בעקבות המורשת היהודית בפרובנס - Comité Régional de Tourisme PACA

‫בעקבות‬
‫המורשת‬
‫היהודית‬
‫בפרובנס‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היסטוריה‬
‫תיירות‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מרסיי (‪)Marseille‬‬
‫טרטס (‪)Trets‬‬
‫מחנה המעצר בעיירה לה‪-‬מיל (‪)Camp des Milles‬‬
‫אקס‪-‬און‪-‬פרובנס (‪)Aix-en-Provence‬‬
‫טאראסקון (‪) Tarascon‬‬
‫סנט‪-‬רמי‪-‬דה‪-‬פרובנס (‪)Saint-Rémy-de-Provence‬‬
‫ארל (‪)Arles‬‬
‫הקומטה הוויניציאני (‪)Comtat Venaissin‬‬
‫קרפנטרה (‪)Carpentras‬‬
‫אביניון (‪)Avignon‬‬
‫קאוויון (‪)Cavaillon‬‬
‫איל‪-‬סור‪-‬לה‪-‬סורג (‪)Isle-sur-la-Sorgue‬‬
‫פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין (‪)Pernes-les-Fontaines‬‬
‫שבילי המורשת היהודית בפרובנס‬
‫‪3‬‬
‫‪15‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫‪37‬‬
‫‪2‬‬
‫היסטוריה‬
‫‪3‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היסטוריה‬
‫המורשת היהודית בפרובנס הינה בת למעלה‬
‫מאלפיים שנה‪.‬‬
‫היהודים הובאו כסוחרים על ידי השבט ההלני‬
‫של הפניקים יוונים‪ ,‬שהתיישבו באסיה הקטנה‪,‬‬
‫בהקימם את מסיליה‪-‬היא מרסיי במאה השישית‬
‫לפני הספירה‪.‬‬
‫באותה עת‪ ,‬כשהרומאים ענו בשנת ‪125‬לפני‬
‫הספירה לבקשת בני בריתם היוונים לבוא להם‬
‫לעזרה במלחמתם נגד הסאלאנים‪ ,‬הם הביאו עימם‬
‫יהודים למסיליה כעבדים וכסוחרים‪.‬‬
‫באותה תקופה פאגאנית‪ ,‬היהודים במחוזות‬
‫הללו נהנו מחופש דת מוחלט מצד הרומאים‪.‬‬
‫יהודים חופשיים אזרו את כוחותיהם כדי לפדות‬
‫את אחיהם השבויים בכל מקום בו הדבר היה‬
‫אפשרי‪...‬וזו היתה אחת מן המצוות הראשונות‪.‬‬
‫בשנת ‪ 49‬לפני הספירה‪ ,‬כאשר יוליוס קיסר‬
‫קיבל את הפיקוד על גליה הוא חוקק את הזכויות‬
‫והחובות של העברים‪ ,‬הוא גם עיגן בחוק את חופש‬
‫תוכן העיניינים‬
‫קיום מצוותיהם לפי אמונתם וכן‪ ,‬אישר את המשך‬
‫קיום קשר האחווה שלהם כלפי יהודה‪ .‬גם הבטחה‬
‫על אי‪-‬שיעבוד לאלים זרים נתנה ליהודים‪ .‬באותה‬
‫רוח הקיסר אוגוסטוס מעניק תנאים מועדפים‬
‫נוספים ליהודי‪-‬מסיליה בשנת ‪ 31‬לפני הספירה‪.‬‬
‫המורשת היהודית‬
‫בפרובנס‬
‫הינה בת למעלה‬
‫מאלפיים שנה‬
‫הרומאים‪ ,‬שקראו להתיישבותם במקום‬
‫פרובינציה‪ ,‬העריכו את יעילות היהודים‬
‫בהתיישבות היוונית העתיקה‪ ,‬שהיא לכשעצמה‬
‫שימרה את האנטגוניזם הסמוי כלפי רומא‪ ,‬וכיבדו‬
‫דת זו היודעת לקדש את העיתים‪ .‬משום כך הדבר‬
‫אינו מפתיע‪ ,‬שיהודים רבים‪ ,‬שנטלו תפקיד חשוב‬
‫באימפריה הרומית בתחילת המאה הראשונה‬
‫לספירה‪ ,‬ייצגו כ‪ 10 -‬אחוז מכלל האוכלוסיה‪ ,‬הטו‬
‫את יעדם לעבר מקום זה שכונה פרובינציה‪.‬‬
‫מאחר וזו היתה תקופה‪ ,‬בה הרומאים חיפשו אחר‬
‫דרכים דתיות חדשות‪ ,‬האידאליים המונותאיסטים‬
‫עמדו בפני פריצת דרך חשובה‪ ,‬יש להניח‪,‬שהאלים‬
‫‪4‬‬
‫היסטוריה‬
‫המקומיים הרבים זוהו כהתגלות עוצמת האל‬
‫היחיד‪.‬‬
‫רבים הם‪ ,‬הנמשכים אל היהדות המאופיינת כדת‬
‫בעלת אופי מוסרי גבוה ומשבחים את איכות‬
‫הוראת התורה‪ .‬הללו‪ ,‬מביעים את רצונם להתגייר‬
‫ליהדות תוך הבעת הסתייגות בדבר הימולם‪ .‬הם‬
‫הפכו לבני קהילה נאמנים וכונו”יראי השם‪”.‬מספר‬
‫רב של עבדים ורומאים ממוצא נמוך יותר מצאו גם‬
‫הם את דרכם אל בית הכנסת וביקשו את גיורם‪.‬‬
‫כך האוכלוסיה היהודית‪ ,‬ללא שום פעולת הטפה‬
‫לגיור‪ ,‬האסורה לכשעצמה לפי הדת היהודית‪,‬‬
‫ראתה את מספרה גדל בצורה משמעותית בגליה‪.‬‬
‫אחרי חורבן בית המקדש השני‪ ,‬בשנת ‪ 70‬לספירה‬
‫על ידי טיטוס‪ ,‬משפחות היוחסין שבקרב‬
‫יהודי‪-‬יהודה והמקורבות לבית דויד‪ ,‬הועברו‬
‫בספינות לגליה הדרומית‪ .‬מחוז זה שימש לרומאים‬
‫‪5‬‬
‫מקום גלות לכל הבלתי רצויים הפוליטים‪ .‬אגדה‬
‫עתיקת ימים מספרת‪ ,‬שהרומאים שמו את אותם‬
‫שבויים‪”-‬מלכי היהודים”‪ -‬בשלוש אוניות ששטו‬
‫על פני הימים ללא הגאי‪.‬‬
‫האגדה מוסיפה ואומרת שהאוניות הטילו עוגן‬
