...‬־ ‪« 6‬׳ ו ג בוי ‪ 1‬ה״ ‪. 0‬‬ ‫אד ‪ 0‬י הז א‪ ...‬ה ד ר מנו‪.‬‬ ‫ד‪ .‬אין * מ ר אי‪* ...‬קד ו מ בי׳ » ר ס ה‪.‬‬ ‫וז ה; «ודק‪ ...‬סי ח אב« ‪/!*,‬‬ ‫ח‪ .‬וי ע ש רוד מ ם‪214* ...‬׳ מ ס בין ה כי‪.‬‬ ‫אר ה או תיו ת‪ t v ...‬וי ״ ב ע״ מ >ו‪.‬‬ ‫אר כי או ר ה עגיז‪ ...‬׳סח* סג ה «׳ ה״ ע ו כנ ״י‪.‬‬ ‫א ד חעיל ם הז ה‪ ...‬־‪219‬־ ש קננ ה כ ע מי‪/‬‬ ‫ו הנ ה ב א ר ם‪ ...‬־‪2x8‬־ י א ב ר ה ס בז‪/‬‬ ‫אד א הר‪ ...‬ו ה ס מ בייי ס י בי נו‬ ‫ו‪! .‬ו ד ע *רסח‪ *220* ...‬י ש ענו כ ר‪.‬‬ ‫ו הנ ח ©ויעה‪ ...‬ה גונ ני‬ ‫א מ רינו‪ ...‬׳‪232‬־ ו עי וי ו כו ‪/‬‬ ‫ו הנ ה ה אי ה‪ ...‬־‪222‬־ י ס מ ר ס רי ב‪.‬‬ ‫ו הנ ה מ ז מ ר י ן *קיב־ כש״׳ע כס״׳א‪.‬‬ ‫ו חנ ה או״‪ ,..‬חגו רי ‪ 0‬ס׳‪. 8‬‬ ‫ח‪ .‬זו ר ע «ד קו ת‪ ...‬ב חו ״י ו ד ‪-‬י‪.‬‬ ‫‪ « .0‬הוניי‪ .‬״ ־סיד־ עי טי ה תו ר ה‪.‬‬ ‫ע״ב אה <ביי א היי‪ .‬״ ח' י י ו ו ב ר‪.‬‬ ‫י‪ .‬אד* מ ו חיי ם‪ ...‬ג מ ס ת ז נ ר‪.‬‬ ‫מ יי ד‪.‬‬ ‫שוןוו‬ ‫ל עג ה‬ ‫אלול‬ ‫ו חנ ה י פי‪ ...‬־ ‪« •230‬ו ס דין וכז*‪.‬‬ ‫וו‬ ‫ו מנ ח «י ק ר‪■ ...‬קט*• נ ס עו כ חי ג‪.‬‬ ‫ב‬ ‫ו הנ ח ט ר ח חסד‪ « ..‬כ » כ ר‪.‬‬ ‫נ‬ ‫י א‪ .‬ל ה ע כי ל ר‪ ...‬ה ע ליון ח גנו !‪.‬‬ ‫ד‬ ‫י ב‪ .‬ו חי׳ מ ע ע ח‪ • ...‬קי ד ה רו ת ל ב דו‪.‬‬ ‫ח‬ ‫»ר ה ק ב״ ח‪ •234* ...‬ה ק רו מי ת י ת ‪/‬‬ ‫ו‬ ‫ו חנ ה א ת ע רו ת א‪* ...‬קיח* ה טו ב ח ט חיי חו‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ו בי רו ר «ה י חי' ־קיח* ב מ צ ר ף ו כו ר‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ו הנ ח מו ד ע ת ז א ת‪ ...‬־‪236‬־ « ט י ט ו כ ר‪.‬‬ ‫ט‬ ‫ח ״ ע ו הי׳ מ ע ה‪ ...‬כ? ח ס א ת ס‪.‬‬ ‫י‬ ‫י ג‪ .‬ס ה רב מו ב ר‪ ...‬ב סו כ ת ו ג ו ‪/‬‬ ‫יא‬ ‫י ד‪ .‬ל עו רי‪ ...‬־‪240‬־ ל מ עי ה ס עי ח‪.‬‬ ‫יב‬ ‫ו ב כ ל ענ ה ו ענ ה‪ ...‬ב ע עי ״ ת ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫יג‬ ‫י ר טו‪ .‬ל ה ביז מ ע ל‪• ...‬קכא* ה כיוי ה ט חו‪.‬‬ ‫סו א ר * רי ד ל ה ק רי ם‪• ...‬קכב* ב מ ע ל ו מיי צ ח‪.‬‬ ‫ם« ו הנ ח כיי ו ת חי ״ ס‪• ...‬קכג* כ טו עי ת’ )‪.‬‬ ‫י ו ו הנ ה ס רו ת א לו‪ • ...‬ק ב ד ע י נ ו י ס דו תי ח ם‪.‬‬ ‫י ח ו הנ ח כ״׳ו חו א‪ ...‬עי ת ב א ר ב מ קו מו‪.‬‬ ‫' ‪ 0‬־ טז‪ .‬א הו ביי‪248 • ...‬־ בנ ד רי ם ד ף ■‪/‬‬ ‫ו הנ ח ו הו ע פ ״י‪ ...‬י ב מ ה ע‪.‬‬ ‫כ‬ ‫כ א יו‪ .‬נו ו ת ד ב א ת ע רו ת א‪ ...‬־ ‪0‬ס‪2‬־ ו ע ״ ע הי ט ב‪.‬‬ ‫כ ב ת הו ע א רז ״ ל‪« ...‬ו ח ת כ י ‪/‬‬ ‫כג י ח‪ .‬כ תי ב ס ה י פי ת‪ ...‬־‪252‬־ כ מ ״ ע ב ל ק״ א‪.‬‬ ‫כ ר ו ע ני ת חי א א ה ב ה‪ ...‬ד ד כי ר ד ע חו‪.‬‬ ‫כח י ט‪« .‬ו ט ח‪264* ...‬־ ו כ ת ר ד א צי לו ת‪.‬‬ ‫א ד ה ע ניו חו א פ עו ט‪ • ...‬ק בוד ה או תיו ת‪.‬‬ ‫כו‬ ‫ו חנ ה ב חי׳ ח ב ט ת‪ •20•• ...‬ו ע כ ל‪.‬‬ ‫כו‬ ‫כ ח בו ע ד ״ז מ מ ע‪ •«»* ...‬מ ה א דיו ״ ל‪.‬‬ ‫כ ס ה או תיו ת חננ לו ת‪ ...‬ו חיו ת כנו ד ע‪.‬‬ ‫ו חנ ה ו ל עו ״ !‪ .‬״ ע ד רו ס ה מ ע לו ת‪.‬‬ ‫וו‬ ‫ו א ח ר ה ד ב רי ם‪• ...‬ק מא• ו כ ה ״ג טו ב א‪.‬‬ ‫ג‬ ‫ו כ מ דו מ ה לי‪* ...‬קמב־ א מ רי • י ‪.‬‬ ‫נ‬ ‫כו‪ .‬ב ר״ ס פ״ ג ?ז א‪284* ...‬־ ע״ כ ב ר״ ם‪.‬‬ ‫ד‬ ‫ו הנ ח ה סו בז‪ ...‬־ ק ס ד •»ל הלכ ת ב ל ב ד‪.‬‬ ‫ח‬ ‫ו עו ד י ע ל ה פ לי א‪ » .‬־‪288‬־ ב ה ס ת ר כ ו ‪/‬‬ ‫ו‬ ‫א ד ב א ס ח כ ע ת ד ק ד ק‪* ...‬קסד* ח בל א ת ד‪.‬‬ ‫ו‬ ‫ו ס ״ ע ח א ריז ״ ל‪ .‬״ ־‪ *288‬מ כ סי א ד ח ג‬ ‫ח‬ ‫ו הנ ח ה ע ליוני ם » ‪* .‬סמה* ת או מו ת עו ״ג‪.‬‬ ‫ס‬ ‫א בל ב צ א ת ח ^ י נ ח‪ ...‬כ ס ״ ע ב ע״ » ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫*‬ ‫י א כו‪ .‬א הו ביי א חיי‪ • ...‬ק ס ד ב או ר חו תיו נ ס ״ז‪.‬‬ ‫י ג ח ״ ע בוו ח ״ ק מו רי ק א‪ ...‬סו ד ם ל ב רכ ת‪.‬‬ ‫י ! אי ת א בוו ח ״ ק‪ *2« • ...‬ו ע לו ל כנו ד ע‪.‬‬ ‫• ד ו חנ ה ב חיו ת ה צ די ק‪* ...‬קמז* ו מ צ א ת ת א מין‪.‬‬ ‫מיי ו תנ ח י ע עי ד‪ ...‬כו כ בי ם‪.‬‬ ‫טז כ ח‪ .‬ל מ ח נ ס מ כ ה‪ ...‬מ ס ח מ גו נ ה‪.‬‬ ‫*‪ 1‬ו חנ ה מו ד ע ת‪ ...‬מי ח מ א ת ו כ ו ‪/‬‬ ‫י ת כ ט‪ .‬א ע ה חי ל‪• » .‬קסס* דר * י ו ר כ״ ט‪.‬‬ ‫י ס ו חנ ה או ר ו ת‪ *288 • ...‬בו ל » ח ד‪.‬‬ ‫ו חנ ח ר צון ח ע ליון‪• ...‬קן* ע כנ ר ״ו ת א ר ס‪.‬‬ ‫פ‬ ‫כ * וז ״ ע בוו ח ״ ק‪ ...‬־‪• 00‬־ ב א רי כו ת ע ״ ע‪.‬‬ ‫כ ב ו חנ ח מו ד ע ת ו א ת‪ ...‬ב״ ח כנ ״ ל‪.‬‬ ‫כג ל‪ .‬מו ד ע ת ז א ח‪...‬ו מ ס פ ר ו ד ״ ל‪.‬‬ ‫כ ד ל א‪ .‬נו ד ע ב ע ע רי ס‪ ...‬ה א ב רי ם ו כו ‪/‬‬ ‫כח ל כ‪ .‬בר ר ח׳ חי ל ם‪ ...‬כנ ם ע ת ד ר ענו‪.‬‬ ‫ל ח ביז אי ד ה קו ר א‪ ...‬קד ם ח״ דו ק א‪.‬‬ ‫כו‬ ‫עיין ע ״ ח‪ ...‬א פי ם כנו ד ע‪.‬‬ ‫כו‬ ‫כ ח ל ה ביו ס ״ ע ב ע ע ר‪ ...‬־ ‪ •808‬פ׳ פ קו די )‪.‬‬ ‫כ ס•) ו ס ״ ע ב פ׳ פ קו די‪* ...‬קנה* ב פ מז״ ע ד ר ״י‬ ‫ו ד‪ ..‬ח ת פ ל ה‪ ...‬ע ד ה א צי׳ ‪:‬‬ ‫ל‬ ‫מ שרי‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫די‬ ‫ה‬ ‫ו‬ ‫ו‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫ינ‬ ‫יד‬ ‫סו‬ ‫‪10‬‬ ‫יו‬ ‫יח‬ ‫ים‬ ‫נ‬ ‫נא‬ ‫גב‬ ‫גג‬ ‫כד‬ ‫כח‬ ‫כו‬ ‫מ‬ ‫כת‬ ‫כס‬ ‫י‬ ‫יןו בוון‬ ‫ח ‪ 9‬ז ן‬ ‫כ‪ .‬אי הו ו חיו הי‪ ...‬־‪286‬־ בי ה ״ ק‪.‬‬ ‫ו הג ם ע חי ע הנ ב ר א‪• ...‬קל* לנ כי עי ל תו‪.‬‬ ‫א ר נ ע סו ת‪ ...‬־ ‪280‬־ ב בי ״ «‪.‬‬ ‫א ‪ 0‬נ ‪ 0‬מו ד ע ת‪* ...‬קלא* ו ה לי ד ה ‪.‬‬ ‫ו כו ח יו בן‪* ...‬קיא* ו כ ד ל ק מן‪.‬‬ ‫ו חנ ה כ סו ״ כ‪ « ...‬ג ־ ל ה חיו ת ם‪.‬‬ ‫א מנ ם מ צי או תו‪ ...‬־‪ *202‬כנ ״ ל‪.‬‬ ‫ו עו ד ז א ח‪* ...‬קלב־ ד מ ל׳ ד א צי׳‪.‬‬ ‫ו ל ם ס ״ ע ב ם׳ חנ לנו לי ם‪ •264* .‬כ ס ״ ע ב ם״ *‪.‬‬ ‫ו טו ח יו בו הי ט ב‪ ...‬חיי עו ח״ ב‪.‬‬ ‫כ א‪ .‬א ר ״ ע‪268• ...‬־ בכל יו ס‪.‬‬ ‫א ר נ ם ו א ת‪ ...‬י ב א עי ל ה‪.‬‬ ‫כ ב‪ .‬א הו ביי א חיי‪ ...‬ב פ ר * ״י‪.‬‬ ‫א ר ה א מ ת א גי ר‪ ...‬י א ה ב ח׳ ו בי ‪/‬‬ ‫ו כ מו א ב י ח סו‪ ...‬ה די נ ין ג ס ״ו‪.‬‬ ‫א הו ביי א חיי‪ ...‬או ״ ג ס לו ״ג‪.‬‬ ‫כנ‪ .‬בנוי ר ת‪■ ...‬קלד א לי ה ם כי ל‪.‬‬ ‫ו ח ה פ ר ע ע בין ה ע ר א ה‪* ...‬קלד ע מי ה ב ח‪.‬‬ ‫א בל ח ח ע ר א ח חי א‪ ...‬־‪272‬־ ס ס צי או תו ל ג מ רי‪.‬‬ ‫ו ע ״ ב ר ! ב עיני‪ ...‬־ ‪ *272‬כ מ ״ ע בוו ה ״ ק‪.‬‬ ‫ע״ ב * חו ביי א חיי‪ » .‬־ ק לד כ פ ר ע ״י ו ״ ל ע ם‪.‬‬ ‫ו ב ע ב ת ק ד מ ב ע לו ת‪ ...‬כז י חי ד עון‪.‬‬ ‫כ ד‪ .‬א הו ביי‪• » .‬קלת* ל עיו כ ל‪.‬‬ ‫ו ע״ כ ק ב עו חז ״ ל‪ ...‬ב ל בו ת ם‪.‬‬ ‫כ ח‪ .‬ל ה ב י ז ״‪ .‬ל ד ב ר מ או מ ה‪.‬‬ ‫(וז תו כי ח ‪• ../‬קלס* ו חיו ת רו חניי ת‪.‬‬ ‫ו חנ ה נ ו ח ו לי ״ ח‪278 * ...‬־ מ ת ח ת ל א ר ?‪.‬‬ ‫( א ל א ע ב א ר צו ת‪ ...‬ע מ ה ם)‪.‬‬ ‫ו תנ ח אוי כי‪ ...‬ה א ר ״י ו ״ ל‪.‬‬ ‫ו הנ ח נ « ע‪ * « ...‬כ ל א י בו ר‪.‬‬ ‫כסלו‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נ‬ ‫ד‬ ‫ד•‬ ‫ו‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫ס‬ ‫י‬ ‫יא‬ ‫יב‬ ‫יג‬ ‫יד‬ ‫סו‬ ‫סז‬ ‫יו‬ ‫יח‬ ‫כו‪/‬‬ ‫ל ה בי; כ ד ע ב פ ע ‪,‬׳‪.‬־‪...‬־‪ *310‬ד ע״ כ ד ד׳ א‬ ‫ו הנ ה ב ס״ א כ ת ב‪ •310 * ...‬ע ב בי ״ ע רו ס »‬ ‫ו הנ ה ל קיו ם מ צו ה ע א ~ א‪* ...‬קנו* א חו רי כו*‬ ‫מ ע א ״ כ מ מ ע ה ה מ צו ת‪ ...‬־‪312‬־ היו ס ר ח סו ד‪.‬‬ ‫א כ ל דו ק א סו דו ת‪ ...‬־ ‪« *312‬מזר ע ס‪.‬‬ ‫ו עו ר ז א ת ע כ א ס ת‪■ ...‬קנד ל א י ר או‪.‬‬ ‫ו כ ר מן מ בי דיו‪ *314* ...‬ה ל כו תי ה;‪.‬‬ ‫אר ל ה בין‪• ...‬קנח־־־ ו כ ה ״ג‪.‬‬ ‫א ד עו ד ו א ת‪* ...‬קנח* סוזנ ב ר א‪.‬‬ ‫ס ע א ״ כ ה ה ל כו ת »‪ .‬־ ‪ •318‬א ל קו ת‪.‬‬ ‫ו ה ט ע ם ס עו ס ד ח ב״ ד‪ ...‬־ ‪ *318‬ונ ט ר א‪.‬‬ ‫ו ס ״ ע ב ע״ ח‪ ..‬עו כן ו כ ר ו ר ״ ל‪.‬‬ ‫וי ה בין פ ר טי ה ה ל כו ת‪ ...‬ד כ לי ם דו ־ א‪.‬‬ ‫דו ד ו מי דו ת‪ ...‬־‪ *320‬ב ע ת צ ר תי‪.‬‬ ‫אד ס ה ע תי ‪ ../‬ו א חו ר ע ״ ע‪.‬‬ ‫ו צד ק ה כנ ח ל אי תן‪ ...‬א״ ס ב״ ח‬ ‫חנ ה ל א טו ב ה‪ ...‬ו כ ר ו ד ״ ל‬ ‫הו כ ה תו כי ח‪ ? ...‬עו ס ת ו ה כ ר‪.‬‬ ‫ג ו ‪ 19‬יו ם ט ו כ‬ ‫<׳»נה טובה‬ ‫גוי מו ד הגזוז דזוז ודרגי ה\ז‪ 0‬־ד\ח‬ ‫תכתכד ותדותמי‬ ‫*‪1‬‬ ‫בהרמ‬ ‫סי ח ־»ל ב ם יו ם לו מ די ם ביי ם‬ ‫כס נם‬ ‫מ פ ת חו ת‬ ‫א) מ פ ת ח ענינים ב) מ פ ת ח ש מות ספרים ואנ שים‬ ‫לספי התניא ‪.‬‬ ‫ונ תו סף להם‬ ‫ד) ה ערות ו תיקונים‬ ‫ג) לוח ה תי קון‬ ‫ה) כ ת בי יד ודפוסי ה תני א (ר שימה קצרה)‬ ‫ו) ד ע רו ת ז) רא שי פרקים מ תול דו ת ר בנו הזקן‬ ‫נערך על ידי‬ ‫כ בו ד ק דו ש ת‬ ‫אדטו׳׳ר מנחם טענדל שליט״א‬ ‫ש נ י א ו ר פ א ה ן‬ ‫מליובאוויטש‬ ‫יוצא לאור על ידי מערכת‬ ‫‪ .‬או צ ר ה ח סי די ם ״‬ ‫ברוקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬ ‫‪ 770‬איסטערך פאדקוויי‬ ‫שנת ח מ ת *ל*יס *‪« »3‬ווו ‪ ** 1‬י«<־י¡ לגיי*ח‬ ‫ממתח‬ ‫מפתחות ‪ ..............................................................‬קסח‬ ‫פתח דבר מכ״ק אדמו״ר שליט״א ‪ ........... ■...........‬ק ס ט ־‪338‬‬ ‫פאקסימיליא — שער התניא דפום הראשון ‪ ..............‬קע‬ ‫פאקסימיליא — כתב יד התניא מהדורא קמא ‪340 ........‬‬ ‫'מפתח ענינים ‪ ...............................................‬קעא־קפה‬ ‫מפתח שמות ספרים ואנשים ‪374-370 ...........................‬‬ ‫לוח התיקון ‪ ..................................................‬קפח־קצא‬ ‫הערות ותיקונים ‪382 .................. .........................‬־קצט‬ ‫כתבי יד ודפוסי התניא (רשימה קצרה)‪398 ..................‬־רד‬ ‫הערות ‪ ............................................................‬רד־‪408‬‬ ‫ראשי פרקים מתולדות רבנו הזקן ‪408 ..........................‬־רה‬ ‫פאקסימיליא — כתב יד התניא מהדורא קמא ‪412-410 ...‬‬ ‫קסט‬ ‫פתח דבר‬ ‫גיכ"? אדכזו״ר •צדיט״א כהוצאה דשנת ה‪/‬תיצי״ד‬ ‫בחוברת זו באו‪ :‬א} מפתח ענינים‪ .‬ב) מפתח שמות ספרים ואנשים‪.‬‬ ‫ג) לוח התיקון‪ .‬ד) הערות ותיקונים‪ .‬ד‪ ).‬כתבי יד ודפוסי התניא‬ ‫(רשימה קצרה)‪ .‬ו) העדות‪ .‬ז) ראשי פרקים מתולדות רבנו הזקן‪ .‬ח)‬ ‫בראש החוברת — פאקסימיליא של ‪ ) 1 :‬השער דהוצאה הראשונה של‬ ‫התניא‪ )2 .‬עמוד מכתב יד התניא מהדורא קמא‪ .‬אשר קרוב לודאי שזדו‬ ‫גיף כתי״ק דבנו הזקן — ראה דשימת נ״׳ק מד׳ח אדמו״ד זצוקללה״ ה‬ ‫נבג׳׳מ זי״ע אודות זה בספר קיצורים והעדות לספר לקוטי אמרים‪.‬‬ ‫החוברת נערכה בקשר עם הדפסת התניא בפעם הראשונה בחצי‬ ‫כדור הארץ התחתון‘ — בארצות הברית‪ .‬בברוקלין‪ ,‬ג‪ .‬י‪ .‬שנת‬ ‫תשי ״ד‪.‬‬ ‫הוצאה זו היא פוטוגרפיא מ״התוצאה החדשה והמתוקנת'‬ ‫שנדפסה בווילנא תר״ס׳ עם התיקונים' שנעשו לאחר זה בהאמהות‬ ‫ונכנסו בההוצאות שלאחרי׳‪.‬‬ ‫לוח התיקון הבא בזה ערכתי על פי השוואה לההוצאות■ הראשו*‬ ‫גייז׳ ילאלו שנדפסו בסמיכות מקום לרבנו י הזקן‪ ,‬אשר קרוב לודאי‬ ‫שהיו שם כת׳״י התניא מוגהים‪ ,‬ואולי גם מגיהים שקבלו הוראות‬ ‫מרבנו הזקן‪.‬‬ ‫כן נכנסו בו התיקונים המיוחסים להג׳־צ‪ .‬וגם מה שתיקן הרה׳׳ח‬ ‫י׳וו״יז וכו׳ הר״ד אשד ד׳ל שו׳׳ב גראצמאן׳ הוא שעסק בהגהת ודיו׳* ל‬ ‫סול התניא הוצאת ווילנא תר׳׳ס‪ ,‬על גליון התניא שלו‪ .‬וכ״ק מו״ח‬ ‫אדמו״ר אמר לי׳ אשר׳ בכלל‪ .‬יש לסמוך עליו בזה‪.‬‬ ‫‪ ) 1‬ראה מכתב נ‪ -‬ק מו״ח אדמו‪-‬ר הגדפס בסק• קוגסרס מג זדשביעוה‬ ‫ד׳׳תש״ח (קונסרס־ ‪1‬ח>‬ ‫‪ )2‬דאד‪ .‬בפנים בהודאת ווילנא חר־׳ ס ותדס״ס‪.‬‬ ‫ב״הערות ותיקונים״ באו תיקונים על פי השוואה להוצאות‬ ‫אחרות‪ ,‬לבד הנ״ל‪ ,‬תיקונים במקום שנראה לי טעות המדפיס דמוכח׳‬ ‫או על כל פנים קרוב לודאי‪.‬‬ ‫בהוצאת התניא השלימה שמכינים לדפוס —‬ ‫התניא — באמצע העמוד‪ ,‬ומסביב לו יבואו! מראה מקומות׳‬ ‫פירוש קצר‪ ,‬ליקוט מספרי רבותינו נשיאינו וכת״י שלהם המפרשים‬ ‫דברי התניא וכר —‬ ‫יבואו ג״כ ציוני מקור תיקונים הנ״ל בפרטיות‪ .‬וזאת למודעי‬ ‫כאן‪ ,‬אשר א) התיקון גר וגר במקום כר וכר* — באגדת התשובה —‬ ‫הם ע*פ הוצאה הראשונה של אגה״ת מהדורא בתרא (שקלאב‪ .‬תקס״ו)‪.‬‬ ‫ה התיקונים בנוגע להנקודות — הם ע״פ ציוני הרה״ח וכר הר״א‬ ‫שו״ב גראצמאן‪ ,‬והכנסתים בסוג דתיקונים בדרך אפשר‪ ,‬כיון שלא‬ ‫הייתי בטוח לגמרי אשר כולם שייכים אליו‪ .‬ג) תיקוני הביטוי ׳״עו״ג״‬ ‫״כעוע״ג״ וכיו״ב הם ע״פ ציוני הנ״ל‪.‬‬ ‫מנ ח ם שני או ר פ א הן‬ ‫ג׳ כסלו ה׳תשי״ד‪ ,‬בר וקלין‪ ,‬נ‪ .‬י‪.‬‬ ‫‪ )3‬ע׳׳ם מש*כ בתשבי ערך גמר «נוד‪,‬גץ רז״ל‪ ,‬כשמביאין פסוק ואינם‬ ‫משלימים אותו כותבין וגומר וכאשר מביאין מאמר מדבריהם ואינם משלימין‬ ‫אותו כותבץ וכולי״ — וי״ל הטעם‪ ,‬ע״פ מרז״ל כל פסוקא דלא פסקי׳ משה‬ ‫אנן לא פסקינן לי׳‪ ,‬ולכן אומר שיגמור‪ — .‬וכנראה שבמכתבים לא דייק בזה‬ ‫דבנו הזקן‪ ,‬ולכן באגה׳׳ק נמצא בכ״מ »כר״ במקום «גר״‪.‬‬ ‫חלק ראשון הנקרא בשם םפר‬ ‫של בינונים‬ ‫&י‪4‬׳ןם מ י מגריס ומפי כופרים קרועי‬ ‫עליון ג*ן‬ ‫מיוסי על פסוק כי‬ ‫קמב אליך הרבי מאור בפיך‬ ‫לע«יתי‬ ‫ובלבבך‬ ‫לב*ר היסב איך דוא קרוב‬ ‫האי בדוך ארוכה וקצרה בעזה*‪,‬‬ ‫‪-‬‬ ‫גרגס‬ ‫בסלאוושא‬ ‫ךן ךןךן‬ ‫«‪ píbw‬אוייני «!ייחס הגדול ‪r&fia‬‬ ‫הוינם ךןך«««««ךןס^ג‪:‬ז?י »*ייואדי‬ ‫ספאיספי‬ ‫יי‪6‬ליג‪?0‬י‬ ‫נימע‪1‬י) ^ילא‬ ‫•*ויק‪0‬ןו לדומיא‬ ‫יי״ ש *‬ ‫«*יו‬ ‫‪3‬י קרע ג ל י ו «דנך מ *ו‬ ‫לע^״זך ל*י?‬ ‫«פין ו‪ 1‬ל «ו‬ ‫& «‪; •*. 1‬‬ ‫"י• ¿‬ ‫‪ *<*9‬י•׳* י;«*‬ ‫*”?‬ ‫יחיי׳י ^ ^י׳י׳< יין^»יץ י<<י^ה׳ יג‪^^,‬עא<‪/‬‬ ‫^<\‪^/‬ג‪*,‬ג!'*_‬ ‫ייץ^י^ייי ‪3‬־ "‪*11‬‬ ‫»*י ‪ 00‬י ^ ^י’ ^ י־‪,‬י ז• ולי^ ו^«?<י ןנ׳ז‬ ‫ינ^י ׳ו י ך‬ ‫^ ג ^ ג ג> ה '‬ ‫ץ׳ ‪</‬יף ג‪1!'!./,‬י ‪<«0 0‬ה׳‬ ‫' *' * *' ^ ‪ ¿ 0‬וי־»<*י ‪ 0‬ג;י ץ ?י ע!יי‪ -‬י־‪ ,‬י ‪ 0 , * ,‬י‪:‬י ^ «• ‪ 0‬ף‬ ‫א»יז<‪ («0 41« ?/‬י ‪«00‬ה־ ו ‪3‬ייי‪» ,‬׳*‪.‬ע עיו‪1‬ר'* ‪0‬ן‬ ‫‪ 5/‬׳ ז \ — ז‬ ‫י‬ ‫"י ‪ ,‬׳ !‬ ‫»!נא ה«‪ 6‬י י י י ^ י ג״יזו ‪3‬י‪^? 0‬גיי^יינ! &'ן‬ ‫וה‪1‬י^|^י^‪*$‬ז^> ׳<‪>¿ 0‬יר }ויוה‬ ‫)‪ #‬ר‪0<.‬רמ>ע׳י‪ 9‬י־‪3‬־‪0‬ויק‬ ‫־‘<‪ 7‬׳י<יי‪.‬ג\ד יי^ל^יע‬ ‫‪ ^ 1‬י ■י! יל! ‪.‬י^י‪ ^ /‬כ*(‪£‬ף (עי«<ק ««‪ 0‬׳*חו׳‬ ‫‪/ 00‬י }זי¿^; »*י‪?? /" ^ *1‬ע ‪ ¿'* 13* ? ,‬ו‬ ‫י׳״'‪¥‬׳ ^ ^ *‪ ' 0‬ג׳‬ ‫^‪^ 7<>:‬‬ ‫‪ 3‬ג ‪< ^ '-‬יץ ‪? 1 } 0 3 >1‬ען‪1‬‬ ‫ג שו ר ה ס' מ ת חל ת‬ ‫שונ א‬ ‫הס״*‬ ‫כנ ר א ה‬ ‫ימ‬ ‫* פלינזת‬ ‫כ אן‬ ‫ה קול מו ס‬ ‫ו בס׳ ה מ ג' * ד‪.‬נד ‪00‬‬ ‫*י' ‪ :‬מ אינ ו «ו נ א‬ ‫ו כו׳‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪ ^ 091‬׳ » י ־ ? ^ *‬ ‫‪>\ 3‬ייד־‪«)'0‬עע^י' ;‬ ‫‪.‬‬ ‫י*‪,<,‬ע<ד‪1‬ן ן ^ז ‪ /‬י ‪ -‬וי¿«ו‪ .‬ודוו חי‬ ‫^ **ד ‪ 01^#‬מיץ י־‪*$/‬ר ‪*#‬׳ •‪ 110‬׳ ^‬ ‫(‪7‬י ץ ‪^•«¿«¡^ 9,‬ן ?ן‪.‬ץ« ״י ^ץיקץג׳« ^‬ ‫^ וי•«¿** «גי •לא‘׳׳זי• ׳ י י ‪ /‬י ^ י י ^ *‬ ‫■»“■ '•*‬ ‫•יי■‪«.‬י‪- ■,‬־'‬ ‫‪ -£‬י‬ ‫■‬ ‫׳*־׳־'‬ ‫־‪ . , ,‬וזי^ז׳ ' ־׳•*<'‘‪•'¥‬׳‬ ‫י־»•«‪» . -?.‬‬ ‫תמונת נ ת ב יד של ססר התניא מהד רא קמא מרבינו הגדול נ״;¡ זגוקללה־ה נבנ־ס זי' ע‪.‬‬ ‫מפתח ענינים‬ ‫קעז‬ ‫‪ -‬על סדי ה א׳׳ג ‪-‬‬ ‫מ טפי לקוטי אמרים (הניא)‬ ‫אות הראשונה מציינת את החלק‪ .‬האותיות הכאות אחר זה‬ ‫— הפרי‪ ,‬או הפימן (או הפיסקא בקו״א)‪.‬‬ ‫ח״א ‪ :‬ס פר של סינוני ש‪ .‬ה ק ד מ ה ונ״ג פרקיש‪ .‬ח״ב ‪ :‬שער‬ ‫«*'¡‪¡-‬זד ; ה א מונ ה‪ .‬ה ק ד מ ה וי׳׳כ פר קי ם‪ .‬ח״ג ‪ :‬אג ר ת ה ת שו ב ה‪.‬‬ ‫י״ב פרקיש‪ .‬ח״ד ‪ :‬אכ ר ת הקד ש‪ ,‬ל״ב סיניניש‪ .‬ח״ה ‪ :‬קונ ט ר ס‬ ‫א הרון ו אנ ה״ ק‪ ,‬ט׳ סי מני ם‪.‬‬ ‫אב‪ ,‬חכמה ‪:‬‬ ‫אג (אי״א‪ .‬חו׳׳ב) אח (ח‪.‬‬ ‫אי״וז) איח (ח‪ .‬שבנפש‪ .‬ח‪.‬‬ ‫שבאצי׳‪ .‬הח‪ .‬תחי׳ בעלי׳‪ .‬כח‬ ‫מה) איט (ח‪ .‬שבנפש‪ .‬כח מה)‬ ‫אלה (מדרי׳ הח‪ ).‬אמג (איזהו‬ ‫ח‪ .‬הרואה כו׳) אנג(בח‪ .‬יסד‬ ‫ארץ אבא בו׳) בח (ח‪ .‬נק׳‬ ‫ראשית) בט (ח‪ .‬למע׳‪ .‬בח‪.‬‬ ‫עשית) דה (א‪ .‬יסד ברתא‪.‬‬ ‫נקדרה בהיכלא‪ .‬חו״ב י׳ ה׳)‬ ‫דיד (עינים הארת הח‪ ,.‬בח‪.‬‬ ‫יסד ארץ) דיט (אחיריים דח‪).‬‬ ‫דכו (יסו״א המלובש בדא‪.‬‬ ‫בח איתברירו) דכח (בח‪.‬‬ ‫איתברירו‪ .‬א‪ .‬יונק ממזל דח׳)‬ ‫רכט <או״א‪ .‬תושב״ב שבע״פ)‬ ‫הה (בח‪ .‬איתברירו‪ .‬באוא״ס‬ ‫שבה)‪ .‬ע״ע בן‪.‬‬ ‫אכות‪ ,‬הא‪ .‬ה׳׳ה המרכבה ‪:‬‬ ‫איח‪ .‬אנג‪ .‬אלד‪ .‬אלט‪ .‬אמו‪.‬‬ ‫דכה‪.‬‬ ‫אביי ‪ :‬אא‪.‬‬ ‫א בן‪:‬‬ ‫בא‪ .‬בז‪.‬‬ ‫אברהפ ‪:‬‬ ‫אלב‪ .‬אמה‪ .‬אמו‪ .‬אמז‪ .‬אמט‪.‬‬ ‫דב‪ .‬דה‪ .‬דיג‪ .‬דטו‪ .‬דכא‪ .‬דכו‪.‬‬ ‫הז‪.‬‬ ‫אברים ‪:‬‬ ‫אבג (מצות) אנא (מוח וא‪).‬‬ ‫דלא (לב וא‪ .‬שכינה ונש״י)‪.