‫עבודת דוקטורט‪:‬‬ ‫יישומי אינטרנט אישיים בשירות חברי הכנסת‪:‬‬ ‫פוליטיקה ישראלית אישית בעידן הדיגיטלי‬ ‫שרון חלבה עמיר‬ ‫עמיתת מחקר‪ ,‬מרכז חיפה למשפט וטכנולוגיה ‪HCLT‬‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת חיפה‬ ‫מנחה‪ :‬פרופ' ניבה אלקין – קורן‬ ‫מחקר זה עוסק בשימוש שעושים חברי הכנסת ביישומי אינטרנט בכלל ובאתרי אינטרנט אישיים‬ ‫בפרט‪ .‬מטרת המחקר הינה בחינת הדרכים בהן משתמשים חברי הכנסת ביישומי אינטרנט‬ ‫לצרכיהם השונים כנציגי ציבור‪ ,‬כפרלמנטרים‪ ,‬כמחוקקים וכפוליטיקאים‪ .‬כלומר‪ ,‬כיצד מסייעת‬ ‫הטכנולוגיה לחברי ה כנסת במילוי משימותיהם השונות והאם היא משפיעה על מהות תפקידם‪,‬‬ ‫במאה ה‪?12 -‬‬ ‫מחקר זה ממוקם מבחינה מושגית בתחום מחקרי חדש ומתפתח ‪ -‬הדמוקרטיה המקוונת (‪e-‬‬ ‫‪ ,)Democracy‬העוסק בקשרים ההדדיים שבין האינטרנט לדמוקרטיה‪ .‬תחום מחקר‬ ‫אינטרדיסציפלינרי זה יונק את מקורותיו ממספר תחומי דעת‪ :‬תיאוריות דמוקרטיות (מדעי‬ ‫המדינה)‪ ,‬חקר האינטרנט (נושא רב תחומי בפני עצמו השואב ממדעי המחשב וטכנולוגיות המידע‬ ‫כמו גם מתיאוריות העוסקות בתקשורת המונים) ומשפט חוקתי כמרחב המסדיר את הפעילות‬ ‫הפוליטית הפנים מדינתית‪.‬‬ ‫לתיאורית הדמוקרטיה המקוונת עליה מבוסס תחום המחקר שני ממדים תיאורטיים‪:‬‬ ‫המימד האחד נוגע לשימוש ביישומי טכנולוגיה כמכשיר להנעת תהליכים חברתיים ואילו המימד‬ ‫השני עוסק בחשיבותה של מעורבות הציבור בתהליכים השלטוניים לצורך חיזוק היסודות‬ ‫הדמוקרטיים של המדינה‪ ,‬ביסוס השלטון ויצירת חברה מעורבת ופעילה יותר‪.‬‬ ‫המימד הראשון נשען על חקר השימוש ביישומי טכנולוגיות מידע ותקשורת‬ ‫(‪ )ICT- Information & Communication Technologies‬בכלל ועל חקר האינטרנט‪,‬‬ ‫כמכשיר בעל השלכות חברתיות‪ ,‬בפרט‪.‬‬ ‫המימד השני נשען על תיאוריות דמוקרטיות התומכות במעורבות גדולה יותר של האזרחים‬ ‫בתהליכים השלטוניים ‪ -‬גישת הדמוקרטיה ההשתתפותית (‪)Participatory Democracy‬‬ ‫וגישת הדמוקרטיה הדיונית (‪.)Deliberative Democracy‬‬ ‫בין השאלות הנבחנות במחקר זה ‪ -‬מהן פלטפורמות האינטרנט העיקריות בהן עושים חברי‬ ‫הכנסת שימוש אישי? האם ניתן לאפיין מבחינה דמוגרפית את חברי הכנסת המשתמשים‬ ‫באינטרנט ומהם מאפייני השימוש? אלו סוגי מרכיבים אינטראקטיביים ותוכניים כלולים באתרי‬ ‫האינטרנט האישיים של חברי הכנסת? במה מאופיינת פעילותם של חברי הכנסת