‫בערים‪”:‬ארל”‪”,‬ליון” ו”בורדו” שבהן למעשה אין נמל‪.‬‬
‫לפי המסורת‪ ,‬היהודים האלה קשורים לאגדה‬
‫הזאת ומחוברים לתפילה הידועה “והוא רחום”‪ ,‬תפילה‬
‫המכילה שלושה קטעים‪,‬שהמסורת משייכת את חיבורם‬
‫לשלושה אנשים שהיו על ספינות אגדתיות אלו‪.‬‬
‫הוכחות ארכאולוגיות במוזיאונים בפרובנס‬
‫מאמתות נוכחות יהודית‪ ,‬שהמומחים קובעים‬
‫ככל הנראה‪ ,‬את מציאותה במקום‪ ,‬החל מהמאה‬
‫הראשונה לפני או אחרי הספירה‪ .‬מנורת שמן‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היסטוריה‬
‫בעלת שבעה קנים מאותה תקופה נמצאה בחפירות‬
‫ב”אורגון” ליד העיר “קאוויון” ‪.‬אגדות מספרות‪,‬‬
‫שבמהלך המאה הראשונה יהודים עסקו בייצור יין‬
‫בכרמים סביב לעיר”אביניון” בשותפות עם חיילים‬
‫רומאים שפרשו מן הצבא‪.‬‬
‫שלט בשם “רחוב היהודיות העתיקה” [רחוב‬
‫הבראיק]‪ ,‬נותר כעדות אלמת על היות היהודים‬
‫תושבי הרובע העתיק הזה ורחובות אלו‪ ,‬מאז‬
‫המאה הראשונה לספירה ובמשך הספירות הבאות‬
‫ועד למאה השלוש עשרה‪ ,‬שבה נאלצו לעבור כדי‬
‫לפנות את השטח לבניית הארמון הקטן‪ .‬איורים‬
‫מן המאה הראשונה המתארים ציורי מנורה נמצאו‬
‫בחפירות בעיר “ארל” ומצבות קבר עם כתובות‬
‫בלאטינית ובעברית מן התקופה הקדומה הזאת‪.‬‬
‫חותם מן המאה הרביעית לספירה עם הכתובית‬
‫“אבין” שהיא קיצור של “אביניונים” מן המאה‬
‫תוכן העיניינים‬
‫הרביעית לספירה הנושא מנורה בעלת חמישה‬
‫קנים בלבד‪ .‬כל אלה מעידים על התיישבות‬
‫מוקדמת של יהודים במקום‪.‬‬
‫שנת ‪ 632‬לספירה ומותו של הנביא מוחמד‬
‫השפיעו גם הם על חיי היהודים והביאו למסעות‬
‫מחודשים של יהודים לכיוון הפרובנס‪.‬מחשש‬
‫להתנגשות בין יהודים ומוסלמים‪ ,‬שהומרצו‬
‫להפליג לעבר יעדים חדשים לכיבוש בשם נביאם‬
‫המת‪ ,‬הקיסר הרומאי הרקליוס ציווה לגייר את‬
‫כל היהודים ושיכנע גם את מלך הפרנקים‪ ,‬המלך‬
‫דאגובר לפעול באותה רוח כלפי היהודים‪ .‬היהודים‬
‫ברחו במאות אלפים לכיוון הפרובנס‪,‬שנותר כמקום‬
‫מוגן בפני חוסר‪-‬הסובלנות והפאנאטיות הרווחת‪.‬‬
‫באמצע המאה התשיעית‪ ,‬שהיתה תקופת חשכה‬
‫פוליטית בכל מקום אחר‪ ,‬בפרובנס המשיכו לקדם‬
‫‪6‬‬
‫היסטוריה‬
‫גישות של מתן מחסה‪ ,‬סובלנות והבנה כלפי המוגלים‪.‬‬
‫קשרים רבים שהיו קיימים בין היהודים בפרובנס‬
‫לבין אחיהם היהודים במזרח התיכון ובמזרח‬
‫הרחוק וכן בצפון אירופה הוליכו להתרחבות הידע‬
‫האינטלקטואלי והרחבת קישרי המסחר‪ .‬מאחר‬
‫והיהודים היו בין אלה‪ ,‬שתרמו באופן משמעותי‬
‫לקידמה ולהתעשרות הקהילות‪ ,‬הם התקבלו‬
‫לחברה השלטת ללא חשדנות‪ .‬במספר רב של ערי‬
‫הפרובנס‪ ,‬היהודים אירגנו מרכזי לימוד והפיצו‬
‫מיודעות‪,‬תובנה התפתחותית וחשיבה‬
‫חדשה להבנת התנ”ך‪.‬‬
‫רבי בנימין מטודלה‪-‬הנוסע הידוע‪-‬שחצה יבשות‬
‫ונסע מספרד לישראל‪ ,‬אותו נוסע הבלתי נלאה‬
‫שערך את מסעותיו על עקבות חקר חיי החברה‬
‫היהודית באותה עת הגיע גם הוא בשנת‬
‫‪ 1165‬לפרובינציה‪.‬‬
‫החכם היהודי הספרדי הזה‪ ,‬מדווח על כ‪200-‬‬
‫יהודים בעיר “ארל” ועוד כ‪ 300-‬בעיר “מרסיי”‬
‫‪7‬‬
‫והם קיימו בית ספר ללימוד התלמוד‪ .‬ברשימותיו‪,‬‬
‫בהן הוא מתאר את מסעו דרך העולם היהודי‪,‬‬
‫הוא כותב שראש השנה נחוג במשך יומיים בארץ‬
‫ישראל‪ ,‬מסורת זו הובאה לארץ על ידי היהודים‬
‫תושבי‪-‬הפרובנס‪ .‬השפעתם היתה כה עמוקה כך‪,‬‬
‫שכל יהודי ישראל קיבלו עליהם לחגוג את החג‬
‫במשך יומיים לפי מנהגי ‪-‬יהודי התפוצות‪,‬תוך כדי‬
‫הזדהות עימם‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היסטוריה‬
‫הפרובנס של ימי‪-‬הביניים‪ ,‬שלפי הכתבים העבריים‬
‫כלל את כל דרום צרפת‪ ,‬מן האלפים הים‪-‬תיכוניים‬
‫ועד להרי‪-‬הפירנאים המזרחיים‪-‬התנסה בלידתו‬
‫של זרם יהודי מיסטי שנקרא הקבלה‪.‬‬
‫נכדו של רב מהעיר “לונל”‪ ,‬יצחק העיוור נחשב‬
‫ל”אבי הקבלה”‪ .‬הקבלה מובהרת כסמל למסורת‬
‫המבוססת על האמונה שמקור התורה הינו שמימי‪.‬‬
‫לימוד התורה לכשעצמו‪ ,‬יכול להוביל‬
‫לפענוח סוד הבריאה‪.‬‬
