‫מועצת תנועות הנוער בישראל‬
‫תשע"ד‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫מערך הדרכה לציון ‪ 18‬שנה לרצח ראש הממשלה‬
‫ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל‬
‫‪ | 2‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫מערך הדרכה לציון ‪ 18‬שנה לרצח ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל‬
‫בועדת ההדרכה חברים נציגים ונציגות מתנועות הנוער‪ :‬הצופים‪ ,‬הנוער העובד והלומד‪ ,‬בני עקיבא‪ ,‬בנות בתיה‪,‬‬
‫השומר הצעיר‪ ,‬עזרא‪ ,‬המחנות העולים‪ ,‬אריאל‪ ,‬האיחוד החקלאי‪ ,‬מכבי צעיר‪ ,‬היכלי העונג‪ ,‬הנוער הדרוזי הנוער‬
‫הלאומי ‪ -‬בית"ר‪ ,‬הצופים הערבים‪,‬‬
‫הפעולות נכתבו ע"י חברי וחברות ועדת ההדרכה של מועצת תנועות הנוער‪:‬‬
‫אדם לטרולו – השומר הצעיר‬
‫אמיר הרשקוביץ' – בית"ר‬
‫אמיר סנדלר – בני עקיבא‬
‫גילה הבסי – הנוער העובד והלומד‬
‫יהודית לוברבוים – בנות בתיה‬
‫מיכל לוטן – המחנות העולים‬
‫שאול דה מלאך – עזרא‬
‫תום שי – האיחוד החקלאי‬
‫עיצוב ועימוד‪ :‬עיניים גדולות | ‪www.bigeyes.co.il‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪3‬‬
‫הקדמה‬
‫מדריכים יקרים ומדריכות יקרות‬
‫בי"ב בחשוון תשנ"ו‪ 4.11.1995 ,‬קרה דבר‪ :‬ראש ממשלת ישראל‪ ,‬יצחק רבין‪ ,‬נרצח!‬
‫את השבר שעבר על החברה הישראלית קשה לתאר ‪ -‬תהום נפערה ואיש לא ידע כיצד לאחות אותה‪ .‬ברקע‬
‫מהדהדת השאלה כיצד הגענו כחברה למצב בו אדם עושה דין לעצמו ורוצח ראש ממשלה?‬
‫מאז עברו ‪ 18‬שנה ומדינת ישראל עברה אין ספור אירועים שנכנסו לספרי ההיסטוריה‪ :‬ממשלות קמו ונפלו‪,‬‬
‫ידענו מלחמות מבית ומחוץ‪ .‬ידענו גם רגעי נחת‪.‬‬
‫ומי זוכר את ליל הרצח? ואיך זוכרים? ומה ייזכרו הדורות הבאים‪ ,‬ככל שנתרחק מליל הרצח? הישכח הדבר?‬
‫היזכר?‬
‫הרצח הנתעב חשף שבר עמוק ומחלוקת בדבר היות מדינת ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית‪ .‬התערער מקומם‬
‫של כללי "המשחק הדמוקרטי"‪ ,‬עת הופרו בבוטות במהלך מסע הסתה משתולל ובביצוע הרצח עצמו‪ .‬ונראה‬
‫כי גם היום השבר לא אוחה והמחלוקת טרם יושבה‪.‬‬
‫יגאל אלון אמר "עם שאינו יודע את עברו‪ ,‬ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל"‪ .‬הנשכיל אנחנו‪ ,‬מדריכות‬
‫ומדריכים – מנהיגי תנועות הנוער ללמוד את עברו של עמנו ושל מדינת ישראל ולעמוד מולו? גם זה היפה‬
‫והראוי אך גם זה המכוער והשפל?‬
‫הנדע להתייצב מול עברנו ודווקא מתוכו ליצור הווה ועתיד בטוחים‪ ,‬צודקים ומוסריים?‬
‫נפגשנו בשנה האחרונה‪ ,‬רכזות ורכזי ההדרכה של תנועות הנוער‪ ,‬לשיחה משותפת על הדמוקרטיה בישראל‪.‬‬
‫שיחה זו לא מובנת מאליה כלל‪ .‬שיחה קשה בהתחלה שחשפה בהמשך הסכמות‪ ,‬מחלוקות ותפיסות שונות‪.‬‬
‫עם כל זאת הייתה זו שיחה מאתגרת‪ ,‬ברוכה‪ ,‬מעשירה וחשובה מאוד‪.‬‬
‫אנו מגישים לכם‪ ,‬מדריכים ומדריכות‪ ,‬חניכינו וחניכותינו האהובים מאוד‪ ,‬את פרי עבודתנו – למידה ושיחה‬
‫על הרצח‪ ,‬על משמעותו בחברה אז והיום‪ ,‬על תמרור האזהרה שהוא מציב ותמיד יציב לכל אזרחי המדינה‪,‬‬
‫על הדמוקרטיה הישראלית‪.‬‬
‫מטרת המערך המשותף היא לבנות סיפור משותף‪ ,‬ואנו מעודדים אתכם לייצר שיתופי פעולה שאינם שגרתיים‬
‫בין התנועות‪ .‬ובהעברת המערך‪ ,‬ממש כמו בכתיבתו‪ ,‬ככל שיותר גוונים יהיו חלק ממנו‪ ,‬כך הוא יהיה יותר שלם‪.‬‬
‫ברור לכל כי לתנועות הנוער תפקיד חשוב בשמירה על החברה הישראלית – על דמותה המוסרית והצודקת‪.‬‬
‫מתוך כך תפקיד חשוב לנו בהעמקת אחיזתה של הדמוקרטיה בישראל‪ ,‬כבסיס בלתי ניתן להחלפה‪ ,‬ליצירתה‬
‫של חברה מגוונת ושוויונית‪.‬‬
‫אחריותנו לספר לעצמנו ולדורות הבאים את סיפור עמנו‪ ,‬ולהתעכב בו על הפרק של הרצח‪ ,‬לבחון בו כל מילה‬
‫ולדאוג שאנו ממשיכים כחברה יחד‪ ,‬חברה שיודעת מאין היא באה לאן היא הולכת ומה היא מספרת לעצמה‪.‬‬
‫נעשה הכל כדי שנוכל להיות ראויים לתפקיד זה‪.‬‬
‫בתקווה לשיחות מעניינות‪ ,‬מחדשות ומלמדות בקנים‪ ,‬סניפים‪ ,‬מחנות‪ ,‬שבטים ומעוזים‪,‬‬
‫רכזי ורכזות ההדרכה של תנועות הנוער בישראל‬
‫ועדת ההדרכה – מועצת תנועות הנוער‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪5‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫הקדמה‪5...................................................................................................................................................‬‬
‫קול קורא של תנועות הנוער בישראל לציון ‪ 18‬שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל ‪7.....................‬‬
‫בחזרה ליום הרצח ‪8..................................................................................................................................‬‬
‫האם זה יכול לקרות שוב?‪22.....................................................................................................................‬‬
‫משברי סיפור לסיפור שלם‪34...................................................................................................................‬‬
‫מערך משותף – אחריות משותפת! ‪39......................................................................................................‬‬
‫‪ | 6‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫קול קורא של תנועות הנוער בישראל לציון ‪18‬‬
‫שנה לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל‬
‫היו אלו נביאי ישראל אשר הביאו לעולם את האמת הפשוטה שכל בני האדם נבראו בצלם‪ ,‬שבכולנו ישנו‬
‫הניצוץ והיסוד האלוהי‪ ,‬וציוו עלינו את מצוות "ואהבת את הגר" – כל זר ולא רק מי שהתגייר‪ .‬עליהם הוסיף‬
‫רבי עקיבא וקבע "חביב אדם שנברא בצלם" וכוונתו לאדם בכלל ולא לאדם היהודי בלבד‪ .‬אמת זו היא הבסיס‬
‫למוסר היהודי‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬קמו ראשי התנועה הציונית‪ ,‬חלוצים וחלוצות‪ ,‬והובילו את העם השב לארצו‪-‬מולדתו לייסד בה את‬
‫מדינתנו‪ .‬בהמשיכם את מורשת האבות והנביאים‪ ,‬הצהירו במגילת העצמאות‪:‬‬
‫"בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות ממלכתית‪,‬‬
‫בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫מדינת ישראל [‪ ]...‬תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים‬
‫שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; ‪ ‬תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך‬
‫ותרבות‪"...‬‬
‫במילים אלו עיצבו מייסדי המדינה את צביונה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית‪ ,‬צביון אשר מהווה את‬
‫ההסכמה הבסיסית לחיים משותפים בארץ‪.‬‬
‫לציון ‪ 18‬שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל‪ ,‬מתוך אחריות משותפת‪ ,‬ולאור ריבוי אירועים המערערים‬
‫על ההסכמה הבסיסית והעדינה של החברה הישראלית‪ ,‬התכנסנו מדריכי ומדריכות תנועות הנוער לחשבון נפש‪.‬‬
‫אנו ודווקא אנו‪ ,‬חניכים ומדריכים מכל קשת החברה הישראלית‪ ,‬מתאחדים יחדיו וקוראים לבני הנוער והחברה‬
‫הישראלית כולה להצטרף אלינו בברית של נצח ולקבוע שלא ניתן לאיש או אישה‪ ,‬מתוך החברה שלנו או‬
‫מחוצה לה‪ ,‬להרים יד על הדמוקרטיה!‬
‫נזכור את תהליכי ההסתה שהובילו לרצח‪ ,‬נאבק בכל מקרה של אפליה וגזענות‪ ,‬נגנה ונוקיע מתוכנו אלימות‬
‫או הסתה מכל סוג‪ .‬נעמוד פעם אחר פעם לצדם של שלטון החוק והכרעת הרוב ולצדם של הצדק והשוויון‪,‬‬
‫האמת והשלום‪.‬‬
‫במפעלנו החינוכי רחב ההיקף והעמוק טמון כוח רב לעצב את דמותה של החברה הישראלית‪ .‬נחנך את עצמנו‬
‫ואת חניכנו לאחריות המלאה על האחר ועל החברה‪ .‬נמשיך להצמיח את חניכינו שיהיו לנו לשותפים לאחריות‬
‫על צביונה היהודי‪-‬דמוקרטי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אחריות זו אינה נפלאה מאיתנו ואין היא רחוקה‪ ,‬לא בשמים ולא מעבר לים‪ ,‬כי קרובה היא אלינו מאד‪ ,‬בפינו‬
‫ובליבנו לשאתה‪ ,‬לממשה ולהגשימה כאן בארץ ישראל‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪7‬‬
‫בחזרה ליום הרצח‬
‫מטרות היחידה‪:‬‬
‫‪1 .1‬החניך יכיר את אירועי ההסתה והאלימות שקדמו לרצח יצחק רבין ז"ל‪.‬‬
‫‪2 .2‬החניך יבין שהרקע לרצח היה התנגדות לדרכו המדינית אך המניע העמוק היה אי הסכמה לקבלת "כללי‬
‫המשחק" הדמוקרטיים‪.‬‬
‫‪3 .3‬החניך יזהה את ההסתה והאלימות שקדמו לרצח כמעשים לא לגיטימיים‪.‬‬
‫‪4 .4‬החניך יכיר בכך שיגאל עמיר לא יכול היה לבצע את הרצח ללא סביבה תרבותית ופוליטית ממנה קיבל‬
‫לגיטימציה למעשה‪.‬‬
‫מבנה היחידה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•הימים שלפני‬
‫•הקדמה למערך‬
‫•השנתיים שלפני‬
‫•קטע רשות‬
‫מהלך היחידה‪:‬‬
‫‪ .‬אהימים שלפני‬
‫ •נתלה על הקיר שלט עם התאריך‪ 4.11.1995 :‬י"ב בחשוון תשנ"ו‪.‬‬
‫ •נסביר לחניכים כי זהו התאריך בו נרצח יצחק רבין ז"ל‪ .‬נשאל את החניכים מה הם יודעים על מה שקרה‬
‫במדינה בחודשים ובשנתיים שקדמו לרצח?‬
‫ •לאחר דיון זה‪ ,‬נתלה על הקיר כותרות לציר זמנים (לעצב כציר זמנים!)‪:‬‬
‫‪1 .1‬יולי ‪1992‬‬
‫‪ 302 .2‬אוגוסט ‪1993‬‬
‫‪ 133 .3‬ספטמבר ‪1993‬‬
‫‪ 264 .4‬באוקטובר ‪1994‬‬
‫‪ 105 .5‬בדצמבר ‪1994‬‬
‫‪ 286 .6‬בספטמבר ‪1995‬‬
‫ •נחלק לחניכים כרטיסיות עם אירועים שונים המתאימים לתאריכים אלו‪ ,‬ונבקש מהם לסדר אותם על ציר‬
‫הזמנים לפי סדר ההתרחשות‪ .‬כמובן‪ ,‬שאם הם לא מצליחים לבד‪ ,‬ננסה לעזור להם להשלים את המשימה‪.‬‬
‫ •לאחר שסיימו‪ ,‬תקן אם צריך‪ ,‬והסבר בכמה מילים על כל שלב (את התשובות והסברים תמצא בנספח א')‪.‬‬
‫‪ | 8‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫‪ .‬אהקדמה למערך‬
‫אחרי הסקירה הכללית‪ ,‬חשוב לתת פתיחה למערך‪ .‬נסביר לחניכים כי הפעולה היום תפתח מקבץ של כמה‬
‫פעולות שאנחנו נקדיש לציון יום הזיכרון ה‪ 18-‬ליצחק רבין ז"ל‪ .‬במסגרת פעולות אלו נלמד קצת על מה‬
‫התרחש אז‪ ,‬לפני ‪ 18‬שנה במדינה‪ ,‬נדבר גם על ימינו אנו ולמה אנחנו מתעקשים לציין את יום הזיכרון‪ .‬כמו‬
‫כן‪ ,‬כדאי לספר להם על תהליך הכתיבה ועל כך שזהו מערך משותף שנכתב על ידי כך התנועות‪ ,‬ועובר בכל‬
‫תנועות הנוער בישראל‪.‬‬
‫אחרי שלב זה‪ ,‬נחשוף תמונות שתלית מבעוד מועד המתארות את מסע ההתנגדות וההסתה נגד יצחק רבין‬
‫שהתקיים בארץ לפני ‪ 18‬שנה (נספח ב'‪ ,‬התמונות לקוחות מרחבי האינטרנט)‪.‬‬
‫נחלק לחניכים מדבקות צבעוניות בשני צבעים‪ .‬נבקש מהם לסמן בצבע אחד תמונות שלדעתם הן לגיטימיות‬
‫ובצבע השני תמונות שאינן לגיטימיות‪.‬‬
‫לאחר שהם סיימו‪ ,‬נבקש מכמה חניכים להתייחס לבחירותיהם נתייחס גם לתמונות שהרוב הדביקו את אותו‬
‫הצבע‪ .‬ננסה גם לומר היכן הגבול – מה מהסטיקרים והכרזות פועל בגבולות הדמוקרטיה ומה חורג מהם‪.‬‬
‫‪ .‬בהשנתיים שלפני‬
‫נסביר לחניכים כי כל התמונות לקוחות מהשנתיים שקדמו לרצח‪ .‬להסכמי השלום שהוביל יצחק רבין הייתה‬
‫התנגדות‪ ,‬ותמונות אלו היו חלק מהמחאה שהובילו חלק מהמתנגדים לדרכו‪ .‬נבחן עכשיו במעט את התמונות‬
‫השונות המציגות את אופני ההתנגדות להסכמים‪.‬‬
‫נקרא עם החניכים את הסטיקר ‪" -‬מה עשית היום כדי להפיל את הממשלה? – הדבק‪ ,‬הפגן‪ ,‬מחה‪ ,‬כתוב‪ ,‬תרום‪,‬‬
‫צעק‪ ,‬חתום‪ ,‬התנחל‪ ,‬מלא את חובתך האזרחית"‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •האם יש כאן משהו לא בסדר? האם התנגדות לתהליכים מדיניים זה דבר פסול בדמוקרטיה?‬
‫ •מה זו הסתה? למה מתכוונים כשאומרים שמישהו מסית?‬
‫נקריא לחניכים את ההגדרה למהי הסתה (נתלה הגדרה על הקיר)‪:‬‬
‫"הסתה ‪ -‬הסתה היא ניסיון לשלהב אדם או קבוצת בני אדם לבצע מעשה שלילי‪ ,‬בדרך כלל מעשה‬
‫המנוגד לחוק‪ .‬במקרים רבים מבדילים בין שידול המתייחס לשכנוע אדם בודד‪ ,‬להסתה המתייחס‬
‫לשכנוע ציבור של אנשים‪.‬‬
‫הסתה לאלימות מוגדרת בחוק כ"פרסום קריאה‪ ,‬דברי שבח‪ ,‬אהדה או עידוד לעבירה הפוגעת בגופו‬
‫של אדם או המעמידה אדם בסכנת מוות או בסכנת חבלה חמורה‪ ,‬ועל פי תוכנו של הפרסום המסית‬
‫והנסיבות שבהן פורסם‪ ,‬יש אפשרות ממשית שיביא לביצוע המעשה‪".‬‬
‫אחרי שנקרא את ההגדרה‪ ,‬נשאל‪:‬‬
‫ •באילו אמצעים משתמשים כשמסיתים?‬
‫ •מדוע ההסתה מנוגדת ומסוכנת לדמוקרטיה?‬
‫ •מה ההבדל בין חופש ביטוי ומחאה לגיטימית על דרכו של השלטון לבין הסתה? איפה עובר הגבול ביניהם?‬
‫ •עכשיו‪ ,‬אחרי שהכרתם את ההגדרה‪ ,‬האם מישהו חושב שהיה משנה צבע של מדבקה שהדביק על אחת‬
