יעל געתון

‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫האבולוציה של‬
‫“היהודי החדש”‬
‫מערכה חילונית בשלוש תמונות‬
‫‪116‬‬
‫|מאת ‪ //‬יעל געתון|‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫‪117‬‬
‫סדר פסח‪ .‬קיבוץ רעים ‪ //‬צילום‪ :‬אשר צימבליסטה‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫‪118‬‬
‫[תמונה ראשונה]‬
‫מפתח ליהדות עבור הדורות הבאים‬
‫בשעת צהריים של אחד מימי חודש אלול התכנסו בספרייה של‬
‫קבוצת יזרעאל קומץ צעירים בשנות ה־‪ 20‬לחייהם‪ .‬הספרייה קטנה‬
‫ועמוסה‪ .‬המזגן הישן נלחם אך בקושי בעומס חום כבד של סוף‬
‫קיץ בעמק‪ .‬ואם לא די בכך‪ ,‬בחדר הסמוך מתקיים באותה העת חוג‬
‫תופים קולני לילדי הקיבוץ‪ .‬אבל אף נייד לא צלצל‪ .‬אף יד לא סימסה‬
‫מתחת לשולחן‪ .‬אף אחד לא הסתכל על השעון בחוסר נחת‪.‬‬
‫אותם צעירים סקרנים הם חלק מפרויקט “ירח עיון”‪ ,‬בית מדרש‬
‫שמתקיים בכל שנה לבוגרי צבא‪ ,‬עוסק בנושאי יהדות‪ ,‬זהות יהודית‬
‫פלורליסטית‪ ,‬ציונות‪ ,‬חלוציות‪ ,‬חברה וכלכלה‪ ,‬ונמשך כחמישה‬
‫שבועות רצופים עד יום כיפור‪.‬‬
‫מוקדם יותר הם למדו שיעור על משנתה החברתית של היהדות‪.‬‬
‫וכעת יושב איתם הסופר‪ ,‬איש החינוך והרוח‪ ,‬יריב בן־אהרון‪ ,‬לקריאה‬
‫בקטעים מיומניה של חנה סנש בשיעור על חלוציות‪ .‬השנה ימלאו‬
‫לבן־אהרון ‪ .80‬אביו‪ ,‬השר לשעבר יצחק בן־אהרון‪ ,‬ממנהיגי תנועת‬
‫הפועלים בארץ‪ ,‬משויך לדור שעליו לומדים הצעירים כעת‪ .‬בנו‪ ,‬אבישי‬
‫בן־אהרון‪ ,‬מרכז בין היתר את פרויקט “ירח עיון”‪ ,‬שמתקיים בחסות קרן‬
‫ברל כצנלסון‪ ,‬בית יגאל אלון והמדרשה באורנים‪.‬‬
‫הרעיון מאחורי הקמת הפרויקט הוא למעשה הצעה לזהות יהודית־‬
‫ציונית עבור הצעירים שחיים כאן‪ ,‬בישראל‪ ,‬ומבקשים להישאר לגור‬
‫בה – ולא לוותר על היותם חילונים‪ .‬אבישי מסביר שהאשם להיעדר‬
‫זהות כזו טמון במידה לא מבוטלת במערכת החינוך‪“ .‬בוגר מערכת‬
‫החינוך הכללית יוצא כמעט ללא כלים שיאפשרו לו להגדיר את הזהות‬
‫שלו‪ ,‬הישראלית והיהודית”‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬הוא לא מכיר את המקורות‪,‬‬
‫לא יודע מה השורשים שלו‪ ,‬ולא מבין מדוע הוא חי דווקא בישראל‪.‬‬
‫מרבית הזמן‪ ,‬הזהות שלו מובלת ונתונה להשפעות התקשורת‪ ,‬הלך‬
‫הרוח החברתי הכללי ואופנות מתחלפות”‪.‬‬
‫לשיטתו‪“ ,‬ירח עיון” נותן לתלמידיו אפשרות חדשה‪“ :‬הבוגרים‬
‫שלנו לומדים על דור החלוצים שהקים את המדינה‪ ,‬מבינים את נפגשים מדי יום בשעה קבועה‪ ,‬תשע בבוקר‪ ,‬ולומדים כחצי עמוד‬
‫המניעים שלהם ואת המקורות שדחפו אותם‪ ,‬וחשוב מכך‪ :‬הם לומדים גמרא‪ .‬בין התלמידים ניתן למנות את ד”ר אברהם אחלמה‪ ,‬כימאי‬
‫שהציונות היא מדרגה‪ ,‬קומה נוספת במורשת היהודית‪ .‬ברגע שאנחנו בשנות ה־‪ 70‬לחייו‪ ,‬איש תנועת מרצ‪ .‬בעבר חיפש מקומות שבהם‬
‫מתנתקים מהשורשים ומוותרים על ההיכרות עם עולם התוכן היהודי‪ ,‬יוכל ללמוד יהדות ולהכיר את המקורות‪ .‬כך למד קורסים אקדמיים‬
‫ברגע שאנחנו מתעלמים מראשית הציונות החלוצית כחלק מהרצף במחשבת ישראל‪ ,‬למרות שהוא בכלל מדען‪ .‬כך הגיע לבית הכנסת‬
‫התרבותי של העם שלנו – אין משמעות לחיים שלנו כאן בארץ‪ ,‬גם אם הקונסרבטיבי ברחובות‪ ,‬על אף שאינו אדם מאמין‪“ .‬אני לא נזקק‬
‫להשערה של קיום האלוהים‪ ,‬אני לא נזקק למושג הזה ואין לי צורך‬
‫נדבר על ערכי שיתוף ושוויון‪ ,‬או ערכים נשגבים אחרים”‪.‬‬
‫אבישי נמצא בסוף שנות ה־‪ 20‬לחייו‪ ,‬אבל על אף גילו הצעיר הוא בו”‪ ,‬הוא מסביר‪“ .‬היהדות בשבילי היא תפיסות ערכיות כתיקון‬
‫עולם‪ ,‬ואני רואה ביהדות תרבות ולא מצוות‬
‫מקבל ומאמץ בהסכמה את כובד המורשת‬
‫עשה ואל תעשה”‪ .‬הוא קוטע לרגע את‬
‫המשפחתית המוטל על כתפיו‪ .‬כמתבקש‪,‬‬
‫דבריו ומבקש להבהיר‪“ :‬חשוב לומר‪ ,‬זו אינה‬
‫מכתביהם‬
‫הוא בקי במקורות ויודע לצטט‬
‫אבישי בן־אהרון‪“ ,‬ירח עיון”‪:‬‬
‫הפרשנות שלי‪ ,‬אלא של ביאליק”‪.‬‬
‫של רבי יהודה הנשיא ורבי יוחנן‪ ,‬בנשימה‬
‫ה”תועלת” המרכזית ‪ -‬הנובעת מהלימוד‬
‫אחת עם הגותו של מרטין בובר ושירי נתן‬
‫“סבא שלי ויתר על העולם היהודי‬
‫המשותף שמתקיים באווירת הפריה הדדית‬
‫אלתרמן‪ .‬הוא חי בקהילה שיתופית בחיפה‬
‫בשביל להגשים את חזון המהפכה‬
‫שאליה יוצק כל אחד מהמשתתפים את‬
‫עם בת זוגו‪ ,‬ומרכז את תנועת החלוץ‪ ,‬תנועה‬
‫הציונית ולהקים את הארץ הזו‪.‬‬
‫המטען התרבותי שלו ‪ -‬באה לידי ביטוי‬
‫חינוכית ברוח הציונות ההומניסטית וערכי‬
‫מפעל חייו של אבא שלי היה ועודנו‬
‫בשני מוקדים עיקריים‪ ,‬כפי שמסביר‬
‫מגילת העצמאות‪“ .‬אני בן־בית בעולם הזה‪,‬‬
‫לחדש את הגשרים בין היהדות‬
‫אחלמה‪“ :‬ההיכרות עם המקורות היהודיים‬
‫גדלתי לתוכו‪ ,‬אבל אני לא חף מביקורת‪.‬‬
‫לציונות ולפתח את האפשרות עבור‬
‫מאפשרת לי בין היתר לראות את המורכבות‬
‫סבא שלי ויתר על העולם היהודי שבו גדל‬
‫הציבור החילוני בארץ להיות יהודי‬
‫של ההלכה ולהכיר בתוכה את המרכיבים‬
‫בשביל להגשים את חזון המהפכה הציונית‬
‫והומניסט‪ .‬התפקיד שלי בשרשרת‬
‫הקפיטליסטיים‪ ,‬הגזעניים והמפלים‪ ,‬ולהפריד‬
‫ולהקים את הארץ הזו‪ .‬מפעל חייו של אבא‬
‫הוא להצמיח דור שלא יצטרך ללמוד‬
‫אותם מהמקורות עצמם‪ .‬אני לומד באופן הזה‬
‫שלי היה ועודנו לחדש את הגשרים בין‬
‫מה השורשים שלו‪ ,‬דור שיבחר‬
‫על היהדות הקדומה‪ ,‬על ההתפתחות שלה‬
‫היהדות לציונות ולפתח את האפשרות עבור‬
‫להיות יהודי”‬
‫ומה אני רוצה לתקן בה‪ .‬ושנית‪ ,‬הלימוד עבורי‬
‫הציבור החילוני בארץ להיות יהודי והומניסט‪.‬‬
‫הוא ערך בפני עצמו‪ ,‬ערך שנותן לי חירות”‪.‬‬
‫התפקיד שלי בשרשרת הזו הוא להצמיח כאן‬
‫החירות הזו‪ ,‬בשילוב ההיכרות עם המקורות‪,‬‬
‫דור שלא יצטרך ללמוד מחדש מאין הגיע‬
‫ומה השורשים שלו‪ ,‬דור שיבחר להיות יהודי‪ ,‬דור שילמד את הנגזרות אפשרה לו בשנים האחרונות לנהל את טקסי האזכרות במשפחתו‬
‫החברתיות‪ ,‬התרבותיות והערכיות של המורשת שלנו‪ ,‬דור שיכיר ברוח היהדות‪ ,‬ולשלב יחד עם הטקסטים המסורתיים שירים ומדרשים‬
