עבודת דוקטורט: יישומי אינטרנט אישיים בשירות חברי הכנסת: פוליטיקה ישרא

‫עבודת דוקטורט‪:‬‬
‫יישומי אינטרנט אישיים בשירות חברי הכנסת‪:‬‬
‫פוליטיקה ישראלית אישית בעידן הדיגיטלי‬
‫שרון חלבה עמיר‬
‫עמיתת מחקר‪ ,‬מרכז חיפה למשפט וטכנולוגיה ‪HCLT‬‬
‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬
‫מנחה‪ :‬פרופ' ניבה אלקין – קורן‬
‫מחקר זה עוסק בשימוש שעושים חברי הכנסת ביישומי אינטרנט בכלל ובאתרי אינטרנט אישיים‬
‫בפרט‪ .‬מטרת המחקר הינה בחינת הדרכים בהן משתמשים חברי הכנסת ביישומי אינטרנט‬
‫לצרכיהם השונים כנציגי ציבור‪ ,‬כפרלמנטרים‪ ,‬כמחוקקים וכפוליטיקאים‪ .‬כלומר‪ ,‬כיצד מסייעת‬
‫הטכנולוגיה לחברי ה כנסת במילוי משימותיהם השונות והאם היא משפיעה על מהות תפקידם‪,‬‬
‫במאה ה‪?12 -‬‬
‫מחקר זה ממוקם מבחינה מושגית בתחום מחקרי חדש ומתפתח ‪ -‬הדמוקרטיה המקוונת (‪e-‬‬
‫‪ ,)Democracy‬העוסק בקשרים ההדדיים שבין האינטרנט לדמוקרטיה‪ .‬תחום מחקר‬
‫אינטרדיסציפלינרי זה יונק את מקורותיו ממספר תחומי דעת‪ :‬תיאוריות דמוקרטיות (מדעי‬
‫המדינה)‪ ,‬חקר האינטרנט (נושא רב תחומי בפני עצמו השואב ממדעי המחשב וטכנולוגיות המידע‬
‫כמו גם מתיאוריות העוסקות בתקשורת המונים) ומשפט חוקתי כמרחב המסדיר את הפעילות‬
‫הפוליטית הפנים מדינתית‪.‬‬
‫לתיאורית הדמוקרטיה המקוונת עליה מבוסס תחום המחקר שני ממדים תיאורטיים‪:‬‬
‫המימד האחד נוגע לשימוש ביישומי טכנולוגיה כמכשיר להנעת תהליכים חברתיים ואילו המימד‬
‫השני עוסק בחשיבותה של מעורבות הציבור בתהליכים השלטוניים לצורך חיזוק היסודות‬
‫הדמוקרטיים של המדינה‪ ,‬ביסוס השלטון ויצירת חברה מעורבת ופעילה יותר‪.‬‬
‫המימד הראשון נשען על חקר השימוש ביישומי טכנולוגיות מידע ותקשורת‬
‫(‪ )ICT- Information & Communication Technologies‬בכלל ועל חקר האינטרנט‪,‬‬
‫כמכשיר בעל השלכות חברתיות‪ ,‬בפרט‪.‬‬
‫המימד השני נשען על תיאוריות דמוקרטיות התומכות במעורבות גדולה יותר של האזרחים‬
‫בתהליכים השלטוניים ‪ -‬גישת הדמוקרטיה ההשתתפותית (‪)Participatory Democracy‬‬
‫וגישת הדמוקרטיה הדיונית (‪.)Deliberative Democracy‬‬
‫בין השאלות הנבחנות במחקר זה ‪ -‬מהן פלטפורמות האינטרנט העיקריות בהן עושים חברי‬
‫הכנסת שימוש אישי? האם ניתן לאפיין מבחינה דמוגרפית את חברי הכנסת המשתמשים‬
‫באינטרנט ומהם מאפייני השימוש? אלו סוגי מרכיבים אינטראקטיביים ותוכניים כלולים באתרי‬
‫האינטרנט האישיים של חברי הכנסת? במה מאופיינת פעילותם של חברי הכנסת ביתר‬
