‫כ‬ ‫ולם רוצים לחיות‪,‬‬ ‫או ליתר דיוק אף‬ ‫אחד לא רוצה למות‪,‬‬ ‫הוא סיפורו של בעל‬ ‫אחוזה נידחת‪ ,‬לא מסכן‪,‬‬ ‫לא זקן ולא חולה‪ ,‬אשר‬ ‫נגזר עליו לפתע מן‬ ‫השמיים למות‪ .‬בעטייה‬ ‫של טעות ברישום‬ ‫בפינקס מלאך המוות‪,‬‬ ‫ניתנת לו חנינה‪,‬‬ ‫בתנאי שיביא מחליף‪.‬‬ ‫מי יסכים להחליפו?‬ ‫אשתו האהובה?‬ ‫בניו החמודים?‬ ‫הוריו הישישים?‬ ‫סתם חולה חשוך מרפא?‬ ‫בעל מום אחוז יאוש?‬ ‫אולי סיני?‬ ‫ובמה יקנה מחליף?‬ ‫באהבה? בכוח? בכסף?‬ ‫אכן‪ ,‬העולם שורץ‬ ‫מחליפים‪ ,‬אבל‪ ,‬כפי‬ ‫שאומר גיבורנו המבועת‪:‬‬ ‫"אהה‪ ,‬איזה אסון‪ ,‬כולם‬ ‫רוצים לחיות!"‬ ‫תמר קינן‬ ‫איתי שור‬ ‫יובל סגל‬ ‫ענת וקסמן‬ ‫רמי ברוך‬ ‫דבורה קידר‬ ‫יוסי גרבר‬ ‫שלומי אברהם‬ ‫כולם‬ ‫רוצים‬ ‫לחיות‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫בימוי אודי בן משה‬ ‫מוסיקה מקורית קרן פלס‬ ‫ניהול מוסיקלי טל בלכרוביץ'‬ ‫תפאורה לילי בן נחשון‬ ‫תלבושות עפרה קונפינו‬ ‫תאורה רוני כהן‬ ‫עורכת התוכניה רבקה משולח‬ ‫מעצב התוכניה איתמר וכסלר‬ ‫צלם גדי דגון‬ ‫צילומים נוספים אביטל פלג‬ ‫עיצוב שער התוכניה ליד‪lead/‬‬ ‫הצגה ראשונה‪9.5.2014 :‬‬ ‫משך ההצגה‪ :‬כשעה ו‪ 30-‬דקות‬ ‫מחלקות הייצור של הקאמרי להצגה זו‪:‬‬ ‫תפאורה ובמה‪ :‬ריבה גולדברג רוט‪ ,‬אלכס‬ ‫גולדין‪ ,‬בן‪-‬יה הלוי ‪ /‬תלבושות ומתפרה‪:‬‬ ‫הדס אבנרי‪ ,‬אביב רון‪ ,‬מיכאל צ'בן ‪/‬‬ ‫אבזרים‪ :‬אורלי שנברגר‪ ,‬רועי ואטורי‪ ,‬שרי‬ ‫גוליאט ‪ /‬איפור‪ :‬רנה שפלר‪ ,‬לרה גולומב‪,‬‬ ‫מיכל שביט‪ ,‬מיכל עשת‪ ,‬מיטל אייזנשטיין‪,‬‬ ‫אירה סימנובה‪ ,‬חני שלום‪ ,‬קרן וילנסקי ‪/‬‬ ‫פאות‪ :‬מלאני קפלן‪ ,‬נטשה אוסמולובסקי‪,‬‬ ‫לנה פרגמן‪ ,‬טניה רוזנשטיין‪ ,‬אירנה סגל‬ ‫תודה לנטשה טוכמן‬ ‫רמי ברוך‬ ‫משתתפים (לפי סדר הופעתם)‪:‬‬ ‫פוזנא‪ ,‬רוזן כפרי רמי ברוך‬ ‫גולגלביץ'‪ ,‬מלאך מישנה למלאך המוות אבי טרמין‬ ‫גולגלה‪ ,‬בנו איתי שור‬ ‫מווצקי‪ ,‬מלאך המוות יצחק חזקיה‬ ‫במבה‪ ,‬עבדו הכושי של פוזנא שלומי אברהם‬ ‫פוזנבוכא‪ ,‬אשת פוזנא ענת וקסמן‬ ‫פוזנסמרקים‪ ,‬ילדי פוזנא יובל סגל‪ ,‬איתי שור‪ ,‬זיו קלייר‬ ‫נערה בוכיה תמר קינן‬ ‫גיבן איתי שור‬ ‫קיטע יובל סגל‬ ‫גידם אבי טרמין‬ ‫עיוורת תמר קינן‬ ‫מצורע זיו קלייר‬ ‫זקן גוסס יובל סגל‬ ‫אביו של פוזנא יוסי גרבר‬ ‫אמו של פוזנא דבורה קידר ‪ /‬אסתי קוסוביצקי‬ ‫מלצרים וטבחים בנשף יובל סגל‪ ,‬איתי שור‪ ,‬זיו קלייר‬ ‫מגיד עתידות זקן יצחק חזקיה‬ ‫מגיד עתידות צעיר זיו קלייר‬ ‫ציצי‪ ,‬שחקנית נודדת תמר קינן‬ ‫משרת בעל־גוף א' יובל סגל‬ ‫משרת בעל־גוף ב' אתי שור‬ ‫סופטוב רחמנינוף‪ ,‬מלאך גואל יובל סגל‬ ‫מצחצח נעליים איתי שור‬ ‫קברן זיו קלייר‬ ‫נגנים‪ :‬קלידים טל בלכרוביץ'‬ ‫חליל‪ ,‬פיקולו‪ ,‬סקספון‪ ,‬אקורדיון סלעית להב‬ ‫כלי הקשה זיו קלייר‬ ‫מלודיקה יובל סגל‬ ‫בנג'ו איתי שור‬ ‫יעוץ קולי רחל הוכמן‬ ‫עוזרת לבמאי ליאת צוק‬ ‫ניהול ההצגה סיגל קרייף‪/‬ניסן זהירה‬ ‫מנהל הבמה שמואל פקרמן‪/‬יוסי כוכבי‬ ‫תאורן אהרון נחום (שבי)‬ ‫סאונד ולרי רייזס‬ ‫בקליינר אנסטסיה גולנקו‬ ‫פולוספוט דודי מלמד‬ ‫הלבשה אורית שוהם‪ ,‬רוני פרידמן‬ ‫אבזרים ציונה זקן‪-‬ברק‬ ‫איפור כל המחלקה‬ ‫בניית התפאורה דודי בית מלאכה‬ ‫"כולם רוצים לחיות" הוצג לראשונה‬ ‫בקאמרי ב‪ 1985-‬בבימויו של חנוך לוין‪.‬‬ ‫תפאורה ותלבושות‪ :‬רות דר ‪ /‬מוסיקה‪:‬‬ ‫יוני רכטר ‪ /‬תנועה‪ :‬אשרה אלקיים ‪/‬‬ ‫תאורה‪ :‬בריאן האריס‬ ‫החיים והמוות כחרדל דיז'ון ‪ /‬מיכאל הנדלזלץ‬ ‫ענת וקסמן ‪ /‬בעמוד ממול‪ :‬יובל סגל‪ ,‬רמי ברוך‪ ,‬איתי שור‬ ‫‪...‬כותרת המחזה היא‬ ‫כולם רוצים לחיות‪ ,‬אבל‬ ‫זה בראש ובראשונה מחזה על מוות‪ .‬ללוין אובססיית מוות עוד מהצגתו הראשונה‪ .‬את ואני והמלחמה‬ ‫הבאה נפתח במילים "הרואה את המתים‪ ,‬אין לו מילים להגיד‪ ,‬הוא הולך הביתה וממשיך לחיות כמי‬ ‫שהפסיד‪ ".‬אלא שהפעם אין הוא עוסק במותם של הורים (קרום)‪ ,‬לא במותם הפתטי והכואב של ילדים‬ ‫(הזונה הגדולה מבבל)‪ ,‬לא במותם של חולים (אדש ברדש בחפץ או תוגתי בקרום) או של חיילים במלחמה‬ ‫(מלכת אמבטיה או שיץ)‪ .‬בסוף אורזי מזוודות אומר אלחנן‪ ,‬אחרי מות אמו‪" :‬את היחידה שחצצת ביני לבין‬ ‫המוות‪ ".‬כאן התקרב לוין ככל שיכול לעיסוק במותו שלו‪ ,‬כביכול‪.‬‬ ‫זה אינו מוות שרירותי בעל מימדים פולחניים (הוצאה להורג) ולא מוות שהוא קיצו של סבל‪ ,‬האמור למצוא‬ ‫את משמעותו באלוהים שאינו קיים (ייסורי איוב)‪ .‬זה אינו מוות שנעשה לשיגרה באמצעות שמונה הלוויות‬ ‫החוצות את הבמה (אורזי מזוודות)‪ .‬זהו מותו האישי של הגיבור‪ ,‬שאינו עובר לסוחר‪ ,‬כמו שמסביר לו אביו‪.‬‬ ‫בכל מחזותיו כירכר לוין סביב המוות ותמיד נסוג ברגע האחרון‪ .‬חתונה ברחה מפני הלוויה בהלוויה חורפית‬ ‫– או שהוא פסח על פני רגע המוות עצמו אל העולם שלאחר המוות‪ .‬המת דיבר באורזי מזוודות‪ ,‬בשיץ או‬ ‫בסוחרי גומי‪ ,‬כי זהו טבעו של תיאטרון‪ ,‬שעל בימתו יכולים גם המתים לדבר‪.‬‬ ‫בשני מחזות הגיע לוין לסיכום משמעותו של המוות‪ ,‬בשתי אמירות‬ ‫מקוטבות‪ .‬בהזונה הגדולה מבבל אומרת בגוי הזונה לאחותה אשימא ההולכת‬ ‫למות‪" :‬לאורו העז של המוות מתערבבים כל צבעי חיינו לבליל מזוהם‬ ‫חסר‪-‬גוון‪ ".‬באורזי מזוודות מספיד מוטקה את הניה באומרו‪" :‬כשאנחנו‬ ‫שוכבים כאן הכול נעשה פתאום ברור מאוד‪ ,‬מה היה טפל ומה עיקר‪ ,‬ברור‬ ‫לנו שהיה משהו אחד להגיד ואנחנו לא אמרנו‪ ,‬ביזבזנו‪ ,‬לעסנו וירקנו ולא‬ ‫אמרנו‪ ".‬כולם רוצים לחיות מעמת שתי גישות אלה ומראה ששתיהן נכונות‪.‬‬ ‫אחרי שגילינו מה עיקר ומה טפל‪ ,‬מתברר שהטפל הוא בליל מזוהם חסר‪-‬‬ ‫גוון‪ ,‬כי כשמדובר במותנו שלנו אין זה הזמן להחליט שכלית מה העיקר‪.‬‬ ‫הרגשות מחליטים‪ ,‬ומה שהם מגלים לנו רחוק מלהיות נעים‪.‬‬ ‫פוזנא מועמד בנסיון‪ .‬הוא מצליח להוציא ממלאך המוות הבטחת אורכה‬ ‫והוא מורשה להביא מחליף שימות במקומו‪ .‬במקום לבחון את החיים‬ ‫והמוות ליד קברו של מישהו אחר‪ ,‬או לאחר המוות‪ ,‬הוא יכול לגלות את‬ ‫האמיתות העכורות עוד בחייו‪ .‬האמת העכורה היא שאין מי שימות במקומו‪,‬‬ ‫כי כולם גם באומללותם הקיצונית רוצים לחיות‪ ,‬ולו עצמו אין כל ערך והשפעה בעולם‪]...[ .‬‬ ‫אם במחזות אחרים עוד ברח לוין אל תפישת אלוהים – שגם אם אינו קיים‪ ,‬הוא מסוגל להמציא מזור‬ ‫לכאבו של איוב – או אל תקווה לרחמים ("כי יש רחמים בעולם ואנו עוד ננוח")‪ ,‬כאן מובאים הרגשות‬ ‫לרמה של אופרטה‪ .‬אלוהים בכולם רוצים לחיות אוסף בולים‪ ,‬ובהם טעויות של האימפריה האוסטרו‪-‬‬ ‫הונגרית‪ ,‬ומתיישב בוינה‪ .‬המוות אינו מקנה משמעות לחיים ואין בו שום דבר נשגב‪]...[ .‬‬ ‫בהזונה הגדולה מבבל כתב לוין‪" :‬יום אחד זה ייגמר‪ ,‬תודה לאל‪ ,‬ומן הקבר הזמני הזה ביחד אל הקבר‬ ‫הקבוע נתגלגל‪ ".‬קל לומר‪ ,‬יותר קשה להרגיש‪ .‬בכולם רוצים לחיות עדיף הקבר הזמני הזה על הקבר‬ ‫הקבוע‪ ,‬גם כשלסבל אין תכלית ואלוהים אוכל שניצל‪ .‬כל העולם כולו מתמצה ב"אני" אחד‪ ,‬רועד ומעוט‬ ‫חשיבות המתאווה לחרדל דיז'ון‪ ,‬שהוא פה‪ ,‬כפי שמסביר פוזנא לקהל בתמונה הראשונה "רק סמל"‪ .‬גם‬ ‫חרדל הוא בליל‪ ,‬אם כי לאו דווקא מזוהם וחסר‪-‬גוון‪ .‬כבר בבחירת הסמל הזה בטעמו החריף יש משום‬ ‫חידוש‪ ,‬אפילו בתמונת העולם‪▼ .‬‬ ‫מתוך המאמר "החיים והמוות כחרדל דיז'ון" (התפרסם בעיתון "הארץ" ב‪ )8.5.1985-‬הכלול בספרו של מיכאל‬ ‫הנדלזלץ "חנוך לוין על פי דרכו"‪ ,‬הוצאת "ידיעות אחרונות" ‪2001‬‬ ‫‪6‬‬ ‫‪7‬‬ ‫אדמטוס ופוזנא רוצים לחיות ‪ /‬חיים שוהם‬ ‫מה מכזבים הזקנים בהתפללם למוות ובקללם את נטל השנים הרובץ עליהם‪ ,‬את נשמת‬ ‫אפם העייפה; אך בבוא אליהם המוות – איש מהם אינו מעז למות‪ ,‬נשכחים הגיל ותלאותיו‪.‬‬ ‫(אוריפידס‪" ,‬אלקסטיס")‬ ‫רמי ברוך‪ ,‬יצחק חזקיה‪ ,‬דבורה קידר‬ ‫בקומדיה שלו כולם רוצים לחיות פנה חנוך לוין‪ ,‬פעם נוספת‪ ,‬לעולמה של המיתולוגיה היוונית וליצירתו של‬ ‫אוריפידס‪ .‬אל שניים אלה פנה כבר ביצירתו הנשים האבודות מטרויה‪ .‬החומר שנמצא לו הפעם הוא הסיפור‬ ‫המיתי‪-‬אגדי על אלקסטיס והדראמה של אוריפידס הנושאת שמה של הדמות המרכזית בה‪.‬‬ ‫הדרמה של אוריפידס המיתוס ו‪/‬או אגדת־העם מספרים על אדמטוס‪ ,‬מלך תסליה‪ ,‬אשר שכח ביום‬ ‫כלולותיו לאלקסטיס‪ ,‬להקריב קורבנות לארטמיס‪ .‬על כך תובעות המוירות את חייו‪ .‬אפולו‪ ,‬המגן עליו‪,‬‬ ‫מצליח לקבל מהן הבטחה כי אדמטוס יישאר בחיים אם יימצא מישהו שמוכן למות תחתיו‪ .‬הוריו הזקנים‬ ‫של אדמטוס דוחים בקשתו‪-‬הצעתו‪ ,‬אבל אשתו הצעירה אלקסטיס מקבלת על עצמה מעשה הקרבה זה‪.‬‬ ‫הראקלס מבקר בביתו של אדמטוס מיד לאחר מות אשתו ובמהלך ההכנות לקבורתה‪ .‬המארח מקבל את‬ ‫מארחו בפנים מאירות ומסתיר מפניו את אבלו‪-‬כאבו כדי שלא לפגום במידת הכנסת־האורחים שלו‪ .‬כאשר‬ ‫נודע הדבר להראקלס הוא מחליט לגמול למארחו‪ .‬הוא יוצא לדו־קרב עם המוות‪ ,‬ולאחר שניצח אותו‪,‬‬ ‫מחזיר הוא את אלקסטיס מעולם השאול ומשיב אותה לבעלה – אדמטוס‪...‬‬ ‫מי מסוגל לגאול את האדם כולם רוצים לחיות של‬ ‫חנוך לוין מסתיים‪ ,‬כיצירתו של אוריפידס‪ ,‬בהפי־אנד‪,‬‬ ‫הוצאתי בערמה ויתור מפי המוירות‪,‬‬ ‫אבל המרחק בין הסיומים הללו ועמו גם המרחק בין‬ ‫שאדמטוס יחמוק מהדס בינתיים‬ ‫שתי היצירות הוא כמרחק בין האופטימיות לפסימיות‪.‬‬ ‫אם לאלי השאול ימציא נפטר אחר‪.‬‬ ‫זאת‪ ,‬בלא שהמחזה המודרני ישנה ממהלכן הכולל של‬ ‫הפעולות אשר נמצא במחזה העתיק‪ .‬אלקסטיס ואדמטוס‬ ‫ובכן הלך האיש‪ ,‬שאל את כל קרוביו‬ ‫מתחילים‪ ,‬בחסדי האלים‪ ,‬בסיומו של המחזה‪ ,‬בחיים‬ ‫גם את אביו‪ ,‬גם את אמו הישישה‪,‬‬ ‫חדשים לאחר שהאשה ניצלה מאחיזתו של המוות‪.‬‬ ‫אבל מלבד אשתו איש לא הסכים‬ ‫הרוזן פוזנא ואשתו פוזנבוכא מתחילים גם הם‪ ,‬בסיום‬ ‫למות למענו ולא לראות עוד אור‪.‬‬ ‫המחזה‪ ,‬בחסדי האלים‪ ,‬בחיים חדשים לאחר שהגבר‬ ‫מתוך "אלקסטיס" מאת אוריפידס;‬ ‫ניצל מאחיזתו של מלאך המוות‪ .‬ההתחלה החדשה‬ ‫תרגום‪ :‬אהרן שבתאי‪ ,‬הוצאת שוקן ‪1986‬‬ ‫בעולם העתיק היא הגאולה שבאה לזוג בעקבות ההכרה‬ ‫אליה הגיע כל אחד מהם בזמנו ובדרכו‪ .‬אלקסטיס‬ ‫מגיעה להכרה כי בלא בעלה החיים אינם ראויים לחיות‬ ‫אותם – לכן מוכנה היא להקריב עצמה‪ .