היהודי החילוני >> יעל געתון האבולוציה של “היהודי החדש” מערכה חילונית בשלוש תמונות 116 |מאת //יעל געתון| היהודי החילוני >> יעל געתון 117 סדר פסח .קיבוץ רעים //צילום :אשר צימבליסטה היהודי החילוני >> יעל געתון 118 [תמונה ראשונה] מפתח ליהדות עבור הדורות הבאים בשעת צהריים של אחד מימי חודש אלול התכנסו בספרייה של קבוצת יזרעאל קומץ צעירים בשנות ה־ 20לחייהם .הספרייה קטנה ועמוסה .המזגן הישן נלחם אך בקושי בעומס חום כבד של סוף קיץ בעמק .ואם לא די בכך ,בחדר הסמוך מתקיים באותה העת חוג תופים קולני לילדי הקיבוץ .אבל אף נייד לא צלצל .אף יד לא סימסה מתחת לשולחן .אף אחד לא הסתכל על השעון בחוסר נחת. אותם צעירים סקרנים הם חלק מפרויקט “ירח עיון” ,בית מדרש שמתקיים בכל שנה לבוגרי צבא ,עוסק בנושאי יהדות ,זהות יהודית פלורליסטית ,ציונות ,חלוציות ,חברה וכלכלה ,ונמשך כחמישה שבועות רצופים עד יום כיפור. מוקדם יותר הם למדו שיעור על משנתה החברתית של היהדות. וכעת יושב איתם הסופר ,איש החינוך והרוח ,יריב בן־אהרון ,לקריאה בקטעים מיומניה של חנה סנש בשיעור על חלוציות .השנה ימלאו לבן־אהרון .80אביו ,השר לשעבר יצחק בן־אהרון ,ממנהיגי תנועת הפועלים בארץ ,משויך לדור שעליו לומדים הצעירים כעת .בנו ,אבישי בן־אהרון ,מרכז בין היתר את פרויקט “ירח עיון” ,שמתקיים בחסות קרן ברל כצנלסון ,בית יגאל אלון והמדרשה באורנים. הרעיון מאחורי הקמת הפרויקט הוא למעשה הצעה לזהות יהודית־ ציונית עבור הצעירים שחיים כאן ,בישראל ,ומבקשים להישאר לגור בה – ולא לוותר על היותם חילונים .אבישי מסביר שהאשם להיעדר זהות כזו טמון במידה לא מבוטלת במערכת החינוך“ .בוגר מערכת החינוך הכללית יוצא כמעט ללא כלים שיאפשרו לו להגדיר את הזהות שלו ,הישראלית והיהודית” ,הוא מסביר“ .הוא לא מכיר את המקורות, לא יודע מה השורשים שלו ,ולא מבין מדוע הוא חי דווקא בישראל. מרבית הזמן ,הזהות שלו מובלת ונתונה להשפעות התקשורת ,הלך הרוח החברתי הכללי ואופנות מתחלפות”. לשיטתו“ ,ירח עיון” נותן לתלמידיו אפשרות חדשה“ :הבוגרים שלנו לומדים על דור החלוצים שהקים את המדינה ,מבינים את נפגשים מדי יום בשעה קבועה ,תשע בבוקר ,ולומדים כחצי עמוד המניעים שלהם ואת המקורות שדחפו אותם ,וחשוב מכך :הם לומדים גמרא .בין התלמידים ניתן למנות את ד”ר אברהם אחלמה ,כימאי שהציונות היא מדרגה ,קומה נוספת במורשת היהודית .ברגע שאנחנו בשנות ה־ 70לחייו ,איש תנועת מרצ .בעבר חיפש מקומות שבהם מתנתקים מהשורשים ומוותרים על ההיכרות עם עולם התוכן היהודי ,יוכל ללמוד יהדות ולהכיר את המקורות .כך למד קורסים אקדמיים ברגע שאנחנו מתעלמים מראשית הציונות החלוצית כחלק מהרצף במחשבת ישראל ,למרות שהוא בכלל מדען .כך הגיע לבית הכנסת התרבותי של העם שלנו – אין משמעות לחיים שלנו כאן בארץ ,גם אם הקונסרבטיבי ברחובות ,על אף שאינו אדם מאמין“ .אני לא נזקק להשערה של קיום האלוהים ,אני לא נזקק למושג הזה ואין לי צורך נדבר על ערכי שיתוף ושוויון ,או ערכים נשגבים אחרים”. אבישי נמצא בסוף שנות ה־ 20לחייו ,אבל על אף גילו הצעיר הוא בו” ,הוא מסביר“ .היהדות בשבילי היא תפיסות ערכיות כתיקון עולם ,ואני רואה ביהדות תרבות ולא מצוות מקבל ומאמץ בהסכמה את כובד המורשת עשה ואל תעשה” .הוא קוטע לרגע את המשפחתית המוטל על כתפיו .כמתבקש, דבריו ומבקש להבהיר“ :חשוב לומר ,זו אינה מכתביהם הוא בקי במקורות ויודע לצטט אבישי בן־אהרון“ ,ירח עיון”: הפרשנות שלי ,אלא של ביאליק”. של רבי יהודה הנשיא ורבי יוחנן ,בנשימה ה”תועלת” המרכזית -הנובעת מהלימוד אחת עם הגותו של מרטין בובר ושירי נתן “סבא שלי ויתר על העולם היהודי המשותף שמתקיים באווירת הפריה הדדית אלתרמן .הוא חי בקהילה שיתופית בחיפה בשביל להגשים את חזון המהפכה שאליה יוצק כל אחד מהמשתתפים את עם בת זוגו ,ומרכז את תנועת החלוץ ,תנועה הציונית ולהקים את הארץ הזו. המטען התרבותי שלו -באה לידי ביטוי חינוכית ברוח הציונות ההומניסטית וערכי מפעל חייו של אבא שלי היה ועודנו בשני מוקדים עיקריים ,כפי שמסביר מגילת העצמאות“ .אני בן־בית בעולם הזה, לחדש את הגשרים בין היהדות אחלמה“ :ההיכרות עם המקורות היהודיים גדלתי לתוכו ,אבל אני לא חף מביקורת. לציונות ולפתח את האפשרות עבור מאפשרת לי בין היתר לראות את המורכבות סבא שלי ויתר על העולם היהודי שבו גדל הציבור החילוני בארץ להיות יהודי של ההלכה ולהכיר בתוכה את המרכיבים בשביל להגשים את חזון המהפכה הציונית והומניסט .התפקיד שלי בשרשרת הקפיטליסטיים ,הגזעניים והמפלים ,ולהפריד ולהקים את הארץ הזו .מפעל חייו של אבא הוא להצמיח דור שלא יצטרך ללמוד אותם מהמקורות עצמם .אני לומד באופן הזה שלי היה ועודנו לחדש את הגשרים בין מה השורשים שלו ,דור שיבחר על היהדות הקדומה ,על ההתפתחות שלה היהדות לציונות ולפתח את האפשרות עבור להיות יהודי” ומה אני רוצה לתקן בה .ושנית ,הלימוד עבורי הציבור החילוני בארץ להיות יהודי והומניסט. הוא ערך בפני עצמו ,ערך שנותן לי חירות”. התפקיד שלי בשרשרת הזו הוא להצמיח כאן החירות הזו ,בשילוב ההיכרות עם המקורות, דור שלא יצטרך ללמוד מחדש מאין הגיע ומה השורשים שלו ,דור שיבחר להיות יהודי ,דור שילמד את הנגזרות אפשרה לו בשנים האחרונות לנהל את טקסי האזכרות במשפחתו החברתיות ,התרבותיות והערכיות של המורשת שלנו ,דור שיכיר ברוח היהדות ,ולשלב יחד עם הטקסטים המסורתיים שירים ומדרשים שבארון הספרים היהודי ,לצד המקרא מונחים כתבי ברל כצנלסון ,מאוחרים יותר ,תוך הקפדה שגם הנשים במשפחתו יאמרו “קדיש”. “לא אחת אני נדהם מפסיקות רבנים מהעת ההיא ,פסיקות כוחניות שירי מאיר אריאל והמסכתות של יריב בן־אהרון”. שמעצימות את מעמד הרבנים אבל מפלות נשים וחלשים” .