‫רפרטואר‬
‫לבתי הספר‬
‫לשנת הלימודים תשע"ד‬
‫‪2015-2014‬‬
‫דבר מצחיק קרה‬
‫מידע למורה‬
‫מחזה מאת פלאוטוס‬
‫סיור מאחורי הקלעים‬
‫סיור מודרך בכל סדנאות היצירה המרכיבות את‬
‫עבודת התיאטרון‪ :‬איפור ופאות‪ ,‬אביזרים‪ ,‬ארכיון‪,‬‬
‫תלבושות‪ ,‬במת התיאטרון‪.‬‬
‫הסיורים יתקיימו בתיאטרון הקאמרי עד השעה‬
‫‪ 18:00‬בקבוצות של עד ‪ 35‬תלמידים בהדרכת‬
‫שחקני תיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫אורך הסיור כשעה ורבע‪ .‬עלות הסיור ‪.₪ 550‬‬
‫צרו קשר‬
‫לרכישת כרטיסים ומידע נוסף נא לפנות אל‪:‬‬
‫רון בן גידה‬
‫‪0522228210 | 03-6061931‬‬
‫פקס – ‪[email protected] | 03-6061952‬‬
‫נעמה קוטנר‬
‫‪| 0547009076| 03-6061969/70‬‬
‫מפגשים עם יוצרים‬
‫שיחת טרום צפייה בהצגה או לאחריה עם טובי‬
‫היוצרים והשחקנים בתיאטרון‪.‬‬
‫הזכות לשינויים שמורה לתיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫פרטים במחלקה החינוכית‬
‫‪[email protected]‬‬
‫בכתיבת החוברת השתתפו‪ :‬ענבל המאירי‪ ,‬ד"ר‬
‫אופיר ממן‪ ,‬עמית בר צדק‪ ,‬מיכל דסברג‪ ,‬ליאוני‬
‫שני ‪ /‬סל תרבות ארצי‬
‫תוכן עניינים‬
‫שם ההצגה‬
‫דבר מצחיק קרה‬
‫אשכבה‬
‫הכתה שלנו‬
‫סיראנו דה ברז'ארק‬
‫איש קטן‪ ,‬מה עכשיו?‬
‫גטו‬
‫קברט‬
‫אמא קוראז' וילדיה‬
‫מקבת‬
‫כנר על הגג‬
‫ריצ'רד השני והשלישי‬
‫סוף טוב‬
‫הילכו שניים יחדיו‬
‫קזבלן‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫קיזוז‬
‫בין שני עולמות‬
‫שיער‬
‫תעלת בלאומילך‬
‫נפש יהודי‬
‫פונדק הרוחות‬
‫עשו‬
‫שליחותו של הממונה על משאבי אנוש‬
‫אנסמבל עיתים ‪ -‬המלך עומד למות‬
‫‪2‬‬
‫עמ'‬
‫‪3‬‬
‫‪5-4‬‬
‫‪6‬‬
‫‪7‬‬
‫‪9-8‬‬
‫‪11-10‬‬
‫‪13-12‬‬
‫‪15-14‬‬
‫‪17-16‬‬
‫‪19-18‬‬
‫‪23-20‬‬
‫‪25-24‬‬
‫‪27-26‬‬
‫‪29-28‬‬
‫‪30‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪34‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪35‬‬
‫‪36‬‬
‫מחזמר גדול שהינו קומדיה בבימויו של עמרי ניצן על פי מחזה מאת פלאוטוס‪ ,‬אבי הקומדיה ששקספיר‪ ,‬גולדוני ומולייר כתבו‬
‫בהשראתו‪ .‬הפזמונים נכתבו והולחנו על ידי סטיבן סונדהיים‪.‬‬
‫סיפור העלילה – סיפורו של העבד פסאודולוס (שלמה בראבא) הרוצה להיות חופשי ולשם כך עליו להיאבק עבור אדונו הצעיר הרו‬
‫(עידו רוזנברג) ולזכות בפיליה‪ ,‬הקורטיזנה היפה (רונה לי שמעון) בתמורה לחופש שלו‪.‬‬
‫העלילה מסתבכת בקומדיה של טעויות עם מיטב שחקני הקאמרי‪ :‬איתי טיראן בתפקיד היסטריום‪ ,‬גדי יגיל‪ ,‬רמי ברוך‪ ,‬עזרא דגן‪ ,‬אסף‬
‫פריינטא‪ ,‬עירית קפלן ובהשתתפות ‪ 40‬שחקנים‪ ,‬רקדנים‪ ,‬אקרובטים‪ ,‬זמרים‪ ,‬ג'אנגלרים וקוסמים אשר יחד יוצרים תיאטרון – קרקס‬
‫בעלילה מרתקת ומפתיעה גדושת תחבולות וחבלות מעבר לכל דמיון‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"דבר מצחיק קרה‪ ,‬תיאטרון בידורי מתוחכם‪...‬הפקה קרקסית מושקעת ומקצועית עם תרגום מבריק‪...‬הופעות משחק משעשעות ומעוררות‬
‫התפעלות‪...‬תחת ידו הבוטחת של הבמאי עמרי ניצן‪...‬רונה לי שיש לה יופי וקסם ותמימות‪...‬גדי יגיל שאין כמוהו ביכולת לשחק קומדיה‪...‬עידו‬
‫רוזנברג‪ ...‬שלמה בר‪-‬אבא שהתפקיד כמו נכתב בשבילו‪...‬איתי טיראן שבנוסף לכל איכויותיו המוכחות כשחקן דרמטי מן המעלה הראשונה‬
‫מפגין כאן כישורים של קומיקאי בידורי מיומן‪ ,‬גם רקדן ולוליין‪ ,‬גם זמר‪( "...‬הארץ ‪)10.1.2014‬‬
‫"דבר מצחיק קרה‪ ...‬עבודה נהדרת של המתרגם אלי ביז'אווי‪...‬ערב פנטסטי‪ ,‬כיפי ומבריק‪...‬המוסיקה הנפלאה של סונדהיים מייצרת‬
‫כמה נאמברים נפלאים‪ ...‬על הבמה קיבץ עמרי ניצן ממיטב הכוחות של הקאמרי והם כולם עושים מלאכתם היטב‪ ...‬גדי יגיל‬
‫המקסים‪ ,‬רמי ברוך האנרגטי‪ ,‬עידו רוזנברג התמים‪ ,‬איתי טיראן המפתיע ואסף פריינטא המרשים‪...‬שלמה בר אבא‪ ...‬קומיקאי אדיר‪...‬‬
‫עבודת אקרובאטיקה אווירית יפיפייה שעיצבה קרן אלנקווה‪...‬הצגה מהנה וקלילה שמגשימה את מטרתה המוצהרת – לבדר‪".‬‬
‫( ידיעות אחרונות ‪)10.1.2014‬‬
‫"דבר מצחיק קרה היא הפקה עשירה‪ ...‬מיטב כוכבי הקאמרי‪ ...‬אקרובטים‪...‬אף הפקה קודמת של קומדיית‪-‬המחזמר הנודעת לא הייתה כה‬
‫מלבבת‪ ,‬מצחיקה ומענגת כמו זו הנוכחית בתיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫הראשונים להצלחה הפנומנאלית‪ :‬בימויו של עמרי ניצן והתרגום של אלי ביז'אווי שדרגו את ההצגה ומעלים אותה לרמה של שנינות מופלאה‪.‬‬
‫איתי טיראן מהנה את הקהל עד בלי גבול‪ ...‬שלמה בראבא האחד שאין שני לו‪ ...‬רונה לי רבת הכישרונות‪ ,‬גדי יגיל עם הקסם הבלתי רגיל‬
‫והכישרון הקומי הכה ייחודי‪ ,‬רמי ברוך הנפלא‪ ,‬עירית קפלן העסיסית‪ ,‬אסף פריינטא עם קולו האופראי המופלא‪ ,‬עזרא דגן בביצוע מבריק‬
‫ועוד כמה מטובי שחקנינו‪ :‬יוסי טולדו כישרון קומי עם קבלות‪ ,‬גיא אלון יכולת תנועה מרשימה‪ ,‬טל וייס פנינה‪ ...‬קיי לונג שהעשירה את הסיפור‬
‫בנופך המיוחד שלה‪ ...‬שלל תלבושות זוהרות של אורנה סמורגונסקי‪ ...‬הצגת בידורית עשירה ומושקעת ברמה גבוהה לא פחות מהמיטב‬
‫של ברודווי‪( "...‬דה מארקר קפה ‪)12.1.2014‬‬
‫‪3‬‬
‫אשכבה‬
‫ע"יההצגה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫סל תרבו רת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת חנוך לוין ובבימויו‬
‫מבוסס על סיפורים מאת אנטון צ'כוב‬
‫על חנוך לוין (‪)1999-1943‬‬
‫חנוך לוין נולד ב ‪ 1943-‬בתל אביב למשפחה מסורתית‪ ,‬והתחנך‬
‫בבי"ס ממלכתי דתי‪ .‬הוא למד ספרות עברית ופילוסופיה באונ' ת"א‬
‫אך לא סיים את התואר‪ .‬בזמן לימודיו כתב מדור סאטירי בעמוד‬
‫האחרון של עיתון הסטודנטים שנקרא "דף האחוריים של חנוך לוין"‪...‬‬
‫לוין החל את כתיבתו לתיאטרון בקברטים סאטיריים‪( ,‬את‪ ,‬אני‬
‫והמלחמה הבאה; קטשופ; מלכת אמבטיה)‪ ,‬בהם ביקר את‬
‫הקונצנזוס הישראלי של זמנו‪ :‬המיליטריזם הישראלי לצד הפאתוס‬
‫שהתלווה לשכול‪ ,‬ולעג חריף לכנות שבחתירה לשלום הישראלית‪.‬‬
‫בעקבות הצפייה בהצגה מלכת אמבטיה נוצר גל גדול של מחאה‬
‫שגרם להורדת ההצגה אחרי ‪ 19‬מופעים בלבד‪.‬‬
‫בהמשך התמקד לוין במחזות שהציגו את האדם על תשוקותיו‬
‫הנמוכות ביותר‪ ,‬בצל הקיום הנשגב והבלתי מושג של הזולת‪ .‬רוב‬
‫גיבוריו של לוין מוצאים את עצמם במצב של משה על הר נבו‪,‬‬
‫"ואליה לא יבוא"‪ ,‬אלא שהר נבו שלהם הוא גרוטסקי‪ ,‬עלוב‪ ,‬ונמוך‬
‫במיוחד‪.‬‬
‫"‬
‫הופס‪ :‬שני יצרים לאדם‪ :‬אחד אומר ‪' -‬למוסקבה‪ ,‬למוסקבה!'‪,‬‬
‫והשני – 'לתהום‪ ,‬לתהום'‪ .‬אני ביצר של התהום‪.‬‬
‫הופלה‪ :‬אתה מאוד מחניף לעצמך‪ .‬יש עוד יצר‪ ,‬והוא השולט‬
‫האמיתי בך‪ :‬יצר העפעוף תוך בהייה סתמית לחלל האוויר‪.‬‬
‫דוגמה נוספת‪:‬‬
‫זונה עם נקודת חן‪ :‬פעם היו חיזורים‪ ,‬רומנטיקה‪ ,‬שמפניה‪,‬‬
‫היום‪ ,‬מורידים ישר מכנסיים ו‪-‬פשפוש'קלה! כוכב חדש בשמי‬
‫עולמנו – אדון פשפושקלה!‪ ...‬והרי יש גם דברים אחרים בעולם‪,‬‬
‫רבותי הגברים‪ ,‬יש לב'קלה‪ ,‬יש ראש'קלה‪ ,‬אנושיות'קלה‪,‬‬
‫תרבות'קלה‪ ,‬אמנות'קלה‪ ,‬יש אפילו תיאטרונ'קלה שבו עומד‬
‫שחקנ'קלה עם זרקור'קלה ומרביץ איזה מונולוג'קלה‪...‬‬
‫אי שם בירכתי ארץ גדולה‪ ,‬בכפר נידח חיו שני זקנים‪ ,‬בעל ואישה‪ .‬הם חלו ומתו‪ ,‬כשהם מצטערים על חייהם‪ .‬אם צעירה עם בנה‬
‫התינוק גוסס בזרועותיה הלכה בשדות וחיפשה לו מרפא‪ .‬אחר כך התינוק מת‪ .‬עגלון ששכל את בנו‪ ,‬הסיע בעגלתו שיכורים וזונות‪,‬‬
‫ולא היה לו בפני מי לשפוך את ליבו‪ .‬השיכורים והזונות רדפו אחרי האושר‪ .‬כרובים שעברו גם הם בסביבה‪ ,‬אספו את נשמות המתים‪.‬‬
‫המחזה מבוסס על ‪ 3‬סיפורים קצרים של אנטון צ'כוב‪ .‬תוך כדי עיבוד הסיפורים לשפה הייחודית של לוין‪ ,‬בחירה של רעיונות‬
‫מרכזיים שהוא מדגיש‪( ,‬על בסיס המכנה המשותף בין הדמויות)‪ ,‬ומהמפגשים בין הדמויות‪ ,‬מעלה לוין שאלות נוקבות על החיים‪ ,‬על‬
‫משמעותם‪ ,‬ועל סדרי העדיפויות שאדם בוחר בהם בחייו‪.‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫התפאורה בהצגה מגולמת על ידי שחקנים‪ .‬נסו לחשוב על מה‬
‫מעידה הבחירה‪.‬‬
‫חלק מהצד הטכני של ההצגה‪ ,‬שבדרך כלל מוסתר מעינינו‬
‫בטכניקות שונות‪ ,‬מובלט על ידי שחקנים שלובשים שחור‪ .‬מדוע?‬
‫ההצגה מתרחשת על במה ריקה ברובה‪( ,‬מלבד הדמויות‬
‫המגלמות את הבית‪ ,‬העץ וכו')‪ .‬לכן למוסיקה יש חלק נכבד‬
‫מאוד ביצירת תחושת המקום שבו מתרחשת הסצנה‪ .‬כיצד‬
‫מוסיקה יוצרת מקום? (נסיעה בעגלה‪ ,‬לעומת שגרת העבודות‬
‫בבית‪ ,‬לעומת כניסת המלאכים)‬
‫ההצגה עוסקת הרבה מאוד בשאלת הבחירות שאנו עושים‬
‫בחיינו‪ .‬אילו בחירות עושות הדמויות? כיצד הן מתייחסות‬
‫לבחירות שעשו בחייהן?‬
‫מדוע בוחר העגלון לפתוח את ליבו בפני הסוס שלו?‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫כיצד דנה ההצגה בשאלת הבחירה? כיצד משרתים את השאלה‬
‫הזו הדיאלוגים‪ ,‬התפאורה‪ ,‬עוזרי הבמה הלבושים שחור?‬
‫מה עמדתכם לגבי הדרך שהדמויות השונות בוחרות לחיות את‬
‫חייהן‪ :‬הזקן‪ ,‬האם‪ ,‬השיכורים‪ ,‬הזונות?‬
‫מדוע לדעתכם בחרו היוצרים להדגיש את העובדה שאת הסוס‬
‫מגלם שחקן?‬
‫כיצד מתארת התפאורה את מקום האדם בעולם‪ ,‬במונולוג‬
‫הפתיחה של הזקן?‬
‫זונה עם שומה‪ :‬אי‪ ,‬מה את מקשקשת‪ ,‬גם השחקנ'קלה‪,‬‬
‫באמצע המונולוג'קלה‪ ,‬חושב רק על הפשפוש'קלה‬
‫בפוש'קלה‬
‫"‬
‫את ההצגה אשכבה ביים לוין כשכבר ידע כי הוא חולה במחלה‬
‫סופנית‪ ,‬וזו ההצגה האחרונה שהוא ביים במלואה‪ .‬לוין כתב ‪62‬‬
‫מחזות‪ ,‬וביים ‪ 22‬מתוך כ ‪ 30-‬שבוצעו בחייו‪.‬‬
‫* להרחבה ראו חוברת אודות "אשכבה" מאת קרין חזקיה‪ ,‬בהוצאת סל תרבות ארצי‪.‬‬
‫"‬
‫הזקן‪ :‬ולא ניצבת אף פעם על איזו פרשת דרכים?‬
‫האם‪ :‬לא אדוני‪.‬‬
‫הזקן‪ :‬אף פעם לא אמרת‪ :‬הנה‪ ,‬אלך לכאן‪ ,‬ולכאן לא אלך?‬
‫האם‪ :‬החיים הוליכו אותי‪ ,‬ואני הלכתי‪.‬‬
‫הזקן‪ :‬איזה חיים ילדה!‪...‬‬
‫‪4‬‬
‫"‬
‫"‬
‫הזקן‪ :‬הנה‪ ,‬אלטף אותך כדי שתוכלי לבכות קצת‪( .‬פאוזה‪ .‬היא‬
‫דוממת) אילו בכית‪ ,‬היה לך קל יותר‪.‬‬
‫האם‪ :‬אילו בכיתי אדוני‪ ,‬היה קל יותר לעולם‪ .‬היו אומרים‪" :‬יש עוול‪,‬‬
‫אך יש גם פורקן"‪ .‬לא אבכה‪ .‬ואם ישאלו אותי‪" :‬לא ניצבת אף פעם‬
‫על איזו פרשת דרכים?" – אענה‪" :‬ניצבתי‪ .‬לפנות ערב אחד‪ ,‬על קבר‬
‫התינוק שלי‪ ,‬יכולתי לבכות ויכולתי לשתוק‪ .‬והחלטתי‪.‬‬
‫"‬
‫‪5‬‬
‫הכתה שלנו‬
‫מאת טדיאוש סלובודז'אנק‬
‫אשמה קולקטיבית‬
‫המחזאי טדיאוש סלובודז'אנק משוחח עם העיתונאי‬
‫יוליוס קורקייביץ'‪:‬‬
‫"הכתה שלנו" הוא סיפור על אודות חבורת תלמידים בבית‬
‫ספר‪ ,‬פולנים ויהודים‪ ,‬מ‪ 1925-‬ועד ימינו אלה‪ .‬כשהם‬
‫גדלים החברות הילדותית מסתיימת‪ .‬המלחמה פורצת‪,‬‬
‫כוחות פולשים אל תוך העיירה‪ .‬קודם הסובייטים אחר כך‬
‫הנאצים‪ .‬האנטישמיות לובשת פנים של מעשי רצח‪ ,‬אונס‪,‬‬
‫ביזה ושוד‪ .‬השיא הוא פוגרום רצחני ביהודי העיירה‪ .‬רק‬
‫מעטים מחליטים לסייע ליהודים‪ ,‬רק מעטים מצליחים‬
‫להימלט‪ .‬האלימות אינה מסתיימת בתום המלחמה –‬
‫אז מתחילה התחשבנות עם העבר‪ .‬בסופו של דבר רוב‬
‫הדמויות מצליחות איכשהו להתפשר עם המציאות‪ ,‬אם‬
‫בפולניה‪ ,‬בישראל או באמריקה‪.‬‬
‫"הכתה שלנו" הוא סיפור מזעזע על יחסים סבוכים בין‬
‫פולנים ויהודים במאה ה‪ ,20-‬אשמה קולקטיבית‪ ,‬אמיתות‬
‫שאיש אינו מעוניין בהן‪ ,‬והיסטוריה שאי אפשר לשפוט‬
‫אותה‪ ,‬לשנות אותה או להסביר אותה‪.‬‬
‫י‪.‬ק‪ .‬המקרה שארע בידוואבנה תואר בפרטים על ידי‬
‫היסטוריונים ועיתונאים‪ .‬למה בנוסף הוא זקוק גם‬
‫למחזה?‬
‫ט‪.‬ס‪ .‬לספרות‪ ,‬ובעיקר לתיאטרון‪ ,‬יש מטרות אחרות‬
‫מאשר לטפל באמת היסטורית או קרימינלית‪ .‬במחזה‬
‫"הכתה שלנו" שמתרחש ביידוואבנה ‪ -‬המילה משי‬
‫בפולנית היא ‪( Jedwab‬ידוואב)‪ ,‬כלומר המשמעות של‬
‫שם העיירה הוא נגזרת של המילה משי‪ .‬שם העיירה שבה‬
‫נטוע הסיפור עולה במחזה רק בהקשר לצעיף שכורך על‬
‫צוארו המפקד הנאצי ומאוחר יותר על ידי אחת הדמויות‬
‫שמנסה לחקות אותו‪...‬‬
‫אני לא עוסק בארועים היסטוריים‪ ,‬למרות שאני שואב את‬
‫החומרים שלי ממקורות עיתונאיים‪ ,‬משפטיים ואקדמיים‪.‬‬
‫מטרתי העיקרית היא לשאול‪ :‬למה מה שארע בקיץ של‬
‫‪ ,1941‬לא רק בידוואבנה או בראדזילוב (ובאופנים שונים‬
‫בעשרות עיירות פולניות)‪ ,‬מענה אותי כל כך? המצוקה‬
‫שלי ביחס לנושא היא הדבר שאני רוצה לחלוק עם‬
‫הקוראים או הצופים בהצגה‪.‬‬
‫בפולין של ‪ ,1925‬חבורה של תלמידים בני כתה אחת‪ 5 ,‬יהודים ו‪ 5-‬קתולים‪ ,‬חולמים על 'מה יהיו כשיהיו גדולים'‪ :‬כבאי‪ ,‬רופא‪ ,‬כוכב‬
‫קולנוע‪ ...‬אולם כשהם גדלים‪ ,‬פולין נכבשת על ידי כוחות עוינים הפולשים אליה‪ :‬קודם הסובייטים ואחר כך הנאצים‪ .‬הלאומנות הולכת‬
‫ומתגברת‪ ,‬תופעות האלימות מסלימות‪ ,‬חברים בוגדים זה בזה‪ ,‬האנטישמיות לובשת ממדי ענק‪ ,‬עד שקבוצה של אזרחים מן השורה‬
‫מבצעת פשע מחריד באכזריותו‪ ,‬שהדיו נשמעים עד היום; המוני יהודים נשרפים חיים על ידי שכניהם הפולנים‪" .‬עמד שם קהל שלם‬
‫צוחק ומתבדח כשהם ראו מה עושים לנו‪ .‬הכרתי את כולם‪ ,‬הם היו השכנים שלנו"‪.‬‬
‫המחזאי מתמודד עם יחסיהם הסבוכים והטעונים של היהודים והפולנים‪ ,‬ודן בנושאים של אהבה ורצחנות‪ ,‬זכרון ושכחה‪ ,‬רוע וחמלה‪,‬‬
‫המתערבים זה בזה ויוצרים עולם דרמטי עוצמתי‪ ,‬מזעזע ומרתק‪.‬‬
‫בלונדון הוצג המחזה בתיאטרון הלאומי וזכה להצלחה רבה‪.‬‬
‫‪6‬‬
‫האשה שהצילה אותו‪ ,‬השנאה העצמית שלו‪ ,‬לא מסבירים‬
‫את הפחד‪ ,‬את רגשות האשמה‪ .‬בדיוק כפי שהאנטישמיות‬
‫של הדמויות האחרות – אם במובן הגזעני או הדתי – לא‬
‫מסבירה אונס‪ ,‬או שריפת אנשים חיים‪ ,‬או טבח‪ .‬והתאווה‬
‫להשתלט על הנכסים של הקורבנות אינה מספיקה‪.‬‬
‫בשביל התובע – כן‪ .‬גם בשביל השופט‪ .‬אבל להם יש שדה‬
‫שיפוט מצומצם‪ .‬למי שכותב אין‪ .‬מחזאי חייב לשאול למה‬
‫זה קרה? למה הדברים הסתיימו כפי שהסתיימו? במי‬
‫האשם?‬
‫י‪.‬ק‪ .‬האם אתה מאמין בעצמאות השיפוט המוסרי של‬
‫אנשים‪ ,‬או שהם נופלים קורבן לנסיבות ההיסטוריות‪,‬‬
‫החברתיות‪ ,‬והפסיכולוגיות?‬
‫ט‪.‬ס‪ .‬אחד אינו קיים בלי השני‪ .‬הבחירה מחוברת לצורך‪,‬‬
‫הגורל לחופש‪ .‬בתוך ניגוד זה נמצא המסתורין של הקיום‪.‬‬
‫זה בולט בעיקר בתיאטרון מפני שהתיאטרון נוצר כדי‬
‫לאפשר לאנשים לדבר על מהות החופש ומשמעות‬
‫הגורל‪ .‬שחקן עושה צעד על הבמה‪ ,‬וזו החלטה שלו‪ .‬אבל‬
‫ברגע שאנחנו שואלים למה הוא עושה את הצעד הזה?‬
‫מנין הוא בא? לאן הוא הולך? עלינו להגיע לאיזו שהיא‬
‫הכרעה ולהשיב על כך‪.‬‬
‫"הכתה שלנו" שואל שאלות על חופש וגורל שכל צופה‬
‫באולם‪ ,‬המזדהה באיזו שהיא דרך עם כל אחת מהדמויות‪,‬‬
‫חייב לענות על כך‪ ,‬או לפחות לנסות לשער מה היה הוא‬
‫עצמו עושה אילו נמצא באותו מצב‪ .‬אני לא מתכוון לעזור‬
‫להם‪ .‬להיפך‪ ,‬אני אשתדל שהתשובה תהיה קשה ומורכבת‬
‫עד כמה שאפשר‪....‬‬
‫אני לא מאמין במצפון נקי‪ .‬אני מאמין בכאב‪ ,‬בסבל‪ ,‬ובבניה‬
‫מושקעת של מודעות עצמית; בדרמה‪ ,‬בארכיטקטורה‪,‬‬
‫ברפואה‪ .‬לא בתחום האידאולוגיות שרוצות לתת בידינו‬
‫נשק להשפיל ולנדות אחרים‪.‬‬
‫י‪.‬ק‪ .‬איפה מתחיל הסיפור של "ידוואבנה"?‬
‫ט‪.‬ס‪ .‬אני לא יודע איפה הוא מתחיל‪ .‬אני יודע איפה הוא‬
‫לא נגמר‪.‬‬
‫מתוך ראיון של המחזאי עם יוליוס קורקייביץ' עבור העיתון‬
‫"גאזטה ויבורצ'ה"‬
‫י‪.‬ק‪ .‬במחזה שלך אנחנו רואים מעשי גבורה ומעשים‬
‫שפלים משני הצדדים‪ ,‬הפולנים והיהודים‪ .‬יש פולנים‬
‫אנטישמים ורוצחים אבל יש גם יהודי תאב‪-‬נקמה‪ ,‬איש‬
‫המשטרה החשאית‪ .‬האם ניסית לעשות את הטעונים‬
‫ההסטוריים שקולים‪ ,‬לכתוב מחזה שהוא פוליטיקלי‬
‫קורקט?‬
‫ט‪.‬ס‪ .‬אני לא מתייחס אל מחזה כאל מתכון‪ .‬הוא לא אמור‬
‫להיות טעים‪ .‬לא התכוונתי להיות אובייקטיבי וגם לא‬
‫לרצות אף אחד במושגים עיתונאיים‪ .‬אני מנסה לחשוף‬
‫את המכניזם של טרגדיה שהשפיעה על אנשים שבזמן‬
‫ובמקום מסויים מצאו עצמם בצומת של צירוף מקרים‬
‫ייחודי‪ ,‬המורכב מיחסים חברתיים ופסיכולוגיים‪ ,‬בתחומי‬
‫ההיסטוריה האידאולוגיה והדת‪ .‬אני מנסה לתהות על‬
‫המצב האנושי בתוך צירוף המקרים הזה‪ ,‬שהוליך לפשע‪,‬‬
‫לנקמה ולסבל‪" .‬עין תחת עין" לא מסביר את כל מה‬
‫שמנחם עושה כאיש המשטרה החשאית‪ .‬ההרג‪ ,‬הסגרת‬
‫‪7‬‬
‫סיראנו דה ברז'ראק‬
‫הה‬
