לא ברור אם המציאות הישראלית הבריחה את נילי מירסקי

‫‪22‬‬
‫‪ 2 3 . 0 8 . 2 013‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 3 . 0 8 . 2 013‬‬
‫‪23‬‬
‫נילי מירסקי‬
‫ואלכסנדר פושקין‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫לא כאן ולא עכשיו‬
‫"אחרי שתירגמתי יצירות‬
‫כל כך כבירות‪ ,‬אין לי חשק‬
‫להתעסק עם סופר פלוני‬
‫או סופרת פלמונית‪ .‬והכי נורא‬
‫זה עריכת תרגומים‪ .‬מאוס‬
‫ומשעמם‪ .‬אבל בנאדם צריך‬
‫להתפרנס‪ ,‬וזה מה שעשיתי‪.‬‬
‫אני גם לא אוהבת לרחוץ‬
‫כלים‪ ,‬אבל אני רוחצת"‬
‫לא ברור אם המציאות הישראלית הבריחה את נילי מירסקי לספרות אירופית‬
‫מהמאה ה־‪ ,19‬או להפך‪ .‬כך או כך‪ ,‬בכירת המתרגמים בארץ משחררת עוד קלאסיקה‬
‫רוסית ומסבירה שבלי אמנות היא לא מוצאת טעם לחיות‬
‫יוני ליבנה ‪ //‬צילום‪ :‬רלי אברהמי‬
‫ה‬
‫כמה תרגומים של נילי מירסקי‬
‫מוות בוונציה > תומס מאן‬
‫אנה קרנינה > לב טולסטוי‬
‫האחים קרמאזוב >‬
‫פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי‬
‫סיפורים מן הפרובינציה >‬
‫אנטון צ'כוב‬
‫חיל הפרשים ועוד סיפורים >‬
‫איסאק באבל‬
‫סיפורים אוקראיניים >‬
‫ניקולאי גוגול‬
‫ילדות > מקסים גורקי‬
‫מוסקבה פטושקי >‬
‫ונדיקט ירופייב‬
‫אחיינו של ויטגנשטיין >‬
‫תומס ברנהרד‬
‫בעולם נהדר ואכזר >‬
‫אנדרי פלטונוב‬
‫הומואים מאיימים להשאיר את‬
‫נילי מירסקי בודדה במערכה‪.‬‬
‫"אני הרי התחברתי עם גברים‬
‫הומואים עוד לפני שידעתי‬
‫שהומואים קיימים בעולם‪ .‬למה?‬
‫קסמה לי העובדה שהם לא מחפשים את תחושת‬
‫המישפוחֶ ה כדי לתת משמעות לחיים‪ .‬הרי בשביל‬
‫מה אתה הומו"‪ ,‬היא צוחקת‪" ,‬אם לא כדי לאהוב את‬
‫היופי ולהימנע מלהוליד ילדים? אבל נראה שכולם‬
‫בסוף נכנעים לצורך להקים משפחה‪ ,‬ועכשיו גם‬
‫רעיי הטובים וההומואים"‪.‬‬
‫מירסקי‪ ,‬כנראה המתרגמת הידועה והמוערכת‬
‫בישראל‪ ,‬לא נכנעת‪ .‬בסופו של כל פיתול בשיחה‬
‫איתה מסתתרת הערצה ליופי‪ :‬לסונטת ה'סערה'‬
‫של בטהובן שהיא התחילה לנגן בפסנתר‪ ,‬לחיכוך‬
‫של חיים ואמנות ברומנים של תומס מאן‪ ,‬לאופרות‬
‫של ורדי שמלוות אותה מילדות‪" .‬אחד הרומנטיק־‬
‫נים הראשונים בגרמניה טען שמי שטעם את הפרי‬
‫המתוק והמשכר של האמנות‪ ,‬לא יוכל לחזור לעו־‬
‫לם לאפרוריות החיים‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬זאת תחושת‬
‫החיים הכי בסיסית שלי‪ .‬לחיים אין הרי שום ערך‪.‬‬
‫איזה ערך יש לדבר הולך ומתכלה? למה אנשים‬
‫מולידים ילדים אם לא כדי להתמודד עם החיים‬
‫כהליכה בכיוון אחד‪ ,‬בצל המוות‪ .‬אני בשום פנים‬
‫ואופן לא רציתי ילדים‪ .‬אבל בכלל‪ ,‬אני לא מבינה‬
‫איך מתמודדים עם היומיום בלי ההיסחפות הזאת‬
‫אחרי יופי או אמנות שנוצרו בידי אדם‪ .‬זה אוויר‬
‫שבלעדיו הריאות מצטמקות"‪.‬‬
‫הספרות לא נתנה לך כלים להבין את העולם?‬
‫"הספרות הוכיחה לי שאני לא מבינה בני אדם"‪.‬‬
‫פגישה עם מירסקי‪ ,‬בת ‪ ,69‬היא פגישה‬
‫עם אדם שהצליח לפחות במובן מסוים להתעלם‬
‫ממגבלות החיים והמוות‪ ,‬ולהפוך את גדולי הסופ־‬
‫רים האירופאים לחברים קרובים‪ .‬בזמן העבודה על‬
‫תרגום‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬היא מתחילה לפעמים לדבר‬
‫כמו גיבורי הרומנים‪ .‬בשיחה היא מזכירה סופרים‬
‫באינטימיות של שכנים באותו ועד בית ("שתי‬
‫חולשות אני חולקת עם מרסל פרוסט‪ :‬ההתרפקות‬
‫האינסופית על העבר‪ ,‬והנטייה להשאיר טיפים‬
‫נורא גדולים")‪.‬‬
‫היא אמנם לא חושבת שאוסף היצירות שב־‬
‫חרה לתרגם לאורך עשרות שנים (תנו מבט בר־‬
‫שימה מימין) מספר גם סיפור אישי עליה‪ ,‬ובכל‬
‫זאת קשה שלא למתוח קווי דמיון בין הספקנות‬