ועדיין, הוא מדגיש ,גם כשהפסיקות אינן לפי התפיסה המרכזית של הרבנים, באותו היום ,ברחוב שד”ל בתל אביב מתאספים עשרה גברים הוא וחבריו יקפידו לשלב אותן במדרשים ,כחלק מהפרשנויות. את הקבוצה בה חבר אחלמה ייסד קובי אוז ,המוכר כסולן להקת ונשים לקריאה משותפת בתלמוד .כבר למעלה משלוש שנים שהם היהודי החילוני >> יעל געתון קובי אוז ואברהם אחלמה בבינה ,יריב בן־אהרון ב"ירח עיון" ,מוקי צור ו"המחנות העולים" // צילום :יעל געתון ,ירון קמינסקי" ,הארץ" טיפקס .לפני כמה שנים החל אוז מסע בנבכי התלמוד ,במסגרת עלה בי צורך לא להיות אזרח העולם אלא להתחבר למשפחה שלי, קבוצת לימוד חילונית של מוזיקאים שהובילה חברת הכנסת ד”ר לעדה שממנה אני בא ,לשורשים של סבא וסבתא ומשפחתם -וזאת רות קלדרון בבית המדרש החילוני עלמא .בתום שנת הלימודים מבלי לאבד את הזהות החילונית שלי .אנחנו לומדים כאן הכול ,יש ביקש אוז ממדרשת עלמא להמשיך את הלימוד ולהקים חברותא דפים שהם משעממים ויש כאלה שמרתקים ,חז”לינו היו אנשים חילונית תחת חסותם .סביבו התגבשה קבוצה המונה כמה עשרות מצחיקים ומעצבנים ונפלאים ,בו זמנית .אנחנו נפגשים עם הטקסט תלמידים ,מרביתם חצו את גיל ה־ 40ונסיבות הגעתם אליה מגוונות .בכבוד ובאהבה”. מדרשת עלמא ופרויקט “ירח עיון” אמנם מגלמים בתוכם באזור השעה תשע בבוקר הם מתכנסים בחדרון במדרשת עלמא, ובכל פעם מישהו אחר מקריא .היום תורו של אוז .הוא פותח במקום פרקטיקה שונה זה מזה ,אבל שניהם כאחד הם הבשלה של אותו תהליך ארוך שנים ,ה”אבולוציה” של האדם שבו הסתיימה הקריאה הקודמת .זמן קצר החילוני בישראל ,שנדמה שאינו מסתפק אחרי תחילת השיעור נכנס למקום חסיד במודל הצברי היחף ,הלוחם ,אלא מחפש ברסלב .הוא מצטרף לשולחן העגול ,שסביבו קובי אוז: זהות עמוקה יותר ,שנשענת על השורשים לומדים יחד נשים וגברים .נדמה כי הוא זר היהודיים ,אבל אינה הלכתית; שמכירה לקבוצה .אוז מציע לו כיסא ומעדכן אותו “כשאנשים לומדים יהדות ,הרבה בציונות כהתפתחות העולם היהודי ,אבל שהדיון עוסק בסילוק מי ביוב ביום שבת, פעמים נקודת המבט שלהם צרכנית יודעת לבקר את מייסדיה. ממסכת עירובין .כל עוד הלימוד חופשי ואין ועוסקת במה אני יכול לקחת לחיים זוהי בעצם הזמנה פתוחה ,הצעה לאימוץ גורם המנסה לכוון את השיח ,כולם מוזמנים שלי ,מתייחסים לגמרא כאילו הייתה זהות יהודית חופשית ,הומניסטית ,היסטורית זוהי רוח הדברים .הלימוד גולש במהרהמוצר בסופרמרקט שהולכים איתו ותרבותית עבור היהודי החילוני .הוא יצקצק לדיון אקטואלי על שימוש מופרז במים ,על הביתה .אבל אנחנו כאן בקבוצת בלשונו מדי פעם מול הצעירים שעוזבים המקורות המתמעטים ועל תרבות השפע הלימוד יצאנו לטיול ארוך ,מרתוני, לברלין ,אבל לא תמיד יצליח להסביר מדוע שמבזבזת את משאביה הטבעיים .אוז מבקש שהתחיל לפני כמעט ארבע שנים מוטב להם לחיות כאן .הוא יגדיר את עצמו להבהיר שעל אף ההשוואה המתבקשת ויסתיים בעוד כעשור ,בתום הלימוד” כהומניסט ,אבל בדרך כלל ישאיר את העיסוק לחיינו ,זו אינה המטרה“ .כשאנשים לומדים בערכי הציונות לימין האידיאולוגי .הוא יוותר יהדות ,הרבה פעמים נקודת המבט שלהם על ההבנה שההתפתחות התרבותית שלו - היא צרכנית ועוסקת במה אני יכול לקחת לחיים שלי” ,מסביר אוז בשיחתנו עם תום השיעור“ .הם מתייחסים השפה ,השירים ,לוח השנה ומנהגי החיים -הם חלק מהמפעל הציוני, לגמרא כאילו הייתה מוצר בסופרמרקט שהולכים איתו הביתה .אבל חלק משרשרת התפתחות יהודית היסטורית ,ויפקיר את התנ”ך בידי אנחנו כאן בקבוצת הלימוד יצאנו לטיול ארוך ,מרתוני ,שהתחיל לפני האורתודוקסיה .הוא הרוב הדומם. כשיצחק בן־אהרון הלך לעולמו ,נמצא ליד מיטתו ספר תנ”ך כמעט ארבע שנים ויסתיים בעוד כעשור ,בתום הלימוד”. עבור אוז לא מדובר רק בהיכרות עם עולם התוכן היהודי הקדום ,קטן שקרא מדי ערב ובו סימונים .אחד מהם הוביל לחזון ישעיהו, יהם לְ ַמזְ ֵמרוֹ ת .ל ֹא יִ ּ ָׂשא גוֹ י ֶאל אלא במהלך חברתי רחב יותר ,ששורשיו עדתיים וסופו באפשרות “וְ כִ ְּתת ּו ַח ְרבוֹ ָתם לְ ִא ִּתים ,וַ ֲחנִ יתוֹ ֵת ֶ להיכרות עמוקה עם מקורות הידע של היהדות וחיבור למסגרת גּ וֹ י ֶח ֶרב ,וְ ל ֹא יִ לְ ְמד ּו עוֹ ד ִמלְ ָח ָמה” .בנו יריב בן־אהרון מספר המשפחתית ,לשורשים ,אלו שראשית הציונות ביקשה לטשטש ,שזו המורשת שבחר להשאיר אחריו כשעזב את העולם. אלו שאוחדו תחת קורת הגג ה”ישראלית” כהגדרתו“ :מתוך השיח “הסימונים שהשאיר נמצאים אצלי .בארון הספרים על גלובליזציה והתהליך שעובר על האדם בעידן הפוסט־מודרני היהודי .חלק ממני”. 119 היהודי החילוני >> יעל געתון 120 הייתה לחזק את הרעיון השיתופי ולהצמיח הנהגה חדשה בקיבוצים, [תמונה שנייה] ומשם לטפס מעלה ,לחברה הישראלית כולה .אבל בעשורים הבאים לכישלון השכול החזון הנבואי בין התנועה הקיבוצית מתפרקת מנכסיה הרוחניים וחווה משבר שממנו בשנות ה־ 60יצא לאור כתב העת “שדמות” ,רבעון בעריכתו של לא תצא .חוג שדמות המיתולוגי הצמיח כמעט ענף אחד בלבד; צור אברהם שפירא (פצ’י) ,חבר קבוצת יזרעאל .חברי המערכת שזכו ובן־אהרון הקימו בשלהי שנות ה־ 70מערך סדנאות רעיוניות רב־ לימים לכינוי “חבורת שדמות” ,למדו ,כתבו וחקרו את המקורות תחומיות למדריכים בתנועה הקיבוצית ברוח כתב העת“ .