‫מעמדו המשפטי של צו הפטר בארה"ב‪ -‬חלק ב'‬ ‫עודכן לאחרונה ביום ‪ 42‬לספטמבר ‪4102‬‬ ‫בתזכיר הקודם‪ ,‬עסקנו במעמדו ובכוחו של צו הפטר בארה"ב באופן כללי‪ .‬כעת‪ ,‬נעבור לבחינת נושא‬ ‫הבא‪ :‬מהן ההשלכות המשפטיות של צו הפטר שניתן על ידי בית משפט בארה"ב בהליכים משפטיים‬ ‫המתנהלים בארץ‪.‬‬ ‫שאלה זו יכולה לעלות בשתי מקרים‪:‬‬ ‫המקרה הראשון הוא כאשר מוגשת תביעה אזרחית נגד החייב בבית משפט בישראל ולנתבע יש צו‬ ‫הפטר שניתן בארה"ב‪ .‬האם הנתבע‪/‬החייב יכול להשתמש בצו ההפטר כהגנה נגד תביעת‬ ‫התובעים‪/‬הנושים? במידה וכן‪ ,‬כיצד עליו לעשות כן? כמובן ששאלה זו רלבנטית אך ורק אם התביעה‬ ‫מתייחסת לאירועים שהתרחשו לפני תחולת צו ההפטר‪ .‬עוד מקרה אשר נופל לקטיגוריה זו הוא מקרה‬ ‫בו מוגסת בקשה להכיר בפסק דין זר שניתן‪ ,‬למשל‪ ,‬בארה"ב‪ ,‬נגד החייב ולחייב יש בידיו צו הפטר‪.‬‬ ‫המקרה השני הוא מקרה בו החייב יוזם את התהליך ומגיש בעצמו בקשה לבית משפט ישראלי להכיר‬ ‫בצו ההפטר שניתן בארה"ב‪ .‬בניגוד למקרה הראשון בו החייב הוא פסיבי ורק מגיב לטענות כלפיו‪,‬‬ ‫במקרה זה‪ ,‬החייב יוזם ופותח את ההליך‪ .‬השאלה היא כיצד הוא עושה זאת ואיזה פרוצדורה עליו‬ ‫לנקוט?‬ ‫נדון‪ ,‬אפוא‪ ,‬בכל מקרה לגופו‪.‬‬ ‫חוק אכיפת פסקי חוץ‪ ,‬התשי"ח‪( 8591-‬להלן‪ :‬חוק האכיפה)‬ ‫חוק האכיפה מסדיר את האופן בו אדם יכול לאכוף פסקי דין שניתנו על ידי בתי משפט בחוץ לארץ‪.‬‬ ‫כמו כן‪ ,‬החוק מסדיר את ההגנות האפשרויות היכולות לעלות במסגרת הליך של אכיפת פסק חוץ‪.‬‬ ‫סעיף ‪ )2(2‬לחוק האכיפה קובע כדלהן‪:‬‬ ‫בית משפט בישראל רשאי להכריז פסק‪-‬חוץ כפסק אכיף אם מצא שנתקיימו בו תנאים‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫[‪]...‬‬ ‫הפסק הוא בר‪-‬ביצוע במדינה בה הוא ניתן‪.‬‬ ‫במילים אחרות על פי חוק האכיפה‪ ,‬על מנת לאכוף פסק דין זר‪ ,‬עליו להיות בר‪-‬ביצוע במדינה בה הוא‬ ‫ניתן‪.‬‬ ‫בהקשר הזה‪ ,‬השאלה היא האם פסק דין זר עדיין "בר ביצוע"במקרה בו ניתן צו הפטר כדין באותו‬ ‫מחוז שיפוט בו ניתן פסק הדין הזר‪ .‬או‪ ,‬במילים אחרות‪ ,‬מהי ההגדרה השיפוטית של "בר‪-‬ביצוע"‬ ‫המופיע בסעיף ‪ )2(2‬שבחוק האכיפה‪ .