התנגדות אדם טבע ודין להרחבת בז"ן
המחלקה המשפטית -תכנונית – 03אוקטובר 2302
י"ד בחשון התשע"ג
לכבוד
מר יוסף משלב
יו"ר הועדה המחוזית לתכנון ובנייה
משרד הפנים ,מחוז חיפה
שד' פל -ים ( , 01בניין הטיל)
חיפה
באמצעות פקס ( )04-2366468ודואר רשום
א.ג.נ,.
הנדון :התנגדות מטעם עמותת "אדם טבע ודין"
לתכנית לתכנית חפאג 0800/ב' ("בתי זיקוק לנפט-בז"ן")
מוגשת בזאת התנגדות מטעם עמותת "אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה" (להלן:
"המתנגדת") ,לתכנית חפאג 0233/ב' ("בתי זיקוק לנפט-בז"ן") (להלן" :התכנית") ,אשר
מטרתה לאשר בדיעבד מפעלים ומבנים קיימים במתחם בתי הזיקוק וכן לאפשר הקמת מפעלים
עתידיים בכל שטח המתחם המפורט בתכנית.
המתנגדת היא גוף ציבורי מוכר לצורך התנגדויות לפי סעיף 033לחוק התכנון והבניה ,התשכ"ה-
( 0691להלן" :החוק") ,המונה כיום כ 0,333-חברים ,ביניהם גם תושבי האזור.
נימוקי ההתנגדות יפורטו בקיצור המתחייב והמתנגדת שומרת את זכותה להרחיב ,בנוגע
להיבטים התכנוניים והמשפטיים בעת הדיון בהתנגדויות.
להתנגדות מצורפת חוות דעת מקצועית של ד"ר אריה ונגר ,ד"ר למדעי הסביבה -כימיה
אטמוספרית וחוות דעת מקצועית של הגב' שרית כספי-אורון ,מומחית בתחום המים והקרקע.
-כל עוד לא נאמר אחרת ,הדגשים במסמך זה הם שלנו.
1
ואלו נימוקי ההתנגדות:
כללי
התכנית חלה על שטח במפרץ חיפה בו פועלים כיום מספר מפעלים :בתי הזיקוק לנפט בע"מ,
כרמל אולפינים בע"מ ,גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ ,שמנים בסיסיים חיפה בע"מ ,חיפה
כימיקלים בע"מ (להלן" :מתחם בזן").
כידוע ,מתחם בזן מהווה מוקד ידוע למפגעים רבים וחמורים ,ביניהם מפגעי זיהום אוויר ,זיהום
קרקע ,זיהום נחלים ,מפגעי ריח ,פסולת מסוכנת ושפכים חמורים .מפגעים אלו חושפים את
תושבי אזור מפרץ חיפה לסכנות בריאותיות ופוגעים משמעותית באיכות חייהם.
במהלך השנים ,המפעלים במתחם בזן התאפיינו בליקויים רבים ,בין היתר :מאות חריגות
בפליטות ולגרימת זיהום האוויר ,כשל בפינוי כמויות גדולות של בוצה ,פסולת רעילה שנוצרת
בתהליכי זיקוק נפט ,מחצר המפעל וכדו'.
אם כן ,טיפול בזיהום האוויר ,זיהום הנחלים ,מפגעי הריח והפסולת המסוכנת ,הינן מטרות
שחייבות להיות בעדיפות עליונה בקרב רשויות המדינה בתכנית זו .לעמדת המתנגדת ,על מנת
לפעול למען מזעור אותן השפעות סביבתיות ,על התכנית הנדונה להסדיר סטטוטורית את מתחם
בזן הקיים בלבד ולקבוע הוראות והנחיות הכוללות לוחות זמנים להסדרת התכנון הקיים ,הסדרת
תקנים לפליטות מזהמים ומזעור מפגעים סביבתיים על פי החקיקה הקיימת כיום והחזון
להפחתת המפגעים במפרץ חיפה .על התכנית להסדיר את המצב הקיים למצב התכנוני הראוי אשר
יקבע בתכנית ,גם אם יהא צורך לבצע שינויים (הריסת מבנים ,הורדת מתקנים) או אף להפחית
פעילות ,כך שהמצב הקיים יותאם לתכנית התכנונית והסביבתית אשר תגובש לגביו.
בנוסף ,על כל תכנון עתידי הכולל בין היתר הקמת מבנים /מתקנים ,יש להכין תכנית מפורטת
ספציפית לכל מבנה או מתקן .מטרות אלו ,במתכונת הנוכחית של התכנית ,לא רק שאינן מושגות
אלא התכנית מסכלת מטרות אלו ,בכך שהיא מעניקה אישור גורף לכל בניה ופיתוח עתידי של
מתקן או מפעל בשטח מתחם בזן וזאת תוך מתן היתר בניה בלבד וללא גיבוש תכנית מפורטת.
לעמדת המתנגדת ,יש להפריד בין תכנית אשר מטרותיה להסדיר בדיעבד הסדרה סטטוטורית את
מתחם בזן ,לבין תכניות עתידיות של פיתוח והרחבת זכויות הבניה באותו המתחם .בהתחשב
בהיקף אי-ההסדרה במתחם בזן ,ההסדרה חייבת לבוא לפני התוספת לצורך הפיתוח העתידי.
אישור התכנית במתכונת הנוכחית עלולה להוות פגיעה נוספת בתושבי חיפה עקב מתן אופציה
עתידית להגדלת מתחם בזן פי ארבעה ,ככל הידוע למתנגדת ,וזאת ללא דרישת תכנית מפורטת
ותסקיר לכל מבנה או מפעל עתידי אשר יוקם במתחם ,וללא הצבת תנאים והגבלות בטרם המשך
פיתוח מתחם בזן .אישור עתידי לבניית מבנים ומפעלים נוספים באופן גורף במתן היתר בניה
בלבד ,סביר כי יוביל להחמרת אותם מפגעים סביבתיים הנגרמים מאותו המתחם ,בדגש על עלייה
בכמות וריכוז זיהום האוויר באזור מפרץ חיפה ,הידוע כאזור הסובל מרמת זיהום גבוהה במיוחד,
זיהום הקרקע ,מפגעי ריח וזיהום נחל הקישון והים.
2
ואלו בקצרה עיקרי ההתנגדות:
.0התכנית היא מיתארית בלבד ולא ניתן לאשר מתוכה בניה כלשהי ,בין קיימת ובין עתידית,
בלא שהדבר ייעשה בתכניות מפורטות .זהו פגם בסיסי בתכנית ,שאינו תואם את הפסיקה
העניפה המחייבת בניה רק על פי תכנית הכוללת הוראות מפורטות וחובה לתקנו.
.8כמו כן -לאור היקפי הבניה שלא מכח תכניות מפורטות ,שככל הנראה בוצעו במיתחם,
נדרשת הפרדה בין הכשרה סטטוטורית בדיעבד של מתחם בזן הקיים לבין תכנון עתידי
והרחבת המתחם ,כאשר ההרחבה העתידית תותנה בהכשרה (או הסרה) של הבניה הקיימת
כך שהיא תתאם לתכנון מפורט.
לאור הבניה הלא חוקית שבוצעה ,על התכנית לאפשר בשלב ראשון אישור של המבנים
והמפעלים הקיימים בלבד ,לבחון ולאשר את פעילותם הקיימת ולהציב את התנאים התכנוניים
והסביבתיים על מנת להבטיח שהפעילות במתחם בזן מתבצעת על פי כל דין .את מה שלא
יתאים יש להסיר .יש צורך בגיבוש תכנית מפורטת המיוחסת למצב הקיים וקובעת את
הסדרתו והתאמת המצב הקיים למצב המתוכנן .על התכנית לקבוע הוראות ,לוחות זמנים,
שלביות והתניות לייעול ,שיפור ושיקום המפגעים בתחום איכות הסביבה ,בריאות הציבור
ובטיחות הציבור וכן להחיל את הדין הישראלי ,התקנים וההיתרים כקבוע בחוק.
יש להפריד בין תכנון עתידי מתהליך גיבוש התכנית הנדונה (אשר תוקפה ל 23-שנה!!) ,כך
שבעתיד ,רק לאחר שיותאם המצב התכנוני המפורט למצב הקיים במתחם בזן ,ניתן יהיה
לגשת לתכנון מפורט של מבנים עתידיים .ואז -כל מבנה/מתקן אשר יוקם יגיש תכנית מפורטת
נפרדת ותסקיר השפעה על הסביבה אשר יפורסם לציבור ויתקיים לגביו הליך תכנוני מלא
כקבוע בחוק התכנון והבניה.
.6הצורך בתכנון על סמך תכניות מפורטות וקונקרטיות ,הן ביחס להסדרת הקיים והן לעתיד.
על פי התכנית הנדונה ,אשר תוקפה ל 23-שנים ,השטח הבנוי במתחם בזן יורחב ,ככל הנראה,
פי !0התכנית אינה מפרטת אפילו מה בדיוק קיים בשטח וודאי שלא אילו מבנים נוספים
יוקמו ,דבר שכנראה כלל אינו ידוע עדיין ,אלא נותנת לבעלי המתחם את הזכות העתידית
להקים כל מבנה/מתקן בשטח המורחב וזאת בניגוד לדין ,ללא תכנית מפורטת ,ללא תסקיר
השפעה על הסביבה וללא פרסום ושיתוף הציבור .גודל ההרחבה ותוקף התכנית המופקדת,
אם תאושר ,תיתן למפעלים במתחם בזן חופשיות רבה ולא סבירה לבנות מבנים ומתקנים
חדשים מכוח תכנית שאינה תכנית מפורטת וחסר בה מידע רב לקביעת תכנון ראוי .וכל זאת
באזור רגיש במיוחד ,צמוד למגורים ולאזורי תעסוקה ,ובאזור אשר תושביו סובלים מזה זמן
מזיהום אוויר חמור ,בין יתר המפגעים הסביבתיים.
לעמדת המתנגדת ,יש להחריג את המצב העתידי מהתכנית ולהתמקד בתכנית זו אך ורק
בהכשרת המצב הקיים והתאמתו למצב התכנוני והסביבתי הראוי כפי שיקבע בתכנית הנדונה.
.0העדר תשתית עובדתית מספקת.
התכנית נעדרת תשתית עובדתית מספקת הדרושה על מנת לקבוע הוראות ,לוחות זמנים
והתניות תכנוניות וסביבתיות ראויות אשר יישמו את מטרות התכנית .כך למשל ,אין בתכנית
מידע מספק הנוגע לכמות ומיקום השטח הבנוי הקיים ,דבר שהוא בלתי סביר לחלוטין
בהתחשב באינדיקציות על היקף הבניה שבוצעה במקום שלא מכח תכנית פרטנית .אין גם מידע
3
לגבי כמות ומיקום השטח הבנוי המתוכנן ,מהם אותם מתקנים או מבנים המתוכננים,
שייכותם למפעלים קיימים או מתוכננים ,מקום הימצאותם ,פירוט פעילותם ,השפעתם על
הסביבה ובריאות הציבור ,מה מטרתם וכדומה .כמו כן ,חסרים הוראות ,לוחות זמנים והתניות
אשר יסדירו את התכנון הקיים ,המפגעים הסביבתיים ושיקומם (כגון הוראות הנוגעות
לשיקום קרקע מזוהמת) .בנוסף ,לדעת המתנגדת ,התכנית מסתמכת על תסקיר השפעה על
הסביבה חסר ומיושן אשר הנחיותיו גובשו בשנת 2330והוא נערך בשנים .2332 – 2332הזמן
הרב שחלף ממועד מתן ההנחיות ומעריכת התסקיר יצר פער של מידע ושל נתונים בין המצב
אליו התייחס התסקיר לבין המצב הקיים כיום .למעשה ,הנחיות התסקיר והתסקיר עצמו
נערכו עוד בטרם תגליות הגז אל מול חופי ישראל ואף בטרם חוקק חוק אוויר נקי .מכאן ,ברור
כי אין הנחיות התסקיר משקפות את המצב הקיים כיום ,שינוי חשיבת המחוקק בעקבות חוק
אוויר נקי וחוקים סביבתיים נוספים והתחייבויות שונות של ממשלת ישראל בדבר הפחתת
פליטות מזהמים ,בין היתר גזי חממה .לעמדת המתנגדת ,לא ניתן לבסס תכנית בעלת השלכות
סביבתיות כה רבות ,על בסיס הנחיות ישנות ולא רלבנטיות למציאות הקיימת כיום .כחלק
מתיקון התכנית כמתחייב מההתנגדות ,יש גם להשלים את התסקיר ולעדכנו.
.1שיקום נחל הקישון.
המתחם הקיים גובל בנחל קישון וגרם לזיהומו במהלך השנים .אחת הסיבות לזיהום נחל
הקישון הינה הזרמת קולחי התעשייה של מפעלי מתחם בזן אל עבר נחל קישון למרחק של
למעלה מ 1-קילומטרים עד הגעתם לפתח הים אשר במפרץ חיפה.
על אף זיהום נחל הקישון וחוק המים ,התכנית הנדונה מעניקה אישור לאותם מפעלים להמשיך
ולהזרים את קולחי התעשייה לנחל הקישון .האישור ואמות המידה נקבעו בהיתר הזרמה לים
ולא בצו הרשאה להזרים לנחל כפי שנדרש על פי חוק המים .לדעת המתנגדת ,אין לאפשר
הזרמת קולחים לנחל הקישון במסגרת תכנית זו ובכלל (!) אלא יש לקבוע בתכנית הוראות על
פיהן המפעלים יזרימו את הקולחים ישירות לים בצינור וזאת בהתאם לדרישות ואמות המידה
שיופיעו בהיתר ההזרמה לים.
.9אי התאמת התכנית המופקדת לתכניות מתאר רמות דרג ממנה .על התכנית חלות מספר
תכניות מתאר רמות דרג ממנה ,אשר הוראותיהן המתייחסות לאזור זה נועדו להבטיח את אופן
התכנון התקין למען קידום בריאות הציבור ומניעת מפגעים בעתיד .לעמדת המתנגדת ,התכנית
לא תואמת לחלק מהוראות תכנית זו ,בין היתר בהתייחס לחיוב להכין תכנון לאזור הכולל גם
שטחים נוספים המושפעים ממנו או קשורים אליו ,וזאת אם באופן מפורש ואם מבחינת
מטרות התכניות הללו וכוונותיהן בכל הנוגע לעתידו של מתחם בז"ן .מדובר בתמ"א ,03תמ"מ
,9תמ"א 00ב 0ותמ"א .01
.2יש למנות צוות מלווה לתכנית .לעמדת המתנגדת יש למנות צוות מלווה לתכנית .הצוות יעקוב
באופן שוטף אחר הטמעת ההוראות התכנוניות והסביבתיות הנחוצות ויוכל לשמש ככלי
להגברת השקיפות של פעילות המקום לציבור.
4
החלת התכנית בשלב ראשון על המצב הקיים בלבד ,התנית פיתוח עתידי בהסדרת
המצב הקיים ,והפרדה בין הכשרה סטטוטורית בדיעבד של מתחם בזן הקיים לבין
תכנון עתידי והרחבת המתחם:
.0חלק ניכר מהמבנים הקיימים במתחם בזן הוקמו לפני קום המדינה ולא עברו הסדרה
סטטוטורית לאורך השנים .מתחם בזן תפקד במהלך השנים כאזור תעשייתי ,ללא פיקוח
מספק וללא מתן הנחיות והוראות למזעור ומניעת אותם מפגעים סביבתיים ובריאותיים אשר
נגרמו מפעילות המתחם .לאור זאת ,התכנית הנדונה ,אשר אחת ממטרותיה הינה הסדרה
סטטוטורית של מתחם בזן ,הינה תכנית חשובה לעין ערוך והזדמנות אמיתית להסדיר את
המתחם באופן הראוי ביותר וזאת למען תושבי האזור והמדינה כולה.