ביתר‬ ‫הפלטפורמות השכיחות? באיזו מידה מעורבים חברי הכנסת בפיתוח האתרים‪ ,‬קביעת תכניהם‬ ‫וניהולם? מהי תפיסת עולמם של חברי הכנסת בכל הנוגע לשימוש באינטרנט כפלטפורמה ליצירת‬ ‫קשר עם הצי בור? באיזו מידה בלוגים ואתרים של חברי כנסת מעודדים יצירת דיאלוג בינם לבין‬ ‫האזרחים ומאפשרים שיח פוליטי דו צדדי ובאיזו מידה הם משמשים כמדיום חד‪-‬כיווני המעיד על‬ ‫דמוקרטיה רזה (‪ ,)Thin Democracy‬ומשמש לשכנוע באמצעות העברת מסרים פוליטיים‬ ‫ולקידומם האישי של המחוקקים? האם ובאיזו מידה קיימת התאמה בין תפיסת האתר כאמצעי‬ ‫ליצירת קשר עם הציבור לבין היישומים האינטראקטיביים הכלולים באתר ומאפשרים בפועל את‬ ‫יצירת הקשר בין המשתמשים לחברי הכנסת? האם ניתן להבחין בהתפתחות בהיקף‪ ,‬אופן ואופי‬ ‫השימוש ביישומי אינטרנט בטווח הזמן שבין יולי ‪ 1002‬ליולי ‪?1022‬‬ ‫עוד בוחן המחקר סוגיות הנוגעות למקרי בוחן שהתעוררו במהלך השהייה בשדה המחקר‬ ‫ונובעות משימושם של חברי כנסת ביישומי אינטרנט אישיים לצרכי פעילות פוליטית (סוגיית‬ ‫המענה לגולשים בפייסבוק ; סוגיית הפרסום הממוקד; סוגיית התיוג המסחרי והתיוג שמנגד;‬ ‫סוגיית חסימת תגובות הגולשים‪ ,‬סוגיית זהות מעדכן הפעילות בפייסבוק וסוגיית הספאם‬ ‫הפוליטי)‪.‬‬ ‫לבסוף וכפועל יוצא מראיית התמונה הרחבה עונה המחקר על השאלות הבאות‪ :‬האם‬ ‫הפעילות הפוליטית המקוונת יוצרת מציאות או שמא משקפת מציאות קיימת? האם ניתן להבחין‬ ‫בשינוי במודל הייצוגי ובמהות תפקידו של חבר הכנסת? והאם ראוי להסדיר בדרך כלשהי את‬ ‫הפעילות הפוליטית ברשת‪.‬‬ ‫מחקר זה הינו מחקר אורך (‪ )Longtudinal Study‬המבוסס על מערך מחקר מובלע‬ ‫(‪ )Embedded Design‬בו במסגרת גישה דומיננטית אחת משולבים מערכי נתונים מן הגישה‬ ‫האחרת‪ .‬במקרה דנן‪ ,‬המחקר מבוסס ברובו על מתודולוגיה איכותנית ומלווה בסטטיסטיקה‬ ‫תיאורית לשם העשרת הממצאים‪.‬‬ ‫נקודת המוצא המחקרית מעוגנת בגישת התיאוריה המעוגנת בשדה על פיה הדגש הוא על‬ ‫תיאור המצב והבנתו ולא על ניסיון לנבא מה עתיד לקרות‪ .‬גישת מחקר זו היא אינדוקטיבית ולא‬ ‫דדוקטיבית‪ ,‬קרי התיאוריה מתפתחת מתוך תצפית אמפירית המזהה דפוסים ואינה מתבססת‬ ‫ברובה על בדיקת השערות שנוסחו עובר לעריכת המחקר‪.