‫יסודות פיזיולוגיים של ההתנהגות –מבוא‬ ‫פסיכוביולוגיה = חקר הביולוגיה העומדת בבסיס ההתנהגות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫פסיכולוגיה פיזיולוגית‪ -‬חוקרת תהליכים נוירונאליים של ההתנהגות ע"י מניפולציה ישירה על‬ ‫המוח בניסויים מבוקרים‪.‬‬ ‫הנחקרים הם חיות מעבדה‪ ,‬וההתערבות בניסויים יכולה להיות כירורגית‪/‬חשמלית‪/‬כימית‪.‬‬ ‫הפסיכולוגים הפיזיולוגיים מבקשים לגלות את הקשר בין תהליכים ביולוגיים להתנהגות‪.‬‬ ‫(לדוגמא‪ -‬כיצד משפיעים הורמוני מין על התנהגות‪ ,‬או איזה איזור במוח אחראי על הדיבור)‪.‬‬ ‫פסיכופרמקולוגיה‪ -‬מתמקדת במניפולציה על פעילות נוירונאלית ועל ההתנהגות בעזרת‬ ‫שימוש בסמים‪.‬‬ ‫בנוסף חוקרים את "גורלו" של הסם בתוך הגוף‪.‬‬ ‫מטרתם העיקרית של הפרמקולוגיים היא פיתוח תרופות‪.‬‬ ‫נוירופסיכולוגיה‪ -‬חקר ההשפעות הפסיכולוגיות של פגיעות מוחיות בבני אדם‪.‬‬ ‫פסיכופיזיולוגיה‪ -‬חקר היחסים בין פעילות פיזיולוגית ותהליכים פסיכולוגיים בבני אדם‪.‬‬ ‫זהו ענף שמקשר בין מדידות פיזיולוגיות כגון דופק‪ ,‬הזעה‪ ,‬גודל אישון וכו' לבין אירועים‬ ‫פסיכולוגיים ‪.‬‬ ‫נוירוקוגניציה‪ -‬חקר הבסיס העצבי של הקוגניציה‪ -‬תהליכים אינטלקטואליים גבוהים כגון‬ ‫מחשבות‪ ,‬זיכרון‪ ,‬קשב ותפיסה‪.‬‬ ‫פסיכולוגיה השוואתית‪ -‬משווה את ההתנהגות בין מינים שונים של בע"ח על מנת להבין את‬ ‫האבולוציה והגנטיקה של ההתנהגות‪.‬‬ ‫המחקר בודק זוויות שונות כגון תורשה‪ ,‬התפתחות והסתגלות לתנאים שונים‪.‬‬ ‫מעבדה והינו תצפיתי ולא חודרני‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫כיום המחקר מתבצע בעיקר בטבע ופחות בתנאי‬ ‫אבולוציה‬ ‫צ'ארלס דרווין‪ ,‬אבי תורת האבולוציה‪.‬‬ ‫פרסם בצורה הפופולארית ביותר את רעיונות ההתפתחות האבולוציוניות‪.‬‬ ‫ספרו המפורסם ביותם נקרא "מוצא המינים"‪.‬‬ ‫דרווין טען שכל היצורים החיים על פני כדור הארץ לא נוצרו "יש מאין"‪ ,‬אלא הינם התפתחות כלשהי‬ ‫של משהו שקדם להם וכך הלאה‪.‬‬ ‫התפתחות זו היא תהליך של אלפי ואף מיליוני שנים‪ ,‬ובכל גלגול והתפתחות חלים שינויים ותמורות‬ ‫בייצור החי‪.‬‬ ‫אבולוציה= שינוי הדרגתי ותמידי בתכונותיו של האורגניזם‪.‬‬ ‫טענה זו עומדת בסתירה גמורה לאמונות הדתיות שרווחות בעולם‪.‬‬ ‫שיטות בחקר האבולוציה‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מאובנים‪ -‬מספקים חלון הצצה לתקופות קדומות‪.‬‬ ‫חקר מבנה הגוף ומערכותיו‪ -‬חקר אנטומי של בע"ח שמטרתו מציאת קווי דמיון ושוני בין‬ ‫היצורים החיים השונים‪.‬‬ ‫השוני בין בע"ח הוא ניכר וברור לעין‪ ,‬אך נקודות הדמיון יכולות לגלות הרבה דברים חדשים‬ ‫(לדוגמא‪ -‬דמיון אנטומי בין כף היד שלך אדם לכנף של ציפור ומבנה העצמות ברגל של‬ ‫חתול)‪ -‬גילוי אב קדמון משותף למס' סוגים שונים של בע"ח‪.‬‬ ‫רבייה סלקטיבית ‪ -Selective Breeding‬בע" ח מתרבים ומעבירים את התכונות שלהן לדור‬ ‫הבא‪.‬‬ ‫לדור‬ ‫‪,‬‬ ‫בשיטת הרבייה הסלקטיבית‪ ,‬תכונה מסוימת שנרצה לשמר תתפתח ותשתפר מדור‬ ‫על חשבון תכונות אחרות שלא נרצה לשמר (סוסי מירוץ)‪.‬‬ ‫תהליך האבולוציה דומה ברעיונו לרבייה הסלקטיבית‪ ,‬אלא שהאבולוציה היא תהליך שנמשך לאורך‬ ‫מיליוני שנים‪ ,‬ומי שבורר בטבע את התכונה אותה רוצים לחזק ולהעביר הלאה והא היצר ההישרדותי‬ ‫של בעלי חיים‪.‬‬ ‫ככל שתכונותיו של בע"ח מותאמות בצורה טובה יותר לתנאי הסביבה‪ -‬כך עולים סיכוייו לשרוד‪.‬‬ ‫הרף ולכן השינויים וההתפתחויות בתכונות ימשיכו לקרות‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הסביבה היא דבר המשתנה ללא‬ ‫שינויי הסביבה הם אלה המניעים את השינויים האבולוציוניים‪.‬‬ ‫על מנת לשמר את תכונותיהם חייבים בע"ח להתרבות‪.‬‬ ‫ככל שנקודות הדמיון בין ‪ 2‬בע"ח גדולות יותר‪ ,‬ניתן להניח שהפיצול שלהם היה מאוחר יחסית‪,‬‬ ‫ולהיפך‪.‬‬ ‫יש להבחין בין נקודות דמיון שמקורן בחיים בסביבה דומה‪ ,‬שגרמה לבע"ח לפתח מנגנונים ואיברי‬ ‫מסוימים‪ ,‬על מנת שיתאימו בצורה טובה יותר לסביבה (לדוגמא‪ -‬הכריש והדולפין)‪.‬‬ ‫בע" ח בעלי המתאם הגבוה ביותר להישרדותורבייה‪ ,‬הם אלה שימשיכו להתפתח ולחיות‪ ,‬ואילו‬ ‫אחרים‪ ,‬המותאמים פחות‪ -‬יעברו שינויים או ייכחדו‪.‬‬ ‫לפני כ‪ 4.5-‬מיליארד שנה הופיעה בעולם צורת החיים הראשונה‪-‬היה זה ייצור חד תאי‪.‬‬ ‫אותם יצורים חד תאיים נחשבים לאבות הקדמונים של כל בע"ח מאז ועד היום‪ ,‬והתאים מהם כל‬ ‫היצורים החיים מורכבים הם בבחינת ההוכחה לכך‪.‬‬ ‫היחידה‬ ‫‪.‬‬ ‫לאורך הרבה מאוד זמן זו הייתה צורת החיים‬ ‫לאט לאט ובמעבר שקשה להסביר התרחש מעבר הדרגתי מתא אחד לשני תאים(יתכן כתוצאה‬ ‫מהתמזגות של שני תאים‪ ,‬וכך הלאה והלאה עד שנוצרו צורות חיים רב תאיים‪.‬‬ ‫עם המעבר מתא אחד לרב תא מתחיל תהליך של היבדלות בין קבוצות תאים‪ -‬כל קבוצת תאים‬ ‫מפתחת מאפיינים שונים ותפקודים שונים‪ -‬זהו הבסיס להיווצרות של רקמות ומערכות‪ ,‬עד שבסופו‬ ‫החיסון מערכת העיכול וכו'‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫של דבר מתקיימות מערכות שונות בעלות תפקיד מסוים כמו מערכת‬ ‫לאורך הרבה מאוד זמן‪ ,‬גם שכבר היו יצורים רב תאיים בעולם‪ -‬עדיין היו כל בע"ח חסרי חוליות (ללא‬ ‫עצמות‬ ‫‪,‬‬ ‫מערכת שלד)‪ -‬ומתוכן החלה להתפתח קבוצה נוספת של חיות שהיו בעלות מערכת של‬ ‫שתפקידן בעיקר להגן על חוט השדרה‪ ,‬שהוא מערכת העצבים המרכזית (קבוצה זו התפתחה לפני כ‪-‬‬ ‫‪ 600‬מיליון שנה)‪.‬‬ ‫בעלי החוליות מתחלקים ל‪ 5-‬קבוצות שהתפתחו בזמנים שונים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫במים ממש כשם שהחד‬ ‫‪,‬‬ ‫דגים‪ -‬הסיבה לכך שהדגים התפתחו ראשונים היא בגלל שהם חיים‬ ‫תא הראשון חי בסביבה מימית‪.‬‬ ‫דו‪-‬חיים ‪ -Amphibians‬בע" ח שמסוגלים להתקיים גם במים וגם ביבשה‪ ,‬או לחילופין בתקופה‬ ‫מסוימת חיים במים ובתקופות אחרות ביבשה (צפרדעים)‪.‬‬ ‫זוחלים‪ -‬בע"ח שמתאימים לחיים ביבשה‪.‬‬ ‫התפתחות של מערכת נשימה המאפשרת קליטה של חמצן מהאוויר(ריאות)‪ ,‬ואיברי תנועה‪.‬‬ ‫עופות‪.‬‬ ‫יונקים‪ -‬היונקים הראשונים‪ ,‬ככל הנראה‪ ,‬התפתחו מתוך קבוצה מסוימת של זוחלים(לפני כ‪-‬‬ ‫‪ 180‬מיליון שנה) ממין נקבה‪.‬‬ ‫עד אז הזוחלים היו מטילים ביצים והצאצאים שנולדו היו עצמאיים והיו צריכים לשרוד לבד‬ ‫מרגע בקיעתם‪.‬‬ ‫בקבוצה שהתפתחה אצל הנקבות המסוימות ממשפחת הזוחלים התפתחו בלוטות שייצרו‬ ‫מזון עבור הצאצאים‪.‬‬ ‫בלוטות אלה נקראות ‪. Mammary Glands‬‬ ‫המצב כעת הוא שהנקבות מטילות ביצים‪ ,‬ולאחר הבקיעה האם מזינה את הצאצאים שלה‪.‬‬ ‫המצב החדש מסיט את ההתפתחות לכיוון חדש לגמרי והוא נקודת המפנה להתפתחות‬ ‫היונקים‪.‬‬ ‫הבדל משמעותי נוסף שמתפתח‪ -‬מעבר מרבייה חוץ גופית (גידול ביצים מחוץ לגוף האם)‬ ‫לעומת הפריה וגידול העובר ברחם האם‪.‬‬ ‫השינויים האלה הקנו לקבוצת בעלי החיים הזו יתרונות אבולוציוניים רבים‪.‬‬ ‫קבוצת היונקים מתחלקת בעצמה ל‪ 14-‬סדרות‪.‬‬ ‫האדם משתייך לסדרת הפרימטים (‪ ,)Primates‬הכוללת את כל סוגי הקופים והקיפופים‪.‬‬ ‫בתוך סדרת הפרימטים ישנן ‪ 5‬משפחות (מיקוד ב‪.)2-‬‬ ‫‪ Apes .1‬קופי אדם‪ -‬לאורך האבולוציה היו מינים שונים של קופי אדם (והם הדומים ביותר לבני‬ ‫האדם)‪.‬‬ ‫כיום ישנן ‪ 4‬קטגוריות של קופי אדם (שימפנזים‪ ,‬גורילות‪ ,‬אורנג‪-‬אוטן ‪ ,‬גיבונים)‪.‬‬ ‫ההתפתחות בין בני האדם לקופי העל קרתה‪ ,‬כנראה‪ ,‬בתקופה מאוחרת מאוד יחסית‬ ‫בהתפתחות האבולוציונית‪ ,‬והקרוב ביותר מבין קופי האדם לאדם הוא השימפנזה (‪99%‬‬ ‫דמיון)‪.‬‬ ‫קופי האדם הינם חסרי זנב‪ ,‬בעוד שלשאר הקופים יש זנב‪.‬‬ ‫‪ .2‬הומינידים (אל קבוצה זו משתייכים בני האדם)‪ -‬קבוצה שהתפתחה לפני ‪ 6-7‬מיליון שנים‪.‬‬ ‫יבשת אפריקה נחשבת למוצא האנושות‪ ,‬וההומינידים הראשונים שהתפתחו‪ ,‬התפתחו‬ ‫ביבשת זו‪.‬‬ ‫הם היו דומים יותר לקופי אדם מאשר לאדם המודרני‪.‬‬ ‫ההבדל המרכזי בין קופי האדם להומינידים הוא המעבר מהולך על‪ 4‬להולך על ‪ -2‬השינוי‬ ‫ההומינידים לדוגמא‪" -‬פינוי"‬ ‫‪,‬‬ ‫הזה מביא איתו עוד שינויים רבים שמתחילים את משפחת‬ ‫הגפיים הקדמיות‪.‬‬ ‫לאורך האבולוציה ההומינידית התקיימו סוגים שונים ורבים של הומינידים‪ ,‬שהתקיימו לעיתים‬ ‫זה לצד זה‪ ,‬אולם כולם נכחדו פרט לסוג אחד של הומינידים שנקרא "הומו ספיאנס"‪.‬‬ ‫אחד הדברים שהתפתח ובמיוחד אצל ההומו ספיאנס הוא המוח שגדול פי‪ 3‬מגודל המוח של‬ ‫שימפנזה‪.‬‬ ‫כתוצאה מגדילת המוח מתווספים כישורים נוספים ותכונות נוספות (מוטוריות וקוגניטיביות)‪.‬‬ ‫אחת הסברות המשמעותיות ביותר לגדילה וההתפתחות של המוח הוא השינוי התזונתי‪.‬‬ ‫בתחילה היו ההומו ספיאנס צמחוניים‪ ,‬וכנראה בשלב כלשהו בהתפתחות‪ ,‬מאיזשהו כורח‪ ,‬הם‬ ‫התחילו לאכול מזון מן החי (בתחילה חרקים‪ ,‬שידועים כיום בזכות כמות החלבונים הרבה שהם‬ ‫מכילים)‪ -‬הדבר הזה נותן "דחיפה" להתפתחות המוח‪.‬‬ ‫בשלב הבא ההומו ספיאנס מתחילים לאכול נבלות‪.‬‬ ‫השינוי הזה מביא לגדילה של המוח והידיים‪.‬‬ ‫בסופו של דבר ההומו ספיאנס משיג את מזונו הבשרי בכוחות עצמו(ציד)‪.‬‬ ‫את קבוצת ההומינידים אפשר לחלק ל‪ 2-‬קבוצות‪ ,‬כאשר הקדומה שביניהן‪ ,‬שהתקיימה עד לפני‬ ‫כמיליון שנה (אוסטרלו‪-‬פיטקוס) נשתמרה בצורתה הקדמונית‪ ,‬הדומה לאוכלוסיית ההומינידים‬ ‫הראשונים‪.‬‬ ‫הקבוצה השנייה בתוך ההומינידים היא קבוצת ה"הומו"‪ ,‬שהתחילה להתפתח לפני‪ 2.5‬מיליון שנה‪,‬‬ ‫ובני האדם הם הצאצאים הישירים שלהם‪.‬‬ ‫קבוצה זו הייתה "אחראית" על פריצות הדרך הגדולות של האדם‪ -‬חיים במערות‪ ,‬שימוש ויצירה של‬ ‫כלים‪ ,‬ציד‪ ,‬אומנות‪ ,‬שפה ויציאה לראשונה מיבשת אפריקה‪.‬‬ ‫ההומו ספיאנס המפותח ביותר התפתח לפני כ‪ 150,000-‬שנה ולצידו התפתחו סוגים נוספים של‬ ‫הומינידים ממשפחת ההומו (האדם הניאנדרטלי וכו')‪ ,‬אך אלה לא שרדו‪.‬‬ ‫במהלך ‪ 150,000‬השנים האחרונות המוח של בני האדם‪ ,‬כפי שהוא היום‪ ,‬לא השתנה מזה של‬ ‫האחרונה‬ ‫‪.‬‬ ‫ההומו ספיאנס הראשונים‪ ,‬אולם המצאות וחידושים רבים התפתחו רק בעת‬ ‫דוגמא לכך היא התפתחות החקלאות (התפתחה לפני ‪ )10,000‬שנה‪ ,‬המתבססת על משאבי הטבע‬ ‫מן החי והצומח לשימוש האדם‪.‬‬ ‫הדבר הזה מאפשר לאוכלוסיית האדם לגדול‪ ,‬ומשפיעה על היווצרות יישובי הקבע‪.‬‬ ‫המוח‬ ‫האבולוציונית לא מדובר בהכרח על גודל‬ ‫‪,‬‬ ‫כשמדובר על התפתחות וגדילת המוח בהתפתחות‬ ‫אבסולוטי‪ ,‬ולא נכון לומר שככל שהמוח גדול יותר כך רמת האינטליגנציה גבוהה יותר(לשם השוואה‪-‬‬ ‫מוח של לוויתן לעומת מוח של אדם)‪.