‫ס"ע ‪99155-11-10‬‬ ‫בבית הדין האזורי לעבודה‬ ‫בתל‪-‬אביב – יפו‬ ‫בפני מותב בראשות‬ ‫השופטת אורנית אגסי‬ ‫בעניין התובעת‪:‬‬ ‫פלונית‬ ‫ע"י ב"כ עו"ד דורי ספיבק ו‪/‬או הישאם שבאיטה‬ ‫התכנית לזכויות אדם‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב‬ ‫רמת‪-‬אביב‪ ,‬תל‪-‬אביב ‪69978‬‬ ‫טלפון ‪ ;03 – 6408361‬פקס ‪03 - 6407422‬‬ ‫‪-‬נגד‪-‬‬ ‫הנתבעים‪:‬‬ ‫פלונים‬ ‫כתב תביעה‬ ‫תביעה זו עניינה בהשפלת התובעת ע"י הנתבעים‪ ,‬מעבידיה‪ ,‬ובביזויה עקב תהליך שינוי המגדר אותו היא‬ ‫עוברת‪ ,‬עד כדי השעייתה ואולי אף פיטוריה ממקום עבודתה במסעדת‪ .......‬בת"א‪ ,‬והכל בניגוד לחוק‬ ‫שוויון הזדמנויות בעבודה‪ ,‬התשמ"ח‪( 1988-‬להלן‪" :‬חוק שוויון הזדמנויות") ובניגוד לחוק למניעת הטרדה‬ ‫מינית‪ ,‬התשמ"ח‪( 1988-‬להלן‪" :‬חוק למניעת הטרדה מינית")‪.‬‬ ‫הנתבעים הודיעו לתובעת ביום שני האחרון (ה‪ )22.11.10 -‬כי ימסרו לידיה מכתב פיטורים אם תודיע להם‬ ‫בכתב כי ברצונה להגיע לעבודה לבושה "כאישה"‪ .‬כמו כן הודיעו לה כי ישקלו להמשיך להעסיקה רק אם‬ ‫תמסור לידיהם בכתב התחייבות להופיע לעבודה "כגבר"‪.‬‬ ‫בפועל‪ ,‬מאז יום שני האחרון לא מאפשרים הנתבעים לתובעת לעבוד‪ ,‬ומכיון שמשכורתה משולמת לה לפי‬ ‫שעות‪ ,‬בפועל היא מושעית מעבודתה‪ ,‬ולמעשה אף לה עצמה לא ברור האם פוטרה‪ ,‬אם לאו‪.‬‬ ‫חלק ראשון –פתח דבר‬ ‫תביעה זו המוגשת בד בבד עם בקשה דחופה למתן סעדים ארעיים במעמד צד אחד ולמתן סעדים זמניים‬ ‫דחופים‪ ,‬מעוררת שאלת תקדימית‪ ,‬שטרם התבררה במשפט העבודה הישראלי‪ :‬האם רשאי מעביד‪ ,‬שעובד‬ ‫שלו התקבל לעבודה כזכר ולאחר מכן החל תהליך של שינוי מגדרי‪ ,‬לדרוש מעובדו להמשיך ולהופיע‬ ‫לעבודתו ללא סממנים חיצוניים של נשיות?‬ ‫בית‪-‬הדין הנכבד יתבקש להשיב על שאלה זו בשלילה‪ ,‬תוך החלה של נורמות שוויון ההזדמנויות בעבודה‬ ‫ואיסור ההטרדה המינית גם על טרנסג'נדרים‪ ,‬והכל בשים לב לעקרונות החוקתיים‪ ,‬הבאים לידי ביטוי‬ ‫במובאות הבאות‪:‬‬ ‫"זכותו של אדם לכבוד כוללת את הזכות לעיצוב דמותו ולקיומה"‪.‬‬ ‫בג"צ ‪ 205/94‬עקיבא נוף נ' משרד הבטחון‪ ,‬פ"ד נ(‪.)29.2.97( 449 )5‬‬ ‫"יכול פלוני להיראות כזכר ולהתנהג כזכר‪ ,‬ולהיות בעל אברי מין נקביים ולהיפך‪ .‬אם יעשה כך‪,‬‬ ‫וגם אם ילבש בגדי אשה ולהיפך‪ ,‬לא נראה אותו‪/‬ה כמי ש"התחזה"‪ ,‬אלא כמי שנהג בהתאם‬ ‫לתחושתו ולזהותו הפנימית והרגשית‪ .‬כחברה סובלנית שבה רצונו של אדם כבודו‪ ,‬נתיר ונכבד‬ ‫התנהגות זו"‪.‬‬ ‫תפ (חי') ‪ 389/02‬מדינת ישראל נ' חן אלקובי (‪.)7.9.03‬‬ ‫"האדם‪ ,‬באשר הוא אדם‪ ,‬הנו השליט העליון בחייו ובדרכו‪ ,‬ואילו החברה מחויבת להכיר בו‬ ‫ובבחירותיו ולאפשר לו לממשן‪ ,‬כל עוד‪ ,‬כמובן‪ ,‬הדבר אפשרי בלא לפגוע בזכויותיהם‬ ‫הלגיטימיות של הפרטים האחרים המרכיבים את החברה"‪.‬‬ ‫אורית קמיר פמיניזם‪ ,‬זכויות ומשפט ‪.)2002( 173-174‬‬ ‫חלק שני –העובדות‬ ‫‪.1‬‬ ‫התובעת נולדה כבן זכר ב‪ .______ -‬הוריה קראו לה "פלוני"‪ .‬היא גדלה כבן‬ ‫זכר‪ .‬מגיל צעיר מאוד‪ ,‬אולי מגיל ‪ 10‬לערך‪ ,‬החלה התובעת להרגיש שלא בנוח‬ ‫כגבר‪ ,‬והרגישה שהיא רוצה להיות אישה‪.‬‬ ‫‪.2‬‬ ‫החל מגיל ‪ 15‬לערך התחילה התובעת להשתתף בפעילויות שונות לנוער של הקהילה‬ ‫הגאה (קהילת ההומואים‪ ,‬לסביות‪ ,‬ביסקסואלים וטרנסג'נדרים) שהתקיימו בבית‬ ‫הפתוח‪ ,‬שהינו הארגון המרכזי של הקהילה הגאה בירושלים‪.‬‬ ‫‪.3‬‬ ‫החל מגיל ‪ 17‬לערך התחילה התובעת לבקש מחבריה וחברותיה לפנות אליה בלשון‬ ‫נקבה‪ ,‬ולקרוא לה "פלונית"‪ .‬בתקופה הזו גם החלה לראשונה ללבוש בגדי נשים בנסיבות‬ ‫שונות‪ ,‬כמו למשל במסיבות של הקהילה‪.‬‬ ‫‪.4‬‬ ‫עם סיום לימודיה בתיכון ב_____ עברה התובעת להתגורר בתל‪-‬אביב‪ .‬כיום היא‬ ‫מתגוררת בשכירות עם בת‪-‬זוגה בדירת שני חדרים בתל‪-‬אביב‪.‬‬ ‫‪.5‬‬ ‫ביוני האחרון‪ ,‬התובעת חשפה את זהותה המגדרית לפני הוריה‪ ,‬במקביל לתהליך דומה‬ ‫שקיימה לפני יותר ויותר אנשים מחוג חבריה ומכריה‪.‬‬ ‫‪.6‬‬ ‫ביולי האחרון החלה בפגישות עם נורה גרינברג‪ ,‬המתמחה מזה שנים רבות בייעוץ‬ ‫ותמיכה פרטנית לאנשים המתלבטים בסוגיות של זהות מגדר ולבני משפחותיהם‪.