‬‬ ‫המחקר שילב שתי שיטות מחקר עיקריות‪ :‬ניתוח תוכן אינטרנט ושאלונים פתוחים (כמו גם‬ ‫שלושה ראיונות)‪:‬‬ ‫ניתוח תוכן ‪ -‬בטכניקה זו נערך ניתוח מקיף‪ ,‬בשני שלבים ובמסגרות זמן נתונות (במהלך‬ ‫החודשים יולי ‪ 1002‬ויולי ‪ ,)1022‬של כל אתרי האינטרנט והבלוגים הפעילים של חברי הכנסת‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬במהלך העבודה ועד לחודש יולי ‪ 1022‬נבדקו פלטפורמות אינטרנט שיתופיות (רשתות‬ ‫חברתיות ואתרי שיתוף סרטונ י וידיאו ותמונות) במטרה לבחון את סביבת הפעילות המקוונת של‬ ‫חברי הכנסת‪ .‬טכניקה זו איפשרה בחינה אובייקטיבית של השימוש בפועל שעושים חברי הכנסת‬ ‫ביישומי אינטרנט אישיים לצרכיהם השונים‪ .‬רבדי הניתוח מאפשרים פרספקטיבות מקבילות הן‬ ‫על הפעילות האינדיבידואלית של כל חבר כנסת והן על מכלול פעילותם של חברי הכנסת בזירה‬ ‫המקוונת‪.‬‬ ‫שאלונים פתוחים ‪ /‬ראיונות ‪ -‬בתום שלב ניתוח האתרים הראשון בחודש יולי ‪ ,1002‬ועל‬ ‫סמך ממצאיו נערך במהלך החודשים נובמבר ‪ – 1002‬פברואר ‪ ,1020‬שלב השאלונים הפתוחים‪.‬‬ ‫השאלונים הופנו אל חברי הכנסת‪ ,‬שאתריהם נבדקו במסגרת שלב א'‪ ,‬ואל עוזריהם‬ ‫הפרלמנטריים‪ .‬שלב זה סיפק פרספקטיבה סובייקטיבית מנקודת מבטם של חברי הכנסת ואנשי‬ ‫צוותם המסייעים בידיהם בתפעול השוטף של יישומי האינטרנט‪ ,‬בנוגע לשימוש בפלטפורמת‬ ‫האינטרנט בכלל ואודות השימוש באינטרנט כאמצעי ליצירת קשר עם הציבור בפרט‪.‬‬ ‫השילוב בין שיטת מחקר אובייקטיבית ובלתי מתערבת (ניתוח תוכן אינטרנטי מרובה רבדים)‬ ‫לשיטת מחקר סובייקטיבית‪ ,‬הבוחנת את הסיטואציה הנחקרת מנקודת מבטם של השחקנים‬ ‫בשדה המחקר כאשר האינפורמנטים הם חברי הכנסת ואנשי צוותם (שאלונים פתוחים וראיונות‬ ‫אישיים)‪ ,‬איפשר טריאנגולציה‪ ,‬אשר היוותה בסיס להפקה ולהצגה של מגוון נתונים לצורך חיזוק‬ ‫הפרשנות והוכחת קפדנות מדעית ותרמה לתוקף ולאמינות המחקר‪ .‬בפועל‪ ,‬שילוב השיטות חשף‬ ‫פערים של ממש בין תפיסות הנשאלים את תפקידי הפעילות המקוונת לבין תכני ואפיוני הפעילות‬ ‫המקוונת בפועל‪.‬‬ ‫תמונת המצב הכללית המשתקפת מן המחקר מעידה על מעבר משמעותי משימוש באתרי‬ ‫אינטרנט ובלוגים אישיים לשימוש ביישומי מדיה חברתיים‪ .‬היישום הנפוץ ביותר בקרב חברי‬ ‫הכנסת הוא הפייסבוק‪ ,‬עם ‪ 68%‬אחוזי נוכחות‪ 34% .‬מחברי הכנסת מתפעלים אתר אינטרנט או‬ ‫בלוג אישי‪ .‬כ ‪ 43%‬מחברי הכנסת מנהלים חשבונות פעילים ביוטיוב בעוד שהצלחתו של הטוויטר‬ ‫צנועה למדי בארץ ועומדת על ‪ 14%‬בלבד‪.