‫לימודיה ‪2014‬‬ ‫יסודות ביולוגיים‬ ‫עינת ברוך‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫או בפייסבוק ‪‬‬ ‫מבוא – סקירה היסטורית ופילוסופית של‬ ‫תחום חקר מערכת העצבים‬ ‫גאלן‬ ‫רופא‪ ,‬חוקר ופיזיולוג ביוון העתיקה‪.‬‬ ‫ידע רק את מה שניתן לדעת ללא מכשירים (נתיחת גופות)‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬ישנם שומנים‪ ,‬שרירים‪ ,‬עצמות‪ ,‬מוח וכד'‪.‬‬ ‫גאלן האמין בגישה דואליסטית – האדם מורכב מנפש ומגוף‪.‬‬ ‫הנפש היא ישות רוחנית ללא נפח או משקל‪ ,‬אחראית על תופעות נפשיות‪.‬‬ ‫הגוף‪ ,‬הוא ישות פיזיקלית‪ ,‬בעלת נפח ומשקל‪.‬‬ ‫לפי גישה זו‪ ,‬הנפש מתכננת התנהגות שיוצאת לפועל בעזרת הגוף‬ ‫באמצעות "רוח בצינורות"‪.‬‬ ‫•‬ ‫מהיכן נובע הדואליזם? מוות (הנפש ממשיכה לחיות והגוף מתכלה)‬ ‫ושינה (הגוף לא מגיב אך הנפש פעילה)‪.‬‬ ‫דקארט‬ ‫פילוסוף ופיזיולוג צרפתי‪.‬‬ ‫שכלל את התיאוריה הדואליסטית ולכן נקרא "אבי הדואליזם‬ ‫המודרני"‪.‬‬ ‫לטענתו‪ ,‬בני אדם הם היחידים בעלי נפש (בניגוד לשאר בע"ח)‪.‬‬ ‫דקארט הצביע על שני סוגי התנהגויות‪:‬‬ ‫‪ (1‬התנהגות רפלקס – לא דורשת התערבות של הנפש‪ .‬זו התנהגות‬ ‫אוטומטית שמתרחשת בתגובה לגירוי חיצוני‪ .‬כל בעלי החיים‬ ‫פועלים בהתנהגות רפלקסיבית זו בלבד‪ .‬התנועות מתרחשות‬ ‫באמצעות בלוטת האצטרובל – יש תנודה בבלוטה‪ ,‬משתחרר‬ ‫נוזל מהמוח שמובל בצינור לאיברים וכך הם זזים‪.‬‬ ‫‪ (2‬התנהגות רצונית – הנפש‪ ,‬בתהליכים נפשיים‪ ,‬מחליטה לבצע‬ ‫התנהגות מסוימת‪ ,‬מזיזה את בלוטת האצטרובל וגורמת‬ ‫להתנהגות‪ .‬אין כאן קשר לגירויים חיצוניים‪.‬‬ ‫דארווין‬ ‫זיאולוג וביולוג בריטי‪.‬‬ ‫גילה את "תורת האבולוציה"‪ ,‬לפיה‪:‬‬ ‫• מצב מיני בעלי החיים בעולם הוא דינאמי ומשתנה‪.‬‬ ‫• אמצעי הקיום בעולם הם מוגבלים ולא מספיקים לכל הצאצאים‬ ‫של מין מסוים‪.‬‬ ‫• יש מאבק מתמיד בין הצאצאים והמינים‪.‬‬ ‫• מי שמתאים יותר לתנאי הסביבה ומצליח להשיג יותר אמצעים‪,‬‬ ‫הוא זה ששורד ומעמיד יותר צאצאים‪.‬‬ ‫• מי שלא מצליח – נכחד‪.‬‬ ‫• פעם בכמה זמן‪ ,‬יש "מוטציה" – צאצא מתפתח עם תכונה שונה‬ ‫אשר מתאימה יותר להסתגלות לסביבה‪.‬‬ ‫• זוהי מהפיכה חשיבתית‪ :‬עד אז האמינו שבבריאת העולם‪ ,‬ביום‬ ‫השמיני כל המינים היו כפי שהם כיום‪.‬‬ ‫• על פי האבולוציה‪ ,‬האדם לא נועד לשלוט על העולם אלא שהוא‬ ‫עוד חוליה בשרשרת‪ .‬בניגוד לדקארט‪ ,‬דארווין מחזיר את האדם‬ ‫לטבע‪.‬‬ ‫בניגוד לגישה הדואליסטית‪ ,‬ישנה גם הגישה המטריאליסטית‪.‬‬ ‫גישה מטריאליסטית = אין נפש‪ ,‬העולם כולו חומר‪.‬‬ ‫הבעיה בדואליזם‪ :‬בעיה פסיכופיזית‪.‬‬ ‫איך נפש שאינה פיזיקלית וגוף שהינו פיזיקלי מתקשרים ביניהם?‬ ‫הבעיה במטריאליזם‪ :‬אם אין נפש אלא רק פעולות פיזיקליות‬ ‫וחומר‪ ,‬אז היכן הרצון החופשי?‬ ‫בנוסף‪ ,‬נראו התפתחויות טכנולוגיות בתחילת המאה ה‪:20-‬‬ ‫• המיקרוסקופ – בעזרתו ניתן לראות מבנים מזעריים‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬גילו את התאים‪ ,‬יחידות מזעריות שמרכיבות את הגוף‪.‬‬ ‫גם מערכת העצבים מורכבת מתאים‪.‬‬ ‫תא עצב = נוירון‬ ‫‪‬‬ ‫אמצעי הדמיה כמו ‪ ,FMRI ,CT‬ו – ‪ ,PET‬מאפשרים לבחון‬ ‫את פעילות מערכת העצבים באנשים חיים ומתפקדים‪.‬‬ ‫מבנה תא העצב‪:‬‬ ‫• גוף התא (סומא) – אחראי על העיבוד‬ ‫• אקסון – שלוחה עבה וארוכה‪ ,‬אחראי על השידור‬ ‫• דנדריט – שלוחות קטנות‪ ,‬אחראי על הקליטה‬ ‫נבחין בין הנוירונים לפי צורתם‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫נוירון חד קוטבי – שלוחה אחת (רק אקסון)‬ ‫נוירון דו קוטבי – שתי שלוחות (אקסון אחד‪ ,‬דנדריט אחד)‬ ‫נוירון רב קוטבי – הרבה שלוחות (אקסון אחד‪ ,‬הרבה‬ ‫דנדריטים)‬ ‫נזכור‪ :‬תמיד יש בנוירון אקסון אחד וגוף תא אחד‪.‬‬ ‫נבחין בין הנוירונים גם לפי תפקידם‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫תחושתיים (סנסוריים) – מעבירים מידע מהגוף למערכת‬ ‫העצבים‬ ‫תנועתיים (מוטוריים) – מעבירים מידע ממערכת העצבים‬ ‫לשריר‬ ‫אינטר נוירונים – מעבירים מידע בתוך מערכת העצבים‬ ‫לצד הסוגים הללו‪ ,‬ישנם גם תאי תמך ‪ /‬תאי גלייה‪:‬‬ ‫אלו תאים שמספקים תמיכה הדרושה לפעילות תאי העצב‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ ,‬אספקת מזון‪ ,‬סילוק פסולת והגנה‪.‬‬ ‫במערכת העצבים ההיקפית‪ ,‬הם נקראים תאי שוואן‪.‬‬ ‫במערכת העצבים המרכזית‪ ,‬הם נקראים אסטרוציט‪,‬‬ ‫אוליגודנדרוציט‪ ,‬ומיקרוגליה‪.‬‬ ‫תא העצב הינו יחידת חשמלית‪ ,‬אשר קולטת מידע‪ ,‬מעבדת‬ ‫אותו‪ ,‬ומשדרת אותו הלאה‪.‬‬ ‫כל תא בגוף שלנו‪ ,‬וגם תאי העצב‪ ,‬מוקפים בקרום שומני‪,‬‬ ‫הנקרא ממברנה ליפידית‪.‬‬ ‫למה חשוב שהקרום יהיה שומני?‬ ‫גם הסביבה שמחוץ לתא וגם הסביבה שבתוך התא הן מימיות‪.‬‬ ‫הממברנה השומנית מאפשרת ליצור שתי סביבות נבדלות הן‬ ‫מבחינה כימית והן מבחינה חשמלית‪.‬‬ ‫איך?‬ ‫הממברנה השומנית לא מאפשרת מעבר של יונים אל תוך ואל‬ ‫מחוץ לתא‪.‬‬ ‫כמה מושגי יסוד הכרחיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אטומים – היחידות הבסיסיות של כל החומרים‬ ‫יונים – אטומים טעונים חשמלית‬ ‫יון חיובי – קטיון (טעון מטען חיובי המסומן ב‪)+‬‬ ‫יון שלילי – אניון (טעון מטען שלילי המסומן ב‪)-‬‬ ‫אילו יונים מעורבים בתהליך שמתרחש בתא העצב‪ ,‬הנוירון?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫נתרן ‪Na +‬‬ ‫אשלגן ‪K+‬‬ ‫כלור ‪Cl-‬‬ ‫אניונים אורגניים ‪A-‬‬ ‫‪Cl‬‬‫‪K+‬‬ ‫‪A-‬‬ ‫‪Na+‬‬ ‫‪Cl-‬‬ ‫‪A-‬‬ ‫‪Na+‬‬ ‫‪K+‬‬ ‫הסביבה החוץ תאית דומה לים מלוח‪ ,‬יש בה ריכוז גבוה של‬ ‫מלח בישול – ‪ ,NaCl‬כלומר‪ ,‬עשירה בנתרן וכלור‪.‬‬ ‫בסביבה הפנים תאית‪ ,‬יש ריכוז נמוך של נתרן וכלור‪.‬‬ ‫האשלגן והאניונים האורגניים מתנהגים הפוך – יש מהם הרבה‬ ‫בתוך התא ומעט מחוץ לתא‪.‬‬ ‫האניונים האורגניים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫יוצאי דופן‬ ‫הם גדולים יותר‪ ,‬לא יכולים לצאת ולא להיכנס מהתא‬ ‫אז בשביל מה הם שם?‬ ‫• תפקידם חשוב מאוד בתא!‬ ‫• הם טעונים מטען חשמלי שלילי‪ ,‬ונשארים כל הזמן בתוך‬ ‫התא‪.‬‬ ‫• לכן‪ ,‬אם נכניס מכשיר מדידה חשמלי לתוך התא‪ ,‬נבחין‬ ‫בעודף מטענים חשמליים בתוך התא לעומת חוץ התא‪.‬‬ ‫• כך‪ ,‬יש לנו קוטב שלילי בתוך התא וקוטב חיובי מחוץ לתא‪.‬‬ ‫אותו הפרש בין הקוטב הפנימי השלילי לבין הקוטב החיצוני‬ ‫החיובי‪ ,‬כלומר‪ ,‬ההפרש במטענים החשמליים‪ ,‬נקרא פוטנציאל‬ ‫חשמלי‪.‬‬ ‫פוטנציאל חשמלי = מתח חשמלי‪ ,‬יכולת להפעיל כוח חשמלי‪.‬‬ ‫כלומר‪ ,‬עצם העובדה שיש קוטב חיובי וקוטב שלילי‪ ,‬מאפשרת‬ ‫לייצר כוח חשמלי‪ .‬איך?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כוח משיכה בין מטענים מנוגדים (‪)-,+‬‬ ‫כוח דחייה בין מטענים זהים (‪)+,+( ,)-,-‬‬ ‫במצב בו התא לא פועל‪ ,‬מצב הנקרא מצב מנוחה‪ ,‬מתח פנים‬ ‫התא הוא ‪ -70‬מיליוולט‪.‬‬ ‫כפי שאמרנו‪ ,‬הממברנה של התא לא מאפשרת מעבר יונים אל התא‬ ‫ומחוצה לו‪.‬‬ ‫אבל‪ ,‬על פני הממברנה ישנם שלושה סוגים של חלבונים שמאפשרים‬ ‫מעבר סלקטיבי של יונים‪:‬‬ ‫‪ (1‬תעלות יוניות – במצב פתוח ‪ /‬סגור‪ .‬כשהן פתוחות‪ ,‬יונים‬ ‫נכנסים ויוצאים באופן פאסיבי‪ ,‬בהתאם לכוחות הפועלים על‬ ‫היונים‪ .‬פעילות התעלות לא דורשת השקעת אנרגיה‪.‬‬ ‫התעלות הן ספציפיות ליונים‪ .‬כאשר תיפתח תעלה של נתרן‪,‬‬ ‫יוכל להיכנס ולצאת דרך אותה התעלה רק נתרן‪.‬‬ ‫‪ (1‬משאבות – מעבירות באופן אקטיבי יונים‪ ,‬בניגוד לכוחות‬ ‫הפועלים עליהם‪ .‬פעילות המשאבות דורשת אנרגיה לפעילותן‪.‬‬ ‫‪ (2‬נשאים – חלבון שמכניס ומוציא חומרים מהתא‪.‬‬ ‫מושג שחשוב להכיר הוא פוטנציאל הממברנה‪ .‬זהו המתח‬ ‫החשמלי שנמדד בכל רגע ורגע משני צדי הממברנה‪ ,‬כלומר‪,‬‬ ‫הפרש המטענים‪.‬‬ ‫כפי שאמרנו‪ ,‬פוטנציאל הממברנה במצב מנוחה‪ ,‬הוא ‪.-70‬‬ ‫מצב זה נקרא גם "מתח המנוחה"‪ .‬במצב זה‪ ,‬התעלות סגורות‪,‬‬ ‫אין מעבר של יונים ולא מתרחשת פעילות עצבית בתא‪.‬‬ ‫נתייחס ל‪ ,-70‬מתח המנוחה‪ ,‬כנקודת ייחוס הנקראת‬ ‫"פולריזציה" (קיטוב)‪.‬‬ ‫מושגים חשובים‪:‬‬ ‫•‬ ‫פולריזציה – קיטוב‪.-70 ,‬‬ ‫•‬ ‫היפר פולריזציה – הגדלת הקיטוב‪ .‬זהו המצב כאשר מתח‬ ‫התא שלילי מ‪( -70‬למשל‪ ,‬מתח ‪.)-71 ,-85 ,-90‬‬ ‫•‬ ‫דה פולריזציה – הקטנת הקיטוב‪ .‬זהו המצב כאשר מתח‬ ‫התא חיובי מ‪( -70‬למשל‪ ,‬מתח ‪.)+40 ,+10 ,-68‬‬ ‫•‬ ‫רה פולריזציה – חזרה לקיטוב‪ ,‬חזרה ל‪ .-70‬כלומר‪ ,‬מצב בו‬ ‫פוטנציאל הממברנה היה כל מתח ששונה מ‪ ,-70‬ואז חזר‬ ‫ל‪.-70‬‬ ‫הכוחות הפועלים על היונים‬ ‫ניזכר שהתעלות מעבירות יונים בהתאם לכוחות הפועלים על‬ ‫היונים‪ ,‬ואילו המשאבות מעבירות יונים בניגוד לאותם כוחות‪.‬‬ ‫מהם הכוחות האלה?‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כוח דיפוזי (כימי) – דוחף יונים ממקום שריכוזם גבוה‬ ‫למקום שריכוזם נמוך (דוגמת כוס פטל)‪ .