ד ה ב ר ז`ר א ק - התיאטרון הקאמרי
קומדיה הרואית מאת אדמון רוסטאן
ד ה
ב ר ז' ר א ק
דה ברז'ראק
מאת אדמון רוסטאן
תרגום דורי פרנס
מנהלת ההצגה נאוה לוי /מזל קטי-מלכה
בימוי ותנועה גלעד קמחי
עוזרת לבמאי נינה הורביץ
מוסיקה אמיר לקנר
עוזר למעצב התנועה גיא אלון
מנהל הבמה אילון מעודד
תפאורה ערן עצמון
תאורן אלי חדידה
הוא גבר בכל כשרונות רבים :איש
צבא אמיץ ,משורר מחונן ואשף
בסיף .אלא שהטבע "חנן" אותו באף
ַ
כביר-מידות המכער את פרצופו,
תלבושות אולה שבצוב
סאונד ולרי רייזס
תאורה קרן גרנק
בקליינר אנסטסיה גולנקו
גורם לו לתחושת נחיתות ומונע
הדרכה קולית דוקי עצמון
פולוספוטים איתמר לוריא ,טומי עוז עמי
בעדו מלהצהיר על אהבתו לרוקסאן
קרבות סיף גנאדי בביצקי
מלבישות אתי אליאס ,דפנה הנדלי יצחקי ,מיכל בן שושן
אבזרנים רעיה לידר ,כנען אליאל ,שי לויאן
מאפרות כל המחלקה
אפקטים מיוחדים אלכס גולדין
משתתפים:
עיצוב האף רינת אלוני
סיראנו איתי טיראן
ייצור התפאורה דודי בית מלאכה
כריסטיאן עידו רוזנברג
עורכת התוכניה רבקה משולח
רוקסאן כנרת לימוני
מעצב התוכניה איתמר וכסלר
הרוזן דה גיש יואב לוי
צלם דניאל קמינסקי
ראגנו דודו ניב
אומנת /סייף /ילד /צוער יניב ביטון
קפיטן /סייף אסף סולומון
הצגה ראשונה 27.9.13
משך ההצגה מערכה ראשונה :כשעה ו 40-דקות /
הפסקה 20 :דקות /מערכה שנייה :כ 55-דקות .
לינייר /סייף יוסי צברי
אהבה בשמו של עמיתו לגדוד,
כריסטיאן יפה התואר ,וליבה של
רוקסאן הולך שבי אחר הנפש הנעלה
המתגלה מתוך המכתבים .לימים
מבין כריסטיאן שלא יופיו הוא שקנה
את ליבה של רוקסאן ,אלא מכתבי
האהבה המופלאים של סיראנו .הוא
מפציר בחברו להתוודות על אהבתו
אליה ,אך לפני שהדבר יוצא לפועל
כריסטיאן נהרג בקרב .רוקסאן
אשה /ואלוור /ליז /צוער /
אחות מארת גיל וינברג
קלפן /מונפלרי /מוסקטר /נזיר /
צוער /אחות קלר שמחה ברבירו
היפה .הוא כותב לה שירים ומכתבי
האבלה פורשת למנזר וסיראנו נוצר
מחלקות הייצור של התיאטרון הקאמרי להצגה זו
תפאורה ובמה :ריבה גולדברג רוט ,אלכס גולדין,
את הסוד בלבו.
המחזה היקנה למחבר את המוניטין
נערת מזנון /משורר /צוער /טבח /
נגן גיטרה /נזירה ביישנית גלעד שמואלי
חזין ,אביב רון ,גלינה גולצמן ,גאולה מנצ'ל ,מתפרת
העולמי שלו כיוצרה של קומדיה
כייס /עיתונאי טרחן /טבח /
"תפור עלי" גליה גרינבנד /אביזרים :אורלי שנברגר,
משורר /צוער /נגן כסילופון גיא אלון
ולריה גלוזמן ,ביתן גולן /איפור :רנה שפלר ,לרה
רומנטית ,מרגשת ,שיש בה הרבה
כייס /מנהל תיאטרון /טבח /
משורר /צוער /נגן אקורדיון טל וייס
גולומב ,מיכל שביט ,מיכל עשת ,מיטל אייזנשטיין,
פיוט ,חוכמת לב ולא מעט הומור
אירה סימנובה ,קרן וילנסקי /פאות :מלאני קפלן,
ושנינה ,אחת מיצירות המופת של
נגן פסנתר ,סמפלר נדב רובינשטיין
בן-יה הלוי /תלבושות ומתפרה :הדס אבנרי ,רימה
נטשה אוסמולובסקי ,לנה פרגמן ,טניה רוזנשטיין,
אירנה סגל ,מרינה נודל
הקלאסיקה העולמית.
עלילת המחזה
מערכה ראשונה -הופעה בתיאטרון ,1640קהל הצופים מגיע להצגת הבכורה של המחזה
”קלוריז” בכיכובו של השחקן הנודע מונפלרי .תוך כדי כך אנו מתוודעים לגיבורים הראשיים :הברון
הצעיר כריסטיאן בא לתיאטרון כדי לברר את שמה של העלמה שבה הוא מאוהב; הטבח-האשף ראגנו,
שהוא גם משורר חובב והקפיטן של גדוד צוערי הגאסקון באו עקב החשש שידידם המשותף סיראנו
דה ברז’ראק – איש סיף ,מחרחר ריב ומשורר -יחבל בהצגה ,שכן הוא נתקף שנאה יוקדת לשחקן
מונפלרי ואסר עליו להופיע כל החודש .בין הצופים שהגיעו להצגה נמצאת גם רוקסאן היפה ,בה
מאוהב כריסטיאן .את רוקסאן מלווה הרוזן דה גיש ,שאף הוא מאוהב בה.
ההצגה מתחילה והחששות מתאמתים .סיראנו מתפרץ לאולם ,מפריע למהלך ההצגה ומגרש מן הבמה
את השחקן .ואלוור ,בן טיפוחיו של דה גיש ,שמתגרה בסיראנו על אפו המפלצתי ,מוזמן לדו-קרב
וירטואוזי שבמהלכו סיראנו מלהטט בחרב ובחרוזי-שיר שהוא מאלתר .סיראנו מנצח בדו-קרב ולאחר
שהוא זוכה בתשואות הקהל הוא מתוודה באוזני ידידו הקפיטן שגם הוא עצמו מאוהב ברוקסאן
(שהיא ,אגב ,דודניתו).
את הוידוי קוטעת האומנת של רוקסאן ,שמזמינה את סיראנו לשיחה אינטימית עם רוקסאן למחרת
בבוקר .לפתע מופיע בבהלה משורר-רחוב שיכור ,שחיבר פזמון סאטירי בגנות דה גיש ,וכעת מרחף
מעליו איום – מאה שכירי חרב מאיימים לרצוח אותו בגשר נל .סיראנו ,שהפגישה המיועדת עם
רוקסאן ממלאת אותו תקווה ועזוז ,מתנדב להילחם לבדו נגד מאה שולפי החרב.
כנרת לימוני
מערכה שנייה – מסעדת המשוררים למחרת בבוקר,
ראגנו יושב במעדנייה שלו ומנסה לחבר שיר ,בעוד אשתו הקנטרנית
ליז ,לועגת ליומרותיו האמנותיות ,ולידידיו המשוררים היחפנים,
שבעיקר באים כדי לזלול את המעדנים .סיראנו נכנס בסערה לקראת
הפגישה המיועדת עם רוקסאן שעומדת להתקיים במעדנייה .כאשר
רוקסאן מגיעה היא מתוודה באוזני סיראנו על אהבתה לכריסטיאן
היפה ,שעתיד לשרת בגדוד הצוערים יחד עם סיראנו .היא מבקשת
מסיראנו שישמור על אהובה מפני החיילים הגאסקונים היהירים,
שמתעללים בכל טירון חדש .סיראנו המאוכזב מבטיח שכך יעשה.
הצוערים מגיעים ומחמיאים לסיראנו על הקרב שלו אמש נגד מאה
איש .כשכריסטיאן מצטרף הם מתחילים ללגלג עליו והוא – על מנת
להציל את כבודו הגברי – מקניט את סיראנו על אפו .בגלל הבטחתו
לרוקסאן ,סיראנו ,שלא כהרגלו ,מבליג על העלבונות עד שהוא לא
יכול לשאת זאת יותר.
הוא מסלק את הצוערים ומגלה לכריסטיאן שרוקסאן מאוהבת בו
ושהיא מצפה למכתבים ממנו .כריסטיאן אובד עצות ,שכן כתיבה
רהוטה ומליצות אינן הצד החזק שלו .סיראנו מציע לו לכתוב בשמו:
”עם היופי שלך והניסוחים שלי ,נכבוש את רוקסאן יחדיו”.
4
מערכה שלישית – נשיקת רוקסאן כעבור זמן מה ליד
ביתה של רוקסאן .בזמן שחלף קיבלה רוקסאן מכתבים רבים
מכריסטיאן (שנכתבו על ידי סיראנו) וליבה נכבש .כריסטיאן,
מצידו ,מרגיש יותר ויותר בטוח בעצמו ולקראת הפגישה הקבועה
עם רוקסאן הערב ,הוא מוותר על שירותיו של סיראנו כיועץ-
מאמן ,וטוען שהוא מסוגל להתמודד בעצמו .השיחה שלו עם
רוקסאן היא כשלון חרוץ .הוא מתגלה כאיש שיחה עילג ומגוחך.
כשהוא מבכה את מר גורלו באוזני סיראנו מופיעה פתאום רוקסאן
על המרפסת שלה .סיראנו ,שמחליט להציל את המצב ,מתחבא
מתחת למרפסת ולוחש לכריסטיאן מילים כובשות לב ,תוך כדי
שיחתו עם רוקסאן .סיראנו נסחף יותר ויותר עם דברי האהבה
שהוא לוחש ותופס ,למעשה ,את מקומו של כריסטיאן .כך הוא
מצליח להשמיע באוזני אהובתו את המילים שעד כה לא הצליח
לומר לה .רוקסאן המהופנטת מזמינה את כריסטיאן לעלות אל המרפסת .סיראנו נשאר למטה ,בצל,
ֵעד לנשיקה שקוטף אחר במקומו” .הנשיקה אשר רוקסאן מעניקה היא למילים שפי ִּבטא לפני דקה”.
רוקסאן מצליחה בעורמה לערוך טקס חתונה בינה לבין כריסטיאן למגינת לבו של הרוזן דה גיש ,שמיד
שולף צו גיוס ושולח את גדוד הצוערים – כולל כריסטיאן וסיראנו – למלחמה בספרד .סיראנו מבטיח
לרוקסאן שכריסטיאן ישלח לה מכתבים רבים.
מערכה רביעית – צוערי הגאסקון המצור בספרד מתארך והחיילים הצרפתים מורעבים.
סיראנו מסתכן מדי בוקר ומשתחל דרך שורות האויב כדי לשלוח מכתבים לרוקסאן .הרוזן דה גיש,
שעדיין מבקש לנקום על גאוותו הפגועה ,מפקיר את גדוד צוערי הגאסקון ללחום בקרב אבוד מראש,
שעומד להתחולל .רוקסאן מגיעה במפתיע לחזית ומביאה לחיילים מטעמים ומעדנים ברוחב יד ולב.
כשכריסטיאן שואל למה הגיעה היא עונה :בגלל המכתבים .אם אהבה אותו בעבר בזכות יופיו ,כעת
ברור לה שהיא מאוהבת רק בנשמתו .כריסטיאן המבועת שואל אם היתה אוהבת אותו גם אילו היה
מכוער והיא משיבה בחיוב .כריסטיאן מפציר בסיראנו להתוודות על אהבתו ,כעת הוא מבין שהשניים
בעצם מאוהבים זה בזה .ברגע שסיראנו עומד להתוודות מתחיל הקרב וכריסטיאן נופל חלל.
רוקסאן מגלה על גופתו את ”מכתבו” האחרון אליה ,הספוג בדמעותיו של סיראנו ובדמו של כריסטיאן.
לסיראנו ברור עתה שלעד לא יוכל להתוודות על אהבתו.
מערכה חמישית -העיתון של סיראנו חלפו 14שנה .רוקסאן פרשה למנזר ,עדיין נאמנה
לזכר אהובה המת .סיראנו מגיע מדי שבוע לבקרה ומעדכן אותה – כמין עיתון חי -בחדשות השבוע
שחלף .הוא נותר בודד ,דלפון ומנודה; בגלל כתביו הבוטים והבלתי מתפשרים קנה לו אויבים רבים.
רוקסאן מצפה לביקור השבועי וסיראנו ,שלא כהרגלו ,מאחר בדקה .היא לא מבחינה שהוא פצוע קשה
בראשו – אחד המתנכלים לו השליך עליו קורת עץ מן הקומה העליונה ופצע אותו אנושות .סיראנו
מנסה לחפות על כאביו בציטוט הומוריסטי מן ”העיתון” ,אבל מצבו הולך ורע .הוא מבקש מרוקסאן
שתרשה לו לקרוא את המכתב האחרון של כריסטיאן.
רוקסאן מבחינה שהוא בעצם קורא אותו בעל פה והיא קולטת שהוא עצמו כתב אותו ,כמו גם את כל
המכתבים האחרים .היא מבינה שקולו הוא זה שדיבר אליה ,אז בלילה ,מתחת למרפסת .כעת היא גם
מבחינה שהוא נוטה למות” :אהבתי רק אחד ,איבדתי פעמיים” ,היא אומרת בשעה שסיראנו -שעדיין
מתריס כנגד הפשרה ,השקר ,הטפשות והדעות הקדומות – נושם את נשימותיו האחרונות .
5
כ
אשר העלה אדמון רוסטאן על הבמה את
”סיראנו דה ברז’ראק” ,ב 28-בדצמבר ,1897
בתיאטרון ”פורט סאן מרטין” בפאריס ,הוכתר
המחזה בהצלחה מידית .רוסטאן ,אז בן שלושים,
כבר פירסם קודם לכן שלושה מחזות ,שלא זכו אלא
כשם שהיא מניעה את הדמויות הראשיות במחזה.
באמצעות רוקסאן וידידותיה ,אותן ”ענוגות” שמולייר
עתיד ללגלג עליהן ,מתחוללת מהפיכה של ממש בתחום
הלשון השירית ,ובה בשעה מובלט ,בפעם הראשונה,
תפקידן הספציפי של הנשים בעיצוב התרבות .אשר
לסיראנו ההיסטורי ,שממנו
שאב רוסטאן את השראתו,
הוא היה למעשה ראשון
לסופרי המדע הבדיוני
בספרות הצרפתית; הראשון
שחזה ,מתוך שגיונות דמיונו
הקודח ,את עידן לווייני החלל והמסעות אל הירח.
כדי לבנות את דמותו ,הסתמך רוסטאן על רשומות
התקופה אשר נטו ,בדרך כלל ,ליפות את עלילות
גיבוריהן .רוסטאן עוד הרחיק לכת ,בכך שהפך את
הקומדיה ההרואית
בהכרה בינונית למדי .והנה ,בשעה שהנטורליזם שלט,
כמעט בלי מצרים ,על התיאטרון הצרפתי ,הופיע מחזה
שחידש לפתע את הקשר עם המסורת השכוחה של
”הקומדיה ההרואית” בת המאה ה.17-
במקום דרמות משפחתיות על רקע חברתי ,במקום
מתחים ועימותים מחיי היומיום ,אשר שוחזרו על הבמה
מתוך הקפדה קנאית על ריאליזם בורגני ,הועתק הקהל
לפתע 250שנה אחורנית ,אל המאה ה 17-ההרואית
והזוהרת ,שבה פרצי הרגשות ,התעוזה של רעיונות
חדשים ,משחקי הלשון ,השכרון המעודן של תשוקות
ותענוגות – מהווים ניגוד בולט לפסימיות וללאות של
שלהי המאה ה.19-
ואמנם ,רוסטאן ראה ב”סיראנו” שלו מחאה נגד רוח
ה”דקאדנס” שמשלה בכיפה בספרות ובאמנות בת-
זמנו .אין זה מקרה שבחר להעלות במחזהו לא את
רוח הקלאסיקה ,ששלטה במחצית השנייה של המאה
ה 17-בצרפת ,אלא דווקא את התסיסה הגועשת של
המחצית הראשונה של המאה ,שאופיינה בנצחונו
של הבארוק ,אשר דמותו של סיראנו היא התגלמותו
המושלמת ביותר .צרפת של לואי ה ,13-המהווה את
הרקע ההיסטורי למחזה ,מנוגדת לצרפת של לואי ה14-
כשם שהערבוביה הבארוקית מנוגדת לסדר הקלאסי,
כשם שהתוהו ובוהו הרעיוני והצורני מנוגד לשלטון
המשמעת והתבונה.
אין ספק ,שצרפת זו של לואי ה 13-היא גם צרפת של
קורניי ודקארט .אך מה שמעניין את רוסטאן בתקופתו
של סיראנו אינו דווקא לידת הרציונליזם המודרני ,כי
אם סערת הרגשות :מזימות-אהבים ותככים מדיניים,
דו-קרבות ,קרבות רחוב ,מלחמות בגבולות הממלכה.
אך באותה מידה נכון לומר שהתשוקה האינטלקטואלית
היא המניעה אותה תרבות של ראשית המאה ה,17-
סיראנו לדמות אידיאלית ,לגיבור אגדי ,שנועד לסמל את
הניגוד שבין מוזרות הגוף לאצילות הנשמה ,סיראנו ,ללא
ספק דמות מדהימה ,היה בכל זאת קצת יותר פרוזאי.
אביו היה בורגני פאריסאי שניסה להתחזות כאציל;
הבן ,סאביניין דה סיראנו ( ,)1655-1618הוסיף את
השם ברז'ראק לשם משפחתו ,ובכך התאפשר לו להציג
את עצמו הן כאציל והן כבן גאסקון .בתום לימודים
קלאסיים יסודיים בקולז’ דה בובא ,וכמה חודשים
כסטודנט בפאריס ,הוא התגייס לפלוגת המשמר של
האדון קארבון דה קאסטלז’אלו .לפי עדויות בני-זמנו,
נראה כי אכן לקה בחוטם גדול ”מעוות לגמרי” ,וכי ”לא
סבל שיסתכלו בו” .כמו כן נכון שיצא לו שם של סייף
גדול ושל ”שד עז נפש” ,ב 1639-נלחמה פלוגתו בחבל
שאמפאניה נגד הגרמנים; שנה לאחר מכן השתתפה
במצור על אראס ובמהלך המצור נפצע סיראנו
פצעים קשים .כאן נשאר הסיפור נאמן מאד למציאות
ההיסטורית :במהלך המצור הזה אמנם נהרג הבארון
דה נאוויאט (כריסטיאן במחזה) ,בעלה של מדמואזל
רובינו ,דודניתו של סיראנו ,שבחוג ”הענוגות” כונתה
בשם הבדוי ”רוקסאן” .אבל אין עדות לכך שאותה אשה
צעירה ,שתוארה על ידי בני זמנה כ”יפהפיה מקסימה”,
בעלת שאר רוח משעשע להפליא ,אמנם היתה מושא
אהבתו של סיראנו .תמה זו ,ההכרחית לעלילה ,היא
המצאה של רוסטאן ,כמו גם המוטיב המרכזי ביותר
במחזה :ההקרבה העצמית הנעלה של סיראנו ,המשאיל
לכריסטיאן את כשרונו וקולמוסו כדי לעזור לו לפתות
את האשה שהוא-עצמו רוחש לה אהבה נואשת.