‫התמונות?‬
‫אחרי דיון קצר‪ ,‬נסביר ‪ -‬הגבול בין מחאה לגיטימית להסתה עובר במקום בו הכוונה היא לפגיעה בזכויות‬
‫הבסיסיות של אדם אחר‪ .‬על מנת להסיט ציבור אנשים משתמשים באמצעי הפחדה‪ ,‬בביטויים מילוליים‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪9‬‬
‫אלימים ובוטים‪ ,‬כל אלו מאחדים את ההמון סביב שנאה ופחד מהאחר‪ .‬צריך להבין שכל מה שאנו רואים‬
‫כאן זה חומרים אמיתיים מהתקופה ההיא‪ .‬כל זה לא קרה במקרה‪ ,‬ולא מעצמו‪ .‬זוהי פעולה מכוונת שדורשת‬
‫עבודה רצינית – גיוס כספים לשכור קופירייטרים ובתי דפוס‪ ,‬אישורים להפגנות‪ ,‬ארגון הסעות להמוני אנשים‬
‫וכו'‪ .‬חשוב להבין שכל הדברים שנראה עכשיו אנשים יצרו אותם בצורה מודעת – הם ידעו מה הם עושים‪.‬‬
‫נעבור עם החניכים על התמונות ונציג את ההסלמה באופנים האלימים שבהם התנהלה ההסתה‪ .‬לא כדאי‬
‫לעבור עם החניכים על כל תמונה ומשפט כיוון שזה עלול להיות קצת מתיש‪ ,‬עדיף לבחור מראש את הפריטים‬
‫שברצונך להתייחס אליהם‪ .‬לעזרתך שאלות מנחות ע"פ התמונות המופיעות בתערוכה‪:‬‬
‫למדריך‪/‬ה‪ :‬בדיונים המובאים כעת אנו מבקשים לחשוף את הרובד הנסתר של שימוש במילים ותמונות‬
‫מסוימות‪ ,‬של דימויים מסוימים‪ .‬נראה כי מילה ותמונה אשר מוצגות בהקשר מסויים יכולות לקבל משמעות‬
‫קשה ושלילית ומעלות קונטציות שליליות‪.‬‬
‫המילה "בגידה" שמופיעה שוב ושוב בסטיקרים והכרזות‪.‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•למה קראו לו בוגד? הרי הוא מנהיג שנבחר ברוב דמוקרטי‪.‬‬
‫•מה משמעות הקריאה "בוגד"? מה הקונוטציות שעולות למילה "בוגד"? למה להשתמש דווקא במילה הזו?‬
‫(יכלו להשתמש במילה כמו טיפש‪ ,‬טועה‪ ,‬מטעה ועוד)‬
‫•מה עושים ביהדות לבוגדים?‬
‫•השימוש באלמנטים הנגזרים מעולם הדימויים של השואה‬
‫•מה אתם מרגישים כשאתם רואים את התמונה הזו?‬
‫•מה מסמלת השואה בזיכרון הקולקטיבי של העם היהודי? אילו רגשות הקבלה כזאת מעוררת אצל אנשים‬
‫יהודים?‬
‫•למה להוציא כזו תמונה? מה מנסה‪ ,‬מי שהוציא את התמונה‪ ,‬לעשות? (אין כאן הרי התייחסות ממשית‬
‫למחלוקת הפוליטית‪)...‬‬
‫•מה היא מייצרת בקרב מי שרואה אותה‪ .‬אילו תחושות? נסו לחשוב מה מרגיש מי שמתנגד מאד להסכמי‬
‫השלום של רבין ורואה את התמונה הזו‪.‬‬
‫"אל תשחק לפי הכללים" – להפיל את המלך בשחמט‪.‬‬
‫ •מה דעתכם על דבריו של ג'פרסון?‬
‫ •האם בדמוקרטיה זו קריאה לגיטימית לא לשחק לפי הכללים?‬
‫ •למה היא נותנת הכשר?‬
‫התמונה עם הכוונת על רבין‪:‬‬
‫ •למה מתכוונים כששמים על מישהו כוונת של רובה? מה מבין מי שרואה פוסטר כזה?‬
‫סיכום ביניים – מה שחשוב לשים לב בתמונות השונות של המחאה זה שדימוי‪ /‬מילה‪/‬תמונה אחת יכולות‬
‫להיות "שובר שוויון" ולהפוך מחאה לגיטימית להסתה‪ .‬כשמשתמשים באמצעים שיוצרים קונוטציות שליליות‬
‫מכוונים לרובד סמוי ממה שעל פניו מוצג ונאמר‪ .‬בהסתה‪ ,‬מדובר ב רובד אלים‪ ,‬פורע חוק‪ ,‬מזיק‪.‬‬
‫‪ | 10‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫‪ .‬גקטע רשות ‪ -‬לבחירת המדריך (בהתאם לרמת הקבוצה)‬
‫נחלק לחניכים את נספח ג'‪ -‬קטעים ערוכים מתוך הכתבה "קופסה שחורה‪ ,‬איך לא ראינו" מאת יעל גבירץ‪.‬‬
‫נקרא יחד את חלק א' (בנוסף לקריאה רגילה של הקטעים‪ ,‬ניתן להנחות את החניכים להציג את האירועים‬
‫כמבזקי חדשות‪ ,‬ראיונות אישים עם רבין ו‪/‬או בני משפחות וכו')‪ .‬לאחר הקריאה נשאל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•איזו תמונה מצטיירת לכם ממה שראינו וקראנו? מה אתם מבינים שהייתה האווירה בישראל?‬
‫•נקרא יחד את חלק ב' של קטעי הכתבה‪ .‬נשאל‪:‬‬
‫•איך בעצם ניתן לחזות רצח פוליטי?‬
‫•האם לדעתכם יגאל עמיר חשב על הרעיון לבד? האם הוא מעיין מטורף בודד שמגיע משום מקום?‬
‫‪ .‬דסיכום לכולם‪:‬‬
‫נראה לחניכים את הקריקטורה של זאב (נספח ד') שהתפרסמה יומיים אחרי הרצח ויחד עם החניכים כדאי‬
‫להסביר את שביקש זאב להגיד לחברה הישראלית‪ .‬נקשר זאת לשאלה על היכולת לחזות רצח פוליטי‪.‬‬
‫למדריך‪/‬ה‪ :‬זאב מתאר לנו בפשטות איך צעקות ומילים הופכות למעשה‪ .‬בקריקטורה הוא אומר לנו "שמעו‪,‬‬
‫שלוש היריות שירה יגאל עמיר נורתה מתוך הפה של כל צעקות ההסתה‪ .‬תלמדו‪ ,‬אי אפשר להתפלא שירייה‬
‫נורת כשהצעקות נשמעות"‬
‫(למי שעשה את קטע הרשות ‪ -‬נקרא בשלב זה את חלק ג' של הכתבה)‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •האם דיברו אתכם על הסתה בהקשר של יצחק רבין? האם הראו את כל התמונות שאנחנו ראינו?‬
‫ •למה לדעתכם לא תמיד מזכירים את האירועים האלו?‬
‫ •האם לדעתכם זה בכלל חשוב להזכיר ולהראות את כל מה שהתרחש בארץ?‬
‫סיכום‪ :‬פגשנו הרבה דברים בפעולה הזו‪ .‬בעיקר פגשנו מראות ותמונות שכבר לא נפוצים היום בחברה‪ ,‬שלא‬
‫תמיד מזכירים בהקשר של רצח רבין‪ .‬להכרות הזאת‪ ,‬יש חשיבות גדולה בהבנת רצח רבין‪ .‬ההכרות הזו יכולה‬
‫להעמיק את ההבנה שרצח רבין לא היה מקרה בודד שהגיע משום מקום ונותר אי שם ב‪ .1995‬בפעולות הקרובות‬
‫נעמיק את ההבנה של השפעת הרצח על החברה הישראלית מזה ‪ 18‬שנה ונשוחח על ימינו אנו ומה ביטויי‬
‫השפעת הרצח היום‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪11‬‬
‫נספח א'‬
‫יולי ‪1992‬‬
‫‪ 30‬אוגוסט ‪1993‬‬
‫‪ 13‬ספטמבר ‪1993‬‬
‫‪26‬באוקטובר ‪1994‬‬
‫‪ 10‬בדצמבר ‪1994‬‬
‫יצחק רבין נבחר‬
‫לראשות הממשלה‬
‫ממשלת ישראל‬
‫מודיעה רשמית על‬
‫ניהול מגעים עם‬
‫נציגי אש"ף‬
‫נערך בוושינגטון‬
‫טקס חתימה על‬
‫"הצהרת העקרונות‬
‫בדבר הסדרי ביניים‬
‫של ממשל עצמי"‏‬
‫מה שמכונה הסכם‬
‫אוסלו א'‬
‫טקס חתימת הסכם‬
‫השלום עם ירדן‬
‫טקס הענקת פרס‬
‫נובל לשלום ליצחק‬
‫רבין‪ ,‬שמעון פרס‬
‫ויאסר ערפאת‬
‫‪ 28‬בספטמבר ‪1995‬‬
‫חתימה על הסכם‬
‫אוסלו ב'‬
‫הסבר למדריך‪/‬ה‪:‬‬
‫בבחירות לכנסת ה‪ 13-‬נבחר יצחק רבין בראשות מפלגת העבודה לראשות הממשלה‪ .‬מפלגת העבודה קיבלה‬
‫‪ 44‬מנדטים בבחירות אלו‪.‬‬
‫אש"ף – ארגון לשחרור פלסטין היה ארגון‪-‬גג של כמה תנועות לאומיות פלסטיניות‪ .‬מאז הקמתו ב־‪ 1964‬ועד‬
‫תחילת‪ ‬שנות ה‪ 90-‬היו מטרות הארגון המרכזיות‪ :‬ייצוג פוליטי של‪ ‬העם הפלסטיני‪ ,‬ומאבק מזוין במדינת‬
‫ישראל‪ ‬עד כדי חיסולה‪.‬‬
‫ב‪ 1993-‬הכיר מנהיג אש"ף‪ ,‬יאסר ערפאת‪ ,‬במדינת ישראל במכתב רשמי לראש ממשלת ישראל‪ .‬בתגובה‬
‫הכירה ישראל באש"ף כנציג לגיטימי של העם הפלסטיני‪.‬‬
‫בעקבות הכרה הדדית זו החלו מגעים חשאיים בין ישראל לאש"ף לקראת חתימה על הסכמי שלום‪ .‬באוגוסט‬
‫הפכו מגעים אלו לרשמיים‪.‬‬
‫הסכמי אוסלו‬
‫הסכמי אוסלו היו סדרה ל הסכמים שנחתמו בין מדינת ישראל לאש"ף‪ ,‬בעקבותיהם הוקמה למעשה מה שאנו‬
‫מכירים היום כ"רשות הפלשתינאית"‪.‬‬
‫במסגרת הסכמי אוסלו א' הוחלט על נסיגת ישראל מיישובים פלסטינאים ברצועת עזה ואזור יריחו‪ ,‬על הקמת‬
‫הרשות הפלשתינאית והעברת הסמכויות בכל שטחי יהודה ושומרון וחבל עזה מישראל לרשות בענייני חינוך‪,‬‬
‫תרבות‪ ,‬בריאות‪ ,‬רווחה‪ ,‬מיסוי‪ ,‬תיירות ושיטור‪.‬‬
‫לאחר מכן יתקיימו בחירות למועצת הרשות הפלסטינית‪ .‬ישראל תמשיך להיות אחראית על הגנה מאיומים‬
‫חיצוניים ותישא באחריות כוללת לביטחונם של ישראלים בשטחים אלה‪.‬‬
‫בהמשך‪ ,‬במסגרת הסכמי אוסלו ב' הוחלט על חלוקת שטחי הגדה המערבית ורצועת עזה למה שאנו מכירים‬
‫היום כשטחי ‪ ,A B C‬המגדירים את מידת סמכות מדינת ישראל ומידת הסמכות של הרשות בשטחים השונים‪.‬‬
‫‪ | 12‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח ב'‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪13‬‬
‫‪ | 14‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪15‬‬
‫‪ | 16‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪17‬‬
‫נספח ג‬
‫קטעים ערוכים מתוך הכתבה "קופסה שחורה ‪ -‬איך לא ראינו" מאת יעל גבירץ‬
‫‪ 7" 13.9.1996‬ימים"‬
‫חלק א'‬
‫כך הסתיים אוקטובר הרע‪ ,‬בנובמבר הנורא מכיכר ציון לכיכר רבין פענוח של החודש האחרון בחייו של יצחק‬
‫רבין ז"ל כשהתחלנו במלאכת השחזור לא זכרנו את עוצמת השנאה המתקתקת‪ ,‬ההפקרות הגדולה‪ ,‬ההסתה‬
‫הרצחנית‪ ,‬הציניות‪ ,‬חוסר האחריות הפוליטית את החודש שבו קרסו כל מערכות ההתראה איך אפשרנו‪ ,‬איך‬
‫הסכמנו‪ ,‬איך הפקרנו אותו לבד?‬
‫‪ ,5.10.95‬חמישי‪ ,‬ירושלים‬
‫‪"...‬ב‪ 8:15-‬נפרדים רבין ושחק‪ ,‬וללשכה נכנס לפגישה אישית עם ראש השב"כ‪ ,‬כרמי גילון‪ .‬הפגישה מתארכת‬
‫וגילון מחליט לתפוס טרמפ עם ראש הממשלה להר הרצל‪ ,‬לטקס האזכרה לחללי מלחמת יום הכיפורים‪.‬‬
‫המכונית עוצרת ברחבה‪ ,‬ורבין וגילון עולים ברגל אל מקום הטקס‪ .‬אב שכול רץ לעברם ומתפרץ לעבר ראש‬
‫הממשלה בצעקות "רוצח‪ ,‬בוגד"‪ .‬רבין קופא על מקומו‪ .‬גילון רואה אותו המום ופגוע‪ .‬הפוליטיקאי שבו הורגל‬
‫לצעקות האלה באירועים ציבוריים‪ ,‬אבל איש הצבא‪ ,‬הרמטכ"ל לשעבר‪ ,‬נדהם לשמוע אותן מוטחות בו בבית‬
‫העלמין הצבאי‪ .‬כעבור דקה הוא מתעשת וממשיך בדרכו אל בימת הטקס‪.‬‬
‫‪ . . .‬בסביבות שמונה בערב מפעילים את מכשיר הטלוויזיה‪ .‬התמונות המחרידות והקולות האלימים מהפגנת‬
‫הימין בכיכר ציון חודרים בבת אחת לדממת הלשכה‪ .‬רבין במדים נאציים‪ ,‬כרזות "רבין הכלב של נרפאת" ו"העם‬
‫נגד רבין"‪ ,‬הנושאות את תמונתו כשגופו גוף כלב ופניו עטופות כאפיה‪ ,‬הגרונות המתלהמים "רבין בוגד" ו"רבין‬
‫רוצח" ו"בדם ואש את רבין נגרש"‪ ,‬השאגות והאגרופים הקפוצים‪ ,‬קריאות ה"נאצים" ו"יודנראט"‪ .‬מרית דנון‪,‬‬
‫מזכירת ראש הממשלה‪ ,‬בת לניצולי שואה‪ ,‬מתבוננת במרקע מזועזעת‪ .‬כמה ימים קודם לכן שבה ממסע אל‬
‫מחנות המוות בפולין‪ .‬היא מתחילה לרעוד‪ .‬אם רבין הולבש במדי קצין נאצי‪ ,‬היא מהרהרת בחרדה‪ ,‬דינו נחרץ‪.‬‬
‫המצלמות מתמקדות במרפסת שמעל הכיכר‪ ,‬מי שמוגדרים על ידי המנחה "הממשלה הבאה‪ ,‬ממשלת היהודים"‪,‬‬
‫עומדים שם מחייכים ומנופפים בידיהם לקהל‪ :‬בנימין נתניהו‪ ,‬אריאל שרון‪ ,‬רפול וגנדי‪ ....‬הנואמים מתקבלים‬
‫בתשואות ובאגרופים מורמים‪ .‬איש מהם לא מגנה את הכרזות ואת השאגות‪" .‬הלבישו אותו במדי אס‪-‬אס"‬
‫ממלמלת דנון כמסרבת להאמין "ואף אחד לא קם וזועק‪".‬‬
‫‪ ,10.10.95‬שלישי‪ ,‬חול המועד‬
‫"הנה הכלב מגיע"‪ .‬הנהמה עוברת בקהל והופכת לקריאות קצובות‪ .‬יצחק רבין‪ ,‬שהוזמן כאורח הכבוד לאירוע‬
‫החגיגי של האוכלוסייה הדוברת אנגלית בווינגיט‪ ,‬יורד מהרכב וצועד לעבר הבמה‪ .‬מפגין מזנק לעברו‪ .‬רק פעולה‬
‫מהירה של המאבטח מונעת ממנו לפגוע פיזית בראש הממשלה‪ .‬הגרונות צורחים "בוגד ורוצח"‪ .‬המפגינים‬
‫מסתערים בבעיטות וביריקות‪ ,‬חלקם נושאים את ילדיהם הקטנים על הכתפיים‪ .‬מול הבמה הנמוכה מתגודדים‬
‫עשרות מפגינים בחולצות של תנועת "כך" ו"זו ארצנו" ומרימים שלטי נאצה‪ .‬אחרים בקהל מנסים לשרבט‬
‫שלטי תמיכה עם הכתובת "אנחנו איתך"‪ ,‬אבל רבין לא יכול להבחין בהם ממרחק‪ .‬הוא עומד על הבמה סמוק‬
‫מזעם‪" .‬אתם לא תמנעו ממני לומר את דבריי"‪ ,‬הוא עונה בצעקה לשאגות הקהל המתלהם‪.‬‬
‫‪ ,11.10.95‬רביעי‬
‫‪ ...‬באותו היום מתקבלות בלשכת ראש הממשלה חבילות מצחינות עם פגרי יונים ומכתבי איום בנוסח "נחסל‬
‫אותך"‪ .‬טלפונים אנונימיים של נאצות ואיומים על חיי רבין מתקבלים בלשכה כעניין של שגרה‪.‬‬
‫‪ ,13.10.95‬שישי‬
‫‪ | 18‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫‪" . . .‬בשעות הצהריים הוא יוצא לביקור בתערוכת השיריון בכיכר מלכי ישראל‪ ,‬בניגוד לעצת עוזריו‪ .‬הוא‬
‫מתקבל בלבביות‪ .‬אנשים רבים ניגשים אליו ולוחצים את ידיו‪" .‬אני לא חושש לחיי בשום פנים ואופן"‪ ,‬הוא‬
‫אומר‪" .‬אני לא בורח משום מקום‪ ,‬ואיש לא יפחיד אותי"‪.‬‬
‫‪ ,19.10.95‬חמישי‬
‫באוגוסט גאה הגל הראשון של ההסתה‪ .‬ראש השב"כ‪ ,‬כרמי גילון‪ ,‬נלחץ מהכתובות על הקיר‪ .‬באישורו של רבין‬
‫נפגש אז לפגישות אישיות עם יו"ר הליכוד‪ ,‬ראשי האופוזיציה ועיתונאים בכירים והזהיר מהידרדרות לרצח‬
‫פוליטי‪ .‬הוא הביא בפניהם כדוגמא את רוצחו של אמיל גרינצוויג‪ ,‬יונה אברושמי‪ .‬גילון גילה שהעברת המסר‬
‫היא משימה קשה‪ ,‬שנתקלת אצל שומעיו בבלוק פסיכולוגי‪ .‬אף אחד לא לקח אותו ברצינות‪.‬‬
‫‪ ,28.10.95‬שבת‬
‫עליזה גורן לחוצה‪ .‬היא ממהרת לעדכן את רבין במה ששמעה זה עתה ממארגני ועידת ירושלים לעסקים‪.‬‬
‫הסתננו לתוך הקהל פעילים מ"זו ארצנו"‪ ,‬אמרה לו‪" ,‬שמבשלים פרובוקציות"‪ .‬רבין מרים ידו בביטול‪ .‬שיפריעו‪,‬‬