‫הפלטפורמות השכיחות? באיזו מידה מעורבים חברי הכנסת בפיתוח האתרים‪ ,‬קביעת תכניהם‬
‫וניהולם? מהי תפיסת עולמם של חברי הכנסת בכל הנוגע לשימוש באינטרנט כפלטפורמה ליצירת‬
‫קשר עם הצי בור? באיזו מידה בלוגים ואתרים של חברי כנסת מעודדים יצירת דיאלוג בינם לבין‬
‫האזרחים ומאפשרים שיח פוליטי דו צדדי ובאיזו מידה הם משמשים כמדיום חד‪-‬כיווני המעיד על‬
‫דמוקרטיה רזה (‪ ,)Thin Democracy‬ומשמש לשכנוע באמצעות העברת מסרים פוליטיים‬
‫ולקידומם האישי של המחוקקים? האם ובאיזו מידה קיימת התאמה בין תפיסת האתר כאמצעי‬
‫ליצירת קשר עם הציבור לבין היישומים האינטראקטיביים הכלולים באתר ומאפשרים בפועל את‬
‫יצירת הקשר בין המשתמשים לחברי הכנסת? האם ניתן להבחין בהתפתחות בהיקף‪ ,‬אופן ואופי‬
‫השימוש ביישומי אינטרנט בטווח הזמן שבין יולי ‪ 1002‬ליולי ‪?1022‬‬
‫עוד בוחן המחקר סוגיות הנוגעות למקרי בוחן שהתעוררו במהלך השהייה בשדה המחקר‬
‫ונובעות משימושם של חברי כנסת ביישומי אינטרנט אישיים לצרכי פעילות פוליטית (סוגיית‬
‫המענה לגולשים בפייסבוק ; סוגיית הפרסום הממוקד; סוגיית התיוג המסחרי והתיוג שמנגד;‬
‫סוגיית חסימת תגובות הגולשים‪ ,‬סוגיית זהות מעדכן הפעילות בפייסבוק וסוגיית הספאם‬
‫הפוליטי)‪.‬‬
‫לבסוף וכפועל יוצא מראיית התמונה הרחבה עונה המחקר על השאלות הבאות‪ :‬האם‬
‫הפעילות הפוליטית המקוונת יוצרת מציאות או שמא משקפת מציאות קיימת? האם ניתן להבחין‬
‫בשינוי במודל הייצוגי ובמהות תפקידו של חבר הכנסת? והאם ראוי להסדיר בדרך כלשהי את‬
‫הפעילות הפוליטית ברשת‪.‬‬
‫מחקר זה הינו מחקר אורך (‪ )Longtudinal Study‬המבוסס על מערך מחקר מובלע‬
‫(‪ )Embedded Design‬בו במסגרת גישה דומיננטית אחת משולבים מערכי נתונים מן הגישה‬
‫האחרת‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬המחקר מבוסס ברובו על מתודולוגיה איכותנית ומלווה בסטטיסטיקה‬
‫תיאורית לשם העשרת הממצאים‪.‬‬
‫נקודת המוצא המחקרית מעוגנת בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה על פיה הדגש הוא על‬
‫תיאור המצב והבנתו ולא על ניסיון לנבא מה עתיד לקרות‪ .‬גישת מחקר זו היא אינדוקטיבית ולא‬
‫דדוקטיבית‪ ,‬קרי התיאוריה מתפתחת מתוך תצפית אמפירית המזהה דפוסים ואינה מתבססת‬
‫ברובה על בדיקת השערות שנוסחו עובר לעריכת המחקר‪.‬‬
‫המחקר שילב שתי שיטות מחקר עיקריות‪ :‬ניתוח תוכן אינטרנט ושאלונים פתוחים (כמו גם‬
‫שלושה ראיונות)‪:‬‬