.2לדעת המתנגדת ,על התכנית להתמקד באישור בדיעבד של המתקנים הקיימים במפעלים
ולהימנע בשלב זה מביצוע הליך סטטוטורי נוסף ,מקל ומסוכן להקמת מבנים/מתקנים
חדשים כפי שקיים בתכנית הנדונה וזאת עוד ללא תכנית מפורטת וללא תסקיר השפעה על
הסביבה.
.0לפיכך ,לדעת המתנגדת ,על הוראות התכנית לחול בשלב הראשון אך ורק על המפעלים
הקיימים ,כך שבכל הנוגע למבנים/מתקנים עתידיים יהא צורך בתכניות מפורטות נפרדות,
שלא ניתן היה להוציאן לפני שהצוות המלווה של התכנית יקבע שהולמה הסדרת המצב
הקיים .התכנית הנדונה אשר מקנה זכויות להרחבת מתחם בזן והקמת מבנים עתידיים
בהליך מקוצר ומקל ,למעשה חוטאת למטרתה ,שהינה בראש ובראשונה ,בחינת המצב הקיים
הן מהבחינה התכנונית והן מהבחינה הסביבתית ומזעור ההשפעות הסביבתיות-בריאותיות.
.0עוד לדעת המתנגדת ,אי קביעתן של הוראות מפורטות בתכנית ,הכוללות לוחות זמנים
והתניות לגבי הליכי האישור בדיעבד של המפעלים הקיימים אינה מאפשרת לציבור ולוועדות
התכנון לאמוד את הסיכונים הקיימים והעתידיים ולבחון באופן רציני וראוי את תקינותה
וחוזקה של התכנית ככלי לצמצום מפגעים וסיכונים לתושבי מרחב חיפה ולסביבה.
.1מתן זכויות לבנייה עתידית ללא פיצול בין קיים למתוכנן וללא פירוט ונימוק על פי מה נקבעו
אחוזי הבנייה המבוקשים בתכנית הינו סותר כל רציונל של תכנית על פי דיני התכנון והבניה.
תכנית כהלכתה למתחם המדובר אמורה לכלול פירוט מלא של המצב הקיים ,הכולל בין
היתר ,מפת מצב עדכנית ,בה יסומנו כל המתקנים הקיימים ,הדרכים ומצב השטח באופן
שניתן להבין כמה מ"ר בנוי במתחם ,באלו גבהים ,כמה אחוזי בניה מומשו ביחס לתכנית
ובכל מפעל ,היכן קיימים שטחים שחייבים ברדיוס הגנה ,היכן קיימת קרקע מזוהמת ועוד.
.9רק לאחר הבנת המצב הקיים ומתן מידע מלא לגביו ,ניתן לגבש תכנית לאישור ושיפור המצב
הקיים מבחינת ההשפעה על בריאות הציבור ועל הסביבה .תכנית מסוג זה אמורה היתה
לכלול לוחות זמנים ליישום המגבלות או ההגעה לספי מדידה מסוימים ,באופן שקוף וגלוי
לציבור .בשל כך ,לדעת המתנגדת ,אין לאשר את התכנית במתכונתה הנוכחית ויש להחריג את
האפשרות של הקמת מבנים/מתקנים עתידיים מכוח התכנית .כמו כן ,לעניין הרחבה עתידית
5
של מתחם בזן ,לדעת המתנגדת ,ניתן לבחון הרחבה ובניית מבנים חדשים רק לאחר הסדרה
סביבתית וחוקית של הקיים ולאחר הוכחת הצורך בהם ,הצבת תנאים ומגבלות למזעור אותם
מפגעים סביבתיים ופיקוח אדוק על אי הפרתם.
.2עוד לדעת המתנגדת ,במידה ויוקמו מבנים/מתקנים עתידיים ,יש לדרוש הליך תכנוני מלא,
הכולל קודם כל בחינת הצורך בהוספת אותם מתקנים או מבנים וכמובן הכנת תכנית
מפורטת ,תסקיר השפעה על הסביבה והכל בשקיפות מלאה תוך דיון ציבורי ודיון בוועדות
התכנון.
הצורך בתכנון על סמך תכניות מפורטות וקונקרטיות
.2התכנית במתכונתה הנוכחית מהווה 'כרטיס פתוח' במתחם בזןלהקמת מבנים ומתקנים על
ידי קבלת היתר בניה בלבד .משום כך התכנית הינה למעשה הפרה יסודית של החובה להוציא
לפועל תכנון אך על סמך תכניות מפורטות וקונקרטיות (קרי – שמתייחסות ספציפית לאתר
ולשטח בו הן חלות)( .ראו תכנית סעיפים ( 2.2ג) ו.)9.0-
.6על פי חוק התכנון והבנייה ,ישנה חובה להוציא היתרים אך ורק על סמך תכניות מפורטות.
פסיקה במספר בתי משפט ברחבי הארץ ,כולל בבית המשפט העליון ,רק חיזקו את מהות
וחשיבות התכנון המפורט.
עקרון התכנון המפורט – מידת הפירוט הנדרש בתכנית קודם להוצאת היתר בניה
.03תכנון טוב הוא כזה הנעשה מתוך ראיה כוללת של המרחב .לכן נקבע עקרון המדרג ההיררכי,
אשר יוצר את הפירמידה התכנונית הקיימת של תכנון ארצי-מחוזי-מקומי-מפורט .מובן שאין
כל דרישה בחוק שביצוע חייב לבוא רק לאחר מיצוי כל רבדי התכנון הללו .אך את בסיס
ההכרה בכך שתכנון אמור להיעשות בתחילה בראיה רחבה ובאופן כולל ,ורק מאוחר יותר
בראיה מקומית ובאופן מפורט ,אנו מוצאים כבר כאן.
.00למותר לציין ,כי זו דרך הפעולה המקובלת של המערכת התכנונית – כשלב ראשון ,מאושרים
ייעודי קרקע כלליים ,מתוך ראיה רחבה של שימושי הקרקע בקנה מידה רחב מבחינת המקום
והזמן .רק בשלב שני ,לאחר בחינת כל המידע הרלוונטי ,כולל ההשפעות הסביבתיות,
מאשרים את ההוראות המפורטות ,שרק בהסתמך עליהן ניתן לגשת לביצוע .פרטי הביצוע
באים לידי ביטוי בהיתר הבניה (על מהותם של פרטי הביצוע – ראה תקנות התכנון והבניה
(בקשה להיתר ,תנאיו ואגרות) ,תש"ל.)0623 -
.02החובה להוציא היתר בניה אך ורק על סמך תכנית מפורטת הובהרה היטב בפיסקאות 2-03
לפסק דינה של כב' השופטת פרוקצ'יה בבע"א 2910/33ועדת ערר מחוזית – חיפה נ' חברה
לבנין הירדן בע"מ ,פ"ד נז(( ,)2330( 261 ,)2ראו עמ' 630-631לפסק הדין; להלן" :פס"ד
הירדן"):
6
"היתר בנייה אינו יכול למלא את החסר בתכנון מפורט אלא עליו להיגזר
ולנבוע מתכנון מפורט של השטח אשר נעשה במסלול תכנוני תקין כקבוע
בחוק .מכך עולה כי בטרם יוצא היתר בנייה ,יש צורך בקיום תכנית בדרגת
פירוט סבירה אשר תקבע את הפרטים הנוגעים לבנייה ולשימוש במקרקעין.
מכאן גם ההוראה שבסעיף (001ז) לחוק הקובעת כי ,דרך כלל ,מוסד תכנון לא
יתן היתר מכח תכנית שהופקדה אחרי 0.0.69אלא אם כן אושרה למקרקעין
אשר לגביהם מבוקש ההיתר תכנית הקובעת הוראות בענין פירוט יעודי
הקרקע ,חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם ,קווי בנין ,מספר קומות או
גובה בנינים ,ושטחי בנייה מותרים .הדרישה לקיום תכנון מפורט לגבי
המקרקעין נשוא בקשת ההיתר מצאה את ביטויה הסטטוטורי בהוראה זו,
והיא משתלבת בתפיסה הכללית בדבר קיום היררכייה של הסדרי תכנון
ההולכים מן הכללי אל המפורט ,ומסתיימים במתן היתר לביצוע עבודות
הנסמך על התכנון המפורט במשבצת הקרקע...
....מתן היתרי בנייה על פי תכנית כללית ובלתי מפורטת עשוי להיות שקול
למתן היתר בלא תכנית כלל .הוא כרוך בחופש פעולה בלתי מוגבל או מוגבל
באופן חלקי בלבד של הרשות המעניקה את ההיתר .הוא עשוי לחרוג מתפיסות
תכנוניות בסיסיות של המרחב התכנוני הכולל ,ושל התכנון הנקודתי הראוי"...
.00אם כל ,הסדרת מתחם בזן אינה יכולה להקבע באמצעות תכנית מתאר מקומית .הרובד של
תכנית מפורטת אמור לבוא לידי ביטוי בשורה של תכניות מפורטות אם לכל מבנה/מתקן
לחוד או יחד ורק מתוך תכנית מפורטת ניתן יהיה להוציא היתר בניה .כלומר ,כל עוד חסרה
תכנית מפורטת בה יהיו מפורטים ומסומנים כל המפעלים ,המבנים והמתקנים הקיימים
והמאושרים שקיבלו היתרי בניה וכן כל המבנים או המתקנים שקיימים בפועל אך מעולם לא
הוסדרו מבחינה סטטוטורית ,לא ניתן לקדם מבנים/מתקנים עתידיים .אם התכנית הנדונה
היתה ממפה ומכמתת את אותם המבנים ,ניתן היה לדעת כמה מטר מרובע (זכויות בניה)
ניתנו כבר למפעלים או למתקנים וכמה ניתן עוד לפתח באזור ,תחת הוראות ומגבלות
סביבתיות .יצויין ,כי למתנגדת לא ברור ,הכיצד בהעדר מיפוי מדויק של זכויות הבניה
שמומשו לעומת אלו המבוקשות ,נגבים מיסי הארנונה מאותם מפעלים במתחם בזן .התכנית
הנדונה אינה מפרטת את המידע הנ"ל כמו גם חסרים פרטים כגון חלוקה למגרשים בין
המפעלים ,היחסים בין השימושים (שימוש מסוכן לעומת לא מסוכן) ,פירוט יעודי הקרקע,
חלוקה למגרשים או לחלקות וגבולותיהם ,קווי בנין ,מספר קומות או גובה בנינים ,שטחי
בנייה מותרים ועוד.
.00כאמור ,למרות שהתכנית איננה תכנית בעלת הוראות מפורטות (ראה סעיפים שלעיל) ,הרי
בכל זאת היא מאפשרת הוצאת היתרי בניה מכוחה לשם הקמת ,ככל הנראה,
מבנים/מתקנים ,תשתיות וכד' .על כשל זה שבתכנית תעמוד המתנגדת בפירוט להלן.
אם כן ,הכלל – היתר בניה אינו יכול למלא את החסר בתכנון מפורט ,ועליו להיגזר מתכנון
מפורט שנעשה על פי המסלול שנקבע בחוק.
.01על החובה להוציא היתרים אך ורק על סמך תכניות מפורטות עמדנו לעיל.
.09כאמור ,הכלל החד משמעי שנקבע בפס"ד הירדן (עמ' ,)630היה כי "היתר בנייה אינו יכול
למלא את החסר בתכנון מפורט אלא עליו להיגזר ולנבוע מתכנון מפורט של השטח אשר נעשה
במסלול תכנוני תקין כקבוע בחוק".
7
.02כב' השופטת פרוקצ'יה הבהירה כבר אז ,את מה שכנראה עדיין לא ברור דיו בענייננו ,וזאת כי
" מתן היתרי בנייה על פי תכנית כללית ובלתי מפורטת עשוי להיות שקול למתן היתר בלא
תכנית כלל .הוא כרוך בחופש פעולה בלתי מוגבל או מוגבל באופן חלקי בלבד של הרשות
המעניקה את ההיתר .הוא עשוי לחרוג מתפיסות תכנוניות בסיסיות של המרחב התכנוני
הכולל ,ושל התכנון הנקודתי הראוי" .פס"ד הירדן (עמ' ,)631
מהו תכנון מפורט?
.02אם נבקש להגדיר מהו תכנון מפורט ,התשובה המתאימה ביותר תהיה שהכוונה לתכנון
המאפשר למי שבוחן אותו לדעת בוודאות מהם הפרטים העיקריים והמהותיים של אותו
שימוש קרקע שעומד להתבצע .החשיבות העקרונית של התכנון המפורט הינה קודם כל בכך
שהוא בלבד מאפשר לדעת במדויק מה באמת יבוצע בשטח .דבר זה חשוב הן למוסדות התכנון
המקדמים ומאשרים את התכנית ,והן לציבור המבקש לממש את זכות הטיעון שלו ביחס
לתכנית בדרך של התנגדות .על מנת להגשים עיקרון זה על התכנון המפורט להיות קונקרטי,
כדי שמי שיבחן את התכנית ,יוכל לקבל תמונה מלאה בנוגע לדמות ומהות שימושי הקרקע
העתידיים .חלק אינטגרלי מתהליך זה הינו בחינת התכנון המוצע ביחס לשטח הקונקרטי בו
הוא מוצע:
"התוכנית המפורטת ,ובה ענייננו ,מהווה פירוט וקונקרטיזציה של התוכנית
המקומית ,ויימצאו בה פרטים ופרטי-פרטים( "...ראו עע"מ 03002/32אדם
טבע ודין–אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה,
מחוז ירושלים ,פ"ד נח ( ,)2330( 202 )2ראו עמ' 203לפסק הדין ,להלן" :פרשת
כביש )"0
.06לא למותר לציין ,כי אין כל משמעות לקביעת הוראות בניה מפורטות ,כאשר נעדרת התאמתן
לשטח ולמצב הקיים .אם כן ,דרישת הפירוט והקונקרטיזציה באה לידי ביטוי בשני מישורים
– ראשית ,עיון בתכנית אמור ללמד על פרטי התכנון לגבי המבנה עצמו – גבהים ,מרחקים,
מספר בניינים ,שטח ,תכליות ושימושים מותרים וכו' .שנית – על פרטי התכנון הנ"ל
להתייחס באופן ספציפי לשטח בו הם מתוכננים להתבצע .תכנית שאינה מתייחסת לשטח
הקונקרטי בו היא אמורה להתבצע ,ואינה מתאימה עצמה לתכונותיו הפיזיות ,אסתטיות,
אקולוגיות ,חברתיות וכיו"ב לרוב אינה יכולה להיקרא תכנית בעלת מידת פירוט סבירה.
(ראו בע"א 2692/62ועד אמנים-חוכרים ביפו העתיקה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה תל-
אביב פ"ד נ"ב (.)026 ,092 )2
.23ויובהר ,גם תכנון מפורט אינו אמור לכלול את כל פרטי הביצוע .ברור שתכנית אינה אמורה
לפרט את חומרי הבניה ,את צורת החלונות וכו' .ישנם רכיבי ביצוע שונים ,וביניהם כרכובים,
מרזבים ,בליטות ,תריסים וכו' שמקומם להיקבע בהיתר הבניה (ראה :חלק ד' לתוספת
השניה של תקנות התכנון והבניה (בקשה להיתר ,תנאיו ואגרות) ,תש"ל .)0623 -עם זאת,
התכנית עצמה אמורה לכלול את הפרטים העיקריים בנוגע לבנייה כדי שמי שיבחן את
התכנית ,יוכל לקבל תמונה מלאה בנוגע לדמות ומהות שימושי הקרקע העתידיים וזיקתם
לשטח הרלוונטי .הכוונה היא לפחות לשטח המבנה (שטח המבנה משפיע ישירות על פגיעתו
הנופית ועל היקף הפעילות בו) ,גובה המבנה ומיקומו המדויק.