‫זרם הקבלה הפרובנסאלי‪ ,‬משך אחריו מאמינים‬
‫רבים ומיסטיקת הקבלה התפשטה במהירות‬
‫בהשפיעה על דרכי החשיבה במקומות נרחבים‪.‬‬
‫למרות שנוכחות יהודית בפרובנס ידועה בתקופות‬
‫מוקדמות‪ ,‬נוכחות נרחבת יותר מתועדת‬
‫רק החל מימי הביניים‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היהודים היו חייבים לגור במה שמכונה “קריירה”‬
‫מונח הבא ממילה “אוקסיטנית” שמשמעו רחוב‬
‫יחיד וקצר‪ .‬ברובעים הצפופים הללו‪ ,‬תמיד נבנה‬
‫על‪-‬ידי היהודים בית כנסת ששימש כבית ספר‬
‫ומקום מפגש‪ .‬היהודים הורשו לעסוק במקצועות‬
‫כמו חייטות‪ ,‬כביסה וצביעת בדים‪ ,‬כריכת ספרים‪,‬‬
‫חלפנות‪ ,‬מסחר‪ ,‬ברפואה ונתוח‪.‬‬
‫הפרובנס של ימי‪-‬‬
‫הביניים חווה ‬
‫בלידתו של זרם‬
‫יהודי‪ -‬מיסטי‪.‬‬
‫בוועידת‪-‬הכנסייה הרביעית של “לאטראן”‬
‫בשנת ‪ 1215‬הקלו על זיהויי היהודים בקביעת‬
‫פריטי לבוש מיוחדים‪ ,‬הגברים הוכרחו לשים את‬
‫“הגלגל” ולנשים היה ה”פיצ’ון”מעין פיסת בד‬
‫הנתפרת לכיסוי ראשם‪.‬‬
‫התיאורתיקנים הנוצרים קבעו‪ ,‬שסימן ההפליה‬
‫שהוטל על היהודים יהיה בצבע צהוב כדי לציין את‬
‫קירבתם לכסף‪ ,‬לקבע כך בתודעה‪ ,‬שהיהודים היו‬
‫שותפים לדבר‪-‬עבירה של יהודה “איש –קריות”‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫היסטוריה‬
‫בצבע עז זה היהודים צויינו כדת הנמצאת מחוץ‬
‫למערכת החברתית המוכרת‪ .‬מאוחר יותר הגברים‬
‫היהודים חוייבו גם בחבישת כובע צהוב‪.‬‬
‫בגלים‪ ,‬אחרי הרג בלתי פוסק בקרב האוכלוסיה‬
‫היהודית‪.‬‬
‫בעת ובעונה‪ ,‬לתרומתם החשובה לאווירה חברתית‬
‫ולתנועת סחורות‪ ,‬לרעיונות וטכניקות מתקדמות‪,‬‬
‫תפקיד המפתח הכלכלי שלהם בחברת ימי הביניים‬
‫עורר‪ ,‬לעיתים תכופות‪ ,‬קינאה וחשדנות מצד בני‬
‫ארצם הנוצרים‪ .‬למרות זאת הם נהנים מחופש‪-‬‬
‫דת‪ ,‬הם רוכשים מבנים וחיים ב”קרירה” שלהם‬
‫[ברחוב היהודי] באותם רובעים קטנים ומותחמים‪.‬‬
‫מלחמות ומגפות המשיכו לפגוע ביהודי ספרד‪,‬‬
‫שהגיעו לכאן באופן קבוע‪ ,‬גם הרבה קודם‪,‬‬
‫ששילטון האינקוויזיציה גירש את כל יהודי‬
‫ספרד ב‪.1492-‬‬
‫יהודים מאנגליה הגיעו בהמונים לפרובנס לאחר‬
‫גירושם בשנת ‪.1290‬‬
‫יהודים אשכנזים ממרכז ומזרח אירופה הגיעו‬
‫היהודים גורשו בשנת ‪ 1306‬על ידי המלך‬
‫פיליפ “היפה”‪ ,‬מאיזורי דרום מזרח הפרובינציה‬
‫וממחוזות כמו ה”לאנגדוק”‪ ,‬ה”הרוט”‪ ,‬ומחוז‬
‫ה”גארד” פרק זמן קצר אחרי‪ ,‬שאזורים אלה‬
‫נכבשו וסופחו למלכות צרפת‪ .‬המצב הידרדר‬
‫ונוספו על כך גם מספר רב של גירושים וזאת עד‬
‫‪ 1395‬ועד שלא נשאר אף יהודי ולוא אחד במקום‪.‬‬
‫במשך ימי הביניים‪ ,‬נמנו כ‪ 80-‬עד ‪ 100‬קהילות‬
‫יהודיות מבוססות‪ .‬על‪-‬פני מאות בשנים‪ ,‬היהודים‬
‫שברחו מפני פורענויות לאורך אגם הים‪-‬התיכון‪,‬‬
‫וכן ממקומות מרוחקים יותר שבהן היהודים סבלו‬
‫מהתנכלויות‪ ,‬מצאו הם בפרובנס‪ ,‬מקום מפלט‪.‬‬
‫‪9‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היסטוריה‬
‫רק הפרובנס המשיכה לשמש מקום מפלט ליהודים‬
‫וזאת עד לסוף המאה החמש‪-‬עשרה‪ .‬אך לאחר מות‬
‫המלך‪”-‬רנה הטוב”‪ ,‬בשנת ‪ 1480‬והפיכת הפרובנס‬
‫לחלק מן המלכות‪ ,‬מהומות אנטי‪-‬יהודיות מוזמות‬
‫על ידי בני‪-‬מסדרי הכרמליטים והפרנציסקנים‬
‫פרצו בכל עבר‪ .‬מעשי האלימות‪ ,‬השוד וההרס‬
‫הובילו את המלך לואי ה‪ ,12-‬וזאת בעקבות לחץ‬
‫ההמון‪ ,‬להוציא צו גירוש‪ .‬בסוף ‪ 1501‬נותרו רק‬
‫יהודים מגויירים במקום‪ .‬היהודים האחרונים‪ ,‬כדי‬
‫למנוע מעצמם גיור בכורח ברחו אל הקן הבטוח‬
‫שהוצע להם על ידי האפיפיורים בעיר “אביניון”‬
‫ובמה שמכונה “הקומטה הוויניציאני”‪ ,‬המחוז‬
‫הווניציאני ‪,‬שכיום הינו מחוז ה”ווקלוז”‪ ,‬אחרים‬
‫היגרו לטורקיה‪ ,‬לאיטליה ולצפון אפריקה‪.‬‬
‫בשנים המאוחרות יותר‪ ,‬מרבית אתרי הישות‬
‫היהודיים במקום נעלמו‪ .‬בתי‪-‬הכנסת הנטושים‬
‫תוכן העיניינים‬
‫התערערו אט‪-‬אט ונהרסו‪ ,‬לפעמים הפכו‬
‫לבתי‪-‬מסחר ובתי‪-‬מגורים פרטיים‪ .‬מצבות אבן‬
