בגליון זה
מרץ 2011 בגליון זה רכישת חברה ציבורית – מגמות בפסיקת בתי המשפט ביחס למנגנונים חלופיים להצעת הרכש המלאה החלטה של בית המשפט המחוזי מעלה סימן שאלה בדבר אפשרות השימוש במנגנונים חלופיים )מיזוג הופכי והסדר( למנגנון הצעת הרכש המלאה עו"ד אהרון קאופמן | עמוד 2 האם ובאילו תנאים יכול מעסיק לעיין בתכתובת דואר אלקטרוני אישית של עובד האם רשאי המעסיק לקרוא הודעות דואר אלקטרוני של עובדיו? האם רשאי עובד לבצע שימוש פרטי בתא הדואר האלקטרוני שהועמד לרשותו במקום העבודה? היכן עובר הגבול בין שימוש לגיטימי של העובד באמצעים העומדים לרשותו לצרכיו הפרטיים לבין שימוש שהוא בגדר ניצול המעביד? עו"ד חבצלת ינאי | עמוד 6 משולחן הממונה על פטורי הסוג החדשים ,הוספת מנגנון עיצום כספי לחוק ההגבלים העסקיים ומסמכי מדיניות שפרסמו לאחרונה על-ידי רשות ההגבלים העסקיים עו"ד שירן שבתאי | עמוד 11 מבית המחוקקים – עדכוני חקיקה חדשים פרשנות לשונית של חוזה ‒ על התיקון החדש לחוק החוזים ,אי הוספת מע"מ לסכום שכר טרחה שנפסק על-ידי בית משפט והגדלת סכום התביעות שתתבררנה בסדר דין מהיר עו"ד הדר חלווה | עמוד 15 התפתחויות בדיני הגבלים עסקיים על הצעת חוק קבוצות ריכוז וביטול הפטור הסטטוטורי על ענף התובלה הימית עו"ד שירן שבתאי | עמוד 18 עדכון שכר המינימום על העדכון החדש של שכר המינימום ,בהתאם להודעת משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה מיום 16.3.2011 עו"ד חבצלת ינאי | עמוד 21 רכישת חברה ציבורית – מגמות בפסיקת בתי המשפט ביחס למנגנונים חלופיים להצעת הרכש המלאה עו"ד אהרון קאופמן בגיליון פוקוס – מאי 2010ניתחנו את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 10406/06עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ ואח' ,בו נקבעו כללים לגבי האופן בו יש לחשב את השווי ההוגן של מניות במסגרת סעד הערכה לפי סעיף 338לחוק החברות ,התשנ"ט") 1999-חוק החברות"( כחלק ממנגנון הצעת הרכש המלאה שבסעיפים 336-340לחוק החברות )"הצעת רכש מלאה"(. מנגנון הצעת הרכש המלאה מציב קשיים לא מבוטלים בפני רוכשים פוטנציאליים של חברות ציבוריות .הקושי העיקרי נובע מהתנאי לפיו לצורך הצלחת הצעת רכש מלאה נדרשת היענות חיובית של בעלי המניות הניצעים ,באופן ששיעור המניות שבבעלות 1 ניצעים שלא נענו להצעה ,לא יעלה על 5%ממניות החברה. תנאי זה הופך קשה יותר לקיום ככל שהרוכש מחזיק בשיעור נמוך יותר ממניות החברה ערב הצעת הרכש )או לא מחזיק במניות כלל( .כך למשל ,כאשר בעל שליטה בחברה ציבורית מחזיק ערב הצעת הרכש ב 60% -ממניות החברה הוא זקוק להיענות חיובית של ניצעים שבבעלותם 87.5%מיתר מניות החברה ) (35/40על מנת להשלים את הצעת הרכש המלאה ,בעוד שבעל שליטה שמחזיק ב 85% -ממניות החברה ערב הצעת הרכש ,זקוק להיענות חיובית של ניצעים שבבעלותם 66.66%בלבד מיתר מניות החברה ) (10/15על מנת להשלים את הצעת הרכש המלאה. סעד ההערכה לפי סעיף 338לחוק החברות )שנדון באריכות במאמר הקודם הנ"ל(, מציב קושי נוסף בפני רוכש פוטנציאלי בדמות חוסר וודאות ביחס למחיר הסופי שיהיה עליו לשלם לצורך השלמת הרכישה .פסק הדין בעניין עצמון אמנם קבע כללים לגבי אופן יישומו של סעד ההערכה ,ובכך הקטין במידה מסוימת את חוסר הוודאות שהיה קיים קודם לכן ,אולם השימוש בשיטת ה Discounted Cash Flow -לצורך חישוב השווי ההוגן של מניות עדיין מותיר מידה לא מבוטלת של חוסר וודאות בכל הנוגע למחיר הסופי שישלם הרוכש הפוטנציאלי. בשל הקשיים הגלומים במנגנון הצעת הרכש המלאה ,נוצרו במשך השנים שני מסלולים חלופיים למנגנון הצעת הרכש המלאה :מיזוג הופכי משולש והסדר לפי סעיף 350לחוק החברות. 1בהזדמנות זו נבקש להבהיר כי נפלה טעות במאמר הקודם ,שם נכתב כי נדרש אישור של 50%מהניצעים להצעת הרכש המלאה .אישור של 50%מהניצעים נכון רק במקרה בו הרוכש הפוטנציאלי הוא בעלים של פחות מ 90% -ממניות החברה ערב הצעת הרכש. 2 מיזוג הופכי משולש במסגרת עסקת מיזוג הופכי משולש ,הרוכש הפוטנציאלי מקים חברה )א'( המתקשרת עם החברה הציבורית )ב'( בהסכם מיזוג .הסכם המיזוג קובע כי החברה החדשה תתמזג לתוך החברה הציבורית ,מניות החברה הציבורית תעבורנה לבעלות הרוכש הפוטנציאלי ובעלי המניות של החברה הציבורית יקבלו תמורה במזומן עבור מניותיהם. מיזוג הופכי משולש שלב שני שלב ראשון הרוכש הפוטנציאלי מעביר תמורה עבור המניות רוכש פוטנציאלי בעלי מניות חברה ב' בעלי מניות חברה ב' רוכש פוטנציאלי חברה ב' חברה א' חברה ב' חברה א' תמוזג לתוך חברה ב' המניות עוברות לבעלות הרוכש הפוטנציאלי חברה א' עסקה מסוג זה טעונה אישור דירקטוריון החברה הציבורית ולכן אינה מתאימה להשתלטויות "עוינות" )עסקאות שאינן זוכות לשיתוף פעולה מצד דירקטוריון החברה( אלא לעסקאות "ידידותיות" בלבד וזאת לעומת מסגרת מנגנון הצעת הרכש המלאה ,בו ניתן לבצע גם השתלטויות "עוינות" ,שכן לא נדרש אישור דירקטוריון החברה להשלמת העסקה. בנוסף ,להשלמת עסקה במתכונת מיזוג הופכי משולש נדרש אישור האסיפה הכללית ברוב רגיל בלבד )ואם המציע מחזיק ערב המיזוג ב 25%-או יותר ממניות החברה הציבורית ‒ אישור של לפחות מחצית מבעלי המניות האחרים שהשתתפו באסיפה הכללית של החברה הציבורית( .כמו כן ,עסקת מיזוג אינה מקנה לניצעים סעד של הערכה ,מה שמפחית את אלמנט חוסר הוודאות לעומת מנגנון הצעת הרכש המלאה. אלמנטים אלה הופכים את מנגנון המיזוג המשולש ההופכי לאטרקטיבי עבור רוכשים במסגרת של עסקאות "ידידותיות". במשך שנים נותרה השאלה האם ניתן לבצע רכישה של מניות בחברה ציבורית תוך שימוש במנגנון המיזוג המשולש ההופכי ,כשאלה שאינה פתורה .