זרח ורהפטיג, "כפיית גט להלכה ולמעשה"
זרח
ו ד ה פ ט י ג
כפיית גט להלכה ולמעשה
א.
מבוא
ב.
ה ס כ מ ה ,ר צ ו ן ולחץ
ג.
הרתיעה משימוש בלחץ ובכפיה למתן גט
ד.
ס מ כ ו ת ב י ת הדין ב כ פ י י ת ה ג ט
ה.
דרכי כפיית הגט
(1
(2
(3
(4
ו.
לחץ מוסרי
לחץ כספי
הפרדה זמנית בין בני הזוג
לחץ גופני
העילות לכפיית גט
(1כללי — כפיה וחיוב
(2מיון קבוצות העילות
(3העילות — רשימה סגורה ?
(4לימוד בהיקש מעילות הגמרא
)א( נכפה וחולה
)ב( מכה את אשתו
)ג( אסיר
)ד( מסרב לגור או לעבור למקום המגורים
)ד (,בריחת הבעל וחשש לעיגון האשד,
(5טענת מאים עלי
)א( הדין התלמודי
)ב( תקנת הגאונים
)ג( התפשטות תקנת הגאונים
(6חוסר סיכוי לשלום בית
(7כפיית הבעל לגירושין בספק קידושין
ז.
כ פ י י ת גט ע ל ה א ש ה
(1עילות הכפיר ,והקבלתם לעילות לכפיית הבעל
(2כפיית גט או מתן היתר נישואין לבעל
ח.
כפיית חליצה
ט.
כ פ י י ת גט ב פ ס י ק ת ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם
(1כללי
(2שיקולי בתי הדין
(3תדירות השימוש במאסר לצורך כפיית גט
(4כפיית סרבן גט היושב במאסר
י.
סיכום
][153
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
א.
מבוא
ה ר א ש ו ן מבין ע ש ר ת ה ד ב ר י ם ש ה ם ע י ק ר הגירושין מן ה ת ו ר ה הוא ,ש ל א יגרש האיש
אלא ב ר צ ו נ ו
1
ש נ א מ ר ״והיה א ם ל א ת מ צ א חן בעיניו ...ו כ ת ב ל ה ם פ ר כ ר י ת ת ו נ ת ן
2
ב י ד ה ו ש ל ח ה מביתו״ .א ם ל א ת מ צ א חן בעיניו ,מ ל מ ד שאינו מ ג ר ש א ל א מרצונו.
מדינא
מ ת ג ר ש ת מדעתה ,ונתן בידה
ד ג מ ר א האשד!
ב ע י נ ן ,א ל א שהיא י ו צ א ת
3
לרצונה ושלא ל ר צ ו נ ה . ,לפני כאלף שנה התקין והחרים רבינו גרשום מאור הגולה
5
4
כי ג ם האשד ,א י נ ה מ ת ג ר ש ת א ל א ל ר צ ו נ ה ,ו ה ת ק נ ה ה י א ״ ש ל א ל י ת ו ג ט ל א ש ה ב ע ל
כ ר ח ה ,ואין ה ג ט כלום״ .ח ר ם ד ר ב י נ ו ג ר ש ו ם בענין זה ה ו ת ק ן לעולם ,אף ל א ו ת ן ד ע ו ת
6
שהתקנות
והרא״ש
ה א ח ד ו ת של הרגמ״ה בדיני אישות הותקנו רק עד סוף האלף ה ח מ י ש י .
7
ס י כ ם כי ה ר ג מ ״ ה תיקן ״ ל ה ש ו ו ת כ ח האשד ,ל כ ח האיש? כ מ ו שהאיש א י נ ו
מוציא א ל א ל ר צ ו נ ו ,כ ך האשד ,א י נ ה מ ת ג ר ש ת א ל א ל ר צ ו נ ה ״ .ה ס כ מ ת ה צ ד ד י ם היא,
8
איפוא ,יסודו ש ל ה ג ט ב ה ל כ ה .אולם נ ש א ל ת ה ש א ל ה ה נ י ת ן ל ה ש י ג ה ס כ מ ה זו גם ב ל ח ץ
מוסרי ,כ ס פ י ו א ף ב כ פ י ה גופנית ,א ם זה נ ע ש ה ע ל פי פ ס ק דין ש ל ב י ת דין מ ו ס מ ך
ו ת ו ך שימוש ב א ו ת ו סוג ל ח ץ ש נ פ ס ק ו ה ו ת ר ע ל ידי א ו ת ו ב י ת דין .ב מ ח ק ר זה נדון
ב ש א ל ה זו ו ב פ י ר ו ט ד ר כ י ה ל ח ץ ה מ ו ת ר ו ת ע ל פי הדין ,ו ה ע י ל ו ת ל כ פ י י ת ה ג ט ו ב ס י ו ם
נ ס ק ו ר ו נ נ ת ח א ת פ ס י ק ת ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ב י ש ר א ל בסוגייתנו.
ג.
ה פ כ מ ה ,רצון ו ל ח ץ
ל ח ץ כ ד י ל ה ש י ג רצון ,ו ב מ ל י ם א ח ר ו ת ה ס כ מ ה מרצון ,נ ר א ה ,ל כ א ו ר ה ,כ ת ר ת י ד ם ת ר י .
אולם ה ה נ ח ה היא כי ב ד ר ך כ ל ל אין ל ב ו ד ד א ת ה ב ע ת הרצון מ כ ל לחץ שהוא .ה ס כ מ ת ו
ש ל א ד ם היא ל ע ת י ם ק ר ו ב ו ת תוצאה ,מ ס ק נ ה ,סיכום ש ל ה ש פ ע ו ת ,שידולים ,מ ס י ב ו ת
.1רמב״ם ,הלכות גירושין ,א ,א־ב ,על פי משנה יבמות ,יג ,א.
.2דברים ,כד ,א.
.3בבלי גיטין ,עח ,א בבלי יבמות ,קיג ,ב.
.4משנה יבמות ,יד ,א ; בבלי גיטין ,מט ,ב.
.5ההגדרה שבפוסקים ,״יכול לגרשה בלא דעתה״ )טור ושו״ע אד״״ע ,קיט ,ו( משמעותה שלא
לרצונה ,כמשמעותה במשנה שביבמות לעיל.
.6וישנם חילופי נוסחאות ,ועיין אוסף נוסחאות החדר״ג בספר ״צידה לדרך״ ,ח״ב ,עמ׳ .256וראה
לאחרונה :ש״ז הבלין ,״תקנות רבינו גרשום מאור הגולה בענייני אישות בתחומי ספרד ופרובנס
)לאור תשובות הרשב״א ור׳ יצחק די מולינא מכתבי יד(״ ,שנתון המשפט העברי ,כרך ב )תשל״ה(,
עמי ,257—200והמקורות והספרות המובאים שם.
החרם הובא להלכה בשו״ע אה״ע ,קיט ,ו בהגייה :״וכל זה מדינא .אבל רבינו גרשון החרים שלא
לגרש אשד .שלא מדעתה ,אם לא שעברה על דת ,וכמו שנתבאר לעיל סי׳ קטו .ואפילו אם רוצה
ליתן לה הכתובה אין לגרשה בזמן הזה שלא מדעת״.
.7נודע ביהודה ,מהדורה קמא ,חאה״ע ,ה ! עין יצחק ,חאה״ע ,ענף ד )יד(.
.8שו״ת הרא״ש ,מב ,א .וראה :מ׳ אלון ,המשפט העברי ,תולדותיו ,מקורותיו ,עקרונותיו ,ירושלים,
תשל״ג ,כרך ב ,עמ׳ .634—632
?
] [ 154
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ולחצים .צ מ צ ו ם י ת ר ש ל ק ב י ל ו ת ה ש ל ה ה ס כ מ ה ,ג מ י ר ו ת ד ע ת ו ש ל א ד ם כ נ י ת נ ה מרצון,
ה י ה מ ע ר ע ר כ ל מ ש א ו מ ת ן שבין ב נ י א ד ם ,ל א ש ב ק ת חיי ל כ ל נ פ ש .ואילו ה ר ח ב ה
י ת ר ה ש ל ק ב י ל ו ת ה ש ל ה ה ס כ מ ה ש נ י ת נ ה ת ח ת כ ל ה ש פ ע ה שהיא ל ל א ה ב ח נ ה ,היה
מ ב י א לידי ב י ט ו ל ו ש ל רצון ב י ח ס י אנוש והיה ה ו פ כ ם ל מ צ ב כפוי עליהם ,ל כ ל ד א ל י ם
ג ב ר .י ש ע ל כ ן ל ש מ ו ר ע ל איזון רצוי ב י ן ה ס כ מ ה ,שהיא ר צ ו ן מ ו פ ש ט וסובייקטיבי,
ל ב י ן ל ח ץ ,מ ס י ב ו ת ,ו ה ת נ ה ג ו ת ס ב י ר ה ש ל ה ב ר י ו ת ה נ י ת נ ת ל ה ת פ ר ש כ ה ס כ מ ה באופן
אובייקטיבי.
מ כ א ן ה ה ל כ ה ש ל ר ב הונא ״ ת ל י ו ה ו וזבין — ז ב י נ י ה זביני .מ א י ט ע מ א ? כ ל ד מ ז ב י ן
א י נ י ש אי ל א ו ד א נ י ם )ודחוק ב מ ע ו ת — רשב״ם ,ש ם ( ל א הוד ,מזבין ,ו א פ י ל ו ה כ י
ז ב י נ י ה זביני״ .ו ב ל ש ו ן ה ר מ ב ״ ם ,״ ש מ פ נ י א ו נ ס ו ג מ ר ו מ ק נ ה
9
1 0, ,
.ת ח י ל ת ו ב א ו נ ם וסופו
ברצון .א ף ב ק ר ב נ ו ת נ ד ר ו נ ד ב ה א ף ש ה פ ס ו ק א ו מ ר ״ י ק ר י ב א ו ת ו ל ר צ ו נ ו ״ « ,נ פ ס ק כי
״כופין א ו ת ו ע ד ש י א מ ר :׳ ר ו צ ה א נ י ״
,
ליה בכפרה״
1 3
1 2
,כ א ש ר ה נ י מ ו ק ל כ ך ה ו א :״ ד א נ ן םהדי ד נ י ח א
.ה כ פ י ה מ ב י א ה א ו ת ו ל ר צ ו ן לקיים ה מ ח ו י י ב
1 4
.
ג ם בגירושין אין ה ל ח ץ פ ו ס ל א ת ה ה ס כ מ ה ,ש כ ן א ם ה ל ח ץ ב א ע ל פ י פ ס ק ד י ן ש ל
ב י ת דין מ ו ס מ ך ,ה ר י ב ך ה ז ו ג חייב ל י ת ן א ת ה ס כ מ ת ו ,כ י מצווה ה י א ל ק י י ם א ת ה פ ס ק -
דין ,״ ד מ צ ו ה ל ש מ ו ע ד ב ר י ח כ מ י ם ״ ,ולכן ה ל ח ץ ב א ל ר כ ך ו ל ה פ י ג א ת ה ה ת נ ג ד ו ת
1 5
ה ב ל ת י ל ג י ט י מ י ת ש ל ב ך ה ז ו ג ל ק י ו מ ה ש ל המצוד .,וכופין א ו ת ו ע ד ש י א מ ר ר ו צ ה אני
וכהסברו של הרמב״ם
״שאין
1 7
1 6
.
:
אומרים אנוס א ל א ל מ י שנלחץ ונצרך לעשות ד ב ר שאינו מחוייב
ב ו מ ן התורה ...א ב ל מ י ש ת ק פ ו י צ ר ו ל ב ט ל מצוד ...,ו ה ו כ ה ע ד ש ע ש ה ד ב ר
.9
.10
.11
.12
.13
.14
.15
.16
.17
בבלי בבא בתרא ,מז ,ב.
רמב״ם הלכות מכירה ,י ,א .וראה גם :א׳ גולאק ,יסודי המשפט העברי ,ברלין תרפ״ב )צילום
תל־אביב ,תשכ״ז( ,ספר ראשון ,עמ׳ .60—57
ויקרא ,א ,ג.
משנה ערכין ,ה ,ו בבלי בבא בתרא ,מח ,א.
בבלי קידושין ,נ ,א.
ואלה דברי רבינו גרשם מאור הגולה בתשובה :״צריכים לכופו שיתן לה גט ,כדתניא )בבלי
ראש השנה ,ו ,א( יקריב אותו מלמד שכופין אותו ,יכול בעל כרחו תלמוד לומר לרצונו .הא
כיצד ? כופין אותו עד שיאמר :׳רוצה אני׳ .וכן הדין״ .ראה ן תשובות רגמ״ה )מהדורת ש׳
אידלברג( ,סימן מב ,והיא הודפסה בשו״ת מהר״ם ,פראג ,םימן תתםה.
בבלי קידושין ,נ ,א.
בבלי קידושין ,שם • ,בבלי יבמות ,קו ,א ; בבלי בבא בתרא ,מח ,א.
רמב״ם ,הלכות גירושין ,ב ,כ .הר״י אדרבי בשו״ת דברי ריבות ,קצא ,מוסיף הסבר לדברי
הרמב״ם :״שאין אומרים אנוס אלא למי שנלחץ ונדחק לעשות דבר שאינו מחוייב ...אבל מי
שתקפו יצרו הרע לבטל מצוד .או לעשות עברה והוכה עד שעשה דבר שחייב לעשותו או עד
שנתרחק מדבר האסור לעשות — אין זה אונס״ .וראה ג ם :מ׳ זילברג ,המעמד האישי בישראל,
ירושלים ,תשי״ח ,עמ׳ 106ואילך ,במיוחד עמ׳ .108-107
][ 155
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
] 4
ש ח י י ב לעשותו ...אין זה אנוס ...ל פ י כ ך זה ש א י נ ו ר ו צ ה ל ג ר ש ,מ א ח ר ש ה ו א
ר ו צ ה ל ה י ו ת מישראל ...ויצרו הוא ש ת ק פ ו ,וכיון ש ה ו כ ה ע ד ש ת ש ש י צ ר ו
ו א ו מ ר :׳רוצה א נ י /כ ב ר ג ר ש לרצונו״.
ה ס ב ר מעין זה ,ת ו ך כדי ה ד ג ש ת הענין שיש ל ב ע ל ב ה ב ע ת ר צ ו נ ו מ ת ו ך הלחץ ,א נ ו
מ ו צ א י ם ב ת ו ס פ ו ת .הר״י ב ע ל ה ת ו ס פ ו ת מ ס ב י ר
כמו
1 8
״ ד כ ל ד ב ר שהוא מחוייב ל ע ש ו ת ,הוי
מ כ ר .ו ה כ א ה ר י הוא מ ח ו י י ב ל ה ב י א ק ר ב ן ,ו ל ק מ ן נמי מ ח ו י י ב הוא ל ג ר ש א ת
•אשתו ,ד מ י י ר י ב ה נ ה ו שכופין אותן להוציא״ — ו ב מ כ ר הרי ת ל י ו ה ו וזבין זביניה זביני
— ״ א ב ל ש ל א כדין ,הוה כ מ ו תליוהו ויהיב ,ד ל א הוי מתנה״ .ב מ כ ר ,ב ק ר ב נ ו ת ו ב ג ט —
המוכר,
ה מ ק ר י ב ו ה מ ג ר ש מ ק ב ל י ם ת מ ו ר ה ,דהיינו ה מ ק ח ,מילוי ה נ ד ר ו ה כ פ ר ה ,קיום
ה פ ם ״ ד ע ל ה ג ט ו פ ט ו ר מ ח ו ב ו ת י ו ל ב ך ז ו ג ו ,ועל כן הלחץ ,או ה א ו נ ס מ ש מ ש ר ק ג ו ר ם
ל ע ו ר ר ם לקיים א ת ה ח ו ב ה ה מ ו ט ל ת עליהם ,ו ה כ נ י ע ה ל ל ח ץ ה ו פ כ ת ,איפוא ,לרצון .מ ה
שאין כן ב מ ת נ ה ,ב ה ב ש ל ח ו ס ר ה ת מ ו ר ה ,אם נ י ת נ ה ה מ ת נ ה ב כ פ י י ה — אין היא ת ק פ ה
כי ב ר ו ר ש ה נ ו ת ן ל א ר צ ה כ ל ל ל ת י ת ה .
ה ס ב ר י ה ם של ה ר מ ב ״ ם ו ה ת ו ס פ ו ת ל א פ י ז ר ו א ת ה ח ש ש ו ה ס פ ק ו ת ש ע ו ר ר ה ה ס ת י ר ה
ה ר ע י ו נ י ת שבין כ פ י ה ומרצון .ראוי ל ה צ י ג ע מ ד ה של שני ח כ מ י ה ל כ ה נ ו ס פ י ם בסוגיה זו.
המהרי״ק
1 9
ניסה לסלול נ ת י ב חדש ל ה ב נ ת הענין :הרפיית הכפיה מ א ת המגרש כדי
שיתן א ת הגט ,יש ב ה מ ש ו ם ביטול ה א ו נ ס ה ר א ש ו ן ואין ל ח ש ו ש ש ע כ ש י ו י ע ש ה מ פ ח ד
אונם ראשון ,א ל א מניחין כי אף ש מ ת ח י ל ה ב א עליו מ צ ד אונם ,ע ת ה י מ ל ך ולא י ע ש ה
עוד באונם .ב ש א ל ה ש ה ו ב א ה ל פ נ י ו ת ח י ל ה נ א ס ר ה ב ע ל כדי ש י ג ר ש ו ל ב ס ו ף ש ו ח ר ר
מ מ א ס ר ו ו ג ר ש ב ג ט ב ב י ט ו ל מודעות .ה מ ה ר י ״ ק ניסה ת ח י ל ה ל ו מ ר כי אולי אין ב כ ך
מ ש ו ם אונם ,כי ה ר י ש ו ח ר ר ל ק ר א ת מ ת ן הגט .ב ר ם ,ל ב ס ו ף ד ח ה ה מ ה ר י ״ ק ה ס ב ר זה.
כ י היכי ש ה א נ ס מ א נ ס ל ע ש ו ת ד ב ר א ח ד ושוב מ ת י ר ו מ א ו ת ו אונם ,ו ל מ ח ר מ ב ק ש מ מ נ ו
ל ע ש ו ת א ו ת ו מ ע ש ה ע צ מ ו א ש ר עליו א נ ס א ו ת ו ב ת ח י ל ה ,עדיין ב א ו נ ם הוא עושה ,כיון
שבידי האנס לחזור ולאנוס אותו כבתחילה.
ואילו ה ר ד ב ״ ז
2 0
ה ע ל ה ה נ ח ה א ח ר ת והיא ,כי ה כ ל ל של כופין ע ד ש י א מ ר ר ו צ ה אני,
נ ו ב ע מ כ ו ח ס מ כ ו ת ו ש ל ביה״ד ל ה פ ק י ע הקידושין ,ד כ ל ה מ ק ד ש א ד ע ת א ד ר ב נ ן מ ק ד ש ,
ועל כן ״ ב ע ל פוליפום ו ח ב ר י ו י ר ד ו ח כ מ י ם ל ס ו ף ד ע ת ן ש ל ה נ ש י ם ואינן י כ ו ל ו ת ל ס ב ו ל ,
לפיכך
.18
.19
.20
.21
הפקיעו ח כ מ י ם קידושיה ע״י גט ז ה ״ .יסוד ד ע ת ו ש ל ה ר ד ב ״ ז הם ב ד ב ר י
2 1
תוספות ,בבא בתרא ,מח ,א ,ד״ה אילימא מהא וכוי.
שו״ת המהרי״ק ,סג.
שו״ת הרדב״ז ,אלף רכח .עיין הר״ש ישראלי ,״על כפיה ורצון בגט״ תורה ׳שבעל פה ,כרך יב
)תש״ל( ,עמי לב ,בעמ׳ לז־לח.
שו״ת הרדב״ז )סדליקאוו( ,ח״ה קנז; שם ,קח .לענין בעל פוליפום ראה :משנה כתובות ,ז ,ט 5
בבלי כתובות ,עז ,א.
]156
[
זרח ורהפטיג 5כפיית גט להלכה ולמעשה
כי ה ג א ו נ י ם ב ת ק נ ת ם ל כ ו ף ע ל ה ב ע ל ל ה ו צ י א א ש ת ו ה מ ו ר ד ת ב ו ב ט ע נ ת
הרא״ש ,
2 2
מ א י ם עלי ״ ס מ כ ו ע ל זה ש כ ל ה מ ק ד ש א ד ע ת א ד ר ב נ ן מ ק ד ש ,ו ה ס כ י מ ה ד ע ת ם ל ה פ ק י ע
הקידושין כ ש ת מ ר ו ד האשד ,ע ל ב ע ל ה ׳ /ל פ י ה ס ב ר ו ש ל הרדב״ז ,איפוא ,כ ל ענין ש ל
כ פ י ה ב ג ט ה ו א מ ט ע ם ה פ ק ע ת הקידושין על ידי ב י ת דין מ ו ס מ ך .ב ר ם ,ד ע ת ו של ה ר ד ב ״ ז
נ ת ק ב ל ה ,כ נ ר א ה ,ל ה ל כ ה ,א ף שיש מקום ,א ם ה ד ב ר נחוץ וגדול ,ל צ ר ף ס ב ר ת
לא
אפקעינהו
פוסקים
2 3
.
ומשיבים מסתמכים על
הסבריהם־נמוקיהם של הרמב״ם והתוספות ,פרט
ל ע נ י ן כ פ י י ת מ ו מ ר ל י ת ן גט ל א ש ת ו מ י ש ר א ל ,ל ע נ י ן מ ו מ ר ,או מ ו ח ל ף ) ב ד ת ו ( ,ל א
2 4
הסתפקו
ב ה ס ב ר ו ש ל ה ר מ ב ״ ם ,והמהריט״ץ
בתשובותיו
2 5
ה ע ל ה שאין מ פ י ן מ ו ח ל ף
ל י ת ן גט ,א ף אם הוא נ מ נ ה ע ל א ל ה שכופין מן הדין ל ה ו צ י א
2 6
.ונימוקו :אם הבעל
יהודי יש ל ו מ ר כי ר ו צ ה הוא ל ע ש ו ת ולקיים מ צ ו ת ד ב ר י חכמים ,א ל א ש ב ש ל י צ ר ו אין
ה ו א ר ו צ ה ל י ת ן הגט ,ו ב א ה הכפיר ,כדי ל ה ת י ש א ת ה י צ ר ו ל ה ב י א ו ל ה ב י ע ר צ ו נ ו ה מ ק ו ר י ,
הכן ,ולקיים ה צ ו של ב י ת הדין וליתן ה ג ט ? א ב ל ב מ ו ח ל ף ) מ ו מ ר ( ל ד ת א ח ר ת ה ר י אינו
רוצה
ל ע ש ו ת מצוד״ וגם א ח ר י שהוכה וגירש ,״ נ פ ש ו ל א י נ ו ח ויקצוף ע ל ה מ ב י א י ם
אותו
ל ע ש ו ת ד ב ר זה .וא״כ א ו נ ם ג מ ו ר הוא״ .ו מ כ א ן ש ב כ פ י י ת מ ו מ ר ל ג ר ש א ש ת ו
בישראל ,אנו נזקקים ל ד ע ת המהרי״ק
2 7
ל ס מ כ ו ת ש ל א פ ק ע י נ ה ו ר ב נ ן לקידושין ע ל ידי
ג ט בכפיה ,מ ש ו ם ת ק נ ת ע ג ו נ ו ת .
ג.
דזרתייעה מ ש י מ ו ש ב ל ח ץ ו&המיה ל׳מתו גגו
ה ב ע י ה ש ל ה י ח ס שבין הלחץ והרצון ע ו ב ר ת כ ח ו ט ה ש נ י ב מ ק ו ר ו ת ה ה ל כ ה ה ע ש י ר י ם
בענין כ פ י ה בגט .יש מ ר ח י ב י ם ויש מ צ מ צ מ י ם ,ו ב ע נ י ן זה ה ת ג ב ש ו א ס כ ו ל ו ת
מאד
ש ו נ ו ת ב ת ק ו פ ו ת שונות ,ו ה ד ב ר תלוי ה ר ב ה ב מ י ד ת הלחץ ו ב ס מ כ ו ת ו ש ל ביה״ד.
המשנה
מדין
2 8
״ ג ט מ ע ו ש ה :ב י ש ר א ל — כ ש ר ,ו ב ע ו ב ד י כ ו כ ב י ם — פסול״ .מ י ד ת
הלחץ ,ד ר כ י ה ל ח ץ קובעים .אולם גם ב ג ט מ ע ו ש ה ב י ש ר א ל ״כדין — כ ש ר ,ש ל א כדין —
פסול״
.22
.23
.24
.25
.26
.27
.28
.29
2 9
.ס מ כ ו ת ו ש ל ביה״ד ק ו ב ע ת .
שו״ת הרא״ש ,מג ,ח.
שו״ת עזרת כהן ,להראי״ה קוק ,סימן לט ,עמ׳ רפג,
הגהות מיימוניות ,הלכות גירושין ,ב ,כ ,אות ד ; הרמ״א על שו״ע אה״ע ,קנד ,יא.
שו״ת המהרי״ט צהלון ,פג.
אשר לשאלה מהו דינו של מומר :האם כופין אותו להוציא בשל עצם היותו מומר או רק אם
אכן הבעל פושע כלפי האשה ,עיין :שו״ע אה״ע ,קנד ,א בהג״ה הרמ״א; שו״ת המהרש״ל ,מא.
שו״ת המהרי״ק ,סג .ועיין :אור שמח ,הלכות גירושין ,ב ,כ .לעיל ,סמוך להערה ,20נוכחנו
לדעת כי גם הרדב״ז סובר שניתן להשתמש בכלל של אפקעינהו להצדקת הכפייה למתן הגט.
משנה גיטין ,ט ,ח.
משנה ,שם.
][157
] 6
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
א ח ד מגדולי ה מ ש י ב י ם ב ד ו ר ו ת ה א ח ר ו נ י ם ,ה ח ת ״ ם ם ו פ ר ,נ ו ט ה ל צ מ צ ם א ת ה כ ל ל
3 0
ש ל ה ר מ ב ״ ם ! — 3כי ה ל ח ץ או ה כ פ י ה עפ״י ביה״ד מ ב י א י ם א ת ה ב ך ז ו ג ל ה ב י ע ר צ ו נ ו
הכן ל ק י י ם מ צ ו ת ד ב ר י ח כ מ י ם — ר ק ל א ו ת ם מ ק ר י ם ב ה ם ב ר ו ר ש ה כ פ י ה או העישוי
נ ע ש ו כדין ״ כ ש ב ר ו ר גם ל ה מ ג ר ש שהעישוי כדין א ל י ב א דכו״ע״ .א ב ל ב מ ק ר י ם ב ה ם יש
מ ח ל ו ק ת ה פ ו ס ק י ם ״ואין א ת נ ו י ו ד ע ל ה כ ר י ע ״ ,יש ע ר ע ו ר ב ה ב ע ת ר צ ו נ ו ש ל ה מ ע ו ש ה ,
כי ״ י א מ ר נ א ה מ ג ר ש :׳ מ א ן ל י מ א לן ש מ צ ו ה ל ש מ ו ע ד ב ר י ה ר א ״ ש ,ד ל מ א מ צ ו ה ל ש מ ו ע
ד ב ר י ה מ ר ד כ י י ׳ ו א ם גם מ״ש ) = מ ה ש א מ ר ( ר ו צ ה א נ י היה ב ה כ ר ח ו ל א ע נ ה מלבו״.
א ו ל ם ד ע ת ו זו ש ל ה ח ת ״ ם ס ו פ ר ל א ה ת ק ב ל ה על ד ע ת ה א ח ר ו נ י ם ,ו ר ב ו גם ר ב ו פ ס ק י
הדין ל כ פ י י ת גט ,אף ל פ י ע י ל ו ת ש נ ו י ו ת ב מ ח ל ו ק ת .לדוגמא ,נ ב י א ד ב ר י ה ם ש ל שניים
מ ג ד ו ל י ה ד ו ר ה א ח ר ו ן ו פ ס ק דין ש ל ב י ת הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל .
ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל הרי״א ה ר צ ו ג ז ״ ל ,ב ה ס ת מ כ ו ע ל ה ר ב ר׳ י צ ח ק א ל ח נ ן ,
3 3
3 2
ל א ח ש ש ל ד ע ת ו זו ש ל ה ח ת ם ס ו פ ר ,ו ה ע ל ה ״ ש א פ ש ר ש ה ב ע ל אעפ״י ש י ד ע שיש פ ו ס ק י ם
ש ל א לכוף ,כיון שהבי״ד פ ס ק ו לכוף ,נ ת ר צ ה משום מצוה ל ש מ ו ע ד ב ר י ה ח כ מ י ם שבדורו״.
והחזון א י ש
הפוסקים
3 4
א ו מ ר :״ ו ה נ ה ה ו ר א ת ה ח ת ם ס ו פ ר אי א פ ש ר לקיימה ,א ל א ל ס מ ו ך על
ד ב מ א י ם עלי — כופין .ו כ ב ר כ ת ב ה ר א ״ ש ב ת ש ו ב ה ד א ל ו ש ה ו ר ו כן ,מ ה
ש ע ש ו כ ב ר עשוי״.
ב י ת הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל מסיק ,כי ב מ ק ו ם ש ל פ י כ ל ל י ה ה ל כ ה ה מ ס ו ר ה ב י ד י נ ו הדין
ה ו א שכופין ,ל מ ש ל ב מ ק ו ם ד פ ל י ג י יחיד ו ר ב י ם ולפי ד ע ת ה ר ב י ם כופין ,בזה ודאי מן
הדין יש ל צ ו ו ת ל כ פ ו ת ל ב ע ל ל ת ת גט ,והגט יהיה כ ש ר .וביה״ד מ ס ב י ר
3 5
:״ואטו דיני
כ פ י ה ע ד י פ א מ ד י נ י גיטין ,א ש ר ר ב ו ה ח ו ל ק י ם ב כ מ ה ו כ מ ה ה ל כ ו ת ה נ ו ג ע ו ת ל ש ו ר ש ו
ו כ ש ר ו ת ו של ה ג ט ,ה ל ל ו פ ו ס ל י ם ו ה ל ל ו מ כ ש י ר י ם ,ואם לפי ה ל כ ה הדין הוא כהמתירין...
— מ ת י ר י ן א ו ת ה ל ה י נ ש א ,א ף ש ז ה נ ו ג ע ל ע נ י ן א ש ת איש ה ח מ ו ר ה ״ .
ב ר ם ,מ ג מ ה זו אינה היחידה .מ א י ד ך גיסא ,מ צ י נ ו ב ס פ ר ו ת ה ה ל כ ת י ת ל א א ח ת ר ת י ע ה
משימוש
.30
.31
.32
.33
.34
.35
ב א מ צ ע י ם ש ל כ פ י ה כדין ל מ ת ן גט ,ב מ י ו ח ד ב ע נ י י נ י ם ב ה ם א י כ א פ ל ו ג ת א
שו״ת חתם סופר ,חאה״ע ,קטז .המשיב דן בשאלה האם ניתן לכפות מתן גט כאשר הבעל הוא
נכפה .על תשובה זו של החת״ם סופר ראה גם :זילברג ,שם )הערה 17לעיל( ,עמ׳ 109־.110
ראה הערה 17לעיל והטקסט הסמוך לה.
שו״ת היכל יצחק ,אה״ע ,ח״א ,א.
עין יצחק ,ח״ב ,לה )כפי שמשמע מפלפולו(.
החזון איש ,אבה״ע ,סימן סט ,ם״ק כג .ועיין :הרב אברהם הלוי הורביץ ,קונטרס הברורים,
שיטות הפוסקים בדין אשה הטוענת מאים עלי ,בני ברק ,התשל״ה ,עמ׳ יט ,בסופו.
ערעור שך ,184/פד״ר ,כרך ד ,עמ׳ 164בעמי ; 166ביה״ד הרבני הגדול בהרכב של הדיינים
הרבנים עובדיה הדאייה )ז״ל( ,יוסף שלום אלישיב ,בצלאל זולטי,
]158
[
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 7
ד ר ב ו ו ת א ,ו ר ת י ע ה זו ה ב י א ה ל ה ח מ ר ה ש ל א ל כ ו ף ,או ל ח י פ ו ש ם ש ל ד ר כ י ם א ח ר ו ת
3 6
ל ה ש פ י ע ע ל מ ת ן הגט .נעיין ב כ מ ה ד ו ג מ א ו ת ה מ ו ב א ו ת ב ס פ ר ו ת ה פ ו ס ק י ם ו ב ש א ל ו ת
והתשובות.
ה ר מ ״ א ב ע ו ם ק ו בדין ה מ כ ה א ש ת ו ק ו ב ע :״דמ״מ טוב ל א לכופו ,א ל א ל ה ח ר י מ ו ,או
ל ת פ ס ו בידי עכו״ם ,או ב ש ו ט י ם שלא ל ה כ ו ת ה ,או שיוציא ויתן ג ט ״ .ב ס פ ר בנימין ז א ב
3 7
3 8
מ ב י א ת ש ו ב ת ו של ר ב י נ ו ש מ ח ה ,כי ב מ כ ה אשתו ,באין ת ק נ ה א ח ר ת ,כופין א ו ת ו ל ג ר ש
ו א פ י ל ו ע ל ידי גויים ,א ו ל ם הוא נ ר ת ע מ ד ר ך זו ,ב א ו מ ר ו :״משום א י ם ו ר א ד א ש ת איש
אין להקל״ .ה פ ת ר ו ן ה מ ו צ ע ע ל ידו הוא כי ב י ת הדין ש ב א ו ת ו ק ה ל יכריזו נידוי ע ל
ה מ כ ה א ש ת ו אם ל א ישוב ,או ל ו מ ר לו ״ ש מ ו ת ר ל ק ר ו ת ו עבריין״ .ב ע ל ה ת מ ת י ש ר י ם
נ ש א ל ב י ח ס א ש ה ש ש ה ת ה ע ש ר ש נ י ם ולא י ל ד ה ו נ ש א א ש ה א ח ר ת עליה ,ו ה ר א ש ו נ ה
ת ב ע ה גט ו כ ת ו ב ה .ב פ ת ח ת ש ו ב ת ו א ו מ ר ה מ ש י ב כ י
3 9
״לענין גט ל א א ט פ ל ,כי ודאי
ל א נכוף .ואף אפי׳ ש י מ צ א ו ק צ ת ד ב ר י ם ה מ ו כ י ח י ם ב ד ב ר י ה פ ו ס ק י ם ו ב ע ה ת ״ ו ) = ו ב ע ל י
התוספות(
ש מ ת ו כ ם י ל מ ד ו לכוף ,ל א א כ נ ס בין ההרים״ .ה מ ה ר י ״ ט
4 0
א ו מ ר כי ״ ל ה י ו ת
הכפיר ,ד ב ר ח מ ו ר מאד ,וראוי ל כ ל אדם ל ב ר ו ח מ מ נ ה כ ב ר ו ח מן הנחש״ .והרמ״א ,ב ד ו נ ו
במחלוקת
שבין ה ר מ ב ״ ם ו ר ב י נ ו ת ם בדין אשד ,ה ב א ה ב ט ע נ ת מ א י ם עלי ,אי מ פ י ן
א ו ת ו להוציאה ,מ ס י ק :״כיון ש ר ״ ת ו ה א ח ר ו נ י ם נחלקו ,מי י כ נ י ס ר א ש ו בין ה ה ר י ם
4 1
ו ל א י ר צ צ ו א ת מ ו ח ו ? !״.
ד.
כפיית
להשתמש
©מכות ביו! הדיו * כ פ י י ת ה ג ט
ג ט הוא מ ה ד ב ר י ם ה מ ס ו ר י ם ל ש י ק ו ל ד ע ת ו ש ל ביה״ד ,ועליו ל ה כ ר י ע אם
ב ד ר ך זו ,או ל ה ס ת פ ק ב ד ר כ י עקיפין ב מ א מ ץ ל ה ס ד י ר ה י ח ס י ם שבין ב ע ל
ו א ש ת ו כדי ל מ נ ו ע ס ב ל ואסונות .ב ס פ ר ו ת ה ה ל כ ת י ת מ צ א נ ו כי רעיון זה בוטא ע״י ח כ מ י
ה ל כ ה ר ב י ם :״ ס ב ר ו ת ד ק ו ת יש ב ת ו ר ת העישוי ...א ב ל כ ל ל הדבר ...ש כ ל ד ב ר שדייני
.36
.37
הרמ״א בהגהה לשו״ע אה״ע ,קנה כא ,קובע :״וכיוון דאיכא פלוגתא דרבוותא — ראוי להחמיר״.
וראה גם :ער/תשכ״ו ,178פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ .65
דרכי משה ,על טור אה״ע ,קנה ס״ק יז .וברוח זו ראה :תיקים /78תשט״ז/731 ,תשט״ז ,פד״ר,
כרך ב ,עמ׳ ,188בעמ׳ : 193״יש להחמיר שלא לכוף על הבעל את הגירושין כדי שלא להיכנס
לספק גט מעושה שלא כדין״ .ועיין עוד :תיק תשי״ז ,1197/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,220בעמ׳ 222
גבורת אנשים להש״ך ,סימן מה.
שו״ת בנימין זאב ,פח.
דבריו הובאו בער/תשכ״ו ,178/פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ ,65בעמ׳ 72־ .73ראוי לציין כי בית הדין
פסק למעשה כי כשגבר נושא אשד .על אשתו אין הראשונה יכולה לכופו לגרשה בשל המחלוקת
בין הפוסקים אם במקרה זה כופין ,אם לאו .וראה :ב׳ שרשבסקי ,דיני משפחה ,מהדורה שניה,
ירושלים ,תשכ״ז ,עמ׳ .71
שו״ת המהרי״ט ,ח״א ,קיג.
שו״ת הרמ״א ,צו.
;
.38
.39
.40
.41
]159
1
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
י ש ר א ל מ י ן ל נ ו ף ל י ת ן ג ט או ל י ת ן חליצה ,ועישוהו גויים ו א מ ר ו ל ו :׳ ע ש ה מ ה ש י ש ר א ל
אומר
ל ך ,ו מ ת ר צ ה ו א ו מ ר :׳רוצה א נ י — גיטו ו ח ל י צ ת ו כ ש י ר י ם ״ ״ ׳ /״יעשו בי״ד
,
כפי ר א ו ת ע י נ ם ״ .״הנד ,ת ר א ה מ ש ם ש ב ס ו ף ד ב ר י ו מ ם ר ה ד ב ר ל ב ״ ד
4 8
4 4 , ,
.״ ד ב ר זה
נ י ת ן ל ש י ע ו ר י ם ויש ל ש ק ו ל א ת הענין ל פ י מסיבותיו״ ,45
יש ל ה ב ח י ן בין ב ת י הדין שבחו״ל ובין ה מ צ ב ש נ ו צ ר ב מ ד י נ ת י ש ר א ל .
בחו״ל נ מ נ ע ו מ ל ה ש ת מ ש ב א מ צ ע י כ פ י ה גופניים ל מ ת ן גט ,בין ה י ת ר ,גם מ פ נ י אי
יעילותם .ה ר ב א ל י ה ח ז ן
4 6
שכיהן כ ר ב ב א פ ר י ק ה ה צ פ ו נ י ת ל פ נ י ל מ ע ל ה מ מ א ה ש נ ה
מ ח פ ש ד ר ך ל ה ת י ר נשואין ע״י ה ס כ מ ה ל ה פ ק י ר כ ס ף הקידושין ״היכא דאי א פ ש ר ל כ ו פ ו
ולתת
ג ט /כי ״ ב מ ד י נ ו ת ה א ל ה מ ל ב ד שאין א ו נ ס לקיים ד ב ר י ח כ מ י ם ואיש ה י ש ר
,
ב ע י נ י ו יעשה ,ע ו ד ז א ת כי ה מ מ ש ל ה ל א ת נ י ח ל ת ת גט״ .ה ר ב א ר י לייבוש ב א ל ו ח ו ב ר
,
קובע
4 7
כי ״ ) ו ( ל כ ו ף ע״י בי״ד ע ד ש ת א מ ר ר ו צ ה אני ,בודאי אי א פ ש ר בזמן הזה,
שאין ידינו ת ק י פ ה ואין כ ח בי״ד יפה ל כ פ ו ת ע ״ ז /ו ב ד ו ר נ ו א נ ו נ ש א ל ה ר ב מ ש ה
,
פיינשטיין8
והאשה
4
ב א ר ה ״ ב ב י ח ס לאיש ש ח ל ה זמן ר ב ו נ ע ש ה ע ק ב מ ח ל ת ו מאום ומסריח,
א ו מ ר ת ש א י נ ה י כ ו ל ה ל ח י ו ת עימו י ו ת ר ו ד ו ר ש ת גט .ה מ ש י ב ד ו ח ה ד ר י ש ת
ה כ פ י ה ומציין ,בין ה י ת ר ,כי ״ ב כ ל ל ל י כ א מ צ י א ו ת ל ד י נ א ל כ פ ו ת בזמן הזה״ ,כי ה ר י
אין ס מ כ ו ת כ פ י ה ל ב ת י הדין.
ה מ צ ב ש ו נ ה ל ח ל ו ט י ן ב מ ד י נ ת י ש ר א ל .ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ש ב א ר ץ י ש ר א ל כיום ה ם
ב ת י דין ק ב ו ע י ם ,ב ע ל י ס מ כ ו ת י י ח ו ד י ת בענין נשואין וגירושין ש ל י ה ו ד י ם .אין
5 0
4 9
ב י ת הדין יכול ל ה י מ נ ע מ מ ת ן פ ס ק דין ,ת ו ך נימוק שאין הוא ר ו צ ה ל ה כ נ י ס ר א ש ו בין
.42
.43
.44
.45
.46
.47
.48
.49
.50
תשובות הרי״ד )לרבינו ישעיה דטראני הזקן ז״ל( ,תשובה נד.
תשובות מיימוניות ,אישות ,לד ,תשובתו של מוהר״ר יצחק בר משה ,בעל האור זרוע.
שו״ח הרמ״א ,צו .וראה גם :דרוש וחדוש לרבי עקיבא איגר ,ח״א ,בתשובתו שבסוף הספר
להרב מאיר ווייל ,רבה של ברלין.
ערעור תש״ך 184/פד״ר ,כרך ד ,עמ׳ 164בעמי .166קטע אחר מפסק דין זה הובא לעיל סמוך
להערה .35לענין דיון בכל מקרה לפי נסיבותיו ״מקומו ושעתו״ ראה גם :שו״ת נשאל דוד,
אה״ע ,מו ,העוסק בכפיית גט על גנב.
ראוי לציין כי חכמי ההלכה החשיבו את שיקול דעתו של הדיין בדונו בכל מקרה .כך ,למשל,
אנו מוצאים בתשב״ץ ,ח״ב ,ח ,דברים אלה :״ואע״פ שיש בתשובת גדולי האחרונים ז״ל'שאין
כופין בזה כלל ,אנן לאו קטלי קני באגמא אנן ומלתא דתליא בסברא אין לדיין אלא מה שעיניו
רואות ...ואילו הות דידהו לא הוי אמרי הכי״.
שו״ת תעלומות לב ,ח״א ,אה״ע ,יד.
שו״ת שם אריה ,ח״ב ,חאה״ע ,מג ,בסופו.
אגרות משה ,אה״ע ,ח״ג ,מג.
הרמ״א על שו״ע חו״מ ,ג ,א.
חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( ,תשי״ג—) 1953להלן — חוק השיפוט(,
סעיפים 1ו־.2
]160
[
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ה ה ר י ם ; עליו מ ו ט ל לדון ,ל ה כ ר י ע ו ל פ ס ו ק
ברורה
5 1
.וכבר הבחין
הרב'ר׳ חיים מוולוזין ב צ ו ר ה
ב י ו ת ר ב ה ב ד ל שבין ה ג י ש ה ה ע י ו נ י ת לבין ה צ ו ר ך ה מ ע ש י ,ב ד ו נ ו בענין ה י ת ר
עגונה .ו כ ך הוא מ ש י ב ל מ ש י ג עליו
5 2
:״ כ ת ״ ר נוטה אל ה ח ו מ ר א ,מ ח מ ת שאין ה ד ב ר
מ ו ט ל עליו .ואף אני כ מ ו ה ו ל א פ נ י ת י אל צדדי ה ה י ת ר י ם העולים מ ת ו ך העיון ט ר ם
ה ו ע ל ה עלי עול ה ה ו ר א ה ו כ ר ו ה ע ל ו על צוארי עול ה ה ו ר א ה ו כ ד ו ח ש ב ת י עם קוני
וראיתי
ח ו ב ה ל ע צ מ י ל ה ת ח ז ק ב כ ל כ ח י ל ש ק ד ע ל ת ק נ ת עגונות״ .ב י צ ו ע פ ס ק הדין
נ ע ש ה בידי יהודים ב ה ת א ם ל צ ו ביה״ד ה ר ב נ י .ד ר ך ה כ פ י ה היא ב מ א ס ר ע ד שיציית
ל צ ו ביה״ד .ה ד ר ך ל כ ו ף ב מ א ס ר היא ע ל ידי ב ק ש ה ל ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי ה מ ו ס מ ך לדון
ב נ ו ש א ,ל א ו ר צו ביה״ד ה ר ב נ י
5 3
.
נוצרו ,איפוא ,כיום ב מ ד י נ ת י ש ר א ל ו ב ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ת נ א י ם ח ד ש י ם ו מ ס י ב ו ת
ח ד ש ו ת ל ה פ ע ל ת הדין ש ל ״יוציא ויתן כ ת ו ב ה ,או ״כופין א ו ת ו להוציאה״ ,ש ב ה כ ר ח
,7
יהיה ל ה ם ה ד ב פ ס ק י הדין ש ל ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ב ע נ י נ י ״גט ה מ ע ו ש ה ב י ש ר א ל כ ד י ך .
לניתוח הפסיקה ה ר ב נ י ת נקדיש א ת הפרק התשיעי של מאמרנו.
דרכי כפיית הגט
ה.
