‫בקשה בטענת "פרעתי"‬ ‫סדרי דין וטענות הגנה‬ ‫כבוד רשמת ההוצל"פ זהבית אלדר‪ -‬מחוז מרכז‬ ‫הוראות הדין‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫‪‬‬ ‫סעיף ‪ 19‬לחוק ההוצאה לפועל‪-‬‬ ‫"‪(19‬א) חייב הטוען שמילא אחר פסק הדין או שאינו חייב עוד‬ ‫למלא אחריו‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬עליו הראיה‪ ,‬ורשאי רשם ההוצאה‬ ‫לפועל לקבוע אם ובאיזו מידה מוטל עוד על החייב למלא אחר פסק‬ ‫הדין; עד לקביעתו כאמור‪ ,‬רשאי רשם ההוצאה לפועל להורות על‬ ‫עיכוב ביצועו של פסק הדין‪ ,‬כולו או מקצתו‪ ,‬מטעמים מיוחדים‬ ‫שיירשמו‪.‬‬ ‫(ב) החליט רשם ההוצאה לפועל להורות על עיכוב ביצועו של פסק‬ ‫הדין‪ ,‬יצווה על הפקדת ערובה להבטחת קיום פסק הדין‪ ,‬זולת אם‬ ‫החליט‪ ,‬בהתחשב בנסיבות העניין‪ ,‬שלא לצוות כן‪.‬‬ ‫(ג) דחה רשם ההוצאה לפועל את טענת החייב‪ ,‬יטיל עליו הוצאות‬ ‫מיוחדות אם מצא כי לא היה יסוד לטענתו"‪.‬‬ ‫פרוצדורה של "בקשה בכתב" לפי פרק כ' לתקנות סד"א‬ ‫תקנות ‪241-246‬‬ ‫תקנה ‪(27‬א) לתקנות ההוצל"פ‪:‬‬ ‫‪27 ‬א‪" .‬הגשת בקשה לפי סעיפים ‪ 48 ,25 ,19‬או ‪ 58‬לחוק‪ ,‬ודיון‬ ‫בה יהיו בדרך הקבועה בפרק כ' לתקנות סדר הדין‪ ,‬בשינויים‬ ‫המחויבים‪ ,‬ואולם רשם ההוצאה לפועל רשאי לסטות מסדרי‬ ‫הדין האמורים אם מצא כי הדבר יועיל להכרעה צודקת ויעילה‬ ‫בהליך‪ ,‬וכן רשאי הוא לדחות את הבקשה בלי שקיים דיון"‪.‬‬ ‫סדרי הדין בהגשת הבקשה‬ ‫‪‬‬ ‫בקשה הנתמכת בתצהיר לאימות העובדות המשמשות יסוד לבקשה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לאחר הגשת הבקשה‪ ,‬מוסמך הרשם להורות על עיכוב ביצועו של פסק הדין‬ ‫כולו או חלקו מטעמים מיוחדים שירשמו "עד להכרעה בבקשה"‪.‬‬ ‫‪ ‬העיקרון היסודי הוא שעל הרשם להורות במקרה של עיכוב ביצוע‪ ,‬על‬ ‫הפקדת ערובה‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫בנסיבות עובדתיות ראויות ומתאימות רשאי הרשם לעכב את ביצוע פסק‬ ‫הדין גם בלא להורות על הפקדת ערובה‪.‬‬ ‫‪ ‬בקביעת סוג וסכום הערובה על הרשם להעריך את סיכוייה הלכאוריים של‬ ‫קבלת טענת הפרעתי [עש"א (חי') ‪ 12064-04-09‬מורן‪-‬חברה לבנין בע"מ נ'‬ ‫בנק דיסקונט לישראל בע"מ‪(,‬אתר נבו)]‪.