‫של"ס פר' קרח תשס"ט‬ ‫ג‬ ‫דא"ח רעוא דרעוין פרשת קרח תשס"ט‬ ‫של"ס פר' קרח תשס"ט‬ ‫אליאב‬ ‫בּני ¡ ¦ ¨‬ ‫ודתן © ‪¨ ¦ £‬‬ ‫לוי § ¨ ¨‬ ‫קהת ‪¤‬בּ ן ‪¦ ¥‬‬ ‫יצהר ‪¤‬בּ ן § ¨‬ ‫קרח ‪¤‬בּ ן ¦ § ¨‬ ‫©ו ¦יּ ©קּ ח ‪© Ÿ‬‬ ‫ואבירם §בּ ‪¥‬ני‬ ‫וּבן ‪) :‬במדבר ט"ז‪ ,‬א'(‬ ‫בּני §רא וּ ‪¥‬בן‬ ‫פּלת §בּ ‪¥‬ני‬ ‫§וא וֹ ן ‪¤‬בּ ן ‪¤‬פּ ‪¤‬לת‬ ‫איתא במדרש מה ראה קרח לחלוק על‬ ‫משה‪,‬פרשת פרה ראה‪ .‬ובמ"א אי'‬ ‫)במדבר רבה פר' יח טז( שראה איך נמשחו‬ ‫המלכים והכהנים בשמן‪ ,‬אמר קרח ומה אלו‬ ‫שנמשחו בשמן המשחה בלבד נטלו כהונה‬ ‫ומלכות אני שאני בנו של שמן איני נמשח‬ ‫ונעשה כהן ומלך מיד נחלק על משה‪.‬‬ ‫א‪ .‬תכלית הבריאה הוא להתבטל‬ ‫אליו ית' בה' מדרגות‬ ‫ולהבין הענין נקדים כי בתחילה כשברא‬ ‫השי"ת את העולם היה הכל אא"ס‬ ‫ב"ה‪ ,‬ועשה השי"ת צמצום לבריאת‬ ‫העולמות‪ .‬ואי' בספרי המקובלים הקדמונים‬ ‫שרצה השי"ת לגלות מדת המלכות‪ ,‬להוציא‬ ‫מכח אל הפועל לגלות אלקותו ית'‬ ‫בתחתונים‪ .‬סוד האות יו"ד שנשארה נקודת‬ ‫אור‪ ,‬והוא בחי' עטרת היסוד שהיא בחי'‬ ‫מלכות‪ .‬כי רצה לגלות מלכותו‪ ,‬שיהיו בני‬ ‫ישראל בעולם שיבטלו עצמם אליו ית'‪ ,‬שזוהי‬ ‫עיקר המלוכה‪ .‬והוא תכלית הבריאה שיהיו‬ ‫נבראים שיתבטלו אל המלך‪ .‬כי המלך דורש‬ ‫שעבדיו יתבטלו אליו‪.‬‬ ‫ובאופן‬ ‫כללי ישנן ה' מדרגות בביטול‪,‬‬ ‫כנגד בחינות כתר חכמה בינה‬ ‫ז"א ומלכות‪ .‬ביטול בעצם הוא בחי' כתר‪,‬‬ ‫ביטול במציאות הוא בחי' חכמה‪ .‬ביטול היש‬ ‫הוא בחי' בינה‪ ,‬שזה כולל כל היגיעות‬ ‫שבעולם‪ ,‬ביטול ע"י אהבה ויראה ודביקות‬ ‫הוא בחי' ז"א‪ ,‬וביטול של קבלת עול הוא בחי'‬ ‫מלכות‪ .‬ואלו הם ה' דרגות של ביטול שהם‬ ‫עיקר עבודת ה' שצריך להתבטל אליו ית'‬ ‫מדרגא לדרגא עד שיזכה לביטול בעצם‪,‬‬ ‫שהוא דרגת היחידה הכתר‪ .‬כי רצונו ית'‬ ‫שהנברא יהיה בטל לגמרי לגמרי לפניו‪,‬‬ ‫שעי"ז מתגלה מלכותו ית' ביותר‪ .‬וזו היתה‬ ‫עיקר כונת הבריאה שיתגלה הביטול של‬ ‫הנברא לבוראו‪.‬‬ ‫ב‪ .‬סדר העבודה הפנימי הוא‬ ‫מלמעלה למטה‪ ,‬וסדר העבודה‬ ‫בהתגלות הוא מלמטה למעלה‬ ‫וסדר העבודה הוא בין מלמעלה למטה ובין‬ ‫מלמטה למעלה‪ .‬כי בתחילה נכנסים‬ ‫להיכל לבנת הספיר כדאיתא בכוונות‪ ,‬ששם‬ ‫הוא הביטול דקבלת עול‪ .‬ואפי' שבחיצוניות‬ ‫הוא בדרך של קבלת עול‪ ,‬אבל בפנימיות יש‬ ‫שם הביטול בעצם‪ .‬כי בפנימיות העבודה‬ ‫היא מלמעלה למטה‪ ,‬מכתר עד מלכות‪.‬‬ ‫ובחיצוניות העבודה היא מלמטה למעלה‬ ‫ממלכות עד כתר‪.‬‬ ‫ד‬ ‫דעה חכמה לנפשך‬ ‫כי מה שהצדיק מקבל בפנימיות לבו ביטול‬ ‫במציאות הרי הוא זוכה בחיצוניות‬ ‫לביטול של אהבה ויראה‪ .‬וכן כשמקבל עליו‬ ‫עול מלכות שמים‪ ,‬אזי בפנימי פנימיות לבו‬ ‫זוכה לביטול בעצם‪ .‬ואלו הענינים עמוקים‬ ‫הם עד מאד‪.‬‬ ‫והנה הצדיק הגדול במעלה מגלה אור ה'‬ ‫בעולם‪ .‬בבחי' שמניח ראשו בין‬ ‫ברכיו )עיין ברכות ל"ד ע"ב(‪ ,‬בבחי' עיניו למטה‬ ‫בעת התפילה‪ .‬כי תחילת העבודה היא‬ ‫להכנס להיכל לבנת הספיר שהוא בבחי'‬ ‫מלכות ועטרת היסוד‪ ,‬שעבודתו הוא לקבל‬ ‫עליו עול מלכות שמים‪ .‬אבל הצדיקים‬ ‫מסתכלים כביכול למטה שהוא מקבל עליו‬ ‫עול מלכות שמים בסוד עטרת היסוד‪ .‬אבל‬ ‫באותה שעה הרי הוא נכנס בפנימיות לבו‬ ‫לסוד הצמצום הראשון‪ ,‬לנקודת המלכות‬ ‫בשרשה‪ ,‬לגלות בעצם מציאות ה'‪.‬‬ ‫כי כל עבודת הצדיקים רק לגלות מציאות‬ ‫ה'‪ ,‬כי נתאווה הקב"ה להיות לו דירה‬ ‫בתחתונים )תנחומא נשא(‪ ,‬וזה עיקר תאוות‬ ‫הצדיקים בעצם לגלות מציאות ה'‪ .‬והוא בחי'‬ ‫ביטול בעצם בדרגת הכתר‪ .‬אשר אין לשער‬ ‫כלל דרגה זאת‪ .‬כי היא מדרגת משה רבינו‬ ‫רעיא מהימנא‪.‬‬ ‫ג‪ .‬השכינה הק' נתגלית אל האדם רק‬ ‫אם הוא זוכר אותה בעת הדין‬ ‫וההסתרה‬ ‫וזהו ענין פרה שעשה משה במדבר‪ .