‬‬ ‫חוות‪-‬דעתה של נורה גרינברג אודות התובעת והתהליך אותו היא עוברת‪ ,‬מצורפת‬ ‫בזה כחלק בלתי נפרד מתביעה זו‪ ,‬ומסומנת באות א'‪.‬‬ ‫‪.7‬‬ ‫כיום כמעט הכל קוראים לתובעת "פלונית"‪ .‬מבחינת המראה החיצוני שלה‪ ,‬חל שינוי‬ ‫משמעותי‪ .‬התובעת לובשת כמעט בכל העת (למעט כשהיא אצל הוריה) לבוש אישה‬ ‫לרבות איפור‪ ,‬וכן לובשת חזיה "מלאה"‪ .‬התובעת מתכננת להתחיל לקחת בקרוב‬ ‫הורמונים נשיים‪ ,‬ולשנות פורמלית את שמה הפרטי ל"פלונית"‪ .‬עם זאת‪ ,‬בשלב הנוכחי‬ ‫של תהליך השינוי‪ ,‬קל יחסית להבחין בהיותה גבר לשעבר‪.‬‬ ‫‪.8‬‬ ‫מאז הגעת התובעת לתל‪-‬אביב היא עבדה במספר עבודות‪ ,‬ובין היתר עבדה כחודשיים‬ ‫בסניף __________ הרשת ________________‪.‬‬ ‫‪.9‬‬ ‫סניפים‪:‬‬ ‫"__________" היא רשת מסעדות מצליחה‪ .‬כיום כוללת הרשת‬ ‫_____‬ ‫_______________‪.‬‬ ‫‪.10‬‬ ‫בחודש פברואר האחרון התחילה התובעת לעבוד בסניף ______‪ .‬המדובר בסניף‬ ‫המופעל על פי זיכיון שניתן למר _______ מאת הבעלים של הרשת‪ .‬תפקידיה כוללים‬ ‫עבודות מטבח‪ ,‬לרבות שטיפת כלים‪ ,‬שירות לקוחות‪ ,‬קבלת תשלומים בקופה ועוד‪.‬‬ ‫‪.11‬‬ ‫אחיו של ______‪ ,_____ ,‬שלפי הידוע לתובעת התגורר במשך כעשרים שנה בארה"ב‪,‬‬ ‫ושב ארצה רק ב‪ ,2009 -‬לאחר הקמת סניף _________‪ ,‬הצטרף אליו והפך להיות אחד‬ ‫השותפים בעסק (התובעת אינה יודעת מהו המבנה המשפטי של היחסים ביניהם‪ ,‬אך‬ ‫לעובדים הוצג ____ כאחד הבעלים‪ ,‬ביחד עם _____)‪.‬‬ ‫‪.12‬‬ ‫משכורתה של התובעת היתה ‪ ₪ 23‬לשעה עד לחודש ספטמבר ‪ .2010‬אז הועלתה‬ ‫משכורתה והועמדה על ‪ ₪ 24‬לשעה‪ .‬זאת‪ ,‬על פי החלטתו של _____‪ ,‬ומתוך הערכה‬ ‫לתיפקודה הטוב ובהתחשב בוותק שלה‪.‬‬ ‫מצורף בזה לדוגמא ומסומן באות ב' תלוש משכורתה של התובעת מחודש ספטמבר‬ ‫‪.2010‬‬ ‫‪.13‬‬ ‫התובעת עובדת במשמרות של ‪ 6‬עד ‪ 8‬שעות‪ ,‬בין ‪ 4‬ל‪ 5 -‬פעמים בשבוע‪ .‬היו מקרים‬ ‫מסויימים שאף עבדה משמרות כפולות (בוקר ‪ +‬ערב)‪ .‬משכורתה מחושבת לפי שעה‪ .‬לכן‪,‬‬ ‫בתקופת החגים האחרונה‪ ,‬בה הסניף היה סגור ימים מרובים‪ ,‬עבדה פחות ומשכורתה‬ ‫פחתה‪.‬‬ ‫‪.14‬‬ ‫כבר מראשית עבודתה אצל הנתבעים‪ ,‬בפברואר האחרון‪ ,‬היה ברור לכל שהתובעת‬ ‫נמצאת בתהליך של שינוי מגדר‪ .‬מתחילת עבודתה רוב רובם של העובדים קראו לה‬ ‫"פלונית" (ולא פלוני) ולבקשתה אף פנו אליה בלשון נקבה‪ ,‬ולא זכר‪ .‬במחשב של העסק‪,‬‬ ‫שבו מכניס כל עובד את שמו בזמן התשלום על ארוחת עובד‪ ,‬תמיד רשמה התובעת‬ ‫"פלונית"‪.‬‬ ‫‪.15‬‬ ‫בסביבות מאי החלה התובעת להגיע לעבודה עם לק על ציפורניה ועם איפור‪ .‬כמו כן‪,‬‬ ‫באותה התקופה הבעלים ראו אותה לובשת לבוש נשי מחוץ לשעות העבודה (כשהגיעה‬ ‫בכמה מקרים למסעדה) אך לעבודה עצמה המשיכה להגיע לבושה כגבר‪.‬‬ ‫‪.16‬‬ ‫בסביבות יוני הופיעה התובעת לראשונה לעבודה לבושה בשמלה‪ ,‬ועם חזיה מלאה‪.‬‬ ‫פלמונית‪ ,‬מנהלת המטבח‪ ,‬ביקשה ממנה מיידית להחליף את בגדיה ללבוש של גבר‪ ,‬וכך‬ ‫עשתה‪.‬‬ ‫‪.17‬‬ ‫לאחר כשבוע שבועיים מאותה תקרית הגיעה התובעת שוב למסעדה לבושה כאישה‪.‬‬ ‫שוב התתביעה להחליף ללבוש גבר‪ .‬התובעת עשתה זאת‪ ,‬אך המשיכה להגיע למשמרות‬ ‫מאופרת‪ .‬פלמונית הבהירה לה שההנהלה אוסרת עליה גם להתאפר‪.‬‬ ‫‪.18‬‬ ‫מאז‪ ,‬בערך אחת לחודש היו בינה ובין מעסיקיה התנגשויות סביב האיפור‪ .‬עיקר הקושי‬ ‫היה מול _______‪ ,‬שהתעקש לקרוא לה בלשון זכר‪ ,‬חרף מחאותיה‪ ,‬וניכר היה שהוא‬ ‫מסתייג באופן עמוק מתהליך שינוי המגדר שהחלה לעבור‪.‬‬ ‫‪.19‬‬ ‫בכל התקופה הזו הייתה התובעת מגיעה לעבודה לא פעם לבושה כאישה‪ ,‬ומחליפה‬ ‫ללבוש גבר‪ ,‬לאור דרישות ההנהלה‪ .‬מאידך‪ ,‬בחלק לא מבוטל מהימים נאלצה להתלבש‬ ‫כגבר בבית ולעשות את הדרך לעבודה וחזרה לבושה כגבר‪ ,‬בניגוד מוחלט לרצונה‪.‬‬ ‫‪.20‬‬ ‫ב‪ 14.11.10 -‬הודיעה פלמונית לתובעת באופן שאינו משתמע לשתי פנים‪ ,‬שיותר אסור‬ ‫לה להגיע מאופרת לעבודה‪ .‬השתיים קיימו שיחה ארוכה‪ ,‬שבמהלכה פלמונית הדגישה‬ ‫שמגבלת‬ ‫שמדובר בהוראה של המנהלים‪ ,‬ולא בהוראה אישית שלה‪ .‬פלמונית הדגישה‬ ‫האיפור מוטלת רק על התובעת‪ ,‬ואילו לעובדות אחרות יינתן להמשיך להגיע מאופרות‪,‬‬ ‫ללא כל הערה של ההנהלה בענין‪ ,‬ואף ציינה שברור לה שמדובר בהפליה‪.