‬‬ ‫נטל השכנוע בטענת "פרעתי" קבוע ומוטל על החייב‬ ‫‪‬‬ ‫במהלך הדיון יכול לעבור על הזוכה הנטל המשני להביא ראיות לסתור ‪:‬‬ ‫•‬ ‫החייב הביא מסמכים אשר תומכים לכאורה בטענותיו ולנוכח כך צריך הזוכה להראות‬ ‫שפני הדברים שונים ממה שהם נראים על פי טענות החייב [ראה והשווה רש"א‬ ‫‪ 10272\07‬עזבון המנוח אבא בביוף ז"ל נ' עיריית חיפה (אתר נבו)]‪.‬‬ ‫•‬ ‫עובדה מהותית כלשהיא‪ ,‬שהחייב נדרש להוכיח את קיומה‪ ,‬נמצאת דווקא בידיעתו‬ ‫המיוחדת של הזוכה‪.‬‬ ‫הסבת הנטל מתרחשת לאחר שהחייב הביא ראיה לכאורה לתמיכת גרסתו‪.‬‬ ‫•‬ ‫השהיית הליכי ההוצל"פ מצד הזוכה לזמן ארוך מבלי שיינתן הסבר להשהיה זו‪ ,‬עשויה‬ ‫להעביר על שכמו של הזוכה להראות שהחוב לא סולק‪( .‬המרצה ‪ 22\72‬נדב נ' נדב פ"ד‬ ‫כ"ו(‪.)603 )1‬‬ ‫•‬ ‫טרם ייזקף שיהוי לחובת הזוכה‪ ,‬יש לבחון קיומם של שני תנאים עיקריים‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם השיהוי מבטא ויתור על מימוש הזכות מצד הזוכה‪.‬‬ ‫ב‪ .‬האם הורע מצבו של החייב עקב השיהוי‪.‬‬ ‫תחולת הטענה‬ ‫‪‬‬ ‫רשם ההוצל"פ אינו מוסמך לדון במסגרת טענת "פרעתי" בטענה של פירעון‬ ‫שנולדה לפני מתן פסק הדין‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענות חייב במסגרת בקשת "פרעתי"‪ ,‬מוגבלות לנסיבות שלא היו קיימות‬ ‫לפני שניתן פסק הדין ולטענות שלא נידונו ונדחו על ידי בית המשפט בפסק‬ ‫הדין המבוצע בהוצל"פ‪( .‬ע"א ‪ 4972\06‬חזקיהו (אקי) בבכנוף נ' דוד קמי‪,‬‬ ‫אתר נבו)‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫טענת "פרעתי" בהליכי ביצוע שטר‪:‬‬ ‫•‬ ‫סמכותו של הרשם מתגבשת ביום המצאת הבקשה לביצוע שטר לחייב או‬ ‫לאחר מכן‪.‬‬ ‫•‬ ‫הרשם רשאי לדון בטענת פירעון שגובשה במועד מאוחר יותר מהמועד בו‬ ‫הומצאה לחייב הבקשה לביצוע שטר‪.‬‬ ‫•‬ ‫תאריך ההמצאה מוכח מאישור ההמצאה וכל טענת פירעון שהתגבשה לפני‬ ‫מועד זה‪ ,‬יכולה לשמש לחייב טענת התנגדות שתתברר בבית המשפט‪.‬‬ ‫טענת קיזוז‬ ‫‪ ‬רשם ההוצל"פ מוסמך לדון בטענת קיזוז רק כאשר הזכות אינה‬ ‫שנויה במחלוקת;‬ ‫הזוכה הודה בה במפורש או שהמדובר בזכות חלוטה‪.‬‬ ‫‪ ‬לרשם ההוצל"פ אין סמכות לדון בטענת קיזוז נטענת (להבדיל‬ ‫מקיימת)‪.