‬פועל על פי הפרש‬ ‫ריכוזים שאינו משתנה לעולם‪.‬‬ ‫כוח אלקטרוסטטי (חשמלי) – פועל לפי משיכה בין מטענים‬ ‫מנוגדים או דחייה בין מטענים זהים‪.‬‬ ‫חשוב‪ :‬נבחן כל כוח בנפרד!‬ ‫ואיך נראים הכוחות בתא עצמו?‬ ‫ניקח לדוגמה את יון הנתרן (‪ .)Na+‬ניזכר שהנתרן הוא יון‬ ‫חיובי (בעל מטען חיובי) שריכוזו מחוץ לתא גבוה מריכוזו‬ ‫שבתוך התא‪.‬‬ ‫במצב מנוחה (‪ ,)-70‬פנים התא שלילי‪.‬‬ ‫• מבחינה חשמלית‪ :‬נבדוק את היון ביחס למטען של התא‪ .‬יון‬ ‫הנתרן הוא חיובי‪ ,‬פנים התא הוא שלילי‪ .‬לכן‪ ,‬יון הנתרן‬ ‫יימשך לתוך התא‪.‬‬ ‫• מבחינה דיפוזית‪ :‬ריכוז הנתרן מחוץ לתא גבוה מאשר בתוך‬ ‫התא‪ ,‬ולכן יון הנתרן ישאפו להגיע למקום בו ריכוזם נמוך‪,‬‬ ‫כלומר‪ ,‬אל תוך התא‪.‬‬ ‫ולכן‪ ,‬בסך הכול‪:‬‬ ‫‪Na+‬‬ ‫‪Na+‬‬ ‫‪-70‬‬ ‫נניח כעת שתעלות הנתרן נפתחו‪ ,‬והיונים‪ ,‬בהתאם לשני‬ ‫הכוחות שפועלים עליהם‪ ,‬יתחילו להיכנס לתוך התא‪...‬‬ ‫בפועל‪ ,‬יונים חיוביים נכנסים לתא השלילי‪ ,‬וגורמים למתח‬ ‫התא להיות יותר ויותר חיובי‪.‬‬ ‫ניזכר‪ ,‬שלתהליך של הקטנת הקיטוב‪ ,‬כלומר מעבר מ‪ -70‬למתח‬ ‫חיובי יותר‪ ,‬קוראים "דה פולריזציה"‪.‬‬ ‫חשוב‪ :‬אפילו שהנתרן יכנס עוד ועוד‪ ,‬הפרש ריכוזים נשאר‬ ‫קבוע‪ .‬כלומר‪ ,‬תמיד‪ ,‬יהיה יותר נתרן מחוץ לתא ופחות נתרן‬ ‫בתוך התא‪.‬‬ ‫הנתרן ימשיך להיכנס לתא‪ ,‬תתרחש "דה פולריזציה"‪ ,‬ופנים התא‬ ‫יהפוך חיובי יותר‪.‬‬ ‫בשלב מסוים‪ ,‬יהפוך מתח התא ל‪ .0-‬מה יקרה אז?‬ ‫מבחינת הכוח החשמלי – אין‪.‬‬ ‫מבחינת הכוח הדיפוזי – עדיין יון הנתרן ירצה להיכנס פנימה‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬יון הנתרן ימשיך להיכנס לתוך התא‪ .‬מתח התא יעלה‪.‬‬ ‫מה קורה ב‪?+30‬‬ ‫מבחינת הכוח החשמלי – דחייה (הנתרן אמור לצאת מהתא)‪.‬‬ ‫מבחינת הכוח הדיפוזי – קבוע‪ ,‬הנתרן ירצה להיכנס לתא‪.‬‬ ‫נקבל נתון בשלב זה‪ :‬ב‪ +30‬הכוח הדיפוזי חזק יותר מהחשמלי‪.‬‬ ‫יון הנתרן ימשיך להיכנס פנימה עד שמתח התא יגיע ל‪.+40‬‬ ‫זהו מתח העצירה של יון הנתרן‪ .‬במצב זה‪ ,‬הכוח החשמלי ששואף‬ ‫להוציא את הנתרן שווה בעצמתו לכוח הדיפוזי ששואף להכניס את‬ ‫הנתרן‪ .‬שמות נוספים למצב זה הם‪:‬‬ ‫• מתח שיווי משקל‬ ‫• מתח היפוך‬ ‫• בטרייה‬ ‫היון שואף להביא את התא למתח העצירה שלו‬ ‫לכל יון יש מתח עצירה ייחודי משלו‪:‬‬ ‫• נתרן ‪+40‬‬ ‫לזכור בעל פה!‬ ‫• אשלגן ‪-90‬‬ ‫• כלור ‪-70‬‬ ‫הכלור‬ ‫אם מתח העצירה של הכלור הוא ‪ ,-70‬מתח הזהה למצב‬ ‫המנוחה של התא‪ ,‬אז מה התועלת בכלור? (אם תעלות הכלור‬ ‫יפתחו במצב מנוחה‪ ,‬הכלור לא ייכנס ולא ייצא)‪.‬‬ ‫הכלור משמש כמשכך‪ -‬כשמתח הממברנה שלילי יותר או חיובי‬ ‫יותר מ‪ ,-70‬הכלור ישאף להחזיר את התא ל‪.-70‬‬ ‫משאבות נתרן אשלגן‬ ‫‪ ‬במצב מנוחה‪ ,‬מרבית תעלות הנתרן והאשלגן סגורות‪ ,‬כך שלא‬ ‫מתאפשר מעבר יונים‪ ,‬לא מתרחשת דה פולריזציה‪.‬‬ ‫‪ ‬אבל‪ ,‬חלק קטן מהתעלות כן פתוחות‪ ,‬ומתרחשת זליגה‪.‬‬ ‫זליגה = יוני נתרן זולגים אל תוך התא‪ ,‬יוני אשלגן זולגים מחוץ‬ ‫לתא‪.‬‬ ‫אם התהליך יתרחש ללא תהליך נגדי‪ ,‬מתח המנוחה המקוטב‬ ‫יתבטל ותא העצב יתחיל לפעול‪ .‬התהליך הנגדי הוא של משאבות‬ ‫הנתרן אשלגן‪ :‬הן מוציאות שלושה יוני נתרן ומכניסות שני יוני‬ ‫אשלגן = סה"כ‪ ,‬יוצא מטען חיוני אחד בכל פעולה‪ .‬כך‪ ,‬התא הופך‬ ‫שלילי יותר ושומר על הקיטוב של ‪.-70‬‬ ‫תפקיד המשאבות‪ :‬לשמור על מתח המנוחה המקוטב של התא‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפעולה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כניסת ויציאת היונים בתא העצב‪ ,‬גורמת לשינויים במתח‬ ‫החשמלי שעל האקסון‪ .‬אותם שינויים מאפשרים העברת‬ ‫מידע מתא עצב לתא עצב באמצעות מנגנון "פוטנציאל‬ ‫הפעולה"‪.‬‬ ‫החשמל בגוף מתקדם בהולכת דעיכה – ככל שמתרחקים‬ ‫ממקור המתח‪ ,‬השינוי במתח הולך וקטן‪ .‬בתא העצב‪ ,‬יש‬ ‫צורך ב"מגבר" אשר ישמור על האות החשמלי זהה בעצמתו‬ ‫לאורך כל התהליך‪.‬‬ ‫פריצת פוטנציאל הפעולה מספר פעמים לאורך האקסון‪,‬‬ ‫מהווה את אותו "מגבר" ששומר על העצמה החשמלית‬ ‫קבועה‪.‬‬ ‫התעלות היוניות‬ ‫נחלק את התעלות היוניות על פי שני קריטריונים‪:‬‬ ‫‪ ‬סוג היון שעובר בתעלה – נתרן ‪ /‬אשלגן ‪ /‬כלור‪.‬‬ ‫‪ ‬מנגנון הפתיחה של התעלה –‬ ‫‪ – Non Gated o‬ללא שער‪ ,‬פתוחות כל הזמן‪.‬‬ ‫‪ – Voltage Gated o‬תעלות תלויות מתח‪ .‬תעלות אלו נפתחות כאשר מתח‬ ‫הממברנה מגיע לערך מסוים‪.‬‬ ‫תעלות נתרן תלויות מתח – נפתחות כאשר מתח הממברנה מגיע ל‪.-60‬‬ ‫תעלות אלו הן מהירות (נפתחות ונסגרות מהר)‪ .‬השער שנסגר בתעלה‪,‬‬ ‫לא יכול להיפתח למשך כמה אלפיות שנייה‪ .‬מצב זה נקרא‬ ‫אינאקטיבציה‪ ,‬תקופה רפרקטורית‪ /‬מנוחה‪.‬‬ ‫תעלות אשלגן תלויות מתח – נפתחות בערך במתח ‪ ,0‬והן איטיות –‬ ‫לוקח לאט זמן להיפתח וזמן להיסגר‪.‬‬ ‫שלבי פוטנציאל הפעולה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלב ‪ :1‬שלב מעבר הסף (‪)~55‬‬ ‫שלב ‪ :2‬כניסת הנתרן (בהתאם לשני הכוחות הפועלים עליו)‪.‬‬ ‫מתרחשת "דה פולריזציה מהירה"‪ ,‬עד למתח ‪.+40‬‬ ‫שלב ‪ :3‬שיא פוטנציאל הפעולה (‪ ,)+40‬תעלות הנתרן‬ ‫בתקופה רפרקטורית‪ ,‬תעלות האשלגן כבר פתוחות‪.‬‬ ‫שלב ‪ :4‬האשלגן יוצא מהתא (הכוח הדיפוזי דוחף החוצה‪,‬‬ ‫הכוח החשמלי דוחף החוצה)‪ ,‬מתח הממברנה יורד עד ל‪.-70‬‬ ‫זהו שלב ה"רה פולריזציה"‪.‬‬ ‫שלב ‪ :5‬אשלגן ממשיך לצאת כדי להגיע למתח העצירה שלו‪,‬‬ ‫‪ .-90‬שלב זה נקרא "היפר פולריזציה מאוחרת"‪.‬‬ ‫לבסוף‪ ,‬תעלות הכלור יפתחו‪ ,‬וכעת הוא "ישכך"‪ ,‬יחזיר את‬ ‫מתח התא ל‪ ,-70‬למתח העצירה שלו‪.‬‬ ‫התערבות תרופות במערכת העצבים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫דיגוקסין – תרופה שגורמת ללב לפעול חזק יותר‪ .‬היא פוגעת‬ ‫במשאבות נתרן אשלגן‪ ,‬וכך המתח המקוטב לא נשמר‪,‬‬ ‫פורצים יותר פוטנציאלי פעולה‪ .‬התרופה עלולה לגרום‬ ‫לאפילפסיה‪.‬‬ ‫לידוקאין – מנטרלת את תעלות הנתרן תלויות המתח‪ ,‬ובכך‬ ‫מונעת פריצת פוטנציאל פעולה‪ .‬למעשה‪ ,‬משתמשים בחומר‬ ‫להרדמה מקומית‪.‬‬ ‫התקדמות פוטנציאל הפעולה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫הילוק – אזור בגוף התא הקרוב מאוד לאקסון‪.‬‬ ‫כפתורים סופיים – נמצאים בקצה השני של התא‪.‬‬ ‫חשוב‪ :‬התעלות היוניות (היכן שיכול לפרוץ פוטנציאל‬ ‫הפעולה) נמצאות רק על האקסון‪.‬‬ ‫על אף שההתקדמות החשמלית בגוף היא בצורת דעיכה‪,‬‬ ‫נזכור שפוטנציאל הפעולה משמש "מגבר"‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפעולה יפרוץ בתעלה מסוימת‪ ,‬והמתח החשמלי‬ ‫ידעך לאורך האקסון‪ .‬עם זאת‪ ,‬יגיע מתח חשמלי "מספק"‬ ‫(‪ )~55‬לתעלה שאחרי‪ ,‬יפתחו תעלות נתרן תלויות מתח‪ ,‬וכך‬ ‫יפרוץ עוד פוטנציאל פעולה‪ ,‬וחוזר חלילה‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפעולה יתקדם בעצמה שווה לאורך האקסון‪.‬‬ ‫התקדמות פוטנציאל הפעולה היא תמיד (!!) בכיוון אחד‪:‬‬ ‫מאזור האקסון הילוק לכיוון הכפתורים הסופיים‪.‬‬ ‫מדוע?‬ ‫כאשר באזור מסוים פורץ פוטנציאל פעולה‪ ,‬המטענים‬ ‫החשמליים מתקדמים באופן פאסיבי לשני הכיוונים – גם‬ ‫בחזרה לאזור האקסון הילוק‪ ,‬וגם לכיוון הכפתורים הסופיים‪.‬‬ ‫כאשר הם חוזרים אחורה‪ ,‬הם נתקלים בתעלות נתרן שלפני‬ ‫רגע היו פתוחות וכעת הן בתקופה רפקטורית (סגורות)‪ .‬המטען‬ ‫החשמלי לא פותח אותן‪ ,‬ולכן לא יפרוץ שם פוטנציאל פעולה‪.‬‬ ‫מסקנה‪ :‬כדי שיפרוץ פוטנציאל פעולה‪ ,‬אנו זקוקים לסף פריצה‬ ‫(‪ )~55‬ולתעלת נתרן תלוית מתח אשר יכולה להיפתח‪.‬‬ ‫הולכה סלטטורית (הולכה בקפיצות)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרבית האקסונים בגוף שלנו מצופים במיאלין‪.‬‬ ‫מיאלין = חומר שומני מבודד‪ ,‬לבן‪.‬‬ ‫רנבייה = מרווחים הנמצאים בין המיאלין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במקום שבו יש מיאלין‪ ,‬אין תעלות יוניות ולא יכול לפרוץ שם‬ ‫פוטנציאל פעולה‪ .‬הוא יפרוץ רק במרווחי רנבייה‪.‬‬ ‫במיאלין – הולכה פאסיבית‪ ,‬מהירה‪ ,‬דועכת‪ ,‬חסכונית‪.‬‬ ‫ברנבייה – הולכה אקטיבית‪ ,‬איטית‪ ,‬צורכת אנרגיה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫סה"כ‪ :‬הולכה סלטטורית היא אקטיבית ‪ +‬פאסיבית‪ ,‬מהירה יותר‬ ‫וחסכונית יותר באנרגיה‪ ,‬בהשוואה לאקסונים בהם אין מיאלין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שני עקרונות להתקדמות פוטנציאל‬ ‫הפעולה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫עיקרון הכל או כלום – אם יש מעבר סף באזור האקסון‬ ‫הילוק‪ ,‬יפרוץ פוטנציאל פעולה שיעבור לאורך כל האקסון‬ ‫במשרעת אחידה‪ ,‬בגודל אחיד‪ .‬אם אין מעבר סף‪ ,‬לא יתרחש‬ ‫דבר‪.‬‬ ‫עיקרון הקצב – מערכת העצבים מקודדת עצמה שונה של‬ ‫גירויים בעזרת קצב שידור פוטנציאלי פעולה שונה (ולא‬ ‫בעצמה שונה!)