למעשה היהודיים והחלוציים ,וביקשו להציע לתנועה הקיבוצית קרקע המשכנו את אותה התבנית עוד מתקופת שדמות” ,מספר בן־אהרון. תרבותית חדשה־ישנה ,חזרה לארון הספרים היהודי בעיניים “אני העברתי שיעורי תלמוד ויצירה חלוצית ,מוקי לימד מורשת חלוציות .בין הכותבים בלטו מוקי צור ,חבר קיבוץ עין גב ,ויריב בן־ חלוצית ,ואלו שולבו בדינמיקה קבוצתית בהנחיית אביבה זמיר”. אהרון ,אז חבר קיבוץ גבעת חיים מאוחד“ .בקבוצה הזו התלקטו ייחוד הסדנאות ,לדבריהם ,היה בשילוב בין התכנים החלוציים, אנשי שוליים מהתנועה הקיבוצית שחיפשו את המפגש האנושי ,ככתבי אהרון דוד גורדון ,סיפורת וביקורת של יוסף חיים ברנר, האחר” ,נזכר בן־אהרון“ .גם אני הרגשתי שוליים בקיבוץ המאוחד ותורות חיים של ברל כצנלסון ,לאלו המסורתיים – תנ”ך ,משנה, של אז ,אולי אפילו על תקן המשוגע .כשהייתי מגיע לפגישות של תלמוד ,שירת ימי הביניים ,חסידות מאוחרת ועוד .צור מסביר שלא החבורה הזו ראיתי שהרעיונות שמתרוצצים אצלי ,ולתחושתי רק השילוב בין המקורות היה מהפכני ,אלא גם שיטת הלימוד: “כאשר אחד מאיתנו לימד ,המורים האחרים לקחו חלק פעיל חורגים מהנורמה ,מקבלים חיים בחבורה”. מוקי צור ,לימים סופר והיסטוריון התנועה החלוצית ,פגש שם בקבוצה עם המודרכים בתהליך ויחד חיפשנו את הדרך” .לשיטתו, פתיחות ועומק שהצליחו לרגש אותו“ .אפשר היה לדבר על הכול ,הנקודה המרכזית אינה קשורה כלל בתוכן אלא דווקא בקשרים בלי לפגום באתגר הלימוד ובחברותא” ,מספר צור“ .התרכובת הזו ,שנוצרו בקבוצות“ .בדקנו בסיום כל תהליך אם הלימוד העמיק את בין הרגישות והעומק והצד המשימתי ,הייתה חשובה לי ומשכה הדיאלוג בינינו ,אם חיזק את קשרי החברות ,אם נוצרה חברותא .לא הייתה אצלנו היררכיה של ידע .כולם למדו אותי להיות חלק מהחבורה” .אבל ככל שהיו מכולם .זה שונה מהותית מתהליך הלמידה מגובשים ,כך ספגו ביקורת ללא הרף ,מאחר מוקי צור“ ,חבורת שדמות”: בעולם הרבני או בעולם ההוראה האקדמי”. שהתכנים שבהם דנו היו זרים לתנועה הסדנאות הפכו פופולריות ומשכו אליהן הקיבוצית“ .מי שצועד בשוליים מתכונן “מי שצועד בשולי הדרך מתכונן חברים מרחבי התנועה הקיבוצית .ד”ר מוטי לספוג את אבק הדרך” ,מצטט צור את בני לספוג את האבק .ואנחנו חטפנו אבק, זעירא ,חבר קיבוץ גבעת חיים איחוד ,הגיע מרשק ,איש הפלמ”ח ,ממתיישביו הראשונים גם מהציבור החילוני על העיסוק לסדנאות באפעל בתום שירותו הצבאי. של קיבוץ גבעת השלושה“ .ואנחנו חטפנו במקורות הגלותיים ,וגם מהציבור התנועה הקיבוצית שינתה פניה באותם ימים. אבק ,גם מהציבור החילוני על העיסוק הדתי על הראייה החילונית של המשבר החריף שפקד את החברה הישראלית במקורות הגלותיים ,וגם מהציבור הדתי על המקורות היהודיים” חלחל אל תוך הקיבוצים ,אל התקנון וחדר הראייה החילונית של המקורות היהודיים”. האוכל ,וסדק את המבנה החברתי ואיתנות ד”ר אלון גן ,היסטוריון החוקר את עיצוב הרוח“ .חברים סביבי ,בוגרי המערכה הקשה הזהות הישראלית ,מסביר שחוג שדמות ביקש בשעתו לתת מענה על משבר זהות בחברה הישראלית ,של יום כיפור ,ירדו מהארץ” ,הוא מספר“ .צעירים עם ביוגרפיה דומה שראשיתו במעבר מיישוב יהודי־חלוצי למדינה מאורגנת והמשכו לשלי ,עם תשובות זהות לאלו שהיו לי ,החליטו לא לחיות כאן יותר. בשנות ה־ 60בעקבות שני מאורעות מטלטלי זהות :משפט אייכמן כל חיי לימדו אותי לספר שאני ישראלי ,יליד הארץ ,מדבר עברית ומלחמת ששת הימים“ .משפט אייכמן היה למעשה ההזדמנות ומשרת בצבא -מרכיבים שאמורים היו להספיק כדי לבנות זהות שלמה הראשונה לישראלי הצבר לשמוע עדויות של ניצולי שואה ,עדויות בישראל -אלא שכשהשתחררתי מהצבא הרגשתי שלא יכול להיות שאינן של פרטיזנים ,במפגש שטלטל את נפשו -כמו שאמר אז שהזהות הזו מסתכמת בבדיחות חילוניות ומאבקים על סגירת קולנוע וקניון בשבת .הייתי מוכרח לדעת מדוע אני נשאר ,הייתי חייב לספק חיים גורי‘ ,איש לא יצא מכאן דומה לעצמו’”. גן סבור שהזעזוע בעקבות המפגש עם העדויות התעצם ב”תקופת לעצמי הסברים מורכבים שיעמדו מול העוזבים שקוראים לי להצטרף”. “חשוב להבין שהשבר החברתי בעקבות מלחמת יום כיפור ודעיכת ההמתנה” ,אותם ימים מתוחים טרום מלחמת ששת הימים. “התחושות באותה התקופה ניבאו חורבן ,חשש אמיתי מפני ניצחון כוחה של תנועת העבודה כאתוס מכונן ,רוקנו מתוכן את הזהות צבאות ערב .הציבור הישראלי נפגש בפעם הראשונה עם הגורל הישראלית הצברית” ,מוסיף גן ומציין ששיאו של משבר הזהות היהודי הקדום ,אותו איום מתמיד שמושרש בתרבות היהודית הגיע עם המהפך בבחירות ’77ועלייתו לשלטון של הימין“ .בקרב הגלותית לאורך הדורות .השיח הציבורי עסק לראשונה במילים ציבורים גדולים בחברה הישראלית התגברה תחושת זרות וחשש ‘כליה’ ו’השמדה’ ,בהקשר אקטואלי ,מילים שהיו זרות לטרמינולוגיה שהמדינה הופכת ימנית ולאומנית .המציאות הזו הגבירה את הצורך בזהות חדשה ,יהודית־חילונית ,המבקשת להישען על שני מקורות הציונית הצברית עד לאותה התקופה”. רוחות התקופה אם כן אמורות היו להעניק לחוג שדמות בסיס משלימים‘ :ארון הספרים היהודי’ (תנ”ך ,מחשבת חז”ל ,חסידות וכו’) איתן למהפכה בתנועה הקיבוצית .מהפכה תרבותית שאמורה ו’ארון הספרים החלוצי’ (כתבי חלוצי העליות הראשונות)”. משמאל :י"ח ברנר ,ח"נ ביאליק, ברל כצנלסון ,שער העיתון "שדמות", מסכת של יריב בן־אהרון //צילום: קלוגר זולטן ,לע"מ היהודי החילוני >> יעל געתון לא רק ירידה מהארץ שימשה פתרון נוח לאלו שחשו באותה זרות וחיפשו דרך להתמודד עם שאלת הזהות הקשה ,גם הדת הציעה תשובה ובעיקר שקט נפשי לבני הדור המבולבל ההוא“ .