‫קשת מזכרת בתיה‬ ‫ודברת בם‬ ‫‪www.gesher-mazkeret-batya.org.il‬‬ ‫גיליון מס’‬ ‫לחיות ולחנך ביחד‬ ‫‪183‬‬ ‫ט”‬ ‫ו בסיון‬ ‫ת‬ ‫ש‬ ‫ע”א‬ ‫‪17‬‬ ‫ב‬ ‫י‬ ‫ו‬ ‫ני ‪1‬‬ ‫‪201‬‬ ‫פרשות שעשו היסטוריה‬ ‫בימים ההם בשבוע הזה‬ ‫‪ > 1955‬שופט בית המשפט המחוזי פסק‪“ :‬קסטנר מכר את נפשו לשטן”‪ .‬הפרשה החלה כשהעיתונאי מלכיאל גרינוולד טען שישראל קסטנר‬ ‫שיתף פעולה עם הנאצים במלחמת העולם השנייה‪ ,‬והיועץ המשפטי לממשלה הגיש כתב אישום נגד גרינוולד בגין הוצאת דיבה‪ .‬משפטו של‬ ‫גרינוולד שעורר עניין ציבורי רב‪ ,‬חשף את נסיבות שואת יהודי הונגריה‪ ,‬והפך את קסטנר ממאשים לנאשם במה שנודע כ”משפט קסטנר”‪.‬‬ ‫לדברי השופט‪ ,‬קסטנר התפתה לבחור ‪ 600‬איש “מיוחסים” שיינצלו‪ ,‬ובכך שיחק לידי הנאצים שראו בזה פעולת הסחה לתוכניתם לשלוח את‬ ‫מאות אלפי יהודי הונגריה להשמדה‪ .‬בערעור שהוגש לבית המשפט העליון הפך בית המשפט את פסק הדין על פיו‪ ,‬אך בעקבות המשפט‬ ‫נרצח קסטנר בתל אביב‪ .‬בזמן שבית המשפט המחוזי אמר את דברו‪ ,‬נמצא כבר תחת מכבש הדפוס ספר בן ‪ 450‬עמודים על הפרשה‪ .‬מאז‬ ‫נכתבו ופורסמו עשרות ספרים ומאמרים נוספים על הנושא‪.‬‬ ‫ועוד השבוע‪:‬‬ ‫‪ > 1942‬בטירת צבי נשבר שיא הטמפרטורה הגבוהה ביותר שנמדדה אי פעם ביבשת אסיה (‪ 53.9‬מעלות צלזיוס)‪.‬‬ ‫‪ > 2010‬באילת נמדדה טמפרטורה של ‪ 46‬מעלות בצל‪ .‬השיא של ‪ 1942‬עדיין לא נשבר‪.‬‬ ‫פרשת השבוע למשפחה‬ ‫הספר שלי הוא אני‬ ‫שמחתי במיוחד שזכיתי לכתוב בעלון‬ ‫בנושא שבוע הספר‪.‬‬ ‫אחד הדברים שאני הכי אוהבת לעשות זה‬ ‫לקרוא ספרים‪ .‬אם רק יש לי זמן פנוי‪ ,‬אני‬ ‫לוקחת ספר ומנסה לקרוא כמה עמודים‬ ‫(בתקווה שלא אירדם או שהילדים לא‬ ‫ישימו לב וימשיכו בעיסוקיהם)‪.‬‬ ‫כבר בהיותי ילדה קראתי במשך שעות‪,‬‬ ‫ואפילו פיתחתי כל מיני טריקים כדי‬ ‫שההורים שלי לא יעלו על זה שאני קוראת‬ ‫בלילה במקום לכבות את האור וללכת‬ ‫לישון (מי שמעוניין יכול לפנות אליי לקבל‬ ‫כמה שיטות מוצלחות)‪.‬‬ ‫היום כאימא אני שמחה שילדיי היודעים‬ ‫לקרוא אוהבים לקרוא‪ ,‬ואלו שעדיין לא‬ ‫יודעים לקרוא‪ ,‬אוהבים לשמוע סיפורים‪.‬‬ ‫בכל לילה כשאני נמצאת בצד השני ואני‬ ‫זו שצריכה לומר להם לכבות את האור‬ ‫כי כבר מאוחר‪ ,‬אני ממש נזכרת בימים‬ ‫שהייתי ילדה‪ ,‬ולעיתים אני מוותרת להם‬ ‫שיקראו עד סוף העמוד‪ ,‬נו טוב‪ ,‬עד סוף‬ ‫הפרק‪ ,‬אוי אימא‪ ,‬רק עוד שנייה ונגמר‬ ‫הפרק‪.‬‬ ‫לקראת שבוע הספר דיברנו בבית על‬ ‫ספרים‪ ,‬על ילדים ועל מה שביניהם‪.‬‬ ‫שאלתי אותם מה הם אוהבים לקרוא‬ ‫ולמה הם כל כך אוהבים לקרוא ספרים‪.