חשיבותו של סיראנו ההיסטורי נעוצה בדברים אחרים.
משורר וסופר כבר בתקופת שירותו הצבאי ,הוא לא
אחר לעזוב את הצבא כדי להקדיש את עצמו לספרות
גיל וינברג ,אסף סולומון ,איתי טיראן ,עידו רוזנברג ,טל וייס ,כנרת לימוני ,גלעד שמואלי ,גיא אלון
6
סיפור המעשה .מבנה המחזה הולם להפליא את נושאו,
והוא מדגים -לא פחות מהעלילה עצמה – את רוח
התקופה שרוסטאן בקש להפיח בה חיים.
במקורה ,העלתה הקומדיה על הבמה מלכים,
נסיכים וגיבורים .מקוריותה נבעה מן הניגוד שבין
דמויות נשגבות אלה לבין המצבים הקומיים ,ואפילו
הטריוויאליים ,שאליהם נקלעו .רוסטאן נזקק לעקרון
מבני זה ,אלא שמבחינה מסויימת הוא גם הופך את
היוצרות :שכן ,גיבורו כבר אינו נמנה עם בני מרום
העם; הוא אינו אלא בעל-אחוזה אביון ,מכוער ולא
אהוב ,קורבן אהבתו לאשה בלתי-מושגת .במקום
להסתבך – כפי שהיה קורה בקומדיה הרואית של
המאה ה - 17-במצב שאינו ראוי לכבודו ,מעומת
הגיבור עם מצב נעלה ממנו; מוטיב שמקורו בדראמה
הרומנטית הצרפתית (למשל RUY BLAS ,לוויקטור הוגו),
שבה הנחיתות החברתית של הגיבור מוצאת פיצוי
בעליונותו המוסרית .והוא הדין ב”סיראנו” :הניגוד
שבין אצילות לשפלות ,שהוא העקרון הפורמלי של
הקומדיה ההרואית ,מועבר כאן אל פנימו של הגיבור.
שהרי ניגוד זה – בין גוף גרוטסקי לנשמה הרואית –
הוא המגדיר את סיראנו .כל הצד הקומי של המחזה
קשור בהופעתו החיצונית ,שסימן ההכר שלה הוא אפו;
כל הצד ההרואי קשור בגדולתה המוסרית של הדמות.
סיראנו המסור ,הנדיב ,האלטרואיסטי – הוא זה אשר
אצילותו הפנימית מרוממת אותו מעל לגיחוך .נצחון
זה של הרוח על החומר מעלה על הדעת את ההגדרה
שהגדיר קאנט ,מאה שנה קודם לכן ,את ”הנשגב”.
ואכן ,כל תנועת המחזה מצוייה בדינמיות שמובילה את
סיראנו מן הקומי אל הנשגב...
המבקר הצרפתי אלבר טיבודא סבור ש”סיראנו” הוא
אחד מאותם מחזות בודדים מן המאה ה 19-שליחם
לא נס ועודם חביבים הן על הקהל הרחב והן על מביני
דבר .זהו המחזה הצרפתי ביותר ברפרטואר הלאומי,
בגלל רקעו ההיסטורי ,בגלל השימוש הפארודי-למחצה
בלשון המסולסלת של חוגי ”הענוגות” במאה ה,17-
ובראש וראשונה בגלל האפולוגיה של ערכים מסורתיים
כגון כבוד ,אומץ-לב והליכה בגדולות .אך בעת ובעונה
אחת -החיוניות שלו ,החן שלו ,ובעיקר האנושיות
העמוקה שבו ,מאפשרים לו ,גם היום ,לרגש ולהקסים
קוראים וצופים בעולם כולו .
טל וייס ,גיא אלון ,יניב ביטון ,יוסי צברי ,שמחה ברבירו ,גיל וינברג ,עידו רוזנברג ,גלעד שמואלי
הנסיון – וממילא את המחשבה המדעית המודרנית.
אולי בהשפעת רעיונות אלה החליט סיראנו לכתוב
את יצירותיו העיקריות” .המסע אל הירח” ,ולאחר
מכן ” -ההיסטוריה הקומית של מדינות וממלכות
השמש” .אלה הם כמובן ,רומאנים עתידיים ,אבל בראש
ובראשונה יש בהם משום אוטופיה ראציונאליסטית;
בעקבות ”עיר השמש” של קאמפאנלה ,ה”אוטופיה”
של תומאס מורוס ו”האטלנטיס החדשה” של בייקון,
משליך סיראנו על הירח והשמש את החלום של אנושות
מאושרת .לאחר יצירות מרכזיות אלה ,פירסם סיראנו
קונטרסים ,שבהם לא היסס לתקוף את המוסדות,
המנהגים ואפילו הדת .כמו כן כתב טרגדיה” ,מות
אגריפינה” ,שהוצגה על ידי הלהקה הנודעת של ”הוטל
דה בורגון” .אך המחזה עורר שערוריה והוקע כעלבון
לדת וכאפולוגיה על האתיאיזם .כמה ימים קודם לכן
ולפילוסופיה .הוא כתב קומדיה” ,הפדאנט המרומה”,
שמולייר לא היסס לגנוב ממנה .אך בעיקר ראוי לציין
את פגישתו עם הפילוסוף גאסאנדי ,שאת שיעוריו
שמע בפאריס ,ושרעיונותיו כנראה השפיעו עליו
השפעה מרובה .פייר גאסאנדי ( ,)1655-1592שהיה
גם אסטרונום ומורה למתמטיקה ב”קולז’ רואייל
דה פראנס” ,התפרסם בהשגות שלו על ה”הגיונות”
של דיקארט ( .)1641בדבריו הגן גאסאנדי על
פילוסופיה חושנית ,המציגה את האמת כנובעת לא
מוודאות שמטבע ברייתה של התבונה אלא מעדותם
של תפיסות ונתונים שמספקים החושים .חסיד של
אפיקורוס ושל תורת האטומים שלו ,הוא התכתב
עם גליליאו וקיבל את התיאוריה שלו על סיבוב כדור
הארץ .גאסאנדי ,אם כן ,בישר את הראציונליזם
של המאות ה 18-וה – 19-המבוסס על עליונות
8
נפגע סיראנו מקורה שנפלה על ראשו .רוסטאן נאחז
במקרה זה והופך אותו לגורם הישיר למות גיבורו; ואילו
במציאות ,הוסיף סיראנו לחיות יותר משנה לאחר
פציעתו עד שמת ממחלת העגבת .אשר לרוקסאן ,היא
פרשה למנזר זמן רב לפני כן.
בדמות לא-שגרתית זו מבליט רוסטאן לא את המקוריות
הספרותית והפילוסופית ,אלא את החיצוניות הציורית:
ההפרזה הלשונית ,מלחמות הדו-קרב ,הכיעור הגופני,
ומעל לכל – האף .בו בזמן הוא מעניק לסיראנו אופי
נעלה ,נדיבות ורוח-הקרבה-עצמית יוצאים מגדר
הרגיל .סיראנו דה ברז’ראק הוא דמות כפולה ,המגלמת
את השניות של הז’אנר הספרותי שאליו מתייחס
רוסטאן ,דהיינו” :הקומדיה ההרואית” .אין זה מקרה
שרוסטאן בחר להחיות ז’אנר שכוח זה ,שהיה בשיא
תהילתו במאה ה ,17-כלומר ,בדיוק בזמן שבו מתרחש
סטפן מוזס ,האוניברסיטה העברית .מצרפתית :ניצה בן ארי
מתוך המבוא למחזה בהוצאת זמורה ביתן1986 ,
9
ה
קומדיה ההרואית "סיראנו דה ברז'ראק"
מתרחשת בצרפת של המאה ה .17-רוסטאן
עשה שימוש נרחב בחומרים תקופתיים
היסטוריים ,והוא עירב באופן וירטואוזי עובדות עם
המצאות .כך למשל ,היה אכן שחקן בשם מונפלרי,
וסיראנו אכן רב איתו; דודניתו של סיראנו היתה אכן
נשואה לאיזה כריסטיאן ,והיא באמת פרשה אחרי מותו
למנזר; אבל סיפור האהבה של סיראנו והעיסקה הסודית
שלו עם כריסטיאן הם פרי דמיונו של רוסטאן .המחזה
כולו מתובל בפרטים ריאליסטיים כאלה שמתוכם ועל
בסיסם רוקח רוסטאן את הסיפור הרומנטי ,והצבעים
האותנטיים משמשים כרקע לתמונה הבדיונית.
הוא עושה כך בתוכן – וגם בצורה .המחזה כולו כתוב
במשקל האלכסנדריני ,זה שבתבניתו נכתבו בצרפתית
צורות עתיקות בלבוש חדש
דורי פרנס
התרגום הנוכחי שומר בקנאות על המשקל והחרוז
האלכסנדריני בנוסח רוסטאן .המתרגם נאלץ להודות
בהזדמנות זו באחד התענוגות החביבים עליו ביותר (כן,
כזו היא הסטייה שלו) :להיכלא בתוך סד צורני חמור
ונוקשה ,ולמלא אותו במלים ומשפטים חיים .הוא בילה
שעות ארוכות בשנים האחרונות בתוך סד הפנטאמטר
היאמבי ,זה המשקל שבו כתבו שייקספיר ובני תקופתו
את מחזותיהם (עשר הברות בשורה ,ועל פי רוב בלי
חרוז) ,והתנוחה האופיינית שלו בשעת עשיית התרגום
היא תיפוף אצבעות כדי לספור הברות .עם הזמן
התמעטו התיפופים ,כי המשקל כבר חלחל לגוף והפך
למין דופק שני שפועם במקביל( .לפעמים ,אחרי תרגום
של מחזות שכתובים כך ,אתה מקבל סחרחורת מול
מחזה ריאליסטי בפרוזה :איך מתרגמים פתאום פשוט
ככה ,בלי לספור הברות ,בלי הגבלות?!)
במחזה הזה עבר המתרגם טלטול גופני מרענן .לא רק
שהיה עליו להתאים את קצב פעימת הדופק למשקל
האלכסנדריני ,אלא גם להיכבל בשלשלאות נוספות–
הלוא הם החרוזים שמרכיבים את כל המחזה ,והיו בילוי
סוחט וממכר מאין כמוהו .פעם אחר פעם מצא המתרגם
את עצמו מול שתי שורות רצופות שאין כביכול מילה
אחת שיכולה לחבר ביניהם באופן שיתחרז ,ואיזה
חיוך של סיפוק מתפשט על הפנים כשנמצא החרוז
שמקשר .בכלל ,למצוא חרוז שהוא מפתיע ,שאין לחזות
את בואו שתים-עשרה הברות קודם ,שקולע לדמות,
למצב ולמצלול ,וששומר על הסגנון (הו הסגנון!) – זה
א .עבודה קשה ומאמצת ,ב .חוויה חושית וחושנית,
וג .כיף חיים( .מצד שני ,התחושה בסוף שתי שורות
שהחרוז בהם בסופו של דבר לא מושלם או קולע גורמת
לגוף לעוויתות מבוכה לא נעימות).
זהו גם מחזה שבו השפה היא נושא .כולם כותבים
מלים ,משחקים במלים ,לוחמים במלים ,מבשלים,
אופים וטועמים מלים ,אוהבים במליםּ"ַ .ד ֵּבר אהבה",
אומרת רוקסאן (לא "עשה אהבה") .לכן מומלץ הערב,
במחילה ,לא רק להתרגש ,לצחוק ,לבכות ,לחשוב
ולהרגיש (כל אלה -בהחלט!) אבל גם להקשיב .
גיא אלון ,גלעד שמואלי ,טל וייס ,איתי טיראן /בעמוד הימני :יואב לוי
אומרת שורה מלאה בעצמה .עוד דוגמה לדיאלוג מחולק
וקצבי כזה ,מתוך מערכה רביעית ,אחרי שכריסטיאן
מטיח בפניו של סיראנו "אתה אוהב אותה":
יצירות השירה והדרמה הקלאסיות (למשל מחזותיהם
של ראסין ,קורניי ,מולייר) .שורה אלכסנדרינית מורכבת
מ– 12הברות ,וסופה מתחרז עם סוף השורה שאחריה.
בדרך כלל השורה מתחלקת לשני חצאים ,שש הברות
בכל אחד ,שמאפשרים מעין "נשימונת" באמצע.
ממקום מושבו שעל סף המאה ה 20-משחק רוסטאן
בצורה העתיקה בדרכים חדשות .הוא אמנם שומר
באופן קפדני ביותר על מסגרת המשקל ,והמחזה כולו
כתוב בחרוזים ,אך הוא מרבה לחלק את השורות בין
דמויות רבות ,כך שלפעמים יש אפילו חמישה או ששה
דוברים שחולקים ביניהם -כל אחד אחראי על הברה,
שתיים או שלוש -את השורה .כמו למשל בדוגמה
הזאת ,מתוך מערכה ראשונה:
אביר א' :פגיעה!
קלפן א'ַ :אס!
אביר ב' :נשיקה!
נערת המזנון :יראו!
אביר ב' :אין דאגה!
אשה :כשמגיעים מוקדם אפשר לזלול עוגה...
אביר א' ,קלפן א' ,אביר ב' ,נערת המזנון ושוב אביר
ב' מחלקים ביניהם שורה אחת של 12הברות ,והאשה
סיראנו :אני?
כריסטיאן :אתה.
סיראנו :נכון.
כריסטיאן :כמו מטורף.
סיראנו :יותר.
כריסטיאן :תגיד לה!
סיראנו :לא!
כריסטיאן :מדוע?
סיראנו :תביט על הקלסתר!
עוד חרות קטנה שלוקח לו רוסטאן לפעמים בתוך
המסגרת הקשוחה הזאת היא חלוקת השורה לפעמים
לחטיבות אחרות מאשר שש הברות +שש הברות.
לפעמים הוא מחלק את השורה לארבע+ארבע+ארבע,
כמו למשל בשורה הראשונה מתוך שתי אלה:
רוקסאן :רציתי גם ...להתוודות ...אך לשם כך
עלי לראות אותך שוב כמו אז ...כמו מין -אח...
ועוד מיני ואריאציות מסוג כזה.
10
סיראנו דה ברז'ראק
דודו ניב ,אסף סולומון ,עידו רוזנברג ,יוסי צברי
לבמה; הוא כתב את הטרגדיה "מותה של אגריפינה"
שלא נחלה הצלחה והועלתה על הבמה פעם אחת
בלבד ,ב .1653-המחזה הוחרם על ידי הכנסייה
הקתולית .יצויין כי מולייר העריך את כשרון הכתיבה
של סיראנו ואפילו שאל מערכה או שתיים מהקומדיה
שלו "הפדאנט המרומה" כדי לשלבה באחד ממחזותיו.
יצירתו המפורסמת ביותר של סיראנו היא "עולמות
אחרים" ,לקט סיפורים עתידניים שנושאם מסעות
בחלל ,אל השמש והירח .הלקט שפורסם אחרי מותו,
כולל שני חלקים ,האחד עוסק באימפריות הירח ,והשני,
באימפריות השמש .אפשר לומר כי סיראנו ניצב בשורה
אחת עם ז'ול ורן בתחום המדע הבדיוני .לאחר יצירות
מרכזיות אלו פרסם חוברות בהן לא היסס לתקוף את
המוסדות ,את המנהגים ואפילו את הדת.
ב 1897-כתב המשורר והמחזאי
תערובת של
אדמון רוסטאן את "סיראנו
עובדות ובדייה
דה ברז'ראק" ,כשדמותו של
סיראנו היא תערובת של עובדות ובדייה .הסיראנו האמיתי
היה כנראה פחות אלטרואיסטי מבן דמותו במחזה.
נראה גם כי סיראנו ההיסטורי לא היה מוטרד ממראהו
החיצוני .דיוקנו ,כפי שצויר בחייו ,מוכיח כי סיראנו לא
היה מכוער כלל ,וגם אם היה לו אף ארוך למדי ,הוא
בהחלט לא התבייש בו .להיפך ,הוא היה אפילו גאה
בסימן ההיכר הזה ,וטען בבדיחות כי אף ארוך הוא אות
לעליונות .בספרו של סיראנו "המסע אל הירח" ,הגיבור
מופתע לגלות כי אף ארוך יכול להיות שימושי במיוחד.
כשהוא שואל תושב-ירח מה השעה ,מתמיה אותו
שהאיש פשוט מרים מעט את ראשו ונועץ בו מבט עם
גיחוך רחב .רק מאוחר יותר הוא לומד כי זו דרכם של
האנשים על הירח לקבוע מה השעה :הם משתמשים בצל
שמטיל חוטמם על מחוג שיניהם בתור מין שעון-שמש.
אחר כך נודע לו גם כי על הירח אנשים עם אף קטן אינם
רשאים להוליד צאצאים .מארחו מסביר לו את ההגיון
שבכך באומרו" :מצאנו לאורך שלושים מאות שנים שאף
גדול הוא כמו שלט מעל דלת ביתינו המכריז כי כאן
גר אדם פיקח ,אדיב ,נעים ,נדיב ורחב אופקים" .
ה
רקול סאביניין סיראנו דה ברז'ראק (-1618
)1655היה בן למשפחה בורגנית פאריזאית
(אביו ניסה להתחזות לאציל) .סיראנו
הוא זה שהוסיף את השם ברז'ראק לשם משפחתו,
וכך התאפשר לו להציג את עצמו הן כאציל והן כבן
גאסקון .בתום לימודים קלאסיים יסודיים וכמה חודשים
כסטודנט בפאריז ,התגייס לפלוגת המשמר של האדון
קארבון דה קאסטלז'אלו .סיראנו שנודע בשליטתו
המיומנת בחרבו ,היה מסתייף מהולל .הוא השתייך
ליחידה של אנשי גאסקוניה ,שעמדה לרשותו של לואי
ה ,13-מי שמלך על צרפת בתקופת מלחמת שלושים
השנה .ב 1639-נלחמה פלוגתו בחבל שמפנייה נגד
הגרמנים ,ב 1640-השתתפה במצור על אראס וכיבושה
מידי הספרדים וסיראנו נפצע פצעים קשים.