‬כי‬ ‫השכינה הק' נקראת בשם פרה‬ ‫אדומה‪ ,‬שהיא נתגלית רק להצדיק שמוסר‬ ‫נפשו על השכינה הק'‪ ,‬שהיא נקראת פר‬ ‫כנודע )עיין ספר הלקוטים חקת יט(‪ ,‬והיא אדומה‪,‬‬ ‫כי השכינה למטה היא מלאה גבורות‬ ‫והסתרות‪ ,‬וצריך לקבל עליו עול מלכות‬ ‫שמים להכנס להיכל לבנת הספיר בקבלת‬ ‫עול‪ .‬אבל אין מי שנוגע כראוי בקבלת עול‬ ‫מלכות שמים‪ ,‬שעי"ז צריך להדבק בסוד פרה‬ ‫שעשה משה במדבר‪ ,‬שעיקר קבלת עול הוא‬ ‫למסור נפשו על הנקודה הפנימית‪ ,‬לצמצם‬ ‫עצמו להנקודה של תאוות ה' לגלות מלכותו‬ ‫כביכול‪ .‬שהוא בחי' 'שתולים בבית ה''‪.‬כי‬ ‫בתחילה כשנכנס אדם לעבודת התורה‬ ‫והתפילה‪ ,‬מחשבתו הראשונה כשעולה‬ ‫ממטה למעלה הוא בקבלת עול‪ ,‬אבל‬ ‫מלמעלה למטה הוא הצמצום הראשון‪ ,‬שיש‬ ‫לצמצם עצמו על גילוי המלכות‪ ,‬לגלות‬ ‫השי"ת בעצם‪ .‬שרק עי"ז קונה כראוי את‬ ‫מדרגת לבנת הספיר‪ .‬שהיא היכל המלכות‪.‬‬ ‫ואח"כ כשעולה מדרגא לדרגא‪ ,‬ובא להיכל‬ ‫הרצון‪ ,‬שהצדיקים נכנסים לשם‬ ‫כשרוצים לבא לפני ה'‪ ,‬ששם במקומות‬ ‫הגבוהים האלה‪ ,‬נכנסים ע"י קבלת עול‪,‬‬ ‫ואהבה ויראה‪ ,‬עד שנכנס להתבונן באלקות‬ ‫שהוא בחי' ביטול היש‪ ,‬עד שבא לביטול‬ ‫המציאות‪ ,‬עד שבא לשלימות היחוד שהוא‬ ‫ביטול בעצם‪.‬‬ ‫ומקום המוחין הוא היכל קודש הקדשים‬ ‫שכולל כל הכחב"ד‪ ,‬והוא רק ע"י‬ ‫שהתחיל כראוי להכנס ללבנת הספיר למטה‪,‬‬ ‫עי"ז זוכה גם לעלות עד מדרגת המוחין‪.‬‬ ‫כי בשעה שהאדם נכנס לעבודת ה'‬ ‫להתדבק בו ית' באהבה ויראה‪ ,‬ומייגע‬ ‫עצמו בכל היגיעות שבעולם לכבודו ית'‪ .‬אזי‬ ‫עיקר עבודתו הוא לכוון לכבוד השכינה הק'‪,‬‬ ‫כי אי אפשר להכנס להיכל קה"ק רק ע"י‬ ‫השכינה הק'‪ ,‬שהיא תוליכנו לשם‪.‬‬ ‫של"ס פר' קרח תשס"ט‬ ‫ד‪ .‬הכהן גדול נכנס לקודש הקדשים‬ ‫רק ע"י שהשכינה הק' הוליכה אותו‬ ‫ואיתא בגמ' )יומא לט‪ (:‬שסיפר שמעון‬ ‫הצדיק‪' :‬בכל יום הכפורים היה‬ ‫מזדמן לי זקן אחד לבוש לבנים ועטוף לבנים‬ ‫נכנס עמי ויצא עמי'‪ .‬כי השכינה הק' מוליכה‬ ‫את הצדיק מדרגא לדרגא‪ .‬הגם שהרבה‬ ‫רוצים להתייגע בעבודת ה'‪ ,‬אבל למעשה‪,‬‬ ‫רק השכינה הק' בעצמה מוליכה את הצדיק‬ ‫להנקודה האמיתית‪ .‬והגם שהרבה מחפשים‪,‬‬ ‫אך מי כן זוכה ומי לא זוכה לכך‪ .‬כי‬ ‫כשמתייגע בעבודת ה' להתדבק בהשי"ת‪,‬‬ ‫אזי השכינה אומרת לו‪ ,‬אין אני מכירה‬ ‫אותך‪ ,‬ומי אתה‪ .‬כי צריך להכיר בשכינה‬ ‫מהתחלה‪ ,‬שזה עיקר קבלת עול מלכות שמים‬ ‫של האדם‪ .‬כי עצם הקבלת עול צ"ל בעצמות‬ ‫נקודת פנימיות לבבו‪ ,‬להתבטל עצמו באמת‬ ‫להשי"ת‪ .‬כי אם אין כונתו בתחילת קבלת‬ ‫עול בעצם להתבטל אליו ית'‪ ,‬אפי' שאח"כ‬ ‫רוצה להדבק באלקותו ית"ש‪ ,‬אין השכינה‬ ‫מכניסה אותו לפנים‪ .‬כי אין מכרת אותו‬ ‫מתחילת עבודתו‪.‬‬ ‫וכמ"ש בשם הירושלמי שאלישע אחר לא‬ ‫זכה‪ ,‬כי טינא היתה בלבו‪ ,‬היינו‬ ‫שבתחילתו לא היה רצונו באמת להתבטל‬ ‫לאלקותו ית"ש‪ .‬כי התחלת חינוך כל נקודה‬ ‫ונקודה צריך להיות כדי לזכות להתבטל‬ ‫בביטול בעצם לאלקותו ית"ש בפנימיות‬ ‫לבו‪ ,‬ואז מקבל עול מלכות שמים בחיצוניות‪.‬‬ ‫ורק עי"ז יזכה להתקשר עצמו לאלקותו ית'‪,‬‬ ‫כי השכינה מוליכה אותו מהיכל הרצון‬ ‫להיכל קודש הקדשים‪ .‬כי השכינה כבר‬ ‫מכרת אותו מתחילה‪ ,‬כשקיבל עליו עול‬ ‫מלכות שמים בסוד פרה אדומה‪ ,‬בלבנת‬ ‫ה‬ ‫הספיר‪ ,‬ולכן עתה מכניסה אותו עד היכל‬ ‫קודש הקדשים‪.‬‬ ‫ה‪ .‬סדר הכניסה לתפילה הוא לצמצם‬ ‫מחשבתו שרצונו לגלות כבוד ה'‪,‬‬ ‫ואח"כ יזכה להכנס להיכל קה"ק‬ ‫וזהו שכתב רבינו יונה ]פרק אין עומדין[‬ ‫שצריך לכוון בתחילת השמונה‬ ‫עשרה שנכנס להיכל קודש הקדשים‪ .‬ולפני כן‬ ‫יחשוב שהוא מפשיט עצמו מהגשמיות ונכנס‬ ‫לשמים‪ .‬ולכאו' יפלא שלפי סדר העליה הרי‬ ‫הוא להיפך‪ ,‬שבתחילה נכנסים להיכל קדש‬ ‫הקדשים דבריאה‪ ,‬ואח"כ עולים לשמים היינו‬ ‫לאצילות‪.‬‬ ‫אלא שביאור הענין הוא כנ"ל שכדי להכנס‬ ‫להיכל קה"ק צריך סיוע מהשכינה הק'‪,‬‬ ‫ולזאת צריך בתחילת עבודתו מיד לחשוב‬ ‫שהוא נכנס לשמים‪ ,‬היינו שמדבק עצמו‬ ‫לגלות שכינתו ית'‪ .‬ועי"ז תסייע לו להכנס‬ ‫להיכל קה"ק‪.‬‬ ‫ו‪ .