‫סצגה מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ע"י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ל תרבו‬
‫ת‬
‫א‬
‫ר‬
‫צי‬
‫קומדיה הרואית מאת אדמון רוסטאן‬
‫תרגום‪ :‬דורי פרנס בימוי ותנועה‪ :‬גלעד קמחי‬
‫סיראנו הוא גבר בעל כישרונות רבים‪ :‬איש צבא אמיץ‪ ,‬משורר מחונן ואשף בסיף‪ .‬אלא שהטבע "חנן" אותו באף כביר‪-‬מידות המכער‬
‫את פרצופו‪ ,‬גורם לו לתחושת נחיתות ומונע בעדו מלהצהיר על אהבתו לרוקסאן היפה‪ .‬הוא כותב לה שירים ומכתבי אהבה בשמו של‬
‫עמיתו לגדוד‪ ,‬כריסטיאן יפה התואר‪ ,‬וליבה של רוקסאן הולך שבי אחר הנפש הנעלה המתגלה מתוך המכתבים‪ .‬לימים מבין כריסטיאן‬
‫שלא יופיו הוא שקנה את ליבה של רוקסאן‪ ,‬אלא מכתבי האהבה המופלאים של סיראנו‪ .‬הוא מפציר בחברו להתוודות על אהבתו‬
‫אליה‪ ,‬אך לפני שהדבר יוצא לפועל כריסטיאן נהרג בקרב‪ .‬רוקסאן האבלה פורשת למנזר וסיראנו נוצר את הסוד בלבו‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"יצירת תיאטרון מופתית ומשובחת‪ ...‬ערב תיאטרוני קסום‪ ...‬נבחרת השחקנים הנפלאה מתמסרת כולה לסגנון ולשפה‪,‬‬
‫עידו רוזנברג המקסים ככריסטיאן‪ ,‬דודו ניב שמקבל במה להפגין את מנעד כישורי הבמה שלו‪ ,‬גיל וינברג שמצטיין‬
‫בתפקידים נשיים‪ ,‬יניב ביטון המשעשע וכנרת לימוני בעלת גון הקול המיוחד‪ ,‬המצוינת כרוקסאן‪ .‬מעל כולם איתי טיראן‬
‫המופלא במשחק יוצא דופן‪ ,‬יפה ורגיש במלוא כיעורו‪ ,‬נכנס כל כולו לתפקיד בווירטואוזיות‪ ,‬שלמות‪ ,‬שנינות ואינטליגנציה"‪.‬‬
‫(כלכליסט ‪)22.10.2013‬‬
‫"מדהים‪ ,‬כל הזמן‪ ,‬את כולם‪ ...‬במחזה הזה יש סיפור מרתק של אהבה והרפתקה‪ ,‬גיבור מכוער בעל נפש יפהפיה וכואבת‪ ,‬ומלים הארוגות‬
‫בתבונה‪ ,‬ברק וסגנון‪ .‬כל מרכיבי ההצגה עשויים לעילא‪ ,‬ומעל כולם בולט שחקן יחיד ומיוחד‪ :‬איתי טיראן‪ ...‬הבמאי גלעד קמחי‪ ,‬שהצליח‬
‫ליצור הצגה ארוכה (שלוש שעות) שהיא גם שוטפת‪ ,‬גם מעניקה את הכבוד הנכון למלים (לא רק טיראן‪ ,‬כל הלהקה מדברת יוצא מהכלל‪,‬‬
‫וזו הצגה שמסבה לצופה הנאה גדולה במלים שלה)‪ ,‬וגם מצליחה לתמרן היטב בין הדרמה קורעת הלב של היחיד‪ ,‬שנאהב למרות עצמו‪,‬‬
‫ומבלי יכולת ליהנות מכך‪ ,‬וגם להעניק לצופים שפע בידור העשוי ביד בוטחת ומבודחת‪ ,‬הכולל שירים (מוסיקה מצוינת של אמיר לקנר)‪,‬‬
‫תנועה (קמחי אחראי גם לכך והלהקה שלו מיומנת ובעלת יכולת תנועה מעולה)‪ .‬התפאורה והתאורה עשויים בחכמה רבה‪ ,‬ומאפשרים‬
‫אפקטיוויות מבלי לגזול תשומת לב‪ ,‬אבל גם בלי להצטנע‪( ".‬הארץ ‪)20.10.2013‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫ על אודות המחזאי‪ ,‬אדמון רוסטאן‪ :‬רוסטאן (‪ )1918 – 1868‬היה‬
‫משורר ומחזאי צרפתי‪ .‬הוא למד היסטוריה‪ ,‬ספרות ופילוסופיה‪,‬‬
‫ושירים ומאמרים פרי עטו הופיעו בכתב עת לספרות‪ .‬הוא כתב‬
‫בחייו מספר מחזות ופרסם גם ספר שירה‪ .‬את כוח המשיכה‬
‫של מחזותיו אפשר לייחס לחושיו הדרמטיים‪ ,‬לשליטתו בצורות‬
‫החריזה השונות ובמשקלים‪ ,‬ולשימוש שעשה בנושאים‬
‫מסורתיים שהיו מוכרים לקהל הצרפתי בן זמנו‪.‬‬
‫ כיום‪ ,‬שמו של סיראנו דה ברז'ראק ידוע כשמה של דמות בדיונית‪,‬‬
‫אולם רוסטאן ביסס את המחזה שכתב על דמותו ההרואית של‬
‫סיראנו‪ ,‬סייפן בודד שנקלע לקרב נגד להקה של מאה בריונים‬
‫שכירים‪ .‬סיראנו האמיתי נולד בפריז ב‪ 1617-‬למשפחה בורגנית‬
‫לא אצילה‪ .‬כל חייו ניסה למחוק את מוצאו הנחות יחסית (סבו‬
‫היה מוכר דגים מסרדיניה)‪ .‬הוא הצטרף לפרק זמן קצר יחסית‬
‫לגדוד צוערים שהיה מורכב כמעט כולו מבני גאסקון‪ .‬אז גם בחר‬
‫לעצמו את השם "דה ברז'ראק"‪ ,‬ושילוב זה – של שמו וחבירתו‬
‫לגיבורים הגאסקונים (שהמפורסם שבהם הוא גיבור הרומאן של‬
‫אלכסנדר דיומא‪" ,‬שלושת המוסקטרים") ‪ -‬ביסס את העמימות‬
‫שהייתה לגבי מוצאו‪ .‬בדומה לסיראנו במחזה של רוסטאן‪ ,‬סיראנו‬
‫האמיתי כתב מכתבים‪ ,‬מחזות ושירה‪ ,‬קומדיות‪ ,‬טרגדיות ואף‬
‫רומאן מדע בדיוני העוסק בהרפתקאות בחלל החיצון‪ .‬יצירתו‬
‫הייתה השראה לסופרים ומחזאים כדוגמת מולייר‪ ,‬וולטר‪ ,‬ג'ונתן‬
‫סוויפט‪ ,‬ז'ול וורן וה‪.‬ג'‪.‬וולס‪.‬‬
‫ ההצגה הועלתה לראשונה בפריז‪ ,‬בשנת ‪ ,1897‬אך המחזה‬
‫עצמו מתרחש בצרפת של המאה ה‪ .17-‬רוסטאן כתב‬
‫את המחזה במשקל ובחרוז (המחזה כולו כתוב במשקל‬
‫האלכסנדריני‪ ,‬שבתבניתו נכתבו בצרפתית מחזותיהם של‬
‫ראסין‪ ,‬קורניי ומולייר‪ .‬שורה אלכסנדרינית מתחלקת ל‪12-‬‬
‫הברות ‪ -‬שני חצאים‪ ,‬שש הברות בכל אחד ‪ -‬וסופה מתחרז‬
‫עם סוף השורה שאחריה‪ .‬במחזה ישנן וריאציות על צורת‬
‫החריזה‪ :‬השורות לפעמים מתחלקות אחרת‪ ,‬ישנם כמה דוברים‬
‫שחולקים ביניהם את השורות וחריזתן‪ ,‬ועוד‪ .‬ר' הרחבה בתכנייה‬
‫של התיאטרון הקאמרי)‪ .‬בהצגה שלפנינו שמר המתרגם (דורי‬
‫פרנס) על המשקל והחרוז בנוסח רוסטאן‪ .‬אפשר לקרוא בכיתה‬
‫כמה סצנות מתוך המחזה בתרגומו של דורי פרנס ואף לערוך‬
‫השוואה בין התרגומים השונים לעברית (המחזה תורגם גם ע"י‬
‫יונתן רטוש‪ ,‬ט‪.‬כרמי וישנו גם תרגום של ז'בוטינסקי‪ ,‬של כמה‬
‫סצנות מתוך המערכה השלישית)‪ .‬במהלך הצפייה בהצגה‪,‬‬
‫הקשיבו לשפה‪ ,‬שימו לב לשימוש שנעשה בה ונסו לחשוב למה‬
‫משמשות המלים‪ .‬שימו לב כיצד ‪ -‬למרות החריזה והתחכום‬
‫הלשוני ‪ -‬הצורה אינה משתלטת על תוכן הדברים עצמו‪.‬‬
‫ ההצגה עלתה‪ ,‬בסוף המאה ה‪ 500 ,19-‬פעמים ברציפות‪ ,‬שיא‬
‫שלא היה כמותו בפריז‪ .‬בתוך חודשיים הודפסו ונמכרו חמש‬
‫מהדורות של המחזה כספר‪ .‬הקהל הריע בסיום כל תמונה‬
‫וכשירד המסך על המערכה האחרונה‪ ,‬פרצו שאגות באולם‪ .‬ככל‬
‫שנמשכו ההצגות‪ ,‬רבים מן הצופים ידעו את המחזה בעל‪-‬פה‪,‬‬
‫כך שאם שחקן דילג בטעות על כמה שורות‪ ,‬העמיד אותו מיד‬
‫הקהל על טעותו‪ .‬סיראנו‪ ,‬גיבור המחזה‪ ,‬היווה השראה ליצירות‬
‫נוספות ובהן אופרות‪ ,‬מחזמר ומספר סרטים וביניהם "סיראנו‬
‫דה ברז'ראק" בכיכובו של ז'ראר דפארדייה משנת ‪ ,1990‬אחת‬
‫ההפקות היקרות ביותר בתולדות הקולנוע הצרפתי‪ .‬בזמן‬
‫הצפייה בהצגה נסו לחשוב מה הרלבנטיות של המחזה לימינו‪.‬‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫ על מה לדעתכם ההצגה? סיפור של אהבה גדולה שלא‬
‫ממומשת; סיפור על אומץ לב והתגרות במוות; על אידאל‬
‫ההקרבה; המחשת המתח שבין הגשמי והרוחני‪ ,‬בין הנחות‬
‫והנשגב; סיפור על כך שהיופי הוא בעיני המתבונן; סיפור על‬
‫נורמות של תקופה ביחס לאידאל היופי;‬
‫ מי הם גיבורי ההצגה? דורי פרנס כתב כי "זהו גם מחזה שבו‬
‫השפה היא נושא‪ .‬כולם כותבים מלים‪ ,‬משחקים במלים‪ ,‬לוחמים‬
‫במלים‪ ,‬מבשלים‪ ,‬אופים וטועמים מלים‪ ,‬אוהבים במלים‪."...‬‬
‫(האם שמתם לב לשימוש שעשה המתרגם בשורה "הכניסי‬
‫תחת כנפך"?)‪ .‬השפה כגיבורה באה לידי ביטוי למשל בחריזה‪,‬‬
‫במקצבים‪ ,‬בברק הלשוני המאפיין את סיראנו המשוכנע שהוא‬
‫שולט במלים ויכול להשתמש בהן כנשק‪ .‬נסו לתאר כיצד סיראנו‬
‫משתמש במלים; האם הן אמצעי להבעת רגשותיו או אמצעי‬
‫דווקא להסתרתם? התעכבו על המשולש הרומנטי בין סיראנו‪,‬‬
‫רוקסאן וכריסטיאן‪ ,‬משולש המראה שמלים נושאות גם תוכן וגם‬
‫רגש ושיש בכוחן לשנות את המציאות‪.‬‬
‫ גם האהבה היא גיבורה בהצגה; נסו לחשוב מה המושג שקיבלתם‬
‫במהלך הצפייה בהצגה על אודות השאלה האלמותית ‪" -‬מהי‬
‫אהבה?"‪ .‬מה מוביל לאהבה בהצגה שלפנינו?‬
‫ מה חשבתם על סיראנו ‪ -‬על דמותו שהיא בו זמנית קומית‬
‫וטרגית‪ ,‬נועזת ונבוכה‪ ,‬אכזרית ונדיבה‪ ,‬חיונית ואבודה? אפשר‬
‫לראות בדמותו כמסמלת את הטרגדיה של איש הרוח בעל‬
‫הנשמה היתרה והגוף הפגום‪ ,‬החי בעולם הסוגד לצורה‬
‫החיצונית‪.‬‬
‫ מה דעתכם על האמצעים האמנותיים ובהם עיצוב הבמה‪,‬‬
‫התלבושות‪ ,‬התאורה‪ ,‬המוסיקה והתנועה?‬
‫ מה מסמל האוכל בעיניכם? למשל ‪ -‬בסוף המערכה הראשונה‪,‬‬
‫סיראנו מסכים לאכול כי הוא חושש לפגוע ברגשותיה של‬
‫נערת המזנון‪ .‬אך הוא לוקח רק עינב אחד‪ ,‬כוס מים וחצי עוגייה‪.‬‬
‫ההימנעות שלו מהנאות השולחן כמסמלת את הימנעותו מכל‬
‫הנאות הגוף (ר' הרחבה בתכנייה של התיאטרון הקאמרי)‪.‬‬
‫"העלאת הקומדיה הקלאסית והמחורזת היא הענקת פרס לקהל של הקאמרי‪( ".‬הבמה ‪)22.10.2013‬‬
‫‪8‬‬
‫‪9‬‬
‫הה‬
‫סצגה מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ע"י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ל תרבו‬
‫ת‬
‫א‬
‫ר‬
‫צי‬
‫איש קטן‪ ,‬מה עכשיו?‬
‫עפ"י ספרו של הנס פאלאדה‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫על הסופר הנס פאלאדה (‪ ,)1947 – 1893‬הידוע בישראל בזכות‬
‫ספריו "לבד בברלין" (‪ ,)1947‬ספר עטור שבחים שהיטיב לתאר‬
‫את ההתנגדות הגרמנית לנאציזם‪" ,‬בארצי הזרה לי"‪ ,‬יומן של‬
‫זיכרונותיו על תקופת גרמניה הנאצית‪ ,‬שכתב בשנת ‪1944‬‬
‫מכלאו בבית סוהר לפושעים חולי נפש‪ ,‬ו‪"-‬איש קטן‪ ,‬מה עכשיו?"‬
‫(‪.)1932‬‬
‫הרקע ההיסטורי‪ :‬גרמניה בראשית שנות השלושים‪ ,‬רגע לפני‬
‫שהיטלר עולה לשלטון – ימי רפובליקת ויימאר‪ ,‬התמוטטותה‬
‫ועליית הרייך השלישי‪ ,‬במציאות של אבטלה ואינפלציה גואה‪.‬‬
‫(למשל‪ ,‬מנתונים שפורסמו בעיתונות הגרמנית באותה תקופה‪,‬‬
‫עולה כי במהלך אותן שלוש שנים עלה מספר המובטלים מ‪1.4-‬‬
‫מיליון מובטלים לשישה מיליון)‪.‬‬
‫כדאי להתעכב על תהליך עיבוד הספר למחזה‪ .‬אפשר לקרוא‬
‫קטעים מתוך הספר או להפנות את התלמידים אליו (את הספר‬
‫תרגמה מגרמנית יוסיפיה סימון והוא יצא לאור ב‪ 2013-‬בהוצאת‬
‫ידיעות אחרונות)‪ .‬מעניין יהיה לבדוק איך סגנון דיבור‪ ,‬קול‪ ,‬מחוות‬
‫גוף ועוד משפיעים על הדמויות ועל תפיסתנו אותן‪ .‬אפשר‬
‫לעמוד על ההבדלים בין פרוזה לדרמה‪ ,‬ולהפנות את תשומת‬
‫הלב למשל לשאלה איך מתמודדים עם אלמנטים ספרותיים כגון‬
‫ריבוי עלילות וריבוי מקומות ומביאים אותם אל הכאן והעכשיו‬
‫של בימת התיאטרון?‬
‫על הבמאי‪ ,‬איתי טיראן – שחקן תיאטרון‪ ,‬קולנוע וטלוויזיה‪ ,‬שזו‬
‫ההצגה השנייה שהוא מביים‪ .‬כשחקן בתיאטרון‪ ,‬הוא מגלם לרוב‬
‫את התפקידים הראשיים‪ .‬בשנת ‪ 2012‬זכה בפרס התיאטרון‬
‫הישראלי לשחקן הטוב ביותר על הופעתו במחזמר "קברט"‪.‬‬
‫סיפורו של הנס פאלאדה מתרחש בגרמניה בתחילת שנות השלושים‪ ,‬כשהמדינה מוכת האבטלה‪ ,‬הנתונה במשבר כלכלי חמור‪,‬‬
‫מאבדת את זהותה‪.‬‬
‫שני צעירים מאוהבים – הוא פקיד‪ ,‬היא בת למשפחת פועלים נטולת השכלה‪ ,‬מאמינים כי בזכות אהבתם השלמה והטהורה יוכלו‬
‫לגבור על כל המכשולים בעולם אכזר‪ ,‬קשוח ונטול צדק‪ ,‬בלי לאבד צלם אנוש‪.‬‬
‫הספר נעשה רב מכר בינלאומי מיד עם צאתו לאור‪ ,‬ואף עובד לסרט הוליוודי‪ ,‬שבעקבותיו הוכנס פאלאדה לרשימה השחורה‬
‫של הנאצים‪ ,‬ונעצר שוב ושוב על ידי הגסטאפו‪ .‬ביצירה זו פאלאדה מתאר‪ ,‬תוך ביקורת חברתית נוקבת‪ ,‬עולם ללא מוצא‪ ,‬מחריד‬
‫ומשעשע כאחד‪ ,‬שמתנכל לאיש הקטן‪ ,‬המנסה לשרוד בלי לוותר על ניצוץ של אופטימיות‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"הצגה מפוארת‪ ...‬מפליאה ומרגשת בצורה בלתי רגילה" (הארץ ‪)8.3.2013‬‬
‫"‪...‬איכותי‪ ,‬מרתק‪ ,‬מעוצב בקפידה‪ ,‬סוחף את הצופה" (גל"צ ‪)8.3.2013‬‬
‫"שחקנים נפלאים‪ ...‬רגעי התרגשות‪ ,‬הזדהות‪ ,‬צחוק ובכי‪ ...‬כבוד לאמנות התיאטרון" (כלכליסט ‪)12.3.2013‬‬
‫"העלאת הקומדיה הקלאסית והמחורזת היא הענקת פרס לקהל של הקאמרי‪( ".‬הבמה ‪)22.10.2013‬‬
‫‪10‬‬
‫הפנו את תשומת לבם של התלמידים למרכיבים התיאטרליים‬
‫– לתאורה‪ ,‬לתלבושות‪ ,‬לתפאורה‪ ,‬לווידאו ארט ולמוסיקה‪ ,‬וכיצד‬
‫הם יכולים להשפיע על תפיסות של מקום וזמן‪ .‬המוסיקה –‬
‫מוסיקה של שנות ה‪ 30-‬המוקדמות בברלין‪ ,‬רובה מוסיקה מתוך‬
‫סרטים (ר' פירוט בתכנייה של הקאמרי על השירים וכותביהם‪,‬‬
‫טקסט מאת דורי פרנס‪ ,‬המעבד המוזיקלי ויוצר המוסיקה‬
‫המקורית)‪.‬‬
‫בזמן הצפייה‪ ,‬חישבו גם על הרלבנטיות של ההצגה לימינו‪.‬‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫כדאי לפתוח את הדיון בשאלות פתוחות‪ ,‬שיאפשרו לתלמידים‬
‫לבטא את מה שהרגישו במהלך הצפייה‪ :‬איך היה? אם נהניתם‪,‬‬
‫ממה נהניתם? מה אהבתם בהצגה? אילו רגעים זכורים לכם‬
‫במיוחד?‬
‫זוהי הצגה ששפתה רחוקה מלהיות ריאליסטית‪ .‬מעניין יהיה‬
‫להתעכב על מרכיביה התיאטרליים‪ ,‬על הדמויות‪ ,‬על התמות‬
‫והרבדים העולים בהצגה‪ ,‬ועל הרלבנטיות שלה לימינו;‬
‫הדמויות בהצגה – כולן צבעוניות ומוקצנות‪ .‬כל אחד מהשחקנים‬
‫(מלבד איש קטן וממה) מגלם כמה דמויות‪ ,‬וכולם פונים אל‬
‫הגרוטסקי והקומי‪ .‬מה תרומתם של האלמנטים הקברטיים‬
‫והליצניים ליצירת האווירה ולהמחשת רוח התקופה?‬
‫מה תרומתם של המרכיבים התיאטרליים? התפאורה‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫מורכבת בין היתר מבמה מסתובבת‪ ,‬המצליחה ליצור מעברים‬
‫חיצוניים ושינויי מיקום פנימיים‪ .‬הבמה הופכת לקרון רכבת‪,‬‬
‫לוח מודעות‪ ,‬חדר שינה מפואר‪ ,‬דירה עלובה‪ ,‬חנות כלבו‪ ,‬חדר‬
‫המתנה של רופא‪ ,‬ועוד; התעכבו על התאורה והאווירה שהיא‬
‫מייצרת; על שילוב השירים בהצגה; על התלבושות והרושם שהן‬
‫יוצרות‪.‬‬
‫התעכבו על סצנות מתוך ההצגה‪ .‬למשל‪ ,‬הסצנה בחנות הכלבו‪,‬‬
‫שבה מגיע השחקן המפורסם שגילם באחד מסרטיו "איש קטן"‪.‬‬
‫בסצנה זו‪ ,‬יוהנס פינברג‪ ,‬גיבורנו המכונה "קטן"‪ ,‬נרגש מאוד‬
‫מהמפגש עם השחקן‪ ,‬והוא מספר לו שבמיוחד אהב את הסצנה‬
‫בסרט שבה הביע השחקן הזדהות עמוקה עם האנשים הקטנים‪.‬‬
‫בפועל‪ ,‬כזכור‪ ,‬אותו שחקן מפורסם נוהג ביוהנס פייברג בגסות‪,‬‬
‫ואף מוביל לפיטוריו‪ .‬מה לדעתכם באה הסצנה הזו לומר? מה‬
‫עולה ממנה ביחס לכוחה של אמנות? ביחס להזדהותו של‬
‫הצופה? ביחס לעמדות בנוגע לתפקידה של האמנות? למשל‪,‬‬
‫מתוך הסצנה אפשר להבין כי אותו שחקן מפורסם מהסרט כלל‬
‫לא הזדהה עם הדמות שגילם ולא הושפע ממנה‪ ,‬כך שחווייתו‬
‫את האמנות היא חוויה של "אמנות לשם אמנות"‪ ,‬הנאה‪ ,‬בריחה‬
‫מהמציאות ובידור‪ ,‬אך לא חוויה של מפגש עם אמנות המשנה‬
‫את המודעות ומשפיע על החיים עצמם‪.‬‬
‫על מה ההצגה‪ ,‬ברבדים העמוקים שלה? זהו סיפור על בחירתו‬
‫של האדם בגורלו; על ייאוש ועל תקווה; על האפשרות לשמור‬
‫על כבוד עצמי וערכי מוסר גם בתנאים קשים מנשוא‪ ,‬ועוד; איך‬
‫באו לידי ביטוי המשמעויות השונות האלה?‬
‫מה לדעתכם הרלבנטיות של ההצגה לימינו? האם מצאתם‬
‫דמיון בכמה מן המקומות למתרחש בימינו? הספר וההצגה‬
‫מספרים על נסיבות חברתיות מסוימות מאוד‪ ,‬אבל האמיתות‬
‫שלהם נכונות לכל זמן ומקום‪.‬‬
‫על כוחם של ההמון וכוחה של התעמולה‪( .‬להרחבה‪ ,‬ראו בתכנייה‬
‫של הקאמרי)‪.‬‬
‫אם הייתה היכרות מוקדמת עם הספר "איש קטן‪ ,‬מה עכשיו?"‪,‬‬
‫מה חשבתם על העיבוד? מה הרווח ומה ההפסד הכרוכים‬
‫לדעתכם בתהליך העיבוד?‬
‫‪11‬‬
‫גטו‬
‫ה‬
‫הצגה מ‬
‫ע"י סל תרבואושרת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫בימוי‪ :‬עמרי ניצן‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫תיאטרון בתוך תיאטרון‪ :‬זוהי תחבולה דרמטית נפוצה למדי‬
‫שבה ההצגה עצמה עוסקת בתיאטרון‪ .‬בדרך כלל המחזאי‬
‫ישתמש בה כדי להדגיש כיצד הוא מצפה מהצופים לראות‬
‫את ההצגה על ידי יצירת מעין משוואה בין האופן שבו הדמויות‬
‫מתייחסות להצגה הפנימית‪( ,‬במקרה שלנו ‪ -‬תושבי גטו וילנה‬
‫להצגות המועלות בפניהם)‪ ,‬ובין האופן שבו אנחנו‪ ,‬הקהל של‬
‫ההצגה בקאמרי‪ ,‬צופים בהצגה שלפנינו‪ .‬ההצגה בתיאטרון הגטו‬
‫מבקשת לבדוק את הערכים שעל פיהם חיים היהודים בגטו‪.‬‬
‫כדאי לשים לב לקשר בין ההצגה בתיאטרון הגטו (על חלוקת‬
‫האינסולין) ובין הסלקציה שתתרחש מיד אחריה‪.‬‬
‫הקהל בקאמרי ‪ -‬המאה ה‪21-‬‬
‫יהודים בגטו וילנה‬
‫תיאטרון הגטו‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫האם ההצגה גרמה לך לשפוט את הבחירות המוסריות של‬
‫הדמויות? האם ניתן לשפוט את הבחירות הללו בהתחשב‬
‫במציאות שבה הן התקבלו? האם אפשר ללמוד מהבחירות‬
‫שהדמויות עושות משהו על הבחירות שאנו עושים בחיינו‪ ,‬הרחק‬
‫מהתנאים הקשים של הגטו?‬
‫האם חשת הזדהות עם תפיסת העולם של דמות מסוימת? אם‬
‫כן – עם איזו דמות? האם ההזדהות הזו משקפת את התפישה‬
‫המוסרית שעל פיה אתה בוחר לחיות את חייך? האם הרחקת‬
‫העדות מקלה או מקשה על השיפוט של הדמויות‪ ,‬ועל האנלוגיה‬
‫לחייך?‬
‫כיצד משרת השימוש ב"תיאטרון בתוך תיאטרון" את הרעיונות‬
‫שההצגה מבקשת להעלות? איזה קשר היא יוצרת בין התיאטרון‬