‬‬ ‫נתחיל עם הבכור שגב‪ .‬אגב‪ ,‬שגב הוא‬ ‫תולעת הספרים הכי גדולה בבית שלנו‪,‬‬ ‫אפילו הספרנית כבר מוותרת לו ומרשה לו‬ ‫לקחת שמונה‪-‬עשר ספרים (ועדיין אין לנו‬ ‫שבעה ילדים בבית)‪.‬‬ ‫לדעת שגב קריאת ספרים‪ ,‬מעבר לזה‬ ‫שהיא מהנה‪ ,‬היא גם מעשירה את אוצר‬ ‫המילים וגורמת לדבר בשפה גבוהה‪.‬‬ ‫הספרים שהוא אוהב הם ספרי מתח‪,‬‬ ‫הרפתקאות ופנטזיה‪“ :‬כשאני קורא אותם‬ ‫אני מרגיש שאני חלק מהספר עצמו‪ ,‬מין‬ ‫רואה ואינו נראה‪ ,‬ואני ממש מצליח לדמיין‬ ‫את מה שמסופר כאילו זה קורה עכשיו‬ ‫באמת לנגד עיניי”‪.‬‬ ‫חוץ מזה הוא נזכר שהוא גם אוהב קומיקס‬ ‫וספרי סדרות‪ .‬ואני יכולה לומר שלשגב אין‬ ‫שום בעיה לסיים סדרה שלמה ולהתחיל‬ ‫אותה מיד מההתחלה באותה סקרנות כפי‬ ‫שקרא בפעם הראשונה (הארי פוטר‪ ,‬ג’ינג’י‪,‬‬ ‫חסמב”ה ועוד)‪.‬‬ ‫הדר גילתה השנה את ההנאה בקריאת‬ ‫ספרים בעצמה‪“ .‬אני אוהבת בעיקר‬ ‫סיפורים שמספרים חוויות של ילדים כמו‬ ‫“ילדים מספרים על עצמם”‪ ,‬זו סדרה‬ ‫מרתקת וגם אפשר ללמוד מהסיפורים‬ ‫שהילדים בסדרה מספרים ולדעת להיזהר”‪.‬‬ ‫הדר גם אוהבת את הסדרה “הרפתקאות‬ ‫דוד אריה”‪ ,‬מאחר שהסיפורים מצחיקים‬ ‫אותה‪.‬‬ ‫עֹז אומר שזה כיף שמקריאים לו סיפור כי‬ ‫אז הוא רוצה עוד ועוד‪.‬‬ ‫ליקטה‪ :‬אילת אסקוזידו‬ ‫שבוע הספר‬ ‫דברי עז הסבו את תשומת ליבי לכך שילדים‬ ‫יכולים לקרוא את אותו ספר מספר פעמים‪,‬‬ ‫ולמרות זאת הם נהנים ממנו כל פעם מחדש‪.‬‬ ‫נזכרתי שכשהייתי ילדה‪ ,‬גם אני יכולתי‬ ‫לקרוא את אותו ספר שוב ושוב למרות‬ ‫שידעתי בדיוק מה הולך להיות ומה יהיה‬ ‫בסופו (היום אני רק חושבת על הספר הבא)‪.‬‬ ‫זה היופי בקריאת ספרים‪ ,‬כל קריאה‬ ‫נוספת מגלה לנו עולם חדש‪ ,‬מעוררת בנו‬ ‫מחשבות שונות‪ ,‬מאפשרת לנו להסתכל‬ ‫על הספר מכיוון שונה ולעיתים גם אנחנו‬ ‫בעצמנו משתנים בין קריאה לקריאה ולכן‬ ‫נהנים מהספר באופן שונה‪.‬‬ ‫הספר אותו אנחנו קוראים נהיה חלק‬ ‫מאיתנו‪ .‬בזמן שאנחנו קוראים אנחנו‬ ‫מכניסים את העולם הפנימי שלנו‪ ,‬את‬ ‫האישיות שלנו והחוויות שלנו לעלילה‬ ‫עצמה‪ .‬במקביל גם אנחנו לוקחים מהספר‬ ‫ומשהו בנו משתנה‪ ,‬הדמויות והעלילה‬ ‫נהפכות להיות חלק בלתי נפרד מאיתנו‬ ‫וממי שאנחנו‪.‬‬ ‫בעיניי הכיף הגדול בקריאת ספרים הוא‬ ‫כשאנחנו מתמזגים עם הספר ולא רוצים‬ ‫להניח אותו אפילו לרגע‪ ,‬למרות שהעיניים‬ ‫כבר נעצמות מרוב עייפות‪ ,‬ולמרות‬ ‫שמשימות רבות לפנינו‪ ,‬ולמרות שקבענו‬ ‫עם חברים‪ ,‬ולמרות ש‪ ...‬תסלחו לי‪ ,‬אני‬ ‫חייבת לסיים‪ ,‬מחכה לי ספר‪...