ר ב י ם ה ם ה א מ צ ע י ם ה כ ש ר י ם לעישוי הגט .אולם ש ל ו ש ה ה ם אמצעי הלחץ ה ע י ק ר י י ם
הלגטימיים
ה ע ו מ ד י ם כיום ל ר ש ו ת ב י ת הדין ל ה ש ג ת ה ס כ מ ת ו ש ל ה ב ע ל ל מ ת ן הגט,
או ה ס כ מ ת ה ש ל האשד .ל ק ב ל ת הגט ,ו ה ם :לחץ מוסרי ,לחץ כ ס פ י )כפיה מ ת ו ך ב ר י ר ה (
א ש ר ל פ ע מ י ם מ ש ו ל ב עם צו פ י ר ו ד בין בני הזוג ,וכפיה ע ל ידי מ א ס ר ע ד שיציית ל צ ו
ב י ת הדין.
לחץ מוסרי
(1
לחץ מ ו ס ר י הוא כ פ י ה ב ד ב ר י ם ,במילי ,ש מ ו ת ר ל ק ר ו ת ו ע ב ד י י נ א ,ו ב י ת הדין
5 5
5 4
מ ו ד י ע ל ו שמצוה ל ג ר ש ה ,ו נ ו ת נ י ם ל ו עצה ש י ג ר ש נ ה ,ואם ל א י ג ר ש נ ה ,האי מ א י ד א מ ר י נ ן ,
.51
.52
.53
.54
.55
והשווה דברי השופט זילברג בע״א ,238/53בוסליק נ׳ היועץ הנדשפטי ,פד״י ,ח ,עמ׳ 4בעמ׳ : 21
״למד לשונך לומר ׳איני יודע׳.״ אינה הוראה המכוונת אל שופט והוא חייב ,בדרך כלל להגיע
לדעה ברורה ומוחלטת בכל שאלה משפטית המתעוררת בפניו״ .וראה גם :פ׳ שיפמן ,״הספק
בהלכה ובמשפט״ ,שנתון המשפט העברי ,כרך א )תשל״ה( ,עמי .328
שו״ת חוט המשולש ,סימן ח )עמ׳ יז ,טור א(.
סעיף 6לחוק השיפוט .וראה על כך במפורט להלן פרק ה סעיף 4ופרק ט ,במיוחד בסעיפים
3ו־ 4בו.
שו״ת הרדב״ז ,ח״ד ,קנז.
ראה :תוספות ,כתובות ,ע ,א ,ד״ה יוציא ויתן כתובה ״ורבינו חננאל הביא מירושלמי דכל הנך
׳יוציא׳ דמתניתין ,אין כופין ...שאין כופין אלא היכא שמפרש בהדיא ׳כופין׳ .אבל היכא דאמור
רבנן ׳יוציא׳ אומרים ל ו :׳כבר חייבוך חכמים להוציא ,ואם לא תוציא מותר לקרותך עבריינא׳,
אבל לכפותו — לא״ .ראוי להדגיש כי ר״י בתוספות ,שס ,מדגיש כי כפיה יעילה בשוטים ,כי
״בדברים לא יוסר עבד״.
][161
שנתון המשפט העברי ,כ ר ך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
ה א י מ א ן ד ע ב ר א ד ר ב נ ן מצוד ,ל מ ק ר י י ה ע ב ר י י נ א
6ה
] 10
. « ,א ף יש ו מ ש ת מ ש י ם ב ג ז י ר ה
ש ל א ל י ש א וליתן ע מ ו ע ד ש י ת ן ג ט ^ ,ו נ ע ש ו גם נ ם י ו נ ו ת ל נ ד ו ת א ת ה ב ע ל ע ד ש י ת ן
גט
5 9
.
רבינו ת ם בתשובה מפליג באמצעי לחץ מוסרי על ה מ ס ר ב למצות חכמים ל ת ת גט
ל א ש ת ו ,וציוה ל נ ד ו ת ו ״ ש ל א יהיו רשאין ל ד ב ר ע מ ו ו ל י ש א ו ל י ת ן ע מ ו ו ל ה ר ו י ח ו ו ל ה א כ י ל ו
ו ל ל ו ו ת ו ו ל ה ש ק ו ת ו ו ל ב ק ר ו ב ח ל ו ת ו .ועוד יוסיפו ח ו מ ר ו ת כ ר צ ו נ ם ע ל כ ל א ד ם א ם ל א
יגרש ,...ש ב ז ה אין כ פ י י ה ע ל י ו ״ .
6 0
לחץ מוסרי ,כאמצעי משפטי ,אנו מוצאים בחיוב מזונות לילדיו בגיל שמעל לשש,
כ ש א י נ ו א מ י ד ,ש א ם ל א ר צ ה ל ז ו נ ם כי אז גוערין ב ו ו מ כ ל י מ י ן א ו ת ו ופוצרין בו ,ואם
ל א ר צ ה — מ כ ר י ז י ן ע ל י ו ב ד י ב ו ר ו א ו מ ר י ם :״פלוני א כ ז ר י ה ו א ואינו ר ו צ ה לזון ב נ י ו
ו ה ר י ה ו א פ ח ו ת מ ע ו ף ט מ א שהוא זן אפרוחיו״!,62,6
ביטוי ל ל ח ץ ה מ ו ס ר י ב ד ו ר נ ו נ י ת ן ב נ ו ס ח פ ס ק הדין ״ ה ב ע ל חייב ל ג ר ש א ת אשתו״,
ו ל כ ן אין ב י ת הדין מ ש ת מ ש ב ל ש ו ן זו א ל א ב א ו ת ם מ ק ר י ם ש מ נ ו ח כ מ י ם שכופין א ו ת ם
ל ה ו צ י א ,כ ד י ש ל א י ה א ח ש ש ל ג ט ״מוטעה״ ,ל ח ש ו ב כ י מ ו כ ר ח ה ו א ל י ת ן ג״פ ל א ש ת ו *
ואילו
במקרים
אחרים
כותבים
6 3
״שהבי״ד מייעצים
לבעל
ל ג ר ש א ת אשתו״ ,א ו
״ ש ה ב י ״ ד מ ו צ א י ם ל נ כ ו ן ש ה ב ע ל י ג ר ש א ת אשתו״.
בפסקי
הדין ש ל ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ה א ז ו ר י י ם
ב י ש ר א ל א נ ו מוצאים ,בין ה י ת ר ,
.56רבינו יונה ,הובא בשטה מ ק ו ב צ ת לכתובות ,סד ,ב .וראה גם :תשב״ץ ,ח״ב ,ח.
.57וכדברי רבא בבבלי שבת ,מ ,א :״האי מאן דעבר אדרבנן ,שרי למיקרי ליה עבריינא״.
.58ה ר ב הכהן ב ש ם רבינו ת ם — הגה״ה אשר״י ,כ ת ו ב ו ת ,ס ו ף פ ר ק המדיר.
.59הרא״ש )שו״ת הרא״ש ,מג ,ט( מתריע נגד שימוש בנידוי לכפיית גט ,וסירב לחתום על כ ת ב
הנידוי על כפיית הגט .ואילו רבינו תם פ ס ל גט שהוצא בלחץ של נידוי במקרה שלא היה מאותן
שכופין להוציא — הגה״ה אשר״י ,כ ת ו ב ו ת ,ס ו ף פ ר ק המדיר .הרמ״א הביא להלכה שכופין
ב ח ר מ ו ת ובנדויין מי שעובר ונושא שתי נשים ,לגרש א ח ת מהן .ראה :שו״ע אה״ע ,א ,י ,בהג״ה.
.60הובא בשו״ת מהרי״ק ,קלה .וראה ג ם :ישם ,ק ב ; שו״ת מהריב״ל ,ח״ב ,יח %הגהות הרמ״א
לשו״ע אה״ע ,ק נ ד ; שו״ת המהרשד״ם ,אה״ע ,מ א ; חזון איש ,אה״ע ,סימן ק ח ,ס ״ ק יב ן
קונטרס הבירורים) ,הערה 34לעיל( ,סימן יג.
.61שו״ע אה״ע ,עא ,א ,על פי בבלי כ ת ו ב ו ת ,מט ,ב .ברם ,יש להדגיש כ י כיום כופין א ב לשלם
.מזונות ,מ כ ו ח ת ק נ ת ה ר ב נ ו ת מ ש נ ת תש״ד .ראה :שרשבםקי ,שם )הערה 39לעיל( ,עמ׳ 370־.371
והשווה ; סעיף 3לחוק לתיקון דיני המשפחה )מזונות( ,תשי״ט—.1959
.62ובהאי גוונא ,אף כי במישור א ח ר ,אנו מוצאים אמצעי לחץ מוסריים למניעת ה פ ר ת הסכמים
שנעשו ללא קנין ,ו ה ם :״תרעומת״ — בבלי ב ב א מציעא ,עה ,ב ; ״אין ר ו ח חכמים נוחה הימנו״ —
בבלי ב ב א מציעא ,מח ,א,׳ ״מי שפרע״ — בבלי בבא מציעא ,מ ח ,א .ו ע י י ן :שו״ע חו״מ ,קצח,
ט ו ; רד ,א—ז .יש הבדלים בין קטגוריות אלה ולא כאן המקום להאריך בכך .וראה ל א ח ר ו נ ה :
אלון ,ישם )הערה 8לעיל( ,כ ר ך א ,עמ׳ 171ואילך.
.63שו״ת יביע אומר ,ח״ב ,חאה״ע ,י ,על פ י שו״ת הרדב״ז ,ח״ד ,פט ,ושו״ת משפט צדק ,נט.
]\ 162
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
נוסחאות א ל ה :על ה נ ת ב ע לגרש את אשתו
בג״פ כדמו״י
0 5
64
,׳ ע ל ה נ ת ב ע ל פ ט ו ר א ת א ש ת ו ה ת ו ב ע ת
! על הבעל לפטור א ת אשתו בגט פטורין כדת משה וישראל
ח י י ב ת ל ק ב ל גט פיטורין מ ב ע ל ה
67
,׳ ע ל ה ב ע ל ל ת ת גט פיטורין ל א ש ת ו
6 8
6 6
; האשה
; האשה חייבת
ל ק ב ל גט ,ו ב א ם ה א ש ה ל א ת א ו ת ל ק ב ל גט ,י ח ל י ט ביה״ד על מ ת ן ה י ת ר נשואין ל ב ע ל »״
)דהיינו ,ה ל ח ץ ה מ ו ס ר י ב מ ק ר ה זה מ ל ו ו ה איום ב ת ח ל י ף של כ פ י י ת הגט( ? חייב ה ב ע ל
ל ת ת גט לאשתו
70
? נכון ורצוי ש ה צ ד ד י ם י פ ר ד ו בגט פטורין
71
,׳ ע ל האשד ,ל ק ב ל גט
72
?
יש ל ח י י ב א ת ה ב ע ל ל ת ת ל ה גט ו ע ל ב י ת הדין ל ו מ ר ל ו :אם א ת ה ל א מ ג ר ש ה — א ת ה
עובר על דברי חכמים
73
ה ב ע ל ל ת ת ג׳יפ ל א ש ת ו
? על ה צ ד ד י ם ל ה ת ג ר ש
76
74
? ה ב ע ל חייב ל ג ר ש א ת א ש ת ו י• ; ע ל
? ה ב ע ל חייב ל ת ת ל א ש ת ו ג״פ כ ד ״ ת
7
7 7
; ה ב ע ל חייב ל ג ר ש
א ת א ש ת ו כדמו״י ,א ו ל ם דוחים ע ת י ר ת האשד ,ל כ ו ף א ת ה ב ע ל ב מ ת ן גט
7 8
.
לחץ מ ו ס ר י ל י ת ן גט זוהי ד ר ג ה נ מ ו כ ה ב כ פ י ה בגט ,ו מ ש ת מ ש י ם ב ו ב א ו ת ם מ ק ר י ם
שאין כופין מ ד י נ א ד ג מ ר א
.64
.65
.66
.67
.68
.69
.70
.71
.72
.73
.74
.75
.76
.77
.78
.79
7 9
,או ב מ ק ר י ם ש ה ם על ה ג ב ו ל כ ד י ל ה י נ צ ל מ ח ש ש ש ל גט
תיק /4553תשי״ג פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,81בעמ׳ — 94העילה לחיוב הבעל לתת גט פטורין
לאשתו היה חוסר כח גברא ,אולם בית הדין לא מצא נימוקים מספיקים לפסוק על כפיה
למתן גט.
תיק מם׳ 2/695/712פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,15בעמ׳ — 19ספק מיאנה.
תיק תשי״ג 502/פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,235בעמ׳ ,238בחשד שזנתה תחת בעלה.
ערעורים תשט״ז ,8/תשט״ז 9/פד״ה כרך ב ,עמ׳ 129בעמ׳ ,142העילה — כי היא נכפית.
תיקים /78תשט״ז/731 ,ת:שט״ז ,פד״ר ,כרך ב ,עמ׳ ,188בעמ׳ ,196העילה — הבעל נכפה.
פם״ד /383ד תיק /1189ב ,פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ ,286בעמ׳ ,291העילה — האשה משרכת דרכיה.
פס״ד של ביה״ד הרבני האזורי בחיפה בתיק כה ,2754/ברוב דעות ,הובא בפס״ד של ביה״ד
הרבני הגדול ,ערעור תשכ״ו 139/פד״ר ,כרך ו עמ׳ ,257בעמ׳ ? 258העילה — התעללות
הבעל באשתו.
ערעור תשכ״ו 139/פד״ר ,כרך ו ,עמ׳ 257בעמ׳ ,265בטענת מאיס עלי .יודגש כי ברישא של
ההחלטה נאמר כי מקבלים את הערעור )ראה ההערה הקודמת( ופוסקים כי מן הדין אין לחייב
את הבעל במתן גט לאשה.
תיק /107כז פד״ר ,כרך ו ,עמ׳ 365בעמ׳ ,376העילה — חשש לנשואי איסור.
תיק שכב 3048/פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ ,239בעמ׳ ,257העילה — חוסר כוח גברא.
תיקים /5202כ״ו/5826 ,כ״ו ,פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,65בעמ׳ ) 73אושר בערעור תשכ״ט• ,66/שם,
עמ׳ .(74
תיק /315כט ,פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ ,216בעמ׳ ,226הבעל הינו שוטה שהחלים.
תיק /7831כ״ז פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ ,254בעמ׳ .261
תיק /10740ש״ל פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ ,311הבעל הוא אסיר שנידון למאסר בגין גניבה ופריצה
והיא מעוגנת מתשמיש ומזונות .אך ראה :ערעור תשכה 128/פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ 329בו לא
חייבו בעל אסיר בגט ,וראה הנימוקים שם ,לאור נסיבותיו המיוחדות של המקרה.
ערער תשל״ב 134/פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ ,94בעמ׳ .96
ראה :תוספות ,כתובות ,ע ,א ,ד״ה יוציא ויתן כתובה ,בדברי רבינו חננאל )ראה לעיל הערה ,(55
הקובע כי אין כופין אלא היכא שמפרש בהדיא כופין ,וכפי הירושלמי דאין מעשין אלא לפםולין,
אבל בדין של יוציא ויתן כתובה מםתפקין בכפיה בדברים — ירושלמי יבמות ,פ״ט ,ה ״ ד
ירושלמי כתובות ,פי״א ,ה״ז,׳ ירושלמי גיטין ,פ״ט ,ה״ט.
;
]163
[
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
מ ע ו ש ה , °או כנםיון .א ב ל אם ה ל ח ץ ל א מועיל ,כי ״ ב ד ב ר י ם ל א יוסר ע ב ד ״
8
8 1
,מגבירים
א ת מ י ד ת הלחץ.
(2
לחץ כספי
מ ק ו ר ו ש ל א מ צ ע י זה הוא ב מ ש נ ה ו ב ג מ ר א
8 2
ב ד י נ י מ ו ר ד ו מ ו ר ד ת ,ש ב ע נ י י נ ם הדין הוא
כי מוםיפין ל כ ת ו ב ה או פ ו ח ת י ם מ ה כ ת ו ב ה .לחץ כ ס פ י מ י ל א ב ע ב ר והוא מ מ ל א ע ד היום
ת פ ק י ד ח ש ו ב ב ה ס ד ר ה י ח ס י ם שבין איש ל א ש ת ו ו ב ה ת ר ת הנישואין ע ל ידי גירושין,
כ ש א י ן םכויים ל ש ל ו ם בית .ה ל ח ץ ה כ ס פ י ב א לידי ביטוי ב ע י ק ר ב ח י ו ב ב מ ז ו נ ו ת ראויים,
ואף גבוהים מ ה נ ו ר מ ה ה ר ג י ל ה .ב ל ח ץ כ ס פ י ה ש ת מ ש ו פ ו ס ק י ם ו מ ש ת מ ש י ם דיינים הן
ב מ ק ר י ם ב ה ם אין מ ק ו ם ל כ פ ו ת על ה ב ע ל מ ת ן גט מהדין ,ו מ כ ל שכן ב מ ק ר י ם ב ה ם כופין
ע ל י ו מהדין ל ת ת גט ,כי אם מ ו ת ר ל כ ו פ ו בשוטים ,על א ח ת כ מ ה ו כ מ ה ש מ ו ת ר ל כ ו פ ו
בממון .וכה מ ס י ק ה ב י ת מ א י ר :״לכן ה מ ו ט ב ל ע נ י ו ת ד ע ת י ש ל א ל כ פ ו ת ו ע ל הגט,
8 3
כי א ם על ח י ו ב מ ז ו נ ו ת ו פ ר נ ס ה או ל ת ש ל ו מ י ן ה נ ד ו נ י א ו ה כ ת ו ב ה ,ע ד ש מ כ ח זה ב ע ל
כ ר ח ו י ר צ ה ע צ מ ו ל ג ט ע״י פ ש ר ה ק צ ת ,ובזה אין שום חשש״ .לחץ זה ח י נ ו ״כפיה
ב ד ר ך ב ר י ר ה ״ ; ב י ת הדין מ ח י י ב א ת ה נ ת ב ע ב מ ז ו נ ו ת ל ט ו ב ת אשתו ,א ף א ם היא ג ר ה
ב נ פ ר ד ,כשהדין נותן שהוא מ ח ו י ב ל ג ר ש ה ,ו ה ב ר י ר ה בידו ל י ת ן גט ו ל ה י פ ט ר מ ה מ ז ו נ ו ת * .
8
ה ב ע י ה אם ״אונם ממון״ הוי א ו נ ס ו פ ו ס ל א ת הגט ,כ ש ל א היה מ ק ו ם ל כ פ ו ת מ ת ן
הגט ,נ י ד ו נ ה ב ת ש ו ב ו ת ר ב ו ת ,ושנויה ב מ ח ל ו ק ת .ה נ ט י ה היא שכיון ו ה מ ז ו נ ו ת ה ם חיוב
ה מ ו ט ל על ה ב ע ל ב ל א ו הכי ,אין כאן מ ש ו ם אונם ה פ ו ס ל א ת ה ג ט
8 5
.ומצינו ב ס פ ר ו ת
ה ה ל כ ה מ ס פ ר ד ו ג מ א ו ת :א ש ה ש ת פ ס ה ש ט ר י ח ו ב ו ת מ ב ע ל ה ולא ה ח ז י ר ת ם ע ד ש נ ת ן
ל ה גט ? ר ב י נ ו י ר ו ח ם פ ו ס ק כי ה ג ט — גט
אינו פ ו ס ל א ת ה ג ט ואין זה ד ו מ ה ל א ו נ ס
8 6
.ר ב נ ו פ ר ץ פ ס ק כי ע ר ב ו ן ל ה ב ט ח ת מ ת ן הגט,
8 7
.הריב״ש
8 8
מ ע ל ה כי ב מ ק ר ה בו היו נושין
.80שו״ת הרא״ש ,מג ,ט שו״ת הריב״ש ,קכז ? שו״ת הרדב״ז ,ח״ד ,קנז ? ערעורים תשי״ח,49/
תשי״ח ,57/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,77בעמי , 90׳ ערעור תשכ״ו ,139/פד״ר ,כרך ו ,עמי ,257בעמ׳
, 265׳ ערעור תשכ״ח ,3/פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ ,201בעמ׳ .206
.81משלי ,כט ,יט; בבלי כתובות ,עז ,א .וראה גם דעת הר״י בתוספות ,לעיל בסוף הערה .55
.82בבלי כתובות ,םג ,א.
.83ספר בית מאיר ,הובא בפתחי תשובה על שו״ע אה״ע ,קנד ,ס״ק ד )ההדגשות שלי — ז .ו.(.
והשווה :שו״ת הרדב״ז ח״ד ,קנז.
.84ראה :תיק ,2/695/712פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,15בעמי ; 19תיק /194תשי״ג ,שם ,עמ׳ ,77בעמי .80
ההגדרה ״כפיה בדרך ברירה״ מופיעה בפתחי תשובה על שו״ע אה״ע ,קנד ,ס״ק ח.
.85שו״ת התשב״ץ ,ח״ב ,סח .וראה גם :שרשבסקי ,שם )הערה 39לעיל( ,עמ׳ 319ואילך .אף
במקרה בו התחייב אדם לגרש אשתו ונכלל סעיף קנס בהסכם והבעל גירש ואח״כ טוען שעשה
זאת עקב הקנס ,אין אונס זה פוסל את הגט ,לדעת רוב הדעות .ראה :שרשבסקי ,שם ,עמ׳
321־.322
.86תולדות אדם וחוד ,.נתיב כד ,סוף ח״א.
.87הובא בטור אה״ע ,סוף סימן קנד; שו״ע אה״ע ,קלד ,ד.
.88שו״ת הריב״ש ,קכז.
;
][164
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 13
ב ב ע ל ממון והוא היה ת פ ו ס ב ב י ת ה ס ו ה ר ב ע ד ה ח ו ב ההוא ,ו א מ ר ו ל ו ק ר ו ב י א ש ת ו :״אם
א ש ת ך — נ פ ר ע א נ ח נ ו ב ע ד ך ה ח ו ב ההוא ו ת צ א מ מ א ס ר ך ״ ,והוא נ ת ר צ ה בזה
תגרש
ו ג ר ש מ ר צ ו נ ו ,ו א ו מ ר ה ר י ב ״ ש :״ ה י א מ ר א ד ם שזה יהיה גט מעושה ,מ פ נ י ש ע ש ה זה
כדי ל צ א ת מ ב י ת ה ס ו ה ר ? ל א ! ש ה ר י ל א היה ת פ ו ס כדי ש י ג ר ש א ל א ב ע ד חובו ,והגט
אינו מ ע ו ש ה א ל א מ ר ו צ ה ״ .והר״י א ד ר ב י
8 9
9 0
הסיק ד ב א ו נ ם ממון ש פ י ר זוזי א נ ס ו ה ו
ו ג מ ר ו ה ת ר צ ה ,ואין כאן אונם כ ל ל ,ש ה ר י ל א ה כ ר י ח ו ה ו ל ג ר ש ,א ל א ש י ע ש ה מ ה ש י ר צ ה ו
או ש י ש ל ם ,או שיפטור.
א ו ל ם מ ה ש פ ש י ט א ל י ה ל ר ב י נ ו ירוחם ,ל ר י ב ״ ש ל ר ד ב ״ ז ולר״י א ד ר ב י ,מ ם פ ק א ליה
לרשב״א
הפוסל
9 1
ו ל ר ש ב ״ ץ . °ואילו ה ר י ט ב ״ א
2
9 3
והמאירי רואים ב א ו נ ס ממון ,אונם ג מ ו ר
א ת הגט .לפי ה ג ד ר ת ו ש ל ה מ א י ר י ם ״כל א ו נ ס ב מ ש מ ע ,אפילו אונם ממון,
כ ג ו ן :שהיו כ ו ב ש י ן א ת מ מ ו נ ו ע ד שיגרש ,או ה ט י ל ו ע ל י ו ק נ ם ע״י גויים ...ואף ב ש ה י ו
מ ב ה י ל י ן ומפחידין א ו ת ו ב כ ך — א ו נ ם ג מ ו ר הוא״.
לגישה
זו מ צ א נ ו גם תימוכין ב פ ס י ק ה ה ר ב נ י ת .כ א ש ר ל א היה מ ק ו ם ל כ ו ף ע ל
ה ב ע ל גירושין ,פ ס ק ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
המזונות
לאשה
9 5
ל א ש ה דמי מ ז ו נ ו ת ס ב י ר י ם ולא פ ס ק דמי
ה מ ו פ ר ז י ם ,״ ש ל א נ ע ר כ ו ל פ י שיעור דמי ה כ ל כ ל ה ״ ש ה ת ח י י ב ה ב ע ל ל ש ל ם
ל מ ז ו נ ו ת י ה ו מ ז ו נ ו ת הילדים א ם י ת ח ר ט מ ל ת ת גט ב ה ת א ם ל ה ס כ ם לגירושין
ש נ ע ש ה ביניהם ,ו כ ל ז א ת מ ח ש ש ש ה ג ט יהא מעושה ,ש ה ר י י נ ת ן ע ל ידי ה ב ע ל כ ד י
להיפטר
מגרש
מ ק נ ם ש ק י ב ל עליו .אולם כ ש ה כ פ י ה היא ע ל ממון שהוא חייב בדין ,והוא
ל ה י פ ט ר מ ה ח י ו ב הזה ,אין ב כ ך מ ש ו ם ע י ש ו י .מ כ א ן ש ב ח י ו ב ה ב ע ל ב מ ז ו נ ו ת ,
9 8
ה מ ו ט ל י ם ע ל י ו ב ל א ו הכי ,אין ח ש ש כ ל ל ו כ ל ל ש ה ג ט י פ ס ל .07
.89
.90
.91
.92
אנלוגיה לכך יכול לשמש הדין כי כשמניע לנישואין הוא צדדי )כגון :רצון לקבל אזרחות בן
הזוג( אין הדבר פוגם ברצון להינשא ,ראה :שרשבסקי ,שם ,עמ׳ ,52הערה .8
שו״ת דברי ריבות ,קנא .ועוד עיין :שו״ת הרדב״ז ,ח״ד ,קנז,׳ כרם חמר ,ח״א ,סימן סח.
שו״ת הרשב״א ,ח״ד ,מ.
שו״ת התשב״ץ ,ח״א ,א :״וקרוב אני לאמר דכיון דלא מסר מודעא ,לא הוי גט מעושה כלל,
ואגב אונסיה גמר ומגרש״ שם ,ח״ב ,סח ן שם ,סט.
חידושי הריטב״א ,קידושין ,נ ,א ,ד״ה והא.
בית הבחירה ,גיטין ,פירוש המשנה ,פ״ח ,א .ועיין :שו״ת מהרי״ך ,שורש םג )ב(? שו״ת הרב
בצלאל אשכנזי ,טו משכנות יעקב ,לח צמח צדק החדש )להרב מנחם מענדל מליובאוויטש(,
אה״ע ,רסב.
ערעורים טז ,47/טז ,71/פד״ר ,כרך ב ,עמ׳ ,9בעמ׳ ; 14ועיין גם :ערעור תשי״ז ,79/פד״ה כרך ג,
עמ׳ ,3בעמי 13־.14
תשובת הרשב״א הובאה בבית יוסף על הטור .אה״ע ,קלה וראה גם':שרשבםקי ,שם ,עמ׳ 320
ליד הערה .12
והשווה את דבריו של ד״ר א״ח פריימן ז״ל ,״התקנות החדשות של הרבנות הראשית לארץ
ישראל בדיני אישות״ ,סיני ,כרך יד )תש״ד( ,עמ׳ רנה בעמ׳ רנח־רנט :״הפוסקים האחרונים לא
5
.93
.94
5
.95
.96
.97
;
]165
[
] 14
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
ב ק ר ב גדולי ד ו ר נ ו מ צ י נ ו ג י ש ו ת עם גוונים שונים ,אך ב ע י ק ר ו ש ל ד ב ר מ כ ש י ר י ם הם
שימוש חיוב ב מ ז ו נ ו ת גבוהים או ק נ ם ואין רואים ב ה ם ע י ל ה ל פ ם י ל ת הגט .ה ר ב ה ר א ש י
ל י ש ר א ל ,הריא״ה ה ר צ ו ג ז״ל ,ל א ח ר מו״מ א ר ו ך בנידון מםיק ל ה ל כ ה
״שע״כ אין כ ל
9 8
ה ט ל ת םכום כםף אונם גמור ,ובכגון זה אין א נ ו א ו מ ר י ם דין פ ר ו ט ה כדין מאה .ואין
גט מ ע ו ש ה א ל א כ ש מ ט י ל י ן עליו ד ב ר שאין ב כ ח ו ל ס ב ו ל ,או ש ק ש ה ל ו י ו ת ר מדי ל ם ב ו ל ,
כגון יםורי הגוף ,או ס כ ו ם עצום ה מ ה ר ס אותו ,א ב ל ל א ס כ ו ם ש א י נ ו פ ו ג ע בו במדד!
חמורה״ .י ת ר ע ל כן ,ה ר ב ה ר צ ו ג מ ע ל ה ל ה ל כ ה ״» ,כי גם ב מ ק ר ה ו ל א מגיעים מ ז ו נ ו ת
ל א ש ה ש ב ג ד ה ב ב ע ל ה ו ב ש ל כ ך א ס ו ר ה עליו ,כופין א ו ת ו ל ג ר ש ה על ידי ה ט ל ת מ ז ו נ ו ת
ע ל י ו ב ס כ ו ם ה מ ת ק ב ל ע ל ה ד ע ת .ואף כי ל כ א ו ר ה מ ו ז ר ה ד ב ר ל ה ט י ל מ ז ו נ ו ת ע ל ב ע ל
המסרב
דיבמות
ליתן גט לאשה
1 0 0
ש נ א ס ר ה עליו
ב פ ש י ע ת ה היא ,כ ש ה ו א נ ק י ל ג מ ר י ,ו כ ה א
ה ש ת א ב ע מ ו ד והוצא קאי ,מ ז ו נ ו ת א י ת לה ,ואיך יהא ח ו ט א נ ש כ ר ,״ א ב ל
א ד ר ב ה ,כיון ש ז ה ו א מ צ ע י ש ל כפיה ,ו ל כ מ ה פ ו ס ק י ם יש ל כ ו פ ו ל י ת ן גט ,ועוד שזהו
מ ש ו ם מ נ י ע ת ת ק ל ה ,אין ה ד ב ר מוזר ,וגם מ ו ב ן ב ס ב ר ה שאין ל ו ה ר ש ו ת ל ע ג נ ה ל ע ו ל ם ,
ואעפ״י ש ח ט א ה ,י ש נ ה בתשובה ...והרי הוא מ ע כ ב ה מ ל ה נ ש א ועושה ש ת ה א א ג י ד ה ביה,
מ פ נ י שהוא ר ו צ ה ל י ם ר ה ע ל פשעה ...א ב ל באופן ש י ב י א נ ה לידי ע ב י ר ו ת ויגרום ל ה ח ט י א
אחרים״.
החזון איש
1 0 1
מסיק כי ב ק נ ס שהוא חייב מהדין ,א י נ ו אונם ,ו ב כ ל אופן ב ד י ע ב ד אין
זה ג ט מעושה .ה ר ב ע ו ב ד י ה הדייה ז״ל ,ח ב ר ביה״ד ה ר ב נ י הגדול ,ה ע ל ה כי ב מ ק ר ה
שהבעל
המזונות
חייב ל ת ת גט מן הדין והוא מ ס ר ב ,כי אז כופין א ו ת ו ל ת ת גט ע״י ה ג ד ל ת
1 0 2
.ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל ,ה ר ב ש ל מ ה גורן ,ב פ ס ק דין ש נ י ת ן ביום ד בניסן
,
ת ש ל ״ ה ד ח ה ט ע נ ת ו ש ל ב״כ ה ב ע ל ,כי ״כל גט ש י נ ת ן ל א ח ר ו ל א ו ר האיום ב ח י ו ב י ם
ה ר י ה ו ג ט מ ע ו ש ה ,ו כ ל מ ז ו נ ו ת ה ר י הם כ מ ז ו נ ו ת ה פ ח ד ה ש ל א עפ״י ד י ך
ראה
ב כ ך ט ע נ ה שאין ב ה מ מ ש ,ש כ ב ר כ ת ב ה ר ש ב ״ ץ ב ת ש ו ב ת ו
1 0 4
1 0 3
,ה ר ב גורן
שאם כפו אותו
ב ד ב ר י ם שהדין נותן לכופו ,כ ג ו ן :פ ר י ע ת כ ת ו ב ת ה ד פ ר י ע ת ב ע ל ח ו ב מצוה ,ומכין א ו ת ו
.98
.99
.100
.101
.102
.103
.104
ראו בכפיה זו של הטלת מזונות משום עישוי ...שהרי הברירה בידיהם לפרוע מזונות או לפטור
עצמם בגט ...ולכן אין זה נקרא גט מעושה ...בדרך זו של כפיה בלתי ישירה הלכו בדורות
האחרונים...״ .ברם ,יש להדגיש כי דברים אלה נאמרו ביחס למזונות היבמה ,אף כי ניתן ללמוד
מהם בדרך ההיקש לענייננו.
שרית ״היכל יצחק״ ,אה״ע ,ח״א ,סימן א ,סעיף נב.
קונטרס של הרב הרצוג ז״ל ,מובא באוצר הפוסקים ,כרך ב ,הערות ,עמ׳ ח .וראה בשאלה זו
של מזונות למנאפת דעת הרב טולדאנו והרב עוזיאל ,שם.
בבלי יבמות ,פה ,א.
חזון איש ,אה״ע ,סימן צט ,סעיף ה.
שו״ת ישכיל עבדי ,ח״ה ,אבה״ע ,נא.
ערעור תשל״ה ,26/פד״ר ,כרך י ,עמי ,115בעמ׳ .128
תשב״ץ ,ח״ב ,סח.
] [ 166
[ 15
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ע ד ש ת צ א נפשו ,ו ל ה צ י ל ו מ א ו ת ו עישוי נ ו ת ן ג ט ,ל א ה ו ה ג ט מעושה .ה ו א הדין
כ ש מ ח י י ב י ם א ו ת ו ב מ ז ו נ ו ת ש ח י י ב ב ה ן עפ״י ד י ן אין ב ז ה משום ג ט מעושה.
מ כ ל מקום ,א ל י ב א ד ר ו ב ר ו ב ן ש ל ה ש י ט ו ת ש ר א י נ ו ה ט ל ת מ ז ו נ ו ת מוגדלים ,א ם כי
ל א מוגזמים ,אינו פ ו ס ל א ת ה ג ט ו א ם ביה״ד מוצא ש י ש מ ק ו ם ל פ ס ו ק ע ל י ו כ פ י ה ל מ ת ן
ג ט ,י כ ו ל ה היתד ,ד ר ך זו ל ש מ ש א מ צ ע י חשוב ,יעיל וחוקי ל ה ב י א לידי מ ת ן ה ג ט
1 0 5
.
א ך ב י ת ה מ ש פ ט העליון פ ס ק כ י אין ל ב י ה ״ ד ה ר ב נ י ה ס מ כ ו ת ל ה ט י ל ״ מ ז ו נ ו ת הפחדה״,
א ף ב מ ק ר י ם שיש ב ה ם מ ש ו ם ע י ל ה ל כ פ י י ת ג ט ,כ י ס ע י ף 6ל ח ו ק ש י פ ו ט ב ת י דין ר ב נ י י ם
)נשואין וגירושין( ,תשי״ג— ,1953ק ב ע ד ר כ י ה כ פ י ה ל מ ת ן ג ט ו ל ק ב ל ת ה ומסעיף זה
מ ש מ ע כ י אין ל ה נ י ח א ת כ פ י י ת ה ג ט בידי ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם
ג
ל
ב
ד
.106
ה ג ב ל ה זו א י נ ה נ ר א י ת ל י .ס ע י ף 6ש ל ח ו ק ש י פ ו ט ב ת י דין ר ב נ י י ם ק ו ב ע אמצעי נ ו ס ף
ש ל כ פ י ה והוא מ א ס ר ל ז מ ן ב ל ת י מ ו ג ב ל ,ע ד ש ה ס ר ב ן י מ ל א א ת ה צ ו ש נ י ת ן ע״י ביה״ד
ה ר ב נ י .מ ח מ ת ח ו מ ר ת ו ש ל אמצעי זה — ש ל י ל ת ח י ר ו ת ו ש ל ה מ ס ר ב — הוסיף ה מ ח ו ק ק
ה ג ב ל ה ל ש י מ ו ש ו ש ל ביה״ד ב ד ר ך כ פ י ה זו ,ו ה י א :ה ת נ י י ת ו ב פ נ י ה ש ל היועץ ה מ ש פ ט י
ו ה ח ל ט ת ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי ע ל ביצועו ש ל ה צ ו ש ל ביה״ד ה ר ב נ י ע ל מ א ס ר .מ ה
שאין כ ן ה ד ב ר ל ג ב י ״ כ פ י ה מ ת ו ך ב ר י ר ה ״ ,ע״י ה ט ל ת מזונות ,ש א ף א ם יוטלו ב ג ו ב ה
מוגדל ,״ מ ז ו נ ו ת ה פ ח ד ה ״ ,ה ם יכולים ל ה ב י א ר ק לידי מ א ס ר ב ע ד אי ת ש ל ו ם חוב ,שהוא
ב ה י ק פ ו ו ב ח ו מ ר ת ו ה ר ב ה י ו ת ר מ צ ו מ צ ם .107
מזונות ,ו א ף מ ז ו נ ו ת ה פ ח ד ה ,ה ם מ ע נ י י נ י נשואין ,ה נ מ צ א י ם ב ס מ כ ו ת ם ש ל ב ת י הדין
ה ר ב נ י י ם .ס ע י ף 6ש ל ח ו ק שיפוט ב ת י ד י ן ר ב נ י י ם ל א ה פ ק י ע ס מ כ ו ת זו ,וסימוכין ל כ ך
נ י ת ן ל מ צ ו א ב פ ס ק ד י נ ו ש ל ב י ת ה מ ש פ ט ה ע ל י ו ן ב ע נ י ן ה י ת ר נשואין
1 0 8
.ב פ ס ק ד י ן זה.
ב י ט ל ביהמ״ש העליון א ת ה ה ל כ ה ש נ ק ב ע ה ע ל י ד ו ב ר ו ב ד ע ו ת בענין ש ט ר י י ט
1 0 9
,כי
מ ת ן ה י ת ר הנשואין ע״י ה ר ב נ י ם ה ר א ש י י ם ע ל פ י סעיף 5ש ל ה ח ו ק ל ת י ק ו ן ד י נ י ה ע ו נ ש י ן
)ריבוי
גשואין( ,תשי״ט— ,1959מ ו ג ב ל ל ש נ י ה מ ק ר י ם המנויים ב ס ע י ף (1)6
)מחלת
.105ועיין עוד על שאלה זו :הרב בנימין רבינוביץ תאומים ,״אונם עצמו בגירושין״ נועם ,כרך א,
)תשי״ח( עמ׳ רפז ; א״ג אלינםון ,״סירוב לתת גט״ ,סיני ,כרך סט )תשל״א( ,עמ׳ קלה.
.106בג״ץ 54/55רחנצווייג נ׳ יו״ר ההוצל״פ ,פד״י ט ,עמ׳ ,1543בעמי ;1550וראה את דברי השופט
זילברג )שם ,עמ׳ 1551ואילך( כי אם המזונות יהיו גבוהים ולא משקפים את זכותה האמיתית
של האשד ,למזונות ,כי אז יהיה הגט מעושה לפי דיני ישראל .וראה עוד :בג״צ ,137/55סלימאן
נ׳ יו״ר ההוצל״פ ,פד״י ט ,עמ׳ .1541
.107ועיין :ז׳ ורהפטיג ,על השיפוט הרבני בישראל ,תל־אביב ,תשט״ו ,עמ׳ 46־ .47על מאסר עקב
אי תשלום חוב ראה :מ׳ אלון ,חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי ,ירושלים ,תשכ״ה
על המצב בדין הפוזיטיבי הישראלי ,ראה :חוק ההוצאה לפועל ,תשכ״ז— ,1967סעיפים 70ו־.74
.108בג״ץ ,235/68ר׳ ב׳ נ׳ הרב הראשי לישראל ,פד״י כג) ,(1עמ׳ .462
.109בג״ץ • ,301/63שטריים נ׳ הרב הראשי לישראל ,פד״י יח ,עמ׳ .598
][167
] 16
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
נ פ ש ש ל ה ב ן זוג( וסעיף ) (2)6כ ש ב ן הזוג נ ע ד ר ל פ ח ו ת ש ב ע שנים( ש ל החוק ה נ ״ ל —
בלבד.
ב פ ס ק הדין ה א ח ר ו ן ק ב ע ביהמ״ש העליון כ י ה ר ב נ י ם ה ר א ש י י ם יכולים ל ת ת
לאיש
ה י ת ר ל נ ש ו א י אשד ,ע ל א ש ת ו ב מ ק ר ה ש ב ו אולי א פ ש ר ה י ה ל פ ס ו ק כ פ י ה על
האשד ,ל ק ב ל ג ט .ביהמ״ש העליון
) ב ד ב ר י ה ש ו פ ט ד ״ ר ב הלוי( ק ב ע כי ״ ה מ ח ו ק ק
,
ה ע מ י ד ל ר ש ו ת ה צ י ב ו ר )היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ( ת ר ו פ ה מ ס ו י מ ת ,והיא ת ר ו פ ה קשה,
ל ש ם ב י צ ו ע צווי בתי־דין ר ב נ י י ם ל כ פ י י ת גטין,׳ א ך הוא ל א ג ז ר בזה ע ל ת ר ו פ ו ת א ח ר ו ת ,
פחות
ח מ ו ר ו ת ,ה מ צ ו י ו ת ב א מ ת ח ת ו ש ל ב י ת הדין ה ר ב נ י ,א ח ת מהן ,ש כ ו ח ה י פ ה ר ק
כ ל פ י אשה ,היא ׳ ה י ת ר ק רבנים ...אין זה א מ צ ע י כ פ י ה ממש ,שכן ה ב ר י ר ה בידי האשד,
,
,
ל ק ב ל א ת גטה ...א ו ל ע מ ו ד ב ס י ר ו ב ה ו ל ה י ש א ר נ ש ו א ה ל א י ש ש נ י ת ן ל ו ה י ת ר ל ש א ת
אשד ,א ח ר ת ע ל פניה״
1 1 0
.ו מ ה ל י ״מזונות ה פ ח ד ה ״ ו מ ה ל י ה י ת ר נשואין ?
ה ז י ק ה שבין ה ח י ו ב ב מ ז ו נ ו ת ובין מילוי ה ח ו ב ו ת ה נ ו ב ע י ם מ ק ש ר הנשואין ה י א ב ר ו ר ה
ו ה כ ר ח י ת .ס י ר ו ב ו א ו ה י מ נ ע ו ת ו ש ל ה ב ע ל מקיום ה ח ו ב ה ש נ פ ס ק ה ע״י ביה״ד ל ש ח ר ר
א ת א ש ת ו מ ק ש ר הנשואין ע״י ג ט פטורין ,מ ט י ל ה ע ל י ו א ח ר י ו ת י ת ר ה ע ל עיגונה ,ו מ כ א ן
הצורך
ב ה ס ק ת ה מ ס ק נ ו ת ל ה ח מ ר ת מילוי ה ח ו ב ו ת ה כ ס פ י ו ת ש ל ה ב ע ל כ ל פ י אשתו.
קיים י ח ם י ש י ר ב י ן ה ח י ו ב ב מ ז ו נ ו ת ו ג ו ב ה ה מ ז ו נ ו ת ובין קיום ה ח י ו ב ל מ ת ן ג ט כפי
ש נ פ ס ק ע״י ביה״ד .ה ש ו פ ט חיים כהן ה ג ד י ר ב א ו פ ן ב ר ו ר ב י ו ת ר א ת היחם ה ז ה ב א מ ר ו :
״ ב י ת הדין ה ר ב נ י בוודאי יביא ב ח ש ב ו ן ה מ ז ו נ ו ת א ת ס י ר ו ב ו ש ל ה מ ש י ב ל ע ש ו ת כ ע צ ת
ב י ת הדין ו א ת ע ק ש ו ת ו ל ע ג ן א ת ה מ ע ר ע ר ת ויהי מ ה .מ ב ח י נ ה ע נ י נ י ת ז ו — א ם ל א מן
ה ב ח י נ ה ה פ ו ר מ ל י ת — ׳ כ ר ו ב ת ת ב י ע ת ה מ ז ו נ ו ת ב ת ב י ע ת הגירושין״!,11
,
ב א נ ג ל י ה נ י ת ן ל א ח ר ו נ ה בענין ש ל ה ת ר ת נשואין ב י ן ב נ י ז ו ג יהודיים פ ס ק דין
1 1 2
בו
ח ו י ב ה ב ע ל ב י ן ה י ת ר ב״פצויי עונשין״ ב ס ך ש ל ח מ ש ת א ל פ י ם ליש״ט ,ש י ב ו ט ל ו אם
י ת ן ה ב ע ל ה ג ט ל פ י ד י ן ת ו ר ה ת ו ך ש ל ו ש ה ח ד ש י ם כ פ י ש נ ק ב ע ע ל יד י השופט .ה נ י מ ו ק
לפיצויים ג ב ו ה י ם א ל ה ה י ה כ י א י מ ת ן ה ג ט ע ל י ד י ה ב ע ל מ ה ו ו ה ב ד י נ י י ש ר א ל ע י כ ו ב ה
ש ל האשד ,ל ה י נ ש א ב ש נ י ת כ ש ת ר צ ה זאת.
הכפיר ,ב ד ר ך ב ר י ר ה נ ע ש י ת ב כ מ ה פ נ י ם :פ ס י ק ת ד מ י מ ז ו נ ו ת מוגדלים ,כ ש ה ב ע ל
מסרב
ל צ י י ת ל פ ס ק הדין ה מ ח י י ב א ו ת ו ל ת ת ג ט פטורין ל א ש ת ו ״ ? א י פ ס י ק ת דמי
3
.110בג״צ ר׳ ב׳ ,שם )הערה 108לעיל( ,בעמ׳ ,475מול אותיות ה—ז.
.111ע״א ,425/63מזרחי נ׳ מזרחי ,פד׳׳י ,יח ,עמ׳ ,325בעמ׳ 331מול אות ב.