‬סוד ספיחי שביעית שמותרים ע"י‬ ‫שעבד בששת השנים הקודמים‪.‬‬ ‫היינו שנתגלה לו מתיקות השכינה‬ ‫ע"י שנתייגע בתחילה לכבוד‬ ‫שכינתו ית'‬ ‫ובזה נבין ענין מלאכת השדה בשש שנים‬ ‫ובשמיטה אין עושין בה מלאכת‬ ‫השדה‪ .‬כי בשנת השמיטה יש יחוד ה' בסוד‬ ‫אור זרוע לצדיק‪ ,‬וגדלין בשנה זאת ספיחין‪.‬‬ ‫כי שנת השמיטה מרמזת על היחוד הראשון‬ ‫והקשר הראשון להשי"ת‪ ,‬שזה השורש‬ ‫לזכות לקדושת השבת שהוא גבוה‬ ‫מהשמיטה‪ .‬אבל כדי לבא לקדושת השבת‬ ‫דעה חכמה לנפשך‬ ‫ו‬ ‫הוא ע"י השמיטה‪ .‬ועבודת שנת השמיטה‬ ‫הוא ע"י שמקיים בתחילה 'שש שנים יעבוד'‪,‬‬ ‫ואז יש ענין שגדלין מעצמן ספיחין‬ ‫בשביעית‪.‬‬ ‫מאיר ובא בשעת מעשה אלא בסוד אור זרוע‬ ‫לצדיק‪ .‬כי מה שזוכה להכלל בשכינה לראות‬ ‫אלקות בעת העבודה הוא רק ספיחין ממה‬ ‫שהתייגע מקודם‪.‬‬ ‫ופנימיות הענין הוא בסוד 'אור זרוע‬ ‫לצדיק'‪ .‬שאם אתה מתייגע‬ ‫לכוון לכבוד השכינה בשש שנים קודם‪ ,‬ואז‬ ‫כשבא להנקודה האמיתית כשפועל עבודתו‪,‬‬ ‫יזכה באמת להתגלות השכינה‪ .‬כי באמת‬ ‫הכל חפצים ליראה את שמך‪ ,‬ולזכות‬ ‫להשראת השכינה‪ .‬אלא שלזה צריך תחילה‬ ‫לעבוד בבחי' שש שנים‪ ,‬היינו ללמוד תורה‬ ‫לכבוד ה'‪ ,‬אפי' שאמרו חז"ל שילמוד שלא‬ ‫לשמה שמתוך זה בא לשמה )פסחים נ ע"ב(‪.‬‬ ‫אבל אעפ"כ אינו באופן של טינא היתה בלבו‬ ‫כאחר‪ ,‬אלא שבפנימיות לבו רוצה בעצם‬ ‫להתדבק באלקות‪ ,‬ואח"כ השכינה תוליכנו‬ ‫למדרגת תורה לשמה‪.‬‬ ‫שהצדיק מתייגע בתחילה להיות בבחי'‬ ‫שתולים בבית ה'‪ ,‬ומטהר‬ ‫ומנקה עצמו בכל פעם מחדש‪ ,‬בכונה אחת‬ ‫ויחידה בפנימיות לבו אל התכלית‪ ,‬להתבטל‬ ‫להשי"ת‪ .‬ומצמצם עצמו בבחי' הצמצום‬ ‫הראשון על נקודת המלכות‪ ,‬ומשים עיניו‬ ‫למטה בעת התפילה‪ ,‬שחושב שהעיקר הוא‬ ‫גילוי המלכות שהיא סוד עיניו למטה‪ .‬וזהו‬ ‫המשך העבודה בחי' ה"ה ו"ו ה"ה‪ ,‬נפש רוח‬ ‫נשמה‪ .‬ואזי זוכה להשראת אלקות ממש‪.‬‬ ‫ז‪ .‬סוד הארת יו"ד דב"ן בשאר‬ ‫האותיות‪ ,‬היינו להתקשר בשכינה"ק‬ ‫בכל העבודות‬ ‫כי‬ ‫כי הרבה נכנסים לחפש דביקות באלקות‪,‬‬ ‫יש מי שהשכינה נתגלית אליו‪ ,‬ויש מי‬ ‫שלא‪ .‬והאמת הוא שהיא מתגלית למי שהכין‬ ‫עצמו בתחילה בשעת קבלת עול‪ ,‬בתחילת‬ ‫העבודה‪ .‬ואזי היא נתגלית בבחי' אור זרוע‬ ‫לצדיק‪ .‬כי עבד שש שנים לפני השמיטה‪ .‬לכן‬ ‫מתגלית אליו השכינה בסוד ספיחין‪ .‬שהיא‬ ‫מראה לו דרך החיים‪.‬‬ ‫כל עבודות האדם הם בסוד שם ב"ן )כזה‬ ‫יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה(‪ .‬וג' האותיות האחרונות‬ ‫הם בחי' נפש רוח נשמה‪ ,‬ה"ה ו"ו ה"ה‪ ,‬וזה‬ ‫מרמז על עבודת האדם לכבודו ית'‪ ,‬לזכות‬ ‫להדבק באלקות‪ .‬והאריז"ל מגלה שהיו"ד‬ ‫הראשון של זה השם‪ ,‬שהוא הכלי‪ ,‬שעל ידו‬ ‫יהיה לאדם שייכות עם הבורא ית'‪ ,‬הוא‬ ‫הקשר האמיתי‪ .‬דהיו"ד הראשון הוא שורש‬ ‫היחודים כולם‪ ,‬וזה אי אפשר להשיג ע"י כל‬ ‫העבודות‪ ,‬אלא שזהו נקודת 'אור זרוע‬ ‫לצדיק'‪ .‬נקודה שמגיע לפני כל העבודות‪,‬‬ ‫בסוד ספיחין‪ .‬כי עצם העבודה שפועל אינו‬ ‫ח‪ .‬סדר העבודה בתחילה בבחי'‬ ‫שתיקה ואח"כ בהתגלות‬ ‫וכמ"ש‬ ‫בזה"ק בפ' תרומה )ח"ב קסו‪(.‬‬ ‫שהיה צדיק אחד שאשתו בכתה‬ ‫על שהוא עם הארץ‪ ,‬ולא זכה לתורה‪.‬‬ ‫וזלה"ק‪' :‬שמעת ההיא אתתא ובכאת‪,‬‬ ‫אדהכי קם אבוהי דאתתא דהות תמן‪ ,‬ועאל‬ ‫ביניהו‪ ,‬וחמא ברתיה קיימת אבתרייהו‬ ‫ובכאת‪ ,‬שאיל לה אבוה‪ ,‬סחת ליה )רבי אבא(‬ ‫עובדא‪ ,‬שארי אבוה דאתתא אוף איהו‬ ‫ובכה‪ ,‬אמר ליה רבי יוסי‪ ,‬דילמא חתנך‬ ‫של"ס פר' קרח תשס"ט‬ ‫בעלה דברתיך לא זכה באורייתא‪ .‬אמר ליה‬ ‫ודאי הכי הוא‪ ,‬ועל דא ודאי בכינן אנא‬ ‫וברתי תדיר‪ ,‬ובגין דחמינא ליה יומא חד‬ ‫דדליג מאגרא חדא‪ ,‬למשמע קדיש בהדי‬ ‫צבורא‪ ,‬סליק ברעותא דילי למיהב ליה‬ ‫ברתי‪ ,‬ותכף דנפקו צבורא מבי כנישתא‬ ‫יהיבנא ליה ברתי‪ ,‬דאמינא בדלוגא דא‬ ‫דאתא למשמע קדיש‪ ,‬גברא רבא איהו‬ ‫באורייתא‪ ,‬ואף על גב דאיהו רביא‪ ,‬ולא‬ ‫ידענא ביה מקדמת דנא‪ ,‬והשתא אפילו‬ ‫ברכת מזונא לא ידע‪ ,‬ולא יכילנא בהדיה‬ ‫למלעי בין חברייא‪ ,‬דיוליף קריאת שמע או‬ ‫ברכת מזונא‪ .