‫מזכר‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫יוני ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 38‬‬ ‫לשואה‬ ‫השני‬ ‫הדור‬ ‫בני‬ ‫נוטלים את הלפיד ונאבקים במעמסה הנפשית‬ ‫חיל האוויר מצדיע לניצולים‬ ‫למעלה מ‪ 10,000-‬ניצולים ביקרו‬ ‫בבסיסי החיל‬ ‫פרויקט מיוחד‬ ‫משולחנה של היו"ר‬ ‫בעקבות ההסכם עם ממשלת גרמניה משנת ‪ ,1952‬חוקקה מדינת‬ ‫ישראל ב‪ 1957-‬את חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ,‬לפיו התחייבה לדאוג‬ ‫לרווחתו של כל ניצול שהגיע לארץ עד אוקטובר ‪ .1953‬אלא שאחד‬ ‫משורשי מצוקת ניצולי השואה בארץ היא העובדה שרק ‪ 39%‬מהם‬ ‫הגיעו לארץ עד לתאריך זה‪ .‬יתר ‪ 61%‬מהניצולים אינם מקבלים סיוע‬ ‫מהמדינה‪ .‬אלה הם בעיקר יהודי מזרח אירופה‪ ,‬שנשארו מאחורי מסך‬ ‫הברזל שלא מרצונם‪.‬‬ ‫בחודש שעבר פתח חיל האוויר את‬ ‫שערי בסיסיו בפני כ‪ 10.000-‬ניצולי‬ ‫שואה מכל הארץ‪ .‬מרכז הארגונים‬ ‫של ניצולי שואה הצטרף ליוזמתו‬ ‫הברוכה של מפקד חיל האוויר‪,‬‬ ‫האלוף אמיר אשל‪ ,‬בנם של ניצולי‬ ‫שואה‪ .‬שמחנו לארגן עם החיל את‬ ‫המבצע המורכב זה‪ ,‬שהוא בעינינו‬ ‫מחווה ראויה לציבור לו אנו חייבים במדינת ישראל של המאה ה‪ 21-‬חיים רבע מניצולי השואה מתחת‬ ‫כה הרבה‪.‬‬ ‫לקו העוני‪ .‬האם זהו מצב סביר? האם לא די ברעב שהם חוו באירופה‬ ‫הנאצית של המאה ה‪ ?20-‬חלקם הגדול חי ללא חימום בחורף‪ ,‬וחלקם‬ ‫לפני כחודשיים‪ ,‬אמר ראש אינם יכולים לשלם טיפולים רפואיים‪ ,‬תרופות יקרות‪ ,‬או אשפוז בבתי‬ ‫הממשלה בטקס שפתח את אירועי אבות סעודיים‪ .‬האין זה שיא האטימות שדווקא על אלה תוטלנה הגזרות‬ ‫יום הזיכרון לשואה ולגבורה ב'יד ושם'‪" :‬במקום הזה וביום הזה אני הנוספות? כבר התבשרנו למשל שההנחות בארנונה שניתנו לאזרחים‬ ‫מתחייב ‪ -‬לא תהיה עוד שואה נוספת"‪ .‬בהופעותיהם בטקסים הרבים ותיקים ובעיקר לניצולי שואה תבוטלנה‪ ,‬דבר שיציב עול כספי נוסף‬ ‫שהתקיימו באותו יום ברחבי הארץ‪ ,‬שיבחו פוליטיקאים מזדמנים את בפני רבים המתקיימים בקושי מקצבתם העלובה ועלול להפוך את‬ ‫גבורתם של השרידים‪ :‬את לוחמי גטו וורשה‪ ,‬את לוחמי תש"ח‪ ,‬ואת חייהם לבלתי‪-‬אפשריים ממש‪.‬‬ ‫כל אלה שתרמו תרומה כה מכרעת לתקומתה של מדינת ישראל‪ .‬יש‬ ‫להזכיר תמיד כי כ‪ 20%-‬מהנופלים במלחמת השחרור הגיעו אל הקרב שנים רבות גילו ממשלות ישראל אדישות לזכויותיהם של ניצולי‬ ‫ישר ממחנות המוות‪ .‬ניצולים רבים הגיעו לדרגים בכירים בחיילות השואה‪ .‬מצידם‪ ,‬רבים מבין אלה שהיו זכאים לשילומים לא היו מודעים‬ ‫השונים‪ ,‬רבים נפלו במערכות ישראל הנוספות‪ .‬קיבלנו תזכורת נכונה לזכויותיהם‪ ,‬כי איש לא טרח ליידע אותם על כך‪ .‬מרכז הארגונים של‬ ‫וצודקת על כך שבזכותם אנו חיים‪ ,‬בכך שבזכות גורלם הנורא מכל של ניצולי השואה‪ ,‬המאגד יותר מ‪ 50-‬ארגונים‪ ,‬הוקם לפני ‪ 25‬שנים על‪-‬ידי‬ ‫ששת המיליונים התקבלה באו"מ החלטת החלוקה מנובמבר ‪ .1947‬על נח פלוג ומשה זנבר ז"ל במגמה לתקן את העוולות‪ ,‬וממשיך להיאבק‪,‬‬ ‫אותו הרקע קיבלה ממשלת ישראל ב‪ 1952-‬את השילומים מגרמניה‪ ,‬מאז‪ ,‬על זכויותיהם‪ .‬הודות למאבקינו‪ ,‬החל יחס הממשלה להשתנות‬ ‫כספים שהיו חמצן הכרחי לבניית המדינה‪ ,‬הכלכלה והתעשייה‪.‬‬ ‫ב‪ 2008-‬והיום אנו זוכים לשיתופי פעולה מצד הגופים הממשלתיים‬ ‫האמונים על הטיפול בניצולים‪.‬‬ ‫אם כן‪ ,‬הכל התנהל השנה לפי הספר‪ :‬הדברים הנכונים אכן נאמרו‪ ,‬בימים אלה‪ ,‬בהם חלק מהשרים החדשים מביעים רצון לפעול לשיפור‬ ‫ועם תום הטקסים חזרה מדינת ישראל לסדר יומה והתפנתה להכנת תנאי חייהם של הניצולים‪ ,‬עליהם לזכור שהזמן דוחק‪ .‬התחנה הראשונה‬ ‫תקציב המדינה‪ .‬עד מהרה התבשרו אזרחי ישראל שעקב הגרעון העמוק בדרך לשיפור מיוחל זה היא ביטול הגזרות העומדות בפתח‪.‬‬ ‫בתקציב‪ ,‬יוטלו עליהם גזרות חדשות‪ ,‬וכדברי שר האוצר הטרי‪ ,‬ח"כ‬ ‫יאיר לפיד‪" ,‬לקחנו מהכיס של כולם"‪ .‬האם נכון הדבר‪ ,‬ובעיקר ‪ -‬האם אמירות כגון אלה של ראש הממשלה – "לא תהיה שואה עוד" ‪ -‬תשארנה‬ ‫הוא צודק?‬ ‫חלולות אם לא תהיה בהן מחוייבות אמיתית לרווחתו של כל איש ואישה‪,‬‬ ‫כל קשיש וקשישה ששרדו את התופת‪ .‬לא לנאומים מרגשים הם זקוקים‬ ‫העובדות מדברות אחרת‪ .‬העשירונים התחתונים אכן ישלמו‪ .‬העלאת בדרכם למכולת או לקופת החולים‪ .‬זה הזמן למעשים‪ ,‬אחת ולתמיד‪ ,‬כי‬ ‫המע"מ באחוז אחד כבר פגעה קשות בקבוצה זו‪ ,‬שכבר חיה בדוחק בלעדי כך יוסיפו חיי ניצולים רבים להתנהל במחסור ובהשפלה‪ ,‬ואיש‬ ‫וששני שליש ממנה הם הזקנים‪ ,‬וביניהם ניצולי שואה רבים מספור‪ .‬אלא ממקבלי ההחלטות לא יינקה מהאחריות ההיסטורית לכך‪.‬‬ ‫שבו בזמן‪ ,‬בעלי ההון‪ ,‬אשפי "תכנון המס" והחברות בעלות "הרווחים‬ ‫הכלואים" לא נדרשות לתרום תרומה של ממש להבראת כלכלת מדינה‪.‬‬ ‫בישראל חיים היום כ‪ 180.000-‬ניצולי שואה שגילם הממוצע הוא ‪.84‬‬ ‫כ‪ 1000-‬מביניהם נפטרים מדי חודש‪ .‬תהליך ההזדקנות מציב בפניהם‬ ‫צרכים נוספים‪ ,‬ובפני החברה הישראלית אתגרים חדשים‪.‬‬ ‫‬ ‫‪2‬‬ ‫קולט אביטל‬ ‫דבר המערכת‬ ‫קוראים יקרים‪,‬‬ ‫בגיליון זה של "מזכר" אנו מביאים דווח על המשך פעילותו האינטנסיבית‬ ‫של מרכז הארגונים בנושאי זכויות הניצולים‪ ,‬פעילותו מול משרדי‬ ‫הממשלה‪ ,‬והנצחת השואה וזכרה‪ .‬בין אלה‪ ,‬דיווח על הישגי המו"מ עם‬ ‫משלחת של ממשלת גרמניה‪ ,‬שהבטיחה להעביר מיליארד דולר למימון‬ ‫שירותי רווחה לניצולי שואה; הכרה ראשונה שלהם באחריות לפצות מי‬ ‫שהיו ילדים בתקופת השואה; מפגש עם השר לאזרחים וותיקים‪ ,‬אורי‬ ‫אורבך; תביעות שמעלה המרכז בפני הממשלה בדבר זכויות הניצולים;‬ ‫תערוכת הצילומים "ניצולים"‪ ,‬של הצלמת עליזה אורבך‪ ,‬המוצגת בימים‬ ‫אלה בכנסת ביוזמת מרכז הארגונים; ואחרון אחרון חביב ‪ -‬סיפור ביקורם‬ ‫של יותר מ‪ 10,000-‬אלפים ניצולים בבסיסי חיל האוויר ברחבי הארץ‪,‬‬ ‫פרויקט שהצליח מעל משוער‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מקדיש הגיליון פרויקט מיוחד לבני הדור השני‪ ,‬שהפכו לנושאי‬ ‫המורשת‪ .‬אנו עדים להתעוררות הולכת וגוברת של פעילות בני דור זה‬ ‫בהנצחתה של השואה והעברת מורשתה לבני הדור השלישי‪ .‬בגיליון אנו‬ ‫מביאים סקירה של פעילות בני הדור השני במסגרת הארגונים החברים‬ ‫במרכז הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬לצד מאמרים וכתבות הנוגעים‬ ‫לתחומים אלה‪.‬‬ ‫בסופו של הגיליון מובא סיפורו של יעקב זילברשטיין‪ ,‬חבר הנהלת‬ ‫מרכז הארגונים‪ ,‬אשר עסק מיום שהגיע ארצה לאחר המלחמה בהנחלת‬ ‫זיכרון השואה‪ ,‬משום שראה בדבר משום מילוי צוואתו הרוחנית של הרב‬ ‫פרנקפורטר‪ ,‬אשר היה לאביו הרוחני בבוכנוולד‪.‬‬ ‫קריאה מועילה ומהנה‬ ‫מזכר‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫תוכן‬ ‫העניינים‬ ‫יוני ‪ 2013‬תשע"ג | גיליון ‪| 38‬‬ ‫בני הדור השני לשואה‬ ‫נוטלים את הלפיד ונאבקים במעמסה הנפשית‬ ‫חיל האוויר מצדיע לניצולים‬ ‫למעלה מ‪ 10,000-‬ניצולים ביקרו‬ ‫בבסיסי החיל‬ ‫פרויקט מיוחד‬ ‫זאב בירגר ז"ל ושלושת בניו‪ :‬דורון‪,‬‬ ‫עודד וגיל‪ .‬צילום‪ :‬עליזה אורבך‬ ‫חדשות ואקטואלי ה‬ ‫‪4‬‬ ‫מיצוי זכויו ת‬ ‫‪16‬‬ ‫ניצולים כדיוקנאות אומנותיי ם‬ ‫‪18‬‬ ‫הדור השני‪:‬‬ ‫יוצא לאור בתמיכת המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫מזכר‬ ‫לגאול את הזיכרונות האחרוני ם‬ ‫‪21‬‬ ‫בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫כתב עת לענייני שואה‪ ,‬תקומה‪ ,‬זכרון והנצחה‬ ‫מייסד ה"מזכר"‪:‬‬ ‫צבי גיל‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫מו"ל‪:‬‬ ‫ועדת הסברה וקשרי חוץ‬ ‫המסגר ‪ 55‬ת"א‬ ‫טל' ‪03-6243343‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד ‪ ,57403‬ת"א ‪61573‬‬ ‫יו"ר ועדת הסברה וקשרי חוץ‪ :‬זאב שוורץ‬ ‫עורך ראשי‪:‬‬ ‫אורי ארזי‬ ‫עורך‪:‬‬ ‫עמרי מריאן‬ ‫חברי מערכת‪:‬‬ ‫ראול טייטלבאום‪ ,‬לילי הבר‪ ,‬אלי ולק‬ ‫יעל מור חיים‬ ‫עיצוב ועריכה גראפית‪:‬‬ ‫אורלי פיינברג‬ ‫עיצוב קונספט‪:‬‬ ‫תמונת שער אחורי‪:‬‬ ‫באדיבות קרן גילרמן הראל‬ ‫הטיפול בניצולי השואה ובבני הדור השני‬ ‫מיתוסים ומציאות‪ :‬לשואה אין "דורות המשך"‬ ‫‪22‬‬ ‫‪26‬‬ ‫הדור השני בארגונים החברים במרכז הארגוני ם ‪29‬‬ ‫בבוכנוולד נדרתי לספר לעולם כולו על השוא ה ‪36‬‬ ‫מדור משפטי‬ ‫‪37‬‬ ‫חדש על מדף הספרי ם‬ ‫‪40‬‬ ‫‪3‬‬ ‫חיל האוויר מצדיע לניצולי השואה‬ ‫"כבר שעתיים שאני‬ ‫לא מפסיקה לבכות"‬ ‫מילים אלה‪ ,‬שהשמיע קצינה צעירה מבסיס פלמחים מסכמות‪ ,‬טוב יותר מכל‪ ,‬את‬ ‫חשיבותו ומידת הצלחתו של יום מיוחד במינו‪ .‬היום בו פתח חיל האוויר את בסיסיו‪,‬‬ ‫בשיתוף עם מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬בפני למעלה מ‪ 10,000-‬ניצולים‬ ‫| עמרי מריאן |‬ ‫יום שלישי ה‪ 11-‬ביוני היה יום חג ליותר‬ ‫מ‪ 10,000-‬ניצולי השואה אשר סיירו‬ ‫בטייסות חיל האוויר‪ ,‬צפו בכלי טיס ונפגשו‬ ‫עם אנשי חיל האוויר ב‪ 12-‬בסיסים‪ ,‬מעמק‬ ‫יזרעאל בצפון ועד אילת בדרום‪ .‬את האירוע‪,‬‬ ‫המתקיים זו הפעם הראשונה‪ ,‬יזמו חיל האוויר‬ ‫ומרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫בשותפות עם המשרד לאזרחים וותיקים‪ .‬את‬ ‫הסיורים בבסיסים העבירו מפקדים שהם דור‬ ‫שני לשואה‪ ,‬או כאלה המתנדבים בעמותות‬ ‫סיוע לניצולי השואה ומשפחותיהם‪.‬‬ ‫כשנפגש מפקד חיל האוויר‪ ,‬האלוף אמיר‬ ‫אשל‪ ,‬בן לניצולי שואה‪ ,‬עם אנשי מרכז‬ ‫הארגונים בבסיס פלמחים סיפר כי "בחדר‬ ‫התדריכים היו הרבה דמעות‪" .‬האירוע הזה‬ ‫חשוב לנו בחיל האוויר‪ ,‬לא פחות מאשר‬ ‫לניצולים"‪ ,‬אמר‪ .‬מאוחר יותר בפגישה עם‬ ‫קבוצת ניצולים באחת מטייסות המסוקים‬ ‫בבסיס אמר‪" :‬אנו רואים זכות גדולה לארח‬ ‫אתכם כאן היום‪ .‬אתם‪ ,‬שעברתם את התופת‬ ‫והקמתם את המדינה‪ .‬אנחנו צריכים להודות‬ ‫לכם על מה שעשיתם ולהצדיע לכם‪ .‬האנשים‬ ‫כאן רואים זכות גדולה בהזדמנות לארח‬ ‫אתכם‪ .‬אני משוכנע כי הקשרים בינינו ימשכו‬ ‫גם מעבר לאירוע בודד זה"‪.‬‬ ‫ההתרגשות לקראת‪ ,‬ובמהלך האירוע‪ ,‬ניכרה‬ ‫בפני רבים מהחיילים והקצינים בהם פגשנו‬ ‫ועם שוחחנו‪ .‬נחמן כהנא‪ ,‬ניצול אושוויץ‬ ‫שביקר בבסיס פלמחים‪ ,‬פנה למפקד חיל‬ ‫האוויר ולאורחים ואמר בקול נרגש‪" :‬אני אחד‬ ‫מאלה שניצל מהתופת באושוויץ‪ .‬נשארתי‬ ‫בחיים והייתה לי הזכות להלחם על עצמאותה‬ ‫של המדינה‪ .‬היום אני מסתכל בגאווה על חיל‬ ‫האוויר שלנו ויודע שאוכל לומר לילדי ונכדי כי‬ ‫יש מי שדואג ששוב זה לא יקרה"‪.‬‬ ‫מפקד בסיס פלמחים‪ ,‬תא"ל יואב לאור‪ ,‬אמר‬ ‫‪4‬‬ ‫צילום למזכרת‪ .‬במרכז‪ ,‬מפקד חיל האוויר‪ ,‬האלוף של‪ ,‬שניה מימינו‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬ ‫לאורחים‪" :‬בשם אלפי חיילי הבסיס‪ ,‬אני רוצה‬ ‫להצדיע לכם ולומר שאנחנו שמחים שהגעתם‬ ‫ומתרגשים מהמפגש הזה‪ .‬אתם חלק חשוב‬ ‫מהקבוצה שהקימה את המדינה הזאת‪ .‬מה‬ ‫שראיתם כאן היום צריך לטעת בליבכם את‬ ‫האמונה שאנחנו כאן נגן על המדינה הקטנה‬ ‫שלנו‪ .‬אנחנו נושאים את הלפיד שאתם‬ ‫הדלקתם‪ .‬ודעו לכם‪ ,‬רעש המטוסים שאתם‬ ‫שומעים מעל ‪ -‬הוא קול החופש"‪.‬‬ ‫מסר ברור‬ ‫בתום הסיור בבסיס פלמחים‪ ,‬התקבצו מאות‬ ‫האורחים באודיטוריום שם הנעימה את זמנם‬ ‫להקת חיל האוויר‪ .‬בין שיר אחד למשנהו‪,‬‬ ‫פנתה אליהם בדברים גם יו"ר המרכז‪ ,‬קולט‬ ‫אביטל‪ ,‬שאמרה‪" :‬לפני עשור עשה מפקד חייל‬ ‫האוויר‪ ,‬באותם ימים עדיין תת‪-‬אלוף אשל‪,‬‬ ‫מעשה שהצית את דמיון העולם ‪ -‬הוא הוביל‬ ‫מטס של שלושה מטוסי ‪ F15‬מעל למחנה‬ ‫ההשמדה אושוויץ‪ .‬באותה שעה התקיימה‬ ‫במחנה עצרת זיכרון של חיילי חייל האוויר‪.‬‬ ‫דבריו זכורים לנו היטב‪' :‬אנחנו טייסי חייל‬ ‫האוויר הישראלי אנחנו טסים בשמי מחנה‬ ‫הזוועות‪ .‬קמנו מאפר מיליוני הקורבנות‪,‬‬ ‫נושאים את זעקתם האילמת‪ ,‬מצדיעים‬ ‫לגבורתם'‪.‬‬ ‫"טיסה זו היה בה יותר מסמל‪ .‬היה בה מסר‬ ‫ברור‪ .‬הא עוררה שוב את השאלה הנצחית‪ :‬מה‬ ‫היה קורה אילו בעלות הברית היו מפציצות‬ ‫את פסי הרכבת אשר הובילו מדי יום ביומו כ‪-‬‬ ‫‪ 100.000‬יהודים אל תאי הגזים‪ .‬שהרי באותם‬ ‫ימים כבר ב‪ ,1942-‬ידעו בעלות הברית את‬ ‫אשר קורה באותן מחנות‪ .‬כמה מיליוני אנשים‬ ‫יכלו להינצל מהמשרפות?‪ .‬והיה בה‪ ,‬בטיסה‬ ‫הזאת‪ ,‬מסר נוסף‪ ,‬מסר של עוצמה‪ ,‬מסר של‬ ‫'אנחנו כאן‪ ,‬כעם חופשי‪ ,‬ואנחנו‪ ,‬חייל האוויר‪,‬‬ ‫נהיה תמיד מגן לעם היהודי לארצו ישראל'‪.‬‬ ‫כך כולנו כאן רואים אתכם‪ .‬את המסר הזה‪,‬‬ ‫מעביר היום שוב חייל האוויר‪ ,‬הפעם לכל אלה‬ ‫ששרדו את התופת וחזרו משם"‪.‬‬ ‫את דבריה סיכמה באומרה‪" :‬מהמפגש הזה‬ ‫היום אנחנו מקווים שלא רק הניצולים יצאו‬ ‫חיל האוויר מצדיע לניצולי השואה‬ ‫מדי יום‪ .‬חיל שמבטיח לעשות הכל כדי להגן‬ ‫על המדינה‪ .‬אנחנו מבינים בחיל האוויר שזו‬ ‫המשמרת שלנו‪ ,‬ושאנחנו צריכים לעשות הכל‬ ‫כדי שהזוועות שעבר העם שלנו בעבר לא‬ ‫יקרו שוב‪ .‬לעולם לא‪.‬‬ ‫"כשהובלתי את המטס מעל אושוויץ ראיתי‬ ‫את הדברים מלמעלה כמו שמעטים ראו‪.‬‬ ‫ראיתי ולא האמנתי‪ .‬שם‪ ,‬מעל אושוויץ‪ ,‬ראיתי‬ ‫את המשרפות וניסיתי לדמיין האנשים שהיו‬ ‫בפעם הראשונה כל קרוב למטוס קרב‬ ‫נשכרים‪ ,‬אלא גם החיילים כולם‪ .‬הם שמעו‬ ‫עדויות ממקור ראשון‪ ,‬שמעו ויפנימו‪ ,‬אני‬ ‫בטוחה‪ ,‬עד כמה חשוב כולנו הגורל היהודי‪,‬‬ ‫עד כמה חשובה ויקרה לנו המדינה הזאת‪ .‬הם‬ ‫ישמעו ויספרו לדורות הבאים‪ .‬ומעבר לכך הם‬ ‫יבינו שלקחי השואה הם אוניברסאליים‪ ,‬שעל‬ ‫כולנו להגן על קדושת חיי האדם באשר הוא‬ ‫אדם‪ ,‬על כבודו ‪ -‬כבודו של כל אדם"‪.‬‬ ‫בפני האורחים הוקרן גם סרטון על חיל‬ ‫האוויר‪ ,‬בו שובצו דברים של מפקד החייל‬ ‫שאמר‪" :‬אני שמח‪ ,‬גאה‪ ,‬ואפילו נרגש לארח‬ ‫אתכם בחיל האוויר‪ .‬אתם יכולים להיות גאים‬ ‫בארץ לתפארת שהוקמה‪ ,‬נבחנה ואותגרה‬ ‫מהיום הראשון להקמתה והגיעה להישגים‬ ‫בקנה מידה עולמי‪ ,‬הישגים טכנולוגיים‪,‬‬ ‫מדעיים וחברתיים‪ ,‬וזה שלכם‪ .‬אנחנו בחיל‬ ‫האוויר חבים לכם המון‪ .‬החיל עוסק יום יום‬ ‫בהגנת המדינה‪ ,‬אך שלא כמו במלחמת העולם‬ ‫השניה ‪ -‬הארץ מוגנת היטב על ידי צה"ל‬ ‫חזק וחיל אוויר שהוכיח עצמו בעבר ונבחן‬ ‫מסתכל בגאווה על חיל האוויר‪ .‬ניצול אושוויץ‪ ,‬כהנא‬ ‫מיד חשבתי על סבא שלי‬ ‫יובל צוק‪ ,‬המשרתת בבסיס פלמחים‪ ,‬כתבה בטור אישי באתר חיל האוויר את הדברים‬ ‫הבאים לקראת האירוע‪" :‬כמו ניצולי שואה רבים‪ ,‬גם סבי יפקוד את בסיסי חיל האוויר‬ ‫ביום שלישי הקרוב‪ .‬סוף‪-‬סוף הוא יוכל לראות במו עיניו את הצבא במלוא הדרו‪ ,‬כמו‬ ‫שתמיד חלם‪ :‬צבא להגנת מדינת ישראל‪ ,‬שעל אף התופת קמה ועמדה על שתי רגליה‪.‬‬ ‫"כששמעתי על המיזם החילי‪ ,‬שבו יתארחו ניצולי שואה בבסיסי החיל‪ ,‬מיד חשבתי על‬ ‫סבי‪ :‬בכל ‪ 21‬שנותיי‪ ,‬סיפורו המצמרר על ילדותו מלווה את צעדיי‪ .‬לא תיארתי לעצמי‬ ‫שהוא אכן יתרגש כל‪-‬כך כשאשאל אותו האם הוא מעוניין לבוא ולראות בסיס של חיל‬ ‫האוויר מבפנים‪ .‬בעודו נרגש מההזמנה הלא‪-‬שגרתית‪ ,‬שמחתי גם אני על ההזדמנות‬ ‫שניתנה לי לחלוק עם סבי את סביבת עיסוקיי בשנתיים האחרונות – חיל האוויר‪.‬‬ ‫"כמו הרבה ניצולים מהטבח האירופאי גם סבא שלי‪ ,‬יהודה שטרנפלד‪ ,‬לא רצה לשתף‬ ‫אחרים בסיפורו‪ ,‬בעיקר כדי לא להיזכר שוב‪ .‬המחסום שלו נפרץ עם הגיע דור הנכדים‪,‬‬ ‫והוא מספר בכל הזדמנות שניתנת לו כדי שידעו כולם‪ :‬קרה אסון שלא יחזור שנית‪.‬‬ ‫כשסבי יצעד בין הדת"קים‪ ,‬הוא יהיה בטוח שכך יהיה‪ :‬יש מי שעומד על המשמר ולא‬ ‫יאפשר לשום קליע‪ ,‬רימון או מאכלת לפגוע באזרחי ישראל‪.‬‬ ‫"לאחר ארבע שנים בגטו לודז' הועבר סבי לאושוויץ‪ ,‬שם שהה עד שחרורו ב‪1945-‬‬ ‫על ידי כוחות הצבא האמריקאי‪ .‬כל ששת בני משפחתו נרצחו‪ ,‬והוא עלה בגפו לארץ‬ ‫והתגייס כחובש קרבי לחטיבת הראל של הפלמ"ח‪ .‬בשנת ‪ ,1998‬יזם סבי פרויקט הנצחה‬ ‫לכל אותם לוחמים שעברו את השואה‪ ,‬עלו לבדם ונפלו בקרבות על הקמת המדינה‬ ‫ואין מי שיזכור שהיו‪ .‬באמצעות הפרויקט תלמידי בתי‪-‬ספר ברחבי המדינה לומדים‬ ‫אודותיהם ופוקדים את קבריהם מידי שנה‪.‬‬ ‫"לכבודו‪ ,‬ולכבוד חבריו שיצאו מהתופת עם כוחות להקים מדינה‪ ,‬מתקיים הפרויקט‬ ‫הזה‪ .‬חיל‪-‬האוויר העצמתי שמגן היום על מדינת ישראל‪ ,‬נברא בצלם קרבותיו של סבי‬ ‫ואחיו לנשק‪ .‬וביום זה מתפנה החיל מעיסוקיו הרבים כדי להציג להוקיר להם תודה על‬ ‫אבני הפינה שייסדו בו‪ ,‬ובד בבד להבטיח שביטחונם שמור מאי‪-‬פעם"‪.‬‬ ‫לוקח ללב‪ .‬מפקד חיל האוויר משוחח עם ניצולים‬ ‫נשארו לשוחח אחרי הטכס‪ .‬מפקד הבסיס ואחת הניצולות‬ ‫שם‪ .‬הבנתי אילו כוחות טמונים בעם הזה‪ .‬כמה‬ ‫אנחנו חזקים‪ .‬שם הבנתי את גודל השליחות‬ ‫ועומק האחריות שמוטלת על כתפינו‪ .‬בשמי‬ ‫ובשם צה"ל אני מבטיח לעשות הכל כדי‬ ‫שמדינת ישראל תתקיים לנצח"‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬יש לבטל הגזירה‬ ‫של ביטול ההנחות בארנונה לניצולים"‬ ‫קולט אביטל‪" :‬אנחנו תובעים מהמשלה לדאוג גם לפיצוי ניצולים שלא קיבלו שום פיצוי עד היום‪,‬‬ ‫ולתאם המאמצים להשבת רכוש יהודי מחו"ל"‪ .‬השר אורי אורבך‪" :‬אני קשוב לדרישותיכם‪ ,‬ונעשה כל‬ ‫מאמץ כדי לעזור לניצולים"‬ ‫במפגש שנערך במהלך האסיפה הכללית‬ ‫של מרכז הארגונים עם השר לאזרחים‬ ‫ותיקים‪ ,‬אורי אורבך‪ ,‬אמרה קולט אביטל‪,‬‬ ‫יו"ר המרכז‪ ,‬כי במסגרת חוק ההסדרים‬ ‫ישנה גזירה קשה עבור ציבור הניצולים‪,‬‬ ‫זו שמבטלת את ההנחה שהם מקבלים‬ ‫בתשלום הארנונה‪" .‬אני מבקשת ממך‪,‬‬ ‫אדוני השר לאזרחים וותיקים‪ ,‬לפעול‬ ‫למען הסרת הגזירה הזו"‪ ,‬אמרה אביטל‪.‬‬ ‫עוד אמרה אביטל‪ ,‬כי היא מבחינה ביתר‬ ‫קשב והבנה לצרכי הניצולים מצד שרים‬ ‫בממשלה הנוכחית‪ ,‬אך קבלה על כך‬ ‫שאותה יד שהעבירה ‪ 50‬מיליון ש"ח עבור‬ ‫ניצולים לקרן לרווחה‪ ,‬לוקחת אותם חזרה‪,‬‬ ‫ויותר מכך‪ ,‬בחוק ההסדרים‪.‬‬ ‫אביטל גם בקשה מהשר כי היא מבקשת‬ ‫להביע הערכה עמוקה לשיתוף הפעולה‬ ‫לו זוכה המרכז בעבודתו מול המשרד "באתי להכיר אתכם מקרוב"‪ .‬השר אורבך‬ ‫לאזרחים וותיקים‪" .‬מאז כניסתי לתפקיד‪ ,‬הכספיים‪ ,‬אלה גם בפעולות אחרות‪ ,‬כגון‬ ‫מצאתי בו צוות קשוב ומקצועי"‪ .‬עוד ביקשה הנצחה וחינוך‪ ,‬שיש להן חשיבות רבה‪" .‬בהקשר‬ ‫אביטל מהשר‪ ,‬כי יפעל על מנת שהחלטת זה נפעל יחד אתכם מול משרד החינוך‪ .‬אנחנו‬ ‫הממשלה לראות במרכז הארגונים ארגון יציג יכולים ורוצים לסייע ככל האפשר‪ ,‬אמר‬ ‫תהפוך לחוק ‪ -‬ותבטיח בכך את עצמאותו אורבך‪ .‬לדבריו‪" ,‬צריך לפעמים לעצור ולחשוב‬ ‫הכלכלית‪.‬‬ ‫' מה עושים מכאן הלאה‪ .‬לאן רוצים ללכת'‪ .‬לא‬ ‫השר אורבך‪ ,‬שפינה מסדר יומו העמוס זמן‬ ‫מדובר רק בכספים‪ ,‬אלה במיכסום אופטימאלי‬ ‫יקר כדי לפגוש את ראשי הארגונים‪ ,‬עמד‬ ‫של הפעולות"‪ .‬לדברי אורבך‪ ,‬שותפות ושיתוף‬ ‫בדבריו על חשיבות שיתוף הפעולה בין משרדו‬ ‫פעולה הן מילות המפתח‪.‬‬ ‫למרכז הארגונים‪ ,‬ואמר כי "אנחנו מאוד‬ ‫קשובים לכל הנושאים הקרובים לליבכם‪,‬‬ ‫ונדאג לכך שהמרכז יזכה להכרה הפורמאלית שינויים בדפוסי הפעולה‬ ‫בחלקה השני של האסיפה הכללית‪ ,‬אמרה‬ ‫לה הוא ראוי"‪.‬‬ ‫עוד אמר‪ ,‬כי בפגישה הבאה עם ועידת אביטל‪" :‬לפני כשנה‪ ,‬כשנבחרתי לתפקיד‪,‬‬ ‫התביעות יעשה מאמץ כדי שניצולים החיים לא העליתי בדעתי כמה זמן ידרוש ממני‬ ‫בישראל יקבלו הקצבה גדולה יותר מכספי הדבר‪ .‬אבל לאחרונה‪ ,‬בשל המחויבות המלאה‬ ‫הועידה‪".‬אנחנו רואים בכם לא רק שותפים"‪ ,‬לתפקיד‪ ,‬התפטרתי ממשרתי כמנכ"ל המרכז‬ ‫אמר אורבך‪" ,‬אלה כאלה שאנחנו צריכים הרעיוני בבית ברל‪ ,‬כדי שאוכל להקדיש את‬ ‫כול זמני ומרצי למרכז הארגונים‪.‬‬ ‫לשרת אותם‪ .‬בשביל זה אנחנו כאן"‪.‬‬ ‫בהיבטים‬ ‫רק‬ ‫לדברי השר‪ ,‬העזרה אינה מצויה‬ ‫בחודשיים האחרונים נפגשנו עם כל השרים‬ ‫‪6‬‬ ‫הנוגעים בדבר‪ ,‬שכולם חדשים‪ ,‬ונדמה‬ ‫לי כי בעקבות פגישות אלה לא רק שהם‬ ‫מבינים עתה את צרכינו‪ ,‬אלה שגם‬ ‫הצלחנו להביא ליתר שיתוף פעולה בין‬ ‫המשרדים והארגונים השונים‪ .‬גם אצלנו‬ ‫בבית הכנסנו שינויים נחוצים בדפוסי‬ ‫העבודה וקביעת נוהלי עבודה מסודרים‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬אמרה אביטל‪ ,‬החלטנו לשנות את‬ ‫אופי ארגון הכנסים של הארגונים השונים‪.‬‬ ‫ניסיון שערכנו לאחרונה לימד אותנו כי‬ ‫יש יתרון בעריכת כנסים מרכזיים גדולים‬ ‫לפי חלוקה גיאוגרפית‪ ,‬במקום כנסים‬ ‫ארגוניים קטנים‪ .‬כמו כן דיווחה אביטל כי‬ ‫המרכז יעמיד לרשות הארגונים הקטנים‬ ‫והחלשים יותר אפשרות להיעזר בשירותי‬ ‫מרכז הארגונים בהנהלת חשבונות והפקת‬ ‫חומרי הסברה‪.‬‬ ‫אביטל עמדה גם על הצורך לאחד מאמצים‬ ‫בכל נושא השבת הרכוש מחו"ל‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫ארגונים שונים פועלים בתחום זה‪ ,‬איל"ר‬ ‫פרויקט הארט וגורמים אחרים אשר אינם‬ ‫פועלים בתיאום הנדרש‪ .‬לדברי אביטל "ארגון‬ ‫אחד נפגש עם נציגי ממשלה מסוימת‪ ,‬לאחריו‬ ‫ארגון אחר‪ ,‬ולבסוף מגיעים אנשי משרד החוץ‬ ‫ואומרים להם 'תעזבו אותם‪ .‬אנחנו ננהל את‬ ‫המו"מ"‪.‬‬ ‫על מנת להתגבר על מכשלה זו וכדי להעלות‬ ‫נושאים עקרוניים נוספים‪ ,‬פועלת אביטל‬ ‫לכינוסה הקרוב של הוועדה המתמדת‪,‬‬ ‫הפועלת במשרד ראש הממשלה‪" .‬אחת‬ ‫התביעות שנעלה"‪ ,‬אומרת אביטל‪" ,‬היא‬ ‫להביא לכך שגם אנשים שלא קיבלו עד היום‬ ‫שום פיצוי יקבלו משהו"‪.‬‬ ‫את דבריה סיימה בקריאה לכל הארגונים‬ ‫להתגייס לפעילות משותפת תוך הצגת חזית‬ ‫אחיד‪" .‬אנחנו חייבים לבנות מחדש את כוחנו‬ ‫ונעשה זאת רק בעזרתכם"‪ ,‬אמרה אביטל‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫לראשונה‪ :‬הגרמנים מכירים באחריות לפצות‬ ‫מי שהיו ילדים בתקופת המלחמה‬ ‫בעקבות דרישת מרכז הארגונים‪ ,‬הודיעו הגרמנים‪ ,‬לראשונה‪ ,‬כי הם מכירים בצדקת התביעה שיש לפצות את‬ ‫ילדי השואה על הילדות שנעשקה מהם‬ ‫בשורה חשובה לשרידי השואה שהיו ילדים‬ ‫בתקופת המלחמה‪ .‬ממשלת גרמניה תכיר‬ ‫בצדקת התביעה שיש לפצותם על הילדות‬ ‫שנעשקה מהם ועל הנזקים הרבים שנגרמו להם‪.‬‬ ‫כך עולה מהמו"מ בין נציגי ועידת התביעות‬ ‫בהשתתפות יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬ ‫ואורי חנוך‪ ,‬חבר הנהלת המרכז‪ ,‬לבין משלחת‬ ‫בכירה מטעם משרד האוצר הגרמני‪.‬‬ ‫"זו בהחלט התקדמות משמעותית‪ .‬אחרי‬ ‫מאמצים רבים‪ ,‬זו הפעם הראשונה שממשלת‬ ‫גרמניה מכירה בצדקת התביעה והודיעה‬ ‫כי תשקול דרכים לבוא לקראת אותם ילדי‬ ‫השואה שסבלו ונפגעו בצורה הקשה ביותר"‪,‬‬ ‫אמרה אביטל על ההתפתחות החשובה במו"מ‬ ‫עם הגרמנים‪ .‬אביטל‪ ,‬שהציגה יחד עם חנוך‪,‬‬ ‫את הדרישה בשם ילדי השואה בארץ ובעולם‬ ‫הוסיפה ואמרה‪" :‬אני מקווה שממשלת גרמניה‬ ‫תעשה צדק היסטורי בנושא זה ותפעל לפתח‬ ‫מנגנון פיצוי מהיר והולם על מנת שאותם‬ ‫ילדים שהיום מרביתם הם סבים וסבתות יוכלו‬ ‫לקבל את המגיע להם עוד בחייהם‪ ,‬על מנת‬ ‫שיחיו את שארית חייהם בכבוד וברווחה‪".‬‬ ‫ילדי השואה הם אלה שנולדו בין ינואר ‪1928‬‬ ‫ל‪-‬מאי ‪ .1945‬תקופת חייהם הראשונה עברה‬ ‫בארצות תחת השלטון הנאצי או בארצות‬ ‫בעלות הברית של המשטר הנאצי‪ .‬הם חיו‬ ‫במחנות‪ ,‬בגטאות‪ ,‬במחבוא או במסלול בריחה‬ ‫מתמדת‪ .‬מרביתם שיקמו את חייהם והקימו‬ ‫משפחות אולם ככל שנעו מחוגי הזמן התבררו‬ ‫הנזקים שנגרמו לדילים בגין הילדות שנעשקה‬ ‫וכי הפגיעה שעברו הייתה קשה מזו של‬ ‫הבוגרים ששרדו את התופת‪.‬‬ ‫לב לבה של הפגיעה הייחודית הוא שהם‬ ‫הושלכו כילדים שנותרו במרביתם לבדם‬ ‫לתופת של השואה והישרדות לחיים הייתה‬ ‫מוטלת על כתפיהם הקטנות‪.‬‬ ‫בשנים המעצבות בחייו של ילד קיימים‬ ‫יסודות דומיננטיים חשובים בעיצוב ובגיבוש‬ ‫אישיותו כאדם‪ .‬עליו להיות‬ ‫אהוב‪ ,‬מוגן ובטוח בסביבתו‬ ‫הקרובה‪ .‬בשנים אלה הוא‬ ‫לומד להיות איש משפחה‪ ,‬בן‬ ‫זוג‪ ,‬הורה‪ ,‬חבר בקהילה‪.‬‬ ‫לאותם ילדים נגרם נזק בלתי‬ ‫הפיך לכל החיים במישור‬ ‫הפסיכולוגי והחברתי‪ .‬בנוסף‬ ‫לפגיעה בתחום ההשכלה‬ ‫והתרבות‪ .‬הדבר בא לידי ביטוי‬ ‫"תש כוחנו‪ .‬איננו מצליחים יותר להדחיק"‬ ‫במספר רחב של הפרעות‪,‬‬ ‫ילדי השואה טוענים לפגיעה בכושר‬ ‫תחושת אובדן‪ ,‬החמצה ומודעות לחוסר‬ ‫ההשתכרות שבאה לידי ביטוי בכך שנאלצו‬ ‫היכולת לממש את הפוטנציאל שלהם‪ .‬מצא‬ ‫להתחיל את חייהם הבוגרים מנקודה נמוכה‬ ‫שכל הילדים ניצולי השואה שהיו בני ‪ 16‬או‬ ‫לאין ערוך בתחום ההשכלה והמיומנויות‬ ‫צעירים מזה ב ‪ ,1945-‬הם עשוקי ילדות‪ .‬הם‬ ‫הסוציאליות מזו של בני גילם‪ .‬הפגיעה‬ ‫היו חשופים בו בזמן לטראומות ילדות קשות‪.‬‬ ‫בהזדמנויות לחינוך והשגת השכלה בתחילת‬ ‫הילדים נאלצו לבנות מחדש את קיומם תוך‬ ‫החיים השפיעה על מהלך הלימודים והקריירה‬ ‫הדחקת הזיכרון‪ ,‬האבל והדיכאון‪ .‬בהזדקנותם‬ ‫של הילדים הניצולים ופגעה ביכולתם‬ ‫יש עדות לריאקטיביזציה של התופעות‬ ‫להתקדם בלימודים ובעבודה לעומת ילדים‬ ‫המודחקות הללו‪ :‬חרדות‪ ,‬קשיי שינה וחוסר‬ ‫שזכו לחינוך תקין בארץ‪.‬‬ ‫יציבות נפשית‪.‬‬ ‫כשהם נשאלים‪ ,‬בקדנציה האחרונה של‬ ‫גם הפגיעה הגופנית ניכרת‪ .‬ככל שהחשיפה‬ ‫לחזיונות הזוועה של השואה הייתה בגיל חייהם‪ ,‬מדוע נזכרו רק עתה לתבוע את‬ ‫צעיר יותר כך עלתה שכיחותן של המחלות‪ .‬המגיע להם מהגרמנים הם עונים‪" :‬היינו‬ ‫בקרב ניצולים ילדים התפתחו מחלות קשות בכל מקום שבו הצלחנו לשכוח‪ .‬הקדשנו‬ ‫עשרות שנים אח"כ בשיעור גבוה משמעותית את מיטב שנותינו על מנת להדחיק‪ ,‬על מנת‬ ‫משיעור אוכלוסייה שלא עברה את הטראומה‪ .‬לא לזכור‪ .‬ולמה נזכרנו עכשיו? כי תש כוחנו‬ ‫בשנים האחרונות‪ ,‬מתרבות עדויות לכך ואיננו מצליחים יותר להדחיק‪ .‬כי בערוב ימינו‬ ‫שניצולים אשר במשך שנים לא הראו הזיכרונות חזקים מכוחנו להשכיח אותם‪".‬‬ ‫לדברי אביטל‪" ,‬הגרמנים יצטרכו לשקול‬ ‫תחלואה מיוחדת‪ ,‬מגלים תופעות מאוחרות‪,‬‬ ‫בעיקר סכרת‪ ,‬מחלות לב וכלי דם‪ ,‬מחלות את הדרכים לפצות את הילדים בגין יתמותם‬ ‫שלד (עצמות ופרקים)‪ ,‬מחלות ממאירות לאחר שהוריהם נרצחו בשואה; פיצוי בגין‬ ‫ושטיון (דמנציה ואלצהיימר)‪ .‬נמצאו סימוכין פגיעה פסיכו סוציאלית ופגיעה גופנית בדגש‬ ‫לשכיחות יתר של פגיעות בשלד‪ ,‬וכן שכיחות על ההשלכות ארוכות הטווח‪ .‬כמו כן יצטרכו‬ ‫גבוהה של מחלות ממאירות כמו סרטן השד‪ ,‬לקחת בחשבון את הפגיעה בכושר השתכרות‬ ‫סרטן המעי הגס וכו'‪ .