‬‬ ‫נעמה מרקוביץ’‬ ‫עם הספר והתורה שבעל פה‬ ‫התנ"ך‪ ,‬ספר הספרים‪ ,‬זיכה אותנו בכינוי‬ ‫עם הספר (בתרגום מילולי מערבית – אנשי‬ ‫הספר)‪ .‬כינוי זה מקורו בקוראן‪ ,‬והוא מכוון‬ ‫אל המאמינים בדברי האל הכתובים עלי‬ ‫ספר‪.‬‬ ‫כבר בימי התנאים נחשב התנ"ך לספר‬ ‫שיש לו מעמד שונה משל ספרים אחרים‪,‬‬ ‫מעמד של קדושה‪ .‬יוסף בן מתתיהו‪,‬‬ ‫בן תקופתם של התנאים‪ ,‬קובע בספרו‬ ‫האפולוגטי "נגד אפיון" המשמש תשובה‬ ‫לטענות אנטישמיות של אפיון‪" ,‬כי בדורות‬ ‫הרבים שעברו עליהם‪ ,‬לא ערב איש את‬ ‫ליבו להוסיף על הספרים ולא לגרוע מהם‬ ‫וגם לא לשנות בהם דבר‪ ,‬כי בלב כל איש‬ ‫יהודי נטועה מראשית בריאתו האמונה‬ ‫בספרים האלה‪ ,‬כי דברי אלוהים הם והוא‬ ‫קיבל עליו להחזיק בהם וגם למות עליהם‬ ‫בשמחה לעת הצורך"‪.‬‬ ‫התורה דברי אלוהים חיים היא‪ ,‬יחד עם‬ ‫זאת‪ ,‬פיתחו חז"ל כלים מתודולוגיים‬ ‫מגוונים‪ ,‬ובהם שלוש‪-‬עשרה מידות‬ ‫שהתורה נדרשת בהן‪ ,‬ובעזרתן מתפרשת‬ ‫התורה שבכתב‪ .‬פרשנות התורה בכלים‬ ‫אלו יכולה להרחיק מפשט הכתוב מרחק‬ ‫רב‪ .‬חז"ל נתנו לתורה שבעל פה מעמד‬ ‫שאינו נופל ממעמדה של התורה שבכתב‪,‬‬ ‫ודחו מן היהדות את הכיתות שאינן מקבלות‬ ‫את התורה שבעל פה ומפעילות הלכה‬ ‫המבוססת בעיקרה על התורה שבכתב‪,‬‬ ‫כדוגמת השומרונים והקראים‪ .‬המשנה‬ ‫הפותחת את מסכת אבות במילים "משה‬ ‫קיבל תורה מסיני‪ ,‬ומסרה ליהושע‪ ,‬ויהושע‬ ‫לזקנים‪ ,‬וזקנים לנביאים‪ ,‬ונביאים מסרוה‬ ‫לאנשי כנסת הגדולה" מציינת את מקורה‬ ‫האלוהי של המסורה שבעל פה‪ .‬אפשר‬ ‫להניח כי חז"ל נדרשו לבסס את התורה‬ ‫שבעל פה על מקור שמיימי‪ ,‬ולא יכלו‬ ‫להסתפק רק בסמכות שנותנת התורה‪" :‬על‬ ‫פי התורה אשר יורוך ועל המשפט אשר‬ ‫יאמרו לך – תעשה‪ .‬לא תסור מן הדבר‬ ‫אשר יגידו לך ימין ושמאל" (דברים יז ‪.)11‬‬ ‫יסוד תרבותיים המשמשים כרצון איש‬ ‫ואיש?! מנגד ‪ -‬יש לבחון האם אין בביקורת‬ ‫פרשנית ובטענת אי לגיטימיות‪ ,‬גאווה שלא‬ ‫במקומה‪ ,‬שאף היא מנוגדת ניגוד של ממש‬ ‫לביאורם של דברי תורה!"‬ ‫הדיון והמחלוקת על גבולותיה של‬ ‫הפרשנות ועל הלגיטימיות שלה נמשכים‬ ‫עד היום ואף נֵ עורים לחיים תוססים‬ ‫בדורנו‪ .‬הרב שלמה ריסקין כתב על‬ ‫"חירותו של פרשן המקרא" במאמר שדן‬ ‫בזכויות ובחובות הקשורות לפרשנות‬ ‫אישית של המקרא (אקדמות ג' אב‪-‬אלול‬ ‫תשנ"ז)‪ .‬הרב ריסקין מבסס במאמר את‬ ‫הרשות של היחיד לפרש את פשט הכתוב‬ ‫בהתאם להבנתו האישית על דבריהם של‬ ‫גדולי פרשני המקרא ובהם רש"י‪ ,‬רשב"ם‪,‬‬ ‫רמב"ן ועוד‪ .