‫ניתוח תוכן ‪ -‬בטכניקה זו נערך ניתוח מקיף‪ ,‬בשני שלבים ובמסגרות זמן נתונות (במהלך‬
‫החודשים יולי ‪ 1002‬ויולי ‪ ,)1022‬של כל אתרי האינטרנט והבלוגים הפעילים של חברי הכנסת‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬במהלך העבודה ועד לחודש יולי ‪ 1022‬נבדקו פלטפורמות אינטרנט שיתופיות (רשתות‬
‫חברתיות ואתרי שיתוף סרטונ י וידיאו ותמונות) במטרה לבחון את סביבת הפעילות המקוונת של‬
‫חברי הכנסת‪ .‬טכניקה זו איפשרה בחינה אובייקטיבית של השימוש בפועל שעושים חברי הכנסת‬
‫ביישומי אינטרנט אישיים לצרכיהם השונים‪ .‬רבדי הניתוח מאפשרים פרספקטיבות מקבילות הן‬
‫על הפעילות האינדיבידואלית של כל חבר כנסת והן על מכלול פעילותם של חברי הכנסת בזירה‬
‫המקוונת‪.‬‬
‫שאלונים פתוחים ‪ /‬ראיונות ‪ -‬בתום שלב ניתוח האתרים הראשון בחודש יולי ‪ ,1002‬ועל‬
‫סמך ממצאיו נערך במהלך החודשים נובמבר ‪ – 1002‬פברואר ‪ ,1020‬שלב השאלונים הפתוחים‪.‬‬
‫השאלונים הופנו אל חברי הכנסת‪ ,‬שאתריהם נבדקו במסגרת שלב א'‪ ,‬ואל עוזריהם‬
‫הפרלמנטריים‪ .‬שלב זה סיפק פרספקטיבה סובייקטיבית מנקודת מבטם של חברי הכנסת ואנשי‬
‫צוותם המסייעים בידיהם בתפעול השוטף של יישומי האינטרנט‪ ,‬בנוגע לשימוש בפלטפורמת‬
‫האינטרנט בכלל ואודות השימוש באינטרנט כאמצעי ליצירת קשר עם הציבור בפרט‪.‬‬
‫השילוב בין שיטת מחקר אובייקטיבית ובלתי מתערבת (ניתוח תוכן אינטרנטי מרובה רבדים)‬
‫לשיטת מחקר סובייקטיבית‪ ,‬הבוחנת את הסיטואציה הנחקרת מנקודת מבטם של השחקנים‬
‫בשדה המחקר כאשר האינפורמנטים הם חברי הכנסת ואנשי צוותם (שאלונים פתוחים וראיונות‬
‫אישיים)‪ ,‬איפשר טריאנגולציה‪ ,‬אשר היוותה בסיס להפקה ולהצגה של מגוון נתונים לצורך חיזוק‬
‫הפרשנות והוכחת קפדנות מדעית ותרמה לתוקף ולאמינות המחקר‪ .‬בפועל‪ ,‬שילוב השיטות חשף‬
‫פערים של ממש בין תפיסות הנשאלים את תפקידי הפעילות המקוונת לבין תכני ואפיוני הפעילות‬
‫המקוונת בפועל‪.‬‬
‫תמונת המצב הכללית המשתקפת מן המחקר מעידה על מעבר משמעותי משימוש באתרי‬
‫אינטרנט ובלוגים אישיים לשימוש ביישומי מדיה חברתיים‪ .‬היישום הנפוץ ביותר בקרב חברי‬
‫הכנסת הוא הפייסבוק‪ ,‬עם ‪ 68%‬אחוזי נוכחות‪ 34% .‬מחברי הכנסת מתפעלים אתר אינטרנט או‬
‫בלוג אישי‪ .‬כ ‪ 43%‬מחברי הכנסת מנהלים חשבונות פעילים ביוטיוב בעוד שהצלחתו של הטוויטר‬
‫צנועה למדי בארץ ועומדת על ‪ 14%‬בלבד‪.‬‬
‫בחינת השפעת הפרמטרים הדמוגרפיים על היקף השימוש באתרי אינטרנט ובלוגים מעלה כי‬