‬לשיטתה של פרופ' ס' וסרשטיין‪-‬פסברג במאמרה "על סופיות‬ ‫בפסקים זרים"‪" ,‬מעבר לכל תנאי אחר שבו נרצה לתלות את נכונותנו לאכוף פסק חוץ‪ ,‬נדרוש כי ביום‬ ‫שבו מבקשים לאכוף את הפסק בישראל‪ ,‬יהיה הוא פסק דין תקף אשר אין אלא מניעה מעשית‬ ‫לאכיפתו במכורתו"‪ .‬ס' וסרשטיין‪-‬פסברג‪" ,‬על סופיות בפסקים זרים"‪ ,‬משפטים יח (תשמ"ח) ‪.01 ,23‬‬ ‫ברוח דומה‪ ,‬קובע פרופ' ע' שפירא כי "בר ביצוע" הכוונה לבר ביצוע מבחינה משפטית‪ .‬כך עולה‬ ‫מהדוגמאות‪ ,‬שאותן הוא מביא כדי להראות אימתי לא ייאכף פסק חוץ‪ .‬כך‪ ,‬לדעתו לא ניתן לאכוף‬ ‫פסק חוץ שהתיישן או פסק חוץ שככר מומש‪ .‬ע' שפירא‪" ,‬הכרה ואכיפה של פסקי‪-‬חוץ"‪ ,‬עיוני משפט‬ ‫ד' (תשל"ה) ‪ .320 ,315‬יצוין‪ ,‬כי מסקנה דומה עולה מהדוגמאות המובאות בדבריי ההסבר להצעת חוק‬ ‫אכיפת פסקי חוץ (הצ"ח תש"ן ‪ ,483‬עמ' ‪.)011‬‬ ‫ובחזרה לעניינו‪ .‬ברור כשמש כי צו הפטר‪ ,‬בדומה להתיישנות ולמימוש‪ ,‬הופך פסק דין לבלתי ניתן‬ ‫לאכיפה‪ ,‬הן מבחינה מעשית והן מבחינה משפטית ולכן פסק דין זר כזה אינו ממלא אחרי התנאים‬ ‫של סעיף ‪ )2(2‬לחוק האכיפה‪ .‬בעניין זה‪ ,‬יפה הם דבריו של כבוד השופט יצחק ענבר בפרשת שובל נס‪:‬‬ ‫"יסודה של המניעה אינו בקשיי ביצוע עקב העדר נכסים בני מימוש של שפלטר‪ ,‬אלא בצו שיצא‬ ‫מלפני רשות שיפוטית מוסמכת‪ .‬אין הבדל ענייני בין פסק חוץ שאינו בר ביצוע מחמת התיישנות או‬ ‫מימוש‪ ,‬לבין פסק חוץ שאינו בר ביצוע מחמת הפטר שניתן לחייב על ידי בית משפט לפשיטות רגל‪.‬‬ ‫בכל המקרים לא ניתן לממש את פסק החוץ במדינה שבה ניתן מחמת מניעה משפטית שהגיון‬ ‫בצידה‪ .‬קשה להלום‪ ,‬כי בשעה שלא ניתן מבחינה משפטית לממש את הפסק במדינת מכורתו‬ ‫ניתן יהיה לעשות כן דווקא במדינת חוץ"‪.‬‬ ‫בש"א (י‪-‬ם) ‪ 4238/12‬שובל נס ואח' נ' שפלטר ואח' (ניתן ביום ‪ 01‬ליוני ‪[ )4112‬מאגר נבו]‪ ,‬סעיף ‪.8‬‬ ‫יצוין כי‪ ,‬שלא כמו פסק דין שהתיישן אשר במקרים מסוימים ניתן להחיותו‪ ,‬פסק דין שלאחריו הוצא‬ ‫צו הפטר כלפני הנתבע בטל ומבוטל מלכתחילה (‪ )void ad initio‬ולא יהיה ניתן לממש אותו לעולם‪.‬‬ ‫‪2‬‬ ‫תוקף ההפטר על פי דיני מדינת ישראל‪ -‬כללי‬ ‫כעת נעבור לשאלה השנייה שהעלינו בתחילת דברינו‪ :‬כיצד ניתן לאכוף‪/‬להכיר בצו הפטר שניתן‬ ‫בחו"ל?‬ ‫לסקירה כללית בנושא ראה פש"ר (י‪-‬ם) ‪ 1212-15‬ניקולס דייויד נ' מרטין לוין (ניתן ביום ‪ 4‬לינואר‬ ‫‪[ )4100‬נבו] (להלן‪" :‬ניקולס")‪.