‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫האבולוציה של‬ ‫“היהודי החדש”‬ ‫מערכה חילונית בשלוש תמונות‬ ‫‪116‬‬ ‫|מאת ‪ //‬יעל געתון|‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫‪117‬‬ ‫סדר פסח‪ .‬קיבוץ רעים ‪ //‬צילום‪ :‬אשר צימבליסטה‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫‪118‬‬ ‫[תמונה ראשונה]‬ ‫מפתח ליהדות עבור הדורות הבאים‬ ‫בשעת צהריים של אחד מימי חודש אלול התכנסו בספרייה של‬ ‫קבוצת יזרעאל קומץ צעירים בשנות ה־‪ 20‬לחייהם‪ .‬הספרייה קטנה‬ ‫ועמוסה‪ .‬המזגן הישן נלחם אך בקושי בעומס חום כבד של סוף‬ ‫קיץ בעמק‪ .‬ואם לא די בכך‪ ,‬בחדר הסמוך מתקיים באותה העת חוג‬ ‫תופים קולני לילדי הקיבוץ‪ .‬אבל אף נייד לא צלצל‪ .‬אף יד לא סימסה‬ ‫מתחת לשולחן‪ .‬אף אחד לא הסתכל על השעון בחוסר נחת‪.‬‬ ‫אותם צעירים סקרנים הם חלק מפרויקט “ירח עיון”‪ ,‬בית מדרש‬ ‫שמתקיים בכל שנה לבוגרי צבא‪ ,‬עוסק בנושאי יהדות‪ ,‬זהות יהודית‬ ‫פלורליסטית‪ ,‬ציונות‪ ,‬חלוציות‪ ,‬חברה וכלכלה‪ ,‬ונמשך כחמישה‬ ‫שבועות רצופים עד יום כיפור‪.‬‬ ‫מוקדם יותר הם למדו שיעור על משנתה החברתית של היהדות‪.‬‬ ‫וכעת יושב איתם הסופר‪ ,‬איש החינוך והרוח‪ ,‬יריב בן־אהרון‪ ,‬לקריאה‬ ‫בקטעים מיומניה של חנה סנש בשיעור על חלוציות‪ .‬השנה ימלאו‬ ‫לבן־אהרון ‪ .80‬אביו‪ ,‬השר לשעבר יצחק בן־אהרון‪ ,‬ממנהיגי תנועת‬ ‫הפועלים בארץ‪ ,‬משויך לדור שעליו לומדים הצעירים כעת‪ .‬בנו‪ ,‬אבישי‬ ‫בן־אהרון‪ ,‬מרכז בין היתר את פרויקט “ירח עיון”‪ ,‬שמתקיים בחסות קרן‬ ‫ברל כצנלסון‪ ,‬בית יגאל אלון והמדרשה באורנים‪.‬‬ ‫הרעיון מאחורי הקמת הפרויקט הוא למעשה הצעה לזהות יהודית־‬ ‫ציונית עבור הצעירים שחיים כאן‪ ,‬בישראל‪ ,‬ומבקשים להישאר לגור‬ ‫בה – ולא לוותר על היותם חילונים‪ .‬אבישי מסביר שהאשם להיעדר‬ ‫זהות כזו טמון במידה לא מבוטלת במערכת החינוך‪“ .‬בוגר מערכת‬ ‫החינוך הכללית יוצא כמעט ללא כלים שיאפשרו לו להגדיר את הזהות‬ ‫שלו‪ ,‬הישראלית והיהודית”‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬הוא לא מכיר את המקורות‪,‬‬ ‫לא יודע מה השורשים שלו‪ ,‬ולא מבין מדוע הוא חי דווקא בישראל‪.‬‬ ‫מרבית הזמן‪ ,‬הזהות שלו מובלת ונתונה להשפעות התקשורת‪ ,‬הלך‬ ‫הרוח החברתי הכללי ואופנות מתחלפות”‪.‬‬ ‫לשיטתו‪“ ,‬ירח עיון” נותן לתלמידיו אפשרות חדשה‪“ :‬הבוגרים‬ ‫שלנו לומדים על דור החלוצים שהקים את המדינה‪ ,‬מבינים את נפגשים מדי יום בשעה קבועה‪ ,‬תשע בבוקר‪ ,‬ולומדים כחצי עמוד‬ ‫המניעים שלהם ואת המקורות שדחפו אותם‪ ,‬וחשוב מכך‪ :‬הם לומדים גמרא‪ .‬בין התלמידים ניתן למנות את ד”ר אברהם אחלמה‪ ,‬כימאי‬ ‫שהציונות היא מדרגה‪ ,‬קומה נוספת במורשת היהודית‪ .‬ברגע שאנחנו בשנות ה־‪ 70‬לחייו‪ ,‬איש תנועת מרצ‪ .‬בעבר חיפש מקומות שבהם‬ ‫מתנתקים מהשורשים ומוותרים על ההיכרות עם עולם התוכן היהודי‪ ,‬יוכל ללמוד יהדות ולהכיר את המקורות‪ .‬כך למד קורסים אקדמיים‬ ‫ברגע שאנחנו מתעלמים מראשית הציונות החלוצית כחלק מהרצף במחשבת ישראל‪ ,‬למרות שהוא בכלל מדען‪ .‬כך הגיע לבית הכנסת‬ ‫התרבותי של העם שלנו – אין משמעות לחיים שלנו כאן בארץ‪ ,‬גם אם הקונסרבטיבי ברחובות‪ ,‬על אף שאינו אדם מאמין‪“ .‬אני לא נזקק‬ ‫להשערה של קיום האלוהים‪ ,‬אני לא נזקק למושג הזה ואין לי צורך‬ ‫נדבר על ערכי שיתוף ושוויון‪ ,‬או ערכים נשגבים אחרים”‪.‬‬ ‫אבישי נמצא בסוף שנות ה־‪ 20‬לחייו‪ ,‬אבל על אף גילו הצעיר הוא בו”‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬היהדות בשבילי היא תפיסות ערכיות כתיקון‬ ‫עולם‪ ,‬ואני רואה ביהדות תרבות ולא מצוות‬ ‫מקבל ומאמץ בהסכמה את כובד המורשת‬ ‫עשה ואל תעשה”‪ .‬הוא קוטע לרגע את‬ ‫המשפחתית המוטל על כתפיו‪ .‬כמתבקש‪,‬‬ ‫דבריו ומבקש להבהיר‪“ :‬חשוב לומר‪ ,‬זו אינה‬ ‫מכתביהם‬ ‫הוא בקי במקורות ויודע לצטט‬ ‫אבישי בן־אהרון‪“ ,‬ירח עיון”‪:‬‬ ‫הפרשנות שלי‪ ,‬אלא של ביאליק”‪.‬‬ ‫של רבי יהודה הנשיא ורבי יוחנן‪ ,‬בנשימה‬ ‫ה”תועלת” המרכזית ‪ -‬הנובעת מהלימוד‬ ‫אחת עם הגותו של מרטין בובר ושירי נתן‬ ‫“סבא שלי ויתר על העולם היהודי‬ ‫המשותף שמתקיים באווירת הפריה הדדית‬ ‫אלתרמן‪ .‬הוא חי בקהילה שיתופית בחיפה‬ ‫בשביל להגשים את חזון המהפכה‬ ‫שאליה יוצק כל אחד מהמשתתפים את‬ ‫עם בת זוגו‪ ,‬ומרכז את תנועת החלוץ‪ ,‬תנועה‬ ‫הציונית ולהקים את הארץ הזו‪.‬‬ ‫המטען התרבותי שלו ‪ -‬באה לידי ביטוי‬ ‫חינוכית ברוח הציונות ההומניסטית וערכי‬ ‫מפעל חייו של אבא שלי היה ועודנו‬ ‫בשני מוקדים עיקריים‪ ,‬כפי שמסביר‬ ‫מגילת העצמאות‪“ .‬אני בן־בית בעולם הזה‪,‬‬ ‫לחדש את הגשרים בין היהדות‬ ‫אחלמה‪“ :‬ההיכרות עם המקורות היהודיים‬ ‫גדלתי לתוכו‪ ,‬אבל אני לא חף מביקורת‪.‬‬ ‫לציונות ולפתח את האפשרות עבור‬ ‫מאפשרת לי בין היתר לראות את המורכבות‬ ‫סבא שלי ויתר על העולם היהודי שבו גדל‬ ‫הציבור החילוני בארץ להיות יהודי‬ ‫של ההלכה ולהכיר בתוכה את המרכיבים‬ ‫בשביל להגשים את חזון המהפכה הציונית‬ ‫והומניסט‪ .‬התפקיד שלי בשרשרת‬ ‫הקפיטליסטיים‪ ,‬הגזעניים והמפלים‪ ,‬ולהפריד‬ ‫ולהקים את הארץ הזו‪ .‬מפעל חייו של אבא‬ ‫הוא להצמיח דור שלא יצטרך ללמוד‬ ‫אותם מהמקורות עצמם‪ .‬אני לומד באופן הזה‬ ‫שלי היה ועודנו לחדש את הגשרים בין‬ ‫מה השורשים שלו‪ ,‬דור שיבחר‬ ‫על היהדות הקדומה‪ ,‬על ההתפתחות שלה‬ ‫היהדות לציונות ולפתח את האפשרות עבור‬ ‫להיות יהודי”‬ ‫ומה אני רוצה לתקן בה‪ .‬ושנית‪ ,‬הלימוד עבורי‬ ‫הציבור החילוני בארץ להיות יהודי והומניסט‪.‬‬ ‫הוא ערך בפני עצמו‪ ,‬ערך שנותן לי חירות”‪.‬‬ ‫התפקיד שלי בשרשרת הזו הוא להצמיח כאן‬ ‫החירות הזו‪ ,‬בשילוב ההיכרות עם המקורות‪,‬‬ ‫דור שלא יצטרך ללמוד מחדש מאין הגיע‬ ‫ומה השורשים שלו‪ ,‬דור שיבחר להיות יהודי‪ ,‬דור שילמד את הנגזרות אפשרה לו בשנים האחרונות לנהל את טקסי האזכרות במשפחתו‬ ‫החברתיות‪ ,‬התרבותיות והערכיות של המורשת שלנו‪ ,‬דור שיכיר ברוח היהדות‪ ,‬ולשלב יחד עם הטקסטים המסורתיים שירים ומדרשים‬ ‫שבארון הספרים היהודי‪ ,‬לצד המקרא מונחים כתבי ברל כצנלסון‪ ,‬מאוחרים יותר‪ ,‬תוך הקפדה שגם הנשים במשפחתו יאמרו “קדיש”‪.