‫הערכה‬ ‫• המטפל מבצע הערכה מקצועית של אופן הצגת הבעיה‬ ‫כפי שהוצגה ע"י המטופל‬ ‫• כוללת הערכה פסיכיאטרית מקיפה לצורך מתן‬ ‫אבחנה‪/‬ות‪ ,‬יחד עם המשגה ייחודית למטופל שתסייע‬ ‫בבניית תכנית הטיפול‬ ‫• חלק מההערכה כולל איסוף גורמים קוגניטיביים‪,‬‬ ‫התנהגותיים ורגשיים העשויים להוות את הבסיס‬ ‫להפרעה ולהסביר את הבעיות אותן הציג המטופל‬ ‫• חשוב בתהליך ההערכה להעריך את מוכנות הילד‬ ‫לטיפול‪ -‬עד כמה הוא מבין כי קיים קושי‪ ,‬כי ניתן לשנות‬ ‫את הבעיה‪ ,‬כי טיפול יכול לעזור‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ ,‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫המשגת מקרה‬ ‫ניסוח תמונה קלינית כוללת של קשיים‪ ,‬חוזקות וגורמים‬ ‫מתערבים בחיי הילד ומשפחתו‬ ‫• הנחת המוצא הינה כי לא ניתן לקיים טיפול מבוסס פרוטוקול‬ ‫מבלי להתחשב בנתוניו האישיים של המטופל‬ ‫• מטרת ההמשגה‪ :‬לגשר בין הנתונים הקליניים של הילד לבין‬ ‫התיאוריות הקליניות שבבסיס השקפת העולם התיאורטית‪-‬‬ ‫מחקרית‪-‬טיפולית של המטפל‬ ‫• ההמשגה מובילה לתכנית טיפולית הנגזרת מנתוני הילד היחיד‬ ‫וסביבתו ומהבנות תיאורטיות ומחקריות‬ ‫•‬ ‫‪" :PERSONS‬המשגת מקרה היא השערה בנוגע‬ ‫לגורמים הפסיכולוגיים והאחרים האחראים‬ ‫להפרעות המטופל והמשמרים אותן"‬ ‫• בניגוד לאבחנה פסיכיאטרית‪ ,‬המשגת המקרה אינה רק תיאור‬ ‫סימפטומטי‪ ,‬אלא מתיימרת לספק הסברים פסיכולוגיים תיאורטיים‬ ‫להתפתחות התמונה כפי שהיא מצטיירת כיום‬ ‫מודל להמשגת מקרה & ‪FRIEDBERG‬‬ ‫‪MCCLURE, 2002‬‬ ‫להוסיף תרשים מהספר עמ' ‪• 21‬‬ ‫מודל להמשגת מקרה & ‪FRIEDBERG‬‬ ‫‪MCCLURE, 2002‬‬ ‫• איסוף מידע לגבי הבעיות כפי שבאות לידי ביטוי בהתנהגות‬ ‫הילד‪ ,‬בתיאורים מוחשיים ובהקשרים מפורטים‬ ‫• אוספים את כל הקשיים הקיימים‪ ,‬גם כאלה שנחליט לא לעבוד‬ ‫עליהם‬ ‫• תיאור הבעיה מנקודת המבט הסובייקטיבית של הילד‪-‬‬ ‫מחשבות‪ ,‬מצב רוח‪ ,‬רגשות‪ ,‬תגובות גופניות‬ ‫• ההנחה היא כי תגובות רגשיות והתנהגותיות אינן תוצר ישיר‬ ‫של מציאות אובייקטיבית‪ ,‬אלא מתווכות ע"י האופן בו הילד מבין‬ ‫ומפרש את הגירויים‬ ‫מודל להמשגת מקרה & ‪FRIEDBERG‬‬ ‫‪MCCLURE, 2002‬‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫על המטפל ללמוד כיצד הילד חווה‪ ,‬מפרש‪ ,‬מבין ומסביר את העובר‬ ‫עליו‬ ‫לומדים את המחשבות האוטומטיות‪ ,‬האמונות ואמונות היסוד של‬ ‫הילד‬ ‫שימוש בטכניקת ‪DOWNWARD ARROW‬‬ ‫זיהוי ‪ :CORE BELIEF‬מופיעה בהקשרים שונים‪ ,‬מהווה חלק