‬‬ ‫הנחה נכונה יותר היא גודלו היחסי של המוח ביחס לשאר הגוף (למשל מוחו של הפיל מהווה ‪0.2%‬‬ ‫ממשקל גופו של הפיל‪ ,‬בעוד שמוחו של האדם מהווה ‪ 2.33%‬ממשקל גופו של האדם)‪.‬‬ ‫אך גם להנחה זו יש יוצאי מן הכלל‪ ,‬וקיימים בע" ח קטנים שהמשקל היחסי של מוחם גדול מזה של‬ ‫בני האדם‪.‬‬ ‫במהלך ההתפתחות האבולוציונית ישנם חלקים שהתפתחו יותר וחלקים שנשארו פרימיטיביים‪.‬‬ ‫החלקים העליונים והחיצוניים יותר של המוח (קורטקס‪ -‬קליפת המוח) הם אלה שעשו את‬ ‫ההתפתחות הגדולה ביותר לאורך האבולוציה האנושית‪.‬‬ ‫ככל שהקורטקס מפותח יותר‪ -‬כך רמת האינטליגנציה והיכולות התפקודיות הגבוהות של האדם‬ ‫גבוהות יותר‪.‬‬ ‫את התפתחות הקורטקס ניתן למדוד לא רק על פי הגודל שלה‪ ,‬אלא גם ע"פ ה"חריצים" שנמצאים על‬ ‫רקמתה‪.‬‬ ‫ה"חריצים" האלה הם קיפול של רקמת הקורטקס לצורך הגדלת שטח הפנים והתאמה לגודל‬ ‫המצומצם של הגולגולת (‪ 2/3‬מהקורטקס אינו נראה לעין)‪.‬‬ ‫שיטות בחקר מוח והתנהגות‬ ‫ארוכה אך במשך תקופה ארוכה הם נעדרו את‬ ‫‪,‬‬ ‫בני האדם עוסקים בחקר המוח כבר תקופה‬ ‫האמצעים הטכנולוגיים הקיימים לרשותנו כיום‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫בעבר המחקר התבסס בעיקר על ניתוח לאחר המוות‪. Post Mortem‬‬ ‫זו‬ ‫חלק גדול מהידע הקיים על המוח הושג בדרך מחקר ‪.‬‬ ‫בדרך זו ניתן ללמוד גם ממוח בריא וגם ממוח פגוע (אלצהיימר‪ ,‬שבץ‪ ,‬פגיעות טראומה וכו')‪.‬‬ ‫החיסרון המרכזי והבולט בשיטה זו הוא חוסר היכולת לצפות את פעילות המוח‪-‬תגובות‬ ‫ושינויים שנוצרים במהלך חייו של אדם‪.‬‬ ‫שיטות ‪( In Vivo‬בעודו בחיים)‪.‬‬ ‫בצורה זו ניתן לצפות על תפקוד המוח‪.‬‬ ‫הבעיה בשיטה זו היא פגיעה באורגניזם החי (אדם‪/‬חיה)‪ -‬לעיתים עלול להיגרם נזק בלתי‬ ‫הפיך‪.‬‬ ‫מחקר זה יבוצע בד"כ בבע"ח‪ ,‬ובבני אדם יבוצע כחלק מטיפול רפואי (הסרת גידול‪ ,‬ניקוז דם‬ ‫גולגולתי וכו ')‪ ,‬או באמצעים טכנולוגיים מתקדמים (‪ C.T, MRI, EEG‬וכו')‪ -‬הדמיה מוחית‪ ,‬ללא‬ ‫שימוש בפעילות פולשנית או סכנה להסב נזק‪.‬‬ ‫חלק משיטות המחקר הפולשניות הן שיטות לזיה‪ ,‬שיטות הרס‪ -‬החוקר יוצר איזשהו נזק‬ ‫‪.‬‬ ‫החיה‬ ‫ממוקד ומכוון של איזור מסוים במוח‪ ,‬ובודק באיזו מידה הנזק השפיע על התנהגות‬ ‫שיטה נוספת היא שיטת רישום‪ ,‬לפיה החוקר רוצה לרשום‪/‬למדוד את הפעילות החשמלית‬ ‫של המוח (שיטה זו לא חייבת להיות פולשנית ומבוצעת ע"י הצמדה של אלקטרודות‬ ‫לאיזורים מסוימים בראש)‪.‬‬ ‫ניתן לבצע פעילות דומה בצורה פולשנית‪ -‬כאשר מחדירים לאיזור ספציפי במוח החיה‬ ‫אלקטרודה (שיטה זו היא יותר מדויקת)‪.‬‬ ‫הרישום ייעשה על בסיס הפעילות החשמלית שהחיה מבצעתבזמן ביצוע פעולה מסוימת‪.‬‬ ‫אפשרות נוספת היא ע"י גירוי חלק מסוים במוח באמצעות פולס חשמלי‪ -‬ובחינה כיצד זה‬ ‫משפיע על ההתנהגות הנחקרת‪.‬‬ ‫החדרת האלקטרודה (אם לצורך רישום או לצורך גירוי) מחייבת ניתוח פולשני‪ ,‬אך לא‬ ‫מחייבת פתיחה של הגולגולת‪ ‬קידוח פשוט וממוקד‪.‬‬ ‫שיטה זו מחייבת דיוק מירבי‪ ,‬על מנת להגיע לנקודה המדויקת אותה רוצים לגרות‪.‬‬ ‫יש למנוע תנועות של הראש במהלך הניתוח‪ -‬קיבוע וייצוב הראש הוא חשוב במעלה‬ ‫ראשונה‪ ,‬ועל מנת לבצע זאת משתמשים במכשיר מיוחד‪. Stereotaxic Instrument-‬‬ ‫ניתן לקבע את האלקטרודה גם באמצעות נוזל שמתגבש סמוך לבסיס האלקטרודה בתוך‬ ‫המוח‪.‬‬ ‫בצורה זו ניתן למדוד את התנהגות החיה במצב"רגיל" ולא רק בתנאי המעבדה והניתוח‪ ,‬וכן‬ ‫יבחר‬ ‫‪.‬‬ ‫ניתן לגרות את המקום במוח בזמן ספציפי שהחוקר‬ ‫ניתוחי מוח רבים מתבצעים ללא הרדמה מלאה‪ ,‬אלא הרדמה מקומית‪ -‬במוח אין רצפטורים‬ ‫לכאב‪ ,‬וכך ניתן לבצע ניתוח בשיתוף פעולה עם המטופל‪ -‬שאילת שאלות‪ ,‬בקשה שיזיז איבר‬ ‫מסוים וכו'‪.‬‬ ‫צורת ניתוח נוספת‪ ,‬שאינה פולשנית היא רדיולוגיה (הקרנה)‪ -‬הקרינה מצמצמת‪ ,‬הורסת‬ ‫ועוצרת את גדילתו של הגידול (סרטני או מסוג מנינגיומה‪ -‬גידול שפיר)‪.‬‬ ‫כאשר יש התפתחות של הגידול הוא עלול ליצור לחץ על תאי מוח בריאים‪ ,‬מה שעלול ליצור‬ ‫סימפטומים שונים בהתאם למיקומו של הגידול במוח‪.‬‬ ‫הבעיה המרכזית בקרינה היא‪ ,‬שהיא פוגעת גם בתאי מוח בריאים‪ ,‬ועל הרופא לעשות מאמץ‬ ‫מירבי על מנת לדייק את הקרינה על הגידול עצמו‪.‬‬ ‫את זאת הוא עושה באמצעות ‪ Stereotax‬המותאם לבני אדם‪.‬‬ ‫למוח ‪ 2‬צורות תקשורת‪ -‬כימית וחשמלית‪.‬‬ ‫לבדיקת הפעילות הכימית של המוח ניתן להשתיל צינורית דקיקה שנקראת קנולה לאיזור ספציפי‬ ‫במוח‪ ,‬ודרך הצינורית הזו ניתן להחדיר חומרים מסוימים למוח ולבדוק כיצד הם משפיעים על‬ ‫החיה‪.‬‬ ‫במוח קיימת מערכת שנקראת מערכת התגמול ‪. Reward System‬‬ ‫תפקיד המערכת הוא לסמן לאורגניזם מתי התרחשה התנהגות שהיא טובה‪-‬המערכת אחראית על‬ ‫הנאה‪ ,‬סיפוק ועונג‪.‬‬ ‫בטבע פירוש הדבר הוא התנהגות התורמת להישרדותו של האורגניזם(תחושת שובע‪ ,‬רוויה‪ ,‬רבייה)‪.‬‬ ‫אם אורגניזם יבצע פעילות "לא נכונה" הוא יקבל "עונש" מהמוח‪.‬‬ ‫זוהי מערכת של חיזוק חיובי‪ -‬אם האורגניזם ביצע פעילות טובה‪ ,‬וקביל עליה חיזוק חיובי‪ ,‬עולה‬ ‫הסיכוי שהוא יתנהג בצורה זו בסיטואציה דומה שוב‪.‬‬ ‫קיימים כלים שונים לבחינת התנהגויות שונות‪.‬‬ ‫אחד הכלים נקרא מבוך המים של מוריס‪ -Morris' Water Maze‬כלי שנועד למדוד תהליכי למידה‬ ‫וזיכרון בקרב חולדות ועכברים‪.‬‬ ‫בריכת מים עגולה בקוטר ‪ 1.7‬מ' בערך‪.‬‬‫לתוך הבריכה מכניסים את החולדה‪.‬‬ ‫הזיכרון והלמידה שיילמדו בניסוי זה הם "מרחביים" (חוש כיוון‪ ,‬התמצאות במרחב וכו')‪.‬‬ ‫אין הכוונה לגרום לחולדה טראומה במהלך הניסוי‪ ,‬ולכן טמפ' המים תהיה ‪ 23‬מעלות‪ -‬טמפ' שהיא לא‬ ‫נעימה מצד אחד‪ ,‬אבל אין בה כדי ליצור טראומה אצל החולדה‪.‬‬ ‫המים‬ ‫‪.‬‬ ‫הניסוי בנוי בצורה כזו‪ ,‬שהחוקר נוטע בחולדה מוטיבציה למצוא מפלט מתוך‬ ‫המפלט ניתן בצורה הבאה‪ -‬פלטפורמה החבויה מתחת לקו המים‪.‬‬ ‫החוצה עד שבשלב מסוים היא מגלה את הפלטפורמה‬ ‫‪,‬‬ ‫בתחילה החולדה שוחה סביב ומנסה לטפס‬ ‫(במקרה) ונעמדת עליה‪-‬‬ ‫הניסוי מתבצע בצורה כזו‪ -‬מכניסים את החולדה למים לזמן קצוב (‪ 60‬שניות)‪.‬‬ ‫אם במהלך ‪ 60‬השניות החולדה מגלה את הפלטפורמה לבדה נותנים לה לעמוד עליה ‪ 20‬שניות‪.‬‬ ‫אם היא לא גילתה את הפלטפורמה הנסיין מניח אותה על הפלטפורמה למשך ‪ 20‬שניות‪.‬‬ ‫בזמן שהיא עומדת על הפלטפורמה היא מתחיל לזכור "רמזים חוץ מבוכיים"‪ ,‬כך היא לומדת על‬ ‫הסביבה ומתחילה לצייר לעצמה "מפה" על הסביבה‪.‬‬ ‫לאחר סבב אחד (‪ )Trial‬מוציאים אותה החוצה למנוחה קצרה ומחזירים אותה לבריכה לסבב נוסף וכן‬ ‫הלאה‪ ,‬כשהנסיין מקפיד להכניסה כל פעם ממקום אחר‪.‬‬ ‫בבריכה‬ ‫‪.‬‬ ‫המשתנה התלוי בניסוי הוא הזמן שלוקח לחולדה להגיע לפלטפורמה מרגע שהיא הונחה‬ ‫את התוצאות ניתן להציג על גרף שנקרא "עקומת למידה"‪.‬‬ ‫כדי לבחון את הזיכרון במבוך של מוריס‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫החולדה תבצע למידה (כפי שתואר בניסוי)‪.‬‬ ‫בחינת הזיכרון בשלב מאוחר יותר (מבחן הרבעים)‪.‬‬ ‫את הבריכה מחלקים באופן דמיוני לרבעים‪ ,‬ומכניסים לתוכה את החולדה‪ ,‬אך הפעם בניגוד לניסוי‬ ‫הראשון‪ ,‬לא קיימת פלטפורמה‪.‬‬ ‫ניתן לראות את החולדה שוחה לכיוון בו הייתה בפלטפורמה בניסוי הקודם‪.‬‬ ‫ניתן לראות (על בסיס עיבוד נתונים ממוחשב) שהחולדה מבלה את רוב הזמן בחיפוש אחר‬ ‫הפלטפורמה‪ ,‬ברבע בו הייתה הפלטפורמה בניסוי המקורי‪.‬‬ ‫‪ 7‬רמות ארגון של הגוף‬ ‫‪.1‬‬ ‫הרמה הכימית‪-‬‬ ‫יחידת החומר הקטנה ביותר‪ ,‬שהיא בעלת זהות ייחודית נקראת "אטום"‪"/‬יסוד" ומרכיבה את‬ ‫כל עולם החומר‪.‬‬ ‫גוף האדם מורכב מ‪ 26-‬סוגים שונים של אטומים‪.‬‬ ‫האטום מורכב גם הוא מחלקיקים קטנים‪ -‬אלקטרונים‪ ,‬פרוטונים‪ ,‬נויטרונים‪.‬‬ ‫‪ ‬מולקולה‪ -‬קשר כימי בין שני אטומים (או יותר) זהים או שונים היוצר יחידת חומר‪.‬‬ ‫מולקולה יכולה להיות מורכבת ממס' אטומים זהים (כגון מולקולת חמצן)‪ ,‬אטומים‬ ‫שונים (כגון מולקולת גלוקוז)‪ ,‬וישנן מולקולות שבנויות ממיליוני אטומים שונים (כגון‬ ‫ה‪.)DNA-‬‬ ‫מרכיבי התא‪-‬‬ ‫קשרים בין אטומים יוצרים מולקולות ואלו מצטרפות זו לזו ויוצרות את מרכיבי התא‪,‬‬ ‫המוגדרים כאברונים‪.‬‬ ‫התא האנושי מורכב מ‪ 25-‬מרכיבים‪/‬אברונים שונים‪ ,‬אשר לכל אחד מהם מבנהאנטומי‬ ‫ותפקיד פיזיולוגי ייחודי ‪.‬‬ ‫הרמה התאית‪-‬‬ ‫התא הוא יחידת החיים הקטנה ביותר ( מרכיבי התא אינם נחשבים חיים)‪.‬‬ ‫גוף האדם מורכב מאוד ומכיל כמאה אלף מיליארד תאים‪.‬‬ ‫רמת הרקמה‪-‬‬ ‫אנטומית המיועדים לבצע תפקיד פיזיולוגי‬ ‫‪,‬‬ ‫רקמה מוגדרת כאוסף של תאים דומים מבחינה‬ ‫משותף‪.‬‬ ‫הרקמתית ולאפשר מנוחה לחלק‬ ‫‪,‬‬ ‫יתרונה של הרקמה הוא ביכולתה לחלק את עומס העבודה‬ ‫מהתאים בזמן שיתר התאים עובדים‪.‬‬ ‫רמת האיבר‪-‬‬ ‫אוסף של רקמות אנטומיות שונות‪ ,‬המיועד לבצע תפקיד פיזיולוגי משותף‪.‬‬ ‫רמת המערכת‪-‬‬ ‫אוסף של איברים שונים‪ ,‬המיועד לבצע תפקיד פיזיולוגי משותף‪ ,‬הנדרש לשם הגדרת הגוף‬ ‫כחי‪.‬‬ ‫קיימות מערכות המוגדרות כאנטומיות (מערכת הנשימה‪ ,‬מערכת העצבים וכו')‪ ,‬וישנה‬ ‫מערכת אחת אשר מוגדרת כמערכת פיזיולוגית‪ -‬מערכת החיסון‪.‬‬ ‫רמת האורגניזם‪-‬‬ ‫הגוף החי כולו‪ ,‬המורכב ממערכות העובדות בשיתוף פעולה‪ ,‬והוא בעל יתרון גדול יותר על‬ ‫פני פעילות מערכת אחת בודדת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫הומיאוסטאזיס‪ -‬הגוף מסוגל לשמור עד גבול מסוים על הומיאוסטאזיס (שיווי משקל דינאמי)‬ ‫של הסביבה הפנימית שלו‪ ,‬למרות שינויים רבים בסביבתו החיצונית (טמפ' למשל)‪ ,‬או‬ ‫לסביבתו הפנימית (מחלה למשל)‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫התא‬ ‫‪‬‬ ‫המיקרוסקופים והיא קידמה את חקר התא‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫ציטולוגיה‪ -‬תורה שהתפתחה עקב השתכללות‬ ‫התא מוגדר כיחידה מבנית ותפקודית של כל האורגניזמים החיים‪.‬‬ ‫אורגניזמים מסוימים כדוגמת הבקטריות מוגדרים כיצורים חד תאיים‪ -‬הם בנויים מתא אחד‬ ‫בודד‪ ,‬בעוד שאורגניזמים אחרים הם יצורים רב תאיים‪.‬‬ ‫כל תא מתפקד כיחידה עצמאית המתחזקת את עצמה‪-‬מכניס פנימה חומרי מזון‪ ,‬הופך‬ ‫מתרבה‬ ‫‪.‬‬ ‫אותם לאנרגיה‪ ,‬מתפקד בצורה מסוימת ובסופו של דבר גם‬ ‫סוגי תאים‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫תאים אאוקריוטיים‪ -‬תאים גדולים יחסית בעלי נפח ומרחב‪.‬‬ ‫המאפיין תאים אלה הוא שהם כוללים מבנים תוך‪-‬תאיים בהם מתרחשות פעולות מטבוליות‬ ‫ספציפיות‪.‬‬ ‫המבנה החשוב ביותר בתאים אלה הוא הגרעין‪.