‬‬ ‫‪.21‬‬ ‫עוד הדגישה פלמונית באותה שיחה שהיא מודעת לתהליך שינוי המגדר שעוברת‬ ‫התובעת‪ ,‬ומכבדת אותו‪ ,‬אך מצד שני הבהירה לה שהופעתה החיצונית כאישה‬ ‫"מצחיקה"‪ ,‬ולכן לא מכובדת‪ ,‬ואף איימה בפיטוריה אם תמשיך להופיע כך‪.‬‬ ‫‪.22‬‬ ‫בעקבות השיחה ביקשה התובעת לשוחח בנושא עם הבעלים‪ .‬הדבר לא התאפשר לה‪ ,‬אך‬ ‫ביום ‪ 15.11.10‬פלמונית מסרה לה ש_______ אישר לה להגיע עם איפור מינימלי‬ ‫בלבד (עפרון שחור בעיניים)‪.‬‬ ‫‪.23‬‬ ‫ביום ראשון בשבוע שעבר‪ ,‬ה‪ ,21.11.10-‬הגיעה התובעת למשמרת ערב לבושה כאישה‬ ‫באופן מלא‪ ,‬כולל שדיים‪ ,‬לאחר שבדקה ומצאה שאסור למעביד להפלותה בשל תהליך‬ ‫שינוי המין שהיא עוברת‪ ,‬ולדרוש ממנה להתלבש דווקא כגבר‪ .‬בעקבות זאת התקיים‬ ‫עימות בין פלמונית ובינה‪ ,‬שבו פלמונית התלוננה על כך שהתובעת איננה מכבדת את‬ ‫הוראות ההנהלה‪ .‬התובעת הראתה לפלמונית כי במסעדה כתוב באופן מפורש‪ ,‬בתקנון‬ ‫התלוי על לוח המודעות‪ ,‬כי מותר לעובדות להופיע גם בחצאיות‪ ,‬ובזאת הסתיימה‬ ‫השיחה‪.‬‬ ‫‪.24‬‬ ‫למחרת‪ ,‬יום שני ה‪ 22.11.10-‬בבוקר‪ ,‬הגיעה התובעת שוב למשמרת לבושה כאישה‪.‬‬ ‫____ הגיע למשמרת‪ ,‬החליף כמה מילים עם פלמונית‪ ,‬אך לא אמר לה דבר‪ .‬מאוחר‬ ‫יותר‪ ,‬הופיע ____‪ .‬ברגע שהוא ראה את התובעת הוא פנה אליה בלשון זכר ודרש‬ ‫ממנה לקחת את הדברים ולעזוב‪ ,‬תוך שהוא מציין שאין לה טעם לחזור‪ .‬הוא עלב בה‪,‬‬ ‫טען שהיא מבריחה לקוחות ולא עובדת טוב‪ ,‬ושהוא יהיה מוכן לחזור ולשקול את‬ ‫העסקת התובעת אך ורק אם תהיה מוכנה להגיע לעבודה לבושה כגבר‪ ,‬ללא שום‬ ‫סממנים נשיים‪ ,‬ובאופן ספציפי ללא שדיים‪ ,‬איפור וחצאית‪ .‬הוא הדגיש כי היא רשומה‬ ‫כ"עובד" ולא כ"עובדת" ולכן זו זכותו המלאה לדרוש ממנה שתראה כגבר‪ .‬התובעת‬ ‫אמרה לו שמדובר בהפליה אסורה‪ .‬הוא אמר שזה לא מעניין אותו‪ ,‬שזו זכותו‪ ,‬והוא אף‬ ‫התעקש לצלם אותה כדי "להוכיח" שהגיעה לעבודה לבושה כאישה‪ .‬כל חילופי הדברים‬ ‫האלה נעשו בפומבי‪ ,‬כאשר עובדות אחרות מהמסעדה עדות לשיחה הקשה‪.‬‬ ‫‪.25‬‬ ‫בשיחות טלפוניות שניהלה התובעת בהמשך היום עם הנוגעים בדבר‪ ,‬לרבות ____‪ ,‬חזרו‬ ‫כולם על התנאים לחזרה לעבודה שהציב ____‪ .‬באשר למכתב פיטורין‪ ,‬נאמר לתובעת‬ ‫____ כי יסכים להוציא לה מכתב שכזה רק אם תפקיד בידיו מכתב שלפיו אינה‬ ‫ע"י‬ ‫מוכנה להגיע לעבודה לבושה כגבר‪.‬‬ ‫‪.26‬‬ ‫ביום רביעי ה‪ 24.11.10 -‬עשתה התובעת נסיון אחרון להתייצב לעבודה‪ ____ .‬שב‬ ‫והודיע לה שעליה ללכת הביתה‪ ,‬וכי ישקול את החזרתה לעבודה אך ורק אם תסכים‬ ‫להתלבש כגבר‪.‬‬ ‫‪.27‬‬ ‫ההתנהלות בכללותה‪ ,‬לאורך חודשים ארוכים ובמיוחד בשבועיים האחרונים‪ ,‬פגעה‬ ‫בתובעת והשפילה אותה‪ ,‬והכל על לא עוול בכפה‪.‬‬ ‫‪.28‬‬ ‫לאור המתיחות שנוצרה עם ההנהלה‪ ,‬ברור שלא יהיה לתובעת קל להמשיך בעבודתה‪.‬‬ ‫ועם זאת‪ ,‬מקום העבודה מאוד יקר לה‪ ,‬בין היתר מאחר שגם היא טבעונית ומאמינה‬ ‫במטרות העסק‪ .‬כיום התובעת הינה אחת מהעובדות הוותיקות והמנוסות ביותר‬ ‫במסעדה‪ .‬התובעת זקוקה למקום העבודה לצורך פרנסתה‪ .‬כפי שעולה מתדפיס‬ ‫התנועות האחרונות בחשבונה המצורף ומסומן באות ג'‪ ,‬אין לה הכנסות נוספות מלבד‬ ‫משכורתה מהעסק‪ ,‬ואין לה כל רכוש‪.‬‬ ‫‪.29‬‬ ‫להשלמת התמונה‪ ,‬אציין כי התובעת הקליטה חלק מהשיחות שתוארו מעלה‪ ,‬לצורך‬ ‫הוכחת טענותיה‪ .‬בשל הזמן הקצר שבו נכתב תצהיר זה‪ ,‬לא התאפשר לה לתמללן ולצרפן‬ ‫לתביעה זו‪.‬‬ ‫‪.30‬‬ ‫תביעה זו נתמכת בתצהיר מטעם התובעת‪ ,‬וכן בחוות‪-‬דעת מומחה שניתנה ע"י נורה‬ ‫גרינברג‪ ,‬הכוללת בין היתר התייחסות לנקודות הבאות‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫הצעדים שנקטה התובעת מתיישבים עם תהליך שינוי מגדרי מסודר‪ ,‬והם‬ ‫מכוונים לאפשר לה להתנסות בביטויי זהות נשית‪ ,‬והן לשיפור תחושתה ודימויה‬ ‫העצמי על ידי התאמת הופעתה לרגשות הזהות זלה‪ ,‬וסילוק סממנים גבריים‬ ‫ככל האפשר‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫במסגרת זאת חשיבות רבה להבלטת השדיים‪ ,‬שכן היא מאפשרת לתובעת‬ ‫לחוש את צורת גופה כקרובה יותר לצורה הנחווית על ידה‪ .