‬‬ ‫“לא אחת אני נדהם מפסיקות רבנים מהעת ההיא‪ ,‬פסיקות כוחניות‬ ‫שירי מאיר אריאל והמסכתות של יריב בן־אהרון”‪.‬‬ ‫שמעצימות את מעמד הרבנים אבל מפלות נשים וחלשים”‪ .‬ועדיין‪,‬‬ ‫הוא מדגיש‪ ,‬גם כשהפסיקות אינן לפי התפיסה המרכזית של הרבנים‪,‬‬ ‫באותו היום‪ ,‬ברחוב שד”ל בתל אביב מתאספים עשרה גברים הוא וחבריו יקפידו לשלב אותן במדרשים‪ ,‬כחלק מהפרשנויות‪.‬‬ ‫את הקבוצה בה חבר אחלמה ייסד קובי אוז‪ ,‬המוכר כסולן להקת‬ ‫ונשים לקריאה משותפת בתלמוד‪ .‬כבר למעלה משלוש שנים שהם‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫קובי אוז ואברהם אחלמה בבינה‪ ,‬יריב בן־אהרון‬ ‫ב"ירח עיון"‪ ,‬מוקי צור ו"המחנות העולים" ‪//‬‬ ‫צילום‪ :‬יעל געתון‪ ,‬ירון קמינסקי‪" ,‬הארץ"‬ ‫טיפקס‪ .‬לפני כמה שנים החל אוז מסע בנבכי התלמוד‪ ,‬במסגרת עלה בי צורך לא להיות אזרח העולם אלא להתחבר למשפחה שלי‪,‬‬ ‫קבוצת לימוד חילונית של מוזיקאים שהובילה חברת הכנסת ד”ר לעדה שממנה אני בא‪ ,‬לשורשים של סבא וסבתא ומשפחתם ‪ -‬וזאת‬ ‫רות קלדרון בבית המדרש החילוני עלמא‪ .‬בתום שנת הלימודים מבלי לאבד את הזהות החילונית שלי‪ .‬אנחנו לומדים כאן הכול‪ ,‬יש‬ ‫ביקש אוז ממדרשת עלמא להמשיך את הלימוד ולהקים חברותא דפים שהם משעממים ויש כאלה שמרתקים‪ ,‬חז”לינו היו אנשים‬ ‫חילונית תחת חסותם‪ .‬סביבו התגבשה קבוצה המונה כמה עשרות מצחיקים ומעצבנים ונפלאים‪ ,‬בו זמנית‪ .‬אנחנו נפגשים עם הטקסט‬ ‫תלמידים‪ ,‬מרביתם חצו את גיל ה־‪ 40‬ונסיבות הגעתם אליה מגוונות‪ .‬בכבוד ובאהבה”‪.‬‬ ‫מדרשת עלמא ופרויקט “ירח עיון” אמנם מגלמים בתוכם‬ ‫באזור השעה תשע בבוקר הם מתכנסים בחדרון במדרשת עלמא‪,‬‬ ‫ובכל פעם מישהו אחר מקריא‪ .‬היום תורו של אוז‪ .‬הוא פותח במקום פרקטיקה שונה זה מזה‪ ,‬אבל שניהם כאחד הם הבשלה של אותו‬ ‫תהליך ארוך שנים‪ ,‬ה”אבולוציה” של האדם‬ ‫שבו הסתיימה הקריאה הקודמת‪ .‬זמן קצר‬ ‫החילוני בישראל‪ ,‬שנדמה שאינו מסתפק‬ ‫אחרי תחילת השיעור נכנס למקום חסיד‬ ‫במודל הצברי היחף‪ ,‬הלוחם‪ ,‬אלא מחפש‬ ‫ברסלב‪ .‬הוא מצטרף לשולחן העגול‪ ,‬שסביבו‬ ‫קובי אוז‪:‬‬ ‫זהות עמוקה יותר‪ ,‬שנשענת על השורשים‬ ‫לומדים יחד נשים וגברים‪ .‬נדמה כי הוא זר‬ ‫היהודיים‪ ,‬אבל אינה הלכתית; שמכירה‬ ‫לקבוצה‪ .‬אוז מציע לו כיסא ומעדכן אותו‬ ‫“כשאנשים לומדים יהדות‪ ,‬הרבה‬ ‫בציונות כהתפתחות העולם היהודי‪ ,‬אבל‬ ‫שהדיון עוסק בסילוק מי ביוב ביום שבת‪,‬‬ ‫פעמים נקודת המבט שלהם צרכנית‬ ‫יודעת לבקר את מייסדיה‪.‬‬ ‫ממסכת עירובין‪ .‬כל עוד הלימוד חופשי ואין‬ ‫ועוסקת במה אני יכול לקחת לחיים‬ ‫זוהי בעצם הזמנה פתוחה‪ ,‬הצעה לאימוץ‬ ‫גורם המנסה לכוון את השיח‪ ,‬כולם מוזמנים‬ ‫שלי‪ ,‬מתייחסים לגמרא כאילו הייתה‬ ‫זהות יהודית חופשית‪ ,‬הומניסטית‪ ,‬היסטורית‬ ‫ זוהי רוח הדברים‪ .‬הלימוד גולש במהרה‬‫מוצר בסופרמרקט שהולכים איתו‬ ‫ותרבותית עבור היהודי החילוני‪ .‬הוא יצקצק‬ ‫לדיון אקטואלי על שימוש מופרז במים‪ ,‬על‬ ‫הביתה‪ .‬אבל אנחנו כאן בקבוצת‬ ‫בלשונו מדי פעם מול הצעירים שעוזבים‬ ‫המקורות המתמעטים ועל תרבות השפע‬ ‫הלימוד יצאנו לטיול ארוך‪ ,‬מרתוני‪,‬‬ ‫לברלין‪ ,‬אבל לא תמיד יצליח להסביר מדוע‬ ‫שמבזבזת את משאביה הטבעיים‪ .‬אוז מבקש‬ ‫שהתחיל לפני כמעט ארבע שנים‬ ‫מוטב להם לחיות כאן‪ .‬הוא יגדיר את עצמו‬ ‫להבהיר שעל אף ההשוואה המתבקשת‬ ‫ויסתיים בעוד כעשור‪ ,‬בתום הלימוד”‬ ‫כהומניסט‪ ,‬אבל בדרך כלל ישאיר את העיסוק‬ ‫לחיינו‪ ,‬זו אינה המטרה‪“ .‬כשאנשים לומדים‬ ‫בערכי הציונות לימין האידיאולוגי‪ .‬הוא יוותר‬ ‫יהדות‪ ,‬הרבה פעמים נקודת המבט שלהם‬ ‫על ההבנה שההתפתחות התרבותית שלו ‪-‬‬ ‫היא צרכנית ועוסקת במה אני יכול לקחת‬ ‫לחיים שלי”‪ ,‬מסביר אוז בשיחתנו עם תום השיעור‪“ .‬הם מתייחסים השפה‪ ,‬השירים‪ ,‬לוח השנה ומנהגי החיים ‪ -‬הם חלק מהמפעל הציוני‪,‬‬ ‫לגמרא כאילו הייתה מוצר בסופרמרקט שהולכים איתו הביתה‪ .‬אבל חלק משרשרת התפתחות יהודית היסטורית‪ ,‬ויפקיר את התנ”ך בידי‬ ‫אנחנו כאן בקבוצת הלימוד יצאנו לטיול ארוך‪ ,‬מרתוני‪ ,‬שהתחיל לפני האורתודוקסיה‪ .‬הוא הרוב הדומם‪.‬‬ ‫כשיצחק בן־אהרון הלך לעולמו‪ ,‬נמצא ליד מיטתו ספר תנ”ך‬ ‫כמעט ארבע שנים ויסתיים בעוד כעשור‪ ,‬בתום הלימוד”‪.‬‬ ‫עבור אוז לא מדובר רק בהיכרות עם עולם התוכן היהודי הקדום‪ ,‬קטן שקרא מדי ערב ובו סימונים‪ .‬אחד מהם הוביל לחזון ישעיהו‪,‬‬ ‫יהם לְ ַמזְ ֵמרוֹ ת‪ .‬ל ֹא יִ ּ ָׂשא גוֹ י ֶאל‬ ‫אלא במהלך חברתי רחב יותר‪ ,‬ששורשיו עדתיים וסופו באפשרות “וְ כִ ְּתת ּו ַח ְרבוֹ ָתם לְ ִא ִּתים‪ ,‬וַ ֲחנִ יתוֹ ֵת ֶ‬ ‫להיכרות עמוקה עם מקורות הידע של היהדות וחיבור למסגרת גּ וֹ י ֶח ֶרב‪ ,‬וְ ל ֹא יִ לְ ְמד ּו עוֹ ד ִמלְ ָח ָמה”‪ .‬בנו יריב בן־אהרון מספר‬ ‫המשפחתית‪ ,‬לשורשים‪ ,‬אלו שראשית הציונות ביקשה לטשטש‪ ,‬שזו המורשת שבחר להשאיר אחריו כשעזב את העולם‪.‬‬ ‫אלו שאוחדו תחת קורת הגג ה”ישראלית” כהגדרתו‪“ :‬מתוך השיח “הסימונים שהשאיר נמצאים אצלי‪ .‬בארון הספרים‬ ‫על גלובליזציה והתהליך שעובר על האדם בעידן הפוסט־מודרני היהודי‪ .‬חלק ממני”‪.‬‬ ‫‪119‬‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫‪120‬‬ ‫הייתה לחזק את הרעיון השיתופי ולהצמיח הנהגה חדשה בקיבוצים‪,‬‬ ‫[תמונה שנייה]‬ ‫ומשם לטפס מעלה‪ ,‬לחברה הישראלית כולה‪ .‬אבל בעשורים הבאים‬ ‫לכישלון‬ ‫השכול‬ ‫החזון הנבואי בין‬ ‫התנועה הקיבוצית מתפרקת מנכסיה הרוחניים וחווה משבר שממנו‬ ‫בשנות ה־‪ 60‬יצא לאור כתב העת “שדמות”‪ ,‬רבעון בעריכתו של לא תצא‪ .‬חוג שדמות המיתולוגי הצמיח כמעט ענף אחד בלבד; צור‬ ‫אברהם שפירא (פצ’י)‪ ,‬חבר קבוצת יזרעאל‪ .‬חברי המערכת שזכו ובן־אהרון הקימו בשלהי שנות ה־‪ 70‬מערך סדנאות רעיוניות רב־‬ ‫לימים לכינוי “חבורת שדמות”‪ ,‬למדו‪ ,‬כתבו וחקרו את המקורות תחומיות למדריכים בתנועה הקיבוצית ברוח כתב העת‪“ .