‬‬ ‫בחינת השפעת הפרמטרים הדמוגרפיים על היקף השימוש באתרי אינטרנט ובלוגים מעלה כי‬ ‫למגדר וגיל אין כל השפעה על עצם השימוש בפלטפורמה זו‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬לפן הפוליטי (השתייכות‬ ‫לאופוזיציה ‪/‬קואליציה‪ ,‬גוש פוליטי‪ ,‬מפלגה) ולתפקיד (חבר כנסת ‪ /‬נושא משרה מיניסטריאלית)‬ ‫ישנה השפעה על היקף השימוש כמו גם על אופני השימוש‪.‬‬ ‫הממצאים מעלים כי חברות באופוזיציה‪ ,‬השתייכות לגוש הימין או המרכז‪ ,‬חברות באחת מן‬ ‫המפלגות הבאות‪ :‬מפלגת העבודה‪ ,‬הבית היהודי ואיחוד לאומי‪ ,‬והיעדר תפקידים‬ ‫מיניסטריאליים הינם מאפיינים המגדילים את הסיכוי שאותו חבר כנסת יתפעל אתר אישי; בעוד‬ ‫הימנות על הקואליציה‪ ,‬השתייכות לגושי השמאל‪ ,‬המפלגות הדתיות והמפלגות הערביות; חברות‬ ‫באחת מן המפלגות הבאות‪ :‬יהדות התורה‪ ,‬ש"ס‪ ,‬חד"ש והתנועה החדשה מרצ‪ ,‬ונשיאה בתפקיד‬ ‫מיניסטריאלי מקטינים את הסיכויים שאותו חבר כנסת יתפעל אתר אישי‪.‬‬ ‫אחת המסקנות המשמעותיות של המחקר מעלה כי לחברי הכנסת מן הימין יתרון בשימוש‬ ‫ברשת בהשוואה לחבריהם מן השמאל‪ ,‬קרי פעילותם משמעותית ומקיפה יותר בהשוואה לחברי‬ ‫הכנסת מן השמאל גם בפלטפורמות השיתופיות; עם זאת‪ ,‬יתרונם זה אינו בא לידי ביטוי‬ ‫בפייסבוק‪ ,‬מאחר והיקף הנוכחות בו עומד על רוב משמעותי המקיף את כל סיעות הבית‪,‬‬ ‫ובטוויטר‪ ,‬מן הסיבה ההפוכה‪ ,‬היות ובו פועלים רק מתי מעט "המשוגעים לדבר" ‪.‬‬ ‫ניתוח הקטגוריות הנושאיות הכלולות באתרי חברי כנסת (קשר עם הבוחר‪ ,‬קורות חיים‪ ,‬אני‬ ‫מאמין‪ ,‬מן התקשורת‪ ,‬הודעות לתקשורת פעילות פרלמנטרית וחקיקה) מעלה כי מודל הייצוג‬ ‫הרווח בקרב חברי הכנסת המפעילים אתרים הוא מודל ייצוג העצמי (הנציג כפרסונה פוליטית)‬ ‫בשילוב עם מודל הנאמן‪ .‬כלומר מירב השימוש שחברי הכנסת עושים באתריהם הינו מתן דיווח‬ ‫לציבור תוך ייצוג עצמי אופטימאלי‪ .‬האתרים אמנם מגבירים את מידת השקיפות של הפעילות‬ ‫הפרלמנטרית האינדיבידואלית ועונים על הצורך הציבורי באחריותיות ובמתן דיווח אולם עבור‬ ‫חברי הכנסת הם מהווים בעיקר עוד פלטפורמה דרכה הם יכולים להציג את עצמם באופן חיובי‪,‬‬ ‫תוך שליטה מלאה בתכנים המועלים‪ .‬תיעול השימוש באתרים לצרכי יצירת קשר דו כיווני עם‬ ‫הבוחרים‪ ,‬שהוא הוא אשר היווה את הבסיס הרעיוני שעמד מאחורי השימוש באינטרנט‬ ‫כפלטפורמה פוליטית‪ ,‬כמעט ואינו בא לידי ביטוי‪ ,‬מפני שהאתרים ממעטים לשמש כפלטפורמה‬ ‫אינטראקטיבית דו כיוונית‪ .