‫הוא אומר‪ ,‬זה לא אכפת לי‪ .‬נאומו מופרע שוב ושוב על ידי גברים ונשים בקהל‪ ,‬שנעמדים על פי התור וצועקים‬
‫יסט‪ ,‬מוסר מדינה‪ ,‬בוגד‪ ,‬רוצח‪ .‬השוטרים משחקים איתם תופסת ברחבי‬
‫נגדו במבטא אנגלוסקסי כבד‪ַ :‬א ַש ִפ ְ‬
‫האולם‪ .‬רבין ממשיך בנאומו כאילו זה לא נוגע לו‪ .‬בכל פעם שמוצא מפגין מהאולם‪ ,‬פורץ הקהל במחיאות‬
‫כפיים סוערות‪.‬‬
‫חלק ב'‬
‫‪ ,30.10.95‬שני‪.‬‬
‫… קלמן גייר עורך עבור ראש הממשלה סקרים שמנבאים את פוטנציאל האלימות לקראת יישום השלב‬
‫השני בהסכמי אוסלו‪ .‬הסקרים של גייר מעלים ממצא מבהיל‪ .‬הוא מעריך את פוטנציאל האלימות נגד הצבא‬
‫בכאלפיים איש מקרב תושבי יש"ע ועוד ארבעת אלפים איש מתומכי הימין בתוך הקו הירוק‪ .‬קרוב לאלף איש‪,‬‬
‫מזהיר גייר את רבין‪ ,‬הם בעלי פוטנציאל לביצוע רצח פוליטי‪.‬‬
‫‪ ,3.11.95‬שישי‪.‬‬
‫בשלוש אחר הצהריים מגיעה לאה רבין לבית ברמת אביב‪ .‬המפגינים מתנפלים עליה בקריאות‪" :‬בעוד שנה נתלה‬
‫אתכם בכיכר כמו את מוסוליני ופילגשו"‪ .‬שיא חדש בהסתה‪ .‬היא עולה הביתה רועדת מכעס‪ .‬כמה פעמים בזמן‬
‫האחרון אמרה ליצחק‪ ,‬שאיך זה יתכן שמאפשרים להם להשתולל ככה‪ ,‬ואף אחד לא מתייצב מולם להגנתו‪.....‬‬
‫חלק ג'‬
‫‪ ,4.11.95‬שבת‪ .‬פרשת השבוע‪ :‬עקדת יצחק‪.‬‬
‫‪....‬בצהריים הם יוצאים להרצליה פיתוח‪ ,‬לחגיגת יום ההולדת ה ‪ 50 -‬של ידידת המשפחה יהודית קצין‪ .‬רבין‬
‫נראה לבבי ונינוח‪....‬‬
‫הוא מספר לאפרים סנה שהמסר העיקרי בנאומו בעצרת הערב יהיה נגד האלימות‪" .‬אני שומע את ביבי מתחסד‬
‫ולא מבין מדוע‪ .‬הרי אלה שצועקים מתחת לבית ללאה ‪ -‬בעוד שנה נתלה אותך על עץ גבוה‪ ,‬הם פעילי ליכוד‬
‫ולא שום ארגון שוליים קיקיוני‪.‬‬
‫הוא נפרד מכולם ב"להתראות בערב בעצרת"‪ ,‬ויוצא עם לאה ל"שלאף שטונדה" המסורתי שלהם בשבת‬
‫בצהריים‪ .‬ב ‪ 17:30‬מצלצל בדלת חיים רמון‪.‬‬
‫‪....‬לפני שרמון קם ללכת הם מחליפים כמה מילים על העצרת‪ .‬רבין‪ ,‬כהרגלו‪ ,‬פסימי ומבטל את ההערכה‬
‫האופטימית של רמון על ‪ 40‬אלף משתתפים‪ .‬הוא לא מעלה בדעתו שכשיגיע לעצרת יראה שם ‪ 200‬אלף איש‪.‬‬
‫ב ‪ 19:45 -‬עולה דמתי לקחת את התיק לנסיעת הלילה המתוכננת לירושלים‪ .‬הרבינים נכנסים למכונית‪ .‬במהלך‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪19‬‬
‫הנסיעה מסתובב אליו המאבטח יורם רובין‪ ,‬שיושב במושב הקדמי‪" .‬יצחק"‪ ,‬הוא אומר בפנים חמורות‪" ,‬יש‬
‫התרעה חזקה על פיגוע של הג'יהאד האיסלמי"‪ .‬רבין פונה ללאה‪" .‬את עדיין רוצה ללכת ? את לא פוחדת?"‬
‫הוא שואל‪" .‬מה פתאום שאני אפחד אם הילדים והנכדים שלי שם?" היא עונה לו ומוסיפה בצחוק‪" :‬אבל אולי‬
‫אתה פוחד ורוצה לחזור הביתה?"‬
‫רבין מאושר‪ .‬הוא מתבונן בהמונים‪ .‬בראשונה זה שלוש שנים הוא לא ניצב לבדו‪ .‬הוא מתחבק בחום עם שמעון‬
‫פרס‪" .‬שיר השלום" מסתיים‪ ,‬ורבין מקפל את דף המילים ומכניסו לכיס חולצתו‪ .‬הוא מקפיד להיפרד מכל‬
‫אחד מהנוכחים‪ .‬דמתי מתניע את הרכב‪ .‬יורם רובין קולט את הבזק הירי‪ .‬הוא מחבק את רבין מאחור ומפילו‬
‫לקרקע‪ .‬בדרכם למטה הוא חש בכדור שחודר לזרועו‪.‬‬
‫דמתי מפלס את דרכו לאיכילוב‪ .‬רבין ורובין במושב האחורי‪ .‬רבין נאנח מכאב‪ .‬דמתי מסובב את ראשו לאחור‪.‬‬
‫"נפגעת? נפגעת?" הוא שואל‪" .‬כואב לי"‪ ,‬עונה רבין‪" .‬לא נורא"‪ ,‬הוא מוסיף‪ ,‬וראשו נשמט‪.‬‬
‫בדיוק חודש חלף‪ .‬מההסתה ועד הרצח‪ .‬מכיכר ציון לכיכר רבין‪" .‬ממשלת ישראל מודיעה בתדהמה‪ ,‬בצער‬
‫רב וביגון עמוק‪ ,‬על מותו של ראש הממשלה ושר הביטחון יצחק רבין‪ ,‬אשר נרצח בידי מתנקש הערב בתל‬
‫אביב"‪ ,‬קורא איתן הבר את ההודעה הרשמית‪ .‬מהקהל הצובא על פתח בית החולים עולה צעקה נוראה‪ .‬הבר‬
‫מכניס לכיסו את הנייר‪ ,‬ועליו לוח הפעילות המתוכנן של יצחק רבין לשבועיים הקרובים‪ .‬הוא לא יזדקק לו עוד‬
‫‪ | 20‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח ד'‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪21‬‬
‫בס"ד‬
‫האם זה יכול לקרות שוב?‬
‫מטרות‪:‬‬
‫‪1 .1‬הצפה משותפת של עקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪2 .2‬הבנה שלרצח רבין קדם תהליך שהיה ניתן לעצור מוקדם יותר ‪.‬‬
‫‪3 .3‬מתוך הבנה שרצח רבין מעיד על "אי קבלת עול הדמוקרטיה"‪ ,‬יבחן החניך את המציאות היום יומית שלו‬
‫כיחיד וכחברה ויברר לעצמו האם כיום ישנה מציאות חברתית ציבורית פסולה שיכולה להכשיר את הקרקע‬
‫לעוד אסון בחברה הישראלית כגון רצח רבין ז"ל‪.‬‬
‫‪4 .4‬החניך יבין כי הדמוקרטיה זקוקה לחיזוק מתמיד ושיח מתמיד על מה נכנס בגבולותיה ומה לא‪.‬‬
‫מבנה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•פתיחה‬
‫•עקרונות הדמוקרטיה‬
‫•תמרור האזהרה של זאב‬
‫•מה קורה היום?‬
‫•סיכום‬
‫•מהלך‪:‬‬
‫•פתיחה‬
‫•משחק פתיחה‬
‫‪ .‬אפתיחה‪:‬‬
‫בתאריך י"ב בחשוון התשנ"ו‪ ,‬ה‪ 4-‬בנובמבר ‪ ,1995‬נפל דבר בישראל עת קם יהודי לרצוח את ראש ממשלתו‬
‫מכיוון שחלק על דרכו וחזונו‪ .‬את השבר שעבר על החברה הישראלית באותם ימים קשה לתאר‪ ,‬מעבר לאובדן‬
‫של האדם‪ ,‬איבדנו מנהיג שהיה שותף לבניין מדינת ישראל עוד מלפניה הקמתה ועד לאותו הרגע‪ .‬בחברה‬
‫הישראלית הייתה תחושה קשה של פחד‪ ,‬פחד ששואל כיצד הגענו לזה? כיצד הגענו כחברה למדרגה כזו‬
‫מסוכנת ושפלה‪ ,‬שאדם יעשה דין לעצמו וירצח ראש ממשלה?‬
‫הבנו שאם לא נרד לשורש הבעיה שהצמיחה את אותו צמח נורא עתידה של מדינת ישראל כמדינה יהודית‬
‫ודמוקרטית נמצא בסכנה‪ .‬מאז עברו ‪ 18‬שנה ומדינת ישראל עברה אין ספור אירועים שנכנסו לספרי ההיסטוריה‪:‬‬
‫ממשלות קמו ונפלו‪ ,‬ידענו מלחמות מבית ומחוץ וידענו גם רגעי נחת וגאווה‪ .‬אך מעל הכל עדיין מרחפת‬
‫השאלה‪ ,‬האם זה יכול להתרחש בשנית ? מה אנו כחברה נדרשים לעשות על מנת שלא נתמודד בשנית עם‬
‫כזה רצח נפשע שפגע בלב החברה‪.‬‬
‫‪ | 22‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫‪ .‬בעקרונות הדמוקרטיה‬
‫נאמר לחניכים‪ :‬רק לפני שנעסוק בשאלה זו של התכנות המקרה שוב‪ ,‬אני רוצה שתגידו‪:‬‬
‫ •למה לדעתכם רצח רבין מהווה פגיעה בדמוקרטיה?‬
‫ •מה נפגע? מהם עקרונות הדמוקרטיה?‬
‫למדריך‪/‬ה‪ :‬חשוב לדרוש מהחניכים להסביר את שהם אומרים ולא "לזרוק לאוויר" מילים ריקות שהם זוכרים‬
‫משיעורי אזרחות‪ .‬תוך כדי השיחה נרשום את הדברי שהחניכים אומרים על גבי לוח‪ .‬כמו כן‪ ,‬חשוב שיעלו‬
‫בדיון כל העקרונות המהותיים של הדמוקרטיה‪ .‬העזר‪/‬י לצורת כך בנספח א'‪.‬‬
‫‪ .‬גתמרור האזהרה של זאב‬
‫כעת נזכיר לחניכים את הקריקטורה של זאב שפגשנו בפעולה הקודמת (נספח ב') ונשאל‪:‬‬
‫ •זאב מתאר את המציאות שקדמה לרצח רבין‪ .‬בהקשר של שיחתנו עכשיו אני רוצה לשאול‪ ,‬איך הגענו‬
‫למצב כזה? למה?‬
‫ •איך לדעתכם היה אפשר לעצור את מהלך הדברים?‬
‫ •מול מה היה צריך למחות? מה היה צריך להגיד?‬
‫ • איך היה אפשר למחות?‬
‫נוסיף (באם לא נאמר ע"י החניכים)‪ :‬אין ספק שחשוב היה לעצור ולזעוק כשיצרו תמונה של רבין במדי קצין‬
‫נאצי‪ ,‬שנאמר על רבין שהוא רוצח וכו'‪ ,‬שאלו תמונות ואמירות פוגעניות ושקריות‪ .‬אך בנוסף לזה צריך לשים‬
‫לב לרובד נוסף‪ ,‬עמוק יותר ואולי נסתר יותר לכל מה שנאמר ופורסם והאופן שבו זה קרה‪.‬‬
‫במעשה הרצח יגאל עמיר הכריז קבל עם ועדה‪ :‬אני לא מסכים לכל המשחק הדמוקרטי הזה שלכם! אותי לא‬
‫מעניין שנבחר פה ראש ממשלה "כדת וכדין" ושרוב העם תומך בדרך שהוא מוביל‪ .‬אני לא מקבל את דרכו‬
‫ולכן אפסיק אותה‪ ,‬בכל מחיר!‬
‫אמירה זו מתבטאת גם בכל חומרי ההסתה – דרכו של יצחק רבין לא מקובלת עלינו ולכן נציג אותה באופנים‬
‫המבטלים אותה ואת הלגיטימיות החוקית שלה‪.‬‬
‫‪ .‬דמה קורה היום?‬
‫נאמר‪ :‬שוחחנו עד כה על שהיה כשלמעשה פתחנו את הפעולה בשאלה על היום והתכנות מקרה כזה שוב‪.‬‬
‫נבחן עתה מקרים שונים בחברה הישראלית היום כדי לענות על שאלה זו‪.‬‬
‫נחלק את הקבוצה לקבוצות קטנות ולכל קבוצה ניתן מקרה‪/‬תופעה וכרטיסיית שאלות (נספחי ב')‪ .‬עליה לדון‬
‫בהיות התופעה‪/‬מקרה סכנה לדמוקרטיה וביכולת לעמוד כנגדה‪.‬‬
‫המקרים‪/‬תופעות הם‪:‬‬
‫ •פעולות תג מחיר‬
‫ •מכתב הרבנים נגד השכרת דירות לערבים בערים מעורבות‬
‫ •פגיעה בחיילי צה"ל באזור הגדרות‬
‫לאחר העבודה בקבוצות נחזור למעגל ונבקש מכל קבוצה להציג את עמדתה‪ .‬נבקש מחניכים נוספים להביע‬
‫את עמדתם‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪23‬‬
‫למדריך‪/‬ה‪ :‬בתופעות כולן אנו רואים אי הסכמה עם עקרונות בסיסיים בדמוקרטיה‪ .‬תופעות אלה‪ ,‬אשר אינן‬
‫שוליות בחברה מהוות ערעור על ההסכמה המשותפת בדבר מדינת ישראל מדינה דמוקרטית במהותה ובמבנה‬
‫שלטונה‪:‬‬
‫ •פעולות תג מחיר – ניסיון לקבוע בצורה עממית‪ ,‬אלימה ופוגענית את יחסי הכוחות בין יהודים לערבים‬
‫במדינת ישראל ובארץ ישראל‪ .‬זאת מבלי להתחשב בכך מערכת היחסים והכוחות נקבעת ע"י השלטון‬
‫ובידו המנדט להחליט כיצד יראו‪ .‬פעולות אלו מערערות על תקפותו של השלטון במדינת ישראל שאחראי‬
‫לקבל החלטות וליישמן בתחום זה‪.‬‬
‫ •פגיעה בחיילי צה"ל בגדרות – אי קבלת ריבונות וסמכות ישראל להגן על גבולותיה ע"י פגיעה אלימה‬
‫בחיילים‪ ,‬מיצגיה של מדינת ישראל‪.‬‬
‫ •מכתב הרבנים נגד השכרת דירות לערבים בערים מעורבות – ניסיון כוחני וגזעני להדיר חלק מאזרחי מדינת‬
‫ישראל משוויון הזכויות במדינת ישראל‪ .‬פעולה זו כביכול משחקת בתוך כללי המשחק הדמוקרטי של חופש‬
‫הביטוי אך בעומק יוצרת מצב של כוחנות אלימה אל מול אזרחים ערביים‪ ,‬בהתעלמות מוחלטת מזכותם‬
‫השווה כאזרחים במדינת ישראל‪.‬‬
‫למעשה אנו רואים כי הויכוח הזה לא התחיל והסתיים ברצח רבין ואנו מצויים בו גם היום‪.‬‬
‫‪ .‬הסיכום‬
‫נשאל‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•האם היום בחברה הישראלית ברור מה מותר ומה אסור לעשות בתוך גבולות הדמוקרטיה? למה?‬
‫•למה לדעתכם יש מחלוקות כל כך קשות סביב מה אפשר ומה אי אפשר לעשות ?‬
‫•למה לא פשוט לקבל את גבולות הדמוקרטיה (שלטון החוק‪ ,‬החלטת הרוב‪ ,‬לכולם יש מקום שווה בחברה וכו')‬
‫•מה לדעתכם זה אומר שאנו רואים את המחלוקת זו לפני ‪ 18‬שנה ברצח רבין ורואים אותה גם היום?‬
‫•מה זה דורש מאיתנו לעשות?‬
‫נסכם‪ :‬בפעולה זו ראינו שרצח רבין לא היה רק אישית נגד רבין ודרכו‪ ,‬הוא היה מכוון גם נגד הדמוקרטיה‬
‫הישראלית‪ .‬מגמה זו‪ ,‬של אי קבלת הדמוקרטיה לא נשארה תקועה אי שם ב‪ .1995-‬היא חיה ובועטת גם היום‪.‬‬
‫עלינו‪ ,‬חניכי תנועות הנוער‪ ,‬מוטל לברר את המחלוקת הזו ולהחליט על פעולתנו בתוכה‪ .‬בפעולות הבאות‬
‫נחדד את השאלה הזו וננסה לענות עליה‪.‬‬
‫‪ | 24‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח א'‬
‫עקרונות הדמוקרטיה‬
‫(מבוסס על אתר מט"ח)‬
‫ריבונות העם ורעיון הייצוג‬
‫המשטר הדמוקרטי מבוסס על רעיון ריבונות העם‪ .‬רעיון זה מבטא בדרכים שונות‪ :‬שלטון פרלמנטרי‪ ,‬שלטון‬
‫נשיאות ו"דמוקרטיה ישירה"‪.‬‬
‫בשלטון הפרלמנטי והנשיאותי בוחר העם את נבחריו שמייצגים את הדעות‪,‬ההשקפות והזרמים השונים בעם‪.‬‬
‫בדמוקרטיה הישירה נערכים גם משאלי עם שנותנים לעם עצמו להשפיע על קבלת ההחלטות‪.‬‬
‫האפשרות לחילופי שלטון באמצעות בחירות‬
‫במשטר הדמוקרטי קיימת האפשרות החוקית והמעשית לחילופי שלטון בדרכי שלום ובאורח חוקי‪ ,‬כלומר‬
‫באמצעות בחירות כלליות ושוות במועדים קבועים‪ .‬בבחירות הדמוקרטיות המפלגות והאישים מתחרים על‬
‫תמיכת האזרחים‪ ,‬וניתן ביטוי לרבים ממאפייני המשטר הדמוקרטי‪ :‬תהליכים של ויכוח ושכנוע‪ ,‬מעורבות‬
‫האזרחים והשתתפותם‪ ,‬חופש הביטוי וההתארגנות‪ ,‬הכרעת הרוב תוך שמירה על זכויות המיעוט; סובלנות‬
‫לדעות שונות ופלורליזם של השקפות וקבוצות‪.‬‬
‫הבחירות מהוות גם אמצעי לפיקוח מצד העם על השלטון ואפשרות להחלפתו בדרכי שלום ‪ -‬ללא אלימות‪,‬‬
‫ובאופן חוקי ‪ -‬לפי כללי הבחירות המוסכמים במדינה‪.‬‬
‫הכרעת הרוב וזכויות המיעוט‬
‫בדמוקרטיה ההחלטות מתקבלות בדרך של הכרעת הרוב‪ .‬אין פירוש הדבר שהרוב בהכרח צודק או שהכרעת‬
‫הרוב היא הנכונה ביותר או המוסרית ביותר‪ .‬הכרעת הרוב הוגנת כי היא התקבלה כתוצאה מהסכמת הצדדים‬
‫השונים בוויכוח על כללי משחק שבאמצעותם תתקבל ההכרעה‪ .‬הצידוק לקיומו של השלטון הדמוקרטי הוא‬
‫בכך שהוא נקבע על ידי רוב הבוחרים בבחירות הוגנות‪.‬‬
‫העיקרון המבסס את השלטון הדמוקרטי על הכרעת הרוב הוא גם זה הנותן זכויות למיעוט‪ ,‬אשר אולי ייבחר‬
‫לשלטון בעתיד‪ .‬ההגנה על זכות הביטוי וההתארגנות של המיעוט מאפשרת בבוא העת חילופי שלטון‪ ,‬אם‬