‬למעשה‬ ‫היהודיים והחלוציים‪ ,‬וביקשו להציע לתנועה הקיבוצית קרקע המשכנו את אותה התבנית עוד מתקופת שדמות”‪ ,‬מספר בן־אהרון‪.‬‬ ‫תרבותית חדשה־ישנה‪ ,‬חזרה לארון הספרים היהודי בעיניים “אני העברתי שיעורי תלמוד ויצירה חלוצית‪ ,‬מוקי לימד מורשת‬ ‫חלוציות‪ .‬בין הכותבים בלטו מוקי צור‪ ,‬חבר קיבוץ עין גב‪ ,‬ויריב בן־ חלוצית‪ ,‬ואלו שולבו בדינמיקה קבוצתית בהנחיית אביבה זמיר”‪.‬‬ ‫אהרון‪ ,‬אז חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד‪“ .‬בקבוצה הזו התלקטו ייחוד הסדנאות‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬היה בשילוב בין התכנים החלוציים‪,‬‬ ‫אנשי שוליים מהתנועה הקיבוצית שחיפשו את המפגש האנושי‪ ,‬ככתבי אהרון דוד גורדון‪ ,‬סיפורת וביקורת של יוסף חיים ברנר‪,‬‬ ‫האחר”‪ ,‬נזכר בן־אהרון‪“ .‬גם אני הרגשתי שוליים בקיבוץ המאוחד ותורות חיים של ברל כצנלסון‪ ,‬לאלו המסורתיים – תנ”ך‪ ,‬משנה‪,‬‬ ‫של אז‪ ,‬אולי אפילו על תקן המשוגע‪ .‬כשהייתי מגיע לפגישות של תלמוד‪ ,‬שירת ימי הביניים‪ ,‬חסידות מאוחרת ועוד‪ .‬צור מסביר שלא‬ ‫החבורה הזו ראיתי שהרעיונות שמתרוצצים אצלי‪ ,‬ולתחושתי רק השילוב בין המקורות היה מהפכני‪ ,‬אלא גם שיטת הלימוד‪:‬‬ ‫“כאשר אחד מאיתנו לימד‪ ,‬המורים האחרים לקחו חלק פעיל‬ ‫חורגים מהנורמה‪ ,‬מקבלים חיים בחבורה”‪.‬‬ ‫מוקי צור‪ ,‬לימים סופר והיסטוריון התנועה החלוצית‪ ,‬פגש שם בקבוצה עם המודרכים בתהליך ויחד חיפשנו את הדרך”‪ .‬לשיטתו‪,‬‬ ‫פתיחות ועומק שהצליחו לרגש אותו‪“ .‬אפשר היה לדבר על הכול‪ ,‬הנקודה המרכזית אינה קשורה כלל בתוכן אלא דווקא בקשרים‬ ‫בלי לפגום באתגר הלימוד ובחברותא”‪ ,‬מספר צור‪“ .‬התרכובת הזו‪ ,‬שנוצרו בקבוצות‪“ .‬בדקנו בסיום כל תהליך אם הלימוד העמיק את‬ ‫בין הרגישות והעומק והצד המשימתי‪ ,‬הייתה חשובה לי ומשכה הדיאלוג בינינו‪ ,‬אם חיזק את קשרי החברות‪ ,‬אם נוצרה חברותא‪ .‬לא‬ ‫הייתה אצלנו היררכיה של ידע‪ .‬כולם למדו‬ ‫אותי להיות חלק מהחבורה”‪ .‬אבל ככל שהיו‬ ‫מכולם‪ .‬זה שונה מהותית מתהליך הלמידה‬ ‫מגובשים‪ ,‬כך ספגו ביקורת ללא הרף‪ ,‬מאחר‬ ‫מוקי צור‪“ ,‬חבורת שדמות”‪:‬‬ ‫בעולם הרבני או בעולם ההוראה האקדמי”‪.‬‬ ‫שהתכנים שבהם דנו היו זרים לתנועה‬ ‫הסדנאות הפכו פופולריות ומשכו אליהן‬ ‫הקיבוצית‪“ .‬מי שצועד בשוליים מתכונן‬ ‫“מי שצועד בשולי הדרך מתכונן‬ ‫חברים מרחבי התנועה הקיבוצית‪ .‬ד”ר מוטי‬ ‫לספוג את אבק הדרך”‪ ,‬מצטט צור את בני‬ ‫לספוג את האבק‪ .‬ואנחנו חטפנו אבק‪,‬‬ ‫זעירא‪ ,‬חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד‪ ,‬הגיע‬ ‫מרשק‪ ,‬איש הפלמ”ח‪ ,‬ממתיישביו הראשונים‬ ‫גם מהציבור החילוני על העיסוק‬ ‫לסדנאות באפעל בתום שירותו הצבאי‪.‬‬ ‫של קיבוץ גבעת השלושה‪“ .‬ואנחנו חטפנו‬ ‫במקורות הגלותיים‪ ,‬וגם מהציבור‬ ‫התנועה הקיבוצית שינתה פניה באותם ימים‪.‬‬ ‫אבק‪ ,‬גם מהציבור החילוני על העיסוק‬ ‫הדתי על הראייה החילונית של‬ ‫המשבר החריף שפקד את החברה הישראלית‬ ‫במקורות הגלותיים‪ ,‬וגם מהציבור הדתי על‬ ‫המקורות היהודיים”‬ ‫חלחל אל תוך הקיבוצים‪ ,‬אל התקנון וחדר‬ ‫הראייה החילונית של המקורות היהודיים”‪.‬‬ ‫האוכל‪ ,‬וסדק את המבנה החברתי ואיתנות‬ ‫ד”ר אלון גן‪ ,‬היסטוריון החוקר את עיצוב‬ ‫הרוח‪“ .‬חברים סביבי‪ ,‬בוגרי המערכה הקשה‬ ‫הזהות הישראלית‪ ,‬מסביר שחוג שדמות‬ ‫ביקש בשעתו לתת מענה על משבר זהות בחברה הישראלית‪ ,‬של יום כיפור‪ ,‬ירדו מהארץ”‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬צעירים עם ביוגרפיה דומה‬ ‫שראשיתו במעבר מיישוב יהודי־חלוצי למדינה מאורגנת והמשכו לשלי‪ ,‬עם תשובות זהות לאלו שהיו לי‪ ,‬החליטו לא לחיות כאן יותר‪.‬‬ ‫בשנות ה־‪ 60‬בעקבות שני מאורעות מטלטלי זהות‪ :‬משפט אייכמן כל חיי לימדו אותי לספר שאני ישראלי‪ ,‬יליד הארץ‪ ,‬מדבר עברית‬ ‫ומלחמת ששת הימים‪“ .‬משפט אייכמן היה למעשה ההזדמנות ומשרת בצבא ‪ -‬מרכיבים שאמורים היו להספיק כדי לבנות זהות שלמה‬ ‫הראשונה לישראלי הצבר לשמוע עדויות של ניצולי שואה‪ ,‬עדויות בישראל ‪ -‬אלא שכשהשתחררתי מהצבא הרגשתי שלא יכול להיות‬ ‫שאינן של פרטיזנים‪ ,‬במפגש שטלטל את נפשו ‪ -‬כמו שאמר אז שהזהות הזו מסתכמת בבדיחות חילוניות ומאבקים על סגירת קולנוע‬ ‫וקניון בשבת‪ .‬הייתי מוכרח לדעת מדוע אני נשאר‪ ,‬הייתי חייב לספק‬ ‫חיים גורי‪‘ ,‬איש לא יצא מכאן דומה לעצמו’”‪.‬‬ ‫גן סבור שהזעזוע בעקבות המפגש עם העדויות התעצם ב”תקופת לעצמי הסברים מורכבים שיעמדו מול העוזבים שקוראים לי להצטרף”‪.‬‬ ‫“חשוב להבין שהשבר החברתי בעקבות מלחמת יום כיפור ודעיכת‬ ‫ההמתנה”‪ ,‬אותם ימים מתוחים טרום מלחמת ששת הימים‪.‬‬ ‫“התחושות באותה התקופה ניבאו חורבן‪ ,‬חשש אמיתי מפני ניצחון כוחה של תנועת העבודה כאתוס מכונן‪ ,‬רוקנו מתוכן את הזהות‬ ‫צבאות ערב‪ .‬הציבור הישראלי נפגש בפעם הראשונה עם הגורל הישראלית הצברית”‪ ,‬מוסיף גן ומציין ששיאו של משבר הזהות‬ ‫היהודי הקדום‪ ,‬אותו איום מתמיד שמושרש בתרבות היהודית הגיע עם המהפך בבחירות ‪ ’77‬ועלייתו לשלטון של הימין‪“ .‬בקרב‬ ‫הגלותית לאורך הדורות‪ .‬השיח הציבורי עסק לראשונה במילים ציבורים גדולים בחברה הישראלית התגברה תחושת זרות וחשש‬ ‫‘כליה’ ו’השמדה’‪ ,‬בהקשר אקטואלי‪ ,‬מילים שהיו זרות לטרמינולוגיה שהמדינה הופכת ימנית ולאומנית‪ .‬המציאות הזו הגבירה את הצורך‬ ‫בזהות חדשה‪ ,‬יהודית־חילונית‪ ,‬המבקשת להישען על שני מקורות‬ ‫הציונית הצברית עד לאותה התקופה”‪.‬‬ ‫רוחות התקופה אם כן אמורות היו להעניק לחוג שדמות בסיס משלימים‪‘ :‬ארון הספרים היהודי’ (תנ”ך‪ ,‬מחשבת חז”ל‪ ,‬חסידות וכו’)‬ ‫איתן למהפכה בתנועה הקיבוצית‪ .‬מהפכה תרבותית שאמורה ו’ארון הספרים החלוצי’ (כתבי חלוצי העליות הראשונות)”‪.