‫שבארון הספרים היהודי‪ ,‬לצד המקרא מונחים כתבי ברל כצנלסון‪ ,‬מאוחרים יותר‪ ,‬תוך הקפדה שגם הנשים במשפחתו יאמרו “קדיש”‪.‬‬
‫“לא אחת אני נדהם מפסיקות רבנים מהעת ההיא‪ ,‬פסיקות כוחניות‬
‫שירי מאיר אריאל והמסכתות של יריב בן־אהרון”‪.‬‬
‫שמעצימות את מעמד הרבנים אבל מפלות נשים וחלשים”‪ .‬ועדיין‪,‬‬
‫הוא מדגיש‪ ,‬גם כשהפסיקות אינן לפי התפיסה המרכזית של הרבנים‪,‬‬
‫באותו היום‪ ,‬ברחוב שד”ל בתל אביב מתאספים עשרה גברים הוא וחבריו יקפידו לשלב אותן במדרשים‪ ,‬כחלק מהפרשנויות‪.‬‬
‫את הקבוצה בה חבר אחלמה ייסד קובי אוז‪ ,‬המוכר כסולן להקת‬
‫ונשים לקריאה משותפת בתלמוד‪ .‬כבר למעלה משלוש שנים שהם‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫קובי אוז ואברהם אחלמה בבינה‪ ,‬יריב בן־אהרון‬
‫ב"ירח עיון"‪ ,‬מוקי צור ו"המחנות העולים" ‪//‬‬
‫צילום‪ :‬יעל געתון‪ ,‬ירון קמינסקי‪" ,‬הארץ"‬
‫טיפקס‪ .‬לפני כמה שנים החל אוז מסע בנבכי התלמוד‪ ,‬במסגרת עלה בי צורך לא להיות אזרח העולם אלא להתחבר למשפחה שלי‪,‬‬
‫קבוצת לימוד חילונית של מוזיקאים שהובילה חברת הכנסת ד”ר לעדה שממנה אני בא‪ ,‬לשורשים של סבא וסבתא ומשפחתם ‪ -‬וזאת‬
‫רות קלדרון בבית המדרש החילוני עלמא‪ .‬בתום שנת הלימודים מבלי לאבד את הזהות החילונית שלי‪ .‬אנחנו לומדים כאן הכול‪ ,‬יש‬
‫ביקש אוז ממדרשת עלמא להמשיך את הלימוד ולהקים חברותא דפים שהם משעממים ויש כאלה שמרתקים‪ ,‬חז”לינו היו אנשים‬
‫חילונית תחת חסותם‪ .‬סביבו התגבשה קבוצה המונה כמה עשרות מצחיקים ומעצבנים ונפלאים‪ ,‬בו זמנית‪ .‬אנחנו נפגשים עם הטקסט‬
‫תלמידים‪ ,‬מרביתם חצו את גיל ה־‪ 40‬ונסיבות הגעתם אליה מגוונות‪ .‬בכבוד ובאהבה”‪.‬‬
‫מדרשת עלמא ופרויקט “ירח עיון” אמנם מגלמים בתוכם‬
‫באזור השעה תשע בבוקר הם מתכנסים בחדרון במדרשת עלמא‪,‬‬
‫ובכל פעם מישהו אחר מקריא‪ .‬היום תורו של אוז‪ .‬הוא פותח במקום פרקטיקה שונה זה מזה‪ ,‬אבל שניהם כאחד הם הבשלה של אותו‬
‫תהליך ארוך שנים‪ ,‬ה”אבולוציה” של האדם‬
‫שבו הסתיימה הקריאה הקודמת‪ .‬זמן קצר‬
‫החילוני בישראל‪ ,‬שנדמה שאינו מסתפק‬
‫אחרי תחילת השיעור נכנס למקום חסיד‬
‫במודל הצברי היחף‪ ,‬הלוחם‪ ,‬אלא מחפש‬
‫ברסלב‪ .‬הוא מצטרף לשולחן העגול‪ ,‬שסביבו‬
‫קובי אוז‪:‬‬
‫זהות עמוקה יותר‪ ,‬שנשענת על השורשים‬
‫לומדים יחד נשים וגברים‪ .‬נדמה כי הוא זר‬
‫היהודיים‪ ,‬אבל אינה הלכתית; שמכירה‬
‫לקבוצה‪ .‬אוז מציע לו כיסא ומעדכן אותו‬
‫“כשאנשים לומדים יהדות‪ ,‬הרבה‬
‫בציונות כהתפתחות העולם היהודי‪ ,‬אבל‬
‫שהדיון עוסק בסילוק מי ביוב ביום שבת‪,‬‬
‫פעמים נקודת המבט שלהם צרכנית‬
‫יודעת לבקר את מייסדיה‪.‬‬
‫ממסכת עירובין‪ .‬כל עוד הלימוד חופשי ואין‬
‫ועוסקת במה אני יכול לקחת לחיים‬
‫זוהי בעצם הזמנה פתוחה‪ ,‬הצעה לאימוץ‬
‫גורם המנסה לכוון את השיח‪ ,‬כולם מוזמנים‬
‫שלי‪ ,‬מתייחסים לגמרא כאילו הייתה‬
‫זהות יהודית חופשית‪ ,‬הומניסטית‪ ,‬היסטורית‬
‫ זוהי רוח הדברים‪ .‬הלימוד גולש במהרה‬‫מוצר בסופרמרקט שהולכים איתו‬
‫ותרבותית עבור היהודי החילוני‪ .‬הוא יצקצק‬
‫לדיון אקטואלי על שימוש מופרז במים‪ ,‬על‬
‫הביתה‪ .‬אבל אנחנו כאן בקבוצת‬
‫בלשונו מדי פעם מול הצעירים שעוזבים‬
‫המקורות המתמעטים ועל תרבות השפע‬
‫הלימוד יצאנו לטיול ארוך‪ ,‬מרתוני‪,‬‬
‫לברלין‪ ,‬אבל לא תמיד יצליח להסביר מדוע‬
‫שמבזבזת את משאביה הטבעיים‪ .‬אוז מבקש‬
‫שהתחיל לפני כמעט ארבע שנים‬
‫מוטב להם לחיות כאן‪ .‬הוא יגדיר את עצמו‬
‫להבהיר שעל אף ההשוואה המתבקשת‬
‫ויסתיים בעוד כעשור‪ ,‬בתום הלימוד”‬
‫כהומניסט‪ ,‬אבל בדרך כלל ישאיר את העיסוק‬
‫לחיינו‪ ,‬זו אינה המטרה‪“ .‬כשאנשים לומדים‬
‫בערכי הציונות לימין האידיאולוגי‪ .‬הוא יוותר‬
‫יהדות‪ ,‬הרבה פעמים נקודת המבט שלהם‬
‫על ההבנה שההתפתחות התרבותית שלו ‪-‬‬
‫היא צרכנית ועוסקת במה אני יכול לקחת‬
‫לחיים שלי”‪ ,‬מסביר אוז בשיחתנו עם תום השיעור‪“ .‬הם מתייחסים השפה‪ ,‬השירים‪ ,‬לוח השנה ומנהגי החיים ‪ -‬הם חלק מהמפעל הציוני‪,‬‬
‫לגמרא כאילו הייתה מוצר בסופרמרקט שהולכים איתו הביתה‪ .‬אבל חלק משרשרת התפתחות יהודית היסטורית‪ ,‬ויפקיר את התנ”ך בידי‬
‫אנחנו כאן בקבוצת הלימוד יצאנו לטיול ארוך‪ ,‬מרתוני‪ ,‬שהתחיל לפני האורתודוקסיה‪ .‬הוא הרוב הדומם‪.‬‬
‫כשיצחק בן־אהרון הלך לעולמו‪ ,‬נמצא ליד מיטתו ספר תנ”ך‬
‫כמעט ארבע שנים ויסתיים בעוד כעשור‪ ,‬בתום הלימוד”‪.‬‬
‫עבור אוז לא מדובר רק בהיכרות עם עולם התוכן היהודי הקדום‪ ,‬קטן שקרא מדי ערב ובו סימונים‪ .‬אחד מהם הוביל לחזון ישעיהו‪,‬‬
‫יהם לְ ַמזְ ֵמרוֹ ת‪ .‬ל ֹא יִ ּ ָׂשא גוֹ י ֶאל‬
‫אלא במהלך חברתי רחב יותר‪ ,‬ששורשיו עדתיים וסופו באפשרות “וְ כִ ְּתת ּו ַח ְרבוֹ ָתם לְ ִא ִּתים‪ ,‬וַ ֲחנִ יתוֹ ֵת ֶ‬
‫להיכרות עמוקה עם מקורות הידע של היהדות וחיבור למסגרת גּ וֹ י ֶח ֶרב‪ ,‬וְ ל ֹא יִ לְ ְמד ּו עוֹ ד ִמלְ ָח ָמה”‪ .‬בנו יריב בן־אהרון מספר‬
‫המשפחתית‪ ,‬לשורשים‪ ,‬אלו שראשית הציונות ביקשה לטשטש‪ ,‬שזו המורשת שבחר להשאיר אחריו כשעזב את העולם‪.‬‬
‫אלו שאוחדו תחת קורת הגג ה”ישראלית” כהגדרתו‪“ :‬מתוך השיח “הסימונים שהשאיר נמצאים אצלי‪ .‬בארון הספרים‬
‫על גלובליזציה והתהליך שעובר על האדם בעידן הפוסט־מודרני היהודי‪ .‬חלק ממני”‪.‬‬
‫‪119‬‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫‪120‬‬
‫הייתה לחזק את הרעיון השיתופי ולהצמיח הנהגה חדשה בקיבוצים‪,‬‬
‫[תמונה שנייה]‬
‫ומשם לטפס מעלה‪ ,‬לחברה הישראלית כולה‪ .‬אבל בעשורים הבאים‬
‫לכישלון‬
‫השכול‬
‫החזון הנבואי בין‬
‫התנועה הקיבוצית מתפרקת מנכסיה הרוחניים וחווה משבר שממנו‬
‫בשנות ה־‪ 60‬יצא לאור כתב העת “שדמות”‪ ,‬רבעון בעריכתו של לא תצא‪ .‬חוג שדמות המיתולוגי הצמיח כמעט ענף אחד בלבד; צור‬
‫אברהם שפירא (פצ’י)‪ ,‬חבר קבוצת יזרעאל‪ .‬חברי המערכת שזכו ובן־אהרון הקימו בשלהי שנות ה־‪ 70‬מערך סדנאות רעיוניות רב־‬