‬‬ ‫מושכלות יסוד הם כי לפסק חוץ‪ ,‬כולל פסקי חוץ הנוגעים לחדלות פרעון ופשיטת רגל‪ ,‬אין כוח משל‬ ‫עצמו בישראל‪ ,‬אף אם הוא כשר מכל הבחינות ובית המשפט בחו"ל היה מוסמך ליתן אותו‪ .‬על מנת‬ ‫שניתן יהיה לאכוף את פסק החוץ או להכיר בו‪ ,‬על פסק החוץ לעבור הליך קליטה על ידי בית המשפט‬ ‫בישראל‪:‬‬ ‫"פסק‪-‬דין שניתן במדינה חוצה‪-‬לישראל אינו בן‪-‬פועל בתוככי ישראל משל היה פסק‪-‬דין‬ ‫שנתן בית‪-‬משפט בישראל‪ .‬רשויות ההוצאה לפועל לא תאכופנה אותו‪ ,‬ורשם המקרקעין‬ ‫לא יכיר בו ולא ירשום אותו במרשם המקרקעין‪ .‬לעשותו בן‪-‬פועל בישראל‪ ,‬שומה על המעוניין‬ ‫בדבר להריק אותו פסק‪-‬דין מכלי‪-‬אל‪-‬כלי‪ ,‬משיטת המשפט הזרה אל משפט ישראל‪ ,‬ועל דרך‬ ‫זה לעשותו אבר במשפט ישראל‪ .‬ההרקה מכלי‪-‬אל‪-‬כלי עושים אותה בתי‪-‬המשפט‪ ,‬ולעניין זה‬ ‫משמש אותנו חוק אכיפת פסקי‪-‬חוץ‪ ,‬התשי"ח ‪."0538 -‬‬ ‫ע"א ‪ 501/52‬היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם‪ ,‬פ"ד מט(‪( 315 ,310 )0‬להלן‪" :‬אגם")‬ ‫ראה גם ע"א ‪ 523/11‬פלוני נ' פלונית‪ ,‬פ"ד נח(‪ 0 )2‬וגם ת"א (תל‪-‬אביב) ‪ 0814/10‬רגב אייל נ' צעדי‬ ‫מישל (ניתן ביום ‪ 5‬לאוקטובר ‪[ )4112‬נבו]‪ ,‬סעיף ‪( 5‬להלן‪" :‬רגב")‪.‬‬ ‫חוק האכיפה קובע שני מסלולים לקליטת פסק חוץ בישראל‪ .‬האחד הוא אכיפת פסק החוץ‪ ,‬והשני הוא‬ ‫הכרה בפסק החוץ‪ .‬הדינים החלים על אכיפת פסקי חוץ מצויים בסעיפים ‪ 2-01‬לחוק האכיפה והדינים‬ ‫החלים על הכרה בפסקי חוץ מצויים בסעיף ‪ 00‬לחוק‪ .‬בעניין זה הליכי פשיטת רגל אינם יוצאים מן‬ ‫הכלל ולבית המשפט המוסמך בישרא ל מוקנת הסמכות לאכוף או להכיר פסקי דין של בתי משפט‬ ‫במדינות זרות בענין הליכי חדלות פרעון בינלאומיים‪ ,‬בהתאם להסדרים הקבועים לאכיפה ולהכרה‬ ‫בפסק חוץ במסגרת החוק‪.‬‬ ‫פש"ר (ת"א) ‪ 4052/18‬הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' ‪( Gold and Honey L.P.‬ניתן‬ ‫ביום ‪ 21‬לאוקטובר ‪[ )4118‬מאגר נבו]‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫שאלת "המסלול" בו פסק חוץ חייב לעבור טרם הוא נקלט למערכת המשפט הישראלית אינה שאלה‬ ‫אקדמית בלבד ויש בה משום השלכות מעשיות רבות‪ .