‫יחפוץ בכך העם‪ .‬ההגנה על זכויות המיעוט‪ ,‬פירושה גם מניעת "עריצות הרוב"‪.‬‬
‫הגבלת השלטון‬
‫ריבונות העם אינה מתבטאת רק בבחירות‪ .‬לפי ההשקפה הדמוקרטית‪ ,‬בין תקופת בחירות אחת לשנייה מקיים‬
‫העם פיקוח וביקורת על השלטון‪ .‬כיוון שגם רשויות השלטון עלולות לטעות‪ ,‬השלטון בדמוקרטיה נתון לפיקוח‬
‫ולביקורת מצד האזרחים ומצד מנגנונים שונים שנועדו לכך‪.‬‬
‫שלטון החוק בדמוקרטיה‬
‫אחד העקרונות הדמוקרטיים החשובים הוא עקרון שלטון החוק‪ .‬פירושו של עיקרון זה הוא שכולם‪ ,‬האזרחים‬
‫והשלטון‪ ,‬מחויבים להישמע לחוק וכולם שווים לפני החוק‪ .‬עיקרון זה מבחין בין משטר דמוקרטי שבו קיימת‬
‫עליונות החוק‪ ,‬לבין משטר לא דמוקרטי שבו השליט עומד מעל לחוק‪ .‬שלטון החוק פירושו‪ :‬הדרישה להישמע‬
‫לחוקים שהתקבלו בדרך דמוקרטית ואינם מנוגדים לעקרונות הדמוקרטיה‪ .‬במדינה דמוקרטית החוק מחייב‬
‫את כולם באופן שווה‪ .‬החוק הדמוקרטי בא להגן על זכויות הפרט‪ ,‬הוא מתקבל בדרך של הכרעת רוב ומחייב‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪25‬‬
‫גם את אלה שהתנגדו לו‪.‬‬
‫חירויות הפרט‬
‫במשטר הדמוקרטי יש לפרט חירויות יסוד‪ :‬חירות האמונה‪ ,‬המחשבה והדעה; חירות הביטוי והפרסום‪ ,‬חירות הדת‬
‫והפולחן; חירות האספה‪ ,‬ההתארגנות‪ ,‬ההפגנה והשביתה‪ ,‬חירות מפני מעצר שרירותי וזכות להגנה משפטית;‬
‫חירות התנועה; הזכות למידע וחופש העיתונות‪.‬‬
‫נהוג להבחין בין שני סוגי חירויות ‪" -‬חירות ל" ו"חירות מ"‪:‬‬
‫ •"חירות ל" ‪ -‬מקורה של חירות זאת הוא ביוזמת הפרט ומתבטאת בזכותו להשתתף בעצמו בתהליך הפוליטי‬
‫ולהשפיע בו‪ .‬למשל‪ ,‬החירות לבחור‪ ,‬החירות לבקר את השלטון‪.‬‬
‫ •"חירות מ" ‪ -‬היא החירות מפני פעולות מצד השלטון‪ .‬למשל‪ ,‬חירות ממעצר שרירותי‪.‬‬
‫חירות הפרט בדמוקרטיה אין פירושה שכל אדם יכול ורשאי לעשות כרצונו‪ .‬חירות הפרט מוגבלת בדרכים שונות‬
‫ואינה מוחלטת‪ .‬החירות ניתנת לאדם בתנאי שלא יפגע בחירויותיהם של אחרים‪ .‬לכל אדם זכויות יסוד טבעיות‪:‬‬
‫הזכות לחיים‪ ,‬לביטחון‪ ,‬לכבוד ולחירות‪.‬‬
‫הדמוקרטיה כמערכת ערכים ‪ -‬תרבות של ויכוח ושכנוע‬
‫הדמוקרטיה אינה רק מערכת של מוסדות‪ ,‬חוקים וכללים דמוקרטיים‪ .‬כהשקפת עולם‪ ,‬הדמוקרטיה מתבטאת‬
‫בערכים ובאמונות כמו‪:‬‬
‫ •אמונה ביכולתו של היחיד לשלוט בגורלו הפוליטי‪.‬‬
‫ •אמונה בחשיבותה של מעורבות היחיד בענייני ציבור‪.‬‬
‫ •אמונה בתבונת האדם וביכולתו לקבל הכרעות רציונאליות‪.‬‬
‫ •אמונה ביישוב סכסוכים בדרכי שלום‪.‬‬
‫ •אמונה בשוויון בין בני אדם‪.‬‬
‫אם מרבית האזרחים אינם מאמינים בדמוקרטיה כדרך לניהול חייהם המשותפים במדינה‪ ,‬יש סכנה לקיומם של‬
‫המוסדות והחוקים הדמוקרטיים‪ .‬הדמוקרטיה היא משטר מדיני המבוסס על ההנחה שבחיי החברה והמדינה‬
‫קיימים מחלוקות ועימותים‪ ,‬רעיוניים ואחרים‪ ,‬והדרך ליישבם היא באמצעות ויכוח ציבורי ושכנוע הדדי‪ ,‬על פי‬
‫כללי משחק מקובלים [‪ ]...‬הנחת היסוד בדמוקרטיה היא כי אין אמת אחת פוליטית‪-‬חברתית מקודשת‪ ,‬אלא‬
‫קיימות "אמיתות" רבות והדרך להשיג חיים משותפים היא על ידי ויכוח בין דעות ועל ידי שכנוע הדדי‪ .‬ויכוח‬
‫זה לא יהיה יעיל אם אין אצל המשתתפים מידה סבירה של סובלנות כלפי דעות שונות‪ ,‬כלומר‪ ,‬נכונות לשמוע‬
‫דעות שונות ואף מנוגדות לדעתך‪ ,‬ונכונות עקרונית להשתכנע‪.‬‬
‫פלוריליזם‬
‫ההשקפה הדמוקרטית רואה את החברה כחברה פלורליסטית – חברה המורכבת מקבוצות רבות‪ .‬לכל קבוצה‬
‫ערכים והשקפות‪-‬עולם משלה‪ ,‬ולכל קבוצה אינטרסים משלה‪.‬‬
‫במדינה הדמוקרטית הפלורליזם מתבטא בקיומם של ארגונים רבים‪ ,‬קבוצות ומוסדות שונים‪ .‬בישראל‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫קיימים ארגוני עובדים‪ ,‬מוסדות דת‪ ,‬מוסדות השכלה‪ ,‬ארגוני מעסיקים‪ ,‬תנועות חברתיות‪ ,‬תנועות נוער‪ ,‬תנועות‬
‫התיישבות ועמותות‪ .‬ארגונים‪ ,‬מוסדות וקבוצות אלה אינם שייכים לשלטון ואינם כפופים לו‪ .‬הם עצמאיים‪,‬‬
‫ולעתים גם מבקרים את השלטון‪ .‬המערכת המפלגתית בדמוקרטיה מורכבת גם היא ממפלגות שונות‪ ,‬המתחרות‬
‫ביניהן על השלטון‪ .‬בדמוקרטיה קיימת תחרות בין הקבוצות השונות המנסות להשפיע על השלטון או להשתתף‬
‫בו‪ .‬תחרות זו נערכת בהתאם לכללי המשחק הדמוקרטיים‪ ,‬בדרכי שלום ועל ידי ויכוח ושכנוע‪.‬‬
‫השקפה פלורליסטית אינה מתבטאת רק בעצם קיומן של קבוצות שונות אלא במתן הצדקה לקיומן ואף בעידודן‪.‬‬
‫הדמוקרטיה מבוססת על ההכרה בזכות להציג עמדה ולהיאבק לקידומה‪.‬‬
‫‪ | 26‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח ב' ‪1‬‬
‫תג מחיר‬
‫"תג מחיר" הוא כינוי לדרך פעולה בלתי חוקית המיוחסת לפעילי ימין קיצוני יהודיים‪ .‬פעולות אלו‬
‫החלו במהלך ‪ ,2008‬ובמסגרתן מבוצעות פעולות אלימות נגד פלסטינים ורכושם (כדוגמת יידוי אבנים‪,‬‬
‫פיזור דוקרנים בצירי תנועה שבהם עוברים כלי רכב פלסטינים‪ ,‬שריפת שדות ומטעים והשחתת‬
‫עצים)‪ ,‬חסימת כבישים‪ ,‬הצתות ופעולות הפוגעות במסגדים וברכוש השייך למשטרת ישראל או‬
‫צה"ל (בעיקר כלי רכב)‪ ,‬ובכמה מקרים איום וגרימת נזק לפעילי שמאל ישראלים או לערבים ישראלים‏‪.‬‬
‫במספר מקרים רוססו כתובות גרפיטי ונגרם נזק למבנים נוצריים‪.‬‬
‫פשע שנאה ‪ 4‬החודש באזור י‪-‬ם‪ :‬נוקבו צמיגי ‪ 21‬מכוניות‬
‫סמוך לכלי הרכב בבית חנינא רוססה הכתובת "לא שותקים על זריקות האבנים"‪ ,‬ועל אחת‬
‫מהמכוניות רוסס מגן דוד‪ .‬המשטרה פתחה בחקירה‬
‫ניר חסון ‪24.06.2013‬‬
‫אלמונים ניקבו הלילה (שני) את צמיגיהן‬
‫של ‪ 21‬מכוניות בבית חנינא שבצפון ירושלים‪.‬‬
‫המכוניות חנו בסמוך לדרך רמאללה החוצה את‬
‫השכונה‪ .‬על קיר סמוך רוססה כתובת‪" :‬לא‬
‫שותקים על זריקות האבנים" ועל אחד הרב‬
‫כבים רוסס מגן דוד‪ .‬משטרת ירושלים פתחה‬
‫בחקירה‪.‬‬
‫זו לא הפעם הראשונה שתושבי הרחוב‬
‫בו נוקבו הרכבים בבית חנינה הבוקר סובלים‬
‫מפעילות ממקרה כזה‪ .‬קרבתם לגשר המוב‬
‫ביל לשכונת פסגת זאב הפכה אותם לקורבן‬
‫נוח‪ .‬להערכת המשטרה המפגעים מחנים את‬
‫הרכב על הגשר יורדים לשכונה‪ ,‬פוגעים ברכבים‬
‫ומרססים ונמלטים בחזרה לרכב‪ .‬לפני מספר‬
‫חודשים נזרקו אבנים מהגשר לעבר הבתים של‬
‫התושבים הערבים‪.‬‬
‫"מי שעושה את זה רוצה להעיף אותנו מהשב‬
‫כונה"‪ ,‬אמר אחד התושבים‪ ,‬חאפז נימר‪" ,‬אנחנו‬
‫אף פעם לא נחשוב לעזוב אבל אני לא אגיד‬
‫שאין פחד‪ ,‬במיוחד על הילדים או שיום אחד‬
‫ישרפו את הבית‪ .‬לא מבין למה צריך לחכות‬
‫לאסון כדי למנוע אותו"‪.‬‬
‫השחתה בכפר פלסטיני‪ :‬עשרות עצי זית נכרתו‬
‫כשבוע לאחר פינוי מאחז ביצהר הושחתו עשרות עצים בכפר סמוך לרמאללה‪ .‬במטע רוססה‬
‫הכתובת‪" :‬תג מחיר ‪ -‬כיפה סרוגה"‬
‫כתבי ‪ynet 7.11.12‬‬
‫שוב חשד לטרור יהודי‪ 16 :‬עצי זית ו‪50-‬‬
‫נטעים צעירים הושחתו במהלך הלילה (יום ד')‬
‫במטע ששייך לתושב הכפר הפלסטיני סאוויה‬
‫שנמצא בין שכם לרמאללה‪ .‬במקביל‪ ,‬על חמש‬
‫חביות במטע רוססה הכתובת "תג מחיר ‪ -‬כיפה‬
‫סרוגה"‪ ,‬בתוספת סמיילי‪ .‬בעלי האדמה שסב‬
‫מוכה להתנחלות רחלים הופנה על ידי חיילים‬
‫שהוזעקו למקום להגיש תלונה במשטרה‪.‬‬
‫בשבוע שעבר פינו כוחות הביטחון את מאחז‬
‫"הכיפה הסרוגה" ביצהר ומאז הגבירו בצבא‬
‫ובמשטרה את היערכותם בניסיון למנוע פעולות‬
‫תגמול מצד מתנחלים‪ .‬עוד לפני השחתת העצים‬
‫התרבו המקרים של השחתת עצי הזית באדמות‬
‫ששייכות לפלסטינים וליהודים‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫ •מהם אירועי תג מחיר להבנתכם? למה הם נעשים?‬
‫ •מדוע מהווים אירועי תג מחיר סכנה לדמוקרטיה? במה הם פוגעים? את מה הם נוגדים בעקרונות הדמוקרטיה?‬
‫ •כיצד לדעתכם יכול וצריך הציבור הישראלי להוקיע את התופעה ולמגר אותה?‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪27‬‬
‫כתובות רוססו בבית הקברות האורתודוקסי ביפו‬
‫כתובות "תג מחיר" ו"נקמה" רוססו על מספר מצבות בבית העלמין האורתודוקסי ביפו‪ .‬מחוץ‬
‫לבית העלמין‪ ,‬על חומה של בניין מגורים ברחוב מכלול יופי בעיר‪ ,‬נמצאה כתובת "תג מחיר"‬
‫נוספת‪ .‬המשטרה פתחה בחקירה‬
‫עזרי עמרם | חדשות ‪ | 2‬פורסם ‪10:11 13/06/13‬‬
‫בבית העלמין האורתודוקסי ביפו הושחתו‬
‫הלילה כשמונה מצבות ורוססו עליהן כתובות‬
‫"נקמה" ו"תג מחיר"‪ .‬כתובת "תג מחיר" נוספת‬
‫אותרה על חומה סמוך לבניין בו מתגורר שופט‬
‫בבית המשפט המחוזי בתל אביב‪ ,‬ברחוב מכלול‬
‫יופי ביפו‪ .‬משטרת מרחב יפו פתחה בחקירה‪.‬‬
‫אמש עצרו חוקרי מחוז ש"י שבעה צעירים‬
‫בחשד שיידו אבנים ובקבוקי תבערה לעבר‬
‫בית בכפר הפלסטיני בורין שבשומרון‪ .‬לאחר‬
‫המעשה התקבל דיווח על רעולי פנים שנמלטים‬
‫מהמקום‪...‬‬
‫לפני כשלושה חודשים‪ ,‬רוססו צלבי קרס על‬
‫קירות מבנים ברחובות עזה ושדרות ירושלים‬
‫בעיר‪ ,‬לצד כתובות "מוות ליהודים"‬
‫"הנוצרים קופים" על כנסיית דורמיציון בירושלים‬
‫כתובות נאצה על אחת הכנסיות החשובות ביותר בירושלים‪ :‬חצי שנה אחרי שרוססו נאצות‬
‫על דלת של המנזר הפרנציסקני‪ ,‬שוב פעולת "תג מחיר" במתחם הנוצרי בעיר העתיקה‪.‬‬
‫נועם (דבול) דביר ‪31.5.2013‬‬
‫על כנסיית דורמיציון בירושלים ועל רכב‬
‫שחנה בסמוך ריססו הלילה (יום ו') אלמונים‬
‫כתובות בגנות הנוצרים‪ .‬בין היתר‪ ,‬רוססו כתובות‬
‫"הנוצרים קופים" ו‪"-‬הנוצרים עבדים"‪ .‬בנוסף‪,‬‬
‫נוקבו שניים מגלגליה של המכונית‪ ,‬שעליה‬
‫רוסס "חוות מעון"‪ .‬משטרת מחוז ירושלים‬
‫פתחה בחקירה‪.‬‬
‫בכנסייה הביעו הבוקר זעזוע מכתובות הנאב‬
‫צה‪" .‬בסביבות השעה שבע בבוקר הגיע לכנסייה‬
‫אחד מחברינו וראה את זה‪ .‬יצאנו החוצה וגיליב‬
‫נו ששתי מכוניות הנמצאות בבעלותנו ניזוקו‪,‬‬
‫הגלגלים שלהן פונצ'רו ומישהו ריסס עליהן‬
‫גרפיטי בצבע שחור‪ .‬זה היה פשוט שוק‪ .‬זה‬
‫לא היה נזק קטן‪ ,‬הם לגמרי הרסו את המכוב‬
‫ניות וכתבו דברים בגנות הנצרות"‪ ,‬סיפר המנהל‬
‫האדמיניסטרטיבי‪ ,‬סיימון טיטה‪" .‬זה מעצבן‬
‫אותי מאוד וגם מכאיב לי‪ .‬אין לנו מושג למה הם‬
‫עושים לנו את זה‪ .‬אנחנו לא אנשים שעושים או‬
‫יוצרים בעיות וכל מה שאנחנו רוצים זה לחיות‬
‫בשלום‪ .‬אנחנו נצטרך לשלם מכספנו את הנזק‪.‬‬
‫לצד זה‪ ,‬קשה יותר להרגיש שמישהו לא יכול‬
‫לקבל את העובדה שיש עוד אנשים שחיים‪,‬‬
‫‪ | 28‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫מתפללים ומאמינים בדת שלהם‪ ,‬כמו שהוא‬
‫מאמין בדת שלו"‪.‬‬
‫שרה ברנשטיין‪ ,‬מנכ"לית מרכז ירושלים ליב‬
‫חסי יהודים‪-‬נוצרים‪ ,‬הוסיפה‪" :‬אנחנו מזועזעים‬
‫מההתקפה על הכנסייה ומשתתפים בצערם‪.‬‬
‫אני קוראת לרשויות לעשות יותר כדי לתפוס‬
‫את הפורעים‪ .‬זו מגמה מתגברת בקרב קבוצה‬
‫מסוימת ששמה לה למטרה להרוס את הדו‪-‬‬
‫קיום"‪.‬‬
‫לפני כחצי שנה ריססו אלמונים על דלת‬
‫במנזר הפרנציסקני שבהר ציון בירושלים כתובות‬
‫"תג מחיר" ונאצה בעברית בגנותו של ישו‪ .‬חודש‬
‫לפני כן הוצתה דלת הכניסה במנזר השתקנים‬
‫בלטרון‪.‬‬
‫הנצרות"‪ ,‬סיפר המנהל האדמיניסטרטיבי‪,‬‬
‫סיימון טיטה‪" .‬זה מעצבן אותי מאוד וגם מכאיב‬
‫לי‪ .‬אין לנו מושג למה הם עושים לנו את זה‪.‬‬
‫אנחנו לא אנשים שעושים או יוצרים בעיות וכל‬
‫מה שאנחנו רוצים זה לחיות בשלום‪ .‬אנחנו נצטב‬
‫רך לשלם מכספנו את הנזק‪ .‬לצד זה‪ ,‬קשה יותר‬
‫להרגיש שמישהו לא יכול לקבל את העובדה‬
‫שיש עוד אנשים שחיים‪ ,‬מתפללים ומאמינים‬
‫בדת שלהם‪ ,‬כמו שהוא מאמין בדת שלו"‪.‬‬
‫שרה ברנשטיין‪ ,‬מנכ"לית מרכז ירושלים ליב‬
‫חסי יהודים‪-‬נוצרים‪ ,‬הוסיפה‪" :‬אנחנו מזועזעים‬
‫מההתקפה על הכנסייה ומשתתפים בצערם‪.‬‬
‫אני קוראת לרשויות לעשות יותר כדי לתפוס‬
‫את הפורעים‪ .‬זו מגמה מתגברת בקרב קבוצה‬
‫מסוימת ששמה לה למטרה להרוס את הדו‪-‬‬
‫קיום"‪.‬‬
‫לפני כחצי שנה ריססו אלמונים על דלת‬
‫במנזר הפרנציסקני שבהר ציון בירושלים כתובות‬
‫"תג מחיר" ונאצה בעברית בגנותו של ישו‪ .‬חודש‬
‫לפני כן הוצתה דלת הכניסה במנזר השתקנים‬
‫בלטרון‪.‬‬
‫שלשום‪ ,‬ביום ה‪ 30-‬להירצחו של אביתר‬
‫בורובסקי בצומת תפוח‪ ,‬אירעה שורה ארוכה‬
‫של התנכלויות מכוונות כלפי פלסטינים‪ .‬בשני‬
‫כפרים בבקעת הירדן‪ ,‬בכפר באזור רמאללה‬
‫ובירושלים הוצתו כלי רכב פלסטיניים‪ ,‬נוקבו‬
‫צמיגים ורוססו כתובות עם שם הנרצח מאיתמר‪.‬‬
‫במהלך אותו לילה השחיתו אלמונים כמה‬
‫כלי רכב וריססו כתובות בשני כפרים פלסטיניים‬
‫בבקעת הירדן‪ .‬בכפר זובידאת הוצתו שני כלי‬
‫רכב פרטיים‪ ,‬אוטובוס‪ ,‬טרנזיט וטרקטור ובכפר‬