‬‬ ‫אדם ‪:‬‬ ‫אהקדמה (אין דיעותיהם‬ ‫שוות) איד (כ״א יכול להיות‬ ‫ביגוני) אכז(מקדש עצמו מעט‬ ‫כו׳} דיא (בריאתו בשביל‬ ‫לנסותו) דיב (עולם קטן‪.‬‬ ‫שינוים בו) דכה (אשר שלט‬ ‫הא‪ .‬בא‪ .‬לרע לו)‪ .‬עיי״ע‬ ‫מצות‪ ,‬תכלית‪.‬‬ ‫א״ק ‪ :‬בט‪ .‬דך‪ .‬הד‪.‬‬ ‫אדה״ר ‪:‬‬ ‫אב‪ .‬ביא‪ .‬דז‪.‬‬ ‫דכו‪ .‬הב‪.‬‬ ‫דיב‪.‬‬ ‫דכה‪.‬‬ ‫אד׳ (•צב) ‪:‬‬ ‫אהבה ‪:‬‬ ‫בז‪.‬‬ ‫אג‪ .‬אד (שרש למ״ע) אז‬ ‫(תשיבה מאה״ר) אט (אה״ר‬ ‫א־ב״ת) איג (א‪ ,‬שבבינוני)‬ ‫איד (אהב״ת) אטו (אהמ״ס)‬ ‫אטז (כנ״ל) איז (א‪ .‬דלעשותן)‬ ‫איה (אהמ״ס) איט (פי׳ שם‬ ‫א־מ״ס) אמ (תכלית הא‪.‬‬ ‫א־ב״ת) אמא (בהי׳ בא‪).‬‬ ‫אמג (בחי׳ בא‪ .‬אהוי״ר) אמד‬ ‫(בחי׳ בא‪ ).‬אמו (א‪ .‬דכמים‬ ‫הפגים לפנים) אמט(דוחקת‬ ‫הבשר‪ .‬אה״ע) אן(בחי׳ בא‪).‬‬ ‫בהקדמה(א‪ .‬דלעשותה‪ .‬בחי׳ ‪/‬‬ ‫בא‪ ).‬גט (א‪ .‬למען חייך) דד‬ ‫;כנ״ל) ד טו( א‪ .‬דלמע׳‪ ,‬דאבר ‬ ‫הם) דיה (אהב״ת אהמ״ס‪,‬‬ ‫אהוי״ר) דכז (המשכת רוחנית‬ ‫ע״י אה׳׳ר) הח (מצוה ראשו ‬ ‫נה‪ .‬שרש למ״ע‪ ,‬גילוי הא‪.‬‬ ‫הוא בירור ניצוצות)‪ .‬עיי״ע‬ ‫דו״ר‪ .‬ואהבת‪.‬‬ ‫אהרן ‪:‬‬ ‫מ‪.‬‬ ‫אוד ‪:‬‬ ‫א‪).‬‬ ‫לכינוי‬ ‫(טעם‬ ‫אנא‬ ‫בג (א‪ .‬השמש בשמש) בי‬ ‫(כינוי לספירות‪ .‬בריאת הא‪).‬‬ ‫ביב (א‪ .‬הירח) דג (או״פ‬ ‫או״מ) דך (א‪ .‬חוזר) דכג‬ ‫(תורה) דלא (או׳׳י או״ח)‪.‬‬ ‫אוא״ס ‪:‬‬ ‫או (מלא כל הארץ) איה‬ ‫(מתלבש בחכ׳) אלה (כג״ל‪.‬‬ ‫אחד האמת כו׳)‪.‬‬ ‫או״ב ‪ :‬אלח‪ .‬בד‪ .‬דך‪ .‬הד‪.‬‬ ‫אורחא ‪:‬‬ ‫דך (דפלגותא דשערי׳‪ .‬תרי״ג‬ ‫א‪ ).‬הד (כנ״ל)‪.‬‬ ‫אייר‪ ,‬רוחב‪ :‬גד‪.‬‬ ‫אותיות ‪:‬‬ ‫אך (מקומם) אלג (כנ״ל) בא‬ ‫(א‪ .‬השם הם המחיים) בב‬ ‫(ע״ד הנ״ל) בד (התהות הא‪).‬‬ ‫בז (א‪ .‬דעש״מ) ביא (כנ״ל‪.‬‬ ‫למע׳‪ .‬כ״ב א‪ .‬תמונת הא‪).‬‬ ‫ביב (צירופם‪ .‬תמונתם) גד‬ ‫(חצוניות) דה (התהותן‪.‬חומר‬ ‫וצורה הא‪ ).‬דיט (א‪ .‬גדולות‪.‬‬ ‫א‪ .‬במדו׳׳מ) הז (א‪ .‬איתן)‪.‬‬ ‫אלב‪.‬‬ ‫‪♦ 11‬‬ ‫אא‪ .‬אי‪ .‬אח‪ .‬איט‪ .‬אלג (ארץ‬ ‫א‪ ).‬אלו (א‪ .‬לע״ל) דכה (א‪.‬‬ ‫ארץ א‪.).‬‬ ‫או צר של יד״ ש ‪ :‬אמב‪.‬‬ ‫אותיות ‪:‬‬ ‫ד׳ די (חס׳ דלית)‪.‬‬ ‫ה‪,‬‬ ‫איז (תתאר‪ ).‬גד (עילאה‪ ,‬ת־‬ ‫תאה) גו (תתאה) דה (עיל ‬ ‫אה׳ תתאה)‪.‬‬ ‫י׳ בד‪ .‬דה‪ .‬עיי״ע הוי׳‪.‬‬ ‫אח‪ ,‬אחיה ‪ :‬אלב‪.‬‬ ‫אחד‪,‬אחדות ‪:‬‬ ‫אך (א‪ .‬של הקב״ה) אבא‬ ‫(המשך) אלב (א‪ .‬כל ישראל)‬ ‫אלג (של הקב״ד‪ ).‬בז (כנ״ל‬ ‫א‪ .‬פשוטה‪ ,‬מורכבת) בח‬ ‫(כנ״ל) דט (גוי א‪ .‬בארץ)‬ ‫דכב (א‪ .‬כל ישראל; דלא‬ ‫(כנ״ל)‪ .‬עיי״ע יחוד‪.‬‬ ‫אחידייפ ‪:‬‬ ‫אכב <פי׳ א‪ .‬אלקים אחרים)‬ ‫דיש (א‪ .‬דספירות) דכב‬ ‫(כג״ל אכב)‪ .‬עיי״ע פנים‬ ‫אחור‪.‬‬ ‫אחד — (אלישע א‪ :).‬אל‪.‬‬ ‫איהו וגרמוהי ח ד‪:‬‬ ‫בד‪ .‬בז‪ .‬בט‪ .‬דטו‪ .‬דד (א•‬ ‫וח״ח אוג ״ח) רלב‪.‬‬ ‫איו כ‪:‬‬ ‫אא‪.‬‬ ‫איד‪ .‬אכז‪ .‬בד‪ .‬גיב‪.‬‬ ‫איזהו חכם כו׳ הנולד ‪:‬‬ ‫אמג‪.‬‬ ‫איזהו חפיר המתחסד עט קו‬ ‫נו‪ :‬אי‪.‬‬ ‫אין ‪ :‬דיז(כתר)‪.‬‬ ‫‪.‬איז מלך כלא עפ ‪ :‬בז‪.‬‬ ‫אין עומדים להתפלל ‪ :‬גי‪.‬‬ ‫איפור ו הי תד‪:‬‬ ‫אז (סי׳ ל׳ אלו) דבי (כג״ל)‪.‬‬ ‫איש‪ ,‬א ש ה‪:‬‬ ‫אמג (אהיי״ח ריח (מ״ל)‪.‬‬ ‫א י ת ן ‪ :‬הז‪.‬‬ ‫אכילה ‪ :‬דכו(דחול‪ ,‬דשבת)‪.‬‬ ‫א*ל (שפ) ‪ :‬דז‪.‬‬ ‫אל תדין את חכרו כו׳ ‪:‬‬ ‫אל‪.‬‬ ‫אלקים ‪:‬‬ ‫א‪ ,‬דאלקיא)‪.‬‬ ‫אבג (א״א‪,‬‬ ‫אבד (א‪ .‬דאלקיא)‪ .‬אמו (אל ‬ ‫כו׳)‪.‬‬ ‫אברהם‬ ‫קיכם א‪.‬‬ ‫אמז (כג״ל) אמט (כג״ל) בו‬ ‫(גבו׳‪ .‬הטבע‪ .‬ה׳א‪ .).‬גד‬ ‫(מלאכים נק׳ א‪ .‬ה׳א‪ .).‬דיא‬ ‫(א״א ־ תאות הגוף)‪ .‬דכד‬ ‫(א״א) דכה (א״א‪ .‬א‪ .‬דאלקיא)‪.‬‬ ‫אלו ו אלו ד א״דו‪ :‬אהקדמה‪.‬‬ ‫אלי׳ ‪:‬‬ ‫אא‪ .‬אה‪ .‬אמד‪ .‬בו׳ בי (ב״פ)‬ ‫דכו‪.‬‬ ‫אלמנות חיו ת‪ :‬אטז‪.‬‬ ‫אלעזר כן דורדיא ‪ :‬אמג‪.‬‬ ‫אלעזר‪ ,‬ראכ״ע‪ :‬גב‪.‬‬ ‫אם אין חכ׳ אץ ירא׳ אפ כו׳ ‪:‬‬ ‫אבג‪ .‬אמג‪.‬‬ ‫אם רץ לכך שוכ לאחד ‪:‬‬ ‫או•‬ ‫אם תכקשנה ככסף גו׳ ‪:‬‬ ‫אמב‪.‬‬ ‫דכו‪.‬‬ ‫י אמה ‪:‬‬ ‫א מונ ה ‪:‬‬ ‫איח‪ .‬איט‪ .‬אלג‪ .‬אמב‪ .‬דא‪.‬‬ ‫דיא‪ .‬דכה‪.‬‬ ‫אמות ‪:‬‬ ‫אג (ג׳ א‪ .‬וז׳ כפולות)‪.‬‬ ‫אמת ‪ :‬איג‪ .‬דו‪.‬‬ ‫אני הוי׳ לא שניתי ‪:‬‬ ‫אך‪ .‬בז‪ .‬דו‪.‬‬ ‫אפ!ז‪ :‬אמו‪.‬‬ ‫אע״ג דאיהו לא חזי כו׳ ‪:‬‬ ‫אכג‪ .‬אכד‪.‬‬ ‫אפיקורס ‪ :‬אלב‪.‬‬ ‫אפר ‪ :‬דטו‪.‬‬ ‫אפרוחיפ ‪ :‬אמ‪ .‬גט‪.‬‬ ‫רוחא‬ ‫ברוחא ‪:‬‬ ‫עיי״ע נשיקין‪.‬‬ ‫אתה ‪ :‬בב (א ־ ת ה)‪.‬‬ ‫אתבפיא‪ ,‬אתהפכא ‪ :‬אכז‪.‬‬ ‫אתעדל״ע‪ ,‬א תעדל״ת‪:‬‬ ‫דה‪ .‬דו‪ .‬דיב‪ .‬דיז‪ .‬דכא‪.‬‬ ‫דד‪.‬‬ ‫דלב‪ .‬הז‪.‬‬ ‫אתרוג ‪ :‬הד‪.‬‬ ‫כבל ‪ :‬דד‪.‬‬ ‫כגד ‪ :‬עיי״ע לבוש‪.‬‬ ‫* ■ « » * » «ו •‬ ‫! ■! ה »‬ ‫אלט (מלאכים) אמו(ב‪ .‬הייתי‬ ‫עמך‪ .‬ב‪ .‬רבה)‪.‬‬ ‫כוצד״ק ‪ :‬בד‪.‬‬ ‫ארור ‪:‬‬ ‫בחירה ‪:‬‬ ‫אהקדמה (א‪ .‬בו קללה כו׳)‪.‬‬ ‫א"א ‪:‬‬ ‫אמא‬ ‫כתר‪.‬‬ ‫אחעט״ב‪:‬‬ ‫אתדבקות‬ ‫דכט‪.‬‬ ‫איד‪ .‬אלט (אינה במלאכים)‪.‬‬ ‫כטול ‪:‬‬ ‫(רצה״ע)‬ ‫דך‪.‬‬ ‫עיי׳׳ע‬ ‫ארץ ‪:‬‬ ‫אלג (א‪ .‬או״ה) אנג (בחכ׳‬ ‫יסד א‪ ).‬דח (א‪ .‬החיים) דיד‬ ‫(תמיד עיני ה״א גר‪ .‬א‪ .‬הח ‬ ‫יים‪ .‬בחכ׳ יסד א‪ ).‬דכה (א‪.‬‬ ‫או״ה)‪ .‬עיי״ע צדקה‪.‬‬ ‫איט‪:‬‬ ‫איט‪ .‬דיב (א‪ .‬מים‪ .‬חו״ג)‬ ‫דלב‪ .‬עיי׳׳ע יסודות‪.‬‬ ‫אשרי מי שכא לכאן ותלמודו‬ ‫כי דו‪ :‬אמ‪.‬‬ ‫אכא (ב‪ .‬כל הבריאה)‬ ‫(כנ״ל) בו (כנ״ל)‪.‬‬ ‫בג‬ ‫בטחון ‪:‬‬ ‫גיא (ב‪ .‬בסליחה) דיג (בעלי‬ ‫בטחון חוסים בימינך)‪.‬‬ ‫בינה ‪:‬‬ ‫איג (מקור הגבו׳) אמר (ב‪.‬‬ ‫גח (בן י׳) גט‬ ‫לבא)‬ ‫(תשו״ע) דה (עוה״ב ‪ .‬ב‪.‬‬ ‫לבא) דכט (עוה״ב)‪ .‬עיי״ע‬ ‫חב״ד‪.‬‬ ‫אב‪,‬‬ ‫בינוני ‪:‬‬ ‫אא‪ .‬איב‪ .‬איג‪ .‬איד‪ .‬אטו‬ ‫(עובד ואשד לא עבדו) אם‪.‬‬ ‫אכט‪ .‬אלה‪ .‬אלז‪ .‬אמא (הכנת‬ ‫לשמה בב‪ ).‬אנג‪.‬‬ ‫כ״ש‪ ,‬ב׳׳ה ‪:‬‬ ‫גב (ב*ש) דיג (קולי ב״ש‬ ‫חומרי ב״ה)‪.‬‬ ‫כלעם ‪ :‬אכה‬ ‫כמקום שכע׳׳ת כד׳ ‪ :‬אז‪.‬‬ ‫כ״ן‪( ,‬שם) ‪ :‬אמי‪ .‬בז‪ .‬הב‪.‬‬ ‫כז‪:‬‬ ‫כרק ‪ :‬דטו‪.‬‬ ‫כת ‪:‬‬ ‫דיב (הנשמר׳ נק׳ בת כהן)‬ ‫עיי״ע אב‪.‬‬ ‫כתחלה עלה כמח׳ לכרוא כר׳‬ ‫מדה״ר ‪ :‬בה‪.‬‬ ‫גאולה ‪:‬‬ ‫אלז (צדקה מקרבת הג‪ ).‬די‬ ‫(אין נגאלין אלא בצדקה)‪.‬‬ ‫נכורה ‪:‬‬ ‫עיי״ע בינה‪ ,‬דין‪ ,‬חו״ג‪.‬‬ ‫אב (נש״י‪ .‬המשכת הבן ממוח‬ ‫האב) אי (כברא דאשתדל‬ ‫בתר או״א) אמ (בן‪ ,‬אפרוח) גכעוני ם‪ :‬גיא‪.‬‬ ‫אמא (בן‪ ,‬עבד) אמד (אהבתו‪.‬‬ ‫גדול ‪:‬‬ ‫לאב)‪.‬‬ ‫בד (חסד) דג (חשבון ג‪.).‬‬ ‫משיח‪.‬‬ ‫עיי׳י׳ע‬ ‫דכב‪.‬‬ ‫די‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫כן דוד‬ ‫כוך? ‪ :‬עיי״ע נפש‪.‬‬ ‫אלא‪.‬‬ ‫אכט‪.‬‬ ‫‪:‬‬ ‫®לך‬ ‫כז‬ ‫גורל ‪ :‬ח‪.‬‬ ‫כני עלי׳ ‪ :‬אי‪.‬‬ ‫גזה׳׳כ ‪ :‬אבד‪.‬‬ ‫כעלי עסקים ‪ :‬אכו‪ .‬דא‪.‬‬ ‫גנז‪ :‬אמא‪.‬‬ ‫כריאה ;‬ ‫גידולי גידולין ‪ :‬דבז‪.‬‬ ‫דך (יש מאין נקי ב‪ ).‬עיי״ע גיהגם ‪:‬‬ ‫עולמות‪.‬‬ ‫אח (ג‪ .‬של שלג) גיב (יסורי‬ ‫אלב‪.‬‬ ‫כ ריו ת‪:‬‬ ‫עוה׳׳ז וג‪ ).‬דבז (אויר ג‪.).‬‬ ‫כריח ה תיכון‪ :‬איג‪.‬‬ ‫גילוי ראש ‪ :‬אלה‪.‬‬ ‫כריחה ‪ :‬אלא‪.‬‬ ‫גימטריאות ‪ :‬בא‪.‬‬ ‫כרכה ‪:‬‬ ‫אהקדמה (ב‪ .‬חכם הרזים) גלגול ‪ :‬אלט‪ .‬דז‪ .‬דיט‪ .‬דבט‪.‬‬ ‫לי•* ‪7‬י! ♦•‬ ‫י*‪17‬‬ ‫אמא (ב‪ .‬השחר) אמט (ב‪.‬‬ ‫איט (ג‪ .‬הירח) בו (גלגלים)‬ ‫ק״ש) גיא (ספק ב‪ .‬להקל‪.‬‬ ‫גיב (ג‪ .‬השמש) דכה (גלגלים)‬ ‫סלח לנו‪. ,‬גואל ישראל‪ ,‬השי ‬ ‫גלגלתא ‪ :‬דך‪.‬‬ ‫בנו)‪.‬‬ ‫גלות ‪:‬‬ ‫איז‪ .‬אלז‪ .‬אלט‪ .‬אמה‪ .‬גו‪.‬‬ ‫דיה‪ .‬דכה (ג‪ .‬וג‪ .‬שלמד‪).‬‬ ‫דד‪.‬‬ ‫דכו‪ .‬הז‪.‬‬ ‫גמליאל‪ ,‬ר׳'ג‪ :‬אלה‪.‬‬ ‫ג״ע ‪:‬‬ ‫אלט (געה״ע‪ .‬עמוד שבין‬ ‫געה״ע וגעה״ת) אמא (עסק‬ ‫הנשמות בג״ע) בה (ההשגה‬ ‫בג״ע) דה (כנ״ל) דיז (ג״ע‬ ‫ותחה״מ) דכז (געה״ע געה״ת‪.‬‬ ‫אויר ג״ע) דבט (לבושים‬ ‫בגעה״ע‪ ,‬בגעה״ת)‪ .‬עיי״ע‬ ‫עדל‪.‬‬ ‫גפה״ד ‪ :‬אכב (שקולה כע״ז)‪.‬‬ ‫גשמי‪ ,‬רו חני‪:‬‬ ‫דך (ג‪ .‬מרוחני הוא יש מאין)‪.‬‬ ‫דבור ‪:‬‬ ‫אח (דב״ט‪ .‬ד‪ .‬אסורים) אכא‬ ‫(ד‪ .‬למטה‪ ,‬למע׳) אכה (דב״ט)‬ ‫בב (למע׳) ביא (מחו״ד‬ ‫למע׳) דה (אין התינוק יכול‬ ‫לדבר אף שמבין הכל)‬ ‫דכה (ד‪ .‬העליון‪ ,‬התחתון)‬ ‫עיי״ע אב‪ ,‬מדודו״מ‪.‬‬ ‫דבר שבקדושה אינו נעקר‬ ‫לגמרי ממקומו ‪ :‬דבז‪.‬‬ ‫ד״ ם‪ :‬אא‪ .‬דבג‪.‬‬ ‫דוד ‪:‬‬ ‫אלב‪ .‬גז‪ .‬גיא‪ .‬דה‪ .‬דט‪ .‬דיג‪.‬‬ ‫דטו‪ .‬דכה‪ .‬הו‪.‬‬ ‫דצח״ם ‪:‬‬ ‫או (האסורים) אז (המותרים)‬ ‫אלח (חלוק בחיות שבדצח״ם‪.‬‬ ‫כנגד ד׳ אותיות שם ה׳‪.‬‬ ‫דצח״ם בקיום תומ״צ) בא‬ ‫(גם בדומם יש נפש) דך‬ ‫(מ‪ .‬ניזון מדצ״ח) דכה‬ ‫(גם בדומם יש נפש) הד‬ ‫(אדם חי מדצ״ח)‪.‬‬ ‫יו״ד ‪:‬‬ ‫אטז (שבהתגלות‪ ,‬שבתבונות‬ ‫כו׳‪ .‬שכלים‪ ,‬טבעים‪ .‬גדפיי)‬ ‫איט (ד‪ .‬הנכלל בר‪ ).‬אלח‬ ‫(כנ״ל‪ .‬טבעים‪ ,‬שכלים) אלט‬ ‫(דמלאכים‪ ,‬טבעים‪ ,‬שכלים‪.‬‬ ‫בלא דו״ר לא פרחא כו׳) אמ‬ ‫(בלא דו״ר ל״פ כו׳‪ .‬גדפין)‬ ‫אמד (טבעים‪ ,‬רעו״ד‪ .‬מקומם)‬ ‫דו (מהתבוננות‪ ,‬במתנה) הא‬ ‫(טבעים‪ ,‬שכלים‪ .‬בלא דו״ר‬ ‫כו׳ קדם ה׳ דדקא> הד‬ ‫(טבעים שכלים)‪.‬‬ ‫דיוקן ‪ :‬הא‪ .‬הה‪.‬‬ ‫דין‪:‬‬ ‫אלא (אין הד‪ .‬נמתקים אלא‬ ‫בשרשם) דכב (יתמתקו ה‬ ‫גבו׳ בשרשן)‪ .‬צייע בתחלה‪,‬‬ ‫חו״ג‪.‬‬ ‫דיקנא ‪ :‬בט‪ .‬דן ‪.‬‬ ‫דני אל‪ :‬אכד‪.‬‬ ‫ד ע ת‪:‬‬ ‫אג‪ .‬אמב‪ .‬אמג‪ .‬אמו‪ .‬דטו‪.‬‬ ‫דרך ‪:‬‬ ‫ריז (צדקה)‪ .‬עיי״ע אורחא‪.‬‬ ‫הכל‪:‬‬ ‫אה (ה‪ .‬הדבור נעשה או״מ)‬ ‫ביא (ה‪ .‬העליון) גד (ה‪.‬‬ ‫הדיבור‪ ,‬נפיחה) גה (ה‪.‬‬ ‫העליון) דה (ה‪ .‬הדבור‪ .‬ז׳‬ ‫ה‪ ).‬הג (ה‪ .‬תשב׳׳ר)‪.‬‬ ‫הוא המדע והוא כו׳‪:‬‬ ‫אב‪ .‬אד‪ .‬אבג‪ .‬אמב‪ .‬אמזז‪.‬‬ ‫בז‪ .‬בט‪ .‬עיי׳י׳ע ידיעה‪.‬‬ ‫הוכחה ‪ :‬אלב‪.‬‬ ‫היגא‪ ,‬ד׳ ה‪ : .‬גב‪.‬‬ ‫הוצאת שז״ל ‪:‬‬ ‫אז (שז׳׳ל וביאות אסורות)‬ ‫אכט‪ .‬אמב‪ .‬גא‪ .‬גג‪ .‬גט‪.‬‬ ‫הוראת שעה ‪ :‬אמג‪.‬‬ ‫היכלות ‪:‬‬ ‫אלט (ה‪ .‬וע״ס) אמ (כנ׳׳ל)‬ ‫אנב (ה‪ .‬קה״ק) גו(ה‪ .‬הסט״א)‬ ‫דיב (ה‪ .‬עליונים תחתו‬ ‫דה‪.‬‬ ‫נים) דך (ה‪ .‬דאצילות) הא‬ ‫(ה‪ .‬וגוף אדד‪,‬״ע> הג‪ .‬הה‬ ‫(ה‪ .‬הקליפות)‪.‬‬ ‫היסח הדעת ‪ :‬דד‪.‬‬ ‫'היתד ‪ :‬עיי״יע או׳ה‪.‬‬ ‫הלבשה ‪ :‬אמח (ה‪ ,‬מקיף)‪.‬‬ ‫הליכה ‪:‬‬ ‫בהקדמה (בין מדרי׳ למדרי׳‬ ‫נפילה)‪.‬‬ ‫הלכות ‪:‬‬ ‫אה (חב׳ ורצה״ע) אבג(כנ״ל)‬ ‫דכו(גודל בירוד הלכה) דבט‬ ‫(תגא‪ .‬כל השונה ה‪ .‬כו׳)‬ ‫הד (ה‪ .‬ודו״ד ה‪ .‬ונשמות)‬ ‫הה (פרטי ה‪ .‬דלא שכיחי)‬ ‫הלל ‪ :‬אכט‪ .‬אלב (ב״פ)‪.‬‬ ‫המנונא‪ ,‬ר׳ ה‪:.‬אא‪.‬‬ ‫הנסתרות גו׳ והנגלות גו׳ ‪:‬‬ ‫אהקדמה (דו״ד ותורה) אמד‬ ‫(דו־‪-‬יד ותומ״צ)‪.‬‬ ‫הרגל ‪:‬‬ ‫איד‪ .‬אטו‪ .‬אלט‪ .‬אמב‪ .‬אמד‪.‬‬ ‫הרהור‪ ,‬הרהורים ‪:‬‬ ‫איא (ה‪ .‬עבירה) איב (כנ׳׳ל)‬ ‫אכז (ה‪ .‬שטות) אכח (ה‪.‬‬ ‫תאות כו׳) אלז (לאו כדבור‬ ‫דמי) אלח (כנ״ל) אנג (כנ״ל)‬ ‫דכה (איגו יוצא בה‪ ).‬דבט‬ ‫(כנ׳׳ל) הא (פעולת הה‪ ).‬הב‬ ‫(ה‪ .‬לא עביד מידי)‪.‬‬ ‫השגה ‪:‬‬ ‫בט (מקומה) דיט (ה״ נבואה)‪.‬‬ ‫השגחה פרטית ‪:‬‬ ‫אמג‪ .‬בב‪ .‬בז‪ .‬דכה‪.‬‬ ‫השפעה ‪:‬‬ ‫דטו (אופן הה‪ ).‬דיט (יורדים‬ ‫נהי׳׳ם)‪.‬‬ ‫וישק יעקב גו׳ ויבך ‪ :‬אמה‪.‬‬ ‫ונוצר ‪ :‬דכח (אותיות רצון)‪.‬‬ ‫ועד ‪ :‬בז‪.‬‬ ‫השקט ‪ :‬דיב‪.‬‬ ‫השראה ‪:‬‬ ‫דבג (ה‪ ,.‬קביעות שכר)‪.‬‬ ‫השתחואה ‪:‬‬ ‫אלט (ה‪ .‬שבשמו״ע)‬ ‫(כנ״ל‪ .‬ה‪ .‬צבא השמים)‪.‬‬ ‫אמב‬ ‫התכוננות‪ ,‬עניני ה‪:.‬‬ ‫אג‪ .‬איד‪ .‬אטז‪ .‬אבג‪ .‬אכה‪.‬‬ ‫אכט‪ .‬אלא‪ .‬אלג‪ .‬אמא‪ .‬אמב‪.‬‬ ‫‪,‬אמג‪ .‬אמו‪ .‬אמה‪ .‬בהקדמה‪.‬‬ ‫גז‪ .‬גיא‪ .‬דו‪ .‬דיה‪ .‬דכה‪.‬‬ ‫התהות ‪:‬‬ ‫בא (ע״י האותיות‪ .‬צ״ל תמיד)‬ ‫דכה (צ״ל תמיד)‪.‬‬ ‫התכללות ‪ :‬עיי״ע יחוד‪.‬‬ ‫התלכשות‪ ,‬מעכר ‪ :‬הד‪.‬‬ ‫התקשרות ‪:‬‬ ‫דטו (יסוד) דכז (ה‪ .‬להצדיק)‪.‬‬ ‫עיי״ע דעת‪.‬‬ ‫זהב‪ ,‬כס‪,‬ה ‪:‬‬ ‫אמד (כמעלת הז‪ .‬על הכסף)‬ ‫אן (כנ״ל)‪.‬‬ ‫זהר‪ ,‬פ׳ הז‪:.‬‬ ‫דכו (בי ‪ ,‬יפקון מן גלותא)‪.‬‬ ‫זונה ‪:‬‬ ‫אט (משל הז‪ ).‬אכז (ולא תתו ‬ ‫רו גו׳ זונים) אכט (משל‬ ‫הז‪.).‬‬ ‫זיו ‪ :‬אד‪ .‬עיי״ע שמש‪.‬‬ ‫זיוג ‪:‬‬ ‫דטו (טעם שהמשילו לז‪ ).‬דך‬ ‫‪( .‬ז‪ .‬זו״ן) דכה (ז‪ .‬זו״ן דקלי ‬ ‫פות הרוחנים) הב (ז‪ .‬העליון‬ ‫ע״י מע״ט)‪ .‬עיי״ע נשיקין‪.‬‬ ‫זמן‪ ,‬מקום ‪ :‬בז (במל׳)‪.‬‬ ‫ואהכת ‪:‬‬ ‫זרח בחשך גו׳ ורחום וצדיק ‪:‬‬ ‫אמג (בגימט׳ ב״פ אור)‪.‬‬ ‫ואהכת לרעך כמוך ‪ :‬אלב‪.‬‬ ‫דח‪.‬‬ ‫זריזות ‪ :‬דכא‪.‬‬ ‫ואני כעד גו׳ הייתי עמך ‪:‬‬ ‫אמו‪.‬‬ ‫ואנכי עפר ואפר‬ ‫ואתה מחי׳ גו׳ א׳׳ת מחי׳‬ ‫אלא מהוה ‪ :‬בב‪.‬‬ ‫וידעת היום גו׳ אין עוד ‪:‬‬ ‫‪ :‬דטו‪.‬‬ ‫בא‪ .‬בו‪.‬‬ ‫ויהי נועם גו׳ ידינו כוננ הו‪:‬‬ ‫דכג‪.‬‬ ‫זריעה ‪:‬‬ ‫דו (ז‪ .‬צדקה שכר‬ ‫דח (ז‪ .‬צדקות) הד‪.‬‬ ‫חבוט הקבר ‪ :‬אז‪ .‬אח ‪.‬‬ ‫חבוק ‪ :‬אד‪ .‬אמה‪ .‬אמו‪.‬‬ ‫חביון עוזו‪ :‬אכו‪ .‬דכד‪.‬‬ ‫חבל ‪ :‬גה‪ .‬גו‪.‬‬ ‫חבקוק ‪ :‬אלג‪.‬‬ ‫אמת)‬ ‫ חגי ה בעוז גו׳ טעמה גו‪ : ,‬הנני׳ בן עזור‪:‬‬‫דא‪.‬‬ ‫חו״ג‪*.‬‬ ‫חוליי‪ :‬דלא‪.‬‬ ‫אלא (גבו׳ דקדושה) אמ‬ ‫חומר‪ ,‬צורה ‪:‬‬ ‫(המתקת הג‪ .‬בח‪ ).‬אמא (בנ״ל)‬ ‫בד (הגדול הגבור) בה (ימין‬ ‫אמ (המלאכים הם בעלי‬ ‫שמאל) בו (ג‪ .‬הכלולה בח‪}.‬‬ ‫חו״צ) דה (דוו״צ האותיות)‪.‬‬ ‫דב (ח‪ .‬דאברהם‪ ,‬דישמעאל)‬ ‫חיש המישוש ‪ :‬בט‪.‬‬ ‫דח (ח‪ .‬או ג‪ .‬כפי האתדל״ת)‬ ‫חותם המתהפך ‪ :‬דך‪.‬‬ ‫חטא ‪:‬‬ ‫ואית ח‪.‬‬ ‫די (אית ח‪.‬‬ ‫חו״ג בתומ״צ‪ .‬חס׳ דלית‪.‬‬ ‫עיי״ע עבירה‪ ,‬פגם׳ שגגה‪.‬‬ ‫ח‪ .‬עולם‪ ,‬רב ח‪ .‬חסדי ה׳)‬ ‫חי׳ ; דעז‪ .‬ד‪.‬ד‪,‬‬ ‫חיו ת‪:‬‬ ‫מיכאל‬ ‫(מים אש‪,‬‬ ‫דיב‬ ‫גבריאל‪ .‬צישיז שלים גר׳‪.‬‬ ‫אלט (ח‪ .‬טבעים‪ ,‬שכלים‪.‬‬ ‫המתקת הג‪ .‬בח‪ ,‬ע׳׳י הת״ת‪.‬‬ ‫מלאכים)‪.‬‬ ‫הח‪ .‬גובר על הג‪ ).‬דיג(בנ ש ‬ ‫חייא‪ ,‬ר׳ ח‪ :.‬אי‪.‬‬ ‫חייט ‪:‬‬ ‫מות‪ .‬בעבודה‪ .‬אית ח‪ .‬ואית‬ ‫ח‪.).‬‬ ‫דטו (חייך קולטין כר) דבז‬ ‫חשדי ה' כי לא ת מנו‪:‬‬ ‫(שבק חל״ח‪ .‬חיי הצדיק‬ ‫די‪.‬‬ ‫אמינה ואהוי״ר) הד (ח‪ ,‬שעה׳‬ ‫חפיר ‪ :‬אי‪.‬‬ ‫עולם) עיי״ע מיתה‪.‬‬ ‫בז•‬ ‫בא‪.‬‬ ‫חילופיש ו ת מו רו ת‪:‬‬ ‫ה ק ל ת פו חין ק די שין‪ :‬דבז‪.‬‬ ‫בהקדמה‪.‬‬ ‫חינוך‪ ,‬מצות ח‪:.‬‬ ‫השבין‪*.‬‬ ‫אב‪.‬‬ ‫חכמה ‪ :‬עיי״ע‬ ‫אכט (מארי דח‪ ).‬בז (מורה‬ ‫חכ״ד ‪:‬‬ ‫על מיעוט האור) גז (מארי‬ ‫אב‪,‬‬ ‫ציי״ע‬ ‫דטי‪,‬‬ ‫אג‪.‬‬ ‫אב‪.‬‬ ‫דח‪ ).‬דל (מקום הח‪ .‬ח‪ .‬גדול)‪.‬‬ ‫דעת‪ .‬מוחין‪.‬‬ ‫ח שף‪:‬‬ ‫חלום‪»:‬כט‪.‬‬ ‫אכט (קליפות) דח (גוף‪ .‬יגי׳‬ ‫חלק‪ :‬דז‪.‬‬ ‫חשכי‪ .‬זרח בחשך גו׳)‪.‬‬ ‫חמץ ‪ :‬אמו‪.‬‬ ‫חשוכא לנהורא ומרירו למית־‬ ‫• חנוך לנער ע׳׳ם גו׳ ‪:‬‬ ‫קא ‪ :‬אי‪ .‬אכז‪ .‬אמט‪ .‬אנג‪.‬‬ ‫בד;קדמד‪..‬‬ ‫גד‪.‬‬ ‫מבע ‪:‬‬ ‫אטר‪ .‬איט‪ .‬אכב (ט‪ .‬אלקי) בד‬ ‫(ט‪ .‬הטוב להיטיב) בר (אלק׳‬ ‫בגימט׳ הט‪ .).‬עיי״ע אהבה‪,‬‬ ‫הרגל‪.‬‬ ‫אא רלה׳׳ד טי״ר) אט (רע‬ ‫נהפך לט‪ ).‬אי‪ .‬איא‪ ,‬איד‬ ‫(ט‪ .‬תירה) אכר (ט‪ .‬שאינה‬ ‫נגלית) בד (טבע הט‪ .‬להי ‬ ‫טיב) דיא (אין רע יררד‬ ‫מלמע׳‪ .‬ט‪ .‬שאינה נגלית) דיב‬ ‫(תעררבת טר״ר ע״י חטא‬ ‫אדה׳ר) דכב (ט‪ .‬שאינה‬ ‫נגלית)‪.‬‬ ‫גיירי דפרוד א ‪ :‬אכב‪ .‬אלג‪.‬‬ ‫טי פ ה ‪ :‬אב‪ .‬דטל‪ .‬דכט‪ .‬הד‪.‬‬ ‫טל ‪ :‬אלי‪ .‬בה‪ .‬דיז‪ .‬דכח‪.‬‬ ‫ט מ טו ם אכט (ט‪ .‬הלב)‪.‬‬ ‫ט מי ר א דבל מ מי רין ‪ :‬דיג‪.‬‬ ‫דיט (ט‪ .‬מצות לא נתגלר)‬ ‫דכו (ט‪ .‬הלכות)‪.‬‬ ‫יגיעה ‪:‬‬ ‫אל (י‪ .‬נפש וי‪ .‬בשר) אמ‬ ‫<כנ״ל‪ 1‬דיה (י‪ .‬ביראה‪.).‬‬ ‫י‪.‬״ י י י‪0‬י\ וד •‪.‬‬ ‫אמב (י‪ .‬למע׳) אמה (כנ״ל)‬ ‫י בז (כנ״ל) דך (מלמעלמ״ט‪,‬‬ ‫מלמטלמ׳׳ע)‪ .‬עיי״ע דעת‪ ,‬הרא‬ ‫היודע‪.‬‬ ‫י־ה (שם) ‪ :‬אכר‪.‬‬ ‫יהודא ‪:‬‬ ‫אח (רבינו הקדיש) אל‬ ‫(כנ״ל‪ .‬י‪ .‬חייטא) דכו (ר״י‪.‬‬ ‫רבינו הקדוש)‪.‬‬ ‫הוי׳ ‪:‬‬ ‫אמ‪ .‬בד‪ .‬בו (ה׳ הוא האלק׳)‬ ‫בז (שילוב ה׳ ואד׳) גד (ה‪/‬‬ ‫אלק׳‪ .‬ה׳ וקוש״י‪ ,‬ע״ס‬ ‫ורצה״ע‪ ,‬בנפש) גז (קרבן‬ ‫לה׳‪ ,‬זבחי אלק׳‪ .‬כל הפוגם‬ ‫באות יו״ד כו׳) דיב (סתם‬ ‫ה׳ בת״ת)‪.‬‬ ‫יהושע ‪:‬‬ ‫אהקדמה (י‪ ).‬גב (ר׳ י׳‪.).‬‬ ‫יוחנן‪ ,‬רי ב"ז ‪ :‬אמא‪ .‬אמב‪.‬‬ ‫ין‪; 5‬‬ ‫הד (ההארה ביו׳׳ט)‪ .‬עיי" ע‬ ‫משיח‪.‬‬ ‫יוסף ‪ :‬איב‪.‬‬ ‫י חו ד ‪:‬‬ ‫אה (שע״י ידיעת התורה)‬ ‫אכג (כנ״ל) אכה (שע״י תו־‬ ‫מ״צ‪ .‬למע׳ נצחי) אלה (שע״י‬ ‫תומ״צ) אמ (י‪ .‬העליון‬ ‫מקומו) אמא (י‪ .‬קובו״ש‪ .‬י‪.‬‬ ‫נפשו‪ .‬לשם י‪ .‬כר‪ .‬י‪.‬‬ ‫מקומו) אמו (י‪.‬‬ ‫העליון‬ ‫הנפש ע״י תומ״צ) בו (י‪.‬‬ ‫המצות למע׳) בי (י‪ .‬הספירות‬ ‫במהו׳׳ע) דג (י‪ .‬קובו״ש)‪.‬‬ ‫עיי״ע אחד‪ ,‬זווג‪ .‬נשיקין‪.‬‬ ‫יחז״ע יחי״ת ‪ :‬בז‪.‬‬ ‫יצה׳׳ר ‪:‬‬ ‫או (י‪ .‬לדברים האסירים‪,‬‬ ‫לעולם‬ ‫המותרים)‪ .‬עיי״ע‬ ‫ירגיז‪.‬‬ ‫יין‪:‬‬ ‫גב (על סתם יינם ע״ג תע ‬ ‫ניות)‪.‬‬ ‫ימין‪ ,‬שמאל ‪:‬‬ ‫בה (למע׳) דיג (בעבודה) ד ‬ ‫לב (כל הגוף נכלל בימין)‪.‬‬ ‫יניקא ‪ :‬אלה‪ .‬אנא‪ .‬אנג‪.‬‬ ‫יכז דו ת‪ ,‬ד׳ י׳‪: ,‬‬ ‫אא‪ .‬אג (האש‪ ,‬המים) אז‬ ‫(המים) אח (הרוח) אט (המים)‬ ‫איט (האש) אכה (העפר) דטו‬ ‫(ד׳ י‪ ).