‬‬ ‫‪ ‬זכות קיזוז נטענת השנויה במחלוקת‪ ,‬היא טענה שבירורה חורג‬ ‫מגדר סמכותו של רשם ההוצל"פ הדן בטענת "פרעתי"‪ ,‬ויש‬ ‫לבררה בבית משפט המוסמך לכך ככל עילת תביעה אחרת שיש‬ ‫לחייב כנגד הזוכה‪( .‬ע"א ‪ 4493\83‬רב הון נ' גליקמן‪ ,‬פ"ד ל"ט(‪)3‬‬ ‫‪.))1985( 250,‬‬ ‫‪" ‬הרציונאל העומד בבסיס ההתייחסות השונה לסוגי‬ ‫טענת "פרעתי" השונים‪ ,‬הוא העדר סמכות לראש‬ ‫ההוצל"פ לדון בתביעות שיש לחייב כנגד יריבו‪ ,‬באשר‬ ‫תפקידו העיקרי של ראש ההוצל"פ הוא ביצוע פסק דין‬ ‫וחיובים מוחלטים אחרים‪ ,‬ואין הוא קובע זכויות של‬ ‫בעלי הדין‪ ,‬אלא במקרים מסוימים ומיוחדים"‪.‬‬ ‫( ע"א (ת"א) ‪ 1279\04‬כלל חברה לביטוח בע"מ נ'‬ ‫פנינה מריאני (אתר נבו))‪.‬‬ ‫גבול סמכותו של רשם ההוצל"פ לפרש פסק דין במסגרת‬ ‫טענת "פרעתי"‬ ‫‪ ‬מטרת הליכי ההוצל"פ הינה אכיפת החיובים הטמונים בפסק הדין‪.‬‬ ‫‪ ‬מחובתו של רשם ההוצל"פ לאכוף פסק דין בין שהוא נכון ומדויק ובין‬ ‫שהוא שגוי‪" .‬אכיפת החיוב מחייבת הבנת מהותו ומשמעותו‪ .‬השלב‬ ‫הראשון באכיפת החיוב הינו שלב ההבנה והפרשנות‪ .‬כל הפעלה של פסק‬ ‫דין גוררת אחריה את פרשנותו‪ .‬אולם מקום בו יש אי‪-‬בהירות‪ ,‬יש לעולם‬ ‫לזכור כי שיקול הדעת של ההוצאה לפועל הוא מוגבל לפי עצם טיבו‬ ‫וטבעו‪ .‬מקום בו הבנת החיוב ופרשנותו אינם עולים מתוך פסק הדין‬ ‫ונסיבותיו‪ ,‬רשאי ראש ההוצאה לפועל לפנות לבית המשפט לצורך הבהרת‬ ‫פסק הדין‪ .‬במקרים של חוסר בהירות יידרש אפוא השלב השני באכיפת‬ ‫החיוב‪ ,‬דהיינו שלב הבהרת פסק הדין לפי סעיף ‪ 12‬לחוק ההוצאה‬ ‫לפועל"‪.‬‬ ‫(רע"א ‪ 6856\93‬בנימין חוטר נ' גבריאל מוקד פ"ד מ"ח(‪)5‬‬ ‫תשנ"ד\תשנ"ה‪.)1994,‬‬ ‫‪‬‬ ‫ע"א (ת"א) ‪ 1094\03‬בנק מסד בע"מ נ' הרצל יצחק (אתר נבו)‪.‬‬ ‫בית המשפט קובע כי רשם ההוצל"פ חרג מסמכותו‪ ,‬כאשר פירש את‬ ‫פסק הדין המבוצע בתיק‪ ,‬באופן שבו אימץ פירוש אחד מתוך שניים‬ ‫אפשריים וסבירים של פסק הדין לגביי סוג הריבית שנפסקה‪.‬‬ ‫בית המשפט מבטל החלטת הרשם שניתנה במסגרת טענת "פרעתי"‬ ‫ומורה לו לפנות בבקשה למתן הבהרה לפי ס' ‪ 12‬לחוק ההוצל"פ‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ע"א (ת"א) ‪ 3155\05‬משה שרה נ' מרקי נחמה (אתר נבו)‪.