כתבה על המסע בטבע הדברים
מסע בארץ השלוחים הרי מול האטלס מזכירים מאד את ההר הגבוה בסיני. הפסגות הגבוהות מכוסות מידי חורף בשלג .צילם :איתן בינו. כתב :חזי יצחק לפני הרבה שנים ,כשהייתי לוחם בגדוד 51של גולני ,קראו לנו שלוחים בשל הפראיות וההתנזרות שלנו ממקלחות. כן ,הייתה בגדוד תחרות מוזרה מי מחזיק מעמד יותר זמן ללא מקלחת .אצל יהודי מרוקו ,שלא היו מודעים לקונוטציה החיובית של המילה ,נהפכה שלוח למילת גנאי ,להתנהגות ברברית ,והם משתמשים במשמעות שנתנו הרומאים לשבטים הגרמאניים ,ולכל מי שלא היה רומאי ,כביטוי לעליונותם התרבותית .בערבית פירוש המילה ברבר הוא פראי .הברברים ,שחיים בצפון אפריקה ,מאוד לא אוהבים את הכינוי ,והם קוראים לעצמם אימאזיגן ) ,(Imazighenשפירושו בני חורין ,וכנראה שזה באמת מה שמאפיין אותם .לא העליתי בדעתי שיום יבוא ואתוודע מקרוב לשלוחים האמתיים ,שבטי הברברים של הרי מול האטלס במרוקו ,שנקראים שלוחים .הם ידועים כאוהבי חופש ושונאי ממסד ,שתמיד עשו צרות לאלה שניסו לכפות עליהם מרות .שפתם היא ניב של השפה הברברית שנקראת תשלחית .יש להם כתב מיוחד שמורכב מאותיות ציוריות ,שהולך ונשכח מן העולם. במשך שבועיים למדנו להכיר את מקרוב את השבטים הללו ואת חייהם בכפרים שבהרי מול האטלס ,באזור הגובל בדרום עם מדבר סהרה. | 20טבע הדברים טבע הדברים | 21 מסביב ישבו כמה גברים ופטפטו ,מעין פרלמנט בלתי רשמי של הכפר, ומן הסתם פיקחו על מדידת הזמן .האדם שניצח על המלאכה עושה זאת כבר שבע שנים ,והוא מקבל משכורת של 30דירהם ליום ,שהם כ 15 -שקלים .לאחר שניסינו להבין את המנגנון הפיזיקלי של שעון המים ,הבנתי שכל שעון פשוט שמודד זמן יוכל להחליף בהצלחה את שעון המים הוותיק .למה במאה ה 21-צריך להשתמש בשעון כזה? ואכן ,ברוב הכפרים של הברברים הוחלף השעון במכשיר מתקדם יותר ,ושעון מים כזה נמצא בשימוש רק בעוד כפר אחד במרוקו .אבל במחשבה שנייה ,ניתן להעריך את היופי והחכמה שבמערכת הפשוטה שעליה מושתת השלום והאמון בין המשפחות השונות בכפר .השיטה מייצרת מקום עבודה וכן מקום מפגש לגברים .כמה יופי וכמה חכמת חיים צמחו מתוך הוויית החיים של תושבי הכפרים שפרנסתם על חקלאות של מי השלחין .שעון סיני זול יעשה אמנם את העבודה ,אבל הוא אינו משקף את החיים של הדורות שחיו כאן .שעון המים העתיק, שמן הסתם יעבור בעוד כמה שנים מהעולם ,משקף את המציאות המשתנה של שבטי השלוח במרוקו .ניסיתי ,לשווא ,להשיג שעון כזה, ואף נפגשנו עם בעל המלאכה שייצר אותו ,אבל הוא הפסיק לעבוד בנחושת משום שזו הזיקה לבריאותו. גיברלטר קזבלנקה מרקש מרוקו זגורה אגאדיר תאתה טוב שם משמן טוב מאלי סהרה המערבי שעון המים הגענו לכפר קטן ,מערבית לעיר המדברית תאתה ,עם מדריך מקומי שהביא אותנו כדי שנראה תופעה מעניינת .בשולי בתי הבוץ של הכפר היה מבנה קטן שבו התבצע הפיקוח על חלוקת המים לחלקות השונות שכולן מושקות באמצעות תעלות השקיה .