‬עם זאת‪ ,‬לא ניתן להפחית בחשיבותה של הגדלת השקיפות של‬ ‫הפעילות הפרלמנטרית כמטרה העומדת בפני עצמה וממומשת באמצעות האתרים האישיים‪.‬‬ ‫התכנים הנוגעים לנושא "הקשר עם הציבור" באתרי האינטרנט ובבלוגים של חברי הכנסת‬ ‫כמו גם התשובות לשאלונים שחולקו מעלים נרטיבים של דיאלוג‪ ,‬קשר וחבר הכנסת כמשרת‬ ‫ציבור‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬בחינת המאפיינים האינטראקטיביים הכלולים באותם אתרים שהם‬ ‫המאפשרים בפועל את יצירת הקשר הדו כיווני העלתה כי חברי הכנסת הישראליים‪ ,‬בדומה‬ ‫לחבריהם הפרלמנטרים ברחבי העולם‪ ,‬נמנעים ככל יכולתם משילוב מאפייני אינטראקציה‬ ‫אנושית וזאת במקביל לשדרוגים הטכנולוגיים המאופיינים כבעלי אינטראקציה עם המדיה בלבד‪,‬‬ ‫אותם הם מאמצים בחום‪ .‬הסיבה העיקרית לכך היא שמאפיינים אינטראקטיביים הדורשים‬ ‫התייחסות אנושית מכבידים את עומס העבודה המוטל על חברי הכנסת וצוותיהם בניגוד‬ ‫למאפיינים האוטומטיים (מאפייני אינטראקציות מדיה) שלמעט התקנתם ותחזוקתם השוטפת‪,‬‬ ‫הנעשית על ידי צוות ניהול האתר‪ ,‬אינם דורשים מענה אנושי מצד חברי הכנסת או עוזריהם‪.‬‬ ‫למותר לציין כי השקעה באתר אינטרנט ובמענה למשתמשים גוזלת משאבי זמן‪ ,‬כסף‪ ,‬אנרגיה‬ ‫וכוח אדם מחברי הכנסת ואנשי צוותם‪.‬‬ ‫מכאן נובעת אחת המסקנות החשובות של המחקר המעלה כי הנחות היסוד העומדות בבסיס‬ ‫תיאוריית הדמוקרטיה המקוונת ראויות לחשיבה מחודשת והתאמתן למציאות‪ ,‬תוך תיאום‬ ‫ציפיות בין חברי הכנסת לציבור וזאת בשל השימוש הניכר בפלטפורמות המקוונות לצרכי שיווק‬ ‫פוליטי אישי מתמשך‪ ,‬כאשר השיח האינטראקטיבי בין חברי הכנסת לאזרחים כמעט ואינו בא‬ ‫לידי ביטוי‪ ,‬הן מפאת העומס המוטל על חברי הכנסת בשל האופי המיידי המאפיין את הרשתות‬ ‫החב רתיות‪ ,‬הן בשל אופי השיח המתנהל שהוא לעיתים מתלהם ובוטה והן בשל הדרך השונה בה‬ ‫הם תופסים את משמעותו של המונח "קשר עם הציבור"‪.‬‬ ‫מסקנה מרכזית משלימה של המחקר קובעת כי הפוליטיקה המקוונת הישראלית אינה‬ ‫יוצרת מציאות פוליטית חדשה אלא משקפת מציאות פוליטית קיימת‪ .‬זו נובעת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬מן‬ ‫הפער הממשי המתגלה בין המוצהר למצוי‪ .‬בין הרצון העז ליצור קשר עם הציבור כפי שעולה מן‬ ‫הטקסטים הכלולים באתריהם ובתשובותיהם של חברי הכנסת לבין הפיצ'רים המעטים הכלולים‬ ‫באתרים המאפשרים בפועל את יצירת הקשר; היעדר המענה וחד הכיווניות של הפניות והשיח‬ ‫בפייסבוק‪ ,‬בטוויטר וביוטיוב והשימוש בפלטפורמות האינטרנטיות בעיקר בכדי לאפשר שיווק‬ ‫פוליטי מתמשך ונטול מגבלות חוקיות‪ .