‫למגדר וגיל אין כל השפעה על עצם השימוש בפלטפורמה זו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפן הפוליטי (השתייכות‬
‫לאופוזיציה ‪/‬קואליציה‪ ,‬גוש פוליטי‪ ,‬מפלגה) ולתפקיד (חבר כנסת ‪ /‬נושא משרה מיניסטריאלית)‬
‫ישנה השפעה על היקף השימוש כמו גם על אופני השימוש‪.‬‬
‫הממצאים מעלים כי חברות באופוזיציה‪ ,‬השתייכות לגוש הימין או המרכז‪ ,‬חברות באחת מן‬
‫המפלגות הבאות‪ :‬מפלגת העבודה‪ ,‬הבית היהודי ואיחוד לאומי‪ ,‬והיעדר תפקידים‬
‫מיניסטריאליים הינם מאפיינים המגדילים את הסיכוי שאותו חבר כנסת יתפעל אתר אישי; בעוד‬
‫הימנות על הקואליציה‪ ,‬השתייכות לגושי השמאל‪ ,‬המפלגות הדתיות והמפלגות הערביות; חברות‬
‫באחת מן המפלגות הבאות‪ :‬יהדות התורה‪ ,‬ש"ס‪ ,‬חד"ש והתנועה החדשה מרצ‪ ,‬ונשיאה בתפקיד‬
‫מיניסטריאלי מקטינים את הסיכויים שאותו חבר כנסת יתפעל אתר אישי‪.‬‬
‫אחת המסקנות המשמעותיות של המחקר מעלה כי לחברי הכנסת מן הימין יתרון בשימוש‬
‫ברשת בהשוואה לחבריהם מן השמאל‪ ,‬קרי פעילותם משמעותית ומקיפה יותר בהשוואה לחברי‬
‫הכנסת מן השמאל גם בפלטפורמות השיתופיות; עם זאת‪ ,‬יתרונם זה אינו בא לידי ביטוי‬
‫בפייסבוק‪ ,‬מאחר והיקף הנוכחות בו עומד על רוב משמעותי המקיף את כל סיעות הבית‪,‬‬
‫ובטוויטר‪ ,‬מן הסיבה ההפוכה‪ ,‬היות ובו פועלים רק מתי מעט "המשוגעים לדבר" ‪.‬‬
‫ניתוח הקטגוריות הנושאיות הכלולות באתרי חברי כנסת (קשר עם הבוחר‪ ,‬קורות חיים‪ ,‬אני‬
‫מאמין‪ ,‬מן התקשורת‪ ,‬הודעות לתקשורת פעילות פרלמנטרית וחקיקה) מעלה כי מודל הייצוג‬
‫הרווח בקרב חברי הכנסת המפעילים אתרים הוא מודל ייצוג העצמי (הנציג כפרסונה פוליטית)‬
‫בשילוב עם מודל הנאמן‪ .‬כלומר מירב השימוש שחברי הכנסת עושים באתריהם הינו מתן דיווח‬
‫לציבור תוך ייצוג עצמי אופטימאלי‪ .‬האתרים אמנם מגבירים את מידת השקיפות של הפעילות‬
‫הפרלמנטרית האינדיבידואלית ועונים על הצורך הציבורי באחריותיות ובמתן דיווח אולם עבור‬
‫חברי הכנסת הם מהווים בעיקר עוד פלטפורמה דרכה הם יכולים להציג את עצמם באופן חיובי‪,‬‬
‫תוך שליטה מלאה בתכנים המועלים‪ .‬תיעול השימוש באתרים לצרכי יצירת קשר דו כיווני עם‬
‫הבוחרים‪ ,‬שהוא הוא אשר היווה את הבסיס הרעיוני שעמד מאחורי השימוש באינטרנט‬
‫כפלטפורמה פוליטית‪ ,‬כמעט ואינו בא לידי ביטוי‪ ,‬מפני שהאתרים ממעטים לשמש כפלטפורמה‬
‫אינטראקטיבית דו כיוונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן להפחית בחשיבותה של הגדלת השקיפות של‬
‫הפעילות הפרלמנטרית כמטרה העומדת בפני עצמה וממומשת באמצעות האתרים האישיים‪.‬‬