‬‬ ‫משמאל‪ :‬י"ח ברנר‪ ,‬ח"נ ביאליק‪,‬‬ ‫ברל כצנלסון‪ ,‬שער העיתון "שדמות"‪,‬‬ ‫מסכת של יריב בן־אהרון‪ //‬צילום‪:‬‬ ‫קלוגר זולטן‪ ,‬לע"מ‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫לא רק ירידה מהארץ שימשה פתרון נוח לאלו שחשו באותה זרות‬ ‫וחיפשו דרך להתמודד עם שאלת הזהות הקשה‪ ,‬גם הדת הציעה‬ ‫תשובה ובעיקר שקט נפשי לבני הדור המבולבל ההוא‪“ .‬ראיתי את אורי‬ ‫זוהר משתנה לי מול העיניים”‪ ,‬נזכר זעירא בגיבור התרבות האהוב עליו‬ ‫שתחילה חבש כיפה ולבש ציציות במהלך עבודתו כמגיש בשעשועון‬ ‫הטלוויזיוני “זה הסוד שלי”‪ ,‬עד לפרישתו המוחלטת מעולם הבידור‬ ‫ב־‪“ .1977‬חבורת לול הייתה בשבילי ההומור הכי ישראלי שיש”‪,‬‬ ‫נזכר זעירא‪“ .‬הם הציגו סנדלים ומכנסיים קצרים בטלוויזיה‪ .‬מוזיקה‬ ‫ישראלית חדשה‪ ,‬קולנוע מקומי ושפה תרבותית שלמה שהייתי חלק‬ ‫ממנה‪ ,‬שהייתה מושא לחיקוי‪ .‬כעת השחקן הנערץ עומד מולי בכיפה‬ ‫ומסביר שהתרבות שלי לא מספיק רוחנית ועמוקה”‪.‬‬ ‫עבור זעירא ובני דורו ההצעה לקיים דיון אחר‪ ,‬חדש‪ ,‬סביב שאלות‬ ‫זהות יהודית־חלוצית קסמה ושיקפה צורך אמיתי בתשובה‪ ,‬או‬ ‫לכל הפחות במקום שיאפשר לשאול‪ .‬חוג שדמות כשל בתקופתו‪,‬‬ ‫אולם החזון‪ ,‬בדומה לנבואה מקראית‪ ,‬מתגשם שנים רבות מאוחר‬ ‫יותר‪ .‬בוגרי הסדנאות הרעיוניות‪ ,‬ובהם זעירא‪ ,‬מקימים ברוח הזו‬ ‫את המדרשה באורנים‪ ,‬המרכז החינוכי החילוני הראשון שעסק‬ ‫בשאלות הזהות של הישראלים וזיקתם ליהדות‪ .‬באותה‬ ‫מדרשה הכו שורשיהם של מקימי מדרשת עלמא ויוזמי‬ ‫פרויקט “ירח עיון”‪.‬‬ ‫ניתוח‬ ‫דב אלבוים‬ ‫מה בין שמיטה יהודית להלכה חילונית‬ ‫צילום‪ :‬אלון רון‪" ,‬הארץ"‬ ‫מה יהיה הצעד הבא? זו השאלה המנסרת לדעתי‬ ‫עכשיו מעל לראשו של כל מי שעוסק בהתחדשות‬ ‫יהודית חילונית‪ .‬ברור כבר לכולם שקרה משהו‬ ‫בארץ‪ ,‬משהו שהבשיל בשנים האחרונות וקיבל‬ ‫נראות וביטוי ציבורי רחב‪ .‬זה כבר חד־משמעי‪ .‬יותר ויותר‬ ‫יהודים שאינם שומרי הלכה מקדישים זמן וכסף כדי להכיר את‬ ‫מקורותיהם על רובדיהם השונים‪ .‬הקמנו בתי מדרש חופשיים‬ ‫ללימוד תלמוד‪ ,‬קבלה‪ ,‬מקרא וחסידות; הקמנו גם ישיבות חילוניות‬ ‫(אירוע היסטורי בתולדות עם ישראל)‪ ,‬והנה הן משגשגות ופורחות‪.‬‬ ‫לראשונה‪ ,‬יש גם חברי כנסת ואנשי ציבור רבים שמחויבים באופן‬ ‫אישי לרעיון היהדות החילונית המתחדשת‪.‬‬ ‫אז מה עכשיו? שואלים כל השותפים למלאכה‪ .‬ויש הרבה‬ ‫שאלות‪ :‬האם הגיעה העת להקמת תנועה ציבורית רחבה? מהו‬ ‫השם הנכון למה שאנו מנסים ליצור ‪ -‬יהדות ישראלית? יהדות‬ ‫חילונית? יהדות חופשית? אלו שאלות מרתקות ומורכבות‪ ,‬אבל‬ ‫לדעתי השאלה החשובה והדחופה ביותר נמצאת ברובד יותר‬ ‫בסיסי ועמוק‪ :‬האם היהדות החופשית המתחדשת יכולה לנסח‬ ‫בצורה בהירה את המשמעות הרוחנית והמעשית של היהדות‬ ‫בעיניה? הרי הגיע כבר הזמן שנפסיק להגדיר את יהדותנו רק על‬ ‫דרך השלילה‪.‬‬ ‫אפוא מתחילים ‪ -‬על אילו יסודות ברורים אני יכול אם כן‬ ‫להעמיד את זהותי היהודית? איך אני מתייחס לתרבות היהודית‬ ‫ההלכתית של הדורות הקודמים? מה אני לוקח ממנה עבור חיי‬ ‫ומה אני משאיר לאחרים? האם אני יכול למצוא איזשהו ציר‬ ‫פנימי רוחני ועמוק שמכוון אותי ללא סמכות הלכתית? מה הוא‬ ‫העוגן המבטיח כי לא אלך לאיבוד? שדרכי לא תוביל אותי מחוץ‬ ‫לתרבות הזו? מה יגרום לכך שילדיי ידעו איפה הבית כדי שתמיד‬ ‫יוכלו לחזור אליו?‬ ‫אין לי תשובות מוחלטות‪ ,‬אבל נראה לי שיש צורך דחוף‬ ‫ביצירה של משהו שיישמע לרגע דבר והיפוכו‪ ,‬אבל בכל זאת‬ ‫אקרא לו כאן "הלכה יהודית חילונית"‪ .‬לא מדובר בניסיון ליצור‬ ‫יצור כלאיים מוזר כדי לעורר סקרנות – הלכה חילונית היא דבר‬ ‫שכבר האב הגדול של ההתחדשות היהודית‪ ,‬ח"נ ביאליק‪ ,‬סימן‬ ‫בצורה ברורה‪ ,‬אבל אף פעם לא הצליח לבצע‪.‬‬ ‫וכך כותב ביאליק לפני כמעט ‪ 100‬שנה‪" :‬בואו והעמידו עלינו‬ ‫יּוּתן לנו דפוסים לצקת בהם את רצוננו הנִ ָגר והרופס‬ ‫מצוות! ַ‬ ‫למטבעות מוצקות וקיימות‪ .‬צמאים אנו לגופי מעשים [‪ ]...‬אנו‬ ‫כופפים את צוארנו‪ :‬איה עול הברזל? מדוע לא תבוא היד החזקה‬ ‫והזרוע הנטויה?" (הלכה ואגדה‪.)1917 ,‬‬ ‫למה התכוון ביאליק בבקשו ליצור הלכה? האם דיבר על‬ ‫חזרה על השולחן ערוך? בוודאי שלא‪ .‬עוד באותו מאמר הוא‬ ‫שואל‪" :‬ובכן‪ ,‬נתנה ראש ונשובה אל‪ ...‬ה'שולחן ערוך' (על משקל‬ ‫'נתנה ראש ונשובה מצרימה' המקראי‪ ,‬שמציין חזרה למקום‬ ‫של עבדות‪,‬ד"א)? מי שיגלה בדברי פנים כאלה‪ ,‬סימן שלא הבין‬ ‫בהם כלום"‪.‬‬ ‫אז למה כן התכוון ביאליק? סביר להניח שהתכוון לתקנונים‬ ‫חברתיים שאין להם סמכות של חוק‪ ,‬אלא באים למלא את‬ ‫החללים של היום־יום‪ ,‬חללים שחברה ממלאת על ידי תרבותה‬ ‫ומנהגיה‪ .‬תקנונים שנבנים על ידי תרבות הנשענת מצד אחד על‬ ‫עברה ושורשיה‪ ,‬ומצד שני נשארת פתוחה כלפי העתיד וההשתנות‬ ‫הגלומה בו‪ .‬ברגע שניצור תקנונים שכאלו והם יהפכו להלכות‬ ‫בלתי מחייבות‪ ,‬אך נהוגות ומקובלות על החברה בכללותה (למשל‪,‬‬ ‫אי־נסיעה ברכב מנועי ביום הכיפורים)‪ ,‬גם הרחבנו מצד אחד‬ ‫את משמעות ה"הלכה"‪ ,‬אך גם צמצמנו את תוקפה והפכנו אותה‬ ‫לבלתי מחייבת וכופה‪.‬‬ ‫אבל בואו נלך צעד נוסף הלאה‪ :‬בואו נדמיין הלכה שבאה‬ ‫ממקור אחר לגמרי ‪ -‬ניצור הלכה שבאה מאהבה‪ .‬ניצור הלכה‬ ‫שמטרתה לשרת את החירות באופן הנעלה ביותר‪ .‬ולאורה של‬ ‫הלכה זו‪ ,‬הלכת החירות הזו‪ ,‬עבודת החירות הזו‪ ,‬היינו יוצרים‬ ‫את הדרך ההולכת אל השבת‪ .‬הלכה כזו לא הייתה שואלת‪ :‬מה‬ ‫אסור לעשות בשבת? היא הייתה שואלת‪ ,‬למשל‪ ,‬מה אני צריך‬ ‫לעשות בשבת כדי לקדם את ערכי החירות שיצוקים בשבת?‬ ‫האם פתיחת הרחוב למסחר בשבת מקדמת או מסיגה לאחור‬ ‫את המאבק על החירות? האם לא כדאי לפתוח בתי תרבות‬ ‫ולימוד בשבת באופן מסובסד על ידי המדינה כדי ליצור תחליפי‬ ‫חירות לתרבות הקניות והקניונים? בקיצור‪ :‬מתי כבר תהיה הלכה‬ ‫שאיננה באה לשעבד את האדם‪ ,‬אלא כזו שבאה לחולל? מתי‬ ‫כבר יפסיקו אנשי הלכות השעבוד לחשוד באנשי הלכות החירות‬ ‫שהם סתם רוצים "לחפף"‪" ,‬ליהנות מהחיים"‪" ,‬לעשות לעצמם‬ ‫חיים קלים"? האם לא ייתכן שהלכות החירות החופשיות באות‬ ‫לעולם ממקום חדש שאיננו מונע רק מיצרים נמוכים וחייתיים‬ ‫(אם יש בכלל דבר כזה)?