בה"פ 786/07שני נ' מלם מערכות בע"מ קבע בית המשפט המחוזי בירושלים ,בהחלטה תקדימית )אף כי במסגרת של בקשה למתן צו מניעה זמני( ,כי חברת תים מערכות ומחשבים בע"מ, שהייתה בעלת השליטה ) (65.665%במלם מערכות בע"מ ,רשאית לרכוש את כל מניות מלם מערכות בע"מ המוחזקות בידי הציבור באמצעות מיזוג משולש הופכי. 3 בכך הכשיר בית המשפט שם את החלופה של רכישה באמצעות מיזוג הופכי משולש כחלופה לגיטימית למנגנון הצעת הרכש המלאה ,וקיבל את העמדה שהובעה עוד קודם לכן בספרות המשפטית ואשר תמכה במנגנון המיזוג ההופכי כמנגנון אלטרנטיבי למנגנון הצעת הרכש המלאה )ראה למשל -שרון חנס ועומרי ידלין "על מיזוג ,מיזוג הופכי ורכישה בחוק החברות" הפרקליט מז .(104 הסדר לפי סעיף 350לחוק החברות סעיף 350לחוק החברות מאפשר לחברה ,לבעל מניות בה או לנושה שלה לפנות לבית המשפט בבקשה לאישור הסדר בחברה ,גם במקרים שאינם קשורים בהכרח לחדלות פירעון של החברה .בקשר עם עסקת רכש מניות )או עסקת מיזוג( – נדרש הרוכש הפוטנציאלי לפנות לבית המשפט בבקשה לכנס אסיפה של בעלי המניות לאישור ההסדר המוצע .בית המשפט רשאי לקבוע אילו אסיפות יכונסו -אסיפה אחת של כלל בעלי מניות ,או מספר אסיפות בחלוקה לפי סוגי מניות )או סוגי בעלי מניות בעלי אינטרסים שונים וכו'( ,ואף רשאי הוא להורות על כינוס אסיפות נושים .הרוב הדרוש לאישור הסדר הוא 75%של הערך המיוצג בהצבעה בכל אסיפה )במקרה הפשוט – מדובר ברוב של 75%מבעלי המניות הנוכחים באסיפה( .לאחר מכן נדרש אישור של בית המשפט להסדר ,כאשר לבית המשפט שיקול דעת נרחב האם לאשר את ההסדר ובאילו תנאים. המנגנון של רכישת מניות באמצעות הסדר לפי סעיף 350לחוק החברות הוכר בפסיקה כמנגנון חלופי לרכישת חברות ,אך יושם בפועל במקרים בהם זכה הרוכש הפוטנציאלי לשיתוף פעולה מצד דירקטוריון החברה ,כלומר במקרים של רכישות "ידידותיות" )למשל ,בש"א )ת"א( 4139/01קבוצת כרמל השקעות בע"מ נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ; בש"א )ת"א( 109717/98ממקו תוכנה בע"מ נ' רשם החברות; פר"ק 8340-11-09בעניין דור כימקליים בע"מ; פר"ק 11342-06- 09בעניין סנפרוסט בע"מ(. לאחרונה ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה במסגרתה נדונה ,בין היתר ,השאלה האם ניתן לבצע רכישה "עוינת" של מניות חברה ציבורית בדרך של הסדר לפי סעיף 350לחוק החברות )פר"ק 35560-08-10אספן בניה ופיתוח בע"מ נ' בעלי המניות בחברת סלע קפיטל נדל"ן בע"מ ואח' .להלן" :אספן" ו"-סלע קפיטל"(. בית המשפט דן בבקשה שהגישה חברת אספן ,שהייתה באותה עת בעלת כמות קטנה מאוד ) 0.0074%בלבד( של מניות חברת סלע קפיטל ,להורות על כינוס אסיפת בעלי מניות של סלע קפיטל לשם אישור הסדר ,במסגרתו הציעה אספן לרכוש מכל יתר בעלי המניות בסלע קפיטל את כל המניות שבבעלותם .סלע קפיטל התנגדה להסדר ,וטענה כי אין לאפשר לאספן ,המחזיקה בשבריר ממניותיה ,להשתלט עליה, 4 בדרך של השתלטות עוינת באמצעות הסדר לפי סעיף 350לחוק החברות ,וזאת לאחר שדירקטוריון החברה בחן את ההצעה והגיע למסקנה שהיא אינה משרתת את האינטרסים של בעלי המניות. בית המשפט דחה את הניסיון של אספן להשתלט על סלע קפיטל בדרך של הצעת הסדר לפי סעיף ,350וקבע כלל גורף האוסר על ביצוע רכישה "עוינת" באמצעות הסדר לפי סעיף 350לחוק החברות .בכך הותיר למעשה בית המשפט את מסלול הצעת הרכש המלאה כמסלול היחיד הפתוח להשתלטות עוינת על חברה ציבורית. בית המשפט לא התעלם מהבעייתיות שבמנגנון הצעת הרכש המלאה ,בעייתיות שהוצגה במלוא חריפותה במקרה של אספן ,אשר החזיקה בכמות זניחה של מניות ולכן הייתה זקוקה להסכמה של קרוב ל 95% -מכלל בעלי המניות של סלע קפיטל על מנת להשלים רכישה מלאה של מניות סלע קפיטל על פי מנגנון הצעת הרכש המלאה. בית המשפט אף ציין את תזכיר הצעת החוק לתיקון מספר 12לחוק החברות המשנה את המנגנון הקיים של מנגנון הרכישה המלאה ,ולפיו מציע יידרש לקבל הסכמה פוזיטיבית של רוב הניצעים ,קרי מחצית מבעלי המניות של החברה שאינם המציע, להצעת הרכש ,במקום הרוב הדרוש היום ,כאמור. אף על פי כן ,בית המשפט קבע כי אין זה בסמכותו לעקוף את מנגנון הצעת הרכש המלאה כפי שהוא קיים כיום ,בדרך של חקיקה שיפוטית ,וכי קבלת עמדת אספן, משמעותה הפיכת מנגנון הרכישה המלאה לפי סעיף 336לחוק החברות ל"אות מתה" בספר החוקים. אולם בית המשפט לא הסתפק בקביעה זו ,והלך צעד אחד נוסף מעבר לקביעתו הנ"ל. בית המשפט הוסיף וקבע שלשיטתו ,אין מקום לבצע רכישה מלאה של חברה )גם אם ההצעה היא "ידידותית"( ,אלא במסגרת מנגנון הצעת הרכש המלאה לפי סעיף 336לחוק החברות ,וזאת למעט במקרה חריג אחד -כאשר לא ניתן לבצע הצעת רכש מלאה בהתאם להוראות סעיף 336לחוק "ולא מחמת שהתקשה המציע לעמוד בתנאיו של סעיף 336לחוק". משמעות קביעה זו היא שלא די בכך שישנו קושי בהשגת הרוב הדרוש של בעלי המניות לאישור הרכישה כדי להצדיק שימוש בהסדר לפי סעיף 350לחוק החברות, אלא נדרש קושי נוסף ,אחר שיצדיק זאת .אם נקבל קביעה זו כפשוטה ,משמעות הדבר הינה חסימה כמעט מלאה של האפשרות לשימוש בהסדר לפי סעיף 350לצורך רכישת מניות בחברה ציבורית. לא ברור האם בית המשפט התכוון באמירה זו לסייג רק את האפשרות של שימוש במנגנון ההסדר לפי סעיף 350לחוק החברות ,או שקביעתו רחבה יותר ומתייחסת גם לשאלה האם ניתן לעשות שימוש במנגנון המיזוג ההופכי המשולש לצורך ביצוע רכישה מלאה של מניות חברה ציבורית גם במקרה בו ניתן לבצע הצעת רכש מלאה -אם לאו. בית המשפט לא התייחס באופן מפורש וספציפי לחלופת המיזוג ההופכי המשולש 5 בהקשר זה ,אך מאידך קביעתו הייתה גורפת ולא מסויגת .