‫הסמוך מארג' נעג'ה הוצתו ארבעה כלי רכב‪.‬‬
‫בשתי הזירות רוססו הכתובות "ד"ש מאביתר‬
‫הי"ד" ו‪ 30"-‬לאביתר הי"ד"‪.‬‬
‫חשד לתג מחיר‪ :‬בקבוק תבערה ליד המנזר‬
‫סמוך למנזר הנשים בבית ג'מאל ליד בית שמש נמצאו שרידי בקבוק שהתלקח ורוססו כתובות‬
‫"נקמה" ו"אבדו גויים"‪ .‬אחת הנזירות‪" :‬קיצונים עשו את זה"‬
‫נועם (דבול) דביר פורסם‪14:02 , 21.08.13 :‬‬
‫חשד לתג מחיר ‪ :‬שרידים של בקבוק תבב‬
‫ערה התגלו אתמול (ג') סמוך לקיר של מנזר‬
‫הנשים בבית ג'מאל ליד בית שמש‪ .‬על החומה‬
‫רוססו כתובות "נקמה"‪" ,‬אבדו גויים"‪" ,‬תג‬
‫מחיר" וכן ציור של מגן דוד‪ .‬היחידה לפשיעה‬
‫לאומנית ביחידה המרכזית של משטרת מחוז‬
‫ירושלים פתחה בחקירה‪ .‬על פי החשד‪ ,‬המב‬
‫עשה בוצע בלילה שבין שני לשלישי והתגלה‬
‫אתמול בבוקר‪.‬‬
‫מפת "תג מחיר"‪ 788 :‬תיקים‪ 154 ,‬אישומים‬
‫מצפת ועד לטרון‪ ,‬מיפו ועד נווה שלום‪ ,‬הופכים שטחים נרחבים בישראל לזירת מעשי פשע‬
‫בשם היהדות‪ .‬בעוד מספר האירועים השנה כבר הגיע ל‪ ,200-‬מספר התקריות בכל אשתקד‪,‬‬
‫חלוקים האחראים על הגדרתם כמעשי טרור ונאבקים על תחומי האחריות‪ .‬כך הפכה הבטחה‬
‫למעצר פושעים למטבע לשון שחוק וללא קבלות‬
‫‪Ynet 18.6.2013‬‬
‫‪ 18‬חודשים‪ 788 ,‬תיקים‪ 276 ,‬עצורים‪154 ,‬‬
‫אישומים‪ .‬אלו המספרים היבשים שעומדים‬
‫מאחורי צירוף המילים "חשד לתג מחיר"‪ .‬בעוד‬
‫הפוליטיקאים והמשפטנים נאבקים על הגדרת‬
‫מעשי הפשע וחלוקים באשר לתיוגם כפעולות‬
‫טרור‪ ,‬מרוססות כתובת נאצה חדשות לבקרים‬
‫וכלי רכב רבים מושחתים‪.‬‬
‫האירוע האחרון‪ ,‬שהתרחש הבוקר (יום ג')‬
‫באבו גוש‪ ,‬לווה בהצהרות כמעט שגרתיות מצד‬
‫חוקרי המשטרה‪ ,‬אך הנתונים מוכיחים כי אלו‬
‫אינן מובילות בהכרח לתפיסת האחראים ולעב‬
‫נישתם‪ .‬בינתיים‪ ,‬כך נראה מפרישת האירועים‬
‫בשטח‪ ,‬הפכו חלקים גדולים מישראל במה‬
‫להצתות‪ ,‬הסתות ונקמות ‪ -‬כמעט "מלחמת‬
‫דת"‪ ,‬כהגדרת הפוליטיקאים‪.‬‬
‫על פי נתוני המשטרה‪ ,‬שהוצגו לפני שבוע‬
‫בוועדת הפנים של הכנסת‪ ,‬נפתחו בשנת ‪2012‬‬
‫‪ 623‬תיקים‪ ,‬נעצרו ‪ 200‬פעילים והוגשו ‪123‬‬
‫כתבי אישום בנושא‪ .‬השנה נפתחו ‪ 165‬תיקים‪,‬‬
‫נעצרו ‪ 76‬חשודים והוגשו ‪ 31‬כתבי אישום‪.‬‬
‫כמו כן‪ ,‬אם בכל ‪ 2012‬נרשמו כ‪ 200-‬אירועי‬
‫"תג מחיר"‪ ,‬אז כבר עתה ‪ -‬רק שישה חודשים‬
‫מתחילת ‪ - 2013‬כבר חצה מספר המקרים את‬
‫הרף שנקבע אשתקד‪ .‬בין היתר‪ ,‬נרשמו אירועי‬
‫"תג מחיר" בשכונת גילה בירושלים‪ ,‬בכפר דיר‬
‫איסתיא‪ ,‬סמוך לאריאל וביישוב נווה שלום‪.‬‬
‫מסגדים הוצתו סמוך לרמאללה‪ ,‬ליד חברון‬
‫ובאזור לטרון וכתובות נאצה התגלו גם באזוב‬
‫רים נוספים בארץ ‪ -‬סמוך לצפת‪ ,‬ליד עפולה‬
‫וגם ביפו‪.‬‬
‫נציגת המשטרה הבהירה כי העבירות מוגב‬
‫דרות "פשיעה לאומנית" ומוצבות בראש סדר‬
‫העדיפויות של הארגון‪ ,‬אך החלטת הקבינט‬
‫המדיני‪-‬ביטחוני שלשום התעלמה מהמלצות‬
‫היועץ המשפטי לממשלה‪ ,‬שרי המשפטים‬
‫וביטחון הפנים וראש השב"כ‪ ,‬וקבעה כי שר‬
‫הביטחון יכריז על ארגון "תג מחיר" כהתארגנות‬
‫בלתי מותרת ולא כעל ארגון טרור‪.‬‬
‫החלטת הקבינט הרחיבה משמעותית את‬
‫כלי החקירה והצעדים המשפטיים שעומדים‬
‫לרשות כוחות הביטחון במאבק נגד האחראים‬
‫לפעולות השנאה‪ .‬השר משה יעלון יוכל כעת‬
‫לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנות ההגב‬
‫נה לשעת חירום ולהביא‪ ,‬בין היתר‪ ,‬להארכת‬
‫תקופות המעצר של חשודים והחמרת תקופת‬
‫הענישה‪ ,‬כמו גם להעניק אפשרות למעצר ללא‬
‫זכות לראות עורך דין ואפשרות לעקל רכוש‪,‬‬
‫נכסים וחשבונות בנק‪.‬‬
‫לפנות בוקר נוקבו צמיגיהם של ‪ 28‬כלי רכב‪,‬‬
‫וכתובות "גזענות או התבוללות" ו"ערבים החו־‬
‫צה" רוססו על קירות הכפר אבו גוש שליד‬
‫ירושלים‪" .‬לא יכולנו לשלוח את הילדים לגן‬
‫ולבית הספר בירושלים וזו הרגשה נוראית"‪,‬‬
‫סיפרה אחת התושבות‪" .‬הילדים פוחדים ולא‬
‫מבינים למה יש פה משטרה"‪.‬‬
‫ראש הממשלה בנימין נתניהו התייחס‬
‫למעשה ואמר כי "מה שקרה זה נגד מצוות‬
‫היהדות‪ ,‬זה נגד הערכים של העם שלנו ושל‬
‫המדינה שלנו"‪ .‬על פי ראש הממשלה‪" ,‬רק‬
‫השבוע העברנו החלטות שמאפשרות לנו לפעול‬
‫בעוצמה נגד האנשים שמבצעים את הפשעים‬
‫הללו ואנחנו נעשה את זה במלוא העוצמה"‪.‬‬
‫הצהרת השר לביטחון פנים יצחק אהרונוביץ'‪,‬‬
‫שהתייחס אף הוא לאירוע‪ ,‬חשפה עם זאת את‬
‫מאבקי הכוח בין הגופים השונים שאמורים‬
‫לטפל בנושא‪" .‬תג מחיר זו תופעת טרור לכל‬
‫דבר‪ .‬בהרבה מקרים שנקראים 'תג מחיר' אנחנו‬
‫יודעים מודיעינית מי עומד מאחורי אותן פעוב‬
‫לות‪ .‬זו תופעה שיכולה להביא להידרדרות לא‬
‫פשוטה בירושלים וביהודה ושומרון‪ .‬האחריות‬
‫בראש ובראשונה היא של השב"כ‪ .‬אני היחיד‬
‫מבין ששת חברי הקבינט שתמך בהגדרת פעוב‬
‫לות התג מחיר כפעולות טרור"‪.‬‬
‫מבקר המדינה‪ ,‬השופט בדימוס יוסף שפירא‪,‬‬
‫גינה את הפעולה ואמר כי יש להילחם בתופעה‬
‫ולהפסיק אותה על מנת לקיים מדינה דמוקרטית‬
‫ושוויונית‪ .‬שר הפנים גדעון סער גינה אף הוא‬
‫את האירוע ואמר כי "פעולות 'תג מחיר' הן‬
‫מכוערות‪ ,‬גזעניות וזרות לרוחה של ישראל‬
‫ולרוח היהודית"‪ .‬סער הביע תקווה כי העבריינים‬
‫יאותרו וייענשו על ידי רשויות אכיפת החוק‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪29‬‬
‫‬
‫‪ | 30‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח ב' ‪2‬‬
‫‪ 50‬רבני ערים‪ :‬לא להשכיר דירות לערבים‬
‫המאבק נגד השכרה או מכירת דירות למי שאינם יהודים מתעצם‪ :‬עשרות רבני ערים חתמו על‬
‫גילוי דעת שבו נכתב כי הדבר כרוך ב"החטאת הרבים ובחילול השם"‪ .‬עוד נכתב כי אדם שנוהג‬
‫בניגוד לפסק ההלכה ‪ -‬עשוי להיות חייב ב"נידוי"‬
‫קובי נחשוני ‪ynet 7.12.10‬‬
‫רבני צפת ובני ברק והרב עובדיה יוסף לא‬
‫לבד‪ :‬עשרות רבני ערים ויישובים חתמו על גילוי‬
‫דעת שבו נכתב כי חל איסור הלכתי חמור על‬
‫מכירה או השכרה של דירות וקרקעות בארץ‬
‫ישראל למי שאינו יהודי‪ .‬המסמך‪ ,‬שחתום על‪-‬‬
‫ידי למעלה מ‪ 50-‬רבנים דתיים‪-‬לאומים וחרדים‬
‫המכהנים ביישובים ממטולה ועד אילת – צפוי‬
‫להתפרסם בסוף השבוע בעיתונות הדתית וב־‬
‫עלונים המחולקים בבתי הכנסת‪ .‬ואלה שמות‬
‫החותמים הבולטים‪ :‬הרב דב ליאור‪ ,‬הרב שלמה‬
‫אבינר‪ ,‬הרב יעקב יוסף‪ ,‬הרב שמחה הכהן קוק‪,‬‬
‫הרב אביגדור נבנצל‪ ,‬הרב יוסף שיינין‪ ,‬הרב‬
‫יהושע מייטליס‪ ,‬הרב יהודה דוד וולפא‪ ,‬הרב‬
‫חיים פינטו‪ ,‬הרב יעקב אדלשטיין‪ ,‬הרב שמואל‬
‫דוד‪ ,‬הרב עזריה בסיס‪ ,‬הרב ראובן הילר והרב‬
‫מרדכי נגארי‪ .‬יוזמי העצומה אומרים כי רבים‬
‫אחרים הביעו הסכמה עקרונית למסרים שבה‪,‬‬
‫אך נמנעו מלהצטרף אליה מסיבות שונות‪.‬‬
‫מדובר ברבנים שרובם המוחלט עובדי מדינה‪,‬‬
‫המכהנים ‪ -‬בין היתר ‪ -‬במקומות הבאים‪ :‬אבן‪-‬‬
‫יהודה‪ ,‬אופקים‪ ,‬אזור‪ ,‬אילת‪ ,‬אשדוד‪ ,‬אריאל‪,‬‬
‫בית‪-‬אל‪ ,‬גבעת שמואל‪ ,‬גדרה‪ ,‬גן‪-‬יבנה‪ ,‬דימונה‪,‬‬
‫הוד השרון‪ ,‬הרצליה‪ ,‬חולון‪ ,‬חצור הגלילית‪,‬‬
‫יבנה‪ ,‬יהוד‪ ,‬יקנעם‪ ,‬ירושלים‪ ,‬כפר‪-‬סבא‪ ,‬כרב‬
‫מיאל‪ ,‬מיתר‪ ,‬מעלה אדומים‪ ,‬מעלות‪ ,‬נהריה‪,‬‬
‫נצרת עילית‪ ,‬נשר‪ ,‬נתיבות‪ ,‬עפולה‪ ,‬פרדס‪-‬חנה‪,‬‬
‫קרית ארבע‪-‬חברון‪ ,‬קרית גת‪ ,‬קרית ים‪ ,‬קרית‬
‫מוצקין‪ ,‬ראש העין‪ ,‬ראשון לציון‪ ,‬רחובות‪ ,‬רמת‬
‫השרון ושדרות‪.‬‬
‫את איסוף החתימות אירגן אברך כולל מנתב‬
‫ניה‪ ,‬שפנה דווקא לרבני ערים‪ ,‬בעקבות הסערה‬
‫שחולל רבה של צפת שמואל אליהו כשקרא‬
‫שלא להשכיר דירות לסטודנטים ערבים בעיר‪.‬‬
‫האברך פנה דווקא למי שמקבלים משכורת מן‬
‫המדינה ‪ -‬ולא לראשי ישיבות למשל ‪ -‬כדי‬
‫להמחיש שמדובר בהלכה מקובלת ולא בעב‬
‫מדה פוליטית‪ ,‬שגם מי שמחויב לחוק אינו‬
‫יכול להתחמק מן האמירה ההלכתית כביכול‪.‬‬
‫בהודעה מצוטטים שלל פסוקים ומקורות‬
‫הלכתיים העוסקים בסוגיה‪ .‬בין היתר נטען כי‬
‫בחלק מהמקרים ‪ -‬המשכיר למי שאינו יהודי‬
‫עשוי להיות חייב ב"נידוי"‪ .‬אף שעונש חמור זה‬
‫אינו ניתן בימינו‪ ,‬מדגישים הרבנים‪" :‬חובה על‬
‫שכניו ומכריו של המוכר והמשכיר הזה להתרות‬
‫בו ולהזהירו ‪ -‬בתחילה ביחיד‪ ,‬ואחר כך רשות‬
‫בידם לפרסמו ברבים‪ ,‬להתרחק ממנו‪ ,‬למנוע‬
‫מסחר איתו‪ ,‬לא להעלותו לתורה וכדומה"‪.‬‬
‫"עד כדי סכנת נפשות" | הרבנים מונים‬
‫כמה נימוקים לאיסור החמור‪ ,‬בהם "החב‬
‫טאת הרבים בנישואי תערובת וחילול‬
‫השם"‪ ,‬וקובעים כי "הכל תלוי בצוואר‬
‫המוכרים"‪ ,‬כלומר‪ :‬הם הנושאים באב‬
‫חריות לתוצאות הפיזיות והרוחנית של‬
‫מעשיהם‪ .‬עוד נכתב במסמך כי מי שעושה‬
‫כן "גורם נזק גדול לשכניו" משום ש"דרך‬
‫חייהם (של הנוכרים) שונה מן היהודים‪,‬‬
‫ומהם יש שצוררים לנו ויורדים לחיינו עד‬
‫כדי סכנת נפשות"‪ .‬גם גרימת נזק כלכלי‬
‫לשכנים יש כאן‪ ,‬שהרי "מן המפורסמות‬
‫הוא שבעקבות מכירה או השכרת דירה‬
‫אחת יורד מחיר כל דירות השכנים‪ ,‬ואפילו‬
‫כשהקונים והשוכרים נחמדים בתחילה"‪.‬‬
‫הרבנים מדגישים כי אין מדובר רק בעבירות‬
‫דתיות אלא הן גם בכאלה שהן בתחום של "בן‬
‫אדם לחברו"‪ ,‬ולכן לעניין זה אין הבדל בין המשב‬
‫כיר דירה לאדם שאינו יהודי בארץ ישראל לבין‬
‫מי שעושה זאת בתוך שכונות יהודיות בחו"ל‪.‬‬
‫מארגני גילוי הדעת טרם הצליחו לגייס חתיב‬
‫מות של רבנים חרדים בכירים‪ ,‬ובינתיים הם‬
‫מסתפקים בצירוף "דעת תורה" שפירסמו כמה‬
‫מהם לפני כחמש שנים‪ .‬וכך כתבו אז הרב חיים‬
‫קנייבסקי‪ ,‬הרב ניסים קרליץ‪ ,‬הרב אהרון לייב‬
‫שטיינמן‪ ,‬הרב זלמן נחמיה גולדברג ואחרים‪:‬‬
‫"הננו לגלות בזה דעתנו‪ ,‬דעת תורה‪ ,‬שאסור‬
‫למכור קרקע או בית בארץ ישראל לגוי – אפילו‬
‫שאינו עובד עבודה זרה – או לישמעאלי‪ ,‬ואפילו‬
‫במקום הפסד גדול ושעת הדחק"‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪31‬‬
‫דרוקמן נגד החקירה‪ :‬לרב זכות וחובה להביע דעה‬
‫בעקבות זימונו של הרב אליהו לחקירה בעניין מכתב הרבנים‪ ,‬הוציא הרב דרוקמן קול קורא‪:‬‬
‫"פסקי הלכה אינם 'גזענות'"‪ .‬בכוונת דרוקמן להחתים רבנים נוספים על המסמך‬
‫קובי נחשוני פורסם‪ynet 31.12.10 :‬‬
‫הרב חיים דרוקמן‪ ,‬מבכירי הציונות הדתית‪,‬‬
‫פירסם בצהריים (יום ו') "קול קורא" נגד הגבלת‬
‫חופש הביטוי של רבנים ‪ -‬זאת בעקבות זימונו‬
‫לחקירת משטרה של רב העיר צפת שמואל‬
‫אליהו‪ ,‬יוזם מכתב הרבנים‪" .‬זכותם וחובתם‬
‫של רבנים בכל מקום שהוא להביע את דעתם‬
‫ דעת תורה"‪ ,‬כתב‪.‬‬‫"בעקבות פסק הדין של רבנים נשמעו‬
‫קריאות לעצור את הרבנים‪ ,‬לפטר אותם ו‪/‬‬
‫או לפגוע בהם בכל דרך שהיא"‪ ,‬נכתב במב‬
‫סמך‪" ,‬תביעה ברוח זו הוגשה לבית המשפט‬
‫על‪-‬ידי התנועה הרפורמית‪ ,‬הקונסרבטיבית‬
‫והשומר הצעיר‪ ,‬תוך ניסיון לאסור על רבנים‬
‫לפסוק הלכות בנושאים ציבוריים העומדיים‬
‫על הפרק‪ ...‬פסקי הלכה אינם 'גזענות'‪ .‬המאבק‬
‫על זהותה של מדינת ישראל הוא חלק מרכזי‬
‫מתפקיד רבני ישראל"‪.‬‬
‫בכוונת הרב דרוקמן‪ ,‬שבעצמו סרב לחתום‬
‫על העצומה נגד השכרה ומכירה של דירות למי‬
‫שאינם יהודים‪ ,‬לגייס חתימות רבנים נוספים‬
‫לקריאתו‪ .‬לאחר מכן ישלח את המסמך לבכירי‬
‫רשויות החוק ‪ -‬שר המשפטים יעקב נאמן‪,‬‬
‫היועץ המשפטי לממשלה יהודה ויינשטיין‬
‫ואחרים‪.‬‬
‫במקביל פועל הרב דרוקמן בדרכים נוספות‬
‫ יחד עם רבנים‪ ,‬ח"כים ועסקנים בציונות‬‫הדתית ‪ -‬לביטול זימונו לחקירה של הרב אליהו‪.‬‬
‫הרב אליהו נקרא להתייצב ביום ראשון במב‬
‫גרש הרוסים בירושלים‪ .‬בשיחה עם ‪ ynet‬אמר‬
‫אליהו‪" :‬ביקשתי לברר אם גם דויד גרוסמן‪ ,‬יוסי‬
‫שריד ושולמית אלוני‪ ,‬שהפגינו נגד התיישבות‬
‫יהודים בשכונת שמעון הצדיק‪ ,‬נחקרו‪ ,‬אבל‬
‫אמרו לי שלא‪ .‬אם מאשימים אותי בגזענות‬
‫ואותם לא ‪ -‬זו איפה ואיפה‪ ...‬זכותו וחובתו של‬
‫רב לפסוק הלכה לשואליו‪ .‬עשינו זאת בעבר‬
‫ונעשה זאת גם בעתיד"‪.‬‬
‫גם לפני כמה חודשים‪ ,‬לאחר פרסום הספר‬
‫"תורת המלך" שעסק בהלכות הריגת גויים‪ ,‬פעל‬
‫הרב דרוקמן למנוע חקירה של רבנים‪ ,‬על אף‬
‫שהביע הסתייגות מתוכן הספר‪ .‬דרוקמן‪ ,‬המב‬
‫זוהה כגורם מתוון בציבור הדתי‪-‬לאומי‪ ,‬מוחה‬
‫באופן עקרוני נגד פגיעה בחופש פסיקת ההלכה‬
‫על‪-‬ידי רבנים‪ ,‬מבלי קשר להסכמתו עמם‪.‬‬
‫כנס רבנים בצפת‪ :‬לחדש ההחתמה‪ ,‬להביא אלפים‬
‫עשרות רבנים ערכו בצפת כנס תמיכה ברב שמואל אליהו‪ ,‬יוזם מכתב הרבנים‪ .‬בדיון שנערך‬
‫הוחלט לדחות את הנוסח ה"מרוכך" שמציע הרב דרוקמן‪ ,‬מאחר שהוא "אינו יעיל"‬
‫קובי נחשוני פורסם‪ynet 09.01.11 :‬‬
‫משלחת של כ‪ 40-‬רבנים מהציונות הדתית‬