‫מבתי‪-‬קברות נעקרו כדי לשמש כחומרי בניה‬
‫לחומות הערים ולבניינים‪ ,‬בעוד שבתי הקברות‬
‫עצמם כוסו ומשטחם שימש לבניה‬
‫ולהקמת מקומות חנייה‪.‬‬
‫במובלעת זו השייכת לשבעה אפיפיורים ושני‬
‫אפיפיורים נגדיים הרשויות המשיכו במורשתם‬
‫השליחותית‪ ,‬מורשת שילטון‪ ,‬שבה הם שלטו‬
‫באופן אבסולוטי על היהודים וזאת החל מ‪1273-‬‬
‫וכלה ב‪ .1790-‬משמע במשך ‪ 517‬שנה‪ .‬ככל‬
‫שגורשו היהודים ממקומות מושבם‪ ,‬כן נחושה‬
‫היתה דעת האפיפיורים להמשיך ולהבטיח את‬
‫הגנתם‪ .‬הם שאפו לתחזק דרך עובדת הוויתם‪,‬‬
‫את קיום העדות היהודית‪ ,‬למרות רצונם‪.‬הצגת‬
‫אומללותם הודגשה כפועל יוצא של פישעם‪.‬‬
‫רק הפרובנס‬
‫המשיך לשמש‬
‫מקום מפלט‬
‫ליהודים עד‬
‫המאה ה‪15-‬‬
‫‪10‬‬
‫היסטוריה‬
‫קיומם האומלל לא יכול היה להמשך אלא אם‬
‫יוותרו בחיים‪-‬אך לשם כך הם נאלצו לחיות‬
‫בחרפה ובנישול‪ .‬המחוז הוניציאני [הקומטה‬
‫הווניציאני]הועבר לידי “הכסא‪-‬הקדוש” בשנת‬
‫‪ ,1225‬והוכרז כרכוש הכנסייה על ידי המלך‬
‫פיליפ “הנועז” בשנת ‪“ .1274‬אביניון”‪ ,‬שנרכשה‬
‫על ידי הראשויות האפיפיוריות ב‪ ,1348-‬הפכה‬
‫ל”רומא האחרת” ל”וותיקאן הפרובאנסלי”‪.‬‬
‫היהודים היו היחידים‪-‬לא הפרוטסטנטים‪ ,‬לא‬
‫האתאיסטים‪ ,‬לא האגנוסטים ולא מאמיני הדתות‬
‫האחרות‪-‬שהורשו להשתקע על אדמות האפיפיור‪,‬‬
‫המוקפות על ידי צרפת העויינת‪.‬האפיפיורים‬
‫רצו‪ ,‬שהיהודים‪“ ,‬עדי‪-‬הבחירה” לרצח האל‪,‬‬
‫‪11‬‬
‫יושפלו ויגונו‪ ,‬אך יוותרו חיים‪ .‬הותר להם לשרוד‬
‫אך לא לשגשג‪ ,‬הם הוגבלו במחייתם למסחר‬
‫בבגדים ובחפצים ישנים ומשומשים וכן להלוואת‬
‫כספים‪ .‬היהודים יכלו לקיים את יהדותם‪ ,‬החוקים‬
‫האפיפיוריים אסרו על גיור בכוח למרות ‪,‬שבחיק‬
‫הכנסיה נערכו דרשות בכורח‪ ,‬בשפה העברית‪.‬‬
‫דרשות אלו תמכו בהכרח הגיור ובפרט‬
‫לבנים החל מגיל ‪.12‬‬
‫הדו‪-‬קיום כלל את המסחר‪ ,‬הפעילות הפינאנסית‬
‫והעדפה של הנוצרים לבשר הכשר‪,‬‬
‫למצה היהודית ולרופאים יהודים‬
‫[כשניתנה להם הרשות לעבוד במקצועם]‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היסטוריה‬
‫בשנת ‪ ,1624‬כל היהודים שחיו באיזור קיבלו‬
‫הוראה להתיישב בארבע ערים מיוחדות‪”:‬אביניון”‪,‬‬
‫“קרפנטרה”‪ ,‬קאוויון” ו”איל סור לה סורג”‪,‬‬
‫באותם “קריירה” [רחובות]‪ ,‬שנראו כגטו ונסגרו‬
‫בלילות על ידי שלשלאות‪ .‬מאוחר יותר‪ ,‬חוק‬
‫אפיפיורי‪ ,‬גרם להעצמת האומללות והגברת‬
‫אי‪-‬הבטיחות‪ ,‬החוק הכתיב הצבת שומר נוצרי‪,‬שיקבל‬
‫שכרו מהיהודים‪ ,‬וינעל את שערי הגטו מבחוץ‪.‬‬
‫“ארבע‪-‬קהילות” היה שמם של ארבע ערים‬
‫אלה ‪,‬כציון לארבע‪-‬ערי‪-‬הקודש בארץ‪-‬ישראל‪:‬‬
‫ירושלים‪ ,‬חברון‪ ,‬צפת וטבריה‪ .‬רק במאה ה‪18-‬‬
‫הותר ליהודים לצאת מן הגטו כדי להגיע לירידים‬
‫בכל רחבי הפרובנס‪ .‬אחדים התעשרו‪ ,‬אך מאחר‬
‫וחייבים היו להמשיך ולהתגורר בגטו השקיעו‬
‫כספם והונם בשיפוץ בתי הכנסת הרעועים‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫ב”אביניון”‪ ,‬ארמון האפיפיור‪ ,‬הינו הארמון‬
‫הגוטי הגדול ביותר באירופה‪ ,‬גודלו זהה לארבע‬
‫קתדרלות גוטיות מצורפות‪ ,‬היהודים התייחסו אל‬
‫המבנה הזה כאל סמל הרי‪-‬משמעות המייצג את‬
‫הפיקוח המוחלט על קייומם ועל גורלם על ידי‬
‫מגיניהם‪-‬שומרי‪-‬כילאם‪ .‬ב‪,1221-‬‬
‫הם צווו להשתקע ב”קריירה” ברחוב‪-‬הצר והצפוף‬
‫של “אביניון”‪ ,‬ברחובות בשם יעקב ואברהם‪ ,‬בגטו‬
‫מצומצם בשטח של ‪ 100‬מטרים על ‪ 100‬מטרים‪,‬‬
‫התושבים רוכזו בבתים מטים לנפול מיושנים‬
‫ורעועים‪ ,‬שהוגבהו‪ ,‬אחדים מן הבתים הללו היו‬
‫בני שמונה קומות‪ ,‬ברחובות צרים ומזוהמים‪.‬‬
‫כאשר בית‪-‬תפילה מרהיב שנבנה בשנת ‪,1348‬‬
‫בכיכר ירושלים הסמוכה הפך לעיי חורבות‪ ,‬כמה‬
‫מחברי קהילה חדשים שהתעשרו השקיעו בשיפוץ‬
‫מיוחד שנערך ב‪.1766-‬‬
‫ב‪ 1624-‬כל‬
‫היהודים‬
‫שחיו באיזור‬
‫נצטוו להשתקע‬
‫בארבע‬
‫ערים‪”-‬אביניון”‬
‫‪”,‬קרפנטרה”‪,‬קאו‬
‫ויון”‪,‬ו”איל‪-‬סור‪-‬‬