‬סעיף ‪ 2‬לחוק קובע כי על מנת לאכוף פסק חוץ‬ ‫על הפסק לעמוד בארבע תנאים מצטברים‪:‬‬ ‫בית משפט בישראל רשאי להכריז פסק‪-‬חוץ כפסק אכיף אם מצא שנתקיימו בו‬ ‫תנאים אלה‪:‬‬ ‫(‪ )8‬הפסק ניתן במדינה שלפי דיניה בתי המשפט שלה היו מוסמכים‬ ‫לתתו;‬ ‫(‪ )2‬הפסק אינו ניתן עוד לערעור;‬ ‫(‪ )3‬החיוב שבפסק ניתן לאכיפה על פי הדינים של אכיפת פסקי דין‬ ‫בישראל‪ ,‬ותכנו של הפסק אינו סותר את תקנת הציבור;‬ ‫(‪ )4‬הפסק הוא בר‪-‬ביצוע במדינה בה הוא ניתן‪.‬‬ ‫בנוסף‪ ,‬סעיף ‪ 1‬לחוק קובע כי פסק דין זר לא יוכרז כאכיף‪ ,‬על אף התקיימותם של התנאים שבסעיף ‪2‬‬ ‫לחוק‪ ,‬אם הוכח לבית המשפט הישראלי כי‪:‬‬ ‫(‪ )8‬הפסק הושג במרמה;‬ ‫(‪ )2‬האפשרות שניתנה לנתבע לטעון טענותיו ולהביא ראיותיו לפני מתן‬ ‫הפסק לא היתה‪ ,‬לדעת בית המשפט‪ ,‬סבירה;‬ ‫(‪ )3‬הפסק ניתן על ידי בית משפט שלא היה מוסמך לתתו על‪-‬פי כללי‬ ‫המשפט הבין‪-‬לאומי הפרטי החלים בישראל;‬ ‫(‪ )4‬הפסק נוגד פסק דין אחר שניתן באותו ענין בין אותם בעלי דין ושעודנו‬ ‫בר‪-‬תוקף;‬ ‫(‪ )9‬בעת הגשת התביעה בבית המשפט במדינה הזרה היה משפט תלוי‬ ‫ועומד‪ ,‬באותו ענין ובין אותם בעלי דין‪ ,‬בפני בית משפט או בית דין‬ ‫בישראל‪.‬‬ ‫החוק גם מסדיר את הסמכויות של בתי המשפט הישראליים להכיר בפסק דין זר בסעיף ‪(00‬א) ו‪(-‬ב)‬ ‫לחוק‪:‬‬ ‫(א) בית משפט או בית דין בישראל יכיר בפסק חוץ שנתמלאו לגביו כל אלה‪:‬‬ ‫(‪ )8‬חל עליו הסכם עם מדינת חוץ;‬ ‫(‪ )2‬ישראל התחייבה באותו הסכם להכיר בפסקי חוץ מאותו סוג;‬ ‫(‪ )3‬ההתחייבות אינה חלה אלא על פסקי חוץ הניתנים לאכיפה על פי חוק‬ ‫בישראל;‬ ‫(‪ )4‬נתמלאו בו תנאי ההסכם‪.‬‬ ‫(ב) אגב דיון בענין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין רשאי בית משפט או בית‬ ‫דין בישראל להכיר בפסק חוץ‪ ,‬אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו‪ ,‬אם ראה‬ ‫שמן הדין והצדק לעשות כן‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫השאלה אם יש לאכוף את פסק החוץ או להכיר בו תלויה באופיו של הפסק‪ .‬ככלל‪ ,‬פסק חוץ הכולל‬ ‫חיוב אישי שבעל דין מבקש להוציאו אל הפועל דורש את אכיפתו‪ ,‬ואילו במקרים בהם פסק הדין קובע‬ ‫חיוב קנייני או מעין קנייני שאינו בר אכיפה תתבקש אך ההכרה בפסק הדין ובזכויות שהוא מגלם‬ ‫בתוכו‪ .