ראיתי את אורי זוהר משתנה לי מול העיניים” ,נזכר זעירא בגיבור התרבות האהוב עליו שתחילה חבש כיפה ולבש ציציות במהלך עבודתו כמגיש בשעשועון הטלוויזיוני “זה הסוד שלי” ,עד לפרישתו המוחלטת מעולם הבידור ב־“ .1977חבורת לול הייתה בשבילי ההומור הכי ישראלי שיש”, נזכר זעירא“ .הם הציגו סנדלים ומכנסיים קצרים בטלוויזיה .מוזיקה ישראלית חדשה ,קולנוע מקומי ושפה תרבותית שלמה שהייתי חלק ממנה ,שהייתה מושא לחיקוי .כעת השחקן הנערץ עומד מולי בכיפה ומסביר שהתרבות שלי לא מספיק רוחנית ועמוקה”. עבור זעירא ובני דורו ההצעה לקיים דיון אחר ,חדש ,סביב שאלות זהות יהודית־חלוצית קסמה ושיקפה צורך אמיתי בתשובה ,או לכל הפחות במקום שיאפשר לשאול .חוג שדמות כשל בתקופתו, אולם החזון ,בדומה לנבואה מקראית ,מתגשם שנים רבות מאוחר יותר .בוגרי הסדנאות הרעיוניות ,ובהם זעירא ,מקימים ברוח הזו את המדרשה באורנים ,המרכז החינוכי החילוני הראשון שעסק בשאלות הזהות של הישראלים וזיקתם ליהדות .באותה מדרשה הכו שורשיהם של מקימי מדרשת עלמא ויוזמי פרויקט “ירח עיון”. ניתוח דב אלבוים מה בין שמיטה יהודית להלכה חילונית צילום :אלון רון" ,הארץ" מה יהיה הצעד הבא? זו השאלה המנסרת לדעתי עכשיו מעל לראשו של כל מי שעוסק בהתחדשות יהודית חילונית .ברור כבר לכולם שקרה משהו בארץ ,משהו שהבשיל בשנים האחרונות וקיבל נראות וביטוי ציבורי רחב .זה כבר חד־משמעי .יותר ויותר יהודים שאינם שומרי הלכה מקדישים זמן וכסף כדי להכיר את מקורותיהם על רובדיהם השונים .הקמנו בתי מדרש חופשיים ללימוד תלמוד ,קבלה ,מקרא וחסידות; הקמנו גם ישיבות חילוניות (אירוע היסטורי בתולדות עם ישראל) ,והנה הן משגשגות ופורחות. לראשונה ,יש גם חברי כנסת ואנשי ציבור רבים שמחויבים באופן אישי לרעיון היהדות החילונית המתחדשת. אז מה עכשיו? שואלים כל השותפים למלאכה .ויש הרבה שאלות :האם הגיעה העת להקמת תנועה ציבורית רחבה? מהו השם הנכון למה שאנו מנסים ליצור -יהדות ישראלית? יהדות חילונית? יהדות חופשית? אלו שאלות מרתקות ומורכבות ,אבל לדעתי השאלה החשובה והדחופה ביותר נמצאת ברובד יותר בסיסי ועמוק :האם היהדות החופשית המתחדשת יכולה לנסח בצורה בהירה את המשמעות הרוחנית והמעשית של היהדות בעיניה? הרי הגיע כבר הזמן שנפסיק להגדיר את יהדותנו רק על דרך השלילה. אפוא מתחילים -על אילו יסודות ברורים אני יכול אם כן להעמיד את זהותי היהודית? איך אני מתייחס לתרבות היהודית ההלכתית של הדורות הקודמים? מה אני לוקח ממנה עבור חיי ומה אני משאיר לאחרים? האם אני יכול למצוא איזשהו ציר פנימי רוחני ועמוק שמכוון אותי ללא סמכות הלכתית? מה הוא העוגן המבטיח כי לא אלך לאיבוד? שדרכי לא תוביל אותי מחוץ לתרבות הזו? מה יגרום לכך שילדיי ידעו איפה הבית כדי שתמיד יוכלו לחזור אליו? אין לי תשובות מוחלטות ,אבל נראה לי שיש צורך דחוף ביצירה של משהו שיישמע לרגע דבר והיפוכו ,אבל בכל זאת אקרא לו כאן "הלכה יהודית חילונית" .לא מדובר בניסיון ליצור יצור כלאיים מוזר כדי לעורר סקרנות – הלכה חילונית היא דבר שכבר האב הגדול של ההתחדשות היהודית ,ח"נ ביאליק ,סימן בצורה ברורה ,אבל אף פעם לא הצליח לבצע. וכך כותב ביאליק לפני כמעט 100שנה" :בואו והעמידו עלינו יּוּתן לנו דפוסים לצקת בהם את רצוננו הנִ ָגר והרופס מצוות! ַ למטבעות מוצקות וקיימות .צמאים אנו לגופי מעשים [ ]...אנו כופפים את צוארנו :איה עול הברזל? מדוע לא תבוא היד החזקה והזרוע הנטויה?" (הלכה ואגדה.)1917 , למה התכוון ביאליק בבקשו ליצור הלכה? האם דיבר על חזרה על השולחן ערוך? בוודאי שלא .עוד באותו מאמר הוא שואל" :ובכן ,נתנה ראש ונשובה אל ...ה'שולחן ערוך' (על משקל 'נתנה ראש ונשובה מצרימה' המקראי ,שמציין חזרה למקום של עבדות,ד"א)? מי שיגלה בדברי פנים כאלה ,סימן שלא הבין בהם כלום". אז למה כן התכוון ביאליק? סביר להניח שהתכוון לתקנונים חברתיים שאין להם סמכות של חוק ,אלא באים למלא את החללים של היום־יום ,חללים שחברה ממלאת על ידי תרבותה ומנהגיה .תקנונים שנבנים על ידי תרבות הנשענת מצד אחד על עברה ושורשיה ,ומצד שני נשארת פתוחה כלפי העתיד וההשתנות הגלומה בו .ברגע שניצור תקנונים שכאלו והם יהפכו להלכות בלתי מחייבות ,אך נהוגות ומקובלות על החברה בכללותה (למשל, אי־נסיעה ברכב מנועי ביום הכיפורים) ,גם הרחבנו מצד אחד את משמעות ה"הלכה" ,אך גם צמצמנו את תוקפה והפכנו אותה לבלתי מחייבת וכופה. אבל בואו נלך צעד נוסף הלאה :בואו נדמיין הלכה שבאה ממקור אחר לגמרי -ניצור הלכה שבאה מאהבה .ניצור הלכה שמטרתה לשרת את החירות באופן הנעלה ביותר .ולאורה של הלכה זו ,הלכת החירות הזו ,עבודת החירות הזו ,היינו יוצרים את הדרך ההולכת אל השבת .הלכה כזו לא הייתה שואלת :מה אסור לעשות בשבת? היא הייתה שואלת ,למשל ,מה אני צריך לעשות בשבת כדי לקדם את ערכי החירות שיצוקים בשבת? האם פתיחת הרחוב למסחר בשבת מקדמת או מסיגה לאחור את המאבק על החירות? האם לא כדאי לפתוח בתי תרבות ולימוד בשבת באופן מסובסד על ידי המדינה כדי ליצור תחליפי חירות לתרבות הקניות והקניונים? בקיצור :מתי כבר תהיה הלכה שאיננה באה לשעבד את האדם ,אלא כזו שבאה לחולל? מתי כבר יפסיקו אנשי הלכות השעבוד לחשוד באנשי הלכות החירות שהם סתם רוצים "לחפף"" ,ליהנות מהחיים"" ,לעשות לעצמם חיים קלים"? האם לא ייתכן שהלכות החירות החופשיות באות לעולם ממקום חדש שאיננו מונע רק מיצרים נמוכים וחייתיים (אם יש בכלל דבר כזה)? שנת השמיטה הנכנסת עכשיו עלינו לטובה היא הזדמנות נפלאה ליצירת הלכה חילונית חדשה .