‪.‬‬ ‫העברה סינפטית‬ ‫‪ ‬סינפסה היא מפגש בין שני נוירונים‬ ‫‪ ‬סינפסה חשמלית‬ ‫‪ ‬סינפסה כימית‬ ‫חשמלית – תעלה יונית שמחברת בין שתי ממברנות של תאים‬ ‫סמוכים‪ .‬ישנו צימוד חשמלי – כל מה שקורה בתא אחד‪ ,‬יקרה גם‬ ‫בתא השני‪ .‬היתרון‪ :‬מהירות‪ .‬החיסרון‪ :‬תגובה מונוטונית‪.‬‬ ‫כימית – אין מגע בין שני התאים‪ ,‬יש מרווח קטן‪ .‬התא המשדר‬ ‫מפריש חומר כימי שמגיע לתא הקולט ומפעיל אותו‪.‬‬ ‫היתרון‪ :‬ניתן לבצע מניפולציות‪ ,‬לבקר‪ ,‬אין מונוטוניות‪ .‬החיסרון‪:‬‬ ‫פעילות איטית‪.‬‬ ‫מבנה הסינפסה (כימית)‬ ‫הסינפסה נחלקת לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬נוירון פרה סינפטי (הצד המשדר) – תמיד הכפתור הסופי‪.‬‬ ‫צד זה מפריש את החומר הכימי שנקרא נוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫‪ .2‬מרווח סינפטי – אליו משוחרר הנוירוטרנסמיטר‪ .‬זהו חלל‬ ‫צר שמלא בנוזל חוץ תאי‪.‬‬ ‫‪ .3‬נוירון פוסט סינפטי (הצד הקולט) – יכול להיות גוף התא‪,‬‬ ‫הדנדריט‪ ,‬או במצב יוצא דופן האקסון‪.‬‬ ‫חשוב‪ :‬לשדר אפשר רק דרך כפתור סופי‪ ,‬ולקלוט אפשר דרך כל‬ ‫התא‪.‬‬ ‫הצד הפרה סינפטי‬ ‫‪ ‬וזיקולות – בועות עטופות בממברנה שומנית המלאות‬ ‫בנוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫‪ ‬מיטוכונדריה – אברונים תוך תאיים שמייצרים ומספקים אנרגיה‬ ‫זמינה‪.‬‬ ‫‪ ‬תעלות סידן ‪ Ca+2‬תלויות מתח‬ ‫‪ ‬מיקרוטובולים‪ -‬סיבים שנמצאים בתוך הנוירון‪ ,‬הם מסייעים בהובלה‬ ‫של הוזיקולות עם הנ"ט מגוף התא אל הכפתור הסופי‪.‬‬ ‫הצד הפוסט סינפטי‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‬‫‪‬‬ ‫רצפטורים ‪ /‬קולטנים – מבנים חלבוניים שקושרים את‬ ‫הנוירוטרנסמיטר‪ .‬ההתאמה בין הנוירוטרנסמיטר לרצפטור‬ ‫היא כימית‪ ,‬מבנית וחשמלית (בדומה למנעול ומפתח)‪.‬‬ ‫קולטן יונוטרופי‪ :‬נ"ט נקשר לרצפטור‪ ,‬נפתחת התעלה‪.‬‬ ‫מהיר‪ ,‬חוסך אנרגיה‪ ,‬מבזבז נ"ט‪.‬‬ ‫קולטן מטבוטרופי‪ :‬נ"ט נקשר לרצפטור‪ ,‬הפעלת שרשרת‬ ‫תהליכים שבסופן נפתחות כמה תעלות‪ .‬איטי‪ ,‬דורש אנרגיה‪.‬‬ ‫תעלות יוניות תלויות נוירוטרנסמיטר – אליהם מחוברים‬ ‫הרצפטורים‪ .‬כשהנוירוטרנסמיטר נקשר לתעלות אלו‪ ,‬הן‬ ‫נפתחות‪.‬‬ ‫שלבי ההעברה הסינפטית‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫פוטנציאל הפעולה (חשמל) עובר מאזור האקסון הילוק‬ ‫לכפתורים הסופיים בתא הפרה סינפטי‪.‬‬ ‫נוצרת דה פולריזציה בכפתורים הסופיים (מגיע מתח ‪.)+40‬‬ ‫נפתחות תעלות סידן תלויות מתח‪.‬‬ ‫סידן נכנס אל תוך התא הפרה סינפטי (סידן משמש כיון בקרה‬ ‫בהרבה תהליכים בגופנו)‪.‬‬ ‫כתוצאה מכניסת הסידן‪ ,‬הוזיקולות נצמדות לממברנה של‬ ‫התא‪ ,‬עוגנות עליה‪ ,‬מתאחות איתה ומפרישות החוצה את‬ ‫הנוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫הנוירוטרנסמיטר עובר בדיפוזיה בתוך המרווח הסינפטי אל‬ ‫עבר התא הפוסט סינפטי‪.‬‬ ‫הנוירוטרנסמיטר נקשר לרצפטורים וגורם לפתיחת התעלות‬ ‫היוניות תלויות הנוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫כאשר התעלות פתוחות‪ ,‬יונים יכולים לצאת או להיכנס לתא‬ ‫הפוסט סינפטי‪.‬‬ ‫‪ PSP‬פוטנציאל פוסט סינפטי‬ ‫בעקבות כניסה ‪ /‬יציאה של יונים בתא הפוסט סינפטי‪ .‬נוצר שינוי מתח‬ ‫חשמלי קטן מאוד בתא הפוסט סינפטי‪ .‬שינוי מתח זה נקרא ‪– PSP‬‬ ‫פוטנציאל פוסט סינפטי‪.‬‬ ‫חשוב מאוד לזכור!!! ‪ PSP‬אינו פוטנציאל פעולה! הוא שינוי מתח קטן‬ ‫מאוד‪ ,‬מקומי וזמני – לרגע אחד בלבד!‬ ‫•‬ ‫‪ -EPSP‬פוטנציאל פוסט סינפטי מעורר‪ ,‬אקזיסטורי‪ .‬יתרחש אם‬ ‫יפתחו בתא הפוסט סינפטי תעלות נתרן או סידן‪ ,‬מה שיגרום לדה‬ ‫פולריזציה‪.‬‬ ‫• ‪ - IPSP‬פוטנציאל פוסט סינפטי מעכב‪ ,‬אינהיביטורי‪ .‬יתרחש אם‬ ‫יפתחו בתא הפוסט סינפטי תעלות אשלגן או כלור‪ ,‬מה שיגרום להיפר‬ ‫פולריזציה‪.‬‬ ‫סיום תהליך ההעברה הסינפטית‬ ‫העברת האות העצבי לאורך הסינפסה צריכה להיות מבוקרת ומדויקת‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬ישנן תהליכים שאחראים לסיום תהליך ההעברה הסינפטית‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫קליטה ‪ /‬ספיגה מחדש (‪ – )reuptake‬מתרחש ברוב הסינפסות‪.‬‬ ‫ברגע שמופרש הנ"ט מהתא הפרה סינפטי‪ ,‬מתחילות לפעול בתא זה‬ ‫משאבות שתפקידן לשאוב בחזרה את עודפי הנ"ט‪ .‬לתהליך זה שני‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫פירוק אנזימטי – בחלק קטן מהסינפסות בגופנו‪ ,‬בהן הנ"ט הוא‬ ‫אצטילכולין‪ .‬במקרה זה‪ ,‬יש במרווח הסינפטי אנזים (אסטרז)‬ ‫שתפקידו לפרק את האצטילכולין לאצטט ולכולין‪ .‬אלו רכיבים‬ ‫שאינם פעילים ולכן הסינפסה תפסיק לפעול‪.‬‬ ‫‪ o‬בקרת פעילות הסינפסה וקיצורה‬ ‫‪ o‬חיסכון ומחזור של הנ"ט‬ ‫אינטגרציה עצבית‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תא העצב לא מקבל מידע רק מתא אחד‪ ,‬אלא מכמות עצומה‬ ‫של תאים‪ .‬על התא לעבד את כלל המידע שמגיע אליו ולקבל‬ ‫החלטה – האם לירות פוטנציאל פעולה‪ ,‬או לא?‬ ‫ההחלטה מתקבלת בנקודת ההילוק‪ ,‬ורק שם יכול לפרוץ‬ ‫פוטנציאל פעולה‪.‬‬ ‫ישנם תאים מעוררים אשר מגדילים את הסיכוי של התא‬ ‫הפוסט סינפטי לירות פוטנציאל פעולה‬ ‫ישנם תאים מעכבים אשר מקטינים את הסיכוי של התא‬ ‫הפוסט סינפטי לירות פוטנציאל פעולה‬ ‫דוגמת כוס התה הרותחת‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫דמיינו שאתם עומדים לאחוז בכוס תה רותחת‪.‬‬ ‫עקב התה החם‪ ,‬מופעל תא עצב תחושתי‪ ,‬ומתרחשת דה‬ ‫פולריזציה קטנה‪ ,‬נניח‪ .-65 ,‬המתח מתקדם לעבר האקסון הילוק‬ ‫בדעיכה‪ ,‬ועד שמגיע אליו נראה שוב מתח של ‪ .-69‬זהו לא מתח‬ ‫שמספיק כדי לעבור את הסף ולכן אין פריצת פוטנציאל פעולה‪.‬‬ ‫התא מחליט לא לירות‪ ,‬היד לא תעזוב את הכוס‪.‬‬ ‫כעת כוס התה חמה יותר‪ ,‬ומופעלים שני תאים מעוררים‪ .‬יתקבל‬ ‫‪ EPSP‬גבוה יותר‪ ,‬אך עדיין אין מעבר סף‪ .‬כואב‪ ,‬אבל היד לא‬ ‫עוזבת‪.‬‬ ‫כעת הכוס חמה עוד יותר‪ ,‬פועלים ‪ 3‬תאים מעוררים‪ .‬נוצר ‪EPSP‬‬ ‫גדול יותר‪ ,‬ואזור ההילוק כבר רואה מתח של ‪ -58‬המספיק כדי‬ ‫שיפרוץ פוטנציאל פעולה‪ .‬היד תעזוב את הכוס‪.‬‬ ‫נוסיף כעת תא מעכב‪ ,‬שגורם ל‪ .IPSP‬זהו תא תחושתי שמעביר‬ ‫מידע ראייתי‪ ,‬שאומר לנו לא לאבד את אחיזת הכוס משום שהיא‬ ‫תיפול ותישבר‪ .‬סינפסה זו יוצרת היפר פולריזציה‪ .‬ביחד‪ ,‬כל‬ ‫ארבעת התאים גורמים למתח ‪ -61‬באקסון הילוק‪ ,‬אין מעבר סף‪,‬‬ ‫היד לא תעזוב‪.‬‬ ‫מה זה אומר בעצם?‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל רגע נתון‪ ,‬התא מבצע סכימה של כלל הסינפסות‬ ‫המעוררות פחות כלל הסינפסות המעכבות‪.‬‬ ‫בעקבות הסכימה‪ ,‬אזור ההילוק רואה מתח מסוים ומחליט‬ ‫האם לירות (יש מעבר סף) או לא לירות (אין מעבר סף)‪.‬‬ ‫שני עקרונות לאינטגרציה העצבית‬ ‫‪‬‬ ‫עיקרון הסכימה בזמן‬ ‫‪ o‬על מנת ששתי סינפסות ישפיעו על החלטת התא הפוסט סינפטי‪ ,‬עליהן‬ ‫לפעול בו זמנית‪.‬‬ ‫‪ o‬בנוסף‪ ,‬ככל שסינפסה חוזרת ופועלת בקצב גבוה יותר‪ ,‬ההשפעה שלה‬ ‫נרחבת יותר‪.‬‬ ‫• עיקרון הסכימה במרחב‬ ‫ככל שהסינפסה קרובה יותר לאזור ההילוק‪ ,‬כך יש לה השפעה‬ ‫גדולה יותר‪.‬‬ ‫(מרבית הסינפסות המעכבות בגופנו ממוקמות קרוב יותר‬ ‫לאזור ההילוק‪ ,‬כלומר יש להן כוח גדול יותר‪ .‬יש פחות‬ ‫סינפסות מעכבות‪ ,‬אך הן מהירות יותר)‪.‬‬ ‫חוזק הקשר הסינפטי‬ ‫חוזק קשר של ‪ 1‬אומר שכל הפעלה של התא הפרה סינפטי תוביל‬ ‫להפעלה של הפוסט סינפטי‪.‬‬ ‫חוזק קשר של ‪ 0.5‬אומר שכשהתא הפרה סינפטי יפעל‪ ,‬הוא לא‬ ‫יפעיל את התא הפוסט סינפטי‪ .‬הפעלת שני תאים בחוזק קשר של‬ ‫‪ 0.5‬תוביל לחוזק קשר ‪ 1‬שיפעיל את התא הפוסט סינפטי‪.‬‬ ‫חוזק קשר שלילי פירושו סינפסה מעכבת‪.‬‬ ‫חוזק קשר של ‪ 0‬פירושו שאין קשר בין התאים‪.‬‬ ‫(אין כמעט תאים בגוף שלנו שחוזק הקשר שלהם הוא ‪ 1‬או ‪.-1‬‬ ‫ההשפעה של סינפסה בודדת היא זניחה‪.‬‬ ‫סוגי סינפסות‬ ‫קיימים שלושה סוגי סינפסות‪:‬‬ ‫‪ .1‬סינפסה אקסודנדריטית – התא המשדר משדר דרך האקסון‪,‬‬ ‫התא הקולט קולט דרך הדנדריט‪.‬‬ ‫‪ .2‬סינפסה אקסוסומטית – התא המשדר משדר דרך האקסון‪,‬‬ ‫התא הקולט קולט דרך גוף התא‪.‬‬ ‫שני הסוגים הללו לוקחים חלק באינטגרציה העצבית‪.‬‬ ‫‪ .3‬סינפסה אקסואקסונית – בין האקסון של התא המשדר לאקסון‬ ‫של התא הקולט‪ .‬התא הזה כבר החליט אם לירות או לא (המידע‬ ‫מתקבל באקסון הילוק)‪ .‬לכן‪ ,‬תפקיד סינפסה זו הוא להשתתף‬ ‫בבקרה וויסות של כמות הנ"ט המופרש מהתא הפוסט סינפטי‪.‬‬ ‫קולטנים עצמיים ‪ /‬אוטורצפטורים‬ ‫מנגנון נוסף שאחראי על וויסות כמות הנ"ט המופרש מתא מסוים הוא של‬ ‫הקולטנים העצמיים ‪ /‬אוטורצפטורים‪.‬‬ ‫הקולטנים העצמיים נמצאים על התא הפרה סינפטי‪ .‬כאשר הנ"ט נקשר‬ ‫אליהם‪ ,‬מופעלים תהליכים תוך תאיים שגורמים להקטנה ‪ /‬הגדלה של‬ ‫כמות הנ"ט המופרש לסינפסה‪.