‬אדמטוס מגיע להכרה‪ ,‬כי החיים בהם זכה בעקבות מעשה ההקרבה‬ ‫של אשתו אינם ראויים לחיות אותם בלעדיה‪ .‬משום כך ראויים השניים לחיים חדשים זה עם זו‪ .‬נדמה‪ ,‬כי‬ ‫הכרה אנושית ומעשה של האדם כפו על האלים מעשה‪.‬‬ ‫הבעל והאשה ביצירתו של חנוך לוין מתחילים‪ ,‬גם הם‪ ,‬בחיים חדשים לאחר שניצלו מידיו של מוות‪,‬‬ ‫אבל לא בטרם השפילו האחד את השני‪ ,‬פגעו זה בזו והשתמשו בנכונות להקרבה כאמצעי להשפלה ולא‬ ‫לגאולה‪ .‬לאחר מערכת הפגיעות ההכרה היחידה אליה מגיעה הדרמה ככולות (לאו דווקא הדמויות)‪ ,‬כי‬ ‫גם האלוהים בעצמו לא מסוגל לגאול את האדם ממצבו הקיומי הנורא; ולמרות זאת – כולם רוצים לחיות!‬ ‫‪8‬‬ ‫כי לא יראני אדם וחי גיבוריו של אוריפידס אינם פוגשים את המוות על הבימה לנגד עיננו‪ .‬הכל ארע‬ ‫לאדמטוס עוד לפני פתיחת הדראמה‪ .‬מאופן פרידתה של אלקסטיס מהקרובים לה ומהעולם הסובב אנו‬ ‫למדים על האופן בו היא פוגשת את מותה‪ .‬ואל נשכח‪ :‬אלקסטיס בחרה במוות כדי להציל את חיי בעלה‪.‬‬ ‫את המוות פוגשים אנו במחזה של אוריפידס לאחר הפרולוג‪ ,‬בבואו ליטול את אלקסטיס עמו – אז נתקל‬ ‫הוא באפולו בפתח ביתו של אדמטוס‪ .‬מוות‪ ,‬הרואה את אפולו חגור בקשתו וחיציו – חושש שמא מתכוון‬ ‫הוא לעמוד בדרכו‪ .‬אפולו מנסה אמנם לגונן על אלקסטיס ועל בית אדמטוס – אך לשווא! החלטתו של‬ ‫מוות (השונא את המין האנושי והשנוא על האלים) נחושה‪ ...‬אדמטוס ואלקסטיס פוגשים במוות כאשר‬ ‫הופעת האל הגואל מובטחת להם והם זוכים בחיים חדשים‪ ,‬שיש בהם התעלות וטובים הם מהחיים שחיו‬ ‫קודם לכן‪.‬‬ ‫'גיבוריו' של חנוך לוין פוגשים את המוות פנים‪-‬אל‪-‬פנים; רואים אותו ואת מלאכיו במלאכתם‪ .‬את‬ ‫"המשא ומתן" עם המוות ועם שליחו מנהל פוזנא בעצמו‪ ,‬בלא עזרת אלים מתווכים‪ .‬האלים ושליחיהם‬ ‫אינם צפויים בעולם זה ואינם חלק ממנו‪ ...‬לאחר הסתלקותו של מלאך המוות‪ ,‬החיים החדשים הממתינים‬ ‫לפוזנא ולאשתו אינם נעלים על החיים הקודמים שלהם‪ ...‬הירידה‪ ,‬הפיחות וההשפלה הם שיאפינו מכאן‬ ‫ואילך את חייהם החדשים‪ .‬ההזדמנות להגיע לחיים חדשים נעלים על קודמיהם‪ ,‬שמורה לעולם העתיק‬ ‫ולדראמה שלו; היא אינה יאה לעולם המודרני ולדראמה שלו‪ .‬מול העתיד הממתין ל'גיבוריו' של חנוך‬ ‫לוין הופך שמו של המחזה לשאלה‪ :‬כולם רוצים לחיות? אפשרויות גאולה אינן ממתינות לאדם‪ .‬מי ששרה‬ ‫לבדו עם מלאך המוות אינו יכול לצפות ליותר מאשר הסיום האמור‪ .‬החיים שעליהם נלחמים כולם עלובים‬ ‫הם ואינם ראויים לחיותם‪▼ .‬‬ ‫מתוך המאמר "אדמטוס ופוזנא רוצים לחיות" הכלול בספרו של חיים שוהם "תיאטרון ודראמה מחפשים קהל"‪,‬‬ ‫הוצאת אור‪-‬עם‪1989 ,‬‬ ‫‪9‬‬ ‫מלאך המוות‪ ,‬תן עיניך בזו!‬ ‫דבורה קידר‪ ,‬יוסי גרבר‬ ‫ראה יוסי שמלאך המוות עומד‬ ‫מראשותיו‪ ,‬וביקש מאת אשתו‬ ‫שתתקשט ותלבש בגדי יום‪-‬טוב ותבוא‬ ‫לפניו‪ .‬מתחילה סבורה היתה שנטרפה‬ ‫עליו דעתו מחמת חולי ולא עשתה‬ ‫כבקשתו‪ .‬לאחר שחזר וביקש‪ ,‬עשתה‬ ‫רצונו ובאה לפניו לבושה בגדי יום‪-‬טוב‬ ‫וכל תכשיטיה עליה‪ .‬התחזק יוסי‪,‬‬ ‫הרים ראשו מעל הכר ואמר‪" :‬מלאך‬ ‫המוות‪ ,‬אתה הוא שאומרים עליך מלא‬ ‫עיניים? תן עיניך בזו‪ ,‬כלום אין אתה‬ ‫מוצא אותה נאה הימני?"‬ ‫מתוך "ספר הבדיחה והחידוד" מאת‬ ‫א‪ .‬דרויאנוב‪ ,‬הוצאת "דביר"‬ ‫חיים ביחס ‪ /‬מנחם פרי‬ ‫מתוך "חיים ביחס‪ :‬אחרית דבר" של מנחם פרי לספרו של חנוך לוין "איש עומד מאחורי אשה יושבת" ספרי סימן‬ ‫קריאה‪ ,‬הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ספרי תל־אביב‪1999 ,‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שלומי אברהם ‪ /‬למעלה‪ :‬יובל סגל‪ ,‬זיו קלייר‬ ‫‪ ...‬יותר מכל יוצר ישראלי אחר חוקק חנוך לוין "עולם"‬ ‫מיוחד‪ ,‬אוטונומי‪ ,‬שהקוראים והצופים אינם עשויים‬ ‫לטעות בזיהויו‪ ,‬כפי שאין לטעות בזיהויו של "עולם" קפקאי או בקטי‪ .‬עקרונותיו של עולם זה אכזריים‬ ‫בבהירותם‪ .‬אפשר לגזור אותם‪ ,‬כפי שנראה‪ ,‬מעקרונות‪-‬יסוד מעטים – אך לוין פיתח אותם באופן מסקני‬ ‫ונועז‪ ,‬ופיתוחים אלה הם כר נרחב למקוריותו‪ .‬בעולם זה מתקדם לוין צעד אחר צעד‪ ,‬כבמשימה של מיפוי‪,‬‬ ‫וכובש לו טריטוריות חדשות‪ .‬מפעלו הכולל הוא בדיקה שיטתית של מרכיבים בסיסיים של הקיום האנושי‪,‬‬ ‫ובעצם – פירוקם‪ .‬גם דמויותיו תופסות את עצמן ואת האירועים במונחי "כזה העולם" ו"כזה האדם"‪" ,‬כזו‬ ‫האשה" ו"כזה הגבר"‪" ,‬כאלה החיים" – ולא במונחי פסיכולוגיה אינדיבידואלית‪ ,‬חברה מסויימת או טיפוס‬ ‫ספציפי (הקמצן‪ ,‬המזוכיסט)‪ .‬האושר‪ ,‬התשוקה‪ ,‬ההנאה‪ ,‬עצם החיים והמוות‪ ,‬הסבל‪ ,‬החלום‪-‬אשליות‪-‬‬ ‫פיקציה‪ ,‬הכמיהה למקומות אחרים‪ ,‬היופי‪ ,‬הכיעור‪ ,‬הנשיות‪ ,‬הגבריות‪ ,‬האונות והאנרגיה‪ ,‬החלופיות‬ ‫והזמן‪ ,‬ה"אני"‪ ,‬אלוהים וכו' – אלה נושאים שונים‪ ,‬העומדים במרכז טקסטים שונים‪ .‬בכל טקסט כזה‬ ‫יופיעו גם חלק מן הנושאים האחרים בפריפריה‪ ,‬אך המרכז תמיד שונה מזה של הטקסטים האחרים‪]...[ .‬‬ ‫דמויותיו של לוין נתונות תדיר במאבק (גם כשהוא לובש צורה של אנטי מאבק) לגונן על איזה מרכז‬ ‫קיומי‪ ,‬לאשש את תמצית קיומן‪ ,‬או את הטעם והמשמעות של קיומן‪ ,‬ותכלית זו עומדת בבסיס כל פעולה‬ ‫או רפליקה שלהן‪ .‬אבל‪ ,‬כאמור‪ ,‬ה"העולם" הגרוטסקי‪-‬היפרבולי של לוין אינו "עולם" דומה‪-‬בפשטות‬ ‫לזה שלנו‪ ,‬אלא הוא הדגמה קונקרטית למרכיבים בסיסיים שלוין כאילו הפשיט מן הקיום האנושי‪.‬‬ ‫המרכיבים נבחרו‪ ,‬פותחו באופן לוגי‪-‬מסקני‪ ,‬הועצמו‪ ,‬ואחר כך עברו מחדש קונקרטיזציה במצבים‬ ‫ועלילות‪ ,‬המתנהגים על‪-‬פיהם באופן נקי וטוטאלי‪ .‬התקפות לעולם כזה אינה באה לו בשל "דמיונו"‬ ‫לעולם שלנו במישור הקונקרטי (איפה יש אסלות כאלה ומעשים כאלה בבתי‪-‬כסא?)‪ .‬אין אלה סיפורים‬ ‫"רפרזנטטיביים"; אבל העקרונות‪ ,‬שחודדו בבהירות ובושלו בלוגיקה שלהם עצמם‪ ,‬מזוהים על ידינו‬ ‫כעקרונות תקפים בעולמנו‪▼ ....‬‬ ‫שלושה אוהבים יש לאדם בחייו‬ ‫‪11‬‬ ‫שלושה אוהבים יש לאדם בחייו‪,‬‬ ‫ואלו הם‪ :‬בניו וממונו ומעשים טובים‪.‬‬ ‫ובשעת פטירתו מן העולם הוא מכניס‬ ‫לבניו ואומר להם‪ :‬בבקשה מכם‪ ,‬בואו‬ ‫והצילוני מדין המוות; והם משיבים‬ ‫ואומרים לו‪ :‬הלוא שמעת שאין שלטון‬ ‫ביום המוות‪ ,‬ולא כך כתוב‪" :‬אח לא‬ ‫פדה יפדה איש"? אלא לך לשלום‬ ‫ותנוח על משכבך‪.‬‬ ‫וכשהוא רואה כן מכניס את ממונו‬ ‫ואומר לו‪ :‬הרבה טרחתי עליך לילה‬ ‫ויום‪ ,‬בבקשה ממך‪ ,‬פדני מן המוות;‬ ‫והוא משיבו‪" :‬הלא שמעת "לא יועיל‬ ‫הון ביום עברה"‪ .‬אחר כך מכניס מעשיו‬ ‫הטובים ואומר להם‪" :‬בואו והצילוני מן‬ ‫המוות ואל תניחוני לצאת מן העולם;‬ ‫והם אומרים לו‪" :‬לך לשלום‪ ,‬עד שלא‬ ‫תלך לשם אנו מקדימים אותך‪ ,‬שנאמר‪:‬‬ ‫"והלך לפניך צדקיך"‪.‬‬ ‫מתוך "ספר האגדה" שנערך וסודר על ידי‬ ‫ח‪ .‬נ‪ .‬ביאליק וי‪.‬ח‪ .‬רבניצקי‪ ,‬הוצאת "דביר"‬ ‫תמר קינן ‪ /‬בעמוד ממול‪ :‬משתתפי ההצגה "פופר"‪ ,‬תיאטרון נובי‪ ,‬פוזנאן ‪ ,‬פולין‬ ‫חנוך לוין ברחבי העולם‬ ‫עד סוף שנות ה‪ 90-‬הדעה הרווחת היתה שלא ניתן לתרגם‬ ‫את מחזותיו של חנוך לוין‪ .‬נטען כי אי אפשר להעביר‬ ‫את עולמו הייחודי לתרבויות אחרות‪ ,‬הטקסטים לוקאליים ודרוש הקשר תרבותי מסוים כדי להבינם‪.‬‬ ‫המציאות ב‪ 2014-‬מלמדת שהמצב שונה לגמרי‪ .‬נכון לעכשיו מחזותיו של לוין מתורגמים למגוון של שפות‪:‬‬ ‫אנגלית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬גרמנית‪ ,‬הולנדית‪ ,‬צ’כית‪ ,‬הונגרית‪ ,‬רומנית‪ ,‬ספרדית‪ ,‬יידיש‪ ,‬איטלקית‪ ,‬שבדית‪ ,‬ערבית‬ ‫מרוקאית‪ ,‬קנייתית‪ ,‬בולגרית‪ ,‬פולנית‪ ,‬פורטוגזית‪ ,‬סינית‪ ,‬קטלאנית‪ ,‬סלובנית‪ ,‬סרבית‪ ,‬יוונית‪ ,‬טורקית‪,‬‬ ‫קרואטית‪ ,‬טג‪-‬לוג (פיליפינים)‪.‬‬ ‫בפולין נרשמה הצלחה מיוחדת‪ .‬בכל רגע נתון מועלות שם כ‪ 15-12-‬הפקות שונות למחזות לוויניים‪.‬‬ ‫כיום רצות שם על הבמות ארבע גירסאות שונות למלאכת החיים‪ ,‬שתי הפקות של יעקובי וליידנטל‪ ,‬אורזי‬ ‫מזוודות‪ ,‬איחש פישר‪ ,‬הזונה מאוהיו‪ ,‬סוחרי גומי‪ ,‬הלוויה חורפית‪ ,‬שיץ‪ ,‬רצח ורומנטיקאים‪ .‬העובדה שנמצאו‬ ‫לשפה הלווינית מתרגמים נפלאים לפולנית ‪ -‬שהבולטים ביניהם הם מיכאל סובלמן ואגניישקה אולק ‪-‬‬ ‫מסייעת להצלחה זו‪ .‬המחזות יצאו לאור בהוצאת ‪.ADIT‬‬ ‫בצרפת‪ ,‬בכלל זה בלגיה ושוויץ‪ ,‬מוצגות כמה הפקות של קברט לוין‪ ,‬שתי הפקות של יעקובי וליידנטל‪ ,‬שיץ‬ ‫בתיאטרון הקומדיה של ז’נבה וסוחרי גומי בפריס; כמו כן בצרפת‪ ,‬הלוויה חורפית‪ ,‬שתי גירסאות לפופר‪,‬‬ ‫שתי מלאכת החיים והחייל הרזה‪ .‬בעשור האחרון ראו אור בצרפת בהוצאת “תיאטרל” כמעט כל המחזות‬ ‫של לוין שהוצגו על במות‪ .‬אין ספק שהתרגום המוצלח לצרפתית – לורנס‬ ‫סנדרוביץ’‪ ,‬ז’קלין קרנו ‪ -‬הוא אחת הסיבות לכך‪.‬‬ ‫מלאכת החיים מסתמן כאחד המחזות האהובים של לוין ‪ -‬כנראה שהקודים‬ ‫האנושיים שבבסיסו הופכים אותו לחוצה גבולות ותרבויות‪ :‬איטליה‪,‬‬ ‫קניה‪ ,‬רומניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬הונגריה‪ ,‬פולין‪ ,‬בולגריה‪ ,‬בלגיה‪ ,‬קנדה‪ ,‬סלובקיה‪,‬‬ ‫ולאחרונה – טורקיה‪ ,‬בתיאטרון הלאומי של איסטנבול‪ .‬גם הזונה מאוהיו‬ ‫זוכה לפופולריות‪ :‬הונגריה‪ ,‬קניה‪ ,‬צרפת‪ ,‬סין‪ ,‬מקסיקו‪ ,‬הפיליפינים‪,‬‬ ‫קפריסין‪ ,‬ארגנטינה וגרסאות אחדות בפולין‪.‬‬ ‫לוין כמעט ולא היה מוכר ברוסיה‪ ,‬למעט הפקה בודדת של האשה המופלאה‬ ‫בתוכנו ב‪ .2006-‬ב‪ 2009-‬ערך המכון למחזאות ישראלית את אירוע “ישרא‪-‬‬ ‫דרמה” השנתי‪ ,‬שהיה מוקדש לשפה הרוסית‪ ,‬ואנשי תיאטרון מובילים‬ ‫מרוסיה הגיעו לארץ‪ .‬כתוצאה מכך אנו חווים פריחה משמעותית של‬ ‫מחזותיו ברוסיה‪ :‬רווקים ורווקות‪ ,‬סוחרי גומי‪ ,‬אורזי מזוודות ואחרים‪.‬‬ ‫קרום מוצג במגוון יבשות וארצות‪ :‬צרפת‪ ,‬פולין‪ ,‬בולגריה‪ ,‬רומניה‪ ,‬בקרוב בספרד ובשנה הבאה יועלו‬ ‫הפקות בברזיל ובצ’כיה‪ .‬סיפור מעניין מגיע ממרוקו‪ :‬השחקן הישראלי גיא אלחנן והבמאי המרוקאי‬ ‫רסאן אל חכים נפגשו בלימודיהם בפריס והחליטו להעלות את קרום בקזבלנקה‪ ,‬בעיבוד שמתרחש ברובע‬ ‫היהודי‪ ,‬אליו חוזר הגיבור מתל אביב‪ .‬בספרד‪ ,‬חנוך לוין לא היה מוכר כלל עד שהמפיק אוסקר היואסקר‬ ‫לקח על עצמו להציג טרילוגיה‪ .‬ב‪ 2012-‬הציג את שיץ ושנה לאחר מכן את יעקובי וליידנטל‪ ,‬עם המוסיקה‬ ‫המקורית של אלכס כגן‪ .