העברה עצבית

‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‬
‫מבוא‬
‫• אחת הגישות הפסיכולוגיות‪ ,‬היא הגישה הביולוגית‪ ,‬או‬
‫הפיזיולוגית )גופנית(‪.‬‬
‫• מערכת העצבים היא המפקחת על כל התהליכים והפעילויות‬
‫המתרחשים בגוף‪.‬‬
‫• לפי הגישה הזו אין הפרדה בין "גוף" ל"נפש"‪ .‬הגוף‪/‬המוח הוא‬
‫היוצר את חיי הנפש‪.‬‬
‫‪1‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫מה תפקיד הפסיכולוגיה הפיזיולוגית?‬
‫הפסיכולוגיה הפיזיולוגית היא ענף של הפסיכולוגיה העוסק בדרך שבה‬
‫מנגנונים גופניים מאפשרים לנו‪:‬‬
‫לקלוט גירויים‬
‫לעבד אותם‬
‫אור‪ ,‬קול‪ ,‬ריח‪ ,‬מגע‪,‬‬
‫חום וקור‬
‫חיצוני‬
‫פנימי‬
‫מראה של מישהו‬
‫מוכר‬
‫תחושת כעס‬
‫ולהגיב עליהם‬
‫גלויה‬
‫חיוך‬
‫סמויה‬
‫עליה בקצב לב‬
‫פעימות‪ ,‬הזעה‬
‫מערכת העצבים משמשת כמערכת תקשורת הקולטת מידע‪ ,‬מעבדת מידע ומעבירה‬
‫הוראות לתפקוד הגוף‪.‬‬
‫מערכות הבקרה‬
‫של הגוף‬
‫מערכת עצבים‬
‫מערכה הורמונלית‬
‫מערכת התורשה‬
‫‪2‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫ממה בנויה מערכת העצבים???‬
‫• מערכת זה בנויה ממיליוני מיליוני תאי עצב הנקראים גם נוירונים‬
‫• לפני שנבין את המערכת העצבים בכללותה‪ ,‬נלמד על המרכיב הבסיסי‬
‫שלה ‪ -‬תא העצב ‪ -‬הנוירון‬
‫תא עצב=נוירון – אבן פינה של מערכת‬
‫העצבים‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫•‬
‫מבנה תא העצב‬
‫סוגים של תאי עצב‬
‫זרימת המידע בסינפסה‬
‫נוירוטרנסמיטרים‬
‫הדחף העצבי‬
‫דרכי השפעה של סמים ותרופות‬
‫‪3‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫תצלומי נוירונים‬
‫במיקרוסקופ‬
‫מבנה הנוירון‬
‫דנדריטים –שלוחות שיוצאות‬
‫מגוף התא‪ ,‬ומתחברות לנוירונים‬
‫אחרים כדי לקבל מידע מהם‪.‬‬
‫דנדריטים‬
‫גוף התא‬
‫אקסון – שלוחה ארוכה שיוצאת מגוף‬
‫התא‪ ,‬שבסופה יש שלוחות קצרות‬
‫יותר שמתחברות לנוירונים אחרים‪,‬‬
‫כדי להעביר מידע לנוירונים אחרים‪.‬‬
‫אקסון‬
‫גוף התא – אחראי על‬
‫תפקוד תקין של התא‪.‬‬
‫שם נמצא הד‪.‬נ‪.‬א ‪-‬‬
‫בגרעין התא‬
‫מיילין – חומר שומני‬
‫שעוטף את האקסון ועוזר‬
‫להעביר את הדחף‬
‫החשמלי – כימי באקסון‬
‫כפתורי הטרמינל‬
‫כפתורי הטרמינל ‪ -‬בסוף השלוחות של האקסון הללו יש התרחבות‬
‫שנקראת כפתורי טרמינל‪ ,‬שדרכם מתקשר נוירון אחד לשני‪ .‬דרך‬
‫הכפתורים הללו עובר מידע בין הנוירונים בצורה של חומר כימי‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫זרימת המידע בנוירון‬
‫העברת המידע בנוירון היא חד‪-‬סטרית‪:‬‬