‬השרידות מהמחלות וסיוע בביטוח סיעודי לכל 'ילדי השואה'‪,‬‬ ‫הממאירות נמוכה יותר משמעותית מאשר כמו גם טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי לאלה‬ ‫הזקוקים לכך וטיפול שיניים שוטף ומשקם"‪.‬‬ ‫ביתר האוכלוסייה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מיליארד דולר למימון שירותי רווחה לניצולי שואה‬ ‫הסכום מיועד למימון שירותי רווחה וסיעוד ביתי לניצולים בארבע השנים הבאות‪ .‬ההסכם נחתם בעקבות‬ ‫משא ומתן של ועידת התביעות עם ממשלת גרמניה‬ ‫ועידת התביעות הודיעה ב‪ 28-‬במאי‪ ,‬כי‬ ‫במסגרת שיחות המשא ומתן השנתי שלה‬ ‫עם ממשלת גרמניה‪ ,‬אשר התקיימו לראשונה‬ ‫בירושלים‪ ,‬השיגה התחייבות מממשלת גרמניה‬ ‫לתשלום של כמיליארד דולר לתקופה של‬ ‫ארבע שנים‪ .‬הסכום‪ ,‬אשר יגדל מדי שנה עד‬ ‫‪ ,2017‬מיועד למימון שעות סיעוד ביתי ושירותי‬ ‫רווחה לניצולים נזקקים ברחבי העולם‪ .‬במשא‬ ‫ומתן נטלו חלק גם קולט אביטל יו"ר מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה ואורי חנוך‪ ,‬חבר‬ ‫הנהלת המרכז‪.‬‬ ‫סכומי הסיוע לשנים הבאות יתחלקו באופן הבא‪ :‬‬ ‫• בשנת ‪ 2014‬תעביר ממשלת גרמניה כ‪142-‬‬ ‫מיליון יורו (‪ 185‬מיליון דולר)‪.‬‬ ‫• בשנת ‪ 205 ,2015‬מיליון יורו (‪ 266‬מיליון דולר)‬ ‫עלייה של ‪ 45%‬לעומת ‪ .2014‬‬ ‫• בשנת ‪ 2016‬יועברו ‪ 210‬מיליון יורו (‪ 273‬מיליון‬ ‫דולר)‪ .‬‬ ‫• וב‪ 2017-‬יועברו ‪ 215‬מיליון יורו (‪ 280‬מיליון‬ ‫דולר)‪.‬‬ ‫‪ ‬הסכם היסטורי זה מהווה התחייבות של‬ ‫כמיליארד דולר (כ‪ 772-‬מיליון יורו) לשנים‬ ‫‪.2014-2017‬‬ ‫‪ ‬זהו הסכום הגבוה ביותר אותו הצליחה‬ ‫ועידת התביעות להשיג במסגרת המשא ומתן‬ ‫השנתי עם ממשלת גרמניה עבור שירותי‬ ‫רווחה לניצולי שואה‪ ,‬והוא חיוני במיוחד‬ ‫להתמודדות עם הגידול בצרכיהם הסוציאליים‬ ‫הדחופים של ניצולי השואה המזדקנים‬ ‫והידלדלות מקורות המימון מהשבת רכוש‬ ‫יהודי ללא דורש‪.‬‬ ‫‪ ‬כספים אלה יועברו על ידי ועידת התביעות‬ ‫לארגוני סיוע ברחבי העולם המעניקים‬ ‫לניצולים שעות סיעוד ביתי‪ ,‬רכישת תרופות‬ ‫ומזון ושירותים אחרים המקלים על חיי‬ ‫הניצולים ומאפשרים להם להמשיך לחיות‬ ‫בבתיהם‪ ,‬נושא החשוב מאוד עבורם‪.‬‬ ‫בישראל יועבר מימון מכספים אלה לקרן‬ ‫לרווחה לניצולי השואה בישראל‪ ,‬לארגון‬ ‫'עמך' ולארגונים אחרים המעניקים שירותים‬ ‫חיוניים לניצולים‪.‬‬ ‫‪8‬‬ ‫בשנת ‪ 2013‬תעביר‬ ‫התביעות‬ ‫ועידת‬ ‫כ‪420-‬‬ ‫לישראל‬ ‫מיליון ש"ח למימון‬ ‫שירותי רווחה לניצולי‬ ‫שואה‪ .‬מתוכם‪ ,‬מעל‬ ‫‪ 300‬מיליון ש"ח‬ ‫יועברו לקרן לרווחה‬ ‫השואה‬ ‫לנפגעי‬ ‫למימון‬ ‫בישראל‪,‬‬ ‫מימין ‪ -‬משלחת המו"מ של ועידת התביעות‪( .‬מימין)‪ :‬גרג שניידר‪ ,‬מנכ"ל ועידת התביעות‪,‬‬ ‫שירותי סיעוד ביתי סטיוארט אייזנשטט‪ ,‬נציג ועידת התביעות למו"מ‪ .‬משמאל ‪ -‬המשלחת הגרמנית‪( .‬במרכז‪,‬‬ ‫נזקקים‪ .‬בשיער כהה)‪ :‬סגן שר האוצר הגרמני וורנר גטצר‪ .‬‬ ‫לניצולים‬ ‫כמו כן‪ ,‬תממן ועידת‬ ‫בגטאות פתוחים‪ .‬כיום‪ ,‬הקריטריונים לזכאות‬ ‫התביעות בשנת ‪2013‬‬ ‫שירותי סיעוד ביתי ל‪ 56,000-‬ניצולי שואה שקבעה ממשלת גרמניה לקבלת קצבה‬ ‫בעולם‪ ,‬כ‪ 22,000-‬מהם בישראל‪ .‬בנוסף‪ ,‬עוד חודשית כללו רק ניצולים ששהו בגטאות‬ ‫‪ 90,000‬ניצולי שואה ברחבי העולם יקבלו "סגורים" (המוקפים חומה)‪ .‬עם זאת‪ ,‬אלפי‬ ‫סיוע ושירותי רווחה אחרים כגון מזון‪ ,‬תרופות‪ ,‬ניצולים ששהו בגטאות פתוחים‪ ,‬כגון גטו‬ ‫ביגוד‪ ,‬חימום לחורף‪ ,‬פעילות חברתית וכיו"ב‪ .‬צ'רנוביץ' ברומניה וגטאות נוספים בבולגריה‪.‬‬ ‫‪ ‬סטוארט אייזנשטט‪ ,‬נציג ועידת התביעות‬ ‫רבים מהם חיו בתנאים דומים לאלה שבגטאות‬ ‫למו"מ אמר‪" ,‬בהסכם זה אנחנו רואים ביטוי‬ ‫הסגורים‪ :‬היתה להם שעת עוצר‪ ,‬הם לא הורשו‬ ‫למחויבותה המתמשכת של גרמניה ולחובתה‬ ‫ההיסטורית כלפי ניצולי השואה‪ .‬כך אנו לעבוד‪ ,‬רדפו אותם‪ ,‬הם אולצו לענוד את טלאי‬ ‫מבטיחים שניצולי השואה המזדקנים יזכו צהוב‪ ,‬הוקצבו להם מנות מזון‪ ,‬והם חיו בחרדה‬ ‫לחיות בכבוד‪ ,‬לאחר שידעו טרגדיה וטראומה מתמדת מפני גירוש‪.‬‬ ‫הקלה זו בקריטריונים לזכאות תחול על‬ ‫איומות בשנים המוקדמות של בחייהם"‪.‬‬ ‫גרג שניידר‪ ,‬מנכ"ל ועידת התביעות‪ ,‬אמר שתי תוכניות הפיצויים האישיים ‪ -‬קרן סעיף‬ ‫בעקבות חתימת ההסכם‪ ,‬כי‪" ‬המחויבות ‪ 2‬והקרן למרכז ומזרח אירופה ‪ -‬תחל מה‪1-‬‬ ‫הבלתי מתפשרת שלנו לסייע לניצולי השואה בינואר ‪ .2014‬ההערכה היא כי ‪ 2,000‬עד ‪3,000‬‬ ‫עומדת בעינה‪ .‬באמצעות שיחות עם ממשלת ניצולי שואה נוספים יהיו זכאים לקצבת‬ ‫גרמניה‪ ,‬הצלחנו להגיע להסכם פורץ דרך פיצויים‪.‬‬ ‫שיסייע לעשרות אלפי ניצולים קשישים‬ ‫• העלאת סף ההכנסה‪ :‬‬ ‫בשנים הבאות‪ .‬על אף שמספרם של ניצולי‬ ‫סכום ההכנסה השנתית לפונים לקבלת‬ ‫השואה הולך וקטן‪ ,‬בריאותם מידרדרת‬ ‫פנסיה מקרן סעיף ‪ 2‬יוגדל מ ‪ 16,000‬דולר ל‪-‬‬ ‫והעלויות הכלליות של הטיפול הביתי בהם‬ ‫‪ 25,000‬דולר‪ ,‬החל מה ‪ 1‬ביולי ‪ .2013‬מעתה‬ ‫הולכות וגדלות והמימון הנוסף הזה מממשלת‬ ‫יהיו זכאים לקבלת קצבה חודשית מקרן‬ ‫גרמניה יסייע לנו להקל על סבלם"‪.‬‬ ‫הישגים נוספים של סבב שיחות המשא ומתן סעיף ‪ 2‬גם בעלי הכנסה גבוהה יותר‪ ,‬העומדים‬ ‫בקריטריונים אחרים של הקרן‪ ,‬הכוללים את‬ ‫הנוכחי כוללים‪:‬‬ ‫• הכרה בגטאות פתוחים‪ :‬בעקבות המו"מ‪ ,‬היסטוריית הרדיפה‪ ,‬תשלומים שקיבלו בעבר‪,‬‬ ‫תעניק ממשלת גרמניה פיצוי גם למי ששהו הכנסה נוכחית ונכסים‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫יצא לאור מדריך הזכויות המלא לניצולי השואה‬ ‫החוברת‪ ,‬בהוצאת מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬מכילה את כל המידע העדכני‬ ‫וערוכה באופן קל להבנה ונוח לשימוש‬ ‫אלה‬ ‫בימים‬ ‫חוברת‬ ‫יוצאת‬ ‫"זכויות ניצולי‬ ‫‪."2013‬‬ ‫השואה‬ ‫פירוט‬ ‫בחוברת‬ ‫מעודכן של כל‬ ‫הזכויות להן זכאים‬ ‫כמו‬ ‫הניצולים‪,‬‬ ‫גם הדרכים ליצירת קשר עם הגורמים‬ ‫הרלוונטיים למיצוי הזכויות השונות ופרטי‬ ‫הארגונים החברים במרכז הארגונים‪.‬‬ ‫עם הוצאת החוברת אמרה קולט אביטל‪,‬‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫בישראל‪" :‬המרכז גאה להיות שותף פעיל‬ ‫בהוצאת חוברת זו בה מרוכזות כל הזכויות‬ ‫וההטבות לשרידי השואה‪ .‬השנה חברו‬ ‫איתנו המשרד לאזרחים ותיקים והרשות‬ ‫זכויות ניצולי השואה בישראל‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר‬ ‫לצורך הוצאתה לאור של חוברת זכויות‬ ‫מקיפה וראויה‪.‬‬ ‫"אלו חלק מהמאמצים המושקעים על ידי‬ ‫מרכז הארגונים‪ ,‬גופים ממשלתיים וגורמים‬ ‫נוספים ‪ -‬להבטחת מיצוי זכויותיהם של‬ ‫שרידי השואה בישראל‪ .‬משימתנו היא‬ ‫להגיע לכל ניצול וניצולת שואה עם מידע‬ ‫מהימן על מה שמגיע לו ובדיקה לגבי מה‬ ‫שדרוש לו‪ .‬עמל רב הושקע השנה בחוברת‬ ‫זו‪ ,‬לריכוז מידע אמין‪ ,‬זמין ונרחב ככל‬ ‫האפשר‪ ,‬וזאת על מנת שכל אחת ואחד‬ ‫יוכלו למצות את זכויותיהם ואת כל ההקלות‬ ‫המגיעות להם‪.‬‬ ‫"המרכז שהוקם על ידי ניצולי שואה לפני‬ ‫כ‪ 25-‬שנים פועל כארגון יציג מול גורמים‬ ‫ממשלתיים ומול הכנסת‪ .‬הוא גם פעיל‬ ‫ברחבי העולם להשגת פיצויים‪ ,‬שילומים‬ ‫ותשלומים אחרים בעבור ניצולי שואה‪.‬‬ ‫הוא שותף בגיבוש תביעות לתיקון עיוותים‬ ‫ולהשגת פתרונות‪ ,‬כדי שאלה ששרדו את‬ ‫השואה ושחלקם הגדול היה שותף להקמת‬ ‫המדינה וביסוסה‪ ,‬יוכלו לחיות את חייהם‬ ‫בכבוד וברווחה‪.‬‬ ‫"המאמצים לסייע לניצולי השואה‬ ‫המבוגרים למצות את זכויותיהם עוד‬ ‫לא תמו‪ .‬הם יימשכו ביתר שאת בשנים‬ ‫הקרובות‪ .‬ממשלת ישראל חייבת להגיע לכל‬ ‫אדם ששרד את השואה‪ ,‬להציג בפניו את כל‬ ‫הזכויות המגיעות לו על פי כל דין‪.‬‬ ‫תודה מיוחדת ניתנת לעו"ד אודי מוזס‪,‬‬ ‫היועץ המשפטי של ועידת התביעות‪,‬‬ ‫שהתנדב ולקח על עצמו את מלאכת האיסוף‬ ‫של כל הזכויות לאוגדן אחד וממצה"‪.‬‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים לנשיא אובמה‪:‬‬ ‫"בשם ניצולי השואה בארץ ובעולם אני מבקשת להביע‬ ‫את הוקרתנו והערכתנו על הנאום שנשאת"‬ ‫במהלך ביקורו בישראל סייר הנשיא האמריקני ברק אובמה גם ביד ושם‪ .‬הסיור נערך לצידם של נשיא‬ ‫המדינה שמעון פרס‪ ,‬רה"מ בנימין נתניהו‪ ,‬יו"ר יד ושם אבנר שלו‪ ,‬יו"ר מועצת יד ושם הרב ישראל מאיר לאו‬ ‫ויו"ר מרכז הארגונים קולט אביטל‬ ‫בשיחה עם הנשיא‪ .‬קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬ ‫במהלך הסיור‪ ,‬שנערך ערב יום השואה‬ ‫הבינלאומי‪ ,‬נפגש הנשיא גם עם יו"ר מרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬קולט אביטל‪,‬‬ ‫שסיפרה על המרכז ותפקידיו‪ .‬בתום דבריה‬ ‫אמר לנשיא‪" :‬בשם ניצולי השואה בארץ ובעולם‬ ‫אני מבקשת להביע את הוקרתנו והערכתנו על‬ ‫הנאום שנשאת ועל מאמציך לקדם את השלום‬ ‫במזרח התיכון"‪.‬‬ ‫בנאום שנשא הנשיא אובמה בתום הסיור‪ ,‬אמר‪:‬‬ ‫"אבוא לכאן אלף פעמים‪ ,‬ובכל פעם לבי יישבר‪.‬‬ ‫כאן רואים את העוול שאליו יכולים להתדרדר בני‬ ‫אנוש‪ .‬כיצד‪ ,‬לרגע‪ ,‬הרוע יכול לגבור על האנושיות‪.‬‬ ‫חובתנו‪ ,‬לכן‪ ,‬היא לא לצפות אלא לפעול‪ ,‬בעבורנו‬ ‫ובעבור ילדינו‪ .‬לפעול נגד צביעות‪ ,‬גזענות‪,‬‬ ‫ובייחוד אנטישמיות‪ .‬לדבר מאלה אין מקום‬ ‫בעולם תרבותי‪ .‬לעולם לא נשכח את הקשר בין‬ ‫הדברים הללו‪ .‬ילדינו לא נולדו לשנוא‪ ,‬מלמדים‬ ‫אותם לשנוא‪ .‬בואו נמלא את לבם באותה אהבה‬ ‫ותקווה‪ .‬אחרי שהולכים במסדרונות האפלים‬ ‫האלה‪ ,‬מראה יער ירושלים מציג את הגשמת‬ ‫התקומה של עם ישראל בארצו‪ .‬מדינת ישראל‬ ‫לא קיימת בגלל השואה‪ ,‬אלא קיומה של ישראל‬ ‫הוא כדי שהשואה לא תתרחש שוב"‪.‬‬ ‫בהיכל השמות‪ ,‬בו מוצגים ‪ 4.2‬מיליון דפי העד‪,‬‬ ‫שמע אובמה מיו"ר יד ושם‪ ,‬אבנר שלו‪ ,‬על פעולות‬ ‫ההנצחה שנעשות במקום‪ .‬לאחר מכן המשיך‬ ‫אובמה‪ ‬למוזיאון לאמנות השואה‪ ,‬בו מוצגות‬ ‫כ‪ 164-‬יצירות אומנות שנוצרו בתקופת השואה‪.‬‬ ‫בטקס האזכרה שנערך באוהל יזכור‪ ‬העלה נשיא‬ ‫ארצות הברית את אש התמיד הדולקת‪ ,‬והניח‬ ‫זר על לוח האבן שתחתיו טמון אפר קורבנות‬ ‫שהובא ממחנות המוות באירופה‪.‬‬ ‫לקראת סיום הסיור ביד ושם‪ ,‬ביקר אובמה ב"יד‬ ‫לילד"‪ ,‬אתר ההנצחה ל‪ 1.5-‬מיליון הילדים שנספו‬ ‫בשואה‪ ,‬וחתם בספר האורחים‪ .‬בדבריו ביד ושם‬ ‫אמר הנשיא אובמה‪" :‬זה הביקור השני שלי פה‬ ‫מאז שביקרתי במחנה בוכנוולד‪ .‬הרב לאו סיפר‬ ‫לי על כליאתו שם‪ ,‬וגם אלי ויזל היה שם‪ .‬עמדתי‬ ‫גם בפתחו של גטו ורשה‪ ,‬אבל דבר אינו משתווה‬ ‫לעוצמה של המקום הקדוש הזה‪ ,‬שהטוטליות‬ ‫של השואה מרוכזת בו"‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה‬ ‫ליועץ המשפטי לממשלה‪:‬‬ ‫"יש להפסיק ההתעללות ב'ילדי טהרן' ולמשוך את‬ ‫ערעור המדינה על פסק הדין שחייב אותה לפצות‬ ‫קבוצת ניצולים זו"‬ ‫בעקבות החלטת המדינה לערער על‬ ‫פסק הדין בעניין "ילדי טהרן"‪ ,‬שיגרה‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬ליועץ‬ ‫המשפטי לממשלה‪ ,‬יהודה וינשטיין‪,‬‬ ‫ולשר המשפטים‪ ,‬יעקב נאמן מכתב‪ ,‬בו‬ ‫היא דורשת להורות על מחיקת הערעור‬ ‫על פסק דין שחייב את מדינת ישראל‬ ‫לפצות את קבוצת ילדי השואה שכונתה‬ ‫"ילדי טהרן"‪.‬‬ ‫אותם ילדים נמלטו מפולין בשנת‬ ‫‪ 1942‬ועלו דרך פרס לישראל‪ .‬בשל‬ ‫נסיבות שונות לא זכו חברי קבוצה זו‬ ‫להכרה כניצולי שואה‪ ,‬ומשום כך לא‬ ‫קיבלו פיצוי או תשלום מכל גורם שהוא‪,‬‬ ‫שלא כשאר ניצולי השואה בישראל‪.‬‬ ‫פסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי‬ ‫בתל אביב‪ ,‬על ידי כבוד השופטת דרורה‬ ‫פלפל‪ ,‬קבע שיש להכיר בחברי קבוצה‬ ‫זו כניצולי שואה ופסק לכל אחד מהם‬ ‫פיצוי של ‪ 50‬אלף ש"ח‪" .‬בכך תוקן‬ ‫עוול היסטורי שנמשך למעלה מ‪60-‬‬ ‫שנה"‪ ,‬כותבת קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬ ‫הארגונים ‪ -‬הארגון היציג של שרידי‬ ‫השואה בישראל ‪" -‬במשך שישה‬ ‫עשורים מדינת ישראל התעלמה מ'ילדי‬ ‫טהרן' ולא פיצתה אותם‪ .‬פסק הדין‬ ‫שניתן על ידי בית המשפט המחוזי‪,‬‬ ‫לפני כחצי שנה‪ ,‬עשה צדק היסטורי‬ ‫מאוחר עם אותה קבוצה קטנה של‬ ‫ניצולי שואה וקבע שיש לפצות אותם‪.‬‬ ‫החלטת גורם בפרקליטות לערער על‬ ‫פסק הדין מהווה התעללות באותם‬ ‫אנשים‪ .‬על פניו‪ ,‬נראה ששוב יש רצון‬ ‫להשתמש בפתרון ביולוגי נגד ניצולי‬ ‫השואה ובניסיון למשוך זמן כדי למנוע‬ ‫מאותם שרידים לקבל את הפיצוי לו‬ ‫‪10‬‬ ‫"מנסים לעשות‬ ‫צדק מאוחר"‬ ‫נציגי ארגון ‪ HEART‬נפגשו עם בכירים‬ ‫בממשלת פולין במטרה להסדיר פיצוי לניצולי‬ ‫שואה ויורשיהם‪ .‬לדברי מנכ"ל הפרויקט‪,‬‬ ‫מדובר בפריצת דרך משמעותית‪.‬‬ ‫ילדי טהרן‬ ‫הם זכאים"‪ ,‬אומרת אביטל בתגובה‬ ‫להחלטת המדינה לערער על פסק הדין‬ ‫ולעכב את תשלום הפיצוי שקבע בית‬ ‫המשפט‪.‬‬ ‫במכתבה מצטטת אביטל את‬ ‫הנימוקים של בית המשפט‪ ,‬שמדברים‬ ‫בעד עצמם‪" :‬להפתעתי‪ ,‬על אף‬ ‫התמשכות ההליך המשפטי על פני‬ ‫שנים רבות‪ ,‬לא ראתה מדינת ישראל‬ ‫את הצד המוסרי שבפסק הדין ולא את‬ ‫תיקון העוול ההיסטורי ומצאה לנכון‬ ‫להגיש ערעור ודרשה לעכב את ביצוע‬ ‫התשלום שנפסק לילדי טהרן שנותרו‬ ‫בחיים‪ .‬מדובר בקבוצה לא גדולה‪ ,‬רובם‬ ‫ככולם בני למעלה מ‪ ,80-‬חלקם הגדול‬ ‫חולים ובעלי נכויות‪ ,‬שתרמו ממיטב‬ ‫שנותיהם למען המדינה ועתה זו מפנה‬ ‫להם עורף"‪.‬‬ ‫אביטל מבקשת במכתב מהיועץ‬ ‫המשפטי לממשלה להפעיל את שיקול‬ ‫דעתו ואת סמכותו ו"להורות על מחיקת‬ ‫הערעור כדי ליתן לקבוצה זו של‬ ‫ניצולי שואה קשישים וחולים ליהנות‬ ‫בערוב ימיהם מההכרה לה הם זכאים‬ ‫וממתינים במשך שישה עשורים"‪.‬‬ ‫משפחה יהודית בפינסק‬ ‫מנכ"ל פרויקט ‪ ,HEART‬בובי בראון‪ ,‬מדגיש‬ ‫את חשיבותו של המפגש עם בכירים במימשל‬ ‫הפולני‪ ,‬משום שזו הפעם הראשונה‪ ,‬לדבריו‪,‬‬ ‫שהממשלה הפולנית מסכימה לקיים דיון על‬ ‫מנגנון כלשהו לפיצוי עם נציגים ישראלים‬ ‫רשמיים‪ ,‬ולחשוב על דרכים לפצות את ניצולי‬ ‫שואה או יורשיהם‪ ,‬בגין הרכוש שנבזז על ידי‬ ‫הנאצים‪.‬‬ ‫בעבר‪ ,‬הדרך היחידה לקבל פיצוי הייתה‬ ‫לפנות באופן פרטי לבית המשפט‪ ,‬ולדברי‬ ‫בראון‪" :‬אנחנו מנסים לעשות צדק מאוחר‪.‬‬ ‫זה הקרב האחרון של השואה"‪.‬‬ ‫פרויקט ‪ - HEART‬מיזם משותף לסוכנות‬ ‫היהודית ולמשרד לאזרחים ותיקים ‪ -‬פועל‬ ‫מזה שנתיים‪ ,‬שבמהלכן אותרו ‪ 2.2‬מיליון‬ ‫נכסים יהודיים ברחבי אירופה‪ ,‬אך לטענת‬ ‫בראון‪ ,‬מוקדם עדיין להעריך את שוויים‪.‬‬ ‫"זאת רק טיפה בים"‪ ,‬הוא אומר‪ ,‬ומוסיף כי‬ ‫"היקף הרכוש האמיתי הוא בלתי נתפס‪.‬‬ ‫צדק מלא לעולם לא יושג‪ ,‬אך אנחנו מנסים‬ ‫לייצר מנגנון פרקטי שיאפשר להחזיר משהו‬ ‫לניצולים שעדיין חיים או ליורשיהם‪ .‬עד‬ ‫כה התקבלו ‪ 177‬אלף פניות של ניצולים או‬ ‫יורשים ‪ 40 -‬אלף מתוכן מתייחסות לרכוש‬ ‫בתחומי פולין"‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫כך יוכלו ניצולי השואה לדבר עם‬ ‫הדורות הבאים גם אחרי מותם‬ ‫הניצולים האחרונים שחוו את השואה על בשרם‬ ‫הולכים ונעלמים בשנים האחרונות‪ ,‬ואיתם גם‬ ‫האפשרות לשמוע ממקור ראשון על המלחמה‬ ‫ההיא‪ .‬סרטים דוקומנטריים בשחור‪-‬לבן ואף בצבע‬ ‫מימי המלחמה לא חסרים‪ ,‬אבל האפשרות לשמוע‬ ‫עדויות ישירות ממי שהיה שם עומדת להיעלם‪.‬‬ ‫לשם כך פתח המכון לטכנולוגיות יצירתיות‬ ‫באוניברסיטה של דרום קליפורניה (‪ )USC‬בפרויקט‬ ‫‪ ,New Dimensions in Testimony‬שיאפשר לניצולים‬ ‫להמשיך לדבר עם הדורות הבאים גם אחרי מותם‪ .‬התכנית‬ ‫מפותחת בשיתוף עם ה‪Shoah Foundation Institute-‬‬ ‫באוניברסיטה וחברת העיצוב ‪.Conscience Display‬‬ ‫במסגרת הפרויקט‪ ,‬הניצולים ירואיינו ויצולמו‬ ‫באמצעות טכנולוגיה מיוחדת שמאפשרת ליצור‬ ‫הולוגרמות שלהם‪ .‬הולוגרמות אלה יוכלו בשלבים‬ ‫הבאים להשיב לשאלות של ילדים ומבוגרים‬ ‫באמצעות טכנולוגיה דמויית סירי‪ ,‬שמאפשרת‬ ‫להולוגרמה לדמות שיחה טבעית כשהיא עונה‬ ‫לשאלות‪ .‬במקרה שהמצולם נתקל בשאלה שאינו‬ ‫יכול לענות עליה‪ ,‬הוא פשוט יגיד זאת ויפנה אותם‬ ‫למי שעשוי להיות מסוגל לענות עליה‪.‬‬ ‫"כל מה שאנחנו עושים עובר שינויים ובמידה‬ ‫מסוימת מומצא מחדש במיוחד להקלטת‬ ‫העדויות של ניצולי השואה"‪ ,‬אמר לאתר ‪CNET‬‬ ‫פול דבווק‪ ,‬פרופסור באוניברסיטת ‪ USC‬שמנהל‬ ‫את תכנית המחקר‪.‬‬ ‫חלוץ המשתתפים בתכנית הוא פנחס גותר‪ ,‬יליד‬ ‫לודז' שהיה בן ‪ 7‬כשפרצה המלחמה‪ .‬הוא גורש‬ ‫המשתתף הראשון בפרויקט‪ .‬פנחס גותר‬ ‫עם משפחתו למחנה ההשמדה מיידנק ושם איבד‬ ‫את משפחתו‪ .‬הוא ישב לצורך הצילומים במשך‬ ‫שעות באולפן המתקדם של ‪ .USC‬האולפן כולל‬ ‫שימוש בשבע מצלמות ובמערך היקפי של יותר‬ ‫מ‪ 6,000-‬נורות ‪ LED‬כדי לקבל צילום באיכות‬ ‫גבוהה‪ ,‬שמאפשר לראשונה ליצור הולוגרמה של‬ ‫גוף אדם שלם‪.‬‬ ‫גותר ענה על כ‪ 500-‬שאלות שונות במשך‬ ‫כשלוש שעות‪ ,‬וזו רק ההתחלה‪ .‬לפי ‪ ,CNET‬בעתיד‬ ‫מרואיינים יישבו במשך שעות רבות אף יותר‬ ‫ויצולמו באמצעות ‪ 50‬מצלמות בהפרדה גבוהה‪.‬‬ ‫לדברי דבווק‪ ,‬בזכות המערכת‪ ,‬אנשים שיצפו‬ ‫בהולוגרמה יראו אותה בהתאם למיקום שלהם‬ ‫ביחס אליה‪" .‬אם אתם יושבים מולו‪ ,‬אתם רואים‬ ‫אותו מהחזית‪ .‬אם אתם יושבים מימין‪ ,‬אתם תראו‬ ‫את צידו הימני‪ .‬אפילו אם תשנו מקום ותזיזו את‬ ‫הראש אחורה וקדימה‪ ,‬נקודת המבט תשתנה אף‬ ‫היא בהתאם"‪.‬‬ ‫בצפון יש יותר ניצולי שואה‬ ‫על פי נתונים של קופת חולים כללית‪ ,‬חיים‬ ‫במחוז חיפה והגליל המערבי כ‪ 13-‬אלף ניצולים‪,‬‬ ‫יותר מבכל מחוז אחר בארץ‪ 11 .‬אחוז מהם בני‬ ‫‪ 90‬ויותר‪ ,‬כ‪ 60-‬אחוז בני ‪ ,90-80‬והשאר בני פחות‬ ‫מ‪ .70-‬עוד מדווחת הקופה‪ ,‬כי בשנתיים האחרונות‬ ‫חל גידול של ‪ 30‬אחוז במספר ניצולי השואה שזכו‬ ‫להכרת הרשויות‪.‬‬ ‫במסגרת יוזמה של "שירותי בריאות כללית"‬ ‫משה ניסנבאום ז"ל‬ ‫במחוז חיפה והגליל המערבי‪ ,‬מקבלים הניצולים‬ ‫הנחות או פטור מתשלום על תרופות‪ .‬בכללית‬ ‫מדגישים‪ ,‬כי כדי לקבל את ההטבה‪ ,‬על הקשישים‬ ‫להיכלל ברשימה מיוחדת של משרד האוצר‪,‬‬ ‫הקובעת כי מדובר בניצול שואה‪ .‬המאמץ של‬ ‫נציגי קופת החולים נועד לסייע לקשישים להאיץ‬ ‫ולסיים את תהליך ההכרה על ידי הרשויות‪.‬‬ ‫משה (מוריץ) ניסנבאום‪,‬‬ ‫חבר הנהלת מרכז הארגונים‪,‬‬ ‫יו"ר ומנכ"ל ארגון נכים נפגעי‬ ‫הנאצים‪ ,‬הלך לעולמו והוא בן‬ ‫‪ 89‬שנים‪ .‬הוא נולד ב‪ 8-‬באפריל‬ ‫‪ 1924‬באלסדורף (‪,)Alsdorf‬‬ ‫השוכנת ליד העיר אכן (‪)Achen‬‬ ‫בגרמניה‪ .‬אביו היה סגן ראש‬ ‫העיר אכן‪ ,‬והבית הנושא את‬ ‫שמם‪" ,‬ניסנבאום"‪ ,‬עדיין עומד‬ ‫על תילו‪.‬‬ ‫בגיל שש עלה ארצה עם הוריו‬ ‫ואחיו‪ .‬הוריו התקשו ללמוד את‬ ‫השפה העברית ולהתאקלם‬ ‫בארץ‪ ,‬אך משה הקטן הצטיין‬ ‫בלימודים בבית הספר והתבלט‬ ‫במשחק ובספורט‪ .‬בהמשך‪,‬‬ ‫סיים באוניברסיטת "ברקלי"‬ ‫שבקליפורניה לימודים לתואר‬ ‫מהנדס קירור‪ ,‬והקים חברה בשם‬ ‫"קירור הצפון"‪ ,‬שבמסגרתה‬ ‫תכנן ובנה מערכות קירור לכל‬ ‫הקיבוצים בארץ‪ .‬למרות נכותו‬ ‫התנדב לצבא הבריטי‪ ,‬הגיע‬ ‫לדרגת קצין ושימש כשלישו‬ ‫של הנשיא בן צבי‪ .‬מאוחר יותר‬ ‫כיהן כיו"ר מכון התקנים ותרם‬ ‫רבות לתקנים של מוצרי החשמל‬ ‫שיובאו מחו"ל והותאמו לאקלים‬ ‫של ארץ ישראל‪.‬‬ ‫‪11‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫ילדים ששרדו את‬ ‫השואה נפגשו‬ ‫עם תלמידים‬ ‫ברמת השרון‬ ‫טקס לציון יום השואה והגבורה מרגש במיוחד‬ ‫התקיים‪ ,‬לראשונה‪ ,‬ב"יער ילדי השואה" ברמת‬ ‫השרון‪ ,‬בהשתתפות תלמידים וילדים ששרדו‬ ‫את השואה‪ .‬היה זה אירוע לזכרם של מיליון‬ ‫וחצי הילדים שנספו בשואה והצדעה לשרידי‬ ‫השואה שאיבדו את ילדותם במלחמה‪.‬‬ ‫"תארו לכם שביום אחד ייעלמו כל תושבי גוש דן"‪ .‬רון‪ ‬‬ ‫ההחלטה לקיים את הטקס המיוחד שבסיומו‬ ‫נפגשים שרידי השואה עם הילדים ומספרים‬ ‫להם על החוויה הקשה שלהם נולדה בעקבות‬ ‫פגישה של יצחק רוכברגר‪ ,‬ראש העיר רמת‬ ‫השרון‪ ,‬ויו"ר "ילדות אבודה ‪ -‬ילדים שורדי‬ ‫שואה"‪ ,‬יוחנן רון‪.‬‬ ‫רוכברגר‪ ,‬ראש העיר ובן לניצול שואה‪,‬‬ ‫פנה לתלמידים ואמר‪" :‬כשאני הייתי ילד לא‬ ‫הבנתי את המשמעות של מה שחוו אבא שלי‬ ‫ומשפחתו‪ .‬סיפרתי על כך לניצול השואה יוחנן‬ ‫רון והוא אמר לי שבמצטבר אתם תבינו"‪ .‬רון‪,‬‬ ‫מצידו‪ ,‬ניסה להמחיש לתלמידים הצעירים את‬ ‫מיליון וחצי הילדים שנספו‪" .‬תארו לכם שביום‬ ‫אחד ייעלמו כל תושבי גוש דן" אמר‪ ,‬והוסיף‪:‬‬ ‫"בפעילותנו בעמותה אנו מקדשים את זכרם‬ ‫של מיליון וחצי הילדים שהיו להם חלומות‬ ‫כמו לכל ילד‪ .‬חלומות שהנאצים גדעו"‪ .‬הוא‬ ‫הסביר לתלמידים את המשמעות לאבד את‬ ‫הילדות‪" .‬ילדים נותקו מההורים והצטרכו‬ ‫לשרוד לבדם‪ .‬פשוט גנבו את ילדותם מהם"‪.‬‬ ‫בסיום הטקס שיהפוך למסורת בעיר הניפו‬ ‫הילדים כרזה אל מול שרידי השואה‪" :‬בחייכם‬ ‫את מותם אתם נוקמים"‪ .‬מיד אחר כך נפגשו‬ ‫הילדים עם השרידים תחת צל העצים ושמעו‬ ‫מהם על סיפורם האישי בשואה‪.‬‬ ‫‪12‬‬ ‫האנציקלופדיה של הגטאות‬ ‫לרשת‬ ‫עולה‬ ‫כל הגטאות שהקים המשטר הנאצי ‪ -‬עכשיו בלחיצת‬ ‫עכבר באתר האינטרנט של יד ושם‬ ‫לציון יום הזיכרון הבינלאומי‬ ‫לקורבנות השואה ובתמיכת ועידת‬ ‫התביעות‪ ,‬העלה המכון הבינלאומי‬ ‫לחקר השואה ביד ושם לאתר‬ ‫האינטרנט של יד ושם גרסה מורחבת‪,‬‬ ‫מעודכנת ומקוונת של האנציקלופדיה‬ ‫של הגטאות בשפה העברית‪.‬‬ ‫באנציקלופדיה יותר מ‪ 1,150-‬ערכים‪,‬‬ ‫והיא מגוללת את קורות היהודים‬ ‫מתוך האנציקלופדיה המקוונת‬ ‫בגטאות בשטחי הכיבוש הגרמני‬ ‫באירופה‪ ,‬ויוצרת פסיפס מורכב‪ ,‬ססגוני וטרגי כאחד של חיים ומוות‪ .‬כל זאת באמצעות‬ ‫לחיצת עכבר‪.‬‬ ‫עם הוצאתה לאור של האנציקלופדיה באנגלית הוחלט ביד ושם להפיק בעבור ציבור‬ ‫קוראי העברית מהדורה בשפתם‪ .‬אגף מערכות מידע ביד ושם תכנן והפיק גרסה מקוונת‪,‬‬ ‫שנסמכת על המהדורה המודפסת ופיתוחה מאפשר חיפוש מגוון ונגישות גבוהה‪ :‬חיפוש‬ ‫לפי האל"ף‪-‬בי"ת‪ ,‬חיפוש על פי ההשתייכות למדינה לפני המלחמה‪ ,‬וכן אפשרות חיפוש‬ ‫על פי החלוקה המנהלית בתקופת הכיבוש הגרמני‪ .‬בכל ערך מצויה מפה מבוססת גוגל‬ ‫ונכללים תצלומים מתוך מאגר התצלומים ההיסטורי של יד ושם‪ ,‬אם נותרו‪ ,‬והמונחים‬ ‫והמושגים המשולבים בגוף הערכים מובהרים בחלונית תוך כדי קריאה‪.‬‬ ‫האנציקלופדיה של הגטאות ‪ -‬פרי עבודת מחקר ארוכת שנים‪ ,‬שערכו פרופ' גיא מירון‬ ‫ושלומית שולחני מהמכון הבינלאומי לחקר השואה ביד ושם ‪ -‬ראתה אור בשנת ‪2009‬‬ ‫בשפה האנגלית והיוותה ציון דרך חשוב בתולדות המחקר וההיסטוריוגרפיה של השואה‪.‬‬ ‫בפעם הראשונה כונסו למכלול שלם קורותיהם של כל הגטאות שהקים המשטר הגרמני‪-‬‬ ‫נאצי ‪ -‬מקצתם‪ ,‬הגדולים שבהם‪ ,‬מוכרים היטב לציבור הרחב ולחוקרים‪ ,‬אך רובם המכריע‪,‬‬ ‫גטאות גדולים כקטנים שהתקיימו שבועות ספורים או שנתיים ויותר ברחבי ברית‬ ‫המועצות והונגריה‪ ,‬נחשפים בפני הגולשים בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫יו"ר יד ושם‪ ,‬אבנר שלו‪" :‬מדובר בקפיצת מדרגה של ממש‪ .‬ראינו לנכון לעשות שימוש‬ ‫במדיום האינטרנטי כדי שמאגר הידע האדיר הזה שנאסף על ידי מכון המחקר שלנו‪,‬‬ ‫המציג תמונה מרתקת של חייהם ומותם של היהודים בתקופת השואה‪ ,‬יהיה נגיש לכל‬ ‫אחד באופן חופשי מביתו‪ .‬בזכות הממשק המתוחכם והידידותי‪ ,‬שפיתחו אנשי האגף‬ ‫למערכות מידע ביד ושם‪ ,‬האנציקלופדיה של הגטאות תהווה כלי עבודה חשוב לחוקרי‬ ‫שואה‪ ,‬אך גם תמשוך ציבור רחב של מתעניינים ‪ -‬החל מניצולי שואה וכלה בצעירים"‪.‬‬ ‫ד"ר לאה פרייס‪ ,‬עורכת האנציקלופדיה המקוונת בשפה העברית‪" :‬האנציקלופדיה‬ ‫מתמודדת עם שאלות יסוד‪ ,‬כגון‪ :‬מדוע הוקמו הגטאות‪ ,‬וכיצד זה שרק במזרח אירופה‬ ‫דווקא? והאם אפשר לקשור בין הקמת היודנרט להקמת הגטאות? לשאלות אלו ואחרות‬ ‫ניתנת תשובה ממצה ועדכנית במבוא שכתב ראש מכון המחקר הבינלאומי ביד ושם‪,‬‬ ‫פרופ' דן מכמן‪ .‬פרק מבוא נוסף‪ ,‬מאת נינה שפרינגר‪-‬אהרוני‪ ,‬אוצרת התצלומים של אגף‬ ‫המוזיאונים ביד ושם‪ ,‬שופך אור על התחום החזותי ‪ -‬תצלומים מתקופת השואה ‪ -‬שעם‬ ‫השנים הולך ותופס מקום חשוב במחקר‪ .‬שפרינגר‪-‬אהרוני בחנה את התצלומים שצולמו‬ ‫בזמן הכיבוש ודנה בהרחבה בשאלות מי צילם‪ ,‬מה צולם וכיצד"‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫אפליקציה חדשה‪ :‬יומנה של אנה פרנק‬ ‫לרגל יום הזיכרון הבינלאומי לשואה‪ ,‬השיקה‬ ‫קרן אנה פרנק אפליקציה מיוחדת הכוללת את‬ ‫יומנה של אנה פרנק‪ ,‬ובה גם מסמכים נדירים‪.‬‬ ‫האפליקציה‪ ,‬הנושאת את השם "יומנה של‬ ‫נערה צעירה"‪ ,‬מיועדת‪ ,‬מטבע הדברים‪ ,‬בעיקר‬ ‫לצעירים‪ ,‬אך בקרן מסבירים כי היא כוללת גם‬ ‫מסמכים ארכיוניים הקשורים לאנה פרנק‪ ,‬אשר‬ ‫לא נחשפו עד כה‪ .‬משום כך‪ ,‬היא תעניין גם את‬ ‫הציבור הרחב וגם חוקרי שואה‪.‬‬ ‫מקור התכנים באפליקציה הוא בארכיונים‬ ‫בבאזל‪ ,‬שם חי אוטו פרנק‪ ,‬אביה של אנה‪ ,‬לאחר‬ ‫המלחמה‪ .‬באדי אליאס‪ ,‬קרוב המשפחה היחיד‬ ‫של פרנק שעודו בחיים‪ ,‬אשר עזר באיסוף‬ ‫החומר‪ ,‬אמר עם השקת האפליקציה לעיתון‬ ‫הבריטי "אובזרבר"‪" :‬אני שמח שההתעניינות‬ ‫באנה עדיין רבה‪ .‬החומרים החדשים הכלולים‬ ‫אנטישמיות בעולם‬ ‫עלייה בהרשעות של פושעי‬ ‫מלחמה נאצים ב‪2012-‬‬ ‫דוח של מרכז ויזנטל מגלה כי ‪ 1,138‬חקירות עדיין מתנהלות נגד‬ ‫חשודים בפשעים נאצים‬ ‫הנאשם האחרון עד כה‪ .‬שנדור קפירו‬ ‫בשנה החולפת הורשעו עשרה פושעי מלחמה‬ ‫נאצים ברחבי העולם‪ ,‬לעומת שניים בלבד‬ ‫שהורשעו בשנה שלפני כן ‪ -‬כך עולה מדוח‬ ‫הסיכום השנתי שפרסם מרכז שמעון ויזנטל לרגל‬ ‫יום הזכרון הבינלאומי לשואה‪ .‬הדוח‪ ,‬שחובר בידי‬ ‫צייד הנאצים ד"ר אפרים זורוף‪ ,‬מתייחס לתקופה‬ ‫שבין ‪ 1‬באפריל ‪ 2011‬ל‪ 31-‬במארס ‪.2012‬‬ ‫בתקופה הנסקרת הורשעו על פי הדוח‪ ,‬תשעה‬ ‫פושעים נאצים באיטליה ואחד בגרמניה‪ .‬בכך‪,‬‬ ‫עלה מספר הנאצים שהורשעו ברחבי העולם‬ ‫מאז שנת ‪ 2001‬ל‪ .99-‬ב‪ 2012-‬הוגשו כתבי‬ ‫אישום נגד שישה חשודים בפשעי מלחמה‬ ‫נאצים‪ .‬חמישה מהם באיטליה ואחד בספרד‪.‬‬ ‫לצד זאת‪ ,‬נפתחו חקירות נגד ‪ 63‬חשודים‪45 .‬‬ ‫מהן בגרמניה‪ 9 ,‬באוסטריה‪ 6 ,‬בארה"ב והיתר‬ ‫בארגנטינה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬איטליה וקנדה‪.‬‬ ‫זינוק במספר המורשעים בפשעי הנאצים‬ ‫עוד מדווח מרכז ויזנטל‪ ,‬כי בשנת ‪ 2012‬הורשעו‬ ‫ברחבי העולם פי חמישה פושעים נאצים מבשנה‬ ‫שקדמה לה‪ .