‫לה‪-‬סורג”‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫היסטוריה‬
‫שריפה אקראית שפרצה ב‪ 1845-‬הותירה מן‬
‫המקום‪ ,‬השייך לעירייה רק עפר ואפר‪.‬‬
‫אקלסיאסטי‪-‬נוצרי באופן‪ ,‬שבו המאמינים היהודים‬
‫בחצותם את הסף עברו תחת הצלב‪.‬‬
‫האדריכלים העירוניים הנוצריים האחראיים‬
‫לבניית בית‪-‬הכנסת בנו “רוטונדה”[עיגול]‬
‫נאו‪-‬קלאסית מעל תנור‪-‬מצות‪ ,‬מן המאה ה‪,14-‬‬
‫התנור היה מוסתר היטב במעמקי האדמה‪.‬‬
‫בקומה העליונה חדר‪-‬התפילה הראשי בנוי היה‬
‫בסגנון לואי ה‪ ,15-‬כיסא הרב מוצב‬
‫במעין מרפסת בעלת מעקה המשקיפה על‬
‫קהל הגברים המתפללים‪.‬‬
‫בעיר “קרפנטרה”‪ ,‬בירת המחוז הוונציאני‪ ,‬שבה‬
‫חיה הקהילה בעלת ההשפעה הרבה ביותר תחת‬
‫השילטון האפיפיורי נמצא בית‪-‬הכנסת העתיק‬
‫ביותר‪ ,‬שעדיין בפעילות‪.‬‬
‫מקוריות הארכיטקטורה של בתי הכנסת במחוז‬
‫הווניציאני מצויינת בבנית שתי קומות של חדרי‬
‫תפילה‪ ,‬לנשים ייעדו את הקומות התת‪-‬קרקעיות‬
‫שדמו למרתפים‪ .‬המקווה ותנור המצות השתמרו‬
‫במרתפים בקומות הנמוכות יותר‪ .‬קירות הגטו‬
‫הופלו במאה ה‪ 19-‬כדי לבנות את בית העירייה‪.‬‬
‫ליד בית‪-‬הכנסת‪”,‬השער –היהודי” של הקתדרלה‪,‬‬
‫המוגבה על יד “בול דה ראט”‬
‫[מנשר הניתן בצו על ידי הכנסיה] עשוי מאבן‬
‫והמיועד להרחיק את הכופרים‪ ,‬כולל היהודים‬
‫והמוראסקים‪[ ,‬הערבים] מנשר זה נכתב במיוחד‬
‫עבור יהודים שנועדו לגיור‪.‬‬
‫בית‪-‬הכנסת נבנה בשנת ‪ ,1367‬הוא שוחזר מחדש‬
‫ב‪ .1743-‬במשך עבודות השיפוץ‪ ,‬הבישוף שלא‬
‫נטה חסדו לקהילה‪ ,‬מנע בניית מדרגות חיצוניות‬
‫והגביל את גובה המבנה‪ .‬היהודים בנו מדרגות‪-‬אבן‬
‫פנימיות גדולות‪ ,‬הם גם צבעו את התיקרה העליונה‬
‫בכחול וציירו כוכבים עליה‪“ ,‬כי דבר אינו רם‬
‫יותר משמי‪-‬מרום”‪ .‬האדריכל הקתולי בנה חלון‬
‫‪13‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫היסטוריה‬
‫בעיר “קאוויון” נמצאת ה”קריירה” [הרחוב] ‬
‫האחרון של היהודים בתחום המחוז הווניציאני‪,‬‬
‫בשלמותה‪ ,‬רחוב “הבראיק”‪”-‬העברים”‪.‬‬
‫קרקעיות חשוכות ובלתי מאווררות‪ ,‬במתחם זה‬
‫נמצא כיום המוזיאון היהודי של יהודי‬
‫המחוז הוונציאני‪.‬‬
‫בית‪-‬הכנסת‪ ,‬ששוחזר בשנת ‪ 1774‬על יסודות‬
‫בית‪-‬הכנסת מן המאה ה‪ 15-‬על תנורי המצות‬
‫והמקווה שלו‪ ,‬דומה ל”בודואר”‪-‬קיטון‪ ,‬מתקופת‬
‫לואי ה‪ .14-‬בית‪-‬הכנסת כולל שתי קומות של‬
‫חדרי תפילה‪ ,‬המיועדות אך ורק לגברים‪.‬‬
‫בחוץ מגדל עגול מימי‪-‬הביניים‪ ,‬שהכיל את‬
‫מיקום המדרגות המקוריות‪.‬‬
‫ב”פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין”‪ ,‬בכיכר‬
‫“היהודיות”[הבראיק] ב”קריירה” הישנה‪,‬‬
‫נמצאת מצודה רעועה חלקית‪ ,‬שבה נמצא המקווה‬
‫הפרטי היחיד הידוע באיזור‪ ,‬חצוב באבני‪-‬מעמקים‬
‫ומוזן במים על ידי מעינות תת‪-‬קרקעיים‪ .‬התושבים‬
‫מכנים עדיין מקום זה בשם בית המרחץ של‬
‫היהודים‪ .‬מבנה מוניומנטלי זה עבר לידי‬
‫הנוצרים כאשר כל יהודי “פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין”‬
‫הוכרחו להצטרף אל יהודי הגטו העלוב‬
‫של “ארבע‪-‬הערים הקדושות”‪.‬‬
‫בבית‪-‬כנסת זה נמצא כיסא אליהו הנביא‪ ,‬המשגיח‬
‫על טיקסי ברית‪-‬המילה‪ .‬הוא נמצא קרוב לתיבה‪,‬‬
‫מוטבע בתוך בסיס בסגנון “רוקוקו” המאוייר‬
‫בגלים צבועים כחול‪ .‬הנשים התפללו בקומות תת‪-‬‬
‫‪Jules B. Farber‬‬
‫רק בשנת ‪ 1790‬נפתחו שערי הגטו ויהודי האפיפיור יכלו לשוב ולהתגורר מחדש‬
‫בכל מקום ברחבי הפרובנס האהובה עליהם‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪14‬‬
‫תיירות‬
‫תיירות‬
‫‪15‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תיירות‬
‫פרובנס‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫מרסיי (‪)Marseille‬‬
‫טרטס (‪)Trets‬‬
‫מחנה המעצר בעיירה לה‪-‬מיל (‪)Camp des Milles‬‬
‫אקס‪-‬און‪-‬פרובנס (‪)Aix-en-Provence‬‬
‫טאראסקון (‪)Tarascon‬‬
‫סנט‪-‬רמי‪-‬דה‪-‬פרובנס (‪)Saint-Rémy-de-Provence‬‬