8
.20בשל כך ,לעיתים מזומנות נראה דמיון רב בין היתר הבניה והתכנית המפורטת ,כפי שהגדיר
זאת כב' השופט חשין – "על התוכנית המפורטת ייאמר ,וכמותה על היתר הבניה ,כי אלה
השניים הם הקרובים ביותר ליחיד"( .פרשת כביש ,0עמ' )200
.22על אף לבושם הדומה לעיתים של השניים ,וודאי אין לומר כי רשאי אחד לבוא על חשבון
האחר ,באשר "החובה המוטלת על עריכתה של תוכנית מפורטת חובה היא לעצמה והחובה
לקבל היתר בניה חובה היא לעצמה; זו חובה לעצמה וזו חובה לעצמה וכל אחת מחובות אלו
היתה כחי הנושא את עצמו"( .פרשת כביש ,0עמ' )202
.20ההלכה בשאלה עד איזו דרגה צריכה תכנית לכלול את פרטי הבינוי שהיא מאשרת סוכמה
בפסק דינה של כבוד השופטת וסרקרוג בה"פ (חיפה) 010/69אבנון נ' עירית חיפה ,תק-מח 69
(:906 )2
"הגישה שהתגבשה בפסיקה היא ,שתוכנית בדרגת פירוט סבירה צריכה
להימצא כבסיס להוצאת ההיתר ,ומידת הפירוט היא פועל יוצא למהות המבנה
ולשימוש שייעשה בו"
.20כלומר ,אם נסכם את ההלכה ,הרי שכדי שניתן יהיה לבצעה צריכה תכנית לכלול את פרטיו
העיקריים של מה שקיים כיום במתחם בזן (כפי שפורט כבר בסעיפים לעיל) .כאשר ,נכון
לעכשיו לדעת המתנגדת על המצב העתידי להיות מוחרג מהתכנית הנדונה ולידון בתכנית
נפרדת בתום הכשרת המצב הקיים והתאמתו למצב התכנוני המיועד.
.21עוד יצויין ,כי בהמשך ההתנגדות ,בפרק בו נציין את הסתירות שבין הוראות התכנית
להוראות תמ"א ,03מפורט בהרחבה המידע והפרטים שיש לפרט בתכנית מפורטת ושבתכנית
במתכונתה הנוכחית לא פורטו .הוראות תמ"א 03מדגישות אף יותר את החוסר במידע
ופרטים הקיים בתכנית באופן שאינו מאפשר את הרחבת מתחם בזן ללא קבלת מלוא המידע
הנדרש על פי אותה תמ"א.
המצב העתידי :הצורך להחרגת המצב העתידי מהתכנית
.29כאמור לעיל ,התכנית הנדונה מעניקה ,ככל הידוע למתנגדת ,זכויות בניה להרחבת מתחם בזן
פי , 0ככל הידוע למתנגדת ,וזאת על ידי מתן היתר בניה בלבד ולמעשה מעניקה פטור מהכנת
תכנית מפורטת ,וזאת ללא פירוט וקונקרטיזציה כלשהם אשר נדרשים לשם הוצאת היתרי
בניה מכוחה.
.22התכנית במתכונתה הנוכחית מאפשרת הקמת מתקנים תעשייתיים חדשים ומבנים אחרים,
וזאת כאשר אפילו סימונים סכמטיים שניתן להסתמך עליהם בדבר מיקום המתקנים לא
נמצאים בתכנית זו .פלוני יכול אולי לנסות ולנחש היכן יוקמו בדיוק מתקנים אלה ,אולם
לשם כך יכול הוא באותה מידה לפנות אל האוב ואל הידעוני.
.22המבנים החדשים אשר יוקמו במתחם בזן ,יכולים להיות משמעותיים ביותר בגודלם,
בנוכחותם בסביבה ובהשפעתם האפשרית עליה .בהקמתם של אותם מבנים (שאין כלל
9
פירוט לגבי ייעודם ,גודלם והשפעתם על הסביבה) ,טמון פוטנציאל בלתי מבוטל ליצירת
מפגעים סביבתיים ,נופיים ותכנוניים .בין היתר ,מדובר במפגעים סביבתיים ,פגיעה נוספת
באיכות האוויר ,והטבע מסביב ,שימוש בחומרים מסוכנים ,רעש ,ריח ,ועוד .חוסר המידע
על אותם מבנים והאופן בו יורחב שטח מתחם בזן למעשה מאיין את קיומו של מלוא ההליך
התכנוני הקבוע בחוק ,על הבקרות הקבועות בו ,לרבות ובמיוחד הזכות להתנגד לתכנית
מסיבות פרטיות וציבוריות ,תוך מיצוי ההזדמנות להביא בפני מוסדות התכנון את מלוא
המידע הרלוונטי כדי שההחלטה שתתקבל בסופו של דבר תוכל להיות המיטבית בנסיבות
הענין.
.26למעשה ,התכנית ,על אף שהיא מעניקה זכות לבנייה עתידית מכוח היתר בניה בלבד ,אינה
עוסקת בחזון תכנוני פרטני ביחס להרחבת מתחם בזן ,אלא בהסדרה סטטוטורית של מתחם
בזן .העניין שבנדון ,דומה לעתירת אדם טבע ודין בנושא 'מתקני המים' (בג"ץ 0220/36אדם
טבע ודין -אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' המועצה הארצית לתכנון ולבניה ( ,2300טרם
פורסם) ,להלן" :בג"ץ מתקני המים") .בבג"ץ זה ,התמ"א הנדונה אינה עסקה כמעט בחזון
תכנוני פרטני ביחס למתקני מים ספציפיים ,אלא ביצירת פרוצדורה של תכנון ורישוי שהייתה
אמורה להיות תקפה ביחס לכל מתקני המים אליהם היא התייחסה ,לסוגיהם ,בדומה
לתכנית אשר בענייננו.
.03בעתירתה ,המתנגדת טענה שתכנית המאפשרת בנייה ללא הליך סטטוטורי או אישור תכניות
מפורטות אינו תקין ,ובית המשפט הסכים עמה וכך קבע( :בג"ץ מתקני המים ,עמ' )2
"תמ"א 34ב' 5/לא תאפשר עוד הוצאת היתרי בניה ,אלא מכוח תכנית
הכוללת הוראות מפורטות לביצוע ,ובכללן הגדרה מדוייקת של מיקומו,
גודלו ותיחומו של המבנה שהיא מאפשרת להקים".
.00חשוב לציין ,כי מתקני המים נשוא הבג"ץ לעיל ,הינם מבנים קטנים במימדם ,כאשר הגדולים
שהיו מתוכננים כחלק מהתכנית היו תחנת שאיבה ובריכת מים .מבנים אלו תוכננו בשטח של
0דונם כל אחד ,כלומר 0,333מ"ר בלבד! (הוראות תכנית תמ"א 00ב' ,1עמ' ,01סעיף .)03
.02בענייננו ,התכנית החלה על מתחם בזן ,במתכונתה הנוכחית ,מעניקה 'כרטיס פתוח' להקמת
מבנים/מתקנים נוספים אשר להם השלכות סביבתיות ובריאותיות נרחבות ביותר ושטחם
גדול מימדים בהשוואה למתקני המים .כך ,על פי התכנית הנדונה ,השטח העתידי יורחב
ביותר מ 200,000-מ"ר! (הוראות התכנית ,עמ' ,00ס' .)2.0למתנגדת ידוע כי כחלק מזכויות
אלו כבר ממומשות בשטח ולמעשה קיימים במתחם מבנים רבים שלראשונה מקבלים אישור
סטטוטורי ,אולם אין התכנית מפרטת את המצב הקיים אלא רק מחלקת את טבלת הזכויות
למאושר (....,20מ"ר) ולמוצע ( . )...,266ככל הידוע למתנגדת קיימים במתחם כמה מאות מ"ר
מבנים ומתקנים ,אולם אלו ,כאמור ,אינם מפורטים.
.00נראה כי ,הצורך בתכנון מפורט בתכנית אשר בעניינו הינו צורך הכרחי וזאת בהינתן פסיקתו
של בית המשפט העליון לגבי מתקני המים.
11
.00בנוסף לאמור ,בתכנית הנדונה ,מדובר בשטח רגיש ביותר ,שכן על פי נתוני הרשויות השונות
מתחם בזן מהווה מקור למפגעים בריאותיים וסביבתיים רבים במהלך השנים ,דבר שבלשון
המעטה אינו תורם לאיכות חייהם של תושבי האזור ואזורי התעסוקה מסביב .מתחם בזן
חייב להיות מוסדר באופן פרטני ,בשקיפות ובשיתוף הציבור לאורך כל שלבי הפיתוח ושינוי
אותו מתחם .למתחם בזן השלכות סביבתיות חמורות ,וזאת אפילו אם הם יעמדו בתקנים
סביבתיים כפי שדרוש בחוק .לאור זאת ,קל וחומר שאין לאשר את התכנית הנדונה
במתכונתה הנוכחית ויש למקדה אך ורק בהכשרה בדיעבד של המפעלים הקיימים.
שקיפות ושיתוף הציבור
.01התכנית הנדונה ,במתכונתה הנוכחית ,שוללת מהציבור את זכותו הבסיסית להתנגד לפיתוח
הנעשה אל מול ביתו ואזור עיסוקו .התכנית ,אשר מעניקה פיתוח נרחב במתחם בזן מכוח
תכנית שאינה מפורטת ,על ידי דרישת היתר בניה בלבד פוגעת בעקרון השקיפות ועקרון
שיתופו של הציבור בהליכי התכנון.
.09עקרון זה נדון בג"ץ 222/33אדם טבע ודין – אגודה ישראלית להגנת הסביבה נ' שר הפנים,
פ''ד נה(( )2330( 920 )1להלן" :בג"ץ קרן קיימת") .שם בית המשפט העליון דן בשאלה האם
ניתן לבצע באופן מיידי תכנית מתאר ארצית ) ,(self-executingאו שמא יש לבצעה אך-ורק
באמצעות תכניות מפורטות אשר תתקבלנה בידי הרשויות המוסמכות? החשש מביצוע מיידי
ולא באמצעות תכנית מפורטת הינו כי הליך שכזה ,ימנע מן הציבור זכות מן הדין להביע דעתו
על מעשים שייעשו ועל מחדלים שייחדלו .בכך ,הכל יהיה נתון בידי רשויות הביצוע -ואיש לא
לכהות בהן .התנהלות מסוג זה בתהליכי תכנון ובנייה מהווה סכנה ניכרת לעקרונות
יוכל ַ
הדמוקרטיה.
.02בענייננו ,התכנית הנדונה ,לא רק שהיא מעניקה זכות ביצוע ישיר וללא שיתוף הציבור
ושקיפות ראויה ,להרחבת מתחם בזן ,היא מעניקה זכות זו שלא מכוח תכנית מפורטת וללא
פירוט כל המידע הנדרש .על כן ,לא ניתן להתייחס לזכויות הבניה המוצעות ולהבין את
משמעותן לגבי הציבור והסביבה.
.02ברי כי במתחם מסוג זה ,כמות הבניה אינה העיקר כי אם השפעת המפעלים ,אולם לא ניתן
לדעת מה משמעות ההגדלה הקיצונית באחוזי הבניה .העדר הידיעה בדבר הקיים מול
המתוכנן והשפעת המתקנים על הציבור והסביבה ,מטריד בפני עצמו ,וזאת אף בטרם
הידיעה כי ינתן לאותו מתחם הזכות לבניית מבנים נוספים באישור מזורז של היתר בניה
בלבד.
.06לא אחת ,דן בית המשפט העליון בחובה לעריכתן של תכניות מפורטות כיישום עקרון
השקיפות ושיתוף הציבור וראו להלן (בג"ץ קרן קיימת ,עמ' :)960
"דין התיכנון והבניה בונה עצמו (בין השאר) על שני עקרונות-תשתית
האחוזים-וקשורים זה-בזה לבלי-הפרד :עקרון השקיפות ועקרון שיתופו
של הציבור בהליכי אישורן של תוכניות .עקרון השקיפות נקבע (בין
השאר) בהוראת סעיף (26א) לחוק ,ולפיה הודעה על הפקדת כל תוכנית
תפורסם ברשומות ,בעיתון ,במשרדי רשויות מקומיות ועוד .ראו עוד
הוראות הסעיפים 0א (פירסום בעיתון -מהו) ו -63ואילך לחוק .הפירסום
על דבר ההפקדה מביא לידיעת הציבור את דבר התוכנית המיועדת;
11
המעוניינים רשאים לעיין בתוכנית (סעיף 69לחוק); ואם רואים הם את
עצמם נפגעים ,קונים הם זכות להגיש התנגדותם לתוכנית ולטעון
טענותיהם (סעיפים 033ואילך לחוק) .זכות זו להתנגדות שואבת כוחה
מחובת ההגינות המוטלת על הרשות ,ומבטאת היא עקרון-יסוד ולפיו אין
פוגעים בזכות או באינטרס לגיטימי של אדם בלא לשמוע אותו תחילה;
ממקדת היא את תשומת הלב בנושאים אלה ואחרים שהמתנגדים
מעוניינים בהם; ולמותר לומר ששקיפות ההליך מבטיחה באורח מירבי
את תקינות פעולתה של הרשות ...נוסיף עוד זאת ,כי שיתוף הציבור
בקבלתן של החלטות מהווה שלוחה לעיקרון הדמוקרטי המקובל ,בייחוד
כך בנושאי תיכנון ,בניה ואיכות הסביבה המשפיעים במישרין על היחיד
ועל הכלל....גם חובת הפירסום לרבים גם זכות ההתנגדות המוענקת
ליחיד ,גם-זו גם-זו ההלכה רואה בהן תנאים מוקדמים לשימוש בסמכות,
ופגיעה בזו או בזו הביאה לא-אחת לביטולו של הליך.
.03עקרון השקיפות ,שיתוף הציבור וחשיבות עריכתן של תכניות מפורטות הוא שהוביל את בית
המשפט העליון לקבוע בבג"ץ קרן קיימת כי נדרשת עריכתן של תכניות מפורטות כתנאי
מוקדם לביצועה של התמ"א אשר נידונה בפניו (תמ"א .)22וכך פסק בית המשפט (בג"ץ קרן
קיימת ,עמ' :)963
"מסקנתנו עד-כה היא ,כי נדרשת עריכתן של תוכניות מפורטות כתנאי
מוקדם לביצועה של תמא :22כי תמא 22אינה ניתנת לביצוע בלא
עריכתן המוקדמת של תוכניות מפורטות ....ואולם מסקנה זו נדרשת לא
אך מתוך דל"ת אמותיה של התוכנית .גם עקרונות-תשתית -בשיטת
המשפט בכלל ובדין התכנון והבניה בפרט -גם אלה יוליכונו לאותה
מסקנה .כוונתנו היא ,בעיקר ,לעקרון השקיפות במשפט הציבורי ולעקרון
שיתופם של הציבור ושל היחיד בהכנתן של תוכניות ,תוך הקניית זכויות
התנגדות לתוכניות הפוגעות בזכויות ובאינטרסים לגיטימיים".
.00יש להבחין כי בעניין בג"ץ קרן קיימת ,תמ"א ,22המתייחסת ליער וייעור בארץ ,אינה תמ"א
המשליכה על בריאות הציבור ואיכות חייו באופן הדומה להרחבת מתחם בזן .התכנית אשר
בענייננו ,מתייחסת להרחבת מתחם בזן ,הכולל מתקנים ומפעלים הידועים כמקור לזיהום
אוויר ,מים ,קרקעות ועוד באזור מפרץ חיפה .המדובר באחד האזורים הפגיעים והרגישים
ביותר ברחבי הארץ .אם בית המשפט העליון מצא לנכון להכריע שתכניות ייעור ברחבי הארץ
אינם ראויים לקבלת "כרטיס פתוח" ,כלומר לאישור תכניות ללא הליך סטטוטורי מלא
הכולל תכניות מפורטות ,קל וחומר שבענייננו לא תאושר תכנית שכזו.