‬לפי דוח המשרד הישראלי של המרכז‪,‬‬ ‫יותר מ‪ 1,130-‬חקירות מתנהלות בימים אלו נגד‬ ‫מבצעי פשעי השואה בעשר ארצות ברחבי העולם‪.‬‬ ‫הדוח סוקר את התקופה שבין ‪ 1‬באפריל ‪ 2011‬עד‬ ‫‪ 31‬במארס ‪ ,2012‬והוא מציין עלייה של פי חמישה‬ ‫במספר המורשעים בפשעי הנאצים ‪ -‬שניים‬ ‫בדוח הקודם לעומת עשרה בדוח החדש‪ .‬מתוך‬ ‫העשרה‪ ,‬תשעה הורשעו באיטליה ואחד בגרמניה‪.‬‬ ‫מאז תחילת שנת ‪ 2001‬הורשעו בבתי משפט‬ ‫בשבע מדינות ‪ 99‬נאשמים בפשעי הנאצים‪ .‬הרוב‬ ‫באיטליה (‪ )45‬ובארה"ב (‪ .)39‬נכון ל‪ 1-‬באפריל‬ ‫‪ ,2012‬התנהלו לפחות ‪ 1,138‬חקירות נגד פושעי‬ ‫מלחמה נאצים בעשר מדינות‪ .‬המובילות במספר‬ ‫החקירות הן גרמניה (‪ ,)528‬פולין (‪ )458‬וארה''ב (‪ .)74‬‬ ‫בתקופה הנסקרת התקיימו שני משפטים‬ ‫בעלי חשיבות היסטורית עם תוצאות שונות‪.‬‬ ‫במאי ‪ 2011‬הורשע איוון דמיאניוק בגרמניה‬ ‫באשמת סיוע לרצח‪ ,‬על שירותו כזקיף‬ ‫אס‪.‬אס במחנה המוות סוביבור‪ ,‬תקדים‬ ‫משפטי שיכול להגדיל באופן משמעותי את‬ ‫מספרם של הנאצים שיועמדו לדין‪ ‬בגרמניה‪.‬‬ ‫חודשיים לאחר מכן‪ ,‬במשפט הראשון מסוגו‬ ‫בהונגריה מאז המעבר לדמוקרטיה נגד משתף‬ ‫פעולה מקומי עם הנאצים‪ ,‬זוכה שנדור קפירו‬ ‫מאשמת פשעי מלחמה למרות השתתפותו‬ ‫בארגון רצח המוני של סרבים‪ ,‬יהודים‪ ,‬וצוענים‬ ‫בעיר נובי סאד וסביבתה בינואר ‪.1942‬‬ ‫בה מספקים מבט אחר לגמרי על הסיפור כולו"‪.‬‬ ‫בין החומרים החדשים באפליקציה אפשר‬ ‫למצוא אלבום מדבקות שהכין אוטו לבתו אנה‪,‬‬ ‫כמו גם קטעי וידיאו שהופקו במיוחד‪ ,‬הקלטות‪,‬‬ ‫מכתבים‪ ,‬תמונות וצילומים של חלקים מהיומן‬ ‫המקורי‪ .‬לדברי הקרן‪" :‬מכיוון שאביה של אנה‬ ‫היה צלם חובב נלהב‪ ,‬יש לנו מאות תמונות‬ ‫מאירועים משפחתיים ותמונות של חברים"‪.‬‬ ‫האנטישמיות‬ ‫בצרפת‬ ‫הצרפתים מאמינים שליהודים‬ ‫כח רב מדי‬ ‫סקר אנטישמיות שנערך בצרפת מצא‬ ‫כי למעלה מ‪ 40%-‬מאוכלוסיית המדינה‬ ‫מאמין כי ליהודים "יש כוח רב מדי בעולם‬ ‫העסקים"‪.‬‬ ‫‪ 40%‬מהצרפתים סבורים כי ליהודים‬ ‫"יש כוח רב מדי בעולם העסקים"‪.‬‬ ‫כמחצית מהצרפתים סבורים "שיהודי‬ ‫צרפת נאמנים יותר לישראל מאשר‬ ‫למדינה בה הם חיים"‪ .‬כך עולה מסקר‬ ‫חדש‪ ,‬שערכה ההסתדרות הציונית‬ ‫וממצאיו פורסמו לרגל יום הזיכרון‬ ‫הבינלאומי לשואה‪.‬‬ ‫מהסקר עולה עוד‪ ,‬כי ‪ 54%‬מתושבי צרפת‬ ‫חושבים שהמקור למעשי אלימות כלפי‬ ‫יהודים בצרפת מקורו‪ ,‬בעיקר‪ ,‬בעמדות‬ ‫אנטי יהודיות ‪ -‬יותר מאשר ביטוי לעמדה‬ ‫אנטי ישראלית‪.‬‬ ‫‪ 20%‬מהצרפתים מביעים עמדות שליליות‬ ‫כלפי ישראל‪ .‬שיעור דומה מביע עמדות‬ ‫חיוביות‪ ,‬והיתר ‪ - 60% -‬לא מביעים כל דעה‪.‬‬ ‫אירוע האלימות הבולט ביותר נגד יהודים‬ ‫בצרפת ב‪ 2012-‬היה רצח של שלושה ילדים‬ ‫ורב בבית הספר "אוצר התורה" בטולוז בחודש‬ ‫מארס‪ .‬לאחר המעשה התבצר הרוצח‪ ,‬מוחמד‬ ‫מראח‪ ,‬בדירתו בעיר ונהרג מאש שוטרים‬ ‫שפרצו למקום אחרי שעות ארוכות של משא‬ ‫ומתן‪.‬‬ ‫‪13‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫אנטישמיות ב‪ :2012-‬תמונת מצב ומגמות‬ ‫שנת ‪ 2012‬התאפיינה בהמשך העלייה ברמת הסכנה הפיזית לקהילות היהודיות‪ ,‬בעיקר‬ ‫באירופה‪ ,‬מצד גורמים מוסלמים רדיקליים‪ ,‬אך גם ע"י פעילי ימין קיצוני‬ ‫שנת ‪ 2012‬היתה למעשה אחת השנים‬ ‫הקטלניות ביותר‪ ,‬במהלכה נהרגו שישה יהודים‬ ‫(בצרפת‪ ,‬באיראן ובתימן) והתרחשו למעלה‬ ‫מ‪ 170-‬אירועים אלימים‪ .‬כך עולה מדוח מסכם‬ ‫של הפורום לתיאום המאבק באנטישמיות‪.‬‬ ‫במוקד הפעילות האלימה ניצבות הקהילות‬ ‫היהודיות בצרפת‪ ,‬שחוו השנה עלייה של‬ ‫למעלה מ‪ 20-‬אחוזים במספר האירועים‪,‬‬ ‫ובתוכם עלייה של ‪ 51‬אחוזים במספר‬ ‫האירועים האלימים‪ .‬במסגרת זו חוותה צרפת‬ ‫גם שני פיגועים‪ :‬הפיגוע בטולוז (‪ ,)19/3/12‬בו‬ ‫נהרגו ארבעה יהודים וצעיר נוסף נפצע קשה;‬ ‫ופיגוע השלכת הרימון בסרסל (‪ ,)19/9/12‬בו‬ ‫לא היו נפגעים ובעקבותיו נחשפה התארגנות‬ ‫טרור איסלאמיסטי בחמש ערים בצרפת‪.‬‬ ‫ההסלמה בצרפת הבהירה באופן חד משמעי‬ ‫כי האנטישמיות המוסלמית אינה תלויה עוד‬ ‫בטריגר חיצוני כהסלמה בסכסוך הישראלי‪-‬‬ ‫פלסטיני במזרח התיכון על מנת להתפרץ‪ ,‬אלא‬ ‫הפכה לתופעה המזינה את עצמה‪ .‬כך‪ ,‬הפיגוע‬ ‫בטולוז בוצע בתקופה ללא אירועים מיוחדים‬ ‫במזרח התיכון‪ ,‬ויתר על כן‪ ,‬לא זו בלבד‬ ‫שזוועות הפיגוע לא גררו חשבון נפש‪ ,‬אלא הן‬ ‫אף עוררו השראה ותחושות הזדהות‪ ,‬שתורגמו‬ ‫לגל אלימות בעיקר כלפי נוער יהודי באזורי‬ ‫בתי הספר או בתי הכנסת‪ .‬במהלך חודש וחצי‬ ‫שלאחר הפיגוע נרשמו ‪ 148‬אירועים‪ ,‬כש‪90-‬‬ ‫מהם בוצעו בעשרת הימים העוקבים לו‪.‬‬ ‫לצד האירועים בצרפת היינו עדים לאלימות‬ ‫מוסלמית במספר ערים נוספות באירופה‪.‬‬ ‫מספר האירועים במדינות האחרות קטן‬ ‫משמעותית‪ ,‬אך אפשר שאלה הם סימנים‬ ‫להתפשטות המגמה‪ .‬במסגרת זו ניתן לציין‬ ‫את מאלמו בשבדיה; כוונות הפיגוע במילאנו;‬ ‫ואירועים אלימים בדנמרק‪ ,‬במילאנו ובגרמניה‪.‬‬ ‫בעקבות המשבר הכלכלי נמשכים גם ההישגים‬ ‫הפוליטיים של הימין הקיצוני‪ .‬במסגרת זו בלטה‬ ‫השנה כניסתה לפרלמנט היווני של המפלגה‬ ‫הניאו‪-‬נאצית "השחר הזהוב"‪ ,‬עם כ‪6.7%-‬‬ ‫מקולות הבוחרים‪ .‬המפלגה אינה מהססת‬ ‫‪14‬‬ ‫להשתמש ברטוריקה אנטישמית פרובוקטיבית‪,‬‬ ‫שכללה הקראת פרק מ"הפרוטוקולים של‬ ‫זקני ציון" בפרלמנט והכחשת שואה‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫באוקראינה הצליחה המפלגה האנטישמית‬ ‫"סבובודה" להיכנס לפרלמנט עם כעשרה‬ ‫אחוזים מקולות הבוחרים‪.‬‬ ‫במזרח התיכון התבסס השיח האנטישמי‬ ‫אף יותר‪ .‬נציין בהקשר זה כי שני יהודים נרצחו‬ ‫בשל יהדותם‪ ,‬האחד בתימן והשני באיראן‪.‬‬ ‫פעילות הדה‪-‬לגיטימציה נגד ישראל לא נחלה‬ ‫השנה הצלחות בתחום החרמות או בפעילות‬ ‫הפרובוקטיבית מול גבולות ישראל‪ ,‬ועל כן לא‬ ‫השפיעה באופן מהותי על הקהילות היהודיות‪.‬‬ ‫יחד עם זאת‪ ,‬יש לזכור כי עצם הפעילות‬ ‫מעניקה במידה רבה תחושה של "התרת רסן"‬ ‫לפעילות אנטישמית‪.‬‬ ‫עשרת מקרי האלימות‬ ‫הקשים ביותר לשנת ‪2012‬‬ ‫במהלך השנה האחרונה‪ ,‬הפורום לתיאום‬ ‫המאבק באנטישמיות עקב ומיפה את‬ ‫האירועים האנטישמיים ברחבי העולם‪.‬‬ ‫מתוך מאות האירועים האלימים שפורסמו‬ ‫על ידנו‪ ,‬הוכנה רשימה המכילה את עשרת‬ ‫מקרי האלימות הקשים ביותר שהתרחשו‬ ‫בשנת ‪ 2012‬שהמניע להם הוא אנטישמיות‪.‬‬ ‫הרשימה משקפת את האנטישמיות‬ ‫הגלובלית האלימה שמקורה בימין הקיצוני‬ ‫ובגורמים איסלאמיים‪ .‬זו‪ ,‬באה לידי ביטוי‬ ‫באלימות קשה כלפי יהודים כבודדים וכלפי‬ ‫מתקנים יהודים‪.‬‬ ‫צרפת‬ ‫‪ 19-03-2012‬‬ ‫ארבעה הרוגים בירי בבי"ס יהודי בטולוז‪,‬‬ ‫בהם ‪ 3‬ילדים‪ ‬‬ ‫אלמוני רכוב על קטנוע פתח הבוקר (שני)‬ ‫בירי לעבר בית ספר יהודי בעיר טולוז‬ ‫שבדרום‪-‬מערב צרפת‪ .‬על פי דיווח הלה‪-‬‬ ‫מונד‪ ,‬ארבעה בני אדם נהרגו‪ ,‬שלושה ילדים‬ ‫ומבוגר אחד‪ ,‬שני ילדים נוספים נפצעו באורח‬ ‫קשה מאוד וקיים חשש כבד לחייהם‪ .‬‬ ‫איראן‬ ‫‪29-11-2012‬‬ ‫אישה יהודייה נרצחה באיספהאן וגופתה‬ ‫בותרה‬ ‫אישה יהודיה בת ‪ ,52‬טובה נ' (משפחתה‬ ‫ביקשה לא לחשוף את שם המשפחה שלה)‪,‬‬ ‫נרצחה באכזריות ביום ב'‪ ,‬על ידי שכניה בעיר‬ ‫איספהאן שבאיראן‪ .‬ביום שני‪ ,‬בעת שבעל‬ ‫הבית שהה בטהרן‪ ,‬פרצה חבורת מוסלמים‬ ‫לבית‪ ,‬וכבלה את בעלת הבית ואת שתי‬ ‫אחיותיה המתגוררות עימה‪ .‬לאחר מכן דקרו‬ ‫את בעלת הבית ‪ -‬הגב' טובה ‪ -‬למוות‪ ,‬וביתרו‬ ‫את גופתה לעיני אחיותיה‪ .‬‬ ‫תימן‬ ‫‪22-05-2012‬‬ ‫יהודי תושב צנעא נרצח‬ ‫אהרון זינדאני‪ ,‬יהודי תושב צנעא בירת‬ ‫תימן‪ ,‬נרצח היום (ג') בידי מתנקש‪ .‬על פי‬ ‫המידע‪ ,‬הוא עלה לישראל בשנות ה‪ 90-‬ולפני‬ ‫כמה שנים חזר לתימן‪ .‬‬ ‫גרמניה‬ ‫‪29-08-2012‬‬ ‫רב חרדי ובתו הוכו באכזריות בברלין‪ ‬‬ ‫משטרת ברלין פתחה בחקירה בעקבות‬ ‫תקיפת הרב דניאל אלתר בן ‪ 53‬ובתו בת ה‪,6-‬‬ ‫שהותקפו על ידי ארבעה ערבים בברלין‪.‬‬ ‫הרב אלתר‪ ,‬שכמובן חובש כיפה לראשו‪,‬‬ ‫הלך ברחוב ברובע ‪ Schöneberg‬יחד עם‬ ‫בתו‪ ,‬כשלפתע ניגש אליהם צעיר ערבי ושאל‬ ‫אותו האם הוא יהודי? הרב ענה לו שכן‪,‬‬ ‫ואז הערבי החל לחבוט בו תוך כדי שהוא‬ ‫מקלל אותו וצועק לו כי הוא יהרוג את בתו‬ ‫שהתכווצה בפחד ופחדה להגיב‪.‬‬ ‫בארץ ובעולם‬ ‫אוקראינה | ‪09-04-2012‬‬ ‫יהודי הותקף כששב מליל הסדר‪ ,‬מצבו אנוש‬ ‫צעיר יהודי חובש כיפה בקייב הותקף שלשום על רקע אנטישמי‬ ‫לאחר שיצא מבית כנסת בערב פסח שני‪ .‬כך מעריכה הקהילה היהודית‬ ‫בבירת אוקראינה‪ .‬מצבו של הצעיר‪ ,‬אהרון אלכסנדר בן ה‪ ,25-‬אנוש והוא‬ ‫מאושפז בבית חולים‪.‬‬ ‫גרמניה‪ :‬מפלגה ניאו נאצית‬ ‫חדשה צוברת כוח‬ ‫המהלך לפסול את המפלגה הניאו נאצית‬ ‫‪ NPD‬צובר תאוצה‬ ‫הונגריה | ‪07-10-2012‬‬ ‫נשיא הקהילה היהודית הותקף‬ ‫נעצרו שני גברים לאחר שתקפו מילולית ופיזית את‪,Andras Kerenyi ‬‬ ‫נשיא הסניף המקומי של הקהילה היהודית בבודפשט‪ ,‬לאחר שיצא‬ ‫את בית הכנסת ביום שישי באיחור‪ Kereneyi .‬ספג בעיטה בבטן מידי‬ ‫התוקפים‪ ,‬שצעקו "יהודים מלוכלכים ורקובים‪ ,‬כולכם תמותו"‪.‬‬ ‫צרפת | ‪13-12-2012‬‬ ‫סטודנט זרק בקבוק חומצה על מורה‬ ‫צעיר בן ‪ 19‬יידה בקבוק מלא בחומצה הידרוכלורית ואלומיניום‪,‬‬ ‫שהתפוצץ בכיתה בבית הספר המקצועי‪ lycée ‬שב‪ Istres-‬וגרם לפציעה‬ ‫קלה של המורה‪.‬‬ ‫המורה‪ ,Chantal Viroulaud ,‬אמרה כי אם הבקבוק היה פוגע בה היא‬ ‫הייתה הופכת לעיוורת וחירשת‪.‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫אוקראינה | ‪03-01-2012‬‬ ‫בקבוק תבערה הושלך לבית הכנסת‪ ‬‬ ‫בשעת לילה נזרק בקבוק תבערה על בית הכנסת הגדול של‬ ‫קרמנצ'וג‪ .‬הבקבוק התלקח‪ ,‬אך בדרך נס לא גרם לשריפה גדולה באולם‬ ‫בית הכנסת‪ .‬הבקבוק הראשון לא התלקח ואילו אמש בקבוק התבערה‬ ‫התלקח‪ ,‬אך כאמור בדרך נס התלקח מחוץ למבנה ולא גרם לשריפה‬ ‫גדולה שיכלה לכלות חלילה את בית הכנסת הגדול והמפואר‪.‬‬ ‫ארצות הברית | ‪12-01-2012‬‬ ‫בקבוק תבערה הושלך לבית הכנסת‬ ‫מספר בקבוקי תבערה הושלכו לעבר בית כנסת בעיר‬ ‫ראת'רפורד שבצפון מדינת ניו ג'רזי‪ .‬הרב נפצע קל‪ ,‬לאחר שאחד‬ ‫הבקבוקים גרם לדליקה בחדר שינה בדירה מעל בית הכנסת‪ ,‬בה הוא‬ ‫מתגורר עם משפחתו‪ .‬המשטרה פתחה בחקירה בחשד לניסיון רצח‬ ‫ופשע שנאה‪.‬‬ ‫קנדה | ‪19-10-2012‬‬ ‫בקבוק תבערה הושלך למסעדה כשרה‪ ‬‬ ‫בקבוק תבערה נזרק היום לתוך מסעדת צ'ופס רסטו‬ ‫(‪ - )Chops Resto‬מסעדת סטייק כשרה הממוקמת ברחוב קווין מרי‬ ‫‪ 5332‬במונמטריאול‪.‬‬ ‫הבקבוק נזרק לעבר חלון הראווה של החנות‪ ,‬חדר לתוך המסעדה‬ ‫והצית את הריהוט‪ .‬למרבה המזל‪ ,‬רסיסים פגעו במטפי המים המותקנים‬ ‫במסעדה‪ ,‬והללו החלו להתיז מים באופן אוטומטי וכיבו את השריפה‬ ‫שפרצה בתוך המסעדה‪.‬‬ ‫מפגן מפלגת ‪ NPD‬בווירצבורג‬ ‫‪ 16‬המדינות הפדרליות בגרמניה החליטו לעתור בפני בית המשפט הגרמני‬ ‫לחוקה בתביעה להוציא אל מחוץ לחוק את מפלגת הימין הגזענית‪ ,‬המפלגה‬ ‫הנאציונל דמוקרטית (‪ , )NPD‬עוד לפני הבחירות הכלליות בספטמבר‪ .‬‬ ‫בשנת ‪ 2003‬נעשה כבר ניסיון להוציא את המפלגה אל‬ ‫מחוץ לחוק‪ ,‬אך אז קבע בית המשפט לחוקה שהראיות כי‬ ‫המפלגה מסוכנת לדמוקרטיה הושגו באמצעות סוכנים שהפכו‬ ‫לפעילים מובילים במפלגה ‪ -‬מהלך שהוגדר כ"הליך לא תקין"‪.‬‬ ‫התביעה המחודשת הוגשה לאחר חשיפתה של מחתרת טרור ניאו נאצית‬ ‫בעיר צוויקאו בשנה שעברה‪ ,‬למרות שממשלתה של הקנצלרית אנגלה‬ ‫מרקל עדיין לא הודיעה על תמיכה ביוזמה‪ ,‬מחשש שתיכשל שוב‪ .‬מרקל‬ ‫חוששת שהשתלשלות אירועים כזאת תעניק ניצחון תדמיתי ל‪ .NPD-‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בגרמניה הוקמה מפלגה חדשה בשם "די רכטה" ("הימין")‪,‬‬ ‫שפעילותה נחשפה בקיץ האחרון‪ .‬באופן פומבי‪ ,‬מצהירים אנשיה שהם‬ ‫פועלים במסגרת דמוקרטית וכי מצע המפלגה אינו נוגד את החוקה‪.‬‬ ‫מטרתם העיקרית‪ ,‬לטענתם‪ ,‬היא "שימור הזהות של גרמניה"‪ ,‬תוך‬ ‫התנגדות להגירה ולאיסלאמיזציה‪ .‬אך מי שעומד בראש המפלגה הוא‬ ‫לא אחר מאשר כריסטיאן וורך‪ ,‬מראשי הפעילים של הקבוצות הניאו‬ ‫נאצית האלימות בגרמניה‪ .‬‬ ‫סבו של וורך (‪ )56‬היה חבר המפלגה הנאצית‪ ,‬וסבתו סייעה לפושע‬ ‫המלחמה הנאצי קלאוס ברבי להימלט לדרום אמריקה‪ .‬אביו היה‬ ‫חייל אס‪.‬אס‪ ,‬והוא עצמו הצטרף כבר בנעוריו לארגונים ניאו נאציים‬ ‫בהמבורג‪ .‬בעבר הורשע ונאסר מספר פעמים בגין עבירות תקיפה‪,‬‬ ‫חברות בארגונים אסורים והכחשת שואה‪ .‬בין היתר‪ ,‬אמר‪" :‬הייתי‬ ‫חמור אילו הייתי מאמין שגרמניה שלחה יהודים לתאי גזים"‪.‬‬ ‫מומחים בגרמניה טוענים שמפלגתו עשויה להפוך לבית הפוליטי‬ ‫החדש עבור הניאו נאצים בגרמניה אם אכן תוצא מפלגת ה‪- NPD-‬‬ ‫אשר זכתה ליותר מ‪ 600-‬אלף קולות בבחירות הכלליות הקודמות ‪-‬‬ ‫אל מחוץ לחוק‪ .‬לטענתם‪ ,‬באזורים שונים בגרמניה כבר החלה נדידת‬ ‫הקולות אל המפלגה החדשה לא רק מקרב תומכי ה‪ ,NPD-‬אלא אף‬ ‫מקבוצות שוליים קיצוניות אף יותר‪ .‬המפלגה החדשה עדיין לא‬ ‫נכנסה לבונדסטאג‪ ,‬אבל היא מיוצגת בבתי הנבחרים של שתי מדינות‬ ‫פדראליות באיזור שהיה בעבר מזרח גרמניה‪.‬‬ ‫‪15‬‬ ‫מיצוי זכויות‬ ‫מידע פרטני למאות ניצולים בכנס ארצי‬ ‫בכנס שנערך בשיתוף הרשות לזכויות ניצולי השואה במשרד האוצר‪ ,‬קיבלו‬ ‫מאות ניצולים ייעוץ אישי בכל הנוגע לזכויותיהם‬ ‫מתדרכים את הצוות‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה ערך "יריד‬ ‫זכויות"‪ ,‬שנועד ליידע את הניצולים בדבר‬ ‫הזכויות המוקנות להם ואופן מיצויין‪ .‬במהלך‬ ‫האירוע‪ ,‬שנערך בשיתוף המשרד לאזרחים‬ ‫ותיקים והרשות לזכויות ניצולי השואה‪,‬‬ ‫נפגשו מאות ניצולים שהגיעו מרחבי הארץ‬ ‫עם נציגי הרשות והמשרד‪ ,‬שהעניקו להם‬ ‫ייעוץ והדרכה אישיים‪.‬‬ ‫יריד הזכויות התקיים ביום א'‪ 3 ,‬במרץ‪,‬‬ ‫בבית החייל בת"א‪ ,‬ובסיומו הוזמנו‬ ‫המשתתפים לצפות בהצגה "הרשל'ה‬ ‫מאוסטרו פולי" של תיאטרון יידישפיל‪.‬‬ ‫אירוע זה מצטרף לשורה של אירועים‬ ‫שמארגן מרכז הארגונים‪ ,‬במטרה לאפשר‬ ‫לניצולים למצות את זכויותיהם‪ .‬חלק‬ ‫מהאירועים הם אירועים מרכזיים‪ ,‬ואחרים‬ ‫מתנהלים במסגרת מפגשים הנערכים על ידי‬ ‫ארגונים החברים במרכז‪.‬‬ ‫בדבריה בפני מאות הניצולים שהגיעו‪,‬‬ ‫אמרה קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‪,‬‬ ‫כי "אחד התפקידים העיקריים של המרכז‬ ‫הוא לדאוג לכך שכל ניצול‪ ,‬באשר הוא‪ ,‬ידע‬ ‫מהן זכויותיו‪ ,‬ולדאוג לכך שיוכל למצותן‬ ‫במינימום של מאמץ והליכים ביורוקרטיים"‪.‬‬ ‫אביטל מסרה גם כי בקרוב תופץ בין הניצולים‬ ‫חוברת "זכויות ניצולי השואה בישראל‪,‬‬ ‫‪ ,"2013‬ובה מידע מפורט ומעודכן הנוגע‬ ‫לכל זכויותיהם‪ .‬עוד הוסיפה אביטל ואמרה‪,‬‬ ‫כי "במסגרת המאמצים להקל על הניצולים‬ ‫שהולכים ומזדקנים‪ ,‬חובה עלינו לדאוג לא‬ ‫רק לשעות סיעוד בבתים‪ ,‬אלא גם להפעיל‬ ‫‪16‬‬ ‫מערכת מתנדבים כלל ארצית‪ ,‬שתעזור להם‬ ‫בכל תחום שבו הם נזקקים לעזרה‪ .‬לצורך‬ ‫זה יזמנו‪ ,‬בשיתוף המשרד לאזרחים ותיקים‬ ‫ובהנהגתו של המנכ"ל אהרון אזולאי‪ ,‬הקמת‬ ‫מוקד‪ ,‬שיספק לכל דורש מידע ופרטי קשר‬ ‫לארגוני מתנדבים באיזור מגוריו אליהם יוכל‬ ‫לפנות לצורך קבלת עזרה"‪.‬‬ ‫צריך להשקיע את האנרגיה במימוש‬ ‫הזכויות שכבר הושגו"‪ .‬עוד הוסיף אזולאי‬ ‫ואמר‪ ,‬כי הוא משתדל שלא להשתמש‬ ‫במונח "ניצולים"‪" .‬הם‪ ,‬כמו כל אזרח‬ ‫ותיק אחר‪ ,‬זכאים לקבל את כל העזרה‬ ‫שאנחנו יודעים להגיש להם‪ ,‬ואנחנו‬ ‫מוסיפים ופועלים כדי להרחיב זכויות‬ ‫אלה כל הזמן"‪ .‬בהקשר זה‪ ,‬ציין אזולאי את‬ ‫פרויקט מועדון הצרכנים "ותיקים ונהנים"‬ ‫ מועדון ההטבות לאזרחים ותיקים שיזם‬‫המשרד לאחרונה‪.‬‬ ‫עופרה רוס‪ ,‬מנכ"לית הרשות לזכויות‬ ‫ניצולי השואה‪ ,‬עמדה על הצורך בשיתוף‬ ‫פעולה ארגוני בין כל העוסקים בזכויות‬ ‫הניצולים‪" ,‬משום שהחוכמה אף פעם לא‬ ‫נמצאת רק במקום אחד"‪ .‬בין השאר‪ ,‬סיפרה‬ ‫מקבלים יעוץ אישי‬ ‫אהרון אזולאי‪ ,‬מנכ"ל המשרד לאזרחים‬ ‫ותיקים‪ ,‬אמר לבאי הכנס‪ ,‬כי ניסיונה הציבורי‬ ‫ועיסוקה של קולט אביטל בנושא זכויות‬ ‫הניצולים כחברת כנסת מורגשים היטב‬ ‫בפעילותה מהיום הראשון בו נכנסה לתפקיד‪.‬‬ ‫"בחודשים הקרובים נביא לידי גיבוש תכנית‬ ‫עבודה‪ ,‬המבוססת על הצעות שהועלו על‬ ‫ידי מרכז הארגונים ועל ידי המשרד‪ ,‬בסדרה‬ ‫של דיונים משותפים‪ .‬מפגשי עבודה אלה‬ ‫מתאפיינים בגישה פרקטית ויעילה שמוביל‬ ‫מנכ"ל מרכז הארגונים‪ ,‬אבי רוזנטל‪ .‬היום‬ ‫על פיילוט המתנהל לאחרונה בירושלים‬ ‫בשיתוף העירייה‪ ,‬בו מגיעים מתנדבים‬ ‫באופן יזום לכל אחד ואחד מעשרים‬ ‫וחמישה אלף הניצולים המתגוררים‬ ‫בעיר‪" .‬מעדכנים אותם בזכויות המגיעות‬ ‫להם"‪ ,‬אומרת רוס‪" ,‬ובשירותים שיכולים‬ ‫להתאים לצרכיהם ‪ -‬הכול על פי מידע‬ ‫ראשוני המצוי כבר בידינו"‪ .‬לדברי רוס‪,‬‬ ‫הפיילוט נוחל הצלחה‪ ,‬ובהמשך יופעל‬ ‫בערים נוספות‪.‬‬ ‫מיצוי זכויות‬ ‫מפגש ראשי הארגונים עם הנהלת החברה לאיתור והשבת נכסים‪:‬‬ ‫הקריטריונים לקבלת תמיכה‬ ‫במהלך המפגש הושמעה דרישה לשנות חלק מהקריטריונים‬ ‫לקראת הגשת הבקשות לשנת ‪2014‬‬ ‫ראשי הארגונים של ניצולי השואה נפגשו עם‬ ‫הנהלת החברה לאיתור והשבת נכסי הנספים‪,‬‬ ‫לקראת הגשת בקשות התמיכה לשנת ‪ .2013‬את‬ ‫המפגש יזם מרכז הארגונים של ניצולי השואה‪,‬‬ ‫לאחר שבמהלך השבועות האחרונים התרבו‬ ‫התלונות על תהליך אישור הבקשות‪.‬‬ ‫במהלך המפגש‪ ,‬שנערך ב‪ 15-‬בינואר‪ ,‬ניתנה‬ ‫סקירה מפורטת של סוגי התמיכות‪ ,‬הקריטריונים‬ ‫לקבלתן ודרכי הגשת הבקשות‪ .‬במקביל‪,‬‬ ‫הושמעה על ידי חלק מהנוכחים ביקורת על‬ ‫הקריטריונים ודרישה לשנותם לקראת השנה‬ ‫הבאה‪ ,‬תוך שיתוף עם מרכז הארגונים‪.‬‬ ‫בפתח הכנס‪ ,‬אמרה יו"ר מרכז הארגונים‪ ,‬קולט‬ ‫אביטל‪ ,‬כי המרכז ביקש לערוך את המפגש משום‬ ‫שחלק מהטענות שנשמעו היו אכן מוצדקות‪" .‬אני‬ ‫לא בטוחה שכל הבחירות של הוועדה המייעצת‬ ‫למתן תמיכות היו תמיד נכונות"‪ ,‬אמרה‪ .‬לדבריה‪,‬‬ ‫"ההחלטה על הענקת תמיכה לארגונים העוסקים‬ ‫בהנצחה לא בהכרח הייתה מידתית לעומת‬ ‫תמיכה בתיאטראות"‪ .‬עוד הוסיפה ואמרה‪ ,‬כי‬ ‫"מטרת המפגש היא לא להתווכח על מה שהיה‪,‬‬ ‫אלא לדאוג לכך שהשנה כל מי שצריך וזכאי אכן‬ ‫יקבל את התמיכה לה הוא ראוי"‪.‬‬ ‫מנכ"ל המרכז הארגונים‪ ,‬אבי רוזנטל‪ ,‬הבהיר כי‬ ‫כחלק מהשינוי הנדרש‪ ,‬ובהסכמה שהושגה בין‬ ‫החברה להשבה להנהלת מרכז הארגונים‪ ,‬סוכם‬ ‫כי המרכז יעזור לארגונים במילוי הבקשות ואף‬ ‫יוסיף את חוות דעתו ‪ -‬ואלה יועברו לוועדת‬ ‫התמיכות לצורך אישורן‪.‬‬ ‫מנכ"ל החברה להשבה‪ ,‬ישראל פלג‪ ,‬עמד על‬ ‫היקפי התמיכה המוגדרים על פי חוק‪ ,‬והסביר‬ ‫כי "הפרמטרים לקביעת הזכאות התקבלו לאחר‬ ‫סדרה ארוכה של דיונים בדירקטוריון החברה‪,‬‬ ‫שהתבסס על ניסיונם המצטבר של חבריו‬ ‫לאורך שנים ארוכות של פעילות בתחומים‬ ‫שונים של פעילות ציבורית"‪ .‬לדברי פלג‪ " ,‬בין‬ ‫חברי הדירקטוריון נמצאים גם נציגים של מרכז‬ ‫הארגונים שהיו שותפים לקביעת הקריטריונים"‪.‬‬ ‫לדברי פלג‪" ,‬כבכל שנה‪ ,‬גם השנה החברה‬ ‫לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה מעניקה‬ ‫תמיכות לארגונים ועמותות‪ ,‬אשר פועלים למען‬ ‫עושים סדר בתמיכות‪ .‬יו"ר המרכז‪ ,‬קולט אביטל‪ ,‬והמנכ"ל אבי רוזנטל‬ ‫ניצולי השואה‪ ,‬וכן לארגונים שפועלים לחינוך‬ ‫ולהנצחת זכר השואה‪ .‬בשונה מבכל שנה ולנוכח‬ ‫ההתנסויות בשנים שעברו‪ ,‬לאור פניית מרכז‬ ‫הארגונים‪ ,‬החליטה החברה לאיתור והשבת‬ ‫רכוש לקיים את הכנס‪ ,‬לצורך הבהרות של‬ ‫הנחיות למילוי טפסי בקשת התמיכה ופירוט‬ ‫הקריטריונים לקבלת התמיכה"‪ .‬עוד אמר פלג‪,‬‬ ‫כי לדעתו חלק מאי ההבנות נוצרו בשל פער בין‬ ‫הציפיות של מגישי הבקשות לבין היכולת של‬ ‫החברה להיענות להן‪ ,‬אשר מוגבלת בחוק‪.‬‬ ‫בהתאם להחלטת דירקטוריון החברה‪ ,‬תוענק‬ ‫בשנת ‪ 2013‬תמיכה בסך כולל של ‪ 100‬מיליון‬ ‫ש"ח לסיוע לניצולי שואה‪ .‬התקציב השנתי לשנת‬ ‫‪ 2013‬מוקצה בחלקו לסיוע אישי ישיר לניצולי‬ ‫שואה הזקוקים לכך‪ ,‬והיתרה ‪ -‬לסיוע באמצעות‬ ‫פרויקטים‪ ,‬שמטרתם סיוע לניצולי שואה‪,‬‬ ‫תמיכה בארגוני ניצולי שואה ותמיכה בפרויקטים‬ ‫להנצחה וחינוך לזכר השואה‪ .‬התמיכה בארגונים‬ ‫תהיה בהיקף של ארבעה מיליון ש"ח‪ ,‬ולהנצחה‬ ‫תעמוד התמיכה על ‪ 4%‬מהיקף הסיוע הכספי‬ ‫שיעמוד לרשות החברה‪ .‬מקור הכספים הללו‬ ‫הוא במימוש נכסים שלא נמצאו להם יורשים‪.‬‬ ‫המועד האחרון להגשת הבקשות נקבע לתאריך‬ ‫‪ 14‬בפברואר ‪ ,2013‬בשעה ‪.16:00‬‬ ‫ברוך שוב‪ ,‬יו"ר ארגון הפרטיזנים‪ ,‬טען כי‬ ‫ההחלטה שלא לתמוך בהקמת אנדרטאות‬ ‫במסגרת תקציב ההנצחה היא בלתי סבירה‪" .‬אתם‬ ‫לא יכולים לעשות בכסף ששייך לניצולים ככל‬ ‫העולה על דעתכם‪ .‬צריך להתייעץ איתנו‪ .‬הקמת‬ ‫האנדרטאות היא חלק חשוב מההנצחה‪ ,‬החינוך‬ ‫והעברת המורשת גם לדורות הבאים"‪ ,‬אמר‪.‬‬ ‫לילי הבר‪ ,‬יו"ר עמותת "עופות החול" ויו"ר‬ ‫ארגון יוצאי קרקוב‪ ,‬טענה כי החברה להשבה‬ ‫אינה מכירה מקרוב את פעילות הארגונים‪,‬‬ ‫ולפיכך הקריטריונים שנקבעו לא משקפים‬ ‫היענות לצרכים אמיתיים של חלק גדול הם‪.‬‬ ‫לדבריה‪ ,‬אכן ניתן סיוע לנזקקים‪ ,‬אך צריך‬ ‫שהקריטריונים יורחבו באופן שיאפשר מתן‬ ‫מענקים גם לארגונים העוסקים בהנחלת‬ ‫המורשת לבני הקהילה ומשפחותיהם ‪ -‬סעיף‬ ‫שאינו נכלל תחת הכותרת הנצחה‪" .‬מדוע יש‬ ‫מימון לנסיעות בני נוער לפולין‪ ,‬אך אין מימון‬ ‫לנסיעות של ניצולים ובני משפחותיהם ושל‬ ‫בני נוער לטקסים ואירועים בחו"ל שכל עניינם‬ ‫בהנצחת השואה?"‪ ,‬שאלה‪.‬‬ ‫יוחנן רון‪ ,‬יו"ר עמותת "ילדות אבודה" ויו"ר‬ ‫הארגון העולמי של יהודי בוקובינה‪ ,‬טען‬ ‫כי הקריטריונים חייבים להיות ברורים וחד‬ ‫משמעיים‪" .‬מה זה סיכויי הצלחה‪ ,‬או התנהגות‬ ‫כלכלית? מה זה ניסיון מוכח? אני גם מצטרף‬ ‫לקריאה לבחון מחדש את כל עניין התמיכה‬ ‫במסעות לפולין"‪ ,‬אמר רון‪.‬‬ ‫מרדכי הראלי‪ ,‬יו"ר ארגון עובדי הכפייה‪ ,‬נתן דוגמה‬ ‫מובהקת לקושי שבקריטריונים הקיימים‪" :‬הארגון‬ ‫שלנו מעסיק עובדים סוציאליים כחלק מהעזרה‬ ‫שהוא מגיש לשורדים‪ ,‬ובכל זאת הקריטריונים‬ ‫שנקבעו לא מאפשרים לנו לקבל תמיכה לצורך זה‬ ‫במסגרת התמיכה בניצולים נזקקים"‪.‬‬ ‫‪17‬‬ ‫צילומים אופטימיים‬ ‫ניצולים כדיוקנאות‬ ‫אומנותיים‬ ‫מימין‪ :‬הצלמת עליזה אורבך‪ ,‬יו"ר מרכז הארגונים‬ ‫קולט אביטל ומנכ"ל המרכז אבי רוזנטל‪ .‬להזכיר את‬ ‫נצחונם של השורדים‬ ‫יו"ר מרכז הארגונים‪" :‬דווקא היום צריך להזכיר את אלה ששרדו"‬ ‫את אירועי יום השואה והגבורה בכנסת‬ ‫פתחה השקתה של תערוכת הצילום "ניצולים"‪,‬‬ ‫המוצגת ביוזמת מרכז הארגונים של ניצולי‬ ‫השואה‪ .‬עם פתיחת התערוכה של הצלמת‬ ‫עליזה אורבך‪ ,‬אמרה קולט אביטל‪ ,‬יו"ר מרכז‬ ‫הארגונים‪ ,‬כי "דווקא ביום השואה‪ ,‬חובה‬ ‫עלינו להזכיר גם את אלה שהצליחו לשרוד‪,‬‬ ‫לקום מן האפר‪ ,‬להגיע ארצה ולהקים כאן‬ ‫משפחה‪ ,‬ולתרום להקמת המדינה וביסוסה"‪.‬‬ ‫עוד הוסיפה ואמרה על התערוכה "זו תערוכה‬ ‫מרשימה וייחודית המציגה את הניצולים‬ ‫באופן חיוני עם דגש אופטימי"‪.‬‬ ‫בטכס השתתפו גם חברי הכנסת יפעת‬ ‫קריב ודב חנין‪ ,‬העומדים בראש השדולה‬ ‫הפרלמנטרית לזכויות הניצולים‪ ,‬וח"כ ראובן‬ ‫ריבלין שאמר‪" :‬לכל ניצול ישנו סיפור שחייב‬ ‫להישמע‪ .‬כל עדות גואלת אנשים ונשים‪ ,‬ילדים‬ ‫‪18‬‬ ‫רקמת גובלן מעשה ידי אמו של יוסי וייס‬ ‫וילדות מתהום הנשייה‪ ,‬מאבק המשרפות‬ ‫וגיא ההריגה‪ .‬זוהי מצוות והגדת לבנך בזמן‬ ‫הזה‪ .‬סיפור החיים והתקומה מהאפר חייב‬ ‫להיות חקוק בתולדות עמנו לדורות‪ ,‬לא פחות‬ ‫מסיפורי הזוועה והמוות‪".‬‬ ‫התערוכה מבוססת על אלבום בשם זה שיצא‬ ‫לאור בשנת ‪ 2009‬בהוצאת יד בן‪-‬צבי‪ .‬זהו‬ ‫אינו עוד אלבום שואה‪ ,‬אלה יצירה המשדרת‬ ‫אופטימיות וחיוניות‪ .‬האלבום הוא חלקה‬ ‫השלישי של הטרילוגיה עליה עבדה אורבך‬ ‫במהלך ‪ 20‬שנה בנושא החוויה היהודית במאה‬ ‫ה‪ ,20-‬העוסקת בחלוציות (ראשונים ‪,)1990‬‬ ‫בעליה (עולים ‪ )1992‬ובשואה (ניצולים ‪.)2009‬‬ ‫התערוכה‪ ,‬לרגל יום הזיכרון לשואה ולגבורה‪,‬‬ ‫מוצגת ביוזמת מרכז הארגונים של ניצולי‬ ‫השואה‪.‬‬ ‫אורבך בחרה לצלם בצילומי שחור‪-‬לבן‬ ‫צילומים אופטימיים‬ ‫דיוקנאות אומנותיים של ‪ 29‬ניצולים‪ ,‬שהגיעו‬ ‫למדינת ישראל מ‪ 17-‬ארצות בהן התרחשה‬ ‫השואה‪ .‬לצידם מופיע סיפור חייו של כל‬ ‫ניצול וניצול‪ .‬צילומי החפצים הבודדים‪ ,‬שחלק‬ ‫מהניצולים הביאו עמם מתקופת השואה‬ ‫או מבית אבא‪ ,‬מרגשים במיוחד‪ .‬פסי רכבת‬ ‫מושלגים בירושלים שזורים לאורך הספר‬ ‫ומהדהדים את ה"שם"‪.‬‬ ‫הדגש ניתן לצילומי הצבע הגדולים של‬ ‫משפחות הניצולים על בניהן‪ ,‬נכדיהן וניניהן‪.‬‬ ‫בעזרת צילומים אלו ניתן לראות שמץ מגודל‬ ‫האובדן בשואה ואת המשפחות לתפארת‬ ‫שהקימו בישראל‪ .‬אחד השיאים באלבום ‪-‬‬ ‫ניצולה שנולדו לה ‪ 11‬ילדים‪ 81 ,‬נכדים והיא‬ ‫חובקת כיום ‪ 212‬נינים‪ .‬בספר היא מצולמת‬ ‫עם הנינה ה‪ 140-‬ביום לידתה‪.‬‬ ‫ז'ק סטרומזה‪ ,‬ניצול מיוון‪ ,‬עם הכינור בזכותו ניצל באושוויץ‬ ‫ז'ק ולורה סטרומזה בבית הבת בצור הדסה‬ ‫משפחת וייס בבית הבת בצור משה‬ ‫משפחת סטרומזה בבית הבת בצור הדסה‬ ‫יוסי וייס‪ ,‬ניצול מסלובקיה‬ ‫‪19‬‬ ‫הדור השני‬ ‫"שלושה דורות"‪ .‬יונתן דוד‪ ,‬מכללת שנקר‪ ,‬תחרות עיצוב כרזות של יד ושם‬ ‫הדור השני זה לא רק כותרת‬ ‫על פירוש המושג דור שני • על הקשיים שהם חווים • על חלקם בהמשך פעילות ארגוני הניצולים‬ ‫• ועל תפקידם בהנחלת זיכרון השואה לדורות הבאים‬ ‫בעמודים הבאים אנו מביאים‪ ,‬לצד סקירה של פעילות הדור השני בארגונים החברים במרכז‬ ‫הארגונים של ניצולי השואה‪ ,‬גם מאמרים והלכי רוח העוסקים בקשיים שחווים בני הדור השני‬ ‫ובחוויות שעיצבו את דמותם‪ ,‬אשר מקורן בהשלכות של היותם בנים ובנות לניצולי שואה‪.‬‬ ‫ברבות השנים‪ ,‬וככל שדור הניצולים הולך ומזדקן ‪ -‬ולצערנו גם הולך ופוחת ‪ -‬הולכים בני‬ ‫הדור השני ותופסים מקום מרכזי יותר ויותר‪ ,‬הן בפעילות השוטפת של הארגונים החברים‬ ‫במרכז הארגונים והן בפעילות במסגרות אחרות‪ .‬פעילות זו מתחלקת בין עזרה לניצולים ‪-‬‬ ‫בעיקר לאלה הנזקקים ‪ -‬לבין עיסוק בהנצחה ובהנחלת מורשת השואה לבני הדור השלישי‪.