‬ ‫שנת השמיטה הנכנסת עכשיו עלינו לטובה היא הזדמנות‬ ‫נפלאה ליצירת הלכה חילונית חדשה‪ .‬הנה לנו רעיון מקראי‬ ‫מדהים לגמרי על חברה שאחת לשבע שנים שומטת – שומטת את‬ ‫האחיזה במרוץ האינסופי של הכסף והפרנסה‪ ,‬חברה שמאפשרת‬ ‫לאנשים שונים וממעמדות שונים להיפגש על רקע של נתינה‬ ‫וערבות הדדית‪ ,‬חברה שאחת לשבע שנים לומדת לתת חירות‬ ‫לקרקע‪ ,‬לעולם‪ ,‬לסביבה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬היהדות ההלכתית‬ ‫המסורתית שהתעצבה בחיים של גלות הפכה את השמיטה לשלל‬ ‫חוקים מעוותים לחלוטין‪ ,‬כמו למשל הפתרון ההלכתי למכור את‬ ‫הקרקע לגויים כדי להמשיך ולעבוד בחקלאות בשמיטה כרגיל‪ .‬זו‬ ‫ההזדמנות הגדולה של ההלכה החילונית החדשה לומר את דברה‪.‬‬ ‫אין דוגמה ברורה יותר לצורך בהלכה חילונית מתחדשת מרעיון‬ ‫השמיטה היהודי העתיק שבא לקדם את ערכי החירות והחופש‬ ‫בסביבה‪ .‬אין כמו תרגול בשמיטת האחיזה על הקרקע כדי לחשוב‬ ‫מחדש על משמעות היותנו כאן על הארץ הטובה‪ .‬הלכה חילונית‬ ‫שכזאת תבנה מחדש את העגלה המלאה‪.‬‬ ‫דב אלבוים הוא סופר‪ ,‬מורה ויוצר בתרבות היהודית החופשית‪,‬‬ ‫ממקימי הישיבה החילונית בינה ועורך "תלמוד ישראלי" על‬ ‫מגילת העצמאות‬ ‫‪121‬‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫‪122‬‬ ‫[תמונה שלישית]‬ ‫שיר של יום חולין בין שבתות לחגים‬ ‫הניסיון להגדיר במסגרת הכתבה את הזהות המתגבשת כזרם‪ ,‬נתקל‬ ‫לא אחת בקשיים‪ .‬כל קבוצה אידיאולוגית שמרואיינת בהמשך ביקשה‬ ‫להגדיר את השונות שלה‪ ,‬להסביר במה היא נבדלת מאחרות‪ .‬וכאן‪,‬‬ ‫בניגוד לזרמים הדתיים‪ ,‬אין הלכה שמאגדת את היהודי החילוני היושב‬ ‫בציון‪ ,‬אין תקנון או רב שפוסק מי שייך לקהילה ואפילו אין הסכמה‬ ‫על “מיהו חילוני”‪ ,‬אם בכלל‪ .‬העיתונאי יאיר שלג כינה את היהדות‬ ‫המתחדשת “הזרם הרביעי”‪ .‬מנגד‪ ,‬ההגדרה “יהדות מתחדשת” לבדה‬ ‫לא הצליחה לגרוף הסכמה‪“ .‬העיסוק ברוח‪ ,‬בשירה‪ ,‬בספרות וביצירה‬ ‫החברתית כיום‪ ,‬מכיל נגיעות עזות בקדושה”‪ .‬מבהיר בן־אהרון‪ ,‬מזכיר‬ ‫כי חז”ל השתמשו במונח המדויק “חילונאי” לתיאור אדם שאינו כהן‬ ‫העוסק בקודש‪“ .‬מבחינה זו‪ ,‬אנחנו לא חילונים ‪ -‬והשימוש במושג הזה‬ ‫כתפיסה חברתית מוזיל ומפספס את מהות העניין”‪.‬‬ ‫בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בהתארגנויות הקהילתיות‬ ‫והחברתיות לאירועי תרבות יהודית מתחדשת‪ .‬לכולם משותף הלימוד‬ ‫החופשי‪ ,‬טקסי החיים האלטרנטיביים והפעילות הקהילתית‪ ,‬בעיקר‬ ‫סביב קבלת השבת‪ .‬בין הדוגמאות הוותיקות ישנה קהילת “ניגון‬ ‫הלב” בעמק יזרעאל‪ ,‬מיסודו של שי זרחי‪ ,‬אף הוא בוגר הסדנאות‬ ‫באפעל‪ .‬הקהילה שהקים מאגדת משפחות ויחידים מרחבי הצפון‬ ‫משפט אייכמן‪ ,‬מלחמת יום כיפור‪,‬‬ ‫חבורת "לול" ‪ //‬צילום‪ :‬אימג'בנק‬ ‫והייתה בין הראשונות שהגשימה את חזון המדרשה באורנים מחוץ‬ ‫למרחב הקיבוצי‪ .‬גם בתל אביב פועלת התארגנות דומה‪“ ,‬בית התפילה‬ ‫הישראלי”‪ ,‬ששורשיה אמנם בתנועה הרפורמית‪ ,‬אך בקהילה עצמה ערכי הצדק והשוויון בין אדם לרעהו‪ ,‬היא עבודה זרה‪ .‬ועבודה זרה‪,‬‬ ‫מאות חילונים מרחבי העיר שזה למעלה מעשור מקיימים קבלות שבת כך מלמדת אותנו ההיסטוריה‪ ,‬סופה שהארץ מקיאה אותה‪ .‬לצערי‬ ‫קהילתיות פלורליסטיות בהשתתפות מאות אנשים‪ .‬אל ההתארגנויות הרב‪ ,‬זה המצב שאנחנו דוהרים אליו בימים אלה”‪ .‬לדבריו‪ ,‬המימוש‬ ‫האלה התווספה רשת בתי המדרש‪ ,‬כ־‪ 30‬בתים ללמידה יהודית היהודי איננו בשאיפה או תפילה‪ ,‬או בחיים הבאים‪ ,‬אלא בחיים‬ ‫מתחדשת‪ ,‬בהם בית אלול‪ ,‬קולות‪ ,‬תמורה‪ ,‬עלמא ועוד‪ .‬ובעולם היהודי עצמם‪“ :‬אותה מילה נידחת בשפה העברית שנקראת ‘הגשמה’‬ ‫כמו בעולם היהודי‪ ,‬רב השונה על הדומה‪ ,‬והוויכוח על הדרך משתרך היא היכולת והרצון‪ ,‬המוכנות והתעוזה‪ ,‬לממש את הדברים הלכה‬ ‫למעשה בחיים העכשוויים‪ .‬הרעיון השיתופי‪ ,‬שביטויו הוא בין היתר‬ ‫ומתארך‪ ,‬לפחות כמניין שנותיה של הציונות‪.‬‬ ‫בין הארגונים המרכזיים שעוסקים בעיצוב זהות יהודית חדשה‪ ,‬ניתן בהקמת ההסתדרות לדוגמה‪ ,‬הוא הביטוי המזוקק של התפיסה‬ ‫למנות עשרות קבוצות שיתופיות וקיבוצים עירוניים‪ ,‬הפרושים ברחבי היהודית שעליו עמד מרטין בובר – הכנסת הרוח ומימוש המוסר‬ ‫הארץ‪ .‬החברים באותן ההתארגנויות ‪ -‬משפחות ויחידים בגילאים והצדק במציאות החיים”‪.‬‬ ‫אותה “הגשמה” שמדבר עליה האוספטר היא חלק מרוח תנועת‬ ‫שונים ‪ -‬עוסקים בעיקר בחינוך ועשייה חברתית ומקיימים אורח חיים‬ ‫הבוגרים‪ ,‬מודל שאימצו מרבית תנועות הנוער‬ ‫שיתופי‪“ .‬התנועות החינוכיות מקיימות בתוכן‬ ‫הציוניות בישראל‪ .‬אותה “הגשמה” היא הרוח‬ ‫את השילוב בין העולם המשימתי־חלוצי‪ ,‬חקר‬ ‫ד”ר אלון גן‪:‬‬ ‫הנושבת דרך מאות הקבוצות השיתופיות‬ ‫ארון הספרים היהודי‪ ,‬גיבוש טקסי חיים ברוח‬ ‫והקיבוצים העירוניים ברחבי הארץ‪ .‬אותה‬ ‫חופשית‪ ,‬לבין רובד רוחני של שיחות נפש‬ ‫“משפט אייכמן היה למעשה‬ ‫“הגשמה” יוצרת מהפכה של ממש בחיבור בין‬ ‫השלב‬ ‫ודינמיקה קבוצתית”‪ ,‬מסביר גן‪ .‬את‬ ‫ההזדמנות הראשונה לישראלי הצבר‬ ‫החזון החלוצי ממנו צמחו התנועות‪ ,‬העשייה‬ ‫“יודו־‬ ‫בשם‬ ‫ההתפתחותי הזה הוא מכנה‬ ‫לשמוע עדויות של ניצולי שואה‪,‬‬ ‫החברתית והקשר למקורות היהודיים‪:‬‬ ‫ריאלי”‪ ,‬מיקס צברי־יהודי‪.‬‬ ‫עדויות שאינן של פרטיזנים‪ ,‬במפגש‬ ‫“הדבר הגדול שחוג שדמות עשה הוא בכך‬ ‫בדרך כלל מדובר בבוגרי תנועות הנוער‪,‬‬ ‫שטלטל את נפשו ‪ -‬כמו שאמר‬ ‫שהפך את המקורות היהודיים לנגישים‬ ‫ממשיכי דרכם הטבעיים של התנועות‬ ‫אז חיים גורי‪‘ ,‬איש לא יצא מכאן‬ ‫ויצר את התחושה שהמקורות האלה הם‬ ‫החלוציות מראשית המאה שעברה‪ .‬אותם‬ ‫דומה לעצמו’‪ .‬הציבור הישראלי‬ ‫שלנו – התנ”ך והתלמוד הבבלי והירושלמי‪,‬‬ ‫ופעילות‬ ‫צעירים מתנדבים לשנת הדרכה‬ ‫נפגש בפעם הראשונה עם הגורל‬ ‫כל האוקיינוס האדיר הזה‪ .