‫המשועשעת של מירסקי לניכור הקיומי שעולה‬
‫מ'גיבור דורנו'‪ ,‬שסיימה לתרגם לאחרונה‪ .‬הרו־‬
‫מן מאת מיכאיל לרמונטוב‪ ,‬משורר רוסי קלאסי‬
‫בן המאה ה־‪ ,19‬מצייר את דיוקנו של אציל רוסי‬
‫צעיר שהתנתק כאילו לחלוטין ממוסכמות הזמן‪.‬‬
‫מירסקי מתייחסת אליו כאל אבטיפוס של גיבו־‬
‫רים ספרותיים מאוחרים יותר‪ ,‬בני המאה ה־‪ .20‬אם‬
‫רוצים‪ ,‬אפשר למצוא בנטייה שלו לניתוח עצמי‪,‬‬
‫לווידוי וחשיפה‪ ,‬קשר למה שקורה היום בתוכניות‬
‫ריאליטי‪ .‬השעמום וחוסר המשמעות שעוטפים את‬
‫הגיבור מובילים אותו לשחק תפקיד קלישאי‪ ,‬תפור‬
‫מראש‪ ,‬של גיבור ספרותי‪.‬‬
‫"קראתי את הרומן הזה המון פעמים"‪ ,‬היא אומ־‬
‫רת‪" ,‬עוד לפני הסגנון שלו ‪ -‬איזה ליטוש יש בו‪,‬‬
‫איזו קלילות‪ ,‬איזו אלגנטיות ‪ -‬שמתי לב שבכל‬
‫קריאה אתה רואה את הגיבור בצורה אחרת‪ .‬פעם‬
‫הוא מין דנדי כזה‪ ,‬ופעם נבל שמשחק ברגשות‬
‫של בני אדם‪ .‬היום הוא נראה לי כמו דמות בסגנון‬
‫האקזיסטנציאליזם של סארטר ו'הזר' של קאמי‪:‬‬
‫אדם שנמצא מעבר לטוב ולרע‪ ,‬שמפיץ תחושה‬
‫כזאת של ניהיליזם וייאוש‪ ,‬שאין מודרני ממנה‪.‬‬
‫קליידוסקופ של דמות אחת‪ .‬אגב‪ ,‬עוד לא ראיתי‬
‫קליידוסקופ כזה מופלא ופרימיטיבי כמו שהיה לי‬
‫כשהייתי קטנה‪ .‬אולי בגלל שהוא היה עם זכוכית‬
‫יותר גסה ועבה מאיך שמייצרים אותם היום"‪.‬‬
‫איך העיסוק בתרגום של ספרים מזמן וממקום‬
‫אחרים השפיע על המגע שלך עם הזמן והמקום‬
‫שלנו?‬
‫"אני חיה בניכור גמור לעולם שבו אני חיה‪ ,‬ול־‬
‫חיים בישראל בפרט‪ .‬אין לי סבלנות אפילו לקטר‬
‫על פוליטיקה‪ ,‬ועל החגיגה של רשעות וטיפשות‪.‬‬
‫על ההספדים של שיחות השלום עוד לפני שהן‬
‫יוצאות לדרך‪ ,‬ועל ההכרזות על בנייה בשטחים‬
‫בדיוק ברגע שחידוש המשא ומתן עולה לדיון‪ .‬החיים‬
‫בארץ נהפכו בשבילי לסיוט‪ .‬אסקפיזם זה אני‪ .‬אבל‬
‫הקשר שלו לעיסוק שלי בתרגום יצירות מהמאה ה־‬
‫‪ 19‬הוא סיפור של ביצה ותרנגולת‪ ,‬שהתחיל בגיל‬
‫צעיר מאוד‪ .‬אבא שלי מאוד אהב אופרות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ולי אסור היה בכלל לגעת בפטיפון כילדה‪ .‬אבל‬
‫כל שבת הייתי מבקשת ממנו שישמיע לי אופרה‪.‬‬
‫הייתי יושבת‪ ,‬מקשיבה ושוכחת את כל העולם‪.‬‬
‫"העיסוק שלי בספרות הוא סוג של ברירת‬
‫מחדל‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬מה אני כבר יודעת לעשות? ממה‬
‫עוד יכולתי להתפרנס? כשהייתי נשואה‪ ,‬הצטרפתי‬
‫לבעלי בפריז כדי למצוא נושא לדוקטורט בתו־‬
‫לדות האמנות‪ .‬זאת הייתה מטרת הנסיעה באופן‬
‫רשמי‪ .‬אבל מה שעשיתי בפועל היה לנגן בפסנתר‬
‫ולקרוא ספרים"‪.‬‬
‫את רומזת שאת אדם עצלן?‬
‫"אין רמזים‪ ,‬אני נורא עצלנית‪ .‬זה נפסק רק‬
‫כשמדובר במשהו שנורא סוחף אותי‪ .‬אבל מעט‬
‫מאוד דברים סוחפים אותי באמת‪ .‬המזל שלי הוא‬
‫שתרגום ספרות נכלל בהם‪ .‬אבל כמו שקיבלתי יום‬
‫אחד טלפון עם הצעה לעבוד כעורכת‪ ,‬גם העיסוק‬
‫בתרגום היה מקרי‪ .‬הייתי מקבוצת המייסדים של‬
‫כתב העת 'סימן קריאה' שמנחם פרי ערך‪ ,‬מנחם‬
‫דיבר על ליבי והתחלתי לתרגם‪ .‬התרגום הציל‬
‫אותי אולי מחיים של הומלסית‪ .‬מנעוריי הייתי‬
‫אומרת‪' ,‬אני אגמור את חיי מתחת לגשר'‪ .‬במובן‬
‫זה‪ ,‬אני האדם הכי ממוזל שאני מכירה"‪.‬‬
‫מירסקי מספרת שלמדה לקרוא בגיל‬
‫ארבע‪ ,‬לבד‪" ,‬למגינת ליבם של הוריי‪ ,‬שחשבו‬
‫שזה מוקדם מדי וזה מזיק"‪ .‬בשנתיים האחרונות‪,‬‬
‫עם היציאה לגמלאות‪ ,‬היא חופשייה לקרוא ספרים‬
‫כאוות נפשה ולהתמסר אך ורק לתרגום ‪ -‬אחרי‬
‫שנים ארוכות של עבודה כעורכת מרכזית בהוצאת‬
‫עם עובד‪' .‬גיבור דורנו' הוא שיתוף פעולה ראשון‬
‫שלה כמתרגמת עם הוצאת אחוזת בית‪.‬‬
‫את היחס לעריכה כעול היא לא מנסה להסתיר‪:‬‬