‬דך (העפר)‪.‬‬ ‫י סוריס ‪:‬‬ ‫אכו(ה שמחים בי‪ .‬עליהם כו׳)‬ ‫גא (י‪ .‬ממרקין) גיב (טעם‬ ‫לשמחה בי‪ .‬י‪ .‬דעוה״ז‪ ,‬דגי־‬ ‫הינם) דיא (אין רע יורד‬ ‫מלמע׳) דכב (יפשפש במ ‬ ‫עשיו)‪.‬‬ ‫יעקב ‪:‬‬ ‫איג‪ .‬אלב‪ .‬אמה‪ .‬גה‪ .‬גו‪ .‬דב‪.‬‬ ‫דז‪ .‬דכז‪ .‬הז‪.‬‬ ‫דו‪.‬‬ ‫יפה שעה‬ ‫כעוה׳׳ז כר׳‪:‬‬ ‫יצ חק ‪:‬‬ ‫א׳‬ ‫אד‪.‬‬ ‫אמו‪ .‬דיג‪.‬‬ ‫י צי " מ‪ :‬יאלא‪ .‬אמז‪.‬‬ ‫כתומע״ט‬ ‫יראה ‪:‬‬ ‫אג (הרוממות) אד (שרש‬ ‫מל׳׳ת) אכג (י‪ .‬גדולה בעסקו‬ ‫בתורה‪ ,‬אם אין חכ׳ כו׳)‬ ‫אמ (בחי׳ בי‪ ).‬אמא (כנ״ל)‬ ‫אמב (אטו י‪ .‬מילתא זוטרתי‬ ‫היא אין כו׳) אמג (יר״ע‬ ‫יר״ת‪ .‬קטנות וגדלות בי‪.‬‬ ‫אם אין י‪ .‬אין חכ׳ אם אין‬ ‫חב׳ אין י‪ .‬אהוי״ר) דיח (י‪.‬‬ ‫אהבה‪,‬‬ ‫עיי״ע‬ ‫הרוממות)‪.‬‬ ‫דו״ר‪.‬‬ ‫ירושה ‪ :‬אלג‪.‬‬ ‫ירמי׳‪ ,‬ר׳ י׳ ‪ :‬הה‪.‬‬ ‫י ש‪:‬‬ ‫דך (ראשית היש‪ '.‬התהותו)‪.‬‬ ‫יש מ אין‪:‬‬ ‫בב (ימ״א צ״ל תמיד) בד‪.‬‬ ‫דך‪ .‬דכה (צ״ל תמיד)‪ .‬עיי״ ע‬ ‫בריאה‪.‬‬ ‫ישועה ‪ :‬דג‪ .‬דח‪.‬‬ ‫ישמעאל ‪:‬‬ ‫איא (ר״י) דב (חסד דאברהם‪,‬‬ ‫דישמעאל)‪.‬‬ ‫ישראל ‪:‬‬ ‫איט (קרוים אדם) אלז (עולם‬ ‫וי‪ ).‬גו (חיותם בזמה״ב‪,‬‬ ‫בזמה״ג)‪ .‬עיי״ע או״ה‪ ,‬נפש‪.‬‬ ‫יתוש קדמך‪ :‬אבד‪.‬‬ ‫בהן ‪:‬‬ ‫אן (כ‪ .‬לוי) דיח (כ‪ .‬ברעו״ד)‪.‬‬ ‫כו כ ב ‪:‬‬ ‫דבז (שמש מאיר לס ״ר כ‪.).‬‬ ‫כונה ‪:‬‬ ‫אלח (מצוה וב‪ .‬ד׳ מדרי׳)‬ ‫אמ (מצוה וב‪ ).‬אמא (כ‪ .‬עסק‬ ‫התומ״צ) דכט (מעלת הב‪).‬‬ ‫הג (כ‪ .‬התורה‪ ,‬התפלה)‪.‬‬ ‫כח ‪:‬‬ ‫בב‬ ‫;הפועל‬ ‫אלו (תורה)‬ ‫בנפעל)‪.‬‬ ‫כי גו׳ ביו״ ד נ ב ה ״ ע ה כ א‬ ‫ב ה״ א נ ב ר א עוה״ז ‪ :‬דה‪.‬‬ ‫כי קרוב אלץ־ גו׳ לע שותו‪:‬‬ ‫איז‪ .‬איח‪ .‬אכה‪ .‬אלה (תיבת‬ ‫לעשותו)‪.‬‬ ‫כי שמש ומגן גו׳‪:‬‬ ‫בד‪.‬‬ ‫בל האומר אל״א תורה כו׳‪:‬‬ ‫דה‪.‬‬ ‫כל עצמותי גו׳ אש ערוכה‬ ‫כו׳ ‪ :‬אלז‪.‬‬ ‫כליות ‪ :‬דטו‪.‬‬ ‫כליה ‪:‬‬ ‫בד‪ .‬דך‪ .‬הד‪ .‬עיי״ע או״כ‪.‬‬ ‫כמים הפנים גו׳ האדס ‪:‬‬ ‫אמו‪ .‬אמט‪.‬‬ ‫כנפים ‪ :‬אמ (דו״ר)‪.‬‬ ‫כסא‪ ,‬כורסיא ‪:‬‬ ‫אלט (עולם הבריאה)‪.‬‬ ‫כפיל ‪ :‬דכד‪.‬‬ ‫כסף‪ :‬עיי״ע זהב‪.‬‬ ‫כעס ‪:‬‬ ‫תעניות)‬ ‫גב (קנ׳׳א‬ ‫(כאלו עוע׳׳ז)‪.‬‬ ‫כן! הקלע ‪ :‬אח‪.‬‬ ‫כפרה ‪ :‬גא (ל׳ קינוח) גב‪.‬‬ ‫כרת ‪ :‬אבד‪ .‬גד‪ .‬גה‪.‬‬ ‫דכה‬ ‫כשם שמברך על הטובה כו׳ ‪:‬‬ ‫אכו‪.‬‬ ‫בתפים‬ ‫בתר ‪:‬‬ ‫‪ :‬הו‪.‬‬ ‫דיז‪ .‬דך‪ .‬דבט‪ .‬עיי״ע א״א‪.‬‬ ‫לב‪ ,‬לב ו מו ח;‬ ‫אג( ל ב ומוח) אט (ב׳ חללים)‬ ‫איב (מ‪ .‬שליט על הל‪ ).‬אטז‪.‬‬ ‫איז (מ‪ .‬שליט על הל‪.‬‬ ‫ל‪ .‬ברשותם‪ ,‬הם ברשות ל‪ .‬ל‪.‬‬ ‫נשבר) אכט (טמטום הל‪ .‬עי ‬ ‫קר התשובה בל‪ ).‬דד (חיצי׳‬ ‫הל‪ .‬פני׳ הל‪ .‬לך אמר ל‪.‬‬ ‫גר‪ .‬עומקא דלבא) דלא (לב‬ ‫ואברים‪ ,‬שכינה ונש׳׳י) הז‬ ‫(נקודת פני׳ הלב)‪.‬‬ ‫לכוש ‪:‬‬ ‫אב‬ ‫(דאדה״ר‪,‬‬ ‫דנר״ג)‬ ‫אד‬ ‫לה"“‪ *.‬בא‪ .‬דיט‪ .‬דך‪.‬‬ ‫(מדו״ם ל‪ .‬הנפש) אה (ל‪.‬‬ ‫לשש י חיד הוגהר״ש ב‪*,‬׳ ‪:‬‬ ‫מזיו) או (ל‪ .‬נה״ב) אט (בג ‬ ‫אמא‪.‬‬ ‫דים‪ .‬צואים) אי (כנ״ל) איט‬ ‫ל שמה‪ ,‬שלא ל ש מ ה‪:‬‬ ‫(ל‪ .‬שק) אמב (ל‪ .‬דלמע׳‪.‬‬ ‫אה (ל‪ ).‬אלט (אופני של‪ .‬ל‪).‬‬ ‫העולמות) אמג (כנ״ל) אנב‬ ‫אמ (מקום חומ״צ ל‪ .‬או של‪.‬‬ ‫(רצה״ע שבתומ״צ) דג(מצות‪.‬‬ ‫ל‪ ).‬אמא (זמן ההכנה ל‪ ).‬בה‪.‬‬ ‫שריון כובע‪ .‬נקבים בל‪.‬‬ ‫דיב‪ .‬הג‪.‬‬ ‫קשקשים) דכט (מצות‪ .‬נר״ג‬ ‫זקוקים לל‪ .‬דגעה״ע דגע־ מ אור ‪ :‬דך‪.‬‬ ‫ה״ת)‪.‬‬ ‫מ דו ת ‪:‬‬ ‫אא (מ‪ .‬רעות‪ ,‬טובות) אג‬ ‫לי חו ת ‪ :‬אנג‪ .‬הו‪.‬‬ ‫(מוחין ומ‪ .‬ז׳ מ‪ .‬וג׳ מוחין)‬ ‫לוי ‪ :‬עיי״ע כהן‪.‬‬ ‫או (כנ״ל) בה (מדוד׳ד‪,‬‬ ‫לחט ‪ :‬אה (תורה)‪.‬‬ ‫מדה׳׳ר) בו (יחור הני‪ .‬למע׳)‬ ‫לידה ‪ :‬דך‪.‬‬ ‫דיג (התכללותן) ר טו(בי׳ הנל‪.‬‬ ‫לכל תגלה גו׳ מצותך מאד ‪:‬‬ ‫בנה״א‪ ,‬השכלית‪ .‬מ‪ .‬חצוניות‪,‬‬ ‫דיז‪.‬‬ ‫פנימיות)‪ .‬עיי״ע חו״ג‪ .‬תפא ‬ ‫לעולה אל יוציא אד ם א״ע מ ‬ ‫הכלל ‪ :‬אמא‪.‬‬ ‫רת‪.‬‬ ‫מ״ה‪ ( ,‬שם) ‪ :‬הד‪.‬‬ ‫דעולם ה׳ ד כ ר ך נ צ ב כ ש מי ם ‪:‬‬ ‫מה ר ב טו ב ך גו׳ ‪ :‬י דיג‪.‬‬ ‫דכה‪.‬‬ ‫בא‪.‬‬ ‫מ הו ת‪ ,‬מ צי או ת ‪ :‬הד‪.‬‬ ‫לעולם יע&וק בו׳ כ א ל ש מה ‪:‬‬ ‫מו ח ץ ‪:‬‬ ‫אלט‪.‬‬ ‫אב (מ‪ .‬תבונה) אג (מ‪ .‬ו ‬ ‫לעולם ירגיז אד ם יצ״נז על‬ ‫מדות‪ .‬לב ומ‪ .‬חב״ד) או‬ ‫יצה׳׳ד ‪ :‬אכט‪ .‬אלא‪.‬‬ ‫(מ‪ .‬ומדות) איב (דגדלות‪.‬‬ ‫לעולם י שים א ד ם עצ מו על‬ ‫שליט על הלב) איז (שליט‬ ‫ד׳׳ת כ שו ד כו׳ ‪ :‬אכה‪.‬‬ ‫(כנ״ל)‬ ‫אל‬ ‫הלב)‬ ‫על‬ ‫לע״ל ‪:‬‬ ‫אלט (נשמות הן מ‪ .‬דגדלות)‬ ‫אלו (גילוי דלע״ל)‪ .‬עיי" ע‬ ‫אנא (מ‪ .‬ואיברים‪ .‬שליט על‬ ‫משיח‪ ,‬תומ׳׳צ‪ ,‬תחה׳׳מ‪.‬‬ ‫הלה) בח (מ‪ .‬ומדות) דטו‬ ‫<כנ״ל) דך (מו׳׳ס) דכח (כג״ל)‬ ‫הד (מ‪ .‬דקטנות דגדלות)‪.‬‬ ‫מופר ‪:‬‬ ‫אהקדמה (שמיעת מ‪ .‬או קרי ‬ ‫אה בספרי מ‪.).‬‬ ‫מוק צ ה ‪:‬‬ ‫אמו‪ .‬דבג‪.‬‬ ‫מרצה לצים ‪ :‬דבג‪.‬‬ ‫מזון ‪:‬‬ ‫אה (תורה) בה (מ‪ .‬לנשמה‬ ‫בג״ע)‪.‬‬ ‫מהיצה ‪ :‬איז (קליפות) דיה‪.‬‬ ‫מחדו״ט ‪:‬‬ ‫אד (לבושי הנפש) או (כנ״ל)‬ ‫אך (מחו״ד) ביא (מחו״ד‬ ‫למע׳) דיט (אותיות במחו״ד‪.‬‬ ‫מחדו״ט שבמת׳‪ ,‬בי״ע ש ‬ ‫בטח׳)‪ .‬עיי״ע נפש‪.‬‬ ‫מח״ז ‪:‬‬ ‫אכח (העלאת מ•‬ ‫בשעת התפלה דוקא‪,‬‬ ‫•דח״ז‬ ‫־זג‪.‬‬ ‫מח׳ מוכה הקכ״ה ‪. ¿0‬ה‬ ‫למעשה ‪ :‬אטז‪ .‬אמד‪.‬‬ ‫מט״ט ‪:‬‬ ‫אמ‪.‬‬ ‫מטעמים ‪ :‬אכז‪.‬‬ ‫מטרוניתא ‪:‬‬ ‫אנב‪ .‬דח‪ .‬דכה‪ .‬דכו‪.‬‬ ‫מיאוס כדע ‪ :‬אי‪ .‬איג‬ ‫איד‪.‬‬ ‫מילה ‪:‬‬ ‫דד (מילה פריעה ערלה ‪.‬‬ ‫ומלתם גו׳‪ ,‬ומל ה״א גו׳)‪.‬‬ ‫מים ‪:‬‬ ‫אד (תורה) אי (מ״ן‪ ,‬מ״ד)‬ ‫אנג (העלאת מ״ן) בי (מ״ע‬ ‫מ״ת) דה (חסד) דח (חסד)‬ ‫דיב (מ‪ .‬אש עושה שלום‬ ‫במרומיו) דכז (מ״ן‪ ,‬מ״ד) הב‬ ‫(מ״ן) הד (מ״ן)‪ .‬עיי״ע יסו ‬ ‫דות‪.‬‬ ‫מיתה‪ ,‬מתים ‪:‬‬ ‫איז ! יז<־ם קרואים מ‪ ).‬א ‬ ‫יט (סג ‪ .‬כו׳) גד (מ‪ .‬בידי‬ ‫שמים) גז (רשעים) דכח (פ ‬ ‫רה אדומת מטהרת מטומאת‬ ‫מת)‪.‬‬ ‫מל אכי ם ‪:‬‬ ‫או (מ‪ .‬וישראל) אלט (בחי׳‬ ‫במ‪ .‬מדורם‪ .‬נק׳ בהמות וח ‬ ‫יות‪ .‬מ‪ .‬וצדיקים‪ .‬מיכאל וגב ‬ ‫ריאל) אמ (מקומם) אמה (ב־‬ ‫ע״ג) אמט (מ‪ .‬ונשמות) גד‬ ‫(כנ״ל‪ .‬נק׳ אלק׳) דיב (עושה‬ ‫שלום כו׳ מיכאי‪ 1‬גבריאל‬ ‫כו׳) דך (שכלים נבדלים‪.‬‬ ‫נשמות וגופי הט‪ .‬ניזונים‬ ‫מהקרבנות) דכג (מ‪ .‬הנמצא‬ ‫במעמד י׳ מישראל כו׳) דכה‬ ‫(נק׳ בשם ה׳) הג (נבראים‬ ‫קעח‬ ‫ע״י תורה כו׳ ביצירה ברי ‬ ‫אה כו׳) הד (מ‪ .‬ונשמות‪ .‬נק׳‬ ‫ה״‪ .‬עבודתם רק הסתלקות)‬ ‫עיי״ע מט׳יט‪.‬‬ ‫מלוכ ה ‪:‬‬ ‫בז‪ .‬דכד (מ‪ .‬דרקיע כעין‬ ‫מ‪ .‬דארעא)‪.‬‬ ‫מ ל ך ‪ :‬בז‪ .‬גז‪ .‬דבט‪.‬‬ ‫מלכות ‪:‬‬ ‫אטו (מוחין דנוקבא‪ ,‬דר׳א)‬ ‫אנב (מל׳ דאצי׳ ב‪ .‬י‪.‬‬ ‫ע‪ .‬נק׳ דבר ה׳‪ .‬מל׳ מל׳ כל‬ ‫עולמים) בז (אד׳ שייכות‬ ‫זמן ומקום) דה (חצו׳ הכלים‬ ‫דמל׳ דאצי׳ נשמה לעשיי)‬ ‫דך (ל׳ כלים דמל׳ דאצי׳ כו׳‪.‬‬ ‫עיקר התהות היש ע״י המל׳‪.‬‬ ‫עלדאת״ג‪ .‬מל׳ ושאר הספי ‬ ‫רות‪ .‬מל׳ וכתר‪ .‬מל׳ דא״ס)‬ ‫דכה ;דבר מלך שלטון‪ .‬מל׳‬ ‫דאצי׳ דבריאה כר) דכו (מל׳‬ ‫פה תושבע״ס‪ .‬מל׳ דאצי ‪ .,‬ב‪.‬‬ ‫י‪ .‬ע‪ .‬מטרוניתא‪ ,‬אמה‪ ,‬שפחה‪.‬‬ ‫מל׳ ז׳׳א‪ ,‬עה״ד עה״ח‪ .‬מת ‬ ‫לבש בק״נ) דל (מקום החש ‬ ‫בון)‪.‬‬ ‫מ מכ״ע ‪:‬‬ ‫אמא‪ .‬אנא‪ .‬בז‪ .‬דג‪.‬‬ ‫בד‪.‬‬ ‫מנ צ פ ״ ף‪:‬‬ ‫מש״נ ‪• :‬‬ ‫איח (גם בקשב״ק) אכה (על‬ ‫קדה״עו) אמא (מ‪ .‬עסק התו׳‬ ‫ותפלה) הב (נר״ו נעשים נדן‬ ‫ע״י מ‪.).‬‬ ‫מפך ‪:‬‬ ‫איז (קליפות)‪ .‬עיי‪ ,,‬צ מחיצה‪.‬‬ ‫מפפרים ‪:‬‬ ‫ג‪ .‬אג (ג׳ אמות) גג‪ .‬גיא‪.‬‬ ‫עיי״ע שלשה‪.‬‬ ‫ז‪ .‬אג (ז׳ כפולות‪ ,‬ימי הבנין)‪.‬‬ ‫י‪ .‬אג (ע״ס‪ ,‬י׳ בחי׳ בנר״ן)‬ ‫או (י׳ בחינות בנה״ב)‪ .‬בי‪.‬‬ ‫דבג‪ .‬עיי״ע עשה״ה עעז״מ‪,‬‬ ‫חי‪ .‬גג‪.‬‬ ‫כב‪ .‬ביא‪.‬‬ ‫ק‪ ,‬קא‪ .‬אטו‪.‬‬ ‫רלא‪ .‬בא‪.‬‬ ‫רמח‪ .‬אלז‪ .‬אנא‪.‬‬ ‫שסה‪ .‬אלז‪ .‬אנא‪.‬‬ ‫שע‪ .‬דג‪.‬‬ ‫ת‪ .‬דבט (ת׳ עלמין דכסופין)‪.‬‬ ‫תרי״ג‪ .‬אד‪ .‬אנא‪ .‬דז‪ .‬דכש‪.‬‬ ‫תר״ך‪ .‬אנג‪ .‬רכט‪.‬‬ ‫ס״ר‪ .‬אלז‪ .‬דבז‪ .‬עיי״ע או ‬ ‫תיות‪.‬‬ ‫מעשה‪ ,‬עשי׳‪:‬‬ ‫אלה (מעלת מצות מ‪).‬‬ ‫בט (בחכ׳ עשית) דט (ע‪ .‬ו ‬ ‫אלק׳‪ ,‬צדקה) די(צדקה) דיב‬ ‫(והי׳ מ‪ .‬הצדקה שלום גו׳‬ ‫מ‪ .‬עבודה) דך (מעלת מצות‬ ‫מ‪ ).‬הב (כנ״ל‪ ,‬מע״ט) הד‬ ‫(מעלת מצות מ‪.).‬‬ ‫מ צו ת ‪:‬‬ ‫אטז (עלית מעשה הט‪ ).‬אבג‬ ‫(ע״י המ‪ .‬תכלית היחוד) אלג‬ ‫(תרי״ג מ‪ .‬כר והעמידן על‬ ‫אחת) אלה (תכלית היחוד‬ ‫משא״ב נשמות‪ .‬מעלת מ‪.‬‬ ‫מעשיות) אלז( שכר מ‪ .‬מ‪ .‬ע״י‬ ‫המ‪ .‬גילוי אוא״ס) אלח (מ‪.‬‬ ‫וכונתה‪ .‬ד׳ מדרי׳) אלט‬ ‫(שכר מ‪ .‬מ‪ ).‬אמ (מ‪ .‬וכונתה)‬ ‫אמא (מחיורתא דא״א) אמו‬ ‫(אקב״מ‪ .‬לקום מפגי מקיים‬ ‫מ‪ ).‬גי (אקב״מ‪ ,‬הרי את‬ ‫מקודשת) דג (שכר מ‪ .‬בה״ע‬ ‫ליכא‪ .‬מ‪ .‬שאדם אוכל מפרו ‬ ‫תיהן בעוה״ז) דז (הגילוי‬ ‫שע״י מ‪ .‬במאי היי זהיר‬ ‫טפי‪ .‬כ״א מוכרח לקיים כל‬ ‫המ‪ ).‬דטז (שכר צדקה גם‬ ‫בעוה״ז) דיז (פירותיהן כו׳‬ ‫והקרן כו׳‪ .‬לכל תכלה גו׳‬ ‫מצותך ־ צדקה) דיט (טעמי‬ ‫מ‪ .‬לא נתגלו‪ .‬כ״א מוכרח‬ ‫לקיים כל המ‪ ).‬דך (מעלת מ‪.‬‬ ‫מעשיות) דכו (בטלות לע״ל‬ ‫לתחה״מ ולא לימוה״מ) דבט‬ ‫(כ״א מוכרח לקיים כל המ‪.‬‬ ‫לבושים‪ .‬תר״ך עמודי אור‪.‬‬ ‫ז׳ מ‪ .‬דרבנן נכללות בתרי׳׳ג;‬ ‫הב (פעולת מ‪ .‬מעשיות) הד‬ ‫(מקום הפו‪ .‬ידיעת סדר ההש־‬ ‫תל׳ ומ‪ ).‬הה (כ״א מוכרח‬ ‫לקיים כל המ‪ .).‬עיי״ע לבוש‪,‬‬ ‫שכר‪ ,‬תומ״צ‪.‬‬ ‫מ״ע‪ ,‬מ ל ״ ת ‪:‬‬ ‫אד‪ .‬אלז‪ .‬אנא‪ .‬גא‪.‬‬ ‫מצרף לכס ף גו׳ מ ה ל לו‪:‬‬ ‫דיב‪.‬‬ ‫מקד ש ‪:‬‬ ‫אנג (ב״ר‪ ,‬ב״ש‪ .‬משחרב‬ ‫ביהמ״ק כו׳ ד״א של הלכה)‪.‬‬ ‫מקיף ‪:‬‬ ‫אמה (מ‪ .‬הלבשה)‪ .‬עיי״ע‬ ‫סוכ״ע‪.‬‬ ‫מ קר א כ ע שי׳ כו׳ קכל ה‬ ‫כ א צי׳ ‪ :‬אמ‪ .‬אנב‪ .‬דכו‪.‬‬ ‫מרגלי ם ‪ :‬אכט‪.‬‬ ‫מרה ‪ :‬אטו (מ‪ .‬שחורה)‪.‬‬ ‫מדים ‪:‬‬ ‫דכח (למה נסמכה פ׳ מ‪ .‬כו׳)‪.‬‬ ‫מ ר י ר ו ת ‪ :‬אלא‪.‬‬ ‫מרככה ‪:‬‬ ‫אכג (המקיים■ מצוה) אכט‬ ‫(כנ׳׳ל‪ .‬מ‪ .‬טמאה בעשית‬ ‫עבירה) אלד‪ .‬אלז (ע״י ה ‬ ‫מצות) אמי‪ .‬דז (יעקב מ‪.‬‬ ‫לתורה שלמע׳) דטו(אברהם)‬ ‫דכד (מ‪ .‬טמאה) עיי״ע אבות‪.‬‬ ‫מ שביעין או תו ת הי כ ו׳ ‪:‬‬ ‫אא‪ .‬איג‪ .‬איד‪.‬‬ ‫גם ‪:‬‬ ‫אלד (מדדי׳ מ‪ ).‬אמב (ישגו‬ ‫בכא־׳יא‪ .‬נק׳ ר״מ‪ .‬כללות ז״ר‬ ‫ניצ־צין בכל דירו אמד‬ ‫<אתפ‪-‬טיתא בכדד״ד) בה‬ ‫(השגתי) דיט (לקים השגתי)‬ ‫י ר (כנ׳׳ל) דכה ;ויקצוף מ‪).‬‬ ‫דכי ;אתפשטיתא כו׳) דכש‬ ‫ריבא בתיך הענן) הד (ביקש‬ ‫לקיים מצות מעשיות)‪.‬‬ ‫משיה ‪:‬‬ ‫אלו(ימוד‪-‬׳‪ ,‬מ) דד (בא בהיסח‬ ‫הדעת‪ .‬ביאת מ‪ .‬בכלל‪ ,‬בכל‬ ‫או״א) דכו (ימוה״מ לת״ח׳‬ ‫לע״ה)‪ .‬עיי״ע בן דוד‪.‬‬ ‫« ״ ת ‪ :‬אלד‪ .‬אלו‪.‬‬ ‫“תנה ‪:‬‬ ‫איד‪ .‬אמג‪ .‬אמז‪ .‬דד‪ .‬דו‪ .‬דיח‪.‬‬ ‫מ תני ס ‪ :‬דא‪.‬‬ ‫‪:‬כ־אה‪ ,‬נכיאיה ‪:‬‬ ‫בב‪ .‬בה <נ‪ .‬דמעורע״ה) ריט‬ ‫וחכם עדיף נע‪ ).‬דבב‪ .‬דבה‪.‬‬ ‫י יל*‪.‬‬ ‫;*דע בשעריש כעלה ג‪*.‬׳‪:‬‬ ‫אהקדמה‪ .‬אמד‪.‬‬ ‫נ יע ב ‪ :‬דבט‪.‬‬ ‫;הל ‪ :‬הז (וצדקה בג‪ .‬איתן)‪.‬‬ ‫‪5‬ל¡ ‪* * / ,‬‬ ‫אכז (ב״ מיני נח״ר למעלה)‪.‬‬ ‫;*דיי ‪ :‬דב ‬ ‫בב (דקרי״ם ובריאת יש מ ‬ ‫אין) דכה (כנ׳יל)‪.‬‬ ‫נסיין ‪:‬‬ ‫איט (בדבר אמונה) אל‪ .‬דיא‪.‬‬ ‫נעיץ תחלתן כסוםן ‪:‬‬ ‫דך‪.‬‬ ‫דלא‬ ‫(נתב׳׳ם‬ ‫וסבת״ה)‪.‬‬ ‫נפיחה ‪:‬‬ ‫גד‪ .‬גה‪ .‬דיב‪ .‬דטו‪.‬‬ ‫אב‪.‬‬ ‫הב‪.‬‬ ‫נפילת אפיס‪:‬‬ ‫נפש‪ ,‬נשמה‪:‬‬ ‫אהקדמה (נ‪ .‬ותורה) אא (נ־‬ ‫ה״ב דישראל‪ .‬ג‪ .‬דאו״ה) אב‬ ‫(נה״א‪ .‬עלו במח׳‪ .‬מדרי׳ בג‪).‬‬ ‫בחי׳)‬ ‫(כלולה מיו״ד‬ ‫אג‬ ‫אד (הנ‪ .‬וג׳ לבושי׳) או (נ־‬ ‫ה״ב‪ .‬נ‪ .‬דאו״ה‪ .‬בע״ח הטמאים‬ ‫כו׳) או (נ‪ .‬דדצח״ם הטהורים)‬ ‫אט (משכן נה״א נה״ב‪ .‬מלחמ ‬ ‫תם על הגוף) איבי(מהות הנ‪.‬‬ ‫לבושי׳) איח (חכ׳ שבנ‪ ).‬אכג‬ ‫(פעולת תומ״צ בג‪ .‬בלבושי׳)‬ ‫אבד (פעולת העבירה בג‪ .‬ב‬ ‫לבושי׳‪ .‬גלות נה״א‪ .‬פגם ע״י‬ ‫עברות) אכט (נה״א נה״ב ה ‬ ‫גיף) אלב (גוף נ‪ ).‬אלה (נ‪.‬‬ ‫ותומ״צ‪ .‬נ‪ .‬גוף) אלז (פעולת‬ ‫תומ״צ בגוף ונה״ב‪ .‬ירידת הנ‪.‬‬ ‫צורך עלי׳‪ .‬א״צ תיקון לעצ ‬ ‫מה) אלח (א״צ תיקון לעצמה‪.‬‬ ‫גוף נ‪ ).‬אלט (מקום עלית נ ר ״ג‬ ‫נר״‪ :‬ות־מ״צ) אמא (טבע הג‪.‬‬ ‫פחית־ת הג‪ .‬עסקם בג״ע) אמב‬ ‫(בכל נ‪ .‬יש מבתי' מרע״ה‪ .‬גוף‬ ‫ג‪ .‬בחי׳ בג‪ ).‬אמו (יחוד הנ‪.‬‬ ‫ע״י תומ״צ) אמט (נ‪ .‬ומלא ‬ ‫כים) אנא (נ‪ .‬גיף) אנג (נה״ב‪.‬‬ ‫פתילה) בא (גם בדומם יש נ‪).‬‬ ‫ב־ (נ‪ .‬גוף‪ .‬אהללה גו׳ בעודי)‬ ‫בה (כדר הכחות בנ‪ .‬חב״ד מ ‬ ‫דור‪ .‬מדי״מ) בט (כנ״ל) גד (נ‪.‬‬ ‫ומיאכים‪ .‬חלק ה׳‪ .‬ה׳ שבנ‪ ).‬דא‬ ‫(מתנים ראש זרועות גוף ש ‬ ‫בנ) דה (נ‪ .‬ת״ח או בעלי מצ ‬ ‫ית‪ .‬אתעדל״ת שלהם) דיב (נ‪.‬‬ ‫נק׳ בת כהן‪ .‬נמשכה ממדותיו‬ ‫כו׳) דיג (נ‪ .‬מכחי׳ ימין‬ ‫שמאל) דטו (ע״ס בנה״א׳ ה ‬ ‫שכלית‪ .‬חי׳ נשמה) דיז (תח־‬ ‫ה״מ נ‪ .‬בגוף דוקא) דיט (ה׳‬ ‫מדרי׳ בנ‪ .‬שכל מדות מדו״מ)‬ ‫דך (נר״נ דאצי׳‪ ,‬דע״ס‪ .‬לידת‬ ‫הנ‪ ).‬דכא (שכינה נק׳ נפש)‬ ‫דכה (נ‪ .‬דאצי‪ /‬דבי״ע) דבז‬ ‫(נר״ג דצדיק) דבט (הנ‪ .‬מוכ ‬ ‫רחת ללבושים ומצות) דלא‬ ‫(נש״י אברי דשכינתא) הא‬ ‫(ירידת הנ‪ .‬כדי להמשיך כו׳)‬ ‫הב (נר״נ נעשים מ״ן על ידי‬ ‫מס״נ) הד (נר״נ והבירורים‬ ‫שע״י מדו״מ‪ .‬נ‪ .‬ומלאכים‪ .‬נ‪.‬‬ ‫והלכות)‪.‬‬ ‫נה״י ‪:‬‬ ‫דיט (נהי״ם שבעליון מתלב ‬ ‫שים בתחתון)‪ .‬עיי״ע ספי׳‪.‬‬ ‫‪:‬קודה ‪:‬‬ ‫איג (נ‪ .‬האמצעית) דה (נ‪.‬‬ ‫בהיכלא) דטו‪ .‬הז (נ‪ .‬בהיכלא)‪.‬‬ ‫נ קו דו ת ‪ :‬דה‬ ‫נר ‪:‬‬ ‫איט (יר ה׳ נשמת אדם) אלה‬ ‫(אור שמן פתילה‪ ,‬אור השכל‬ ‫מצות אדם)‪.‬‬ ‫נשיקין ‪:‬‬ ‫אמה‪ .‬אמו‪ .‬אמט‪ .‬דך‪ .‬הד‪.‬‬ ‫פ״ג ( שם)‪:‬‬ ‫פוכ״ע ‪:‬‬ ‫הד‪.‬‬ ‫אכג‪ .‬אמא‪ .‬אמו‪ .‬אמח‪ .‬בז‪ .‬דג‪.‬‬ ‫דיז‪.‬‬ ‫פוד ‪ :‬דכב‪.‬‬ ‫פרכת דוד ‪ :‬דט‪ .‬דכא‪ .‬דל‪.‬‬ ‫פט׳׳א ‪:‬‬ ‫או (פי׳ ל‪ ,‬סט״א‪ .‬וצד הקדו ‬ ‫שה) איט (ס‪ .‬ס‪ .‬דקדו ‬ ‫שה)‪ .‬עיי״ע קליפות‪.‬‬ ‫פפירית ‪:‬‬ ‫אג (ע׳׳ס) או (דמסאבותא‪ .‬הת ‬ ‫לבשות ע״ס דאבי״ע זב״ז)‬ ‫איח (ע״ס דאבי״ע) אלט (ס‪.‬‬ ‫והיכלות) אנא (מל׳ דעש׳״‬ ‫שבתוכה מל׳ כו׳) אנג (כנ״ל)‬ ‫בט (נק׳ רזא דמהימנותא) בי‬ ‫כינוס בשם אור‪ .‬יחודם במ־‬ ‫קפ‬ ‫יזו״ע) ג י (ע״ס נרמזות בשם‬ ‫ה׳) דג (ע״ס‪ ,‬או״מ עליהם‪.‬‬ ‫נק׳ גופא) דסו (בי׳ ע״ם‬ ‫בנה״א‪ ,‬השכלית‪ .‬ע״ס מאירות‬ ‫בנשמה) דיט (נהי״ם שבעליון‬ ‫מתלבשים בתחתון‪ .‬אחוריים‬ ‫ופגים דס‪ ).‬דך (עילה ועלול‪.‬‬ ‫בלי מה‪ .‬או״כ הם‪ .‬ל׳ כלים‬ ‫דמל׳ דאצי׳ כר‪ .‬עיגולים ד־‬ ‫ע״ס‪ .‬נר״ג דע׳׳ס‪ .‬מל׳ ושאר‬ ‫הס‪ .‬כתר מל׳) דכה (ע״ס‪.‬‬ ‫בנפש‪ .‬י׳ כתרין דמסאבותא)‬ ‫הד (כלים דאצי׳ כו׳)‪ .‬עיי" ע‬ ‫הו״ג‪ ,‬מל׳׳ ת״ת‪.‬‬ ‫בתימו דכל «תימין ‪:‬‬ ‫אמ‪ .‬אנא‪ .‬בז‪.‬‬ ‫מי• *‪•V‬‬ ‫*‬ ‫מ (ע‪ .‬ע‪ .‬עברות חמורות קלות)‬ ‫דכס (ויבא משה בתוך העב!)•‬ ‫‪“00‬‬ ‫‪» 111‬‬ ‫איג (ע‪ .‬תמה) אטו (עכד׳‬ ‫עובד ואשר ל״ע‪ .‬ע‪ .‬תמה ע״י‬ ‫מלחמה דוקא) אטז(אופן הע‪).‬‬ ‫אלט (אופנים בע‪ ).‬אמא (כנ״ל‬ ‫עבד‪ ,‬בן) אמב (ע‪ .‬לפי הדעת)‬ ‫אמג(סדר הע‪ ).‬דד (ע‪ .‬שבלב)‬ ‫דט (עיקר הע‪ .‬בזה״ז־צדקה)‪.‬‬ ‫דיב (מעשה‪ ,‬ע‪ ),‬דיג (ימין‬ ‫שמאל בע‪ ).‬הד (ע‪ .‬המלאכים‬ ‫הסתלקות‪ ,‬ע‪ .‬נשמות גם המ'‬ ‫הח (עיקר הע‪ .‬עתה־‬ ‫שכה)‬ ‫תפלה)‪.‬‬ ‫ע״ז ‪ :‬איני‪ .‬אך‪ .‬אכר‪ .‬דכה‪.‬‬ ‫עכירה ‪:‬‬ ‫אבד (בתכלית הפירוד‪ .‬פגם הע‪.‬‬ ‫עונשה) אלז (שס״ה ל״ת) גא‬ ‫(פגם הע‪ ).‬גב (תקוני תשובה‬ ‫לע‪ ).‬גג(וחטאתך בצדקה פרוק)‬ ‫גה (עונווזיכס מבדילים גו‪),‬‬ ‫גז (ענן עב‪ .‬ע‪ .‬השקולות כע״ז‬ ‫ג״ע וש״ד) גט (פגם הברית)‬ ‫די (תקון ע‪ .‬ע"י צדקה בלי‬ ‫הגבלה) דכה (חטא עה״ד)‪.‬‬ ‫עיי״ע שגגה‪.‬‬ ‫עגולים‪ ,‬יושר‪ :‬דך‪.‬‬ ‫עדן‪ :‬דה‪ .‬דיא‪ .‬ריז‪.‬‬ ‫עוד‪ :‬בו (ל׳ טפל‪ .‬גיף)‪.‬‬ ‫עוז ‪:‬‬ ‫אלו (תורה) דא (תיעובע׳׳פ)‪.‬‬ ‫די (תורה)‪.‬‬ ‫>‬ ‫**‬ ‫אמא (עדכל״עי) ;*ביב (קבלת‬ ‫עומ״ש בק״ש בשמי״ע)‪.‬‬ ‫עולה‪ ,‬קרבן ע‪:.‬‬ ‫גב‪ .‬גג‪ .‬גד‪.‬‬ ‫עולש ‪:‬‬ ‫או (עוה״ז מעשיו קשים כו׳)‬ ‫איד ‪(.‬ע‪ .‬תראה בחייך) אטז‬ ‫(בריאה יצירה) אך (אינם פו ‬ ‫עלים שינוי למע׳) אבג(חיותם‬ ‫תלוי במעשה המצות‪ .‬יחיד‬ ‫בע‪ .‬רנה״א ע״י תורה) אבד‬ ‫(רע שבעוה״ז כר) אכו (על־‬ ‫דאת״כ‪ ,‬דאת״ג) אלג (ביטול‬ ‫הע‪ .‬עוה״ז מלא קליפות כר‪,‬‬ ‫נק׳ רה״ר) אלה (ע‪ .‬ותומ״צ)‬ ‫אלו (עוה״ז תכלית השתל׳ הע‪.‬‬ ‫ימוה״מ ותהה״מ תכלית עוה״ז)‬ ‫אלז (עלית הע‪ .‬ע״י תומ״צ‪.‬‬ ‫ע‪ .‬וישראל) אלט (אבי״ע‪ .‬ע‪.‬‬ ‫הפירוד) אמ (סיבת שינוי מע ‬ ‫לת הע‪ .‬עוה״ז‪ .‬ע‪ .‬היצירה)‬ ‫אמג (ע‪ .‬לבושים לא״ס) אמח‬ ‫(השתל׳ הע‪ .‬ע״י צמצומים)‬ ‫אמט (אבי״ע‪ .‬תכלית השתל׳‬ ‫הע‪ ).‬אנא (הבדל הע‪ .‬עוה׳׳ז)‬ ‫אנב (עלדאת״ג‪ .‬אבי״ע) אנג‬ ‫(עלדאת״כ) בא (התהות הע‪.‬‬ ‫ע״י אותיות) בב (יש מאין)‬ ‫בג (בטולו) בד (נראה ליש)‬ ‫בז (תכלית ברה״ע‪ .‬גדר שם‬ ‫ע‪ .