‫ארל (‪)Arles‬‬
‫‪17‬‬
‫‪19‬‬
‫‪20‬‬
‫‪21‬‬
‫‪23‬‬
‫‪24‬‬
‫‪25‬‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫‬
‫הקומטה הוויניציאני (‪)Comtat Venaissin‬‬
‫קרפנטרה (‪)Carpentras‬‬
‫אביניון (‪)Avignon‬‬
‫קאוויון (‪)Cavaillon‬‬
‫איל‪-‬סור‪-‬לה‪-‬סורג (‪)Isle-sur-la-Sorgue‬‬
‫פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין (‪)Pernes-les-Fontaines‬‬
‫‪27‬‬
‫‪28‬‬
‫‪29‬‬
‫‪31‬‬
‫‪32‬‬
‫‪33‬‬
‫ראה מפת‪-‬הערים‪-‬היהודיות בעמוד ‪37‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪16‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .1‬מרסיי‬
‫במרסיי לכו להשתתף בתפילה‪,‬בבית‬
‫הכנסת המהודר‪-‬ברחוב ‪-‬ברוטיי מן‬
‫המאה ה‪,19-‬או באחד מבין ‪ 40‬בתי‪-‬‬
‫הכנסת הקטנים יותר‪.‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫‪1‬‬
‫צפו בעבודת הפיסול המכונה‪”,‬מרסיי”‪ ,‬על חוף‪ -‬הים הנקרא‬
‫“פראדו” עבודת‪-‬פיסול‪ ,‬שהוענקה על ידי ממשלת ישראל‪.‬‬
‫בקרו בקיברו של הרב יונה וייל‪,‬בבית הקברות‪”,‬סנט‪-‬פייר”‪.‬‬
‫ומצאו זמן פנוי‪ ,‬לבקור באחת מן התערוכות המתקיימות‬
‫במרכז‪-‬היהודי‪-‬לתרבות על שם “אדמונד פלג”‪.‬‬
‫‪17‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תיירות‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪18‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .2‬טרטס‬
‫בטרטס טיילו דרך שערי העיר‬
‫מימי‪-‬הביניים‪,‬במרכז ההיסטורי המבוצר‪ ,‬הנמצא ברובע‬
‫היהודי[ברחוב פול ברט כיום]‪,‬שם תוכלו לראות‬
‫מבנה מן המאה ה‪,12-‬שאותו כינו מימים ימימה התושבים‬
‫בשם‪”,‬בית‪-‬הכנסת”‪,‬הארכאולוגים עורכים שם‬
‫חפירות כדי למצוא שרידי מקווה במקום‪.‬‬
‫‪19‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫‪2‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תיירות‬
‫‪ .3‬המחנה בעיירה לה‪-‬מי ל ‬
‫מקום זה מן המאה ה‪,19-‬‬
‫‪,‬שהיה מפעל יצור ללבנים ולרעפים עד ‪,1939‬הפך למחנה‬
‫מעצר ליהודים לפני העברתם למחנות ההשמדה‪ ,‬רכבת להובלת‬
‫בעלי חיים נמצאת על המסילה‪,‬לאחרונה מקום זה‬
‫שופץ והפך לאתר זיכרון ולמרכז הדרכה ולימוד‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪3‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫‪20‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .4‬אקס‪-‬און‪-‬פרובנס‬
‫שילטי רחובות עתיקים בני כמה דורות‬
‫מזכירים את הרובע היהודי‪,‬‬
‫החיים היהודיים כיום‪,‬מרוכזים ברחוב ירושלים‪,‬‬
‫עם בית‪ -‬הכנסת שנבנה לאחר המלחמה ובקרבתו‬
‫המרכז‪ -‬הקיהלתי‪-‬תרבותי שהוקם לזיכרו של‬
‫המלחין המפורסם בן העיר‪,‬דאריוס מילהוד‪,‬‬
‫‪21‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪4‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תיירות‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪22‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .5‬טאראסקון‬
‫אם הינכם ברחוב הנקרא‪”,‬רחוב‬
‫היהודים” או ברחוב “זכויות היהודים”‪,‬‬
‫הינכם נמצאים בלב ליבה של ה”קריירה” העתיקה‪,‬רחובות‬
‫יהודיים בהם בתים מימי‪-‬הביניים‪,‬וכן בית מן‬
‫המאה ה‪,13-‬ששופצו‪.‬‬
‫מחוץ לעיר‪ ,‬קרוב ל”קאפלה סנט גבריאל”‪-,‬גבריאל‬
‫הקדוש‪,‬נמצאת מצבת קבר חרוטה עברית‬
‫משנת ‪,1196‬אבן המצבה משובצת בתוך מגדל‬
‫מרובע‪,‬שככל הנראה נבנה מאבנים שהובאו מחומת‬
‫אחד מבתי‪ -‬הקברות היהודיים‪-‬הראשונים‪.‬‬
‫‪23‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪5‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .6‬סנט‪-‬רמי‪-‬דה‪-‬פרובנס‬
‫בית‪-‬קברות עתיק המעלה נוסטאלגיות‪.‬‬
‫בית הולדתו של נוסטראדאמוס נמצא ברחוב‬
‫“הוש‪-‬דה‪-‬לה‪-‬ג’וטרי”‪,‬הרובע היהודי העתיק‪.‬‬
‫למרות שהמשפחה הוטבלה מזה דורות‪,‬כיהודים‬
‫שהתנצרו‪,‬היחס המשיך להיות יחס של חשדנות‬
‫והם אולצו לשלם מיסים גבוהים ומיוחדים אך להם‪.‬‬
