חינוך לערכים - As a perennial spring
ע | 25 ד”ר אברהם גוטליב חינוך לערכים ד”ר אברהם גוטליב “ואהבת לרעך כמוך” (וי’ יט ,יח) -מצות אהבת ישראל הלכה למעשה. מצות אהבת ישראל 1 אחת המצוות החשובות בעם ישראל היא אהבת ישראל .מצוה זו מופיעה בפרשת ‘קדושים’“ :ואהבת לרעך כמוך” (וי’ יט ,יח) ונמנית במנין מצוות העשה .2צו זה נושא אופי אינדיבידואלי“ :ואהבת” ולא “ואהבתם” .הפנייה היא אישית אל כל יחיד בנפרד. ללא הנפש האחת אין קיום לעולם ,וכבר אמרו חז”ל (סנהדרין לז ,א)“ :כל המקיים נפש אחת מישראל ,מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא” .אהבת הכלל ,מקורה אפוא, באהבת הפרט ובדאגה לזולת. אין זה מקרה שהתורה מבחינה בין “ואהבת את ה’ “ (דב’ ו ,ה; יא ,א) לבין “ואהבת לרעך” בלמ”ד .אהבת ה’ היא אהבה רעיונית-אינטלקטואלית .וכך גם אהבת הגר“ :ואהבתם את הגר” (דב’ י ,יט) ,שיש לאוהבו ולקרבו ליהדות .3לעומת זאת ,על אהבת הזולת מצווה האדם בלשון“ :ואהבת לרעך” כמוך“ - :ואהבת ל ” ...ולא “ואהבת את ,” ...שכן מדובר באהבה פיזית-גשמית כפי שמסביר הראב”ע (ר’ אברהם בן עזרא לוי’ יט ,יח)“ :שיאהב הטוב לחבירו כמו לנפשו”. מצוות אהבת ישראל ,נתבארה בהרחבה בספר המצוות לרמב”ם (מצות עשה רו): “שציוונו לאהוב קצתנו את קצתנו כאשר נאהב את עצמנו ,ותהיה אהבתו וחמלתו לאחיו כאהבתו וחמלתו לעצמו ,בממונו ,בגופו ובכל מה שהיה ברשותו .מה שירצה הוא ,ארצה אני בשבילו וכל מה שארצה לעצמי ,ארצה לו”. הח ֶסר יש לציין כי ,בנושא דידן כבר דנו רבות ,אולם רק מן הצד ההלכתי בלבד ,ומכאן ֶ בהבנת נושא הלכתי סוציולוגי-פסיכולוגי זה .לכן בא מחקרנו ,כדי להשלים את התמונה החסרה המתבקשת של עיון הלכתי-סוציולוגי במצות “ואהבת לרעך כמוך”. מדוע ו”אהבת לרעך כמוך הוא “כלל גדול בתורה”? האהבה היא רחמנות בתירגומים הארמיים (תרגום אונקלוס; תרגום ירושלמי (פסוידו יונתן)) .תכונתו של הרחמן באה לידי ביטוי ביחס של חמלה כלפי הזולת .רגש ההשתתפות בצער הזולת או בסבלו ,מניע את האדם לסייע לזולת .כך זה מן ההיבט החיובי האידיאלי ,כי לדאבוננו קיים גם המניע השלילי לסייע לזולת מתוך מציצנות חדירה סקרנית לעולם הפרט ולא מתוך מטרה טהורה של סיוע .בתרגום הארמי-ארצישראלי ,תרגום ירושלמי (פסוידו יונתן)“ ,ואהבת לרעך כמוך” מתורגם: “ותרחמי לחברך דמן אנת סני לך לא תעביד ליה אנא ה’”. התרגום מוסיף כאן הרחבה מדרשית ,שהרחמים כלפי הזולת באים לידי ביטוי בכך, שאסור לאחד לעשות לשני את מה ששנוא לו .נראה ,שהסבר מדרשי זה המובא בתרגום ע | 26 ד”ר אברהם גוטליב ירושלמי ,משמש את המקור לדברי רבי עקיבא ,התנא מהדור השלישי:4 “ואהבת לרעך כמוך” ,רבי עקיבא אומר :זה כלל גדול בתורה. מדובר אפוא ,במצוה שחכמים נתנו לה צביון-ערכי מיוחד של כלל גדלו ,מצוה יסודית לכל התורה כולה .לא רק למצוות שבין אדם לחבירו ,אלא אפילו למצוות שבין אדם למקום .מכאן ערכה המיוחד של מצות ‘אהבת ישראל’ ,כפי שאומר ִהלל מגדולי חכמי ישראל בתקופת הבית השני ,לנוכרי שביקש אותו שייגרו ולימדו את כל התורה כולה על רגל אחת (שבת לא ,א): “דעלך סני -לחברך לא תעביד ,זוהי כל התורה כולה ,ואידך פירושא הוא, זיל גמור”. למהּות הדברים ,יש ביהדות כלל ברזל האומר ,שמה ששנוא עליך אל תעשה לחברך ,וזה ותּלמד .מסביר בעל ספר החינוך כל התורה כולה .כל השאר – זה הפירוש ואת זה לך ִ (מצוה רמג): “אמר רבי עקיבא ,זה כלל גדול בתורה ,כלומר שהרבה מצוות שבתורה תלויין בכך ,שהאוהב חברו כנפשו לא יגנוב ממונו ולא ינאף את אשתו ולא יונהו בממון ולא בדברים ולא יסיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד”.5 נמצאנו למדים שמ”ואהבת לרעך כמוך” לומדים אנו ,שלא הוזהרו בני ישראל לעשות לחבריהם אלא דבר שאינם חפצים לעשות לעצמם .לכן מצוה זו היא כלל גדול בתורה שהרבה מצוות שבתורה תלויין בה מבחינת המצוה של ‘אהבת ישראל’ :מצות אהבת כל אחד מישראל כגופו ואיסור לשנואתו.6 יוצא אפוא ,כי האהבה לזולת והסיוע לו ,ראשיתם בפסיביות של אי-עשייה לזולת דבר שהאדם בעצמי שונא .מבחינה רעיונית ,המושגים ‘אהבה’ ו’שנאה’ הם דבר והיפוכו, אולם ,מבחינה מעשית‘ ,אי-שנאה’ זה עדיין לא ‘אהבה’ .לפיכך ,הזכירה התורה בפרשת ‘קדושים’ גם את הלאו וגם את העשה ולא הסתפקה באיזכור של אחד מהם .קיום הלאו: “לא תשנא את אחיך בלבבך” המופיע בפסוק שלפני העשה “ואהבת לרעך כמוך” ,אין הוא מהווה קיום מצות העשה .לפיכך ,מנתה התורה גם את המצוה האקטיבית של ‘אהבת ישראל’ ,כדי להדגיש את החשיבות בדבר פעילותו החיובית של הגברא כלפי זולתו, בארץ-ישראל ּובתפוצות :מצות ‘אהבת ישראל’ אם כן ,הוא מצוה חברתית-אקטיבית בעלת ערך מיוחד בדמות אחיזתה של כל התורה כולה ,כמהות המצוה .השאיפה האופטימלית בחיים היא ,שלא להגיע לכלל שנאה ובוודאי שלא לשנאת חינם ,אלא להשתדל ולהגיע לאהבת חינם אמיתית ,שאינה תלויה בשּום דבר וקיימת לעולם (על- פי פרקי אבות – מסכת אבות ה,טז) .יש להנהיג חינוך אינטנסיבי מרוכז ,לנטוש את דרך השלילית ולפעול בדרך חיובית ,אינטלקטואלית-שיכלית וקונסטרוקטיבית -חשיבתית, בונה ויוצרת ,כפי שיעץ לקהילה רפורמית מסויימת לנקוט ,המחנך הדגּול ,הרב פרופ’ 7 נחום נורמן לאם ,עיצה אקטואלית-מעשית ,הטובה לכּולם ,מילים כדורבנות: “ ...