לכל משפחה מוקצה זמן שבו המים מופנים לחלקות שלה ,בהתאם לגודל החלקות. זמן זה נמדד על ידי שעון מים שנקרא טאנס .בתוך קערת נחושת גדולה מונחת קערה קטנה יותר ,שבמרכזה נקב קטן שדרכו נכנסים המים וממלאים את הקערה הקטנה .על דופן הקערה מצוירות שנתות המראות את הזמן .כאשר הקערה מתמלאת במים ושוקעת ,פירוש הדבר שחלף פרק הזמן. הגענו בשעת לילה מאוחרת אל העיירה היפה תפראות ,השוכנת בלב הרי מול האטלס ,ברום של 1,000מ' ,לאחר נסיעה ארוכה מנמל התעופה ע"ש מוחמד החמישי בקזבלנקה ,בג'יפ חדיש שעל גגו קשרנו שלוש קופסאות קרטון שהכילו את אופני ההרים שלנו .תפראות היא המרכז העירוני של הכפרים השוכנים בעמקים שבין הרי הגרניט הוורודים. מצפון מתנשאות פסגותיו של ג'בל לקסט לגובה של 2,300מ' ,ומדרום הפסגות של אדרר מקורן .העיירה הזכירה לי את סנטה קתרינה ,שליד .1בשוק של תפראות שמתקיים מידי יום רביעי. צילם :איתן בינו. .2ריסוק פירות עץ הארגאן בתחילת תהליך הפקת השמן שמתבצע בעיקר ע"י נשים. .3בית בד מסורתי להפקת שמן זית מזיתים שחורים באחד הכפרים בעמק אמלן שמצפון לתפראות. .4אדרר מקורן -הפסגה השנייה בגובהה ברכס הרי מול האטלס מעל 2300מ' .צילם :איתן בינו. ההר הגבוה בסיני .במרכז העיירה יש שוק מעניין שבו בעלי המלאכה, סנדלרים ונפחים ,מייצרים את מרכולתם .ביום רביעי בשבוע מתקיים השוק השבועי הססגוני ,שאליו מגיעים רוכלים מכל כפרים הסביבה, ואף ממקומות מרוחקים יותר .תבלינים ,תמרים ,ירקות ודגים מוצעים למכירה .הכול צבעוני ושוקק חיים .השוק הוא גם מקום מפגש חברתי המאפשר קשר בין משפחות מכפרים שונים .כל כמה כפרים מקיימים שוק ביום אחר .המוצר המפורסם ביותר של הרי מול האטלס הוא ללא ספק שמן הארגן .השמן מופק מהפירות של עץ הארגן (Argania ,)Spinosaשהוא עץ מחט רב-שנתי המזכיר את הזית .העץ גדל רק בצפון-מערב מרוקו ,ובעיקר בהרי מול האטלס .הוא שריד לאקלים לח יותר שהיה באזור לפני 6,000שנה ,ופעם אזור תפוצתו היה דרומי יותר .ככל שהדרמנו נעשו העצים קטנים יותר ,ובקרבת הסהרה הם נעלמו לגמרי .העץ משמש גם כמרעה לעזים ,והפירות הבשלים שצבעם צהוב נאספים על ידי הנשים .מלאכת הפקת השמן מתבצעת כולה על ידי הנשים ,שמאוגדות במעין קואופרטיבים המספקים להן עבודה .האגוזים מפוצחים ביד ,ולאחר קלייה הם נכבשים למעין עיסה חומה שאותה לשות הנשים בידיים וממנה מופק השמן .הן מפיקות שני סוגי שמנים :השמן היקר יותר הוא שמן לשימושים קוסמטיים, ומחירו כ ₪ 200-לליטר ,ומחירו של שמן המאכל ,שצבעו חום ענבר וריחו חריף ,הוא כ ₪ 125-לליטר .המחירים ,דרך אגב ,קבועים בכל המקומות ונשמרים בקפדנות .באירופה מחיר ליטר שמן מגיע ל80- יורו .השמן עשיר בוויטמין ,Eומחקרים מודרניים אישרו את תרומתו להפחתת הכולסטרול ולמניעת טרשת עורקים .בחנויות בתפראות ניתן למצוא מגוון גדול של מוצרי קוסמטיקה שמבוססים על שמן הארגן ,החל בקרם פנים וכלה בסבונים ובשמפו .