‫"עם כל הכבוד‪ ,‬אחרי שתירגמתי יצירות כל כך‬
‫כבירות‪ ,‬ועבדתי על פניני הספרות הגדולות שיש‪,‬‬
‫אין לי חשק להתעסק עם הטקסט של סופר פלוני‬
‫או סופרת פלמונית‪ .‬אבל בנאדם צריך להתפרנס‪,‬‬
‫וזה מה שעשיתי‪ .‬כל כותב שעבד איתי קיבל טי־‬
‫פול מעולה‪ .‬אני גם לא אוהבת לרחוץ כלים‪ ,‬אבל‬
‫אני רוחצת‪ ,‬אז אני כבר רוחצת אותם היטב‪ .‬והדבר‬
‫הכי נורא הוא עריכת תרגומים‪ .‬מאוס ומשעמם‪.‬‬
‫"תרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬זה תענוג עילאי‪ .‬יש בזה‬
‫משהו מעורר‪ .‬כמו אנדורפינים שמשתחררים בזמן‬
‫התעמלות‪ ,‬משהו משתחרר במוח בזמן התרגום"‪.‬‬
‫מתרגמים צעירים יכולים להגיע היום לרמת‬
‫האמנות והמקצועיות של מתרגמים בני דורך?‬
‫"היום אין שום סיכוי להתפרנס רק מתרגום‪.‬‬
‫השאלה הגדולה של חוק הסופרים היא אם הוא‬
‫באמת ישקם את היכולת של ההוצאה לשלם לכל‬
‫בעלי המקצוע שמעורבים בתחום‪ .‬אבל תמיד היו‬
‫רק מתי מעט שהצליחו‪ .‬אפשר להגיע להתמקצעות‬
‫בתנאי שעובדים גם בדברים אחרים בשדה הספרות‪,‬‬
‫כמו שאני או אילנה המרמן עשינו‪ .‬אבל בניגוד‬
‫לאילנה‪ ,‬לי לא היה ראש מו"לי בכלל‪ .‬הצלחתי בכל‬
‫זאת לזהות קצת להיטים‪ .‬התלהבתי למשל ממייקל‬
‫שייבון לפני שהוא קנה אצלנו מקום של כבוד‪ .‬עם‬
‫מנחם פרי גיליתי את גרוסמן ‪ -‬אני זוכרת שקראתי‬
‫סיפור קטן שלו ואמרתי‪' ,‬זה סופר'"‪.‬‬
‫את עוד מתלהבת מספרים מחוץ לגטו המאה‬
‫ה־‪?19‬‬
‫"אני נורא נהנית לקרוא ביוגרפיות של סו־‬
‫פרים‪ ,‬אבל גם סתם ספרי עיון מלהיבים אותי‪.‬‬
‫'קיצור תולדות האנושות' ‪ -‬עליו נאמר 'מגניב'‪.‬‬
‫מאיר שלו הוא מהסופרים האהובים עליי‪ .‬רק יצא‬
‫'שתיים דובים'‪ ,‬הגחתי מהגטו והתנפלתי עליו‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬בינתיים הביקורות פיספסו אותו בגדול‪ .‬גם‬
‫אתה‪ .‬כמה סופרים כמוהו יש לנו בכלל?"‬
‫קל להחליק את מירסקי לצנצנת של טיפוס‬
‫מסתגר ומיושן‪ .‬היא עצמה משתפת פעולה עם‬
‫"אני חיה בניכור גמור‬
‫לעולם שבו אני חיה‪ ,‬ולחיים‬
‫בישראל בפרט‪ .‬אין לי‬
‫סבלנות אפילו לקטר על‬
‫פוליטיקה ועל החגיגה של‬
‫רשעות וטיפשות‪ .‬החיים‬
‫בארץ נהפכו בשבילי לסיוט‪.‬‬
‫אסקפיזם זה אני"‬
‫הבקבוק‪ .‬אין לה טלפון נייד או חשבון פייסבוק‬
‫ִ‬
‫("אני טכנופובית")‪ .‬היא מופתעת לגלות שיש ערך‬
‫בוויקיפדיה על שמה ("טוב‪ ,‬אני אסתכל")‪ .‬אבל‬
‫בין הצהרות כמו "שירים של שוברט הם מבחינתי‬
‫דבר שקורה עכשיו"‪ ,‬מירסקי‪ ,‬כלת פרס ישראל‬
‫לתרגום‪ ,‬רומזת לקווי אופי קלים וסוערים יותר‪.‬‬
‫היא אוהבת לשתות‪ ,‬מעבירה ערבים שמחים בבר‬
‫תל־אביבי אופנתי‪ ,‬מצטטת את הרצפטים הרוסיים‬
‫שתירגמה ב'מוסקבה פטושקי'‪" :‬איך לשתות כשאין‬
‫לך מה לשתות‪ :‬אתה לוקח קצת או דה קולון וקצת‬
‫משחת נעליים‪ .‬תאמין לי שראיתי את זה מאוד‬
‫מקרוב‪ ,‬למרות שאני מפונקת ביחס לשתייה"‪.‬‬
‫היא חיה לבדה במרכז תל־אביב‪ .‬את בעלה לש־‬
‫עבר‪ ,‬סמיון מירסקי‪ ,‬הכירה לפני ‪ 50‬שנה‪" .‬היינו‬
‫נשואים ‪ 15‬שנה"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬אין דבר פחות‬
‫רומנטי מנישואים‪ .‬אבל אנחנו מדברים בטלפון‬
‫כמעט כל יום‪ .‬כשהוא ביקר בארץ לא מזמן ויצאנו‬
‫לטיול בצפון‪ ,‬אנשים התפלאו איך יש לנו עדיין‬
‫על מה לדבר בכזה מרץ"‪ .‬בתור פסנתרנית חו־‬
‫בבת‪ ,‬הדמות הספרותית שאיתה היא מזדהה היא זו‬
‫של האנו בודנברוק ('בית בודנברוק')‪" ,‬מי ששואף‬
‫להיות אמן ומוזיקאי‪ ,‬לשווא‪ .‬למרות שלי היה ברור‬
‫מלכתחילה שאין לי כישרון של מבצעת"‪.‬‬
‫אחרי שנים של היכרות אינטימית עם הסופרים‬
‫הקרובים לליבך‪ ,‬את מסוגלת לקרוא אותם בצו־‬