צריכים לקחת בחשבון ,שני סודות :אחת ,שאצלכם (=הרפורמים) החיתון הוא הרבה יותר מסודר ומאורגן מאשר אצלנו ,ובמדה זו סכנת התערבותם של כהני הכתות האלה בגטין ובקדושין ,היא יותר חמורה משהיא כאן. ושנית ,הנסיון המר שלנו לימדנו ,שכל מה שמרבים צעקות ומחאות ,קללות וגידופים ,שפיכת בוז ולחץ פוליטי וממשלתי ,בה במדה מוסיפים להם עוז ואהדה ומאפשרים להם להופיע כנרדפים ועל-כן עוזרים להם לכבוש את דעת הקהל .כל האיסורים והחרמים שהכריזו גדולי הרבנים והרמי”ם בארה”ב ד”ר אברהם גוטליב ע | 27 בענין זה -עלו בכדי .לא הועילו חכמים בתקנתם .לכם,יש עוד הזדמנות נדירה לקדם את הרפואה אל המכה בהדגשת היסודות החיוביים -חינוך אינטינסיבי ,צורה מוסרית נאה ונהדרה לכל תופעות הדת ,אהבת חינם, תעמולה אינטלגנטית וקונסטרוקטיבית – במקום לסמוך רק על התנגדות שלילית .הצעקנות וההפגנות הן סימן של חולשה והעדר בטחון עצמי .חזקו את רשת הישיבות ,בפרט אלה שאינן מזניחות את העולם המודרני ולמודי חול והשכלה גבוהה .הכניסו רוח חיה חדשה בקרב הרבנות ועודדו אותה לקראת פעולות חדשות ויצרניות כלפי הנוער והעולם כולו .חוו דעתכם – דעת התורה בבעיות צבוריות מוסריות ולא רק בדינים שבין אדם למקום... הרבו תורה ומעטו בפוליטיקה” ... תכלית המצוה כתכלית המצוה של ‘אהבת ישראל’ יש לראות בדברי שלמה המלך ,בפסוק במשלי ב ,כ: “למען תלך בדרך טובים וארחות צדיקים תשמֹר” ומבאר רש”י שם’“ :למען תלך’ -מוסב על המקרא שלמעלה ‘להציל מדרך רעה’ (לעיל ,יב) למען הוליכך בדרך טובים” .פסוק זה שימש מקור השראה למחנך הדגּול הרב ד”ר יהודה מוריאל .לספרו העוסק במצוות 8 שבין אדם לחבירו לאור המקורות במקרא ובהלכה ,קרא הוא בשם“ :בדרך טובים”. מחקר זה ,מציג דפוסים לתכנים ביסודות החברה וקיום האדם הפרטי כאיש החברה על פי השקפת התורה וחז”ל .יחד עם זה ,מציע המחקר הנידון שיטת לימוד ההולמת את דרישות הפדגוגיה והדידקטיקה המודרניות .הרב ד”ר מוריאל בחר בעשר מצוות ,שהוא רואה בהן מצוות יסוד ביחסים שבין אדם לחבירו ככלל שטבע ר’ שמעון בן עזאי ,תנא בדור השלישי כמובא בתורת כהנים (סיפרא קדושים פרק ד ,יב) ,ש”ואהבת לרעך כמוך” – “זה ספר תולדות אדם” ,דהיינו :ספר ההנהגות אשר בא לידי ביטוי במכלול היחסים שבין אדם לחבירו כדרך חיים מתוך מידות ,דרך ארץ ויראת שמים זכה וטהורה ,וכדברי המחבר בדברי הפתיחה (עמ’ :)14-13 “מגמה חינוכית זו שבתורה דורשת פירוט ,ואותו אנו מוצאים במקורות התלמוד וההלכה .הפרטים שאנו דולים ממקורות אלה ,יש בהם כדי ללמדנו כיצד תרגמו חז”ל את הכללים שבתורה לשפת המעשים במציאות החברתית. בחרנו לשם כך עשר מצוות ,שאפשר לראות בהן מצוות בסיסיות ביחסים שבין אדם לחברו .במקום הראשון עומדים הכללים שבמצות אהבת הריע, עשיית הישר והטוב ,גמילות חסדים שבגופו וגמילות חסדים שבממונו (צדקה והלואה) .אליהן צירפנו מצוות מסויימות ,שניתנו לנו כדי להסיר אבני נגף ומכשולים יצריים שבין בני האדם :רכילות ולשון הרע ,השנאה ,ובהקשר זה מצות הוכח תוכיח ,נקימה ונטירה ,אונאת דברים .בכל המצוות הללו ,הכוונה היא לבדוק את מהותן לאור המקורות; ומתוך כך להגיע אל הגדרות נכונות, ובמידת האפשר – לפירוט הסעיפים המעשיים בחיי יום יום .מגמת הדברים לעקוב אחרי המושגים ,דרך המקורות הראשונים והעיקריים. ... הראי”ה -הרב אברהם יצחק הכהן קוק ,כבר אמר:9 אהבת ישראל ,והעבודה של הסנגוריא על הכלל ועל הפרטים ,איננה רק עבודה הרגשית לבדה ,כי אם מקצוע גדול בתורה וחכמה עמוקה ורחבה, רבת הענפים ,שכולם צומחים ויונקים מלשד של אור תורת חסד. דהיינו ,מצות ‘אהבת ישראל’ היא חינוך לערכים -יסוד כל החיים והחיּות כמהותה של כל התורה ,בהנהגה בדרך טובים. ע | 28 ד”ר אברהם גוטליב האהבה בכלל ,כמושג בפסיכולוגיה היא ,תגובה ריגשית חיובית כלפי הזולת .בלעדי תגובה ריגשית חיובית זו ,לא תיווצר ולא תתקיים כל חברה אנושית .10כוחה של אהבה גדול הוא וחזק מכל כוחות ההרס בדמות יצרי תוקפנות וריגשי איבה ושינאה ,כוחות רעים המאיימים על קיומה של החברה .עדות מוכחת וחיה לכך היא עצם קיומה של החברה בכל צורותיה ומוסדותיה ,למרות המשברים הקשים העוברים עליה מידי פעם בפעם .האהבה כמניע חיובי בהשראה תורנית-דתית באה לידי ביטוי כמצות אהבת הזולת ונקראת ‘אהבת ישראל’ ומהותה המשכיות הקיום של הדורות מתוך מידות ,דרך ארץ ,ואמונה וביטחון בה’ יתברך בורא העולם ומנהיגו. השלכות קיום המצוה והשפעתה על הסביבה כאשר מדברים על הסביבה ,יש תמיד לשים לב לכך שהחברה הכללית איננה כלל וכלל תמיד הומוגנית -יש יהודים ויש לא יהודים .ובעצם ,מי מצּווֶ ה על “ואהבת לרעך כמוך”? האם רק היהודים הדתיים? ובמיוחד ,כאשר מדברים על תרבות ,אפשר לומר ביחס “חיֵ ה אתה את חייך ותן לִ חיות” ליהודי-ה”חילוני” – שאינו דתי ,שהמוטו אצלו הואְ : מתוך מהות של“ :אני אדון לגופי” ומכאן הלגיטימציה החילונית להפלת עּוברים .נציין ונאמר ,שהמושג “חילוני” ,צורם באזנינו ,כי “חילוני” נגזר מ”חילוניות” ,שהיא “חילון”, ההפך מן הקודש – מה שנקרא :חילול הקודש! אבל ,כך מקובל לדאבונינו בציבור. אולם כאשר מדברים במישור של יחסי-אנוש ,לא צריך להיות דתי כדי להתנהג בצּורה נאותה וישרה כלפי הזולת .להבדיל אלף אלפי הבדלות גם ממי שאינו יהודי יש לצפות ליחסי-אנוש חברתיים .שכן ,החברה שתהא אשר תהא לא תתקיים כלל וכלל אם לא יתקיימו יחסי-אנוש נאותים בין אנשיה .