‬במילים אחרות בעוד אכיפה עניינה בפסקי דין ‪ in personam‬המטילים חיוב אישי הרי שהכרה‬ ‫עניינה בפסקים ‪ in rem‬שאין בהם חיוב אישי ואין במסגרתם צורך בהוצאה לפועל של פסקי הדין‬ ‫כדוגמת פסקים שהם בענייני קניין וענייני מעמד אישי (עניין רגב‪ ,‬סעיף ‪.)01‬‬ ‫באשר להליך פשיטת רגל‪ ,‬מקובל לראות בו מקרה מיוחד (‪ )sui generis‬או הליך מעין‪-‬קנייני‪,‬‬ ‫שדרך האכיפה אינה יאה לו‪ .‬ואולם למעשה בשל העובדה כי הליכי חדלות פרעון כוללים בחובם‬ ‫הליכים שונים המורכבים מהחלטות שונות בעלות נפקויות שונות‪ ,‬כגון העברת נכסי החייב לשליטת‬ ‫הנאמן‪ ,‬עיכוב הליכים כנגד החייב‪ ,‬תשלומים בדין קדימה ועוד כאלה וכאלה‪ ,‬יש לבחון את אופן מתן‬ ‫התוקף בישראל להחלטת בית המשפט הזר במסגרת הליכי חדלות פרעון בהתאם לאופי החלטות של‬ ‫בית המשפט הזר‪.‬‬ ‫כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בעניין קוז'וך נקבע כי צו הפטר הוא צו הכולל חיוב אישי המופנה כלפי כל אחד מנושיו של‬ ‫החייב‪ ,‬ובתור שכזה הוא נכנס לגדרם של פסקי החוץ שהינם בני אכיפה‪ .‬ע"א ‪ 2112/55‬בן ציון קוז'וך‬ ‫נ' איתן ליאל (ניתן ביום ‪ 4‬לאפריל ‪[ )4110‬נבו]‪ .‬בעניין קוז'וך ברור כי שאלת סיווגם של פסקי דין‬ ‫בתחום חדלות הפרעון היא שאלה פרקטית הדורשת מבית המשפט לעיין בפסק הדין נשוא ההליך‬ ‫ולקבוע האם מדובר בפסק דין אופרטיבי הדורש אכיפה או פסק דין הקובע מעמד (סטטוס) או קניין‬ ‫הדורש אך ורק הכרה‪ .‬כך‪ ,‬בעניין קוז'וך כבוד השופט א' לוי קובע כי בעוד שבדרך כלל פסק בעניין‬ ‫חדלות פרעון יסווג כמקרה מיוחד (‪" ,)sui generis‬ועל כן הכרה אינה יאה לה"‪ ,‬במקרה הספציפי‬ ‫שהיה לפניו‪ ,‬עיון בפסק החוץ גילה כי צו ההפטר כלל החלטות אופרטיביות וחיובים אישיים ולכן הגיע‬ ‫לכלל מסקנה כי מדובר בפסק חוץ הדורש אכיפה (ראה קוז'וך‪ ,‬ס' ‪.)0‬‬ ‫באשר לתנאים של אכיפת פסקי חוץ‪ :‬כאמור‪ ,‬סעיף ‪ 2‬לחוק מונה ארבעה תנאים מצטברים‬ ‫שבהתקיימם יתאפשר לאכוף פסק דין זר‪ ,‬ונטל ההוכחה בדבר קיומם של התנאים רובץ על כתפי‬ ‫מבקש אכיפת הפסק‪ .‬רע"א ‪ 4402/11‬קרלו נובילי רובינטריה ס‪.‬פ‪.‬א‪ .