‬אמר ליה‪ ,‬אעבר ליה באחרא‪,‬‬ ‫או דילמא ברא יוליד דלהוי גברא רבא‪,‬‬ ‫אדהכי קם איהו ודלג עלייהו‪ ,‬ויתיב לקמייהו‪,‬‬ ‫אסתכל ביה רבי יוסי‪ ,‬אמר ודאי אנא חמינא‬ ‫בהאי רביא דנהורא דאורייתא יפוק לעלמא‬ ‫מניה‪ ,‬או ברא דיוקים מניה‪ ,‬חייך ההוא‬ ‫רביא‪ ,‬ואמר רבותי אימא קמייכו חד מלה‪.‬‬ ‫פתח ואמר‪) ,‬איוב לב ו( צעיר אני לימים‬ ‫ואתם ישישים‪ ,‬על כן זחלתי ואירא מחות‬ ‫דעי אתכם וכו''‪ ..‬עד שגילה להם סודות‬ ‫התורה ונתגלה עוצם גדולתו לתנאים‬ ‫הקדושים‪.‬‬ ‫חזינן בהאי צדיק נסתר שבתחילה היה‬ ‫נדמה לעם הארץ בתכלית‪ ,‬ולקחוהו‬ ‫לחתן רק משום שדילג לשמוע קדיש‪ .‬ובכו על‬ ‫שלקחו עם הארץ שאינו יודע לברך ברכת‬ ‫המזון‪ .‬עד שבסוף נתגלה גדולתו‪ .‬ובאריז"ל‬ ‫מבואר שזכה אז לגלגול חדש‪ .‬כי כדי לזכות‬ ‫להשראת השכינה הק' צריך הכנה דרבה‪.‬‬ ‫ימים ימימה לעשות פעולות אמיתיות לכבוד‬ ‫השכינה הק' בלבד‪ .‬עד שיזכה להתגלות‬ ‫השראת השכינה‪.‬‬ ‫ז‬ ‫ט‪ .‬משה ואהרן כלולים באור‬ ‫הדיקנא‪ ,‬התגלות שפע הרחמים‪ ,‬וכל‬ ‫זה ע"י שבתחילה מתבטל בסוד‬ ‫השתיקה‬ ‫אמרו חז"ל )כריתות ה‪' (:‬תנו רבנן כשמן‬ ‫הטוב היורד על הראש וגו' כמין‬ ‫שתי טיפין מרגליות היו תלויות לאהרן‬ ‫בזקנו‪ .‬אמר רב כהנא תנא כשהוא מספר‬ ‫עולות ויושבות בעיקרי זקנו ועל דבר זה‬ ‫היה משה רבינו דואג שמא חס ושלום‬ ‫מעלתי בשמן המשחה‪ ,‬יצתה בת קול‬ ‫ואמרה כטל חרמון שיורד על הררי ציון מה‬ ‫טל אין בו מעילה אף שמן שיורד על זקן‬ ‫אהרן אין בו מעילה‪ .‬ועדיין אהרן היה דואג‬ ‫שמא משה לא מעל ואני מעלתי‪ ,‬יצתה בת‬ ‫קול ואמרה לו הנה מה טוב ומה נעים שבת‬ ‫אחים גם יחד מה משה לא מעל אף אתה‬ ‫לא מעלת'‪.‬‬ ‫כי שערות הדיקנא מרמזין על מדרגות‬ ‫גבוהות מאד‪ .‬והוא סוד דיקנא דאהרן‪,‬‬ ‫שהכהן גדול מקושר לדיקנא דכהנא רבא‪,‬‬ ‫שפע מדות הרחמים‪ .‬בסוד תיקון נוצר חסד‬ ‫שורש מוחין דאבא‪ ,‬שנמשך הזקן ויורד עד‬ ‫מקום החזה‪.‬‬ ‫ופנימיות הענין‪ ,‬כי הצדיק שהוא בחי'‬ ‫אהרן הכהן שנכלל במשה‬ ‫רבינו עולה מדרגא לדרגא‪ .‬כי היכל לבנת‬ ‫הספיר מרמז על עטרת היסוד שהוא תחילת‬ ‫העבודה‪ ,‬עד שעולה אל היכל התפארת‪,‬‬ ‫היכל הרצון‪ .‬ועולים לחלק העליון של הקומה‬ ‫מדרגא לדרגא‪ .‬וכמובא בזה"ק שהצדיק‬ ‫כשהוא עולה בעבודת ה'‪ ,‬אעפ"כ אינו פשוט‬ ‫להיכנס להיכל קדש הקדשים‪ .‬כי זהו ענין‬ ‫השתיקה ששתק אותו צדיק לפני שגילה‬ ‫ח‬ ‫דעה חכמה לנפשך‬ ‫סודות התורה‪ ,‬כי ענין השתיקה הוא בחי'‬ ‫מוחין דאבא‪ ,‬כי מוחין דאימא הוא בחי'‬ ‫הרמת קול‪ .‬אבל הכהונה היא בסוד מוחין‬ ‫דאבא שנמשכין מהשערות הנמשכים‬ ‫ממוחא סתימאה‪ ,‬מצד החכמה שבו‪ ,‬כי אלו‬ ‫השערות הוא ענין שהצדיק מבין שעיקר‬ ‫עבודתו הוא לבא לביטול‪ .‬וזה ענין קשה‬ ‫מאד‪ ,‬כי כשעוסקים בעבודת ה' בבחי' נפש‬ ‫רוח נשמה‪ ,‬בסוד ה"ה ו"ו ה"ה‪ ,‬אזי קשה מאד‬ ‫לקיים העבודה עם ביטול‪.‬‬ ‫וזה סוד שערות הזקן ששרשם מחכמה‬ ‫דאריך‪ ,‬וזהו הסיוע להצדיקים לזכות‬ ‫לזה השכל להתדבק בכל עת באלקות‪ ,‬אפי'‬ ‫כשהוא עוסק בעבודות של תורה ותפילה‬ ‫בחי' ה"ה ו"ו ה"ה‪ ,‬אבל יש לו סוד היו"ד‪,‬‬ ‫להכניס בכל עבודותיו ביטול‪ .‬בכח‬ ‫השערות העליונים זוכה להכנס לשער‬ ‫העליון‪ .‬לראש התפארת שהוא הגרון‬ ‫והחיך שהוא סוד יסוד דאבא‪ .‬והוא ענין‬ ‫השתיקה שבתחילה שתק כדי להמשיך‬ ‫היחוד האמיתי‪ .‬ולא הותר לייחד היחוד‬ ‫לפני שבא לבחינת ביטול‪.‬‬ ‫כי תכלית העבודה בעולם הוא רק ביטול‪,‬‬ ‫והוא סוד עמוק שאפי' צדיקים אין‬ ‫מכירים בזה הסוד כראוי‪ .‬כי בעת התורה‬ ‫והתפילה צריך לחפש ביטול‪ .‬ויש תיבות‬ ‫שאי אפשר להבינן וצריך להיות כמו כהן‬ ‫גדול להכנס לפני ולפנים‪ ,‬וע"י התורה‬ ‫ותפילה צריך להכנס למקום קודש הקדשים‪,‬‬ ‫המקום שמתבטלים לגמרי‪ .‬כל אחד רוצה‬ ‫לזכות לכך‪ ,‬אעפ"כ אין זוכים לכך‪ .