‫רה אירונית‪ ,‬לראות אותם בחולשתם?‬
‫"זאת שאלה כמעט מעליבה‪ .‬אני מרשה לעצמי‬
‫להתרגז עליהם כמו על מיטב חבריי‪ .‬אני‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫שונאת את טולסטוי בנקודות מסוימות‪ .‬הרי היה‬
‫לו ליבידו של כמה וכמה אנשים‪ .‬הוא היה מזיין‬
‫על ימין ועל שמאל‪ ,‬מקדימה ומאחורה‪ .‬ורק לעת‬
‫זקנה הוא התחיל להטיף לכולם על חיי פרישות‬
‫וצניעות‪ .‬תראה למשל את האופן שבו הוא מצייר‬
‫עלמה מתוקה ונהדרת כמו נטשה ב'מלחמה ושלום'‪.‬‬
‫ואיך הוא גומר את הרומן? בדיון על צבע הכתמים‬
‫של הקקי בחיתול של התינוק‪ .‬זה מעורר אצלי כעס‬
‫חד־משמעי‪ .‬הצדקן‪ ,‬המשפחתולוג הזה‪ ,‬תוקע אותה‬
‫עם החיתולים הנפלאים האלה‪ ,‬במין התענגות על‬
‫האישה הנהדרת שהיא הפכה‪ .‬גועל נפש"‪.‬‬
‫יצא לך לתרגם ספרים שכתבו נשים?‬
‫"יש לי אלטר־אגו שנקרא המורה ציפורה‪ .‬היא‬
‫אישה מסודרת שיכולה לכתוב אחרית דבר לספ־‬
‫רים‪ ,‬והיא יכולה להרצות לך ברצינות עד שתרצה‬
‫למות‪ .‬אז אני שונאת שמדברים על 'כתיבה נשית'‪,‬‬
‫אבל לחרדתי ‪ -‬אמרה ציפורה‪ ,‬המורה למגדר ‪-‬‬
‫אני חושבת שבאמת לא תירגמתי שום סופרת‪ .‬מה‬
‫שכן‪ ,‬תירגמתי ספרים שבמרכזם נשים‪ .‬את אפי‬
‫בריסט ואנה קרנינה‪ ,‬שתיים משלוש הדמויות הנ־‬
‫פלאות של המאה ה־‪ ,19‬תירגמתי אני ולא שרף"‪.‬‬
‫מה לדעתך המגבלה שלך בתור מתרגמת?‬
‫"ה־חיסרון שלי כמתרגמת התגלה לי בעבודה‬
‫לתיאטרון‪ .‬שפה חיה נחווית על הנייר שונה מאוד‬
‫מאיך שהיא מדוברת‪ .‬אצל דוסטויבסקי‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הגיבורים נמצאים כל הזמן על סף היסטריה או‬
‫בתוכה‪ .‬כמתרגם‪ ,‬אתה צריך להיות משכנע כשא־‬
‫תה ממחיש את הדיבור החי‪ ,‬המתנשף הזה‪ .‬אני‬
‫רואה את המגבלה שלי כשאני צריכה ליצור תר־‬
‫גום ישיר של שפה מדוברת‪ .‬הצלחתי ליצור דבר‬
‫כזה על הנייר‪ ,‬אבל לגבי הבמה‪ ,‬אין לי את זה‪ .‬גם‬
‫בחוסר הכישרון שלי לתרגם סימולטנית נוכחתי‬
‫בדרך הקשה‪ .‬באחת הפעמים שתירגמתי מחזה‬
‫לתיאטרון‪ ,‬עמרי ניצן ביקש ממני לתרגם בנוכ־‬
‫חות במאי רוסי שבא לביים את המחזה‪ .‬אלה היו‬
‫מן השעתיים הנוראות בחיי‪ .‬שום מילה לא עלתה‬
‫לי לראש‪ ,‬לא ברוסית ולא בעברית"‪.‬‬
‫מה עשית?‬
‫"גימגמתי‪ .‬אולי בגלל זה אני מחבבת את הב־‬
‫חור המגמגם ב'אח הגדול'"‪.‬‬
‫מפעל התרגום הישראלי קשור כמעט בלעדית‬
‫לתרגום מספרות המערב‪ .‬מפריע לך שאין כמעט‬
‫התעניינות בספרות לא מערבית?‬
‫"אובייקטיבית‪ ,‬אני חושבת שבלתי אפשרי‬
‫שאנחנו כישראלים לא יודעים ערבית או מת־‬
‫עניינים בתרבות הזאת‪ .‬אבל באופן אישי‪ ,‬יש בי‬
‫אותה מידה של אדישות כלפי קלאסיקות יפניות‬
‫או ערביות‪ .‬אני אדם נורא מוגבל ומצומצם‪ .‬אני‬
‫לא אטרח אפילו לדפדף בספר של הרוקי מורקמי‪.‬‬
‫האם יש סופרים ערבים גדולים במאה ה־‪ ?19‬אני‬
‫פשוט לא יודעת‪ .‬עד היום לא סלחתי למנהלת‬
‫המיתולוגית של תיכון חדש שלא איפשרה בזמ־‬
‫נו לבחור בין לימודי צרפתית לערבית‪ ,‬והחליטה‬
‫מטעמים אידיאולוגיים שכל התלמידים אצלה יל־‬
‫מדו ערבית‪ .‬למדתי ארבע שנים ערבית‪ ,‬ושנאתי‬
‫כל רגע‪ .‬לא בגלל יחס לערבים‪ ,‬אלא כי זה זר‬
‫לנפשי ‪ -‬בדיוק כמו יפנית"‪.‬‬
‫את מרגישה שהתרגומים שלך השפיעו על הת־‬
‫רבות המקומית‪ ,‬שהם מורגשים בספרות היש־‬
‫ראלית או בשפה?‬
‫"אני אומר לך דבר כפירה לגבי אמנות התר־‬
‫גום‪ :‬בכל הנוגע לפרוזה‪ ,‬מתרגם טוב ומתרגם גרוע‬
‫תורמים בסופו של דבר אותה תרומה‪ .‬אני רואה‬
‫לפעמים מה עושים מתרגמים‪ ,‬בשפות שונות ‪-‬‬
‫ואני נדהמת מהפישולים‪ .‬אם ישנו קושי בתרגום‪,‬‬
‫הם פשוט מדלגים מעליו או משתמשים בפרפרזה‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬ספרות גדולה עוברת גם תרגומים עקומים‬
