רמב"ן – רבי משה בן נחמן
31
I
c
י
"•finH
I 11
אהםר^ואחדכר ה׳ וראיתם ושש לבבכם ונודעת י
יד ה׳ אח עבדיו עברו ממה נאמן ביתי •
\
|
1:
פירוש על שיר השירים
^מ^״^יי^משהברנהמ^ |
J
a
ג
JL
•'׳;$
•& ,
)3תוכו רצוף אהגה תדיגמצויז מרמזים 3עשיי1הד3ימ
יעירישעלאיזהפרשיות 3זכרי׳ו3דניאל אשר עמוק עמוק
היא־
׳•;•
'. ,־׳ •י• ׳-׳־״..ן־
3
*3
•G
elD
היש
נ0
*
זלל מקיקקלווריע במדינות ליטא גליל הוראדכא הגדולה
יעיא :י
1.1
הועתק והוכנס לאינטרנט
www.hebrewbooks.org
ע״י היים תשס״ט
CAT
, .״ך/׳?
י
\ ^ V׳ ־ ^ ! ^ ? T 7״ " ^ ,ו .׳י O
ז -,ל Ca3
| « 1; i ° A׳׳' י י • * • ׳ * " \ י
:
1
נדפס פה ק ק
תחת ממשלת אדונינו המלך הגדול האדר והחסיד
פרירריך החמישי׳
מלן דעני מרק וכאל מפגין השם ירום הודו ו י ת נ ש א ו
לו)לגבירתו המלכה ולזרעו וליועציו עד עולם אמן <1 :
י|י
|
^
^
ותשלם המלאכה יום החמישי שיו שגט ״ לסררןלפרט
D ^ H 1"W
א ש
ר תדנף א ל בני ישיאל -
על ידי המדפישהכעלה כ׳ אהרן גןכ׳אלי׳ילן זילמקיקאלטונאיגלא t
9י6
הסדמח^־הגאונים
•שלעה יעדה מאדונינו מיו \ \mfהמפורסם מו׳^
יתנקז נדו אבד ורמ דשלש קהילות אתו ישא ז;
המופלא מהו יציזקנר׳ו הפצירביליתןהסכמתיעלספרכתויבכ״יהמאהיג •
התורני
מהו׳ מרדכי רביד דקיק ברלין פירוש על שיר השירים מהרמב״ן זצןקיל %
להדפס בכאן יאין רצוני למתות בידו ט אוקי גברא בחזקת כשרות ומסתמא |
ממקום קדוש גא ואין בו רמי׳ • אכל שאהי׳ אני מן המסכימים כנר הוא במוסכם אצלי! שלא ליתן י
הסכמה על ספרי קבלה ועס נעלמים לא אבא מכמה טעמים • אמכםמימ בקשתי עגורן להמיג־
עמו מפאת עצמו בר אוריין למעני ומפאת ספריי מציליןתיקהספר וכלמאןדעביד לי׳נייח^י
יתעבדל נייח tמשמיא י ח)תםכ'חחשזןתקןד לר.ק׳יהוגתןחו׳פהאה״ו<א :
י/
+
הסכ0ה וחרם מהגאון אב״דדק״קהוראדנא הגדול ה במדיגוח ליטא :
ד
•\
ה
הרבנימהוריריצחק במהןר״ר שמעון זללה״ה מתושבי ק״קקאלמריעא דלה חספא ומצא
י*
מרגניתא דלית בי׳ טימא ־ היהפיחשמרגאוןהרמבץ זצלל העלמגילתשירהשירי6ז
עפיי תורת אמת כאשר היא בכתביזשר שבידו ולא הובא עדיין לבית הדפוס מעולם
ונדבה דור־ *ת מהוריד יצחק הכיל להביאו אל מכבש הדפוס זמראגהמדבר שלא יבאאחר ויתחמם:
בגחלתו ויביאו לידי היזק ״ לכן גזרתי בחרם ולטותא דרבנן שלא ירים איש הן יהודי אןארמאי:
עיי גירי׳ לילי׳ להדפיסו שנית משן עשרה שנים מיום כלות הדפוס בלי רשות והרמבא מהרבנל מהורי:
יצחקהנ״ל :ולהשומעים יונעם ותבא אליהם ברכת טוב ״ כידהיוםיום הששי עש״קייא
תשרי תקן*ב לפיק הןראדנא יעיא הקטן משה יהושע בלוי הוחוץ החן׳ נק*ק הלל והגלילות יע*א
י
:
הסכמה והרם מהרב המאה״ג רביד דק*ק פיפדאדר :
והרבכימהודריצאק במהור״רשמעוןזללהיה מקיק קאלווריעאשיחרפביוהראהלי
החויגי
אוצר בלים :הלא הי׳ כמוס זה שנים רבות באזצרןתיו של המאהיגמהזר״רמרדהי
טאקליש רב* ד דקיק ברלין יע*א ספר קדוש יאמר לו פירוש על שיר השירים מהמפורםם
רגן של כני הגולה אשר מימיו אנו שותין רבים שתו בצמא את דבריו דברי אלה־ס חיים למוצאי^
הרב רבינו משה בר נסמן זצוקיל אשר עד היום לא זכינו לאורו של ספר זה תןרה צוה לנו משה מאורש*״
)אחריו יאיר נתיב נתיבות החכמה הגאון י י > 1
אר״ש רחבת ידים היא קודש ואין תמורתו ״
א*מ*ומוהרירמיכל זצילאגידדקיק ברלין ועבר עליו רוח חכמה ובינה ודעת ןיראת ה׳ ה יץי!
ועשהמדרשלפיחשן ״ ומרדכי יצא מלפני המלן מלכי רבנן גדול מרנן שמן שעשהזרזהנסנ
^
י ; *•
ה מ פ
י א
הסכמת הגאינים
ואףהוא עשה מוכני לכיור מקור מים חיים הרב מהודרמרדכיהלל לחוותדעתו הרמהבאיז*
מקומן במלאכה הצריכה לגופו והם תקעו יתד במקום כאמן בכל ניתן כאמן הוא לנרד זללקולגלות
מצפוניזומהרבטובהצפוןלצדיקיםהלל • וזאתהתורהאשרשם משה אינו צריך להסכמה
כי מי שיכא אחר המלן בשכבר עשהו ובודאי משה שפיר קאמר אן התורנימהו׳ יצחק הנ׳ ל הרד פצ
דברו לנליסיג אחר גבול-וחרדה מסלקת הדמים אחר כל הטרחותאשרטרחלהזציאכאורצדקד
לכן אף ידי תכון עס הרבנים אשר קדמוני לבל ירים איש את ידו לעפות כדמותו ובמתכוכתו לא תעשו
כמוהו מיו׳כלות הדפוס עד משן עשרה שביםבלתי ידיעת מהריי הלל ולהשומעים יוכעםברכת ה׳הי
תעשיר)ברון מבנים י ל ד המדבר לכבוד התורה מידיעברי פה קיק ברלין יום ה׳ ייחתמוז דהמי שת*
תקךגלפיקהלל • כאוםהקטןגרשוןאב׳׳דגקיקפיפדאיייעא ג
הסכמה וחרם מהרבהמאה״גאב״דדק״קקאלישיע״א :
ב י ז י ו ת
שעברתי פהקיק ברלין ואגב אורחא קמשמעלןהיההתורניוהרנכימהו׳ יצחקגמהז'
שמעון מקיקקאלווריעא שרוצה להדפיסולגלות אורהגבוז מצדיקים והראה לפני
הסכמה מהישיש ה גאון מהו׳ גרשון אביר בקיקפיפדאדרובודאיהןאראהאמ החידושפי׳עלשיר
השירים קודש קדשים מתורת רביכומשה
ברכחמן זצויךל כמבואר גהסכמתווגודאיכל
הללאיןצרין חיזוק וחזי חאן גברא רבאדקמסהד אן בהיות שהתורכימהריי הלל מורא עלה על
ראשו פן ישיג אחר גבולו בכן הנני מסכים עם הרבנים גאוני ארץ ולעשות גדר מזה בארורמשיג גבולו
שלאירוםאישאתידולהדפיסספרהלל הןכדמותווהןשלא כדמותו מיום כלותהדפוש עדמשן
עשרה שבים בלתי הרמנא מהרבני מהודר יצחק הלל והשומע תגאעליו ברכת טוגלידהמדבר
נאום יזסףחיים בהרכהמאה׳יג
לכבוד התורה היום יזם הששיעשיק ך תמוז תקךג לפיק •
הגאון מהודר אלכסנדר סענדר דל החונה בקיק קאליש יעיא :
הסכמה והרם מהמאוד הגדול אביר דק״ק קאלווריעיע״א :
,
,
איצ ראי הפי׳ על שיר השירים שחיבר הגאון הרמכין ע*ה ועד היום הי צפון וגנוז
המשורםמות
תחתפורפירא של כו׳ ועדיין לא זכינו לאורו רק שמגלגלין זכות עיייזכאי ומעתה
קם ונתעורר היה הרבכי מהו׳ יצחק במהו׳ שמעון זללי\הורוצה להעלותאתספר הללעלמכבש
הדפו׳לרוותהצמאי׳ותאבי׳לראו׳פי׳הללרקשמודהעןל׳עלראשושלאיסיגאחראתגגולוולהדפי
שניות מדברי כו׳ לכן הנני גוזר בשמתא דרבנן שלא ירום אישאתידולהדפיסאתס׳הללמשןעשרה
שניסאחרגמרי־־
י)נעםותבאעלי
גי'ט*ז שבט לפרט ו
1
״' ^ י ^ י י י י י
הקדמה והתנצלות המגיה והמביא לבית הדפוס
r
3
* גול-
ובכמה מקומות כתבכלמהר״םהיה כבוד הגאון מהוריד מיכל שהיה ^ P * P
והבוחר יבחרוצוה לשני מותו שבניו יתעסקו במצוה זו להוציא לאור התורה אשר שם משה שפיל ף י):
כיל לו כיל אליומחכמה ודעת עשות ספרים הרבה אין קץ לעל הכל הגדיל תושי׳ בפי׳ ההוא ומחמי•
כמה מעמים שלא הי׳ באפשרם לבקשלאןתוצדיק להביא השי הקדוש לבית הדפוס געצמםוהי^
התולה הזאת מונחת בקרן זויות ופחד יצחק היה לי אם אומר להתאמץ שיבוא הספר ליל,
להוציא לאור תעלומהיראתימגשת אל הקודש באתר זקוקין דנויאמאןמעייל כו׳ןאםלא אימי '
חאתתורתהאדםהגדולמילנוגדול ממשה שתורתן אמת ותהא נעדרת חיו ונתתי אל לגי להיו^
מהמזכיס את הרבים ודברתי על לב בנן הלבהלל שיתנו לי הסכל ההואבמחירכסן וביהשנתמ,
מקום לדברי והי׳ בדעתי לםמוןתיכף לנטילה ברכהלהדפיס בקיקהלל ולאעלתהלי מ ט ע ^
הכמוס ווןהכרח הי׳ להרחיק כחד ובאתי לעיר מלאה חכמים וסופרים סגנים וחורים יריאים
ושלימים wbהמשולש שלש קהילות קדושות ועשיתי כל ההתאמצות להדפיסהספרהקדושהלל^ל,
כייר לבן ואותיות נאים וברכתי ברכת הטוב עצ כל הטובה אשר עשה ה׳ לישראל עמו נלי השתדלותי ־
ולהיות כטפל לעושי מצות וזכרה לי אלהי לטובה כל היגיעות והטרחות שהי׳ לי להעתיק הספל
ולהגיה פעמים ושלש להסיץמכשןל לא ערבהעלי שנתי ולא אכלתי בטובה מחמת הגהה הלל וא׳שאלתי
מאת הקולא החביב אם שימצא איזה טעות ידינני לכף זכות שעשיתי כל הפעולות • אןהיא
מיעוטכשםשאיא לברבליתבןכן איא לדפוס בלי טעות • ולא ימלט אנוש בכל הון וכופר וכמי?
והטיבה ה'
נעים זמירות ישראל עם הספר שגיאות חי יבין קרוץ מחומר עפר ואפר •
לטוביםאשר הטיבו עמיבעת דחקי יבלו שנותיהם וטוב ובנעימים ומהראוי הי׳ לפרטשמותםאו
לרוב ענותכותם גזרו אומר שיהיההספר6תןם לחתום וירם קק לכל נדיב לב אשר על נדבות יצ*י
עץ חיים היא למחזיקים נה ותומכיה מאחל עדי עד י יי* יי* קלה׳אלהיהצגאות
וזכות ה י
יצילנו מתלאות ־ ויעשה עמנו לטונה אות ״ זיראינו בתורתו נפלאות ״
שמו לפני שמש יכו! !
והמחבר הגאוןיעמוד לכו לראות בביאת דמורח ודאון •
ביב אמן :כיד המעתיר לה׳ ומצפה לישועתו
יצחק באיא מוהריר שמעון
־
זללה״ה
ר
מ
,
ח
ח
ג י ם
ההרמה להגאון הרמבן זציל לפירושו על
שד השירים
אשל פלה במחשבתו
ה׳ אלקיםאלקי ישראלמן העולם עדהעזלם •
ברוד
בראשית ממלכתו • להכין כםאו לשנתו • רכונכהו מרוחו •
י
דפעלהו בזרוע כחן • וימציאאתהחכמה ןאתהתגוכה • וחין ק,ה
משך חיי הנשמות וקיום העולמות • הומייודע תוצאותיו ומובאיו
לתכונה ״
)הלי :ולי נראה מאחז פניו צריך להיות זקאי על משה
זתכונתיוזולת מאחר פניו•
דידע תוצאותיו וכו׳ כמו שררשועל ותמסרו מעט מאלהים והוא תיקן הכל שהי׳ הז והוריד
ומעמידו על מכוכותיו כדכתיג ) איוב ך ו ( מאחז פכי כסאו
השכינה למטה עיכ(
פרשזעליוענכו ורהכיכואת הכסא לששתימי המעשהגראשני עפריםתאמיצבית •
)הגיהנילדרילאדםוחוהעיכ( • וינחם בבית חמדה חדר משכיה אין דבר מהם נגרע ״
והכוונה בבריאותם להיותם זרעאמתזיע קודש
איןאל זר בקרבם ולא צד הרע •
מצבתם להתהלך גתוךאבכי אש במעמד העליוכים והשכינה גם היא מתהלכת בתחתונים •
עד אשר קם איש תהפוכות עלובתחבולות עלצדקכאהופשע ״ להתעןלל עלילות ברשע •
להסית ולהדיח אשת חן בפתיות ובל ירעה מה • לא שמרה מצותה ״ והלכה אחל
וילך אישה אחריה כי הטתהו גרוב לקחה במתק שפתים ״ אז עבר רוח
עצתו ״
טיתאה וידליף עליהם)נקשר בהם ובכל ת;למתיק כדכתיב )קהלת יין( לבד ראה זה
מצאתי אפר עשה אלקיםאת האדם ישר והמה בקשו חשבונות רבים • ובשיגו מדרכו
מחםבחלותו״ כי שקר נסכו ״ הוליד בצלמו כדמותו את שתושתהוליד',אתאנוש
ומהםיצא חנוך אשר התהלך לפני האלקים לדעת אותו ולהכירו גאמתשכאמר )בראשית
ה׳( ויתהלך חנוך את האלקים ונתגלגלו ה ח מ ת עד דור נח העשירי לדור אדם • וגם
היא ידע אלהיו יריעה שלימה בחכמה שוככת ערמה ״ ומתוך כך מצאחןבעיכיוכדכתיכ
)בראשיתו ( ונח מצא חן• ומשלמת בני נח נבחר שם ״ כי הוא הבכור להכיר בוראו
לדעת אותו להכיר באמונתו ״ ועברגם הוא אשר מזרעו הי אחז דרכו ותמך אשוריו ונבחר
ומתון הידיעה השלימה הברןרה
מכל בני דורו י להיות סגולה ״ לשם ולתהילה•
והתמימה ״ ידעומצותשכליות ותיקות אלהזת גלהעמ ידליושר ולכושר דליות
והזהירו רבים ללכת בדרכי ה׳ ער אשר נתגייגל מי הדורות ההם דור העשירי צנח האיש הנבחר
מרחם משחר לוא אברהם אבינו ע״ה השיג מידיעת בוראו אשר לא השיגו הראשונים וידע
מאמיתתואשר לא ידעו מלפנים והתחיל לקרוא בשם ה׳בכלהמים ובכלהממלכותכןכתיג
?
)בראשיתי( רבן שם מזבח ל ׳ ויקרא בשםה'ואומר )שםןיא(
^ ״ י ״ ! ^ ^
שנע ויקרא שם גשם ה אל עולם ומעודו אחז מידת החסד בייל ״
י י ן עלהנעל עצא תןכנ?של
מעיויצחק אבינוכדכתינ ) ש ך א ( אל י
מסמל
א א 1
,
,
י י ט
ה
,
ם
ר ע
ב ע
כ
נ
מ
הקדמה להגאון הרמב-ז זיל לפירושו על
שיר השירים
תאמר אליך £יה שמע נקולהכי ניצלה יקרא לך זרע ״ והשיג מידיעת מורא והזהר
גםהוא ללכת בדרכיו כדכתינ )בםךין( דנן שם מזבח ויקרא בשםה׳רטשסאהלו •
והוא לקח את הדין לחלקו • וכאשר נולד יעקנ אבינו ונראת בעולם דוגמת דיוקנא
של הקביה החקוק בכשא הכבוד לקח ממידת הדין וממידת המשד הדרך ממוצעת והשוה ״
והי׳ דרכיו דרך אמת ופתיל שצום ״ ושימש בני׳עבלייל שנים וקיבל מיצחק אבינו
ומאברהם אבינו ידיעת הבורא ונגלהאלץכנוד השכיכהואז הי׳ג׳האבות מרכבהלרוכב
בשמי שמי קדם • ומקיימים התורה והמצות והעבודה מצד ידיעות בוראם לא נגר<מהעבודה
דברכדכתיב )גראשיתךיו( עקבאשרשמע אברהם בקולי וישמור משמרתי מצותי חוקותי
ותירותי ״ והוליד יעקב י*ב בנים צדיקים וטוביסמכירים הבורא יתברך ויודעים מותו
נפימהשקבלו מיעקבאביהם ־ והםלכקיימו מצדידיעתם והשגות בוראםממצות
כרכתיב ) שםל״ח( ויאמר יהודא לאונן בא אלאשת אחיך ויבם אותה והקם זרע לאחיך ״
עדאשר נחגלגל הדבר וירד יעקב אביהם למצרים ״ מהזליד תולדות והיו מעין דוגמת של
מעלה י*נ שבטים שבטי יה עדות לישראל מהם יצאו תולדות עדשנשלמזשבעים ״ ואחר
הדורההוא נשחקעהחומרנמצרים בתוךעםלא בינתעםעמקישפהולשוניתש:בות נחרו
נדרכיהם ובשיקוציהם וילמדו מעשיהם • ולא ידעו ידיעת השם שקגלואב)תידwם מזקניהם
ומראשוניהם ״ עד אשר שלח להם האל ברחמיו משה נאמן ביתו אהובו וקרוא ונגלה ע:יו
ואמר לו להודיע להם 30אוהגיעזמן שיוציאי׳
תוך הסנה בוער עם כבוד השכינה •
אבהרחמיםממאסר ומביתשביה וניראהאתעניםהחילתכלדבר אשלאמרמשלרגיכועיה
)שמותל( הנה אנכי בא אל גבי ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואחרו
זאתתחילת שאלת בני ישראל כי הוא תכלית הכוונה וסוד
לי מה שמו מהאומר אליהם ״
האמונה זזה מה שמו ירצה לדעת מה סבתו והתקשר שמו בעילה הראש וכה וקבל במעמד הקודש
ההזאידיעתה׳שישנזל שחזת מיינאזתיזת )נזהר פרשתבשלחדןלמעיא()הלהלל
דר״לאהי״ההריאהיידסכרו שסהסיינ אזתיותע״כ( שהם פניםנתזךפנים ואהיזיו
נתוךהויות • )הלהללדרילשהירדהיאדסוף שם אהי״ה הוא התחלת קםהזי״ה לוא
ששםאי\הגתוךהוי*הנעיףהאי׳3פירחועלההורהע*ש * והיותר נראהדקאיעלהוי'
אהייה אדני כמו שדרשו על זה שמי לעלם כלל משוס דאדני יותר נגלה נקרא נאדניוגם
שם אהייה בתוך הריה כהו שכתב בפירושו על ההורה כנזכר ובכתבי האריי ז* ל דאהייה באמא
והיא בתוך ת*תוק*ל • וזה שאמרשהם פכים תוךנכים ובספרי קבלה הראשונים א י \ ה
^כתרהוי״הנת״תאדני במלכות וכל זה בהו האמצעי וזהו עיקר כוונתו לפידואחרכן עיינתי
נספר חיי עולם הגא והוא ספר קדוש מלא שמות קדושים וראיתי נכתג בושםיץבצירופים
ובגילמלים
לי
י
הקדמי! לוזגאון הרמכין זציל לפירושו עד
שיר השירים
ובגילגולים אפל אין ה5גתי להכין דגר מהן ועכיפבראהשאץ הכוונה רק שבמילת זהשהוא
מספד י*ב רגי,ז זה השם הקדוש ואפ '1שאינן השמו׳ הכתוגים גזה הפסוק זזה אמלו והוסיף רה ע״כ
הגיה( ולאמיתות השליחות כזר וכירש כה תאמרו לבכי ישראל וגו׳ אחר כן אהל )שם( ויאמר
עוד אלהים והכיח אהי״ה והתחיל מן הדיה הוסיף זה ופירשואמר )שם( זהטמיוזהזכרי
ובמאמר ההוא אמר ) שם( בהוציאך את העם ממצרים תעבדון אלהים עלההר הזה הבטיחם
כי שם ה׳ יתראה להם ויראו עין בעין את כבודו לפי שהי׳ בקצת העם ספק בנבואת משה כדי
להציאםמן החשך והן הספק ההואאמל )שמותי/ו( הנה אנכי בא אליך בעבהענן
בעמר ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ראו ישראל במעמד הקידש הזה עין בעין
כיוד השכינה )לאו שגע מחיצ/יתישל אש לפחדם אלת׳ ואלטובו וכמעט כששמעו הקו לההוא
השמעעסקול
שפרחו הכשמות ואירע להם כפי מה שאירעלצומותכלכ&יב )לבריסל׳(
אלהיםמדנרמתוךהאשכאשרשמעתאתהויחיואומר )תהיליםקליח( יודזךה׳כלמלכי ארז
כי שמעו אמרי פיך במעמ׳ ההוא השיגו משה ואהרן ונדב ואביהו ושבעים איש מזקני ישראל וכל
ישראל מידיעת אמיתתוועצם כבודו וכל אחד ואחד לפי שלימןתווכחו ועוצם ידו והיה נם מחיצו'
זן למים מזן ומתוך הידיעה ההא האמתת נתנה התורה הקדושה ויצא מן הקול הפנימי וכחלק
הקול ההוא לשכעים ענפין וכנגדן שבעים פנים לתורה ״ )הפכים משתכיסומתהפכים מכל צד
לטמא)לטהור לאסור ולמותר לפשולולכשר את זה לעומת/ת ״ ובו היה מובן טומאת השרך
וטהרתו ובעת ההיא קבלו הככיאים העומדים נכל דור ודור כנואתם • וחכמים העתידים לעמוד
בגורלם• עקרי תורתם במשפטיהם ןגמחלוקןתם מכתיב) ישעי׳ מ*ח( לאמראשסתר
יברתי מעת היותה שם אני ועתה אדני ה שלחכי ורוחו ואומר) דברים ה׳( את כל הדברים האלה
ליברה׳ אל כל קהלכם מתוך האשהענן והערפל קול גדול ולא יסף וגל י ומן העת ההיאעד
עתה לא חדל בישראל דור אחר דור שלא נמסרו להםמסורת החכמההיאידיעת השםעלסרר
הקבלה תורה שבעיפ • כי משה רבינועית סמוך למיתתו שנסתמו מממ מסורת החכמה
מסר החכמה הזאת ליהושעכדכתינ )דבריםל*ד( ויהושע גן בון מלא רוחחכמהטסמך
משה ידיו עליו• ויהושע מםר לזקנים • וזקנים היו פרכסי הדור ומט;יגי ישראל ומתפללים
נעדם׳בעתצלתם• וכל ישראל היו נשמעים להם ומתנהגים על פיהם כדכתיג )יר^שע קיר(
ויעבודישראל את ה׳ כל ימי יהושע וכל ימי הזקנים אשר האריכו ימים אחר יהושע ־ והזקנים
לנניאים ומן הנביאים הועתק לאנשיכנסת הגדזלי:דניאל חנני׳מישאל ועזרי׳ ומרדכיזר!גנל
»זרא והאחרון *בהם הנא שמעון הצדיק ואחר כך נתגלגל החכמה לאנשי המשנה:דציכישרבינו
׳גקדושמסר בשעת פטירתו לשממ זן נכו מסורת פחכמהורגיעק יגאוחביריונכנסולפלמ
)לני יוחנן בן זכאי)רני אליעזר גן ערך שהיו חרשיןגמעשה המרכבה וענה מלאך מן השמים
)9מל^ :
י ')2 (.) (:) (:
,
ההרמה להגאון הרמביז זצל לפירושו על
שיר השירים
ואמר הן הן מעשה המרכבה • ומן אז שחרג בית אלהיכו והחכמים נדלדלו והאשכולות ננולו
והחסידים ואנשי מעשה חדלו • והגלות הולך וחזק והצרות מתמידות ומתחדשות ״ ובאות
ומתרגשות ואץ מורה דיעה ואין מבין שמועה פסקה החכמה הזאת מישראל אבדה החכמה אבדה
התורה עמה ואין יודע פירושה ודקדוקיה ןמדרשיה וטעמי מצותיה אשר בין טעמי המצות ופירוש
התורה ודברי קבלה לבון החכמה הזאת קשר אמיץ וחזק ודבק • ורבות מפרשיות כתבי הקודש
מיוסדים על החכמה הזאת ובאו המפרשים אשר צא יבינו ולא ישכילו כי יומיכז וכי ישמאילז(הפכו
דברי קודש לדרך חול וחסרו המקרא י והוסיפו וגרעו והעדיפו ופרשו בפרשיות שה ס אמורות
ברוח הקודש ממחצב אבני קודש דברים אשר לא י תכן להעלות במחשבת הלב• וכל שכן לאמרם
על אחת כמה וכמה לכותבם במגילת ספר זאכי קורא עליהם מה פכים דברי *להים חיים ה׳
צבאות ״ ועל ההפסק והביטול שתים אלה מישראל אמר הנביא מרעיד ושומם ונאנח)7״ה ב׳ טין(
וימים רבים לישראל ללא אלהיאמת ללא תורה ״מה שאמר ללא אלהי אמת הואההפסקידיעת
הש'ימישראל:אמרללא תורה רצה לומר בעבור הסיגה הרעה הזאת לא יתבררו להם טעמי
התורה וסודותיה • וכמו שאירע בתורה ובדברי קבלה כך אירע בדברי חכמיכז יל שדברו כחכמה
הזאת במדרשים ובהגדות דרך משלים וחירות :נהסתירהדברים האלה ולהעלימם ופזרו אחת
הנה ואחת הכה כדי להסתיר מקומן • והעובר בהם לא ירגיש בהם ויקחםכפשוטולאיתבוובן
פנימות פרטן ולא ישוב אל לבז ״ לא דעת ולא תבונה בקרבו לאמר איך יתכן לחכמים שבאו
לוליכיאוצרבחמדתבו1זגנוזבתזכם י
לכתובהדבריסהאלה :ועל הספר להעלותם •
כזה וכזה ראיתיזה שנים רבות והחרשתי ״ וידי לתופי שמתי עד אשר נכנסתי כמדריגה
החמישית שנאמר אחתמשכת חיי ״) .הלה ונראה למורי הרב ר״מ כריו שלל וחמישים ואחת
שנה ״ ואפזיר שלל שנה אחת משנות חיי' ריל שנת עיאעיכ( י וללדהמדריגההה׳קאיעל
הסתכלות יום המיתה כמו ד&יתא בברכו דף יוד עיא דוד דר בה׳ עולמות ועל כולם אמר שירה
והסתכלות יום המיתה היא העול הה עיש( ראיתי כי פנה היום לנגדי והזקנה הלך תלך וקר ב
טלכןקדמתילפרשאחדמךידםפרים ״ כוללחמומת־ :ומדגרבו נכגדותמסתרים וסודות
אשרהאגידו המפרשים זכרו והכיחו קימו והדרו • הוא ספר שיר השירים • וככחיכפימה
שקבלתי מרבותינו פרשתיו ובטעמי המצותעמדתיו ובסודות מעשהבראשיתחבב־תיו״ וראיתי
והנה כחלק בו ל כיתות ללדיעות • הכת האחת לא בבינה ולא הבינה ולא השכילה ורבים חללי*
יסכר פיהםותמקנה
הפילהנאמרםכידגריודבריחשקוקססזאלילהבלזאיןבסמועיל ״
עיניהם • ואםהיהכדבריהס״לאנכתבכתוךכתכי-הקודשולאנמנהעמהם• והכתהאחר^
במשילה אהבתהכוראאלהיכלהאיז •י יקרא סגולתו וחגל נחלתו • כאהכת הטשקאת
ממסתו • והאיש אתרעייתו • להעמידו את דבריהם והציעו פירושיהם על המשל ההוא
והכת
•*
,
,
,
,
הקדמה להגאון הרמב׳ן מנד לפירושו ע ן
״ •׳5
שיר השירים
והפח השלישית הוא כת מקבלי רשכיכהאשרלהםחלקוזברוןנתורתהאל ״ הםהםחכמי
ישראל אשר גילו סתריו וצפוכותיו והוציאו למן תעלומותיו מדרךיהחכמה ומצד הידיפות ופירשו
על הכפר בכלל קצר אמרו במסכת שבועות כל שלמה האמור בשיר השירים קודש למי שהשלום של•
ההרמה ראשונה
כי הספר חברו שלמה לעת זקנותוברוח הקודש • וקראשמושל הקג״ם
להודיה ד
שלמה כשמו כן הוא• כמושמציכושנקראשלוםדכתיב )שופטיסו (
ןיקראלוה׳שלןס י והיה השם משתמש לשני פנים • גלוי ונסתר
זצפהנוכלמהשעתידלהיות מבנין המקדשים והגליות • וסתםהגלותבתון זכרוןכילא
להזכיר נלשוןשירוחתםגראש דנריוזמירותונפלאותזצדקנוראות ״ והזכיר בכין כסאו של
הקביה ומראהו ומעשהו וקומתו ותבכיתו וכמה מעלות שיש בווהזכירכל המאורעותשאירע
לישראל מיציאת מצרים אשר מאותו זמן ולהלן נקראו עם ה׳ • ונתייחד ג*כ שמושלהקביה
נאומה עד האלף השביעי שהוא יום שכולו שבתומכוח חיי׳העןלמים ״• וסתם ג״כ וחרם בסוף
זכל־ין קז גלות ומכל מקום יהי ישראל מחזיקים בתורתם ןעומדיס באמונתם • ואף אם יעברו
עליהםתגבורתהשמד והגזירות • ואמרשירהשיריםהשירכאמרגדרןמשל וכמשל • עיקר
צריןאדסלפרש אותו השיר ולהעמידה על ממכותיה • ויש גו דברים הנאים לקשר המשל
וליחסז לא לעכיץ ולא לצורך אחי • והכבימעיראותן!פסןקאחדמפםוקיםמן הספרההזה ״
אמריש^י מנשיקות • והנשיקהמשל לדביקות הנשמהכמושננאר־ ןאמרפיהוןאיןלוענין
גכאן :אואווישהמ6ילדניה)תהנש»הלהג*0קה3פה ־ הוצרןל1מרפיהולקשרהמשלגו
^
י
1
כמושהקדםלכתוגכספרואחדמחכמיהדוי י
J
פרטן גשום עכין כמו הנצכים כראוגארץ • ועת הזמיר הגיע וקול התור כשמעג<זרני ;
,
,
ז ד ע כ י נ
י ש ב ס פ
ה ז ה מ ש ל י
ת
ק
נ
והדומה להם אץ עליכן לדקדק נהם רק לפרש ני
to
ל ש ו ן
י מ ש ל ל ג ) ד ל י מ י ה נ ח ה
רסתיו
ק
הקדמה להגיון הרמש דלל לפירושו על
שד השדים
ש:כל תלוי גז ויתר שהפלכשען עליו להביא פירוש הספר הזה כמים בקרבך ־ )לאשר נדלן
לבך • אמר החכם בדרך משל)איוב ךיח( כי יש לכשף מוצא ומקום לזהב יזקו ברזל מעפר
יקח ואבן יצוק כחושה • הזכיר כאן ד׳ מתמתהמוצקים בארץ שהם כנגד ד׳ יסודות באדם המרה
הלננההאחמההירזקההשחןרהוכןנכלדגרחימרגיש)שאינו מרגיש • )הלהללר״לצומח
ישנוד׳יסודות • שואבים חיים מן היסודות הראשונים הרומנים שהם בכלל עשר םפירות והם
ד׳ היסודות התחתונים הכסף והזהב והברזל והנח1שת
אבי אבות כל התולדות • ונש
רמז לד׳ יסודות הראשוכים :כי יש להם מוצא ופירוש ואמר מאין מוצאם קץ שם לחושך ) .שם (
ידוע הוא כי החושך הוא אפיסה ולא יתכן לומר בובשום פנים יצירה כי אס בריאה והבריאה
עצמה ריל שבירר מן החושך שאץ לו קץ וסוף כלל אחר ואצילות אחר ״ ובאמרו קץ שם לחושך ריל
הגביל מן החושך גבול ונתן לו קץ ותכלית ולכל תכלית הוא[ חקר ״ ןלכל מידה ומידה )הוי׳
העומדת בכחהאפיסה ההוא ״ כתן לה חקר• רילאחכשהזציאו מן הכחאלהפועל פעל כפועל
ההוא • ועשה מידות וכלים שיש להם חקר וגבול • ועל כן נאמר במקרא החושך נלשון
בריאה ״ והאור שהוא עומד בכח החושך בלשון יצירה יוצר אור ובורא חושך • וזהומגלה׳
קורא חושן וצלמות האפיסה
)איובייב(
עמוקות מני חושך ויוצא לאור צלמות
וזהו שאמר )שםךיח( אבן קופל)צלמות •
אשר הי׳ בכוחה אור ושאר דברים ״
הגן אפ זה ״ כי הוא עיקר גדול־ ואמר )עסןיח( פרץ כחל מעם גר ד ל כי
היהמקרה ״ )והרב ר״מ הגיה מקור או מקום( אותו נחלפנאה ממנו ההשקאה סתום
וחתום המשל על נתינת החכמ 6ואין דרך ואין מפום להשקות עצי הלבגגן והאחים
הםועיסואץפלץגחלממקוםשהית ראוילהיותנגל ) :הגהיתפהר׳ מניגרלל והוא
לשון נוגע ומפרש לשון גר דקראו^״שברש״יעכ״ל • והמקוםההוא שהתחיל לעשות בה פרצי*
אמרדרך הפלגת משלומלי בה לרוב העומק ההוא ) מ ם ( הנשכחים מנירגל דלו
מאנוש מ ו ואמר )שם( איץ ממנה יצא לחם • קרא ארץ מקוםתח י6תהדכי
מתעוררת הרצון משם הסתפקות כל דגר יצא והם עקור חיים ו תוצאות צרכי עליזני*
ותחתונים• ותחתיה נה*ןכמו אש ) ש ם ( משל על הזוהר הכפלאוהאורהצמאשי אין
לוערןודמיון )שם( מ<ךםספירא3ביה משסמחצבאנני הקודש הם ך נ אוניות שכל
אחת ואחת חפץ ועפה כלי י ומהם יקרב הקדושה ומגדול עוז ע נ ה ונחצב )עשלייים(
3ו ירוץ צדק ונשגכ )איונשם( כתיבלאידעועיט• קרא ללינכתינות בשם כתינ
נעגורכיהי׳מקד* סתומים וחתומים לא נודע למלאכי משרת ולא הניעשם *ץאיהעד*ת
^ ז צ ו ו )שם( נחלמיששלת ידו המשל החכמה לחלמיש עלהנתינןתשהיהנםנמומי*
והמשיל
י
1
הקרמה להגיון הרמבין זציל לפדוש על
שיר השירים
וכןגטנן ערמתחיעים עט ע ד ן כשכיעפרים ״
הסתיו לימי הגלות היוצאים •
בדעתן מצד הידיעה והקבלה הכללי׳ לא תבקש להם פיטם • ותעמוד במחשבה נרכ דניים
והבלים והרגה המכשולים ישמענה ואתה דע לן :
הקדמה השנייה
קו*טאמריאמתיש נספרהזהמילתאשראיןלהםספר להודותהענין
iV^DiV
ועליהםיסזד הגנייןוהמשל• רש מהם קבלנו פירושם ויש מהם מצאנו
נאגדות ומדרשים מפוזרים נדגריחכמיםאשרהםגורותעמוקיםשאינן
מאנדץטפה וכל דגריהםלכפכימי מגלי קליפה י והמילות האלה מעצי הלגכון :כריח לבנון
אתימלגנזןונוזליםמן לבנון וקבלכו כיהואחכמה )נזוהרשמותדףן׳עינ( )כוונתמנמינו
זיל היה זה גאמרם מעצי הלכנון בעצת התורההמלוגכתבדברים • וגםהמתרגםאחזהדרן
הזה שתרגם ההר הטוב זהלככון טורא *בא הדין ובית מקדשא • וכןכיפובים דודיךמייך
אשקן מיין הרקח קבלנו כמו כן כי הוא משל על החכמה• ומצאממספר האותיותשבעים רמז
לע׳שמותמאצליםמןהחכמהמספרהחכמה גי׳ שבעים ושלש :והשלש כבר נודע עקרם ״
כל מה שאמרנו הוא סמן וסעד לדבר מלבד הקבלה • וכן כל ראשי בשמים• לטרוגת הבושם:
לפי שהוא תחילת
מכל בשמים :יזלי בשמיו על הרי בשמים ״ הכל משל על החכמה י
הדבר ומשם תהחלת התפשטות הריח וכן כתפוח בעצי היער • וריח אפיך כתפוחים• רפדוני
,בתפוחים • תחתהתפןחעוררתיןקבלנוכיהואמשללכבודהשכינהלפי השתנות המראות
יריק ״ אדום לבן ״ כמראה הקשת אשר יהיה בענן) עיין בזוהר פרשת שלח לן דף קסיאעינ
זקס״נעיא( והתפוח משל על פכי הכרובים וכמו שאמרן חכמים נמסכת שבת כריח שדה