‬ולגבי היצירתיות של הפירוש‪,‬‬ ‫הוא מביא את דבריו של הרב סולוביצ'יק‪:‬‬ ‫"איש ההלכה הוא איש המתגעגע ליצירה‬ ‫ולחידוש לימוד התורה – פירושו‪ :‬חידושי‬ ‫התורה‪' .‬קודשא בריך הוא חדי בפלפולא‬ ‫דאוריתא' אל תקרא פלפולא אלא‬ ‫חידושא" (איש ההלכה‪ ,‬פרק כח היוצר‬ ‫שבו)‪.‬‬ ‫הגיב למאמרו הרב יובל שרלו במאמר‬ ‫שכותרתו "נאמנותו של פרשן המקרא"‬ ‫(אקדמות ד' שבט תשנ"ח)‪ ,‬ובו הוא בוחן‬ ‫את אידיאולוגיית הפירוש ה'יצירתי'‬ ‫המשחררת את הלומד מהצורך לכוון‬ ‫לפשוטו של מקרא‪ ,‬מבית מדרשה של‬ ‫תנועת 'ארון הספרים היהודי'‪" :‬האמנם‬ ‫חירותו של הפרשן מוחלטת ואין הוא חייב‬ ‫לעמוד בקריטריונים כלשהם?! האם‬ ‫אין בתפיסה זו משום הפקעת התורה‬ ‫ממעמדה הבסיסי‪ ,‬ותחת היותה צינור‬ ‫לגילוי דבר ה' הופכת היא להיות אבני‬ ‫באופן אישי‪ ,‬נראה לי כי הגישה‬ ‫האורתודוקסית הרווחת בימינו כלפי התורה‬ ‫שבעל פה ופרשנותה‪ ,‬במיוחד בכל הנוגע‬ ‫לפסיקת הלכה‪ ,‬נוקשה הרבה יותר מגישתם‬ ‫של חז"ל‪ ,‬ותנאים בפרט‪ ,‬לתורה שבכתב‪.‬‬ ‫הגישות השוללות כל חידוש‪ ,‬והמגדירות‬ ‫סייג על גדר עדיין רווחות מאד‪ .‬הזהירות‬ ‫והשמרנות מובנות היטב לאור יכולת‬ ‫השרידות המדהימה שהפגינה היהדות‬ ‫האורתודוקסית‪ ,‬בניגוד לזרמים אחרים‬ ‫ביהדות‪ .‬אבל גם אני מתגעגעת ליצירה‬ ‫ולחידוש‪.‬‬ ‫לכבוד שבוע הספר ועם הספר‪ ,‬אקנח‬ ‫בהמלצה על ספרה של ג'רלדין ברוקס‪,‬‬ ‫"אנשי הספר"‪ .‬ספר זה עוקב אחרי גלגוליה‬ ‫של הגדת סרייבו‪ .‬ההגדה שנוצרה בימי‬ ‫תור הזהב בספרד‪ ,‬המאוירת באיורים‬ ‫עשירים ויפהפיים‪ ,‬וכוללת גם סדרת איורים‬ ‫לסיפורי התורה‪ ,‬החל בבריאת העולם‪ ,‬ועד‬ ‫מותו של משה רבנו‪ .‬ג'רלדין ברוקס לוקחת‬ ‫אותנו למסע בזמן‪ ,‬בעזרתה של אנה הית'‪,‬‬ ‫מומחית לספרים נדירים‪ .‬אנה מוזמנת‬ ‫לסרייבו לאחר תום המלחמה ביוגוסלביה‪,‬‬ ‫כדי להבטיח את שימורו של הספר העתיק‬ ‫והנדיר‪ .‬תוך כדי עבודת השימור שהיא‬ ‫מבצעת‪ ,‬היא חושפת את התחנות שבהן‬ ‫עברה ההגדה במשך מאות השנים מאז‬ ‫נוצרה‪ ,‬תחנות נדודיהם של בעליה השונים‬ ‫לאורך השנים‪.‬‬ ‫גילי רבל‬ ‫כל ספר זקוק לאהבה‬ ‫בית הוריי היה מלא בספרים‪ .‬אבי היה אספן‬ ‫ספרים‪ ,‬והוא עטף את עצמו בספרים ואהב‬ ‫כל אחד ואחד מהם כאילו היה ילדֹו‪ .‬היו שם‬ ‫ספרים בשלל שפות‪ ,‬ישנים וחדשים‪ ,‬ספרי‬ ‫קריאה‪ ,‬מחזות‪ ,‬שירה‪ ,‬הגות וספרות‪ ,‬ספרי‬ ‫היסטוריה‪ ,‬גיאוגרפיה ומדעים‪ ,‬מילונים‬ ‫וספרי מפות וגם ספרי דת מדתות שונות‪:‬‬ ‫על מדף אחד דרו הקוראן‪ ,‬התנ”ך והברית‬ ‫החדשה בשלום ובנחת‪.‬‬ ‫קסומה במיוחד הייתה ספרייה של כעשרים‬ ‫כרכי האנציקלופדיה בריטניקה מהמאה‬ ‫התשע‪-‬עשרה שגם בהם מצא מדי פעם‬ ‫זמן לעיין‪ .