‬‬ ‫אם כך‪ ,‬יש שני מנגנוני בקרה‪ :‬אוטורצפטורים וסינפסות אקסואקסוניות‪.‬‬ ‫נוירואנטומיה – מבנה מערכת‬ ‫העצבים‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫שתי מערכות במערכות העצבים‪:‬‬ ‫מערכת העצבים המרכזית ‪( CNS‬המוח וחוט השדרה)‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית ‪( PNS‬עצבים חשופים)‬ ‫מערכת העצבים המרכזית אחראית על עיבוד מורכב של מידע‬ ‫תחושתי ותנועתי וכן על עיבוד של יכולות קוגניטיביות‪ .‬המוח‬ ‫אחראי על דברים אלו בעוד שחוט השדרה מעביר מידע בינו‬ ‫לבין מערכת העצבים ההיקפית‪ .‬המערכת ההיקפית מתווכת בין‬ ‫אברי המטרה לבין המערכת המרכזית‪.‬‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית ‪PNS‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‬‫‪-‬‬ ‫חלוקה תפקודית‬ ‫מערכת מוטורית האחראית להעביר מידע מה‪ CNS‬לשרירים‪.‬‬ ‫מערכת סנסורית המקבלת מידע מאיברי החוש השונים ומעבירה‬ ‫את המידע אל ה‪.CNS -‬‬ ‫מערכת אוטונומית האחראית לבקר את פעולת האיברים‬ ‫הפנימיים (קצב הלב‪ ,‬נשימות‪ ,‬עיכול‪ ,‬הזעה‪ ,‬אישונים וכד')‪.‬‬ ‫המערכת האוטונומית נחלקת לשניים‪:‬‬ ‫‪‬הזרוע הסימפתטית – דומיננטית במצבי לחץ‪ .‬מעלה את הדופק‪ ,‬לחץ‬ ‫הדם‪ ,‬מגבירה נשימות‪ ,‬מרחיבה אישונים‪ .‬מכינה את הגוף לבריחה או‬ ‫לחימה‪.‬‬ ‫‪‬הזרוע הפרה סימפתטית – דומיננטית במצבי מנוחה ועיכול‪ .‬מאטה‬ ‫דופק‪ ,‬מורידה לחץ דם‪ ,‬מגדילה זרימת דם למערכת העיכול‪.‬‬ ‫המערכות פועלות בו"ז‪ ,‬ברגעים מסוימים האחת דומיננטית יותר‬ ‫מהשנייה‪.‬‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית ‪PNS‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‪-‬‬ ‫חלוקה מבנית אנטומית‬ ‫עצבי הגולגולת – קיימים ‪ 12‬זוגות של עצבים שיוצאים‬ ‫בזוגות מאזור גזע המוח ומספקים עצבוב לאזור הראש‪,‬‬ ‫הפנים והצוואר‪.‬‬ ‫עצבי השדרה – יוצאים בזוגות מחוט השדרה ומספקים‬ ‫עצבוב לכל אזורי הגוף‪ .‬ככל שפגיעה בחוט השדרה גבוהה‬ ‫יותר‪ ,‬כך הפגיעה חמורה יותר‪.‬‬ ‫חוט השדרה תופס כשני שליש מעמוד השדרה‪ .‬עמוד השדרה‬ ‫מתארך כלפי מטה‪ ,‬השליש הנותר הוא "זנב הסוס"‪.‬‬ ‫מערכת העצבים המרכזית ‪CNS‬‬ ‫‪ ‬מערכת זו כוללת את המוח ואת חוט השדרה‪.‬‬ ‫‪ ‬בשל חשיבותם‪ ,‬המוח וחוט השדרה מוגנים על ידי עצמות‬ ‫וקרומים‪.‬‬ ‫מנגנוני ההגנה של ה – ‪:CNS‬‬ ‫‪ .1‬המוח מוגן על ידי עצמות הגולגולת‪.‬‬ ‫‪ .2‬חוט השדרה מוגן על ידי החוליות שיוצרות את עמוד השדרה‪.‬‬ ‫‪ .3‬המוח וחוט השדרה עטופים בשלושה קרומים הנקראים‬ ‫"קרומי המוח" (למרות שקוראים להם קרומי המוח הם מגנים‬ ‫גם על חוט השדרה‪.)...‬‬ ‫ דורה‬‫ ארכנואיד‬‫ פיא‬‫‪ .1‬נוזל שדרתי ‪ CSF‬שתפקידו לבלום זעזועים ולהקטין את‬ ‫המשקל האפקטיבי שמפעיל המוח על גזע המוח‪.‬‬ ‫חללי המוח‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת העצבים מתפתחת מצינור עצבי (בעוברות)‪ .‬במהלך‬ ‫ההתפתחות מתעבות דפנות הציבור והוא הופך למפותל‪.‬‬ ‫לאורך מערכת העצבים הבוגרת יש חלל מרכזי שהוא שריד לצינור‬ ‫העצבי העוברי‪.‬‬ ‫לאורך חוט השדרה יש תעלה שנקראת "התעלה המרכזית"‪.‬‬ ‫במוח‪ ,‬בעקבות הפיתולים‪ ,‬מתקבלת צורה מורכבת‪" ,‬חדרי‬ ‫המוח"‪.‬‬ ‫יש לנו ארבעה חדרי מוח בהם מיוצר ה‪.CSF‬‬ ‫(אם יש חסימה‪ ,‬עלול להצטבר הנוזל בחדרי המוח‪ .‬אצל ילדים‬ ‫שגולגולתם עוד לא סגורה‪ ,‬הראש נעשה גדול מאוד בצורת משולש‪.‬‬ ‫התופעה נקראת "הידרוצפלוס")‪.‬‬ ‫מבנה ה‪CNS -‬‬ ‫‪‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫למערכת העצבים המרכזית שני סוגי רקמות‪:‬‬ ‫חומר אפור המורכב בעיקר מגופי נוירונים ואחראי על עיבוד‬ ‫מידע‪.‬‬ ‫חומר לבן מקבל את צבעו מהמיאלין שעוטף את האקסונים‪.‬‬ ‫המוח בנוי מחומר אפור בהיקף‪ ,‬תחתיו חומר לבן‪ ,‬ובעומק שוב‬ ‫חומר אפור‪.‬‬ ‫חוט השדרה בנוי מחומר אפור מרכזי בצורת פרפר וחומר לבן‬ ‫בהיקף (העמיקו במבנה שלו בתרגול מס' ‪.)6‬‬ ‫אספקת הדם למוח‬ ‫‪ ‬אספקת הדם למוח הינה ייחודית!‬ ‫‪ .1‬יתירות – משום שהרקמה המוחית רגישה מאוד לפגיעה‬ ‫באספקת החמצן‪ ,‬ישנה יתירות בכלי הדם שמובילים חמצן‬ ‫למוח‪ .‬זהו הרבה גיבוי של כלי דם‪ .‬המעגל על שם וויליס –‬ ‫מעגל של עורקי דם שמאפשר הגעת דם למוח ביתירות תוך גיבוי‬ ‫אחד של השני‪.‬‬ ‫‪ .2‬מחסום דם מוח ‪ – BBB‬רקמת המוח רגישה להרכב הכימי‬ ‫שסביבה‪ .‬כלי הדם שמובילים דם למוח לא מאפשרים מעבר‬ ‫חופשי של חומרים‪ .‬דפנות כלי הדם משמשים מחזור סלקטיבי‬ ‫שלא מעביר חומרים מסיסים במים‪ .‬לדוגמה‪ ,‬אקמול‪ .‬חומרים‬ ‫שומניים כמו גראס וריטלין כן יכנסו למוח‪.‬‬ ‫המוח‬ ‫‪ ‬המוח נחלק לשלושה חלקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬המוח הקדמי‬ ‫‪ .2‬המוח התיכון‬ ‫מכילים את גזע המוח‬ ‫‪ .3‬המוח האחורי‬ ‫גזע המוח הוא החלק הפרימיטיבי ביותר של המוח‪ .‬הוא אחראי‬ ‫על תפקודים בסיסיים חשובים‪ :‬בקרת נשימות‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬דופק‪,‬‬ ‫מתח שרירים‪ .‬הפגיעה בו היא פטאלית‪.‬‬ ‫המוח הקדמי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫המוח הקדמי מכיל את ההמיספרות המוחיות ואת מבני‬ ‫הדיאנצפלון‪.‬‬ ‫המיספרות מוחיות – ישנן ‪ 2‬המיספרות‪ ,‬ימנית ושמאלית‪,‬‬ ‫סימטריות באופן גס‪ .‬בתוכן‪ ,‬נמצא הקורטקס‪ ,‬קליפת המוח‪,‬‬ ‫אשר מתחתיו נמצאים המבנים התת קורטיקליים‪.‬‬ ‫הקורטקס הוא שכבה של חומר אפור שמקיפה את כל המוח‬ ‫ומהווה חלק ממנו‪ .‬זהו החלק המתקדם ביותר מבחינה‬ ‫אבולוציונית‪ .‬יש הרבה ממנו‪ ,‬הוא מפותל (כדי שיהיה הרבה‬ ‫ממנו) ויחסית עבה (ביחס לבע"ח)‪ .‬הקורטקס אחראי על‬ ‫עיבודי מידע מורכבים ותפקודים קוגניטיביים כמו זיכרון‪,‬‬ ‫למידה‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬מודעות‪.‬‬ ‫חלוקת הקורטקס‬ ‫‪ ‬הקורטקס‪ ,‬אשר מקיף את שתי ההמיספרות‪ ,‬נחלק לארבע אונות‬ ‫(סה"כ ישנן ‪ 8‬אונות במוח)‪:‬‬ ‫‪ .1‬אונת המצח – האונה הפרונטאלית‬ ‫‪ .2‬אונת הקודקוד – האונה הפריאטלית‬ ‫‪ .3‬אונת הרקה – האונה הטמפורלית‬ ‫‪ .4‬אונת העורף – האונה האוקיספיטלית‬ ‫הקורטקס בנוי באופן היררכי‪ :‬ישנם אזורים מוחיים ראשוניים‬ ‫ואזורים מוחיים אסוציאטיביים ‪ /‬שניוניים‪ .‬הראשוניים אחראים‬ ‫על עיבוד מידע ברמה הבסיסית‪ ,‬והאסוציאטיביים אחראים על‬ ‫עיבוד מתקדם יותר‪.‬‬ ‫האונה הפרונטאלית (מצחית)‬ ‫‪ ‬בה נמצא הקורטקס המוטורי הראשוני‪.‬‬ ‫‪ ‬צמודים אליו הקורטקסים המוטוריים האסוציאטיביים‪.‬‬ ‫‪ ‬הקורטקס הראשוני אחראי על תנועה של קבוצת שרירים באזורים‬ ‫מסוימים בגוף‪.‬‬ ‫‪ ‬הקורטקס האסוציאטיבי אחראי על בקרה של תנועה מורכבת שדורשת‬ ‫הפעלה של כמה קבוצות שרירים בו זמנית‪.‬‬ ‫נגינה בפסנתר‪ :‬התכנון נעשה בקורטקס האסוציאטיבי ‪ ‬המידע עובר‬ ‫לאזורים ראשוניים ‪ ‬המידע עובר דרך גזע המוח‪ ,‬חוט השדרה והמערכת‬ ‫ההיקפית ‪ ‬אל השרירים‪.‬‬ ‫פגיעה בקורטקס מוטורי ראשוני‪ :‬שיתוק‪.‬‬ ‫פגיעה בקורטקס מוטורי שניוני‪ :‬פגיעה מורכבת – "אפרקסיה" (למשל‪,‬‬ ‫הצלחה בהזזת יד‪ ,‬אבל אי הצלחה בכפתור כפתורים או פתיחת מנעול)‪.‬‬ ‫האונה האוקיסיפטאלית (עורפית)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בה נמצא הקורטקס הראייתי הראשוני‪.‬‬ ‫בסמוך לו‪ ,‬נמצאים הקורטקסים הראייתיים‬ ‫האסוציאטיביים‪.‬‬ ‫פגיעה בקורטקס ראייתי ראשוני תוביל לעיוורון‪.‬‬ ‫פגיעה בקורטקס ראייתי אסוציאטיבי תוביל למצב מורכב‬ ‫יותר‪ ,‬למשל אגנוזיה בה אין יכולת לזהות פנים (הראייה‬ ‫עצמה תקינה לחלוטין!)‪.‬‬ ‫האונה הטמפורלית (רקתית)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בה ממוקם הקורטקס השמיעתי הראשוני‪.‬‬ ‫בסמוך לו‪ ,‬מצויים הקורטקסים השמיעתיים‬ ‫האסוציאטיביים‪.‬‬ ‫פגיעה בקורטקס ראשוני תגרום לחירשות‪.‬‬ ‫פגיעה בקורטקס אסוציאטיבי תגרום לתופעה מורכבת יותר‪,‬‬ ‫אפזיה (חירשות מילים טהורה) אשר בה אדם ששמיעתו‬ ‫תקינה לגמרי לא מזהה מילים‪.‬‬ ‫האונה הפריאטלית (קודקודית)‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בה ממוקם הקורטקס הראשוני הסומטוסנסורי‪.‬‬ ‫הוא אחראי על מישוש (כאב‪ ,‬חום וקור‪ ,‬מגע‪ ,‬רטט ותפיסת‬ ‫מרחב)‪.‬‬ ‫הקורטקס הזה קשור גם למוטוריקה משום שתפקוד מוטורי‬ ‫תקין דורש מידע או פידבק תחושתי‪.‬‬ ‫הקורטקסים הסומטוסנוריים האסוציאטיביים נמצאים‬ ‫בסמוך לראשוני‪.‬‬ ‫פגיעה באזור הראשוני תגרום לאובדן תחושה‪.‬‬ ‫פגיעה באזור אסוציאטיבי תגרום ל"הזנחת צד" – התעלמות‬ ‫מצד אחד של הגוף (בדרך כלל צד שמאל)‪.‬‬ ‫הקורטקס הפרה פרונטאלי‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫האזור הקדם מצחי‪ ,‬הקדמי ביותר של המוח‪.‬‬ ‫אחראי על יכולות ניהוליות‪ -‬תכנון‪ ,‬אסטרטגיה‪ ,‬הבנה‬ ‫ושיפוט חברתי‪ ,‬מוטיבציה‪ ,‬קשב וריכוז‪.