‬‬ ‫התא‬ ‫‪.‬‬ ‫הגרעין הוא מבנה תחום המאכסן בתוכו את החומר התורשתי של‬ ‫תאים פרוקריוטיים‪ -‬תאים קדומים מבחינה אבולוציונית‪.‬‬ ‫הם שונים מהתאים האאוקריוטיים בכך שהם חסרי גרעין‪.‬‬ ‫האאוקריוטיים‬ ‫‪.‬‬ ‫בנוסף חסרים בהם גם מבנים אחרים הנמצאים בתאים‬ ‫מבנה התא האאוקריוטי‬ ‫‪‬‬ ‫קרום התא (ממברנה)‪ -‬התא מופרד מהסביבה החיצונית שלו ע"י קרום בררני המאפשר‬ ‫לחומרים או מונע מהם לעבור דרכו‪ ,‬והודות לתכונה זו נשמרת בתוך התא סביבה פנימית‬ ‫השונה מהסביבה החוץ‪-‬תאית‪.‬‬ ‫הסביבה‬ ‫‪.‬‬ ‫הממברנה היא מבנה בררני דינאמי המאפשר קיום יחסי גומלין מבוקרים עם‬ ‫לממברנה ‪ 3‬תפקידים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ o‬מפרידה את המרכיבים התוך תאיים (אברונים) מהסביבה החוץ‪-‬תאית ומתפקדת‬ ‫כמעין עור‪.‬‬ ‫‪ o‬מעגנת את שלד התא הנותן לתא את מבנהו וצורתו‪.‬‬ ‫‪ o‬משמשת גבול סלקטיבי‪ ,‬ומווסתת כניסה ויציאה של חומרים מהתא ואל התא‪.‬‬ ‫הממברנה בנויה מ‪ 2-‬שכבות ומכילה מבנים בתוכה (כגון חלבונים‪ ,‬שומנים‪ ,‬סוכרים‬ ‫וכו') שעוזרים לקיים את תפקידיה‪.‬‬ ‫שומן‬ ‫‪.‬‬ ‫אבן הבניין הראשית של הממברנה היא חומצת‬ ‫חומצות השומן בנויות מראש וזנב‪ ,‬כאשר הראש הוא הידרופילי ("אוהב מים")‬ ‫והזנב הוא הידרופובי‪.‬‬ ‫במים ומאפשרת מעבר‬ ‫‪,‬‬ ‫לכן חומצת השומן מהווה מחסום לחומרים מסיסים‬ ‫לחומרים מסיסים בשומן‪.‬‬ ‫בגלל שהממברנה בנוי מ‪ 2-‬שכבות של חומצות שומן היא נקראת גם קרום שומני‬ ‫כפול‪.‬‬ ‫בתוך הממברנה מעוגנים מגוון חומרים ביניהם חלבונים‪.‬‬ ‫החלבונים בנויים מיחידות הקרויות חומצות אמינו‪ ,‬המחוברות ברצף מסוים‪.‬‬ ‫הסדר בו הן מסודרות קובע את תכונות החלבון‪ ,‬כלומר את תפקידו‪.‬‬ ‫הממברנה יכולה להכיל ‪ 50‬סוגים שונים של חלבונים‪.‬‬ ‫החלבונים יכולים לתפקד כתעלות וכמשאבות‪ -‬מאפשרים‪ ,‬או לא מאפשרים מעבר חומרים‬ ‫דרך הממברנה‪ ,‬וכרצפטורים‪ -‬מאפשרים לתא לקלוט סיגנלים בצורת מולקולות כימיות‪.‬‬ ‫כל פעילות הגוף נשלטת ע"י מרכז בקרה‪ ,‬וכאשר ישנו צורך לשנות את דפוס הפעילות של התאים‪,‬‬ ‫מרכז הבקרה שולח פקודות אל התאים‪.‬‬ ‫פקודות אלו מגיעות בצורה של חומרים כימיים‪ ,‬אשר נקלטים בחלבונים על ממברנת התא‪.‬‬ ‫התא שמביאה לשינוי בדפוסי‬ ‫‪,‬‬ ‫כאשר הקולטנים מופעלים הם גורמים לשרשרת אירועים בתוך‬ ‫הפעילות של התא‪.‬‬ ‫ומהתא‬ ‫‪.‬‬ ‫לממברנה בתאים תפקיד מכריע בבקרה ושליטה על חומרים היוצאים ונכנסים לתא‬ ‫אחת הדרכים של הממברנה לביצוע הוויסות הזה היא באמצעות תעלות‪ Protein Channels‬אקטיביות‬ ‫‪ /‬פסיביות‪.‬‬ ‫בנוסף קבועים בממברנה ‪ Signal Proteins‬דרכם יכולים לעבור מסרים עצביים לתוך התא‪.‬‬ ‫קיים אתר קישור בתוך החלבון אליו מתחבר שליח כימי מתאים‪ ,‬ואז מתבצעת העברת המסר לתוך‬ ‫התא‪.‬‬ ‫‪ Signal Proteins‬נקראים גם קולטנים ‪ /‬רצפטורים‪.‬‬ ‫מיטוכונדריה‬ ‫‪.‬‬ ‫אברון נו סף הקיים לכל התאים ותפקידו לייצר אנרגיה הדרושה לפעילות התא נקרא‬ ‫על מנת לייצר את האנרגיה הדרושה לתא‪ ,‬התא משתמש ב‪ 2-‬חומרי גלם‪ -‬חמצן וגלוקוז‪.‬‬ ‫תוצר תהליך המיטוכונדריה הוא ‪ -ATP‬מטבע האנרגיה‪ ,‬מים ופחמן דו חמצני‪.‬‬ ‫במיטוכונדריה מצויה גם שרשרת‪ DNA‬קצרה (בעלת תפקיד שונה מזל של ה‪ DNA-‬שבגרעין התא)‪.‬‬ ‫ה‪ DNA-‬המיטוכונדריאלי עובר בתורשה אך ורק מהאם (מכיוון שהמיטוכונדריה בתאי הזרע נמצאת‬ ‫בשוטון‪ ,‬שאינו חודר בעת ההפריה אל תא הביצית)‪.‬‬ ‫תאי הגוף (מלבד כדוריות הדם האדומות) מכילים גם גרעין‪ ,‬ובתוכו נמצא ה‪ -DNA-‬החומר התורשתי‪.‬‬ ‫ה‪ DNA-‬הוא מולקולה מאוד גדולה המורכבת מהרבה גנים הקובעים את תכונות האורגניזם ועוברים‬ ‫בתורשה‪.‬‬ ‫ה‪ DNA -‬זהה בכל תא ותא בגוף‪ ,‬מכיל בתוכו "מתכונים" ליצירת חלבונים שונים בגוף‪ ,‬והוא שולט‬ ‫בזמן‪ ,‬סוג‪ ,‬כמות ובאיזה מקום ייווצר החלבון‪.‬‬ ‫החלבון בנוי משרשרת של חומצות אמינו‪ -‬הכמות‪ ,‬האורך והמספר של חומצות האמינו הן שיוצרות‬ ‫את ההבדלים בין החלבונים‪.‬‬ ‫לחלבונים חלק מרכזי בבניית תאי הגוף‪.‬‬ ‫בתוך התא קיים אברון נוסף‪ -‬הריבוזום‪ -‬והוא אחראי על סינתזה של חלבונים‪.‬‬ ‫הגן המקורי עם ההוראות לייצור החלבון לעולם לא יעזוב את הגרעין‪ ,‬אך העתק שלו יכול לצאת‬ ‫החוצה באמצעות שליח ‪ mRNA‬ולהביא את הוראות הייצור לריבוזום‪.‬‬ ‫בתום ייצור החלבון הוא יישלח למילוי תפקידו באיזור המתאים בגוף‪.‬‬ ‫אופנים‬ ‫‪:‬‬ ‫מעבר חומרים דרך הממברנה במספר‬ ‫הריכוזים‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .1‬דיפוזיה‪ -‬תנועה אקראית של חלקיקים קטנים דרך ממברנת התא בהתאם למפל‬ ‫הממברנה‬ ‫‪.‬‬ ‫ריכוזי החלקיקים בתוך ומחוץ לתא אינם שווים בשל החדירות החלקית של‬ ‫נמוך על מנת‬ ‫‪,‬‬ ‫החלקיקים נוטים לעבור ממקום שבו יש ריכוז גבוה אל מיקום שבו הריכוז‬ ‫להשיג שוויון ריכוזים‪.‬‬ ‫‪ .2‬תעלות‪ -‬מבנה בנוי וקיים‪ ,‬שחלקיק שמסוגל לעבור דרכו עובר‪ ,‬וחלקיק שאינו מסוגל‪ -‬לא‬ ‫עובר‪.‬‬ ‫התעלות מוליכות מחוץ התא אל פנים התא ולהיפך‪.‬‬ ‫הממברנה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ .3‬נשאים‪ -‬טרנספורטרים‪ -‬נשאים חלבוניים המעבירים חומרים דרך‬ ‫‪ .4‬משאבות‪ -‬מעבירות חומרים באופן אקטיבי (תוך השקעת אנרגיה) דרך הממברנה נגד מפל‬ ‫הריכוזים‪ ,‬וכך משמרות איזון בתא‪.‬‬ ‫אברונים תוך‪-‬תאיים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ציטופלסמה‪ -‬נוזל תוך תאי הממלא את התא ומכיל את כל האברונים‪.‬‬ ‫היא נמצאת גם בתוך האברונים עצמם‪ ,‬ומאופיינת בנוזל הדומה במרקם לג'לי המכיל בתוכו‬ ‫מים‪ ,‬מלחים‪ ,‬מולקולות אורגאניות שונות ורשתות סיבים המרכיבות את שלד התא ותומכות‬ ‫במבנה שלו‪.‬‬ ‫שלד תא‪ -‬נמצא בתוך ציטופלסמה ומעוגן בממברנה‪.‬‬ ‫זהו חלק המשמר את צורת התא‪ ,‬מגן עליו ומהווה מעין מסלול לתנועת חומרים בתוך התא‪,‬‬ ‫והוא חלק ממערכת ההצמדה והקישור בין התאים‪.‬‬ ‫גרעין התא‪ -‬האברון החשוב ביותר בתוך התא‪.‬‬ ‫התורשתי‬ ‫‪.‬‬ ‫זהו מבנה תוך תאי שתחום בממברנה והוא מאחסן בתוכו את החומר‬ ‫תפקוד לקוי או פגיעה בגרעין יכולים לגרום למגוון מחלות‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪.‬‬ ‫חלבונים‬ ‫ריבוזומים‪ -‬מבנה חלבוני גדול המשמש כאתר לייצור‬ ‫הריבוזום מתרגם את התכנית המצויה בחומר התורשתי ל"שפת חלבונים וחומצות אמינו"‪,‬‬ ‫ובאמצעותה מייצר מולקולות חלבון חדשות‪.‬‬ ‫רשת אנדופלסמית‪ -‬עוזרת בייצור חלבונים ומייצרת חומרים אחרים הנחוצים לבניית‬ ‫הממברנה‪.‬‬ ‫‪ o‬רשת מחוספסת‪ -‬עליה יושבים הריבוזומים‪.‬‬ ‫הממברנה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ o‬רשת חלקה‪ -‬תפקידה הוא לייצר חומצות שומן שבונות את‬ ‫ליזוזומים‪ -‬מכילים אנזימים מעכלים המשתתפים בפירוק פסולת‪ ,‬חומרי מזון‪ ,‬וירוסים‬ ‫ובקטריות‪.‬‬ ‫נחשבים כיחידת הטיהור של התא‪.‬‬ ‫מנגנון גולג'י‪ -‬תפקידו לעבד ולארוז מולקולות כמו חלבונים ושומנים‪ ,‬המיוצרים בתא‪ ,‬ולהכין‬ ‫אותם להפרשה אל מחוץ לתא‪.‬‬ ‫מיטוכונדריה‪ -‬התא יכול להכיל מספר רב של מיטוכונדריות המשמשות כתחנות כוח של התא‬ ‫ומייצרות אנרגיה‪.‬‬ ‫ייצור האנרגיה נעשה ע"י פירוק חומרי המזון ובעיקר גלוקוז באמצעות חמצן‪ ,‬וייצור של‬ ‫מולקולות ‪. ATP‬‬ ‫‪ -ATP o‬מולקולה המצויה בכל היצורים החיים ומשמשת מטבע אנרגיה לתהליכים‬ ‫כימיים שונים‪.‬‬ ‫בגלל המבנה המיוחד שלה מולקולה זו נוטה להתפרק בקלות ולשחרר הרבה‬ ‫אנרגיה‪.‬‬ ‫חלוקת תאים והתמיינות תאים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫חלוקת תאים‪ -‬תהליך בו התא הנקרא "תא האם" מתחלק ל‪ 2-‬או יותר תאים הנקראים "תאי‬ ‫בת"‪.‬‬ ‫חלוקה זו נקראת מיטוזה‪.‬‬ ‫תאי הבת מסוגלים לתפקד כתאי אם ולהתחלק שוב‪.‬‬ ‫ביצורים חד תאיים חלוקת תאים אחת משתווה לרבייה‪ -‬כלומר נוצר אורגניזם חדש‪.‬‬ ‫סוג אחר של חלוקת תאים‪ ,‬המתרחשת רק בתאים אאוקריוטיים נקראת "מיוזה"‪ -‬התא‬ ‫משנה את צורתו ואינו יכול להתחלק לפני הפרייתו‪.‬‬ ‫אחד‬ ‫‪.‬‬ ‫צורת חלוקה זו מאפשרת ליצורים מתרבים מינית להתפתח מתא מופרה‬ ‫התא‬ ‫‪.‬‬ ‫חלוקת התאים מתחילה בשכפול החומר הגנטי בתוך גרעין‬ ‫החומר המשוכפל צריך להיות מופרד ומחולק בצורה נקייה ומדויקת בין שני התאים‬ ‫החדשים‪.‬‬ ‫ומר הגנטי‬ ‫כל האברונים התוך תאיים משחקים תפקיד חשוב במארז מחודש של הח‬ ‫והעברתו בצורה עקבית בין הדורות‪.‬‬ ‫התמיינות תאים‪ -‬תהליך שבו תא באורגניזם מקבל תפקיד מוגדר ורוכש תכונות המשמשות‬ ‫לאותו תפקיד‪.‬‬ ‫במהלך ההתפתחות התאים מתמיינים מספר רב של פעמים למערכות מורכבות של רקמות‬ ‫והם נקראים "תאי גזע"‪.‬‬ ‫תאי דם אדומים‪ -‬הנפוצים מבין תאי הדם‪.‬‬ ‫חמצני‬ ‫‪.‬‬ ‫תפקידם הוא להעביר חמצן אל מערכות הגוף ולהשיא החוצה פחמן דו‬ ‫ההמוגלובין הוא זה שמעניק להם את צבעם‪.‬‬ ‫תאי הדם הינם חסרי גרעין ואברונים תוך תאיים‪ -‬הם אינם מסוגלים להתרבות או להתחלק והם אינם‬ ‫מייצרים חלבונים‪.‬‬ ‫תאי שריר‪ -‬מאופיינים בצורתם הייחודית ובאלסטיות שלהם‪.‬‬ ‫התא‬ ‫‪.‬‬ ‫הגרעינים שלהם נמצאים בדפנות בסמוך לממברנה ולא במרכז‬ ‫מערכת העצבים‬ ‫מפותחת המפקחת על תהליכי התנהגות מודעת או לא‬ ‫‪,‬‬ ‫מערכת העצבים היא רשת תקשורת עצבית‬ ‫מודעת ובאמצעותה פועל האורגניזם כיחידה מבוקרת ומתואמת‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫מערכת העצבים המרכזית‪-‬‬ ‫כוללת את המוח וחוט השדרה‪.‬‬ ‫מערכת זו היא "מרכז הפיקוד" של המערכת כולה‪.‬‬ ‫אליה מועברים מסרים מכל איברי הגוף‪ ,‬ובה נעשה עיבוד ופירוש של המסרים‪ ,‬וממנה‬ ‫יוצאות פקודות לפעולה תואמת חזרה לאותם האיברים‪.‬‬ ‫היא החלק הגדול ביותר של מערכת העצבים והיא מקבלת אותות חשמליים ממערכת‬ ‫העצבים ההיקפית‪ ,‬ובעיקר מכוונת את התפקודים העצביים הגבוהים של התודעה(תנועה‪,‬‬ ‫למידה‪ ,‬חשיבה‪ ,‬וכו')‪.‬‬ ‫מערכת העצבים ההיקפית‪-‬‬ ‫השדרה‬ ‫‪.‬‬ ‫מערכת הכוללת את כל העצבים המצויים מחוץ למוח ולעמוד‬ ‫הגוף‬ ‫‪.‬‬ ‫היא זו המעבירה ומחזירה את המידע העצבי מהמערכת המרכזית לשאר חלקי‬ ‫המרכזית ולכן היא פגיעה יותר לרעלים וזיהומים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מערכת זו מוגנת הרבה פחות מהמערכת‬ ‫המערכת מתחלקת ל‪: 2-‬‬ ‫החיצונית והיא‬ ‫‪,‬‬ ‫‪ o‬המערכת הסומאטית‪ -‬מערכת שבאה באינטראקציה עם הסביבה‬ ‫המרכזית‬ ‫‪.‬‬ ‫מכילה עצבים הנושאים סיגנלים חשמליים סנסוריים אל מערכת העצבים‬ ‫מערכת זו מכילה גם עצבים הנושאים סיגנלים מוטוריים ממערכת העצבים המרכזית‬ ‫אל שאר חלקי הגוף והשרירים‪.