‬יתרה מכך‪ ,‬גם המעבר לשימוש בפלטפורמות חברתיות לא‬ ‫הגדיל את מידת החיבור והתקשורת בין חברי הכנסת לבין הציבור על אף השיתופיות המאפיינת‬ ‫מדיה חברתיים‪ .‬יש להזכיר את התזוזה הקלה הניכרת בהתנהלות הפוליטית כאשר יישומי‬ ‫האינטרנט של חברי הכנסת מאפשרים להם תקשורת ישירה עם הציבור באופן עצמאי שאינו תלוי‬ ‫במדיה המסורתיים‪ .‬עם זאת‪ ,‬הפוליטיקה מוסיפה להיעשות בחדרי חדרים‪ ,‬ובמנותק מן הציבור‬ ‫כאשר הדיווח המקוון‪ ,‬מהווה מקפצה לשילוב בסדר היום התקשורתי של גופי התקשורת‬ ‫המוסדיים‪ .‬מסקנה זו תומכת בגישת הנורמליזציה ושוללת את גישת הפוליטיקה החדשנית‪.‬‬ ‫מסקנה חשובה נוספת אשר עלתה מן הממצאים מעידה כי‪ ,‬על אף התכחשויותיהם‪ ,‬הפעילות‬ ‫המקוונת משנה‪ ,‬הלכה למעשה‪ ,‬את סדר יומם של חברי הכנסת‪ ,‬כאשר בעבור רובם הפכה‬ ‫הפעילות המקוונת למטלה יומיומית חשובה שאין בלתה‪ .‬הפעילויות הפרלמנטריות והפוליטיות‬ ‫השוטפות‪ ,‬אשר בעבר לא זכו להד תקשורתי נרחב ומקיף באמצעי המדיה המסורתיים‪ ,‬מתווכות‬ ‫ומועברות לציבור (כמו גם לעיתונאים) דרך הפריזמה האינטרנטית‪.‬‬ ‫המחקר אינו ממ ליץ על קביעת מסגרת מסדירה כוללת ומחייבת לפעילות פוליטית מקוונת‬ ‫ותומך בפעילות פוליטית וולונטרית‪ ,‬ובלתי תלויה בפלטפורמה מדינתית רשמית‪ .‬יש לזכור כי‬ ‫אסדרה אינה החלופה המיטבית ובסיטואציות המאפשרות זאת (כדוגמת מקרי הבוחן שהובאו‬ ‫בעבודה‪ :‬פרסום ממוקד‪ ,‬חסימת תגובות וכיוצא בזה) יש לאפשר לאומת הרשת הסדרה‬ ‫ספונטנית‪ ,‬שאינה מכוונת‪ ,‬של התנהלות השחקנים הפוליטיים החורגים מנורמות ההתנהגות‬ ‫המצופה מהן‪ .‬אף על פי כן‪ ,‬לאור ממצאי המחקר‪ ,‬ומאחר וכיום נעשה שימוש ניכר ברשת לצרכי‬ ‫פעילות פוליטית שיווקית וזאת לאורך כל ימות השנה ולא רק במסגרת קמפיין בחירות‪ ,‬אני‬ ‫סבורה כי יש לנקוט בצעדים הבאים‪:‬‬ ‫‪ .2‬יש לבטל את חוקי התעמולה הקיימים במטרה ליצור שוויון בין כלל אמצעי התקשורת‪.‬‬ ‫‪ . 1‬בתקופת בחירות יש להפעיל לצד וועדת הבחירות המרכזית‪ ,‬מנגנון דיווח דיגיטלי‪ ,‬תוך‬ ‫מתן סמכויות ענישה מיידיות לוועדה לצורך שמירה על טוהר הבחירות ועל עקרון הבחירות‬ ‫ההוגנות והשוות‪.‬‬ ‫‪ . 