‬ואני חושב שחוג‬ ‫חברתית שבסופה יתגייסו לשירות צבאי‬ ‫היהודי הקדום‪ ,‬והשיח הציבורי עסק‬ ‫שדמות עשה מעשה חברתי‪ ,‬תרבותי ורוחני‬ ‫משותף כגרעין בנח”ל‪.‬‬ ‫לראשונה במילים ‘כליה’ ו’השמדה’‬ ‫יוצא דופן”‪ ,‬אומר האוספטר‪.‬‬ ‫השיתופית‬ ‫ההתחדשות‬ ‫ראשית רעיון‬ ‫בהקשר אקטואלי”‬ ‫הקיבוץ העירוני הגדול ביותר בישראל‬ ‫נבט אי שם בשנות ה־‪ ,80‬בתקופת עידן‬ ‫הוא משעול‪ ,‬בנצרת עילית‪ ,‬המונה ‪ 80‬חברים‬ ‫ההפרטות המאסיבי שחבט בחברה‬ ‫שמתגוררים בשמונה קבוצות נפרדות‪.‬‬ ‫הישראלית וסדק את זהותה‪ ,‬כשברקע‬ ‫המשבר העמוק בתנועה הקיבוצית דוחף את בוגרי תנועות הנוער משעול נוסד בשנת ‪ 2000‬על ידי בוגרי תנועת המחנות העולים ותנועת‬ ‫לחפש יעדי הגשמה אחרי הצבא‪ .‬התנועה הקיבוצית ‪ -‬זו שהקימו‪ ,‬קבוצות הבחירה‪ .‬לפני כשנה עברו חבריו למבנה קבע במרכז קליטה‬ ‫זו שקלטה אותם ‪ -‬אינה רלוונטית עוד‪ ,‬הם מגלים‪ .‬פסח האוספטר‪ ,‬נטוש בנצרת עילית‪ .‬הקירות האפורים בבניין הישן קלטו אליהם‬ ‫רכז תנועת דרור ישראל ‪ -‬היא תנועת הבוגרים של הנוער העובד חלוצים מסוג אחר‪ ,‬חלוצים רעיוניים‪ .‬אחת הקבוצות‪“ ,‬בוסתן”‪,‬‬ ‫והלומד ‪ -‬היה ממובילי חידוש הרעיון השיתופי בישראל‪ .‬התנועה‪ ,‬מראשונות ההתארגנות העירונית‪ ,‬בה חברים תשעה מבוגרים‬ ‫המונה כ־‪ 1,300‬חברים‪ ,‬לקחה חלק פעיל במחאה של קיץ ‪ ,2011‬והוא וכעשרים ילדים‪ ,‬החלה את דרכה בטבעון‪ .‬המדרשה באורנים הייתה‬ ‫עצמו רואה חיבור ישיר בין מקורות היהדות למאבקים חברתיים‪ .‬עבורם בית רעיוני ומקום מפגש‪ .‬אחת לשבוע הם מתכנסים ללימוד‬ ‫“הבעיה שלנו בחברה הישראלית‪ ,‬במצב שבו מדינת ישראל נמצאת‪ ,‬משותף בנושא השייך לעולמות התוכן של אחד החברים‪“ .‬הבנתי‬ ‫שהתביעה למימוש הצדק איננה מתקיימת‪ ,‬ואני אומר זאת בכאב‪ ,‬שהקשר שלי לארץ הוא השילוב בין התרבות ליהדות‪ ,‬ורק כאן‬ ‫זו ההתבוללות העמוקה ביותר של העם היהודי”‪ ,‬הוא אומר ומפנה אני יכולה לחבר בין הטבע לשפה‪ ,‬לחיות את חיי לפי מעגל השנה‬ ‫למקורות‪“ :‬שואלים מדוע נחרב בית שני‪ .‬התשובה הרווחת היא בגלל היהודי שקשור לעונות השנה ולחקלאות המקומית‪ ,‬ולהיות מחוברת‬ ‫הקנאה וכדומה‪ ,‬אבל במידה רבה אלו הפערים החברתיים שהפכו לבסיסים התרבותיים”‪ ,‬אומרת רעות רון‪ ,‬חברת קבוצת “בוסתן”‪.‬‬ ‫להיות בלתי נסבלים והצמיחו את הקיצוניות הנוראית‪ ,‬וממנה צמח אותם “בסיסים רוחניים” הם החוקים החברתיים במקרא‪ ,‬לדבריה‪,‬‬ ‫החורבן‪ .‬מי שעיניו בראשו רואה שהתפיסה של היהדות שאינה של “שמרבים לעסוק ביחס לחלש‪ ,‬לגר‪ ,‬ליתום ולאלמנה‪ ,‬לעומת‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫לדבריו‪ ,‬אחריות חברתית כמעט שאיננה קיימת בבתי המדרש‪“ :‬אני‬ ‫לא רואה מישהו מהם מתמודד לרשות מועצת עיר או בפוליטיקה”‪.‬‬ ‫“תיקון עולם”‪ ,‬אותו ערך יהודי עתיק‪ ,‬עובר כחוט השני בין הארגונים‬ ‫השיתופיים‪ .‬זה בא לידי ביטוי בהקמת עמותות חברתיות‪ ,‬בתי‬ ‫ספר ויוזמות בעלות אופי חברתי מובהק‪ ,‬לצד העשייה המסורתית‬ ‫בתנועת הנוער‪ .‬כך למשל תנועת הבוגרים של השומר הצעיר הקימו‬ ‫את "פסיפס ‪ -‬מרכז לחינוך ערכי"‪ ,‬תנועת דרור ישראל הקימה את‬ ‫חברת ההדרכה “המעורר” ואת רשת בתי הספר והפנימיות “דרור ‪-‬‬ ‫בתי חינוך”‪ ,‬קיבוץ משעול הקים את עמותת “תיקון”‪ ,‬המפעילה בין‬ ‫היתר מועדוניות לילדי ונוער ברחבי הארץ‪ ,‬ובוגרי תנועת המחנות‬ ‫העולים חברו לחידוש “מכון שיטים”‪ ,‬ארכיון החגים המיתולוגי של‬ ‫התנועה הקיבוצית‪.‬‬ ‫מכון שיטים‪ ,‬הפועל בקיבוץ בית השיטה‪ ,‬הוקם בשנות ה־‪50‬‬ ‫על ידי חבר הקיבוץ אריה בן־גוריון וזוכה כיום לעדנה מחודשת‪.‬‬ ‫כשהגיעו לשם חברי תנועת הבוגרים של המחנות העולים לפני שנים‬ ‫אחדות‪ ,‬הם נתקלו ביותר מאלף תיקיות פרועות האוצרות בתוכן‬ ‫תיעוד היסטורי אדיר בהיקפו של מערך התרבות בתנועה הקיבוצית‬ ‫– החל בהגדות לפסח שהתנועה הקיבוצית טיפחה וכלה בשנת בר‬ ‫המצווה‪ ,‬שהייתה למפעל חינוכי מפואר בחברה הקיבוצית הנעלמת‪.‬‬ ‫התיקיות נארזו לתוך מחשבים‪ .‬מערך הסדנאות של המכון חודש‬ ‫והורחב‪ ,‬ומעל לכל‪ :‬המכון מייצר אפשרות אמיתית לצקת תוכן‬ ‫“אחר” לחגים בקיבוץ המתחדש‪ ,‬בקהילה המתפללת‪ ,‬או סתם בחיק‬ ‫המשפחה העירונית‪.‬‬ ‫ערן ירקוני‪ ,‬חבר צוות שיטים המתגורר בקיבוץ נערן‪ ,‬מספר על‬ ‫התייחסות מעטה לחוקי השבת‪ ,‬בעוד ההלכה בת ימינו מרבה באין‬ ‫סוף פלפולים על דיני השבת‪ ,‬מול היעדר התייחסות לגר וכתוצאה “ילקוטי חג”‪“ :‬אלו אוספים של מקורות‪ ,‬מתקופת התנ”ך ועד לציונות‬ ‫מכך היעדר חקיקה שדואגת לפליטים‪ ,‬למשל‪ .‬אתה לא יכול לקרוא החלוצית‪ ,‬אשר נערכו עבור הציוני הסוציאליסט‪ ,‬במטרה לאפשר‬ ‫לו למצוא שורשים למעשה הציוני במקורות העתיקים והחדשים”‪,‬‬ ‫לעצמך יהודי ולנצל את שכניך”‪.‬‬ ‫היא מציעה נקודת מבט פמיניסטית לאור הסתירה בין פרק א’ אולם “קשה למצוא מי שישב לקרוא ‪ 150‬עמודים לקראת סוכות‬ ‫ת־הצֵּ לָ ע וכבר אין כמעט מי שעוסק בבניית וחידוש החגים שלשמם נועדו‬ ‫(“זָ כָ ר וּנְ ֵק ָבה‪ּ ָ ,‬ב ָרא א ָֹתם”) לפרק ב’ (“וַ ִ ּי ֶבן יְ הוָ ה ֱאל ִֹהים ֶא ַ‬ ‫ן־ה ָא ָדם‪ ,‬לְ ִא ּׁ ָשה”) בספר בראשית‪ ,‬משם “ניתן ללמוד הילקוטים”‪ ,‬הוא מוסיף בהשלמה‪ .‬במקום הילקוטים‪ ,‬נתמכת מסורת‬ ‫ֲא ׁ ֶשר־לָ ַקח ִמ ָ‬ ‫על גישות מגדריות קדומות ועד כמה עמוקה הייתה תפיסת עליונות החגים בערכות “משפחג”‪ ,‬חוברות פשוטות המכוונות לקריאה סביב‬ ‫הגבר”‪ .‬ואת האל מאותו ספר היא רואה על דרך המשל‪ ,‬כמקור שולחן החג ומשלבות מסורת עם טקסי משפחה ציוניים‪ .‬ירקוני‬ ‫השראה‪“ ,‬כחלק מהאדם עצמו‪‘ ,‬הנשמה היתרה’‪ ,‬החלק הנשגב‪ ,‬מתאר‪“ :‬משפחה שיושבת סביב השולחן עם ‘משפחג’ עוברת‬ ‫חוויה רוחנית מעשירה‪ ,‬אך גם אינטימית‪ ,‬הכוללת שיחה ושירה‪.‬‬ ‫הנעלה והרוחני באדם עצמו”‪.‬‬ ‫הטקסטים השזורים בחוברות מבוססים על‬ ‫השפעת הדיון סביב אלוהים מתחילה‬ ‫מדרש הומניסטי מרעיונות החג”‪.