המוצרים האלה הצילו למעשה את עצי הארגן ,לאחר שלפני כמה שנים היו בסכנת הכחדה. על מדידת הזמן מופקד איש זקן .הוא מחזיק בידו חבל ,וברגע שהקערה שוקעת הוא מוסיף קשר לחבל .מספר הקשרים מורה על הזמן .את הקערה הגדולה הוא מכסה במכסה כדי שהרוח לא תפריע למדידת הזמן .חלוקת הזמנים מתבצעת לפי רשימה שכתובה על לוח עץ ישן. | 22טבע הדברים טבע הדברים | 23 .1מראה טיפוסי של כפר ברברי בעמק אמלן שמצפון לתפראות. .2עבד אל סאלאם בכפר המסורתי באומנסאת. הוא במהלך נפילה במשחק כדורגל ,והפך את הבית למעין מוזיאון שבו אוסף של כלים חקלאיים עתיקים .שתיית התה היא טקס בפני עצמו שבו המארח מכבד את אורחיו בתה נענע ריחני ומתוק. .3נאת המדבר של עיט מנצור .הדקלים הרבים יוצרים פס ירוק מרהיב על רקע ההרים האדומים. .4כפרי בוץ נטושים ומתפוררים פזורים לאורך הקניון של ואדי עיט מנצור בהרי מול האטלס. עמק אמלן יצאנו לרכוב בעמק אמלן שמצפון לתפראות ,יחד עם עלי המדריך. רשת דרכי עפר בעמק מחברת בין הכפרים .רכבנו לכפר אומסנאת שבו יש בית מסורתי פתוח לתיירים .בעל הבית ,עבד אל-סאלאם, שהתעוור עקב נפילה במשחק כדורגל ,הפך את הבית למעין מוזאון שבו אוסף של כלים חקלאיים עתיקים .לאחר הסיור ישבנו עמו לשתות תה .הוא שמח מאוד לשמוע שאנחנו מישראל ,וסיפר לנו על היהודים שחיו באזור בעבר ועל הקשרים הטובים שהיו בין הברברים ליהודים. בנו הכין לנו תה מתוק שנמזג לכוסות זכוכית יפות .לאחר שתיית התה הוא החל לפרוט על העוד ,והוא ועלי שרו שירים מסורתיים. אלו היו רגעים קסומים שבהם הצלילים העבירו אותנו לתרבות אחרת ולזמנים אחרים. מאומסנאת המשכנו בשבילים צרים לכפר הבא .מעל הכפרים החדשים שבמורדות ההרים ניצבים נטושים כפרי הבוץ הישנים, ששיני הזמן נגסו בהם .בקירות המתפוררים ניתן עדיין לראות עיטורים יפים שנותרו בעיקר מעל המשקופים .מצער לראות שבכפרים שבעמק אמלן גרים כיום רק זקנים; הצעירים עברו לערים הגדולות ,מרקש וקזבלנקה ,כדי לחפש עבודה .את הכסף הם משקיעים בבניית בתים יפים יותר שאותם הם פוקדים רק בחופשות ,כך שהכפרים שהיו פעם שוקקי חיים הפכו לנוגים. מגמת הנטישה של הכפרים ואורח החיים המסורתי לטובת הערים הגדולות שבהן נמצא הכסף היא מגמה כללית בהרי האטלס. בכפר הגדול תהלא חיפשנו ומצאנו את בית הקברות היהודי .ידענו שבמקום הייתה קהילה יהודית שעלתה לארץ .בית הקברות מוקף גדר חדשה שמאחוריה מצבות ועליהן כתובות בעברית שכבר לא קל לקרוא אותן .זה היה מרגש מאוד לראות בכפר הנידח הזה את השרידים לקהילה שחיה בלב הרי מול האטלס .המשכנו לחפש בכפר | 24טבע הדברים את שרידי המלאח ,כך נקרא הרובע היהודי בכפרים ובערים במרוקו. אחד המקומיים הוביל אותנו דרך סמטאות צרות לשטח שעליו היו בתים של יהודים .כיום נבנים כאן בתים חדשים .המקומיים מעריצים עד היום את היהודים ,והזקנים יודעים לספר על היחסים הטובים שהיו להם אתם .בכל מקום שהגענו אליו ואמרנו שאנחנו מישראל, זכינו לכבוד והערצה .