‬ברה״ע מהמדות בהתלב־‬ ‫שותן במל׳) ביא (עלדאת״כ‪,‬‬ ‫דאת״ג) גד (כנ״ל) גיב (עו־‬ ‫ה״ז חסד יבנה‪ ,‬עלית הע‪ .‬ע״י‬ ‫הקרבנות) דה (ביו״ד נברא ער־‬ ‫ה״ב‪ ,‬בה״א נברא עוה״ז‪ .‬עו־‬ ‫ה״ב נק׳ בינה‪ .‬הצו׳ הכלים‬ ‫דמל׳ דאצי׳ נשמה לע‪ .‬העשי׳)‬ ‫דיב (עוה״ז מעורב טו׳׳ר) דיט‬ ‫(בי׳׳ע שבמה׳) דך (אצי׳ בי״ע‪.‬‬ ‫ע‪ .‬דיתבין בגלגלתא‪ .‬על־‬ ‫דאת״ג) דכה (אבי״ע שיני ם‬ ‫ע״י צמצומים) דבט (ת׳ ע‪,‬‬ ‫דכסופין) הד (אצי׳ חי׳ דע‪.‬‬ ‫כלים דאצי׳ בי״ע) הו (ע‪.‬‬ ‫ותורה)‪.‬‬ ‫עוף ‪ :‬אמ‪ .‬אמא‪.‬‬ ‫עור — מ שכ א ד חוי א ‪:‬‬ ‫אלא‪ .‬אמה‪ .‬אמז‪ .‬דו‪ .‬דח‪ .‬דכו‪.‬‬ ‫עזר ‪ :‬איג (הק׳ עוזרו)‪.‬‬ ‫ע ט ר ה ‪ :‬דיז‪.‬‬ ‫עיכור ‪ :‬איד‪ .‬אטז‪.‬‬ ‫עילה ועלול ‪ :‬אמח‪ .‬דך‪ .‬דבז‪.‬‬ ‫עין‪ ,‬עיני ם ‪:‬‬ ‫דיד (תמיד ע‪ .‬ה״א גר‪ .‬הארת‬ ‫החכ׳‪ ,‬עיני העדה) הד (ע‪.‬‬ ‫דא״ק)•‬ ‫עיר ‪ :‬אט (הגוף ע‪ .‬קטנה)‪.‬‬ ‫ע"כ א ת ה חי ‪ :‬אן‪ .‬דיא‪.‬‬ ‫עלי ‪ :‬גט‪.‬‬ ‫עלי׳ ‪:‬‬ ‫אלט (ע‪ .‬דנר״נ) הג‪ .‬הד‪.‬‬ ‫עליון‪ ,‬ת ח ת ו ן ‪:‬‬ ‫דיט (נהי״ם שבע‪ .‬מתלבשים‬ ‫בת‪ .).‬הד (פנימיות הע‪ .‬אינו‬ ‫יורד למטה)‪.‬‬ ‫בז (ל׳‪ .‬עוממות)‪.‬‬ ‫עם ‪:‬‬ ‫עם ה א ר ץ‪:‬‬ ‫אב (ע״ה‪ ,‬ת״ח)‪ .‬אח‪ .‬אל‪ .‬אמו‪.‬‬ ‫דכו‪.‬‬ ‫עמוד ‪:‬‬ ‫אלט (ע‪ .‬שבין גער‪,‬״ע וגעה״ת)‪.‬‬ ‫דלט (תר״ו ע‪ .‬אור)‪.‬‬ ‫עז‪:‬‬ ‫אא (עה׳׳ד) אכט (אעא דלא‬ ‫סליק כו׳)‪ .‬דטו (עץ הנשרף)‪.‬‬ ‫דכה (חטא עה׳׳ד) דכו (עה״ח‬ ‫עה׳׳ד)‪.‬‬ ‫עצבות ‪:‬‬ ‫אא‪ .‬אכו‪ .‬אכז‪ .‬אלא‪ .‬דיא‪.‬‬ ‫עצה ‪ :‬דכב (סוד העיבור)‪.‬‬ ‫עצלות ‪ :‬אא‪ .‬אח‪ .‬אכו‪.‬‬ ‫עקבי דמשיחא ‪ :‬דט‪.‬‬ ‫עקדה ‪ :‬דיג‪ .‬דכא‪.‬‬ ‫עקימת שפתים הוי מעשה‪:‬‬ ‫אלז‪ .‬אנג‪ .‬דכט‪ .‬הב‪.‬‬ ‫ער ואונן‪ :‬גא‪ .‬גד‪.‬‬ ‫ערב ר ב‪ :‬דיא‪ .‬דכו‪.‬‬ ‫אמח (פי׳ מלת ערר)‪.‬‬ ‫ערך ‪:‬‬ ‫ערלה ‪ :‬אלז‪ .‬עיי״ע מילה‪.‬‬ ‫דב‪.‬‬ ‫עשו ‪:‬‬ ‫ע שי׳ ‪ :‬עיי״ע מעשה‪ ,‬עולם‪.‬‬ ‫עשן ‪ :‬דסו‪.‬‬ ‫^»!‪ 1‬ד ‪:‬‬ ‫אך (אנכי ולא יהי׳ לך) אלי‬ ‫(עשה״ד־כללות התורה) אנג‬ ‫(כנ״ל)‪.‬‬ ‫עש"מ ‪:‬‬ ‫אכא‪ .‬בא‪ .‬בי‪ .‬ביא‪ .‬דה‪ .‬דד‬ ‫(תדשא)‪ .‬דכה‪ .‬הד‪.‬‬ ‫ע ת ״י ‪ :‬בד (חו׳׳ג דעת״י)‪.‬‬ ‫פגם ‪:‬‬ ‫גה (ל׳ פגימה) גט (פ‪ .‬הב‬ ‫רית) עיי״ע עבירה‪.‬‬ ‫פמליא שלמעלה‪ ,‬מ ט ה‪:‬‬ ‫דיב‪.‬‬ ‫פנחם‪ ,‬רפב״י־‪:‬‬ ‫דכו‪.‬‬ ‫פנים‪ ,‬אחור‪:‬‬ ‫אכב (פו״א למע׳) דיט (דספי־‬ ‫רות) דכב (למע׳‪ ,‬באדם) דכט‬ ‫(כנ״ל) הב (החזרת פב״פ ע״י‬ ‫מצות מעשיות) הו (פנים וא ‬ ‫חור דתורה)‪ .‬עיי״ע אחוריים‪.‬‬ ‫פקוח נ פ ש ‪ :‬אכה דכו‪.‬‬ ‫פרה א דו מ ה‪ :‬דכח‪.‬‬ ‫פרי‪ ,‬פי רו ת ‪ :‬דיו‪.‬‬ ‫פ רי ע ה‪ :‬דה‬ ‫פר ס א ‪ :‬דך‪.‬‬ ‫פ ת י ‪ :‬איח‪.‬‬ ‫פ תי ל ה ‪ :‬אלה‪ .‬אנג‪•.‬‬ ‫צדיק‪:‬‬ ‫אא (אמיתת עיס צ‪ ).‬אי (צד׳ג‬ ‫צשא״ג‪ .‬צ‪ .‬וטוב לו‪ ,‬ורע לו‪.‬‬ ‫י״ח אלפי‪ .‬בגי עלי׳) איד‪ .‬אטו‪.‬‬ ‫איז (לבם ברשותם) אכד (צלם‬ ‫אלק׳ ע״פ) אכז‪ .‬אכט‪ .‬אלה‬ ‫(גם צד״ג יש מי שאוהב) אלז‬ ‫(גם לנשמות צד״ג ירידה היא)‬ ‫אלט (נר״ג דצ‪ .‬בחי׳ בצ‪).‬‬ ‫בהקדמה (זוכים לאה״ר) דט (צ‪.‬‬ ‫קודמין לצדקה‪ .‬צ‪ .‬א״י‪ ,‬חו״ל)‬ ‫ריז(עטרותיהן בראשיהן ונהנין‬ ‫כו‪ .,‬יאמרו לפניהם קדוש) ריח‬ ‫(זוכים לאהב״ת) דך (צ‪ .‬הרא ‬ ‫שונים) דבז (חיי הצ‪ .‬אמונה‬ ‫ואהוי״ר‪ .‬צ‪ .‬דאתפטר אשתכח‬ ‫יתיר כו‪ ,‬התקשרות להצ‪ .‬שבק‬ ‫חל״ח‪ .‬נר״נ דצ‪ .‬ב׳ הארות מ ‬ ‫הצ‪ .‬לתלמידיו) דכח (פטירת‬ ‫הצ‪.).‬‬ ‫צדק‬ ‫צדקה ‪:‬‬ ‫‪ :‬עיי״ע צדקה‪.‬‬ ‫אלד (חומש‪ .‬שקולה כנגד כל‬ ‫הקרבנות) אלז(כנגד כל המצ ‬ ‫ות‪ .‬מצוה סתם‪ .‬מקרבת הגאו ‬ ‫לה) גג (וחטאך בצ‪ .‬פרוק)‬ ‫דג (שריון כובע‪ .‬צ‪ .‬ושאר‬ ‫המצות) דד (צדק לפניו גר‬ ‫פעמיו‪ .‬ושבי‪ ,‬בצ‪ .‬נק ‪ ,‬שלום‪.‬‬ ‫צ‪ .‬א״י) דה (ע״י הצ‪ .‬המשכר‪,‬‬ ‫בעולם העשי‪ . ,‬נק‪ ,‬מעשה‪ ,‬כל‬ ‫האומר אל״א תר בלי גמ״ח‬ ‫כו‪ ),‬דו (זורע צ‪ .‬שכר אמת)‬ ‫דח (זורע צ‪ .‬מצמיח ישועות‬ ‫יהיב פרוטה לעני והדר מצ ‬ ‫לי‪ .‬צ‪ .‬א״י) דט (צ‪ .‬עיקר ה ‬ ‫עבודה בזמה״ז) די (צ‪ .‬בגבול‪,‬‬ ‫בל״ג‪ .‬עושה צ‪ .‬נבחר מזבח‪.‬‬ ‫אין נגאלין אלא בצ‪ ).‬דיב‬ ‫(והי׳ מעשה הצ‪ .‬גר עד עולם‪.‬‬ ‫יהיב פרוטה והדר מצלי) דטז‬ ‫(גודל הצ‪ ).‬דיז (ממשכת גם‬ ‫בעוה״ז‪ .‬נק ‪ ,‬מצותך) דכא (לפי‬ ‫רוב המעשה‪ .‬פעולת צ‪ .‬לחיים)‬ ‫דל (חשבון גדול‪ .‬רוב מעשה‬ ‫ד‪,‬צ‪ .‬שלום) דלב (צ‪ .‬עומדת ל ‬ ‫עד‪ ,‬צדק לפניו יהלך) הז (וצ‪.‬‬ ‫כנחל איתן)‪.‬‬ ‫צחצחית‪ :‬דכט‪.‬‬ ‫ציצית ‪ :‬אמא‪.‬‬ ‫צירופים ‪:‬‬ ‫אמא‪ .‬בא‪ .‬בז‪ .‬ביא‪ .‬ביב‪ .‬דה‪.‬‬ ‫דו‪ .‬דכה‪.‬‬ ‫צל ‪ :‬אכו‪.‬‬ ‫צמיחה ‪:‬‬ ‫דה (כח הצומח‪ ,‬הגרעין מ״ן)‬ ‫דך (כנ״ל‪ .‬בלא זריעה) הד‪.‬‬ ‫צמצום ‪:‬‬ ‫אכא (ענינו‪ .‬כהדין קמצא כר)‬ ‫אלח‪ .‬אמח (הכרח ד‪,‬צ‪ .‬ענינו)‬ ‫אמט (ג‪ ,‬צ‪ .‬כללים) בד (גבר‪.‬‬ ‫כלים) בו (רק לתחתונים) בז‬ ‫(טעם הצ‪ .‬הצ‪ .‬אינו כפשוט‪.:‬‬ ‫כהדין קמצא כו‪ ),‬בט (סוד הצ‪.‬‬ ‫כמה צ‪ ).‬דה (צ‪ .‬לברה״ע) דיג‬ ‫(צ‪ .‬בעבודה) דך ‪(.‬צ‪ .‬הראשון)‪.‬‬ ‫צער‪ :‬דבט‪.‬‬ ‫צפרנים ‪ :‬אב‪ .‬אמב‪.‬‬ ‫צרוד‪ ,‬צרור החיים ‪ :‬דבט‪.‬‬ ‫קבלה ‪:‬‬ ‫דכו (דוקא בדורותינו מותר‬ ‫ומצוה לגלות)‪ .‬עיי״ע מקרא‬ ‫בעשי ‪.,‬‬ ‫קדושה ‪:‬‬ ‫אכז (אדם מקדש עצמו מעט‬ ‫כר‪ .‬והתקדשתם והייתם קדו ‬ ‫שים) אמו (ל׳ הבדלה‪ .‬אשר‬ ‫קבמ״צ) גי (כנ״ל) גיב (אדם‬ ‫מקדש עצמו מעט כר) דז‬ ‫(הק‪ .‬ב״ה) דיז (בחי׳ מובדל)‬ ‫דבג (אין דבר שבק‪ .‬פחות‬ ‫מי ‪ ),‬דבז (דבר שבק‪ .‬אינו‬ ‫נעקר ממקומו לגמרי)‪.‬‬ ‫קדש‪:‬‬ ‫איט (ק‪ .‬העליון־חב׳) אמו‬ ‫(ק‪ .‬העליון) דכח (כנ״ל)‪.‬‬ ‫קה׳׳ק ‪ :‬אנב‪ .‬אנג‪.‬‬ ‫קדש עצמך ב מותי לך‪:‬‬ ‫אז‪ .‬אכז‪ .‬אל‪.‬‬ ‫קו‪ :‬דך‪.‬‬ ‫קוצים‪ ,‬קיץ‪:‬‬ ‫הב (מע״ט נק׳ קיצוץ הק‪ .‬כר)‪.‬‬ ‫עיי׳׳ע הוי׳ (קוש״י)‪.‬‬ ‫קושיא ‪ :‬דכו (מסטרא דרע)‪.‬‬ ‫קטנתי גו׳‪ :‬דב‪.‬‬ ‫קל שבקלים‪:‬‬ ‫אהקדמה‪ .‬אב‪ .‬איד‪ .‬איח‪ .‬אל‪.‬‬ ‫אלא‪.‬‬ ‫קליפות ‪:‬‬ ‫אא (נפש דק״נ‪ ,‬דגקה״ט) אד‬ ‫(יניקתם משס״ה ל״ת) או (י׳‬ ‫כתרין דמסאבותא‪ .‬פי׳ לשון‬ ‫סט״א‪ .‬ג׳ קה״ט) אז (ק״נ) איב‬ ‫(יתרון לחכ׳ גו׳) איז (מסך‬ ‫מחיצה) אכב (אופן התהוותם‪.‬‬ ‫נק׳ אלקים אחרים) אכד (נק׳‬ ‫ע״ז‪ ,‬יתוש‪ .‬קיא צואה) אכט‬ ‫(אין בהם ממש‪ .‬חשך‪ .‬רשות‬ ‫להגביה עצמה נגד הקדושה)‬ ‫אלא (מיני׳ ובי׳ אבא כו׳)‬ ‫אלז (ק״נ וגקה״ט‪ .‬עלית ק״נ)‬ ‫אמ (ק״נ) גו (כנ״ל) גז (ביטוש‬ ‫הק‪ ).‬דב (חסד דק‪ ).‬דכה (יונ ‬ ‫קים מאחוריים‪ .‬י׳ כתרין ד־‬ ‫מסאבותא‪ .‬גלות השכינה בק‪.‬‬ ‫ק‪ .‬הרוחנים) דכו (ג״ק‪ .‬ק״נ‬ ‫עולה בשבת) דכח (ק״נ ג״ק)‬ ‫הה (יניקת הק‪.).‬‬ ‫ק ן ‪ :‬אי‪.‬‬ ‫קץ הי מין‪ :‬אלג‪ .‬אלו‪ .‬אמ‪.‬‬ ‫ק צי ר ‪ :‬דלב‪.‬‬ ‫ק ר בנו ת ‪:‬‬ ‫אלד‪ .‬גב (תענית במקום ק‪).‬‬ ‫גג (חטאת‪ ,‬עולה) גז (ק‪ .‬לה‪.‬‬ ‫זבחי אלק׳) גיב (עלית העול ‬ ‫מות ע״י הק‪ ).‬דך (המלאכים‬ ‫ניזונים מהק‪ ).‬דכח (סוד הק‪.‬‬ ‫פרה אדומה)‪ .‬עיי״ע עולה‪,‬‬ ‫תמיד‪.‬‬ ‫קרי ו כ ת י ב ‪ :‬ד י ט‪.‬‬ ‫קרי א ה ‪:‬‬ ‫אלז (ק‪ .‬בתורה‪ .‬יקראוהו ב ‬ ‫אמת)‪.‬‬ ‫ק״ש ‪:‬‬ ‫איב (שעת מוחין דגדלות‪.‬‬ ‫ברכות ק״ש) אכה (קבלת מ״ש‬ ‫במס״נ) אלח‪ .‬אמז (קבל׳ מ״ש‪.‬‬ ‫יצי״מ) אמט (ק״ש וברכותי׳)‬ ‫בז (שמע ובשבמל״ו‪ ,‬יחו״ע י־‬ ‫חו״ת)‪ .‬עיי״ע תפלה‪.‬‬ ‫ק״ש שעהמ״ט ‪ :‬אז‪ .‬גז‪.‬‬ ‫קרי״ס ‪ :‬בב‪ .‬דך‪ .‬דבה‬ ‫קשה עורף‪ :‬דכב‪.‬‬ ‫קשר ‪ :‬גט‪.‬‬ ‫ראיה ‪:‬‬ ‫אכט (ר‪ .‬חושית) אלו (כנ״ל)‬ ‫דיט (ר‪ ,.‬השגה)‪.‬‬ ‫ראש השנה ‪ :‬דיד‪.‬‬ ‫ראש חודש‪ :‬אלט‪.‬‬ ‫ראשית‪ :‬בח (חכמה)‪.‬‬ ‫רב מתיבתא בג״ע ‪ :‬אכט‪.‬‬ ‫רכא ‪ :‬אז (ב׳ פעמים)‪.‬‬ ‫רבה ‪ :‬אא‪ .‬איג‪.‬‬ ‫רבוי‪:‬‬ ‫דך (התהות הר‪ .‬ע״י האותיות‪,‬‬ ‫הכלים)‪.‬‬ ‫רוח ‪:‬‬ ‫אמז (ד‪ .‬אייתי ר‪ .‬ואמשיך ר‪).‬‬ ‫דכז (כנ״ל)‪.‬‬ ‫•וח שמות‪:‬‬ ‫איב‪ .‬איד‪ .‬איט‪ .‬אבד‪ .‬אכה‪.‬‬ ‫דיח‪.‬‬ ‫רו ע ה‪ ,‬רו עין‪ :‬אמב‪.‬‬ ‫רזא ד מ הי מנו ת א ‪ :‬בט‪.‬‬ ‫ר חו בו ת ה נ ה ר ‪ :‬דטו‪.‬‬ ‫רחל ‪ :‬אמה‪.‬‬ ‫רחמים ‪:‬‬ ‫אלב‪ .‬אמה‪ .‬גז‪ .‬גח (יגמה״ר)‬ ‫דו‪ .‬דטו‪ .‬הז‪.‬‬ ‫ריחיים ‪ :‬דטו‪.‬‬ ‫ר ע‪:‬‬ ‫עיי״ע טו׳׳ר‪,‬‬ ‫קליפות‪ ,‬רשע‪.‬‬ ‫מיאוס‪,‬‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫רעו״ד ‪:‬‬ ‫איז‪ .‬אלט‪ .‬אמד‪ .‬דיח‪.‬‬ ‫רפואה ‪:‬‬ ‫אלט (תשובה מביאה ר‪ .‬לעו ‬ ‫לם) גג (צדקה) די (כנ״ל)‬ ‫דטז (כנ״ל)‪.‬‬ ‫רצו״ש ‪ :‬אמא‪ .‬אן‪.‬‬ ‫רצון ‪:‬‬ ‫אכב (פנים ואחור דרצה״ע)‬ ‫אבג (רצה׳׳ע ־ הלכות) אלה‬ ‫(פו״א דרצה״ע) אלח (חלוקי‬ ‫הארת רצה״ע) אמ (מקומו‬ ‫הארתו) דכח (אותיות ונוצר‪.‬‬ ‫עת ר‪ .‬פטירת הצדיק) דכט‬ ‫(תענוג ר‪ .‬שכל)‪.‬‬ ‫רקיע ‪:‬‬ ‫בה (סוד הדעת כו׳) בי (ברי ‬ ‫אתו‪ .‬ויהי מבדיל גו׳) ביב‪.‬‬ ‫הא (היכלות כו׳) הג (ר‪ .‬דמל׳‬ ‫או דז״א דעש ‪,‬׳)‪.‬‬ ‫אלג‪.‬‬ ‫ר ה״ר‪ ,‬רה"י ‪:‬‬ ‫ר שע ‪:‬‬ ‫אא‪ .‬איא (ר‪ .‬וטוב לו‪ ,‬ורע‬ ‫לו‪ .‬טלאים חרטות) איב‪ .‬איג‬ ‫(כרשע) איד (אל תהי ר‪ ).‬איז‬ ‫(ברשות לבם‪ .‬קרוים מתים)‬ ‫איט (נסיון בדבר אמונה) אכז‬ ‫(בראת ר‪ .‬ר‪ .‬ליום רעה) גז‬ ‫(בחייהם קרוים מתים) דיח‬ ‫(חרטה בר‪ .‬מאהמ״ס)‪.‬‬ ‫שאול ‪ :‬גיא‪.‬‬ ‫ש ש׳׳ ש‪ :‬דך‪.‬‬ ‫ש ב ה " כ‪ :‬אח‪ .‬דכו‪ .‬דכח‪.‬‬ ‫ש כ ת‪:‬‬ ‫גי‬ ‫כע״ז)‬ ‫(חמורה‬ ‫אכד‬ ‫(תשו״ע‪ .‬אותיות תשב) דבג‬ ‫(הלימוד בש‪ ).‬דכו (אכילה‬ ‫בחול בש‪ .‬ש‪ .‬חול‪ ,‬ת״ח ע״ה‪.‬‬ ‫בש‪ .‬עלית ק״נ עם חצוניות‬ ‫העולמות) הד (עליות בש‪.).‬‬ ‫הט (השומר ש‪ .‬כהלכתו כר‬ ‫שלא לשוח שיחה בטלה‪.‬‬ ‫זכור ושמור‪ .‬חצר ופנימיות‬ ‫דמצות ש‪.).‬‬ ‫שגגה ‪ :‬דכח‪ .‬הה‪.‬‬ ‫שד ‪ :‬אז (נוכראין‪ ,‬יהודאין)‪.‬‬ ‫שופט ‪ :‬איג‪.‬‬ ‫שחקים ‪ :‬דטו‪.‬‬ ‫שילוה ‪ :‬בז (אד׳ והוי׳)‪.‬‬ ‫שינה ‪:‬‬ ‫איג‪ .‬איט‪ .‬דו (ישנים נרד ‬ ‫מים)‪.‬‬ ‫ש כ ח ה ‪ :‬אלז‪ .‬דכו‪ .‬הו‪.‬‬ ‫ש כינ ה ‪:‬‬ ‫אד (זיו הש‪ ).‬או (אחד שיושב‬ ‫כו׳ ש‪ .‬שרוי׳‪ .‬כל בי י׳ ש‪.‬‬ ‫שריא) איא (כל בי י׳ ש‪.‬‬ ‫שריא) איז (גלות הש‪ ).‬אלה‬ ‫(ענין השראת הש‪ .‬ע״י מע״ט‪.‬‬ ‫אחד שיושב כר‪ .‬אכל‪ .‬בי י׳ ש‪.‬‬ ‫שריא‪ .‬כמה ש‪ .‬אית לכו) אלז‬ ‫(ש‪ .‬מקור נש״י‪ .‬גלות הש‪).‬‬ ‫אמא (ע״ש ששוכנת‪ .‬יחוד‬ ‫קובהו״ש) אמה (גלות הש‪).‬‬ ‫אנא (השראת הש‪ ).‬אנב (כג״ל‪.‬‬ ‫בקה״ק) אנג (כנ״ל) גד (גלות‬ ‫הש‪ ).‬דד (כנ״ל) דכא (נק׳‬ ‫נפש) דכג (ש‪ .‬שרוי׳ בעשרה‪,‬‬ ‫ביחיד קביעות שכר‪ .‬כל בי י׳‬ ‫ש‪ .‬שריא‪ .‬קלנא דש‪ ).‬דכה‬ ‫(דבר ה׳‪ ,‬מל׳‪ .‬ניצוץ מהש‪.‬‬ ‫גלות הש‪ .‬בקליפות) דכו (ג ‬ ‫לות הש‪ ).‬דלא (ש‪ ..‬ונש״י־לב‬ ‫דאברים‪ .‬ש‪ .‬איהי מרעא בג־‬ ‫לדתא)‪.‬‬ ‫שכל ‪:‬‬ ‫אה (ש‪ .‬ומושכל) דה (קדמדת‬ ‫הש‪ ).‬דך (שכלים נבדלים)‬ ‫דבט (תענוג‪ ,‬ש‪ ).‬הד (ש‪.‬‬ ‫והמשכת הטיפה)‪ .‬עיי״ע אב‪,‬‬ ‫חב״ד‪ ,‬מוחין‪.‬‬ ‫שכר‪ ,‬עונ ש‪:‬‬ ‫אכד (בחי׳ בע‪ ).‬אלו (עיקר‬ ‫הש‪ .‬באלף הז׳) אלז (ש‪ .‬מצוה‬ ‫מצוה) אלט (כנ״ל) דג (ש‪.‬‬ ‫מצוה בהאי עלמא ליכא) דיז‬ ‫(פירותיהם כר והקרן כו׳) דכג‬ ‫(קביעות ש״ השראת השכינה‪.‬‬ ‫ש‪ .‬מצוה בה‪,‬״ע ליכא)‪.‬‬ ‫שלוה ‪:‬‬ ‫דד (צדקה) דיב (והי׳ מעשה‬ ‫הצדקה ש‪ .‬גר עושה ש‪ .‬גו׳‬ ‫מיכאל גבריאל כר‪ .‬אין ש‪.‬‬ ‫עד עת קץ‪ .‬ש‪ .‬השקט) דל‬ ‫(רוב מעשה הצדקה ש‪.).‬‬ ‫שליא ‪ :‬דך‪.‬‬ ‫שלמה — המלך‪:‬‬ ‫אלה‪.‬‬ ‫אמו‪ .‬דא‪.‬‬ ‫שלשה חלוקי כפדה כו׳‪:‬‬ ‫גא‪.‬‬ ‫שלשה עכירות אין אדם ני‬ ‫צול מהם ככ״י‪ :‬איב‪.‬‬ ‫שם ‪:‬‬ ‫אא (המושאל) אטו (התו ‬ ‫אר) איט (המושאל) בא (השם‬ ‫בלה״ק הוא המחי׳) דה (ויעש‬ ‫דוד שם) הג (שיתוף השם)‪.‬‬ ‫שמחה ‪:‬‬ ‫אכו (תחת אשר לא גר) אלא‬ ‫(ש‪ .‬שאחר המרירות) אלג‬ ‫(ישמח ישראל בעושיו) גיא‬ ‫(טעם לש‪ ).‬גיב (כג״ל) דיא‬ ‫;כנ״ל)‪.‬‬ ‫שמע"צ‪ :‬דך‪.‬‬ ‫שמן ‪:‬‬ ‫אלה (מע״ט) אנג (חב׳‪ .‬מע״ט)‪.‬‬ ‫שמעון ‪:‬‬ ‫אי (רשב״י) אל (ר״ש בן רבי)‬ ‫דה (ר״ש) דיט (רשב״י) דכו‬ ‫(רשב״י)‪.‬‬ ‫שמעי‪ :‬דכה‪.‬‬ ‫שמרים ‪ :‬דיב‪.‬‬ ‫שמש ‪:‬‬ ‫אכו (לע״ל מוציא חמה מ ‬ ‫נרתקה)‪ .‬אלג (זיו הש‪ .‬בש‪.).‬‬ ‫אלה (אור הש‪ .‬בחלונות רבים)‬ ‫בג (זיו הש‪ .‬בש‪ ).‬בד (כי ש‪.‬‬ ‫ומגן ה״א) בז (קס״ז פעמים‬ ‫ככדור הארץ) בי (זיו הש‪.‬‬ ‫בש‪ ).‬דבז (ש‪ .‬מאיר לכוכבים)‪.‬‬ ‫שנאה ‪:‬‬ ‫אלב‪ .‬דלא (ש‪ .‬חנם)‪ .‬עיי״ע‬ ‫אחד‬ ‫שעה ‪:‬‬ ‫אמא (בכל ש‪ .‬צירוף חדש)‪.‬‬ ‫שער ‪ :‬אמג (יר״ת)‪.‬‬ ‫שערות ‪ :‬דבט‪ .‬הה‪ .‬הו‪.‬‬ ‫שפחה ‪ :‬דכו‪.‬‬ ‫שפלות ‪:‬‬ ‫אל (והוי שפל רוח בפני כ״א)‬ ‫דכב (כנ״ל)‪.‬‬ ‫שר ‪ :‬דכה (ע׳ ש‪.).‬‬ ‫שדיון ‪ :‬דג (צדקה)‪.‬‬ ‫ששת‪ ,‬ר׳ ש‪ :.‬אלז‪.‬‬ ‫ת כו נ ה ‪ :‬אב‪ .‬אטז‪.‬‬ ‫תו ר ה ‪:‬‬ ‫אהקדמה (נשמות ות‪ ).‬אא (בי ‬ ‫טול ת״ת‪ .‬ע׳ פנים לת‪ ).‬אד‬ ‫(אורייתא וק׳ כ״ח‪ .‬חסד ומים)‪.‬‬ ‫אה (ת״ת כנגד כולן‪ .‬מעלת‬ ‫ידיעת הת‪ .‬לחם מזון וגם‬ ‫לבוש) אח (עונש ביטול ת״ת)‬ ‫איז (הת‪ .‬נצחית) אכג (אוריי ‬ ‫תא וק׳ כ׳׳ח‪ .‬גדולה מכל ה ‬ ‫מצות וגם מתפלה) אכה (בי ‬ ‫טול ת‪ .‬בכ״י‪ .‬ברכת סלח לנו‬ ‫ע״ז) אלא (משיבת נפש) אלב‬ ‫(יסוד כל הת‪ ).‬אלד (משחרב‬ ‫ביהמ״ק כו׳ ד״א של הלכה)‬ ‫אלו (עוז וכח) אלז (ת״ת ב מ ד‬ ‫כולם‪ .‬קורא בת‪ .‬יקראוהו בא ‬ ‫מת) אלט (גלות הת‪ ).‬אמ‬ ‫(תלמודו בידו‪ .‬מקרא בעשי׳‬ ‫כי׳ קבלה באצי׳) אנב (תלמיד‬ ‫מבריאה משגה מיצירה) בה‬ ‫(מימינו אש דת) גא (חומר‬ ‫ת״ת) גט (תיקין לפגם הברית‪.‬‬ ‫תשו״ע) גי (ת‪ .‬תפלה‪ ,‬מלמעי‬ ‫למ״ט מלמטלמ״ע) דא (עוז‬ ‫תישבע״פ‪ .‬מחב׳ נפקת אבל‬ ‫מקורה כו׳) דה (כל האומר‬ ‫אל״א ת‪ .‬בלי גמ״ח בו ‪ .,‬בוניך‪.‬‬ ‫תמכי > דייתא) דז (יעקב‬ ‫מרכבה לת‪ .‬שלמע׳) דט (ת״ת‬ ‫שקול כנגד גמ״ח רק בימיהם‬ ‫כו׳) די (מימינו אש דת‪ .‬מפי'‬ ‫הגבורה) דיש (נחשל״ת‪ .‬מחכ׳‬ ‫נפקת) דכב (תושי׳) דכג‬ ‫(פנימית הת‪ .‬מכפרת עונותיו‬ ‫של אדם) דכו (לימוד הלכות‬ ‫או״ה‪ ,‬פנימית התורה‪ .‬עה״ד‪,‬‬ ‫עה״ח‪ .‬ת‪ .‬ותנמיה‪ .‬מקרא משנה‬ ‫קבלה מלכא שפחה מטרוניתא‪.‬‬ ‫מקרא בעשי׳ כו׳ קבלה באצי׳‬ ‫תושב״ב‪ ,‬שבע״ס‪ .‬גודל בירור‬ ‫הלכה‪ ,‬ע״י תחתונים דוקא‪ .‬כל‬ ‫העוסק בת‪ .‬כו׳ כאלו פדאני‬ ‫כו׳) דבט (מעלת תושבע״פ‬ ‫אהעט״ב‪ .‬מוסר אביך תורת‬ ‫אמך‪ ,‬תושב״ב שבע״פ) הא‬ ‫(התקשרות ע״י ת״ת) הג (ת‪.‬‬ ‫בכונה‪ ,‬שלא בכונה‪ .‬תפלה בכ ‬ ‫ונה‪ ,‬שלא בכונה‪ .‬ת‪ .‬שלא לשמה‬ ‫או סתם) הד (ת‪ .‬ודו״ר) הה‬ ‫(הת‪ .‬נצחית) הו (זמירות היר‬ ‫לי חקיך‪ .‬ת‪ .‬ועולמות‪ .‬פנים‬ ‫ואחור דת‪ .‬ואהי׳ אצלו שעשו ‬ ‫עים גו׳)‪ .‬עיי״ע כינה‪ ,‬לשמה‪,‬‬ ‫מקרא‪ ,‬תומ״צ‪.‬‬ ‫תומ״צ ‪:‬‬ ‫אד (מדו״מ דתומ״צ ונר״נ‪.‬‬ ‫צמצום אוא״ס בהם) אה (מזון‪,‬‬ ‫לבוש) אבג (איברים או כ״ח)‪.‬‬ ‫אכה (קיומם תלוי בזכרון‬ ‫מס״נ) אלז (ת״ת כנגד כולם‪,‬‬ ‫לא המדרש עיקר כו׳) אלט‬ ‫(תומ׳'צ ונשמות) אמא (עסק‬ ‫בת‪ .‬־ מס״נ‪ ).‬בה (מזון‪ ,‬לבוש)‬ ‫די (רובם בשיעור מצומצם‪.‬‬ ‫שיעור ציצית תפילין לולב‬ ‫סוכה שופר מקוה קרבנות צד ‬ ‫קה) דיג (ימין שמאל בקיום‬ ‫התומ״צ)‪ .‬דך (בז״א‪ ,‬במל׳‪ ,‬ר׳‪,‬‬ ‫דכו‬ ‫ה׳‪ .‬מו״ס‪ ,‬גולגלתא)‬ ‫(בזמה״ז עיקרם בירור ניצו ‬ ‫צות‪ ,‬לע״ל ליחד יחודים) הד‬ ‫הה‬ ‫(תורה‪ ,‬מצות‪ ,‬תפלה)‬ ‫(בזמה״ז עיקרם סו״מ בירור‬ ‫ניצוצות‪ .‬לע״ל עשה טוב לייחד‬ ‫יחודים) עיי״ע כונה‪ ,‬מצות‪.‬‬ ‫תרצי׳ ‪ :‬דכב (תורה)‪.‬‬ ‫ת ח ה ״ מ ‪ :‬אלו‪ .‬דיז‪.‬‬ ‫ת ש ב ״ ר ‪ :‬הג‪.‬‬ ‫ת כ לי ת ‪:‬‬ ‫אלג (ת‪ .‬הבריאה דידה בתחתו ‬ ‫נים) אלה (ת‪ .‬בריאת הבינו ‬ ‫נים) אלו (ת‪ .‬הבריאה דירה‬ ‫בתחתונים) אמט (ת‪ .‬ההשתל׳‬ ‫לאכפיא כר) בז (ת‪ .‬ברה״ע)‬ ‫דז (ת‪ .‬הה שתל׳־האדם) הד‬ ‫(ת‪ .‬ההשתל׳ המשכת העליון‬ ‫ולא עלית התחתון)‪.‬‬ ‫תלמיד ‪:‬‬ ‫דבז (ב׳‬ ‫לתלמידיו)‪.‬‬ ‫הארות‬ ‫מהצדיק‬ ‫ת״ח ‪:‬‬ ‫אב (ת״ח‪ ,‬ע״ה) אכז (שעה ר‬ ‫מאכל ת״ח) דכו (ת״ח‪ ,‬ע״ה)‪.‬‬ ‫תמיד‪ ,‬קרבן ה ת מיד‪:‬‬ ‫גיא‪.‬‬ ‫תמיד עיני ה״א גו׳ שנ ה‪:‬‬ ‫דיד‪.‬‬ ‫תמכי אורייתא ‪ :‬דה‪.‬‬ ‫תענוג ‪ :‬דכט (ת‪.‬׳ רצון‪ ,‬שכל)‪.‬‬ ‫תענית ‪ :‬גא‪ .‬גב‪ .‬גג‪ .‬גז‪ .‬הט‪.‬‬ ‫תפארת ‪:‬‬ ‫דיב (סתם שם הוי׳‪ .‬קו ה ‬ ‫מכריע‪ .‬כלול מאודם ולובן)‪.‬‬ ‫עיי״ע ספירות‪.‬‬ ‫תפילין‪ :‬אמא‪ .‬דכט‪.‬‬ ‫תפיסא ‪ :‬אה (ל׳ ת‪ .‬כר)‪.‬‬ ‫תפלה ‪:‬‬ ‫איא (שעת מוחין דגדלות) אבג‬ ‫(יחוד עולמות עליונים) אלח‬ ‫(ת‪ .‬וכונתה) אלט (באצי׳‪.‬‬ ‫השתחואות שבשמר׳ע) אמא‬ ‫(אלקי נשמה כר) גב (על‬ ‫ביטול ת‪ .‬ס״א תעניות) גי‬ ‫(תורה‪ ,‬ת‪ ).‬גיא (סלח לנו כו׳‬ ‫המרבה לסלוח‪ ,‬גואל ישראל‪,‬‬ ‫השיבנו כו׳‪ .‬כנגד תמידין‬ ‫תקנום) דא (עת רצה״ע) דז‬ ‫(ומן הארת כר) דח (יהיב‬ ‫פרוטה לעני והדר מצלי‪.‬‬ ‫דיב (גילוי אלקות‪.‬‬ ‫תשר׳ע)‬ ‫בירור‪ .‬מצרף לכסף גר) דכב‬ ‫(להתחזק נגד כל מונע) דכד‬ ‫(שלא לשוח שיחה בטלה)‬ ‫דכו‪ ,‬הג (ת‪ .‬בכונה‪ ,‬שלא בכ־‬ ‫ונה‪ ,‬תורה בכונה‪ ,‬שלא בכונה)‬ ‫הד (ת‪ .‬תורה‪ ,‬מצות) הח (עיקר‬ ‫העבודה עתה ח‪ .‬בירור ניצו ‬ ‫צות דת‪ ).‬הט (הסדר בעוברים‬ ‫לפני התיבה)‪.‬‬ ‫תי קון ח צו ת ‪ :‬אכו‪ .‬גז‪ .