‬‬ ‫בית המשפט הופך את החלטת רשם ההוצל"פ‪ ,‬תוך קביעה כי רשם‬ ‫ההוצל"פ חרג מסמכותו בכך שקרא לתוך פסק הדין על דרך‬ ‫פרשנות סעד שלא היה כלול בפסק הדין‪.‬‬ ‫מדובר על מקרה בו נפסק כי על החייב לפנות מגרש‪ .‬רשם ההוצל"פ‬ ‫פירש את פסק הדין ככולל גם חיוב להרוס את המבנה הבנוי על‬ ‫המגרש‪.‬‬ ‫‪ ‬בר"ע (ח"י) ‪ 1195\98‬תירם נ' עירית חיפה‪ ,‬דינים מחוזי‬ ‫כו'(‪ .253 ,)10‬בפסק הדין נקבע‪" :‬על המבקשים לסלק את‬ ‫ידם מחלקה ‪ 72‬גוש‪...‬ולהחזירה למשיבה שהיא פנויה מכל‬ ‫אדם וחפץ"‪.‬‬ ‫על החלקה ניצב בניין אבן אשר השתרע בחלקו על חלקות‬ ‫אחרות הגובלות בחלקה‪.‬‬ ‫כבוד השופט ג'ובראן קבע‪ ,‬כי שאלת הריסתו של המבנה מכח‬ ‫פסק הדין המורה על פינוי החלקה "מכל אדם וחפץ"‪ ,‬אינה‬ ‫מסורה לסמכותו של רשם ההוצל"פ‪.‬‬ ‫פתיחת תיק הוצל"פ בחוסר תום לב‬ ‫‪ ‬על המבקש לקבל סעד מבית המשפט לנהל את ענייניו בתום לב‪.‬‬ ‫‪ ‬הליכי הוצל"פ למימוש זכות מכח פסק דין לרבות פתיחת תיק‬ ‫הוצל"פ וניהול ההליכים בו‪ ,‬כפופים אף הם לתחולתו של עיקרון‬ ‫תום הלב‪.‬‬ ‫‪ ‬על רשם ההוצל"פ מוטלות החובה והסמכות לבחון האם הצדדים‬ ‫מתנהלים בתום לב‪.‬‬ ‫ע"א (ת"א) ‪ 2836\03‬עירית תל אביב נגד מור תמר (אתר נבו))‪.‬‬ ‫‪" ‬ישנם מקרים‪ ,‬בהם טוען החייב לפירעון חובו‪ ,‬טרם פתיחת‬ ‫הליכי ההוצאה לפועל‪ ,‬או טענות אחרות הנוגעות לשאלת‬ ‫פירעונו או אי פירעונו של החוב הפסוק‪ .‬במקרים מעין אלו‪,‬‬ ‫בהם טוען החייב כי הזוכה עשה שימוש שלא בתום לב בפסק‬ ‫הדין‪ ,‬בהגשתו לביצוע‪ ,‬נראה כי סמכותו של ראש ההוצל"פ‬ ‫חולשת גם אף על טענה כגון זו‪ ,‬במסגרת הדיון בבקשה בטענת‬ ‫"פרעתי"‪.‬‬ ‫בנסיבות העניין‪ ,‬לאור טענת המשיבות‪ ,‬כי במועד הגשת פסק‬ ‫הדין לביצוע‪ ,‬וחרף האיחורים במועדים‪ ,‬נפרע למעשה‪ ,‬חובן‪,‬‬ ‫נראה כי סמכותו של ראש ההוצאה לפועל‪ ,‬משתרעת גם על‬ ‫בחינת תום ליבה של המערערת בהגשת הבקשה לביצועו של‬ ‫פסק הדין"‪.‬‬ ‫ע"א (ת"א) ‪ 2194\03‬יצחקי חפירות ומבנים בע"מ ואח' נ'‬ ‫צמנטכל קרקע ומבנים בע"מ ואח' (פורסם בנבו))‪.