בעוד שהאדם הדתי רואה ביחסים תקינים בין אדם לחבירו כמצוה מיוחדת בעלת ערך עליון ונשגב ,מצוה שנאחזת בה כל התורה כולה למצותיה - ,רואה זאת החילוני כיחסי אנוש לא מצוה ,אלא כלל תרבותי עליון בדרכי הנהגה בחברה תקינה במשטר נאור ומשכיל .להבדיל ,גם מי שאינו יהודי ,רואה בוודאי את יחסי האנוש בתקינים ככורח להמשך הקיום ,אלא שהוא שונה באופן מהותי מן האדם היהודי החילוני .כל חילוני הרואה עצמו כלא דתי ,מּודע למצוה של ‘ואהבת לרעך כמוך’ ולחשיבות הסביבתית לכך .כל זה נובע מעצם היותו של החילוני-יהודי ִעם מהות וזיקה יהודית .אנשים חופשיים רבים ,מצהירים לא פעם אחת בכל מיני הזדמנויות שאם היה קצת בעם ישראל יותר “ואהבת לרעך כמוך” אז היינו נראים אחרת ,כלומר באור יותר טוב .גם בלי שיגיד ,מרגיש החילוני את התנאי החברתי כמצוה עליונה ,כי הוא יהודי! לעומת ,מי שאינו יהודי ,אין לו את הרגשות היהודיים ,אולם ,גם הוא יודע שהתורה שהיא מקודשת גם אצלו ציוותה“ :ואהבת לרעך כמוך” .כלומר ,מדובר במצוה שהיא בעצם אוניברסאלית חובקת עולם המגיעה עד למרחקים וגם לאתאיסטים נטולי כל דת .שהרי ,החברה בקיומה דורשת באופן מתבקש יחסי אנוש תקינים למען המשכיות הקיום .מעניין ,שיש הרבה רחוקים ,שהם למעשה קרובים ,כי כולנו נשמות קדושות וטהורות! לכן ,יש לנקוט בקירוב לבבות באופן אנושי-מעשי. יחסי אנוש תקינים ,אין בהם תמיד עזרה לזולת שזה דבר מאוד מאוד חשוב בחיים .כדי לעזור לשני ,יש צורך ביכולת לסייע במישור הפיזי או הכספי .אולם לא כל אחד יכול .זה שאנשים עוברים ברחוב ונתקלים לא עלינו ולא על אף אחד בקבצנים המצויים בצידי דרכים ולא נותנים להם כסף אלא חולפים על פניהם ולא עוזרים להם ,אין הדבר מעיד בהכרח על רוע ,כי לא לכל אחד יש יכולת ,ולכל אחד יש את הבעיות שלו ,ובמיוחד כשלא תמיד מדובר בקבצן אחד ,אלא לעיתים במספר קבצנים ,שאז מתוך הוגנות וחוסר נעימות יש צורך לתת לכולם. ד”ר אברהם גוטליב ע | 29 טיבעי לחשוב שחבר טוב באמת יסייע לחבירו במצוקתו מתוך רצון עמוק ועז שלחבר יהיה טוב ויצליח בפועליו .וכאן זה כבר יחס הדדי אישי שהאדם הדתי יכנהו“ :ואהבת לרעך כמוך” .העזרה לזולת בין חברים היא דבר טריביאלי טהור המובן מאליו כדי שלחבר יהיה טוב .אין כאן חס וחלילה וחס מניעים פסולים בדמות מציצנות שהיא חדירה לתחום הפרט מתוך סקרנות ,תופעה שלילית שלדאבונינו היא קיימת .לפיכך, כאשר קיימת אפשרות לחשוב אם לקבל עזרה מפלוני ,כדאי ורצוי לעשות זאת בכדי לקבל עזרה וסיוע ממניעים טהורים בלבד ללא תנאי מכל אדם באשר הוא אדם ,ללא קשר בצבע עורו ,מינו ,דתו ו/או מוצאו התרבותי ,יש לצפות לפחות שיעזור למי שמוגדר חבירו ,כראוי ומתוך מניעים חבריים טהורים ,בהתנדבות. מצות ‘אהבת ישראל’ כהנהגה חברתית-מוסרית ,נותנת אותותיה כאמור בסביבה כערכים חברתיים בחברה מתוקנת ונאורה .כל זה תלוי ביישום של הכלל ,דבר הנובע מן האופי האינדיבידואלי של כל פרט ופרט .בכל חברה טיפוסית יש מיגוון-התנהגותי של טוב יותר וטוב פחות ,הדבר כמובן בא לידי ביטוי בכל דפוסי החיים וביוחד ביחסי-אנוש תקינים יותר ,תקינים פחות או לא תקינים .אולם ,כאשר אדם שייך למסגרת חברתית כלשהי -החברה משפיעה עליו ,-כי אם אין לחברה השפעה עליו הוא ינּודה ממנה! ואף ימלט מפניה! כך זה בעניינים הנדושים והמקובלים בכל חברה ואף בשיבטית- הפרימטיבית שביניהן. ייחודו של עם ישראל הרב מרדכי פירון 11ראה כורח וצורך לתרום למען הבנת ייחודה של האומה הישראלית כפי שבאה לידי ביטוי בקורות ההיסטוריה הארוכה שלה ובגילוי הגותה בתחומי הרוח והמוסר ,ההלכה והאגדה כרצף ישראלי אותנטי-היסטורי של ארבעת אלפים שנה כפי שמדגיש המחבר בהקדמה (עמ’ ,)7-5וכמופיע בכריכה על גב הספר: “המאמרים המופיעים בספר שלפנינו מנסים לתרום תרומה להבנת הייחוד של האומה הישראלית ,כפי שהוא בא לידי ביטוי בהגותה בתחומי הרוח והמוסר ,ההלכה והאגדה וכן בקורות ההיסטוריה הארוכה שלה ,על נפתוליה ומאורועותיה הדרמתיים .כל אלה יחד יוצרים במהותם הכוללת את הישראליות המקורית .לעיצובה של הישראליות תרמו תופעות, אירועים ותהליכים רבים ,שהבנתם אפשרית רק על-ידי אחיזה ביצירה היהודית הקדומה והשלכתה ממנה אל זמננו .לכן ,אחת ממגמות הספר הזה היא לטוות את החוטים שבין העבר לבין ההווה והעתיד ,לקיים את הרצף ההיסטורי וליישם את ההלכה ,שקיבלנו בירושה מאבותינו ,על אורח-החיים שלנו בארצנו .האקטואליות של הדברים לא נפגמה ,אלא להיפך :היא קיבלה משנה תוקף לאור המאורעות של ימינו”. לעם ישראל אפוא ,זיקה ישירה אל התורה הקדושה שניתנה לנו בהר סיני וזהו ייחודו של עם ישראל כחלק אינטגרלי-יהודי ושורשי .כאשר מדברים על ייחודו של עם ישראל-, המוטו של המצוה“ :ואהבת לרעך כמוך” הוא דבר מובן מאליו כתנאי טיבעי ומתבקש להמשכיות הדורות ובמיוחד כאשר עוסקים בנידון מן ההיבט היהודי שהוא למעשה השקפה תורנית-דתית. כבוד הבריות החיובים שבין אדם לחבירו ובין אדם לעצמו ,חיובים הנובעים מכבוד האדם ,מעוגנים במושג ‘כבוד הבריות’ .12הכלל“ :גדול כבוד הבריות שדוחה את לא-תעשה שבתורה” ע | 30 ד”ר אברהם גוטליב (ברכות יט ,ב ועוד) ,נאמר :על הפטור ממצות בשבת אבידה ,שניתן למי שהוא “זקן ואינה (=האבידה) לפי כבודו” (בבא מציעא ל ,א) ,וכן על ההיתר שניתן אף לכהן להיטמא למות-מצוה (ברכות כ ,א) .אולם בדרך כלל ,אין הלאו של התורה נדחה מפני כבוד הבריות ,וכדברי הרמב”ם (כלאים י ,כט): “הרואה כלאים של תורה על חבירו אפילו היה מהלך בשוק קופץ לו וקורעו עליו מיד .