מרכזי‬ ‫בחוויה העצמית‪ ,‬היא אינה גמישה וקשה לאיתגור‪ ,‬כוללנית ומהווה‬ ‫"תחנה סופית" במסלול התישאול‬ ‫מודל להמשגת מקרה & ‪FRIEDBERG‬‬ ‫‪MCCLURE, 2002‬‬ ‫• הקשר חברתי‪ ,‬משפחתי ובית ספרי של הופעת הבעיה‪,‬‬ ‫מנקודת מבטם של הילד‪ ,‬הוריו ומוריו‬ ‫• טריגרים המופיעים לפני ההתנהגות הבעייתית‪ ,‬ותוצאותיה‬ ‫• מה משמר את הבעיה‪ :‬מה מחמיר אותה?‬ ‫• מה עוזר לשפר את הבעיה?‬ ‫• זיהוי התנהגויות ביטחון והתנהגויות לא מועילות‬ ‫• מכשולים אפשריים לטיפול‬ ‫מודל להמשגת מקרה & ‪FRIEDBERG‬‬ ‫‪MCCLURE, 2002‬‬ ‫• רקע התפתחותי‪ ,‬תרבותי וכלכלי של הבעיות‬ ‫• הקשר תרבותי‬ ‫• טמפרמנט‬ ‫• נקודות חוזק וכוחות‬ ‫• איסוף המידע נעשה דרך הילד‪ ,‬הורים‪ ,‬מורים‪ ,‬גורמים מטפלים‬ ‫• הכלים‪ :‬ראיון‪ ,‬שאלונים‪ ,‬תצפית‪ ,‬מבחנים וניסויים התנהגותיים‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫פורמולציית שימור‪ :‬למה זה ממשיך לקרות? מה‬ ‫הטריגר שמתחיל את הבעיה?‬ ‫שואלים גם לגבי שינויים גופניים‪ :‬מה מרגיש‬ ‫בראש‪/‬בטן‪/‬חזה‬ ‫‪ :ONSET FORMULATION‬לקחת מהסיפור של הילד את‬ ‫הגורמים‪ ,‬מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬טריגרים ולשבץ בתבנית‪:‬‬ ‫חוויות חשובות בחיים הובילו לניבויים והנחות לגבי‬ ‫העולם שלי‪ .‬אלה מופעלות ע"י אירועים שמתרחשים‪,‬‬ ‫מחשבות אוטומטיות מתרוצצות ומייצרות רגשות‬ ‫שמשפיעים על מה שאני עושה‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ ,‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫הפיכת ההמשגה להשערת עבודה‬ ‫• חיבור המשתנים המרכזיים המתארים את הבעיה‪ ,‬את הגורמים‬ ‫המשוערים להתפתחותה ולשימורה‪ ,‬את ההקשרים בהם היא‬ ‫מתעוררת ואת הגורמים המחסנים‪ ,‬לכדי סיפור המסביר מה‬ ‫קורה לאדם‬ ‫• המטרה‪ :‬ליצור הצעה לטיפול‬ ‫• בחירת ההתערבות המועדפת היא תוצר של הידע הקיים על‬ ‫טכניקות טיפוליות ותוצאותיהן‪ ,‬של תכונותיו הייחודיות של‬ ‫המטופל‪ ,‬של שיתוף הפעולה מהגורמים המשפחתיים‬ ‫ומערכתיים ושל קשיים צפויים בטיפול‬ ‫קביעת מטרות לטיפול‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫•‬ ‫נובעות מתוך השערת העבודה‬ ‫אופרציונליות‪ ,‬מדידות ותחומות בזמן‬ ‫אינן תלויות באדם חיצוני‬ ‫מובילות ליצירת מסגרת וכללי הטיפול‬ ‫איך תדע שהבעיה נפתרה?‬ ‫במה יהיו החיים שלך שונים?‬ ‫איך המשפחה והחברים שלך יידעו שפתרת את הבעיה?‬ ‫הערכה וגיוס הילד לטיפול‬ ‫• הנטיה הטבעית של המטפל היא לתת הוראות לילד‪.