‫לימים לכינוי “חבורת שדמות”‪ ,‬למדו‪ ,‬כתבו וחקרו את המקורות תחומיות למדריכים בתנועה הקיבוצית ברוח כתב העת‪“ .‬למעשה‬
‫היהודיים והחלוציים‪ ,‬וביקשו להציע לתנועה הקיבוצית קרקע המשכנו את אותה התבנית עוד מתקופת שדמות”‪ ,‬מספר בן־אהרון‪.‬‬
‫תרבותית חדשה־ישנה‪ ,‬חזרה לארון הספרים היהודי בעיניים “אני העברתי שיעורי תלמוד ויצירה חלוצית‪ ,‬מוקי לימד מורשת‬
‫חלוציות‪ .‬בין הכותבים בלטו מוקי צור‪ ,‬חבר קיבוץ עין גב‪ ,‬ויריב בן־ חלוצית‪ ,‬ואלו שולבו בדינמיקה קבוצתית בהנחיית אביבה זמיר”‪.‬‬
‫אהרון‪ ,‬אז חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד‪“ .‬בקבוצה הזו התלקטו ייחוד הסדנאות‪ ,‬לדבריהם‪ ,‬היה בשילוב בין התכנים החלוציים‪,‬‬
‫אנשי שוליים מהתנועה הקיבוצית שחיפשו את המפגש האנושי‪ ,‬ככתבי אהרון דוד גורדון‪ ,‬סיפורת וביקורת של יוסף חיים ברנר‪,‬‬
‫האחר”‪ ,‬נזכר בן־אהרון‪“ .‬גם אני הרגשתי שוליים בקיבוץ המאוחד ותורות חיים של ברל כצנלסון‪ ,‬לאלו המסורתיים – תנ”ך‪ ,‬משנה‪,‬‬
‫של אז‪ ,‬אולי אפילו על תקן המשוגע‪ .‬כשהייתי מגיע לפגישות של תלמוד‪ ,‬שירת ימי הביניים‪ ,‬חסידות מאוחרת ועוד‪ .‬צור מסביר שלא‬
‫החבורה הזו ראיתי שהרעיונות שמתרוצצים אצלי‪ ,‬ולתחושתי רק השילוב בין המקורות היה מהפכני‪ ,‬אלא גם שיטת הלימוד‪:‬‬
‫“כאשר אחד מאיתנו לימד‪ ,‬המורים האחרים לקחו חלק פעיל‬
‫חורגים מהנורמה‪ ,‬מקבלים חיים בחבורה”‪.‬‬
‫מוקי צור‪ ,‬לימים סופר והיסטוריון התנועה החלוצית‪ ,‬פגש שם בקבוצה עם המודרכים בתהליך ויחד חיפשנו את הדרך”‪ .‬לשיטתו‪,‬‬
‫פתיחות ועומק שהצליחו לרגש אותו‪“ .‬אפשר היה לדבר על הכול‪ ,‬הנקודה המרכזית אינה קשורה כלל בתוכן אלא דווקא בקשרים‬
‫בלי לפגום באתגר הלימוד ובחברותא”‪ ,‬מספר צור‪“ .‬התרכובת הזו‪ ,‬שנוצרו בקבוצות‪“ .‬בדקנו בסיום כל תהליך אם הלימוד העמיק את‬
‫בין הרגישות והעומק והצד המשימתי‪ ,‬הייתה חשובה לי ומשכה הדיאלוג בינינו‪ ,‬אם חיזק את קשרי החברות‪ ,‬אם נוצרה חברותא‪ .‬לא‬
‫הייתה אצלנו היררכיה של ידע‪ .‬כולם למדו‬
‫אותי להיות חלק מהחבורה”‪ .‬אבל ככל שהיו‬
‫מכולם‪ .‬זה שונה מהותית מתהליך הלמידה‬
‫מגובשים‪ ,‬כך ספגו ביקורת ללא הרף‪ ,‬מאחר‬
‫מוקי צור‪“ ,‬חבורת שדמות”‪:‬‬
‫בעולם הרבני או בעולם ההוראה האקדמי”‪.‬‬
‫שהתכנים שבהם דנו היו זרים לתנועה‬
‫הסדנאות הפכו פופולריות ומשכו אליהן‬
‫הקיבוצית‪“ .‬מי שצועד בשוליים מתכונן‬
‫“מי שצועד בשולי הדרך מתכונן‬
‫חברים מרחבי התנועה הקיבוצית‪ .‬ד”ר מוטי‬
‫לספוג את אבק הדרך”‪ ,‬מצטט צור את בני‬
‫לספוג את האבק‪ .‬ואנחנו חטפנו אבק‪,‬‬
‫זעירא‪ ,‬חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד‪ ,‬הגיע‬
‫מרשק‪ ,‬איש הפלמ”ח‪ ,‬ממתיישביו הראשונים‬
‫גם מהציבור החילוני על העיסוק‬
‫לסדנאות באפעל בתום שירותו הצבאי‪.‬‬
‫של קיבוץ גבעת השלושה‪“ .‬ואנחנו חטפנו‬
‫במקורות הגלותיים‪ ,‬וגם מהציבור‬
‫התנועה הקיבוצית שינתה פניה באותם ימים‪.‬‬
‫אבק‪ ,‬גם מהציבור החילוני על העיסוק‬
‫הדתי על הראייה החילונית של‬
‫המשבר החריף שפקד את החברה הישראלית‬
‫במקורות הגלותיים‪ ,‬וגם מהציבור הדתי על‬
‫המקורות היהודיים”‬
‫חלחל אל תוך הקיבוצים‪ ,‬אל התקנון וחדר‬
‫הראייה החילונית של המקורות היהודיים”‪.‬‬
‫האוכל‪ ,‬וסדק את המבנה החברתי ואיתנות‬
‫ד”ר אלון גן‪ ,‬היסטוריון החוקר את עיצוב‬
‫הרוח‪“ .‬חברים סביבי‪ ,‬בוגרי המערכה הקשה‬
‫הזהות הישראלית‪ ,‬מסביר שחוג שדמות‬
‫ביקש בשעתו לתת מענה על משבר זהות בחברה הישראלית‪ ,‬של יום כיפור‪ ,‬ירדו מהארץ”‪ ,‬הוא מספר‪“ .‬צעירים עם ביוגרפיה דומה‬
‫שראשיתו במעבר מיישוב יהודי־חלוצי למדינה מאורגנת והמשכו לשלי‪ ,‬עם תשובות זהות לאלו שהיו לי‪ ,‬החליטו לא לחיות כאן יותר‪.‬‬
‫בשנות ה־‪ 60‬בעקבות שני מאורעות מטלטלי זהות‪ :‬משפט אייכמן כל חיי לימדו אותי לספר שאני ישראלי‪ ,‬יליד הארץ‪ ,‬מדבר עברית‬
‫ומלחמת ששת הימים‪“ .‬משפט אייכמן היה למעשה ההזדמנות ומשרת בצבא ‪ -‬מרכיבים שאמורים היו להספיק כדי לבנות זהות שלמה‬
‫הראשונה לישראלי הצבר לשמוע עדויות של ניצולי שואה‪ ,‬עדויות בישראל ‪ -‬אלא שכשהשתחררתי מהצבא הרגשתי שלא יכול להיות‬
‫שאינן של פרטיזנים‪ ,‬במפגש שטלטל את נפשו ‪ -‬כמו שאמר אז שהזהות הזו מסתכמת בבדיחות חילוניות ומאבקים על סגירת קולנוע‬
‫וקניון בשבת‪ .‬הייתי מוכרח לדעת מדוע אני נשאר‪ ,‬הייתי חייב לספק‬
‫חיים גורי‪‘ ,‬איש לא יצא מכאן דומה לעצמו’”‪.‬‬
‫גן סבור שהזעזוע בעקבות המפגש עם העדויות התעצם ב”תקופת לעצמי הסברים מורכבים שיעמדו מול העוזבים שקוראים לי להצטרף”‪.‬‬
‫“חשוב להבין שהשבר החברתי בעקבות מלחמת יום כיפור ודעיכת‬
‫ההמתנה”‪ ,‬אותם ימים מתוחים טרום מלחמת ששת הימים‪.‬‬
‫“התחושות באותה התקופה ניבאו חורבן‪ ,‬חשש אמיתי מפני ניצחון כוחה של תנועת העבודה כאתוס מכונן‪ ,‬רוקנו מתוכן את הזהות‬
‫צבאות ערב‪ .‬הציבור הישראלי נפגש בפעם הראשונה עם הגורל הישראלית הצברית”‪ ,‬מוסיף גן ומציין ששיאו של משבר הזהות‬
‫היהודי הקדום‪ ,‬אותו איום מתמיד שמושרש בתרבות היהודית הגיע עם המהפך בבחירות ‪ ’77‬ועלייתו לשלטון של הימין‪“ .‬בקרב‬
‫הגלותית לאורך הדורות‪ .‬השיח הציבורי עסק לראשונה במילים ציבורים גדולים בחברה הישראלית התגברה תחושת זרות וחשש‬
‫‘כליה’ ו’השמדה’‪ ,‬בהקשר אקטואלי‪ ,‬מילים שהיו זרות לטרמינולוגיה שהמדינה הופכת ימנית ולאומנית‪ .‬המציאות הזו הגבירה את הצורך‬
‫בזהות חדשה‪ ,‬יהודית־חילונית‪ ,‬המבקשת להישען על שני מקורות‬
‫הציונית הצברית עד לאותה התקופה”‪.‬‬
‫רוחות התקופה אם כן אמורות היו להעניק לחוג שדמות בסיס משלימים‪‘ :‬ארון הספרים היהודי’ (תנ”ך‪ ,‬מחשבת חז”ל‪ ,‬חסידות וכו’)‬
‫איתן למהפכה בתנועה הקיבוצית‪ .‬מהפכה תרבותית שאמורה ו’ארון הספרים החלוצי’ (כתבי חלוצי העליות הראשונות)”‪.‬‬
‫משמאל‪ :‬י"ח ברנר‪ ,‬ח"נ ביאליק‪,‬‬
‫ברל כצנלסון‪ ,‬שער העיתון "שדמות"‪,‬‬
‫מסכת של יריב בן־אהרון‪ //‬צילום‪:‬‬