‬הבמאית כרמן פורטצ’לי תעלה ביולי ‪ 2014‬בברצלונה הפקה של קרום‪.‬‬ ‫אשכבה תורגם לכ‪ 15-‬שפות‪ ,‬ביניהן רומנית‪ ,‬פורטוגזית‪ ,‬צרפתית‪ ,‬סרבית‪ ,‬סלובנית‪ ,‬רוסית‪ ,‬ספרדית‪,‬‬ ‫פולנית‪ ,‬צ’כית‪ ,‬הונגרית‪ ,‬גרמנית‪ ,‬טורקית‪ ,‬סינית ואנגלית‪ .‬הוא הועלה במגוון ארצות – ביניהן רומניה‪,‬‬ ‫ברזיל‪ ,‬סרביה‪ ,‬סלובניה‪ ,‬רוסיה‪ ,‬צרפת‪ ,‬מקסיקו; אשכבה של התיאטרון הקאמרי הופיעה ביוון‪ ,‬רומניה‪,‬‬ ‫פולין‪ ,‬רוסיה‪ ,‬גרמניה‪ ,‬צ’כיה‪ ,‬הונגריה‪ ,‬טורקיה וסין‪ .‬בגרמניה לעומת זאת‪ ,‬מחזותיו של לוין עדיין לא‬ ‫תפסו כלל‪ .‬חלקם תורגמו לגרמנית‪ ,‬אולם עד עתה עלו רק יעקובי וליידנטל ורצח‪ .‬השינוי עשוי להגיע‬ ‫מצעירים וסטודנטים ישראלים החיים בברלין‪ ,‬ומעוניינים להעלות בה הפקות של לוין‪▼ .‬‬ ‫שימרית רון‪ ,‬מנהלת המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין‬ ‫‪12‬‬ ‫‪13‬‬ ‫כלאדם רוצה לחיות ‪ /‬אברהם עוז‬ ‫רמי ברוך‪ ,‬יצחק חזקיה‬ ‫כתיבתו הדרמטית המאוחרת של חנוך‬ ‫לוין מתאפיינת בזיקה מתמדת לחומרי‬ ‫תשתית‪ ,‬קלאסיים מיתולוגיים ואחרים‪ .‬רובד תשתית גלוי של כולם רוצים לחיות הוא מחזהו הטרגי של‬ ‫אוריפידס אלקסטיס‪ ,‬בו ניתנת לאדמטוס הזדמנות להימלט מן המוות שנגזר עליו בידי האלה ארטמיס אם‬ ‫מישהו יסכים למות במקומו‪ ,‬ואשתו אלקסטיס נענית לאתגר‪.‬‬ ‫אבל ממעטים להזכיר בהקשר זה את התייחסותו של המחזה למחזה המוסר מימי הביניים כלאדם‪ ,‬שגם‬ ‫בו‪ ,‬כמו במחזהו של לוין‪ ,‬מופיע מלאך המוות‬ ‫אל גיבור העלילה (במחזהו של לוין מופיע אל‬ ‫הרוזן פוזנא עוזרו של מלאך המוות‪ ,‬המביא‬ ‫את ילדו לעבודה)‪ ,‬ניתנת לגיבור ההזדמנות‬ ‫לבקש לו סיוע‪ :‬לפנות אל יקיריו ומודעיו‪ ,‬כמו‬ ‫גם לגילומן האליגורי של תכונותיו וסגולותיו‪,‬‬ ‫לשמש עדי אופי במשפט יום הדין הממתין לו‪.‬‬ ‫המחזה‪ ,‬שנכתב כנראה בהולנד במאה החמש־‬ ‫עשרה‪ ,‬אך גירסתו האנגלית היא הידועה‬ ‫ביותר‪ ,‬הוא טקסט דידקטי מובהק‪ :‬בין שפע‬ ‫הדמויות שכלאדם פונה אליהם להצטרף אליו‬ ‫למסעו‪ ,‬רק דמות אחת – המעשים הטובים –‬ ‫נכונה להיענות לבקשתו‪ .‬עולמו של המחזה‬ ‫בנוי על מערכת מוקפדת של שכר ועונש‪:‬‬ ‫”מעשים טובים”‪ ,‬אותה דמות נשית מעודנת‪,‬‬ ‫כמעט ואיננה מסוגלת להתלוות לכלאדם בשל‬ ‫חולשתה‪ ,‬הבולטת מול האנוכיות התועלתנית‬ ‫הקיצונית של כל מקורביו האחרים של גיבור העלילה‪ .‬גורלו של האדם נתון במידה רבה לבחירתו בדרך הישר‪.‬‬ ‫אבל העולם האופף את גיבוריו של לוין רחוק מן העולם הדידקטי של מחזה המוסר‪ .‬סירובם של כל‬ ‫אוכלוסיו לעשות מעשה של חסד לטובת הגיבור המרכזי של הסיפור אינו נובע מאנוכיותו או רשעותו‪,‬‬ ‫אלא מרצונם להיאחז בחיים ללא סייג‪ :‬כך היו נוהגים גם אילו היה סמל המוסר‪ .‬כמו בייסורי איוב של לוין‪,‬‬ ‫בו מתחלף עולמו של האלוהים המצוי בתשתית המחזה בעולם מיותם מכל מהות טראנסצנדנטית‪ ,‬כך גם‬ ‫העולם הבנוי על מחזה המוסר של ימי הביניים הופך בידיו של לוין לעולם משולל כל הזדהות וחמלה‪ ,‬שרק‬ ‫יצר הקיום שאין לו סייגים ועקרונות מנווט את דרכו אל בור קבר‪ ,‬שאין בו כל אופציה לזכות בחסד אלוהי‬ ‫הממתיק את הסבל הנצחי של אושפיזיו המעונים‪▼ .‬‬ ‫אברהם עוז מכהן כפרופסור לדרמה באוניברסיטת חיפה ובאקדמיה לאמנויות המופע‪ ,‬תל־אביב‬ ‫מחול המוות (מיוחס לאמן הגרמני ּבֶ רנט נוטקה‪ ;)1508-1435 ,‬כנסיית סט‪ .‬ניקולאס‪ ,‬טאלין‪ ,‬אסטוניה‬ ‫"מחול המוות"‬ ‫אבי טרמין‬ ‫"מחול המוות" (‪ )DANSE MACABRE‬הוא מוטיב מרכזי ביצירות איקונוגרפיות‬ ‫וספרותיות שמקורן בשלהי ימי הביניים ובהן מככבים המוות ושליחיו‪,‬‬ ‫המזמינים את נציגי האנושות להצטרף אליהם עד רידתם קבר‪" .‬מחול המוות" נועד להזכיר לבני האדם‬ ‫את שבריריותם של החיים והיותם בני חלוף‪ .‬האלגוריה מציבה במרכז את האוניברסליות של המוות‪ :‬בני‬ ‫האדם באשר הם‪ ,‬בעלי שררה‪ ,‬בעלי ממון‪ ,‬אנשי דת חסודים‪ ,‬כופרים בעיקר או אביונים חסרי כל‪ ,‬סופם‬ ‫של כל הברואים למות‪ ,‬והמוות הוא זה המאחד את כולם‪.‬‬ ‫"מחול המוות" נועד להמחיש למאמין הנוצרי את ההבלות שבחיים ובהנאותיהם ואת זמניותם מול‬ ‫הוודאות של המוות ונצחיותו‪ .‬במחול המתים משולבת תמיד נימה גרוטסקית שמעודדת את הצופים‬ ‫להשלים בחייהם עם מותם‪ .‬מלאך המוות מופיע לא כמלאך משחית אלא כשליחו של אלוהים‪ ,‬המזמין את‬ ‫בני האדם אל העולם הבא‪ ,‬זה שמעבר לקבר‪.‬‬ ‫מוטיב זה בא לידי ביטוי ביצירות אמנות מגוונות‪ :‬בתיאטרון‪ ,‬במחול‪ ,‬באמנות הפלסטית‪ ,‬במוסיקה ובשירה‪.‬‬ ‫מדימויי השלדים ביצירות האמנות התפתחה לימים ההאנשה של מלאך המוות‪ .‬המחזה היה מתחיל בדרך‬ ‫כלל בהטפה על ודאותו של המוות ובסופה של הדרשה היתה פנייה ישירה אל הקורבן המיועד – לרוב‬ ‫אישיות רמת מעלה‪ ,‬איש דת בכיר‪ ,‬או שליט ‪ -‬שהוזמן להתלוות אל נציגו של מלאך המוות‪ .‬הקורבן לא‬ ‫היה נענה ברצון והיה מוצא סיבות ונימוקים לדחות את ההזמנה ולהתחמק ממנה‪ ,‬אבל התירוצים היו בלתי‬ ‫מספקים ולבסוף היה המוות‪ ,‬או נציגו‪ ,‬מוליך אחריו את הקורבן ופונה אל הבא אחריו‪.‬‬ ‫מטרתם של המחזות האלגוריים היתה ללמד את האמת‪ :‬להבהיר לכל בני האדם כי יהיו חייהם אשר יהיו‪,‬‬ ‫אין להם ברירה אלא למות ולכן עליהם להכין את עצמם להופיע בפני השופט העליון‪▼ .‬‬ ‫‪15‬‬ ‫חנוך לוין ‪ /‬חיי המתים‬ ‫הרהור טורד את מנוחתי‬ ‫חשבתי שאצלנו זה יהיה שונה‬ ‫ואמרי לי‪ ,‬ניידת טיפול נמרץ‬ ‫הרהור טורד את מנוחתי‬ ‫מה יהיה לאחר מותי‪:‬‬ ‫כמה זמן תימק גופתי‪,‬‬ ‫ואיך ובידיו של מי יימעך‬ ‫התחת של אהובתי‪.‬‬ ‫חשבתי שאצלנו זה יהיה שונה‪:‬‬ ‫כשהרופאים יאמרו‪" :‬הוא מת" –‬ ‫את לא תרפי‪,‬‬ ‫שעות‪ ,‬ימים שנים‬ ‫עוד תגהרי עלי‪,‬‬ ‫פיך צמוד אל פי‪.‬‬ ‫אך כשאמרו לך הרופאים‪" :‬הוא מת" –‬ ‫פרצת בבכי ואחר־כך דממת‪,‬‬ ‫שפרושו לא קמת‪ ,‬לא התקוממת‪,‬‬ ‫שפרושו השלמת‪ ,‬שפרושו‬ ‫אני לשם‪ ,‬ואת לשם‪.‬‬ ‫ואמרי לי‪ ,‬ניידת טיפול נמרץ‪,‬‬ ‫למה את מייללת‪ ,‬למה את בוכה?‬ ‫מה קרה שם בתוכך?‬ ‫עם מי את נוסעת‪ ,‬ולמה?‬ ‫אדם חלה בך אנושות?‬ ‫החוויר ומת?‬ ‫אוי‪ ,‬זה לא טוב!‬ ‫לכן חלפת בבהלה כזאת‪,‬‬ ‫לכן החוורת מלובן‪,‬‬ ‫עכשיו אני מבין‪.‬‬ ‫סעי‪ ,‬סעי מה ר‪.‬‬ ‫מי ייתן ויפנו לך בזריזות‬ ‫את הדרך‪.‬‬ ‫מי ייתן ותגיעי במועד‬ ‫עם זה המוטל בך לחדר מיון‪,‬‬ ‫ויצילו אותו‪ ,‬ובעוד יומיים‬ ‫יתחבק ויצחק‪.‬‬ ‫לעת עתה‬ ‫ההולך על מדרכה‬ ‫ומביט אחרייך מודאג‬ ‫מברך את כולם‬ ‫בכל טוב‪ ,‬חג שמח‪,‬‬ ‫והרבה בריאות‪.‬‬ ‫מתוך "חיי המתים ‪ -‬שירים"‬ ‫ספרי סימן קריאה‪ ,‬הוצאת הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪ ,‬ספרי תל־אביב‪1999 ,‬‬ ‫מתוך "חיי המתים ‪ -‬שירים"‬ ‫ספרי סימן קריאה‪ ,‬הוצאת הקיבוץ‬ ‫המאוחד‪ ,‬ספרי תל־אביב‪1999 ,‬‬ ‫מתוך "אחרון"‪ ,‬הספריה החדשה –‬ ‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‪/‬ספרי סימן‬ ‫קריאה‪ /‬ספרי תל־אביב‪2003 ,‬‬ ‫תמר קינן‪ ,‬רמי ברוך‪ ,‬ענת וקסמן‬ ‫חנוך לוין‬ ‫פרופ' שמעון לוי‪ ,‬מתוך המבוא לספר "חנוך לוין – האיש עם המיתוס באמצע" בעריכת נורית יערי ושמעון לוי‪,‬‬ ‫הוצאת הקיבוץ המאוחד‪ ,‬בשיתוף קרן זגגי‬ ‫‪18‬‬ ‫אסתי קוסוביצקי‪ ,‬יוסי גרבר‬ ‫מחזאי‪ ,‬במאי‪ ,‬סופר ומשורר‪ .‬נולד בתל־אביב ב–‪ 18‬בדצמבר ‪ 1943‬ונפטר לאחר‬ ‫מחלה קשה ב–‪ 18‬באוגוסט ‪ .1999‬למד ספרות ופילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב‪.‬‬ ‫במשך כשלושה עשורים עלה על הבמה מדי שנה לפחות מחזה אחד פרי עטו‪ .‬מתוך ‪ 56‬המחזות שכתב‬ ‫הוצגו בחייו ‪( 33‬מלבד הסאטירות הפוליטיות) על בימות התיאטרונים בארץ‪ 22 ,‬מהם בבימויו‪ .‬אשכבה‪,‬‬ ‫המחזה האחרון שכתב וביים‪ ,‬הועלה בתיאטרון הקאמרי והתקבל כיצירת מופת המעוררת עניין מיוחד גם‬ ‫מחוץ לגבולות הארץ‪.‬‬ ‫לוין החל את דרכו כסאטיריקון‪ .‬מחזותיו הראשונים היו סאטירות פוליטיות – ביקורת נוקבת על החברה‬ ‫הישראלית לאחר מלחמת ששת הימים ותחזית קודרת לגבי התוצאות הטראגיות שהכיבוש עלול‬ ‫לגרור בעקבותיו‪ .‬בתחילת דרכו עוררה כתיבתו זעם וביקורת חריפה‪ ,‬אך במרוצת הזמן זכו יצירותיו‬ ‫לשבחים מופלגים‪ ,‬לפרסים רבים ולהתייחסות רחבה‪ :‬מחקרים‪ ,‬מסות‪ ,‬מאמרי פרשנות וביקורת‪ ,‬הדנים‬ ‫בתכני יצירתו‪ ,‬באמירה החברתית‪-‬פוליטית שלו‪,‬‬ ‫בלשונו המיוחדת ובשפת הבימוי שלו‪ .‬לוין יצר‬ ‫שפה תיאטרונית משלו וכינס סביבו חבורת יוצרים‬ ‫ושחקנים שהיו שותפים לסגנונו המיוחד‪ .‬הוא "פיתח‬ ‫פואטיקה בעלת כתב‪-‬יד ייחודי בתחומי המחזאות‪,‬‬ ‫הבימוי‪ ,‬טכניקות המשחק והעיצוב הבימתי‪ ,‬ומילא‬ ‫מקום מרכזי בהשתנותו הנמשכת של הדימוי העצמי‬ ‫הקיבוצי שלנו"‪( .‬חיים נגיד – "צחוק וצמרמורת")‬ ‫בשנה האחרונה לחייו דאג לוין להוציא לאור את‬ ‫מרבית יצירותיו – המחזות‪ ,‬התוכניות הסאטיריות‪,‬‬ ‫המערכונים והפזמונים‪ ,‬הסיפורים‪ ,‬השירים וספרי‬ ‫הילדים‪ .‬הספרים ראו אור בהוצאה משותפת של‬ ‫ספרי סימן קריאה‪ ,‬הקיבוץ המאוחד וספרי תל־אביב‪.‬‬ ‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין‪ ,‬ליד‬ ‫התיאטרון הקאמרי‪ ,‬בשיתוף עם איגוד מחזאי‬ ‫ישראל‪ ,‬שוקד על תרגום יצירותיו של לוין לשפות‬ ‫שונות‪ ,‬מקדם את הצגת מחזותיו ברחבי העולם‪,‬‬ ‫ופועל להעמקת המודעות ליצירתו באמצעות כנסים‪,‬‬ ‫ימי עיון והשתלמויות‪.‬‬ ‫"אין עוד מחזאי עברי שיצירותיו זכו להתייחסות‬ ‫ביקורתית כה רבה ומגוונת בעיתונות הישראלית‪...‬‬ ‫לוין זכה ולחילופין גם סבל‪ ,‬כמחזאי בלתי מתראיין‪,‬‬ ‫ביותר מאלפיים כתבות‪ ,‬ביקורות וכל מיני פיסות דעה ומידע על כתביו‪ ,‬על מחזותיו ובעיקר על ההצגות‬ ‫שביים‪ ...‬עזבונו שבכתובים יוצר מעין מורשת‪ ,‬מונח שחנוך עצמו ודאי היה דוחה בשאט מבודח של נפש‬ ‫משועשעת‪ .‬מורשת חנוך אינה רק בבחינת ההווי הייחודי שנוצר בתקופת החזרות על ההצגות שביים‪,‬‬ ‫אלא עולם עשיר בדמויות‪ ,‬באסוציאציות‪ ,‬במצבים "לויניים"‪ ,‬בעלי סגנון ומאפיינים ייחודיים הניתנים‬ ‫לזיהוי‪ .‬חובבי לוין דומים לחובבי מוסיקה‪ ,‬המזהים על נקלה את באך או את מוצארט אחרי שתי תיבות‬ ‫מוסיקליות‪ .‬מזה כמה שנים מתפתחת גם ביקורת דרמה‪ ,‬תיאטרון ותרבות על יצירת לוין והתחלות של‬ ‫דיון מקצועי‪ ,‬חלקו אקדמי‪ ,‬במחזות שלוין כתב ועדיין לא הוצגו"‪▼ .‬‬ ‫שני פלאי התיאטרון ‪ /‬חנוך לוין‬ ‫שני פלאים הם בתיאטרון‪ ,‬האחד קטן‪,‬‬ ‫השני אדיר‪ ,‬גובל בנס‪ .