כשעזב את הצבא השתקע בפריז וטיפח את כשרון
הכתיבה ואת העניין שלו בפילוסופיה ובמדעים .בפריז
הפך סיראנו לתלמידו של הפילוסוף פייר גאסאנדי,
שניסה לגשר בין תורתו של אפיקורוס לבין הנצרות.
ידידותו עם מולייר השפיעה עליו בכיוון של כתיבה
12
שמחה ברבירו ,גיל וינברג
"
כתבתי את 'סיראנו' באהבה ,בהנאה ,וגם עם
הרעיון ללחום נגד טעם התקופה ,טעם ,שאם
להודות על האמת עצבן אותי ,קומם אותי" ,כתב
רוסטאן .הלך הרוח התרבותי בצרפת בשנות התשעים
של המאה ה 19-היה קודר ,עגום ,מר .המחזה של רוסטאן
היה משהו צבעוני ,מלא תנועה ורגש .הצלחת "סיראנו"
נבעה אמנם מכך שהוא איפשר לחברה מדוכדכת
להאמין שוב במושגי האבירות ,הגבורה ,ההקרבה,
להיות פרוידיאני כדי לתפוש מה אומר סיראנו במערכה
האחרונה:
סיראנו :אתם תולשים הכל! זר נצחון ,גם ורד / ...קחו,
קחו! דבר אחד נותר לי בתור מרד /מול כולכם! כשאבוא
הערב אל האל / ,וכששער התכלת סוף-סוף יינעל/ ,
אשא -נגד כולכם! -את מה שלא נפצע / ,הוכתם,
הושפל( ...מזנק בחרב מונפת) ֶאת ה( ...החרב נשמטת
מידו ,הוא חג וכושל)
מכפי שנדמה במבט ראשון .גם אם נראה שהוא מקריב
את האינטרסים שלו לטובת אושרה של רוקסאן ,אנו
מקבלים גם את הרושם שהברית הזו אינה סידור נורא
כל כך עבור סיראנו .בזמנו היה נהוג שבכדי לפטור
את עצמך משרות בצבא המלך ,יכולת "לקנות איש",
כלומר לשלם למישהו שישרת במקומך .סיראנו עשה
דבר דומה בשטח היחסים המיניים .כריסטיאן יהיה
התחליף המיני שלו ,שיגן עליו מפני אפשרות שיידחה,
ויותר מזה – ישחרר אותו מן הבוץ של קשרים גופניים,
ובאותה עת (זו הגאונות של הברית) יאפשר לו להתמסר
לאקרובטיקה לשונית יפהפייה על קרקע בטוחה.
"ננצל כל טיפה ,כל קמצוץ /של הרגע הזה ...נשאף
הראות / ...נדבר ִד ְב ֵרי ְדבש -בלי לראות" ,אומר
מלוא ֵ
סיראנו בתמונת המרפסת .האין זו תשוקתו היוקדת
ביותר? להגביל את דחף התיאבון לשפה בלבד?
בסוף התמונה הוא ממש דוחף פיזית את כריסטיאן
לזרועותיה של רוקסאן" :עלה ,חית-בר!" סיראנו הוא
הרוח האוורירית ("אני לא כלום ,רק צל") וכריסטיאן
הוא בהמת התאווה .בסופו של דבר שניהם זוכים במה
שרצו :כריסטיאן מנשק את רוקסאן וסיראנו קוטף את
הפרחים הרטוריים ,בעודו מותיר את הנוצה שלו לא
מוכתמת.
במחזה הזה כל הדמויות המרכזיות מחמיצות את המפגש
עם מה שנראה כתשוקתם .הגוף אף פעם לא מגיע
למימוש ארוטי ,לבד מאותה נשיקה מפורסמת ,וגם שם
כריסטיאן ממש נדחף אליה כמעט בעל כורחו והנשיקה
נקטעת כמעט לפני שהתחילה .האם הברית האמיתית
היא זו שבין כריסטיאן וסיראנו? "אני אשלים אותך,
אתה תשלים אותי" ,אומר סיראנו לכריסטיאן "בלהט",
כפי שכתוב בהוראות הבמה .וקודם באותה תמונה אומר
סיראנו על כריסטיאן" :מה שנכון ,הוא יפה ,הברווז!"
הומוסקסואליות מודחקת? ייתכן( .סיראנו האמיתי,
אגב ,היה ,ככל הנראה הומוסקסואל) .או התכחשות
לגוף? הגדלה של הגנתו הקיצונית על אפו? מה שיפה
במחזה של רוסטאן הוא שאינו מבקש מאיתנו להחליט.
בסופו של דבר ,מה שאנו מוצאים ב"סיראנו" הוא קובץ
של דמויות שהתקשרויותיהן ועסקאותיהן מרמזות על
הסדרים לא-מודעים עם מיניותן הלא-בטוחה ,אך גם
על צעדים אסטרטגיים במשחק הקלאסי של הפיתוי בין
שני המינים .
רוקסאן (רוכנת מעליו ומנשקת את מצחו):
מה?...
הניצוץ והנוצה
סיראנו (פוקח שוב את עיניו ,מזהה אותה
ואומר ,בחיוך) :ניצוץ ...הנוצה.
האידיאל שבסיראנו – הפאנאש ,ההקרבה,
השנינות ,האלגנטיות – עומד כל הזמן בצילו של ההיפך
ממנו ,החומרי ,הארצי ,הגוף ותפקודיו .אף שהמחזה
נושא אותנו אל מרומי האידיאל של הפאנאש ,רוב רובו
עוסק בעניינים גשמיים יותר .בבסיס – וגם זו אחת
הסיבות שהמחזה אהוב כל כך " -סיראנו" הוא הגיג
על שני עיסוקים אקטואליים תמיד :אוכל ומין (שני
נושאים ,אגב ,שהצרפתים אוהבים לחשוב שהם מבינים
גדולים בהם) .המערכה השנייה מתרחשת סביב מטבחו
של השף ראגנו ,שהוא יותר מאשר רקע למפגש בין
רוקסאן סיראנו .רוסטאן טרח מאד בהפקה המקורית
שהמאכלים ייראו אותנטיים; אלו שהכינה מחלקת
אבל עיקר הקסם נעוץ במחזה עצמו – במקוריותן של
הדמויות ,בדרמה ,בעלילה ,בדינמיות המלהיבה .במובן
עמוק יותר" ,סיראנו" הוא הצלחה כי הוא ממחיז בצורה
יפה כל כך את המתח שבין הגשמי והרוחני ,בין הנחות
והנשגב ,וכי יש בו איזון אינטליגנטי של אירוניה,
ריאליזם ופנטזיה .המחזה כולו מלא "ניצוץ" (ּפאנאש),
מילה שזה המקום להתעכב עליה.
כל מה שסיראנו אומר ועושה נשלט בידי האתיקה של
ה"פאנאש" -מילה שרוסטאן הפך לשלו :לפניו לא
היתה לה אותה משמעות .במובנה הפשוט והמילוני,
"פאנאש" היא הנוצה שעל הקסדה הצבאית ,אך כשהוא
משתמש בה בסוף המחזה היא כבר קיבלה מימד
מטאפורי ,והיא באה לסמן התחייבות לאומץ ,סוג של
אלגנטיות ,כבוד עצמי על גבול הגאווה ,וגם ...עוד משהו
שאין לשים עליו את האצבע .רוסטאן עצמו הזהיר מפני
הגבלת המילה להגדרה מילונית ,כאילו בכך ייכלא רגש
שמהותו היא התעקשות על חרות מוחלטת ממוסכמה.
"פאנאש" מתאר את החיבור יוצא-הדופן של אומץ לב
גופני עם ברק לשוני ,מה שסיראנו מפגין באופן דרמטי
כל כך במערכה הראשונה ,כשהוא יוצא לדו-קרב תוך
כדי שהוא מחבר באלאדה .כאן אין שום הבדל יסודי בין
המילה והחרב .אצילות בפעולה ואלגנטיות בשפה – זה
האידיאל שרוסטאן מבקש להקים לתחיה" .בימינו ,רק
בתיאטרון יכולות נשמות ,זו לצד זו ,להרגיש שיש להן
כנפיים" ,אמר בנאומו לאקדמיה.
מה בדיוק יש להקריב אם רוצים לשמור תמיד על
אידיאל הפאנאש ,על ניצוץ הנוצה? במקרה של סיראנו,
מה שמוקרב הוא לא פחות מן המיניות שלו .לא צריך
יניב ביטון
יוסי צברי
האביזרים נראו לו מפוברקים והוא הזמין מן הקצב
המקומי מזון אמיתי .כבר במערכה הראשונה מכניסה
נערת המזנון למחזה את מוטיב האוכל .היא גם עושה
את הקשר הישיר שיש ב"סיראנו" בין אוכל ונשיות.
בסוף המערכה הראשונה ,בראותה שלסיראנו אין מה
לאכול ,היא מציעה לו בחינם את מטעמיה .תגובתו של
סיראנו היא משמעותית :הוא מסכים לאכול רק מפחד
שאם יסרב יפגע ברגשותיה של הנערה ,אך הוא לוקח
רק עינב אחד ,כוס מים וחצי עוגייה .ההימנעות שלו
מהנאות השולחן היא סמל להימנעותו מכל הנאות
הגוף .במהלך המחזה נראה שהסיגוף שהוא גוזר על
עצמו הופך כמעט לתורת חיים ,והוא מגיע לסוף המחזה
ולסוף חייו בלא שיכבוש את מושא תשוקתו .בתמונה
האחרונה מתוודה סיראנו:
המראה שלי.
ֶ
רוך נשי לא ידעתי .אמי תמיד הּובְ כָ ה /מן
לא היתה לי אחות / .ממאהבת נמנעתי ,שלא להידחות.
משפטי מפתח אלה מסבירים משהו באהבתו של
סיראנו לרוקסאן :בה ,בדודניתו ,הוא יכול למצוא את
האמא הטובה ,האימהית ,ואת האחות .זהו מין סידור –
או ברית – שגם רוקסאן שותפה לו .הברית בין סיראנו
צח-הלשון אך המכוער ובין כריסטיאן היפה אך הגולם,
היא עסקה לא שוויונית ,כפי שסיראנו ודאי יודע ,כי
בעוד שהיא מקדמת את מטרתו של כריסטיאן – הוא
זה שזוכה ב"נשיקת רוקסאן" במערכה השלישית –
היא מותירה את סיראנו במקום שבו היה מלכתחילה,
דהיינו ,כבול ביחסים ארכאיים ,ילדותיים עם רוקסאן.
אך הפוליטיקה המינית ב"סיראנו" היא מסובכת יותר
14
מתוך מאמר של פיטר קונור ,פרופסור לספרות צרפתית
באוניברסיטת קולומביה.
15
ל
פני יותר משלוש מאות וחצי ,סייפן בודד בקע
מתוך צללי האלמוניות אל אור של מיתוס
אלמותי .הדו-קרב שלו נגד מאה איש היה רגע
מכונן בקריירה של אדם שההעזה המטורפת שלו הפכה
אותו לאגדה בהיסטוריה
הצרפתית .בזמנו ,הסיפור
הכה גלים בפונדקי היין
ובסמטאות פריז של המאה
השבע-עשרה ,והביא את
סיראנו לידיעתו של המרשל דה גאסיון ,אחד מן
המפקדים הצבאיים הבכירים של הארץ .כתוצאה מכך,
גאסיון ניסה לשכור את גיבור היום לחבורתו ,אבל
הצעתו הגיעה באחור .איש החרב הבלתי-מנוצח כבר
החליט לנטוש את הקריירה הצבאית שלו.
הפרטים המדוייקים על אודות הקרב של סיראנו לבדו
נגד להקה של בריונים שכירים ,אבדו בתוך גלי ההערצה
וההגזמה שמבצע מפואר כזה עורר ,מדרך הטבע .כיום,
ידוע שמו של סיראנו לרובנו כשם של דמות בדיונית,
גיבור המחזה של רוסטאן .רוסטאן השתמש בקרב של
האחד-נגד-מאה כדי לבסס את דיוקן גיבורו כאיש של
אומץ לא רגיל ,עשוי לבלי חת ומתגרה במוות .דווקא הדו-
קרב הזה ,שנראה כפרט שלא היינו מצפים שיש לו בסיס
היסטורי עובדתי ,שאוב מסיפור חייו של איש אמיתי.
אך לפני הגיבור היה איש ,ולפני האגדה היו חיים.
סיראנו דה ברז’ראק ,שנולד בפריז ב 1619-למשפחה
בורגנית לא אצילה .כל חייו היה טיפוס בלתי מתפשר,
חריג ואויב המוסכמות -אך במידה מסוימת היה גם עבד
לנורמות החברתיות של זמנו :הוא היה נחוש למחוק
את מוצאו הנחות-יחסית ,ועמל קשות להפוך את עצמו
מסאוויניין דה סיראנו ,נכדו של מוכר דגים מסרדיניה,
לסיראנו דה ברז’ראק ,נצר-כביכול למשפחת אצולה
גאסקונית גדולה.
עד היום ,אף ששורשיו הפריזאיים מתועדים בפירוט,
מכריזה העיר הגאסקונית ברז’ראק בגאווה על סיראנו
כבנה המפורסם ביותר .בלב העיר הקטנה והיפה הזאת
ניצבים שני פסלים שלו (אף שספק אם רגלו של סיראנו
דרכה בברז’ראק אי-פעם) .במרוצת חייו האפיל סיראנו
על סיפור חייו האמיתי .המניפולציה הראוותנית שעשה
בתדמית שלו היתה מוצלחת כל כך שבסופו של דבר
האגדה מחקה לחלוטין את המציאות.
המחזה של רוסטאן מלא אמנם באי-דיוקים וסטיות
מן האמת ,אך אין ספק שהוא מיטיב לתפוס את רוחו
של סיראנו המקורי ,אם כי האיש האמיתי היה מורכב
ומסקרן יותר מן הדמות שבמחזה .הוא כתב מכתבים,
מחזות ושירה ,והמנעד הסגנוני שלו נפרש מסאטירה
דרך קומדיה ועד טרגדיה .יצירת המופת שלו היתה
רומן מדע-בדיוני ,סיפור
הרפתקאות בחלל החיצון,
שבו הוא בודה סלון אוויר
חם ,ומדבר על טילים,
אבדן כוח הכבידה בחלל
ונחיתה על הירח שנים רבות לפני זמנם .יצירתו היתה
השראה לסופרים אחרים :מולייר ,וולטר ,ג’ונתן סוויפט,
ז’ול וורן וה .ג’ .וולס חייבים תודה לסיראנו .קשה
להגדיר את אישיותו -פציפיסט רצחני ,קומדיאנט רציני,
אינטלקטואל קל-דעת ,כזבן מלא כנות .בימי חייו עורר
שנאה ואהבה במידה שווה .הוא עצמו כתב” :אמת,
זוהי נחמה גדולה עבורי שאני שנוא כי אני אהוב; שאני
מוצא אויבים בכל מקום כי יש לי חברים בכל מקום”.
אחד נגד מאה
"אין משלוח יד מכובד
צוערי הגאסקון
או חיוני יותר לאציל
מאשר הצבא" ,כתוב בספר מ– .1630סיראנו הצעיר
החליט למלא את העצה הזו ,אך למשך זמן קצר בלבד.
הוא שרת בגדוד הצוערים מ– 1638עד .1640כיום זהו
הפרק הידוע ביותר בקריירה שלו ,בזכות המחזה של
רוסטאן .המחזאי נשען על תיאורו של לה ברה ,ידידו של
סיראנו ,המצייר אותו כחייל-המשורר האוליטימטיבי:
"ראיתי אותו יום אחד ,בחדר המשמר ,מחבר שיר,
בלי שדבר יפגע בריכוז שלו ,ממש כאילו היה בחדר-
עבודה מבודד רחוק מכל ההמולה ".הצטרפותו לגדוד
היתה הנקודה שבה ביסס סיראנו את העמימות לגבי
מוצאו ,עמימות שנותרה תקפה עד היום .ראשית ,בכך
שבחר את השם "דה ברז'ראק" ,ושנית בכך שהתחבר
לגדוד שהיה מורכב כמעט כולו מבני גאסקון .בזכות
התרועעותו עם חבורת הגאסקונים הרוויח סיראנו
את ההנחה הנוחה שמשפחתו היתה נכבדה יותר
מכפי שהיתה באמת .האזור היה גם מפורסם בחייליו
האמיצים במיוחד .מפקד הגדוד האישי של המלך – גדוד
המוסקטרים -היה בן גאסקון .משמעות המילה מוסקטר
בתקופה ההיא היתה – מישהו שנושא רובה (מוסקט).
חיילי הגאסקון היוו נוכחות חזקה וכריזמטית כל כך
בפריז עד שהולידו אגדות ומיתוסים אשר המשיכו לחיות
הרבה אחריהם .המפורסם בגיבורים הגאסקונים הוא
16
ד'ארטניאן ,גיבור הרומן של אלכסנדר דימא "שלושת
המוסקטרים" .הם היו בני גילו של סיראנו ושרתו באותן
שנים בהן שרת .סיראנו וד'ארטניאן נלחמו זה לצד זה
במצור על אראס ,ושניהם נפצעו שם .סיראנו ,שהצטרף
לצבא בלי כסף או מעמד חברתי גבוה ,מצא דרך פשוטה
לפצות על כך .בימיו הראשונים במשמר ,במקום להרשים
את חבריו בעלילות גבורה מומצאות ,החליט לקנות את
הערכתם בדרכם שלהם :ללחום" .דו-קרב ,שבימים ההם
שימש כאמצעי המהיר ביותר לזכות בהכרה ,הפך אותו
תוך ימים ספורים למפורסם עד כדי כך שהגאסקונים
החשיבו אותו כשד של גבורה ,וטענו שאפשר למנות את
ימיו בגדוד לפי מספר הדו-קרבות שנלחם".
בזמנו של סיראנו החלה המערכה כנגד קדחת הדו-קרב.