B r e l t v. Brett (1969) AH E.L.R. 1007 .112
.113ראה :תיקים /78תשט״ז/731 ,תשט״ז ,פד״ר ,כרך ב ,עמי ,188בעמ׳ ; 196תיק שכב,3048/
פד״ר ,כרך ה ,עמי ,239בעמי ) 255לענין כתובה ונכסים( .לאחרונה פסק בית הדין הרבני
האזורי בירושלים בתיק לו) 1790/טרם פורסם( כי בעל המרוויח 2,000ל״י לחודש ישלם 1,500
ל״י לחודש מזונות לאשתו ,העובדת ומרויחה כמוהו ,וזאת כדי לאלצו לתת גט לאשתו.
][ 168
זרת ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
מ ז ו נ ו ת א ף ש ה ב ע ל מ ו נ ע מ מ נ ה ש א ר כ ס ו ת ועונה ,ו ז א ת כ א ש ר האשד .היא ה מ ע כ ב ת *״ ן
ביה״ד פ ו ם ק כי ע ל ה ב ע ל ל ש ל ם מ י ד ה כ ת ו ב ה כ ש י ט ת ה מ ר ד כ י ״ ,ד א ף ה י כ א דאין
5
כופין ל ג ר ש ,מ״מ כ ל שעליו ל ג ר ש ה ל פ י הדין ,כופין א ו ת ו ל ת ת ל ה מ י ד כ ת ו ב ת ה
ו נ ד ו נ י ת ה .ראוי ל ה ד ג י ש כי ב י ת הדין מ ש ת מ ש ב א מ צ ע י ש ל מ ז ו נ ו ת מ ו פ ר ז י ם ר ק ב א ו ת ם
מ ק ר י ם ש ל פ י הדין יש ל כ ו ף א ת ה ב ע ל ל ה ו צ י א ה בגט .ב מ ק ר י ם אלה ,כ ד י ל ה י מ נ ע מ ש י מ ו ש
ב א מ צ ע י כ פ י ה גופניים ,או ב ח י ו ב ב מ א ס ר ,מ ו פ ע ל ע ל ה ב ע ל לחץ כספי ,דהיינו ה מ ז ו נ ו ת
מוגדלים.
ה פ ר ד ה « ״ ז מ נ י ת בין ב נ י ה ז ו ג
(3
ה כ פ י ה ב ד ר ך ב ר י ר ה מ ש ו ל ב ת ל פ ע מ י ם עם מ ת ן פ ס ק דין ל פ י ו ר ש א י בן הזוג ל ח י ו ת
ב נ פ ר ד ,ב ל י ה ס ק ת מ ס ק נ ו ת ו ה ט ל ת ס נ ק צ י ו ת ה נ ו ב ע ו ת מ ד י נ י מ ו ר ד או מ ו ר ד ת .ה ה פ ר ד ה
ש ל חיי הנשואין ע ל פי פ ס ק דין ש ל ב י ת הדין אין ל ה ב ד י נ י י ש ר א ל א ו ת ה ה מ ש מ ע ו ת
שיש ל ה ב ח ו ק י עמים ,ש א י נ ם מ כ י ר י ם ב כ ל ל ב ה ת ר ת ה נ ש ו א י ן ע״י גרושין ,א ו ש מ כ י ר י ם
בגירושין ב ה י ק ף מ צ ו מ צ ם בלבד .ב ד י נ י י ש ר א ל יש ל ה פ ר ד ת ה נ ש ו א י ן ע ל פי פ ס ק דין
משמעות
מ ו ג ב ל ת ב י ו ת ר ,ד ה י י נ ו פ ט ו ר מ ה ת ו צ א ו ת ה מ ש פ ט י ו ת ש ל ס י ר ו ב ל ח י ו ת חיי
נשואין עם ה ב ן זוג ו ת ו ל א ״ .
1
ב ט ו ע נ ת מ א י ם עלי ,א ף אם יש ל ה א מ ת ל א
1 1 8
,מ צ י נ ו בין ה ר א ש ו נ י ם כי גם א ל ה ש א י נ ם
ס ו ב ר י ם כ ר מ ב ״ ם ואינם כופים א ו ת ו להוציאה ,מ א פ ש ר י ם לאשר ,ל ח י ו ת ב נ פ ר ד מ ב ע ל ה
ואין ה ד ב ר ג ו ר ר ב ע ק ב ו ת י ו ה פ ס ד כ ת ו ב ת ה
1 1 9
ו ב ל ש ו ן המהר״ם מרוטנבורג
1 2 0
:״אין א נ ו
ח ו ס מ י ם א ו ת ה ל פ נ י ו ל ד ו ר עם ה נ ח ש ב כ פ י פ ה .גם אין א נ ו כופין א ו ת ו ל ה ו צ י א כ ד ב ר י
ה ג א ו נ י ם ורש״י א ח ר י ש ר ב י נ ו ת ם אוסר ...אך י ת ע ג נ ו ש נ י ה ם ע ד שיאותו ל ר ח ק א ו
לקרב״.
ה ר ש ב ״ ש ! ! נ ש א ל ע ל אשד .ש י ש ב ה ע ם ב ע ל ה כ מ ה ש נ י ם ו ע ת ה מ ר ד ה ב ו ו ט ע נ ה
2
.114
.115
.116
.117
.118
.119
.120
.121
ערעור תשכ״ב ,147/פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ ,129בעמ׳ ,131על פי תשובת הרא״ש ,מב ,א :״במה
שהאיש כופין אותו להוציא ,אף האשד ,כופין אותה לקבל גט״.
המובאת בהג״ה הרמ״א על שו״ע אה״ע ,קנה כא.
בלשון הראשונים ״הפרשה״ — שו״ת הרא״ש לב ,ט ! שו״ת הרדב״ז )םדליקאוו( ,ח״ד ,פט
דרוש וחידוש לר׳ עקיבא אייגר ,ח״א ,בסוף הספר )התשובה להר״מ וייל ,בסופה( ,בתקנות
הדיינים )אגרות( ,תשי״ז— — 1957תביעה להפרדה; פס״ד ל״פירוד״ .ראה במאמרו של קורינלדי
)בהערה הבאה( ,עמ׳ ,184הערה .1
על הפרדה בין בני הזוג ראה בהרחבה :מ׳ קורינלדי ,״סעד ההפרדה הזמנית בין הבעל ואשד,
והתפתחותו בפסיקת בתי הדין הרבניים בישראל״ ,שנתון המשפט העברי ,כרך א )תשל״ד( ,עמ׳
.184על ההפרדה כדרך לכפיית גירושין ראה במיוחד ,שם ,עמ׳ 208־.213 ,212 ,209
לסוגיית מאים עלי נקדיש דיון נרחב להלן פרק ו סעיף .5
ראה :המאירי ,כתובות ,סג ,א ,ד״ה וגדולי המחברים.
שו״ת מהר״ם ב״ר ברוך ,פראג ,תתקמו .וראה :קורינלדי ,שם ,עמ׳ .195
שו״ת הרשב״ש ,כג.
;
][169
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
] 18
שהיא מ ו א ס ת א ו ת ו ו ש א י נ ה ח פ צ ה בו .ר ש ל מ ה בן ה ר ש ב ״ ץ פ ס ק שאין כופין אותו
,
ב ט ע נ ת מ א י ם עלי ,ו ד ל א כ ה ר מ ב ״ ם ,ו ב כ ל ז א ת ה ע ל ה כי אין כופין א ו ת ה
להוציאה
ל ח ז ו ר א ל ב ע ל ה ,א ל א שאין ל ה ע ל י ו מ ז ו נ ו ת ומעשי ידיה שלה .ה ר מ ״ א ב ה ג ה ו ת י ו
1 2 2
מ ב י א ל ה ל כ ה ,כי אין כופין א ו ת ה ש ת ה י ה ע מ ו כ ש ב א ה מ ח מ ת טענה .ו א י ל ו ב ט ו ע נ ת
שאין ל ו ג ב ו ר ת אנשים ,א פ י ל ו ב מ ק ו ם שאין כופין אותו ,מ כ ל מ ק ו ם אין כופין א ו ת ה
ל ה ת פ י י ס ע מ ו ואין דנין א ו ת ה כדין מ ו ר ד ת ,א ל א מאריכין ה ד ב ר עד ש י ת פ ש ר ו או ע ד
שיהיה ע ש ר ש נ י ם ולא ת ל ד
שבעלה
1 2 3
.ה ר ב יוסף מ ט ר א נ י
1 2 4
דן ב א ש ה ה ת ו ב ע ת גט ב ט ע נ ה
ח ו ל ה ב מ ח ל ת ח ו ל ה נופלין וכי ה ד ב ר ״ נ ו ד ע ל ה ל א ח ר הנשואין״ .ה מ ה ר י ״ ט
פ ו ס ק ד כ ל היכא ד ק ת נ י יוציא ויתן כ ת ו ב ה ,אף שאין כופין א ו ת ו ל ה ו צ י א ה ש ל א יהא גט
ש ל א כדין ,חייב הוא
מעושה
ב כ ת ו ב ת ה ומזונותיה ,גם כ ש ח י ה ב נ פ ר ד ממנו ,מדין
מ ע ו כ ב ת מ ח מ ת ו ל ה י נ ש א .125
ב ש נ ת ת ש ״ ד א י ש ר ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
שקיבל
1 2 6
פ ס ק דין של ביה״ד ה ר ב נ י ה א ז ו ר י בחיפה,
ת ב י ע ת האשד ,ל ה כ י ר באופן ר ש מ י ב נ ח י צ ו ת פ י ר ו ד זמני ש ל הזוג ולחייב א ת
ה ב ע ל ב ת ש ל ו ם מ ז ו נ ו ת י ה ו מ ז ו נ ו ת ה י ל ד ש י ש א ר עימה כי ה צ ד ד י ם חיו ב ר י ב ש ב ע ש נ י ם
והחיים
ה מ ש ו ת פ י ם ביניהם נ ה פ כ ו לחיי ס ב ל ועינויים .ב נ ס י ב ו ת א ל ו ק ב ע ב י ת הדין
כי אין ה א ש ה ח י י ב ת ל ה מ ש י ך בחיים מ ש ו ת פ י ם עם ה ב ע ל ,כי ״אין א ד ם
בכפיפה״
1 2 7
.ביה״ד ה ר ב נ י האזורי ב י ר ו ש ל י ם
1 2 8
ד ר עם נ ח ש
ב ת ב י ע ת אשד ,ל כ פ י י ת גט ע ל ב ע ל ה
ב ט ע נ ה ש ה ב ע ל הוא חולה ו מ פ ג ר ב ש כ ל ו ויש לו ה ת ק פ ו ת שגעון ,פ ס ק
כי ע ל ה ב ע ל
ל ת ת ג ט ל א ש ה ,אולם אין ל כ ו פ ו ל ת ת לה א ת הגט .י ח ד עם זה חייב ב י ת הדין א ת
ה ב ע ל ב מ ז ו נ ו ת ,אף ש ה א ש ה ע ז ב ה א ו ת ו וחיה ב נ פ ר ד מ מ נ ו ,״משום שהיא אגידא ג ב י ה
ומעוכבת
ל ה נ ש א ע ל ידו ...שהוא מ ח ו י ב ב מ ז ו נ ו ת י ה כ ל זמן שהיא מ ע ו כ ב ת ל ה נ ש א
ע ל ידו״
.ואילו ב י ת הדין ה ר ב נ י האזורי ב ת ל -א ב י ב — י פ ו ,! °ב ת ב י ע ת אשד ,ל כ פ ו ת
1 2 9
3
ג ט ע ל ב ע ל ה ש נ י ש א ה ל ו כ ש ה י ת ה ק ט י נ ה והוא מאום עליה ,פ ס ק ל ח י י ב א ו ת ו ל ג ר ש ה ,
אולם ל א פ ס ק ל ה מזונות ,כי אף ל ה ר מ ב ״ ם דכופין ל ב ע ל ל ת ת גט ב ט ע נ ת מאים עלי,
.122
.123
.124
.125
.126
.127
.128
.129
.130
הרמ״א על שו״ע אה״ע ,קנד ,ה ,על פי המרדכי בפרק המדיר בשם הראבי״ה.
הרמ״א על שו״ע אה״ע ,קנד ז ,עפ״י שו״ת המהרי״ק ,קלה.
שו״ת המהרי״ט ,ח״א ,קיג.
ראה :בבלי בבא מציעא ,יב ,ב,׳ ירושלמי בבא מציעא ,פ״א ,ה״א .וכן ראה שרשבסקי ,שם ,על
פי מפתח העניינים ״מזונות — מעוכבת מחמתו להינשא״.
תיק ,1/2/704פורסם באוסף פסקי דין של הרבנות הראשית לארץ ישראל ,תש״י )בעריכת ז׳
ורהפטיג( ,עמ׳ כט .וראה במפורט :קורינלדי ,שם ,עמ׳ 202-201וכן עמי .196
על השאלה מי חייב לעזוב את הבית ועל מי החובה להיטלטל ולמצוא מקום מגורים אחר ,או
על אפשרות חלוקה בתוך הדירה הקיימת ,ראה :קורינלדי ,שם ,עמ׳ .213 ,202 ,188
תיק /252תשי״ד ,פד״ר ,כרך א ,עמ׳ .65
שם ,עמ׳ .74על מעוכבת מחמתו להינשא ,ראה הערה 125לעיל.
תיק /7315שך )לא פורסם(.
]170
[
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ש ל מ ע ו כ ב ת ע ל ידו ,א ל א
אין ל ח י י ב ו ב מ ז ו נ ו ת כ ל זמן ש ל א פ ט ר ה בגט ,ואין ל ה דין
היא מ ע ו כ ב ת מ ח מ ת עצמה ,ש ה ר י היא ל א רוצה בו .ב י ת הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
1 3 1
בדונו
ב ע ר ע ו ר ציין ,כי ב ט ע נ ת מ א י ם עלי ב א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת ,גם ל ה ח ו ל ק י ם ע ל ה ר מ ב ״ ם ו ל א
מחייבין גט ,א י כ א ד ם ב ר י דיש ל ח י י ב ו ב מ ז ו נ ו ת ,א ך ב נ ק ו ד ה זו נ ד ח ה ה ע ר ע ו ר ו ב י ת
הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל ק י ב ל ע מ ד ת ביה״ד האזורי כי אין ל ח י י ב ו ב מ ז ו נ ו ת ) מ א י ד ך גיסא,
נ ת ק ב ל ה ע ר ע ו ר ב נ ק ו ד ה א ח ר ת וביה״ד ה ג ד ו ל ציוה ע ל כ פ י י ת ה ג ט ( .
א ש ה ה י ת ה נ ש ו א ה ל א י ש ב ע ל מ י ד ו ת ר ע ו ת ה מ ר ב ה ק ט ט ה עם א ש ת ו מ ח ר פ ה ו מ ג ר פ ה
ו מ ק ל ל יולדיה ב פ נ י ה ואינו מ פ ר נ ס ה כ ר א ו י והיא ת ו ב ע ת גט ב ט ע נ ה מאום עלי .ה ב ע י ה
ה ו ב א ה ב פ נ י ה ר ב א ב ר ה ם י צ ח ק הכהן קוק זצ״ל ,ו ב ש ת י ת ש ו ב ו ת ש ש ל ח ל ה ר ב חזקיה
ש ב ת י י ה ו ש ע זצ״ל
1 3 2
פ ס ק ה ר ב קוק ש א ף א ם אין ל כ פ ו ת עליו מ ת ן גט ,יש ל ה כ י ר
ב ז כ ו ת ה ש ל האשד! ל ד ו ר ב נ פ ר ד — מ ב ל י ל ה ט י ל ע ל י ה דין ש ל מ ו ד ד ת — ו ל ח י י ב א ת
ה א י ש ל ש ל ם ל ה מ ז ו נ ו ת ולא ל ה פ ח י ת מ ז כ ו ת ה ל כ ת ו ב ת ה
1 3 3
.
א ח ד מ ר ב נ י י ש ר א ל ,ה ר ב א ל י ע ז ר ו ל ד נ ב ר ג ,א ב ביי׳ד ב י ר ו ש ל י ם ה צ י ע
1 3 4
א ת הפירוד
שבין בני הזוג ת ו ך כ ד י חיובו של ה ב ע ל ב מ ז ו נ ו ת כ פ ת ר ו ן ל ב ע י ה כ א ו ב ה ש נ ת ע ו ר ר ה
ב ש נ י ם ה ר א ש ו נ ו ת ל ק י ו ם ה מ ד י נ ה עם ז ר ם ה ע ל י ה ה ג ד ו ל ה מ א ר צ ו ת מ ז ר ח התיכון ,ב מ י ו ח ד
מתימן .ב א ו ת ה ת ק ו פ ה נ ת ר ב ו ב ב ת י הדין תיקים ב ה ם ה א ש ה ב א ה ב ת ב י ע ה ל ג ט ב ט ע נ ת
מ א י ם עלי ב ע ק ב ו ת ה ה פ ר ש ה ג ד ו ל שבגילים .ה ו ש מ ע ו ט ע נ ו ת ,כ ג ו ן :א ב י ה ש י א נ י בחו׳יל
ב ה י ו ת י ק ט נ ה ,א נ י נ ע ר ה צ ע י ר ה לימים ו ה ב ע ל מ ב ו ג ר ב ה ר ב ה מ מ נ י ואיני ר ו צ ה בו,
איני י כ ו ל ה ל ח י ו ת אתו ,איני ס ו ב ל ת אותו .ה א ש ה מ ו כ נ ה ל ו ו ת ר ע ל ה כ ת ו ב ה ו ב ל ב ד
שיוציאה .ו ה נ ה כ ש ז ו היתד ,א ש ת ו ה י ח י ד ה ה ר י ה י ה ה פ ת ר ו ן יעיל במיתי ,מ ס ו י מ ת ,כ י
א ם היא ע ז ב ת ו והיתד ,כ מ ע ו ג נ ת ,גם ה ו א חי בעיגון ,והיה בידי ב י ת הדין א מ צ ע י ל ח ץ
.131
.132
.133
.134
ערעור שכא ,134/פד״ר ,כרך ד ,עמ׳ ,244בעמ׳ .252
פורסמה בספר שו״ת ״דברי יחזקיהו״ ,להרב חזקיהו שבתי יהושע ,חאה״ע עמ׳ יד ,ועמ׳ ל ג
הראי״ה קוק מבחין בין שלוש מידות בתובעת גירושין בטענת מאים עלי (1) :האומרת מאוס
עלי בלא שום אמתלא .במקרה זה אין לכוף עליה לחיות איתו ,כי אם האשד .אינה רוצה בו
וטוענת שהוא מאום עליה — הויא באנוסה ,ואם הבעל אינו רוצה לגרשה אין להפקיע ממנה כל
זכות בתור עונש על מרדה ,דאונס רחמנא פטריה .אלא מפני שהיא קרובה למורדת ,אין מחייבים
אותו במזונות כל עוד היא חיה בנפרד ,אולם אם תפסה למזונותיה — לא מפקינן מינה.
) (2הבאה בטענת מאום עלי ונותנת לדבריה אמתלא כל דהיא ,שנראית בתור דבר אפשרי
שבאמת מאום עליה אף שזוהי לא אמתלא חזקה ומוכרחת .במקרה זה יש לחייבו במזונות ,כי
אנוסה היא מלחיות אתו ואגודה בו ,והרי בידו להתיר את הקשר ולהביא לידי גירושין ,והוא
המעכב ,וכל עוד היא מעוכבת בגללו — חייב לפרנסה .ויש חולקין (3) .העוזבת את בעלה
בטענת מאוס עלי ויש לה ראיה מבוררת שהיא מוכרחת למאוס בו ,בנסיבות אלה אליבא דכולי
עלמא אינה מפסידה דבר מזכויותיה כל זמן שהיא אגודה ביה מפני שאינו נותן לה .גט ,ועל כן
זכאית היא למזונות .כאמור ,בסוגיית מאים עלי נרחיב הדיבור להלן בפרק ו סעיף ,5
שו״ת ציץ אליעזר ,ח״ד ,םימן כא ,עמ׳ קד ו־קי.
][171
] 20
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
ע ל י ו ל ש ח ר ר ה ,ע ל ידי אי מ ת ן ה י ת ר לישא אשד ,א ח ר ת ע ד ש י ג ר ש נ ה ,אולם אם ל ב ע ל
זה היתד ,אשד ,א ח ר ת נוםף ל צ ע י ר ה זו ,וזה היה מצוי מ א ד ) ב ה ר ב ה מ ק ר י ם נ ש א -ק נ ה
א ת האשד ,ה צ ע י ר ה ב ר צ י כ ס ף מ א ת אביה ,נ ש ח י ת ה ל ו מ כ ב ר אשד ,וילדים ,ל פ ע מ י ם א ף
מ ב ו ג ר י ם מ א ש ת ו ה ש נ י ה ( ,ל א היה כ ל אמצעי
מרצון.
בידי ביה״ד ל ה ב י א א ת ה ב ע ל ל מ ת ן גט
מ ת ו ך אי רצון ,או ח ו ס ר י כ ו ל ת ל ה פ ע י ל א מ צ ע י כ פ י ה נ ג ד ה ב ע ל ה מ ת א כ ז ר
ל א ש ת ו ה צ ע י ר ה ה מ ו א ס ת ב ו ה צ י ע ה ר ב ו ל ד נ ב ר ג ב כ נ ם ב ת י הדין ב ת ל ־ א ב י ב — י פ ו בי״ז
ש ב ט ת ש י ״ ב כי ב ת י הדין י פ ס ק ו ב מ ק ר י ם מעין א ל ה פ י ר ו ד לזמן ,״ ל ה ח ל י ט שאין חיוב
ע ל האשד ,ל ג ו ר עם ב ע ל ה ועל ה ב ע ל ל ת מ ו ך ב ה ב ד י ר ה ו מ ז ו נ ו ת כ ש ה י א י ו ש ב ת ב נ פ ר ד
ממנו ,ו י ת ח י י ב כ כ ה ע ד א ש ר י מ ל ך ב ע צ מ ו ב ד ע ת ו שאין ת כ ל י ת ל ה מ ש י ך כ כ ה בחיי
ס ב ל ב ל י שום ת ו ע ל ת ויחליט ל ג ר ש ה ״ .יודגש כי ה ר ב ו ל ד נ ב ר ג סיים ד ב ר י ו ב א ו מ ר ו :
״ כ מ ו ב ן שהיה ראוי ל ק ב ו ע ב כ ך ה ל כ ה פ ס ו ק ה ו מ ק ו ב ל ת ב כ ל ב ת י הדין בארץ ,כדי ש ל א
נהיה ב ה ל כ ה ז א ת ב ב ח י נ ה ש ל ע ש י י ת א ג ו ד ו ת אגודות ,וה׳ י צ י ל נ ו מ ש ג י א ו ת ״ ,135
ניתן ל ס כ ם ,איפוא ,ו ל ו מ ר כי צו ב י ת הדין ל פ י ו ר ש א י ת האשד ,ל ח י ו ת ב נ פ ר ד מ ב ע ל ה ,
ת ו ך כ ד י ח י ו ב ה ב ע ל ב ת ש ל ו ם מזונות ,מהווה אמצעי לחץ ע ל ה ב ע ל ל ת ת גט פיטורין
לאשתו.
לחץ גופני
(4
ה א מ צ ע י ה ח ר י ף ב י ו ת ר והיעיל ב י ו ת ר ,הוא הלחץ הגופני ,״חובטין אותו״
1 3 8
,״כופין
אותו ...בשוטי״ « ,או כל לחץ א ח ר ע ל גופו ש ל האדם ,ל ר ב ו ת ה ג ב ל ת חופש ה ת נ ו ע ה
7
ש ל ו ע ל ידי נ ת י נ ת ו ב מ א ס ר .
ד ר ג ו ת ש ו נ ו ת ב מ י ד ת הלחץ ה ג ו פ נ י :א נ ס ו ה ו עכו״ם ל ג ר ש ש ל א כדין — אינו גט,
ואפילו ר י ח ה ג ט אין בו ? א נ ס ו ה ו עכו״ם ל ת ת גט כדין — פ ס ו ל ל ה ת י ר ה ל י נ ש א ,ו פ ו ס ל
מן הכהונה ,מ ש ו ם ר י ח ה ג ט
138
? גט ה מ ע ו ש ה על ידי עכו״ם על פי ב י ת דין ש ל י ש ר א ל ,
ש ח ו ב ט י ם א ו ת ו ואומרין ל ו עשה מ ה ש י ש ר א ל א ו מ ר ל ך — ה ג ט כ ש ר
בישראל,
כ ד
ץ
_
כ
ש
ר
139
,׳ גט מ ע ו ש ה
0״.
לחץ ע ל ידי מ כ ו ת נ ח ש ב כ א מ צ ע י ה ל ח ץ ה ח מ ו ר ב י ו ת ר :״ מ ל ק ו ת חמור ,ד א מ ר ר ב
א י ל מ ל א נגדור ,ל ח נ נ י ה מ י ש א ל ועזריה ,פ ל ח ו ל צ ל מ א ״ ״ .לחץ י ו ת ר ק ל היא ה נ ת י נ ה
1
.135
.136
.137
.138
.139
.140
.141
וראה גם :קורינלדי ,שם ,עמ׳ .209
משנה גיטין ,ט ,ח.
בבלי כתובות ,עז ,א.
בבלי גיטין ,פח ,ב; בבלי בבא בתרא ,מח ,א.
בבלי גיטין ,שם.
משנה גיטין ,שם )הערה 136לעיל(; בבלי בבא בתרא ,שם.
בבלי כתובות ,לג ,ב.
][172
זרח ודהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
במאסר
בבית סוהר של ישראל .מאסר כאמצעי לחץ ל נ ת י נ ת גט היה נהוג בתקופות
ש ו נ ו ת .״ ב י ת האםורין ש ל י ש ר א ל ״ ש ה ו ז כ ר ב ג מ ר א
1 4 2
,מ ו ג ד ר ע ל ידי
ר ש ״ י :״כגון
ל כ ו פ ו ל ה ו צ י א אשד ,פ ס ו ל ה ״ ״ * ,״ .ה ב ט ח ה ל ה ת י ר א ד ם מ מ א ס ר ל נ ת פ ש אליו מ ס י ב ה
4
א ח ר ת א ם יגרש א ת אשתו ,א י ן ב ה כ ד י ל ב ט ל א ת ה ג ט כ מ ע ו ש ה ,א ל א א ם כ ן מ ס ר
מ ו ד ע ה מ ת ח י ל ה ,147,146
מ ב ח י נ ת ה ח ש ש ש ל א ל ה י כ ש ל ב״גט מעושה״ ,ה ר י ב מ ק ו ם שכופין מהדין ליתן ג ט
ע ל ידי ב י ת דין מ ו ס מ ך ו א פ ש ר ל כ פ ו ת ו בשוטים ,מ כ ל ש כ ן ש א פ ש ר ל כ פ ו ת ו ע ל ידי
נ ת י נ ה ב מ א ס ר .ולכן ב ת י הדין ה א י ד נ א נוטין ל ה ש ת מ ש ב מ א ס ר כ א מ צ ע י ל ח ץ ל מ ת ן גט,
א ף ב מ ק ר י ם שהיו מ ה ס ס י ם ל ה ש ת מ ש ב ל ח ץ ש ל מ כ ו ת כ ד י ל כ פ ו ת מ ת ן הגט .כ ד ב ר י ה ר ב
עובדיה י ו ס ף
1 4 8
:״ומכש״כ ב כ פ י ה ש ב ז מ ן ה ז ה ש א י נ ה כפייה בשוטים ,א ל א ב י ש י ב ה
ב ב י ת הסוהר ,ואין כ ל דמיון בין ב י ת ה ס ו ה ר ש ל ז מ נ י נ ו ל ב י ת ה ס ו ה ר ש ב ז מ נ י ם הקודמים,
והו״ל כ ס פ ק ם פ י ק א ד ר ב נ ן ,ו ל ד ע ת ה ר ב ה פ ו ס ק י ם ע ב ד י נ ן ם פ י ק א בידים ב ד ר ב נ ן ל ה ק ל
וכ״ש ב ס פ ק םפיקא״.
בימי מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט ב א ר ץ -י ש ר א ל ,נ ע ש ה נםיון ע ל ידי ב י ת מ ש פ ט מחוזי
1 4 9
לכפות
ג ט ב מ א ס ר ,ב ד ר ך ה ב א ה :ב י ת ה מ ש פ ט ציווה א ת ה ב ע ל ל ת ת ג ט ל א ש ת ו כדין ,מ ת ו ך
ה נ ח ה ש א ם ל א י פ ע ל ב ה ת א ם ל צ ו ב י ת ה מ ש פ ט ,י א ש ם ב ע ב י ר ת בזיון ב י ת הדין ויאםר
ע ד שיקיים א ת ה צ ו ל י ת ן גט .הנםיון ל א הצליח ,ו ב י ת ה מ ש פ ט העליון ה מ נ ד ט ו ר י ב י ט ל
א ת פ ס ק הדין
1 5 0
.
ר ק בחוק שיפוט ב ת י דין ר ב נ י י ם )נישואין וגירושין( ,תשי״ג— ,1953נ ק ב ע ב ס ע י ף ,6
כ י ״ציווה ב י ת דין ר ב נ י ב פ ס ק דין סופי ל כ פ ו ת איש ל ת ת ג ט פיטורין ל א ש ת ו ,א ו ל כ פ ו ת
.142בבלי פסחים ,צא ,א.
.143רש״י ,פסחים ,שם ,דייה בית האסורין של ישראל.
.144ועיין שו״ת משאת בנימין ,כב ,באחד ״שקשרו ואנסו אותו ,והכו אותו ...ושמו עליו שומרים...
ליתן הגט ,אע״ג דהתירו מעליו כל כלי ברזל ,מ״מ משמע שמו עליו שומרים והוליכו אותו
ברשותם ותחת ידם ולא הלך בעצמו ברצונו״ .המשיב פסק להחמיר כל עוד לא נישאת ,ודרש
שיתן גט שני ,שכן הגט הראשון ניתן מפחד האונס הראשון ,שאיימו עליו שאם לא יתן הגט
יחזירוהו למאסר .אולם במקרה זה היו גם מכות נוסף למאסר .גם איום מפורש או מכללא
להשיבו למאסר — יכול היה להיחשב אונס הפוסל את הגט כגט מעושה .ראה :שו״ת מהרי״ק ,סג.
.145לענין מאסר ראה עוד השו״ת המובאות במאמרו של מ׳ אלון ,״המאסר במשפט העברי״ ,ספר
היובל לכבוד פנחס רוזן ,עמ׳ 187־.188
.146שו״ת הריב״ש ,רלב.
.147והשווה גם :הערות 88־ 89לעיל.
.148שו״ת יביע אומר ,ח״ג ,חאה״ע ,כ.
.149ת .א ,77/45 .בוגאיר נ׳ בוגיאיר ,פמ״ן ,עמי .210
.150ע״א ,274/45בוג^יר נ׳ בוגאיר 46 ,אל״ר .327ועיין :זילברג ,שם )הערה 17לעיל( ,עמ׳
.103—100
][173
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
א ש ה ל ק ב ל גט פיטורין מאישה ,ר ש א י ב י ת מ ש פ ט מחוזי ,כ ת ו ם ש ש ה חודשים מיום
מ ת ן ה צ ו ל פ י ב ק ש ת היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ל כ פ ו ת ב מ א ס ר ל צ י י ת לצו״ .ה ו ר א ה מעין
זו ל כ פ י י ת ח ל י צ ה כ ל ו ל ה ב ס ע י ף 7ש ל א ו ת ו חוק.
ה ה ו ר א ו ת הנ״ל נ ו ס ח ו ב ה ת א מ ה עם ה ר ב נ ו ת ה ר א ש י ת ב י ש ר א ל ,ו ק ד מ ו ל ה ס כ מ ת ה ש ל
ה ר ב נ ו ת ה ר א ש י ת דיונים ר ב י ם .אי ר צ ו נ ה של ה מ מ ש ל ה ל ה ע נ י ק ס מ כ ו ת ש ל ה ט ל ת מ א ס ר
ל ב י ת הדין ה ר ב נ י ב ל ב ד ,ו י ו ת ר מזה ר ת י ע ת ה ש ל ה ר ב נ ו ת מ פ נ י ח ש ש ש ל גט מעושה!,15
נ צ ט ר פ ו ל נ י ס ו ח ה ס ע י פ י ם 6ו ־ 7בחוק ה ש י פ ו ט הנ״ל ,ל פ י ה ם ב י ת הדין מ ו ס מ ך ל צ ו ו ת
ע ל כ פ י י ת הגט ,ואילו ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי ,ל פ י ב ק ש ת היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ,מ ו ס מ ך
ל צ ו ו ת ע ל מ א ס ר ו ש ל מי ש א י נ ו מ צ י י ת ל פ ס ק ה ר ב נ י .ל ה ב ה ר ת ע מ ד ת ה ש ל ה ר ב נ ו ת
בנידון ה ר י ק ט ע מ מ כ ת ב ח ו ז ר ש נ ש ל ח ע״י ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל יצחק אייזיק הלוי
ה ד צ ו ג •דל ל ר ב נ י י ש ר א ל ולדייניה
1 5 2
:
״כ״ג שליט״א .א מ ש מ ס ר לי הד״ר ו ר ה פ ט י ג הי״ו ,סגן ש ר ה ד ת ו ת ,על ה ש ל ב
ש א ל י ו ה ג י ע במו״מ ש ל ו עם ה ו ע ד ה בענין השיפוט .א( ה ם מ ס כ י מ י ם ל כ ת ו ב
ב ח ו ק ש ב מ ק ר ה ש ה פ ס ק דין ה ס ו פ י ש ל הבי״ד ה ר ב נ י מ ח י י ב ב פ י ר ו ש ל כ פ ו ת .א ת
ה ב ע ל ע״י מ א ס ר ל ת ת גט ל א ש ת ו ,אזי י ק ב ל מ מ י ל א מ א ס ר ע ל אי צ י ו ת פ ס ק
הדין מ ב ל י ש ב י ת הדין או צד ב ה ס כ מ ת ביה״ד ידרוש א ת זה ,א ח ר י ש י ע ב ו ר
זמן ק צ ו ב והוא ל א נ ת ן הגט .ל כ א ו ר ה נ ר א ה שאין כאן ס כ נ ה ש ל גט מ ע ו ש ה ,
ש ה ר י ח״ו שהבי״ד י כ ת ו ב ב פ י ר ו ש ״לכפות״ ,וגם י ת א ש ר ס ו פ י ת ב ב י ה ״ ד ה ג ד ו ל
כשאין הדין נ ו ת ן כ ך ,או ב מ ק ו ם ש ל ספק .אכן ב כ ל ז א ת ל מ י ח ש מיבעי ,וכו׳
.151הצעה להחלת פקודת בזיון בתי המשפט גם על בתי הדין הרבניים והרחבתה כדי שאפשר יהיה
להכריח לקיים פסק דין בענין גירושין ,לא נתקבלה לא על דעת הממשלה ולא על דעת הרבנות.
הרבנות הראשית חששה כי הבטחת סנקציה של מאסר על אי ציות לכל פסק דין של בית דין
רבני עלולה להטיל צל של כפיה על כל חיוב למתן גט ,אף באותם מקרים — והם המרובים —
שאין בהם מקום לצוות על כפיה לתת גט .ראה :ז׳ ורהפטיג ,שם )הערה 107לעיל( ,עמ׳ 17
ועמ׳ .33
בהצעת חוק פסקי דין )הוצאה לפועל( ,תשי״ח— ,1958הצ״ח ,321 ,עמ׳ ,3הוצע סעיף 8לפיו
פסק דין שאינו ניתן לבצוע באחת הדרכים הקבועות בחוק זה ,אם לפי מהותו ואם מחמת
מעשה או מחדל של החייב או מטעמו ,רשאי בית המשפט בצו לאכוף את בצועו במאסר או
•בקנס ,או בשניהם כאחד ,ובלבד שלא יטיל ביהמ״ש לשם ביצוע פם״ד אחד מאסר לתקופה העולה
על שלש שנים .בסעיף )8ה( לאותה הצעת חוק הוצע ,כי לענין פס״ד שניתן ע״י בי״ד רבני,
יהא מוסמך בית משפט מחוזי לאכוף בצועו על ידי מאסר עד שלש שנים כנ״ל.
בדיון בכנסת על הצעת החוק הנ״ל הצעתי להוסיף בסעיף )8ד (.מלים אלה :״אם ציווה בית הדין
לאכולף ביצוע פסק הדין על ידי מאסר״ ,כי איום במאסר על אי ביצוע של כל פסק דין של
ביה״ד הרבני ,לרבות כל פסק דין על גט ,אף שביה״ד לא ציווה על מאסר עלול להטיל על כל
גט חשש של גט מעושה )ראה :דברי הכנסת כרך כג)תשי״ח( ,עמ׳ .102וראה גם :דברי ח״כ
ש׳ לורנץ ,שם ,בעמ׳ .132 ,131ותשובת שר המשפטים פ׳ רוזן ,שם ,עמ׳ .260
.152מתוך מכתב מיום ה׳ מו״מ )פרשת מטות־מסעי( ,תשי״ג.
][174
זרח ו ר ה פ ט י ג :כפיית גט ל ה ל כ ה ולמעשה
[ 23
יהא מ ו כ ר ח ל ת ת גט מ פ ח ד ה מ א ס ר ,ו כ ר ואינו נ ו ת ן ג ט א ל א מ א י מ ת ה מ א ס ר
והוא א י נ נ ו ב א מ ת מ א ל ה שכופין א ו ת ן בשוטין ,עולה ע ל ד ע ת י ע צ ה ל ח ו ק ק
שכשתיגש
הממשלה
לאסרו
אחרי
שלשה או ששה
ש י ע ב ו ר הזמן ה נ ״ ל
חדשים ,י ו כ ל ל ה ת ג ו נ ן ע״י כ ך שיגיש ע כ ש י ו ע ר ע ו ר תוך ,נגיד ,ע ש ר ה ימים
לפני
ביה״ד הגדול ,ו א נ ח נ ו נ ת ק ן ל ק ב ל
ו נ פ ס ו ק כ ד ת ש ל ת ו ר ה ב״ה .א פ ש ר
ב מ ק ר ה כ ז ה א ת ה ע ר ע ו ר ' ,ונכון
ג כ שנתקן בתקנה פנימית שבכל מקרה
״
ש פ ם ה ״ ד יחייב ל כ פ ו ת א ת ה ב ע ל ,י ש ב ו ב ע ר ע ו ר ביה״ד ש ל ח מ ש ה ר ב נ י ם
ב מ ק ו ם ש ל ש ה ,ל ח ו מ ר הענין .ב( מובן ג״כ ש כ ל זה אם כ ת ו ב ב פ י ר ו ש ׳ ל כ פ ו ת
א ת ה ב ע ל ע״י מ א ס ר /אך אם ל א כ ת ו ב א ל א ס ת ם ל כ פ ו ת ,ה ר י א פ ש ר היתד,
7
,
ה כ ו ו נ ה א ל א ל כ ו ף א ו ת ו ע״י ה ט ל ת מזונות ,הוא הדין ה נ ״ ל ב ש כ ת ו ב ב פ ס ק
הדין ל כ ו ף א ת ה י ב ם ע״י מ א ס ר — לחליצה״.
ה ה ת ל ב ט ו י ו ת ש ל ה ר ב נ ו ת ל ג ב י ה ס ע י פ י ם ב ח ו ק ה נ ש ו א י ן וגירושין ה ע ו ס ק י ם ב כ פ י י ת
ג ט ו ח ל י צ ה ב א ו לידי ביטוי ב ב י ר ו ר י ה ל כ ה ר ב י ם ב ת ש ו ב ו ת ש ל גדולי ה ת ו ר ה .ס פ ר ו ש ל
ה ר ב ה ר א ש י יצחק הלוי ה ר צ ו ג ז״ל ,ה י כ ל יצחק ,חאה״ע ,מ ו ק ד ש ר ו ב ו כ כ ו ל ו ל ב י ר ו ר
הבעיות
ו ה ה ם ת ע פ ו י ו ת ה ה ל כ ת י ו ת ,ו נ ט י י ת ו ה ח י ו ב י ת ה ו ש פ ע ה ל א מ ע ט מ ה ע ו ב ד ה כי
ה כ פ י י ה ה מ ו צ ע ת היתד ,ב מ א ס ר ,ו כ פ י י ת מ א ס ר נ ר א י ת כ א מ צ ע י מ ת ו ן י ו ת ר מ א ש ר כ פ י ה
בשוטים ,ו ע ל כן מ פ י ג ה ב מ י ד ה מ ר ו ב ה א ת ה ח ש ש ש ל ג ט מעושה.
בין היחידים ש ה ת נ ג ד ו ל ה צ ע ה היה ה ר ב מ ש ו ל ם ר א ט ה י .הוא ה ב ח י ן בין ה ה י ת ר
5 3
שב״עין יצחק״ ,כי ש ם דן ב מ ק ר ה ש ל ב ד י ע ב ד ב כ ש ר ו ת ו של ג ט ש נ י ת ן ב כ פ י ה ,ל ב י ן
ח ק י ק ת חוק ו פ ס י ק ה ל כ ת ח י ל ה ,״ואין ל ע ש ו ת ס פ ק בידים״.
ת ו ך כדי יישום ה ח ו ק ל מ ע ש ה ה ל כ ו ו ר פ ו ה ח ש ש ו ת .ב ת י הדין מ צ א ו כי ה א פ ש ר ו ת
שנפתחה לפניהם תורמת
לפתרון בעיות משפחתיות ק ש ו ת ולמניעת עיגונא דאיתתא
ו ע י ג ו נ א ד ג ב ר א גם יחד ,ע ד ש ב א ח ד מ פ ס ק י ה ד י ן
1 5 4
המליץ ב י ת דין ע ל ת י ק ו ן ב ח ו ק
ו ה ח ר פ ת א מ צ ע י ה כ פ י ה ע ל ידי ה ט ל ת ה ס ר ב ן ל צ י נ ו ק ,או א פ י ל ו ייםורו בשוטים ,כ ד י
ל פ ת ו ר מ ק ר ה בו ד ר ש ה גט א ש ת ע ב ר י י ן שנידון ל מ א ס ר ל ש נ י ם ר ב ו ת ,ו ע ל כן אין עליו
א י מ ת ה מ א ס ר ע ל אי ציות ל צ ו ב י ת הדין ל מ ת ן גט פ ט ו ר י ן ל א ש ת ו .
ו.
(1
העילות לכפיית גט
כל,לי — כפייה וחיוב
ר ב ו ת הן ה ע י ל ו ת ל ח י י ב ה ב ע ל ו ל כ ו ף עליו ל י ת ן גט פטורין ל א ש ת ו ,וכן ל ח י י ב האשד,
ו ל כ ו ף ע ל י ה ל ק ב ל גט.
.153
.154
ק ו ל מבשר ,סימן פג ,ת ש ו ב ה מיום כ״ט ת מ ו ז תשי״ג.
תיק שכט ,459/פד״ר ,כ ר ך ח ,עמ׳ ,124בעמ׳ .128
][175
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
ע י ל ו ת הכפיר ,ל ג ט מ ו ז כ ר ו ת ב ג מ ר א ב ש ת י ל ש ו נ ו ת ? בלשון ש ל כ פ י ה ן כ ו פ ץ א ו ת ו
ל ה ו צ י א « « ,כופין ל ב ע ל ל י ת ן גט
יוציא ויתן כ ת ו ב ה
דקתני
1 5 8
1 5 6
,כופין א ו ת ו שיחלוץ ל ה
,יוציא ל א ל ת ר ויתן כ ת ו ב ה
אותו
ב מ ת נ י ת י ן יוציא ,היינו שכופין
1 6 0
1 5 9
157
? או בלשון ש ל י ו צ י א :
.ו נ ח ל ק ו ה ר א ש ו נ י ם ,אי ב כ ל ה נ ך
.לפי
הר״י
ש ב ת ו ס פ ו ת ,יוציא —
מ ש מ ע ו ת ו שכופין א ו ת ו להוציא ,ולא מ ס ת פ ק י ם ב כ פ י ה ש ב ד ב ר י ם ,כי ״ ב ד ב ר י ם ל א י ו ס ר
עבד״ .ואילו לפי ר ב י נ ו ח נ נ א ל אין כופין א ל א היכא ש מ פ ר ש ב ה ד י א כופין ,א ב ל ה י כ א
ד א מ ו ר ר ב נ ן ׳ י ו צ י א /א ו מ ר י ם ל ו :כ ב ר חייבוך ח כ מ י ם להוציא ואם ל א תוציא מ ו ת ר
ל ק ר ו ת לך עבריינא ,אבל לכפותו
_ לא!,16
מ ח ל ו ק ת זו ק ד ו מ ה היא בין ה י ר ו ש ל מ י ו ה ב ב ל י .ל פ י ה י ר ו ש ל מ י
1 6 2
ב כ ל ה נ ך דיוציא
אין כ ו פ י ן :״ ו א מ ר ש מ ו א ל אין מעשין אלא לפםולות״ ,ו מ ח א ד ת נ י נ ן ב מ ד י ר א ת א ש ת ו
מ ל י ה נ ו ת ל ו ובו׳ יוציא ויתן כ ת ו ב ה ,אין קושיא על שמואל ,כי ״ ש מ ע נ ו שהוא מוציא,
ש מ ע נ ו שכופין״ ,כ ל ו מ ר וכי ש מ ע נ ו שכופין ,כי יוציא אין מ ש מ ע ו ת ו כופין .ואילו ל פ י
הבבלי
1 6 3
יוציא — מ ש מ ע ו ת ו יוציא בכפיה ,כופין א ו ת ו .ש י ו צ י א ה ,ו כ ד מ ו כ ח מ ד ב ר י
ר ב ה ק ו ב ע כי ה א ו מ ר איני זן ואיני מ פ ר נ ס — יוציא ויתן כ ת ו ב ה ,ו פ ר י ך ע ל ה ש מ ו א ל :
ע ד שכופין א ו ת ו להוציא ,י כ פ ו ה ו לזון .מ כ א ן ש״יוציא״ מ ש מ ע ו ת ו כופין א ו ת ו ל ה ו צ י א ,164
אולם ,ב ע צ ם ,ה מ ח ל ו ק ת א י נ ה בין ה י ר ו ש ל מ י לבין ה ב ב ל י ,א ל א ה מ ח ל ו ק ת היא בין
ש מ ו א ל ובין ר ב .וכן ה ע ל ה היפה ע י נ י ם
דשמואל
.155
.156
.157
.158
.159
.160
.161
.162
.163
.164
.165
.166
1 6 5
,״והרואה ב י ר ו ש ל מ י י ר א ה ד ק א י על ה א
ו כ מ ם ק נ א שם דהיכי ד א מ ר יוציא — אין כופין״ .ה ת ו ס פ ו ת
1 6 6
,והרא״ש
משנה כתובות ,ז ,ט־י :״אבל במומין הגדולים — כופין אותו להוציא .ואלו שכופין אותו
להוציא...״.