‬‬ ‫כניסתם של בני הדור השני לפעילות אינטנסיבית בארגונים השונים לא רק מקלה על בני‬ ‫הדור הראשון בנשיאה בנטל העשייה השוטפת‪ ,‬אלא מקדמת גם שינוי בתפיסת אופייה של‬ ‫פעילות זו ‪ -‬החל בשימוש בטכנולוגיות דיגיטליות ורשתות חברתיות לשם הפצת מידע‬ ‫ומתן עזרה‪ ,‬דרך הצפת הקשיים הנפשיים שהם מנת חלקם של רבים מבני דור זה ויצירת‬ ‫מסגרות לתמיכה וטיפול בהם‪ ,‬וכלה בשינוי הדגשים בהנחלת הזיכרון‪ .‬המדובר במתן דגש‬ ‫על חלקם החשוב של השורדים שהגיעו ארצה בהקמתה וביסוסה של המדינה‪ ,‬נושא שגם‬ ‫מרכז הארגונים נותן לו מקום הולך וגדל‪ ,‬לצד המשך המאבק על זכויות הניצולים ושיפור‬ ‫הדרכים למיצוין‪.‬‬ ‫דוגמא טובה למגמה זו אנו מציעים בעמותת "עופות החול"‪ ,‬אשר שמה לה למטרה להפיץ‬ ‫את בשורת תרומת הניצולים למדינת ישראל על ידי הפקת סרטים העוסקים בדמויות‬ ‫מרכזיות בתחומי החיים השונים בישראל שהגיעו ארצה כניצולים ‪ -‬או כשורדים‪ ,‬כפי שיש‬ ‫המעדיפים לקרוא להם‪ .‬דוגמא אחרת היא עמותת "דורות ההמשך – נושאי מורשת השואה‬ ‫והגבורה"‪ .‬בני הדור השני החליטו להקים ארגון משלהם שתפקידו מגולם בשמו‪ .‬וכאמור‪,‬‬ ‫רבים מארגוני הניצולים עוסקים באופן גובר והולך בבני הדור השני והשלישי וחלקם אף‬ ‫משתף אותם בניהול הארגון‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫הדור השני‬ ‫לגאול את הזיכרונות האחרונים‬ ‫נטל הזיכרון ומטלת הנחלתו מלווים את נאוה סמל כל חייה‪ .‬את חשבון הנפש האישי שלה‬ ‫העבירה וממשיכה להעביר לציבור בארץ ובעולם בסדרה ארוכה של ספרים ומחזות פרי עטה‪.‬‬ ‫"מישהו הטיל אבן לבריכת הזיכרון והצליל הולך ומתפשט‪ ,‬עד שהגיע אלינו‪ .‬אין לדעת לאן עוד‬ ‫יגיע‪ ,‬ומי יפתח את אוזני לבו לנהי הזה"‪ ,‬כתבה בספרה "ראש עקום"‪ ‬‬ ‫| נאווה סמל |‬ ‫המשפחה היא שהפכה לפלטפורמה‬ ‫המילה המסתורית והמבעיתה "אושוויץ"‬ ‫הייתה נהמה קבועה בבית ילדותי‪ ,‬שֵם שתמיד השיקומית של השורדים‪ ,‬לתכלית חייהם‬ ‫התחמקו מלפרש את משמעותו‪ .‬ואולם ולמשמעות הישרדותם‪ .‬משאבי הנפש שלהם‬ ‫בחושיו המחודדים של ילד ידעתי שמדובר גויסו מתוך הקמת המשפחה ולמען המשפחה‪,‬‬ ‫בבור האימתני ביותר שקיים‪ ,‬זה שמכיל את כל ואת נס השיקום חוללו השורדים לבדם‪,‬‬ ‫הרוע והאכזריות האפשריים‪ .‬אמא שלי הייתה כשהם שואבים מתוך עצמם את התעצומות‬ ‫שם‪ ,‬ואת אושוויץ אסור לי לעולם להזכיר‪ ,‬להתמודד‪ ,‬לבנות‪ ,‬להתקיים‪.‬‬ ‫ב"כובע‬ ‫אם‬ ‫זכוכית" מועבר‬ ‫השואה‬ ‫זיכרון‬ ‫מהדור הראשון‬ ‫לדור השני‪ ,‬הרי‬ ‫של‬ ‫ש"בצחוק‬ ‫עכברוש" שנכתב‬ ‫עשורים‬ ‫שני‬ ‫אחריו‪ ,‬נפתחת‬ ‫הסבתא לבת הדור‬ ‫השלישי‪ .‬הנכדה‬ ‫היא זו שמובילה‬ ‫את הזיכרון הלאה‬ ‫אל עולם שבו לא‬ ‫המשלחת הראשונה בעקבות הזיכרון בפולין ‪ .1984‬מימין‪ :‬נאווה סמל‪ ,‬אביה יצחק ארצי יהיו יותר שורדי‬ ‫ממיסדי מרכז הארגונים ושלמה להט‪ .‬בשורה השניה‪ ,‬אבנר שלו יו"ר יד ושם‬ ‫שואה או צאצאיהם‬ ‫הישירים‪ .‬לשרשרת הזוכרים קראתי "נשאי‬ ‫שמא אגרום לה נזק וצער שאין דומה להם‪.‬‬ ‫דור שלם של בני השורדים הבין שעליו להוות זיכרון"‬ ‫"צריך לנטר את הזיכרון עד לקצה קצהו שלא‬ ‫חציצה מפני הזיכרון ולחסום מהוריו את הגישה‬ ‫אליו‪ .‬רק בשנות השמונים של המאה העשרים‪ ,‬יאזל"‪ ,‬נרשם ברומן האחרון שלי "ראש עקום"‪.‬‬ ‫כשאנחנו בגרנו והפכנו בעצמנו להורים‪ ,‬העזנו‬ ‫אני מאמינה שיש עדיין כיסי שתיקה שטרם‬ ‫לשאול את עצמנו בפעם הראשונה מה היינו‬ ‫עושים אילו היינו במקום הורינו‪ .‬שורד השואה פוענחו ורוחות רפאים שעדיין לא זכו לקול‪,‬‬ ‫לא היה יותר דמות עמומה בסרט שחור‪-‬לבן‪ ,‬וזאת כאשר בעלי הסיפורים הולכים ופוחתים‪.‬‬ ‫או מושג מופשט מספר לימוד‪ .‬שורדת השואה עכשיו המועד האחרון לגאול את הזיכרונות‬ ‫הייתה אמא שלי‪ .‬רק אז‪ ,‬כשהחל הספר "כובע החיים האחרונים מהשכחה‪ ,‬שהיא גבול‬ ‫זכוכית" להיכתב‪ ,‬דרש הטקסט מענה לשאלה האבדון‪ .‬זו משימתנו ‪ -‬הבנים הבאים‪.‬‬ ‫שחלחלה כל השנים בתהומות‪" :‬מה קרה לך‬ ‫כובע זכוכית‪ ,‬נאוה סמל‪ ,‬הוצאת ספרית‬ ‫בשואה?" הגיעה העת של "שואה פרטית"‪,‬‬ ‫פועלים‬ ‫כשמו של אחד הסיפורים בקובץ‪.‬‬ ‫מתוך הספר "כובע זכוכית"‬ ‫הלילה צנח עלינו‪ .‬בארץ הזו אינו גולש בנחת‪,‬‬ ‫אלא מצית דלקה עצומה על פני המים‪ .‬את‬ ‫השעה הזו תיעבתי תמיד‪ .‬זו תהיה בוודאי‬ ‫שעת מותי‪.‬‬ ‫אתה הטחת בפני‪" :‬וכי רוצה אתה שהעולם‬ ‫ישכח?"‬ ‫את זעמך לא הסתרת‪ .‬נוקם ציפית לראות‪,‬‬ ‫ומה מצאת? לוחם מבוהל‪.‬‬ ‫הארץ הזאת אמנם מבוצרת היטב‪ ,‬אבל‬ ‫לוחמיה התעייפו‪ .‬כיצד אתה מעז לבוא אלי‬ ‫בתביעות? הן לילדו של הניצול לא ניתן לגדול‬ ‫בחסות הגבורה‪ ,‬כמו ילד שאביו נפל בקרב או‬ ‫חירף נפשו על אדמה‪.‬‬ ‫תחת כיפת השפלה צמחתי‪ ,‬כעשב מבוהל‪.‬‬ ‫נתייסרתי משום קלונם של אב ואם שבוזו‪.‬‬ ‫אינך מבין כי נולדתי לגבר ואשה שבמועד‬ ‫מסוים בחייהם חדלו להיחשב יצורי אדם?‬ ‫אנחנו בניהם של אנשים לכודים בחרפתם‪ .‬כן‪,‬‬ ‫אני צועק אליך‪ ,‬עדיין לכודים‪.‬‬ ‫בבית הספר שיקרתי‪ .‬אמרתי שהורי הקדימו‬ ‫לעלות לארץ‪ .‬כדי שלא אדרש להודות כי אני‬ ‫הוא בנם של העקורים האומללים האלה‪ .‬אולי‬ ‫תהיה לי נחמה בילד משלי‪ .‬אבל ילד הוא תמיד‬ ‫פצע חדש‪...‬‬ ‫כבר חציתי את הגיל שבו אבדו עלומיהם‪.‬‬ ‫הם הולכים ומזדקנים‪ .‬כפנו מורמת ואילו כפם‬ ‫מתרוקנת‪ .‬עם אניצי השיבה‪ ,‬כאשר חלפה‬ ‫לכאורה אימת הרעב והקור‪ ,‬פוקעת קליפתם‬ ‫הרופפת‪ ,‬ושוב נאגרת בתוכם החרדה‪.‬‬ ‫והעולם כולא את נשימתו ומצפה שיסתלקו‪.‬‬ ‫אינך מבין‪ ,‬כי כל עוד הם בין החיים‪ ,‬נחבטת‬ ‫דלת מצפונו הרעועה‪.‬‬ ‫הנח להם‪ .‬הנח לי‪ .‬מכל האנשים שחנו בתוך‬ ‫חיי‪ ,‬דווקא אתה הבאת אותי לידי בכי‪.‬‬ ‫‪21‬‬ ‫הדור השני‬ ‫הטיפול בניצולי שואה‬ ‫ובני הדור השני‬ ‫‪ ‬בעולמם של ניצולי השואה קיים טאבו נגד הנאה‪ .‬הנאה נחווית כרגש אסור‪ ,‬מסוכן‪ ,‬מעורר אשמה ובלתי נסבל‪.‬‬ ‫האיסור מועבר אל בני הדור השני בדרכים של "העברה בין דורית"‬ ‫|‪ ‬רוני נוה‪-‬פרישוף |‬ ‫מטפלים נוהגים להתעמק ברגשות סבל וכאב‪,‬‬ ‫ומייחסים משמעות משנית לרגשות חיוביים‬ ‫בכלל ולעונג והנאה בפרט‪ .‬הטיה זו מועצמת‬ ‫בטיפול בניצולי שואה ובני הדור השני‪ .‬מפגש‬ ‫זה הוא רציני מאוד‪ ,‬כבד ועמוס‪ .‬בקשר הטיפולי‬ ‫יש תחושה של עניין ואף שליחות‪ ,‬אולם חסרה‬ ‫בו חוויית הנאה בינאישית פשוטה‪ .‬תפקיד‬ ‫הטיפול הוא לאפשר‪ ,‬לתת רשות ולהחיות את‬ ‫ההנאה במפגש הטיפולי ובחיי המטופל‪.‬‬ ‫טראומת השואה פגעה ביכולתם של‬ ‫הניצולים לחוות הנאה בכמה אופנים‪:‬‬ ‫‪ .1‬תהליכי "חיפצון"‪ :‬רדיפות הנאצים‬ ‫הפכו את ה"סובייקט" היהודי לאובייקט‪,‬‬ ‫חפץ המיועד להשמדה‪ .‬כך קרסו מרחבי‬ ‫הנפש‪ ,‬הדמיון והיצירה‪ ,‬והותירו הוויה‬ ‫מצומצמת וקונקרטית‪ ,‬חסרת חיות‪.‬‬ ‫‪ .2‬הזדהות עם המתים‪ :‬בתהליך האבל‬ ‫הסבוך והכרוני של הניצולים אין אפשרות‬ ‫להרפות מן המתים‪ .‬ההנאה אסורה‪,‬‬ ‫מכיוון שהיא נחווית כנטישת הזיכרון‬ ‫ובגידה בקורבנות‪ ,‬מעין "הפקרת שמירה"‪.‬‬ ‫‪ .3‬פחד מפני חזרת הטראומה‪ :‬הנאה נחווית‬ ‫כהרפיה מסוכנת ממצב הישרדותי‪ ,‬המעוררת‬ ‫פחדים קשים‪ ,‬כמו פחד להיענש על הבגידה‬ ‫בנספים‪ ,‬פחד לאבד שליטה ולהיסחף אל‬ ‫הלא ידוע ופחד שהחוויה המהנה תיהרס‬ ‫באופן טראומטי‪ .‬לעיתים קיימת חבלה‬ ‫עצמית בחוויה החיובית בטרם תיהרס מבחוץ‪,‬‬ ‫כאומר "אם אין לי דבר‪ ,‬לא אוכל לאבד‬ ‫‪22‬‬ ‫דבר‪ .‬אם אני לא מרגיש‪ ,‬לא אוכל לכאוב"‪.‬‬ ‫‪ .4‬רכישת תחושת שליטה‪ :‬המלחמה ברגשות‬ ‫הנאה נותנת לניצול אשליה של שליטה באירועי‬ ‫העתיד‪ ,‬ומונעת‪ ,‬באופן מאגי‪ ,‬אובדנים‪ ,‬אסונות‬ ‫ואכזבות נוספים‪ .‬כהגנה נגד תחושות עמוקות‬ ‫של אימה וחוסר אונים התפתחו מנגנונים של‬ ‫תפקוד נאות וקפדני‪ ,‬אך נעדר הנאה וחיוניות‪.‬‬ ‫אנו עדים לתופעות של סדר ואיסוף כפייתי‪,‬‬ ‫דייקנות בזמנים‪ ,‬הקפדה על כללים וטקסים‪.‬‬ ‫דומה כי הניצולים "מתפקדים את החיים"‬ ‫במקום לחוות אותם‪.‬‬ ‫"אצל ניצולים רבים אנו רואים‬ ‫אימוץ של דפוסים קורבניים‬ ‫ורחמים עצמיים‪ ,‬במיוחד‬ ‫ביחסים משפחתיים‪ .‬נראה כי‬ ‫דפוסים אלו מתגמלים בהנאה‬ ‫לא מודעת‪ ,‬שאינה מעוררת‬ ‫רגשי אשם"‬ ‫‪ .5‬תחושת האשם‪ :‬רבים מהניצולים חווים‬ ‫אשמה כבדה על עצם הישארותם בחיים בעוד‬ ‫יקיריהם נרצחו‪ ,‬תחושה המלווה ומשבשת‬ ‫חוויות מהנות‪ .‬ה"רוצה" הוחלף ב"צריך"‪.‬‬ ‫עשייה לפי תשוקות הוחלפה בעשייה לפי‬ ‫נורמות וכללים‪ ,‬הנחווים כנחוצים לחברה‬ ‫ופחות מעוררי אשמה‪.‬‬ ‫היעדר הנאה בולט בתחומי חיים רבים‪,‬‬ ‫הנחווים בדרך כלל כמענגים‪ .‬אוכל‪ ,‬מין‪,‬‬ ‫תרבות‪ ,‬חופשות ואף צבירת חסכונות ‪-‬‬ ‫מתוארים בתכליתיות‪ ,‬כהרגל או כורח‪ .‬בולט‬ ‫במיוחד חוסר ההנאה במצבים בין‪-‬אישיים‬ ‫קרובים‪ .‬נדיר לשמוע מניצולי שואה תיאורים‬ ‫רומנטיים על האופן בו הכירו את בני זוגם‪,‬‬ ‫אלא סיפור ההיכרות והחיים המשותפים הוא‬ ‫תכליתי‪ ,‬הישרדותי‪ .‬אצל ניצולים רבים אנו‬ ‫רואים אימוץ של דפוסים קורבניים ורחמים‬ ‫עצמיים‪ ,‬במיוחד ביחסים משפחתיים‪ .‬נראה‬ ‫כי דפוסים אלו מתגמלים בהנאה לא מודעת‪,‬‬ ‫שאינה מעוררת רגשי אשם‪.‬‬ ‫גידול הילדים גם הוא‪ ,‬ברוח זו‪ ,‬נתפס אצל‬ ‫רבים מהניצולים כעניין חיוני בעל משמעות‬ ‫עצומה (אף לאומית)‪ ,‬אך בו בזמן קשה להפיק‬ ‫ממנו אינטימיות וחדווה‪ .‬נראה כי תחושת‬ ‫האשמה הקשה והזיקה הנצחית אל העבר‬ ‫הטראומטי ואל האובדנים אינן מאפשרות‬ ‫להפיק את מלוא ההנאה מדור ההמשך‪.‬‬ ‫מקורה של תסמונת הדור השני‬ ‫בני הדור השני לשואה חונכו לאורו של טאבו‬ ‫נגד הנאה וזיקה בין הנאה לבין פחדים‪ ,‬איבוד‬ ‫שליטה‪ ,‬ענישה עצמית ורגשי אשמה‪ .‬ילדים‬ ‫שהוריהם לא נהנו מלוא ההנאה מגידולם‪,‬‬ ‫יתקשו אף הם ליהנות מעצמם ומן החיים‪.‬‬ ‫החיים בצל הדיכאון‪ ,‬האבל והאשמה של‬ ‫ההורים‪ ,‬בצד היעדר שיקוף מתפעל ושמח‬ ‫לקיומם ולכישוריהם ‪ -‬יוצרים אצל הילדים‬ ‫זיקה חזקה לכאב ולאובדן‪ .‬כמו לא קיבלו‬ ‫הדור השני‬ ‫מהוריהם את הרשות המלאה לחיות‪ ,‬הם‬ ‫מתקשים ליהנות מן החיים בזכות היותם‬ ‫ומי שהם‪ .‬כהגנה מפני חידלון וריקנות וכדרך‬ ‫לשימור הקשר הפנימי עם ההורה הדיכאוני‪,‬‬ ‫מופיעה לעיתים אידיאליזציה של הדיכאון‪,‬‬ ‫ההקרבה העצמית והסבל‪.‬‬ ‫חלק מבני הדור השני סובלים מ"תסמונת‬ ‫הניצול"‪ ,‬המאופיינת בדיכאון‪ ,‬אשמה‪ ,‬דימוי‬ ‫עצמי נמוך‪ ,‬קשיי אינדבידואציה וקושי לחוות‬ ‫שמחת חיים‪ ,‬אינטימיות ומיניות תקינה‪.‬‬ ‫העברה בין‪-‬דורית של הטראומה מתרחשת‬ ‫בדרכים רבות‪ ,‬כמו קריאת שמם על שם‬ ‫הנספים וציפייה שיהיו "נרות זכרון" ותיקון‬ ‫לאובדנים של הוריהם; וחשיפה מתמשכת‬ ‫לאפיונים בעייתיים של דור ההורים‪ :‬אבל‬ ‫פתולוגי וסיפורי זוועה‪ ,‬דאגות וחרדות קיומיות‬ ‫שהתבטאו בהגנת יתר ושליטה מופרזת‪ ,‬נטייה‬ ‫למניפולציות מעוררות אשמה‪ ,‬קושי לתת‬ ‫לילדים חופש ונפרדות‪ ,‬שתיקות וסודות ועוד‪.‬‬ ‫בני הדור השני מתארים בתים עם אווירה‬ ‫כבדה‪ ,‬קשה‪ ,‬בה רווחות תחושות של חשדנות‪,‬‬ ‫חוסר אמון וסודות‪ .‬הנטל של הציפיות‬ ‫המודעות והבלתי מודעות לפצות את הוריהם‬ ‫על אובדניהם הינו כבד מנשוא ומקשה על‬ ‫פיתוח שאיפות עצמיות‪ .‬ההורים הניצולים‬ ‫מעבירים לילדיהם מסר כפול‪ :‬מצד אחד‪,‬‬ ‫הם רוצים לגרום לילדים אלה אושר רב ככל‬ ‫האפשר‪ ,‬כפיצוי על הסבל והאובדנים שלהם‬ ‫עצמם וכניצחון על הנאצים‪ ,‬מצד שני‪ ,‬הם‬ ‫מעבירים מסר של מחויבות לאבל ומגבלות על‬ ‫ביטויי שמחה ועליצות ספונטניים וישירים‪.‬‬ ‫באופן זה‪ ,‬הילד מפתח קונפליקט משמעותי‬ ‫סביב תכנים של שמחה והנאה‪.‬‬ ‫ישנם בתים בהם אווירה הפוכה‪ ,‬של צורך‬ ‫כפייתי להפגין רק רגשות חיוביים‪ ,‬בבחינת‬ ‫"מוכרחים להיות שמח"‪ .‬בבתים אלו יש הגבלה‬ ‫על ביטויי עצב‪ ,‬כעס ושאר רגשות שליליים‪.‬‬ ‫במצב דברים זה‪ ,‬השמחה נחווית בסופו של‬ ‫דבר כשטחית‪ ,‬הגנתית ומזויפת‪.‬‬ ‫מטופל‪ ‬בן הדור השני בעל אישיות כפייתית‪,‬‬ ‫מתפקד היטב בדרג ניהולי אך באופן בולט‬ ‫איננו מחובר לרגשותיו ומבטא קושי גדול‬ ‫להרפות מעבודה ולהתמסר לחוויות מהנות‪.‬‬ ‫אין לו כמעט חיי מין‪ .‬בנעוריו בקיבוץ היה‬ ‫מסוגל לספק את תשוקותיו רק בהצצה‬ ‫למקלחות הנשים‪ .‬בכל החוויות הקשורות‬ ‫להנאה ולסיפוק הוא חש כמתבונן פאסיבי‬ ‫מהצד‪ ,‬סקרן אך מרגיש שאסור לו לקחת‬ ‫חלק פעיל‪.‬‬ ‫"בני הדור השני מתארים‬ ‫בתים עם אווירה כבדה‪ ,‬קשה‪,‬‬ ‫בה רווחות תחושות של‬ ‫חשדנות‪ ,‬חוסר אמון וסודות‪.‬‬ ‫הנטל של הציפיות המודעות‬ ‫והבלתי מודעות לפצות את‬ ‫הוריהם על אובדניהם הינו‬ ‫כבד מנשוא ומקשה על פיתוח‬ ‫שאיפות עצמיות"‬ ‫לשקם את היכולת ליהנות‬ ‫הטראומטיזציה הייחודית לשואה צובעת‬ ‫את היחסים הטיפוליים‪ .‬הקשר הטיפולי‬ ‫מסור‪ ,‬אולם חסרה בו חדוות המפגש‪ ,‬משהו‬ ‫מת בחדר‪ .‬הטיפול נשאב לאווירה כבדה‪,‬‬ ‫כשהייסורים והסבל הופכים לציר מרכזי‪.‬‬ ‫המטפל והמטופל כאחד חשים ציווי לעסוק‬ ‫בטראומה‪ ,‬ומתקשים להרפות ולשחרר‪.‬‬ ‫החדר מתמלא בצללי הקורבנות והמקרבנים‪,‬‬ ‫המקשים על התהוות קרבה אינטימית בין‬ ‫המטפל למטופל‪ ,‬אשר כה חיונית להחלמה‬ ‫ולהנאה מן הקשר‪ .‬בטיפול ניכר חסרונו של‬ ‫מרחב שקט לחלימה בהקיץ‪ ,‬דמיון‪ ,‬משחק‪,‬‬ ‫סובלימציה ומרחב לגילוי של "העצמי‬ ‫האמיתי"‪ ,‬על נטיותיו‪ ,‬צרכיו וחלומותיו‪.‬‬ ‫טענתי היא‪ ,‬כי שיקום היכולת ליהנות נובע‬ ‫מהצלחתם של המטפל והמטופל ליהנות‬ ‫זה מזה‪ ,‬דרך מפגש חי‪ ,‬קרוב‪ ,‬הדדי ואותנטי‪,‬‬ ‫שיש בו מידה של ויתור על אחיזה בעבר‪,‬‬ ‫איבוד שליטה‪ letting go ,‬לרוחות השוקקות‬ ‫בחדר‪ ‬והתמסרות לחוויה הבינאישית‪ .‬ההנאה‬ ‫נובעת מחוויה אינטימית הדדית ראשונית‪,‬‬ ‫אשר לא הייתה או אבדה לפציינט בילדות‬ ‫המוקדמת‪ ,‬שמאפשרת את המשך התפתחותו‪.‬‬ ‫הנאה זו נובעת מברית רגשית אמיצה‬ ‫והתחברות עמוקה‪ ,‬המאפשרת להרפות מן‬ ‫העבר מבלי לשכוח דבר ומבלי להיענש‪.‬‬ ‫האתגר למטפל הוא להתמסר באותנטיות‬ ‫ל"כאן ועכשיו" של הקשר האינטימי‪ ,‬מבלי‬ ‫להיבלע בלפיתת הטראומה ובמערבולת‬ ‫חסרת מוצא של שיחזור כפייתי של הטראומה‬ ‫והאובדן‪ .‬על המטפל לשמור על מגע תמידי‬ ‫עם ההנאה שלו עצמו מהחיים ומעבודתו‪ ,‬תוך‬ ‫מתן רשות לעצמו להשתמש בהומור‪ ,‬בדמיון‬ ‫ובמשחק ושעשוע‪ ,‬מבלי לחוש על כך בושה‬ ‫או אשמה‪ .‬עליו לשמור על עמדתו הטיפולית‬ ‫ובאותה עת לשחרר מרכיבים כובלים בזהותו‬ ‫המקצועית‪ ,‬ובתוך כך‪ ,‬לקלוט אותות נהנתנים‪,‬‬ ‫חיים ומתמסרים אף מן המטופל‪ ,‬חלשים‬ ‫ועקיפים ככל שיהיו‪.‬‬ ‫בחדר מופעלים בעוצמה פיצול והזדהות‬ ‫השלכתית‪ .‬דרכם‪ ,‬מופקדים אצל המטפל ללא‬ ‫הרף חלקים של המטופל שהם בלתי נסבלים‬ ‫עבורו‪ .‬לסירוגין‪ ,‬מופקדים חלקים של מוות‪,‬‬ ‫רוע‪ ,‬שנאה ותוקפנות‪ ,‬אך גם מופקדים חלקים‬ ‫של חיים‪ ,‬עונג והנאה‪ ,‬שהם לעיתים נסבלים‬ ‫עוד פחות‪ .‬בדינמיקה זו המטפל מזהה ומטפח‬ ‫בתוכו את הקול החי והחיוני של המטופל‪,‬‬ ‫מרשה לו להישמע ולא נבהל ממנו‪ ,‬במסע‬ ‫הארוך בין שבילי הכאב‪ ,‬האובדן‪ ,‬הטראומה‬ ‫והשנאה‪.‬‬ ‫ייתכן שקול זה יבוטא ישירות בהעברה‪,‬‬ ‫דרך רמזים של תקווה‪ ,‬עונג‪ ,‬מיניות וכיוב'‪.‬‬ ‫לעיתים יופיע בעקיפין‪ ,‬כחלק מפוצל שהופקד‬ ‫במטפל‪ .‬לדוגמה‪ ,‬כאשר המטופל עסוק‬ ‫בכאביו‪ ,‬ואילו מחשבותיו של המטפל נודדות‬ ‫לחוויה מהנה שצפויה לו בהמשך היום‪ .‬במקום‬ ‫להיבהל מהסחת דעת זו ולהתאמץ להתיישר‬ ‫לקו רציני‪ ,‬יכול המטפל לחקור את ההופעה‬ ‫המפתיעה של חוויית ההנאה‪ ,‬ולהבין מדוע‬ ‫היא עולה כעת במציאות הבינאישית הקיימת‪,‬‬ ‫ואף לשתף בכך את המטופל‪.‬‬ ‫מאידך גיסא‪ ,‬באותם רגעים נדירים בהם‬ ‫הפציינט מרפה מן הטראומה ומתחבר‬ ‫לתחושה משוחררת ואף נהנתנית‪ ,‬המטפל‬ ‫מקבל אל נפשו את פיקדון החלקים המתים‬ ‫והמפלצתיים‪ .‬כך למשל‪ ,‬המטפל עשוי לראות‬ ‫את הפציינט "מתקדם" ונהנה מן השיחה‪,‬‬ ‫ובו בזמן לחוש בתוכו כובד‪ ,‬דיכאון או כעס‬ ‫ללא פשר‪ .‬גם במקרים אלו‪ ,‬נוכחות רגשית‬ ‫לא‪-‬ממוסכת של המטפל תאפשר לפתוח‬ ‫את הדיאלוג הפנימי בין העצב והכאב לבין‬ ‫השמחה וההנאה בעולמו של המטופל‪.‬‬ ‫כאשר המטפל שומר על מגע פנימי מכיל‬ ‫ומתמשך‪ ,‬הן עם הסבל והן עם ההנאה‬ ‫בטיפול‪ ,‬פוחת הפיצול‪ ,‬נרגעת ה"נדנדה"‬ ‫בין החוויה של המטפל והמטופל‪ ,‬ומתהווה‬ ‫סינכרוניזציה רגשית‪ ,‬המעניקה לשניהם‬ ‫המשך בעמוד ‪24‬‬ ‫‪23‬‬ ‫הדור השני‬ ‫המשך מעמוד ‪23‬‬ ‫הרגשה של התייחדות וקירבה‪ .‬מתאפשרים‬ ‫רגעים של מפגש קרוב‪ ,‬הדדי ואותנטי‪ .‬הקשר‬ ‫הטיפולי הופך ל"בסיס בטוח"‪ ,‬שבו המטופל‬ ‫יכול להרפות לרגע מן הטראומה מבלי לשכוח‬ ‫אותה‪ ,‬מבלי לחוש אשמה או פחד‪ ,‬ולהתמסר‬ ‫לחוויה משוחררת‪ ,‬הדדית ומהנה של "היות"‪.‬‬ ‫בתחושה זו טמון טעם ההנאה בטיפול בניצולי‬ ‫שואה והדור השני והמפתח להרחבת היכולת‬ ‫של המטופל ליהנות מעצמו ומקשרים וחוויות‬ ‫נוספים בחייו‪.‬‬ ‫המקרה של שרה‬ ‫להדגמת תהליך טיפולי זה‪ ,‬תוך הדגשת‬ ‫המפגש הרגשי האותנטי בטיפול‪ ,‬אציג תיאור‬ ‫טיפול בבת הדור השני‪ .‬להלן תיאור המקרה‪:‬‬ ‫שרה (פרטיה בדויים)‪ ,‬אישה כבת חמישים‪,‬‬ ‫מפקחת חינוכית‪ ,‬אלמנה‪ ,‬אם לבת‪ ,‬בת‬ ‫יחידה להוריה שנפטרו מזה זמן רב‪ .‬היא‬ ‫פנתה לטיפול ב"עמך" בשל פחד מטיסות‬ ‫ורקע של חרדה כללית‪ .‬לפגישתנו הראשונה‬ ‫מגיעה אישה בעלת עודף משקל רב‪ ,‬מאופרת‬ ‫בכבדות‪ ,‬מחייכת חיוך כפייתי‪ ,‬מנסה לשאת‬ ‫חן ולרצות‪ .‬נוכחותה בחדר מלחיצה ומאיימת‪.‬‬ ‫היא מבקשת למקד את הטיפול בפחד מטיסה‪.‬‬ ‫עם זאת‪ ,‬מוסיפה ומתארת תחושות של קהות‪,‬‬ ‫תשישות וחוסר סיפוק‪ .‬היא מתפקדת היטב‬ ‫בעבודתה ובבית‪ ,‬אך הכול מכביד עליה ונראה‬ ‫חסר טעם‪ .‬יחסיה סוערים‪ ,‬היא אינה מפיקה‬ ‫מהם תמיכה או הנאה ומלווה אותם תחושה‬ ‫חזקה של הקרבה עצמית‪.‬‬ ‫כבת לניצולי שואה‪ ,‬עלתה לארץ בינקותה‬ ‫ומאז לא יצאה ממנה‪ .‬הוריה מתוארים‬ ‫כנוקשים‪ ,‬גלותיים ומעוררי בושה‪ .‬בבית‬ ‫הודגש סדר ותפקוד‪ ,‬ללא גילויי חיבה וחום‪.‬‬ ‫האם מתוארת כאישה שתלטנית‪ ,‬שחוזקה‬ ‫היה אך למראית עין‪ .‬למעשה‪ ,‬הייתה שבורה‬ ‫ומדוכאת‪ ,‬שיש למלא את ציפיותיה על מנת‬ ‫שלא תתפרק‪ .‬האב מתואר כצללית חלשה‬ ‫ולא מורגשת‪ .‬כבת יחידה‪ ,‬הנוטלת אחריות‬ ‫רבה למצבה הנפשי של האם‪ ,‬שרה חשה‬ ‫צורך לרצותה‪ ,‬עד שאיבדה מגע עם רצונותיה‬ ‫האמיתיים‪ .‬ניסיונות ילדותה לשמח את הוריה‬ ‫בחדוות החיים הטבעית שלה כשלו ודוכאו‪,‬‬ ‫והיא הפכה מרירה ודכאונית כהוריה‪.‬‬ ‫בנעוריה שרה עמדה לטוס לחופשה בחו"ל‪,‬‬ ‫אך בשדה התעופה "התפרקה" ואושפזה‬ ‫במחלקה פסיכיאטרית למספר ימים‪ .‬מאז‪ ,‬כל‬ ‫מחשבה על טיסה מחרידה אותה‪ .‬לפני כחמש‬ ‫שנים בעלה‪ ,‬ניצול שואה אף הוא‪ ,‬נהרג‪ .‬כיום‬ ‫‪24‬‬ ‫גם הדור השלישי שותף לסיפור‬ ‫"חלק מבני הדור השני‬ ‫סובלים מ"תסמונת הניצול"‪,‬‬ ‫המאופיינת בדיכאון‪ ,‬אשמה‪,‬‬ ‫דימוי עצמי נמוך‪ ,‬קשיי‬ ‫אינדבידואציה וקושי לחוות‬ ‫שמחת חיים‪ ,‬אינטימיות‬ ‫ומיניות תקינה"‬ ‫שרה מצויה במערכת זוגית שברירית‪ ,‬שאותה‬ ‫היא רוצה לחזק ולטפח‪.‬‬ ‫שרה מגיעה לטיפול עם ציפיות‪ .‬היא מוכנה‬ ‫לעבודה קשה ומצפה ל"תוצאות"‪ .‬היא‬ ‫מדגישה את רצונה לעבוד בצורה ממוקדת‬ ‫ותכליתית על פחד הטיסה‪ ,‬אולם במהירות‬ ‫מתפרסת למצוקות נוספות‪ .‬האווירה בראשית‬ ‫הטיפול כבדה ודחוסה‪ .‬שרה מתארת בטון‬ ‫שקט ומתכתי את ילדותה בצל השואה‪ .‬את‬ ‫קנאתה בקלילותן של ילדות אחרות מול‬ ‫החושך שבביתה‪ .‬היא חשה שנגזר עליה לשאת‬ ‫דיכאון נצחי של זולתה‪ .‬אני מנסה ליצור עבורה‬ ‫אווירה חמימה ומכילה‪ ,‬אך חביבותי נחווית‬ ‫אצל שרה כחוסר מקצועיות וחולשה‪ .‬מבעד‬ ‫לעליצותה המעושה אני חווה אותה הולכת‬ ‫ומתאבנת‪ .‬עמדתי המקבלת והלא שיפוטית‬ ‫גורמת לה להיות יותר ויותר ביקורתית כלפיי‬ ‫וכלפי עצמה‪ .‬אני מבינה ששרה רגישה מאוד‬ ‫ואינה מקבלת כל צל של זיוף‪ ,‬אך הבנה זו‬ ‫גורמת לי להרגיש מאוד חשופה‪ .‬בתוכי‬ ‫מתעוררים רגשות של איום והתנגדות כלפיה‪,‬‬ ‫אני חשה חסרת אונים‪ .‬לאחר מספר חודשים‬ ‫באווירה זו‪ ,‬מתעוררת בי ההכרה ששרה‬ ‫מסוגלת ליצור איתי קשר ואמון רק כשהיא‬ ‫בטוחה שאני שותפה לכבדות‪ ,‬לחוסר האונים‬ ‫ולחרדה‪ .‬אני מפסיקה להילחם ברגשותיי‬ ‫ומגיעה למפגשים עם שרה כשאני אמיתית‬ ‫יותר‪ ,‬מבטאת את הקושי והלבטים שלי‪ .‬שרה‬ ‫מגיבה לכך ברגיעה ובהבעת אמון‪ .‬כאשר‬ ‫שתינו מתמקמות ב"תחתית החבית"‪ ,‬לדבריה‪,‬‬ ‫אנחנו מתחברות‪.‬‬ ‫באחת הפגישות שרה מדברת על הפחד‬ ‫מטיסה באור חדש ‪ -‬כפחד משיגעון‪ .‬היא‬ ‫חרדה שברגע שתרד מן המטוס תתפרק‬ ‫ותשתגע ‪ -‬תדבר שטויות‪ ,‬תיכנס לפאניקה‬ ‫ותצרח‪ .‬אני מציעה כי פחד הטיסה מאפשר לה‬ ‫להרחיק את השיגעון אל אי שם באירופה מוכת‬ ‫השואה‪ ,‬לשמור מרחק מן הטירוף‪ .‬למעשה‪,‬‬ ‫אולי בעומק נפשה היא חשה מפורקת ורוצה‬ ‫לצרוח‪ ,‬אך חייבת לשמור על תפקוד מושלם‬ ‫כדי להחזיק את עצמה שפויה‪ .‬שרה מאוד‬ ‫מתחברת לפירוש‪ ,‬ולראשונה מפנה אליי מבט‬ ‫רך‪ ,‬מלא משאלה שאוכל להכיל את הפירוק‬ ‫עבורה‪ ,‬כדי שתרפה מלהחזיק את עומסיה‬ ‫בכוחות עצמה‪ .‬לראשונה‪ ,‬אני חשה שלמרות‬ ‫משקלה הפיזי והרגשי הגדול‪ ,‬אני מסוגלת‬ ‫לשאתה‪.‬‬ ‫כעת יחסיה עם בתה עומדים במוקד‪ .‬שרה‬ ‫מתארת את בתה כנערה מרדנית‪ ,‬המחפשת‬ ‫סיפוקים מיידיים‪ ,‬סוערת ומתחצפת‪ ,‬נהנתנית‬ ‫מאוד‪ .‬הן מרבות "להתכסח"‪ ,‬בניסיונות להטיל‬ ‫עליה מרות ומשמעת‪ .‬שרה מסכימה להצעתי‪,‬‬ ‫כי היא מתקשה לקבל את החלק המורד של‬ ‫בתה‪ ,‬אשר מחפש מגע ישיר עם החיים ולא‬ ‫נכנע לנורמות ולמסגרות‪ .‬בתה מפגישה אותה‬ ‫עם הדיכוי המתמשך של החלקים הבועטים‪,‬‬ ‫הנהנתנים והמבקשים סיפוק שלה עצמה‪.‬‬ ‫בחודשים הבאים אני חווה אותה הופכת‬ ‫לנערה מתבגרת‪ ,‬ממש כמו בתה‪ .‬מצחקקת‪,‬‬ ‫מתגרה‪ .‬ממשיכה לכעוס עליי‪ ,‬אך לא בטון של‬ ‫מורה כפי שהיה בראשית הטיפול‪ ,‬אלא בטון‬ ‫של תלמידה מתריסה‪ .‬בהדרגה‪ ,‬הטלטלות‬ ‫מחריפות בין אופוריה לדיכאון‪ .‬כעסיה עליי‬ ‫מקצינים עד כדי עוינות ושנאה לא מובנות‪.‬‬ ‫שתינו מתבלבלות ונבהלות‪ ,‬ואני מנסה לנתב‬ ‫את רגשותיה של שרה לאפיק רציונלי יותר‪.‬‬ ‫לאחר תקופה מתבהר לי‪ ,‬כי כעת הופקד אצלי‬ ‫תפקיד המפקחת הנוקשה ומטילת המשמעת‪,‬‬ ‫המצפה לתפקוד נאות ולתוצאות מאוזנות‪.‬‬ ‫מאבקה של שרה עימי מבטא את מאבקה‬ ‫להשתחרר מעולו של אובייקט פנימי חמור‬ ‫וסמכותני‪ ,‬הממית את החיוניות שלה‪ .‬הבנה‬ ‫זו מאפשרת לי להתרכך‪ ,‬ואפילו ליהנות מן‬ ‫התנועה הרגשית הסוערת שפוקדת את שרה‪,‬‬ ‫אשר כה רחוקה מהמצב המאובן שאפיין אותה‬ ‫אך לפני זמן קצר‪ .‬שיתוף בהבנתי זו מעניק‬ ‫לשרה משמעות ומרגיע אותה‪.‬‬ ‫הדיבור על מי בעצם שולט בטיפול‪ ,‬אם‬ ‫הדור השני‬ ‫בכלל אפשר לשלוט‪ ,‬מזכיר לשרה פסיכיאטר‬ ‫נפוח‪ ,‬ממנו נמלטה לאחר מפגש אחד‪ .‬החיקוי‬ ‫הנאמן והאותנטי של שרה מצחיק את שתינו‬ ‫מאוד‪ .‬האווירה הרצינית מתפרקת באחת‪ ,‬ואנו‬ ‫מוצאות עצמנו מתגלגלות בצחוק‪ ,‬שמלבה‬ ‫את עצמו ואינו מפסיק‪ .‬הצחוק המשותף יצרי‬ ‫מאוד‪ ,‬נעים וקרוב‪ .‬אני חשה כאילו אנו עפות‬ ‫יחד בכדור פורח שנפטר ממשקולותיו‪ .‬בסיום‬ ‫השיחה שרה נוזפת בי בחיוך‪ ,‬ששוב גלשנו‬ ‫ושכחנו לדבר על הפחד מטיסה‪ .‬אני משיבה‬ ‫שלדעתי‪ ,‬זהו בדיוק הנושא שעליו דיברנו‪.‬‬ ‫אולי היום הצלחנו יחד להתרומם לרגע מעל‬ ‫הקרקע הבטוחה‪ ,‬אך הכובלת‪.‬‬ ‫פגישה זו היוותה נקודת מפנה בקשר בין‬ ‫שרה לביני ובחייה בכלל‪ .‬כאילו ברגע אחד של‬ ‫התפרצות צחוק ספונטנית‪ ,‬הוסר מחסום כבד‬ ‫מפני חוויות של אינטימיות ועונג‪ .‬הפגישות‬ ‫בינינו נהיו קלילות ומלאות פרספקטיבה‪.‬‬ ‫חשתי שאני נקשרת לשרה ומחכה לפגישותינו‪,‬‬ ‫עוברת איתה תהליך אישי‪ .‬במקביל‪ ,‬שרה‬ ‫אמרה שהיא "תפסה את הפרינציפ"‪ ,‬שמותר‬ ‫ורצוי ליהנות מהחיים‪ ,‬ושעליה להשלים‪ ,‬כמה‬ ‫שיותר מהר‪ ,‬חוסרים של שנים‪ .‬היא החלה‬ ‫לצאת למופעים ואירועים‪ ,‬לבלות בבתי קפה‬ ‫ולקנות בגדים חדשים‪ ,‬ונראתה בעיניי נשית‪,‬‬ ‫מינית וחיונית‪ .‬כמו כן‪ ,‬החלה לבצע שינויים‬ ‫דרמטיים‪ ,‬ובראשם פרישה מוקדמת מעבודתה‬ ‫במערכת החינוך‪ ,‬אותה חוותה כחונקת‪ .‬היא‬ ‫החליטה להקדיש את מלוא זמנה לטיפוח‬ ‫יחסיה עם בתה ובן זוגה ולהתפרנס משיעורים‬ ‫פרטיים לילדים לקויי למידה‪.‬‬ ‫פרידה‪ ,‬שיקום ומימוש עצמי‬ ‫למרות התפעלותי והנאתי‪ ,‬התקשיתי להכיל‬ ‫מהפך דרמטי זה לאורך זמן‪ .‬תחושות אשם‬ ‫הופיעו בי‪ .‬חששתי ששרה שוב מנתבת את‬ ‫חייה לרצות את הזולת‪ ,‬ואולי עושה שקר‬ ‫בנפשה כדי להשביע את צרכיי‪ ,‬ממש כפי‬ ‫שנהגה עם אמה‪ .‬כמו כן‪ ,‬חששתי‪ ,‬שהשינוי‬ ‫מבטא בריחה אל הגנה מאנית‪ ,‬שעלולה‬ ‫להתנפץ לרסיסי אשליות וכאב‪ .‬חשתי מבוכה‬ ‫מצחוקים שהיו בוקעים מחדר הטיפול‪,‬‬ ‫והשתדלתי למתן את ביטויי העליצות ולחזור‬ ‫לעבודה טיפולית "רצינית"‪.‬‬ ‫במהלך התקופה הבאה הבעתי לעיתים‬ ‫מחשבות אלו בפני שרה‪ ,‬בדרך שחשתי‬ ‫שתוכל לקבלן‪ .‬ניסיתי לפרש את ההגנות שלה‬ ‫מפני כאב‪ .‬נגעתי בצורך שלה להשביע את‬ ‫רצוני שתהיה בריאה ושמחה‪ ,‬וניסיתי לתת‬ ‫לה לגיטימציה לשוב ולהביא לטיפול את כל‬ ‫חלקיה‪ ,‬גם הכואבים והפוחדים‪ .‬שרה דחתה‬ ‫בתוקף‪ ,‬ואפילו בשאט נפש‪ ,‬פירושים אלו‪ .‬היא‬ ‫הבהירה לי שלא תהיה מוכנה שאקלקל לה את‬ ‫ההנאה מהחיים‪ ,‬שהיא חווה בפעם הראשונה‪.‬‬ ‫פירושיי גרמו לה כנראה להרגיש נשמטת‬ ‫ונבגדת‪ ,‬שכן שוב החלו להופיע כעסים‬ ‫ואכזבות ביחסיה הקרובים מחוץ לחדר‪ .‬הבנתי‬ ‫ששרה זקוקה לי מאוד לצידה‪ ,‬כשאני מסייעת‬ ‫לה באורח צמוד ומשתתף לשמור על היכולת‬ ‫השברירית לשמוח וליהנות שנעורה בה‪.‬‬ ‫"בנעוריה שרה עמדה לטוס‬ ‫לחופשה בחו"ל‪ ,‬אך בשדה‬ ‫התעופה "התפרקה" ואושפזה‬ ‫במחלקה פסיכיאטרית‬ ‫למספר ימים‪ .‬לפני כחמש‬ ‫שנים בעלה‪ ,‬ניצול שואה אף‬ ‫הוא‪ ,‬נהרג‪ .‬כיום שרה מצויה‬ ‫במערכת זוגית שברירית‪,‬‬ ‫שאותה היא רוצה לחזק‬ ‫ולטפח"‬ ‫בהדרגה‪ ,‬חשתי כי שרה הולכת ונפרדת‪.‬‬ ‫הפנטזיה לטוס לחו"ל‪ ,‬להתרחק מפה‪ ,‬הלכה‬ ‫והתחזקה וקיבלה ביטוי קונקרטי‪ .‬פניותיה‬ ‫החוזרות לסוכני נסיעות ואיסוף עלונים‬ ‫על טיולים מאורגנים לחו"ל נתפסו על ידי‬ ‫כ"‪ "practicing‬של פרידה ממני‪.‬‬ ‫חשתי חמיצות מה‪ ,‬על כך שהפקידה אצלי‬ ‫לאורך זמן רב כאב כה גדול וצורב‪ ,‬ואילו כיום‪,‬‬ ‫כשהיא קלה ומשוחררת‪ ,‬היא מפנה לי עורף‪.‬‬ ‫ניסיתי לערב אותה מחדש בטיפול באמצעות‬ ‫התחברות לאסוציאציות כואבות ולזיכרונות‬ ‫מרים‪ ,‬ובאמצעות הבעת דעתי כי התהליך‬ ‫לא נשלם וכי הדרך עוד ארוכה‪ ,‬אך כל זה לא‬ ‫"תפס"‪ .‬הבנתי כי כעת‪ ,‬אני מהווה עבורה אם‬ ‫משביתת שמחה ומעוררת אשמה‪ ,‬אשר צריך‬ ‫למרוד בה ולהיפרד ממנה כדי לקיים עצמיות‬ ‫אמיתית וחיה‪.‬‬ ‫שרה בחרה לממש את המרידה באופן‬ ‫קונקרטי‪ ,‬כשלאחר שנה וחצי של טיפול היא‬ ‫החליטה להפסיקו‪ ,‬ולהקדיש את הזמן והכסף‬ ‫שהתפנו לקורס בכתיבה יוצרת‪ .