ואפילו היה רבו שלמדו חכמה שאין כבוד הבריות דוחה איסור לא תעשה המפורש בתורה .ולמה נדחה בהשב אבדה מפני שהוא לאו של ממון .ולמה נדחה בטומאת מת הואיל ופרט הכתוב ולאחותו .מפי השמועה למדו :לאחותו אינו מטמא אבל מטמא הוא למת מצוה .אבל דבר שאיסורו מדבריהם (=מדברי חכמים) הרי הוא נדחה מפני כבוד הבריות בכל מקום. ואע”פ שכתוב בתורה ‘לא תסור מן הדבר’ (דב’ יז ,יא) הרי לאו זה נדחה מפני כבוד הבריות .לפיכך אם היה עליו שעטנז של דבריהם אינו קורעו עליו בשוק ואינו פושטו בשוק עד שמגיע לביתו ואם היה של תורה פושטו מיד”. משום כבוד הבריות ,נאסר לבצע ברשות הרבים פעולות שונות שיש בהן משום מיאוס (שבת יב ,א) .נקבעו כללים להפסקה בקריאת-שמע “מפני הכבוד” – לשאול שלום בֹושת ,גוררת ולהשיב שלום לבני-אדם (ברכות יג ,ב -יד ,א) .פגיעה בכבוד האדם – ֶ תשלום פיצויים מתאימים – “הכל לפי המבייש והמתבייש” (משנה כתובות ג ,ז) ,והיא אחת מ-כ”ד אבות נזיקין (בבא קמא ד ,ב); תשלומי בושת ,הם לעיתים חלק מחמשת החיובים המוטלים על החובל בחבירו ,ולעיתים מהווים הם לבדם את וגוף הנזק .יתר על כן ,חכמים קנסו אף את המבייש חבירו בדברים (רמב”ם ,הלכות חובל ומזיק ג ,ה). ביזיון כבוד האדם מּושווה לרציחתו ,משום“ :דאזיל סּומקא ואתי חיוורא” (בבא מציעא נח ,ב) ,שאנו רואים את המתבייש שלאחר שהוא מאדים מבושה ,שסר האודם מפניו, ובא החיוורון והרי המבייש הוא כשופך את דמו של המתבייש ,כפי שנאמר שם“ :כל המלבין פני חבירו ברבים כאילו שופך דמים” .בעמוד א’ ,אומרים בעלי התוספות בד”ה ‘דאזיל סומקא ואתי חיורא’ -ומה שמאדים בתחילה -לפי שהדמים מתאספין לברוח”. ובמילים שלנו מבחינה ביולוגית-רפואית :המתבייש המלבין פני חברו ,מעלה לו את לחץ הדם הסיסטולי והדיאסטולי ,ועלול לגרום לו לנזק בלתי הפיך גם גופנית בנוסף לנפשית! וכבר אמר רבי אלעזר המודעי מן העיר מודיעין עיר החשמונאים ,תנא בדור השלישי בתקופת רבי עקיבא ,במסכת סנהדרין (דף צט ,א) והמלבין פני חברו ברבים ,אף על פי שיש בידו תורה ומעשים טובים -אין לו חלק לעולם הבא” דהיינו :הלבנת פנים=שפיכות דמים פיזית! כיבוד האדם כביטוי ,החיצוני של האדם כלפי עצמו הוא בעיקר בדרך התנהגותו ,ובפרט דֹותי’” (שבת קיג ,א) ,שר’ יוחנן ,גדול בהקפדה בלבושו“ :דרבי יוחנן קרי למאניה‘ְ :מכַ ְּב ַ אמוראי ארץ ישראל בדור השני ,היה קורא לבגדיו‘ :כבודו’ ,כלומר ,שיש דרך כבוד בלבוש הולם מתאים ומכובד .במסכת ברכות (טז ,ב) מסופר על רב ,האמורא הראשון בבבל בזמן ובמעלה ,שלאחר תפילתו היה מוסיף את הבקשה“ :שתיתן לנֹו....חיים של עושר וכבוד”. הנמקה הנובעת מהערכת הכבוד האנושי ,ניתנת גם לעניינים בידני ממונות (בבא קמא עט ,ב): “בֹא וראה כמה גדול כבוד הבריות :שור שהלך ברגליו חמשה ,שה שהרכיבו על כתפיו ארבעה (=לעניין תשלומי ד’ וה’ בגנב)”. ד”ר אברהם גוטליב ע | 31 ר’ אלעזר בן הורקנוס ,תנא בדור השני ,הוא ר’ אליעזר סתם ,אמר (מסכת אבות ב ,י): “יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך” ,שתהיה חס על כבוד חברך כשם שאתה חס על כבודך .ושמעון בן זומא ,מן התנאים בדור השלישי ,אמר (מסכת אבות ד ,א)“ :איזהו מכּבדי אכּבד ּובֹזַ י יֵ קלּו (שמואל-א ב ,ל)”. ַ מכּובד המכבד את הבריות ,שנאמר‘ :כי מתוקף היותו נברא בצלם-אלוקים ,חייב האדם בכבודו העצמי ,וכבר אמרו חז”ל במדרש תנחומא (נח י)“ :אפילו בשעת סכנה אל יְ ַׁשנְ ה אדם את עצמו מן כבודו ,שהרי יצאו אלו (חנניה מישאל ועזריה) לישרף וקישטו עצמן” .תפיסת עולם עליונה זו של כבוד האדם, מתייחסת לכל אדם באשר הוא אדם ,שכבוד ה’ יתברך בוראו טבּוע בו ומופקד אצלו. לדעת חכמים ,אפילו עבד כנעני “יש לו בושת” (בבא קמא פז ,א) ,ואפילו המבייש את עבדו-שלו עובר על איסּור ,ש”לעבדּות מסרם הכתּוב ולא לּבּושה” (נידה מז ,א) .ברם, יש לשים לב לכך שככל שמעלת האדם עלי אדמות ֵגדלה ,כך ֵגדלה גם האחריות לכבודו של האדם .במיוחד ,אמורים הדברים כלפי בני ישראל כלשון הגמרא בבבא מציעא (קיג, ב)“ :שכל ישראל בני-מלכים הם” ו”כולם ראויים לאותה איצטלא”. חז”ל קבעו ברכה מיוחדת לרואה מלכי ישראל“ :ברוך שחלק מכבודו ליראיו” ,ולרואה מלכי האומות“ :ברוך שנתן מכבודו לבריותיו” (ברכות נח ,א) .הכבוד של הבריות למלכים הוא חלק מ”כבוד גבוה” ולכן “מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחּול” (כתובות יז ,א). בכבוד הבריות מעּוגן גם העניין המהּותי כיצד הפרט מעריך בעצם את הסביבה ה”זרה” שבקירבה הוא נמצא ,דהיינו :מקום העבודה וכיצד הוא מסתגל אליה .כל אדם באשר הוא אדם ,חייב לדעת ולזכור שבעבודה ציבורית -הלבוש מאוד משפיע ,ובמיוחד בתקופת הקיץ .מקום העבודה זה לא שפת הים והעיניים הן מאוד רגישות .לפיכך על כולם מוטלת החובה המוסרית לשמור על צניעות ולא ללכת ברבוא לעבודה בלבוש חשּוף המשדר בעצם פתיחּות וזילּות .לבוש סולידי הוא תנאי הכרחי בכל חברה .לבוש פרוץ מהווה הפקרות אישית מצד האדם לגופו ועל ידי כך גם זילזול בסביבה ובחברה, בעבודה וברחוב .מקום העבודה זה לא הבית ,ולבוש הולם מכבד את האדם הנברא בצלם ,את הלובש ואת הרואים אותו .כבוד הבריות ,ראשיתו בכבוד העצמי לגופו מאת האדם כפרט ,ומכאן ההסתכלות בהתאם אל הכלל .המרחק בין כבוד לזלזול הוא קצר מאוד ,כי חוסר כבוד זה בעצם זילזול טהור בכבודו ובעצמו .זילזול בכבוד האדם הוא פגיעה באדם ,בקב”ה יוצר האדם ובעולם כולו .