‫התכנים הנוגעים לנושא "הקשר עם הציבור" באתרי האינטרנט ובבלוגים של חברי הכנסת‬
‫כמו גם התשובות לשאלונים שחולקו מעלים נרטיבים של דיאלוג‪ ,‬קשר וחבר הכנסת כמשרת‬
‫ציבור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחינת המאפיינים האינטראקטיביים הכלולים באותם אתרים שהם‬
‫המאפשרים בפועל את יצירת הקשר הדו כיווני העלתה כי חברי הכנסת הישראליים‪ ,‬בדומה‬
‫לחבריהם הפרלמנטרים ברחבי העולם‪ ,‬נמנעים ככל יכולתם משילוב מאפייני אינטראקציה‬
‫אנושית וזאת במקביל לשדרוגים הטכנולוגיים המאופיינים כבעלי אינטראקציה עם המדיה בלבד‪,‬‬
‫אותם הם מאמצים בחום‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא שמאפיינים אינטראקטיביים הדורשים‬
‫התייחסות אנושית מכבידים את עומס העבודה המוטל על חברי הכנסת וצוותיהם בניגוד‬
‫למאפיינים האוטומטיים (מאפייני אינטראקציות מדיה) שלמעט התקנתם ותחזוקתם השוטפת‪,‬‬
‫הנעשית על ידי צוות ניהול האתר‪ ,‬אינם דורשים מענה אנושי מצד חברי הכנסת או עוזריהם‪.‬‬
‫למותר לציין כי השקעה באתר אינטרנט ובמענה למשתמשים גוזלת משאבי זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬אנרגיה‬
‫וכוח אדם מחברי הכנסת ואנשי צוותם‪.‬‬
‫מכאן נובעת אחת המסקנות החשובות של המחקר המעלה כי הנחות היסוד העומדות בבסיס‬
‫תיאוריית הדמוקרטיה המקוונת ראויות לחשיבה מחודשת והתאמתן למציאות‪ ,‬תוך תיאום‬
‫ציפיות בין חברי הכנסת לציבור וזאת בשל השימוש הניכר בפלטפורמות המקוונות לצרכי שיווק‬
‫פוליטי אישי מתמשך‪ ,‬כאשר השיח האינטראקטיבי בין חברי הכנסת לאזרחים כמעט ואינו בא‬
‫לידי ביטוי‪ ,‬הן מפאת העומס המוטל על חברי הכנסת בשל האופי המיידי המאפיין את הרשתות‬
‫החב רתיות‪ ,‬הן בשל אופי השיח המתנהל שהוא לעיתים מתלהם ובוטה והן בשל הדרך השונה בה‬
‫הם תופסים את משמעותו של המונח "קשר עם הציבור"‪.‬‬
‫מסקנה מרכזית משלימה של המחקר קובעת כי הפוליטיקה המקוונת הישראלית אינה‬
‫יוצרת מציאות פוליטית חדשה אלא משקפת מציאות פוליטית קיימת‪ .‬זו נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מן‬
‫הפער הממשי המתגלה בין המוצהר למצוי‪ .‬בין הרצון העז ליצור קשר עם הציבור כפי שעולה מן‬
‫הטקסטים הכלולים באתריהם ובתשובותיהם של חברי הכנסת לבין הפיצ'רים המעטים הכלולים‬
‫באתרים המאפשרים בפועל את יצירת הקשר; היעדר המענה וחד הכיווניות של הפניות והשיח‬
‫בפייסבוק‪ ,‬בטוויטר וביוטיוב והשימוש בפלטפורמות האינטרנטיות בעיקר בכדי לאפשר שיווק‬