‬ובכלל‪ ,‬בכל שעה שהיית נכנס‬ ‫הביתה היית מוצא אותו קורא‪.‬‬ ‫כחודשיים אחרי שנפטר הסתובבתי‬ ‫יום אחד בבית הריק והתבוננתי במדפי‬ ‫הספרים‪ ,‬ולפתע התכווץ ליבי‪ .‬מאות‬ ‫הספרים שישבו בספריותיהם הקבועות‬ ‫מזה שנים‪ ,‬נראו לי פתאום מיותמים‪ ,‬כאילו‬ ‫ניטל מהם ִקסמה של האהבה‪ .‬אהבתו של‬ ‫אבי‪ ,‬יעקב‪.‬‬ ‫לאחר זמן קצר‪ ,‬כאשר פינינו את בית‬ ‫הוריי‪ ,‬החלטנו אחיי ואני שלא לזרוק אף‬ ‫ספר‪ .‬כל ספר נוקה מאבק ומוין לארגזים‪:‬‬ ‫את הבריטניקה העתיקה העברנו לאחי‪,‬‬ ‫רמי‪ ,‬שירש מאבי את אהבת הספר יותר‬ ‫מכולנו‪ ,‬את ספרי הילדים והספרים בעלי‬ ‫הערך הרגשי חילקנו בינינו‪ ,‬ואת ספרי העיון‬ ‫השונים העברנו לספריית “אפעל”‪.‬‬ ‫לבסוף נותרנו עם ערימת ספרים שלא‬ ‫ידענו מה לעשות בהם‪ .‬נזכרתי בעדנה‪,‬‬ ‫חברתה של אימא של רון מערד‪ ,‬שהיא‬ ‫בעלת חנות קסומה ומלאת אהבה לספרים‬ ‫משומשים‪ .‬העברנו לה את הארגזים‬ ‫הנותרים והיא הייתה מאושרת‪.‬‬ ‫כעבור שבוע קיבלנו ממנה את המכתב‬ ‫הבא שנכתב מבלי שפגשה את אבא שלי‬ ‫מעולם‪:‬‬ ‫“לרון ואלה‪,‬‬ ‫תודה על ההזדמנות לכבד את זכרו של‬ ‫אביך‪ ,‬יעקב‪ .‬כמה קל לדמיין את אוצרות‬ ‫הרוח שספג‪ ,‬את למדנותו‪ ,‬את אהבת‬ ‫החוכמה‪ ,‬המוסר‪ ,‬השכל הישר‪ ,‬המידות‬ ‫הטובות‪ .‬כמה רחבו אופקיו‪ ,‬כמה וכמה‬ ‫עולמות לאין ספור חבק בחמדה‪ ,‬כמה‬ ‫רחוקים קירב בחייו‪ :‬שפות והיסטוריה‪,‬‬ ‫פסיכולוגיה ושירה‪ ,‬אהבת הארץ‪ ,‬אמנות‬ ‫ועוד ועוד‪ .‬כולם מצאו מקום טוב ומנוחה‬ ‫בחיקו‪ ...‬כמה וכמה יש לנו‪ ,‬לכולנו‪ ,‬לקחת‬ ‫מופת ודוגמה מאנשים בשיעור קומתו‬ ‫של אביך ז”ל‪ ,‬ולהשתדל ולעשות “וללמוד‬ ‫וללמד ולעשות” כמצוות חז”ל וכחייו‪.‬‬ ‫הלמדנות ‪ -‬אוצרות הרוח ‪ -‬וביטוייה בחיי‬ ‫משפחה מבוקשת‬ ‫היום יום בלמידה ובלימוד אחרים הם כולם‬ ‫מעלות בסולם יעקב‪ ,‬והרי הוא גם יעקב‬ ‫אביך”‪.‬‬ ‫אחרי שקראתי את המכתב חשתי תחושה‬ ‫של אושר והקלה‪ .‬כל אחד ממאות הספרים‬ ‫האהובים של אבא מצאו להם בית חדש‪,‬‬ ‫בית בו ירגישו אהובים ורצויים כפי שהיו‬ ‫רגילים בחייו‪.‬‬ ‫אלה ויטרבו‬ ‫משפחת קניזו‬ ‫ריאיינה‪ :‬רינה פורטנוי‬ ‫קניזו (דוד) (‪ ,)38‬נירית (‪ ,)36‬ניצן (‪ ,)9.5‬עדו (‪)5.5‬‬ ‫ויהלי (‪)2.5‬‬ ‫גרים ברחוב יחזקאל לוין מזה כ‪ 3.5-‬שנים‪ ,‬בבית שנבנה ואוכלס‬ ‫תוך עשרה חודשים‪.‬‬ ‫נירית נולדה במשואות יצחק‪ ,‬בת למשפחה דתית‪ .‬בגיל שנתיים עברה‬ ‫לקריית‪-‬גת ובהמשך גרה במחולה שבבקעה במשך ארבע שנים‪ .‬בכיתה‬ ‫ב' הגיעה משפחתה לרעננה‪ .‬בתיכון למדה ב"צייטלין" תל‪-‬אביב‪ .