‫לגמרי‪ .‬התרגומים האלה מוכיחים שכל מה שאני‬
‫עושה הוא בעצם חסר ערך‪ .‬לא משנה כמה הבחירה‬
‫שלי כמתרגמת תהיה נפלאה ‪ -‬הספר מסתדר יפה‬
‫מאוד בלעדיי"‪† .‬‬
‫‪22‬‬
‫‪ 2 3 . 0 8 . 2 013‬׀ ‪ 7‬ל י ל ו ת ‪8‬‬
‫‪ 7 8‬ל י ל ו ת ׀ ‪2 3 . 0 8 . 2 013‬‬
‫‪23‬‬
‫נילי מירסקי‬
‫ואלכסנדר פושקין‬
‫' ‪[email protected]‬‬
‫לא כאן ולא עכשיו‬
‫"אחרי שתירגמתי יצירות‬
‫כל כך כבירות‪ ,‬אין לי חשק‬
‫להתעסק עם סופר פלוני‬
‫או סופרת פלמונית‪ .‬והכי נורא‬
‫זה עריכת תרגומים‪ .‬מאוס‬
‫ומשעמם‪ .‬אבל בנאדם צריך‬
‫להתפרנס‪ ,‬וזה מה שעשיתי‪.‬‬
‫אני גם לא אוהבת לרחוץ‬
‫כלים‪ ,‬אבל אני רוחצת"‬
‫לא ברור אם המציאות הישראלית הבריחה את נילי מירסקי לספרות אירופית‬
‫מהמאה ה־‪ ,19‬או להפך‪ .‬כך או כך‪ ,‬בכירת המתרגמים בארץ משחררת עוד קלאסיקה‬
‫רוסית ומסבירה שבלי אמנות היא לא מוצאת טעם לחיות‬
‫יוני ליבנה ‪ //‬צילום‪ :‬רלי אברהמי‬
‫ה‬
‫כמה תרגומים של נילי מירסקי‬
‫מוות בוונציה > תומס מאן‬
‫אנה קרנינה > לב טולסטוי‬
‫האחים קרמאזוב >‬
‫פיודור מיכאילוביץ' דוסטויבסקי‬
‫סיפורים מן הפרובינציה >‬
‫אנטון צ'כוב‬
‫חיל הפרשים ועוד סיפורים >‬
‫איסאק באבל‬
‫סיפורים אוקראיניים >‬
‫ניקולאי גוגול‬
‫ילדות > מקסים גורקי‬
‫מוסקבה פטושקי >‬
‫ונדיקט ירופייב‬
‫אחיינו של ויטגנשטיין >‬
‫תומס ברנהרד‬
‫בעולם נהדר ואכזר >‬
‫אנדרי פלטונוב‬
‫הומואים מאיימים להשאיר את‬
‫נילי מירסקי בודדה במערכה‪.‬‬
‫"אני הרי התחברתי עם גברים‬
‫הומואים עוד לפני שידעתי‬
‫שהומואים קיימים בעולם‪ .‬למה?‬
‫קסמה לי העובדה שהם לא מחפשים את תחושת‬
‫המישפוחֶ ה כדי לתת משמעות לחיים‪ .‬הרי בשביל‬
‫מה אתה הומו"‪ ,‬היא צוחקת‪" ,‬אם לא כדי לאהוב את‬
‫היופי ולהימנע מלהוליד ילדים? אבל נראה שכולם‬
‫בסוף נכנעים לצורך להקים משפחה‪ ,‬ועכשיו גם‬
‫רעיי הטובים וההומואים"‪.‬‬
‫מירסקי‪ ,‬כנראה המתרגמת הידועה והמוערכת‬
‫בישראל‪ ,‬לא נכנעת‪ .‬בסופו של כל פיתול בשיחה‬
‫איתה מסתתרת הערצה ליופי‪ :‬לסונטת ה'סערה'‬
‫של בטהובן שהיא התחילה לנגן בפסנתר‪ ,‬לחיכוך‬
‫של חיים ואמנות ברומנים של תומס מאן‪ ,‬לאופרות‬
‫של ורדי שמלוות אותה מילדות‪" .‬אחד הרומנטיק־‬
‫נים הראשונים בגרמניה טען שמי שטעם את הפרי‬
‫המתוק והמשכר של האמנות‪ ,‬לא יוכל לחזור לעו־‬
‫לם לאפרוריות החיים‪ .‬במובן מסוים‪ ,‬זאת תחושת‬
‫החיים הכי בסיסית שלי‪ .‬לחיים אין הרי שום ערך‪.‬‬
‫איזה ערך יש לדבר הולך ומתכלה? למה אנשים‬
‫מולידים ילדים אם לא כדי להתמודד עם החיים‬
‫כהליכה בכיוון אחד‪ ,‬בצל המוות‪ .‬אני בשום פנים‬
‫ואופן לא רציתי ילדים‪ .‬אבל בכלל‪ ,‬אני לא מבינה‬
‫איך מתמודדים עם היומיום בלי ההיסחפות הזאת‬
‫אחרי יופי או אמנות שנוצרו בידי אדם‪ .‬זה אוויר‬
‫שבלעדיו הריאות מצטמקות"‪.‬‬
‫הספרות לא נתנה לך כלים להבין את העולם?‬
‫"הספרות הוכיחה לי שאני לא מבינה בני אדם"‪.‬‬
‫פגישה עם מירסקי‪ ,‬בת ‪ ,69‬היא פגישה‬
‫עם אדם שהצליח לפחות במובן מסוים להתעלם‬
‫ממגבלות החיים והמוות‪ ,‬ולהפוך את גדולי הסופ־‬
‫רים האירופאים לחברים קרובים‪ .‬בזמן העבודה על‬
‫תרגום‪ ,‬היא מספרת‪ ,‬היא מתחילה לפעמים לדבר‬
‫כמו גיבורי הרומנים‪ .‬בשיחה היא מזכירה סופרים‬
‫באינטימיות של שכנים באותו ועד בית ("שתי‬
‫חולשות אני חולקת עם מרסל פרוסט‪ :‬ההתרפקות‬
‫האינסופית על העבר‪ ,‬והנטייה להשאיר טיפים‬
‫נורא גדולים")‪.‬‬
‫היא אמנם לא חושבת שאוסף היצירות שב־‬
‫חרה לתרגם לאורך עשרות שנים (תנו מבט בר־‬
‫שימה מימין) מספר גם סיפור אישי עליה‪ ,‬ובכל‬
‫זאת קשה שלא למתוח קווי דמיון בין הספקנות‬