בין 1588ל– 1608נהרגו 7,000בני אצולה בדו-קרב
ופריז כולה היתה להוטה לקרוא בעיתונים על הקרבות
הללו .בשלב מאוחר יותר בחייו כתב סיראנו סדרת
מכתבים סאטיריים שבאחד מהם" ,איש הדו-קרב",
הוא מתבדח שאין לו זמן לקרוא כלום כי הוא מוצף
בהזמנות לדו-קרב .ביצירותיו המאוחרות רבים ההגיגים
על חוסר התכלית שבמלחמה .הוא מפתח בפרטנות את
התיאוריה שמכובד יותר לאהוב ולברוא חיים חדשים
מאשר להילחם ולהרוס חיים .במילותיו שלו" :הגון יותר
להזיע כדי לבנות ולא כדי להרוס את בני מינך".
סיראנו נפצע לראשונה ב– 1639מכדור רובה ,ובפעם
אסף סולומון
השנייה ,בגרונו ,במצור על אראס ,בספרד .פציעה זו של
סיראנו היתה כנראה גורם מרכזי בהחלטתו לעזוב את
הצבא ,ו"אי הנוחות" שהסבה לו המשיכה לענות אותו
כל ימי חייו .בספרו "המסע אל הירח" סיראנו מתאר
מוסיקה צבאית כאמצעי להשחית בני אדם ,למנוע מהם
לחשוב על חשיבות חייהם ותחת זאת להסית אותם
לצמאון-דמים ופחד .במקום אחר הוא כותב" ,האציל
האמיתי אינו צרפתי ,גרמני או ספרדי :הוא אזרח העולם
ומולדתו היא כל מקום".
התעקשותו של סיראנו כי המין נעלה יותר מן הקטל
מתבטאת כאשר גיבור ספרו ,שהגיע לירח ,מעיר בלגלוג
שהאצילים בירח נושאים במקום חרב משהו אחר כדי
לסמל את מעמדם .לאחר שהוא מוודא שאין גברות
בסביבה ,הוא מעז לשאול האם הדבר שתלוי מעל חגורתם
של האצילים הוא אכן מה שהוא חושב .התשובה נחרצת:
"דע לך שהחגורה שבה התכבד האיש הזה שממנה תלוי
אות כבוד בצורת איבר הפריון הוא סמל אצולה המפריד
בין איש נעלה לאיש פשוט" .תייר החלל פורץ בצחוק
ומגלה למארחו בפטרונות כי על פני האדמה הנשגבת
חרב היא האות לאצולה .אציל הירח לא מתרשם" :איש
קטן שלי ,האצילים בעולם שלך הם מטורפים כשהם
מנפנפים לתפארה בכלי שהוא סמלו של התליין ,שחושל
אך ורק לשם חורבן! אבוי לארץ שבה סמלי הרבייה
מבוזים וסמלי ההשמדה מהוללים! אתה קורא לאיבר
הזה 'מבוש' ,כאילו יש משהו מפואר יותר מאשר לתת
חיים ומשהו מזוהם יותר מאשר ליטול אותם!"
גיל וינברג
מתוך ההקדמה ועל פי פרקים 6,5,4בספרה של אישבל אדימן
"החיים והאגדה של סיראנו דה ברז'ראק" ,הוצאת סיימון
ושוסטר.2008 ,
17
בכורת "סיראנו דה ברז'ראק"
ב
הצגת הבכורה של ”סיראנו דה ברז’ראק” ,ב 28-בדצמבר
,1897היתה אחד מן הרגעים ההיסטוריים הגדולים
של התיאטרון הצרפתי .בסוף כל תמונה התלהבותו
של הקהל הלכה וגאתה ,והגיעה לשיא בסוף תמונת
המרפסת ,כשקוקלן משך את המחזאי הצעיר אל הבמה
לקבל את התשואות .ידידים הציפו את הקלעים לברך
אותם בהפסקה .אבל כל זה היה כאין וכאפס לעומת
השאגות שפרצו כשירד המסך על המערכה האחרונה.
לאחר שקוקלן השתחווה ארבעים פעמים ,לא טרחו
יותר להוריד את המסך .תחושה של גאווה לאומית
סחפה את כל הנוכחים .ברגע מסוים פרץ הקהל אפילו
בשירה ספונטנית של ה”מרסייז”! בני משפחה שלא
דיברו זה עם זה בשל משפט דרייפוס התחבקו .שני
סופרים שקבעו דו-קרב ליום הבא ביטלו אותו פומבית.
שרה ברנאר ,ידידתו של רוסטאן ,שיחקה באותו ערב
בתיאטרון סמוך ,אך בנה מוריס יידע אותה במהלך
הערב איך מתקבלת כל מערכה של ”סיראנו”.
לדבריה ,היא האיצה את תמונת הגסיסה שלה כדי
להספיק לראות את המערכה האחרונה.
תוך חודשיים הודפסו ונמכרו חמש מהדורות של
המחזה כספר .כרטיס להצגה אי אפשר היה להשיג.
כמה מבקרים שהחמיצו את הצגת הבכורה כי חשבו
שזה יהיה כשלון נאלצו לחכות שבועות ארוכים כדי
להיכנס .תוכניית ההצגה הראשונה של ”סיראנו
דה ברז’ראק” היתה חדשנית :זו היתה הפעם
הראשונה שבה הופיעו צילומים של השחקנים
במקום תחריטים ,כפי שהיה נהוג.
ככל שנמשכו ההצגות ,רבים מן הצופים ידעו
את המחזה בעל פה .ביום ראשון אחד ,קוקלן,
שהיה עייף לאחר ששיחק את התפקיד שלוש
פעמים תוך 24שעות ,דילג על ארבע שורות
מתוך מונולוג ה”לא ,תודה” .ואז נשמע קול
נוזף מן האולם” :הטקסט ,מסייה ,הטקסט!”
קוקלן התנצל וחזר על המונולוג בלהט כזה
שכאשר סיים אותו נאלץ לחכות כמה דקות
עד שוך התשואות .
מהלך החזרות על ”סיראנו דה ברז’ראק” היה
רוסטאן אכול חרדה שהמחזה ייכשל והוא ”יבגוד”
בשחקנים ,ובעיקר בקונסטאן קוקלן ,השחקן הראשי,
שהשקיע מכספו בהפקה .בערב שלפני החזרה הגנרלית
הוא נמצא בחדר ההלבשה של קוקלן ,מייבב .כאשר
נכנס קוקלן ,השליך רוסטאן את עצמו אל זרועותיו
של השחקן” .סלח לי ,חבר ,שגררתי אותך להרפתקה
הנוראה הזאת” ,הוא זעק” .אין על מה לסלוח” ,היתה
התשובה” ,נתת לי יצירת מופת” .אבל גם קוקלן נדבק
לפעמים בפסימיות הכללית ובחוסר האמון של רוסטאן
במחזה שלו .ערב אחד ראו אותו לופת את ראשו בידיו
ומיילל” :מה אני אשחק בעוד עשרה ימים?” (הוא
שיחק את ”סיראנו” 500הצגות רצופות – שיא שלא
היה כמותו בפריז מעולם).
מתוך ”האיש שהיה סיראנו - חייו של אדמון
רוסטאן” מאת סו לויד ,הוצאת בלומינגטון.2002 ,
➔
18
קוקלן כסיראנו .צילום :נאדאר ()1897
תווים שמובילים אל מימוש האהבה /דודו ניב
ב
שנים האחרונות בורכתי כשחקן במפגשים עם
היצירות המופלאות של ענקי כתיבה כמו פושקין,
שילר ,וכמובן ויליאם שקספיר .הטקסטים שלהם ,כל
אחד וסגנונו הייחודי ,הם מופת של אמנות המילה
ומעוררים התפעלות מהוירטואוזיות ,הדיוק והיכולת
לתפוס מהות של מחשבה ורגש במילים מדודות ,שכל
אחת מהן מכילה בתוכה עולמות חיצוניים וצפונות
נפש .וכל זה בכתיבה שהיא שירה צרופה ,דבר שמחייב
את השחקן לנסות ולהתעלות ,ככל האפשר ,אל רמת
הכותב ,בכדי להעביר את הכוונה המקורית ולשרת
אותה על הצד הטוב ביותר; במקביל ,לנסות ולהביא גם
פרשנות משחקית עצמאית ליצירה.
המפגש הנוכחי עם כתיבתו של אדמון רוסטאן ,מרגשת
לי אישית פי כמה .סיראנו של רוסטאן הוא אולי סיפור
האהבה הגדול ביותר של כל הזמנים :נפשות עם לבבות
מוצפים ,נוגעות לא נוגעות זו בזו ,ומבקשות אהבה -
אהבה שלא תתממש .רוסטאן מספר את סיפורן של
הדמויות בכתיבה מחורזת ושקולה ,מדוייקת ,שנונה
מאין כמוה ,מלאת הומור ,ובעיקר יודעת לפרוט – בעזרת
כל מילה ומילה – על מיתר נפש אחר .הוירטואוזיות
הכתיבתית שלו עולה בעיני גם על זו של שקספיר
הגדול ,ויותר מכל היא דומה ליצירה סימפונית עשירה
בתיבות ,מקצבים ,שינויים בטון ובאוירה ,ובתווים
קטנטנים מדוייקים ,שפורטים על הלב.
כשחקנים שמבטאים את יצירתו על הבמה ,אנחנו
מחוייבים להיות מדוייקים ,כמו כלי מוסיקלי מכוון
היטב ,שאסור לו לזייף באף תו ,כיוון שרוסטאן לא טעה
– התווים שלו מובילים אל מימוש האהבה .
בהשראת סיראנו
ב 1992-הוצג בהולנד ”סיראנו – המיוזיקל” ,עם מוסיקה
מאת אד ואן דייק ,שהועלה אחר כך גם בברודוויי (עם
תוספות לתמליל פרי עטו של שלדון הארניק ,מחבר
”כנר על הגג”).
קולנוע :הסיראנו הקולנועי הראשון הוא קטע של שתי
דקות מ– ,1900שבו נראה השחקן המקורי ,קוקלן,
בסצנת ה”דו-קרב בחרוזים” (ניתן לצפות בו ביו-טיוב).
בהמשך היה סרט אילם ב 1925-בכיכובו של פייר
מאנייר .ב 1950-גילם ז’וזה פרר את התפקיד בסרט של
מייקל גורדון .ב 1987-הביא הסרט ”רוקסאן” בכיכובו
של סטיב מרטין גירסה שקרבה את סיראנו לקהל צעיר.
הצרפתים תבעו מחדש את אוצרם הלאומי ב1990-
עם הסרט ”סיראנו דה ברז’ראק” בכיכובו של ז’ראר
דפארדייה ,אחת ההפקות היקרות ביותר בתולדות
הקולנוע הצרפתי .
דודו ניב
ג
יבור המחזה של רוסטאן היוה השראה ליצירות
נוספות רבות למן הרגע שבו עלה לראשונה על
בימת פריז ב–.1897
מוסיקה :ב– 1899הוצגה בברודווי אופרטה קומית מאת
ויקטור הרברט” ,סיראנו דה ברז’ראק” .מלחין אמריקאי
אחר ,וולטר דמרוש ,כתב אופרה בשם ”סיראנו”
ב– ,1913וגם המלחין האיטלקי פראנקו אלפאנו הפך
את המחזה לאופרה ,עם מוסיקה שיש בה הדים של
דביסי וראוול .אנטוני ברג’ס ,מחבר ”התפוז המכאני”,
כתב טקסט למחזמר ”סיראנו” ,שהלחין מייקל ג’יי
לואיס ,והוצג בברודווי (לא בהצלחה) ב– 1974בכיכובו
של כריסטופר פלאמר .ב– 1974כתב המלחין האסטוני
איינו טאמברג אופרה בשם ”סיראנו דה ברז’ראק”.
19
תרגומים
כריסטין ִ :מּלָ ה !
רוקסנה ִ :מּלָ יו – ָּת ֵפל ֶׁש ֵאין ָּת ֵפל ִמ ֶּמּנּו.
סירנו (מתחת לגזוזטרה) ּ ַ :ד ֵּבר ְּבקֹול נָ מּוך.
כריסטין ּ ִ :ת ְׁש ַמע נָ א...
רוקסנה (פונה ללכת) ֹ :לא ! ֵאינֶ ּנּו
יֹותרַּ ,דּיֵנִ י.
אֹותי ֵ
אֹוהב ִ
ֵ
כריסטין (מביע את אשר לוחש לו סירנו) :
יֹותר" ?
"ֹלא ֵ
יֹותר !...
אֹוהב ֵ
ֵ
תחיל לְ ִה ֵ
רוקסנה (עומדת מלכת) ֹ :לא ַרע ַ :מ ִ
תעֹורר ?
רּוע...
ׁשֹובב ָּפ ַ
פׁשי ּגָ ֵדלָ ...
כריסטין ֵ :אל ֶארֹוס ְּבנַ ִ
דּוד ָיה לֹוְּ ...כ ֶע ֶרׂש ִר ֲערּועַ !
ּכִ י נְ ֶ
רּוע זֶ ה אּולַ י יִ גְ ַדל ִמנְ ׂשֹוא :
רוקסנה ֹ :לא ָרעָּ – .פ ַ
עּתי ִהיא לְ ַחּנֵ ק ֶאת ֶארֹוס ְּב ַע ְרׂשֹו.
ַּד ִ
פקֹוח
ַ
כריסטין :נִ ִּס ִיתי ...לְ ִחּנָ ם ִ :מּיֹום ִראׁשֹון לִ
רּתי בֹוֲ ...א ִחי ִׁשמׁשֹון לַ ּכֹחַ !
ֵעינָ יוִ ...ה ַּכ ִ
רוקסנה ֹ :לא ָרע !
כריסטין :עֹוד ְּב ַע ְרׂשֹו ֵה ִמית ָה ֲע ַבריָ ן
זּוג ֲא ָריֹות ּ :גֵ אּות ...וָ ֵס ֶפק !
רוקסנה ְ :מצֻ ּיָ ן ! (היא יוצאת על הגזוזטרה).
ַאך לָ ָּמה יְ ַד ֵּבר לְ ַאטְּ ,כמֹו בֹולֵ ַע
ִמּלִ ים ? ָמה עֹוד ָק ָרהֶׁ ,ש ִּדמיֹונֹו צֹולֵ עַ ?
סירנו (בלחש) ֹ :לא ,זֶ ה ָק ֶׁשה ִמ ַּדיָ .הס !
(הוא מחליף מקומות עם כריסטין)
ה-היא ַה ִּס ָּבה,
רוקסנה ַ :מ ִ
רֹופף ?
ֲא ֶׁשר קֹולֹו ַהּיֹום ֵ
סירנו ַ :הּלַ יְ לָ ה ָּבא :
קֹולִ י יָ ֵמׁש נְ ִתיב ָאזנָ ּה ִמּתֹוך ַעּוֶ ֶרת.
רוקסנה ֵ :אין ק ִֹׁשי לִ ָ
דב ַרי ַ :מּדּועַ ?
סירנו ּ ִ :כי ,גְ ֶב ֶרת,
אֹותם ְׁש ִבי,
אֹורב לָ ֶהם לִ תּפֹוׂש ָ
ֲאנִ י ֵ
אֹותם ֶאל לְ ָב ִבי :
ַּגם זֹאת ֲ :אנִ י קֹולֵ ט ָ
ֲהֹלא לִ ִּבי גָ דֹולֲ ,א ָבל ָאזנָ ּה ָקטֹנָ ה.
ַּגם זֹאת ַּ :ביְ ִר ָידה ִמּלִ ים ַמ ֵהר ָּתבֹואנָ ה,
ׂשאת.
ַאך ְּד ָב ַרי עֹולִ ים ָ :ק ֶׁשה לָ ֶהם ַמ ֵ
יֹותר ַמ ֵהר ָּכ ֵעת.
דמה ֶׁש ֵהם עֹולִ ים ֵ
רוקסנה :נִ ֶ
4
לֹומר לָ ה ָּד ָבר.
כריסטין ּ ִ :ב ַיק ְׁש ִּתי ַ
סירנו (מתחת לגזוזרת ,אל כריסטין) :
טֹוב .טֹובִּ .כ ְמ ַעט ְּבלַ ַחׁש.
רוקסן ֹ :לא ! ָסר
ַט ַעם הּוא ְד ָברֹו ...יֵ לֵ ְך לֹו !
כריסטין ַ :ר ֲח ִמים !...
יֹותר !
ֹאה ֵבנִ י ֵ
רוקסן ֹ :לא ! ֹלא י ֲ
ֹלהים !
כריסטין (ׁשסיראנו לוחׁש לו את מליו) ֵ :אל ֱא ִ
יֹותר...
ַה ֲא ִׁש ֵימנִ י ּכִ יֹ ...לא א ֲֹה ָבּה ֵ
יֹותר...
ֵעת א ֲֹה ָבּה ֵ
רוקסן (ׁשעמדה לסגור את החלון ,עוצרת) :
יׁש ַמע ! זֶ ה ִמ ְׁש ַּת ֵּפר !
ְ
כריסטין ( :כבתחלה)
ָעלָ ה ֶארֹוס ,נָ ד ְּבנַ ְפ ִׁשי ַה ֲח ֵר ָדה...
ַרְך וְ ַאכְ זָ ר ...לַ ֲע ִר ָיסה לֹו יְ ָע ָדה !
רוקסן ( :ניגׁשת אל המעקה)
ׁשֹוטה
זֶ ה טֹוב ! ַ -אְך ִאם ְַאכְ זָ ר הּואִ ,הנֵ הּו ֶ
ֶׁשֹּלא ָב ֲע ִר ָיסה ָחנַ ק ֶאת ֶארֹוס זֶ ה !
כריסטין ( :כבתחלה)
ָאכֵ ן נִ ִּס ִיתי זֹאתַ ,אְךָׁ ...שוְ א ַהנִ ָּסיֹון :
יִ ּלֹוד זֶ ה ...גְ ִב ְר ִּתי ...הּואֶ ...ה ְרקּולֶ ס ָקטֹן.
רוקסן :זֶ ה טֹוב !
כריסטין (כבתחלה) ִ :הנֵ ה ּכִ י כֵ ןְּ ...ב ֶא ֶפס יָ ד ִחנֵ ק,
וְ...ס ֵפק.
צֶ ֶמד ַהצִ ְפעֹונִ יםּ ...גַ ֲאוָ ה ָ
רוקסן (נׁשענת אל המעקה) :
ָאּה ! טֹוב ְמאֹד ַ -אְך ַעל ַמה ִּתצְ לַ ע לְ ׁשֹונֹו ?
ַה ָא ְמנָ ם לָ ָקה ְּב ִׁש ָּדפֹון ִּד ְמיֹונֹו ?
סירנו (מוׁשך את כריסטיאן אל מתחת לגזוזרת ומחליק
ׁש ֶקט ! זֶ ה נַ ֲע ֶׂשה ָק ֶׁשה ִמ ַּדי !...
למקומו תחתיו) ֶ :
:הלֵ יל
רוקסן ַ
ְמ ַה ְּססֹות ִמּלָ יוַ ,מּדּועַ ?