‬היא‬ ‫שירתה ארבע שנים במשטרה צבאית‪ ,‬הייתה מפקדת צוות בקורס‬ ‫קצינות וסיימה את השירות בפיקוד מרכז בתחום של עצורים ביטחוניים‪.‬‬ ‫נירית למדה תואר ראשון במשפטים ותואר שני במדיניות ציבורית‬ ‫באוניברסיטה העברית‪ .‬כיום עובדת כיועצת משפטית במטה הארצי של‬ ‫המשטרה‪ .‬קניזו נולד בירושלים למשפחה דתית‪ ,‬עבר לגור בקריית‪-‬גת‬ ‫באותן שנים שנירית גרה בה ואחר כך חזר לירושלים‪ ,‬הוא מגדיר את‬ ‫עצמו כירושלמי עד היום‪ .‬למד בתיכון "הימלפרב"‪ ,‬מכינה קדם‪-‬צבאית‬ ‫בקשת ברמת‪-‬הגולן ובצבא עשה מסלול בצנחנים‪ ,‬קורס קצינים בבה"ד ‪ ,1‬פיקוד צוות ושירות עד לפני שלוש שנים‪ ,‬אז השתחרר בתפקיד‬ ‫ראש ענף תורת לחימה‪ .‬מאז השחרור משרת ‪ 100‬ימי מילואים בשנה‪ .‬כיום מרכז מגמה ללימודי צבא וביטחון של הפנימיות הצבאיות לפיקוד‬ ‫ומלמד תלמידים לבגרות ברמה של ‪ 5‬יח"ל בפנימייה בחיפה‪ .‬קניזו למד תואר ראשון ביחסים בינלאומיים ותואר שני שלא נגמר‪ ...‬ניצן ילד‬ ‫עם חוט שדרה‪ ,‬עצמאי‪ ,‬נחוש וחברותי‪ .‬עדו – אוגר חום ואהבה‪ ,‬יודע לתת מעצמו ומאוד מוזיקלי‪ ,‬ויהלי מנכ"לית‪ ,‬בעלת חושים מחודדים‪,‬‬ ‫ילדה מקסימה‪ .‬היכרות‪ :‬בטרמפ שקניזו נתן לנירית בחזרה מחתונה של חבר משותף‪ .‬קשת‪ :‬קבוצת התפילה‪" .‬מקום טוב‪ ,‬חושב ויצירתי‪,‬‬ ‫פתוח ומתפתח ומאוד חברי‪ ,‬עם אנרגיות בלתי‪-‬נדלות וכולן מנותבות לאפיקים חיוביים"‪ .‬אלוהים‪ :‬קניזו‪" :‬אני מרגיש שהוא איתי כשאני‬ ‫צריך"‪ .‬נירית‪" :‬קיים כל הזמן כאלוהי הניסים והפלאות שמסביב‪ ,‬זה לא אלוהים שמכתיב נורמות התנהגות"‪ .‬בילוי משפחתי‪ :‬טיולים‪ .‬בילוי‬ ‫זוגי‪ :‬להיות ביחד‪ ,‬פחות משנה מה עושים‪ .‬תחביבים‪ :‬קריאה‪ ,‬קניזו גם ריצה‪ .‬ספר מומלץ‪" :‬אדם הולך הביתה" של יורם עשת אלקלעי‪.‬‬ ‫מוזיקה‪ :‬ברי סחרוף החדש‪ .‬חלומות לעתיד‪ :‬קניזו‪ :‬שלא נצטרך בייביסיטר‪ .‬נירית‪ :‬שיהיה אפשר להוריד הילוך ובכל זאת להספיק את הכול‪.‬‬ ‫תודה למשפחות ולאנשי החינוך שהתראיינו השנה למדור‪ .‬תודה רבה למראיינות ‪ -‬רינה פורטנוי וקרן עמנואל‪.‬‬ ‫מדרש שלח‬ ‫אלה שמות האנשים‪ .‬מה היו שמותם?‬ ‫אּואל‬ ‫יכ ֵאל‪ ,‬נַ ְח ִּבי ֶּבן‪-‬וָ ְפ ִסי‪ּ ,‬גְ ֵ‬ ‫ן‪-‬מ ָ‬ ‫ְסתּור ֶּב ִ‬ ‫ן‪-‬מ ִכי (במדבר יג‪ ,‬יג‪-‬טו)‪ .‬יש בני‬ ‫ֶּב ָ‬ ‫אדם ששמותיהם כעורים ומעשיהם‬ ‫כעורים‪ ,‬שמותיהם נאים ומעשיהם‬ ‫נאים‪ ,‬שמותיהם נאים ומעשיהם‬ ‫כעורים‪ ,‬שמותיהם נאים ומעשיהם‬ ‫נאים‪ .‬שמותיהם נאים ומעשיהם‬ ‫כעורים‪ ,‬זה ישמעאל ועשו‪ .‬ישמעאל‪,‬‬ ‫שומע אל‪ .‬עשו‪ ,‬עושה רצון עושיו‪.