‫אין שום אפשרות לערוך ביקור פרטי בבית זה‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪6‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫‪24‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .7‬ארל‬
‫במוזיאון של ארל‪ -‬והפרובנס‪ -‬העתיקה‬
‫תוכלו לצפות במימצאים מין המורשת‬
‫היהודית בני מאות בשנים‪.‬‬
‫תגלו שם מצבות קבר כתובות עברית מתקופת‬
‫ימי‪-‬הבינים וכן מצבת קבר מפוסלת מין המאה הרביעית‬
‫המייצגת את אברהם מניף ידו האוחזת במאכלת‪.‬‬
‫פיסול זה בא להזכיר את סיפור העקידה מין התנ”ך‪.‬‬
‫“במוזיאון דה ארלטאן” ישנו מיצג של תשמישי קדושה‬
‫יהודיים‪”,‬הגלגל הצהוב”‪ ,‬סיפרון‪-‬תורת‪ -‬כיס קטנה‪,‬ועוד‪...‬‬
‫‪25‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪7‬‬
‫תיירות‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪26‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .8‬הקומטה הוויניציאני‬
‫המובלעת שייכת היתה לאפיפיורות‪,‬כמו‬
‫העיר אביניון והקומטה הוויניציאני‪-‬‬
‫[הנקראים כיום מחוז הווקלוז]‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪8‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫היוו איזור מפלט ליהודים‪ ,‬שברחו מצרפת בימים בהם גורשו‪.‬‬
‫האפיפיורים שאפו להגן על היהודים כדי שעצם‬
‫הוויתם ישמש עדות לאחריותם של היהודים‪,‬‬
‫ב”רצח האל” ובכך להענישם על שלא בחרו בישו כמשיחם‪.‬‬
‫המטרה היתה להותירם עניים ומושפלים תוך התרת‬
‫קיומם אך‪ ,‬בד בבד גם למנוע את השתקמותם והצלחתם‪.‬‬
‫‪27‬‬
‫‪VAR‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תיירות‬
‫‪ .9‬קרפנטרה‬
‫זהו בית‪-‬הכנסת העתיק ביותר שבו‬
‫עדיין מתקיימות תפילות קבועות‪.‬‬
‫[נבנה בשנת ‪.]1367‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪9‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫עלו במדרגות המובילות להיכל‪,‬המקושט בסגנון הגדולה של‬
‫לואי ה‪ ,15-‬שבו נמצא כיסא הרב על גזוזטרה החולשת על‬
‫אולם התפילה לגברים‪ .‬העבירו מבטכם לכיוון הקיר המכוסה‬
‫ברשת‪ ,‬שמאחוריו נמצאת “עזרת ‪-‬הנשים”‪.‬ליד ארון הקודש‬
‫בתוך קן קטן תוכלו לראות את כיסאו המיניאטורי‪,‬‬
‫של אליהו הנביא המשגיח על טקסי ברית‪-‬המילה‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪VAR‬‬
‫‪28‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .10‬אביניון‬
‫התהלכו לכם ברחובות יעקוב ואברהם‬
‫תוך צפיה אל גובה הבתים התופסים כיום את מקום‬
‫“גורדי‪ -‬השחקים” הארעיים של היהודים מין המאה ה‪.14-‬‬
‫כאשר בית‪-‬הכנסת‪,‬שהיה בבעלות עירייה‪,‬‬
‫ממוקם היה בכיכר ירושלים הסמוכה‪ ,‬עלה כליל באש‪,‬נבנה‬
‫במקומו במאה ה‪ 19-‬בית כנסת בסיגנון מקדש יווני‪ ,‬באותו‬
‫מיקום ראשוני‪ .‬בקומות תחתונות נמצא תנור לאפיית‬
‫מצות מין המאה ה‪ .14-‬בקשו מין הרב המקומי לספר‬
‫לכם על בית הקברות עתיק היומין‪.‬‬
‫‪29‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪10‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תיירות‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪30‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .11‬קאוויון‬
‫בית הכנסת כאן ידוע בכינויו “האח‬
‫הצעיר” של בית הכנסת בקרפנטרה‪,‬‬
‫בית זה מסוף המאה ה‪,14-‬דומה לזה של בית הכנסת‬
‫הקודם‪,‬אלא שכאן הנשים השתתפו בתפילה מאותו מעבר‬
‫המוליך אל אולם‪ -‬התפילה המיועד היה לנשים‪.‬‬
‫מה”קריירות” של הקומטה הוויניציאנית נותר רק רחוב אחד‬
‫קטן וצר‪ ,‬שהוביל אל בית הכנסת ושבקצהו הוקמו‬
‫שערים‪ ,‬מאחורי שערים אלו קובצו היהודים‬
‫לרובעים אלו‪ ,‬בהם חיו בדוחק רב ובצפיפות‪.‬‬
‫‪31‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪11‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫תיירות‬
‫‪ .12‬איל‪-‬סור‪-‬לה‪-‬סורג‬
‫היכנסו לקאתדרלה כדי להבחין‬