לעומת זאת ,כבוד והערכה לכל הנקרא בצלם ,מחזק את הקיום האנושי-אלוקי ותורם שפע חיובי רב למען המשכיות הדורות וקיום העולם.13 גם התחשבות הפרט בזולתו תורמת שפע חיובי רב למען הבריות ,שהרי ,הכלל מורכב מן הפרטים שהם בני האדם עלי אדמות .לא ִּבכְ ִדי עמדו חז”ל מאוד על ערך האדם וכבודו ועל ההתחשבות בו כיציר אלוקים בורא העולם ומנהיגו שברא את האדם בצלמו כדמותו (בר’ א ,כז) .וכפי שכבר הזכרנו ,לא לחינם אמרו חז”ל ש”המלבין פני חבירו ברבים אין לו חלק לעולם הבא” ,כי הלבנת פני האדם שנברא בצלם אלוקים ,ברבים, הרי זה שפיכות דמים במשמעות של קבורת חיים .לפיכך ,על כל אחד ואחד מאיתנו מּוטלת החובה האנֹושית מוסרית לדאוג לזולת ולשמור על כבודו .ובכך ,תורם כל אחד ואחד למען הציבור ביישום חובת כיבוד הבריות הלכה למעשה .מצות “ואהבת לרעך כמוך” באה לידי ביטוי מעשי ,בכבוד הבריות .זאת באמצעות ,אינטראקציה דינמית- קולקטיבית היוצרת זיקה הדדית של כבוד-הדדי בין הבריות .מכאן ,הדר ובהמשכיות קיום הדורות. ע | 32 ד”ר אברהם גוטליב תפקיד השופטים בחינוך והדרכת העם בתחילת ספר דברים ופרשת דברים ,כשנושא משה רבנו את דבריו לישראל בעבר הירדן שבארץ מואב ,הוא מעלה את הנסיבות המחייבות מערכת שיפוט ומערכת שיטור – רשות שופטת ורשות מבצעת .יש בדבריו ערך נוסף וחשוב ,שאולי אינו בא לידי ביטוי בגלוי ,והוא ,ערך סוציאלי – חברתי וחינוכי .משה מקונן על מצב העם ,שהוא אחראי על הנהגתו בתוקף תפקידו כמנהיג ,ואומר“ :איכה אשא לבדי ָט ְר ֲחכֶ ם ומשאכם וריבכם” (יב) .משה רבנו משתמש בלשון הפתיחה האופיינית לקינה – “איכה” ,שהיא צורה מוארכת של איך במשמעות של צער על מצב המתואר לאחריה .14ר’ עובדיה ספורנו מתאר את דאגתו של משה רבנו למצב העם ,15לא רק בתחום השיפוט והשיטור אלא גם בתחום החברתי-חינוכי שהינו למעשה הגורם למצב זה ,וכלשונו: “טרחכם” – בקטטות הקורות בלתי תביעת ממון“ .ומשאכם” – בצרכי רבים, “וריבכם” – בעניני הדין ותביעת ממון .וזה סיפר להזכירם את פשעם ,שאע”פ שבישר אותם שיכנסו לארץ ,בלתי שום מלחמה ,שהיה עניינה רב תועלת והכבוד יותר מכל נכסיהם ועניניהם במדבר ,לא נמנעו מלעורר דברי ריבות איש על חבירו ,באופן שהוצרך למנות מדרגות שופטים עד שכל עשרה מהם היו צריכים לדיין פרטי ,ואין זה כי אם מרוע לב. מדברי ספורנו משתמע ,שמשה רבנו מּודע לכך שאדם אחד אינו מסוגל לשלוט לבדו על עם שלם ביעילות ללא צוות מיומן של עוזרים ,ובמיוחד כשאין שיתוף פעולה מצד הציבור ,בלשון המעטה .על כן ,יש צורך בשופטים ושוטרים שנוסף לתפקידם המוגדר, יש להם גם תפקיד ייחודי שעשוי למנוע בעתיד דברי ריבות איש על חבירו .באיזכור הראשוני של מינוי השופטים לפי עצת יתרו חותן משה (שמ’ יח יג-כו) ,מדגיש יתרו למשה את תכלית חלוקת ההיררכיה השיפוטית ,שעיקרה עשיית משפט צדק באופן יעיל“ :ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדֹל יביאו אליך וכל הדבר בקטן ישפטו הם והקל מעליך ונשאו ִא ָּתְך”(כב) .ומבאר שם ספורנו’“ :16ונשאו אתך’ ,במה שתצטרך להיות אתה בעצמך הם יעזרוך כעניין ללמד דעת את העם (ע”פ קהלת יב ט) אחר שהזְ ּכִ ירּו (חז”ל במסכת עירובין נד ,ב) ְב ֵּס ֶדר ִמ ְשנָ ה (=בעניין ‘כיצד ששמעו מפיך ,כמו ִ סדר משנה’ .)17לפיכך מציע משה“ :הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם ואשימם בראשיכם” (יג) ,ורש”י מבאר ,אנשים אלה הם חכמים ונבונים אשר “מבינים דבר מתוך דבר” .משמע מכך ,שיש להם כישורים לרדת לעומק העניין ולשמש מורי הוראה -מחנכים .בני ישראל נענים להצעתו (יד) והרשויות המבוקשות מוקמות. משה מדגיש “כי המשפט לאֹלקים הוא” ,18וכאשר אין הם יכולים להגיע להכרעה ,על השופטים להיוועץ בה’ באמצעותו“ :והדבר אשר יקשה מכם (=נשגב מבינתכם) תקריבון אלי ושמעתיו” (טו-יז) .כך שתכלית השיפוט היא -שמיעה ביקורתית של האירועים מפי הצדדים הנוגעים בדבר באמצעות חקירתם ,וחינוך והדרכת הנוגעים בדבר באמצעות פסק הדין .גם במערכת השיפוטית בימינו ,קיימים כלים להסדר בין הצדדים ופתרון הבעיות שביניהם ,כגון פישור ,גישור ובוררות.19 משה רואה חשיבות רבה במציאת “אנשים חכמים ונבונים וידועים” שישמשו ברשות השופטת וברשות המבצעת ,כדי שיוכלו לעמוד במשימה זו בהצלחה ,כדברי השל”ה הקדוש שלדעתו תוכחת משה פותחת ב “אלה הדברים” שבפתח ספר דברים:20 כשהוכיחם בדברי מוסר סיפר מעלתם“ :הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים” וכו’ .הוא על דרך הפסוק“ :אל תוכח לץ פן ישנאך הוכח לחכם ויאהבך” (מש’ ט ח). ד”ר אברהם גוטליב ע | 33 השל”ה הקדוש מבסס דבריו על כלל הברזל של שלמה המלך ,שעל מנת שהמּוסר יתקבל ,על המוכיח לעשות זאת בדרכי נועם ולא בזלזול ,כדי ששכרו לא ייצא בהפסדו ואז עמלו יהיה לשווא ,וכלשונו: כשאתה רוצה להוכיח את אחד ,אל תאמר לו כך וכך אתה גרוע ,כי אז ישנאך ולא ישמע לדבריך .זהו שכתוב“ :אל תוכח לץ” ,שלא תוכיח אותו בדרך זלזול לומר :לץ אתה ,רק אדרבא ,תאמר לו :חכם אתה ,ואם כן ,חרפה היא לאיש כמוך לעשות זה וזה .זהו “הוכח לחכם” ,כלומר ,תעשנו לך חכם ,אז “יאהבך” וישמע לקול דבריך ויקבל מוסר. למדנו ,שלאנשי הרשויות האלו ,שהם בעלי תבונה ,יש מלבד תפקידם המוגדר גם תפקיד חשוב ביותר ,לסייע ולהביא לאחדות בעם .21דבר זה ,ישפר את המצב החברתי ויבסס את הצדק והשוויון ללא אפליות ,וימנע ריב ומערכת יחסים מעורערת .