‬‬ ‫שמותיהם כעורים ומעשיהם נאים‪,‬‬ ‫“ּבנֵ י ַב ְרקֹוס‪ְּ ,‬בנֵ י‬ ‫אלו עולי גולה‪ְ ,‬‬ ‫יס ָרא‪ְּ ,‬בנֵ י ָת ַמח” (עזרא ב‪ ,‬נג)‪,‬‬ ‫ִס ְ‬ ‫במדבר יג‪ ,‬א‪-‬טו‪ ,‬מא‬ ‫ובנו בית המקדש‪ .‬שמותיהם כעורים‬ ‫ומעשיהם כעורים‪ ,‬אלו המרגלים‪.‬‬ ‫מה כתיב בהם‪ְ ,‬סתּור‪ ,‬שסתרו אל מן‬ ‫העולם‪ .‬נַ ְח ִּבי‪ ,‬שהחביא את דבריו‪.‬‬ ‫שמותיהם נאים ומעשיהם נאים‪ ,‬אלו‬ ‫השבטים‪.‬‬ ‫(מדרש תנחומא‪ ,‬שלח‪ ,‬סימן ו’)‬ ‫כיצד בחירת שמו של אדם משפיעה על‬ ‫מעשיו או על גורלו? אולי צריך אפילו‬ ‫לשאול האם שמו של אדם משפיע על‬ ‫גורלו? הגישה הדוגלת באחריות הכבדה‬ ‫שמוטלת על כתפי ההורים בבואם לבחור‬ ‫שם לילדיהם צוברת תאוצה בעידן בו‬ ‫מתייעצים עם רב או נומרולוג בעניינים‬ ‫כאלה‪ .‬ואכן גישה זו לא זרה ליהדות‬ ‫לדורותיה‪ .‬ואולם לפנינו מדרש ובו עמדה‬ ‫הפוכה בעליל‪ ,‬לפיה הניסיון לקשור‬ ‫מעשים לשם לא יכול לעלות יפה‪.‬‬ ‫כנגד כל הדברים שקובעים כביכול את‬ ‫גורלנו וממזערים במקצת את אחריותנו‪,‬‬ ‫בעל מדרש זה אינו מאפשר להימלט‬ ‫מאחורי טיעון שווא באשר לגורל שהורישו‬ ‫הורים לילד עם היוולדו‪.‬‬ ‫בן לנדאו‬ ‫צוות לעניין‬ ‫חברי הצוות‪ :‬שרי דרור‪ ,‬ישי דויטשמן‬ ‫ואפרת שפירא‪-‬רוזנברג‪.‬‬ ‫מישהי שאת לא מכירה צילצלה בדלת‬ ‫והביאה לך אוכל אחרי הלידה? התיישבת‬ ‫על המחצלת בערב שירי נעמי שמר ולא‬ ‫זיהית את בני הזוג שיושבים לצידך? זוהי‬ ‫עבודתם של צוותי הגיוס לדורותיהם‪.‬‬ ‫בסּוּפר הוא‬ ‫ֶ‬ ‫אלה שכל מי שעומד לפניהם‬ ‫פוטנציאל לגנים של “קשת”‪ ,‬וכל שיחה‬ ‫עם עמית לעבודה אצלם תמיד איכשהו‬ ‫מגיעה להצעה “סתם‪ ,‬בוא תעשה סיבוב‬ ‫בבית הספר” (המקבילה הקשתית ל”בואו‬ ‫תעשו אצלנו שבת”)‪ .‬ובאמת‪ ,‬על מנת‬ ‫לעמוד ביעד של שתי כיתות א’ חדשות‬ ‫בכל שנה‪ ,‬שלושה גנים (וזה הזמן לברך‬ ‫שהחיינו על גן “רימון”‪ ,‬השלישי שלנו‪,‬‬ ‫שנפתח בשעה טובה ומוצלחת‪ )...‬וחלוקה‬ ‫הסוד הכמוס של “צוות גיוס”‬ ‫כמה שיותר מאוזנת בין קבוצת התפילה‬ ‫לקבוצת המפגש‪ ,‬אי אפשר לסמוך רק על‬ ‫הילודה הטבעית בקהילה (על אף שחלק‬ ‫מאיתנו באמת עושים מאמץ ותורמים את‬ ‫שלנו בגבורה‪ .)...‬וכך‪ ,‬חברי הצוות שורפים‬ ‫שעות‪ ,‬סוללות וקרוב לוודאי גם תאי מוח‬ ‫על שיחות בלתי נגמרות‪ ,‬חוצות אוקיינוסים‬ ‫ויבשות‪ ,‬עד השעות הקטנות של הלילה‪,‬‬ ‫עם מתעניינים פוטנציאליים‪ ,‬מתלבטים‬ ‫כרוניים ומתלהבים אנרגטיים‪ .‬וזה דיל בו‬ ‫הכול לגמרי כלול‪ :‬התלבטויות ערכיות‪,‬‬ ‫התייעצויות נדל”ניות‪ ,‬ואפילו שיחות‬ ‫הרגעה עם החמות המודאגת‪ .‬חברי הצוות‬ ‫זמינים למצטרפים החדשים כמעט מסביב‬ ‫לשעון‪ ,‬בכל שאלה או חשש‪ ,‬עם הרבה‬ ‫סבלנות ואורך רוח‪ .