אשרנרכוה׳ אמררניהודאאמר רנ כריח שדה תפוחים וכן הרועה נשושניס סוגה בשמנים •
שושנתעמקים • ללקןטפושנים• קבלנוניהוא הצמחפנקראלידייוישלו ששהעלים :
ןהמ&ל?]עלששקצוות • וכןלרעותגגנים • היושגתבגניס י מעיןגניס • גןנעול
המשל גועל השכינה וכמו שאנזעתידיםלבאר 5
1
הקדמה השלישית
להעמיךך
נקצרה עלדנריהקכצההסמוכה עלהמקראות ה ל ל ו א ש ר ה ם ע ^
הקדמה להנאת חרמש זציל לפירושו על
שיר השדים
)שם( נצורת
<המשיל י8גכיןםהזאלדנרהנםתר נמקום קשהוחזקזהפך שרשה
יאוריםביקעקרא יאןריםכלל כליויזתוהוא חגזרתאורכמו )תהליםצ״ג (נשאו נהרות•
)איוב שם( ומבכי נהרות חבש מגזרת אל תופע עליו נהרה )שם( והם הרות הנכללים
נשם מים בממשה בראשית כרכתי׳ )בראשי׳ א׳( ורוח אלהים מרחפת על פני המים •
ומאחר שיצאו כלהיאורים ההם )איוגשס( כליקר ראתהעינוובכלל ההויותשנאצלו
ביוםראזשן הואעפרהדברים ״ ומעורביםזהגזהשמים<ארץתוהוובוהו אן״חחושיך רן*ח
*ח ומים מידת יום ומידמ לילה ״ וזהו )איובךיח( מבבינהרותחבש ״ אחרשהי׳
העתרהדבריםאלו כמשלים כאחד והיה העולם מים במים חבש אותם כהרו׳ והבדילנץמים
למים במאמר יהירקיע )שם( ותעלומה יוציא אור מפיק היא תעלומת החכמה תוציא
אור )שם( והחכמה מאין תמצא מציאתם מאין )שם(לאידעאכזשערכת ״ פירוש ערפ
הסדרה דיל לסדר ה*ויותיה ולדעת תכונותיה כדכתיב )ישעי׳מיד( ומי כמוכי יקרא ויגידה
ויערכה לימשומיעםעולם )איובךיח( בארן החיים אפילו המלאכים אינם יודעים
אותם ומסדר דרך משל )שם( תהוםאמרוגז׳ ושאר הסכין ואמר המכמה )שס( מאץ
תמצא ונעלמה מעיניכלחי מאותם שחייהם חיי העולם )שם( ומעוף השמים נסתרה הם
המלאכי שרת )שם( אבדון ומותאמת ״ זה האפיםה אשר משם האצילות כל ההויות •
)שם( אלהים הבין דרכה י עלידי התכוכנות שהבין בה צייר והאציל ד׳ יסודות הראשונים
ואלוהן )שם( כי הוא לקצות הארץ יביע תחת כל השמים יראהלעש זתלרוחמש הלומים
תכןבמדה אז יאה הניט בה במחשבה העהורה כמו האדם המשער את המעשה ״ .והעלה בלבו
תחילה * זאחיכ מתחיל לעשות ולעסיק גו ועל זה אמרן טכמים זילמחשבזתםשלימראל
קלתה לכל ״ וכפי הציורים שהי׳ בה צייר באותו כלל שהאציל ממכה) שם ויספרה ג׳ ספרים•
ספרוםפרוםיפורשהם חכמהותבוכה ודעתהכינהריל כיהייותלאהיה עומדתעלסדי
היוכותהנכץיה^א יתברך המצ.ז אותן ההזיות וסדק על סדר מהם בנץ • אחר צירוף ושיקול
והתרה גךיב אותיות אשר כל אחת זאחתקשןרהחגרתהומרובילותאשה אל אחותה • וגם
חמיה • שם במידות שיש להם חקר וגבול ״ אעפיי שאין להם גבולמצד התחלת עצמה •
נילעצמןרם )שם( ויאמרלאד״םהידוע הןיראתאדכיהיאחכמהשהיא מיד$מובזשל
ובעבזרכיממנה
<מג״ה והפל נמצא ויצא ונאצלמזיוהחכתהומתברךתמירבאיןהפםק ״
תוצאתם י משם עיקר הסתפקות אחתהיאשאלתםונגדהכלתאוותםלהתעלותולגא בחדרי
היכ} קודש פ •ימה ול-ןאג מים חמעייני נכבדי החכמה • הכל כמה שאנו
עתיךםלבא* • זומאחי שהקדמתי לך שלש הקדמות אלו
*תשיל לפרש הספר נעזרת
?*-
האל :
פירו׳ עד שיה נזת^וןהרמבןזצ-ל
שי1־
י
W
מבחר
הש-ריםנע-םזמירות •
ו ד נ ר ג י י ח ת אשר
ישיחת •
CVSCM
«™ •
א
)קכיידריאאלהינזאתהאןיניסיג )נמשו
נזהאח־פי״שררמנ-סדלעיץנמש־תתמיד
פ ר ה ג׳ משנה ט ׳ מ ה ב י א ה ר ׳ ע נ ר ה נ ו ר א פ י י מ
הניחת הוא הרלקי־ן
נשפה בתזה • ער! כה
וכן משמע בזוהר ריש
א ׳י
בכלושתןרה •
הסירים יאשר לסלסה :פרשה:בהעל*תךעיש( :
הקלה
לשלמה שמ< ל
.שמניך טובים
ישקני מנשיקות טיחוכי ל
כקרא כן כמה דכתיב
טובים דודיך מיין :לריח
קורא ריח שפע
)שופטים זי(
דקרא שמניך טובים שכלן הוריק שמך על כן
מ/לפגי אחריך הנמפך אל הכבוד שהוא
לו ה׳ שלום ולזה כוונו עלמות אהבוך :
חכמינו זיל* ואמרו כיר ברוצה הביאני המלך מרדיו בגילה שער לדברים וממנו
מה־זג״ה אומרו בכלץי :ונשמחה בך בזכירה דודיך מיין מתרבה ומרד על הענפים
עהו רה אגי
גזישרים אהבוך :
קדר אשר הם סודע׳ )זוהר
י׳ ? " מנשיקו׳ דגרי ובאוה בנוח ירושלים כאהלי
הכבוד הממאן׳ כידיעות שלמה :אל תראוני שאני שמות( )הגהלל כי
להתעלות שחרחורת שזנוהני השמש בנ*אמי נמצא בספרי הקבלה
כמשתוקק
להדגק לאור באור העליון נחרו בי ממוני נוטרה אח הכרמים דכמושיש בחצובים ע׳
כרמי שלי לא נטרתי :
הגירה לי שרים כן כקדושה הפנימי
אשר אין לו דמיון
שאהבת
ע׳ וכגדם ע׳ זקנים
ו1ולה במחשבה רעיון •
משפעים מז׳ ספירות
ולכן מדבר דרן נסתר •
והנשיקה משל לתענוג דביקות הנשמה ההנץאשרכלא׳כלולמי׳( • העומדיםסביב
הקו האמצעי ועמו ע*א וכפי הענין הזה אמר
במקור החיים ותוספת רוח הקודש
ולכן אמר מנשיקות • כיכלסיגה וסיבה מנשיקות פיהו :מןהאורההוא״שמןתורק כמן
מקבלת המחשבה ותום פת מן האור המתוק כמן כשמן הטוב המריקי ,אותו מכלי אל
והמר ״׳:צח ההוא וכשהוא מדבר עם הכבוד כלי ״ הע׳שמות כאצליסמןהז׳ ספירות
)כיל השפע הכתשן אל הכבוד( שהזא להתיתוהע׳ לאומה יחידה לישראל כי ישראל
שער לדברים מדבר דרךנסתר • כי טובים יונקים מעיקר האילן שהם הית ״ )ללהת״ת
והע׳ ויכל בחיבור הכל( ד ל יסוד ומלכות
דודיך מיין אין האור כאצל מתרבה עלי
.1ללאלא(מתוך שהוא מיין היא מגמת אני • וריחו הולך עדיל לאומה ) מורים הגיה ונדל
מעלת האור העלי׳ין לנלי:חפץ)הרצון להתלנק למאוד ״ ול״נעדלא!מהישראל(כן טמן
ולהתעלות ״ ולשק כי טובים ה»א שפע ודיבר מתרבה ונאצל אןר צח ובהיר לשכינה הכלוצה
האור הנהיר הנחלק והמתכלצץ לכל צד מ*א והחומה בכל ועמה נלב )דהיינו עם הש^נז
קמות ל׳ נהכדנןיאתמיח׳ תרגומי׳ נאדלוקותי' ע״נ( ״ וזהו על pעלמות אהבוך ר;כ כל
ד^קבל •
ב א 2
ש
13
שיר
ר י ח
0
:
:
.פירוש על שיר השירים מהגאון הרמב־ן זצ־ל
אניוכאזה דברי השכינה שירדה
שחורה
המקבלים עם המיל :
עם יעקב אבינו למצרים כדכתיב
אחריך אמר הכבוד יהי רצונך
•ושכני
)בראשיתמיו( אככיארד עמן מצרים
שאתעלה אחריך כרוצה בהתעלזת
הקו האמצעי מתעלים הענפים כולם ונהתקבלו והיתה גגלותעםישראל כמןשאמרוחכמיכו
מגילה
דל במסכת
תוס׳ ברכה מתברכות
גלו למצרים .שכיכה
וכמו שאנו
כולם •
עתידים לבאר והוא שאהבה נפשי איכה
תרעה עמהםשנהמר)שמןאלל(
)לל והוא אינה תרביץ בצהרים שלמה אחיה הל גלה נגליתי לבית
מתכשר
אס לא
כעטיה על עדרי הברך :
תדעי לך היעד .בנשים צאי לך בעקבי אביך בהיותם במצרים
מבזר ואומר לל(
הביאני המיך חדריו הצאן ורעי אח גדיחיך על משכנות ו rr vמתאוננת ןמתרעת׳
רצונו שאתעצה ואכנס הרעים :
לססחי ברכבי פרעה על היותה בגלזת מתהלכת
בחורים
לחייך
נאוו
:
רעיתי
דרך דמיחיך
קודרת עם שאר הכתות
על
בחדריו
נעשה
זהב
תורי
:
בחרודם
צוארך
עד שהמלך הממונים על האומ׳ת
לב
שהם
כתיבותיו
לךעםנל־ןדוחהכםף :
שאכנס נגילה במסבו ני־די נחן ריחו :צרור המור ואמר שתורה אני וקודרת
ואחר
השמחה דורי לי בין שדי ילין :אשכל הכפר מן הגלות ואם אין
ונשמחה ״
הנך י£ה
התוספת רוח דודי לי בכרמי עין גרי :
) ל ל ג!ות אני נאוה
היא
הקודש לנלב שמות של רעיתי הנך יפה עי:יך יונים :הנך כיריעות שלמה שמן של
יפה
)הלה
הקלה(
עיין
הקלה •
לצ שלל שמו.של הקלה
בזוהר ס*ת פרשת וירא
לעניות י ד^תי שהמלכות
דף יףח • מ ט י מלשון אזכרה ותענוג כוונתו
הנשמה בהונאת רוח ״ משרים אהבוך קורא נאוה כעצם שהוא הקלה לזה מביא הפסיק
מישרים העוללים והיונקים הפשוטים מבלי ןתחת רגליו כעצם השתים לטוהר וקיל ועיין
הרכבה וכן הוא אומר כוננת מישרים אהבוך מזה בזוהר אחרי דף ל ט ע*ב ועיין בשמות ן*ד
כיתכליתחפצם וכוונתםלהתדבק ולהתעלות על פסוקנעצםמהשפיירשיישםגלכהלה(
למקום יניקתם ולכן תקנו חכמיכו הברכה דל כעצם השמים לטוהר וכן הוא אומר
והקדושה והיחוד להאציל ולהמשיך מקור
)תהיליםק*ד( כזט :שמיס כיריעה :
תראוני אל תבזוני בעבור שאני
החיים it,שאריהספירות האבות ) ר*ל חלת אל
להסתפק לבניהם( ) דל לנצח והוד שהם
שחרחרת שזפתני השמש • כלומר
שפירשתי
מ י ס ( אחריהם ואלהעבין הזה
אבי שרויה עם בניי העוברים בפרך את כל
כפירשהזאת העירו אותי חכמינו דל שאמרו עבודתם בשרה ״ בבי אתי המשל על ח ח
במדרש שיר השירים הגיאכי המלך חדריו אלהים כי הכל נאצל משם דל שאר השרים
אלסדריגןעדן :
הממונים
פירוש על שיר השירים מהגאון הרמב-ן זציל ב
הממונים על כל אומה ואומה • כחרוביכי משפעים רמז שםיב • תרביץ בצהרים
תתקצפז ביוהניעוביממיה )מור״מ פירש שהו׳ המשל על סילוק הכבוד והתעלותו למרום
רית ממלך המלכים( כמו שאמרו חכמינו מרומים שלמה אהי׳עדמתי תרצה שאתערב
זילאיןהאומה ביפלתעדשתפול שרהתחילה עם שאר האומות שהם עדרי חבריך ואפר
על לפי שקו האמצעי
שנאמר )ישעי׳ךיד(
מתעלה על הכל ג תשובת
יפקוד ה׳ על צבא
המרום במרום ועל מלכי יפה דודי אף נעים אף ערבונו רעננה :הכבוד אם לא תדעי
אדמה באדמה ואומר) שם קורות בתינו ארזים רהיטנו כרותים :לך הסילוק והתאחדות
אני חבצלת השרון שושנת העמקים:
)ולמורי מורים כראה
י׳יד( איך נפלת משמים כשושנה בין החוחים כן רעיתי בין
בתפוח בעצי היער כן והתאחדות( הקץ וככסף
הלל בן שחר כגדעתלארץ הבנות :
חולש על גויס ואומר דורי בין הבנים בצילו חסרתי וישבתי לשוב נפ3ךעם3כיךאל
)שםליד( כ י ת ת ה ופריו מחוקלהיכי :הביאני אל ערייך )למהר״ס כר׳
כיח היין ודגלו עלי אהבה :ממכוני
חולת לשון יפה כמו שאמר היפה
בשמים חרבי הכה על באשישוח רפדוגי בתפוחים כי
אדום תרד • שמוכי אהבה אני :שמאלו תחת לראשי נכשים ול״כ ערייך(
כימרה אכי טרודה וימינו חחבקני :השבעחי אחכם למקומך צאי לן בעקבי
לעשות צרכי האומות בנוח ירושלים בצבאוח אובאילוח הצאן שתכהיגי בכייך
השרה אם תעירו ואם תעוררו
האהבה אח במוסר הטוב והיושר
ולשמור אותם ואין לי פנאי
והיראה והכושר ולהחזיק
לשמור אומתי כי איכם
בעגודהוגאמונת׳ויתכהגו
על אדמתם ואניעמהם
האומה נקראת כרם כשם כמנהג האבות והרועים לא בחוקות הגרם
בגלותם •
שהכרם צריךלעבוד ולזמר ולהשקות כן הבל המה מעשי תעתועים כמו שמפורש ע*י
האומה וכלמה שיש בעולם צריכים לכחות יחזקאל ך׳ • ואמר להם איששקוציו עיניו
השליכוובגלולימצרים אל תמתאואני ה׳
הראשוכים ולהבדילם ולהצמיח : c
אלהיכם )שסך׳( בחקותי לכו וגו׳ ועל
לשם
שאלך
לי הראכי מקומך
זה הבטיח דכיאל באורך זמן הגלות הז :שיהיו
בכיי
וישובו
כקדם
ושתשב עמי
ישראל שומרים תורתם ומחזיקים באמוכתם
כקדמותם ״ איכה תרעה קראה רעית כדכתיב )דניאל י״נ( והמשכילים יזהירו
ההסתפקות מתענוג ההמשכה והתוספות כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם
וקראוה רביכו יל אכילה כמו שאמר במדרש ואלה ועד ) ומורים הגיה יציל והמשכילים יבינו
שמות» רבה
)שמות י*ד( דחזו את והרשיעורשעים ולא יבינו כי כןהוא באיגרת
האלהים שזכזעיכיהם מן השכיבה ר׳ יוחנן
תימןלהרמביםיל :
אמר אכילה ודאית שנאמר )משליט׳ז(
גאור פני מיךחיים ועיין בילקוט פרשת לסוםחי דברי הכבוד והמשל בו ל מ ת ת
פר< •
) (;< ( : ) ( :
ו ז ג י ר ת
פירו• על שיר השירים מהרמכן זצל
פרעה ברכבן ובפרשיו אחרי ישראל והכבוד והוא׳המעתיד אותה כלומר התורה שבכתב
כמו המש
והשכינה עןזןעחהם • דימיתך רעיתי מעמיד את הזורה שכעיפ •
הין ישראל מםתכלין בשכינה כאדם המדמה מעמיד הגוףהמשילתורה שבכתב לנקודה
את חבירו ואתר זה פלוני כך היו ישראל מסתכלין שהכקודות באותיות כמו הרוח בטף כמו שאמרו
רגינוז״ל בגופא דאיכשא •
בשכינה ומראים אותה
ו:תי התורות נתנו על ידי
ואומרים זה אלי ואנוהו :
לחייך המשל האהבה
,
עדשחחפץ .קול דודי חגה השכ־כ׳כמו שאמרן במדרש
על
מקפץ
ההרים
על
מדלג
השכינה היוצאת זה בא
תהילים סיח אדני יתן
הגבעות :דומי דודי לצבי או לעפר
מן הגלות והיא ככלה האילים הגה זה עוטר אהד כתלנו אומר המבשרות צבא רב
מכל זה מבואר שלא היה
•״
הנככסת לחופה תורים משגיח מן ההלנות מציץ מן החרכים :
וחרוזים תכשיטי נשים ענה דודי ואמר לי קומי ל ך רעיתי הקל! פנימי נחלה ונשמע
וכלי כלה י
תורי זהב ־פתי ולכי ל ך :כיהנה הסהיי ע ב י עד השונ> והיא הספירה
כעשההמשל
)הלם
^ הגשם חלף הלך לו הנצניםנראובארץ העשירית ״•
שבכתב ושבעל פה על ידה
דלשלאנחל׳הקולהפנימי
שנמשלו שניהם לזהב
אלמן המיל ולהלאה לזה
ולכסף
)תהילים קיימ( טונ ליתורת מניאהפסוקונותביתתי־ולקשלל • וכןהוא
פיך מאלפי זהב וכסף ״ וכמשלו כמו קליין אומר ) ס ס ( ידודוןידודוןונותגיתתחלין
וחלב ולרבשזחלב )ישעי׳לח(
ובלא שלל • ומה בצריך אתה לרעת מה שאמרן
מחיר יין וחלב • ודב׳וחלב תחת לשונך ד ל שכולם בברכות כל הנהנה מסעודת חתן ואינו משמחו
הדמות והמראה • מים מרוח׳ ןאשממים עובר בה׳ קולות שנאמר )ירמי׳ליג( קול
ולפי ששון וקול שןחהקול חתן וקול כלה • קול
) בזוהר ויקהל קלז ע*ב שורהליא(
שהאדום קרוב לבו מקדים האדום והקלה אומר הודו את ה׳ וגו׳ ואם שמחו מה שכרו זוכה
מקדים הלבן שנאמר )חגי נ׳(' לי הכסף לתורה שנתנו בה׳ קילות שנאמר )שעותייט(
ולי הזהב • ) ה ל ה ב.לדר*ל ה זורה שבכתב ויהי ביום השלישי בהיות הבוקר ויהי קזלותזכ נ׳
בגד מדהיר ושגגלפ בגד מידת הדין לכך זהב וקול שופר וכן׳ ויהי קול השופר וכו׳ ואלהים
דין ודבש שהם אדומים הם נגד תורה שבילפ יעככו בקול • איני והכתיב וכלהעס רואים
וחלב וכסף!הם לבנים נגד תורה שבכתב לזה אתהקולזת הנךקולות דמעיקדאכיכהוובזוהר
בא במקשה כיון דמים מרוח ואש ממים א׳כ ואתחנן דףרסיא עיאשורה ייג וכולא נפקא
המיס היו קודמים לאש וא*כ המדה״ר קודם מהאי קול פכימאהדכילא בגין דגי׳ תלי׳ מילתא
למה׳דלמה מקדים הכתוב זהב ויין ומתרץ לפי ע.שע*כ( ״ הרי כי כאן אתרו ה׳ קולי
שהאדום וכו׳נלכ( ״ עםכקודות הכםף ותציכו כי ז׳ קולות אמר דוד צלה במזמור הגי
לפיתויה שנעיפ נאצלתמן תןרהשבכתב לה׳ בני אלים וחכמינו זיל אמרו הי׳ הדיבור יוצא
ונחלק
ג א ו ה
שתכתן
1
פית על שירהשדים מהגאון הרמבןזצ-ל ג
וכחלק לז׳ קולות ובמכילתא בילקוט תהילים
רמז תשיט אמר אס שמוע תשמע לקול ה׳ אלהיך
אלו עשרת הדברות שנתנו מפה לפה בירד
קונות הט אזניךושמע דגר ה׳ כדי שיהיה דברי
חכמים קיימים דע כי מה שהשיג משה רבימ
גלה וכל ישראל במעמד ההוא וראו עץ במין ה׳
קילות • ולא עוד ״ וזהו שהכריח; לרבי
חלבו זכלהעם רואים את הקולות הנך קולות
דמעיקראוהה׳ האלו הן כלל וביקש ממלה
להשיג עוד ולא נענה והה׳ קולות אלו נכללים
בהםזייין קצוזתמק־סנלכ( ללשהםנשמה
לילתומיל ״ ואפשרדר*לדז׳הכ«דםהבנין
כיהלבעלמיםועם השלשההםעשר( ומהם
ע׳ שמות הממונים על ע׳ אומות ועם הקול
הפנימי המעמד הכל שלא • והקול הפנימי
ההיא כחלק בדברו אל ע׳ אומות עיין בזוהר
תרומה דף קמץ <לא • וכל אומה שמעה הדיבו׳
׳וזהו קול גדול ולא יסף ״ ודימה הכל לפטיש
שכחו איכו אלא דבר אחד ומפוצץ הסלע לכמה
שברים • הרי שכלל הכלה׳ ^ולות •
פרטן זיי״ן זולתי הקול הפכימי שהוא ככגד אומה
יחידה• ועליו כאמר קול גדול ולא יסף ״
והאומרעשרה אחזהכלל הגבוה הםהעשר
ספירותוהכל יוצאלררךאחד כתנו מרועה
אחד ג עד שהמלך במםיגו_בעוד שהכבוד
יושגבכסאוזזההיהבמעמדהרסיני ״ אמרה
השכינה נדדו כתן ריחו בקשו ישראל לראות עין
בעין ואמרו רצונינו לראות את מלכינו •
) ה ג ה זאפ*ר ררילאת המלכות ועין
מביא הפסוק ואלמשה אמרכו׳ כלומראלשם
הוי׳שהוא המעלה גבוהמזהכמו שדרשורול
)אומרויחזןאלהי• זןמידתהגבורה<לכ( ״
ונפנו על זה דכתיב )שמותךיר( ואל
מכה אמר עלה אל ה׳ ואומר ויחזו אלהיס :
צחר המור דימה לצמר המור הצור :ח שהם במו׳
פכימים ונעלמים :ולאשכול ־:כיכררגלוים
ןהמפןרכדדכוכן כקרא המור כמובן צרור
החיים על בס שהנשמות צרורות וקברות שם
וכן אמרו ז*ל כמדרש שיר השירים תוכו יצוף
אהבה אלו כפשות צרי.ךם שהם כתוכותעמו
במרום ״ לככנסוזה לנכיםמזהמשהנגש
אל הערפל )שסך׳( פירוש בתרגום נצית
אמיטתא כלומר השיג נת״בתכל א״ד )הגיה
)ללדלל כחיבעיכ( באספקלריא ה1םכן
)לל דלל המאירה( א*כ לפני׳ממכן צדק ומשפמ
שכןכתוג )תהילים פ*ט( צדקומשפע
)הלה מורימ רשם לז כתיב
מכוןכםאך ״
ענן וערפל סביביו צדק ומשפט מכק כסאו אל&נא
צדק ומשפט לפכים מן הערפל ובפרק אין דורשין
איתאדחושך ענן וערפלמקיפים אותושכאמר
)שםייח( ישיתחושךסתרונלכ( לפנים
ממנו נשמת הצדיקים שנאמר )איובייב(
אשרבידו כפשכלחי ״ )ללמדקאמרגידו
משמע שהוא לפנים מהכסא( ואומר )שמואל
א ׳ ך ו ( והיתהנפש אדוני צרורה בצרור
החיים ) ה ל ה ללמדקאמרגצרורהחיים
גמקוםשבאחייםלכלאפילו לכסא וכן אמר
לעילשהכנורעצמוכקראצרור א״כהואלפני*
ממנןגלג( :ואמר דורי לי לפי שהאצילה
וגשגילוקיומה )לאלפי שאצילה ובמילה
ןיןמו( עיןגדיבמקו׳ההואהכופרהמובחר(
הנך יפה מדבר בעשיות המשכן והכנסת החופה
כמושנאמר )במדבר ז׳( ו י ה י ב י ו ׳ ג ^ מ ה
להחי׳אתהמשכןאממרגימזילכלתנת^ץם
שגמק^
:
פירו׳ על שה מ זגאון הרמב־ן זצ־ד
ו
שנכנסה כלה לחופה ענינו והמשל על בית
קדשי הקדשים היא השכינה • קורות בתינו
ארזים קורות המשכן היו עצי שיטים וארזים
ממיןשיטה )לל דלל להיפך ושיטה ממין
ארזים כראיתא בגמרא עשרה מיני ארזים הן
וכדכתיג אתן במדברארז שיטה והדסירהיטנו
ככה הבריחים )ללדריל
ברזתים י
דהגריחי׳היו לכממיןארדם כיבגמראדריה
דףך״גמוכהלכ ברושים ומפרש עליו ברתה
ואיכברותיס לכ ממין ארזים( )על שהם רצים
לל שדל למה
במרוצה מן הקצה אל הקצה (
כקראים הבריחים בלשון רהיטים נלזאמר לפי
שהם רצים ורהיט הוא לשון ריצה בלשון הגמרא(
וכלזהמשל לעכין החיבור והקירוב עת דודים•
אני חבצלת השרון אמרו רזיל אין שרון אלא שירה
שרה למי שברא את העולם :כשושנה הצמח
שקוריןלידהויש לו ששהעליןכךהשכיבהשש
קצוות זרימה הכבודלתפוח שישלו מראות הרבה
ירוקואדוםולבן • ביןהחוחיםובעצייערים
הכל משל על קו האמצעי העומד בכתיםואין
בהםעושה פרי זולתןלפישכולם משם יניקתם ״
בצלו ,חמדתיבכוחו וגסבתו ובשבילו קיומי ״
ופריו מתוק לחכי הנשמות הס פריו של הקלת
כדכתיב )הומעי״ד( ממניפריךנמצא(
ואומר )תהיליםלו( אור זרוע לצדיק
ואומר )קהלת ייא( ומתוק האור
) הלה ללדדללעיר זאיכ משמע דזרעהצדיק
שהוא יסוד נקרא אור ואצל אור נא׳ מתוק זאיכ
ופריו מתוק קאי אהבשמו׳ :הביאני אל בי׳היין
משל להתעלו׳ הכבוד ורב החדוה והתענוג באור
העליון :ודגלו עלי אהבה שסידר ד׳ דגלים
ו מ ח ו מ ה באמצע כמו שסיבב כסאן נד׳
מחנות של המלאכים מיכאל בימינו שהוא מלאן
החסד והר חמים כנגד ראובן שהי דגלו כדרום
שפתח ברחמים • ובהצלה תחילה שנאמר
) בראשית ליו( וישמע ראובן ויצילהו מידם
אוריאל משמאל שהוא מלאן הממונה על הרין
והנקמה כנגד דן שהי׳ דגלו בצפון שעשה פסל
)הלה ובזוהר
מיכה וקיבל עגל ירבעם •
במדבר דף קי״ח ע״ב דגבריאל משמאל ולפניו
אוריאל וכל הענין שסרק בקצת לא ושם דף
קלדעיבעיש( ־ גבריאל מלפניו מ ג ד
מלכות בית יהודא שהי׳ דגלובמזיחכדגתיב
כי יהודא גבר באחיו ״ רפאל מאחוריו מ ג ד
אפרים שהי׳ במערב הצריך לרפואה בחשאת
ירבעם וכל הסדר הזה ד׳ די חות העולם מזרח
משםהאזריוצא לעולם ותערב אוצריתשלג
ואוצרות ברד וקור וחום יוצאים לעולם דרום
טללי ברכה וגשמי ברכה יוצאים ל»ולם
צפון משם חושך יוצא לעולם וזהו סדר המין ביום
פניה למזרח למשול על פקודת היום אגל בלילה
פניה למערב להתפלל והוא היפך למה שאמרנו
) ה ל ה לל פירושם כיק שפניה למזרח הוא
הסדר הלל .אבלגלילה שפניה למערב הסדר
מהופך וזהו היפוך למה שאמרנו( וכשם
שהרגלים עשוים דוגמת העהיב והעה״ז כפי מה
שבאיכו והמשכן כתיק כעשה על דרך העולם
העליין בכין קדש הקדשים ששם השכיכהשורה
בין שני הכרובים • כנגד עולם התיכון
שי־ משיתים שם אשר משטרם בארץ הי׳אוה
למועדאשר שםהלזולחן והמנורה ומזבח הזהב
אשר י ם כלים פנימיים רוחניים • מזבח
הזהב לא לעולה ולא לזבח כי אם לקטורת הסמים
שהוא דבר דק ורוחני וכנגדו המנורה והאור
בששה
,
פירו על שיה מהגאון הדמבז זציל ד
בששה קנים היוצאים מקשה מן הקנה האמצעי גלה לפני הקלה אוכללעשות כאלה איל
ותפניששה בקכים)הגה'ת מורים ופניששת בתבניתם בתכלת ובארגמןותולעתהשכיונשש
הקנים( מאירים אל עבר פניו • וכנגד זכןככלל )העולם( בבכיו המשכן בעולם
העילםהתחתון מזבח העולה המושם בחיבור כתינ )בראשית א ( ברא אלהים את
השמים ואת הארז וכתיב
גיר׳ מורים בחצר אוהל
)תהילים קיר מטה
מועד להקריב עליו כל
הקרגכזת כולם וכן באדם עת הזמיר הגיע וקול התור נשמע שמים כיריעה ובמשכן
לעולמות עולם הדיבור בארצנו :התאנה חנטה פגיה יריעות עיזים לאוהל ״
והגפנים סמדר נחנו ריח קומילכ״י
בחמי בןני יהי רקיע בתוך המים
יונתי
הואהראשועולם החיות רעיתי יפתי ולבי לך :
מן הטנור ולמעלה ועולם הסלע בסהר הטדרגה הראיני אח ויהי מבדיל ובמשכן
הטבע מן הטבורולמטה מראיך השמיעני אח קולך כי קולך והבדילה הפרוכת לכם ״
אשר הוא בית המכמלים ערב ומראיך נאוה :ארזו לנו שעלים בשלישי יקוו המים אל
שעלים קטנים מהבלים כרמים
וכרמינו מקום אחד ובמשכן ועשית
)ואפשר|שלל המאכלים( םמרר :דודי לי ואני לו הרעה
כיורבחושת • ברביעי
בשושנים
המרובים ולכך אמר ודגלו
יהי מאור׳ ובמשכן מכורת
עלי אהבה רמז למחנה
זהב טהור • בחמישי
השכינה אשר היא תוך
הד׳ דגלים כדכתיב ) במדבר 3׳( ונסע ועוף יעופף על האדן ובמשכן והין הכרובים
אוהל מועד מחנה הלדם בתיך המחנות ומצאנו פורשי כנפים • בששי נברא האדם ובמשכן
כמו כן ציורי המשכן הוא דוגמת כבידו של ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך • בשביעי
הקלה ודוגמת העולם הזה • וזהו שאמרו ויכולו ובמשכן ותכל • בבריאותעולםכתיכ
חכמינו ז״ל במדרש רבה פרשת נשא דף מלח ויברך אותם אלהים ובמשכן ויברך אותם
עיר ובשיר השירים ךיב ע״ב ר׳ יהושיע רסיככץ משה ״ בשביעי ויכל אלהים ביום השביעי
בשם רייהלוי אמר בשעה שאמר ר קלה ובמשכן ויהי ביום כלת משה ״ נשניעי ויקדש
למשהרנינזעיה ןעשולימשכןהי׳ לו לעמוד אותו ובמשכן ויקדש אותם כל זה רומז כי
ד׳ קוכדיסון ולמתוח המשכן עליהם ןלן ) שם העולם הזה שואב חיים וכתשר ובדבק נשמו של
הגי אלא( אמר מלמד שהראה הקלה אש הקניה וכן הארון וכליו לרמז למעלה שרפים
אדומהאשירוקהאש שחזרה אשלמה אמר עומדים• למטה עצי שטיס עומדים • למעלה
לו בתבניתם אשר אתה מראה בהר ר׳נרכיה יושב הכרובים למטה ויהי׳ הכרובים פורשי
אמרמשל למלך שהי׳ לולנזשמשונח עשוי כנפים למעלה האופנים • למעלה ״ לל
במרגליות אמר לבן ניתועשה ליכזהאמרלו ולמטה מעשי האופנים כמעשי אופן המרכבה :
נ׳אשישזת המשל על התענוג
אדוני המלך יכול אכי לעשות כמותו אמרלו טטביגי
הגדול וקרא אשישות הדגרי^הם
אנינכנודיואת בשממנך כךאמרמשהרנינ!
אשיות ••,
,
0
פית על שד .מהגאון הרמביןזצל
אשיות מעלה ומטה״ בתפוחים בשני הכרובים אמר על קרבתי.זי ההנחה וניאת הנחלה
שאני כתוכהביניהם ומקבלת הברכה משניהם כי ןהמב־חה :יונתי בחגי הסלע שהיא עד הנה
ח1ל׳אהב'צכ חיליאהב׳ מכל תענוג הלב:חולשת יושבת עס ישראל בגלות כמיש חזיל נפסח
הכפש ״ השבעתי אתכם אומרת לישראל ראשון )תהליםקייג( מושיבי עקרת
הבית אם הבנים שמחה
הזהרוק יגרום החטא
אהדה מ ס ת ישראל לפני
ותסתלק השכינה •בצבאות
נשמו של הקלה שהמושל בשושנים :
עד שיפוח היום ונסו הקניה עשאוני נכי כהולל'
הצללים סב דמה לך דודי לצבי או
על שדרה נעקרי הכתים •
הקניה יזם צבאותיו ״ לעפר האילים על הרי בתר :
ב^ילתהפדה שכיכתעזזו מסבבי בלילות בקשתי אח שאהבה אחזו לנו שועלים המפל
וכן הוא אומר )תהל• ם נפשי בקשתיו ולא מצאחיל :אקומה על המרגלים שהיו חלושים
נא ואסובבה בעיר בשוקיים
וברהביח כשועלים ואמלו )במדבר
ךלו( קול ה׳ יחולל אבקשה אח שאהבה נ2שי בקשהיו
אעזת ״ קיל דודי דברי ולאטעאחיו :מצאוני השומרים ייג( אפםכיעזהעם
השכינה וזה היה כעשרים הסבבים בעיר אח שאהבה נפשי היושנ בארץ עמלק
באייר כמעלה העכן מעל ראיחם :
כמעט שעברתי מהם עד יושב נארץ הנגנ •
שמצאתי
מחבלים כרמים המשל על
משק העדות ״ מדלג
האומות שהיומשתכרין
על ההרים ר*ל שהיה
הכנוד מדלג והולך מהר אל מ ע ה וארון אלהים בביאת ישראל לארץ ובגביןבית המקדש כמו
בתוך היריעה וזהו שאמר דומה דודי לצבי או שאמרן רבינו זיל ביבמות ובברכו בך כל משפחות
לעופר אילים אין דעתי נוחה בכל המקומות אשר האדמה אפילו משפחות הדרים באדמה איבן
מתהלך שם בסנה בסיבי באוהל מועד עד שיהיה מתברכות אלא בזכות ישראל ובזמן שהין ישראל
שוכן בבית המקדש בכותל מערבי כמו שאמרו על אדמתן היה המזבח מכפר עליהן כמו שאמרו
לו״ללאזזה השכיכה מכותל מערבי שנאמר הנה רזיל בסוכה אמר אביי ע׳ פייס כנגד ע עומות
זה עומד אחר כתלינו משגיח משם ומשקיף על פר יחידי למה מ ג ד אהגה יחידי משל למלך
בני אדם • קומי לך להעתיק במקדש וללכת שאמרעשולי סעודה באחרונה אמר לאוהבו
לפני מחנה ישראל וקהראיני צ ת מרצין פנל עשה לי סעודה קטנה כדי שאהכהממך • אמר
רבי יוחנן אוי להם לאומ?ת ש$בח ואינם יודעין
משל על זה כמו שאמרו דל )דבריסל׳ד(
ושבה׳אלהיןאת שמתן והעיב לא נאמר אלא מה אבדו בזמן שהי׳ בית המקדש קיים הי׳ מזבח
ועב מלמד שהשכינה שנה עמהם מן הגלןח וזכו מ מ ר עליהן האידנא מין מכפל כלייהן ״
)ירמי׳ליא( שיתי לגן למס• לה דרך הלכת וכל זה מבואר נהתכרל <3קו האמצעימתפרנםין
ושכבתבשדה הענפץ כמן המשכת החיות והשקאה הכמשכת
הלכתי נתיב )מיכה ד (
שככתיכתיב :כיהנה הסתוענרהמשכעל מן המוח לחוט השררה ןמשםמתפשע לגידים
ה^הקץןהשתלקותהנלןת.״ הנצכיסנרצו אילןואילן :סמדר המשל על ישראל שהיו
סמדר
,
ה
פי׳ להגאון הרמב־ן זצל על שיח
הי* הדיבור מלמד י שער
סמדרבחחילתכניסתןלארךשראל• ובזמן ה׳אלילאמוראליהי
נתככא 5:אקומהנא הוסיף עוד.
vjji^pyw^v
ישועחסכמו הפרי
המתגרה עכשיו לא
הפריהמחגלה
קנהים ישועתם כמו
׳h׳ pvאלהים
הראות
בהיות הגפן סמדר ובגזר גזר רץ בשבועה שלא לאמורהרבתי בתחנונים וסבבתי כסאכבודו
״־י.׳ .׳-.״ן
6לומשה.