כל זה ימנע את הרס החברה שסופו חורבן ,שעליו ניבא ישעיהו הנביא בחזונו (א א-כז) ,שהוא הפטרת פרשתנו זו ‘דברים’ ע”פ הקריאה המקובלת בשבת זו ברוב הציבור על מנהגיו השונים.22 שבת זו פרשת ‘דברים’ ,החלה תמיד לפני תשעה באב ,נקראת “שבת-חזון” ,ע”ש המלה “חזון” שבפתח ההפטרה .החזון לעתיד כנבואת ישעיהו ,הוא התכלית שבענישת ה’ את ברואיו למען ישובו אליו וילכו בדרכיו .השאיפה לעתיד היא לחברה מתוקנת שבה מקיימים הלכה למעשה את מצות אהבת ישראל – “ואהבת לרעך כמוך” (וי’ יט יח). נמצאנו למדים ,שבאמצעות הרשות השופטת והרשות המבצעת ,רצה משה רבנו למנוע מעשי ריבות או מחדלים של העם ,שתוצאותיהם הרס וחורבן .עניין זה מזכיר לנו את השיטה המבוססת על דברי נעים זמירות וישראל “סּור מרע ועשה טוב” (תה’ לד טו) – עשה טוב ולא תגיע לידי רע ,כי המעשים הטובים יהוו מחסום וחיסון טבעי נגד הרע .כאשר השופטים עושים את מלאכתם נאמנה ,הם משמשים גם כמחנכים הפועלים לטובת החברה. ערכים ,חוקים ואידיאולוגיות כמסגרת חברתית על מנת שקבוצת עבודה כלשהי כקבוצה חברתית ,תּוכל להמשיך ולהתפתח ,חייבת הקבוצה להיות נתּונה במסגרת כלשהי .לשם כך קיימים ערכים ,חוקים ואידיאולוגיות. לכל חברה קבוצתית באשר היא ,הערכים האופייניים לה ,וכן לגבי החוקים וכן לגבי האידאולוגיות .מכל מקום ,לכל קבוצה יש את הערכים ,החוקים והאידיאולוגיות שלה. המסגרת הערכית יוצרת מחוייבות כלפי הפרט וכלפי הכלל ובכלל זה בעצם עומד וקיים כבוד הבריות ,כתנאי בל יעבור למען המשכיות קיומה של הקבוצה הספציפית הנתונה .מסגרת חברתית מחזיקה למעשה את הקבוצה החברתית במסגרת המבטיחה את המשכיות קיומה באמצעות מתכונת קבועה ומחייבת של ערכים אנושיים ,חוקים לטובת הצדק והיושר ושאיפות קיומיות בדמות אידאולוגיות שבסיסן בחוקים ובערכים. זאת ועוד ,מסגרת חברתית שומרת על הכלל ובעצם על הפרט .שכן ,הפרטים מהווים ויוצרים את הכלל .מסגרת כלשהי יוצרת אחריות ומחוייבות ובעצם תנאי קיומי לחברה ולסביבה .לכן ,מוטלת החובה על כל אחד ואחד מן החברה הקבוצתית תהא אשר תהא לתפקד כנדרש מאותה חברה לה הוא שייך .בכך ,יש גם את כבוד הזולת וגם את כבוד הבריות .כאן יש לציין ,שכל הנהגה מצד הפרט יש לה השלכות ישירות על הכלל .מכאן, החובה הכללית על כולם למלא מלאכתם נאמנה כנדרש וכראוי בהתנהגות קולקטיבית הנובעת מתוך דינמיקה קבוצתית-הדדית .23שמירה כללית על מתכונת חברתית-ערכית נתּונה ,שומרת בראש ובראשונה על הקיים ,וע”י כך ממשיכה את קיום החברה והסביבה. כך מהווים הערכים ,החוקים והאידיאולוגיות מסגרת חברתית. ע | 34 ד”ר אברהם גוטליב שמירת הלשון כערך חברתי-אוניברסאלי כערך חברתי-אוניברסאלי עליון בערכו ,יש לראות את ‘שמירת הלשון’ .שלמה המלך ּפשֹק שפתיו ִמ ְח ָּתה לו” ,דהיינו: עליו השלום ,כבר אמר (משלי יג ,ג)“ :נ ֵֹצר פיו שֹמר נפשו ֵ אדם השומר על מוצא פיו ,שומר הוא על נפשו -את עצמו מצרות ,ולהיפך -הפושֹק שפתיו אשר מרחיב שפתיו זו מזו שפיו פתוח תמיד ואינו מפסיק בדיבורו ,כל זה בעוכריו. “מסלת מיחתה לו -סכנה לעצמו כמו בור פתוח המּועד לפורענויות .וכן (משלי טז ,יז)ִ : ישרים סּור מרע ש ֵֹמר נפשו נ ֵֹצר דרכו” ,הדרך הסלולה שבה הולכים אנשים ישרים היא הדרך המומלצת והאידיאלית בדרך של סּור מרע שהיא התרחקות מן הרע .וכל השומר מצרות את נפשו ,דהיינו את עצמו ,הוא נוצר כלומר שומר היטב ,בוחן ובודק את דרכו שילך בה .ומכאן הדרך לשמירת הלשון (משלי כא ,כג)ֹ“ :ש ֵֹמר פיו ּולשונו ש ֵֹמר ִמצרות נפשו” .פסוק זה שימש ל”חפץ חיים” זצ”ל את הבסיס לספרו החשוב ,ספר המוסר שעיניינו שמירת הלשון וכן הוא קרוי“ :שמירת הלשון” .ר’ ישראל מאיר הכהן מראדין (המאה הי”ח) 42הוא בעל ה”חפץ חיים” חיבורו הראשון שעוסק בבירור הלכת לשון-הרע ונקרא “חפץ חיים” ע”פ תהלים לד ,יג“ :מי האיש ֵהחפץ חיים אֹהב ימים לראות טוב”, וההמשך הוא (שם ,פסוקים יד-טו)“ :נצֹר לשונך מרע ושפתיך ִמ ַּד ֵבּר מרמה .סּור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו”. פרק זה מתהילים ,הוא חלק מ’פסוקי דזמרא’ של שחרית בשבת כפי שאנו משננים היטב בתפלתנו כל שבת .ספר המּוסר “חפץ חיים” ,הוא ניסיון ראשון לבסס ענייני מוסר על פי מקורות ההלכה .שם הספר הפך בפי העם לכינויו המקובל של מחברו .הוא עצמו הדפיס את הספר תחילה בעילום שם ,ונדד בעיירות רבות כדי להפיצו .זאת תוך כדי שהוא מציג עצמו כמוציאו לאור ולא כמחברו .שמו נתגלה רק במהדורות המאוחרות .כהשלמה לספר זה ,חיבר את שמירת הלשון .החפץ חיים ראה ערך עליון ונשגב בתכלית בשמירת הלשון בשלמה המלך הידוע בפי כל כ’חכם מכל אדם’ .לכן ,ראה החפץ חיים כורח וצורך למען זיכוי הרבים מתוך צניעות וחשיבות הזולת לכתוב ספר מוסר מקיף ורחב שעניינו שמירת הלשון ,הנושא שם זה .כשלמה המלך ראה החפץ חיים את שמירת הלשון כערך חברתי- אוניברסאלי .כאשר הלשון נשמרת ומוחזקת בפה ,שומר בכך האדם על עצמו מפני כל מרעין בישין אותם הוא יוצר .במידות ודרך ארץ נעלות תוך כדי שמירת הלשון ,והקפדה סלקטיבית בדיבור ,אפשר להגיע לאידיאל שבקיום החברה והמשכיותה עלי האדמות. יישום הדעת בשיתוף עם תבונה עשוי להביא את האדם כפרט לידי שמירת הלשון ובכך לשמור על עצמו ועל סביבתו תוך הימנעות מרכילות מיותרת ולשון הרע .מכאן ,מן הפרט ,הדרך ההשפעתית אל הכלל :שמירת לשון קולקטיבית כדרך הנהגה מתוך מידות ודרך ארץ יחד עם יראת שמים ,זכה וטהורה .