סירנו (מדבר בקול מלחׁשים ,כריסטין) :
ִּכי ָא ֵפל,
גֹוׁשׁשֹותְּ ,ת ַב ֵּק ְׁשנָ ה ָאזְ נָ ה.
ַּבּצֵ לְ ,
רוקסן ֵ :אין
קׁשי זֶ ה.
ּלֹותי נִ ְת ָקלֹות ְּב ִ
ִמ ַ
תרגום :יונתן רטוש ()1981-1908
הוצאת הדר1965 ,
תרגום :זאב ז'בוטינסקי ()1940-1880
כתבי זאב ז'בוטינסקי ,כרך ב' ,הוצאת ערי ז'בוטינסקי1947 ,
20
כריסטיאן :רציתי לדבר.
סיראנו (מתחת למרפסת ,לכריסטיאן) :טוב .טוב.
לא בקול רם.
רוקסאן :הדיבור שלך רע .תלך.
כריסטיאן :אבל – אך – (סיראנו לוחש לו) ְּב ַרם –
רוקסאן :אינך אוהב אותי יותר !
כריסטיאן (שסיראנו לוחש לו כל מילה) :כך – לקנטר ?
איני ...אוהב יותר ? אני אוהב ...יותר !
רוקסאן (שעמדה לסגור את החלון ,עוצרת) :
זה משתפר !
כריסטיאן :שדון האהבה ּגָ ַדל...
בתוך ...סּופות לבי ...וחשב – המנוול -
שהוא ְּב ...עריסה.
רוקסאן :לא רע ! אבל חבל :
יש לחנוק שד נבל כשהוא עוד גּור גֹוזָ ל.
כריסטיאן :נסיתי זאת אבל ...הנסיון נכשל :
השדון ה ...שועל ,הוא ...הרקולס-עולל.
רוקסאן :לא רע כלל !
כריסטיאן :הוא חנק את ...צמד הנחשים,
גאווה ו...ספק ...בקלות.
רוקסאן (רוכנת על המרפסת במרפקיה) :הה ! מרשים !
רק מדוע אתה מדבר כה קטוע ?
מה ,לדמיון שלך יש נקע ? הוא תקוע ?
סיראנו (מושך את כריסטיאן אל מתחת למרפסת ,וגולש
לתפוס את מקומו) :אח ! זה קשה מדי !...
רוקסאן :למה על כל מילה
אתה קצת מהסס ?
סיראנו (מדבר בחצי-קול ,כמו כריסטיאן) :בגלל האפלה.
המלים אל אוזנך מגששות ,עיוורות.
רוקסאן :לַ מלים שלי קל; גם ַּב ֵּצל -הן עוברות.
סיראנו :להן אין בעיה ,אז מה את מתפלאת;
כי לבי -הוא שאת מילותייך קולט.
ולבי הוא גדול ,אך אוזנך היא קטנה.
חוץ מזה ,מילותייך יורדות ,מבינה ?,
ושלי מטפסות .זה יותר זמן ויֶ גע !
רוקסאן :הן מטפסות מהר מרגע לרגע.
כריסטין ֲ :אנִ י רֹוצֶ ה לְ ַד ֵּבר ִא ָּתְך.
:מצֻ ּיָ ן.
סירנו ( :מתחת למרפסת ; אל כריסטין) ְ
ִּכ ְמ ַעט ְבלַ ַחׁש.
רוקסן ֹ :לאַ ,א ָּתה ְּכ ַבד ֶּפה .לֵ ְך ִמ ָּכאן !
כריסטין ָ :אּנָ א ! ...
יֹותר !
אֹותי ֵ
אֹוהב ִ
רוקסן ֹ :לא ! ַא ָּתה ֹלא ֵ
כריסטין (חוזר על המלים שסירנו לוחש לו) :
ּבֹוער !...
אֹוהב ?ֲ ...אנִ י ַמ ָּמׁש ֵ
ֲאנִ י ֹלא ֵ
ֱא ִ
ֹלהים ַא ִד ִירים !ֵ ...איזֹו ַה ֲא ָׁש ָמה !...
ַא ֲה ָב ִתי עֹולָ ה ְּכמֹו ...זְ ִר ַיחת ַה ַח ָּמה !
רוקסן (שעמדה לסגור את חלונה ,נעצרת) :
יָ ֶפה ! יֵ ׁש ִׁשּפּור !
כריסטין (חוזר כנ"ל) ָ :ה ַא ֲה ָבה ּגָ ְדלָ ה ְּבלִ ִּבי ַה ְמ ָ
יּוּסר...
ְּכמֹו ִּתינֹוק ַאכְ זָ רֶׁ ...שּלִ ִּבי לֹו ֲע ִר ָיסה !
רוקסן (ניגשת אל המעקה) :
יָ ֶפה ! ֲא ָבל ִאם הּוא ַאכְ זָ ר ,לָ ָמה ְּב ֶעצֶ ם,
ֹלא ָחנַ ְק ָת אֹותֹו ְבצֵ אתֹו ֵמ ֶר ֶחם ?
כריסטין (חוזר כנ"ל) :
י־אחֹור :
נִ ִּס ִיתיָ ,מ ָדםַ ,אְךֻ ...ה ֵּכ ִית ָ
ָה ַרך ַהנֹולַ ד הּואִׁ ...ש ְמׁשֹון ַהּגִ ּבֹור.
רוקסן :יָ ֶפה !
כריסטין (חוזר כנ"ל) :
וְ כָ ְך ֵא ַרעְּ ,ג ִב ְר ִּתיׁ ...שהּוא ִׁשּנֵ ק...
וְ...ה ָּס ֵפק.
ֶאת זּוג ָה ֲא ָריֹותַ ...הגַ ֲאוָ ה ַ
רוקסן (נשענת במרפקיה אל מעקה המרפסת) :
ָאהְ ,מצֻ ּיָ ןֲ ,א ָבל לָ ָמה ַא ָּתה ִמ ְׁש ַתּנֵ ק ְּומלַ ֲעלֵ עָ ?
ַה ִאם ִּד ְמיֹונְ ָך ְּכסּוס צֹולֵ עַ ?
סירנו (מושך אח כריסטין מתחת למרפסת ותופש את
ׁשׁש ! זֶ ה ָק ֶׁשה ִמ ַּדי ! נִ ְת ַחלֵ ף ַּב ְּמקֹומֹות !
מקומו) ְ :
לֹותיָך ֵהן ַהיֹום ְמגֻ ְמּגָ מֹות ?
רוקסן ֲ :א ָבל לָ ָמה ִמ ֶ
סירנו (מדבר בקול נמוך ,כמו כריסטין) :
ִּבגְ לַ ל ַהלַ יְ לָ הָּ .ב ֲא ֵפלָ ה ַהּזֹאת ֵהן ְמגַ ְשׁשֹות
לִ ְמצֹא ֶאת ַה ֶּד ֶרך ֶאל ָהאֹזֶ ן ֶׁשּלָ ְך.
רוקסן :לַ ִּמלִ ים ֶׁשּלִ י ֵאין ׁשּום ק ִֹׁשי ְּבכָ ְך.
תרגום :דורי פרנס () -1963
2013
תרגום :ט .כרמי ()1994-1925
הוצאת זמורה ביתן1986 ,
21
רוסטאן כפי שצולם ב 1900-ע"י צלם הפורטרטים דוראנק
יואב לוי ,איתי טיראן
אדמון רוסטאן
א
דמון אז'ן רוסטאן ,משורר צרפתי ומחזאי,
נולד במרסיי ב 1-באפריל .1868אחרי שסיים
את לימודיו בעיר הולדתו נשלח לפריז ללמוד
ספרות ,היסטוריה ופילוסופיה .במקביל החל לכתוב
עבור תיאטרון המריונטות .שיריו ומאמריו הופיעו
בכתב-עת לספרות .מחזהו הראשון "הכפפה האדומה"
נכתב כשהיה בן עשרים ,הופק בתיאטרון "קלוני" ולא
זכה להצלחה .כעבור שנתיים יצא לאור כרך שירים
שלו .מחזהו המשמעותי הראשון היה "הרומנטיקאים"
שהועלה בתיאטרון הקומדי פרנסז ב .1894-מחזה זה
שימש ,לאחר שנים רבות ,כבסיס למחזמר המצליח
"הפנטסטים".
כעבור שלוש שנים הועלה מחזהו "סיראנו דה ברז'רק"
וזכה לתשואות הקהל והביקורת .הצלחה זו חזרה על
עצמה גם ב"נשר הקטן" ,1900 ,טרגדיה המבוססת
על חיי בנו של נפוליון ה .1המוניטין של רוסטאן
והפופולריות שלו היו כה גדולים עד שב ,1901-והוא
רק בן ,33נבחר לאקדמיה הצרפתית.
כיון שבריאותו היתה רופפת נאלץ לפרוש ובחר
להתגורר בארץ הבסקים ,שם כתב את "תרנגול",
,1910דרמה אלגורית בה הדמויות הן בעלי החיים
המאכלסים את החווה .המחזה לא התקבל בהתלהבות
והיווה את שירת הברבור של הדרמה הפוסט-רומנטית.
את שנות מלחמת העולם הראשונה העביר רוסטאן
בכתיבת שירה ובעבודה על המחזה "הלילה האחרון של
דון ז'ואן" שיצא לאור לאחר מותו ,ב .1921-רוסטאן מת
בפריז ב 2-בדצמבר.1918 ,
יצירתו של רוסטאן לא הושפעה מן הזרמים הספרותיים
שרווחו בזמנו ושביקשו להחיות את התיאטרון הצרפתי
של תחילת המאה העשרים .רוסטאן ,במודע ,נמנע
מהנטורליזם ,שנציגו המובהק ביותר היה איבסן,
שאת מחזותיו הכיר הקהל הצרפתי .הוא נמנע גם
מהסימבוליזם ,כמו זה של מטרלינק ,למשל ,ומן
המחזות הפסיכולוגיים .רוסטאן ,יחד עם עוד יוצרים
אחדים ,נותר נאו-רומנטיסט.
את כוח המשיכה של מחזותיו אפשר לייחס לחושיו
הדרמטיים ,במשולב עם שליטתו בצורות החריזה
השונות ובמשקלים .השימוש שלו בנושאים מסורתיים
שהיו מוכרים לקהל הצרפתי של זמנו התקבל באהדה
כניגוד לזרם הנטורליסטי שרווח בתיאטרון של זמנו.
תהילתו של רוסטאן החלה עם "סיראנו דה ברז'רק",
קומדיה שהכילה את כל היסודות שהקהל השתוקק
אליהם .עלילה הרואית ,דמויות הרואיות ,הומור ,שנינה
ולשון מרוממת .יצירותיו החזירו לקהל-צופי התיאטרון,
שהתגעגע לעידן הרומנטי שהלך לעולמו ,את המשקל
האלכסנדריני .
22
יניב ביטון ,דודו ניב
גלעד קמחי ‡ בימוי ותנועה ‡ במאי ,שחקן וכוראוגרף .בוגר ביה"ס לאמנויות הבמה "בית צבי" .זוכה
מלגות קרן שרת ,קלצ’קין ,משה זעירי ,סנו ,מטעם אלי לאון ,ע”ש בני גאון .ראש קבוצת הצעירים של
תיאטרון בית ליסין .בבית ליסין ,בימוי וכוראוגרפיה :ברודווי פינת פרישמן (זוכה פרס הבמאי המצטיין
במסגרת פסטיבל “פותחים במה” ,)9חלום של לילה בלב קיץ ,משחק ילדים ,אביב מתעורר ,אמא מאוהבת,
מנדרגולה ,הקוסם מארץ עוץ (בשיתוף המדיטק) ,אחים בדם ,משאלה אחת ימינה ,חברות הכי טובות
(בשיתוף הקאמרי) ,פינוקיו (בשיתוף התיאטרון הארצי) .כוראוגרפיה לתמונות יפואיות (זוכה פרס היוצר
המצטיין בפסטיבל “פותחים במה” ,)10המלאך .בצוותא :בימוי ,עיצוב ,כוראוגרפיה למופע אצל ארננדו
במרתף .בתיאטרון הספריה :בימוי וכוראוגרפיה למחזמר גריז .במשכן לאמנויות הבמה :עריכה ,בימוי
וכוראוגרפיה לעל גג העולם .במדיטק חולון :בימוי לסוד הגן הנעלם ,בגדי המלך החדשים .בתיאטרון הארצי:
בימוי וכוראוגרפיה להילד הזה הוא אני ,וגר זאב עם כבש ,כוראוגרפיה לססגוניה ,נולדתי לחלום (פרס
הכוראוגרף לשנת .)2008בית היוצר והתוכן :טיף וטף .בטלוויזיה :עולים כיתה ,בית ספר למוסיקה .זוכה
פרס התיאטרון על כוראוגרפיה לאביב מתעורר ( )2010ולמנדרגולה (.)2011
דורי פרנס ‡ תרגום ‡ בין תרגומיו לתיאטרון :המלט ,רומאו ויוליה ,אירמה לה-דוס ,אילוף הסוררת,
הדוכסית של אמלפי ,פיגמליון ,מי דואג לילד ,שגעון באופרה (תיאטרון חיפה) ,הברווזון ,החיים בשלוש
גרסאות ,כל החיים לפניו ,מלכת היופי של לינאן ,הסוחר מוונציה ,ערי מדבר אחרות (הבימה) ,פיאף,
הדבר האמיתי ,ברנשים וחתיכות ,חיים פרטיים ,חלום של לילה בלב קיץ ,שם פרטי (בית ליסין) ,השחף,
נדל”ן ,הזמרת קירחת יותר ,הקיץ ,אדמה קדושה ,הקסם הגדול ,משחק של אהבה ומזל (החאן) ,איזון עדין
(תיאטרון הרצליה) ,כובע הקש האיטלקי ,פרק ב’ ,קוויאר ועדשים ,המלך ליר ,ווייצק ,קומדיה של טעויות,
איש קטן מה עכשיו ,שגעון באופרה ,מקבת (התיאטרון הקאמרי) ,המון רעש על לא כלום ,החולה המדומה,
סובניר (תיאטרון באר־שבע) ,שלוש אחיות ,הדיבוק ,הטייפ האחרון של קראפ ,המלך הולך למות (אנסמבל
עתים) ,הלילה ה( 12-גשר) .תרגומיו בספרות :גוגול מאת ולדימיר נאבוקוב ,אוץ מאת ברוס צ’טווין ,סיפורים
מתל־אביב מאת אודרי ברגנר ,מכתבים של גוסטאב פלובר ,פרשת המכשף הסוציאליסט מאת האמה טומה.
ניתן למצוא את תרגומיו למחזות מאת שייקספיר ובני דורו באתר “שייקספיר ושות’”www.shakespeare.co.il:
אמיר לקנר ‡ מוסיקה ‡ בוגר ביה"ס התיכון לאמנויות “תלמה ילין” במגמה למוסיקה ,זוכה פרס הצטיינות
על השגיו הלימודיים .בוגר להקה צבאית .נגן פסנתר ,סקסופון וחליל צד .הלחין מוסיקה מקורית להצגות:
מנדרגולה ,אמא מאוהבת ,פינוקיו (תיאטרון בית ליסין) ,הקוסם מארץ עוץ ,המלאך (תיאטרון בית ליסין/
המדיטק חולון) ,והילד הזה הוא אני (תיאטרון ארצי לנוער) ,הדה גבלר ,בית בובות (תיאטרון הספריה) ,אני
אתגבר (תיאטרון הנפש) .בטלוויזיה :רחוב סומסום ,כח הקצב ,ערוץ הופ! .בין עבודותיו כמעבד מוסיקלי:
חברות הכי טובות (התיאטרון הקאמרי/בית ליסין) ,משאלה אחת ימינה ,אחים בדם ,אביב מתעורר ,חלום
של לילה בלב קיץ ,ברודווי פינת פרישמן ,תמונות יפואיות ,משחק ילדים (תיאטרון בית ליסין) ,בראבו
– שרים ,90הקומקום והמטאטא (תיאטרון הבימה) ,זורו -המחזמר (שנגחאי ,סין) ,פרח נתתי לנורית
(תיאטרון גושן/תיאטרון הקיבוץ) .שורת המקהלה ,מצחיקונת ,חתולים ,ג’קיל והייד ,איך להצליח בעסקים
מבלי להתאמץ (תיאטרון הספריה) ,שיקגו (הסטודיו למשחק יורם לוינשטיין) .זוכה פרס היוצר המבטיח –
פסטיבל “פותחים במה” – 2008תיאטרון בית ליסין .זוכה פרס באדיבות שרגא בר – תיאטרון הבימה.
ערן עצמון ‡ תפאורה ‡ בוגר מסלול עיצוב במה בסמינר הקיבוצים .2006בין עבודותיו -בתיאטרון הקאמרי:
סאלח שבתי ,מנהל הבית ,ריצ’רד ה ,II-ריצ’רד ה III-בתיאטרון בית ליסין :הקוסם מארץ עוץ ,מנדרגולה,
שיינדלה ,אמא מאוהבת ,אביב מתעורר ,ולנטינו ,מראה מעל הגשר ,חלום של לילה בלב קיץ ,הבנאליות
של האהבה ,אקווס ,ראודה ,ברודווי פינת פרישמן .בהבימה :אם יש גן עדן ,ארוחה עם אידיוט ,לילה במאי.
בתיאטרון באר־שבע :פיאף ,נורה .בתיאטרון חיפה :הר אדוני ,עץ אחרון בירושלים .בפסטיבל עכו :מתחם
התפודים (פרס על עיצוב תפאורה) .בתיאטרון הערבי-עברי :נשים זרות ,האוהל האדום .בתיאטרון הספריה:
לצאת מכאן ,הצודקים ,נדנדה בשניים ,ריצ’רד ה ,III-השגחה עליונה ,בדלתיים סגורות .בתיאטרון אורנה
פורת :הרפתקאה בקרקס (פרס עיצוב התפאורה בפסטיבל חיפה )2008בתיאטרון המדיטק :אורה הכפולה,
עלילות פרדיננד ,מפצח האגוזים .ב"בית צבי" :איש חסיד היה ,סיפור הפרברים ,איך להצליח בעסקים,
תשוקה ,אנדורה .לקבוצת המחול פרסקו :בגדי המלך החדשים .תיאטרונטו :קפוצ’ינו ברמאלה.