‬‬ ‫פיניאס גייג' – מנהל צוות ברכבת‪ ,‬סבל מפגיעה במוחו כאשר‬ ‫מוט נכנס למוחו‪ .‬חל שינוי אישיותי התנהגותי‪ ,‬ומאדם‬ ‫אחראי ובעל מוטיבציה הפך לנווד‪ ,‬מכור לאלכוהול‪.‬‬ ‫קישור קונטרה לטרלי‬ ‫‪‬‬ ‫תכונה של הקורטקס‬ ‫בעזרת כפיס המוח (קורפוס קולוזום‪ ,‬חומר לבן) ההמיספרה‬ ‫השמאלית מקבלת ומעבירה מידע לצד ימין של הגוף‪,‬‬ ‫ולהיפך‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫באופן כללי‪ ,‬שתי ההמיספרות המוחיות שולטות באופן‬ ‫משותף על התפקודים המוחיים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫קורפוס קולוזום‬ ‫‪‬‬ ‫שתי ההמיספרות מתפקדות יחד בצורה מתואמת כיוון שהן‬ ‫מקושרות אחת לשנייה בעזרת חומר לבן (אקסונים) שנקרא‬ ‫קורפוס קולוזום – כפיס המוח‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫מוח חצוי ‪ -BRAIN SPLIT‬מצב לאחר ניתוח בו חותכים‬ ‫את הקורפוס קולוזום (אצל חולי אפילפסיה)‪ .‬כל המיספרה‬ ‫עומדת כעת בפני עצמה‪ .‬כאשר אדם ינסה לקרוא ספר (הבנת‬ ‫השפה נעשית בהמיספרה השמאלית)‪ ,‬ייתכן מצב בו‬ ‫המיספרה שמאל תנסה לקרוא בעוד שהמיספרה ימין תשלח‬ ‫ליד שמאל מידע והיד תעביר דפים‪.‬‬ ‫לטרליזציה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ישנם תפקודים מוחיים עליהם אחראית המיספרה מסוימת‬ ‫בלבד‪.‬‬ ‫לטרלי = צדדי‬ ‫לדוגמה‪ ,‬בתפקודי שפה‪ ,‬אצל רוב האנשים (גם שמאליים וגם‬ ‫ימניים)‪ ,‬ההמיספרה השמאלית היא הדומיננטית‪.‬‬ ‫בדרך כלל מי שמראה שיתוק בצד ימין של הגוף יחווה גם פגיעה‬ ‫שפתית‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬פגיעה בהמיספרה שמאל תייצר פגיעה בדיבור ובהבנתו‪.‬‬ ‫ההמיספרה השמאלית אחראית על עיבוד מידע שמשתנה עם‬ ‫הזמן‪ ,‬למשל דיבור (גלי קול משתנים)‪.‬‬ ‫ההמיספרה הימנית אחראית על עיבוד מידע שמופיע בבת אחת‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬תפיסה מרחבית‪ ,‬קריאת מפה‪ ,‬ציור‪.‬‬ ‫המבנים התת קורטיקליים‬ ‫‪‬‬ ‫למבנים התת קורטיקליים יש שתי מערכות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המערכת הלימבית –יחסית פרימיטיבית‪ ,‬אחראית על תגובה‬ ‫רגשית ומכילה מספר מרכזים מוחיים‪:‬‬ ‫‪‬אמיגדלה – תפקיד מרכזי בתגובה הרגשית‪ ,‬בעיקר פחד‪ ,‬כעס ואגרסיביות‪.‬‬ ‫‪‬היפוקמפוס – אחראי על למידה וזיכרון‪.‬‬ ‫בין שני מבנים אלו יש קישור ענף – יש קשר בין רגשות ולמידה!‬ ‫‪ .2‬גרעיני הבסיס – מהווים חלק מהמערכת המוטורית‪ .‬יש להם‬ ‫תפקיד מרכזי בלמידה מוטורית (דוגמת נהיגה)‪.‬‬ ‫מחלת הפרקינסון – קשורה בגרעיני הבסיס (רעד במנוחה‪ ,‬פני‬ ‫מסכה‪ ,‬הליכה בצעדים קטנים‪ ,‬קושי בהתחלת תנועות)‪.‬‬ ‫הדיאנצפלון‬ ‫‪ ‬האזור העמוק ביותר של המוח הקדמי‬ ‫‪ ‬כולל שלושה מבנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תלמוס – "תחנת הממסר של הקורטקס"‪ .‬כל המידע התחושתי‬ ‫שמגיע מהגוף מגיע לתלמוס וממנו לקורטקס‪ .‬התלמוס אחראי‬ ‫על חלוקת קשב‪ ,‬ועל ניתוק הקורטקס מגירויים סביבתיים בזמן‬ ‫שינה‪.‬‬ ‫‪ .2‬היפותלמוס – מתחת לתלמוס‪ .‬שולט על המערכת האוטונומית‬ ‫והמערכת ההורמונלית‪ .‬אחראי על לחימה‪ ,‬בריחה‪ ,‬מנגנוני רעב‬ ‫ושובע‪ ,‬מנגנוני צמא ורוויה‪ ,‬מנגנוני רבייה‪.‬‬ ‫‪ .3‬בלוטת ההיפופיזה – מתחת להיפותלמוס‪ ,‬שולטת על כל‬ ‫הבלוטות ההורמונליות וממוקמת בסמוך לעצבי הראייה‪.‬‬ ‫סיכום ביניים – המוח הקדמי‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫קורטקס‬ ‫שתי המיספרות‬ ‫שמונה אונות‬ ‫מבנים תת קורקטיקליים‪:‬‬ ‫‪ o‬המערכת הלימבית‬ ‫‪ o‬אמיגדלה‬ ‫‪ o‬היפוקמפוס‬ ‫‪ o‬גרעיני הבסיס‬ ‫•‬ ‫דיאנצפלון‬ ‫• תלמוס‬ ‫• היפותלמוס‬ ‫• היפופיזה‬ ‫המוח התיכון‬ ‫‪ ‬נחלק לשני חלקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬טקטום – "גג"‪ ,‬מאחורי חדר ‪ ,4‬מכיל מרכזים מוחיים‬ ‫שאחראים על תפקודים פרימיטיביים שקשורים למערכת‬ ‫הראייה והשמיעה‪.‬‬ ‫‪ .2‬טגמנטום – לפני חדר ‪ .4‬מכיל ‪ 4‬מבנים‪:‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫גרעין אדום‬ ‫חומר שחור‬ ‫‪ – PAG‬קשור בשיכוך כאב ובהתנהגות מינית נשית‬ ‫תצורת הרשת – מבנה שמכיל כמאה גרעינים מוחיים‪ ,‬ממוקם לאורך כל‬ ‫גזע המוח ויש לו תפקיד בקרה של תפקודים חיוניים (לחץ דם‪ ,‬נשימה‪,‬‬ ‫מתח שרירים‪ ,‬מנגנוני שינה וערות)‪.‬‬ ‫מוטוריקה‬ ‫המוח האחורי‬ ‫‪ ‬שלושה מבנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬הצרבלום (כרובית) ‪ /‬המוחון ‪ /‬המוח הקטן – נמצא על‬ ‫החלק האחורי של גזע המוח‪ .‬יש לו שלושה תפקידים‪:‬‬ ‫• עידון תנועות‬ ‫• שיווי משקל‬ ‫• קואורדינציה‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫הפונז ‪ /‬גשר – נמצא בחלקו הקדמי של גזע המוח‪ .‬בו נמצא‬ ‫החלק המרכזי של תצורת הרשת‪.‬‬ ‫המדולה אובלוגנטה – החלק התחתון ביותר של המוח‪,‬‬ ‫מכיל את החלק התחתון של תצורת הרשת‪ ,‬ובו מרכזים‬ ‫חיוניים כמו שליטה על נשימה‪ ,‬לחץ דם‪ ,‬מתח שרירים‪.‬‬ ‫הפגיעה כאן היא קטלנית‪.‬‬ ‫נוירוטרנסמיטורים‬ ‫ופסיכופרמקולוגיה‬ ‫‪ ‬ניזכר בנוירוטרנסמיטר‪:‬‬ ‫חומר שמיוצר בתא העצב‪ ,‬נשמר בוזיקולות‪ ,‬מופרש מהתא הפרה‬ ‫סינפטי‪ ,‬מגיע לצד הפוסט סינפטי‪ ,‬פותח תעלות ונוצר ‪.PSP‬‬ ‫בגופינו‪ ,‬יש עשרות סוגים של נוירוטרנסמיטורים‪ .‬הם נבדלים זה‬ ‫מזה במבנה‪ ,‬במיקום ובתפקיד‪.‬‬ ‫נ"ט יכול להיות רק מעורר‪ ,‬יוצר ‪ ,EPSP‬כלומר‪ ,‬פותח תעלות נתרן‬ ‫או סידן‪ .‬הוא יכול להיות גם רק מעכב‪ ,IPSP ,‬פותח תעלות כלור או‬ ‫אשלגן‪ .‬מרבית הנ"ט הם גם מעוררים וגם מעכבים‪.‬‬ ‫נדבר על שלושה נוירוטרנסמיטורים‪:‬‬ ‫‪ .1‬גלוטמט – המעורר העיקרי במוח‬ ‫‪ .2‬גאבא – המעכב העיקרי במוח‬ ‫‪ .3‬גליצין – המעכב העיקרי בחוט השדרה ובגזע המוח‬ ‫אלכוהול וואליום ידועים כגורמים להפעלה נרחבת של‬ ‫הרצפטורים של גאבא‪ ,‬ולכן הם יוצרים אפקט מעכב רחב –‬ ‫ישנוניות‪ ,‬איטיות‪.‬‬ ‫במהלך השינה‪ ,‬קיים שיתוק שרירים שנובע מהפרשת גליצין‪.‬‬ ‫מסלולי מתן תרופה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תרופות הם חומרים חיצוניים שמוכנסים לגוף בדרכים‬ ‫שונות‪ ,‬מגיעות למחזור הדם ואל איבר המטרה‪.‬‬ ‫וריד ‪ /‬בליעה ‪ /‬שאיפה‬ ‫תרופות שאמורות להשפיע על מערכת העצבים צריכות לעבור‬ ‫את מחסום הדם מוח (‪ ,)BBB‬ולא כל החומרים יכולים‬ ‫לעשות זאת‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬במחלת הפרקינסון‪ ,‬יש תת פעילות של הנ"ט דופמין‬ ‫באזור הגרעינים הבזאליים‪ .‬הגיוני לתת דופאמין‪ ,‬אבל‬ ‫הדופאמין לא עובר את ה‪ .BBB -‬לכן‪ ,‬התרופה היא "דופה"‪,‬‬ ‫שעוברת את ה‪ ,BBB-‬והנוירונים במוח הופכים אותה‬ ‫לדופמין‪.‬‬ ‫השפעת מתן חוזר‬ ‫‪ ‬כאשר אדם לוקח תרופה (ובכלל זה גם סמים) באופן חוזר‪ ,‬יכולות‬ ‫להיות אחת משלוש השפעות‪:‬‬ ‫‪ .1‬אין השפעה – מתקבל אותו אפקט כל הזמן (גלולות)‪.‬‬ ‫‪ .2‬סבילות – לאחר תקופה של מתן חוזר‪ ,‬התרופה מאבדת‬ ‫מיעילותה‪ ,‬הגוף הופך סביל אליה (הרואין)‪ .‬כדי לשמור על‬ ‫האפקט‪ ,‬על האדם להגדיל מינון‪ .‬זה קורה משום שהגוף מנסה‬ ‫לשמור על הומיאוסתזיס והתרופה מוציאה את הגוף מאיזון‬ ‫זה‪ .‬לכן‪ ,‬הגוף מפעיל מנגנונים שאמורים לבטל את השפעת‬ ‫התרופה‪ .‬תופעה זו יכולה להוביל לסימפטומים של גמילה – אם‬ ‫יפסיק לקחת בבת אחת‪ ,‬יהיו תופעות הפוכות לאלו של החומר‪.‬‬ ‫‪ .3‬סנסיטיזציה (ריגוש) ‪ -‬תופעה נדירה יחסית‪ ,‬שבה מתן חוזר‬ ‫גורם להגברת ההשפעה של אותה התרופה‪.‬‬ ‫אפקט פלסבו‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫האפקט הפיזיולוגי שהוא תוצאה של תגובה פסיכולוגית‬ ‫לטיפול‪.‬‬ ‫למשל‪ ,‬ניתן לאדם סוכרזית ונגיד לו שזה אקמול‪ ,‬והראש‬ ‫יפסיק לכאוב לו‪.‬‬ ‫קיים מנגנון פיזיולוגי שקשור בשיכוך כאב שמופעל בעקבות‬ ‫פלסבו‪ .‬קיים חומר בשם נלוקסון שכשהאדם מקבל אותו‪,‬‬ ‫קטן אפקט הפלסבו‪.‬‬ ‫במהלך אפקט הפלסבו מופרשים בגוף חומרים אופיאדיים‬ ‫שהם משככי כאב פנימיים‪.‬‬ ‫אגוניסט ואנטגוניסט‬ ‫‪ ‬תרופות המשפיעות על מערכת העצבים מגיעות לעתים לאזור‬ ‫הסינפסה ושם הן יכולות לגרום לאחת משתי התופעות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הגברת פעילות הסינפסות – תרופות אגוניסטיות‬ ‫‪ .2‬הקטנת פעילות הסינפסות – תרופות אנטגוניסטיות‬ ‫חשוב לזכור‪ :‬אגוניסט ואנטגוניסט הם מושגים יחסיים‪ .‬הם‬ ‫יגדילו ויקטינו מצב קיים‪ .‬הם לא מעוררים או מעכבים‪.‬‬ ‫אגוניסט – יגדיל עיכוב או יגדיל עירור‪.‬‬ ‫אנטגוניסט יקטין עיכוב או יקטין עירור‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כפי שאמרנו‪ ,‬פרקינסון נובע מתת פעילות של מערכת דופמין‪.‬‬ ‫נטפל בעזרת "דופה"‪ ,‬שהוא אגוניסט של דופמין‪.‬‬ ‫בסכיזופרניה‪ ,‬בה יש פעילות יתר של מערכת הדופמין‪ ,‬ניתן‬ ‫כלורופרומזין‪ ,‬תרופה אנטגוניסטית לדופמין‪.