הנה לנו רעיון מקראי מדהים לגמרי על חברה שאחת לשבע שנים שומטת – שומטת את האחיזה במרוץ האינסופי של הכסף והפרנסה ,חברה שמאפשרת לאנשים שונים וממעמדות שונים להיפגש על רקע של נתינה וערבות הדדית ,חברה שאחת לשבע שנים לומדת לתת חירות לקרקע ,לעולם ,לסביבה .למרבה הצער ,היהדות ההלכתית המסורתית שהתעצבה בחיים של גלות הפכה את השמיטה לשלל חוקים מעוותים לחלוטין ,כמו למשל הפתרון ההלכתי למכור את הקרקע לגויים כדי להמשיך ולעבוד בחקלאות בשמיטה כרגיל .זו ההזדמנות הגדולה של ההלכה החילונית החדשה לומר את דברה. אין דוגמה ברורה יותר לצורך בהלכה חילונית מתחדשת מרעיון השמיטה היהודי העתיק שבא לקדם את ערכי החירות והחופש בסביבה .אין כמו תרגול בשמיטת האחיזה על הקרקע כדי לחשוב מחדש על משמעות היותנו כאן על הארץ הטובה .הלכה חילונית שכזאת תבנה מחדש את העגלה המלאה. דב אלבוים הוא סופר ,מורה ויוצר בתרבות היהודית החופשית, ממקימי הישיבה החילונית בינה ועורך "תלמוד ישראלי" על מגילת העצמאות 121 היהודי החילוני >> יעל געתון 122 [תמונה שלישית] שיר של יום חולין בין שבתות לחגים הניסיון להגדיר במסגרת הכתבה את הזהות המתגבשת כזרם ,נתקל לא אחת בקשיים .כל קבוצה אידיאולוגית שמרואיינת בהמשך ביקשה להגדיר את השונות שלה ,להסביר במה היא נבדלת מאחרות .וכאן, בניגוד לזרמים הדתיים ,אין הלכה שמאגדת את היהודי החילוני היושב בציון ,אין תקנון או רב שפוסק מי שייך לקהילה ואפילו אין הסכמה על “מיהו חילוני” ,אם בכלל .העיתונאי יאיר שלג כינה את היהדות המתחדשת “הזרם הרביעי” .מנגד ,ההגדרה “יהדות מתחדשת” לבדה לא הצליחה לגרוף הסכמה“ .העיסוק ברוח ,בשירה ,בספרות וביצירה החברתית כיום ,מכיל נגיעות עזות בקדושה” .מבהיר בן־אהרון ,מזכיר כי חז”ל השתמשו במונח המדויק “חילונאי” לתיאור אדם שאינו כהן העוסק בקודש“ .מבחינה זו ,אנחנו לא חילונים -והשימוש במושג הזה כתפיסה חברתית מוזיל ומפספס את מהות העניין”. בעשור האחרון חלה עלייה דרמטית בהתארגנויות הקהילתיות והחברתיות לאירועי תרבות יהודית מתחדשת .לכולם משותף הלימוד החופשי ,טקסי החיים האלטרנטיביים והפעילות הקהילתית ,בעיקר סביב קבלת השבת .בין הדוגמאות הוותיקות ישנה קהילת “ניגון הלב” בעמק יזרעאל ,מיסודו של שי זרחי ,אף הוא בוגר הסדנאות באפעל .הקהילה שהקים מאגדת משפחות ויחידים מרחבי הצפון משפט אייכמן ,מלחמת יום כיפור, חבורת "לול" //צילום :אימג'בנק והייתה בין הראשונות שהגשימה את חזון המדרשה באורנים מחוץ למרחב הקיבוצי .גם בתל אביב פועלת התארגנות דומה“ ,בית התפילה הישראלי” ,ששורשיה אמנם בתנועה הרפורמית ,אך בקהילה עצמה ערכי הצדק והשוויון בין אדם לרעהו ,היא עבודה זרה .ועבודה זרה, מאות חילונים מרחבי העיר שזה למעלה מעשור מקיימים קבלות שבת כך מלמדת אותנו ההיסטוריה ,סופה שהארץ מקיאה אותה .לצערי קהילתיות פלורליסטיות בהשתתפות מאות אנשים .אל ההתארגנויות הרב ,זה המצב שאנחנו דוהרים אליו בימים אלה” .לדבריו ,המימוש האלה התווספה רשת בתי המדרש ,כ־ 30בתים ללמידה יהודית היהודי איננו בשאיפה או תפילה ,או בחיים הבאים ,אלא בחיים מתחדשת ,בהם בית אלול ,קולות ,תמורה ,עלמא ועוד .ובעולם היהודי עצמם“ :אותה מילה נידחת בשפה העברית שנקראת ‘הגשמה’ כמו בעולם היהודי ,רב השונה על הדומה ,והוויכוח על הדרך משתרך היא היכולת והרצון ,המוכנות והתעוזה ,לממש את הדברים הלכה למעשה בחיים העכשוויים .הרעיון השיתופי ,שביטויו הוא בין היתר ומתארך ,לפחות כמניין שנותיה של הציונות. בין הארגונים המרכזיים שעוסקים בעיצוב זהות יהודית חדשה ,ניתן בהקמת ההסתדרות לדוגמה ,הוא הביטוי המזוקק של התפיסה למנות עשרות קבוצות שיתופיות וקיבוצים עירוניים ,הפרושים ברחבי היהודית שעליו עמד מרטין בובר – הכנסת הרוח ומימוש המוסר הארץ .החברים באותן ההתארגנויות -משפחות ויחידים בגילאים והצדק במציאות החיים”. אותה “הגשמה” שמדבר עליה האוספטר היא חלק מרוח תנועת שונים -עוסקים בעיקר בחינוך ועשייה חברתית ומקיימים אורח חיים הבוגרים ,מודל שאימצו מרבית תנועות הנוער שיתופי“ .התנועות החינוכיות מקיימות בתוכן הציוניות בישראל .אותה “הגשמה” היא הרוח את השילוב בין העולם המשימתי־חלוצי ,חקר ד”ר אלון גן: הנושבת דרך מאות הקבוצות השיתופיות ארון הספרים היהודי ,גיבוש טקסי חיים ברוח והקיבוצים העירוניים ברחבי הארץ .אותה חופשית ,לבין רובד רוחני של שיחות נפש “משפט אייכמן היה למעשה “הגשמה” יוצרת מהפכה של ממש בחיבור בין השלב ודינמיקה קבוצתית” ,מסביר גן .את ההזדמנות הראשונה לישראלי הצבר החזון החלוצי ממנו צמחו התנועות ,העשייה “יודו־ בשם ההתפתחותי הזה הוא מכנה לשמוע עדויות של ניצולי שואה, החברתית והקשר למקורות היהודיים: ריאלי” ,מיקס צברי־יהודי. עדויות שאינן של פרטיזנים ,במפגש “הדבר הגדול שחוג שדמות עשה הוא בכך בדרך כלל מדובר בבוגרי תנועות הנוער, שטלטל את נפשו -כמו שאמר שהפך את המקורות היהודיים לנגישים ממשיכי דרכם הטבעיים של התנועות אז חיים גורי‘ ,איש לא יצא מכאן ויצר את התחושה שהמקורות האלה הם החלוציות מראשית המאה שעברה .אותם דומה לעצמו’ .הציבור הישראלי שלנו – התנ”ך והתלמוד הבבלי והירושלמי, ופעילות צעירים מתנדבים לשנת הדרכה נפגש בפעם הראשונה עם הגורל כל האוקיינוס האדיר הזה .