‫בווילנה לתיאטרון בארץ? בין השאלות המוסריות שעלו בגטו‬
‫לשאלות המוסריות של ימינו?‬
‫האם תיאטרון יכול להיות כלי לבחינת המציאות?‬
‫כיצד השפיע עליך השימוש ב"הרחקת העדות"?‬
‫מה תרמו המרכיבים התיאטרוניים האחרים לחוויית הצפייה‪:‬‬
‫התפאורה‪ ,‬התלבושות‪ ,‬המוסיקה?‬
‫עבורנו‪ ,‬היהודים בגטו וילנה הם עצמם הצגה שמוצגת בפני הקהל‬
‫ב"קאמרי" במאה ה ‪ . 21-‬אם כך – האם ייתכן שההצגה שרואה‬
‫הקהל בקאמרי מבקשת לבדוק את הערכים שעל פיהם חיים‬
‫בישראל במאה ה ‪ ,21-‬כפי שההצגות שראו היהודים בתיאטרון‬
‫הגטו ביקשו לשאול שאלות על החיים שלהם?‬
‫לכל אחת מהדמויות בהצגה יש דרך משלה להתמודד עם‬
‫החיים בגטו‪ .‬מה הן הדרכים הללו‪ ,‬וכיצד הן מתייחסות זו‬
‫לבחירתה של זו?‬
‫בין השנים ‪ 1943-1942‬פעל בגטו וילנה תיאטרון‪ .‬התיאטרון היה פעיל במיוחד‪ :‬למרות (ואולי בגלל) התנאים בגטו‪ ,‬המופעים הועלו‬
‫בפני אולמות מלאים‪.‬‬
‫ההצגה מספרת את סיפורו של תיאטרון הגטו‪ ,‬ובעיקר את סיפורן של הנפשות הפועלות בו‪ ,‬וברקע – הצגות התיאטרון שמועלות‬
‫בו; ההצגות משקפות את השאלות הקיומיות שאיתן מתמודדים השחקנים בפרט ותושבי הגטו בכלל‪ ,‬שאלות שנוגעות לזכותו של‬
‫אדם להחליט על גורלם של אחרים‪ ,‬לשיתוף הפעולה עם הנאצים במטרה לשרוד‪ ,‬להתנגדות‪ ,‬לאופיה העתידי של מדינת היהודים‬
‫לכשתקום‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫תפקיד התפאורה בתיאטרון איננו רק ליצור את האשליה‬
‫שההצגה מתרחשת במקום מסוים‪( ,‬במקרה שלנו – בגטו) ולא‬
‫על בימת התיאטרון‪ .‬תפאורה טובה מצליחה גם להגיד משהו‬
‫ספציפי על טיב המקום‪ ,‬על הדמויות הפועלות בתוכו‪ ,‬ולרמוז‬
‫לעמדה מסוימת ביחס לשאלות שההצגה מעלה‪ .‬מה מנסה‬
‫מעצב התפאורה להגיד דרך האופן שבו בחר לעצב את הבמה?‬
‫גם "הרחקת העדות" היא תחבולה דרמטית נפוצה‪ :‬מה היתרונות‬
‫ומה החסרונות בהצגת סיפור שאינו שייך באופן ישיר ל"כאן‬
‫ועכשיו" של חיינו? האם השימוש בהרחקת עדות מקל או‬
‫מקשה על הקהל לקשר את ההצגה למציאות חייו?‬
‫מה הקשר בין שרוליק ובין הבובה שאותה הוא מפעיל?‬
‫מתי שרוליק מדבר בעצמו‪ ,‬ומתי הוא בוחר לדבר דרך הבובה?‬
‫מדוע לדעתך בחר המחזאי להשתמש בבובה? אילו רעיונות‬
‫הבובה משרתת?‬
‫‪12‬‬
‫‪13‬‬
‫קברט‬
‫ה‬
‫הצגה מ‬
‫ע"י סל תרבואושרת‬
‫ת ארצי‬
‫מחזמר מאת ג’ו מאסטראוף‬
‫מבוסס על מחזהו של ג’ון ואן דרוטן וסיפורים מאת כריסטופר אישרווד‬
‫ברלין של שנות ה‪ ,30-‬תרבות תוססת ופורחת‪ ,‬חברה ליברלית‪ ,‬מתירנית‪ ,‬נהנתנית‪ ,‬פורצת גבולות‪ ,‬ומנגד ‪ -‬אי‪-‬שקט פוליטי‪ ,‬אינפלציה‬
‫מטורפת‪ ,‬מיליוני מובטלים‪ ,‬סמים וזנות‪ .‬הימים קשים אך חיי הלילה סוערים‪ .‬כל זה קורה רגע לפני שהנאצים עולים לשלטון‪ ,‬כשהאנשים‬
‫עדיין לא חשים את הזרמים התת‪-‬קרקעיים‪ ,‬רגע לפני שהם פורצים כהר‪-‬געש אלים‪ .‬אל תוך הכאוס הזה מגיע קליף‪ ,‬סופר אמריקאי‬
‫צעיר‪ ,‬כדי לחפש נושא והשראה לספרו‪ .‬הוא מתאהב בסאלי‪ ,‬זמרת מועדון הלילה "קיט קאט קלאב"‪ ,‬נסחף אל תוך העיר הקרנבלית‬
‫ומתרחק ממכונת הכתיבה‪ .‬הקשר שנוצר בינו לבין הזמרת הופך לסיפור אהבה מפתיע ומרגש‪ .‬הנישואים כבר באופק‪ ,‬אך סופו של‬
‫הרומן פרידה עצובה ושברון לב‪ .‬קליף‪ ,‬הסופר הצעיר מחליט לחזור לאמריקה וסאלי הזמרת‪ ,‬שמתכחשת למצב הפוליטי המאיים‪,‬‬
‫מעדיפה להישאר בברלין‪ .‬במקביל מתרחש סיפור אהבה נוסף‪ ,‬מלא תקווה‪ ,‬של גבר ואישה מבוגרים‪ .‬היא בעלת פנסיון‪ ,‬גרמניה והוא‬
‫בעל חנות‪ ,‬יהודי‪ .‬אולם בלחץ האלים של השתלטות הנאצים‪ ,‬אין לאהבה הזאת סיכוי‪ .‬הרומן נגדע באיבו והחתונה מתבטלת‪ .‬וכמובן‪,‬‬
‫יש להזכיר דמות חשובה נוספת ‪ -‬מנחה הקברט הכריזמטי‪ ,‬הדמוני‪ ,‬היחיד שמצליח לחוש בעומד להתרחש‪ ,‬ומזכיר לנו מה צופן‬
‫בחובו העתיד הנורא‪ .‬עם השתלטות הנאצים על גרמניה קליף נמלט לפאריז‪ .‬בדרך‪ ,‬ברכבת‪ ,‬הוא קולט כי קורותיו בברלין הסוערת הם‬
‫בעצם חומר הגלם לספרו החדש ‪ -‬סיפור של התכחשות למציאות‪ ,‬סיפור על אנשים שלא קוראים את הכתובת על הקיר ‪ -‬גרמניה‬
‫הנאצית! הוא מתחיל לכתוב את השורות הראשונות לספרו‪" :‬היה פעם קברט‪ ,‬והיה לו מנחה‪ ,‬והייתה פעם עיר ושמה ברלין‪ ,‬בארץ‬
‫ושמה גרמניה‪ .‬זה היה סוף העולם‪ .‬ואני רקדתי עם סאלי ושנינו היינו שקועים בתרדמה עמוקה‪".‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"ארוע שלא היה בתיאטרון הרבה שנים‪ ...‬תיאטרון חשוב וחושב‪ ...‬מחזמר נוצץ ומבדר‪ ...‬לכו לקברט!" (הארץ ‪)13.11.2011‬‬
‫"חוויה תיאטרלית סוחפת‪ "...‬ציון‪ 5 :‬כוכבים‬
‫(ידיעות אחרונות ‪)13.11.2011‬‬
‫"עשו את זה בגדול" (רשת ב' ‪)13.11.2011‬‬
‫"קברט כמו בברודווי" (י‪-‬נט ‪)13.11.2011‬‬
‫"בואו לקברט!" (כלכליסט ‪)14.11.2011‬‬
‫"ככה עושים מחזמר" (עכבר העיר ‪)12.11.2011‬‬
‫"חגיגה של תיאטרון" (מקור ראשון ‪)13.11.2011‬‬
‫‪14‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫הרקע למחזה‪ :‬המחזה‪ ,‬המבוסס על ספרו של כריסטופר אישוורד‪,‬‬
‫"פרידה מברלין" עלה לראשונה על בימת התיאטרון בשנת ‪.1966‬‬
‫ב‪ 1972-‬עלה לאקרנים העיבוד הקולנועי לספר‪ .‬הסרט‪ ,‬בכיכובם‬
‫של לייזה מנלי‪ ,‬מייקל יורק וג'ואל גריי‪ ,‬זכה בשמונה פרסי אוסקר‬
‫(וביניהם פרס הבימוי ופרסי משחק למינלי וגריי)‪ ,‬ובשנת ‪ 2006‬הוכתר‬
‫כאחד ממחזות הזמר האמריקניים הטובים ביותר‪ .‬הספר תורגם‬
‫לעברית (ב‪ 1976-‬ע"י אמציה פורת ובהוצאת עם עובד‪ ,‬ובשנת‬
‫‪ 2007‬בתרגומו של שאול לוין ובהוצאת מחברות לספרות)‪ .‬מאז‬
‫עלה המחזמר פעמים רבות בווסט אנד ובברודווי‪ .‬בארץ הוא הוצג‬
‫בתיאטרון הבימה ב‪ ,1989-‬וב‪ 2004-‬בתיאטרון הספרייה‪ .‬כתיבתו‬
‫של אישוורד מכונה "פרוזה תיעודית" או "פרוזה אוטוביוגרפית"‬
‫שכן היא מטשטשת את הגבול שבין אמת לבדיון; כמו אישוורד‬
‫במציאות‪ ,‬גם המספר בספר‪ ,‬ששמו הוא כריסטופר אישוורד‪ ,‬הוא‬
‫סופר בריטי צעיר שמגיע לברלין ב‪ 1929-‬ועוזב אותה ב‪ ,1933-‬וגם‬
‫הוא‪ ,‬כבן דמותו הספרותי‪ ,‬לומד להכיר את הווי החיים של ברלין‬
‫בימים ובלילות‪ .‬בנוסף‪ ,‬הדמויות בספר מבוססות על דמויות שהכיר‬
‫בברלין באותם הימים‪ .‬אפשר להקרין את הסרט או קטעים ממנו‪,‬‬
‫ו‪/‬או לקרוא קטעים מתוך הספר בכיתה‪.‬‬
‫הרקע ההיסטורי‪ :‬על המציאות בגרמניה שלאחר מלחמת העולם‬
‫הראשונה‪ ,‬מרפובליקת ויימאר ועד עליית הנאציזם‪ .‬על המשבר‬
‫הכלכלי ‪ -‬האבטלה המסיבית וההיפר‪-‬אינפלציה‪ ,‬על האלימות‬
‫הפוליטית ברחובות‪ ,‬ועל האמנות והתרבות של אותם הימים‪ :‬מצד‬
‫אחד פריחתה של תרבות אסקפיסטית‪ ,‬הציבור ברח מבעיות היום‪-‬‬
‫יום לבידור דקדנטי כמו זה של מופעי הקברט וכפי שנראה בהצגה‬
‫שלפנינו‪ .‬מצד שני שגשגו באמנות התנועות החדשות של הפוטוריזם‪,‬‬
‫הקוביזם‪ ,‬הדאדא והאקספרסיוניזם‪ ,‬באדריכלות נוסדה אסכולת‬
‫הבאוהאוס‪ ,‬הונחו היסודות של התפתחות המחול המודרני ע"י‬
‫רודולף פון לאבאן ומרי וויגמן‪ ,‬תומאס מאן כתב רומאנים על כישלון‬
‫החברה והפוליטיקה‪ ,‬במוסיקה בלטו יצירותיהם של אלבן ברג‪,‬‬
‫ארנולד שנברג וקורט וייל‪ ,‬התיאטרון האוונגרדי של ברטולט ברכט‬
‫ומקס ריינהרדט היה המתקדם ביותר באירופה‪ ,‬ועוד‪( .‬ר' הרחבה‬
‫בתכנייה של התיאטרון הקאמרי)‪.‬‬
‫בזמן ההצגה נסו לחשוב מיהו הגיבור של המחזה‪ .‬שימו לב למרכיבים‬
‫האמנותיים‪ :‬המוסיקה‪ ,‬התפאורה‪ ,‬התאורה‪ ,‬התלבושות‪ .‬כיצד הם‬
‫תורמים לאווירה ולנושאים שהמחזמר עוסק בהם‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫מיהו הגיבור? האם מנחה הקברט‪ ,‬הסאטיריקן שעמדותיו‬
‫משקפות את המציאות המתקדרת‪ ,‬היחיד שמודע לסכנה‬
‫הקרבה? האם סאלי הזמרת או קליף‪ ,‬הסופר האמריקאי? האם‬
‫בעלת הפנסיון או שולץ‪ ,‬היהודי בעל החנות‪ ,‬שמסרב לברוח גם‬
‫אחרי שספג מכות רצח מידי אנשי פלוגות הסער? האם זו העיר‬
‫ברלין? ברלין היא דמות ראשית – העיר שהולכת אל קיצה‪ ,‬תרבות‬
‫לקראת קריסה‪ .‬רוני תורן‪ ,‬מעצב התפאורה‪ ,‬מתייחס לרקע‬
‫החברתי והפוליטי כאל גיבור מרכזי בעלילה‪ ,‬במוסיקה ובעיצוב‬
‫ההפקה‪" .‬לא ניתן להעתיק את קברט לתקופה או לעיר אחרת‪.‬‬
‫הוא חייב להתרחש בברלין‪ ,‬בסוף שנות ה‪ 20-‬של המאה ה‪.20-‬‬
‫כל תזוזה מן הנתונים האלה‪ ,‬תשמוט תחתיו את הבסיס לפער‬
‫הגרוטסקי שבין הנפת הרגליים החשופות‪ ,‬לבין האימה הפוליטית‬
‫הצומחת ברחובות"‪.‬‬
‫מה חשבתם על האמצעים האמנותיים? מה דעתכם על השימוש‬
‫שנעשה בעיתונים? מה תרומתו של המפגש בין החומרים‬
‫התיעודיים (העיתונים וקטעי הווידאו הארכיוניים (לבין הדמויות‬
‫הספרותיות והנהנתנות כפי שבאה לידי ביטוי בשפה הבימתית?‬
‫הבמה‪ ,‬שעוצבה כשילוב בין הרחוב הברלינאי ופנים המועדון‪,‬‬
‫התאורה‪ ,‬המוסיקה‪ ,‬השואו של הריקודים‪ ,‬התלבושות? כיצד הם‬
‫תורמים להעברת הלכי הרוח של התקופה? מה האפקט שלהם‬
‫על חוויית הצפייה שלכם?‬
‫על מה לדעתכם ההצגה? האם זוהי רק הטרגדיה של ברלין‬
‫העליזה והמושחתת? ההצגה עוסקת בפער שבין הנהנתנות‬
‫לבין ההתכחשות העיוורת לאירועי המקום והזמן; היא פותחת‬
‫חלון למציאות שאיפשרה את עלייתו של הרייך השלישי; היא על‬
‫אודות הסכנה שבאדישות; על קברט נכתב בביקורות כי הוא לא‬
‫רק שואל "איך קרה היטלר?" אלא "איך הוא יכול לקרות שוב?";‬
‫בהצגה‪ ,‬קליף אומר לסאלי‪" :‬את לא מבינה שאם את לא נגד‪ ,‬את‬
‫בעד?"‪ ,‬זוהי הזמנה לדיון על חשיבותה של נקיטת עמדה מושכלת;‬
‫מה היו הביטויים בהצגה של האנטישמיות ההולכת וגוברת‬
‫(המודגשים במיוחד במערכה השנייה)?‬
‫בהצגה עולים לפחות שני סיפורי אהבה שאינם בני מימוש‪.‬‬
‫מה הקשר בין חוסר היכולת לממש את האהבה לבין הנושאים‬
‫האחרים העולים בהצגה שלפנינו? כיצד בנויים ומעוצבים סיפורי‬
‫האהבה‪ ,‬מדוע הם אינם מתממשים ומה זה אומר שכל סיפורי‬
‫האהבה אינם יכולים לבוא לידי מימוש?‬
‫אם צפיתם בסרט או קראתם קטעים מתוך הספר‪ ,‬מעניין יהיה‬
‫לפתח דיון על הפרשנויות והדגשים השונים של היוצרים‪( .‬שימו‬
‫לב שבהצגה‪ ,‬למשל‪ ,‬כמו בסרט‪ ,‬התזמורת מורכבת מנשים‬
‫בלבד)‪ .‬כיצירת אמנות‪ ,‬הספר‪ ,‬הסרט וההצגה פתוחים לקריאות‬
‫שונות‪ ,‬בהתאם לצופים בהם או לקוראים אותם (גם קריאת אותו‬
‫הקטע ע"י תלמידים שונים‪ ,‬טוענת אותו בפרשנויות ובמשמעויות‬
‫שונות)‪ .‬נסו להתעכב על סצנה מסוימת ולפתח דיון פרשני סביבה‪,‬‬
‫הן מבחינת המעבר מהטקסט להצגה או בין הסרט להצגה‪ ,‬והן‬
‫מבחינת ההתבוננות הפרשנית השונה של כל אחד מהתלמידים‬
‫באותה הסצנה‪.‬‬
‫האם אתם מוצאים רלבנטיות בין המחזמר לבין ימינו אנו? אם כן‪,‬‬
‫מהי לדעתכם?‬
‫‪15‬‬
‫אמא קוראז' וילדיה‬
‫ה‬
‫הצגה מ‬
‫ע"י סל תרבואושרת‬
‫ת ארצי‬
‫הצגה מוסיקלית מאת ברטולט ברכט‬
‫אמא קוראז'‪ ,‬מזנונאית הגוררת את עגלתה בעקבות הלוחמים‪,‬‬
‫דוגלת בהישרדות ופרנסה‪ .‬היא לועגת לכל הערכים שאבד‬
‫עליהם הכלח ומקווה כי תצליח להתחכם למלחמה ולהציל‬
‫משיניה את שלושת ילדיה‪ .‬היא מאמינה שתוכל לנהל את‬
‫עסקיה הקטנים ולצאת נשכרת מן המלחמה‪ .‬לאט לאט‬
‫מתברר לה כי מי שרוצה לחיות על המלחמה צריך לתת לה‬
‫משהו בתמורה – קוראז' משלמת את המחיר היקר מכול‪,‬‬
‫חייהם של שלושת ילדיה‪ .‬גם לאחר שהיא מאבדת את שני‬
‫בניה ובתה‪ ,‬היא ממשיכה לגרור בעצמה את עגלתה החבוטה‬
‫בעקבות הצבא‪ .‬סבלותיה לא לימדו אותה מאומה‪.‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫על אודות תיאטרונו הפוליטי של ברכט‬
‫בעבור ברטולט ברכט (‪ ,)1956-1898‬תפקיד האמנות אינו‬
‫לשקף את המציאות אלא לשמש‪ ,‬בלשונו‪ ,‬כ‪"-‬פטיש המעצב‬
‫אותה"‪ .‬ברכט חפץ בתיאטרון שיש בכוחו לחולל שינוי תודעתי‬
‫בקרב צופיו על ידי חשיפת מנגנוניה הדכאניים של החברה‪ ,‬ולכן‬
‫תיאטרונו נחשב פוליטי במובהק‪ .‬ברכט הושפע מתפיסת העולם‬
‫המרקסיסטית ובעקבותיה ביקש לחשוף את הדיכוי המסורתי‬
‫– עבדים‪/‬אדונים‪ ,‬צמיתים‪/‬פיאודלים – המסווה עצמו מתחת‬
‫למעטה של דת‪ ,‬פוליטיקה וחוק‪ ,‬דיכוי אשר השתכלל בתקופה‬
‫הקפיטליסטית וכעת מעמת את האנושות עם צורות חדשות‬
‫של אכזריות חברתית‪ .‬בהשפעת ִמשנה זו‪ ,‬ראה ברכט בתיאטרון‬
‫אמצעי להחשת יצירתה של חברה שוויונית‪ ,‬בה תפיסת העולם‬
‫הסוציאליסטית תביא את יחסי הניצול בין המעמדות אל קצם‪.‬‬
‫יצירות המופת שסיפק לתיאטרון המודרני מעמידות לא אחת לעיני‬
‫הצופה חברה על סף פשיטת רגל ערכית‪ ,‬כאשר חצי הביקורת‬
‫מופנים לתנאים החברתיים‪-‬היסטוריים‪ .‬הגיבורות במחזותיו של‬
‫ברכט ‪ -‬אמא קוראז' (‪ ,)1939‬שן טה במחזה "הנפש הטובה‬
‫מסצ'ואן" (‪ ,)1940‬או אף גרושה במחזה "מעגל הגיר הקווקזי"‬
‫(‪ - )1945‬מתקשות להגשים את מאווייהן הבסיסיים ביותר‪ .‬מימוש‬
‫הדחף האימהי המשותף להן מחייבן לסגל לעצמן תכונות שליליות‬
‫בעיקרן או לחיות חיי שקר‪ ,‬ולו רק בשל הצורך לשרוד‪ .‬אמא קוראז'‬
‫היא אולי הדמות המורכבת מבין שלושתן‪ :‬לשונה חדה ועוקצנית‪,‬‬
‫(שימו לב‪ ,‬למשל‪ ,‬להערה שלה לקצין החיול בתמונה הראשונה‪:‬‬
‫"בוא נדוג יחד‪ ,‬אמר הדייג לתולעת")‪ ,‬היא חומרנית ותגרנית‪ ,‬ומצד‬
‫שני אין ספק בכאבה‪ ,‬עת היא נאלצת להתמודד עם גורלם המר‬
‫של ילדיה‪ .‬אמא קוראז' היא דמות אמביוולנטית וחד פעמית‪,‬‬
‫שריתקה וממשיכה לרתק ולאתגר את צופיו של התיאטרון כבר‬
‫יותר מ‪ 70-‬שנה‪.‬‬
‫כעלילות אחרות של ברכט‪ ,‬גם עלילת המחזה "אמא קוראז'"‬
‫נודדת הרחק אל העבר‪ ,‬מה שאמור לומר דבר‪-‬מה על אודות‬
‫ההווה‪ .‬כרקע היסטורי למחזה בחר ברכט במלחמת ‪ 30‬השנה‬
‫(‪ ,)1648 – 1618‬מלחמת דתות שהחלה במאבק בין הפרוטסטנטים‬
‫לקתולים בגרמניה‪ ,‬והפכה למלחמה עקובה מדם שרוב המעצמות‬
‫האירופאיות לקחו בה חלק‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫עם עליית הנאצים לשלטון בשנת ‪ ,1933‬נכלל ברכט ברשימה‬
‫של יוצרים שיצירותיהם אסורות‪ ,‬צעד שהובילו לעזוב את גרמניה‬
‫ולצאת לגלות‪ ,‬תחילה לארצות סקנדינביה ולאחר מכן לארצות‬
‫הברית‪ .‬המחזה "אמא קוראז'" נכתב בשנים ‪ ,1939 – 1938‬בין היתר‬
‫מתוך ניסיון לפנות אל העם הגרמני מעל לראשי מנהיגיו ולהזהירו‬
‫בעוד מועד מפני המלחמה‪ ,‬אך כשברכט סיים את כתיבת המחזה‬
‫הבין כי איחר את המועד‪( .‬להרחבה ראו בתכנייה של התיאטרון‬
‫הקאמרי)‪.‬‬
‫בזמן הצפייה בהצגה שימו לב כיצד טוען ברכט את האירועים‬
‫ההיסטוריים במשמעויות אחרות‪ ,‬הרלוונטיות לזמנו ולתפיסת‬
‫עולמו‪.‬‬
‫כדאי לספר לתלמידים או לקרוא איתם את עלילת המחזה;‬
‫אפשר לקרוא יחדיו שירים או גם קטעים מן המחזה‪ ,‬ולדון בשפתן‬
‫הייחודית של הדמויות – בחדות לשונן‪ ,‬בסרקזם שלהן‪ ,‬במעברים‬
‫שלהן מהמקרה הפרטי להכללות שיש להן תוקף אוניברסלי‪ .‬הפנו‬
‫את תשומת לבם של התלמידים לאופן שבו יוצגו הקונפליקטים‬
‫הפנימיים של הדמויות בהצגה – מה בולט‪ ,‬למשל‪ ,‬באישיותה של‬
‫אמא קוראז'? חומרנותה? הרצון לגונן על ילדיה? שתי התכונות‬
‫גם יחד?‬
‫ניתן לדבר על הקשר שבין תיאטרון ואידאולוגיה בכלל (האם אתם‬
‫מכירים יצירות נוספות – בספרות‪ ,‬בקולנוע‪ ,‬בתיאטרון או בכלל‬
‫באמנויות שנרתמו לתפיסת עולם מסוימת?)‪ ,‬ועל הרקע שבו‬
‫צמחה הדרמה הפוליטית של ברכט בכלל ו"אמא קוראז'" בפרט‪.‬‬
‫על אודות התיאטרון האפי ואפקט "הניכור"‬
‫התיאטרון של ברכט‪ ,‬המכונה "תיאטרון אפי"‪ ,‬מבקש להרחיק‬
‫מעצמו כל סממן של תיאטרון דרמתי אשלייתי‪ .‬בניגוד לתיאטרון‬
‫ריאליסטי‪ ,‬למשל‪ ,‬שעלילתו כמו מתרחשת כאן ועכשיו‪ ,‬והיא סדורה‬
‫ועקבית ומושתתת על בניית מתח וכך מושכת אליה את הצופה‬
‫ומנטרלת לעתים את חוש הביקורת שלו‪ ,‬התיאטרון של ברכט מציג‬
‫סיפור המדלג בין מקומות וזמנים‪ ,‬שכמו מדווח על אירועים שכבר‬
‫קרו והוא בעל מבנה שאינו אחיד‪ .‬הצופה בתיאטרון של ברכט‬
‫אמור לא לשכוח לרגע שהוא צופה בהצגה ולחוש ריחוק רגשי‬
‫מהתרחשות הבדיונית על הבמה‪ ,‬כלומר – להיות מנוכר ממנה‪.‬‬
‫מטרת הניכור היא לייצר בתודעתו של הצופה "עמדה שכלתנית‬
‫[‪ ,]...‬התבוננות ביקורתית בנסיבות החברתיות של חייו כפי שהן‬
‫מגולמות בעלילת המחזה‪ ,‬בדרך שתאפשר לו לשנותן" (להרחבה‬
‫ראו מאמרו של גד קינר‪ ,‬בתכנייה של התיאטרון הקאמרי)‪ .‬הניכור‬
‫מושג על ידי סדרה של תחבולות אמנותיות התורמות לקדימות‬
‫של האינטלקט על פני הרגש‪ .‬בין התחבולות ניתן למצוא‪ :‬חשיפה‬
‫של מאחורי הקלעים‪ ,‬תפאורה שאינה ריאליסטית‪ ,‬שפע של‬
‫שירים‪ ,‬דיבור ישיר של השחקנים לקהל‪ ,‬מבנה אפיזודי של עלילה‬