‬‬ ‫מנגנונים לדוגמה‪:‬‬ ‫ חומר חיצוני שנקשר לרצפטור וגורם לפתיחת תעלה יונית‬‫יהיה אגוניסט‪.‬‬ ‫ אנטגוניסט יכול לגרום לדליפה של נ"ט מהוזיקולות כך שלא‬‫יגיעו למרווח‬ ‫ חומר חיצוני שנקשר לרצפטור ומונע את פתיחת התעלה‪,‬‬‫יהיה אנטגוניסט‪.‬‬ ‫ חומר שיגרום לספיגה מוגברת הוא אנטגוניסט‬‫ חומר שנקשר לרצפטור ומחקה את פעולת הנ"ט הוא‬‫אגוניסט‬ ‫איך זה נראה מבחינה חשמלית?‬ ‫‪ ‬בהוספת אגוניסט לסינפסות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בסינפסה מעוררת ה‪ EPSP‬יגדל – דפולריזציה גדולה יותר‪.‬‬ ‫‪ .2‬בסינפסה מעכבת ה‪ IPSP‬יגדל – היפר פולריזציה גדולה‬ ‫יותר‪.‬‬ ‫• בהוספת אנטגוניסט לסינפסות‪:‬‬ ‫‪ .1‬בסינפסה מעוררת ה‪ EPSP‬יקטן – דפולריזציה קטנה יותר‬ ‫‪ .2‬בסינפסה מעכבת ה‪ IPSP‬יקטן – היפר פולריזציה קטנה‬ ‫יותר‬ ‫דוגמה‪...‬‬ ‫כאשר אדם לוקח מינון יתר של וואליום (אגוניסט של גאבא‪,‬‬ ‫המעכב הראשי במוח)‪ ,‬הוא מקבל הפעלה ניכרת של מערכת‬ ‫הגאבא המעכבת‪.‬‬ ‫הוא יגיע לבית החולים ישנוני ומחוסר הכרה‪.‬‬ ‫ניתן לטפל בו בעזרת אנטגוניסט של גאבא‪ ,‬חומר שנקרא‬ ‫פלומזוניל‪ ,‬המפחית את פעילות הסינפסה המעכבת‪ ,‬וכך‬ ‫יתעורר‪.‬‬ ‫לסיכום‪,‬‬ ‫במחלות שנובעות מחוסר בנ"ט מסוים‪ ,‬הטיפול הוא בעזרת‬ ‫אגוניסט‪ .‬במחלות שנובעות מפעילות יתר‪ ,‬הטיפול הוא בעזרת‬ ‫אנטגוניסט‪.‬‬ ‫הנוירוטרנסמיטר אצטילכולין‬ ‫מיקום‬ ‫גם במערכת המרכזית וגם המערכת ההיקפית‬ ‫בהיקפית‪ :‬בעיקר באקסונים ‪E‬פרנטיים (סיב מוציא) שמוציאים‬ ‫מידע ממערכת העצבים לאיברי המטרה (אקסונים מוטוריים)‪.‬‬ ‫נמצא בין כל צומת עצב שריר‪.‬‬ ‫הנוירונים המוטוריים מפרישים אצטילכולין על השריר וכך הם‬ ‫גורמים להפעלתו‪ .‬ללא אצטילכולין‪ ,‬היה נגרם שיתוק‪.‬‬ ‫וגם‪...‬‬ ‫בזרוע הפרה סימפתטית של המערכת האוטונומית‪ .‬זהו נ"ט של‬ ‫מנוחה‪ ,‬הירגעות‪.‬‬ ‫במרכזית‪ :‬האצטילכולין נמצא בשלושה אזורים‪:‬‬ ‫‪ .1‬בפונז – מופרש בתצורת הרשת‪ ,‬אחראי על הכניסה לשלב‬ ‫השינה שנקרא ‪.REM‬‬ ‫‪ .2‬במוח הקדמי בקורטקס‬ ‫‪ .3‬במוח הקדמי בהיפוקמפוס – אחראי למנגנוני למידה‬ ‫וזיכרון‪.‬‬ ‫האלצהיימר‪ ,‬זוהי מחלה נוירולוגית ניוונית שמתחילה בפגיעה‬ ‫בזיכרון ונגמרת בהגבלה מוטורית ובמוות‪ .‬במוח הקדמי של‬ ‫חולה אלצהיימר יש כמות נמוכה מדי של אצטילכולין‪ .‬יעילות‬ ‫האגוניסטים מוגבלת‪.‬‬ ‫אצטילכולין – מבנה ופירוק‬ ‫‪ ‬אצטילכולין מורכב מאצטט ומכולין‪.‬‬ ‫‪ ‬מפורק על ידי האנזים אצטילכולין אסטרז‪.‬‬ ‫‪ ‬לאצטילכולין יש שני סוגים של רצפטורים (בתא הפוסט‬ ‫סינפטי)‪:‬‬ ‫‪ .1‬רצפטור ניקוטיני – רצפטור יונוטרופי ומהיר‪ ,‬נמצא‬ ‫בסינפסות של עצב ושריר‬ ‫‪ .2‬רצפטור מוסקריני – רצפטור מטבוטרופי ואיטי‪ ,‬נמצא‬ ‫במערכת הפרה סימפתטית וב‪.CNS‬‬ ‫לאצטילכולין יש שני אגוניסטים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ניקוטין – מופק מצמח הטבק ומהווה אגוניסט ספציפי של‬ ‫הרצפטורים הניקוטינים של אצטילכולין‪.‬‬ ‫‪ .2‬מוסקרין – חומר שמופק מפטרייה רעילה והוא אגוניסט‬ ‫ספציפי של הרצפטורים המוסקרינים של אצטילכולין‪.‬‬ ‫‪ .3‬ארס עכביש האלמנה השחורה‬ ‫‪ .4‬זרחן אורגני‬ ‫אנטגוניסטים‪:‬‬ ‫‪ .1‬קוררה – אנטגוניסט ספציפי לרצפטורים הניקוטינים של‬ ‫אצטילכולין‪ .‬החומר מופק מצמחים באמזונס‪ ,‬משתק שרירים‪.‬‬ ‫‪ .2‬אטרופין – אנטגוניסט ספציפי לרצפטורים מוסקרינים של‬ ‫אצטילכולין‪ .‬משתמשים בו להרחבת אישונים‪.‬‬ ‫‪ .3‬רעלן הבוטלניום – (עליו מבוסס בוטוקס)‪ ,‬משתק את השרירים‪.‬‬ ‫על הזרחן האורגני‬ ‫זרחן אורגני קיים בגז עצבים ובתרסיסים נגד חרקים‪.‬‬ ‫הוא נקשר לאנזים שמפרק את האצטילכולין‪ ,‬אסטרז‪.‬‬ ‫על ידי קשירתו לאנזים‪ ,‬הוא מונע את פעילותו‪ ,‬כך שהאנזים לא מפרק‬ ‫את האצטילכולין‪.‬‬ ‫בעקבות כך‪ ,‬נותר יותר אצטילכולין בסינפסה‪ ,‬והיא תפעל ביתר‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬הזרחן האורגני הוא אגוניסט לאצטילכולין‪.‬‬ ‫בהרעלת זרחנים אורגניים‪ ,‬נקבל הפעלת יתר של כל המערכות שקשורות‬ ‫באצטילכולין‪:‬‬ ‫ הפעלת יתר של השרירים השונים בגופנו‪ ,‬שאחריהם שיתוק שרירים‬‫שיכול לגרום למוות (צומת עצב שריר ‪.)PNS‬‬ ‫ הפעלת יתר של המערכת הפרה סימפתטית (‪)PNS‬‬‫ הזיות – קשור לשנת ה‪)CNS( REM‬‬‫לכן‪ ,‬אם חלילה יש התקפת גז עצבים‪ ,‬עלינו להזריק אטרופין‪ ,‬שהוא‬ ‫אנטגוניסט של אצטילכולין והשפעתו הפוכה מזו של גז העצבים‪.‬‬ ‫דופמין‬ ‫‪ ‬הדופמין הוא נ"ט שמופרש מהמוח התיכון דרך החומר השחור ואזור‬ ‫הטגמנטום הגחוני (שם נמצאים גופי התא המעצבבים אזורים אחרים)‪.‬‬ ‫‪ ‬הוא מופיע בשלוש מערכות‪:‬‬ ‫‪ .1‬המערכת המזו קורטיקלית – קשורה בזיכרון לטווח קצר ותכנון‬ ‫אסטרטגיות (מהטגמנטום הגחוני לקורטקס פרה פרונטלי)‪.‬‬ ‫‪ .2‬המערכת המזו לימבית – קשורה באמיגדלה‪ ,‬היפוקמפוס ומרכז‬ ‫העונג‪ ,‬משפיעה על מערכת התגמול (מזון‪ ,‬סקס) – מהטגמנטום‬ ‫הגחוני אל המערכת הלימבית‪.‬‬ ‫‪ .3‬המערכת הניגרו סטריאטלית – קשורה בגרעינים הבזאליים‪ ,‬משפיעה‬ ‫על בקרת תנועה (מהחומר השחור אל גרעיני הבסיס)‪.‬‬ ‫(תוכלו להעמיק ולשנן מתרגול מס' ‪)8‬‬ ‫טירוזין ‪L DOPA ‬‬ ‫‪ ‬דופמין‬ ‫שיבוש במסלול הדופמין גורם למחלת הפרקינסון (בקרת תנועה)‪.‬‬ ‫מחלות הקשורות בדופמין‬ ‫פרקינסון‬ ‫הפרעות מוטוריות‪ ,‬רעד במנוחה‪ ,‬קשיחות גפיים‪ ,‬חוסר שיווי משקל‪,‬‬ ‫תנועה איטית‪ ,‬ליקויים קוגניטיביים ודיכאון‪.‬‬ ‫יש ניוון של נוירונים דופמינרגיים (מחסור בדופמין)‪.‬‬ ‫ניתן לטפל באמצעות דופה‪ ,‬אגוניסט לדופמין‪.‬‬ ‫לא משתמשים בדופמין עצמו כי הוא לא עובר את ה‪.BBB-‬‬ ‫כשנותנים טיפול תרופתי לדופמין‪ ,‬נוצרות התנהגויות דמויות פסיכוזה‪:‬‬ ‫סכיזופרניה‬ ‫הפרעה בתהליכי חשיבה‪ ,‬הזיות חושיות‪ ,‬דלוזיות (מחשבות שווא)‪.‬‬ ‫מטפלים באמצעות אנטגוניסטים לדופמין (כלורפרומזין)‪.‬‬ ‫(ריטלין הוא אגוניסט לדופמין‪ ,‬קוקאין הוא גם אגוניסט לדופמין)‬ ‫גנטיקה‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫כל תא בגופנו מייצר בכל רגע נתון חלבונים רבים‪.‬‬ ‫החלבונים המיוצרים קובעים את התכונות שלנו – גם אלו‬ ‫שנראות כלפי חוץ וגם אלו שלא‪.‬‬ ‫החלבונים קובעים גם את תפקוד מערכת העצבים (דוגמה‪-‬‬ ‫משאבים‪ ,‬תעלות‪ ,‬אנזימים וכד')‪.‬‬ ‫החומר התורשתי שלנו‪ ,‬ה‪ ,DNA-‬עובר מההורה לצאצא‪ .‬על‬ ‫סמך חומר זה נוצרים בגוף הצאצא חלבונים וכך עוברות‬ ‫תכונות מדור לדור‪.‬‬ ‫*עליכם ללמוד על אברוני התא מתוך ספר הלימוד‪.‬‬ ‫גרעין התא‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כל החומר התורשתי שבגופנו נמצא בגרעין התא (לכל תא בגוף יש‬ ‫גרעין תא)‪.‬‬ ‫הגרעין עטוף בממברנה שומנית‪ ,‬ולכן החומר התורשתי לא יוצא‬ ‫החוצה‪.‬‬ ‫ה‪ ,DNA‬החומר התורשתי‪ ,‬הוא מולקולה ארוכה‪ ,‬וכדי לאחסן‬ ‫כמה שיותר ממנה בכמה שפחות נפח‪ ,‬היא מסובבת סביב עצמה‪.‬‬ ‫ה‪ DNA‬נראה במבנים שנקראים כרומוזומים‪ .‬כרומוזום הוא‬ ‫סליל ‪ DNA‬שעטוף ומגולגל סביב עצמו‪.‬‬ ‫ה‪ DNA‬מכיל מקטעים שונים‪ ,‬כל מקטע מהווה גן‪.‬‬ ‫גן‪ ,‬הוא קטע ‪ DNA‬שיש בו מידע שדרוש לייצור חלבון מסוים‪.‬‬ ‫‪ DNA‬ו‪RNA-‬‬ ‫‪ ‬שניהם חומרים כימיים מקבוצת חומצות גרעין‪.‬‬ ‫‪ ‬חומצות הגרעין מורכבות מאבני בניין שנקראות‬ ‫נוקליאוטידים‪.‬‬ ‫‪ ‬כל נוקליאוטיד בנוי משלושה חלקים‪:‬‬ ‫‪ .1‬קבוצה זרחנית‬ ‫‪ .2‬סוכר‬ ‫‪ .3‬בסיס חנקני‬ ‫חומצות הגרעין שונות בבסיסים החנקניים‪ .‬קיימים ארבעה‬ ‫סוגים של בסיסים חנקניים‪:‬‬ ‫‪.C,G,T,A‬‬ ‫‪‬‬ ‫ה‪ DNA‬מורכב משרשרת נוקליאוטידים וזו למעשה מולקולה‬ ‫דו סיבית שבה הבסיסים של סיב אחד משלימים לבסיסים‬ ‫של הסיב השני‪.‬‬ ‫זוהי מולקולה נייחת ויציבה – לא זזה ולא מתפרקת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ה‪ RNA‬מורכב משרשרת נוקליאוטידים‪ ,‬אשר שונה‬ ‫מהשרשרת של ה‪ DNA‬במבנה הסוכר‪ .‬הבדל מבני זה גורם‬ ‫להבדל מרכזי בתכונות‪ :‬ה‪ RNA‬הוא חד סיבי‪ ,‬נייד ולא‬ ‫יציב‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬ב‪ RNA‬אין את הבסיס החנקני ‪ ,T‬אלא יש ‪.U‬‬ ‫ישנם שני סוגים של ‪.TRNA ,MRNA :RNA‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪MRNA‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ RNA‬שליח‬ ‫מיוצר בגרעין כסיב משלים של ה‪ .DNA‬זהו תהליך שנקרא‬ ‫שיעתוק‪.‬‬ ‫מדוע שליח? הוא מעתיק את הקוד של ה‪ DNA‬לריבוזום‪.‬‬ ‫איך?‬ ‫ה‪ MRNA‬שנוצר בגרעין‪ ,‬יוצא לציטופלסמה‪ ,‬שם הוא מגיע‬ ‫לריבוזום‪ .‬הוא פוגש מולקולה ייחודית שנקראת ‪.TRNA‬‬ ‫‪TRNA‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ RNA‬מעביר‬ ‫מולקולה בעלת שני חלקים מרכזיים‪:‬‬ ‫בחלקה התחתון קיימים שלושה בסיסים חנקניים‪.‬‬ ‫שלשת הבסיסים נקראת "אנטיקודון"‪ .‬החומצה האמינית‬ ‫שב‪ MRNA‬היא ספציפית ומתאימה לאותו אנטיקודון‪.