«\.>*.,ידר«/ ,1 1%
ממה
בעיר אלו
י!מוד3יס בעיר
עמיי)?גזל גזי יין ^ג• ׳״ ׳^ ^׳ ־« ״^ ' ^ ^iי ' יl ^u .י • הסובבים
ןצאהועצת
השכינה
לארץונסתלקהכבו׳והבבוא׳)אמי
ימסו
ואהרןשהיושומרי׳יזשמרפ
ואט
לי
דודי
בהסתלקו
הקודש כרכתיב )כמדבר
לו הרועה בשושנים שמצאתי את שאהבה נפשי אמותיו י*ח( ואתה ימיך אה ן
המנהיג ע^למו בששה ולא ארפנו ע ד שהביאתיו אל בית אמ* תשמרו אן כה כחכם לכל
דברים )רילכילהשושנה ואלחררחורתי :
השבעתי אתכם דגרהזזבח • ושאלתי
ששה עלים שהם הצמח בנות ירושלים בצבאות או באילות
השדה אם תעירו ואם תעוררו את אותם את שאהבה נפשי
לידייז(
שהם ששה חאהב־• ער שחחפץ י :מי ןאת עולה ראיתם כתעע שעברתי
אבות
אבי
אשרהם
קצץ׳]
כשמת משם
מ! המדבר כתמדות עשןמקטרחמור מהם
הנה
:
רוכל
אבקת
מכל
ולבונה
עד
:
התולדות
כל
ונסתלקתי מהם עד
לה
םביב
גבורים
ששים
שלשלמה
מטתו
שיפוח היום ישולם עון מנכורי ישראל :כלם אחוזי חרב שמצאתי יהושע כדצתיב
האמורי ויסתלק כחם
ויהי
)יהושע א (
מלמדי
»£ם גבורתם :וכסו
אחרי מות משה עבדה׳
)שם(
יהושע ״ ואומר
u
,
שלהם•
מ ה
,
) נ מ ד ג י
״הפי׳נמןשלהגסיק
W
B
M
W
״n
T
*•X'S
?^X
יי *?
עמוולפישהיתה נ ע ו נ ד 1מ ת ה ל ו י ^ .
יק
)מאהל למשכן ־ פלהיי נתיייי׳
הנגיד • עלמשכניקזרא מפמארנעיס
שנהשהיוישיאלנמדנרישלאטקלייסי^
לכמסצאיי :בליל1ת שהי׳ לישראל נהם
נקשתי ממי י־יי*ל
5דה.ציקהיאפיל •
י
ס
י
ד
ג
מ
ה
ל
ר
מה
ל
גנ
ל ש י ל
ה
*•מ־סבנהנסיזלקהשכינהיככס־ןההנ״אה
.׳ה-יכאשיממי
) י ג י י ס ני(
כדכי׳-ינ
כלאנשי המלחמה למותמקינהעפ • דאמל
f
w
?
S
,
״ ^ ״ ג י י פ ו ^ י !
י£לי31ה י אלי׳דיהויתיזס ניתהמקלמ
/ה ״ ר ־ ל נ י יר)שליפנגד היבלהשנינה
! Uהמקיש נגד השנינה
1
? ' K f l S t t .
אשרשס־<צא ״ ? * . Zנ י ע מי*
3:דגמ־?''&^
'
י « י • מי%פ
11
נכניי»
^ י ד י י ־ י ל ״ פ פני
י
יס
B
ע
כ
:
(
:מ ע ל ה
ג י י מ י ם
ת ה א
פ
ל ס י ל י ק
פ ה
ע ש 1ל ' ' ״ ? ,, J Jיעליוה׳נאמ
! י י » * :״«P־״Wta
<י-י '
הוא •
,יעלעש״כעשן הנ«1
ס
ג י < ג ש
נ
ל
מ
פ
י
י
י
א
:
פיד:על^יה להנאה ־הרמבן זצ־ל
הוא מ5רז&אל שהואיל וצזזשךהו׳נאש היסודי ואומי שהוא לקשר המשל כמו שמבואר בהקדמה
זאת האש ע׳ש • ועיין בזוהר אחרי דף ס׳ ע״אעיכ( ג
)דבלים י*ח(
שנאמר עליו
הגדולה הזאת לא אלאה עוד ולא אמות ואומר כמו שהקדמתי לבאר בפתיחת הספר וכן הוא
) דברים ה׳"( ר^יבאמצכם אי! הקול מתוך אומר ) תהלים ח׳( מפי עולליס ויזבחים
יסדת עוז להשבית אויב
החושך :י מק5ןרתמור י
ומתנקם )ש0צש(
ול• זנה י מ י מקטרת היא
נפעלת מקבלת אצילות מלמדי מלחמה איש חרבו על ירכו ועוז מלן משפע אהב
אעריוןעשהלו
מפחד בלילוח :
)דילשהעוזהיא מידת
מדלתה ״ מור ולב בה המלך שלמה מעצי חלבגן :עמודיו
)בזו; ר שמות דף ך עשי .כסף רפידתו זהב מרנבו ארגמן הגבורה ייזה תביא הפסוק
עיב( שני דבר־םזה־ תוכו רצוף אהבה מבנות ירושלם :
הב ועוז מלך משפט וזה
שלמה
היכךזה כמראה זהאדום צאינה וראינה בנית ציון במלך
יסדת כדי להשבית ראי׳
ב#טרא ^שעטרה לואמוביום החנתו
חנך יפח רעיתי שי:ם ממוכים על הדין
זזהצבן עמוד והתבונן וביום שמחת לבו :
פלאות המשל הזה ״ הנך *יפד ,עיניך יונים מבעד לצמחך וקיל( מפחד בלילות
שערך
אמר חכמה • )הלה
ר׳לעלשני כרובים הם
ללשציל מחכמה כלומר
אבות העולם שהיא נתו&
מה שקבלת מחכמה כתו׳
ביניהם ומקבל׳ משניהם:
שכתבנולעי׳ מורולגונה•
מכל אבחת ויוכל אמר עם
כל זה היה כלולה מכל שאר דברים הרומנים ומקשה כיון שממוכים על הדין למה מקבלים ג ם
וחתומה י בכל עד כאן שאילת השואל וסידור מן החכמה שהיא שורשרחסד־סילזיאכו׳ ע*כ(
פנינים וסיפור דמיונה :תשובת השאלה :מפחד בלילות הפחד שלגיהנם שדומה ללילה
הנהמפתו שלשלמה של שאו של הקלה ששים וזה באמת כי משם -מקבלת *•)הלהנלעיד?
אמרששים גגדששה פירושו מאחר שהממונים הלכו עושים'הדין כרי
ג3ןריםס3>3לה י •
קצוות ובכל אחד מן הקצה עשרה ולפישהקצה להצילישריזלמן הגיהנם א״כהדין הזההיא
השביעי התיכון הןא רוחני ומעמד הכל ומשם רחמים לכ לכן מקבלת ל כ מן החכמה הלבונה
מתפרנס הכל לא חשבו • וכמו שאנו עתידי׳ הלל ואפשר שיש פודסחך להללברקיאהזה
ואמר גבורים לפי שמקבלים במה שאמר מלומדי מלחמה ודרשו יזיל במלחמה
לבאר ״
ושאלעוד על מה הם של הורה שהיא נובלת חנח׳ מפחד בלילות להציל
ממידת הנמרה •
ממונם על הדין :כולם אחוזי חרב מלומדי מןהגיהנםכללויךלעי׳כ( ״ ומתתיללסיר
הנניין :אפריון עשה לו המלך שלמה מעצי
מלחמה איש חרבו כ ל יריכו מפחד בלילות
כל זי הוא קשר המשל • )הלהללדר״לכיון לבנון דייל משפע החכמה ומזיוה הבהיק האיל
יאיןהתשובה רק על הדין הם ממונים למה .ההוא ונתאצל ממנו וזהו שאמר נ ל ד מהיכן
האק* בלשונן והי די באחוזי חרב לזה מתרץ כבראתהאורה נתעעףהקלהכשלמהוהבהיק
זיווה
,
:
י
,
;
פי׳ על שיה מהגאון הרמב:ן.זצ;ל
ו
זימה מסוף העולס ועד סופו • השלמההיא והאצילות מחודשוזהושאמרוךליהיאולרהי
הזמכ׳המשלהחכמ׳הסובבתאתהכל״ונחעטף אורוהי׳לאכאמר אלא ויהי אורכבר ה־׳ט
ריל קיבל זוהר מן השפע ההוא • וכתכוצץ כבר נאצל מאור העליון
שכבר הי בכח
העליין :
אורממש ־ זכןדעתר״אהגדןלשאמרשמים
עמודיו עשה כסף זה
מהיכן נבראו ״ מאור
ימינו של
,
לבושו לקח ועוטה כשלמה
ל מהר הקלה הוא הנקרא בם׳
מראמד ו״די^חי•*..׳ ,הגלעד :
שניך כעדר הקצובות יצירה כף זנות ״ רפידתו
שמזמר ) ת ה י כ ם ק ד ( שעלו מן הרחצה שמלם מתאימות
בחוט השני זהב זה שמאלי הנקרא
עוטה אור כשלמה נושה ושכלה אין בהם :
שמים כיריעה ״ הארז שפתוחי׳ומדבר׳נאו׳בפלח הרמון רקתך כף .חובה ״ מרכבו
מאיזה מקום כבלאת מבער
»ד»דל*מחד
לצמתך :כמגדל דויד צואיך ארגמן קו האמצעי הכקרא
עליו
תלוי
המגן
אלף
לתלפיות
בנוישלטי הגבורים :שני שדיך לשון חוק האמצעי מכריע
משלגשתחת כסאכבודו כל
לקח וזרק שנאמר )איוב כשני עפריס תאומי צביה הרעים בינתים וכן אמת חיל
ליז( כי לשלג יאמר הוי בשומנים נ עד שיפות היום ונסו במדרש במדבר סיני רבה
ארץ • והוא על דעת הצללים אלך לי אל הר המור ואל גבעת
) ה ל ה ל ל שכווכתו
כלך ימה דעיתי ומום אין
הלבונה :
אפלעון האומר כי שזא בך :אתי מלבנון כלה אתי מלבנון על הא דאי׳ שם דף ז׳ רמ?
<לד מרכבו ארגמןרבי
הוא שימציא הבורא
חכואי
דגלמלאדגר ״ כייש
תגחומא אמר זה הכפורת
חומר נמצא והוא על דרן
שהוא דומה לארגמן וכתיב
משלכחומרליוצר אוככרזללנפחשיצייר ממנו בי ונתת את הכפורת על ארון העדות מלמעלה
מה שירצה • כן הבורא יתברן יצייר מן עיכ( הויאומי ) ל ל וכן הוא אומר
הח ומר שמים וארץ ופעם יצייר ממנו זולתי זה ״ כמראהאדםעליומלמעלה ״ וכיכהובארגמן
ואין קוצר בחיק הבורא יתברך כשלא יברא לפי שהוא ארוג במיני צבעוכין הרבה כ ן הוא
דבר מלא דבר • כמו שאין קוצר ביסלתו־ מקיבל מזה ומזה )לאמקובץ( ואזמר
כשלא ימציא דברים הנמכעי׳ • שיברא ממבע
)יחזקאלא( כמראההקשתאשריהי׳בעק
שיהא אלכסונו שוה לצלעו ולקבץ שני הפכים כן מראה דמותכבודה׳״ תזכורצוףא־.בה
ברגע אחד * וכת» ש•*• ין זה קו צר ניכלתו זה השכינה ירושלי׳ ) לל דלל מבכות ימשלי׳(
כך אין קיציר אם לא יאציל דבר ) לל מלא(
או הקו האמצעי ) לל דלל זה קו האמצעי(
ד<ר )לל אלא מתוך דבר( כי זה בכלל
) ל ל כמו שירושלים באמצע העולם( וזה
הנמנעים כילם ״ ועיז אמר שלמה בחכמתן המעם אשראמר הנביא )מליזכיג׳(
הברה ובמחשבתו הנמכה בחח הקידש • מעצי לאשרהשיגןנשים נכריות ולא אחד עשה ישאר
הלבכון משם הי׳ אצילת הכל וההוריות ״ רוח לו ומה האחד מבקש זרע אלהים^גגלן
שלמי<
)(:) (:) (:
י
כ מ ת ח י ם
ל
ש
?
ד
ך
כ ע ד ר
ה
ע
ד
ם
,
ש ג
ע ו ו
מי׳ על שיה להגאון הרמביז זצ-ל
)*#ה ללדלצ ולפי שירד ספירות ככללובשלשה שהםחכמה
*למהכמו שהשוה לו ״
1איבה ןראבה בנותציוןבמלך שלמהבמלר ותבונה ורעת לכך הםג׳ קדושות ליחדשלשחן
וכן מציכי בפרקי דר׳א.
מהשלום שלוע״כ( ״ בעמדה שעטרה לן ובכללן נכלל הכל ״
אמו שכל המין ידבק ומתיחד ומתעלהעדאין בירד מאמרות כברא העולם ובג׳נכללושכאמר
סוף ואין שם סילוק רוח
ה׳ בחכמה
)שם(
הקודש• והעטרה היא
יסד לרץ מנן שמים
האצילות ברכה ותוספות תבואי תשורי מראש אמנה מראש בתכונה בדעתו תהימות
מרוח אלהים חיי׳ הנקרא׳ שניר וחרמון ממעונה ארייח מהדרי
י , ^ ^ :״ ,ל ׳ ; ׳ נבתפו ושתק־ם ידעכו
«י ,
טל :הנך יפה רעיתי
אס במדרש משלי על באחד מעיניך באיר ענק מצורניך :
מאמר ישמח אביך ואמך מה יפי דדיך אחותי כלה מה טנורדיך דברי הכבוד בהיותו עם
אמרריע אפילו הקלה מיין וריח שג׳ניך מכל בשמים :נעת שכיכתעוזו בבית אשר בכה
שמח בז והחכמה שמחנו תטענה שפחותיך כלח דבש וחלב שלמה ״ שהית הדור
חחח לשונך וריחשלמוחיך כריח
שנאמר )משליךג(
ל ב נ ו ן ' :גן נעול אחותי כלה גל ההוא שלם והעת עת
ישמח אביך זה הקניה נעול מעין חתום :שלחיך פרדס 'מנוחה ושמחה ונם יגון
ואמךזוהמכמה )לל דמונים עם פרי מגדים כפרים עם ואנחה :וסידר שבח
ייל זה הגינה( דכתיב נרדים :
ובשעריה
נרד וכרכם קנה וקגמון בעיניה
כל
עם
ואהלות
מר
לבונה
עצי
גי אם לביכה תקרא ולכך עם כל
מעין גנים באר וגשפתזתיה זצוארה ״
ראשי בשמים :
הברכה והקדושה זהיחוד מים חיים ונזלים מן לבנון :עורי זכל •זהדמיןנים ומשלים
למשפילים
הנמעכים מאפיסת )כיל צפון ובואי תימן הפיחי גני יזלו בשמיו ידועים
מאסיפת(
המחשבה יבא דודי לגנו ויאבל פרי מגדיו :
המקיבלים :עד סיפוח
בקראים עטרת וכתר באחי לגני אחחי כלה אריחי מודיעם היום ״ כעור הסדר י
וכמו שאמרו ררלבמדרש בשמי אכלתי יערי עם דבשי שתיתי
)לא ביעור הסדר(
יעי
תהליס מלאךהממונהעל
ממשלת האומות :ונסו
עד
התפילה ממתין
שביארנו
הצללים כמו
•
*•י " ״ י ׳ ״ י י ׳ \ J
ן
׳•••
•»י•^ * י
ח
נ מ ר
ם
ב ב ה
א ד
נ ל ה
ב
ח
ג י
,
שהחפללז כנסייא אחרונהשלישראל ועושה
אותם עטרה לי אשן של הקגיה שנאמר )משלי
רד( ברכות לראש צדיק חיהעןלמיסולכן
אלךליאלהררמור ד־ירושל־ייםברכהבירתלים
איזרבהרהחוריה :זאלגבעתילמן)לל
זה( הרציוןודיתהיהשליםלמהשהיאאדום
ז
פי׳ על שח לחגאון חרמש זציל
הםירותאת לביולזה אמרכיהואדגרוהיפוכו
לעסוק( *במשפע)בתורה * היתה השכינה
ועל כל
בחח הקודש נאה והחלה •
חופה ועטרה ״ ובהיפוך זה היא כצפור עדית
מקינה ) ל ל ד ל ל מ ד ד ת ( חצאתמנ
שהיו שלם מלם צריקיגנ
ומתלוכה כענין שנאמר
ובוהי׳הסכהדרץוהחכמי׳
)משליי׳׳ט( משדר אב
אתי ייני עם חלבי אכלו רעים שחו ושברו היודעים בינה לעיתים
מבליח אם :
דודים :
אני ישנה ולבי ער קול ונקראו עיניך לפי שהם אור
הכבוד
אמר
מלבנון כלה•
דודי דופק פתחי לי אחותי
רעיחייונהי העולם כמו אם מעיני
אתי הייתה בתוך ההודיות תמתי שראשי גמלא טל קוצוחי רסיסי
העמוקות והנסתרות לילה :פשטתי את כתנהיאיבנה העדה נעשתה לשגגה וכז׳
בחכמה • אתימלכנון אלבשנה רחצתי את רגלי איככה ואמר אחדלפישהיההתר
תבואי • עמי באת אטנפם :דודי שלח יממן ההוד ההזאאחד ולאהי׳כמוהו
קמתי אני לפתח
ומעי המו עליו:
מור לפניו ולאחריו ״ באחד
ונאצלת׳ממקזם)ללדלל לדורי וידי נטפו מור ואצבעתי
למקום( אחר )הגיה עבר על כפות המנעול :פתחתי אני ענקמצומיך המשל למלך
לל פירושו על שמסיים לדודי ודודי המק עבר נפשי יצאה )ללעל.המלך(כילאהיה
הפסוק תשורי מיאש בדברו בקעוחיהו ולא מצאחיהו קראתיו ) ל ל דלל כי הוא( פאי
מצאוני השמרים
ולא ענני ':
נשאו העם • ולפי שצפה ברות
אמנה כלומר שהיתה בהי הסבבים בעיר הכוני פצעוני
הקודש שעתיד המלכות
אמנון.לפניה׳ ועיין פישיי אח רדידי מעלי שמרי החוסות :
ומשם הסתכלה על ישראל השבעתי אחכס ביית ירושלים אם להחלק לשתי ממלכות
ועל הכבוד שהיה בתוך תמצאו את דודי מה הנידו לו שחולת אחריו י למר באחד
מד ,דודך טרוד היפה
אהבה אני :
השבעתנו :בעוד שהמלכות יהיה
ישראל»זה שמסיים ע*כ( בנשים מה דודך מרור שכבה
אחד י ויתחיל לסדר
המשל על הליכות השכינה
דויד
גכעיםאידה )כ״למור״מ
לפני מחנה ישראל לתור
דודיה( ורית שמניה
,
להם מכוחה ״ כדכתיכ
)במדבריו״ד( ואמן ביית ה׳נושעדיךש:שת ושלמותיה ודבש שפתותיה אמר מהטובו דודיך
ימיםלתיללהם מנוחה • :לבבתבי אחותי הנמשכים מיינה שלתורה ריל מקור החכמה
כלה״ השירות לבי מרוב חשקך דברוהיפוכ׳ כמו ונסיבותיה :וריח שמניך המפיל עלאור
ודשנו אתהמזב׳כי הח זיז והד צון והתאחדותם החכמה המתרבה ״ היורד עלפי מידותיה
וקרבתם לפי שלימות ההוד ומעלתה )הלה הנמשך ממקום שכל הבשמיה כלולים שם •
שני התורות ועל שהא
על ~
כלע״ד פירושו לפי שאמר הכתוב לגבתני תשמע דבשוחלב המשיל ~
וריח שצמותיך
?י *
מאומרשהיא אהבתו ובאמת החשק והרצון תלוי כהונת ו
אםשפעזוהר<ב&מכמ?
3ולפי שלימןתההוד כיהיאבהןדצכךמפרש השלמהאץדברזןנתהני״
ג>ס־י.<3
ב י
ש נ י ה
) נ י ם
׳*׳־«
C
י
פי׳ על ש׳ה מהגאון הרמב׳ן זציל
הסוגבאותה • ואמרוחזילגבירעל פסוק למצא להםרמז נעשית הדגיותכמו שאט
נאמר אל האיש לבוש הבדים כהדיןקמצא רואים חכמי ישראל בכל מה שהיו מוציאים
%#מ^א מיני׳ ובי׳ ולפי שהזוהר החכמה מדרך ארץ שאינו בכלל המצות שהיו מח,׳שים
אשר בה ליגכתיבות )נילדצילהדרלבושה( לו רמז בתורה כמו שאמרו בתענית האי ינוקא
דאשכחי׳ ר׳ יוחנן דגר• ש
הנאמר )תהיליםקיד(
בפסוק )משליי״ט( ,
הוד והדר לגשת •
הגיה וניל שהמלכות היא דודי זיח ואדום דגול מרבבה :
אולת אדם תסלף דרכו
עןחורח
ראשו כחם פז קוצתיו
חלהלים אפיקי ועלה׳ יזעף לבו אמר
עיניו כיונים על
זוהר החכמה ולכך נקראת כעורב :
מי איכא בכתוביםמידי
חכמה תתאה שבטנה מים רחצוה בחלב יושבות על מלאח:
מן התכמהוכקרא הוד לחיו כעדוגת הבשם מגדלות מרקחים דלא רמיזה באורייתא
והדר ופרי עץ הדררומז שפתותיו שושנים גטפוח מור עבר :
ומרמז רמז בתורה
בתרשיש
ידיו גלילי זהב ממלאים
)בראשיתלרב( ויצא
אלי׳ע״כ י לקיים מה מעיו עשת שן מעלפת ספירים :
שנאמר והלכת בדרכיו שוקיו עמודי שש מיסדים על אדני לבס ויחרדו איש אל
אחיולאמרמה זאת עשה
בצמוו ישראל בעטיפת פז מראהו כלבנון בחור כאחים :
הטליתשישבול״נ חומץ חכו ממתקים וכלו מחמדים ?הדורי אלהיםלכו ״ על אחת
ונאמר בו וראיתם אותו וזה רעי בנות ירושלים :אנה הלך כמה וכמה שיש לנו לומר
דודך היפה נגשים אגה פנה
דודך בעיקרי תורה ומצות כי
דודי ירד לגנו
וזכרתם את כל מצות ונבקשנו עמך :
בקול ההוא שנאמר עליו
)מכאן עד סוף כל לערוגת הבשם לרעות בגנים וללקט
ה׳
קול גדול ולא יסף אין
שושנים :
מכי ץ המצות אין עכין
םעק כי בו נרמזות תרייג
לפי׳ זה רק הוא דרש
מצות ויש לנו לפרש
בפניעצמו( ולפי )לל
כפי דרכינו כל מצוה
דציל ודע( שהחכמה
כלולה ומעוטרת ומוכתרת מתרי״ג אבנים ומצוה מאיזה מדה היא ולרמוז כל שעמי
יקרות לפישגהל״ג נתיבות כל נתיב ונתי׳ כחלק המצות שאינם מפורשים בתורה ״ שהרגה
לשנים טוב ן רע ״ מצית עשה ״ ומצות לא הםכועמם מפורש כמו שנא׳גבכור)שמותי(:
תעשה מרמזי׳ ? 3שרת הדברות בזמר ושמור • ויהי כי הקשה פרעה לשלחנו ויהרוג ה כל
הרי הם ס׳יד נתיבות וכל אחר ואחד כלול בכור בארץ מצרים\4ו' על כן אני זובח לה׳ כל
מעשר הרי תר״מ ״ הוצא מהם ך״ז אותיות פטר רחם הזכרים וכל בכור בכי אפדה וכו׳ עשת
התורה הרי הדיג לכך נאמר בציצית וראיתם )כיל דצ״ל וכמו שאמר הכתוב )דברים י״ד(
אוחו וזכרהםאת כלמצות ה׳ואמרו יזיל ואכלת שסלפכי ה׳אלהיךמעשרדגגףגי *
במש׳ שמעת שקולה מצות ציצית מ ג ד כלהתצזת ממסיים הקיאלמען תלמד ליראה וגי׳ י
• אבל יס
ץשעל^תפשו ולדקדק אחריהם אחת לאחת וכאלה רבות 3מצ
בהם
ןת
ס נ ן ע מ ם מ פ ן ל ס
י
ה
תרע מצות הנרמזים בעשרת,ודברות
ו
בהם שאין טעמם מפורש כשעם הקרגן והשמיטה
והיובל והמילה והשופרועריותוהכדרים • והשכל
ותפילתם ) ל ל דלל והשבועות והתפילין
והציצית והנזיר ו הלולב והאתרוג וערלה וכלאים
ופר* אדומה ואחרים מלבד אלה הנרמזים
עליהם ממקומם • וישלך לדעת כי כל
המצות תלוים בשני עקרים מצות עשה וחצות
לא תעשה • ומצות עשה היא נולדה ממדת
זכור ־ ומצות לא תעבה מתדתשמןר •
וזכור ושמור ידוע בביאור כנגד ב׳ מידות
ממדותיושלהקלה • ולכך העושה מצות
אדונו ומקיים א/תה זה נולד ממידת האהבה
שהיא המעלה הגדולה והמרה המעולה והיא
כבגד מצות עשה • והחדל מעשות דבר
מיראת אדוניו הוא הנולד ממידת היראה שהיא
למטה ממרת האהבה • כמו שמצות לא
תעשה למטה ממדריגת מצות עשה ״ שאינו
דומה המקיים והעושה בגיפו מצות אדוניו ״
כמי שנשמר ומדיות רע מיראת אדוניו י
ואמרו חדל ברא במצות לא תעשה ר״לשלזקין
אותו ארבעים אבל במצות עשה כגון שאותדים
לועשהסוכהזאינועושה ״ עשהלוצנוייכז
כושל מכין אותו עד שתצא נפשו • וכל זה
יוצא מזכור ושמור ״ כי מדת זכור למעלת
ממדתשתור והענפים היוצאי׳ מהה הם דוגמתם
ולפי שאברהם אבינו גלה לקח לחלקו החשד
שהיא מ ג ד זכור וידע שמושל הקלה ידיעה
ממש אמיתיות קרא אותו המקום אוהבי •
ולא יתקן מידת האהבה זולתי הידיע׳ השלימה ״
ולכך תמצא עקרים הרבה ממצות לא תעשה
יוצאים ממצות עשה ״ לפישבמדת היראה
לח ,מירי 1האהבה ״ לפי שהיראה יוצאת
v
ממידת האהבה ״ ועלפהיאכלולהמממ י
ומה שאתה צריך לדעת כי האדם מצד מגען
ומדרך תולדתו היא כלול ומוטבע משתי המדמ|ז
האלה • רילהכח היסודי והעיקרשל מצות
עשה ושל מצות לא .תעשה הוא מים ואש •
האחדמימיכווהאחימשמאלו • כמושאמרו
רז״ל שכיהתלאכים המלוים לו לאדם איחד ט מ
ואחד רע • וכמו שאתר החכם )יקהלת
יויר( ילבחכם לימינו י ולבכסילבשמאלו •
והוא האמת כי ההנהגה הט;גה והיצר טוב הוא
בימין • וההנהגה רעה והיצר הרע הוא
בשמאלו ומקטרג הוא בשמאלו י ועלזהאמר
דודעיה )תהיליםט״ז( שרתיה לנגדי
תמיד כי מימינו בלאמוט • גלאמוט לא
אתרשל כהרף עין מן היצר טוב העומד לימינו •
ולפי ששתימידות האלה הם יצ*ט ויצר הרע שהם
כנגד עשה ולא תעשה הס מוטבעות באדם •
ונתנה התורה והמצות במצות עשה ולא תעשה
ולהרגיל האדם ולהדריך אותו במידת טובות
ולהיות יצר היע נמשך אחר יצר הטוב ולהיות
בטל כנגדו ״ וע״ז אמרו תכמיבוז׳יל ואהבת
את ה׳ אלהיך בכל לבבך בשניו יצריך יצר
ולכוונה הזאת הי׳
טוב ויצר הרע ״
המצות והעבודות ותפילות ותענית כדי להכניע
היצר הרע • ש׳ הא טפל ליצרו הטוב ״ ושיהי׳
הגוף אשר יסודו עפר וטבעו רע ויורד למטת ״
נמשך אחר פח ־הנשמה אשר יסודהחיים •
וטבעה כולה טוב ועולה למעלה ה שכת
ושמע בפלאות דבריי • ויהא תמיר
נוכח עינך כיינעים
כי ישמרם
בבטנך :
אתל*.
1
"י
-
•
o
י ^
תריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות
ההצעה הזאת אפרשואומר
*$חד
כי תמצא בפסוק ראשון
שבעשרת הדברות ברמזים
^יי~/
וממצות לא
»*רג» 5ממצות עשה •
תעשה :
אלו תרי*ג מצות היוצאים מעשרת הדברות
מ צ י ה
:
ראשוכהמצותעשהכמו• כילדליג
כ מ ו • שחייב ארם לדרוש ולתור
)לחפש זלהכיר אלהזתז ולדעת אותו בס׳ הגי׳
ומציעלה זלינשצ״לומציכולה ״ מצותעשה
וידעת היום זי:שבותאללבבך זכז׳זעלזהרזמז
כי היריעה היא היסוד
אנכיה׳אלהיך
וע״זאמרוררלכלאדם
והשורשלכלדבר ־
*ישבודיעהכאלו נבנה ביתהמקדשגימיו •
והכוונהגזה לפי שיודע לייחד שם המיוחדהוא
כאילו בונה פלטרין של מעלה ושל מטה ״ ואמרו
מוד גדולה דיעה שנתנה בין שתי אותיות ואם
אין הידיעה לא יתכןשוס דגר מהעבודה •
הןעבודתקרכנותהןעבודתהתפילה ״ כמו
שאמרו 3ת*כ כל כהן שאינו יודע לשם מיזורס
לשם מי מקטר אין עגודתו עמדה ״ ואמר
החסיד לתלמידיו כשאתם מתפללים דעו לפני
מי אתם עומדים ״ ןכךכ״לוכן • הוא אומר
אחרהיייעה
דע את אלהי אביך ועבדהו •
תהאמלאכת עבודה בחיקו ״ אשר הוצאתיך
מארץמצריםרמז בכאןשחייגכל אדסלייחד
שמו • שהגאולה ההיא לא היתה על ירי שליח
ממלאך או משרף אלא הקלה בעצמו ובכבודו
הלך • לכך צריך א ד ם לרעת כי לייחד שם הוא
אחדזייישכי דכתיבאיןעןדמצבדו • ג
ולייחדו געשי ספירות באין סוף ומצות עשה
לייחד ״ ועבדתםאתה׳אלהיכם• ונעזנודה
נרמז התפילה • וכתיב לעבדו נכללבבכם
ובכלכפשיכם ואיזה) עבודה שעיקרה בלב הר
אומר זה תפילה • ולשון עבודה היא לכבוש
המחשבה הטהורה בעסקי העולם הבא ולהביא
כשיעבוד הכווכה ״ ולזה חסידים הראשיבים
היו שוהים שעה אחת ומתפללים ״ ואמר
רביכו החסיר דל עיקר עבודת המשכילים וחושני
וזה כלל גדול שבתורה
שמו ובו תדבקון ״
לתפילת ולברכות להסכם מחשבתו באמונתו
כאילו דבקה למעלה לחבר את השם באותיותיו •
ולכלול בו עשר ספירות כשלהבת קשורה בגחלת
בפיו יזכירנו בכינויו • ובלבבו יחברבו בבנינו
ובכתבו • סימן לדבר אמור לחכמה אחותי
הגיה כלע״דפי׳
את ומדע לבינה תקרא •
הסימןשקורא לאדכיחכמה תתאישבכיכהמן
החכמה העליוכה זזה אמןר ״ ושם הוי׳ שהוא
בביכה ׳ תקרא ולא תוציא מן הפה רק ביריעה
מןל ״ וכן הלא בספר שערי אורה דף א> ע*ב
ששם הר׳ בבינה וכן בכתבי הארייזיצעיקר בכין
הזיאמן הבינה והפרק מן החכמה ה׳ בסכמה
יסד ארן כידוע ״ ע*כ י מבית עבדים•
רמז בכאן שחייב אדם לאהוב את בוראן כעבד
האוהב לאדוניו המזציאו והפודה נפשו
מכל צרה • והמוציאו מעבדות לחירות
כדכתיג)אחכם לקח ה׳ ויוציא אתכם מכול
הברזל ממצרים הרי בפסוק הזה כרמז ג׳ מצות
עשה לדעת אותו • ולייחדו ״ ולאהבה י
ושלשתן באתרו 3ק״ • שמע ישראל
ה׳ אלהינו ה׳ י־ חד ואהבת ״ ןאהבה היא מצות
עשהמכתיגואהבתאתה׳אלהיך • ובכללו
ש
לאהבה
תו*ג מצות הנרמזים בעשרת ׳הדברות ־־־ ט
״
לאהבה את אוהבו י ללשללריעו
לכך ״ ללשללוכך ״ היא מצות עשה ואה כת
לריעךכמוך כמושמציכו נב׳ר • הג״הכיל
שמרמז על המדרש וזיל ואהבת לריעךכמןך •
בןעזאי
ריעאןמר זה כלל גדול בתורה ״
מהם * וככלל יראת המקום ככלל יראת
חכמים וככולם הנקראים יחידים • בעבור
שיידעיסלייחדשסהמיוחד)ללשללובכללה
מפגי שיבה הקו• • ובכללה לשםיע אלפל
נביא ונביא ש-־הי׳ ככל דור ודור כדכתי׳אליו
אומרזהםפר תולדות האדם וגו׳ בדמותאלהים
לכללדגדולשיעמף
עשה אותו ועיין במדרש רבה דף ךחעיב ״
ובילקוט קדושים .רמזתרייגעיכ :זהכלל
גדול מזה שלא תאמר הואיל וכתקלקלתי יתקלקל
חביריעמי ״ אמרר׳ תנחומיזאם עשית כן
דע למי אתהמל1ה-לל שלל בדמות אלה<»שה
ובכלל ואהבת לריעךכמוך י*א
אותן •
לל שהואלת בכלל מצות האהבה •
מצות להרתיק מן הנזיקין י ולרון בתשלומיה ן
ובבזקיהן • הלהלל פירושו ראם הזיקו זה לזה
וזה נזה לשלם במותרוכממאר בלק עיכ• ולהיות
החובל משלם ממון הבהמ׳ לרון בכזקיולרון בנזקי
הבור לדון בגניבה ובתשלומיך לדון מזק ר מבעה
לרון בנזקי האש • לדון בנזק שומר חנם ״
לרון בדן כושא שכר והשוכר ״ הלהלל
באשרשאץהשיח חייב אלא בפשיעהשהיאכמו
מזיק גידים לכך אמר בנזק שומר חנם אכל
בשומר שכר אמר ברין לפי שחייב גם בגניבת
ואבירה <לכ ה ל ה • לדון גדין השואל ״
לדוןבדיכי מקח וממכרהרי מ״ו :נ*ל
4
כיכאןחשבייא
) מ
5
ו ת
חשמעון • וישמיע
לישראל .ובכללה מצות לא תעשה שלא
להמרותאתפילך .ובכלל יראתהמקום
ליראה אב ואם השותפים ביצירה כדכתיג
איש אמו ואביו תיראו אחר• לל דלל והיא
אחר • יראתהמקום • ופחדעןבשובמה
תפילה ומצות לדעת
העבודה
היא עבודת קרבנות הבאים לכפר עלהעבו־ה ״
לל דלל העבירה ולרצות בין ישראל לאביהם
שבשמים ובמה ״ ללשהיאלת ובכללה
מצ* התפילה • שהתפילה לכנקישת׳
עבודה ״ דכתיב ולעבדו בכל לבבכם ובאה ״
לל שהוא ל ת ו ל ל ובמה ל ת בכלל מצות האהבה
הדביקות שאדם דבק בודכתיב ובו חדבקון•
ולהשבעבשמו באמתכדכתיב יבוחשבע
היא מצותעשהלשבע בשמולקיים רמצוה
כמושמצימ בבועז וגאלתיך אכפי חיה׳
ןבאלישע מהי פורש מאבי) ואמוללמודחכמה
חיה׳וחינפשיך אם אעזבך •
ת
ד3
מ ר נ ן
כל אלה היראהוהעבודהוהדגיקו׳ולהשבע
™ " " v״ ולאהבו ולאהוב ליעי היהרי בשמזבאמת דבקים זהבזהוכקשרים זהעם
זה • והםמצותהיוצאיםתמידתהאהגה י
וככלל ואהבת לריק״
*°
^ ואיןספקכי האוהבאת חבימאו אתאהכיו
י*
L
V
תהא בה יראה ״ לכךהיאמצותעמהיוצאת אוחזדלכוותומךאשוריועלקהואמצות עשה
יוצאת ממידת האהבה * וכן לינדמתכל
״
׳ יייו
,
״ מ ^
שלאלהיס?על אדבבררכיו הטוגיםלבוראוכדכתיבכיתשמןר
ובכללה מצוחלאתעשה
״ ^ י י את מצותיה׳אלהיך ותלכתברדביו ^
מצןתיוהןנכתבהן בעלפה ״
ב
ו נ ג ד י
מ
ה
ב
ה
א ח ה
ה א ה נ ה
פ : 5י
א
ת י ר א
א ל
י
ג
ע
4
י א 4
כןלצ
חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות
כולל מצות עשה למצות לאתעשה :והרכה שיעור למטה ״ כמו שאמדו גמשנת ס פ י
עניכי קדושה וטהרה וגמילות חסדים כמו יצירה תכליחן אין קץ • ואמי עוד שם *
שאמרו חדל מה הוא קדוש אף אתה היה קדוש• מידתן עשרה שאץ להם םוף ״ ושדרו של לולב
מההואחכץאף אתההי׳חטן ״ ובכל * לל צריך שיצא מן הי:דס טפח * כי אנו צריכים
עשיז ע ל אנכי ״
דלל ובכלל ־ צ
לראות הקו האמצעי ולכק אלץ ״ ואמרעןד
של פרי׳ י ר ב
כרמז מצ< ש
כמו כל היום כ.זר ללולב • כל זה יש לנו לרעת ני
•
מיעאיכועוסק
כל
ביבמות
שאמרו חדל
נאמר כן לעכין מוכרח ומוצרך ״ )אפשר שלל
בפרי׳ ורבי׳ כאלו שופך דמים ״ ומבטל את היום הוא מידת היום כשר ל .ולב רמז שהלולב
הדמות • זה אינו בגמרא • ל ע אמר כנגד מידת ה ום כלל • ובו כרמז באנכי
שעא:־.ר ונקדחתי בתוך בני ישראל
כאלו ממעט את הדמית • היתוהעיט״ לקדמ
כלדצ״לובוממזמצו׳
אחרים אומרים גורם לשפיכה שתסלק מישראל אני ה׳ מקדשכם ״
שנאמר להיות לך לאלהים ןלזרעיך אחריך
שהןא עיקר היחוד
לק
זרעיך
בזמןשזדעיך אחריך שכינה שזרה אין
פעמים בכל יוס בהשתנות הזמן ליום או ללילה
עצים
אחריך שכיכה על מה שורה על
כממשלת כל מידה ומידה על פקודתה ואחדל
את
חתן
ועל אבנים ״ ונרמז ^ .לשמת
כל מי שלא אמר אמת ויציב בשחרית ואמת
י כדכתיב נקי יהי׳ לביתו שנה אחת ואמונה בערבית לא יצא י*ח • כל זה להזכיר
ושמח את אשתו אשר לקח ״ ונרמזיבומצות כל מידה ומידה בעתהמידת היום ביום ומידת
ל ל
עשה
שהעלים שלו זז למעלה הלילה בלילה ״ וכקל ״ ללדללוגקיש*
מן
ונשר׳
•לל
ונפרד
תלוי
והכל
לפכי׳מזו
מזו וזו
ומה|י\׳המידתהיום החסד דכתיב • תהליסי׳ב
מכבוד
למעלה
למוד
רמזלשכינה
והוא
השדרה
יומס יצוה ה חסדו והוא זן בריותיו באותו מצום
כדכתיב כי גבוה מעל גבוהים שומר ״ ולענץ) .ללצוה( ומכין מזון לכלגמ• • ןמההי׳
האליהות מידת היום ומידת הלילה • זאמר מידת הלילה אהוכה פי׳העטרת שהי׳ מחכמת
בויקרא רבה פריעץהרר זההקלהשנאמ' קלעה ״ שהאדם הפקיד רוחו ונשמתו נידו
הוד והדר לפניו ״ כפול? תמרים זה הקלה ויאמינו שיחזיר לכס כקדונס * וזהו להגיד
שנאמר צדיק כתמר יפרח • ועבףעץעבות בבוקר חסדך ואמונתך בלילות ״ וכןנלמז
זה הקלה שנאמר והוא עומד בין ההדסים • • גאנכי ללמד תורה וללמדה מאמר :ושבנתם
פי׳ נ׳ נין ח׳זפ׳״לל פיחשו צדיק זה הקניה י לבניך ודברת־ בס ״ והכוונה בלימוד לדעת את
כלל עומד בין ההדסים חסד ופחד• וערבי המצות ולקיים אותם ״ ומרוך כך יזכיר אה
נחל זה הקלה כראמר סולו לרוכב בערבות י בוראו מכתיב לא ימוש סכר התורה הזה מכ ר
ואמר לולב בימיןלפי שהו׳ כנגד מידת היום והגית בו יומם ולילה ולמען תשמןר לעשוי*
ואתרוג בשמאל לפי שהוא כנגד מידת לילה • ככלהכתובבו ״ ואומר ושמרתם את דברי
א מ י » ד אין לו שיעור למעלה אכל יש לו הברית הזאה ועשיתם אותם • ובכלל והלכת
בדרכיו
ן ת
ה
יה
ת ע
ה
1
ש מ ו
א ה
רא
ש מ ע
ע ש ה
א ש ח
ל י ט ו
ו ל ב
,
י
חרי־ג מצות הנרמזים בעשרת הדברות
בדרכץ היוצא ממידת האהבה להוכיח החוטא
כדכתיבהוכיח תוכיח את עמיתך וכתיב • כי
הת אשר יאהב ה׳יוכ־ח • ואיחר ואוהבו
שחממזסר״ זבכללהיוכחותעלל להלקיח
״ ומצות ל״ת יוצא מכלל הוכיח
תוכיח ל ע לגהחוטאולשברגאוןלמ
במכתrו • ושלאליתן
*ולאליתןשמן
עליו לבוכהכדכתיבכי חטאת היא ויכלם
ויתבייש בראותקרבכושאיבימהודר• ושלאליתן
ש״ז במנח׳סוט׳ושלא ליתןעליז לבונ׳כרכתי׳במדב׳
ה׳(לא יצוקפליושמן ולא יתן עליו לבונה כיייכחת
ד ! ר מ ע
ה מ י
ז י ח
קנאות היא ״
?זפי
ובכלל והלכת בדרכמ להניח
) ל ל ד ל ל כמו שאמרו חדל מניין
ליז
שהקלה חכיח תפילין( שנאמר כשבעה׳
בימינו ובזרוע עוזו ״ אין ימינו אלא תורה
שנאמר מימינו אשדתלמו ״ ואץ עה אלא
תפילין שכ&מרה׳ עוז לעמו יתן וכתיב וראו כל
עמי הארץ כי שם ה׳ כקרא עליך ויראו ממך •
ותכיאלא הגדול אותר אלו תפילץ שלראש
תפילין ד׳ בתים של ראש הראשונה
קדש לי כל בכור מורה על ראשית ח כמה ״
השנית להתבונן על יציאת מצרים מורה על
ג • השלישית שמע מורה על אהבת
רביעית היא מזרה על מידת הדין
ח
הקשה וזהו )ללשללשאמרז שהקלה( מניח
תפילין לפי שהוא כלול ומוכתר על מידת הדין
הקשה ובעבור כי הספירה הראשונה סיבבת
ןמעמדת הכל ונקראת )ללבקראת( כתר
ואמרו חז״ל כתפילין דמריעלמא מה כתיב מי
כעמך ישראל ״ ובכלל והלכת בדרכיו ל׳עשוח
*יציתבל״בחוטיז ״ דמיון לזוהר החכמה
העהורה אשר בהליכ כתיגומ ״ )אומר
ע ה
ס ד
)שמזתלד( ויעכורה׳ עלפביו דקי*
מלמד שנתעטף הקלה כשליח צבור • ונכלל
שלא לחור אחד הלגוהעעים כידי )נר׳
למהלם דלל כי הם( סרסורי עבירה ״
$מילה גם היא מכלל סוד דיכיו של
הקלהשכאמרסודה׳ ליריאיו זו ברכת מילה •
ויהי׳ )מ־אהלמוהרים מיותר( והיתה )כיל
מצותה( לחימיםשפחית מכאןאינו ראוי
לרובקטנותו ״ וכןגבהמההוי )ללדלל
הוא( אומר ומיום השמיני והלאהירצה •
)אמרו ח״ל והי׳ ז׳ ימים תחת אמור יהושיע.