ואני חושב שחוג חברתית שבסופה יתגייסו לשירות צבאי היהודי הקדום ,והשיח הציבורי עסק שדמות עשה מעשה חברתי ,תרבותי ורוחני משותף כגרעין בנח”ל. לראשונה במילים ‘כליה’ ו’השמדה’ יוצא דופן” ,אומר האוספטר. השיתופית ההתחדשות ראשית רעיון בהקשר אקטואלי” הקיבוץ העירוני הגדול ביותר בישראל נבט אי שם בשנות ה־ ,80בתקופת עידן הוא משעול ,בנצרת עילית ,המונה 80חברים ההפרטות המאסיבי שחבט בחברה שמתגוררים בשמונה קבוצות נפרדות. הישראלית וסדק את זהותה ,כשברקע המשבר העמוק בתנועה הקיבוצית דוחף את בוגרי תנועות הנוער משעול נוסד בשנת 2000על ידי בוגרי תנועת המחנות העולים ותנועת לחפש יעדי הגשמה אחרי הצבא .התנועה הקיבוצית -זו שהקימו ,קבוצות הבחירה .לפני כשנה עברו חבריו למבנה קבע במרכז קליטה זו שקלטה אותם -אינה רלוונטית עוד ,הם מגלים .פסח האוספטר ,נטוש בנצרת עילית .הקירות האפורים בבניין הישן קלטו אליהם רכז תנועת דרור ישראל -היא תנועת הבוגרים של הנוער העובד חלוצים מסוג אחר ,חלוצים רעיוניים .אחת הקבוצות“ ,בוסתן”, והלומד -היה ממובילי חידוש הרעיון השיתופי בישראל .התנועה ,מראשונות ההתארגנות העירונית ,בה חברים תשעה מבוגרים המונה כ־ 1,300חברים ,לקחה חלק פעיל במחאה של קיץ ,2011והוא וכעשרים ילדים ,החלה את דרכה בטבעון .המדרשה באורנים הייתה עצמו רואה חיבור ישיר בין מקורות היהדות למאבקים חברתיים .עבורם בית רעיוני ומקום מפגש .אחת לשבוע הם מתכנסים ללימוד “הבעיה שלנו בחברה הישראלית ,במצב שבו מדינת ישראל נמצאת ,משותף בנושא השייך לעולמות התוכן של אחד החברים“ .הבנתי שהתביעה למימוש הצדק איננה מתקיימת ,ואני אומר זאת בכאב ,שהקשר שלי לארץ הוא השילוב בין התרבות ליהדות ,ורק כאן זו ההתבוללות העמוקה ביותר של העם היהודי” ,הוא אומר ומפנה אני יכולה לחבר בין הטבע לשפה ,לחיות את חיי לפי מעגל השנה למקורות“ :שואלים מדוע נחרב בית שני .התשובה הרווחת היא בגלל היהודי שקשור לעונות השנה ולחקלאות המקומית ,ולהיות מחוברת הקנאה וכדומה ,אבל במידה רבה אלו הפערים החברתיים שהפכו לבסיסים התרבותיים” ,אומרת רעות רון ,חברת קבוצת “בוסתן”. להיות בלתי נסבלים והצמיחו את הקיצוניות הנוראית ,וממנה צמח אותם “בסיסים רוחניים” הם החוקים החברתיים במקרא ,לדבריה, החורבן .מי שעיניו בראשו רואה שהתפיסה של היהדות שאינה של “שמרבים לעסוק ביחס לחלש ,לגר ,ליתום ולאלמנה ,לעומת היהודי החילוני >> יעל געתון לדבריו ,אחריות חברתית כמעט שאיננה קיימת בבתי המדרש“ :אני לא רואה מישהו מהם מתמודד לרשות מועצת עיר או בפוליטיקה”. “תיקון עולם” ,אותו ערך יהודי עתיק ,עובר כחוט השני בין הארגונים השיתופיים .זה בא לידי ביטוי בהקמת עמותות חברתיות ,בתי ספר ויוזמות בעלות אופי חברתי מובהק ,לצד העשייה המסורתית בתנועת הנוער .כך למשל תנועת הבוגרים של השומר הצעיר הקימו את "פסיפס -מרכז לחינוך ערכי" ,תנועת דרור ישראל הקימה את חברת ההדרכה “המעורר” ואת רשת בתי הספר והפנימיות “דרור - בתי חינוך” ,קיבוץ משעול הקים את עמותת “תיקון” ,המפעילה בין היתר מועדוניות לילדי ונוער ברחבי הארץ ,ובוגרי תנועת המחנות העולים חברו לחידוש “מכון שיטים” ,ארכיון החגים המיתולוגי של התנועה הקיבוצית. מכון שיטים ,הפועל בקיבוץ בית השיטה ,הוקם בשנות ה־50 על ידי חבר הקיבוץ אריה בן־גוריון וזוכה כיום לעדנה מחודשת. כשהגיעו לשם חברי תנועת הבוגרים של המחנות העולים לפני שנים אחדות ,הם נתקלו ביותר מאלף תיקיות פרועות האוצרות בתוכן תיעוד היסטורי אדיר בהיקפו של מערך התרבות בתנועה הקיבוצית – החל בהגדות לפסח שהתנועה הקיבוצית טיפחה וכלה בשנת בר המצווה ,שהייתה למפעל חינוכי מפואר בחברה הקיבוצית הנעלמת. התיקיות נארזו לתוך מחשבים .מערך הסדנאות של המכון חודש והורחב ,ומעל לכל :המכון מייצר אפשרות אמיתית לצקת תוכן “אחר” לחגים בקיבוץ המתחדש ,בקהילה המתפללת ,או סתם בחיק המשפחה העירונית. ערן ירקוני ,חבר צוות שיטים המתגורר בקיבוץ נערן ,מספר על התייחסות מעטה לחוקי השבת ,בעוד ההלכה בת ימינו מרבה באין סוף פלפולים על דיני השבת ,מול היעדר התייחסות לגר וכתוצאה “ילקוטי חג”“ :אלו אוספים של מקורות ,מתקופת התנ”ך ועד לציונות מכך היעדר חקיקה שדואגת לפליטים ,למשל .אתה לא יכול לקרוא החלוצית ,אשר נערכו עבור הציוני הסוציאליסט ,במטרה לאפשר לו למצוא שורשים למעשה הציוני במקורות העתיקים והחדשים”, לעצמך יהודי ולנצל את שכניך”. היא מציעה נקודת מבט פמיניסטית לאור הסתירה בין פרק א’ אולם “קשה למצוא מי שישב לקרוא 150עמודים לקראת סוכות ת־הצֵּ לָ ע וכבר אין כמעט מי שעוסק בבניית וחידוש החגים שלשמם נועדו (“זָ כָ ר וּנְ ֵק ָבהּ ָ ,ב ָרא א ָֹתם”) לפרק ב’ (“וַ ִ ּי ֶבן יְ הוָ ה ֱאל ִֹהים ֶא ַ ן־ה ָא ָדם ,לְ ִא ּׁ ָשה”) בספר בראשית ,משם “ניתן ללמוד הילקוטים” ,הוא מוסיף בהשלמה .במקום הילקוטים ,נתמכת מסורת ֲא ׁ ֶשר־לָ ַקח ִמ ָ על גישות מגדריות קדומות ועד כמה עמוקה הייתה תפיסת עליונות החגים בערכות “משפחג” ,חוברות פשוטות המכוונות לקריאה סביב הגבר” .ואת האל מאותו ספר היא רואה על דרך המשל ,כמקור שולחן החג ומשלבות מסורת עם טקסי משפחה ציוניים .ירקוני השראה“ ,כחלק מהאדם עצמו‘ ,הנשמה היתרה’ ,החלק הנשגב ,מתאר“ :משפחה שיושבת סביב השולחן עם ‘משפחג’ עוברת חוויה רוחנית מעשירה ,אך גם אינטימית ,הכוללת שיחה ושירה. הנעלה והרוחני באדם עצמו”. הטקסטים השזורים בחוברות מבוססים על השפעת הדיון סביב אלוהים מתחילה מדרש הומניסטי מרעיונות החג”. בגיל צעיר במיוחד ,כפי שעולה משיחה פסח האוספטר" ,דרור ישראל": היום פועל המכון באמצעות הרצאות עם יאיר אלברטון ,48 ,חבר קיבוץ תמוז וסמינרים ,חיבור החג לתוכן והתאמתו שבבית שמש“ .