‫מקוטעת‪ ,‬ועוד‪ .‬בתיאטרון של ברכט נעשה פעמים רבות שימוש‬
‫בשלטים‪ ,‬שמטרתם לציין מעבר של זמן ולא אחת גם לספר את‬
‫העתיד לקרות‪ ,‬על מנת לנטרל את המתח שעשוי להיווצר בקרב‬
‫הצופים‪ .‬כזהו למשל השלט המוצג לפני התמונה השלישית‪:‬‬
‫"שלוש שנים אחר כך הולכת אמא קוראז' עם חלק מהגדוד הפיני‪.‬‬
‫בתה ניצלת‪ ,‬וכן העגלה‪ ,‬אבל בנה הישר מקפח את חייו"‪.‬‬
‫בקשו מן התלמידים לבחון כיצד טכניקות הניכור באות לידי ביטוי‬
‫בהצגה‪ .‬במהלך הצפייה שימו לב עד כמה מלאכת הבימוי של‬
‫אודי בן משה משמרת את רוח התיאטרון הברכטיאני‪ .‬שימו לב‬
‫מתי מופיעים השירים‪ .‬כיצד הם משרתים את ההצגה? האם‬
‫הם תורמים לשבירת האשליה הדרמטית? אפשר להקדיש זמן‬
‫לשיחה על אודות ההבדלים בין התיאטרון הדרמטי לתיאטרון‬
‫האפי ומאפייניהם‪:‬‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫להוציא את שנות ה‪ ,90-‬מאז שנות ה‪ 50-‬של המאה ה‪ ,20-‬עולה‬
‫ההצגה כמעט בכל עשור באחד מהתיאטראות הרפרטואריים‬
‫בארץ‪ .‬תיקי דיין בהפקה שלפנינו מצטרפת איפוא לרשימה‬
‫מכובדת של שחקניות שגילמו את דמותה של אמא קוראז'‪ :‬חנה‬
‫רובינא‪ ,‬ימימה מילוא‪ ,‬ליא קניג‪ ,‬זהרירה חריפאי וג'יטה מונטה‪ .‬מי‬
‫היא אמא קוראז בגרסת הקאמרי ‪ ?2013‬כיצד תיקי דיין העבירה‬
‫לנו את הקונפליקט הפנימי שחוות דמויותיו של ברכט‪ ,‬את המלכוד‬
‫שבו נתונה אמא קוראז'‪ .‬בהצגה ראינו כיצד אמא קוראז' מבכה‬
‫על קתרין ולאחר מכן מסירה ממנה את נעליה‪ .‬פעולה זו אינה‬
‫מוזכרת במחזה המקורי‪ .‬מדוע לדעתכם בחר הבימאי לצרפה?‬
‫"אמא קוראז'" היא הצגה קלסית‪ ,‬שצופים בזמנים שונים מפרשים‬
‫אותה באופן הרלבנטי לזמנם הם או מתוך התנגדות אליה‪ .‬בהפקה‬
‫הראשונה שעלתה בישראל‪ ,‬בשנת ‪ 1951‬בתיאטרון הבימה‪ ,‬כתב‬
‫המבקר י‪.‬מ ניימן בעיתון "דבר"‪' :‬לא קשה לתאר לעצמנו למה‬
‫מחזה כגון זה‪ ,‬על סממניו המפולפלים‪ ,‬הצליח בשווייץ (ואחר כך‬
‫בגרמניה)‪ .‬זה מתאים לרוח הצופים שם‪ ,‬מה שאין כן בארץ‪ .‬גישתנו‬
‫למלחמה שונה מן הקצה אל הקצה‪ .‬אין אנו מתייחסים למושג‬
‫זה [‪ ]...‬מתוך לא‪-‬אכפתיות של נייטרליים‪ ,‬או מתוך ציניות [‪]...‬‬
‫בשבילנו מלחמה היא משהו גורלי‪ .‬על אף כל הזוהמה שבמלחמה‬
‫– היא מלווה‪ ,‬לפי תפיסתנו‪ ,‬הוד שבגבורה ורגש של עם‪ ,‬שעמד‬
‫מול אויב פולש‪ ,‬זכה לניצחון והגיע לעצמאותו"‪ .‬לעומתו‪ ,‬במאי‬
‫ההצגה‪ ,‬אודי בן משה‪ ,‬טוען כי "קוראז' זה אנחנו" (ראו מאמרו‬
‫בשם זה‪ ,‬בתכנייה של התיאטרון הקאמרי)‪ .‬מה דעתכם? מה‬
‫עומד בבסיס העמדות השונות? כיצד לדעתכם משפיעה רוח‬
‫התקופה בישראל (שנות ה‪ ,50-‬לעומת ימינו אנו‪ ,‬למשל) על היחס‬
‫אל ההצגה? אפשר לחפש ביקורות שנכתבו על אודות ההצגה‬
‫לאורך השנים (בוויקיפדיה‪ ,‬תחת הערך "אמא קוראז' וילדיה"‪,‬‬
‫ישנן הפניות לביקורת המצוינת לעיל ולביקורות נוספות)‪ .‬אפשר‬
‫להרחיב באמצעות ביקורות אלה את הדיון הנוגע לרוח התקופה‬
‫ולהתמודדות הקהל והביקורת עם ההצגה‪.‬‬
‫התיאטרון הדרמטי‬
‫התיאטרון האפי‬
‫עלילה‬
‫סיפור‬
‫"משיכת" הצופה‬
‫לעלילה המוצגת –‬
‫אבל‪ :‬שיתוק פעילותו‬
‫של הצופה‬
‫הנעת הצופה להתבוננות –‬
‫אבל‪ :‬גירוי פעילותו של הצופה‬
‫מתן "רשות" להתרגשות‬
‫תביעה להכרעות‬
‫אינטלקטואליות‬
‫קירוב הצופה לבמה‬
‫ריחוק הצופה מן הבמה‬
‫סוגסטיה‪/‬מתח אמציונאלי‬
‫ארגומנטציה‪/‬התבוננות‬
‫עניינו של הצופה – בתוצאות‬
‫עניינו של הצופה – בכל מהלך‬
‫ההתרחשות‬
‫התמונות קשורות זו בזו‬
‫כל תמונה קיימת בזכות עצמה‬
‫התפתחות בקו של עלילה‪/‬‬
‫מהלך ישר ורצוף‬
‫מונטאז'‪/‬מהלך זיגזגי ונפתל‬
‫מה הרגשתם במהלך הצפייה? האם הייתם במתח? האם זכרתם‬
‫כל הזמן שאתם צופים בהצגה או שנשאבתם לסיפור העלילה?‬
‫האם בהצגה נחשפו מנגנוני התיאטרון? האם השירים‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫תרמו לשבירת האשליה הדרמתית?‬
‫ההוויה קובעת את התודעה‬
‫ההצגה מלווה במוסיקה חיה‪ ,‬ורק בסופה‪ ,‬בשלב ההשתחוויה‪,‬‬
‫נגלים לעיננו הנגנים‪ .‬מה דעתכם על הבחירה הזו ביחס למאפיינים‬
‫של התיאטרון של ברכט? הרי אם הבמאי היה בוחר להציב את‬
‫הנגנים על הבמה‪ ,‬זה יכול היה לסייע לתחושת הניכור‪ ,‬להרחקה‪,‬‬
‫לשבירת האשליה ולתזכורת התמידית שאנחנו צופים בתיאטרון‪.‬‬
‫האם בכל זאת בחירה זו משמרת את רוח התיאטרון הברכטיאני‬
‫או שהיא מפרה אותו? נסו לחשוב על מקומות נוספים שבהם‬
‫בולט שימור רוח התיאטרון של ברכט ומקומות שבהם ישנה אולי‬
‫הפרה שלו‪.‬‬
‫התפתחות לינארית‪ ,‬בלי קפיצות התפתחות תוך קפיצות‬
‫בעלילה‬
‫התודעה קובעת את ההוויה‬
‫[מתוך מאמרו של ברכט "התיאטרון המודרני הוא התיאטרון האפי"‬
‫משנת ‪ .1929‬תרגום‪ :‬מתי מגד‪ ,‬בתוך‪ :‬הדרמה המודרנית‪ ,‬מסדה‪.]1966 ,‬‬
‫אפשר לפתח את הדיון במושג "הניכור"; האם בהכרח הפעלה של‬
‫רגש מטשטשת את כושר השיפוט והביקורת? ברכט עצמו נכח‬
‫בקהל המזיל דמעה לנוכח גורלה המר של אמא קוראז'‪ .‬זה קרה‬
‫בערב הבכורה של ההצגה‪ ,‬בדויטשס תיאטר בברלין‪ ,‬בשנת ‪,1949‬‬
‫ובבימויו שלו‪ .‬האם ברכט טעה בהבנת נפש הצופים? האם עלילה‪,‬‬
‫ואפילו נפתלת ובעלת מבנה מקוטע‪ ,‬מאפילה על התחבולות‬
‫הדרמטיות שנועדו ליצור תחושת ניכור? האם עמדה שכלתנית‬
‫גרידא היא אפשרית בכלל באמנות ומחוץ לעולם האמנות?‬
‫הבמה בהפקה שלפנינו ‪ -‬למעט עגלה חבוטה וכמה אביזרים ‪-‬‬
‫ריקה‪ .‬מה חשבתם על עיצוב הבמה ועל העגלה? אילו דימויים‬
‫נוצרו בגרירתה על הבמה המסתובבת? בסוף ההצגה הפכה‬
‫העגלה למעין כלוב ריק‪ .‬מה לדעתכם המשמעות של זה? כיצד‬
‫לדעתכם כרוכים זה בזה עיצוב הבמה והמסרים של המחזה?‬
‫ברכט שאף לתיאטרון שיראה לצופיו שהכול מעשה ידי אדם‬
‫ולפיכך בר‪-‬שינוי‪ .‬מה דעתכם‪ ,‬האם אמנות יכולה ליצור שינוי‬
‫תודעתי ולהשפיע על המציאות ולשנותה?‬
‫‪17‬‬
‫מקבת‬
‫ה‬
‫הצגה מ‬
‫ע"י סל תרבואושרת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫כדאי לשוחח עם התלמידים על שקספיר‪ ,‬על הטרגדיות שכתב‪,‬‬
‫ועל מאפייניהן של הטרגדיה ושל דמות הגיבור הטרגי‪" .‬מקבת" הוא‬
‫המחזה הקצר והמרוכז ביותר מבין ארבע הטרגדיות של שקספיר‪.‬‬
‫שקספיר שאב את עיקרו של סיפור המעשה מ"דברי ימי אנגליה"‬
‫של הולישנד‪ ,‬אך גם הושפע מהאירועים המיידיים של תקופתו‪( .‬ר'‬
‫הרחבה בתכנייה של הקאמרי)‪ .‬ועם זאת‪ ,‬מדובר במחזה על‪-‬זמני‪,‬‬
‫ושקספיר עצמו עשה מאמץ שלא לתת שום אינדיקציה של זמן‬
‫במחזה‪.‬‬
‫שימו לב לגילומיה של תאוות השלטון בהצגה – מה מניע אותה‪,‬‬
‫כיצד היא פועלת ומהן השלכותיה‪.‬‬
‫כדאי לקרוא עם התלמידים קטעים מתוך המחזה‪ .‬בהצגה זו התרגום‬
‫הוא של דורי פרנס‪ .‬באתר שהקים דורי פרנס ‪http://shakespeare.‬‬
‫‪ co.il‬תמצאו את התרגום למחזה ולמחזות נוספים של ויליאם‬
‫שקספיר ובני דורו‪.‬‬
‫בזמן הצפייה בהצגה‪ ,‬שימו לב לאמצעים האמנותיים – לתפאורה‪,‬‬
‫לתאורה‪ ,‬לתלבושות‪ ,‬למוסיקה‪ ,‬וחישבו מה תרומתם לאווירה‬
‫ולנושאים שבהם עוסקת ההצגה‪ .‬שימו לב גם לדימויים של גבריות‬
‫ונשיות‪ .‬מה נחשב גברי ומה נחשב נשי‪ ,‬ואיך מתייחסות הדמויות‬
‫בהצגה לקטגוריות האלה‪.‬‬
‫יום תיאטרון מלא‬
‫‪15:00-10:00‬‬
‫פרטים במחלקה החינוכית‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫אילו מחשבות ואילו רגשות עוררה בכם ההצגה?‬
‫אילו רגעים זכורים לכם במיוחד? כדאי להתעכב על כמה מהסצנות‬
‫ולדון בהן לעומק‪( .‬למשל‪ ,‬סצנת המקלחת‪ ,‬אחרי רצח המלך המיטיב‪,‬‬
‫כאשר מקבת מושיט את ידיו המגואלות מדם לאשתו‪ ,‬והם נסחפים‬
‫אל מתחת למקלחת‪ .‬ברגע אחר מצינור המקלחת יזרום דם‪ ,‬והדם‬
‫גם יעמוד במרכז התמונה המשותפת האחרונה שלהם‪ ,‬בסעודת‬
‫ההכתרה)‪.‬‬
‫על מה ההצגה? "מקבת" נכתב והועלה לראשונה בראשית המאה‬
‫ה‪ .17-‬זהו מחזה פוליטי‪ ,‬המצטיין בעלילה רלוונטית‪ ,‬רבת הפתעות‪,‬‬
‫ובאמירות נוקבות על הכוח ומגבלותיו‪ ,‬על התאווה לשלטון‪ ,‬ועל‬
‫השליט כאדם‪ .‬מה דעתכם‪ ,‬האם מדובר כאן על תאוות שלטון‬
‫פוליטית בלבד? או אולי לא צריך להיות מלך או טוען לכתר כדי‬
‫להרגיש תאוות שלטון כזאת? נסו לחשוב על האופן שבו אנחנו‬
‫פועלים בחברה‪ ,‬עם חברים‪ ,‬מתייחסים לדעות של אחרים וכד'‪.‬‬
‫האם שמתם לב מתי הופיעו נקיפות המצפון אצל מקבת וליידי‬
‫מקבת ומתי פסקו מלהופיע? אילו שינויים עוברים מקבת ואשתו?‬
‫מקבת – מדמות הגבר המאצ'ו‪ ,‬שאפתנותו מפנה את מקומה‬
‫להססנות ואחר כך לפחד‪ ,‬המחלחל ומגיע למיצויו בתמונת הסעודה‬
‫נוכח רוחו של דאנקן‪ .‬החולשה הנפשית והפיזית שלו בקרב האחרון‪,‬‬
‫ומה שנחשף דרכם ‪ -‬אנושיות וחוכמת החיים; וליידי מקבת – דרך‬
‫עוצמתה‪ ,‬אהבתה‪ ,‬רצחנותה‪ ,‬ועד לסצנת הטירוף שלה‪ ,‬כשהיא‬
‫מקוננת על הרוצחים ועל הנרצחים‪ .‬מה לדעתכם תפקידו של‬
‫השיגעון? מהי גבריות ומהי נשיות על פי מקבת וליידי מקבת?‬
‫בהצגה‪ ,‬הגבריות מופיעה כמרחב של חוסן ואומץ‪ ,‬נחישות ואכזריות‪,‬‬
‫והנשיות כמרחב של רגשנות וחמלה‪ .‬ליידי מקבת תופסת תכונות‬
‫אלה כנחותות וכמהה לנטרל את נשיותה‪.‬‬
‫באיזה אופנים באה לידי ביטוי הרלבנטיות של ההצגה לימינו?‬
‫המחזה מתחיל עם סיומה של המלחמה‪ ,‬ממנה יוצא מקבת כגיבור‪ ,‬עטור תהילה‪ .‬ההערצה לה הוא זוכה מגרה את תאבונו לתפוס‬
‫את מקומו של המלך דאנקן‪ .‬מקבת‪ ,‬איש הצבא‪ ,‬שואף להדיח את המלך‪ ,‬האזרח‪ ,‬ולתפוס את מקומו‪ .‬כחייל‪ ,‬הוא מכיר רק את מוסר‬
‫המלחמה‪ ,‬לפיו‪ ,‬כל מי שעומד בדרכך‪ ,‬מושמד‪ .‬מקבת משתף את אשתו האהובה בחלומו ומפיח בה חיים חדשים‪ .‬רעיון המלכות‬
‫ממלא את כאב הריק של בני הזוג‪ ,‬נטולי הצאצאים‪ .‬ליידי מקבת ובעלה פועלים כצוות מיומן בדרכם אל הכס‪ ,‬אולם רצח המלך מוביל‬
‫לשרשרת בלתי פוסקת של רציחות‪ ,‬שנועדו לכסות על חטא הרצח הראשון‪ .‬מקבת והליידי שלו רדופי רגשות אשם‪ ,‬המכרסמים את‬
‫שפיות דעתם‪ .‬המורדים‪ ,‬המתקוממים נגד עריצותו של מקבת‪ ,‬מצליחים לקעקע את מלכותו ולהשליט בה סדר חדש‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"חזיון דמים מרהיב‪ .‬גיל פרנק הוא מקבת‪ ,‬בשל‪ ,‬בוגר‪ ,‬בעל קול רב גוונים ויודע להשתמש בו‪ ,‬להוט לספק את תאוות הכוח שלו ואת הליידי‪.‬‬
‫והיא‪ ,‬רות אסרסאי‪ ,‬יפהפיה סוערת שהלהט שלה מסוגל להשיק יותר מאלף ספינות‪ ...‬עמרי ניצן יכול לרשום לעצמו בסיפוק הפקה‬
‫שקספירית מספר אחת עשרה‪ .‬טוב בעיני‪( ".‬הארץ ‪)14.7.2013‬‬
‫"תיאטרון אינטליגנטי וחריף‪( "...‬ידיעות אחרונות ‪)14.7.2013‬‬
‫מה תרומתם של האולם ועיצוב התפאורה לחוויית הצפייה? קיר‬
‫הבטון הפצוע ברקע‪ ,‬הבמה הפנימית שעולה ויורדת ומשמשת כבור‬
‫אפל‪ ,‬קבר‪ ,‬או בימת כבוד ושולחן בסעודת הסיוטים של מקבת‪ .‬מבקר‬
‫התיאטרון צבי גורן כתב בהקשר זה‪" :‬מתחת לתקרתו הנמוכה של‬
‫האולם נקבעה להצגה תחושת הלכידות המיוחדת‪ ,‬הצפופה‪ ,‬כמעט‬
‫כזו של מערה הסוגרת על הנכנסים לתוכה‪ ,‬שפועלת כאן כמשל‬
‫ל"שאפתנות" שהיא במחזה הזה זירה שבה מתרחשים מקורה‪,‬‬
‫תכליתה‪ ,‬החטא ועונשו"‪( .‬אתר הבמה)‪.‬‬
‫מה תרומתה של התאורה לחוויית הצפייה? סוללת פנסי התאורה‬
‫התלויים נמוך מעל הבמה ולצדיה‪ ,‬באמצעותם יצרה מעצבת התאורה‬
‫את מראות המרד בפתיחה‪ ,‬את האפלה שמתוכה צומחים מקבת‬
‫ואשתו לגבהים שמהם גם ייפלו; עבודת התאורה למשל במונולוג‬
‫הפגיון; אין במחזה סצנה המתרחשת באור יום מלא‪ .‬האפלה השוררת‬
‫בסקוטלנד היא אפלה מוסרית; האפלה כדימוי לקולו הנעלם של‬
‫המצפון‪ .‬האם התאורה גרמה לי להבין שמקבת מדמיין סכין מרחפת?‬
‫או שבאמצעותה יכולתי להרגיש את הרגע שבו מקבת מאבד את‬
‫שפיותו‪ ,‬ושהסכין שהוא שלף מתחילה לרחף מעל לראשו?‬
‫"לא להחמיץ" (הבמה ‪)14.7.2013‬‬
‫"מלאכת מחשבת‪ ...‬כל השחקנים נפלאים‪ ...‬מקבת בביצוע מופלא ורבגוני‪( "...‬כלכליסט ‪)15.7.2013‬‬
‫"ביצוע מופלא‪ ,‬נדיר ומדויק‪ ...‬ללכת לראות" (גל"צ ‪)14.7.2013‬‬
‫‪18‬‬
‫‪19‬‬
‫כנר על הגג‬
‫ה‬
‫הצגה מ‬
‫ע"י סל תרבואושרת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת ג'וזף שטיין‬
‫מוסיקה ושירים מאת ג'רי בוק ושלדון הרניק בימוי משה קפטן‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫כדאי לספר על שלום עליכם ( ‪ )1916-1859‬הסופר ומושאי יצירתו‪.‬‬
‫על העיירה היהודית בסוף המאה ה ‪ 19-‬וההגירה ה גדולה‪ .‬להרחבה‬
‫ראו בתכנייה של הקאמרי ובחוברת אודות "שלום עליכם" מאת‬
‫מתן חרמוני בהוצאת סלת"א‪.‬‬
‫השתנות הזמנים ‪ -‬זהו נושא מרכזי וחשוב להסביר את המושגים‬
‫הכרוכים בו (אפשר לבקש ממספר תלמידים להכין ולהציג בכיתה) ;‬
‫מצד אחד עולם מושגים מסורתי‪ :‬שידוך‪ ,‬נדוניה‪ ,‬שטעטל‪ ,‬הפרדה‬
‫בין נערים לנערות בחיי היומיום‪ ,‬מתן השכלה לבנות‪ ,‬התבדלות‬
‫מהבעיות והנושאים הכלליים שמעסיקים את החברה הנוכרית‬
‫שבתוכה הם יושבים‪ ,‬ומצד שני עולם מושגים מודרני כמו‪ :‬חילוניות‬
‫הולכת וגוברת בעקבות תנועת ההשכלה (גם בחברה הלא‪-‬יהודית)‪,‬‬
‫נישואים מתוך אהבה ובחירה חופשית‪ ,‬אובדן המקום ההייררכי‬
‫המסורתי של ההורים‪ ,‬מושגים אוניברסליים של צדק חברתי כמו‬
‫"סוציאליזם" (הסטודנט שהופך לחתן של הבת השנייה הודל‪ ,‬הוא‬
‫סוציאליסט שנאסר ע"י השלטונות ונשלח לסיביר)‪' ,‬התבוללות'‪( .‬נושא‬
‫שהעסיק ומעסיק את יהדות אמריקה שעבורה נכתב המחזמר)‪.‬‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫מה הופך את סיפורו של טוביה‪ ,‬היהודי מהשטעטל‪ ,‬לסיפור אוניברסלי‪,‬‬
‫חוצה גבולות וזמנים‪ ,‬המעורר הזדהות גדולה במקומות שונים‬
‫בעולם כבר ‪ 100‬שנה?‬
‫מה היחס אל האהבה במחזה? כיצד תופסים אותה בני הדור הצעיר‬
‫וכיצד בני הדור המבוגר‪ .‬מה ההבדל בבחירות שעושות ‪ 3‬האחיות?‬
‫האם מושג האהבה הוא תלוי‪-‬תקופה?‬
‫מה מבטאת דמות הכנר‪ ,‬מתי היא מופיעה ואלו משמעויות גלומות בה?‬
‫מה מבטאת התפאורה בהפקה זו ( למשל תמונות משפחה מימים‬
‫עברו על הקירות החיצונים של הבמה‪ ,‬התפאורה הלא ריאלסטית‪,‬‬
‫הנוטה על צידה‪ ,‬של בית המרזח)‪.‬‬
‫אילו תחושות עורו בכם השירים והריקודים? בידור והנאה? עצב?‬
‫הזדהות? זרות?‬
‫הרקע לכתיבת המחזמר נעוץ במחווה נוסטלגית של בני הדור‬
‫השני למהגרים מרוסיה (הלא הם יוצרי המחזמר) להווי העיירה‬
‫היהודית שממנה הגיע דור ההורים‪ .‬המחזמר עצמו‪ ,‬על סגנונו‬
‫המוזיקלי והתיאטרלי‪ ,‬נוצר במסורת של מחזות הזמר של ברודווי‪.‬‬
‫כדאי להפנות את תשומת הלב לגלגולים השונים של הסיפור‪:‬‬
‫מהמונולוגים המקוריים ביידיש של שלום עליכם בסוף המאה ה‪, 19-‬‬
‫עבור בגלגול האמריקאי למחזמר של ברודווי בשנות ה ‪ , 60-‬ולאחר‬
‫מכן בעיבוד של המחזמר לקהל הישראלי בתרגומו של דן אלמגור‪.‬‬
‫שימו לב להיבטים הרב‪-‬תרבותיים והשפעותיהם ההדדיות במחזמר‪:‬‬
‫סגנון הריקודים של המוז'יקים הרוסים‪ ,‬של היהודים בחתונה היהודית‪,‬‬
‫של ריקודי מחזות הזמר האמריקאיים‪.‬‬
‫טוביה‪ ,‬יהודי עני וקשה יום‪ ,‬מתגורר עם רעייתו וחמש בנותיו בעיירה אנטבקה ‪ -‬עיירה יהודית מזרח אירופאית טיפוסית‪ .‬טוביה מנסה‬
‫הקידמה המנשבת באירופה של שלהי המאה ה ‪19-‬‬
‫לחנך את בנותיו ברוח המסורת היהודית‪ ,‬אך השפעת הסביבה הנוכרית ורוח ִ‬
‫נותנות את אותותיהן‪ :‬הבנות שהגיעו לפרקן מורדות במסורת נישואי השידוך ומבקשות לשאת חתנים על פי נטיות לבן‪ .‬האב‪ ,‬איש‬
‫העולם הישן‪ ,‬מתקשה להתמודד עם רצונותיהן של בנותיו הבוגרות‪ .‬בנוסף לצרות מבית‪ ,‬מתרחש בעיירה פוגרום ואם לא די בכך‪ ,‬צו‬
‫גירוש מטעם הצאר פוקד על כל יהודי העיירה לעקור מביתם‪ .‬טוביה נאלץ לארוז את מיטלטליו ולעזוב עם משפחתו את הבית שבו‬
‫נולד וחי כל ימיו‪.‬‬
‫תולדות ההפקה‪:‬‬
‫המחזמר "כנר על הגג" מבוסס על הספר "'טוביה החולב"‪ ,‬אחד מספריו הידועים ביותר של שלום עליכם‪ ,‬מגדולי הסופרים היהודיים ביידיש‬
‫ובעברית בתחילת המאה העשרים‪ .‬סיפורי טוביה החולב נכתבו כסדרת מונולוגים לאורך ‪ 20‬שנה ויצאו לאור ב ‪ .1918-‬שטיין‪ ,‬כחמישים שנה‬
‫מאוחר יותר‪ ,‬דור שני לגלי ההגירה הגדולים של יהודים מרוסיה לארה"ב בתחילת המאה ה ‪ , 20-‬עיבד את המונולוגים למחזמר‪ ,‬יחד עם קטעים‬
‫שונים נוספים ממכלול יצירתו של שלום עליכם (כדוגמת המונולוג "לו הייתי רוטשילד")‪ .‬המחזמר‪ ,‬שעלה לראשונה בברודווי בשנת ‪ , 1964‬שימש‬
‫בסיס לסרט הנודע מ ‪ 1971-‬בכיכובו של חיים טופול‪ .‬הצלחתו של המחזמר בארה"ב הייתה מפתיעה ומסחררת והוא זכה לפופולריות בתרבויות‬