‫הגיעה היום (א') לצפת‪ ,‬שם ערכה עצרת תמיכה‬
‫ברב העיר שמואל אליהו‪ ,‬ובעשרות רבני הערים‬
‫שחתמו על "מכתב הרבנים" שאוסר השכרה‬
‫ומכירה של דירות ללא‪-‬יהודים‪ .‬בכיר הרבנים‬
‫בכינוס‪ ,‬הרב זלמן מלמד‪ ,‬קרא לכל רבני ישראל‬
‫להצטרף לעצומה‪ .‬באירוע השתתפו רבני "דרך‬
‫אמונה"‪ ,‬המזוהים עם האיחוד הלאומי‪ ,‬וכן חברי‬
‫הכנסת אורי אריאל ויעקב כ"ץ (כצ'לה)‪.‬‬
‫הרב מלמד שיבח בכינוס את "הרב שמואל‬
‫אליהו האמיץ‪ ,‬שהביע דעה הלכתית ברורה ופב‬
‫שוטה"‪ .‬לדבריו‪ ,‬המאבק הוא על זהותה היהודית‬
‫של המדינה‪ ,‬מול אלה המבקשים לטשטשה‪.‬‬
‫"המכתב של הרבנים זו קריאה של התורה‪,‬‬
‫ויש לעורר שייהפך למכתב של כל רבני ישראל"‪,‬‬
‫הוסיף‪" ,‬יש לשאוף ולהיאבק על כך שנכריז‬
‫כולנו ‪ -‬נוכרים יוכלו לגור בארץ הזו‪ ,‬בכפוף‬
‫להכרתם בכך שלמדינת ישראל ישנה זהות‬
‫יהודית מובהקת"‪.‬‬
‫הנוסח המרוכך ‪ -‬לא יעיל‬
‫הרב אליהו סיפר לתומכיו כי רק בימים האחב‬
‫רונים התייעצו עמו ארבעה תושבים בעירו‪,‬‬
‫שבתיהם עומדים למכירה‪ .‬הוא אמר כי ערב‬
‫בים ישראלים הציעו לקנותם בסכומים גבוהים‬
‫משמעותית ממחירם הריאלי‪ ,‬ובאחד המקרים‬
‫הגיע ההפרש ל‪ 150-‬אלף דולר‪.‬‬
‫לדברי רבה של צפת‪ ,‬מכתב "מרוכך" כפי‬
‫שהציעו רבנים הנחשבים מתונים לא ישכנע את‬
‫מוכרי הדירות לוותר על האפשרות לקבל עליהן‬
‫סכום חלומי‪ ,‬אך הצהרה ברורה וחד‪-‬משמעית‬
‫כי מדובר באיסור תורה כן תעשה זאת‪.‬‬
‫משתתפי הכינוס דנו בנושא וקבעו כי יש‬
‫לחתור להחתמתם של אלפי רבנים על מכתב‬
‫חריף בנושא‪ .‬הם הסכימו עם הרב אליהו כי‬
‫הנוסח המעודן אינו יעיל למיגור התופעה‪ .‬תחת‬
‫זאת‪ ,‬וכדי לגייס מאות רבנים שלדבריהם עדיין‬
‫מתלבטים‪ ,‬הם קראו להרחיב ולפרט עוד את‬
‫המכתב המקורי ‪ -‬ולחדש את החתמת הרבנים‬
‫עליו‪.‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•כנגד מה יוצאים הרבנים החתומים על מכתב הרבנים?‬
‫•האם יש בפרסום מכתב מעין זה סתירה של עקרונות דמוקרטיים? אלו?‬
‫•איזו סכנה נשקפת לדמוקרטיה מפרסום מכתב מעין זה?‬
‫•כיצד לדעתכם יכול וצריך הציבור הישראלי להוקיע את התופעה ולמגר אותה?‬
‫‪ | 32‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח ב'‪3‬‬
‫ארגוני שמאל הפיצו כרוז שבו מוצג מפקד גזרת בילעין כפושע מלחמה‬
‫בכרוזים מופיעה תמונתו של מפקד חטיבת בנימין (רמאללה)‪ ,‬אלוף‪-‬משנה אביב רשף‬
‫הראל עמוס ‪ 28.3.2010‬הארץ‬
‫ארגוני שמאל הפועלים במסגרת המחאה‬
‫נגד בניית גדר ההפרדה על אדמות של תושבי‬
‫הכפרים בילעין ונעלין‪ ,‬ממערב לרמאללה‪ ,‬הפיב‬
‫צו כרוזים המכריזים על מפקד הגזרה בצה"ל‬
‫כמבוקש "בחשד לביצוע פשעים נגד האנושות"‪.‬‬
‫בכרוזים מופיעה תמונתו של מפקד חטיבת‬
‫בנימין (רמאללה)‪ ,‬אלוף‪-‬משנה אביב רשף‪,‬‬
‫מאחורי גדר תיל‪ ,‬כפי שצולמה כנראה בעת‬
‫אחת ההפגנות בבילעין‪.‬‬
‫בכרוז לא מופיע שמו של אל"מ רשף‪ .‬הוא‬
‫מתואר‪ ,‬באנגלית‪ ,‬כ"מפקד הצבא הישראלי‬
‫באזור בילעין‪ ,‬פלסטין; חשוד בביצוע פשעים‬
‫נגד האנושות"‪ ,‬ומפורטים סעיפים באמנות‬
‫ז'נווה והאג‪ .‬עוד נכתב‪" :‬אם מזהים את המב‬
‫בוקש‪ ,‬אל תנסו לעצור את החשוד‪ .‬התייחסו‬
‫אליו כחמוש ומסוכן‪ .‬הודיעו לרשויות מיד"‪.‬‬
‫לכרוז צורפו‪ ,‬כמובן בלא היתר רשמי‪ ,‬סמלי‬
‫האינטרפול והאו"ם‪ .‬גורמים צבאיים גינו את‬
‫ההתקפה האישית על המח"ט ואת הניסיון‬
‫להציגו כפושע מלחמה‪.‬‬
‫הטרדות אישיות של אנשי מערכת הביטחון‬
‫מצד ארגונים שונים אינן באות רק מצד השמאל‬
‫הרדיקלי‪ .‬פעילי ימין קיצוני הפיצו לפני כמה‬
‫ימים כרוזים נגד ראש החטיבה היהודית בשב"כ‪,‬‬
‫חובש כיפה המתגורר באחת ההתנחלויות בגדה‪.‬‬
‫בכרוזים נקראים התושבים להחרים את האיש‪,‬‬
‫הפועל "נגד יהודים"‪.‬‬
‫הפצת הכרוזים היא החוליה האחרונה בשב‬
‫רשרת של פעולות דומות‪ ,‬ובהן הטרדות של‬
‫פקחי המינהל האזרחי המעורבים ביישום צווי‬
‫הקפאת הבנייה‪ ,‬של תובעת משטרתית ושל‬
‫קציני צה"ל בפיקוד המרכז‪ ,‬שחלקם מתגוררים‬
‫באזור יהודה ושומרון‪.‬‬
‫חיילים בהפגנה בבילעין‪ :‬בעזה יותר קל לנו‬
‫"לפעמים ההפגנה הזאת עבור החיילים ‪ -‬מפחידה יותר מאשר להתמודד מול מחבלים בעזה‬
‫בתוך טנק"‪ ,‬כך אמרו היום (ו') ל‪ ynet-‬בגדוד ‪ 75‬של השריון את ההתמודדות עם הפרות הסדר‬
‫סביב גדר הביטחון בכפרים נעלין ובילעין בימי שישי בכל שבוע‪.‬‬
‫חנן גרינברג ‪ynet 22.05.09‬‬
‫התלוונו לחיילי הגדוד‪ ,‬המתמודדים מול הפב‬
‫רות הסדר בגדר ההפרדה‪ ,‬לאחר שנלחמו בעזה‪.‬‬
‫"בעזה אתה מזהה מחבל‪ ,‬יורה פגז‪ ,‬והעסק‬
‫גמור‪ .‬פה אתה נמצא בפני אזרחים‪ ,‬שזורקים‬
‫אבן או בקבוק תבערה‪ ,‬אבל יכולות התגובה‬
‫שלך מוגבלות‪ .‬למרות שזה נראה כאילו אנחנו‬
‫הם אלה שמפעילים פה את הכוח‪ ,‬במציאות‬
‫זה לא ככה‪ ,‬משום שיש עלינו מגבלות קשות"‪.‬‬
‫בכל יום שישי מגיעים מאות פלסטינים‪,‬‬
‫פעילי שמאל מהארץ ומחו"ל קרוב לגדר ההפב‬
‫רדה וכך נפתח עימות סוער עם כוחות הביטחון‪.‬‬
‫בחודשיים האחרונים הגזרה הזו נמצאת באחב‬
‫ריותו של סא"ל אמיר‪ ,‬מג"ד בשריון‪ ,‬שרק לפני‬
‫כמה חודשים הוביל את חייליו במבצע "עופרת‬
‫יצוקה" ברצועת עזה‪ .‬כעת‪ ,‬במסגרת תפיסת‬
‫הקו בחטיבה המרחבית בנימין‪ ,‬הוא עוסק מדי‬
‫שבוע בהפרות הסדר האלימות‪.‬‬
‫"שם המשחק כאן מאוד ברור"‪ ,‬מספרים‬
‫בגדוד‪" ,‬אם הכוחות לא יעצרו את ההפגנה בתוך‬
‫חצי שעה הם יגרמו נזק לגדר בעלות של מיליון‬
‫שקלים"‪ .‬אגב‪ ,‬מתחילת השנה הנזק המצטבר‬
‫לגדר בגזרה הזו בלבד נאמד בכ‪ 300-‬אלף שקל‪.‬‬
‫"לא רוצים להלהיט את הרוחות"‬
‫הכנת הכוח לטיפול בהפגנות הוא מבצע צבאי‬
‫לכל דבר‪ .‬המג"ד‪ ,‬יחד עם כוחות משמר הגבול‪,‬‬
‫נערכים היטב לקראת ההפגנות‪" .‬המטרה שלנו‬
‫היא לא להלהיט את הרוחות‪ ,‬אלא לתת לאירוע‬
‫להסתיים בצורה שקטה ככל שניתן"‪ ,‬הסביר‬
‫ל‪ ynet-‬גורם צבאי‪" .‬לצערנו‪ ,‬ההפגנות מק�ב‬‫לות בתוך זמן קצר אופי אלים וכוללות שימוש‬
‫באבנים‪ ,‬בקבוקי תבערה‪ ,‬יידוי אבנים באמצעות‬
‫מקלע‪ ,‬שרק לפני מספר שבועות גרם לפציעה‬
‫חמורה בידו של אחד ממפקדי הטנקים‪ .‬לכן אנו‬
‫חייבים להשתמש באמצעים שיש לרשותנו על‬
‫מנת להרגיע את הרוחות"[‪]... .‬‬
‫שאלות‪:‬‬
‫ •נגד מה מוחים המפגינים? האם זו צורת מחאה לגיטימית?‬
‫ •מדוע מהווה אלימות זו נגד חיילי צה"ל סכנה לדמוקרטיה? במה היא פוגע? את מה היא נוגדת בעקרונות‬
‫הדמוקרטיה?‬
‫ •כיצד לדעתכם יכול וצריך הציבור הישראלי להוקיע את התופעה ולמגר אותה?‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪33‬‬
‫משברי סיפור לסיפור שלם‬
‫מטרת הפעולה‪:‬‬
‫‪1 .1‬החניך יבין כי לציבורים שונים בארץ ישנם נרטיבים שונים דרכם הם רואים את המציאות בארץ‪.‬‬
‫‪2 .2‬החניך יבין כי הציבורים השונים יכולים לחיות יחדיו במדינה (על אף הנרטיבים השונים) רק אם תהיה הסכמה‬
‫על סיפור משותף ביחס לאופייה של המדינה כמדינה דמוקרטית ותפקידה כמדינת ישראל‪.‬‬
‫‪3 .3‬החניך יבין את האלמנטים ההכרחיים ליכולת של סיפור להיות משותף‪ :‬סיפור בו יש מקום לכולם‪ ,‬כולם‬
‫מזדהים ותורמים לסיפור והגבולות לסיפור זה ברורים‪.‬‬
‫‪4 .4‬החניך יכיר את מגילת העצמאות ואת ההסכמות הבסיסיות אותן היא מניחה לחברה במדינת ישראל‪.‬‬
‫מבנה הפעולה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•" נגמרה לי המדינה "‬
‫•מה שרואים משם לא רואים מכאן‬
‫•הספינות מתנגשות!‬
‫•משברים לסיפור‪...‬‬
‫•סיכום – המתח כאן כדי להישאר‪...‬‬
‫מהלך הפעולה‪:‬‬
‫‪ .‬א" נגמרה לי המדינה "‬
‫נחלק את הקבוצה לארבע קבוצות קטנות וניתן לכל קבוצה דמות‪:‬‬
‫ •חילוני שמאלני צורך תרבות גבוהה‪ ,‬וחוקר בכיר באוניברסיטה‪.‬‬
‫ •דתי ימני אוהב טיולים וידיעת הארץ‪ ,‬חקלאי עם מטע שזיפים‪.‬‬
‫ •דרוזי‪ ,‬פקח רשות הטבע והגנים וממנהיגי העדה‪.‬‬
‫ •חרדי שעלה מאמריקה‪ ,‬ראש התחום לרפואה על פי ההלכה במכון הגבוה לתורה‪.‬‬
‫נבקש מכל קבוצה לתאר איך לדעתם צריכה להראות מדינת ישראל בעוד חמישים שנה‪ .‬מה התקדם בה‪ ,‬מה‬
‫האתגרים שלה‪ ,‬מהן ההצלחות שלה ומהן הכישלונות שלה‪ .‬כמובן‪ ,‬מנקודת מבט של האדם אותו היא מייצגת‪.‬‬
‫לאחר שנעמיק בדיון מהזוויות השונות‪ ,‬נשים במרכז את הציטוט של שמעון שבס (מנכ"ל משרד ראש הממשלה‬
‫בזמן כהונתו של יצחק רבין) שאמר אחרי הרצח‪" :‬נגמרה לי המדינה‪ ,‬כשרצחו אותו נגמרה לי המדינה"‪.‬‬
‫נבקש מכל קבוצה לחשוב מה היה מביא את הדמות שלהם להגיד משפט דומה ש"נגמרה המדינה"? מה היה‬
‫קורה במדינה?‬
‫נבקש מכל קבוצה להציג את שחשבו עליו‪ .‬נשאל‪:‬‬
‫‪ | 34‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫ •מדוע אנחנו פוגשים תשובות שונות לשאלה הזו?‬
‫ •האם יש תשובה אחת יותר נכונה מהשנייה?‬
‫נאמר‪ :‬אנחנו פוגשים כאן תפיסות שונות של ציבורים שונים את המציאות‪ .‬לצורך העניין נקרא לתפיסה הזו‬
‫ לסיפור אותם מספרים הציבורים השונים לעצמם ולחברה בשם "נרטיב"‪:‬‬‫"סיפור של התרחשויות המאורגן לפי המשמעות שמעניקים מחבריו להתרחשויות אלה = סיפור שעבר שינוי‬
‫מתוך החוויה האישית‪ .‬חוויה זו מושפעת מהאופי והאישיות‪ ,‬מהזהות האישית והחברתית‪ ,‬ממערכת האמונות‬
‫והערכים של החברה ומתפיסת העולם האישית‪".‬‬
‫‪ .‬בהספינות מתנגשות!‬
‫למדריך‪ :‬בחלק הקודם‪ ,‬הצפנו עם החניכים את נקודות המבט השונות‪ .‬אנו מבינים כי ישנם היום במדינת ישראל‬
‫כמה נרטיבים שונים המסבירים את המציאות‪ .‬כל אחד מהנרטבים‪ ,‬נשען על עולם אחר ושונה של מושגים‪,‬‬
‫תפיסות‪ ,‬מחשבות וערכים ביחס למדינת ישראל והחברה הישראלית‪ ,‬מאין היא באה ולאן היא אמורה ללכת‪.‬‬
‫נפתח עם הקבוצה את הרבדים העמוקים הקיימים מתחת לפני השטח‪ ,‬אשר בחלקם הובילו לרצח‪ ::‬ברצח רבין‬
‫"הספינות התנגשו" – הנרטיבים השונים הגיעו לכדי מחלוקת והתנגשות‪ .‬דרך ההבנה כי מדובר בהתנגשות של‬
‫נרטיבים אשר כפי שראינו נוגעים לאיך צריכה להראות המדינה‪ ,‬מה חשוב בה ומה הערכים שמובילים אותה‬
‫נסתכל על החברה היום ונשאל את השאלות הבאות‪:‬‬
‫ •אילו נרטיבים שונים אתם מכירים היום בחברה הישראלית?‬
‫ •האם קיימות התנגשויות בין הנרטיבים? (רצוי להדגים דרך מקרים אקטואליים‪ :‬גיוס חרדים לצבא‪ ,‬הפרדה‬
‫בין נשים לגברים במקומות ומקרים שונים‪ ,‬התגובה לחרם על ישראל וכו')‬
‫ •כיצד זה בא לידי ביטוי?‬
‫‪ .‬גמשברים לסיפור‪...‬‬
‫נמשיך עם מה שהתחלנו‪ .‬נסביר לחניכים כי‪ :‬בחמישים השנים האחרונות‪ ,‬הנרטיבים הללו התנגשו לא פעם‬
‫והגיעו לכדי חיכוך בעשרות מקרים הנוגעים להרבה מאוד מקרים של דת ומדינה‪ ,‬ומין שמאל‪ ,‬ועוד‪ .‬אחרי‬
‫שהבנו שהנרטיבים‪" ,‬הספינות הללו"‪ ,‬הן קצה קרחון של עולם מושגים ותפיסות‪ ,‬ננסה לחשוב כיצד נכון‬
‫להתמודד איתן‪.‬‬
‫נציג בפני החניכים ארבעה תרחישים להתמודדות עם ההבדלים בין הנרטיבים‪:‬‬
‫ •התנגשויות (מאבקים חוזרים לאורך זמן כשכל פעם מישהו אחר גובר)‬
‫ •התנתקות – התרחקות‬
‫ •ניצחון (של כל אחד מהצדדים – חילון‪ /‬החרדה‪ /‬השתלטות על האחר וכו')‬
‫ •הכלה‬
‫נבקש מהחניכים לתאר את כל אחד מהפתרונות‪ .‬מהי התנגשות? מהי התרחקות? וכו'‬
‫אחרי שהמשגנו‪ ,‬נשאל את החניכים מה אפשרי במציאות? מה הסכנות והיתרונות של כל אחד מהם?‬
‫ניתן להיעזר בשאלות הבאות‪:‬‬
‫ •האם ההתנגשות חיובית או שלילית?‬
‫ •מה המחירים שלה?‬
‫ •מה המחירים של התנתקות?‬
‫ •האם אני באמת מבין שהאחר יישאר שם גם עוד חמישים שנה?‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪35‬‬
‫ •האם אני באמת מבין את הדרך של האחר?‬
‫ •האם יש יתרונות למספר סיפורים כללי?‬
‫כעת‪ ,‬אחרי ששוחחנו על המתחים וההתנגשות‪ ,‬נשוחח יחד על היכולת ליצור נרטיב‪ ,‬נרחיב את הנרטיב למושג‬
‫יותר כולל – סיפור‪ .‬הסיפור אותו אנו מספרים לעצמנו קשור לצורה בה אנו תופסים את עצמנו‪ ,‬הסיפור אותו‬
‫אנו מספרים ביחס לקום המדינה‪ /‬התנועה הציונית‪ /‬ההיסטוריה‪ ,‬היא חלק מתפיסת הזהות שלנו‪ .‬על מנת‬
‫להצליח להתקיים כחברה אחת‪ ,‬עלינו לספר סיפור משותף‪ .‬נשאל את החניכים‪:‬‬
‫ •אם יש כל כך הרבה מחלוקות ואי הסכמות ותפיסות שונות של המציאות‪ ,‬האם ואיך בכלל אפשר חיות‬
‫כאן יחד ציבורים שונים באותה המדינה?‬
‫ •האם ניתן ליצור סיפור אחד‪ ,‬כולל יותר‪ ,‬אליו כולם יכולים להתחבר על אף המחלוקות?‬
‫ •מה יכול להיות סיפור (נרטיב) כזה?‬
‫ •למדריך‪ :‬חשוב שבחלק זה יעלה כי בסיפור המשותף חייב ש‪:‬‬
‫ •לכולם יש מקום ב"סיפור" – יש אלמנטים שמייצגים בתוך הסיפור‪.‬‬
‫ •כולם מזדהים עם הסיפור ותורמים לו משהו‪.‬‬