‬תחושות של חוסר‬ ‫הלימה מגדרית ניזונות במידה רבה מן המאפיינים המגדריים של הגוף‪ ,‬הן של‬ ‫הגוף הערום והן של זה הלבוש‪ ,‬המוצג לעיני החברה‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫לתובעת צורך עמוק לראות עצמה כנשית‪ ,‬ומכאן השינויים שאימצה בהופעתה‪,‬‬ ‫שאותם יש לראות כמרכיבים נחוצים בתהליך כולל של פירוק הזהות הקודמת‬ ‫ואינטגרציה של הזהות החדשה‪ ,‬זו שנחווית על ידה כאמיתית‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫אדם העובר תהליך כפי שעוברת התובעת נמצא במצב שברירי במיוחד‪ ,‬כיון‬ ‫שעליו להתנתק ממשאבים שרכש כבן המגדר ששויך לו עם לידתו (במקרה של‬ ‫התובעת – גבר) ולרכוש משאבים נפשיים חדשים‪ ,‬שבנות מגדר היעד רכשו‬ ‫במהלך שנים רבות‪ ,‬וזאת – תוך כדי המשך תפקוד במגדר הקודם‪ ,‬הקשה עליו‬ ‫יותר ויותר‪ .‬עדיין הוא חסר כישורים חברתיים של מגדר היעד‪ ,‬הופעתו אינה‬ ‫משדרת בטבעיות את זהותו המגדרית‪ ,‬דימויו העצמי נפגם קשות עקב נוכחותם‬ ‫של סממנים מגדריים של המגדר המקורי‪ ,‬שהם בבחינת מעמסה בלתי נסבלת‪,‬‬ ‫רוחו נתונה לזעזועים ותנודות חריפים עקב תגובות הסביבה‪ ,‬ובטחונו העצמי‬ ‫ירוד‪ .‬מדובר במסע קשה ומסוכן המצריך תעצומות נפש אדירות‪ ,‬והיוצאים אליו‬ ‫זקוקים לכל תמיכה ואמפתיה אפשריות‪.‬‬ ‫חלק שלישי – הטיעון המשפטי‬ ‫א‪ .‬הפרת החובה שלא להפלות על רקע מין‬ ‫‪.31‬‬ ‫חוק שוויון ההזדמנויות קובע בסעיף ‪(2‬א)‪:‬‬ ‫"לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם‪ ,‬נטייתם המינית‪,‬‬ ‫מעמדם האישי‪ ,‬היותם הורים‪ ,‬גילם‪ ,‬גזעם‪ ,‬לאומיותם‪ ,‬ארץ מוצאם… בכל אחד‬ ‫מאלה‪:‬‬ ‫(‪ )2‬תנאי עבודה;‬ ‫(‪ )5‬פיטורים או פיצויי פיטורים‪( ".‬ההדגשה הוספה)‬ ‫‪ .32‬התובעת תטען‪ ,‬בחוקקו את חוק שוויון הזדמנויות בעבודה התכוון המחוקק לאסור כל סוג של‬ ‫הפליה על רקע מין‪ ,‬לרבות הפליה על רקע היותו של אדם טרנסקסואל‪.‬‬ ‫‪ .33‬פיטורים על רקע בחירתו של עובד לעבור ממין אחד לאחר אסורים‪ ,‬על פי החוק‪ ,‬כשם שפיטורים‬ ‫מחמת היות העובד אישה או גבר אסורים על פי החוק‪ .‬באופן כללי‪ ,‬תטען התובעת‪ ,‬כי כל הפליה‬ ‫המבוססת על סטריאוטיפים מיניים‪/‬מגדריים הינה הפליה מינית לא חוקית‪.‬‬ ‫‪ .34‬בהעדר פסיקה בנושא במשפט העבודה הישראלי‪ ,‬מפנה התובעת את בית‪-‬הדין הנכבד לפסיקה‬ ‫המשווה‪.‬‬ ‫‪ .35‬בית המשפט העליון האמריקאי בפסק‪-‬דין משנת ‪Price Waterhouse v. Hopkins 490 U.S. ( 1989‬‬ ‫‪ )228‬עסק בתביעתה של אישה כנגד מעסיקיה בטענה שסירבו לקדמה כיוון שלא התנהגה בצורה‬ ‫"נשית מספיק"‪ .‬פסק הדין קבע מפורשות כי מדובר בהפליה אסורה מחמת מין‪:‬‬ ‫‪"[i]n forbidding employers to discriminate against individuals because of‬‬ ‫‪their sex, Congress intended to strike at the entire spectrum of disparate‬‬ ‫"‪treatment of men and women resulting from sex stereotypes.‬‬ ‫‪(Los Angeles Dept. of Water & Power v. Manhart, 435 U.S. 702, 707, n. 13‬‬ ‫‪(1978), quoting Sprogis v. United Air Lines, Inc., 444 F.2d 1194, 1198‬‬ ‫‪(CA7 1971).‬‬ ‫‪ .36‬בשנת ‪ ,2004‬ניתן בבית משפט פדרלי לערעורים פסק דין בתיק שעובדותיו דומות עד מאוד‬ ‫לעובדות תיק זה‪ .‬באותה פרשה פוטר כבאי‪-‬אש מעבודתו‪ ,‬לאחר שהודיע על כוונתו להתחיל‬ ‫בתהליך שינוי מין לאישה‪ .‬וכך נקבע בפסק‪-‬הדין‪ ,‬לאור הלכת ‪ Price Waterhouse‬שהובאה לעיל‪:‬‬ ‫‪"After Price Waterhouse, an employer who discriminates against women‬‬ ‫‪because, for instance, they do not wear dresses or makeup, is engaging in‬‬ ‫‪sex discrimination because the discrimination would not occur but for the‬‬ ‫‪victim’s sex. It follows that employers who discriminate against men‬‬ ‫‪because they do wear dresses and makeup, or otherwise act femininely, are‬‬ ‫‪also engaging in sex discrimination, because the discrimination would not‬‬ ‫"‪occur but for the victim’s sex.‬‬ ‫)‪(Smith v. City of Salem 2004 FED App. 0160P (6th Cir.‬‬ ‫‪ .37‬בנוסף‪ ,‬בשנת ‪ ,2008‬ניתן פסק דין‪ ,‬אף הוא בבית משפט פדרלי‪ ,‬בתיק שעובדותיו דומות לענייננו‪.‬‬ ‫באותה פרשה אישה טרנסקסואלית ביקשה להתקבל לעבודה בספריית הקונגרס‪ .