‫המשועשעת של מירסקי לניכור הקיומי שעולה‬
‫מ'גיבור דורנו'‪ ,‬שסיימה לתרגם לאחרונה‪ .‬הרו־‬
‫מן מאת מיכאיל לרמונטוב‪ ,‬משורר רוסי קלאסי‬
‫בן המאה ה־‪ ,19‬מצייר את דיוקנו של אציל רוסי‬
‫צעיר שהתנתק כאילו לחלוטין ממוסכמות הזמן‪.‬‬
‫מירסקי מתייחסת אליו כאל אבטיפוס של גיבו־‬
‫רים ספרותיים מאוחרים יותר‪ ,‬בני המאה ה־‪ .20‬אם‬
‫רוצים‪ ,‬אפשר למצוא בנטייה שלו לניתוח עצמי‪,‬‬
‫לווידוי וחשיפה‪ ,‬קשר למה שקורה היום בתוכניות‬
‫ריאליטי‪ .‬השעמום וחוסר המשמעות שעוטפים את‬
‫הגיבור מובילים אותו לשחק תפקיד קלישאי‪ ,‬תפור‬
‫מראש‪ ,‬של גיבור ספרותי‪.‬‬
‫"קראתי את הרומן הזה המון פעמים"‪ ,‬היא אומ־‬
‫רת‪" ,‬עוד לפני הסגנון שלו ‪ -‬איזה ליטוש יש בו‪,‬‬
‫איזו קלילות‪ ,‬איזו אלגנטיות ‪ -‬שמתי לב שבכל‬
‫קריאה אתה רואה את הגיבור בצורה אחרת‪ .‬פעם‬
‫הוא מין דנדי כזה‪ ,‬ופעם נבל שמשחק ברגשות‬
‫של בני אדם‪ .‬היום הוא נראה לי כמו דמות בסגנון‬
‫האקזיסטנציאליזם של סארטר ו'הזר' של קאמי‪:‬‬
‫אדם שנמצא מעבר לטוב ולרע‪ ,‬שמפיץ תחושה‬
‫כזאת של ניהיליזם וייאוש‪ ,‬שאין מודרני ממנה‪.‬‬
‫קליידוסקופ של דמות אחת‪ .‬אגב‪ ,‬עוד לא ראיתי‬
‫קליידוסקופ כזה מופלא ופרימיטיבי כמו שהיה לי‬
‫כשהייתי קטנה‪ .‬אולי בגלל שהוא היה עם זכוכית‬
‫יותר גסה ועבה מאיך שמייצרים אותם היום"‪.‬‬
‫איך העיסוק בתרגום של ספרים מזמן וממקום‬
‫אחרים השפיע על המגע שלך עם הזמן והמקום‬
‫שלנו?‬
‫"אני חיה בניכור גמור לעולם שבו אני חיה‪ ,‬ול־‬
‫חיים בישראל בפרט‪ .‬אין לי סבלנות אפילו לקטר‬
‫על פוליטיקה‪ ,‬ועל החגיגה של רשעות וטיפשות‪.‬‬
‫על ההספדים של שיחות השלום עוד לפני שהן‬
‫יוצאות לדרך‪ ,‬ועל ההכרזות על בנייה בשטחים‬
‫בדיוק ברגע שחידוש המשא ומתן עולה לדיון‪ .‬החיים‬
‫בארץ נהפכו בשבילי לסיוט‪ .‬אסקפיזם זה אני‪ .‬אבל‬
‫הקשר שלו לעיסוק שלי בתרגום יצירות מהמאה ה־‬
‫‪ 19‬הוא סיפור של ביצה ותרנגולת‪ ,‬שהתחיל בגיל‬
‫צעיר מאוד‪ .‬אבא שלי מאוד אהב אופרות‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫ולי אסור היה בכלל לגעת בפטיפון כילדה‪ .‬אבל‬
‫כל שבת הייתי מבקשת ממנו שישמיע לי אופרה‪.‬‬
‫הייתי יושבת‪ ,‬מקשיבה ושוכחת את כל העולם‪.‬‬
‫"העיסוק שלי בספרות הוא סוג של ברירת‬
‫מחדל‪ .‬אחרי הכל‪ ,‬מה אני כבר יודעת לעשות? ממה‬
‫עוד יכולתי להתפרנס? כשהייתי נשואה‪ ,‬הצטרפתי‬
‫לבעלי בפריז כדי למצוא נושא לדוקטורט בתו־‬
‫לדות האמנות‪ .‬זאת הייתה מטרת הנסיעה באופן‬
‫רשמי‪ .‬אבל מה שעשיתי בפועל היה לנגן בפסנתר‬
‫ולקרוא ספרים"‪.‬‬
‫את רומזת שאת אדם עצלן?‬
‫"אין רמזים‪ ,‬אני נורא עצלנית‪ .‬זה נפסק רק‬
‫כשמדובר במשהו שנורא סוחף אותי‪ .‬אבל מעט‬
‫מאוד דברים סוחפים אותי באמת‪ .‬המזל שלי הוא‬
‫שתרגום ספרות נכלל בהם‪ .‬אבל כמו שקיבלתי יום‬
‫אחד טלפון עם הצעה לעבוד כעורכת‪ ,‬גם העיסוק‬
‫בתרגום היה מקרי‪ .‬הייתי מקבוצת המייסדים של‬
‫כתב העת 'סימן קריאה' שמנחם פרי ערך‪ ,‬מנחם‬
‫דיבר על ליבי והתחלתי לתרגם‪ .‬התרגום הציל‬
‫אותי אולי מחיים של הומלסית‪ .‬מנעוריי הייתי‬
‫אומרת‪' ,‬אני אגמור את חיי מתחת לגשר'‪ .‬במובן‬
‫זה‪ ,‬אני האדם הכי ממוזל שאני מכירה"‪.‬‬
‫מירסקי מספרת שלמדה לקרוא בגיל‬
‫ארבע‪ ,‬לבד‪" ,‬למגינת ליבם של הוריי‪ ,‬שחשבו‬
‫שזה מוקדם מדי וזה מזיק"‪ .‬בשנתיים האחרונות‪,‬‬
‫עם היציאה לגמלאות‪ ,‬היא חופשייה לקרוא ספרים‬
‫כאוות נפשה ולהתמסר אך ורק לתרגום ‪ -‬אחרי‬
‫שנים ארוכות של עבודה כעורכת מרכזית בהוצאת‬
‫עם עובד‪' .‬גיבור דורנו' הוא שיתוף פעולה ראשון‬
‫שלה כמתרגמת עם הוצאת אחוזת בית‪.‬‬
‫את היחס לעריכה כעול היא לא מנסה להסתיר‪:‬‬