‬‬ ‫סעיף ‪ 6‬לחוק ההוצאה לפועל‬ ‫‪(6" ‬ב) לא תוגש בקשה לביצוע פסק דין כאמור בסעיף קטן (א) אלא‬ ‫לאחר שחלף המועד שנקבע בפסק הדין לביצועו‪ ,‬ואם לא נקבע‬ ‫מועד כאמור‪ -‬לאחר שחלפו ‪ 30‬ימים מיום מתן פסק הדין; ניתן‬ ‫פסק דין שלא במעמד החייב ונדרש הזוכה או בא כוחו להמציא את‬ ‫פסק הדין לחייב‪ ,‬יחול מניין ‪ 30‬הימים במועד המצאת פסק‬ ‫הדין"‪.‬‬ ‫‪ ‬סעיף ‪ 6‬לחוק ההוצאה לפועל בנוסחו הקודם קבע קביעה ברורה‬ ‫לעניין הסמכות המקומית‪ ,‬מנגד לא הייתה קביעה בחוק בעניין‬ ‫המועד בו יש להגיש בקשה לביצוע פסק דין‪.‬‬ ‫"הזוכה רשאי להגיש לכל לשכת הוצאה לפועל בקשה לביצוע פסק‬ ‫הדין"‪.‬‬ ‫ע"א (חיפה) ‪ 267\96‬מונדר בסול ואח' נ' דהאמשה מנצור בע"מ‬ ‫(אתר נבו))‪.‬‬ ‫‪ ‬נפסק כי רשם ההוצל"פ מוסמך לדון במסגרת בקשה בטענת‬ ‫"פרעתי"‪ ,‬בטענת חוסר תום לב של הזוכה ובבקשה להפחתת שכר‬ ‫טרחה על פי סעיף ‪(10‬א) לחוק‪ ,‬עקב פתיחה מיותרת של תיק‬ ‫ההוצל"פ‪.‬‬ ‫במקרה הנדון נקבע‪ ,‬שרוב הסכום היה מונח למעשה בכיסו של‬ ‫הזוכה עוד בטרם פתיחת התיק בצורה של ערבות בנקאית‪ ,‬אותה‬ ‫היה יכול לממש ללא קושי‪.‬‬ ‫כן נקבע‪ ,‬כי פנייה ללשכת ההוצל"פ מבלי לפנות תחילה למימוש‬ ‫הערבות הבנקאית‪ ,‬יש בה פעולה שבאה להגדיל את שכר הטרחה‬ ‫שלא לצורך‪ ,‬תוך פגיעה בזכויות החייבת‪.‬‬ ‫‪ ‬ככלל‪ ,‬רשם ההוצל"פ אינו מוסמך להאריך מועד שנקבע בפסק‬ ‫דין או בהסכם פשרה שקיבל תוקף של פסק דין‪.‬‬ ‫‪ ‬לבית המשפט שנתן את פסק הדין‪ ,‬סמכות להאריך מועד שנקבע‬ ‫בפסק דין רק בנסיבות מיוחדות של כח עליון ולשם מניעת עוול‪.‬‬ ‫‪ ‬בית המשפט קובע‪ ,‬כי מקום בו הסכם קיבל תוקף של פסק דין‬ ‫וזה כלל בחובו הוראות בעניין מועדי התשלום והארכות‬ ‫לביצועם‪ ,‬לא נפלה בהתנהלות הזוכה חוסר תום לב כאשר ביקש‬ ‫לעמוד כדין על זכויותיו החוזיות‪" :‬ההסכם כבר הכיל הוראות‬ ‫בעניין מועדי התשלום וארכות לביצועם ולא היה מקום או‬ ‫חובה ליתן ארכות נוספות‪ ,‬שאחרת לעולם לא תיכנס לתוקפה‬ ‫החובה לשלם את הכסף"‪.‬‬ ‫ע"א (נצ) ‪ 3058\03‬עבד אבו ראס נ' איברהים מארדיש (אתר‬ ‫נבו))‪.‬‬ ‫הסכם שנעשה בין הצדדים לאחר מועד מתן פסק הדין‬ ‫המבוצע והשלכתו על סמכות רשם ההוצל"פ‬ ‫‪ ‬לרשם ההוצל"פ סמכות לבחון שאלת קיומו של הסכם‬ ‫שנכרת בין הזוכה לחייב אחרי מתן פסק הדין‪.‬‬ ‫‪ ‬על הרשם לבדוק שני תנאים‪:‬‬ ‫א‪ .‬האם פסק הדין חדל מלהתקיים על פי ההסכם הנטען;‬ ‫ב‪ .