‬בראיון העבודה‬ ‫הציגה עצמה כגבר‪ ,‬ונמצאה המתאימה ביותר למילוי המשרה‪ .‬לאחר שהתקבלה וטרם החלה‬ ‫לעבודה‪ ,‬יידעה התובעת שם את מי שהייתה אחראית על קבלתה‪ ,‬כי הינה אישה טרנסקסואלית‬ ‫טרם שינוי מין‪ ,‬וכי בכוונתה להתחיל לעבוד תוך שהיא מאמצת את "זהותה החדשה"‪ .‬ביום‬ ‫המחרת נמסר לתובעת כי ספריית הקונגרס החליטה לבסוף שלא להעסיקה‪ .‬בית‪-‬המשפט קיבל‬ ‫את תביעתה ופסק כי ספריית הקונגרס הפלתה אותה מחמת 'מין'‪ .‬בית‪-‬המשפט הדגיש שהמונח‬ ‫"מין" (‪ )sex‬מכיל בתוכו‪ ,‬מניה וביה‪ ,‬גם את מי שמשנה את מינו (קרי אדם טרנסג'נדר)‪ ,‬דהיינו אין‬ ‫מדובר במהלך פרשני מורכב‪ ,‬אלא בלשון החוק פשיטא‪.‬‬ ‫( ‪Schroer v. Billington, 577 F. Supp. 2d 293, 2008 U.S. Dist. Lexis 71358‬‬ ‫‪),D.D.C., 2008‬‬ ‫‪ .38‬יצוין‪ ,‬כי פרט לרמה הפדראלית‪ ,‬גם משפט המדינות בארצות‪-‬הברית נדרש לסוגיה העומדת‬ ‫במוקד תיק זה‪ .‬מספר בתי משפט מדינתיים‪ ,‬כמו גם מחוקקים ורשויות מנהליות במדינות‬ ‫השונות‪ ,‬הביעו נכונות להחיל את ההגנות מפני הפליה על רקע מין גם על טרנסקסואלים (מפאת‬ ‫קוצר הזמן‪ ,‬האסמכתאות אינן מובאות כאן)‪.‬‬ ‫ בחוות דעת‬,)European Court of Justice( ‫ גם בית הדין האירופי לצדק‬.‫ ולא רק בארצות הברית‬.39 ‫ או‬,‫ קבע כי כאשר אדם מפוטר מעבודתו על יסוד כך שעבר‬,‫שניתנה לבקשת טריבונל אנגלי‬ ‫ הרי שהוא מופלה מינית לעומת בן המין לו הוא עצמו‬,‫ שינוי מין‬,‫שהודיע שבכוונתו לעבור‬ ‫ קבע בית הדין כי פיטורים של טרנסקסואל‬,‫ באופן מפורש‬.‫השתייך לפני שעבר את אותו שינוי מין‬ ‫אירופאית העוסקת באיסור הפליה‬-‫או מגדר אסורים לפי הדירקטיבה הכלל‬/‫מחמת שינוי מין ו‬ :‫בעבודה‬ "…dismissal of a transsexual for a reason related to a gender reassignment must be regarded as contrary to article 5(1) of the Directive, which provides that: "Application of the principle of equal treatment with regard to working conditions, including the conditions governing dismissal, means that men and women shall be guaranteed the same conditions without discrimination on grounds of sex." :‫ בית הדין הוסיף וציין כי‬.40 "To tolerate such discrimination would be tantamount, as regards such a person, to a failure to respect the dignity and freedom to which he or she is entitled, and which the Court has a duty to safeguard." (P v S and Cornwall County Council, Case C-13/94, Judgment of the Court of 30 April 1996). ‫ הפרת החובה שלא להפלות על רקע נטייה מינית‬.‫ב‬ :)‫(א‬2 ‫ חוק שוויון ההזדמנויות קובע בסעיף‬.‫ זאת ועוד‬.41 ,‫ נטייתם המינית‬,‫"לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם‬ ‫ ארץ מוצאם… בכל אחד‬,‫ לאומיותם‬,‫ גזעם‬,‫ גילם‬,‫ היותם הורים‬,‫מעמדם האישי‬ :‫מאלה‬ ;‫) תנאי עבודה‬2( )‫" (ההדגשה הוספה‬.‫) פיטורים או פיצויי פיטורים‬5( ‫ראו לענין איסור הפליה בעבודה מחמת נטייה מינית‪ :‬בג"צ ‪ 721/94‬דנילוביץ נ' אל‪-‬על‪,‬‬ ‫פד"י מח(‪.749 )5‬‬ ‫להגנה החוקתית הרחבה לה זכאית "הקהילה הגאה" (שהטרנסג'נדרים הם חלק בלתי‬ ‫נפרד ממנה) במשפט הישראלי‪ ,‬בהיותה "קבוצה חשודה" ראו את פסק‪-‬הדין המקיף שניתן‬ ‫לאחרונה בבית‪-‬המשפט העליון‪ :‬עע"מ ‪ 334/09‬הבית הפתוח בירושלים לגאווה ולסובלנות‬ ‫נ' עירית ירושלים (ניתן ב‪.)14.9.10 -‬‬ ‫‪ .42‬בתי‪-‬הדין לעבודה בישראל טרם נדרשו למקרה של הפליית אדם בשל תהליך שינוי מין‬ ‫שהוא עובר‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬אין ספק כי הפלייה זו‪ ,‬כמו גם הפליה של הומואים‪ ,‬לסביות‬ ‫וביסקסואלים‪ ,‬נכללת בגדר איסור זה‪.‬‬ ‫‪ .43‬יצויין כי נראה כי עמדת נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה היא כי שינוי מין מוגן בחוק‬ ‫השוויון מכוח עילת איסור אפליה מחמת 'נטיה מינית'‪ .‬הנציבות מפנה בענין זה אל תיק‬ ‫קודם (בשא ‪ ,)7035/05‬עליו הוטל צו איסור פרסום‪ ,‬שבו "אדם פוטר מעבודתו משום שהיה‬ ‫בעת תהליך של שינוי –מגבר לאישה‪ .‬ניתן צו לביטול הפיטורין ואכיפת יחסי העבודה"‪.