‫"עם כל הכבוד‪ ,‬אחרי שתירגמתי יצירות כל כך‬
‫כבירות‪ ,‬ועבדתי על פניני הספרות הגדולות שיש‪,‬‬
‫אין לי חשק להתעסק עם הטקסט של סופר פלוני‬
‫או סופרת פלמונית‪ .‬אבל בנאדם צריך להתפרנס‪,‬‬
‫וזה מה שעשיתי‪ .‬כל כותב שעבד איתי קיבל טי־‬
‫פול מעולה‪ .‬אני גם לא אוהבת לרחוץ כלים‪ ,‬אבל‬
‫אני רוחצת‪ ,‬אז אני כבר רוחצת אותם היטב‪ .‬והדבר‬
‫הכי נורא הוא עריכת תרגומים‪ .‬מאוס ומשעמם‪.‬‬
‫"תרגום‪ ,‬לעומת זאת‪ ,‬זה תענוג עילאי‪ .‬יש בזה‬
‫משהו מעורר‪ .‬כמו אנדורפינים שמשתחררים בזמן‬
‫התעמלות‪ ,‬משהו משתחרר במוח בזמן התרגום"‪.‬‬
‫מתרגמים צעירים יכולים להגיע היום לרמת‬
‫האמנות והמקצועיות של מתרגמים בני דורך?‬
‫"היום אין שום סיכוי להתפרנס רק מתרגום‪.‬‬
‫השאלה הגדולה של חוק הסופרים היא אם הוא‬
‫באמת ישקם את היכולת של ההוצאה לשלם לכל‬
‫בעלי המקצוע שמעורבים בתחום‪ .‬אבל תמיד היו‬
‫רק מתי מעט שהצליחו‪ .‬אפשר להגיע להתמקצעות‬
‫בתנאי שעובדים גם בדברים אחרים בשדה הספרות‪,‬‬
‫כמו שאני או אילנה המרמן עשינו‪ .‬אבל בניגוד‬
‫לאילנה‪ ,‬לי לא היה ראש מו"לי בכלל‪ .‬הצלחתי בכל‬
‫זאת לזהות קצת להיטים‪ .‬התלהבתי למשל ממייקל‬
‫שייבון לפני שהוא קנה אצלנו מקום של כבוד‪ .‬עם‬
‫מנחם פרי גיליתי את גרוסמן ‪ -‬אני זוכרת שקראתי‬
‫סיפור קטן שלו ואמרתי‪' ,‬זה סופר'"‪.‬‬
‫את עוד מתלהבת מספרים מחוץ לגטו המאה‬
‫ה־‪?19‬‬
‫"אני נורא נהנית לקרוא ביוגרפיות של סו־‬
‫פרים‪ ,‬אבל גם סתם ספרי עיון מלהיבים אותי‪.‬‬
‫'קיצור תולדות האנושות' ‪ -‬עליו נאמר 'מגניב'‪.‬‬
‫מאיר שלו הוא מהסופרים האהובים עליי‪ .‬רק יצא‬
‫'שתיים דובים'‪ ,‬הגחתי מהגטו והתנפלתי עליו‪.‬‬
‫בכלל‪ ,‬בינתיים הביקורות פיספסו אותו בגדול‪ .‬גם‬
‫אתה‪ .‬כמה סופרים כמוהו יש לנו בכלל?"‬
‫קל להחליק את מירסקי לצנצנת של טיפוס‬
‫מסתגר ומיושן‪ .‬היא עצמה משתפת פעולה עם‬
‫"אני חיה בניכור גמור‬
‫לעולם שבו אני חיה‪ ,‬ולחיים‬
‫בישראל בפרט‪ .‬אין לי‬
‫סבלנות אפילו לקטר על‬
‫פוליטיקה ועל החגיגה של‬
‫רשעות וטיפשות‪ .‬החיים‬
‫בארץ נהפכו בשבילי לסיוט‪.‬‬
‫אסקפיזם זה אני"‬
‫הבקבוק‪ .‬אין לה טלפון נייד או חשבון פייסבוק‬
‫ִ‬
‫("אני טכנופובית")‪ .‬היא מופתעת לגלות שיש ערך‬
‫בוויקיפדיה על שמה ("טוב‪ ,‬אני אסתכל")‪ .‬אבל‬
‫בין הצהרות כמו "שירים של שוברט הם מבחינתי‬
‫דבר שקורה עכשיו"‪ ,‬מירסקי‪ ,‬כלת פרס ישראל‬
‫לתרגום‪ ,‬רומזת לקווי אופי קלים וסוערים יותר‪.‬‬
‫היא אוהבת לשתות‪ ,‬מעבירה ערבים שמחים בבר‬
‫תל־אביבי אופנתי‪ ,‬מצטטת את הרצפטים הרוסיים‬
‫שתירגמה ב'מוסקבה פטושקי'‪" :‬איך לשתות כשאין‬
‫לך מה לשתות‪ :‬אתה לוקח קצת או דה קולון וקצת‬
‫משחת נעליים‪ .‬תאמין לי שראיתי את זה מאוד‬
‫מקרוב‪ ,‬למרות שאני מפונקת ביחס לשתייה"‪.‬‬
‫היא חיה לבדה במרכז תל־אביב‪ .‬את בעלה לש־‬
‫עבר‪ ,‬סמיון מירסקי‪ ,‬הכירה לפני ‪ 50‬שנה‪" .‬היינו‬
‫נשואים ‪ 15‬שנה"‪ ,‬היא אומרת‪" .‬אין דבר פחות‬
‫רומנטי מנישואים‪ .‬אבל אנחנו מדברים בטלפון‬
‫כמעט כל יום‪ .‬כשהוא ביקר בארץ לא מזמן ויצאנו‬
‫לטיול בצפון‪ ,‬אנשים התפלאו איך יש לנו עדיין‬
‫על מה לדבר בכזה מרץ"‪ .‬בתור פסנתרנית חו־‬
‫בבת‪ ,‬הדמות הספרותית שאיתה היא מזדהה היא זו‬
‫של האנו בודנברוק ('בית בודנברוק')‪" ,‬מי ששואף‬
‫להיות אמן ומוזיקאי‪ ,‬לשווא‪ .‬למרות שלי היה ברור‬
‫מלכתחילה שאין לי כישרון של מבצעת"‪.‬‬
‫אחרי שנים של היכרות אינטימית עם הסופרים‬
‫הקרובים לליבך‪ ,‬את מסוגלת לקרוא אותם בצו־‬
‫רה אירונית‪ ,‬לראות אותם בחולשתם?‬
‫"זאת שאלה כמעט מעליבה‪ .‬אני מרשה לעצמי‬