דומה כי ההחלטה בפסק דין אספן עלולה להוות בסיס לחסימה לא רק של מסלול ההסדר לפי סעיף 350לחוק החברות במסלול חלופי למנגנון הצעת הרכש המלאה ,אלא אף למסלול "עוקף" הצעת הרכש המלאה האחר – מסלול המיזוג המשולש ההופכי. למידע נוסף בתחום מיזוגים ורכישות ניתן לפנות אל: עו"ד איתן אפשטיין[email protected] : עו"ד עדלי חומסקי[email protected] : עו"ד אהרון קאופמן[email protected] : האם ובאילו תנאים יכול מעסיק לעיין בתכתובת דואר אלקטרוני אישית של עובד עו"ד חבצלת ינאי כללי עם התפתחות הטכנולוגיה ,חברות ומעסיקים רבים מעניקים עזרים טכנולוגיים לשימושו של העובד ,לשם ייעול עבודתו בחברה ,כגון תיבת דואר אלקטרוני .מטבע הדברים ,על אף שעזרים אלו נועדו לשמש לצרכי עבודה ,ברוב המקרים ,משמשים הללו גם לצרכיו המקצועיים והאישיים של העובד. יש לזכור כי למעביד הזכות לשליטה המלאה וכן הזכות הקניינית בכל אחד ואחד מהעזרים המוענקים לעובדים .יחד עם זאת ,ידו של המעביד עשויה להיות קלה יותר מקום בו מדובר בתיבת דואר אלקטרוני .בחברות גדולות ,המחשבים כולם מחוברים למחשב ראשי אחד ,השרת ,עליו מצוי כל המידע שעובר מהמחשבים ,ביניהם ואליהם, לרבות מידע אשר עובר בתיבת הדואר האלקטרוני .מכאן קצרה הדרך לקיום מעקב אחר הודעות הדואר האלקטרוני הפרטיות של העובדים. כפועל יוצא ,אם בעבר מעסיק שרצה לאתר "מכתבים סודיים" של עובדיו היה צריך לחטט בפחי האשפה שלהם ,כיום יכול המעסיק ,החפץ בכך ,לעיין בתכתובות הדואר האלקטרוני של עובדיו מהמחשב האישי שלו ,מבלי לקום מכיסאו וללא חשש כי ייתפס מחפש בפחי האשפה של עובדיו; או אפילו מביתו. אפשרויות אלו הולידו שאלות מורכבות בדבר זכותו של העובד לפרטיות למול זכותו של מעסיק לפקח על עובדיו .האם רשאי המעסיק לקרוא הודעות דואר אלקטרוני של עובדיו? האם רשאי עובד לבצע שימוש פרטי בתא הדואר האלקטרוני שהועמד לרשותו 6 במקום העבודה? אם כן – באיזה היקף? איזה שימוש רשאי המעסיק לעשות ,אם בכלל ,בהודעות הדואר האלקטרוני של העובד? היכן עובר הגבול ,או לחילופין עד להיכן ניתן למתוח את הגבול בין שימוש לגיטימי של העובד באמצעים העומדים לרשותו לצרכיו הפרטיים לבין שימוש שהוא בגדר ניצול המעביד? ועוד. פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה בפסק דין עקרוני )"פסק הדין"( 2שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה )"בית הדין"( ,נדונו שאלות הנובעות משימוש שעושה העובד במחשב ,בטכנולוגיות מידע ובתכתובת דואר אלקטרוני בתיבות דואר מקצועיות ,פרטיות או מעורבות במקום העבודה ,ונקבעו כללי האסור והמותר החלים על העובד ועל המעסיק בשימושי המחשב במקום העבודה ,וכן עקרונות מנחים בסוגיית חדירת מעסיק לתכתובת דואר אלקטרוני של עובד. האיזון הראוי בין זכויות המעסיק וזכויות העובד פסק הדין דן במערך זכויות הצדדים ליחסי עבודה וחובותיהם ,ובאיזון הנדרש בין שתי מערכות של זכויות יסוד .מצד אחד ,זכויות המעסיק ובהן זכות הקניין של המעסיק במחשב ,וזכותו הניהולית ,המקימות לו זכות להגן על רכושו הפיזי והווירטואלי המצוי ברשת האינטרנט .המעסיק רשאי לקבוע את מדיניות השימוש בטכנולוגיות המחשב שהוא מעמיד לרשות העובדים לצרכי עבודה ,לרבות שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני ,ובמסגרת זו לפקח על פעילות העובדים ולוודא שלא יעשו שימוש בלתי מורשה או בלתי חוקי במחשב .מצד שני ,עומדות זכויות העובד ובהן הזכות לכבוד והזכות לפרטיות במקום העבודה ,זאת אף בשימושו בטכנולוגיות המחשב שהעמיד המעסיק ,לצרכיו האישיים והמקצועיים. אמנם ,בידי המעסיק לקבוע אם ועד כמה מורשה העובד לעשות שימוש בטכנולוגיות האינטרנט לצרכיו הפרטיים ,אולם ,על אף שהשימוש בטכנולוגיות מידע ובאמצעי תקשורת אלקטרוניים במקום העבודה נועד למטרות עבודה ולא לצרכיו הפרטיים של העובד ,הטלת איסור גורף על שימוש בדואר האלקטרוני לצרכים פרטיים של העובד עשויה להיות בלתי מעשית ולא מציאותית. הצורך בהגנה על זכות העובד לפרטיות במקום העבודה ,לרבות הפרטיות בשימוש במחשב ובמרחב הווירטואלי ,נובע בעיקרו מפער הכוחות המובנה ביחסים שבין 2ע"ע 90/08טלי איסקוב ענבר נגד מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח'; ע"ע 312/08אפיקי מים אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ ואח' נ' רן פישר ,ניתן ביום .8.2.2011 7 הצדדים ליחסי העבודה ,מהמציאות בה עובד נמצא במקום העבודה שעות רבות המהוות חלק נכבד מהיממה ,מהעירוב שנוצר בין חיי העובד בעבודה ומחוץ לעבודה, ומהאמון ההדדי הנדרש כבסיס ליחסי העבודה. התנאים המוקדמים לחדירת המעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד על אף שנקבע ,כי חדירת המעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני שהועמדה לשימוש העובד ולתכתובותיו האישיות במחשב במסגרת העבודה מהווה פגיעה חמורה בפרטיות העובד ,לא שלל בית הדין לחלוטין את האפשרות של מעסיק לחדור לתיבות הדואר האלקטרוני של העובדים ,והתיר לעשות זאת ,אולם רק לאחר שהמעסיק עמד בכל התנאים המוקדמים הבאים: .1המעסיק פירט באופן בהיר את כללי המדיניות של מקום העבודה בנוגע לשימוש במחשב ובתיבות הדואר האלקטרוני. .2המעסיק פירט מהן הנסיבות בהן יבצע ניטור כללי של תיבות הדואר האלקטרוני ומעקב ספציפי אחר העובדים. .3המעסיק יידע את העובדים בנוגע לאפשרות של מעקב ספציפי אחר פעילותם במחשב ,תוך פירוט הטכנולוגיה בה ייעשה הדבר ודרכי יישומה. .4המעסיק הסביר לעובדים איזה שימוש ייעשה במידע שייאסף מן המעקב ,כיצד יאוחסן מידע זה וכמה זמן יישמר. .5המעסיק יידע צדדים שלישיים שעשויים להיות מושפעים מהמעקב על האפשרות שהמעקב יבוצע. .6אם בכוונת המעסיק לנקוט פעולות מניעה במטרה להימנע ממעקב ,הוא נדרש לפרט את היקף השימוש באמצעים הטכנולוגיים בהם ישתמש ואת גבולותיהם. הסכמת העובד בכפוף להתקיימותם של כל התנאים המוקדמים ובנוסף להם ,בכל מקרה שהמעסיק מבקש לקיים פעולות מעקב וחדירה לתיבה שהוקצתה לשימושו האישי של העובד, עליו לבקש מן העובד ולקבל את הסכמתו המוקדמת לכך ,כנדרש בחוק הגנת הפרטיות )"החוק"( 3.