‫קלוגר זולטן‪ ,‬לע"מ‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫לא רק ירידה מהארץ שימשה פתרון נוח לאלו שחשו באותה זרות‬
‫וחיפשו דרך להתמודד עם שאלת הזהות הקשה‪ ,‬גם הדת הציעה‬
‫תשובה ובעיקר שקט נפשי לבני הדור המבולבל ההוא‪“ .‬ראיתי את אורי‬
‫זוהר משתנה לי מול העיניים”‪ ,‬נזכר זעירא בגיבור התרבות האהוב עליו‬
‫שתחילה חבש כיפה ולבש ציציות במהלך עבודתו כמגיש בשעשועון‬
‫הטלוויזיוני “זה הסוד שלי”‪ ,‬עד לפרישתו המוחלטת מעולם הבידור‬
‫ב־‪“ .1977‬חבורת לול הייתה בשבילי ההומור הכי ישראלי שיש”‪,‬‬
‫נזכר זעירא‪“ .‬הם הציגו סנדלים ומכנסיים קצרים בטלוויזיה‪ .‬מוזיקה‬
‫ישראלית חדשה‪ ,‬קולנוע מקומי ושפה תרבותית שלמה שהייתי חלק‬
‫ממנה‪ ,‬שהייתה מושא לחיקוי‪ .‬כעת השחקן הנערץ עומד מולי בכיפה‬
‫ומסביר שהתרבות שלי לא מספיק רוחנית ועמוקה”‪.‬‬
‫עבור זעירא ובני דורו ההצעה לקיים דיון אחר‪ ,‬חדש‪ ,‬סביב שאלות‬
‫זהות יהודית־חלוצית קסמה ושיקפה צורך אמיתי בתשובה‪ ,‬או‬
‫לכל הפחות במקום שיאפשר לשאול‪ .‬חוג שדמות כשל בתקופתו‪,‬‬
‫אולם החזון‪ ,‬בדומה לנבואה מקראית‪ ,‬מתגשם שנים רבות מאוחר‬
‫יותר‪ .‬בוגרי הסדנאות הרעיוניות‪ ,‬ובהם זעירא‪ ,‬מקימים ברוח הזו‬
‫את המדרשה באורנים‪ ,‬המרכז החינוכי החילוני הראשון שעסק‬
‫בשאלות הזהות של הישראלים וזיקתם ליהדות‪ .‬באותה‬
‫מדרשה הכו שורשיהם של מקימי מדרשת עלמא ויוזמי‬
‫פרויקט “ירח עיון”‪.‬‬
‫ניתוח‬
‫דב אלבוים‬
‫מה בין שמיטה יהודית להלכה חילונית‬
‫צילום‪ :‬אלון רון‪" ,‬הארץ"‬
‫מה יהיה הצעד הבא? זו השאלה המנסרת לדעתי‬
‫עכשיו מעל לראשו של כל מי שעוסק בהתחדשות‬
‫יהודית חילונית‪ .‬ברור כבר לכולם שקרה משהו‬
‫בארץ‪ ,‬משהו שהבשיל בשנים האחרונות וקיבל‬
‫נראות וביטוי ציבורי רחב‪ .‬זה כבר חד־משמעי‪ .‬יותר ויותר‬
‫יהודים שאינם שומרי הלכה מקדישים זמן וכסף כדי להכיר את‬
‫מקורותיהם על רובדיהם השונים‪ .‬הקמנו בתי מדרש חופשיים‬
‫ללימוד תלמוד‪ ,‬קבלה‪ ,‬מקרא וחסידות; הקמנו גם ישיבות חילוניות‬
‫(אירוע היסטורי בתולדות עם ישראל)‪ ,‬והנה הן משגשגות ופורחות‪.‬‬
‫לראשונה‪ ,‬יש גם חברי כנסת ואנשי ציבור רבים שמחויבים באופן‬
‫אישי לרעיון היהדות החילונית המתחדשת‪.‬‬
‫אז מה עכשיו? שואלים כל השותפים למלאכה‪ .‬ויש הרבה‬
‫שאלות‪ :‬האם הגיעה העת להקמת תנועה ציבורית רחבה? מהו‬
‫השם הנכון למה שאנו מנסים ליצור ‪ -‬יהדות ישראלית? יהדות‬
‫חילונית? יהדות חופשית? אלו שאלות מרתקות ומורכבות‪ ,‬אבל‬
‫לדעתי השאלה החשובה והדחופה ביותר נמצאת ברובד יותר‬
‫בסיסי ועמוק‪ :‬האם היהדות החופשית המתחדשת יכולה לנסח‬
‫בצורה בהירה את המשמעות הרוחנית והמעשית של היהדות‬
‫בעיניה? הרי הגיע כבר הזמן שנפסיק להגדיר את יהדותנו רק על‬
‫דרך השלילה‪.‬‬
‫אפוא מתחילים ‪ -‬על אילו יסודות ברורים אני יכול אם כן‬
‫להעמיד את זהותי היהודית? איך אני מתייחס לתרבות היהודית‬
‫ההלכתית של הדורות הקודמים? מה אני לוקח ממנה עבור חיי‬
‫ומה אני משאיר לאחרים? האם אני יכול למצוא איזשהו ציר‬
‫פנימי רוחני ועמוק שמכוון אותי ללא סמכות הלכתית? מה הוא‬
‫העוגן המבטיח כי לא אלך לאיבוד? שדרכי לא תוביל אותי מחוץ‬
‫לתרבות הזו? מה יגרום לכך שילדיי ידעו איפה הבית כדי שתמיד‬
‫יוכלו לחזור אליו?‬
‫אין לי תשובות מוחלטות‪ ,‬אבל נראה לי שיש צורך דחוף‬
‫ביצירה של משהו שיישמע לרגע דבר והיפוכו‪ ,‬אבל בכל זאת‬
‫אקרא לו כאן "הלכה יהודית חילונית"‪ .‬לא מדובר בניסיון ליצור‬
‫יצור כלאיים מוזר כדי לעורר סקרנות – הלכה חילונית היא דבר‬
‫שכבר האב הגדול של ההתחדשות היהודית‪ ,‬ח"נ ביאליק‪ ,‬סימן‬
‫בצורה ברורה‪ ,‬אבל אף פעם לא הצליח לבצע‪.‬‬
‫וכך כותב ביאליק לפני כמעט ‪ 100‬שנה‪" :‬בואו והעמידו עלינו‬
‫יּוּתן לנו דפוסים לצקת בהם את רצוננו הנִ ָגר והרופס‬
‫מצוות! ַ‬
‫למטבעות מוצקות וקיימות‪ .‬צמאים אנו לגופי מעשים [‪ ]...‬אנו‬
‫כופפים את צוארנו‪ :‬איה עול הברזל? מדוע לא תבוא היד החזקה‬
‫והזרוע הנטויה?" (הלכה ואגדה‪.)1917 ,‬‬
‫למה התכוון ביאליק בבקשו ליצור הלכה? האם דיבר על‬
‫חזרה על השולחן ערוך? בוודאי שלא‪ .‬עוד באותו מאמר הוא‬
‫שואל‪" :‬ובכן‪ ,‬נתנה ראש ונשובה אל‪ ...‬ה'שולחן ערוך' (על משקל‬
‫'נתנה ראש ונשובה מצרימה' המקראי‪ ,‬שמציין חזרה למקום‬
‫של עבדות‪,‬ד"א)? מי שיגלה בדברי פנים כאלה‪ ,‬סימן שלא הבין‬
‫בהם כלום"‪.‬‬
‫אז למה כן התכוון ביאליק? סביר להניח שהתכוון לתקנונים‬
‫חברתיים שאין להם סמכות של חוק‪ ,‬אלא באים למלא את‬
‫החללים של היום־יום‪ ,‬חללים שחברה ממלאת על ידי תרבותה‬
‫ומנהגיה‪ .‬תקנונים שנבנים על ידי תרבות הנשענת מצד אחד על‬
‫עברה ושורשיה‪ ,‬ומצד שני נשארת פתוחה כלפי העתיד וההשתנות‬
‫הגלומה בו‪ .‬ברגע שניצור תקנונים שכאלו והם יהפכו להלכות‬
‫בלתי מחייבות‪ ,‬אך נהוגות ומקובלות על החברה בכללותה (למשל‪,‬‬
‫אי־נסיעה ברכב מנועי ביום הכיפורים)‪ ,‬גם הרחבנו מצד אחד‬
‫את משמעות ה"הלכה"‪ ,‬אך גם צמצמנו את תוקפה והפכנו אותה‬
‫לבלתי מחייבת וכופה‪.‬‬
‫אבל בואו נלך צעד נוסף הלאה‪ :‬בואו נדמיין הלכה שבאה‬
‫ממקור אחר לגמרי ‪ -‬ניצור הלכה שבאה מאהבה‪ .‬ניצור הלכה‬
‫שמטרתה לשרת את החירות באופן הנעלה ביותר‪ .‬ולאורה של‬
‫הלכה זו‪ ,‬הלכת החירות הזו‪ ,‬עבודת החירות הזו‪ ,‬היינו יוצרים‬
‫את הדרך ההולכת אל השבת‪ .‬הלכה כזו לא הייתה שואלת‪ :‬מה‬
‫אסור לעשות בשבת? היא הייתה שואלת‪ ,‬למשל‪ ,‬מה אני צריך‬
‫לעשות בשבת כדי לקדם את ערכי החירות שיצוקים בשבת?‬
‫האם פתיחת הרחוב למסחר בשבת מקדמת או מסיגה לאחור‬
‫את המאבק על החירות? האם לא כדאי לפתוח בתי תרבות‬
‫ולימוד בשבת באופן מסובסד על ידי המדינה כדי ליצור תחליפי‬
‫חירות לתרבות הקניות והקניונים? בקיצור‪ :‬מתי כבר תהיה הלכה‬
‫שאיננה באה לשעבד את האדם‪ ,‬אלא כזו שבאה לחולל? מתי‬
‫כבר יפסיקו אנשי הלכות השעבוד לחשוד באנשי הלכות החירות‬
‫שהם סתם רוצים "לחפף"‪" ,‬ליהנות מהחיים"‪" ,‬לעשות לעצמם‬
‫חיים קלים"? האם לא ייתכן שהלכות החירות החופשיות באות‬