‬‬ ‫העתק העמוד הרלוונטי מתוך "שוויון הזדמנויות בעבודה – מדריך למעסיקים‬ ‫ולמעסיקות" שפורסם על ידי הנציבות בספטמבר ‪ ,2008‬מצ"ב ומסומן באות ד'‪.‬‬ ‫‪.44‬‬ ‫מיניות האדם ונטיותיו המיניות הן תופעה מורכבת‪ ,‬שרב הנסתר על הנגלה בה‪ .‬עם זאת‪,‬‬ ‫אין ספק כי תחת כנפיה הרחבות של הנטייה המינית נמצא‪ ,‬אם כן‪ ,‬לא רק את המשיכה‬ ‫המינית למגדר זה או אחר‪ ,‬אלא גם את הנטייה המגדרית גופה‪.‬‬ ‫‪.45‬‬ ‫ואכן‪ ,‬בשיטות משפט אחרות‪ ,‬במסגרת חקיקה האוסרת הפליה‪ ,‬קיימת התייחסות‬ ‫מפורשת אל נטייה המגדרית כתת‪-‬קטגוריה של הנטייה המינית‪ .‬כך‪ ,‬למשל‪ ,‬בתיקון‬ ‫שהוכנס ב‪ 1993-‬לחוק במדינת מינסוטה שבארה"ב‪ ,‬הובהר כי "נטייה מינית" (" ‪sexual‬‬ ‫‪ )"orientation‬כוללת גם‪:‬‬ ‫‪…"having or being perceived as having a self-image or identity not‬‬ ‫"‪traditionally associated with one's biological maleness or femaleness‬‬ ‫‪(Minnesota Statutes, Section 363.01, subdivision 45).‬‬ ‫בחוק של מדינת מיזורי שבארה"ב מוגדרת "נטייה מינית" ("‪ )"Sexual Orientation‬כ‪-‬‬ ‫‪…"male or female heterosexuality, homosexuality… or having a self‬‬‫"‪image or identity not traditionally associated with one's gender‬‬ ‫‪(Senate Bill No. 328, Signed by Governor, July 1, 1999).‬‬ ‫לדיון נוסף באפשרות פרשנית זו במסגרת הדין האמריקאי ראה מאמר שפורסם לאחרונה‬ ‫בנושא‪:‬‬ ‫‪Meredith R. Palmer: Note: Finding Common Ground: How Inclusive language‬‬ ‫‪Can Accout for the Diversity of Sexual Minority Populations in the‬‬ ‫‪)Employment Non-Discrimination Act, 37 Hofstra Law Review 873, 903 (2009‬‬ ‫‪ .46‬הזהות המגדרית הוכללה תחת ההגדרה של "נטייה מינית" גם במקומות נוספים (ר' למשל‬ ‫‪ .))Anti-Discrimination Act 1998, ss.3, 16 (Tasmanaia‬באירלנד הותקנו בשנת ‪1999‬‬ ‫תקנות האוסרות הפליה של טרנסג'נדרים כחלק מקובץ חקיקה שעוסק בהפליה על רקע‬ ‫מיני ("‪( )"Sex Discrimination‬ראה )‪Sex Discrimination (Gender Reassignment‬‬ ‫;‪Regulations 1999 (Great Britain, Statutory Instrument 1999, No. 1102‬‬ ‫‪ .))Northern Ireland, Statutory Rule 1999, No. 311‬במקומות אחרים ויתר המחוקק‬ ‫על המינוח "נטייה מינית"‪ ,‬ובחוקי איסור ההפליה השונים הוא מדבר בנשימה אחת על‬ ‫איסור הפליה כנגד הומוסקסואליים‪ ,‬ביסקסואליים וטרנסג'נדרים (ר' לדוגמה‪Lei no. ,‬‬ ‫‪.))10.948, de 5 de novembro de 2001 (Sau Paulo‬‬ ‫‪ .47‬באותן מדינות‪ ,‬שבהן לא פירט המחוקק את כוונתו‪ ,‬עשו זאת במקומו בתי‪-‬המשפט‪ .‬כך‪,‬‬ ‫קבע בית‪-‬המשפט של דרום‪-‬אפריקה כי האיסור החוקתי על הפליה על‪-‬רקע נטייה מינית‬ ‫מתייחס גם לטרנסקסואלים (ר' ‪National Coalition for Gay and Lesbian Equality v.‬‬ ‫‪Minister of Justice (9 Oct. 1998), 1999 (1) SA 6 (Constitutional Court), para.‬‬ ‫‪.))21 (Justice Ackermann‬‬ ‫‪ .48‬לאסכמתאות נוספות אודות הכללת הפליית טרנסג'נדרים במסגרת איסור הפליה "מחמת‬ ‫נטיה מינית ראה‪:‬‬ ‫ליאור בכר "משפט משווה‪ :‬אפלייתם של עובדים טרנסג'נדרים בשוק העבודה – הסדרים‬ ‫משפטיים בדין האמריקני ובדין הישראלי"‪ ,‬עבודת סמינר מצטיינת במסגרת פרוייקט‬ ‫"הסמינר" של כתב העת "עיוני משפט" הרואה אור בפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת‬ ‫ת"א (ניתן לעיין בעבודה דרך הקישור לפרוייקט "הסמינר" בתוך חוץ "עיוני משפט" באתר‬ ‫הפקולטה למשפטים‪ ,‬אוניברסיטת תל‪-‬אביב)‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫הפרת החובה שלא להטריד מינית‬ ‫‪ .49‬הגדרת "הטרדה מינית"‪ ,‬הקבועה בסעיף ‪(3‬א)(‪ )5‬לחוק למניעת הטרדה מינית‪ ,‬כוללת בין‬ ‫היתר‪:‬‬ ‫"(‪ )5‬התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ביחס למינו או למיניותו‪ ,‬לרבות נטייתו‬ ‫המינית;‬ ‫‪ .50‬התובעת תוסיף ותטען‪ ,‬כי התשתית העובדתית שפורטה מעלה מלמדת כי בפועל היא‬ ‫הושפלה ובוזתה בניגוד להוראות החוק‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫הפרת החובה הכללית לנהוג בכבוד ובשוויון במשפט העבודה‬ ‫‪ .51‬התובעת תוסיף ותטען‪ ,‬כי אף בלא צורך להזקק להוראותיו של חוק שוויון ההזדמנויות‪,‬‬ ‫התנהגות הנתבעים עומדת בניגוד לחובה הכללית המוטלת על מעבידים‪ ,‬על פי משפט‬ ‫העבודה‪ ,‬לנהוג בשוויון (בג"צ ‪ 6051/95‬רקנט נ' בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פ"ד נא (‪,289 )3‬‬ ‫‪.)313‬‬ ‫"ההפליה היא נגע היוצר תחושת קיפוח ותיסכול‪ .