‬‬ ‫‪ o‬המערכת האוטונומית‪ -‬משתתפת בוויסות הסביבה הפנימית של הגוף‪ ,‬והיא‬ ‫אחראית על פעולות הגוף הלא רצוניות‪ ,‬כלומר היא מווסתת את הפעילויות שאינן‬ ‫נשלטות ע"י התודעה (לא מדובר ברפלקסים)‪.‬‬ ‫מערכת זו מכילה עצבים הנושאים סיגנלים סנסוריים מאיברים פנימיים אל מערכת‬ ‫העצבים המרכזית‪.‬‬ ‫כמו כן היא מכי לה גם עצבים הנושאים סיגנלים מוטוריים ממערכת העצבים‬ ‫המרכזית אל האיברים הפנימיים‪.‬‬ ‫המערכת האוטונומית מתחלקת גם היא ל‪: 2-‬‬ ‫‪ ‬המערכת הסימפתטית‪ -‬פועלת במצבי פעולה‪ ,‬בעיקר מצבי לחץ וחירום‪ ,‬או‬ ‫איום פתאומי‪.‬‬ ‫תפקידה הוא להתמודד עם מצבים בלתי שגרתיים‪.‬‬ ‫פעולת המערכת מתבטאת בהגברת הדופק‪ ,‬הזעה וכו'‪.‬‬ ‫‪ ‬המערכת הפארא‪-‬סימפתטית‪ -‬פועלת במצבי שגרה‪/‬רגיעה בכדי לשמר את‬ ‫אנרגיית הגוף‪.‬‬ ‫באה לידי ביטוי בהאטת קצת הנשימה‪ ,‬האטת דופק וכו'‪.‬‬ ‫המערכת הסימפתטית והפארא סימפתטית פועלות על אותם האיברים‪ ,‬אך הן‬ ‫בעלות פונקציה שונה ומנוגדות זו לזו‪.‬‬ ‫קיימים ‪ 3‬סוגי תאים במערכת העצבים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תאים סנסוריים‪ -‬מעבירים סיגנלים מהסביבה החיצונית או הפנימית אל עבר מערכת העצבים‬ ‫המרכזית‪.‬‬ ‫לפני שהנוירונים הסנסוריים מעבירים אינפורמציה עצבית אל המוח‪ ,‬מתבצע תהליך הנקרא‬ ‫"התמרה"=תרגום של סינגל פיזיקאלי לסיגנל חשמלי‪/‬עצבי‪.‬‬ ‫‪ .2‬תאים מוטוריים‪ -‬תאים אשר שולחים מסר אל איבר‪/‬שריר‪/‬בלוטה מסוימים וגורמים להם‬ ‫להתכווץ או לשנות פעילות‪.‬‬ ‫נוירונים אלה מעבירים אינפורמציה עצבית ממערכת העצבים המרכזית למערכת העצבים‬ ‫הפריפריאלית‪.‬‬ ‫‪ .3‬נוירוני ביניים‪ -‬מהווים את מרבית הנוירונים במערכת העצבים‪.‬‬ ‫הם קולטים אותות מנוירונים סנסוריים או מנוירוני ביניים אחרים ומעבירים אותם לנוירונים‬ ‫מוטוריים או לנוירון ביניים אחר‪.‬‬ ‫‪ 90%‬מתאי עצב אצל יונקים ובעיקר אצל בני אדם הם נוירוני ביניים‪.‬‬ ‫ככל שיש יותר נוירוני ביניים‪ ,‬כך מתאפשרות פעולות עיבוד מורכבות ומתוחכמות יותר‪.‬‬ ‫מערכת העצבים המרכזית מורכבת מתאי עצב ומהמרווחים ביניהם‪ ,‬הנקראים סינפסות‪.‬‬ ‫הנוירונים הם תאים ביולוגים המתמחים בהעברת מידע באמצעות תהליכים אלקטרו‪-‬כימיים ‪.‬‬ ‫תאים שאינה עצבית‪ ,‬המשתלבת בין הנוירונים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫במערכת העצבים המרכזית יש גם רקמת‬ ‫תאים אלו הם תאי הגליאה‪.‬‬ ‫תאי גליאה‬ ‫מספר תאי הגליאה גדול פי ‪ 10‬ממספר הנוירונים‪.‬‬ ‫בניגוד לנוירונים‪ ,‬תאי הגליאה ממשיכים להיווצר במהלך כל החיים‪.‬‬ ‫ישנם סוגים שונים של תאי גליאה‪ ,‬ובהתאם יש להם תפקידים שונים‪:‬‬ ‫‪.1‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫סיפוק של תמיכה פיזית או מבנית לנוירונים‪ ,‬כלומר‪ ,‬תאי הגליאה יוצרים מעין שלד‪/‬תשתית‪,‬‬ ‫שמקבעת את הנוירונים למבנה רשתי מיוחד‪.‬‬ ‫בידוד חשמלי‪/‬כימי‪.‬‬ ‫הרחקת פסולת תאית‪ -‬תאי הגליאה מרחיקים שאריות תאים שמתו‪ ,‬או שלוחות של תאי עצב‬ ‫שהזדהמו ונותקו מגוף התא‪.‬‬ ‫יצירת מיאלין‪ -‬המיאלין הוא חומר שומני שעוטף את האקסון בתא העצב‪.‬‬ ‫פגיעה ביצירת המיאלין היא בעלת השלכות קשות (טרשת נפוצה)‪.‬‬ ‫מחסום דם‪-‬מוח (‪ -)Blood-Brain Barrier‬מונע חדירה של חומרים לא רצויים אל המוח‪.‬‬ ‫עושה הפרדה בין החומרים שמועברים בדם למוח לבין אלה שנוצרים בו‪ ,‬חומרי מזון או‬ ‫מוח‬ ‫חומרים אחרים שחיוניים לתאים‪ ,‬סילוק פסולת תאית שמתבצעת דרך נימי דם ‪.‬‬ ‫העברה זו בין מחזור הדם לתאים שונה במוח מאשרבשאר התאים בגוף‪.‬‬ ‫נימי דם מוח חסינים הרבה יותר נגד מעבר של מולקולות גדולותומולקולות הטעונות‬ ‫חשמלית‪.‬‬ ‫במוח לא פועלת מערכת החיסון‪ ,‬לכן יש לגונן על תאי המוח מפני חשיפה לגורמים מזהמים‬ ‫שונים‪ ,‬כמו כן‪ ,‬יש לשמור על איזון מבחינה כימית וחשמלית בשביל שתהיה תקשורת בין‬ ‫תאית יעילה‪.‬‬ ‫וחופשית‬ ‫‪,‬‬ ‫על כן מרבית החומרים המועברים בדם אינם יכולים לעבור למוח בצורה פסיבית‬ ‫אמינו‬ ‫‪.‬‬ ‫וישנה מערכת של משאבות המחדירה אל תאי העצב מולקולות כמו גלוקוז וחומצות‬ ‫מאוד‬ ‫‪.‬‬ ‫מחסום דם‪-‬מוח נוצר ע"י כך שהדפנות של כלי הדם במוח מורכבות מתאים צפופים‬ ‫לתאי הגליאה י ש תפקיד חשוב ביצירת מחסום זה ובוויסות החומרים המועברים בין מחזור‬ ‫הדם לתא העצב‪.‬‬ ‫העצב‬ ‫‪,‬‬ ‫יש להם שלוחות הנצמדות הן לדפנות של כלי הדם והן לקירות החיצוניים של תאי‬ ‫המוח‬ ‫‪.‬‬ ‫ובכך הם בולמים מעבר של חומרים מזיקים מהדם אל‬ ‫סביבת יונים מאוזנת‪ -‬שמירה על סביבה חוץ‪-‬תאית ופנים‪-‬תאית מאוזנת‪.‬‬ ‫הכוונה להתפתחות‪ -‬במהלך התפתחות המוח (אצל העובר) תאי הגליאה מכוונים את נדידת‬ ‫התאים בכדי ליצור מבנה מוח תקין‪.‬‬ ‫הכוונה היא גם בגדילת תאי עצב ובהכוונתן למקום הנכון‪.‬‬ ‫ייצור גורמי גדילה החיוניים לתאי עצב‪ -‬תאי הגליאה מספקים חומרים חיוניים לגדילה ושימור‬ ‫של הנוירונים‪.‬‬ ‫כל אוכלוסיית נוירונים זקוקה לגורמי גדילה שונים המגרים אותם להתפתחות ושגשוג‪.‬‬ ‫נוירונים‬ ‫יחידות הבסיס המרכיבות את מערכת העצבים‪.‬‬ ‫תכונות הנוירונים‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫נוירונים הם תאים המתמחים בקבלה‪ ,‬בהולכה ובהעברה של סיגנלים אלקטרו‪-‬כימיים‪.‬‬ ‫קיימים כ‪ 200-‬סוגים שונים של נוירונים‪.‬‬ ‫גוף התא‪ -‬המרכז המטבולי של התא‪ .‬מכיל את הגרעין‪.‬‬ ‫דנדריטים‪ -‬שלוחות היוצאות מגוף התא בצורה של עץ מסועף‪ ,‬המגדיל את שטח הפנים ואת‬ ‫שטח הקליטה של התא‪.‬‬ ‫הדנדריטים הם החלק הקולט של התא‪ -‬הם אלה הקולטים את המסרים ואחראיים להעביר‬ ‫אותם דרך התא‪.‬‬ ‫הממברנה באיזור הדנדריטים עשירה מאוד ב‪ Signal Proteins-‬ולכן הדנדריט הוא החלק‬ ‫הקולט העיקרי בתא‪.‬‬ ‫אקסון‪ -‬שלוחה צרה וארוכה היוצאת מגוף התא‪ ,‬אשר דרכה מועבר הסיגנל החשמלי אל תאי‬ ‫עצב אחרים‪.‬‬ ‫במרבית תאי העצב האקסון מכוסה בשכבת מיאלין‪ -‬מעטפת שומנית שתפקידה לבודד את‬ ‫האקסון ולייעל את העברת הסיגנל החשמלי לתא הבא‪.‬‬ ‫מעטפת המיאלין בנויה ממקטעים‪ ,‬ובין המקטעים ישנם מרווחים צרים הנקראים "מרווחי‬ ‫רנוויאר"‪.‬‬ ‫אקסון הילוק ‪ -Axon Hillock‬בין גוף התא לאקסון ישנה התעבות הנקראת אקסון הילוק‪.‬‬ ‫באיזור זה מתחיל ירי של הסיגנל החשמלי לעבר התא הבא‪.‬‬ ‫האקסון מתפצל בקצהו למספר רב של שלוחות‪ ,‬וכל שלוחה מסתיימת באיזור מעובה הנקרא‬ ‫"כפתור סופי" ‪. Terminal Buttons‬‬ ‫כפתורים סופיים‪ -‬בתוכן מצויות בועיות ‪ Vesicles‬המכילות חומר כימי הנקרא נוירוטרנסמיטר‬ ‫המופרש בעת הצורך אל המרווח הסינפטי‪.‬‬ ‫מערכת העצבים‪ ,‬על כל איבריה ותאיה‪ ,‬משתמשת ב‪ 2-‬סוגי סיגנלים‪ :‬חשמליים וכימיים‪.‬‬ ‫בודד מקצהו האחד לקצהו השני‬ ‫‪,‬‬ ‫האותות החשמליים מועברים לאורך הממברנה של תא‬ ‫(דנדריט‪‬כפתור סופי)‪.‬‬ ‫חשמלית‬ ‫‪.‬‬ ‫חלק זה של העברת המסר נקרא העברה תוך תאית וצורת ההעברה היא‬ ‫המסר העובר בין תא אחד לתא אחר נקרא העברה בין‪-‬תאי וצורת ההעברה היא כימית‪.‬‬ ‫‪ 2‬צורות ההעברה תלויות זו בזו‪ ,‬ולא יכולה להתקיים העברה מסוימת מבלי שהאחרת תתקיים‪:‬‬ ‫בקצה הכפתורים הסופיים קיימות שלפוחיות קטנות‪ , Vesicles‬המכילות חלקיקים של חומר כימי‪-‬‬ ‫נוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫בעקבות הקישור בין טרנסמיטר לרצפטור מתחולל שינוי בממברנה‪ -‬מוביל ליצירה של ‪ pulse‬חשמלי‬ ‫שמוביל את המסר בתוך הנוירון‪.‬‬ ‫לאחר יצירת ה‪ pulse-‬החשמלי הנוירוטרנסמיטר מתנתק מהרצפטור‪.‬‬ ‫הממברנה משמשת כגוף מוליך עליו "רץ" ה‪ pulse-‬מהדנדריט‪ ,‬דרך גוף התא‪ ,‬אקסון הילוק ועד‬ ‫לכפתורים הסופיים‪.‬‬ ‫ה‪ pulse-‬החשמלי בכפתורים הסופיים גורם לשחרור של נוירוטרנסמיטר מה‪ Vesicles-‬אל מחוץ לתא‪.‬‬ ‫נוירונים לא מתקשרים זה עם זה באמצעות מגע ישיר‪-‬קיימים ביניהם מרווחים מיקרוסקופים‬ ‫הנקראים מרווחים סינפטיים‪ -‬דרכם מועברים המסרים הכימיים בין תא לתא‪.‬‬ ‫לתא עצב אחד יכולות להיות ‪ 5000‬עד ‪ 10,000‬מרווחים סינפטיים עם תאים אחרים‪.‬‬ ‫ההולכה הבין תאית הכימית מתרחשת במרווח הסינפטי ע"י הנוירוטרנסמיטרים‪.‬‬ ‫תא המעביר מסר לתא אחר נקרא‪ -‬פרה סינפטי‪.‬‬ ‫תא המקבל מסר מתא אחר נקרא‪ -‬פוסט סינפטי‪.‬‬ ‫כל תא עצב יכול להיות גם פרה סינפטי וגם פוסט סינפטי‪.‬‬ ‫העברת סיגנלים במערכת העצבים‬ ‫העברה תוך תאית חשמלית‬ ‫הנוירון כלומר על אופן השיגור של סיגנל‬ ‫‪,‬‬ ‫בהעברה תוך תאית מדברים על טיב ההתקשרות בתוך‬ ‫עצבי מגוף התא‪ ,‬דרך האקסון עד לכפתורים הסופיים‪ ,‬ושם הוא מורה על הפרשת נוירוטרנסמיטר אל‬ ‫המרווח הסינפטי‪ ,‬ומשם מתחילה העברה כימית בין תאית‪.‬‬ ‫האקסון שינויים המאפשרים‬ ‫‪,‬‬ ‫סיגנל עצבי (פוטנציאל פעולה) מתקדם באמצעות שינויים בממברנה של‬ ‫לחומרים שונים לנוע בין פנים האקסון ולנוזל המקיף אותו‪.‬‬ ‫התנועות הללו יוצאות זרמים חשמליים‪.‬‬ ‫מדידת המתח החשמלי מתבצעת ע"י ‪ 2‬אלקטרודות רושמות בפנים ומחוץ לתא‪ ,‬והמתח החשמלי‬ ‫שנרשם נקרא "פוטנציאל מנוחה"‪.‬‬ ‫מתח חשמלי זה הוא תולדה של איזון בין שני כוחות מנוגדים‪ :‬כוח הדיפוזיה וכוח אלקטרוסטאטי‪.‬‬ ‫הנוזל התוך‪-‬תאי והחוץ‪ -‬תאי מכיל יונים שונים והכוחות הללו נוצרים בעקבות יונים אלו‪ -‬הם אלו‬ ‫שבונים את פוטנציאל הממברנה (פוטנציאל מנוחה)‪.‬‬ ‫בכדי להבין את האיזון בין שני הכוחות הללו יש להבין מהם סוגי היונים ומהם הריכוזים השונים שלהם‬ ‫בתוך התא ומחוצה לו‪.‬‬ ‫פוטנציאלים‬ ‫‪ .1‬פוטנציאל המנוחה‪ ,‬זהו נקודת המוצא של הממברנה‪ -‬מצב חשמלי מאוד לא מאוזן‪ ,‬שהתא‬ ‫משקיע אנרגיה רבה כדי לשמר אותו‪.‬‬ ‫בפוטנציאל המנוחה מוצאים שהמתח החשמלי הנמצא בתוך התא שלילי יותר מהמתח‬ ‫החשמלי הנמצא מחוץ לממברנה‪.‬‬ ‫הבקרה על מצב זה נעשית ע"י הממברנה‪ ,‬באמצעות התעלות שלה‪.‬‬ ‫המצב אינו באמת מצב מנוחה‪ ,‬אלא מצב "היכון" לפעולה מדויקת וחזקה‪.‬‬ ‫פוטנציאל המנוחה מבטא את ההבדלים במטען החשמלי בין פנים התא לחוץ התא‪.‬‬ ‫היחס בין פנים התא לחוץ התא הוא כ‪.-70mv-‬‬ ‫הפוטנציאל החשמלי בתוך התא נמוך ב‪ 70mv-‬ביחס לפוטנציאל החשמלי מחוץ לתא‪.‬‬ ‫מצב זה הינו חיוני על מנת לייצר סינגל עצבי‪.‬‬ ‫במצב זה התא שומר על הפרש המטענים בין פנים לחוץ התא והפרה של הפרש זה מפעילה‬ ‫את התא‪.‬‬ ‫מצב המנוחה הוא מצב של דריכות התא‪ -‬התא משתמש בהרבה אנרגיה בכדי לקיים את‬ ‫מצב המנוחה‪.‬‬ ‫הפוטנציאל החשמלי הינו תוצר של פיזור יונים הטעונים חיובי או שלילי והיחס ביניהם בין‬ ‫פנים התא לחוץ התא‪.‬‬ ‫פוטנציאל מנוחה הוא מצב שבו היחס בין יונים שליליים לחיוביים הינו גדול יותר בתוך התא‬ ‫לעומת חוץ התא‪.