‬כי‬ ‫השכינה הק' אומרת לו שאינה מכירה‬ ‫אותו‪ .‬וכל זה כי אינו מכין עצמו בתחילה‬ ‫במחשבה נקיה שהעיקר הוא ביטול באמת‪.‬‬ ‫כי אם יתבטל מתחילת עבודתו‪ ,‬יזכה בודאי‬ ‫שהשכינה תכניסנו לקדש הקדשים‪ .‬ולכן‬ ‫העבודה שלנו כשמכינים עצמינו לתפילה‬ ‫להכין הלב להתבטל להשי"ת‪ ,‬ושכל‬ ‫תכליתינו יהיה לגלות אלקותו ית'‪ ,‬ואזי נזכה‬ ‫שהשכינה הק' תכניס אותנו במקום האמת‪.‬‬ ‫כי שערות הזקן שנמשכים ממוחא‬ ‫סתימאה‪ ,‬והם כשמן הטוב שיורד על‬ ‫זקן אהרן‪ ,‬הרי הזקן מכסה על התפארת‪,‬‬ ‫נקודת היכל הרצון‪ .‬וזה הכיסוי הוא היפך‬ ‫מכל העבודות‪ ,‬כי בכל העבודות נדמה לאדם‬ ‫שהוא פועל בהם עניינים‪ ,‬אבל יש עבודה של‬ ‫ביטול היש‪ ,‬לבא לביטול במציאות‪ ,‬בבחי'‬ ‫קדש הקדשים‪ ,‬שהוא בחי' רעוא ממש‪,‬‬ ‫להכלל ברצון האלקי‪.‬‬ ‫ואין זה ענין פשוט כלל‪ ,‬אפי' שיש שנדמה‬ ‫לו שיודע כל זאת‪ ,‬אבל למעשה צריך‬ ‫להכין עצמו בתחילה‪ ,‬דאם יהיה בבחי'‬ ‫'שתולים בבית ה''‪ ,‬יזכה ל'בחצרות אלקינו‬ ‫יפריחו'‪ .‬כי אם עוסק הרבה בתורה ואינו‬ ‫באופן של ביטול‪ ,‬לא יזכה אח"כ להדבק‬ ‫בשכינה‪ ,‬לכן צריך בכל פעם להתחיל מחדש‬ ‫לבנות השורש כראוי‪ ,‬ואח"כ יזכה להכנס אל‬ ‫הנקודה הפנימית‪.‬‬ ‫כי צריך האדם להתגבר בכל עת מחדש‪,‬‬ ‫להתחיל עבודתו מחדש‪ ,‬והעיקר לברר‬ ‫הנקודה‪ ,‬כשמתחיל לקבל עליו עול מלכות‬ ‫שמים‪ ,‬יברר במחשבתו לצמצם המחשבה‬ ‫למלכות ה'‪ ,‬שהעיקר הוא גילוי אלקות‪ .‬בחי'‬ ‫פרה שעשה משה במדבר‪ .‬וממילא אח"כ‬ ‫כשימשיך בעבודתו‪ ,‬יתגלו שערות הזקן‬ ‫משורש המוחא סתימאה‪ .‬והשכינה תראה‬ ‫לו הדרך‪.‬‬ ‫של"ס פר' קרח תשס"ט‬ ‫י‪ .‬אנשי קרח רצו להתדבק בשכינה‬ ‫באופן של גדלות ומתיקות בלי‬ ‫קבלת עול ובלי אור הצדיק‬ ‫ויקמו לפני משה ואנשים מבני ישראל‬ ‫חמשים ומאתים נשיאי עדה קראי‬ ‫מועד אנשי שם‪) :‬במדבר ט"ז‪ ,‬ב'(‬ ‫הנה קרא להם הכתוב אנשי שם‪ ,‬הרי שזכו‬ ‫להדבק בשכינה הק' שנקראת 'שם'‪.‬‬ ‫אלא שבקשו להתדבק בשכינה הק' בלא‬ ‫התקשרות לצדיק האמת‪ ,‬כי רק מי שמוסר‬ ‫נפשו לשכינה הק' בשרשה‪ ,‬הוא בסוד אור‬ ‫זרוע לצדיק‪ ,‬וזוכה להתייחד בשכינה‪ .‬וזהו‬ ‫בחי' זרוע‪ ,‬שנוטע וזורע כמה שנים במסירות‬ ‫נפש‪ ,‬בחי' שתולים בבית ה'‪ ,‬וגם מי שאינו‬ ‫זוכה להיות קדוש מבואו ועד צאתו‪ ,‬ועבר‬ ‫עליו מה שעבר בקטנותו‪ ,‬מ"מ יכול להתחיל‬ ‫בהמשך ימי חייו‪ ,‬כי יכולים להתחיל תמיד‪,‬‬ ‫אבל העיקר הוא שצריך שיהיה שתול ונטוע‬ ‫מקודם בבית אלקים‪ ,‬ואו אז יזכה להתדבק‬ ‫בשכינה‪ .‬אחר שנוטע שש שנים‪ ,‬בחי' אור‬ ‫זרוע לצדיק‪ ,‬אזי זוכה בשנה השביעית‬ ‫להתדבק בשכינה‪ ,‬בבחי' בחצרות אלקינו‬ ‫יפריחו‪ .‬וזהו דרגת הצדיק מוסר נפשו לכבוד‬ ‫השכינה הק' בכל עת‪ ,‬והוא באמת בבחי'‬ ‫אנשי שם‪.‬‬ ‫משא"כ מי שרוצה עכשיו להתדבק‬ ‫בשכינה הק' בעת הנסיון‪ ,‬היא‬ ‫שואלת אותו איפה היית עד עכשיו‪ .‬ולכן‬ ‫הקטורת לא הצילה אותם‪ ,‬כי השכינה הק'‬ ‫לא הכירה אותם שלא נדבקו בה בתחילה‬ ‫במסירות נפש‪.‬‬ ‫הנה‬ ‫ימים באים נאום ה'‪ ,‬ואשרי מי שאינו‬ ‫מחכה עד חודש אלול וימי הסליחות‪,‬‬ ‫ט‬ ‫אלא מתחיל להדבק בשכינה מחודש תמוז‪,‬‬ ‫ואז כשיגיעו הימים הנוראים‪ ,‬השכינה הק'‬ ‫כבר תכיר אותו היטב‪ .‬בבחי' אור זרוע‬ ‫לצדיק‪ ,‬שנוטע עצמו בכל עת‪ ,‬ואינו מחכה‬ ‫לימים הנוראים‪ ,‬או לעת זקנה‪ ,‬אלא הוא‬ ‫תמיד שתול בבית ה'‪.‬‬ ‫ואזי כשבא בחי' השמיטה יזכה להתייחד‬ ‫בשכינתא קדישא‪ .‬ואפי' שאסור‬ ‫לנטוע בשמיטה‪ ,‬מ"מ יש ספיחין‪ ,‬שע"י‬ ‫שנטע וזרע עצמו בקדושה ששת ימים‪,‬‬ ‫יזכה לאורה בשנת השבע‪.‬‬ ‫וזה היה פגם קורח בן יצהר‪ ,‬שהוא טען‬ ‫שגם הוא זכה לסוד השמן‪ ,‬שמחפש‬ ‫את המוחין והתדבקות בשכינה הק'‪ .‬אלא‬ ‫שאין לו נקודת זקן אהרן‪ .‬שהוא ענין אותו‬ ‫זקן שנכנס בקה"ק עם הכה"ג‪ .‬וזוהי נקודה‬ ‫נעלמת מאד‪ .‬כי כשעוסקים בסוד ה"ה ו"ו‬ ‫ה"ה‪ ,‬היינו בשאר העבודות‪ ,‬אזי צריך לנטוע‬ ‫ולזרוע עצמו עם השכינה הק'‪ ,‬בבחי' אור‬ ‫זרוע לצדיק‪ .