כאשר נזהר האדם במוצא פיו ,שומר הוא על בריאותו הנפשית והרוחנית .כל מה שיוצא מהפה נשמע ,נזכר ונחתם .אין להחזיר שּומה עלינו לחשוב היטב לפני את היוצא מן הפה ובוודאי שלא תקלות אם בכלל .לכןָ , כל דיבור תוך כדי שאנו מכלכלים מעשיונו בתבונה ובקפידה .שמירת הלשון מומלצת וטובה לכל אדם באשר הוא אדם ובחברה אשר בה הוא נמצא ,תהא אשר תהא ,ללא קשר בצבע עור ,מין ,דת ו/או מוצא תרבותי .במלים אחרות ,שמירת הלשון שעל חשיבותה עמד שלמה המלך ובעקבותיו החפץ חיים ,יש בה ֶמ ֶסר של דרך התנהגות חברתית כלל- אֹוניברסאלית .לשמירת הלשון אם כן ,יש תפקיד בקיום החברה והמשך תיפקודה.52 אחרית דבר עסקנו במחקר זה במצות אהבת ישראל“ :ואהבת לרעך כמוך” הלכה למעשה ,שהיא אחת המצוות החשובות בעם ישראל ,שבאה לידי ביטוי כפי שראינו ,באהבת הפרט ד”ר אברהם גוטליב ע | 35 ובדאגה לזולת .מיד ,הצבנו את השאלה המתבקשת :מדוע “ואהבת לרעך כמוך” הוא “כלל גדול בתורה” כפי שאמר רבי עקיבא? ומצאנו הסברים לכך ,בספרות התלמודית, שמדובר במצוה חברתית בעלת ערך ייחודי ומיוחד ,בדמות אחיזתה של כל התורה כולה ,שכן ,כל גופי תורה תלויים בה. לאחר שעמדנו על חשיבותה הייחודית של מצות אהבת ישראל ,חקרנו בתכלית המצוה תוך כדי הצגת מחקרו של הרב ד”ר יהודה מוריאל“ :בדרך טובים” כדרך הנהגה .ראינו, כי האהבה כמניע חברתי-חיובי בהשראה תורנית-דתית ,באה לידי ביטוי באהבת ישראל במהות המשכיות הדורות ,מתוך אמונה וביטחון בה’ בהנהגה בדרך טובים .זאת כמהות כל התורה ,כאשר ‘אהבת ישראל היא חינוך לערכים -יסוד כל החיים עלי האדמות, כמאמר הראי”ה -הרב אברהם יצחק הכהן קוק ,כפי שהבאנו כהסבר למהות התורה בדרך טובים. יתר על כן ,בדקנו את השלכות קיום המצוה של אהבת ישראל והשפעתה על הסביבה. עמדנו על הבעיה ההומוגנית שבכל חברה קבוצתית שהרי לא כולם הם מקשה אחת. מצאנו שמדובר בעצם במצוה שהיא מעבר לאהבת ישראל ובעצם אהבת הזולת מתוך יחסי-אנוש בהדרגה אוניברסאלית חובקת עולם .כל בכל חברה וחברה למען המשכיות הקיום ,תוך השפעת החברה על הפרט. זאת ועוד ,עמדנו על החשיבות הרבה של כבוד הבריות בכל חברה שהיא ,בחיובים שבין אדם לחבירו ובין עצמו מכבוד האדם .ראינו ,שכבר בספרות התלמודית ,עמדו חז”ל על החשיבות הרבה של שמירת כבוד הבריות כתנאי בל יעבור לקיום החברה והמשכיותה. כל זה יסודו בכבוד העצמי של הפרט כנברא בצלם אלוקים .הדגשנו את הכבוד העצמי של האדם בלבושו ההולם עבודה בחברה ,לבוש סולידי וצנוע המכבד את הלובש ואת הסובבים אותו ומאפשר לכל לעבוד כראוי ולא להתפס לְ מה שלא צריך ,כפי לעיתים עשויים הבגדים לשדר .עמדנו על ההבדל הדק בין כבוד לזילזול תוך הדגשה שכבוד והערכה לכל יציר אלוקים אשר נברא בצלם ,מחזק את הקיום האנושי-אלוקי עלי אדמות ותורם שפע חיובי רב למען קיום העולם והמשכיות הדורות .מצאנו כי מצות “ואהבת לרעך כמוך” ,באה לידי ביטוי מעשי בכבוד-הבריות בעזרת אינטראקציה דינמית -קולקטיבית תוך כבוד הדדי בין הבריות. מכבוד הבריות במסגרת “ואהבת לרעך כמוך” ,עברנו לעיסוק בתפקיד השופטים בחינוך והדרכת העם .ראינו שמשה רבינו כבר בתקופתו ,חש כורח וצורך רב ,בהקמת ראשות שופטת ומבצעת לעם ישראל ,כדי למנוע לחברה ,השלכות הרות אסון .כוחו של הצדק בחברה ,מחסנה ומסייע לה בהמשכיותה במסגרת הנאותה והרצוייה של שמירת כבוד הבריות מתוך “ואהבת לרעך כמוך” .קיום החברה כרוך אם כן ,בצדק כחלק אינטגרלי מכבוד הזולת כתנאי לקיום כבוד הבריות .מתפקיד השופטים בחינוך והדרכת העם לטובת החברה התקינה ,עסקנו כהמשך מתבקש בערכים ,חוקים ואידיאולוגיות כמסגרת חברתית השומרת על מתכונת חברתית-ערכית נתּונה של כל חברה קבוצתית עלי אדמות. את מחקרנו חתמנו בהצגת שמירת הלשון כערך חברתי רב המעלה שהוא למעשה ערך חברתי-אוניברסאלי ,משלמה המלך והמשכו בחפץ חיים .המוטו הוא מידות ודרך ארץ, כאשר שמירת הלשון יוצרת בריאות ואהבה בין הבריות תוך צימצום ומניעת עניינים שליליים .עמדנו על כך שיישוב הדעת בתבונה יביא את הפרט ומכאן את הכלל לאפשרות קיום עתידית .זה כאמור ,בתיפקוד קפידתי נכון .מצאנו שבעצם שמירת הלשון טובה ע | 36 ד”ר אברהם גוטליב ומומלצת לכל אדם באשר הוא אדם ובחברה שבה הוא נמצא ,תהא אשר תהא ללא קשר בצבע עור ,מין ,דת ו/או מוצא תרבותי .הגענו למסקנה ששמירת הלשון שעל חשיבותה עמד שלמה המלך ובעקבותיו החפץ חיים ,יש בו ֶמ ֶסר לדרך התנהגות חברתית כלל- אוניברסאלית ,כאשר לשמירת הלשון יש תפקיד בקיום החברה והמשך תיפקודה. נמצאנו למדים ,שמצות אהבת ישראל “ואהבת לרעך כמוך” היא בעצם מצוה חברתית- מוסרית ,ייחודית ואוניברסאלית ,הראוייה ומומלצת בכל חברה אנושית מתוקנת ונאורה ,למען המשכיות הדורות כראוי לכל הברואים שנבראו בצלם אלוקים. ד”ר אברהם גוטליב – מרצה רב-תחומי ליהדות בביה”ס ללימודי יסוד ביהדות ,אוניברסיטת בר אילן Dr. Abraham Gottlieb The Schulman School of Basic Jewish Studies Bar-Ilan University Ramat Gan הערות 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 1ראו על כך בהרחבה“ ,אהבת ישראל” ,אנציקלופדיה תלמודית ,כרך ראשון ,ירושלים תש”ן ,עמ’ ריא- רטו; על מושג האהבה בישראל ,ראו יצחק היינימן“ :אהבה” ,האנציקלופדיה העברית ,כרך ראשון, ירושלים תשי”א ,עמ’ .578-577 2ספר המצוות לרמב”ם ,מצות עשה רו; ספר מצוות גדול ,עשין ט; ספר החינוך מצוה רצג. “3בשנים האחרונות ,התרבו גלי העליה מקצווי תבל .