דסכנין בשםר׳לוי אמרמשל למלךשנכנצז'
למדינה והוציא כרוז ואמר אכסנאים שיזכאן
לא יראו פני עד שיראו פני מטרונא תחילה כן
אמרהקלה לישראל אלתביאו לפניקרקעד
שתעבוד פ ליו את השבת שאין ז׳ בלא שבת ואין
מילה בלא שב׳ ״ אמרר׳ יצחק משפסאדם
ומשפט בהמה מיום השמיני והלאהירצה •
ומגדרהאבהלקבןע מזוזה כדישיזכזרבוראו
בבואו ובצאתו כמו שמפורש בקבלה כתיכחת
ישראל ואחר הדלת והמזוזה שמתזכרונך •
זמגדר היראה הככללתבמדת האהבה להקהיל
אחי״מ כדכתיבהקהל את העם האנשים
ונשים והשף וברן אשרגשעריןלמען ישמעו
ולמען ילמדו ויראו את ׳ ״ ומעשר שני
לאבלו בירושלים כדכתיבואכלת לפני ה׳
אלהין מעשר ת נ ן וכו׳ למען תלמד ליראה
לשצ ודזמלד
א י ולכתוב כל איש
ב׳ אחת בתוךמזיו ואחת .עמו בצאתם למלחמה
כדכתיב והיתהעמו ןקדאבו כל ימי חיין
למעןיצמדליראה אתה׳ < ובכללהאהבה
והיראה לברךאתארוכימלזכור חםד^גמולי
גכ1
(:) (:) ( 0
3ו
ן ת
ז מ
,
ה
ת
ה
ט י ח
מי
חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות
גכלעתשיזמץ לזטרפז זמחייתו דכתיב ואכלת
ושבעת זברכת ״ צייר אתה לדעת סוד
הברכות וחיובם לפי שהברכה היא אצילת
תוספות והמשכה מאסיפת המחשבה שהיא
מקור חיים כמו שנאמר במקהלות ברכו אלהים
ה׳ ממקור ישראל לפיכך תקן דוד מאה ברכות
כנגד עשר ספירות בכל אחד מהם עשרה והיו
החכמים זריזים וזהירים להשלימם לפי שהקלה
חפץ בברכה ומתקרב לפי מעלת המברך
ושלימותז\בא בביר ו כמו שאמרו על הילל הזקן
כשהי׳שמח שמחת בית השואבההי׳ אומר אם
אכי כאן הכל כאן ואם איני כאן מי כאן אף
הקלה אומר אם תבא לביתי אבא לביתך
ואם לא תבא לביתי לא אבא לביתך שכאמר
בכל מקום אשר אזכיר את שמי אבא אליך
וברכתיך • הדברים האלה נראים לפי
פשוטם כי|היללהזקן הי׳ מתפאר ומתגדל
בעשזתותורתו הרבה וחלילה לו מרשעזמי גדול
כהילל בעגזר׳ זבחסידותכמו שהעידו עליז
במס׳ סוכה אף הילל הזקן מתזך שהיה שמח
שמחה גדול׳ באלהיו בעבודתו כי עיקרהעגוד׳
ההיא השמח׳ כמו שאמרו כל מי שלא ראה
שמחת בית השואב׳ לא ראה שמח׳ מימיו
היישמח החסיד השלם ואמר אם אני כאן כמו
אם אין אכי לי מי לי שהכזוכ׳ איכה על עצמה
ממש ל ל האדם השלם לפי שלימזתו.והשגת
בןראץ וגודל מעלתו • כי כל ]דרכיו ומעשיהן
ודבריו ומחשבתו השכיל נסמכת אתואם
בהלכה אין לן להקלה אלא ד׳ אמות של
הלכה • ומניין לשנים שיושבין ןעוסקין
בתורם )לל דלל שהשכינ׳ עמהם שנאמר
אז כד?רן יראי ה׳ איש אל רעהו וגן׳ י אם
בתפיל׳ הוא כנר מצוייבבהיכ שנאמר אלהיס
אם בדין שכיכה עמהם
כצבבעדתאל•
שכאמר בקרב אלהים ישפוט ״וכאמרגי לא לאד׳
תשפוטו כילה׳ ועמכה בדבר המשפמ • ואחר
שהקלה משתתף כל כך מם הארס אין צריכץ
להביא ראי׳ גדול׳ מזו לשלימו׳ האדם ומעלת ז ״
כשאמר הכל כאן רמז על השכיל שהי׳ כהסכמי
אחד עמו אף הקלה אומר אס תבא לביתי
אבא לביתך )לל דלל שנאמר בכל מקום
אשר אזכיר את שמי( וגז׳ ״ רישא דקרא
מזבח אדמה תעש׳ לי וזבחת עלץ • אם
תבוא את לביתי ל ל את תדע לייחד שםהמיוחד
זלהאציל אלין ברכהשמצינז שנקראשמו|של
הקלה בית שכאמר ה׳ בחכמה יבנה בית
לביתך נאוה קודש ״ גם אני אבוא לביתך
לתקן! צרכי גופך ״ כי עיי שהברכ׳ נאצלת
לשמו של הקלה מהברל הברכ׳ לעולם •
)כלומר שהברכ׳ מתבדל לעולם ל כ ( וזהבכל
מקום אשר אזכיר אתשמי אבוא אליךוברכתיך
ומציגו שהקלה חפץ מאוד בברכה כמו שאחז״ל
במס׳ שבת כשעלה משה למרום מצא להקלה
שקושר כתרים לאותיו׳ אמר למשה .איןשלום
בעירך • אמר לפניו רבש״עכלוםישעבד
ענותן שלום לרגו אמרהי׳ לןלעזרני מידאמר
ועתה יגדל נא כח ה׳ • וע*זאמרובברכות
ואולם חי אני אמר רבא החייתני בדבריך •
זמה שאתה צריך לדעת כי הברכות עולה למכין
ק׳ ברכות ככגדעשר ספירות בכל א׳ וא׳ עשר•
והם על ג׳ פכים ברכת ההודאה• ובלכת
הנהנין • וברכת המצות ״ ושלשתן בתורי
גדנתההוואה הברכו׳ הבאגעלהנם^נעמה
לו מן הארבעה הצריכיןלהןד שנאמר בהם
,
תה4ם
הריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות יא
):תהליםקיו( יודןלה׳חסדו • אוהעובר הקניה• ועיזאמרורז״ל עשןכידפהלמה
במקום שבעשה בו נם לאבותינו או לאדם )לל שכלאחד ואחד בכוה בחופי שלחבירוהנה כי
דלל גדול ומסוים( ומחויב לברך כל פעם במשיית המצו׳ לוקח שכר שאץ למעלההתינו
שיעמד דרך שם ומברך ברוך שנגשה לי נס ובהתעםק אדם בעכיר׳ הולך בדרכי החושך
נ מקום הזה כמו שמציכו בברכו׳ פרק הרואה • ובאכילה ״ וכן הוא אומר דרךרשעי׳גאפילה
ומצינו כי הוא בתורה דכתיב וזאת תורת זנח ר׳ל בעולם הזה ובבא יקח הדרך ההוא
השלמים אשר יקריב! לה׳ • ואם על תודה וזהו העונש הגדול שאץ עונש למעלה ממנו •
יקריבנו ל ל אם מן הד׳ הצריכיםלה)דות או ועיז אמרו|חז*ל ששכר מצוה חצוה ושכר עבירה
זולתם הדומ׳להם ״ וברכת הכהבץ האוכל עבירה רילאספקלרי׳ המאירה • )הגיה כיל
והשותה אומה בית או קנה כלים טדשיס הפירוש כמו שבאספקלרי׳ יתראה המרא׳ כאשר
וברכת מצר אור וברכת מאורי האש ושאר מבחוץ אם שחור שחור ואם לבן לבן והוא בהכרח
ברכות הרבה שאדם חייב כשנהנ׳ • ומי ק יתראה העושה מצו׳ בשכר מצו׳ והעובר
שאינו מברך כקרא גוזל ומשחית כמיש במסכת עבירה בשכר עבירה וקיל ע׳יכן( וזהו שאמר
ברמת אמר ריח ל פ כל הכהכ׳ מהעולם בלא אנטיגכוס לתלמידיו אל תהיו כעבדים המשמשי׳
ברכה כאילן גוזל להקלה וכו׳ שכאמר גוזל אביו את הרב על מנת לקבל פרם וכו׳ אל תחשבו כי
אמו ואומר אץ פשע חבר הוא לאיש משחית • עשיותיהמצו׳ והגמול 3׳ דברים ־ והה הבינו
)ןעייןגזיהרלמרישפ׳ עקב( ואץאגיואלא היפוך כוונתו ויצא להפקר • ועיז הזהיר
הקלה שנאמר הלא הוא אביך קניך;זאיןאמו לאמר שלא ידבר אדם בהמון דברים סתומים
אלאכנסתישראל שנאמר ואל תטושתורתאמך הוא באומרן הזהרו בדבריכם זכו׳ ״ ועיכאמרו
העיר מחשבותיך לזה ״ ןכתיג ואכלת ושבעת נבירדףס׳ע״ג אמרר׳שמעוןברביצחקהכה
וברכת ״ ןגרכתהמצן׳היאכיבעשיי׳המצן׳ טוב מאוד זה מלאך חיים והכה עוג מאודזה
חייב אדם לברךגוראןעל הקדושהאשר;קדשנו מלאך כמות וכי מלאך המות טוכ מאוד משל למלך
ב ה ם ״ כי עשיית המצן׳ היא אור חיים • שעשה סט ודה וזימן אורחים והכניס לפניהם
והעושה אותם למטה מקיים ומעמיד כחה וכן כל טוב ואחר כל מי שאכל ומברך את המלך
הואאומרכי כרמצו׳ותור׳אור והואהולךגדרך יאכל ויערב לו וכל מי שאכל ואינן מברך את המלך
האור ולא יסיר ממכה והוא שרוי בתוכה וגהפרד יותז ראשו כסייף כך כל מי שמסגל 3מצות
הנשמה מן הגווייה האודההיאכמו משאב ו»3עשים שובים הרי מלאך חיים וכל מי שאינו
מסגל במצות ו3מעשיםטו3ים הרי מלאך המות
)גי׳ מהלם כדכתיג(
לנשמה ברכה
תהליס קייב פזר כתן לאביונים צדקתו עומדת וזהו העושה מצוה א׳ קנה לן פרקלי׳ א רילמלאך
מליץ לאדם יושר והעשה ע3יר׳א0ד קונה לו
לעד כי האור ההיא שואבת אותה )שם(
קרנו תרום בכבוד רילזוהר הנשמה ירום קטיגור אחד והכוונהבכלזה כיהאדם כלול
ויעמוד במקום עליונים ופנימי בכבודו של מכל הדברים המחנים • וכשאדם הולך
,
י ,
.י*
הדיג מצות הגרמדם בעשרת הדברות
דרך טול יתאצל עליו מדת טוגת הנקר׳מלאך טו׳
וכסהולך דרך רעה יתאצל עליו מידת רעה
הנקרא מלאך המות • עשה אזכיך כאפרכסת
והעיר ו מחשבתיך על זה כי הוא עיקר גדול
ויתד שהכל תלוי גו ״ ועל קדושת עשיו׳
המצו׳אמרז ח כמי ישראל בספרי והתהדשתם
והייתם קדושים ״ והתקדשתם קדוש מצות
והייתם קדושים אחר ) לל עשיות המצל (
והברכ׳עלעשיו׳המצו׳ • ללהיא • להזכיר
בהקדושו׳המצו׳דכתיבלמען תזכרו ההזכרה
היא הבדל שצריך להזכיר בה לשון קדושה כי
העשיו׳ המצו׳היא הקדוש׳ • וכבר בארכו
בעכץ זה כפי הצורך ״ ובכלל האהל והירא׳
הוא לבנות בית הכחידה במקום מקודש
מכווןכבגד ירושלים שלמעלהאשראוועדעמו
שם כדכתיבמכון לפבתד פעלת ה׳ מקדש אדני
כוננו ידך זה בהמיק שלמצות )לל דללשל
מטה המכוון נגד שלמעלה • אשר אמעד
ממושם • ללדלל כדכתיב שמותךיטאשר
אוועדלכם שמהלדגר אליךשם ״ לשבתך
פעלת ה׳ כוננו ידך• נראה למהר״ם מיותר •
ובכללה ליראה מן הכיח ההוא שנאמר
ובכלל הקדושה לשלח
וממקדשי תיראו ״
»»הנה הלוים הטמאים בשביל השכיכה השול
בתוכם כד כתי׳ במד ב׳ ה וישלחו מן המחנה כל
5מע וכל זג וכל טמא לבפשוכתיגולא יטמאו
:
את מחגיהם אשר אני שוכן כתוכם
ולשאת אח הארו! על הכתף ולא על מגלות
כרכתי׳ כי עגוד׳הקיד׳עליה׳גכתף ישאן וככלל
האהגהוהירא׳ להבריש לו שבט אחד •
ולאיקחומלק !בביזה'בכינזשהארץז כדכתיכ
דברים ייח • אישי ה׳ וכחלתזיאנלןן ונחלה
לא יהי׳ בקרב אחיו ה׳ הוא נחלתו וגו׳ ״ ולמעלה
מהס בבי לוי מזרע אהרן מקודשי׳ הממזבי׳להורו׳
ומצו׳לת
ולהבדיל בין הטמא יבין הטהור ״
שולא לחלוש סימני הצרעת
כי אם על פיהם״
והם מצווים מצות ל ת שלא לגלח שער •
כיל דלל הנתק ״ ומ״ע לחלק
הנחה :
להם כבוד
כרכתיבזקדשתן
להלבישם
בכנדיקןךש ולמשחן בשמן משחת קודש
ובעבור כי הס נקראים קידש ) קדשים(
כדכתיב ויבדל אהרןלהי ות קודש קדשים נתן
לו תרומה גר1לה ראשונה לכל התרומות
הנקראות קודש כדכתיב ־ במדבר ייח• מכל
חלבו את מקדשו ממנו ״ והואא׳מנויןכנגד׳
נ׳שעריגינה ״ וכולם נמסרו למשה חוץ מא׳
וכנגד יום ממשים של מתן חורה שהוא קודש ״
ושנת חמשים שהוא שנת יובל קודש ״ ומעשר
דגן ניתן ללויםכדכתיב • ללדללולבנילוי
הכה כתתי את כל מעשר בישראל וגי׳ לפי שהם
מעשר השבטים שהפריש יעקב מבניו • כדכתיב
וכלאשרתתןליעשראעשרטלך • והארבעה
עםאפריס ומנשה היו בכורות לד׳ אמהות •
לל הפירוש כשנחשיב גם אפרים ומנשה ריב גניו
הרי הם י״ד צא מהם ד׳ בכורות לד׳ אמהות
ישארועשרהויילה לוי מהם למעשרלכךכיתן
המעשר לשבט לוי • וכעין זהגאלשוןויצאדף
מ*חע*3ע*כ • לכך ט י ן להם מעשר דגן
ולפי שהנהנים עליונים זפנימים נותבים מעשי
מן המפשר לכהנים ״ ומצות עשה לעייר
והמנללהכהזיי}
אותואלא הכהן ניתח לבהמיק י
ומכללו מצות ל*ת שלאלעזוב
*!נותנים!לו מתני׳ כדי מיהי׳ פניי לעבוד עבודתו קנים יהששה יוצאים מןהקנה האמצעי להודיע כי
נ מ א מ & מ ד הלוי • ואחר ־״ זוכין משו .מן הןאעיקחממנה ומצאתיה • ופכי הניחת
ג^הה^מצןלית ל ל א יקהו חלק בארץ
!
,
ה ם ש
חרמ מצות הנרמדם בעשרת הדברות
מול נר האמצעי הנקרא נר מערבי כי השכינה
במערב והמנורה בדרום דוגמת האור הבהיר
לל כוונתו עלאורהחסד
ומזה מבואר ״
הנקרא יום:
ומ5
ית
ע ש ה
שיברך הכהן
בנשיאות כפים לרמז בעשר אצבעותיו עשר
כפירות ולהאצילהגרכ׳ מהם להודיע כי משם
מוצאות חיים ״ וכפי העניןהזה אמרו זיל
בירושלמי והי׳ כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל
מלמד שהתורה שנקראת ישראל • גתוכןתורת
אמת ״ וממי נידו ללדלל ומאי ניהו ״ תור׳
אמת דבר עמול על אמיתתו הפילמים ופעולתו
במחשבה ״ והוא עשרה מאמרותשבהןעומד
וגראגארם
העולם ״ והואאחדמהן •
כנגדן עשר אצגעות • וכשהי׳משהמריסאת
ידו נכווין כמעיט מולת י לל דלל מאוד
ככוונת הלב באותם מידת ישראל ובתוכה תורת
אמת י ורומז לו ביויד אצבעותיו שהו׳ מעמד
העבודה ״ ואם לא יעזר ישראל ולא •
לללא • יתקדשו העשרה מאמרות הלכך
וגני ישראל ״ וכאשר יביח וגבר עמלק וכי משה
הי׳עושהשיגברעמלק שנאמרוכאשר יניחידו
וגברעמלקאלא אסור לולאדסלשהותג׳שעות
כפיו פרושות לשמים )ספר הבהיר הובא בילקוט
יאזגני פרשת נשא בפרשת ברכת כמים ״
הלהלמהלמ נר׳ הטעם במה דאי׳ בזוהר
.פרשת יתרו דאםןר להדם ידו ל א בצלותא
י ^ י האי״י זיל לעל הרמת ידים .גדם
להארת המוחין ועיש דלאחר החורבן <יא
להשהות המוחין יותר מג׳ שעות לכך חסידים
הראשונים היו שוהיןשעהאחת קודסהתפילה
•ןלאחריוא;כ א ח י ל שעותנסתלקו המוחין
לכך אסור נשהות כפיו פרושות( עיכהלה ״
3
תב
יב
ולבונה
ומצות עשה לההרירהכהןלהס
ולהקנויר קטורת ״ הקימות כונס גאים •
מהם על הרהור הלג • מהם על החטא ״
אבלהקשור׳איכ׳ גאה אלא על שמח׳ שהו׳תוספות
רוח הקודש •
,
ומכלל *ע להרים הכהן
מ
ישבי ולעגור השמורות משמורות • שכן
בכלאלומגוכץ תיקון צרכי הענוד׳ ־ ומצי׳ ל ת
4
שלא יתעסקו הנהגים
בעבודת הלדםיולא
הלויםבעבודת הכהכים • שכלאחד ואחד
הוא דוגת׳ ב׳ דברים הפכיים לפיכןלא ית קן להם
לכנוס בה חום שאינו כלו ״ הנהנים ממונים
על קרבי וכפר׳ ולמך העם ״ ואמרו חדל
מקבל׳ ואילך מצו׳ כהוכ׳ שהשמיט׳ בזד כשר׳ •
ובכלמק;ם תראה יסמך ושחט לפי שהיוהכהנים
כמכעיס לשחוט •אךהלדםהיוממוכים ״ לל
ל ל ממונים :מ כ השיר ״ ורכים ומורים
כמשפט וכל זה הוא דוגמא ״ ועיזאמרותז״ל
בתולין ת*ר כשר בכהנים פסול בלרם ״ כהניס
נמומין פסולים גשכים כשרים ןלדסבמומין
כשרים בשניםפםולין • .נמצאהכשרנפהנים
פסולגלויםוכשר בלויםפפולגכהנים • ומיע
לקדשעצמם במים בעת העבודה כי הר כקל
קיושיכדכתינ קלוש הוא ״ ולהיר נישא
ביילה כדכתיב ל א בתול׳ מעמי ויקמ אשה •
ואומר כי אכית׳ מקדשו • ומדרכיגמילות
להטמא
חסד שהוא בכלל ועושה הסר ״
בקרובים האמורים בפרש׳ ולהתעסק בצרכי
קבורתם • והקדמות אעפיי שהם בגדר
הירא׳ הס נרמזים בעשרת התרות גאמרו לא
תעבדם ״ .וממה שצריך אתה לרעת מה
שאמדו רול בלר לעבר׳ ולשמר׳ אלו רקרנבות
שנאמר תעבדון את אלהים • ה<$ושמלען
להקריא
״י ־
חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות
להקריב לי במועדו • וזה מבואר כי הצמחים
בכל בעלי חיים צריכים לכיחות הראש כים
להגדילם ולהצמישם וסופן לשוב אליהם והכהן
הי׳' שלם בידיעתו זריז בכוונתו להמשיך הרצין
בעת העבודה )ללדלל והלדם( עיי שיר
הפה והכלי שהנשמה נהנת ומתקרבת בהם •
ועיי כוונת הכהנים לוים וישראלים שהיו על
היךכן ) ל ל נגמרת העמדה( כמו שאמרו
חדלבתעכיותכהנים )לדם וישראלים מעכבים
אתהקרבן ״ וממה שצריך אתה לדעת ) ל ל
דלל שמקטיריןעל( המזבח החלב המכסה
את הקרב והחלב אשר עלהכסליםוהיותדת על
הכבד)על הכליות המוכה בזה בכולם )גי׳
מולםכיכןלם( מסכימיםבהני ןמניי )גי׳
מורים גיוטאומטים( האדםמדרךהטוב ״
הכליות יועצות כמיש )תהיליםדיו(
בחנני זנסבי צרפה כליותי ולבי ואומר ל שם טיז
אף לילות יסרוני כלמתי • הכבד משלם כח
התאווה ומתפשטות באדם )ללוכן( החלב
המכסהאתהקרב • ואתכלהחלב המכסה
את הקרב ״ לל מיותר • כענין שנאמר
וישמן ישורון ויבעט )דברים ל*ב( שמכת
עבית כשית ואומר ״ איזבטיו ״ כי כסה
פניו בחלבו רעש פימה עלי כסל ״ הכליות שהן
מקור העצה והחלב אשר עליהן אשר על הכתלים
והיותרת המגץ על הכבד והחלבים כולו הי׳
מוקטרושגליסודולכפרעלחכוא הארםהיוצא
ממחשבות הכליות זמתאות הכבד ומשומן הלב
והדס כמו כן נזרק לכפרת אשר האדמה ״ לל
דללנפש האדם • אשרקיוו ״ ללדלל
קיומו י בדסכדכתיב ויקרא י״ז כיכפשכל
מ ל ד ע מ פ ת ה נ ת י כ • שם• הןאבנפשיכפר
וממה שאתה צריך לדעת כי הזבחים יש מהם
נאכלים לבעלים ןלכהכים והאמורים למזנח
כמו השלמים • ויש מהם נאכלים לכה:ים
כמו חטאת ואשמות וזריקות דמים והקטורת
אמורין לכפר העבירה ״ אך העולה כולה כליל
ולא הי׳ רשות לדבר גופני להכות ממכה לפי
שעיקרה באה על עון הרהורהלב בלבד ״
ולפי שהמחשבה היא המקור והתחלות הכל
והעביר המחשבה ההוא בהרהור רע הוצרך
לעלות עולה כולה כלילמכפשעדבשר יכלה
לשוב הכל רוח כמו שהיתה עיקר העבירה ברוח •
ועיזאמרז חיל הרהור עבירה קשה מעבירה •
ועיז אמר ישג״י על מה העולה באה על הרהור
הלב שנאמר )איוב א ( ויהי כי הקיפו ימי
המשתה וגו׳ כי אמר איוב אולי חטאו בכי וברכו
אלהיס בלבבם ככה יעשה איוב כל הימים
וממהשצריךאתהלדעתמפכי מההעולהבאה
זכר ולא בקבה והשלמים אם זכר אם כקבה •
ויחיד ששגג במצות ל״ת כשבה או שעירה ולא זכר
כי העולה הכוונה גאה למעלה מן המקום
שאתה לקיים גי׳ מהלם שמתחלקיס זכר ונקבה
אך השלמים הכוונה בהם למטה מאמיש
שמשם מתחלקים זכר ונקנה לכך אם זכר אם
כקנה • רחידששגג במצות ל*ת נקבה ולא
זכר כי מצות לית כנגד שמורושמורהוא כנגד
המידה ההיא הפייר • נ״לעהיר מחשנותיך
לזה • וממה שצריך אתה לרעת כי החטאת
והאשם דיכם שוהאך החטאת קרב ראשון
כדכתיב והקי׳יב את אשי לחטאת ראשןכ׳ • מפני
שהחטאת אמר לל דומה למילץ טוב מרצה אוי
ללדבר המזיגש בשנינו כמו שנאמר )הוש
ייד( קח) עמכם לברים)שובו אל ה ״ ואחי
באה
,
ע
,
חריג מצות הנרמזים בעשרת הדברות
באי עילה רזדזין גי׳ מהלם דורן • וזה
שאמרו רזילאמר לש )ללדללהחנואתלמה
באה קורם לעולה Cלפרקליט דיינה פרקליטו •
דלל יצא או ריצה • שנככס דורן אחריו •
וממה שצריך אתה לרעת כהן ששגג גמצות לית
מגיא פר • וכן סנהדרין שטעו גהוראה
וצריך מתן דמים על מזנח הפנימי והנשאר על
מזנח העולה כל זה לכפרת עון ולרצות הדנרים
החחנים הפנימי׳ והדברי׳ המןרגשיס החיצונים
כמו שההסכמות החטא עיי החח והגוף י
ועיין גגחיי מזה פ׳ ויקרא דףק״ל עיש •
ובעבור כיהדם מכפר על הכפש כדכתיגכי
בדם הוא גכפש יכפר הי׳ הרם מזה על הכפורת
ונותן על קרנות המזגח קטורת הסמים שהוא
כלידקורוחני ואומר ללוממה שללענין
תורים ונכי יוכה כי התורים צריכים להיות
גדולים ולא קטני׳ כי יסודם א׳ ״ הלה ואפשר
שללנסוד שלכלא׳וא׳ כלומר כנסת ישראל
נמשלה ליוכהלכךהיא|קטנה ואפשרשהתור
יותרגנוהבמעלה לכךצריכהלהיות גדולהדוקא
ואפשר שהם כנגד מאור הגדול ומאור הקטן ״
ואפשר עוד שהתורין מרמזין על התורה
כך כדרשגמדרש וננייונה עלכנסתישראל
שהס ת״תומ״לעיכ • ואמרוחזיל תחילת
הציהובשנזה ובזהפסולכיבתזדה הםגדולים
כל קטנים ונבכי יוכה הם קטנים לל גדולים
נכךאמרמןהבכי יונה י ועיין בזזהרצו
דף ך ו עינ שורה מיז • ואמרוחזיל כשר
בתורים פסול גנני יונה כשר גבי׳ פסול בתורים
והעירחחשנותיך כילזכאמרלעניין מוכרח
ומוצרי ; שללכיכלדנר1שהי׳גמעלהחמא
ילנאעלהחמא :מחימתן בצפון שהוא
יג
מקום הדן • ותודה ושלמים ובכול ומעשר
בכל מקום מן העזרה שחיכותן ״ וארז״לחוט
שלםיקראהי׳ שם כ ד להגדלנין דמים
עליונים לדמים שלתחתוכים הוא דוגמת מים
העליון ומים התחתון וביום הכיפירים סי׳
הזאת א׳ וא׳ למניין )נלידצילא׳למעל׳ח׳ •
למעה1והי׳מונהאחתא׳ןאחת • אחת ושתים
אחת ושלש להודיע כי המשכות האחת עם
כולם והכה זה מגוארלמשיכ • שלל מפני
מה לא נאמר אשה בעצרת כמו שנאמר בפרשת
תמיד וגריח ופסח וסוכות ״ וכן בה׳ וגיוס
הגי׳ )לל דלל וכן ביום השגת וכיום
הכפולים! לא נאמל בהם אשה כי אס והקרגתם
עולהלליחניחוח • הלהגםבלהלאנאמי
אשה אצל חלבן היום עיין בזוהל רלמ ע*ב
כראהדפירושו כמבואר שםדאישים אדכלי
באילנא דטוגיזחיי׳ והאי יומא באילנא דחיי׳ ואין
צרין|לאישי׳ וזהו אומרו בסמון אלא למעלה מהם
כו׳ עיכ( וגשעילי מוספים' לא נאמר בעצלת
חפאתכמושנאמל נשאל שעילימוספץ ל ו
כי כעצרת וריה • ללושגתויום הטפולים
אין הכוונה כקרבן אלא למעלה מהם • הלה
לל ניחשו כי מלת אשה נדרשגזוהרןגכתבי
האליזיל התקרכתהכקגהאלהזכר וןרי׳בי'
אשה וגאלו הימים למעלה מהם כלומר העלי׳
היא באתרדליתשמאלא כיבאלועולה הז*א
בדקנא לאריך עיכ • וכהןלל דללוכן •
בעצר׳לאנאמר בומ*אתלנישאץ3ויצרהרע
ועלץ נאמר )תהילים קיד( יתמו משאים
5ה *
חד-ג מצות הנרמזייס בעשרת הדברות
דרב אידיאמרבכל הקרמות כתיב חטא הדכורא מתגבורת טיפת הזכר שייזריע לובן
ונעצרת אין כתיכחטא אמרהקב״המכיון אחרטתזריעה הנקבה אודם ולכן טפתהזכר
שקבלתם עליכם עול תורה מעלה *כי עליכם הבאהבאחרוכ׳ מתגברו׳ עלטפת הנקב׳
כאלו לא חטאתם מימיכם ״ כראהמזהדיזם ויןלד׳ זכר ואץהט,מא׳כמשל ״ אנליילדת
התויהמרם לנטול היצרהרעובתדרש שירא הנקנה • הואכשהז:רמזריעתח־ל׳והכקל
השירים דף ן*גע'גע*ש ע*כ( ומיעיאשון באחרול ומיזגבל טפת הנקנה ולכך השומא׳
ללדהאי ראשוןקאינענץקדמות ״ לערוך נמשכתכפ ים • .ומ״עלקרש נכורנהמה
אש למזבח לעולת תמיד ״ ומצות ל*ת של»ז ווהורה ולהקריבו • כדכתינ )במדבר ח׳(
לכבות אותן • עיולת ״ ללאפשרשמכה ביום הכתי כל ככור בארץ מצרים הקי־שתי
במעינו מיו לית rובכללו להזתן לקכות אותם לי ״ והוא בכלל אשר הוצאתי אתכם
ממנו תמידין בכל שנה • וליתן מחצית השקל מארץ מצרים • ולפדות בכור אדם •
בכל שנה ושבה • ללדלל בהיפוך :להקריב ולפרו׳ פטר חמור ״ לפי שאומו׳ע1לם כמשלו
תמידין בכל יום רום ־ וכהן גדוללהקייב לחמור ״ שנאמר אשר בשר חמורים בשרם
מנחה בכל יום כי המכפר צריך להתכפר בכל וגו׳ • וישראל לשה שנאמר שה פזורה
יום ״ ועולת יחיד זכר תמים • וחטאת ישראל• והכה במצרים בכורי אדם ובכורי
ואשם • ןשלתיםקרבן • ללדחסרתודה בהמה ״ מכתיב ויהרוג ה׳כלבכיר*3רץ
וקרבן ל ד שטעו בהורא'״ וקרבן יחיד מצרים מאדם עד בהמה ולקח בכור ישראל
יזטאת ״ אם שגג במצו׳לת שעירה או כשבה זכר ) י ׳ ח ת ( בכור מצר״ם שכאתר ביום
ואשםתלוי ״ ואשם מעילה • וקרבן עולה הכותי כל בכיר בארץ מצרים ׳יךשתיאותם לי
ויורד י• להתודו׳בשעתע׳ • לל עבודת מכתיב קדש לי כל בכור פטר כל רחם באדם
הקרגן • וקרבן הזב וזבה והיולדת •וימצורע ובבהמה • וכןצוה לפרו׳ פטר חמור מכל
היולדת הם טומאות המפןרשו׳ מןהמףנעון בהמו׳ טמאים לפי שמצרים כמ^לי בהם •
אב הראשון ואם כל חי ולכך צריכים כפרה • ואס אץ רצון ישיאל לפדותו צ5ה והעדפת •
ומה שאתה צריך ושה דיגילת ישראל הראוי להקייב ע׳גהמזבח
ומצורע על לשון הרע •
) ל ל ד ל ל והעדיפה( זכר לבכורי מצ ים
לדעתכיה׳ דברים • ללדמים • טמאים
וקרבןהמוספין מוסף
הם שמראיהםנזמים לאדום • והכומהללבן שהוכ במצרים •
מהור • והכה החכהים בקיאים ומכירים שגת • ו ל ח י ומ!ש • וקרבן מנחת השומר
במראה אם • ללדלל הי׳ כוטה לאודם היא ממחרת הפסח עם כבש :וקרבן מיסף
מןה.-קיס דחזקתומצד שמאל • ^הואדם עצית • ושתי לחם והקרבכות הקרעים
או אם היא בגלל י ומוסף ל ה • ו ת ס ף י ן ל ב ;
הבא י ן החדר ומן העלי׳ •
נוט׳ לובן שיזגךו מצד ימין וטהור • וטימא ולעשו עבודת היים ״ ומיסףחגהםוכןת
ושיהרב*י3ה כפליים מנזכר ״ ןכןהדץכי ומוסףש7,כיעצרת ״ ולחגנ-לים
ושנשתן
\
י•
לל
1
ו aיג מצו׳ הנרמזי׳ בעש! ׳ iו! wו! 1
ושלשחן בכללאשר הוצאתיךמארץ מצרים ״
כי עיקר הרגלים הם זכרליציא מצרים •
ולגמר חמץ ״ ולספר כיציא׳ מצרים• ולשחוט
כנש פסח ולאוכלו ״ ולעשות פםח שני •
ולאכול הפסח עם מצה ומרוד כלאלו נכללאשר
הוצאתיך • ומהכשר הקרנן לתקוע עליהם
בחצוצר! כדכתיכ והי׳לכםלזכרון • ולמלוח
אותם ולהקרינם מיום ח והלאה • ולהיותו
׳תמים • ולהקרינכלהקרננו׳חוגהאונדכה
ברגל ראשון שפגע נו • ולהטפלנהםלהניאם
לנית הנחיר׳ ״ ולפה׳ קדשי• נעלי חיים
ולהטפלנקרגנו׳
ויהיו מותרים באכילה •
חוצה לארץ להניאםלנית הנחירה • והמעשר
קיוםנ״לדציניהי • קודשנדכתינהעשירי
יהי קודש • ולהיות התרומ׳ )ניל התמורה
קודש( ולאכול אהרן ובכיו שירי מנחו • ״
ולאכול נשר חטאת ואשם • ולשרוף בשר
קודש שנטמא • ולשרוף נותר וגגדרהקמן
הככורים שמעונין הנחה אצל המזנח ״ והקריא
גםהואדרך הקרכןשקוייןכמעשהגראשית ״
ומגדר העגודה משפטהכהכיםמאתהעםכדי
*יהיו פנזים לעגוד עכודתם תרומ׳ גדולה •
וחלה ומתנו' כהונה הזרוע והלחיים והקיבה
וראשית הגז ושדה חרמים ״ ומכללו מצות ל*ת
שלא למכרן • ושלא לפדותו • כרכתיבלא
ימכר ולא יגאל כי תרם קודש קדשים הוא לה׳ •
ומעשר דגן ללוים ״ ולהפריש הלוים מעשר
'מןהמעשרלכהכים * וויחמעשר :ומגדר
האהנ׳ להדמות האדם בדרכיו לנזראזכדכתיב
והלכת גדרכיו ״ וככלל בועכין הקדושה
׳ להתרחק מן הטומאה ״ ולטהרמהםשגכולם
,
,
,
,
,
,
,גאמר והייתם קדושיה ט^דושאני ה׳ •
יד
להיות הנוגע בנגלה טמא ״ להייו׳.שמונה
שרצים מטמאים • להיות האוכלים מתטמאיס
) וכןהוא גרמב״ם מצוה צ*ח ( להיות הנדה
טמאה ״ .היולדת טמאהככדה :המצורע
טמא ומטמא * בגד המצורע שמא ומטמא•
גיתהמכוגעמטמא •"״*הזג מטמא •ישכבת
זרע מטמא• זכהמטמא המת מטמאימיהכדה
מטמאים לאדם מהוד ומטהרים מטומאת מת
גלכד :והטהרות מכל הטומאות כמי המקוה•
הטהרהמו הצרעת געץ ארז • גמימקוה •
נ״ל גאזוגיוגשכי התולעת וגציפורי מצורע וגילח
שעריו ״ עיין מצו׳עשהקי׳ג ״ וידוע
לנלהדגרים האמורים גו :ומענץ והלכת
בדרכיו • הנזיר שנקרא קדוש כדכתיג קדוש
יהי׳גדל פרעשער ראשולפישהואמעיןדוגמא
של מעלה כמו שאמרו חז׳ל במס סוטהת״רה׳
נבראים מעין דוגמא של מעלה וכולם לקו בהן *
שמשוןגכוחודכתיבדםרכחומעליו • שאול
בצוארו דכתיב רקח החרג ויפול עליו ״ אנשלום
בשערודכתיג )שמואל3׳ י*ד(וכאבשלום לא
יהי׳אישיפהגכל|גכול|ישרא׳להללמאודמכןרגלו
ועדקדקלו לא הי׳ גו מוםוגגלחו את ראשו
והי׳מקץימיסלימים אשריגלחכי כגדעליו
וגלחוושקלאתשערראשו מאתים שקליםגאגן
המלךתכאאכן שאכשי גוגרייואנשי ציפורי
שקליםבהלפיכןכתלה בשערו *נאמרויקרא
אכשלזםלפני עגדי דודואכשלום רוכב על
הפרדהתמתשוגן האלהוגז׳ ויחזקראשוגאלה
צדקי׳געיניודכתיכ זאתעיכיצדקי׳עור י