בבלי כתובות ,קט ,א.
משנה יבמות ,יג ,יב.
בבלי יבמות סד ,א ; שם ,סה ,א.
בבלי כתובות ,סא ,ב ישם ,ע ,א( שם ,עז ,א.
תוספות ,כתובות ע ,א ,ד״ה יוציא ויתן כתובה .וראה על סוגיה זו גם :זילברג ,שם )הערה
17לעיל( ,עמ׳ .119—117
תוספות ,שם ,ורש״י ,שם ,ד״ה המדיר.
ירושלמי כתובות פי״א ,ה״ז; ירושלמי יבמות ,פ״ט ,ה״ד ן ירושלמי גיטין ,פ״ט ,ה״ט.
בבלי כתובות ,עז ,א.
רא״ש ,יבמות ,פ״ו ,סימן יא.
על בבא בתרא ,מח ,א.
הר״ש ישראלי ,שם )הערה 20לעיל( ,בעמי לג ,מסיק מדברי התוספות כי הם נרתעים מלהכריע
נגד הירושלמי ,ומזהירים כי אין לכוף שום אדם לגרש ולעשות מעשה עד שנמצא ראיה ברורה,
עיין שם .ומסופקני אם מסקנה זו מתבקשת מדברי התוספות ,כי הרי התוספות מסבירים
אזהרה זו מפני החומרה שבהתרת אשת איש מספק ,ומשום כך הצורך בהקפדה על ראיה
ברורה לקיום העילה לכפיית הגט ,אבל לעצם הענין ברור כי התוספות מפרשים יוציא — זוהי
כפיה ,עיין שם.
?
][176
זרת ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 25
מסיקים
מ ה ר י ״ ף ומרש״י ,כי ״יוציא״ זה בכפיה ,כי ״ מ פ ק י נ ן ל ה מ י נ י ה ב ע ל כ ר ח ו
ואפילו בשוטי /
,
ה מ ק ר י ם ש נ א מ ר ב מ ש נ ה יוציא ויתן כ ת ו ב ה ה ם :ה מ ד י ר א ת א ש ת ו מ ל ע ש ו ת מ ל א כ ה
או מ ל ה י נ ו ת ל ו
כשמרננים
מפרשים
1 6 8
,וכיוצא בזה ,או ה מ ד י ר א ו ת ה מ ל ל כ ת ל ב י ת א ב י ה וכיוצא ב ז ה
1 6 9
1 6 7
,
,או
ע ל א ש ת ו ב ע נ י נ י קינוי ו ס ת י ר ה ״ .ה ר מ ב ״ ם ,ה ט ו ר ו מ ח ב ר השו״ע א י נ ם
0
א ת ה ס ת ו ם ,ו פ ו ס ק י ם בלשון ה מ ש נ ה :יוציא ויתן כ ת ו ב ה
1 7 1
.אולם ב מ ק ר י ם
ש ה ו ב א ו ב ג מ ר א והן ה ע י ל ו ת ה ע י ק ר י ו ת ל ת ב י ע ת גט ו כ פ י י ת ן :כ ש א י נ ו זן ואינו מ פ ר נ ס ,172
כשהיא
או
לקבורה
1 7 3
באה
מחמת
ט ע נ ה שאין ל ה
,וכיוצא באלו ,הרי ה ם פ ו ס ק י ם
בנים
1 7 4
י ו צ י א ויתן כ ת ו ב ה ,כופין א ו ת ו להוציא,
וכדמשמע מהשקלא וטריא של הסוגיות בגמרא
(2
ממנו ובעינא
חוטרא לידה ומרה
1 7 5
.
מיון קבוצות העילות
ה ע י ל ו ת ל כ פ י י ת גט נ י ת נ ו ת ל ס ו ו ג ל ק ב ו צ ו ת .ה ת ו ס פ ו ת
1 7 6
מ ב ח י נ י ם בין א ל ו דאתיין
ממילא ,כ ג ו ן :מ ו כ ה שחין ו ב ע ל פוליפום ,ובין אלו ד א ת י א ע ל ידי פ ש י ע ת ה ב ע ל ,כ ג ו ן :
ה מ ד י ר א ש ת ו מ ל י ה נ ו ת לו ,או ה א ו מ ר איני זן ואיני מ פ ר נ ס .
א פ ש ר ל ח ל ק א ת ה ע י ל ו ת ל ק ב ו צ ו ת ד ל ה ל ן :אי רצון ה ב ע ל ל מ ל א ח ו ב ת ו כ ב ע ל ,כ ג ו ן :
המורד
על א ש ת ו
1 7 7
ן אי י כ ו ל ת ה ב ע ל ל מ ל א ח ו ב ו ת י ו אם מ פ א ת מ ח ל ה ,ו א ם ב ג ל ל
ה ת ע ס ק ו ת ב מ ל א כ ו ת ה ה ו פ כ ו ת חיי הנשואין ל ל א נשוא
.167
.168
.169
.170
.171
.172
.173
.174
.175
.176
.177
.178
.179
1 7 8
,או ב ג ל ל מומים• ג ד ו ל י ם
179
?
בבלי כתובות ,נט ,ב.
בבלי כתובות ,ע ,א.
שם ,עא ,ב.
בבלי סוטה ,לא ,א.
רמב״ם ,הלכות אישות ,כא ,ג שם ,יב ,גן הלכות סוטה ,א ,ח; טור ושו״ע אה״ע ,עד? פ ,ג?
קעח ,יא.
בבלי כתובות ,עז ,א .רבינו חננאל גרים בהדיא באיני זן ואיני מפרנס ״כופין אותו ויוציא
ויתן כתובה״ — תוספות ,כתובות ,ע ,א ,ד״ה יוציא ויתן כתובה.
בבלי יבמות ,סה ,ב.
רמב״ם ,הלכות אישות ,יב ,יא ן טור ושו״ע אה״ע ,ע ,גן רמב״ם ,הלכות אישות ,טו ,יי ו־זן טור
ושו״ע אה״ע ,קנד ,ז.
בבלי כתובות ,עז ,א ,ומדשמואל יש ללמוד על דברי רבן ירושלמי גיטין ,פ״ט ,ה״ין בבלי
יבמות ,םה ,ב ,כי הא ודאי כייפינן .ועיין :שו״ת מהרי״ט ,ח״א ,קיג .ועיין גם :תיק /3212תשי״ג
פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,201בעמ׳ 216ן ערעורים תשי״ח ,49/תשי״ח ,57/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,77
בעמ׳ 85ן ער/תשכ״ו ,178/פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ ,65בעמי .71
תוספות כתובות ,ע ,א ,ד״ה יוציא ויתן כתובה.
בבלי כתובות ,סג ,א.
ראה :משנה כתובות ,ז ,י ,המונה ,בין היתר ,את בעל פוליפוס והמקמץ.
משנה ,שם.
5
][177
] 26
שנתון המשפט העברי ,כ ר ך ג — ד ) ת ש ל ״ ו — ת ש ל ״ ז (
א י י כ ו ל ת ה ב ע ל להוליד ,כ א ש ר אין ל א ש ה ילדים מנישואין ק ו ד מ י ם והיא ט ו ע נ ת ב ע י נ א
חוטרא לידה ומרה ל ק ב ו ר ה
1 8 0
• ,י ח ם ב ל ת י הוגן מ צ ד ה ב ע ל ל א ש ה
מ כ ה א ש ת ו וכיוצא ב ז ה ? נישואין א ס ו ר י ם ש י ש ל ה פ ר י ד ם
יש ומחלקים
1 8 4
מ ה ד
ין
8 2
!
1 8 1
,ר ו ע ה זונות,
ו ע ו ד
,183
א ת הנימוקים המצדיקים א ת ד ר י ש ת האשה לחייב א ת הבעל למתן
ג ט ל ש נ י ס ו ג י ם :א .נ י מ ו ק י ם א ו ב י י ק ט י ב י י ם )מומים ,ה ב ע ל א י נ ו מ ס ו ג ל להוליד ,אינו
מ ס ו ג ל ל ק י י ם ח ו ב ת עונה( ? ב .נ י מ ו ק י ם ס ו ב י י ק ט י ב י י ם ה כ ר ו כ י ם ב ה ת נ ה ג ו ת ה ב ע ל ) מ ס ר ב
לקיים ח ו ב ת העונה ,מ ס ר ב ל ת ת ל ה מזונות ,מ ת נ ה ג ע ם א ש ת ו ש ל א כדין(.
ה צ ד ה ש ו ו ה ש ב ע י ל ו ת ,פ ר ט לנישואין א ס ו ר י ם
ה
(3
ב
ע
ל
׳
״י
ו צ י א
_
מ
ש
מ
ע
כ פ י
יך
| ׳
ך,י א
כ
ד
ע
ו
ש
ה
1 8 5
,ה ו א העוול ה נ ע ש ה לאשר• ע״י
לךן ע ו ל ך ״ ,186
העילות — רשימה סגורה ן
ה א ם ר ש י מ ת ה ע י ל ו ת ש ב ג מ ר א ה י א ס ג ו ר ה ו מ ס ו ג ר ת ואין ל ה ו ס י ף עליה ,א ו ש א פ ש ר
ל ה ר ח י ב ה ב ד ר ך ש ל מ ד מ י מ י ל ת א ל מ י ל ת א ? ש א ל ה ז ו שנויה ב מ ח ל ו ק ת :י ש מ צ מ צ מ י ם
ויש מ ר ח י ב י ם .
הרא״ש ,שהוא בראש דורשי צמצום העילות לכפיית גט ,כותב ב ת ש ו ב ה
1 8 7
:״ומה
שהיא ט ו ע נ ת ש ב ע ל ה מ ט ו ר ף ו ט פ ש ו ת מ ת ו ס פ ת עליו מ ד י יום ,ו ש ו א ל ת ש י ג ר ש נ ה ט ר ם
י ט ר ף ו ת ה י ה ע ג ו נ ה לעולם ...ו כ ס ב ו ר ה היתד ,י כ ו ל ה ל ק ב ל ו א י נ ה י כ ו ל ה לקבל ...ו ר א ו ב ן
מ ש י ב :ה כ ר ת ב ו מ ק ו ד ם ל כ ך ו ס ב ר ת ו ק ב ל ת ,ג ם אינו מ ט ו ר ף א ך אינו ב ק י ב ט י ב ה ע ו ל ם
ו ל א י ג ר ש ך א ל א א ם ת ח ז י ר י הספרים — ...איני ר ו א ה מ ת ו ך ט ע נ ו ת ם ד ב ר י ם שיהיה
ר א ו י ל כ ו פ ו ע ל י ה ם ל ג ר ש ,כ י אין להוסיף ע ל מ ה ש מ נ ו חז״ל ב פ ר ק ה מ ד י ר ) ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ,
ע ז ,א ( :׳ואלו שכופין א ו ת ו ל ה ו צ י א :מ ו כ ה שחין ו ב ע ל פ ו ל י פ ו ם ו ה מ ק מ ץ ו ה מ צ ר ף
.180בבלי יבמות ,ס ה ,ב.
.181בבלי כ ת ו ב ו ת סא ,ב :שם ,ע ,א שו״ע אה״ע ,סימן ק נ ה
.182בבלי כ ת ו ב ו ת ,עז ,א .ע ל הכלל כי בנישואים אסורים הצדדים ב״עמוד והוצא קאי״ והשפעת
כ ל ל זה על הגירושין ,ראה :שרשבסקי ,שם )הערה 39לעיל( ,עמ׳ .318—316
;
.183הר״ש ישראלי ,שם )הערה 20לעיל(.
.184שרשבסקי ,שם ,עמ׳ .300—285ו כ ן עיין :ז׳ פלק ,תביעת גירושין מצד האשה בדיני ישראל,
ירושלים ,ת ש ל ״ ה עמ׳ ) 117—109הוספת עילות גירושין({ א׳ שפטלוביץ ,דיני המשפחה וישיפוטם
ליהודי ישראל ,עמ׳ ; 107—105א׳ גולאק ,יסודי המשפט העברי ,ס פ ר שלישי ,עמ׳ 25־ ? 26י״ש
צורי ,משפט התלמוד ,נזשפט המשפחה ,ס פ ר שני ,סימן נד.
.185ר א ה הערה 182לעיל.
.186ת ו ס פ ו ת ,כ ת ו ב ו ת ,ע ,א ,ד״ה יוציא ויתן כתובה .ו ע י י ן :שו״ת היכל יצחק ) ל ר ב יא״ה הרצוג(,
חאה״ע ,ח״א ,סימן א ,סעיף ג :״פשטות הדבר הוא שבענין זה הגורם הקובע ה ו א העוול כלפי
האשה ,כלשון רבותינו בעלי התוספות״.
.187שו״ת הרא״ש ,מג ,ג.
][178
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 27
נחשת ובורסקי״ .ה ר ב ר׳ י ו א ל
,
1 8 8
מ ס ו פ ק ה י ה בדין נ כ פ ה ,א י ה ו ה מ ו ם ש ע ל י ו כופין
א ו ת ו ל ה ו צ י א ה ״ א ח ר י ש ל א מ נ ה א ו ת ו ע ם ש א ר מומין ב פ ר ק ה מ ד י ר )עז ,א(״ .ה מ ח ב ר
1 8 9
פ ס ק שאין כופין ״ א ל א ב א ו ת ם ש א מ ר ו חכמים״.
(4לימוד בהיקש מעילות הגמרא
הלכה למעשה הסתמכו בפסיקה על עילות שנלמדו ד ב ר מתוך ד ב ר מהעילות שנמנו
בגמרא.
)א( נכפה וחולה
הרא״ש
הירושלמי
בתשובתו
1 9 1
1 9 0
פ ו ס ק ש א ת ה נ כ פ ה כופין ל ג ר ש מ פ נ י חיי נ פ ש ,ע ל ס מ ך
״ מ פ נ י ר י ח ה פ ה כופין ,מ פ נ י חיי נ פ ש ל א כ ל שכן״ .ב ה ס ת מ כ ו ע ל ה ל כ ת
חרא״ש ,פ ס ק ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
1 9 2
ב ד ו נ ו ב ת ב י ע ת ה א ש ה ל כ פ י י ת ג ט ע ל ב ע ל ה ,שהיה
ח ו ל ה ב מ ח ל ת ש ח פ ת מ ד ב ק ת ש נ ו ד ע ל ה ע ל י ה ל א ח ר הנשואין ,כ י יש ל כ ו ף א ו ת ו ל ת ת
גט .ב נ י מ ו ק י ביה״ד נ א מ ר :״ ה נ ה ב ת ל מ ו ד ופוסקים ה ר א ש ו נ י ם
בגוף האיש ש ב ג ל ל ה כופין א ו ת ו להוציאה ,א ל א מ ו כ ה ש ח י ן
ל א נ ז כ ר ב ג ד ר מחלד,
1 9 3
.אולם א י ן ז ה מ ו כ י ח
ש מ ו כ ח שחין ה ו א דווקא ,א ל א נ ק ט ו מ ו כ ה שחין ל ו מ ר ש א פ י ל ו א ם ה י א ר ו צ ה ל י ש ב ע מ ו
— א י ן שומעין ל ה ,מ פ נ י שממקתו ...א ב ל ה ו א הדין ,ו כ ל שכן ,כ ש מ ח ל ת האיש ג ו ר מ ת
ס כ נ ה לחיי האשד ,וילדיה.
)ב( מכה את אשתו
ה מ כ ה א ת א ש ת ו ,י ש א ו מ ר י ם שכופין א ו ת ו להוציא ,ו ב ל ב ד ש מ ת ר י ם ב ו ת ח י ל ה פ ע ם
א ח ת או ש ת י ם
1 9 4
.המהר״ם מ ר ו ט נ ב ו ר ג
1 9 5
מפליג ב ח ו מ ר ת ה ד ב ר באומרו :״ועונשו
ג ד ו ל מ מ כ ה ח ב י ר ו ,כ י ה י א י ו ש ב ת ל ב ד ה ו ד מ ע ת ה מצויה״ .ה מ ה ר ״ ם ל ו מ ד ד י ן ז ה מ ה ה י א
ד ה מ ד י ר א ת א ש ת ו ל י ה נ ו ת ע ד ל ׳ י ו ם — יעמיד פ ר נ ס ,מ כ א ן ו א י ל ך — י ו צ י א ויתן
כתובה
1 9 6
,כ ל ש כ ן ב ה ב א ת ה ,ד ל כ ו ל י ע ל מ א יוציא ע ל ידי כ פ י ה ועישוי ו א פ י ל ו ע ל ידי
גויים״ .
1
.188
.189
.190
.191
.192
.193
.194
.195
.196
.197
שו״ת הרא״ש ,מב ,א.
שו״ע אה״ע ,קנד ,ה.
שו״ת הרא״ש ,מב ,א ,בסוגיית נכפה יש דיונים רבים בשו״ת ובפסיקה הרבנית ואין כאן
המקום להרחיב.
ירושלמי גיטין ,פ״ט ,ה״ט :״אם מפני ריח רע כופין ,לא כל שכן מפני חיי נפש״.
אוסף פסקי דין ,בעריכת ז׳ ורהפטיג ,עמי פא.
משנה כתובות ,ז ,י? שו״ע אה״ע ,קנד ,א.
שו״ע אה״ע ,קנה ג ,ברמ״א? וכן ראה :תיק /65תשי״ח ,פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,346בעמ׳ .352-351
שו״ת מהר״ם בר׳ ברוך פראג ,תתקז.
בבלי כתובות ,ע ,א.
על תקנה נגד בעל המכה את אשתו ,ראה :אלון ,שם )הערה 184לעיל( ,כרך ב ,עמ׳ .638-637
][179
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
] 28
)ג( אסיר
״נידון ל מ א ס ר ״ מ ש מ ש כ ע י ל ה ל ת ב י ע ה ש ל כ פ י ה בגט ,ש ה ר י הוא מ ו נ ע מ מ נ ה ע ו נ ת ה .
ה ר ב נ י האזורי
ביה״ד
בחיפה
1 9 8
,ב ד ו נ ו ב ד ר י ש ת האשד! ל ג ט מ א ת ב ע ל ה שנידון
ל א ר ב ע ע ש ר ה ש נ ו ת מ א ס ר על ב י צ ו ע מ ע ש י אונם ומעשים מ ג ו נ י ם ב ק ט י נ ו ת ,פ ס ק שיש
ל כ פ ו ת ע ל ה ב ע ל מ ת ן גט פטורין ל א ש ת ו .א ס י ר לזמן א ר ו ך — ולענין זה מי שנידון
לארבע
ע ש ר ה ש נ ו ת מ א ס ר ד ו מ ה ל א ס י ר עולם — אינו יכול ל מ ל א ח ו ב ו ת י ו כ ב ע ל ?
אי א פ ש ר
ל ו לקיים ע ו נ ת ה .ה ב ע ל הוא ש ע ש ה מ ע ש י ם רעים א ש ר ה פ ל י ל ו א ו ת ו והוא
ה ב י א ע ל ע צ מ ו עונש ,א ש ר כ ת ו צ א ה מ מ נ ו אין הוא יכול ל ה י ו ת ב ב י ת ו ו ל מ ל א ת פ ק י ד י ו
כ ב ע ל כ ל פ י אשתו .ב ש ל כ ך כופין א ו ת ו ל ה ו צ י א ה מ ד י נ א ד ג מ ר א ,כדין מ ו ר ד מ מ ז ו נ ו ת
ומתשמיש
2 0 0
1 9 9
במזיד .נ מ צ א שדין ש ל א ס י ר אינו מ פ ו ר ש ב ג מ ר א ,א ו ל ם מ כ ל ל א א י ת מ ר .
ביה״ד מ ס ת מ ך על ת ש ו ב ת ו ש ל ב ע ל ע ו נ ג יום ט ו ב
2 0 1
,ה ע ו ס ק ת ״באיש א ח ד ר ע מ ע ל ל י ם
שיצא מ ש פ ט ו ל ש ל ח ו ל א ר ץ גזירה ו ל ע ב ו ד ש מ ה ע ב ו ד ו ת ק ש ו ת ואינו ר ו צ ה ל ג ר ש אשתו,
דודאי האיש הזה הוא מ ד י נ א מ א ו ת ם שכופין ל ה ו צ י א אף ע״י עכו״ם ...דכיון שהוא ב ש ב י
ל ע ב ו ד ה קשה ,ב מ ה י פ ר נ ם נ ה ? גם ל א י ב א אל ב י ת ו לעולם״ .ה ע ו נ ג יום ט ו ב מ ו ס י ף :
״ואף שהוא א נ ו ס ב ד ב ר עכשיו ,ה א ל א עדיף מ נ ו ל ד ל ו ר י ח ה פ ה
2 0 2
דכופיך .לפי העונג
יו״ט נידון ל מ א ס ר לזמן מ מ ו ש ך ,אף אם אינו אשם ,כופין א ו ת ו ל ג ר ש א ש ת ו ,לפי ד ר י ש ת ה ,
מ ש ו ם עיגונה.
ו כ ב ר דן ה ר ש ב ״ ץ
2 0 3
ב ע נ י י נ ו ש ל א ס י ר ו מ צ א םמוכין בדין א ח ר ש ב ג מ ר א .ה ר ש ב ״ ץ
דן בענין ש ל ״ מ ו כ ת ב ל מ ל כ ו ת ״ שאי א פ ש ר ל ד ו ר ע מ ו כ ל ל ,ו פ ס ק שיש ל כ ו פ ו להוציאה,
כ י ״הרי זה כ ח ד י ר ה מ ת ש מ י ש ו ש א ר ה נ א ו ת ,ד נ ר א ה ודאי ש מ פ י ו א ו ת ו להוציא ,מדין
ש ל ה מ ד י ר א ת א ש ת ו מ ל י ה נ ו ת לו ,דיוציא ויתן כ ת ו ב ה ״ * .
2 0
) 0סירוב לגור או לעבור למקום המגורים
חילוקי ד ע ו ת בין ב נ י הזוג ע ל ארץ ה מ ג ו ר י ם ועל מ ק ו ם ה מ ג ו ר י ם נידונו ר ב ו ת ב ב ת י
הדין ה ר ב נ י י ם כ ע י ל ה ל ת ב י ע ה ל כ פ י י ת גט.
.198
.199
.200
.201
.202
.203
.204
תיק שכט ,459/פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .124וכן עיין :תיק תשי״ז ,1197/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ .220
בבלי כתובות ,עז ,א; אמר רב :האומר איני זן ואיני מפרנס — יוציא ויתן כתובה; שו״ע
אה״ע ,קנה ג.
בבלי כתובות ,סג ,א :מורדת ממאי ? רב הונא אמר :מתשמיש המטה ...וכן המורד על אשתו;
שו״ע אה״ע ,קנה ג.
שו״ת ״עונג יום טוב״ ,קסח.
בבלי כתובות עז ,א.
תשב״ץ ,ח״ב ,סח .ועיין שו״ת נשאל דוה אה״ע ,מו ,שהוזכר לעיל בהערה .45
בבלי כתובות ,ע ,א; שו״ע אה״ע ,עב שו״ע יו״ה רלה ,ג,
;
][180
ז ר ח ו ר ה פ ט י ג :כפיית גט ל ה ל כ ה ולמעשה
[ 29
י ש ל ה ב ח י ן ב י ן א ר ץ ה מ ג ו ר י ם ובין מ ק ו ם ה מ ג ו ר י ם ב א ו ת ה ארץ .ל ג ב י א ר ץ ה מ ג ו ר י ם ,
ה ר י מ ק ו ם ה ג ש ו א י ן ה ו א ה ק ו ב ע ואין ה ב ע ל יכול ל ה ו צ י א ה מ א ר ץ ל א ר ץ ,ולענין ז ה ארץ
גופה — ג׳
ישראל
א ר צ ו ת ה ן ח ל ו ק ו ת ז ו מ ז ו ל ע נ י ן בשואין :יהודה ו ע ב ר ה י ר ד ן
והגליל
2 0 5
.ב א ו ת ה א ר ץ מוציאין מ ע י ר ל ע י ר ו מ כ ר ך ל ע י ר ,א ב ל ל א מ ע י ר ל כ ר ך ולא
מכרך
ל ע י ר .מוציאין מ נ ו ה ה ר ע ה לנוד ,ה י פ ה ,א ב ל ל א מ נ ו ה ה י פ ה לבוה ה ר ע ה
2 0 6
.
א ו ל ם ד י ן מ י ו ח ד ל ג ב י א ר ץ י ש ר א ל וירושלים .ה כ ל מ ע ל י ן ל א ר ץ י ש ר א ל ואין ה כ ל
מוציאין ,ה כ ל מ ע ל י ן ל י ר ו ש ל י ם ואין ה כ ל מוציאין ,א ח ד ה א נ ש י ם ו א ח ד ד ,נ ש י .207
ם
ה ע ק ר ו ן ה מ נ ח ה ב כ ל ע נ י י נ י מ ג ו ר י ם ה י א ה ס כ מ ת ב נ י הזוג ש ה ו ב ע ה ב מ פ ו ר ש א ו מ כ ל ל א .
ה ז כ ו ת ל כ פ ו ת ל ע ל ו ת ל א ר ץ י ש ר א ל נ ו ב ע ת מ ז ה ש א נ ו א ו מ ר י ם כ י ב כ ל נישואין בחו״ל
כאילו התנו ביניהם ש כ ל אחד יוכל ל כ פ ו ת א ת חבירו לעלות לארץ
2 0 8
.א ב ל אם נישאו
ב ח ו ״ ל ו ה ת נ ו ל ג ו ר שם ,מ ח ל ו ק ת ה י א א ם מ ו ע י ל ה ת נ א י :ל ד ע ה א ח ת אין א ח ד מ ב נ י הזוג
יכול ל ח י י ב א ת ה ש נ י ל ע ל ו ת ל א ר ץ י ש ר א ל ,ו ל פ י ד ע ה א ח ר ת ,י ש י ב ת א ר ץ י ש ר א ל מ צ ו ו ה
ה י א ואין ה ת נ א י מ ו ע י ל ל ב ט ל מ צ ו ד ,
מארץ י ש
מדינא
ר א
2 0 9
.א ו ל ם ל ד ע ת כ ו ל ם ה ל כ ה ה י א שאין מוציאין
ל .210
ד ג מ ר א ,ה ו א א ו מ ר :׳ ל ע ל ו ת ׳ ,והיא א ו מ ר ת :׳ ש ל א ל ע ל ו ת ׳ — כופין א ו ת ה
ל ע ל ו ת ,ו א ם ל א — ת צ א ב ל א כ ת ו ב ה ,היא א ו מ ר ת :׳ ל ע ל ו ת ׳ ,והוא א ו מ ר :׳ ש ל א ל ע ל ו ת ׳
— כופין א ו ת ו ל ע ל ו ת ,ו א ם ל א ו — יוציא ויתן כ ת ו ב ה
2 1 1
.וכבר עמדנו ע ל כ ך כי כל
׳יוציא׳ ו כ ל ׳ ת צ א ׳ ב ג מ ר א ,מ ש מ ע ו ת ם ש כ ו פ י ן א ו ת ו ל ה ו צ י א וכופין א ו ת ה ל ק ב ל גט.
וכן נפסק להלכה
2 1 2
,ו ל פ י ד ע ת ה ר י ״ ף ורש״י כופין א פ י ל ו בשוטין
2 1 3
.אולם נחלקו
ראשונים ואחרונים א ם יש לחלק בענין זה בין זמן התלמוד לזמננו ,הן מפני שיבוש
ד ר כ י ם ,ה ן מ פ נ י ב ע י י ת מ ק ו ר ו ת פ ר נ ס ה .214
.205משנה כ ת ו ב ו ת יג ,ין רמב״ם ,ה ל כ ו ת אישות ,ג ,ז ט ו ר ושו״ע אה״ע ,עה ,א.
.206שם .וראה גם :תיק /1165תשט״ו ,פד״ר ,כ ר ך א ,עמ׳ ,271בעמ׳ 273ואילך ן תיק תשל״א,4001/
פד״ר ,כ ר ך ט ,עמ׳ .60
.207משנה כ ת ו ב ו ת יג ,יא .וראה גם :תיק /1956תשי״ד ,פד״ר ,כ ר ך א ,עמ׳ .103
;
.208תיק /4490תשי״ז ,פדיר ,כ ר ך ה ,עמי .20
.209תיק /9865תשכ״א ,פד״ר ,כ ר ך ה ,עמ׳ .36
.210שם ,במיוחד בעמ׳ 53ואילך.
.211ב ב ל י כ ת ו ב ו ת ,קי ,ב.
.212רמב״ם ,ה ל כ ו ת אישות ,יג ,כ; ט ו ר ושו״ע ,אה״ע ,עה ,ד.
.213ש ו ״ ת מהרשד״ם ,חיו״ד רג.
.214ת י ק /281כ״ט ,פד״ר ,כ ר ך ח ,עמ׳ ) 17פם״ד ש ל ביה״ד הרבני האזורי בת״א—יפו(; ערעור
תש״ל ,12/פד״ר ,כ ר ך ח ,עמ׳ ) 97פס״ד של ביה״ד הרבני הגדול — באותו ענין( ,ו ה מ ק ו ר ו ת
המובאים שם .םיכום הענין מובא אצל שרשבםקי ,שם ,עמ׳ ,149—142ובמיוחד עמ׳ .147-146
לדבריו ,כיום אין נ פ ק ו ת לחריג ה פ ו ט ר מעליה לארץ ישראל עקב שיבוש הדרכים ,וזאת בשל
][181
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—חשל״ז(
)ד (.בריחת הבעל וחשש לעיגון האשד!
כ פ י י ת גט א נ ו מ ו צ א י ם ב ת ש ו ב ו ת ה ר א ש ו נ י ם גם מ ת ו ך ח ר ד ה ל ע י ג ו נ א ד א י ת ת א ,א ף
ב מ ק ר י ם ב ה ם ב ד ר ך כ ל ל יש ה ח ו ש ש י ם מ כ פ י י ת גט.
ה ר א ״ ש ,מ ג ד ו ל י ר ב נ י אשכנז ,ב ע ל ו ת ו ע ל כם ה ר ב נ ו ת ב ט ו ל י ד ו ש ב ק ש ט י ל י א ב מ ח צ י ת
השניה למאה הראשונה של האלף החמישי )תחילת המאה ה א ר ב ע עשרה( ,עשה ר ב ו ת
של ת ק נ ת ה ג א ו נ י ם שכופין א ו ת ו ל ה ו צ י א ה ב ט ע נ ת מ א י ם עלי ,מ ת ו ך ה נ ח ה
לביטולה
״ ש ה ג א ו נ י ם ש ת ק נ ו ת ק נ ה זו ת ק נ ו ה לפי ה ד ו ר ה ה ו א שהיה נ ר א ה ל ה ם ל פ י צ ו ר ך ה ש ע ה
בנות ישראל .והאידנא נראה הענין להיפך .בנות ישראל בדוד הזה שחצניות
בשביל
הן * אם ת ו כ ל ה א ש ה ל ה פ ק י ע א ת ע צ מ ה מ ת ח ת ב ע ל ה ב א מ ר ה ל א ב ע י נ א ליה ,ל א ה נ ח ת
ב ת לאברהם אבינו יושבת ת ח ת ב ע ל ה ״
2 1 5
.א ו ל ם ב מ ק ר י ם ש ל ח ש ש ש ל עיגון ,ה ק ל
ה ר א ״ ש ב ד ב ר ו ה ו ר ה ל ה מ ש י ך ב נ ו ה ג של כ פ י י ת גט .ה ר א ״ ש נ ש א ל ב י ח ם ל א ש ה ש ט ע נ ה
ש ב ד ע ת ב ע ל ה ל י ל ך ל א ר ץ א ח ר ת והיא י ר א ה ש ל א ת ש א ר עגונה .ע ל ה ב ע י ה
ואמרה
ה א ם כופין א ו ת ו ל ת ת גט לזמן ,ה ש י ב כי א ף ש ב צ ר פ ת ו א ש כ נ ז נ ה ג ו ש ל א ל כ ו ף ל ת ת
ב ט ע נ ת מ א י ם עלי ״וכן ב ע י ר הזאת ...ש נ ה ג ו ש ל א לכוף״ ,ה ר י ב ע נ י י נ נ ו ב ״ א ש ה
גט
שבעלה רוצה לילך
ב א ר ץ א ח ר ת ,נכון וראוי ל כ ו פ ו ל ת ת גט לזמן״ .ו ב ע נ י ן א ח ר ,דומה,
ה ש י ב :״ואם ד ע ת ו ל ע ג נ ה ,ראוי ה ו א ש ת ס מ ו ך ע ל מ נ ה ג כ ם ב ע ת ה ז א ת ל כ ו פ ו ל י ת ן גט
לזמן״
2 1 6
אמנם
.וכן נ פ ס ק ל ה ל כ ה ב ט ו ר ובשו״ע .217
הריב״ש
2 1 8
פ ו ס ק גם בנידון זה שיש ל ה ש ת מ ש ב כ פ י ה ד ר ך ב ר י ר ה ,ו ה י א :
י ש ב י ע ו ה ו ש ל א ילך ,או ש י כ פ ו ה ו ש י ג ר ש נ ה לזמן ק ו ד ם שילך .וכיון ש א ו מ ר י ם ל ו ״או
ת ע ש ה ה מ ו ט ל ע ל י ך מן הדין ,או ת ג ר ש נ ה — אין ז ה כ פ י ה ע ל ה ג ט ב מ ו ח ל ט ,א ל א
שכופין א ו ת ו ע ל מ ה שיש ל ו ל ע ש ו ת מן הדין ,ואם י ג ר ש נ ה — יפטר״ .ה ר י ב ״ ש מ פ ר ש
שזוהי גם ד ע ת ו של הרא״ש ,אולם ל א כן מ ש מ ע מ ד ב ר י ה ר א ״ ש ב ת ש ו ב ו ת י ו ,219
הרשב״ש
) ה ר ב ש ל מ ה בן שמעון ב ר צ מ ח ( ה ר ח י ק ל כ ת ו ה ש י ב כי א ם ה נ י ח א ש ת ו
ע ג ו נ ה ו ה ל ך ל מ ד י נ ת הים ,ר ש א י ב י ת הדין ל כ ו ף ע ל י ו ל ת ת גט לזמן ,א ף ל ל א ת ב י ע ת
האשה ,״ ש ה ר י כ ל י ש ר א ל הם ב ע ל י דינים מ ח מ ת עגון״
.215
.216
.217
.218
.219
.220
2 2 0
.ת ש ו ב ת ו זו כ נ ר א ה ע ו ר ר ה
תנאי התחבורה הקיימים ,ועל כן יש לפסוק כיום כי ארץ ישראל עדיפה על פני כל הארצות.
רק אם יש מדינה ששלטונה מונע מיהודים לעלות לארץ או שם מכשולים בדרכם ,במקרים
אלה אין לכוף לעלות לארץ ישראל בהיקש מדין שיבוש הדרכים.
שו״ת הרא״ש ,מג ,ח .על מאים עלי ראה במפורט להלן בסעיף הבא.
התשובה הראשונה היא :שו״ת הראי׳ש ,מג ,יג ,והשניה :שם ,מג ,ח.
טור ושו״ע אה״ע ,קנה ח.
שו״ת הריב״ש ,קכז.
עיין ״בית מאיר״ הובא בפתחי תשובה על שו״ע אה״ע ,עה ,כד.
שו״ת הרשב״ש ,מו.
][182
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 31
ה ת נ ג ד ו ת ,ו ה ר ש ב ״ ש מ צ א ל נ כ ו ן ל ח ז ק ה ב כ ת ב ו כי ״הגט שצויתי ל כ ו ף ל ג ר ש לזמן ,ל א
כ ת ב ת י א ל א מ ה שהדין מ ח י י ב ׳ /ו ה ב י א כי ה ח כ ם ר א ב ר ה ם ק נ ק י י א מ ם פ ר ד ש ג ם אליו
,
ש ל ח ת ש ו ב ת ו ,ש מ ח ב ד ב ר י ו .ו ל ח ו ל ק י ן ומלעיזים ע ל י ו על ת ש ו ב ה זו ע נ ה ב ח ר י פ ו ת ר ב ה
״ואותם ה נ ב ל י ם ה ס כ ל י ם ה מ ש ל ח י ן ר ס ן ל ש ו נ ם ל א מ ם ת י א ד ל א ג מ ר י א ל א ד מ ש ב ש י מאן
ו ג מ י ר ומאן ד א י ם ו ר א זוטא כ א י ם ו ר א ר ב א בעיניה ...ואינם כ ד א י ל ה ש י ב ע ל
דםבר
דבריהם״!,22
בימינו ,ב ב ת י הדיו ה ר ב נ י י ם ב א ר ץ י ש ר א ל ל א נ ה ו ג גט ל ז מ ן ו מ מ י ל א ל א מ ת ע ו ר ר ת
ב ע י י ת כ פ י ה ל מ ת ן ג ט לזמן .ב ת י הדין שוקדים ע ל מ נ י ע ת עיגון האשד ,ת ו ך שימוש
ב א מ צ ע י ה ב א :מ ת ן צו ע י כ ו ב יציאה ש ל בן זוג ע ד ל ה ב ט ח ת זכויותיו ה ע י ק ר י ו ת ש ל
ה ב ן זוג ה ת ו ב ע .ה א ש ה ז כ א י ת ל ד ר ו ש צו מ ב י ה ״ ד ל ע י כ ו ב י צ י א ת ו ש ל ה ב ע ל ל ח ו ״ ל נ ג ד
רצונה,
אם קיים ח ש ש
שבשל כך ימנע מ מ נ ה זכותה לעונה * .
22
2
ביה״ד נ ו ת ן צ ו ע י כ ו ב יציאה מ ה א ר ץ גם ע ד ש י ב ט י ח מילוי ח ו ב ו ת י ו ל מ ז ו נ ו ת א ש ת ו
ובניו .חיוב מ ז ו נ ו ת אינו ח ו ב מ מ ו נ י גרידא ,הוא ח י ו ב ו ש ע ב ו ד א י ש ו ת ב ד ו מ ה לעונה.
״שארה
כ ס ו ת ה ו ע ו נ ת ה ״ מהווים א ת ש ע ב ו ד ה א י ש ו ת ,והם ח ל ק ב ל ת י נ פ ר ד מ ע צ ם
הנישואין .ע ל ת ש ל ו ם מ ז ו נ ו ת ל א ש ת ו ,ש ל א כ ש א ר ב ע ל חוב ,חייב אדם ,ל ד ע ת ה ר ב ה
ראשונים ,להשכיר עצמו כפועל
2 2 3
.מ כ א ן ש ל ע נ י ן מ ז ו נ ו ת ש ה ו א חיוב א י ש ו ת כ מ ו עונה,
ר ש א י ת האשד ,ל ע כ ב י צ י א ת ו ש ל ב ע ל ה ,א ם קיים ח ש ש מ ו כ ח ל מ נ י ע ת ק ב ל ת מ ז ו נ ו ת י ה
א ם י צ א לחו״ל .וכן פ ו ס ק ה מ ה ר ש ״ ם
2 2 4
:״ ו נ ר א ה פשוט ...א ם ר ו צ ה ה א ש ה ל ה ב ט י ח
ד מ י מזונותיה ,וכן א ם יש ל ו ב נ י ם ק ט נ י ם ש ח י י ב לזונם ...א ם ל פ י ר א ו ת עיני ב י ת דין
ר ו צ ה ל ב ז ב ז נ כ ס י ו ו ל ל כ ת ל מ ד י נ ה רחוקה ...מ ה ר א ו י ל ע כ ב ב י ד ו ב כ מ ה ד א פ ש ר ״ .
(5טענת מאים עלי
)א(
הדין התלמודי
בנוסף
.221
.222
.223
.224
לעילות המרובות הספציפיות ,ישנה עילה כללית לכפיית גט והיא :טענת
שו״ת הרשב״ש ,תקל .ועיין :שו״ת שאגת אדיה ,סימן ב בסופו :״בדרך היראים ושלמים
להפריד החיבור במקום שהבעל רוצה להרחיק נדוד לארץ אחרת ולמיחש מיבעיא שלא תשאר
אשתו כאלמנת חיות צרורות כאן״.
בבלי כתובות ,סא ,ב :שם ,סב ,א ,ו־ב? שו״ע אה״ע ,עו ,ה .שרשבסקי ,שם )הערה 39לעיל(,
עמ׳ .180
שו״ת הרא״ש ,עח ,ב ,בהסתמכו על דברי הרב אליהו; שו״ע אה״ע ,ע ,ג ,בהגהת הרמ״א; פד״ר,
כרך ב ,עמ׳ 91ופד״ר ,כרך ד ,עמ׳ ,164ושם בעמ׳ .169ודלא בהערותיו של מ׳ אלון בספרו,
חירות הפרט בדרכי גביית חוב במשפט העברי ,ירושלים ,תשכ״ד ,עמ׳ 267הערה ,46ועמ׳
260הערה .10
שו״ת המהרש״ם ,ח״ג ,רפב ! פד״ר ,כרך ב ,עמ׳ .90
][183
] 32
שנתון המשפט העברי ,כ ר ך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
מאים עלי? ש ה א ש ה ט ו ע נ ת ש א י נ ה יכולה ל ח י ו ת עם ב ע ל ה כאשד״ ס ו ל ד ת מ מ נ ו ,מ ו א ס ת
ב ו ו א י נ ה ר ו צ ה בו .ע י ל ה זו שנויה ז ה ה ר ב ה ד ו ר ו ת ב מ ח ל ו ק ת בין ה ר א ש ו נ י ם ו ה א ח ר ו נ י ם ,
ב ע י ק ר מימי ר ב י נ ו ת ם ו ה ר א ״ ש ואילך ,ו נ י ד ו נ ה ר ב ו ת ב ס פ ר ו ת ה ה ל כ ה
2 2 5
.
וזוהי ה ה ל כ ה ב ל ש ו נ ו ש ל ה ר מ ב ״ ם . °״...אם א מ ר ה :׳ מ א י ם ת י ה ו ואיני י כ ו ל ה ל ה ב ע ל
22
ל ו מ ד ע ת י ׳ — כופין א ו ת ו ל ש ע ת ו ל ג ר ש ה ,ל פ י ש א י נ ה כ ש ב ו י ה ש ת ב ע ל ל ש נ ו א לה,
ו ת צ א ב ל א כ ת ו ב ה ב כ ל ל ,ו ת ט ו ל ב ל א ו ת י ה הקיימין...״
ה ל כ ה זו י ס ו ד ה בםוגיא ש ב מ ס כ ת כ ת ו ב ו ת
2 2 7
ב ד ב ר י א מ י מ ר ע ל ה ש א ל ה חיכי ד מ י א
מ ו ר ד ת ,״ ד א מ ר ה :׳ ב ע י נ א ל י ה ו מ צ ע ר נ א ליה״ ,א ב ל א מ ר ה :׳ מ א י ם עלי׳ — ל א כ י י פ י נ ן
לה״ .ו מ פ ר ש רש־״י
2 2 8
:״ א ב ל א מ ר ה :׳מאים עלי׳ ,ל א הוא ולא :כ ת ו ב ת ו ב ע י נ א — ל א
כייפינן ל ה ל ה ש ה ו ת ה ,א ל א נותן ל ה ג ט ויוציאנה ב ל א כ ת ו ב ה ״ .
ה ר מ ב ״ ם מ פ ר ש הםוגיא ב ד ר ך ה ב א ה :א ם א מ ר ה מ א י ם ע ל י — ל א כייפינן ל ה ל ח י ו ת
כאשד .ע ם ב ע ל ה ,א ל א כופין עליו ל ג ר ש ה מ י ד ) ל ש ע ת ו ( ו ל א נ מ ל כ י ן א ת ה ו ל א מ ש ה י נ ן
ל ה ש נ י ם ע ש ר ח ד ש כ ל ל ,כ פ י שעושין ב מ ו ר ד ת ה ט ו ע נ ת ב ע י נ א ל י ה ו מ צ ע ר נ א ליה.
קיים ה ב ד ל נ ו ס ף ל ע נ י ן ה ז כ ו י ו ת ה מ מ ו נ י ו ת ש ל האשה .כ א ש ר כופין עליו ל ה ו צ י א ה ב ט ע נ ת
מ א י ם עלי ,ה י א מ פ ס י ד ה כ ת ו ב ת ה — יוציא ו ל א יתן כתובה,׳ ו א י ל ו בכופין עליו ל ה ו צ י א ה
מ ת ו ך א ח ת ה ע י ל ו ת ש נ ע ש ה ל ה עוול ,כ ד ל ע י ל ,היא מ ק ב ל ת כ ל זכויותיה ה כ ס פ י ו ת —
יוציא ויתן כ ת ו ב ה
2 2 9
.תוספות
2 3 0
מ ב י א פ י ר ו ש כ פ י ר ו ש ו ש ל ה ר מ ב ״ ם ״וי״מ ד כ ו פ י ן
א ו ת ו להוציא״ ,וזוהי ג ם ד ע ת ו של ר ב י נ ו יהודה״ י• .
1
2
ר א ש ו נ י ם ו א ח ר ו נ י ם נ ח ל ק ו ב ש א ל ה מ ה י ד ע ת ו ש ל רש״י בנידון
מצינו
2 3 3
2 3 2
.בשלטי הגבורים
:״ורש״י כ ת ב ש י ג ר ש נ ה ב ע ל כרחו״ ,וכן ה ב י א ה מ ה ר ״ ם מ ר ו ט נ ב ו ר ג
2 3 4
דעתו
.225על סוגיית ״מאים עלי״ ב ס פ ר ו ת המחקרית של דורנו ראה ,בעיקר :שרשבסקי ,שם )הערה 39
לעיל( ,עמ׳ ; 203—185אלון ,שם )הערה 8לעיל( ,כרך ב ,עמ׳ ; 546—541ז׳ פלק ,״המורדת על
בעלה״ ,סיני ,כ ר ך מ ט )תשכ״א( ,עמ׳ קפג—קפח? מ׳ שפירא ,״גירושין בגין מאיסה״ ,דיני
ישראל ,כ ר ך ב )תשל״א( עמ׳ .153—117וראה גם :זילברג ,שם )הערה 17לעיל( ,עמ׳ .117—110
.226רמב״ם ה ל כ ו ת אישות ,יד ,ח.