‫הרחוקות מהתרבות היידית של תחילת המאה ורחוקות זו מזו (יפן‪ ,‬גרמניה‪ ,‬וכמובן ישראל וארה"ב)‪ ,‬וזאת בשל נושאיו האוניברסליים כמו פער‬
‫הדורות‪ ,‬דתיות‪-‬חילוניות‪ ,‬יחסי אב‪-‬בנות‪ ,‬עקירה ופרידה‪( .‬על תולדות ההפקה בישראל‪ ,‬ראו בתכנייה)‪ .‬שם המחזמר מושפע מציורו של מארק‬
‫שאגאל‪ .‬מארק שאגאל היה אמן יהודי רוסי שחי שנים רבות בפריז ובארה"ב והושפע מהזרם הקוביסטי והסוריאליסטי‪ .‬רבים מציוריו מתייחסים‬
‫להווי בעיירות המזרח אירופאיות‪ .‬הציור הכמו‪-‬חלומי של הכנר המנגן על גגות העיירה היווה השראה לשם המחזה‪ ,‬ובהפקה הנוכחית אף ישנו‬
‫ייצוג לדמות הכנר וחשוב להתעכב עליו‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫שימו לב ליחסי הורים‪-‬ילדים בסיפור המעשה (הבנות של טוביה‬
‫וגולדה שרוצות לפרוץ את כבלי המסורת ומביטות בתקווה אל‬
‫הקידמה)‪ ,‬וליחסי הורים‪-‬ילדים שמאחורי עיבוד הסיפור למחזה‬
‫בשנות ה ‪ 60-‬בארה"ב‪( .‬הבנים‪ ,‬יוצרי המחזה‪ ,‬שמעלים מחזה רווי‬
‫געגוע לעיירה שלא הכירו)‪ .‬בין אלו לאלו מפרידה לא רק ההגירה‬
‫הגדולה מהעולם הישן לעולם החדש‪ ,‬כי אם מלחמת העולם השנייה‪,‬‬
‫שמחקה סופית את העיירה היהודית במזרח אירופה‪ .‬היבט זה מוסיף‬
‫לצופה מודעות טרגית שאין לגיבורי המחזה‪.‬‬
‫כדאי להתעכב בהקשר של המחווה הנוסטלגית של היוצרים‬
‫לדור ההורים‪ ,‬על המושג "יידישקייט"‪ .‬במובנו החילוני והעממי הוא‬
‫מתייחס להזדהות הרגשית עם מגוון מנהגים ומסורות שמייצגים‬
‫תחושת "יהודיות"‪ ,‬כמו‪ :‬הומור ביידיש‪ ,‬מוזיקת הכליזמרים והיבטים‬
‫נוספים של חיי השטעטל‪.‬‬
‫האם גם היום בארץ יש מבט נוסטלגי לעיירה היהודית של מזרח‬
‫אירופה? ואם לא‪ ,‬כיצד ניתן להסביר את ההבדל בין היחס של‬
‫היהודים בישראל ליחס של היהודים באמריקה להוויה הרחוקה‬
‫של חיי העיירה? כיצד מתקשר לכך נושא "דמות היהודי החדש"‬
‫שהועלתה על נס בארץ אל מול "דמות היהודי הישן" והגלותי?‬
‫שימו לב לעיצוב הבמה והתפאורה‪ :‬כיצד הוא מוסיף למשמעויות‬
‫השונות שעולות במחזה‪ .‬שימו לב לסגנון המוזיקלי (שמושפע‬
‫ממספר סגנונות‪ :‬מוסיקה יהודית‪ ,‬מוסיקה רוסית‪ ,‬וממחזות זמר‬
‫אמריקאיים) ולכוריאוגרפיה (כנ"ל)‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫ריצ'רד השני והשלישי‬
‫ה‬
‫הצגה מ‬
‫ע"י סל תרבואושרת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת ויליאם שקספיר‬
‫בימוי‪ :‬ארתור קוגן‬
‫"‬
‫מתוך ריצ'רד השני‬
‫מאת בני מר‬
‫באופן נדיר‪ ,‬ולא רק בישראל‪ ,‬מעלה התיאטרון הקאמרי בעת ובעונה‬
‫אחת את שני ה"ריצ'רדים" – "ריצ'רד השני" ו"ריצ'רד השלישי" – של‬
‫ויליאם שקספיר‪ .‬אלה הם שני מחזות נפרדים‪ ,‬ו"ריצ'רד השלישי"‬
‫אינו המשך של השני‪ .‬אדרבה‪" :‬ריצ'רד השלישי" נכתב לפני "ריצ'רד‬
‫השני"‪ ,‬ושניהם מתארים תקופות שונות בתולדות אנגליה‪ .‬ואף‬
‫על פי כן‪ ,‬את שני המחזות ביים ארתור קוגן ובשניהם מגלם את‬
‫התפקיד הראשי איתי טיראן‪ .‬העובדה הזאת מדגישה במכוון את‬
‫המכנה המשותף הרחב בין שני המחזות‪ ,‬ויוצרת לשניהם מסגרת‬
‫דרמטית מרשימה ומשמעותית‪.‬‬
‫הדמיון בין שתי ההצגות נובע בראש וראשונה מן השפה‬
‫השקספירית‪ ,‬שאין לטעות בה גם בתרגום לעברית‪ .‬את המחזה‬
‫"ריצ'רד השני" תרגם שמעון זנדבנק ואת "ריצ'רד השלישי" – מאיר‬
‫ויזלטיר‪ ,‬אבל שתיהן מעבירות לעברית את אוצר המלים (במובן‬
‫המקורי של המונח)‪ ,‬את התחביר של שקספיר ואת ההמצאות שלו‪,‬‬
‫שאין להן הרף‪ .‬בשני המחזות צריך אפוא לא רק לצפות‪ ,‬אלא גם‬
‫לחדד את חוש השמיעה ולהקשיב לטקסט הווירטואוזי‪ .‬בתחילה‬
‫נדמה שקשה להקשיב בריכוז כזה לאורך זמן‪ ,‬אבל למרבה‬
‫ההפתעה‪ ,‬האוזן מתרגלת לשפה והשפה אינה נשמעת עוד קשה‬
‫ומלאכותית‪.‬‬
‫גם העלילה דומה במידה רבה בשני המחזות‪ :‬כולה מלאה תככים‬
‫וקנוניות כמעט של כל הנפשות הפועלות בה‪ .‬המחזות האלה‬
‫ממחישים את השאיפה לכוח ולשררה של בני האדם‪ ,‬ובעיקר של‬
‫הגברים‪ .‬ב"ריצ'רד השני" רוב הדמויות הן גברים‪ ,‬האחוזים בדיבוק‬
‫של כוח וכבוד‪ .‬ב"ריצ'רד השלישי" השאיפה לכוח מגיעה לשיא‬
‫ומשתלטת על כל היצרים הרעים האחרים של האדם‪ .‬אבל בשני‬
‫‪22‬‬
‫מתאר אותם כמובן בחירות פואטית‪.‬‬
‫המחזה נפתח במעמד שבו המלך ריצ'רד השני שופט בין שני‬
‫אבירים‪ .‬הנרי בולינגברוק‪ ,‬בן דודו של ריצ'רד‪ ,‬מאשים את תומס‬
‫מובריי בבגידה‪ .‬שניהם מבקשים לצאת לדו‪-‬קרב‪ ,‬אך המלך מעדיף‬
‫לגזור על שניהם גלות ולהרחיק אותם מהממלכה‪ .‬אחר כך‪ ,‬עם מות‬
‫דודו של ריצ'רד ואביו של בולינגברוק‪ ,‬ג'ון גונט‪ ,‬מנשל המלך את‬
‫בן דודו מן הירושה ומשתלט על נכסי אביו‪ .‬העושק הזה מצטרף‬
‫לשורה של מעשים רעים אחרים של ריצ'רד‪ :‬הוא מטיל קנסות‬
‫כבדים מדי על בני האצולה‪ ,‬מבזבז את כספי המיסים של בני העם‬
‫ומוציא לעצמו שם רע כמלך מושחת ובזבזן‪ .‬כל זאת הוא עושה גם‬
‫בעצתם הרעה של שני יועצים‪ :‬ג'ון בושי והנרי גרין‪.‬‬
‫בולינגברוק הגולה מתכנן נקמה בריצ'רד השני‪ ,‬שעשק אותו ואת‬
‫בני העם‪ .‬הוא וצבא המורדים מנצלים את היעדרותו של המלך‬
‫מאנגליה (לאחר שיצא למלחמה באירלנד) ופולש לאנגליה‪.‬‬
‫כשהמלך חוזר ממלחמתו באירלנד‪ ,‬עליו להתעמת עם בולינגברוק‬
‫ועם שאר הבוגדים בו מקרב שריו ויועציו‪ .‬הוא נאלץ לוותר על כס‬
‫מלכותו לטובת בולינגברוק‪ ,‬המוכתר כמלך הנרי הרביעי‪ .‬ריצ'רד‬
‫השני נכלא במצודה‪ ,‬וכעבור זמן מה הוא נרצח‪ ,‬למורת רוחו של‬
‫יורשו בכס המלוכה‪ .‬בולינגברוק‪ ,‬הלא הוא הנרי הרביעי‪ ,‬מכה על‬
‫חטא‪ ,‬ומחליט לצאת למסע צלב כדי לכפר על רצח ריצ'רד השני‪,‬‬
‫שבוצע כביכול בשמו‪ .‬המחזה נחתם בדבריו אלה‪:‬‬
‫המחזות איש אינו נאמן לרעהו ולמלכו‪ .‬מי שעולה על כס המלכות‬
‫אינו ראוי לכך בזכות מידותיו‪ ,‬אלא כל דאלים גְ בר וכולם מּועדים‬
‫לשחיתות‪ .‬המחזות האלה מבטאים את המציאות ההיסטורית של‬
‫אנגליה בימי הביניים‪ ,‬ואת המבט עליה בימיו של שקספיר‪ ,‬שניסה‬
‫לטהר את שושלת המלוכה ששלטה בימיו ולהשחיר את אלה‬
‫הקודמות‪ .‬ובכל זאת‪ ,‬המחזות אקטואליים (כמעט) בכל עת ובכל‬
‫מקום‪.‬‬
‫בהתאם לכך עוצבו התפאורה והתאורה בשני הריצ'רדים‪ .‬הן שונות‬
‫זו מזו בשתי ההצגות‪ ,‬אבל בשתיהן ברור שאינן מכאן ומעכשיו‪,‬‬
‫ומהצד האחר גם אינן שייכות לתקופה מסוימת ולמקום אחד‪,‬‬
‫אלא מדגישות את המכנה המשותף האוניברסלי‪ .‬בשתי ההצגות‪,‬‬
‫התפאורה התלבושות שונות מעט זו מזו‪ ,‬אבל הבימה נשארת אותה‬
‫בימה אחת‪ ,‬אפורה‪ .‬למרות השינויים המתבקשים המתחוללים‬
‫עליה‪ ,‬נדמה שיש המשכיות ויזואלית בין שתי ההצגות‪.‬‬
‫"ריצ'רד השני"‬
‫את "ריצ'רד השני" כתב המחזאי‪-‬המשורר האנגלי הגדול ויליאם‬
‫שקספיר (‪ )1616-1564‬כנראה באמצע שנות התשעים של המאה‬
‫השש‪-‬עשרה‪ ,‬שנים אחדות אחרי בואו ללונדון ובתחילת הקריירה‬
‫שלו‪ .‬זה אחד מעשרה מחזות היסטוריים שכתב על תולדותיהן‬
‫המסוכסכות של אנגליה‪ .‬המחזות הללו נכתבו ברוח הניצחונות‬
‫האנגליים הגדולים על ספרד באותם ימים‪ .‬בין השאר הם מבקשים‬
‫לפאר ולרומם את מלכותה של המלכה אליזבת‪ ,‬שהשושלת שהיא‬
‫נמנית עמה‪ ,‬שושלת טיודור‪ ,‬שמה קץ למלחמות הפנימיות בין‬
‫משפחות המלוכה האנגליות והביאה לשלום ולשגשוג‪.‬‬
‫המלך ריצ'רד השני (‪ָ )1400-1367‬מלַ ך באנגליה בין השנים ‪1377‬‬
‫ל‪ ,1399-‬ומחזהו של שקספיר מבוסס על המאורעות ההיסטוריים‬
‫שהביאו להדחתו‪ ,‬אבל הוא אינו נצמד לעובדות ההיסטוריות‪ ,‬אלא‬
‫מכובדי‪ ,‬כי דם‬
‫ַ‬
‫לבי ַּדּוַי‪,‬‬
‫להפריחני‪.‬‬
‫ֵ‬
‫ֻה ְמ ַטר עלי כדי‬
‫אתם – ִספדו אתי‪ ,‬לִ בשו שחורים‪.‬‬
‫אני אצא לארץ הקדושה‬
‫ואטהר ידי שגואלּו‬
‫בדם‪ .‬לכו ַּב ָסְך‪ְּ ,‬בכּו לַ ֵּמת‬
‫אשר זנח אותנו בלא ֵעת‬
‫(תרגם שמעון זנדבנק)‪.‬‬
‫"‬
‫"ריצ'רד השני" הוא מחזה פוליטי‪ ,‬שבמרכזו שאלת הזכות למלוכה‪.‬‬
‫ריצ'רד השני יורש בדין את כס המלוכה מאביו‪ ,‬אבל מעשיו הרעים‬
‫מערערים על זכותו הטבעית למלוך‪ .‬מהצד האחר מוצג בולינגברוק‬
‫כמי שיתקן את עוולותיו‪ ,‬אך דווקא שלטונו מתחיל בעוול של רצח‬
‫המלך‪ .‬בתוך כך מציג המחזה את דילמת הנאמנות למשטר של‬
‫האצולה ובני העם‪ .‬האם הם חייבים להיות נאמנים למלך רע‬
‫ולשלטון לא צודק? רוב נאמניו של ריצ'רד השני בוגדים בו במהלך‬
‫המחזה ועוברים לצדו של בולינגברוק‪-‬הנרי הרביעי‪ ,‬אבל ייתכן שהם‬
‫נענשים בכך שמלכותו של המלך החדש עומדת בספק מוסרי גדול‬
‫עוד יותר‪ ,‬ומתערערת שוב ושוב‪.‬‬
‫שקספיר מדגיש את העוול המוסרי העומד בבסיס מלכותו של‬
‫בולינגברוק‪-‬הנרי הרביעי במחזהו "הנרי הרביעי" ובמחזות האחרים‬
‫המתארים את שלטון שושלת לנקסטר‪ .‬בעיניו‪ ,‬חטא ההדחה והרצח‬
‫של ריצ'רד השני הטיל קללה אלוהית על הנרי הרביעי והמלכים‬
‫הבאים אחריו‪ ,‬ובגללה נידונה אנגליה למלחמות ממושכות ועקובות‬
‫מדם‪ .‬העוול הזה מגיע לשיאו בדמותו של המלך ריצ'רד השלישי‬
‫(שעל המחזה עליו נרחיב בהמשך)‪ ,‬והעלילות הקשות של שושלת‬
‫לנקסטר עתידות להסתיים רק עם עלייתה של שושלת מלוכה‬
‫חדשה באנגליה‪ :‬בית טיודור‪ ,‬שהמלכה אליזבת נמנית עמו‪.‬‬
‫"ריצ'רד השני" אמנם נחשב למחזה המעלה לדיון את שאלת‬
‫הנאמנות למלך שנבחר לתפקידו בזכות אלוהית‪ ,‬אבל ההצגה‬
‫החדשה בקאמרי מעתיקה את הדיון למחוזות חילוניים‪ .‬בהצגה‬
‫הזאת עולה ביתר שאת הזיקה – האקטואלית היום כתמיד – בין‬
‫מתוך ריצ'רד השלישי‬
‫שלטון לשחיתות‪ ,‬ובסופה נדמה שאין מלך צדיק או רשע; כל שליט‬
‫מושחת על ידי השלטון‪.‬‬
‫ריצ'רד השני מבטא דמות מורכבת של אדם ומלך‪ :‬במערכה‬
‫הראשונה הוא מוצג כמלך מושחת ומופקר‪ ,‬ובמערכה השנייה‪,‬‬
‫אחרי שהוא מודח מכס המלוכה‪ ,‬הוא מופיע כמי שעושה חשבון‬
‫נפש מוסרי – לעצמו ולאחרים‪ ,‬העומדים לרשת את שלטונו‪ .‬ריצ'רד‬
‫השני הוא מלך חלש‪ .‬תחילה‪ ,‬בימי מלכותו‪ ,‬הוא נתון להשפעות זרות‬
‫ונשלט על ידי יצריו‪ .‬הוא משלם על חטאיו‪ ,‬אבל המחיר כבד מדי‪,‬‬
‫ועליו למסור את המלכות לאנשים שאינם ראויים הרבה יותר ממנו‪.‬‬
‫המורכבות הזאת בולטת בהצגה החדשה של הקאמרי‪ .‬ההבדל בין‬
‫שתי המערכות – בין ריצ'רד החוטא בהיבריס‪ ,‬חטא הגאווה‪ ,‬לבין‬
‫ריצ'רד הטרגי‪ ,‬המשלם על חטאיו – אינו חד כל כך‪ .‬אלה הם שני‬
‫פנים של אותו אדם‪.‬‬
‫ריצ'רד השני בגילומו של איתי טיראן הוא בעצם אדם צעיר (ריצ'רד‬
‫ההיסטורי היה בסך הכול בן שלושים ושתיים במותו)‪ ,‬שרוצה ליהנות‬
‫מהחיים‪ .‬הבימאי ארתור קוגן מקצין את הרצון הזה בהציגו את ריצ'רד‬
‫כחברם הקרוב של ג'ון בושי והנרי גרין (גיא אלון וטל וייס)‪ .‬שניהם‬
‫מוצגים במחזה באופן גרוטסקי – כאריסטוקרטים צרפתים‪ ,‬אנינים‬
‫ומפונקים‪ ,‬ובעצם כמין ‪ ,Mignons‬נערי המלך‪ .‬אין לטעות גם בכך‬
‫שהבמאי מבקש להציגם כהומוסקסואלים‪ ,‬וזאת באורח שיש בו מן‬
‫הקלישאה‪ ,‬שכן השניים לבושים בהצגה באופן נשי ומלאים בגינונים‬
‫מגוחכים‪ .‬זו פרשנות אפשרית לטענותיו של בולינגברוק נגדם‪:‬‬
‫"‬
‫הן הולכתם שולל נסיך ומלך‬
‫אשר חונן ביופי ובייחוס‪,‬‬
‫לסחי ולכיעור‪.‬‬
‫ותהפכום ְ‬
‫בפתיונות של חטא הפרתם‬
‫ִמ ְקנַ ת מיטת‪-‬כלולות‪ִ ,‬והכתמתם‬
‫לֶ ְחיֵי מלכה נאווה בדמעות‬
‫אשר שפכה בגלל עוולותיכם‬
‫(מערכה שנייה‪ ,‬תמונה ‪.)1‬‬
‫"‬
‫‪23‬‬
‫ריצ'רד השני והשלישי‬
‫אבל הבימאי קוגן מרחיק לכת והופך את ה"האשמה"‬
‫בהומוסקסואליות לחטא רחב יותר‪ .‬בהצגה החדשה‪ ,‬בושי וגרין‬
‫מסיטים את ריצ'רד מ"דרך הישר" ומ"דרך הטבע"‪ ,‬ומרחיקים אותו‬
‫– באופן פרטי וציבורי – מהעם ומאשתו‪ .‬הם גורמים לו לשקוע‬
‫בהנאות הגוף האנוכיות‪ ,‬והשלושה אכן נראים בהצגה משתעשעים‬
‫עירומים כמעט בבית המרחץ‪ .‬לכן‪ ,‬כשבולינגברוק חוזר לאנגליה‬
‫ומורד במלכותו של ריצ'רד‪ ,‬נוקמים הוא והעם תחילה בזרים‬
‫ובמוזרים – בבושי ובגרין – ומוציאים אותם להורג‪ .‬במחזה מוזכרת‬
‫רק הפקודה‪ ,‬אבל בהצגה בקאמרי נראית ההוצאה להורג עצמה‪:‬‬
‫השניים נרצחים בנעיצת יתד בפי הטבעת שלהם‪ .‬האמצעי הקומי‪-‬‬
‫לכאורה הזה מעלה ביתר שאת את שאלת פרשנותו המּוסרנית‬
‫של הבימאי‪ .‬‬
‫"ריצ'רד השני" נושא מסרים נוצריים ברורים‪ .‬המלך‪ ,‬נבחר האלוהים‪,‬‬
‫נבגד על ידי מקורביו ובני עמו‪ ,‬ונהפך לקורבן‪ ,‬באופן שמזכיר מאוד‬
‫את סיפורו של ישו‪ .‬ההצגה של הקאמרי מחזקת עוד יותר את‬
‫הדמיון הזה (בשיחה אתו ציין קוגן כי שני הריצ'רדים‪" :‬שניהם היו בני‬
‫‪ 33‬כשנרצחו – גילו של ישו")‪ .‬בתחילת המחזה לובש ריצ'רד חליפה‬
‫לבנה מטורזנת‪ ,‬אבל אחר כך הוא פושט את החליפה הזאת ולובש‬
‫כתונת לבנה פשוטה‪ ,‬ואחר כך פושט אותה – כמו בדרך הייסורים‬
‫של ישו‪ .‬באחת התמונות בהצגה (מערכה שלישית‪ ,‬תמונה ‪,)4‬‬
‫מבשר גנן המלך למלכה על סופו הקרב של אישּה‪" :‬מדחי אל דחי‬
‫כבר הלך‪ ,‬חוששני ‪ /‬שגם יודח"‪ .‬בהעמדת הסצינה הופך הגנן ועוזריו‬
‫ערוגת גינה לזר קוצים מרהיב – זר ענק המסמל את כתר מלכותו‬
‫של ריצ'רד ומתייחס במובהק לכתר הקוצים של ישו‪ .‬נוסף לכך‬
‫מסתדרות הדפנות בהצגה בצורת צלב‪ ,‬והוא מוקרן על הרצפה‪ .‬כל‬
‫אלה מחדדים את המסר שריצ'רד גם הוא קורבן שרירותי‪ ,‬שמשלם‬
‫מחיר כבד הרבה יותר מסכום חטאיו‪.‬‬
‫למרות המסרים הנוצריים משתקפים בהצגה הרעיונות‬
‫בכדי אומר‬
‫האל‪-‬זמניים‪ ,‬מהתנ"ך ועד ימינו‪ .‬לא ִ‬
‫האוניברסליים‪ַ ,‬‬
‫בימאי ההצגה ארתור קוגן‪" :‬צריך רק להחליף את השמות לכמה‬
‫מהדמויות וזה יתלבש בקלות על כל מערכת פוליטית‪ ,‬כולל‬
‫הפוליטיקה הישראלית"‪.‬‬
‫המחזה ההיסטורי "ריצ'רד השני" אינו טרגדיה במובן הקלאסי‪,‬‬
‫אבל יש בו יסודות טרגיים ברורים‪ .‬לכן‪ ,‬אף על פי שיש בהצגה כמה‬
‫הפוגות קומיות‪ ,‬היא מעבירה בעיקר אווירת רצינות וחומרה היאה‬
‫לנושאים שבהם דן המחזה‪ .‬ההפקה החדשה של הקאמרי הולמת‬
‫את הליריות‪ ,‬והבימוי והמשחק מחזקים את היסוד הדרמטי‪ .‬אין זה‬
‫תיאטרון ֵראליסטי בשום אופן‪ ,‬ולכן המשחק הדרמטי יפה לו‪.‬‬
‫ריצ'רד השלישי‬
‫"ריצ'רד השלישי" הוא אחד המחזות המוצגים ביותר של שקספיר‪.‬‬
‫גיבורו הוא אבטיפוס של נבל‪ ,‬שכל האמצעים כשרים בעיניו‬
‫להגיע לשלטון‪ .‬המחזה הזה נכתב כנראה בשנים ‪ ,1593-1592‬וגם‬
‫הוא – כמו "ריצ'רד השני" המאוחר יותר – שייך לסדרת המחזות‬
‫ההיסטוריים של שקספיר‪ .‬הוא מתאר את דמותו של ריצ'רד דוכס‬
‫גלוסטר (‪ )1485-1452‬ומגולל את דרך הדמים שלו אל כס המלכות‬
‫באנגליה‪ ,‬שעליו ישב במשך שנתיים‪.‬‬
‫שלא כמו ריצר'ד השני‪ ,‬שזוכה בכתר בירושה‪ ,‬ריצ'רד דוכס גלוסטר‬
‫אינו זכאי למלכות‪ .‬בתחילת המחזה הוא מסכסך בין שני אחיו‪ :‬המלך‬
‫‪24‬‬
‫ה‬
‫הצגה מ‬
‫ע"י סל תרבואושרת‬
‫ת ארצי‬
‫מתוך ריצ'רד השני‬
‫אדוארד הרביעי וג'ורג' דוכס קלרנס‪ .‬הוא בודה מלבו עלילת בגידה‬
‫של ג'ורג' באחיו המלך ומביא למעצרו (ואחר כך – לרציחתו)‪ .‬עם‬
‫מותו של המלך מצליח ריצ'רד לעצור גם את יורש העצר אדוארד‬
‫ואת אחיו‪ ,‬וגם אותם הוא מורה לרצוח‪ .‬בכך מגיע לשיאו מסע הקטל‬
‫של ריצ'רד‪" :‬הטבח המזוויע ביותר ‪ /‬שארץ זו נטלה על מצפונה"‪.‬‬
‫בדומה לכך‪ ,‬ריצ'רד אינו בוחל באמצעים כדי לסלק כל מי שעומד‬
‫בדרכו אל המלוכה‪.‬‬
‫ריצ'רד אינו נאמן אפילו לקרובים לו ביותר‪ .‬כבר בתמונה השנייה‬
‫של המערכה הראשונה הוא מצליח לכבוש את ליידי אן‪ ,‬אלמנתו‬
‫של הנרי השישי שריצ'רד רצח‪ .‬אן סופדת למת ומקללת את רוצחו‬
‫"לו אאחל קץ מר מזה של צפע‪ / ,‬קרפד או עכביש‪ ,‬וכל יצור ‪/‬‬
‫בחלֶ ד"‪ .‬אבל ריצ'רד זוכה בה למרות שנאתה‬
‫ארסי זוחל‪-‬גחון אשר ֶ‬
‫היוקדת אליו באחת מסצנות הפיתוי הידועות בתיאטרון‪ .‬הוא‬
‫משכנע אותה‪" :‬יופייְך גרם לי לבצע זאת‪ / ,‬יופייך שלא הרפה ממני‬
‫בחיק‬
‫בלילות‪ / .‬את העולם כולו אדּון למוות ‪ /‬כדי להיות שעה אחת ֵ‬
‫החם שלך"‪ .‬אן נעתרת ונישאת לו‪ ,‬אך ריצ'רד בוגד בה ומורה לרצוח‬
‫גם אותה‪.‬‬
‫בסופו של דבר קמים על ריצ'רד כל מתנגדיו שנותרו בחיים‪,‬‬
‫ובעיקר נאמנו בקינגהם‪ .‬לאחר שבגד גם בו‪ ,‬מפנה בקינגהם עורף‬
‫לריצ'רד ומתייצב בראש המורדים יחד עם הנרי‪ ,‬רוזן ריצ'מונד‪ .‬גם‬
‫אמו הזקנה (ואמם של המלך אדוארד וג'ורג') מטילה עליו קללה‬
‫בוססּת‪ ,‬וסופָך בדם‪/ .‬‬
‫ָ‬
‫לפני צאתו לקרב האחרון במורדים‪" :‬בדם‬
‫חרפת חייך במותך תּוגשם" (מערכה רביעית‪ ,‬תמונה ‪ .)4‬ערב הקרב‬
‫האחרון‪ ,‬בתמונה ‪ 3‬של המערכה האחרונה‪ ,‬עוברות בסך רוחות‬
‫הרפאים של הדמויות שהיה לריצ'רד חלק בחיסולן‪ ,‬ומטילות עליו‬
‫גם הן קללה ואימה‪" :‬שמוט את הרומח; ִתנחל ייאוש ומוות"‪ .‬מאוחר‬