אסא ברגליו דכתיב ויהי לעת זקנתו מלה את
דגלץןאמררביהודאאמר רבשאחזופודגרא •
)כפיהעכיןשרמזוגנזירהיאמצו׳ל*^ • שלא
מי^ו
):) :) (:
,
,
תרי־נ מצות הנרמזים בעשר׳ הדברות
אכירה * ומכללו.לא תעשה מלא יתעלם יי
וליינם אשת אחיו ־« הוא חסד עם המתים *
כדי שלי להכרית ולמעט דמותו מן התמונה
הכוללת כל התמונות ולתת לו שם עולם אשר לא
יברתללאו להחליצה ונרמזותנמילתולשומרי
מצותישזו שמירת היגום או החליצה ^ הלה
לל פירושו באשר שהמיינם עושה חסד עם
המתים כלל והפסוק אומר )שמותן׳(
ועשה יוסד לאלפים לאוהבי ולשומרי מצותיעיכ
עלהמייבםאועל הח^זקאישהיא אליו חדה
ככגדמדה • ואפשרשכזובתוכפימהשאיתא
בזוהר ובכתבי האר״ידל שהסוד היבזםהיאעיי
המ״ן שיש ביבם משרש כשמ׳ אחיו המת ועיי ימ*ן
דשדי בה בעלה מוריריןבכווכתם כשמת אחיו
המת וכן החליצה שחילצת מחכו הנעל שהוא
בגממריאקלא עם המלהאהי״ה דהי\*ןשהיא
המין משורש נשמת אח ו המת נמצא כי המצות
הללו נעשות בצד נקבות בנשמת המת וכל
שמור נרמז בט״ק לpאמר שמרמז ולשומרי
מצותי על החליצה והיבום ע*כ הלה (
ומכלל אנכי לאבי כל ע*? ומשמשיה ״ ולהרוג
אנשי עירהנדחת ״ ולשרוף את העיר •
ולאבדז׳ עממים •־ ולזכור מעשה עמלק
תמיד שנאמר )דבריםןיז( ולא ירא
אלהים • הלה לל שזה ראי׳ שהיא מכלל
מצות אנכי לזכור מעשיו באשר שלא ירא אלהים
וממיע לל
>לכ( • ולהכרית זיעו •
ומכלללאתחמוד להשיב את הגזל • ומיגג
מכלל לא תרצח לערוף את העגלהןולהתורזי*
עלי׳ שלא ידעו באותו רציחה ״ ומהכשר
אותה מצוה שלא יעבוד אותו מקום • ולחקוי
תקיפו פאת ראש ״ ושלא להשחית פאת הזקן•
ושלא להשחית דבר מתיקזנו וישאר בו באותו סי׳
)כלומר שישאר בו סימן שהוא מעין דוגמא
מלמעלה ״ מיעלגלח הנזיר שערותיו על
קרבכותיואואםיארעלוטומאה • ומדרכי
הקדושה להתקן יד באחנה • ולתקן יתד
גנאמרזהי׳ מחניך קדוש :ולשחוט בהמה
ועוף כדכתיב לא תאכל כל נגלה כי עם קדוש
אתה ואזמר )יחזקאל ד׳( הנה נפשי לא
מטמאה ונבילה וטריפה לא אכלתי • ומגדר
הקדושה כמוכן לבעול בקידושין כדישתהי׳
קנין כספו ומיוחדת לו ואסורה כהקדש לכל אחד
ואחד • ללדללואשה • שהיאקכץ כספו
לל ומצה לפטזר י ותה לגיש|3שטר כדכתיב וכתב
לה ספר כריתות ואומר )ישעי׳מיט( כה אמר
ה׳ איזהספר כריתותאמכם אשר שלחתי׳ לל
ממגיאזההפסוקלראי׳שהגטהוא לכלהדמות
בדרכיו מדרכי הקדומה ״' ומגדר הקדושה
והטהרה י לעשות לסוווה כתורתה והכי
בכלל גמילות חסר • שהוא בכלל והלכת
נדרכיו כמו שנאמר ועושה חסד • לקט •
שכחה ופיאה ועומר שכחה • ולהניח עוללת
הכרם ופרט הבצר והעלה ל כראהלמהלם
)ה*1כקה ״ לעבד עבריולאמההעברי׳ •
ולייעד אמה • ללאותה אם רצה ליעדה ״
לפדות אותה • ל ל בגדעון כמף • ולהשיב
המשסן לבעליו * ללכסות יום ביום וכסות
לילהבנילה * כןהואברמלםמצוהלא *
ולייזןשכרשכיר בזמנו י ולהיות השכיר אוכל
בזמןשכירתו י ולעזוב * לללפרוקמשא•
ולהקים נ״ל
מעלתבירו או מעל בהמתו *
המשא* עלהכיהגלמהלםהגהמה* ולהשיג עדיםשמעידים ״
להרוג בדרישפובחקירה
את
J Tמצח! הנרמזים jעש! tn u ).in
את הנפש ולהרוג ע ד ם זוממין • ולהכין
שש ערי מקלט כדכתיב • במדבר ליה ״
והיו לכם הערים האלה למקלט מגואל ולא ימות
הרוצח ולהגלות הרוצח ההורג בשגגה ״
זנתחללויס עריםלשבת )ומאחר( שגם
הס קולטות זכר שלא יוכלו להפסיד אדזםתוא
מצות לתשלאימכר לעולם • ולעשות מעקה
כדכתיב • דברים ך*ב לא תשים דמים
בביתך • ומ״ע )כ״ל ומכללה( שללא
תשא לקיים מה שנדר וכל דיני נדרים ולא לאחר
אותם ״ ומכללם מצות ל*ת שלא להקדים
תרומה לבכורים ומעשר שכי לראשון כדכתינ
שמות ךבמלאחך ודמעךלאתאחר ואמרו
חזילת״ר חומר בכדרים משבועות וחומר
בשבועות מבנדרי ״ חומרבכדרי׳שהכדרי׳
חלים על דבר מציה כדבר הרשות מה שאין
כן בשבועת ואמריכן בספרי פרשת ראשי המטות
&פרש בין כדרים לשבועות כדרים כנודר בחיי
המלך ובשבועות בשבוע ״ לל משגע במלך
עצמו ואעפיי שאץ ראי׳ לדבר זכר לדבר ״
מלכים ב׳ ב׳ • מיה׳ וחי כפשךאם אעזבך
הלה לל שכוונתו כאן למה שמבואר בכתבי
האלי זיל שהנדר גבינה והיא נקיאת סיי
המלך והשגוע גמלך עצמו שהוא זיא וגינה הוא
נפש הזיאוזת הזכרלדגרחיה׳ זחי נפשך
ועיין כזיהר
וקאי על הכיכה שכתוך הז*א *
בלמפנחסדףרלה ע״אלמטה זגלמפרשת
יתרודףלאעיבעיסעיכ ״ ואמרעודחומר
בבדרים מבסכועזת כיצד האומר קוכם סוכה
שאיבה עושה לולב שאיכה נוטל תפילין שאינה
מכיח גכדרים אסור לעשותה אעפ׳י שהן מצות
משמעןת ,מןתי לני שאין כשבעין לעגןר על
ט!
המצוהכיזהכ*לוהואזה ״ כיכרי דברשאין
לו קצבה והו׳ למעלה מן המידות ולמעלה מגכץ
המצותולכךכחו גדוללגטל ולעקוי המצוק
והשגועו׳והמצו׳ הם המירו׳ ובעבור זה אץ כת
בשבועה לעקוי את המצות ולשין שכועהתוכית
שהיא מלה חצובה משבעה בעביי כי משם
הסתפקו׳ המירו׳ י ולא הוצרכו להזכיר אמן
בבהימלפישהי׳ השם כזכר לפכים מאסקופת
העזרה בכתבו והיתה הי מן כיל דצ׳׳ל היחןד השם
מנעת כיל מכעכת ונזכרת עכשיו'לא כזכר
איה
השם אלא דכיכויו הוצרך לומראמן :
עבין זה אין לו חיבור עם מה שלמעלהעיכנראה
דש כאן חסרון ואפזר שלל ומה שהשבוע הוא
דוקאבשם משאיכ בנדרים לפי *הנדרים
למעלה מן המידות שאץמזכירץ את השם רק
במקדש ולא בגבולן משא*כ השבועות שהיא
בהיא אחרונה אדני שנזכר לכך צריך ל כ הזכרת
השם ומה שאמן היאשבוע׳ כדכתי׳ואמרההאש׳
אמן אמן הוא לפי שאמן הוא יחוד השם ולכך לא
הוצרכו וכו׳ או אפשר שצ״ל ומכלל לא תשא לשוא
הוא שלא להגות השם באותיותיו רק במקדש ול&
נגבילין ולא הוצרכו כו׳עיכהלה :עןדלל
דלל מזכר השם ככתבו זהי׳ היחוד דהיינו היא
אחרונה עם שלש אותיות הראשונות ועכשיו שלא
נזכראלאאדני והשם בכתבו לא כזכר ובמ&
שעונהאמן שהזאגי׳ הוי׳ ואדני נזכר היחוד
וגדול העונה אמן יותרמןהמברךכיהואחינול
וכןלל וכאן
עשר ספירות וייחוד הכל :
מת פרשת הדנר יותר כיל פירושו כי גם בקריאת
אדני ובכתיבת הוי׳ ישחיגוררחודכלל בתחיל׳
עשרתהדבתת לזיאכיבכאן מתפישתהדבי
יחרהןאיל לבעילת אמן שהיאגייהוי׳אדכי
1מניה?
חרי־ג מצור! הגרמוים בעשר ת ״ברי
ואיע
שניהם מנעים ונזכרים גיחוד ?
נ ל מ ל מ ״ ומיע ערך אדם וערך גהמה וערך
בית י ומקדיש שדה :ולהוסיף המועל
או האוכל ת ח מ ה חומש על הקרן :ומיע
היוצא מלא תגנוכ לצדק מאזנים עם המשקולת:
ומיע ל ל היוצא מלא יהי׳ לך אלהים אחרים למנו׳
ל ל ד ל ל מישראל ולא
מלך ישראל ל ה :
מאיה שהואלת מאומות העולם • והיותר נר׳
דמוכהכאןמצוהלה ״ דנתיג דברי׳ ייז מקרב
אחיך תשים עליך מלך ל ל פירושזכיגכללאלהים
ל כ דיין וכל שר ומושל ואיכככללכו לכשלא
יהיה לישראל שום שר ומושל מאחרים הייכו מן
האומות :נראהלמהלם לכדוק כסימכי
יזגגים :לגדוק כסימני דגים :לבדןק
בסימני הגהמה נין הטמאה וגץ הטהורה בכל
אלהכאמר והייתם קדושים כדי לטהר הנשמה
המשתפות :נ ל מ ה ל ם המתזנת :וליכ
הממשכת מן האוכל לפי דקות׳ הצלול והדק שגו
כיסוי דם לחי׳ ולעוף :שלאדמסלקדם :
ללשלא לאכול דם ושלא לאכול חלג הקרניים :
מיגהמזכח :והשלוח :ל ל והשלוח הקן :
ובכלל זכור את יזם השבת לקדשו ג לשנותנו
כדכתיבויגרך אלתיםאתיום השגיעיזיקדש
אותו כי בו שגת וכו׳ :ובכללו שביתת המועד׳
שגם הם :ל ל כקראים קודש כדכתיג מקרא
קודש :לשבות גראשון של פסח ולשביעי :
ולשגות
ל ל ש ל פ ס ח וליום חמשיםשלן :
ביזם ראשון של חודש השגיעי :וליום צום
*עשירי :-וביום הראשון של חג וניום D׳ בו •
ובכללו לקדש חדשים :ולחשוב ל ל ולעבר
מרשים ושנים נ ל ד שכל המועדים תלויס גהם:
*נכלל זכור אתץם השנת לקדמן :לחמת
יובלושמיטין :ולמכות מקצילהעומר עד יו'
כ׳ ) :מכלל ויום השביעי שבת לה׳ אלהיך *
להשמט קרקע ב&ביעיתשהוא כנגד האלף
הנקדא יום השבת :כמו שאמרו חזילשיתא
אלבין שכין הזי עלמא וחד חרוב שנאמר וכשגב
ה לבדו ביום ההוא :תניא דרג קטינא כשם
שהשביעית משמטת שנה א׳ לז׳ כ ן העול׳משמטת
אלף אחר ר אלעים שנאמר ונשגב ה׳ לבדו ביום
ההוא :ואומר מזמור שיר ליום השבת ליום
ואומר כי אלף שנים בעיניך
שכולו שבת :
כיום אתמול כי יעבור י זתיע לשבות בשנה
השביעית עבודת הארץ :ועבד עברי יוצא
חפשי בשביעי :והנרצע ביובל :שנאמר
למען ינוח עבדך ואמתך כמוך :ל ל הפירוש
כשם שאתה נח בשביעי כן ינוח עבדך ואמתך
בשביעית או ביובל • ל ל דלל ובכלל ולקדש
השבתבשביתתם :וליהן גא לה לארץ גשנה
זו שגס הוא נקרא קודש שנאמר ויקרא ך״ה
כי יובל הוא ק .דש יה״ה לכם :כיכחושהיובל
ל ל ד ל ל מחזיר ה א ק לבעליו הראשוכים כן אחר
כ׳ אלף שנה יוחזר הכל לסיבה היאשובה כי מדור
לדור אחר ל שנת״אלף דור כ׳ אלף שכה :והיותר
נראה ד ל ל כמו שהיובל ל שכה כן מדור לדור
אחרכו׳ :ועיין בזוהר נשא נאי׳דףקליועיא
מחללא תנינא זכו׳ ל אלף דרין כן׳ ואפשר משום
דלא אמר שם נ׳ אלפי ד ד ן הכי פירושו כלומר
דמתפשט האיל לאלף דרץ שהם ל אלפי שנין
זכןתואאומרלל נוצרחסדלאלפים לאוהביי
ולשומרימצותיו ללולאלפיםהואלאלף!חי
שנאמר דנר ציה לאלף דור :ונאמר ושנתם
איש אל אחוזתו ואיש אל משפחתו תשובו״ ןאומר
גשנתהיןנלהזאת ישוב השדהלאשר קנהו מאתו
לאשר
:
:
תריכ מצות הנרמזים בעשרת הדברות
לאשר לו אחוזת האיןללאםאותו קונה קנהו
מאחר)אחר מאחר אפילו עדמאה ישוב השדה
לאשר לז אחזת האיזכפי דרךכלא׳ ואי
ישיב השדה לאשר קכהומאתו עדשיגי*
לבעלים הראשוניםחה שאמרבלשון אחוזה
שהרבה ישבץ אחוזה לנחלה • והוארןמזכי
גביה מעל גבוה שומי־וכמושאמר החכם
הכלהי׳מןהסיבההראשוכה והכלשבאלהסיבם
הראשוכה ״ ועיין כפירושו לחומש פרשת
בהר עלפסוקשכת לה׳ • ומ״ע לתקן*
בשופר בתחילת שבת היובל נדרך שתוקעץ
בערבשבת ״ מ״עהיוצא מלאתעכהלהעיד
ג ל ד למי שלא יש לו פדות ובכלל אנכי ה'
אלהיךאי קכאהוא ירע של תקיעת שופר
להעביר הכעס והחימה ביום הדין שכל באי
עולם עוברים לפכיז כבני מרון מה שאתה צריך
לדעת כי הקלהי״ת מנהיג עולמו ע״ מידותיו
הן לרחמים הן לדין • וכשהיא מרחם על
בריותיו בדרן אחד מדרכי היחתים ״ פועל
הפעולה ההיא במידת הרחמים • וכן בש־נת
הכעס תתגלגל גם היא עיימיה ולכןאמר
בתפילת ל ה ויגולו ר^ייןעלמדותין •
ולרךבאהחקיעת שופר וכר דם גן תחתיו
שלהקב״ה ״ ה ל ה ל ל להזכיר דין ורחמים
התחעהוהשברים דין והתקיעה רחמים ואנו
מזכירים ומעוררים מידותיו?להקלהליליץ
טובבעדיכו • והת־חיע׳ לעולם היא באחי וכה
שהוא כנגדמידת הלחמים כדי שיתגוילו
רחמיועלינו בשובינו מחטאייגו ויהפוך מ*ה
למידתהרחמי׳ ״ ובשעועין • בלמילם
וכשמייעץ עלה בדין ל ל י ללשכאמר עלה אלהי׳
נתתע׳וכויןמהשופיעו^גתגךע׳ & tנק*ל
1
טז
שופרכרתמיםשכאמרה׳ה׳אלרחוםוחנון *
ובכלל קנא תצות עשה על הרוגילד סקילה
שריפההרג וחנקותליי כבוד המקוםויראתו
לקבור התלדסביומו כי קללת אלהים תלוי •
לאיהי׳לךאלהים אחרים היא מצות ד ת שלא
להעלות במתשבהשישאלהי אחרזולתוובכלל
זה שלא למכות על ישראל מקהלגויסלל ריל
הלהלל
שלא יאמץ *מוכת האומות •
הפירושכיפלא למכות עליהם ככרי כבר כתב
לעילוכאןמחדששלאלמנותאפילוישראלשאינו
מאמין אמונות ישראל ״ וזה אמרן מקהל
גרם'כלותרמקהלשעזשי׳מעשיגןים)ו3רמלם
מצזהשס״ב מקהל גרים( • ולא ירבה לו
כשים ג׳ לללככעכין שנאמר כשין הטו את לגגו
ולא ירבה לן כםףכדכתינ דברים ח׳ וכסף
וזהב ירבה לך וכל אשר לךירבהורס לבבן
ושכחתאתה׳אלהיך ־ ואומר וכסף הרבית
לים וזהבעשוייבעל • ובכללו שלא לעשות
פסלומסכה )כ״ללעצמז( ולאיעזואחרים
לו ״ ושלא לעשות עיזאפילו לאחרים •
ושלא לעשות צואת כויאעפ״י שאץ עובדים
אותם • ושלא להשחחוית לעיזאעפ״ישאץ
דרך עבודתה בכך • ושלא לעבוד עיז בדברים
שדרכה למגור בהן ״ ושלא להעביר למולך *
וגלאלעי־ות מעסה אוב • ומעשה ידעוני •
ושלא ופכוא אחר עיז • ןשלאלהקיסמצבה י
ושלש ליתן אב משכית • שלאלטעיזאילן
במקיש • ושלאלשבעגעובדיללגעיז י
שלאלהרים\
ולא ממביעין אותר ללבה
לל ליייח בבי ישמזלאחרעיז • ושלא
ל סיתארסמיכר^לכןהואהימנ* 1 1 /
צ א ה מ ^ ת • : .ןמלאלעזו5ה5ץי<מסיפ
,
0
הן3
חריג מצר הנרמזים בעשר הדברו׳
ושלא להציל את המסית אלא עומד על דמו ״
ושלא ילמד המוסת זכות על המסית ״ ושלא
המוסת ללמוד חוגה על המסית אם יודע
לן חונה ״ ושלאלהנות מציפוי נעגד •
ושלאלננותעירהנדחתלכמותשהי׳ :ושלא
להטת גממון עיר הנדחת י ושלא להכרת
מעיז וכל תשמישה ובתקרובת שלה ״ וניץ
שנתנסךלה י שלא להתנבא בשמה :שלא
להנגא שקר ושלא לשמזע למחנגאגשקרבשם
<נ*ז *, :זלאלמנועלהדזגנגיאשקר :ןשלא
ללכת בחוקי עיז ולא כמנהגזתם • שלאלקסום
שלא לעונן שלא לנחש שלא לכשף ״ *לאלהחיות
שלא לשאול
מכשף ״ שלא לחבר חבר ״
נאוגשלאלשאולנידעוני :שלאלשאולגחלום
• ס המתים • שלאלכתוג בגוף ״ שלא
לשכון כארן מצרים לעולם שהיא גורמות להטות
מדרך האמת כדכתיג ףקרא ייחכמעשהארץ
מצרים אשר ישגתםגה לא תעשו :שלא לכרות
ושלא להחיות אלם מז׳
בדית לז׳ עממים •
עממיםכדכתיג דגרים ך׳למעןאשרלאילמדו
אתכם לעשות ככלתועכותם :ושלא לחון
לעובדעיז ״ ובכללמיעלהלוות להם גריגית
שנאמר לנכרי תשיך :ושלא להושיב מיז
בארצינז :ו5לא להתחתן געזכדיעיזכדכתיב
שמןתליר ולקחת מבנותיןלגניך ןונובנותין
אחריאלהיהן והזנו את ,בניךוגו׳לגל״ת :
ריללגבכלל לא יהי׳ לך :ומכללם מצוה
לעבוד בעבד מעבי לעולם ״ ושלא ישא עמןן
ושלאליתןלהם
ומואב לגת ישראל לעולם •
שלום נעת מלחמה כשרור נלמהלם נשאר הגוים
בןהואנרמלם :כל אלו נקראו שונאי
*מקןסלנכללים במיל׳ לשןנ אי ועלינו לשנוא את
שונאיו
שונאיו דכתינ תהלים קליט הלא משנאיךה׳
אשנא :ואומר שם :תכלית שנאה שנאת•
לאדנים היולי :ומכללו מצות לית שלא ישכח
מלננינו עכין עמלק שנאמר בו ולא ירא אלהים :
והוא בכלל אנכי ובכללן שלא ייראו האנשים מן
המלחמה ולא יפחה מאויביהם כדכתיבלא
ואומר לא תיראום כי ה׳
תעחץ מפניהם :
אלהיכם הואהכלחם לכם ז ומיע למשוח
הכהן למלחמה לסדר להם דברים אלו :ומכלל
לאתשאשלא לשבע עלכפירתממון :ואכו
מוזהרים על ברכת השם :ועיין ברמנים
מצזתלתס׳ :ושלא לעבור על שבועת בימוי:
ושלא לשבע לשוא :ושלא לחלל את השם ושלא
לכסות אות :ושלא לעבור אדם על דברים
שאסרעלכפשו ״ ובכלל כבד את אביך ואת
אמך י• מ*ע של הקלה ושנינו נר׳ למוהרים של
כבודהקלה ושכינת עוזו כמו נאמרו חזיל גוזל
אבימאמז ג ואומראיןפשעוגו׳איןאמואלא
ובכלל
כנסת ישראל ואין אביו אלא הקלה
שלא לאגד בית המקדש ובתי כנסיות ובתי
מדרשות ״ ושלא לחלל אבני מזבח לגנותם
אמי גזית שנאמר שמות ך כי חרבך הנפת
עליהזתמלליה :ושלא למחוק את השם :
ושלא להשבית
ושלאלאגד כתבי קודש :
שמירה סגיגלגית המקדש :ושלאלמום
ושלא יכנום בעל מום
כהן להיכל גכל עת :
מן המזגח ולפכים לצד ההיכל :ושלא יעגור
בעל מום ושלא יכנום שתוי למקדש ןשלאיורה
ושלאיעגוד הזרבמקרש :ושלאיעגודכהן
ממא :ושלאיעגודכהןשבוליוםעדשיעריב
שמשו :שלא יכנום טמא לעזרה :ושלא
ימןס <מאלמח;ה לףה:ןשלאלהקטירולהקרי3
:
חרייג מצות הנרמזים בעשרת הדברות יג
ושלא ולאתרומהוחזה ושוקשלאנילתאכלמכחתההן
עלמזבחהזהבאלא פעםא׳גשנה ״
לעשות במתכונתו שמן המשחה • ושלאלהוצי' כןהואמצוהקליחגרמבים • כי גז׳ המכפר
בדי הארון כדי שלא יפתחנו נלמהרימיפחתנו והמרצה בין ישראללאביהם שבשמים וצריך להיו׳
מוסדר תיקונו ״ זשלאיזח הוון מעל האפוד קרגנו|כליל • שלא לגזוזהקדשים ושלא לעכור
ושלא להעלז׳ קדשים בהם ושלא לאכול בשר חמאת הנעשות בפנים :
ושלא יקרע המעיל •
נחוץ ״ ושלא לשחומ קדשים בחוץ ״ ושלא ושלא לאכול פסולי המוקדשים שהטיל בהם מום
להקריב בעלי מומץ למזבח כמו שנאמר בקבלה• בכווכה :ושלא לאכול מעשר שכי •י של דגן
זבי תגישו פסח או עזר אן חולה ותירוש ויצהר חון לירושלים • ושלשתן ג׳מצות
מלאכי א׳ •
אין רע הקריבהו נא לפחתך ושלאלהעלות בעלי לית • הרייקייחכילדצילקמיחביןהכל -
מזמיןלשםקרגן ״ ושלא לזרוק דם בעלי מזמין והטעםמפורשגהן :דבריםיידלמק תלמד
* yהמזבח י ושלא להקטיראימזרי בע״מ ליראהאת ה׳אלהיןוגו׳ ג ושלאלאכולגשל
בעימ ושלאלהקרי׳עובר״ושלאלהקרינבילבימ תמים חוץ לירושלים :ושלא לפדות בכור
מיד Pהוא ברמנים מצוה ציו מם • הגזים גהמהטהורה :ושלאלמכור מעשרבהמה
ושלא ניתן מום בקדשים כדכתיב שם • ואמרתם ושלאיאכלו הכהכיםחטאתואשםמוץלעזרה :
במה בזינז ממן מגישי על מזבחי לחם מגו*ל ״ ושלא לאכול בשר העולה ״ ושלא יאכל זר
ושלא ילין הנבילה על העץ • ושלאיקריב בשרקודמ הקדשים • ושלא לאכולגשל
קרבן תפלמנלימלח • ושלא להקריב שאור קדשים קלים קודםזריקת דמןכמו שכתוכ
) שמואל א׳ ג ׳ ( בערם יקטירו! את החל*
שהוא דבר שנשתנה ממהותו ומורה על עבין יצר
הרע • אןניוס כ׳ קודש ונו יתבטל יצהיר ודו׳ואזמר זתכגדאתבכיךלהבריאכםמראשיפ
לללכן כתיב בו חמץ תאפינה • ושלא כל מנחת ישראל לעמי ״ ובכללה שלא לאכול
להקריב דבש • ושלא להקריב אתנו זונה פת תבואה חדשה קודם פסח י ושלא
ומחירכלב • ושלאלהמיר • ןשלאמנות לאנולכרמל מתבואה מדשה וקלי מן החדש י
מקרבן לקתן • ושלא להאכיל בשר פמח לגר שנאמר ויקרא ךגולחם וקלי וכרמל לא תאכלו
תושנ • ושלא לאכול הערלבשר פסח • עד עצם היום הזה עד הביאכם את קיגן
ושלא להאכיל בשרפסח לישראלשנשתמד ״ אלהיכ׳תואהכנש הבא עם העומר • ושלא
ושלאיאכלאדם שנטמאבקדשים* ושלאלאכול יאכל בכורים קודם הכהה בעזרה • ושלאיאכל
מן הקדשים שנעמאו י ושלא לאכול נותר מעשר שני בטומאה • ושלא לאכול מעשר
ופיגול ־ ותתמהלאיאכלזר • ושלא יאכל שני באנינות • ושלא להוציא דמי מפשר שני
תושבכהןופכירו תרומה י ושלאיאכלערל בשארדבריםשאיןבהםאכילהזשתי׳ • ושלא
תרומהוהואהדיןלשארקדשים י ןשלאיאכל לאכןלטבל ״ ושלאיכנם כהןלמקדשפרוע
ושלאתאכלתללהקודש ראש • ושלאיכבס למקדש קרועיבגדים ״
גהןממאתרומה י
ושלאיצאכהןגדולמןהעזרהבשע׳העגון׳״ושלא
יטמ$
w
6
יייו
הדיג מצות הנרמזים־ בעשרת הדברות
ומגשי התודהעד בוקר וה״ה לשאר קדשים ־•
ושלאלשגי עצם בפסח נלמהלם וגפסחשני
ושלא להוציא מן גשי הפסח מן החבויה ״
ושלא לאכול גשיפסחנאומיבישל • ומגדי
הקדושה שלא לאכול כהמה טמאה • ושלא
לאכולדגטמאועוףטמאושרץהנוף • ותולעת
הפירות י ושרץ הארץ * ורמשהאיץ •
ושרץהמים ״ .וככלא׳נאמראל תשקצואת
נפשותיכם ושלא לאכול אותם כיעס קדוש אתה
לה׳אלהיך • ושלא לאכול נבילה וגו׳ ואנשי
קודש תהיון לי וגשר בשדה טרפיה לא תאכלו! •
ושלא לאכיל אבר מן החי ״ וגיד הנשה כתו'שאמרו
׳ישראל קדושים נהגו כן איסורשלא לאכז׳דם;וחלכ
שלא לנ& בשר בחלב • שלא לאכול גשר שוי
הנסקל • ושלא לאכול ערלה • מספקא
לי׳ ״ נלמןלםשלל מפירות האילן • ועיין
נזןהי קלושים ןיזעיא • והיינו כי כוחות
האילן אינם בגדלים זה מזה כראוי עד ג׳!שנים •
רמז!הטעם הזל אמרו גאשה פחות מגת ג׳ שנים
ויום אח׳ כנותן אצבע נעין שעדיין גתולי׳ מודים
לל מוגדלים קודםג׳שכיםוהם חוזרים לאחי
מכאן • ויום אחד שאמי גא0ה כנגד שנה
הרביעית שהוא מ*ע להיות כמע יגעי קודש •
ושלא לאכול כלאי הכרם ושלא לשתות יין כסן •
ושלא לאכול
ושלא לאכול דרן זולל וסובא •
ביום הצום ומגדר הקדוש׳ והצניעות שלא לפסוע
עלהמזבח • ובגדר אשרהוצאתין מאין
מצריםמגית עגדיםשלא לאכול חמךכרכתי*
) שמות י*ג( זכוראת היום הזה אשריצאי{
מארץ מצרים מבית עכדים ללןגן׳ ולא יאכל
ח מ ץ • )ושלא לאכול מ מ ן ( ןשלאלאכון
;ושמא כהן הדיו<*לשאר מתים • ושלאינומא
כהיג אפילו לקרובים • שלא יכנס לל כי\ג
ימם ללעלמת כןהואברמלםמצוהקס״ח •
׳ומה שאתה צרין לדעת כי טומאת המת הוא
מצר מלאן המשחית הממית אותו שהוא בקרא
יצר^הרעכמ״ש הוא השטן הוא היצה*רהוא
המלאןהמןת • ןעליצהירנאמרזכרי׳ י״ג
ורוח העןמאהאעגור מן הארץ • ואומר
׳יחזקאלליו וטהרתיאתכםמכלטומאאיכם •
*ולכן אמא חכמינו זיל על הצדיקים הידועים
"ו׳ שלא שלטו נהם מלאן המות ואלו הן׳ן ״ אנרהם
'יצחק :״ ויעקב ־ משה ״ ואהרן •
ומרים :דכתיבגהםעלפיה׳ • ןנמרים
:לאכאמרכיהוא גנאי לדבר • וכשאמר בכל
־מכל כל הרמז על השכינה מהיתה מיתתם על
'ידהדכתיג ישעי׳מ״ב כלהכקרא בשמי וגן׳
'וכמו שאמרו חדל הי׳ ר׳ מאיר אומר גדול השלום
גזלאבראהקלה מדה יפה^מן השלןם שנתנה
לצדיקים שבשעת שנפטרים מן העןלם ל
כיתותשלמלאכישרת מקדימיםאותםלשלום •
הראשונהאומרת יבאשלום :שכי׳אומרת
והשלישית אומרת
ינומו על משכבותם •
*ןלןנכחו ולא דיין לצדיקים שמיתתן על ידי
הכבוד שנאמר וה׳ יאספן • לל כבוד ה׳ יאספך
ישעי׳לח • אלאשמקלסיןלפביויבאגשלום
יגאב*לוםוכפיהענין הזהאמרו משמת ר׳
בטלו כהונה ל ל שנו נתעסקו הכהניםלהטמא
למתים לפי שלא הי׳ מיתתן אלא עיי השכינה •
וגכללאשר הוצאתין מארץ מצרים שלא לשחוט
הפסחוהחמץקיים • ושלאלהניח אימורי
הפסחעדשיפסלן • ושלאלהותירמגשרפסח
*דנוקר ,״ ומנשרפסחשני עד נ ו ק י :׳ תערובת חמץ ״
1
;
r
י
וחמץאחרחצות •
יראה
י
ממ
וודיי־ג במנוח תדמזיםבעשחזהדנהח ״ יד
ושלא יר1ה לו המלך שלא לאסוףפירות אילןבשביעית • .שלא
יראה ולא ימצא חמץ ״
לעבידגשנרהייבלבץ אדמה בין אילן * שלא
ישראל סוסים כמו שנאמר )דברים ייז(
לא ירגה לו סוסים »לא ישיב את העם מצרימה לקצור ספיחי יובל ״ שלא לאסוף פימת יובל
למעןהיגותסוס • •ומגדרהקדושה שלא שלא למכיר שריהו בארץ ישראל לצמיתות •
ישי׳ ה הנזיר יין • ולא דגר שכחערגגויין שלא ימנע מלילות לעני מפני שמיטה :שלא
וטעמו כטעם יץ • ושלא יאכולעכנים לחים יתבע ההלוואה שעברה עליו שביעית לפי
וערכים יבשים :והחרצנים זהזגץ • ולא שעבד לוה לאיש מלוה ובשנה זו העבד יוצא לחפשי
יטמא כזיי למת • ולא יכנום כאוהל המת •ולא ל ך הוא מצוה כיל לגוי שאינו יוצא חפשי
יגלמ הנזיר לפי שנקרא קדוש ולכך אסור ככל אתהנכריתגיש • וכל אלו ל ב ככללים בכלל
אנה ״ ונגדר אשר הוצאתיך מארץ מצרים ויום השביעי שבת לה׳ אלייך שהואי רמז לאלף
שלא יקצר כל השדה ״ זשלאללקוט השיכליס השביעי הנקרא יום שכולו שגת • ושלא
הכושלות בשעת לקצירה • ושלא לבצור עוללות לחרוש בשור וחמור יחדיו כרמז בלאתעשהכל
כרמים ״ ושלא ילקוט פרט הכרם • ושלא מלאכה אתה יככך וגי ך ושורך וחמורך • ובכלל
ילקוש עומר השכחה • וכןלכל האילכורבכל כגוד המקום ויראתו שלא למלות להגיד דרבין
אלו נאמר לעבי ולגר תעזוב אותם וזכרת כי עבד ללדלל שלא לעלות לחגגלאקרגן • מיץ
היית בארץ מצרים ״ ובכלל כי ששת ימים ברחלם מצופקלו כדכתיב כגד^ח ה׳ מהונך
עשה ה׳ את השמים ואת הארץ שלא לזרוע כלאים ובכלל אשר הוצאת שנאלשלוח עגד עכריריקם
ושלא לזרוע תגואה או זרעים בכרם ״ ושלא כדכתיב דברים עיו העכק תעניק לו מצאנך
להרגיע מין נשאינומיכו • לפישכלמעשה וגו׳זזכרתכיעגדהייתבאקמצרים • וכתיב
גראשיתנאמרלמינהו • מיץ גזוהר קדושים שמותייב • זיכצלואת מצרים ־« ובגדר
דף פיו ״ וכן הוא בפירושו־ על התורה 3פ׳ גמילותמסדשלאלמשכןאלמכה -י ושלאלהנית
קדושים • והוא ככלל והלכת בדרכיו וזהו גהמהרוגצת תחת משאה כדרך ושלאלל יעליש
טעם הכלאים • שלא לערוב ולערביב עיכיו מלהחיות • וכראה דללימכעמלהלות
הכוחתהמגדיליםהצמחיסלהיזת יוכקים זה לעכיכןהואגרמלםלג ומליתן לומה שהוא
מזה • כמושאמחבלר אמרלש איןלך צריך :.ושלאיחבעעכי :נהלום־ :לל
כלעשבועשבמלמטהשאיןלןמזל ביקיעמכה נחוגו :כןגמצוהרליד :ושלא להרחיק
אותוואומרלוגדלשפאמראיובליח ״ הידעת (רע עשו מןהקהל אלא עדלדורות ושלא להרחיק
חוקת שמים אם תשים משערו בארץ וזהו את זרע עשו :ללמצרי ״ גמצוהלדוכ^
ומגדרהיראההחמלה
חוקתי תשמורוואמרורו״לחוקת שחקקתילך אלאעדלדורות :
גו׳ימיגייאשית תשמרו ״ וגכללזכור את וגמילות חסד עם המתים :שלא תנשא
׳וםהויגתשלאלעבודאדמהגמגיעית • »לא יגמה לאחר חוץ מן יגמה כדי לקיים זרע ולא
,
לעבוד אילןנשניעיתשלאלקצרספימישכיעית
:
תכרותשלשלה היתום המשתלשלת משם ושלא
להחזיר
) (:) (:) :
תרייג מצות הנרמזים בעשרת הדברות
לארץ ישראל
להחזיר עבד שברח
מאדוניו שבחוצה לארץ :ושלא להלות בריבית
כדכתיגןיראתמאלהין :ושלאללות ברבי׳
ושלא להשית יד בין לזה למלוהבריבית • ולא
להיותערכזלא|עדזלאלכתוגגיניהם •
ושלא לעבוד בעבדעגריבעבודת;»3ד :ושלא
זשלאלעבוד
למכוראותוממכרתעבדיס :
* ו כ פ ר ן :ושלאלהניח לנכרילע3וד3ע3ד
זשלאלמכור
:ענריהכמכר לו כפרן :
אמההעבלן׳ לאחר :שלא למנוע מאמת
העברי׳ ״') ל ל היעודה( שאר כסות ועונה
ושלא יכנוש
ושלא ימכור אשת יפת תואר :
אותהלשפחה .אחר שלקחה לאשה :זשלא
שלא ימשכן בעיח
לאחר פעולת שכיר ״
ושלא למנוע )הענוט מנעליו
בזרוע •
בעתשהואצריןלו :שלא לגנוב
העני(
; )ממון( שלאלגנוגנפש מישראל :ושלא
יאכהבמקח וממכר :שלא לעשותעול גמדה
ןשלאלעשות :ל ל להיות אצלו )אגן)אבן((
ושלאלהזכותיתוםואלמכה .