מסיבות שונות הרבה מן ה’עולים’ ,מתגיירים כאן, הן גיור לחומרה והן גיור אמיתי .עקב ריבוי הגרים ,הגיע הזמן לרענן לעצמנו את מצות אהבת הגר כדי להתיחס אל גרי הצדק כפי שנדרש בהלכה” .כך פותח את מאמרו בנושא מו”ר הרב שלמה זאב פיק, “מצות אהבת הגר” ,תחומין ,י”ז (תשנ”ז) ,עמ’ .212-205 4סיפרא תורת כהנים קדושים פרק ד ,יב; ירושלמי נדרים פרק ט ,הלכה ה. 5אהבת הזולת ,פירושה אפוא ,לא להזיק כלל לזולת ,ותמיד לנהוג כלפיו בהגינות ,מתוך מידות ,דרך ארץ ויראת שמים. 6כל שנאה ,עם סיבה ובוודאי ‘טבל’ סחבת דיהיינו שינאת חינם זה דבר שלילי ביותר שעל האדם מוטלת החובה להימנע ממנו .שכן ,אווירת שנאה ,מהולה היא בכעס וכל עוד שהאווירה המחושמלת קיימת ,המצב רק ילך ויחריף .על השנאה ושנאת חינם לאור ההלכה ,ראו הרב צבי וינברגר ,השנאה והחינם ,ירושלים תש”ס. 7במאמרו“ :יהדות אורתודוכסית לאור כמה שאלות ותשובות” ,דעות סתיו כ”ד (תשכ”ד) ,עמ’ .104-103 הוא משיב לשאלה שנשאלו כמה רבנים והוגי-דעות ,כיצד יש מקום לדו-קיום קהילתי-דתי שונה. 8הרב יהודה מוריאל ,בדרך טובים ,ירושלים תשל”ב .כפי שכותב ד”ר חיים חמיאל בהקדמה“ :,בא ספר זה – כדי למלא צורך דרוש ומבוקש במוסדות החינוך היהודיים בימינו ,המחפשים דפוסי חינוך ותכנים עמוקים בתחום החברה ויחסי אנוש השאובים ממקורות הקודש .כאשר המטרה היא לקרב את בני הנוער לאמונה בה’ ,לאהבת התורה ולהתחזקות עם הערכים ע”י קיומם הלכה למעשה”. 9הרב אברהם יצחק הכהן קוק (הראי”ה) ,אורות הקודש ,חלק ג ,ירושלים תשמ”ה ,עמ’ שנה. 1על ההיבטים הפסיכולוגיים של אהבה להשלכותיהם ,ראו מרטין ס’ ברגמן ,דרכים של האהבה (תרגום מאנגלית :דינה קטן; עורך החומר הקלאסי :אמיר אור) ,תל-אביב תשנ”ד. 1הרב ,האלוף (במיל’) מרדכי פירון שליט”א (לשעבר הרב הראשי לצה”ל) בספרו :ייחודו של עם ישראל, פרקי הגות ומחשבה ,תל-אביב תשל”ז. 1למעלותיו של הזהיר בכבוד הבריות ,כבר נדרשו חז”ל והעלו יסודות ,רעיונות הארות וידיעות .ראו על כך אברהם טובולסקיִ ,הזהרו בכבוד חבריכם ,בני-ברק תשמ”א. 1יצויין כי ,אישיותו של האדם מבחינת התקשרות למקום ,מתוך הסתכלות פסיכולוגית-סביבתית, מורכבת מפערים בין סביבת המוצא והיעד על כך ראו מיכל מטרני-גוזלן ,התקשרות למקום ,מניע להגירה ופערים בין סביבת המוצא והיעד ,עבודת-גמר לתואר-שני ,חיפה תשנ”ד. 1ראו“ :איכה ישבה בדד העיר רבתי עם היתה כאלמנה” (איכה א א) ועוד. 1הספורנו על התורה עם הארות והערות ,מהדורת הרב יהודה קופרמן ,כרך ב ,ירושלים תשנ”ב ,ספר דברים ,עמ’ י. 1שם ,כרך א ,ספר שמות ,עמ’ קח. ד”ר אברהם גוטליב 17 18 19 20 21 22 23 ע | 37 1רש”י שם מבאר“ :כיצד למדו ישראל תורה שבעל פה” .המהדיר הרב קופרמן (לעיל ,הערה ,)14מסביר בהערה ,67שמדובר בתהליך שבסופו הזקנים לימדו את העם ,כך שכל אחד שמע את דברי התורה שמשה שמע מפי ה’ ,ארבע פעמים .לפי הסבר זה ,נוצר קשר ישיר בין משה איש האלוקים המקבל תורה מה’ ובין כל כלל ישראל השומעים את דבר ה’ ממנו פעם אחת ,ועוד שלוש פעמים ממנהיגי העם .על תהליך לימוד התורה שבעל פה כמשנה סדּורה ,ראו בהרחבה בפתח הקדמת הרמב”ם למשנה ,בתוך :משנה עם פירוש רבינו משה בן מימון ,מהדורת הרב יוסף קאפח ,סדר זרעים ,ירושלים תשכ”ג (הדפסה שישית תשמ”ט) ,עמ’ א-ב .תודתי נתונה לידידי הרב אהרן קאפח הי”ו ,על שהסב את תשומת ליבי למקור זה. 1משפט צדק הוא תוצר היחס שבין הצדק והדין .למחקר מקיף וממצה על היחס שבין השניים ,ראו חיים שיין ,הצדק במשפט העברי ,תל-אביב תשנ”ד .ייחודו של מחקר זה בא לידי ביטוי בכך שהוא נעשה על רקע המשפט הכללי ועל רקע הפילוסופיה היהודית והכללית ,כפי שמציין זאת במבוא שבפתיחה ,פרופ’ אהרן קרשנבאום מהפקולטה למשפטים שבאוניברסיטת תל-אביב. מפּרות האילן (עורך :דוד אלגביש), 1ראו על כך מאמרי “ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם” ,בתוךֵ : רמת-גן תשנ”ח ,עמ’ 247-244וספרות שם. 2ר’ ישעיה הלוי הורוויץ ,בעל שני לוחות הברית ,המאה הט”ז -הי”ז ,בספרו מוסרי השל”ה לפסוקנו, עמ’ קח. 2כדברי ִּהלֵ ל הזקן ,מגדולי חכמי ישראל בתקופת הבית השני ,בהנחייתו לאדם כיצד יתנהג ,שעליו “הוֵ י מתלמידיו של להיות מתלמידיו של אהרן ,דהיינו ,ללמוד ממידותיו ,כמובא במסכת אבות א יבֱ : אהרן אוהב שלום ורודף שלום ,אוהב את הבריות ומקרבן לתורה”. 2על המנהגים השונים שבקריאת ההפטרה לפרשת ‘דברים’ בקהילות ישראל השונות ,ראו הרב נתן פריד בנספח לאנציקלופדיה תלמודית ,כרך י ,ירושלים תש”ן ,עמ’ תשי”א – תשיב. 2ראו על כך ,ג’ורג’ קספר הומנס ,התנהגות בני-אדם בקבוצה (תרגום לעברית :אורי רפ) ,תל-אביב תשל”ז .לחשיבה הקבוצתית יש השלכות לטוב ולרע .ראו על כך בהרחבה: W. McDougall, The Group Mind, Second Edition, London 1927 2 24עליו ועל חיבוריו ,ראו צבי קפלן“ ,ר’ ישראל מאיר הכהן מרדין” האנציקלופדיה העברית ,כרך כ, ירושלים תשל”א ,עמ’ .497-495 2 25כך היא הפסיכולוגיה החברתית ,המורכבת מן הגורמים הבאים :השפעה קבוצתית; תפיסת הזולת ,מנהיגות; תקשורת וטכניקות .ראו על כך פרקי קריאה בפסיכולוגיה חברתית ,הקבוצה הקטנה (עורך :א’ זיו; תרגום :א’ ספקטור) ,תל-אביב תשכ”ז; Marvin E. Shaw, Group Dynamics, The Psychology of Small Group Behavior, Second Edition, USA 1976
© Copyright 2024