‫יותר מנסה ריצ'רד לעודד את צבאו נגד המורדים‪ ,‬אך הוא וסוסו‬
‫נפגעים‪ .‬ריצ'רד מבקש סוס אחר וקורא לבסוף את אחת הקריאות‬
‫המאפיינות יותר מכול את דמותו‪ ,‬שהיא גם אחת השורות הנודעות‬
‫בתיאטרון‪" :‬סוס! תנו לי סוס! מלכות שלמה בעד סוס!"‬
‫מתוך ריצ'רד השלישי‬
‫אחרי מותו של ריצ'רד עולה לשלטון ריצ'מונד‪ ,‬המוכתר כמלך‬
‫הנרי השביעי‪ .‬הוא מייסד את שושלת טיודור ומביא אל סופה‬
‫את מלחמת מאה השנה‪ .‬בכך הוא סוגר את המעגל שנפתח עם‬
‫רציחתו של ריצ'רד השני‪ .‬הנרי השביעי נשא לאישה את אליזבת‬
‫מיורק‪ ,‬בת לשושלת לנקסטר‪ ,‬ובכך איחד בין שתי שושלות המלכים‪.‬‬
‫בנם היה הנרי השמיני‪ ,‬אביה של אליזבת הראשונה‪ ,‬מלכת אנגליה‬
‫בימי שקספיר‪.‬‬
‫ריצ'רד השלישי מוצג אפוא באופן חד צדדי‪ ,‬כאדם שכולו רוע‪.‬‬
‫בניגוד לריצ'רד השני‪ ,‬שמתרוצצים בו יצרים שונים‪ ,‬חזקים וחלשים‪,‬‬
‫מושחתים ומוסריים‪ ,‬בריצ'רד שולט הזדון‪ .‬אבל שקספיר מעמיק‬
‫את דמותו בכך שהוא מתאר את ריצ'רד כנכה ומכוער‪ ,‬שלא זכה‬
‫מימיו לאהבה (אף לא של אמו)‪ ,‬ועל כן הוא נחוש לנקום את נקמתו‬
‫בבני האדם‪ .‬שקספיר מעניק לו חוכמה ומודעות‪ ,‬ומבהיר לפחות‬
‫את המניע לשנאת האדם של ריצ'רד‪ .‬כבר בתמונה הראשונה של‬
‫המערכה הראשונה מצהיר ריצ'רד‪:‬‬
‫"‬
‫תואם‪,‬‬
‫חסרי כל ַ‬
‫שאיברי ֵ‬
‫ַ‬
‫אני‬
‫ֶואת צורתי עיוותו נִ כְ לֵ י הטבע‪,‬‬
‫עקום‪ ,‬ללא גימור‪ ,‬הושלכתי טרם עת‬
‫נושמי‪-‬תבל‪ ,‬חצי‪-‬עשוי (‪)...‬‬
‫ֵ‬
‫אל בין‬
‫על כן נחוש אני להיות נבל‪.‬‬
‫"‬
‫ריצ'רד‪ ,‬כפי שאומר הבימאי ארתור קוגן‪ ,‬הוא ארכִ י‪-‬נבל‪ ,‬אך "גם בו‬
‫יש קסם ילדותי כמעט‪ .‬בשביל לאזן את המפלצת שיצר‪ ,‬שקספיר‬
‫מצייר איש שנון‪ ,‬בעל הומור עצמי‪ ,‬שכל צופה מזהה בו את המסכן‬
‫המעוות‪ ,‬שנולד נכה"‪ .‬כך‪ ,‬בסופו של דבר‪ ,‬ריצ'רד כמעט מעורר‬
‫חמלה‪ .‬במערכה האחרונה הוא עורך חשבון נפש ומבין‪:‬‬
‫"‬
‫יאוש גמור‪ .‬אין לי יצור אוהב‪.‬‬
‫ואם אמות – גם אין חומל עלי –‬
‫אך למה יחמלו‪ ,‬הן גם אני עצמי‬
‫איני מוצא בי שום חמלה לעצמי?‬
‫"‬
‫כמו "ריצ'רד השני"‪ ,‬גם "ריצ'רד השלישי" מופשט בקאמרי ִמזמן‬
‫וממקום ספציפיים ומוצג כמין משל אוניברסלי על‪-‬זמני‪ .‬התפאורה‬
‫והתלבושות מתייחסות לתקופות שונות‪ .‬יש בהן נוכחות של סמלי‬
‫האימפריה האוסטרו‪-‬הונגרית של המאה התשע‪-‬עשרה‪ ,‬המעלים‬
‫בזיכרון הצופים אסוציאציות של סרטי אימה‪ .‬את הצד הזה מדגיש‬
‫באופן טבעי ריצ'רד השלישי במראהו המעוות ובשערו השחור‬
‫(בהצגה הזאת‪ ,‬איתי טיראן אינו חובש פאה בלונדית דו‪-‬משמעית‪,‬‬
‫כמו בריצ'רד השני)‪.‬‬
‫בעיקר קשה להימנע בהעלאת המחזה על הבימה מהשוואה בין‬
‫ריצ'רד השלישי לשליטים פשיסטיים במאה העשרים‪ ,‬והבימאי של‬
‫ההצגה בקאמרי (בדומה לבימאי הקולנוע ריצ'רד לונקריין‪ ,‬שביים‬
‫את "ריצ'רד השלישי" ב‪ )1995-‬אכן מכניס אלמנטים פשיסטיים‪-‬‬
‫נאציים בתפאורת המחזה‪ ,‬כמו הדגלים המונפים עם הכתרתו‬
‫של ריצ'רד ומדי העור שלובשים אנשיו‪ .‬יש בהצגת הקאמרי עוד‬
‫ציטוטים ויזואליים של סרטי בלשים‪ ,‬וגם של סרטים מוכרים לצופה‬
‫העכשווי כמו "התפוז המכני"‪" ,‬באטמן" ואחרים‪.‬‬
‫בהצגת הקאמרי‪ ,‬ריצ'רד השלישי נראה שייך מאוד למאה העשרים‪,‬‬
‫שכמה משליטיה הרצחניים ביותר היו גם אנשי התרבות הגבוהה‪.‬‬
‫בכדי החליט הבימאי להציג כמה רציחות לקול שירת אריות‬
‫לא ִ‬
‫אופראיות או לצלילי צ'לו (של אלי גורשטיין‪ ,‬המגלם את דמותו של‬
‫ג'יימס טירל)‪.‬‬
‫אחת הפרשנויות החדשות והמרגשות של הבימאי היא הפרולוג‬
‫שהוסיף למחזה‪ ,‬מעין תמונה אילמת שאינה מופיעה במחזה‬
‫המקורי‪ .‬בתמונה הזאת נראים שני ילדים מתעללים בילד אחר‪,‬‬
‫נכה‪ ,‬בעזרת סוס צעצוע‪ .‬התמונה הזאת – של ריצ'רד‪ ,‬הילד השנוא‬
‫שנהפך למבוגר שונא – מתפרשת במהלך המחזה‪ ,‬ובסופו של דבר‬
‫היא מהדהדת את השורה הידועה שבה ריצ'רד מבקש סוס תמורת‬
‫כל מלכותו‪ .‬התמונה הזאת זוהרת זמן רב אחרי שהמסך מוחשך‪.‬‬
‫לעתים נדמה כי השחקנית הראשית במחזותיו של שקספיר היא‬
‫השפה עצמה‪ ,‬ואכן היא רבת פנים ומלאת עוצמה‪ .‬אבל תמונה‬
‫דרמטית כמו הפרולוג ל"ריצ'רד השלישי" מבהירה מחדש את‬
‫חשיבות העלאתו של המחזה על הבימה שוב ושוב‪ .‬‬
‫המאמר פורסם בסדרת אודות בהוצאת סל תרבות ארצי‬
‫ובעריכת דורי מנור‪.‬‬
‫‪25‬‬
‫סוף טוב‬
‫ע"יההצגה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫סל תרבו רת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת ענת גוב‬
‫בימוי עדנה מזי"א‬
‫טליה רוט‪ ,‬שחקנית תיאטרון ידועה‪ ,‬מגיעה למחלקה לאשפוז יום כדי להתחיל בטיפול כימותרפי מציל ומאריך חיים‪ .‬במחלקה פוגשת‬
‫טליה את "הקבועות"‪ :‬חיה'לה – אישה מבוגרת המתמודדת עם המחלה‪ ,‬מיקי ‪ -‬אישה מלאת חיים ואופטימיות ואמונה – דתיה‪ ,‬אם‬
‫ברוכת ילדים המתמודדת עם המחלה דרך הפריזמה של אמונתה באלוהים‪ .‬ה"קבועות" משקפות לטליה את המקום שאליו היא‬
‫תגיע תוך זמן קצר‪ ,‬עם תחילת הטיפול‪ .‬טליה מקבלת מידע על תופעות הלוואי ועל סיכויי ההחלמה‪ ,‬ונכנסת לתהליך של חשיבה‬
‫וקבלת החלטות‪ .‬המחזה‪ ,‬המוגדר כ"פנטזיה מוזיקלית"‪ ,‬בוחן את הנושא המורכב והקשה בהומור ובצורה מפתיעה‪ .‬השירים בהצגה‬
‫יוצרים עולם פנטסטי שבו גידולים יכולים לשיר‪ ,‬עמודי אינפוזיה יכולים להפוך למיקרופונים וצוות כירורגי יכול לפצוח בריקוד המבוים‬
‫כ"נאמבר" מתוך מחזמר בברודווי‪.‬‬
‫"‬
‫כל אדם בעולמנו מחזיק באזרחות כפולה‪ ,‬אחת לממלכת הבריאות והשנייה לממלכת החולי‪ .‬למרות שכולנו מעדיפים להשתמש רק‬
‫בדרכון של הבריאים‪ ,‬במוקדם או במאוחר ייאלץ כל אחד מאיתנו‪ ,‬לפחות לתקופת מה‪ ,‬להזדהות כאזרח של ממלכת החולים‪...‬‬
‫סוזן זונטאג‪ ,‬מתוך הספר "המחלה כמטפורה"‪ .‬מאנגלית‪ :‬יהודה לנדא‪ ,‬עם עובד‪.1980 ,‬‬
‫"‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫ההצגה מוגדרת כ"פנטזיה מוזיקלית"‪ .‬פנטזיה בספרות מתאפיינת‬
‫בראש ובראשונה בעלילה המתרחשת כולה או מקצתה בעולם‬
‫בדיוני‪ .‬לעתים קרובות נעשה שימוש בקסמים וביצורים בדיוניים‪.‬‬
‫במוסיקה‪ ,‬פנטזיה היא יצירה מוזיקלית ששורשיה נעוצים באמנות‬
‫האלתור‪ .‬מסיבה זו‪ ,‬רק לעתים נדירות עוקבת הפנטזיה אחר כללי‬
‫הכתיבה המקובלים של צורה מוזיקלית מחמירה כלשהי‪ .‬כאשר אנו‬
‫נתקלים במילה "פנטזיה" אנחנו מבינים שמדובר באירוע לא מציאותי‪.‬‬
‫המחזה משלב בין הריאליסטי לדמיוני‪ .‬כדאי לבקש מהתלמידים‬
‫לשים לב למעברים בין מציאות לדמיון – מה משרת השילוב הזה?‬
‫מדוע נבחר הסגנון הזה להצגה?‬
‫השירים בהצגה מוגשים כ"נאמברים" המבוימים בסגנון שירים‬
‫מתוך מחזות זמר‪ .‬חקירה של מחזות זמר כסגנון בימתי תעלה‬
‫מידע מעניין שיכול לשפוך אור על הבחירה שנעשתה בהצגה‬
‫שלפנינו‪ .‬אף על פי שמוסיקה הייתה חלק בלתי נפרד מהתיאטרון‬
‫מאז ומעולם‪ ,‬מחוזות זמר זכו לעדנה בשנות ה ‪ 20-‬של המאה‬
‫שעברה‪ ,‬עם הצורך "לברוח" ממוראות מלחה"ע ה ‪ . 1-‬האסקפיזם‬
‫הוא מונח שחשוב להתעכב עליו בהקשר של מחזה מוזיקלי בכלל‬
‫וההצגה שלפנינו בפרט‪.‬‬
‫"מקום" בתיאטרון‪ :‬כיצד אפשר ליצור אצל הצופים הגדרה מיידית‬
‫של מקום ההתרחשות למרות שימוש בתפאורה מינימליסטית?‬
‫מעצב תפאורה יכול לבחור בייצוג חלל ריאליסטי או מטאפורי‪ .‬בבמה‬
‫ריאליסטית אנו רואים העתק מדויק של המציאות‪ .‬חלל ריאליסטי‬
‫מכתיב גם משחק ריאליסטי הפועל לפי חוקי המציאות כפי שאנו‬
‫מכירים ומזהים אותה‪ .‬עיצוב מטפורי‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬אינו כפוף לחוקי‬
‫המציאות ומאפשר משחק מסוגנן והתרחשות בימתית שאינה כפופה‬
‫לחוקי המציאות‪ .‬בהצגה "סוף טוב" משולבים שני הסגנונות‪ .‬מתי‬
‫בהצגה החלל מתפקד כחלל ריאליסטי ומתי כמטפורי ופנטסטי‪,‬‬
‫ומה משרת שילוב הסגנונות?‬
‫"מיזנסצנה"‪ :‬המונח "מיזנסצנה" בתיאטרון מתייחס לכל מערך‬
‫התנועה על הבמה‪ :‬כניסות‪ ,‬יציאות‪ ,‬מיקום הדמויות על הבמה‬
‫ושינויי המקום שלהן‪ .‬המיזנסצנה מאפשרת לבמאי לשקף את‬
‫תפקידי הדמויות באופן לא טקסטואלי ויוצרת את יחסי הכוחות‬
‫על הבמה בצורה ויזואלית‪ .‬כדאי לשים לב לבחירות שנעשו בבימוי‬
‫לגבי מיקום הדמויות על הבמה והשינויים המתרחשים במיקומים‬
‫אלה – מה תרומתם לעיצוב העלילה ולהתפתחותה?‬
‫חוק יסוד "כבוד האדם וחירותו" הוא אחד מחוקי היסוד המרכזיים‬
‫שנחקקו במדינת ישראל‪ ,‬ועוסק בין השאר בזכות האדם על גופו‪.‬‬
‫"חוק זכויות החולה" מחייב את הרופא ליידע את החולה בכל הקשור‬
‫למצבו‪ ,‬לפרט בפניו אפשרויות לטיפול‪ ,‬ולכבד כל בחירה שיעשה‬
‫החולה‪ .‬חוק זה לא הוחל על חולים סופניים‪ ,‬שחלקם מעוניינים‬
‫לקבל טיפול בכל מחיר וחלקם מעדיפים לא לקבל טיפול מאריך‬
‫חיים היכול לפגוע קשות באיכות חייהם‪ .‬עד שנת ‪ , 2007‬אז עבר‬
‫"חוק החולה הנוטה למות"‪ ,‬לא יכלו חולים לבחור שלא לקבל טיפול‬
‫מאריך חיים‪ .‬קיומו של חוק זה מעניק לחולים את הזכות המלאה‬
‫על גופם אך מעמיד לעיתים את בני משפחותיהם ואת הצוות‬
‫המטפל במצבים מורכבים מאוד מבחינה רגשית ומוסרית‪ .‬חשוב‬
‫מאד לקיים דיון בנושא זה‪ ,‬העומד בליבה של ההצגה ולאפשר‬
‫לתלמידים להתמודד עם השאלות שהוא מעלה‪.‬‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫כדאי לפתוח את הדיון בשאלות פתוחות שיאפשרו לתלמידים לבטא‬
‫את מה שהרגישו במהלך הצפייה‪ :‬איך היה? מה הרגשתם? מה‬
‫אהבתם בהצגה ומה הפריע לכם‪ ,‬ולמה? מה חשבתם על שילוב‬
‫השירים בהצגה? מה חשבתם על השילוב בין שני העולמות –‬
‫הריאליסטי והפנטסטי ‪ -‬ועל ביטויי השילוב הזה בעיצוב התפאורה‪,‬‬
‫התלבושות והתאורה?‬
‫מה להומור‪ ,‬אירוניה וסרקזם ולהצגה העוסקת בנושא מחלת‬
‫הסרטן? איך אנחנו‪ ,‬כצופים‪ ,‬מרגישים כאשר אנחנו צוחקים על‬
‫הדמויות ועל המצבים שבמציאות הם מצבים קשים מנשוא? כיצד‬
‫משרת ההומור את ההתמודדות עם דילמות מוסריות קשות של‬
‫חיים ומוות? מה מרוויחים מבחירה כזאת ומה מפסידים?‬
‫ההצגה מעוררת דילמות מוסריות שונות העוסקות בשאלות של‬
‫זכות האדם על גופו‪ ,‬בשאלות של הארכת חיים בכל מחיר‪ ,‬ובדילמות‬
‫העומדות בפני הצוות המטפל‪ .‬מהן הדילמות האלה ואיזו "אמת"‬
‫משקפת כל אחת מהדמויות בהצגה?‬
‫סודותיהן של הדמויות‪ :‬לרוב הדמויות במחזה יש סוד המתגלה‬
‫במהלך ההצגה‪ .‬סוד זה יכול לשמש כמפתח להבנת הבחירה‬
‫שעשתה הדמות‪ .‬מהם הסודות הללו‪ ,‬וכיצד הם משפיעים על‬
‫התנהלותה של הדמות במציאות שהיא נקלעה אליה?‬
‫כל אחת מהדמויות "הקבועות" המקבלות טיפול‪ ,‬בוחרת בדרך‬
‫שונה להתמודד עם מצבה – הנובעת ישירות מתוך נסיבות חייה‪.‬‬
‫דרכים אלו הן למעשה אפשרויות הבחירה של טליה‪ .‬מהן הדרכים‬
‫הללו? מדוע טליה מחליטה לדחות אותן אחת אחת? ומה זה אומר‬
‫לדעתכם על בחירתה שלה? מה עמדתך האישית לגבי כל אחת‬
‫מהבחירות ולגבי בחירתה של טליה?‬
‫“‪ ...‬ענת גוב כתבה מחזה אמיץ‪ ...‬להגשמת העבודה המרתקת שלה חברו גם הבמאית‪ ,‬המוזיקאי‪ ,‬המעצבת והשחקנים‪( "...‬הארץ ‪)28.6.11‬‬
‫“הכתיבה של גוב שנונה ואינטליגנטית להחריד‪ ...‬בימוי נפלא של מזי"א ומשחק נפלא של כל השחקנים‪ ...‬הקאמרי מחזיק בידיו אוצר‬
‫תיאטרוני אוניברסאלי שיעלה בעתיד אפילו על במות ברודווי‪( "...‬כלכליסט ‪)28.6.11‬‬
‫‪26‬‬
‫‪27‬‬
‫הילכו שניים יחדיו‬
‫הה‬
‫סצגה מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ע"י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ל תרבו‬
‫ת‬
‫א‬
‫ר‬
‫צי‬
‫מאת א‪.‬ב‪.‬יהושע‬
‫בימוי עודד קוטלר‬
‫ב ‪ 1934-‬נפגשו בלונדון בחשאי שני יריבים מרים בתנועה הציונית‪ .‬משמאל ‪ -‬דוד בן גוריון שהיה‪ ,‬לאחר ניצחון תנועת הפועלים‬
‫בבחירות‪ ,‬מועמד ודאי לראשות ההנהלה הציונית‪ ,‬ומימין ‪ -‬זאב ז'בוטינסקי המנהיג הנערץ של התנועה הרוויזיוניסטית‪ .‬מטרת‬
‫הפגישות שנערכו בחסותו של פנחס רוטנברג‪ ,‬אבי חברת החשמל‪ ,‬הייתה ליצור פיוס בין שתי התנועות היריבות ולמנוע את פרישת‬
‫תנועתו של ז'בוטינסקי מן ההסתדרות הציונית ויצירת הסתדרות חדשה‪ .‬על רקע הפגישות בין השניים‪ ,‬שתועדו בחלקן על ידי‬
‫ההיסטוריונים‪ ,‬ובמתח הידידות האישית שהתרקמה בין שני מנהיגים כה שונים באופיים וברקעם‪ ,‬בנה הסופר אברהם ב‪.‬יהושע מחזה‬
‫קאמרי שבו מופיעים גם פנחס רוטנברג וצעירה רוסיה נוצרייה שמשמשת כמזכירתו‪.‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫הרקע ההיסטורי למפגש הדרמטי בלונדון‪ :‬היישוב היהודי של ראשית‬
‫שנות ה ‪ ; 30-‬המנדט הבריטי‪ .‬ההתנגשות בין תנועת הפועלים הציונית‬
‫והתנועה הרביזיוניסטית על שליטה בשוק העבודה‪ .‬רצח ארלוזורוב‬
‫והדמוניזציה בין שני המחנות‪ .‬ומנגד ‪ -‬עליית הפאשיזם באירופה;‬
‫מוסוליני באיטליה‪ ,‬היטלר בגרמניה‪( .‬להרחבה‪ ,‬ר' מאמרה של פרופ'‬
‫אניטה שפירא בתכנייה של הקאמרי)‪ .‬ה‪-‬נ‪.‬ק‪.‬וו‪.‬ד בברית המועצות‪.‬‬
‫מיהם דוד בן גוריון‪ ,‬זאב ז'בוטינסקי ופנחס רוטנברג – דיון מזווית‬
‫היסטורית‪( .‬בתכנייה של הקאמרי ישנו פירוט על אודותיהם וכן‬
‫על אודות דמויות מפתח נוספות מהתקופה המוזכרות בהצגה‪,‬‬
‫כמו חיים ויצמן‪ ,‬ברל כצנלסון‪ ,‬יצחק טבנקין‪ ,‬מאיר יערי ויעקב חזן)‪.‬‬
‫מיהם דוד בן גוריון וזאב ז'בוטינסקי – דיון מזווית ספרותית‪ :‬המפגש‬
‫בין בן גוריון וז'בוטינסקי‪ ,‬אנשי חזון ומנהיגים יריבים‪ ,‬הוא גם מפגש‬
‫‪28‬‬
‫בין שני אנשי ספר ורוח‪ ,‬אנשים משכילים וסקרנים‪ ,‬המרבים שניהם‬
‫לקרוא‪ ,‬לכתוב ולפרסם‪ .‬בהצגה מוזכרות יצירות מופת של התרבות‬
‫המערבית‪ ,‬כמו "פאוסט" של גתה ו"העורב" של אדגר אלן פו‪.‬‬
‫ז'בוטינסקי ורוטנברג מדקלמים ברוסית שיר של המשורר הרוסי‬
‫הגדול‪ ,‬בן המאה ה ‪ , 19-‬מיכאיל יוריביץ' לרמונטוב‪ .‬ז'בוטינסקי ובן‬
‫גוריון משוחחים על אודות ביאליק ויצירתו (בן גוריון אף מספר כי‬
‫בכה בלוויה של ביאליק)‪ ,‬וגם על אורי צבי גרינברג‪ .‬דגש מיוחד מושם‬
‫על יצירותיו של ז'בוטינסקי – כמשורר (ובמיוחד סביב השיר "שמאל‬
‫הירדן")‪ ,‬כסופר (ובמיוחד על אודות הרומאן המתהווה "חמישתם"‪,‬‬
‫הנחשב‪ ,‬לדברי דן מירון‪" ,‬היהלום שבכתר יצירתו הספרותית")‪,‬‬
‫וכמתרגם יצירות מופת (כמו "העורב" לעברית‪ ,‬או תרגומו לרוסית‬
‫את הפואמה "בעיר ההרגה" של ביאליק‪ ,‬תרגום מופת הנחשב‬
‫ליצירה בפני עצמה והמצוטט בהצגה)‪.‬‬
‫אפשר להקדיש שיעור גם לכתיבתם האישית של ז'בוטינסקי ושל‬
‫בן גוריון; אפשר לקרוא מ"זכרונות" של דוד בן גוריון (כרך ב'‪ ,‬הוצאת‬
‫עם עובד‪ ,)1972 ,‬מ"אגרות ‪ "1934‬של ז'בוטינסקי (הוצאת הספריה‬
‫הציונית – ההסתדרות הציונית העולמית‪ ,‬תשס"ז)‪ ,‬וכן ממכתבי‬
‫האהבה שכתב בן גוריון לפולה שהם גם מכתבי אהבה לארץ ישראל‪.‬‬
‫זוהי גם הזדמנות עבור התלמידים להכיר את הפואמה "העורב" של‬
‫אדגר אלן פו ובתרגומו של ז'בוטינסקי‪ .‬לפואמה תרגומים רבים‪ ,‬ויש‬
‫לה מקום חשוב בהצגה‪ .‬אפשר להשוות בין תרגומו של ז'בוטינסקי‬
‫לתרגומים אחרים‪ .‬אפשר גם להביא מההקשרים של הפואמה‬
‫ביצירות אחרות – למשל‪ ,‬ב"אליס בארץ הפלאות" (בפרק "מסיבת‪-‬תה‬
‫מטורפת" מופיעה חידתו המפורסמת של הכובען המטורף‪" ,‬למה‬
‫דומה העורב לשולחן‪-‬כתיבה?"‪ ,‬חידה שהעסיקה מוחות רבים בזמנו‬
‫של לואיס קרול‪ .‬אחד הפתרונות שהוצע הוא "כי אדגר אלן פו כתב‬
‫על שניהם"‪ .‬ר' עמ' ‪ , 80 , 78‬תרגום‪ :‬רנה ליטוין‪ ,‬הוצאת הספריה‬
‫החדשה)‪ ,‬וב"משפחת סימפסון" (בפרק על ליל כל הקדושים שבו‬
‫ליסה מקריאה לבארט את הפואמה)‪ .‬אלה הן מקצת הדוגמהות‬
‫להשפעות היצירה הזו ולנוכחותה בתרבות‪.‬‬
‫חידת זהותו של העורב שזורה לאורך ההצגה; "מי העורב הזה? "‬
‫יתהה בן גוריון‪" ,‬סמל הרע‪ ,‬או אולי השטן עצמו?"‪ ,‬וז'בוטינסקי יענה‬
‫לו‪" :‬אולי דווקא שליח שבא להזהיר מפני הרע‪ ."...‬מהי "בשורת העורב‬
‫אל עולם שהולך ומשתגע"?‬
‫מספר פעמים בהצגה מוזכר המחזה "פאוסט" של גתה‪ ,‬יצירת מופת‬
‫שהיא מנכסי צאן הברזל של התרבות המערבית‪ .‬כשבן גוריון יבקש‬
‫לתעד בכתב את הפגישה כדי שבוועד הפועל של ההסתדרות יאמינו‬
‫לו שאכן התקיימה פגישה כזו "שהרי הם חושבים את אדוני לשטן‪"...‬‬
‫יענה לו ז'בוטינסקי‪" :‬אם אני שטן‪ ,‬אז אדוני יהיה כמו פאוסט של‬
‫גתה‪ ."...‬בהמשך יאמר לו בן גוריון‪" :‬אתה נמשך אל מחוזות האופל‪,‬‬
‫אל התופת‪ ,‬אל השטן של פאוסט‪ ".‬מעניין יהיה לעקוב אחר גלגוליו‬
‫של פאוסט וההקשרים שבו הוא מופיע בהצגה "הילכו שניים יחדיו"‪.‬‬
‫חזון מדינת הרוח‪ :‬בן גוריון עמד בראש צוות היגוי שקבע אילו יצירות‬