דרישתו המחמירה של החוק לקבלת "הסכמה מדעת" מאת הנפגע ,מקבלת משנה תוקף במערכת יחסי עבודה ,המושתתים מעצם מהותם על 3סעיף 1לחוק הגנת הפרטיות ,התשמ"א ,1981-מורה כי" :לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו ללא הסכמתו" .המונח "הסכמה" מוגדר בסעיף 3לחוק הגנת הפרטיות כ"הסכמה מדעת, במפורש או מכללא". 8 חוזה בין מתקשרים שאינם שווים במעמדם ,בהם העובד נמצא בעמדת חולשה מול המעסיק ,אשר בידיו הכוח לקבל את העובד לעבודה ,לקבוע תנאי העסקתו ולפטרו. להסכמת העובד שני רכיבים מצטברים :האחד ,נדרשת הסכמת העובד מראש ,מרצון ומדעת למדיניות הכללית בכל הנוגע לפעולות מעקב וחדירה של המעביד לתיבות דואר אלקטרוני שהועמדו לשימושו האישי .השני ,נדרשת הסכמת העובד הספציפית בגין כל פעולת מעקב וחדירה בנפרד לתכתובת אישית על ידי המעסיק. אפשרויות ביצוע מעקב אחר סוגים שונים של תיבות דואר אלקטרוני פסק הדין מבחין בין תיבות דואר אלקטרוני שבבעלות המעסיק ותיבות דואר אלקטרוני אישיות שבבעלות העובד .כמו כן ,מונה פסק הדין מספר סוגי תיבות שבבעלות המעסיק :תיבה מקצועית – בה לא הותר לעובד לקיים תכתובת אישית ,תיבה מעורבת – תיבה מקצועית שהותר לעובד לקיים בה תכתובת אישית ,ותיבה אישית שהעמיד המעסיק לצרכיו האישיים של העובד. לגבי התיבות שבבעלות המעסיק ,המעסיק רשאי לקיים פעולות ניטור ,מעקב וחדירה לתוכן התכתובת המקצועית בתיבה המקצועית ובתיבה המעורבת ,בלבד .המעסיק אינו רשאי לחדור לתכתובת הדואר האלקטרוני האישית של העובד ,בכל אחד משלוש סוגי התיבות שבבעלות המעסיק ,כולל במקרה שהעובד עשה שימוש אישי בתיבה המקצועית ,למרות שלא הותר לו לעשות זאת ,אלא במקרים חריגים ,בהתקיים כל התנאים המוקדמים ,ובהסכמה מראש מאת העובד ,הן הסכמה עקרונית והן הסכמה ספציפית לכל מקרה ומקרה. לגבי תיבת דואר אלקטרוני אישית ,שבבעלות העובד ,חל איסור על המעסיק לעקוב אחר השימוש בתיבה זו או לחדור אליה ,אפילו אם התקבלה הסכמת העובד לכך. הדרך היחידה הפתוחה בפני המעסיק לניטור תיבה זו היא באמצעות צו משפטי מאת בית הדין האזורי לעבודה )אשר לא בנקל יינתן(. ההסכם הקיבוצי עוד טרם שניתן פסק הדין ,נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים )"ההסכם הקיבוצי" או "ההסכם"( ,בנושא חובות וזכויות העובדים והמעסיקים ביחס לשימוש במחשב 4.ההסכם הקיבוצי מעגן את זכותו של המעסיק לקבוע כללי שימוש או אי שימוש במחשב במקום העבודה ,כולל מדיניות מסירת תיבות דואר אלקטרוני לשימוש העובדים ופעולות ניטור ואחזקה שוטפות .כמו כן ,מטיל ההסכם איסור על 4הסכם קיבוצי כללי בעניין הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים ביחס לשימוש במחשב, שנחתם ביום .25.6.2008 9 המעסיק לעשות שימוש במידע אישי שיעלה כתוצאה מהניטור האמור ,באופן הפוגע בכבוד ובצנעת הפרט של העובד. ההסכם קובע עקרונות דומים לאלו שנקבעו בפסק הדין .כך למשל :ההסכם קובע ,כי כללי השימוש יהיו לצרכי הגשמת מטרות העסק ולתכלית ראויה ,ויובאו לידיעת העובדים; העובד יהיה רשאי להשתמש במחשב בהיקף מידתי ובזמן סביר ,גם לצורך פעולות אישיות שלו ,שחל עליהן עקרון צנעת הפרט ,ושאינן קשורות לעבודתו ,ואינן מנוגדות להוראות הדין ולאמור בהסכם .במקביל קובע ההסכם ,כי בהתקיים נסיבות, שמקימות למעסיק סיבה להניח ,בתום לב ,שהעובד עושה במחשב שימוש בלתי חוקי או שימוש החושף את המעסיק לתביעות צד שלישי ,או שימוש שיש בו כדי לפגוע בעסק ,רשאי המעסיק לבצע פעולות לבדיקת שימוש העובד במחשב ,באינטרנט ו/או בדואר האלקטרוני ,ובלבד שהדבר ייעשה במידה ראויה וסבירה ,לפרק זמן סביר ותוך צמידות למטרה .השימוש במידע אישי ,שנאסף על ידי מעסיק על פי סעיף זה ,יהיה בהתאם לכללים ותוך פגיעה פחותה בפרטיות העובד. הבעיה העיקרית בהסכם הקיבוצי הינה בעובדה כי שיקול הדעת מסור באופן מוחלט למעסיק ,וזאת ללא כל אפשרות פיקוח ו/או בקרה ,אלא בדיעבד .כתוצאה ,ההסכם הקיבוצי מאפשר לכל מעסיק שיש לו "חשד סביר" ,לפגוע בפרטיותו של העובד .מטעם זה ,לפחות ,אין די בהסכם הקיבוצי הקיים ,כלשונו. סיכום מעסיק שמבקש לעקוב אחר תיבות הדואר האלקטרוני של עובדיו ,חשוב שיקפיד לעמוד בתנאים המחמירים שנקבעו בפסק הדין ויקפיד על שמירת הפרטיות של העובדים .צריך לזכור שפגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות מאסר. למידע נוסף בתחום דיני עבודה ניתן לפנות אל: עו"ד עמי אסנת[email protected] : עו"ד חבצלת ינאי[email protected] : 10 משולחן הממונה עו"ד שירן שבתאי פטורי הסוג החדשים ביום 23במרץ 2011פורסמו שמונה פטורי סוג חדשים לפי סעיף 15א לחוק ההגבלים העסקיים ,התשמ"ח") 1988-החוק"( .רק אחד מפטורי הסוג הללו הוא פטור סוג חדש ,בעוד ששבעה מפטורי הסוג כבר נהוגים מזה מספר שנים )פורסמו ונכנסו לתוקף ב 2001 -ו (2006 -ועתה מאושרים שוב עם מספר מועט של שינויים שתכליתם פישוט הכללים הקיימים ובמקרים מסוימים אף הרחבתם ,קרי הקלה על המבקשים ליהנות מפטורי הסוג .כך לדוגמא ,תנאי הסף לפטור הסוג במיזם משותף בין מתחרים ,שלא בתחום המיזם המשותף ,יהיה נמוך יותר. פטור הסוג החדש עוסק ב"חברות קשורות" אשר מוגדרות כחברת אם וחברת בת בשליטתה או חברות בנות הנשלטות על-ידי אותה חברת אם )חברות אחיות( או חברות הנשלטות על-ידי אותו אדם .