‬‬ ‫כל מולקולה ספציפית של ‪ TRNA‬נקשרת למקום המתאים לה על‬ ‫פני ה‪.MRNA‬‬ ‫כך‪ ,‬נקשרות יחד המון חומצות אמינו ונבנה חלבון שהמבנה שלו‬ ‫מתאים למבנה הקודונים (חומצות האמינו) של פני ה‪.MRNA‬‬ ‫למעשה‪ ,‬החלבון שנוצר בריבוזום‪ ,‬מבוסס על ה‪.DNA‬‬ ‫‪https://www.youtube.com/watch?v=NJxobgkPEAo ‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬תהליך ייצור החלבון‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלב ראשון – שיעתוק – שלב שמתרחש בגרעין התא‪ ,‬ובו‬ ‫נוצרת מולקולת ‪ MRNA‬על סמך המידע של ה‪.DNA‬‬ ‫שלב שני – תרגום – שלב שמתרחש בריבוזום שנמצא‬ ‫בציטופלסמה‪ .‬בשלב זה‪ ,‬ה‪ MRNA‬מתורגם באמצעות‬ ‫ה‪ TRNA‬לחלבון‪ .‬החלבון שנוצר בריבוזום מורכב משרשרת‬ ‫חומצות אמינו שכל אחת מהן מתאימה לשלושה בסיסים‬ ‫ב‪ ,MRNA‬שמתאימים לשלושה בסיסים ב‪.DNA‬‬ ‫‪DNA‬בגרעין‬ ‫‪ MRNA‬נוצר‬ ‫בגרעין‬ ‫‪ MRNA‬מגיע‬ ‫לריבוזום‬ ‫‪ MRNA‬נצמד‬ ‫ל‪TRNA‬‬ ‫קודון לאנטי קודון‬ ‫מוטציה‪ -‬טעות המתרחשת בזמן שגופנו משכפל את החומר התורשתי שלו‪.‬‬ ‫צירוף ח‪.‬אמינו‪,‬‬ ‫חלבון‬ ‫כרומוזומים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מרבית התאים בגופינו מכילים ‪ 23‬זוגות כרומוזומים‪ 22 :‬זוגות‬ ‫של אוטוזומים (גוף) וזוג אחד של כרומוזומי מין‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬סה"כ יש בתאים אלו ‪ 46‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫האוטוזומים ממוספרים מ‪ -‬עד ‪.22‬‬ ‫ישנם שני סוגים של כרומוזומי מין‪ X :‬ו – ‪.Y‬‬ ‫באישה – ‪XX‬‬ ‫בגבר – ‪XY‬‬ ‫בתאי המין‪ ,‬קיימים רק ‪ 23‬כרומוזומים (‪ 1‬מכל זוג)‪.‬‬ ‫החשיבות‪ :‬בעת הפריה‪ ,‬כל זרע פוגש ביצית‪ ,‬וביחד נוצר עובר עם‬ ‫‪ 46‬כרומוזומים‪.‬‬ ‫בכל ביצית יהיה כרומוזום ‪ X‬בלבד‪ ,‬ובזרעים‪ ,‬ב‪ 50%‬יהיה‬ ‫כרומוזום ‪ X‬וב‪ 50%‬כרומוזום ‪.Y‬‬ ‫לכן‪ ,‬מבחינה כרומוזומלית‪ ,‬נהוג לומר שהגבר קובע את מין‬ ‫הילוד‪.‬‬ ‫‪ ‬כרומוזום ‪ X‬מכיל תכונות שהן חיוניות לחיים!‬ ‫‪ ‬לכן‪ ,‬הוא נמצא גם אצל הגבר וגם אצל האישה‪.‬‬ ‫‪ ‬מחצית מהחומר הגנטי של כל אדם מתקבלת מהאם‪ ,‬ומחצית‬ ‫מהאב‪.‬‬ ‫‪ ‬לכל גן מתקבל "אלל" אחד מהאבא ו"אלל" אחד מהאמא (העתק‬ ‫אחד של הגן מהאבא והעתק אחד של הגן מהאמא)‪.‬‬ ‫כאשר שני האללים שהתקבלו משני ההורים הם זהים‪ ,‬הדבר נקרא‬ ‫הומוזיגוט (עיניים חומות‪ ,‬עיניים חומות)‪.‬‬ ‫כאשר שני האללים שהתקבלו משני ההורים הם שונים‪ ,‬הדבר נקרא‬ ‫הטרוזיגוט (עיניים חומות‪ ,‬עיניים כחולות)‪.‬‬ ‫כרומוזומים הומולוגים = שני כרומוזומים שמכילים את אותם‬ ‫הגנים‪ .‬זהו מצב תקין (שני הגנים הם של צבע עיניים)‪ .‬אחרת‪ ,‬זו‬ ‫מוטציה‪.‬‬ ‫דומיננטיות ורצסיביות – תורשה‬ ‫מנדליאנית‬ ‫‪ ‬כל תכונה בגופנו נקבעת בעזרת שני גנים‬ ‫‪ ‬לעתים‪ ,‬תכונה (גן) אחת דומיננטית על השנייה‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר יש אלל דומיננטי ואלל רצסיבי‪ ,‬הדומיננטי יבוא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫‪ ‬אללים שונים‪ ,‬כפי שאמרנו‪ ,‬הם הטרוזיגוט‪.‬‬ ‫‪ ‬התכונה הרצסיבית תבוא לידי ביטוי רק בהומוזיגוט רצסיבי‪.‬‬ ‫‪ ‬קודומיננטיות – שתי תכונות דומיננטיות המשפיעות יחד‪ .‬לדוגמה‪:‬‬ ‫הכלאה בין ורד אדום וורד לבן תיצור וורד ורוד‪ .‬יש היעדר יחס של‬ ‫דומיננטיות – רצסיביות‪.‬‬ ‫‪ ‬לדוגמה‪,‬‬ ‫נניח שעיניים כחולות זו תכונה רצסיבית‪ ,‬ועיניים חומות זו תכונה‬ ‫דומיננטית‪.‬‬ ‫אם ילד קיבל מאמו עיניים כחולות ומאביו עיניים חומות‪ ,‬סביר שיהיו לו‬ ‫עיניים חומות (התכונה הדומיננטית גוברת על הרצסיבית)‪.‬‬ ‫אם ילד קיבל גם מאמו וגם מאביו עיניים כחולות‪ ,‬זהו הומוזיגוט רצסיבי‪,‬‬ ‫התכונה "עיניים כחולות" תבוא לידי ביטוי‪.‬‬ ‫גנוטיפ ופנוטיפ‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫גנוטיפ – כלל החומר התורשתי‬ ‫פנוטיפ – כלל התכונות שנראות כלפי חוץ‬ ‫לא רק הגנוטיפ קובע את הפנוטיפ (הסביבה‪ ,‬שיזוף ותאומים)‪.‬‬ ‫תכונה ‪ /‬מחלה אוטוסומאלית‬ ‫תלויה בגנים שנמצאים על כרומוזומים שאינם כרומוזומי מין‪.‬‬ ‫תכונה ‪ /‬מחלה תלוית מין‬ ‫תלויה בגנים שנמצאים על כרומוזומי מין (זוהי לא מחלת מין)‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬עיוורון צבעים‪.‬‬ ‫במחלה רצסיבית אוטוסומאלית ("דרוש" גן פגום גם מהאם וגם‬ ‫מהאב)‬ ‫• ‪ 25%‬סיכוי לקבל שני גנים רצסיביים ולחלות‬ ‫• ‪ 50%‬להיות נשא בלבד‬ ‫• ‪ 25%‬להיות בריא‬ ‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬ ‫למשל‪ :‬טאיזקס‪ ,‬סיסטיק פיברוזיס‬ ‫יש סיכוי של ‪ 25%‬לחלות‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪AA‬‬ ‫‪A‬‬ ‫‪aa‬‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪a‬‬ ‫במחלה דומיננטית אוטוסומאלית ("דרוש" גן אחד דומיננטי)‪:‬‬ ‫• לכל ילד ‪ 50%‬של סיכוי לחלות‬ ‫• אין אפשרות להיות "נשא" משום שאם‬ ‫יש לך את הגן הדומיננטי‪ ,‬אתה חולה‪.‬‬ ‫דוגמה‪ :‬הנטינגטון כוריאה‬ ‫‪A‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪aa‬‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪a‬‬ ‫‪aa‬‬ ‫‪Aa‬‬ ‫‪a‬‬ ‫התנהגות מינית‬ ‫התפתחות מערכת המין היא תהליך מדורג שבו כל שלב‬ ‫הכרחי לשלבים שאחריו‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫השלב הכרומוזומלי‬ ‫התפתחות הגונדות‬ ‫התפתחות מערכת המין הפנימית והחיצונית‬ ‫‪ .1‬השלב הכרומוזומלי‬ ‫‪‬‬ ‫כרומוזום ‪ X‬הוא גדול‪ ,‬מכיל גנים לתכונות חיוניות לחיים‪.‬‬ ‫קיימים בו גם גנים להתפתחות מערכת מין‪.‬‬ ‫כרומוזום ‪ Y‬הוא קטן‪ ,‬מכיל מעט גנים וביניהם גן ‪.SRY‬‬ ‫הגן ‪ SRY‬אחראי על ייצור חלבון שאחראי על ייצור אשכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫כלל‪ :‬אם יש כרומוזום ‪ ,Y‬יהיו לעובר אשכים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך ההפריה‪ ,‬נפגשים זרע וביצית‪ ,‬וכעת בכל תא יהיו ‪46‬‬ ‫כרומוזומים‪ .‬המטען הגנטי של הזרע יקבע את מין היילוד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪ .2‬התפתחות הגונדות‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בכל עובר‪ ,‬קיימות שתי בלוטות באזור הבטן התחתונה‬ ‫שנקראות גונדות‪.‬‬ ‫הבלוטות יתפתחו לשחלות או לאשכים‪.‬‬ ‫בנוכחות כרומוזום ‪ ,Y‬הגונדות יהפכו לאשכים (‪.)SRY‬‬ ‫בהיעדר כרומוזום ‪ ,Y‬הגונדות יתפתחו לשחלות‪.‬‬ ‫האשך – תפקיד כפול – ייצור זרע ‪ +‬ייצור הפרשה של הורמוני‬ ‫המין הנקראים אנדרוגנים (קיים גם אצל נשים אך ברמות‬ ‫נמוכות)‪ .‬האנדרוגן הנפוץ הוא טסטוסטרון‪ .‬יש לו מספר‬ ‫תפקידים‪:‬‬ ‫‪ ‬תפקידי הטסטוסטרון‪:‬‬ ‫‪ .1‬ייצור זרע‬ ‫‪ .2‬זקפה‬ ‫‪ .3‬חשק מיני – ליבידו‬ ‫תהליך ייצור הזרע מתחיל בגיל ההתבגרות ואמור לא להסתיים‪.‬‬ ‫האשכים נמצאים מחוץ לגוף כיוון שהזרע רגיש לטמפרטורה גבוהה‪.‬‬ ‫הם מתפתחים בתוך הבטן ובמהלך העוברות יורדים לשק האשכים‪.‬‬ ‫אם אינם יורדים לשק האשכים‪ ,‬יש "אשך טמיר"‪ .‬אם לא מנתחים‪,‬‬ ‫יש סכנה שהאשך לא יצליח לייצר זרע‪.‬‬ ‫אשך שמאל תמיד נמוך יותר מאשך ימין‪.‬‬ ‫השחלות‬ ‫• תפקיד כפול‪ :‬אחסון והבשלה של ביציות ‪ +‬הפרשה של‬ ‫הורמוני מין (בעיקר אסטרוגן ופרוגסטרון)‪.‬‬ ‫• השחלות נמצאות בבטן התחתונה‪.‬‬ ‫• תינוקת נולדת עם כחמישה מיליון ביציות‪.‬‬ ‫• הביוץ מתחיל כאשר מופיע המחזור החודשי (הבשלה של‬ ‫ביצית אחת ויציאתה מהשחלה אל החצוצרה)‪.‬‬ ‫• בתחילת גיל ההתבגרות יש בשחלות כארבעים אלך ביציות‪.‬‬ ‫‪ .3‬התפתחות מערכת המין הפנימית‬ ‫והחיצונית‬ ‫‪ ‬בגוף העובר המתפתח‪ ,‬קיימות שתי מערכות פנימיות‪:‬‬ ‫המערכת על שם מילר‬ ‫המערכת על שם וולף‬ ‫המערכת על שם מילר יכולה להתפתח לאיברי מין פנימיים נשיים‬ ‫גם ללא כל השפעה הורמונלית‪.‬‬ ‫המערכת על שם וולף יכולה להתפתח לאיברי מין גבריים והיא‬ ‫תעשה זאת רק בנוכחות טסטוסטרון‪.‬‬ ‫אם יש אשכים‪ ,‬הם מפרישים שני חומרים‪ :‬טסטוסטרון ו‪– AMH‬‬ ‫הורמון נוגד מילר‪ .‬הטסטוסטרון נקשר למערכת וולף והיא‬ ‫מתפתחת‪ ,‬ה‪ AMH‬נקשר למערכת מילר והיא מתנוונת‪.‬‬ ‫‪ ‬איברי המין הפנימיים של הגבר‪:‬‬ ‫‪ ‬בלוטת הזרע‬ ‫‪ ‬בלוטת הערמונית‬ ‫שניהם אחראים על ייצור נוזל הזרע (האשכים מייצרים את‬ ‫הזרע עצמו)‪.‬‬ ‫• צינור הזרע – מעביר את הזרע מהאשך לשופכה‬ ‫• אפידידימיס (בלוטת יותרת האשך) – מאחסן זרע זמין‬ ‫בעוברה‪ ,‬אין אשכים‪ ,‬אין הפרשת טסטוסטרון‪ ,‬המערכת על שם‬ ‫וולף מתנוונת והמערכת על שם מילר מתפתחת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫איברי המין הפנימיים של האישה‪:‬‬ ‫רחם‬ ‫חצוצרות‬ ‫החלק הפנימי של הנרתיק‬ ‫‪‬‬ ‫השחלות אינן איבר מין פנימי!‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעובר מתפתח‪ ,‬איברים חיצוניים יכולים להתפתח לפין ושק‬ ‫אשכים אם יש טסטוסטרון‪ ,‬או לדגדגן‪ ,‬שפתיים וחלק חיצוני‬ ‫של נרתיק‪.