‬‬ ‫יונים יכולים לעבור דרך ממברנת התא ב‪ 2-‬צורות‪ :‬פסיבית (היונים נעים בסביבה התאית‬ ‫באופן טבעי ונכנסים דרך התעלות)‪ ,‬ובצורה אקטיבית הדורשת אנרגיה רבה על מנת לשאוב‬ ‫בממברנה‬ ‫‪.‬‬ ‫או לדחוף את היונים דרך משאבה הקבועה‬ ‫הכוחות הפסיביים הפועלים על מעבר היונים דרך ממברנת התא הם דיפוזיה (נוטים לנוע‬ ‫ממקום בו ריכוזם גבוה למקום בו ריכוזם נמוך) וכוח אלקטרוסטאטי (מפל מתחים) (דחייה‬ ‫בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי זהה ומשיכה בין חלקיקים בעלי מטען חשמלי שונה)‪.‬‬ ‫פוטנציאל המנוחה נגרם ע"י איזון בין כוח הדיפוזיה לבין הכוח האלקטרוסטאטי‪ ,‬וזאת בשל‬ ‫סוגים שונים של יונים וריכוזים שונים שלהם‪.‬‬ ‫‪ 4‬סוגי יונים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫נתרן (יון חיובי)‪.‬‬ ‫אשלגן (יון חיובי)‪.‬‬ ‫כלור (יון שלילי)‪.‬‬ ‫אניוניים אורגניים ‪( A‬יונים שליליים)‪ -‬מולקולות חלבוניות שונות בעלות מטען שלילי‬ ‫המצויות רק בנוזל התוך תאי ואינן יכולות לעבור על פני הממברנה בשל גודלן‪.‬‬ ‫במצב מנוחה ישנו ריכוז גבוה של יוני נתרן (פי ‪ )10‬ויוני כלור מחוץ לתא‪ ,‬ואילו ריכוז גבוה‬ ‫יותר של יוני אשלגן (פי ‪ )20‬ומולקולות חלבוניות שליליות בתוך התא‪.‬‬ ‫הממברנה מבקרת זרימה של יונים לתוך התא‪-‬היא אינה חדירה במידה שווה לכל סוגי‬ ‫היונים‪.‬‬ ‫יוני אשלגן ויוני כלור עוברים בקלות יחסית דרך הממברנה‪ ,‬ואילו יוני הנתרן עוברים בקושי‬ ‫רב יותר‪.‬‬ ‫מנגנון זה הינו פסיבי התורם לחוסר איזון של המתחים בין‪ 2‬צידי הממברנה‪.‬‬ ‫חלבון‬ ‫‪,‬‬ ‫מנגנון נוסף שתורם להפרש המתחים הוא מנגנון אקטיבי הפועל באמצעות משאבות‬ ‫השקועות בממברנה ומאפשרות מעבר סלקטיבי של יונים‪.‬‬ ‫משאבות אלה נקראות "משאבות נתרן אשלגן"‪ ,‬והן פועלות בניגוד למפל הריכוזים‪ ,‬בכך שהן‬ ‫מוציאות ‪ 3‬יוני נתרן החוצה ומכניסה ‪ 2‬יוני אשלגן פנימה‪.‬‬ ‫התא‬ ‫‪.‬‬ ‫בכך היא תורמת לכך שפנים התא ימשיך להיות שלילי ביחס לחוץ‬ ‫‪ .2‬פוטנציאל מדורג‪ -‬כאשר נוירונים "יורים" הם משחררים נוירוטרנסמיטר למרווח הסינפטי‪.‬‬ ‫דנדריט או של גוף התא הפוסט סינפטי‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫הנוירוטרנסמיטר נקשר לרצפטורים בממברנה של‬ ‫כתוצאה מכך יכולים להתקבל בתא זה שני סוגי סיגנלים‪:‬‬ ‫א‪ .‬מסר מעורר‪ -‬פירושו הגדלת הסבירות שהתא הפוסט סינפטי ייצר פוטנציאל פעולה‪.‬‬ ‫בכדי לקדם את סיכויי הירי של התא הפוסט סינפטי‪ ,‬יש להביא את הממברנה למצב‬ ‫חיובי יותר ביחס למה שהייתה קודם לכן (להעלות את המתח החשמלי מ‪ -70mv-‬ל‪-‬‬ ‫‪ -60mv‬למשל)‪.‬‬ ‫פולריזציה‬ ‫‪.‬‬ ‫תהלי ך זה מקטין את המתחים בין שני צידי הממברנה ונקרא דה‬ ‫מסר המביא לדה פולריזציה נקרא מסר מעורר‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מסר מעכב‪ -‬פירושו הקטנת הסבירות שהתא הפוסט סינפטי ייצר פוטנציאל פעולה‪.‬‬ ‫בכדי להפחית את הסיכוי של ירי של התא הפוסט סינפטי יש להביא את הממברנה‬ ‫למצב שלילי יותר ממה שהייתה (מ‪ -70mv-‬ל‪ -80mv-‬למשל)‪ -‬הגדלת הפרש‬ ‫המתחים בין פנים התא לחוץ התא‪.‬‬ ‫תהליך זה נקרא היפרפולריזציה‪.‬‬ ‫מעכב‬ ‫‪.‬‬ ‫מסר שמביא לתהליך של היפרפולריזציה נקרא מסר‬ ‫סוג הפוטנציאל המדורג (מעורר או מעכב) נקבע ע"י סוג הנוירוטרנסמיטר ו‪/‬או סוג‬ ‫הרצפטור‪.‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫פוטנציאלים מדורגים הם בעלי ‪ 2‬אפיונים עיקריים‪:‬‬ ‫פרופורציונאליים לגירוי ‪/‬סיגנל שעורר אותם‪ ,‬כלומר סיגנלים חזקים מעוררים‬ ‫פוטנציאלים פוסט סינפטיים חזקים‪ ,‬וסיגנלים חלשים מעוררים פוטנציאלים פוסט‬ ‫סינפטיים חלשים‪.‬‬ ‫ישנן עוצמות לפוטנציאלים המדורגים (חלש‪ ,‬בינוני‪ ,‬חזק)‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫פוטנציאלים מ דורגים נוצרים בסמיכות לאתר הקישור של הנוירוטרנסמיטר עם‬ ‫הרצפטור וזורמים לאורך הנוירון‪.‬‬ ‫הזרימה של המתח החשמלי נעשית באופן פסיבי ובמהירות גדולה ביותר‪ ,‬ותוך כדי‬ ‫הזרימה ישנה דעיכה של הסיגנל‪ -‬ככל שהסיגנלים עוברים מרחק גדול יותר‪ ,‬כך הם‬ ‫הולכים ונחלשים‪.‬‬ ‫כאשר מתקבל מסר מעורר פירוש הדבר הוא שההתקשרות בין הנוירוטרנסמיטר‬ ‫לרצפטור הובילה לפתיחת תעלות נתרן זמינות וכמות גדולה של יוני נתרן חיוביים‬ ‫נכנסת לתוך התא‪.‬‬ ‫פולריזציה‬ ‫‪.‬‬ ‫כניסת יוני הנתרן משנה את המתח החשמלי בתוך התא ויוצרת דה‬ ‫ככל שהפוטנציאל מגיע מהדנדריט לאקסון הילוק כשהוא חזק יותר‪ ,‬כך הוא בעל‬ ‫השפעה גדולה יותר לגבי סיכויי הירי של התא‪.‬‬ ‫עולה מכך שככל שהסינפסות שבהן נוצר הפוטנציאל יותר קרובות לאקסון הילוק‪ ,‬כך‬ ‫הן משמעויות יותר‪.‬‬ ‫‪ . 3‬פוטנציאל פעולה‪ -‬ההחלטה אם הנוירון יירה או לא תלויה בשיווי המשקל בין המסרים‬ ‫המעוררים לבין המסרים המעכבים‪ ,‬המגיעים לאקסון הילוק ברגע נתון‪.‬‬ ‫באקסון הילוק נעשית סכימה של כל המסרים‪.‬‬ ‫באיזור זה יש מצבור של תעלות נתרן תלויות מתח‪ ,‬והן נפתחות כאשר התא מגיע לערך‬ ‫חשמלי מסוים‪.‬‬ ‫ערך זה נקרא "ערך הסף" והוא נע בין ‪ -60mv‬ל‪ -50mv-‬ברוב התאים‪.‬‬ ‫בכדי להגיע לערך הסף צריכים להתקבל סיגנלים מעוררים חזקים ורבים יותר מסיגנלים‬ ‫מעכבים‪ ,‬כך שתיווצר דה פולריזציה‪.‬‬ ‫ברגע שאקסון הילוק מגיע לערך הסף נפתחות תעלות נתרן רבות וישנה פריצה מסיבית של‬ ‫יוני נתרן לתוך התא‪.‬‬ ‫הממברנה ומביא אותה ממצב‬ ‫‪,‬‬ ‫פריצה זו מביאה לעלייה חדה מאוד בפוטנציאל החשמלי של‬ ‫של ‪ -70mv‬ל‪+50mv-‬‬ ‫זהו פוטנציאל הפעולה‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפעולה הוא אירוע רגעי‪ ,‬מהיר מאוד ורב עוצמה‪.‬‬ ‫הוא מתקדם לאורך האקסון‪ ,‬ועוצמתו אינה תלויה בשום מקרה בעצמת הגירוי שהפעיל אותו‪.‬‬ ‫זוהי תגובה שנקראת "הכל או לא כלום"‪ -‬או שנוצר פוטנציאל פעולה‪ ,‬או שלא נוצר כלל‪.‬‬ ‫מהרגע שהוא נוצר עצמתו קבועה והוא אינו דועך‪ ,‬והוא מועבר לאורך האקסון בצורה‬ ‫אקטיבית‪.‬‬ ‫העברת פוטנציאל הפעולה לאורך האקסון‪:‬‬ ‫הסיגנל העצבי עובר לאורך האקסון במהירות מ‪ 1-100-‬מ' בשנייה‪.‬‬ ‫העברה מהירה נעשית ככל שקוטר האקסון גדול יותר‪.‬‬ ‫פוטנציאל הפעולה‪ ,‬למעשה נו צר כל פעם מחדש בנקודות שונות לאורך האקסון בצורה‬ ‫רציפה (במרווחי רנוויאר)‪ -‬בכל פעם נוצרת דה פולריזציה במקטע מסוים של האקסון‪-‬‬ ‫הסיגנל מתקדם מרחק קצר‪ ,‬יוצר דה פולריזציה במקטע הבא וכן הלאה‪.‬‬ ‫חלק מהאקסון שכבר העביר את הסיגנל נכנס לתקופה רפרקטורית‪-‬שבה אין יכולת לייצר‬ ‫שוב סיגנל חשמלי‪ ,‬ולכן הסיגנל ממשיך לעבור רק בכיוון אחד ולא חוזר אחורה לגוף התא‪.‬‬ ‫העצבי היות והיא מספקת‬ ‫‪,‬‬ ‫מעטפת המיאלין מאפשרת העברה מהירה יותר של הסיגנל‬ ‫בידוד ומונעת בריחה של יונים‪.‬‬ ‫העברה זו נקראת העברה סלטטורית (העברה בקפיצות)‪.‬‬ ‫חזרה של הנוירון לפוטנציאל מנוחה‬ ‫מרגע שנוצר פוטנציאל הפעולה‪ ,‬התא חייב לחזור מיד למצב מנוחה ולהתכונן לירי הבא‪.‬‬ ‫הפעולה‬ ‫‪:‬‬ ‫ישנם מספר תהליכים שמתרחשים במקביל וגורמים לסיום פוטנציאל‬ ‫‪ ‬תכונות תעלות נתרן תלויות מתח‪ -‬יכולות להימצא ב‪ 3-‬מצבים‪-‬‬ ‫‪ o‬מצב פתוח‪ -‬לאחר הגעה לערך הסף‪.‬‬ ‫‪ o‬מצב סגור‪ -‬בזמן פוטנציאל מנוחה‪ ,‬טרם הגעה לערך הסף‪.‬‬ ‫‪ o‬נעול (אינאקטיביציה)‪ -‬באופן ספונטני התעלה עוברת ממצב פתוח למצב נעול‪.‬‬ ‫תיפתח כלומר‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫במצב זה‪ ,‬גם אם יתקבל עוד מתח הגבוה מערך הסף התעלה לא‬ ‫לא ייווצר פוטנציאל פעולה נוסף‪.‬‬ ‫ישנה תקופה קצרה בה התעלות נעולות ואין כניסה של יוני נתרן‪ -‬זוהי התקופה‬ ‫הרפרקטורית‪.‬‬ ‫ומיומן‬ ‫‪.‬‬ ‫דבר זה מגביל את תדירות הירי של התא גם אם הוא יהיה יעיל‬ ‫תא מיומן מאוד יהיה בעל תקופה רפרקטורית קצרה‪ ,‬ולהיפך‪.‬מצב נעול של התעלות‬ ‫גורמות לסיגנל החשמלי לנוע באופן חד סטרי‪ ,‬וכך גם לשמור על עצמתו‪.‬‬ ‫‪ ‬תכונות של תעלות אשלגן תלויות מתח‪ -‬גם תעלות אלה נפתחות בתגובה לערך הסף‪.‬‬ ‫היות והריכוז של יוני אשלגן הוא גבוה בתוך התא מתרחשת יציאה של יונים אלו אל מחוץ‬ ‫לתא‪.‬‬ ‫תעלות האשלגן נפתחות לאט יותר מתעלות הנתרן‪ ,‬אך נשארות פתוחות לזמן ממושך‬ ‫יחסית אחרי שתעלות הנתרן ננעלות‪ ,‬כך שלמרות הכניסה של יוני נתרן‪ ,‬לאורך זמן יש יציאה‬ ‫של יוני אשלגן רבים החוצה‪" -‬בריחה" של יונים חיוביים‪ -‬מה שמתחיל לקדם תהליך של‬ ‫היפרפולריזציה‪.‬‬ ‫הולכה בין תאית כימית‬ ‫קיימים סוגים שונים ורבים של נוירוטרנסמיטרים‪ :‬אדרנלין‪ ,‬סרוטונין‪ ,‬דופמין‪ ,‬אצטיל כולין‪,‬‬ ‫נוראפינפרין‪ ,‬גלוטומאט‪ , Gaba ,‬אנדורפינים וכו' ( נוירוטרנסמיטרים מהנפוצים והנחקרים ביותר‬ ‫שנמצאים במערכת העצבים)‪.‬‬ ‫‪ Otto Loewi‬אחד החוקרים הראשונים שחקר את פעולת מערכת העצבים כתלויה בהולכה כימית בין‬ ‫תאים‪ ,‬ולא רק בהולכה חשמלית‪ ‬תאי העצב אינם נוגעים זה בזה ומקיימים מגע ישיר‪.‬‬ ‫מסוימים שיאפשרו את‬ ‫‪,‬‬ ‫הוא לקח ‪ 2‬לבבות של צפרדעים והכניס אותם לתוך אמבט המכיל תנאים‬ ‫המשך קיום תאי הלב‪.‬‬ ‫לב אחד הושאר מחובר לשריר הוואגוס‪. Vagus‬‬ ‫עצב זה קיים גם אצל בני האדם‪ ,‬והוא יורד מהמוח וחלק ממנו נקשר ללב והוא שולט בין היתר על‬ ‫קצב פעימות הלב‪.‬‬ ‫כאשר עצב הוואגוס מופעל בתדירות גבוהה קצב הלב יורד‪ ,‬וכשהא פועל בתדירות נמוכה קצת הלב‬ ‫עולה‪.‬‬ ‫בין ‪ 2‬האמבטיות שנמצאים בהן הלבבות ישנה משאבה ששואבת כל הזמן מעט מהנוזל של האמבט‬ ‫עם הלב במחובר לעצב הוואגוס ומעבירה אותו לאמבט השני‪.‬‬ ‫חשמליים‬ ‫‪.‬‬ ‫הוואגוס של הלב הראשון מחובר לספק כוח שמשחרר אליו פולסים‬ ‫הלב וכשהקטינו את הגירוי בעצב‬ ‫כשמגרים חשמלית את עצב הוואגוס נגרמת האטה בקצב פעימות ‪,‬‬ ‫הוואגוס חלה עלייה בקצב פעילות הרבה‪.‬‬ ‫השני‬ ‫‪.‬‬ ‫שבריר שנייה לאחר השינויים בקצב פעילות הלב הראשון חל שינוי גם בלב שנמצא באמבט‬ ‫המסקנה שניתן להסיק מכך היא שהוואגוס מייצר חומר כימי מסוים שמתפזר בנוזל של האמבט‬ ‫השני‬ ‫‪.‬‬ ‫הראשון‪ ,‬והוא עובר באמצעות המשאבה לאמבט השני וגורם לשינוי בקצב פעילות הלב בלב‬ ‫לאחר הניסוי הזה‪ ,‬שהוכיח כי קיים קשר כימי בהולכה עצבית נקבע המונח "נוירוטרנסמיטר"‪.‬‬ ‫כיום ידוע כי הנוירוטרנסמיטר שמשחרר הוואגוס הוא אצטיל כולין‪.‬‬ ‫אצטיל כולין הוא נוירוטרנסמיטר שיכול להיות מעורר או מעכב‪ ,‬תלוי ברצפטור אליו הוא נקשר‪.‬‬ ‫לעומת זאת ישנם נוירוטרנסמיטרים שהם תמיד מעוררים(גלוטומאט) או תמיד מעכבים (‪.)Gaba‬‬ ‫‪ 3‬תהליכים שמתרחשים במקביל במרווח הסינפטי‬ ‫‪ .1‬היקשרות לרצפטורים פוסט סינפטיים‪ -‬חלק מחלקיקי הנוירוטרנסמיטר מצליחים לחצות את‬ ‫המרווח הסינפטי‪ ,‬להיקשר לרצפטורים בתא הפוסט סינפטי ולהפעילו (היווצרות פוטנציאלים‬ ‫מדורגים)‪.