שליטה משמעה אחזקה של יותר ממחצית זכויות ההצבעה באסיפה הכללית ,או מהזכות למנות דירקטורים .בנוסף ,לעניין פטור הסוג לחברות קשורות ,יראו חברות הקשורות עם אותה חברה כחברות הקשורות ביניהן. פטור הסוג החדש פוטר ,בין היתר ,הסכמים שנעשו בין חברות אחיות מן הצורך לבקש אישור להסדר הכובל מבית הדין להגבלים עסקיים ומן הצורך לבקש פטור מרשות ההגבלים העסקיים ,בכפוף לכך שלהסכם אין צדדים נוספים ,פרט לחברות הקשורות. בטרם פורסם הפטור החדש ,רק הסכמים והסדרים בין חברת אם וחברת בת היו פטורים מבקשת אישור או פטור כאמור ,שכן הם חוסים תחת הפטור הסטטוטורי לפי סעיף (5)3לחוק ,ולפיכך לא נחשבים להסדרים כובלים אסורים ,בעוד שהחוק שתק לגבי הסדרים שנעשו בין חברות אחיות. נוסחו של פטור הסוג רחב יותר מנוסח טיוטת הפטור שפורסמה להערות הציבור בנובמבר ,2010ואינו כולל תנאי סף נוסף שהופיע בטיוטה ,לפיו נדרש כי לא יהיה גורם אחר ,פרט לחברת האם ,אשר יחזיק בלמעלה מ 25%-מהון המניות ,מזכויות ההצבעה ,מזכויות מינוי דירקטורים או מהזכות לקבל דיבידנדים בחברות אלו .בנוסח הסופי שפורסם ,הוסרה הגבלה זו על אחזקות מיעוט לצורך החלת הפטור. זאת ועוד :סעיף 4לפטור החדש ,אשר לא הופיע בטיוטה להערות הציבור ,הרחיב אף הוא את הנוסח שפורסם בטיוטה ,על-ידי החלת פטור הסוג לחברות קשורות על הסדרים והסכמים אשר בדרך כלל אינם זוכים לחסות תחת פטורי הסוג מאחר שנוגעים למחירים ,חלוקות שוק והגבלת כמויות .כך למשל ,הסדרים או הסכמים בין חברות אחיות שתוצאתם תיאום מחירים ייהנו מפטור הסוג .בנוסף ,אף הסכמים שנעשו בעל-פה ,יוכלו להנות מפטור הסוג לחברות קשורות. 11 להלן תרשים של שרשור אחזקות לדוגמא ,הממחיש את הגדרת חברות קשורות והמצבים בהם יחול הפטור )חברות קשורות שיחול עליהן הפטור צבועות בצבע ורוד; הפטור לא יחול על החברות הצבועות בתכלת(: על-פי התרשים ,פטור הסוג יחול גם על הסכמים בין חברות D ,B, Cו F-אשר תחשבנה כחברות קשורות כיון שכולן חברות קשורות לחברה .A תזכיר הצעת חוק לאימוץ מנגנון הטלת עיצומים כספיים בחוק ההגבלים העסקיים בספטמבר 2010פרסמה רשות ההגבלים את תזכיר חוק ההגבלים העסקיים )תיקון מס' ,(12התש"ע ,2010-לפיו מוצע להוסיף מנגנון עיצום כספי לחוק. על-פי התזכיר ,הממונה על ההגבלים העסקיים יהיה רשאי להטיל עיצום כספי על תאגידים ובני אדם אשר היו מעורבים בהפרת החוק ,חלף העמדתם לדין פלילי .הקנס המקסימלי לפי ההצעה יהיה עד 10%ממחזור המכירות של התאגיד מפר החוק ועד למיליון שקלים לאדם .נקיטת עיצום כספי על ידי הרשות תתבצע אחרי הליך שימוע. מפר אשר הופנתה אליו דרישת חיוב ,יהיה רשאי לערור לבית הדין בתוך 30יום ,אך הערר עצמו לא יעכב את תשלום העיצום אלא בהסכמת הממונה או בהוראת בית הדין. במצב כיום ,בית המשפט הוא המוסמך להטיל קנסות על מפירים של חוק ההגבלים העסקים ,במסגרתו של הליך פלילי .אמנם ,גם במסגרתו של הליך מנהלי קיימת אפשרות להטלת עיצום כספי ,אולם זאת רק בהסכמת המפר ובאישור בית הדין, במסגרתו של צו מוסכם לפי סעיף 50ב לחוק. 12 פרסום הנחיות לניתוח תחרותי של מיזוגים אופקיים בינואר 2011פרסמה רשות ההגבלים העסקיים את גילוי דעת 1/11בעניין הנחיות לניתוח תחרותי של מיזוגים אופקיים .המסמך ,פורש את מתווה מתודולוגיית הניתוח המשמשת את הרשות לבחינה והערכה של מיזוגים בין מתחרים .בין היתר ,מבהירות ההנחיות את מכלול השיקולים המנחים את הממונה בקבלת החלטות הנוגעות למיזוגים הבאים לפתחה של הרשות ,קווים מנחים לאופן הגדרת השוק הרלוונטי למיזוג ,חששות תחרותיים שעלולים לעלות בהקשרם של מיזוגים ,כיצד תבוצע הערכת הפגיעה התחרותית בשוק בעקבות מיזוג ,ומתי תתחשב הרשות בשיקולי יעילות שיועלו על-ידי הצדדים לעסקה. מעבר להגברת השקיפות בעבודת הרשות ,חשיבותו של מסמך ההנחיות רבה ,שכן המסמך מספק כלים טובים יותר להערכת סבירות סיכויי אישורו של המיזוג על-ידי רשות ההגבלים העסקיים .בדרך זו ,יכולים הצדדים הפוטנציאלים למיזוג להימנע מהוצאות מיותרות על עסקאות שהסבירות לאישורן נמוך ,לזהות באופן טוב יותר הזדמנויות עסקיות אשר אינן צפויות להתמסמס עקב התנגדות הרשות לעסקה או לחילופין ,לתמחר טוב יותר את עלויות העסקה הכרוכות במיזוג המבוקש שנגזרות ,בין היתר ,מהליך בחינת המיזוג ברשות. כך לדוגמא ,מפרט המסמך את אופן בחינת נטייתו של שוק מסוים לתיאום .התנהגות מתואמת מתרחשת בשוק בו כל אחד מהמתחרים מבין באופן עצמאי כי מצב השוק, כפי שהוא ,עדיף לו מאשר מצב בו ינקוט בפעולות תחרותיות )למשל על-ידי הוזלת המוצר( אשר תובלנה להתפתחותה של תחרות בשוק )ואז כל המתחרים ירוויחו פחות כי המוצר הוזל( .ההבנה האישית של כל מתחרה ,יוצרת הבנה משתמעת בין כלל המתחרים בשוק ומאפשרת שמירה על שיווי המשקל הקיים שבמקרים רבים יהיה שיווי משקל על-תחרותי .מיזוג אשר צפוי להגביר את האפשרות להתנהגות מתואמת בשוק והפעלת כוח שוק באופן מתואם ,עלול לעורר חשש תחרותי ולהוביל להשתת תנאים על-ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ובמקרים מסוימים אף להתנגדותו. מסמך ההנחיות ,מפרט מהם המאפיינים אשר יש בהם ללמד על העלאת ההסתברות לתיאום ,להקלתו ,לשימורו או לאפשרות הצלחתו ,לדוגמא :קשיים בכניסת מתחרים לשוק במידה השוללת את האפשרות להפר את שיווי המשקל המתואם תוך פרק זמן קצר ,מיעוט מתחרים ,קיומו של עודף כושר ייצור ניכר בקרב השחקנים בשוק ,ראיות לתיאום בפועל בעבר בשוק הרלוונטי או בין המתחרים בפעילותם בשוק אחר ,יציבות בביקוש למוצר ,קושי הלקוחות לעבור ממתחרה למתחרה ,סימטריה בנתחי השוק בין המתחרים ועוד. צדדים אשר ידעו להעריך מבעוד מועד את נטיית השוק לתיאום יוכלו להעריך טוב יותר את סבירות האפשרות להטלת תנאים על-ידי הממונה מבחינת תכנון נכון של העסקה ותמחורה ,כמו גם את ההחלטה האם עסקאות בשוק זה נכונות עבורם. 