.02למעלה מן הצורך ,נדגיש כי עמדת המתנגדת לאסור את גישת ה"כרטיס פתוח" להקמת מבנים
במתחם בזן בתכנית אשר תוקפה לתקופה ארוכה של 80שנים ,עולה בקנה אחד עם עקרון
הזהירות המונעת .עקרון זה הינו עקרון מקובל בניהול סביבתי מודרני הקובע כי אין צורך
בוודאות מדעית מלאה ,ודי בחשש סביר לנזק סביבתי כדי לנקוט צעדים למניעת הנזק (בעיקר
כאשר קיימות חלופות) .עקרון זה הוא אחד העקרונות של "פיתוח בר-קיימא" אשר גם קיבל
תוקף של החלטת ממשלה ביום ,00.1.30בהחלטה שמספרה .209
העדר תשתית עובדתית מספקת
.00לדעת המתנגדת ,התכנית נעדרת תשתית עובדתית מספקת הדרושה על מנת למנוע את המשך
הנזק לציבור ולסביבה על ידי תכנון המתחם באופן הנדרש.
12
.00כפי שכבר פורט בהרחבה ,אין בתכנית מידע מספק הנוגע למהו השטח הבנוי הקיים ומהו
השטח הבנוי המתוכנן ,מהם אותם מתקנים או מבנים המתוכננים ,מקום הימצאותם ,פירוט
פעילותם ,השפעתם על הסביבה ובריאות הציבור ,מה מטרתם וכדומה .ללא מידע זה ,אין
בידי הציבור את הכלים להתנגד באופן ראוי לתכנית .התכנית במתכונתה הנוכחית למעשה
מעניקה למפעלים את הזכות ,לתקופה ארוכה של 23שנה וללא דרישה לשלביות ,להקים
מבנים ומתקנים חדשים וזאת ללא שקיפות ושיתוף הציבור ותוך קבלת היתר בניה בלבד.
.01עוד חסרים מבחינה תכנונית היבטים שיסדירו באופן קוהרנטי את התכנון המפורט על מנת
לאשר בדיעבד את המצב הקיים ולהסדירו באופן התואם את התכנון שיגובש ויאושר בועדת
התכנון .כך הנחיות בדבר אופן פיתוח מתחם בזן ,התניות וקביעת לוחות זמנים הינן צעד
הכרחי בגיבוש התכנית.
.09ולדוג' לחוסר מתן הנחיות מלאות יש לפנות להנחיות בדבר הטכנולוגיה הטובה ביותר.
בהוראות התכנית ,סעיף ( 9.2.2.0א)(()0א) נקבע כי "ריכוזי המזהמים בארובות המפעלים
יעמדו בתקני הפליטה שנקבעו בצווים האישיים או בהתאם להיתרי פליטה לאוויר שנקבעו
מכח חוק אוויר נקי" .המדובר בהוראה כללית אשר אינה מבטיחה את יישום הטכנולוגיה
הטובה ביותר ( .)BATראו בעניין זה את חוות דעת המומחה של ד"ר אריה ונגר ,ראש תחום
איכות אוויר ואנרגיה בעמותת אדם טבע ודין ,המצורפת להתנגדות זו ומסומנת כנספח א'
(להלן" :חוות דעת ונגר") ,עמ' ,0-1סעיפים .6 ,2
ונגר ממשיך ומציין כי מעבר להבטחת יישום ה ,BAT-עולה בעייתיות נוספת שהינה קשורה
לשקיפות ושיתוף הציבור .כך ,תקני הפליטה שנקבעו למפעלים בצווים אישיים במתחם בזן,
ניתנו תוך שאינם פתחו לעיני הציבור את הסקרים והנתונים בנוגע לתהליכים ,לפליטות
ולפערים בין הטכנולוגיות הקיימות במפעלים לבין הטכנולוגיות הטובות ביותר .הליך שכזה
מחוייב להיות כיום (בעידן חוק אוויר נקי) הליך שקוף במלואו תוך שיתוף ציבורי מלא.
.02אף הוראות הנוגעות לשיקום קרקע מזוהמת חסרים .כך על פי חוות הדעת של שרית כספי,
מדענית המים וראש תחום מים באדם טבע ודין (להלן" :חוות דעת כספי") ,יש להוסיף לפרק
9.0.0תת סעיף 2לתכנית ,כי בטרם הוצאת היתרי בנייה למבנים ולמתקנים ,יש לפנות או
לשקם את הקרקע המזוהמת במרחב בזן ולהפוך זאת לתנאי בטרם בניית מבנים חדשים (ראו
עמ' 1פסקה אחרונה בחוות הדעת כספי).
.02עוד מוסיפה כספי בעמ' ,9כדלקמן" :יש להוסיף להוראות התכנית דרישה כי כל המיכלים,
המתקנים ,הצנרת ,וכל אינסטלציה אחרת אשר עוסקת בשינוע ,העברה או אחסנה של דלק
יעמוד ב":כללי המים (טיפול בזיהום מים מדלק) ,התש"ע – ."2303
.06וכמו כן ,במידה וינתן היתר בניה בלבד למתקנים החדשים ,יש להתנות את קבלת היתר הבניה
אך ורק לאחר קביעת המשרד להגנת הסביבה ,כי הקרקע והמים עומדים בקריטריונים
הנדרשים ו/או ננקטו כל הפעולות הדרושות לעמידה בקריטריונים כאמור .יש להוסיף שלביות
להוראה זו ,כלומר ,יש להבטיח כי ראשית כל שלבי הסקירה והכנת תכנית לטיפול בזיהום
יבוצעו ,ולאחר אישור של המשרד להגנת הסביבה ושל רשות המים לתכניות השיקום ,יבוצעו
תכניות השיקום וכי רק לאחר השיקום ינתן אישור בידי המשרד להגנת הסביבה ורשות המים
אשר יהווה תנאי למתן בניה עתידית ,אם בכלל( .ראו חוות דעת כספי ,עמ' .)9
13
.13עוד לדעת המתנגדת ,התכנית מסתמכת על תסקיר השפעה על הסביבה חסר ומיושן אשר
הנחיותיו גובשו בשנת .8004התסקיר עצמו נערך בנובמבר ,2332כולל השלמות מה26.39.32-
וה( 09.36.32 -להלן" :התסקיר") .הזמן הרב שחלף ממתן ההנחיות ואף משנת עריכת
התסקיר יצר פער של מידע ושל נתונים בין המצב לגביו התקיים התסקיר לבין המצב הקיים
כיום בפועל.
.10הנחיות התסקיר והתסקיר עצמו נערכו למעשה עוד בטרם תגליות הגז אל מול חופי ישראל
ואף בטרם חוקק חוק אוויר נקי .מכאן ,ברור כי אין הנחיות התסקיר משקפות את המצב
הקיים כיום ,שינוי חשיבת המחוקק בעקבות חוק אוויר נקי וחוקים סביבתיים נוספים
והתחייבויות שונות של ממשלת ישראל בדבר הפחתת פליטות מזהמים ,בין היתר גזי חממה.
לעמדת המתנגדת ,לא ניתן לבסס תכנית בעלת השלכות סביבתיות כה רבות ,על בסיס הנחיות
ישנות ותסקיר אשר נערך מלפני מספר רב של שנים ובהתבסס על מציאות אחרת ,הן ברמה
החקיקתית ,בהתחשב במדיניות האנרגיה כיום והן ברמה החשיבתית ושאיפותיו של
המחוקק.
.12המתנגדת תפנה לחוות דעת ונגר על מנת להראות את הבעייתיות בתכנית המתבססת על
תסקיר השפעה על הסביבה מיושן בעל הנחיות מיושנות.
.10כעולה מחוות דעת ונגר (עמ' ,0סעיף " ,)9תסקיר ההשפעה על הסביבה שעליו מסתמכת
התכנית ,הינו תסקיר חסר בהשוואה למכלול השיקולים המתחייבים כיום מחוק אוויר נקי".
כך ,למשל ,על פי ונגר ,מכיוון שהתסקיר נערך לפני מספר שנים ובטרם חקיקת חוק אוויר נקי,
אין הוא מתייחס לכלל המזהמים שעבורם קיימים היום ערכי סביבה והשפעת הפעילות
והמבנים במתחם בזן לערכי היעד (ערכי סביבה וערכי יעד ,כהגדרתם בחוק אוויר נקי) .ונגר
ממשיך ומציין כי" :מאז שהוכן התסקיר השתנו במפעלים שבמתחם התכנית (להלן:
"המפעלים") היקפי ייצור ,מוצרים ומתקנים ,כך שאפילו קו הבסיס של רמת הפליטות
הנוכחית ,שעליו הסתמכה הפקדת התכנית ,אינו ברור".
.10עוד מציין ונגר ,כי התסקיר הקיים אינו מסוגל לסקור את השפעת המתקנים העתידיים
להבנות במתחם בזן .וכך בעמ' ,1סעיף 02לחוות דעתו" :בחינת השפעות של מתקן עתידי
בתסקיר מתבצעת תמיד הן בנוגע למתקן עצמו והן ביחס לכלל הפליטות באזור .הדעת אינה
סובלת מתן "כרטיס פתוח" להקמת מתקנים עתידיים בהליך מקוצר בלא שיש כיום אפשרות
לדעת את כלל הפליטות העתידיות מהמפעלים במתחם התכנית וממקורות פליטה נוספים
מחוץ למתחם התכנית גם יחד".
.11ונגר ממשיך ומדגיש בחוות דעתו כי אחת ממטרות התכנית הינה הפחתת זיהום האוויר
במתחם בזן .ואכן ,במידה ומטרה זו תושג ,וזיהום האוויר יופחת בשנים הקרובות ,מתקנים
חדשים אשר יוקמו עלולים לגרום לעלייה של זיהום האוויר ואם כך" ,מה הועילו חכמים
בתקנתם?" (שם ,בעמ' ,9סעיף .)00
.19נראה אם כן ,שהצורך לצמצם את זיהום האוויר במתחם בזן הינו הכרחי על מנת לצמצם את
התחלואה שהתקיימה שנים רבות כל כך באזור מפרץ חיפה .מדיניות מתאימה לכך ,על פי
חוות הדעת ונגר ,הינה מדיניות גישת הבועה .בעמ' ,9סעיפים ,00-09מפרט ונגר וקובע כי יש
צורך לקבוע מכסה מספרית ברורה לכלל הפליטות בהוראות התכנית ,וכך יש צורך כי
14
מתקנים ופליטות עתידיים יבדקו ביחס למכסה זו בתכנית מפורטת ,ולא יאושרו בהיתר
בניה שינתן בהתאם לדרישות הסטטוטוריות שנקבעו למפעלים.
.12בנוסף לאמור ,ישנו צורך בהשלמת הסקירה של מצב הזיהום בקרקע ובמים ושיקום מלא של
משאבים אלו מזיהום שנגרם על ידי מפעלי מתחם בזן .וכך עולה מחוות דעת כספי ,עמ'
":1הפרק בתסקיר אשר עוסק במצב הזיהום בקרקע ובמים ,בפרק " ,0.2בדיקות קרקע
ומים" ,מציג מידע חלקי מאד אודות היקף הזיהום בקרקע ובמים ......הסקר המלא לקרקע
ולמים לא נמצא ולכן לא ניתן להעיר על שיטות הסקירה ,היקף או על הממצאים
ומשמעותם".
.12לדעת המתנגדת ,העדרי מידע אלו והתקופה הארוכה שעברה משנת מתן ההנחיות ועריכת
התסקיר ,גורמות למצב בו התסקיר אינו משקף את המצב הקיים באופן מספק .נראה כי
לאור התסקיר הנוכחי ישנו חוסר במידע מהותי בטרם גיבוש התכנית אשר תוקפה ניתן לזמן
ארוך של 23שנים .מצב זה מחייב הכנת תסקיר מעודכן ובו כל המידע העדכני והרלבנטי נכון
לרגע גיבוש התכנית .וכך גם בתקנות התכנון והבנייה (תסקירי השפעה על הסביבה) ,התשס"ג-
,2330סעיף :03
( .01א) יועץ סביבתי שהוגש לו תסקיר לפי תקנה (9א) ,יודיע למגיש התכנית
ולמוסד התכנון ,בתוך שלושים ימים מקבלת התסקיר ,אחת מאלה:
( )1התסקיר שהוגש עונה על ההנחיות והאמור בו ייבדק לפיהן;
( )2התסקיר שהוגש אינו עולה על כל ההנחיות או שיש צורך
בתיקונים והשלמות ,שיפורטו בגוף ההודעה;
( )3התסקיר שהוגש לקוי באופן החייב הכנת תסקיר חדש והגשתו,
בשל אחת או יותר מסיבות אלה:
(א) העדר מידע מהותי;
(ב) הצגת מידע מטעה;
(ג) הסקת מסקנות שאינן נובעות מהמידע הכלול בתסקיר או
בממצאיו.
(ב) מגיש תכנית שקיבל הודעת יועץ סביבתי כאמור בתקנה משנה (א)()2
או ( ,)3יגיש השלמות לתסקיר או תסקיר חדש ,לפי הענין ,לגופים המנויים בתקנה
(9א) ויחולו הוראות תקנת משנה (א) כאילו הוגש תסקיר.
(ג) חלק מגיש תכנית על הודעתו של היועץ הסביבתי ,כולה או חלקה,
רשאי הוא לבקש דיון בענין לפני מוסד התכנון בתוך שלושים ימים מקבלת
ההודעה והחלטת מוסד התכנון תהיה סופית; מוסד התכנון לא יחליט כאמור בטרם
ניתנה ליועץ הסביבתי הזדמנות להגיב לבקשה בתוך שלושים ימים מקבלתה.
הצורך בהפסקת הזרמת הקולחים התעשיתיים של מתחם בזן לנחל הקישון
.16לדעת המתנגדת ,אין להתיר הזרמת קולחים תעשייתיים של מתחם בזן לנחל הקישון וזאת
לאור אי חוקיות מתן ההיתר אשר ניתן בניגוד לחוק המים.
.93על פי חוות הדעת כספי ,עמ' ,0 – 2קולחי התעשייה של מפעלי בז"ן מוזרמים היום אל עבר
נחל קישון למרחק של למעלה מ 1-קילומטרים עד הגעתם לפתח הנחל לים אשר במפרץ חיפה.
אמות המידה לקולחים והאישור להזרימם לנחל הקישון נקבעו בהיתר הזרמה לים ולא בצו
הרשאה להזרים לנחל כפי שנדרש על פי חוק המים.
15
.90כספי מדגימה בטבלה ,עמ' ,2-0את הפער בין התקנים שנקבעו בחוק להזרמת קולחים לנחל
לבין אמות המידה בהיתר ההזרמה לים שניתנו לחיפה כימיקלים .ניתן לראות כיצד בהיתר
ההזרמה ניתנו סטנדרטים ירודים ביחס לתקנות להזרמת קולחים לנחל ,דבר המאיין את
כוונת המחוקק וממשיך את ההרס והפגיעה הממושכת במערכות האקולוגיות של הנחל.
.92גם אם יינתן צו הרשאה ,יש להקפיד כי ינתן בהתאם לתנאים הקבועים בחוק המים ,תשי"ט –
.0616החוק קובע באופן מפורש ,בסעיף 23יא (א) כי קיימים שני מצבים בלבד בהם ניתן
להעניק צו הרשאה להזרים קולחים לנחל ,וכך קובע הסעיף:
01יא( .א) שוכנע מנהל הרשות הממשלתית ,לאחר התייעצות עם מי ששר
הבריאות הסמיכו לכך ,באחת מאלה:
( )1כי פעולה מסוימת נועדה לטיוב המים ,לשיפור איכותם ,לחיטוים,
למיהולם ,למניעת סכנה לציבור וכיוצא באלה ,או להולכת חמרים במים לצורך
שאישר מראש מנהל הרשות הממשלתית;
( )2כי נסיבות העניין אינן משאירות ברירה אלא לאפשר סילוק שפכים למקור
מים מסוים לתקופה קצובה שתפורש;
לא יראו את הפעולה או את סילוק השפכים כזיהום מים כמשמעותו בסימן זה,
אם נעשו בהתאם לצו הרשאה שנתן לעניין זה מנהל הרשות הממשלתית.