.227בבלי כ ת ו ב ו ת ,סג ,ב .וראה דיון על סוגיה זו ופרשנותה אצל שפירא ,שם )הערה 225לעיל(,
עמי 119ואילך.
.228רש״י ,שם ,ד״ה אבל אמרה מאים עלי וד״ה לא כייפינן לה.
.229רמב״ם ,ה ל כ ו ת אישות יד ,ח ,ט ,ובפירוש המשניות ,יבמות ,פ ר ק יג ,בסוף הפרק? המאירי,
כ ת ו ב ו ת ,םג ,ב ,ד״ה וגדולי המחברים.
.230ת ו ס פ ו ת ,כ ת ו ב ו ת ,סג ,ב ,ד״ה אבל אמרה מאים עלי.
.231ת ו ס פ ו ת ,גיטין ,פד ,א ד״ה הכא בדידה.
.232ראה בקצרה הדיון אצל שפירא ,שם )הערה 225לעיל( ,בעמ׳ ,134הערה .20
.233על הרי״ף ,כ ת ו ב ו ת ,םג ,ב.
.234שו״ת מהר״ם בן ברוך ,פראג ,תתקמו.
][184
[ 33
של
זרח ורהפטיג :כפיית גנז להלכה ולמעשה
רש״י .גם בםמ״ג כ ת ו ב
2 3 5
:״במורדו! ר מ א י ם ע ל י ש ב א ר נ ו ש ר ם ר ב י נ ו שלמה
ו ר ב י נ ו משה ש י ג ר ש נ ה ב ע ל כ ח ז ו ״ .וכן ה ע ל ה ב ע ל פ נ י י ה ו ש ע
2 3 8
.דעתו של הרשב״ם,
כ ד ע ת ם ש ל רש״י ו ה ר מ ב ״ ם ,היא כי ״ ב א ו מ ר ת מ א י ם עלי ...מ ג ר ש ה מ י ד ב ל א כ ת ו ב ה
בעל כ ר ח ו ״
2 3 7
.
ואילו ה ת ו ס פ ו ת
2 3 8
מציינים כי רש״י ל א פ י ר ש שיכופו ה ב ע ל ל י ת ן גט ,והם מ ו נ י ם 239
א ת רש״י י ח ד עם ד ב י נ ו ת ם על א ל ה ש ס ב ו ר י ם ,כי אין כופין להוציא ב ט ע נ ת מ א י ם עלי.
לפי התוספות
2 4 0
לדעת הרמב״ם
גם ר ב י נ ו ח נ נ א ל ה ו א ב ש י ט ה זו.
2 4 1
ו ד כ ו ו ת י ה מ ד י נ א ד ג מ ר א הוא שכופין א ו ת ו ל ה ו צ י א ה ב ט ע נ ת מאים
עלי .ט ע נ ת מ א י ם עלי ,א י נ ה ז ק ו ק ה ל א ס מ כ ת א ,לאמתלא,׳ היא מ ת ק ב ל ת כ פ י שהיא ,שאין
ה א ש ה ס ו ב ל ת א ת ה ב ע ל ,אין היא יכולה ל ח י ו ת אתו ,״ ש א י נ ה ש ב ו י ה ש ת ב ע ל ל ש נ א ו י ל ה .
,,
נעיין ב מ ס פ ר מ ק ו ר ו ת ה ק ו ב ע י ם זאת.
בתשובות
צריכה
הרשב״א המיוחסות להרמב״ן נאמר
2 4 2
:״האומרת מאים עלי — אינה
ל ת ת ט ע ם ו א מ ת ל א ל ב ר ו ר מ פ נ י מ ה הוא מאום בעיניה ,ל פ י ש כ ש ם ש ה ד ע ו ת
ב מ א כ ל כ ך ה ד ע ו ת ב א נ ש י ם ונשים״
2 4 3
.וכן ה ר ש ב ״ א ב ת ש ו ב ו ת י ו
2 4 4
:״ואם נ פ ש כ ם ל ו מ ר
ש א י נ ה י כ ו ל ה ל ו מ ר מ א ו ם ע ל י א ל א ב מ ה ש א פ ש ר שיש ל ו ד ב ר שהוא מאום ,א ב ל ל א ע ל
איש י פ ה ת א ר וחזק ו כ ר — א י נ ו זה ,שאין ה ח ן והמיאום תלויים א ל א ב ר צ ו ן ה ל ב ,ו כ מ ה
א נ ש י ם מ כ ו ע ר י ם מ ו צ א י ם חן ב ע י נ י ב ע ל י ה ם ובעיני נ ש י ה ם ויפים ו ט ו ב י ם ו ם ב ר י טעם
ב ע י נ י ה ם ,א ל א אין ה כ ל תלוי א ל א ברצון״ .ו ב ת ו ס פ ו ת רי״ד
2 4 5
:״ א ב ל א מ ר ה מ א י ם עלי...
דכיון ד ב ע ל ה מ א י ם ב ע י נ י ה א נ ו ס ה היא ב ד ב ר ולא מ ד ע ת ה ע ו ש ה כן ,ו א פ י ל ו אשד ,כ ש ד ה אי
א פ ש ר ל ה ב ע ל ל ש נ א ו י ל ה ואע״פ שאין שום מום נ י כ ר בו ,ה ר ב ה פ ע מ י ם אשד ,מ ו א ס ת
ב ב ע ל ואע״פ שאין מ ו ם נ י כ ר בו .וזה ד ו מ ה ל א ד ם שאין יכול ל א כ ו ל מ א כ ל ה ש נ א ו י ל ו
.235
.236
.237
.238
.239
.240
.241
.242
.243
.244
.245
םמ״ג ,ח״א ,ל״ת ,פא.
פני יהושע ,כתובות ,סג ,ב ,ד״ה בתוס׳ בד״ה וכוי ,בסוף דבריו הוא מציין כי מלשון התוספות
משמע שהם הסתפקו קצת בכוונת רש״י,
שלטי הגבורים ,ישם; הרא״ש ,כתובות ,פ״ה ,סימן לדי ,״ורשב״ם ז״ל פירש אבל אמרה מאים
עלי — לא כייפינן לה שתשהה וכר ,אלא יגרשנה מיד בע״כ״.
תוספות ,כתובות ,סד ,ב ,ד״ה אבל אמרה )שם ,סג ,ב( ,בסוף הדיבור.
תוספות ,גיטין ,פד ,א ,ד״ה הכא בדידה.
תוספות ,כתובות ,שם.
רמב״ם ,הלכות אישות ,יד ,ה.
שו״ת הרשב״א המיוחסות לרמב״ן ,קלח.
בבלי גיטין ,צ ,אן ״תניא היה רבי מאיר אומר :כשם שהדעות במאכל ,כך דעות בנשים״.
שרית הרשב״א ,ח״א ,תקעג.
תוספות רי״ד ,כתובות ,סד ,א.
[ 185 ],
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
ונתעב עליו /ובעל העיטור מ ס ג י ר
,
ל א ר ו צ ה בו ,וםגי
ז 2 4
2 4 6
:״מה זה א ו מ ר ת מ א י ם עלי ,כ ל ו מ ר ל א ב ע י נ א ל י /
,
.
ר ב י ם ה ח ו ל ק י ן ע ל ה ר מ ב ״ ם ודעימו ,ו ב ר א ש ם ר ב י נ ו תם ,דחיישינן ש מ א עיניה נ ת נ ה
באחר
2 4 8
ל ש י ט ת ם ,אם ט ו ע נ ת האשד ,״מאים ע ל י /אין ל ה דין מ ו ר ד ת ואין כופין
.
,
א ו ת ו להוציא ,א ל א שהם חיים ב נ פ ר ד ,ב ה פ ר ד ה ,249
ר א ש ו נ י ם ר ב י ם מ ב ח י נ י ם בין ט ע נ ת מאים ע ל י ל ל א א מ ת ל א ,ש ב ה אין כופין ע ל י ו
להוציאה׳ ובין ט ע נ ת מאים ע ל י כ ש ה י א ב א ה ב א מ ת ל א ב ר ו ר ה ,או כ ש ר ג ל י ם ל ד ב ר ,שאז
כופין ע ל י ו להוציאה .ה ד ש ב ״ ש
2 5 0
העלה ״שאפילו האומדים שלא לכוף ב ט ע נ ת מאים
ע ל י ב ל י א מ ת ל א ,דחיישינן ש מ א עיניה נ ת נ ה ב א ח ר ו ד ל א כ ה ד מ ב ״ ם ,הן הן יודו ,כ ש י ש
אמתלא
ו ה ו כ ח ה ל ד ב ר י ה ד ל א חיישינן ש מ א עיניה נ ת נ ה באחר ...וכופין ב א מ ת ל א ״ .
וכן ה ס י ק ה ר ב א ב ר ה ם א ב ן טוואה ב ת ש ו ב ת ו
2 5 1
:״אם יש א מ ת ל א גלויה ו מ פ ו ר ס מ ת
לעין כ ל ,ש ב ז ה א י ן עוד ח ש ש ש מ א עיניה נ ת נ ה ב א ח ד — כופין א ו ת ו להוציא״ ,3,52
)ב(
תקנת הגאונים
ט ע נ ת מ א י ם ע ל י כ ע י ל ה ל כ פ י ה ב ג ט יש ל ה חזוק ר ב ב ״ ת ק נ ת ר ב נ ן ס ב ו ר א י דהוי
ב ת ר א י ו ה ם ת ק נ ו וגזרו ד כ ל א ש ה ש ת א מ ר ל ב ע ל ה ל א ב ע י נ א ל ך — כייפי׳ ליה ל ב ע ל
ל א ל ת ר ל ג ר ש ה ,כ י מ צ א ו ב ק ע ה ו ג ד ר ג ד ר ו ש ל א ת צ א ן ב נ ו ת י ש ר א ל ל ת ר ב ו ת ר ע ך ״ ,253
תקנה
זו ,מ ק ו ר ה ,ת כ נ ה ,ה י ק ף ה ת פ ש ט ו ת ה ב מ ק ו ם ובזמן לוטים ב ע ר פ ל וזקוקים
ל ב י ר ו ר .254
.246
.247
.248
.249
.250
.251
.252
.253
.254
ספר העיטור ,אות מי ,מרד.
וראה גס דברי ר׳ חיים מולוזין ,שו״ת חוט המשולש ,ב :״פשוט דעפ״י דינא דגמרא בודאי שייך
טענת מאים עלי אף אם אינה יכולה לברר באמתלא ...לא בעינא רגלים לדבר״.
תוספות ,כתובות ,סג ,ב ,ד״ה אבל אמרה.
ראה :בית הבחירה ,כתובות ,סג ,א ,ד״ה וגדולי המחברים; חידושי הרשב״א ,גיטין ,מח ,ב;
הלכות הרא״ש ,כתובות ,פ״ה ,סימן לד? שו״ת הרא״ש ,מג ,ח ו־ט; שו״ת הריטב״א ,קכב .וראה
גם :קורינלדי ,שם )הערה 117לעיל( ,בעמ׳ .192—189
שו״ת הרשב״ש ,צג ,ועיין :ישועות יעקב ,אה״ע ,עז ,םק״ג ,כי באומרת מאים עלי ,חזקה היא
שאין אשה מעיזה פנים בפני בעלה ,ואם העיזה ,אין צורך באמתלא ,מה שאין כן בג׳ נשים
)בבלי נדרים ,צו ,ב(.
חוט המשולש ,ח״ד לספר התשב״ץ ,הטור השלישי ,סימן לה.
המאירי סבור כי גם לפי שיטת הרמב״ם אין די בטענה סתמית שלה ,כי חוששים אנו שמא
עיניה נתנה באחר ,אלא על הטענה להיות ״מן הדין ,שאף אנו ממרין בו שהוא ראוי להימאס
מחמת רוב פחיתותו והפסד ענייניו ,אם במדות אם בשאר דברים מכוערים״ .ראה :בית הבחירה,
כתובות ,סג ,א) ,מהדורת סופר ,עמ׳ .(268
תשובות מהר״ם ב״ר ברוך ,פראג ,שלז.
ראה בעיקר :ח׳ טיקוצינסקי ,תקנות הגאונים )תרגם מ׳ חבצלת( ,ירושלים ,תש״ך ,פרק א ,גט
מורדת והמקורות המוזכרים בהערה 225לעיל ,במיוחד ספרו של מ׳ אלון ומאמרו של מ׳ שפירא,
עיין שם .בשל מחקרים אלה נשתדל להתרכז בעיקר בסוגיות ובמקורות שלא נידונו על ידם.
][186
זרח ודהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ה ט ו ר ו ה ב י ת יוםף מ ב י א י ם א ת ה ת ק נ ה ,כ ת ק נ ת ה ג א ו נ י ם ,ו ב ל ש ו נ ם :״ כ ת ב ו ה ג א ו נ י ם ״ ,255
״התקינו הגאונים״
הגאונים״
2 5 7
2 3 6
.הרי״ף
.ר א ש ו נ י ם נוספים ,ב ת א ר ם א ת ה ת ק נ ה ,א ו מ ר י ם כ י הינד! ״ ת ק נ ת
2 5 8
מביא התקנה מבי דינא ד מ ת י ב ת א * .הדמ״א בהגהותיו
2 5
2 6 0
מ ב י א ה כ״דינא ש ת ק נ ו ה ג א ו נ י ם ) ט ו ר ב ש ם מ ה ר ״ ם מ ר ו ט נ ב ו ר ג ( ו נ ק ר א ד י נ א ד מ ת י ב ת א
ו כ ר ) ד י נ א ד מ ת י ב ת א ט ו ר ב ש ם ה ר י ״ ף ( ׳ .ו ב ה ג ״ ה אשר״י
,
2 6 1
ב ש ם ר ב האי גאון מ ב י א
״אע״פ שאין ל כ ו ף א ת ב ע ל ה מ כ ה ה ל כ ה ,מ״מ ג א ו נ י ה י ש י ב ו ת ש ל ב ב ל ת ק נ ו שכופין
א ת ה ב ע ל ל י ת ן ג ט מיד״ .א ף ר ב י נ ו ת ם ר ו א ה ב ת ק נ ה מ ע ש ה ח ק י ק ה ש ל ה ג א ו נ י ם ש נ ע ש ה
ל א ח ר ח ת י מ ת ה ת ל מ ו ד ו ע ל כן ת ו ק ף ה ו א א ת ה ת ק נ ה ו ס ו ב ר כ י א י נ ה ת ק פ ה ו ג ט ש י נ ת ן
מ כ ו ח ה יהיה פ ס ו ל
2 6 2
.וכן ת מ ה ה ר י ט ב ״ א
2 6 3
:״ ה ג א ו נ י ם ז״ל ת ק נ ו ב ז ה ת ק נ ו ת ש ל א כדין
התלמוד ...ו ב מ ק ו ם שיש ב ו ת ק נ ת ה ע י ר — ה ר י זה ת נ א י ממון וקיים כ כ ל ש ה ס כ י מ ו
ע ל הממון .א ב ל ע ל ה ג ט — אין יכולים ל ת ק ן כ ל ו ם כ נ ג ד דין ה ת ל מ ו ד .ו מ ק ד ש מ ד ע ת א
ד ר ב נ ן מ ק ד ש ו ל א א ד ע ת י ׳ דידהו״.
כ ד נעיין ש פ י ר ב מ ק ו ר ו ת נ מ צ א כי מ ת ק נ י ה ת ק נ ה ה ם ר ב נ ן ס ב ו ר א י .ל פ י ה ג ד ר ת
הרא״ש
2 6 4
,״ ת ק נ ה זו נ ע ש י ת בימי ה א מ ו ר א י ם ה א ח ר ו נ י ם /ו ל פ י ת ש ו ב ת ר ב ש ר י ד א
,
גאון ״בימי ר ב ה ב ר מ ר ר ב ה ו נ א ״
סבוראי
התלמוד
2 6 5
,ו ל פ י ר ב ה א י גאון
2 6 6
נ ת ק נ ה ה ת ק נ ה ע״י ״ ר ב נ ן
ד ב ת ר ה ו ר א ה /ה ת ק נ ה היא ,איפוא ,ק ד ו מ ה ב י ו ת ר ע ד ל ת ק ו פ ת ה ש ל ח ת י מ ת
,
2 6 7
.
ת ו כ נ ה ה ע ק ר י ש ל ה ת ק נ ה ה ם ה ה ס ד ר י ם ה כ ס פ י י ם ב ג י ר ו ש י ה מ ו ד ד ת .וזוהי ת ש ו ב ת ו
ש ל ר ב ש ר י ר א גאון
.255
.256
.257
.258
.259
.260
.261
.262
.263
.264
.265
.266
.267
.268
2 6 8
:
טור אה״ע ,עז.
בית יסף ,שם.
הג״ה אשרי ,כתובות ,פרק אעפ״י ,סימן לו ; ריטב׳׳א ,כתובות ,סד ,א ,ד״ה שם תבעה ,בסוף.
רי״ף ,כתובות ,סד ,א.
בהגהות מיימוניות ,אישות ,יד ,ם״ק ל ,מובאת התקנה כתקנת הגאונים וכדינא דמתיבתא,
בציטוט תשובת ר׳ פרץ מכתב יד ,המובאת ,שם ,בסוף הדיבור נאמר :״הקהילות תיקנו״...
רמ״א על שו״ע אה״ע ,עז ,ג.
הג״ה אשרי ,כתובות ,פרק אעפ״י ,סימן לה,
ראה :ספר הישר לרבנו תם ,חלק השו״ת ,מהדורת ראזענטהאל ,סימן כד )עמ׳ ;(40הגהות
מיימוניות ,אישות ,יד ,ס״ק ט .וכן ראה :אלון ,שם)הערה 8לעיל( ,עמ׳ 543־.544
חידושי הריטב״א ,כתובות ,סד ,א ,בם״ד.
הרא״ש ,כתובות ,פ״ה ,סימן לד בס״ד.
תשובתו של רב שרירא גאון מובאת בשו״ת הגאונים ,חמדה מוזה ,סימן קמ ובתשובות
הגאונים ,שערי צדק ,ח״ד ,שער ד ,תשובה טו.
הובא בהגהות מיימוניות ,הלכות אישות ,פרק יד ,אות ט.
על זמנה של התקנה ,ראה גם :שפירא ,שם )הערה 225לעיל( ,עמ׳ ;124זילברג ,שם )הערה 17
לעיל( ,עמ׳ 111הערה .51
חמדה גנוזה ,סימן קמ.
][187
] 36
שנתון המשפט העברי ,כרך ג — ד ) ת ש ל ״ ו — ת ש ל ״ ז (
״כך ר א י נ ו ש ש ו ר ת הדין ה י ת ה מ ע י ק ר א שאין מחייבין א ת ה ב ע ל ל ג ר ש א ת
א ש ת ו א ם ב ק ש ה גירושין ,חוץ מ א ו ת ן ש ש נ ו ר ב ו ת י נ ו ב ה ם שכופין א ו ת ם
להוציא ...ו א ח ר י כן ר ב נ ן ס ב ו ר א י כ ש ר א ו ש ב נ ו ת י ש ר א ל ה ו ל כ ו ת ו נ ת ל ו ת
בגויים ל י ט ו ל מ ה ם גיטין ב א ו נ ם מבעליהן ,ויש כ ו ת ב י ם גיטין באונם ,ו מ ס ת פ ק
ג ט מ ע ו ש ה כדין א ו ש ל א כדין ,ו ק א נ פ י ק מ י נ י ה ח ו ר ב א ,ת י ק נ ו בימי ר ב ה
ב ר מ ר ר ב ה ו נ א ש ה מ ו ר ד ת ו ת ו ב ע ת גירושין ,שכל נכסי צאן ב ר ז ל ו א פ י ל ו
מ ה ש כ ל ה ו א ב ד — י ש ל ם לה ...וכופין א ת ה ב ע ל ו כ ו ת ב ל ה גט ל א ל ת ר .ו כ ז א ת
מ ת נ ה ג י ם זה כ ש ל ש מ א ו ת שנה ,ו א ף א ת ם ע ש ו כן״.
ע י ק ר ה ת ק נ ה היא ״תיקנו ...ש כ ל נ כ ס י צאן ברזל״ ,כ ל ו מ ר ה ס ד ר ע נ י נ י ממון ב ע ק ב ו ת
הגירושין .ה ת ש ו ב ה ש ל ר ב ש ד י ר א גאון מ ו ב א ת גם ב ת ש ו ב ו ת ה ג א ו נ י ם ש ע ר י
צ
ך ק ,269
ו מ נ ו ם ח ת ה שם מ ש ת מ ע ד ה א דכופין א ת ה ב ע ל ו כ ו ת ב ל ה גט הוא מ ד י נ א ד ג מ ר א ,א מ נ ם
ר ק ל א ח ר י״ב חודש ,ת ק ו פ ה ש נ י ת נ ה להתפייסות,׳ ואילו ה ת ק נ ה ש ת י ק נ ו בימי מ ר ר ב ה
ב ר מ ר ה ו נ א נ ו ח ם עדן ,ה י ת ה ר ק ע ל ה ח ז ר ת נ כ ס י צאן ב ר ז ל ל א ש ה ,״כדי ש ל א ת ה א
ה ו ל כ ת ו נ ת ל י ת בגויים״ .וכן מ ש מ ע מ ת ש ו ב ת ו ש ל ר ב י נ ו ג ר ש ו ם מ״ה ש ה ו ב א ה ב ה ג ה ו ת
מיימוניות
2 7 0
:״אבל רבנן סבוראי ד ב ת ר הוראה תקינו למישקל מינה מה שתפסה
וליתן ל ה ג ט ל א ל ת ר ,וכן ע מ א דבר״.
ה ג א ו נ י ם פ י ר ש ו ה ס ו ג י ה ש ב מ ס כ ת כ ת ו ב ו ת כ פ י ש מ פ ר ש ה רש״י ,ד ה י י נ ו :א ב ל א מ ר ה
מ א י ם ע ל י — ל א כייפינן ל ה ל ה ש ה ו ת ה ש ת ש ב אתו ,א ל א מ ש ה י נ ן ל ה ת ר י ס ר י ר ח י ש ת א
אגיטא ,ו א ח ר כ ך נ ו ת ן ל ה ג ט ב ע ל ברחו ,יוציאה ב ל א כ ת ו ב ה .ואילו ר ב י נ ו תם מ פ ר ש
דהא
דיוציאה ב ל א כ ת ו ב ה הוא ב ג ט מרצונו ,״ולא ח ש ל פ ר ש רצון ה ב ע ל ד פ ש י ט א
ל י ה ״ ! .ל פ י פ י ר ו ש ה ג א ו נ י ם ה ת ק נ ה ל א ח י ד ש ה ב מ ה ו ת ם ש ל ד י נ י א י ש ו ת ולא כ ל ו ם ,
2 7
היא ר ק א י ש ר ה ו ה ס ת מ כ ה ע ל דין ה ג מ ר א כ פ י ש פ י ר ש ה ר מ ב ״ ם ודכוותיה ,כי מן הדין
כופין א ו ת ו ל ה ו צ י א ה אם היא מ ו א ס ת ב ו ל א ח ר י״ב ח ד ש של ה מ ת נ ה ל ש ם ה ת פ י י ס ו ת ,
או א ז ה ר ה ,והוסיפו ר ב נ ן ס ב ו ר א י ת ק נ ה מ ש ל ה ם ל ה ס ד ר ע נ י נ י ממון ש ת ק ב ל נ כ ס י צאן
ב ר ז ל ב כ ל מ ק ו ם שהם ,א ף ש ל א ת פ ש ה אותם ,ו ת ק נ ת ה ס ב ו ר א י ם ת ק פ ה כ כ ל ת נ א י ו כ כ ל
ת ק נ ה שבממון .וכן ת י ק נ ו ,כי ב מ ק ו ם שהיא מ ו ו ת ר ת ע ל כ ת ו ב ת ה — אין ל ה ש ה ו ת י״ב
י ר ח י ש ת א ,א ל א יוציאה ל א ל ת ר .
ואף מ ד ב ר י הרי״ף
דינא
.269
2 7 2
מ ש מ ע כן ,ש כ ת ב ״הדין הוא דינ׳א ד ג מ ר א ,א ב ל ה א י ד נ א ב ב י
ד מ ת י ב ת א ה כ י דייני ב מ ו ר ד ת ? כ ד א ת י א ו א מ ר ה :״לא ב ע י נ א ל י ה ל ה א י ג ב ר א
ח״ד ,שער ד ,ת ש ו ב ה טו.
.270
ה ג ה ו ת מיימוניות ,ה ל כ ו ת אישות ,פרק יד ,ס״ק ט ,ושם ס״ק ל ב ת ש ו ב ת הגאונים כו.
.271
ראה הערה 259לעיל.
.272
רי״ף כ ת ו ב ו ת ,סד ,א.
][188
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 37
נ י ת י ב ל י ג י ט א — י ה י ב ל ה ג י ט א לאלתר ...א ב ל מ א י ד א י ת י א ת מ ב י ת נ ש א ,ב י ן ת פ ס ה
ל י ה ב י ן ל א ת פ ס ה ל י ה ,כ ל מ א י ר א י ת י ה ב ע י נ י ה — י ה ב י נ ן לה ...וה״מ ב נ כ ס י מלוג,
א ב ל ב נ צ ״ ב כ ל מידי ר א י ת י ה ב ע י נ י ה — ש ק ל ה ליה״.
א מ נ ם הר״ן
2 7 3
מ ב י א א ת ד ב ר י ה ר י ״ ף :״ולד״ה כ ל מ א ן ד כ י י פ י נ ן ל י ה ל א פ ו ק י בין
מ ע י ק ר ד י נ א ,כ ד ת נ ן ו א ל ו ה י ו כופין א ו ת ם להוציא ,ומאי ד ד מ ו ל ה ו ובין מ ע י ק ר ת ק נ ת א ,
ד ה י י נ ו מ ו ר ד ת ד א מ ר ה מ א י ם ע ל י ו ה ג א ו נ י ם ה ו א ש ה ת ק י נ ו לכוף״ .א ו ל ם ל פ י ז ה י ש כעין
סתירה
ב ד ב ר י הרי״ף ב י ן ה ר י ש א ״הדין ה ו א ד י נ א ד ג מ ר א ,א ב ל ה א י ד נ א ב ב י ד י נ א
דמתיבתא״,
ד מ ש מ ע כ י ה ד י נ א ד מ ת י ב ת א ב א ל ה ו ס י ף ל ד י נ א ד ג מ ר א ו ל א ל ח ד ש דין
ה כ פ י ה ,ובין ה ס י פ א ד כ ל כ ו ל ו ש ל הדין ה ו א ת ק נ ת ב י מ ת י ב ת א .ו נ ר א ה ל י ,כ י ד ב ר י ו
ש ל ה ר י ״ ף ״ מ ע י ק ר ת ק נ ת א ״ ,ב א י ם ל א פ ו ק י כי כ ל כ ו ל ו ת ק נ ת א היא ,א ל א ש ה ד י ן ה ו א
א מ נ ם מ ג מ ר א ,א ל א ה ס ד ר ענייני ה מ מ ו ן ה ם ה ם ה ת ק נ ת א .כיון ו ב כ פ י י ת ה ג ט עדיין ח ל ק
נ כ ב ד מ ת פ ק י ד ו ש ל ב י ת הדין ה ו א ל ה ס ד י ר א ת יחסי ה מ מ ו ן ב י ן ה מ ת ג ר ש י ם ק ו ר א ל כ ך
״ובין מ ע י ק ר ת ק נ ת א ״ ,
לפיכך יש להסס אם ל ק ב ל ההנחה של ה ר ב צימבליםט
בטענה
2 7 4
,כי ״הא דכופין לגרשה
מ א י ם ע ל י ,ל ה ת ז ב ״ ם ה ו א נזדינא ד ג מ ר א ,ואילו ל ה ר י ״ ף ה ו א מ ת ק נ ת ד י נ א
ה מ ת י ב ת א ״ .י ר א ה ל י ,כ י ג ם ל ה ר י ״ ף ה א דכופין ל ה ו צ י א ה ה ו א מדין ה ג מ ר א .
א ו ל ם א ף א ל י ב א ד ה ח ו ל ק י ן ע ל ה ר מ ב ״ ם ו ס ב ו ר י ם ד מ ד י נ א ד ג מ ר א אין כופין א ו ת ו
להוציאה
ב ט ע נ ת מאים עלי ,ורבנן סבוראי או הגאונים ה ם ה ם שתיקנו ש נ י דברים
״דכייפי ל י ה ל ב ע ל ו ל א מ פ ם ד א כ ל נ כ ס י ה ״
2 7 5
.מצינו ד ע ו ת בין הראשונים הסבורים
כ י ה ג א ו נ י ם ה י ו ר ש א י ם ל ה ת ק י ן א ת ה ת ק נ ה ,ב נ י ג ו ד ל ד ע ת ם ש ל ר ב י נ ו ת ם ו ה ר י ט ב ״ א ,276
הרמב״ן מסביר
2 7 7
:״ ח ם ו ש ל ו ם ל א ה י י ת י ח ו ל ק ע ל ת ק נ ת הגאונים ...ו ל א ע ו ד ש א נ י
ק ו ר א ת ג ר ע ל ש א ו מ ר י ם ש א י נ ו ראוי ל י ל ך א ח ר ת ק נ ת ם ,א ל א בדין ה ת ל מ ו ד ״ .א מ נ ם
הרמב״ן שולל א ת ה ת ק נ ה ופוסק להחמיר ולא לכופו להוציאה ב ט ע נ ת מאים עלי ,אבל
זה מ פ נ י ש נ ש ת נ ו ה ז מ נ י ם ואפיין ש ל ה נ ש י ם ,״ועכשיו ר א ו י ל ח ו ש ב ד ב ר ה ר ב ה ש ל א
לנהוג ב ת ק נ ה זו כלל ,ש כ ב ר בטלה מפני פריצות הדור״
2 7 8
.
.273ר״ן ,ישם)בדפוס וילנא בדף כז ,ב ,לפני ד״ה כותבין אגרת מרד(.
.274תיק /8523ל״א ,פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ ,171בעמ׳ .182
.275מלחמת ה׳ ,על הרי״ף ,כתובות ,סד ,א.
.276ראה לעיל הערות 262ו־ 263והטקסט הסמוך להן.
.277חידושי הרמב״ן ,כתובות ,סג ,ב ,דייה ומצינו בירושלמי .וראה :אלון ,שם )הערה 8לעיל(,
עמ׳ ; 544שפירא ,שם )הערה 225לעיל( ,עמ׳ .131
.278על נסיונות להסביר את השינוי בנסיבות ההסטוריות והשפעתו על םוגייתנו ראה :פלק ,שם
)הערה 225לעיל( ,ושפירא ,שם )הערה 225לעיל( ,במיוחד בעמי 153—146וכן בעמ׳ .130—126
[ 189 ],
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
ב ש ו ״ ת מ ה ר ״ ח א ו ר ז ר ו ע מ ו ב א ת ת ש ו ב ת ר ׳ ישעיה מ ט ר א נ י ב נ ו ס ח ז ה :״אם היא
מ ו ר ד ת ע ל ב ע ל ה ו א י נ ה ח פ י צ ה בו ,אעפ״י ש א י נ ו דין מ כ ח ה ה ל כ ה ל כ ו ף א ת ב ע ל ה ל י ת ן
ל ה גט ,מ״מ גאוני ה י ש י ב ה ש ל ב ב ל מזמן ס ב ו ר א י שהיו א ח ר ה ה ו ד א ה )צ״ל ה ה ו ר א ה
— ז.ו (.ת ק נ ו ש י כ ו פ ו א ת ה ב ע ל ל י ת ן ג ט ל מ ו ר ד ת מ י ה וכן כ ת ב בה״ג וכן כ ת ב ר ב האי
ורב
ש ר י ר א ו כ ל ה ג א ו נ י ם ש י ו ת ר מ ג ׳ מ א ו ת ש נ ה ה י ה ב י מ י ה ם ש נ ת ק נ ה זו ה ת ק נ ה
ואין ל ז ו ז ה י מ נ ה .וכן כ ת ב ר ב א ל פ ס .ואין מי שיוכל ל ע ק ו ר ת ק נ ת ב״ד ה ג ד ו ל ש ב ב ב ל ״ .
וכיון ש נ ת ר צ ה ל י ת ן א פ י ל ו ע ל ידי עשוי ,גטו גט דיש כאן מצוד! ל ש מ ו ע ד ב ר י ח כ מ י ם
ו ת ק נ ת בי״ד ה ג ד ו ל
אף הרא״ש
2 8 0
2 7 9
.
אינו מקבל א ת הערעור על סמכותם של הגאונים להתקין תקנה לכפות
ע ל מ ת ן ג ט ב ט ע נ ת מאים עלי ,א ל א ש ל ד ע ת ו ה ת ק נ ה ל א פ ש ט ה ב כ ל ה א ר צ ו ת .ה ד ו ר
בזמנו
של
הרא״ש
הוא
ל ד ע ת הרא״ש
פרוץ
יותר
מבחינה
מוסרית,
מ א ש ר היה
ב ד ו ר ו ת י ה ם ש ל הגאונים — ״ ב נ ו ת י ש ר א ל ב ד ו ר הזה ש ח צ נ י ו ת הן״ .ו ע ל כן ל ד ע ת ו אין
ל א פ ש ר כ פ י י ת ג ט ב ט ע נ ת מ א י ם עלי כי ״אם ת ו כ ל ה א ש ה ל ה פ ק י ע א ת ע צ מ ה מ ת ח ת
ב ע ל ה ב א מ ר ה ״ ל א ב ע י נ א ליה״ — ל א ה נ ח ת ב ת ל א ב ר ה ם א ב י נ ו י ו ש ב ת ת ח ת ב ע ל ה ,
ו י ת נ ו ע י נ י ה ם ב א ח ר ו י מ ר ד ו בבעליהן״.
רבותינו
ש ב י מ י נ ו ה ת מ ו ד ד ו עם ק ו ש י י ת ם ש ל ר ב י נ ו ת ם ו ה ר י ט ב ״ א ב י ח ס ל ס מ כ ו ת
ל ה ת ק י ן ה ת ק נ ה ,ו נ ב י א מ ד ב ר י ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל הריא^׳ה ה ר צ ו ג ז״ל
2 8 1
:
״ א מ ת ה ו א שאין י כ ו ל ת א ח ר י ח ת י מ ת ה ת ל מ ו ד ל ה פ ק י ע קידושין ,א ב ל כאן
אין צ ר י ך לזה ,ש ה כ ל תלוי ב ר צ ו ן ה ב ע ל .וכיון ש א ו מ ר :׳ ר ו צ ה אני׳ — כ ל
שיש מ צ ו ת ח כ מ י ם עליו ל ג ר ש ו ת י ק נ ו ל כ ו פ ו ל ג ר ש ,א מ ד י נ ן ל ד ע ת י ה ש מ ת ו ך
ה א ו נ ס ה ו א מ ת ר צ ה והוה כ ת ל ו ה ו וזבין .ו ב מ ק ו ם ש מ צ א ו ח כ מ י ה ד ו ר מ ש ו ם
ת ק נ ת ב ת י ש ר א ל ל ת ק ן לכוף ,יש ב כ ח ם ל ת ק ן לכוף ,ו מ מ י ל א ה ב ע ל מ ת ר צ ה
ששוב
יש ע ל י ו ל ש מ ו ע ד ב ר י הגאונים ,כ מ ו ש מ צ ו ה ל ש מ ו ע ד ב ר י ח כ מ י
התלמוד וכר /שכשם שמצוה לשמוע דברי תורה ,כך מצוה לשמוע ד ב ר י
חכמים .ו ח כ מ י י ש ר א ל מ ת פ ק י ד ם הוא ל ש ק ו ד ע ל ת ק נ ת ב נ ו ת י ש ר א ל ו ל ת ק ן
ת ק נ ו ת ל מ ע ן ב נ ו ת י ש ר א ל ,והוא הדין והוא ה ט ע ם ל ע נ י ן ת ק נ ת הגאונים״.
.279שו״ת מהר״ח אור זרוע ,סימן קכו .ראוי לציין כי בסוף תשובתו ,שם ,מביא מהר״ח אור זרוע
כי מהר״ם מרוטנבורג דן הלכה למעשה וציווה את הבעל ליתן גט בלא כתובה אך עליו להחזיר
לאשה מה שהכניסה .דבר זה הביא לריבוי המורדות ואז התקינו הקהילות שתפסיד האשד ,מה
שהכניסה ותצא ריקנית ,אך הוא מסיים ״אבל לא ידעתי אם פשטה אותה תקנה״ .וראה גם:
שפירא ,שם )הערה 225לעיל( ,עמ׳ .141
.280שו״ת הר״ש ,מג ,ח ,וראה גם :אלון ,שם )הערה 8לעיל( ,עמי .546—544
.281שו״ת היכל יצחק ,אה״ע ,ח״א ,סימן א ,עמ׳ יא ,טור ב,
][190
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
התפשטות תקנת הגאונים
)ג(
ת ק נ ת ר ב נ ן ס ב ו ר א י נ ה ו ג ה היתד! ל מ ע ש ה ב ה ר ב ה ק ה י ל ו ת ,ואולי א ף ב ר ו ב ק ה י ל ו ת
י ש ר א ל דאז ,ב מ ש ך ד ו ר ו ת ר ב י ם .282
ר ב ש ר י ר א גאון ב ת ש ו ב ת ו מ צ י י ן
2 8 3
:״ ו כ ז א ת מ ת נ ה ג י ם זה כ ש ל ש מ א ו ת שנה ,ואף
א ת ם ע ש ו כ ך .ו ב ה ג ה ו ת א ש ד ״ י * * :״ויותר מ ש ל ש מ א ו ת ש נ ה ה י ה ב י מ י ה ם ש נ כ ת ב
2
זו ה ת ק נ ה ׳ /ה ר מ ב ״ ן מ ר ח י ב א ת ה ד ב ו ר בנידון ו א ו מ ד
2 8 5
:״ומה ש א מ ר ב ע ל ה מ א ו ד
ז״ל ש ת ק נ ת ה י ש י ב ה ה ו ר א ת ש ע ה היתה ,ה ל א ר ב י נ ו ה ג ד ו ל ז״ל י ו ד ע ת ק נ ת ה ג א ו נ י ם
י ו ת ר מכולנו ,ו מ ד ב ר י ו נ י כ ר ש ל ד ו ר ו ת ת ק נ ו ״ .ו נ ה ג ו ב ה ע ד ימיו ש ל ר ב י נ ו ז״ל ב ח מ ש
מ א ו ת שנה ש ל א זזה ת ק נ ה זו מביניהם ...והם י ד ע ו א י ך תקנו״ .ר ב י נ ו ישעיה מ ט ר א נ י 288
ל ת ק נ ה א ו מ ר :״וכן כתב ...ו כ ל ה ג א ו נ י ם שיותר מ ש ל ש מ א ו ת שנה היה
בהתייחסו
ב י מ י ה ם ש נ ת ק נ ה ז א ת ה ת ק נ ה ,ואין לזוז ממנה״ .ב ע ל ה ע י ט ו ר ב ע ד ך מ ר ד כ ו ת ב :״שכן
כשש
נהגו
מאות
שנה״.
והמהריב״ל
בתשובותיו
2 8 7
כ ת ב ,כי ״ נ ה ג ו ב ו כ ת
,
שנה
בישיבות״.
במשך דורות רבים ובהרבה ארצות הופעלה ה ת ק נ ה וכפו בעל להוציא א ת אשתו
ב ט ע נ ת מאים עלי ,ע ד ש ב א ו ח כ מ י צ ר פ ת ו א ש כ נ ז ו צ מ צ מ ו א ת ה ת ק נ ה צ מ צ ו ם א ח ר י
צ מ צ ו ם ע ד כ ד י ב י ט ו ל ה ל מ ע ש ה .נעיין ב ד ע ו ת י ה ם ש ל ח כ מ י ה ל כ ה א ל ה ו נ ב ד ו ק כ י צ ד
ב ה ד ר ג ה נ ע ש ה ק ש ה י ו ת ר ו י ו ת ר ה ש י מ ו ש ב ע י ל ה כ ל ל י ת זו ש ל גירושין.
הרמב״ן
2 8 8
בדבריו על ת ק נ ת הגאונים ל כ פ ו ת גט ב ט ע נ ת מאים עלי מסיים ״אבל
מי ש ר ו צ ה ל ה ח מ י ר ש ל א ל כ ו ף ב ג ט כדין ה ג מ ׳ — ל א ה פ ס י ד ,ו ת ב א ע ל י ו ב ר כ ה ״ .
הרא״ש ,מ ש ב א ל ט ו ל י ד ו וכיהן כ ר ב ה ש ל כ ל ק ה י ל ו ת ק ש ט ל ו נ י ה ,ה ח ל ב פ ע ו ל ה נ מ ר צ ת
לביטול
שלא
ה ש י מ ו ש ב ת ק נ ת הגאונים ,ו ב ת ש ו ב ו ת י ו מ ד ג י ש ה ו א כ י ל ד ע ת ו יש ל ה ש ת ד ל
ל כ ו ף ה ב ע ל ל ג ר ש ,א ף כי ב נ ס י ב ו ת מ י ו ח ד ו ת י כ ו ל הדיין ל ה ס ת מ ך ע ל ה מ נ ה ג
ל כ ן ף .289
.282
.283
.284
.285
.286
.287
.288
.289
על תקופת פעלה של התקנה בקהילות השונות גימי הביניים ראה :שפירא ,שם )הערה 225
לעיל( ,עמ׳ .146—130
חמדה גנוזה ,םימן קמ.
הג״ה אשרי כתובות ,שם.
מלחמות ה׳ על הרי״ף ,כתובות ,שם .וראה גם לעיל ממוך להערה ,275
תשובות מהר״ם אור זרוע ,סימן קכו .התשובה ביתר פירוט ,לרבות קטע זה ,הובאה לעיל
סמוך להערה .279
שו״ת המהריב״ל ,ח״ג ,יג,
מלחמת ה׳ על הרי״ף ,כתובות ,שם ,הובא לעיל ליד הערה .275
שו״ת הרא״ש ,מג ,ח ,ט .וראה במפורט :אלון ,שם )הערה 8לעיל( ,עמ׳ 546—544ן שפירא ,שם
)הערה 225לעיל( ,עמ׳ .132
][191
שנתון המשפט העברי ,כרך ג — ד ) ת ש ל ״ ו — ת ש ל ״ ז (
הרשב״א כותב בתשובה
2 9 0
] 40
:״ ש ה ר ב א ל פ ס י ז״ל כ ת ב ב ה ל כ ו ת ש ה ג א ו נ י ם ז״ל ת ק נ ו
ל כ ו ף א ת ה ב ע ל ל י ת ן גט כ ל שהיא מורדת,״ ,ולא :פ ש ט ו ב כ ל גלילותינו ,ולא ש מ ע נ ו
ש נ ה ג ו כן ב כ ל א ר צ ו ת הגויים״ ,א ף ב ע ל הטורים ,מ ס כ ם ד ב ר י ו ,על ת ק נ ת ה ג א ו נ י ם
באומרו
2 9 1
:״ולא פ ש ט ו ה מ נ ה ג ו ת ב ר ו ב ישראל״.
מ ח ב ר ה ש ו ל ח ן ע ר ו ך א י נ ו מ ב י א כ ל ל א ת ת ק נ ת הגאונים ,ש ה ר י אין פ ו ס ק י ם לפיה.
הרמ״א בהגהותיו
אבל
וכף״.
מ ב י א ל ה ל כ ה :״ א פ י ב מ ק ו ם שכופין א ו ת ו ל ג ר ש ב מ ו ר ד ת
,
2 9 2
ותמה עליו ה ח ל ק ת מחוקק
2 9 3
:״ ב ח נ ם ה ע ת י ק ה ר ב דין זה מ א ח ר שאין א נ ו
נוהגים .לכוף ל ג ר ש כ מ ו ר ד ת וכמ״ש כ ל האחרונים״.
א ו ל ם ב ת ש ו ב ו ת מ ו צ א י ם א נ ו כי היו ק ה י ל ו ת ר ב ו ת ש נ ה ג ו ה ל כ ה ל מ ע ש ה כ ד ע ת ו ש ל
ה ר מ ב ״ ם ו ב ת ק נ ת ה ג א ו נ י ם )דינא ד מ ת י ב ת א ( ,ו נ ת ק ב ל ה ד ב ר .
הרשב״א משיב
2 9 4
:״אם נ ה ג ו ב א ו ת ן ה מ ק ו מ ו ת ל ה י ו ת עושין כ ה ר מ ב ״ ם ז״ל — ה נ ח
להם ,כי גם ה ג א ו נ י ם ז״ל י ד ע ת ש א מ ר ו שכופין ל ג ר ש כ ל שהיא מ ו ר ד ת .ו ב מ ק ו מ ו ת שנהגו
ע ל פיהם ,אין ב נ ו כ ח ל ח ל ו ק עליהם ו ל ב ט ל ד ב ר י ה ם ״ .הר״ן
2 9 5
דן ב ש א ל ת כ פ י י ת ג ט
ב ט ע נ ת מאים ע ל י ב ע י ר ב ה ע ש ו ת ק נ ה ל ה ת נ ה ג עפ״י ה ר מ ב ״ ם ,ו ה ש י ב שאין ל כ ו ף עליו
מפני
ש ה ב ע ל אינו מ א ו ת ה עיר ,ו ה ר ש ו ת ה י ת ה ב י ד ו להוציא א ת א ש ת ו מ ע י ר לעיר.
