‫מרץ ‪2011‬‬
‫בגליון זה‬
‫רכישת חברה ציבורית – מגמות בפסיקת בתי המשפט ביחס למנגנונים חלופיים‬
‫להצעת הרכש המלאה‬
‫החלטה של בית המשפט המחוזי מעלה סימן שאלה בדבר אפשרות השימוש במנגנונים‬
‫חלופיים )מיזוג הופכי והסדר( למנגנון הצעת הרכש המלאה‬
‫עו"ד אהרון קאופמן | עמוד ‪2‬‬
‫האם ובאילו תנאים יכול מעסיק לעיין בתכתובת דואר אלקטרוני אישית של עובד‬
‫האם רשאי המעסיק לקרוא הודעות דואר אלקטרוני של עובדיו? האם רשאי עובד לבצע שימוש‬
‫פרטי בתא הדואר האלקטרוני שהועמד לרשותו במקום העבודה? היכן עובר הגבול בין שימוש‬
‫לגיטימי של העובד באמצעים העומדים לרשותו לצרכיו הפרטיים לבין שימוש שהוא בגדר ניצול‬
‫המעביד?‬
‫עו"ד חבצלת ינאי | עמוד ‪6‬‬
‫משולחן הממונה‬
‫על פטורי הסוג החדשים‪ ,‬הוספת מנגנון עיצום כספי לחוק ההגבלים העסקיים ומסמכי מדיניות‬
‫שפרסמו לאחרונה על‪-‬ידי רשות ההגבלים העסקיים‬
‫עו"ד שירן שבתאי | עמוד ‪11‬‬
‫מבית המחוקקים – עדכוני חקיקה חדשים‬
‫פרשנות לשונית של חוזה ‒ על התיקון החדש לחוק החוזים‪ ,‬אי הוספת מע"מ לסכום שכר‬
‫טרחה שנפסק על‪-‬ידי בית משפט והגדלת סכום התביעות שתתבררנה בסדר דין מהיר‬
‫עו"ד הדר חלווה | עמוד ‪15‬‬
‫התפתחויות בדיני הגבלים עסקיים‬
‫על הצעת חוק קבוצות ריכוז וביטול הפטור הסטטוטורי על ענף התובלה הימית‬
‫עו"ד שירן שבתאי | עמוד ‪18‬‬
‫עדכון שכר המינימום‬
‫על העדכון החדש של שכר המינימום‪ ,‬בהתאם להודעת משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה‬
‫מיום ‪16.3.2011‬‬
‫עו"ד חבצלת ינאי | עמוד ‪21‬‬
‫רכישת חברה ציבורית – מגמות בפסיקת‬
‫בתי המשפט ביחס למנגנונים חלופיים‬
‫להצעת הרכש המלאה‬
‫עו"ד אהרון קאופמן‬
‫בגיליון פוקוס – מאי ‪ 2010‬ניתחנו את פסק דינו של בית המשפט העליון בע"א‬
‫‪ 10406/06‬עצמון נ' בנק הפועלים בע"מ ואח'‪ ,‬בו נקבעו כללים לגבי האופן בו יש‬
‫לחשב את השווי ההוגן של מניות במסגרת סעד הערכה לפי סעיף ‪ 338‬לחוק‬
‫החברות‪ ,‬התשנ"ט‪") 1999-‬חוק החברות"( כחלק ממנגנון הצעת הרכש המלאה‬
‫שבסעיפים ‪ 336-340‬לחוק החברות )"הצעת רכש מלאה"(‪.‬‬
‫מנגנון הצעת הרכש המלאה מציב קשיים לא מבוטלים בפני רוכשים פוטנציאליים של‬
‫חברות ציבוריות‪ .‬הקושי העיקרי נובע מהתנאי לפיו לצורך הצלחת הצעת רכש מלאה‬
‫נדרשת היענות חיובית של בעלי המניות הניצעים‪ ,‬באופן ששיעור המניות שבבעלות‬
‫‪1‬‬
‫ניצעים שלא נענו להצעה‪ ,‬לא יעלה על ‪ 5%‬ממניות החברה‪.‬‬
‫תנאי זה הופך קשה יותר לקיום ככל שהרוכש מחזיק בשיעור נמוך יותר ממניות‬
‫החברה ערב הצעת הרכש )או לא מחזיק במניות כלל(‪ .‬כך למשל‪ ,‬כאשר בעל שליטה‬
‫בחברה ציבורית מחזיק ערב הצעת הרכש ב‪ 60% -‬ממניות החברה הוא זקוק להיענות‬
‫חיובית של ניצעים שבבעלותם ‪ 87.5%‬מיתר מניות החברה )‪ (35/40‬על מנת להשלים‬
‫את הצעת הרכש המלאה‪ ,‬בעוד שבעל שליטה שמחזיק ב‪ 85% -‬ממניות החברה ערב‬