‬הפלא הקטן הוא‬ ‫בהיכנס שחקן עם נר דולק אל הבימה‪ ,‬והנר אינו כבה‪ .‬והלוא ישנם משבי־רוח‪ ,‬ביחוד על בימה גדולה‬ ‫שחללה פתוח‪ ,‬ואף־על־פי־כן מתכופפת השלהבת‪ ,‬רגע נדמית כדועכת‪ ,‬ושבה ומזדקפת במלוא תפרחתה‪.‬‬ ‫פלא חמוד‪.‬‬ ‫והפלא השני? – הנה הוא‪ :‬קהל של אלף צופים‪ ,‬שורות שורות‪ ,‬איש לצד איש‪ ,‬איש מאחורי איש ואנו‬ ‫בתוכם‪ .‬לפנינו אדם מבוגר צמוק וקירח‪ ,‬כתר שיער דליל‪ ,‬פלומונת‪ ,‬עוטר את אחורי ראשו‪ .‬עורפו צר‬ ‫ומחורץ‪ .‬אח‪ ,‬עורף זה וקווצות השיער הדליל כה נוגעים ללב‪ ,‬כה מעוררי חמלה! האיש מרכיב משקפי־‬ ‫קריאה ומעלעל בתוכניה‪ .‬ראש ובתוכו מוח‪ .‬האורות כבים‪ ,‬חושך‪ .‬מסך נפתח‪ ,‬ומשהו מתחיל להתגלגל‬ ‫שם על הבימה‪ .‬נכנס שחקן‪ ,‬עם נר או בלי נר‪ ,‬מדבר‪ ,‬צועק‪ ,‬לעיתים שר‪ .‬בעל העורף המחורץ בוהה ניכחו‬ ‫– החליף משקפי־קריאה במשקפי־צפיה – קולט מה שרואה‪ .‬עיניים ומאחוריהן מוח‪.‬‬ ‫ואנו מה? אף אנו מבטנו מפלס דרכו בין אפרכסת אוזנו של הצמוק לבין אפרכסת אוזנה של הכדורית‬ ‫שלצידו‪ ,‬וננעץ במתחולל על הבמה‪ .‬משתוממים אנו על שאיננו חובטים פתאום בעורף המחורץ בגב ידנו‬ ‫חבטה איומה בעלת נקישה אטומה‪ .‬תאמרו‪ :‬למה? מה עשה לנו? זאת שואלים אנו אף את עצמנו‪ .‬שלא‬ ‫עשה לנו כלום‪ ,‬ושכוח אדיר בתוכנו עלול לדחפנו לחבוט בו לפתע‪ ,‬סתם – זו הבעיה‪ .‬שכך סתם‪ ,‬על לא‬ ‫דבר‪ ,‬שנחוץ לפתע להכות גולגולת צמוקה יחד עם רצון חזק לבכות מרוב חמלה‪ ,‬והשד יודע למה! ועל‪-‬מנת‬ ‫שלא לחבוט בו נדרשת התאפקות גדולה‪.‬‬ ‫אז איך זה שאיננו יושבים משך כל ההצגה‪ ,‬כל שרירנו מכווצים מחמת התאפקות‪ ,‬פנינו סמוקים בשל‬ ‫המחשבה הנאלחת‪ ,‬נוטפי זיעה‪ ,‬מרעידים בפרקי אצבעות מלבינים בניסיון לעצור את עצמנו? איך זה‬ ‫שמילה מכל הנאמר על הבימה מגיעה בכלל לתודעתנו? איך רואים בכלל הצגה?‬ ‫אכן‪ ,‬פלא הוא בתיאטרון‪ ,‬הפלא השני‪ ,‬האדיר‪▼ .‬‬ ‫מתוך הספר "איש עומד מאחורי אשה יושבת"‪ ,‬הוצאת סימן קריאה‪ ,‬הקיבוץ המאוחד‪ ,‬ספרי תל־אביב‪1999 ,‬‬ ‫‪19‬‬ ‫אודי בן משה ‪ ‬הבמאי במשך חמש שנים שימש כבמאי הבית של תיאטרון החאן‪ .‬בוגר הסטודיו‬ ‫למשחק ניסן נתיב‪ ,‬תל־אביב‪ .‬במשך שש עונות שיחק בתיאטרון חיפה‪ .‬זכה במילגה ע"ש שרגא פרידמן לשנת‬ ‫‪ ,1994‬מטעם קרן אמריקה ישראל‪ .‬עבודות בימוי ‪ -‬תיאטרון תמונע‪ :‬נוימן אגדת חיילים מאת מיכאל גורביץ'‬ ‫ועל פי בימויו‪ ,‬שזכתה בפרס התיאטרון; בסטודיו למשחק ניסן נתיב‪ :‬נפוליון חי או מת מאת נסים אלוני‪ ,‬יתוש‬ ‫בראש מאת ז'ורז' פדו‪ .‬בתיאטרון אורנה פורת שמוליק של זהרה מאת חגית רכבי‪ .‬בתיאטרון החאן‪ :‬הקיץ מאת‬ ‫רומן ויינגרטן‪ ,‬במאי מישנה בהמצליחים מאת מיכאל גורביץ' (שזכתה בפרס הקומדיה של השנה)‪ ,‬נישואים‬ ‫מאת גוגול (שזכתה בפרס הקומדיה של השנה)‪ ,‬בידרמן והמציתים מאת מקס פריש‪ ,‬בעלי היקר אשתי המתוקה‬ ‫מאת ז'ורז' פדו‪ ,‬הקסם הגדול מאת אדוארדו דה פיליפו‪ ,‬הנסיכה האמריקאית מאת נסים אלוני (שזכתה בפרס‬ ‫התיאטרון להעלאה המחודשת)‪ ,‬תעלולי סקפן מאת מולייר (שזכתה בפרס הקומדיה של השנה)‪ ,‬הלילה ה‪12-‬‬ ‫מאת שקספיר‪ ,‬החולה המדומה (שזכתה בפרס הקומדיה של השנה)‪ ,‬בקאמרי ביים את הרטיטי את לבי מאת‬ ‫חנוך לוין (שזכתה בפרס הצגת השנה והוא עצמו זכה בפרס במאי השנה)‪ .‬כמו כן ביים את הנפש הטובה‬ ‫מסצ'ואן של ברכט (שגם עליה זכה בפרס במאי השנה) ואת מעגל הגיר הקווקזי של ברכט (שזכתה בפרס‬ ‫ההצגה המתורגמת)‪ .‬לאחרונה ביים בקאמרי את אורזי מזוודות מאת חנוך לוין (וזכה בפרס הבימוי ע"ש יוסף‬ ‫מילוא)‪ ,‬את בית ספר לנשים של מולייר ואת אמא קוראז' וילדיה של ברכט‪ .‬בתיאטרון הבימה ביים לאחרונה‬ ‫את ליזיסטרטה‪ .‬בנוסף‪ ,‬מלמד משחק בסטודיו ניסן נתיב בתל־אביב‪.‬‬ ‫קרן פלס ‪ ‬המלחינה זמרת‪ ,‬יוצרת‪ ,‬מוסיקאית‪ .‬בוגרת ביה"ס למוסיקה "רימון" וביה"ס למשחק של‬ ‫סופי מוסקוביץ‪ .‬זמרת השנה‪ ,‬פריצת השנה‪ ,‬תגלית השנה בכל תחנות הרדיו ובטקסי המוסיקה בטלווויזיה ‪2006‬‬ ‫וזמרת השנה ‪ .2008‬כתבה את שירי השנה‪" :‬לשם" למירי מסיקה‪" ,‬ואת" להראל סקעת ולהיטים רבים לעצמה‬ ‫ולאחרים‪( .‬שרית חדד‪ ,‬בועז מעודה‪ ,‬הראל מויאל‪ ,‬דיקלה‪ ,‬יוסי אזולאי‪ ,‬שיר הנושא לכוכב נולד "מי היה מאמין"‬ ‫ועוד)‪ .‬הוציאה עד כה ‪ 4‬אלבומי אולפן שהגיעו למעמד של אלבומי זהב ופלטינה‪ .‬כל תקליט לווה בסיבוב הופעות‬ ‫בכל רחבי הארץ ואף מחוצה לה‪ .‬זוכת פרס שר התרבות ליוצרת במוסיקה הישראלית ופרס מפעל הפיס לתרבות‬ ‫כזמרת ויוצרת‪ .‬שיחקה בתפקיד הראשי במחזמר הלהקה בתיאטרון הבימה‪ .‬הגישה עם ארז טל את התוכנית‬ ‫"ציפורי לילה" בגלי צה"ל‪ .‬הלחינה את הפסקול לסידרת הטלוויזיה מה שנחוץ לרווק‪ .‬מוסיקה להצגות‪ :‬התיאטרון‬ ‫הקאמרי הרטיטי את ליבי (פרס מלחינת השנה ‪ ,)2008‬הנפש הטובה מסצ'ואן (פרס מלחינת השנה ‪ ,)2009‬מעגל‬ ‫הגיר הקווקזי‪ ,‬אורזי מזוודות; תיאטרון החאן הנסיכה האמריקאית‪ ,‬תעלולי סקפן; תיאטרון הבימה‪ :‬נפגעי חרדה‪,‬‬ ‫ליזיסטרטה‪ .‬הוציאה את ספרה ״עקודים״ ‪ ,2012‬הוצאת "ידיעות אחרונות"‪ .‬כותבת את הטור "אם אלה החיים"‬ ‫במוסף "‪ 7‬ימים" ב"ידיעות אחרונות"‪ .‬השתתפה בתוכניות הטלוויזיה בית ספר למוסיקה‪ ,‬תוכנית אישית באולפן‬ ‫עם קרן פלס‪ .‬בימים אלה יצא אלבומה הרביעי איך שהשמש תזרח שמלווה בסיבוב הופעות בכל רחבי הארץ‪.‬‬ ‫טל בלכרוביץ' ‪ ‬מנהל המוסיקה מלחין‪ ,‬מעבד ופסנתרן‪ .‬בוגר האקדמיה למוסיקה בתל־אביב (תואר‬ ‫ראשון בהצטיינות בקומפוזיציה)‪ ,‬למד ב‪( MANHATTAN SCHOOL OF MUSIC-‬ניו יורק)‪ ,‬בוגר ביה"ס "רימון"‪ .‬זוכה‬ ‫מלגות קרן תרבות אמריקה ישראל כמלחין ומעבד‪ .‬בין עבודותיו ‪ -‬בטלוויזיה‪ :‬הלחנה וניהול מוסיקלי לרחוב‬ ‫סומסום (הופ ‪ )2009‬בית ספר למכשפים (ערוץ לוגי)‪ .‬בתיאטרון‪ :‬ניהול מוסיקלי וניצוח למעגל הגיר הקווקזי‪,‬‬ ‫שירת הקאמרי‪ ,‬דבר מצחיק קרה (הקאמרי) עובד בשביל שניים‪ ,‬אוליבר‪ ,‬אבניו קיו‪ ,‬סיפורי נרניה (קרן אור‬ ‫הפקות‪-‬בית לסין)‪ ,‬הכבש ה‪( 16-‬המדיטק)‪ ,‬או אליאס אליאס‪ .‬תיזמר את המחזמר המקורי בילי שוורץ (פסטיבל‬ ‫מחזות הזמר)‪ .‬הלחין מוסיקה להצגות שחק אותה סם (באר־שבע) פיטר פן‪-‬הקסם חוזר (חיפה)‪ ,‬דו רה מו‬ ‫(המדיטק)‪ ,‬קולות בלילה‪ ,‬דרור קרן – מצד שני (הקאמרי)‪ ,‬ליזיסטרטה‪ ,‬ערב שירי פינטר‪ ,‬יהודי זקן בלונדינית‬ ‫(הבימה)‪ ,‬בדידותי היקרה (פסטיבל תאטרונטו)‪ ,‬איכה?‪ ,‬חיים כפולים (תמונע) תיבת נוח‪ ,‬סיפורי איתמר ורותי‬ ‫גם ואגדה על קערה ומצקת (ת‪ .‬אורנה פורת)‪ .‬נגינה וניצוח בהצגות‪ :‬אמא קוראז'‪ ,‬פופר‪ ,‬הנפש הטובה מסצ'ואן‪,‬‬ ‫ג'וני הלך (הקאמרי)‪ ,‬השוטר אזולאי‪ ,‬יוסף וכתונת הפסים המשגעת‪ ,‬הלהקה‪ ,‬הכבש ה‪ ,16-‬שלמה המלך ושלמי‬ ‫הסנדלר (הבימה)‪ ,‬אהובת הדרקון‪ ,‬המצליחים‪ ,‬מלחמה על הבית‪ ,‬מילה של אהבה (תיאטרון החאן)‪ .‬כתיבת‬ ‫מוסיקה‪ :‬שחק אותה סם‪ ,‬הכל בגן (באר־שבע)‪ ,‬בעל למופת‪ ,‬קולות בלילה (הקאמרי)‪ ,‬פיטר פן (תיאטרון חיפה)‪.‬‬ ‫שיתף פעולה כמעבד באלבומם של אוהד חיטמן ואיה כורם‪ .‬עיבד והפיק מוסיקלית את הדיסק והמופע לילדים‬ ‫ענן על מקל‪ .‬בימים אלה יצא לאור דיסק משיריו והוא מופיע ברחבי הארץ‪.‬‬ ‫‪20‬‬ ‫לילי בן נחשון ‪ ‬מעצבת התפאורה בוגרת לימודי אמנות בבצלאל ולימודי עיצוב תפאורה ב‪,MOTLEY-‬‬ ‫לונדון‪ .‬בין ההצגות שעיצבה לאחרונה ‪ -‬בקאמרי‪ :‬הילכו שניים יחדיו‪ ,‬סכינים ותרנגולות (אנסמבל עיתים)‪,‬‬ ‫הנפש הטובה מסצ'ואן‪ ,‬הרטיטי את ליבי‪ ,‬שמנה‪ ,‬הכתובה‪ ,‬עקר בית‪ .‬הקאמרי בשיתוף תיאטרון חיפה‪ :‬בית ספר‬ ‫לנשים‪ ,‬כולם היו בני‪ ,‬שגעון באופרה‪ ,‬ימי שלישי עם מורי‪ ,‬שמו הולך לפניו‪ .‬תיאטרון חיפה‪ :‬אנשים קשים‪,‬‬ ‫מי דואג לילד ‪ ,‬תש"ח‪ ,‬המקום ממנו באתי‪ ,‬אמא מלכה‪ ,‬סיפור פשוט‪ ,‬המכוער‪ ,‬הצמא והרעב‪ ,‬סוחרי גומי‪.‬‬ ‫תיאטרון הבימה‪ :‬עת דודים‪ ,‬ליזיסטרטה‪ ,‬ביקור הגברת‪ ,‬מונוגמיה‪ ,‬מוריס שימל (בשיתוף ת‪ .‬חיפה)‪ ,‬השחף‪,‬‬ ‫אלינג‪ ,‬תמונות מחיי נישואין‪ ,‬הכבש ה‪ ,16-‬משפחה‪ ,‬חתול רחוב‪ ,‬אמבטיה מיטה פארק‪ ,‬הסרפד של השכן‪.‬‬ ‫בתיאטרון החאן‪ :‬בידרמן והמבעירים‪ .‬תיאטרון אורנה פורת‪ :‬הברווזון המכוער (פרס עיצוב התפאורה ‪,)2012‬‬ ‫פצפונת ואנטון‪ ,‬יש ילדים זיג זג‪ ,‬צבעים בחול (פרס עיצוב התפאורה ‪ ,)2007‬ליצן החצר‪ .‬מדיטק‪ :‬אריה הספרייה‪,‬‬ ‫לב של מלך‪ ,‬הקץ של העץ (פרס עיצוב התפאורה ‪ ,)2009‬אבטיח‪ .‬התיאטרון הערבי עברי‪ :‬התקווה‪-‬אינסטליישן‪.‬‬ ‫הקאמרטה הישראלית‪ :‬חיים גורי‪:‬עיצוב במה ווידאו‪.‬‬ ‫עפרה קונפינו ‪ ‬מעצבת התלבושות בוגרת החוג‬ ‫לתיאטרון במגמת עיצוב‪ ,‬אוניברסיטת תל־אביב‪ .‬תואר שני בלימודי‬ ‫עיצוב תלבושות ותפאורה מאוניברסיטת ‪ .N.Y.U‬עיצבה תלבושות‬ ‫לתיאטראות שונים בארץ‪ .‬בין עבודותיה‪ :‬השחף‪ ,‬דון פרלימפלין‬ ‫ואהבתו לבליסה בגן ביתו‪ ,‬אשלייה‪ ,‬הנסיכה האמריקאית (תיאטרון‬ ‫החאן); צור וירושלים‪ ,‬סינית אני מדברת אליך‪ ,‬תפוחים מן המדבר‪,‬‬ ‫נהג ציירת (תיאטרון בית ליסין); עיר הנפט (התיאטרון‬ ‫הקאמרי ותיאטרון חיפה)‪ ,‬ביבר הזכוכית‪ ,‬האב‪,‬‬ ‫הכתובה‪ ,‬הרטיטי את לבי‪ ,‬משרתם של שני‬ ‫אדונים‪ ,‬מעגל הגיר הקווקזי‪ ,‬אורזי מזוודות‪,‬‬ ‫בית ספר לנשים (התיאטרון הקאמרי)‪,‬‬ ‫אנטיגונה‪ ,‬החגיגה‪ ,‬אלוף הבונים (התיאטרון‬ ‫הקאמרי ותיאטרון הבימה)‪ ,‬שמו הולך לפניו‬ ‫(התיאטרון הקאמרי ותיאטרון חיפה); נמר חברבורות‪,‬‬ ‫השוטר אזולאי‪ ,‬אותו הים‪ ,‬קוויאר ועדשים‪ ,‬ליזיסטרטה (תיאטרון‬ ‫הבימה)‪ ,‬מכולת (התיאטרון הקאמרי ובית ליסין)‪ ,‬מי דואג לילד‪,‬‬ ‫אנשים קשים‪ ,‬רוח ים (תיאטרון חיפה)‪ ,‬החייל האמיץ שוייק‬ ‫(תיאטרון הבימה ותיאטרון חיפה)‪.‬‬ ‫רוני כהן ‪ ‬מעצב התאורה מנהל מחלקת התאורה‬ ‫בתיאטרון החאן‪ ,‬מעצב תאורה לתיאטרונים השונים בארץ‪ .‬בין‬ ‫עבודותיו ‪ -‬בתיאטרון החאן‪ :‬הבתולה מלודמיר‪ ,‬השיבה למדבר‪ ,‬מילה‬ ‫של אהבה‪ ,‬דון פרלימפלין ואהבתו למליסה בגן ביתו‪ ,‬האשלייה‪,‬‬ ‫הקמצן‪ ,‬אושר הקיץ‪ ,‬אותלו‪ ,‬הנסיכה האמריקאית‪ ,‬תעלולי סקפן‪,‬‬ ‫סדר עולמי חדש‪ ,‬גן הדובדבנים‪ ,‬הלילה השנים־עשר‪ ,‬חוקר פרטי‪,‬‬ ‫האדרת‪ .‬בתיאטרון הבימה‪ :‬בגדי המלך‪ ,‬מלחמה‪ ,‬מועדון האלמנות‬ ‫העליזות‪ ,‬מבקר המדינה‪ ,‬אדם לא מת סתם‪ .