‬היא פוגמת בתחושת השייכות‬ ‫ובמוטיבציה החיובית להשתתף בחיי החברה ולתרום לה‪ .‬חברה אשר בה נוהגת הפליה‬ ‫איננה חברה בריאה‪ ,‬ובמדינה שבה נהוגה הפליה לא תוכל להיקרא מדינה מתוקנת‪( ".‬ר'‬ ‫בג"צ ‪ 104/87‬נבו נ' בית הדין הארצי לעבודה‪ ,‬פ"ד מד (‪.760 ,749 )4‬‬ ‫להיקף תחולת הזכות החוקתית לשוויון במשפט העבודה ובמשפט הפרטי‪ ,‬ראה‪:‬‬ ‫בג"צ ‪ 2911/05‬משה אלחנתי נ' שר האוצר (טרם פורסם‪ ,‬ניתן ב‪)15.6.08 -‬‬ ‫‪ .52‬נדגיש‪ ,‬כי בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע במפורש כי רשימת הטעמים האסורים‬ ‫להפליה על פי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה אינה רשימה סגורה‪ .‬כך למשל‪ ,‬בעניין דלק‬ ‫קבע בית הדין הארצי לעבודה כי‪:‬‬ ‫"שוויון הוא עקרון על במשפט הישראלי והוא טומן בחובו את שוויון‬ ‫ההזדמנויות בעבודה‪ .‬בית דין זה היה החלוץ בקידום עקרון שוויון‬ ‫ההזדמנויות ואיסור הפליה של אישה עובדת‪ ,‬האיסור להפלות עובד בשל‬ ‫נטייתו המינית‪ ,‬האיסור להתנות קבלה לעבודה בהיות העובד חבר בארגון‬ ‫עובדים‪ ,‬ואיסור הפליה מטעמי גיל‪ .‬באותה מידה‪ ,‬עקרון השוויון אוסר‬ ‫הפליה מהטעם שהעובד חבר בארגון עובדים או נגד עובדים 'קבועים'‪.‬‬ ‫הפליה מטעמי חברות בארגון עובדים נוגדת את תקנת הציבור‪ .‬העובד‬ ‫המאורגן זכאי לאותן הזכויות וההזדמנויות להן זכאי העובד הלא מאורגן‪.‬‬ ‫מעסיק אינו רשאי לפטר עובד בגלל היותו מאורגן או חבר ועד או חבר‬ ‫ועדה המנסה לארגן את עובדי המפעל‪.".‬‬ ‫דב"ע ‪" 4 – 10/98‬דלק" נ' הסתדרות העובדים הכללית‪ ,‬פד"ע לג ‪ ,337‬סעיף ‪ 11‬לפסק הדין; וראו‬ ‫גם‪ :‬דב"ע נב‪ 4 – 12 /‬ההסתדרות הכללית נ' צים‪ ,‬פד"ע כו ‪.3‬‬ ‫‪ .53‬לצד הפגיעה בשוויון‪ ,‬במקרה שלפנינו התנהגותו של המשיב מהווה אף הפרה ברורה של זכותה‬ ‫של התובעת ‪ 1‬לכבוד‪ ,‬זכות שזכתה לעיגון חוקתי עם חקיקת חוק יסוד‪ :‬כבוד האדם וחרותו‪.‬‬ ‫חלק רביעי – העתירה לסעד כספי בגובה משמעותי ומרתיע‬ ‫‪ .54‬סעיף ‪ 10‬לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה קובע‪:‬‬ ‫"(א) לבית‪-‬הדין לעבודה תהא סמכות ייחודית לדון בהליך אזרחי בשל הפרת הוראות חוק זה‪,‬‬ ‫והוא רשאי ‪-‬‬ ‫(‪ )1‬לפסוק פיצויים אף אם לא נגרם נזק של ממון בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין ואולם‬ ‫בהליך אזרחי בשל פגיעה כאמור בסעיף ‪ ,9‬רשאי בית הדין לעבודה לפסוק פיצוי שלא יעלה על‬ ‫‪ 90,000‬ש"ח‪ ,‬ללא הוכחת נזק ;‬ ‫‪ .55‬דהיינו‪ ,‬סמכותו של בית‪-‬דין זה לפסוק פיצויים כספיים ללא הוכחת נזק אינה מוגבלת באשר‬ ‫לעילות הנטענות בכתב תביעה זה‪ ,‬למעט באשר לעילת ההטרדה המינית (הקבועה בסעיף ‪ 7‬לחוק)‬ ‫לגביה קיימת היתה בחוק במועד חקיקתו הגבלה של ‪ .₪ 50,000‬כיום‪ ,‬בצירוף הפרשי הצמדה לפי‬ ‫מדד מרץ ‪( 2008‬ראה סעיף ‪(10‬ב) לחוק) הגבלה זו עומדת על ‪.₪ ,3,,30‬‬ ‫‪ .56‬על מטרת הפיצוי העונשי עמד בית הדין הארצי בדב"ע נו‪ 129-3/‬שרון פלוטקין נ' אחים אייזנברג‪,‬‬ ‫פד"ע לג ‪ ,)481‬כדלקמן‪:‬‬ ‫"החוק בענייננו קבע במפורש שניתן לפצות גם על נזק שאינו נזק ממון‪.‬‬ ‫יש הרואים בו התרת פסיקת פיצויים עונשיים‪ .‬פרופ' פרנסיס רדאי‪...‬רואה בכך‬ ‫קנס אזרחי‪ .‬היא מציינת‪ ,‬כי נדירים המקרים בהם ניתנת לעובדים זכות לפיצויים‬ ‫ללא נזק ממון‪ ,‬ובכל המקרים הכוונה היא להרתיע את המעביד באמצעות קנס‬ ‫אזרחי מפעילות בלתי רצויה‪ .‬לדעתה המטרה של סעיף ‪ )1(10‬היא מתן פיצויים‬ ‫עונשיים על עצם העבירה על החוק‪ .‬והיא מוסיפה‪:‬‬ ‫"לעניין ההרתעה‪ ,‬יש חשיבות מוגברת לפסיקת פיצויים משמעותיים לאור‬ ‫הסייגים לתרופת האכיפה בסעיף ‪ .)2(10‬לעניין הפיצוי לקורבן האפלייה‪,‬‬ ‫מעבר לנזק הממון נובע הנזק מעצם האפלייה נגדו‪ ,‬הפוגעת בכבודו כאדם‬ ‫עובד‪ .‬אם בתי הדין לעבודה לא יפעילו את שיקול דעתם בעניין הפיצויים‬ ‫כדי ליצור הרתעה נגד האפלייה‪ ,‬החוק יהפוך לאות מתה‪ ,‬כי ללא הרתעה‬ ‫כלכלית ולאור הסייגים בעניין תרופת האכיפה‪ ,‬לא יהיה סיכוי למנוע‬ ‫מעשי אפלייה בשוק העבודה באמצעות ההבטחות של החוק‪"...