‫של גדולי הוגי הדעות בעולם יתורגמו לעברית‪ ,‬וביקש לא אחת‬
‫מאנשי רוח להעביר לו רשימות של ספרי מופת הראויים לתרגום‪.‬‬
‫מטרתו הייתה לפעול למען תרגומם לעברית של "הספרים הגדולים‬
‫של כל העמים שיש להם ערך קיום לכל המין האנושי"‪ .‬כך פרש את‬
‫חזונו‪..." :‬הרעיון לא נותן לי מנוח כבר הרבה שנים‪ .‬מאז קום המדינה‬
‫הרגשתי שיחד עם הקמת המדינה עלינו להקים מדינת הרוח‪ .‬לא‬
‫כמדינה המוגבלת בטריטוריה‪ .‬אנו חייבים לתת לדור שלנו בעברית‪,‬‬
‫שהיא שפתו‪ ,‬את כל אוצרות הרוח האנושית‪ ,‬יען כי כל אחד מאיתנו‬
‫הוא אזרח העולם‪( ".‬מתוך "עלינו להקים את מדינת הרוח"‪ ,‬מאמר‬
‫מאת מרדכי נאור‪" ,‬הארץ"‪.)24.4.2011 ,‬‬
‫המחזה "הילכו שניים יחדיו" יצא לאור כספר (הוצאת הקיבוץ המאוחד‪,‬‬
‫‪ .( 2012‬אפשר לקרוא או להציג בכיתה קטעים ממנו‪ .‬מעניין יהיה‬
‫לבדוק ולהרגיש איך סגנון דיבור‪ ,‬קול‪ ,‬מחוות גוף ועוד משפיעים‬
‫על תפיסתנו את הדמויות‪.‬‬
‫שם ההצגה – מתוך ספר עמוס‪ ,‬פרק ג'‪ ,‬פסוקים ג' – ח'‪ .‬כדאי‬
‫להתעכב על קריאת הטקסט‪ ,‬על הקשרו ועל פרשנויותיו‪.‬‬
‫בהצגה נחשפים שורשי המחלוקת בין הימין והשמאל החילוניים‬
‫בתנועה הציונית‪ ,‬מחלוקות המהדהדות גם בימינו‪ .‬בזמן הצפייה‬
‫בהצגה‪ ,‬כדאי לשים לב למחלוקות ולרגעים שבהם הן נשברות‪.‬‬
‫על מה נחלקים בדעותיהם שני המנהיגים? כיצד באים לידי ביטוי‬
‫ההבדלים ביניהם? מה יוצר את רגעי הקירבה ביניהם? האם הם‬
‫עוברים שינוי בעקבות המפגשים ביניהם?‬
‫האמצעים החזותיים – התפאורה‪ ,‬התאורה‪ ,‬התלבושות – מה‬
‫תפקידם בהצגה? אילו תחושות הם מייצרים כלפי הדמויות?‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫מה דעתכם‪ ,‬הילכו שניים יחדיו? אילו משמעויות נוספות אתם‬
‫מוצאים בשם לאור הצפייה בהצגה?‬
‫האם נשברות המחלוקות בין שני המנהיגים? מה מאפשר ומה‬
‫מונע את שבירתן? מה יוצר את הקירבה בין ז'בוטינסקי ובן גוריון?‬
‫האם הם עוברים שינוי בעקבות המפגשים ביניהם? האם השתנה‬
‫האופן שבו הם רואים האחד את השני?‬
‫בפגישתם האחרונה‪ ,‬דוד בן גוריון מבקש מזאב ז'בוטינסקי שימשיך‬
‫לדקלם את הפואמה "העורב" של אדגר אלן פו שתרגם‪ ,‬מהנקודה‬
‫שבה עצר בפגישתם הקודמת‪ .‬ז'בוטינסקי אומר שאינו זוכר את‬
‫המקום‪ ,‬ובן גוריון מדקלם את השורה האחרונה ששמע מפיו‪ .‬על‬
‫כך אומר ז'בוטינסקי‪" :‬אם נטבעה בך שורה של שיר‪ ,‬עתידך הפוליטי‬
‫מובטח‪ ...‬כי מנהיג שזוכר בעל פה שורות שיר‪ ,‬מוסיף לעצמו כוח‪".‬‬
‫על מה מעיד משפט זה בעיניכם? מה הקשר בין ידע ובין השפעה?‬
‫מה לדעתכם אומרים המנהיגים על הקשר בין אמנות והחיים‪ ,‬בין‬
‫מטען תרבותי ומנהיגות‪ ,‬בין היכרות עם יצירות קאנוניות והשפעתן‬
‫על נפש האדם וזהותו? מה הקשר בין אמנות לבין החזון שלהם‬
‫ביחס למדינה שבדרך? מה תפקיד האמנות בחייהם?‬
‫במציאות התקיימו שמונה פגישות בין ז'בוטינסקי ובן גוריון‪ ,‬ובהצגה –‬
‫רק שתיים‪ .‬מה דעתכם על המחויבות לאמת היסטורית? מה תפקידו‬
‫של הסופר או המחזאי לעומת תפקידו של ההיסטוריון? מהי האמת‬
‫שנחווית דרך יצירת אמנות ושאי אפשר להשיגה בדרך אחרת?‬
‫מה אתם חושבים על התפאורה ועל התלבושות בהקשר של‬
‫עיצוב המציאות?‬
‫מה לדעתכם תפקידה של מארוסיה‪ ,‬מזכירתו של רוטנברג‪ ,‬בהצגה?‬
‫ומה חשבתם על דמותו של רוטנברג?‬
‫עודד קוטלר‪ ,‬במאי ההצגה‪ ,‬כתב‪" :‬אנו רואים במחזה כמראה עכשווית‪,‬‬
‫לא פחות‪ ,‬לדיון הישראלי המתמשך כמעט ‪ 80‬שנה‪ .‬ההצגה היא‬
‫אמנם מפגש מרתק בין שני קצוות אבל מייצגת מציאות אחת ‪-‬‬
‫המציאות הישראלית‪ ".‬מה דעתכם על דבריו של עודד קוטלר? ‪ -‬מה‬
‫זה אומר שהעבר נוכח במציאות שלנו בהווה? האם זה נכון ביחס‬
‫לכל מפגש שלנו עם העבר? האם ההצגה מייצגת מציאות אחת?‬
‫האם היא מייצגת מציאות?‬
‫מה לדעתכם הרלבנטיות של ההצגה לחיינו כאן היום?‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"היסטוריה ותיאטרון בשילוב מנצח‪ ...‬בימוי מוקפד משחק מפעים‬
‫ותפאורה יפהפיה‪ .‬הצגה מרתקת‪ ,‬מרגשת וכנה"‬
‫(עכבר העיר ‪)11.6.12‬‬
‫"במה להיסטוריה‪ ...‬הישג בימתי מבריק שב ומפגיש את בן גוריון‬
‫וז'בוטינסקי על בימת הקאמרי‪( "...‬הבמה ‪)12.6.12‬‬
‫‪29‬‬
‫קזבלן‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫ע"יההצגה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫סל תרבו רת‬
‫ת ארצי‬
‫על מה ההצגה? המחזמר נוגע במספר סוגיות הקשורות לחברה‬
‫הישראלית‪ ,‬בהן מפגש בין תרבויות‪ ,‬יחסי אשכנזים ומזרחים‪,‬‬
‫נישואים בין‪-‬עדתיים‪ ,‬התמודדות עם סטריאוטיפים ודעות קדומות‪,‬‬
‫אהבת אדם ואהבת הארץ‪ ,‬מחאה חברתית ומאבק לצדק חברתי‪,‬‬
‫ועוד‪.‬‬
‫מה תפקידם של האמצעים האמנותיים בהצגה? המוסיקה ‪-‬‬
‫השירים מבטאים את המאבקים וסערות הנפש של הגיבורים;‬
‫כל שיר מקדם את העלילה ומאיר את הסיטואציה ואת הדמויות;‬
‫התפאורה – חמשת ה"בתים" הניידים‪ ,‬מעין פיגומים שהשחקנים‬
‫מזיזים ויוצרים איתם את חצרות יפו; הציור של הים‪ ,‬הנפרש מעבר‬
‫למגדלים; התנועה (הריקודים‪ ,‬האקרובטיקה) ‪ -‬שיוצרת מצד‬
‫אחד כאוס של שכונת עוני ומצד שני סדר מופתי של מחזמר;‬
‫התלבושות – התקופתיות והצבעוניות; התאורה החיה‪.‬‬
‫עם אילו מהדמויות הזדהית? האם עברת שינוי ביחסך לדמויות?‬
‫ממה נבע השינוי? לאיזה צורך נעשה לדעתך השימוש בעיצוב‬
‫הסטריאוטיפי של הדמויות? אילו שאלות התעוררו בך בעקבות‬
‫הצפייה בהצגה?‬
‫המחזה הועלה לראשונה בשנת ‪ 1954‬על בימת הקאמרי ולאורך‬
‫השנים זכה למספר עיבודים‪ ,‬כולל בקולנוע‪ .‬באותם ימים נכתב‬
‫בעיתונות כי "יגאל מוסינזון הביא את הקהל לידי שמיעת צעקתו‬
‫זו של קזבלן‪ ...‬צעקה אנושית עתיקה שנעשתה צעקה ישראלית‬
‫חדשה"‪ .‬מה לדעתכם הרלבנטיות של "קזבלן" לימינו? מהי אותה‬
‫"צעקה אנושית עתיקה"?‬
‫המחזמר הישראלי המצליח ביותר בכל הזמנים בהשתתפות ‪ 40‬שחקנים רקדנים ונגנים המחזמר קזבלן מבוסס‬
‫על מחזהו המקורי של יגאל מוסינזון שהועלה ב‪ 1954 -‬בקאמרי את המחזה המקורי עיבדו למחזמר ב ‪ 1966-‬יגאל‬
‫מוסינזון‪ ,‬ויואל זילברג‬
‫מוסיקה‪ :‬דובי זלצר‪ ,‬שירים‪ :‬עמוס אטינגר‪ ,‬דן אלמגור‪ ,‬חיים חפר‬
‫בימוי‪ :‬צדי צרפתי‪ ,‬מנהל מוסיקלי‪ :‬יוסי בן נון‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫במרכז הסיפור‪ ,‬המציג את חייהם של תושבי שיכון רעוע ביפו בשנות החמישים הנלחמים נגד גזרת השלטון להרוס את השכונה‪ ,‬ניצב‬
‫קזבלן‪ ,‬עולה ממרוקו המנהיג חבורת בריונים יפואית‪ .‬קזבלן מאוהב ברחל‪ ,‬בתו של ראש השיכון ‪ -‬פלדמן‪ ,‬עולה מפולין שאינו מסכים‬
‫שבתו תתראה עם קזבלן ותנהל איתו קשר רומנטי‪ ,‬בגלל המוניטין של קזבלן כפושע חסר תרבות‪ .‬בשלב מסוים בעלילה מואשם‬
‫קזבלן בגניבה אך במהלכה‪ ,‬הופך קזבלן‪ ,‬תוך מאבק‪ ,‬בהוכחת חפותו ממנהיג כנופיית "פושטקים" המואשם בגניבה למנהיג המאבק‬
‫הצודק‪ .‬עברו הצבאי מתגלה והוא הופך לגיבור מקומי וזוכה באהבת כולם‪ ,‬כולל ברכת הוריה האשכנזים של רחל‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"המחזמר הישראלי ביותר‪ :‬תמים‪ ,‬צדקני‪ ,‬עם שירים נהדרים‪ .‬לעמוס תמם יש בהחלט יותר כבוד!" (הארץ ‪)3.12.2012‬‬
‫"‪...‬לכו לראות את הקזבלן החדש שעולה בתיאטרון הקאמרי‪ ...‬ולא תתחרטו‪ ,‬כי הקזבלן החדש הוא הפקה גדולה ומרשימה ‪ ...‬יש לקאמרי‬
‫להיט נפלא וכוכב לוהט‪( ".‬הבמה ‪)3.12.2012‬‬
‫"עמוס תמם כריזמטי וכובש‪ ,‬מיי פיינגולד מהפנטת‪ ,‬בשילוב של יותר מ‪ 30-‬שחקנים על הבמה‪ ,‬תזמורת חיה ותפאורה של מיליון דולר‬
‫נוצרת תמונה מרהיבה שזורמת בקצב מדויק‪ ...‬ככה עושים מחזמר‪( ".‬עכבר העיר ‪)4.12.2012‬‬
‫פרס התיאטרון הישראלי‬
‫המחזמר של השנה ‪2012‬‬
‫שחקנית השנה בתפקיד משנה ‪ -‬מיי פינגולד‬
‫עיצוב התפאורה הטוב של השנה ‪ -‬רוני תורן‬
‫‪30‬‬
‫צדי צרפתי זוכה פרס במאי השנה ע"ש יוסף מילוא‬
‫מטעם קרן רבינוביץ לאמנויות תל אביב לשנת ‪2013‬‬
‫יגאל מוסינזון כתב את המחזה בעת שכיהן כדובר משטרת‬
‫ישראל‪ ,‬והוא הועלה לראשונה בשנת ‪ 1954‬על בימת התיאטרון‬
‫הקאמרי עם יוסף ידין בתפקיד קזבלן‪ .‬בשנת ‪ 1966‬היתוספו‬
‫למחזה שירים‪ ,‬נערכו שינויים בסיפור המקורי‪ ,‬והוא הפך למחזמר‪,‬‬
‫כאשר את התפקיד של קזבלן גילם יהורם גאון‪ .‬באותה שנה‬
‫גם זכה יגאל מוסינזון בפרס כינור דוד על המחזה‪ .‬בשנת ‪1973‬‬
‫נוצרה ההפקה הקולנועית של "קזבלן"‪ ,‬וגם בה גילם יהורם גאון‬
‫את תפקיד קזבלן‪[ .‬הסרט היה לאחד הסרטים הנצפים ביותר‬
‫בקולנוע הישראלי; צפו בו יותר ממיליון איש‪ ,‬כשליש מהאוכלוסייה‬
‫היהודית בארץ באותן השנים]‪ .‬בהפקה הנוכחית‪ ,‬את קזבלן מגלם‬
‫השחקן עמוס תמם‪ ,‬ומיי פיינגולד מגלמת את דמותה של רוזה‪,‬‬
‫בעלת המועדון‪( .‬להרחבה על תולדות המחזמר‪ ,‬ר' בתכנייה של‬
‫הקאמרי)‪.‬‬
‫רקע היסטורי‪ :‬העלייה הגדולה של שנות החמישים; מדיניות "כור‬
‫ההיתוך"; תנועת הפנתרים השחורים ואירועי ואדי סאליב‪ .‬כדאי‬
‫להקדיש זמן גם לדיון באופני הייצוג של סוגיות אלה באמנות‬
‫ישראלית ובדיאלוג שהתעורר סביבן‪( :‬למשל בשירה‪ ,‬בקולנוע‪,‬‬
‫באמנות הפלסטית‪ ,‬ובמוסיקה‪ .‬עוד עוסק בכך כתב העת לספרות‪,‬‬
‫תרבות ואמנות "הכיוון מזרח"‪ ,‬הדן בסוגיות של רב‪-‬תרבותיות ושל‬
‫זהות מזרחית וישראלית‪ ,‬דרך נקודת מבט חברתית)‪.‬‬
‫אפשר לצפות בקטעי יו‪-‬טיוב של כמה מהשירים שבמחזמר‪( :‬כל‬
‫הכבוד‪ ,‬כולנו יהודים‪ ,‬דמוקרטיה‪ ,‬מה קרה‪ ,‬יש מקום‪ ,‬אתה נמצא‬
‫ביפו‪ ,‬רוזה‪ ,‬קשה להאמין‪ ,‬אני כל כך פוחדת‪ ,‬עירייה‪ ,‬תרד ממני‬
‫קזבלן‪ ,‬שיר ערש‪ ,‬ברית מילה)‪.‬‬
‫בזמן הצפייה בהצגה‪ ,‬שימו לב למרכיבים התיאטרליים ולשילוב‬
‫בין האמנויות השונות‪ :‬מה תפקידה של המוסיקה בהצגה? איזה‬
‫אפקט יוצרות התפאורה‪ ,‬התאורה‪ ,‬התלבושות והתנועה?‬
‫‪31‬‬
‫הרטיטי את לבי‬
‫ע"יההצגה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫סל תרבו רת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת חנוך לוין בימוי אודי בן משה‬
‫עוץ לי גוץ לי‬
‫ע"יההצגה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫סל תרבו רת‬
‫ת ארצי‬
‫מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬
‫טוחן עני המשתוקק להשיא את בתו למלך‪ ,‬מספר לו שהיא‬
‫מסוגלת להפוך קש לזהב‪ .‬כיוון שקופת הממלכה ריקה‪ ,‬קופץ‬
‫המלך על המציאה‪ .‬האישון הקטן שמופיע לעזרת בת הטוחן‬
‫הנואשת‪ ,‬מבקש בתמורה את בנה הבכור‪ .‬לאחר תחנונים והפצרות‬
‫הוא נאות לוותר‪ ,‬בתנאי שהמלכה הצעירה תדע לנחש את שמו‪.‬‬
‫"‬
‫קהל נכבד‪ ,‬ברגע זה מתחיל סיפור המחזה ‪...‬‬
‫"‬
‫כך נפתח המחזה לילדים "עוץ לי גוץ לי"‪ .‬המחזה‪ ,‬המבוסס‬
‫על אגדה של האחים גרים‪ ,‬נכתב בשנת ‪ 1965‬על ידי אברהם‬
‫שלונסקי‪ ,‬מגדולי המשוררים בארץ‪ .‬זהו מחזמר מלא חן והומור‪,‬‬
‫כתוב בחרוזים ועתיר משחקי לשון מתוחכמים‪ .‬המחזמר עלה‬
‫על בימת התיאטרון הקאמרי בבימויו של יוסי יזרעאלי והפך‬
‫לאחת מהצגות הילדים המצליחות והאהובות ביותר בתיאטרון‬
‫הילדים ישראל‪ .‬כיום הוא מועלה בגירסה מחודשת בבימויו של‬
‫רוני פינקוביץ'‪.‬‬
‫השופט למקה מאוהב בזמרת האופרה ללה ללה‪ .‬כל מוצ"ש הם נפגשים‪ .‬אלא שללה ללה נפגשת גם עם בארבאס פאסקווה הצרפתי‪ ,‬עם‬
‫טטרלה האיטלקי ועם חורחה חליטו הספרדי‪ ,‬וזו רק ההתחלה‪ .‬היא נוסעת איתם‪ ,‬חוזרת עם אחרים‪ ,‬ומנהלת חיים סוערים למדי‪.‬‬
‫אצל חברו של השופט למקה‪ ,‬פשוניאק‪ ,‬העניינים הרבה פחות דרמטיים‪ :‬הוא ואשתו‪ ,‬ככה ככה‪ ,‬מבלים את החיים בין שינה לשתיית אוקיינוסים‬
‫של תה‪ .‬השופט למקה מביט בזלזול על האהבה העלובה של פשוניאק וככה ככה‪ ,‬ומגביר את ניסיונותיו לכבוש את ללה ללה‪ .‬קומדיה לוינית‬
‫אופיינית‪ ,‬שבודקת את הצדדים הרומנטיים והקצת פחות רומנטיים של מה שכל כך מרבים לכתוב עליו‪ ,‬ואיש עוד לא הצליח לפצח‪ :‬האהבה‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"שחקנים מעולים‪ ...‬הצגה שכולה מעדן‪ ...‬חמישה כוכבים"‪ .‬ידיעות אחרונות ‪)2.12.07‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫שיר הפתיחה לא נכתב על ידי המחזאי‪ .‬מדוע לדעתך בחר הבמאי‬
‫לפתוח איתו את ההצגה?‬
‫המוסיקה בתיאטרון איננה מוזיקת רקע‪ .‬מעבר ליצירת אווירה‪ ,‬מוסיקה‬
‫תשאף לתאר הלך רוח‪ ,‬מצב רגשי ונפשי של דמות‪ ,‬ולפעמים אפילו‬
‫פעולה ספציפית‪ .‬כדאי לשים לב לבחירות המוזיקליות‪ ,‬לשינויי הסגנון‪,‬‬
‫לבחירת הכלים‪ ,‬ולתחושה שהמוסיקה מנסה ליצור בסצנות השונות‪.‬‬
‫כמו למוסיקה‪( ,‬ובעצם כמו לכל דבר בתיאטרון)‪ ,‬גם לתלבושות יש‬
‫סבטקסט‪ .‬מעצב טוב מצליח בעזרת התלבושת לתאר את עולמה‬
‫הפנימי והרגשי של הדמות‪ ,‬להתייחס לתהליך שעובר עליה וכד'‪.‬‬
‫כדאי לשים לב לשינוי בתלבושות של ללה ללה ושל מחזריה‪ ,‬במיוחד‬
‫על רקע התלבושות הלא משתנות של שאר הדמויות‪.‬‬
‫אף על פי שההצגה מתרחשת במקומות מאוד ספציפיים ‪ -‬ביתה‬
‫של ללה ללה‪ ,‬ביתם של פשוניאק‪ ,‬השכונה וכו' ‪ -‬בחרה מעצבת‬
‫התפאורה לעצב תפאורה מינימליסטית בלבד‪ .‬נסו לחשוב מדוע‪.‬‬
‫דמויותיו של לוין ידועות בשמות הייחודיים שלהן‪ :‬כלמנסע‪ ,‬פפכץ‪,‬‬
‫הרוזן פוזנא‪ ,‬אשתו פוזנבוכא‪ ,‬ילדיהם פוזנסמרקים וכו'‪ .‬גם בהצגה‬
‫שלפנינו כדאי לשים לב לשמות‪ .‬ברוב המקרים‪ ,‬מעבר לצליל המצחיק‪,‬‬
‫תהיה להם משמעות – בד"כ מצחיקה קצת פחות‪.‬‬
‫ההצגה משתרעת על פני כמה וכמה שנים‪ .‬כיצד מיוצגים מעברי‬
‫הזמנים בהצגה?‬
‫‪32‬‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫אילו משמעויות עולות מהדרך שבה בחרו היוצרים לייצג את מעברי‬
‫הזמן?‬
‫מדוע לדעתכם בחרה מעצבת התפאורה להסתפק בדלת וחלון‬
‫כמרכיב התפאורה היחיד בהצגה? (הדלת הנעה בין כל המקומות‬
‫והחלון השייך לביתה של ללה ללה בלבד)‪.‬‬
‫מדוע לדעתכם בחרו היוצרים לסיים את ההצגה בשיר שבו פתחו‬
‫אותה?‬
‫האם היה רגע שבו שמתם לב לחיבור ברור ומיידי בין המוסיקה לבין‬
‫מצבה הרגשי של אחת הדמויות? אולי שמת לב למוטיב מוזיקלי‬
‫שהשינויים שהוא עובר מתקשרים לדמות ספציפית‪ ,‬או למהלך‬
‫דרמטי?‬
‫הבחירה בשמות כמו בארבאס פאסקווה‪ ,‬וחרוז פארדוכי ממש‬
‫מכריחה את הצופה לבדוק את המשמעות שעולה מהם‪ .‬איזה‬
‫רובד של משמעות מוסיף לוין להצגה בעזרת השמות?‬
‫מדוע לדעתכם בחר הבמאי שכל שלישיות המחזרים יגולמו על‬
‫ידי אותם שחקנים?‬
‫תיאטרון הקאמרי הפיק תכנייה מיוחדת לילדים‪ ,‬הכוללת שירים‬
‫וטקסטים מתוך ההצגה‪ ,‬מילון מונחים‪ ,‬קטעים מאת יוצרי‬
‫ההצגה ושחקניה המספרים על עצמם כילדים‪ ,‬תפזורת עוץ לי‬
‫גוץ לי‪ ,‬ועוד‪ .‬מומלץ להשתמש בתכנייה להכנת הילדים לקראת‬
‫הצפייה בהצגה‪.‬‬
‫נקודות לדיון לקראת הצפייה‪:‬‬
‫ספרו לילדים את סיפור העלילה‪ ,‬אך לא עד סופו כדי לא לקלקל את‬
‫יסוד ההפתעה‪.‬‬
‫הציגו להם את הדמויות ואת תפקידן‪ ,‬מיהם החצרונית‪ ,‬החדרונית‪,‬‬
‫הטוחן ובתו‪ ,‬שר הארמון‪ ,‬שר האוצר‪ ,‬המשרת והמלך‪ ,‬וכמובן – את סוד‬
‫כמוס‪ ...‬אפשר להראות דרך היו‪-‬טיוב את שיר הפתיחה "בוקר טוב"‪,‬‬
‫המציג את הדמויות‪ .‬השיר מופיע במלואו בעמ' ‪ 5 – 4‬בתכנייה‪ .‬הראו‬
‫לילדים תמונות מתוך התכנייה‪ .‬מה לדעתם קורה בתמונות? מה אנחנו‬
‫לומדים על הדמויות מתוך התמונות? שימו לב למשחקים שבעמ' ‪27‬‬
‫ובעמ' ‪ 32‬העוסקים בתלבושות ובפאות‪.‬‬
‫מה זאת אגדה? מה יש בהן באגדות שנשמר לאורך כל כך הרבה‬
‫שנים‪ ,‬במקומות שונים בעולם? איך הן עדיין מהלכות עלינו קסם? מה‬
‫הרלבנטיות שלהן לחיינו כיום?‬
‫מי היו האחים גרים? אפשר להקדיש שיעור לשני האחים גרים‪ ,‬ולאגדות‬
‫המפורסמות שליקטו מספרים ישנים או ממעשיות שסיפרו להם בני‬
‫העם‪ ,‬וביניהן‪ :‬כיפה אדומה‪ ,‬סינדרלה‪ ,‬היפהפייה הנרדמת‪ ,‬עמי ותמי‪,‬‬
‫שלגייה ושבעת הגמדים‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫ספרו לילדים על אברהם שלונסקי‪ ,‬המשורר והסופר‪ ,‬שעיבד את סיפור‬
‫האגדה להצגה לילדים‪ ,‬וסמך עליהם שיבינו אותה‪ ,‬למרות השפה‬
‫הפיוטית והשופעת משחקי מילים והמצאות‪ .‬ב‪ ,1965-‬השנה שבה‬
‫עלתה ההצגה לראשונה‪ ,‬נפגש שלונסקי עם הילד דוד גרוסמן‪ ,‬לימים‬
‫מגדולי הסופרים שלנו‪ ,‬והסביר לו שאת כל משחקי המילים הוא לקח‬
‫מהילדים עצמם‪ ,‬שלדבריהם ולחידודי לשונם היה מקפיד להקשיב‪.‬‬
‫אפשר לקרוא ביחד שירים מתוך התכנייה או להשמיע שירים מהדיסק‪.‬‬