‫אל האקסון‬
‫לגוף התא‬
‫מן הדנדריטים‬
‫כפתורי הטרמינל‬
‫‪.‬‬
‫דנדריטים – מקבלים מידע‬
‫הדנדריט קולט מידע מהתאים השכנים‬
‫האקסון מעביר מידע מגוף התא אל‬
‫כפתורי הטרמינל שמוסרים מידע לנוירון‬
‫שכנים‬
‫גוף התא‬
‫אקסון – מעביר מידע‬
‫כפתורי הטרמינל – מוסרים מידע‬
‫העברת המידע בין הנוירון בסינפסה‬
‫תאי העצב מעבירים מידע אחד לשני אבל לא דרך מגע‬
‫פיזי אלא דרך אזור שנקרא סינפסה‪.‬‬
‫נוירון פרהסינפטי‬
‫הדנדריטים‬
‫לגוף התא‬
‫הסינפסה זה למעשה מרווח זעיר בין הנוירון השולח את‬
‫המידע הנקרא הנוירון הקדם‪-‬סינפטי )פרהסינפטי(‬
‫והנוירון המקבל את המידע הנקרא הנוירון הבתר‪-‬‬
‫סינפטי )פוסטסינפטי(‬
‫אל האקסון‬
‫סינפסה‬
‫מעבר המידע דרך הסינפסה אינו נעשה באורח חשמלי‪,‬‬
‫אלא בדרך כימית‪ ,‬בעזרת תרכובות ייחודיות האגורות‬
‫בקצה האקסון‪.‬‬
‫כפתורי הטרמינל‬
‫הדנדריטים‬
‫לגוף התא‬
‫אל האקסון‬
‫נוירוטרנסמיטרים או מתווכים כימיים‬
‫כפתורי הטרמינל‬
‫נוירון פוסטסינפטי‬
‫‪5‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫נוירוטרנסמיטרים –שליחי המידע בין תאי העצב‬
‫• הנוירוטרנסמיטרים משמשים בתפקיד של‬
‫שליחים בסינפסה ולכן זהו שמם‪.‬‬
‫• ברגע שיש הפעלה של הנוירון הוא משחרר‬
‫את הנוירוטרנסמיטרים מהבועיות‬
‫הסינפטיות אל הסינפסה‪.‬‬
‫• בהגיעו לעברו השני של המרווח הסינפטי‪,‬‬
‫נקלט הנוירוטרנסמיטר באתרים מיוחדים –‬
‫רצפטורים‪ /‬קולטנים )לכל נוירוטרנסמיטר‬
‫יש מבנה כימי מסוים ורצפטור ייחודי לו(‬
‫המצויים ע"ג הדנדריטים או ע"ג גוף התא‬
‫של התא הבתר‪-‬סינפטי‪.‬‬
‫קליטת הנוירוטרנסמיטר על ידי הרצפטור יכול לעורר שתי‬
‫תגובות הפוכות ‪:‬‬
‫תגובה מעוררת ‪ -‬נוצר בסינפסה מעוררת –‬
‫מעלה את הסיכוי של תא להעביר את המידע הלאה‪ .‬תגובה‬
‫מעוררת מקרבת אותו להעברת המידע‪.‬‬
‫תגובה מעכבת ‪ -‬נוצר בסינפסה מעכבת –‬
‫מוריד את הסיכוי של התא להעביר מידע‪ .‬מרחיק אותו מהסף‬
‫‪6‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫הנוירון מקבל מידע מהרבה נוירונים אחרים וכן מקבל הרבה תגובות מעוררות ומעכבות‬
‫במקביל‪ .‬התא מסכם את כל המידע שהוא מקבל מכל הנוירונים המעוררים והמעכבים‪.‬‬
‫סכימת ההשפעות המעוררות והמעכבות צריכה לעבור סף מסויים‪ -‬סף הפעולה‬
‫עבר את סף הפעולה מתעורר דחף‬
‫חשמלי‪ :‬במידה והסיכום עובר את‬
‫סף הפעולה של הנוירון מתחיל‬
‫להתרחש מעיין דחף חשמלי שנקרא‬
‫גם פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫לא עבר את סף הפעולה לא‬
‫מתעורר דחף חשמלי‪ :‬במידה‬