‫ •להסכמה המשותפת יש גבולות ברורים שמגדירים את ההסכמה ויכולתה להתקיים‪.‬‬
‫נציג לחניכים את הבסיס שממנו אנחנו יכולים וצריכים להתחיל את ההתמודדות על הסיפור המשותף כאן‬
‫במדינת ישראל – זוהי מגילת העצמאות‪ .‬מסמך מכונן זה מהווה את ההסכמות הבסיסיות שהונחו בחברה עם‬
‫הקמת המדינה‪.‬‬
‫נחלק לחניכים את נספח א' ‪ -‬מגילת העצמאות בה חלקים מסוימים מודגשים‪ .‬נסביר לחניכים שהמגילה‬
‫מורכבת מחלק בו ישנו התיאור ההיסטורי של תולדות העם היהודי וחלק המשרטט את אופייה של המדינה‬
‫שקמה‪ .‬נקרא את הקטעים המודגשים (המתייחסים לתיאור המדינה)‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •מה דמותה של מדינת ישראל כפי שהיא משתקפת ממגילת העצמאות?‬
‫ •האם לדעתכם זה צריך להיות הבסיס לבניית החברה גם היום?‬
‫ •כיצד ניתן להתמודד לדעתכם עלה הנחת ההסכמות האלו גם היום?‬
‫‪ .‬דסיכום – המתח כאן כדי להישאר‪...‬‬
‫באופן עמוק יותר‪ ,‬מה שלמדנו בפעולה‪ ,‬מאתגר אותנו כאנשים אידאליסטים חושבים‪ .‬רוב האנשים‪ ,‬לא‬
‫אוהבים מתח‪ .‬מתח מאיים עליהם‪ ,‬על זהותם‪ ,‬כשיש מישהו שמספר סיפור השונה מהסיפור שלהם‪ ,‬הם‬
‫לרוב מתנגדים אליו ומנסים לגדוע אותו‪ .‬ההבנה העמוקה הזו‪ ,‬שהמתח כאן ויהיה כאן‪ ,‬שאף קבוצה (החרדים‬
‫או החילונים‪ ,‬השמאל או הימין וכו') לא הולכת להעלם‪ ,‬אף אחד איננו אדם חשוך שעוד לא גילה את האור‬
‫וברגע שרק יחשוב או ישמע את מה שיש לי לומר הוא יתפקח ויגלה את האור‪ ...‬להיפך‪ ,‬ככל שנצליח להכיל‬
‫את המתח‪ ,‬לחיות איתו‪ ,‬אבל יחד עם זאת לבנות ביחס לסיפור שלנו כאן‪ ,‬סיפור משותף נוכל להתמודד עם‬
‫התפיסות השונות במדינה‪.‬‬
‫היום מעטים בני הנוער שמספרים לעצמם סיפור ביחס לרצח רבין‪ ,‬התפקיד שלנו היום זה לספר סיפור‪ ,‬שכל‬
‫החברה תכיר‪ ,‬תדע ותלמד מממנו‪ .‬זו המוטיבציה למערך‪ ,‬להבנה‪ ,‬ולבניית סיפור מאותם שברי סיפורים חלקיים‬
‫שלא מצליחים להיות כוללים ומסופרים מספיק‪.‬‬
‫‪ | 36‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח א'‬
‫הכרזה על הקמת מדינת ישראל‬
‫בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי קוממיות‬
‫ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫לאחר שהוגלה העם מארצו בכוח הזרוע שמר לה אמונים בכל ארצות פזוריו‪ ,‬ולא חדל מתפילה‬
‫ומתקוה לשוב לארצו ולחדש בתוכה את חירותו המדינית‪.‬‬
‫מתוך קשר היסטורי ומסורתי זה חתרו היהודים בכל דור לשוב ולהאחז במולדתם העתיקה; ובדורות‬
‫האחרונים שבו לארצם בהמונים‪ ,‬וחלוצים‪ ,‬מעפילים ומגינים הפריחו נשמות‪ ,‬החיו שפתם העברית‪,‬‬
‫בנו כפרים וערים‪ ,‬והקימו ישוב גדל והולך השליט על משקו ותרבותו‪ ,‬שוחר שלום ומגן על עצמו‪,‬‬
‫מביא ברכת הקידמה לכל תושבי הארץ ונושא נפשו לעצמאות ממלכתית‪.‬‬
‫בשנת תרנ"ז (‪ )1897‬נתכנס הקונגרס הציוני לקול קריאתו של הוגה חזון המדינה היהודית תיאודור‬
‫הרצל והכריז על זכות העם היהודי לתקומה לאומית בארצו‪.‬‬
‫זכות זו הוכרה בהצהרת בלפור מיום ב' בנובמבר ‪ 1917‬ואושרה במנדט מטעם חבר הלאומים‪ ,‬אשר‬
‫נתן במיוחד תוקף בין‪-‬לאומי לקשר ההיסטורי שבין העם היהודי לבין ארץ‪-‬ישראל ולזכות העם‬
‫היהודי להקים מחדש את ביתו הלאומי‪.‬‬
‫השואה שנתחוללה על עם ישראל בזמן האחרון‪ ,‬בה הוכרעו לטבח מיליונים יהודים באירופה‪,‬‬
‫הוכיחה מחדש בעליל את ההכרח בפתרון בעית העם היהודי מחוסר המולדת והעצמאות על‪-‬ידי‬
‫חידוש המדינה היהודית בארץ‪-‬ישראל‪ ,‬אשר תפתח לרווחה את שערי המולדת לכל יהודי ותעניק‬
‫לעם היהודי מעמד של אומה שוות‪-‬זכויות בתוך משפחת העמים‪.‬‬
‫שארית הפליטה שניצלה מהטבח הנאצי האיום באירופה ויהודי ארצות אחרות לא חדלו להעפיל‬
‫לארץ‪-‬ישראל‪ ,‬על אף כל קושי‪ ,‬מניעה וסכנה‪ ,‬ולא פסקו לתבוע את זכותם לחיי כבוד‪ ,‬חירות‬
‫ועמל‪-‬ישרים במולדת עמם‪.‬‬
‫במלחמת העולם השנייה תרם הישוב העברי בארץ את מלוא‪-‬חלקו למאבק האומות השוחרות‬
‫חירות ושלום נגד כוחות הרשע הנאצי‪ ,‬ובדם חייליו ובמאמצו המלחמתי קנה לו את הזכות להמנות‬
‫עם העמים מייסדי ברית האומות המאוחדות‪.‬‬
‫ב‪ 29-‬בנובמבר ‪ 1947‬קיבלה עצרת האומות המאוחדות החלטה המחייבת הקמת מדינה יהודית‬
‫בארץ‪-‬ישראל; העצרת תבעה מאת תושבי ארץ‪-‬ישראל לאחוז בעצמם בכל הצעדים הנדרשים‬
‫מצדם הם לביצוע ההחלטה‪ .‬הכרה זו של האומות המאוחדות בזכות העם היהודי להקים את‬
‫מדינתו אינה ניתנת להפקעה‪.‬‬
‫זוהי זכותו הטבעית של העם היהודי להיות ככל עם ועם עומד ברשות עצמו במדינתו הריבונית‪.‬‬
‫לפיכך נתכנסנו‪ ,‬אנו חברי מועצת העם‪ ,‬נציגי הישוב העברי והתנועה הציונית‪ ,‬ביום סיום המנדט‬
‫הבריטי על ארץ‪-‬ישראל‪ ,‬ובתוקף זכותנו הטבעית וההיסטורית ועל יסוד החלטת עצרת האומות‬
‫המאוחדות אנו מכריזים בזאת על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל‪ ,‬היא מדינת ישראל‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪37‬‬
‫אנו קובעים שהחל מרגע סיום המנדט‪ ,‬הלילה‪ ,‬אור ליום שבת ו' אייר תש"ח‪ 15 ,‬במאי ‪ ,1948‬ועד‬
‫להקמת השלטונות הנבחרים והסדירים של המדינה בהתאם לחוקה שתיקבע על‪-‬ידי האספה‬
‫המכוננת הנבחרת לא יאוחר מ‪ 1-‬באוקטובר ‪ - 1948‬תפעל מועצת העם כמועצת מדינה זמנית‪,‬‬
‫ומוסד הביצוע שלה‪ ,‬מנהלת‪-‬העם‪ ,‬יהווה את הממשלה הזמנית של המדינה היהודית‪ ,‬אשר תיקרא‬
‫בשם ישראל‪.‬‬
‫מדינת ישראל תהא פתוחה לעליה יהודית ולקיבוץ גלויות; תשקוד על פיתוח הארץ לטובת כל‬
‫תושביה; תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל; תקיים‬
‫שויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪,‬‬
‫לשון‪ ,‬חינוך ותרבות; תשמור על המקומות הקדושים של כל הדתות; ותהיה נאמנה לעקרונותיה‬
‫של מגילת האומות המאוחדות‪ .‬מדינת ישראל תהא מוכנה לשתף פעולה עם המוסדות והנציגים‬
‫של האומות המאוחדות בהגשמת החלטת העצרת מיום ‪ 29‬בנובמבר ‪ 1947‬ותפעל להקמת האחדות‬
‫הכלכלית של ארץ‪-‬ישראל בשלמותה‪.‬‬
‫אנו קוראים לאומות המאוחדות לתת יד לעם היהודי בבנין מדינתו ולקבל את מדינת ישראל לתוך‬
‫משפחת העמים‪.‬‬
‫אנו קוראים ‪ -‬גם בתוך התקפת‪-‬הדמים הנערכת עלינו זה חדשים ‪ -‬לבני העם הערבי תושבי מדינת‬
‫ישראל לשמור על שלום וליטול חלקם בבניין המדינה על יסוד אזרחות מלאה ושווה ועל יסוד‬
‫נציגות מתאימה בכל מוסדותיה‪ ,‬הזמניים והקבועים‪.‬‬
‫אנו מושיטים יד שלום ושכנות טובה לכל המדינות השכנות ועמיהן‪ ,‬וקוראים להם לשיתוף פעולה‬
‫ועזרה הדדית עם העם העברי העצמאי בארצו‪ .‬מדינת ישראל מוכנה לתרום חלקה במאמץ משותף‬
‫לקידמת המזרח התיכון כולו‪.‬‬
‫אנו קוראים אל העם היהודי בכל התפוצות להתלכד סביב הישוב בעליה ובבניין ולעמוד לימינו‬
‫במערכה הגדולה על הגשמת שאיפת הדורות לגאולת ישראל‪.‬‬
‫מתוך בטחון בצור ישראל הננו חותמים בחתימת ידינו לעדות על הכרזה זו‪ ,‬במושב מועצת המדינה‬
‫הזמנית‪ ,‬על אדמת המולדת‪ ,‬בעיר תל‪-‬אביב‪ ,‬היום הזה‪ ,‬ערב שבת‪ ,‬ה' אייר תש"ח‪ 14 ,‬במאי ‪.1948‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬דניאל אוסטר‪ ,‬מרדכי בנטוב‪ ,‬יצחק בן‪-‬צבי‪ ,‬אליהו ברלין‪ ,‬פריץ ברנשטיין‪ ,‬הרב וולף‬
‫גולד‪ ,‬מאיר גרבובסקי‪ ,‬יצחק גרינבוים‪ ,‬ד"ר אברהם גרנובסקי‪ ,‬אליהו דובקין‪ ,‬מאיר וילנר‪-‬קובנר‪,‬‬
‫זרח ורהפטיג‪ ,‬הרצל ורדי‪ ,‬רחל כהן‪ ,‬הרב קלמן כהנא‪ ,‬סעדיה כובאשי‪ ,‬הרב יצחק מאיר לוין‪ ,‬מאיר‬
‫דוד לוינשטיין‪ ,‬צבי לוריא‪ ,‬גולדה מאירסון‪ ,‬נחום ניר‪ ,‬צבי סגל‪ ,‬הרב יהודה ליב הכהן פישמן‪ ,‬דוד‬
‫צבי פנקס‪ ,‬אהרן ציזלינג משה קולודני‪ ,‬אליעזר קפלן‪ ,‬אברהם קצנלסון‪ ,‬פליכס רוזנבליט‪ ,‬דוד רמז‪,‬‬
‫ברל רפטור‪ ,‬מרדכי שטנר‪ ,‬בן‪-‬ציון שטרנברג‪ ,‬בכור שיטרית‪ ,‬משה שפירא‪ ,‬משה שרתוק‪.‬‬
‫‪ | 38‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫מערך משותף – אחריות משותפת!‬
‫מטרות היחידה‪:‬‬
‫‪1 .1‬חידוד הייחודיות בחוויית חניכות בתנועת הנוער והתביעה לפעילות במציאות מתוקף החניכות‪.‬‬
‫‪2 .2‬הצפת שני פנים לפעולה משותפת של תנועות הנוער בנפרד וביחד‪:‬‬
‫‪3 .3‬הוקעה של מעשים הפוגעים במרקם החיים המשותף ועקרונות הדמוקרטיה‪.‬‬
‫‪4 .4‬יצירת במות מפגש משותפות של שיח‪ ,‬הכרות‪ ,‬הסכמה וחידוד המפעל המשותף של העם היהודי והחברה‬
‫הישראלית‪.‬‬
‫מבנה היחידה‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•משחק פתיחה‬
‫•למה חכמים לא מיחו – למה אנשים עומדים מהצד?‬
‫•אתם יודעים מה נדמה לי?!‬
‫•תפקידן של תנועות הנוער!‬
‫•קריאת קול קורא של תנועות הנוער‬
‫•סיכום‬
‫מהלך היחידה‪:‬‬
‫‪ .‬אלמה חכמים לא מיחו – למה אנשים עומדים מהצד?‬
‫מספרים את הסיפור על קמצא ובר קמצא מתוך תלמוד בבלי מסכת גיטין (נספח א')‪.‬‬
‫נשאל את החניכים‪ :‬כאשר קוראים סיפור זה לרוב רגילים לעסוק בהתנהגותו של המארח שלא הסכים לוותר‬
‫או של האורח שכ"כ נפגע עד שהלך ומסר את כל ישראל לשלטון הרומי (וכך חרב בית המקדש השני)‪ .‬אבל‬
‫בואו נעצור לרגע ונשאל על חכמים היושבים בסעודה‪:‬‬
‫ •למה לדעתכם אותם חכמים לא מוחים‪ ,‬הרי מול עיניהם מתרחשת עוולה גדולה וחכמים מחליטים לשתוק‪,‬‬
‫כיצד זה יכול להיות ?‬
‫ •מה גורם לאדם לא לפעול אף על פי שהוא רואה דבר לא טוב שמתרחש מסביבו ?‬
‫ •האם גם בחיינו ישנן עוולות שעוברות לידנו ובדיוק מאותן סיבות אנחנו לא מוחים ?‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪39‬‬
‫הערה למדריך‪/‬ה‪ :‬חשוב שבדיון יעלו וידוברו הסיבות המרכזיות שמשאירות את האדם במקום קצת אדיש‪,‬‬
‫סוג של צופה מהצד ולא גורמות לו לפעול‪ ,‬אפשר לחשוב על הכיוונים הבאים כהסבר לכך‪:‬‬
‫ •זה רק דיבורים‪...‬‬
‫ •זה לא פוגע בי אישית‪ ,‬אז למה לי להיכנס לתוך הסיפור הזה‬
‫ •לא נעים לי כי כנראה כולם חושבים אחרת ממני‬
‫ •זו בחירה שלו איך להתנהג‬
‫ •זה לא החברה שלי‪...‬‬
‫ •זה בסה"כ מיעוט קטן וקולני‪...‬‬
‫ •אתם יודעים מה נדמה לי?!‬
‫נקרא יחד עם החניכים קטע שכתב אמיל גרינצוויג (נספח א') ונקיים דיון‪:‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫•מה טענתו של גרינצוויג? מה תלונתו?‬
‫•מה תפקידה של תנועת הנוער לדעתו?‬
‫•האם לדעתכם גרינצוויג דורש יותר מדי?‬
‫•האם אנחנו כתנועה מצליחים לעצב אנשים ולהוביל שינוי חברתי?‬
‫•האם אנחנו מצליחים לעצב את המציאות סביבנו? במה? תנו דוגמא (הערה למדריך‪ ,‬כדאי להכין מראש‬
‫שתיים‪-‬שלוש דוגמאות קונקרטיות של הצלחת החניכים שלך לעצב מציאות)‬
‫‪ .‬בתפקידן של תנועות נוער!‬
‫נאמר‪ :‬נחזור לנושא עליו שוחחנו בפעולות האחרונות ‪ -‬תפקידנו הקונקרטי אל מול המציאות כיום‪.‬‬
‫נחלק לחניכים כתבות עיתון מהשבוע האחרון (מקרה אקטואלי של פגיעה במרקם החיים המשותף בחברה‬
‫דמוקרטית)‪.‬‬
‫נתלה על הקיר שני ניירות עיתון גדולים ונכתוב שני ציטוטים המראים שני אופני פעולה במציאות‪:‬‬
‫ •"לא יהיה ניצחון של האור על החושך כל עוד לא נעמוד על האמת הפשוטה‪ ,‬שבמקום להילחם בחושך‪,‬‬
‫עלינו להגביר את האור"‪ /‬א‪.‬ד‪.‬גורדון (אופן פעולה של בניית חברה טובה יותר‪ ,‬של מפגש ושיח‪ ,‬התמודדות‬
‫בריאה עם מחלוקות וכו')‪.‬‬
‫ •"אלימות היא כרסום יסוד הדמוקרטיה הישראלית‪ .‬יש לגנות אותה‪ ,‬להוקיע אותה‪ ,‬לבודד אותה‪ .‬זו לא דרכה‬
‫של מדינת ישראל‪ /".‬יצחק רבין (אופן פעולה של הוקעת התנהגויות פסולות)‬
‫נבקש מהחניכים להגיד כיצד ניתן להגיב לעולה מן הכתבות בכל אחד מאופני הפעולה במציאות‪.‬‬
‫נשאל את החניכים‪:‬‬
‫ •איזה אופן פעולה מייצג כל אחד מהציטוטים?‬
‫ •מה הכוח של כל אחד מאופני הפעולה?‬
‫ •האם לדעתכם יש אופן פעולה אחד שהוא יותר נכון‪ ,‬יותר משפיע מהשני?‬
‫ •האם לדעתכם יש אופן פעולה אחד שיותר נכון לתנועות נוער להשתמש בו?‬
‫ •איך ניתן לפעול כנגד המקרה שהצגנו בכל אחד מאופני הפעילות?\‬
‫ •מה יכולה להיות פעולה של תנועות נוער יחד כנגד המקרה (ברמת יישוב ספציפי או ברמה הארצית)?‬
‫ •האם חשוב לדעתכם להתעקש וליצור שיתופי פעולה בין תנועות הנוער בנושאים שונים?‬
‫כעת נקרא במשותף את מסמך "הקול קורא" שהוציאו תנועות הנוער לקראת יום הזיכרון ה‪ 18-‬ליצחק רבין (נספח‬
‫ג')‪ .‬חשוב להסביר לחניכים שזהו פרי תהליך של שיחות בין רכזי ההדרכה של התנועות במהלך שנה שלמה‪.‬‬
‫נבקש מהחניכים להתייחס לנאמר במסמך – למסר‪ ,‬למשמעות כתיבת המסמך כמשותף לתנועות‪ ,‬לבחירה לציין‬
‫‪ | 40‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫במשותף את יום הזיכרון לרצח יצחק רבין ז"ל‪.‬‬