‫לעולם ממקום חדש שאיננו מונע רק מיצרים נמוכים וחייתיים‬
‫(אם יש בכלל דבר כזה)?‬
‫שנת השמיטה הנכנסת עכשיו עלינו לטובה היא הזדמנות‬
‫נפלאה ליצירת הלכה חילונית חדשה‪ .‬הנה לנו רעיון מקראי‬
‫מדהים לגמרי על חברה שאחת לשבע שנים שומטת – שומטת את‬
‫האחיזה במרוץ האינסופי של הכסף והפרנסה‪ ,‬חברה שמאפשרת‬
‫לאנשים שונים וממעמדות שונים להיפגש על רקע של נתינה‬
‫וערבות הדדית‪ ,‬חברה שאחת לשבע שנים לומדת לתת חירות‬
‫לקרקע‪ ,‬לעולם‪ ,‬לסביבה‪ .‬למרבה הצער‪ ,‬היהדות ההלכתית‬
‫המסורתית שהתעצבה בחיים של גלות הפכה את השמיטה לשלל‬
‫חוקים מעוותים לחלוטין‪ ,‬כמו למשל הפתרון ההלכתי למכור את‬
‫הקרקע לגויים כדי להמשיך ולעבוד בחקלאות בשמיטה כרגיל‪ .‬זו‬
‫ההזדמנות הגדולה של ההלכה החילונית החדשה לומר את דברה‪.‬‬
‫אין דוגמה ברורה יותר לצורך בהלכה חילונית מתחדשת מרעיון‬
‫השמיטה היהודי העתיק שבא לקדם את ערכי החירות והחופש‬
‫בסביבה‪ .‬אין כמו תרגול בשמיטת האחיזה על הקרקע כדי לחשוב‬
‫מחדש על משמעות היותנו כאן על הארץ הטובה‪ .‬הלכה חילונית‬
‫שכזאת תבנה מחדש את העגלה המלאה‪.‬‬
‫דב אלבוים הוא סופר‪ ,‬מורה ויוצר בתרבות היהודית החופשית‪,‬‬
‫ממקימי הישיבה החילונית בינה ועורך "תלמוד ישראלי" על‬
‫מגילת העצמאות‬
‫‪121‬‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫‪122‬‬
‫[תמונה שלישית]‬
‫שיר של יום חולין בין שבתות לחגים‬
‫הניסיון להגדיר במסגרת הכתבה את הזהות המתגבשת כזרם‪ ,‬נתקל‬
‫לא אחת בקשיים‪ .‬כל קבוצה אידיאולוגית שמרואיינת בהמשך ביקשה‬
‫להגדיר את השונות שלה‪ ,‬להסביר במה היא נבדלת מאחרות‪ .‬וכאן‪,‬‬
‫בניגוד לזרמים הדתיים‪ ,‬אין הלכה שמאגדת את היהודי החילוני היושב‬
‫בציון‪ ,‬אין תקנון או רב שפוסק מי שייך לקהילה ואפילו אין הסכמה‬
‫על “מיהו חילוני”‪ ,‬אם בכלל‪ .‬העיתונאי יאיר שלג כינה את היהדות‬
‫המתחדשת “הזרם הרביעי”‪ .‬מנגד‪ ,‬ההגדרה “יהדות מתחדשת” לבדה‬
‫לא הצליחה לגרוף הסכמה‪“ .‬העיסוק ברוח‪ ,‬בשירה‪ ,‬בספרות וביצירה‬
‫החברתית כיום‪ ,‬מכיל נגיעות עזות בקדושה”‪ .‬מבהיר בן־אהרון‪ ,‬מזכיר‬
‫כי חז”ל השתמשו במונח המדויק “חילונאי” לתיאור אדם שאינו כהן‬
‫העוסק בקודש‪“ .‬מבחינה זו‪ ,‬אנחנו לא חילונים ‪ -‬והשימוש במושג הזה‬
‫כתפיסה חברתית מוזיל ומפספס את מהות העניין”‪.‬‬
‫בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בהתארגנויות הקהילתיות‬
‫והחברתיות לאירועי תרבות יהודית מתחדשת‪ .‬לכולם משותף הלימוד‬
‫החופשי‪ ,‬טקסי החיים האלטרנטיביים והפעילות הקהילתית‪ ,‬בעיקר‬
‫סביב קבלת השבת‪ .‬בין הדוגמאות הוותיקות ישנה קהילת “ניגון‬
‫הלב” בעמק יזרעאל‪ ,‬מיסודו של שי זרחי‪ ,‬אף הוא בוגר הסדנאות‬
‫באפעל‪ .‬הקהילה שהקים מאגדת משפחות ויחידים מרחבי הצפון‬
‫משפט אייכמן‪ ,‬מלחמת יום כיפור‪,‬‬
‫חבורת "לול" ‪ //‬צילום‪ :‬אימג'בנק‬
‫והייתה בין הראשונות שהגשימה את חזון המדרשה באורנים מחוץ‬
‫למרחב הקיבוצי‪ .‬גם בתל אביב פועלת התארגנות דומה‪“ ,‬בית התפילה‬
‫הישראלי”‪ ,‬ששורשיה אמנם בתנועה הרפורמית‪ ,‬אך בקהילה עצמה ערכי הצדק והשוויון בין אדם לרעהו‪ ,‬היא עבודה זרה‪ .‬ועבודה זרה‪,‬‬
‫מאות חילונים מרחבי העיר שזה למעלה מעשור מקיימים קבלות שבת כך מלמדת אותנו ההיסטוריה‪ ,‬סופה שהארץ מקיאה אותה‪ .‬לצערי‬
‫קהילתיות פלורליסטיות בהשתתפות מאות אנשים‪ .‬אל ההתארגנויות הרב‪ ,‬זה המצב שאנחנו דוהרים אליו בימים אלה”‪ .‬לדבריו‪ ,‬המימוש‬
‫האלה התווספה רשת בתי המדרש‪ ,‬כ־‪ 30‬בתים ללמידה יהודית היהודי איננו בשאיפה או תפילה‪ ,‬או בחיים הבאים‪ ,‬אלא בחיים‬
‫מתחדשת‪ ,‬בהם בית אלול‪ ,‬קולות‪ ,‬תמורה‪ ,‬עלמא ועוד‪ .‬ובעולם היהודי עצמם‪“ :‬אותה מילה נידחת בשפה העברית שנקראת ‘הגשמה’‬
‫כמו בעולם היהודי‪ ,‬רב השונה על הדומה‪ ,‬והוויכוח על הדרך משתרך היא היכולת והרצון‪ ,‬המוכנות והתעוזה‪ ,‬לממש את הדברים הלכה‬
‫למעשה בחיים העכשוויים‪ .‬הרעיון השיתופי‪ ,‬שביטויו הוא בין היתר‬
‫ומתארך‪ ,‬לפחות כמניין שנותיה של הציונות‪.‬‬
‫בין הארגונים המרכזיים שעוסקים בעיצוב זהות יהודית חדשה‪ ,‬ניתן בהקמת ההסתדרות לדוגמה‪ ,‬הוא הביטוי המזוקק של התפיסה‬
‫למנות עשרות קבוצות שיתופיות וקיבוצים עירוניים‪ ,‬הפרושים ברחבי היהודית שעליו עמד מרטין בובר – הכנסת הרוח ומימוש המוסר‬
‫הארץ‪ .‬החברים באותן ההתארגנויות ‪ -‬משפחות ויחידים בגילאים והצדק במציאות החיים”‪.‬‬
‫אותה “הגשמה” שמדבר עליה האוספטר היא חלק מרוח תנועת‬
‫שונים ‪ -‬עוסקים בעיקר בחינוך ועשייה חברתית ומקיימים אורח חיים‬
‫הבוגרים‪ ,‬מודל שאימצו מרבית תנועות הנוער‬
‫שיתופי‪“ .‬התנועות החינוכיות מקיימות בתוכן‬
‫הציוניות בישראל‪ .‬אותה “הגשמה” היא הרוח‬
‫את השילוב בין העולם המשימתי־חלוצי‪ ,‬חקר‬
‫ד”ר אלון גן‪:‬‬
‫הנושבת דרך מאות הקבוצות השיתופיות‬
‫ארון הספרים היהודי‪ ,‬גיבוש טקסי חיים ברוח‬
‫והקיבוצים העירוניים ברחבי הארץ‪ .‬אותה‬
‫חופשית‪ ,‬לבין רובד רוחני של שיחות נפש‬
‫“משפט אייכמן היה למעשה‬
‫“הגשמה” יוצרת מהפכה של ממש בחיבור בין‬
‫השלב‬
‫ודינמיקה קבוצתית”‪ ,‬מסביר גן‪ .‬את‬
‫ההזדמנות הראשונה לישראלי הצבר‬
‫החזון החלוצי ממנו צמחו התנועות‪ ,‬העשייה‬
‫“יודו־‬
‫בשם‬
‫ההתפתחותי הזה הוא מכנה‬
‫לשמוע עדויות של ניצולי שואה‪,‬‬
‫החברתית והקשר למקורות היהודיים‪:‬‬
‫ריאלי”‪ ,‬מיקס צברי־יהודי‪.‬‬
‫עדויות שאינן של פרטיזנים‪ ,‬במפגש‬
‫“הדבר הגדול שחוג שדמות עשה הוא בכך‬
‫בדרך כלל מדובר בבוגרי תנועות הנוער‪,‬‬
‫שטלטל את נפשו ‪ -‬כמו שאמר‬
‫שהפך את המקורות היהודיים לנגישים‬
‫ממשיכי דרכם הטבעיים של התנועות‬
‫אז חיים גורי‪‘ ,‬איש לא יצא מכאן‬
‫ויצר את התחושה שהמקורות האלה הם‬
‫החלוציות מראשית המאה שעברה‪ .‬אותם‬
‫דומה לעצמו’‪ .‬הציבור הישראלי‬
‫שלנו – התנ”ך והתלמוד הבבלי והירושלמי‪,‬‬
‫ופעילות‬
‫צעירים מתנדבים לשנת הדרכה‬
‫נפגש בפעם הראשונה עם הגורל‬
‫כל האוקיינוס האדיר הזה‪ .‬ואני חושב שחוג‬