‫כדאי לערוך חידוני מילים‪ ,‬לנסות לשבץ מילים מתוך המילון (עמ' ‪,9‬‬
‫‪ )19 ,14‬במשפטים בשפת היומיום‪ ,‬ועוד‪.‬‬
‫נקודות לדיון לאחר הצפייה‪:‬‬
‫שאלו את הילדים אילו רגעים הותירו בהם רושם מיוחד‪ ,‬ומדוע‪.‬‬
‫אילו דמויות עניינו אותם‪ ,‬את מי אהבו‪ ,‬ממי הסתייגו‪ .‬מה לגבי דמותו‬
‫של השדון‪ ,‬למשל – מה דעתכם עליו? איך נוצרה השדוניות שלו?‬
‫מה היו האמצעים הבימתיים שיצרו את תחושת הקסם? (למשל‪,‬‬
‫האופן שבו הוא הגיח מתוך קערת הפירות‪ ,‬כדור הזהב שהלכו‬
‫וגדלו‪ ,‬התאורה שהשתנתה בזמן טוויית הקש לזהב‪ ,‬ועוד)‪ .‬האם‬
‫לדעתכם השדון הוא טוב או רע? (מצד אחד‪ ,‬התנה תנאים קשים‪,‬‬
‫אבל מצד שני גם הציל ונתן פתח מילוט)‪.‬‬
‫בת הטוחן הייתה כלואה באסם‪ ,‬אך בתפאורה לא היו דלתות‪ .‬מה‬
‫בכל זאת יצר את התחושה שהיא כלואה? (למשל‪ ,‬במוסיקה היו‬
‫צלילים של דלתות שנטרקות ובתיאום עם משחק ותנועה; ישנה‬
‫מנגינה החוזרת בהצגה בכל פעם שהיא נקלעת למצוקה ומנגינה‬
‫אחרת שחוזרת כשהיא נחלצת ממצוקתה‪ ,‬ועוד)‪ .‬מה דעתכם על‬
‫הבחירות של בת הטוחן – האם נהגה נכון כששיקרה למלך או‬
‫כשלא קיימה את הבטחתה לשדון?‬
‫אפשר לקרוא קטעים מתוך התכנייה – על היוצרים והשחקנים‬
‫שעניינו את הילדים במהלך ההצגה‪ .‬שימו לב לבחירה בתמונות‬
‫מילדותם‪ ,‬שחלקן הגדול משחק פורים‪.‬‬
‫המונולוג של המשרת‪ ,‬רמי ברוך – "מה אתם חושבים‪ ,‬שאני לא‬
‫באמת יודע שזה מטאטא ולא סוס?‪ – "...‬יכול להוות נקודת מוצא‬
‫לשיחה על דמיון ולמשחקי דמיון‪.‬‬
‫מה המשמעות של לקרוא למישהו בשם?‬
‫‪33‬‬
‫קיזוז‬
‫בין שני עולמות‬
‫מחזה ישראלי חדש מאת אילן חצור‬
‫בימוי‪ :‬אלון אופיר‬
‫מחזה ישראלי חדש מאת שרה פון שוורצה‬
‫ע"יההצגה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫סל תרבו רת‬
‫ת ארצי‬
‫אברהם ובת זוגו סבינה חוזרים לאחר בילוי ללופט בו הם מתגוררים במינכן ומגלים בדירה פורצת‪ .‬מסתבר שרות‪ ,‬בתו של אברהם‪,‬‬
‫היא הפורצת‪ .‬שלוש דמויות יוצאות דופן בערב דחוס והזוי‪ .‬שלושה אנשים המנסים לענות על השאלות‪ :‬מהי זהות? האם זהות היא‬
‫מלידה או מה שאנו בוחרים להיות? איך מתמודדים עם אשמה ואיך אפשר לזכות בשלווה המיוחלת לה שואפים כולנו?‬
‫סקס‪ ,‬בגידות וארץ ישראל השלמה‪.‬‬
‫כנסת ישראל‪ ,‬ערב הצבעה גורלית על פינוי מספר ישובים ביהודה ושומרון‪ .‬העם והכנסת חצויים והמחלוקת מאיימת להתדרדר‬
‫למלחמת אחים‪ .‬מצב הקולות הוא של שוויון וכל קול קובע‪ .‬מספר שעות לפני ההצבעה ההיסטורית נעלמים לפתע חברת הכנסת‬
‫תמרה ירדן וחבר הכנסת בני שבות‪ .‬כל המאמצים לאתר אותם נכשלים‪ ,‬לא ידוע היכן מקום הימצאם ומדוע הם נעדרים‪.‬‬
‫לא סביר שיש קשר בין שתי ההיעלמויות‪ .‬השניים מתעבים אחד את השניה‪ ,‬מתעמתים ומשמיצים על כל במה אפשרית ולא מסוגלים‬
‫להסכים ביניהם מה השעה‪ .‬היא מהאופוזיציה‪ ,‬הוא מהקואליציה‪ .‬היא אשה ליברלית‪ ,‬פנויה‪ ,‬שמאלנית ותל אביבית‪ ,‬הוא גבר דתי נשוי‬
‫ימני ומתנחל‪ .‬זו כמובן מקריות שדווקא שניהם נעדרים מההצבעה‪ ,‬הרי לא יעלה על הדעת שמעבר ליריבות הפוליטית והאישית‬
‫הקשה והמרה מסתתר לו סוד‪ ...‬ובכן נאמר זאת כך‪ :‬הפוליטיקה מייצרת זיווגים מוזרים‪ .‬קומדיה ישראלית מקורית על היצרים‪,‬‬
‫המזימות והפיתויים שמאחורי המליצות והקלישאות של הפוליטיקה ישראלית ‪ -‬מתחילה בויכוח אידיאולוגי ונגמרת כפארסה‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"במרכז העלילה של "קיזוז"‪ ,‬הקומדיה האקטואלית החדשה שכתב אילן חצור‪ ,‬נמצאת מערכת יחסים אסורה בין חבר כנסת דתי‬
‫ממפלגה ימנית קיצונית לבין חברת כנסת לוחמת‪ ,‬המייצגת מפלגת שמאל ליברלית‪ .‬הוא אמנם נשוי וחי בהתנחלות והיא מתנגדת‬
‫בנחרצות למפעל ההתנחלות בשטחים‪ ,‬אך במיטה כל ההבדלים נמחקים כי מתברר שהיא מאוהבת במתנחל החרמן המשווה בין‬
‫תשוקתו אליה לבין תשוקתו לארץ ישראל‪ .‬מסביב לעלילה ההזויה הזו (או אולי לא כל כך הזויה‪ ,‬כפי שמנסה לרמוז העיתונאי גדעון לוי‬
‫במאמר שכתב לתוכנייה) בנה חצור עלילת משנה הסובבת סביב הצבעה גורלית בכנסת על פינוי ההתנחלויות עם אוסף צבעוני של‬
‫דמויות קריקטוריות מהחיים‪ ...‬הבמאי‪ ,‬אלון אופיר‪ ,‬הצליח לתזמן את הפעילות הבימתית הקדחתנית בצורה קצבית ומדויקת‪ ,‬וגם הוציא‬
‫ביצועים חריפים וצבעוניים מצוות השחקנים שעמד לרשותו‪ ,‬כולל אבי טרמין (בשני תפקידים משעשעים)‪ ,‬יואב לוי‪ ,‬רוני שובל‪ ,‬ארז‬
‫כהנא ומורן קל‪ .‬מעל לכל‪ ,‬ההצגה מתבססת על החן של שלושת השחקנים בתפקידים הראשיים‪ :‬שמואל וילוז'ני (בתור הח"כ הדתי‬
‫הנואף)‪ ,‬לימור גולדשטיין (בתור הח"כית השמאלנית חובבת הסאדו מאזו) ואודיה קורן (בתור אשת הח"כ הימני) עם שלישייה שכזו‬
‫קשה לפספס‪( "...‬ידיעות אחרונות ‪)21.11.2012‬‬
‫"קומדיה עשויה היטב‪,‬שמצליחה באמת להצחיק " (עכבר העיר ‪)21.11.2012‬‬
‫‪34‬‬
‫תוכנית לימודית חדשה לתלמידי תיכון מתל אביב יפו בסבסוד‬
‫הקרן לפיתוח תל אביב יפו‪:‬‬
‫⋅ שיחת הכנה קצרה כ‪10-‬דקות של שרה פון שוורצה עם התלמידים‬
‫לפני ההצגה‬
‫⋅ צפייה בהצגה 'בין שני עולמות' בתיאטרון הקאמרי (משך ההצגה‬
‫כשעה ושלושים וחמש דקות)‪ .‬אחרי ההצגה תתקיים שיחה עם‬
‫הקהל כך שגם התלמידים מוזמנים להישאר על פי בחירתם ללא‬
‫התחייבות מראש‪.‬‬
‫⋅ מפגש – דיון לאחר צפייה בבית הספר עם שרה פון שוורצה‪.‬‬
‫במפגש אינטראקטיבי‪ ,‬בקבוצות קטנות יעובדו הנושאים שאותם‬
‫יעלו התלמידים בעקבות הצפייה‪ .‬הנושאים שעשויים לעלות‬
‫בעקבות תכני ההצגה הם‪:‬‬
‫זהות‬
‫מהי זהות? האם היא מוקנית לנו מלידה או שזהות היא מה‬
‫שאנו בוחרים להיות? מהי הזהות המגדירה אותנו? מאיזה גיל‬
‫היא הופכת לחלק מזהותנו? פירוק המושג זהות לגורמים‪ :‬זהות‬
‫לאומית‪ ,‬מינית‪ ,‬מגדרית‪ ,‬מקצועית‪ ,‬אישית‪ ,‬פוליטית וכו'‬
‫גרמניה‪-‬ישראל‪ -‬שואה וההתמודדות איתה שם ופה‬
‫על הבמה שחקנים מפה ומשם‪ .‬מדברים בשתי שפות שונות כל‬
‫כך‪ .‬בעבר‪ ,‬גם בגרמניה וגם בישראל היה קשר שתיקה בנוגע‬
‫למלחמת העולם השנייה‪ .‬הצברים לא שאלו ולא רצו לדעת מה‬
‫עברו הניצולים ובגרמניה לא בכל בית רצו ממש לדעת מה עשו‬
‫ראשי המשפחה כחיילים וכקצינים בזמן המלחמה‪ .‬בארץ‪ ,‬משפט‬
‫אייכמן שינה את תמונת המצב מקצה לקצה‪ .‬קשר השתיקה‬
‫נשבר‪ .‬נקבעו טקסי זיכרון והדור הצעיר שאף לדעת עוד ועוד‪.‬‬
‫גם בגרמניה חלו שינויים עם השנים‪ ,‬כיום אפילו מעלים לדיון את‬
‫הסבל וההפגזות שעבר העם הגרמני בזמן המלחמה‪ .‬מה שהודחק‬
‫יוצא החוצה‪ .‬למה? גרמנים אומרים "לא עוד מלחמה"‪ ,‬ישראלים‬
‫"לא עוד אושוויץ"‪ .‬מה ההבדל? האם יש הבדל? מה גרם לשינוי?‬
‫יחסי הורים –ילדים‬
‫במחזה הבת באה בטענות לאביה על העבר‪ .‬מיתוס עקדת יצחק‬
‫מדבר על העובדה שהורים מגדלים ילדים על מזבח אמונותיהם‬
‫– האם אפשר לגדול בסביבה סטרילית? ללא אמונות מדורות‬
‫קודמים? איך ומתי מתפתחת האישיות העצמאית של הילד‪.‬‬
‫שפה‬
‫מהי שפה? מה משמעותה של שפת אם? מהי שפת גוף ומהם‬
‫הקשרים הנובעים ממנה‪ .‬מהשפה הלשונית נעבור לשפת גוף‬
‫ומשמעותה – יש מה שאנו אומרים במילים ויש מה שהגוף‬
‫שלנו מספר‪.‬‬
‫שרה פון שוורצה‪ ,‬ילידת גרמניה‪ .‬משפחתה התגיירה ועלתה‬
‫לארץ‪ .‬בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪.1992 ,‬‬
‫מורה למשחק‪ ,‬מחזאית ושחקנית בתיאטרון הקאמרי‪.‬‬
‫‪35‬‬
‫שיער‬
‫מחזה ושירים‪ :‬ג'יימס ראדו וג'רום ראגני מוסיקה‪ :‬גאלט מקדרמוט‬
‫בימוי‪ :‬משה קפטן‬
‫המחזמר‪ ,‬שעלה לראשונה ב‪ ,1987-‬שתול במקורו בתקופת "ילדי הפרחים" של שנות השישים‬
‫ חבורה של פעילים פוליטיים תוססים‪ ,‬ארוכי שיער‪ ,‬שחרתו על דגלם את המאבק לשלום‪,‬‬‫לשוויון‪ ,‬לאהבה‪ ,‬לחופש ולאחווה בין בני האדם‪ .‬שירי המחזמר‪ ,‬שהפכו ללהיטים במצעד‬
‫הפזמונים‪ ,‬הם ביטוי למרד נעורים ולביקורת חברתית נוקבת‪ .‬סיפור המחזה עוסק גם באהבות‬
‫נכזבות בתוך החבורה עצמה‪ :‬ג'ני מאוהבת בקלוד שמאוהב בשילה שמאוהבת בברגר שאינו‬
‫מעוניין בה כלל‪ ,‬ווף‪ ,‬שהוא הומוסקסואל בארון‪ ,‬מאוהב בזמר מיק ג'אגר‪.‬‬
‫כשעלה לראשונה היה "שיער" מחזמר רוק מהפכני‪ ,‬פורץ דרך‪ ,‬שהעז להציג עירום מלא על‬
‫הבמה‪ ,‬להשתמש בלהקה מעורבת של לבנים ושחורים ולהזמין את הקהל לעלות על הבמה‬
‫בתום המופע‪.‬‬
‫ב ‪ 2008 -‬כשהוצגה גירסה נוספת של "שיער" בברודווי‪ ,‬נכתב עליה בביקורת‪" :‬כיום 'שיער'‬
‫נראה יותר נועז מתמיד‪ ".‬אחדים מן השירים הפכו במרוצת השנים לשירי מחאה נגד מלחמות‬
‫באשר הן‪" .‬שיער" הוא לא רק סמל לתקופה אלא מחאה על‪-‬זמנית של אנשים צעירים בעד‬
‫שלום‪ ,‬פתיחות ואחווה‪.‬‬
‫תעלת בלאומילך‬
‫קומדיה עפ"י סרטו של אפרים קישון‬
‫עיבוד ובימוי‪ :‬אלי ביז'אווי‪ ,‬גורי אלפי‬
‫חולה רוח נמלט ממוסד סגור‪ ,‬מוצא פטיש‪-‬אוויר עזוב ומתחיל לקדוח בלב תל‪-‬אביב‪ .‬סביבו‬
‫מתפתחת מהומה שלמה‪ ,‬אך איש אינו מנסה לעצור בעדו‪ .‬אף אחד אינו רוצה להצטייר כמי‬
‫שאינו יודע מה מתרחש בתחום אחריותו‪ .‬עם הזמן‪ ,‬וההתנערות מאחריות בכל הדרגים‪ ,‬הבור‬
‫גדל לממדי ענק ומסכן את שלומה של תל‪-‬אביב‪-‬יפו‪ ,‬את שפיותם של דיירי הרחוב‪ ,‬אי‪-‬אלו‬
‫קריירות של פקידי עירייה ואת עתידו של זוג צעיר ומקסים‪ .‬רק קאזימיר בלאומילך המחויך‬
‫ממשיך לקדוח בשלווה‪ ...‬בחסות שרשרת המחדלים תל‪-‬אביב הופכת לוונציה של המזרח‬
‫התיכון‪ :‬טיוח‪ ,‬האשמות הדדיות‪ ,‬חוסר האונים של האזרח הקטן ועוד "רבים וטובים"‪ .‬הקלאסיקה‬
‫של קישון והביורוקרטיה הישראלית שלא נס ליחן‪ ,‬במפגש פיסגה בתיאטרון העירוני של תל‪-‬‬
‫אביב‪.‬‬
‫בקאמרי הוצגו גם "הכתובה"‪" ,‬שמו הולך לפניו" ו"סאלח שבתי" שכתב אפרים קישון‪.‬‬
‫נפש יהודי‬
‫מאת יהושע סובול‬
‫בימוי‪ :‬רוני פינקוביץ'‬
‫אוטו ויינינגר‪ ,‬גיבור המחזה‪ ,‬היה פילוסוף יהודי וינאי שהחליט להתנצר כדי להימלט מקיללת‬
‫היהדות‪ .‬הוא חש שהוא חי בחברה חולה‪ ,‬גוססת‪ ,‬שערכיה רקובים‪ .‬הוא נולד ב‪ 1880 -‬והתאבד‬
‫ב‪ ,1903 -‬בהיותו בן ‪ ,23‬חצי שנה לאחר שיצא לאור ספרו הסנסציוני «מין ואופי" שהסעיר את‬
‫הרוחות באירופה ולימים שימש כחומר תעמולה בידי הנאצים‪.‬‬
‫המחזה מתאר את הלילה האחרון בחייו‪ ,‬אותו בילה בחדר שכור בו מת בטהובן‪ .‬ויינינגר‪ ,‬שנפשו‬
‫המסוכסכת לא יכלה עוד להכיל את הישויות המנוגדות שהתרוצצו בקרבו ‪ -‬בין נשיות לגבריות‪,‬‬
‫בין יהדות לאריות ‪ -‬יורה כדור סמוך לליבו‪ ,‬וחווה לפני מותו זכרונות מחייו‪ :‬הוא נזכר בחבריו‪,‬‬
‫באימו החולה‪ ,‬באביו השאפתן‪.‬‬
‫«נפש יהודי"‪ ,‬אחד ממחזותיו המצליחים של יהושע סובול‪ ,‬הוא מחזה מרתק ומעורר מחשבה‪,‬‬
‫החושף את הדרמה של דור שחי את משבר היהדות‪ ,‬את תופעת האנטישמיות הגרמנית‬
‫ואת צמיחת הציונות‪ .‬בסיפור מתגלות דרמות אישיות ורעיוניות של חבורת משכילים יהודים‪,‬‬
‫שגיבורה‪ ,‬אוטו ויינינגר‪ ,‬בוחר לשלוח יד בנפשו מתוך אי‪-‬אמון ביכולתו של העם היהודי להתנער‬
‫ולהיגאל באמצעות הציונות‪.‬‬
‫‪36‬‬
‫פונדק הרוחות‬
‫מאת נתן אלתרמן‬
‫בימוי‪ :‬יחזקאל לזרוב‬
‫חננאל עוזב את ביתו ואת אשתו המסורה נעמי כדי לצאת אל העולם ולהגשים עצמו ככנר‪-‬‬
‫אמן‪ .‬נעמי‪ ,‬האשה הנאמנה‪ ,‬השואפת לאהבה אידיאלית‪ ,‬מקבלת את הדין‪ .‬היא משעבדת‬
‫עצמה למשך ‪ 12‬שנה לבנו של החלפן המתעלל בה‪ ,‬וזאת כדי לסייע לחננאל בהגשמת חלומו‪.‬‬
‫התנאי היחיד שהיא מתנה הוא שיישבע לה לשוב במועד שהבטיח‪.‬‬
‫חננאל פוגש בדרכו דמויות שונות המעריצות את הכנר המפורסם‪ ,‬האמן המהולל‪ ,‬שטיפס‬
‫והגיע לפיסגה‪ .‬ברגע של חשבון נפש נוקב הוא נוכח שהאמנות‪ ,‬לה הקדיש את חייו ושבעטייה‬
‫זנח את נעמי לחיי סבל ובדידות‪ ,‬הרחיקה גם אותו מן המגע עם החיים ושיעבדה אותו לאמנותו‪,‬‬
‫אם כי באופן אחר‪ .‬הוא נוטש את הכינור ומנסה לשווא לשוב אל עצמו ואל נעמי‪.‬‬
‫"פונדק הרוחות" יצירת המופת של אלתרמן‪ ,‬הוא מחזה מרתק על אמן צמא להגשמה עצמית‬
‫ולהכרה‪ ,‬המשתוקק לכבוש את פיסגת העולם באמצעות אמנותו‪ .‬לבסוף‪ ,‬הוא משלם מחיר‬
‫יקר עבור שאפתנותו‪ :‬כשהוא שוכח את אהבתו ומפר את שבועתו‪ ,‬ניטלים ממנו כוחות היצירה‪.‬‬
‫עשו‬
‫עפ"י ספרו של מאיר שלו‬
‫עיבוד ובימוי‪ :‬עידו ריקלין‬
‫עיבוד לספרו של מאיר שלו‪ ,‬אחד הסופרים הישראלים הגדולים של ימינו‪« .‬עשו" המקבל את‬
‫השראתו מהסיפור התנ"כי‪ ,‬עוקב אחר עלילותיה של משפחה אחת שבניה וקורותיה מוכרים‬
‫לנו היטב‪ :‬אהבת אברהם ושרה‪ ,‬אהבת בנם יעקב ללאה‪ ,‬ועשו‪ ,‬התאום האובד‪ ,‬האח שלא זכה‬
‫בבכורה או באהבה‪ ,‬ונדון לחיות כנווד‪ ,‬חיים רצופי געגוע‪ .‬סיפורו של עשו מחזיר אותנו לארץ‬
‫ישראל שלא היתה מעולם ‪ -‬אגדית‪ ,‬פיוטית‪ ,‬שוזרת פתגמי לאדינו ושיבושי לשון של מהגרים‬
‫רוסים‪ ,‬ומתרפקת על חושינו כריח הלחם הטוב העולה מן המאפייה המשפחתית‪ .‬הזמנים‬
‫משתנים והסיפורים התנ"כיים האנושיים חוזרים על עצמם בגלגולים שונים‪.‬‬
‫בעיבודו ובבימויו של עידו ריקלין מוגש לנו תיאטרון חזותי‪ ,‬עשיר בתנועה‪ ,‬מרתק וססגוני‪,‬‬
‫המפעיל את כל החושים‪.‬‬
‫שליחותו של הממונה על משאבי אנוש‬
‫מחזה חדש מאת א‪.‬ב‪ .‬יהושע בימוי‪ :‬איציק ויינגרטן‬
‫א‪.‬ב‪ .‬יהושע‪ ,‬מגדולי המספרים הישראלים‪ ,‬חתן פרס ישראל‪ ,‬עיבד למחזה את ספרו «שליחותו‬
‫של הממונה על משאבי אנוש"‪ ,‬שתורגם לשפות רבות וזכה לתשבחות ולפרשנויות רבות בארץ‬
‫ובעולם‪.‬‬
‫במאפיית לחם גדולה בירושלים נקרא הממונה בדחיפות אל בעל המאפייה הישיש‪ ,‬כדי לברר‬
‫אם יש אמת בכתבה ביקורתית שעומדת להתפרסם בעיתון המקומי‪ ,‬על עובדת שנהרגה‬
‫בפיגוע‪ ,‬ומזה עשרה ימים מוטלת אלמונית בחדר המתים‪ ,‬בלי שאיש יתייחס להעדרה או‬
‫יתעניין בגורלה‪.‬‬
‫מנקודה זו מתגלגל מסע דרמטי‪ ,‬מלווה בשירת מקהלה‪ .‬תחילה מנסה הממונה על משאבי‬
‫אנוש להתחמק מאחריותו להתעלמות מן העובדת שנהרגה‪ ,‬ונלחם בתוקף כנגד העיתונאי‬
‫שחושף את הפרשה‪ .‬אולם אז מתבררת זהותה של ההרוגה ‪ -‬עובדת ניקיון במשמרת לילה‪,‬‬
‫אשה נוכריה‪ ,‬יפהפיה‪ ,‬שהגיעה במסע צלייני לירושלים‪ ,‬ובלי שהתכוונה לכך כבשה את ליבם‬
‫של הגברים שפגשו אותה‪ ,‬אם בחייה או לאחר מותה‪ .‬בלחץ בעל המאפייה‪ ,‬הדורש מהממונה‬
‫כפרה על חטא ההתנכרות‪ ,‬עובר הממונה תהליך של תובנה עצמית ושל נטילת אחריות‪ .‬הוא‬
‫לומד מעט על חייה ורותם עצמו למסע חורפי מפרך‪ ,‬מזכך‪ ,‬מסע של מחילה ואולי של אהבה‪,‬‬
‫בערבות השלג של רוסיה‪ ,‬כדי להחזיר אותה לקבורה בכפר מולדתה‪ .‬אך שם‪ ,‬להפתעתו‪ ,‬הוא‬
‫מתבקש על ידי אמה של המנוחה‪ ,‬להשיבה לקבורה בירושלים הנכספת‪.‬‬
‫סיפור משמעותי עבור החברה הישראלית ואשר ניתן ללמוד ממנו על יחסה לגר החי בתוכה‪.‬‬
‫‪37‬‬
‫המלך הולך למות‬
‫ע"יההצגה‬
‫מ‬
‫א‬
‫ו‬
‫ש‬
‫סל תרבו רת‬
‫ת ארצי‬
‫טרגדיה קומית מאת איז’ן יונסקו‬
‫קיפוד הזהב – פרס תיאטרוני הפרינג' ‪2013‬‬
‫הצגת השנה‬
‫במאית השנה – רנה ירושלמי‬
‫עיצוב התאורה – אבי יונה בואנו (במבי)‬
‫המלך בראנז'ה הראשון עומד להתבשר על ידי המלכה מרגריט אשתו הראשונה‪ ,‬ורופא החצר שהוא הולך למות בסוף ההצגה‪ .‬ממלכתו‬
‫כבר מתפוררת ונעלמת‪ .‬אשתו השניה המלכה האהובה מארי‪ ,‬מבטיחה לאהוב אותו לנצח ומנסה לעודד ולגונן עליו מהמוות המתקרב‪.‬‬
‫המלך מסרב לוותר על שלטונו‪ ,‬ולהשלים עם המוות המתקרב‪ .‬גופו הולך ומאבד מיכולתו ולבסוף גם מוחו‪ .‬בהדרגה כל הסובבים אותו‬
‫נעלמים ומשאירים אותו לבד עם מרגריט‪ .‬שכל רצונה שימות עם כבוד עצמי שומרת עליו ומובילה אותו אל מסעו האחרון‪.‬‬
‫הביקורת משבחת‪:‬‬
‫"הצגה שבשבילה שווה לחיות‪ ...‬כשהוא ( דורון תבורי ) ניצב לבסוף בשורה האחרונה‪ ,‬הגבוהה‪ ,‬של יציע הצופים‪ ,‬מואר בדממה‪ ... ,‬אז חש‬
‫הקהל רגע מלכותי באמת של תיאטרון‪ .‬בשביל רגעים כאלה כדאי לחיות"‪( .‬מיכאל הנדלזלץ‪,‬‬
‫‪)18.6.13 ,‬‬
‫"‪...‬הבמאית רנה ירושלמי מתעלה על עצמה‪ .‬גם אם ההשקה בין הבדיון למציאות היא מקרית לחלוטין‪ ,‬הרי שהיא טוענת את ההצגה‬
‫של ירושלמי בעומק ובמשמעות מיוחדים במינם" (מרט פרחומובסקי‪ ,‬טיים אאוט‪)20.6.13 ,‬‬
‫"‪..‬אשר לביצוע הרעיון – מעולה‪ ...‬כל אחד כפרט והלהקה כולה באנסמבל‪ .‬מה שאתם רואים על הבמה – זה קודם כל תיאטרון‪....‬‬
‫מי שמחפש משהו מקורי‪ ,‬מעניין‪ ,‬וגם מעורר מחשבה – שיש בו גם חגיגה של תיאטרון מבחינת המשחק והבימוי – זו הכתובת"‪.‬‬
‫‪)17.6.13‬‬
‫(בן‪-‬עמי פיינגולד‪,‬‬
‫תיאטרון הקאמרי ‪The Cameri Theatre‬‬
‫‪www.cameri.co.il‬‬