טוב לדעת שיש עדיין מקומות בעולם שאנחנו מתקבלים בהם באהדה. זכר לעבר גשום יותר מתפראות נפרדנו ביום סגרירי וגשום .שכרנו ג'יפ עם נהג ,בחור צעיר ששמו יאסין ,שאמור היה ללוות אותנו במשך המסע שלנו לסהרה .התברר שהבחור מוסלמי אדוק ,הרבה יותר מן הממוצע, והוא הקפיד על כל חמש התפילות .בנוסף לכך הייתה לו אפליקציה בפלאפון שהזכירה לו את זמן התפילה בניגון "אללה אכבר" .הוא גם הקפיד לצום בימים שני וחמישי מהבוקר על הלילה .ניהלנו שיחות ארוכות על האסלאם ,ואף על חיים בגן עדן .לימדנו אותו את הניגון של ערב שבת "שלום עליכם מלאכי השלום" ,שאותו משום מה הוא אהב מאוד .זה היה מוזר בהתחלה ,אך למדנו לכבד זה את זה על אף האמונה השונה. רכבנו לאורך הכביש הנהדר היורד בקניון של עיט מנצור .לאורך הדרך היו חורשות דקלים יפות .חלפנו על פני בתי בוץ מתפוררים .עם ערב הגענו לכפר טיוואדו ,שבו התארחנו אצל היאשם ,שאתו יצרתי קשר מהארץ .בן דודו ,מוחמד ס'אחנון ,הקים מלון קטן ופיתח טיולי אופניים באזור ,אך תאונה מחרידה עם אופנוע קיפחה את חייו .הברברים כורכים סביב ראשם צעיף ארוך ,בדרך כלל בצבע כחול .באחת הנסיעות נכרך זנב הצעיף בגלגל הקדמי של האופנוע וחנק את הבחור למוות .גם כאן עזבו רוב הצעירים את הכפר ועברו אל הערים הגדולות. טבע הדברים | 25 למחרת רכבנו עם היאשם לעבר אוכאס ,שבה ציורי סלע מרשימים. רכבנו בוואדי רחב עד לגוש סלעים שחור שעליו היו חרותים הציורים. הדבר המעניין הוא שניתן למצוא בציורים ג'ירפה ,קרנפים ונמר. התופעה הזאת מופיעה לכל רוחב צפון הסהרה ,והיא אחת העדויות לשינויי האקלים שהתרחשו באזור לפני כ 8,000-שנה ,אז רוב הסהרה היה מעין סוואנה עם אקלים לח יותר .שינויים אקלימיים אלו נובעים כתוצאה משינויים במסלול סיבובו של כדור הארץ סביב השמש, ושינויים בנטיית ציר הסיבוב שלו .הקדמונים שיצרו את הציורים הללו חזו במו עיניהם בקרנפים ובג'ירפות שרעו במרחב הזה שעתה הוא צחיח לחלוטין ,מלבד כמה נאות מדבר. חתונה מרוקאית .1רוכבים בדרך לאתר ציורי הסלע באוכאס ,שבו ריכוז של ציורי סלע עתיקים שביניהם גם ציורים של פילים המעידים על אקלים לח יותר בעבר. .2הכפר טיואדו בחלק הדרומי של הרי מול האטלס .רוב הצעירים עברו לעבוד בערים הגדולות ,והכפרים דועכים אט אט. .3בנאת המדבר של טיואדו .הנשים עדיין מתחזקות את הטראסות החקלאיות המושקות בשיטת ההצפה. .4כפר ברברי על גבול הסהרה בין טאתה לפום זגיד .רוב הבתים בנויים מלבני בוץ. מטיוואדו המשכנו מזרחה ודרומה לעבר העיר המדברית תאתה, השוכנת על גבול הסהרה .הקור של הרי מול האטלס התחלף בחום ובקרינה חזקה .על אף שהיינו שם באביב ,החום כבר היה כבד ,ואפשר היה רק לדמיין מה קורה כאן בקיץ .צירפנו מורה דרך מקומי שהכיר את האזור ,ורכבנו מצפון לרכס של ג'בל באני שמדרומו משתרע המרחב הגדול של הסהרה .רכבנו לאזור נוסף של ציורי סלע ,ואחריו המשכנו לרכוב בשוליים של ואדי רחב .