‫חברתית שבסופה יתגייסו לשירות צבאי‬
‫היהודי הקדום‪ ,‬והשיח הציבורי עסק‬
‫שדמות עשה מעשה חברתי‪ ,‬תרבותי ורוחני‬
‫משותף כגרעין בנח”ל‪.‬‬
‫לראשונה במילים ‘כליה’ ו’השמדה’‬
‫יוצא דופן”‪ ,‬אומר האוספטר‪.‬‬
‫השיתופית‬
‫ההתחדשות‬
‫ראשית רעיון‬
‫בהקשר אקטואלי”‬
‫הקיבוץ העירוני הגדול ביותר בישראל‬
‫נבט אי שם בשנות ה־‪ ,80‬בתקופת עידן‬
‫הוא משעול‪ ,‬בנצרת עילית‪ ,‬המונה ‪ 80‬חברים‬
‫ההפרטות המאסיבי שחבט בחברה‬
‫שמתגוררים בשמונה קבוצות נפרדות‪.‬‬
‫הישראלית וסדק את זהותה‪ ,‬כשברקע‬
‫המשבר העמוק בתנועה הקיבוצית דוחף את בוגרי תנועות הנוער משעול נוסד בשנת ‪ 2000‬על ידי בוגרי תנועת המחנות העולים ותנועת‬
‫לחפש יעדי הגשמה אחרי הצבא‪ .‬התנועה הקיבוצית ‪ -‬זו שהקימו‪ ,‬קבוצות הבחירה‪ .‬לפני כשנה עברו חבריו למבנה קבע במרכז קליטה‬
‫זו שקלטה אותם ‪ -‬אינה רלוונטית עוד‪ ,‬הם מגלים‪ .‬פסח האוספטר‪ ,‬נטוש בנצרת עילית‪ .‬הקירות האפורים בבניין הישן קלטו אליהם‬
‫רכז תנועת דרור ישראל ‪ -‬היא תנועת הבוגרים של הנוער העובד חלוצים מסוג אחר‪ ,‬חלוצים רעיוניים‪ .‬אחת הקבוצות‪“ ,‬בוסתן”‪,‬‬
‫והלומד ‪ -‬היה ממובילי חידוש הרעיון השיתופי בישראל‪ .‬התנועה‪ ,‬מראשונות ההתארגנות העירונית‪ ,‬בה חברים תשעה מבוגרים‬
‫המונה כ־‪ 1,300‬חברים‪ ,‬לקחה חלק פעיל במחאה של קיץ ‪ ,2011‬והוא וכעשרים ילדים‪ ,‬החלה את דרכה בטבעון‪ .‬המדרשה באורנים הייתה‬
‫עצמו רואה חיבור ישיר בין מקורות היהדות למאבקים חברתיים‪ .‬עבורם בית רעיוני ומקום מפגש‪ .‬אחת לשבוע הם מתכנסים ללימוד‬
‫“הבעיה שלנו בחברה הישראלית‪ ,‬במצב שבו מדינת ישראל נמצאת‪ ,‬משותף בנושא השייך לעולמות התוכן של אחד החברים‪“ .‬הבנתי‬
‫שהתביעה למימוש הצדק איננה מתקיימת‪ ,‬ואני אומר זאת בכאב‪ ,‬שהקשר שלי לארץ הוא השילוב בין התרבות ליהדות‪ ,‬ורק כאן‬
‫זו ההתבוללות העמוקה ביותר של העם היהודי”‪ ,‬הוא אומר ומפנה אני יכולה לחבר בין הטבע לשפה‪ ,‬לחיות את חיי לפי מעגל השנה‬
‫למקורות‪“ :‬שואלים מדוע נחרב בית שני‪ .‬התשובה הרווחת היא בגלל היהודי שקשור לעונות השנה ולחקלאות המקומית‪ ,‬ולהיות מחוברת‬
‫הקנאה וכדומה‪ ,‬אבל במידה רבה אלו הפערים החברתיים שהפכו לבסיסים התרבותיים”‪ ,‬אומרת רעות רון‪ ,‬חברת קבוצת “בוסתן”‪.‬‬
‫להיות בלתי נסבלים והצמיחו את הקיצוניות הנוראית‪ ,‬וממנה צמח אותם “בסיסים רוחניים” הם החוקים החברתיים במקרא‪ ,‬לדבריה‪,‬‬
‫החורבן‪ .‬מי שעיניו בראשו רואה שהתפיסה של היהדות שאינה של “שמרבים לעסוק ביחס לחלש‪ ,‬לגר‪ ,‬ליתום ולאלמנה‪ ,‬לעומת‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫לדבריו‪ ,‬אחריות חברתית כמעט שאיננה קיימת בבתי המדרש‪“ :‬אני‬
‫לא רואה מישהו מהם מתמודד לרשות מועצת עיר או בפוליטיקה”‪.‬‬
‫“תיקון עולם”‪ ,‬אותו ערך יהודי עתיק‪ ,‬עובר כחוט השני בין הארגונים‬
‫השיתופיים‪ .‬זה בא לידי ביטוי בהקמת עמותות חברתיות‪ ,‬בתי‬
‫ספר ויוזמות בעלות אופי חברתי מובהק‪ ,‬לצד העשייה המסורתית‬
‫בתנועת הנוער‪ .‬כך למשל תנועת הבוגרים של השומר הצעיר הקימו‬
‫את "פסיפס ‪ -‬מרכז לחינוך ערכי"‪ ,‬תנועת דרור ישראל הקימה את‬
‫חברת ההדרכה “המעורר” ואת רשת בתי הספר והפנימיות “דרור ‪-‬‬
‫בתי חינוך”‪ ,‬קיבוץ משעול הקים את עמותת “תיקון”‪ ,‬המפעילה בין‬
‫היתר מועדוניות לילדי ונוער ברחבי הארץ‪ ,‬ובוגרי תנועת המחנות‬
‫העולים חברו לחידוש “מכון שיטים”‪ ,‬ארכיון החגים המיתולוגי של‬
‫התנועה הקיבוצית‪.‬‬
‫מכון שיטים‪ ,‬הפועל בקיבוץ בית השיטה‪ ,‬הוקם בשנות ה־‪50‬‬
‫על ידי חבר הקיבוץ אריה בן־גוריון וזוכה כיום לעדנה מחודשת‪.‬‬
‫כשהגיעו לשם חברי תנועת הבוגרים של המחנות העולים לפני שנים‬
‫אחדות‪ ,‬הם נתקלו ביותר מאלף תיקיות פרועות האוצרות בתוכן‬
‫תיעוד היסטורי אדיר בהיקפו של מערך התרבות בתנועה הקיבוצית‬
‫– החל בהגדות לפסח שהתנועה הקיבוצית טיפחה וכלה בשנת בר‬
‫המצווה‪ ,‬שהייתה למפעל חינוכי מפואר בחברה הקיבוצית הנעלמת‪.‬‬
‫התיקיות נארזו לתוך מחשבים‪ .‬מערך הסדנאות של המכון חודש‬
‫והורחב‪ ,‬ומעל לכל‪ :‬המכון מייצר אפשרות אמיתית לצקת תוכן‬
‫“אחר” לחגים בקיבוץ המתחדש‪ ,‬בקהילה המתפללת‪ ,‬או סתם בחיק‬
‫המשפחה העירונית‪.‬‬
‫ערן ירקוני‪ ,‬חבר צוות שיטים המתגורר בקיבוץ נערן‪ ,‬מספר על‬
‫התייחסות מעטה לחוקי השבת‪ ,‬בעוד ההלכה בת ימינו מרבה באין‬
‫סוף פלפולים על דיני השבת‪ ,‬מול היעדר התייחסות לגר וכתוצאה “ילקוטי חג”‪“ :‬אלו אוספים של מקורות‪ ,‬מתקופת התנ”ך ועד לציונות‬
‫מכך היעדר חקיקה שדואגת לפליטים‪ ,‬למשל‪ .‬אתה לא יכול לקרוא החלוצית‪ ,‬אשר נערכו עבור הציוני הסוציאליסט‪ ,‬במטרה לאפשר‬
‫לו למצוא שורשים למעשה הציוני במקורות העתיקים והחדשים”‪,‬‬
‫לעצמך יהודי ולנצל את שכניך”‪.‬‬
‫היא מציעה נקודת מבט פמיניסטית לאור הסתירה בין פרק א’ אולם “קשה למצוא מי שישב לקרוא ‪ 150‬עמודים לקראת סוכות‬
‫ת־הצֵּ לָ ע וכבר אין כמעט מי שעוסק בבניית וחידוש החגים שלשמם נועדו‬
‫(“זָ כָ ר וּנְ ֵק ָבה‪ּ ָ ,‬ב ָרא א ָֹתם”) לפרק ב’ (“וַ ִ ּי ֶבן יְ הוָ ה ֱאל ִֹהים ֶא ַ‬
‫ן־ה ָא ָדם‪ ,‬לְ ִא ּׁ ָשה”) בספר בראשית‪ ,‬משם “ניתן ללמוד הילקוטים”‪ ,‬הוא מוסיף בהשלמה‪ .‬במקום הילקוטים‪ ,‬נתמכת מסורת‬
‫ֲא ׁ ֶשר־לָ ַקח ִמ ָ‬
‫על גישות מגדריות קדומות ועד כמה עמוקה הייתה תפיסת עליונות החגים בערכות “משפחג”‪ ,‬חוברות פשוטות המכוונות לקריאה סביב‬
‫הגבר”‪ .‬ואת האל מאותו ספר היא רואה על דרך המשל‪ ,‬כמקור שולחן החג ומשלבות מסורת עם טקסי משפחה ציוניים‪ .‬ירקוני‬
‫השראה‪“ ,‬כחלק מהאדם עצמו‪‘ ,‬הנשמה היתרה’‪ ,‬החלק הנשגב‪ ,‬מתאר‪“ :‬משפחה שיושבת סביב השולחן עם ‘משפחג’ עוברת‬
‫חוויה רוחנית מעשירה‪ ,‬אך גם אינטימית‪ ,‬הכוללת שיחה ושירה‪.‬‬
‫הנעלה והרוחני באדם עצמו”‪.‬‬
‫הטקסטים השזורים בחוברות מבוססים על‬
‫השפעת הדיון סביב אלוהים מתחילה‬
‫מדרש הומניסטי מרעיונות החג”‪.‬‬
‫בגיל צעיר במיוחד‪ ,‬כפי שעולה משיחה‬