‬שחררתי‬ ‫אותה בקבלה שזה הצעד הנכון לה כעת‪.‬‬ ‫כעבור כארבעה חודשים שרה התקשרה אליי‬ ‫מרוגשת‪ ,‬לספר שזה עתה שבה מביקור בחו"ל‪.‬‬ ‫הטיסה הייתה טובה וקלה והביקור נהדר‪ ,‬וכבר‬ ‫היא מתכננת את הטיול הבא‪ .‬מאז‪ ,‬מדי כמה‬ ‫חודשים‪ ,‬שרה מתקשרת לעדכן אותי על עוד‬ ‫פיסה של כדור הארץ שרגליה כבשו‪ .‬בצד‬ ‫שמחתי עבורה‪ ,‬עולה בדעתי כי שרה חווה‬ ‫"מעוף של בריאות"‪ .‬אך במחשבה נוספת‪ ,‬זהו‬ ‫כנראה מעוף מהנה למדי‪.‬‬ ‫מה למדתי משרה‬ ‫הטיפול בשרה היה הדדי ועורר בשתינו‬ ‫פן יצירתי ורצון לכתוב‪ .‬השפעה הדדית זו‬ ‫התאפשרה בשל החופש שלקחתי ליהנות מן‬ ‫המפגש‪ ,‬לבטא את הנאתי‪ ,‬להרפות מתפיסה‬ ‫תפקידית מסוימת ולאפשר לעצמי לקבל‬ ‫משרה את תרומתה הגדולה‪ .‬הטיפול סבב‬ ‫סביב שאלת ההנאה ומידת הלגיטימציה‬ ‫שלה בחדר הטיפול ובחיי המטופלת‪ ,‬ובאופן‬ ‫מקביל גם נגעה בלגיטימיות ובחשיבות של‬ ‫ההנאה בשדה המקצועי‪ .‬במסגרת המסורת‬ ‫היהודית‪-‬נוצרית‪ ,‬ממנה צמחה הפסיכותרפיה‬ ‫הדינאמית‪ ,‬מתחנכים מטפלים לעמדה‬ ‫"קורבנית"‪ ,‬כמעין "נשיאת הצלב"‪ ‬של הכאב‬ ‫והרגשות הקשים העולים בחדר‪ .‬כמרטירים‬ ‫אנו מוסרים נשמותינו על מנת לשאת‪ ,‬להכיל‪,‬‬ ‫לעכל ולעבד רגשות ותכנים קשים‪ ,‬וממקום זה‬ ‫אנו שואבים את תחושת הסיפוק והערך שלנו‬ ‫כאנשי מקצוע‪.‬‬ ‫התחברות להפנמות טובות‪ ,‬העלאת זיכרונות‬ ‫טובים (כשאלו אסורים ומודחקים) מן הלא‬ ‫מודע ורוויית עונג והנאה מן המפגש‪ ,‬ככל‬ ‫שישמעו קוסמות ונכונות ‪ -‬מאיימות על‬ ‫הזהות המקצועית הבסיסית‪ .‬ההנאה בטיפול‬ ‫נחווית מאיימת עוד יותר כשמעורבים בה‬ ‫רגשות מיניים‪ ,‬השתוקקות‪ ,‬תחושה של‬ ‫איבוד שליטה‪ ,‬הרפיה מתפקידים מוכרים‪,‬‬ ‫ספונטניות והומור או חוויה רגרסיבית עבור‬ ‫המטפל‪ .‬משום האיום שהיא טומנת בחובה‪,‬‬ ‫הנאה במפגש הטיפולי עלולה להיתפס כעניין‬ ‫שטחי‪ ,‬מנותק‪ ,‬נרקיסיסטי או הגנתי‪-‬מאני‪.‬‬ ‫שרה לימדה אותי כי יכולת המטפל ליהנות‬ ‫הנאה משתתפת ומלאה בטיפול‪ ,‬להיות שם‬ ‫בעמדה מקבלת ומשתוקקת ולא רק נותנת‬ ‫ומסורה‪ ,‬הינה בעלת חשיבות גדולה לקיום‬ ‫הקשר ולחיוניות ותועלת הטיפול‪ .‬משרה‬ ‫למדתי לפגוש את השואה בדמעות וגם בחיוך‪.‬‬ ‫‪25‬‬ ‫הדור השני‬ ‫מיתוסים ומציאות‪:‬‬ ‫לשואה אין "דורות המשך"‬ ‫מספר בני הדור השני הינו למעלה ממיליון‪ ,‬ומספר בני הדור השלישי עולה על מיליון וחצי‪ .‬מדובר‬ ‫בשניים וחצי מיליון ישראלים לכל הפחות‪ ,‬אשר נראה כי רובם המוחלט אינם רואים את עצמם כ"בני‬ ‫דורות ההמשך לשואה"‪ .‬את זה צריך לתקן‬ ‫| פרופ' חיים קנובלר ולילי הבר* |‬ ‫קרוב ל‪ 70-‬שנים עברו מתום מלחמת‬ ‫העולם השנייה‪ ,‬וכדרכם של תאריכים סמליים‬ ‫אנו מזכירים לאחרונה "‪ 70‬שנים" ‪ -‬לגירוש‬ ‫מהעיירה‪ ,‬לחיסול הגטו‪ ,‬ועוד מעט‪ :‬לסיום‬ ‫המלחמה שהשמידה את החלק העיקרי של‬ ‫עמנו בארצות הכיבוש הנאצי‪" .‬השואה" ‪-‬‬ ‫שואת העם היהודי ‪ -‬הייתה אחד האירועים‬ ‫המרכזיים בתולדות עמנו‪ .‬ממדיה‪ ,‬נוראותיה‬ ‫ומוראותיה ‪ -‬היו ועדיין הינם בלתי נתפסים‪.‬‬ ‫האבל על הירצחם של שישה מיליון קרובינו‪,‬‬ ‫בני עמנו‪ ,‬ועבור רבים מאיתנו בני משפחותינו‪,‬‬ ‫היה ‪ -‬ונשאר ‪ -‬בלתי נתפס‪ .‬הטראומה הנפשית‪,‬‬ ‫הפרטית והלאומית‪ ,‬הייתה ונשארה גם היא‬ ‫בלתי נתפסת‪ .‬לכן תהליכים חברתיים‪ ,‬לאומיים‬ ‫ופרטיים בישראל ובקרב יהודי העולם הושפעו‬ ‫ויושפעו מאימי השואה‪ .‬תהליכים אלה כוללים‬ ‫‪26‬‬ ‫שימוש בהנחות והגדרות‪ ,‬הנובעות מהקושי‬ ‫לגעת באבל ובטראומה הבלתי נתפסים‪ .‬הנחות‬ ‫והגדרות אלה הינן "מיתוסים" ‪ -‬קביעות‬ ‫שעלולות להיות מוטעות ומטעות‪.‬‬ ‫שני מיתוסים בולטים‪ ,‬מהראשונים שנוצרו‪,‬‬ ‫היו‪" :‬מדינת ישראל קמה בזכות השואה"‪,‬‬ ‫ו"הקמת מדינת ישראל‪/‬הישרדות ניצולי‬ ‫השואה הינה הוכחה לניצחון על הנאצים"‪.‬‬ ‫כך ניתן היה להתעלם מהעובדות המצערות‪:‬‬ ‫האחת ‪ -‬בשנת ‪ 1939‬היה בארץ ישראל יישוב‬ ‫יהודי מאורגן‪ ,‬שהיה הופך למדינה יהודית‬ ‫חזקה בהרבה אם ששת המיליונים‪ ,‬שחלק‬ ‫ניכר מהם היו מועמדים "טבעיים" לעלייה‪,‬‬ ‫לא היו נספים‪ .‬השנייה ‪ -‬אותנו‪ ,‬העם היהודי‪,‬‬ ‫היטלר ניצח‪.‬‬ ‫"מיתוסים" נוספים שירתו את הצורך האנושי‪,‬‬ ‫ההכרחי והקיומי‪ ,‬להדחיק את מוראות השואה‪.‬‬ ‫כאלה היו והינם‪" :‬היישוב הוותיק בישראל לא‬ ‫היה מעוניין לשמוע על סבלם של הניצולים";‬ ‫"הניצולים הואשמו בכך שהלכו כצאן לטבח";‬ ‫"משפט אייכמן שינה את יחס החברה בישראל‬ ‫לניצולים"; וכן‪" ,‬הניצולים לא היו מסוגלים‬ ‫לספר על השואה לילדיהם‪ ,‬והיו מסוגלים‬ ‫לספר עליה רק לנכדיהם"‪ .‬כמו כן‪ ,‬ניתן לזהות‬ ‫תהליכים נוספים כתוצאה מהדחקה (בריאה!)‬ ‫זאת‪ ,‬כגון העתקת האבל על נרצחי השואה‬ ‫לאבל על הרוגי מלחמת העצמאות‪ ,‬ובהמשך‬ ‫ לאבל על כלל חללי צה"ל‪.‬‬‫בחלוף השנים החלו שורדי השואה‬ ‫("הניצולים") לספר על מוראותיה‪ .‬זאת‪,‬‬ ‫משנות ה‪ 70-‬וה‪ 80-‬של המאה הקודמת‬ ‫(ולא לאחר משפט אייכמן ‪ -‬שנראה כי גרם‬ ‫הדור השני‬ ‫ל"רה‪-‬טראומטיזציה" עבור חלק מהם)‪ .‬ייתכן‬ ‫שמלחמת יום הכיפורים‪ ,‬בה התברר כי גם‬ ‫את מדינת ישראל עלול לסכן איום קיומי‬ ‫עבור היהודים‪ ,‬הייתה גם היא קטליזטור‬ ‫בתהליך‪ .‬ואולם‪ ,‬באופן טבעי‪ ,‬שורדי השואה‬ ‫הולכים ומתמעטים‪ ,‬וחלק מהם זקוקים לסיוע‬ ‫שלא תמיד ניתן בצורה מיטבית‪ .‬על רקע זה‪,‬‬ ‫אנו צופים בשנים האחרונות בהופעה של‬ ‫"יורשים" לשורדים‪/‬ניצולים‪ ,‬הלא הם בני הדור‬ ‫השני ובני דורות ההמשך לשואה ולגבורה‪.‬‬ ‫תופעה זאת קשורה במספר מיתוסים חופפים‬ ‫הניזונים אחד ממשנהו‪:‬‬ ‫"לבני דורות ההמשך‪ ,‬בעיקר לבני הדור‬ ‫השני‪ ,‬קשיים נפשיים ניכרים בשל היותם צאצאי‬ ‫הניצולים‪ ,‬ועליהם לקבל תמיכה בשל כך"‪.‬‬ ‫"עוד מעט לא יישארו ניצולים‪ ,‬וזיכרון‬ ‫השואה יתעמעם"‪.‬‬ ‫"לצאצאי הניצולים יש אחריות מיוחדת‬ ‫בהנצחת השואה והגבורה"‪.‬‬ ‫"יש למנוע את השכחת השואה‪ ,‬מול‬ ‫מכחישי שואה למיניהם"‪.‬‬ ‫מיתוס לחוד ומציאות לחוד‬ ‫מדוע מדובר במיתוסים‪ ,‬ולא בעובדות‬ ‫מציאותיות? להלן עובדות‪ ,‬אשר סותרות את‬ ‫ההנחות המיתיות המוטות‪ .‬קשיים נפשיים של‬ ‫בני הדור השני או "ההעברה הבין‪-‬דורית של‬ ‫תסמונת ניצולי השואה"‪ :‬מטפלים מתחומי‬ ‫בריאות הנפש אשר טיפלו בבני הדור השני נטו‬ ‫לשייך את בעיותיהם הנפשיות לגידולם על ידי‬ ‫הורים פגועים נפשית‪ ,‬ואף ל"העברה בין דורית"‬ ‫של סימפטומים שמקורם בטראומה שעברו‬ ‫הוריהם בתקופת השואה‪ .‬כך הצטברה ספרות‬ ‫מחקרית אשר התבססה על מקרים מועטים‬ ‫יחסית‪ ,‬אשר לא ייצגו את כלל בני הדור השני ‪-‬‬ ‫אלא רק את חלקם‪ ,‬ובעיקר את אלה שפנו‬ ‫לטיפול נפשי‪ .‬כך התבססה גישה‪ ,‬אשר התמקדה‬ ‫בפתולוגיה של מעטים מתוך מעטים‪ ,‬ולא‬ ‫בבדיקת מצבם של כלל בני הניצולים‪.‬‬ ‫הדבר דומה להתמקדות מרבית החוקרים‬ ‫בסימפטומים נפשיים של מיעוט מבין הניצולים‬ ‫ ולא בהצלחתם של הרוב לשרוד את השואה‪,‬‬‫להמשיך בחייהם ולשקם במרבית המקרים את‬ ‫תפקודם המשפחתי‪ ,‬החברתי והמקצועי‪ .‬רק‬ ‫חוקרים מעטים‪ ,‬דוגמת הפסיכיאטר יליד קרקוב‬ ‫פרופ' הלל קליין‪ ,‬ניצול שואה בעצמו‪ ,‬הדגישו‬ ‫תחומים "בריאים" אלה‪ ,‬שכיום נקראים "צמיחה‬ ‫פוסט טראומטית" ומהווים מוקד לעניין מדעי‬ ‫הולך ומתפתח‪.‬‬ ‫שני מחקרים מדעיים רחבי היקף בדקו את‬ ‫שכיחות הסימפטומים הנפשיים בקרב בני‬ ‫הדור השני‪ ,‬לעומת קבוצות ביקורת של בני‬ ‫גילם שאינם בני ניצולים‪ .‬שני המחקרים נעשו‬ ‫בישראל‪ ,‬ומשום מה לא זכו להד ראוי‪ .‬הראשון‬ ‫נערך לפני למעלה מ‪ 30-‬שנים‪ ,‬על ידי קבוצת‬ ‫חוקרים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק‪,‬‬ ‫שנציגה בישראל היה חברנו פרופ' יצחק לבב‪.‬‬ ‫במחקר אפידמיולוגי רחב היקף נבדק בין היתר‬ ‫מדגם מייצג של בני הדור השני לשני הורים‬ ‫ששרדו את מחנות ההשמדה‪ ,‬לעומת בנים של‬ ‫יוצאי אירופה שלא עברו את השואה‪ .‬המחקר‬ ‫השני‪ ,‬שנערך לפני קרוב ל‪ 10-‬שנים במסגרת‬ ‫מחקר רב לאומי רחב היקף‪ ,‬כלל השוואה דומה‪,‬‬ ‫וגם הוא הובל בישראל ע"י פרופ' לבב‪ .‬בשני‬ ‫המחקרים לא נמצאה עדות לריבוי הפרעות‬ ‫נפשיות במהלך חייהם של בני "הדור השני"‬ ‫לעומת בני קבוצת הביקורת‪.‬‬ ‫"מטפלים מתחומי בריאות‬ ‫הנפש אשר טיפלו בבני‬ ‫הדור השני נטו לשייך‬ ‫את בעיותיהם הנפשיות‬ ‫לגידולם על ידי הורים‬ ‫פגועים נפשית‪ ,‬ולהעברה‬ ‫בין דורית של סימפטומים‬ ‫שמקורם בטראומה שעברו‬ ‫הוריהם בתקופת השואה‪...‬‬ ‫כך התבססה גישה‪ ,‬אשר‬ ‫התמקדה בפתולוגיה של‬ ‫מעטים מתוך מעטים‪ ,‬ולא‬ ‫בבדיקת מצבם של כלל בני‬ ‫הניצולים"‬ ‫יתר על כן‪ ,‬בשנת ‪ 1994‬פורסם מאמר אשר‬ ‫סיכם את המחקר הראשון‪ ,‬ובו כתבו המחברים‬ ‫(שרון שוורץ‪ ,‬יצחק לבב וברוס דורנוונד)‬ ‫לראשונה את הדברים המובנים מאליהם‪ :‬ברור‬ ‫כי שורדי השואה עברו טראומות קשות במשך‬ ‫תקופה ממושכת‪ ,‬וכי גדילה בצל הורים כאלה‬ ‫השפיעה על אופיים של ילדיהם‪ .‬ואולם‪ ,‬מצד‬ ‫שני‪ ,‬ברור גם כי לשורדי השואה היו תכונות‬ ‫ייחודיות ‪ -‬תכונות של שורדים‪ ,‬אשר אפשרו‬ ‫את הישרדותם‪ .‬מאחר שחלק ניכר מתכונות‬ ‫אלה עבר בתורשה לילדיהם‪ ,‬יש להביא גם נתון‬ ‫זה בהערכת אישיותם ומצבם הנפשי של בני‬ ‫הדור השני‪ .‬כיום ברור כי הערכה זאת הינה עוד‬ ‫יותר מורכבת‪ ,‬לאור נתונים המתבררים בשנים‬ ‫האחרונות בקשר לתורשה "אפיגנטית"‪ ,‬על‬ ‫פיה קיימת הורשה לא רק של תכונות גנטיות‬ ‫הקבועות על פי רצף הגנים‪ ,‬אלא גם תורשה של‬ ‫תכונות נרכשות‪ ,‬מהדור הרוכש לדור הבא‪.‬‬ ‫התעממות זיכרון השואה והכחשתה‪:‬‬ ‫זיכרון השואה הולך ומתעצם בצורה‬ ‫משמעותית במשך השנים‪ .‬קל להיווכח בכך‪,‬‬ ‫למשל‪ ,‬בהתבוננות על עוצמת האבל בימי‬ ‫הזיכרון לשואה‪ ,‬לעומת עוצמת האבל בימי‬ ‫הזיכרון לחללי צה"ל‪ .‬אם בעבר‪ ,‬בשנות ה‪60-‬‬ ‫(למרות משפט אייכמן)‪ ,‬היה יום השואה כמעט‬ ‫בלתי מורגש בציבור הישראלי‪ ,‬הרי שמשנות‬ ‫ה‪ 80-‬הוא הפך בהדרגה ליום אבל לאומי‪,‬‬ ‫שהתקרב בעוצמתו ליום הזיכרון לחללי צה"ל‪,‬‬ ‫עד שבשנים האחרונות ניתן לחוש בדמיון‬ ‫בעוצמת האבל הלאומי בין שני הימים‪ .‬די לבחון‬ ‫את תכניות השידורים ברדיו ובטלוויזיה‪ ,‬ולא רק‬ ‫בערוצים הממלכתיים‪ ,‬ולהיווכח בדמיון זה‪.‬‬ ‫הן בישראל והן בארצות רבות בעולם נוסדו‬ ‫במשך השנים האחרונות ‪ -‬שוב משנות ה‪80-‬‬ ‫ואילך ‪ -‬מוזיאונים ומוסדות הנצחה אחרים‬ ‫לזכר השואה‪ .‬כך ניתן למצוא מוזיאוני שואה‬ ‫לא רק בבירה וושינגטון‪ ,‬אלא גם במדינות רבות‬ ‫ברחבי ארה"ב‪ .‬כך נמצא מוזיאוני שואה ומוסדות‬ ‫הנצחה בערים מרכזיות באירופה‪ ,‬וכמובן ‪-‬‬ ‫ביישובים רבים בישראל‪ .‬וכן‪ ,‬מספר המבקרים‬ ‫באושוויץ‪ ,‬למשל‪ ,‬הולך וגדל משנה לשנה‪ ,‬וגם‬ ‫שם מרבית המבקרים אינם יהודים‪.‬‬ ‫גם תופעת הסיורים במחנות המוות בפולין‪,‬‬ ‫של בתי הספר‪ ,‬תנועות הנוער‪ ,‬משלחות‬ ‫צה"ל ואחרים‪ ,‬שהלכה והתפתחה עם השנים‪,‬‬ ‫ו"מצעדי החיים" למיניהם‪ ,‬אליהם מצטרפים‬ ‫גם לא יהודים רבים מארצות שונות‪ ,‬מעידה‬ ‫על התעצמות הזיכרון ולא על סכנת השכחת‬ ‫השואה‪ .‬סיורי הנוער בפולין הפכו‪ ,‬למעשה‪,‬‬ ‫למיתוס נוסף‪ ,‬מאחר שהטענה המקובלת שיש‬ ‫בהם תועלת רבה עדיין טעונה הוכחה‪ .‬לעומת‬ ‫זאת‪ ,‬תופעת "הכחשת השואה" הינה אזוטרית‬ ‫יחסית‪ ,‬ומוגבלת כמעט לקהלים אנטישמיים‬ ‫מובהקים‪ .‬זאת‪ ,‬על רקע השאלה המהותית‬ ‫והבלתי פתורה‪ :‬כיצד תיתכן אנטישמיות אחרי‬ ‫השואה?‬ ‫אחריות בני הניצולים להנצחת‬ ‫השואה ולשימור זכרה‬ ‫נשאלת השאלה מיהם "בני הדור השני" ו‪/‬או‬ ‫"דורות ההמשך"? ראשית‪ ,‬לא קיימת הגדרה ברורה‬ ‫או רשמית מיהו "ניצול שואה"‪ .‬כך‪ ,‬לא ברור אם‬ ‫כל יהודי ששהה בארצות שנכבשו על ידי הנאצים‬ ‫הינו "ניצול"‪ ,‬או שמדובר רק במי ששהה במחנות‬ ‫(השמדה‪ ,‬ריכוז ועבודה) ובגטאות‪.‬‬ ‫המשך בעמוד ‪28‬‬ ‫‪27‬‬ ‫הדור השני‬ ‫המשך מעמוד ‪27‬‬ ‫לפי הגדרה צרה זאת ‪ -‬יהודים מארצות הכיבוש‬ ‫הנאצי שלחמו כחיילים בצבאות בעלות הברית‪,‬‬ ‫ואולי אף פרטיזנים‪ ,‬אינם ניצולי שואה‪.‬‬ ‫עוד נושא הנראה מובן מאליו‪ ,‬אך טרם‬ ‫נחקר בצורה יסודית‪ ,‬הינו התפלגות הסבל‬ ‫והטראומטיזציה שעברו הניצולים‪ :‬יש להניח‬ ‫כי ניצולים ששרדו במשך שנים את מחנות‬ ‫המוות הושפעו יותר מכאלה ששרדו תקופות‬ ‫קצרות בתנאים פחות נוראים‪ ,‬וכי לכן סבלם‬ ‫השפיע יחסית יותר על ילדיהם‪ .‬כך גם סביר‬ ‫להניח שניצולים שאיבדו את בני משפחתם‬ ‫הגרעינית ‪ -‬בני זוג וילדים ‪ -‬הושפעו יותר‪,‬‬ ‫וכן ברור כי ילדים שורדים‪/‬ניצולים (ה‪Child-‬‬ ‫‪ )Survivors‬גם הם הושפעו יחסית יותר בשל‬ ‫גילם הצעיר‪ .‬על מנת להוכיח טענות (הגיוניות)‬ ‫אלה‪ ,‬יש כמובן צורך לערוך מחקר אפידמיולוגי‬ ‫רחב היקף‪ ,‬כדי להימנע מהשוואה של קבוצות‬ ‫מוטות‪ .‬עד לאחרונה עצם העלאת הנושא‬ ‫הייתה בעייתית‪ ,‬בשל הרגישות המובנת של‬ ‫הניצולים‪.‬‬ ‫כשם שאין נתונים מדויקים לגבי מספרם‬ ‫ומצבם של ניצולי השואה בישראל‪ ,‬כך אין‬ ‫מספר מדויק של צאצאיהם‪ .‬זאת‪ ,‬משתי‬ ‫סיבות עיקריות‪ ,‬אשר הראשונה בהן מפתיעה‬ ‫למדי‪ :‬מאחר שחלק ניכר ואולי אף מרביתם‬ ‫של הניצולים לא הזדהו ככאלה‪ ,‬כך גם ילדיהם‪,‬‬ ‫נכדיהם וניניהם אינם רואים עצמם כ"דורות‬ ‫המשך" של "ניצולי שואה"‪ .‬לדוגמא‪ :‬מרבית‬ ‫העולים מרומניה‪ ,‬העלייה הגדולה ביותר‬ ‫לישראל עד לעלייה מארצות ברית המועצות‬ ‫לשעבר‪ ,‬לא ראו ‪ -‬ואינם רואים ‪ -‬עצמם‬ ‫כ"ניצולים"‪ .‬כך גם חלק ניכר מיתר הניצולים‬ ‫אשר לא הזדהו ככאלה‪.‬‬ ‫ועוד‪ .‬מסתבר למשל‪ ,‬כי חלק ניכר‬ ‫מהלוחמים וההרוגים במלחמת העצמאות היו‬ ‫ניצולי שואה‪ .‬עד לשנים האחרונות דבר זה‬ ‫לא הובלט‪ .‬כך גם לא הובלטה העובדה שחלק‬ ‫ניכר מהקצינים הבכירים בצה"ל היו ניצולי‬ ‫שואה‪ ,‬ורק בשנים האחרונות מסתבר כי חלק‬ ‫ניכר מאלופי צה"ל וקציניו הבכירים הינם בני‬ ‫"הדור השני"‪ .‬לדוגמא‪ :‬שני המועמדים שזכו‬ ‫בהתמודדות האחרונה על תפקיד הרמטכ"ל‬ ‫הינם בני הדור השני (האחד נבחר לתפקיד אך‬ ‫לא זכה בו‪ ,‬והשני הינו הרמטכ"ל המכהן)‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬בהנחה שמספר ילדיהם של ניצולי‬ ‫השואה גדול ממספרם של הניצולים שהגיעו‬ ‫לישראל בעליות השונות‪ ,‬החל משנות‬ ‫הארבעים וכלה בעלייה מברית המועצות‬ ‫‪28‬‬ ‫לשעבר (מאחר שמספר הילדים במשפחה‬ ‫ישראלית ממוצעת עולה על שניים ומאחר‬ ‫שחלק מהמשפחות הינן מעורבות)‪ ,‬הרי‬ ‫שמספר בני "הדור השני" הינו למעלה ממיליון‪.‬‬ ‫לכן מספר בני הדור השלישי ‪ -‬שוב לפי אותן‬ ‫הנחות ‪ -‬עולה על מיליון וחצי‪ ,‬וביחד‪ ,‬מדובר‬ ‫בשניים וחצי מיליון ישראלים לכל הפחות‪.‬‬ ‫נראה כי רובם המוחלט אינם רואים את עצמם‬ ‫כ"בני דורות ההמשך לשואה"!‬ ‫"אין דורות המשך לשואה"‪:‬‬ ‫אמירה ומשמעותה‬ ‫התגובה השכיחה של הניצולים ‪ -‬ובעקבותיהם‪,‬‬ ‫של ילדיהם ונכדיהם (וכעת של ניניהם) ‪ -‬הייתה‬ ‫הדחקה של מוראות השואה והתרכזות בבניית‬ ‫חייהם‪ .‬זאת‪ ,‬בניגוד ל"תפקיד" שהחברה‬ ‫הישראלית העבירה ל"משפחת השכול" ‪-‬‬ ‫הוריהם של חללי מלחמות ישראל‪ ,‬שתפקידם‬ ‫היה לשמר את זיכרון ילדיהם ההרוגים‪ .‬כך‬ ‫התאפשר לניצולי השואה ולילדיהם לחיות חיים‬ ‫בריאים ככל האפשר‪ ,‬למרות האבל הבלתי נתפס‪,‬‬ ‫לעיתים על משפחות שלמות שנכחדו כולל‬ ‫גם איבוד ילדים ובני זוג‪ ,‬ולמרות הטראומות‬ ‫הנוראות אותן חוו הניצולים‪.‬‬ ‫כשם שרק חלק קטן מהניצולים פנו לקבלת‬ ‫עזרה נפשית‪ ,‬כך גם רק חלק קטן מהם עסקו‬ ‫בהנצחה ובזיכרון השואה‪ .‬כך גם כיום‪ :‬בעוד‬ ‫שמספרם של בני דורות ההמשך היה צריך‬ ‫להיות מיליונים‪ ,‬נראה כי רק כמה מאות‬ ‫פעילים בנושאי זיכרון השואה והנצחתה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬מאחר שהתגובה הנורמטיבית של‬ ‫הניצולים וצאצאיהם הייתה‪ ,‬כאמור‪ ,‬הדחקת‬ ‫האבל והטראומה‪ ,‬קיימת גם האפשרות כי‬ ‫הפעלתם בתחום הזיכרון וההנצחה עלולה‬ ‫לעורר אצלם תגובות בלתי רצויות‪ .‬לכן‬ ‫ההכרזה כי "היותנו ילדיהם ונכדיהם של‬ ‫הניצולים מטילה עלינו אחריות מיוחדת‬ ‫להנצחת השואה" הינה בעייתית גם בשל‬ ‫כך‪ .‬יתר על כן‪ ,‬עצם הקביעה כי "לנו" תפקיד‬ ‫מיוחד הינה בעייתית ‪ -‬מדוע למי שאינו דור‬ ‫שני‪/‬שלישי‪/‬וכו' אין תפקיד בהפקת לקחים‬ ‫מהשואה ובשימורם?‬ ‫בערב יום השואה האחרון עברה שנה‬ ‫מפטירתו הבלתי צפויה של חברנו הפסיכולוג‬ ‫והפסיכואנליטיקאי הבכיר ד"ר יורם חזן‪,‬‬ ‫שטבע את המושג "אין דור שני לשואה"‪ .‬הוא‬ ‫ציין כי השואה הייתה אירוע מרכזי בתולדות‬ ‫העם היהודי‪ ,‬בסדר גודל של יציאת מצרים‬ ‫וגירוש ספרד‪ .‬ולכן כשם שאין כיום מושג נפוץ‬ ‫כגון "דור שני ליציאת מצרים" או "דור שני‬ ‫לגירוש ספרד"‪ ,‬כך גם לא יישמר המושג "דור‬ ‫שני לשואה"‪ .‬ד"ר חזן ביקש להחזיר את מוקד‬ ‫תשומת הלב מבני הדור השני‪ ,‬שלא עברו את‬ ‫השואה‪ ,‬לניצולי השואה עצמם ‪ -‬שהשפעת‬ ‫השואה עליהם הייתה גדולה בסדרי גודל‬ ‫שלמים‪ .‬זאת‪ ,‬בהיותו תלמידו המובהק של‬ ‫הלל קליין‪ ,‬מי שהיה בין הראשונים שחקרו את‬ ‫השפעת השואה על ילדי הניצולים‪ ,‬ובהיותו בן‬ ‫הדור השני בעצמו‪.‬‬ ‫רבים לא הבינו את דבריו‪ ,‬והיו אף כאלה‬ ‫שהאשימו אותו ב"הכחשת השואה"‪ .‬אולם‬ ‫דבריו הולכים ומתבהרים ככל שהזמן חולף‬ ‫והתופעות מתחדדות‪ :‬כל עת שניצולי‬ ‫השואה חיים בינינו‪ ,‬עלינו להתרכז בהם‪ ,‬ולא‬ ‫בנו‪ ,‬בני דורות ההמשך‪ .‬יש להבין לעומק‬ ‫נושאים מרכזיים‪ ,‬כגון‪ :‬הגבורה שבהישרדות;‬ ‫היכולת לצמיחה פוסט טראומטית‪ ,‬לאחר‬ ‫האבל והטראומות הבלתי נתפסים; הבעיות‬ ‫הייחודיות של הילדים‪-‬הניצולים; והבעיות‬ ‫הייחודיות בהזדקנותם של שורדי השואה‪.‬‬ ‫יש להמשיך וללמוד משורדי השואה החיים‬ ‫בינינו‪ ,‬וכמובן‪ ,‬לדאוג לרווחתם‪ .‬לכן ההתרכזות‬ ‫בדורות ההמשך ‪ -‬שלא ברור עד כמה הם אכן‬ ‫קיימים ‪ -‬עלולה להסיט את תשומת הלב‬ ‫מהגיבורים האמיתיים‪ :‬שורדי השואה‪.‬‬ ‫לילי הבר היא יו"ר התאחדות יוצאי פולין‬ ‫בישראל וארגון יוצאי קרקוב בישראל‬ ‫פרופ' חיים קנובלר הוא יו"ר האגודה‬ ‫הישראלית‪-‬פולנית לבריאות הנפש ולמורשת‬ ‫השואה‬ ‫הדור השני נוטל את הלפיד‬ ‫דורות ההמשך‬ ‫נושאי מורשת השואה והגבורה‬ ‫העמותה הוקמה על ידי בני הדור השני בכדי להמשיך בהנצחה‬ ‫והנחלת מורשת השואה והגבורה‪ .‬ייחודה בכך שהיא הארגון היחיד‬ ‫המקבץ את כלל דורות ההמשך בארץ ובעולם סביב אינטרס‬ ‫משותף‪ .‬לדברי שמואל סורק‪ ,‬יו"ר העמותה‪" ,‬אנו מאמינים שיש לנו‬ ‫ייחוד‪ ,‬הנובע מהיותנו צאצאים של אנשים שהיו 'שם'‪ ,‬עברו ושרדו‬ ‫את התופת‪ ,‬וכנגד כל הסיכויים הצליחו לאחות את השברים‪ ,‬לבנות‬ ‫חיים חדשים ומשפחות חדשות‪ .‬אנו מאמינים שהיותנו ילדיהם‬ ‫ונכדיהם מטילה עלינו אחריות אישית ומיוחדת‪ .‬דור הניצולים‬ ‫הולך ומתמעט ואנו חשים את הצורך והרצון לממש את האחריות‬ ‫המוטלת על כתפינו"‪.‬‬ ‫הפעילות הענפה של עמותת דורות ההמשך כוללת ייזום וקידום‬ ‫פעולות הנצחה של זכר השואה וקורבנותיה‪ ,‬על ידי פעולות חינוך‬ ‫וזיכרון בקרב הציבור (בפרט בקרב בני הנוער ובצבא)‪ ,‬לרבות גיוס‬ ‫מרצים מבין הניצולים ומבין בני דורות ההמשך; גיוס רשויות‬ ‫מקומיות להקמת פינות זיכרון ואנדרטאות ולהנצחה באמצעות‬ ‫שמות רחובות‪ ,‬כיכרות ומבני ציבור‪ .‬לצד אלה‪ ,‬עוסקת העמותה‬ ‫בסיוע לדור הניצולים‪ :‬איתור ניצולים נזקקים‪ ,‬חולים‪ ,‬עריריים‬ ‫ומקופחים‪ ,‬וסיוע להם אם באופן ישיר ואם בהפעלת מוסדות‬ ‫הנוגעים בדבר‪ .‬כמו כן פועלת העמותה לקידום הקשר בין ניצולים‬ ‫וארגוני ניצולים לבין בני דורות ההמשך‪.‬‬ ‫בנוסף לכך‪ ,‬פועלת העמותה לשכלול אמצעי הלימוד והמסירה‬ ‫של מורשת השואה והגבורה במספר דרכים‪:‬‬ ‫הכשרת דורות ההמשך כיצד לספר ולכתוב את סיפור משפחתם‬ ‫ע"י סדנאות של "דור המשך לסיפור"‪ ,‬בהנחיה מקצועית‪ ,‬ועל מנת‬ ‫להעביר בע"פ ובכתב‪ ,‬את סיפורי דור השואה לדורות הבאים‪.‬‬ ‫העמותה הקימה את "הבמה ללימודי השואה והמורשת‬ ‫היהודית" ‪ -‬במה שבמסגרתה לומדים בני הדור השני‪ ,‬במשך שנת‬ ‫לימודים אחת לפחות ומפי מיטב המרצים‪ ,‬את מוצאות העם‬ ‫היהודי לפני ובתקופת השואה‪ .‬הבמה הוקמה ופועלת בסיוע יד‬ ‫ושם ובית שלום עליכם בת"א‪.‬‬ ‫העמותה מקיימת עבור דורות ההמשך מסעות מורשת לפולין‬ ‫ולארצות אחרות ומצעדי חיים לגאיות הריגה ברחבי אירופה‪.‬‬ ‫העמותה מקדמת קיום טכסים במקומות העבודה במהלך יום‬ ‫הזיכרון לשואה‪" .‬עוצרים‪...‬זוכרים‪...‬מדברים" ‪ -‬וזאת בסיוע בית‬ ‫הספר המרכזי להוראת השואה ב"יד ושם"‪.‬‬ ‫העמותה הקימה אתר אינטרנט חדשני‪ ,‬ייחודי‪ ,‬בינלאומי וחינם‬ ‫(‪ )dorot.memorialine.com‬להנצחת נספי השואה ושורדיה‪ ,‬אלה‬ ‫שכבר הלכו לעולמם ולאלה שבחיים‪ .‬העמותה‪ ,‬מקיימת מידי‬ ‫שנה ביום הזיכרון הבינלאומי לקרבנות השואה מדי ‪ 27‬לינואר‪,‬‬ ‫כנס העוסק בדור השני‪ ,‬באתגריו ובהתמודדויותיו בסיוע המשרד‬ ‫לאזרחים ותיקים ו"יד ושם"‪.‬‬ ‫העמותה מקיימת מדי שנה טכסים ואירועים לעיצוב זיכרון‬ ‫השואה בישראל והעלאת נושאי השואה והניצולים על סדר היום‬ ‫הציבורי‪ .‬בכללם מקיימת העמותה מדי מוצאי יום הזיכרון לשואה‬ ‫ולגבורה טכס "לכל איש יש שם" ואירוע הנצחה‪.‬‬ ‫העמותה מקיימת קשר עם חסידי אומות העולם ומשפחותיהם‬ ‫המתגוררים בארץ‪.‬‬ ‫מדוע החלטתי להצטרף‬ ‫לדורות ההמשך ?‬ ‫| צחי מלמד |‬ ‫בקיץ ‪ ,2002‬כשחזרתי ממסע שורשים‬ ‫בבלרוס עם אבי ואחי‪ ,‬לא ידעתי מנוח‪.‬‬ ‫חשתי שעליי לעשות משהו על מנת‬ ‫להעביר לאחרים את מה שראיתי והרגשתי‬ ‫בעת שהסתובבתי בארץ היפה הזו‪ ,‬הרוויה‬ ‫בדם יהודי‪ .‬בכל מקום אליו הלכתי‪ ,‬סיפרתי‬ ‫על המסע‪ .‬מסע ‪ -‬לא טיול‪.‬‬ ‫רבים הביטו בי בהשתאות ולא הבינו ממה‬ ‫אני מתרגש כל כך‪ ,‬מדוע אני שב ומספר‬ ‫וחוזר על הסיפור שוב ושוב‪ .‬בכל הזמן הרב‬ ‫שבלרוס הייתה נתונה מאחורי מסך הברזל‬ ‫כחלק מברית המועצות וישראלים מיעטו‬ ‫להגיע לשם‪ ,‬לא עניינו אותי הסיפורים של‬ ‫אבי על תקופת חייו שם‪.‬‬ ‫רק כאשר הגעתי למקום‪ ,‬שמעתי שוב‬ ‫את הסיפורים‪ .‬חלקם קשים מנשוא‬ ‫וחלקם סיפורי חיים של ילד בעיירה‬ ‫יהודית טיפוסית‪ ,‬אשר כנער מתבגר‬ ‫בווילנה ברח ליער‪ ,‬ובין פרטיזנים רוסים‬ ‫אנטישמים הפך ללוחם וחבלן ‪ -‬ולפתע‬ ‫הפכו הסיפורים לממשיים‪ .‬הם קיבלו נפח‬ ‫ומימד חדש‪ .‬עמוק‪ ,‬אמיתי‪ ,‬כזה שניתן‬ ‫לחוש אותו‪ ,‬לראותו‪ ,‬לטעום ולהריח‪.‬‬ ‫אפילו התמונות נראו אחרת‪ .‬כאשר ראיתי‬ ‫את בית הספר בו למד אבי‪ ,‬את האגם בו‬ ‫שחה‪ ,‬את הבית בו גר עם משפחתו‪ ,‬את‬ ‫החדר בו גדל עם אחיו‪ ,‬את בתי חבריו‪ ,‬את‬ ‫היער בו נלחם‪ ,‬את הבורות לתוכם נורו‬ ‫אנשי קהילתו‪ ,‬התחושה הייתה מטלטלת‪.‬‬ ‫אין הרי סיפורים על השואה ‪ -‬כולל‬ ‫עדויות מרתקות שנלקחו ביד אומן‬ ‫של סופר ‪ -‬משתווים לביקור במקום‬ ‫ההתרחשות עצמו‪ ,‬עם האנשים שהיו שם‬ ‫וחוו את מה ששמעת בסיפורם‪ ,‬על בשרם‪.‬‬ ‫לכל אחד זווית ראיה משלו וזכרונות‬ ‫שונים מאותם אירועים עצמם‪ .‬כל אירוע‬ ‫הופך לרשומון מרתק‪ ,‬כאשר אתה מצליח‬ ‫לכנס את כולם בנקודת ההתרחשות‪.‬‬ ‫התקשיתי להבין איך אני‪ ,‬אדם סקרן‬ ‫ועירני‪ ,‬בן של פרטיזן מבלרוס וניצולת‬ ‫גטו ומחנה עבודת פרך בסקארז'יסקו‬ ‫קאמיינה שבפולין‪ ,‬מעולם לא שמעתי על‬ ‫האחים ביילסקי‪ .‬איך לא קראתי אף פעם‬ ‫על עלילותיהם‪ .‬לא הבנתי מדוע לא למדנו‬ ‫על כך בבית הספר ולא הזכרנו אותם אף‬ ‫פעם בטקסים של יום השואה‪ .‬הבנתי‬ ‫שמוטלת עליי אחריות להעביר מידע‬ ‫זה לדור הצעיר‪ .‬גם לבניהם של ניצולי‬ ‫השואה‪ ,‬ובמיוחד לאלה שלמשפחתם אין‬ ‫קשר לשואה‪ .‬מעתה‪ ,‬הקשבתי היטב לכל‬ ‫סיפור וכל חוויה‪ .‬הפכתי לספוג הזוכר‬ ‫הכול וחושב וכיצד להעביר הלאה‪.‬‬ ‫לא ידעתי מה לעשות עם תחושותיי‪ ,‬עד‬ ‫שקיבלתי מכתב מיוסי שוב‪ ,‬בנו של יושב‬ ‫ראש ארגון הפרטיזנים‪ ,‬ברוך שוב‪ ,‬הקורא‬ ‫לבני הפרטיזנים להתייצב להקמת ארגון‬ ‫דור המשך‪ .‬מבחינתי‪ ,‬המכתב הגיע בדיוק‬ ‫בזמן‪ .‬הצטרפתי לטקס חנוכת מצפור‬ ‫הפרטיזנים ביד ושם‪ ,‬ראיתי סביבי בנים‬ ‫של פרטיזנים‪ ,‬ופתאום הרגשתי שאני‬ ‫נמצא עם אנשים כמוני‪ .‬בדיוק כמוני‪,‬‬ ‫עם אותם זכרונות ילדות ואותם סיפורי‬ ‫הורים‪ .‬שמחתי מאוד שאני חש כל כך נוח‬ ‫במחיצת אנשים זרים‪.‬‬ ‫חשבתי שעתיד הזכרון נמצא בעמותה‬ ‫החדשה‪ .‬ידעתי כי דינם של ארגונים של‬ ‫בני עיירות קטנות להיסגר או להצטרף‬ ‫לארגון גדול יותר‪ ,‬המכיל את יוצאי האזור‬ ‫או המדינה כולה‪ .‬על כן חשבתי שכדאי‬ ‫שהעמותה שלנו תהא פתוחה בפני כל‬ ‫דורות ההמשך‪ ,‬בנים ונכדים של יוצאי‬ ‫כל המדינות עליהן הטביעו הגרמנים את‬ ‫חותמם בעת מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫ברור כי ארגונים של יוצאי שואה‪,‬‬ ‫המאגדים ניצולים משטח גדול‪ ,‬יכולים‬ ‫להקים ולקיים קבוצה של דור המשך‪ ,‬אך‬ ‫גם הם יאלצו‪ ,‬בסופו של תהליך טבעי‪,‬‬ ‫להתמזג עם ארגונים אחרים‪.‬‬ ‫בתחילת הדרך‪ ,‬נטלתי על עצמי את‬ ‫נושא תיעוד זכרונותיהם של ניצולי‬ ‫השואה‪ .‬במיוחד נגעו לליבי מתנדבים‬ ‫שבאו על מנת לצלם ניצולי שואה‪ ,‬או‬ ‫לארח להם חברה‪ ,‬אשר באו מבתים בהם‬ ‫אין משפחה שנפגעה בשואה‪ .‬ראיתי עד‬ ‫כמה הם משתוקקים להכיר ניצולי שואה‬ ‫מקרוב ולשמוע את סיפורם‪ .‬פעלתי גם‬ ‫בתחום הסיוע הכלכלי לניצולי שואה‬ ‫נזקקים כלכלית וחברתית והפצת המידע‬ ‫לבני דורות ההמשך‪.‬‬ ‫‪29‬‬ ‫הדור השני נוטל את הלפיד‬ ‫להמשיך בהנחלת מורשת יהדות לוב‬ ‫| שמעון דורון‪ ,‬סגן יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי לוב |‬ ‫בהיותי בגיל ‪ 16‬נתבקשתי על ידי אבי‪ ,‬יוסף‬ ‫דעדוש ז"ל‪ ,‬להתלוות אליו להרצאה שהוא‬ ‫עתיד לשאת בפני יחידה צבאית בירושלים‪.‬‬ ‫שמחתי על ההזדמנות להתלוות לאבי‪.‬‬ ‫מאחר שאבי היה מזכיר ארגון יוצאי לוב‪,‬‬ ‫חשבתי שמדובר בהרצאה בנושא הארגון‪.‬‬ ‫התיישבתי באחת השורות האחרונות‬ ‫והקשבתי‪ .‬הדקות הבאות היכו אותי בהלם‪.‬‬ ‫"‪...‬נלקחנו (מבנגאזי) למחנה ג'אדו עם‬ ‫אשתי ועם בתי עדה‪ .‬לאחר חודשיים ימים‬ ‫חלתה‪ ,‬קראנו לרופא‪ ,‬בדק אותה‪ ,‬אמר שהיא‬ ‫מקוררת‪ .‬נתן לה זריקה ולאחר כמה שעות‬ ‫נפטרה‪ .‬לא היו ארונות לתינוקות‪ ,‬לקחתי‬ ‫אותה בידיים‪ .‬בדרך מצאתי לוויה של יהודי‬ ‫אחר‪ ,‬שמנו לו אותה ליד הרגליים עד שהגענו‬ ‫לבית הקברות‪ .‬שם חפרתי לה בעצמי את‬ ‫הקבר הקטן וכיסיתי אותה בעפר‪ ,‬שמתי אבן‬ ‫וזהו זה‪ ...‬יכולתי לשבת ולרשום שעות על גבי‬ ‫שעות וגם ימים את כל התלאות שעברו יהודי‬ ‫לוב ובפרט יהודי קירינאיקה‪ .‬זה רענון זיכרון‬ ‫לצעירים‪ ,‬שיידעו שללא מדינה ‪ -‬היהודי הוא‬ ‫חפץ שעושים בו מה שרוצים"‪.