ב ק ה י ל ת ת ל מ ם א ן נ ה ג ו כ פ י ת ק נ ת הגאונים ,והריב״ש ה ש י ב
2 9 6
:״אל ת ח ו ש בזה ל מ נ ה ג
ת ל מ ם א ן וזולתו ,כי ל א נ נ י ח ת ל מ ו ד ע ר ו ך ש ב י ד י נ ו ו ה ס כ מ ת גדולי ע ו ל ם ו נ ק ל ב ע ר ו ה
ה ח מ ו ר ה מ פ נ י מנהגם״ .ב א ל ג ז א י י ר ה ס כ י מ ו א מ נ ם ש י ת נ ה ג ו ע ל פי ס פ ר י ה ר מ ב ״ ם ,ל מ ע ט
ש ל ו ש ה עניינים ,ב י נ י ה ם דין ה מ ו ר ד ת ב מ א י ם
ע
ל י ,297
ה מ ס ת ב ר מ ה ת ש ו ב ו ת ד ל ע י ל ,כי ה ת נ ה ג ו ת ל פ י ה ר מ ב ״ ם ו ת ק נ ת ה ג א ו נ י ם בעניין כ פ י י ת
ה ג ט ב ט ע נ ת מ א י ם ע ל י ת ל ו י ה ב מ נ ה ג המקום ,או ב ה ס כ מ ת ה ק ה ל ו ת
2 9 8
.
ה ל כ ה ל מ ע ש ה ה ת ע ו ר ר ה בעיה הזו ב מ ד י נ ת י ש ר א ל ל ג ב י עולים יוצאי תימן.
ב ת י מ ן נ ה ג ו כ ד ב ר י ה ר מ ב ״ ם והיו כופין גט ב ט ע נ ת מאים עלי
.290
2 9 9
,וכן פ ס ק ר ב ו ש ל
שו״ת הרשב״א ,ח״א ,אלף קצב .וראה גם :שפירא ,שם ,עמ׳ .132-131
.291
ט ו ר אה״ע ,עז.
.292
רמ״א על שו״ע אה״ע ,עז ,ג.
.293
שם ,ס״ק כת.
.294
שו״ת הרשב״א ,ח״ב ,רעו.
.295
שו״ת הר״ן ,םב.
.296
ש ו ״ ת הריב״ש ,קד.
.297
שו״ת התשב״ץ ,חייב ,ר נ ו שם ,חוט המשולש ,ח״א ,כה! יכין ובועז ,רג.
.298
ריכוז שיטותיהם של חכמי ההלכה ביחס לסוגיית מאים עלי מביא הרב אברהם בנבנישתי•
;
גאטינייו ב ס פ ר ו שו״ת צל הכסף )שלוניקי ,תדל״ב( ,ח״ב ,סימן יג ,דף פו ,ט ו ר ד.
.299
ש ו ״ ת הריטב״א ,קנג.
][192
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 41
מ ה ר י ״ ט צהלון ,ה ר ב מ ש ה בםודיה ,כי ב מ ק ו מ ו ת ה נ ו ה ג י ם כ ר מ ב ״ ם פ ו ס ק י ם כ מ ו ה ו גם
ב ט ע נ ת מאים ע ל י וכופין ג ט . °כ ל ל הוא ,כי ה ו ל כ י ם א ח ר מקום הקידושין ״כי מילל
30
דםברה נינהו וקרובים אל השכל״
3 0 1
.ו מ ע ת ה ,אם ב ת י מ ן כופין ע ל ה ג ט ב ט ע נ ת מ א י ם
עלי ,ה ד י יש ל נ ה ו ג ב ד ר ך זו גם ב י ח ס ל ז ו ג ו ת ש נ י ש א ו ב ת י מ ן ו ע ת ה ה י נ ם בארץ י ש ר א ל .
ואכן ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל ,ה ר ב עובדיה י ו ם ף ^
30
מ ב י א כי ה ר ב ה ר א ש י ל י ר ו ש ל י ם ,
ר׳ צ ב י ה י ר ש פ ר נ ק ז״ל פ ס ק ב ע ו ל י תימן כ פ י ה ב ט ע נ ת מאים עלי ,כי ל ג ב י יוצאי תימן
יש ל פ ס ו ק כ ד ע ת ה ר מ ב ״ ם ,ה פ ו ס ק ל כ ו ף א ת ה ב ע ל ל ג ר ש ב ט ע נ ת מאים עלי .א ו ל ם ל ב י ה ״ ד
ה ר ב נ י ה ג ד ו ל היו ס פ ק ו ת אם א מ נ ם מ ק ו ב ל ת ה י ת ה ב ת י מ ן ה ה ו ר א ה שכופין ע ל ג ט ב ט ע נ ת
מאים עלי ,אף ל ל א א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת ,ו ל א ו ר ה פ ל ו ג ת א ד ר ב ו ו ת א אי ל ה ר מ ב ״ ם מ ס פ י ק ה
ט ע נ ת מאים ע ל י ל ל א א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת ,ד ח ה א ת ה ד ר י ש ה ל כ ו ף ה ב ע ל ל ה ו צ י א ה
3 0 3
,
ב ר ם כ ס נ י ף ל נ י מ ו ק י ם א ח ר י ם ה ס ת מ ך ביה״ד ה ר ב נ י ,גם ל א ח ר פ ס ק זה ,ב מ ק ר ה א ה ד ,ע ל
ה י ו ת ם של ה צ ד ד י ם ב נ י ה ע ד ה ה ת י מ נ י ת כדי ל פ ס ו ק ע ל כ פ י ה ב ג ט
שהצדדים
3 0 4
:״ויש ל ה ו ס י ף
ש ל פ נ י נ ו ה ם ב נ י ה ע ד ה ה ת י מ נ י ת ש ה ו ל כ י ם ב כ ל פ ם ק י ה ם א ח ר י הרמב״ם...
)אף שיש ל פ ק פ ק ע״ז ש ה ר י הקידושין נ ע ש ו כאן ב א ר ץ ו ל א בתימן(...״.
חוסר סיכוי לשלום בית
(6
ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם ב י ת בין ב נ י הזוג ה ו ב א ל א פ ע ם ב פ ס י ק ת ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם
כ ע י ל ה ל כ פ י ה או ל ח י ו ב ל מ ת ן גט .ביה״ד ל א ה ר א ה נ ט י ה ל ר א ו ת ב ש י ק ו ל זה כ ע י ל ה
ל כ פ י ה לגירושין .ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם ב י ת ה ר י יסודו ב ה ת נ ה ג ו ת ו ב ט ע נ ת ה צ ד ד י ם ? יש
איפוא ל ש ק ו ל ט ע נ ו ת ה צ ד ד י ם לגופן.
ביה״ד ה א ז ו ר י ש ב י ר ו ש ל י ם
3 0 5
ב ד ו נ ו ב ב ע י ה זו ,ה ב י ע ד ע ת ו כי ׳׳אמתלא זו ש ל ח ו ס ר
ת ק ו ה לחיים מ ש ו ת פ י ם א י ן ב ה כ ד י ל ה ט י ל ח ו ב ה ע ל ה א ש ה ל ק ב ל ג ט פיטורין ,כ ל זמן
ש ל א ה ו כ ח ב ה ו כ ח ו ת מ ס פ י ק ו ת ש ה א ש ה א ש מ ה ב ה פ ר ע ת ש ל ו ם ה ב י ת ע ד כדי כ ך שיש
ל ה דין מורדת ...אם נ ב ו א ל ה ס ת מ ך ע ל ט ע נ ו ת ס ת מ י ו ת כ א ל ה ש ל ח ו ס ר ת ק ו ה ל ש ל ו ם ,
כ ל ב ע ל ש י ר צ ה ל ה פ ט ר מ א ש ת ו י ג ר ו ם ל מ ר י ב ו ת ב י ת י ו ת ויזניח א ת א ש ת ו ל כ מ ה שנים,
ו א ח ר כ ך יבוא וידרוש ג ט
אמנם
.300
.301
.302
.303
.304
.305
.306
פ ט ו ר י ן ב ט ע נ ה כי אין םכויים לשלום״.
ב מ ק ר ה א ח ר ק י ב ל ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
3 0 6
ערעור והעביר התיק לביה״ד
שו״ת מהרי״ט צהלון ,רכט ,בסופו.
שו״ת המהרח״ש ,ג,
שו״ת יביע אומר ,ח״ג ,חאה״ע ,סימן יח ,עמ׳ רפח ,רצבן סימן יט ,עמ׳ רצב.
ערעור תשי״ח ,139/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ .201
תיק /8523ל״א ,פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ ,171בעמ׳ .184-183
תיק /501תשי״ג ,פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,161בעמי .162
ערעור תשכ״ז ,109/פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ .111
][193
] 42
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
האזורי ל ב י ר ו ר נוסף לדיון א ם אין ל כ פ ו ת ע ל האשד ,ק ב ל ת ג ט ע ל ידי מ ת ן ה י ת ר
גשואין ל ב ע ל ב ט ע נ ה ש ל ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם בית .ב י ת הדין ה ס ת מ ך בנידון ע ל ד ב ר י
ה ג ר ״ ח פאלאג׳י
3 0 7
כי ״אם י א ר ע איזה מ ח ל ו ק ת בין איש ל א ש ת ו ו כ ב ר נלאו ל ת ו ו ך
ה ש ל ו ם ואין ל ה ם ת ק נ ה ,י מ ת י נ ו ע ד זמן ח״י חדשים .ו א ם ב י נ ם ל ש מ י ם נ ר א ה ל ב י ״ ד ש ל א
יש ת ק ו ה ל ש ו ם ש ל ו ם ביניהם ,י פ ר י ד ו הזוג ו ל כ ו פ ם ל ת ת גט ע ד ש י א מ ר ו ר ו צ ה א נ י .
,,
ב ע נ י ן א ח ר ה ב י א ביה״ד ה ר ב נ י האזורי ב א ש ק ל ו ן
3 0 8
ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם ב י ת כ נ י מ ו ק
נ ו ס ף ל ט ע נ ת ו ש ל ה ב ע ל ״ ש מ ו א ס ב א ש ת ו .ה י ו ת וזה ש נ י ם ר ב ו ת ש ה ם חיים ב נ פ ר ד
,,
ו א פ ס ה כ ל ת ק ו ה ל ש ו ם ש ל ו ם ביניהם ,ו ל א ו ר ט ע נ ת ה ב ע ל כי א ש ת ו מ א ו ס ה עליו ,פ ס ק
ל כ ו ף ע ל האשד ,ל ק ב ל
גט ,ע ל ידי מ ת ן ה י ת ר ל ב ע ל ל ש א ת אשד ,ע ל אשתו .ביה״ד
ה ר ב נ י ה ג ד ו ל ב ר ו ב ד ע ו ת ד ח ה ע ר ע ו ר ה ש ל האשך,309 ,
אולם נ ר א ה כי ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם כ נ י מ ו ק מ כ ר י ע ל כ פ י י ת גט ל א נ ת ק ב ל ב ב ת י הדין.
ביה״ד ה א ז ו ר י ש ב י ר ו ש ל י ם ה ב י א א ת ד ב ר י שו״ת ד ב ר י מ ל כ י א ל * ,א ש ר ה ת ר י ע נ ג ד
0
3
השימוש ב ט ע נ ה של ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם כ ע י ל ה ל כ פ י י ת גט .ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל ה ר ב
ש ל מ ה גורן ,ב פ ס ק דין ש ל ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
3 1 1
,כ ו ת ב :״ ב ר ו ר איפוא שאין ל ה ס י ק
מ ת ש ו ב ה זו ש ל ה ג ר ״ ח פאלאג׳י ...שום מ ס ק נ ה ה ל כ ת י ת ח ד ש ה ב ד ב ר כפייה ל ג ט ,בין
כ א ש ר מ ד ו ב ר ע ל כ פ י י ת האשד ,לדידן ש ק ב ל נ ו א ת החדר״ג ,ובודאי שאין לדון ע ל פיו
כ א ש ר מ ד ו ב ר על כ פ י י ת ה ב ע ל ל ת ת גט ר ק ע ל ס מ ך ה מ ח ל ו ק ת שיש בין בני הזוג ו נ ר א ה
ל ב י ״ ד ׳ ש ל א יש ת ק נ ה ל ש ו ם ש ל ו ם ב י נ י ה ם שאז ...׳ י פ ר י ד ו הזווג ו ל כ ו פ ן ל ת ת ג ט . . /
,
כ ל שאין נימוקים א ח ר י ם מ צ ד ה ה ל כ ה שכופין א ו ת ו ל ג ר ש או א ו ת ה ל צ א ת /
,
ה ט ע נ ה ש ל ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם ב י ת ב כ ל פ ס ק י הדין ו ב ת ש ו ב ו ת ש ה ו ב א ו בהם ,מ ו פ י ע ה
ב ט ע נ ת ה ב ע ל ה מ ב ק ש ה י ת ר ל ש א ת אשד ,על א ש ת ו ,ויש ב ק ב ל ת ה מ ש ו ם ח ש ש ל ק י פ ו ח
זכויותיה ש ל ה א ש ה ה ר א ש ו נ ה ע ל ל א עול ב כ פ ה .
דיינים ה ע ד י פ ו ל ע ס ו ק י ו ת ר ב ב י ר ו ר ה ס י ב ו ת ו ה ט ע נ ו ת ו ב י ר ו ר ה א ש מ ה ו ה א ש ם ש ה ב י א ו
לידי ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם בית ,מ א ש ר לדון ע ל ד ב ר מ ו פ ש ט ,ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ח ו ז ר י ם א נ ו
ל ט ע נ ה ש ל מ א י ם עלי ,או מ א ו ס ה עלי .אין ,איפוא ,ל ר א ו ת ב ח ו ס ר סיכוי ל ש ל ו ם ב י ת
ע י ל ה נ פ ר ד ת ו ע צ מ א י ת ל ת ב י ע ה לגירושין ,312
.307
.308
.309
.310
.311
.312
חיים ושלום ,ח״ב ,קיב.
תיק /404תשל״ב ,פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ .149
ערעור תשל״ג ,12/פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ .153
שו״ת דברי מלכיאל ,ח״ג ,קמה.
ערעור תשל״ב ,122/פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ ,200בעמי .213
תיק /404תשל״ב ,פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ !149ועיין :ז׳ פלק ,שם )הערה 184לעיל( ,עמ׳ 46־.47
][194
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
(7כפיית הבעל לגירושין בספק קידושין
ם פ ק בקידושין יכול ל ה י ו ת מ ש נ י ם ו ג י ם :ס פ ק ב ע ו ב ד ה ,א ם הקידושין נתקיימו ,א ו
ל א נ ת ק י י מ ו ן א ו ס פ ק ב ה ל כ ה ,ס פ ק מ ש פ ט י ,א ם הקידושין ת פ ם ו א ו ל א ת פ ם ו
3 1 3
.
קידושי ש ח ו ק והיתול ,קידושי ס ת ר ,קידושי חטיפה ,קידושי ע ר מ ה ,קידושין מוכחשים,
קידושי אונם ,קידושין מדומים ,קידושי ה ע ר מ ה ,קידושין מזויפים ,קידושין נ פ ר ד י ם ,
קידושי ק ט נ ו ת ,קידושין פזיזים ,קידושין ע ל ידי שליח ,קידושי ם ב ל ו נ ו ת ,נישואי בוםר,
״נישואי ב ה ל ה ״ וכיוצא ב א ל ה
ל ל א גט
3 1 5
3 1 4
,ל ר ו ב ל א ה י ו קידושין ו ל א ה ו כ ר ו כקידושין ו ה ו ת ר ו
ן א ב ל יש והיה ב ה ם כ ד י ל ע ו ר ר ס פ ק ו ת ע ו ב ד ת י י ם ,א ש ר ה ב י א ו לדיון ע ל
.313ראה :פ׳ שיפמן ,ספק קידושין במשפט הישראלי ,ירושלים ,תשל״ה ,עמ׳ .58—39
.314הרבה תקנות נתקנו כדי למנוע את התקלות מקידושי ספק אלה ,שלא יעשו קידושין אלא תחת
החופה ,בעשרה ,בהכרזה מוקדמת ועוד .עיין :א״ח פריימן ,סדר קידושין ונישואין ,ירושלים,
תש״ה ,עמ׳ מה ,נה ,סג ,פג ,פה ,קכז ,קלב ,קנג ,קסו ,ריג ,רלח ,רמז ,רנב ,רסז ,רפה ,רצט,
שיא ,שכב ,שלג .בועד ארבע הארצות אף הותקנה תקנה בשנת שפד ,כי ״בקדושין ללא חופה —
כופין על הגט״ )ראה פנקס ועד ארבע ארצות ,מהדורת היילפרין ,עמ׳ ,50תקנה קמו(.
בעיה מעין זו התעוררה בעת הדיונים על הצעת חוק גיל הנישואין ,תש״י— ,1950בדבר איסור
נשואי בוסר .הרבנות הראשית הקדימה את הכנסת והתקינה תקנה על איסור נשואי בוסר .הן
לגבי התקנה של הרבנות הראשית ,הן לגבי החוק שנתקבל בכנסת נשאלה שאלה מהם הצעדים
היעילים אשר יש לנקוט נגד נישואי בוסר .הוצע ,כי הרבנות הראשית תחזק איסורה על ידי
התקנת תקנה לפיה יכפו מתן גט כדמו״י על הנושא קטינה בניגוד לחוק .הרבנות הביעה
התנגדות נמרצת לתקנה מעין זו .ואביא קטע ממכתבו של אחד מרבני ישראל עימם התיעצתי
בנושא זה .כתב אלי בנידון הרב יואל קלופט ,אב״ד בחיפה :״בהמשך שיחתנו של אתמול
הנני רוצה להוסיף אחרי עיוני וכוי מאיזה כח יוכלו הרבנים לתקן תקנה שעל תקנה זו כופין
בשוטים )שהרי בית הסהר הוא כשוטים( מכיון שיש דרגות ביוציא א״כ הרבנים צריכים יסוד
כדי להשוותם עם החמורים ומה שהכנסת רוצה בכך זה לא מספיק כלל .וחוץ מזה מובטחני
שהרבנים לא יתקנו דבר כזה לתת גט תחת איום של מאסר ,מכיון שלחלק הגון מן הישוב
יהיה זה גט בטל ובניה ממזרים .ועוד יותר מחלק בחו״ל יתנגדו לזה וכי אפשר לעשות פירוד
כזה וכוי .וכי לא מספיק להטיל עונש ואפילו עונש מאסר בשביל הקידושין על הרב המסדר
הקידושין או על הזוג״.
ואמנם הרבנות הראשית לא תיקנה תקנה כאמור ,והכנסת הסתפקה בחקיקת סעיף עונשין על
מסדר הקידושין ועל הנושא נערה שלא מלאו לה י״ז שנים תמימות )סעיף 2של החוק(
וקבעה בסעיף )3א( לחוק כי תשמש העובדה שהנישואין נערכו בניגוד לסעיף 2עילת תביעה
להתרתם בדרך של גט ,עילת תביעה לגט ,אבל לא כפיה למתן גט) .אך ראה :שרשבסקי,־שם
)הערה 39לעיל( ,עמ׳ 50המדגיש כי לסעיף זה אין כלל נפקות ׳לגבי יהודים ויתכן שהוא יעיל
ביחס לעדות אחרות( .ח״כ ישראל בר־יהודה הסתייג והציע להוסיף סעיף ,5לפיו :״בעל ,שבית
משפט או בית דין מוסמך פסק על יסוד העילה האמורה בסעיף )3א( ,לחייבו לתת גט לאשתו,
או להתיר בדרך אחרת את קשר הנישואין ,והוא לא קיים הפסק תוך חדש ימים ,דינו —
מאסר עד שנה אחת ,או קנם עד שלוש מאות לירות ,או שני הענשים כאחד״ .ח״כ דוד בר־רב־האי
בשם הרוב שבועדת חוקה ,חוק ומשפט ,אמר בדברי תשובתו :״לפי חוקי ישראל ...אסור
...שיינתן גט מתוך איום ...מכבידים לשאול ברבנות שאלות שונות ,כדי לברד אם הגט נובע
מרצון חפשי ,ספק הוא אם גט שניתן בהשפעת איום יכול להיחשב כגט .בתור איש משפט יש
לי ספק גדול בכך״ )דברי הכניסת ,כרך ו)תש״י( ,עמ׳ .(2415ההסתייגות נדחתה )שם ,עמ׳ .(2416
.315שו״ת היכל יצחק ,אבה״ע ,ח״ב ,סימן כו ,ועיין ,שם.
][195
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
אופן
ת י ק ו נ ם ש ל הקידושין ע ל י ד י קידושיו חוזרים
3 1 6
] 44
.אולם לקידושין חוזרים יש
צ ו ר ך ב ה ס כ מ ת ש נ י ה צ ד ד י ם ״ ,ו ב ה י ע ד ר ה ס כ מ ת ו ש ל א ח ד ה צ ד ד י ם ל א נ ש א ר ה ,איפוא,
3
ד ר ך א ח ר ת מ א ש ר ה ת ר ת ם ש ל קידושי ה ס פ ק ע ל י ד י מ ת ן גט .א ם צ ד א ח ד ל א ה ס כ י ם
ל ת ת א ת הגט ,א ו ל ק ב ל ו ,מ ת ע ו ר ר ת ה ב ע י ה ש ל כ פ י י ת הגט .ר ו ב ה ר א ש ו נ י ם מ ס כ י מ י ם
כ י ב כ ל קידושי ס פ ק ניתן ל כ ו ף ג ט
3 1 8
,וכן נפסק להלכה ב
ר מ ב
״ 3!9
ם
ו
ב
ט
ו
ר
ןשן״ע : 320
״ואפילו כ פ ר ה האשד .ו א ו מ ר ת ל א ק ד ש ת נ י — כופין א ו ת ו ל י ת ן גט״ .ו כ ן נוהגין ה ל כ ה
ל מ ע ש ה ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם בישראל!.32
ש נ י נימוקים ל כ פ י י ת ה ג ט ב מ ק ר ה ז ה ) :א ( בקידושי ס פ ק כשאין א פ ש ר ו ת ל ה ש ל י מ ם ,
מ א י א י כ פ ת ל י ה ל ת ת גט י וכגון ז ה כופין ע ל מ ד ת ס ד ו ם
3 2 2
) .ב ( ח ש ש לעיגון האשד ,.כי
יש א י ס ו ר ל ה מ ש י ך ל ח י ו ת ל ל א קידושין חוזרים ו מ א י ד ך גיסא אין ל ה כ ר י ח ה ל ה י נ ש א
בעל כורחה
3 2 3
.
ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל ,ה ר ב ע ו ב ד י ה יוסף מ ב י א ד ע ו ת י ה ם ש ל ה ר ב ה ר א ש ו נ י ם ו א ח ר ו נ י ם
ומסכם
3 2 4
:״מםקנא דדינא ש א ם ל א יאות המשיב ) = ב ק י ד ו ש י ספק( לגרשה מרצונו
ה ט ו ב ב ג ט כ ר י ת ו ת כדמו״י ,יש ל כ ו ף אותו ל ת ת ל ה ג ט פיטורין ו ל ש ח ר ר ה מעגינותה״.
בימי
מ מ ש ל ת ה מ נ ד ט ה ב ר י ט י ב א ר ץ ־ י ש ר א ל נ ת ר ב ו ת ו פ ע ו ת ש ל קידושין מדומים,
קידושי ה ע ר מ ה וקידושין ל ל א כ ו נ ה לנשואין אמיתיים ,ש מ ג מ ת הקידושין ה י ת ה ל ע ל י ה
ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ב ז כ ו ת ה ב ך ז ו ג שהיה נתין א ר ץ ־ י ש ר א ל י .ת ו פ ע ה מעין ז ו היתד ,נ פ ו צ ה גם
בימי ה ה צ ל ה מ ה ר ד י פ ו ת ה נ א צ י ו ת ב א י ר ו פ ה כ ד י ל ז כ ו ת ב ר ש ו ת כ נ י ס ה ל א ר ץ ח פ ש י ת .
ק ר ה ו ב ך ה ז ו ג ה מ ד ו מ ה ל א ר צ ה ב ד י ע ב ד ,ל ש ח ר ר א ת ב ך ז ו ג ו ,ו ע מ ד ע ל כ ך כ י הקידושין
ת פ ש ו ,וכי א י נ ו ר ו צ ה ל ג ר ש ה ,א ו היא אינה רוצה ל ק ב ל גט.
ל ג ב י קידושין מ ד ו מ י ם )פיקטיביים( ל א היתד ,כ ל בעיה ,כ י א ף א ם ביה״ד ה צ ר י ך גט
ל ח ו מ ר א ,א ו ל מ ר א י ת עין ,ה ר י ה ד ע ה ה ר ו ו ח ת היתד ,כ י ודאי י ש ל כ ו ף א ו ת ו ל מ ת ן ג ט
ואותה ל ק ב ל ג ט מהנימוקים דלעיל.
.316ראה :שיפמן ,שם )הערה 313לעיל( ,עמ׳ 59ואילך.
.317שו״ע אה״ע ,ב ,א.
.318ראה ,למשל :המאירי ,בית הבחירה ,קידושין ,סה ,א ,וראה גם הסוגיה בבבלי ,שם.
.319רמב״ם ,הלכות אישות ,ד ,ה ,וכסף משנה ,שם.
.320אה״ע ,מב ,ה.
.321תיק /260 ,1420/50תשי״ד ,פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,33בעמי ? 37ערעור שך ,32/פד״ר ,כרך ד,
עמ׳ ,33בעמ׳ .59ועיין :שיפמן ,שם ,עמ׳ 70ואילך.
.322הר״ן על הרי״ף לקידושין ,שם .כשזה נהנה וזה אינו חסר ,כופין על מידת סדום — שו״ת
המהרש״ל ,כה .ודאה גם :שיפמן ,שם ,עמ׳ .72-71 .323שו״ת מהר״ח אור זרוע ,סימנים קכו ,קע; שיפמן ,שם ,עמ׳ 72י.73
.324שו״ת יביע אומר ,ח״ג ,חאה״ע ,סימן י ,אות יא.
] [ 196
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ב ע י ה ח מ ו ר ה ה ת ע ו ר ר ה כשהקידושין נ ע ש ו א מ נ ם כ ד ת וכדין׳ כ י א ח ר ת ל א י כ ל ו ל ק ב ל
ת ע ו ד ת נשואין ,א ו ל ם הקידושין נ ע ש ו ל ל א כ ל כ ו נ ה ל ה י נ ש א ,א ל א כ ד י ל ה ש י ג רשיון
עליה ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ו מ ת ו ך ה ס כ מ ה כ י מ י ד ל א ח ר ע ל ו ת ם א ר צ ה י ת ג ר ש ו מ ר צ ו נ ם ,ו ה נ ה
אחד מבני־הזוג מ ס ר ב למלא א ת המוסכם.
ה ר א י ״ ה ק ו ק זצ״ל
3 2 5
ה ח מ י ר בנידון ו פ ס ק שהקידושין א ף ש נ ע ש ו ל ל א כונה ל ה י נ ש א
ת פ ש ו ,כ י ד ב ר י ם ש ב ל ב ל א מ ב ט ל י ם א ת ה מ ע ש ה ואין ד נ י ם בקידושין ל פ י א ו מ ד נ ה .כ מ ו
כ ן אין ל ב ט ל א ת הקידושין ב ט ע נ ה ש נ ע ש ו ב א ו נ ם ש נ א נ ס ל ע ש ו ת ן כ ד י ל ק ב ל רשיון
עליה ל א ר ץ הקודש ,כ י א ף ש ע י כ ו ב ה ע ל י ה ל א ר ץ -י ש ר א ל ע ל ידי ה מ ל כ ו ת א ו נ ם ג מ ו ר
הוא ,מ א ח ר ש מ צ ו ה ל ע ל ו ת ל א ר ץ ־ י ש ר א ל ו ה מ ל כ ו ת ע ו ש ה ש ל א כהוגן ב כ ך שהיא ח ו ס מ ת
ל נ ו א ת ה ר ר ך ,א י ן ל ך א ו נ ם ג ד ו ל מזה ,א ב ל ה ז כ ו ת ל ע ל י ה ראויה ה י א ל כ ל ב ן י ש ר א ל ,
ו ע ל כ ן ל א נ ק ר א זה א ו נ ם ד נ פ ש י ה כ ל ל ,כ י אם א ו נ ס ד א ח ד י נ א
3 2 6
.הקידושין ת פ ש ו
איפוא ו א ם אינו ר ו צ ה ל ג ר ש ה מ ר צ ו נ ו ,ק ש ה ל ג ז ו ר ע ל י ו גירושין כשאין ע י ל ו ת א ח ר ו ת
ל ת ב י ע ת הגירושין• .אין מ ק ו ם ל ח י י ב ו ב ג ט ש נ א מ ר כ י ה י א א ס ו ר ה עליו ,מ ח ש ש ש ל גט
מ ו ט ע ה ש ה ט ע י נ ו אותו ,ו מ כ ל ש כ ן שאין מ ק ו ם לכוף ע ל י ו מ ת ן ג ט מ ח ש ש ל ג ט מעושה.
ה מ ש י ב רומז ב ס ו ף ת ש ו ב ת ו ,כ י ה ו א מוכן ל ה צ ט ר ף ל ר ב נ י ם נ ו ס פ י ם ש י ח פ ש ו ד ר ך ל ב י ט ו ל
הקידושין ע ל ידי ב י ר ו ר ה א פ ש ר ו ת ש ל פ ס י ל ת עדי הקידושין.
ה ב ע י ה ש ל ס פ ק קידושין וכפיה ל ג ט ל פ י ת ב י ע ת א ח ד ה צ ד ד י ם ק ב ל ה ח ש י ב ו ת י ת ר
בימינו
ב ג ל ל ה ת ו פ ע ה ש ל נישואין פ ר ט י י ם מ צ ד א ל ה ש ר ו צ י ם ל ה י מ נ ע מ ט כ ס ד ת י
בנשואיהן
3 2 7
,ו ב ע י ק ר ב ג ל ל ר ב ו י ה ב ע י ו ת ש ל ה ת ר ת נשואין א ז ר ח י י ם ב ע ק ב ו ת ע ל י י ת ם
ש ל יהודים מ ב ר י ת ה מ ו ע צ ו ת .
ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ב מ ד י נ ת י ש ר א ל נוטים ש ל א ל ה כ י ר ב ת ו ק פ ם ש ל נישואין אזרחיים,
אולם נוהגים ל כ ת ח י ל ה ל א ס ו ר ע ל ה א ש ה ל ה י נ ש א ל ש ו ק ל ל א ג ט מ ח ו מ ר א ,א ו מ ס פ ק ,328
.325שו״ת עזרת כהן ,סימן מא .ועיין שו״ת משפטי עוזיאל ,ח״ב ,אבה״ע ,סימנים מט ,נ ,נב ו־נג,
תשובות העוסקות בהתרת קידושין בשל היותם קידושי שחוק ,ללא צורך בגט.
.326וראה גס :שרשבםקי ,שם )הערה 39לעיל( ,עמ׳ 52הערה ד המדגיש כי כאשר בני זוג נישאים
כדי להשיג יתרונות אחרים ,כגון :הגירה לחו״ל אין הנישואין נישואי אונס .אין לפנינו כל
פגם ברצון,׳ נהפוך הוא רצונם להופיע דווקא כנשואים והאונס אינו אלא מניע חיצוני בלבד
שאין לו נפקות ואין הוא יכול לפסול את תוקף הקידושין.
.327שיפמן ,שם ,עמ׳ 133־.134
.328ראה :פריימן ,שם )הערה 314לעיל( ,עמ׳ שמו—שעט :שרשבםקי ,שם )הערה 39לעיל( ,עמ׳
;94—83שיפמן ,שם ,עמ׳ .155—143בירורי הלכה בענין זה קיימים ונמשכים׳ בין חכמי דורנו
ויש מקום להבחנה בין נישואין אזרחיים שנעשו בארץ בה לא היתד .אפשרות לקיים נשואין
כדמו״י ובין מקום בה נעשו הנשואין האזרחיים מתוך זלזול בנשואין שאפשר היה לעשותם
כדמו״י .ראה :שו״ת היכל יצחק ,אבה״ע ח״ב ,סימנים כט ,ל ,לב; שו״ת משפטי עוזיאל ,ח״ב,
אבה״ע ,סימן נט; הרב א .ע .רודנר משפטי אישות ,פרק מ ,נישואין אזרחיים .ועיין לאחרונה:
ג .אלינסון ,נישואין שלא כדת נדשה וישראל ,תל־אביב ,תשל״ו ,עמ׳ .196—170
][197
] 46
שנתון המשפט העברי ,כ ר ך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
גישה זו מ א פ ש ר ת פ ת ר ו ן ה ל כ ת י ל ב ע י ו ת ה מ ס ו ב כ ו ת ל פ י נ ס י ב ו ת י ה ם .ב מ ק ר ה א ח ד
נ י ש א זוג ב נ י ש ו א י ן א ז ר ח י י ם וחי ל ל א ח ו פ ה וקידושין כ ע ש ר י ם ש נ ה ,ו ע נ י י נ ו ה ו ב א
ביה״ד ה ר ב נ י ה א ז ו ר י ב ת ״ א — י פ ו ו ב י ה ״ ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל .ב ת י הדין ה כ י ר ו כי
בפני
א ז ר ח י י ם מהווים ע י ל ה ל ת ב י ע ת ג י ר ו ש י ך ,אולם ה א ד צ ר י כ י ם ל ג ט ה ו א ר ק
״נישואין
מ ס פ ק ו ח ש ש א .ע ל מ ת ן ג ט ב מ ק ר י ם כ א ל ה יש מ ק ו ם ל כ פ ו ת א ת ה ב ע ל ,ו כ ל ש כ ן דיש
ל
כ
פ
ו
ע
ת
ל
ד ו
א ד ,329
ש
(
ז.
(1
בפיית גט על האשה
עילות הכפייה והקבלתם לעילות לכפיית הבעל
דין ה א ש ה ל ע נ י ן גירושין מ ר צ ו ן כדין האיש .ת ק נ ת ה ר ג מ ״ ה ה א ו ס ר ת מ ת ן ג ט ל א ש ה
ב ע ל כ ר ח ה ב א ה ל ה ש ו ו ת א ת כ ח האשד ,ל כ ו ח ו ש ל האיש .א ו ל ם מ ד ת השיויון פ ו ע ל ת
ל ש נ י הכיוונים ,וכפי ש ק י י מ ת מ ע ר כ ת כ ל ל י ם ל פ י ה ם א פ ש ר ל כ פ ו ת ע ל ה ב ע ל ל ה ו צ י א
א ת א ש ת ו ,ח ל י ם א ו ת ם כ ל ל י ם ג ם ע ל האשד ,ו א פ ש ר ל כ פ ו ת ע ל י ה ל ק ב ל ג ט פ ט ו ר י ן מ י ד
ב ע ל ה .״ כ מ ו ש ה א י ש כופין א ו ת ו להוציא ,א ף האשד ,כופין א ו ת ה ל ק ל
ב
ב י ת הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
ג ט
״ .330
ה ג ד י ר מ ע מ ד ה ש ל האשד ,בנידון ״ ד ל א ע ד י פ א מ מ נ ו ו כ ש ם
3 3 1
שכופין א ת ה ב ע ל ל ג ר ש ה כ ש ה ו א א י נ נ ו ראוי לחיי א י ש ו ת ו ה א ש ה מ ע ו ג נ ת ע ל ידו ,הוא
הדין כ ש ה ו א מעוגן ב ש ב י ל ה ״ .
אותן
גרשום
העילות,
לא
תיקן
בשנויים לפי
שתהיה
נסיבות
האשד,
הענין,
עדיפא
ש ו ו ת הן
מיניה.
ל ב ע ל והן
לפיכך ,כ ש ם
לאשה.
רבעו
שכופין ע ל
הבעל
ל ה ו צ י א כ ש ה ו א ע ק ר ע ש ר ש נ י ם ל א ח ר הנשואין ,ב ט ע נ ת ב ע י נ א ח ו ט ר א לידי ,כ ך יש
ל כ פ ו ת ע ל האשד ,ה ע ק ר ה ל א ח ר ע ש ר ש נ י ם ל ק ב ל ג ט כ ש ה ו א טוען ב ע י נ א ח ו ט ר א
לידי * ,ו כ ש ם שכופין ע ל י ו ל ה ו צ י א ה ב ט ע נ ת מ ו מ י ו גדולים ,נ כ פ ה וכדומה ,כ ך כופין
33
הראי״ה ק ו ק זצ״ל הציע להבחין בין אלה שמתוך רשלנות או הדיוטות נ ס ת פ ק ו בנשואין אזרחיים,
ואזי יש חשש של קידושין ,ובין אלה שמתוך זלזול ובעיטה ב ד ת ישראל נישאו בנשואין
אזרחיים ,א ש ר ביחס אליהם לא שייכת החזקה לפיה אין אדם עושה בעילתו בעילת זנות ,ואין
לחוש לקידושין שלהם .בכל אופן אין לחוש לנישואין אזרחיים ש ה ו ת ר ו בגירושין אזרחיים ,כי
אין לנו הוכחה יותר גדולה מ ז ו שאינם חפצים כלל בקידושין .ראה :שו״ת עזרת כהן ,סימנים
ל ח ו־לט ו כ ך נפסק לאחרונה בתיק /560ל״ג ,פד״ר ,כ ר ך ט ,עמ׳ ,184בעמ׳ .198—195
והרא״ד שפירא ,רבה של קובנה ,הביע דעתו שאין להתיר בדרך כלל ,אלא להצריך בכל פעם
היתר מיוחד ,ורק ב ה ס כ מ ת שלשה רבנים יש להתיר בשעת הדחק ,כדי שלא יהיה הדור הפקר.
ראה :שו״ת דבר אברהם ,ח״ג)ניו־יורק ,תש״ו( ,סימן כט ,ועיין ש ו ״ ת שרידי אש ,לר״י וויינברג,
חייג ,סימן כב.
.329
.330
.331
.332
ערעור תשך ,89/כ ר ך ג ,עמ׳ ,369במיוחד עמי ; 373שו״ת יביע אומר ,סימן א ,סעיפים ב ו־ג.
שו״ת הרא״ש ,מב ,א.
ערעור תשכ״ב ,147/פד״ר ,כ ר ך ה ,עמי ,129בעמ׳ .131
שו״ת ו ש ב הכהן ,סימן נה! ערעור ער/תשטז ,55/פד״ר ,כ ר ך ד ,עמ׳ ,353
][198
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
עליה לקבל גט בנסיבות דומות
3 3 3
ק י י מ ת גם ט ע נ ת ״מאיסה ע ל י ״
כופין ע ל האשד ,ל ק ב ל ג ט
3 3 5
,ב מ ק ב י ל ל ט ע נ ת מאים עלי ,עליה ד נ ו ב ה ר ח ב ה לעיל,
3 3 4
.אולם ב מ ק ו ם שאין כופין על ה ב ע ל ל ג ר ש ה ,אין
.
י ש נ ם שני ה ב ד ל י ם ב י ח ס ם ש ל ב ת י הדין ל כ פ י י ת גט ע ל האיש ,או על ה א ש ה .
מ צ ד אחד ,מ ט ע מ י ם מעשיים ,ב י ת הדין י ז ה ר י ו ת ר ל ה י ע נ ו ת ל ט ע נ ת ו ש ל ה ב ע ל כי
האשד ,מ א ו ס ה עליו ,מ א ש ר ל ט ע נ ת ה ש ל ה א ש ה כי ה ב ע ל מ א י ם עליה ,ואין כופין א ו ת ה
ל ק ב ל גט ואף ל א מ מ ה ר י ם ל ח י י ב א ו ת ה ל ק ב ל גט ,א ף אם יש ל ו א מ ת ל א ב ר ו ר ה .אם
ת ת ק ב ל ט ע נ ה זו ש ל ה ב ע ל ,״הרי נ פ ל ה כ ל ת ק נ ת הרגמ״ה ,ו ל א ה נ ח ת ב ת ל א ב ר ה ם א ב י נ ו
ת ח ת ב ע ל ה ,כי כ ל ב ע ל ב י ד ו ל ב ו א ולטעון קים לי ב נ פ ש א י שהיא מ א ו ס ה
יושבת
ע ל י ...ומי יודע א ם ל א ת ו א נ ה הוא מ ב ק ש על א ש ת נ ע ו ר י ו כי י מ א ם ו נ ת ן ד ע ת ו ועינו
באחרת״
3 3 6
.קיים ,איפוא ,ח ש ש ש מ א עיניו נ ת ן ב א ח ר ת ,ו ח ש ש זה ג ד ו ל י ו ת ר מ א ש ר
ש מ א נ ת נ ה היא ע י נ י ה ב א ח ר .
אולם ,מ א י ד ך גיסא ,י ו ת ר ק ל מ צ ד ה ה ל כ ה ל ה ת י ר ל ב ע ל ח ר ם ד ר ב י נ ו ג ר ש ו ם ו ל א פ ש ר
ל ו ל ש א ת אשד ,ע ל א ש ת ו מ א ש ר ל כ פ ו ת על ה ב ע ל ל י ת ן גט ל א ש ת ו ו ל ה י כ נ ס ל ס פ ק
ה ת ר ת •אשת איש ל ע ל מ א .
הרא״ש בתשובה
מ ד ג י ש :״ ה ש ת א ב א י ש ש א י נ ו מוציא א ל א ל ר צ ו נ ו ,כ ו פ י ן .א ו ת ו
3 3 7
להוציא וליתן כ ת ו ב ה אם נ ו ל ד ו בו מומין ,אשד ,ש מ ת ג ר ש ת ב ע ל כ ר ח ה ) = מ ד י ן ה ת ו ר ה ,
ל פ נ י ח ר ם ד ר ב י נ ו גרשום( ל א כ ל שכן״
3 3 8
.ב פ ס ק י דין ר ב נ י י ם ר ב י ם מ ו צ א י ם א נ ו נ ט י ח
ל ה ק ל ב כ פ י ה ע ל האשד ,ע ל ידי מ ת ן ה י ת ר ל ב ע ל ל ש א ת אשד ,ע ל אשתו ,מ א ש ר ב כ פ י ה
ע
ל
(2
ך
,
א י ש
לי
ת ן
ל
א
ש
ה
ג
ט
פ ט ן ף ץ ,339
כפיית גט או מתן היתר נישואין לבעל
ש ו נ ה מ י ד ת ה כ פ י ה ב ה מ ש ת מ ש י ם כ ל פ י האיש ,מ ז ו ש נ ו ק ט י ם כ ל פ י האשד .,א מ צ ע י
.333
.334
.335
.336
.337
.338
.339
תיק /83כב ,פד״ר ,כרך ו ,עמ׳ .254
שו״ת צמח צדק החדש ,קל״ב ,כפי המובא באוצר הפוסקים ,אבה״ע ,סימן א ,סעיף י ,אות
ע״ג )טז( ,הדן באדם ״שעזב את אשתו בטענת מאוסה עלי ואינו יכול לדור עמה בשום פנים
ויושב גלמוד ד׳ וה׳ שנים״ .המשיב פוסק ״שיש להתיר לו ע״י ק׳ רבנים לישא אחרת ,דכל
שנראה לעין כל שאמת כדבריו חשוב טעם מבורר״ .וכן ראה :שו״ת ישכיל עבדי ,ח״ה ,אה״ע,
סימן סו ,עמ׳ רכא ? ערעור תשל״ב ,122/פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ ,200בעמי 209ואילך.
ערעור תשי״ט ,19/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ .176
תיק /98תשי״ג ,פד״ר ,כרך א ,עמ׳ ,193בעמ׳ .199ועיין :שו״ת משכנות יעקב ,חאה״ע ,ם״ז,
ודלא כשיטת הרא״ם הובא בחלקת מחוקק ובית שמואל ,על שו״ע אה״ע ,ז.
שו״ת הרא״ש ,מב ,א ,ועיין בהג״ה הרמ״א לשו״ע אה״ע ,קיז ,בסופו.
וראה גם :שו״ת הרשב״ש ,צג :ואם באשת איש ...כ״ש שהדין הוא בנוגע לתקנת חדרגמ״ה.
ערעור תשכ״ב ,147/פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ ,129בעמ׳ .131וכן עיין :ערעור תשכ״ט ,120/פד״ר,
כרך ח ,עמ׳ ,3בעמ׳ ?.10תיק /281כ״ט ,פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .17
[ 199 I
שנתון המשפט העברי כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
ה כ פ י ה כ ל פ י האיש יכולים ל ה י ו ת גם לחץ גופני ,מ ל ק ו ת בשוטים ,וכל שכן מ א ם ר . °
34
כ א ש ר יש ע ל פי דין ל כ ו ף א ת האשד• ל ק ב ל גט ,ה א מ צ ע י ם — שונים.
ה ר א ב ״ ד ב ד ו נ ו על כ פ י י ת ה מ ו ר ד ת כ ו ת ב
3 4 1
:״ ב מ ה הוא כ ו פ ה ? ...או פ ו ח ת י ן או ת צ א
מ י ד ב ל א כתובה ...ו א ״ ת ב ש ו ט י ם ? — אשה ל א ו א ו ר ח ארעא״.
המהר״ם
מלובלין
3 4 2
מדייק ב ת ש ו ב ת ה ר א ״ ש ש כ ת ב ב א ש ה שדינה כ פ י י ת גט ״ואם
ת מ א ן ל ק ב ל — י מ נ ע ש א ר כ ם ו ת ועונה״ ,כי ד ר כ י ה כ פ י ה ב א ש ה ש ל א כ ב א י ש אינם
י ס ו ר ב ש ו ט י ם או כדומה ,א ל א מ נ י ע ת זכויותיה.
ב פ ס י ק ה ה ר ב נ י ת מ צ י נ ו :״ ו ע ב ו ר אשד = ) ,מ א ם ר ( זה ל א פ ח ו ת מ כ פ י י ה ע״י
ש
ו י ״ ,843
ט
ם
ומהאי ט ע מ א אין ב ת י הדין נוהגים ל ת ת צו ל כ פ י ה ב מ א ס ר ע ל האשד״ ו ה א מ צ ע י ל כ פ י י ת
ה ג ט ב ו הם מ ש ת מ ש י ם הוא מ ת ן ה י ת ר ל ב ע ל ל ש א ת אשד ,ע ל אשתו ,ת ו ך כדי ה ש ל ש ת
ה ג ט ו ה פ ק ד ת סידורי ה מ מ ו ן כפי ש פ ס ק ב י ת הדין ל ז כ ו ת ה ש ל האשד ,כ ש ת ת ר צ ה ל ק ב ל
הגט .א מ צ ע י זה הוא ק ל י ו ת ר כ ל פ י האשד״ ויחד עם זה י ו ת ר א פ ק ט י ב י לגופו ש ל ענין.