.90על פי חוות דעת כספי (עמ' )0 – 2גם אם מצב איכות הקולחים התעשייתיים של מפעלי מתחם
בז"ן ישתפר בעתיד עדיין על פי הנתונים המצויים בתסקיר ,לא נראה כי הזרמתם לנחל
הקישון נותנת מענה לאחד התנאים המפורטים בסעיף 23יא(א) לחוק המים ועל כן ,לא צפוי כי
המפעלים יקבלו צו הרשאה ,גם אם יבקשו זאת .מצב דברים אלו ,לדעת כספי ,משאיר
אפשרות אחת והיא הזרמת הקולחים ישירות לים באמצעות צינור ובהתאם לדרישות ואמות
המידה שיופיעו בהיתר הזרמה לים.
.90לאור זאת ,אין לאפשר את המשך הזרמת הקולחים התעשייתיים לנחל הקישון במסגרת
תכנית זו ובכלל ויש לשנות את סעיף 3.8.6.8להוראות התכנית ולאסור את הזרמת קולחי
התעשיה לנחל הקישון.
הוראות התכנית סותרות הוראות תכניות ארציות ומחוזית המופקדות עליה
.91על התכנית הנדונה חלות מספר תכניות מתאר רמות דרג ממנה ,אשר הוראותיהן המתייחסות
לאזור זה נועדו להבטיח את אופן התכנון התקין למען קידום בריאות הציבור ומניעת מפגעים
בעתיד .לעמדת המתנגדת ,התכנית לא תואמת חלק מהוראות תכניות המתאר אשר מעליה,
אם באופן מפורש ואם מבחינת מטרות התכניות הללו וכוונותיהן בכל הנוגע לעתידו של
מתחם בזן .מדובר הן בתמ"א ,03והן בתמ"מ ,9תכנית המתאר המחוזית למחוז חיפה ,אשר
עומדת בפני מתן תוקף .עוד חלות באזור מתחם בזן תמ"א 00ב 0ותמ"א ,01אשר יש לעמוד
גם בהוראותין ביחס לתכנון רצועת נחל קישון.
.99טרם כל פרוט הוראות אחרות ,עקב העובדה כי תכנית זו אינה נוגעת בקרקע בתולית כי אם
במפעלים קיימים בעלי השלכות סביבתיות חמורות ,הרי שיש להקפיד על כל הוראה שיכולה
למתן השלכות אלו .בנוסף ,התכנית כוללת ,לעמדת המתנגדת ,שני אלמנטים עיקריים .האחד
הוא אישור בדיעבד של המתקנים הקיימים במפעלים במקום והשני הוא הליך סטטוטורי
מקל ומסוכן להקמת מפעלים -מתקנים ומבנים – חדשים ללא תכנית מפורטת וללא תסקיר
16
השפעה על הסביבה .על הצורך בהפרדה בין גיבוש תכנית מפורטת למצב הקיים ולאחר מכן
הצורך בגיבוש תכניות מפורטות לבניית מבנים עתידיים במתחם בזן הרחיבה המתנגדת
בסעיפים לעיל.
תמ"מ - 3הוראות התכנית סותרות את הוראותיה של תכנית המתאר המחוזית למחוז חיפה
.92האזור של מתחם בזן ,מוגדר בתמ"מ 9כ"אזור תעשיה מיוחד" .מעבר לכך קיימות בתמ"מ 9
התייחסויות רבות ומכריעות באשר להליכים התכנוניים הנדרשים מכוחה בכל הנוגע למתחם
המופקד .תמ"מ 9נדונה במועצה הארצית מספר פעמים ולאחרונה אף אושרה למתן תוקף ע"י
המועצה הארצית .דהיינו ,בימים אלו הוראות התמ"מ הפכו סופיות ומחייבות .לפיכך,
ההוראות החלות על האזור מתוקף תמ"מ 9מחייבות שינויים חשובים בתכנית הנדונה ואין
הן מאפשרות את אישורה במתכונתה הנוכחית ,והכל כמפורט להלן:
.92תמ"מ 9קבעה במסמרות הוראות לגבי מתחם בזן והסובב אותו ,במטרה מוצהרת של הפחתת
הסיכונים והשגת שליטה בכל הנוגע לקיים ולמתוכנן במתחם וההשלכות על הציבור ועל
הסביבה.
כך על פי תמ"מ 3בנושא חובת עריכת תכנית ,תסקיר וקביעת לוח זמנים:
.96ניתן לראות סתירות בין הוראות התכנית לתמ"מ 9כדלקמן :סתירה לס"ק ב :נוסף לחובת
הכנת תכנית לכל תוספת עתידית של מפעל/מתקן במתחם מבחינה תכנונית בסיסית ,הרי שעל
אחת כמה וכמה לא ניתן להעניק למתחם זכויות בניה מפליגות ללא ידיעה באשר למתוכנן בו!
דבר זה סותר לס"ק 0לעיל ,לפיו לא ניתן להוסיף שימושים מלבד הקיימים – אפילו "טרם
אישורה של תכנית זו"! כלומר ,ברי כי תמ"מ 9מונעת הוספה של שימושים בלתי מאושרים
ובלתי ידועים במתחם ויש לערוך תכנית מפורטת לכל שימוש חדש ובלתי ידוע מבוקש.
.23סתירה לס"ק :0כל תכנית לשימוש חדש ולמעשה כל תכנית במתחם אמורה להיות מלווה
בתסקיר ,כך לפי ס"ק .0לעמדת המתנגדת ,לאחר אישורם בדיעבד של המפעלים הקיימים
17
במתכונתם הנוכחית – יש להפקיד תכנית מפורטת ,המלווה בתסקיר ,לכל מבנה ,מפעל או
מתקן חדש!
.20סתירה לס"ק :0התכנית המופקדת אינה קובעת מועד להפסקת שימושים בלתי שייכים
לאזור ,אם אכן קיימים .עקב העדר פרוט בתכנית לגבי שימושים קיימים ,מותרים או
אסורים לפי ההגדרה ,אין לדעת אם אכן יש בהוראות התכנית מה שנדרש למיזעור הסיכונים
הסביבתיים ומניעת המשך שימושים בלתי מותרים.
הגדרת האזור בתמ"מ - 3אזור תעשייה מיוחד
.22רוב שטחה של התכנית מוגדר כ"אזור תעשיה מיוחד" ,אשר אלו מטרותיו המוגדרות בסעיף
2.2בתמ"מ :9
.20ברי כי התכנית המופקדת ,אשר חלה על כשני שליש מהשטח של "אזור התעשיה המיוחד"
אמורה לשקף בהוראותיה את המטרות הללו .לעמדת המתנגדת ,אין פני הדברים כך אלא
קיים סיכון כי התכנית תפעל בסתירה למטרות תמ"מ 9בכל הנוגע לבריאות הציבור ושיקום
הסביבה .הכוונה הינה למטרה בדבר הגעה להתחדשות מקיפה של האזור ,לשיקום סביבתי
כולל ולמיזעור ההשפעות הסביבתיות.
.20ואלו ההוראות המפורטות בתמ"מ 9החלות על שטח התכנית המופקדת:
18
.21התכנית המופקדת סותרת כמה הוראות מתוך המובא לעיל ולהלן הפרוט:
סתירה לס"ק : 0התכנית אמורה לחול על כל שטח המתחם ,הכולל לא רק את מתחם בזן
אלא גם חטיבת קרקע נוספת ממזרח – "קרקעות הצפון".
נכון היה לבחון את השפעת המתוכנן במתחם בחטיבת הקרקע כולה ואכן ,לשם כך ניתנו
הוראות אלו .ככל הידוע למתנגדת ,אין בנמצא אותו "מסמך השתלבות" הנדרש בסעיף זה
ולכן חסרה התכנית תשתית עובדתית מספקת לקידומה ,לא כל שכן ,היא אינה מספקת מענה
לדרישת התכנית הגבוהה ממנה בהירארכיה.
"קרקעות הצפון" משמשת חטיבת קרקע מבוקשת לשימושים שונים אך בעלי פוטנציאל
להוות מפגע סביבתי וציבורי – בין אם ישמשו לחוות מיכלים או לכל דבר אחר מסוג זה.
לכן ,מן הראוי היה לערוך תכנית כוללת ולקבוע סף של מדיניות על פי גישת הבועה וכן
שלביות ותכניות לניטור וכד' וכל זאת לשם הבטחת שלום הציבור והסביבה גם לאחר פיתוח
קרקעות בצפון.
19
סתירה נוספת לס"ק :0כפי שנכתב לעיל ,התכנית אינה כוללת פרוט מספק של הקיים
במתוכנן ,המאושר במתחם והמתוכנן בו ,לא מבחינת מצב בנוי בפועל ולא מבחינת ההערכות
למיזעור ההשלכות הסביבתיות.
העדר הידיעה באשר לעובדות בסיסיות אלו מונע את עריכתה של תכנית אחרת במתחם עקב
הדרישה בסעיף להוכחה של מיצוי עתודות הקרקע.
.29לא ניתן להעניק זכויות נוספות ,אם במתחם או מחוצה לו ,לדוגמא ,ב"קרקעות הצפון" אם
אין פריסה ברורה וסיכום של הקיים במתחם ,הנדרש לאישור בדיעבד והעתודות המבוקשות
לפי נתונים אלו.
סתירה לס"ק :2התסקיר הסביבתי שנערך עבור התכנית מיושן ואינו יכול לספק מידע באשר
לטכנולוגיות הרצויות ,המיטיביות ביותר .כמו כן אין בו בסיס לקביעת הטיפול במפגעים
הקיימים כמו לדוגמא הקרקע המזוהמת.
.22סתירה לס"ק :6הסתירה המשמעותית ביותר ,או המדאיגה ביותר ,היא העדרם של לוחות
זמנים ליישום מסקנות התסקיר וההוראות הסביבתיות בתכנית ע"י לוחות זמנים והוראות
בדבר שלביות – ס"ק .6כל עוד אין התכנית המופקדת כוללת לוחות זמנים לעמידה בתנאים
הסביבתיים השונים שהיא מחוייבת בהם – אין לאשר את התכנית.
כל עוד אין התניות לפיתוח חדש במיזעור הנזקים הקיימים והצמצום הסיכונים – אין לאשר
את התכנית במתכונתה הנוכחית והיא סותרת לתכנית המתאר הגבוהה ממנה בהירארכיה –
תמ"מ .3
.22המשכו של סעיף 2.2.2להוראות התכנית בתמ"מ – 9סתירה נוספת:
התכנית כוללת חלק מנחל המוגדר כאזור נחל וסביבותיו בתמ"א ,01בתמ"א 00ב 0ובתמ"מ .9
ההוראות בתכניות אלו מחייבות עריכת תכנית לכל רצועת הנחל כפי שיפורט בהמשך.
נחל וסביבותיו
.26ואלו הוראות תמ"מ 3לגבי אזור "נחל וסביבותיו":
21
21
וההמשך ספציפי לקישון:
מכאן ,נחל הקישון והפארק המטרופוליטני הם יחידות נוף שזכו להוראות מפורשות – יש
לתכננם כחטיבה אחת .לא ניתן ל"חתוך" חלק מהנחל בתכנית זו אלא יש לערוך תכנית כוללת
לכל רצועת הנחל.
.23לעניין זה יש לבחון אף את הוראות תמ"א 00ב - 0תכנית מתאר ארצית משולבת למשק
המים – נחלים וניקוז
תמ"א 00ב 0מגדירה את נחל הקישון כ "עורק ניקוז ראשי בתחום נחל לתכנון".
לפי התמ"א יש לערוך תכנית לכל רצועת הנחל לפי הוראות המפורטות בנספח א לתמ"א ,כך
לפי סעיף 02להוראותיה:
22
.20כך גם בהוראות ותמ"א – 01רצועת נחל
23
.22הוראות התמ"א המאושרת מורות בפרוש כי יש להכין לכל רצועת נחל הקישון תכנית כוללת
לשיקום על מנת להפוך את כל רצועת הנחל לאזור לנופש .ככל הידוע למתנגדת ,לרצועת נחל
הקישון לא אושרה תכנית כוללת לפי הוראות תמ"א 00ב .0אם אכן כך ,יש להבהיר כי כניסת
התכנית לתוקף בתחום הרצועה מותנה באישור תכנית כוללת כאמור וכי הוראות תכנית
כוללת כאמור גוברות או יגברו על תכנית זו במקרה של סתירה.
סיכונים סיסמיים
.20קיימת סתירה ברורה בין הוראות התכנית לבין הוראותיהן של תמ"א 03ושל תמ"מ 9בכל
הנוגע לסיכונים הסיסמיים .יש לציין כי נושא זה חשוב לעין ערוך ודווקא יישומן של ההנחיות
במקרה זה הינו קריטי במידה ואכן תתרחש רעידת אדמה בדרגה מסוכנת .אי הוודאות הרבה
בנוגע לעתיד קיימת לגבי כל שימוש קרקע אך דווקא במקרה של מתחם בזן ,על הסיכונים
הקיימים בו וההשלכות העצומות של רעידת אדמה במקום ,היה מקום לצפות כי תחום זה
נבדק וקבל את אישורים הנדרשים ע"י כל הגורמים הרלוונטים ,הרבה מעבר להנחיות,
שמסתבר כי גם אלו לא קוימו:
.20להלן המובאה של הסעיף הרלוונטי מתמ"א :03
ומתוך תמ"מ 9באותו נושא:
.21ואלו הוראות התסקיר שנערך לתכנית המופקדת לגבי סיכונים מרעידות אדמה (עמ' :)606
24
.29בהוראות התכנית המופקדת ישנה אבחנה בין ה"מצב הקיים" (הקיים במתחם עד )2332
והמצב העתידי ( 2332ואילך וכן כל המתקנים והמפעלי החדשים).
לגבי המצב הקיים ,כך לפי סעיף – 9.2.0.0אין כל מידע! רק כשנה לאחר מתן תוקף לתכנית
נדרשים המפעלים להציג מפה מצבית ולדווח על מיקום אחסונם של חומרים מסוכנים .רק
לאחר מכן תידרש הוועדה להנחות ולהורות על טיפול במבנים ובמתקנים!
יש בהוראות אלו סתירה להוראות התסקיר ,אשר כלל הנחיה מפורשת להוראות התכנית וזו
לא נכללה בהן!
.22באשר ל"מצב העתידי" ,הרי שבתכנית קיימות הוראות נרחבות יותר לגבי התקנים ורמת
המסוכנות לפיה יש לערוך את ההיתרים (סעיפים 9.2.0.2ס"ק א-ד) אך כל אלו ,ככתוב לעיל,
אינם גלויים לציבור ואינם חלק מתכנית שתעמוד לעיון באופן שקוף וגלוי.
.22מעבר ללוח זמנים זה ואי הוודאות הגדולה באשר למצב הקיים ומצבו מבחינת מוכנות
לרעידת אדמה ,הרי שלא מצוין כלל על פי מה ינתנו הנחיות אלו -לא תקנים ואף לא רמת
מסוכנות!
ולבסוף – גם הליך זה יהיה מוסתר מהציבור ,אין לציבור זכות לדעת אם הוא נעשה ,כיצד
ומהי התכנית להכנת המתחם הקיים לרעידות אדמה!
המדובר בסתירה מפורשת ,הן להוראות תמ"א 03והן להוראות תמ"מ ,9אשר אינה מאפשרת
את המשך קידומה של התכנית במתכונתה הנוכחית!
תמ"א - 60תכנית המתאר הארצית לדרום חיפה
.26התמ"א הועברה להערות הוועדות המחוזיות ולהשגות הציבור בשנת ,2332קיימת המלצה
לאישור סופי ע"י הממשלה אולם זו טרם ניתנה .מטרת התכנית הינה הסדרה ארוכת טווח של
התעשיה ושימושים אחרים באזור המשמש כמקשר (ובעצם מפריד) בין חיפה לקריות ,כך
מתוך הוראות התמ"א:
25
.63בתכנית מוגדר כל אזור המפעלים הכלולים בתכנית וכן האזור מדרום-מזרח להם כ"מתחם
מקור לסיכונים".