24
אולה שבצוב ‡ תלבושות ‡ בוגרת אוניברסיטת תל־אביב במגמה לעיצוב במה .תלבושות :קן הקוקיה,
החולה המדומה (תיאטרון באר־שבע); חלום של לילה בלב קיץ ,אביב מתעורר ,משחק ילדים ,מנדרגולה,
מימונה ,הקוסם מארץ עוץ ,מקסי ואני 33 ,ווריאציות ,הפרדס (תיאטרון בית ליסין); יונה ונער (תיאטרון
גשר); היי יפה (צוותא); ריקוד משפחתי ,הקסם של אורנה ,פרח הלב של ריקדינא (תיאטרון אורנה
פורת לילדים ולנוער); ססגוניה ,וגר זאב עם כבש ,פינוקיו (תיאטרון ארצי לנוער); ארץ הגרביים האבודים
(תיאטרון הקיבוץ); הזמיר של קיסר סין (תיאטרון גושן); מסע בין הקלעים (תיאטרון ירושלים); רומאו
ויוליה ,אנטיגונה (תיאטרון האוניברסיטה) .תפאורה ותלבושות :אגף ( 6תיאטרון הסמטה); תל־אביב שלי,
נגן לי אגדה (תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער); משחיז הסכינים הסיני (בית ספר למשחק באר־שבע);
מיצגים :אובאים ,נלך לרקוד (פסטיבל עכו) .זוכת מילגה קרן תרבות אמריקה ישראל .2004-2001זוכת פרס
קיפוד הזהב על עיצוב תלבושות 2007על ההצגה היי יפה .זוכת פרסי התיאטרון הישראלי על עיצוב תלבושות
2009על חלום של לילה בלב קיץ ו 2011-על מנדרגולה.
קרן גרנק ‡ תאורה ‡ בוגרת המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון באוניברסיטת תל־אביב .עיצבה תאורה להצגות
רבות ,ביניהן :מקבת ,בית ספר לנשים ,בעל למופת ,האריסטוקרטים ,רומיאו ויוליה ,מכולת ,לילה לא
שקט ,מבדולח לעשן ,לעוף מכאן ,הבדלה ,אמדיאוס ,תרה ,אוי אלוהים ,הגיל הנכון לאהבה ,היה או לא
היה ,רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים ,זה הים הגדול ,מותו של סוכן ,יומן חוף ברייטון ,באדנהיים ,1939האב,
שמנה ,לילה טוב אמא ,פלונטר ,צחוק של עכברוש ,המלט ,דמוקרטיה בתיאטרון הקאמרי; כישוף באנסמבל
עיתים .ליזיסטרטה ,החולה ההודי ,רעל ותחרה ,ביקור הגברת הזקנה ,כתם לידה ,נודניק ,הלהקה ,טייפ,
טקסי ,שלמה המלך ושלמי הסנדלר 8 ,נשים ,כתר בראש ,אליס בארץ הפלאות ,החיים בשלוש גירסאות,
צורה לאהבה בתיאטרון הבימה; ג’ניס בתיאטרונטו .2004הכלה וצייד הפרפרים ,לוקאס הפחדן ,המוות ישב
לידי בתיאטרון הבימה בשיתוף תיאטרון החאן; פרח השכונות ,סוביניר ,בוגד ,איזבלה ,תשליך ,ג’ייפס,
הימים הכי טובים בתיאטרון באר־שבע .אז בפראג ,סוסים על כביש גהה ,מנדרגולה ,אהבה זה לא הכל,
הבנליות של האהבה ,אקווס ,אנדה ,עלמה ורות ,מייק ,האגם המוזהב ,הדבר האמיתי ,רק אתמול נולדה
בתיאטרון בית ליסין .מי דואג לילד ,מוריס שימל בתיאטרון חיפה .וויצק ב”המעבדה” .אהבה וזעם באנסמבל
תיאטרון הרצליה ,הילד בפסטיבל תיאטרונטו .מופעי מחול :משחקי ילדים ,בארץ שחורה שחורה עבור
קבוצת המחול נעה דר .ג’וי ,טיפהפופה עבור להקת המחול של יוסי יונגמן .זוכת פרס פסטיבל עכו 1999על
עיצוב התאורה להצגה פריילופ .זוכת פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2005על עיצוב התאורה להצגה המלט
בתיאטרון הקאמרי.
דוקי עצמון ‡ הדרכה קולית ‡ לימדה שנים רבות ב”אורנים” – המכון למוסיקה של סמינר הקיבוצים.
מלמדת בביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה ”בית צבי” ,שם היתה שותפה ליצירת מחזות הזמר צ’ריטי המתוקה,
ערב ברודווי ,גריז ,משתגעים מאהבה .עבדה שנים רבות בחיפה בהדרכת שחקנים בדיבור ובשירה ,ובעריכה
מוסיקלית של ההצגות פלטונוב ,אדיפוס ,וינה על הים ,הדה גבלר .בנוסף ,הדריכה קולית ומוסיקלית
בהפקות עלובי החיים במשכן לאמנויות הבמה; שירי לאה גולדברג בתיאטרון החאן ,משורר בניו־יורק
בפסטיבל ישראל ,מנגינות מוזרות ,ערב שירי חזי לסקלי כולם למוסיקה של דורי פרנס .בתיאטרון בית ליסין:
ברנשים וחתיכות ,שיקגו ,אחים בדם ,נערי ההיסטוריה ,מייק ברנט .בתיאטרון הקאמרי :כנר על הגג ,סוף
טוב ,וויצק ,ינטל ,קברט ,המצעד (עם הסטודיו למשחק מיסודו של יורם לוינשטיין) ,איש קטן -מה עכשיו?,
שגעון באופרה (בשיתוף עם תיאטרון חיפה) .בתיאטרון באר־שבע :סוביניר ,קומפני .בתיאטרון החאן:
משחק של אהבה ומזל ,האדרת.
גנאדי בביצקי ‡ קרבות במה ‡ בוגר בהצטיינות של האקדמיה לתיאטרון ,מוסיקה וקולנוע בסנט-
פטרבורג .בעל תואר שני בבימוי .מומחה לתיאטרון הגוף ופנטומימה ,לתיאטרון סאטירי ומוסיקלי .מאז שנת
1973ביים יותר מ 100-הצגות רב תחומיות שמשלבות תנועה מסוגננת ,מוסיקה ,תיאטרון פיזי ופנטומימה.
עיצב תנועה לעשרות הצגות בתיאטראות ובבתי ספר למשחק בארץ .בשנים האחרונות מתרכז בהוראה של
תנועה תיאטרלית :עבודה עם שחקנים על חיים פיזיים של דמויות ,פנטומימה קלאסית ומודרנית ,מסכות
תיאטרליות שונות כולל קומדיה דל ארטה ,קרבות במה ַוסיף תיאטרלי .בעל פרסים רבים בפסטיבלים
לאומיים ובינלאומיים.
25
גיא אלון ‡ כייס /עיתונאי טרחן /טבח /משורר /צוער /נגן כסילופון ‡ עוזר למעצב התנועה ‡ בוגר
תיכון האקדמיה בירושלים במגמת מחול .בוגר “בית צבי” .2007מלגות :משרד החינוך התרבות והספורט,
ניורה ושמואל רודנסקי .שיחק בהצגות ” -בית צבי” :איימוס בשיקאגו ,הסוס באקווס ,איזון עדין; תיאטרון
הספריה :פנטזיה ואובססיה (פרס השחקן המצטיין בפסטיבל בוורשה) ,עקומים ,קברט; תיאטרון באר־שבע:
גלילאו ,פיאף; תיאטרון הסימטה :אגף ;6התיאטרון הקאמרי :קברט ,כנר על הגג ,המלט ,גטו ,ריצ’רד ה,II-
ריצ’רד ה ,III-איש קטן מה עכשיו .בימוי :ערב עירוני -שירי נתן אלתרמן בצוותא ,דמעותיה המרות של
פטרה פון קאנט ב”בית צבי” .עיצוב תנועה :וויצק ,ריצ’רד ה ,III-איש קטן מה עכשיו בקאמרי ,גלילאו ופיאף
בתיאטרון באר־שבע ,המתאבד באנסמבל הרצליה ,כטוב בעיניכם במדיטק ,שקספיר ושות’ וענבי זעם ב”בית
צבי” .שימש כעוזר כוראוגרף בקברט בקאמרי ,ביוסף וכתונת הפסים בהבימה ובתיאטרון הספריה.
יניב ביטון ‡ אומנת /סייף /ילד /צוער ‡ נולד בירושלים .בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה “בית
צבי” .2004 ,מלגות :קרן שרת 2002ו ,2003-לולה שנצר ,2003דודו דותן ,2004ג .עיטור לתלמיד מצטיין
.2003הופיע בהצגות – בקאמרי :רוזנקרנץ ואוסריק בהמלט ,שירת הקאמרי ,פלונטר (מועמד לפרס השחקן
המבטיח) ,קאמי ביתוש בראש ,ג’קי בזה הים הגדול ,רוזנקרנץ ברוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים ,שורת תפקידים
בנפש הטובה מסצ’ואן ,גידי ברבי בע ,17.ביל בכסף עובר ושווא ,סילביו במשרתם של שני אדונים ,דרומיו
בקומדיה של טעויות ,פופר בפופר .תיאטרון הספריה :מותו של אנרכיסט מפוקפק .פרינג’ (בית ציוני
אמריקה) :דרך גאגארין .הצגות ילדים :להיות מעורב (בצוותא) ,המלך צב צב ,מסע בשניים (תיאטרון
“ביממא”) .טלוויזיה :נבחרת ישראל בטלוויזיה ,אלנבי (ערוץ ,)10ניו יורק ( )yesפולישוק.
השחקנים
שמחה ברבירו ‡ קלפן /מונפלרי /מוסקטר /נזיר /צוער /אחות קלר ‡ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות
הבמה “בית צבי” .1991 ,במסגרת לימודיו זכה בפרס ע”ש צבי קליר על הצטיינות בלימודים .בין ההצגות
בהן השתתף :פסטיבל עכו :91הנה בא אליהו .הבימה :פצפונת ואנטון ,רעל ותחרה ,חגיגת חורף ,בחורים
טובים ,מלך היהודים ,זעקי ארץ אהובה ,מלינקי ,שלוש אחיות ,החייל האמיץ שוויק,
ג’פער בנאסר א-דין ,מרקו/הרב אהרון ויסטוזו בבוסתן ספרדי ,וויני בזוג המוזר.
לפי סדר הא"ב
תיאטרון הספריה :בשפל ,פאל גואי ,פסטה בהלילה ה ,12-היסטינגס בריצ’רד ה.III-
תיאטרון באר־שבע :המלאך הכחול ,פנטלון באדונן של שתי משרתות .תיאטרון החאן:
הנסיכה איבון ,צ’יקו בצוואתו של כלב .תיאטרון בית ליסין :בני דאונטאון בברנשים וחתיכות .תיאטרון
תמונע :כינים .צוותא – פסטיבל תיאטרון קצר :קופסת התכשיטים של לי הו .התיאטרון העברי :וייסקופ בגטו.
תיאטרון ילדים ונוער :מופע משחקי תיאטרון .התיאטרון הקאמרי :מוברי/סוהר בריצ’רד ה ,II-היסטינגס
בריצ’רד ה ,III-מר מורשל/לאוטרבך/יינקה/אחות באיש קטן מה עכשיו? לנוקס במקבת .קולנוע וטלוויזיה:
הגרעין הקשה ,ספורט תיאטרון ,חדר מיון ,רצח בים המלח ,זאפ לראשון ,קיפודים ,הנפילים ,האי ,לה לה
לנד ,החברים של נאור ,גרי מנדלבאום ,פולישוק .הפיק והשתתף במופע דואטים קלאסיים ושירי מחזמר.
כתב והשתתף בתוכנית הרדיו עניין אחר בפינה סאטירית ארוחת בוקר עם פרדי .דיבב סרטי אנימציה רבים
בטלוויזיה ובקולנוע.
גיל וינברג ‡ אשה /ואלוור /ליז /צוער /אחות מארת ‡ בוגר ביה”ס הגבוה לאמנויות הבמה “בית צבי”,
.2002בתיאטרון הקאמרי :אמא קוראז’ ,הרוזן אשיל בכובע הקש האיטלקי ,לארטס/הורציו בהמלט ,הברון
ואן שוויטן/ונטיצ’לי באמדיאוס ,דסלר בגטו ,מש”ק בוויצק ,ראגנאר באלוף הבונים (בשיתוף הבימה) ,לורד
רוס בריצ’רד ה ,II-ברקנברי בריצ’רד ה ,III-קרל מורשל /גב’ ברגמן/שיני זהב/קסלר/מלצר/שוטר באיש קטן
מה עכשיו .תיאטרון הספריה :האסופית ,פיוטר באבות ובנים ,הנרי גרנפל בהשועל ,המפקח באורח לא
צפוי .מגזי בקלף חזק ,מייק בבודדה באפלה ,טולמן/זאק/פיט/בריאן/ד”ר האריס/אנדרו/אוסקר בקשר בלב.
פסטיבל במהניה ,חיפה :ראול ביצרים (אותו גם תרגם ,עיבד ,ביים ,עיצב תפאורה ותלבושות) .התיאטרון
העברי :הרמן קרוק בגטו .המדיטק :שרלוק הולמס באמיל והבלשים .תיאטרון השעה :הנס פרידריך/פאבל/
בנימין זאב-תיאודור הרצל בילדי קורצ’ק .קולנוע :סיפור קיץ .בתיאטרון הספריה וב”בית צבי” ביים את
ההצגות :בום-טאון ,רעולים ,הבלון האדום (חידוש) ,נעורים וצדק ,קללת מעמד המורעבים ,הביטו בבני
אלסטר צועדים לנהר הסום ,אל-נקמות (פסטיבל וורשה) ,פלסטלינה ,יצרים ,כובע מלא גשם .תרגום:
השועל ,קלף חזק ,נעורים וצדק ,החברים של אלכס ,בום-טאון ,קללת מעמד המורעבים ,פלסטלינה.
26
טל וייס ‡ כייס /מנהל תיאטרון /טבח /משורר /צוער /נגן אקורדיון ‡ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות
הבמה “בית צבי” .2002 ,מלגות :דיויד מרסר ,שמעון פינקל ,ביל דאבנפורט ,בני ברית ,המועדון המסחרי ,קרן
סטפנדיות ,נגה צייטלין .הקאמרי :ינטל ,פרצ’יק בכנר על הגג ,גטו ,קברט ,בושי בריצ’רד ה ,II-ריברס בריצ’רד
ה .III-מדיטק :אמיל והבלשים .תיאטרון באר־שבע :זמלה בעלי כינור ,הנערה מן הכפר .תיאטרון בית ליסין:
אוליבר .תיאטרון הקיבוץ :נורי בתרנגול כפרות .תיאטרון מסחרי :צלילי המוסיקה ,האריה המכשפה וארון
הבגדים .תיאטרון הספריה :עקומים ,אבות ובנים ,הבחורים בדלת ממול ,הבלון האדום ,פרח לב הזהב,
יוסף וכתונת הפסים ,משתגעים מאהבה ,אוויטה ,פנטזיה ,אובססיה .צוותא :ערב עירוני.
איתי טיראן ‡ סיראנו ‡ בוגר ביה”ס הגבוה לאמנויות הבמה “בית צבי” .2002 ,זכה בפרס התלמיד המצטיין
לשנה א’ ולשנה ב’ ,פרס צבי קליר על הצטיינות בשלוש שנות הלימוד ,מלגת קרן אמריקה ישראל ,פרס ע”ש
אברהם בן יוסף ופרס ע”ש רוזנבלום .תיאטרון הספריה :ריצ’רד בהמלך ריצ’רד ה ,II-ברגר בשיער .התיאטרון
הקאמרי :אייליף באמא קוראז’ ,המלך בעוץ לי גוץ לי ,פרנץ בעד ראיה (פרס השחקן המבטיח ,)2003המלט
בהמלט (פרס שחקן השנה ,)2005ניקולא בקוויאר ועדשים ,קאמי שאנדביז ביתוש בראש (פרס שחקן
המישנה ,)2006כריסטיאן בחגיגה ,אמדאוס באמדאוס (פרס שחקן המישנה ,)2008קיטל בגטו ,מגלם את
דמותו של וויצק בהצגה וויצק אותה גם ביים (פרס הבימוי ע”ש יוסף מילוא) ,המנחה בקברט (פרס שחקן השנה
,)2011המלך ריצ’רד בריצ’רד ה II-ובריצ’רד ה( III-פרס שחקן השנה .)2012לאחרונה עיבד וביים בקאמרי
את איש קטן ,מה עכשיו? (פרס הבימוי ע”ש מילוא) .קולנוע :בופור ,מחילות ,לבנון ,החוב.THE PROMISE ,
יואב לוי ‡ דה גיש ‡ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה “בית צבי” .2002 ,זוכה מילגת קרן סטפנדיות,
מילגה ע”ש שמוליק סגל ,ופרס על ביצוע מצטיין של תפקיד בשנה ג’ .בתיאטרון הקאמרי :חייל באמא קוראז’,
פליקס בכובע הקש האיטלקי ,הנס ,ראנפט בעד ראיה ,מרצ’לו בקוויאר ועדשים ,ברנרדו ,גילדנשטרן בהמלט,
פלונטר ,מורדי בגיבור מעמד הפועלים ,גילדנשטרן ברוזנקרנץ וגילדנשטרן ,איתי כרמלי בע ,17.אביהו מדינה
בזהר ,מרקוציו ברומיאו ויוליה ,יובב בבעל למופת ,מוטקה צחורי באורזי מזוודות ,בומי בקיזוז.
כנרת לימוני ‡ רוקסאן ‡ סולנית בלהקת חיל חינוך .למדה בביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה “בית צבי”.
בוגרת לימודי משחק מול מצלמה -רותי דייכס .תלמידתה של רחל הוכמן .מלגות :דיויד מרסר ,סנו ,לולה
שנצר ,עדנה פלידל ,קרן שרת ,שירה צייטלין .תיאטרון בית ליסין :זיסעלע ,פרינסס מרי ,7מי מכיר את עמוס
חפר? הקאמרי :לילה לא שקט ,כולם היו בני ,פאנק רוק ,חברות הכי טובות .תיאטרון חיפה :הבחורים בדלת
ממול .תיאטרון הספריה :גריז (ריזו) ,הורים איומים (מדלן) ,הלילה הקצר ביותר בשנה (קריסטין) ,אגדת
אוהבים (אורידיקה) ,תחת שמי פריז ,על גג העולם ,שיער ,יוסף וכתונת הפסים המשגעת .תיאטרון אורנה
פורת :השיר הזה הוא גם שלי .תיאטרון הקיבוץ :תרנגול כפרות .קפה תיאטרון :לרציניים בלבד .תיאטרון
ארצי לנוער :ססגוניה .פסטיבל תיאטרון קצר :ירח דבש מעונן .צוותא :אצל הרננדו במרתף .טלוויזיה:
פיג’מות .פיינליסטית גריז (ערוץ .)2מנחה בערוץ ניקלודיאון .השתתפה גם במחזמר הישראלי שרול.