וכן פ ס ק ביה״ד ה ר ב נ י הגדול ,כי ד ר כ י הכפיר ,ב א ש ה אינם בשוטים ,ו כ ד ב ר י ה ר א ב ״ ד
״מעולם ל א שמעתי יסור בשוטים ל נ ש י ם ״
3 4 4
,ו ד ר ך ה כ פ י ה ל ג ט ב א ש ה היא ״ ל פ ו ט ר ו
ל ג מ ר י מ ש א ר כ ס ו ת ועונה״ ,ו ת ו לא .ובענין א ח ר פ ס ק ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
3 4 5
,כי ל א
שוטים ואף ל א מ א ס ר ה ה ם ד ר כ י הכפייה הראויים ל א ש ה מ ס ר ב ת ,א ל א יש ל ח י י ב ה
ב ק ב ל ת גט פ ט ו ר י ן ו ל ה ז ה י ר ה ש א ם ל א ת מ ל א צו זה ת ו ך ש ל ש י ם יום ידון ביה״ד ב מ ת ן
ה י ת ר ל ב ע ל ל ש א ת אשד ,ע ל אשתו.
אף היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ו ב י ת ה מ ש פ ט העליון ל א ד א ו בעין י פ ה שימוש ב ס ע י ף
6ש ל חוק ש י פ ו ט ב ת י דין ר ב נ י י ם )נישואין וגירושין( ,תשי״ג— ,1953כ ל פ י אשה ,כ ד י
לכוף
ע ל י ה ק ב ל ת ה ג ט ב מ א ס ר .ה מ ק ר ה היחידי ב ו ס י ר ב היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה
ל פ נ ו ת ל ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי ל ב צ ע צו ש ל ב י ת הדיו ה ר ב נ י ע ל כ פ י י ת גט ע ל ידי מ א ס ר ,
.340
.341
.342
.343
.344
.345
ראה במפורט הדיון בפרק ה לעיל.
השגות הראב״ד על הרי״ף כתובות ,פרק אעפ״י; והדברים מובאים גם ב״תמים דעים״ ,עמ׳ לה ,א.
שו״ת המהר״ם מלובלין ,א.
ערעור תשך ,89/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,369בעמי ,379וכן ערעור תשט״ז ,8/תשט״ז ,9/פד״ר,
כרך ב ,עמ׳ ,129בעמ׳ .142-141דברי האדמו״ר הרב חיים מצאנו בשו״ת דברי חיים ,ח״א ,אה״ע,
סי׳ נ :״כופין גם את האשד ,בשוטים״ דברי יחיד הם שאין להם כל הד בספרי המשיבים והפוסקים.
בבתי הדין הרבניים שבישראל היה רק מקרה אחד של כפיה במאסר על אשד ,לקבלת גט —
עיין להלן הערה .346
השגות הראב״ד על הרמב״ם ,הלכות אישות ,י .אמנם הראב״ד בהשגתו זו מתיחס לכפיה
לעשות מלאכה החייבת בה ,אך ביה״ד הגדול מוסיף )פד״ר ,כרך ב ,שם ,עמ׳ (141כי מדברי
הראב״ד משמע ״שבכל דיני כפיה בנשים כן הוא״ .יכול היה ביה״ד להביא דברי הראב״ד
בהשגות על הרי״ף שהבאתים לעיל )הערה (341המתיחםים ישירות לכפיית גט.
בהרכב הרבנים הדייה ,בן־מנחם והדס ז״ל — ערעור תשך ,89/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ .369
][200
זרת ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ה י ה כ ש נ י ת ן ה צ ו נ ג ד ה א ש ה .ב י ת ה מ ש פ ט העליון א י ש ר א ת ע מ ד ת ו ש ל היועץ ה מ ש פ ט י
לממשלך.346 ,
ב פ ס ק דין א ח ר
3 4 7
,ש נ ת ק ב ל ב ר ו ב ד ע ו ת ,א י ש ר ב י ת ה מ ש פ ט העליון ע מ ד ת ב ת י הדין
ה ר ב נ י י ם כ י ה ד ר ך ה נ א ו ת ה ל כ ו ף ע ל האשד ,גירושין מ ב ע ל ה ,כ א ש ד ע ל פ י הדין יש
ל כ ו ר ע ל י ה זאת ,ה י א ב א מ צ ע ו ת מ ת ן ה י ת ר נשואין ל ב ע ל ל ש א ת א:שה ע ל אשתו ,א מ צ ע י
שהוא
פ ח ו ת ח מ ו ר ו י ו ת ר יעיל ו מ ת א י ם מ א ש ר כ ל י א ת האשד ,ב מ א ס ר ע ד ש ת ס כ י ם
ל ק ב ל הגט .ב י ת ה מ ש פ ט העליון ר א ה ענין ז ה כ ה חשוב ,ש ה ע ב י ר ו לדיון נ ו ס ף ב ה ר כ ב
ש ל ח מ ש ה שופטים .בדיון ה נ ו ס ף
3 4 8
,ברוב דעות של ארבעה נגד אחד ,אישר בית
ה מ ש פ ט א ת פ ס ק הדין .נשיא ב י ת ה מ ש פ ט העליון ד א ז ה ש ו פ ט א ג ר נ ט ,כ ת ב
8 4 9
:״כי
אם במקרה פלוני הוא ) = ב י ה ״ ד הרבני( םבר ,כי אף ע ל פי שבהתאם להלכה יש מקום
ל צ ו כ פ י ה נ ג ד האשד ,ה ס ר ב נ י ת ,אין ל ל כ ת ב ד ר ך ז ו מ פ נ י ש מ ת ן ה צ ו ע ל ו ל ל ה ב י א
ל מ א ם ר ה ו כ י ה א מ צ ע י ה א ח ר ו ן מהווה ,ב א ש ר ל א ש ה ,ס נ ק צ י ה כ פ י י ת י ת שהיא ק ש ה
ו ח ר י פ ה מדי ,כ י א ז אין ס י ב ה ,ש ב י ת הדין ה ר ב נ י ל א י ס ת פ ק ,א ם ה מ ק ר ה מ ת א י ם ל כ ך ,
ב מ ת ן ה י ת ר ל ב ע ל ל ש א ת אשד ,אחרת ...ב י ת הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל ב א ל ה ב י ע א ת ד ע ת ו
ה ש ל י ל י ת ע ל השימוש ב א מ צ ע י ה מ א ס ר כ ד י ל ס י י ע ל כ פ י י ת ק ב ל ת ה ג ט ע ל י די האשד.,
כ ש א נ י ל ע צ מ י ס ב ו ר נ י ש י ש ל ב ר ך ע ל ה ה ת פ ת ח ו ת ה ז א ת .הואיל ו ה א מ צ ע י ש ל מ א ס ר
ה י נ ה ו מ ט ב ע ו א מ צ ע י כפייתי ,ש ה ו א ח ר י ף למדי,׳ ק ל וחומר ,א ם מ פ ע י ל י ם א ו ת ו כ ל פ י
האשד .,ל ע ו מ ת זאת ,ה ש י ט ה ש ל ה י ת ר נישואין היא לפחות ...י ו ת ר הומנית״.
ח.
כפיית חליצה
ס ע י ף 7ל ח ו ק ש י פ ו ט ב ת י ד י ן ר ב נ י י ם )נישואין וגירושין( ,תשי״ג— 1953ק ו ב ע ל ג ב י
כפיית
ח ל י צ ה א ו ת ם כ ל ל י ם ש נ ק ב ע ו ב ס ע י ף 6ל ג ב י כ פ י י ת ג ט .ל מ ע ש ה ,ב ב ת י הדין
ה ר ב נ י י ם יש י ח ם ש ו נ ה וגישה ש ו נ ה ,ה ר ב ה י ו ת ר נ ו ח ה ו ק ל ה ל כ פ י י ת חליצה ,מ א ש ר
ל כ פ י י ת גט.
ההלכה
ר ו א ה בעין י פ ה א ת ה ח ל י צ ה .נ ת מ ע ט ו ה ד ו ר ו ת ואין כ ל ב ט ח ו ן ש ב י י ב ו ם
מ ת כ ו ו נ י ם ל ש ם מצוד ,ב ל ב ד .ה ה ל כ ה ה מ ק ו ב ל ת היא כ י ה א י ד נ א ח ל י
.346
.347 .
.348
.349
.350
צ ה
ק
ו
ד
מ
ת
לילבומ ,350
בג״ץ 85/54זאדה נ׳ היוה״מ ,פד״י ,כרך ח ,עמי .738יש להדגיש כי פסק הדין קצר
ביותר ) 3שורות( ,ואינו מכיל כל הנמקה .ראוי לציין כי בפרטי העובדות המפורטות בראש
העמוד ,שם ,נאמר כי ״הסיבה היחידה לגט היא ,שהאשה שהתה עם בעלה עשר שנים ולא ילדה״.
בג״ץ ,235/68ר׳ ב׳ נ׳ הרבנים הראשיים לישראל ואח׳ ,פד״י ,כג) ,(1עמ׳ .462
ד .נ 10/69 .רחל בורוזובסקי נ׳ הרבנים הראשיים לישראל ואח /פד״י ,כ״ה ) ,(1עמ׳ .7
שם ,עמ׳ 47מול אות ג ומול אות ז,
בבלי יבמות ,לט ,ב ,ורש״י ,שם ,ד״ה אמר רב אין כופין; שו״ע אה״ע ,קםה ,א ,ובהג״ה
הרמ״א שם .ועיין :שרשבסקי ,שם )הערה 39לעיל( עמ׳ 228ואילך.
][201
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
ע ל יסוד ה ל כ ה זו ה ו ת ק נ ה ב ב נ ם ה ר ב נ י ם ה א ר צ י ש נ ע ר ך ע ל ידי ה ר ב נ ו ת ה ר א ש י ת ל י ש ר א ל
ב ש נ ת תש״י ת ק נ ה ה מ ח י י ב ת א ת כ ל ה ע ד ו ת ב ה א י ל י ש נ א
3 5 1
:״ ה נ נ ו גוזרים על ת ו ש ב י
ארץ י ש ר א ל ועל א ל ה ש י ע ל ו ו י ת י ש ב ו מ ע ת ה והלאה ,ל א ס ו ר ע ל י ה ם מ צ ו ת יבום ל ג מ ר י ,
וחייבים לחלוץ ,וחייבים ב מ ז ו נ ו ת י ב מ ת ם כפי מה ש י פ ס ק ו עליו בי״ד ע ד ש י פ ט ר ו א ת
י ב מ ת ם בחליצה״.
ת ק נ ה זו פ ש ט ה ורווחה ב י ש ר א ל ו ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם פ ו ס ק י ם ל פ י ה ה ל כ ה ל מ ע ש ה .
ב ש ת י דרגותיו ,ה א ז ו ר י והגדול ,ד ח ה ט ע נ ת י ב ם ש ה ו א כ ח ב ר ל א ח ת מ ע ד ו ת
ביה״ד
ה מ ז ר ח רוצה ל ק י י ם מ צ ו ת יבום כ ה ל כ ת ה
3 5 2
.ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
3 5 3
ק ב ע כי ״ ה מ נ ה ג
הוא ב כ ל ב ת י הדין ב א ר ץ ל א ל ה ר ש ו ת ליבם ,גם אם ש נ י ה ם רוצים ביבום״.
מכיון ואין כיום א פ ש ר ו ת יבום ,ה ר י עיכוב ה ח ל י צ ה מ ב י א א ת ה א ל מ נ ה לעיגון .מ ת ו ך
ש ק י ד ה ע ל ת ק נ ת ב נ ו ת י ש ר א ל יש ,איפוא ,ל ע ש ו ת כ ל טצדקי כדי ל ה ב י א א ת ה י ב ם
לביצוע החליצה
ע י כ ו ב ה ח ל י צ ה יש בו ל ר ו ב מ ש ו ם ה ת ע ל ל ו ת ב א ל מ נ ה ,ו ז א ת ל נ י צ ו ל
ולסחיטה.
מ ק י ל י ם א נ ו ב ד י נ י ם מ ס ו י מ י ם ב ח ל י צ ה ,ב נ ס י ב ו ת ב ה ם היינו מ ח מ י ר י ם בגט .כך ,ל מ ש ל ,
ב ע ו ד א ש ר גט מ ו ט ע ה פסול ,חליצה .מ ו ט ע י ת — כ ש ר ה
3 5 4
.אמנם לגבי כפיית חליצה
ל כ א ו ר ה דין כ פ י ה ל ח ל י צ ה שוד ,ל כ פ י ה לגט .ה ר ב ש ל מ ה ד ו ר א ן
בכל
3 5 5
מסכם ״שכבר נהגו
א ל ו ה ג ל י ל ו ת שאין ל כ ו ף ל א ל ג ר ש ולא ל ח ל ו ץ כ ד ע ת גדולי הפוסקים״ ,והוא
מ ס ת מ ך על ד ב ר י ה ם של הרא״ש ,ה ר י ב ״ ש והרשב״ץ .אולם א ף ע ל פי כן ״ ה ב ד ל עצום
ביניהם״
3 5 6
,בין כ פ י י ת גט לבין כ פ י י ת חליצה .ו ה ר ש ב ״ א
ז 3 5
,ב ד ו נ ו ב כ פ י י ה לגט ,כ ו ת ב :
״ולי נ ר א ה שמקילין ב ח ל י צ ה י ו ת ר מן הגט״ .הרשב״ץ ב ת ש ו ב ת ו
3 5 8
מסיק כי ״ ב ע ל י
ה ג מ ר א ה ח מ י ר ו ב ג ט י ו ת ר מ ב ח ל י צ ה ,ו כ ת ב ה ר מ ב ״ ן ד ט ע מ א ד מ י ל ת א הוא מ פ נ י ש מ ק י ל י ן
.351
.352
.353
.354
.355
.356
.357
.358
נוסח התקנה מובא אצל שרשבסקי ,שם ,עמי .433—431הקטע המצוטט הוא מתקנה ג ,שם,
בעמ׳ .432וראה גם ,אלון ,שם )הערה 8לעיל( ,עמ׳ .675
אוסף פסקי דין ,בעריכת ז׳ ורהפטיג ,עמ׳ מז—נא.
פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .195בית דין זה )בהרכב הרבנים אלישיב ,גולדשמידט ,ישראלי( אינו
מציין במפורש את תקנת כנס הרבנים משנת תש״י ,הד לחילוקי השקפות בין דייני ישראל
לגבי הצורך בתקנות כלליות ומידת תוקפן והוא מעדיף להסתמך על הנוהג והמנהג שהתייצב
לאור התקנה שנתקבלה .על בעית התקנות וחילוקי הדעות בנידון ,יש מקום לדיון נפרד ואכמ״ל.
בבלי יבמות ,קו ,א .ועיין :חוט המשולש ,ח״ד לספר התשב״ץ ,הטור הראשון ,שאלה כה:
״דק״ל חליצה מוטעית כשרה ,הגם דקיי״ל גט מוטעה פסול״.
חוט המשולש ,שם.
ערעור תשכ״ה ,222/פד״ר ,כרך ו ,עמ׳ ,65בעמ׳ .75
חידושי הרשב״א ,כתובות ,עז ,א .ועיין :שו״ת תשב״ץ ,ח״ב ס ח ; שו״ת הריב״ש ,קכז:
״אי נמי דבחליצה הקלו יותר מן הגט״,׳ בשו״ת הרדב״ז )םדליקאוו( ,ח״ד ,ק ח ! ״וכה״ג אמרינן
לגבי חומרת אשת איש ,כ״ש באיסור יבמה לשוק״.
שו״ת תשב״ץ ,ח״ב ,קפ .ומבין האחרונים ראה :שו״ת אחיעזר ,אה״ע ,לו.
][202
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 51
בחליצה יותר מבגט ,בכל אופן במקום שמצות חליצה קודמת ,יש לומר שכופין אותו
לחלוץ ,ואי םבירא לן מצות חליצה קודמת — הדבר יותר פשוט לכוף׳/
וכן נוהגים בתי הדין הרבניים בישראל
שו״ת בית יוםף כי ״ידוע ומפורסם דאינו
שיחלוץ לו ...שאם אינו מכוין לשם מצוה
הרבנות והמנהג ״לאסור עליהם מצות יבום
הוא ליבם — אינו מכוון לשם מצוה .כל שכן
לכוף על היבם קיום החליצה.
861
מביא דברי
.ביה״ד הרבני הגדול
מכוין לשם מצוד ,כלל ...ראוי לכוף אותו
כופין אותו לחלוץ״ .והרי לאור תקנת
לגמרי ,וחייבים לחלוץ״ ,האומר שרוצה
המסרב ,בין ליבם בין לחלוץ ,ויש איפוא
360
359
גם בחוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( ,תשי״ג— ,1953יש שינוי
לקולא בסעיף 7הדן בכפיית חליצה בהשוואה לסעיף 6הדן בכפיית גט .כוונתנו לקיצור
תקופת הזמן מששה חדשים לשלשה חדשים מיום מתן הצו של בית הדין הרבני ,אשר
בסיומה יכול היועץ המשפטי לממשלה לפנות לבית המשפט המחוזי לבקש כפיה במאסר
על אי ציות לצו בית הדין .בגירושין יש משום הריסת בנין ,ערעור משפחה ויש לבטים
ושיקולים ,ביניהם :אולי ניתן לשקם את ההריסות ולפעמים הזמן מביא מרפא ,״וכל
המגרש אשתו ראשונה אפילו מזבח מוריד עליו דמעות״ .ואילו בחליצה ,לאחר
שדרך היבום נחסמה ,הרי היא באה רק לשחרר את האשה מכבלי עיגון ,ועל כן כל
הממהר הרי זה משובח ,ואין להאריך את מועד תשעים הימים מיום מותו של הבעל
כפי שנקבע בהלכה יותר על ההכרח.
362
363
ט .כפיית גט בפםיקת בתי הדין הרבניים
(1כללי
בכנם הדיינים השני שנתקיים בירושלים בימים כדדכו תשרי תשי״ד ,בהרצאתי
על חוק שיפוט בתי דין רבניים )נישואין וגירושין( ,תשי״ג— ,1953אמרתי ,בין היתר,
דברים א ל ה :
364
״עוד חידוש הוכנם לחוק ,חידוש שעורר ויכוחים רבים והיו התיעצויות עליו
בינינו לבין הרבנים הראשיים והוא בסעיפים 6־ ,7על כפיית גט וחליצה .כל
ביתידין דואג שפסק דין שלו יבוצע ,אחרת אינו בית דין .אבל בגיטין אנו
נמצאים במצב קשה כי לא תמיד אפשר להכריח בעל לקיים פסק הדין .בתי
.359
.360
.361
.362
.363
.364
ראה; תיק /189כ״ז ,פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ .83
ערעור תש״ל ,26/פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ ,193בעמ׳ .196
שו׳ית בית יוסף ,דיני יבום ,סימן ב.
בבלי גיטין ,צ ,ב.
משנה יבמות ,ד ,ין שו״ע אה״ע ,קס״ד ,א.
ז׳ ורהפטיג ,שם )הערה 107לעיל( ,עמ׳ 46־.47
!] [ 203
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—וזשל״ז(
הדין
] 52
ה ש ת מ ש ו ע ד כ ה ב א מ צ ע י ח ש ו ב ש ל ה ט ל ת מ ז ו נ ו ת — ל פ ע מ י ם די
גבוהים — וזה שימש בעקיפין גם אמצעי ל ק י ו ם פ ס ק הדין על גט או ח ל י צ ה ,
א ו ל ם ל א ת מ י ד א מ צ ע י זה יעיל ונותן ת ו צ א ו ת .י ת כ ן שיש א ד ם ע ש י ר ש ל א
א י כ פ ת ל ו ל ש ל ם מ ז ו נ ו ת .גם ב י ח ס ל א נ ש י ם ל א אמידים ,אין א מ צ ע י זה פ ו ע ל
ת מ י ד .ב ע ד אי ת ש ל ו ם מזונות ,כ מ ו ב ע ד אי ת ש ל ו ם ח ו ב ב כ ל ל ,יש מ א ס ר ש ל
יום
21
ב ח ו ד ש . . .ימי מ א ס ר ב ע ד אי ת ש ל ו ם מ ז ו נ ו ת א י נ ם א מ צ ע י ל ח ץ
מ ס פ י ק .יש גם ח ש ש ל ב י ט ו ל ה ח ו ק ש ל מ א ס ר ב ע ד אי ת ש ל ו ם חוב ,א ם כ י
יש ל ה נ י ח ,כ י ב כ ל אופן ת י ע ש ה ה ב ח נ ה בין אי ת ש ל ו ם חוב ,ש ז ה ר ק ענין
א ז ר ח י ובין אי ת ש ל ו ם מ ז ו נ ו ת שיש בו מ ש ו ם א ב ק ש ל ע ב י ר ה פ ל י ל י ת . . .
ה ע מ ד נ ו איפוא ,ב פ נ י ה ש א ל ה על ה א מ צ ע י ם ל כ פ ו ת א ת ב י צ ו ע פ ס ק הדין ש ל
ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם .ה ו צ ע ה ה צ ע ה ל ת ת ל ב י ת ה מ ש פ ט או ל ב י ת הדין גופו
ס מ כ ו ת ל כ פ ו ת ביצוע פ ס ק הדין ע ל ידי ה ט ל ת עונש מ א ס ר ע ל ה מ ס ר ב .א ו ל ם
כאן נ ת ע ו ר ר ה ש א ל ת ה ח ש ש ש ל ״ ג ט מעושה״ ,ה ד ג ש ,כי ה ח ש ש מ פ נ י ג ט
מ ע ו ש ה ע ל ו ל ל ה נ י א א ת ב ת י הדין מ מ ת ן פ ס ק דין ע ל מ ת ן גט ,ע צ ם האיום
בעונש
מ א ס ר עשוי ל ה ט י ל ס פ ק ב כ ל גט ,ש מ א נ י ת ן ל א מ ר צ ו ן טוב ,א ל א
מתוך
ה י כ נ ע ו ת לאיום .קיימנו ה ר ב ה דיונים ב נ ד ו ן עם ה ר ב נ ו ת ה ר א ש י ת ,
ו ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ה ג ע נ ו ל נ ו ס ח ה ה מ ו פ נ מ ת ה מ ו פ י ע ה ב ס ע י פ י ם 6־...7
. . .״ ) ש ( ב י ת הדין הוא ש י ק ב ע ב פ ס ק הדין שלו ,אם ב מ ק ר ה ה נ ד ו ן יש
ל נ פ ו ת על ה מ ס ר ב מ ת ן או ק ב ל ת ה ג ט או ל א .פ ס ק הדין צ ר י ך ל ה י ו ת סופי,
ז א ת א ו מ ר ת פ ס ק דין ש ל א ע ר ע ר ו עליו ,א ו פ ס ק דין ש ע י ר ע ר ו ע ל י ו ו ב י ת
הדין ל ע ר ע ו ר י ן פ ס ק ל צ ו ו ת ע ל כ פ י י ת הגט .ב א ו פ ן נ ז ה ,ה ר י פ ס ק הדין על
כ פ י י ת גט או ח ל י צ ה י ע ב ו ר ל מ ע ש ה ש נ י בתי־דין ,ב ת י הדין י צ ט ר כ ו לדייק
מ א ד ב נ י ס ו ח פ ס ק י הדין .כיום מ נ ס ח י ם פ ס ק י הדין ב ע נ י י נ י ג ט ב נ ו ס ח ״ צ ר י ך
לתת
גט״ ,״ ח י י ב ל ת ת גט״ .מ נ י היום ולהלן ,ב מ ק ר ה ו ב י ת הדין י ר צ ה
ב כ פ י י ת הגט ,צ ר י ך יהיה ל כ ת ו ב ב פ ס ק דין ב מ פ ו ר ש ,״כופין א ו ת ו ל ת ת גט״,
א ו ״כופין א ו ת ה ל ק ב ל גט״.
ה א ר כ ה ש ל ש ש ה ח ד ש י ם ב ג ט ,או ש ל ש ה ח ד ש י ם ב ח ל י צ ה נ י ת נ ה כ ד י ל ת ת
א פ ש ר ו ת ל מ ש א ומתן ע ל קיום פ ס ק הדין ע ל מ ת ן ה ג ט ברצון ,כי ב כ ל א ו פ ן
יש ל ב כ ר ה א פ ש ר ו ת ל ה ס ד י ר א ת העניין ש ל א ב א ו נ ם .
ה ת ב י ע ה ל ב י ת ה מ ש פ ט צ ר י כ ה ל ב ו א מ א ת היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ,ע ו ב ד ה
ש ש ו ל ל ת א ת ה ו ו ד א ו ת ש כ ח ה כ פ י י ה ינוצל כדי ל ג ר ש א ת ה פ ס ו ל ו ת .
קשה ל ד ע ת מה ע ר כ ו של חידוש זה ש ל א פ ש ר ו ת כ פ י י ת ה ג ט או ה ח ל י צ ה
ל פ י פ ס ק דין ש ל בית־הדין .יש ל ה נ י ח ,כי ב כ ל אופן בזמן הראשון ,ב ת י הדין
] [204
ז ר ח ו ר ה פ ט י ג :כפיית גט ל ה ל כ ה ולמעשה
[ 53
י מ ע ט ו ל ה ש ת מ ש ב א מ צ ע י זה .ה א ח ר ו נ י ם ל א ר א ו בעין י פ ה כ פ י י ת ה ג ט .ב מ ש ך
ד ו ר ו ת ל א היתד ,ק י י מ ת ב כ ל ל ה ב ע י ה ש ל כ פ י י ת ג ט א צ ל יהודים ,ו מ כ א ן אולי
ש ל א ר ב ו ל ב ר ר א ת העניין .א ו ל ם עכשיו מ ש נ י ת נ ה א פ ש ר ו ת זו י ת ר ב ו ה ד י ו נ י ם
ו ה ב י ר ו ר י ם ב נ ד ו ן ו ב ט ח י ת ב ה ר ו ו י ת ל ב נ ו ה ד ב ר י ם ה ל כ ה למעשה״.
ה ד ב ר י ם ש נ א מ ר ו א ז ע ם ק ב ל ת ה ח ו ק ע מ ד ו ב מ צ י א ו ת .ב ת י הדין ה י ס ס ו ועדיין מ ה ס ס י ם ,
א ו ל ם מ ד י פ ע ם ב פ ע ם מ ש ת מ ש י ם ב כ ח ש נ י ת ן ל ה ם ו פ ו ס ק י ם ע ל כ פ י ה ב ג ט ו מ כ ל ש כ ן על
כפיה לחליצה.
שיקולי ב ת י הדין
(2
ב ת ש ע ה כ ר כ י ם ש ל פ ס ק י דין ר ב נ י י ם ש ה ו פ י ע ו ל א ח ר ח ק י ק ת ח ו ק ש י פ ו ט ב ת י דין
)נישואין וגירושין( ,תשי״ג— ,1953ה ו ד פ ס ו ת ש ע ה פ ס ק י דין ש ל ב ת י הדין
רבניים
ה ר ב נ י י ם האזוריים ו ש ל ו ש ה פ ס ק י ד י ן ש ל ביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל ש נ י ת ן ב ה ם צ ו ל כ פ י י ת
ה ב ע ל ל י ת ן ג ט פ ט ו ר י ן ל א ש ת ו ו פ ס ק דין א ח ד ש ל ביה״ד ה ג ד ו ל ל כ פ י י ת חליצה .כן פ ו ר ס מ ו
ח מ י ש ה פ ס ק י ם ש ל ביה״ד ה א ז ו ר י ל כ ו ף ע ל האשד ,ל ק ב ל ג ט ע ל ידי מ ת ן ,א ו איום ל מ ת ן
ה י ת ר ל ב ע ל ה ל ש א ת אשד ,ע ל א ש ת ו ה מ ס ר ב ת ל ק ב ל ה ג ט ,ו ש ש ה פ ס ק י ד י ן כ א ל ה יצאו
מ ת ח ת י ד י ב י ת הדין הגדול .פ ס ק י הדין ל כ פ י ה ע ל האשד ,ל ק ב ל ג ט א י נ ם נ כ ל ל י ם ב מ נ י ן
זה ,ש ה ר י ל ג ב י האשד ,הכפיר ,ה י א מ ת ן ה י ת ר ל ב ע ל ל ש א ת אשד ,ע ל א ש ת ו ו ל א מ א ס ר ה
ש ל האשד,
3 6 5
.
ה ע י ל ו ת א ש ר ב ג י נ ן נ י ת נ ו צווי הכפייה ה ן ש ו נ ו ת ומגוונות .אין פ ס ק דין ש נ י ת ן על
ס מ ך ע י ל ה א ח ת ב ל ב ד .א ף ט ע נ ת מאים ע ל י נ י ד ו נ ה ו ה ו ב א ה בין ה ש י ק ו ל י ם כ ס נ י ף א ו
כ ר ק ע לדיון ע ל כ ל ה ע י ל ו ת .
תמצית
ה ע ו ב ד ו ת ו ה ע י ל ו ת ל כ פ י י ת הגירושין
ב ת ש ע ת פ ס ק י הדין ש ל ב ת י הדין
האזוריים הן כ ד ל ה ל ן :
(1
א י כ ו ש ר ו ש ל ה ב ע ל ל ה ו ל י ד ב ה י ו ת ו ע ק ר ,כ י ע ו ק ר ע״י ה נ א צ י ם .ה א ש ה ט ע נ ה
כ י ח פ צ ה ה י א ב י ל ד ו ק ב ל ה ע ל ת ר מ י ת ה ב ע ל ב ה ע ל י מ ו מ מ נ ה ל פ נ י הנישואין א ת מומו,
ו ה ד ב ר נ ו ד ע ל ה ר ק א ר ב ע ש נ י ם א ח ר י הנישואין .ה ע נ י ן נדון ג ם מ ב ח י נ ת נ ש ו א י ע ב י ר ה
בגין ה ל א ו
(2
3 6 6
״ ל א י ב ו א פ צ ו ע ד כ א ו כ ר ו ת ש פ כ ה ב ק ל ך׳״ .367
ה
ה א ש ה היתד ,ק ט נ ה ,כ ב ת ת ש ע ,ב ש ע ת הקידושין ש נ ע ר כ ו בתימן ,ה י א ע ו ד נ ה
ב ת ו ל ה ,ואין כ א ן א ל א ק י ד ו ש י ד ר ב נ ן .ב ג י ל ע ש ר מ י א נ ה ב פ נ י ביה״ד ב ב ע ל ה ו א מ ר ה ל ו
אי א פ ש י ב ך .ה י א ט ו ע נ ת ש ה ב ע ל מ א ו ם ע ל י ה מ ת ח י ל ה וכי ה נ י ש ו א י ן נ כ פ ו ע ל י ה ע ל
.365ראה הערה 346לעיל.
.366
דברים ,כג ,ב,
.367תיק /3899תשי״ג ,פד״ר ,כ ר ך א ,עמ׳ .5
] [205
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
] 54
ידי אחיה .ה ב ע ל נ ש א ב י נ ת י ם אשד ,א ח ר ת ויש ל ו י ל ד מ מ נ ה ,ביה״ד מ צ א ש מ ע י ק ר הדין
יש לדון ד מ נ ו ת ק ת היא מ מ נ ו ב ש ל המאון ,א ו ל ם מ ש ו ם ל ע ז ה צ ר י כ ו ג ט ל ח ו מ ר א ,וכדי
ל א ל ע ג נ ה ה ו ח ל ט ל כ ו ף ע ל י ו מ ת ן גט
3 6 8
.ט ע נ ת מאים ע ל י ה ו כ ר ה כ ס נ י ף ל נ י מ ו ק י ביה״ד
ל כ ו ף ע ל י ו ל ה ו צ י א ה ,369
ש ה ו ע ש ר ש נ י ם בנישואין ו ל א ילדה ,כ י הוא ע ק ר ׳ והיא ב א ה מ ח מ ת ט ע נ ה
(3
ש ר ו צ ה י ל ך ,370
נישואין א ס ו ר י ם ש ל כהן וחלוצה .א י ס ו ר ה נ ו ב ע מ ע צ ם קיום ק ש ר הנישואין
(4
מהווה ע י ל ה ל כ ו ף א ת ה צ ד ה מ ס ר ב ל ה ת ג ר ש ב ג ט פטורין ,א ף א ם ה צ ד ד י ם ידעו ו ה ס כ י מ ו
לנשואי ה י
א
(5
ם ו ר
!.37
ה ב ע ל מ כ ה א ת א ש ת ו ואף נ י ס ה לרצחה,׳ ה ב ע ל נ מ צ א ב מ א ס ר ויש ל ו ל ר צ ו ת
ע נ ש ו ע ו ד ש נ ה ו ח צ י ; האשד .ט ו ע נ ת מאים עלי ב א מ ת ל א ב ר ו ר ה
(6
3 7 2
.
נ י ש א ה ב ג י ל א ר ב ע ע ש ר ה ל ג ב ר בן א ר ב ע י ם ו ת ש ע ,ו נ ו ל ד ו ל ה ם ש ל ש ה ילדים.
ה ם נ ש ו א י ם 23ש נ ה ,ומזה 12ש נ ה ש ה ם חיים ב נ פ ר ד .אין ל ו ג ב ו ר ת א נ ש י ם * ש נ י ה ם
מודים
ש ז י נ ת ה ת ח ת י ו ב ר צ ו נ ה ; עדים מ ע י ד י ם ע ל מ ע ש י כ י ע ו ר ; ט ו ע נ ת מ א י ם עלי
באמתלא מבוררת
(7
3 7 3
.
י ל ד ה ל ו ב ת ,כ ע ת הוא מ ח ו ס ר כ ח ג ב ר א ,והוא טוען שזוהי ח ו ל ש ה מ י נ י ת ע ו ב ר ת .
נ פ ס ק כי ל א ח ר ש ת ח י ה א ת ו חיי נשואין כ ח צ י ש נ ה ו י ת ב ר ר שאין ל ו ג ב ו ר ת א נ ש י ם —
יש ל כ ו פ ו ל ת ת ל ה גט * .
37
(8
ה ב ע ל נ ש פ ט ל א ר ב ע ע ש ר ה ש נ ו ת מ א ס ר על מ ע ש י א ו נ ם ומעשים מ ג ו נ י ם ב ק ט י נ ו ת ,
והוא י ו ש ב ב מ א ס ר זה ש נ ת י ם ואינו יכול ל ק י י ם ח ו ב ו ת י ו ל א ש ת ו ,ל ת ת ל ה ש א ר ה
כסותה ועונתה
(9
3 7 5
.
ה ק ש ר ב י נ י ה ם ה י נ ו ס פ ק קידושין ? האשד .ז י נ ת ה ת ח ת י ו כ ש ה י ת ה ס פ ק א ר ו ס ה ל ו ?
היא ב א ה ב ט ע נ ת מאים עלי .נ פ ס ק לכוף על האיש ב כ ל ד ר כ י הכפיר .ע ד שיסכים ל ת ת
ג ט פטורין כדין ת ו ר ה
.368
.369
.370
.371
.372
.373
.374
.375
.376
3 7 6
.
תיק ,1420/50תשי״ד ,260/פד״ר ,כרך א ,עמ׳ .33
שם ,עמ׳ ,38סעיף ד.
תיק /1590תשי״ד ,פד״ר ,כרך א ,עמ׳ .364
תיקים 1503־/1504תשי״ז/1802 ,תשי״ז ,פד״ר ,כרך ב ,עמ׳ .337על כפיית גירושין במקרה
של נישואין אסורים ראה :שרשבסקי ,שם )הערה 39לעיל( ,עמ׳ 56־316,57־.318
תיק תשי״ז ,1197/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ .220
תיק שכד ,1087/ב/1337/שכד ,פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ .154
תיק שכב ,3048/פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ .239
תיק שכט ,459/פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .124
תיק /8523לא ,פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ .171
][206
זרח ורהפטיג :כפיית גט.להלכה ולמעשה
[ 55
ב נ ו ס ף ל ת ש ע ה פ ס ק י דין אזוריים א ל ה ש פ ו ר ס מ ו בקובץ' פ ס ק י הדין ה ר ב נ י י ם נציין
ש נ י פ ס ק י דין נ ו ס פ י ם ש ל ב ת י דין אזוריים ש ל א ה ו פ י ע ו ב ד פ ו ס ,ב ה ם נ י ת ן צו ל כ פ ו ת גט,
ו א ל ו הן ה ע ו ב ד ו ת ו ה נ י מ ו ק י ם :
(1
זוג ל א נ י ש א ב ח ו פ ה וקידושין ,א ל א ב א ו ב ק ש ר נישואין א ז ר ח י י ם ב ל ב ד .נ ד ר ש
ג ט ל ח ו מ ר א ,ו נ פ ס ק ל כ ו ף ע ל ה א י ש ל ת ת ג ט פ ט ו ר י ן כ ד מ ו ״ י .האיש נ ע צ ר ב מ א ס ר ע ד
ש ה ס כ י ם ל ת ת ג ט ל א ש ת ו ואז ש ו ח ר ר מ מ ע צ ר ו ,377
(2
אין ל ב ע ל כ ה ג ב ר א < ש נ ת י ם ח י ת ה א ת ו חיי א י ש ו ת ל ל א ה צ ל ח ה tש ל ש ע ש ר ה
ש נ י ם היא מ ע ו ג נ ת מ מ נ ו .ה ו ח ל ט ע ל פ י ר ו ד ת ו ך כ ד י ח י ו ב ה ב ע ל ב מ ז ו נ ו ת .ה ב ע ל ל א
קיים פ ס ק הדין ואינו זן ו מ פ ר נ ס אותה .מ ש ו ם כך נ י ת ן צו ל כ פ ו ת עליו שיוציאה ,378
ו א ל ו הן ה ע ו ב ד ו ת ו ה ע י ל ו ת ל כ פ י י ת גט על ה ב ע ל ב פ ס ק י הדין ש ל ב י ת הדין ה ר ב נ י
הגדול:
(1
האשה היא יתומה מאביה ,א ש ר אמה ואחיה חיתנו אותה בתימן כשהיתה ב ת
ע ש ר ,ב נ י ג ו ד ל ר צ ו נ ה .א ף פ ע ם ל א חיה ע ם ב ע ל ה חיי א י ש ו ת ואף ל א ה ת י ח ד ו .האשד,
ט ו ע נ ת מ א י ם ע ל י ב א מ ת ל ה ב ר ו ר ה .ה ו א טוען שהיא היתד ,ב ק י ד ו ש י ה ב ת ש ת י ם ע ש ר ה
ויום א ח ד .ס פ ק נ י ש א ה ב ק ט נ ו ת ה ,א י נ ה א ש ת איש מ ד א ו ר י י ת א ,ויש ל צ ר ף ל כ ך ט ע נ ת
מאים עלי ב א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת
3 7 9
.ביה״ד ה א ז ו ר י ב פ ת ח ת ק ו ה ד ה ה ה ת ב י ע ה ל כ ו ף ע ל י ו
להוציאה .ה ע ר ע ו ר נ ת ק ב ל וביה״ד ה ר ב נ י ה ג ד ו ל פ ס ק כפיה.
(2
ק י ד ש ה ב כ מ ה ב י ס ק ו ו י ט י ם ש נ ת כ ב ד ב ה ם .היא מ כ ח י ש ה הקידושין ,א ב ל ס י ר ב ה
להישבע
ע ל כך .ח ק י ר ת ה ע ד י ם ה ש א י ר ה ס פ ק .אין ל ה ת י ר ה ל ה י נ ש א ל ל א ג ט ב ש ל
ק י ד ו ש י ה ם פ ק ,וכופין א ו ת ו ל ג ר ש ה . °ביה״ד ה א ז ו ר י ב פ ת ח ת ק ו ה ד ח ה ה ת ב י ע ה ל כ פ י ה
38
ע ל גט .ה ע ר ע ו ר נ ת ק ב ל .
(3
י ת ו מ ה מ א ב י ה ,א ש ר א מ ה ואחיה ח י ת נ ו א ו ת ה ב ת י מ ן ב ג י ל צעיר .ל ד ב ר י ה היתד,
ב ת ע ש ר ,ו ע ל כן מ ק ו ד ש ת מ ד ר ב נ ן ב ל ב ד ,ו ט ו ע נ ת שאין ל ה כ ר י ח ה ל ח י ו ת עמו .כן ט ו ע נ ת
מ א י ם עלי ,ו נ ר א ה ב ע י נ י ב י ה ״ ד כ י יש ל ה א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת .ה א ש ה ח י ת ה ש ל ש ע ש ר ה
ש נ ה ב נ פ ר ד מ ב ע ל ה ,והיא מ ע ו ג נ ת .ב א ת ר א דידהו ,ל פ י ע ד ו ת ם ש ל כ מ ה מ ח כ מ י תימן,
עבדי
ע ו ב ד א כ ה ר מ ב ״ ם ד כ ו פ י ן ב ט ע נ ת מ א י ס עלי ב א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת .ביה״ד ה א ז ו ר י
ב ת ״ א — י פ ו ד ח ה ב ר ו ב ד ע ו ת ת ב י ע ת הכפיה .ה ע ר ע ו ר נ ת ק ב ל
.377
.378
.379
.380
.381
3 8 1
.
תיק /240יז בבית הדין הרבני האזורי ברחובות בראשותו של הרב צבי יהודה מלצר ,אב״ד.
תיק /405תשט״ו בבית הדין הרבני האזורי בירושלים בראשות הרב שלומ אזולאי ,אב״ד.
ערעור תשי״ז ,79/פד״ה כרך ג ,עמ׳ ,3ובעמי ,12שם.
ערעור שך ,32/פד״ד ,כרך ד ,עמ׳ .33
ערעור שכא ,134/פד״ר ,כרך ד ,עמ׳ .245
][207
] 56
• שנתון המשפט העברי ,כרך ג — ד ) ת ש ל ״ ו — ת ש ל ״ ז (
ב פ ס ק הדין ע ל כ פ י ה ל ח ל י צ ה ,דן ביה״ד ה ג ד ו ל ב ז ק ו ק ה ל י ב ו ם ש ט ו ע נ ת כי ה י ב ם
מ א ו ם עליה ,ה י ה מ א ו ש פ ז כ מ ה פ ע מ י ם ב ב י ת חולים ל ח ו ל י נ פ ש ,גירש א ש ת ו ש י ל ד ה לו
א ח ד ע ש ר ילדים .ה י ב ם ש ה ב ר י א מ מ ח ל ת ו טוען שהוא רוצה ל ק י י ם מ צ ו ת יבום וכי ג י ר ש
א ת א ש ת ו על מ נ ת לקיים א ת היבום .ה י ב ם מ ע מ י ד ד ר י ש ו ת כ ס פ י ו ת כ ד י ל ה ס כ י ם ל מ ת ן
ביה״ד ה ס ת מ ך על ה מ נ ה ג ב כ ל ב ת י הדין ב א ר ץ ל א ל ה ר ש ו ת ל י ב ם
חליצה.
ד ע ו ת י ה ם ש ל גדולי ה מ ש י ב י ם ש א ם א י נ ו מכוין ל ש ם מ צ ו ה כופין א ו ת ו לחלוץ
ח ל י צ ה כופין ב ט ע נ ת מאים עלי כ ש י ט ת ה ר מ ב ״ ם
3 8 4
3 8 2
3 8 3
,על
ושעל
,וציווה ל כ ו ף על ה י ב ם מ ת ן חליצה.
ב ע ו ד א ש ר ביה״ד ה א ז ו ר י ב פ ת ח ת ק ו ה ד ח ה ,ב ר ו ב ד ע ו ת ,א ת ת ב י ע ת ה כ פ י ה ע ל היבם,
ה ע ר ע ו ר נ ת ק ב ל וביה״ד הגדול ,כ א מ ו ר ,פ ס ק ל כ ו פ ו לחלוץ.
נעיין
עתה
ב ת מ צ י ת ה ע ו ב ד ו ת ו ה ע י ל ו ת שהיו ב ח מ ש ת פ ס ק י הדין ש ל ב ת י הדין
ה ר ב נ י י ם האזוריים ב ה ם כ פ ו א ש ה ל ק ב ל גט ע ל ידי מ ת ן ה י ת ר נשואין ל ב ע ל ל ש א ת א ש ה
על א ש ת ו או איום ב מ ת ן ה י ת ר נ ש ו א י ן :
(1
יש ע ד י ם ש ז י נ ת ה ת ח ת י ו ,א ף כ י אין א פ ש ר ו ת ל ב ר ר ה ע ד ו ת .ה ב ע ל ס ו מ ך על
ה ע ד י ם ועל כן א ס ו ר ה עליו .יש עדים ע ל מ ע ש י פ ר י צ ו ת ,האשד .רעה ,ב ע ל ת קטטה.
נ פ ס ק כי אם ל א ת ק ב ל גט — י ח ל י ט ביה״ד ע ל מ ת ן ה י ת ר נשןאין ל ע ל ,385
ב
(2
ה צ ד ד י ם קיימו י ח ס י מין ו נ ו ל ד ל ה ם י ל ד וכדי ל ה ע נ י ק ל י ל ד ש מ ו ש ל האיש ה ס כ י מ ו
ל ה י נ ש א ב ת נ א י ש י ת ג ר ש ו ש ל ש ה ח ד ש י ם מיום היוולד הילד .כ ע ת האשד .מ ס ר ב ת ל ק ב ל
הגט.
ע ל י ה ם ל ה ת ג ר ש ואם היא ת ע מ ו ד ב ס י ר ו ב ה ידון ביה״ד ב מ ת ן ה י ת ר נשואין
ל ב ע ל ,386
(3
נ ו ד ע כ י האשד .ח ל ת ה כ מ ה פ ע מ י ם ל פ נ י הנשואין ב מ ח ל ת שיגעון ו ה ע ל י מ ה ע ו ב ד ה
זו מ ה ב ע ל .ל פ י כ ך ,הקידושין ה ם ס פ ק קידושי ט ע ו ת ויש מ ק ו ם ל כ פ ו ת ע ל י ה ק ב ל ת גט,
ואם ת ס ר ב ידון ביה״ד ב מ ת ן ה י ת ר נשואין ל ב ע ל ,387
.382
.383
.384
.385
.386
.387
ראה במפורט בפרק ח לעיל ,במיוחד בהערות 351ו־ 353והטקסט הסמוך להן.