‬בתיאטרון בית ליסין‪:‬‬ ‫אהבת חיי‪ ,‬גוד ביי אפריקה‪ ,‬סרט צרפתי‪ ,‬מראה מעל הגשר‪ ,‬ולנטינו‪,‬‬ ‫רוחלה מתחתנת‪ .‬בתיאטרון באר־שבע‪ :‬נשים לא מציירות‪ ,‬קומדיה‬ ‫של טעויות‪ ,‬אפריל הקסום‪ ,‬השחף‪ ,‬הביתה הביתה‪ .‬בתיאטרון חיפה‪:‬‬ ‫ארגנטינה‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬מעגל הגיר הקווקזי‪ ,‬משפט פולארד‪.‬‬ ‫זכה בפרס התיאטרון הישראלי כמעצב תאורה על ההצגות אשלייה‬ ‫ב‪ ,2003/4-‬על הקיץ ב‪ ,2006/7-‬ועל הנסיכה האמריקאית ב‪.2009-‬‬ ‫‪21‬‬ ‫שלומי אברהם ‪ ‬במבה בוגר הסטודיו‬ ‫למשחק ניסן נתיב‪ ,‬תל־אביב‪ .2008 ,‬זכה במלגת‬ ‫קרן שרת לשנים ‪ .2007 ,2006‬זכה במלגת הצטיינות‬ ‫לשנת ‪ 2008‬מטעם קרן אסתר וד"ר ליאון אלי‪ .‬שיחק‬ ‫בסרט מאיה בבימויה של מיכל בת אדם‪ ,‬בסרט‬ ‫הבודדים בבימויו של רנן שור ובסרט ביקור התזמורת‬ ‫בבימויו של ערן קולירין‪ .‬בקאמרי שיחק במעגל הגיר‬ ‫הקווקזי ובאורזי מזוודות ומשחק בקזבלן‪.‬‬ ‫השחקנים‬ ‫לפי סדר הא"ב‬ ‫רמי ברוך ‪ ‬פוזנא למד משחק באוניברסיטת תל־אביב‪ .‬הופיע בהצגות – תיאטרון נוה־צדק‪ :‬הפטריוט‪.‬‬ ‫פסטיבל עכו ‪ :1980‬פונדק הרוחות (פרס ראשון)‪ .‬פסטיבל עכו ‪ 1984‬ובבית ליסין‪ :‬ריקודו של ג'ינגיס כהן‬ ‫(פרס ראשון)‪ .‬בית ליסין‪ :‬פן‪ .‬הקאמרי‪ :‬חוות החיות‪ ,‬מיכאל קולהאס‪ ,‬המסע של אמא טאבורי‪ ,‬נוצות‪ ,‬עוץ לי‬ ‫בעוץ לי גוץ לי‪ ,‬הריון‪ ,‬פיקניק בחוסמסה‪ ,‬רחם פונדקי‪ ,‬צ'יבוטיקין בשלוש אחיות‪ ,‬מדבידנקו בהשחף‪ ,‬ראש‬ ‫משוגע‪ ,‬הרוצח בריצ'רד השלישי‪ ,‬המבקר במבקר המדינה‪ ,‬הסוחר מוונציה‪ ,‬הנמר – הצגת יחיד‪ ,‬עליה זכה‬ ‫בפרס ראשון בתיאטרונטו ‪ ,1994‬שברי זכוכית‪ ,‬בויטרה‪ ,‬השוטה בהלילה ה–‪ ,12‬שידוכים‪ ,‬הזונה מאוהיו‪ ,‬קרום‬ ‫בקרום‪ ,‬אבן בוחן בכטוב בעיניכם‪ ,‬קרוגסטאד בנורה‪ ,‬רווקים ורווקות‪ ,‬המשרת בעוץ לי גוץ לי (‪ ,)2002‬כובע‬ ‫הקש האיטלקי‪ ,‬קוויאר ועדשים‪ ,‬איתמר יעקובי ביעקובי ולידנטל‪ ,‬מקום אחר ועיר זרה‪ ,‬השוטה בהמלך ליר‪ ,‬ראש‬ ‫להקת השחקנים ברוזנקרנץ וגילדנשטרן‪ ,‬למקה בהרטיטי את לבי‪ ,‬ביאליק בהיה או לא היה‪ ,‬וייסקופ בגטו‪ ,‬פפכץ‬ ‫בשיץ‪ ,‬הצגת היחיד משפט פולארד‪ ,‬המלחמה בבית (בשיתוף תיאטרון "מראה")‪ ,‬בן גוריון בהילכו שניים יחדיו‪,‬‬ ‫ארנולף בבית ספר לנשים‪ ,‬הארי בהם יורים גם בסוסים‪ ,‬הטבח באמא קוראז' וילדיה‪ ,‬הזקן באשכבה‪ .‬תיאטרון‬ ‫לילדים ולנוער‪ :‬נחמן‪ .‬תיאטרון תמונע‪ :‬שעונים‪ .‬טלוויזיה‪ :‬כתר בראש‪ ,‬בגין בדב גרונר‪ ,‬קו ‪ ,300‬מגירות הלב‪,‬‬ ‫טיפול נמרץ‪ ,‬הסידרה מבקר המדינה והדרמה על אש קטנה‪ .‬פרסים‪ :‬זכה ארבע פעמים בפרס ע"ש אברהם בן‬ ‫יוסף‪ ,‬פרס עיריית תל־אביב ע"ש חנה וגוטליב רוזנבלום‪ ,‬פרס התיאטרון הישראלי לשחקן בתפקיד המישנה לשנת‬ ‫‪ 1998‬על תפקידו בהזונה מאוהיו‪ ,‬ופרס שחקן השנה לשנת ‪ 2008‬על תפקידו בהרטיטי את לבי‪.‬‬ ‫יוסי גרבר ‪ ‬אביו של פוזנא יליד תל־אביב (‪ .)1933‬הופיע על במת "האהל" ותיאטרון הילדים‬ ‫"במתינו" כבר בגיל ‪ .12‬באותו זמן השתתף בתסכיתי רדיו של קול ירושלים המנדטורי ועם קום המדינה בקול‬ ‫ישראל‪ .‬בוגר ביה"ס תיכון חדש והמחזור הראשון של הסטודיו שהקים אז ניסן נתיב‪ .‬הצטרף לקאמרי עם סיום‬ ‫שירותו הצבאי‪ .‬כעבור שנה נסע ללונדון וסיים בהצטיינות את ‪ RADA‬האקדמיה המלכותית לדרמה‪ .‬שיחק שנתיים‬ ‫בתיאטרון האנגלי בדרא"פ‪ ,‬בתפקידים מרכזיים‪ .‬הוזמן ע"י יוסף מילוא לתיאטרון חיפה וב‪ 1968-‬הוזמן לתיאטרון‬ ‫הקאמרי‪ .‬מאז הוא בקאמרי (עם הפסקה בה שיחק בתיאטרון גיורא גודיק בהמלך ואני)‪ ,‬שעל במותיו גילם‬ ‫עשרות תפקידים‪ .‬הקים יחד עם אריק סמית את תיאטרון הבובות של אריק סמית‪ .‬ערך והגיש תוכניות בגלי‬ ‫צה"ל ולאחר מכן בקול ישראל‪ .‬השתתף בסרטים בין לאומיים וישראלים‪ ,‬בסדרות ובמחזות טלוויזיה‪ .‬בין הצגותיו‬ ‫בשנים האחרונות‪ :‬מר גרין‪ ,‬היה או לא היה‪ ,‬ימי שלישי עם מורי‪ ,‬מכולת‪ ,‬ריצ'רד השני‪ ,‬ריצ'רד השלישי‪ ,‬איש‬ ‫קטן מה עכשיו?‪ .‬במרוצת השנים זכה בפרסים רבים‪ ,‬בין אלה בהם זכה לאחרונה‪ :‬שחקן השנה מטעם האקדמיה‬ ‫לתיאטרון לשנת ‪ 2002‬על תפקידו במר גרין‪ ,‬איש השנה בתיאטרון מטעם "ידיעות אחרונות" והערוץ השני של‬ ‫הטלוויזיה לשנת ‪ ,2002‬פרס השחקן המצטיין ע"ש אברהם בן יוסף על תפקידו בימי שלישי עם מורי‪ .‬לאחרונה‬ ‫זכה בפרס על מפעל חיים מטעם האקדמיה של פרס התיאטרון‪.‬‬ ‫ענת וקסמן ‪ ‬פוזנבוכא בוגרת ביה"ס הגבוה לאמנויות הבמה "בית צבי"‪ .1984 ,‬בין תפקידיה ‪ -‬תיאטרון‬ ‫באר־שבע‪ :‬מולי בכותרת ראשית‪ ,‬הרמיה בחלום ליל קיץ‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬עליזה ברכוש נטוש‪ ,‬קתרין באמא‬ ‫קוראז'‪ ,‬אדלה בבית ברנרדה אלבה‪ ,‬מדאם דה טורוואל ביחסים מסוכנים‪ ,‬ליזה בראש משוגע‪ ,‬לייזה דוליטל‬ ‫בפיגמליון‪ ,‬מליסה במכתבי אהבה‪ ,‬סופי בחברות הכי טובות‪ ,‬נורה בנורה‪ ,‬רוזלינד בכטוב בעיניכם‪ ,‬איבט באמא‬ ‫קוראז'‪ ,‬ברברה בבשם האהבה‪ ,‬ולריה בקוויאר ועדשים‪" ,‬טנגו קולוסאלי" בשירת הקאמרי‪ ,‬האשה‪ ,‬עקרת הבית‪,‬‬ ‫‪22‬‬ ‫האם במלון פלזה‪ ,‬שפרה בהכתובה‪ ,‬מרתה במי מפחד מוירג'יניה וולף?‪ ,‬שרה בהבדלה‪ ,‬טליה בסוף טוב‪ ,‬רות‬ ‫שטיין ברומן משפחתי‪ .‬בית ליסין‪ :‬סילביה בסילביה‪ .‬קולנוע‪ :‬לא שם זין‪ ,‬השגעון הגדול‪ ,‬חבצלת (פרס מוגרבי‬ ‫על משחקה בסרט זה)‪ ,‬סיפורי תל־אביב (שחקנית השנה באוסקר הישראלי‪ ,)1992 ,‬גולם במעגל‪ ,‬לילסדה‪,‬‬ ‫האסונות של נינה (שחקנית מישנה באוסקר הישראלי ‪ ,)2003‬נודל‪ ,‬בננות‪ .‬טלוויזיה‪ :‬על הקו‪ ,‬משתתפת בסידרה‬ ‫החיים זה לא הכל בתפקיד דפנה‪ ,‬בסידרה גומרות הולכות‪ ,‬במיני סידרה חברות הכי טובות‪ ,‬ובמיני סידרה חקירה‬ ‫פנימית‪ ,‬הנרגנות‪ .‬בשנת ‪ 2000‬זכתה בפרס השחקנית המצטיינת ע"ש אבנר חזקיהו‪ .‬בשנת ‪ 2007‬זכתה בפרס‬ ‫אופיר כשחקנית המישנה בסרט נודל‪ .‬כמו כן זכתה בפרס קלצ'קין‪.‬‬ ‫יצחק חזקיה ‪ ‬מווצקי‪ /‬מגיד עתידות זקן בתיאטרון הקאמרי מ‪ .1968-‬לאחרונה שיחק בקאמרי את‬ ‫פולוניוס בהמלט‪ ,‬קרלוס הומנידס ביתוש בראש‪ ,‬סאליירי באמדאוס‪ ,‬אדוורד הילגארד במבדולח לעשן‪ ,‬אהרלה‬ ‫במכולת‪ ,‬דייויס במנהל הבית‪ .‬בתיאטרון באר־שבע‪ :‬ארגאן בהחולה המדומה‪ .‬בתיאטרון בית ליסין‪ :‬בטהובן ב‪33-‬‬ ‫וריאציות‪ ,‬גונקל במלאכת החיים‪ ,‬מנשה צירקין בהפרדס‪.‬‬ ‫אבי טרמין ‪ ‬גולגלביץ' שרת בלהקה צבאית‪ .‬בוגר החוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב‪ .‬בין‬ ‫ההצגות בהן השתתף – תיאטרון החאן‪ :‬חנן בהדיבוק‪ .‬תיאטרון הבימה‪ :‬המורה לטבע באהבתו הראשונה של‬ ‫המורה לטבע‪ ,‬המלך בום‪-‬דרום בהמלך מתיא הראשון‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬מוטל בתפילה‪ ,‬קובי בראש משוגע‪,‬‬ ‫שרשור במבקר המדינה‪ ,‬ליקוס בדבר מצחיק קרה‪ ,‬קופ בתיקון חצות‪ ,‬ורשביאק בחפץ‪ ,‬הרמטכ"ל שפיגל ‪/‬‬ ‫חוקר באטום‪ ,‬ד"ר שיבוייגן בקרום‪ ,‬החובש‪/‬כרוב באשכבה‪ ,‬שר האוצר‪/‬המשרת בעוץ לי גוץ לי‪ ,‬הברון אלפונסו‬ ‫בקוויאר ועדשים‪ ,‬מלאך בהשמיים הם הגבול‪ ,‬הרופא בהאב‪ ,‬סטנלי במותו של סוכן‪ ,‬מרדכי הפונדקאי בכנר על‬ ‫הגג‪ ,‬זליג החייט‪ ,‬פייטל בינטל‪ ,‬קובי בזהב טורקי‪ ,‬בלתזר בקומדיה של טעויות‪ ,‬צבי גלרנטר באורזי מזוודות‪ ,‬חבר‬ ‫הכנסת שחאדה ‪ /‬פקיד המינהל בקיזוז‪ .‬השתתף בשלושה פסטיבלים בעכו‪ :‬בילי בול הגדול‪ ,‬יצחק הבכיין‪ ,‬הימים‬ ‫הנוראים לבועז‪ .‬הופיע בתוכנית המערכונים עם אלי יצפאן‪ .‬טלוויזיה‪ :‬ציון (ג'חנון) בסידרה איצ'ה‪ ,‬שרשור בסידרה‬ ‫מבקר המדינה‪ .‬חמו בסידרה זומזום בערוץ הילדים של ‪.YES‬‬ ‫יובל סגל ‪ ‬פוזנסמרקית‪ /‬קיטע‪/‬זקן גוסס ‪/‬טבח‪ /‬מלצר ‪/‬משרת ‪/‬סופטוב רחמנינוף יליד‬ ‫תל־אביב‪ ,‬בוגר ביה"ס למשחק ‪ ,NEW ACTORS WORKSHOP‬ניו־יורק‪ ,‬בהדרכתו של הבמאי מייק ניקולס‪ .‬החל את‬ ‫דרכו במשחק כילד בתיאטרון הספרייה באיולף הקטן‪ ,‬ריצ'ארד השלישי‪ ,‬עושה הנפלאות‪ ,‬בית המלאכה‪ .‬בית‬ ‫ליסין‪ :‬הבית של מרווין‪ ,‬שיחות עם אבי בשיתוף תיאטרון חיפה ומכתב לנועה‪ .‬תיאטרון הילדים והנוער‪ :‬אגדה‬ ‫על קערה ומצקת‪ ,‬סיפורי איתמר ורותי גם‪ .‬בניו יורק שיחק בקבוצת התיאטרון ‪THIRD PREMIS THEATER COMPANY‬‬ ‫בהפקה רוזנקרנץ וגילדנשטרן מתים‪ ,‬ביים ושיחק בקבוצת התיאטרון ‪ CHALK CIRCLE THEATER COMPANY‬בהצגות‬ ‫‪ VIRTUAL REALITY‬ו‪ .NEVERMORE - AN EVENING WITH POE-‬שיחק בסרט הקולנוע אור ובטלוויזיה בתכניות קאמבק‪,‬‬ ‫תעלומות מהאגדות‪ ,‬העיר שלנו‪ ,‬הטבח המתוסבך וכשחקן ותסריטאי בסיטקום הפיג'מות‪ .‬מדבב בתוכניות‬ ‫וסרטים מצוירים‪ ,‬ובין השאר תרם את קולו לדמותה של מיס פיגי בסרט החבובות‪ .‬בקאמרי השתתף בסטמפניו‬ ‫ובפאנק רוק ומשתתף באשכבה ובמקבת‪.‬‬ ‫אסתי קוסוביצקי ‪ ‬אמו של פוזנא למדה בחוג לתיאטרון של אוניברסיטת תל־אביב‪ .‬בין תפקידיה ‪-‬‬ ‫תיאטרון "בימות"‪ :‬ערב שירי נעמי שמר‪ .‬צוותא‪ :‬אישה כמו ג'ירפה‪ ,‬אפרים חוזר לצבא‪ ,‬חופשה בפראג‪ .‬תיאטרון‬ ‫באר‪-‬שבע‪ :‬ליז בפנדו וליז‪ ,‬אסתר'ל בעלי כינור‪ ,‬פולי באופרה בגרוש‪ ,‬לולו במסיבת יום הולדת‪ ,‬הלן בהבט אחורה‬ ‫בזעם‪ ,‬מריאן בטרטיף‪ ,‬אמיליה בבית ברנרדה אלבה‪ ,‬ולאחרונה ברוקלין בוי‪ ,‬ילדים חורגים לאלוהים‪ ,‬פולינה‬ ‫בשחף‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬פולצ'ינלה בנפוליון חי או מת‪ ,‬קונסטנצה באמדאוס‪ ,‬בסי במהגוני‪ ,‬אינה בחתונה‪,‬‬ ‫והשמיים צחקו בהוצאה להורג‪ ,‬בלה באורזי מזוודות‪ ,‬הזמרת בטוב‪ ,‬פרלה בסיפור גן‪-‬עדן‪ ,‬ז'אן במיטות משונות‪,‬‬ ‫ינטל‪ ,‬פולארד‪ ,‬בויטרה‪ ,‬מסע הניסים והנפלאות ולאחרונה צשה בשיץ‪ ,‬ציקי בבעל למופת‪ ,‬צילה הופשטטר באורזי‬ ‫מזוודות‪ ,‬נשות טרויה בשיתוף עם המטרופוליטן של טוקיו‪ ,‬ג'ורג'ט בבי"ס לנשים‪ ,‬מרים ברומן משפחתי‪,‬‬ ‫‪‬‬ ‫איכרה באמא קוראז'‪ ,‬הזקנה באשכבה‪ .‬הבימה‪ :‬טייבלה בטייבלה והשד שלה‪ ,‬האם ביונה יונה‪ .‬תיאטרון‬ ‫‪23‬‬ ‫חיפה‪ :‬שש דמיות מחפשות מחבר‪ ,‬חפצים‪ ,‬בינינו לבין עצמנו‪ .‬בית ליסין‪ :‬יצרים‪ ,‬הזוג המוזר‪ .‬פסטיבל עכו‪ :‬ממשלת‬ ‫נשים‪ ,‬עביר‪ ,‬יונה יונה‪ .‬תיאטרון תמונע‪ :‬הסתברות‪ ,‬מועדון הקופים הירוקים‪ ,‬העורבים של מר ולסר‪ .