הילדים שלנו תופסים עצמם “במידה רבה הפערים החברתיים לקבוצה המודרכת“ .החג אמור להיות מצפן כחילוניים ,אבל בבית שמש המסורתית ,לא הפכו להיות בלתי נסבלים והצמיחו ערכי .אנחנו לוקחים תנופה מהעבר ,ומכוונים פשוט עבור ילד להכריז בכיתה שהוא לא את הקיצוניות הנוראית ,וממנה צמח לעתיד” ,מסביר ירקוני“ .חג זה מעמד רוחני מאמין באלוהים” ,הוא מספר. החורבן .מי שעיניו בראשו רואה בו אנו שואלים על הדרך שלנו כחברה ,כעם. תמוז ,מוותיקי הקיבוצים העירוניים בארץ שהתפיסה של היהדות שאינה של כשהחג לא נוגע בחיים ,הוא הופך לסמל (לצד קיבוץ ראשית בירושלים וקיבוץ מגוון ערכי הצדק והשוויון בין אדם לרעהו, תלוש .מצד שני ,החג אינו שיעור עיוני .אין בו בשדרות) ,הוקם בסוף שנות ה־ 80על ידי היא עבודה זרה .ועבודה זרה ,כך מקום למניפסטים .צריך למצוא את האיזון בוגרי המדרשה באורנים ובוגרי תנועות מלמדת אותנו ההיסטוריה ,סופה בין הסמלים לחוגגים”. הנוער ,וחברים בו כיום 25מבוגרים וכ־40 שהארץ מקיאה אותה .זה המצב בין הפעילויות בולטת “שבת חינוך” ילדים .תמוז הוא חלק מ”מעגל הקבוצות” שאנחנו דוהרים אליו בימים אלה” למפקדי צה”ל ,במרכזן הם מתעמתים עם – התארגנות ארצית של קיבוצים עירוניים שאלות זהות אישיות ,חברתיות וציוניות. וקהילות על בסיס שיתופי־סוציאליסטי במהלך סיור בעקבות המורשת החלוצית שאינם חלק מתנועות הבוגרים .מרבית טקסי הקיבוץ מותאמים לרוח החילונית שלו .כך למשל טקס ברית המילה הם קוראים את כתבי החלוצים ,בוחנים את ערכי מדינת היהודים, מקבל משמעות חברתית ומתקיים לבנות ובנים כאחד“ .אני לא מדבר ומגיעים לשיח עמוק יותר על החברה הישראלית“ ,כמו השבת על האקט הכירורגי ,שהוא עניין טכני ושולי שכל הורה מחליט עם במדינת ישראל של היום” ,מספר ירקוני“ .יושב מפקד ,קצין ,לעיתים עצמו” ,מדגיש אלברטון“ ,אלא על טקס חברתי של חגיגת המעמד בכיר ,ולומד על הרעיונות החברתיים של השבת במקורות ,על ערכי בכל פעם שנולד ילד ,כברית בין הקהילה להורים שמכניסים ילד חדש השוויון ,הרוח והשמיטה המקופלים בה .ועכשיו הוא צריך להכריע כלפי המציאות ,מורשת מול פוסט־מודרנה .במציאות שלנו ,במדינת לקיבוץ”. אחד הקשיים לדברי אלברטון ,המשמש כמנכ”ל קהילה ,העמותה ישראל הריבונית ,אנחנו פוסקי הדור .הדמוקרטיה שלנו תעצב את החינוכית של הקיבוץ ,הוא להשפיע מתוך החברה ולהיות חלק ממנה .רוח היהדות”. כשניהל בית ספר יסודי בעיר ,הוא ניסה לשלב את “למדני אלוהיי” של לאה גולדברג בתפילת שחרית ו”חלק מהילדים אכן אימצו [סוף דבר] בשמחה את השיר ,ואילו אחרים ביקשו את התפילה המסורתית”. מבחן המנהיגות החילוני אלברטון מתעקש לקיים את ההפרדה בין ההתארגנויות השיתופיות לבין בתי המדרש והקהילות“ .תנועות הבוגרים והקיבוצים העירוניים הבחירה של צוות שיטים להתמקד במסגרת הצבאית שותפה מצליחים ליצור את החיבור בין חוויה טקסטואלית רוחנית ,ניתוח לתנועות וארגונים רבים ומגלמת באופן מדויק את המאבק חברתי ביקורתי ולקיחת אחריות חינוכית על החברה” ,הוא אומר .המתחולל על עיצוב הזהות הישראלית .רצח רבין טלטל 123 היהודי החילוני >> יעל געתון 124 את החברה והפך מאורע מכונן גם בהקשר הזה .אחריו הוקמו ברחבי הארץ מספר מכינות קדם־צבאיות חילוניות המכשירות בני נוער לשירות הצבאי ומשלבות מערך לימודים ועשייה חברתית .אחת החלוצות במסגרת זו היא מכינת רבין ,שמייסדה ,עו”ד דני זמיר, ביחד עם יריב בן־אהרון ,עיצבו את עולם התוכן שלה ברוח המדרשה באורנים ,שם גם היה מקום מושבה הראשון .אבישי בן־אהרון ,בנו של יריב ,הוא מבוגריה הראשונים. ארגון בינה -תנועה ליהדות חברתית -הוא הגדול בין גופי ההכשרה שאינו תנועת נוער .ייחודו בשילוב בין אופי הפעילות של תנועת הנוער ,לזה של המכינה הקדם צבאית .הארגון הוקם גם הוא לאחר רצח רבין על ידי אנשי התנועה הקיבוצית ,בהם מוקי צור. הם ביקשו לגבש תפיסות של יהדות הומניסטית במטרה לגשר בין קבוצות שונות בחברה הישראלית .כיום הארגון מקיים סמינרים בבתי הספר ובצבא ,ישיבה חילונית ,מכינות קדם־צבאיות ושנת שירות ברחבי הארץ ,וכן אפשרות לצעירים להשתלב במסגרת לימודית המשלבת פעילות חברתית. במבנה ישן ליד התחנה המרכזית בתל אביב ,מקום משכנה של הישיבה החילונית ,משמיע ניר ברוידא ,37 ,ראש הישיבה וסמנכ”ל הארגון ובוגר החוג לתלמוד באוניברסיטת תל אביב ,את השיר “ ”Who By Fireשל לאונרד כהן .הוא מחלק דף עם מילות השיר בתרגום של קובי מידן לצד המקור ,תפילת “ונתנה תוקף” של רבי אמנון ממגנצא ,ומפנה את השאלה “לאן זה לוקח אתכם?” ,ל־17 צעירות וצעירים ,נציגי קבוצות בינה מכל רחבי הארץ. כשאחת הצעירות טוענת נגד מעמד השיר ,כיוון שכהן לא היה רב או מקובל ביהדות ,מישהו שואל אותה למה הכוונה “מקובל ביהדות” .כמה יהודים שמעו את השיר של לאונרד כהן וכמה קראו את הטקסט של הרבי ממגנצא ,ואיך מודדים “מקובל ביהדות”, מקשה ברוידא .מתפתח דיון סביב ההבדלים בין הגרסאות ופרשנות השיר“ .בחרתי לפתוח בחיבור הזה כי רציתי לשתף אתכם בתפיסתי את יום הכיפורים :חלק משרשרת ,התפתחות” ,אומר ברוידא. “השיר של לאונרד כהן ,אמנם לוקח אותנו רחוק מהמקור ,אך גם משוחח איתו ומעניק לו ערך מוסף .אולי במחזור יום הכיפורים בעוד 200שנה ,הוא יהיה חלק מהתפילה”. יובל לינדן ,29 ,ראש המכינה הקדם־צבאית בבינה ,היסטוריון במקצועו וחילוני לתפיסתו ,גויס לשירות מילואים בעוטף עזה, בזמן מבצע “צוק איתן” .