‬חברה שמושבה באיטליה נ'‬ ‫משה קטן בע"מ‪ ,‬פ"ד נד(‪ .210 ,212 )2‬בהקשר הזה‪ ,‬מבקש אכיפה של פסק דין זר חייב לצרף לבקשתו‬ ‫"תצהיר לאישור העובדות המוכיחות את קיומם של כל אחד מהתנאים הנקובים בסעיף ‪ 2‬לחוק"‪,‬‬ ‫בהתאם לתקנה ‪ )4(232‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪( 0582-‬להלן‪" :‬התקנות") לפיה על‬ ‫המבקש אכיפת פסק חוץ לצרף עובדות אלה‪ ,‬לרבות הדין הזר שאף הוא עובדה הטעונה הוכחה‪,‬‬ ‫יפורטו בתצהיר‪ ,‬כשבעניין זה נקבע כי אין להסתפק בטענה סתמית של המצהיר כי נתקיימו תנאי‬ ‫סעיף ‪ 2‬לחוק‪ .‬כן נקבע‪ ,‬כי רצוי שהתצהיר יהא מגובה בחוות דעת או בעדות של מומחה לדין הזר‪,‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שתאשר את הדין הזר ואת פרשנותו ותוכיח את התקיימות התנאים בסעיף ‪ 2‬לחוק‪ .‬ע"א ‪ 7675756‬ברג‬ ‫יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' ‪ ,Berg East Imports Inc‬פ"ד נד(‪.018 ,150 )0‬‬ ‫ובאשר להכרה בפסקי דין זרים‪ :‬במסגרת הכרה בפסק חוץ קיימים בחוק שני מסלולים‪ .‬האחד‪ ,‬הכרה‬ ‫ישירה במסגרת הליך שנפתח במיוחד לשם כך‪ .‬הכרה זו מסודרת בסעיף ‪(00‬א) לחוק הקובע כאמור‪:‬‬ ‫(א) בית משפט או בית דין בישראל יכיר בפסק חוץ שנתמלאו לגביו כל‬ ‫אלה‪:‬‬ ‫(‪ )8‬חל עליו הסכם עם מדינת חוץ;‬ ‫(‪ )2‬ישראל התחייבה באותו הסכם להכיר בפסקי חוץ מאותו סוג;‬ ‫(‪ )3‬ההתחייבות אינה חלה אלא על פסקי חוץ הניתנים לאכיפה על פי חוק‬ ‫בישראל;‬ ‫(‪ )4‬נתמלאו בו תנאי ההסכם‪.‬‬ ‫והמסלול השני הוא הכרה עקיפה כשיש צורך להשתמש בממצא שבפסק הדין הזר כדי ליצור השתק‬ ‫פלוגתא בהתדיינות המקומית ולצורך אותו דיון בלבד‪ .‬הכרה זו מוסדרת בסעיף ‪(00‬ב) לחוק הקובע כי‪:‬‬ ‫אגב דיון בענין הנמצא בסמכותו ולצורך אותו ענין רשאי בית משפט או בית דין בישראל להכיר בפסק‬ ‫חוץ‪ ,‬אף אם סעיף קטן (א) אינו חל עליו‪ ,‬אם ראה שמן הדין והצדק לעשות כן‬ ‫‪.‬‬ ‫אין מניעה עקרונית להכיר הכרה ישירה בפסק דין זר בענייני פשיטת רגל‪ ,‬ואולם במקרה דידן‪ ,‬מכיוון‬ ‫שאין הסכם בין ארה"ב לבין מדינת ישראל בעניין זה‪ ,‬די ברור כי לא מתקיימים התנאים להכרה‬ ‫‪1‬‬ ‫ישירה בפסק החוץ לפי סעיף ‪(00‬א) לחוק‪.‬‬ ‫ואולם בכך לא נסתם הגולל על האפשרות להכיר בצו‪ ,‬שכן‪ ,‬גם אם לא ניתן להכיר בפסק הזר במקרה‬ ‫זה בדרך של הכרה ישירה לפי סעיף ‪(00‬א) לחוק‪ ,‬אין בכך לשלול את האפשרות להכיר בו בהכרה‬ ‫אגבית לפי סעיף ‪(00‬ב) לחוק‪ .