‬ורק אז יזכה אח"כ ששערות‬ ‫דדיקנא יראו לו הדרך‪.‬‬ ‫יא‪ .‬הצמצום הראשון הוא לצמצם‬ ‫מחשבותיו שכל תשוקתו רק לגלות‬ ‫כבודו ית'‪ ,‬ואז יזכה לצמצום הב'‬ ‫לדרגות היחוד באח' ופנים‪ .‬בתוהו‬ ‫ותיקון‬ ‫הרבה צדיקים מטיילים בהיכלות העליונים‪,‬‬ ‫אבל כדי לזכות להכנס להיכל קדש‬ ‫הקדשים צריך להתדבק בשכינתא מתחילת‬ ‫דרכו‪ .‬כשהוא בצמצום הראשון‪ .‬ואז כשבא‬ ‫להצמצום השני‪ ,‬ועולה מדרגא לדרגא‬ ‫בעבודתו‪ ,‬לפעול היחוד בשלימות‪ .‬הרי לפני‬ ‫כל יחוד יש סוד תוהו‪ .‬כי המוחין דאח'‬ ‫י‬ ‫דעה חכמה לנפשך‬ ‫נקראים בשם תוהו‪ ,‬והמוחין דפנים נקראים‬ ‫בשם תיקון‪ .‬הרי שבכל יחוד יש עולם התוהו‬ ‫ועולם התיקון כאחד‪ .‬ובתחילה ישנו תוהו‬ ‫דקדושה שהוא סוד יחוד חיק‪ .‬שלזה צריך‬ ‫שהשכינה תראה לו הדרך‪ .‬שהוא סוד היו"ד‬ ‫דשם ב"ן‪ ,‬מוחין דאח' דקדושה‪ .‬שלא יפול‬ ‫לתוהו ובהו ח"ו‪.‬‬ ‫וזה 'ויאמר אלקים יהי אור'‪ ,‬בסוד אור זרוע‬ ‫לצדיק‪ .‬שיודע איך לייחד שם ב"ן כראוי‪,‬‬ ‫להאיר אות יו"ד שבו לתוך שאר העבודות‪.‬‬ ‫יב‪ .‬אשרי מי שיכין עצמו מחודשי‬ ‫תמוז ואב להתדבק בשכינה הק'‪,‬‬ ‫וכשיבא חודש אלול‪ ,‬השכינה כבר‬ ‫תכיר אותו ותוליכנו בדרך האמת‬ ‫ועתה כשזמני תשובה ממשמשין ובאין‪,‬‬ ‫לאמיתת‬ ‫להכנס‬ ‫הזמן‬ ‫זהו‬ ‫העבודה‪ ,‬ולא להמתין לחודש אלול‪ ,‬אלא‬ ‫מעתה להתדבק בשכינתא‪ ,‬כנודע שכל‬ ‫חדשי הקיץ הם חדשי השכינה הק'‪) .‬שעה"כ‬ ‫ר"ה( בזה שנדע שתכלית הכל הוא לגלות‬ ‫שכינתו ית' בתחתונים‪ .‬לצמצם המחשבה‬ ‫בצמצום הראשון בבחי' עטרת היסוד‬ ‫והשכינה‪ .‬ואז יזכה לצמצום השני לעלות‬ ‫מהיכל הרצון לקה"ק‪ .‬כי היכל הרצון הוא‬ ‫בחי' עלייה במוחין דאח' והיכל קה"ק בחי'‬ ‫מוחין דפנים‪ .‬והכלל שלזכות להתדבק‬ ‫בהשי"ת בשלימות הוא בכח שמכין עצמו‬ ‫בחודשי תמוז ואב‪.‬‬ ‫ויש הרבה שמכוונים כוונות ורוצים להדבק‬ ‫בהשי"ת‪ ,‬ויש שאין רואים שזכו לדרגא‬ ‫אמיתית‪ .‬כי נשארו בעולם התוהו‪ .‬כי צמצום‬ ‫השני שהוא בחי' העבודות האלה‪ ,‬אי אפשר‬ ‫לבא אליו לפני צמצום הראשון שהוא קבלת‬ ‫עול שכינתו ית'‪ .‬כי אין גידול הספיחין אם‬ ‫אין בחי' אור זרוע לצדיק‪ .‬ואז לא יוכל‬ ‫להכנס לקה"ק בלי אותו זקן שנכנס עם‬ ‫הכה"ג ביוה"כ‪ .‬כי תכלית עבודת האדם הוא‬ ‫לגלות מלכות ה'‪ ,‬ואז יזכה להכנס לצמצום‬ ‫הב'‪ ,‬מוחין דאח' ומוחין דפנים‪ .‬שיתגלה‬ ‫היו"ד דב"ן‪ ,‬שהוא סוד אור זרוע לצדיק‪ .‬ואז‬ ‫השכינה הק' תכניסנו באמת לעולמות‬ ‫עליונים‪ ,‬ולא שקרים של עולם התוהו וישות‬ ‫וכבוד עצמו‪ .‬כי אם אין השכינה מכרת‬ ‫אותו‪ ,‬הוא נופל לבחי' ישות ועולם התוהו‪.‬‬ ‫ואין עבודתו פורחת למעלה כי הוא בבחי'‬ ‫אנא אמלוך‪ .‬משא"כ הצדיק כמה שלומד‬ ‫ומתפלל הוא מתבטל יותר ויותר לאין‬ ‫הגמור‪ .‬כי השכינה הק' מסייעת אותו‬ ‫להראות לו דרך השם‪.‬‬ ‫וזהו שקורח ראה את הפרה אדומה‪ ,‬היינו‬ ‫תיקון השכינה הק'‪ .‬ואמר שגם הוא‬ ‫מחפש את השכינה הק'‪ ,‬כי הוא בן יצהר‪.‬‬ ‫אלא שמשה רבינו הוא דבוק בשכינה מהחל‬ ‫ועד כלה‪ ,‬ומתחילה עיקר כוונתו למען‬ ‫השכינה‪ .‬אפי' כשהיא עדיין למטה‪ ,‬בבחי'‬ ‫פרה אדומה‪ ,‬אדום בחי' דין למטה‪ ,‬בתחילת‬ ‫העבודה‪ .‬ולכן זכה לזקן אהרן‪ ,‬לשערות‬ ‫דאריך הנמשכים ממוחא סתימאה‪ .‬כי אצל‬ ‫קורח לא היו שערות‪ ,‬כי לא נתגלו לו‬ ‫השערות דמוחא סתימאה שהם שערי‬ ‫האמת ולא גילו לו דרך השם‪ .‬כי לא זכה‬ ‫לאותו זקן שנכנס לקה"ק שהוא השכינה הק'‪,‬‬ ‫כי לא היה מקושר למלכות למטה‪ ,‬בבחי'‬ ‫פרה אדומה‪ .‬לכן לא זכה קרח לדיקנא‪ ,‬כי לא‬ ‫חיפש את השכינה בשורש בעצם‪ ,‬ונשאר‬ ‫בבחי' 'שלא לשמה'‪.‬‬ ‫של"ס פר' קרח תשס"ט‬ ‫יג‪ .‬רוב חיי האדם הוא בקטנות‬ ‫המוחין וכשיזכה לקבל עול מלכות‬ ‫שמים בביטול אמת‪ ,‬יראו לו את‬ ‫דרך החיים‬ ‫ולכן כשאדם הוא במוחין דקטנות‪ ,‬בחי'‬ ‫פרה אדומה‪ .