‬טלוויזיה‪:‬‬ ‫עברית בסימן טוב‪ ,‬מצב משפחתי‪ ,‬שניים אוחזין‪ ,‬קשר משפחתי‪ ,‬רחוב סומסום‪ ,‬בתוכניות שעה טובה‪ ,‬שרתי לך‬ ‫ארצי‪ ,‬בדרמות‪ :‬מתבן במנהטן עפ"י בשביס זינגר‪ ,‬סיפור מקומי‪ ,‬תסתכל לי בעיניים‪ ,‬תושב"ע בקרית שמונה‪,‬‬ ‫בסדרות סיטון‪ ,‬קו ‪ ,300‬המכון‪ ,‬דום לב‪ ,‬כנפיים‪ ,‬שלומית בלחיי האהבה‪ ,‬שבתות וחגים‪ ,‬עבודה ערבית‪ ,‬העלמות‪,‬‬ ‫משפחת עזאני‪ ,‬רמזור‪ .‬הופיעה בתוכנית יחיד בנויה לאהבה‪ -‬שירים מתוך התיאטרון‪ .‬זכתה בפרס עירית תל־אביב‬ ‫על שם אברהם בן יוסף לשחקנית המצטיינת לשנת ‪ .1982‬ציון לשבח בפסטיבל עכו ‪ '96‬על תפקידה ביונה יונה‪.‬‬ ‫דבורה קידר ‪ ‬אמו של פוזנא בוגרת הסטודיה למשחק שליד תיאטרון הבימה‪ ‬בהדרכת צבי פרידלנד‪.‬‬ ‫התיאטרונים בהם שיחקה‪ :‬המטאטא‪ ,‬הקאמרי‪ ,‬הבימה‪ ,‬העונות‪ ,‬בית ליסין‪ ,‬חיפה‪ ,‬אורנה פורת‪ ,‬בימות‪,‬‬ ‫החאן‪ ,‬באר־שבע‪ .‬בין תפקידיה‪ :‬הילד המושחת (הצגה ראשונה שלה על הבמה‪ ,‬כמחליפה של השחקנית רוזה‬ ‫ליכטנשטיין בתיאטרון המטאטא‪ ,)1945 ,‬יום לאחר המלחמה‪ ,‬יום מנוחה‪ ,‬כובע הקש האיטלקי‪ ,‬השדכנית‬ ‫העליזה‪ ,‬ז'ולייט ורומנוב‪ ,‬דון פרלימפלין‪ ,‬אשת הסנדלר‪ ,‬אגדות לוד‪ ,‬מלאך האבן‪ ,‬רוזנים ואביונים‪ ,‬חתונת‬ ‫הדמים‪ ,‬ליזיסטרטה‪ ,‬המלך אובו‪ ,‬הגברת עם הקמליות‪ ,‬מה קרה למר שפיץ?‪ ,‬איפה הכסף‪ ,‬ביוגרפיה‪ ,‬לאחר‬ ‫הנפילה‪ ,‬מטמורפוזה‪ ,‬המשוגעת משאיו‪ ,‬עצבים‪ ,‬יאקיש ופופצ'ה‪ ,‬הביצה‪ ,‬פילומנה‪ ,‬בורגנים‪ ,‬חגיגת חורף‪,‬‬ ‫רביזור‪ ,‬נומה עמק‪ ,‬היורשת‪ ,‬חמץ‪ ,‬הבית של מרווין‪ .‬בתיאטרון הבימה‪ :‬מעגל הגיר הקווקזי (טבחית)‪ ,‬חגיגת‬ ‫חורף‪ ,‬לב טוב (רוזה)‪ ,‬תמרה (דודה נחמה)‪ ,‬משפחה (האמא)‪ ,‬חודש בכפר (אנה סמיונובה איסלייבה)‪ ,‬מועדון‬ ‫האלמנות העליזות (דוריס)‪ ,‬לילה במאי (רחל שריד)‪ ,‬החותנת (חיותה)‪ ,‬מוריס שימל (טלגרפציה‪/‬הזונה‬ ‫ברבובה)‪ ,‬מלכת היופי של לינאן (מג פולן)‪ ,‬רעל ותחרה (מרתה ברוסטר)‪ ,‬המאהב (ודוצ'ה)‪ .‬קולנוע‪ :‬אסקימו‬ ‫לימון‪ ,‬מבצע אנטבה‪ ,‬נקמתו של איציק פינקלשטיין‪ .‬טלוויזיה‪ :‬קשר משפחתי‪ ,‬נסים ונפלאות‪ ,‬זגורי אימפריה‪,‬‬ ‫ציפורי חול‪ .‬פרסים ‪ :‬הפרס ע"ש השחקנית תמר רובינס (‪ ;)1993‬הפרס ע"ש גוטליב וחנה רוזנבלום (‪;)2002‬‬ ‫פרס מטעם תיאטרון הבימה (‪.)2006‬‬ ‫תמר קינן ‪ ‬ציצי‪/‬נערה בוכיה‪ /‬עיוורת בוגרת הסטודיו למשחק ניסן נתיב‪ ,‬תל־אביב וב"קור ורוניק‬ ‫נורדה" בפאריס‪ .‬בין תפקידיה – תיאטרון גשר‪ :‬נטשה בהשטן ממוסקבה‪ ,‬מרסי במר ברינק‪ ,‬לוצ'טה בים‪ ,‬לואיזה‬ ‫במזימה ואהבה‪ ,‬נטשה בשלוש אחיות‪ ,‬אוכלים‪ .‬תיאטרון תמונע‪ :‬קרול בסאלינג'ר‪ .‬היתה שחקנית בקבוצת‬ ‫התיאטרון ‪ THEATRE ET ANGLAIS‬בפאריס‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬קברט לוין‪ ,‬ליזיסטרטה בליזיסטרטה ‪ ,2000‬ג'ניפר‬ ‫בטובים השניים‪ ,‬מרגרט בעד ראייה‪ ,‬עיר הנפט‪ ,‬ברוק אשטון באחורי הקלעים‪ ,‬פלונטר‪ ,‬יעל בעקר בית‪ ,‬ג'ני‬ ‫בשמנה‪ ,‬גרטשן בבואינג בואינג‪ ,‬ללללה בהרטיטי את לבי‪ ,‬בטי בכסף עובר ושווא‪ ,‬יפית בבעל למופת‪ ,‬נעמי בעד‬ ‫לא ידע‪ ,‬נינה שוסטר באורזי מזוודות‪ ,‬דיאנה בשגעון באופרה‪ .‬קולנוע‪ :‬משהו מתוק‪ ,‬הדברים שמאחורי השמש‪.‬‬ ‫טלוויזיה‪ :‬טלנובלה בע"מ‪ ,‬החברים של נאור‪ ,‬נשואים פלוס‪.‬‬ ‫זיו קלייר ‪ ‬פוזנסמרק‪ /‬מצורע‪ /‬מגיד עתידות צעיר ‪/‬טבח ‪/‬מלצר ‪ /‬קברן בוגר הסטודיו‬ ‫למשחק ניסן נתיב‪ .‬בתיאטרון הקאמרי‪ :‬אנטיגונה‪ ,‬הרטיטי את לבי‪ ,‬משרתם של שני אדונים‪ ,‬מעגל הגיר הקווקזי‪,‬‬ ‫כסף עובר ושווא‪ ,‬זהר‪ ,‬הגיל הנכון לאהבה‪ ,‬קומדיה של טעויות‪ ,‬קזבלן‪ .‬טלוויזיה‪ :‬החברים של נאור‪ ,‬החיים זה‬ ‫לא הכל‪ ,‬הפיג'מות‪ ,‬רמזור‪.‬‬ ‫איתי שור ‪ ‬גולגלה‪/‬פוזנסמרק‪ /‬גיבן‪ /‬טבח‪ /‬מלצר ‪ /‬משרת ‪ /‬מצחצח נעליים בוגר הסטודיו‬ ‫למשחק ניסן נתיב‪ ,‬תל־אביב‪ .‬זוכה מילגת קרן שרת ‪ .2005‬ציון לשבח בפסטיבל חיפה ‪ .2012‬יואבי בהמכשפה‬ ‫בבית ממול (גם במדיטק)‪ .‬תיאטרון אורנה פורת‪ :‬נחום גוטמן בצבעים בחול‪ ,‬נונו ביש ילדים זיג זג‪ ,‬אנטון‬ ‫בפיצפונת ואנטון‪ .‬מילשטיין הפקות‪ :‬במבוני באין כמוני‪ .‬התיאטרון הקאמרי‪ :‬רועי באישה‪ ,‬בעל‪ ,‬בית‪ ,‬גבינה‬ ‫שוייצרית באמא קוראז' וילדיה‪ .‬תיאטרון הנפש‪ :‬לקפוץ מעל העננים‪ .‬קולנוע‪ :‬איציק‪ ,‬בופור‪ ,‬חשמונאים ‪.1‬‬ ‫טלוויזיה‪ :‬אולי הפעם‪ ,‬שירות חדרים‪ ,‬גידי דר בדאוס‪ ,‬דני הוליווד ‪ ,2‬מקימי‪ ,‬חסמב"ה דור ‪ .3‬פירסומות‪ :‬ויזה‬ ‫כ‪.‬א‪.‬ל‪ ,‬בורגר ראנץ'‪.‬‬ ‫זיו קלייר‬ ‫איתי שור‬ ‫תמר קינן‬ ‫ענת וקסמן‬ ‫רמי ברוך‬ ‫יוסי גרבר‬ ‫אסתי קוסוביצקי‬ ‫יובל סגל‬ ‫שלומי אברהם‬ ‫אבי טרמין‬ ‫העונה ה‪70-‬‬ ‫ע ו נ ת‬ ‫ת ש ע " ד‬ ‫מועצת הנאמנות‬ ‫רון חולדאי ‪ -‬יו"ר גיל פייר‬ ‫אוסקר אבו ראזק ישראל פלג‬ ‫עמיקם בן צבי יואב צוקרמן‬ ‫תמר רודיך‬ ‫דוד ברודט‬ ‫אמיר רוזנברג‬ ‫יוסי גרבר‬ ‫זאב רותם‬ ‫ערן גריפל‬ ‫עפר שחל‬ ‫משה הנדלס‬ ‫לינדה שטרייט‬ ‫אמינה הריס‬ ‫יגאל וינשטיין אברהם תירוש‬ ‫שלמה וישינסקי ועדת הביקורת‬ ‫בנציון דל ‪ -‬יו"ר‬ ‫אתי כספי‬ ‫עמיקם בן צבי‬ ‫ליאורה מינקה רון ארנרייך‬ ‫רויטל בן‪-‬אשר פרץ גיל פייר‬ ‫חנה מרון‬ ‫מנחם סלע‬ ‫ועדת מנגנון וכח אדם‬ ‫אמיר רוזנברג‪-‬יו"ר ליאורה מינקה‬ ‫רון סמוראי‬ ‫זאב רותם‬ ‫ליאורה עופר ערן גריפל‬ ‫יגאל וינשטיין ‪ -‬יו"ר כבוד של הועד המנהל‬ ‫(כיהן בתפקיד יו"ר הועד המנהל בשנים ‪)2014-1984‬‬ ‫להקת שחקני התיאטרון (לפי סדר הא"ב)‬ ‫שלמה וישינסקי יובל סגל‬ ‫אקי אבני‬ ‫אסף סלומון‬ ‫שלומי אברהם טל וייס‬ ‫אלינור אהרון‪-‬בן אבי שרית וינו אלעד הילה עופר‬ ‫שרה פון שוורצה‬ ‫ענת וקסמן‬ ‫יפתח אופיר‬ ‫מיי פיינגולד‬ ‫ליאור זוהר‬ ‫גיא אלון‬ ‫אסף פריינטא‬ ‫שרונה אלימלך נסים זוהר‬ ‫גיל פרנק‬ ‫אביב זמר‬ ‫גילת אנקורי‬ ‫יוסי קאנץ‬ ‫עומר זימרי‬ ‫נדב אסולין‬ ‫אסתי קוסוביצקי‬ ‫יגאל זקס‬ ‫רותי אסרסאי‬ ‫תמר קינן‬ ‫אורטל חאייק‬ ‫עדי ארד‬ ‫יפתח קליין‬ ‫יצחק חזקיה‬ ‫אפרת ארנון‬ ‫זיו קלייר‬ ‫ציון חורי‬ ‫יניב ביטון‬ ‫מיקי קם‬ ‫ליאור חקון‬ ‫דיויד בילנקה‬ ‫עירית קפלן‬ ‫איתי טיראן‬ ‫עדנה בליליוס‬ ‫רועי קקון‬ ‫טל בלנקשטיין אבי טרמין‬ ‫אורי רביץ‬ ‫אסנת בן יהודה גדי יגיל‬ ‫עידו רוזנברג‬ ‫שלמה בר‪-‬אבא אוהד יהודאי‬ ‫יואב רוטמן‬ ‫שמחה ברבירו הלנה ירלובה‬ ‫אודי רוטשילד‬ ‫שחר ישי‬ ‫רמי ברוך‬ ‫שני שאולי‬ ‫איציק כהן‬ ‫ירדן ברכה‬ ‫איה שבא‬ ‫מיכל ברנשטיין ארז כהנא‬ ‫רוני שובל‬ ‫מוטי כץ‬ ‫שירי גדני‬ ‫עודד לאופולד אנדריאה שוורץ‬ ‫נעה גודל‬ ‫איתי שור‬ ‫אסף גולדשטיין אביטל לבני‬ ‫אולה שור‪-‬סלקטר‬ ‫לימור גולדשטיין יואב לוי‬ ‫אלי גורנשטיין יחזקאל לזרוב אוהד שחר‬ ‫נעמה שיטרית‬ ‫כנרת לימוני‬ ‫יוסי גרבר‬ ‫רוני שיינדורף‬ ‫ג'יטה מונטה‬ ‫נטע גרטי‬ ‫שהם שיינר‬ ‫עידו מוסרי‬ ‫עזרא דגן‬ ‫רובי מוסקוביץ' ניסו שליו‬ ‫אלון דהן‬ ‫תמר שם אור‬ ‫אנה דוברוביצקי ערן מור‬ ‫גלעד שמואלי‬ ‫קרן מור‬ ‫נתן דטנר‬ ‫רונה לי שמעון‬ ‫דנה מיינרט‬ ‫תיקי דיין‬ ‫דן שפירא‬ ‫רבקה מיכאלי‬ ‫הגר דנון‬ ‫ערן שראל‬ ‫רמה מסינגר‬ ‫תחיה דנון‬ ‫עודד תאומי‬ ‫שמואל וילוז'ני דודו ניב‬ ‫אביהוד תדהר‬ ‫מנשה נוי‬ ‫גיל וינברג‬ ‫עמוס תמם‬ ‫שרית וינו‪-‬אלעד לורן סביר‬ ‫נועה שכטר‬ ‫עוזרת למנהל האמנותי‬ ‫אבי ברכר‬ ‫הארכיון ע"ש גרשון פלוטקין‬ ‫יורם אמיר‬ ‫ספרית המחזות ע"ש זאב רייכ ל‬ ‫איתמר וכסלר‬ ‫יועץ חזותי‬ ‫הועד המנהל‬ ‫עפר שחל – יו"ר‬ ‫דוד ברודט‬ ‫אמינה הריס‬ ‫ליאורה מינקה‬ ‫יואב צוקרמן‬ ‫תמר רודיך‬ ‫אמיר רוזנברג‬ ‫זאב רותם‬ ‫לינדה שטרייט‬ ‫התיאטרון הקאמרי נוסד בשנת ‪ 1944‬על ידי יוסף וימימה‬ ‫מילוא‪ ,‬רוזה ליכטנשטיין‪ ,‬אברהם בן‪-‬יוסף ובתיה לנצט‪.‬‬ ‫ב‪ 1971-‬הפך מתיאטרון בבעלות מועצת שחקנים לתיאטרון‬ ‫העירוני של תל־אביב‪ .‬בראש התיאטרון מועצת נאמנות‬ ‫הכוללת נציגי ציבור‪ ,‬אנשי רוח ואמני תיאטרון‪ .‬להקת‬ ‫שחקני התיאטרון מונה כ‪ 120-‬שחקניות ושחקנים ממיטב‬ ‫אמני הבמה בישראל והצגותיו מבוימות ע"י במאים ידועי‬ ‫שם מישראל ומחוצה לה‪.‬‬ ‫הקאמרי מציג ב‪ 6-‬אולמות‪ :‬קאמרי ‪ ,4 ,3 ,2 ,1‬קפה תיאטרון‪,‬‬ ‫וקאמרי ‪ 5‬ע"ש סיירוס ומירטל קאצן ‪ -‬אולם חזרות והופעות‬ ‫המכיל כ‪ 200-‬מקומות‪ .‬על במות אלה עולות עשר הפקות‬ ‫חדשות מדי שנה‪ ,‬בפני קהל מגוון הכולל כ‪ 40,000-‬מנויים‬ ‫וכ‪ 1,100,000-‬צופים בארץ ובחו"ל‪.‬‬ ‫התיאטרון הקאמרי נתמך ע"י עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪ ,‬משרד‬ ‫התרבות והספורט ‪ -‬מינהל התרבות‪ .‬הקאמרי החדש נבנה‬ ‫על ידי מפעל הפיס בשיתוף עיריית תל־אביב‪-‬יפו‪.‬‬ ‫הצגות הקאמרי שייצגו את ישראל בחו"ל ‪:‬‬ ‫גורודיש‪ ,‬פליישר ניו־יורק‪ ,‬מאי ‪.1995‬‬ ‫שיינדלה בואנוס‪-‬איירס‪ ,‬נובמבר ‪.1995‬‬ ‫קומדיה של טעויות בודפשט‪/‬וינה‪ ,‬אפריל ‪.1997‬‬ ‫סיפור משפחתי היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪ ,‬מרץ ‪.1998‬‬ ‫ויאמר‪ .‬וילך אדלייד‪ ,‬אוסטרליה‪ ,‬וושינגטון די‪.‬סי; המבורג‪ ,‬דיסלדורף‪,‬‬ ‫מינכן‪ ;1998 ,‬ברלין‪/‬לונדון‪ ;1999 ,‬סאן‪-‬פרנציסקו‪.2000 ,‬‬ ‫וישתחו‪ .‬וירא המבורג‪ ,‬ספטמבר ‪.1998‬‬ ‫רצח פסטיבל פרמה‪ ;1998 ,‬היידלברג‪ ,‬בון‪ ,‬ויימאר‪.1999 ,‬‬ ‫המורדים פרנקפורט‪ ,‬אפריל ‪.2001‬‬ ‫מיתוס פסטיבל לינקולן סנטר‪ ,‬ניו־יורק; פסטיבל ציריך‪.2003 ,‬‬ ‫אשכבה אתונה‪ ,‬מאי ‪ ;2000‬אקספו ‪-2000‬גרמניה‪ ,‬יולי ‪ ;2000‬בודפשט‪,‬‬ ‫נובמבר ‪ ;2000‬וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2001‬ברלין‪ ,‬נובמבר ‪ ;2001‬בוקרשט‪ ,‬יוני‬ ‫‪ ;2004‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪ ,2004‬מרץ ‪ ;2006‬אנקרה ואיסטנבול‪ ,‬פברואר ‪;2006‬‬ ‫צ'כיה‪ ,‬יוני ‪ ;2007‬פרם‪-‬רוסיה‪ ,‬אוקטובר ‪ ;2010‬בייג'ין‪ ,‬אוגוסט ‪.2012‬‬ ‫עד ראיה היידלברג‪/‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪.2005‬‬ ‫יעקובי ולידנטל פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬נובמבר ‪.2005‬‬ ‫בצהרי היום ניו־יורק‪ ,‬פברואר ‪ ;2006‬קייב‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬לודז'‪ ,‬אוקטובר‬ ‫‪ ;2006‬פסטיבל קיל‪ ,‬נובמבר ‪ ,2006‬אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪.2008‬‬ ‫צחוק של עכברוש וורשה‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬בוקרשט‪ ,‬יוני ‪.2008‬‬ ‫המלט גדנסק‪ ,‬אוגוסט ‪ ;2005‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬וושינגטון די‪.