שו״ת הרא״ש ,נב ,א :״.״בנידון זה שאינו מכוין לשם מצות יבוס אלא תובע ממון כדי לחלוץ,
כופין אותו לקיים מצות חליצה בחנם בלי ממון ...אי לא ניחא לה להתיבם מחמת שתתן אמתלא
ידוע ומפורסם
לדבריה ...כופין אותו לחלוץ״ .שו״ת בית יוסף ,דיני יבום ,סימן נ ! ״
דאינו מכוין לשם מצוה ...ראוי לכוף אותו שיחלוץ לד.״ .ועיין גם :ערעור תשכ״ר,222/,
פד״ר ,כרך ו ,עמ׳ .65
שו״ת בית יוסף ,שם; שו״ת הרדב״ז ,ח״ב ,קח.
פס״ד /383ד ,תיק /1189ב ,פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ .286
תיק /1980כ״ז ,פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ ,353הערעור על פסק דין זה נדחה ע״י ביה״ד הגדול —
ערעור תשכ״ט ,120/פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .3
תיק" /5521ש״ל ,פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .174
]
[208
[ 57
(4
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
מ ו ר ד ת מ ס ו ג ״ ב ע י נ א ליה ומצערבא ליה״ — יש ל ה ת י ר ל ב ע ל ליש א אשד ,ע ל
א ש ת ו .388
ה ב ע ל טוען מ א ו ס ה ע ל י ; ה ר ב ה ש נ י ם חיים ב נ פ ר ד ? הילדים מאיימים ש י ב ר ח ו
(5
מ ה ב י ת אם א מ ם ת ש ו ב .נ פ ס ק כי א ם ת ס ר ב ל ק ב ל ה ג ט — י נ ת ן ל ב ע ל ה י ת ר נשואין .389
ו א ל ו הן ה ע ו ב ד ו ת ו ה ע י ל ו ת ב ה ן פ ס ק ו כ פ י י ת האשד ,ל ק ב ל ג ט ע ל ידי מ ת ן ה י ת ר נישואין
ל ב ע ל ,ב פ ס ק י הדין ש ל ב י ת הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל
(1
3 9 0
:
ה צ ד ד י ם נ י ש א ו ב נ ש ו א י ן אזרחיים ל פ י ע ש ר י ם ש נ ה ולהם ילדים ? זה ע ש ר ש נ י ם
חיים ב נ פ ר ד ? ה ב ע ל אינו ר ו צ ה ל ק ד ש א ו ת ה .נ פ ס ק כי ״נשואין א ז ר ח י י ם מהווים עילה
ל ת ב י ע ת גירושין״ ,ו צ ר י ך גט מ ס פ ק ובכגון דא כופין ע ל מ י ד ת ס ד ו ם ל ד ר י ש ת ה ב ע ל
ל מ ת ן ה י ת ר נשואין .391
(2
שרפה דרכיה ועשתה מעשי כיעור .אם לא ת ק ב ל הגט — יתנו לו היתר
נשואין .392
(3
נ י ש א ו בחו״ל ב מ ק ו ם מ ו ש ב ו .היא א ז ר ח י ת י ש ר א ל ו ב א ה ל ש ם כ ת י י ר ת ,ו ל א ח ר
ת ש ע ה ח ד ש י ם ש ב ה ל א ר ץ י ש ר א ל ו ד ו ר ש ת ש י ע ל ה גם הוא .הוא ת ו ב ע ש ת ח ז ו ר אליו,
ואם ל א ו — ש ת ק ב ל גט פטורין .ביה״ד האזורי ד ח ה ת ב י ע ת ו ש ל ה ב ע ל .ביה״ד הגדול
ק י ב ל ה ע ר ע ו ר ו פ ס ק ש א ם ל א ת ס כ י ם ל ח ז ו ר א ל מ ק ו ם מ ג ו ר י ב ע ל ה ,או ל ק ב ל גט פטורין,
עליו ל ה ש ל י ש גט ע ב ו ר ה בביה״ד ב מ ק ו ם מ ו ש ב ו ו א ו ת ו בי״ד ידון ב ד ב ר מ ת ן ה י ת ר
נשואין ל ב ע ל
(4
3 9 3
.
האשד ,ה ש ת מ ש ה נ ג ד ב ע ל ה ב א ל י מ ו ת ובאיומים ו ג י ר ש ה א ו ת ו מ ה ב י ת ב ש ל ב ג י ד ת ו
בה .ה ם חיו ב נ פ ר ד ב מ ש ך ש נ י ם ר ב ו ת ואין שום םכויים ל ש ל ו ם ביניהם .ה ב ע ל טוען
מ א ו ס ה עלי .ב י ת הדין ק ב ע כי ידון ב מ ת ן ה י ת ר נשואין א ם ל א ת ס כ י ם ל ק ב ל גט
פ
ט
ו
ר
ץ ,394
ל א ר ב א הם ,איפוא ,פ ס ק י הדין ב ה ם ניתן צ ו ל כ פ י י ת גט ,א ו ל ם ר ב י ם ה ם פ ס ק י הדין
ב ה ם נ י ד ו נ ה ה ת ב י ע ה ל מ ת ן צו ל כ פ י ה ,ואם כי ב ר ו ב ם ה צ ו ל א ניתן ,מ ״ כ ת ל י ״ פ ס ק י הדין
.388
.389
.390
.391
.392
.393
.394
תיק /5488ל״ב ,פד״ר ,כרך ט ,עמי .110
תיק /404תשל״ב ,פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ .149הערעור נדחה ברוב דעות — ערעור תשל״ג,12/
פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ .152
אנו מונים להלן ארבעה מקרים אך יש להוסיף להם את שני המקרים בהם אישר בית הדין
הרבני הגדול .החלטות שניתנו ע״י בתי הדין האזוריים בסוגיית מתן היתר נשואין ,ראה
הערות 386ו־ 389לעיל.
ערעור תש״ך ,89/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ .369
ערעור תשל״א ,149/פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .354
ערעור תש״ל ,12/פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .97
ערעור תשל״ב ,122/פד״ר ,כרך ט ,עמי .200
] [ 209
] 58
שנתון המשפט העברי ,כ ר ך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
נ י כ ר ל א פ ע ם ,כי הדיון ו ה ב י ר ו ר ע ל ה א פ ש ר ו ת ה ק י י מ ת נ ע ש ה מ ת ו ך ה נ ח ה ס ב י ר ה כי
ה ג ט י נ ת ן מ ב ל י צ ו ר ך ל ה ש ת מ ש ב א מ צ ע י ה ק י צ ו נ י ש ל מ א ס ר .ה ה י ס ו ס י ם ש ל ב ת י הדין
ה ם ר ב י ם ו ה ר ת י ע ה מ ש י מ ו ש ב כ פ י ה היא עדיין ר ב ה ב י ו ת ר ,ו ל פ ע מ י ם ה מ ס ק נ ה א י נ ה
ה ו ל מ ת א ת ה נ י מ ו ק י ם ,כ א י ל ו ב י ת הדין נ מ נ ע ב ר ג ע ה א ח ר ו ן מ ל ה ש ת מ ש ב כ ו ח ש נ י ת ן לו.
ה ר ת י ע ה מ כ פ י י ת ה ג ט נ ר א י ת ל ה י ו ת י ו ת ר ר ב ה ב ב י ת הדין ה ר ב נ י ה ג ד ו ל מ א ש ר ב ב ת י
הדין ה א ז ו ר י י ם ) פ ר ט ל ז ה ש ב פ ת ח ת ק ו ה ( .ב כ ל ש ל ש ת ה מ ק ר י ם ב ה ם פ ס ק ביה״ד ה ג ד ו ל
ל כ פ י ה ,ה ע י ל ה ה מ צ ו י י נ ת כ מ כ ר ע ת היתד ,ה ע ו ב ד ה ש ל ס פ ק אם הקידושין ת פ ש ו ,ו ה מ ק ר ה
ה ר ב י ע י ה ו א ש ל כ פ י ה ב ח ל י צ ה .מבין ב ת י הדין האזוריים ,ה ר י ביה״ד ש ב פ ת ח ת ק ו ה ,
ה ו א ה מ ס ת י י ג ב י ו ת ר מ ש י מ ו ש ב א מ צ ע י ש ל כ פ י י ת גט .ש ל ש ה מ א ר ב ע ה ע ר ע ו ר י ם ש נ ת ק ב ל ו
בביה״ד הגדול נגד סירוב לצוות על כפיה בגט ,הם על פסקי דינו
ש
ל ב י ךץ
ת
ז
ה
,395
ב ת י הדין מ ע ד י פ י ם גם ב מ ק ר י ם ב ה ם יש מ ק ו ם לדיון ע ל כ פ י ה ב ג ט ל ה ש ת מ ש ב א מ צ ע י
ל ח ץ מ ו ס ר י י ם או כספיים ,כ ג ו ן :פ ס י ק ת מ ז ו נ ו ת י ו ת ר גבוהים ,ו ר ק ב מ ק ר י ם קיצוניים
ביותר נזקקים לצו כפיה במאסר.
נציין מ ס פ ר פ ס ק י הדין ב ה ם נ ד ח ת ה ה ת ב י ע ה ל כ פ י ה ב ג ט ו נ ע מ ו ד מ ת ו כ ם ע ל ה נ י מ ו ק י ם
ש ל ביה״ד ל ה י מ נ ע ו ת ו מ מ ת ן צ ו ל כ פ י ה .
(1
ה ב ע ל ה ו א מ ט ו ר ף ו מ ת נ ה ג ב ט פ ש ו ת ה ו ל כ ת ו ג ו ב ר ת מיום ליום .א ם אין ז ה מ ח מ ת
חולי ,א ל א ב ג ל ל ת ר ב ו ת ר ע ה ו ח ס ר ו ן ד ע ת ,מ צ ב שהיה י ד ו ע ל א ש ה ל פ נ י ה נ ש ו א י ן ו ס ב ר ה
ו ק ב ל ה ,אין זה ב ג ד ר מ ו ם ש א פ ש ר ב ג ל ל ו ל כ ו פ ו ל ג ר ש .מ ו ם גדול שכופין ב ג ל ל ו ל ג ט ,אם
נ ת ר פ א מ מ נ ו ,א ף ע ל פי שיש ח ש ש ש ל חזרה ,ל א מ י ק ר י מום ג ד ו ל כ ל י ל כ ן ף ל
(2
ג ט
.396
מ ק ו ם ש ה א ש ה א ס ו ר ה ע ל ב ע ל ה ר ק מדין שויא א נ פ ש י ה ח ת י כ ה ד א י ם ו ר א ,ש ה ו א
א ו מ ר ש ר א ה א ת א ש ת ו ש ז י נ ת ה ,ח י י ב א מ נ ם ל ה ו צ י א ה ,א ב ל אין כופין ל מ ת ן גט .בי״ד
ה ו ס י ף נימוק נ ו ס ף :ב ע ל נאמן ל א ס ו ר א ש ת ו עליו ד ו ק א ש ל א ב מ ק ו ם ק ט ט ה ,א ב ל ב מ ק ו ם
ק ט ט ה — א י נ ו נאמן .ק ב י ע ת מ י ד ת ה ק ט ט ה ה ע ל ו ל ה ל ע ר ע ר נ א מ נ ו ת ו ש ל ה ב ע ל ,נ ת ו נ ה
ל ש ק ו ל ד ע ת ו ש ל י ך ״ ד .397
ב
(3
ה ב ע ל טוען כי א ש ת ו ז י נ ת ה ת ח ת י ו .א ם אין עדים ע ל כ ך ,אף ש ה י א א ס ו ר ה ע ל י ו
מדין ״שויא א נ פ ש י ה ח ת י כ ה ד א י ם ו ר א ״ — אין כופין א ו ת ו להוציא ,גם א ם האשד ,ב א ה
ב ט ע נ ה ש ח פ צ ה בילד ,ש ה ר י ל פ י ד ב ר י ו אין הואי ה ג ו ר ם ש א י נ ה ר א ו י ה ל ה י ב נ ו ת מ מ נ ו ,
א ל א ה י א א ש ר ג ר מ ה ל כ ך כי ז י נ ת ה ת ח ת י ו ו נ א ס ר ה עליו .א ו ל ם יש ס ו ב ר י ם ש ל א ח ר
.395ברם ,ידוע לי על מקרה אחד בו פ ס ק בית הדין האזורי ב פ ת ח ת ק ו ה — ב ר א ש ו ת ה ר ב שלמה קרליץ
כאב״ד — כפיית גט על האשה .באותו מ ק ר ה הושמה האשה ב מ א ס ר ו כ ע ב ו ר זמן קצר הסכימה
ל ק ב ל הגט ושוחררה.
.396תיק /252תשי״ד ,פד״ר ,כ ר ך א ,עמ׳ .65
.397תיק ב/90/תשי״ד ,פד״ר ,כ ר ך א ,עמ׳ .129
][210
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 59
ת ק נ ת ר ג מ ״ ה ש ל א ל ג ר ש ב ע ל ב ר ח ה אין ה ב ע ל נ א מ ן ל ו מ ר ע ל א ש ת ו ש ז י נ ת ה ,ש מ א
עיניו נ ת ן ב א ח ר ת ,ו א י נ ו יכול ל ה ש ת ח ר ר מ א ש ת ו ה ר א ש ו נ ה ולכן אין מ א מ י נ י ם ל ד ב ר י ו .
א ם יש ק ט ט ה בין בני הזוג ,ל כ ל ה ד ע ו ת אין ה ב ע ל נ א מ ן ל ו מ ר ש ר א ה ש א ש ת ו זיבתה ,398
ב כ ל מ ק ר ה ש ל ליקוי ב מ ו ח ,ה ג ו ר ם ל ת ו פ ע ו ת ה ד ו מ ו ת ל ת ו פ ע ו ת י ה ש ל מ ח ל ת
(4
ה נ פ י ל ה ,אף א ם אין ב ד ב ר מ ש ו ם מום באיש ,ד י נ ו כדין נ כ פ ה .אם האשד .י ד ע ה ל פ נ י
הנישואין ש ה ב ע ל הוא ח ו ל ה נ כ פ ה ,אף אם א ח ר י ה נ ש ו א י ן מ ח ל ת ו ה ח ר י פ ה ,אין כופין
אותו להוציאה ולא אותה שתחיה עמו
(5
3 9 9
.
ר ב י ם ס ו ב ר י ם כ י א ף ל פ י ד י נ א ד ג מ ר א ,אם אשד .ש ה ת ה ע ש ר ש נ י ם ולא י ל ד ה —
כופין א ו ת ו להוציאה .אם יש ל ו י ל ד ב ר קיימא מ א ש ה זו או מ א ש ה א ח ר ת ,ל ע ו ל ם אין
כ ו פ
י ן ,400
א ף ל ס ו ב ר י ם שכופין א ת ה ב ע ל ל ג ר ש כ ש א י ן ל ו כ ח ג ב ר א ,מן הדין אי א פ ש ר
(6
ל פ ם ו ק כפיה ,כ ל עוד ו ה ב ע ל מ מ ש י ך ב ט י פ ו ל י ם ויש איזו שהיא ת ק ו ה ש ה ו א י ת ר פ א
(7
4 9 1
.
ה מ ק ו ם ב ו נ ע ר כ ו הקידושין הוא ה ק ו ב ע א ת א ו פ ן ס י ד ו ר ה ג ט ו כ ש ר ו ת ו .ב מ ד י נ ת
תימן פ ם ק ו ה ל כ ה ל מ ע ש ה כ ה ר מ ב ״ ם ב כ ל הוראותיו ,אולם קיימים ח י ל ו ק י ד ע ו ת בין
ר ב נ י ת י מ ן אם גם ל ע נ י ו ה ל כ ה ש ב ט ע נ ת מ א י ם ע ל י כופין א ת ה ב ע ל פ ש ט ה ה ה ו ר א ה
כ ה ר מ ב ״ ם .גם ל ה ר מ ב ״ ם ל ד ע ת ר ב י ם אין כופין כ י אם ב א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת .ה ש א ל ה אם
יש ב ד ב ר י האשד .א מ ת ל א מ ב ו ר ר ת ל ט ע נ ת מאים עלי ,אם לאו ,מ ס ו ר ה ל ש י ק ו ל ד ע ת ו
ש ל ביה״ד לפי ר א ו ת
(8
ע
י י ו ,402
נ
האשד ,ט ו ע נ ת כ י אין ל ו ג ב ו ר ת א נ ש י ם והוא מ ו ד ה ב ז ה — אין כופין א ו ת ו
להוציאה ,ע ד ש י ת ב ר ר שאין ל ו ר פ ו א ה וזו ת ו ח ל ת מ מ ו ש כ ת .403
ע ב ר ע ל ת ק נ ת ה ר ג מ ״ ה ועל ה ת ח י י ב ו ת ו ש ק י ב ל ע ל ע צ מ ו ) ב נ י הזוג הם מ ע ד ו ת
(9
המזרח(
ש ״ ל א י ש א ולא י ק ד ש שום אשד .א ח ר ת ע ל י ה ב ח י י ה כ ת ק נ ת ר ג מ ״ ה ז״ל״ —
חייב להוציאה ,א ו ל ם אין כופין א ו ת ו ע ל כך .אין כ פ י ה א ל א ב ד ב ר י ם ה פ ו ג ע י ם בחיי
א י ש ו ת ו ל א ב ד ב ר י ם ה נ ו ג ע י ם ב ז כ ו י ו ת וחיובים ש ק י ב ל ה ב ע ל על ע
.398
.399
.400
.401
.402
.403
.404
צ מ ו
.404
תיק ערעורים ער/תשט״ז ,110/פד״ר ,כרך ב ,עמ׳ ,142פס״ד של ביה״ד הגדול .על סוגיה זו
ראה גם :שרשבסקי ,שם )הערה 39לעיל( ,עמ׳ 314־.315
תיקים /78תשט״ז/731 ,תשט״ז ,פד״ר ,כרך ב ,עמ׳ .188
ערעור תשי״ז ,107/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,39פם״ד של ביה״ד הגדול בראשות הרב הרצוג זצ״ל.
ערעורים תשי״ח ,49/תשי״ח ,57/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,77פס״ד של ביה״ד הגדול.
ערעור תשי״ח ,139/פד״ר ,כרך ג ,עמ׳ ,201פס״ד של ביה״ד הגדול ,בראשות הרב הראשי
הרב ניסים.
תיק שכ״ב ,3048/פד״ר ,כרך ה ,עמ׳ .239
ער/תשכ״ו ,178/פד״ר ,כרך ז ,עמ׳ .65
!][211
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
] 60
(10מ ו ם ש א י נ ו ממנין המומים ש ב ג מ ר א ,א ב ל קיים ח ש ש שהוא ע ו ב ר ב ת ו ר ש ה
לילדים,
בהלכה
והאשה ל א ידעה מהמוט שבה ,ובני מ ש פ ח ת ה העלימו אותו מבעלה ,םפק
א
ם
י
ש
לכופה
ב
ק ל
ב
ת
ג
ט
,405
(11א י ן ה ו כ ח ו ת ל ט ע נ ת ה שאין ל ב ע ל ה כ ח ג ב ר א והוא מ כ ח י ש א ו ת ה .ל ד ע ת ר ו ב
הפוסקים
מ ע מ י ד י ם א ו ת ה ע ל ה ח ז ק ה שאין האשד .מעיזה ב פ נ י ב ע ל ה ו מ א מ י נ י ם לה,
ב פ ר ט כשיש ר ג ל י ם ל ד ב ר ,אולם אין כופין א ו ת ו להוציאה ,406
ב כ מ ה מ פ ס ק י דין א ל ה ה נ י מ ו ק י ם ל פ ס י ק ה ע ל כ פ י י ת ה ג ט ה ם כ ה ברורים ,ש ר ק י ר א ת
ה ה ו ר א ה ל מ ת ן ג ט מ ע ו ש ה ה כ ר י ע ה ל ה ס ת פ ק ב ח י ו ב ל מ ת ן ג ט מ ב ל י ל כ פ ו ת ו ע ל כ ך .יש
ל ה נ י ח כ י ב ר ב ו ת הימים י ת ר ג ל ו ב ת י הדין י ו ת ר ל ש י מ ו ש ב כ ו ח ש נ י ת ן ל ה ם ל פ ת ר ו ן
ב ע י ו ת ש ל חיי מ ש פ ח ה מ ע ו ר ע ר י ם ע ק ב מ ר י ב ו ת ו י פ ע ל ו ל ה ת ר ת ה א ש ה מ כ ב ל י ה ע ג י נ ו ת
החיה ,ת ו ך ניצול אמצעי הכפיה.
(3תדירות השימוש במאסר לצורך כפיית גט
מ ה נ ת ו נ י ם ה נ מ צ א י ם א צ ל היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה מ ת ב ר ר כ י ע ד ש נ ת ת ש ל ״ ד היו
כ ש ל ו ש י ם פ נ י ו ת ל ה פ ע ל ת צווי ה כ פ י י ה ש נ י ת נ ו ב פ ס ק י דין ר ב נ י י ם ) ל א כ ו ל ם נ ת פ ר ס מ ו
ב ק ב צ י פ ס ק י הדין ש ל ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ( .כ ו ל ם )חוץ מ א ח ד ,כ פ י ש י ב ו א ר להלן( באו
ע ל פ ת ר ו נ ם ,א ו ל פ נ י ה פ נ י ה ש ל היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה ל ב י ת ה מ ש פ ט המחוזי ,או
מ י ד ל א ח ר ש ב י ה מ ״ ש נ ת ן צ ו מ א ס ר ) ב כ ע ש ר ה מ ק ר י ם ( .ב ד ר ך כ ל ל ה ג ט ניתן מ ה ר מ א ד
לאחר המאסר.
ג ם ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל ה ר ב עובדיה יוסף מ צ א ל נ כ ו ן לציין ב ת ש ו ב ה ,כ י ל א ח ר מ ת ן
פ ס ק הדין ע ל ציווי ל כ פ ו ת ו להוציאה ,הי׳בעל ה ק ש ה א ת ע ר פ ו ואמץ א ת ל ב ב ו ו ל א א ב ה
ל ג ר ש ג ם ל א ח ר פסה״ד דקמן ,נ ל ק ח א ל ב י ת ה ס ה ר ע״י ה ש ל ט ו נ ו ת ב כ ד י ל ה כ ר י ח ו ל צ י י ת
לביה״ד ,ו ל א ח ר ש ב ת ו ב ב י ת ה ס ה ר ימים א ח ד י ם ה ס כ י ם ל ג ר ש א ת א ש ת ו והגט םןךך״ ,407
(4כפיית סרבן גט היושב במאסר
ר ק ב מ ק ר ה א ח ד ה ת ע ק ש ה ב ע ל ,והוא ס י ר ב ו מ ס ר ב ל מ ל א צו ב י ת הדין ל י ת ן הגט,
ועדיין י ו ש ב ב מ א ס ר .ב מ ק ר ה יוצא דופן ז ה פ נ ה היועץ ה מ ש פ ט י ל מ מ ש ל ה א ל ב י ת
ה מ ש פ ט העליון ב ב ק ש ה ל ש ח ר ר א ת ה ס ר ב ן ,כיון ש מ א ם ר ו כ ד י ל כ ו פ ו לקיים צ ו ב י ת
הדין ה ר ב נ י ה ו כ ח כ ב ל ת י יעיל .ביהמ״ש העליון
4 0 8
ד ח ה פ נ י ה זו ,ש ה ר י ה מ א ס ר בענין
ז ה א י נ ו עונש ,ויש ל ו ב ר י ר ה כ ל א י מ ת שהוא רוצה ל מ ל א א ת ה צ ו ו ל ה ש ת ח ר ר ,409
.405תיק /6474ש״ל ,פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .261
.406ערעור תשל״ב ,134/פד״ר ,כרך ט ,עמ׳ ,94פס״ד של ביהי׳ד הגדול בראשות הרב אונטרמן זצ״ל.
.407שו״ת יביע אומר ,ח״ג ,חאה״ע ,עמ׳ רצז.
.408ע״א ,220/67 ,164/67היומ״ש לממשלה נ׳ יחיא ואורה אברהם ,פד״י ,כב ) ,(1עמ׳ .29
.409ועיין ע״א ,606/61היועמ״ש לממשלה נ׳ פליבוא ,פד״י ,טז ,עמ׳ .673
][212
זרח ורהפטיג :כפיית גט להלכה ולמעשה
ה ש ו פ ט פ ר ו פ ׳ מ ז י ל ב ר ג ז״ל פ נ ה ב ש ו ל י פ ס ק ד י ן ז ה ל ר ב נ י י ש ר א ל ב ק ר י א ה ״ ל מ צ ו א
,
ד ר ך ה ל כ ת י ת ל ה ת ר ת כ ב ל י עיגון ה א ש ה ,ב כ ל מ ק ר ה ב ו ה מ ס י ב ו ת מ ח י י ב ו ת ב מ פ ג י ע
ל ה פ ר י ד ביניהם״ .ה ו א א ף ה צ י ע ד ר ך ש ל ה ט ל ת ת נ א י בקדושין ש א ם ייעלם ה ב ע ל או
י ס ר ב ש ל א כ ח ו ק ל י ת ן ג ט ל א ש ת ו — י ת ב ט ל ו הקידושין ל מ פ ר ע ב ש ל ה פ ר ת ה ת נ א י .«°
פ נ י י ת ו ש ל ה ש ו פ ט ז י ל ב ר ג ע ו ר ר ה דיונים ר ב י ם ו נ ת ק ב ל ה ב ב י ק ו ר ת .ה צ ע ו ת מעין
א ל ו נ ת ע ו ר ר ו ב ע ב ר מ ד י פ ע ם ו כ ל פ ע ם נ ד ח ו ע ל ידי חכמי ה ל כ ה שונים בהחלטיות!,41
מ ב י ן ה ת ג ו ב ו ת ה ש ל י ל י ו ת ה ר ב ו ת ל ה צ ע ת ו ש ל ז י ל ב ר ג אביא מ ס פ ר ק ט ע י ם מ מ כ ת ב ו ש ל
ה ר ב ה ר א ש י ל י ש ר א ל מ א ו ת ה ת ק ו פ ה ,ה ר ב איםר יהודה א ו נ ט ר מ ן ז״ל ,ש נ ש ל ח ל כ ו ת ב
טורים א ל ה
4 1 2
:
״...רצוף כ א ן מ א מ ר מ צ ו מ צ ם בענין מ ס ר ב ל ת ת ג ט ,כ ש ב י ״ ד ח י י ב ו ה ו על
כך ...ה ה צ ע ו ת ש נ ת ן ה ד ״ ר ז י ל ב ר ג אינן ח ד ש ו ת כ ל ל ו נ ד ח ו ע״י מ א ו ת ר ב נ י ם
פ ה אחד ,ל א נ מ צ א א ף ר ב מ ו ב ה ק ב ה ו ר א ה א ח ד ש י צ ד ד בהן״.
והרי ק ט ע י ם מ ה מ א מ ר א ש ר צורף ל מ כ ת ב ו ש ל ה ר ב א ו נ ט ר מ ן :
״ ב י מ י ה מ ל ח מ ו ת ה ע ו ל מ י ו ת ה ר א ש ו נ ה והשניה ,כ ש ה י ו ה ר ב ה מ ק ר י ם ש נ ע ד ר ו
חיילים וימאים וכדומה ו ל א נ ו ד ע גורלם ,ו ב מ ק ר ה כ ז ה ה א ש ה נ ש א ר ת בעיגון,
ה ש ת ד ל ו ה ר ב נ י ם ל ס ד ר ,כי ל פ נ י ש ה ב ע ל יוצא ל ג י ו ס ה ו א כ ו ת ב ג ט ל א ש ת ו
ו מ ש ל י ש ו ב י ד ב י ת ד י ן ו ג ם עושה ש ל י ח ל ה ו ל כ ה ,ו מ ת נ ה ,כ י א ם י ע ב ר ו ח מ ש
שנים ולא ישמעו כלום ע ל גורלו ש ל הבעל ימסרו א ת הגט לזה שהבעל עשאו
ש ל י ח ו י ג ר ש א ת האשה ...מזה יוצאים מ ח ש ש ש מ א ה ב ע ל מ ש ו ת ק א ו אינווליד
באיזה מוסד ,ש ה א ש ה ת ש ת ח ר ר מ מ נ ו ע״י מ ת ן גט .זה ג ם י פ ט ו ר א ו ת ה מ ח ל י צ ת
ה י ב ם כ ש ל א נ ש א ר מ מ נ ו זרע.
ב ר ם הנםיון ה ר א ה ל י ש ה נ ש י ם ל א ה ס כ י מ ו ב ה ר ב ה מ ק ר י ם ש י ש ל י ש ו גט
כ ז ה ,כ י ח ש ש ו ש ע צ ם מ צ י א ו ת ו ש ל ג ט מ ו ש ל ש ש א פ ש ר ל ג ר ש ב ו האשד ,כ ב ר
י ר ו פ ף א ת ה ק ש ר שבין שניהם ...ב ס ך ה כ ל י כ ל ו ל ה ש ת מ ש ב ז ה ר ק ב מ ק ר י ם
נדירים מ א ד
ם ^ .ראה :פם״ד אברהם הנ״ל ,בעמי ,47—36שם מפרט השופט זילברג את הדרך המוצעת ,תוך
בחינת דרכים אחרות.
.411ראה :א׳ ברקוביץ ,תנאי בנשויאין ובגט ,ירושלים ,תשכ״ז? א׳ ורהפטיג ,״תנאי בקדושין ונשואין״,
משפטים ,כרך א )תשכ״ח( ,עמ׳ ;210—203הרב מנחם מ׳ כשר ,״בענין תנאי בנשואין״ ,נועם,
כרך יב )תשכ״ט( ,עמ׳ שלח—שנג .הראי״ה קוק זצ״ל מםכם תשובתו הארוכה בנידון ,כי ״אי
אפשר לפרסם תקנה כזאת בתור אופן קבוע ,רק לדון בכל פרט״ .וראה עזרת כהן ,סימן מב,
עמ׳ קעב ,טור ,2בסוף הסימן .וראה :אין תנאי בנישואין ,ווילנא תר״ץ )נדפס מחדש :
ירושלים ,תשל״ז(.
.412תאריך המכתב הוא :אור ליום ו׳ פרשת חיי שרה ,תשכ״ט.
][213
] 62
שנתון המשפט העברי ,כרך ג—ד)תשל״ו—תשל״ז(
ו ב כ ן ה ע צ ה ש ל ה ש ל ש ת גט ג״כ ל א ת ב י א ת ו ע ל ת ,ש כ א מ ו ר פ ו ג ע ת ב ה ר ג ש ת
הזוג כ א י ל ו ע ו מ ד ל ע י נ י ה ם מוכן ה מ כ ש י ר ה מ פ ר י ד ביניהם .כ מ ו כן ־אין כ ל
ת ו ע ל ת ב מ ק ר ה ש ה ב ע ל ח ו ל ה ב מ ח ל ת ר ו ח כ ר ו נ י ת ,כי אי א פ ש ר ל מ ס ו ר ה ג ט
ל א ש ה כ ש ה ב ע ל אינו שפוי ב ד ע ת ו ב ש ע ת ה מ ס י ר ה ,ולכן מ ע ט י ם מ א ד ה מ ק ר י ם
ש נ ע ז ר ו ב ה ש ל ש ת גט.
אכן...
נראה שישנה הגזמה רבה
ב ה ע ר כ ה ש א נ ש י ם מ ע ר י כ י ם היום א ת
ד ח י פ ו ת ה ע נ י ן ל מ צ ו א פ ת ר ו ן ל ב ע י ה זו ש ל ס י ר ו ב מ ו ח ל ט מ צ ד עקשנים ,ש ל א
רוצים
ל צ י י ת ל פ ס ק דין של ה ר ב נ ו ת ל ת ת גט פיטורין ועומדים ב ס י ר ו ב ם
ל ע ג ן א ת האשד ,ב ל י סוף ...זה ק ו ר ה א ח ד ממליון ו ב א ח ו ז י ם ק ט נ י ם כ א ל ה יש
למצוא
ב ה ר ב ה ש ט ח י ם ב ע י ו ת שאין ל נ ו פ ת ר ו ן ב ש ב י ל ם ,ו א פ ש ר שםוכ״ס
ת י מ צ א ד ר ך גם ל ש ב ו ר ע ק ש נ ו ת כזו ע״י כפייה .א מ נ ם אין ב ז מ נ נ ו עונשי
הגוף כ מ ו מ ל ק ו ת וכדומה ,א ב ל ל פ ע מ י ם ע ו צ ר י ם פ ו ש ע ב צ י נ ו ק והוא נכנע,
או ש ו ל ל י ם מ מ נ ו א ת ה מ ט ה ו מ ש א י ר י ם ל ו ס פ ס ל לישון עליו ,ע ד ש מ ו צ א י ם
ד ר ך ל ש ב ו ר א ת ש א י פ ת ה נ ק מ נ ו ת שלו״.
ה צ ע ו ת מעין א ל ו ש ה צ י ע ב מ א מ ר ו ה ר ב ה ר א ש י א ו נ ט ר מ ן ,ה ו צ ע ו גם ע״י ביה״ד ה ר ב נ י
האזורי ב ח י פ ה
)ב(
4 1 3
.האשד ,ת ב ע ה גט מ כ ו ח ש ת י ע י ל ו ת :
)א( ה ב ע ל הוא ר ו ע ה זונות,
ה ב ע ל נידון ל א ר ב ע ע ש ר ה ש נ ו ת מ א ס ר ואינו יכול ל ח י ו ת עם א ש ת ו
4 1 4
.ביה״ד,
מ כ ו ח צירוף ע י ל ו ת אלה ,פ ס ק ל כ פ ו ת א ת ה ב ע ל ל ג ר ש א ת אשתו .ד א עקא ,ה ב ע ל בין
כך ובין כ ך י ו ש ב ב ב י ת ה ס ו ה ר .מ ה איפוא ימריץ א ו ת ו ל מ ל א צו ביה״ד ? א מ נ ם ה מ א ס ר
ע ל אי מילוי צו ה כ פ י ה ל ג ט ק ו ד ם ל מ א ס ר כ ע ו נ ש
4 1 5
,ו ל פ י כ ך אי צ י ו ת ל צ ו ה כ פ י ה ג ר ם
ל א ס י ר כי מ ו ע ד א ר ב ע ע ש ר ה ה ש נ י ם ש ע ל י ו ל ה י ו ת כ ל ו א אינו מ ת ח י ל ל ה י מ נ ו ת כ ל עוד
ל א יציית ל צ ו ב י ת הדין ,ו א מ נ ם ב ס ו פ ו ש ל ד ב ר ,כ נ ר א ה ש ח ש ש זה פ ע ל עליו ו נ ת ן א ת
הגט .א ב ל ביה״ד מ ס ו פ ק ה י ה אם ה א ס י ר ה ש פ ו ט ל ת ק ו פ ה א ר ו כ ה י ר ת ע מ ח ש ש של
מ א ס ר ,״ומה ת ע ש ה אשד ,ע ל ו ב ה ז א ת כדי ל ה ש ת ח ר ר מ כ ב ל י עיגון?״ .ביה״ד ה ר ב נ י
פנה
ב ק ר י א ה ל ת י ק ו ן ה מ צ ב ב ז ו ה ל ש ו ן :״ומכאן פ נ י י ת נ ו ל א ל ה ש ה ד ב ר מ ס ו ר בידם,
ל ס ד ר חוק כ פ י ה גם ל א ל ו היושבים כ ב ר ב ב י ת ה ס ו ה ר ,א ם ע״י כ פ י ה ב ש ו ט י ם כ ד י נ א
ד ג מ ר א ,או צינוק וכדומה ,ואז ל א י ש א ר ו ב נ ו ת י ש ר א ל עגונות״.
.413פד״ר ,כרך ח ,עמ׳ .128—124
.414והשווה :שו״ת עונג יום טוב ,קסח :״באיש אחד רע מעללים שיצא משפטו לשלחו לארץ גזירה
...ואינו רוצה לגרש אשתו״ .כיון דמנוע הוא ממילוי חובותיו כלפי אשתו ,פסקו דכופין עליו
להוציאה בגט.
.415ראה סעיף )13ג()יז( לחוק לתיקון דיני עונשין )דרכי ענישה( ]נוסח משולב[ ,תש״ל—,1970
ס״ח ,598עמ׳ .109
][214
זרח ו ר ה פ ט י ג :כפיית גט להלכה ולמעשה
[ 63
אחר
במקרה
4 1 6
ש ל ר ו צ ח מ א ה ב א ש ת ו שנידון ל מ א ס ר עולם ,א ש ר פ נ ה ל נ ש י א
ה מ ד י נ ה ב ב ק ש ת ח נ י נ ה ,ה ו ת נ ת ה ה ח נ י נ ה ב מ ת ן הגט.
פינום
י.
ב פ ת ר ו ן ה ל כ ת י ש ל ב ע י ו ת ה נ ו ב ע ו ת מ ע ר ע ו ר חיי נשואין נ י ת נ ת ת ש ו מ ת ל ב ראויה
ל א ל ט ר נ ט י ב ה ,ל מ צ ב ה ע ל ו ל ל ה י ו ו צ ר א ם ל א יימצא פתרון.
תקנת
ה ג א ו נ י ם ב ט ע נ ת מ א ו ם עלי נומקה ,בין ה י ת ר ,ב כ ך ,ש״אחרי ר ב נ ן ס ב ו ר א י
כ ש ר א ו ח כ מ י ם ש ב נ ו ת י ש ר א ל ה ו ל כ ו ת ו נ ת ל ו ת בגויים ל י ט ו ל ל ה ן גיטין ב א ו נ ם מ ב ע ל י ה ן
ויש כ ו ת ב י ן גיטין ב א ו נ ם ו מ ס ת פ ק גט מ ע ו ש ה בדין או ש ל א ב ד י ן ו ק א נ פ ק מ י נ ה ח ו ר ב א ,
תקינו...״ ״ .״ ר ב נ ן ס ב ו ר א י דהוי ב ת ר ר ב נ ן ד ה ו ר א ה חזו ]כי[ מ ש ת ה י י ן י״ב י ר ח י ש ת א
4
ד נ פ ק י ב נ ו ת ישרא:ל ל ת ר ב ו ת ר ע ה בין ב ז נ ו ת בין ב ש מ ד ותקון מאי ד ת פ ם ה נ מ י מ פ ק י
מינה
ו כ ת ב י ל ה גט ל א ל ת ר ו ט ב ל ת ר ו י י ה ו בין ל ב ע ל בין ל א ש ה ״
,
4 1 8
.״ושאלתי א ת
א ב א מ א ר י זצ״ל מ ה ט ע ם ש ת י ק נ ו ]הגאונים ת ק נ ת ם [ ו ה ש י ב לי כדי ש ל א יצאו ב נ ו ת
ישראל לתרבות
ר ע ה
״ «9
ה ר ד ב ״ ז מ ס ב י ר מהי ה ת ח ש ב ו ת ה ה ל כ ה ב מ צ ב ה ע ל ו ל ל ה י ו ו צ ר אם ל א יימצא פ ת ר ו ן
4 2 0
:
״ ד ה א כ ת ב ו ה מ פ ר ש י ם דכייפינן ל ג ר ש ב ט ע נ ת מאום עלי כ ד י ש ל א ת צ א נ ה ב נ ו ת י ש ר א ל
לתרבות
ר ע ה ,ה ר י ש ל כ א ו ר ה א נ ו מ ת י ר י ן ל ג ר ש ש ל א מן הדין מ ש ו ם דלא :ת צ א נ ה
ל ת ר ב ו ת ר ע ה ,ולא היא ,ד ב ה ך כ פ י י ה אין א נ ו ע ו ב ר י ם ע ל ד ב ר י ת ו ר ה ,דכיון שכופין
א ו ת ו ע ד ש י א מ ר ר ו צ ה אני ,א נ ן ס ה ד י ד ג מ ר ב ד ע ת ו ל ג ר ש ברצון ,כ ד י ל ש מ ו ע ד ב ר י
חכמים וסמכינן אהך טעמא כדי שלא תצאנה ל ת ר ב ו ת רעה ,אבל ל ה ת י ר ד ב ר האסור
כ ד י ש ל א תצא:נה אין לנו״.
ב ה כ ר ח י ש נ ה ו צ ר י כ ה ל ה י ו ת ה ת ח ש ב ו ת ר ב ה עם ה א ל ט ר נ ט י ב ה ,ל א י פ ת ר ו ן ה ב ע י ה .
יש ל פ ת ו ח כ ל ש ע ר י ה ל כ ה ,ל מ צ ו ת כ ל א פ ש ר ו ת ה ל כ ת י ת כ ד י ל פ ת ו ר בעיה ח מ ו ר ה
ו ב ש י ק ו ל י ב י ת הדין יש ל ה ב י א ב ח ש ב ו ן א ת הסיכון שאי פ ת ר ו נ ה יכול ל ה ב י א ל ה ת פ ת ח ו ת
קשה ,ת ק ל ה ח מ ו ר ה ,ו ב ל ש ו ן ה מ ק ו ר ו ת :״ונפיק מ י נ ה חורבא״.
.416
תיק חנינות היוה״מ .56/57
.417
אלו הם דברי ר ב שרירא גאון ב ת ש ו ב ו ת הגאונים ,שערי צדק ,ח ל ק ד ,סימן טו .על הרקע
ל ת ק נ ת הגאונים ראה :שפירא ,שם )הערה
225לעיל( ,עמ׳ 126ואילך .וראה הדיון המפורט
בסוגיה זו לעיל בפרק ו ,סעיף )5ב(.
.418
שו״ת מהר״ם ב״ר ברוך ,פראג ,קסא.
.419
שו״ת מהר״ח אור זרוע ,סט.
.420
שו״ת הרדב״ז ,קפז.
][215
] 64
שנתון המשפט העברי ,כ ר ך ג—ד )תשל״ו—תשל״ז(
אין פ ו ס ק ה ה ל כ ה יכול ו ר ש א י ל ה ק ל ע ל מ צ פ ו נ ו ע ל ידי ה י מ נ ע ו ת מ ה ו ר א ה ה ל כ ה
ל מ ע ש ה ,או ב א י ר צ ו נ ו ל ה כ נ י ס ר א ש ו בין ש נ י ה ר י ם גדולים ,ב מ י ו ח ד כ א ש ר ח ו ס ר פ ת ר ו ן
יכול ל ה ב י א ל ״ ח ו ר ב א גדולה״ .י ר א ת ה ו ר א ה יכולה ל ה י ח ש ב א פ י ל ו ל מ ד ת חסידות ,כ ל
ע ו ד ה ה י מ נ ע ו ת מ ה ו ר א ה א י נ ה היא כ ש ל ע צ מ ה ה כ ר ע ה בנידון ע ם ת ו צ א ו ת ח מ ו ר ו ת
4 2 1
.
ב י מ י נ ו א נ ו יש ל ה ק ד י ש ת ש ו מ ת ל ב מ י ו ח ד ת ל ת ו צ א ו ת ה ש ל י ל י ו ת ש ל אי פ ת ר ו ן ,אי
עשייה ,או ר ת י ע ה מ ה ע ז ה ש ב פ ס י ק ה .ה צ י ב ו ר היהודי בארץ י ש ר א ל — ל א כולו מ ק ב ל
א ת ה ה ל כ ה מרצון ,ר ק ח ל ק ו ע ו ב ד א ת ה׳ ב ש מ ח ה .נוקשות ,ה ס ס נ ו ת ,ר ת י ע ה מ נ י צ ו ל
כ ל ה א פ ש ר ו י ו ת ה ה ל כ ת י ו ת יכולים ל ג ר ו ם ל כ ש ל ו נ ו ת ו ל ת ק ל ו ת י ת ר ו ת ,ש ל א ת צ א נ ה
ב נ ו ת י ש ר א ל ,ו ש ל א י צ א צ י ב ו ר גדול ל ת ר ב ו ת ר ע ה .
ה ת ר ת נישואין ש ל א הצליחו ,ש ח ר ו ר ה א ש ה מ כ ב ל י ש ב י ועיגון ה ו א צ ו ר ר דחוף ש ל
ה ש ע ה .ריבוי עניינים מעין א ל ה ל ל א פ ת ר ו ן טומן ב ק י ר ב ו ס כ נ ו ת ח מ ו ר ו ת לחיי מ ש פ ח ה
בישראל,
למסגרת המשפחה
ב י ש ר א ל ,ואף
ל כ ל ל י ו ת ם של דיני א י ש ו ת כ ד ת מ ש ה
וישראל.
ה ס ע י פ י ם ה ע ו ס ק י ם ב כ פ י י ת גט וחליצה המצויים בחוק שיפוט ב ת י דין ר ב נ י י ם )נישואיו
וגירושין( ,תשי״ג— ,1953ה ם א מ צ ע י ם ח ש ו ב י ם ש נ י ת נ ו ל ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ל פ ת ו ר
ב ע י ו ת א י ש ו ת מ ס ו ב כ ו ת ב י ו ת ר ,ל ח ת ו ך דינם .ב ד ר ך כ ל ל א מ צ ע י ם א ל ו נוצלו ו ה צ ד י ק ו
עצמם .כ מ ה ו כ מ ה מ ק ר י ם קשים ב א ו ע ל פ ת ר ו נ ם והיוצא מ ן ה כ ל ל היחיד
4 2 2
אינו בא
א ל א ל ל מ ד ע ל ה כ ל ל ,ו ה ו א :שימוש ב א מ צ ע י ה כ פ י ה יש ב ו משום ת ר ו מ ה ח ש ו ב ה ל מ נ י ע ת
עיגונא ד א י ת ת א .י
ר ו ב הדיינים ו ב ת י הדין נ ז ק ק י ם ל ס ע י פ י ם א ל ה ב ש ע ת ה צ ו ר ך ,א ם כי י ש נ ם כ מ ה ו כ מ ה
דיינים
האמורים
ששומרים את
נ פ ש ם ו י ר ח ק ו מ ה ם .י ע י ל ו ת ה פ ת ר ו נ ו ת ב ת ו ק ף סעיפי ה ח ו ק
י פ ז ר היסוסים ויביא ל כ ך ,כי כ ל ב ת י הדין ה ר ב נ י י ם ב י ש ר א ל ייזקקו ל ה ם
ב ש ע ת הצורך.
.421על יראת ההוראה ראה :פ׳ שיפמן ״הספק בהלכה ובמשפט״ ,שנתון המשפט העברי ,כ ר ך א
)תשל״ד( ,עמ׳ ,328בעמי .339—336
.422ראה לעיל פרק ט ,סעיף .4
][216
© Copyright 2024