‫והסיכום לא עובר את סף הפעולה של‬
‫הנוירון לא מתעורר דחף חשמלי‬
‫כלל‪.‬‬
‫הנוירון מעביר‬
‫את המידע‬
‫הנוירון לא מעביר‬
‫את המידע‬
‫פוטנציאל פעולה‬
‫אין פוטנציאל פעולה‬
‫הדחף העצבי‪-‬והולכתו לאורך הנוירון‬
‫לא משנה כמה עוררו את הנוירון‪ ,‬ובכמה הוא עבר את הסף‪ ,‬תמיד‬
‫מתעורר אותו דחף‪/‬זרם חשמלי‪-‬תמיד זה אותו פוטנציאל פעולה‪.‬‬
‫ואם הוא לא עבר את הסף למרות שהיה קרוב‪ ,‬לא מתעורר דחף‬
‫חשמלי כלל‪ .‬זה נקרא "הכל או כלום"‪.‬‬
‫כלום‬
‫הכל‬
‫עובר פוטנציאל פעולה בנוירון‬
‫או‬
‫לא עובר פוטנציאל פעולה‬
‫בנוירון‬
‫שחרור נוירוטרנסימטר‬
‫אין שחרור של הנוירוטרנסמיטר‬
‫העברת המידע לנוירון הבא‬
‫אין העברת המידע לנוירון הבא‬
‫‪7‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫תגובה מעוררת – מותר לי‪ ,‬לא אכלתי הרבה‬
‫היום‪.‬‬
‫תגובה מעוררת – מס' קוביות‬
‫שוקולד לא ישנו שום דבר‪.‬‬
‫תגובה מעוררת – ממש בא לי משהו מתוק‪.‬‬
‫לאכול שוקולד או‬
‫לא לאכול שוקולד?‬
‫תגובה מעכבת – יש לי מחר חתונה‪ ,‬אני‬
‫צריכה להראות טוב‪.‬‬
‫תגובה מעכבת – יש בשוקולד המון‬
‫קלוריות‪.‬‬
‫שאלה‬
‫אם זה הכל או כלום‪ ,‬איך אם כך יש לנו‬
‫תחושות רציפות כמו כאב חזק יותר או‬
‫חלש יותר‪ ,‬כמו קול חזק או חלש?‬
‫‪8‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫עוצמת הכאב שאנו חשים היא תוצאה של שני גורמים‪:‬‬
‫‪ (1‬תדירות הפוטנציאל – כמה פעמים בשנייה נוצר דחף חשמלי‬
‫בנוירון‪ .‬תדירות גבוהה תחושה חזקה‪.‬‬
‫‪ (2‬מספר הנוירונים שבהם נוצר פוטנציאל פעולה – יותר נוירונים‬
‫תחושה חזקה יותר‪.‬‬
‫קטן‬
‫גדול‬
‫נמוכה‬
‫תחושה חלשה‬
‫תחושה בינונית‬
‫גבוהה‬
‫תחושה בינונית‬
‫תחושה חזקה‬
‫העברת מידע עצבי‬
‫העברה בין תאים‬
‫העברה בתוך התא‬
‫תהליך כימי‬
‫תהליך חשמלי‬
‫טרנסמיטורים‬
‫פוטנציאל פעולה‬
‫‪9‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫העברת המידע העיצבי ‪ -‬סיכום‬
‫שלבים בהעברה העצבית‬
‫‪ .1‬ייצור ואגירתו של הנוירוטרנסמיטר בתא הפרה‪-‬סינפטי‬
‫‪ .2‬שחרור הנוירוטרנסמיטר לסינפסה‬
‫‪ .3‬קליטת הנוירוטרנסמיטר בתא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫‪ .4‬התקדמות פוטנציאל פעולה )העברה חשמלית(‬
‫‪ .5‬סילוק עודפי הנוירוטרנסמיטר‬
‫איך מסולקים הנוירוטרנסמיטרים מהמרווח‬
‫הסינפטי?‬
‫ישנם מס' מנגנונים ‪:‬‬
‫‪) re-uptake (1‬לקיחה בחזרה( קליטה מחדש של הנוירוטרנסמיטר‬
‫לאתרים מיוחדים שבקצה האקסון הקדם‪-‬סינפטי )כלומר מולקלות החומר‬
‫חוזרות חזרה לכפתור הקדם סינפטי – חוזרת בשלמותה(‪.‬‬