‫פוליטי מתמשך ונטול מגבלות חוקיות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גם המעבר לשימוש בפלטפורמות חברתיות לא‬
‫הגדיל את מידת החיבור והתקשורת בין חברי הכנסת לבין הציבור על אף השיתופיות המאפיינת‬
‫מדיה חברתיים‪ .‬יש להזכיר את התזוזה הקלה הניכרת בהתנהלות הפוליטית כאשר יישומי‬
‫האינטרנט של חברי הכנסת מאפשרים להם תקשורת ישירה עם הציבור באופן עצמאי שאינו תלוי‬
‫במדיה המסורתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפוליטיקה מוסיפה להיעשות בחדרי חדרים‪ ,‬ובמנותק מן הציבור‬
‫כאשר הדיווח המקוון‪ ,‬מהווה מקפצה לשילוב בסדר היום התקשורתי של גופי התקשורת‬
‫המוסדיים‪ .‬מסקנה זו תומכת בגישת הנורמליזציה ושוללת את גישת הפוליטיקה החדשנית‪.‬‬
‫מסקנה חשובה נוספת אשר עלתה מן הממצאים מעידה כי‪ ,‬על אף התכחשויותיהם‪ ,‬הפעילות‬
‫המקוונת משנה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬את סדר יומם של חברי הכנסת‪ ,‬כאשר בעבור רובם הפכה‬
‫הפעילות המקוונת למטלה יומיומית חשובה שאין בלתה‪ .‬הפעילויות הפרלמנטריות והפוליטיות‬
‫השוטפות‪ ,‬אשר בעבר לא זכו להד תקשורתי נרחב ומקיף באמצעי המדיה המסורתיים‪ ,‬מתווכות‬
‫ומועברות לציבור (כמו גם לעיתונאים) דרך הפריזמה האינטרנטית‪.‬‬
‫המחקר אינו ממ ליץ על קביעת מסגרת מסדירה כוללת ומחייבת לפעילות פוליטית מקוונת‬
‫ותומך בפעילות פוליטית וולונטרית‪ ,‬ובלתי תלויה בפלטפורמה מדינתית רשמית‪ .‬יש לזכור כי‬
‫אסדרה אינה החלופה המיטבית ובסיטואציות המאפשרות זאת (כדוגמת מקרי הבוחן שהובאו‬
‫בעבודה‪ :‬פרסום ממוקד‪ ,‬חסימת תגובות וכיוצא בזה) יש לאפשר לאומת הרשת הסדרה‬
‫ספונטנית‪ ,‬שאינה מכוונת‪ ,‬של התנהלות השחקנים הפוליטיים החורגים מנורמות ההתנהגות‬
‫המצופה מהן‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לאור ממצאי המחקר‪ ,‬ומאחר וכיום נעשה שימוש ניכר ברשת לצרכי‬
‫פעילות פוליטית שיווקית וזאת לאורך כל ימות השנה ולא רק במסגרת קמפיין בחירות‪ ,‬אני‬
‫סבורה כי יש לנקוט בצעדים הבאים‪:‬‬
‫‪ .2‬יש לבטל את חוקי התעמולה הקיימים במטרה ליצור שוויון בין כלל אמצעי התקשורת‪.‬‬
‫‪ . 1‬בתקופת בחירות יש להפעיל לצד וועדת הבחירות המרכזית‪ ,‬מנגנון דיווח דיגיטלי‪ ,‬תוך‬
‫מתן סמכויות ענישה מיידיות לוועדה לצורך שמירה על טוהר הבחירות ועל עקרון הבחירות‬
‫ההוגנות והשוות‪.‬‬
‫‪ . 4‬יש להקים וועדה ציבורית (אשר על חבריה יימנו חברי כנסת‪ ,‬אנשי אקדמיה ומומחי רשת)‬