הג'יפ התקדם במקביל לנו, בדרך לא דרך ,ולבסוף הוא שקע בחול ליד עצי דקלים רבים ,ובמדרון הסמוך גלשה דיונה יפה .הייתה כבר שעת צהריים ,והמדריך יצא להזעיק עזרה כדי לחלץ את הג'יפ .ניצלנו את הזמן כדי לסייר בין הדקלים .כמה נשים מהכפר הסמוך טיפלו בעצי הדקל .ביקשנו לצלמן, אבל הן סירבו .זו הייתה בדרך כלל התגובה .קשה מאוד היה לצלם את הנשים .לאחר שהג'יפ חולץ בעזרתו של רכב שהגיע במיוחד, רכבנו לכפר שבו התגוררו בעבר יהודים שעסקו במסחר עם השיירות שהגיעו מטימבוקטו שבמאלי .הכפר המתפורר שכן על גבעה נישאה. הבתים הדוממים ידעו ימים טובים יותר .חזרנו דרך הכפר הברברי טיגיוסאלט ,וירון עצר לשוחח עם אחת הנשים שהזמינה אותנו לאכול .היתרון הגדול של האופניים הוא שהם אפשרו לנו ליצור מגע קרוב עם המקומיים. התברר שהוזמנו לארוחת צהריים ביום חתונה .לאחר שחלצנו נעליים ,הוזמנו לשבת על שטיחים בחדר האורחים הגדול שחוץ מהשטיחים לא היה בו שום רהיט .בחדר היו כ 30-גברים שישבו ופטפטו ביניהם .בפינה ישב החתן לבוש חליפה חדשה ונראה מרוצה מאוד .היינו צריכים לעבור ולברך את כולם לשלום .לאחר כמה סבבים של תה ועוגיות מתוקות היה סבב של נטילת ידיים לתוך כלי מתכת יפה ,ולחדר הוכנסו שולחנות עגולים נמוכים ,ועליהם הונחו טאג'ינים גדולים ובהם בשר כבש שבושל בשזיפים .המנהג הוא לאכול בידיים. לאחר הטאג'ין הוגשו פירות ,תפוזים ותפוחים ,שהם הקינוח המועדף על הברברים .בחדר היו רק גברים ,והנשים היו בחדר אחר .שוב נטילת ידיים ,ולאחריה עוד סבבים של תה נענע מתוק .השארנו מתנה לחתן בקבוק של שמן ארגן .בעבר הייתה חתונה נמשכת שבוע ימים ,אך בשל העלות הכלכלית הגבוהה של שבוע אירוח צומצמה החתונה לשלושה ימים בלבד .הכנסת האורחים הייתה מדהימה ,וקשה היה לקום ולהיפרד מהם. אירוח כפרי הדרך מתאתה לפום זגויד הייתה ארוכה וחדגונית ועברה בוואדי רחב שבו היו פזורים עצי שיטה כמעט כמו בנגב שלנו .לקראת ערב ראינו מרחוק כפר ברברי ,והחלטנו לנסות את מזלנו .הגענו לבאר המים וראינו נערות מעלות מים בדליים הקשורים לחבל ,ממש כמו בסיפורי התנ"ך .הכפר היה בנוי בתי בוץ שלא נראו במיטבם .הערב ירד ,ואני ניסיתי את מזלי ושאלתי אם ניתן לקנות מהם לחם .לאחר כמה ניסיונות כושלים הגיע בחור צעיר ואמר שהוא יביא לנו לחם .העזתי ושאלתי אם אפשר תמורת תשלום לישון באחד הבתים .הוא חזר לאחר כמה דקות עם תשובה חיובית .הוא הוביל אותנו דרך סמטה צרה לשער שהוביל לבית גדול .למרות החזות הדלה מבחוץ ,בפנים | 26טבע הדברים טבע הדברים | 27 היה הבית נקי ומרווח .התמקמנו בחדר האורחים ,ואחמד (זה שמו של הבחור הצעיר) הכין תה ,וגם אביו הצטרף .בשיחה שהתפתחה בינינו הוא סיפר לנו על החיים בכפר המרוחק הזה שתיירים לא מגיעים אליו ,ועל הבצורת של השנים האחרונות .גשם לא ירד כאן במשך כמעט שלוש שנים ,דבר שהשפיע על היבולים .את ארוחת הערב אכלנו בביתה של דודתו ,אחותו של אביו .האירוח היה מדהים; היינו יחד עם משפחה ברברית .