‬גי‪.‬‬ ‫ת רו מ ה ‪ :‬אמז (ויקחו לי ת‪.).‬‬ ‫ת שו ב ה ‪:‬‬ ‫אז (מאה׳׳ר‪ .‬זדונות כזכיות)‬ ‫איז(תשו׳׳ת) אכה (אין לך דבר‬ ‫העומד בפני הת‪ .‬אחטא וא ‬ ‫שוב) אכט (עיקר הת‪ .‬בלב)‬ ‫אלא (כל ימיו בת‪ ).‬א מג(לפע ‬ ‫מים ברשע ת‪ .‬מאהבה) גא‬ ‫(ענינה לשוב כר ולא תענית)‬ ‫גג (ת‪ .‬מעולה) גד (תשוב ה׳‬ ‫עילאה‪ ,‬תתאה‪ .‬תשו״ע תשו״ת)‬ ‫גו (תשו״ת) גז (כנ״ל) גח‪.‬‬ ‫(תשו׳׳ת תשו״ע‪ .‬מעלת בע״ת‬ ‫על צד״ג) גט (תשו״ע תורה)‪.‬‬ ‫גי (תשו״ע תפלה‪ ,‬שבת‪.‬‬ ‫תשו״ת) גיא (אחטא ואשוב)‬ ‫־ח (תשו״ע תפלה) די (עיקר‬ ‫הת‪ .‬בלב)‪.‬‬ ‫ת ש מי ש ‪ :‬אב (קדוש בשעת ת‪.).‬‬ ‫אז‪.‬‬ ‫■►*י ‪-----‬‬ ‫מפתח שמות ספרים ואנשים‬ ‫—‬ ‫שאחד זמן המשנה —‬ ‫שנזכרו בלקוטי אמרים‬ ‫כהופפות איזה ביטויים אי רגילים‬ ‫אי אפשר לבאר ענין זה‬ ‫‪ :‬אן‪.‬‬ ‫אמת — חכמי הא‪ .‬חכמת‬ ‫הא‪:.‬‬ ‫אמב (חכמי הא‪ ).‬בט (כנ״ל)‬ ‫גב (חכמת הא‪ ).‬דיא (חכמי‬ ‫הא‪ ).‬דיב (כנ״ל) דטו (כנ״ל)‬ ‫דיט (כנ״ל) דכט (כנ״ל)‪ .‬עיי״ע‬ ‫קבלה‪.‬‬ ‫אפ ר תי‪ :‬הט‪.‬‬ ‫בעזרת חיי החיים ב״ה ‪:‬‬ ‫אן‪.‬‬ ‫גואלד גואלי‬ ‫גלגולים‪ ,‬ם׳ ג‪: .‬‬ ‫‪ :‬הט‪.‬‬ ‫או‪ .‬איח‪ .‬דך‪ .‬דכה (ב״פ)‪.‬‬ ‫דעת לנכון נקל ‪ :‬גיב‪.‬‬ ‫הבדלה‪ ,‬המבדיל ה‪:.‬‬ ‫בז (הנבדל מהם ריבוא רבבות‬ ‫ה‪ ).‬בח (ומובדל ריבוא רבבות‬ ‫עד אין קץ ותכלית מדרי׳‬ ‫ה‪ ).‬גד (עד״מ המ‪ .‬ה‪ .‬לאין‬ ‫קץ) דה (להבדיל ה‪ .‬אין קץ)‬ ‫ד טו(ל הבדיל באלפים ה‪ ).‬דלא‬ ‫(ד‪,‬מ‪ .‬בין קדש כו׳)‪.‬‬ ‫הכרעה המקובלת‬ ‫המון ‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫גג‪.‬‬ ‫גא (לא כדעת ההמון)‪ .‬עיי״ע‬ ‫עולם‪.‬‬ ‫זהר ‪:‬‬ ‫אא (ר״מ פ׳ משפטים‪ .‬זח״ג‬ ‫רל״א) אה (ויקהל רי) או‬ ‫(בשלח) אח (זח״ב נט) אי‬ ‫(בהקדמה‪ .‬תצא) איב (פנחס)‬ ‫‪.‬איז (פנחס‪ .‬ויקרא) אכז (זח״ב‬ ‫קכח‪ ).‬אכט (זח״ג כה‪ ).‬אלה‬ ‫(בלק) אלט (פנחס‪ .‬ויקהל‪,‬‬ ‫ויקהל) אט (זח״ג לא‪ :‬קכא‪:‬‬ ‫קה‪ .‬קסח‪ ):‬אמא (בהר‪ .‬זח״ג‬ ‫קיא‪ .:‬אד״ר) אמד (ר״מ בא)‬ ‫בה (זח״ב ר״ט ר״י) בז (ר״מ‬ ‫פנחם — ב״פ) גג (ס״פ נח)‬ ‫גו (פקודי) גח (ר״מ נשא‪ .‬חיי‬ ‫שרה) דז (אד״ר) דיז (שלח)‬ ‫דך (בראשית) דכה (וארא)‬ ‫דכו (ר״מ נשא) דכט (אד׳׳ר‪.‬‬ ‫זח״ב ר״י רכ״ט‪ .‬רח¡ רי‪ :‬זח״ב‬ ‫רכט‪ :‬רי‪ ).‬הא (זח״ג קה‪ .‬לא‪):‬‬ ‫הב (זח״ב רמ״ד‪ ):‬הג (שלח‪,‬‬ ‫זח״ב רמה‪ :‬רא‪ :‬זח״א רכ״ג‪:‬‬ ‫פקידי‪ .‬ויקהל‪ .‬זח׳׳ב רנ״ב‪ .‬רמז‪.‬‬ ‫רי‪ .‬רנ״ה‪ ):‬הד (ר״מ משפטים‪.‬‬ ‫פקודי) הו (אד״ר)‪.‬‬ ‫ז הר ר׳'מ — כ לי ציון ‪:‬‬ ‫אהקדמה‪ .‬אב‪ .‬אד‪ .‬אז‪ .‬אט‪ .‬אי‪.‬‬ ‫איב‪ .‬אטז‪ .‬אכב‪ .‬אבג‪ .‬אבד‪ .‬אכו‪.‬‬ ‫אכט‪ .‬אלא‪ .‬אלד‪ .‬אלט‪ .‬אמ‪.‬‬ ‫אמא‪ .‬אמב‪ .‬אמד אמו‪ .‬אמז‪.‬‬ ‫אן‪ .‬אנב‪ .‬אנג‪ .‬בהקדמה‪ .‬בא‪.‬‬ ‫בד‪ .‬בה‪ .‬בז‪ .‬בט‪ .‬גא‪ .‬גד‪ .‬גז‪.‬‬ ‫גט‪ .‬גיא‪ .‬גיב‪ .‬דג‪ .‬דה‪ .‬דו‪ .‬דח‪.‬‬ ‫די‪ .‬דיב‪ .‬דטו‪ .‬דיח‪ .‬דיט‪ .‬דכא‪.‬‬ ‫דכג‪ .‬דכד‪ .‬דכה‪ .‬דכו‪ .‬דכז‪ .‬דכח‪.‬‬ ‫דכט‪ .‬הה‪ .‬הו‪ .‬עיי״ע לשון‪,‬‬ ‫תיקונים‪.‬‬ ‫ז הר חד ש ‪ :‬אב‪.‬‬ ‫חייט‪ ,‬ר ח "ו‪:‬‬ ‫אא‪ .‬אמ (ב״פ) הח‪ .‬עיי״ע ע״ח‪,‬‬ ‫פרע״ח‪.‬‬ ‫חיל אשר נגע יראת ה׳ כל‬ ‫כם ‪ :‬דל‪.‬‬ ‫ח כ מי ם ‪:‬‬ ‫בז (ח‪ .‬בעיניהם) דה (ידוע‬ ‫לכל ח‪ .‬לב) דכב (ספרי חכמי‬ ‫ישראל)‪ .‬עיי״ע אמת‪ ,‬טבעים׳‬ ‫מוסר‪ .‬קבלה‪.‬‬ ‫ח פי די ם‪ ,‬ס׳ ח‪ : .‬אמב‪ .‬גא‪.‬‬ ‫חר די ם‪ ,‬ס׳ ח ‪ : .‬אלב‪.‬‬ ‫ט ב עי ם ‪ :‬אג (וכמ״ש הט‪.).‬‬ ‫טועמים מעץ ה חיי ם‪ :‬אמת‪.‬‬ ‫טושו״ע ‪:‬‬ ‫אח (הל׳ ת״ת) אבד (יו״ד סי׳‬ ‫ב׳) אלד (הל׳ ת״ת> אמא‬ ‫(בש״ע) אמב (ש״ע או״ח כרא)‬ ‫בהקדמה (א״ח שמ׳׳ג) גא (ח״מ‬ ‫ססי׳ ל״ד) גג (מ״א הל׳ תע ‬ ‫נית) דא (ש״ע א״ח) דבג‬ ‫(כנ״ל)‪.‬‬ ‫טע מ״צ‪ :‬אב‪.‬‬ ‫יודא ועד לקרא‪:‬‬ ‫אהקדמה‪ .‬בו‪.‬‬ ‫הוי׳ ‪:‬‬ ‫בז (ה׳‬ ‫(ה״י)‪.‬‬ ‫יכפר‬ ‫בעדם)‬ ‫דלא‬ ‫יודעי חן‪:‬‬ ‫אז‪ .‬אח‪ .‬איג‪ .‬אטז‪ .‬אלח‪ .‬אלט‪.‬‬ ‫אמב‪ .‬אמג‪ .‬אנג‪ .‬בד‪ .‬גו‪ .‬דיג‪.‬‬ ‫דיר‪ .‬ריט‪ .‬דכה (ג״פ) דבט‬ ‫(ב״פ)‪.‬‬ ‫יודעים ‪:‬‬ ‫אכט (כידוע לי‪ ).‬אמא (כנ ׳׳ל)‬ ‫בהקדמה (ידוע לי‪ ).‬דכו (לי‪.).‬‬ ‫ילקוט ‪:‬‬ ‫דכח (ילקוט פ׳ שמיני)‪.‬‬ ‫יצחק‪ ,‬האריז״ל‪:‬‬ ‫אב (ב״פ) אז‪ .‬אכו (ב״פ) אלא‪.‬‬ ‫אמו‪ .‬אמח‪ .‬אן‪ .‬בא‪ .‬בב‪ .‬בז‬ ‫(כתהאריז״ל) גב‪ .‬גג (ב״פ)‬ ‫גה‪ .‬גי ב (ב״פ) דה (ב״פ) דח‬ ‫(לקוטי‬ ‫דיז‬ ‫(כתהאריז״ל)‬ ‫הש״ם מהא‪ ).‬דיט (לקו״ת של‬ ‫הא‪ .‬ג״פ)‪ .‬דכג (כתד‪,‬״א‪ ).‬דכד‪.‬‬ ‫דכה (כתה״א־ ד״ פ־ קבלת‬ ‫ד״פ) דכו (כתה״א‪ .‬ז״פ)‬ ‫הא‪.‬‬ ‫דכח‪ .‬דבט‪ .‬דלא (כתה״א‪ ).‬הו‬ ‫(ב״פ)‪ .‬עיי״ע לקו״ת‪.‬‬ ‫יצירה‪ ,‬פ׳ י ‪: /‬‬ ‫אמא‪ .‬אן‪ .‬בא‪ .‬בי‪ .‬דה‪ .‬דך‪ .‬דלא‪.‬‬ ‫יראה‪ ,‬כפרי הי׳‪: .‬‬ ‫אהקדמה‪.‬‬ ‫ישראל‪ ,‬בעש״ט ‪:‬‬ ‫בא‪ .‬דכה (ד״פ‪ .‬אמר תורה‬ ‫בל״א ולא בלה״ק)‪ .‬עיי״ע צוו ‬ ‫את‪.‬‬ ‫כונות‪ ,‬פ׳ הב‪ :.‬דכו‪ .‬הא‪.‬‬ ‫ככל הדברים האלה וככל‬ ‫החזיון הזה ‪ :‬אמו‪.‬‬ ‫כפול ומכופל ‪:‬‬ ‫אלג‪ .‬אלו‪ .‬אמב‪ .‬אמו (כפלי‬ ‫כפלים) אמט (כנ״ל)‪.‬‬ ‫כפלים ל תו שי׳‪ :‬אלה‪ .‬דכז‪.‬‬ ‫לקו׳׳א־תניא ‪:‬‬ ‫גד (ח״ב פי״א) גי (לקו״א‬ ‫פמ״ו) גיא (ספל״ד) דג (בל־‬ ‫ק״א־ב״פ)‪ .‬דה (לק״א ח״ב‪.‬‬ ‫פי״א וי״ב‪ .‬לק״א ח״א פל״ד)‬ ‫דו (לק״א ח״ב פי״א‪ .‬לק״א‬ ‫ח״א פנ״א‪ .‬לק״א ח״ב פ״ט)‬ ‫דיז(לק״א פמ״ח) דיח (בלק״א)‬ ‫בלק״א‪.‬‬ ‫(לק״א ח״ב‪.‬‬ ‫דך‬ ‫דכט (לק״א ח״א‬ ‫בלק״א)‬ ‫פל״ח) הז ;ייק״א פמ*ח)‪.‬‬ ‫לקו״ת (להאדיז״ל)‪:‬‬ ‫אב‪.‬‬ ‫אלו‪ .‬דים‪ .‬דכח‪.‬‬ ‫ל שון‪:‬‬ ‫דה (דקדוק ל‪ .‬זוה״ק) דח‬ ‫(כנ״ל) דך (כנ״ל) דכה (ל׳‬ ‫הזהר‪ ,‬ל׳ המקובלים) דז (ל׳‬ ‫השגור במארז״ל)‪.‬‬ ‫מאמין ‪ :‬דיא (המ‪ .‬לא יחוש)‪.‬‬ ‫מאמינים בני מ א מיני ם‪:‬‬ ‫אכט‪ .‬אמב‪ .‬בז‪ .‬דמז‪.‬‬ ‫מד ע‪:‬‬ ‫דכג (מובן למביני מ‪ ).‬דכו‬ ‫(המובן מהשקפה ראשונה כר‬ ‫לחסרי מ‪ ).‬הח (מביני מ‪.).‬‬ ‫מדרש‬ ‫מודעת זאת כארץ ‪ :‬דכה‪.‬‬ ‫מופר ‪:‬‬ ‫; אא‪ .‬בי‪.‬‬ ‫גא (ס׳ המ‪ ).‬גג (חכמי המ‪.).‬‬ ‫מורי ע״ה־הה״מ‪:‬‬ ‫אלה‪ .‬דטו‪ .‬עיי״ע רבותי‪.‬‬ ‫מילתא אמורה‪ :‬גיא‪.‬‬ ‫ט מ ״ ג‪ :‬גא‪.‬‬ ‫מ ק״ מ‪ :‬דבט‪ .‬הג‪.‬‬ ‫מקרא מלא דבר הכ תוב‪:‬‬ ‫אכו‪ .‬בב‪ .‬דכא‪ .‬דכה‪.‬‬ ‫רמ״ז ‪ :‬איז‪.‬‬ ‫דמב״ם ‪:‬‬ ‫אב‪ .‬אד‪ .‬אח‪ .‬אמב‪ .‬אמח‪ .‬בז‬ ‫(הר‪ .‬הל׳ יסוה״ת) בח (ב״פ)‬ ‫בט‪ .‬גא‪ .‬דכא (הר‪ .‬בפיה״ני־‬ ‫ג״פ) הח‪.‬‬ ‫דמכ״ן ‪:‬‬ ‫אהקדמה (הר‪ .‬במלחמות) אח‪.‬‬ ‫גיב (בהקדמה לפי׳ איוב)‬ ‫דכה‪.‬‬ ‫רמ״ק ‪:‬‬ ‫אב (בפרדס מהר‪ ).‬אמב (הר‪.‬‬ ‫בפרדס) אמת (בפרדס מהר‪).‬‬ ‫בז (כנ״ל) גז‪ .‬דך (ומ״ש ה־‬ ‫רמ״ק‪ .‬בפרדס מהרמ״ק)‪.‬‬ ‫הא‪.‬‬ ‫דג‪ .‬דך‪ .‬דכו (ב״פ)‬ ‫הב‪ .‬הג‪ .‬הד‪ .‬הח‪ .‬עיי״ע טו ‬ ‫עמים‪.‬‬ ‫עשרה מאמרות‪ ,‬ס ‪ ,‬ע׳'מ ‪:‬‬ ‫דבז‪.‬‬ ‫פייט‪ ,‬הפ‪:.‬‬ ‫דלב (וכך אמר הפ‪ .‬לבושו‬ ‫צדקה)‪.‬‬ ‫פלוסופים ‪ :‬דכה‪.‬‬ ‫פרדס‪ :‬עיי״ע רמ״ק‪.‬‬ ‫פרע״ח ‪:‬‬ ‫משביל ‪:‬‬ ‫אה‪.‬‬ ‫אמז (והמ‪ .‬יבין) אלה (כנ״ל)‬ ‫בט (ידוע למשכילים) דה (וה ‬ ‫משכילים יבינו) דט (כידוע‬ ‫למשכילים)‪.‬‬ ‫מ" ח ‪ :‬אמא‪ .‬גג‪.‬‬ ‫נודע כשערים ‪ :‬דלא‪.‬‬ ‫פרקי‬ ‫צוואת הריכ״ש‪ ,‬ס׳ צ‪ .‬הר‪: .‬‬ ‫סידור — לאדה"ז ‪:‬‬ ‫גז (בסי׳ בהערה לתקון חצות)‪.‬‬ ‫סכלים‪ ,‬ה ס‪ :.‬בב‪.‬‬ ‫ספרי ‪ :‬אהקדמה‪ .‬בהקדמה‪ .‬דא‪.‬‬ ‫ספרים הידועים ‪ :‬דכה‪.‬‬ ‫עולם‪:‬‬ ‫אכח (ולא‬ ‫עיי״ע המון‪.‬‬ ‫כטעות‬ ‫העולם)‪.‬‬ ‫עץ חיים ‪:‬‬ ‫אא (ב״פ) אב‪ .‬אג‪ .‬אה‪ .‬או‪.‬‬ ‫(ד״פ) אז‪ .‬אט‪ .‬אמז‪ .‬איט‪ .‬אכד‪.‬‬ ‫אלה‪ .‬אלז■ (ב״פ) אלח‪ .‬אלט‪.‬‬ ‫(ב״פ) אמט‪ .‬אנא‪ .‬אנב‪ .‬בה‪.‬‬ ‫אלט‪ .‬אמ‪ .‬הד‪ .‬הח‪.‬‬ ‫היכלות ‪ :‬גז‪.‬‬ ‫דכה (ס׳ הנק׳ צ‪ .‬הר‪.).‬‬ ‫קבלה ‪:‬‬ ‫אב (חכמי הק‪ .‬ק‪ .‬וזאריז׳׳ל)‬ ‫אמב (חכמי הק‪ ).‬אמח (חכמי‬ ‫הק‪ .‬ק‪ .‬האריז״ל) בז (חכמי‬ ‫הק‪ ).‬דכה (ל׳ המקובלים‪ .‬ק‪.‬‬ ‫האריו״ל‪ .‬חכמת הק‪ ).‬דכו‬ ‫(חכמת הק‪ .).‬עיי״ע אמת‪.‬‬ ‫קבלתי‪ ,‬מה שק‪ :.‬דבז‪.‬‬ ‫קנה‪ ,‬ושניהם עולים בקנה‬ ‫א חד‪ :‬אי‪.‬‬ ‫ד"ח ‪ :‬בהקדמה‪ .‬גד‪ .‬דיח‪.‬‬ ‫רבותי ‪:‬‬ ‫דבג(ששמעתי מר‪ ).‬דכה (שש ‬ ‫מעתי מר‪ ).‬עיי״ע מורי‪.‬‬ ‫רו ק ח ‪ :‬גא‪,‬‬ ‫תורה ‪:‬‬ ‫שג ל ‪:‬‬ ‫אסח (ולקרב אל הש‪ ).‬אמט‬ ‫(לקרב אל ש‪ .‬הדל) דטו (ולק ‬ ‫רב קצת אל הש‪.).‬‬ ‫שלמה‪ ,‬ר שכ״א‪ :‬אמט‪.‬‬ ‫שלמה‪ ,‬ר ש״י‪:‬‬ ‫בד‪ .‬גג‪ .‬גי‪ .‬גיא‪ .‬דבב‪ .‬דבג‪.‬‬ ‫שמעתי ‪ :‬אהקדמה‪ .‬אלה‪.‬‬ ‫שער היחודים ‪ :‬אמ‪ .‬הג‪ .‬הד‪.‬‬ ‫שער הנבואה ‪:‬‬ ‫אמ‪ .‬בב‪ .‬בה‪ .‬דיט‪ .‬הא‪.‬‬ ‫שער הקדו שה‪ .‬אא‪.‬‬ ‫ש״ס — מקום‬ ‫המס׳ ‪:‬‬ ‫שנסמנה‬ ‫אא (נדה‪ .‬אבות‪ .‬ברכות‪ .‬ב״ב‪.‬‬ ‫יבמות‪ .‬נדה‪ .‬שבועות) אב‬ ‫(נדה) איא (אבות) אל (ב״ב)‬ ‫אלב (שבת) אלה (סנה׳) אלז‬ ‫(תלמוד ירושלמי) אלח (בר ‬ ‫כות) אן(חגיגה) אנג(ברכות)‬ ‫גא (יומא‪ .‬סנה׳) גב מבתים)‬ ‫גג(זבחים‪ .‬תענית‪ .‬זבחים‪ .‬ירו ‬ ‫שלמי) גד (זבחים) גט (ר״ה)‬ ‫גיא (ב״ק‪ .‬יבמות) דטז (נד ‬ ‫רים‪ .‬קדושין) דך (ירושלמי)‬ ‫דכב (סנה׳) דכו (ירוש׳ פ״ק‬ ‫דברכות) דכט (מגילה‪ .‬מנחות)‬ ‫הה (חולין) הו (ירוש׳ שק ‬ ‫לים)‪.‬‬ ‫אכה (במשנה ת‪ ).‬דא (כמ״ש‬ ‫בת‪ .‬משה) דכו (ת‪ .‬משה)‪.‬‬ ‫תנ״ך־מקום שנפמן ‪:‬‬ ‫אל (הושע) אמו (שה״ש) בה ‬ ‫קדמה (עקב) גא (נצבים‪ .‬יואל‬ ‫מג״א) גב (ישעי׳) גד (ירמי׳)‬ ‫גה (ישעי ‪ .,‬אמור) גיא (עזרא)‬ ‫דה (קהלת) דו (משלי) דכב‬ ‫(ישעי׳) דכה (וירא) דבט‬ ‫(דניאל) הו (זכרי ‪ ),‬הז(עמוס)‬ ‫הט (תילים)‪.‬‬ ‫ת"פ ‪ :‬גב‪.‬‬ ‫תיקונים‪ ,‬ת״ז ‪:‬‬ ‫אי‪ .‬איד‪ .‬אבג‪ .‬אכז‪ .‬אלד‪ .‬אלו‪.‬‬ ‫‪ .‬אלז‪ .‬אלט (ב״פ) אמ (בתי׳‬ ‫מ״ה‪ .‬ב״פ) אמא‪ .‬אמד (ב״פ)‪.‬‬ ‫אנא‪ .‬אנב (ב״פ) בז (תי׳ נז׳)‪.‬‬ ‫די‪ .‬גא (בת״ז) גט‪ .‬דה (ב״פ)‬ ‫דכו (בריש תי׳) דבז‪ .‬רכט‪.‬‬ ‫דלא‪ .‬דלב‪ .‬הא‪ .‬הה‪ .‬הו‪.‬‬ ‫תדב״א ‪ :‬גט‪.‬‬ ‫תנן‪ ,‬תניא ‪:‬‬ ‫אא (תניא בספ״ג דנדה) ‪ .‬אמ‬ ‫(כדתנן) בי (כדתנן בס׳ יצי ‬ ‫רה)‪.‬‬ ‫תרגום ‪:‬‬ ‫דיט (וכתרגום וירא גו׳)‪.‬‬ ‫יף‬ ‫?מוד‬ ‫מודה המתח־‬ ‫נדפס‬ ‫*ריד להיות‬ ‫לת בחיבת‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫(‪1‬‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ד‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ו‬ ‫א‬ ‫ה‬ ‫ז‬ ‫ח‬ ‫יא‬ ‫‪3‬‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫מאוד‬ ‫מאד‬ ‫היטב‬ ‫ימצא‪ .‬בתניא הוצאת שקלאו תקע״ד!‬ ‫אחר שורה‬ ‫דיום יום ה כ־ב אייר תקע״ד ל‪9‬־ק‪.‬‬ ‫זה‬ ‫ומתעורר שכל‪.‬‬ ‫שכל‬ ‫ששים‬ ‫כללות ישראל נשמות כללות ישראן‬ ‫ופרטיהם ופרטי פר־‬ ‫ופרטיהם‬ ‫טיהם‬ ‫שבמדיגותינו שבמדיגותיגו‬ ‫שבמדינתיגו‬ ‫מיום‬ ‫ותבוא עליהם‬ ‫ותבא‬ ‫ומ״ש‬ ‫מהר‬ ‫מוהר‬ ‫אליהו‬ ‫פי׳‬ ‫הפי׳‬ ‫נשמות‬ ‫וכדכתיב‬ ‫דכתיב‬ ‫משא*כ‬ ‫עובדי גלולים העולם‬ ‫מיבו‬ ‫עובדי גלולים מיוחד‬ ‫וחסד‬ ‫עובדי גלולים העולם‬ ‫נשמת‬ ‫מהר‬ ‫מוהר‬ ‫מדל‬ ‫בנשמר‬ ‫על‬ ‫בשוליו‬ ‫•רק ד‬ ‫ועוד‬ ‫בשוליו‬ ‫וכר‬ ‫כד‬ ‫עובדי גלולים העולם‬ ‫כל‬ ‫רובו ככולו ‪ . .‬בהוצאה הא'! רובו‬ ‫עולם‬ ‫בתוכה [שמיעה ככולו ‪ . .‬בתומ*גג‪ 1‬ד‬ ‫ממנה‪ .‬ועדיין צ״ע‪.‬‬ ‫לקמן ו מ החיות שבט־‬ ‫לקמן מה‬ ‫!ריד‬ ‫פות זרע שיצאו ממגו‬ ‫בתאוה בהמית שלא‬ ‫קדש מ מו בשעת‬ ‫תשמיש ‪ 09‬אשתו‬ ‫טהורה מח••)‬ ‫הוא‬ ‫עו״ג‬ ‫העולם‬ ‫העויו הסו־ל‬ ‫•) מיב דאיחי «בלוח ה מו ח ‪ 09‬ניזקן‪•!« .‬ל ‪ :‬בתינח‪.‬‬ ‫••) מי‪ .‬מ טי מזות להחז‪-‬ו ס־« בו«מית■‬ ‫לו ח‬ ‫‪376‬‬ ‫דף‬ ‫עמיד‬ ‫שורר‪ .‬דמתח‬ ‫לת בתיבת‬ ‫יג‬ ‫א‬ ‫לגמרי‬ ‫טו‬ ‫מז‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫יז‬ ‫כ‬ ‫כא‬ ‫כג‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫כו‬ ‫כז‬ ‫כט‬ ‫לא‬ ‫לב‬ ‫*‬ ‫לג‬ ‫לה‬ ‫לז‬ ‫לח‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫בי‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫אומרת‬ ‫טומאתה‬ ‫מ‬ ‫לה׳‬ ‫מלמעלה‬ ‫בשוליו‬ ‫בכל‬ ‫בשוליו‬ ‫במ״א‬ ‫שבמווזי‬ ‫דהיינו‬ ‫מאבותינו‬ ‫גשיליז‬ ‫עוה׳־ז‬ ‫כשמדבר‬ ‫ללמוד‬ ‫המאכל‬ ‫וירידת‬ ‫תחתונים‬ ‫נקראים‬ ‫בעבודת‬ ‫פרק‬ ‫ומעלה‬ ‫ממילי‬ ‫המתפלל‬ ‫אומות‬ ‫ברכת‬ ‫ה תי קון‬ ‫נופם‬ ‫*דיך להיות‬ ‫[לבדו]‬ ‫לקמן בשורה המתחלת‬ ‫כף איתא ‪.‬לבדו* בלא‬ ‫חגאי מרובע‪ .‬וכנראה‬ ‫הטעם‪ .‬כי בד‪,‬וגאה ה‬ ‫ראשונה נשמטה תיבה‬ ‫זי רק כאן‪.‬‬ ‫עובדי גלולים ואערלם‬ ‫עובדי גלולים מיותר‬ ‫עובדי גלולים מיותר‬ ‫איט‬ ‫אינה‬ ‫כל‬ ‫אכל‬ ‫והבינוני‬ ‫»יק יב‬ ‫ומעשה תרי״ג ומעשה של תרי־ג‬ ‫ובזה‬ ‫«־ק יג‬ ‫וכר‬ ‫כד‬ ‫שבמוחו לשלוט שבמוח ולשלוט‬ ‫כשהאדם‬ ‫כשאדם‬ ‫ולבאר‬ ‫להקדי׳‬ ‫לבאר ולהקדי׳‬ ‫ולפעמים‬ ‫‪ 1‬ולפעמים‬ ‫אינן‬ ‫אינם‬ ‫דבר‬ ‫דבור‬ ‫איזו מאכל‬ ‫איזה מאכל‬ ‫נולדה‬ ‫נולדו ‪.‬‬ ‫נקרא‬ ‫נקראים‬ ‫תחתיניב‬ ‫תחתונות‬ ‫נקראים‬ ‫נקראות‬ ‫שהוא‬ ‫שהיא‬ ‫לאודעי‬ ‫לאודועי‬ ‫איז‬ ‫לאין•‬ ‫לשטר‬ ‫«‪1‬יסמר‬ ‫עו״ג‬ ‫עיל‬ ‫העולם‬ ‫עכי־ם‬ ‫ברכת‬ ‫ברכות‬ ‫וף‬ ‫זפוד‬ ‫מב‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫מה‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫«‬ ‫‪3‬‬ ‫«‬ ‫‪3‬‬ ‫‪3‬‬ ‫«‬ ‫א‬ ‫«‬ ‫נ»‬ ‫נד‬ ‫נו‬ ‫נם‬ ‫סט‬ ‫עא‬ ‫ע‪3‬‬ ‫עד‬ ‫עה‬ ‫זז‬ ‫‪1‬ה‬ ‫פח‬ ‫‪1‬‬ ‫ב‬ ‫‪3‬‬ ‫כ‬ ‫‪3‬‬ ‫»‬ ‫א‬ ‫«ורד‪ .‬הםתזד‬ ‫לח בחינת‬ ‫‪ 1‬ו‪1‬זס‬ ‫‪1‬ייך להיות‬ ‫ובריאת‬ ‫ובריאות‬ ‫ממש וזה‬ ‫שהנחילונו‬ ‫שהנחילנו‬ ‫שהנחילנו‬ ‫ובפרט בארגית ובפרט בחו״ל‬ ‫ובפרס‬ ‫שאייר ארץ‬ ‫די• ג שאוירם‬ ‫העמים‬ ‫הנעשות‬ ‫הנעשים‬ ‫הנעשים‬ ‫הרעים‬ ‫הבהמית‬ ‫הרעות‬ ‫דשכיבת*‬ ‫בבחי׳‬ ‫ושכינת»‬ ‫ית‬ ‫יתברך‬ ‫בשוליו‬ ‫להזס־ף‬ ‫לבה‬ ‫בשוליו‬ ‫*י*‪1‬‬ ‫להוסיף‬ ‫בשוליו‬ ‫‪:‬אכלל‬ ‫ולכלול‬ ‫לבדו‬ ‫סופרים‬ ‫בשוליו‬ ‫כופרים‬ ‫סידרו‬ ‫ברכת‬ ‫ברכות‬ ‫שמהותה‬ ‫אינה‬ ‫אמו‬ ‫שההשפעה והמשכות‬ ‫והמשכת‬ ‫שהוא •)‬ ‫שהי»‬ ‫ק״ק‬ ‫וסיוחד‬ ‫ומדשה ת רי׳׳ג ומדשה של תרי*!‬ ‫בשוליו‬ ‫והנה‬ ‫פרק ג‬ ‫בשוליו‬ ‫*׳■ל‬ ‫אותיות‬ ‫של‬ ‫ממדרגת‬ ‫ממדרגות‬ ‫בתחלתו‬ ‫צ־ל ‪ :‬לקוטי »מרים חלק שלישי הנק•‬ ‫ו » בשם‬ ‫גג‬ ‫‪1‬ד‬ ‫‪3‬‬ ‫י »‬ ‫‪1‬ה‬ ‫«‬ ‫כפ״ש‬ ‫אל‬ ‫ושמעת‬ ‫ה׳‬ ‫כשבט‬ ‫בעוה־ז‬ ‫וכר‬ ‫כר‬ ‫מ״ש‬ ‫וכ&״ש‬ ‫האלקי'‬ ‫אורך‬ ‫ונו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫ו כ ר‪..‬‬ ‫ו כו׳‪..‬‬ ‫וכו׳‬ ‫וכר‬ ‫וכר‬ ‫כר‬ ‫וכר‬ ‫נר‬ ‫כר ‪. .‬‬ ‫המורה‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳ ‪ . .‬וגו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫וגר ‪ . .‬וגו׳‬ ‫וכר‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו‬ ‫גו׳‬ ‫כו׳‬ ‫גו׳ ‪ . .‬גו׳‬ ‫ההמשכה המורה על ההמשכה‬ ‫לו ח‬ ‫‪378‬‬ ‫יף‬ ‫עמוד‬ ‫צו‬ ‫צז‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫צח‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫צט‬ ‫א‬ ‫ק‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫קא‬ ‫קב‬ ‫קג‬ ‫קיב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫קיג‬ ‫קיד‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫שורה רפתה־‬ ‫לת בתיבת‬ ‫ו חיו ת‬ ‫ו כד‬ ‫ב חי׳‬ ‫לא‬ ‫דבר‬ ‫רח מיך‬ ‫כמ״ ש‬ ‫לאהבה‬ ‫רוחא‬ ‫ו כו׳‬ ‫יכופ ר‬ ‫כו׳‬ ‫ו היו‬ ‫ל״ד‬ ‫כ תיב‬ ‫ת ס מכני‬ ‫וכמ ארז׳׳ל‬ ‫חגרה‬ ‫מחכמה‬ ‫כל‬ ‫ב שוליו‬ ‫ב שוליו‬ ‫שבלב‬ ‫ד ע בדין‬ ‫ו בניו‬ ‫ה תי קון‬ ‫נופם‬ ‫הנ שמעת‬ ‫וכו׳‬ ‫וגם [גרם!‬ ‫כו׳‬ ‫כו׳‬ ‫ו כד‬ ‫כמ״ ש‬ ‫וכו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫כו׳ ‪ . .‬וכו׳‬ ‫וכו׳ ‪ . .‬ו כו׳‬ ‫בזוה׳׳ק‬ ‫וכו׳‬ ‫וכד‬ ‫הנעלבי ם‬ ‫הם דבר‬ ‫הוא‬ ‫וזו‬ ‫זורע‬ ‫נ״א‬ ‫שהוא‬ ‫כעוע׳׳ג‬ ‫התורה‪ .‬ע״ב‬ ‫‪1‬ריך להיות‬ ‫הנ שפעו ת‬ ‫וגו׳‬ ‫וגר ם‬ ‫וגר‬ ‫לגד‬ ‫וג ד‬ ‫וסט׳־א כמ״ ש‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫וגד ‪ . .‬וגו׳‬ ‫וגו׳ ‪ . .‬וג ד‬ ‫בזה״ק‬ ‫וגו׳‬ ‫וגו׳‬ ‫הנ ע ל בין‬ ‫הם ב חי׳ דבר‬ ‫היא‬ ‫וזו הי א‬ ‫ח זו ר ע‬ ‫[נ״א‬ ‫שהיא‬ ‫ככל הגוי ם‬ ‫התורה חוץ מצדיקי‬ ‫שבדור שהן קו ד מין‬ ‫ל בניו ו צדי קי ם שב א׳׳י‬ ‫קוד מין ל צדי קי ם ש־‬ ‫בוזו׳׳ל ל בד מזא ת שלא‬ ‫הגי חו כ מו תן בחר׳ל‬ ‫וז״ ל‪ .‬ע ״ ב׳‬ ‫וף‬ ‫עמור‬ ‫מורה המתח‬ ‫לת בתיבת‬ ‫‪0011‬‬ ‫קטו‬ ‫קטז‬ ‫קכב‬ ‫קכג‬ ‫קכז‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ה צי ק ה‬ ‫מתחת‬ ‫בכליו ת‬ ‫לדבוק‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫ב פני מיו ת‬ ‫נגלה‬ ‫קל‬ ‫א‬ ‫לג‬ ‫קלה‬ ‫קלז‬ ‫קלח‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫שיצאו‬ ‫לומר‬ ‫העולה‬ ‫לא‬ ‫ב שולי הט׳‬ ‫אינה‬ ‫שהוא‬ ‫עו״ג‬ ‫נקרא‬ ‫לדבוק‬ ‫המלוב שת‬ ‫המלוב שת‬ ‫אליהם הוי׳‬ ‫הנעלם ב ״י‬ ‫בבחי׳‬ ‫נ שמת‬ ‫די תב א‬ ‫עליהם‬ ‫קלם‬ ‫א‬ ‫כח‬ ‫מ כ חי׳‬ ‫כ‬ ‫(אלא‬ ‫נ שפע‬ ‫נ שפ עי׳‬ ‫בארצות‬ ‫אלקות‬ ‫נמ שכות‬ ‫ולה שליטם‬ ‫העו״ג‬ ‫קמ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫והעו־ג‬ ‫הזה‬ ‫ו‪ .