‬‬ ‫‪ .2‬מטבוליזם‪ ,‬פירוק אנזימטי‪ -‬לאח ר שהמסר הועבר מערכת העצבים רוצה לנקות את‬ ‫הסינפסה לקראת מעבר מסר אחר‪.‬‬ ‫יש למנוע מצב שבו נוירוטרנסמיטרים נשארים במרווח הסינפטי וחוזרים שוב ושוב על‬ ‫העברת המסר‪.‬‬ ‫לכן קיימים במרווחים הסינפטיים אנזימים המתאימים לסוג מסוים של נוירוטרנסמיטר‪,‬‬ ‫ובמפגש בין השניים האנזים יפרק את הנוירוטרנסמיטר ויוציא אותו מכלל פעולה‪.‬‬ ‫משאבות ששואבות את‬ ‫‪,‬‬ ‫‪( Reuptake .3‬ספיגה חוזרת)‪ -‬בממברנה הפרה סינפטית ישנן סוג של‬ ‫הנוירוטרנסמיטר חזרה אל הכפתור הסופי‪.‬‬ ‫המטרה היא לסלק את עודפי הנוירוטרנסמיטר מהמרווח הסינפטי‪ ,‬ובכך לעצור את העברת‬ ‫המסר (מטרה זהה למטבוליזם)‪.‬‬ ‫מטרה נוספת היא "מחזור"‪ -‬יכולת להשתמש שוב בנוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫הנוירון עצמו בונה את הנוירוטרנסמיטר‪ ,‬אורז אותו בתוך ה‪ Vesicles-‬ומשנע אותן‪ -‬באמצעות‬ ‫ה‪ Reuptake-‬הנוירון שומר על הנוירוטרנסמיטרים ועושה בהם שימוש חוזר‪ ‬חסכון‬ ‫במשאבים‪.‬‬ ‫תהליך ה‪ Reuptake-‬הוא תהליך אקטיבי הצורך אנרגיה‪.‬‬ ‫פסיכופרמקולוגיה‬ ‫פרמקולוגיה= השפעת חומרים כימיים חיצוניים על מערכות הגוף‪.‬‬ ‫ במקרה שלנו מדובר על חמרים פסיכואקטיביים‪ ,‬שבאופן ישיר משנים ויוצרים שינוי במערכת‬‫העצבים‪ ,‬ומכאן יוצרים גם שינוי התנהגותי‪.‬‬ ‫מס תכונות‪:‬‬ ‫בבדיקת השפעת חומר פסיכואוקטיבי על המוח בודקים '‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד החומר משפיע על הנוירוטרנסמיטר ( האם משפיע על נוירוטרנסמיטר אחד או יותר)?‬ ‫כיצד החומר משפיע על ההרכבה של הנוירוטרנסמיטר(היווצרות של יותר‪/‬פחות)?‬ ‫כיצד החומר משפיע על אחסון הנוירוטרנסמיטר ב‪?Vesicles-‬‬ ‫כיצד החומר משפיע על שחרור הנוירוטרנסמיטר מהכפתור הסופי למרווח הסינפטי‬ ‫(ישתחרר הרבה‪/‬מעט)?‬ ‫כיצד החומר משפיע על תהליך ה‪?Reuptake-‬‬ ‫כיצד החומר משפיע על הרצפטורים הפוסט סינפטיים(קל לנוירוטרנסמיטר להיקשר אליו או‬ ‫קשה)?‬ ‫כיצד החומר משפיע על המטבוליזם במרווח הסינפטי(כיצד יושפעו האנזימים)?‬ ‫אצטיל כולין ‪Ach‬‬ ‫נקשר לרצפטורים בשריר הלב והשפעתו בכיוון האטה בקצב פעימות הלב‪.‬‬ ‫ההיקפית‬ ‫‪.‬‬ ‫הוא מצוי בסינפסות רבות במוח ובמערכת העצבים‬ ‫השלד בעת‬ ‫‪,‬‬ ‫אצטיל כולין הוא גם הנוירוטרנסמיטר שייקשר לרצפטורים פוסט סינפטיים של שרירי‬ ‫ההיקשרות נוצרת פעולת השריר (פעילות מעוררת)‪.‬‬ ‫מכאן ניתן להסיק שהקביעה האם אצטיל כולין יהיה מעורר או מעכב תלויה בסוג הרצפטור שקולט‬ ‫אותו‪.‬‬ ‫ישנם אנזימים שמפרקים אצטיל כולין‪ ,‬והם נקראים כולין אסטראז‪.‬‬ ‫כאשר משתחרר אצטיל כולין למרווח הסינפטי‪ ,‬וייקשר לאנזים כולין אסטראז‪ -‬האנזים יפרק אותו‬ ‫ויוציא אותו מכלל פעולה ‪.‬‬ ‫אנטיכולין אסטראז היא קבוצת חומרים אשר משפיעים על פעילות האנזים‪.‬‬ ‫זוהי קבוצת חומרים שהגוף לא מייצר בעצמו‪ ,‬אלא אקסוגנים‪ ,‬החודרים לגוף דרך מערכת הנשימה‪,‬‬ ‫עיכול וכו '‪ ,‬ואינם מאפשרים לאנזים לבצע את תפקידו‪.‬‬ ‫הדבר גורם לפעילות מוגברת של אצטיל כולין בתאים הפוסט סינפטיים‪ ,‬מצב שעלול להביא לדום לב‬ ‫( האטה מוגברת מדי של שריר הלב) ולעיוותים ופרכוסים של שרירים עד הלם שריר‪-‬שיתוק שרירי‬ ‫השלד והפסקת נשימה (גז עצבים למשל)‪.‬‬ ‫במצבים שבהם יש לאדם‪ ,‬מסיבה כלשהי‪ ,‬פחות אצטיל כולין במערכת‪ ,‬יתכן שימוש בחומרים‬ ‫מקבוצת אנטיכולין אסטראז‪.‬‬ ‫מיאסטיניה גראוויס (מחלה מקבוצת המחלות האוטו‪-‬אימיוניות)‪ -‬תאים מסוימים במערכת החיסון‬ ‫תוקפים את הרצפטורים לאצטיל כולין‪ ,‬שנמצאים על שרירי השלד‪ ,‬וכאשר האצטיל כולין מנסה‬ ‫להיקשר אליהם הוא לא מצליח כי הם פגומים‪.‬‬ ‫הדבר גורם לקושי בתנועה בשרירי השלד‪.‬‬ ‫האצטיל כולין שקיים במערכת‪ ,‬לא נמצא במצב של חסר‪ ,‬אך הוא מתקשה לפעול‪.‬‬ ‫הטיפול במחלה ייעשה באמצעות תרופות המכילות אנטיכולין אסטראז‪ ,‬והמטרה היא הקלת‬ ‫הסימפטומים (לא ריפוי)‪.‬‬ ‫האטרופין ( מעין תרופת נגד כנגד גז עצבים) מקורו בצמח ‪. Atropa Belladoma‬‬ ‫המבנה הכימי של האטרופין דומה מאוד לזה של אצטיל כולין‪ ,‬ולכן הוא יכול להיקשר לרצפטורים של‬ ‫אצטיל כולין ‪.‬‬ ‫בהיקשרות של האטרופין לרצפטור אין השפעה כלשהי‪ ,‬אלא רק חסימת הרצפטור מהיקשרות‬ ‫לאצטיל כולין ‪.‬‬ ‫חומר כזה נקרא אנטגוניסט ‪ -Antagonist‬חומר אקסוגני הדומה במבנהו לחומר אנדוגני‪ ,‬אשר מסוגל‬ ‫להיקשר לרצפטורים של החומר האנדוגני ולחסום אותם‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אנטיכולין אסטראז משפיע על המטבוליזם‪ ,‬והאטרופין משפיע על הרצפטורים‪.‬‬ ‫אצטיל כולין מעורב גם בתהליכים קוגניטיביים במוח כמו למידה וזיכרון‪.‬‬ ‫במוח‬ ‫‪.‬‬ ‫במחקרים שנערכו בקרב חולי אלצהיימר נמצא ניוון של המערכת הכולינרגית‬ ‫ככל שהניוון גדול יותר‪ -‬כך חמורים יותר הסימפטומים של הזיכרון‪.‬‬ ‫חלק מהתרופות לחולי אלצהיימר מבוססות על אנטיכולין אסטראז‪.‬‬ ‫רצפטורים הקולטים אצטיל כולין‪-‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫ניקוטינים (נמצאים בעיקר בשרירי השלד)‬ ‫מוסקרינים (נמצאים בעיקר על שריר הלב)‬ ‫מצמחים והם אינם חומרים אנדוגנים‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מקור השמות הוא מסמים המופקים‬ ‫חומר חיצוני המשפיע על הגוף עושה זאת באמצעות "תפיסת טרמפ" על חשבון חומר אחר בגוף‪ -‬הוא‬ ‫האנדוגני‬ ‫‪.‬‬ ‫מתאים לרצפטורים שקיימים בגוף ומתקשר אליהם במקום החומר‬ ‫כלשהו אלא אגוניסט‬ ‫‪,‬‬ ‫חומר זה הוא אינו אנטגוניסט‪ ,‬מפני שבעת ההיקשרות לרצפטור מועבר מסר‬ ‫‪ -Agonist‬חומר אקסוגני‪ ,‬שעקב דמיונו לחומר אנדוגני נקשר לרצפטורים ומחולל השפעה כלשהי‪.‬‬ ‫אנטגוניסט תמיד מפחית פעילות נוירוטרנסמיטר ואגוניסט תמיד מגביר פעילות של נוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫‪ -Botulinum Toxin‬רעלן שמיוצר ומופרש ע"י חיידקים מסוימים‪.‬‬ ‫החשיפה לחיידקים אלה יכולה להיות יומיומית (אוכל מקולקל וכו')‪ ,‬אך מסוכנת עד גרימת מוות‬ ‫(הרעלת קיבה‪ ,‬חנק‪ ,‬שיתוק שרירים)‪.‬‬ ‫ברמה הביולוגית הרעלן מעכב שחרור של אצטיל כולין‪ -‬כולא אותו בתוך ה‪. Vesicles-‬‬ ‫הפחתה ברמת האצטיל כולין בסינפסה‪ -‬מה שמוביל לקושי בהפעלת השרירים וקשיים בהפעלת‬ ‫מערכת הנשימה‪.‬‬ ‫למרות הסיכון שברעלן זה‪ ,‬ישנן תרופות שמשתמשות בו לטיפול במחלות בהן יש עודף של אצטיל‬ ‫כולין בסינפסה‪ -‬מצב שבו יש לאנשים טונוס שרירים מוגבר ולא רצוני(הדבר פוגע ביכולות‬ ‫המוטוריות‪ ,‬עקב כיווץ יתר של השרירים)‪.‬‬ ‫השרירי‬ ‫‪.‬‬ ‫התרופה תעכב שחרור של אצטיל כולין ובכך תפחית את הטונוס‬ ‫)‪Norepinephrine (NE), Dopamine (DA), Serotonin (5HT‬‬ ‫סינתזה של נוירוטרנסמיטרים‬ ‫הנוירונים מייצרים בעצמם את הנוירוטרנסמיטרים‪.‬‬ ‫כל נוירון אחראי על סינתזת נוירוטרנסמיטר מסוים (כולינרגים‪ ,‬דופמינרגים וכו')‪.‬‬ ‫התהליך מתבצע ע"י אנזימים בתוך הנוירון והיא מבוססת על חומצה אמינית מסוימת‪.‬‬ ‫במקרה של דופמין מדובר על טירוזין ‪ -Tyrosine‬חומר הגלם לייצור דופמין (מצוי בחומרי מזון שונים)‪.‬‬ ‫כאשר הטירוזין נכנס לתא הדופמינרגי הוא נתקל באנזים מסוים בנוירון‪ ,‬אשר יוצר בו שינוי מסוים‬ ‫והופך אותו לחומר חדש‪ -‬דופה ‪. Dopa‬‬ ‫הדופה נפגש עם אנזים נוסף שעושה בו שינויים נוספים והופך אותו לדופמין‪.‬‬ ‫הדופמין נארז ע"י מנגנון גולג'י ומועבר אל ה‪ , Vesicles-‬שם ישתחרר בעת הצורך‪.‬‬ ‫‪ -Precursor‬חומר מקדים בשרשרת היצירה‪.‬‬ ‫‪ -M.A.O Inhibitors‬תרופות אנטי‪-‬דיפרסנטיות (נגד דיכאון) הפועלות על האנזים המפרק את‬ ‫הנוירוטרנסמיטרים‪ -‬פוגעות בפעילות האנזים‪ ,‬ובכך מגבירות את פעילות הנוירוטרנסמיטר‪.‬‬ ‫‪ -L-Dopa‬התרופה הקלאסית והמוכרת ביותר לפרקינסון‪.‬‬ ‫פרקינסון היא מחלה נוירונית של המוח‪ -‬הפחתה ומוות של מערכות מסוימות במוח‪.‬‬ ‫המחלה תוקפת יותר גברים ונוטה להופיע בגיל מבוגר יחסית (‪ ,)+ 60‬היא אינה מידרדרת במהירות‪,‬‬ ‫וניתן לחיות איתה במשך שנים‪ ,‬אך עם הזמן המצב הולך ומחמיר ובסופו של דבר מתים כתוצאה‬ ‫מהמחלה‪.‬‬ ‫החיים‬ ‫‪.‬‬ ‫בשנים הראשונות של המחלה ובשילוב עם תרופות ניתן לחיות ולבצע כמעט את כל פעולות‬ ‫הסימפטומים של הפרקינסון הם מוטוריים ברובם‪ -‬רעידות ופרכוסים בלתי נשלטים של השרירים‬ ‫(ניכר בעיקר במצבי מנוחה)‪ ,‬קושי בשליטה בשרירים‪ ,‬נוקשות שרירים וקיפאון‪.‬‬ ‫מבחינה קוגניטיבית‪ ,‬החולים צלולים‪ ,‬מבינים וערים למצבם ולסביבתם‪ -‬בשנים הראשונות למחלה‪,‬‬ ‫ובשלבים הסופיים ניכרת ירידה בקוגניציה‪.‬‬ ‫בשלבים המאוחרים ניכרים גם סימפטומים כמו "פני מסיכה"‪ -‬מבט אטום וקול מונוטוני עקב אובדן‬ ‫השליטה בשרירי הפנים‪.‬‬ ‫המחלה‬ ‫‪.‬‬ ‫בשלבים מאוחרים של המחלה עלול להתפתח גם דיכאון כסימפטום של‬ ‫הדופמינרגית אשר אחראית על ייצור‬ ‫‪,‬‬ ‫המערכת הספציפית במוח שהולכת ומתנוונת היא המערכת‬ ‫דופמין ושליחת מסרים דופמינרגיים לאיזורים אחרים במוח‪.‬‬ ‫המערכת הזו אחראית בעיקר על שליטה במערכת המוטורית‪.‬‬ ‫דופמינרגיים‬ ‫‪.‬‬ ‫עם התקדמות והתפתחות המחלה נוצרים פחות ופחות תאים‬ ‫אמצעי הטיפול בפרקינסון יכולים להיות מבוססי מעכבים של פעילות האנזים המפרק את‬ ‫הנוירוטרנסמיטר (כדוגמת ‪ )M.A.O Inhibitors‬או ע"י אגוניסט לרצפטורים של דופמין‪.‬‬ ‫אם מחדירים דופמין ישירות למערכת הדם הוא לא מצליח לעבור את מחסום דם‪-‬מוח‪ ,‬אך אם נותנים‬ ‫לאדם דופה‪ Precursor -‬לדופמין‪ -‬הוא מצליח לעבור את מחסום הדם‪-‬מוח‪ ,‬ובתא הדופמינרגי הוא‬ ‫פוגש באנזים שהופך אותו לדופמין‪.‬‬ ‫כך עוזרים למוח לייצר כמויות גדולות של דופמין‪ -‬וכזו היא התרופה ‪. L-Dopa‬‬ ‫אך עם הזמן התרופה הופכת פחות ופחות יעילה(עם התנוונות של עוד ועוד תאים דופמינרגיים)‪ ,‬ויש‬ ‫להעלות כל הזמן את המינון‪ ,‬מה שמגביר גם את תופעות הלוואי‪.‬‬ ‫תרופות אנטי‪-‬פסיכוטיות‪ -‬סימפטומים פסיכוזים הם משפחה של תופעות המאופיינות בניתוק‬ ‫מהמציאות‪ ,‬כפי שהיא נתפסת ע"י רוב האנשים‪ -‬נטייה לחשוב מחשבות שווא (דלוזיות)‪ ,‬הלוצינציות‬ ‫( כאשר אדם רואה או שומע דברים שלא קיימים במציאות)‪ ,‬אך הכוונה היא לא לדמיון או חלום‪.‬‬ ‫סימפטומים אלה משפיעים גם על התנהגות האדם‪.‬‬ ‫לסמים מסוימים יש יכולת להביא את האדם למצב פסיכוטי(במינונים מסוימים‪ ,‬במצבים מסוימים‬ ‫ואצל אנשים מסוימים)‪.