‫להתרגז עליהם כמו על מיטב חבריי‪ .‬אני‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫שונאת את טולסטוי בנקודות מסוימות‪ .‬הרי היה‬
‫לו ליבידו של כמה וכמה אנשים‪ .‬הוא היה מזיין‬
‫על ימין ועל שמאל‪ ,‬מקדימה ומאחורה‪ .‬ורק לעת‬
‫זקנה הוא התחיל להטיף לכולם על חיי פרישות‬
‫וצניעות‪ .‬תראה למשל את האופן שבו הוא מצייר‬
‫עלמה מתוקה ונהדרת כמו נטשה ב'מלחמה ושלום'‪.‬‬
‫ואיך הוא גומר את הרומן? בדיון על צבע הכתמים‬
‫של הקקי בחיתול של התינוק‪ .‬זה מעורר אצלי כעס‬
‫חד־משמעי‪ .‬הצדקן‪ ,‬המשפחתולוג הזה‪ ,‬תוקע אותה‬
‫עם החיתולים הנפלאים האלה‪ ,‬במין התענגות על‬
‫האישה הנהדרת שהיא הפכה‪ .‬גועל נפש"‪.‬‬
‫יצא לך לתרגם ספרים שכתבו נשים?‬
‫"יש לי אלטר־אגו שנקרא המורה ציפורה‪ .‬היא‬
‫אישה מסודרת שיכולה לכתוב אחרית דבר לספ־‬
‫רים‪ ,‬והיא יכולה להרצות לך ברצינות עד שתרצה‬
‫למות‪ .‬אז אני שונאת שמדברים על 'כתיבה נשית'‪,‬‬
‫אבל לחרדתי ‪ -‬אמרה ציפורה‪ ,‬המורה למגדר ‪-‬‬
‫אני חושבת שבאמת לא תירגמתי שום סופרת‪ .‬מה‬
‫שכן‪ ,‬תירגמתי ספרים שבמרכזם נשים‪ .‬את אפי‬
‫בריסט ואנה קרנינה‪ ,‬שתיים משלוש הדמויות הנ־‬
‫פלאות של המאה ה־‪ ,19‬תירגמתי אני ולא שרף"‪.‬‬
‫מה לדעתך המגבלה שלך בתור מתרגמת?‬
‫"ה־חיסרון שלי כמתרגמת התגלה לי בעבודה‬
‫לתיאטרון‪ .‬שפה חיה נחווית על הנייר שונה מאוד‬
‫מאיך שהיא מדוברת‪ .‬אצל דוסטויבסקי‪ ,‬למשל‪,‬‬
‫הגיבורים נמצאים כל הזמן על סף היסטריה או‬
‫בתוכה‪ .‬כמתרגם‪ ,‬אתה צריך להיות משכנע כשא־‬
‫תה ממחיש את הדיבור החי‪ ,‬המתנשף הזה‪ .‬אני‬
‫רואה את המגבלה שלי כשאני צריכה ליצור תר־‬
‫גום ישיר של שפה מדוברת‪ .‬הצלחתי ליצור דבר‬
‫כזה על הנייר‪ ,‬אבל לגבי הבמה‪ ,‬אין לי את זה‪ .‬גם‬
‫בחוסר הכישרון שלי לתרגם סימולטנית נוכחתי‬
‫בדרך הקשה‪ .‬באחת הפעמים שתירגמתי מחזה‬
‫לתיאטרון‪ ,‬עמרי ניצן ביקש ממני לתרגם בנוכ־‬
‫חות במאי רוסי שבא לביים את המחזה‪ .‬אלה היו‬
‫מן השעתיים הנוראות בחיי‪ .‬שום מילה לא עלתה‬
‫לי לראש‪ ,‬לא ברוסית ולא בעברית"‪.‬‬
‫מה עשית?‬
‫"גימגמתי‪ .‬אולי בגלל זה אני מחבבת את הב־‬
‫חור המגמגם ב'אח הגדול'"‪.‬‬
‫מפעל התרגום הישראלי קשור כמעט בלעדית‬
‫לתרגום מספרות המערב‪ .‬מפריע לך שאין כמעט‬
‫התעניינות בספרות לא מערבית?‬
‫"אובייקטיבית‪ ,‬אני חושבת שבלתי אפשרי‬
‫שאנחנו כישראלים לא יודעים ערבית או מת־‬
‫עניינים בתרבות הזאת‪ .‬אבל באופן אישי‪ ,‬יש בי‬
‫אותה מידה של אדישות כלפי קלאסיקות יפניות‬
‫או ערביות‪ .‬אני אדם נורא מוגבל ומצומצם‪ .‬אני‬
‫לא אטרח אפילו לדפדף בספר של הרוקי מורקמי‪.‬‬
‫האם יש סופרים ערבים גדולים במאה ה־‪ ?19‬אני‬
‫פשוט לא יודעת‪ .‬עד היום לא סלחתי למנהלת‬
‫המיתולוגית של תיכון חדש שלא איפשרה בזמ־‬
‫נו לבחור בין לימודי צרפתית לערבית‪ ,‬והחליטה‬
‫מטעמים אידיאולוגיים שכל התלמידים אצלה יל־‬
‫מדו ערבית‪ .‬למדתי ארבע שנים ערבית‪ ,‬ושנאתי‬
‫כל רגע‪ .‬לא בגלל יחס לערבים‪ ,‬אלא כי זה זר‬
‫לנפשי ‪ -‬בדיוק כמו יפנית"‪.‬‬
‫את מרגישה שהתרגומים שלך השפיעו על הת־‬
‫רבות המקומית‪ ,‬שהם מורגשים בספרות היש־‬
‫ראלית או בשפה?‬
‫"אני אומר לך דבר כפירה לגבי אמנות התר־‬
‫גום‪ :‬בכל הנוגע לפרוזה‪ ,‬מתרגם טוב ומתרגם גרוע‬
‫תורמים בסופו של דבר אותה תרומה‪ .‬אני רואה‬
‫לפעמים מה עושים מתרגמים‪ ,‬בשפות שונות ‪-‬‬
‫ואני נדהמת מהפישולים‪ .‬אם ישנו קושי בתרגום‪,‬‬
‫הם פשוט מדלגים מעליו או משתמשים בפרפרזה‪.‬‬
‫ועדיין‪ ,‬ספרות גדולה עוברת גם תרגומים עקומים‬
‫לגמרי‪ .‬התרגומים האלה מוכיחים שכל מה שאני‬
‫עושה הוא בעצם חסר ערך‪ .‬לא משנה כמה הבחירה‬
‫שלי כמתרגמת תהיה נפלאה ‪ -‬הספר מסתדר יפה‬
‫מאוד בלעדיי"‪† .‬‬