‬התנאי היחיד בו מותנית ההכרה לפי סעיף זה הוא שבית המשפט‬ ‫השתכנע כי מן הדין והצדק לעשות כן‪ ,‬כשנפסק שפירוש המילים "מן הדין והצדק" הוא כפי משמעותן‬ ‫המקובלת בלשון בני אדם‪ .‬עניין ניקולוס‪ ,‬סעיף ‪.41‬‬ ‫‪ 1‬חרף האמור בסעיף ‪(00‬א) לחוק כי הכרה ישירה בפסק חוץ מותנית בקיומו של הסכם עם מדינת החוץ המסדיר את‬ ‫הנושא‪ ,‬נקבע זה מכבר כי ניתן להכיר הכרה ישירה בפסקי חוץ גם בהעדר הסכם עם מדינת חוץ המסדיר את הנושא‪ .‬על‬ ‫האפשרות העקרונית להכרה ישירה בפסק זר שלא מתקיימים לגביו תנאי סעיף ‪(00‬א) ראה ע"א ‪ 2343/18‬בתי זיקוק לנפט‬ ‫בע"מ נ' ‪( New Hampshire Insurance Co‬ניתן ביום ‪ 03‬לדצמבר ‪[ )4101‬נבו]‪ .‬ראה גם מנשה שאוה "הכרה ישירה של‬ ‫פסק דין בישראל והכללים החלים עליה" קרית המשפט ב (תשנ"ב)‪ .‬זאת‪ ,‬בין היתר‪ ,‬בשל השאיפה לשים קץ להתדיינות‪,‬‬ ‫הרצון לעשות צדק‪ ,‬וטיפוח יחסי גומלין עם מערכות משפט ושיטות משפט שונות‪ .‬בהמשך‪ ,‬בעניין אחר נקבע כי נימוקים‬ ‫אלו המצדיקים את האפשרות להכיר באופן ישיר בפסקי חוץ גם בהעדר הסכם עם מדינת החוץ‪ ,‬רלוונטיים‪ ,‬ואולי אף ביתר‬ ‫שאת‪ ,‬גם בעניינים של סטטוס במסגרת דיני חדלות פרעון‪ ,‬שמעצם טבעם דורשים שיתוף פעולה הרמוני בין בתי המשפט‬ ‫המוסמכים במדינות השונות‪ .‬בעניין זה ראה פרק ה‪ 03-‬לקודקס אשר אומץ במטרה להסדיר את ענייני פשיטת רגל‬ ‫בינלאומיים‪.‬‬ ‫‪6‬‬ ‫מסקנות‬ ‫מכל האמור לעיל‪ ,‬ניתן להגיע לכלל המסקנה כי צו הפטר‪ ,‬לרוב‪ ,‬מהווה פסק דין זר אשר ראוי להיכלל‬ ‫לאותם החלטות שיפוטיות הראויות למסלול של אכיפה ולא הכרה‪ .‬מסקנה זו מבוססת על העובדה כי‬ ‫צו הפטר‪ ,‬לרוב‪ ,‬כולל חיובים אישיים ולכן יאה לו מסלול האכיפה‪.‬‬ ‫בעניין קוז'וך ההפטר הזר נשוא הערעור גם כלל "צו מניעה שאוסר את הנושים מאכיפת כל פסק דין‬ ‫שניתן לגבי חובות החייב‪ ...‬או לנקוט בכל דרך אחרת לגבות את החוב‪ ...‬הצו שניתן על ידי בית המשפט‬ ‫לפשיטת רגל ניו‪-‬ג'רזי‪ ...‬מהווה צו מניעה מלנקוט כל פעולה כדי לגבות חוב כזה‪ "...‬עניין קוז'וך‪ ,‬עמ'‬ ‫‪ ,230‬ציטוט מחוות הדעת‪ .