איפהואיפה :
:
שלאלהוכותכןהואברמלםמצוהמיה
עגדשברחלאיי לאדוכיו שבחיל שלבזנות
)ציע( וכנגד לאתחמודלא תגזול כעכין
שלא להשיג
שנאמרזחמדושרזת וגזלו :
גבול :שלאלעשזק :שלאלחנש :ל ל
שםמצוהרמ״ח :
לכחש בממון חנירו :
שםמצוהרסיו :וכדמה
שלאלהתאוות:
גו לרון דיני נחלות כמשפט הכתוב :ונדמה
גומיעלללדון :נמפתהנלשקלכסף :
ל ל דלללישב
ולישאאונסאתאכוסתז:
מוציאשםרע עםאשתוכלימיו :שםמיערייט
וילתלעשןת להכדכתימלאיתנשביההייכאן
ד׳מצותשל מפתהןאונםןימציאשירויפית •
ומיע לשמור בית הנחירה מספקת נכלל היראה:
מיע לישכ ע ם אשתן כל ימוו ״ ) ל ל דכל זה
טעות( :ואפשרשלללשמוחחתןעסאשתו
שנהא׳זהיאמצזהריידשהיאבכלללא תחמוד
ל ל ויפית
אשתריעןאנל אשתו יחמוד :
נכלל י לאתחמוד אשתריעןאנלאשת :
דכתינ וחשקת
ל ל יפית מותר לחמוד :
בה והחושק הוא חמדת הלב כ נדכה 5ל ל
כדכתיבמשלי ו׳ אל תחמוד יפיהנלננין י
ושלאלאכולבשעתמלאכה :ללמעותואפשר
שלל שלא יאכל השכיר שלא בשעת גמר מלאכה
מן המחונרשהזא עושהשהזאבכלללאתחמוד:
וגכללומוציאשירונרמז
זהיאמליתרסיז :
במילתריען שלאלגרשאות׳לעולםכמושמפול
ואזמר ירמי׳ג׳
במלאכילכישנאשלח :
אכן בגדה אשהמהעהכן בגדתםבי בית ישראל
זגכללז אונס שלא יגרש אנזסתו :ובכלל שלא
יענהלללאתענה :שלא יעיד בעל עבירה:
ודעת מהרים זה
רעיה ל ל שאינו ריעהן :
רעיה הוא מבין המצות :ושלא להעיד קרוב:
ואפשר השעם שהוא בכלל לא תעבה בריען עד
שקרוקיזב אומר לפעמים שקרלהנאתקרזגן
וזה דוחק לעיר דהאאפילומשהזאהרןפסולים:
זבגדראנכישלא להשחית אילני מאכל והטעם
מפורש כי האדם עץ השדה :רמז :ה ל ה
ואפשר ד ל ל על דמות האדם אשר עליהם
מלמעלה שהוא עץ השדה עץ החיים אשר בתון
הגן ועץ הדעת ונפגם נעזבות ישראל לזה נ א
הרמז שלא להשחית וזהו מרומז נגדר אנכי עיכ ג
ובזוהר
ועיין גזוהרגלקדףלכרישעינ :
שמןתדףס׳עיכ ג
דהיינוהמצוהשיהא ה.
אלהיך
תרי׳ג מצות הנרמזים בעשרת הדברות מ1
אלהיןגיחודגמור ולא שיקצץ ננטיעותחיו
ושלא לעול גמשפט
וזהו השחתת האילן •
לפי שגורם לשכינה לל להסתלק מישראל וזהו
בכללאככיה׳ אלהין שלא יגרום הסתלקות וגם
גורם להטות שכינההשהיהעמהם נ ד ן כמו
שאחזילגמדרש תהילים אלהים כצג כעדת אל
חישדגדם א׳ לא
בקרגאלהים ישפוט ״
תכירו פכים גמשפט כי המשפט לאלהים הוא ןכן
ביהושפט אמר כי לא לאדם תשפטו כי לה׳זעמכם
בדכרהמשפמ שלא יאמרו הדיינים לעצמימ
אט יושבים א*ל הקלה הוו יודעים כי עמכם
אני יושב שנאמר אלהים נצגגעדת ללונאמר
אני ה' אוהב משפט ואתם הטיתם אותי
אני,אטה אתכם שנאמר וקרבתי אליכם למשפט ״
ונכללו שלא יקח שוחר שגורם להטות ״ ובכללו
מיע למנות שופטים ושוטרים בכל קהל וקהל
מישראל כדי שלא יצטרכו לעלות ללד הגדול לל
כיאם בדבר הקשה • ומתון כן יתברר הדין
ויצא לאמיתתו כדרן הפרשה מייתר יתרן בתורה
ושלא ייראה הדיין בדין מאדם רע • ושלא
לרחםעלעכי מ י ן • ושלא להטות משפט
אדם שחוטא • ובכללו להשוות נין בעלי דיכים
בשעה שעומדים גדין • ושלא להטות משפט
גרויתום • ושלא לשמוע מאחד מכעלידיכין
ואיןחביהעמו • לאתדגק • לללאתרצח
שלא להרוג
כןהזאגרמלם מליתרלט י
נקי ־ ובכללו שלא לנטות אחרי רבים בדיני
נפשות אם המחייבים יותר מןהמזכיןאחד ״
ובכלל מיע לבטןת אחרי רבים בדיני ממןנות אם
תהי׳ מחלוקת כין הסנהדרין • ושלא ללמוד
מיכה ממי שלמד זכות תחילה בדיכי נפשות ״
ושלאלמנןת נדייכים מהם שאיכה• מןםנדביי
תןרהבדיניםאעלישהואחכםבשאריוכמות •
שלא לכרות הדין עפ״י עד אחד • ושלא
לחתוך הדין באומד הדעת עדשיראושביעדים
ושלא יורה העד שהעיד
גופו של דבר ״
ושלאיהרג המחויב הריגרז
בדינינפשות *
ושלא לחוס על הרודף
קודם שיוגמר הדין •
אלא הורגי! אותו קודם שיגיע לנרדף ״ כענין
שנאמר ומהעם ישמעו וייראו ולא תידון עוד •
לל דזה הוא טעות • ויהרגנו או יגלה עדותו
שכאמרוקצותהאתכפהלאתחוסעיכין • כן
הוא ברמלם מצוה רםיג ״ שלא לענוש
האנוס ושלא ליקח כופר מן הרוצח לפי שסופו
לרצוח ״ ושלא ליקחכזפר בגלותמןרוצח
בשגגה ״ ושלא לעמוד על הדם • ושלא
להניח מכשול • ושלא להכשיל תם גדרן •
שלאלהוסיף|במלקותהמחויבמלקות ״ ושלא
לרגל • וכן הוא אומר אנשי רכיל היה בן עד
שפון דם ואמרו חז״ללשץ הרע הורגת שלשה
האומה והמקבל) ומישכאמר עליו ״ ושלא
לשנוא בלב :ושלא להלבין פכי ארם מישראל
כמו שאחדל יכול אפילו פניו נשתנות עליו ככה©
ת״ל לא תשא עליו חטא • ואחדלעודגמערבא
במאיזהיראגחוורייהו אנפיכדאזיל סומקא
ואתאחוורא • רעיה • )שלא לחבול כלים
שפזשיןבהםיאזנלנפש כדכתיגכינפש הוא
חוגל • ולעשות במלחמות הרשות כמשפצו
הכתובכדנתיגדגריס ן כיתקרג אלעיר
להלחם עליה ״ וקראת אלי׳לשלום וזה מיע •
ושלא לנקום ושלא לנטור שאינו הולך בדרכיו
שלהקלה מישכוקם ונוטר דכתיגירמי׳ג׳כי
־חסידאנינאום ה׳ לאאפורלעןלםואמרהתם
הינמןרלעןלםאםישמןרלנצח• ואינוכותם
,
או
י חריג מצות הנרמזים כעשרה זזדבוות
אךנקראכושאעון ועובר על פשע :ואין בה :ושלא תביא אשה בהמה עלי׳ שנאמר
משתמש נשוה ללדלל נשני מדזתהלליכי תנל הוא • ושלא לשכב עם זכר שנאמר תועב׳
ןערות
אס לכקראים בשם צריו ואויביו כדכתיג נחום א׳ הוא :ושלא לגלות ערות ה<*ב י
פוקס ה׳ לצריו ונוטר לאויביו ״ ומידתהחסד אחי האב :ושלא לקרב לעריות נדגרהמגיא
ורחמים שלא לשחוט אזתוואתגנו ־ ושלא לירי גילוי עיזה :ושלאתלבשאשהלבושאיש
ליקחאם על הבנים״ ואעפייכהמבקש רחמים ואיש לבוש אשהכיכל זהדרןהביאושים הזכר
לא יזכיר זה בתפילתו לפי שאינו לשון כבוד כמו להתייחד מס הכקיבותוהכקיבות עם הזכרים •
שארזיל האומר על קן ציפור יגיעו רחמיי משי .קין ובגדר אככי שלא ישא ממזר גת ישראל לפי
אותו • ,ושלא לחסום שזר בדישו י ובגיר שמטריחקיכז לחתום חותםשאיכו הגוןכשרזיל
כבוד המק}ם ויראתו שלא לקלל הדיין ״ ושלא לא דיין לרשעים שעזשיןסלע שלי פומבי׳ אלא
זשלאלהכות שמטריחיןאותינעיכ ג וכןה<אאומר)ישעי׳
לקצלהכשיא • זאב ואס •
אב ו א ס • זשלא לקלל אחד מישראלשנאמר מיג( אןהעבדתכי בחטאותין הוגעתני
לאתקללחמש• ובמל לא תעשה פל מלאכה בעוונותיך :זשלאתהי׳ קדשה בישראל :
שלא ילך חוץ מתחזם שבת בשבת הרי הם אלפים ובגדר הקדושה של 6יחזיר גרושתו אסר שנשאת
ושלא לעבזש בשבת שנאמר לא יוכל בעלה הראשון לשוב לקחתה
אמהסביבהעיר •
ובכללו שביתת המועדים שהם נקראים מקרא להיות לו לאשה אחרי אשר הושעאה :ומצות
קודש שלא לעשות מלאכה ביום ראשון ובז׳ של ל*ת היוצא מכלל עשה של פיו ורבו בכלל אנכי :
פסח ובחג השבועות ובאחד לחודש השביעי שלא יקח סריס בת ישראל :ושלא לסרס זכר
וגיזהיכ • זביום ראשון וביום השמיט של חג מכל המיכיס לא אדם ולא בהמה ולא עופות שכן
נאמר להם פרו ורבו :
הסוכות כל אלו בכלל זכור את יום השגת לקדשו •
ובכלללאתכאףשהואמגדרהקחשה • שלא
הם תךייג מצות בין מיע ובין מלית
לגלות ערות אם וערות אשת אב • וערות ^ :ק י ן
הברמזים בעשרת דברים בזכור
אחות מן האב אומן השם • כמו כן הוא
ושמור >:וע״ז אמרו רז״ל זכור
ברמלםמצזת לית שליג • ואשתאחיהאב
מה שאין הפה
ואשת הגן ואשת האת • האג ״ ואחותאשה ושמור בדיגוראחדכאמיו :
והטעםבכלאלו שלאלהשיגדגרמשורשו כיל יכול לדבר :ואיןהאוזןיכוללשמוע :ל ל
להשמיע קול אחד שני דברותזההיפךזה עשה
לשורשו • והענף מעיקרו לל לעיקרו ״
עיין זוהר אחרי דף ע״ז ע׳א תאנא בתר זכו׳ • ןל*תזהאיאפ,־־ר לבשר ודם ל&ץמרוולשומעו ג
•ומגדר הקרושה והטהרה שלאלגלזת ערות הנדה וגיארמ** רמיח להדריךאגרי הארםשהם
)לקיטו ללבבו
לפי שקרואה טמאה שנאמר ואל אשה בנדת רמימ בדרך הישר והמ< ל
ל ללשסיה
:ןוזמאתהלאתקינ ״ וערותאשתאיששנאמר ולברכו ולהדמות ליוצמ
זאצא^ממיתןלאתתףומחך לזרעלעחאס להדיםקנ :לל להדליךגילי הארסשהם
שסיה
כ ן ה ר ן
3
:
:
ן מ
ת
פי׳'• על #ד .מהגאון הרמבן זצ ל
כאן
מתחיל 'ענץ
טז
הספר :
שס״הבדרך הישר והטוב ״ ולמזכעומדרך
הרע והמדה המגונה ״ ובזה יהי׳ הגיף
והנשמה בדרך א׳ ובהסכמה א׳ וממה שאת ה גן כעול אחותי כלה ״ השכינה במשלח לגן לפי
צריך לדעת כי התןרר כר^רה כולה אמורה מפי שאדם נוטע וגורר אותו ומכניס לתוכו מים
הגבורה ־ ואץ בה יוות ונקודה אחת שלא להשקותו ומוציאים מיני דשאים וצמחים נאים ״
לצורך ״ כי כולהבכץאלהיס חצובה בשמוישל כן גדר השכינה הם הכרובים הצמחים הם ע׳
הקב׳׳ה •־ ואין הפרש בין ותמכעהיתה פלגש אומות • האילמת הם המל־יכים ״ יוכלזה
לאליפז • ואלוף מגדל)אלף עירם ובין מםתפקמןהמעיין היוצא מעדן החכמהאשר
עשרת הדברות ופרשת שמע ישראל וכו׳ ״ שס פורחים הנשמות בשמחה • ונמשך ואינו
זהמתסר אות אחת הרי הוא כאלו חיסר שם פוסק לאןביום ולא כלילה ״ ובשבילו העולם
מלאועולםמלא ״ ולכךהיתה־הצורךלסיפ;ר חהקייםכמו שאחיל ביומא בשביל צדיק אחד
האותיות״ ולספר התיבו׳ וחסידות ויתירות נברא העולם ומתקיים שנאמר וצדיק יסור עולם
וכתיבןלא קרייףוקריץולא כתיב וסתו׳ ופתוח ועיזאמרורזילבלר עןחייםמהלך תיקשנה
ואותיות גדולות וקטנות ״ ?ה יהי׳ בלבך וכל מימי בראשית מתפלגץמחחתיז ״ אמר
כשוע וחקוק בקרבך • והשמרעלכפשך אץ יביהזדאלאסוף דבר מפו אלא קורתו מהלך
וכיל להיות מין לאמור כי מזרא הסופר הוסיף .תיק שכה הוא הכהר היוצא מעדן להשקות אתי
בה מלבו בהעתקותולל דצ׳ ל *יזה תיבות ״ הגן ומשם הה חלת העולם נלמהלם העולמות •
כמו והכנעני אז באיץ הבה מרשו ערש ברזל כי הכפרדיםכרכתיג ומשם יפרד והיה לארבעת
זו היא כפירה גמורה ״ זעיזאחז״ל גפ׳ ראשים ״ אמר לשון הוה ועומד בכל זמן •
חלק כי דגר ה׳ כזה זה האומר אין תורה משמים • הוא שנאמר עליו תהילים מיו כהר פלגיו ישמחו
וכל האומר כל הת רה מן השמים רוץ מפסוק עיר אלהים קדוש משכני עליון • הוא שאמד
א׳ זה שלא כאמר מפי.הגבורה אלא משה עליו תהילים קיד המשלח מעיינים בנחלים בין
הרים יהלכון ישקו כל חיתו שדי ״ הואשנאמל
מפי עצמו אמרו זההואגמ-בר ט״וכידברה׳
עליו מעיין גנים בארמים חייםוכזזליםמן
בזה לפי שהמצות הם הם גוף הטהרה והקדושה •
לגנון • ואחזילמעין גנים זה יעקב שהוא
והעוסק מתטהר ומתקדש ״ אמר וריח
מעץ לגן • גאר מים חיים זה יצחק • ונוזלים
שלמיזיךכריח לגטןכי הריח ההוא קיום שכי
זהאגרמם י והכל מסתפק מן לגנון מן
העולמות ללחיי העזה״ז וחיי הנשמות •
החכעה • התגונן פליאות המשל הזה ותדע
י
עד כאן חרייג מ ו ו ת שכילבז יצאו מפי הגבורה
בדכו׳זכור ושמור וכולם כדמזיםבעשרח הדברות
נאשר כחגתי לעילא י ׳,יא שרי המקיים בכל
לככוובנל גפמוו מ״עומליח וככל מאמאינח
י
אמן'1
•
.
•
־
י
ותשכיל מהשכתכוחול • איךשדכריהםהם
וין יאות
בתכלית התמימות והשליחות ״
לחכמים שכמותם אשר כל דבריה׳ אמורים ברוח
הקודש גרמז להעיר לכהמשכוליס׳ה^ןזבליס 5
פי׳ על שיה להנאון הרמב•; מייל
החזשגים הגשמים היא המשכת זוהי החכמהותוספות
לפתאים הכסילים )המבהילים •
דבריהם למשלות שועלים י וכן אמל לוח הקודש :והנוסף הנתקרב אל האמת
בסכהדרין חזי הדת עד די כורסוון ימיו אחד לו בשביל הקרגן ע*ז אחזיל ורמזו עורי צפון זו עולה
ואחד לחד דבריריע איל ד י הגלילי עקיבא הכשחטת בצפון ובואי תימןאלו שלמים הנשחמים
בדרום :יזלו בשמיו זה
עדמתי אתה עושה שכינה
קטורת הסמים :יבא
חול א׳ לדין וא׳ לצדקהאיל
ראלעמהלן אצל האגדה שושנים :
אני לדודי ודודי לי דודי לגנו זו השכינה ויאכל
רעיתי
את
יפה
:
בשושנים
כלן מדברותין ולן אצל הרועה
בתרצה נאוה נירושלם אימה כנדנלות :פרימגדיואלו הקרבנות
נגעים ואהלותאלאאחד הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבגי פיי מגדיו זו הסןל׳המתגי׳
לכסא ואחד ,לשרפרף ג שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד :מן הפסולת וכפיהענין
כסא לישב!עליו ושרפרף שגיד כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה נאמר עולה הואיושהריח
שכלם מתאימות ושכלה אין בהם :
ודאי
להדום רגליו :
אחז״ל
ניחוח לה׳ !:
החכמים האלה איכם כפלח הרמון דקתד מבעד לצמתך :
ששים המה מלכות ושמנים פילגשים כתורת כהנים עולה לשם
ונתי עולה :המרה העשירי
חונקים זע ז בעיקר הדבר ועלמות אין מ ס פ ר :אחח היא היא המתעלה למעלה למקים
לאמה
היא
ליולרחחאחת
איןללאכן :יש מחלוקת תמתי
ויאשרוה
בנות
ראוה
ביכיהם בעכין הכאות
ברה מ^כות מוצאה :אשה לשם אישים
ופילגשי׳ ויהללוה :מי זאת הנשקפה
לגלות בו הסוד מקימי כמו שחד יפה נלבנה ברה כחמה פי׳ רבינו החסיד זיל דברי׳
יארע ״״ לל אפשר שהוא אימהננדלוח :אל גנת אגוז ירדתי הגופכים :ריח לשם ריח
ממדהירוממהיד :זה לראות באכיהנחל לראות חפרחה המחכים בגזפכים :ניחוח
לשם נחת ח ח הזמכת
במחלוקת דברי רדל
! התשובה שהוא חניוןעוזו:
בדברים אלו :גן כעול
לה׳ למי שעשה אתהעולם:
שער סגור י מעין חתו•
אין האור חסר כלום כי הוא משומר בענביו כוונת הקרבן היה להסתפק כל מרה ומדה ממנו
מששת ימי בראשית ״ שלחיין פרדס הזכיר ועיז כוונו נשיאי ישראל בחנוכת המזבח!־*ב עזים
בכאן ייבמיכי בשמים כבגד יינצ^וח׳שלהקלה )ייבאיליםדככבשים לעולהרינשעירי עזים
אשר ריח החכמה מתפשטות ומ שתלחות בהם לחטאת י הכל שב אל הרוח דרך הצמחת
אל האבות ״• עורי צפון התעורר מדת הצפון שהסייג :ובקר זבח השלמים ל ל פרים
היא האש הגדולה האוכלת עלהמזגמאתהעולה שהוא החיל :השממא :המיל ל א היא
ואתהחלכים :ובואיתימןאחרשתקחמדת מדתהגכורה שהיא ל ר ע ל ה ושמתיכרכור
הצפון את חלקה תתלרכס אחרי׳ מדת הדרום שמשותיר והואכנגד ךידציחפיאוני * )הלה
וימשיכו שניהם ויספיקו לנו מן הרוח המתרכה ואפשר שלה לכ ייג צמרות ועל כל צכור ממוכה
1
9
U ' W W
I U / W I I W H
ערנםתוןך&יפוקוז^הניחיגכי יזלןנשמיו:
י
י
כלל ומקנלת מן י נ ה ת * ת ו ה ם ל ד ע .כ (
וזבמ
ךא
פירוש על שיה מהגאון הרמבן זציל
וזנח השלמים אלים ששיםעתודים ששים שהיה לפני מלאות לבבל.ע׳ שנה
כנשים ששים ככגדששי׳ מעלות הלה ואפשר קזלהדיהפק המשל על הכבוד המעורר
שכוונתו על שש מעלות הכסא וכל אחד כלול הנביאי׳ שיתנבא לעלות מגנל לירושלים ״
רנלי לשבתממוץלנית
שראשינמלאטל ״
י )ועיין כזוהר נשאדףקמ״חע״ב(
אמרו ישראל פשעתי את
ששים גכורים^ ששים המס
כותנתי התנצלתי את עדיי
,
מלכות • ניחוח לשון
י ר י ד ה • הרגום וירד חנפן הג*ו חרמנים rל א ידעתי המשל על הכ3וד מהיה
• ™ , 1י * .נפשי שמתני מרבבות עמי.נדיב:
\
שוכן כקרני ונסתלק •
ונחזה
שובי
שובי
השולמית
שובי
שובי
"
ד
י
רחצתי את רגלי ישנתי
הרו׳ יור׳ומתייח׳בצימרו׳ בך מה תחזו בשולמית במחולה המחני׳:
הקדוש׳ ומתקרכ עיי מה יפו פעמיך בנעלים בת נדיב חמוקי צכאן ומיתי ליכתים •
^ ? " י ד י ג ^ י ונטעתי גנות ופרדסים
־הקרנןוהיינודאקריקרנן י ר כ י ו
,יקי
1שדרך אגן הסהר א ל יחסר המזג ואיך אעלה מזה ־• דודי
י י יי י
זיאכל
זהו יבא הדי לגנו
בטנך ערמת חיטים סוגח בשושנים:
שלחיה מן החור הכנוד
פרי מגדיו אריתי גשמי • שני שדיך כשני עפדים תאמי צביה :
צוארך כסנדל* השן עיניך גרנות שלח גזירות רעות מן
קטזרתהלגןנה * זלבונת
בחשבון על שער בת רבים אפך כמגדל השמים כי לא האמנתי
המנחה • •יערי עם
ראשך
:
דמשק
פגי
ה
פ
ו
*
הלבנון
לדברי הנביאים לעלות •
דבשי תמידין זמוספץ ,עליך בכרמל ודלת ראשך בארגמן מלך
ומעיהמועליו * הכרתי
,אסוך
;נדרים ונדבות חטאת
*:עצמי כי החטא גורם
׳ואשמות ככוח׳ ומעשרות
קמתי אני
־•הצרות •
עם ׳ ״ ״
ייני -׳ י
שתיתי *
יי-
חלב
וידי נטפו מור עובר
הנסכים ואמורי הקדשים קלים • אכלו רעים ^המשלשעלו מקצתם ״
שתוושכרודודיםאלוכפסת כלומר הצלחתי גענין כמושמפורש בעזראו׳
׳אלוהכהנים ־•
ישראל• כלזההיהנדורשלמהשהיושקטי׳ ושבייהזדאננין זמצליחיןבנבואתחגיוגו׳ ־•
׳מהמלחמות והיו כולם צדיקים ומכל עון וחטאת פתחתיאני המשלעל ניתהמקדששנננה ״
׳מנזקים״ שמחים בענזדתם ומתכפרים ודודיחמקענרשלאשרתהשסהשכינהופסקה
וביניהם ההכיבהאם המים הנכואהמישראל כימ׳שנה אחר בנין הבית
״
^י
*״״ף־ • ותמצא בפי׳ זו ששה פעמים כלה היתה חתימה חזויכמו שאז׳לבסדרעזלם •
* *™Iziעמים שלמהשנאמר נספרהזה ומלךאלכםנדר המזקדןייבשנה ומתעדכאן
*F^fh:לששתקצזזת ״ זכשמהכן היזהנביאיםמתכבאיםבהחהקזדשמכאןואילך
£
ע ש
:
%
י נ ח ת
ע
ה
ה
ג
ה
כ מ ו ז ז ל א י ם
ב כ ו ת ס
א•
9
אניישייה אמרה השכינה מאידכתיבזארצה בוואכבדהואכבדכתיבאלו
•אני ישינה נגלות נכלולבי׳ער לזמן הגאולה לפי ה׳דגרים שיש בין מקדש ראשון למקדששני
טלואות למרבית יימלי&ע׳שכה־שהז׳ינזשנה <אל!הן • א ח ן • ואזרים ןתזמים :
ושמ• .
זייץ א
יאשר הפקידה
פי׳ על שה להגאין הרמב־ן
זצ־-ל
ושמן המשחה ״ ואש ״ ושכינה • וזאת מזרעו של שם זכי שימה בית המקיש על ידיהם י
היאהגירפא מכינה י ועל כן כשנסתלק ולאהםפיקיביר סכח״נמלךאשזרלםתר! •
השכינה באז עלי צרות רנות ורמות מן השומרים וקיי*ומשו ש ש^׳םהיו מלכימז״ח וכבשו ג
הסובבים את העיר הם ע׳ מלאכים הסובבים רוח׳ העז ־׳כדכתינ ישעי׳ מיז קןראממזרח עיש •
כסא כבודי ועל ידיהם באות הגזירות •־ ובפרק• זא ו מר מם תיא מי העיר ממזרח ״ וכבש ג׳
דרבי אליעזר הבה נרדה אמר הקביה לכל הי״וחית כדכתיג ראיתי את האיל בעל קינים
המלאכים הסובבים כסא כבודו בואו ונבלבל מנגח ימה וצפונה ונגבה • ואזמר דיה ב׳ לו •
*גונם ונקראו כמו כן שומרי החומות וכל זה משל כה אמר מרש מלך פרם כל ממלכות הארן כתן
לגזירות זשמדזת שאירע לכם ככיתשניעלידי ה׳אלהיהשמיםלי ״ ותור זה הרשעה היא
מלכות יו^ ״ זממה שאתה צריך לדעת כי ד׳ החיה הרביעית הנוראה והעצומה שראה דניאל
מלכיות בגזרו גזירה שישעבדו לישראל ולא היה זרצה לעמוד על אמיתת עניבה כדכתיבקרבי!-.