‬‬ ‫בגיל צעיר במיוחד‪ ,‬כפי שעולה משיחה‬ ‫פסח האוספטר‪" ,‬דרור ישראל"‪:‬‬ ‫היום פועל המכון באמצעות הרצאות‬ ‫עם יאיר אלברטון‪ ,48 ,‬חבר קיבוץ תמוז‬ ‫וסמינרים‪ ,‬חיבור החג לתוכן והתאמתו‬ ‫שבבית שמש‪“ .‬הילדים שלנו תופסים עצמם‬ ‫“במידה רבה הפערים החברתיים‬ ‫לקבוצה המודרכת‪“ .‬החג אמור להיות מצפן‬ ‫כחילוניים‪ ,‬אבל בבית שמש המסורתית‪ ,‬לא‬ ‫הפכו להיות בלתי נסבלים והצמיחו‬ ‫ערכי‪ .‬אנחנו לוקחים תנופה מהעבר‪ ,‬ומכוונים‬ ‫פשוט עבור ילד להכריז בכיתה שהוא לא‬ ‫את הקיצוניות הנוראית‪ ,‬וממנה צמח‬ ‫לעתיד”‪ ,‬מסביר ירקוני‪“ .‬חג זה מעמד רוחני‬ ‫מאמין באלוהים”‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬ ‫החורבן‪ .‬מי שעיניו בראשו רואה‬ ‫בו אנו שואלים על הדרך שלנו כחברה‪ ,‬כעם‪.‬‬ ‫תמוז‪ ,‬מוותיקי הקיבוצים העירוניים בארץ‬ ‫שהתפיסה של היהדות שאינה של‬ ‫כשהחג לא נוגע בחיים‪ ,‬הוא הופך לסמל‬ ‫(לצד קיבוץ ראשית בירושלים וקיבוץ מגוון‬ ‫ערכי הצדק והשוויון בין אדם לרעהו‪,‬‬ ‫תלוש‪ .‬מצד שני‪ ,‬החג אינו שיעור עיוני‪ .‬אין בו‬ ‫בשדרות)‪ ,‬הוקם בסוף שנות ה־‪ 80‬על ידי‬ ‫היא עבודה זרה‪ .‬ועבודה זרה‪ ,‬כך‬ ‫מקום למניפסטים‪ .‬צריך למצוא את האיזון‬ ‫בוגרי המדרשה באורנים ובוגרי תנועות‬ ‫מלמדת אותנו ההיסטוריה‪ ,‬סופה‬ ‫בין הסמלים לחוגגים”‪.‬‬ ‫הנוער‪ ,‬וחברים בו כיום ‪ 25‬מבוגרים וכ־‪40‬‬ ‫שהארץ מקיאה אותה‪ .‬זה המצב‬ ‫בין הפעילויות בולטת “שבת חינוך”‬ ‫ילדים‪ .‬תמוז הוא חלק מ”מעגל הקבוצות”‬ ‫שאנחנו דוהרים אליו בימים אלה”‬ ‫למפקדי צה”ל‪ ,‬במרכזן הם מתעמתים עם‬ ‫– התארגנות ארצית של קיבוצים עירוניים‬ ‫שאלות זהות אישיות‪ ,‬חברתיות וציוניות‪.‬‬ ‫וקהילות על בסיס שיתופי־סוציאליסטי‬ ‫במהלך סיור בעקבות המורשת החלוצית‬ ‫שאינם חלק מתנועות הבוגרים‪ .‬מרבית טקסי‬ ‫הקיבוץ מותאמים לרוח החילונית שלו‪ .‬כך למשל טקס ברית המילה הם קוראים את כתבי החלוצים‪ ,‬בוחנים את ערכי מדינת היהודים‪,‬‬ ‫מקבל משמעות חברתית ומתקיים לבנות ובנים כאחד‪“ .‬אני לא מדבר ומגיעים לשיח עמוק יותר על החברה הישראלית‪“ ,‬כמו השבת‬ ‫על האקט הכירורגי‪ ,‬שהוא עניין טכני ושולי שכל הורה מחליט עם במדינת ישראל של היום”‪ ,‬מספר ירקוני‪“ .‬יושב מפקד‪ ,‬קצין‪ ,‬לעיתים‬ ‫עצמו”‪ ,‬מדגיש אלברטון‪“ ,‬אלא על טקס חברתי של חגיגת המעמד בכיר‪ ,‬ולומד על הרעיונות החברתיים של השבת במקורות‪ ,‬על ערכי‬ ‫בכל פעם שנולד ילד‪ ,‬כברית בין הקהילה להורים שמכניסים ילד חדש השוויון‪ ,‬הרוח והשמיטה המקופלים בה‪ .‬ועכשיו הוא צריך להכריע‬ ‫כלפי המציאות‪ ,‬מורשת מול פוסט־מודרנה‪ .‬במציאות שלנו‪ ,‬במדינת‬ ‫לקיבוץ”‪.‬‬ ‫אחד הקשיים לדברי אלברטון‪ ,‬המשמש כמנכ”ל קהילה‪ ,‬העמותה ישראל הריבונית‪ ,‬אנחנו פוסקי הדור‪ .‬הדמוקרטיה שלנו תעצב את‬ ‫החינוכית של הקיבוץ‪ ,‬הוא להשפיע מתוך החברה ולהיות חלק ממנה‪ .‬רוח היהדות”‪.‬‬ ‫כשניהל בית ספר יסודי בעיר‪ ,‬הוא ניסה לשלב את “למדני אלוהיי”‬ ‫של לאה גולדברג בתפילת שחרית ו”חלק מהילדים אכן אימצו‬ ‫[סוף דבר]‬ ‫בשמחה את השיר‪ ,‬ואילו אחרים ביקשו את התפילה המסורתית”‪.‬‬ ‫מבחן המנהיגות החילוני‬ ‫אלברטון מתעקש לקיים את ההפרדה בין ההתארגנויות השיתופיות‬ ‫לבין בתי המדרש והקהילות‪“ .‬תנועות הבוגרים והקיבוצים העירוניים הבחירה של צוות שיטים להתמקד במסגרת הצבאית שותפה‬ ‫מצליחים ליצור את החיבור בין חוויה טקסטואלית רוחנית‪ ,‬ניתוח לתנועות וארגונים רבים ומגלמת באופן מדויק את המאבק‬ ‫חברתי ביקורתי ולקיחת אחריות חינוכית על החברה”‪ ,‬הוא אומר‪ .‬המתחולל על עיצוב הזהות הישראלית‪ .‬רצח רבין טלטל‬ ‫‪123‬‬ ‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬ ‫‪124‬‬ ‫את החברה והפך מאורע מכונן גם בהקשר הזה‪ .‬אחריו הוקמו ברחבי‬ ‫הארץ מספר מכינות קדם־צבאיות חילוניות המכשירות בני נוער‬ ‫לשירות הצבאי ומשלבות מערך לימודים ועשייה חברתית‪ .‬אחת‬ ‫החלוצות במסגרת זו היא מכינת רבין‪ ,‬שמייסדה‪ ,‬עו”ד דני זמיר‪,‬‬ ‫ביחד עם יריב בן־אהרון‪ ,‬עיצבו את עולם התוכן שלה ברוח המדרשה‬ ‫באורנים‪ ,‬שם גם היה מקום מושבה הראשון‪ .‬אבישי בן־אהרון‪ ,‬בנו‬ ‫של יריב‪ ,‬הוא מבוגריה הראשונים‪.‬‬ ‫ארגון בינה ‪ -‬תנועה ליהדות חברתית ‪ -‬הוא הגדול בין גופי‬ ‫ההכשרה שאינו תנועת נוער‪ .‬ייחודו בשילוב בין אופי הפעילות של‬ ‫תנועת הנוער‪ ,‬לזה של המכינה הקדם צבאית‪ .‬הארגון הוקם גם הוא‬ ‫לאחר רצח רבין על ידי אנשי התנועה הקיבוצית‪ ,‬בהם מוקי צור‪.‬‬ ‫הם ביקשו לגבש תפיסות של יהדות הומניסטית במטרה לגשר בין‬ ‫קבוצות שונות בחברה הישראלית‪ .‬כיום הארגון מקיים סמינרים‬ ‫בבתי הספר ובצבא‪ ,‬ישיבה חילונית‪ ,‬מכינות קדם־צבאיות ושנת‬ ‫שירות ברחבי הארץ‪ ,‬וכן אפשרות לצעירים להשתלב במסגרת‬ ‫לימודית המשלבת פעילות חברתית‪.‬‬ ‫במבנה ישן ליד התחנה המרכזית בתל אביב‪ ,‬מקום משכנה של‬ ‫הישיבה החילונית‪ ,‬משמיע ניר ברוידא‪ ,37 ,‬ראש הישיבה וסמנכ”ל‬ ‫הארגון ובוגר החוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬את השיר‬ ‫“‪ ”Who By Fire‬של לאונרד כהן‪ .‬הוא מחלק דף עם מילות השיר‬ ‫בתרגום של קובי מידן לצד המקור‪ ,‬תפילת “ונתנה תוקף” של רבי‬ ‫אמנון ממגנצא‪ ,‬ומפנה את השאלה “לאן זה לוקח אתכם?”‪ ,‬ל־‪17‬‬ ‫צעירות וצעירים‪ ,‬נציגי קבוצות בינה מכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫כשאחת הצעירות טוענת נגד מעמד השיר‪ ,‬כיוון שכהן לא היה‬ ‫רב או מקובל ביהדות‪ ,‬מישהו שואל אותה למה הכוונה “מקובל‬ ‫ביהדות”‪ .‬כמה יהודים שמעו את השיר של לאונרד כהן וכמה קראו‬ ‫את הטקסט של הרבי ממגנצא‪ ,‬ואיך מודדים “מקובל ביהדות”‪,‬‬ ‫מקשה ברוידא‪ .‬מתפתח דיון סביב ההבדלים בין הגרסאות ופרשנות‬ ‫השיר‪“ .‬בחרתי לפתוח בחיבור הזה כי רציתי לשתף אתכם בתפיסתי‬ ‫את יום הכיפורים‪ :‬חלק משרשרת‪ ,‬התפתחות”‪ ,‬אומר ברוידא‪.‬‬ ‫“השיר של לאונרד כהן‪ ,‬אמנם לוקח אותנו רחוק מהמקור‪ ,‬אך גם‬ ‫משוחח איתו ומעניק לו ערך מוסף‪ .‬אולי במחזור יום הכיפורים בעוד‬ ‫‪ 200‬שנה‪ ,‬הוא יהיה חלק מהתפילה”‪.