‬מאחר שמדובר בסוג של צו מניעה‪ ,‬כבוד השופט א' לוי הגיע למסקנה כי‬ ‫ההפטר כלל "חיוב אישי המופנה כלפי כל אחד מנושיו של המערער‪ ,‬ובתור שכזה הוא נכנס לגדרם‬ ‫של פסקי החוץ שהינם בני אכיפה"‪ ,‬עניין קוז'וך‪ ,‬עמ' ‪ .230‬יתירה מזו‪ ,‬וכפי שכבוד השופט א' לוי כבר‬ ‫ציין בקוז'וך‪ ,‬עצם הגשת ההפטר במסגרת הליך זה‪ ,‬מעיד כי מתבקש אכיפה של ההפטר כנגד פסק‬ ‫הדין הזר‪ .‬קוז'וך‪ ,‬עמ' ‪.230‬‬ ‫כמובן‪ ,‬ששלאת ההליך עליו החייב לנקוט בעת שהוא רוצה "להפעיל" את צו ההפטר שברשותו תלוי על‬ ‫התוכן והמהות של הצו ומומלץ לקבל ייעוץ מקצועי מעו"ד המתמחה בתחום בכל מקרה ומקרה‪.‬‬ ‫‪7‬‬ ‫רשימת מקורות‬ ‫לפי סדר הופעתן‬ ‫תקנה ‪ )4(232‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪0582-‬‬ ‫סעיף ‪ 2‬לחוק אכיפת פסקי חוץ‪ ,‬תשי"ח‪0538-‬‬ ‫סעיף ‪ 1‬לחוק אכיפת פסקי חוץ‪ ,‬תשי"ח‪0538-‬‬ ‫סעיף ‪ 00‬לחוק אכיפת פסקי חוץ‪ ,‬תשי"ח‪-‬‬ ‫פסיקה‬ ‫בש"א (י‪-‬ם) ‪ 4238/12‬שובל נס ואח' נ' שפלטר ואח' (ניתן ביום ‪ 01‬ליוני ‪[ )4112‬נבו]‬ ‫פש"ר (י‪-‬ם) ‪ 1212-15‬ניקולס דייויד נ' מרטין לוין (ניתן ביום ‪ 4‬לינואר ‪[ )4100‬נבו]‬ ‫ע"א ‪ 501/52‬היועץ המשפטי לממשלה נ' אגם‪ ,‬פ"ד מט(‪310 )0‬‬ ‫ע"א ‪ 523/11‬פלוני נ' פלונית‪ ,‬פ"ד נח(‪0 )2‬‬ ‫ת"א (תל‪-‬אביב) ‪ 0814/10‬רגב אייל נ' צעדי מישל (ניתן ביום ‪ 5‬לאוקטובר ‪[ )4112‬נבו]‬ ‫פש"ר (ת"א) ‪ 4052/18‬הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ'‪Gold & Honey (1995) L.P.‬‬ ‫(ניתן ביום ‪ 21‬לאוקטובר ‪[ )4118‬נבו]‬ ‫ע"א ‪ 2112/55‬בן ציון קוז'וך נ' איתן ליאל (ניתן ביום ‪ 4‬לאפריל ‪[ )4110‬נבו]‬ ‫רע"א ‪ 4402/11‬קרלו נובילי רובינטריה ס‪.‬פ‪.‬א‪ .‬חברה שמושבה באיטליה נ' משה קטן בע"מ‪ ,‬פ"ד‬ ‫נד(‪212 )2‬‬ ‫ע"א ‪ 1015/50‬ברג יעקב ובניו (רהיטים) בע"מ נ' ‪ ,Berg East Imports Inc‬פ"ד נד(‪150 )0‬‬ ‫ע"א ‪ 255/05‬בן דיין נ' אי‪ .‬די‪ .‬אס‪ .‬אינטרנשיונל בע"מ‪ ,‬פ"ד לח(‪55 )4‬‬ ‫‪8‬‬ ‫ע"א ‪ 2343/18‬בתי זיקוק לנפט בע"מ נ' ‪( New Hampshire Insurance Co‬ניתן ביום ‪ 03‬לדצמבר‬ ‫‪[ )4101‬נבו]‬ ‫ספרות משפטית שאוזכרו‪:‬‬ ‫ש' לוין א' גרוניס פשיטת רגל ירושלים (תש"ע)‬ ‫ס' וסרשטיין‪-‬פסברג‪" ,‬על סופיות בפסקים זרים"‪ ,‬משפטים יח (תשמ"ח) ‪23‬‬ ‫ע' שפירא‪" ,‬הכרה ואכיפה של פסקי‪-‬חוץ"‪ ,‬עיוני משפט ד' (תשל"ה) ‪315‬‬ ‫מנשה שאוה "הכרה ישירה של פסק דין בישראל והכללים החלים עליה" קרית המשפט ב (תשנ"ב)‬ ‫‪9‬‬