‬סי‪,.‬‬ ‫מרץ ‪ ;2007‬קליבלנד פלייהאוס‪-‬קליבלנד‪ ,‬אוהיו‪ ,‬מאי ‪ ;2008‬שנחאי‪ ,‬מרץ‬ ‫‪ ;2009‬מוסקבה‪ ,‬אוקטובר ‪.2009‬‬ ‫פלונטר פסטיבל קייפטאון‪ ,‬מרץ ‪ ;2006‬וויסבאדן‪ ,‬מאי ‪ ;2006‬סיאול‪,‬‬ ‫אוקטובר ‪ ;2006‬הפסטיבל הבילנאומי "סט"‪ ,‬שטוטגרט‪ ,‬נובמבר ‪,2006‬‬ ‫ברלין‪ ,‬מרץ ‪ ;2007‬בוקרשט‪ ,‬מאי ‪ ;2007‬לודוויגסהאפן‪ ,‬אוקטובר ‪;2007‬‬ ‫אּולְ ם‪ ,‬אפריל ‪ ;2008‬לונדון‪ ,‬ברביקן סנטר‪ ,‬ינואר ‪.2009‬‬ ‫האב פסטיבל ארבע תרבויות‪ ,‬לודז'‪ ,‬מאי ‪.2007‬‬ ‫אנטיגונה התיאטרון הלאומי ע"ש צ'אן קיי שק‪ ,‬טייפה‪ ,‬אפריל ‪;2008‬‬ ‫הפסטיבל הבינלאומי לתיאטרון‪ ,‬שיזואוקה‪ ,‬יפן‪ ,‬יוני ‪ ;2008‬פסטיבל‬ ‫לדרמה יוונית עתיקה‪ ,‬קפריסין‪ ,‬יולי ‪.2008‬‬ ‫הדיבוק הולנד‪ ,‬צכיה‪ ,‬גרמניה‪.2011-2009 ,‬‬ ‫לארץ המובטחת פאריס‪ ,‬מרץ‪.2009 ,‬‬ ‫השיבה לחיפה וושינגטון די‪ .‬סי‪ ,.‬ינואר‪.2011 ,‬‬ ‫סטמפניו ניו דלהי‪ ,‬נובמבר ‪.2012‬‬ ‫הנשים מטרויה טוקיו‪ ,‬דצמבר ‪.2012‬‬ ‫אורזי מזוודות בייג'ין‪ ,‬מרץ ‪.2013‬‬ ‫וויצק ויסבאדן‪ ,‬מאי ‪2013‬‬ ‫בין שני העולמות שטוטגרט‪ ,‬ספט'‪-‬נוב' ‪.2012‬‬ ‫גטו בודפשט‪ ,‬מאי ‪2014‬‬ ‫מינהל התרבות‬ ‫המחלקה לתיאטרון‬ ‫נעם סמל‬ ‫‬ ‫מנהל כללי‬ ‫עמרי ניצן‬ ‫מנהל אמנות י ‬ ‫יפה ענתבי‬ ‫מנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬ ‫חביבה הדר‬ ‫מנהלת כספים וחשב ת‬ ‫נועה סיקסיק‪-‬יוסף‬ ‫‬ ‫עוזרת מנכ"ל‬ ‫דפנה הררי‬ ‫‬ ‫מנהלת שיווק‬ ‫אפרת ליבנה‬ ‫דוברות ויחסי ציבו ר‬ ‫רות אזר‪-‬מדברי‬ ‫מנהלת הפרסו ם ‬ ‫ריבה גולדברג‬ ‫מנהלת הפקות וייצו ר‬ ‫ד"ר ורדה פיש‬ ‫‬ ‫מנהלת קשרי חוץ‬ ‫אבי גז‬ ‫‬ ‫מפיק ראשי‬ ‫מפיק מחזמרים והצגות מוסיקליו ת חיים סלע‬ ‫ורדית שלפי‬ ‫מרכזת המחלקה הדרמטורגי ת‬ ‫שלומית לשם‬ ‫מרכזת אגודת העמיתי ם‬ ‫נעמה קוטנר‬ ‫המחלקה החינוכי ת רון בן גידה‬ ‫סופי וייס‬ ‫מנהלי חשבונו ת גלינה לרמן‬ ‫טטיאנה אורמן אלינה אבקומו ב סאשה גלאטקי‬ ‫לימור רוטשילד‬ ‫‬ ‫מח' שכר‬ ‫מח' מנויים ע"ש שולה הגרי‬ ‫נורית הרפז‬ ‫מנהלת ‬ ‫‬ ‫יהודית סילבר‬ ‫ורדי חן‬ ‫אחראים‬ ‫נחמה אפשטיין מרינה סלבין‬ ‫אוהד לורי‬ ‫קורה בליצשטיי ן שגיא קרישר‬ ‫מוקדנים ‬ ‫גלית יפת‬ ‫נורית חפ ץ‬ ‫מיטל אקרמן‬ ‫אפרת וקסלר‬ ‫שלי לי כת ר‬ ‫לוטן וקסל ר‬ ‫איריס טביביאן חן תמיר‬ ‫מירב שטרן‬ ‫מעיין ברייט‬ ‫יהלי טיי ב‬ ‫חני בוכרי ס‬ ‫דקלה הד ס‬ ‫מיכל אוחנ ה‬ ‫קופאי ם‬ ‫עידו בן עמי‬ ‫דברת והב ה‬ ‫ליבי רן‬ ‫עומר סביו‬ ‫עדי בלומברג‬ ‫גלי טימן‬ ‫אבישג מור‬ ‫מח' מנויים לועדי ם דור בטיטו‬ ‫זמירה בן בסט‬ ‫ביקורת דו"חות קופ ה‬ ‫עינת פנחס‬ ‫מנהלת ‬ ‫מח' מכירות‬ ‫ויקי מזרחי‬ ‫אריאלה לוי‪-‬סבג רינת מור יוס ף‬ ‫חני קרקובסקי‬ ‫קרן הורביץ זלי ט מירי סבן‬ ‫מח' פיאות ואיפור ע"ש מליקה שכטר‬ ‫מלאני קפלן‬ ‫מנהל ת‬ ‫‬ ‫נטשה אוסמולובסקי טטיאנה רוזנשטיין רנה שפלר‬ ‫ילנה פרגמן‬ ‫לרה גולומ ב‬ ‫‬ ‫אורלי שנברגר‬ ‫מחלקת אביזרים ‪ -‬מנהל ת‬ ‫ולריה גלוזמן‬ ‫‬ ‫הדס אבנרי‬ ‫מנהל ת‬ ‫מתפרה ‬ ‫בועז רותם‬ ‫מח' תאורה וסאונ ד מנה ל‬ ‫נועה כרמון‬ ‫אביב רון‬ ‫‬ ‫אלי טמסוט‬ ‫דן סיון‬ ‫תאורני ם‬ ‫אלכס גולדין‬ ‫‬ ‫נגריה‪/‬מסגריה‬ ‫דמיטרי אוסמולובסקי דוריאן אופינקרו‬ ‫אבירם שהינ ו‬ ‫מזל מלכה‪-‬קט י‬ ‫נאוה לו י‬ ‫מנהלי הצג ה‬ ‫שמוליק אטמזגי סילביו מאירסון אלי חדידה‬ ‫הלית זיו‪-‬הדס‪-‬פארי שרה לבקוביץ'‬ ‫סיגל קרייף‬ ‫ולרי רייזס‬ ‫אחראי ‪:‬‬ ‫סאונד ‬ ‫ניסן זהיר ה‬ ‫הראל קלמר ו‬ ‫נילי באר י‬ ‫ישי חממי‬ ‫ברוך ביב ס‬ ‫אייל רייכשט ט‬ ‫דפי אברבך‬ ‫ע' למנהלת אדמיניסטרטיבי ת‬ ‫אוהד לויטן‬ ‫אחראי ‪:‬‬ ‫וידא ו‬ ‫עדי וולוצקי‬ ‫‬ ‫ע' למפיק הראשי‬ ‫יעקב משה‬ ‫‬ ‫מנהל טכני‬ ‫נועה דקל‬ ‫‬ ‫ע' למנהלת השיווק‬ ‫יוסי כוכב י‬ ‫שמואל פקרמ ן‬ ‫מנהלי במ ה‬ ‫מישל זבלודוביץ'‬ ‫מזכירה ‬ ‫רונן שלו‬ ‫שרלי סב ח‬ ‫אילון מעוד ד‬ ‫רונן לניאדו‬ ‫סדרנים ואולמות מנה ל‬ ‫ג'קי חן‬ ‫אבי גרינברג‬ ‫ששון סגרון‬ ‫עמית אורן‬ ‫אדם הנרי‬ ‫רומן ברקוביץ'‬ ‫דרור שאשא‬ ‫צוגים‪ ,‬תכנות והפעל ה‬ ‫זיו גולן‬ ‫מועדון קפה תיאטרון‬ ‫מח' מלבישות ואבזרניות מנהלת גלי קמרמן‬ ‫מרכזיה פאבל קרקוז‪ ,‬אדם רמי ‪ /‬מינהלה אבי מרכוס‬ ‫שרה כהן‬ ‫רותי לוי‬ ‫אתי אליאס‬ ‫המכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין (ע"ר)‬ ‫רעיה לידר‬ ‫דפנה הנדלי‪-‬יצחקי ציונה זקן‪-‬ברק‬ ‫שמרית רון‬ ‫‬ ‫מנהלת כללית‬ ‫אירנה ויימן‬ ‫‬ ‫מירי מרקוביץ‬ ‫קרן ליאור‬ ‫עו"ד אייל יפה‪ ,‬משרד עו"ד צבי יפה‬ ‫יעוץ משפטי‬ ‫קרן יונה אתינגר והווארד גילמן למחזאות מקורית‬ ‫רו"ח אלכס וטובה הילמן‬ ‫רואה חשבון‬ ‫אנסמבל עיתים (ע"ר)‬ ‫רו"ח ארז אברה ם רו"ח דניאל פרייטג‬ ‫מבקר פני ם‬ ‫רנה ירושלמי‬ ‫מנהלת אמנותית ובמאי ת‬ ‫יעקב הכהן‬ ‫‬ ‫ממונה בטיחות‬ ‫ארז חסון‬ ‫מנהל אדמיניסטרטיבי‬ ‫ליד‬ ‫‬ ‫מישרד פירסום‬ ‫אגודת עמיתי התיאטרון הקאמרי בישראל‬ ‫עמיתי כבוד‬ ‫פנינה ומשה אדרי‬ ‫יעל ורמי אונגר‬ ‫נורית ואבנר אזולאי‬ ‫ענת ואודי אנג'ל‬ ‫דניאלה אפשטיין‬ ‫דוריס ומורי ארקין‬ ‫ישראלה ורם בנין‬ ‫ורדה ובועז דותן‬ ‫אורלי ונוחי דנקנר‬ ‫דליה הורביץ‬ ‫אטקה ויגאל וינשטיין‬ ‫דרורית ורטהיים‬ ‫אריאלה ואיתן ורטהיימר‬ ‫אילנה וראובן זכר‬ ‫יוסי לנדסמן וגלית אלפסי‬ ‫נורית וישה סיטון‬ ‫ליאורה עופר ואיילון רפאלי‬ ‫איה עזריאלנט‬ ‫רוני פוקס‬ ‫דיים שירלי פורטר‬ ‫יורם פטרושקה‬ ‫חמי ולזר פרוכטר‬ ‫דליה ויוסי פרשקר‬ ‫תמר רודיך‬ ‫מיכל ויובל רכבי‬ ‫ליזיקה ועמי שגיא‬ ‫מנהל כללי נעם סמל‬ ‫מנהל אמנותי עמרי ניצן‬ ‫נשיאת כבוד ראשונה‬ ‫לאה רבין ז"ל (‪)2000-1993‬‬ ‫יו"ר האגודה ליאורה עופר‬ ‫מייסדת ויו"ר בשנים‬ ‫‪ 2003-1993‬אתי כספי‬ ‫מייסדת ויו"ר האגודה‬ ‫הבינלאומית אמינה הריס‬ ‫מנהלת האגודה יפה ענתבי‬ ‫רכזת האגודה שלומית לשם‬ ‫הועד המנהל‬ ‫ליאורה עופר‬ ‫אתי כספי‬ ‫אמינה הריס‬ ‫לינדה שטרייט‬ ‫תמר רודיך‬ ‫נילי גליק‬ ‫עמיתים‬ ‫קובי אבן עזרא‬ ‫יגאל אהובי‬ ‫ד"ר סימה ופרופ' אבינועם אופיר‬ ‫רותי וגדעון אורבך‬ ‫מיה אוריון פלג‬ ‫שרי ותנחום אורן‬ ‫יפה וד"ר אריה אורנשטיין‬ ‫ד"ר ניצה ופרופ' גדעון אורצקי‬ ‫רותי אחיעזר‬ ‫שרה אילין‬ ‫אהובה אילן וגדעון בן טל‬ ‫ברוריה ויהושע אימבר‬ ‫שרה אלאלוף‬ ‫עפרה ורפי אלול‬ ‫מירי ואבי אלון‬ ‫איטה אלחנני‬ ‫עדית אלקון‬ ‫שוש ומאיר אלתר‬ ‫טלי ואבי אנג'ל‬ ‫קארין ואורי אנג'ל‬ ‫חוה ופסח אנדרמן‬ ‫רות ואברהם אסף‬ ‫דרורה וצבי אפרת‬ ‫אורית ודוד אפרתי‬ ‫רינה וגדעון באום‬ ‫ניצה וישראל באומן‬ ‫נורית ועמירם בוקשפן‬ ‫רותי ואלדד בוקשפן‬ ‫יעל ואיזי בורוביץ'‬ ‫דניאלה וצביקה בורוביץ' (‪)2‬‬ ‫הלנה ביילין ויעקב ישראלי‬ ‫גינה ודני בירן‬ ‫שלמה בר‬ ‫רותי ושמואל בר‪-‬אור‬ ‫שלי ברגמן‬ ‫ג'ני וחנינה ברנדס‬ ‫תמר ויורם ברוש‬ ‫קוני ודן ברניצקי‬ ‫אילנה ברנר‬ ‫מירי ואיתן ברק‬ ‫נאוה ברק ושלום זינגר‬ ‫אורנה ברקת‬ ‫מיקי ושייקה ברקת‬ ‫עדנה וארנן גבריאלי‬ ‫קרן ועזי גוט‬ ‫הלגה גוטסדינר ותדי קוק‬ ‫מירלה ושמעון גולדברג‬ ‫עליזה גורן ודני רוטשילד‬ ‫דניאלה וששי גז‬ ‫אלישבע גיבלי‬ ‫שרה ומיכה גייגר‬ ‫גילה גיל‬ ‫ג'נס ודני גילרמן‬ ‫חוה גל‪-‬און‬ ‫לאה ויורם גלובוס‬ ‫חני ואיתן גלוזמן‬ ‫נילי גליק‬ ‫אורסולה וניסים גלעם‬ ‫צביה ופרופ' יוסף גרוס‬ ‫אפרת ודני גרשט‬ ‫פנינה דגן וטלי זינגר‬ ‫גבריאלה דוד‬ ‫יסמין גרנדמן ורן פדרמן‬ ‫גדליה דורון‬ ‫מרים דורון‬ ‫שושנה ומשה דראל‬ ‫ורד ואברי דרנגנר‬ ‫נעמי ואהוד הומינר‬ ‫ניצה הינדלס‬ ‫אלי הלפן‬ ‫הילה ואמנון הלפר (‪)2‬‬ ‫אלכס הלרמן‬ ‫אילנה ויאיר המבורגר‬ ‫חנה וגדעון המבורגר‬ ‫אורה וד"ר אביקם הראל‬ ‫טלי ועמוס וולטש‬ ‫נורית ודוד וולף‬ ‫נילי ואלי זהר‬ ‫חני ופרופ' אורי זליגסון‬ ‫אורה ויוסי זרניצקי‬ ‫פארה ועופר חודורוב‬ ‫אורלי חיות ואסף סלע‬ ‫יוסף חכמי‬ ‫אמה ואבי טביסל‬ ‫גדעון טהלר‬ ‫נירה טולידאנו‬ ‫עדנה טוקטלי‬ ‫עירונה טייק לזכר דוד טייק ז"ל‬ ‫נעמי ושלמה טיסונה‬ ‫ענת טמיר‬ ‫אריאלה טרנר‬ ‫נורית יגלום‬ ‫ליאורה ורמי יהושע‬ ‫חנה ואלי יונס‬ ‫ירון ייני‬ ‫עליזה ופרופ' אריאל יפו‬ ‫הילה ודורון כהן‬ ‫ז‪ .‬מאיר כהן‬ ‫סמדר ודיויד כהן‬ ‫פנינית ופנחס כהן‬ ‫אתי ורם כספי‬ ‫מכאלה כספי‬ ‫זהבה כץ‬ ‫ציפה ואריק כרמון‬ ‫שוש ואליעזר כרמל‬ ‫אתי ופרופ' חנוך כרמלי‬ ‫מרים לאופר‬ ‫חיה ורובי לדנר‬ ‫תקוה וצבי לובצקי‬ ‫אבי לוי‬ ‫רחל ויצחק לוי‬ ‫מלכה ואמנון ליאון‬ ‫עדה ופרופ' דוד ליבאי‬ ‫ד"ר ילנה ופרופ' סימון ליצין‬ ‫ליאורה ואלי לנדאו‬ ‫יובל ומאי לנדסברג‬ ‫ברונו לנדסברג‬ ‫דיתי ואלכס לנדסברג‬ ‫רותי וגבי לסט‬ ‫נילי ושי מאייר‬ ‫אפרת ומוטי מאיר‬ ‫רונית ומיקי מור‬ ‫ענת ומוריאל מטלון‬ ‫רותי וניסו מטלון‬ ‫סילבי ונתי מיכאלי‬ ‫ג'וזיאן מיתר‬ ‫דורית וארז מלצר‬ ‫מרגלית וחנן מלצר‬ ‫נעמי ומאיר מנדלמן‬ ‫נורית ויואב מנור‬ ‫רות ויצחק מנור‬ ‫אלי מסר ונגה קינן‬ ‫אורה ואברהם מעוז‬ ‫דליה ואייבי נאמן‬ ‫שרה ויצחק ניצן‬ ‫ורדה וחיים סאמט‬ ‫טובה וסמי סגול‬ ‫מרשה סגל‬ ‫גדעון ופנינה סיטרמן‬ ‫תמי ואורי סלונים‬ ‫שרה ופרופ' מיכאל סלע‬ ‫יהודית סלע‪-‬אריאן‬ ‫ברכה וחיים סמו‬ ‫רלי וג'ק סמית‬ ‫רחל ועודד עידן‬ ‫גילה עירוני‬ ‫איילת ותומר עמיר‬ ‫עדי ורן פוקס‬ ‫מיכל ודוד פורר‬ ‫תמי ורלי פורת‬ ‫לילי ופרופ' ראובן פייזר‬ ‫רבקה ורוני פיינר‬ ‫זהבה פירון‬ ‫שרה ואבנר פלטק‬ ‫יפעת ועמירם פליישר‬ ‫מעיינה ופרופ' דן פליס‬ ‫אברהם פרדקין‬ ‫בילהה ואיל פרוילינגר‬ ‫רוחמה פרוכטר‬ ‫סוזי ודן פרופר‬ ‫נאוה פרי‬ ‫שושנה ואריה פרידנבורג‬ ‫נורית פרייס‬ ‫אורנה וד"ר חיים פרלוק‬ ‫ענת ושמואל פרנקל‬ ‫שלומית פרנקל‬ ‫קרן וגיל פרשקר‬ ‫זיוה ואבי פתיר‬ ‫תמר צ'ורלי‬ ‫דליה ואוריאל צבילינגר‬ ‫שולה ואריק צדר‬ ‫ציפי ואפרים קונדה‬ ‫יעל ודורי קלגסבלד‬ ‫אתי ומיקי קני‬ ‫לילך וד"ר חיים קפלן‬ ‫יהודית ורוני קצין‬ ‫פרופ' אסי קריב‬ ‫נילי וד"ר שמואל קריב‬ ‫שושנה ודוד רבינוביץ‬ ‫רונית ואשר רבינוביץ‬ ‫הילה ורני רהב‬ ‫תמי ויהודה רוה‬ ‫ריקי רוזנברג‬ ‫נלי ויאיר רוטלוי‬ ‫דליה ופנחס רוטנברג‬ ‫אתי וגבי רוטר‬ ‫ריטה ונחום רויטמן‬ ‫חנה