‫קראו יחד את נספח ד' – כתבה על הסערה סביב השתתפות בני עקיבא בעצרת שאורגנה ע"י הנוער העובד והלומד‬
‫בשנה שעברה‪.‬‬
‫נשאל‪:‬‬
‫ •האם זה מובן מאליו שייכתב מסמך כזה?‬
‫ •מה הקשיים בכתיבה של מסמך כזה? מה המחלוקות בין התנועות השונות?‬
‫ •האם חשוב בכל זאת להתאמץ על יצירת הסיפור המשותף של תנועות הנוער סביב רצח יצחק רבין ז"ל?‬
‫‪ .‬גסיכום המערך‬
‫במערך‪ ,‬קיבלנו תמונה של התהליך שקרה בישראל לפני שמונה עשרה שנה וניסינו לרדת לשורשיו העמוקים‬
‫יותר‪ ,‬מה הוביל אותו‪ ,‬במה הוא פגע ועל מה הוא מאיים‪.‬‬
‫בפעולה הראשונה למדנו על התהליכים שהובילו לרצח‪ ,‬למדנו מהי הסתה‪ ,‬ומה ההבדל בינה ובין מאבק לגיטימי‬
‫נגד דעה או רעיון‪ .‬ראינו שגם אם יש מחלוקות נוראות ביחס למה טוב ונכון לעתידה של המדינה‪ ,‬אנחנו חייבים‬
‫לשמור על הכללים עצמם‪ ,‬על המשותף והמאגד‪ .‬ראינו לאן הובילה אותנו ההסתה ושימוש מניפולטיבי בסמלים‬
‫שטוב שלא יהיו חלק מהוויכוח הפוליטי‪.‬‬
‫ראינו שידיעה זו איננה מספיקה לכשעצמה‪ .‬בפעולה השנייה ניתחנו את המצב היום‪ ,‬וראינו שגם היום ישנם‬
‫בחברה תהליכים החותרים תחת ההסכמה על תפקידה של המדינה‪ ,‬על השותפות והאחריות ההדדית סביבה‪.‬‬
‫בחנו אירועים ספציפיים שונים‪ ,‬ודיברנו על תפקידנו ביחס לכל אחד ואחד מהם‪.‬‬
‫על גבי שתי הבנות אלו‪ ,‬העמקנו בפעולה השלישית אל שורשי המחלוקת‪ .‬הצפנו את העובדה כי התהליך‬
‫המתואר הינו קצה קרחון של תפיסות שהתנגשו‪ ,‬ועלולות להתנגש שוב‪ .‬ניתחנו את המציאות העתידית והבנו‬
‫כי התפיסות השונות ביחס לעתידה של ישראל‪ ,‬לערכים המובילים אותה‪ ,‬הולכים להישאר במחלוקת במהלך‬
‫חמישים השנים הבאות לפחות‪ ,‬וראינו כי ניסיונות להשתיק או להעלים את אחד הקולות הם ניסיונות מסוכנים‪.‬‬
‫האחריות שלנו ביחס לעתיד הוא לדעת לשוחח זה עם זה‪ ,‬להבין את ערכי היסוד שכל קבוצה מביאה עמה‪,‬‬
‫ולכלול אותם לכדי סיפור משותף‪.‬‬
‫בפעולה הרביעית והאחרונה‪ ,‬התחלנו מלדבר על העומדים מהצד‪ ,‬והמשכנו בשיחה על המשקפיים שלנו‪,‬‬
‫משקפי תנועות הנוער‪ .‬ראינו שלנו כתנועות נוער יש גם יכולת שלא קיימת במקומות אחרים בחברה‪ ,‬אך גם‬
‫אחריות ביחס לכך‪ .‬תנועות הנוער בהיותן מנהיגות רעיוניות של השטח‪ ,‬חייבות להפוך את הסיפור הזה לסיפור‬
‫שחרות בליבות כולנו‪ ,‬סיפור שיקרא לכל החברה כולה להמשיך בדרכן של התנועות‪.‬‬
‫‪ .‬דקטע לסיום ‪ -‬נספח ה'‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪41‬‬
‫נספח א'‬
‫מעשה שהיה באדם אחד בירושלים שעשה סעודה אמר לבן ביתו לך והזמן את קמצא‬
‫אוהבי‪ .‬הלך וקרא לבר קמצא שונאו‪ .‬בא בר קמצא וישב בין האורחים‪ .‬בא והבחין בו האדם‪,‬‬
‫אמר לו‪" :‬הרי שונא אתה לי‪ ,‬ואתה יושב בתוך ביתי? קום צא לך מתוך ביתי"‪ .‬ביקש ממנו‪:‬‬
‫"אל תביישני ואני אשלם לך על מה שאוכל ואשתה"‪.‬‬
‫אמר לו‪" :‬לא תשב פה!"‬
‫ביקש‪" :‬אשלם לך דמי כל הסעודה"‪ .‬אמר לו‪" :‬קום ולך!"‪.‬‬
‫והיו שם חכמים ויכולו לקום ולמחות בידי המארח‪ ,‬ולא עשו זאת‪.‬‬
‫מיד יצא בר קמצא‪ .‬אמר בליבו‪" :‬כל המסובים יושבים להם בשלווה‪ ,‬אני אלשין עליהם"‪.‬‬
‫מה עשה? הלך לשליט הרומי ואמר לו‪" :‬כל הקרנות שאתה שולח ליהודים שיקריבו‪ ,‬הם‬
‫אינם מקריבים אלא מחליפים אותם בקרבנות חלופיים‪ ".‬השליט לא האמין ואף נזף בו על‬
‫דבריו‪ .‬הלך אליו שוב חזר על דבריו והפעם הציע ‪" :‬אם אינך מאמין לי‪ ,‬שלח איתי שליח‬
‫ואת קרבנך ואז תדע שאיני משקר"‪.‬‬
‫קם בלילה ועשה בבהמות ששלח השליט מומים‪ .‬ראה הכהן את המום ולכן הקריב קרבנות‬
‫חלופיים במקומם‪ .‬אמר שליחו של מלך רומא‪" :‬למה לא הקרבת את קרבן המלך?" אמר‬
‫הכהן "מחר אקריב את קרבנו‪ " .‬למחרת בא השליח וראה ששוב לא הוקרב קרבן המלך‪.‬‬
‫הודיע למלך שהיהודים אינם מקריבים את קרבנותיו – מיד שלח והחריב את בית המקדש‪.‬‬
‫תלמוד בבלי מסכת גיטין‬
‫‪ | 42‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח ב'‪:‬‬
‫אתם יודעים מה נדמה לי? (נדמה לי היא הגדרה צנועה‪)...‬‬
‫נדמה לי‪ ,‬כי תנועת הנוער איבדה את החזון שלה!‬
‫(כן‪ ,‬החזון כי תנועת הנוער הינה מנוף לשינוי)‪.‬‬
‫נדמה לי‪ ,‬כי תנועת הנוער איבדה את השליחות שלה בחיי האומה!‬
‫אתם יודעים מה הורג אותי?‬
‫מצד אחד‪ ,‬הורג אותי שאיש מבין מעצבי המדיניות הזאת‪ ,‬בעיריות‪ ,‬במועצות המקומיות‬
‫ אינו חושב שיש להתחשב בדעת עשרות אלפי תנועות הנוער בארץ‪ ,‬אינו חושב מה‬‫דעתם‪ ,‬כוחם‪ ,‬יכולת השפעתם‪.‬‬
‫ומצד שני‪ ,‬הורג אתי כי השכם והערב זועקים במדינה הזאת ומציבים משימות לאומיות‬
‫לעם ‪ -‬ולא קמה תנועת נוער ואומרת‪" :‬נקום ונעשה"‪.‬‬
‫אם לא אנחנו מי יעשה זאת?‬
‫מדברים על בעיות פער חברתי‪.‬‬
‫מדברים על פגיעה בדמוקרטיה הישראלית‪.‬‬
‫מדברים על מלחמות חורמה בשחיתות‪.‬‬
‫מדברים על‪...‬‬
‫מדברים‪..‬‬
‫אכפת לכם שאומר משהו חד משמעי?!‬
‫תנועת הנוער נמדדת בשני תחומים‪:‬‬
‫‪ .1‬במידה שהיא מצליחה לעצב אדם שיהיה תורם‪ ,‬אכפתי ומעורב‪.‬‬
‫‪ .2‬במידה‪ ,‬ובכל רגע היא משמשת מנוף לשינוי פני החברה‪.‬‬
‫תאמרו‪" :‬קטונו"‪.‬‬
‫אומר ‪" -‬הבה נסגור את העסק‪"...‬‬
‫מדברי אמיל גרינצווייג (פעיל חברתי שנרצח בהפגנת 'שלום עכשיו' ב‪)1983-‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪43‬‬
‫נספח ג'‬
‫קול קורא של תנועות הנוער בישראל לציון ‪ 18‬שנה לרצח ראש‬
‫הממשלה יצחק רבין ז"ל‬
‫היו אלו נביאי ישראל אשר הביאו לעולם את האמת הפשוטה שכל בני האדם נבראו בצלם‪,‬‬
‫שבכולנו ישנו הניצוץ והיסוד האלוהי וציוו עלינו את מצוות "ואהבת את הגר" – כל זר ולא‬
‫רק מי שהתגייר‪ .‬עליהם הוסיף רבי עקיבא וקבע "חביב אדם שנברא בצלם" וכוונתו לאדם‬
‫בכלל ולא לאדם היהודי בלבד‪ .‬אמת זו היא הבסיס למוסר היהודי‪.‬‬
‫לימים‪ ,‬קמו ראשי התנועה הציונית‪ ,‬חלוצים וחלוצות‪ ,‬והובילו את העם השב לארצו‪-‬‬
‫מולדתו לייסד בה את מדינתנו‪ .‬בהמשיכם את מורשת האבות והנביאים‪ ,‬הצהירו במגילת‬
‫העצמאות‪:‬‬
‫"בארץ‪-‬ישראל קם העם היהודי‪ ,‬בה עוצבה דמותו הרוחנית‪ ,‬הדתית והמדינית‪ ,‬בה חי חיי‬
‫קוממיות ממלכתית‪ ,‬בה יצר נכסי תרבות לאומיים וכלל‪-‬אנושיים והוריש לעולם כולו את‬
‫ספר הספרים הנצחי‪.‬‬
‫מדינת ישראל [‪ ]...‬תהא מושתתה על יסודות החירות‪ ,‬הצדק והשלום לאור חזונם של‬
‫נביאי ישראל; תקיים שוויון זכויות חברתי ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדל דת‪ ,‬גזע‬
‫ומין; תבטיח חופש דת‪ ,‬מצפון‪ ,‬לשון‪ ,‬חינוך ותרבות‪"...‬‬
‫במילים אלו עיצבו מייסדי המדינה את צביונה של ישראל כמדינה יהודית דמוקרטית‪,‬‬
‫צביון אשר מהווה את ההסכמה הבסיסית לחיים משותפים בארץ‪.‬‬
‫לציון ‪ 18‬שנים לרצח ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל‪ ,‬מתוך אחריות משותפת‪ ,‬ולאור ריבוי‬
‫אירועים המערערים על ההסכמה הבסיסית והעדינה של החברה הישראלית‪ ,‬התכנסנו‬
‫מדריכי ומדריכות תנועות הנוער לחשבון נפש‪.‬‬
‫אנו ודווקא אנו‪ ,‬חניכים ומדריכים מכל קשת החברה הישראלית‪ ,‬מתאחדים יחדיו וקוראים‬
‫לבני הנוער והחברה הישראלית כולה להצטרף אלינו בברית של נצח ולקבוע שלא ניתן‬
‫לאיש או אישה‪ ,‬מתוך החברה שלנו או מחוצה לה‪ ,‬להרים יד על הדמוקרטיה!‬
‫נזכור את תהליכי ההסתה שהובילו לרצח‪ ,‬נאבק בכל מקרה של אפליה וגזענות‪ ,‬נגנה‬
‫ונוקיע מתוכנו אלימות או הסתה מכל סוג‪ .‬נעמוד פעם אחר פעם לצדם של שלטון החוק‬
‫והכרעת הרוב ולצדם של הצדק והשוויון‪ ,‬האמת והשלום‪.‬‬
‫במפעלנו החינוכי רחב ההיקף והעמוק טמון כוח רב לעצב את דמותה של החברה הישראלית‪.‬‬
‫נחנך את עצמנו ואת חניכנו לאחריות המלאה על האחר ועל החברה‪ .‬נמשיך להצמיח את‬
‫חניכינו שיהיו לנו לשותפים לאחריות על צביונה היהודי‪-‬דמוקרטי של מדינת ישראל‪.‬‬
‫אחריות זו אינה נפלאה מאיתנו ואין היא רחוקה‪ ,‬לא בשמים ולא מעבר לים‪ ,‬כי קרובה היא‬
‫אלינו מאד‪ ,‬בפינו ובליבנו לשאתה‪ ,‬לממשה ולהגשימה כאן בארץ ישראל‪.‬‬
‫‪ | 44‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫נספח ד'‬
‫סערה בעקבות השתתפות "בני עקיבא" בעצרת רבין‬
‫השתתפות מזכ"ל התנועה‪ ,‬דני הירגשברג‪ ,‬גררה ויכוח אידיאולוגי מימין ומשמאל‪" :‬אין לשכוח‬
‫שתנועה זו הייתה שותפה בכירה בהסתה"‬
‫עמרי מניב | ‪27/10/2012‬‬
‫היום בערב תתקיים בכיכר רבין העצרת המב‬
‫רכזית לציון ‪ 17‬שנים לרצח ראש הממשלה‪,‬‬
‫יצחק רבין‪ .‬לראשונה‪ ,‬תשתתף באירוע תנועת‬
‫הנוער בני עקיבא‪ ,‬החלטה שעוררה סערה מימין‬
‫ומשמאל‪ :‬חברים בתנועת הנוער העובד והלוב‬
‫מד יחרימו במחאה את האירוע‪ ,‬ואילו חניכים‬
‫בתנועה המזוהה עם הציונות הדתית תקפו את‬
‫מזכ"ל התנועה על השתתפותו‪.‬‬
‫לאחר ויכוח אידיאולוגי נוקב בשמאל הישב‬
‫ראלי‪ ,‬העצרת המרכזית לזכרו של רבין תופק על‬
‫ידי תנועות הנוער "הכחולות" וכן על ידי תנועת‬
‫הבוגרים דרור‪ .‬עד לפני שנתיים האירוע היה‬
‫בחסות מרכז יצחק רבין ואילו בשנה שעברה‬
‫הופק עצמאית על ידי עמותת ה‪ 4-‬בנובמבר‬
‫תוך שימת דגש עם השאיפה לשלום‪.‬‬
‫תנועות הנוער המזוהות עם השמאל החב‬
‫ליטו לקיים עצרת נפרדת שבמרכזה הסוגיות‬
‫הדמוקרטיות והגזענות בחברה הישראלית‪.‬‬
‫אחת המטרות הייתה לשתף גם קבוצות בימין‬
‫בהנצחת מורשתו של ראש הממשלה המנוח‬
‫ובגינוי תופעות גזענות‪.‬‬
‫ויכוח פוליטי‬
‫במסגרת זו‪ ,‬הוזמנו לשאת דברים גם אנשי‬
‫ימין‪ ,‬ואלו השיבו בחיוב‪ :‬מזכ"ל תנועת הנוער‬
‫בני עקיבא דני הירשברג וכן הרב אבי גיסר‪ ,‬רב‬
‫היישוב עופרה וראש מועצת החינוך הממלכתי‬
‫דתי‪.‬‬
‫בתנועת הנוער העובד והלומד‪ ,‬ממפיקות‬
‫האירוע‪ ,‬נוצר ויכוח אידיאולוגי לגבי השב‬
‫תתפותה של בני עקיבא‪ .‬רוב חברי התנועה‬
‫תמכו בהחלטה זו‪ ,‬אולם היו גם אחרים‪ .‬כך‬
‫למשל‪ ,‬מזכ"ל התנועה בעבר‪ ,‬עובד צור‪ ,‬כתב‬
‫לחבריו כי "לאור העובדה שתנועת בני עקיבא‬
‫תשתתף במוצאי שבת בעצרת הזיכרון לרצח‬
‫רבין‪ ,‬לצערי הרב לא אוכל לקחת בה חלק‪ .‬אין‬
‫לשכוח‪ ,‬תנועה זו הייתה שותפה בכירה בהסתה‬
‫אשר קדמה לרצח‪ .‬חניכיה קראו את הקריאה‬
‫'בדם ואש את רבין נגרש'‪ .‬ההנהגה שלה החב‬
‫ליטה שיש להעדיף את החלטת הרבנים על‬
‫פני החלטות דמוקרטיות‪ .‬שתי עובדות אלה‬
‫מדברות בעד עצמן"‪.‬‬
‫בתנועה אומרים מנגד כי "כותרת האירוע‬
‫'זוכרים את הרצח נאבקים על הדמוקרטיה'‬
‫פתוחה לכל ארגון ותנועה המקבלים עליהם את‬
‫תכני העצרת‪ ,‬ובעצם את עולה של הדמוקרטיה‪.‬‬
‫אנחנו גאים על הויכוח הפנימי בתוך התנועה‬
‫ומכבדים את מגוון הדעות הקיימות אצלנו‪ ,‬אך‬
‫מברכים את בני עקיבא וציבורים דתיים נוספים‬
‫על הצטרפותם"‪.‬‬
‫גם בימין סערו הרוחות בשל השתתפותו של‬
‫הירשברג‪ .‬חניכים בסניף התנועה באיתמר כתבו‬
‫לו מכתב בו הביעו התנגדות תקיפה על החלטתו‬
‫לקחת חלק באירוע‪ .‬מנגד‪ ,‬הרבנים אביחי רונצקי‬
‫ויואל בן נון הביעו תמיכה בהחלטת התנועה‬
‫להשתלב באירוע‪ ,‬אותה נימקו באחדות ובכך‬
‫שרבין הגדיל את ההתיישבות ביהודה ושומרון‪.‬‬
‫באירוע ישתתפו גם המשורר חיים גורי‪,‬‬
‫הרב בני לאו‪ ,‬שרת החינוך לשעבר יולי תמיר‪,‬‬
‫והאמנים יהודית רביץ‪ ,‬אפרים שמיר‪ ,‬שלומי‬
‫סרנגה ואחרים‪.‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪45‬‬
‫נספח ה'‪:‬‬
‫"כל יחיד ויחיד מעם ישראל חייב לדאוג לגורלו של עם ישראל כולו!‬
‫חז"ל הורונו שיתכן ואדם אחד במעשה אחד יכריע את גורלו הפרטי ואת גורל העולם כולו‬
‫כאשר הם נמצאים במצב שקול של מחצה ומחצה‪ ,‬לכן אחריותו למנוע את מה שעלול‬
‫לקרות לעם ישראל‪ ,‬וכל מי שיודע את אשר יכול להתרחש‪ ,‬חייב לבחון את מידת אחריותו‬
‫ואת מידת אפשרויותיו להציל את כלל ישראל‪.‬‬
‫עלינו לדעת כי כל אדם עתיד לעלות לדין לפני בורא עולם ולתת דו"ח לא רק על מעשיו‬
‫שהוא עשה‪ ,‬אלא גם על מה שיכל לעשות ולא עשה‪ .‬כל אחד ואחד מאיתנו עתיד לעמוד‬
‫לדין על שלא הכיר בגודל אחריותו לכלל ישראל ולא פעל במרץ בהתאם לאחריות הכבדה‬
‫הזאת‪.‬‬
‫רק מי שלא מכיר בגודל האחריות הרובצת עליו יכול השאר אדיש ולחיות חיים שלווים‪.‬‬
‫‪ | 46‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל | ‪47‬‬
‫צילומים על העטיפה‪ Joe Goldberg /flickr :‬ויעקב סער‪ ,‬לע"מ‬
‫עיצוב‪ :‬עיניים גדולות | ‪www.bigeyes,co.il‬‬
‫אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬
‫מערך הדרכה לציון ‪ 18‬שנה לרצח ראש הממשלה‬
‫ושר הביטחון יצחק רבין ז"ל‬
‫מועצת תנועות הנוער תשע"ד‬
‫‪ | 48‬אחריותנו על הדמוקרטיה בישראל‬