‫‪(2‬‬
‫דילול‪ :‬נדידה של חלק מהטרנסמיטר לנוזל שבין התאים‪ .‬גורם להקטנת‬
‫ריכוז הנוירוטרנסמיטר‪ ,‬עד הגיעו לכמות שאינה יכולה לעורר תגובה‬
‫ביולוגית )החומר מתנקה דרך מערכת השתן ויוצא מהגוף(‪.‬‬
‫‪(3‬‬
‫דגרדציה‪:‬פירוק הנוירוטרנסמיטר ע"י אנזימים המתמחים בכך‪ .‬תוצרי‬
‫הפירוק של הנוירוטרנסמיטר נקלטים ע"י התא‪ ,‬או מסולקים באופנים‬
‫אחרים‪.‬‬
‫‪10‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫דרכי ההשפעה של סמים ותרופות‬
‫סמים ותרופות מתערבים בתהליך הסינפטי‪:‬‬
‫• סמים ותרופות משפיעים עלינו דרך השפעה כימית על מערכת‬
‫העצבים שלנו על סמים ותרופות משפיעים עלינו דרך השפעה‬
‫כימית על מערכת העצבים שלנו‪ .‬הסמים יכולים להתערב בכל‬
‫אחד מהשלבים שתיארנו של ההולכה הסינפטית‪:‬‬
‫‪.1‬‬
‫ייצור ואגירתו הנוירוטרנסמיטר בתא הפרה‪-‬סינפטי )חומרי מוצא או‬
‫אנזימים המעורבים בייצור(‬
‫‪.2‬‬
‫שחרור הנוירוטרנסמיטר לסינפסה‬
‫‪.3‬‬
‫קליטת הנוירוטרנסמיטר בתא הפוסט‪-‬סינפטי‬
‫‪.4‬‬
‫התקדמות פוטנציאל פעולה )העברה חשמלית(‬
‫‪.5‬‬
‫סילוק עודפי הנוירוטרנסמיטר‬
‫‪‬אפשר לחלק את ההתערבויות ל ‪ 2‬סוגים לפי השאלה‪:‬‬
‫‪ ‬האם הסם‪-‬תרופה עושים פעולה דומה לזה של הנ"ט הטבעי? כלומר פועלים באותו‬
‫כיוון? או שהם סותרים\מפריעים לפעולה הטבעית של הנ"ט?‬
‫עושים פעולה דומה לזה‬
‫של הנ"ט הטבעי‬
‫‪‬סותרים\מפריעים לפעולה‬
‫הטבעית של הנ"ט‬
‫התערבות אגוניסטית‬
‫התערבות אנטגוניסטית‬
‫שימוש בתרופה או סם אגוניסטים המתחברים‬
‫לרצפטורים המתאימים במוח ומחליפים‪/‬מחקים‬
‫את הפעולה של הנוירוטרנסמיטרים ובכך‬
‫מגבירים את פעולתו‪.‬‬
‫שימוש בתרופה או סם אנטגוניסטים המתחברים‬
‫לרצפטורים המתאימים במוח וחוסמים אותם ולכן‬
‫מפריעים לפעולה של הנוירוטרנסמיטר‪.‬‬
‫משתמשים בזה יש חוסר של טרנסמיטר‬
‫ולהעלות את כמותו‬
‫משתמשים בזה כאשר יש עודף של טרנסמיטר ורוצים‬
‫להוריד את כמותו‬
‫‪11‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫אגוניסטים ואנטגוניסטים כתרופות‪.‬‬
‫פרקינסון‪ -‬חוסר בנוירוטרנסימטר דופאמין בסינפסה‪.‬‬
‫• לוקחים תרופה שמכילה ‪ L‬דופה‪ -‬שהוא חומר המוצא של דופאמין‪ -‬ואז מיוצר‬
‫יותר דופאמין בתאים הפרה‪-‬סינפטיים‪ ,‬ויש יותר שחרור דופאמין בסינפסה‪.‬‬
‫• כלומר ה ‪ L‬דופה הוא אגוניסט לדופאמין‪ -‬פועל "בעד" הדופאמין ובאותו כיוון‬
‫איתו‪.‬‬
‫• הההתערבות במקרה הזה היא בשלב בו יש ייצור הנוירוטרנסמיטר בתא הפרה‪-‬‬
‫סינפטי‬
‫סכיזופרניה‪ -‬עודף בנוירוטרנסימטר דופאמין בסינפסה‪.‬‬