רומן‬ ‫חדווה ואבישי רייכס‬ ‫פנינה רמון‬ ‫שלי ופרופ' יעקב רמון‬ ‫שרית רסין‬ ‫אורית וד"ר חיים רסנר‬ ‫עירית רפפורט‬ ‫רז'ין שבח‬ ‫חסיה שביט‬ ‫דנה ושמעון שבס‬ ‫אתי ופרופ' משה שבתאי‬ ‫ד"ר עמי שגיב‬ ‫רחל ודוד שדות‬ ‫‪INTERNATIONAL SOCIETY OF THE CAMERI THEATRE OF TEL-AVIV ■ Founder and Chair : Amina Harris. Aya Azrielant, Lilly & Danny Bensusan, Susan & Mark‬‬ ‫‪Bekerman, Wendy and Henry Brecher, Etty Caspi, Sir Trevor and Lady Susan Chinn, Denise Cohen, Sir Ronald and Lady Sharon Cohen, Smadar and David Cohen, Steve Cohn, Shimona‬‬ ‫‪Cowan, Dafna & Gerrald Cramer, Shirley Doltis, Caryl Englander, Dinah Evan, FIA- Friends of Israel Art, Wendy Fisher, Diana Franklin, Ian Foux, Michele Foux, Arnold Fulton, Michael and‬‬ ‫‪Susan Gelman, Ella Gera, Meira Geyra, John Gommes, Nicholas Gould, Marcia and Michael Green, Mr. and Mrs. Clifford Gundle, Freda and Albert Harris, Lilian and Michael Harris, Natasha‬‬ ‫‪and Ronald Harwood CBE, Elad Hefets and Svetlana Shmuilevich, Judith Joseph, Dr. Cyrus Katzen, Ariella Kisch Delany Daniel Miguel Klabin, Maria Izabel Klabin, The Kennedy Leigh Trust,‬‬ ‫‪Jacqueline and Marc Leland Foundation, Sir Sydney and Lady Lipworth, Carol & Joey Low, Sir David and lady Catherine Manning, Myra and Alec Marmot, Emilia Mousseri, Louise and‬‬ ‫‪Norman Naftalin, Naomi Perlman, Brian Pilkington, Joshua and Roni Podell, Dame Shirley Porter, The Porter Foundation, Nira and Harold Preiskel, Henery and Anne Reich Foundation‬‬ ‫‪INC, Jennifer Rosenberg OBE, Theodor Herzl Reitman, Irving M Rosenbaum, Tamar Rudich, Ruth and Brian Sandelson, Edward M. Satell, Rachel Selzer, Ramona Seroussi, Basil Sherman,‬‬ ‫‪Barbara Sieratzki, Harold Sieratzki, Angela and Michael Sorkin, Nathan Steinberg, Janet Suzman, Vivienne and Eli Tabori, Miriam & Aaron Ziegelman, Feigie and Rubi Zimmerman‬‬ ‫לינדה ואלי שטרייט‬ ‫סמדר שמחאי‬ ‫אופטיקנה‬ ‫בנק הפועלים בע"מ‬ ‫י‪ .‬גורנציקי ושות'‬ ‫ניצן ענבר מהנדסים‬ ‫פוטוליין דיגיטל בע"מ‬ ‫קרן מ‪.‬א‪.‬ה‬ ‫קרן ריץ' לחינוך‪ ,‬תרבות ורווחה‬ ‫כנה וזלמן שובל‬ ‫תמר ויורם שוחט‬ ‫אילנה וגדעון שטיאט‬ ‫דניאלה ודניאל שטינמץ‬ ‫ישראלה שטיר אינשטיין‬ ‫בת שבע שטראוכלר‬ ‫אנה ודובי שיף‬ ‫הדסה ומאיר שני‬ ‫רנה ואליהו שעשוע‪-‬חסון‬ ‫נעמה ויגאל שפר‬ ‫שושנה וישעיהו שקד‬ ‫פנינה והרצל שקלים‬ ‫רות ושלמה שרון‬ ‫יוכי ואיציק שרם‬ ‫עירית ומושיק תאומים‬ ‫דב תדמור‬ ‫פרופ' חנה וד"ר ישראל תמרי‬ ‫מועצת המנהלים‬ ‫יו"ר הדירקטוריון‬ ‫שלום אלקיים‬ ‫מ"מ יו"ר הדירקטוריון‬ ‫שלי חשן‬ ‫חברי הדירקטוריון‬ ‫מיקי ירושלמי‬ ‫חביבה אבי‪-‬גיא‬ ‫שמואל גפן‬ ‫דפנה הראל‬ ‫אלי לוי‬ ‫משה קורניק‬ ‫חנה תמיר‬ ‫מיכל וייסברוט‬ ‫מנכ"ל‬ ‫עו"ד יוחנן דן‬ ‫סמנכ"ל‬ ‫יואב קרן‬ ‫מנהלת לשכה‬ ‫הודיה עזר‬ ‫מנהל כספים‬ ‫רו"ח אורי קופרברג‬ ‫יועץ משפטי‬ ‫עו"ד איתן הברמן‬ ‫מבקר פנים‬ ‫רו"ח משה בקשי‬ ‫מנהלת חשבונות‬ ‫זהורית אברהם‬ ‫מנהל תפעול ואחזקה‬ ‫דוד אשכנזי‬ ‫בהשראת חנוך לוין‬ ‫ה ד פ ס י ם‬ ‫ת י ק‬ ‫ה‬ ‫מכון למחזאות ישראלית ע"ש חנוך לוין‬ ‫ במטרה לקדם‬,‫הוקם לאחר פטירתו של לוין‬ ‫ עיקר‬.‫את המחזאות הישראלית בארץ ובחו"ל‬ ‫פעילותו של המכון מתמקדת בתרגום מחזאות ישראלית‬ ‫ בעידודו וביוזמתו של המכון מועלים מדי שנה‬.‫ובהפצתה‬ .‫מחזות ישראלים על מיטב במות העולם‬ ‫ יזם המכון למחזאות שיתוף פעולה יוצא‬2003 ‫בשנת‬ ‫ מיכה‬:‫דופן עם אמנים ישראלים מהשורה הראשונה‬ ‫ משה‬,‫ תמר גטר‬,‫ ציבי גבע‬,‫ אדם ברג‬,‫אל‬-‫ עדו בר‬,‫אולמן‬ ‫ אסד‬,‫ עופר ללוש‬,‫ אורי ליפשיץ‬,‫ פנחס כהן גן‬,‫גרשוני‬ ,‫ משה קופפרמן‬,‫ מנשה קדישמן‬,‫ מאיר פיצ'חדזה‬,‫עזי‬ .‫ יגאל תומרקין ובוקי שורץ‬,‫דני קרוון‬ ‫כך נוצר הפרויקט בהשראת חנוך לוין – תיק הדפסים‬ ‫ שכל אחת מן היצירות הכלולות בו היא מחווה‬,‫אמנותיים‬ ‫ נילי‬:‫ האיש והמחזאי (יוזמת ואוצרת‬- ‫אישית לחנוך לוין‬ ‫ כל ההדפסים נתרמו‬.)‫ איתמר וכסלר‬:‫ יועץ אמנותי‬,‫גליק‬ .‫למכון מתוך הכרה בחשיבותה של הפעילות הנעשית בו‬ ‫האמנים עבדו בשיתוף עם סדנת הדפוס של יעקב הראל‬ ‫ הדפסים‬16 ‫) כולל‬60 ‫ כל אחד מן התיקים (סה"כ‬.‫ביפו‬ ‫ על נייר‬,‫ ס"מ‬102X78 ‫ במידות של‬,‫חתומים וממוספרים‬ .'‫ גר‬400 ‫ במשקל‬COVENTRY ‫מסוג‬ ‫לרגל העלאת ההצגה "כולם רוצים לחיות" בתיאטרון‬ ‫ ימכרו תיקי ההדפסים במחירי 'מבצע' כדי לגייס‬,‫הקאמרי‬ ‫ במסגרת זו‬.‫משאבים למימוש חזונו ומטרותיו של המכון‬ ‫ ומחירו של‬,‫ ש"ח בלבד‬16,500 ‫מחירו של תיק שלם יהיה‬ ‫ (במקום המחיר הרגיל של‬.‫ ש"ח בלבד‬1,250 ‫הדפס בודד‬ .)‫ ש"ח להדפס בודד‬2,000-‫ ש"ח לתיק שלם ו‬22,500 ‫ניתן להתרשם מההדפסים המוצעים למכירה בקומה‬ .‫השנייה של התיאטרון‬ levininstitute.carbonmade.com :‫ניתן גם לראותם בלינק‬ :‫לפרטים נוספים ולרכישת הדפסים‬ [email protected] / 03-6951188 - ‫שמרית רון‬ ‫ ב ו ק י ש ו ר ץ‬, ‫ מ נ שה קדי שמ ן‬, ‫ יגאל ת ומרקי ן‬: ‫מ למע לה למטה‬ EVERYONE WANTS TO LIVE BY HANOCH LEVIN Directed by Udi Ben Moshe Original music Keren Peles Music direction Tal Blecharovitz Set design Lily Ben Nachshon Costume design Ofra Confino Lighting design Roni Cohen Cast (in order of appearance): Pozna, a Country Count Rami Baruch Goolgalevich, Deputy to the Angel of Death Avi Termin Goolgale, his Son Itai Szor Mavetzki, Angel of Death Itzhak Heskia Bamba, Pozna's Black Slave Shlomi Avraham Poznaboocha, Pozna's Wife Anat Waxman Poznasmarks, Pozna's Children Yuval Segal, Itai Szor, Ziv Klayer Crying Girl Tamar Keenan Hunchback Itai Szor Amputee (armless) Avi Termin Amputee (legless) Yuval Segal Blind Woman Tamar Keenan Leper Ziv Klayer Dying old Man Yuval Segal Pozna's Father Yossi Graber Pozna's Mother Dvora Keidar/Esti Kosovitzki Waiters and Cooks at the Ball Yuval Segal, Itai Szor, Ziv Klayer Old Fortune Teller Itzhak Heskia Young Fortune Teller Ziv Klayer Tzitzi, Traveling Actress Tamar Keenan Husky Servant 1 Yuval Segal Husky Servant 2 Itai Szor Goodend Rachmaninof, Savior Angel Yuval Segal Shoeshiner Itai szor Gravedigger Ziv Klayer Instrumentalists: Keyboard Tal Blecharovitz Flute, Piccolo, Saxophone, Accordion Salit Lahav Percussion Ziv Klayer Melodica Yuval Segal Itai Szor Banjo E veryone wants to live, or more precisely, no one wants to die, is the story of the owner of a remote estate, not miserable, not old, and not sick, who is suddenly doomed to die by Divine decree. Due to an error in the Angel of Death’s records he is given a remission of sentence on condition that he provides a replacement. Who will agree to take his place? His beloved wife? His lovely sons? His aged parents? Any old incurable sick person? A despairing cripple? Maybe a Chinese? And with what can he buy a replacement? Love? By force? Money? The world is swarming with replacements, but as our frightened hero says, “Ah, what a tragedy. Everyone wants to live!” Vocal advisor Rachel Hochman • Assistant to Director Liat Tsook Production manager Sigal Kreif / Nissan Zehira • Stage manager Shmuel Pakorman / Yossi Kohavi • Lighting operator Aharon Nachum (Shabbi) • Sound Valery Reizes • Backliner Anastasya Gulenko • Followspot Dudi Melamed • Wardrobe Orit Shoham, Roni Fridman • Props Tziona Zaken Barak • Make up The entire Dept. First performance: 9/5/2014 • Length: approx. 1 hour 30 mins. ‫מנהל כללי‪ :‬נעם סמל‬ ‫מנהל אמנותי‪ :‬עמרי ניצן‬ ‫טל‪ / 03-6061900 :‬פקס‪ / 03-6060950 :‬קופות‪03-6060900/960 :‬‬ ‫דואר אלקטרוני‪w w w. c a m e r i . c o. i l / [email protected] o. i l :‬‬ ‫מחזאות ישראלית‬ ‫סוף טוב‬ ‫כולם רוצים לחיות‬ ‫מאת ענת גוב‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫גטו‬ ‫חברים של חברים‬ ‫מאת יהושע סובול‬ ‫מאת הלל מיטלפונקט‬ ‫*** חברות הכי טובות‬ ‫אשכבה‬ ‫רומן משפחתי‬ ‫הבדלה‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫מאת ענת גוב‬ ‫מאת שמואל הספרי‬ ‫מאת עדנה מזי"א‬ ‫משפחה חמה‬ ‫בין שני עולמות‬ ‫מאת ענת גוב‬ ‫מאת שרה פון שוורצה‬ ‫הרטיטי את לבי‬ ‫מחזה מקורי ‪ :‬יגאל מוסינזון‪/‬עיבוד למחזמר ‪ :‬יואל זילברג ויגאל מוסינזון קזבלן‬ ‫מאת חנוך לוין‬ ‫פזמונים ‪ :‬דן אלמגור‪ ,‬עמוס אטינגר‪ ,‬חיים חפר‪/‬מוסיקה דב (דובי) זלצר‬ ‫עוץ לי גוץ לי‬ ‫קיזוז‬ ‫מחזמר מאת אברהם שלונסקי ודובי זלצר‬ ‫מאת אילן חצור‬ ‫הסלבריטאים‬ ‫** הילכו שניים יחדיו‬ ‫מאת טוביה ציפין‬ ‫מאת א‪.‬ב‪ .‬יהושע‬ ‫סטמפניו‬ ‫מאת עדנה מזי"א עפ"י שלום עליכם‬ ‫מחזאות בינלאומית וקלאסיקה‬ ‫הכתה שלנו‬ ‫מאת טדאוש סלובודז'אנק‬ ‫ריצ'רד השני ‪ /‬ריצ'רד השלישי‬ ‫דבר מצחיק קרה‬ ‫מאת ויליאם שקספיר‬ ‫מאת שבלוב וגלברט ‪ /‬מוסיקה ופזמונים‪ :‬סטיבן זונדהיים‬ ‫סיראנו דה ברז'ראק‬ ‫פולארד‬ ‫אמא קוראז' וילדיה‬ ‫קברט‬ ‫מאת ויקטור גורדון‬ ‫מאת אדמונד רוסטאן‬ ‫מאת ג'ו מסטראוף‬ ‫מאת ברטולט ברכט‬ ‫משרתם של שני אדונים‬ ‫מקבת‬ ‫מאת קרלו גולדוני‬ ‫מאת ויליאם שקספיר‬ ‫המלך הולך למות ❙ הטייפ האחרון של קראפ‬ ‫מאת סמואל בקט ❙ מאת אז'ן יונסקו‬ ‫כנר על הגג‬ ‫מחזמר עפ"י שלום עליכם‬ ‫[אנסמבל עיתים]‬ ‫המלט‬ ‫* הם יורים גם בסוסים‬ ‫מאת ויליאם שקספיר‬ ‫עפ"י רומאן מאת הוראס מק'קוי ‪ /‬מחזה ‪ :‬שלומי מושקוביץ‬ ‫* שגעון באופרה‬ ‫מאת קן לודוויג‬ ‫בקרוב‬ ‫אלקטרה‬ ‫מאת סופוקלס‬ ‫תעלת בלאומילך‬ ‫עפ"י תסריט מאת אפרים קישון‬ ‫* בשיתוף תיאטרון חיפה ‪ ** /‬בשיתוף אנסמבל תיאטרון הרצליה ‪ *** /‬בשיתוף תיאטרון בית ליסין‬ ‫איש קטן מה עכשיו ?‬ ‫מאת דורי פרנס ואיתי טיראן עפ"י ספרו של הנס פאלאדה‬