דודו ניב ‡ ראגנו ‡ יליד תל־אביב .1968בוגר ביה”ס הגבוה לאמנויות הבמה“ ,בית צבי” .שיחק בתיאטרון
גשר ,תיאטרון חיפה ,תיאטרון בית ליסין ,התיאטרון הקאמרי ,תיאטרון הספריה ,תיאטרון הבימה ,תיאטרון
מלנקי ,תיאטרון תמונע ,צוותא ,המדיטק ועוד .בין ההצגות בהן השתתף :הרולד בהרולד ומוד ,סבסטיאן
בהלילה ה ,12-סר וילפריד בעד התביעה ,פורפירי בעל החטא ,השופט בראק בהדה גבלר ,אורגון בטרטיף,
אלכסנדר בסתיו ימיו ,ד”ר ראנק בבית הבובות ,הדוד ביונה ונער ,טורטשינר בשונאים סיפור אהבה ,לורד
ברלי במרי סטיוארט ,טריגורין בהשחף ,נורמן בהבחורים בדלת ממול ,זמלניקה ברביזור ,ד”ר פלדמן בדואט
לאחת ,סלמנו בהזר ,בנדל בהמלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה ,דון ז’ואן/סליירי בטרגדיות קטנות ,פטר
בחלומות של אנונימוס ,מוריס בשוורץ וחיות אחרות ,לאמברט בסלבריישן ,אלווד בהרפר ריגן ועוד .קולנוע
וטלוויזיה :החצר ,המיוחדת ,דובדבני וקובץ’ ,שני דגלים ,מעצר בית ,האסכולה השקספירית ,בראשית
ברא ,חסמב”ה ושודדי הסוסים ,גלובוס ,בית לחם ,השועלים ,מבחן בד ,זאפ תיאטרון ועוד .פרס “קיפוד
הזהב” 2007על תפקידו כחוקר פורפירי בעל החטא ,וב 2012-על תפקידו בחלומות של אנונימוס .פרס
השחקן המצטיין בפסטיבל הבינ”ל פודיום מוסקבה ,על תפקידו בהמלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה .בתיאטרון
הקאמרי מופיע במקביל בריצ’רד ה II-בתפקיד יורק ,בריצ’רד ה III-בתפקיד בקינגהאם ,ובאיש קטן מה
עכשיו בתפקידים מר קליינהולץ/אדון/הנגר פוט ברזה .זוכה פרס שחקן המישנה ע”ש נתן כוגן ,לשנת .2013
27
אסף סולומון ‡ קפיטן /סייף ‡ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה”,בית צבי” . 2002 ,אנסמבל תיאטרון
הרצליה :שלוש אחיות ,גשם שחור ,המתאבד .תיאטרון חיפה :יוליסס על בקבוקים ,תפרים ,עלילות הגבורה
של דון קישוט -פסטיבל הצגות הילדים הבינ”ל (זוכה פרס השחקן הטוב ביותר) .תיאטרון הספריה :ארץ
אחרת ,ריצ’רד ה ,II-ריצ’רד ה ,III-אורח לא צפוי ,עד התביעה ,בית הבובות ,קלף חזק ,תופרים ,הסוחר
מוונציה ,כמו שתרצו אותי ,הצודקים ,המסע לארץ הקופים ,שרון סמו הרוצח ,מוריד הגשם .תיאטרון
ערבי עברי :שיר המוות .תיאטרון תמונע :אני ונפשי .התיאטרון העברי :גטו ,אנטיגונה .החוג לתיאטרון
אוניברסיטת ת"א :דון ז’ואן ושיפל חברו .בקאמרי מופיע גם בהמלט ,בריצ’רד ה II-וב-ריצ’רד ה.III-
יוסי צברי ‡ לינייר /סייף ‡ בוגר ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה “בית צבי” וביה”ס למחול
Dance Centerבניו־יורק .כששב לארץ יצר מופע יחיד בשם יוסי צברי .פשוט שרץ במשך שנתיים .תיאטרון
באר־שבע :הרוזן ממונטה כריסטו ,החולה המדומה ,המון רעש על לא כלום ,בוגד ,גלילאו .תיאטרון
הספריה :המלחמה תפרוץ אחרי ההפסקה ,מעגל הגיר הקווקזי ,חלום ליל קיץ (הפקה גרמנית ישראלית),
האריה ,המכשפה וארון הבגדים .תיאטרון הסמטה :האי .תיאטרון נוצר :ארץ בושת .המרכז לאופרה פרינג’:
האופרטה המיקאדו .המדיטק :פינוקיו .תפקיד ראשי במופע המחול חלום בקצות האצבעות עם להקת דה-דה
דאנס .טלוויזיה :משפחת עזאני ,רמזור ,מסודרים .הקאמרי :הורדוס ,רצח .כיום משחק באיש קטן מה עכשיו
בתפקידי שולץ/היילבוט .זוכה מילגת קרן שרת לשנת .1998-1997-1996
Broadway
עידו רוזנברג ‡ כריסטיאן ‡ בוגר תלמה ילין ,2002 ,בוגר ביה”ס הגבוה לאמנויות הבמה “בית צבי”.2005 ,
זוכה פרס צבי קליר על הצטיינות ב 3-שנות הלימוד .בין תפקידיו – תיאטרון הספריה :משהו יפה ,אחים בדם,
הלילה הקצר ביותר בשנה ,קברט .התיאטרון הקאמרי :ע’ ,17משפחה חמה ,כנר על הגג ,האריסטוקרטים,
ריצ’רד ה ,III-שגעון באופרה (בשיתוף תיאטרון חיפה) .תיאטרון הבימה :העז או מי זאת סילביה ,אכזר
ורחום ,הכבש ה ,16-אנטיגונה ,חברון ,יוסף וכתונת הפסים המשגעת ,בראוו – שרים .90תיאטרון בית
ליסין :נערי ההיסטוריה ,ארץ הצללים ,אביב מתעורר ,אחים בדם ,הקוסם מארץ עוץ .טלוויזיה :תמיד אותו
חלום ,חקירה פנימית ,חטופים ,מעורב ירושלמי ,החיים זה לא הכל .מביים בביה”ס תלמה ילין וב”בית צבי”.
אולה שבצוב :רישומים לארבע תלבושות (סיראנו ,רוקסאן ,גאסקוני ,לינייר)
גלעד שמואלי ‡ נערת מזנון /טבח /משורר /צוער /נגן גיטרה /נזירה ביישנית ‡ בוגר ביה”ס הגבוה
לאמנויות הבמה “בית צבי” .2005 ,למד משחק מול מצלמה אצל רוני קיי .זוכה מילגת קרן שרת .2003בין
ההצגות בהן הופיע -תיאטרון הספריה :אאידה ,יוסף וכתונת הפסים המשגעת ,משהו יפה ,אחים בדם,
שורת המקהלה ,קברט ,תהילה ,פאול ג’ואי ,חתולים .תיאטרון באר־שבע :עלי כינור .התיאטרון הקאמרי:
המפיקים ,מלון פלזה ,סאלח שבתי ,כנר על הגג ,ינטל ,זהב טורקי ,קברט ,קומדיה של טעויות ,הרטיטי
את לבי ,משפחה חמה .תיאטרון הבימה :כמעט נורמלי .תיאטרון אמנות ותקשורת :צלילי המוסיקה.
מדיטק חולון :שומבצל ,סוד הגן הנעלם ,אוזו ומוזו .תיאטרון ארצי לנוער :הכבש ה ,16-הילד הזה הוא
אני .תיאטרון תמונע :גיבור מנייר .התנועה לקידום התיאטרון :גיבורים קטנים ,רוקדים ברחוב .טלוויזיה:
אינטרמצו עם אריק.
נדב רובינשטיין ‡ נגן פסנתר ,סמפלר ‡ פסנתרן ,מעבד ומלחין .במסגרת השירות הצבאי :נגן קלרנית,
סקסופון וקלידים ומעבד בתזמורת צה"ל .מוסיקה לתיאטרון – תיאטרון גשר :יונה ונער .התיאטרון הקאמרי:
וויצק .תיאטרון חיפה :הבחורים בדלת ממול .תיאטרון באר־שבע :עלי כינור ,המשרד .תיאטרון בית ליסין:
פועלת זרה .תיאטרון אורנה פורת לילדים ולנוער :השיר הזה הוא גם שלי ,צליל משותף ,דרך השיר .מדיטק
חולון :הכתה המעופפת ,שומבצל ,סוד הגן הנעלם ,אמיל והבלשים ,מהומה על הבמה ,אורה הכפולה .נגינה
בהצגות – התיאטרון הקאמרי :הם יורים גם בסוסים ,קברט ,וויצק ,משרתם של שני אדונים ,ימי שלישי עם
מורי ,ג'וני הלך ,כנר על הגג ,סאלח שבתי ,המלט ,יתוש בראש ,עוץ לי גוץ לי ,אור וצל .תיאטרון הבימה:
איש חסיד היה ,כמעט נורמלי ,מוריס שימל ,בוסתן ספרדי .תיאטרון גשר :פרימדונה ,השטן במוסקבה.
תיאטרון חיפה :רמבטיקו ,סוחרי גומי .במשך 15שנה ניהל מוסיקלית את מגמת התיאטרון בבי"ס לאמנויות
בתל־אביב .מ 2006-מנהל מגמת המוסיקה ב"מוזות" ,תיכון לאמנויות לנוער בסיכון .במשך 8שנים פסנתרן
ומעבד מוסיקלי בתזמורת "בשידור חי" של דן שילון .מנגן בתקליטים (שלמה גרוניך ,שם טוב לוי ואחרים).
הוציא דיסק בעקבות מופע המחול איש אישה ורוח זר ,פסטיבל ישראל .2009ב 20-השנה האחרונות משמש
כנגן הרשמי של מכבי תל־אביב ונבחרות ישראל בכדורסל.
העונה ה70-
ע ו נ ת
ת ש ע " ד
הועד המנהל
מועצת הנאמנות
יגאל וינשטיין -יו"ר
רון חולדאי -יו"ר חנה מרון
דוד ברודט
אוסקר אבו-ראזק מנחם סלע
אמינה הריס
רון סמוראי
עמיקם בן צבי
יואב צוקרמן
ליאורה עופר
דוד ברודט
תמר רודיך
גיל פייר
יוסי גרבר
אמיר רוזנברג
ישראל פלג
ערן גריפל
זאב רותם
יואב צוקרמן
משה הנדלס
אברהם תירוש
תמר רודיך
אמינה הריס
ועדת הביקורת
אמיר רוזנברג
יגאל וינשטיין
בנציון דל -יו"ר
שלמה וישינסקי זאב רותם
רון ארנרייך
לינדה שטרייט
אתי כספי
אברהם תירוש עמיקם בן צבי
ליאורה מינקה
ליאורה מינקה
גיל פייר
לינדה שטרייט
להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)
שלמה וישינסקי מנשה נוי
אקי אבני
דינה סנדרסון
טל וייס
שלומי אברהם
אלינור אהרון-בן אבי שרית וינו אלעד הילה עופר
שרה פון שוורצה
ענת וקסמן
יפתח אופיר
מיי פיינגולד
שרונה אלימלך ליאור זוהר
אסף פריינטא
נסים זוהר
גילת אנקורי
גיל פרנק
אביב זמר
נדב אסולין
אופיר צמח
עומר זימרי
רותי אסרסאי
יוסי קאנץ
אורטל חאייק
עדי ארד
אסתי קוסוביצקי
יצחק חזקיה
חרות אשכנזי
תמר קינן
ציון חורי
אילנה באואר
יפתח קליין
ליאור חקון
יעל בדש
זיו קלייר
אניה בוקשטיין איתי טיראן
מיקי קם
אבי טרמין
יניב ביטון
עירית קפלן
גדי יגיל
דיויד בילנקה
רועי קקון
אוהד יהודאי
טל בלנקשטיין
דרור קרן
אסנת בן יהודה הלנה ירלובה
אורי רביץ
שלמה בר-אבא שחר ישי
עידו רוזנברג
איציק כהן
רמי ברוך
אודי רוטשילד
מיכל ברנשטיין אלברט כהן
יוסי רחמני
ארז כהנא
מונה ברקוביץ'
שני שאולי
מוטי כץ
שירי גדני
איה שבא
יוסף כרמון
נעה גודל
אנדריאה שוורץ
אסף גולדשטיין עודד לאופולד
אולה שור-סלקטר
לימור גולדשטיין אביטל לבני
אוהד שחר
יואב לוי
אלי גורנשטיין
רוני שיינדורף
יחזקאל לזרוב
יוסי גרבר
שהם שיינר
כנרת לימוני
נטע גרטי
ניסו שליו
ג'יטה מונטה
אבי גרייניק
תמר שם אור
עידו מוסרי
אילנית גרשון
רובי מוסקוביץ' גלעד שמואלי
עזרא דגן
דן שפירא
ערן מור
אלון דהן
ערן שראל
קרן מור
נתן דטנר
עודד תאומי
קובי מורסיאנו
תיקי דיין
אביהוד תדהר
רבקה מיכאלי
שמואל וילוז'ני
עמוס תמם
שרית וינו-אלעד רמה מסינגר
חנה מרון
דניאלה וירצר
נועה שכטר
עוזרת למנהל האמנותי
רבקה משולח
יעוץ אמנות י
איתמר וכסלר
יועץ חזותי
אבי ברכר
הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין
יורם אמיר
ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל
אנסמבל עיתים (ע"ר)
רנה ירושלמי
מנהלת אמנותית ובמאי ת
ארז חסון
מנהל אדמיניסטרטיבי
התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת 1944על ידי יוסף וימימה
מילוא ,רוזה ליכטנשטיין ,אברהם בן-יוסף ובתיה לנצט.
ב 1971-הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון
העירוני של תל־אביב .בראש התיאטרון מועצת נאמנות
הכוללת נציגי ציבור ,אנשי רוח ואמני תיאטרון .להקת
שחקני התיאטרון מונה כ 120-שחקניות ושחקנים ממיטב
אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי
שם מישראל ומחוצה לה.
הקאמרי מציג ב 6-אולמות :קאמרי ,4 ,3 ,2 ,1קפה תיאטרון,
וקאמרי 5ע"ש סיירוס ומירטל קאצן -אולם חזרות והופעות
המכיל כ 200-מקומות .על במות אלה עולות עשר הפקות
חדשות מדי שנה ,בפני קהל מגוון הכולל כ 40,000-מנויים
וכ 1,100,000-צופים בארץ ובחו"ל.
התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב-יפו ,משרד
התרבות והספורט -מינהל התרבות .הקאמרי החדש נבנה
על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב-יפו.