.60כלומר ,לפי התמ"א לא ניתן אשר עוד שדרוגים של מפעלים/מתקנים חדשים שיטילו מגבלות
על סביבתם מחוץ למתחם .מובאת להלן הוראה סותרת מתוך הוראות התכנית המופקדת,
סעיף 9.2.2.1ס"ק :0
"מפעל או מתקן חדש לא יטיל מגבלות מחוץ לתחום התכנית (הקו הכחול) .עם זאת ,בבקשה
להיתר הכוללת שדרוג של מתקן/מפעל קיים ,רשאית הוועדה המשותפת ,במקרים חריגים,
לאפשר הטלת מגבלות כלשהן מחוץ לשטח המתחם .הכל בהתאם להחלטתה המנומקת
והמתבססת על עקרונות בדוקים".
.62יש לציין כי אחת ממטרות התכנית היא "צמצום סיכונים" וקיים דגש בהוראות על כך –
הוראה זו סותרת מטרה ראשית של התכנית ומאפשרת למעשה "תחום אפור" וחופש פעולה
לוועדה המשותפת לאשר ,הרחק מהעין הציבורית ,המשך של זיהום קיים ואף הגברתו!
יש לבחון הוראה זו גם לאור העובדה כי קיימת שאיפה לערב שימושי קרקע רבים ושונים
באזור הסמוך ,כך שיפקדו אותו גם אוכלוסיות רגישות כמו ילדים וקשישים.
.60ויודגש ,עצם העובדה כי ניתנות בתכנית זו זכויות בניה מפליגות ,אשר הבדיקה היחידה
שיעברו היתרי הבנייה בגינם תהא של הוועדה המשותפת וגורמים מקצועיים כמו המשרד
להגנת הסביבה ואין חובה בהפקדת תכניות מפורטות להתנגדויות הציבור– מחזקת את
העבודה כי אין להתיר הליכים אלו במסגרת תכנית זו וכי יש להפקיד באופן פרטני כל תכנית
מפורטת חדשה להקמת מפעל/מתקן חדש או לשדרוג הקיים.
.60ועוד לגבי הקבוע בתמ"א ,03אשר מחזק את הצורך כי לכל שדרוג או הקמה של מפעל/מתקן
קיים ועתידי יש צורך בתכנית מפורטת ,אשר תלווה בתסקיר השפעה על הסביבה:
26
ההוראות לפעילות המתחם מוגדרות בסעיף 03.0להוראות התכנית:
.61הדרישה לסקר סיכונים הינה חלק מתסקיר השפעה על הסביבה ,אשר המתנגדת סבורה כי יש
לדרוש מכל מפעל/מתקן חדש במתחם המדובר וכן ממפעלים אשר משדרגים ומגבירים את
פעילותם.
.69ועוד -הדרישה הינה לכל מתקן או מפעל ולא לארבעה מפעלים יחד! מכיון שאין בתכנית
אבחנה בין קיים למתוכנן ומכיון שלמעשה המפעלים הקיימים אינם מאושרים עדיין – הוראה
זו חלה גם עליהם!
.62ברור כי כוונת עורכי התכנית הינה כי כל מפעל ישא באחריות לסיכונים ולמפגעים הקיימים
והפוטנציאליים שנובעים מפעילותו ואין לאשר את התכנית עקב היותה כוללנית מדי ואינה
מטילה אחריות של כל מפעל /מתקן בהתאם להוראות אלו!
.62מעבר לכך ,כבר בהוראות אלו קיימת התייחסות גם למפעל/מתקן קיים (ס"ק ב )0ומכאן ניתן
להסיק כי ההוראות מתייחסות לקיים בנפרד – בנוגע למפעלים/מתקנים קיימים מתירה
התכנית הכנסה של מגבלות על שימושים שמעבר למתחם מקור לסיכונים ואילו ביחס
למפעלים/מתקנים חדשים אין התכנית מתירה שאלו יטילו מגבלות על שימושים מחוץ
למתחם.
.66מכאן ,נדרשת אבחנה זו גם בהוראות תכנית המופקדת .אם התנגדותנו להכללת אפשרות
להקמת מפעלים/מתקנים חדשים במתחם לא תתקבל ,אזי יש להחיל מגבלה זו של תמ"א 03
27
על כל בקשה להקמת מפעל/מתקן חדש ולא להתיר את הגדלת ההשלכות השליליות של
המתחם על סביבתו.
ברי כי ללא פרוט המצב הקיים באופן מלא ופירוט ההשלכות הסביבותיות הקיימות בהתאם–
אין לאשר ואין לתת להמשיך ולהקים ולו מתקן אחד!
.033
עוד מוגדר האזור בתמ"א 03כ "מכלול תעשיה ותשתיות":
הוראות אלו אינן מתקיימות במלואן בתכנית המופקדת.
ראשית ,כפי שפורט לעיל ,לא נחה דעתה של המתנגדת אם אכן הוצגה בפני הוועדה המחוזית
תשתית עובדתית מספקת בכל הנוגע לעתודות הקרקע הנדרשות מעבר לקיים ,כך שינתן מענה
לס"ק 0ו 2-לעיל בדבר ניצול השטחים הבנויים.
.030
שנית ,ההוראה בתכנית ,הנוגעת להתנייה הנדרשת לגבי כביש " 222דרך דשנים" אינה
מתקיימת במלואה.
כך נכתב בהוראות התכנית ס' 9.0.2ס"ק ז:
"כניסה ויציאה של כלי רכב המובילים חומרים מסוכנים תותר רק דרך כביש 222 ,222א עם
פתיחתו".
בנוסף ,קיימת הוראה דומה בתכנית המתאר המחוזית למחוז חיפה מס' ( 9להלן":תמ"מ )"9
וזו לשונה:
.032מכאן ,נדרשת שלביות והתניה בתכנית ,אשר אינה מופיעה .ברי כי לא ניתן להחיל על
הקיים התנייה בכביש שאינו קיים – אך נדרשת התנייה ברורה ,הכוללת קביעת לוחות זמנים,
לגבי כל התכניות וההיתרים של המפעלים החדשים או השדרוגים של המפעלים הקיימים –
כך שבסופו של הליך לא תותר העברת חומרים מסוכנים מכל דרך אחרת אלא זו .יש להוסיף
התנייה בתכנית לגבי מפעלים/מתקנים חדשים אם התנגדותנו לאישור אחוזי הבניה עבורם
בתכנית זו ללא תתקבל.
28
הוראות סביבתיות והצורך בתכנית
.030בפרק 00בתמ"א " ,03הוראות סביבתיות" ,מוכח בפרוש הצורך בתכנית מפורטת,
המלווה בתסקיר השפעה על הסביבה עבור כל מפעל/מתקן חדש באזור ,מה שמונע הענקת
זכויות בנייה מפליגות ללא כל הליך נדרש כפי שכעת מופיעות בתכנית .וכך נדרש ע"פ התמ"א
לגבי כל תחום סביבתי ,לא רק לגבי זיהום אויר:
באופן כללי:
.030ברור כי הדרישה לתכנית מפורטת לכל מפעל/מתקן או קו תשתית הינה טריוויאלית
ומוכלת באופן מפורש בתמ"א 03ויש לשנות את התכנית המופקדת בהתאם לכך.
וכך לגבי כל תחומים סביבתיים שונים -שפכים ,זיהום קרקע ,רעש ,ריח ועוד:
.031
לגבי שפכים:
.039ברי כי האיזכור המפורש של "תכנית" בסעיף זה ,כשהיא כרוכה בהצגת פתרון ל"מגרש"
עבור השפכים – מוכיח כי כוונת עורכי התמ"א היתה שמכוחה יוצאו תכניות פרטניות
למפעלים /מתקנים ולא היתרי בניה .לפי המחוייב בסעיף זה לא ניתן לאשר את אחוזי הבניה
המפליגים בתכנית המופקדת ללא פתרונות פרטניים לשפכים ,לפי מגרש (!) כפי שנדרש
בתמ"א.
.032
לגבי קרקע מזוהמת:
29
.032לגבי זיהום הקרקע ,ברור כי קיים במתחם מקור של קרקע מזוהמת ולכן ,על פי הוראות
התמ"א יש לערוך סקר קרקע ולקבוע פעולות ולוח זמנים לסילוקו .לפיכך ,לא ניתן לאשר את
התכנית הגורפת המופקדת כולל אחוזי בניה כה רבים ללא מענה לדרישה זו ,כלומר ,על
הוראות התכנית להכיל התניות לאיתור וסילוק של הקרקע המזוהמת לפי לוחות זמנים
קבועים מראש.
ברי כי כל בניה חדשה של מתקן/מפעל חייבת להיות מותנית בטיפול מוקדם יותר בקרקע
המזוהמת.
.036
לגבי פסולת:
.003
לגבי ריח:
31
.000
לגבי רעש:
לסיכום ,לאור בחינת הוראות אלו של תמ"א ,60ברור כי התכנית המופקדת אינה מקיימת
את הוראות אלו ,הוראות אשר אושרו למעשה על ידי המועצה הארצית עבור כל האזור
המדובר .גם אם קיימת אפשרות כי השטח עליו חלה התמ"א יחולק לשני מתחמים ,הוראות
סביבתיות אלו יחולו כהוויתן.
יש למנות צוות מלווה לתכנית
.002
יש למנות צוות מלווה לתכנית אשר יקפיד על קידום האינטרסים הציבוריים כולם .אחד
מתפקידיו החשובים של הצוות יהיה לאשר את השלמת שלב ההסדרה של הבניה הקיימת
בתכנון מפורט ,דבר שבהתנגדות נטען כי עליו להוות תנאי לתכניות לאישור פיתוח עתידי
כלשהו .הצוות גם יוכל לאשר חריגים לכך עקב נסיבות יוצאות דופן.
.000על הצוות לכלול ,בין היתר ,נציגים מטעם הארגונים שעניינם שמירה על הסביבה .כמו כן,
על הצוות לדאוג לקידום הליכים של שיתוף ציבור (כלומר ,פרסום ,אפשור התנגדויות ,שימוע,
ועררים) .צוות מלווה הינו חשוב בתכנית זו שכן ,המדובר במתחם המאופיין בזיהום סביבתי-
בריאותי מהחמורים הקיימים בארץ .כמו כן ,המדובר בתכנית מורכבת מאוד ,המצריכה ידע
מקצועי רב ,בעיקר בתחום איכות הסביבה ,הבריאות והתחבורה.
31
סיכום
בשל הטיעונים התכנוניים והמשפטיים המצטברים כפי שהוצגו לעיל ,אין לקבל את התכנית
במתכונתה המוצעת ,ויש להקפיד על כך כי בריאות הציבור ומזעור המפגעים הסביבתיים היא
שתעמוד בראש סדר העדיפויות של כל מוסד תכנון הבוחן את אישור המתחם הקיים ואף
קידום הרחבתו העתידי .על כן ,המתנגדת תטען כי על הוועדה להורות על ביטול התכנית
במתכונתה הנוכחית ועל עריכתה והפקדתה מחדש בהתאם למפורט לעיל ובחוות הדעת
המקצועיות המצורפות להתנגדות.
בכבוד רב,
________________________
דנה טבצ'ניק ,עו"ד
________________________
יעל דורי ,מתכננת ערים ואדר' נוף
32
חוות דעת מומחה – היבטי איכות האוויר בתכנית חפאג 1200ב
שם :אריה ונגר
ת.ז05842606/5 .
השכלה :ד"ר למדעי הסביבה – כימיה אטמוספרית
מען :אדם טבע ודין ,רח' יהודה הלוי ,48ת"א
מקום העבודה :מחלקה מדעית ,ראש תחום איכות אוויר ואנרגיה ,עמותת "אדם טבע ודין" ,רח'
יהודה הלוי ,48תל-אביב
פרטי השכלתי:
- 1998תואר שלישי ) (Ph.Dבכימיה אטמוספרית ,האוניברסיטה העברית בירושלים ,הפקולטה
למדעי הטבע ,ביה"ס למדע יישומי ,המחלקה למדעי הסביבה.
- 1991תואר שני בהצטיינות בכימיה אנליטית ,האוניברסיטה העברית בירושלים ,הפקולטה
למדעי הטבע ,המחלקה לכימיה אי אורגנית ואנליטית.
– 1988תואר ראשון בכימיה ,האוניברסיטה העברית בירושלים ,הפקולטה למדעי הטבע ,החוג
לכימיה.
פרטי ניסיוני המקצועי:
החל ממאי – 2004מרכז תחום איכות האוויר ואנרגיה במחלקה המדעית ,עמותת אדם טבע ודין.
– 2000-2004מחקר והוראה בנושאים שונים של איכות הסביבה.
– 1998-2000מנהל מדעי ,מרכז ניטור אוויר ארצי ,המשרד לאיכות הסביבה.
– 1993-1997דוקטורנט במדעי הסביבה באוניברסיטה העברית .מורה עוזר בבי"ס למדע יישומי
כולל הוראה בנושאים של איכות הסביבה ,כימיה אטמוספרית ,מערכות לבקרה ולמניעה של
זיהום אוויר ,ועוד.
– 1988-1991מורה עוזר בחוג לכימיה באוניברסיטה העברית ,הוראה בנושא כימיה אנליטית.
אני החתום מטה נתבקשתי ע"י עמותת אדם ,טבע ודין לחוות את דעתי המקצועית בנושא:
היבטי איכות האוויר בתכנית חפאג 1200ב
1
וזאת חוות דעתי:
רקע
.1ריבוי מקורות פליטה תעשייתיים ותחבורתיים יחד עם שילוב של קירבה לים מזה והר
הכרמל מזה ,אשר מצמצם את יעילות הפיזור של מזהמי אוויר ,הפכו את אזור חיפה
לאזור רגיש לזיהום אוויר הן מבחינת רמות הזיהום שבשגרה והן מבחינת האפשרות
להיווצרות אירועי זיהום חריגים.
.2תחנות הניטור הפועלות בארץ מצביעות על כך שלעיתים מתקבלות באזורים שונים בארץ,
לרבות חיפה כמובן ,חריגות מתקני איכות האוויר עבור מזהמי האוויר "השגרתיים"
מקבוצת ה .criteriaמזהמי אוויר נוספים ,שאינם מנוטרים דרך שיגרה ,נמדדים במבצעי
דיגום ומדידה במקומות שונים .מדידות שבוצעו בחיפה בין השנים 2007-2010הראו כי
מזהמי אוויר רבים ,ובהם גם חומרים מסרטנים ,נמדדים בריכוזים ניכרים ולעיתים
ברמות הגבוהות מתקנים או מערכי ייחוס .כך נכתב בעניין באתר האינטרנט של המשרד
להגנת הסביבה:1
"בדגימות איכות אוויר מקיפות שערך המשרד להגנת הסביבה במהלך שנת 2008במפרץ
חיפה נמצאו ריכוזים גבוהים של חומרים רעילים ומסרטנים בחלק ניכר מהדגימות .את
הדגימות יזם המשרד להגנת הסביבה לאחר קבלת נתונים ממשרד הבריאות המציגים
חיפה
בנפת
חריגה
סרטן
תחלואת
בהמשך לבדיקות שבוצעו ב 2007 -וב ,2008 -בוצעה סדרת בדיקות נוספת באוקטובר
.2009הבדיקות בוצעו ב 10 -נקודות ,שנבחרו בהתאם לתוצאות של הסדרות הקודמות.
המזהמים שנבדקו בסדרה זו הם :אבק מרחף ,מתכות ,מימן כלורי ,אמוניה ,חומרים
אורגנים נדיפים ,פוליארומטים ,אלדהידים וקטונים .במרץ 2010נערכו בדיקות נוספות
.
מהמזהמים
לחלק
בלבד
נקודות
בשתי
הערכים שהתקבלו נמוכים מערכי ייחוס או מתקנים שנתיים ויממתיים עבור מרבית
.
המזהמים .לגבי חמישה חומרים :אבק מרחף ,מימן כלורי ,בנזן )מסרטן( ,פורמאלדהיד
)מסרטן( ,ובנזו-א-פירן )חשוד כמסרטן( התקבלו בחלק מהנקודות ערכים גבוהים
מתקנים או מערכי ייחוס".