‬ע ו ח‬ ‫*ויך להיות‬ ‫שהיא‬ ‫הגוי ם‬ ‫נקראים‬ ‫לידבק‬ ‫המתלב שים‬ ‫המלוב שים‬ ‫הנר‪,‬ח הצ־צ‪ .‬עליו‪,‬ס•)‬ ‫הוי׳‬ ‫ב ב חי׳‬ ‫נ שמות‬ ‫די ת בין‬ ‫‪ . .‬אליהם‬ ‫אוכל מלם משא‬ ‫איכל מ שא‬ ‫כר אהוביי‬ ‫‪8‬רר!‬ ‫הגהת ה צ ־ צ ‪ :‬צוואתו‬ ‫צוואתו ולא‬ ‫כלל ולא‬ ‫זו‬ ‫זה‬ ‫הגהת הצ־צ ‪ :‬באש־ו‬ ‫ב אפיו‬ ‫נ שמת חיים‬ ‫שבארצות העי״ג שבחו־ל‬ ‫לאומות‬ ‫לעו׳׳ג‬ ‫האומות‬ ‫העו־ג‬ ‫בחו״ל‬ ‫בארצות עו־ג‬ ‫הגוי ם‬ ‫העו־ג‬ ‫האומות‬ ‫העו׳־ג‬ ‫ולה שלימם בז מן ולה שלימם עתה בז מן‬ ‫האומות שול טין דתה‬ ‫העו׳־ג היו‬ ‫על‬ ‫שולטין על‬ ‫והאומות‬ ‫והעו־ג‬ ‫לאימות‬ ‫לעו*ג‬ ‫ה חו ־ו‬ ‫כן הוא נכת־י המעתיק (גוף כתי־ק ד‪ 1*1.‬איני)‪ .‬ואולי סדי‪ .‬ו‪1‬־ל ‪ :‬אליהם‪.‬‬ ‫ונניימ־ב באגה־ק ל‪6‬ני זר¡ אליו‪.‬‬ ‫לו ח‬ ‫‪380‬‬ ‫ה תי קון‬ ‫נר‪00‬‬ ‫צריך להיות‬ ‫דף‬ ‫עמוד‬ ‫שויה המתח*‬ ‫לת בתיבת‬ ‫קמא‬ ‫א‬ ‫קמג‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נכרי‬ ‫עו״ג‬ ‫אבל‬ ‫הנכרי‬ ‫העו״ג‬ ‫ובכוונה‬ ‫נכרי‬ ‫עו״ג‬ ‫עו״ג‬ ‫נכרי‬ ‫ובפרט‬ ‫עו״ג‬ ‫הנכרים‬ ‫העו״ג‬ ‫העו׳׳ג‬ ‫י היו‬ ‫אי סו רין‬ ‫י הי׳‬ ‫שהרי ‪ . .‬שדות הגהת חצ־צ ‪ :‬דהא ג ס‬ ‫טמא‬ ‫בזמן ב״ש לא היו‬ ‫מתפרנסין מע״ה דאכ ‬ ‫לין פסול אסור ח*ו‬ ‫שהרי ת׳־ח היו להס‬ ‫שדות‬ ‫מבין‬ ‫עו*ג‬ ‫העולם‬ ‫כז מה‬ ‫אה״ק תובב׳׳א ט״ס כי נכ תב לאנ״ ש‬ ‫שבחו־ל‪.‬‬ ‫והנה‬ ‫כו׳ והוא תי קין הוא תי קון נוצר חסד‬ ‫ונוצר או תיו ת‬ ‫או תיו ת רצון‬ ‫נוצר‬ ‫רצון והיא ג' כ והיא עת‬ ‫עת‬ ‫דאשתאר‬ ‫בסוף העמוד אשתאר‬ ‫שהצער‬ ‫ה תענוג‬ ‫תענוג‬ ‫חיו ת‬ ‫וו‬ ‫זה‬ ‫לבריאו ת‬ ‫לבריאו ת‬ ‫לבריאת‬ ‫מאור‬ ‫הסובב‬ ‫סובב‬ ‫גבורה‬ ‫וברחמים‪ .‬כו׳ ברחמי ם כר •)‬ ‫היא‬ ‫רבה‬ ‫רמה‬ ‫העולת‬ ‫ע״י‬ ‫העולה‬ ‫וי ־ ל‬ ‫ו ד״ ל!‬ ‫וכו׳‬ ‫די צי׳‬ ‫ע שי׳‬ ‫וע שי׳‬ ‫מתפרסים‬ ‫מתפרסים‬ ‫מתפר שים‬ ‫מחשבה‬ ‫העליונה‬ ‫עליונ ה‬ ‫קמר‪.‬‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫קמח‬ ‫א‬ ‫קמט‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫קנב‬ ‫קנג‬ ‫קנה‬ ‫קט‬ ‫קנח‬ ‫קנם‬ ‫קס‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫כ‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫•) בחומר זו »קן‪.‬‬ ‫דף‬ ‫עמוד‬ ‫קסא‬ ‫קסב‬ ‫א‬ ‫קסג‬ ‫א‬ ‫שורה המתח‬ ‫לת בתיבת‬ ‫נדפס‬ ‫וזש׳׳ד‪.‬‬ ‫אצלו‬ ‫וי חו דו‬ ‫אור‬ ‫ה שפעה‬ ‫מ צו ת‬ ‫שבוע‬ ‫בהלכ תא‬ ‫הוא‬ ‫שע שועי ם‬ ‫פני מיו ת‬ ‫נ קו ד ה‬ ‫ג ש מיו ת‬ ‫כו׳ ‪ . .‬כי׳‬ ‫א פי׳‬ ‫רב תא‬ ‫הוא‬ ‫►*י‬ ‫ז ריך להיות‬ ‫א צלו כר‬ ‫ש ע שו עי ם‬ ‫פני מי ת‬ ‫נ קו ד ת‬ ‫ג ש מיי ת‬ ‫גר ‪ . .‬גר‬ ‫א פי‬ ‫ר ב תי‬ ‫הי א‬ ‫הערות ותיקונים‬ ‫(בדרן אפשר)‬ ‫שורד‪ .‬המת‬ ‫‪1‬ד‪0‬ס‬ ‫ר‪.‬ןרר כ דיו *«שר‬ ‫חלת‬ ‫מרנא‬ ‫כבוד היגא‬ ‫מרנא‬ ‫החסיד מדג*‬ ‫ונאום משה החסיד‬ ‫ואורייתא‬ ‫בזה״?‪ .‬הרי‬ ‫בזה״ק הרי‬ ‫הנהגתן‬ ‫כנודע‪ .‬וכ־ש‬ ‫כנודע יכ*ש‬ ‫אצלינו‪ .‬וקצת‬ ‫סופרים‬ ‫אצלינו וק‪ 1‬ת‬ ‫ואחד‬ ‫מצויה על‬ ‫מצויה‪ .‬על‬ ‫שיחתו‬ ‫יבוננהו ואליהם יבוננהו‪ .‬ואליהם‬ ‫בד‪.‬וצאת שקלאוו תק־‬ ‫הקונסרסים‬ ‫שלא‬ ‫ס׳׳ו‪ :‬הס׳ לק־א וס׳‬ ‫הנ*ל‬ ‫אגרת וותשובה‪.‬‬ ‫דברי‬ ‫לקוטי‬ ‫ליקוטי‬ ‫לקוטי — וכן בנל‬ ‫ליקוטי‬ ‫ליקוטי‬ ‫שאר העמודים (וכמו‬ ‫שנכתב בשער הספר)‪.‬‬ ‫(ומ־ש‬ ‫(ומ׳׳ש ‪ . .‬לתו* לכאורה החצע״ג ותי‬ ‫רה)‬ ‫בת ‪.‬הגהה' — בהגהה‬ ‫זו‪ .‬ובאותן הבאות לק*‬ ‫מן — מיותרות‪ .‬פי‬ ‫ת שנדפסו ההגהות‬ ‫מן מ ד ובאותיות‬ ‫שומת‪ .‬ובכמה מקו‬ ‫מות בהוצאה זו עצ־‬ ‫מד‪ .‬ההגהות הן בלא‬ ‫חצע״ג ובדפוסים ה‬ ‫ראשונים כמה הג‬ ‫הות הן בלא חצע״ג‬ ‫וגם בלא תיבת •הג‬ ‫הה*‪.‬‬ ‫על‬ ‫בשערי‬ ‫בשער‬ ‫היא‬ ‫מארבע‬ ‫מארבעה‬ ‫מלובשים‬ ‫התורה ובפרטות התורה‪ .‬ובפרטות‬ ‫רמ״ח‬ ‫אחר והיראה‬ ‫אחר‪ .‬והיראה‬ ‫מלכי‬ ‫הקב״ה‪ .‬או‬ ‫הקב״ה או‬ ‫עמוד‬ ‫דף‬ ‫ב‬ ‫‪0‬‬ ‫א‬ ‫י‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫‪3‬‬ ‫יא‬ ‫‪3‬‬ ‫יד‬ ‫ב‬ ‫טו‬ ‫א‬ ‫עורה המת‬ ‫חלת‬ ‫נופם‬ ‫מיי• ניי ד א מ ר‬ ‫ונשמד‪ -‬עם‬ ‫ונשמה עם‬ ‫אף‬ ‫מחשבותיכם מחשבותיכם הנה מחשבותיכם‪ .‬הנה‬ ‫ז״ל‪ .‬בכדי‬ ‫ז״ל בכדי‬ ‫חכמינו‬ ‫וכתובים כדי‬ ‫וכתובים‪ .‬כדי‬ ‫סשרים‬ ‫בהן‪ .‬ומאחר‬ ‫בהן ומאחר‬ ‫ממדריגת‬ ‫והשכילו‪ .‬וגמ‬ ‫והשכילו וגם‬ ‫השכל‬ ‫בשכלו‪ .‬ד״מ‬ ‫בשכלו ד״מ‬ ‫במושכל‬ ‫בהם‪ .‬והוא‬ ‫בהם והוא‬ ‫הערוכות‬ ‫ולימודה‪ .‬וכל‬ ‫ולימודה וכל‬ ‫המשכלת‬ ‫מארבע‬ ‫שבע‬ ‫‪ .‬מארבעה‬ ‫מחשבי‪ -‬והן‬ ‫מחשבה והן‬ ‫בשעת‬ ‫שנברא‪ .‬ולכן‬ ‫שגברא ו ל מ‬ ‫להיות‬ ‫שהוא‬ ‫מארבע‬ ‫מארבעה‬ ‫לבדו‪ .‬וכל‬ ‫לבדו וכל‬ ‫היראה‬ ‫מגירסא‪ .‬וכח‬ ‫מגירסא וכח‬ ‫ותורתו‬ ‫האלהית‪ .‬אך‬ ‫המ‪1‬ות‬ ‫האלהית אד‬ ‫בכתוב תהלים קלט‬ ‫חקרני‬ ‫כדכתיב‬ ‫כג‪ :‬ח ק תי איל‪ .‬אבל‬ ‫בכ׳׳ס בדא״ח לא הע‬ ‫תיקו השם כשהובא‬ ‫הכתוב‪.‬‬ ‫מארבעה‬ ‫מארבע‬ ‫הרע‬ ‫מאחד‬ ‫מאחת‬ ‫המיוחסות‬ ‫בהגהות‬ ‫בר״ם‬ ‫תאית‬ ‫לו ע״! מציין לזח״ג‬ ‫רכד סע״א‪ .‬וא״ב ‪1‬״ל‬ ‫כאן! מהר‪.‬‬ ‫בדפוסים הראשונים‬ ‫ואדרבה‬ ‫ודומיהן‬ ‫* כאן ובעוד מקו‬ ‫מות בתניא ־ ואדר־‬ ‫בא‪ .‬ובש׳־ס נמ‪1‬א הן‬ ‫באל״ר והן בה״זג‬ ‫דף‬ ‫ז מוד‬ ‫יט‬ ‫ב‬ ‫«ורד‪ ,‬המת־‬ ‫חלת‬ ‫שפת‬ ‫א‬ ‫•לרכה‬ ‫אופן‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫כא‬ ‫א‬ ‫פרקו‬ ‫נה‬ ‫א‬ ‫כח‬ ‫א‬ ‫חוטא‬ ‫כהמס‬ ‫כנשר‬ ‫נדפס‬ ‫שקר ואעפ״כ‬ ‫ומדרגת׳ כי‬ ‫מבדילים‬ ‫תורה‬ ‫נביאים כר‬ ‫צדיקים‬ ‫מואס‬ ‫חמת מלאה‬ ‫ואחד‬ ‫כר אלא‬ ‫נמסו וזעה‬ ‫יאור לי ואני‬ ‫עשיתני‬ ‫י) בד‪.‬ו‪*1‬ד‪ .‬זו ‪1‬תקן‪.‬‬ ‫הזרד‪ .‬בדיד »‪«#‬ר‬ ‫שקר‪ .‬ואעפ״כ‬ ‫ומדרגת׳‪ .‬כי‬ ‫היו מבדילים [כן הוא‬ ‫באגה״ת פ׳׳ה מישעי׳‬ ‫נם‪ .‬כ]‬ ‫ע״פ‬ ‫הוא‬ ‫כנראה‬ ‫גירסת הכסא מלך‬ ‫בת״ז ־ בהקדמה א‪.‬‬ ‫ב! מארי תורד‪ .‬נבי ‬ ‫אים חתים צדיקים‪.‬‬ ‫חמת מלא ־‬ ‫לקמן‬ ‫וראה שכת קנב‪ .‬א‪.‬‬ ‫וברש״י שם‪.‬‬ ‫לקמן ואחת‪ .‬וראה ב׳‬ ‫הגירסות בש״ס ועין‬ ‫י ע קג ועייג״כ הל׳‬ ‫ת*ת לאדה״ז פ*ב ס״כ‬ ‫לקר׳ת ראה ביאור‬ ‫לד״ד‪ .‬אחרי‪ .‬ס״ו‪.‬‬ ‫כר‪ .‬אלא‬ ‫נמסו‪ .‬והגה ♦‬ ‫חבור שני כתובים !‬ ‫יחזקאל כט‪ ,‬ם ושם‬ ‫כט‪ ,‬ג ו מ הוא בקונ ‬ ‫טרס ומעין מאמר ג׳‬ ‫פ״ב — בגכתי״ק‪ .‬ו ק‬ ‫צריד לתקן בהנדפס‪.‬‬ ‫— וצ״ע הטעם‪ .‬אבל‬ ‫בסי׳ בהערה לחקת‬ ‫יף‬ ‫זמור‬ ‫שורה ה‪0‬ת־‬ ‫חלח‬ ‫כס‬ ‫ב‬ ‫וז־ש‬ ‫ל‬ ‫א‬ ‫לא‬ ‫לב‬ ‫לד‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ג‬ ‫ע‪ 1‬מ‪1‬‬ ‫מסיתה‬ ‫ורמשים‬ ‫לעשות‬ ‫העלית‬ ‫איז‬ ‫אותו‬ ‫מה‬ ‫עולה‬ ‫לה‬ ‫לז‬ ‫א‬ ‫לת‬ ‫א‬ ‫ליכנס‬ ‫הם‬ ‫כאש‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫המוח‬ ‫וי‪1‬ה*ר‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫ומנוסי‬ ‫כנודע‬ ‫ו‪,‬‬ ‫לס‬ ‫מ‬ ‫מא‬ ‫גוזס‬ ‫ר«רד‪ .‬בדיד »■*ר‬ ‫מו ת‪ .‬בלקו״ת ביאיר‬ ‫לד׳־ה זאת חקת ס־ד‪,‬‬ ‫שם שה׳ש עוד בי'‬ ‫יונתי ס־ב! לי יאורי‬ ‫ואני עשיתני‪.‬‬ ‫במחמה הוו!‬ ‫עשיתוני ‪.)11‬‬ ‫ה׳ את‬ ‫‪1‬־ע כי בכתוב(דברים‬ ‫ו‪ .‬כד) הוא ! ה׳ לעשות‬ ‫את‪.‬‬ ‫באחדותו‪ .‬אבל‬ ‫באחדותו אבל‬ ‫ישמרנו וההפרש ישמרנו‪ .‬וההפרש‬ ‫ע־ז‪ .‬ומה‬ ‫ע״ז ומה‬ ‫«‪-‬לו !ואף ‪ . .‬התשובה!‬ ‫‪*1‬ל! [והיינו ‪ . .‬לעבודת ה׳]‬ ‫כאיי‪ .‬כי‬ ‫כאלו כי‬ ‫מלמעלר‪ -‬לבד‬ ‫מלמעלה לבד‬ ‫ב או ל תו‬ ‫«ו ל תו‬ ‫בל׳ הכתוב‬ ‫דילוג‬ ‫ה׳ נקי‬ ‫(תהלים כד‪ .‬ג־ד)‪.‬‬ ‫לארץ‪ .‬אלא‬ ‫לארץ אלא‬ ‫מאמינים ומזה מאמינים‪ .‬ומזה‬ ‫‪1‬״ע בתיבה זו‪ .‬כי‬ ‫להבה וגו־‬ ‫הוא ‪0‬וף פסוק‪.‬‬ ‫לכאורה ג*ל היא‪.‬‬ ‫שהיא‬ ‫הדינים נמחקין לכאורה *'ל סיום‬ ‫‪ , . .‬ולא בשרשן כולם שוה במ׳־ם או‬ ‫בנו״ן‪.‬‬ ‫והוא מנוס לי ג־ע מקומו‪.‬‬ ‫מ הוא ג*כ לקמן‬ ‫« ד ש ליעקב‬ ‫ספס׳׳ה‪ .‬בקו״א ד״ה‬ ‫ו ‪1‬דקה כנחל ובכ״מ‬ ‫בדא־ח‪ .‬ועיץ לקו־ת‬ ‫יף‬ ‫ז מוד‬ ‫פב‬ ‫חלת‬ ‫ודירת‬ ‫ב‬ ‫מו‬ ‫שורד‪ .‬המת‬ ‫א‬ ‫כאלו‬ ‫כפ׳׳ש‬ ‫יחדיו‬ ‫עתך‬ ‫מז‬ ‫וכיוצא‬ ‫שם‬ ‫!דפס‬ ‫הערה בדרו »ודור‬ ‫ד״ה מה יפו ס״א‪ .‬אבל‬ ‫בקרא (ישעי׳ כ״ט‪.‬‬ ‫לבית יעקב‪.‬‬ ‫כב) ‪:‬‬ ‫ובכמה מדרז׳׳ל (סנה׳‬ ‫יט‪ ,‬ג ועוד) מוכח‬ ‫דהמונה ליעקב עצמו‪.‬‬ ‫זה אשר ערב בקרא (ירמי׳ ל‪ ,‬כא)‬ ‫זה ערב את לבו‬ ‫לבו‬ ‫אינם‬ ‫אינה‬ ‫ה׳‬ ‫לנו‬ ‫בשמו״ע ‪:‬‬ ‫לנו תורת‬ ‫אלקינו תורת ‪ .‬וראה‬ ‫הערה לדף טו‪4) ,‬‬ ‫בנקרת ‪. .‬ו הדר בקרא (ישעי׳ ב‪ ,‬כא)‬ ‫בנקרות ‪ . .‬ומהדר‬ ‫כ״ה בכל הדפוסים אף‬ ‫וגר‬ ‫שאינו פסוק‪ .‬אבל‬ ‫ידוע אשר בכ״מ בזהר‬ ‫ות״ז נמצא ״דכתיב׳*‪,‬‬ ‫‪ .‬שנאמר' על הנמצא‬ ‫בתפלות וברכות וראה‬ ‫ג״כ תוד״ה נשים (בר ‬ ‫כות כ‪ ,‬א)‪ .‬ואולי ל מ‬ ‫גם בזה גאמר וגו׳ ולא‬ ‫וכר אף דאין שיז‬ ‫בזה הטעם דכל פסוקי‬ ‫דלא פסקי' משה כר‪.‬‬ ‫בד‪ .&,‬ועכשיו‬ ‫בהם ועכשיו‬ ‫ית׳‪ .‬וכן‬ ‫ית׳ ו מ‬ ‫ה ע ד ז ת‬ ‫עמוד‬ ‫יף‬ ‫שורה המת‬ ‫חלת‬ ‫בכל‬ ‫זאת‬ ‫המתלבשת‬ ‫מח‬ ‫א‬ ‫מט‬ ‫א‬ ‫נ‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫בו‬ ‫בו‬ ‫מדרגות‬ ‫בו‬ ‫בדחילו‬ ‫ובינתו‬ ‫שמקבלים‬ ‫הכוונה‬ ‫כלל‬ ‫נד‬ ‫נה‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫נז‬ ‫תעבודו‬ ‫רבו‬ ‫גח‬ ‫נט‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫נדפס‬ ‫איברים‬ ‫משתמרת‬ ‫היא‬ ‫מארבע‬ ‫ברבבות‬ ‫נא‬ ‫נא‬ ‫נב‬ ‫ו ת י י¡ ו נ י ג‬ ‫נשמה‬ ‫חפיצי‪.‬‬ ‫ביניהן ונמצא‬ ‫מארבע‬ ‫בהארת ‪. .‬‬ ‫המתלבשות‬ ‫בי‬ ‫ית׳ ולא‬ ‫מדרגות כי‬ ‫סור‬ ‫הנמשכות‬ ‫הבריאה ומה‬ ‫כבתחתונים‬ ‫כו׳‬ ‫ניטלו‬ ‫וכמ׳׳ש בזהר‬ ‫שיהא‬ ‫ואתה נפחתה‬ ‫ילמדו איש‬ ‫קצד‬ ‫הערה בדרך אפשר‬ ‫בעירובין (נד׳ א)‪:‬‬ ‫איברים שלך ןמשתמ־‬ ‫רת‬ ‫לכאורה ‪ :‬צ״ל ‪ :‬המת־‬ ‫לבש‪ .‬כיון דקאי על‬ ‫כח‪ ,‬וכדמסיים גידולו‬ ‫וחיותו‬ ‫ביניהן‪ .‬ונמצא‬ ‫מארבעה‬ ‫לכאורה צ״ל ‪ :‬בל׳‬ ‫יחיד או בל׳ רבים‪.‬‬ ‫בהם‬ ‫ית׳‪ .‬ולא‬ ‫מדרגות‪ .‬כי‬ ‫סר‬ ‫בספט״ז ובכ׳׳מ הוא‬ ‫בל׳ זכר‪.‬‬ ‫הבריאה‪ .‬ומד‪.‬‬ ‫כהתחתונים‬ ‫צ״ע מה מוסיף בז־‪.‬‬ ‫במשנה (חולין נו׳ ב)‪:‬‬ ‫דין‬ ‫גפי׳‪,‬‬ ‫נשתברו‬ ‫דניטלו אגפי' בב״ח‬ ‫וט״ז שו״ע יו״ד ר־׳ס‬ ‫נג‪.‬‬ ‫בשינוי ל׳ קצת‪.‬‬ ‫בברכות כח׳ ב¡ שתהא‬ ‫אתה נפחתה‬ ‫בירמי׳ לא‪ .‬לג‪ :‬ילמדו‬ ‫עוד איש‪ .‬וכ״ה ב ה ק־‪,‬‬ ‫דמת התניא‪.‬‬ ‫י‬ ‫וף‬ ‫דמוד‬ ‫שורד‪ ,‬המת־‬ ‫חלת‬ ‫נדפס‬ ‫ס‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫מחשבתו‬ ‫כמ׳׳ש‬ ‫ממש‬ ‫בפרד״ם‬ ‫סא‬ ‫א‬ ‫המאמן‬ ‫עליך‬ ‫העולמות‬ ‫וכר‬ ‫וכר‬ ‫נקרא‬ ‫התורה‬ ‫בשת‬ ‫סג‬ ‫א‬ ‫בכל‬ ‫לאנהרא לון‬ ‫סד‬ ‫סה‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫השמימה‬ ‫מ״ש‬ ‫וכו׳ ‪..‬וכו׳‬ ‫אל האדם‬ ‫ב‬ ‫רבבן‬ ‫דרועין‬ ‫וסקילה‬ ‫ולהחיותם‬ ‫לגבי‬ ‫מלמעלה‬ ‫מתלבש‬ ‫והמשל‬ ‫כו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫זו‪ .‬וגם‬ ‫מאין‪ .‬כי‬ ‫ערך‬ ‫שהוא‬ ‫מתלבש‬ ‫הגשמיות‬ ‫ב‬ ‫״‬ ‫סו‬ ‫סז‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫סח‬ ‫א‬ ‫הערר‪ .‬כורך אפשר‬ ‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬ ‫בפרדס‪ .‬וכ״ה בהג׳׳ד‪.‬‬ ‫בפ׳׳ב ובשהיחוה״א ס״ז‪.‬‬ ‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬ ‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬ ‫בדפוס הא׳ ‪ :‬נקר׳‪.‬‬ ‫בדפוס השני ‪ :‬נק׳‪.‬‬ ‫ונ״ל דצ׳׳ל‪ :‬נקראת‬ ‫חסר וא׳׳ו‪ .‬ע״פ ת*ז‬ ‫(תי׳ ז׳‪ .‬כח׳)‪ .‬ובכ״ט‬ ‫— מלא וא*ו (לעיל‬ ‫פ״מ‪ ,‬מא ועוד)‪.‬‬ ‫צ״ע מקומו בתיקונים‪.‬‬ ‫וראה זח׳׳ג רטז‪ .‬ב‪.‬‬ ‫רעג‪ ,‬א‪.‬‬ ‫וגר ‪ . .‬וגר‪.‬‬ ‫כ״ה גם בתו״א צ״ח‪,‬‬ ‫ד ובכתוב (משלי כז‪.‬‬ ‫לאדם‪ ,‬וכ״כ‬ ‫יט) ‪:‬‬ ‫בלקר־ת נשא (כט‪ .‬א)‬ ‫שר‪*.‬ש (לא‪ .‬ד)‬ ‫גו׳‬ ‫צ״ע הכוונה בזה‪.‬‬ ‫זו וגם‬ ‫מאין כי‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫שהיא‬ ‫מתלבשת‬ ‫הגשמית‬ ‫יף‬ ‫עמיד‬ ‫סח‬ ‫ב‬ ‫סט‬ ‫א‬ ‫שורה המת־‬ ‫חלת‬ ‫מתגלית‬ ‫דכתיב‬ ‫המיוחדת‬ ‫ולא‬ ‫נמצאים‬ ‫נדפס‬ ‫משפיע‬ ‫כו׳‬ ‫ועצמותו‪ .‬כי‬ ‫האדם‪ .‬כי‬ ‫ית׳‪ .‬ודבר‬ ‫הערה בייר אפשר‬ ‫משפיעה‬ ‫גו׳‬ ‫ועצמותו כי־‬ ‫האדם כי ■‬ ‫ית׳ ודבר‬ ‫בפרדס‬ ‫בפרד״ס‬ ‫בפרד׳׳ס‬ ‫ההסתר וההעלם ההסתר והעלם‬ ‫פרק‬ ‫פרטים‬ ‫רבבות‬ ‫פרטיים‬ ‫ולבושיהן‪ .‬וכ״ה בפרק‬ ‫והחיונית‬ ‫ולבושיה‬ ‫מ׳׳א (נז‪ ,‬ב)‪.‬‬ ‫לצדדין (כי הסילוק‬ ‫לצד אחד‬ ‫לצד‬ ‫הי׳ לכל הצדדין בש ‬ ‫וו‪.),‬‬ ‫דוחקת את הבשר‬ ‫אהבת‬ ‫דוחקת הבשר‬ ‫ומחוץ‬ ‫וחפיצה‬ ‫ומבחוץ‬ ‫אולי מרבה גם אותן‬ ‫כי׳‬ ‫כו׳‬ ‫דערבית‪.‬‬ ‫להן‬ ‫להם‬ ‫כו׳‬ ‫נמצא בש׳׳ס גם בשני‬ ‫ק׳׳ש ולמה דווקא‬ ‫ואוי׳׳ן‪.‬‬ ‫קאי אמתניתין (בר ‬ ‫ק׳׳ש לקיים לבבך כר‬ ‫כות ט‪ .‬ה) ולכן נו‬ ‫ולא גו׳‬ ‫קדוש‬ ‫אברהם‬ ‫נקרא‬ ‫לוה‬ ‫ולדרים‬ ‫מהן ‪..‬בהן‬ ‫דוחקת הבשר‬ ‫נקרא‬ ‫בו׳ ‪ . .‬כו׳‬ ‫ולדרים בבחי׳‬ ‫מהם ‪..‬בה ם‬ ‫דוחקת את הבשר‬ ‫נקראת‬ ‫גו׳ ‪ . .‬גו׳‬ ‫ולדרים עלי׳ בבחי׳‬ ‫עמוד‬ ‫דף‬ ‫שורה המת‬ ‫חלת‬ ‫נדפס‬ ‫ולדרים‬ ‫כ‬ ‫עא‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫עו‬ ‫א‬ ‫עג‬ ‫עד‬ ‫עה‬ ‫•‬ ‫ב‬ ‫עח‬ ‫ב‬ ‫'פג‬ ‫א‬ ‫חסד‬ ‫אהבה‬ ‫שהיא‬ ‫היא‬ ‫לומר‬ ‫הערה בדרך אפשר‬ ‫וכו׳‬ ‫״מלובשת‬ ‫כל‬ ‫נכספת‬ ‫גם‬ ‫היוצא‬ ‫רגלו‬ ‫שהיא‬ ‫שהיא‬ ‫דעש ‪,‬׳‪ .‬ולכן‬ ‫שיתב׳‬ ‫הפנים‬ ‫ולדבקה‬ ‫אל י פנים‬ ‫שיתבאר‬ ‫כהונתכם‬ ‫שיתבאר‬ ‫להבין‬ ‫מסתלקת‬ ‫ממש‬ ‫ולמה‬ ‫הבריות‬ ‫כו׳‬ ‫כרגע‬ ‫כרגע‬ ‫אינן‬ ‫כמארז׳׳ל‬ ‫שחוץ‬ ‫עכ״ל‬ ‫ק״ק‬ ‫ואולי‬ ‫וגו׳‬ ‫על‬ ‫דהכוונה‬ ‫אפ״ל‬ ‫מש״כ בפל׳׳ו ולא על‬ ‫סיום הכתוב‪.‬‬ ‫נכספתה‬ ‫וגם‬ ‫היוצאה‬ ‫רגליו‬ ‫שהוא‬ ‫שהוא‬ ‫דעש ‪. ,,‬־לכן‬ ‫מכאן סמוכות לסיפור‬ ‫חסידים שבתחלה סבר‬ ‫רבנו הזקן לסדר שער‬ ‫היחוד והאמונה קודם‬ ‫לחלק הראשון‪.‬‬ ‫לפנים‬ ‫ראה לעיל בהערה לע׳‬ ‫עה‪ ,‬ב‪.‬‬ ‫ראה לעיל בהערה לע׳‬ ‫עה‪ . ,‬ב‪.‬‬ ‫גו׳‬ ‫לרגע‬ ‫לרגע‬ ‫אינם‬ ‫בנדרים ח‪ ,‬ב — בשי ‬ ‫נוי ל׳ קצת‪.‬‬ ‫אפ״ל גם אם הוא בשי ‬ ‫נוי ל׳ קצת (מובא‬ ‫בשם הרמ״א בד״מ)‪.‬‬ ‫עמור‬ ‫יף‬ ‫פד‬ ‫בריאים‬ ‫פי‬ ‫א‬ ‫סח‬ ‫א‬ ‫צה‬ ‫צז‬ ‫ירד‬ ‫שהוא‬ ‫בולז‬ ‫שמדרגת ‪ . .‬ממדריגת‬ ‫שמדריגגת‬ ‫‪ . .‬ממדריגות‬ ‫מו ע ט‪ ..‬שיוכל מועטת ‪ . .‬שתוכל‬ ‫חיות‬ ‫החיות‬ ‫בשינוי ל׳ מהנוסחא‬ ‫בתיקונים‬ ‫שהועתקה בסידור‪.‬‬ ‫פרק‬ ‫המלך‬ ‫יוכל‬ ‫בסוף יומא‬ ‫וכו׳‬ ‫ערבית או‬ ‫באתערותא‬ ‫וכו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫בצום‬ ‫ב‬ ‫במקום‬ ‫בגמרא‬ ‫פו‪ ,‬א‪ .‬בשינוי ל׳ קצת‪.‬‬ ‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬ ‫בש״ס (ברכות כו‪ ,‬א)!‬ ‫ערבית וק׳׳ש‬ ‫כנראה קאי על הענין‬ ‫(ראה פמ״ו) ולא על‬ ‫הכתוב‪ .‬ולכן ל״כ וגו׳‪.‬‬ ‫ביואל (ב‪ .‬יב)‪ :‬ובצום‪.‬‬ ‫וראה ר״ח שער התשו ‬ ‫בה רפ״ד‪.‬‬ ‫ברכות יז‪ ,‬א‪ .‬בשינוי‬ ‫לשון‪.‬‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫ב עי‬ ‫וכו׳‬ ‫יכמ״ש‬ ‫ג״פ‬ ‫וכו׳‬ ‫אלקיכם אלקי‬ ‫ב‬ ‫וכו׳‬ ‫אנת חכים‪..‬‬ ‫אנת מבין‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫‪ .‬בקול‬ ‫פשעיך‬ ‫בעקביו‬ ‫פירושו‪ :‬גדולים פוליש‬ ‫וגר‬ ‫אלקיכם הוא אלקי‬ ‫(דברים י‪ ,‬יז)‪.‬‬ ‫שבסידור‬ ‫בנוסחא‬ ‫אנת הוא חכים ‪. .‬‬ ‫אנת הוא מבין‬ ‫צ״ע למה מרמז‪.‬‬ ‫לכאורה צ״ל‪ :‬המבדי ‬ ‫לו ת ואולי הוא ע״פ‬ ‫גא‬ ‫צב‬ ‫צד‬ ‫צד‬ ‫שורה המת־‬ ‫חלת‬ ‫גדם‪0‬‬ ‫הערה בדרך אםשר‬ ‫וכו׳‬ ‫המבדילים‬ ‫המבדילים‬ ‫יף‬ ‫גח‬ ‫צט‬ ‫«פוד‬ ‫א‬ ‫א‬ ‫שורה המת‬ ‫חלת‬ ‫באות‬ ‫בתורה‬ ‫דחסד‬ ‫כמ״ש‬ ‫א‬ ‫בעזרא‬ ‫ב‬ ‫חנון‬ ‫קג‬ ‫קד‪.‬‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫בחי׳‬ ‫ממעמקים‬ ‫קז‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫פנימית‬ ‫אינן‬ ‫וביטוי‬ ‫נד‪0‬ם‬ ‫הערר‪ .‬בדרך אפשר‬ ‫ל' הכתוב! עונותיכם‬ ‫היו מבדילים‪.‬‬ ‫צ״ע למה מרמז‪.‬‬ ‫וכו׳‬ ‫צע״ק שהוא ד׳ דפים‬ ‫בסוף‬ ‫לפני סוף הפרק‪.‬‬ ‫צ״ע מד‪ .‬מוסיף‪.‬‬ ‫וכו׳‬ ‫כמי‬ ‫סי׳‬ ‫לכאורה‬ ‫כמ״ש‬ ‫שאומרים‪ ,‬אבל בהוצ ‬ ‫תקס״ו‬ ‫את שקלאו‬ ‫‪.‬כמה שכתוב״‪ .‬וראה‬ ‫לעיל הערה לדף מו‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫דהיינו‬ ‫היינו — ועד׳׳ז הוא‬ ‫במהדו״ק‪.‬‬ ‫תפלה ‪ . .‬תקנוה בש״ם (ברכות כו‪ .‬ב)‬ ‫תפלות ‪ . .‬תקנום‬ ‫אנכי‬ ‫ואנכי‬ ‫(ועד״מ ‪ . .‬כלל) לכאורה צ״ל• (ועד״מ‪..‬‬ ‫וזלע״ז‪ . .‬מישר־ כלל‪ .‬וזלע״ז ‪ . .‬מי שר'‬ ‫אל‬ ‫אל) — בתניא ש^לאוי‬ ‫אין חצע״ג‬ ‫תקע״ד‬ ‫כלל‪.‬‬ ‫פנימית‬ ‫באגה״ק זו לפעמים‬ ‫חסר וא״ו ולפעמים —‬ ‫מ״ו‪ .‬וצ״ע אם מדויק‬ ‫הוא‪.‬‬ ‫אינן‬ ‫אינה‬ ‫אחה״ע‬ ‫לא ‪.