‬אזי עבודתו לצמצם‬ ‫מחשבתו שעיקר תכלית הבריאה הוא‬ ‫שיתגלה כבוד ה' בעולם‪ ,‬וכל המניעות‬ ‫וההפרעות שיש לו‪ ,‬יזכור שהעיקר הוא‬ ‫להתבטל לאלקותו ית'‪ .‬ועי"ז השכינה מכירה‬ ‫אותו‪ .‬כי נתדבק בה במקום הקטנות‪ ,‬במקום‬ ‫קבלת עול‪ .‬מיד בקומו בבוקר‪ ,‬אפי' שאין לו‬ ‫שום מוחין‪ ,‬יכוון לשכינה הק'‪ ,‬ואל יחפש את‬ ‫השכינה בגדלות המוחין אם לא זכרת אותה‬ ‫בעת הקטנות‪ .‬כי כשמקבל עול מלכות שמים‬ ‫באמת‪ ,‬ופנימיות לבו לגלות כבוד ה'‪ .‬אזי‬ ‫זוכה שהדיקנא יוצאת לקבל פניו‪ .‬ונכנס‬ ‫לגדלות המוחין כראוי בביטול האמיתי‪.‬‬ ‫בבחי' אור זרוע לצדיק‪.‬‬ ‫כי האא"ס ב"ה גנוז ביסוד‪ .‬ויהי אור‪ ,‬שגנזו‬ ‫לצדיקים‪ ,‬היינו באור היסוד‪ .‬ומי שבעת‬ ‫הקטנות מצמצם עצמו לכבוד השכינה הק'‪.‬‬ ‫אזי זוכה לאור הגדלות באמת‪ .‬בבחי' להזהיר‬ ‫גדולים על הקטנים‪ ,‬שהגדלות תלוי בקטנות‪,‬‬ ‫שרק ע"י הצמצום הראשון יזכה לצמצום‬ ‫השני‪ ,‬ואז השכינה תלמד אותו לא ליפול‬ ‫לישות‪ ,‬אלא בביטול יזכה למוחין דאח' ביחוד‬ ‫החיק‪ ,‬ומוחין דפנים בעת הגדלות‪ .‬בחי' עולם‬ ‫התיקון‪.‬‬ ‫הגם שקרח חיפש הדביקות באלקות‪ ,‬טלית‬ ‫שכולה תכלת‪ ,‬והיה ער כל הלילה‪,‬‬ ‫וחשב שהוא עושה עבודות גדולות‪ .‬אבל‬ ‫באמת זה היה בחי' ליצנות ועולם התוהו‪ ,‬כי‬ ‫לא כיוון לשכינת עוזו באמת‪ .‬ולא היה לו‬ ‫יא‬ ‫שייכות עם הציצית שהם סוד השערות‬ ‫דדיקנא‪ .‬שזה מתגלה להאדם רק עם נתדבק‬ ‫בשכינה בבחי' לבנת הספיר‪ ,‬בבחי' 'שתולים‬ ‫בבית ה''‪ ,‬במקום הבית‪ ,‬בהתחלה במקום‬ ‫הקטנות כנ"ל‪ .‬שרק אז זוכה להתגלות‬ ‫השכינה בגדלות‪.‬‬ ‫אבל קרח לחם בקדושת משה רבינו‪ ,‬ולא‬ ‫סבר שצריך לחפש ביטול דייקא‪ ,‬ולא‬ ‫סבר שבתחילת קבלת עול צריך לחפש‬ ‫ביטול‪ .‬וענין זה אינו דבר של מה בכך‪ ,‬כי‬ ‫באמת רוב הזמן האדם הוא בקטנות המוחין‪.‬‬ ‫ואם ידע עצה זאת לצמצם מחשבתו בתחילה‬ ‫לגלות שכינתו ית'‪ ,‬יזכה שהיא תוליכנו בדרך‬ ‫האמת‪.‬‬ ‫וכשאדם נכנס לעבודת ה' ואומר שמע‬ ‫ישראל ה' אלקינו ה' אחד‪ .‬הרי‬ ‫בתיבות שמע ישראל הוא מוחין דיניקה‬ ‫כמובא בכוונות‪ ,‬בחי' תחילת העבודה‪,‬‬ ‫ושלימות העבודה הוא בתיבת אחד‪ .‬לגלות‬ ‫אחדות ה'‪ .‬שהוא בחי' קדש הקדשים‪ ,‬להוליד‬ ‫נשמות חדשות ולגלות אלקותו ית' בעולם‪.‬‬ ‫לכל זה צריך לקיים ה' אלקינו ה' אחד‪ ,‬לקשר‬ ‫עצמו מתחילה לנקודת התכלת‪ ,‬התכלית‬ ‫שהוא הביטול בעצם‪.‬‬ ‫וכל אחד מישראל‪ ,‬אפי' אם לא התחיל‬ ‫כראוי‪ ,‬יכול לשוב בתשובה ולעורר‬ ‫מחדש את נקודת האמת בפנימיות לבו‪.‬‬ ‫לחזור להנקודה הראשונה‪ ,‬ולהתקשר למשה‬ ‫רבינו שמגלה מצות ציצית‪ ,‬סוד השערות‬ ‫דדיקנא‪ ,‬וע"י שיתקשר לנקודת הצדיק‬ ‫האמת‪ .‬וע"י שתיקתו ותשובתו יזכה לבחי'‬ ‫התכלת‪ .‬להתקשר לשכינה הק' בכל‬ ‫המצבים‪ .‬גם במקום הקטנות‪ .‬ואז השכינה‬ ‫הק' רואה שהוא בבחי' 'יקוו המים אל מקום‬ ‫יב‬ ‫דעה חכמה לנפשך‬ ‫אחד'‪ ,‬שכל עיקר נקודתו רק לגלות מלכות ה'‪.‬‬ ‫ואזי השכינה מסכימה להכניסו‪ ,‬אפי' ששכח‬ ‫ממנה בתחילה‪ ,‬מ"מ כיון ששב עתה‬ ‫בתשובה היא תכניס אותו‪ .‬בכח שאינו חולק‬ ‫על משה רבינו‪ ,‬ומתחיל התחלה חדשה‬ ‫ואמיתית‪ .‬שהעיקר הוא לכוון לכבוד השכינה‬ ‫שהיא בחי' תכלת‪ .‬ואז כשמצמצם מוחו גם‬ ‫בעת הקטנות שמחפש רק מלכות ה' מעתה‬ ‫ועד עולם‪.‬‬ ‫יד‪ .‬לעתיד לבא יהיה קרח כהן גדול‪,‬‬ ‫כי תמיד אפשר לשוב בתשובה‬ ‫ולהתחיל מחדש‪ ,‬בכח אמונת‬ ‫צדיקים שאומר בכל עת משה אמת‬ ‫ותורתו אמת‬ ‫והוא בחי' שצדיק כתמר יפרח ס"ת קרח‪,‬‬ ‫שהוא יהיה כהן גדול לעתיד לבא‪ ,‬כי‬ ‫אומר עכשיו משה אמת ותורתו אמת‪ ,‬וע"י‬ ‫ששב בתשובה אפשר לתקן הכל‪ .‬ובזה‬ ‫נתגלה השער אל הקדושה‪ ,‬ושערות‬ ‫דקדושה‪.‬‬ ‫ירחם‬ ‫ה' שנזכה להתדבק במשה רבינו‬ ‫לזכור את השכינה הק' גם בעת‬ ‫הקטנות‪ ,‬ועי"ז נזכה בשעת תורה ותפילה‬ ‫לצמצם המח לכוונות הדביקות‪ ,‬ולהתדבק‬ ‫בשכינה הק' שתראה לו הדרך לעלות‬ ‫לעולמות וליחוד העליון עד ביאת גוא"צ‬ ‫ברחמים בב"א‪.‬‬ ‫טו‪ .