‫• לוקחים תרופה שמתערבת השלבי פעולתו של הדופמין ובכך מפחיתה את‬
‫השפעתו של הדופמין וחלק ניכר מין הסימפטומים‪ .‬לכן זו תרופה אנטגוניסטית‬
‫לדופמין‪ .‬מפריעה לפעולתו‪.‬‬
‫אגוניסטים ואנטגוניסטים כתרופות‪.‬‬
‫• דיכאון – חוסר בנוירוטרנסמיטר סרוטונין בסינפסה‪.‬‬
‫• לכן צריך לעלות את כמות הסרוטונין בסינפסה?‬
‫• באיזה סוג התערבות נבחר ???‬
‫אגוניסט??‬
‫אנטגוניסט???‬
‫‪12‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫• ניתן תרופה אגוניסטית )פרוזאק – ‪ – (SSRI’s‬כדי‬
‫שתגביר את פעולת הסרוטונין‪ .‬בפרוזאק ישנו חומר‬
‫שמפריע ל"לקיחה מחדש" )‪ (re-uptake‬של הסרוטונין‬
‫ע"י התא הפרה סינפטי‪.‬‬
‫• התוצאה‪ -‬יש יותר סרוטונין בסינפסה‪ ,‬והדכאון שנגרם‬
‫ממחסור סרוטונין –משתפר‪.‬‬
‫• התרופה )פרוזאק( היא אגוניסטית של סרוטונין –היא‬
‫עוזרת לפעולה שלו‪ ,‬פועלת "באותו כיוון" – לכיוון‬
‫הגברת כמות הסרוטונין ‪.‬‬
‫‪ -ADHD‬לילדים היפר‪-‬אקטיביים עם בעיית קשב יש תת‬
‫פעילות של דופמאין‪ .‬ולכן רוצים להגביר להם את כמות‬
‫הדופאמין בסינפסה‪ -‬נותנים ריטאלין –שהוא סם שמגביר‬
‫את כמות הדופאמין במרווח הסינפטי לכן זהו אגוניסט‬
‫לדופאמין‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫אגוניסטים ואנטגוניסטים כסמים‪.‬‬
‫אמפטאמיים )ספידים‪ ,‬טריפים‪ ,‬פטריות (‪ .‬סמים המביאים‬
‫לסימפטומים סכיזופרניים )התנהגות לא תואמת מציאות‪ ,‬עיוותים‬
‫בחשיבה ובתפיסה(‪.‬‬
‫סמים אלו למעשה אשר מגבירים את פעולת הטרנסמיטר דופמין ‪.‬‬
‫אגוניסט‪ .‬מעלה את השפעת פעולת הטרנסמיטר‪ .‬מגביר את כמות‬
‫הדופאמין בסינפסה = אגוניסט לדופאמין‪.‬‬
‫• אופיאטים )אופיום‪ ,‬הרואין‪ ,‬מורפין‪ ,‬אדולן(‪ -‬אלו הם סמים‬
‫בעלי מבנה מולקולרי דומה "הנוירוטרנסמיטרים האופיאטים"‪-‬‬
‫חומר שיכוך כאבים טבעי שיש לנו בגוף ‪ -‬כך שהוא יכול להיקשר‬
‫אל הקולטן שלו ולחקות את פעולתו‪-‬הגברה‪.‬‬
‫• לכן הם אגוניסטים‪.‬‬
‫• סמים אלו הם מאוד ממקרים והגמילה מהם קשה מאוד‪.‬‬
‫• השמוש בהם מוביל להפחתה בייצור של האופיאטים הטבעיים‬
‫של הגוף מכיוון שיש מספיק כתוצאה מההרואין המוזרק‪.‬‬
‫• הפסקת השימוש בסמים אלו מלווה בכאבים נוראיים משום‬
‫שהגוף לא מייצר את הנוירוטרנסמיטרים האופיטים שאמורים‬
‫הקריז‪.‬‬
‫לשכך כאבים‬
‫‪14‬‬
‫י"ח‪/‬כסלו‪/‬תשע"ה‬
‫קוקאין –סם אשר מפריע ל"לקיחה מחדש" )‪(re-uptake‬‬
‫של דופמין‪ .‬הדופמין נשאר במרווח הסינפטי ומוסיף להפעיל‬
‫את התא הבתר סינפטי‪.‬‬
‫סם זה הוא אגוניסטים של דופמין‪.‬‬
‫‪15‬‬