‬אהח״ע״‪ ,‬וי״ל‬ ‫עפמש״כ בזח״ב קכג‪-‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫יף‬ ‫עמוד‬ ‫שורה המת‬ ‫חלת‬ ‫נדפס‬ ‫קח‬ ‫א‬ ‫קם‬ ‫ב‬ ‫ממש‬ ‫ומלאכים‬ ‫ו זורע‬ ‫שבעה‬ ‫ונשפע‬ ‫זורע‬ ‫קיא‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ישראל‬ ‫הים‬ ‫כי‬ ‫מרוב‬ ‫קיד‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫לגרמייהו‬ ‫לא‬ ‫כדכתיב‬ ‫אלקות‬ ‫וגו׳‬ ‫וכו׳‬ ‫קיז‬ ‫א‬ ‫שבין‬ ‫והסתלקות‬ ‫באורו‬ ‫קיח‬ ‫ב‬ ‫קיט‬ ‫ב‬ ‫נתן‬ ‫ובסה‬ ‫ב׳׳ה‬ ‫מזו‬ ‫זו‬ ‫קכא‬ ‫ב‬ ‫קכב‬ ‫א‬ ‫וגרמוהי‬ ‫בחומר‬ ‫ומדת‬ ‫להנייפיע‬ ‫ולפי‬ ‫קטז‬ ‫ב‬ ‫כבוא‬ ‫כו׳‬ ‫החיים‬ ‫מתמזגים‬ ‫מתקים‬ ‫ובו‬ ‫על‬ ‫דרך ומדות‬ ‫הם‬ ‫הוא‬ ‫הערה בדרך ז«‪0‬שר‬ ‫שבע‪ .‬וכדמסיים‪ :‬בונות‬ ‫ונשפע׳‬ ‫וזורע (כ״ה במשלי‬ ‫יא‪ ,‬יח)‪.‬‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫אינו בהושע ב‪ ,‬א‪— .‬‬ ‫ראה בראשית טז‪ ,‬יו״ד‪.‬‬ ‫אלקה‬ ‫וכו׳‬ ‫לקמן ״וגו׳׳׳‪ ,‬ושניהם‬ ‫צ״ע כי הוא סוף פסוק‪.‬‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫החיות‬ ‫ומת־■ מתמזגות ומתמתקות‬ ‫לכאורה מיותר‪' .‬‬ ‫בירמי׳ מחי‪ .‬יא‪ :‬אל‪.‬‬ ‫הל׳ צע״ק‪.‬‬ ‫הן‬ ‫היא (וכדמסיים‪ :‬היא‬ ‫מאירה)‪.‬‬ ‫חד משא״כ‬ ‫חד‪ .‬משא״ב‬ ‫וגבול אבל‬ ‫וגבול‪ .‬אבל‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫לשון‬ ‫לכאורה מיותר‬ ‫לשון‬ ‫בגדי ‪ ..‬שהוא צע״ק‪ .‬בסו״ס חסל״א‬ ‫(לעמברג תר״ך) נדפ ‬ ‫בגד‬ ‫סה אגרת זו ושם !‬ ‫בגדי ‪ . .‬בגדי׳‬ ‫בשעת בד׳׳ד‪ .‬כי ידעתיו סי״ג‬ ‫דהיינו‬ ‫ה ע רו ת‬ ‫‪394‬‬ ‫עמוד‬ ‫יף‬ ‫שורה המת‬ ‫חלת‬ ‫א‬ ‫יראה‬ ‫קכה‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫מלאה‬ ‫בתחייה‬ ‫צדיקים‬ ‫קכו‬ ‫קכז‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫היא‬ ‫בפנימיות‬ ‫צ״ל‬ ‫וכו׳‬ ‫קכח‬ ‫ב‬ ‫(כמ׳׳ש‬ ‫קכם‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫קלא‬ ‫א ו‬ ‫ב‬ ‫קלב‬ ‫א‬ ‫קכד‬ ‫*‬ ‫(להתלבש)‬ ‫האדם‬ ‫ומתלבש‬ ‫דמעשה‬ ‫ומשיג‬ ‫‪-‬‬ ‫ללולב‬ ‫דהאיו‪,‬‬ ‫יתר‬ ‫אבל‬ ‫ו ת י ק ו ג י&‬ ‫נדפס‬ ‫הערה בדרך אפשר‬ ‫(אור התורה צח‪ .‬ב)‪.‬‬ ‫ההשפעה‬ ‫תיבות אלו אינן‪.‬‬ ‫יראה בושת‬ ‫בח״א פ״מ בהגה״ה‬ ‫ופמ׳־א ‪ :‬ירא בושת‪.‬‬ ‫והוא ע״פ ת״ז‪.‬‬ ‫ההכרחיות‬ ‫ההכרחיים‬ ‫וזה‬ ‫וזהו‬ ‫שיאמרו‬ ‫כ׳׳ה בכ׳׳מ בדא״ח‪.‬‬ ‫בב״ב (עה‪ .‬ב) ‪.‬שאו ‬ ‫מרים'‪.‬‬ ‫צ״ע מה מרבה‪.‬‬ ‫כו׳‬ ‫כ״א‪ . .‬דנהי״מ צ״ע הכפל‪.‬‬ ‫ואתגליא‬ ‫ואתגלי‬ ‫אליו הוי׳ הנעלם (וכמו‬ ‫אליו הנעלם‬ ‫שמסיים)‪.‬‬ ‫כמ״ש לעיל‬ ‫בהעתקה כת״י¡ כמ ־‬ ‫ש״ל‪ .‬וצ״ע הכוונה‪.‬‬ ‫הוא‬ ‫הם‬ ‫באיזו ‪ . .‬גשמית‬ ‫באיזה ‪.‬‬ ‫גשמיות‬ ‫גשמיית‪.‬‬ ‫גשמיות‬ ‫תמונות‬ ‫תמונת‬ ‫אצלה‬ ‫אצלו‬ ‫שנהפכה‬ ‫צ״ע מה מרבה‪.‬‬ ‫צע״ק הל׳ והכוונה‪.‬‬ ‫שנתהפכה‬ ‫וכו׳‬ ‫הנ״ל הארה ‪..‬‬ ‫הנ״ל‬ ‫אבל ‪ . .‬יאמר לכאורה תיבות אלו‬ ‫מקומם לעיל אחרי‬ ‫תיבת ״העשב״‪ .‬או‬ ‫דף‬ ‫דמוד‬ ‫שורר‪ .‬המת‬ ‫חלת‬ ‫כ‬ ‫יודע‬ ‫ועדיין‬ ‫קלג‬ ‫כ‬ ‫פרטיות‬ ‫הנה‬ ‫קלד‪.‬‬ ‫א‬ ‫מנהג‬ ‫דברים‬ ‫ב‬ ‫ייעץ‬ ‫מרוב‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫אשר‬ ‫וע״כ‬ ‫בהל׳‬ ‫לראות‬ ‫ערבית‬ ‫כ‬ ‫קמ‬ ‫ב‬ ‫כאילו‬ ‫ממש‬ ‫קיי״ל‬ ‫קמא‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫ובפרט‬ ‫כמ״ש‬ ‫קמב‬ ‫א‬ ‫להפשיטן‬ ‫ששמעתי‬ ‫ספר‬ ‫קלה‬ ‫קלז‬ ‫קלח‬ ‫הדרה בדרך אפשר‬ ‫לקמן אחרי תיבת ‪-‬פר‬ ‫טיות״‪.‬‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫כו׳‬ ‫ועדיין ‪ . .‬דתורא בשינוי ל׳ מאשר ב־‬ ‫ש״ס ב״ק עב> א‪.‬‬ ‫פרטית‬ ‫פרטיות‬ ‫ראה משלי יו״ד טז‪,‬‬ ‫פעולת צדקה‬ ‫יא‪ .‬יט‪ .‬וצע״ג‪.‬‬ ‫לחייט‬ ‫בג שמיותן גשמיית?‬ ‫גשמיות‬ ‫״כר״ מיותר (פסחים‬ ‫כו׳ ומלכות‬ ‫גד‪ .‬ב)‪.‬‬ ‫מיותר‪.‬‬ ‫כו׳‬ ‫את צואת (ישעי׳ ד‪,‬‬ ‫צואת‬ ‫‪•0‬‬ ‫בתוכחת‬ ‫בתוכחה‬ ‫לעבדו‬ ‫ולעבדו‬ ‫רבתי‬ ‫רבתא‬ ‫ברצונו‬ ‫רצונו‬ ‫ערבית ומנחה מנחה ערבית‪ .‬והעובר‬ ‫וכו׳ והעובר‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫וכו׳‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫לו‬ ‫דלא יצא‪ .‬בדפוס תק*‬ ‫לא יצא‬ ‫ע״ד‪ :‬דאינו יוצא‪.‬‬ ‫כו׳ שאו‬ ‫כו׳‪ .‬שאז‬ ‫בכהאריז״ל נמצא‬ ‫בכהאריז״ל‪.‬‬ ‫נמצא‬ ‫מגשמיותן‪ .‬כי‬ ‫מגשמיותן כי‬ ‫נ״ע‪ .‬אך‬ ‫נ״ע אך‬ ‫בזהר שתח״י‪ :‬זוהרא‬ ‫זהרא ‪. .‬‬ ‫‪ . .‬ברחמי ‪ . .‬שלטא‬ ‫ברחמים ‪. .‬‬ ‫ה ע דו ת‬ ‫‪39 6‬‬ ‫יד‬ ‫קמג‬ ‫קמד‬ ‫קמר‪.‬‬ ‫«מוד‬ ‫שורה המת‬ ‫חלת‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫רבותינו‬ ‫ולא‬ ‫יאיר‬ ‫כ‬ ‫מתפרנסין‬ ‫שנעשה‬ ‫שנפלו‬ ‫דיצירה‬ ‫בשבירת‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫כ‬ ‫קמו‬ ‫נ‬ ‫קמז‬ ‫ב‬ ‫להמשיך‬ ‫עליונות‬ ‫שזהו‬ ‫הדברים‬ ‫שהוא‬ ‫וביראה‬ ‫צדקה‬ ‫האדמה‬ ‫לפרה‬ ‫ו ת י ק ו נ י&‬ ‫נדפס‬ ‫ישלטו ‪. .‬‬ ‫אסור ‪ . .‬להון‬ ‫‪ . .‬להון ‪. .‬‬ ‫כאלו ‪ . .‬היתר‬ ‫‪ . .‬טעמי‬ ‫נקרא‬ ‫טהרות לנזיקין‬ ‫אילו לא‬ ‫הערר‪ .‬בדרך אפשר‬ ‫‪ . .‬איסור ‪ . .‬לון ‪. .‬‬ ‫לון ‪ . .‬וכאלו ‪. .‬‬ ‫והיתר ‪ . .‬טעמין‬ ‫נקראת‪.‬‬ ‫לטהרות ונזיקין‬ ‫בשבת (לג‪ ,‬ב)‪ :‬שאל ‬ ‫מלא לא‪ ,‬אבל ע״ם‬ ‫תוד״ה אלמלא (מגילה‬ ‫כא‪ ,‬א) «לא״ מיותר‬ ‫ע״פ גירסא זו‪( .‬וצ״ע‬ ‫בעירובין ק‪ .‬ב)‪.‬‬ ‫אסור‬ ‫ואסור‬ ‫שנעשה‬ ‫שנעשו‬ ‫נקרא‬ ‫נקראת‬ ‫צ״ל‪( :‬וברייתות ‪ . .‬שבנוגר‪[),‬‬ ‫בגמרא‬ ‫בברכות (ח‪ ,‬א) בשי ‬ ‫נוי הסדר‪.‬‬ ‫מהאצילות‬ ‫שלמעלה מר‪,‬אצילות‬ ‫כו׳‬ ‫לכאורה מיותר‪.‬‬ ‫העבודה‬ ‫ע מדה‬ ‫והאמת‬ ‫והאמת האלו‬ ‫או‬ ‫עוה״ז•‬ ‫«עיקר‬ ‫עולם הזה‬ ‫העיקר‬ ‫«עוה״ז בעיקר״‪ .‬וראה‬ ‫ח״א פל׳׳ז‪.‬‬ ‫ויראת‬ ‫יראת‬ ‫ושלשה‬ ‫ושלש‬ ‫ושלשה‬ ‫ושלש‬ ‫צ'ל‪( :‬הנעשה ‪ . .‬רחמנא)[‬ ‫ה ע רו ת‬ ‫שורה המת‬ ‫חלת‬ ‫ע מיו‬ ‫דף‬ ‫קמת‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫קמט‬ ‫א‬ ‫קנ‬ ‫קנא‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫חסד‬ ‫כללות‬ ‫בחי‪,‬‬ ‫בשמש‬ ‫בהון‬ ‫וכו׳‬ ‫שבע״פ‬ ‫תושבע״ם‬ ‫ל‬ ‫קנב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫א‬ ‫תוך‬ ‫וצור‬ ‫לבבות‬ ‫וזהו‬ ‫למעלה‬ ‫כמ״ש‬ ‫בחי׳‬ ‫הפרצופים‬ ‫כ‬ ‫הגשמיות‬ ‫מאמרות‬ ‫קנג‬ ‫קנד‬ ‫קנה‬ ‫קנו‬ ‫אף‬ ‫קנח‬ ‫כ‬ ‫לבוש‬ ‫קס‬ ‫א‬ ‫ב‬ ‫כ‬ ‫הבירורין‬ ‫א״ס‬ ‫ומאיר‬ ‫קסא‬ ‫ו ת י ק‬ ‫נוסס‬ ‫עד‬ ‫כו׳‬ ‫כו׳‬ ‫כו‪.,‬‬ ‫כו׳‪.‬‬ ‫וכו׳‬ ‫תעשה מלאכה‬ ‫אל‬ ‫משארז״ל‬ ‫יניפ‬ ‫קצט‬ ‫הערה בדרך אשער‬ ‫ועד‬ ‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬ ‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬ ‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬ ‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬ ‫צ״ע מה מוסיף‪.‬‬ ‫תעשה כל מלאכה‬ ‫ואל‬ ‫ברכות (ו‪ ,‬ב) בשינוי‬ ‫לשון‪.‬‬ ‫ע״י הגידים ‪.‬‬ ‫צור‬ ‫ומ״ש‬ ‫צדקה‬ ‫כן‬ ‫פ״ה‬ ‫צ״ע הפי׳‪■.‬‬ ‫לנבראים ‪ . .‬לנשמות‬ ‫והגידים‬ ‫וצור‬ ‫כמ״ש‬ ‫הצדקה‬ ‫וכן‬ ‫פ״ג‬ ‫ערר‬ ‫בנבראים ‪. .‬‬ ‫בנשמות‬ ‫והטעם הייני‬ ‫והיינו הנזעם‬ ‫העולם) ע״י ‪ ..‬העולם ע״י ‪. .‬במהות)‬ ‫כי‬ ‫במהות כי‬ ‫הסוד אלא‬ ‫הסוד‪ .‬אלא‬ ‫מהותה‪ .‬אך‬ ‫מהותה אך‬ ‫דיצירה ע״י משנה‬ ‫ע׳׳י משנה‬ ‫דיצירה‬ ‫הנוגעים‬ ‫הנוגעות‬ ‫השינוי צ״ע‪.‬‬ ‫כלא ‪ . .‬דלא‬ ‫נקודת‬ ‫נקודה‬ ‫‪398‬‬ ‫רשימה קצרה‬ ‫‪ ?r‬כתבי יד ספד התניא‪ ,‬וההוצאות שכדפופ•‬ ‫א‪.‬‬ ‫כתב יד ספר התניא מהדורא קמא‪ .‬ארבעה עמודים‪« .‬ה׳‬ ‫מסני (דף טו ע״א שורה ב)‪ ...‬שמבררין״ (שם ע״ב שורה יג‪.‬‬ ‫ובהוצאתנו שמברריש‪ .‬״הלב (יז ע״א שורה ב)‪ ...‬לחברו*‬ ‫(שם ע״ב שורה ב‪ .‬בהוצאתנו לחבירו)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫— פאקסימיליא של כת״י זה וביאור אודותו נדפסו בקובץ‬ ‫התמים (ווארשא‪ ,‬תרצ״ה) חוברת שני‪ /‬ובס׳ קיצורים והערות‬ ‫לס׳ לקוטי אמרים (בתקלין׳ תש״ח)‪ — .‬עמוד א׳ נדפס בחוברת זו‪.‬‬ ‫חסר בתחלתו (‪ ,)9‬מו דפים‪ . 16* ,‬״חיים(עו ע״ב שורה יג)‪ . . .‬בלבו‪:‬‬ ‫(פח ע״ב שורה כד) איתא בר״מ (קמב ע״א שורה י א)‪...‬‬ ‫והעבודה שבמקדש ‪ :‬חסר לפענ״ד״ (קמה ע״ב שורה יט‪ .‬תיבת‬ ‫״שבמקדש״ אינה בנדפס) ״קיצור ליקוטי אמרים מלוקט מפי‬ ‫סופרים ומפי ספרים להבין מעט מזעיר מ״ש כי קרוב אליך‬ ‫הדבר מאד וגו׳ איך הוא קרוב מאד בדרך ארוכה ‪.‬וקצרה‬ ‫בעזח״י‪ .‬תניא (בספ״ג דנדה) משביעים (ה ע״א שורה ב)‪...‬‬ ‫ב״ה סליק בעזה״י״ (עא ע״א שורה יב)‪.‬‬ ‫אח״ב בכת״י אחר וכנראה מאוחר‪ :‬נכתב בק׳ שקלאב‬ ‫הבירה‪.‬‬ ‫שינוים עיקרים מהתניא הנדפס ‪ :‬חלוק לנ״א פרקים‪.‬‬ ‫חסרים כמה קטעים‪ ,‬כל פ״ל שבתניא הנדפס — אינו בכת״ ‪,‬‬ ‫זה‪ ,‬בסוף פמ״ט קטע שאינו בנדפס‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫*‪ .16‬בתחלתו חסר‪ .‬דפים ב— ז‪» :‬בהם (עז ע״א שורה ד)‪...‬‬ ‫בלבו‪( :‬פח ע״ב שורה כד) מאמר רז״ל אינו דומה שמיעה‬ ‫לראיה (נדפס בס׳ בונה ירושלים סי׳ קי)‪ ...‬יכול כל אדם״‬ ‫(קרוב לסוף המאמר שם)‪ — .‬הכותרת שעל העמודים — ״חנוך״‬ ‫— חסרים כמה דפים מהכת״י ואח׳׳ב מתחיל דפים ו—לא‪:‬‬ ‫״ועל זה (סז ע״א שורה כ ב)‪ ...‬הגשמיי‪ :‬סליק״ (עד ע״א שורה‬ ‫כג‪ .‬בהוצאתנו‪ :‬הגשמי)‪ .‬אח״כ בא דף חלק‪ .‬דפים א— מז‪:‬‬ ‫דרושים מרבנו הזקן‪ .‬דפים מח—מט חלק‪.‬‬ ‫שינוים עיקרים מהתניא הנדפס‪ ,‬ועל דרך כת״י ב‪.‬‬ ‫•) מסומנים בכוכב — אלו ‪ 3‬הו‪ 1‬אות אשר מ מ ו ז ל « ‪ n‬רו שמי משרים‬ ‫אבל לא ראיתים‪* — .‬יוגי העמודי ם בתניא אשר ב אי מ תי זו ד‪.‬ם על סי הו מ ה‬ ‫ווילנא — תרס״ס ואילך‪.‬‬ ‫כל ההו*או ת הם ־‪ 8‬ו ב או תיו ת מרובעות‪.‬‬ ‫מלכד או תן שנרשם כ הן אחרת‪.‬‬ ‫א‪ .‬לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא בשם ספר של בינוני ם‬ ‫מ לו ק ט‪ ...‬בעזה׳׳ ‪.,‬‬ ‫נדפס בסלאוויטא ‪. .‬בשנת כ׳י קרוב אל׳יד הדבר׳ מאוד‪.‬‬ ‫ב פין ובלבבד לע ש׳ותו׳ לפ׳־ק‪( .‬בדף עג ע״ב) ליקוטי• אמרים‬ ‫חלק שני הנקרא בשם חינוך קטן מלו ק ט‪ ...‬מעבר לשער‬ ‫הסכמת‬ ‫״הסכמת הרב החסיד המפורסם ‪ . . .‬הקטן משילם זוסיל‬ ‫מאניפאלי׳־״הסכמת הרב החסיד המפורסם ‪ . . .‬יהודא ליב‬ ‫הכהן״‪.‬‬ ‫המביאים לדפוס — חתנו של רבנו הזקן «הרבני המופלג‬ ‫הותיק מוהרר שלום שכנא' — אביו של ה«*מח *דק‪ ,‬־‪.‬‬ ‫ושותפו‪.‬‬ ‫בסוף הספר לוח הטעות‪.‬‬ ‫ההדפסה נשלמה «ביום שהוכפל בו כי טוב יום ג׳ ך ימים‬ ‫לחדש כסליו שנת תקנ־ז לפ־ק על י די הפועל העוסק במלאכת‬ ‫הקודש באמונה הפרעסין *יהו־ נאום אלעזר בהרב מוהר‪-‬ר *בי‬ ‫הירש ז*ל*ל מק׳׳ק סלאוריסא‪:‬׳־‪ .‬פו דף‪.‬‬ ‫נדפסו — טו אלף טופסים‪ .‬בשנת חקנ׳־ח — חמשה אלף‪.‬‬ ‫בשנת תקנ״ט — עשרים אלף‪ .‬ומדי שנה מספר מסוים ‪.‬‬ ‫‪ .3‬תניא והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . . .‬והוספנו בו נופך ‪. . .‬‬ ‫מהות התשובה וענינה‪ .‬והוא חלק ש לי שי‪ ...‬חלק זה —‬ ‫מהדורא קמא ואינו מחולק לפרקים‪.‬‬ ‫בסופו — לוח הטעות‪ .‬דברי המתעסק‪.‬‬ ‫הסכמות הראב׳׳ד דזאלקווי ושל אב‪-‬ד דקראקא (וחתומים‬ ‫עמו עוד שנים)‪.‬‬ ‫הובא לדפוס ע׳׳י יעקב ‪ . . .‬מבראד‪.‬‬ ‫באותיות רש־י — לבד רוב ההגהות והקדמת ח״ב‪.‬‬ ‫זאלקווי‪ ---------‬תקנ־ט‪ )2( .‬עד דף‪.‬‬ ‫‪ )1‬רשימת נ־ק מו׳׳ח אדמו־ר נס׳ קיזוריס והזיות מי ל ל׳ קלס‪ .‬ויאה‬ ‫שם «־ קיח ואילך‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫תניא והוא‪ ...‬זאלקווא תקס״ה‪ )59( .‬דף‪.‬‬ ‫הקדמת המלקט והקדמת ח״ב — באותיות מרובעות‪.‬‬ ‫הפנים — אותיות רש״י‪.‬‬ ‫בסופו דברי המתעסק‪.‬‬ ‫ד‪ .‬כנ״ל‬ ‫‪ .‬ה‪ .‬כנ״ל‬ ‫זאלקווא תקס״ה‪ .‬נח‪ )1( ,‬דף‪.‬‬ ‫רק הקדמת ח״ב וההגהות — באותיות מרובעות‪.‬‬ ‫זאלקווא תקס״ה‪ ,)2( .‬עג‪ ) 1( ,‬דף‪.‬‬ ‫רק הקדמת ח״ב וההגהות — באותיות מרובעות‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫לקוטי אמרים חלק ראשון הנקרא‪ ...‬ועתה ניתוסף בו אגרת‬ ‫התשובה ‪( . . .‬מהד״ת‪ .‬זו שבהוצאתנו) בשקלאב‪ .‬בדפוס ‪ . . .‬ברוך‪. . .‬‬ ‫בשנת ני קר׳וב אליך הדבר מ׳אוד בפיך ר ב ל ב ב ך לעש׳ותו‬ ‫לפ״ק (תקס״ו)‪.‬‬ ‫הסכמות של א — בקיצור — והסכמת הרבנים בדי!‬ ‫ב״ר יהודה מ״מ מק״ק שקלאוו‪ ,‬משד‪ .‬ב״ר ישראל מ״ץ דק״ק‬ ‫קאופסט צבי הירש ב״ר יעקב מ״ץ דק״ק סמאלייאן‪.‬‬ ‫בההודעה דאגה״ת ‪-‬האגרת הזאת ‪ . . .‬הנקראת במדינתינו‬ ‫בשם תניא קטן ‪. . .‬״‬ ‫בהקדמת המלקט אחר אכי״ר «ארור מסיג‪ ...‬שלא‬ ‫להדפיס ה״ס לקו״א וס׳ אגרת התשובה עד‪...‬״‬ ‫אחר הקדמת המלקט ‪.‬וגם אלה לחכמים‪( ...‬ע״ד הביטוי‬ ‫עכומ״ז)‪ .‬לאחר ח״ב — לוח הטעות‪ ...‬לוח הטעות מאגרת‬ ‫התשובה‪ .‬מעל״ד‪ :‬על ידי הפועל ‪ . .‬ועל ידי ‪ . .‬שער מיוחד‬ ‫לאגרת התשובה ומעבר לו הסכמות הרבנים‪ ,‬וגם אלה לחכמים‬ ‫‪ . .‬ארור מסיג ‪ . . .‬כ״ד המלקט לקוטי אמרים ואיגרת התשובה‬ ‫הנ״ל‪ .‬מודעת זאת ‪( . . .‬ע״ד אגה״ת — מהמו״ל)‪.‬‬ ‫אחרי אגה״ת — ד״ה הקל קול יעקב — הנדפס בהקדמת‬ ‫הסידור‪ .‬אבל הניתרת — אגרת התשובה‪ .‬בסוסו ! על ידי המסדר‬ ‫אותיות ‪ . .‬על ידי ‪ . .‬צה‪ .)1( .‬כ דף‪.‬‬ ‫ז‪.‬‬ ‫בנ״ל ‪ . . .‬בדפוס ‪. . .‬מרדני ‪ . . .‬לפני אגה״ת‪ :‬ליקוטי א מרים‪/‬‬ ‫חלק שלישי‪/‬הנקרא בשם‪/‬איגרת התשובד‪/‬מודעת זאת‪— . ..‬‬ ‫א בי בי א שער מיי חד ובלא ההסכמות‪.‬‬ ‫הכיתרת שעל ד״ה הקל קיל — חתימה טל י די‬ ‫שקלאוו תקס׳׳ו‪ .‬צ״ה‪ .) 1( .‬יח דף‪.‬‬ ‫הו שמט‪.‬‬ ‫ח‪.‬‬ ‫אגרת הקוד ש מאד מי״ר נ׳׳ ע ‪ . . .‬קוטרס (!) אחרון ‪ .. .‬ג״כ הספ׳‬ ‫לקוטי אמרים עם אגרת הת שו׳ ‪ . . .‬שני אור זל מן נ בג׳׳ מ‬ ‫לפרט צד׳ קי ת׳ ה׳ ע׳ שה ו מ שפ טיו עם י שראל‪. .‬‬ ‫הסכמת הרבני ם שי־ בני הג און המחבר זי ל נ״ ע ‪ . .‬דוב בער‬ ‫‪ . .‬חיים אברהם ‪ . .‬משה ‪. .‬‬ ‫בהקדמת המלקט חסרות כמה שירות‪ ,‬ומסיימ ת — אכי״ר‪.‬‬ ‫בע׳ שקידם לדף א ״ה שמטה מלוח הטעות׳׳‪.‬‬ ‫באגר‪ ,‬י?! חסרים ‪ :‬סו׳׳ס א — הקטע ובג ץ דא‪ .‬סו״ס י ט —‬ ‫הקטע אי תיו ת הנגלו ת‪ .‬סו״ס כב — הקטע א הוביי אחיי‪ .‬סו״ס‬ ‫כד — הקטע והעיבר ע׳׳ז‪ .‬סריס כה — הקטע ואם מ שום טומאת‪.‬‬ ‫בקו׳׳א ‪ :‬ד״ה ול הבין פ ר טי ההלכות‪.‬‬ ‫שקלאוו תקע׳׳ד (‪ .)2‬צב (נדפס עט במקום צב) דף‪.‬‬ ‫♦ט‪ .‬כנ״ל‪.‬‬ ‫י‪.‬‬ ‫*יא‪.‬‬ ‫שקלאוו תקע״ד (‪ .)2‬נב‪ ,‬ח‪ .‬כח‪.‬‬ ‫(‪)6‬‬ ‫דף‪.‬‬ ‫לקוטי אמרים ‪ . .‬ונ תו סף בו אגרת הח שיבה ‪ . .‬גם אגרת‬ ‫הקד ש ‪ — . .‬ח מ׳׳ד תקע׳׳ד‪.‬‬ ‫בר שיון הצענזור אשר באקדעמיא דווילנא‪ .)1( .‬לי‪ .‬מא— מד‪,‬‬ ‫( ‪ .)4‬ו‪ ) 30( .‬דף‪.‬‬ ‫לקוטי אמרים ‪ . .‬ב ר שיון הצענזור אשר באקדע מיא דווילנ א‪.‬‬ ‫(‪ .)1‬נב‪ ,‬כח‪ ,‬ח‪ ,‬ו דף‪.‬‬ ‫יב‪ .‬לקוטי אמרים‬ ‫‪ . .‬או תיו ת הדפוס — כמי בהוצאה הקידמת‪.‬‬ ‫ה> נב‪ .‬ח‪ .‬כח‪ )6 ( .‬דף‪.‬‬ ‫'*יג‪.‬‬ ‫תניא והוא כפר ל קי טי אמרים ‪ . .‬ק אניג סב רג ‪ . .‬ב שנת עבדו‬ ‫את ה׳ ביראה וגי ‪ •‘,‬ברעדה לפ״ק‪.‬‬ ‫‪ .‬עב דף‪.‬‬ ‫יד‪ .‬תניא‬ ‫והיא ספר לקו טי אמרים חלק‬ ‫א׳‬ ‫‪ . .‬חלק ד׳ והוא‬ ‫אגרת הקודש עם קונטרס אחרון [בהוצאה זו בקאניגסברג‬ ‫תקפ״ז ועוד מצאתי אגה״ק גרשם כחלק רביעי של התניא]‪.‬‬ ‫הסדר באגה״ק וקו״א‪ :‬ברך ה׳‪ ,‬הנה לא‪ .‬הוכח‪ ,‬כל הקו״א‪.‬‬ ‫דוד זמירות‪ ,‬וצדקה כנחל‪.‬‬ ‫אלטונא תק״ף (‪ ,)1‬פ דף‪.‬‬ ‫(‪ )92( ,)3( ,)84‬דף‪.‬‬ ‫לקוטי אמרים (חסר השער)‪.‬‬ ‫*טו‪.‬‬ ‫♦טז‪ .‬תניא‬ ‫והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . .‬והוספנו בו נופך ‪ . .‬מהות‬ ‫התשובה וענינה והוא חלק שלישי‪.‬‬ ‫‪ . . .‬חמו״ד (‪ ,)2‬סט‪ ,‬נ—גו — עו דף‪.‬‬ ‫אגה״ת — מהדו״ק‪.‬‬ ‫יז‪.‬‬ ‫תניא והוא ספר לקוטי אמרים ‪ — . .‬הסדר באגה״ק וקו״א —‬ ‫כמו אלטונא‪ ,‬תק״ף‪.‬‬ ‫קאניגסברג תקפ״ז‪ ,)2( .‬ע דף‪.‬‬ ‫*יח‪.‬‬ ‫תניא והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . .‬חמ״ד‪ .‬בשנת ועבדתם את‬ ‫ה׳ בכל לבבכם‪.‬‬ ‫ע״ב דף‪.‬‬ ‫יט‪ .‬תניא‬ ‫והוא ספר לקוטי אמרים ‪ . .‬הסכמת אב״ד יאס‪ .‬באותיות‬ ‫רש״י‪ .‬בהקדמת המלקט‪ .‬נשמטו כמה ענינים‪.‬‬ ‫יאס‪ .‬תר״ג‪ )2( .‬צב דף‪.‬‬ ‫יט‬ ‫(ב)‪ .‬תניא והוא ספר ליקוטי אמרים חלק א ‪ . .‬חלק ד׳ והוא‬ ‫אגרת הקודש עם קונטרס אחרון‪ .‬אלטונא‪ .‬תר״ו‪ ..‬עח דף‪— .‬‬ ‫הטופס שראיתי — חסר בסופו‪ .‬וכנראה שנדפס מהגלופות של‬ ‫הוצאת אלטונא תק״ף‪.‬‬ ‫בהקדמת המלקט נשמטו כמה ענינים‪ ,‬ומסיימת אכי״ר‪.‬‬ ‫הקדמת המלקט‪ ,‬הקדמת ח״ב וההגהית — באותיות רשי״י‪.‬‬ ‫באגה׳׳‪-‬ק חסרים ‪ :‬סו״ס א — הקטע וכגון דא‪ .‬סו״ס יט —‬ ‫הקטע אותיות הנגלות‪ .‬סו״ס כב — הקטע אהוביי אחיי‪ .‬סו״ו‬ ‫כד — הקטע והעובר ע״ז‪ .‬סו״ס כה — הקטע ואם משום טומאת‪.‬‬ ‫כ‪.‬‬ ‫תניא והוא כולל שלשה חלקים ‪ . .‬הובא לדפוס ע״י הרבני‬ ‫מוהר״ר יעקב יהודה רייזליר בהמנוח מהור״ר אברהם רייזליר‬ ‫לבוב חש׳׳ד‪ )60( .‬דף‪.‬‬ ‫*כא‪ .‬תניא והוא ם׳ ל קו טי אמרים ‪ . .‬ק אניג ס ברג‪ ,‬ת רי״ב‪ .‬עב דף‪.‬‬ ‫כב‪ .‬תניא ל קו טי אמרים ‪ . .‬לע מבערג ‪ .1856‬מב‪ .)14( .‬טז■ (‪ )9‬דף‪.‬‬ ‫הקדמ ת המלקט — חסרה‪ .‬ח״ב עד פ׳׳ ט — ב או תיו ת ר ש־י‪,‬‬ ‫וכן פי״ א—יב‪ ,‬פרקי א— ג דאגה״ת‪ ,‬ובי או ר דאגה״ק סכ״ז‪.