‬‬ ‫חשוב לגייס אותו להיות אקטיבי‪ -‬להעביר אותו ממצב‬ ‫של לא רוצה ו‪/‬או לא מוכן‪ ,‬לרצון לעשות שינוי‬ ‫‪ .1‬שלב ‪ :PRE-CONTEMPLATION‬מאפיין את הפגישות‬ ‫הראשונות‪ .‬התנגדות‪" ,‬קשה לי"‪" ,‬לא יעזור לי"‪ .‬חשוב‬ ‫להבין שהילד מונע מחוסר ידע‪ ,‬תסכול‪ ,‬פחד‪.‬‬ ‫• לא לנסות לשכנע!‬ ‫• שאלות‪ :‬ממה אתה דואג? איך היית רוצה שיהיה‬ ‫אחרת? איך היית רוצה שאנשים ידברו איתך? מה היית‬ ‫רוצה לספר למבוגרים על מי שאתה? להיות סקרן לגבי‬ ‫הרגשות וההתרחשויות בחייו של הילד‪ ,‬ללא שיפוטיות‬ ‫ובגובה העיניים‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ ,‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪ :CONTEMPLATION .2‬מתחיל לזהות דברים שהיה רוצה לשנות‪,‬‬ ‫אבל לא מבין איך זה יקרה‪" .‬אבל‪" ,"...‬זה לוקח יותר מדי זמן‪,"...‬‬ ‫"אין לי כוח"‪ .‬קיים קושי להתחבר לתקווה‬ ‫• חשוב להבין את האמביוולנטיות ולהסיר את המכשולים‪ .‬שאלות‪:‬‬ ‫מה היית רוצה שיהיה? מה עלול לעצור אותך? אם אבקש ממך‬ ‫לעשות‪ ..‬היית רוצה? אם מישהו אחר היה רואה אותך עושה‪..‬‬ ‫מה היית חושב? מה יקרה אם זה לא יילך לך?‬ ‫• להסביר שבטיפול אין כישלון‪ -‬המשימות והתרגילים הן דרך‬ ‫למידה בין המטפל למטופל‬ ‫• הטיפול נועד לנתח את שיעורי הבית ולהבין איפה הקושי‪,‬‬ ‫והבניית הטיפול כפי שצריך היא אחריות המטפל‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ ,‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪ :PREPARATION .3‬דיבור על שינויים קטנים שניתן יהיה לעשות‪ ,‬בעיות שהיו‬ ‫בעבר ומה עשה על מנת לפתור אותן‪ .‬מה עבד ולא עבד?‬ ‫• דיבור על מחשבות והתנהגויות אחרות שניתן יהיה לעשות בעתיד‬ ‫• בסוף שלב זה להגיע למטרות ישימות (להגיע לטיפול‪ ,‬להכין מטלות בית‪)...‬‬ ‫‪ :ACTION .4‬הטיפול עצמו‪ .‬יצירת פורמולציה וגיוס הילד לטיפול על מנת להגיע‬ ‫לשינוי משמעותי‪.‬‬ ‫• הסבר פסיכו‪-‬חינוכי לגבי מסגרת הטיפול הקוגניטיבי התנהגותי‪ ,‬המודל של‬ ‫ההפרעה ממנה הוא סובל‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ ,‬מרכז אקדמי פרס‬ ‫‪ :MAINTENANCE .5‬לקראת סוף הטיפול‪ ,‬דיבור על איך‬ ‫ניתן יהיה להמשיך להשתמש בכלים‪ ,‬הכללה לבית‬ ‫ולביה"ס‬ ‫• סיכום כיצד השתמש בכלים‪ ,‬לסייע במה שלא הצליח‬ ‫• תיקוף‪ :‬לשים דגש על ההצלחות ולעבוד על מה שלא‬ ‫הצליח‬ ‫• מה יקרה בעתיד כאשר המטפל לא יהיה‪ ,‬איזה בעיות‬ ‫עלולות להתעורר ואיך לפתור אותן על מנת למנוע‬ ‫בעיות בעתיד‬ ‫ד"ר שירי בן‪-‬נאים‪ ,‬מרכז אקדמי פרס‬