‫פסח האוספטר‪" ,‬דרור ישראל"‪:‬‬
‫היום פועל המכון באמצעות הרצאות‬
‫עם יאיר אלברטון‪ ,48 ,‬חבר קיבוץ תמוז‬
‫וסמינרים‪ ,‬חיבור החג לתוכן והתאמתו‬
‫שבבית שמש‪“ .‬הילדים שלנו תופסים עצמם‬
‫“במידה רבה הפערים החברתיים‬
‫לקבוצה המודרכת‪“ .‬החג אמור להיות מצפן‬
‫כחילוניים‪ ,‬אבל בבית שמש המסורתית‪ ,‬לא‬
‫הפכו להיות בלתי נסבלים והצמיחו‬
‫ערכי‪ .‬אנחנו לוקחים תנופה מהעבר‪ ,‬ומכוונים‬
‫פשוט עבור ילד להכריז בכיתה שהוא לא‬
‫את הקיצוניות הנוראית‪ ,‬וממנה צמח‬
‫לעתיד”‪ ,‬מסביר ירקוני‪“ .‬חג זה מעמד רוחני‬
‫מאמין באלוהים”‪ ,‬הוא מספר‪.‬‬
‫החורבן‪ .‬מי שעיניו בראשו רואה‬
‫בו אנו שואלים על הדרך שלנו כחברה‪ ,‬כעם‪.‬‬
‫תמוז‪ ,‬מוותיקי הקיבוצים העירוניים בארץ‬
‫שהתפיסה של היהדות שאינה של‬
‫כשהחג לא נוגע בחיים‪ ,‬הוא הופך לסמל‬
‫(לצד קיבוץ ראשית בירושלים וקיבוץ מגוון‬
‫ערכי הצדק והשוויון בין אדם לרעהו‪,‬‬
‫תלוש‪ .‬מצד שני‪ ,‬החג אינו שיעור עיוני‪ .‬אין בו‬
‫בשדרות)‪ ,‬הוקם בסוף שנות ה־‪ 80‬על ידי‬
‫היא עבודה זרה‪ .‬ועבודה זרה‪ ,‬כך‬
‫מקום למניפסטים‪ .‬צריך למצוא את האיזון‬
‫בוגרי המדרשה באורנים ובוגרי תנועות‬
‫מלמדת אותנו ההיסטוריה‪ ,‬סופה‬
‫בין הסמלים לחוגגים”‪.‬‬
‫הנוער‪ ,‬וחברים בו כיום ‪ 25‬מבוגרים וכ־‪40‬‬
‫שהארץ מקיאה אותה‪ .‬זה המצב‬
‫בין הפעילויות בולטת “שבת חינוך”‬
‫ילדים‪ .‬תמוז הוא חלק מ”מעגל הקבוצות”‬
‫שאנחנו דוהרים אליו בימים אלה”‬
‫למפקדי צה”ל‪ ,‬במרכזן הם מתעמתים עם‬
‫– התארגנות ארצית של קיבוצים עירוניים‬
‫שאלות זהות אישיות‪ ,‬חברתיות וציוניות‪.‬‬
‫וקהילות על בסיס שיתופי־סוציאליסטי‬
‫במהלך סיור בעקבות המורשת החלוצית‬
‫שאינם חלק מתנועות הבוגרים‪ .‬מרבית טקסי‬
‫הקיבוץ מותאמים לרוח החילונית שלו‪ .‬כך למשל טקס ברית המילה הם קוראים את כתבי החלוצים‪ ,‬בוחנים את ערכי מדינת היהודים‪,‬‬
‫מקבל משמעות חברתית ומתקיים לבנות ובנים כאחד‪“ .‬אני לא מדבר ומגיעים לשיח עמוק יותר על החברה הישראלית‪“ ,‬כמו השבת‬
‫על האקט הכירורגי‪ ,‬שהוא עניין טכני ושולי שכל הורה מחליט עם במדינת ישראל של היום”‪ ,‬מספר ירקוני‪“ .‬יושב מפקד‪ ,‬קצין‪ ,‬לעיתים‬
‫עצמו”‪ ,‬מדגיש אלברטון‪“ ,‬אלא על טקס חברתי של חגיגת המעמד בכיר‪ ,‬ולומד על הרעיונות החברתיים של השבת במקורות‪ ,‬על ערכי‬
‫בכל פעם שנולד ילד‪ ,‬כברית בין הקהילה להורים שמכניסים ילד חדש השוויון‪ ,‬הרוח והשמיטה המקופלים בה‪ .‬ועכשיו הוא צריך להכריע‬
‫כלפי המציאות‪ ,‬מורשת מול פוסט־מודרנה‪ .‬במציאות שלנו‪ ,‬במדינת‬
‫לקיבוץ”‪.‬‬
‫אחד הקשיים לדברי אלברטון‪ ,‬המשמש כמנכ”ל קהילה‪ ,‬העמותה ישראל הריבונית‪ ,‬אנחנו פוסקי הדור‪ .‬הדמוקרטיה שלנו תעצב את‬
‫החינוכית של הקיבוץ‪ ,‬הוא להשפיע מתוך החברה ולהיות חלק ממנה‪ .‬רוח היהדות”‪.‬‬
‫כשניהל בית ספר יסודי בעיר‪ ,‬הוא ניסה לשלב את “למדני אלוהיי”‬
‫של לאה גולדברג בתפילת שחרית ו”חלק מהילדים אכן אימצו‬
‫[סוף דבר]‬
‫בשמחה את השיר‪ ,‬ואילו אחרים ביקשו את התפילה המסורתית”‪.‬‬
‫מבחן המנהיגות החילוני‬
‫אלברטון מתעקש לקיים את ההפרדה בין ההתארגנויות השיתופיות‬
‫לבין בתי המדרש והקהילות‪“ .‬תנועות הבוגרים והקיבוצים העירוניים הבחירה של צוות שיטים להתמקד במסגרת הצבאית שותפה‬
‫מצליחים ליצור את החיבור בין חוויה טקסטואלית רוחנית‪ ,‬ניתוח לתנועות וארגונים רבים ומגלמת באופן מדויק את המאבק‬
‫חברתי ביקורתי ולקיחת אחריות חינוכית על החברה”‪ ,‬הוא אומר‪ .‬המתחולל על עיצוב הזהות הישראלית‪ .‬רצח רבין טלטל‬
‫‪123‬‬
‫היהודי החילוני >> יעל געתון‬
‫‪124‬‬
‫את החברה והפך מאורע מכונן גם בהקשר הזה‪ .‬אחריו הוקמו ברחבי‬
‫הארץ מספר מכינות קדם־צבאיות חילוניות המכשירות בני נוער‬
‫לשירות הצבאי ומשלבות מערך לימודים ועשייה חברתית‪ .‬אחת‬
‫החלוצות במסגרת זו היא מכינת רבין‪ ,‬שמייסדה‪ ,‬עו”ד דני זמיר‪,‬‬
‫ביחד עם יריב בן־אהרון‪ ,‬עיצבו את עולם התוכן שלה ברוח המדרשה‬
‫באורנים‪ ,‬שם גם היה מקום מושבה הראשון‪ .‬אבישי בן־אהרון‪ ,‬בנו‬
‫של יריב‪ ,‬הוא מבוגריה הראשונים‪.‬‬
‫ארגון בינה ‪ -‬תנועה ליהדות חברתית ‪ -‬הוא הגדול בין גופי‬
‫ההכשרה שאינו תנועת נוער‪ .‬ייחודו בשילוב בין אופי הפעילות של‬
‫תנועת הנוער‪ ,‬לזה של המכינה הקדם צבאית‪ .‬הארגון הוקם גם הוא‬
‫לאחר רצח רבין על ידי אנשי התנועה הקיבוצית‪ ,‬בהם מוקי צור‪.‬‬
‫הם ביקשו לגבש תפיסות של יהדות הומניסטית במטרה לגשר בין‬
‫קבוצות שונות בחברה הישראלית‪ .‬כיום הארגון מקיים סמינרים‬
‫בבתי הספר ובצבא‪ ,‬ישיבה חילונית‪ ,‬מכינות קדם־צבאיות ושנת‬
‫שירות ברחבי הארץ‪ ,‬וכן אפשרות לצעירים להשתלב במסגרת‬
‫לימודית המשלבת פעילות חברתית‪.‬‬
‫במבנה ישן ליד התחנה המרכזית בתל אביב‪ ,‬מקום משכנה של‬
‫הישיבה החילונית‪ ,‬משמיע ניר ברוידא‪ ,37 ,‬ראש הישיבה וסמנכ”ל‬
‫הארגון ובוגר החוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב‪ ,‬את השיר‬
‫“‪ ”Who By Fire‬של לאונרד כהן‪ .‬הוא מחלק דף עם מילות השיר‬
‫בתרגום של קובי מידן לצד המקור‪ ,‬תפילת “ונתנה תוקף” של רבי‬
‫אמנון ממגנצא‪ ,‬ומפנה את השאלה “לאן זה לוקח אתכם?”‪ ,‬ל־‪17‬‬
‫צעירות וצעירים‪ ,‬נציגי קבוצות בינה מכל רחבי הארץ‪.‬‬
‫כשאחת הצעירות טוענת נגד מעמד השיר‪ ,‬כיוון שכהן לא היה‬
‫רב או מקובל ביהדות‪ ,‬מישהו שואל אותה למה הכוונה “מקובל‬
‫ביהדות”‪ .‬כמה יהודים שמעו את השיר של לאונרד כהן וכמה קראו‬
‫את הטקסט של הרבי ממגנצא‪ ,‬ואיך מודדים “מקובל ביהדות”‪,‬‬
‫מקשה ברוידא‪ .‬מתפתח דיון סביב ההבדלים בין הגרסאות ופרשנות‬
‫השיר‪“ .‬בחרתי לפתוח בחיבור הזה כי רציתי לשתף אתכם בתפיסתי‬
‫את יום הכיפורים‪ :‬חלק משרשרת‪ ,‬התפתחות”‪ ,‬אומר ברוידא‪.‬‬
‫“השיר של לאונרד כהן‪ ,‬אמנם לוקח אותנו רחוק מהמקור‪ ,‬אך גם‬
‫משוחח איתו ומעניק לו ערך מוסף‪ .‬אולי במחזור יום הכיפורים בעוד‬
‫‪ 200‬שנה‪ ,‬הוא יהיה חלק מהתפילה”‪.‬‬
‫יובל לינדן‪ ,29 ,‬ראש המכינה הקדם־צבאית בבינה‪ ,‬היסטוריון‬