‬‬ ‫♦כג‪ .‬תניא ‪ . . .‬לע מבערג ‪ )62( . 1857‬דף‪.‬‬ ‫כד‪ .‬תניא והוא כולל שלשה חלקים חלק ראשון ‪ . .‬וה שני ‪. .‬‬ ‫וה שלי שי מהות הח שיבה וענינ ה מלוקט ‪ . .‬בעזה״י מהגאון‬ ‫האלקי אכ־זקלריא המאירה הרב שנייאור זלמן בעהמ׳׳ח ארבע‬ ‫ש׳׳ע ולכולם בשם יקרא ס׳ ליקוטי אמרים‪.‬‬ ‫הובא לדפ־ם ע׳־י האברך מיהר״ר יעקב אריה רייזליר ‪.. .‬‬ ‫אברהם רייזליר‪.‬‬ ‫מעבר לשער — דברי המדפיס ‪ . . .‬י שכר בהרב המנוח‬ ‫מ־הר״ר אברהם בק‪ .‬הקדמת המלקט — מסיימת אכי״ר‪.‬‬ ‫ההגהות (לבד א' — בח׳יב פי״ב) — באותיו ת ר ש״י‪.‬‬ ‫פרק א' מסיים — עץ הדעת טיב ורע‪.‬‬ ‫שנת תרח״י לביב (‪ )60‬דף‪.‬‬ ‫כ ה‪ .‬תניא יהוא כולל ארבעה חלקים ‪.‬י‪ .‬ולכולם בשס יקרא ספר‬ ‫ליקוטי א סיי ם ‪ . .‬לעמבערג ‪ )98( . 1860‬דף‪.‬‬ ‫אגה־ת — מהדוחק‪ .‬לאגוז•? שער בש״ע! אגרת הקודש ‪. .‬‬ ‫גופה שעם ראשה בק*ק זול‪1‬באך ועתה ‪ . .‬בשנת כת־ר‪.‬‬ ‫כו‪ .‬תני א ‪ . . .‬וויז‪ .‬חש־ד‪ .‬־‪ .4‬מד דף‪ .‬כל עמוד נ סיי בשני‬ ‫הקדמת המלקט — המרד*‬ ‫סירים‪.‬‬ ‫׳י כז‪ .‬ל קו טי א מ רי ם הגיא והוא ספי לקוטי אמרים ‪ . .‬חמ״ד‪.‬‬ ‫בשנת ובדבר הזה תאריכו ימים‪ .‬עס יף‪.‬‬ ‫כז יבו‪ .‬תניא והיא ספר לקיטי אמרים ‪ . .‬חמ״ד‪ .‬ב שנת ובדבר הזה‬ ‫תאריכו ימים‪ .‬עב דף‪.‬‬ ‫(אולי הוא זה המסימן •כז‪ ,‬ואז צריך לתקן שם ״תניא‬ ‫והיא ‪( . .‬בהשמטת תיבות לקוטי אסריס בתחלה))‪.‬‬ ‫כח‪ .‬ליקוטי אמרים חל ק‪..‬ל ביב שנת תבי־ד‪ )2( .‬ע כח דף‪.‬‬ ‫בהקדמת המלקט — נשמטו כמה ענינים‪.‬‬ ‫כט‪ .‬כנ״ל‪ .‬בהשמטת מקים ושנת הדפיס‪.‬‬ ‫ל‪ .‬תניא לקוטי אמרים ‪( . .‬לעמבערג) ‪ . 1864‬כסה פרקים —‬ ‫באותיות רש■*‬ ‫נב‪ .)9( .‬כד‪ )1( .‬ו ף‪.‬‬ ‫הקדמת דמלקט — חסיד‪-‬‬ ‫לא‪ .‬לקוטי אמרים חלק ‪ . .‬מלוקט ‪ . .‬בעזר‪,‬״י‪ .‬וניתיסף בו אגרת‬ ‫התשובה ‪ . .‬גם אגרת ד‪,‬קידש ‪ . .‬ווילנא‪ ,‬תרל״ב‪ 146 .‬ע׳‪.‬‬ ‫בהקדמת המלקט נשמטו כמה ענינים ומסיימת — אכי״ר‪.‬‬ ‫אחר הקדמת המלקט ״אמר המחבר ‪( . .‬ע׳׳ד הביטוי עכומ״ז)‪.‬‬ ‫הקדמת המלקט‪ ,‬הקדמת ח׳יב וההגהות — בא־תיות דעדי‪.‬‬ ‫באגר‪,‬״ל! חסרים‪ .‬סו׳ ס א — הקטע ־כגץ דא‪ .‬סו״ס יט — הקטע‬ ‫איתיות הנגלית‪ .‬סי״ס כב — הקטע אד‪•,‬ביי אחיי‪ .‬סי״ס כד —‬ ‫הקטע והעובר ע״ז‪ .‬ס־׳׳ס כה — הקטע ואם משום טומאת‪.‬‬ ‫בקו״א‪ :‬ד״ה ולהבין פרטי ההלכות‪.‬‬ ‫בשולי השער אשר דהי ד‪,‬־צאה חדשה מהוצאת שנת ‪! 1813‬‬ ‫לב‪ .‬לקוטי אמרים הנקרא בשם סמר של בינונים ‪ . .‬ווילנא ‪ . .‬ראם‪.‬‬ ‫תרל־נ‪ . 1872 .‬בהקדמת המלקט — נשמטו נמר‪ .‬ענינים‪ .‬סד‪ .‬דף‪.‬‬ ‫בשולי השער אשר זוהי היגאה חדשה ‪ 0‬הו‪1‬את שנת ‪! 1872‬‬ ‫לג‪ .‬כנ״ל‪.‬‬ ‫לד‪ .‬כנ״ל‪.‬‬ ‫לה‪ .‬כנ״ל‪.‬‬ ‫לו‪.‬‬ ‫ווילנא תרל״ח‪.‬‬ ‫ווילנא תר״ם‪.‬‬ ‫ווילנא תרנ״ו‪.‬‬ ‫לג—לה נדפסו מהו*את שגת ‪. 1872‬‬ ‫לקוטי אמרים חלק ‪ . .‬בת‪.‬י‪1‬אה חדשה ומתוקנת ‪ . .‬ווילנא‬ ‫בדפים ‪ . .‬ראם‪ .‬שגת בקדוש‪ -‬יש׳ראל׳ יגיל׳ו (תר׳׳ס)‪.)2( .‬‬ ‫קסג דף‪.‬‬ ‫‪ . .‬הוספנו את ההשלמה מפרק ז׳ (בשער היחוד והאמונה)‬ ‫‪ . . .‬ההשמטות מהאגה״ק (הרשומות לעיל בהי‪ 1‬את שקלאב‬ ‫תקע־י)‪ .‬תיבת פרק שנדפס בתחלת נ ל אגר ת‪ ...‬בטעות‪.‬‬ ‫ההסכמות שבדפוס הראשון והסכמת בני המחבר (בהשמטת‬ ‫התאריך שלה)‪.‬‬ ‫אגה־ק מסומן‪ ,‬אבל לא הקו*»‪.‬‬ ‫על העטיפה מודעה (בלד‪*,‬ק ובאידית) ! אל הקונה הדפים‬ ‫יד‪ .‬כא‪ ,‬לג‪ .‬מג‪ .‬עו‪ .‬קמ‪ .‬קמג‪ .‬קנב יש להחליפם באחרים ולכן‬ ‫הדפסנו מחדש את העלים האלו ‪. .‬‬ ‫מאמהות הוצאה זו (או ע׳י פוטוגרפיא) נדפסו כל ההוצאות‬ ‫שבאו אח״ז (פרט להוצאת תל אביב תש‪-‬ג) — אחדות מהן‬ ‫בשינוים מועטים‪( .‬ראה הוצאה שלאחר זו)‪.‬‬ ‫לז‪.‬‬ ‫כנ״ל ווילנא תרס״ט (‪ ,)1‬קסג דף‪.‬‬ ‫מודעה רבה ‪ . .‬מכרנו את זכות הדפסת ‪ . .‬תו ‪1‬אה חדשה‬ ‫ומתוקנת ‪ . .‬לכ׳׳ק אדמו״ר הר״ר שלום דובער שליס׳׳א‬ ‫מליובאוויטש ‪ . .‬לטובת המוסד תומכי תמימים ‪. .‬‬ ‫תיבת פרק שבתחלת כל אגרת — הושמטה (ובטעות נשארה‬ ‫בשולי העמודים קיב‪ ,‬א‪ .‬קלז‪ .‬א)‪.‬‬ ‫עו‪ ,‬ב שורה יו״ד «תיקנו״ והוא מעות‪ :‬בשמים (במקום‬ ‫במים)‪.‬‬ ‫קלג‪ ,‬א שורה ג׳ נתקן‪ :‬אליהם — במקום עליהם‪.‬‬ ‫קנ׳׳א‪ .‬א שורה ד׳ נשמטו התיבות [אולי ! ' ל לבד]‪.‬‬ ‫כנ״ל‪ .‬ווילנא תרע״ב‪.‬‬ ‫לח‪.‬‬ ‫לט‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תרפ״ג‪.‬‬ ‫מ‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תר״ץ‪.‬‬ ‫מא‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תרצ״ז‪.‬‬ ‫*מב‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא תרצ׳׳ט‪.‬‬ ‫מג‪ .‬כנ״ל‪ .‬ווילנא ת״ש‪.‬‬ ‫מד‪ .‬בנ״ל‪ .‬מינקאטש תש״ג‪.‬‬ ‫‪ . . .‬להו״ל מחדש ‪ . .‬בסוף הס׳ ‪ . .‬קונטרס ‪ . .‬מחיי‬ ‫רבנו המחבר ‪ . .‬המלקט צבי אלימלך קאליש‪.‬‬ ‫נתוספה הסכמה מאת רבני• מונקאמש‪.‬‬ ‫(‪ ,) 1‬קסג דף (פוטוגרפיא מהוצאת ווילנא תר׳׳ס) קסד — קעו‬ ‫קונטרס תולדות התניא ה״ה לקוטי ספורים מתולדות וחיי אדם‬ ‫הגדול ‪. .‬‬ ‫מה‪ .‬כנ״ל‪ .‬שנגהאי תש״ג‪ .‬בהוצאת ועד הדפסת דא״ח אצל ישיבת‬ ‫תומכי תמימים דליובאוויטש שנגהאי‪.‬‬ ‫פוטוגרפיא מהוצאת ווילנא תר״ס‪.‬‬ ‫מו‪ .‬בנ״ל‪ .‬תל אביב תש׳׳ג‪ ,)1( .‬קסג דף‪.‬‬ ‫מסודר בשורות ובעמודים ע*פ דפוס הנ״ל‪ .‬הסכמת הרב‬ ‫‪ . .‬מאניפאלי והרב ‪ . .‬הכהן — נדפסו מתוך גלופה‪.‬‬ ‫מז‪.‬‬ ‫כנ״ל‪ .‬יו‪1‬א לאור ע־י מערכת או‪1‬ר החסידים תש־ז ברוקלין‬ ‫ב י‪ .‬נדפס בסביבות מיונכען אשכנז‪ .)1( .‬קסג דף‪.‬‬ ‫מח‪.‬‬ ‫‪.‬‬ ‫לקוטי אמרים ‪ . .‬יוד א לאור על ידי‬ ‫החסידים‪ .‬ב ת קלין‪ ,‬תשי׳־ד‪.‬‬ ‫בפוטער שיא מהוצאת ווילנא ‪ .‬בסיף הספר‪ :‬מורה שיעור‬ ‫— שיעורי לימוד התניא כפי שנחלק לי מי השגה‪ .‬מפתח עניני ם‪.‬‬ ‫מפתח שמות ספרים ואנשים‪ .‬לוח התיקון‪ .‬הערות ותיקונים‪.‬‬ ‫כתבי יד ודפוסי התניא (רשימה קצרה)*פאקםימיליא של השער‬ ‫דף‪.‬‬ ‫ד הו » ה הראשונה‪ .‬של עמוד מכתב יד התניא‪ .‬־‪ ■8‬ר ג‬ ‫מערכת‬ ‫אמר‬ ‫מט‪ .‬כנ*ל‪ .‬ונתקנו כמה מטעיית הדפיס שבד‪,‬־גאה שלפני זי‪.‬‬ ‫נו״ן‪ .‬כנ״ל‪ .‬הוגאה מיקסנת בפירמס כיס‪ :‬׳‪ .16‬ונ ת־נו כמה מטעיות‬ ‫הדפוס שבהו‪ 1‬אית מח—מט‪.‬־ ר טז דף‪.‬‬ ‫גיא‪.‬‬ ‫כנ״ל אות גרץ‪ .‬ונתקנו כמה מטעיות הדפום שבהוצאת אות‬ ‫נו״ן‪ .‬כן באו בסוף הספר השמטות והוספות‪.‬‬ ‫ב ת ק לין‪ ,‬ה׳ תשט״ו‪ .‬ריז דף‪.‬‬ ‫נב‪.‬‬ ‫כנ״ל‪ .‬אות מח — מט‪ .‬ונתקנו במה מטעיות הדפום שבהוצאות‬ ‫אות מח — מט‪ .‬כן נכנסו — בפנים — התיקונים‪ ,‬ההשמטות‬ ‫וההוספות של אות נא וניתוספו עוד מהנ״ל בהוצאה זו‪.‬‬ ‫ק■ רן‬ ‫ברוקלין‪ .‬ה׳תשט״ז‪.‬‬ ‫ו מ ד פדל\ה מתולדות ד מו דלז?ן‬ ‫ח ו ‪ 0 0‬ה ‪:‬‬ ‫* א‪ .‬א ג ר ת‬ ‫* ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הקודש‬ ‫מ הר ב ‪ . .‬שני או ר ז ל מן ‪ . .‬זו ל ‪ 1‬ב אך ב שנ ת‬ ‫יגיל יעקב׳ ישמח ישרא״ל (תקמ־ו — והוא סערת)‪ .‬לב דף‪.‬‬ ‫כנ״ל‪ .‬זול‪1‬באך תקמ״ו (יהוא טעית)‪ .‬לב דף‪.‬‬ ‫אגרת ה קו ד ש ‪ . .‬בעל ה מ חב ר ספר ד תני א ו לי קו טי ו!) א מ רי ם‬ ‫‪ . .‬ה ש מ ט ה מ ספ ר תני א מ שער הי חו ד ו ה א מינ ה ‪ . .‬ת די‪-‬זז‬ ‫לע מ בע רג‪ .‬הה שמטה הי א — שרקי י א— י ב מ שער הי חוה *א‪ )34(.‬דף‪.‬‬ ‫‪------------ -----‬‬‫ה ע ר ו ת‬ ‫• ס דספר ו « ‪ 0‬חלקיו‘‪:‬‬ ‫בשם ל קו ם ‪ ,‬א מ רי ם — גקר* «־י המחבר — רננו הזקו‪ .‬ראי‪ .‬י קו ל ח‬ ‫ד‪0.‬לקס‪* .‬ני ח ו ב עונ ה פ*ד‪ .‬יו־ד‪ .‬י»‪ .‬הקימת הסידור‪ .‬ר‪.‬ןרד‪ .‬לת״קון ח‪1‬וח‬ ‫;בסידורא בכסה מקופות מג ר ת הקודש‪ .‬תיו‪.‬‬ ‫בשס תני א‪ :‬כהסנסות ו הו מ ת מלקויי תקנ־ס (‪.‬ספר ל קוני »מדים »שר‬ ‫י השם יקבנו תני א קדיש**‪• .‬לקו•« ומכונה בשם ספר תג ‪ ■)*»,‬ברוב המקומות‬ ‫נס‪0‬ר תורה *יי‪ .‬מ או ר לד־ה ול* תשבית בלקי־ת‪ .‬בה מ מרי ס ש‪ 1‬ו פ‪ 0‬ו בס־‬ ‫‪ :‬מ ה ירו שלים שכנראה נכתבו בימי רבנו הוקן‪.‬‬ ‫בשס סשר של בינוני ם *ו בינוני ם ( נ ל הספר ולא רק חלקו הראשון)‪:‬‬ ‫ביוב המקומות בלקו־ת‪.‬‬ ‫בשם קונ ט ר סי ם ‪ :‬קוד‪ 0‬שנדסס‪ .‬ראה הערת כ־ק סו־ח *רסו־ר לש‪-‬חת‬ ‫ ‪ 9‬בסלו תר‪*1‬ג »וח * ורשיסחו שבסוף ספר ?זי רי ם והערות הנ־ל‪ — .‬יכן‬‫» מ מהקדמת הטלקס ז‪ 1‬םו‪.‬‬ ‫שער הי חיי ו ה א מונ ה ‪1‬קר* נ‪-‬כ ל קו״ א חי ב‪ .‬חינו ך ק טן‪ .‬ס ש־ב ח״ב‬ ‫■י ביניני ם ח״ ב (לקו־ת ד*ה ראי ני ה־‪ .‬ועיו)‪ .‬תני א ח״ ב (תי־* בי»ור‬ ‫לד‪-‬ד‪ .‬ד ח מו ה ס־נ‪ .‬וץוד^‬ ‫אגרת התשובה נקיא ג־כ‪ ,‬לקו־א ח״ג‪ .‬סש״ב ח״ג (לקו־ת במור‬ ‫לד־י‪ .‬לבבתיני סוס*ה ‪ 4‬תניא קטן (בהקדמת המו־ל בהוזאת שקלאב וזקס‪-‬ו‬ ‫שכן «נקראת במדינתנו״)•‬ ‫קונ ט ר ס א חרון נקרא ג־כ אנה־? — לקו־׳ת ד‪-‬ה ויקרא‪ .‬ועוד‪.‬‬ ‫השער במעם בבל ה הז או ת — אין ניכר בנוסח השער שער היחוד והאמונה!‬ ‫וכנראה שנשתרבב מנוסח השער של הוזאה הראשונה‪ ,‬אשר אח*כ לא הוסיפו‬ ‫בשער אלא מי‪ .‬שניתוסף על ההו‪1‬אות הקודמות‪.‬‬ ‫לא נזכר‪ ,‬שם המחבר — בהודאות (שראיתי)‪ :‬תקנ׳־ו‪ .‬חקס״ד‪ -‬תקס־׳ו‪.‬‬ ‫ת ק ־ ף ‪ .‬תקפ־ז‪.‬‬ ‫בהקדמת המלקט ישנו גם הסיום «והנה אחר שנתפשטו״ _‬ ‫ב הוז או ת ‪:‬‬ ‫ת קנ״ז‪.‬‬ ‫ת ק ס־ו‬ ‫( ב קי *י ‪0‬‬ ‫ת ר״ ם‬ ‫ו אי ל ך‪.‬‬ ‫בסוף ח״ב נדפס ״חסר'•) בר‪,‬וגאות! תקנ׳׳ז‪ .‬תקנ־ס‪ .‬תקס־ר‪ -‬תר־ך‪.‬‬ ‫אגרת התשובה במהדורה קמא — בר‪.‬ו‪ 1‬אות‪ :‬תקנ־ס‪ .‬תקס״ד» תר״ך‪.‬‬ ‫אג ר ת הקד ש מ סו מן — בהונאות ‪6 :‬ג‪ . 18‬תרכ־ב‪ .‬לעמבערג ח סוי ה‬ ‫‪ •1864‬תץ חש*ד‪ .‬תר־ ס ואילך‪.‬‬ ‫קונטרס אתרץ מסומן•*) — בהונאות ‪ :‬א‪ 8‬ז‪ .‬תרכ*נ‪ .‬לעפבערג חמו־ד‪.‬‬ ‫‪ . 1864‬וזין וזש״ד‪.‬‬ ‫כו׳‪ .‬בכ*ם — ובפרס באגה״ק — נ״ע פד‪ .‬סיבה בזד» וכםו שניינתי‬ ‫ב‪-‬הערות ותיקונים*‪ .‬ואולי אפ״ל‪ ,‬עכ״פ בחלק מהנ־ל‪ ,‬אשר בהעתקה הקודמת‬ ‫של האגרת הי׳ חסר במקום זה‪ ,‬או שמאיזה סיבר‪ .‬עשה כאן המעתיק השמסד«‬ ‫ורמזה בתיבת ״כר‪ .-‬וסי שהשלים »ח״ב את החסר — לא שס לבו (או שלא‬ ‫ידע) שמעתה תיבת כד — מיותרת‪ — .‬לדוגמא ראה (קלח‪ ,‬א שורה סו* אשר‬ ‫הסיום והעובר ע*ז כד — נתוסף רק בהודאת תריס ואילך‪.‬‬ ‫•) תלמידו הגדול של רבנו הזקן הרה־ג והרה״ח וכד וכד מוהר״ר אהרן‬ ‫הלוי מסנזאראשעלי כותב בהקדמתו לספדו — שלו — שערי היחוד והאמונה!‬ ‫שער היחוד והאמונה ‪ . .‬לא הספיק הזמן בידו להשלימו כסי כוונתו ו מו נו‬ ‫הקדוש‪ — .‬בכל זה בהוזאת תקס״ו שנדפסה בשקלאב בסמיכות מקום רבנו‬ ‫הזקן כבר הושמסה תיבת ״חסר״‪ - .‬מ הונ א ת תר*ך אין להוכיח‪ ,‬כי הרי גם‬ ‫אגה״ת באה בה במהדו״ק‪ ,‬היינו שקודם תקס׳׳ו‪.‬‬ ‫••) כנראה גם הנ״נ סימן את הקו״א‪ .‬ד״ה להבין איך הקורא — סימן‬ ‫לג‪( — .‬ד*ד‪ .‬עיין ע*ח — נכלל בד*ה הנ״ל בהונאות שעד שנת תר׳׳ם) — ד״ה‬ ‫להבין מ־ש בשער היחודים — סימן לד‪ .‬ד־ה להבץ כדש בפע״ח — סימן‬ ‫לד» — (ד*ה להבין פרסי הלכות — נדפס רק מהונאת תר״ס ואילך) — ד*ד‪.‬‬ ‫דוד זמירות — סימן לו‪ ,‬ואילך‪ — .‬דאד‪ .‬דרך מ ו ת ז ‪ ,‬שנדפס מגכי־ק (אלא‬ ‫שנ״ע א‪ 0‬נם הם״ פ ד& פהנ״נ)‪ — ,‬דף מא ע״א‪ .‬הגהות הנ‪-‬נ לתניא פל״ז‬ ‫(נדפסו בס׳ קמורים והערות ללקו״א>‬ ‫‪------ )-4 •►*-----‬‬‫ראשי‬ ‫פר קים‬ ‫מתולדות‬ ‫ו ב י נ ו הזקו •‬ ‫כ״ק אדמו״ר מרנא ורבנא שניאור זלמן‪ ,‬נולד חי אלול‬ ‫זק״ה‪ .‬בחג הבר מצוה — תארוהו גאוני הדור בשם רב תנא הוא‬ ‫ופליג‪ .‬בשנת תק״ד — חתונתו‪ .‬עושה תעמולה גדולה —‬ ‫בטרחתו ובממונו — בקרב היהודים להתעסק בעבודת האדמה‪.‬‬ ‫•) עפ״י הנדפס כאן ג ר ז לתקן במבוא ל״היום יוס‪.-‬‬ ‫תרכ״ד — הולך למעזריטש בפעם הראשונות תקכ״ז — מקבל‬ ‫את המגידות דליאזנא‪ .‬תק״ל ־ ‪ -‬התחיל לסדר את השולחן עריך‪.‬‬ ‫תקל״ב—יסד שיטת חסידות חב״ד‪ .‬מנהל תעמולה אשר היהודים‬ ‫הגרים בגליל וויטעבסק יעתיקו מושבם מעבר לגבול — למדינת‬ ‫רוסיא‪ .‬תקל״ג־תקל״ח — לסוד הישיבה בליאזנא‪ ,‬וידועה בשם‬ ‫חדר ראשון‪ ,‬חדר ב‪ .‬חדר ג תקל״ד — נוסע עם הרה״ק הרמ״ט‬ ‫אזילנא להתראות עם הגר״א‪ .‬הגר״א אינו מקבלם לראיון‪.‬‬ ‫תקל״ז — מלווה את הרה״ק הרמ״ם — בנסיעתו לאה״ק ת״ו —‬ ‫עד עיר מאהליב (שעל נהר דניעסטער)‪ .‬תקמ״ג — ויכוח הגדול‬ ‫במינסק ומנצח בויכוחו‪ .‬תקנ״א — כתביו בנגלה ובנסתר‬ ‫מתפשטים במרחב גדול‪ .‬תקנ״ד — מדפים את ספרו ״הלכות‬ ‫ת״ת״‪ .‬תקנ״ז — מדפיס את ספר התניא‪ .‬תקנ״ט — א״ח של‬ ‫סוכות נאסר‪ .‬בי״ט כסלו יצא לחירות‪ .‬תקס״א — א״ח של סוכות‬ ‫נתבקש לפ״ב‪ .‬בי״א מנחם אב שנה זו בא מפעטערבורג לליאדי‬ ‫— פלד מאהליב‪ .‬ערב שבת מברכין אלול תקע״ב עזב את ליאדי‪,‬‬ ‫ומטולטל עם ב״ב והרבה מהחסידים עד בואו י״ב טבת תקע״ג‬ ‫לכפר פי ענ ע־‪ -‬פ לו קורסק‪ .‬שם במוצש״ק אור ליום ראשון‬ ‫כ״ד טבת נסתלק‪ ,‬ומ״כ בעיר האדיץ — פלך פאלטאווע‪.‬‬ ‫ספריו••« א) הלכות ת״ת‪ .‬ב) ברכות הנהנין ונטילת ידים‪.‬‬ ‫ג) תניא‪ .‬ד) סידור‪ .‬ה) שולחן ערוד• ‪ 0‬ביאורי הזהר‪.‬‬ ‫ז) תורה אור‪ .‬ח) לקוטי תורה‪ .‬ט) בונה ירושלים‪.‬‬ ‫••) ברשימה •זו‪ ,‬באו הספרים שנדפסו ולא שבכת״י‪.‬‬ ‫‪ 1.‬׳‬ ‫‪ 1‬י♦• ‪ : :‬״ ־ ‪ :‬י■ י‪-•-)■■ -‬י‬ ‫י־י׳^ע׳״י*?‪*3‬‬ ‫• >‪.‬ל'ג‪«',‬ז'«ל ה»די«‪0‬‬ ‫נ ^ י ן ?•י■א‘ ^ז־ ?׳ ^ ^;ז זיף^‪.0 ^*1‬‬ ‫^ ^ <‪ 1‬ור <׳‪ $‬נו*<«ר י » ?' י*(י*<‬ ‫^‬ ‫‪1‬‬ ‫י‬ ‫['‬ ‫‪1‬‬ ‫|‬ ‫נ‪.,‬‬ ‫|‬ ‫‪1‬׳‬ ‫ן‬ ‫ה׳‬ ‫‪<^ :^ 0^ 1‬ף)‪<^ 1‬ז<׳<הץ׳«יז‬ ‫'יזיץ‬ ‫‪6‬יה>• ¿א ר<י י׳”)׳ ^^יי‪^7‬ה־ג* ר?י‪» £‬יץי‪/‬א י‬ ‫• *'‬ ‫־ * י ־ •י י ‪ -‬י‬ ‫ל‪#‬ו<׳‬ ‫‪-‬י* ו*י «\<י‬ ‫< ‪0‬ו‪ 1‬ג ; י ד « ה ‪ £‬ן׳' ^ < א ו׳‬ ‫^ ^‪7‬‬ ‫ץ«*««‪«/‬יי’ ‪/‬‬ ‫‪70‬‬ ‫׳יצ(ןץ?ה«־זי‪.‬‬ ‫•*‪«•?? ?& »¿*** -‬ק‬ ‫;‬ ‫־"‬ ‫ן י * ? ! « ‪ #‬י‪>5‬‬ ‫טי‪,‬אי < ‪ ? rP¿c% J£^'\o‬ו ^‬ ‫ן ‪ , -‬־‪,‬׳‪ 0‬י‪,,.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫)‬ ‫־‬ ‫* ׳ ‪0/1‬‬ ‫‪ < » ^ *1* \- ; - 2‬ז י י י « ׳ ‪ ^ ^ .‬׳ ץ ^‬ ‫‪/‬׳ ^ י^ה• ^קנ‪-‬יעו^‘ ג^ח«^ ן‪■:^ ^10‬‬ ‫‪ ^ ,1‬׳ י^‬ ‫׳^‪>1‬‬ ‫יג‪-‬י׳‪?¿ ^ ,‬י‪*7‬י*‬ ‫‪7‬‬ ‫•י‬ ‫‪5‬‬ ‫^ ״‪ ^ ,./,/,,‬ר ו ^ ^ ו י י ו ח י ף « י <‬ ‫ן‪; .‬ן<‪*/ ;4 ^ ^♦0‬י׳^מץ^ ‪ ^ -‬״•‪.»£<! ^ 1/.^ 0‬‬ ‫<ץ‪/‬ע‪>3‬ץמ ׳ץיזר«ן«י‪«-‬י׳י^‬ ‫(■■‪!}¡¿^ .:‬‬ ‫■‬ ‫*נ«‪ /«-‬־‬ ‫יו‪»• •*</-.‬׳;‪,.:‬־־ ‪ •■;.7‬־‬ ‫תמונת כתב י ד דספר החביא מהדורא קמא מרבינו הגדול נ־ ע מו קלל ה״ ה נ בג־ ט זי*ע‪.‬‬ ‫»‬ ‫‪,‬‬ ‫יי¿? <י׳ « ^׳ < ^ ץ ‪£‬י ת ע »נ ך ^ ‪ 3‬ר׳י * ^ ^ ץ ץ‬ ‫■ ־‪ 1 :‬ל^*‪#‬י)■ * & *‪0‬י‪“•5‬׳*‬ ‫‪1(^ :‬ו<‪^ (4^ * , . ^ 11^ ^ 0‬יז ^ ק ע׳‬ ‫^י׳י ״^יי^ן־»! ג‪3‬ן^ך>‬ ‫;‪* ;>.‬יעז*>‬ ‫‪ ^ < 06‬ן‬ ‫' ¿ןי׳י '«יע^ו* ^‪\3‬׳<‪7‬י׳«‪<0‬ד‬ ‫‪ ,‬י ‪<^«-«**,}.‬ז‪0‬נ!י^ *'•^‪1‬־יץ‪>1‬ןד״‪/‬הי׳זגיף(¿¡■ גיו‬ ‫נ>י‪#‬ור‪.‬י‪!1».‬י\׳יי^ ^׳‪?«.‬־«•*^ג׳^מ׳^ךי^‬ ‫'׳*«י*י?*•‪/‬י‪(1«.‬גיך *ע׳ח^׳‬ ‫י *&'א< י‬ ‫^ ‪ .‬יו ע •‪#‬׳«׳‪.•■«'1‬׳)> יך <^י *•־^ו«(!*»מי«ק*>‬ ‫מ^׳^ניא¡^ &נ*ו ‪$0‬‬ ‫•;* • ^'‪^0‬‬ ‫'<‪ £‬׳ «*־'מ ףי* ‪ 115«6‬מב« י׳‪^ )^(?,0‬ג»י‪£‬ן*ו«ן‬ ‫|■ <*»<‬ ‫־נ•׳;‬ ‫* ^ ג י י * ‪ « * $‬י < ג מ • י י ! * « »; «ז ^ייןו ד ו «ץג><ד‬ ‫י ^‪.‬‬ ‫^‬ ‫‪.‬‬ ‫י‪&1)1‬ף‬ ‫^‬ ‫'י‪3‬ע ־*‬ ‫^ ג׳*{^‪ 1‬״ ^ א‬ ‫‪¿':5‬‬ ‫^‪^ * 3‬‬ ‫«‬ ‫*‬ ‫•‬ ‫^י;‬ ‫רד‬ ‫*;‪ '.-‬י ‪^0‬י ‪3‬ה׳ * *‪ 5‬יז ^י ץ ^ ג׳‬ ‫‪ •’,*...‬הגןיזנין ףי ‪ 10‬יז ^י ‪ 0‬ו ל‪11^ /‬‬ ‫^לד >‬ ‫‪..............‬‬ ‫תמונת כתב י ד מספר ה תני א ס ר‪,‬ווו *‬ ‫קסא מרבינו הג די ל נ־ ע ז‪1‬וקללה*יז‬ ‫»״‬ ‫|‬ ‫‪1‬‬ ‫‪.‬‬ ‫ן‬ ‫ן יי*» ‪,‘ .- ,‬‬ ‫‪<n,‬וי־׳ה«‪<)0J‬ד‪«>e‬יןי»פ‪»''!’eK,‬‬ ‫‪ !,4‬י*‪1‬ז «י » < < * ^ו מי * י‬ ‫י»י>«יג‪*0‬י‪««:‬יח^י^(‪0‬‬ ‫?׳‬ ‫‪•'* 17‬״ י¿ »•' מ! ^‪‘3‬ו ^׳ ^יי׳ ־יי‪-‬י ^גי ץג ^ןו ^‬ ‫ן‪** ),‬מג&ייי‪/‬יי'‬ ‫ץ‪ 1 1‬ג<׳^‬ ‫[‬ ‫י‪.,‬‬ ‫ג>'‪< 6 /‬׳ » עי ? ל < ‪^ < £‬י ‪ % 4‬כ!י‬ ‫יי^ »‪/‬גי־ *נץי‪ 1‬י ל י ־ » • « « ‪ #‬י**‪¿/‬י‬ ‫ייץ^יל׳‬ ‫*ויע‪/ ,‬כו^^ר•‬ ‫‪1«0*/•!>• 1‬יג>)הז?ץי ‪ 0‬י*‬ ‫יד«ל•^«׳• ן&< ‪9‬‬ ‫•ב<׳^ה‪3‬וץ|^זו^>«()(?יי<ה;^‬ ‫?י‪^¡,‬‬ ‫^!;*י‪!/‬ו»|׳להיןן‪4‬ה‬ ‫‪ ^ ! ,1,^ ,‬־׳ ן‬ ‫!?ימ' י׳”‪ 3‬׳י ^׳ ^»‪*;4‬יי׳*'‪€‬׳י‪|«/‬מי‪/ 15‬י‪7‬וייימר׳‬ ‫ו‬ ‫ן‬ ‫ן‬ ‫[‬ ‫[‬ ‫!‬ ‫'‬ ‫¿<ז *ליי־‪/‬י <ץן^«* ‪ 1‬י ^ ^ * י י ן ^ ^ « ׳ ^ ‪/‬‬ ‫‪.‬‬ ‫|‬ ‫^ יי׳«( ןנ»ימ^יה*<^‬ ‫■ ‪" 1‬י י'*‬ ‫!‪&.‬ן‬ ‫י‬ ‫‪1 /&«>.‬הר«די׳ מי ??¡¿ון« ‪^<1 0‬ן‪ 1‬ו ^ ץ ! י ^ ^‬ ‫‪1‬׳ץ‪/ (1<3<%«1*7/\ ^»6‬ג׳^ר־ ?(ל‪'•5‬לידזי^ז^ זל‬ ‫‪:‬‬ ‫‪£‬‬ ‫<‬ ‫^י‪/«3‬‬ ‫יגי׳( ^<י>*‪*3‬יי‪^? :‬‬ ‫• י'•^ !׳‬ ‫>;>‬ ‫‪^•?» 9‬זן‬ ‫‪,.‬‬ ‫^ג׳ א‬ ‫י *‪.‬‬ ‫_•״‪.*•;; ’■'.‬‬ ‫כתב יד ‪J‬ס ‪ c‬ר הת נ י* מהד ור* קסא מרב י נ ו ה גד ול נ־ ן מ וקללה ״ה נ נ ג ־ם ז י 'ע‬