‬‬ ‫עצרתי בכי שעמד לפרוץ‪ .‬פתאום כל‬ ‫הסיפורים ששמעתי על השואה במחנות‬ ‫ההשמדה התחברו גם אליי‪ .‬פתאום הפכתי‬ ‫לחלק ממשפחת השכול של השואה‪ .‬כיצד‬ ‫לא סיפרו לנו על כך שאיבדנו אחות בשואה‪,‬‬ ‫וכיצד לא סיפרו לנו שהמשפחה שרדה את‬ ‫השואה לאחר ששוחררו ממחנה ג'אדו וחזרו‬ ‫לבנגאזי? לא היו לי תשובות וגם הוריי במשך‬ ‫שנים לא ששו לשוחח על כך במשפחה‪ ,‬שכן‬ ‫זה היה מעציב מאוד את אמא‪.‬‬ ‫את היומן שאבא כתב במחנה הריכוז‬ ‫מצאנו רק לאחר מותו‪ .‬דבריו של אבא על‬ ‫כך שהוא מרצה רק בכדי לרענן לצעירים את‬ ‫הזיכרון ועל כך שחייבת להיות לעם היהודי‬ ‫מדינה חזקה‪ ,‬במובנים רבים ניווטו את‬ ‫עתידי‪ .‬התגייסתי לגולני‪ ,‬שירתתי בסיירת‬ ‫גולני‪ ,‬ולאחר קורס קצינים הוצבתי בצנחנים‬ ‫ושם גם עברתי את מלחמת שלום הגליל‪.‬‬ ‫עם סיום המלחמה היה לי ברור שאמשיך‬ ‫‪30‬‬ ‫מוזיאון מורשת יהודי לוב‬ ‫בשירות המדינה‪ .‬ואכן התגייסתי למשרד‬ ‫ראש הממשלה‪ ,‬שם שירתתי בתפקידים‬ ‫מגוונים במשך ‪ 26‬שנה‪ ,‬עד שפרשתי‬ ‫בשנת ‪ 2009‬בדרגת ניהול בכירה‪ .‬מייד עם‬ ‫פרישתי התקבלתי לתפקיד סמנכ"ל תכנון‪,‬‬ ‫ארגון ולוגיסטיקה של אוניברסיטת בר‬ ‫אילן‪ ,‬שהיה תפקיד מאתגר במיוחד‪ ,‬שכן‬ ‫בתקופה זאת שינינו את פני האוניברסיטה‬ ‫לרווחת הסטודנט והקמנו את הפקולטה‬ ‫לרפואה בצפת‪ .‬לאחרונה סיימתי את עבודתי‬ ‫באוניברסיטה לטובת הקמת חברה העוסקת‬ ‫בייעוץ עסקי וארגוני‪ ,‬בה אנו מנסים להנחיל‬ ‫למנהלים ותיקים וחדשים תורות ניהול‬ ‫מתקדמות עם נגיעות בערכים ומנהיגים‬ ‫יהודיים‪.‬‬ ‫בכל התקופה שמאז ההרצאה של אבי ועד‬ ‫עצם היום הזה‪ ,‬אני מקפיד שעיסוקיי יכללו‬ ‫תרומה לקהילה‪ .‬ובימים אלה אני משמש‬ ‫כסגן יו"ר הארגון העולמי של יהודים יוצאי‬ ‫לוב‪ .‬במסגרת זאת אני מקדם את נושא דור‬ ‫ההמשך של היהודים ניצולי השואה‪ .‬הארגון‬ ‫פועל רבות למען ניצולי השואה‪ ,‬ובמסגרת‬ ‫פעילויות דור ההמשך אנו דואגים להרחבת‬ ‫מעגלי הידע על מה שקרה ליהודי לוב‬ ‫בתקופת השואה‪ .‬מתחקרים עדים ומנציחים‬ ‫את עדותם במרכז המורשת‪ .‬יזמנו תכנית‬ ‫לשילוב בני נוער בני העדה בתחקורים אלה‪,‬‬ ‫הן בכדי לתעד את הניצולים המעטים שנותרו‬ ‫בחיים והן בכדי להעביר את המידע לדור‬ ‫הצעיר‪.‬‬ ‫הארגון העולמי מארגן סיורים לבני נוער‬ ‫במרכז מורשת יהדות לוב באור יהודה‪,‬‬ ‫שבו בני הנוער נחשפים למורשת העתיקה‬ ‫והמפוארת של העדה הלובית וגם למה‬ ‫שעבר על העדה בתקופת השואה‪ .‬במרכז‬ ‫המורשת קיים חדר זיכרון עם דגם של‬ ‫מחנה הריכוז ג'אדו‪ ,‬שבו נרצחה גם אחותי‪.‬‬ ‫במהלך הסיורים אנו רואים פעמים רבות את‬ ‫ההפתעה של בני הנוער כשרואים את אורך‬ ‫ידו של הצורר הנאצי שהגיעה עד לוב‪ .‬בכדי‬ ‫לאפשר לבוגרים שביניהם להשתלב בפעילות‬ ‫המרכז‪ ,‬אנו מחלקים מלגות לסטודנטים בני‬ ‫העדה ובתמורה הם מתחייבים לתרום מזמנם‬ ‫לפעילות במרכז המורשת‪.‬‬ ‫כבן למשפחה ניצולת שואה‪ ,‬שבתם נרצחה‬ ‫שם‪ ,‬אני רואה בפעילותי שליחות למען לא‬ ‫ימוש מלבו ומזיכרונו של איש את שעבר על‬ ‫היהודים בתקופה אפלה זו לעולם‪.‬‬ ‫הדור השני נוטל את הלפיד‬ ‫בארגון יוצאי קרקוב שואלים‪ :‬מהו הדור השני‬ ‫| לילי הבר‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קרקוב |‬ ‫כנסת ישראל לא הצליחה עד כה להגדיר‬ ‫מיהו "ניצול שואה"‪" ,‬שורד שואה" או "שריד‬ ‫שואה"‪ ,‬ובוודאי שאנחנו‪ ,‬בארגון יוצאי קרקוב‬ ‫בישראל‪ ,‬לא ננסה לעשות זאת‪ .‬ומיהו ה"דור‬ ‫השני"? כל מי שהוא בן להורים ניצולי שואה?‬ ‫ואם רק אחד ההורים הוא ניצול שואה‪ ,‬האם‬ ‫אין הצאצא יכול להגדיר את עצמו כבן הדור‬ ‫השני? ומה לגבי צאצאים של הורים שעברו‬ ‫את התופת באירופה הכבושה ואינם מרגישים‬ ‫עצמם כבני דור שני? ומהם דורות ההמשך?‬ ‫מה הם ממשיכים? את מורשת השואה? והאם‬ ‫ה"אחרים"‪ ,‬אותם אלה שנולדו להורים שאינם‬ ‫יוצאי מרכז ומזרח אירופה‪ ,‬אינם ממשיכים‬ ‫וזוכרים? כל ההגדרות הללו מבלבלות ואינן‬ ‫מדויקות‪ ,‬ואנחנו לא מבחינים בין מבוגר‬ ‫לצעיר‪ ,‬יליד מקום זה או מקום אחר‪.‬‬ ‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל מונה כ‪1,500-‬‬ ‫חברים בישראל ועוד כמה עשרות בעולם‪.‬‬ ‫כשליש מהחברים נולדו לפני שנת ‪,1945‬‬ ‫והאחרים נולדו לאחר סיום מלחמת העולם‬ ‫השנייה‪ .‬חלקם נולדו בפולין‪ ,‬אחרים ברוסיה‬ ‫ורבים מהם נולדו בישראל‪ .‬אין אנו בודקים‬ ‫בציציותיו של החבר מתי נולד‪ ,‬היכן נולד‪ ,‬היכן‬ ‫היה בזמן מלחמת העולם‪ ,‬כיצד שרד ומי מבני‬ ‫משפחתו נספה‪ .‬אנחנו כולנו ביחד מבקשים‬ ‫לשמר ולזכור את הקהילה היהודית שחיה‬ ‫ופרחה בעיר למעלה מ‪ 700-‬שנה עד שבא‬ ‫הכורת וחיסלה באבחה אחת‪.‬‬ ‫אנחנו‪ ,‬בארגון יוצאי קרקוב בישראל‪ ,‬מנסים‬ ‫לעשות את כל האפשר‪ ,‬ובאמצעות כולם‪ ,‬על‬ ‫מנת להנציח את הקהילה היהודית המפוארת‬ ‫שהייתה בעיר לפני המלחמה ומנתה כ‪60,000-‬‬ ‫יהודים‪ .‬אנחנו זוכרים את קורבנות השואה בני‬ ‫העיר ובני עיירות הסביבה‪ ,‬אנו זוכרים את‬ ‫גבורתם של השורדים‪ ,‬אנחנו לא שוכחים את‬ ‫מלחמת הקיום היומיומית של האלפים אשר‬ ‫עשו כל שביכולתם על מנת לא לאבד את צלם‬ ‫האנוש; ובעיקר‪ ,‬אנחנו מנסים לזכור וללמד‬ ‫שהרוע‪ ,‬הדעות הקדומות‪ ,‬השנאה והגזענות‬ ‫הם אבי אבות כל חטאת‪ ,‬וכי כולנו אחים וכולנו‬ ‫נולדנו בצלם‪.‬‬ ‫משפטים ספורים אלה הם הסבר לכך שכל‬ ‫הפעילויות שלנו משותפות לבני כל הגילים‪.‬‬ ‫אנחנו לא מבחינים בין מי שראשו עטור‬ ‫שיער שיבה לבין מי שפצעי בגרות מעטרים‬ ‫את פניו‪ .‬המטרות מאחדות אותנו‪ .‬לכולנו יש‬ ‫בלבנו פינה חמה אותה אנו רוצים לשמר‪ ,‬את‬ ‫זכרה של "קרקוב היהודית"‪.‬‬ ‫מדי שנה אנו מקיימים מספר אירועים‬ ‫קבועים‪ ,‬שבהם משתתפים מבוגרים‪ ,‬מבוגרים‬ ‫פחות וצעירים‪:‬‬ ‫בפורים אנו קוראים יחד במגילת אסתר אשר‬ ‫ניצלה לאחר חיסול הגטו בקרקוב ‪ -‬האירוע‬ ‫מתקיים בבית הכנסת שב"יד ושם"‪ ,‬בנוכחות‬ ‫קהל רב‪ ,‬חברי הארגון וכאלה שמצטרפים‬ ‫אלינו כדי לזכור ולהזכיר‪.‬‬ ‫ביום הזכרון לשואה ולגבורה אנו מקיימים‬ ‫טקס אזכרה לקדושי הקהילה שנספו‪ .‬הטקס‬ ‫מתקיים באולם בית הספר תיכון עירוני ה'‪,‬‬ ‫שהוא "התיכון המאמץ" של קהילת קרקוב‪.‬‬ ‫בטקס נוכחים כ‪ 200-‬איש‪ ,‬מבוגרים‪ ,‬צעירים‬ ‫יותר וצעירים מאוד‪ ,‬וכן תלמידי בית הספר‬ ‫אשר לוקחים חלק בטקס‪ .‬השתתפותם של‬ ‫התלמידים‪ ,‬ובמיוחד אלה שחוו את "המסע‬ ‫לפולין"‪ ,‬חשובה גם למבוגרים וגם לצעירים‪.‬‬ ‫זהו החיבור הבינדורי והעברת הלפיד מדור‬ ‫לדור‪ .‬תלמידי בית הספר מקבלים את חברי‬ ‫הארגון ומחלקים לכל אחד מהם פרח‪.‬‬ ‫שמותיהם של היקירים שנרצחו מוקרנים‬ ‫במצגת במסגרת הפרוייקט "לכל איש יש‬ ‫שם"‪ ,‬וחברי הקהילה‪ ,‬אלה שחוו את מאורעות‬ ‫השואה ישירות ואלה שנולדו אחריה‪ ,‬מספרים‬ ‫על משפחותיהם‪.‬‬ ‫באחד מימי חנוכה אנחנו מתכנסים להדלקת‬ ‫נרות‪ ,‬שאותם מדליקים ביחד בני כל הדורות‪,‬‬ ‫וביחד אנו מציינים את פעולות המרי של‬ ‫חברי תנועות הנוער הלוחם בקרקוב‪ ,‬פעולות‬ ‫ששיאן היה פעולה המכונה "ציגנריה"‪,‬‬ ‫שכללה השלכת רימונים לבית קפה בו נהגו‬ ‫לשבת חיילים גרמנים‪ .‬החיבור בין פעולות‬ ‫המרי לבין חנוכה אינו מקרי‪ ,‬שכן הפעולות‬ ‫העיקריות בוצעו בדצמבר ‪ ,1942‬סמוך לחנוכה‬ ‫ולחג המולד‪.‬‬ ‫מדי שנה‪ ,‬במחצית חודש מרץ‪ ,‬מתקיים‬ ‫בקרקוב "מצעד זכרון" לזכר חיסול הגטו‬ ‫היהודי בעיר‪ .‬המשתתפים במצעד צועדים‬ ‫מהככר המרכזית‪ ,‬שהייתה במקום שבו היה‬ ‫הגטו ושמה הוא "ככר גיבורי הגטו"‪ ,‬דרך‬ ‫שרידי החומה שנותרה מהחומות שהקיפו את‬ ‫הגטו כולו וכלאו את תושביו‪ ,‬ועד לאנדרטה‬ ‫במחנה הריכוז פלשוב‪ .‬שם‪ ,‬על יד האנדרטה‪,‬‬ ‫נאמרות התפילות לזכר הנספים‪ .‬במצעד‬ ‫הזכרון משתתפים מאות אנשים‪ ,‬פולנים‬ ‫ואחרים‪ ,‬ואליהם מצטרפת בכל שנה משלחת‬ ‫של חברי הארגון‪.‬‬ ‫בנוסף לפעילויות שנתיות קבועות אלה‪,‬‬ ‫מקיים הארגון מפגשים של חברים‪ ,‬בהם אנו‬ ‫מארחים מרצים‪ ,‬בעיקר מקרקוב שבפולין‪,‬‬ ‫המספרים על הנעשה בתחום שימור המורשת‬ ‫היהודית בעיר‪ .‬כך אירחנו השנה את מנהלי‬ ‫מחלקת המוזיאונים בעיר‪ ,‬אשר סיפרו על‬ ‫הכוונה להקים מוזיאון יהודי בעיר‪ ,‬אירחנו את‬ ‫מנהלי המוזיאון ע"ש שינדלר בעיר ואת מנהל‬ ‫מרכז סטרדום לדיאלוג בין העמים‪.‬‬ ‫הקשר בין החברים מהארגון נשמר‬ ‫באמצעות עלון חודשי המופץ בין החברים‪,‬‬ ‫כולל אלה החיים מחוץ לישראל‪ ,‬וכן אנשים‬ ‫המתעניינים בעבר ובהווה של הקהילה‬ ‫היהודית בקרקוב‪ ,‬כמו המדריכים של המסעות‬ ‫לפולין‪ .‬העלון כולל מידע על עברה של‬ ‫הקהילה‪ ,‬מוסדותיה‪ ,‬מפלגותיה‪ ,‬בתי הספר‬ ‫שפעלו בעיר‪ ,‬בתי תפילה ועוד‪ ,‬וכן מידע על‬ ‫הנעשה אצל התושבים היהודיים של העיר‬ ‫היום‪ .‬חברים מפרסמים את סיפורי חייהם‪,‬‬ ‫או את סיפור חייהם של אבותיהם‪ ,‬וחוויות‬ ‫ילדות ובחרות‪ ,‬ומחפשים מידע אודות חברים‬ ‫וקרובים‪ ,‬במסגרת "חיפוש קרובים"‪ ,‬וכן מידע‬ ‫על אירועי הנצחה המתקיימים בעיר היום‪.‬‬ ‫‪31‬‬ ‫הדור השני נוטל את הלפיד‬ ‫יהדות בוקובינה מעבירה את הלפיד לדורות ההמשך‬ ‫| יוחנן רון‪ ,‬יו"ר הארגון העולמי של יהודי בוקובינה |‬ ‫הארגון העולמי של יהודי בוקובינה שם‬ ‫את נושא שילוב דורות ההמשך בראש‬ ‫מעייניו‪ ,‬כמטרה עליונה‪ .‬הארגון מקדיש‬ ‫את מירב מרצו לקידום הקשר ולשילובם‬ ‫של בני דורות ההמשך‪ .‬לשם כך גויסתי‪,‬‬ ‫ואני מרכז‪ ,‬מפתח ואחראי על השילוב וקיום‬ ‫הקשר עם בני דורות ההמשך‪.‬‬ ‫אנו מקדישים זמן רב לשם איתורם של‬ ‫הצעירים בני משפחות יוצאי בוקובינה‪,‬‬ ‫שומרים איתם על קשר שוטף ועורכים‬ ‫כנסים בערים שונות‪ .‬ההיענות מפתיע‬ ‫ומוכיחה את דבר קיומו של הצימאון של‬ ‫בני דורות ההמשך לשמוע‪ ,‬לשאול שאלות‬ ‫ולהעמיק את הקשר ואת הידע בכל הנוגע‬ ‫לתרבות ולחיי הקהילה של יהדות מופלאה‬ ‫זו‪ .‬מורגשים הצמא והרצון להתעמק‬ ‫בשורשים ולדעת על אותם המקומות בהם‬ ‫חיו משפחותיהם ועל השואה אשר חוו‪.‬‬ ‫בשני המפגשים שהתקיימו השנה‬ ‫מצטיירת התופעה החוזרת של "אצלנו‬ ‫בבית לא דיברו‪ ,‬היו הרבה שתיקות"‪ .‬אנחנו‬ ‫מודעים לתופעה של השתיקה הרועמת‪.‬‬ ‫הדור ההולך ומתמעט ממאן לדבר ולהעלות‬ ‫זיכרונות מנבכי השכחה שכפו על עצמם‪.‬‬ ‫למרות זאת‪ ,‬חשוב שבמפגשים יופיעו‬ ‫בני הדור הראשון ויספרו‪ ,‬בלשונם ובגוף‬ ‫ראשון‪ ,‬את סיפורם‪ .‬יש שיספרו על החיים‬ ‫היפים בעברם שמלפני המלחמה‪ ,‬או את‬ ‫הקורות אותם בשואה‪ ,‬בפוגרומים‪ ,‬בגטאות‬ ‫ובמחנות טרנסניסטריה‪ .‬על חיים אלה‬ ‫חשוב לדורות ההמשך לשמוע‪ .‬סיפורה של‬ ‫יהדות בוקובינה אינו רק השואה‪ ,‬יש בו גווני‬ ‫אור רבים שאסור להתעלם מהם‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוזמנו ויוזמנו גם בעתיד‬ ‫היסטוריונים המספרים על ההיסטוריה‪,‬‬ ‫מרצים הבקיאים בחיי הקהילה ואנשי‬ ‫תרבות‪ ,‬כולל סופרים‪ ,‬אשר ירחיבו ויספרו‬ ‫על החיים‪ ,‬התרבות והחלומות שנקטעו‬ ‫בשל השואה הארורה‪.‬‬ ‫לאור הצלחת המפגשים הרחבנו את‬ ‫פעולותינו‪ ,‬ואנו עומדים‪ ,‬עוד השנה‪ ,‬לערוך‬ ‫כנסים נוספים‪ .‬עד סוף שנה זו מתוכננים‬ ‫שני מפגשים בחג החנוכה‪ :‬האחד בחיפה‬ ‫‪32‬‬ ‫בית כנסת בעיר ביסטריצה‬ ‫לאזור הצפון‪ ,‬והשני בתל אביב לאזור המרכז‪.‬‬ ‫במפגשים אלו יושם דגש על הדרך והמנהגים‬ ‫שהיו נהוגים בחג החנוכה כחלק ממסורת חגי‬ ‫יהודי בוקובינה‪ ,‬נחזור איתם אל הבית היהודי‬ ‫שהיה מקור לשמחה ובו נחוג החג במיטב‬ ‫המסורת‪ ,‬ונדליק ביחד נר של חנוכה (יצוין‪,‬‬ ‫בהזדמנות זו‪ ,‬ששלוש חסידויות ידועות היו‬ ‫בבוקובינה ‪ -‬חסידויות ויז'ניץ‪ ,‬סדיגורה ובוין‪,‬‬ ‫הידועה בשמחתה ובלחנים הרבים שיצאו‬ ‫מחצרה)‪.‬‬ ‫בכנסים אנחנו משלבים נושאי הנצחה‬ ‫וזיכרון‪ ,‬לצד העלאת נושא המסורת‪,‬‬ ‫התרבות ודרך החיים בבוקובינה בתקופה‬ ‫של לפני ובזמן מלחמת העולם השנייה‪.‬‬ ‫מלבד מרצים בעלי ידע רב המעשירים‬ ‫את הנוכחים‪ ,‬אנחנו נותנים במה גם לבני‬ ‫דורות ההמשך ולומדים מהם על הנושאים‬ ‫המסקרנים אותם במיוחד‪.‬‬ ‫אין ספק שהאירועים הצליחו מעל‬ ‫למשוער‪ .‬האווירה הטובה הפכה‬ ‫לאינטימית‪ ,‬החברים מדורות ההמשך הציגו‬ ‫זוויות מעניינות לגבי שילובם והפיכתם‬ ‫לשותפים מלאים והעלו רעיונות באשר‬ ‫לעניינם בארגון‪.‬‬ ‫עם חיזוק הקשר עם דורות ההמשך‪,‬‬ ‫אנו מקבלים פניות רבות ובקשות למידע‬ ‫ספציפי‪ ,‬אישי‪ ,‬על אודות מקום הולדת‬ ‫ההורים והסבים‪ ,‬חיפוש מקום קבורתם‬ ‫של קרובי משפחתם וכל פירור מידע הניתן‬ ‫לאיתור‪ .‬העניין בעבר יהדות בוקובינה‬ ‫מלווה בבקשה לארגון של "טיולי שורשים"‪.‬‬ ‫מטעם הארגון עומדים לרשות הפונים‬ ‫מומחים מתנדבים‪ ,‬העוזרים במידע ובדרכי‬ ‫התקשרות עם מדריכים בעלי ידע בארגון‬ ‫טיולים מסוג זה‪ .‬בטיולי שורשים שכבר‬ ‫יצאו‪ ,‬השתתפו משפחות שלמות‪ ,‬לעיתים‬ ‫של שלושה דורות‪ ,‬ועם שובם רבים מהם‬ ‫כותבים ומספרים על החוויה המשותפת‪.‬‬ ‫לבקשת דורות ההמשך‪ ,‬אנחנו אוספים‬ ‫מתכונים ואת סיפורי השווקים הססגוניים‬ ‫של הערים והעיירות בבוקובינה‪ ,‬ונאגד‬ ‫אותם לספר שייצא לאור בשנה הקרובה‪.‬‬ ‫המאכלים האופייניים של יהודי בוקובינה‬ ‫היו ידועים בטעמם המשובח‪ .‬רובנו היינו‬ ‫בטוחים כי ההורים יחיו לנצח וימשיכו לפנק‬ ‫אותנו במטעמים אלו ולא תמיד טרחנו‬ ‫ללמוד כיצד להכין אותם‪ .‬בין הפעילויות‬ ‫שדורות ההמשך לוקחים בהן חלק ‪ -‬איסוף‬ ‫כספים לשיפוצם של בתי הכנסת‪ ,‬תחזוקת‬ ‫בתי הקברות וניסיון לשמר את מעט‬ ‫האתרים ששרדו‪.‬‬ ‫יהודי בוקובינה היו אנשים מסורתיים‪,‬‬ ‫ובכל עיר היה בית כנסת שהיה מרכז החיים‬ ‫של הקהילה‪ .‬כיום בתי הכנסת ששרדו‬ ‫עומדים חרבים‪ .‬מתוכננת פעילות של דורות‬ ‫לקידום הנושא של שיפוץ בתי הכנסת‬ ‫ותחזוקת בתי הקברות השוממים‪.‬‬ ‫היהודים חיו בבוקובינה מאות בשנים‪ .‬בתי‬ ‫הקברות מספרים את סיפורי המשפחות על‬ ‫דורותיהן‪ .‬בני דורות ההמשך אשר ביקרו‬ ‫במסגרת טיולי השורשים בבתי הקברות‬ ‫בחיפוש אחר סבים וסבתות‪ ,‬רואים חשיבות‬ ‫רבה בהתארגנות שלהם למטרה זו‪.‬‬ ‫המלאכה עדיין מרובה וכן התכניות‪.‬‬ ‫מלבד שמירת קשר שוטף ועדכני וקיום‬ ‫כנסים‪ ,‬אנו מתכננים ערבי תרבות ואירועים‬ ‫משפחתיים‪ .‬אנו אוספים עדויות של ילידי‬ ‫בוקובינה וניצולי טרנסניסטריה ‪ -‬בסיס‬ ‫אשר ישמש לחקר השורשים‪.‬‬ ‫כל זאת ניתן לעשות בזכות הנהלה שאינה‬ ‫חדלה ליזום ואנשים המקדישים לנושא את‬ ‫מיטב רצונם וזמנם‪ ,‬במאמץ לגרור את בני‬ ‫דורות ההמשך לפעילות התנדבותית בניהול‬ ‫הארגון ולשם העברת הלפיד של שימור‬ ‫התרבות של הקהילה שחדלה ‪ -‬מדור לדור‪.‬‬ ‫הדור השני נוטל את הלפיד‬ ‫זגלמביה‪ :‬הניהול השוטף הועבר‬ ‫לידי הדור השני והשלישי‬ ‫| אברהם גרין‪ ,‬יו"ר ארגון יוצאי קהילות זגלמביה |‬ ‫ארגון יוצאי זגלמביה הוא אות ומופת‬ ‫לשילובם של בני הדור השני והשלישי‬ ‫בפעילות השוטפת‪ .‬למעשה‪ ,‬הפעילות‬ ‫השוטפת שלו מתבצעת בעיקרה על ידי‬ ‫אלה‪ .‬ביניהם אפשר לציין את מאירה ברגר‬ ‫מזכירת הארגון‪ ,‬דב פניני הגזבר‪ ,‬שמשון‬ ‫ישביץ האחראי לטקסים‪ ,‬יונה קובו עורכת‬ ‫העיתון‪ ,‬רינה כהן מיחסי הציבור ורחל בבס‬ ‫האחראית לפרויקט "קפה זגלמביה"‪ .‬בין‬ ‫הפעילויות המרכזיות המנוהלות ע"י בני‬ ‫דור שני ושלישי אפשר למנות שורה ארוכה‬ ‫של פעולות עשייה שוטפת לצד אירועים‬ ‫מיוחדים‪:‬‬ ‫דור שלישי למען דור ‪ - I‬בני הדור השלישי‬ ‫מגיעים לביקורים אצל בני הדור הראשון‬ ‫לפני החגים‪ ,‬להמשך הקשר בין החברים‬ ‫המבוגרים בארגון לבין ממשיכי המסורת‪.‬‬ ‫קפה זגלמביה ‪ -‬מזה כשנתיים מקיימים‬ ‫בני הדור השני מפגש חודשי במועדון‬ ‫הארגון‪ ,‬לצורך הרצאה‪ ,‬סיפור או הכנת‬ ‫תכניות לעתיד‪ .‬למפגשים אלה מצטרפים‬ ‫גם אחדים מבני הדור הראשון והשלישי‪.‬‬ ‫עיתונות ופרסומים ‪ -‬הארגון מפרסם עיתון‬ ‫פעמיים בשנה‪ ,‬ובו מידע על אפשרויות‬ ‫ופעילויות לניצולי השואה‪ ,‬והנחיות על‬ ‫פיהן יכולים הניצולים לפעול לקיום‬ ‫זכויותיהם‪ .‬העיתון מביא מידע על הנעשה‬ ‫בין אנשי זגלמביה בארץ ובעולם וגם‬ ‫סיפורים אישיים של ניצולי השואה‪ .‬בנוסף‪,‬‬ ‫מתפרסמים חוזרים (לפחות פעמיים בשנה‪,‬‬ ‫לפי הצורך) לכל חברי הארגון‪ ,‬ובהם מידע‬ ‫שימושי‪ .‬את העיתון עורכת‪ ,‬כאמור‪ ,‬יונה‬ ‫קובו‪ ,‬בת הדור השני‪.‬‬ ‫אתר אינטרנט ‪ -‬לאחרונה הוקם אתר‬ ‫אינטרנט של הארגון‪zaglebie-world. ,‬‬ ‫‪ .org‬האתר עדיין נמצא בראשית דרכו‪ ,‬ואנו‬ ‫מתכננים להמשיך את פיתוחו‪ ,‬וכן להעבירו‬ ‫לשפות נוספות‪.‬‬ ‫הנצחה ‪ -‬הארגון הנציח ורואה לעצמו‬ ‫חובה בהמשך הנצחת יהדות זגלמביה בארץ‬ ‫ובחו"ל‪ .‬להלן פירוט פעילויות ההנצחה‪:‬‬ ‫בבית הקברות של נחלת יצחק הוקמה‬ ‫מצבה ומתחתיה הוטמן אפר שהובא‬ ‫מאושוויץ ומזגלמביה‪ .‬מצבה זו היוותה‬ ‫את אתר ההנצחה הראשון באזור תל אביב‪.‬‬ ‫מדי תשעה באב‪ ,‬היארצייט לחיסול גטאות‬ ‫זגלמביה (ט' באב ‪ ,)1943‬מקיים הארגון‬ ‫טקס זיכרון ליד המצבה‪ ,‬בו משתתפים‬ ‫יוצאי זגלמביה רבים מבני הדור הראשון‪,‬‬ ‫השני ואף השלישי‪.‬‬ ‫הוקם יד זיכרון להנצחת קורבנות זגלמביה‬ ‫ביער קדושי זגלמביה (‪ 10,000‬עצים)‪ .‬מקום‬ ‫מרשים ביותר‪ ,‬הכולל מרתף להנצחות‬ ‫אישיות ואת רחבת הקהילות החרבות‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬הוקם במקום יד לזכר חללי "נצר‬ ‫אחרון"‪ ,‬ומעל לכול נמצאת כאן אנדרטת‬ ‫"זכור" הנראית למרחקים‪ .‬במקום זה‬ ‫מתקיים באופן קבוע ביום השואה טקס‬ ‫רב משתתפים בנוכחות למעלה מאלף‬ ‫איש בני הדור הראשון‪ ,‬השני והשלישי‪,‬‬ ‫וכן משתתפים ומופיעים בו‪ ‬אנשי ציבור‬ ‫מישראל ומחו"ל‪ .‬מתקיימות הנצחות‬ ‫חדשות מדי פעם‪ ,‬והמקום מתוחזק כל הזמן‪.‬‬ ‫הארגון מקיים נסיעות מאורגנות לאתרי‬ ‫הנצחה שונים ברחבי ישראל‪ .‬רבים מניצולי‬ ‫השואה משתתפים בביקורים באתרים‬ ‫הללו‪ ,‬יחד עם בני משפחותיהם‪ ,‬בני הדור‬ ‫השני והשלישי‪.‬‬ ‫אנחנו מנציחים את יהדות זגלמביה בערי‬ ‫זגלמביה עצמה‪ ,‬על ידי שיפוץ ואחזקת‬ ‫בתי הקברות‪ ,‬הקמת אנדרטאות בגטאות‬ ‫וציון על ידי לוחות קיר על מוסדות יהודיים‬ ‫מרכזיים מן העבר (בתי כנסת‪ ,‬בתי ספר‪,‬‬ ‫בתי חולים ועוד)‪.‬‬ ‫מדי שנה יוצאת משלחת של אנשי‬ ‫זגלמביה‪ ,‬ובה בעיקר בני הדור השני‬ ‫והשלישי‪ ,‬לעיירות זגלמביה‪ ,‬עולים לקברי‬ ‫אבות ופועלים לאחזקתם והנצחתם‪ .‬‬ ‫כינוסים ‪ -‬הארגון מתכנס כל שנה לפחות‬ ‫לארבעה אירועים‪ ,‬בהם נוטלים בני הדור השני‬ ‫והשלישי מקום מרכזי לא רק בהשתתפות‬ ‫אלא גם בניהול האירועים האלה‪:‬‬ ‫חנוכה ‪ -‬כנס היסטורי המתקיים במהלך חג‬ ‫החנוכה כבר מעל ל‪ 50-‬שנה‪ ,‬בו מתכנסים‬ ‫זקני זגלמביה על דורותיהם‪ .‬טקס חגיגי ובו‬ ‫תכנית הכוללת סיפורים ותכנים של ניצולי‬ ‫השואה וכן ריקודים‪.‬‬ ‫ט"ו בשבט ‪ -‬טקס המיועד במיוחד לדור‬ ‫השלישי‪ .‬התכנסות של חברי הארגון‬ ‫וילדיהם לנטיעת עצים ביער הזיכרון של‬ ‫זגלמביה בואך מודיעין‪.‬‬ ‫ערבי חג ‪ -‬פעמיים בשנה‪ ,‬לקראת ערב‬ ‫ראש השנה ולקראת חג הפסח‪ ,‬מתכנסים‬ ‫להרמת כוסית‪ .‬במהלך האירוע נמסרת‬ ‫סקירה על פעילות הארגון בעבר ועל‬ ‫תכניות לעתיד‪ .‬מרימים כוסית לקראת בוא‬ ‫החג ומתברכים‪ .‬בהזדמנויות אלה מתקיים‬ ‫גם כן מפגש של כל דורות יוצאי זגלמביה‪.‬‬ ‫‪33‬‬ ‫הדור השני נוטל את הלפיד‬ ‫דור ההמשך של יהודי מקדוניה בית טרזין‬ ‫ודורות המשך‬ ‫| משה טסטה‪ ,‬יו"ר הארגון |‬ ‫עם היוודע הדבר‪ ,‬נזעקו יהודי מקדוניה‬ ‫אני דור שני לניצולי שואה‪ .‬משפחת‬ ‫אבי עלתה לארץ ישראל בשנת ‪ 1924‬ותרקיה בארץ‪ .‬החלה פעילות ציבורית‬ ‫ממונסטיר (ביטולה) הודות לליאון קמחי‪ ,‬להסרת האנדרטה ביער בולגריה‪ .‬בשנת‬ ‫נושא דגל הציונות הנערץ בביטולה ויו"ר ‪ 1999‬הוקם ועד ציבורי ליוצאי מקדוניה‬ ‫קרן קיימת לישראל‪ .‬בזיקתו לארץ ישראל ובולגריה‪ .‬הוועד ניסה לשכנע את איחוד‬ ‫חינך את הקהילה לציונות והיו שרויים עולי בולגריה לסגת מתמיכתו בהסרת‬ ‫באווירה לקראת נסיעתם‪ .‬יוגוסלביה לא האנדרטה למלך בוריס‪ .‬הבקשות עלו‬ ‫הייתה עשירה ב"סרטיפיקטים"‪ ,‬אך הודות בתוהו‪ .‬הוועד פעל לשכנע את קק"ל להסיר‬ ‫לליאון קמחי קהילת ביטולה זכתה במספר את האנדרטה הפוגעת ברגשותיהם של‬ ‫רישיונות עלייה שהיה רב מאוכלוסיית הניצולים וקרובי הנספים בשואה שנשלחו‬ ‫יהדות יוגוסלביה‪ .‬עליית הבנות הצעירות אל מותם בידי הבולגרים‪.‬‬ ‫הייתה אחד ממבצעי העלייה הגדולים‬ ‫קק"ל ניסתה לגשר בין שני הארגונים‪ ,‬אך‬ ‫שיזם קמחי לעלייה לארץ ישראל באשרת‬ ‫לא הצליחה ומינתה ב‪ 17.1.2000-‬את ועדת‬ ‫תיירות‪ .‬אמי עלתה לארץ ישראל בשנת‬ ‫השופט בייסקי לדון בנושא האנדרטאות‪.‬‬ ‫‪ 1930‬במסגרת אשרת התיירות ונישאה‬ ‫הוועדה פעלה כחצי שנה ופרסמה את‬ ‫לאבי‪ .‬משפחתה נשארה בביטולה‪ .‬כמעט‬ ‫מסקנותיה‪ ,‬שעיקרן היה הסרת כל‬ ‫כל יוצאי ביטולה בארץ ובתפוצות חייבים‬ ‫האנדרטאות ביער בולגריה‪ ,‬כולל זו של‬ ‫את חייהם לליאון קמחי‪.‬‬ ‫התחלת פעילותו של הארגון הייתה המלך‪ ,‬והקמת אנדרטה אחת משותפת‬ ‫בוועד להנצחת יהודי ביטולה‪ .‬דור ההמשך לזכר ‪ 11,343‬יהודי תרקיה‪ ,‬מקדוניה ופירוט‬ ‫של יהודי מקדוניה הגבירו פעולתם לאחר שנספו בטרבלינקה‪ ,‬ולזכר הבולגרים‬ ‫שנודע כי בשנת ‪ 1993‬יזמו יהודים החיים שפעלו למען הישרדות יהודי ארצם‪.‬‬ ‫לאחר הסרת הלוט והקמת האנדרטה‬ ‫בארצות הברית וקשורים לבית המלוכה‬ ‫הבולגרי מהלך להנצחת זכרו של המלך ביער חרובית‪ ,‬נבחרתי ליו"ר דור ההמשך‬ ‫בוריס ביער בישראל‪ .‬ליוזמה זו נרתמו הן של יהודי מקדוניה‪ ,‬המקיים פעילות‬ ‫הקרן הקיימת לישראל והן איחוד עולי ועצרות הנצחה בהשתתפות ניצולים‬ ‫בולגריה בישראל‪ .‬ב‪ 21.10.96-‬קיימה קק"ל מיהודי מקדוניה ודור ההמשך‪ .‬בין היתר‪,‬‬ ‫טקס הקדשת יער בולגריה והסרת הלוט אנו פועלים להחזרת רכוש יהודי במקדוניה‬ ‫מעל האנדרטאות‪.‬‬ ‫ליורשים בארץ‪.‬‬ ‫בית הכנסת יגל יעקב‬ ‫‪34‬‬ ‫בית טרזין הוקם על ידי שורדי גטו טרזינשטאט‬ ‫בשנות ה‪ .70-‬עם חילופי הדורות‪ ,‬הבית מנוהל‬ ‫כיום ע"י הדור השני‪ ,‬בשילוב עם הפעילים של‬ ‫הדור הראשון‪ .‬עיקר הפעילות כיום הינה במרכז‬ ‫החינוכי אל מול בתי ספר יסודיים‪ ,‬חטיבות‬ ‫ביניים‪ ,‬תיכון וצבא‪ .‬בכל האירועים של הבית‬ ‫מגיעים הוותיקים עם ילדיהם ונכדיהם ועבורם‬ ‫מתבצעות פעולות זיכרון והנצחה‪ .‬הפעילות‬ ‫של דורות ההמשך הינה באמצעות אירועים‬ ‫תרבותיים אמנותיים המבוססים על המורשת‬ ‫התרבותית של הגטו‪ ,‬בעיקר בתחום המוזיקה‬ ‫ולאחרונה גם בתחום הספורט‪.‬‬ ‫כרזה של נבחרת הכדורגל היהודית בטרזין‬ ‫דורות ההמשך מחיים מחדש את המוזיקה‬ ‫שהייתה בגטו בסמינר שנתי הנקרא "היסטוריה‪,‬‬ ‫מוזיקה וזיכרון"‪ .‬קבוצות הנוער בגטו קמות‬ ‫לתחייה מחודשת בטורניר כדורגל שנתי‪,‬‬ ‫בו הנערים המשתתפים נושאים את שמות‬ ‫הקבוצות מהגטו‪.‬‬ ‫מנכ"ל בית טרזין הוא עודד ברידא‪ ,‬בן הדור‬ ‫השני‪ .‬הוריו ואחיו נשארו מאחור‪ ,‬נשלחו‬ ‫לגטו טרזינשטאט ולקראת סוף ‪ 1944‬נשלחו‬ ‫למחנות ההשמדה ונרצחו‪ .‬במהלך עבודת‬ ‫שורשים על המשפחה‪ ,‬הגיע עודד גם לבית‬ ‫טרזין‪ ,‬ומתוך ההיכרות והעבודה המשותפת‬ ‫הוא עבר מתעשיית ההייטק לניהול העמותה‬ ‫בשנת ‪ ,2009‬מתוך כוונה לקדמה בכל התחומים‪.‬‬ ‫המקום שופץ‪ ,‬ארכיון חדש נבנה‪ ,‬התערוכות‬ ‫מתחדשות‪ ,‬הפעילות החינוכית גברה ותשתיות‬ ‫המחשוב שופרו והותאמו לעידן החדש‪ .‬הטריגר‬ ‫המרכזי למהלך היה‪ ,‬לדברי ברידא‪ ,‬גילוי תמונה‬ ‫של פאוול ברידא‪ ,‬דודו‪ ,‬משחק כדורגל בסרט‬ ‫התעמולה הנאצי שהוסרט בגטו בקיץ ‪.1944‬‬ ‫עודד שהינו חובב כדורגל בעצמו‪ ,‬מצא עצמו‬ ‫חוקר את הנושא‪ ,‬ומכאן הדרך לבית טרזין כבר‬ ‫היתה קצרה‪ .‬בקיץ ‪ 2012‬יצא סרט דוקומנטרי‬ ‫הנקרא "ליגה טרזין" המוקדש לפאוול ברידא‪.‬‬ ‫הדור השני נוטל את הלפיד‬ ‫"עמך" ‪ -‬דור שני לשואה‪,‬‬ ‫ראשון לעצמאות‪ ‬‬ ‫| אריה ברנע‪ ,‬יו"ר "עמך" |‬ ‫כמאות אלפי יהודים החיים בישראל ובארצות אחרות‪ ,‬אני בן‬ ‫הדור השני‪ .‬הוריי ז"ל היו ניצולי שואה‪ .‬ערב השואה מנתה משפחתי‬ ‫כחמישים נפש‪ ,‬וחמישה בלבד שרדו‪ .‬עכשיו אתווכח עם הכותרת‬ ‫שלמעלה‪ :‬האומנם בן הדור השני לשואה עצמה אני? האם השואה‬ ‫עדיין נמשכה ונמשכת גם בחיי? ברוך השם‪ ,‬התשובה שלילית‪ .‬אני‬ ‫בן הדור שאחרי השואה‪ .‬ומעבר לעניין הביוגרפי‪ ,‬משמעות העובדה‬ ‫שהשואה הסתיימה טרם היוולדי היא שאינני מבין אותה באמת‪.‬‬ ‫כוח הדמיון האנושי איננו עז דיו כדי שנשווה בנפשנו אירועים‬ ‫הרחוקים כל כך מחיינו שלנו‪ .‬כלל זה נכון גם לגבי סוגיות הנכללות‬ ‫בחיים הנורמליים‪ :‬האם אדם שלא עמד בסכנת מוות בתאונה מסוגל‬ ‫להבין ללבו של מי שהתנסה בכך? האם אדם שלא חווה אהבה רומנטית‬ ‫מבין אותה מפני שקרא אודותיה בספרים? וקל וחומר ‪ -‬לגבי השואה‪:‬‬ ‫אדם שלא היה כלוא באושוויץ‪ ,‬מפני שנולד אחרי שחרורו‪ ,‬לא יוכל‬ ‫לעולם להבין ללבו של האסיר לשעבר שניצל משם בנס‪.‬‬ ‫ובכל זאת זורמות בעורקיי חוויות שספגתי לאורך שנים רבות‪ ,‬ולא‬ ‫תמיד יש להן שם‪ .‬משהו מהאימה והזוועה ההן דבק בי‪ ,‬כפי שהוויית‬ ‫הורינו דבקה בנו תמיד‪ .‬ברור לי שהייתי אדם שונה אלמלא צמחתי‬ ‫בבית הזה ששורשיו גם במשרפות‪.‬‬ ‫התחושה הקבועה הזו היא המקור העיקרי למחויבותי כלפי ניצולי‬ ‫השואה‪ ,‬הנמשכת בדרכים שונות כבר כמה עשורים‪ ,‬ואשר קיבלה‬ ‫ביטוי מיוחד כאשר הסכמתי לשמש כיושב ראש ארגון עמך ‪ -‬המרכז‬ ‫הישראלי לתמידה בניצולי שואה ובדור השני‪ .‬אני מאמין בכך שעלינו‬ ‫לאפשר לניצולים זיקנה מכובדת‪ ,‬רווחה נפשית רבה עוד יותר מכפי‬ ‫שאנו חבים זאת לבני אדם בכלל ולקשישים בפרט‪ .‬הניצולים ידעו‬ ‫סבל קשה יותר מכל אדם אחר‪ ,‬ואין זה רק עניינם הפרטי‪ ,‬אלא עניין‬ ‫דמותנו ‪ -‬המין האנושי‪ ,‬העם היהודי ומדינת ישראל‪ .‬זוהי דמות‬ ‫מוסרית שאותה עלינו לשפר ללא הרף‪.‬‬ ‫"עמך" ‪ -‬המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי השואה‬ ‫והדור השני ‪ -‬היא עמותה ללא מטרות רווח‪ ,‬המתמודדת באופן ייחודי‬ ‫עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי השואה ובני משפחותיהם‬ ‫באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל רחבי הארץ‪ .‬כשאני מבקר בסניפי‬ ‫עמך וצופה מקרוב בעבודה שאותה עושים חבריי‪ ,‬נדמה לי לרגעים‬ ‫שבהוריי שלי אני תומך‪.‬‬ ‫אנדרטה לזכר ‪ 50,000‬יהודי סלוניקי‬ ‫ארגון ניצולי מחנות‬ ‫ההשמדה יוצאי יוון בישראל‬ ‫"עוד בשנת ‪ 2001‬הוחלט בארגון לקלוט כחברים את בני דורות‬ ‫ההמשך (דור שני ושלישי)"‪ ,‬אומר משה העליון‪ ,‬יו"ר הארגון‪ .‬לדבריו‪,‬‬ ‫בהתאם לכך שונה רשמית תקנון הארגון‪ ,‬והוחל במלאכת קליטת‬ ‫בני דורות אלה כחברים מן המניין בארגון‪ .