‫במקצועו וחילוני לתפיסתו‪ ,‬גויס לשירות מילואים בעוטף עזה‪,‬‬
‫בזמן מבצע “צוק איתן”‪ .‬באחד מערבי שבת הוא העביר “דבר‬
‫תורה” לחבריו ללחימה‪ ,‬חובשי כיפה‪ ,‬בנושא הציווי של יהושע בן‬
‫נון לבני ישראל לכבוש את הארץ ולהשמיד את יושביה‪ ,‬והסביר‬
‫שאי מימוש הציווי לאורך ההיסטוריה קשור בשאלות מוסריות‬
‫אקטואליות‪“ .‬יום אחרי יום אנחנו מקיימים את הדיון עד כמה‬
‫אסרטיביים אנחנו צריכים להיות ומה מידת המוסר”‪ ,‬מספר לינדן‪,‬‬
‫“הוויכוח על טקסט שנכתב לפני שנים ארוכות ומתנהל בעוטף‬
‫עזה בקרב בני ישראל שנכנסים לכבוש את הארץ‪ ,‬היה רגע מיוחד‪.‬‬
‫אנחנו לא מחדשים‪ ,‬אלא ממשיכים‪ .‬בדיון הזה הייתה הקשבה‪ .‬זה‬
‫הדיון הכי רגוע שהיה לנו”‪.‬‬
‫“בסופו של דבר העשייה והמשימה שלנו‪ ,‬כפי שאני מבין אותן‪,‬‬
‫הן לא רק בפן המדרשי־לימודי‪ ,‬אלא מצריכות ביטוי מעשי”‪ ,‬מחזק‬
‫ברוידא את דבריו‪“ .‬הביטוי מבחינתי הוא שבוגרים שלנו ידעו לבטא‬
‫זהות יהודית כפי שאנחנו מבינים אותה‪ ,‬כמקור השראה תרבותית‪,‬‬
‫מוטיבציה לצדק חברתי‪ ,‬ערכים של אהבת אדם ושוויון‪ .‬יהדות‬
‫הפוכה בעניין הזה ליהדות של עופר וינטר”‪ .‬הוא מתייחס לדברי‬
‫מח”ט גבעתי במבצע “צוק איתן”‪ ,‬דברים שעוררו בבינה שיח ער‬
‫אודות היכולת האמיתית של ההנהגה החילונית להוות אלטרנטיבה‪.‬‬
‫לינדן מסביר שהביקורת אינה מופנית כלפי הציונות הדתית‪ ,‬אלא‬
‫קשה יותר ומכוונת לחברה החילונית‪ ,‬הרוב הדומם‪“ .‬הטענה כאן היא‬
‫לא נגד עליית הציונות הדתית בסולם הדרגות‪ ,‬אלא משקפת את‬
‫הרצון שלנו להיות שם ולהגיע לרף הזה‪ .‬אני רוצה שמח”ט גבעתי הבא‬
‫יהיה בוגר בינה‪ ,‬שיגיע עם המטען הערכי שאיתו יוצא בוגר המכינה”‪.‬‬
‫והנה מתגבשת אחת הנקודות החשובות ביותר מתוך אותו מסע‬
‫בן למעלה מחמישים שנה סביב היהדות החילונית החדשה‪ :‬אין‬
‫ואקום ערכי‪ ,‬ולכן בחירתו של הרוב החילוני להמשיך להיות דומם‪,‬‬
‫להתעלם מהמורשת היהודית ההומניסטית ולוותר על הציונות‬
‫הסוציאליסטית – תפקיר את הזירה לוינטר ודומיו במלחמה – לאו‬
‫דווקא בחזית המבצעית אלא במאבק על עיצוב דמותו של דור‬
‫ההנהגה הבא של מדינת ישראל‪.‬‬
‫שיחה‬
‫שניאור עינם‬
‫מעגל החיים החילוני‬
‫על מרפסת ביתו שבקיבוץ שפיים יושב לו‬
‫שניאור עינם‪ .‬בפיו מקטרת‪ ,‬סמל שדבק בו‬
‫עם השנים‪ ,‬ובמבטו קריצה‪ ,‬המשמרת אותו‬
‫רלוונטי וחריף גם בעשור השמיני לחייו‪.‬‬
‫דמותו הכריזמטית‪ ,‬כמו גם הידע הרחב בו הוא מחזיק (הוא‬
‫אוטודידקט בעל יכולת קשירה מופלאה במהירותה בין‬
‫המקורות לאקטואליה ולתווך אותם בפשטות) – הפכו אותו‬
‫למורה דומיננטי בעולם היהדות החילוני‪ .‬עינם הוא ממקימי‬
‫ארגון בינה והוגה שמו (המבוסס על שורה בפואמה "המתמיד"‬
‫ּיֹוצר ְלנִ ְש ַׁמת ָה ֻא ָמּה")‪ .‬לאורך השנים‬
‫"הפֹה ֵבּית ַה ֵ‬
‫של ביאליק ‪ֲ -‬‬
‫ריכז סביבו תלמידים רבים במסגרות חינוכיות שונות‪ ,‬וכיום‬
‫הוא מעביר הרצאות ברחבי הארץ בנושא יהדות חילונית‪.‬‬
‫השיחה עמו‪ ,‬על המרפסת‪ ,‬לובשת אופי חינוכי שבתוכו מזוקק‬
‫תמיד המרכיב החברתי‪ .‬לפרקים מצליף ביקורת‪ ,‬לפרקים‬
‫אופטימיסט‪ .‬תמיד מרתק‪ .‬הנה מבחר מציטוטיו‪:‬‬
‫על ההלכה היהודית‪" :‬לפני ‪ 400‬שנה‪ ,‬מה היה המשותף בין‬
‫היהודי בפולין ליהודי בתימן? הרי האלוהים לא אותו האלוהים‪,‬‬
‫הלבוש שונה‪ ,‬התפילות שונות‪ ,‬וכך גם הנופים וההיסטוריה‪ .‬אז‬
‫מה קושר ביניהם? ההלכה‪ .‬מסכת משפט שהתפתחה בגלות‬
‫והכתיבה כיצד יש לנהל את החיים ‪ -‬דיני שבת‪ ,‬דיני אישות‪,‬‬
‫דין פלילי‪ .‬ההלכה הפכה רלוונטית פחות ופחות ליהודי בעולם‬
‫האזרחי המשתנה‪ .‬הציונות ביקשה חלקת אלוהים ליישם את‬
‫אותם העקרונות לפי דרכנו‪ ,‬לחדש‪ ,‬להתאים ולעדכן"‪.‬‬
‫על החברה היהודית‪" :‬אם בארצות הברית ירצה היהודי‬
‫לכונן חברה שוויונית‪ ,‬הוא יגלה כללי משחק נוקשים שטבועים‬
‫בדנ"א האמריקאי‪ .‬אבל כאן‪ ,‬רק כאן‪ ,‬את כללי המשחק אנחנו‬
‫קובעים‪ :‬האם נושיט יד לחלש‪ ‬או נהיה חברה דורסנית? אם‬
‫יש תחום שבו התרבות העברית הייתה שונה מסביבתה‪ ,‬זה‬
‫בתפיסות החברתיות והכלכליות‪ ,‬מהתנ"ך ועד הפלמ"ח‪.‬‬
‫'קהילת רווחה' זה מושג חדש בעולם‪ ,‬אבל‪ ‬הקהילה היהודית‬
‫הייתה תמיד קהילת רווחה שמקדשת דאגה לעני ושוויון"‪.‬‬
‫על שפת היהודים‪" :‬כאן חזרנו לשפה העברית‪ .‬גם בימי‬
‫שלמה המלך לא היו מיליונים שמדברים עברית כמו היום‪.‬‬
‫ולמהפכה הזו אין תקדים‪ .‬לאורך ההיסטוריה העברית לא‬
‫הייתה שפת היום־יום‪ ,‬אלא שפת הקודש‪ .‬כשאליעזר בן‬
‫יהודה דיבר עם הכלב שלו עברית‪ ,‬יצאו נגדו‪ ,‬אמרו לו 'זו לשון‬
‫קודש'‪ .‬חלפו ‪ 120‬שנה מאז ‪ -‬והעברית ניצחה‪ .‬בבנק‪ ,‬בתחבורה‬
‫הציבורית ובשוק מחנה יהודה מדברים עברית‪ .‬היידיש הפכה‬
‫להיות שפת הישיבות‪ ,‬ובלי שהרגשנו התהפכו היוצרות"‪.‬‬
‫על לוח השנה היהודי‪" :‬אם תרצו להכיר ביוגרפיה‬
‫של עם‪ ,‬הביטו בלוח השנה שלו‪ .‬המגבש‪ ‬את האמונות‪,‬‬
‫הדעות‪ ,‬האכזבות והציפיות‪ ‬של העם והתרבות‪ .‬הזמנים‬
‫קבועים‪ ,‬אבל התכנים משתנים ‪ -‬וחייבים להשתנות‪.‬‬
‫כשמשפחה מתיישבת לקריאת ההגדה בפסח הראשון שאחרי‬
‫שחרור אושוויץ‪ ,‬האם יעלה על הדעת שיקראו כאילו לא‬
‫קרה דבר? וכעבור שלוש שנים‪ ,‬בפסח הראשון שלאחר קום‬
‫המדינה‪ ,‬האם יעלה על הדעת שאקרא בהגדה כאילו לא קרה‬
‫כלום? בכל אירוע דרמטי חייב לחול שינוי בטקסט‪ .‬על אותו‬
‫מבנה מוסיפים שוב ושוב‪ ,‬ומחדשים את הזיכרון"‪.‬‬
‫על הבטחת אלוהים ליהודים‪" :‬הציונות יצאה נגד ההבטחה‬
‫האלוהית של 'והיא שעמדה'‪ ,‬וביקשה לנקוט יוזמה ולהקים‬
‫מדינה‪ .‬בקהילה היהודית ניטש ויכוח עז בין אלו שעלו‬
‫לישראל‪ ‬לאלו שנשארו מאחור‪ ,‬והאחרונים קרעו קריעה וישבו‬
‫שבעה‪ .‬ומה קרה איתם? ‪ 6‬מיליון מהם הושפלו ונשרפו חיים‪.‬‬
‫ההבטחה האלוהית לא עמדה לצדם‪ .‬אתם עדיין רוצים לשיר‬
‫'והיא שעמדה' על שולחן הסדר?"‪.‬‬
‫על המוות היהודי‪" :‬אדם חי חיים חילוניים‪ ,‬אבל מבקש למות‬
‫בצל השכינה‪ .‬מי ששולט בעולם המתים‪ ,‬שולט גם בחיים"‪.‬‬