בכללם שיעבוד מצלי׳ לפי שלא היו ישראל עדיין פלחדקקמי/יציבאוגז׳ • ועלי כאמרדכיאל
אימה ולא נקראו עם ה׳ עד שנכנסו לארץ ובנו ז׳ ותאכל כל ארעה ותדושנה ותדקכה ״ אתר
בית המקדש • וד׳ מנכיןת אלו הראה לאברה© ר׳ יוחנן זו חייבת שמיעה י»צא בכל העוי׳ם כולו
א!.יכו לברית בין הכתרים כירך שהיאה לדניאל ונכנסויש^לתחתיהן ״ על הס~ר הזה הגלה
עגלה משולשת זי בגל ללנגוכדנצרמלךגבל ״ סבחרב מלךישזי והוא מלך מדי עשית השבטים
ועז משולשת זה יין אלכסנדר מזקדן זהויז צפיר כדכתיב וינחם בלחיח חבור נהר כחי וערי מדי
כיל דלל ואיל זניוכדכצר מלך בבל הגלה לקץ היזים יהודא
העזים הנאמר כדניאל •
משולש זה מדי כדכתיב ראיתי את האיל בעל ומיתן • והתנבא ישעי׳ הנביא על מפלת
קרניםמכגח ימהיצפוכהזתימכה ״ זתזרזה בבלגידמדיכעלפקודתישרא׳בידכורשכדכתי׳
ואמר על מלך בבל ידעי׳ ייגהמי מעיר עליהם את מדי אשי כסף
רומי הנקרא אדום •
ישעי׳ י*
משולשת לפי שעמדזממטג׳ מלכי כבזכדנצ׳אזיל לאיחשמ וזהצ לא יחפצו בז •
מרודד בלשצרכרכתי׳ בירמ•׳ זעבדוגוי׳אותו ובסיףהפרשה והי ביום הכיח ה׳לךמעצנך
)אתבנוואתגן בבועד בא עת ארצו גם הוא ומיוגזך ומן העבודה הקשה אשר עובד בן
ישארהעבין• לל
נקרא עז משולשת יון שלפי שהיה מלך׳;צפין ונשאתי המשל הזה •
וכג ׳ ל ריחות ומשל בהם כמו שמשל בהם דלל יגו׳ והכרתי לבבלשס ושאר ונין
בבונד כצי בכל העולם כדכתיג ישעי י*ד הקם והתנבאכןעלפקודתישראלבימי כורשכדכתי'
ואיל משולש זה ישעי מיה כה אמר ה׳לכורש אשר החזקתי
מכסאותם כל מלכי מים :
מדי • הם מלכי אשור כזרש זדריוש כדכתיב בימינו וגז׳ הוא יבנה עירי ג ובדכיאל גי׳ גלילם
עזרא ו׳ ויעשו בני ישראל את חג המצות בשמחה קטלבלשצר מלכא ודריוש מדאה קבל מלמתא
כי שמחם ה׳ והסב לב מלךאשןרעליהם לחזק ומלך שנה א׳ להשלים ע׳ םבהלמלהות יכל
ולפי שהיה ובשנה אחת לכןרש היה הפקידה ונכנסוישראל
ידיהם במלאכת בית אלהים •
ברשות
־ 9
,
1
,
ד
,
,
,
ךב
פי׳ על שיה להגאון הרמבן זציל
ברשות מלכות מדי ״ אח*כ3אמ<*ןיון הוא כיתים • ר*ל כי כיתים הם רומיים כן הוא
אלכסנדר הנקרא עז משולשת וצפיר העזים גיוסיפוןפרקא׳ וצפו בן אליפז מלן שסועים
בדניאל ונלחם עם האיל רם מלכי מדי הוא ואם כן יון ורומי הם אומה אחת • כל זה הוא
דריוש הפרסי והכהו לפי חרב כדכתיב דניאל בפירושי על החומש גיכ בסוף פרשה בלק על
חי ולא הי׳ מציל לאיל מידו • ונמסו יהראל פסוק וצים מיד כיתיםוגז׳עיש • והעיקר
שהם בכל ירושלים בבית שני כרשות מלן יון כדברי רז״למאחר שנזכיר מלכות גבל כבל•
ופשמו »ליהס מלכי יון קיפ שנה לצלפבי הזכיר ממלכות ישמעאל כי הוא הראש וכולם
מורכן הבית לא בפני הבית • כמו שנימ תחתיו וסרים אל משמעתו ״ ועודני יון
בילז ובעת ההיא היתה מלחמה בין חמי ובין וחמיאעפיי שהם אומה אחת שממלכות הס •
יון כמו שאמרו בע*זתלחץ ותרתין קיבץ ומקדם היתה מלחמה ביניהם כמר שהי׳ מלן
עבדץ רומאי בהדי יוונאי ,ולא יכילו להו עד יהודא ומלן ישראל אומה אחת ובחלקת לשתי
ועל החי׳ הרביעית נאמר בדניאל
דשתפו ישראל בהדייהו ומרדו ישראל ביוונים מלכיות
בבית שני ונכנסו ורשות רומיים ועמדו עמהם ומילין לצד עילאה ימלל י שאמר כנגדו דברים
באמרתם ןיו שכה ואחיכ עמדו עליהם והחריבו שלא יתכן לאומרם • הם דברי )שם(
בית שכי והיתה מלכות יון כפופה לפכי חמי ולקדישי עליזכיןיבלא • לישראל • וזהו
ואין ל ד נא עד שיפשו׳ מלכו׳רומי׳עליכל העולש׳ תהצים מיד מפני ארג ומתנקם ״ דניאל שם
לזדשיםכמושפשטוג׳המלכיזת ״ ולכן תקנו ףסברלהשניהזמניןודת ״ גנוארם ועשרה
דנני )ללועשרת הדברן ( שם ויתירן עד
מזיל ד׳ כוסות נגד ד׳ לשונות שנאמר בגאולה
בפרשת וארא בשורה לישראל שיצאו משעמד עידן ״ שאיןהגאולהבאהלישראלעדוכו׳•
ד׳מלכיות • ביר פרשה מ״ד • זה כתבתי כדכתיבוהובדגשמה ויהיבתליקודת אשא •
לפי שראיתי ביד לל במדרש או ניר ״ איל וכתיב כמרי חזי הוית ואתו עם עכבי שמיא ככל
משולש זה יון)מביא את האיל בעל קמים שנאמר איכשאתי הוהןגו׳ ״ )להיהיבשולק דקר
ומלט :
בלכירל לסיוע )וב:לבזה שבוש או טעות
אתכם כל זה משל על סילוק הכמד
סופר כיהאילגעלקיכים בפי׳ נאמר בדניאל השבעתי
שהוא מלכי מדי ופרס ופרשתי עוד ד׳ לשוכות )השנינה מתרעמת כהסתקלו ״ מה דודן
של גאולה מהמעםהיוח ד׳ לא פחות ולא יותר( מדוד מכל ע׳ קתדראותשל מלכות ״ דודי
)ראיתי כמוכן מי ?חלק על דברי רמתימ צח ואדום • אחזיל כמדרש שיד השירים דודי
ואמר כי החי׳ הרביעית שהראוהו לדניאל הוא צח ואדום דמותו מאודם מ3חור מירוק מלבן
מלכות ישמעיילשרןס פשטו בחב ישוב העולם כן דמותו של הקכיה כמראה הקשת אשר יהי׳
ומלכותם גדלה ויחנה )קשה בעינינו לל בענן • דנול מרבבה • סגיכותיו כיל
דלל קווצותיו ׳ תלתלים עומדים מחכה,
געינהם י לקרא יין שתי מלכות והריהן
$ומה אשת מכתיב ןכט יון .אלישה ןתרשיש אלתים ורבבות קודש והוא אות זגצגאןתיו,
וניצר
)(:) (:
)(:
,
פי׳ על שה מהגאון הרמב-ז זצ-ל
וביכר במחנותיוכמו שאחז״לעלר״עכשנכנס אלכסנים •גבול מזרחית צפונית י זה משנת
לפרדס מה ראית ה׳צנאותשמו שהוא אות בסייפרקה׳ושםהכוסחלהיפךעיש ״ וגמל
בצנאשלו • ראשו כתם פז כלול ומוכתר מזרחית דרומית • וגבול צפונית מערבית *
וגבול מזרחית
ומעוטר ״ קיוצותיו תלתלים שחורות ״ זה וגבול מערבית דרומית ״
רומית • וגמל מזרחית
שאמר הכתזבתהלים׳יח
תחתית ״ וגבול צפונית
ישיתחושךסתרוםיינותיו
סוכתו חשכת מיס לפי אסור ברהטים
מה יפיח ומה נעמת רומית • וגבול צפונית
זאת קומתך
אהבה בחעגוגים
תחתית * וגבול מערבית
שהם היו תחילה תולדות דמתה לתמר ושדיך לאשכלוח :
המים ^ והוא שאחדל אמרתי אעלה בתמר אחזה בםנםניו רומית :וגבול מערבית
במדרש ואלה שמות רנה ויהיו נאשריךכאשכלות הגפן וריח תחתית ״ וגבול דרומית
המים ס מ דלח אפילה • אפך כתפוחים ; וחכך כיין הטוב רומית * וגבול דרומית
הולך דודי למישרים דובב שפתי
זמרחיגין
תחתית •
עיניו כיונים •
עיני ישנים :אני לדודי ועלי תשוקתו ן
והולכיןעדעדיעד• והם
ה משוטטות בכל הארץ לכח דודי נצא השדה גלינה בכפרים :
על מעייני נכבדי החכמה• נשכימח לכרמים נראה אם פרחה הם זרועות עולם• ובפנים
רוחצות בחלב וזכים בחלב הגפן פחח הסמדר הנצו הימוניםשם מהסהואהאילן • ובכל
אתן אח דורי לך :הדודאים נחנו
יושבת על מלאות עומרים ריח ועל פחחיגו כל מגדים חדשים אלה האלכסונים יש כנגדם
פקידים והם י*ג • וגם
על משככות השלמו׳ והיופי
נם
בפכים בגלגל ייבפקדים
לחיו כערוגת הנושם •
והם *לשים ושש פקידים
המשל על הזוהר הפנים
איןכלבריה עם האלכסונים לל אשר• לכלא׳שרןגנזהדכתיב
אשר לא יראה האדם וחי •
כערוגת ני גנוה מעל גבוה שומר • נמצא לרוח מזרחית
ימלה.להםתפק מןהזוהרההוא :
הבושם הוא החכמה הפנים המאירים מזוהר תשעה לרוח מערבית מ׳ לרוח דרומית ש לרות
החכמה וע*ז כאמרבאור פכי מלך חיים ואומר צפון ט׳ • והיינו ל פעמים י״ג פקידים שהם
)במדברז ( יארה׳ פכיואליך • שפתותיו פקידים בתלי וגלגל ולב • זללדאפשרדלל
ששספירות מתכהגים בדברו
שושכים•
וברוחפיו ״ נוטפות מורעוברהםה© ד ת
אשרכלהאומותוהלשונות מודםלדברי׳ והיא
עיין
pז ; v v
נלמהלםכמורהטונהעונרממקום
5אר •
הזוהר ח״ב בספר הבהיל השייך לדף קמ״זעייא
•
כארזים
כחור
•
דכר
שמץ
בו
ואין
למקום
ועיין
קורם מאמר וזאת התרומה :
וכןהןאאןמר )הושעי׳ד( כגרושרענן• בזוהר אמור דף לו למטה משמ< דיפראל
עיין בזוהר שמותדףלח עיבעלפסוקאמר תחת גוף האילן והאומות תחת הענפים ״
•
ארב ״ י אילן יש להקלה ובו ייגגמלים ומהם מתפרנס הלב ״ והלב מתפרנס
נלמהלם
,
,
,
פי׳ ע ל mלהגאון הרמבן זצ׳ד
ככ
נלמזהלמ מפרכס כולם ::ולנ שלל וכל ועיין לקמן דאי׳ שם כלהשמות ככללים במלין
הצורות קדושות לל ממונות ונס׳הגי׳אמונת שמים * הכלל כיס המצא הגי׳ גכ־נהבם׳
על כל אומה ואומה :וישראל קדושים :לל הבהיר כלל עד ניאץ בלהך נדף האחרון של
תחת צורות הקדושות * ועיין כזוהר סוף חלק הזוהר ח׳געיככרישהממודעיש :דכתיב
הראשין ספר הכהיר גסוף הספר • ועיין לקמן השמים ושמי השמים לא יכלכלוך :הזה כיל
וזו אילן נטלו מגוף האילן ותלבומהלבהדרפרי דלל הוי רשמו של הקלה לל כקרא שמיס ״
הגוף אף ישל פרי» ץ היר :ומה אי'ן תמר ענפיו ואפשר שכוונתו שאין לפרש שאתה השמע יין
םביביו ולו לבו ביוי .צעאף ־שראל נטלו גוף האילן השמים הלא כתיב השתים ושמי השמים לי
ללוהםפירותיו :הזה תלו נ לומהאילןזהתתי׳ יכלכלוך אלא ששמו שמים ״ והוי לל והוא
ענפיו לל מלחן׳ ולולבריל ילו לכנאמל אף ישר׳ אש ואמרת קדם אלאאוללדללאלאוודאי
נטלו גוף האילן ולנושהואילנוזך וכנגד הגוף ל א כחםקדםללרליג -ואפשלדללעלהכתופ
הנוף י־וט השדרה באדם שהוא פיקר הגוף ומם בראשית כ״אאלהיםומ׳דמשמע דעםהחכמה
לולב זה כתב ללנייףללנ מסור :ואפשרדלל ברא אלהיסכלהשמותשהםשמיםוה אלהיי
ומה גזף זהכתיבללב אף ללג זהלג כתיבת וכו׳ אש כלל ומשמע דאשקדם ולזיא כחם קדם
ואפשר דקאי על אומרים הלולב דימה לשדרה ל ל החכמה העליוכה ששםכח המים כמבואר
ןאמר»ועםלפישמן השדרה נתיב לב ואמר מה כספי יצירה מים מריח ואש ממיס • שלאורם
לולב זה וכו׳ ומה ל ל ד ל ל ותהו לכזהולג הצופיות לל דכאןלל קדם ״ ותאפולל
כתיגת פליאותכחכמה אף ככל כתיב מהם צורה דלל ומאתו כרס כד״א אץקדופלהכי אץ
שאמר לל שאמרנו שנאמרלשמור אתדרךען כלתך * ועל הדמיון נאמר הזכע י״ד כברוש
החיים ומאי ניהולל השומרים צורות רענןאנינמצאה׳ה׳ה׳ -לל אני כגרוש רענן
דכתיכ וישכן מקדם לגן עדן את הכרוכיס ממניפריךנמצא * הנשמזתהספרי׳ללהם
וגו׳ ומאי גן וישכן מקדם לגן עדן :דשכן כאותן פריושלהקלה * ואםרגאנראגבראהשיגו
לעפרו כי לא הי׳ גו כח הנשמה :
הכתיכת שקדמו לאותו מקום הכקרא הגן עדן :
ירד לגנו אין הפרש גדגרהםובגגץ
ושקראו כלמלס ושקדמו לכרוכים :שנאמר יייי
מעלה ומשה והירידה היא עלייוהעליי׳
זאתהכרזכי׳ :ושקדמו ללהט החרכ המתהפך
שקדם דהאכתיכ דמיה ולל דמים ואש * ולל היאירידה :ובעבורהגלות|אשרסתרו3תוך
דאפשרדהאי שקדם הוא כמו קושיא איך אפשר דבריו כינהו בירידה • ולאין בהגן גערוגיו
שקדםואפשר שכללדהא^תיכדמיסזאשקדמה הבושם מקום שהריח זה והאצילות מתפשט משם
דכתיגה' אללין אש אוכלה הוא וללשאפשר היא החכמה :לרעותלהםתפתלעצמו ולהמשיך
מכוונתו שה' אלהיךלומזעלחכמהתתאה והוא הזוהר לגכיםעםהשכיכה ״ ןללקוטשושנימ
)אילן דשאים לל ואילן היא המחשכה זוהר החכמת לשש קצוות ״ וכל
אש אוכלה ־•
*שמים הר הקלה דכתיב ואתהתשמע זה נימי הגלות אשראץ זגמ ותולה ומנתה
והתריע .
*מימ ! ה! אותן הנקרא שמןת על שמן •
,
!
פי׳ על שיה מהנאת הרמבין מגיל
והדברים הרומנים מתעליםוכמשכיםאלמקום
יכיקתם :וכן הוא אומר כי מפני הרעה
כאסף הצדיק ולכן צריך להשתדל ולהיזציל
ולהמשיך אל האבות את הברכה להיות לבכים
משובולל המשכה ] :ונקראת בכאן אצילות
וההמשכה לקימה :וקראו רזיל כמוכן אצילות
ההזיות וגלד׳ עקירה ״ אמר כד ל<כדאיתא
בלרוימע ה׳אלהיםגןבעדןההידתתיליםקיד
ישבעו עצי ה׳ארזילבכקאשרכטע :אמרר׳
גםבזוהרפכחם
חנינאכקרכי חגבים היו :
ועקרן הקלה ושתלן בתוך
ע*ב בסגנון זה י
עלפ
גן עדן הבן המאמר הנפלא הזה :
הנוטע צריך שהי׳ בידז כשוע כך הדורות היה
אצילותם והמשכותם לעקירה ״ ובריאתם
לללהבין זהעםכתבי
זהבזהחהעסזה
האלי זיל שכזלם ממעה אחד נתנו :שנח׳
העליוכותמלובשים בתוןהיו׳ד התחתוכותלזה
אמר|זה בתוך ^ והכל קשור זה בזה והל עליונים
מגולים לזה אמד זה מתוך זה זזה עם זה וקיל :
כ'ל דלל יפה את רעיתי יגו׳ הכל משל עלהחכמ׳
וכפי העכין שדברכו פתחנו דבריכו בתחילת הנופ׳
ללשערךכעדר התחיל לסדר שבחי׳השכיכה
בשערה בעיבי׳ ברקתה לל וברקתה כפלח
הרמזןרקתך :מבעד לצאתה לל לצמתך :
סוגה בשושנים כלולה מז׳ קצוות וחתומה בכל:
ולכך אמר ששים המה מלקת מלכומ :וראיתי
לסדר בכאן מעשה בראשית ולהעמידך
על האמיתות פי׳ הפסוק הזה ״ ואפרש מזמור
ונלמהלס שלל ולנטיעה :זצריכיםמטעים מעשהבראטית מתחילתו ועד סופו • ןזהו
כטע שעשועים :להשקותם לרגעים • לכך כלל כל המזמור אמר כנגד אור מ ג י א ביום
אמררכיחניכאכז׳ :ועייןבפירוש)עלהתזרה ראשןעומה^אורכשלמהזפי׳ כיאצילת האור
בבראשית בפסוק זיטע דף חיי :מדרש רבה ההוא מאין»־ )כנגד יהי רקיע הנברא כיזם שני
שם ישבעו עציה׳ :ישבעו חייהם :ישבעו להבדיל בין מים למים :אמר המקרה במים
מימיהם :ישבעו מעעתםללכיכל סיבה עליזתיז :ופירוש אןתז הבדלה לכמה עניביס
מקבלת מן הסיגה שהוא למעלה ממנו :החיים היתה ופי׳ מהלם שלל סיום המקרא השם
שואב ממקור החיים • והמים מן החיים * עבים רכובו וגו׳ עד יסד ארץ על מכוני׳ :
אמריסד
והנטיעות מן רמים • וכלזהבאוללכאן :ומגד יקוו המים ותראה היבשה
ןקאי על הפס :ק שאמר אני לדורי ודודי לי הרועה ארץ על מכוכי׳ ופי׳ זמן הקבועלה ״ לל דלל
בשושנים :ר*ל אני מקבל מןדודיודודילי סיום המקרא בל תימט עולסועדועולםהוישית
הרועה כשושנים מהחכמההעליונה :שיאמר אלפישנין :או דלל עולם ועד היא עד היונל
כי כל סיבה וסיבה מתעלת :וצופה לל ושואנפ הגדול שהוא אחר כ׳ אלף מכה שיחזור הכל ולסיבה
מסבה לל ממםיכה עליונה ממכה מרה שואכי! ראשונה :ועיין לעיל כקונטרס במצות הייגל
צמרהנלמהלם ממדה :חצוכהמחקיקה :וכנגד תדשא הארץ :אמר מצמיח חציי
וחקיקה רן הרשימה :והרשימה מן הנעלמת לבהמה וכנגד יהימאן .א גגשהירח
נלמהלםשמטיךעמכיאו ״•
מ ל זה בתור זה וזה מתון זה • וי%כלקש1ר למועדים
:
יןת
מי
5
וככג!
פי -עד שה להנאון הרמבז זצ־ל
פד
וכנגד רעש אלהים את שני המאורית הגדולים :עוטהאול כשלמה • היא הזמנת המשכת
אחרתשתחשךוכן׳ ״ כ׳ ל דמאי עלם וף הפסיק החכמה הסיבבת את הכל ״ ,זבאןמרןעוטה
את המאור הגדולזגז׳ואתהמאורהקהןנגר • ר״ל שקינל זוהלמן השפע ההוא ועיי הרימי
ועל המיור מקטן אמר תשת חשך שנלקח האור התנוצץ אור שהי׳ בכלל משרה דברים מנאצבו
ביום ראשון כיאנלי פירוד
ממנו ואץ לו י איור רק מה
והם שמים וארץ ״ תוהו
שמקכלמןהשמש :ע״כ:
תזרח השמש יג*ספון ואל גס ישנים דודי צפנתי לך :מי יחנד ובוהן .וחושך ואור *
מעונים ירנצון :וכנגד נא׳־י לי יונק שדי אמי אמצאך בחוץ רוח ומים • מידת היום
א״יזקךגםלאיבזולי :אגהנךאביאך
מיין ומידת הלילה ל וזהו
ישרצו המים • אמר זה אל כיח אי1י תלמדני אשקך
שמאלו תחת הארץ היתה תזהו ובוהו
הים גדול ורחב ידים שם הרקת מעסיס דמני :
רמש וגז׳ ״ וכנגד יום ראשי וימינו ת ח ב ק נ י :השבעת• תוהזדגר שאיןלוצזרה ״
הששי שנאמר בז ןיגרא אחכם בנוח ירושלם מה תעירו ומת ומהי המלבש התוהו עד
תעררו אחהאהבהעדשחחפץ :
מתרפקה שיצטיירציורדק יותרמן
אלהיסאתהאדם • צמר מי ז*חעלה מן המדבר
לל דלל
על דודה תחת התפוח עוררתיך שמה הרוח •
יהי כבוד ה׳לעזלם
זכנגדיום השביעי שהוא חבלתך אמך שמה הגלה ילדתך :
הארץ קאי על החכמה
שימני בחותם על לבך כחותם על
כמלאה׳ גחכמה יסד
כנגד אלף השביעי שיהיה זרועיך כי עזה כמות אהבה קשה
כשאול ארץ ״ זהיתה תחילתו
העולם חרזנאמרהמביט קנאה רשפיה רשפי אש שלהבת יה :
תוהו בלי צורה ואחר כך
מים
לארץ ותרעד • וכנגד
:
גוהו בציור דקוקיל
תענוג הנפשית בזמן ההוא
•
וחושך על פני תהום
אמר אשירה לה׳ בחיי י
זכנגד ביטול היצה׳ר אמר יתמז חטאים מן עומק רום • ועומק תחת י לל ד ל ל
והנני מפרש החושך שהוא אפיסת האור לפי שהיה הציור דק
הארץ ורשעים עוד אינם •
המזמור הזה עם פי׳ מעשה בראשית והזהכמו אפיסתעומקרום • ותהום עומק
והמשכילים יבינו • ^ ה׳אלהיגדלת מאוד תחת :ורוחאלהים • רוח של משיח •
רמז על זוהר החכמה המתרבה לכל צד :ומן .רוח חכמה ובינה • מרחפת על פכי המים •
מכםהעל הכל • וזהכללהכלשכתאצל ביום
השפע ההיא יניקות העילות והסיבות •
ללבתלבשה ראשון כמו שאחז׳ ל באדם ראשון • שעה
הזד והדר לבשת כך נקשרה :
החכמה ולא״תמצא אותה זולתם • ןלאחמצא ראשונה הוצברעפרו • לל דייל דכמג
היו זולתך ״ לל דל<הוי׳ זולתה י זה היה שבעפר הזה היהבכח לבריות ממנה אדם שלם
קודם בריאת העולם שהי׳ הקלה יחיד בעולמו בכל אבריו ״ • והי׳ הראי׳ והשמיעה וכדומה
והיו ההוויות עמוקת ונסתרות בחכמה • לזההכלבכח העפר כן כאצלוביום ראשין כל
ופירוש ןאומר אין היןנרי^תקניהעזלמים :העשרכאחד ; ןבאומרויהלאזרריל כתעטן
7
6
פי׳ ע ל •שיה מהגאון הרמביז ץצ7
כתעטף באותו יהאורכמו שבארנו • ל ל
דע*י דיכוי האור כלל יצא האור מכח אל הפועל
ומציכוה׳פעמים אור כתי׳ בפרשה ראשונה וה׳
ל ל ד ל ל וכאמר על אופן
פעמים כיט׳־ב ״
ה׳ פעמים אור כי טוב כ וה׳ פעמים מים
בפרפהשכיה שהיו ה׳ מיפי מים • וה׳טיפי
אור בתוכם • והם החמש קולות הנאמרים
בכתיבת התורה ״ ולכךכאמרכיטוב
כדלקהאור כמדליק נר מכרןכתןכח להם
להווייות ׳להתפשט ולהמשיך :ויגדל אלהים
הגביללכלאהדוא׳
בין האור ובין החושך ־•
המשכתו והתפשטותו זה יהי אור ויהי אור
)שאיכה מאירה ועל
אספקלי׳ המאירה ״
שניהם נאמר כי טוב :וזהו ויקרא אלהים
לאוריוםוגז׳ המשךכח מידת היום ליום :
ומידת הלילה ללילה :יום אחד עדיין היה
כיכלזההיההתפשטותהר׳
הכלמיוחד •
ד*א ויהי ערג אספקלרי׳ שאיכה מאירה
יוםאחד
ויהי בוקר אספקלריא המאירה •
וככגדיהי רקיע
יחיד!ומיוחד בשמותיו :
המקרה במים עליותיו ־ יהי רקיע יתפשט
הרקיע בתוך המים כהתפשטות הכשמה בצורה •
ועשה ביום שני הגבלת המקום :ל ל ד ל ל
דעדכהיהיה מידת ת*ת ועד כה מדת המיל :
ונעבור זה לא כאמרכי טוב בשכי לפי שלאכשלמה
עדיין מלאכת]מדת טוגושל ה ק ל ה :לל דזה קאי
עלהחכמה תתאי שלא בשלמה עד שאמרהקלה
׳יקוו המים • ועיין מז*3הקדמת הראלד
על כוי דף ד׳ • וזהו ויהי מגדיל גץ מים
•למים :כלל הגדלות שבים :מיםעליוכים
!ומים תמהונים :והעליונים נקראו דרך
<משלזכקם> :זהתחתןכיםכקגןת :והפרטים
הרנהעצמרראשיעם :ללשמיתיהם
לכן אמר המקרה במים עליותיו :כעכין
ה ס ו ׳ :לצ הפסוק עמוס מ׳ הבוכה בשמים
ניהםעשוים מעלות מעלות
מעליותיו :
כדכתיב קהלת ה כי גנוה מעל גבו׳שומר וגבוה*׳
עליהם :וכל הדברים האלה כצמיירוזה
לפנים מזה סובב סובב י א״כ המים חצים
למעלה וחצים למטה :לל להכין כימה
שהוא מלובש בחון הארץ הם מים תחתונים
ומהשלמעלה הם העליוכיסכדוגמאשאי בכתבי
האלי זילשהירל מלבוש ומסבב את הדא מחצי
וזהו כשם שהשכיבה
תית ולמטה וק״ל :
למעלה כך השכיכה למטה :וכפי העכץ הזה
הםייחעולמות :וזהושאמרדודהמלךעיה
רגותייםאלפי שנאן :אחר שאמר רבותיים
שהם עשרים אלף עולמות כנגד עשר ספירות
למעלה ולמעה ג חיסור מהן האלפיים מפני
שהם אין :והכל אמת :כיהםרבותיים
והאלפים אין להזכיים בכלל המכין כי הם אץ
וידועהואכי.כלעולםועולםמאלף דורהםי״ח
אלף עולמות לל דורות :ולכך היו סוד
ללדללהויותמסודהחכמה:.
והחכמה :
והעילה :ללוהיאאין :ולכןש׳לאכאמר
במעשי בראשית כי אם ט׳ פעמי׳ ויחמר והעשירי
היא רמז לאין במלת בראשית שאין יאוי להזכירו
השם עפים רכובו :כלל ההבדלות שכבדלו
במים עליובים שבעים חוץ מפכימיות והם ע״א
וכנגדם המים התחתונים חתומי׳גהם ובקראים
בשםא׳הריעיב :ולכך אמר עבים וגו׳ ״
הכהה׳ רוכב עלעבקל ללדמגיא זההפסוק
לראי׳עלמלתרכוגו :ואומרהנהאככיבא
אליך 3ע 3הענן :ץלל דלל ןמה שההבדלות
יהם
,
,
פי׳ על שיה להגאון הרמבן זציל
כה
הסע׳
לפישהה׳ קולות כחלקזלז׳קצוות כשאדףקליזעיכ למטהמאתה׳מןהשמיםוכר
חוןמן הקצה הפנימי הרוחני כדכתינואתה תשמע ה^מים ״ )אומרה
מקים ״ חוץ מן
המעמיד הכל שאינן ״ לל נהם • הסו׳ אלהי השמים • ואומר רוכב שמים • עושה
קצוות ״ בכל אחד ואחד מן הקצה עשרה • מלאכיו רוחות רמז כיום השני נבראו המלאכים
הם צבאותיו שעליהם
ולכך באמרבפ׳ במעשי
כקרא אלהי צבאות
בראשיתי׳ פעמיםלל ו׳
פעמים• כי טוכ ״ כפי מים רבים לא יוכלו לכבות אח האהבה שאינם מתחלפייומתגטלי׳
העכיןגזה כאמר ששים וגהרוחלא ישטפוה אם יחןאישאח כיתחלף שאר המלאכים
כל הון ביחו באהבה בוז יבוזו ל ו :
ששים אחוח לנו קטנה ושדים ׳אין לה מה שנבראו ביו׳ה׳כגןו שבבאר•
המה מלכות ״
וכנגד יקוו המים מתחת
גמדים סביב לה הכל נעשהלאהוהינו ביום שידבר בה :
עניןאחד • וכמושאכו אם חומה היא נבנה עליה טירת כםף השמים וגן׳ ןתראה
ואם דלח היא נצור עליה לוח א ר ז :
היבשה • אמר המשלח
עתידין לבאר מ ל ה
אני חומה ושרי כמגרליוח אז הייתי
לל ושם מקום הקצה בעיניו כמוצאת שלום :כרם היה מעיינים בנחלים וגו׳ היא
השביעית שהיא לכעשר לשלמה בבעל המון נתן את הכרם הזמנ׳המשכ׳הצנורותלים
הריע׳ י * ועיין בזוהר לנטרים איש יבא בפריו אלף כסף :
החכמה • • )אמר יסד
שלמה
כרמי שלי לפני האלף לך
ארץ על מכוכי׳ נראו
שמות דף לא ע״בשןרה
ומאחים לנטרים אח פריו :
ונבדלו הבדלה ממש p i
ועם הקצה
מ״ן •
הישבה בגנים חברי׳ מקשיבים
ע*א
הם
הרוחני
מן
הפנימי
חזר וכלל ואמר בו כיטוכ
לקולך השמיעני :ברח
זהכלל ההבדלות שנבדלו
דודי ורמה לך לצבי או
תחת יום השני כמו שנאמר
האילים
לעפר
הגבלה
ביום השכי י
כאדם הראשון שלישית
על הדי
ללהיא :הבדלות מקום
וזהו שאמר
ריקמ) ״
בשמים:
וכמו שאמר באדם הראשון
ןתראה היבשה • כשם
שעהשכיהגבלו • כאדם
שהי׳ ללכפהי׳ העולם מים
בה
הבוכה חרבה ועושה
כמים לא היתה יכולה
וכנגדו אמר
סימנים לעליות )לחדרים ובאה ההשלמה באלו להתמלאות לל להתראות •
דללבל
ההבדלות• ולכךהין• לל ההבדלה \ יסד ארץ על מכוני׳ :לל
תמוע
המהלך על ככפיחח •
הקלה מתגלה עולם ועד ״ פי׳ זמנה הקבוע לה לעולם ועד
כןלעןעליד
ועקבותיו
ומתעלה בעולם ״
שהי׳ אלף דור באלף • כלמהלםכ׳אלף שנים
תהום כלבוש כסיתו
המדותההם כהתגלות פעולת הכשמהעליד כי כל דור נ׳ שכה ״
הגוףוזמ ויקרא אלהיס לרקיע שמים •
כל שהוא לל שהי׳ ״ עם העולם בכתרה וכסות
ללפרושו
השמות ככללים בתלת שמים •
וזהועלההריםיעמדומים• והאיךכקבו ״
באי׳
הו׳
כישמ?׳אשזמי׳שכן
השמן׳של רחמים)דין
בצדאחדכיאתהגעחל>כהם:
ללכקוו •
חית
^ ל
א
פי׳ על שיה מהגאון הרמב׳ן מגל
ל ל וזהו מגערתך ינוסון מקולרעמךיחפזון •
*כענין קזלה׳ על המים אל הכבוד הרעים ה׳
־עלח־םיגים ״ ללדכאןחסר עניןאחד •
'ואפש׳דכווכתו לשי שעי׳ הרעם כתחלקו החי׳ לכך
אמר ל פ ״ מי׳ :לכך איו׳מי׳לפ ״ יעלו הרים ירדו
כקעות אל מקום זה יסדת להם זה אוקייכוס
'וזהו ללדלל יקוו המים אלמקיםאחד •
ויקרא אלהים ליכשהארץ • המשיך הרצון
'שהוא סוף המחשגה אל היגשה • וזה
כהקדמת' •הזוהר דףייגעיא למטה ע״ש •
כי כ ל יבשה #שמע דבר שאין עושה פרי ליזמשיך
עוף •:מחשנ׳אלי׳שהכלללשהז׳כל כלל כל הדברי׳
ללןרללדכמה שהמשי׳הרצזןאל היבש׳בזה כקרא׳
ארץ דמשמעדברשעזשהפירות כשאיה תוצא
הארץ דשא •״ ויקוו המים ל ל יעשה הצבורות
אשר הנהר יוצא מעדן עתיד להשתלח משם
כיום החמישי להשקות את הגן • ועכשיו
יבראו באותן צכזחחגולם ״ אבל לא החשכה
׳ובעבור כי הצבורות הם •י כלמהלםההם
הזמוכההם • לל הם הזמכה 'להמשכת
'׳המעיינים ״ אמר המשלח מעיינים בנחלים
כין הרים יהלכון • ישקי כל חיתו שדי ״
היא הסי׳ הנודעת הנקרתת גן כינתינזנהר
יוצא מעדן להשקות את הגן ״ ישנרופראים
)לל
צמאם • קורא פראים מתרצים
המלאכים( אשר הם ממונים ה.ל עניני עולם
כפיההכהגתםוכעניןשנאמר הכפירם שאגים
לטרף• וזהוולמקוהמיםקראימים • המשך
הקו האמצעי היונק מן המקיר • כחיט
השירה היונק מן המוח למדת היום • לל
דחסרוממדת יוסלמדת לילה הנקראת ים
) :אול׳אהדאיצ להגיהרקבמקום היוםלל
1
ים( כעניןכל הנחלים הולכים אל הים ״
כל הצמחת נמשכים חמדת יום למדת הלילה
דדן יסוד עולם ״ עליהם עוף השתים ישכון
על בתי מדת האלה ״ בגללם קיום מלאכי
השרת • מבין עפאים יתנו קול • הקולות
הכמשכים מעי שמותהואמן הקולהדקהפניתי
שהוא אומר • זלל נגד אומה יחידה • זמן
הקול ההוא שהוא כנגד כחם של ישראל ) לל
אומה( שבעים וא׳לל ואחת אז ר*לשהעוף
השתים יתכואזתז קול לישראל ״ ןאפשל
דלל שמן אותו קול כיזוכים המלאכים לכן אמל
יתכו לשון רבים קיל לשון יחיד :משקה הרים
מעליותיו ״ לני שהדשאים והצמחים לא
צמחו עד שירדו גשמים ״ אמר משקה הרים
מפרי
וסמן לן מצמיח חציר לבהמה ״
מעשיך תשבע הארץ ״ ומן בכאן מ׳ •
כלזמר |אל
ללדלל ומאין גאו •
העליות לז;א מפרימעשין כי גאו אל העליות
ההם והפלטורין לל מהפלטורים הכחגל
ללהככחריםשהם היסודת ראשונים הרזחבים
כמה • נלמלם באה סבות המטר לעולם
והוא פרי המעשים ההם כי ס כ ת כל ההר׳
והפסד שגעולסזהסיגת האור והחשך •
זהתילד לל מהתילד קזטר הארץ אשר ממט גא
המטר • ומדת ישראל שותה הפכימים והזכים
לפישהואככגדהקו ׳האמצעי הם )ללהוא
הפנימי( ושאר העולם שותים תמציתם •
וכן הוא אומר ״ עמוס ט הגונה כשמים
מעלותיו ןאגןדתועל ארץ יסדה הקור*למיהים
וישפכם על פני הארץ אחר שנזכיר * *ל
שהזכיר עכין מעליות השמים הזכיר המטר
הגא משיכתם • וכן גאץכ מזכיר הסיכופ
הראשונות
,
נ
פי על שיה להגאון הרמב־ן זציל
כו
הראשונות י ואחר כן המטר גסיכתס שפרשנו• וזהו אשר שם ציפריםיקכמ ג
הרים הגמהים ליעלים סלעים מחסה לשפנים •
)איוגךח( כי הוא לקצות ארץ יגיש
תחת כל השמים יראה לעשות לרוח משקל • הנה ביאר בכאן כ י כל דבר שואב חיים ויונק מן
ומיםחק גמדה • כעשותה למטרחק * היסודות הראשונים שנראו ונתגלו ביום
ודרך לחזיז קולות ״ הרי כי מסיגת יסודות השלישי • והושם אם • כ״ל אותם במגעם
הראשוכות המטר משתלח • וע*ז כאמר כחפץ הנצחי הקדמון :ללושם :משמרם
) תהילים מיג( תהום אל תהום קורא לקול בארץ :ולהיות כל געלי חיים דבק עקשרבהם
וסופם לשוב אליהם וזהו
והדבר הזה מגואר ומסתפק מהם :
)מ׳ • והגן את זה :
בכתבי האלי דל שהטיפות מטר הוא טיפת שנאמר כאן כי טוכ * וכנגד יהי מאורות אמל
לדוג וכמשן מן הא״ס • לל מיסוד ליסוד ג עשה ירח למועדים :ומלת לל וגמלת יהי
ועיין בדרש מהו׳ יוסף בספר המוכות שלי אור משן חכמה לן לאלא לללכל אחדואחד
דףרייבעיב :וכנגד תדשא הארץ דשא שהוא למעשי לל של בראשית :לאללכי :או
נתיכת כח ומזל ״לל ומאכל לכל התולדן׳אשר לל אפשר דלל ולא כאמל יהי כי אם גדכרי׳פנימיים
ל ל ד ל ל שבכל
אמר מצמיח חציר לנהמה • אחר שהזכיר האור והרקיע והמאורות :
כימסימת היסודות הראשונות המטר משתלח אחד מ ל אלו נאמר בהן יהי׳ :אמר לל יהי׳
אמר כי כן גדול הדשאים והצמחים היאסינת על מה שהוא בלי צורה שיאירוזיראה כהםכמ
הכוחות הדגקים בסודות הראשוכיםההם הצורה היא הנשמה :וכמו שאמח באדם
שאין עשב מלממל :שאין לוכחדגקכז למעצה הראשון רביעית נזרקה גו הנשמה וקבל
המולידווהמגדלו והמצמימווגשגילו קיומו ״ אזרה השמש והירח שנתנו להאיר גמקומ׳ כשנגנו
ואמרללועשג לעמדת האדם וגן׳ ויין ישמח לשגעהללהאזרשל שגעת הימים * והיו
לבב אנוש וגו׳ לל ולחם לבג אמש יסעד ״ כי למאורות נצחי :ללדלל לחיי העולם :ל ל
המטר והדשאים והעשבים שהם * ללהם שהיסודנקראחי׳ העולם י להאירעלהארן
אורזרועלצדיק:
מזון האדם והמשקין משמחין י וכןללהם כדכתיכ )תהליםלז(
ישבעו עצי ה׳ ארזי הלככזןאשרכטע אשר שם ויעשאלהיםאתשכי המאורות הגדולים את
ציןריםיקנכן * העזפןת והמחצבים י ם ״ המאור הגדול :ללדלל לממשלת היום
לל והיעלים זהפפנים שהם על הסלעים ועל הפקדוהזעל המשרתים הממונים על ההנהגות
ההרים הגבוהים וכל בעלי חיים המרגישים כולם היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה :
צריכיםליסודות הראשוכים שהםאגיאבזתכל הפקדוהז על המשרתים הממוכים על ההנהגות
והאין ישבעו עצי ה׳ הם ישבעו הלילה :וזהולל עשה ירח למועדים שמש
התולדות
תחילה ממקור החיים ויספיקו אחר כן ממותר ידעמגואו :תשתחשןזיהילילהנותרמזש
ההשקאה לכל כעלי חיים מרגיש ושאיכו מרגיש :כל חיתו יער היא החי׳ הידועה"המושלת גלילת
אלזיהלכקאשר נטעהסההוחתהדקןתכמן והמשרתים הממוכים גלילה מנקשים ממכה
המגתם .