‬האם מתעוררת טענה שההסכם הופר‪.‬‬ ‫‪ ‬כאשר מתקיימים שני תנאים אלה לא ידון הרשם בטענת‬ ‫ה"פרעתי" והצדדים יופנו לבית המשפט על מנת שיברר האם‬ ‫ההסכם קוים או הופר‪.‬‬ ‫רע"א ‪ 5321\11‬רוני מועלם נ' בנק דיסקונט לישראל‪ ,‬דינים‬ ‫עליון ‪.)1101 )18( 2012‬‬ ‫‪ ‬כאשר ברור שההסכם שנכרת לאחר פסק הדין לא ביטל את פסק‬ ‫הדין ולא בא במקומו‪ ,‬אין מניעה להמשיך ולדון בטענת "פרעתי"‬ ‫בפניי הרשם‪.‬‬ ‫ראה ע"א (ת"א) ‪ 1301\08‬בנק מזרחי טפחות בע"מ נ' פרמרז‬ ‫פרהמנדפור (אתר נבו))‪.‬‬ ‫שם נפסק כי תשלום הסכום (המופחת) אשר הוסכם על ידי הצדדים‬ ‫בא לקיים את פסק הדין ולא לבטלו‪ .‬שהרי‪ ,‬עילת התשלום היא‬ ‫פסק הדין שניתן‪ ,‬והסכום שנקבע לתשלום בין הצדדים נועד לבצע‬ ‫את פסק הדין‪ ,‬משנקבעה חבות החייבים‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫עש"א (ת"א) ‪ 1422\09‬יוסי וייס נ' טרמר יהודית‬ ‫(אתר נבו))‪.‬‬ ‫נקבע כי ההסכמים שנחתמו בין הצדדים לא ביטלו את‬ ‫פסק הדין אלא ביקשו לקיימו‪ ,‬תוך יצירת הסדר כולל לתשלום‬ ‫כל חובות החייב לזוכה הן על פי ההמחאות שהוגשו להוצל"פ והן‬ ‫בגין אלה שטרם הוגשו‪.‬‬ ‫"במצב דברים זה‪ ,‬לראש ההוצאה לפועל הייתה נתונה הסמכות‬ ‫לדון בהסכמים שנכרתו על ידי הצדדים‪ ,‬שכל מטרתם הייתה‬ ‫ביצועו של פסק הדין"‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫ראה והשווה‪ :‬פסק דינו של כבוד השופט סובל משה בתיק עש"א‬ ‫(שלום ת"א) ‪ 47077-01-14‬בנק מזרחי טפחות ת"א סניף ראשי ‪20499‬‬ ‫נ' הרצל פדלון (אתר נבו)‪.‬‬ ‫‪ ‬רע"א ‪ 4634\07‬קיבוץ שדה נחום נ' מוחמד זועבי (אתר נבו))‪,‬‬ ‫רשם ההוצל"פ קבע‪ ,‬תוך הסתמכות על המכתב שנתן הזוכה‬ ‫לחייב‪ ,‬כי נכרת הסכם בין הזוכה לבין החייב המאיין את חובו‬ ‫של החייב לזוכה‪ .‬מדובר בקביעה הנמצאת בגדר סמכותו של‬ ‫רשם ההוצל"פ‪ ,‬אולם אין זה מתפקידו של רשם ההוצל"פ‬ ‫לבדוק האם ההסכם נחתם בטעות‪.‬‬ ‫"מרגע שהחיוב על פי פסק הדין חדל להתקיים בגלל קיומו‬ ‫של הסכם מאוחר יותר‪ ,‬פקעה גם סמכותו של רשם‬ ‫ההוצל"פ לדון בנושא"‪.‬‬ ‫(ראה עוד את שנפסק ברע"א ‪ 3149\06‬בית מימון מוצרי חשמל‬ ‫בע"מ נ' קלינטון סחר בינלאומי ‪ 200‬בע"מ (אתר נבו))‪.‬‬