13 פרסום טיוטת הנחיות בעניין תרופות במיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה בתחרות בינואר 2011פרסמה הרשות טיוטת הנחיות להערות הציבור בנוגע לגילוי דעת בעניין תרופות במיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות. טיוטת גילוי הדעת עוסקת בדרך שבה תפעל הרשות להסדרת מיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור .בין השאר ,מפרט גילוי הדעת סוגיות כמו קו הגבול שבין אישור מיזוג בתנאים ובין התנגדות למיזוג ,סוגי התנאים השונים שישקול הממונה להשית במידת הצורך ,תכליתם של התנאים והנסיבות המתאימות להטלתם. ההנחיות כאמור ,טרם קיבלו תוקף מחייב ,אולם לכשיקבלו הן צפויות לשמש ככלי רב ערך בתכנון נכון של עסקאות מיזוג והיערכות מוקדמת וטובה יותר לתנאים עתידיים שצפוי הממונה להטיל על כל המשמעויות הכלכליות הנובעות מהם .כך לדוגמא, במידה וישנה סבירות לכך שממונה ידרוש השלת נכסים כתנאי לאישור המיזוג ,תוכל החברה להיערך מבעוד מועד למכירת האחזקה "הבעייתית" מבלי לשאת בסיכון בהפחתה במחיר העסקה כאשר הקונה יודע כי החברה המוכרת מצויה בעמדה נחותה עקב לוח הזמנים הקצר בו צריכה המכירה להתבצע לצורך אישור המיזוג. למידע נוסף בתחום ההגבלים העסקיים ניתן לפנות אל: עו"ד איתן אפשטיין[email protected] : עו"ד מזור מצקביץ'[email protected] : עו"ד שירן שבתאי[email protected] : 14 מבית המחוקקים ‒ עדכוני חקיקה חדשים הדר חלווה עצירת תנועת המטוטלת ‒ תיקון סעיף 25בחוק החוזים ביום 17בינואר 2011קיבלה הכנסת את תיקון סעיף 25בחוק החוזים )חלק כללי(, 5 התשל"ג") 1973-החוק" ו"-התיקון"( .לפי התיקון: ") (1במקום סעיף קטן )א( יבוא: )א( חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים ,כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין ,ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו; ) (2אחרי סעיף קטן )ב( יבוא: )ב (1חוזה הניתן לפירושים שונים והייתה לאחר הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו ,פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו". ]ההדגשה אינה במקור – ה.ח[ סעיף 25לחוק עוסק בפרשנות חוזים והינו אחד מסעיפי החוקים "המדוברים" ביותר בשיטת המשפט הישראלית .ברבות השנים ,זכה סעיף זה לפרשנויות וביקורות רבות בקרב הקהילייה המשפטית. טרם התיקון ,קבע סעיף 25כי" :חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים ,כפי שהיא משתמעת מתוך החוזה ,ובמידה שאינה משתמעת ממנו -מתוך הנסיבות". עד לפסיקתה של הלכת אפרופים 6בשנת ,1995השיטה השלטת לפרשנות חוזה הייתה שיטת הפרשנות הדו-שלבית ,לפיה ,פרשן החוזה יפנה ראשית ללשון החוזה, ורק לאחר מכן לנסיבות כריתתו. בפסק הדין בעניין אפרופים ,שם המשנה לנשיא )כתוארו דאז( ברק ,קץ לתפיסה זו, כאשר קבע כי יש לפרש חוזה באמצעות שיטת הפרשנות המשולבת ,לפיה על בית המשפט להתחקות אחר כוונת הצדדים בתנועת מטוטלת -בין לשון החוזה לבין נסיבות חתימתו בעת ובעונה אחת )"תנועה בלתי פוסקת מלשון החוזה לנסיבותיו החיצוניות"(. 5חוק החוזים )חלק כללי( )תיקון מס' ,(2התשע"א.2011- 6ע"א 4628/93מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום ) (1991בע"מ. 15 הלכת אפרופים גררה ביקורת רבה ,בעיקר בטענה שההלכה פוגעת בעקרונות של הוודאות המסחרית של הצדדים לחוזה ויכולתם לצפות את דרך פרשנות החוזה על-ידי בית המשפט בעת הצורך .זאת ועוד :כלל הפרשנות המשולבת לא הגביל את בית המשפט דווקא לפירוש שניתן על ידי הצדדים לחוזה ,בבואו לפרשו במסגרת ההליך המשפטי ואפשר לבית המשפט לתת לחוזה פירוש גם אם אף אחד מהצדדים לא טען כי פירוש שכזה מבטא נכונה את כוונת הצדדים בעת כריתת החוזה. התיקון הנדון לסעיף 25לחוק החוזים ,נותן עדיפות ללשונו הברורה של ההסכם לבירור אומד דעתם של הצדדים ומחייב הלכה למעשה את פרשן החוזה לדבוק בלשון החוזה. יש לציין ,כי בתי המשפט החלו בפרשנות חוזים על-פי התיקון החדש באופן מידי וכי אופן הפרשנות האמור חל גם על חוזים שנכרתו הטרם התיקון. רק ימים יגידו האם בתיקון זה בוטלה או שונתה הלכת אפרופים ושיטת הפרשנות המשולבת הקבועה בה. ללא מע"מ ‒ תיקון תקנה 512לתקנות סדר הדין האזרחי ביום 18באוקטובר 2010פורסם דבר תיקונה של תקנה 512לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד 1984-לפיו: " .1בתקנה 512לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד,1984- במקום תקנת משנה )ג( יבוא: )ג( פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנת משנה )א( ,לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע, כאמור ,סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום שנקבע. .2תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן". תקנה )512ג( טרם תיקונה האחרון ,קבעה כי: "פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנה משנה )א( ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך מוסף שמשולם עליו ,זולת אם הורה בית המשפט או הרשם הוראה אחרת; לעניין תקנה אלה ,דינו של הסכום שהוסף כאמור כדין שכר הטרחה שנפסק". ]ההדגשה אינה במקור – ה.