‫הצעת הרכש‪ ,‬זקוק להיענות חיובית של ניצעים שבבעלותם ‪ 66.66%‬בלבד מיתר‬
‫מניות החברה )‪ (10/15‬על מנת להשלים את הצעת הרכש המלאה‪.‬‬
‫סעד ההערכה לפי סעיף ‪ 338‬לחוק החברות )שנדון באריכות במאמר הקודם הנ"ל(‪,‬‬
‫מציב קושי נוסף בפני רוכש פוטנציאלי בדמות חוסר וודאות ביחס למחיר הסופי שיהיה‬
‫עליו לשלם לצורך השלמת הרכישה‪ .‬פסק הדין בעניין עצמון אמנם קבע כללים לגבי‬
‫אופן יישומו של סעד ההערכה‪ ,‬ובכך הקטין במידה מסוימת את חוסר הוודאות שהיה‬
‫קיים קודם לכן‪ ,‬אולם השימוש בשיטת ה‪ Discounted Cash Flow -‬לצורך חישוב‬
‫השווי ההוגן של מניות עדיין מותיר מידה לא מבוטלת של חוסר וודאות בכל הנוגע‬
‫למחיר הסופי שישלם הרוכש הפוטנציאלי‪.‬‬
‫בשל הקשיים הגלומים במנגנון הצעת הרכש המלאה‪ ,‬נוצרו במשך השנים שני‬
‫מסלולים חלופיים למנגנון הצעת הרכש המלאה‪ :‬מיזוג הופכי משולש והסדר לפי סעיף‬
‫‪ 350‬לחוק החברות‪.‬‬
‫‪ 1‬בהזדמנות זו נבקש להבהיר כי נפלה טעות במאמר הקודם‪ ,‬שם נכתב כי נדרש אישור של‬
‫‪ 50%‬מהניצעים להצעת הרכש המלאה‪ .‬אישור של ‪ 50%‬מהניצעים נכון רק במקרה בו הרוכש‬
‫הפוטנציאלי הוא בעלים של פחות מ‪ 90% -‬ממניות החברה ערב הצעת הרכש‪.‬‬
‫‪2‬‬
‫מיזוג הופכי משולש‬
‫במסגרת עסקת מיזוג הופכי משולש‪ ,‬הרוכש הפוטנציאלי מקים חברה )א'( המתקשרת‬
‫עם החברה הציבורית )ב'( בהסכם מיזוג‪ .‬הסכם המיזוג קובע כי החברה החדשה‬
‫תתמזג לתוך החברה הציבורית‪ ,‬מניות החברה הציבורית תעבורנה לבעלות הרוכש‬
‫הפוטנציאלי ובעלי המניות של החברה הציבורית יקבלו תמורה במזומן עבור‬
‫מניותיהם‪.‬‬
‫מיזוג הופכי משולש‬
‫שלב שני‬
‫שלב ראשון‬
‫הרוכש הפוטנציאלי מעביר‬
‫תמורה עבור המניות‬
‫רוכש‬
‫פוטנציאלי‬
‫בעלי מניות‬
‫חברה ב'‬
‫בעלי מניות‬
‫חברה ב'‬
‫רוכש‬
‫פוטנציאלי‬
‫חברה ב'‬
‫חברה א'‬
‫חברה ב'‬
‫חברה א' תמוזג לתוך חברה ב'‬
‫המניות עוברות‬
‫לבעלות הרוכש‬
‫הפוטנציאלי‬
‫חברה א'‬
‫עסקה מסוג זה טעונה אישור דירקטוריון החברה הציבורית ולכן אינה מתאימה‬
‫להשתלטויות "עוינות" )עסקאות שאינן זוכות לשיתוף פעולה מצד דירקטוריון החברה(‬
‫אלא לעסקאות "ידידותיות" בלבד וזאת לעומת מסגרת מנגנון הצעת הרכש המלאה‪ ,‬בו‬
‫ניתן לבצע גם השתלטויות "עוינות"‪ ,‬שכן לא נדרש אישור דירקטוריון החברה להשלמת‬
‫העסקה‪.‬‬
‫בנוסף‪ ,‬להשלמת עסקה במתכונת מיזוג הופכי משולש נדרש אישור האסיפה הכללית‬
‫ברוב רגיל בלבד )ואם המציע מחזיק ערב המיזוג ב‪ 25%-‬או יותר ממניות החברה‬
‫הציבורית ‒ אישור של לפחות מחצית מבעלי המניות האחרים שהשתתפו באסיפה‬
‫הכללית של החברה הציבורית(‪ .‬כמו כן‪ ,‬עסקת מיזוג אינה מקנה לניצעים סעד של‬
‫הערכה‪ ,‬מה שמפחית את אלמנט חוסר הוודאות לעומת מנגנון הצעת הרכש המלאה‪.‬‬
‫אלמנטים אלה הופכים את מנגנון המיזוג המשולש ההופכי לאטרקטיבי עבור רוכשים‬
‫במסגרת של עסקאות "ידידותיות"‪.‬‬