מינהל התרבות
המחלקה לתיאטרון
הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל :
גורודיש ,פליישר ניו־יורק ,מאי .1995
שיינדלה בואנוס-איירס ,נובמבר .1995
קומדיה של טעויות בודפשט/וינה ,אפריל .1997
סיפור משפחתי היידלברג ,בון ,ויימאר ,מרץ .1998
ויאמר .וילך אדלייד ,אוסטרליה ,וושינגטון די.סי; המבורג,
דיסלדורף ,מינכן ;1998 ,ברלין/לונדון ;1999 ,סאן-פרנציסקו.2000 ,
וישתחו .וירא המבורג ,ספטמבר .1998
רצח פסטיבל פרמה ;1998 ,היידלברג ,בון ,ויימאר.1999 ,
המורדים פרנקפורט ,אפריל .2001
מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר ,ניו־יורק; פסטיבל ציריך.2003 ,
אשכבה אתונה ,מאי ;2000אקספו -2000גרמניה ,יולי ;2000
פסטיבל תיאטרוני אירופה-בודפשט ,נובמבר ;2000ורשה ,מאי ;2001
ברלין ,נובמבר ;2001פסטיבל סיביו ,בוקרשט ,יוני ;2004פסטיבל
בייג'ין ,אוגוסט ,2004מרץ ;2006אנקרה ואיסטנבול ,פברואר ;2006
פסטיבל תיאטרוני אירופה-צ'כיה ,יוני ;2007פרם-רוסיה ,אוקטובר
;2010בייג'ין ,אוגוסט .2012
עד ראיה היידלברג/וויסבאדן ,מאי .2005
יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,נובמבר .2005
בצהרי היום פסטיבל ישראלי בניו־יורק ,פברואר ;2006פסטיבל
בינלאומי בקייב ,מאי ;2006פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,אוקטובר
;2006פסטיבל קיל ,נובמבר ,2006אּולְ ם ,אפריל .2008
צחוק של עכברוש וורשה ,מאי ;2006בוקרשט ,יוני .2008
המלט פסטיבל שקספיר ,גדנסק ,אוגוסט ;2005פסטיבל שקספיר,
בוקרשט ,מאי ;2006פסטיבל שקספיר ,וושינגטון די.סי ,.מרץ ;2007
קליבלנד פלייהאוס-קליבלנד ,אוהיו ,מאי ;2008שנחאי ,מרץ ;2009
מוסקבה ,אוקטובר .2009
פלונטר פסטיבל קייפטאון ,מרץ ;2006פסטיבל בינלאומי בוויסבאדן,
מאי ;2006פסטיבל בינלאומי לאמנויות הבמה ,סיאול ,אוקטובר ;2006
הפסטיבל הבילנאומי "סט" ,שטוטגרט ,נובמבר ,2006ברלין ,מרץ
;2007בוקרשט ,מאי ;2007לודוויגסהאפן ,אוקטובר ;2007אּולְ ם,
אפריל ;2008לונדון ,ברביקן סנטר ,ינואר .2009
האב פסטיבל ארבע תרבויות ,לודז' ,מאי .2007
אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק ,טייפה ,אפריל
;2008הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון ,שיזואוקה ,יפן ,יוני ;2008
פסטיבל לדרמה יוונית עתיקה ,קפריסין ,יולי .2008
הדיבוק הולנד ,צכיה ,גרמניה.2009-2011 ,
לארץ המובטחת פאריס ,מרץ.2009 ,
השיבה לחיפה וושינגטון די .סי ,.ינואר.2011 ,
סטמפניו ניו דלהי ,אוקטובר .2012
נעם סמל
מנהל כללי
מנהל אמנות י
עמרי ניצן
יפה ענתבי
מנהלת אדמיניסטרטיבי ת
חביבה הדר
מנהלת כספים וחשב ת
מזכירת התיאטרון
נועה סיקסיק יוסף
מנהלת שיווק
דפנה הררי
דוברות ויחסי ציבו ר
אפרת ליבנה
רות אזר-מדברי
מנהלת הפרסו ם
מנהל התפעו ל
אפי שירי
מנהלת הפקות וייצו ר
ריבה גולדברג
ד"ר ורדה פיש
מנהלת קשרי חוץ
אבי גז
מפיק ראשי
מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע
ורדית שלפי
מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת
מרכזת אגודת העמיתי ם
שלומית לשם
מירי סבן
המחלקה החינוכי ת אבי קלמה
סופי וייס
מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן
טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי
מח' שכר
לימור רוטשילד
מח' מנויים ע"ש שולה הגרי
נורית הרפז
מנהלת
יהודית סילבר
ורדי חן
אחראיות :
ילנה אבזגאוז
נחמה אפשטיין מרינה סלבין
מיטל אקרמן
קורה בליצשטיין שגיא קרישר
נורית חפץ
שיר הוכרמן
רוני פרידמן
לוטן וקסלר
גלית יפת
טירל יגוני
שלי כתר
דור בטיטו
אפרת וקסלר
מירב שטרן
ניר ליבמן
מענית פיין
מיכל אוחנ ה
אוהד לור י
קופאי ם
סיון הררי
ליבי רן
דקלה הד ס
ליטל בן נעי ם
עידן לוי
דברת והבה
גלי טימן
עידו בן-עמי
אבישג מור
מח' מנויים לועדים
זמירה בן בסט
ביקורת דו"חות קופ ה
מנהלת
מח' מכירות
עינת פנחס
ויקי מזרחי
אריאלה לוי-סבג רינת מור יוס ף
מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר
מלאני קפלן
מנהל ת
נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר
ילנה פרגמן
לרה גולומ ב
אורלי שנברגר
מחלקת אביזרים -מנהל ת
יעקב משה
מנהל טכני
ולריה גלוזמן
יוסי כוכב י
שמואל פקרמ ן
מנהלי במ ה
הדס אבנרי
מנהל ת
מתפרה
רונן שלו
שרלי סב ח
אילון מעוד ד
נועה כרמון
רימה חזין
אביב רון
ג'קי חן
אבי גרינברג
ששון סגרון
אלכס גולדין
נגריה/מסגריה
דרור שאשא
צוגים ,תכנות והפעל ה
מזל מלכה-קט י
נאוה לו י
מנהלי הצג ה
בועז רותם
מח' תאורה וסאונ ד מנה ל
הלית זיו-הדס-פארי שרה לבקוביץ'
סיגל קרייף
אלי טמסוט
דן סיון
תאורני ם
ניסן זהיר ה
הראל קלמר ו
נילי באר י
דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו
אבירם שהינ ו
דפי אברבך
ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת
שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה
עדי וולוצקי
ע' למפיק הראשי
ולרי רייזס
אחראי :
סאונד
נועה דקל
ע' למנהלת השיווק
ישי חממי
ברוך ביב ס
אייל רייכשט ט
רונן לניאדו
סדרנים ואולמות מנה ל
אוהד לויטן
אחראי :
וידא ו
רון בן-גידה
אדם הנרי
רומן ברקוביץ'
מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת גלי קמרמן
עמית אורן
שרה כה ן
רותי לוי
אתי אליא ס
זיו גולן
מועדון קפה תיאטרון
רעיה לידר
דפנה הנדלי-יצחקי ציונה זקן-ברק
אדם רמי
רותי מלמ ד
מרכזי ה
אירנה ויימן
ליאורה ענבר
מינהלה
אבי מרכוס
יעוץ משפטי משרד שחל את האזרחי עו"ד עופר שחל
מישל זבלודוביץ'
קלדנית
רו"ח אלכס וטובה הילמן
רואה חשבון
המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)
רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג
מבקר פני ם
שמרית רון
מנהלת כללית
יעקב הכהן
ממונה בטיחות
קרן ליאור
ליד
מישרד פירסום
קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית
עמיתי כבוד
פנינה ומשה אדרי
יעל ורמי אונגר
נורית ואבנר אזולאי
ענת ואודי אנג'ל
דניאלה אפשטיין
דוריס ומורי ארקין
ישראלה ורם בנין
ורדה ובועז דותן
מנהל כללי נעם סמל
מנהל אמנותי עמרי ניצן
נשיאת כבוד ראשונה
לאה רבין ז"ל ()2000-1993
יו"ר האגודה ליאורה עופר
מייסדת ויו"ר בשנים
2003-1993אתי כספי
מייסדת ויו"ר האגודה
הבינלאומית אמינה הריס
מנהלת האגודה יפה ענתבי
רכזת האגודה שלומית לשם
הועד המנהל
ליאורה עופר
אתי כספי
אמינה הריס
לינדה שטרייט
תמר רודיך
נילי גליק
עמיתים
קובי אבן עזרא
יגאל אהובי
אורלי אהרונסון
ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר
רותי וגדעון אורבך
מיה אוריון פלג
שרי ותנחום אורן
יפה וד"ר אריה אורנשטיין
ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי
רותי אחיעזר
שרה אילין
אהובה אילן וגדעון בן טל
ברוריה ויהושע אימבר
פולט איתן
שרה אלאלוף
עפרה ורפי אלול
מירי ואבי אלון
איטה אלחנני
עדית אלקון
שוש ומאיר אלתר
טלי ואבי אנג'ל
קארין ואורי אנג'ל
חוה ופסח אנדרמן
רות ואברהם אסף
דרורה וצבי אפרת
אורית ודוד אפרתי
רינה וגדעון באום
ניצה וישראל באומן
נורית ועמירם בוקשפן
רותי ואלדד בוקשפן
יעל ואיזי בורוביץ'
דניאלה וצביקה בורוביץ' ()2
אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל
אורלי ונוחי דנקנר
דליה הורביץ
אטקה ויגאל וינשטיין
דרורית ורטהיים
אריאלה ואיתן ורטהיימר
אילנה וראובן זכר
יוסי לנדסמן
נורית וישה סיטון
שרה ופרופ' מיכאל סלע
ליאורה עופר ואיילון רפאלי
איה עזריאלנט
דיים שירלי פורטר
יורם פטרושקה
חמי ולזר פרוכטר
דליה ויוסי פרשקר
תמר רודיך
מיכל ויובל רכבי
ליזיקה ועמי שגיא
לינדה ואלי שטרייט
סמדר שמחאי
אופטיקנה
הלנה ביילין ויעקב ישראלי
גינה ודני בירן
שלמה בר
רותי ושמואל בר-אור
שלי ברגמן
קוני ודן ברניצקי
אילנה ברנר
אורנה ודני ברנר
מירי ואיתן ברק
נאוה ברק ושלום זינגר
אורנה ברקת
מיקי ושייקה ברקת
עדנה וארנן גבריאלי
קרן ועזי גוט
הלגה גוטסדינר ותדי קוק
מירלה ושמעון גולדברג
עליזה גורן ודני רוטשילד
דניאלה וששי גז
אלישבע גיבלי
שרה ומיכה גייגר
גילה גיל
ג'נס ודני גילרמן
חוה גל-און
טליה גלאנץ
לאה ויורם גלובוס
נילי גליק
אורסולה וניסים גלעם
צביה ופרופ' יוסף גרוס
אפרת ודני גרשט
פנינה דגן וטלי זינגר
גבריאלה דוד
יסמין גרנדמן ורן פדרמן
מרים דורון
שושנה ומשה דראל
ורד ואברי דרנגנר
נעמי ואהוד הומינר
ניצה הינדלס
אלי הלפן
הילה ואמנון הלפר ()2
אלכס הלרמן
אילנה ויאיר המבורגר
חנה וגדעון המבורגר
אורה ואביקם הראל
טלי ועמוס וולטש
נורית ודוד וילף
נילי ואלי זהר
חני ופרופ' אורי זליגסון
אורה ויוסי זרניצקי
פארה ועופר חודורוב
אורלי חיות ואסף סלע
יוסף חכמי
אמה ואבי טביסל
גדעון טהלר
נירה טולידאנו
עדנה טוקטלי
עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל
נעמי ושלמה טיסונה
דבי וסנדר טל
ענת טמיר
אריאלה טרנר
נורית יגלום
ליאורה ורמי יהושע
חנה ואלי יונס
ירון ייני
עליזה ופרופ' אריאל יפו
הילה ודורון כהן
ז .מאיר כהן
סמדר ודיויד כהן
פנינית ופנחס כהן
אתי ורם כספי
מיכאלה כספי
זהבה כץ
ציפה ואריק כרמון
שוש ואליעזר כרמל
אתי ופרופ' חנוך כרמלי
מרים לאופר
חיה ורובי לדנר
תקוה וצבי לובצקי
אבי לוי
רחל ויצחק לוי
עדה ופרופ' דוד ליבאי
מלכה ואמנון ליאון
ליאורה ואלי לנדאו
יובל ומאי לנדסברג
ברונו לנדסברג
דיתי ואלכס לנדסברג
רותי וגבי לסט
נילי ושי מאייר
אפרת ומוטי מאיר
רונית ומיקי מור
ענת ומוריאל מטלון
רותי וניסו מטלון
סילבי ונתי מיכאלי
ג'וזיאן מיתר
דורית וארז מלצר
מרגלית וחנן מלצר
נעמי ומאיר מנדלמן
נורית ויואב מנור
רות ויצחק מנור
אלי מסר ונגה קינן
אורה ואברהם מעוז
דליה ואייבי נאמן
שרה ויצחק ניצן
ורדה וחיים סאמט
טובה וסמי סגול
מרשה סגל
גדעון ופנינה סיטרמן
תמי ואורי סלונים
יהודית סלע-אריאן
רלי וג'ק סמית
רחל ועודד עידן
גילה עירוני
איילת ותומר עמיר
רוני פוקס
מיכל ודוד פורר
תמי ורלי פורת
לילי ופרופ' ראובן פייזר
רבקה ורוני פיינר
זהבה פירון
שרה ואבנר פלטק
מייק פלידרבאום
יפעת ועמירם פליישר
מעיינה ופרופ' דן פליס
אברהם פרדקין
בילהה ואיל פרוילינגר
רוחמה פרוכטר
סוזי ודן פרופר
אסנת ויעקב פרי
שושנה ואריה פרידנבורג
נורית פרייס
בקי פריישטדט
אורנה וד"ר חיים פרלוק
ענת ושמואל פרנקל
שלומית פרנקל
קרן וגיל פרשקר
זיוה ואבי פתיר
תמר צ'ורלי
דליה ואוריאל צבילינגר
שולה ואריק צדר
ציפי ואפרים קונדה
יעל ודורי קלגסבלד
אתי ומיקי קני
לילך וד"ר חיים קפלן
יהודית ורוני קצין
פרופ' אסי קריב
נילי ושמואל קריב
שושנה ודוד רבינוביץ
רונית ואשר רבינוביץ
הילה ורני רהב
תמי ויהודה רוה
ריקי רוזנברג
נלי ויאיר רוטלוי
דליה ופנחס רוטנברג
אתי וגבי רוטר
חנה רומן
חדווה ואבישי רייכס
פנינה רמון
שלי ופרופ' יעקב רמון
שרית רסין
אורית וד"ר חיים רסנר
עירית רפפורט
חסיה שביט
INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair : Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark
Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona
Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and
Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha
and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust,
Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and
Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation
INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman,
Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman
אפ.אם.אר .מחשבים ותוכנה
בנק הפועלים בע"מ
י .גורנציקי ושות'
ניצן ענבר מהנדסים
פוטוליין דיגיטל בע"מ
קרן מ.א.ה
קרן ריץ' לחינוך ,תרבות ורווחה
קרן BMWע"ש מילה ברנר
ר.מ .רנסנס מנג'מנט 1993בע"מ
דנה ושמעון שבס
אתי ופרופ' משה שבתאי
ד"ר עמי שגיב
כנה וזלמן שובל
תמר ויורם שוחט
אילנה וגדעון שטיאט
דניאלה ודניאל שטינמץ
ישראלה שטיר אינשטיין
בת שבע שטראוכלר
אנה ודובי שיף
הדסה ומאיר שני
רנה ואליהו שעשוע-חסון
נעמה ויגאל שפר
שושנה וישעיהו שקד
פנינה והרצל שקלים
רות ושלמה שרון
יוכי ואיציק שרם
עירית ומושיק תאומים
דב תדמור
פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי
מועצת המנהלים
יו"ר הדירקטוריון
שלום אלקיים
מ"מ יו"ר הדירקטוריון
שלי חשן
חברי הדירקטוריון
מיקי ירושלמי
חביבה אבי-גיא
שמואל גפן
דפנה הראל
אלי לוי
משה קורניק
חנה תמיר
מיכל וייסברוט
מנכ"ל
עו"ד יוחנן דן
סמנכ"ל
יואב קרן
מנהלת לשכה
הודיה עזר
מנהל כספים
רו"ח אורי קופרברג
יועץ משפטי
עו"ד איתן הברמן
מבקר פנים
רו"ח משה בקשי
מנהלת חשבונות
זהורית אברהם
מנהל תפעול ואחזקה
דוד אשכנזי
Cyrano
de Bergerac
B y E d m o n d R o s ta n d
Translated by Dori Parnes
Director and choreographer Gilad Kimchi
Original music Amir Lekner
Set design Eran Atzmon
Costume design Ola Shevtsov
Lighting design Keren Granek
Vocal coaching Doki Atzmon
Fencing Gennady Babitsky
טל וייס, גיא אלון, גלעד שמואלי:למטה
שמחה ברבירו/ כנרת לימוני, איתי טיראן:מימין
Cast:
Cyrano Itay Tiran
Christian Ido Rozenberg
Roxane Kineret Limoni
Comte de Guiche Yoav Levi
Rageneau Dudu Niv
The Duenna/Swordsman/
Child/Cadet Yaniv Biton
Captain/Swordsman Assaf Solomon
Ligniere/Swordsman Yossi Zabari
Woman/Valvert/Lise/Cadet/
Sister Marthe Gil Weinberg
Card player/Montfleury/Musketeer/Capuchin/
Cadet/Sister Claire Simcha Barbiro
Sweetmeat vendor/Poet/Cadet/Pastrycook/
Guitar player/Shy Nun Gilad Shmueli
Pickpocket/Journalist/Pastrycook/Poet/
Cadet/Xylophone player Guy Alon
Pickpocket/Theatre manager/Pastrycook/
Poet/Cadet/Accordion player Tal Weiss
Piano, Sampler Nadav Rubinstein
C
yrano, a cadet in the French army, is a
man of many talents. In addition to being
an outstanding duelist he is also a gifted
poet. But nature has “blessed” him with a very
large nose which is the reason for his self-doubt
that prevents him from expressing his love for
the beautiful Roxane. He writes poems and love
letters to her under the name of his comrade, the
handsome Christian, thus winning her affections.
Christian later realizes that it was not his good
looks that won Roxane, but Cyrano’s beautiful love
letters. He urges his comrade to confess his love
for her, but before he does so Christian is killed
in battle. The grieving Roxane secludes herself in
a convent and Cyrano keeps the truth locked in
his heart. As Cyrano, too, lies mortally wounded,
Roxane tells him she loves him
Production manager Nava Levy /Mazal MalkaKetty // Assistant to director Nina Horwitz // Assistant
to choreographer Guy Alon // Stage manager Eilon
Meoded // Lighting operator Eli Hadida // Sound Valery
Reizes // Backliner Anastasya Gulenko // Follow spots Itamar
Luria, Tomi Oz Ami // Wardrobe Eti Elias, Dafna Hendeli
Itzhaki, Michal Ben Shoshan // Props Raya Lieder, Knaan
Eliel, Shay Lavian // Makeup The entire Dept. // Special
effects Alex Goldin // Nose design Rinat Aloni
First performance: 27.9.13
Length: 2 hours 30 minutes, including interval
מנהל כללי :נעם סמל
מנהל אמנותי :עמרי ניצן
טל / 03-6061900 :פקס / 03-6060950 :קופות03-6060900/960 :
דואר אלקטרוניw w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :
מחזאות ישראלית
סוף טוב
*** חברות הכי טובות
מאת ענת גוב
מאת ענת גוב
גטו
רומן משפחתי
מאת יהושע סובול
מאת עדנה מזי"א
בין שני עולמות
אשכבה
מחזה מקורי :יגאל מוסינזון/עיבוד למחזמר :יואל זילברג ויגאל מוסינזון קזבלן
הבדלה
מאת חנוך לוין
מאת שרה פון שוורצה
מאת שמואל הספרי
פזמונים :דן אלמגור ,עמוס אטינגר ,חיים חפר/מוסיקה דב (דובי) זלצר
קיזוז
משפחה חמה
פופר
הרטיטי את לבי
מאת ענת גוב
מאת אילן חצור
מאת חנוך לוין
מאת חנוך לוין
הכתובה
עד לא ידע
מאת אפרים קישון
מאת שלמה משיח
עוץ לי גוץ לי
** הילכו שניים יחדיו
מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר
מאת א.ב .יהושע
סטמפניו
מאת עדנה מזי"א עפ"י שלום עליכם
מחזאות בינלאומית וקלאסיקה
סיראנו דה ברז'ראק
מאת מולייר
מאת אדמונד רוסטאן
קברט
אמא קוראז'
מאת ג'ו מסטראוף
מאת ברטולט ברכט
פולארד
מקבת
מאת ויקטור גורדון
מאת ויליאם שקספיר
המלך הולך למות ❙ הטייפ האחרון של קראפ
מאת סמואל בקט ❙ מאת אז'ן יונסקו
ווייצק
מאת גאורג ביכנר
[אנסמבל עיתים]
משרתם של שני אדונים
* הם יורים גם בסוסים
מאת קרלו גולדוני
עפ"י רומאן מאת הוראס מק'קוי /מחזה :שלומי מושקוביץ
כנר על הגג
* שגעון באופרה
מחזמר עפ"י שלום עליכם
מאת קן לודוויג
המלט
איש קטן מה עכשיו ?
מאת ויליאם שקספיר
מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה
המאהב
ריצ'רד השני /ריצ'רד השלישי
מאת הרולד פינטר
מאת ויליאם שקספיר
בקרוב
דבר מצחיק קרה
מאת שבלוב וגילברט /מוסיקה ופזמונים :סטיבן זונדהיים
דג מוסר
מאת מירי חנוך
* בשיתוף תיאטרון חיפה ** /בשיתוף אנסמבל תיאטרון הרצליה *** /בשיתוף תיאטרון בית ליסין
בית ספר לנשים
© Copyright 2024