ח[ 16 התיקון משנה את אשר היה נהוג עד כה בעת פסיקת שכר טרחת עו"ד – טרם התיקון כל עוד לא נקבע במפורש אחרת ,לסכום שכר הטרחה שנפסק על-ידי בית המשפט התווסף מע"מ. כתוצאה מהתיקון ,מעתה ,לא ייפסק ולא ייווסף מע"מ לסכום שנקבע במסגרת פסק דין כהחזר הוצאות שכר טרחה לצד הזוכה. מלבד לשון החוק הברורה ,תימוכין למסקנה זו ,ניתן גם למצוא בדברי ההסבר לתיקון הכוללים שלושה טעמים מעשיים אשר הובילו לתיקון התקנה(1) :הואיל ושכר הטרחה הנפסק מהווה החזר הוצאות לצד הזוכה ,אין המדובר בעסקה החייבת במע"מ; )(2 כאשר המדינה היא הצד הזוכה ,ומיוצגת על ידי אחד מעובדיה ,היא אינה חייבת במע"מ ולפיכך אין מקום לפסוקו; )(3במקרה בו הצד הזוכה הוא גוף המקזז את מס התשומות ,הרי בעת הקיזוז הוחזר לו סכום המע"מ ,ואין מקום לזכותו בסכום זה פעם נוספת. יש לציין ,כי תיקון דומה נעשה לאחרונה בתאריך 17.1.2011בתקנה )41ד( לתקנות בתי משפט לעניינים מנהליים )סדרי דין( ,התשס"א.2000- הגדלת סכום התביעות שתתבררנה בסדר דין מהיר ‒ תיקון תקנה 214ב)א( לתקנות סדר הדין האזרחי סדר דין מהיר ,כשמו כן הוא ,הינו הליך מקוצר המתנהל בבית המשפט לבירור תובענות .המאפיינים המרכזים של סדר הדין המהיר הינם :צירוף תצהירי בעלי הדין והמסמכים הרלוונטיים כבר בשלב הגשת כתבי הטענות ,ניהול ישיבה מקדמית מקוצרת אחת ובירור מהיר של התביעה .באופן עקרוני ,עד לתיקון האחרון ,כל תובענה המוגשת לבית משפט השלום ,כשסכום התביעה או שווי הנושא שלה לא עלה 50,000 שקלים ,חויבה בבירור בהליך סדר דין מהיר. ביום 30ביוני 2010פורסם דבר תיקונה של תקנה214ב)א( לתקנות סדר הדין האזרחי ,התשמ"ד .1984-התיקון הגדיל את סכום התביעות שיוגשו על-פי הליך זה וקבע כי מעתה ,כל תובענה שסכומה )או שוויה( אינו עולה על 75,000ש"ח תוגש בסדר דין מהיר. למידע נוסף בתחום הליטיגציה האזרחית-מסחרית ניתן לפנות אל: עו"ד אורן טננבוים[email protected] : עו"ד ענת שעיו-מלר[email protected] : עו"ד הדר חלווה[email protected] : 17 התפתחויות בדיני הגבלים עסקיים עו"ד שירן שבתאי הצעת חוק קבוצות ריכוז ביום 23בפברואר ,2011אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הצעת חוק ההגבלים העסקיים )תיקון מס' ,(11התשע"א ,2010-בעניין קבוצות ריכוז. לאחר אישור התיקון לחוק בידי הוועדה ,פנה נגיד בנק ישראל ,סטנלי פישר ,וביקש מהוועדה לשוב ולדון מחדש בהצעת החוק ולהחזירה לנוסח המקורי ,כך שלממונה לא תהיה סמכות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז ,במידה ונגיד בנק ישראל או המפקח על הבנקים יתנגדו לכך .ביום 22במרץ החליטה הוועדה לקבל את בקשת הנגיד ולקיים דיון מחודש בהצעת החוק בטרם תועלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת הכנסת. התיקון לחוק ההגבלים העסקיים ,התשמ"ח") 1988-החוק"( נועד בבסיסו להתמודד עם כשלים תחרותיים הנגרמים בשווקים בהם פועלות קבוצות ריכוז ,המכונים בעגה המקצועית "שווקים אוליגופולים" .שוק אוליגופולי הוא שוק המאופיין במספר מתחרים קטן ,ובקשיים לכניסת מתחרים חדשים .במקרים רבים ,תנאי שוק אוליגופולי מובילים לפגיעה בצרכנים )ובמשק הישראלי( עקב כוח השוק של המתחרים המתבטא ביכולת של העסק או של קבוצת הריכוז לסטות מתנאי האספקה או השירות אשר היו שוררים בו ,לו הייתה תחרות אפקטיבית בנמצא .כך למשל ,בשוק אוליגופולי יכול הספק לקבוע מחיר גבוה יותר למוצריו ,או לספק את המוצר בכמות ,במגוון או באיכות ירודים יותר. הנזקים של כשל תחרותי זה לציבור הרחב ולמשק מגוונים ,בין היתר ,הקצאה לא יעילה של גורמי הייצור במשק ,פגיעה במחקר ,בפיתוח ובאימוץ של טכנולוגיות חדשות ,וכיוצ"ב. התיקון מציע לאמץ לחוק הסדר מיוחד לעניין חבר קבוצת ריכוז ,אשר יהיה נפרד מההסדר הקיים בחוק לעניין בעל מונופולין כפי שהמצב כיום ,וזאת נוכח ההבדלים המשמעותיים בין התופעות הכלכליות העומדות ביסוד המונופולין וביסוד קבוצת הריכוז. התיקון לחוק עתיד לאפשר לממונה להכריז על קבוצה מצומצמת של עסקים שבידיהם 50%מכלל אספקת הנכסים או השירותים או מכלל רכישתם ,כקבוצת ריכוז ,בהתקיים שני תנאים מצטברים: .1כאשר בין חברי הקבוצה או בענף בו הם פועלים ,קיימת תחרות מועטה או תנאים לתחרות מועטה; .2נקיטת צעדים על ידי הממונה עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בציבור או בתחרות ,בין חברי הקבוצה או בענף בו הם פועלים .לחילופין ,צעדי 18 הממונה עתידים להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים להגברה משמעותית בתחרות בענף. לאחר ההכרזה ,יוכל הממונה להורות לחברי קבוצת הריכוז ,כולם או חלקם ,בדבר צעדים שעליהם לנקוט בכדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בעסקים ואף לתת הוראות הנוגעות בין השאר להסרתם של חסמי כניסה וחסמי מעבר בשוק הרלוונטי .בנוסף ,על-פי הצעת החוק ,יוכל הממונה לפתוח בהליכים בבית הדין הגבלים עסקיים לניתוק קשרי בעלות בין מתחרים .יצוין ,כי הסדרה מפורשת של 7 הפעילות בשווקים אוליגפולים היא תקדימית בעולם. על-פי הנוסח שאושר בוועדת הכלכלה ,צעדים שיבקש הממונה לעשות שעניינם מניעת פגיעה בתחרות יחייבו את הממונה בהתייעצות עם הרגולטור הענפי ,ככל שישנו כזה בענף ,אך הסכמתו של הרגולטור אינה נדרשת .לעומת זאת ,מהלכים שתכליתם הגברת התחרות בענף ,יחייבו הסכמה בין הממונה ובין הרגולטור הענפי. בעקבות דרישת חברי הכנסת ,הוחלט כי בנסיבות בהן לא תושג הסכמה כאמור, לממונה תהא סמכות להעביר את הנושא להכרעת הממשלה .