4‬יש להקים וועדה ציבורית (אשר על חבריה יימנו חברי כנסת‪ ,‬אנשי אקדמיה ומומחי רשת)‬ ‫שייצרו קוד אתי לפעילות פוליטית ברשת‪ ,‬במסגרת קמפיין בחירות כמו גם במהלך הכהונה‪.‬‬ ‫‪ .3‬על הקוד לנסח‪ ,‬בין היתר‪ ,‬כללי דיון בדיאלוג בין נציגי ציבור לאזרחים‪ ,‬אשר יחולו על‬ ‫האזרחים ונציגי הציבור גם יחד ויאזנו בין חשיבות הדיון הציבורי וחופש הביטוי לבין החובה‬ ‫לשמור על דיון ציבורי וזכות האדם לשמו הטוב‪.‬‬ ‫‪ .3‬על הקוד להיות בעל מעמד ציבורי וערכי אך לא בעל מעמד משפטי מחייב‪.‬‬ ‫‪ .8‬יש לארגן השתלמויות והדרכות במסגרות מפלגתיות ובכנסת להטמעת התנהלות פוליטית‬ ‫הוגנת וראויה בקרב מועמדים (בפריימריז ולכנסת) וחברי כנסת‪.‬‬ ‫‪ .7‬במקביל יש לחנך את ציבור האזרחים באמצעות העלאת המודעות הציבורית לנושא‬ ‫להתלונן על התנהלות בלתי הוגנת של שחקנים פוליטיים בכל עת ובעיקר במערכות בחירות‪.‬‬ ‫‪ .6‬יש להחיל את הוראות חוק הספאם‪ 1‬אם באמצעות חקיקה מפורשת ואם באמצעים‬ ‫פרשניים גם על תחום המסרים הפוליטיים‪.‬‬ ‫השורה התחתונה של מחקר זה הינה חיובית למדי ‪ -‬הפוליטיקה אולי לא השתנתה‪ ,‬אך‬ ‫החברה האזרחית השתנתה לטובה והועצמה כתוצאה מהפוליטיקה המקוונת‪ .‬אנו נעים לאורכו‬ ‫של ספקטרום ולכן על אף שלא כל מטרותיה של הדמוקרטיה המקוונת הושגו‪ ,‬היום יותר מתמיד‬ ‫הפעילות הפוליטית מונגשת לאזרחים באמצעות המדיה החברתיים בהם הם מבלים זמן רב‬ ‫בהתקשרויות חברתיות; החברה האזרחית הפכה מועצמת יותר ורבים יותר פעילים ביוזמות‬ ‫‪ .1‬חוק התקשורת (בזק ושידורים) (תיקון מס' ‪ ,)30‬התשס"ח – ‪ ,1006‬ס"ח התשס"ח ‪.312‬‬ ‫אזרחיות‪ .‬האזרחים מפיקים תועלת רבה מן הקשר הישיר והבלתי מתווך עם הפוליטיקאים‪ ,‬הם‬ ‫מקבלים עדכונים מן הפוליטיקאים המעניינים אותם‪ ,‬ואך ורק מהם בלחיצת כפתור‪ ,‬הם עשויים‬ ‫להתבטא על גבי הקיר של נבחרי הציבור ולהגיב ישירות לדבריהם‪ .‬שוב אינם נדרשים לתיווך‬ ‫העי תונאי ואו לפרשנות של עיתונאי כזה או אחר‪ .‬הם רשאים להתרשם בעצמם מן הטקסטים‬ ‫שאף נותרים על גבי הרשת כארכיון ציבורי‪ ,‬כך שניתן לבחון את דברי הפוליטיקאים חודשים‬ ‫רבים לאחר הפרסום‪ .‬הם חשים כי נציגי הציבור קרובים אליהם יותר‪ ,‬אנשים בשר ודם בעלי‬ ‫תהיות ופקפוקים שאינם מורמים מעם‪ .‬הם הופכים מודעים יותר לתהליכי העבודה הפוליטיים‬ ‫ועשויים לפתח מעורבות אזרחית גדולה יותר בשל כך‪ .‬גם במישור הציבורי‪ ,‬השקיפות בהתנהלות‬ ‫הדרג הפוליטי גדלה ולכך יתרונות רבים בכל הנוגע למידת האמון שרוכש הציבור להנהגתו‪.‬‬