‬‬ ‫יובל לינדן‪ ,29 ,‬ראש המכינה הקדם־צבאית בבינה‪ ,‬היסטוריון‬ ‫במקצועו וחילוני לתפיסתו‪ ,‬גויס לשירות מילואים בעוטף עזה‪,‬‬ ‫בזמן מבצע “צוק איתן”‪ .‬באחד מערבי שבת הוא העביר “דבר‬ ‫תורה” לחבריו ללחימה‪ ,‬חובשי כיפה‪ ,‬בנושא הציווי של יהושע בן‬ ‫נון לבני ישראל לכבוש את הארץ ולהשמיד את יושביה‪ ,‬והסביר‬ ‫שאי מימוש הציווי לאורך ההיסטוריה קשור בשאלות מוסריות‬ ‫אקטואליות‪“ .‬יום אחרי יום אנחנו מקיימים את הדיון עד כמה‬ ‫אסרטיביים אנחנו צריכים להיות ומה מידת המוסר”‪ ,‬מספר לינדן‪,‬‬ ‫“הוויכוח על טקסט שנכתב לפני שנים ארוכות ומתנהל בעוטף‬ ‫עזה בקרב בני ישראל שנכנסים לכבוש את הארץ‪ ,‬היה רגע מיוחד‪.‬‬ ‫אנחנו לא מחדשים‪ ,‬אלא ממשיכים‪ .‬בדיון הזה הייתה הקשבה‪ .‬זה‬ ‫הדיון הכי רגוע שהיה לנו”‪.‬‬ ‫“בסופו של דבר העשייה והמשימה שלנו‪ ,‬כפי שאני מבין אותן‪,‬‬ ‫הן לא רק בפן המדרשי־לימודי‪ ,‬אלא מצריכות ביטוי מעשי”‪ ,‬מחזק‬ ‫ברוידא את דבריו‪“ .‬הביטוי מבחינתי הוא שבוגרים שלנו ידעו לבטא‬ ‫זהות יהודית כפי שאנחנו מבינים אותה‪ ,‬כמקור השראה תרבותית‪,‬‬ ‫מוטיבציה לצדק חברתי‪ ,‬ערכים של אהבת אדם ושוויון‪ .‬יהדות‬ ‫הפוכה בעניין הזה ליהדות של עופר וינטר”‪ .‬הוא מתייחס לדברי‬ ‫מח”ט גבעתי במבצע “צוק איתן”‪ ,‬דברים שעוררו בבינה שיח ער‬ ‫אודות היכולת האמיתית של ההנהגה החילונית להוות אלטרנטיבה‪.‬‬ ‫לינדן מסביר שהביקורת אינה מופנית כלפי הציונות הדתית‪ ,‬אלא‬ ‫קשה יותר ומכוונת לחברה החילונית‪ ,‬הרוב הדומם‪“ .‬הטענה כאן היא‬ ‫לא נגד עליית הציונות הדתית בסולם הדרגות‪ ,‬אלא משקפת את‬ ‫הרצון שלנו להיות שם ולהגיע לרף הזה‪ .‬אני רוצה שמח”ט גבעתי הבא‬ ‫יהיה בוגר בינה‪ ,‬שיגיע עם המטען הערכי שאיתו יוצא בוגר המכינה”‪.‬‬ ‫והנה מתגבשת אחת הנקודות החשובות ביותר מתוך אותו מסע‬ ‫בן למעלה מחמישים שנה סביב היהדות החילונית החדשה‪ :‬אין‬ ‫ואקום ערכי‪ ,‬ולכן בחירתו של הרוב החילוני להמשיך להיות דומם‪,‬‬ ‫להתעלם מהמורשת היהודית ההומניסטית ולוותר על הציונות‬ ‫הסוציאליסטית – תפקיר את הזירה לוינטר ודומיו במלחמה – לאו‬ ‫דווקא בחזית המבצעית אלא במאבק על עיצוב דמותו של דור‬ ‫ההנהגה הבא של מדינת ישראל‪.‬‬ ‫שיחה‬ ‫שניאור עינם‬ ‫מעגל החיים החילוני‬ ‫על מרפסת ביתו שבקיבוץ שפיים יושב לו‬ ‫שניאור עינם‪ .‬בפיו מקטרת‪ ,‬סמל שדבק בו‬ ‫עם השנים‪ ,‬ובמבטו קריצה‪ ,‬המשמרת אותו‬ ‫רלוונטי וחריף גם בעשור השמיני לחייו‪.‬‬ ‫דמותו הכריזמטית‪ ,‬כמו גם הידע הרחב בו הוא מחזיק (הוא‬ ‫אוטודידקט בעל יכולת קשירה מופלאה במהירותה בין‬ ‫המקורות לאקטואליה ולתווך אותם בפשטות) – הפכו אותו‬ ‫למורה דומיננטי בעולם היהדות החילוני‪ .‬עינם הוא ממקימי‬ ‫ארגון בינה והוגה שמו (המבוסס על שורה בפואמה "המתמיד"‬ ‫ּיֹוצר ְלנִ ְש ַׁמת ָה ֻא ָמּה")‪ .‬לאורך השנים‬ ‫"הפֹה ֵבּית ַה ֵ‬ ‫של ביאליק ‪ֲ -‬‬ ‫ריכז סביבו תלמידים רבים במסגרות חינוכיות שונות‪ ,‬וכיום‬ ‫הוא מעביר הרצאות ברחבי הארץ בנושא יהדות חילונית‪.‬‬ ‫השיחה עמו‪ ,‬על המרפסת‪ ,‬לובשת אופי חינוכי שבתוכו מזוקק‬ ‫תמיד המרכיב החברתי‪ .‬לפרקים מצליף ביקורת‪ ,‬לפרקים‬ ‫אופטימיסט‪ .‬תמיד מרתק‪ .‬הנה מבחר מציטוטיו‪:‬‬ ‫על ההלכה היהודית‪" :‬לפני ‪ 400‬שנה‪ ,‬מה היה המשותף בין‬ ‫היהודי בפולין ליהודי בתימן? הרי האלוהים לא אותו האלוהים‪,‬‬ ‫הלבוש שונה‪ ,‬התפילות שונות‪ ,‬וכך גם הנופים וההיסטוריה‪ .‬אז‬ ‫מה קושר ביניהם? ההלכה‪ .‬מסכת משפט שהתפתחה בגלות‬ ‫והכתיבה כיצד יש לנהל את החיים ‪ -‬דיני שבת‪ ,‬דיני אישות‪,‬‬ ‫דין פלילי‪ .‬ההלכה הפכה רלוונטית פחות ופחות ליהודי בעולם‬ ‫האזרחי המשתנה‪ .‬הציונות ביקשה חלקת אלוהים ליישם את‬ ‫אותם העקרונות לפי דרכנו‪ ,‬לחדש‪ ,‬להתאים ולעדכן"‪.‬‬ ‫על החברה היהודית‪" :‬אם בארצות הברית ירצה היהודי‬ ‫לכונן חברה שוויונית‪ ,‬הוא יגלה כללי משחק נוקשים שטבועים‬ ‫בדנ"א האמריקאי‪ .‬אבל כאן‪ ,‬רק כאן‪ ,‬את כללי המשחק אנחנו‬ ‫קובעים‪ :‬האם נושיט יד לחלש‪ ‬או נהיה חברה דורסנית? אם‬ ‫יש תחום שבו התרבות העברית הייתה שונה מסביבתה‪ ,‬זה‬ ‫בתפיסות החברתיות והכלכליות‪ ,‬מהתנ"ך ועד הפלמ"ח‪.‬‬ ‫'קהילת רווחה' זה מושג חדש בעולם‪ ,‬אבל‪ ‬הקהילה היהודית‬ ‫הייתה תמיד קהילת רווחה שמקדשת דאגה לעני ושוויון"‪.‬‬ ‫על שפת היהודים‪" :‬כאן חזרנו לשפה העברית‪ .‬גם בימי‬ ‫שלמה המלך לא היו מיליונים שמדברים עברית כמו היום‪.‬‬ ‫ולמהפכה הזו אין תקדים‪ .‬לאורך ההיסטוריה העברית לא‬ ‫הייתה שפת היום־יום‪ ,‬אלא שפת הקודש‪ .‬כשאליעזר בן‬ ‫יהודה דיבר עם הכלב שלו עברית‪ ,‬יצאו נגדו‪ ,‬אמרו לו 'זו לשון‬ ‫קודש'‪ .‬חלפו ‪ 120‬שנה מאז ‪ -‬והעברית ניצחה‪ .‬בבנק‪ ,‬בתחבורה‬ ‫הציבורית ובשוק מחנה יהודה מדברים עברית‪ .‬היידיש הפכה‬ ‫להיות שפת הישיבות‪ ,‬ובלי שהרגשנו התהפכו היוצרות"‪.‬‬ ‫על לוח השנה היהודי‪" :‬אם תרצו להכיר ביוגרפיה‬ ‫של עם‪ ,‬הביטו בלוח השנה שלו‪ .‬המגבש‪ ‬את האמונות‪,‬‬ ‫הדעות‪ ,‬האכזבות והציפיות‪ ‬של העם והתרבות‪ .‬הזמנים‬ ‫קבועים‪ ,‬אבל התכנים משתנים ‪ -‬וחייבים להשתנות‪.‬‬ ‫כשמשפחה מתיישבת לקריאת ההגדה בפסח הראשון שאחרי‬ ‫שחרור אושוויץ‪ ,‬האם יעלה על הדעת שיקראו כאילו לא‬ ‫קרה דבר? וכעבור שלוש שנים‪ ,‬בפסח הראשון שלאחר קום‬ ‫המדינה‪ ,‬האם יעלה על הדעת שאקרא בהגדה כאילו לא קרה‬ ‫כלום? בכל אירוע דרמטי חייב לחול שינוי בטקסט‪ .‬על אותו‬ ‫מבנה מוסיפים שוב ושוב‪ ,‬ומחדשים את הזיכרון"‪.‬‬ ‫על הבטחת אלוהים ליהודים‪" :‬הציונות יצאה נגד ההבטחה‬ ‫האלוהית של 'והיא שעמדה'‪ ,‬וביקשה לנקוט יוזמה ולהקים‬ ‫מדינה‪ .‬בקהילה היהודית ניטש ויכוח עז בין אלו שעלו‬ ‫לישראל‪ ‬לאלו שנשארו מאחור‪ ,‬והאחרונים קרעו קריעה וישבו‬ ‫שבעה‪ .‬ומה קרה איתם? ‪ 6‬מיליון מהם הושפלו ונשרפו חיים‪.‬‬ ‫ההבטחה האלוהית לא עמדה לצדם‪ .‬אתם עדיין רוצים לשיר‬ ‫'והיא שעמדה' על שולחן הסדר?"‪.‬‬ ‫על המוות היהודי‪" :‬אדם חי חיים חילוניים‪ ,‬אבל מבקש למות‬ ‫בצל השכינה‪ .‬מי ששולט בעולם המתים‪ ,‬שולט גם בחיים"‪.‬‬