.3חוק אוויר נקי מחייב את השר להגנת הסביבה להכריז על אזור כעל אזור נפגע זיהום
אוויר במידה ומתקיימת באזור חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או
זיהום אוויר חריג הגורם לחשש לפגיעה בבריאות הציבור או בסביבה .2זיהום האוויר
בחיפה יחד עם נתונים בריאותיים המראים תחלואה רבה מהממוצע הארצי במחלות
שונות הביאו את משרד הבריאות לפנות למשרד להגנת הסביבה ,להצביע על זיהום
האוויר בחיפה כעל גורם סיכון שיכול להסביר את עודף התחלואה ולהמליץ על הכרזה על
אזור חיפה כעל אזור נפגע זיהום אוויר ,על כל המשמעויות האופרטיביות הנובעות מכך.
כך נכתב בסיכום מכתב שכתב פרופ' איתמר גרוטו ,ראש שירותי בריאות הציבור במשרד
http://www.sviva.gov.il/YourEnv/CountyHaifa/Projects/Pages/AirPollutionHaifa.aspx 1אוחזר בתאריך
.9/9/2012
2הניסוח המשפטי המחייב מופיע בסעיף 11לחוק אוויר נקי.
2
הבריאות ,לדר' לבנה קורדובה ביז'ונר ולעו"ד גלי דינס מהמשרד להגנת הסביבה בעניין
"הכרזה על רשויות בחיפה כאזור נפגע זיהום אוויר" בתאריך :1/9/2011
"למרות השיפור שחל וההפחתה היחסית בזיהום האוויר בנפת חיפה ,המחקרים
האפידמיולוגיים )מחקרים ישראליים ונתוני התחלואה במחלות נשימתיות וממאירות
בנפת חיפה( ,מצביעים על כך שבאזור זה קיים סיכון בריאותי הנובע מחשיפה למזהמי
האוויר .מסקנה זו נתמכת במידע רב מהספרות המדעית העולמית המצביע על מדדי סיכון
ברורים בעקבות חשיפה זו לזיהום אוויר .הריבוי הכמותי והמגוון של מקורות הפליטה
באזור מפרץ חיפה ,ריבוי וריכוז האוכלוסייה ,המאפיינים הגיאוגרפיים המיוחדים
בשלוב עם מכלול הממצאים והנתונים המחקריים ,מצדיקים את ההחלטה להכריז על
רשויות באזור הנ"ל כאזור נפגע זיהום אוויר .חשוב וחיוני שיושקעו מירב מאמצים
לצמצם את זיהום האוויר באזור תוך שאיפה לעמוד בערכי היעד – על מנת לצמצם את
השפעתם של המזהמים על בריאות התושבים ".
.4חוק אוויר נקי ,שהתקבל בשנת 2008ונכנס לתוקף ב ,1/1/2011הוא החוק המרכזי
המסדיר את ההתמודדות עם זיהום האוויר ברמה הארצית והאזורית .חוק זה מונע
מתפיסה סביבתית ,המקבלת את העיקרון של הפחתה מרבית של הפליטות .החוק מחיל,
אמנם תקני סביבה כחלק מסל הכלים שבו ,אולם גם אם עומדים בתקני הסביבה,
המתקבלים כפשרה בין הצורך למנוע את זיהום האוויר ובין מתן האפשרות לקיים אורח
חיים מודרני ,אין בכך די עפ"י העיקרון הנ"ל ,ויש צורך לשאוף לעמידה בערכי היעד
הנקבעים על סמך שיקולים בריאותיים וסביבתיים בלבד )ללא שיקולים כלכליים( .כל
זיהום בכל רמת ריכוז הוא מזיק ,ויש צורך להפחית ככל הניתן את הפליטות גם באזורים
שבהם עומדים בתקנים ,לא כל שכן באזורים שבהם מתקיימות חריגות מהתקנים .חוק
אוויר נקי קובע סל של כלים להשגת מטרותיו ,ובהם קביעת תקנים וערכי יעד מתקדמים,
יישום תכנית לאומית להפחתת זיהום אוויר והחלת הטכנולוגיה הטובה ביותר להפחתת
פליטות ) (BATעל מקורות פליטה נייחים גדולים טעוני היתר פליטה.
.5התכנית שבנדון ,חפאג 1200ב ,הוכנה בעשור הקודם ,בטרם התגלו תגליות הגז מול חופי
ישראל וטרם חוקק חוק אוויר נקי ,תוך התבססות על תסקיר השפעה על הסביבה משנת
2008שההנחיות לביצועו ניתנו בשנת ,2004והיא אינה משקפת את שינוי החשיבה שעמד
לנגד המחוקק הישראלי בחוקקו את חוק אוויר נקי .לתכנית זו השפעות ניכרות על פליטת
זיהום האוויר הן בנוגע למתקנים הקיימים בארבעת המפעלים שבשטח התכנית )במתחם
בתי הזיקוק( והן בנוגע לפליטות עתידיות ממתקנים חדשים שאפשר שייבנו בעתיד.
השאלה האם בעקבות מה שתואר לעיל יש צורך להכין תסקיר השפעה על הסביבה חדש
או להכין מחדש חלקים בתכנית היא שאלה משפטית שלא לי לחוות בה דעה .מה שאראה
בסעיפים הבאים הוא את הבעייתיות בתכנית הקיימת מבחינת הפחתת זיהום האוויר הן
בנוגע למתקנים הקיימים והן בנוגע למתקנים עתידיים.
3
נקודות בעיתיות בתכנית בנוגע להפחתת פליטות ממתקנים קיימים
.6תסקיר ההשפעה על הסביבה שעליו מסתמכת התכנית הינו תסקיר חסר בהשוואה
למכלול השיקולים המתחייבים כיום מחוק אוויר נקי .כך ,אין התסקיר מתייחס למכלול
המזהמים שעבורם קיימים היום ערכי סביבה ,ואין הוא מתייחס לבחינת השפעות
התכנית על היכולת לעמידה בערכי יעד )ערכי סביבה וערכי יעד ,כהגדרתם בחוק אוויר
נקי( .מאז שהוכן התסקיר השתנו במפעלים שבמתחם התכנית )להלן" :המפעלים"(
היקפי ייצור ,מוצרים ומתקנים ,כך שאפילו קו הבסיס של רמת הפליטות הנוכחית ,שעליו
הסתמכה הפקדת התכנית ,אינו ברור.
.7התסקיר מסתמך על כך שכל המפעלים יעבדו בגז טבעי .בסעיף 6.1.2ב .בהוראות התכנית
נכתב כי "כל המפעלים הפועלים במתחם יפעלו על גז טבעי וגז בערה ."...הוראה זו היא
הוראה מעורפלת היות ובכל מפעל יש מתקנים רבים .האם מפעל שבו מתקן אחד פועל על
גז טבעי ומתקן אחר לא נחשב כעומד בהוראה? האם המדובר בכל המתקנים הצורכים
דלק בכל מפעל? האם יותקנו במתקנים אלה מערכות נוספות להפחתת פליטות למקרים
שבהם אספקת הגז נפסקת? כך ,לדוגמא ,בשנה האחרונה אין שימוש בגז בשל בעיות
באספקת הגז ממצרים .ההנחיות בהוראות התכנית בנוגע לתכולת הגופרית בדלק החלופי
נותנות מענה מסוים למצב זה עבור המזהם גופרית דו חמצנית ,אך אין בו מענה לפליטת
מזהמי אוויר אחרים כגון תחמוצות חנקן.
.8סעיף ) .6.2.2.4א) (.1) (.א (.בהוראות התכנית קובע כי "ריכוזי המזהמים בארובות
המפעלים יעמדו בתקני הפליטה שנקבעו בצווים האישיים או בהתאם להיתרי פליטה
לאוויר שנקבעו מכח חוק אוויר נקי" .הוראה כללית זו אינה מבטיחה את יישום
הטכנולוגיה הטובה ביותר להפחתת פליטות ) (BATבכל מתקני המפעלים שבמתחם
ובלוח זמנים ברור .מחד גיסא ,הצווים האישיים התקפים כיום ,שניתנו למפעלי המתחם,
ניתנו בטרם חוק אוויר נקי .הגם שטיוטות שונות של הצווים נפתחו לעיתים לעיון
הציבור ,הרי שסקרים ונתונים בנוגע לתהליכים ,לפליטות ולפערים בין הטכנולוגיות
הקיימות במפעלים ובין הטכנולוגיות הטובות ביותר ,ותכנית יישום מפורטת לא ניתנו
לציבור )כפי שנדרש בהליך של בקשה להיתר פליטה לפי חוק אוויר נקי( ,והיכולת
להסיקם מטיוטת הצווים בלבד היא מוגבלת .למיטב ידיעתי ,צווים אלו מהווים שיפור
והתקדמות ביחס למצב שקדם להם ,אך הם אינם מיישמים באופן מלא את עקרונות ה
,BATובמתקנים שונים במפעלים השונים טרם מחויבת ההפחתה המרבית האפשרית.
מאידך גיסא ,ההליך המלא של בקשה למתן היתר פליטה על כל שלביו ,ובשקיפות
המלאה הנדרשת ,טרם בוצע למפעלי המתחם ,והוא יבוצע עפ"י הלו"ז של חוק אוויר נקי
רק בשנת .2015
.9ויודגש :המפעלים שבמתחם התכנית הינם מפעלים גדולים ומורכבים ביותר ,והם מרובי
תהליכים ופליטות .בשימוע ציבורי שנערך ביום 15/3/2007בבתי הזיקוק בחיפה הוצג ע"י
מנהל איגוד ערים חיפה לשמירת איכות הסביבה דאז מר צבי פורר 3דו"ח בעניין בתי
הזיקוק שהוזמן ע"י איגוד הערים מחברת ייעוץ בינלאומית )להלן :דו"ח ויטו( .דו"ח זה
3כותב חוות דעת זו נכח באירוע ואף קיבל לידיו את דו"ח ויטו.
4
הראה כי רמת הפליטות מבתי הזיקוק בחיפה היא בין הגבוהות ביותר בהשוואה
לכשמונים בתי זיקוק אחרים באירופה .עוד טען מר פורר באותו שימוע כי גם יישום
תכנית המשרד להגנת הסביבה באותה עת )שהייתה אמורה להיות מיושמת באמצעות
תיקון הצו האישי של המפעל( אינו עונה על הקריטריון של הטכנולוגיה הטובה ביותר .כך,
מראה דוגמה זו כי בצווים אישיים שניתנו טרם חוק אוויר נקי אין די כדי להבטיח את
יישום ה BATואת צמצום הפליטות המרבי ,ואין הוראות התכנית הכלליות וחסרות
הפירוט מספקות בעניין זה.
נקודות בעיתיות בתכנית בנוגע להפחתת פליטות ממתקנים עתידיים
.10במידה וירצו המפעלים להקים מתקנים חדשים בעלי השלכה על איכות האוויר כדוגמת
מתקני ייצור ,מתקני אנרגיה ,מסופים ,וכדומה ,הם יצטרכו לבקש עבור מתקנים אלה
היתר פליטה עפ"י חוק אוויר נקי .הליך הבקשה להיתר הינו הליך מורכב מבחינה
מקצועית ,הכולל הגשת מידע ומסמכים טכניים רבים למשרד להגנת הסביבה ופרסומם
לציבור )הוזכרו כבר לעיל סקר פליטות ,סקר טכנולוגיות ,סקר הפערים בין הטכנולוגיות
הקיימות והטכנולוגיות הטובות ביותר ,ועוד( ,בדיקתם במשרד להגנת הסביבה ע"י
מומחים פנימיים וחיצוניים ,מתן טיוטת היתר פליטה עם אפשרות להערות הציבור ,ועוד.
הדעת נותנת כי מתקנים כה מורכבים במפעלים טעוני היתר ,המצריכים בחינה פרטנית
ומדוקדקת ,יחייבו גם הגשת תכנית בהתאם לחוק התכנון והבניה .חוק אוויר נקי ,שאף
צפה מצב זה ,מורה בסעיף 23כיצד ומתי ישולב הליך מתן ההיתר עם הליכי הרישוי לפי
חוק התכנון והבניה .כל אלה לא יתקיימו במידה ותאושר התכנית שבנדון ,אשר מצריכה
הוצאת היתרי בניה בלבד למתקנים חדשים ,בלא צורך בתכנית חדשה ומפורטת .באופן
זה מהווה התכנית שבנדון "תכנית עוקפת חוק אוויר נקי" המעניקה אפשרות להגדלת
הזיהום בהליך מקוצר ,ללא פירוט טכני הנדרש עקב מורכבות מפעלים ,והרחק מעין
הציבור.
.11זאת ועוד ,כל הסדרה עתידית של מתקן חדש צריכה להיעשות בהתאם לקריטריונים
שנקבעו בחוק אוויר נקי .כך ,לדוגמה ,השפעת התכנית צריכה להיבחן גם אל מול ערכי
היעד שקבע החוק על תקנותיו .חוסר ההתייחסות של התסקיר שבבסיס התכנית לערכי
היעד )כזכור הוא הוכן לפני חוק אוויר נקי( מהווה כאמור בסעיף 6לעיל עיוות ביחס
לבחינת המצב הקיים ,לא כל שכן שזהו מצב מעוות בנוגע למתקן עתידי שטרם נבדק
בתסקיר ובוודאי טרם נבנה .קבלת התכנית בנוגע למתקנים חדשים שטרם התבקשו ע"י
המפעלים מקבעת את העיוות הנוגע למצב הנוכחי ,גם למצב עתידי.
.12זאת ועוד ,בחינת השפעתו של מתקן עתידי בתסקיר מתבצעת תמיד הן בנוגע למתקן
עצמו והן ביחס לכלל הפליטות באזור .הדעת אינה סובלת מתן "כרטיס פתוח" להקמת
מתקנים עתידיים בהליך מקוצר בלא שיש כיום אפשרות לדעת את כלל הפליטות
העתידיות מהמפעלים במתחם התכנית וממקורות פליטה נוספים מחוץ למתחם התכנית
גם יחד .ויתור על הצורך לקיים הליך בדיקה מלא למתקנים עתידיים שומט את הקרקע
מתחת ליכולת לבחון את המתקן החדש ביחס למצב הכולל וליכולת לבחון חלופות,
לרבות חלופת האפס.
5
חוות דעת מומחה
פרטים
שם :שרית כספי-אורון
ת"ז209586205 :
מען :אדם טבע ודין )ע"ר( ,רח' יהודה הלוי ,48ת"א.
תפקיד :מדענית מים ,המחלקה המדעית ,עמותת "אדם טבע ודין"
אני ,החתומה מטה ,נתבקשתי על-ידי עו"ד דנה טבצ'ניק להגיש חוות דעת מקצועית בנושא "תכנית
חפאג 1200/ב' ,מתחם בתי זיקוק לנפט מפרץ חיפה – היבטים של מים ,שפכים וקרקע ".
הנני נותנת חוות דעתי זו במקום עדות בבית המשפט והנני מצהירה כי ידוע לי היטב שלעניין הוראות
החוק הפלילי בדבר עדות שקר בשבועה בבית המשפט ,דין חוות דעתי כשהיא חתומה על ידי כדין עדות
בשבועה שנתתי בבית המשפט.
פרטי השכלתי
2004 - 2000
תואר שני MSc ,במדעי הסביבה ,תזה מחקרית בנושא טיפול במים,
האוניברסיטה העברית ,ירושלים
1999 - 1995
תואר ראשון ,BA ,לימודי שלום וסכסוך ,התמחות בפיתוח בר קיימא,
אוניברסיטת קליפורניה ,ברקלי ,ארה"ב
פרטי ניסיוני המקצועי
יוני – 2009היום מדענית מים" ,אדם טבע ודין"
2009 – 2005
מהנדסת איכות מים ומניעת זיהום מקורות מים ,חברת "מקורות" ,מרחב
צפון
2005 – 2003
מתכננת סביבתית ,משרד מוטי קפלן תכנון ומתאר ,ירושלים
2003
עוזרת הוראה באוניברסיטה העברית ,ירושלים ,סדנא בין-תחומית לאיכות
הסביבה בנושא מים
2003 – 2001
ניהול מחקר יישומי בתחום טיפול במים ,מתקן הסינון בטבריה
לרשותי עמדו המסמכים הבאים:
.1
.2
.3
.4
הוראות התכנית חפאג 1200/ב'
י.גולדשמיד ,חברה לתכנון והנדסה סביבתית ,בע"מ" ,מתחם בתי הזיקוק לנפט ,מפרץ חיפה,
תכנית חפאג /1200ב' ,תסקיר השפעה על הסביבה ",ת"א ,מאי ,2007כפי שמופיע באתר של משרד
הפנים.