‫שייצרו קוד אתי לפעילות פוליטית ברשת‪ ,‬במסגרת קמפיין בחירות כמו גם במהלך הכהונה‪.‬‬
‫‪ .3‬על הקוד לנסח‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כללי דיון בדיאלוג בין נציגי ציבור לאזרחים‪ ,‬אשר יחולו על‬
‫האזרחים ונציגי הציבור גם יחד ויאזנו בין חשיבות הדיון הציבורי וחופש הביטוי לבין החובה‬
‫לשמור על דיון ציבורי וזכות האדם לשמו הטוב‪.‬‬
‫‪ .3‬על הקוד להיות בעל מעמד ציבורי וערכי אך לא בעל מעמד משפטי מחייב‪.‬‬
‫‪ .8‬יש לארגן השתלמויות והדרכות במסגרות מפלגתיות ובכנסת להטמעת התנהלות פוליטית‬
‫הוגנת וראויה בקרב מועמדים (בפריימריז ולכנסת) וחברי כנסת‪.‬‬
‫‪ .7‬במקביל יש לחנך את ציבור האזרחים באמצעות העלאת המודעות הציבורית לנושא‬
‫להתלונן על התנהלות בלתי הוגנת של שחקנים פוליטיים בכל עת ובעיקר במערכות בחירות‪.‬‬
‫‪ .6‬יש להחיל את הוראות חוק הספאם‪ 1‬אם באמצעות חקיקה מפורשת ואם באמצעים‬
‫פרשניים גם על תחום המסרים הפוליטיים‪.‬‬
‫השורה התחתונה של מחקר זה הינה חיובית למדי ‪ -‬הפוליטיקה אולי לא השתנתה‪ ,‬אך‬
‫החברה האזרחית השתנתה לטובה והועצמה כתוצאה מהפוליטיקה המקוונת‪ .‬אנו נעים לאורכו‬
‫של ספקטרום ולכן על אף שלא כל מטרותיה של הדמוקרטיה המקוונת הושגו‪ ,‬היום יותר מתמיד‬
‫הפעילות הפוליטית מונגשת לאזרחים באמצעות המדיה החברתיים בהם הם מבלים זמן רב‬
‫בהתקשרויות חברתיות; החברה האזרחית הפכה מועצמת יותר ורבים יותר פעילים ביוזמות‬
‫‪ .1‬חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' ‪ ,)30‬התשס"ח – ‪ ,1006‬ס"ח התשס"ח ‪.312‬‬
‫אזרחיות‪ .‬האזרחים מפיקים תועלת רבה מן הקשר הישיר והבלתי מתווך עם הפוליטיקאים‪ ,‬הם‬
‫מקבלים עדכונים מן הפוליטיקאים המעניינים אותם‪ ,‬ואך ורק מהם בלחיצת כפתור‪ ,‬הם עשויים‬
‫להתבטא על גבי הקיר של נבחרי הציבור ולהגיב ישירות לדבריהם‪ .‬שוב אינם נדרשים לתיווך‬
‫העי תונאי ואו לפרשנות של עיתונאי כזה או אחר‪ .‬הם רשאים להתרשם בעצמם מן הטקסטים‬
‫שאף נותרים על גבי הרשת כארכיון ציבורי‪ ,‬כך שניתן לבחון את דברי הפוליטיקאים חודשים‬
‫רבים לאחר הפרסום‪ .‬הם חשים כי נציגי הציבור קרובים אליהם יותר‪ ,‬אנשים בשר ודם בעלי‬
‫תהיות ופקפוקים שאינם מורמים מעם‪ .‬הם הופכים מודעים יותר לתהליכי העבודה הפוליטיים‬
‫ועשויים לפתח מעורבות אזרחית גדולה יותר בשל כך‪ .‬גם במישור הציבורי‪ ,‬השקיפות בהתנהלות‬
‫הדרג הפוליטי גדלה ולכך יתרונות רבים בכל הנוגע למידת האמון שרוכש הציבור להנהגתו‪.‬‬