)( 0 (:) (:
,
2
פי׳ על שיה להגאון הרמבין זצ־ל
הנהגתם ותפקידם * וזהו הכפירים שזאגים
לטרף ולבקש מאל אכלם * לללהמשיןלהם
ולהנהיגם כדי שיוכל להתקיים הדבר אשר
נתמנו עליו * וכפי ענין הזה נאמר )משלי
למיד( ותקם כעוד צילה ותתן טרף לכיתה
וחוק לנערותיה «.תזרח השמש! יאספון ואל
מעונתם ירנצון ל ל המשרתים נלילה והמנהיג
אזתם * יצא אדם לפעלו היום אדם היום *
ל ל הוא למדת היום י ןלענזדתזעדיערב * ל ל
הוא לעבודת מדת הלילה .י• ולכן כאמר כאן
כיטונעלהדלקתהאור לקובל ל ל לקבילכח
עד כאן נאה השלמת יום רניעי
הנשמה :
ממידת המם)הלילה )אמר כי כל נעלי חיים
דבוקים ובקשרים כי:ם׳ומשםי1זצאןתם י כי
הם מושלים כממשלת האדון על [עבדו י זה על
ממשלת היום וזהעל מממלת הלילה לכן סייס
ואמרמהרבומעשין ה׳ בולם בחכמה עשית
עכשיו אתחיל
מלאה הארץ קניכן :
לדבר מהמשכת הרצין לכל התולדות שנבראו בים
החכמה והשלמת הבנק עמהם * ועלהמשכות
המעייכות שהתחילו להמשין וללכת אלים
החכמה ביום החמשי * וכנגדי ישרצו המים
אמר זה הים גדול ורחב ידים שם רמש )אין
מספר חיות קטנות עס גדולות «-פני הכרוב
כפכי ל ל ופכי אדם וכרוב הוא צןרת הילד קטן *
ומי .שאמר יעיף יעופף ל ל אמר על שכי הכרובים
הייושכיסאת הברכה מדת דרום ומדת הצפון *
ש י לי; ם נאמר עורי צפון ובואי תימן * הפיח* גני
כפיהענין שפרשנו ל ל אחר שהשמים וארץ
פועל ם פעולה ימשן ויתרבה עליהם כחשתי
המרות * שם אכיות יהלכוןהם הצבורות
שנבראו ביום השלי שי וכפי הענק הזה כאמר *
היה כאניות סוחר ממרחק
)משלישם(
תניא לחמה * זדרן אותן צכורות המעיינים
והכחליםהולכיםאלה םהזהומצשיירים שם •י
וינראאלהים את התכיכים הגדולים ה ם
ר' מחנות שהם מחוץ לשכינה ל ל דציל וכנגדם
אמר לויתן זי:יצרתלשחקכו!נראו ה ק ל ה לקלס
אותו ולרוממו נדגרי שירות ותושבחותזהו
יצרת לשחק נו י ואת כל החיה הרומסת היא
החי׳המרוכעת פנים פני אדם פני ארי׳ פני
)לכל פנים ל פנים *
השור פני הכרוב
ועיין נזוהר במדבר קייח ע'ב זד׳ כנפיים למעל׳
ככפיהםפרושו׳הכנפיה׳לל)פניהם ומראיכם
ומתון אש אדומה
ומעשיהם כמראה אש ־«
אש שחורה יזהושנאמר.נקנלה )יחזקאל יו*ד(
היא החי׳ אשר ראיתי תחת אלהי ישראל מ ה ל
ככרואדעכיכרוביםהמה * ולכן אמר אשל
שרצו המים לחיכיהם * וקראם בשם חיים V
נלמהלםחי׳ * כי הגופות בדבקות מכל *
כלמהלסאנל פכיהם וכנפיהם פרודות לכל
פכים ל ל כ נ פ י ם * כאמור כקבלה לכן אמל
ללללדקרא
אשר שרצו המים למיכיהם *
כל המרכבה שתחת אלהי השמים בשם חי׳ אחת
בשביל שהגופות נדבקות וקראם לפעמים חיות
לשון רכים וגם למיכיהם בשביל שפכיהם וכנפיהם
)אתעוףכנףלמיכהו אלו
פרודות וק*ל :
המלאכיסהכבראים בחמישי * כי הס מדריגות
מדריגות זה למטה מזה זזה למעלה מזה ^ כי
יש אש דוחה אש ואש אוכלת אש ומהם ממים
ומהם מרוח וכפי יסודם שליחותם והמשתלח
לרחמים הוא ממים זהמשתלח לדין הוא מאש *
ןלכן אין מלאן משתלח לדין ולרחמים * ז י נ י ו
אזתםאלהים לאמןרפרו ןרבז ומלאו את המיס
בימים
K
FC
פי על שיה לרגאון הרמבין זצ־ל
י
בימיסכלא )קהלת יא( בעצמים גגטן
המלאה ״ כי לא יצא לליצאו הים החכמה
עד יום הששי כשאמר תוציא ה<לרץ נפש ח ׳ למיל
והמלאכי׳ האלה שנבראו ביום החחשי מתבטלים
כהתבטל הניצוץ <לג גחלת אחרשאומריס שירה
כי סבת לל סבתם היא חצונה וכתם תשי׳ ובטל
לעמגד לפני יוצרם • ומתגלגלים וח,יזרים
.פעם אחית ואומרים שירה והולכים להם :
זכפי|הענץהזה כאמר חדשים לבקרים רבה
אמזכתך :עלזהאיןשלזםעליךישנלמהי״ם
אמרכולסאליך ישכרון :לתתלהםאת אכלם
בעתו לל המשכתם •י תתן להם ילקוטון יגז׳
לל תסתיר פניך יגהלוןחוסין רוחם יגועון
וגו׳ תשלח רוחך יכראון הכה כל מה שגארתי לך:
לכן נאמר כאן כי טוככעכץ שאמר גאדם
הראשון חמישית עמד על רגליו :וביום
הששי אמר תוצא הארץ שתוצא כל התולדזת
ועמהםיצאה רוחו שלאדם הראשון זוהר בשלח
דף לה שורה ךא* וכנגד ויברא אלי\םאת
האלשהו׳ השלמת הבכץ ותולדותיו ובו לל דלל
החח אשר יצא במאמר תוצא :וקשר קצהו
בקצהו והנהגתו :ללדלל שקשר האדם
שהיא קצה הבטן עם קצהו של כביכול שהוא
האיץ עליונה וגה הנהגתו * אתר יהי כבוד
ה׳ לעולם :כי לא היה השם מלא עד שנברא
האדם בצלםאלהים והי׳|החותםשלם * ועין
אמרהנכיא )יחזקאל ךיח( לנגיד צור אתה
חותם תכנית ר ל ל היית במעלת אדם
הראשון שהוא השלים י׳ ספירות :ולשון תככית
ועיזאמר
הוא חשבון כלא ותוכן לנכים :
יהי כבוד ה׳ לעולם ״• זקראשםמלאעלעולם
מלא :ישמח ה׳ במעעיז :יתשרה רומ
מ
הקודש עלץ כיהואכלול ומוכתרומעוטרמיו״ד
ספייות :וזהושאחרבאד© הראשוןששית
עד כאן חתם דבריו ביום
קראשמות :
סששעחתם בו כי שוב שמושלהקלהוכוכאמרז
ל פ לל דלל כפל • ו׳ פעמים * וזהו
דראאלהיםאת כל אשרעשה והכה טוב מאוד .י
מאוד הו׳מורה על דגיקו׳באץוהז׳טזב הוא סיבות
חילוף הדורות * זעיזכתבבתורתושללחאיר
והכה טוב מאוד ״ והכה טוב זה מות :
ועיזתקנובבית האבל הטובוהמטיב כילולא
הליכת הדור לא היה דור אחר מתחדש •« ושש
קצוות אלו כבגד ו׳ ימי השבוע וששת אלפי׳ שס*ה
משגזת העולם .י ללשכלל ושש קצוות אלו
כנגד ו׳ ימי שבוע וששת אלפים שנה משבות
םעולס * שמל היוצא מעדן אינו פוסן
לעולם והנשמות חוזרת ומתגלגלת * מכאן
ואילךתדבראל קצה .השביעי שהוא כמוחוע
השילה בגוף האדם המעמיד ו׳ קצוות * שמא
חביון עוזי של הקלה * ועלץ באמי בספל
יצירה קצוותמקום קדוש מוכן במקומו י זם
הגירספלא מצאתי שםיקבפ׳למשנהב׳אי'
והן שש קצוות ובו' * והיכל הקודש מכוון
באמצע והוא כושא את כולן * והוא כבגד השבת
וכנגד אלף השביעי שכולו שבת ״ מל*ה :
ואפשר שייוא לית מזמור שירלץםהשבת .יי
ושעליו דרשו ליום שכולו שגת י• וכל הממומ
דבוקותזכקהרות בכסא הכבודאץפרץ ואץ
יוצאת * וזהו ויפילו השמים והארץ וכצ
נשלמו המרות ונעשו כלים :
צבאם :
שלימים בקומתן וגתגניתס וגצגיונם ג ויכל
אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה * כלל
באותו קו האמצעי כל מה שפעל גז׳ קצוות ורמו
פד על שיה מהגאון הרמכ׳ן זצד
ציגיום השביעי הפסק המחשבה אשרבהקיום
העולם ויהי׳ העולם חרב ״ וישבות ביזם
השביעי מכל מלאכתו אשר עשה ״ שבת רוח
הקודש גשש קציזת ) ל ל ד ל ג ( וביום
השגיעי שהוא הקו האמצעי ממרת טוגו של
הקלה יותר ממה ששגת רות הקודש גשש קצוות
רגרךאלהים את יזם הרגיעי • כרכואשאר
דגריםזתוספז׳ ״ ואפשר דלל כרכה הנשמה
בתוספות רוח הקזדש זדייק לה מא*ת דמשמע
דגר הטפל ליום השכיעי והוא הנשמה שכחה
מיזםהז׳ ־ והיותרנראה דללכרכומשאר
דגריםנתזספתלהזנז׳ • רזח|הקזדש •
ורמז לכשהין נלמהלס שיהיו באלף השגיעי
כל הנשמות בצרזר החיים זמתעדנתנן ״
ויקדש אותו כי בו שבת בן כתזסףכח הנשמה
•להראות לל להבראות מכלשאר דכריםאשר
בראאלהיםלעשות • פעולת לקרא ) ל ל
שלכל ,הדורות הבאים מכאן ואילן( ואפשר
דלל שכל מלאכהועסק שנעזלם איכן מצליח
בשכתכמו בחול רקמהכהוא כחהכשמהשזה
מצליח גשגת ולעשות לשון עתיד קאי על פעולת
החרות • ןרמזכמוקשכלאותזאלףשגיעי
שהוא כנגד הקצה השגיעי יהי׳ קזדשאין שטן
ואין יצלר כאמור ויקדש אותו • הרי שרמז
׳באלף ה״גיעיתשלש דגריםחורכן העולם
ותעכוגהכשמות וגיטול היצהיר • וכנגד
תזרגן העולם אמר דוד המלך ע*ה גמזמור ק*ד
המגיט לארץ ותרעד יגע כהרים ויעשכז ״
וכנגד תענוג הנשמות • אמר אשירה לה׳
בחיי אזמרהלאלהיגעודי • איןגזרק אם
צדיקים יושגים ועטרות תהיינה סגינםמן
,
האור^הירחופהעל&ור הנשמה!
ועל
התענזגהגדזלההזאועלהטעםאשראין ע י ן
אלי׳ אמר בתיי׳ כי הם החיים התמזדים •
אנכי אשמח בה׳ • השמחה היא תוספות ח ח
הקודש והמת זיז השכיבה הדבק בנשמה •
וכנגד ביט ל היצה*ר ןי;עברתיזח הטומאה^
אמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ״
וע*ז אחז״לק״ג מזמורים אמר דוד ולא אמי
הללוי׳עדשראה מפלתן של רשעים • ששים
המה מלכות • כי ידוע כי האצילות שני
המזלמזת היו כאחת והם זה דוגמת זה זזה
לעומ >:זה • העהינ הם ז׳ קצו/׳׳ ל;ות לל מוחלק׳
לע׳ שמות )זלל דלל בעכין דין ורחמים (
זעיין בזוהר שמות דף י״דעיב ״ זעיזאמר
שלמה בחכמתו חכמת בשים בנתה ביתה חצבה
עמודי׳ שבעה והשבעה רלזמהשנעה ״ השביעי
קודש ״ זהששה הס כשקצוות כפי מה שבארנו
ומרס ע׳ שמות עומדים בתוך י״נ זרזעזת
עולם )בזןללזכן( וכן העולםהזה זייץ
אשר כחלקים לע׳ אומות עומדים בתזךייב
גבולים אלכסונים • וכברר הקו האמצעי
)מן כיל אל( הקו האמצעי
שהוא קודש
שהוא מילה • ללשהזאר״תממדת הדין
הוא כיל והוא ״ ציון וכן הוא אומר מציון
מכלל יופי אלהים הופיע • ועיז רמזו חדל
מ הדר בחוץ לארץ דומה כמי שאין לו אלהי •
וכן כל אי׳ ואי נלמהלם אומה ואומה מקבל כח
מןהקצה שכנגדו שנבררממנו ״ ע״כיש
לנו לדעת באמת בלי ספק שהאומות ע ׳ :הוצא
ממנו עשר שהם בקו האמצעי הרוחני היא איז
ישראל • שלא יאמר נהם לעתיד )יהושע
יג( ולאהורישו כיכולם א ׳ י י ו נמחים
)אובדים וכליס מן העולם ומן כסא הכבוד •
קי0
כ
ה
פי׳ על שיה מהגאון הרמי־ן זצ-ל
ךח
קיני קניזי וקדמוני כנעני חתי אמורי חוי גרגשי .המהמלאכות ושמונים פילגשים ועלמותאין
ינוסי פריד נשארו ששים ) ל ל ועליהם מספר אלו האומות • אח היא יונתי תמתי
נאמר ששי׳ המה מלאכות ושמוני׳( ) ועשרים ( זובנינ״ל אלו בני או ישראל ״ וחלק לאומות
פלגשים נין ״ ללהן • אלופי עשו • שדות וכרמים שנאמר דברים ל*ב גי־בחל עליון
ללדלל ומיהם • כי האלופים ה ם ל ג • גרם • וכתן לישראל פרדס א׳ זו ארץ ישראל
ובני אלופי החוריי״מ ״ ונשיאי יפמאלייג • קלוריןשלהקלה הקרבנות ממכהלחםהפנים
ובבי קטורה ט*ז בין הכל עיט • ועסאליפז ממנה הבכורים ממנה * כל הטורי כי לל
ורעואליהי׳ ל א ) ולפי שענה נמנה באלופי׳ כל הטובות ממכה וכל כך למה לפי שהפריש בין
ובבכי צבעון שהי׳ ממזר כפי׳ רשיי נשצרו פ׳( גנה של מטרזנאלבני הפלגשים שנאמר אין
ונשיאי ישמאל ובכי קטורה הם שמוכים •
אשיתך בגבים :
זאתהנשקפה משלעלהשכיבה כענין
ועלמות הם המדינות והעירות ״ וכפיהענין »י
הזה חברו ששה סדרים • ששים מסכתו׳ כנגד
שכתב תהילים י'ד ה׳ משמים השקיף
ששים מלכות • וחברו שרים • נלמהלם
על גני אדם• השקיפה ממעון קדשיך:
גינת יגוז ירדתי אמרה שכינה עיני
סדר כשים זיין מסכת׳ כי כשים השורש לפי שהם אל
נגד מלכות והשורש זין קצוות • והםעיא
ולכי על ישרא׳ לראות כהם משכילןדורש
פרקים זהסכהדריןלל כגר הסנהדרין • לפי אתאלהיםוזה הי׳גגיתשב :שהמשילםגאגןן
שהם ממוכי הדין :ואוה בקידושין • לל לפי שישראל עריגיס זה גזה י וכן הוא אומר
ואין בודקין לא מן הסכהדרין ולממלה מאי טעמא ויקרא ךיו וכשלו איש גאחיו ״ וכן גבית שני
דהכי לל דתכי ״ כשם שלד ייכוקין בצדק הי׳ גהם צדיקים וחסידים ולקו געכור הפריצים
כך הם מטחים מכל מום מאי קרא כולך יפה
)כיל שזה עלדרךמדרש שם על פסוק זה
רעייתי ומום אין 3ך| • ללשהםכנגדהשכינה שלכך נמשלו כאגוז לפי כשנוטלים אחת מן השק
שהיא משגעיםופחד וצר כיםלהיות מנוקין כולם מתנענעים עיש( השיגו ישראל לא
מכל מום כמוהו ־ ואמרו חזיל במדרש ילקוט ידעתי נפשי שמתני אני נדמיתי • כלמהלם
ירמי' ג ואנכי אמרתי איך אשיתך בבנים ואתן גרמתי • לעצמי שאהי׳ מרננות )עמינדנ(
לךארץחמדה • משללמלך שהיולופלנשיס טם מתנהגים נדמות • ללאפשר שיוא
והי׳ לו הרגה גנים מהם והי׳ לו גן א׳ מחטרונא לשון כדג כמו זיוף או אפשלשכלל עם מתנהגים
אשתו והיה מחגגו יותר מדאי נתן המלך לכל גרבכזת • הם מלכי יון ״ ללדלל שוכי
בכיהפלגשים שדות וכרמים • זאח״כנתן שובי השולמית דובי שוגי ונחזה ג ך • איא
לבנו פרדס א׳ שממנו כל קלורין שלו עולה וכו׳ למהרים כראהשצילאמרה השכיכהאםתמוכ
אמרהמלך חייך שכל קלירין שלי מן הפרדסהזה ישראל גתשולכחזה בך נרא׳נשמחתך ובכבודך ״
*!פישאנימחנבך יותר מאחיךכתתיולך וכו׳ השיגו ישראל מה תחזו גשולמי׳ כמחולת המחנים.
ללדקאיעלמחנה
Vהקלי! ישלוהיגהאומזת שנאמרששים כמחול שתי המחנות
הצדיקיזז
,
פי׳ על שיה מהג* ון הרמב־ן זצ־ל
הצדיקים ומחכה השכיכה כדאיחא בפסחים •
הכבוד זה שכיכה עוזו כלמהלם והשכיבה עוזו ••
ל ל שישככו בתוככם •ללדלל שיש בתוכינו
)יהי׳ עיר הגמל שעתיד הקלה לעשות מחול
לצדיקים ופירושן שם שהקלה יהי׳ באמצע
ללדלל מה יפו
והצדיקים במחול סביבו •
פעמיך • ,וגו׳ ״ הולך ״ ומסדר שבח
השכינה והתאחדותה בדמיון ומשל ״ לל
כך קבלתי • קבלו פירושו מפי משכיל המקובל
לל מקובל • מלך אסור ברהטים• קרבת
הכביד בכבוד והתאחחתה • וראה בחקוקה•
לתמר האילן זכר
נלמלם ודתה קומה •
ובקבה והגוף אחר והענפים שנים • אמרתי
אעלה בתמר • אמרו ישראל אעלישגרש
העון חשבתי שאעלה לגדולה בזכות השכיבה
הנמשלת לתמר ״ אחזה בסכסיכיו כאחז
בידינו מעשי׳ וזכותי׳ )יהי׳ • ללללכא
שדיך כאשכלות הגפן וריח אפיך וגו׳ מקו׳יניקת׳
כאשכלותהגפן * שתקבלו לל שתקבל זוהר
והשפע ממקור החכמה • וריח אפיך כתפוחים
וחיכך
המשל על קבלתה מן שכי הכרובים י
כיין הטוב ״ )דבריך לא יהי׳ללרק :
למל־ ץ טוב על ישראל כנגד הכבוד • ויהי חיכך
דובב שפתי ישינים :לל אלו ישראל בגלותם
לכה דודי •אמלשכיכה • לל אל הכבוד י אחר
שנגזרה הגזירה הגלות למה תעמוד מרחוק
ותתעלה למרום מרומים • נצאהשדה׳ לא
תסלק שכינתך ממני • הנהבגלותבבלרגוצי
תורה ובתי כנסיות וכתי מדרשות זה משל
הכרמים והסמדר והרימונים והדודאים • מי
יתכךכאחלי * השיב הכבוד אם אתה מתאווה
גםאכיכגדךכל
ומשתוף שאחבר עמך .
תאותישל?הי׳כ $כלמהלם כאח • ליולא
אפלדממן יונק שני קזמי ״ נלמהל״םשד
אמי • ותקבל יניקה ממקום יניקתי הוא
רוחאלהיםחיים • אמצאךנחוץ ,כלחפצי
ורצוני כשאמצך בזמן הגלות י שאת עם
וצרחם )לל שאתה עמם בצרתם ״ אשקך
שתהי׳דנקעמי • אבהגך • אעלה אותך
אל דביר קודש והיכלי הוא בית אמי • תלמדני
אין הנשמה מראה פעולתי׳ זולתי!הגוף ואין לגוף
פעולה בלתי הנשמה • כי הקניה מראה
אשקך
נוראותיו ואותותיו על ידי מדותיו י
כלזהמשל הסתפקות אור העליון אשרמשם
מתברכים האבות והבכים יחדיו ״ שמאלי
תחת ראשי לפון נסתר על הכבוד שאין בן יריד&
כי אס עילוי׳ • השבעתי אתכם דברי השכינה
בזמן הגלות ושמשבעת ישראל שלא ידחקו את
הקץ י ושלא יהיו למעוררים האהבה עד
שיגיעעתהרצון • ולא אמר בצבאות או בא״-ילות
לפי שאין השכיכה במקומה ״ מי זאת עולה
חו המדבר • ללהיא • המסע העובר •
כלמהלס העשירי :מעשר מסעות שנסעה
השכיכה כמו שאחזיל עשר מסעות נסעה ה;כינה
מכפורת לכרוב • ומכרוב למפתן ״ וממפתן
לחצר • ומחצר למזבח י וממזבח לגג •
ומגג לחומה ״ ומחומה לעיר • ומעיר להר
ןמהרלמדגר ״ וממדבר עלתה וישבה לה
למקומה ״ כדכתיב אלכה ואשובה אל מקומי:
לל מתרפקת על רודה •מתרפקת ומתאוככות
עלפרידתיורה ממכה • ומהאמרה תחת
התפוחעוררתיך • המשל על הכרוב השמאל
היא התחלת הצורה ״ ולשון עוררתיך רומז על
הק־ריב והתעוררת האהבה בזמן שישראל שרוי
על אדמתם ועושין רצונו של מקום כמו שאחזילן
כח*ג
פי על שיה לתאון הרמבין מיל י
כתוגא׳אומרופכיהםאיש אלא&יווכתזגא׳אןת׳
זפכיהם לבית ליק כאן בזמן שישראל עושים רצוכו
של מקום וכאן בזמן שאיןישראל וכו׳ •
שמהמבלתךאמך• רוח אלהים חיים ״ושמה
חבלה ילדתך שאר דברים הרוחכים • אחר שהייכו
מתקינים ומעוררים את האהנהונאצלו ממקום
אחר לל למקום אחרכשנפרד בזמן הגלואמל
שמיני כחותם כשנפרד בזמן הגלו׳ • כחותם
הידוע :כחותם על זרועך שהוא כנגד הלב
כשאחזיל בברכו׳ מכין שהקלה מכיח תפילין וכו׳
אם יתן איש את כל הון ביתו כל לבבו וכל כפשו וכל
מאודן ״ באהבה הדביקו׳ בשכינה :גוז יבזו לו •
יחלקו לל יקדש שמו • ברבים לל ויהי לו הול
והדר• והודוקרבן כל מהלם וקרכו תרום
בכבוד רעלה למעלה עליןכהלהיו׳רצויוכמכה
במקכלי פכי השפיכה:אחות לכו קטנה המשל על
ישראל שהם נגלו׳ ננזים ושפלים • שדיםאין לה
ל ל חסר אין להם מקו׳הנקה לפי שהן|יוצאין מארץ
החיים * ונפרדים ממקום התןיהכדכתיככי
מציוןתצאתןרה • ובכלל הוא אומר ימים רבים
לישראל ללא אלהי אמת וללא תורה ״ מהנעשה
לאחותימ ביום שידובר כה •מהנעשהלהם ״
במהנוכללקיים אותםולתתלהם אחרי׳ותקוה
בגלותם׳ אם חומה היא נגנה עלי׳ טירת כםף
אםהיא לעומת האויגיםהמפתיסאותםלשקר
באמונתם • לל כחומה נגנה עליי • טירתכסף״
המשל שלא יוכל אדם להם י ללדללשלאיןכל
*דםלהרעלהם ןאםדלתהיאשהי׳נןחלהפתח
כן יהי׳ מחים להתפתות ״ כצורעלי׳לוחארז
כעניןשנאמר וגנית מצור ילחמוהאיויגיםכהם
ויוכלולהם ״ משיכההיאריללי י אניחומה י
ושדיכחגדלןת מתפשרת כ׳למתפארת ישתה
,,
כט
כחומה כצורה להחזיק באמונתם:וגשתיהתורו׳
תורהשככתב :ותורה שבעיפמהםחיותהאדם
כמו השדים שהם חיי הולד • אזאמרההייתי
כעיכיהקלה כמוצאת שלום :כרםהיהלשלמה
למי שהשלום שלו ישראל נקראו כרס שכא׳ ישעי׳
ה׳ כי כרם ה׳ צבאו׳ בית ישראל • ואומראכיה׳
נוציה ־ בעלהמון המשל על האומ׳נאלה והזרה
והמוכהואפשרשללהאהיעהמוןזריךישעי׳ךמ
והיותר נכון שלל על האדמה בעל לשון שדה בעל
והזרע המוני׳ועיין פירשיי על פסו׳ זה וגל העון
וכת ן אותה לאיה :איש יבא בפריו • היו מעב דין
ישראל בגופן ובממונם • אלף כסף משל על ימי
הגלו׳ :ולא הקפיד על המיען׳שהו׳ יותרעל האלף
כרמישלילפנילללאחרשיהירימןצאיםמןהגלו'
ויהיו כשמרתיככתתילה:אלףלך שלמה :זהו
קולנלמהלםחול :ל ל מלכות לדורמזבכ&ן
על ימות המשיח שיהא אלף שכיס הוא האלף
הששי משנות גלים נלמהלס עזלס י שהם ששת
אלפיםשנה:ואפשרשללשבאותואלףעדסופו
נצפהעלכיאתן :גמאתיםמןהאלףהזהלנוטרי׳
אתפריו :לשומרי שכר התורה והמצו׳ :שמחו
נלמהלםשמתו :אוביאהשמרומלשוןואביו
שמראתהדגר :והתאוו לביאת הקץ ותחיית
המתים ללשיהי׳ תחיית המתים מאתייםשנה
אחר הגאולה שתהי׳ קזד׳מאתייםשנים :
לאלףללגאלףהששי ןתגלההגאולהוהישועה:
זלכךאמרהיןשכת גגכ־םהיאהשכינהשהיאכקו
האמצעי :ישראל מקשיגים לקולך לקבץ
נפןצןתיהםושתלכיכמאזלפניהם :רדועהןא
כימ׳שנהגלוי׳השגטיסקודםמנשהוככימןוגלו
כג׳גליו׳דכתי׳כעתהראשוןהקלארצ׳זבולוןןארצ׳
נפתליוהאחחןהככידוכן •מתנררבם}למהלם
:
ט
«
5
Dfc.
פי׳ על שהלהגאוןהרמביחצ-ל
נ ם :מןהפסויץם:דהודא ןבכימןגלוכמוכן
גג׳ גל*ז׳דכתיביחזקאלךגבדרן אחותן הלכת
מתתיכוםתבידן:וכן מפורש בכתוב) :שהלכו
בגלרראשוכהכןיצאו מן הגלו תחילה ולאחר * ן
יצאזננייהזדאוזהושהתנבאישעי׳ ואמרישעיה
ייאביזםהר^זסיףה׳שכיתידולקכו׳שארעמו
שאמ׳שבי׳שהגאוצתעשרתהשבטי׳תהי׳ראשונה
נזהןאתשארעמזאשרישארמאשןר:ואח׳כהוא
מסדר שני הגלי)׳ ומזכיר שתי הגאולו׳ וקוראו
לכלא׳)<דגשימהראך :אמר ונשא נס למים
ואסףכדחיישראל :קראעשלהשכטיםכדחים
לפי שהםעזמדיס ביחד אבל כדחים ממקומן :
וקרא גלות יהודא נפוצים ונפוצו׳ יהזדא יקבץ ״
דמשחולתם ביתישראלמשיחללזזה יהי׳ משית
בןיזסףזרככזשארצן׳ומלכיםויבאלירושלים:
ויגבה אותה כדכתיג בונה ירושלים ה׳נדחי
ישראליכנס :דמו׳ גמלחמה*• ועליו נאמ׳ גיום
ההזא יגדלהמספדגירזשלים :זאזמרוהגיטו
אליואשרדקרמאחרקיגואוהכפוצו׳המפוזרים
בין העמיס ושמן להם ראשא׳ הוא משיח ל ד שהי׳
עמהסבגלו׳ :וברשיון מלכיהאומו׳ ובעזרתם
ילכוצארץישרא׳כדכתי׳ישעי׳כוההגיאןאתכל
אחיכםוגו׳דהי המלכו׳ההיאכמשךואיכופוסק
לעולם:זזהושםב׳ונאוסה׳אלהיםמקגץנדחי
ישראלאלזעשרת המבטים :עודאקבץעליו
לכקבציועודאקקעלהכקגציםההםקזנץאחד
הםנפוצותיהודא :וזהוושבה׳אלהיןאת
שנותן ורחמן ושב וקבצן מכלהעמים אשר
הפיצן :ואפשר שבין שתי קיבוץ גליל אלו יהיה
זמןמרובה :א״כללזגתזןכך יהיזרזעיםעל
ללמרועיםמכל• העמים לברר וללבן גו רשעי
שלאל1 :להתיןאןתם כהיתוך כסףנתוןכור
- .
ממ שאירע ביציא׳ מצרים :זזהיהיהלאל^
ומאתיםלתשעים הואקץ דניאל שהןאחמשת
אלפים ומאתיים לכריאו׳ העולם :כפיהשזעל
התןרהנפ׳ ויבולו מרמז הגאולה עלשנתלךת
ועליחשבון ס*ע שנחרנהני׳נשנת ת ה ך ת
ואפשר שצילכאןאלפים ומאהדיחללע :
)הלהללשמטכז עלימהדתכיא בסדר
פולםזוטאגשנת ג׳אלפיסוח׳ מאזתזלחבא
אספיבןםןהחריכהבית זאףשנרא׳שזהכטעזת
שםכי האמית שנחרבהבית בשנת תתךת
עלפכמצאשםגירסאזן • זבגמראלכשלב
שכה אחר חורבן הבית חרבה ביתר וזה היתה
עיקר החורבן שאז לא כשאר להם שייר בארץ
ישראל זזה היתה בשבתתתקיי לאלף החמישי
לחשבוןהזה־ודניאלאמר זמעתהוסר התמיר
ולתת שיקוץ שומם ימים אלף ומאתיים ותשעים
ואפשר שהוא מפרש שיקוץ שומם על כלות
החורגןשהואכיתרואיכ מסיימיןגמאתי׳לאלף
הששיהאלףומאתיים ותשעים זאמרשאזיהי׳
ימות המשיח שכת חיללצפה על ביאתו זכעוכזתי׳
יצאו מהשיצאווקילעיכהלה( ועוד נאמר
אשרי המחנה )יגיע לימים אלף שלש מאןת
ושלשים וחמשה הריפהגאולה כמוכןתברר
ותתלכןכלומרשלאתהי׳כפעסאחת ״ כמו
שמציבו בבית שבישר\ בין גביןהביתזגין
הפקידהייחשנה ומיציאת מצרים עד שנכנסו
לארץ מ׳שנהובעת ההיא יגברוהמלחממ*
והמהומות העצומת ויגיעו ימי הנחמות
וההנטחות המופלאות הגדולות הנוראות ״
אנלהתחלת הגאולהנע״התהי׳תוןקלא י
)וכאןללתוןלנו(,ללשטעמן שכמו שהי
ביןהפקידהןהגאולהחיישניםכןיהי׳מןהקבון
השני
כדחים עד הקבוץ
י
,
ל
פי׳ על שיה דהגאוו הרמב ן מג ד
1
השני ואיכ מוכרח שיהי׳ קיבוץ ראשון תוך שכת השגטי׳ נקראו אפרי׳ • אין לומר אפרי׳ ע
קפיא ויהי׳ בין שני הקבוצים חיי שנים שלימות י׳ אלפי׳ שעלו מהם ופן׳ והכרתי רכנ מאפרים
ובהתחלת שנת ר׳ הקיבוץ השני לאלף הששי וסוס מירושלי׳וככרתה קשת מלחמה • זהל&הי׳
ללע ״ וראיתי לפ׳ בכאן פרש׳ צ׳ מזכרי׳ שהיא גלש כי כמה מלחמו׳ היו בין ישראל ובין מלכי יון
עתיד׳ • והמפרשים בעבור שראה שההכב׳ זכרי׳ ועוד ואיה ומושלו מים ופד יםהלאלאהיחה
עלבניןבישועלשארהמאןרעו׳שאידעכי צמר• לישראל מלוכה וממשלה כל ימי ביש כי תתת מלכי
ללבו א מ י ד כגרכלמהלםדבר הננזאה-לל פרס ויון ורומי היו • מכלטעמיאלואיןדעתי
הזאת :בלשלאללהדנריםהרבה• כיהתה לפרש פרשה זו מלביש • ל א לעתיד בימי משיח
ננןצז׳ מן הנביאים שהם באמתעתידז׳זהןנתו׳ והכה מלכך יבא לך הואמלך המשיח • ועבי ורוכב
הנבזאי* בימיהם ״ כמו והיו באמרי׳ הימים על החמור• רמז כי לא בקשתם ובחרב׳ ירשו ארץ
שאמרוהו ישעי׳ ומיכה בסיגנון א׳ והנבזא׳ בתזך ולא בסוס ורכב כיאגרצוןהבורא • פיפל וישפיל
שאר הנבואן׳ שכבר ענו ו וכמה נחמן׳ עתידות כלהאומותלפניהם והכרתירכבמאפדים וגו׳
והגטמז׳ נפלאן׳בירמי׳ וביחזקאל עתידו׳ בין שלא יצטרכו לכלי זיין כרכתי׳ וגברתם ב״ה ונשמו
שאר הכבזאו׳ שנתקיימו גלש ופרשה זו היא יתהלכו כאוס ה׳ זכרי׳ יויד כי אבכי כזר מתטסס׳
בזכרי׳ ט׳ גילי מאוד בת ציזןהריעיגת ירושלים על אדמתו אותם אבכיקודש שכשפכו שבו
הנה מלכך יכא לךצדיקוכזשעהזאעכיורוכג פל לקדמותם )שם( כי מה טובו ומה יפיו • בצאת
החמזריופרשו הנה מלכךיגאלךעלנחמי׳גן הבור כיל הכבוד * ושכיבת עוזו מןהגלות ופרכה
התרשתאועכיזרוככ עלהחמזר שאמרכיאם )ללופרשה( עליעהס )לל עליהם( האור
הכהמה אשר אני רוכב עלי׳ ולא אמר סוס או פרד הבהירהלבןאשרעימכעיןהבדולח ״ הואמן
ופרשו ןעוררתי גניך ציון עלנניךיוןעלמלכן׳ השמי׳ למדה המטה כלפי חסד ולמר׳ המט׳ כלפי
ביתחשמונאיזזהלאנראהכי לאמצינו שנחמי׳ הדיןיתרצה השפע האדום • ואחרשיהי׳ המידות
נקרא מלך ושר כי אס זרזגגלגןשלתיאלפחת כתיקונם זבשלימ׳ לא יהי׳ גשמי׳ צמוקים פעם
יהודאלפי שהי׳ מזרע יכני׳ מלך יהןדא• אמר מרובי׳ ופעםמעושי׳ ״ כיההמשכההפכימייהי׳
להם לל לחם ״ הפחה לא אכלתי נחמי׳ ה׳ ועוד כתקוכו• לל שזה קאיעל סיפא דהרא * שם
כי לא עלו מן הגולה כי אם יהודא ומימן כדכתינ שאלו מיה מטר וגו׳ • שאו)ללשאלו( מיה מער
עזיאא׳זיקזמז ראשיהאגזת ליהזדא ומימן כשאר• כיל ושאר העכין ומשלו מים עד ים הוא
והמכים לכל העיר אלהים את רוחו ״ ובכאן גבול איי כדכתיב שמות ךיג ושתי את גבולך מים
אומר והכרתי רככ מאפרים אעפיי ששניכז כסר׳ סוף עד פלשתים וממדבר עד הכהר • ואחר
העולם כל הקהל כא׳ ארגע רגוא גכללם את מד שי;זכיר גאול׳ אפרים היא י׳ שבטים הזכי׳גאול׳
כאללמוצא״ארכעדיהו׳ללרגו׳וגפרטןאיאתה כפזצתיהודא זאמרגם• ללגהגסזכרי׳ט׳גם
מוצאאלאליכלףאלאאלושלשארשגוי׳ללשכעי׳ את בדם בריתך שלחתי וגז׳ רמז בכאן על עכבת
שעלהמיא ״ ללשעלו ונקראו אפדיםכיכל משיח שיהי׳ הדור כולה מייכ ץ*שתכמ
חזר^
־
פי׳ עד שיה להגאון הרמב-ן זצל
חורה מישראל ותינה החוצפה והעזות כל כתיב המלחמה נסור הקנא׳זסרה קנאת אפריםוצוללי
כילרצ״ג^וראין גו מיס •איג ולא ישאל גידם יהודאיכרתו אפל״םלאיקנאוגו׳ואחיכתהיה
רק זכו^-זנות מילה ״ גם היום מגיד משכה אשיכ מלחמת מג ומגוג ויהיו כל המלח ו׳ וכלהקכאים
ל ך כאשר שלחתי מכשר שוב לגאולת אפרים כן עוברתלאלףהששי ג מאות וליה שהוא ק ל ט
אשלח לכם מכשר שני• וסוף• ללוענרניםצרה וכאן צ׳לקפיג לפי משמן הלל •לל שלל מ ל ה
הוא נענור מלן הצפון הוא קסר ״ לל שילמעכל כיןלפי חשבונו יהי׳אלף רק כשכת ד א*כ אלף שלה
לים ברכב ובפרשים ונאניות רמת וילכו כל א ק בשנתרמ״ה דהיינו שאם היינו זכאיו היה כן
מצרים ומלכות כוש וזהו דכתיג והובישו כל מצול׳ בהתחל׳קפיא כלל עד ימיה ועתה בכל האלףהו׳
יאור ויאור גלמ הוא יאור מצרים וזהו דניאל ייא שהוא ימות המשיח שנחכה על ביאתו כשיהיה
)לוגים ונושים במצעדי)״ ןזהו שכא׳שסובעת רצון הבורא יהי׳ כפי הסדר הלל ליו אלפים
קץיתכגחעמומלן הכגבדשתערןמ׳ובאכיות ללע :ברח דודי צפה ברוח הקודש וכתכבא
רגותוגו׳״זאזמרןארץמצריםלאתהי׳לפלימה על אלף השביעי הוא היום שכולו שבת ומכוחה
ואז יפשוטעלכל העולם מלו ט׳ חדשי* ובהיותו לחיי העולמי׳ הנשמות צרול בצרור החיים ויהי׳
שםישמעשעםרגבאיםמדרןהמזרחהסעשר׳ כסאוה׳ויהי ) ל ל ע ם ( הבהראשרבו קיום
השגטי׳ויצא לקראתם ד ע ת ן מלחמהעליהס העולם ״ וישמהיוצא • לללללמקורווהנהר ״
כדכתי׳דניאלשםושמועו׳יכהלוהממזרחומצפון היוצא מעדן החכמה פוסק וזהו גרח דודי ־ למז
ויצא גחימה גדולה וגו׳ ועלאותו היוםכאמ׳ שם לסילוק הכגזד)להתעלותוגאורהעליון ״ ודמי
ייבוהיתה עת צרה אשר)מ ואמר ירמיה הככיא לן לצגי על הרי בשמים הוא המקוםהכלולמכל
שאלוכאוראואםיולדזכלוכו׳״הויכיגדולהיזם הרות ״ מלאגזיות ״ מפליאתושיות • המקרה
מאין כמוהו ועת צרה היא ליעקב)ממכה יושע עליות • יזכני להמכות ולהיות מן הכת המשימין
ויפלו כולם חללים לפניה׳ ולפני מחכהוכמיש עצמן כשיריים)יחייכו מיומיס • לראות כטוכ
דניאל י*א ובא עד קצן ואין שעו שמג לל ואין ירושלי׳ י בהיות אור הלבנה כאור החמה • ואור
עוזר לו• אחרי כן ילחמו בני יהודא עם בכי ישל החמהתהי׳שגעתיםברכם!• ללכדכתיג •
ויכאועל ירושלים כדכתיבוגם יהודאתלחם והיתה אור הלבנה כאור החמה וכו׳״ ביום חבש
ה׳ את שבר עמו ומחץ מכתןירפא
בירושלים לפי שקכאו אפרים על כבי יהזדא מדגר
אמן:
המלןכהןעיזנתככאישעיישתסורהקכא׳ןתעכור
,
,
N
סליק פירוש על שיר השירים מן דביגו פשה בר גחמן שהי׳ איש נאמן ה׳
,יהיעליגו אמן ואמן :
ד
על י ד הפועל העוסק כמלאכת הקודש הק׳ יעקב pהיה כר%׳ אברהם
אופינהייםז*למק*קאלטונא :
© Copyright 2024