דבורה חדד ,MSc ,אקו-טק שירותי סביבה בע"מ "דוח תוצאות סקר גז קרקע בתי הזיקוק לנפט,
מפרץ חיפה ,ינואר .2009גרסה מס' ."2
היתר הזרמה לים של חיפה כימיקלים ,מספר היתר ,25/2011כפי שמופיע באתר של המשרד
להגנת הסביבה.
1
.5
.6
.7
.8
רשות הטבע והגנים ,היחידה הסביבתית מדור ניטור נחלים "ניטור מים ונחלים דו"ח פעילות
לשנת ,"2009ירושלים ,אפריל .2010
חוק המים ,תשי"ט – 1959
כללי המים )טיפול בזיהום מים מדלק( ,התש"ע – 2010
תקנות בריאות העם )תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים( ,התש"ע – 2010
הצורך בהפסקת הזרמת הקולחים התעשייתיים של מתחם בז"ן לנחל הקישון
בסעיף 6.2.3.2להוראות התכנית" ,מערכת איסוף וטיפול בשפכים" ,רשום כי "תותר הזרמת
קולחי תעשיה מטופלים דרך נחל הקישון בהתאם לערכים שידרשו בהיתר הזרמה לים או בצו
הרשאה להזרמה לנחל או בכל היתר או רישיון שיינתן לעניין זה וכפי שיעודכנו מעת
לעת)".ההדגשים הוספו(
קולחי התעשייה של מפעלי בז"ן מוזרמים היום אל עבר נחל קישון .הקולחים זורמים בתוך הנחל
למרחק של למעלה מ 5-קילומטרים עד הגעתם לפתח הנחל לים אשר במפרץ חיפה .אמות המידה
לקולחים והאישור להזרים אותם לנחל הקישון נקבעו בהיתר הזרמה לים ולא בצו הרשאה
להזרים לנחל כפי שנדרש על פי חוק המים .אמות המידה לאיכות הקולחים הנדרשת אשר נקבעו
בהיתרי הזרמה לים של המפעלים לאורך השנים היו מקלות מאד ומותאמות יותר לתקנים
הסביבתיים של מערכת ימית ,ולא לקחו בחשבון את הצרכים של המערכת האקולוגית של נחל
הקישון .הדרישות לאיכות הקולחים של המפעלים שנקבעו בהיתר הזרמה לים מנוגדות לתקנים
הקבועים להזרמת קולחים לנחל לפי התקנות לאיכות קולחים" -תקנות בריאות העם )תקני
איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים( ,התש"ע – ."2010
מדובר בתופעה יוצאת דופן בה מפעלים מקבלים היתר הזרמה לים אשר דרך נחל ,והתקנים
וסטנדרטים אשר מקבלים במסגרת היתר ההזרמה לים אינם עומדים בתקנים אשר נקבעו בחוק
להזרים קולחים לנחל.
הטבלה הבאה ממחישה את הפער בין התקנים שנקבעו בחוק להזרמת קולחים לנחל לבין אמות
המידה בהיתר הזרמה לים של חיפה כימיקלים.1
מדד
יחידות
צח"ב
BOD
TSS
חנקן
אמוניאקלי
חנקן כללי
היתר הזרמה לים החל מ-
1/1/2013
היתר הזרמה לים עד
31/12/2012
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
בימי
סערה
30
ערך
ממוצע
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
מג"ל
28
55
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
בימי
סערה
80
10
15
10
מג"ל
מג"ל
12
27
25
35
60
52
10
2.5
15
2.5
30
5
10
1.5
15
2.5
מג"ל
130
180
270
10
15
30
10
15
1
ערך
ממוצע
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
15
איכות הנדרשת
להזרמה לנחלים
בהתאם לתקנות
איכות מי קולחין
ערך
ערך
מרבי
מרבי
לממוצע
חודשי
היתר הזרמה לים של חיפה כימיקלים ,מספר היתר ,25/2011כפי שמופיע באתר של המשרד להגנת
הסביבה.
2
מדד
יחידות
זרחן כP-
צח"כ
COD
כלוריד
מג"ל
נתרן
מג"ל
חמצן
מומס
pH
שמן
מינרלי
כלור נותר
מג"ל
דטרגנט
אניוני
כספית
כרום
ניקל
עופרת
קדמיום
אבץ
ארסן
היתר הזרמה לים החל מ-
1/1/2013
היתר הזרמה לים עד
31/12/2012
ערך
ממוצע
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
מג"ל
מג"ל
3
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
7-9
0.5
5
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
7-9
1
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
בימי
סערה
8
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
6.5-9
1.5
1
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
7-9
0.5
מג"ל
אין
דרישה
0.5
אין
דרישה
1
אין
דרישה
1.5
אין
דרישה
0.5
מג"ל
מג"ל
ערך
ממוצע
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
2
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
7-9
1
ערך
מירבי
בדיגום
חטף
בימי
סערה
4
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
אין
דרישה
7-9
2
אין
דרישה
1
אין
דרישה
2
איכות הנדרשת
להזרמה לנחלים
בהתאם לתקנות
איכות מי קולחין
ערך
ערך
מרבי
מרבי
לממוצע
חודשי
1
70
2
100
400
480
200
240
– 3ערך
מזערי
7-8.5
1
7-8.5
1.5
0.05
0.1
0.5
1
0.0025
0.0025
0.001
0.003
0.002
0.001
מג"ל
0.05
0.05
0.025
0.07
0.05
0.025
מג"ל
0.1
0.1
0.05
0.15
0.10
0.05
מג"ל
0.04
0.04
0.02
0.06
0.04
0.025
מג"ל
0.025
0.025
0.01
0.06
0.045
0.03
מג"ל
0.5
0.5
0.2
0.7
0.5
0.2
מג"ל
אין
אין
אין
אין
אין
אין
מג"ל
דרישה
דרישה דרישה דרישה דרישה דרישה
0.1
0.02
0.1
0.1
0.02
0.55
0.35
0.2
מג"ל
נחושת
0.01
0.005
אין
אין
אין
אין
אין
אין
מג"ל
ציאניד
דרישה
דרישה דרישה דרישה דרישה דרישה
*הערכים באדום מודגש מציינים אמות מידה בהיתר הזרמה לים של חיפה כימיקלים אשר חורגים מהתקנים שנקבעו
בתקנות בריאות העם )תקני איכות מי קולחין וכללים לטיהור שפכים( ,התש"ע – .2010
0.0005
0.05
0.05
0.008
0.005
0.2
0.01
0.0025
0.25
0.25
0.04
0.025
1.0
0.05
**התאים האדומים מציינים מדדים אשר אינם מכוסים בהיתר הזרמה לים על אף שקיים תקן עבורם ,כך שאין
מעקב אחר מדדים אלו באיכות קולחי המפעלים.
ניתן לראות מהטבלה לעיל כי הזרמת הקולחים של חיפה כימיקלים לנחל הקישון המתרחשת
אפילו בימים אלו ממש ,מתבצעת בהתאם לסטנדרטים ירודים ביחס לתקנות להזרמת קולחים
לנחל ועלול לפגוע במערכות האקולוגיות של הנחל.
ואכן ,בחינת נתוני הניטור של מי נחל הקישון מראה כי מורד הנחל סובל מעודף חומרי הזנה ,דבר
שמוביל לפריחת אצות וצריכת החמצן המומס במים )"איאוטרופיקציה"( .רמות נמוכות של חמצן
מומס במים משפיעה לרעה על אוכלוסיית הדגים בנחל .ממצאי הניטור של רשות נחל הקישון של
מי הקישון מראים כי מי מורד הנחל נפגעים מאד מהזרמת הקולחים התעשייתיים אליו .בדו"ח
משנת 22009נכתב על ידי רשות נחל הקישון )ההדגשים הוספו(" :מי מורד הנחל מאופיינים לרב
בפריחת אצות מוגברת ,הגורמת לתנודתיות קיצונית בערכי החמצן המומס במים לאורך היממה,
זאת עקב העשרת הקיימת של מי הנחל בחנקות וזרחות שמקורן ,בין היתר ,בהזרמות
2
רשות הטבע והגנים ,היחידה הסביבתית מדור ניטור נחלים "ניטור מים ונחלים דו"ח פעילות לשנת ,"2009
ירושלים ,אפריל .2010
3
התעשייתיות הנמשכות עדיין לנחל .ממצאי ניטור מיקרואצות עונתי )אביב וסתיו( שבוצע בשנת
2009בחלקו המלוח/מורדו של הנחל על ידי צוות החברה לחקר ימים ואגמים לישראל ,בהנחיית
ד"ר נורית קרס ,מצביעים כבעבר על גוף מים עשיר בחומרי הזנה ודרגת איאוטרופיקציה גבוהה
המתבטאת בפריחת אצות .דרגת האיאוטרופיקציה מתמעטת ככל שמתקרבים למפרץ חיפה.
מינים בעלי פוטנציאל טוקסי ,שזוהו בניטור אביב 2009הופיעו בריכוז בינוני בפתח הקישון ובגשר
יוליוס סימון".
השיקול של האם לאפשר הזרמת קולחים לנחל אינו מוגבל לשיקול של מצב איכות הקולחים
בלבד .לפי חוק המים 3קיימים שני מצבים בלבד בהם ניתן להניק צו הרשאה להזרים לנחל.
גם אם מצב איכות הקולחים התעשייתיים של מפעלי מתחם בז"ן משתפר בעתיד להתאים
לתקנות איכות קולחים ,לא נראה כי הזרמתם לנחל הקישון נותנת מענה לאחד התנאים
המפורטים בסעיף 20יא).א( לחוק המים ועל כן ,לא צפוי כי המפעלים ייקבלו צו הרשאה ,גם אם
יבקשו זאת .מצב דברים אלו משאיר אפשרות אחת והיא להזרים את הקולחים ישירות לים
בצינור ובהתאם לדרישות ואמות המידה שיופיעו בהיתר הזרמה לים.
לכן ,אין לאפשר את המשך הזרמת הקולחים התעשייתיים לנחל הקישון במסגרת תכנית זו
ובכלל.
במידה וייווצרו עודפי קולחים לאחר שבוצעו כל המאמצים לחיסכון ומיחזור מים בתוך
המפעלים ,ניתן יהיה להזרים את עודפי הקולחים אל עבר הים באמצעות צינור בהתקיים התנאים
הבאים:
.1איכות הקולחים ברמה טובה מאד אשר לא תגרום נזק לסביבה הימית,
.2הובטח טיפול בשפכים המתבסס על הטכנולוגיה המיטבית הזמינה,
.3לא נמצא פתרון יבשתי אחר המועדף מבחינה סביבתית,
אין לאפשר הרחבת הפעילות במתחם בז"ן במצב דברים זה שמזרימים קולחים לנחל הקישון ללא
צו הרשאה ובניגוד לחוק המים .יש לצמצם את תכולתה של התכנית המוצעת להסדרה
3
חוק המים ,תשי"ט 1959 -
4
סטטוטורית של המצב הקיים במתחם בז"ן .לאחר הצמצום ,יש להתנות אישור תכנית זו בהעברת
עודפי הקולחים לים בצינור והסדרה סטטוטורית של ההזרמה לים עם היתר הזרמה לים ועמידה
בכל תנאיו.
הצורך בהשלמת הסקירה של מצב הזיהום בקרקע ובמים ושיקום מלא של משאבים אלו מזיהום
שנגרם על ידי מפעלי מתחם בז"ן
הפרק בתסקיר אשר עוסק במצב הזיהום בקרקע ובמים ,בפרק " ,1.7בדיקות קרקע ומים" ,מציג
מידע חלקי מאד אודות היקף הזיהום בקרקע ובמים .זה משום שהסקרים לא הסתיימו עד
לתאריך הדפסת התסקיר .בפרק 1.7.1.1.1כתוב" :סקר קרקע ומים מקדים ) (phase 1וסקרים
משלימים ) (phase2נערכו בבז"ח ע"י החברות " N.R.D.פיתוח משאבי טבע בע"מ" ו"-אקו-טק
שירותי סביבה בע"מ" בשנים .2005-2007החומר נמצא כרגע בבדיקה ,עיבוד נתונים ולימוד
וניתוח הממצעים .החוברת המקיפה תושלם לקראת סוף שנת 2007ותופץ בנפרד מהתסקיר".
)ההדגשים הוספו( .על אף הבטחה זו ,במסגרת החומרים שפורסמו יחד עם תכנית זו ונספחיו,
מצאתי אך ורק את הדוח של תוצאות סקר גז הקרקע משנת .20094הסקר המלא לקרקע ולמים
לא נמצא ולכן לא ניתן להעיר על שיטות הסקירה ,היקף הסקירה או על הממצאים ומשמעותם.
לכן התייחסותי כאן תהיה עקרונית בלבד .לפי הממצאים הראשוניים אשר הוצגו בפרק 1.7
ובסקר גזי קרקע משנת 2009ניתן להצהיר באופן מובהק כי קיים זיהום של הקרקע במתחם בז"ן
וכן זיהום של מי התהום מתחת למתחם .חובתם של המפעלים המזהמים לנקות את הזיהום
אותו הם גרמו ולהחזיר את המצב בקרקע ובמים לקדמותו.
יש לצרף את סקר המים והקרקע השלם שבוצע לאחר הכנת התסקיר כנספח לתכנית .במידה
והסקר מציג מידע שלם אודות הזיהום בקרקע ובמים במתחם ,ניתן על בסיס זה להפקיד את
התכנית הזו .במידה ועדיין חסר מידע אודות היקף ,פרישה או חומרת הזיהום במים או בקרקע,
אז יש להשלים את הסקירה בנושא טרם הפקדה מחודשת של תכנית זו .כמו כן ,ולאחר שיושלם
מאמצי הסקירה אודות הזיהום בקרקע ובמים ,יש לפעול לשקמם ,לנקות את הקרקע ולשקם את
מי התהום .יש לדרוש כי יחלו עבודות השיקום טרם אישור תכנית זו .יש לוודא כי המפעלים יהיו
מחוייבים לביצוע המלא של תכנית השיקום עם לו"ז מחייב ,הכל בשביל להחזיר את מצב המים
והקרקע לקדמותם טרם הזיהום.
לא ניתן לאשר הרחבת מפעלי הבז"ן כל עוד נותר זיהום בקרקע או במים אשר נגרם על ידם בעבר
או ממשיך להתרחש בהווה .ברור כי כל מתקן ומבנה חדש יחוייב בסטנדרטים המתקדמים ביותר
למניעת זיהום מים וקרקע ,למניעה וגילוי מוקדם של דליפות וכן לטיפול מיידי בכל דליפה או
תקלה כאשר תתגלה.
תת סעיף .8לפרק 6.1.1להוראות התכנית מציב את התנאי הבא להוצאת היתרי בנייה למבנים
ולמתקנים" :הקמה והפעלה של מערכת לשאיבת עדשות מים למניעת זיהום נחל הקישון
והגדורה ,בהתאם לאישור המשרד להגנת הסביבה ".יש להוסיף לתנאי זה את הפינוי או השיקום
4
דבורה חדד ,MSc ,אקו-טק שירותי סביבה בע"מ "דוח תוצאות סקר גז קרקע בתי הזיקוק לנפט ,מפרץ חיפה,
ינואר .2009גרסה מס' ."2
5
© Copyright 2024