‬דעה חכמה לנפשך‬ ‫וזה פירוש 'דעה חכמה לנפשך'‪ ,‬דהצדיקים‬ ‫עוסקים לדבק מידת החכמה אל‬ ‫השכינה הק' היא בחי' הנפש‪ ,‬ללמוד תורה‬ ‫לשמה באמת‪ .‬אע"פ שכל אחד רוצה לזכות‬ ‫לתורה לשמה‪ ,‬מ"מ הכל תלוי בעת הקטנות‬ ‫וההסתרה‪ ,‬שאם מקבל עליו אז עול מלכות‬ ‫שמים‪ ,‬לצמצם עצמו צמצום ראשון שכל‬ ‫רצונו ותשוקתו רק התגלות ה'‪ .‬אזי 'והיא‬ ‫כתר לראשך'‪ ,‬שמקשר עצמו למקום כתר‬ ‫מלכות‪ .‬ואז זוכה ל'שמור שבת קדשך'‪,‬‬ ‫בבחי' פרה שעשה משה במדבר‪ ,‬שמקשר‬ ‫עצמו לשכינה הק'‪ ,‬ובזה יזכה להתגלות‬ ‫אלקותו ית"ש‪ ,‬ויהי רצון שנתחדש לפעול‬ ‫יחודו ית' בשלימות בביאת גוא"צ ברחמים‬ ‫בב"א‪.‬‬ ‫שיחות הר"ן קנ"ד‬ ‫יג‬ ‫שיחות הר"ן קנ"ד‬ ‫שמעתי בשמו שאמר‪ ,‬שעיקר מה‬ ‫שהגיע למדרגתו הוא רק על‬ ‫ידי ענין פראסטיק )פשיטות( שהיה מדבר‬ ‫הרבה ומשיח הרבה בינו לבין קונו‪ ,‬ואמר‬ ‫תהלים הרבה בפשיטות ועל ידי זה דיקא‬ ‫הגיע למה שהגיע ואמר‪ :‬אם הייתי יודע‬ ‫שהשם יתברך יעשה ממני מה שאני עתה‪,‬‬ ‫דהיינו חדוש כזה‪ ,‬הייתי עושה ביום אחד‬ ‫מה שעשיתי בשנה כולה )כלומר שהיה‬ ‫מזדרז כל כך בעבודתו עד שמה שהיה‬ ‫עושה ועובד השם יתברך בשנה כולה היה‬ ‫עושה ביום אחד והיה מתגעגע מאד אחר‬ ‫מעלת העבודה בבחינת פראסטיק באמת‪,‬‬ ‫ואמר‪ :‬איי איי פראסטיק גם אמר שדיבר‬ ‫עם כמה צדיקים גדולים ואמרו גם כן שלא‬ ‫הגיעו למדרגתם כי אם על ידי ענין‬ ‫פראסטיק‪ ,‬שעסקו בעבודתם בפשיטות‬ ‫גמור בהתבודדות ושיחה בינו לבין קונו‬ ‫וכו' ועל ידי זה הגיעו למה שהגיעו אשרי‬ ‫להם(‪:‬‬ ‫ענין הפראסטיק הוא עבודה קשה‪ ,‬כי מי‬ ‫שהוא רק חכם קשה לו מאד‪ .‬כי כל‬ ‫זמן שהוא אוחז במדת המלכות ולא עלה‬ ‫עדיין למדרגות נוספות‪ ,‬קל לו לעשות‬ ‫עבודות פשוטות‪ .‬אבל כשעולה לבחינות ז"א‬ ‫ובינה וחכמה אזי קשה לו מאד לעשות‬ ‫דברים פשוטים‪ .‬ורק כשחוזר לעלות למדרגת‬ ‫הכתר‪ ,‬בסוד 'כתר מלכות בראשו'‪ ,‬יוכל‬ ‫לחזור לעשות דברים פשוטים‪ ,‬בחי'‬ ‫פראסטיק‪ .‬כי דייקא מדת המלכות מקושרת‬ ‫לספירת הכתר‪.‬‬ ‫וזוהי מעלת התם הגבוה מן החכם‪ ,‬כי‬ ‫התם מגיע למדרגת הכתר‪ ,‬והחכם‬ ‫רק למדרגת חכמה‪ ,‬ולכן התם יכול להתעסק‬ ‫בעבודות הפשוטות‪ .‬והוא כדוגמת מדרגת‬ ‫א"ק אשר משפיע גם לעולמות בי"ע‬ ‫התחתונים‪ ,‬ולא רק באצילות‪ .‬כן יש צדיקים‬ ‫גדולים שהם במדרגת החכמה‪ ,‬ובמדרגת‬ ‫האצילות ואין יכולים לעסוק בעבודות‬ ‫פשוטות‪ .‬ורק הצדיק המופלג במעלה מאד‬ ‫שהוא בדרגת הכתר‪ ,‬ובדרגת א"ק‪ ,‬הוא יכול‬ ‫להתעסק בעבודות הפשוטות ממש‪] .‬וענין‬ ‫הפראסטיק כלול בו גם מה שנהגו חסידים‬ ‫ואנשי מעשה לשבת חברים ביחד‪ ,‬באופן של‬ ‫גדולה לגימה וכו'‪ .‬ונהגו כך בכלל ישראל הוא‬ ‫בחי' פראסטיק‪[.‬‬ ‫ובזה מובן המשך הדברים שהיה מדבר‬ ‫הרבה בינו לבין קונו‪ .‬כי כמה‬ ‫שהאדם יותר חכם‪ ,‬קשה לו לומר סתם‬ ‫מילים‪ ,‬כמ"ש )קהלת יב יב( 'ולהג הרבה‬ ‫יגיעת בשר'‪ .‬ופרש"י שלומר הרבה דיבורים‬ ‫בלי חכמה‪ ,‬זה מייגע את האדם מאד‪ .‬כי‬ ‫בחכמה מרגיש אורות‪ ,‬ומי שהוא חכם‪ ,‬הוא‬ ‫רגיל תמיד לקבל אורות‪ .‬ולכן קשה לו לומר‬ ‫הרבה תהלים‪ ,‬או הרבה אמירה בלי שכליים‪,‬‬ ‫וזה יגיעה אצלו‪ .‬ומי שרגיל לאור חכמת‬ ‫יד‬ ‫דעה חכמה לנפשך‬ ‫התוה"ק קשה לו לבא לפשטות‪ .‬רק כשזוכה‬ ‫למעלת הכתר‪ ,‬הוא זוכה לעצם דרגת‬ ‫התוה"ק‪ ,‬וביגיעתו בא לאור ההשראה‪.‬‬ ‫וצריך לדעת שאע"פ שהצדיקים הגדולים‬ ‫זכו למה שזכו לכל המדרגות‪ ,‬אבל‬ ‫להגיע לנקודת האמת לאמיתו‪ ,‬דרגת הכתר‪,‬‬ ‫צריך להיות למעלה ולמטה‪ ,‬גם בבחי'‬ ‫אצילות וגם בבחי' בי"ע‪ ,‬בין במדרגות‬ ‫הגבוהות ובין בדרגת הפשטות‪ .‬ורק כך‬ ‫יזכה לדרגת הכתר‪ .‬בחי' א"ק ואורו של‬ ‫משיח‪.‬‬ ‫כי אדם שעוסק רק בשכליים‪ ,‬אף שיזכה‬ ‫לדרגת אצילות אינו בא לשלימות של‬ ‫הצדיקים האמיתיים‪ .‬וצריך שיתייגע גם‬ ‫בעבודות הפשוטות‪ ,‬ובזה יזכה להתגלות‬ ‫העולמות העליונים באמת‪ .‬עד שעין בעין‬ ‫נראה בשוב ה' את ציון בביאת גואל צדק‬ ‫ברחמים במהרה בימינו אמן‪.‬‬ ______________ êéøàú