‬הארגון מונה כיום כ‪850-‬‬ ‫חברים‪ ,‬מתוכם כ‪ 450-‬הינם בני דורות הממשיכים‪ ,‬דהיינו רוב‬ ‫החברים‪ .‬בהנהלת הארגון‪ ,‬המונה תשעה חברים‪ ,‬חמישה הם מבני‬ ‫דורות ההמשך‪ .‬בין התפקידים שממלאים בני דורות ההמשך‪ :‬סגן‬ ‫יושב הראש‪ ,‬מזכירת הארגון וחברי מערכת ביטאון הארגון "קול‬ ‫הניצולים"‪.‬‬ ‫פעילות ההנהלה‪ ,‬למעט הפעילות הנוגעת אך ורק לניצולי השואה‬ ‫(קשר עם הרשות לזכויות ניצולי השואה‪ ,‬עם הקרן לרווחה ועוד)‬ ‫ מכוונת כלפי כלל חברי הארגון‪ ,‬ניצולים ובני דורות הממשיכים‪,‬‬‫כאשר המטרה העיקרית היא שילוב בין הדורות מצד אחד‪ ,‬והטלת‬ ‫עוד ועוד תפקידים ואחריות על הבנים והבנות הממשיכים‪ ,‬מהצד‬ ‫השני‪.‬‬ ‫הפעילויות של הארגון‪ ,‬בהן ניכר במיוחד חלקם של בני דורות‬ ‫הממשיכים ‪ -‬חברי ההנהלה והחברים מן השורה ‪ -‬או שאף מתנהלות‬ ‫בלעדית על ידיהם‪ ,‬הן‪ :‬גיוס חברים חדשים‪ ,‬לימודי יוונית‪ ,‬הוצאה‬ ‫לאור של ביטאון הארגון "קול הניצולים"‪ ,‬היוצא לאור פעמיים‬ ‫בשנה‪ ,‬תפעול אתר האינטרנט של הארגון וקיום קשר האינטרנט עם‬ ‫החברים‪.‬‬ ‫הפעילויות המשותפות לכלל חברי הארגון‪ ,‬הכוללות כמובן תכנון‬ ‫וביצוע‪ ,‬המוטלים בעיקר על בני דורות ההמשך‪ ,‬הן‪ :‬קיום שני טקסי‬ ‫זיכרון ביום הזיכרון לשואה ולגבורה בבית הכנסת "היכל יהודה" בתל‬ ‫אביב וליד גלעד הארגון בבית העלמין בחולון; וקיום העצרת "לכל‬ ‫קהילה יש שם" לזכר הקהילות הספרדיות של הבלקן‪ ,‬בשיתוף עם‬ ‫ארגון יוצאי יוגוסלביה לשעבר‪ ,‬דור ההמשך ליוצאי מקדוניה ויד‬ ‫ושם‪ ,‬בבית ווהלין בגבעתיים‪ .‬פעילויות נוספות‪ ,‬כגון מסיבת יום‬ ‫העצמאות‪ ,‬מסיבות לרגל חנוכה ופורים‪ ,‬ביקורים במרכז למורשת‬ ‫יהדות סלוניקי ויוון ועוד‪ ,‬נערכות בשיתוף בני הדור השני‪.‬‬ ‫‪35‬‬ ‫החובה להזכיר‬ ‫"בבוכנוולד נדרתי לספר‬ ‫לעולם כולו על השואה"‬ ‫ליעקב זילברשטיין לא היה ספק שהוא יעסוק בהנחלת זיכרון השואה‬ ‫לדורות הבאים‪ .‬עבורו היה זה קיום צוואתו הרוחנית של הרב פרנקפורט‪,‬‬ ‫אשר בנפשו נקשר לאחר שנפגשו בבוכנוולד‬ ‫| יעקב זילברשטיין |‬ ‫הכול התחיל ב־‪ 13‬בספטמבר ‪ ,1939‬ערב ראש‬ ‫השנה‪ .‬שבועיים לפני כן פלשו הגרמנים לפולין‪,‬‬ ‫אבל נוכחותם עדיין לא הורגשה‪ .‬הייתי אז‬ ‫תלמיד ישיבת ״חכמי לובלין״‪ ,‬וחזרתי הביתה‬ ‫מקניות לקראת החג‪ .‬לפתע צצו ברחוב עשרות‬ ‫חיילים גרמנים‪ ,‬שאספו את כל העוברים‬ ‫והשבים‪ ,‬לרבות פולנים לא יהודים‪ ,‬והעמיסו‬ ‫אותם על משאיות שיצאו לעיר צ׳נסיטוכוב‪,‬‬ ‫שם הוכנסנו למחנה שהוקם באחד הפרברים‪.‬‬ ‫נשארתי שם כמה ימים ולאחר מכן נשלחתי‬ ‫לכלא רביץ‪ .‬ביום כיפור הוצאו כל האסירים‬ ‫היהודים מתאיהם‪ .‬נצטווינו להקים גדר תיל‬ ‫מסביב לבניינים‪ .‬בעיצומה של העבודה ניגש‬ ‫אלינו קצין גרמני ואמר‪" :‬הרי זה היום הקדוש‬ ‫ביותר שלכם‪ ,‬אז מדוע האלוהים שלכם‪ ,‬שעליו‬ ‫אתם סומכים כל כך‪ ,‬לא בא לעזרתכם?"‪.‬‬ ‫בסוף אוקטובר הועלינו‪ ,‬כל היהודים‪ ,‬על‬ ‫קרונות משא ונשלחנו לבוכנוולד‪ .‬הצפיפות‬ ‫הייתה איומה וכך גם תנאי המחיה‪ .‬למזלי לקח‬ ‫אותי אחד מוותיקי המחנה תחת חסותו‪ .‬שמו‬ ‫היה הרב פרנקפורטר‪ ,‬והוא נעצר בברלין ב״ליל‬ ‫הבדולח״ בנובמבר ‪ .1938‬הוא היה חולה מכדי‬ ‫לצאת לעבודה‪ ,‬וזה לא מצא חן בעיני הגרמנים‪,‬‬ ‫שנהגו להכות אותו מכות קשות מדי בוקר‪.‬‬ ‫התחלנו ללמוד יחד תלמוד‪ .‬בלילה‪ ,‬בסתר‪.‬‬ ‫ימים אחדים לפני שנפטר‪ ,‬ממש בידיי‪ ,‬אמר‬ ‫לי‪" :‬תראה מה שהם עושים לי‪ .‬ממש גומרים‬ ‫אותי‪ .‬אבל אתה צעיר וחזק‪ ,‬ובעזרת השם תצא‬ ‫מכאן‪ ,‬ואני רוצה שתבטיח לי שלא תיתן לאף‬ ‫אחד לשכוח‪ .‬תספר לכל העולם מה היה כאן"‪.‬‬ ‫הבטחתי לו‪ ,‬ומאז זה מה שאני עושה ‪ -‬מקיים‬ ‫את הנדר שלי‪ .‬לא נותן לשכוח ועוזר לזולת‪.‬‬ ‫‪36‬‬ ‫מעבדות לחירות‬ ‫בבוכנוולד נשארתי שלוש שנים‪ .‬עבדתי‬ ‫במחצבה תחת פיקוחו של הסמל יוזף הינקלמן‪,‬‬ ‫אחד משומרי האס־אס היותר אכזריים במחנה‪,‬‬ ‫אשר היה נוהג לומר‪ :‬״אם אני לא רואה כל יום‬ ‫כמה פגרים שלכם‪ ,‬אני לא נהנה מהארוחות‬ ‫שלי"‪ .‬מאוחר יותר נשלחתי עם צעירים נוספים‬ ‫לסדנת הבנאים‪ ,‬ובאוקטובר ‪ 1942‬הועלינו על‬ ‫טרנספורט לאושוויץ‪ .‬הובלנו לאחד הבניינים‬ ‫בקרבת הרציף‪ ,‬ומאוחר יותר התברר לנו‬ ‫שהיינו בדרך לתאי הגזים‪ .‬כאשר עמדו להכניס‬ ‫אותנו לתאים הגיח לפתע קצין בכיר וצרח‬ ‫לעבר חיילי האס‪-‬אס‪ :‬״השתגעתם? אלה‬ ‫פועלים מקצועיים שאנחנו זקוקים להם‪ .‬מיד‬ ‫להעבירם לצריפים״‪ .‬לימים נודע לי שהקצין‬ ‫שהציל אותנו היה רודולף הס‪.‬‬ ‫בקיץ ‪ 1943‬זומנתי יום אחד ל"פוליטישה‬ ‫אבטיילונג" ‪ -‬המדור הפוליטי‪ .‬כאשר נכנסתי‪,‬‬ ‫זינקו עליי כמה אנשי אס‪-‬אס‪ ,‬והחלו מכים‬ ‫אותי באכזריות כשהם צועקים‪ :‬״אתה חזיר‬ ‫יהודי מסריח״‪ .‬הסתבר שחשדו בי כי אני חבר‬ ‫במחתרת במחנה‪ .‬אחרי שטענתי שוב ושוב‬ ‫שאין לי כל קשר עם המחתרת‪ ,‬הם צחקו‬ ‫ואמרו שנראה להם כי אחרי ‪ 50‬מלקות זכרוני‬ ‫ישוב אליי‪ .‬הצלחתי לספור עד ‪ 10‬והתעלפתי‪.‬‬ ‫למחרת לא הייתי מסוגל לצאת לעבודה‪,‬‬ ‫ופאול‪ ,‬גוי גרמני שהיה זקן האסירים‪ ,‬איפשר‬ ‫לי להישאר בצריף‪ .‬למחרת שוב זומנתי‬ ‫לחקירה‪ ,‬שוב אותן שאלות‪ ,‬שוב הצרחות‪ ,‬שוב‬ ‫התשובות שאיני יודע דבר‪ ,‬ושוב ‪ 50‬מלקות‪.‬‬ ‫באמצע ינואר ‪ ,1945‬כאשר היה ברור שימי‬ ‫אושוויץ מגיעים לקיצם‪ ,‬התכוננו לפינוי‬ ‫או לפיצוץ המחנה‪ ,‬כי קשה היה להאמין‬ ‫שהגרמנים ישאירו אותנו בחיים‪ .‬אך לנאצים‬ ‫היו תכניות אחרות‪ .‬הם לא רצו לוותר על כוח‬ ‫האדם הזול‪ ,‬והחליטו להוביל אותנו למחנות‬ ‫בתוך גרמניה עצמה‪ .‬כאשר הבנתי שעלינו‬ ‫לצעוד עד לשם ברגל‪ ,‬החלטתי להישאר‬ ‫במחנה‪ .‬עדיין לא התאוששתי לחלוטין‬ ‫מהמלקות‪ ,‬והייתי שבור גופנית ונפשית‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫כאשר שומרי האס‪-‬אס אמרו לנו שמי שאינו‬ ‫מסוגל לצעוד יכול להישאר ‪ -‬החלטתי לעשות‬ ‫כן‪ .‬אבל חברים אחדים הצליחו לשכנע אותי‬ ‫בכל זאת לצאת לצעדה‪ .‬שוב ניצלתי ממוות‪ ,‬כי‬ ‫אחרי שעזבנו את אושוויץ ירו הגרמנים בכמה‬ ‫עשרות האסירים שהחליטו להישאר‪.‬‬ ‫צעדנו עד גלייביץ‪ ,‬שם הוכנסנו לקרון‬ ‫רכבת‪ ,‬וכעבור ‪ 12‬יום מצאתי את עצמי שוב‬ ‫בבוכנוולד‪ ,‬כאילו חזרתי הביתה‪ .‬משם נשלחתי‬ ‫למחנה המשנה אלטנבורג‪ ,‬ממנו שוחררתי על־‬ ‫ידי הצבא האמריקאי‪ ,‬חמש וחצי שנים אחרי‬ ‫שנעצרתי ליד הבית בטומשוב־מאזובייצק‪.‬‬ ‫היחיד ששרד ממשפחתי הענפה‪ .‬כולם חוסלו‬ ‫בטרבלינקה‪.‬‬ ‫בתום המלחמה החלטתי לעלות ארצה במסע‬ ‫שעבר דרך מחנה עולים באיטליה ומחנה‬ ‫המעצר בקפריסין‪ ,‬שם גם נישאתי לרעייתי‬ ‫ז"ל‪ .‬עם עלייתי ארצה הגעתי למחנה המעצר‬ ‫בעתלית‪ .‬בשנת ‪ 1947‬הגענו לראשון‪-‬לציון‪,‬‬ ‫בה נולדו שני בנינו‪ .‬הגשמת הצוואה הרוחנית‬ ‫של הרב פרנקפורטר הובילה אותי לקחת חלק‬ ‫פעיל בגופים וארגונים העוסקים בשואה‪.‬‬ ‫כל עוד נשמה באפי ‪ -‬אקדיש את זמני למען‬ ‫הזולת ולהנצחת זכר השואה‪.‬‬ ‫יעקב זילברשטיין הוא יו"ר ארגון אסירי‬ ‫הנאצים לשעבר וחבר הנהלת מרכז הארגונים‬ ‫מדור משפטי‬ ‫תיקוני חקיקה ופסקי דין‬ ‫| עו"ד אודי מוזס‪ ,‬ועידת התביעות |‬ ‫גידול בהקצבות‬ ‫מגרמניה לניצולי‬ ‫שואה‬ ‫רשויות הפיצויים הגרמניות פרסמו‬ ‫לאחרונה כי החל מחודש מרץ ‪ 2013‬הקצבאות‬ ‫שמקבלים ניצולי שואה מגרמניה לפי חוק ה‪BEG-‬‬ ‫יוגדלו ב‪ .5.7%-‬כמו כן‪ ,‬פורסם על ידן‪ ,‬כי התשלום‬ ‫שיועבר לניצולים בחודש מרץ ‪ 2013‬יכלול גם‬ ‫תשלום רטרואקטיבי בגין הגדלת הקצבאות‪ ,‬עבור‬ ‫החודשים אוקטובר ‪ - 2012‬פברואר ‪.2013‬‬ ‫חשוב לציין כי הגדלת הקצבה לא אמורה‬ ‫לפגוע בזכאות של אותם ניצולים לגמלת סיעוד‬ ‫מהביטוח הלאומי בישראל‪ ,‬מכיוון שהחל משנת‬ ‫‪ 2011‬אין לקחת קצבה זו בחשבון לצורך קביעת‬ ‫הזכאות לאותה הגמלה לפי סעיף ‪(422‬ד)(‪()3‬א)‬ ‫לחוק הביטוח הלאומי‪ .‬כידוע‪ ,‬הגדלת הקצבאות‬ ‫לפי חוק ה‪ GEB-‬עשויה להשפיע גם על קצבת‬ ‫נכות אחרת‪ ,‬שמקבלים עשרות אלפי ניצולים‬ ‫ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬ ‫(אשר לפי המלצות ועדת דורנר היא מחושבת‪,‬‬ ‫בנוסף לשיטה הלינארית‪ ,‬גם לפי ‪ 57%‬מקצבת‬ ‫ה‪ .)GEB-‬אולם יש לציין כי חישוב זה לוקח‬ ‫בחשבון לא רק את השינוי בקצבת ה‪ GEB-‬אלא‬ ‫גם את שער החליפין הממוצע של האירו מול‬ ‫הש"ח באותה התקופה‪ ,‬אשר גם ירד בשנים‬ ‫האחרונות‪ ,‬ומשום כך שיטה זו לא עודכנה תקופה‬ ‫ארוכה‪ .‬רק ביום העדכון הקרוב‪ ,‬שנקבע בצו ל‪1-‬‬ ‫באפריל‪ ,‬ניתן יהיה לדעת האם ‪ -‬ואם כן‪ ,‬באיזה‬ ‫שיעור ‪ -‬תביא אותה הגדלת קצבאות ה‪ GEB-‬גם‬ ‫להגדלת קצבאות הנכות ממשרד האוצר לפי חוק‬ ‫נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬ ‫אוסטיאופורוזיס‪:‬‬ ‫בית המשפט‬ ‫קבע כי הנכות‬ ‫בגין הרדיפות‬ ‫תיקבע לפי מספר השברים‬ ‫המצטברים ולא לפי השבר‬ ‫החמור ביותר‬ ‫ב‪ 17.12.2012-‬ניתן פסק דין בבית המשפט‬ ‫המחוזי בתל אביב לגבי ניצולת שואה שמשרד‬ ‫האוצר הכיר במחלת האוסטיאופורוזיס‬ ‫שלה בגין רדיפות הנאצים לפי שיעור הנכות‬ ‫המקסימאלית שנגרם לה‪ ,‬בהתאם להמלצות‬ ‫ועדת שני בגין מחלה זו ולא לפי מספר השברים‬ ‫שנגרמו לה בשל אותה המחלה לפי אותן‬ ‫המלצות (ע"ו ‪ 902-06-12‬זכאי נגד הרשות)‪.‬‬ ‫כזכור‪ ,‬ועדת שני קבעה את הקריטריונים‬ ‫הבאים להכרה במחלת האוסטיאופורוזיס‬ ‫(בדרגת חומרה של ‪ T‬קטן או שווה ל‪ )2.5-‬אצל‬ ‫ניצולי שואה שעלו עד ‪ 1.10.1953‬ומקבלים‬ ‫קצבה ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות‬ ‫הנאצים‪ ,‬מיקום השברים שנגרמו עקב המחלה‬ ‫והליקוי התפקודי שנגרם בגינם כדלהלן‪:‬‬ ‫• שברים בגפיים (למעט שברי אצבעות‪,‬‬ ‫ושברי ירך)‪ :‬קבוצה ראשונה ‪ ,20%‬קבוצה‬ ‫שנייה ‪.15%‬‬ ‫• שברים בגפיים עם ליקוי תפקודי קשה‬ ‫(למעט שברי אצבעות ושברי ירך)‪ :‬קבוצה‬ ‫ראשונה ‪ ,40%‬קבוצה שנייה ‪.30%‬‬ ‫• שברים בחוליות בלי ליקוי תפקודי קשה‪:‬‬ ‫קבוצה ראשונה ‪ ,30%‬קבוצה שנייה ‪.22.5%‬‬ ‫• שברים בחוליות עם ליקוי תפקודי קשה‪:‬‬ ‫קבוצה ראשונה ‪ ,60%‬קבוצה שנייה ‪.45%‬‬ ‫• שברי ירך בלי ליקוי תפקודי קשה‪ :‬קבוצה‬ ‫ראשונה ‪ ,40%‬קבוצה שנייה ‪.30%‬‬ ‫• שברי ירך עם ליקוי תפקודי קשה‪ :‬קבוצה‬ ‫ראשונה ‪ ,80%‬קבוצה שנייה ‪60%‬‬ ‫כקבוצה ראשונה נחשבים ניצולים ששהו‬ ‫במחנה ריכוז‪ ,‬בגטו‪ ,‬באתר השמדה של‬ ‫האייזנצגרופן‪/‬משתפי הפעולה עמם‪ ,‬חיו חיי‬ ‫סתר או חיו בזהות בדויה ושהו באזור שנכבש‬ ‫או סופח בידי גרמניה‪ ,‬וכקבוצה שנייה ‪ -‬כל‬ ‫שאר הנכים שהוכרו לפי אותו החוק כזכאים‬ ‫לקצבה מהאוצר‪.‬‬ ‫אותה הניצולה טענה כי מגיעים לה אחוזי‬ ‫נכות מצטברים עבור כל השברים שהיו לה‬ ‫בנפרד בגין אותה מחלה‪ ,‬ולא רק עבור הפגיעה‬ ‫החמורה ביותר מהן‪ ,‬כך שתוספת זו תזכה‬ ‫אותה בשיעור מצטבר גבוה יותר בגין אותה‬ ‫המחלה‪.‬‬ ‫בית המשפט קיבל את טענתה‪ ,‬וקבע‪ ,‬בין‬ ‫היתר‪ ,‬כי ‪" :‬על פי הגישה המוצעת על ידי בא‬ ‫כח המערערת‪ ,‬לאחוזי הנכות שיוכרו בשל‬ ‫הפגימה‪ ,‬יתווספו אחוזי הנכות שנקבעו בשל‬ ‫הפגימות הנוספות‪ .‬תוצאה זו תזכה את הנכה‬ ‫בתגמול כספי גבוה יותר‪ ,‬בהתאם להיקף‬ ‫הפגיעה התפקודית הנובעת מהצטברות‬ ‫הפגימות‪ .‬סבורה אני כי הגישה המוצעת על‬ ‫ידי ב"כ המערערת נותנת ביטוי לרוח החוק‪,‬‬ ‫ולפיכך הולמת את התכלית הסוציאלית של‬ ‫חוק נכי רדיפות הנאצים‪ ...‬לסיכום נקודה זו‪,‬‬ ‫אני קובעת כי המלצות ועדת שני‪ ,‬כפי שנוסחו‪,‬‬ ‫מחייבות לקבוע שינוי נפרד ביחס לכל מערכת‪.‬‬ ‫שקלול הנכויות ייעשה‪ ,‬כמובן‪ ,‬על פי הוראת‬ ‫סע' ‪ 9‬לתקנות"‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פסק בית המשפט‪ ,‬כי הוועדה‬ ‫הרפואית תקבע את אחוזי הנכות המגיעים‬ ‫לה בגין נכות זו‪ ,‬לרבות התוספת המגיעה לה‬ ‫על פי תקנה ‪ ,12‬ולאור שיטת החישוב החדשה‬ ‫שנקבעה על ידי אותו בית משפט לגבי תקנה‬ ‫זו (בפסק דין זטלמן)‪ .‬בית המשפט דחה את‬ ‫הטענה כי יש לעגל את שיעור הנכות לאחוז‬ ‫השלם הגבוה יותר‪ ,‬וקבע כי אין לכך עיגון‬ ‫בחוק‪.‬‬ ‫ואולם‪ ,‬בית המשפט קיבל את הטענה כי יש‬ ‫לצרף את פרוטוקול דיון הוועדה הרפואית‬ ‫גם ללא בקשה מפורשת‪ ,‬וקבע כי "החובה‬ ‫להודיע את החלטת הוועדה כוללת בתוכה‬ ‫גם את צירוף פרוטוקול הדיון להודעה על‬ ‫החלטת הוועדה העליונה‪ .‬אין זה מתקבל על‬ ‫הדעת כי המשיבה תסתפק ביידוע המערער‬ ‫כי פרוטוקול הוועדה עומד לעיונו במשרדה‪,‬‬ ‫או במשלוח הפרוטוקול רק לאחר בקשה‬ ‫מפורשת של המערער"‪.‬‬ ‫למותר לציין כי ניצולי השואה‪ ,‬אותם‬ ‫מערערים הפונים לוועדה הרפואית העליונה‪,‬‬ ‫הינם אנשים מבוגרים‪ ,‬למודי חולי‪ ,‬הנדרשים‬ ‫לצלוח הליכים ביורוקרטים שאינם פשוטים‬ ‫עבורם‪ ,‬על מנת לזכות בהכרה כנכים ובתגמול‬ ‫כספי בשל כך‪ .‬סביר להניח שחלקם אפילו‬ ‫אינם יודעים כי באפשרותם לקבל את העתק‬ ‫הפרוטוקול בדואר אם יבקשו זאת טלפונית‬ ‫מהמשיבה [הרשות לזכויות ניצולי השואה‬ ‫‪37‬‬ ‫מדור משפטי‬ ‫במשרד האוצר]‪ ,‬מאחר שהדבר אינו מצוין על‬ ‫גבי ההחלטה‪ .‬המעט שניתן לעשות עבורם‪,‬‬ ‫על מנת להקל עליהם לקבל את התגמולים‬ ‫המגיעים להם‪ ,‬הוא להקל את ההליך‬ ‫הבירוקרטי ולצרף העתק מפרוטוקול דיון‬ ‫הוועדה הרפואית העליונה להחלטה‪ ,‬גם ללא‬ ‫דרישה מפורשת"‪.‬‬ ‫בית המשפט חייב‬ ‫את האוצר לחשב‬ ‫מחדש נכות של‬ ‫ניצול שואה לפי‬ ‫תקנה ‪12‬‬ ‫ב‪ 27.1.2013-‬ניתן פסק דין חדש בבית משפט‬ ‫השלום בתל אביב‪ ,‬שעסק בניצול שואה שטען‪,‬‬ ‫בין היתר‪ ,‬כנגד העובדה כי תקנה ‪ 12‬לא הופעלה‬ ‫לגבי כל הפגימות שהוכרו לגביו בהקשר של‬ ‫רדיפות הנאצים (ו"ע ‪ 4404-01-12‬לאופמן נגד‬ ‫הרשות)‪.‬‬ ‫בית המשפט פתח את הדיון בבקשתו בציטוט‬ ‫מפסק דינו של בית המשפט המחוזי לגבי‬ ‫אותו מקרה בדיוק‪ ,‬אשר פסק כי "הוראתה‬ ‫של תקנה ‪ 12‬נועדה לאפשר העלאת שיעור‬ ‫הנכות ביחס לנכים שחומרת מצבם הכללית‬ ‫עולה על שיעור הנכות שנקבע‪ .‬מאחר שאין‬ ‫חולק כי הפגימות הדרמטולוגיות משפיעות‬ ‫על מצבו הכללי של המערער‪ ,‬יש להחיל את‬ ‫תקנה ‪ 12‬בשיעור זהה על מכלול הנכויות‬ ‫המוכרות" (ע"א ‪ 1884/09‬לאופמן נגד הרשות‬ ‫מיום ‪.)18.4.2012‬‬ ‫לסיכום‪ ,‬פסק בית המשפט כי יש להחיל את‬ ‫תקנה ‪" 12‬על כל הנכויות בהן הוכר העורר‬ ‫ניצול השואה‪ ,‬לפי חוק הרדיפות‪ ,‬וכפועל‬ ‫יוצא על המשיבה [משרד האוצר] לערוך‬ ‫חישוב מחדש של אחוזי הנכות של העורר‬ ‫והמשמעויות הכספיות המתלוות לכך"‪.‬‬ ‫הגדלת תקרות‬ ‫התגמול לפי הכנסה‬ ‫(נזקק‪/‬נצרך) ותגמולי‬ ‫נכות מסוימים לפי‬ ‫חוק נכי רדיפות הנאצים‬ ‫ב‪ 23.1.2013-‬פורסמו תקנות חדשות של נכי‬ ‫רדיפות הנאצים‪ ,‬המתייחסות לניצולים שעלו‬ ‫עד ‪ 1.10.1953‬ומקבלים קצבה ממשרד האוצר‬ ‫‪38‬‬ ‫לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‪.‬‬ ‫אחד השינויים החשובים באותן תקנות‬ ‫היה הגדלת מדד השכר‪ ,‬לצורך חישוב אחוזי‬ ‫הנכות לפי השיטה הלינארית‪ ,‬ל‪ 52.369-‬ש"ח‬ ‫עבור כל אחוז נכות ‪ -‬דבר שעשוי להביא‬ ‫להגדלת קצבאות הנכות שמקבלים ניצולי‬ ‫שואה רבים לפי חוק זה‪ ,‬אשר שיטת החישוב‬ ‫הלינארית נותנת לגביהם תוצאה גבוהה יותר‬ ‫מאשר קצבת הנכות אשר מחושבת לפי שיטת‬ ‫המדרגות‪.‬‬ ‫לשם דוגמה ‪ -‬ניצולים רבים מקבלים עקב‬ ‫רדיפות הנאצים לפי אותו החוק קצבת נכות‬ ‫עבור ‪ 37.5%‬אחוזי נכות‪ .‬בעקבות התקנות‬ ‫החדשות שיטת החישוב הלינארית (‪52.369‬‬ ‫כפול ‪ )37.5‬תעלה את קצבת הנכות שלהם‬ ‫ל‪ 1963.8-‬ש"ח‪ ,‬מכיוון שתגמול זה גבוה יותר‬ ‫מגובה התגמול שהיו זכאים לו לפי שיטת‬ ‫המדרגות (‪ 1822‬ש"ח)‪.‬‬ ‫שיטת המדרגות מחושבת על פי המלצות‬ ‫ועדת דורנר לפי ‪ 75%‬מקצבת נזקי בריאות‬ ‫מגרמניה עקב רדיפות הנאצים‪ ,‬הנבדקת אחת‬ ‫לשישה חודשים לפי שער החליפין היציג‬ ‫הממוצע אירו‪/‬ש"ח באותה התקופה‪ .‬עקב‬ ‫הפיחות הגדול בשער האירו ביחס לשקל‪,‬‬ ‫מדרגות אלו לא גדלו בשנים האחרונות והן‬ ‫מופיעות באתר של משרד האוצר כדלקמן‪:‬‬ ‫הקצבה החודשית לפי אחוזי נכות שהוכרו‪:‬‬ ‫‪ 1,822 - 25-39%‬ש"ח; ‪ 2,271 - 40-49%‬ש"ח;‬ ‫‪ 2,711 - 50-59%‬ש"ח; ‪ 3,164 - 60-69%‬ש"ח;‬ ‫‪ 3,609 - 70-79%‬ש"ח; ‪ 4,502 - 80-100%‬ש"ח‪.‬‬ ‫למרות היחלשות האירו מול השקל משנת‬ ‫‪ ,2010‬החליט משרד האוצר שלא להפחית את‬ ‫גובה התגמול הנ"ל‪ ,‬והוא נקבע לפי התוצאה‬ ‫הגבוהה יותר המתקבלת לפי שיטת המדרגות‬ ‫או השיטה הלינארית שהייתה נהוגה לפני‬ ‫יישום המלצות ועדת דורנר‪ .‬עדכון זה נעשה‬ ‫אוטומטית מבלי הצורך לפנות למשרד האוצר‪.‬‬ ‫בכל מדרגה ישנה דרגת נכות המהווה "נקודת‬ ‫איזון" בין שתי השיטות (המתקבלת על ידי‬ ‫חלוקת הקצבה החודשית לפי שיטת המדרגות‬ ‫לאותה מדרגה במדד השכר לפי השיטה‬ ‫הלינארית)‪ ,‬שניצולים שהוכרו להם אחוזי נכות‬ ‫גבוהים ממנה באותה המדרגה יקבלו קצבה‬ ‫גבוהה יותר לפי התקנות החדשות‪.‬‬ ‫לשם דוגמה‪ :‬בהתאם לעדכון החדש של מדד‬ ‫השכר ‪ -‬במדרגה של ‪" 25-39%‬נקודת האיזון"‬ ‫שבה שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬ ‫‪ ,34.79%‬וניצולים שהוכרו להם אחוזי נכות‬ ‫גבוהים יותר‪ ,‬עד ‪ ,39.9%‬אמורים לקבל קצבת‬ ‫נכות גבוהה יותר לפי השיטה הלינארית‪.‬‬ ‫ואילו במדרגה של ‪" 40-49%‬נקודת האיזון"‬ ‫שבה שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬ ‫‪ ,43.36%‬וניצולים שהוכרו להם אחוזי נכות‬ ‫גבוהים יותר‪ ,‬עד ‪ ,49.9%‬אמורים לקבל קצבת‬ ‫נכות גבוהה יותר לפי השיטה הלינארית‪.‬‬ ‫במדרגה של ‪" 50-59%‬נקודת האיזון" שבה‬ ‫שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬ ‫‪ ,51.76%‬ומי שהוכרו לו אחוזי נכות גבוהים‬ ‫יותר‪ ,‬עד ‪ ,59.9%‬אמור לקבל קצבת נכות גבוהה‬ ‫יותר‪ .‬כך שלשם דוגמה ‪ -‬מי שהוכרו לו ‪59%‬‬ ‫נכות עקב רדיפות הנאצים‪ ,‬קצבת הנכות שלו‬ ‫לפי התקנות החדשות תהיה גבוהה יותר באופן‬ ‫אוטומטי בכ‪ 380-‬ש"ח מאשר הקצבה שהיה‬ ‫מקבל לפי שיטת המדרגות לעיל (‪ 52.369‬כפול‬ ‫‪ 3,090 = 59‬ש"ח בחודש לפי השיטה הלינארית‪,‬‬ ‫לעומת ‪ 2711‬ש"ח לפי שיטת המדרגות)‪.‬‬ ‫במדרגה של ‪" 60-69%‬נקודת האיזון" שבה‬ ‫שתי השיטות נותנות אותה תוצאה הינה‬ ‫‪ 60.41%‬בלבד; ואילו במדרגה של ‪70%-79%‬‬ ‫"נקודת האיזון" שבה שתי השיטות נותנות‬ ‫אותה תוצאה הינה ‪ - 68.91%‬כך שעבור כל‬ ‫מי שמקבל קצבת נכות עבור רדיפות הנאצים‬ ‫בגובה של ‪ 70%-79%‬שיטת החישוב הלינארית‬ ‫גבוהה יותר מאשר שיטת המדרגות‪ ,‬וקצבת‬ ‫הנכות שלו תעלה באופן אוטומטי עקב‬ ‫התקנות החדשות‪.‬‬ ‫מצב זה גם הופך את הגדלת אחוזי הנכות‬ ‫המוכרים עקב רדיפות הנאצים ככדאית‬ ‫במקרים רבים יותר גם אם לא עוברים עקב כך‬ ‫למדרגה חדשה לפי שיטת המדרגות‪.‬‬ ‫לשם דוגמה‪ ,‬ניצולים שיעלו את אחוזי‬ ‫הנכות שלהם בגין הרדיפות מ‪ 70%-‬ל‪79%-‬‬ ‫הרי שקצבת הנכות שלהם תגדל בכ‪ 471-‬ש"ח‬ ‫בחודש לפי התקנות החדשות למרות שנשארו‬ ‫באותה מדרגה לפי שיטת המדרגות‪ .‬עבור‬ ‫‪ 79%‬אמורים לקבל ‪ 4,137‬ש"ח לחודש (‪52.369‬‬ ‫כפול ‪ ,)79‬ועבור ‪ 70%‬אמורים לקבל ‪ 3,666‬ש"ח‬ ‫לחודש (‪ 52.369‬כפול ‪ ,)70‬ואילו לפי שיטת‬ ‫המדרגות שניהם אמורים היו לקבל ‪ 3609‬ש"ח‬ ‫לחודש בלבד‪.‬‬ ‫שינוי חשוב נוסף שנעשה באותן תקנות הינו‬ ‫העלאת התקרות לתוספת תגמול לפי הכנסה‬ ‫(נזקק‪/‬נצרך)‪ .‬להלן התקרות החדשות‪ ,‬כפי‬ ‫מדור משפטי‬ ‫שהן מופיעות כיום באתר של משרד האוצר‪:‬‬ ‫ עבור ניצול שהוכרה לו נכות עקב הרדיפות‬‫במדרגה של ‪ - 25-39%‬תקרת ההכנסה החדשה‬ ‫היא ‪ 5,065‬ש"ח לחודש‪.‬‬ ‫• עבור ניצול שהוכרה לו נכות עקב הרדיפות‬ ‫במדרגה של ‪ - 40-49%‬תקרת ההכנסה החדשה‬ ‫היא ‪ 5,523‬ש"ח לחודש‪.‬‬ ‫• עבור ניצול שהוכרה לו נכות עקב הרדיפות‬ ‫במדרגה של ‪ - 50-60%‬תקרת ההכנסה החדשה‬ ‫היא ‪ 8,392‬ש"ח לחודש‪.‬‬ ‫יש לציין כי לניצולים שדרגת נכותם מעל‬ ‫‪ ,60%‬תקרות ההכנסה החדשות של התגמול‬ ‫המוגדל לפי ההכנסה (נצרך) מחושבות לפי‬ ‫השיטה להלן‪:‬‬ ‫• עבור ‪ :60-69%‬תוספת של ‪ 5%‬מהתגמול‬ ‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬ ‫• עבור ‪ :70-79%‬תוספת של ‪ 10%‬מהתגמול‬ ‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬ ‫• עבור ‪ :80-89%‬תוספת של ‪ 15%‬מהתגמול‬ ‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬ ‫• עבור ‪ :90-100%‬תוספת של ‪ 20%‬מהתגמול‬ ‫הרגיל בהתאם לדרגת נכותו‪.‬‬ ‫כך שבמקרים בהם שיטת החישוב הלינארית‬ ‫גבוהה יותר מאשר שיטת המדרגות ‪ -‬הגדלת‬ ‫תקרת הנצרך תכלול הן את העלייה הבסיסית‬ ‫מ‪ 6,761-‬ל‪ 8,392-‬ש"ח והן את העלייה בגובה‬ ‫קצבת הנכות לפי השיטה הלינארית בתקנות‬ ‫החדשות כאמור לעיל‪.‬‬ ‫לשם דוגמה‪ ,‬מי שהוכרו לו ‪ 79%‬בגין‬ ‫הרדיפות ‪ -‬תקרת ההכנסה החדשה שלו‬ ‫עבור תגמול נצרך מחושבת לפי ‪ 8,392‬ש"ח ‪+‬‬ ‫‪ 10%‬מהתגמול הרגיל בהתאם לנכותו (עלתה‬ ‫ל‪ 4137-‬ש"ח כאמור לעיל) = ‪ 8,805.9‬ש"ח‬ ‫לחודש‪ .‬מי שכבר הוכר כזכאי לתגמול לפי‬ ‫הכנסה (נזקק‪/‬נצרך)‪ ,‬קצבתו זו תתעדכן באופן‬ ‫אוטומטי מבלי הצורך לפנות למשרד האוצר‪.‬‬ ‫אולם חשוב לציין‪ ,‬כי מי שאיננו מוכר כזכאי‬ ‫לתגמול נזקק‪/‬נצרך והכנסות שלו מכל מקור‬ ‫שהוא נמוכות מאותה תקרה חדשה (שעודכנה‬ ‫בפעם השנייה במהלך השנה האחרונה)‪ ,‬עשוי‬ ‫להיות זכאי להשלמת הכנסה לאותה תקרה ‪+‬‬ ‫הטבות שונות‪ ,‬כגון הנחה על הוצאות חשמל‬ ‫וקצבת אלמן‪/‬ה לכל החיים לפי מבחן הכנסה‪,‬‬ ‫במקום שלוש שנים בלבד למי שמקבל קצבת‬ ‫נכות בלבד‪.‬‬ ‫מי שדרגת הנכות שלו מתחת ל‪ 50%-‬וזכאי‬ ‫לתגמול לפי הכנסה‪ ,‬עשוי להיות זכאי גם‬ ‫‪39‬‬ ‫להטבות נוספות מהחברה להשבה‪ ,‬כגון‬ ‫מענקים ישירים של ‪ 4,800‬ש"ח בחודש ופטור‬ ‫מלא על התרופות שבסל‪ .‬חשוב לציין גם כי‬ ‫אין לקחת בחשבון לצורך בדיקת הזכאות‬ ‫לתגמול נזקק‪/‬נצרך את הכנסות בן‪/‬ת הזוג‬ ‫וקצבת אלמן‪/‬ה לפי חוק זה‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬שמי שחישוב הכנסתו נמוך מהתקרות‬ ‫החדשות שפורטו לעיל אולם מקבל קצבת‬ ‫נכות בלבד ואיננו מוכר לקבלת תגמול נזקק‪/‬‬ ‫נצרך‪ ,‬בכדי לקבל את ההטבות שלעיל צריך‬ ‫להגיש למשרד האוצר בקשה לתגמול לפי‬ ‫הכנסה‪.‬‬ ‫הגדלת קצבאות ה‪BEG-‬‬ ‫שמקבלים ניצולי שואה‬ ‫מגרמניה‬ ‫רשויות הפיצויים הגרמניות פרסמו כי החל‬ ‫מחודש מרץ ‪ 2013‬הקצבאות‬ ‫שמקבלים ניצולי שואה‬ ‫מגרמניה לפי חוק ה‪BEG-‬‬ ‫יוגדלו ב‪ .5.7%-‬כמו כן‪ ,‬פורסם‬ ‫על ידן כי התשלום שיועבר לניצולים בחודש‬ ‫מרץ ‪ 2013‬יכלול גם תשלום רטרואקטיבי בגין‬ ‫הגדלת הקצבאות עבור החודשים אוקטובר‬ ‫‪ - 2012‬פברואר ‪.2013‬‬ ‫חשוב לציין כי הגדלת הקצבה לא אמורה‬ ‫לפגוע בזכאות של אותם ניצולים לגמלת‬ ‫סיעוד מהביטוח הלאומי בישראל‪ ,‬כיוון שהחל‬ ‫משנת ‪ 2011‬אין לקחת קצבה זו בחשבון לצורך‬ ‫קביעת הזכאות לאותה הגמלה לפי סעיף‬ ‫‪(224‬ד)(‪()3‬א) לחוק הביטוח הלאומי‪.‬‬ ‫כידוע‪ ,‬הגדלת הקצבאות לפי חוק ה‪BEG-‬‬ ‫עשויה להשפיע גם על קצבת נכות אחרת‬ ‫שמקבלים עשרות אלפי ניצולים אחרים‬ ‫ממשרד האוצר לפי חוק נכי רדיפות הנאצים‬ ‫(אשר לפי המלצות ועדת דורנר היא מחושבת‪,‬‬ ‫בנוסף לשיטה הלינארית‪ ,‬גם לפי ‪ 75%‬מקצבת‬ ‫ה‪ .)BEG-‬אולם‪ ,‬יש לציין כי חישוב זה לוקח‬ ‫בחשבון לא רק את השינוי בקצבת ה‪BEG-‬‬ ‫אלא גם את שער החליפין הממוצע של האירו‬ ‫מול הש"ח‪ ,‬אשר גם ירד בשנים האחרונות‪,‬‬ ‫ומשום כך שיטה זו לא עודכנה תקופה ארוכה‪.‬‬ ‫רק ביום העדכון הקרוב‪ ,‬שנקבע בצו ל‪1-‬‬ ‫באפריל ‪ ,2013‬ניתן יהיה לדעת האם הגדלת‬ ‫הקצבאות של ה‪ BEG-‬תביא גם להגדלת‬ ‫מדרגות הנכות של משרד האוצר לפי המלצת‬ ‫ועדת דורנר‪ ,‬ואם כן ‪ -‬באיזה שיעור‪.‬‬ ‫נפתחה תכנית‬ ‫סיוע חדשה להחזר‬ ‫כספי לניצולים בגין‬ ‫נסיעות באמבולנס‬ ‫מגן דוד אדום‬ ‫הקרן לרווחה לנפגעי השואה בישראל פרסמה‬ ‫לאחרונה כי היא פתחה תכנית סיוע חדשה‬ ‫לתשלום החזר כספי בגין נסיעות באמבולנס‬ ‫מגן דוד אדום‪ ,‬הודות לתרומתה הנדיבה של‬ ‫מד"א בריטניה‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬פרסמה הקרן כי התכנית מיועדת‬ ‫לנרדפי נאצים אשר עומדים בכל התנאים‬ ‫הבאים‪:‬‬ ‫• הכנסותיהם החודשיות אינן עולות על‬ ‫‪ 6,000‬ש"ח ברוטו לחודש (כולל רנטה ופנסיה‬ ‫מחו"ל)‪.‬‬ ‫• מגיש הבקשה שוחרר מבית החולים וקיבל‬ ‫טופס המעיד על שחרורו ללא אשפוזו‪.‬‬ ‫• מגיש הבקשה קיבל מכתב סירוב מקופ"ח‪/‬‬ ‫חברות ביטוח המאשר כי לא קיבל מהן החזר‬ ‫או השתתפות‪.‬‬ ‫הקרן הודיעה גם כי לכל פונה ניתנת‬ ‫האפשרות להגיש החזר עד שתי נסיעות בגין‬ ‫נסיעות באמבולנס מד"א מהשנים ‪ 2012‬ו‪/‬או‬ ‫‪ ,2013‬ושהקרן אינה מתחייבת להחזיר את כל‬ ‫עלות החשבון ולא תשלם בגין חוב פיגורים‬ ‫וריביות‪.‬‬ ‫ניתן לפנות לקבלת הטפסים לטלפון‪:‬‬ ‫‪ 03-6090866‬או לפקס ‪.03-6968294‬‬ ‫אזהרה‪ :‬המידע נועד למטרות הגברת מודעות‬ ‫לזכויות הניצולים בישראל ואין בו כדי להוות ייעוץ‬ ‫ו‪/‬או חוות דעת משפטית ו‪/‬או תחליף להם ו‪/‬או‬ ‫המלצה לנקיטת אמצעים ו‪/‬או הימנעות מהם‪.‬‬ ‫המידע להלן איננו כולל את מלוא היקף הסוגיות‬ ‫המשפטיות‪ ,‬או הנסיבות האישיות השונות שהיו‬ ‫רלבנטיות להחלטות אלו ואשר עלולות שלא‬ ‫להתאים לנסיבותיהם האישיות של קורבנות‬ ‫אחרים של רדיפות הנאצים‪ .‬משום כך‪ ,‬מומלץ‬ ‫לפנות לייעוץ משפטי או לרשות המוסמכת לפני‬ ‫ביצוע פעולה כלשהי בהסתמך על מידע זה‪.‬‬ ‫המחבר אינו נושא באחריות כלשהי כלפי הקורא‬ ‫וכל הסתמכות על האמור לעיל הינה באחריות‬ ‫המסתמך ועל דעתו בלבד‪.‬‬ ‫‪39‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫חדש על מדף הספרים‬ ‫הסנה שלא אוכל | עורכת‪ :‬מירי פרייליך‪ | ‬הוצאה גרמנית‪ :‬אניטה חביב וראלף הקסל‪| ‬‬ ‫תרגום מעברית‪ :‬רחל גרינברגר‪-‬אלבז‬ ‫"סיפורם של הניצולים בישראל הוא סיפור יוצא דופן של קבוצת מהגרים גדולה‪ ,‬שעברה טראומה חסרת תקדים בתולדות‬ ‫האנושות‪ ,‬הגיעה למדינה חדשה בשלבי היווסדה‪ ,‬וכבר בדור הראשון הפכה למעצבת של התרבות הלאומית‪ .‬בתוך כך זהו‬ ‫סיפורם של מהגרים שזה מקרוב באו‪ ,‬שתרגמו את אסונם לאנרגיה בונה ואת אירועי עברם הקשים הפכו למנוף ליצירתה‬ ‫של תרבות לאומית בארצם החדשה"‪ .‬במילים אלה מתמצתת ההיסטוריונית חנה יבלונקה את המאמרים וההרצאות בספר‪ .‬‬ ‫הספר יוצא לאור בעקבות שיתוף פעולה רב שנים בין קרן פרידריך אברט בישראל למכללה האקדמית בית ברל‪.‬‬ ‫"בכל זאת אינני נפרד"‪ :‬שירי נער יהודי מבודפשט | גאבור ארדש | הוצאת יד ושם‬ ‫גאבור בן השלוש‪-‬עשרה‪ ,‬נער יפה תואר וגבוה לגילו‪ ,‬הרגיש שהוא נחנק‪ ,‬שלאחר חודשים ארוכים במחבוא הקירות‬ ‫סוגרים עליו‪ ,‬שהוא חייב לנשום אוויר צח‪ .