הארוחה התנהלה לפי כל הכללים .בנה של המארחת ,עבד אל-כרים ,היה טיפוס צבעוני שעבד בקזבלנקה ולא הפסיק לספר סיפורים .דיברנו אתם בערבית ,ובתוך דקות הרגשנו בבית .בבוקר הוזמנו לארוחת בוקר ,ועבד אל-כרים ערך לנו סיור בחדרי הבית הרבים ,ואף במחסן שבו נשמרו כלים חקלאיים מזמנים עברו .הצטלמנו למזכרת ,והמשכנו בדרך לפום זגויד ,עיירה מדברית שממנה יוצאים אל הדיונות של ארג שיגאגה. רק חול וחול כדי להגיע לדיונות הללו ,רכבנו במישורי המלחות של איריקי, מישורים חשופים מצומח .את החלק החולי האחרון עברנו בנסיעה בג'יפ ,עד למאהל שלרגלי הדיונות. מישהו כאן עלה על הרעיון המבריק לשווק לתיירים מאירופה את הדיונות .וכך ,למרגלות הדיונות הגדולות הקימו יזמים מאהלים מפוארים שבהם ניתן לישון ,לאכול בנוחות ולחוש משהו ממדבר סהרה שמצטייר כמדבר של דיונות אין סופיות .למעשה רק כ20- אחוז משטח הסהרה מכוסה בדיונות חול ,שאר השטח הוא ברובו חמאדות אבן והרים של אבן חול. עם שחר טיפסנו אל הדיונה הגבוהה .דרומה ,לכיוונו של הגבול עם אלג'יריה ,השתרע ים של חול -שתי וערב של דיונות חול ,בעלות קווי מתאר קמרוניים ,עם רכסים צרים כסכין .הרוח מפסלת בחול ויוצרת יופי מדהים של צורות מחוטבות .הצד הפונה אל הרוח מתון, ואילו הצד החסוי תלול מאוד ובזווית של 33מעלות .השמש עלתה, וקרניה החלו להכות בחול; עוד יום עלה במדבר .מארג שיגאגה המשכנו בנסיעה למחמאיד ,שעל ואדי דרע ,שהוא הגדול במרוקו. הוא יורד מהרי האטלס הגבוהים ועד האוקיינוס האטלנטי ,לאורך של כ 1,200-ק"מ .לאורכו עברה דרך השיירות החשובה שחצתה את הסהרה והובילה למרקש .בעבר עברו כאן שיירות של גמלים נושאי זהב ,סחורות ועבדים ,שעשו את דרכן מאפריקה שמדרום לסהרה אל דרומה אל הגבול הקרוב עם אלגיריה השתרע ים של חול ,שתי וערב של דיונות חול ,בעלות קוי מתאר קמרוניים בעלי רכסים צרים כסכין .הרוח מפסלת בחול ויוצרת יופי מדהים של צורות מחוטבות. עקבות בחול של לטאה שלא שפסחה על שני הסעיפים. | 28טבע הדברים טבע הדברים | 29 .1רוכבים בנוף של דיונות חול וחורשות דקלים. .2החלק הדרומי של רכס מול האטלס מצטיין שכבות מקומטות שיוצרות פסים מעניינים וצבעוניים .צילם :איתן בינו. .3סבא ונכדו בפתח הבית באחד הכפרים הברבריים מצפון לזגורה. בדרך כלל בכל בית גרה משפחה מורחבת שכוללת את שלושת הדורות .4רכיבה בתוך אחת הקסבות היפות שלאורך ואדי דרע. השווקים של מרקש .מזגורה ,שבוואדי דרע ,ועד לטימבוקטו ,מהלך של 51יום בדרך שחוצה את אחד המדבריות הקשים בתבל. במעבר הסהרה שלטו שבטי הטוארג המפורסמים (האנשים הכחולים) ,שהובילו את השיירות וגם גבו דמי חסות .הם היו אדוני המדבר ולא כדאי היה להתעסק אתם .עם השיירות עברו גם רעיונות תרבותיים וחברתיים ,והן קישרו בין תרבויות שונות ובין אפריקה ואירופה .