‬‬ ‫סכיזופרניה היא גם מקבוצת המחלות שמאופיינות בהפרעות פסיכוטיות(ניתן לטפל באופן חלקי‬ ‫באמצעות תרופות‪ ,‬אך הטיפול הוא מתמשך לכל החיים)‪.‬‬ ‫כשמנסים להבין את הבסיס המוחי להתנהגות פסיכוטית‪ ,‬מדברים על מערכות שונות במוח‪ ,‬כשאחת‬ ‫ומרכזית מביניהן היא המערכת הדופמינרגית‪.‬‬ ‫יתר ועודף פעילות דופמין נמצא כמקושר להיווצרות של מצבים פסיכוטיים(אם ע"י סכיזופרניה‪ ,‬ואם‬ ‫ע"י שימוש בסמים)‪.‬‬ ‫הסיבה לקשר זה מצויה בכך‪ ,‬שהטיפול הטוב ביותר למצבים פסיכוטיים הוא טיפול המדכא את‬ ‫פעילות הדופמין‪.‬‬ ‫כלורפרומזין והילדול‪ -‬תרופות אנטגוניסטיות לרצפטורים של דופמין‪.‬‬ ‫נקשרות לרצפטורים של דופמין וחוסמות אותן‪ ,‬ובכך מקשות על פעילות הדופמין‪.‬‬ ‫דיכאון תלוי פעמים רבות ברמת הפעילות של ‪ -NE, DA, 5HT‬ברמת פעילות נמוכה ייתכנו סימפטומים‬ ‫של דיכאון‪.‬‬ ‫אמפטמינים הם סמים סטימולנטיים (מעוררים) למערכת העצבים (אקסטזי‪ ,‬ספידים‪ ,‬קפאין‪ ,‬ניקוטין‬ ‫וכו')‪ -‬הם סמים נוגדי עייפות ונותנים תחושה של חוזק‪ ,‬עירנות וכו'‪.‬‬ ‫הנוירוטרנסמיטרים‬ ‫‪.‬‬ ‫סמים אלה מעלים את רמת השחרור של‬ ‫אצל אנשים מסוימים‪ ,‬מינונים גדולים של אמפטמינים עלול לגרום לפסיכוזה (וכן לתופעות לוואי‬ ‫אחרות כגון התייבשות‪ ,‬עלייה בקצב הלב‪ ,‬עלייה בלחץ הדם וכו')‪.‬‬ ‫האמפטמינים לרוב לא ישתמשו בהם כתרופה‬ ‫‪,‬‬ ‫על אף היתרונות המעוררים ומשפרי מצב הרוח של‬ ‫כנגד דיכאון‪.‬‬ ‫קוקאין‪ -‬סם סטימולנטי (מעורר) שמעכב ‪ Reuptake‬של דופמין‪ ‬הגברת השפעת הדופמין‪.‬‬ ‫ההשפעות החיוביות של קוקאין על מצב הרוח של האדם היא גדולה (הדופמין הוא לב ליבה של‬ ‫קשה וקשה להיגמל משימוש בו‪.‬‬ ‫‪,‬‬ ‫מערכת התגמול במוח)‪ ,‬אך זה סם שמתמכרים אליו בצורה‬ ‫האדם אך בתום ההשפעה יש ירידה‬ ‫‪,‬‬ ‫עם השימוש בקוקאין יש עלייה חדה בתחושה החיובית של‬ ‫משמעותית‪ , Down -‬מה שמוביל את האדם לחפש את המנה הבאהולחוות שוב את החוויות‬ ‫העילאיות ‪.‬‬ ‫אצל אדם שסובל מדיכאון ה‪ Down-‬חמור עוד יותר ועלול להביא להתנהגות מסוכנת ואובדנית‪.‬‬ ‫התרופות הנפוצות כיום לטיפול בדיכאון הן מסוג )‪-SSRI (Selective Serotonin Reuptake Inhibitors‬‬ ‫תרופות שהן סלקטיביות לעיכוב ‪ Reuptake‬של סרוטונין‪ ,‬כשהמפורסמת שבהן היא הפרוזאק‪.‬‬ ‫המצאת הפרוזאק עוררה מהפיכה בעולם הפסיכיאטרי‪ ,‬והיא נחשבת לתרופה הנמכרת והנרשמת‬ ‫ביותר אי פעם‪.‬‬ ‫מאז הופעת הפרוזאק התפתחו תרופות נוספות מקבוצת ה‪ SSRI-‬והן בעלות פחות תופעות לוואי‬ ‫ומפתחים בהן פחות תלות מאשר בפרוזאק‪.‬‬ ‫סמים אופיאטים‪ -‬סמים שפועלים בכיוון של דיכוי והרגעה של מערכת העצבים‪.‬‬ ‫הם גורמים לנינוחות‪ ,‬שלווה‪ ,‬הירדמות‪ ,‬שיכוך כאבים וכו'‪.‬‬ ‫סמים אלה מקורם בפרח הפרג‪.‬‬ ‫האופיאט הוא ה‪ Morphine-‬וממנו מתבססים סמים נוספים‪ -‬אופיום‪ ,‬הרואין וכו'‪.‬‬ ‫המורפיום (‪ )Morphine‬הוא תרופה חזקה וטובה לשיכוך כאבים‪ ,‬אך החיסרון הבולט בה הוא‬ ‫ההתמכרות המתפתחת כלפיה‪.‬‬ ‫המורפין נקשר לרצפטורים מסוימים בגוף (רצפטורים אופיאטים)‪ ,‬אך הוא לא חומר אנדוגני‪.‬‬ ‫החומר האנדוגני הוא אנדורפין ‪ , Endorphin‬שפועל במצבים מסוימים ופעילותו מתונה ונמוכה‪.‬‬ ‫המורפין "תופס טרמפ" על הרצפטורים של האופיאטים ומפעיל אותם בצורה מוגברת (אגוניסט)‪.‬‬ ‫אחת השיטות להיגמל מהרואין היא באמצעות מתאדון (אדולן)‪ -‬הומצא במלחה"ע ה‪ 2-‬כתחליף‬ ‫למורפין‪.‬‬ ‫המתאדון הוא סם נקי ומסודר שניתן במרפאה ונלקח דרך הפה(בליעה)‪ ,‬והוא ניתן כחלק מתהליך‬ ‫גמילה מסודר‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫‪.‬‬ ‫ההשפעות של המתאדון הן מתונות יותר מאלה של הרואין והצורך להשתמש בו נמוך‬ ‫דרך נוספת להיגמל ממורפין היא באמצעות שימוש בחומרים אנטגוניסטים לרצפטורים האופיאטים ‪.‬‬ ‫למשל ‪ -Naloxone‬תרופה שחוסמת את הרצפטורים האופיאטים‪ ,‬ובעת שימוש בהרואין‪ ,‬ההשפעות‬ ‫שלו יבואו לידי ביטוי בצורה מופחתת‪.‬‬ ‫יותר‬ ‫זהו הטיפול הכי טוב‪ ,‬מפני שבהיעדר השפעת הסם האדם לא מרגיש צורך לצרוך אותו ‪.‬‬ ‫הגמילה ע"י אנטגוניסטים היא כל כך חדה‪ ,‬שאנשים לא משתפים פעולה עם הטיפול‪ -‬הם לא מסוגלים‬ ‫להתמיד בטיפול‪ ,‬וזה מכמה סיבות‪:‬‬ ‫‪ .1‬התפתחות סינדרום גמילה‪ -‬כאבים‪ ,‬פרכוסים‪ ,‬הקאות ושלשולים‪ ,‬גלי חום וקור (קריז)‪.‬‬ ‫נמשך כ‪ 14-‬יום‪.‬‬ ‫‪ .2‬לקיחת החיזוק החיובי הכי חשוב שהיה לאדם בחיים‪-‬התמודדות פסיכולוגית קשה‪.‬‬ ‫‪ Naloxone‬היא גם התרופה לטיפול במנת יתר של הרואין‪.‬‬ ‫החומר האנדוגני אנדורפין משתחרר באופן טבעי בגוף לאחר פציעה כמשכך כאבים(מנגנון‬ ‫הישרדות)‪ ,‬עבודה פיזית קשה‪ ,‬פעילות גופנית ‪,‬מצבי סכנה וכו'‪.‬‬ ‫מערכת הראייה‬ ‫החושים‬ ‫‪.‬‬ ‫חוש הראייה הינו התחום הנחקר ביותר מבין כל‬ ‫בני אדם מסתמכים בעיקר על ראייה‪ ,‬והיא מאוד מפותחת אצל בני אדם בהשוואה לבע"ח אחרים‪.‬‬ ‫קרוב לשליש מרקמת המוח מוקדש לעיבוד קלט ויזואלי‪.‬‬ ‫הבסיס ליכולת הראייה הוא היכולת לקלוט גירוי של אור ע"י העין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫אור‪ -‬גלים של קרינה אלקטרו‪-‬מגנטית‪.‬‬ ‫ישנו טווח רחב של גלים אלקטרו‪-‬מגנטיים‪ ,‬שאת רובו בני האדם אינם קולטים בעין‪ ,‬ולכן לא‬ ‫יכולים לראותו (קרינת רנטגן‪ ,‬קרינה אולטרה‪-‬סגולה‪ ,‬גלי רדיו וכו')‪.‬‬ ‫העין האנושית מגיבה לתחום צר מאוד של הקרינה האלקטרו‪-‬מגנטית‪ ,‬ולתחום זה אנו‬ ‫קוראים "אור"‪.‬‬ ‫הטווח של האור נע על אורכי גל שבין ‪ 360-780‬ננומטר‪.‬‬ ‫כל אורך גל נתפס כצבע מסוים‪ ,‬ותחום האור מכיל את ספקטרום הצבעים שהאדם מסוגל‬ ‫לראות‪.‬‬ ‫תחושת הראייה מורכבת מ‪ 3-‬מימדים עיקריים‪:‬‬ ‫‪ .1‬גוון ‪/‬צבע‪ -‬נקבע ע"י אורך הגל‪ ,‬כלומר מאפשר לבני האדם לייחס את האור הנראה לאחד‬ ‫הצבעים‪.‬‬ ‫‪ .2‬מידת הבהירות‪ -‬נעה בין חושך לאור ונקבעת ע"י עצמת הקרינה ברגע נתון‪ ,‬כלומר היא‬ ‫מושפעת מכמות האור בסביבה ולא ע"פ אורך גל‪.‬‬ ‫שני גופים שצבעם זהה עשויים להיראות במידת בהירות שונה‪.‬‬ ‫הבהירות תלויה בעוצמת האור היוצאת‪/‬מוחזרת מן האובייקט ומעוצמת האור היחסית שבין‬ ‫איזורים שונים‪.‬‬ ‫גל‬ ‫‪ .3‬מידת החדות‪ -‬המידה בה הקרינה מכילה אורך גל אחד או תערובת של מספר אורכי ‪.‬‬ ‫ככל שהקרינה מכילה פחות אורכי גל‪ ,‬כך מתקבל צבע "נקי" יותר ולהיפך‪ ,‬ככל שהקרינה‬ ‫מכילה יותר ארוכי גל שונים‪ ,‬כך מתקבל צבע עכור יותר‪.‬‬ ‫חפץ שקולט את כל קרינת האור ולא מחזיר אף אורך גל יהיה שחור‪ ,‬ולעומתו חפץ שמחזיר‬ ‫את כל אורכי הגל יהיה לבן‪.‬‬ ‫מבנה העין‬ ‫העיניים הן בעלות מבנה כדורי והן שוכנות בתוך ארובות העין המגינות עליהן‪.‬‬ ‫את העין מקיף מעטה לבן וקשיח הנקרא "לובן העין"‪"/‬לחמית"‪ -‬מעטה שאינו חדיר לאור‪.‬‬ ‫למעטה זה מתחברים ‪ 6‬שרירים חיצוניים אשר מחזיקים את העין במקומה ומניעים אותה‪.‬‬ ‫שרירים אלו נשלטים ע"י העצבים הקריניאליים‪.‬‬ ‫העיניים מסוגלות לבצע ‪ 3‬תנועות עיקריות‪:‬‬ ‫‪ .1‬תנועת התכנסות‪ -‬כאשר ‪ 2‬העיניים מכוונות לעבר מטרה אחת‪.‬‬ ‫‪ .2‬תנועות סאקדיות קופצניות‪ -‬תנועה עדינה ובלתי נראית (מתרחשת בזמן קריאה או סקירת‬ ‫תמונה)‪.‬‬ ‫העיניים מבצעות תנועות מהירות וקופצות מנקודה לנקודה באופן בלתי סדיר‪.‬‬ ‫העין לא מתקבעת לנקודה אחת‪.‬‬ ‫אם מקבעים את העין בצורה מלאכותית‪ ,‬תוך שניות ספורות נעלמת התמונה ומתקבל מסך‬ ‫אפור‪.‬‬ ‫‪ .3‬תנועות עיקוב‪ -‬כאשר האדם עוקב אחר חפץ‪/‬אובייקט בתנועה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫אישון‪ -‬מתכווץ ו מתרחב בהתאם לתאורה‪ -‬ככל שיש יותר אור האישון ילך ויתכווץ‪ ,‬וככל‬ ‫שהתאורה עמומה יותר‪ ,‬האישון יתרחב על מנת לאפשר לכמות אור גדולה יותר לחדור‬ ‫פנימה‪.‬‬ ‫מידת ההרחבה של האישון היא תמיד פשרה בין‪ 2‬איכויות ‪:‬‬ ‫‪ o‬רגישות‪ -‬היכולת להבחין בקיומם של עצמים בתנאי תאורה עמומים‪.‬‬ ‫‪ o‬דיוק‪ -‬היכולת להבחין בפרטים הקטנים של אובייקט מסוים‪.‬‬ ‫ככל שהאישון מצטמצם‪ -‬עולה יכולת הדיוק‪.‬‬ ‫האדם שואף למקסימום רגישות ומקסימום דיוק‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬כאשר ישנה עצמת אור גבוהה אין בעיה ברגישות‪ -‬האישון מצטמצם ומאפשר הבחנה‬ ‫מדויקת בפרטים‪ ,‬אולם במצב של תאורה עמומה יש חשיבות רבהלרגישות‪ -‬האישון יתרחב‪,‬‬ ‫והדבר יבוא על חשבון היכולת לדייק בפרטים הקטנים‪.‬‬ ‫שרירי הקשתית‪ -‬מתכווצים או נמתחים על מנת להתאים את גודל האישון לתנאי התאורה‪.‬‬ ‫קשתית‪ -‬קובעת את צבע העין‪.‬‬ ‫עדשה‪ -‬נמצאת מאחורי האישון‪.‬‬ ‫ממקדת את האור הנכנס מהאישון על הרשתית‪.‬‬ ‫העדשה בנויה ממספר שכבות שקופות והיא משנה את צורתה בהתאם להתמקדות בעצמים‬ ‫קרובים או רחוקים‪.‬‬ ‫תהליך שינוי הצורה נקרא אקומודציה ‪. Accommodation‬‬ ‫לאחר שהאור עובר את העדשה הוא עובר בתוך נוזל 'גלי זגוגי המעניק לעין את נפחה‪.‬‬ ‫העין‬ ‫‪.‬‬ ‫נוזל זה מאפשר העברה טובה של קרינת האור לתוך‬ ‫קרנית‪ -‬ב חזית העין ישנה רקמה שקופה הנקראת"קרנית"‪ ,‬והיא מאפשרת מעבר אור לתוך‬ ‫העין‪.‬‬ ‫כשהאור נכנס לתוך העין הוא נשבר ע"י הקרנית‪ ,‬ובהמשך עובר דרך מרכז הקשתית‬ ‫(האישון)‪.‬‬ ‫הרשתית‬ ‫‪.‬‬ ‫העדשה ממקדת את קרני האור לקבלת דמות ממשית הפוכה על‬ ‫שרירים ריסניים‪ -‬מאחורי הקרנית מצויה טבעת שרירים המחזיקה את הקשתית ומאפשרת‬ ‫את התרחבותו והתכווצותו של האישון‪.‬‬ ‫כאשר האדם ממקד את המבט השרירים הריסניים נמתחים וגורמים לעדשה להתרפות‬ ‫ולהתקמר‪ ,‬וכשמביטים על עצם רחוק השרירים הריסניים מתרפים והעדשה נמתחת‬ ‫ומשתטחת‪.‬‬ ‫רשתית‪ -‬החלק האחורי של העין‪.‬‬ ‫רקמה הקולטת את האור ובה מצויים רצפטורים ספציפיים לקליטת אור‪ -‬פוטורצפטורים‪.‬‬ ‫הפוטורצפטורים מעבירים את הגירוי (האור) מהעין אל המוח‪ -‬זוהי התחנה האחרונה שהאור‬ ‫מגיע אליה‪ ,‬ובשכבה זו נעשה תרגום מקלט ויזואלי למסר עצבי‪.‬‬ ‫תהליך התרגום שמתרחש בשכבת הפוטורצפטורים נקרא"התמרה"‪.‬‬ ‫מבחינים בין ‪ 2‬סוגים של פוטורצפטורים ברשתית‪:‬‬ ‫‪ o‬קנים ‪ -Rods‬מגיבים לאור חלש‪ ,‬אינם רגישים לדקויות וצבעים‪.‬‬ ‫מיליון‬ ‫‪.‬‬ ‫מצויים בעיקר בפריפריה של הרשתית ומספרם כמאה‬ ‫‪ o‬מדוכים ‪ -Cones‬רגישים יותר לצבע ולדקויות בתנאי תאורה חזקים יותר‪.‬‬ ‫מצויים בעיקר במרכז הרשתית ומספרם כ‪ 4-‬מיליון‪.‬‬ ‫מ הרשתית יוצא עצב הראייה המוביל את המידע למוח‪.‬‬ ‫בנקודת היציאה של עצב הראייה אין פוטורצפטורים כלל ולא ניתן לקלוט בה גירוי ויזואלי‪.‬‬ ‫נקודה זו נקראת "הכתם העיוור" "‪ "The Blind Spot‬והיא נמצאת כ‪ 16-‬מעלות ממרכז‬ ‫הרשתית‪.‬‬ ‫מרכז הרשתית ‪ Fovea‬הינו גומה המכיל מדוכים בלבד‪.‬‬ ‫ביותר‬ ‫‪.