במידה והמהלך אותו יבקש הממונה לבצע עלול ליצור סכנה ליציבות בענפי הבנקאות או הביטוח ,יחייב המהלך הסכמתם של נגיד בנק ישראל והממונה על שוק ההון בהתאמה ,ככל שהסכמה זו לא תושג – תעבור המחלוקת להכרעת הממשלה. כאמור ,לאחר שהתיקון לחוק אושר בידי ועדת הכנסת ,פנה נגיד בנק ישראל ,וביקש מהוועדה לשוב ולדון מחדש בהצעת החוק ולהחזירה לנוסח המקורי ,כך שלממונה לא תהיה סמכות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז ,ללא הסכמת המפקח על הבנקים או נגיד בנק ישראל .עיקר הטענות שעלו בהקשר זה ,נגעו לחשש כי מחלוקת עתידית אפשרית בין הממונה למפקח על הבנקים והעברת המחלוקת להכרעת הממשלה, עלולה לפגוע ביציבותם של הבנקים בישראל ולסכן את המשק. הצעת החוק בעניין קבוצות ריכוז ,מבוססת על המלצותיה של ועדה לבחינה מחודשת של חוק ההגבלים אשר מונתה בשנת ,2005על-ידי שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט. בהקשר זה ,מעניין להזכיר ,כי מספר חודשים לאחר מינויה ,פרסמה הועדה את המלצותיה גם בנוגע לצורך בתיקון הגדרתו של "הסדר כובל" בסעיף 2לחוק ההגבלים העסקיים .סעיף 2לחוק אינו מבחין בין מיזוג אנכי לאופקי ושניהם עלולים לחסות תחת הגדרתו של הסדר כובל בסעיף .2הועדה הציעה פה אחד לתקן את סעיף 2כך ,שרק הסדרים בין מתחרים ייחשבו כאסורים לכשעצמם ) (per-seבעוד ששאר ההסדרים 7על קשיים העולים מהצעת החוק ,ראה לדוגמא תגובתה של עו"ד תמר דולב-גרין לכתבה "עורכי דין להגבלים עסקיים' :חוק קבוצות ריכוז הוא חוק עקום'" שפורסמה באתר "גלובס" בתאריך .21.07.2010 19 ייבחנו לפי ההגדרה הכללית של סעיף )2א( .בהמשך להצעה ,פרסמה רשות ההגבלים תזכיר חוק בשנת 2005לתיקון סעיף 2כאמור 8,אך השינוי טרם יושם בחוק. הכנסת ענף התובלה הימית תחת מערך הפיקוח ההגבלי בינואר 2011אושר תיקון לחוק ההגבלים העסקיים אשר מחיל את מערך הפיקוח ההגבלי על ענף התובלה הימית .טרם התיקון ,ענף התובלה הימית הוצא באופן מוחלט ממערך הפיקוח ההגבלי על ידי הפטור הסטטוטורי בסעיף (7)3לחוק ההגבלים העסקיים. סעיף 3בחוק מחריג באופן סטטוטורי סוגים שונים של הסדרים ומגזרים מתחולת הגדרתו של הסדר כובל אסור .ההסדרים והמגזרים אותם מפרט הסעיף ,אינם הסדרים כובלים אסורים ולכן מערך הפיקוח ההגבלי לא חל עליהם. התיקון יכנס לתוקף כאשר יפורסם פטור סוג חדש לענף התובלה הימית ,או ב 1-ינואר ,2012לפי המוקדם 9.פטור הסוג ,לכשיתקבל ,צפוי להחיל כללים פרטניים לענף התובלה הימית ולפטור הסדרים מסוימים מן הצורך ל"הכשירם" על-ידי רשות ההגבלים העסקים או על-ידי בית הדין להגבלים עסקיים. תיקון זה מצטרף לתיקון דומה לענף התעופה שנעשה בחוק בשנת ,2007אשר צמצם משמעותית את הפטור הסטטוטורי על ענף זה )טרם התיקון ,הפטור הסטטוטורי חל על כלל ההסכמים בתחום התעופה הבינלאומית מישראל ואליה ,כולל הסכמי קוד שרינג ,שדורשים עתה פטור מהממונה על ההגבלים העסקיים או את אישורו של בית הדין(. למידע נוסף בתחום ההגבלים העסקיים ניתן לפנות אל: עו"ד איתן אפשטיין[email protected] : עו"ד מזור מצקביץ'[email protected] : עו"ד שירן שבתאי[email protected] : 8תזכיר חוק ההגבלים העסקיים )תיקון מס' ,(9התשס"ה.2005- 9שר האוצר רשאי לדחות את כניסת התיקון לתוקף ל 6חודשים בכל פעם אם עד ה 1-בינואר 2012הממונה על ההגבלים העסקיים לא יפרסם פטור סוג לעניין. 20 עדכון שכר המינימום עו"ד חבצלת ינאי בהתאם למדיניות הנוהגת ,במטרה להבטיח את זכותו של העובד לקיום ולפרנסה בכבוד מעבודתו וכן למניעת ניצול בלתי הוגן על ידי מעבידים ,נחקקו במדינת ישראל חוקים רבים המסדירים את זכויות העובדים .חלק מחוקים אלו מקנים לעובד זכויות קוגנטיות ,כלומר ,זכויות שהמעביד אינו יכול להפחית מהן או להתנות עליהן ,ולהסכמת העובד לקבלת זכות מופחתת ,אין תוקף משפטי. אחת מהזכויות הקוגנטיות הללו ,היא הזכות לקבלת רצפת שכר מסוימת – "שכר מינימום" ,כפי שנקבע בחוק שכר מינימום ,התשמ"ז.1987- שכר המינימום עומד על שיעור של 47.5%מהשכר הממוצע במשק ,ומעודכן ביום 1 באפריל של כל שנה. בהתאם להודעת משרד התעשייה ,המסחר והתעסוקה מיום ,16.3.2011יעודכן שכר המינימום החל מיום ,1.4.2011ויהיה כמפורט להלן: שכר המינימום לעובד 3,890.25 .1ש"ח -לחודש )עד 43שעות עבודה שבועיות(. 20.92 .2ש"ח -לשעה )שכר המינימום לחודש מחולק ל – 186שעות(. 155.61 .3ש"ח -ליום עבודה ,לעובדים 6ימי עבודה בשבוע )שכר המינימום לחודש מחולק ל 25 -ימי עבודה(*. 179.55 .4ש"ח -ליום עבודה לעובדים 5ימי עבודה בשבוע )שכר המינימום לחודש מחולק ל 21.667-ימי עבודה(*. *ובלבד שהשכר לא יפחת משכר המינימום אילו חושב על בסיס שכר לשעה. שכר המינימום לנוער* עד גיל 70% ,16משכר מינימום 2,723.18 -ש"ח לחודש ) 40שעות שבועיות(; 15.74ש"ח לשעה. גיל 75% ,16-17משכר מינימום 2,917.69 -ש"ח לחודש ) 40שעות שבועיות(; 16.87ש"ח לשעה. גיל 83% ,17-18משכר מינימום 3,228.91 -ש"ח לחודש ) 40שעות שבועיות(; 18.66ש"ח לשעה. 21 חניך 60% ,משכר מינימום 2,334.15 -ש"ח לחודש ) 40שעות שבועיות(; 13.49 ש"ח לשעה. * 173שעות בחודש שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת* שיעור יכולת עבודה ב%- אחוז משכר המינימום שכר חודשי 19עד 30 30% 1,167.08ש"ח 30עד 40 40% 1,556.10ש"ח 40עד 50 50% 1,945.13ש"ח 50עד 60 60% 2,334.15ש"ח 60עד 70 70% 2,723.18ש"ח 70עד 80 80% 3,112.20ש"ח *בכפוף לאישור בהתאם לתקנות שכר מינימום )שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת עבודה מופחתת( ,התשס"ב.2002- למידע נוסף בתחום דיני עבודה ניתן לפנות אל: עו"ד עמי אסנת[email protected] : עו"ד חבצלת ינאי[email protected] : המידע המופיע בפרסום זה הוא מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה .המידע האמור אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ משפטי קונקרטי. 22
© Copyright 2025