‬למחרת‪ 31 ,‬בדצמבר ‪ ,1944‬ימים מעטים לפני שחרור בודפשט‪ ,‬לא עמד עוד‬ ‫בסבל ופרץ החוצה‪ .‬אמו דלקה אחריו‪ ,‬והם נפלו בידיהם של אנשי צלב החץ ששוטטו ברחובות בודפשט‪ .‬במותו הניח‬ ‫גאבור יותר משלושים שירים שכתב בשפת אמו‪ .‬הנער ניחן ברגישות גבוהה‪ ,‬והרבה לעסוק בשיריו במשמעות החיים‬ ‫והמוות‪ .‬שירתו היא תעודה היסטורית שבה משתקפת רגישותו ועומק מחשבתו של הנער המשורר‪.‬‬ ‫נשים וגברים בצל השואה | נחמה טק‬ ‫הוצאת יד ושם‪ ,‬בשיתוף מכון בן‪-‬גוריון לחקר ישראל והציונות‬ ‫שואת העם היהודי הייתה מנת חלקם של נשים וגברים כאחד‪ .‬האם חוו נשים וגברים את השואה בדרכים שונות? מה‬ ‫עלה בגורלם בסביבות שונות ‪ -‬בגטאות‪ ,‬במחנות‪ ,‬ביערות? כיצד הגיבו לאתגרים שעמדו בפניהם ואיש כלפי רעהו? האם‬ ‫חוויותיהם של יהודים ממזרח אירופה מקבילות לחוויותיהם של יהודים ממערבה? הסוציולוגית נחמה טק מנסה לענות‬ ‫בספרה על שאלות אלה ואחרות באמצעות ראיונות רבים שערכה עם ניצולי שואה ובסיוע יומנים‪ ,‬ספרי זיכרונות ועדויות‬ ‫של ניצולים‪ .‬הציר המקשר בין פרקי הספר הוא השלבים השונים של השואה ‪ -‬ההפרדה בין יהודים לארים ונישולם ממקורות‬ ‫הפרנסה; הקמת הגטאות והחיים בהם; מחנות הריכוז; הסתתרות והתחזות בעולם הנוצרי; התנגדות‪ .‬הספר מתאר כיצד‬ ‫פיתחו נשים וגברים דרכי התמודדות שונות עם המאורעות ומעלה על נס חמלה‪ ,‬עזרה הדדית וסולידריות‪ ,‬שותפו ּת וחלוקה‬ ‫בנטל כערכים שהיה בהם כדי לחזק את היהודים הנרדפים ולע ִתים אף לשפר את סיכוייהם לשרוד בשואה‪.‬‬ ‫יד ושם ‪ -‬קובץ מחקרים‪ ,‬כרך מ' [‪ | ]2‬עורך‪ :‬ד"ר דוד זילברקלנג‬ ‫הכרך הזה כולל שישה מאמרי מחקר בנושאים מגוונים הנוגעים לרומניה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬בריטניה‪ ,‬לטביה‪ ,‬מחנות העקורים‬ ‫והחברה הישראלית ואלה הם‪ :‬יון פֹופה מנתח את השפעתו הגדולה של הפטריארך הרומני מירון כריסטאה‪ ,‬בייחוד‬ ‫בשנת כהונתו כראש הממשלה (‪ ,)1938-1939‬על עיצוב התפיסה כלפי היהודים ועל גורלם של יהודי רומניה;‬ ‫כריסטינה שונמקרס דנה בתפקידו המרכזי של בנק זהב דיסקונט הגרמני בנישול היהודים ברייך השלישי; סטיוון‬ ‫ט ַיאס בודק את המעט שעשה המודיעין הבריטי לקבל מידע על הרצח ההמוני שבוצע בשטחי ברית‪-‬המועצות‬ ‫כשלכדו הבריטים את הפושע רוברט ברת‪ ,‬מאיינזצגרופה ‪ ,D‬באוקטובר ‪ ;1943‬ריצ'רדס פלווניקס מגולל את סיפור‬ ‫תפיסתו ומשפטו במערב גרמניה של פושע המלחמה הלטבי ויקטורס ארייס שהשתתף ברציחתם של רבבות‬ ‫יהודים; אלה פלורסהיים דנה בפעילות החיונית ורבת‪-‬פנים של התאטרון היידי במחנות העקורים בגרמניה לאחר‬ ‫המלחמה שמילא תפקיד תרבותי ומורלי חשוב בקרב הניצולים; יחיעם ויץ בודק את מקומו המרכזי של משפט‬ ‫אייכמן בתהליך שינוי תפיסת השואה בעיני החברה בישראל‪ ,‬תהליך שהתחיל עוד בשנות החמישים עם הדיונים על‬ ‫תוכנו ומשמעותו של יום השואה ונמשך זמן רב אחרי המשפט‪ .‬מאמרי ביקורת מאת משה צימרמן‪ ,‬אלן סט ַינוַויס‪,‬‬ ‫שלמה שפיר‪ ,‬וסימון ג'יליוטי משלימים את הכרך העשיר הזה‪.‬‬ ‫‪40‬‬ ‫רשימת קריאה‬ ‫רשימות על ימי מלחמה‪ :‬וסטרבורק‪ ,‬טרזינשטט‪ ,‬אושוויץ‪ ,‬זקסנהאוזן‬ ‫היינץ הסדורפר | הוצאת יד ושם‪ ,‬בשיתוף מכון ליאו בק‬ ‫בשנת ‪ ,1946-1945‬מיד לאחר המלחמה‪ ,‬התיישב היינץ ה ֶסדֹורפ ֶר‪ ,‬יליד גרמניה‪ ,‬לשחזר את סיפור השואה שלו‪ ,‬כשכל‬ ‫התאריכים‪ ,‬השמות והפרטים עדיין טריים בזיכרונו‪ ,‬כמו גם הכאב הפיזי‪ ,‬הצער‪ ,‬האבל והכעס‪ .‬זמן קצר לפני פרוץ‬ ‫המלחמה נשלח ה ֶסדֹורפ ֶר עם אחיו ארנסט מגרמניה להולנד‪ .‬אחרי כיבושה של הולנד נכלא ה ֶסדֹורפ ֶר במחנה וסֶט ֶרבֹּורק‬ ‫ונשלח ממנו לטרזינ ֶשטט ומשם לאושוויץ ולמחנה הכפייה שוו ַרצה ַייד ֶה‪ .‬לקראת סוף המלחמה נשלח למחנה זקַס ֶנהאו ּזן ֶ‬ ‫ויצא משם בצעדת מוות שבמהלכה הגיע השחרור המיוחל‪.‬‬ ‫היינץ ה ֶסדֹורפ ֶר התהלך בגיא צלמוות‪ ,‬אבל לא נתן לפחד לשלוט בו‪ .‬תאוות החיים שלו‪ ,‬האופטימיות שלו ותושייתו היו‬ ‫כלי הנשק שבעזרתם ניסה לשרוד במלחמה אבודה מראש ולהציל גם את אמו‪ ,‬את אחיו וכמה מחבריו‪ .‬בסופו של דבר‬ ‫הצליח להציל רק את עצמו‪ .‬הספר הוא תיעוד אותנטי מרשים בדיוקו ובחיוניותו והוא משקף נאמנה את הלוך רוחם של‬ ‫הניצולים והשורדים בשנים הראשונות שלאחר המלחמה‪.‬‬ ‫לבטי זהות על סף החידלון‪ :‬האגודה המרכזית ויהודי גרמניה ‪1893-1938‬‬ ‫אברהם ברקאי‬ ‫הוצאת יד ושם‪ ,‬בשיתוף מכון ליאו בק‬ ‫"האגודה המרכזית של אזרחים גרמנים בני האמונה היהודית" נוסדה בשנת ‪ 1893‬כדי לממש את שוויון הזכויות האזרחי‬ ‫שהובטח ליהודים בחוקת הרייך‪ .‬האגודה המרכזית שאפה להשיג את מטרותיה באמצעות מאבק פוליטי ומשפטי‪,‬‬ ‫ועל בסיס זה יכלו יהודים מכל הזרמים הדתיים והפוליטיים למצוא את מקומם בשורותיה‪ .‬ואולם לנוכח ההתפתחויות‬ ‫הפוליטיות והחברתיות שאירעו בגרמניה מסוף המאה התשע‪-‬עשרה הייתה האגודה המרכזית גם לאגודה רעיונית פנים‪-‬‬ ‫יהודית‪ .‬התיאור המתועד של המאבקים הרעיוניים הפנימיים בה במשך ‪ 45‬שנות קיומה המובא בספר מעלה שהאגודה‬ ‫המרכזית הייתה למעשה ארגון רעיוני יהודי שאמנם נאבק בציונות‪ ,‬אך נאבק גם במגמות הטמיעה הגרמנית הלאומנית‬ ‫באגפה הימני‪ .‬בכך אברהם ברקאי פורע חוב היסטורי ומתקן את תדמית האגודה המרכזית‪.‬‬ ‫במריצת חייו | סיפורו של ינק וסרמן‪ :‬שריד חויובה גורקה בפלשוב | יגאל שחר | הוצאת יד ושם‬ ‫חו ּיֹובה גו ּרקה שבפּל ַשו ּב‪ ,‬הגבעה המבודדת שאליה נשאו ינק וסרמן ואביו במְריצות גופות של מתים ושל חיים לקבורה‬ ‫ולשרפה‪ ,‬הייתה רק תחנה אחת בנתיב השואה של ינק ‪ -‬הוא עבר בשדה ההרג בס ְלֹומניקי‪ ,‬ביוּל ַג ‪ ,1‬במאו ּטהאו ּזֶן‪ ,‬בגו ּזֶן‬ ‫ובגו ּנסקירכ ֶן ‪ -‬אבל היא הייתה הנוראה מכולן‪ .‬הדברים ששמע וראה שם‪ ,‬אבל בעיקר הדברים שנאלץ לעשות שם כדי‬ ‫לשרוד הותירו בו פצע מדמם שלא יירפא לעולם‪ .‬הספר מביא סיפור מיוחד במינו‪ .‬מעט מאוד נכתב על פּל ַשו ּב וכמעט‬ ‫כלום על חו ּיֹובה גו ּרקה‪ ,‬הגבעה שהייתה אפופה טרור ואימה שקשה להעלותם על הדעת‪ .‬ינק וסרמן ירד ממנה חי הודות‬ ‫לתושייתו‪ ,‬לתאוות החיים העצומה שלו ולמזל‪ ,‬אך חו ּיֹובה גו ּרקה לא עזבה אותו מעולם‪.‬‬ ‫בגן הזיכרון | יואנה אולצ'אק‪-‬רוניקר | הוצאת שוקן‬ ‫סאגה משפחתית מיוחדת במינה הנפרסת על פני ארבעה דורות‪ .‬משפחת הורביץ היהודית־פולנית‪ ,‬שראשיתה בוורשה‬ ‫באמצע המאה ה־‪ ,19‬הפכה ברבות הימים לחלק מהאינטליגנציה הפולנית‪ ,‬ועם בניה נמנו אנשי מדע ורוח‪ ,‬מהפכנים‬ ‫ומנהיגים שפעלו ברחבי אירופה‪ .‬קורות המשפחה מתרחשים בוורשה ובפריז‪ ,‬במוסקבה‪ ,‬בבומבי ובניו־יורק‪ ,‬בין סלונים‬ ‫בורגניים ואתרי מרפא יוקרתיים‪ ,‬לבין בתי סוהר צאריים‪ ,‬מחנות עבודה סובייטיים ומקומות מסתור מהנאצים‪ .‬התמורות‬ ‫והמהפכות בחיי המשפחה‪ ,‬שמשטרים טוטליטריים דורסניים גרמו לה להתפזר ברחבי העולם‪ ,‬מתלכדות בצמתים‬ ‫מרכזיים עם סיפורה הדרמטי של המאה ה־‪ 20‬על תקוותיה ופורענויותיה‪ .‬ברגישות ובהומור בוחנת המחברת אירועים‬ ‫היסטוריים הרי־גורל במבט אישי ומעניקה להם משמעות אנושית מיוחדת‪.‬‬ ‫יואנה אולצ'אק־רוניקר‪ ,‬סופרת‪ ,‬מחזאית ותסריטאית‪ ,‬היא בת למשפחת מו"לים נודעת‪ .‬ספר זה‪ ,‬שזיכה אותה בפרס‬ ‫הספרותי החשוב ביותר בפולין‪ ,‬פרס "ניקה"‪ ,‬שבה את לבם של קוראים ומבקרי ספרות ברחבי העולם ותורגם לשפות רבות‪.‬‬ ‫‪41‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫רשימת ארגונים החברים במרכז הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫א‪.‬י‪.‬ל‪.‬ה ‪ -‬ישראל‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫‪09-7469606‬‬ ‫ת‪.‬ד‪715 .‬‬ ‫רעננה ‪43104‬‬ ‫מרטי הרשלר ‪ -‬יו"ר‬ ‫איגוד יוצאי וילנה והסביבה‬ ‫‪03-5616706‬‬ ‫‪03-5408662‬‬ ‫ת‪.‬ד‪65220 .‬‬ ‫ת"א ‪67016‬‬ ‫איגוד יוצאי לטביה ואסטוניה‬ ‫‪03-6093476‬‬ ‫‪03-6951310‬‬ ‫ת‪.‬ד‪23574 .‬‬ ‫ת"א ‪6123402‬‬ ‫איגוד יוצאי ליטא‬ ‫‪03-6964812‬‬ ‫‪03-6954821‬‬ ‫שד' דוד המלך ‪ 1‬ת"א‬ ‫‪64953‬‬ ‫איגוד יוצאי מרכז קהילות‬ ‫אירופה (צנטרה)‬ ‫‪02-6233225‬‬ ‫‪02-6233226‬‬ ‫המלך ג'ורג' ‪58‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 7440 .‬ירושלים‬ ‫איחוד עולי בולגריה‬ ‫‪03-6810113‬‬ ‫‪03-6833738‬‬ ‫‪03-6810024‬‬ ‫שד' ירושלים ‪ ,63‬יפו‬ ‫אלה‪ ,‬מרכז לסיוע נפשי‪-‬‬ ‫חברתי ליוצאי הולנד וקרוביהם‬ ‫‪03-6910921‬‬ ‫‪03-6951574‬‬ ‫יגאל אלון ‪157‬‬ ‫חדר ‪941‬‬ ‫ת"א ‪67443‬‬ ‫ארגון נפגעי הנאצים‬ ‫‪03-6134971‬‬ ‫‪03-6134969‬‬ ‫ז'בוטינסקי ‪ 138‬ר"ג‬ ‫‪52602‬‬ ‫בניין בית דוד קומה ג'‬ ‫חדר ‪135‬‬ ‫ארגון הפרטיזנים‪ ,‬לוחמי‬ ‫המחתרות והגטאות‬ ‫‪03-5270231‬‬ ‫‪03-5279568‬‬ ‫‪03-5273564‬‬ ‫‪03-5273564‬‬ ‫ארלוזרוב ‪102‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 16146 .‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪62097‬‬ ‫ארגון ותיקי מלחמת עולם ‪2‬‬ ‫יהודים בצבאות פולין‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬ ‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬ ‫מיקוד ‪64739‬‬ ‫ארגון חיילים ופרטיזנים נכי‬ ‫המלחמה בנאצים‬ ‫‪03-5614411‬‬ ‫‪03-5625983‬‬ ‫‪03-5613187‬‬ ‫רחוב הארבעה ‪ 8‬ת"א‬ ‫ת‪.‬ד‪20288 .‬‬ ‫מיקוד ‪64739‬‬ ‫‪42‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מיכאל זמיביץ' ‪ -‬יו"ר‬ ‫מיקי קנטור‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אלי וולק ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרק ריבק‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יוסף מלמד ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫פרופ' מאיר שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫אורי קלרמן‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ג'קי ארואטי‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יהל שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫בני לייזר ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫יעלה כהן ‪ -‬מנכ"ל משותף‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫צחי מלמד‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ברוך שוב ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רומן יגל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫ארגון יוצאי ורשה‬ ‫‪09-7673297 ‬‬ ‫‪09-7657629 ‬‬ ‫פיכמן ‪ 8‬דירה ‪112‬‬ ‫ת"א מיקוד ‪72096‬‬ ‫חנה אברוצקי ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון יוצאי ז'ולקיב מוסטי‬ ‫וילקי‬ ‫‪050-5231091‬‬ ‫‪08-9407114‬‬ ‫הרקפת ‪ 1‬נס ציונה‬ ‫מיקוד ‪74088‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ארגון יוצאי לודז'‬ ‫‪03-5241833‬‬ ‫‪03-5248137‬‬ ‫רחוב קפלן ‪17‬‬ ‫חדר ‪ ,607‬ת"א‬ ‫צבי ברגמן ‪ -‬יו"ר‪,‬‬ ‫עו"ד אורי ויזנברג ‪ -‬יו"ר דור‬ ‫ההמשך‬ ‫ארגון יוצאי קהילות זגלמביה‬ ‫‪03-6412694‬‬ ‫‪03-5270919‬‬ ‫רחוב בראזני ‪3/20‬‬ ‫ת"א‬ ‫ארגון יוצאי קרקוב בישראל‬ ‫‪09-9579520‬‬ ‫‪09-9579540‬‬ ‫ת‪.‬ד‪17209 .‬‬ ‫ת"א ‪6117102‬‬ ‫ארגון לעובדי כפייה תחת‬ ‫שלטון הנאצים‬ ‫‪03-6390070‬‬ ‫‪03-5375598‬‬ ‫רחוב השרון ‪.21‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 36188 .‬ת"א‪.‬‬ ‫מיקוד ‪61361‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ארגון מאוחד של יוצאי רומניה‬ ‫(א‪.‬מ‪.‬י‪.‬ר)‬ ‫‪03-6121533‬‬ ‫‪03-7513352‬‬ ‫רחוב ביאליק ‪ 125‬ר"ג‬ ‫מיכה חריש ‪ -‬יו"ר‬ ‫יקי לב‪ -‬סגן‬ ‫ארגון ניצולי מחנות ההשמדה‬ ‫יוצאי יוון בישראל‬ ‫‪03-6884928‬‬ ‫‪03-6881930‬‬ ‫רחוב לוינסקי ‪ 68‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪66855‬‬ ‫ארגון ניצולי שואה חרדים‬ ‫‪03-6183784‬‬ ‫‪03-5795101‬‬ ‫רחוב נועם אלימלך ‪9‬‬ ‫בני ברק‬ ‫ארגון ניצולים דתיים ‪ -‬אות ועד‬ ‫‪02-6241724‬‬ ‫‪02-6231810‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 71197 .‬ירושלים‪,‬‬ ‫מיקוד ‪91711‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אלכסנדר אורלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אברהם גרין ‪ -‬יו"ר‬ ‫לילי הבר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מרדכי הראלי ‪ -‬יו"ר‬ ‫יחיאל פרנקל – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה העליון ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה מצא ‪ -‬סגן יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הרב שמואל הלפרט ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה מושקוביץ ‪-‬יו"ר‬ ‫שמאי קינן‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪43‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫ארגון עולמי של‬ ‫יהודי בוקובינה‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫‪03-5270965‬‬ ‫‪03-5226619‬‬ ‫ארנון ‪ 12‬ת"א‪ .‬מיקוד‬ ‫‪63455‬‬ ‫יוחנן רון ‪ -‬יו"ר‬ ‫ארגון עולמי של יוצאי ווהלין‬ ‫‪03-5717621‬‬ ‫‪03-7321605‬‬ ‫היכל יהדות ווהלין‪,‬‬ ‫רחוב כורזין ‪10‬‬ ‫גבעתיים ‪53583‬‬ ‫בית לוחמי הגטאות למורשת‬ ‫השואה והמרד ע"ש יצחק‬ ‫כצנלסון‬ ‫‪04-9958020‬‬ ‫‪04-9958021‬‬ ‫‪04-9958007‬‬ ‫ד‪.‬נ‪ .‬גליל מערבי מ‪.‬‬ ‫‪25220‬‬ ‫דור ההמשך של יוצאי מק–‬ ‫דוניה‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫‪02-6523863‬‬ ‫הברון הירש ‪ 7‬קרית‬ ‫משה ירושלים ‪96148‬‬ ‫דורות ההמשך ‪ -‬נושאי‬ ‫מורשת השואה והגבורה‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫‪077-5313493‬‬ ‫‪02-6443822‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 3477 .‬ירושלים‪.‬‬ ‫מיקוד ‪9103401‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫הארגון הארצי של אסירי‬ ‫הנאצים לשעבר (ירושלים)‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫‪02-5660340‬‬ ‫‪02-6255131‬‬ ‫רחוב ש"ץ ‪ 5‬ירושלים‬ ‫‪94267‬‬ ‫מוטקה ויזל ‪ -‬יו"ר‬ ‫הארגון העולמי של יהודים‬ ‫יוצאי לוב‬ ‫‪03-5336268‬‬ ‫‪03-5333456‬‬ ‫רחוב הגולן ‪ 4‬אור‬ ‫יהודה ‪60256‬‬ ‫הארגון של אסירי הנאצים‬ ‫לשעבר (ת"א)‬ ‫‪03-5609296‬‬ ‫‪03-9504464‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 8425 .‬ראשל"צ‬ ‫מיקוד ‪75183‬‬ ‫הוועד המרכזי‬ ‫ליוצאי אוסטריה בישראל‬ ‫‪03-5235853‬‬ ‫‪03-5243815‬‬ ‫לוי יצחק ‪ 6‬ת‪.‬ד‪.‬‬ ‫‪ 16457‬ת"א‪.‬‬ ‫מיקוד ‪61164‬‬ ‫העמותה להצבת יד לזכר‬ ‫קורבנות לנדסברג ‪ -‬קאופרינג‬ ‫דאכאו‬ ‫‪09-9584037‬‬ ‫‪054-4683331‬‬ ‫‪09-9580171‬‬ ‫הזורע ‪77‬‬ ‫כפר שמריהו ‪46910‬‬ ‫הפדרציה העולמית של‬ ‫הקהילות הספרדיות‬ ‫‪02-6523971‬‬ ‫‪02-6523971‬‬ ‫המשוררת רחל ‪10‬‬ ‫ירושלים‬ ‫מיקוד ‪96348‬‬ ‫‪44‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יאיר אפל ‪ -‬יו"ר‬ ‫ציפי קרליץ – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אופיר פינס ‪ -‬יו"ר‬ ‫ד"ר ענת ליבנה‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אור ציון ישי ‪ -‬יו"ר‬ ‫משה טסטה – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שמואל סורק ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מאיר כחלון ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יעקב זילברשטיין‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גדעון אקהאוז ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אורי חנוך ‪ -‬יו"ר‬ ‫אבא נאור‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה טסטה ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫שם הנציג‬ ‫הקרן לרווחת נפגעי השואה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-6090866‬‬ ‫‪03-6968294‬‬ ‫רחוב תובל ‪ 5‬בית‬ ‫צרפת קומה ‪ 1‬ת"א‪.‬‬ ‫ת‪.‬ד‪7197 .‬‬ ‫אבי דיכטר ‪ -‬יו"ר‬ ‫רוני קלינסקי ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫התאחדות יוצאי צ'כוסלובקיה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5172792‬‬ ‫‪03-5162172‬‬ ‫ביאליק ‪ 45‬ר"ג‬ ‫מיקוד ‪52461‬‬ ‫התאחדות עולי הונגריה‬ ‫‪03-6917121‬‬ ‫‪03-6916115‬‬ ‫‪03-6095937‬‬ ‫דרך מנחם בגין ‪48‬‬ ‫ת"א בניין א' קומה ‪9‬‬ ‫חדר ‪903‬‬ ‫התאחדות עולי יגוסלביה‬ ‫לשעבר‬ ‫‪050-3556841‬‬ ‫‪0503556842‬‬ ‫‪077-5347434‬‬ ‫רחוב אלנבי ‪108‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 2705 .‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪61026‬‬ ‫התאחדות עולי רומניה‬ ‫בישראל‬ ‫‪03-5466502‬‬ ‫‪03-5468444‬‬ ‫אלכסנדר ינאי ‪ 3‬ת"א‬ ‫‪62382‬‬ ‫חזית הכבוד‬ ‫‪054-5260036‬‬ ‫‪054-7503449‬‬ ‫"אברהם"‬ ‫‪02-6254649‬‬ ‫עולי הגרדום ‪221/4‬‬ ‫ירושלים‪ .‬ת‪.‬ד‪12223 .‬‬ ‫ירושלים ‪91120‬‬ ‫יד לעד "בית" העדות למורשת‬ ‫הציונות הדתית והשואה‬ ‫‪08-8532332‬‬ ‫‪08-8535687‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫ילדות אבודה‬ ‫‪054-2233354‬‬ ‫‪03-5401035‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 3528 .‬רמה"ש‬ ‫מיקוד ‪47134‬‬ ‫עלומים ‪ -‬אגודה ישראלית של‬ ‫ילדים שאותרו בצרפת בימי‬ ‫השואה‬ ‫‪02-5612207‬‬ ‫‪02-5662021‬‬ ‫ת‪.‬ד ‪ 728 .‬יר�ו‬ ‫שלים ‪91072‬‬ ‫עמק רפאים ‪43‬‬ ‫ירושלים‬ ‫עמותה לשימור ולטיפוח‬ ‫מורשת יהדות רודוס ‪ -‬דור‬ ‫ההמשך‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫‪02-6417589‬‬ ‫משה קול ‪ 20‬ירושלים‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫נתן שטיינר ‪ -‬יו"ר‬ ‫אלפרד וייספלר‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מאיר גל ‪ -‬יו"ר‬ ‫יוסף בר יואל ‪ -‬סגן יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫משה בן שחר ‪ -‬יו"ר‬ ‫מרים אביעזר ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫זאב שוורץ ‪ -‬יו"ר‬ ‫שלמה אברמוביץ ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אלכסנדר ברמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫אברהם שרנפולסקי – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יהודה פרנקל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יוחנן רון‪ -‬יו"ר‬ ‫יחיאל פרנקל‪ -‬סגן‬ ‫אשר בלומברגר ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫שלמה בלזם ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫מריו סיריאנו ‪ -‬יו"ר‬ ‫עזרא טל ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪45‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫שם הארגון‬ ‫טלפון‬ ‫פקס‬ ‫כתובת‬ ‫עמותת "יש" ‪ -‬ילדים ויתומים‬ ‫ניצולי שואה‬ ‫‪050-9805223‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫‪ ‬‬ ‫עמותת יוצאי בלגיה בישראל‬ ‫‪02-6222223‬‬ ‫‪02-6223022‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 2947 .‬ירושלים‬ ‫מיקוד ‪91028‬‬ ‫עמותת ניצולי היהודים‬ ‫ממחנות ריכוז ראוונסבריק‬ ‫וזקסנהאוזן בישראל‬ ‫‪08-9442455‬‬ ‫‪08-9392908‬‬ ‫קיבוץ נען ‪76829‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 11655 .‬ת"א‬ ‫מיקוד ‪611216‬‬ ‫עמותת ניצולי מחנות הריכוז‬ ‫והגטאות בישראל‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫‪04-8705367‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 866 .‬קריית‬ ‫מיקוד‬ ‫מוצקין‬ ‫‪26108‬‬ ‫עמותת רננה‬ ‫‪03-6816431‬‬ ‫‪03-6836457‬‬ ‫העלייה ‪ 46‬א' ת"א‬ ‫‪66062‬‬ ‫עמית ‪ -‬העמותה למורשת‬ ‫יהדות טוניסיה‬ ‫‪09-8622808‬‬ ‫‪09-86222808‬‬ ‫רחוב מקדונלד ‪26‬‬ ‫ת‪.‬ד‪ 1738 .‬נתניה‬ ‫עמך‬ ‫‪02-6250634‬‬ ‫‪03-5665701‬‬ ‫‪02-6250669‬‬ ‫רחוב הלל ‪ 23‬ירושלים‬ ‫מיקוד ‪94581‬‬ ‫פלטפורם ישראל יוצאי הולנד‬ ‫‪03-6240919‬‬ ‫‪03-5617586‬‬ ‫‪03-5613068‬‬ ‫שד' יהודית ‪ 10‬ת"א‬ ‫ת‪.‬ד‪ 57271 .‬מיקוד‬ ‫‪61572‬‬ ‫קרן להנצחת זכר חללי גטו‬ ‫טרזיין‬ ‫‪04-6369515‬‬ ‫‪04-6369793‬‬ ‫גבעת חיים איחוד‬ ‫‪ 38935‬ד‪.‬נ‪ .‬עמק חפר‬ ‫תאומי מנגלה‬ ‫‪03-6421662‬‬ ‫‪03-5372865‬‬ ‫הקוממיות ‪ 38‬ת"א‬ ‫‪69011‬‬ ‫‪46‬‬ ‫שם הנציג‬ ‫צבי מיתר ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫סלי זייפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫מירי אופן ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יעקב צור ‪ -‬יו"ר‬ ‫אמי ארבל ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫גיטה קויפמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫דויד טורבקין ‪ -‬סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫סמירטה גרוסמן ‪ -‬יו"ר‬ ‫שמעון הררי ‪ -‬יו"ר‬ ‫אנדריי הטל – סגן‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫אריה ברנע ‪ -‬יו"ר‬ ‫דן וולדמן ‪ -‬מנכ"ל‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫ברוך ברטל‪ -‬יו"ר‬ ‫אלי לוונטל ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫יונה לקס ‪ -‬יו"ר‬ ‫‪[email protected]‬‬ ‫רשימת הארגונים‬ ‫ארגונים וגופים שפועלים למען ניצולי שואה‬ ‫מרכז הארגונים של ניצולי השואה בישראל‬ ‫ארגון הגג של ניצולי השואה בישראל‪ .‬פועל למען מתן ייצוג הולם‬ ‫והענקת סיוע לכל ניצולי השואה‪ ,‬וכן השגת פיצוי‪ ,‬לרבות קצבאות‬ ‫חודשיות לנרדפים יהודים שלא פוצו עד כה‪ .‬בנוסף עוסק בהנצחת‬ ‫זיכרון השואה ולקחיה‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' המסגר ‪55‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,57403 .‬ת"א ‪61573‬‬ ‫ועידת התביעות‬ ‫מנהלת משא ומתן לקבלת תשלומים מגרמניה‪ ,‬מאוסטריה‪,‬‬ ‫ממשלות נוספות וממספר תעשיות והשיגה רכוש יהודי שלא נתבע‬ ‫מגרמניה‪ ‬תוך מימון‪ ‬תוכניות לשם עזרה לקורבנות השואה הנזקקים‪.‬‬ ‫מפעילה קרן הסיוע הפועלת במסגרת ועידת התביעות ‪ -‬מאפשרת‬ ‫פיצוי ליהודים נזקקים שסבלו מנזק בריאותי ניכר כתוצאה מרדיפות‬ ‫הנאצים‪ ,‬שהם נזקקים ולא הגישו בקשה לפיצוי בגין סבלם‪ ,‬במסגרת‬ ‫חוק הפיצוי הגרמני‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רחוב קרליבך ‪ ,25‬ת‪.‬ד ‪ 29254‬ת"א ‪6129201‬‬ ‫טל‪ ,03-5194400 :‬פקס‪03-6241056 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.claimscon.org :‬‬ ‫הקרן לרווחה לניצולי השואה‬ ‫מסייעת לניצולי השואה שניצלו מן התופת הנוראית אך לא הצליחו‬ ‫להשתקם‪ .‬מדובר בניצולים המתקשים לנהל אורח חיים תקין‬ ‫בכוחות עצמם‪ .‬לחלקם אין האמצעים הדרושים לרכישת מוצרים‬ ‫בסיסים החיוניים למחייתם‪ .‬‬ ‫תל אביב ‪ -‬המשרד הראשי‪ :‬רחוב תובל ‪( 5‬בית צרפת‪ ,‬קומה ‪.)1‬‬ ‫טלפון‪ 03-6090866 :‬פקס‪03-6968294:‬‬ ‫מען למכתבים‪ :‬ת‪.‬ד‪ ,7197 .‬ת"א ‪67897‬‬ ‫חיפה‪ :‬בית צים‪ ,‬רחוב שדרות פל‪-‬ים ‪( 7-9‬חדר ‪)319‬‬ ‫טלפון‪ 04-8221250 :‬פקס‪04-8221832 :‬‬ ‫באר שבע‪ :‬רחוב יצחק רגר ‪( 28‬בניין רסקו הישן)‪ ,‬קומה ‪ 2‬חדר (‪)333‬‬ ‫טלפון‪ 08-6283363 :‬פקס‪08-6283364 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.k-shoa.org :‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל‪:‬‬ ‫הלשכה לענייני פיצויים אישיים מחו"ל שייכת למשרד האוצר של‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬ומספקת שירותים לרשויות הפיצויים של מדינת‬ ‫גרמניה ולמוסדות הגרמניים לביטוח סוציאלי‪ .‬השירותים קשורים‬ ‫בתביעות לפיצויים אישיים או לביטוח סוציאלי‪ ,‬וניתנים לפי פניה‬ ‫ישירה של רשויות גרמניה‪ ,‬לפי בקשת הזכאים מישראל‪.‬‬ ‫תל‪-‬אביב‪ :‬מגדל שלום‪ ,‬רחוב אחד העם ‪ ,9‬ת‪.‬ד‪29064 .‬‬ ‫מיקוד‪ ,61290 :‬טל'‪ 03-6234100 :‬פקס‪03-6234111 :‬‬ ‫הלשכה פועלת בימים א'‪-‬ה'‪ ,‬בין השעות ‪ 8:00‬ל‪.12:00-‬‬ ‫טל‪03-6243343 :‬‬ ‫פקס‪03-5613884 :‬‬ ‫מייל‪[email protected] :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.holocaust-s.org :‬‬ ‫‬ ‫עמך‬ ‫המרכז הישראלי לתמיכה נפשית וחברתית בניצולי שואה והדור‬ ‫השני‪ ,‬מתמודד באופן ייחודי עם צרכים נפשיים וחברתיים של ניצולי‬ ‫השואה ובני משפחותיהם באמצעות רשת מרכזים הפזורים בכל‬ ‫רחבי הארץ‪.‬‬ ‫ירושלים‪ :‬רח' הלל ‪ ,23‬ירושלים ‪ ,94581‬ת‪.‬ד‪ ,2930 .‬ירושלים ‪91029‬‬ ‫טלפון‪ 02-6250745 :‬פקס‪02-6250669 :‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' מזא"ה ‪ ,58‬תל‪-‬אביב ‪ 65789‬טלפון‪03-5665701-4 :‬‬ ‫פקס‪03-5660817 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.amcha.org :‬‬ ‫הרשות לזכויות ניצולי השואה ‪ -‬משרד האוצר‬ ‫ממונה על ביצוע חוק נכי רדיפות הנאצים וחוק נכי המלחמה‬ ‫בנאצים‪ ,‬ועל מתן מענקים והלוואות לכלל הזכאים בתנאים שונים‪.‬‬ ‫תל אביב‪ :‬רח' יצחק שדה ‪ ,17‬ת‪.‬ד‪ ,57380 .‬מיקוד ‪.61572‬‬ ‫טלפון‪ 03-5682651 :‬מענה בעברית‬ ‫‪ 03-5682675‬פקס‪03-5682621 03-5682691 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪ozar.mof.gov.il/lishka :‬‬ ‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬ ‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל בשיתוף אירגוני הסיוע‬ ‫לניצולי השואה‪.‬‬ ‫‪ ‬פנייה בטלפון ‪*9444‬‬ ‫‪ ‬פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬ ‫החברה להשבת רכוש נספי השואה‬ ‫החברה לאיתור ולהשבת נכסים של נספי השואה‪ ,‬המצויים בישראל‪,‬‬ ‫לגביהם יש יסוד סביר להניח שבעליהם נספו בשואה‪ .‬החברה קוראת‬ ‫ליורשי הנספים לשוב ולעיין ברשימה המעודכנת באתר האינטרנט‬ ‫כדי לנסות לאתר רכוש השייך ליקיריהם‪ .‬אדם הטוען לזכאות בנכס‬ ‫הנמצא בישראל אשר לגביו יש יסוד סביר להניח שהיה בבעלות‬ ‫נספה שואה ‪ -‬והנכס אינו מופיע ברשימה‪ ,‬מתבקש להגיש לחברה‬ ‫בקשה‪ ‬לאיתור הנכס‪ ‬באמצעות הטופס הנ"ל‪.‬‬ ‫פרטים נוספים‪ ,‬מידע כללי‪ ,‬וסיוע במילוי טופס הבקשה ניתן לקבל‬ ‫במוקד השרות הטלפוני‪03-5164117 :‬‬ ‫כתובת אתר האינטרנט‪www.hashava.org.il :‬‬ ‫‪47‬‬ ‫מרכז המידע והשירות למיצוי זכויות הניצולים‪:‬‬ ‫מרכז מידע מרכזי מופעל ע"י ממשלת ישראל‬ ‫בשיתוף אירגוני הסיוע לניצולי השואה‪.‬‬ ‫ פנייה בטלפון ‪*8840‬‬ ‫  פנייה באמצעות פקס שמספרו ‪03-6442572‬‬ ‫  פנייה באמצעות דואר אלקטרוני‪[email protected] :‬‬