כניסת רכבי השטח ופתיחת הגבולות באפריקה הביאו לדעיכתן של שיירות הגמלים ולנפילתה של טימבוקטו האגדית שבמאלי (לשם הגעתי ברכיבה ב .)2010-כיום ניתן לראות שיירות גמלים המובילות מלח בבילמה שבניג'ר ובמדבר דאנקיל שבאתיופיה. ימי הזוהר והרומנטיקה של אורחות הגמלים חלפו להם לבלי שוב. | 30טבע הדברים ואדי דרע בנאות המדבר של ואדי דרע התערבבו עם השנים כמה קבוצות אתניות -ברברים ,ערבים ואנשי המדבר כהי העור שנקראים סחראווים (סחרה הוא מדבר בערבית ,ומכאן שמו של מדבר סהרה). ואדי דרע הוא פס ירוק של דקלים המתפתל בתוך נוף צחיח של הרים קירחים .לעיירה תמגראות הגענו בשעות אחר הצהריים .יצאנו לסיור בתוך הסמטאות האפלוליות של הקסבה .המבוך הזה נועד להגן על התושבים שהתגוררו בקסבה ,ולהקל על עומס החום ,שכן הרבה יותר קריר ונעים בתוך הקסבה מאשר באזור החשוף לקרינה החזקה של השמש .כשהתכוונו לעזוב את המקום ,שמענו מוסיקה הולכת וקרבה .שיירה של גברים ,ואחריה שיירה של נשים לבושות במיטב בגדיהן ,עשו את דרכן לרחבת המסגד .נקלענו באקראי לחתונה .בתוך הרחבה נעמדו שתי שורות של גברים שתופפו בתופים מרובעים ונעו מצד לצד .בתווך לחמו ביניהם שני גברים בחרבות .זו הייתה חתונה ברברית מסורתית .ביקשנו אישור לצלם ,ולהפתעתנו נענינו בחיוב. קפצנו על המציאה עד שאדם מבוגר ביקש מאתנו להפסיק .הנגינה פסקה והחבורה יצאה בשיירה לכיוון בית החתן ,כאשר הנשים והילדים מלווים אותם מאחור. מהעיירה המשכנו לרכוב עוד כ 18-ק"מ עד זגורה ,כאשר חלק מהדרך עשינו לאור פנסים .נכנסנו לזגורה בסערה ,והילדים המקומיים השתאו לראות שלושה רוכבי אופניים טסים ברחובות העיר .זגורה הייתה בשבילי סגירת מעגל .לכאן הגעתי ב 1997-במסע אופניים שבו חצינו את הרי האטלס הגבוה .מאז חלפו להן כמעט 17שנה ,והעיר גדלה והתפתחה .היהודים ששם משפחתם הוא זגורי הגיעו מעיר זו. בעבר הייתה בה קהילה יהודית משגשגת ,אחת מיני רבות לאורך ואדי דרע. למחרת רכבנו בנאות המדבר לאורך ואדי דרע מצפון לזגורה .זהו אזור חקלאי ,זרוע כפרים קטנים וקסבות יפות .בחלקות הקטנות ,בינות לדקלים ,המקומיים מגדלים גזר ,תפוחי אדמה ,עגבניות ושאר ירקות. החלקות מושקות במי תהום שנשאבים מבארות .בשנים האחרונות יש ירידה במפלס המים בשל ירידה בכמות המשקעים שמאפיינת את דרום מרוקו .רשת של דרכים מחברת בין הכפרים ,וכלי התחבורה הנפוצים הם החמור והאופניים .לאחר כמה שעות של רכיבה החל הרעב להציק לנו ,וחיפשנו חנות שבה נוכל לקנות מזון .הגענו לאחד הבתים שבו הייתה מעין חנות שכזאת .שאלתי את בעל הבית אם יהיה מוכן להכין לנו קוסקוס (בתשלום) .הוא הסכים ,ואף הציע לארח אותנו בביתו וכיבד אותנו בתה .בבית התגוררו גם הוריו. ישבנו על השטיחים בחדר האורחים וחיכינו לקוסקוס .לא ידענו שכאן לא מכינים את הקוסקוס משקיות ,אלא מכינים את הפתיתים מהתחלה וזה אורך כמעט שעה וחצי .לבסוף הגיע המגש המיוחל שעליו התנוסס הר של קוסקוס עם חתיכות דלעת מבושלת ונתחי עוף .מנה צבעונית ,מדהימה וטעימה .זה היה הקוסקוס הטעים ביותר שאכלנו במרוקו .