‬‬ ‫במרכז הרשתית הראייה נעשית בצורה הברורה והחדה‬ ‫הבדלים בינוקולריים‪ -‬ההבדלים במיקום של אותו אובייקט על ‪ 2‬הרשתיות (ב‪ 2-‬העיניים)‪.‬‬ ‫ההבדל גדול יותר ככל שהעצם קרוב יותר‪.‬‬ ‫מערכת הראייה משתמשת בהבדלים בין‪ 2‬העיניים על מנת לייצר תפיסה תלת מימדית (עומק)‬ ‫מתמונה דו מימדית הנקלטת על הרשתית‪.‬‬ ‫‪ 2‬העיניים קולטות את התמונה בזווית שונה מעט והשילוב ביניהן מאפשר תפיסת תמונה תלת‬ ‫מימדית‪.‬‬ ‫מבנה הרשתית‬ ‫הרשתית בנויה מ‪ 5-‬שכבות‪ 3 -‬רוחביות ו‪ 2-‬אנכיות‪:‬‬ ‫‪ .1‬פוטורצפטורים‪ -‬השכבה האחורית ביותר של הרשתית‪.‬‬ ‫רוחביים‬ ‫‪ .2‬תאים בי‪-‬פולאריים‪ -‬השכבה האמצעית של הרשתית‪.‬‬ ‫‪ .3‬תאי גנגיליון‪ -‬השכבה הקדמית ביותר של הרשתית‪.‬‬ ‫‪ .4‬תאים הוריזונטלים‪ -‬מקשרת בין הפוטורצפטורים לבין התאים הבי‪-‬פולאריים‪.‬‬ ‫‪ .5‬תאי אמקרין‪ -‬מקשרת בין התאים הבי‪-‬פולאריים לתאי הגנגליון‪.‬‬ ‫אנכיים‬ ‫אור מגיע לפוטורצפטורים המצויים בחלקה האחורי של הרשתית‪.‬‬ ‫לאחר שהרצפטורים מופעלים (עושים התמרה) הם מעבירים סיגנל עצבי קדימה לעבר תאי הגנגליון‬ ‫(דרך כל השכבות)‪.‬‬ ‫המוח‬ ‫‪.‬‬ ‫האקסונים של תאי הגנגיליון מתלכדים יחד לעצב הראייה ומעבירים את המידע אל‬ ‫זוהי העברה מפנים אל חוץ הרשתית‪.‬‬ ‫התכנסות קנים ומדוכים‬ ‫רצפטורים מסוג מדוכים וקנים שולחים את המסרים לתאים בי‪-‬פולאריים אשר בתורם מעבירים את‬ ‫המסר לתאי הגנגיליון‪.‬‬ ‫גנגיליון‬ ‫‪.‬‬ ‫מתאפשרת התכנסות ברשתית בגלל שיש יותר רצפטורים של קנים ומדוכים אבל פחות תאי‬ ‫ממדוכים‬ ‫‪.‬‬ ‫מכאן נובע הבדל חשוב‪ -‬מסרים מהקנים נוטים יותר להתכנס מאשר מסרים‬ ‫הדבר מתרחש בגלל שיש יותר קנים ממדוכים‪ ,‬ולכן כ‪ 120-‬קנים מעבירים מסר לתא גנגיליון אחד‪,‬‬ ‫ואילו כ‪ 6-‬מדוכים מעבירים מסר לתא גנגיליון אחד‪.‬‬ ‫ההבדל בהתכנסות של המדוכים והקנים בולט יותר כשמדברים על איזור ה‪ -Fovea-‬הגומה‪ ,‬בו יש‬ ‫מדוכים בלבד‪ -‬להרבה מהמדוכים באיזור זה יש קשר ישיר לתאי הגנגיליוןולמעשה אין שם‬ ‫התכנסות‪.‬‬ ‫ההבדלים בהתכנסות מבטאים ‪ 2‬הבדלים תפיסתיים‪:‬‬ ‫‪ .1‬לקנים יש רגישות גבוהה וטובה יותר מאשר למדוכים‪.‬‬ ‫‪ .2‬למדוכים יש ראיית פרטים טובה יותר מאשר לקנים‪.‬‬ ‫גבוהה‬ ‫‪.‬‬ ‫למדוכים ישנה התכנסות קטנה ולקנים ישנה התכנסות‬ ‫מערכת הראייה "משלמת" על הרגישות הגבוהה שלה ברמת דיוק נמוכה (בעיקר בראיית לילה)‪-‬‬ ‫מכיוון שישנה התכנסות גבוהה‪.‬‬ ‫כשתא הגנגיליון מקבל מסר ומעביר אותו למוח‪ ,‬למוח אין אפשרות לדעת איזה מהקנים השפיע עליו‪.‬‬ ‫קנים שמעובד בצורה שטחית‬ ‫‪,‬‬ ‫תא שהוא מסוג מדוכים מעובד ברמה גבוהה במוח לעומת תא מסוג‬ ‫יותר‪ ,‬כך שכבר ברמת הרשתית נערכת רמת עיבוד מסוימת‪ -‬כיצד כל גירוי יהיה מעובד ברמת המוח‪.‬‬ ‫מסלולי הראייה‬ ‫את הרשתית ניתן לחלק ל‪ 2-‬איזורים (בכל עין)‪-‬‬ ‫‪ .1‬האיזור הנזלי ‪ -Nasal Hemiretina‬חלק הרשתית הקרוב אל האף‪.‬‬ ‫‪ .2‬החלק הטמפורלי ‪ -Temporal Hemiretina‬חלק מהרשתית המרוחק מהאף וסמוך לצידי‬ ‫הראש‪.‬‬ ‫את שדה הראייה ניתן לחלק גם כן ל‪-2-‬‬ ‫‪ .1‬שדה ראייה ימני‪ -‬נקלט בחלק הנזלי של רשתית עין ימין ובחלק הטמפורלי של רשתית עין‬ ‫שמאל‪.‬‬ ‫‪ .2‬שדה ראייה שמאלי‪ -‬נקלט בחלק הנזלי של רשתית עין שמאל ובחלק הטמפורלי של רשתית‬ ‫עין ימין ‪.‬‬ ‫כאשר אדם מקבע את עיניו בדיוק על נקודה במרכז‪ -‬כל מה שמימין לנקודה זו הוא שדה הראייה‬ ‫הימני‪ ,‬וכל מה שמשמאל לנקודה זו הוא שדה הראייה השמאלי‪.‬‬ ‫השמאלי‬ ‫‪.‬‬ ‫עצב הראייה שיוצא מכל עין כולל מסרים הן משדה הראייה הימני והן משדה הראייה‬ ‫לאחר מרחק קצר מיציאת עצבי הראייה את העין הם מצטלבים במקום שנקרא"התצלובת האופטית"‬ ‫‪. Optic Chiasm‬‬ ‫בצומת האופטית מצטלבים הסיבים הנזלים במסלול שנקרא"קונטרה‪-‬לטראלי"‪ -‬סיבים נזלים מעין‬ ‫שמאל וסיבים נזלים מעין שמאל‪ ,‬הנושאים‬ ‫‪,‬‬ ‫ימין‪ ,‬הנושאים מידע משדה הראייה הימני עוברים לצד‬ ‫מידע משדה הראייה השמאלי עוברים לצד ימין‪.‬‬ ‫הסיבים הטמפורלים ממשיכים באותו הצד במסלול הנקרא"איפסי ליטראלי"‪ -‬סיבים טמפורלים מעין‬ ‫ימין שנושאים מידע משדה ראייה שמאלי ממשיכים בצד ימין‪ ,‬וסיבים טמפורלים מעין שמאל שנושאים‬ ‫מידע משדה ראייה ימני ממשיכים בצד שמאל‪.‬‬ ‫המוח וכל הקלט משדה הראייה‬ ‫‪,‬‬ ‫התוצאה היא שכל הקלט משדה הראייה הימני עובר לצד שמאל של‬ ‫השמאלי עובר לצד ימין של המוח‪.‬‬ ‫מתצלובת הראייה ממשיכים הסיבים האופטיים במסלול שנקרא "מסילה אופטית" ‪. Optic Tract‬‬ ‫התלמוס‬ ‫‪,‬‬ ‫מסילה אופטית שמאלית המובילה מידע משדה ראייה ימני מגיעה לצידו השמאלי של‬ ‫התלמוס‬ ‫‪.‬‬ ‫והמסילה האופטית הימנית שמובילה מידע משדה הראייה השמאלי מגיעה לצידו הימני של‬ ‫הבדל בין עצב ראייה למסילה אופטית‬ ‫עצב ראייה נושא מידע מ‪ 2-‬שדות הראייה שנקלטו בעין אחת‪.‬‬ ‫לעומת זאת מסילה אופטית כוללת מידע משדה ראייה אחד נגדי שנקלט ב‪ 2-‬העיניים‪.‬‬ ‫אם ישנה פגיעה בעצב ראייה שמאלי (לדוגמא)‪ -‬כל המידע מעין שמאל "הולך לאיבוד"‪ ,‬וכך האדם‬ ‫השמאלי אך למצב זה המוח יודע לבצע‬ ‫‪,‬‬ ‫יפספס חלקים משדה הראייה הימני וחלקים משדה הראייה‬ ‫פיצוי מסוים‪.‬‬ ‫הנגדי‬ ‫‪.‬‬ ‫לעומת זאת‪ ,‬אם הפגיעה היא במסילה האופטית‪ ,‬האדם יאבד מחצית משדה הראייה‬ ‫לקורטקס מחולק לימין ושמאל‪,‬‬ ‫‪,‬‬ ‫התלמוס הוא איזור במוח דמוי ביצה היושב על גזע המוח מתחת‬ ‫כשכל חלק מורכב מגרעינים‪.‬‬ ‫זוהי תחנת הממסר שאליה זורמים סיגנלים מכל החושים פרט לחוש הריח‪.‬‬ ‫בתלמוס יש גרעין שמוקדש לעיבוד הקלט הוויזואלי והוא נקרא ‪, LGN- Lateral Geniculate Nucleus‬‬ ‫אשר גם מתחלק לשניים‪.‬‬ ‫בכל צד יש גרעין שצורתו כצורת ברך והוא מורכב מ‪ 6-‬שכבות של נוירונים‪ ,‬שכל אחת מקבלת קלט‬ ‫מעין אחת בלבד‪.‬‬ ‫ארגון רטינטופי‪ -‬ארגון הרשתית‪ ,‬גרעין הברך וצידי הקורטקס‪.‬‬ ‫הרשתית משמע‪ ,‬שני גירויים הנקלטים בסמיכות‬ ‫‪,‬‬ ‫התאים שבמערכת הראייה מסודרים כמפה של‬ ‫הראייה‬ ‫‪.‬‬ ‫ברשתית יקרינו גם על נוירונים סמוכים בשאר הרמות של מערכת‬ ‫כמו שהגירוי נקלט בעין (על הרשתית) כך הוא מועבר לתלמוס ומשם לקורטקס (באותו הגודל‬ ‫והמיקום)‪.‬‬ ‫מה‪ LGN-‬יוצאים אקסונים רבים הנקראים סיבי השלכה חזותיים(ספציפיים לגירויים ויזואליים)‪ ,‬אשר‬ ‫מגיעים לקורטקס ראייה ראשוני (‪ )V1‬שגם הוא מורכב מ‪ 6-‬שכבות והוא מאורגן כמפה רטינטופית‪.‬‬ ‫ה‪ V1 -‬נמצא באונה האוקסיפיטאלית האחורית של המוח‪.‬‬ ‫איזור ה‪ V1-‬עושה עיבוד ראשוני של הגירוי הויזואלי‪ ,‬אך ברמה גבוהה של המוח‪ ,‬שככל שנתרחק‬ ‫בשכבות העיבוד‪ ,‬כך הוא יהיה מורכב יותר (לדוגמא שכבת ‪ V4‬אחראית על צבע)‪.‬‬ ‫ישנם איזורים גבוהים יותר הנקראים איזורים אסוציאטיביים המאחדים את המידע החזותי ומרכיבים‬ ‫תמונה שלמה של העולם‪.‬‬ ‫הפרעות במערכת הראייה‬ ‫ישנן הפרעות ראייה רבות המתחלקות ל‪ 2-‬קבוצות‪:‬‬ ‫‪ .1‬הפרעות ברמה המוחית‪-‬‬ ‫הראייה‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ ‬המיאנופיה‪ -‬הפרעה המוגדרת כאיבוד יכולת הראייה בחצי משדה‬ ‫ניתן לאבחן את הבעיה ע"י ניסוי‪ ,‬כאשר נבדק מביט קדימה והחוקר מוליך אצבע‬ ‫מולו לרוחב שדה הראייה‪.‬‬ ‫האצבע נעלמת כאשר היא עוברת לשדה הראייה שבו הנבדק אינו קולט את הגירוי‪.‬‬ ‫ההפרעה עלולה להיגרם כתוצאה מגידולים מוחיים‪ ,‬פגיעה פיזית מוחית או שבץ‬ ‫מוחי‪.‬‬ ‫‪ ‬נזק באיזורים ספציפיים בקורטקס‪ -‬מאיזור ‪ V1‬הקלט הויזואלי עובר לאיזורים‬ ‫נוספים בקורטקס‪ ,‬ואף לאיזורים אסוציאטיביים האחראיים על עיבוד גבוה של‬ ‫הגירויים‪.‬‬ ‫כל איזור מתמחה בעיבוד ספציפי‪.‬‬ ‫פגיעה באיזור מסוים תביא לפגיעה בראייה הקשורה בהתמחותו של אותו איזור‬ ‫(לדוגמא פגיעה באיזור ‪ V4‬תביא לעיוורון צבעים)‪.‬‬ ‫‪ ‬סקוטומה‪ -‬פגיעה בנקודה מסוימת בקורטקס הראייה הראשוני‪.‬‬ ‫היא גוררת עיוורון של איזור מסוים בשדה הראייה הנגדי לפגיעה (הנקלט ב‪2-‬‬ ‫העיניים)‪.‬‬ ‫כלל‬ ‫סקוטומה זהו איזור בשדה הראייה בו הראייה חלשה או שאינה קיימת ‪.‬‬ ‫ניתן לאבחן ע"י ניסוי בו הנבדק מתמקד בנקודות על מסך‪-‬נקודות אור מוקרנות‬ ‫באיזורים שונים בשדה הראייה (כשעין אחת עצומה) והנבדק לוחץ על כפתור אם‬ ‫הוא מבחין בה‪ -‬כך מתקבלת מפה של שדה הראייה הכוללת נקודות עיוורות‪.‬‬ ‫לעיתים המטופל לא מודע שיש לו נקודות עיוורות בשדה הראייה‪.‬‬ ‫‪ ‬עיוורון קורטיקלי‪ -‬נזק נרחב ב‪ V1-‬כשאין כמעט עיבוד של קלט ויזואלי‪.‬‬ ‫‪ .2‬הפרעות ברמת העין‪-‬‬ ‫‪ ‬קוצר ראייה‪ -‬הפרעה שכיחה בקרב ‪ 20%‬מהאוכלוסייה‪.‬‬ ‫זוהי בעיה במיקוד האור הנכנס לעין ונופל על הרשתית‪.‬‬ ‫בקוצר ראייה גירוי האור ממוקד מעט לפני הרשתית‪ ,‬ולא ישירות עליה‪ ,‬כך שעצמים‬ ‫מרוחקים נראים מטושטשים‪.‬‬ ‫ככל שנקודת מוקד האור מצויה רחוק יותר מהרשתית‪ ,‬כך האור המגיע אליה מפוזר‬ ‫ורמת הליקוי גבוהה יותר‪.‬‬ ‫ההפרעה מופיעה בד"כ בילדות‪ ,‬והולכת ומחמירה עד לסוף שנות העשרה‪.‬‬ ‫מדי‬ ‫לעיתים זוהי תוצאה של מעוצמה אופטית חזקה של הקרנית או מעדשה חזקה ‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫או שיש גלגל עין רחב מדי‪.‬‬ ‫משקפיים ועדשות מגע מטות את האור הנכנס לעין רחוק יותר וכך הוא נופל על‬ ‫הרשתית ולא לפניה‪.‬‬ ‫ישנם גם ניתוחי לייזר בהם מסירים רקמות מיקרוסקופיות מהקרנית וגורמים ליישור‬ ‫שלה ובכך מסייעים לפיקוס האור‪.‬‬ ‫לרשתית‬ ‫‪,‬‬ ‫רוחק ראייה‪ -‬במקרה של רוחק ראייה העדשה ממקדת את האור מעבר‬ ‫כך שיש קושי בראייה של עצמים קרובים‪.‬‬ ‫הפגיעה היא בגלל גלגל עין צר או קרנית‪/‬עדשה בעלות עוצמה אופטית נמוכה‪.‬‬ ‫ילדים נולדים הרבה פעמים עם רוחק ראייה שמחלימה מעצמה עם התפתחות‬ ‫והתחזקות שרירי העין‪.‬‬ ‫הרשתית‬ ‫‪.‬‬ ‫ניתן להשתמש במשקפיים‪/‬עדשות מגע שמטות את האור למרכז‬ ‫קטרקט‪ -‬מחלה של העין‪/‬עכירות של עדשת העין‪.‬‬ ‫אחת הסיבות העיקריות לירידה בכושר הראייה בעולם המערבי שעלולה אף לגרום‬ ‫לעיוורון ‪.‬‬ ‫הסימפטומים‪ -‬ירידה בכושר הראייה‪ ,‬כפל ראייתי‪ ,‬רגישות לסנוור‪ ,‬ראיית כתמי צבע‪.‬‬ ‫לא מאובחן ע"י אודם בעיניים‪ ,‬דמע מוגבר או תלונות על כאב‪.‬‬ ‫ישנם סוגים שונים של קטרקט‪-‬‬ ‫מתקדם‬ ‫‪.‬‬ ‫‪ o‬כתוצאה מעכירות פיזיולוגית של העדשה המתגברת ככל שהגיל‬ ‫‪ o‬העדשה מלבינה ולפעמים נראית מקומטת וגורמת לדלקות עיניים קשות‪.‬‬ ‫‪ o‬קט רקט המופיע בילדות וקשור למזהמים תוך רחמיים‪.‬‬ ‫לשמש פעילות של מזהמים‬ ‫‪,‬‬ ‫הסיבות לקטרקט הן בראש ובראשונה חשיפה מוגברת‬ ‫בעדשה‪ ,‬תורשה‪ ,‬טראומה לעין‪ ,‬עישון והשמנת יתר‪.‬‬ ‫הטיפול נעשה באמצעות ניתוח פשוט‪.‬‬