‬ושלא תחשבו ‪ -‬אין פה‬ ‫מסעות שכנוע אגרסיביים‪ ,‬או מתן הטבות‬ ‫למצטרפים‪ .‬הכול על השולחן‪ ,‬בכנות‪ ,‬כולל‬ ‫הקשיים‪ ,‬האתגרים והקונפליקטים‪ ,‬אבל‬ ‫גם האהבות‪ ,‬הנתינה והחום‪ .‬הכול בעסקת‬ ‫חבילה‪ ,‬וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול‪.‬‬ ‫אז בפעם הבאה שאתם רואים מישהו שיש‬ ‫לו ילד בכל שכבת גיל חוץ מ‪ -‬א’ נדחק בין‬ ‫ההורים המתרגשים במסיבת הסידור‪ ,‬תדעו‬ ‫שזה רק אנחנו‪ ,‬חברי צוות הגיוס‪ ,‬בדרך‬ ‫לעוד לקוח מרוצה‪...‬‬ ‫מעונינים לשמוע‬ ‫יותר על הקהילה?‬ ‫אפרת שפירא‪-‬רוזנברג‬ ‫‪( 054-6101115‬לא בשבת)‬ ‫שרי דרור ‪052-3056482‬‬ ‫משחקשת ‪ -‬שעשועי מדע‬ ‫מים 'מרחפים' באוויר‬ ‫באחד הניסויים הקודמים בפינה זו הראינו‬ ‫שאם הופכים בקבוקון מלא במים עם פתח‬ ‫צר‪ ,‬המים אינם נשפכים ממנו בגלל מתח‬ ‫הפנים של המים‪.‬‬ ‫הפעם נראה שניתן לעשות זאת גם עם‬ ‫(שּפ ְת ָחּה רחב) מלאה מים‪ ,‬אך‬ ‫ִ‬ ‫כוס רגילה‬ ‫דרוש לצורך כך “טריק” מיוחד‪ .‬כל ילד יכול‬ ‫לבצע בקלות את הניסוי ולהרשים איתו בני‬ ‫משפחה או חברים‪.‬‬ ‫הוראות לביצוע‪:‬‬ ‫הכינו לניסוי כוס פלסטיק חד‪-‬פעמית‬ ‫וחתיכת קרטון דקה בצורת ריבוע (לגזור‬ ‫למשל מאריזה של עוגיות ‪ ,OREO‬תמונה‬ ‫‪ .)1‬הקרטון צריך להיות בגודל כזה שיכסה‬ ‫לגמרי את פתח הכוס‪.‬‬ ‫מלאו את הכוס במים‪ ,‬אבל לא עד הסוף‬ ‫(תמונה ‪.)2‬‬ ‫הניחו את הקרטון על פתח הכוס והצמידו‬ ‫אותו אל הכוס בעזרת האצבעות (תמונה ‪)3‬‬ ‫ִהפכו בזהירות את הכוס מבלי לשחרר‬ ‫את האצבע מן הקרטון‪ .‬מעט מים ידלפו‬ ‫החוצה וירטיבו את הקרטון באופן חלקי‪.‬‬ ‫כעת הסירו בזהירות את האצבעות מן‬ ‫הקרטון‪ .‬הכוס הפוכה באוויר והמים אינם‬ ‫נשפכים ממנה‪ .‬רצוי להפוך את הכוס מעל‬ ‫עציץ (תמונה ‪ )4‬או מעל הכיור או מעל כלי‬ ‫קיבול אחר כדי למנוע “תאונה” שבה המים‬ ‫נשפכים ממנה בכל זאת‪.‬‬ ‫ניתן לחזור על הניסוי שוב ושוב אך יש‬ ‫לדאוג לכך שחתיכת הקרטון לא תהיה‬ ‫רטובה מדי‪.‬‬ ‫הסבר‪ :‬כאשר הופכים את הכוס‪ ,‬חלק קטן‬ ‫מן המים דולף ממנה החוצה ומרטיב את‬ ‫הקרטון‪ .‬הקרטון הרטוב נצמד אל פתח‬ ‫הכוס ומונע באופן זה כניסה של אוויר‬ ‫מבחוץ‪ .‬כתוצאה מדליפת המים מן הכוס‬ ‫לקרטון‪ ,‬נפח האוויר הכלוא בחלק העליון‬ ‫של הכוס ההפוכה גדל מעט‪ ,‬ולכן הלחץ‬ ‫שלו קטן‪ .‬במצב זה לחץ האוויר החיצוני‬ ‫(שמצמיד את הקרטון אל הכוס) גדול‬ ‫מלחץ כיס האוויר שדוחף את המים כלפי‬ ‫מטה‪ ,‬ומסיבה זו המים אינם נשפכים‪.‬‬ ‫תמונה ‪1‬‬ ‫זהבה ומרדכי ליבנה‬ ‫תמונה ‪2‬‬ ‫תמונה ‪4‬‬ ‫תמונה ‪3‬‬