הודינו לבעל הבית ,שילמנו לו 100דירהאם ( 50ש"ח) ונפרדנו לשלום מהמשפחה. לאחר מכן הבנו מיאסין שבעל הבית אמר שאללה עזר לו היום ושלח לו אותנו ,כי בזמן האחרון החנות הקטנה מפרנסת בקושי את המשפחה. המשכנו לרכוב לאורך חורשות הדקלים .הערב ירד ,והכפריים שעמלו בשדות החלו לחזור לבתיהם .קרני השמש האחרונות האירו את פס הדקלים הירוק המתפתל בנוף הצחיח ,וצבעו את ראשי הדקלים בזהב ארגמני .דרך העפר התחברה לכביש הראשי שמחבר את זגורה עם ורזאזאת שלמרגלות הרי האטלס הגבוה .החשכה ירדה על ההרים. העמסנו את האופניים על גג הג'יפ ויצאנו בנסיעה ארוכה עד לוורזאזאת. במהלך השבועיים האחרונים קיבל כינוי הגנאי שלוח משמעות אחרת מזו שאנחנו משתמשים בה; בצבא היינו גאים להיות שלוחים ,בלי לדעת שלכינוי אין בכלל קשר לזמן שעובר בין מקלחות אלא לאנשים מכניסי אורחים ,לבביים ,צנועים וחמים. השתתפו במסע :חזי יצחק ,איתן בינו וירון פירסט טבע הדברים | 31 תמונה קבוצתית לפני הפרידה מהישאם (לבוש בגלימה שחורה) מהכפר טיואדו שבדרום הרי מול האטלס. מידע שימושי בנוגע לטיול אופניים במרוקו .1טיסות וויזות :אין טיסה ישירה מהארץ למרוקו ,אך ניתן לטוס לשם דרך אירופה .אנחנו טסנו עם חברת אליטליה לקזבלנקה דרך רומא. עלות הטסת האופניים היא 80דולר בהלוך ו 80-יורו בחזור .התעריף קבוע ללא קשר למשקל הקרטון ,כך שניתן להכניס לקופסה כל מיני פריטים נוספים .סוכנות הנסיעות דואגת להוצאת הוויזה למרוקו ולתיאומים הנדרשים בנמל התעופה .עלות הוויזה 70דולר ,האשרה בדרכון ניתנת בנמל התעופה ,במשרד צדדי ולא בדלפקים הרגילים .נדרשת מעט סבלנות ,אך בדרך כלל אין בעיות מיוחדות .שערי החליפין בנמל הם טובים ,וכדאי להמיר כסף זר למטבע מקומי. .2חברת הטיולים בתפראות שאתה ניתן לתאם את הליווי ,כולל לסהרה ,היא : Tafraout Aventure .www.tafraute-aventure.comהמשרדים של החברה נמצאים במרכז תפראות ,בקרבת מלון .Salama כדאי לערוך חוזה מסודר עם בעל החברה מוחמד ,ולסכם את כל הפרטים מראש ,כולל מזון לימי הטיול ולינות בדרך .מומלץ גם להתמקח על המחיר. .3מדריך אופניים והליכה באזור תפראות :Ali Lamine arts_guideQhotmail.fr .4ליצירת קשר עם הישאם ( )Hicham Ouagnimneמהכפר Tiouadouולתיאום טיולים באזור של ציורי הסלע (אוכאס) ,וכן כדי להתארח במלון הנחמד בכפר [email protected] :טלפון (בתוך מרוקו)0667095376 : .5מפות :מפה טובה של מרוקו היא מפת מישלין מספר 959 מפה טובה של אזור הרי מול האטלס ,עם מידע בנושאים שונים ,ניתן לקנות בבתי המלון בתפראות ,במחיר של 150דירהם. Tourist map of the Western Anti-Atlasבתפראות ניתן להשיג גם מפת כיס של מסלולי אופניים באזור ,ואפשר גם לשכור אופניים איכותיים בעיירה. .6יום השוק בתפראות הוא יום רביעי ,והשוק ססגוני ומעניין ולכן כדאי לא להחמיץ. . 7פרטים נוספים באתר "באופן אחר"biking.boker.org.il : | 32טבע הדברים
© Copyright 2024