באחד מערבי שבת הוא העביר “דבר תורה” לחבריו ללחימה ,חובשי כיפה ,בנושא הציווי של יהושע בן נון לבני ישראל לכבוש את הארץ ולהשמיד את יושביה ,והסביר שאי מימוש הציווי לאורך ההיסטוריה קשור בשאלות מוסריות אקטואליות“ .יום אחרי יום אנחנו מקיימים את הדיון עד כמה אסרטיביים אנחנו צריכים להיות ומה מידת המוסר” ,מספר לינדן, “הוויכוח על טקסט שנכתב לפני שנים ארוכות ומתנהל בעוטף עזה בקרב בני ישראל שנכנסים לכבוש את הארץ ,היה רגע מיוחד. אנחנו לא מחדשים ,אלא ממשיכים .בדיון הזה הייתה הקשבה .זה הדיון הכי רגוע שהיה לנו”. “בסופו של דבר העשייה והמשימה שלנו ,כפי שאני מבין אותן, הן לא רק בפן המדרשי־לימודי ,אלא מצריכות ביטוי מעשי” ,מחזק ברוידא את דבריו“ .הביטוי מבחינתי הוא שבוגרים שלנו ידעו לבטא זהות יהודית כפי שאנחנו מבינים אותה ,כמקור השראה תרבותית, מוטיבציה לצדק חברתי ,ערכים של אהבת אדם ושוויון .יהדות הפוכה בעניין הזה ליהדות של עופר וינטר” .הוא מתייחס לדברי מח”ט גבעתי במבצע “צוק איתן” ,דברים שעוררו בבינה שיח ער אודות היכולת האמיתית של ההנהגה החילונית להוות אלטרנטיבה. לינדן מסביר שהביקורת אינה מופנית כלפי הציונות הדתית ,אלא קשה יותר ומכוונת לחברה החילונית ,הרוב הדומם“ .הטענה כאן היא לא נגד עליית הציונות הדתית בסולם הדרגות ,אלא משקפת את הרצון שלנו להיות שם ולהגיע לרף הזה .אני רוצה שמח”ט גבעתי הבא יהיה בוגר בינה ,שיגיע עם המטען הערכי שאיתו יוצא בוגר המכינה”. והנה מתגבשת אחת הנקודות החשובות ביותר מתוך אותו מסע בן למעלה מחמישים שנה סביב היהדות החילונית החדשה :אין ואקום ערכי ,ולכן בחירתו של הרוב החילוני להמשיך להיות דומם, להתעלם מהמורשת היהודית ההומניסטית ולוותר על הציונות הסוציאליסטית – תפקיר את הזירה לוינטר ודומיו במלחמה – לאו דווקא בחזית המבצעית אלא במאבק על עיצוב דמותו של דור ההנהגה הבא של מדינת ישראל. שיחה שניאור עינם מעגל החיים החילוני על מרפסת ביתו שבקיבוץ שפיים יושב לו שניאור עינם .בפיו מקטרת ,סמל שדבק בו עם השנים ,ובמבטו קריצה ,המשמרת אותו רלוונטי וחריף גם בעשור השמיני לחייו. דמותו הכריזמטית ,כמו גם הידע הרחב בו הוא מחזיק (הוא אוטודידקט בעל יכולת קשירה מופלאה במהירותה בין המקורות לאקטואליה ולתווך אותם בפשטות) – הפכו אותו למורה דומיננטי בעולם היהדות החילוני .עינם הוא ממקימי ארגון בינה והוגה שמו (המבוסס על שורה בפואמה "המתמיד" ּיֹוצר ְלנִ ְש ַׁמת ָה ֻא ָמּה") .לאורך השנים "הפֹה ֵבּית ַה ֵ של ביאליק ֲ - ריכז סביבו תלמידים רבים במסגרות חינוכיות שונות ,וכיום הוא מעביר הרצאות ברחבי הארץ בנושא יהדות חילונית. השיחה עמו ,על המרפסת ,לובשת אופי חינוכי שבתוכו מזוקק תמיד המרכיב החברתי .לפרקים מצליף ביקורת ,לפרקים אופטימיסט .תמיד מרתק .הנה מבחר מציטוטיו: על ההלכה היהודית" :לפני 400שנה ,מה היה המשותף בין היהודי בפולין ליהודי בתימן? הרי האלוהים לא אותו האלוהים, הלבוש שונה ,התפילות שונות ,וכך גם הנופים וההיסטוריה .אז מה קושר ביניהם? ההלכה .מסכת משפט שהתפתחה בגלות והכתיבה כיצד יש לנהל את החיים -דיני שבת ,דיני אישות, דין פלילי .ההלכה הפכה רלוונטית פחות ופחות ליהודי בעולם האזרחי המשתנה .הציונות ביקשה חלקת אלוהים ליישם את אותם העקרונות לפי דרכנו ,לחדש ,להתאים ולעדכן". על החברה היהודית" :אם בארצות הברית ירצה היהודי לכונן חברה שוויונית ,הוא יגלה כללי משחק נוקשים שטבועים בדנ"א האמריקאי .אבל כאן ,רק כאן ,את כללי המשחק אנחנו קובעים :האם נושיט יד לחלש או נהיה חברה דורסנית? אם יש תחום שבו התרבות העברית הייתה שונה מסביבתה ,זה בתפיסות החברתיות והכלכליות ,מהתנ"ך ועד הפלמ"ח. 'קהילת רווחה' זה מושג חדש בעולם ,אבל הקהילה היהודית הייתה תמיד קהילת רווחה שמקדשת דאגה לעני ושוויון". על שפת היהודים" :כאן חזרנו לשפה העברית .גם בימי שלמה המלך לא היו מיליונים שמדברים עברית כמו היום. ולמהפכה הזו אין תקדים .לאורך ההיסטוריה העברית לא הייתה שפת היום־יום ,אלא שפת הקודש .כשאליעזר בן יהודה דיבר עם הכלב שלו עברית ,יצאו נגדו ,אמרו לו 'זו לשון קודש' .חלפו 120שנה מאז -והעברית ניצחה .בבנק ,בתחבורה הציבורית ובשוק מחנה יהודה מדברים עברית .היידיש הפכה להיות שפת הישיבות ,ובלי שהרגשנו התהפכו היוצרות". על לוח השנה היהודי" :אם תרצו להכיר ביוגרפיה של עם ,הביטו בלוח השנה שלו .המגבש את האמונות, הדעות ,האכזבות והציפיות של העם והתרבות .הזמנים קבועים ,אבל התכנים משתנים -וחייבים להשתנות. כשמשפחה מתיישבת לקריאת ההגדה בפסח הראשון שאחרי שחרור אושוויץ ,האם יעלה על הדעת שיקראו כאילו לא קרה דבר? וכעבור שלוש שנים ,בפסח הראשון שלאחר קום המדינה ,האם יעלה על הדעת שאקרא בהגדה כאילו לא קרה כלום? בכל אירוע דרמטי חייב לחול שינוי בטקסט .על אותו מבנה מוסיפים שוב ושוב ,ומחדשים את הזיכרון". על הבטחת אלוהים ליהודים" :הציונות יצאה נגד ההבטחה האלוהית של 'והיא שעמדה' ,וביקשה לנקוט יוזמה ולהקים מדינה .בקהילה היהודית ניטש ויכוח עז בין אלו שעלו לישראל לאלו שנשארו מאחור ,והאחרונים קרעו קריעה וישבו שבעה .ומה קרה איתם? 6מיליון מהם הושפלו ונשרפו חיים. ההבטחה האלוהית לא עמדה לצדם .אתם עדיין רוצים לשיר 'והיא שעמדה' על שולחן הסדר?". על המוות היהודי" :אדם חי חיים חילוניים ,אבל מבקש למות בצל השכינה .מי ששולט בעולם המתים ,שולט גם בחיים".
© Copyright 2024