‫ברשת המפרידה בין הקהל והמזבח‪.‬‬
‫היא נלקחה מבית‪-‬הכנסת‪ ,‬שנהרס בתקופת”הטירור”‪,‬‬
‫שלאחר המהפיכה‪ -‬הצרפתית‪.‬‬
‫גשו לראות את הבנין הגבוה בצורת”ח” הנקרא‪,‬‬
‫“בית‪-‬יהודי” על כיכר “היהודיות”‪.‬‬
‫העירייה שיפצה את בית‪-‬הקברות הקרוב לעיר‬
‫והקימה חומות הגנה סביבו‪.‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪12‬‬
‫‪VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫‪32‬‬
‫תיירות‬
‫‪ .13‬פארן‪-‬לה‪-‬פונטיין‬
‫רדו אל המקווה הפרטי היחיד של‬
‫הקומטה הוויניצאני מין המאה ה‪,16-‬‬
‫הוא נמצא בתוך המצודה ב”כיכר היהודיות”‪.‬‬
‫תושבי המקום נוהגים לכנותו “בית‪-‬המרחץ‪-‬היהודי”‪.‬‬
‫כיום המבנה הרוס‪,‬באותה עת כאשר היהודים גורשו מין‬
‫העיר‪ ,‬הוא נמכר לנוצרי‪.‬‬
‫‪33‬‬
‫‪HAUTES-ALPES‬‬
‫‪ALPES‬‬‫‪MARITIMES‬‬
‫‪ALPES-DE-HAUTE‬‬‫‪PROVENCE‬‬
‫‪13VAUCLUSE‬‬
‫‪BOUCHES-DU-RHÔNE‬‬
‫‪VAR‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫‪jules B. farber‬‬
‫‪Jules B. Farber‬‬
‫ג’ול פארבר‪,‬עיתונאי וסופר אמריקאי‪ ,‬פירסם‬
‫את מאמרו המבוסס על סיפרו‪”,‬יהודי‪-‬האפיפיור‬
‫בפרובנס”‪ ,‬מסע בעקבות המורשת היהודית‬
‫שפורסם בהוצאת “אקט‪-‬סוד”‪,‬וכן בגירסה אנגלית‪,‬‬
‫בספר המופץ על האתרים‪,‬בנוסח אלקטרוני‪.‬‬
‫ביקור בבית‪-‬הכנסת המפואר ברחוב ברוטיי‬
‫במרסיי הבנוי בסגנון רומנטי ביזאנטיני יהווה‬
‫התחלה יפה‪ .‬המוזיאון בעיר ארל‪ ,‬על מצבות‬
‫הקבורה עתיקות היומין‪,‬שבאחת מהן ניתן לראות‬
‫את דמות אברהם מניף ידו האוחזת במאכלת‪ ,‬כסמל ‬
‫לעקדת יצחק‪.‬מצבות עתיקות בנות כ‪ 400-‬שנה‪ .‬‬
‫ומיצג של תשמישי‪ -‬קדושה מין הפרובנס נמצאים‬
‫בו‪ .‬בית הולדתו של נוסטראדאמוס ב”ג’וטרי”‪.‬‬
‫הרובע היהודי לשעבר בסנט‪ -‬רמי‪ -‬דה –פרובנס‪.‬‬
‫מחנה המעצר בעיירה לה‪-‬מיל‪,‬סמוך לעיר אקס‪-‬און‪-‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫פרובנס‪,‬ממנו נשלחו היהודים למחנות ההשמדה‪.‬‬
‫מקום זה הינו כיום אתר הנצחה לזכר השואה‬
‫ומרכז לחינוך והדרכה‪.‬‬
‫בית‪-‬הכנסת מין המאה ה‪ 14-‬בעיר קאוויון‪,‬כיום‬
‫משמש כמוזיאון‪,‬נמצא ב”קארירה”‪-‬הגטו‪ ,‬היהודית‬
‫האחרונה‪,‬אוסף המוזיאון כולל מנורת שמן עתיקה‬
‫שנמצאה בקרבת מקום‪,‬וכן מנורה בעלת שבעה‬
‫קנים כפולים מין המאה הראשונה לפני הספירה או‬
‫המאה הראשונה לספירה‪.‬‬
‫וכן בית הכנסת העתיק ביותר משנת ‪,1367‬בעיר‬
‫קרפנטרה‪ ,‬שבו עדיין מתקיימות תפילות‪,‬עם כיסא‬
‫מיניאטורי של אליהו הנביא‪,‬המשגיח על טיקסי‬
‫ברית‪-‬המילה‪.‬‬
‫ספר זה מופץ כספר אלקטרוני‪,‬הנרכש דרך‬
‫אמאזון‪,‬או דרך מפיצים אלקטרוניים אחרים‪.‬‬
‫‪34‬‬
‫בעקבות המורשת‬
‫היהודית בפרובנס‬
‫‪35‬‬
‫תוכן העיניינים‬
‫בעקבות המורשת היהודית בפרובנס‬
)Marseille( ‫מרסיי‬
1
)Trets( ‫טרטס‬
2
)Camp des Milles( ‫מיל‬-‫מחנה המעצר בעיירה לה‬
3
)Aix-en-Provence( ‫פרובנס‬-‫און‬-‫אקס‬
4
)Tarascon( ‫טאראסקון‬
5
)Saint-Rémy-de-Provence( ‫פרובנס‬-‫דה‬-‫רמי‬-‫סנט‬
6
)Arles( ‫ארל‬
7
)Comtat Venaissin( ‫הקומטה הוויניציאני‬
8
)Carpentras( ‫קרפנטרה‬
9
)Avignon( ‫אביניון‬
10
)Cavaillon( ‫קאוויון‬
11
)Isle-sur-la-Sorgue( ‫סורג‬-‫לה‬-‫סור‬-‫איל‬
12
)Pernes-les-Fontaines( ‫פונטיין‬-‫לה‬-‫פארן‬
13
[email protected] - ©: Wallis.fr - C. Duranti - P. Leroux – C. Moirenc - M. Ducaroy – Ilico - Sayoun - Alset - Muséon Arlaten - Musée de l’Arles Antique - Musées de Cavaillon Fondation Calvet - M. Barthalot - D. Bonnet - CDT Vaucluse - CRT PACA.
36
‫תוכן העיניינים‬
www.tourismpaca.com
Comité Régional de Tourisme Provence-Alpes-Côte d’Azur
Regional Tourist Board Provence-Alps-Cote d’Azur
Maison de la Région - 61, La Canebière - 10009 - 13231 MARSEILLE Cedex 01 - Tel. : +33 (0)4 91 56 47 00
Publication for distribution on Provence-Alps-Côte d'Azur Tourist Board digital media only.