‬‬ ‫‪ .57‬בענייננו מדובר בפיצויים עונשיים על הפרת זכות ראשונה במעלה‪ .‬על ביזוי והשפלה‪ .‬על פגיעה‬ ‫נעדרת כל הצדקה בתובעת‪ ,‬ברגע שאין רגיש ממנו בחייה‪ .‬דווקא בסיטואציה שבה הייתה זקוקה‬ ‫ליציבות במקום העבודה‪ ,‬גם אך לא רק לצרכי פרנסה בסיסיים‪ ,‬היא "נזרקה מכל המדרגות" על‬ ‫ידי מעבידיה‪.‬‬ ‫נוכח המסכת העובדתית שפורטה לעיל‪ ,‬ועומת הפגיעה בתובעת‪ ,‬מן הראוי שבית הדין הנכבד‬ ‫יפעיל את סמכותו ולחייב את הנתבעת בפיצוי משמעותי ומרתיע לטובת התובעת על סך ‪100,000‬‬ ‫‪.₪‬‬ ‫ראה והשווה לפסק‪-‬הדין שניתן ע"י בית דין נכבד זה בעב' (ת"א) ‪ 2539/03‬ברברה הולשטיין –‬ ‫איבריה נתיבי אויר ספרדיים (פסק דין מיום ‪ )19.10.06‬שבו פסק מותב בראשות השופטת מיכל‬ ‫לויט פיצויים גבוהים במיוחד בגובה ‪ ₪ 200,000‬במקרה שבו פוטרה עובדת מחמת הגילה‪ ,‬תוך‬ ‫שבית‪-‬הדין קובע ש"זהו מאותם המקרים המצדיקים פסיקה פיצוי 'עונשי'"‪.‬‬ ‫חלק חמישי ‪ -‬הסעדים המבוקשים‬ ‫‪ .93‬נוכח כל האמור‪ ,‬מתבקש בית‪-‬הדין לפסוק לטובת התובעת סכום פיצוי משמעותי ומרתיע‬ ‫שגובהו ‪.₪ 100,000‬‬ ‫‪ .95‬כן מתבקש בית‪-‬הדין ליתן את הצווים הבאים‪:‬‬ ‫א‪.‬‬ ‫צו המחייב את הנתבעים להשיב את התובעת לעבודה מלאה‪.‬‬ ‫ב‪.‬‬ ‫צו לפיו לא יפגעו הנתבעים בעבודת התובעת בשום צורה ואופן עקב תהליך שינוי‬ ‫המגדר שהיא עוברת‪ ,‬ובכלל זה לא יצמצמו את מספר המשמרות שבהן היא מועסקת‪.‬‬ ‫ג‪.‬‬ ‫צו האוסר על הנתבעים לחייב את התובעת להגיע למקום עבודתה לבושה כגבר‪.‬‬ ‫ד‪.‬‬ ‫צו לפיו יותר לתובעת להגיע למקום עבודתה לבושה כאישה‪ ,‬לרבות כל או חלק‬ ‫מהפריטים הבאים‪ :‬חזייה מלאה‪ ,‬חצאית או שמלה‪ ,‬איפור ולק ציפורניים‪.‬‬ ‫ה‪.‬‬ ‫צו המחייב את הנתבעים להימנע מכל פגיעה בכבודה ומיצירת סביבת עבודה עויינת‬ ‫עבורה‪ ,‬ובכלל זאת להימנע מלפנות אליה בלשון זכר‪.‬‬ ‫ו‪.‬‬ ‫ליתן כל סעד אחר שימצא בית הדין הנכבד לנכון בנסיבות העניין‪ ,‬וכן להשית על‬ ‫הנתבעים את הוצאות תביעה זו‪.‬‬ ‫חלק שישי – סוף דבר‬ ‫‪ .60‬התובעת בוחרת לסיים תביעה זו בהבאת דברי המלומדת ד"ר יופי תירוש בעניין הפליית‬ ‫הומואים‪ .‬התובעת סבורה שהדברים הללו (בשינויים המחוייבים כמובן) יפים לענייננו‪ ,‬בבואם‬ ‫להסביר את הקושי המסויים שבו עשוי להתקל מעביד שעובדו עובר תהליך שינוי מגדר‪ ,‬אך מצד‬ ‫שני‪ ,‬את ההכרח להתגבר על קושי זה‪:‬‬ ‫"אנחנו מסוגלים‪ ,‬למשל‪ ,‬לטעון בכנות בעד זכותם של הומוסקסואלים להגנה מפני הפליה‪ ,‬אבל‬ ‫בעת ובעונה אחת לגלות חוסר סובלנות וקוצר‪-‬רוח כלפי היבטים גופניים או סמליים הנחשבים‬ ‫אופייניים להומוסקסואלים‪ .‬למשל‪ ,‬אנו עשויים לגלות יחס שלילי כלפי גברים ששפת גופן‬ ‫נשית ו'רכרוכית' מדי‪ .‬נוכחותו הממשית של הפרט המשפטי המסויים מציבה לפנינו את אתגר‬ ‫השוויון במלואו‪ ,‬מעבר לעקרון השוויון המופשט‪ ,‬המתייחס לסובייקטים המשפטיים דרך‬ ‫מתודולוגיה של עיוורון למאפייניהם הגופניים והסמליים‪ .‬הפער בין שקילתם של נמעני‬ ‫המשפט כישויות מופשטות בעלות זהות אוניוורסלית לבין שקילתם כבעלי קיום גשמי וספציפי‬ ‫מציב אתגר נכבד‪ ,‬שעלינו להתמודד אתו אם ברצוננו לפתח תיאוריות קוהרנטיות של זכויות‬ ‫בסיסיות‪.‬‬ ‫יופי תירוש‪" ,‬בעקבות האהבה והפרט למרתה נוסבאום‪ :‬על עניין נוף נ' מדינת ישראל ומאפייניהם‬ ‫החד‪-‬פעמיים של נמעני המשפט" משפטים על אהבה (חנה נוה ואורנה בן‪-‬נפתלי עורכות‪ ,‬רמות‬ ‫תשס"ה) ‪)435 ,433‬‬ ‫כן ראה‪ :‬אייל גרוס‪' ,‬התחזות כאדם אחר' חיקוי ומרי מגדרי במשפט של חן אלקובי משפטים על‬ ‫אהבה (חנה נוה ואורנה בן‪-‬נפתלי עורכות‪ ,‬רמות תשס"ה) ‪.365‬‬ ‫‪ .61‬לבית דין נכבד זה סמכות יחודית לדון בתיק זה‪ ,‬בהתאם להוראת סעיף ‪( 24‬א)(‪ )1‬לחוק בית‬ ‫הדין לעבודה‪ ,‬תשכ"ט‪.1969-‬‬ ‫אשר על כן‪ ,‬בית הדין הנכבד מתבקש ליתן לתובעת את הסעדים כמפורט ברישא של תביעה זו‪ ,‬וכן‬ ‫לחייב את הנתבעים בהוצאות בגין הגשת תביעה זו‪.‬‬ ‫_____________‬ ‫דורי ספיבק‪ ,‬עו"ד‬ ‫ב"כ התובעת‬ ‫נחתם היום ה‪29.11.10 -‬‬ ‫תביעה זו נכתב בסיועם של הסטודנטים תום סדון‪ ,‬אור קשת‪ ,‬יגאל דותן וגיא ארד‬