‬‬ ‫לסיכום‪...‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫שלב כרומוזומלי – יש ‪ Y‬או אין ‪?Y‬‬ ‫שלב הגונדות – אם יש ‪ Y‬יש ‪ SRY‬ואשכים‪ ,‬אם אין ‪– Y‬‬ ‫שחלות‪.‬‬ ‫התפתחות מערכות המין – אם יש טסטוסטרון ו‪,AMH‬‬ ‫תתפתח מערכת וולף ויופיעו איברי מין גבריים‪ .‬אם אין‬ ‫טסטוסטרון‪ ,‬תתפתח מערכת מילר‪.‬‬ ‫להורמוני המין יש השפעה כפולה‪:‬‬ ‫• השפעה מארגנת בתקופה העוברית‬ ‫• השפעה מאקטבת ‪ /‬מפעילה בגיל ההתבגרות אשר בו‬ ‫מופיעים סימני מין משניים ומערכת המין נכנסת לפעולה‪.‬‬ ‫סימני המין המשניים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אצל נער – מסת שרירים‪ ,‬הנמכת קול‪ ,‬תשעורת בפנים ובגוף‬ ‫אצל נערה – חלוקה של רקמת שומן‪ ,‬חזה‪ ,‬ירכיים וישבן‪,‬‬ ‫מחזור חודשי‪ ,‬תשעורת באזור בית השחי ובערווה‬ ‫הפרעות בהתפתחות המינית‬ ‫‪‬‬ ‫תסמונת טרנר ‪ – XO‬יש רק כרומוזום ‪.X‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בשלב הכרומוזומלי – רק ‪.X‬‬ ‫בשלב הגונדי – אין ‪ ,Y‬אין ‪ ,SRY‬אין אשכים‪ ,‬אז יש שחלות‪.‬‬ ‫מערכת המין – אין טסטוסטרון‪ ,‬לכן וולף תתנוון ומילר תפעל‪.‬‬ ‫לכן‪ ,‬העובר יוולד בצורת אישה‪ .‬משום שיש לה רק כרומוזום ‪ X‬אחד‬ ‫ולא שניים‪ ,‬יהיו תופעות של קומה נמוכה‪ ,‬צוואר עבה‪ ,‬בעיות מבניות‬ ‫בשחלות ובמערכת המין‪ ,‬קו שיער נמוך‪.‬‬ ‫מדוע זה קורה? בעת יצירת תאי המין‪ ,‬אחד מתאי המין לא מכיל‬ ‫כלל כרומוזום ותא אחר מכיל שניים‪.‬‬ ‫תסמונת קליינפלטר ‪ -XXY‬עודף כרומוזום ‪ X‬לגבר‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫בשלב הכרומוזומלי – עודף של כרומוזום ‪.X‬‬ ‫בשלב הגונדי – יש ‪ ,SRY‬יש אשכים‪.‬‬ ‫האשכים מפרישים טסטוסטרון ו‪ ,AMH‬לכן מערכת מילר‬ ‫מתנוונת‪.‬‬ ‫למעשה יוולד גבר‪ ,‬אבל יש לו שני כרומוזומי ‪ X‬ולכן יהיו פין‬ ‫ואשכים קטנים‪ ,‬גפיים ארוכות‪ ,‬חלוקת שומן נשית‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫תסמונת חוסר רגישות לאנדרוגן (טסטוסטרון) – מוטציה גנטית‪.‬‬ ‫התסמונת נגרמת ממוטציה בגן שאחראי על ייצור חלבון שהוא‬ ‫רצפטור לאנדרוגן‪ .‬הרצפטור לא תקין והאנדרוגן לא יכול להשפיע‬ ‫על תאי הגוף השונים‪.‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫מבחינה כרומוזומלית – ‪ ,XY‬זכר‪.‬‬ ‫מבחינת הגונדות – אשכים‪.‬‬ ‫מערכות מין‪ -‬האשכים מפרישים אנדרוגן ו‪ ,AMH‬כך שאין‬ ‫מערכת מילר‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬האנדרוגן לא נקלט ברצפטורים וגם מערכת וולף תתנוון‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬אין איברי מין פנימיים נשיים וגבריים‪.‬‬ ‫מבחינת איברי מין חיצוניים – לא מתפתחים פין ושק אשכים כי‬ ‫האנדרוגן לא משפיע‪ ,‬לכן יתפתחו איברי מין חיצוניים נשיים‪.‬‬ ‫• התוצאה‪ ,XY :‬אשכים ללא שק אשכים‪ ,‬אין איברי מין‬ ‫פנימיים‪ ,‬יש איברי מין חיצוניים‪ .‬לכאורה‪ ,‬נולדה תינוקת‪.‬‬ ‫• לכשתגדל‪ ,‬לא יהיו לה שיער בבית השחי ובערווה‪ ,‬מחזור חודשי‪,‬‬ ‫היא תהיה עקרה כמובן‪.‬‬ ‫מחזור הרבייה הנשי‬ ‫‪ ‬המחזור – ‪ 28‬ימים שכוללים‪:‬‬ ‫‪ .1‬ביוץ‬ ‫‪ .2‬שגשוג רירית הרחם כהכנת הרחם לקליטת הביצית‬ ‫המופרית‬ ‫‪ .3‬הפרשת דם הווסת במקרה שלא הייתה הפריה‬ ‫המחזור הראשון מתרחש בטווח הגילאים ‪ 10-15‬והאחרון ‪45-‬‬ ‫‪.55‬‬ ‫האירועים הפיזיולוגיים בתהליך המחזור נשלטים על ידי‬ ‫הורמונים מבלוטת ההיפופיזה ועל ידי הורמוני הגונדות‪.‬‬ ‫שלבי המחזור החודשי‬ ‫‪ ‬ההיפותלמוס משחרר הורמון ‪.GNRH‬‬ ‫‪ ‬הוא גורם לשחרור גונדוטרופין ‪ FSH‬מההיפופיזה‪.‬‬ ‫‪ FSH ‬מגיע לשחלות‪ ,‬גורם להתפתחות זקיק‪.‬‬ ‫‪ ‬הזקיק מגיע לבשלות וגורם להפרשת הורמון אסטרדיול‬ ‫‪ ‬מתחיל תהליך שגשוג רירית הרחם‪.‬‬ ‫‪ ‬במקביל‪ ,‬עלייה ברמת אסטרדיול גורמת להיפופיזה לשחרר הורמון‬ ‫הצהבה ‪.LH‬‬ ‫‪ ‬הוא מגיע לשחלות‪ ,‬גורם לביקוע הזקיק‪ ,‬יציאת הביצית ונדידתה‬ ‫לרחם‪.‬‬ ‫‪ ‬ה‪ LH‬הופך את הזקיק הבקוע ל"גופיף הצהוב"‪ .‬או שהוא יצא ויתנוון‬ ‫בווסת‪ ,‬או שיישאר אם תהיה הפרייה וימשיך להפריש הורמונים‪:‬‬ ‫אסטרדיול שימשיך לעבות את הרחם‪ ,‬ופרוגסטרון שתומך בהריון‪.‬‬ ‫‪ ‬הפרוגסטרון גורם גם ל"משוב שלילי" – מאותת להיפופיזה להפסיק‬ ‫להפריש ‪ FSH‬ו – ‪ ,LH‬מונע אפשרות לביוץ נוסף בזמן ההיריון‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫גלולות למניעת הריון מבצעות "הריון דמה" (משוב שלילי) כך שאין‬ ‫ביוץ‪ .‬ללא גלולות‪ ,‬הביוץ מתרחש ביום ה‪ 14-‬למחזור החודשי‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אם התקיימה הפריה ‪ -‬תא זרע אחד מגיע אל החצוצרה‬ ‫ומפרה את הביצית‪.‬‬ ‫הגופיף הצהוב ממשיך להתקיים‪ ,‬ממשיך להפריש אסטרדיול‬ ‫ופרוגסטרון‪ .‬הוא למעשה תומך בהריון‪.‬‬ ‫במידה ולא התרחשה הפריה הגופיף הצהוב מתנוון לאחר‬ ‫שבועיים‪.‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬רמות האסטרדיול והפרוגסטרון יורדות (מופסקת‬ ‫ההפרשה שלהם)‪ ,‬רירית הרחם קורסת ומתנתקת מן הרחם‬ ‫ומתחיל תהליך הווסת‪ -‬הפרשת רירית הרחם‪.‬‬ ‫זיכרון ולמידה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫למידה היא שינוי התנהגותי קבוע‪.‬‬ ‫זיכרון מידי – זיכרון העבודה (‪ 2-+7‬פריטים)‬ ‫זיכרון קצר טווח – שעות ‪ /‬ימים ‪ /‬שבועות‬ ‫זיכרון ארוך טווח – לא מוגבל בנפח‪ ,‬עובר התגבשות‬ ‫בהיפוקמפוס‬ ‫סוגי זיכרון‬ ‫ דקלרטיבי (מוצהר) – סמנטי (עובדות) ואפיזודי (אירועים)‪.‬‬‫ההיפוקמפוס אחראי על זיכרון דקלרטיבי‬ ‫ זיכרון לא דקלרטיבי‪ -‬דברים שאי אפשר להצהיר שאנו‬‫זוכרים אותם (התניות‪ ,‬למידה רגשית‪ ,‬וכד')‪.‬‬ ‫תאי "סבתא"‬ ‫תאי "סבתא" היא תיאוריה ראשונה שניסתה להבין איך המוח‬ ‫אוגר זיכרונות‪ .‬לפי התיאוריה‪ ,‬הזיכרונות אגורים בתאים‪.‬‬ ‫בעיות‪:‬‬ ‫ הזיכרונות דינאמיים‪ ,‬וכל אדם‪ ,‬בכל גיל‪ ,‬יכול ליצור זיכרון‬‫חדש‪.‬‬ ‫ במערכת העצבים לעומת זאת‪ ,‬לא נוצרים נוירונים חדשים‪.‬‬‫ פרט לכך‪ ,‬החל מגיל ‪ 40‬מתחילים למות כמאה אלף נוירונים‬‫בכל יום‪ .‬האם אנו מאבדים מאה אלף זיכרונות ביום?‬ ‫רשתות עצביות‬ ‫תיאורית הלמידה המרכזית בעשרות השנים האחרונות‪.‬‬ ‫ הזיכרונות לא אגורים בנוירונים עצמם אלא ברשתות‬‫נוירונים שהאלמנט הבסיסי שלהם זה הקשר‪ ,‬הסינפסה‪.‬‬ ‫יתרונות‪:‬‬ ‫ הרשתות מאפשרות זיכרון דינאמי – סינפסות נוצרות‪,‬‬‫נעלמות‪ ,‬מתחזקות‪ ,‬נחלשות‪.‬‬ ‫ יתירות של הזיכרון – אם כמה נוירונים ימותו‪ ,‬אין השפעה‬‫על הרשת‪.‬‬ ‫ הרשת מאפשרת זיכרון אסוציאטיבי – כל נוירון משתתף‬‫בכמה רשתות‪.‬‬ ‫חוק הב‬ ‫‪ ‬איך המוח לומד?‬ ‫‪ ‬כששני נוירונים יורים בסמיכות זמנים‪ ,‬הקשר ביניהם מתחזק‪.‬‬ ‫לדוגמה‪ :‬ילד רואה אריה‪.‬‬ ‫אצל הילד יש תא מוטורי כשהוא פועל הילד בורח‪ ,‬ויש תא ראייתי‬ ‫שמופעל כאשר הילד רואה אריה‪ .‬חוזק הקשר בהתחלה הוא ‪.0‬‬ ‫תא נוסף הוא תא "מורה"‪ ,‬אמין והקשר שלו עם התא המוטורי הוא‬ ‫‪ .1‬כשאביו של הילד אומר לו לברוח‪ ,‬הוא בורח‪.‬‬ ‫אם בכל פעם שהילד יראה אריה (תא ראייתי)‪ ,‬האבא יגיד לילד‬ ‫לברוח (תא מורה) והילד יברח (תא מוטורי)‪ ,‬אז התא המוטורי‬ ‫והראייתי יעבדו יחד בסמיכות זמנים והקשר יתחזק‪ ,‬עד שהילד‬ ‫ילמד לברוח מבלי שאביו יגיד לו לעשות זאת‪.‬‬ ‫הבסיס הפיזיולוגי של הזיכרון‬ ‫‪‬‬ ‫‪-‬‬ ‫‬‫‪-‬‬ ‫המערכת הבסיסית שקשורה לזיכרון היא של הנ"ט גלוטמט‪,‬‬ ‫המעורר העיקרי במוח‪ .‬היא נמצאת ב‪:‬‬ ‫אונות פרונטליות‬ ‫צרבלום‬ ‫היפוקמפוס‬ ‫ההיפוקמפוס‪ ,‬מהווה חלק מהמערכת הלימבית‪ .‬יש לו תפקיד‬ ‫בקונסולידציה (גיבוש) של זיכרונות דקלרטיביים‪ .‬זיכרון‬ ‫דקלרטיבי הוא זיכרון מודע שאפשר לדבר‪ ,‬להצהיר עליו‪.‬‬ ‫פגיעות בזיכרון הדקלרטיבי‬ ‫‪ ‬אמנזיה רטרוגרדית – שיכחה בזיכרון לאחור (עד לפגיעה)‪ .‬היא‬ ‫לא נובעת כתוצאה מפגיעה בהיפוקמפוס‪ ,‬אלא כתוצאה מפגיעה‬ ‫נרחבת במוח (ההיפוקמפוס לא קשור לאגירת זיכרונות אלא רק‬ ‫לגיבושם)‪.‬‬ ‫‪ ‬אמנזיה אנטרוגרדית – שיכחה מרגע הפגיעה ואילך‪ .‬חוסר יכולת‬ ‫לייצר זיכרונות דלקרטיביים חדשים‪.‬‬ ‫ דוגמה‪ :‬חולה ‪HM‬‬‫סבל מהתקפי אפילפסיה‪ ,‬כרתו לו את ההיפוקמפוס‪ .‬הזיכרון המידי‬ ‫נותר תקין אך הזיכרון הקצר נפגם‪ .‬הוא זכר את מה שקרה עד‬ ‫לניתוח אבל לא הצליח לייצר זיכרונות חדשים‪.‬‬ ‫לא נפגמו אצלו‪ :‬למידה פרוצדורלית (לרכוב על אופניים)‪ ,‬אבל הוא‬ ‫לא זכר את עצם רכישת המיומנות (הפגיעה הייתה בדלקרטיבי‬ ‫אפיזודי)‪ ,‬ההתניה הקלאסית שלו הייתה תקינה (יד עם נעץ)‪.‬‬ ‫לקחים מ‪HM‬‬ ‫‪‬‬ ‫קיים זיכרון ארוך טווח וקצר טווח‬ ‫ההיפוקמפוס לא מאחסן זיכרונות אלא רק מגבש אותם‬ ‫ההיפוקמפוס אחראי על הזיכרון הדקלרטיבי המוצהר‬ ‫•‬ ‫על הבסיס התאי – מוחי של הלמידה עליכם ללמוד לבד‪.‬‬ ‫פסיכופתולוגיה – עליכם ללמוד לבד‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫•‬