‫במשך שנים נותרה השאלה האם ניתן לבצע רכישה של מניות בחברה ציבורית תוך‬
‫שימוש במנגנון המיזוג המשולש ההופכי‪ ,‬כשאלה שאינה פתורה‪ .‬בה"פ ‪ 786/07‬שני נ'‬
‫מלם מערכות בע"מ קבע בית המשפט המחוזי בירושלים‪ ,‬בהחלטה תקדימית )אף כי‬
‫במסגרת של בקשה למתן צו מניעה זמני(‪ ,‬כי חברת תים מערכות ומחשבים בע"מ‪,‬‬
‫שהייתה בעלת השליטה )‪ (65.665%‬במלם מערכות בע"מ‪ ,‬רשאית לרכוש את כל‬
‫מניות מלם מערכות בע"מ המוחזקות בידי הציבור באמצעות מיזוג משולש הופכי‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫בכך הכשיר בית המשפט שם את החלופה של רכישה באמצעות מיזוג הופכי משולש‬
‫כחלופה לגיטימית למנגנון הצעת הרכש המלאה‪ ,‬וקיבל את העמדה שהובעה עוד קודם‬
‫לכן בספרות המשפטית ואשר תמכה במנגנון המיזוג ההופכי כמנגנון אלטרנטיבי‬
‫למנגנון הצעת הרכש המלאה )ראה למשל ‪ -‬שרון חנס ועומרי ידלין "על מיזוג‪ ,‬מיזוג‬
‫הופכי ורכישה בחוק החברות" הפרקליט מז ‪.(104‬‬
‫הסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‬
‫סעיף ‪ 350‬לחוק החברות מאפשר לחברה‪ ,‬לבעל מניות בה או לנושה שלה לפנות‬
‫לבית המשפט בבקשה לאישור הסדר בחברה‪ ,‬גם במקרים שאינם קשורים בהכרח‬
‫לחדלות פירעון של החברה‪ .‬בקשר עם עסקת רכש מניות )או עסקת מיזוג( – נדרש‬
‫הרוכש הפוטנציאלי לפנות לבית המשפט בבקשה לכנס אסיפה של בעלי המניות‬
‫לאישור ההסדר המוצע‪ .‬בית המשפט רשאי לקבוע אילו אסיפות יכונסו ‪ -‬אסיפה אחת‬
‫של כלל בעלי מניות‪ ,‬או מספר אסיפות בחלוקה לפי סוגי מניות )או סוגי בעלי מניות‬
‫בעלי אינטרסים שונים וכו'(‪ ,‬ואף רשאי הוא להורות על כינוס אסיפות נושים‪ .‬הרוב‬
‫הדרוש לאישור הסדר הוא ‪ 75%‬של הערך המיוצג בהצבעה בכל אסיפה )במקרה‬
‫הפשוט – מדובר ברוב של ‪ 75%‬מבעלי המניות הנוכחים באסיפה(‪ .‬לאחר מכן נדרש‬
‫אישור של בית המשפט להסדר‪ ,‬כאשר לבית המשפט שיקול דעת נרחב האם לאשר‬
‫את ההסדר ובאילו תנאים‪.‬‬
‫המנגנון של רכישת מניות באמצעות הסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות הוכר‬
‫בפסיקה כמנגנון חלופי לרכישת חברות‪ ,‬אך יושם בפועל במקרים בהם זכה הרוכש‬
‫הפוטנציאלי לשיתוף פעולה מצד דירקטוריון החברה‪ ,‬כלומר במקרים של רכישות‬
‫"ידידותיות" )למשל‪ ,‬בש"א )ת"א( ‪ 4139/01‬קבוצת כרמל השקעות בע"מ נ' הפניקס‬
‫הישראלי חברה לביטוח בע"מ; בש"א )ת"א( ‪ 109717/98‬ממקו תוכנה בע"מ נ'‬
‫רשם החברות; פר"ק ‪ 8340-11-09‬בעניין דור כימקליים בע"מ; פר"ק ‪11342-06-‬‬
‫‪ 09‬בעניין סנפרוסט בע"מ(‪.‬‬
‫לאחרונה ניתנה על ידי בית המשפט המחוזי בתל אביב החלטה במסגרתה נדונה‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬השאלה האם ניתן לבצע רכישה "עוינת" של מניות חברה ציבורית בדרך של‬
‫הסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות )פר"ק ‪ 35560-08-10‬אספן בניה ופיתוח בע"מ‬
‫נ' בעלי המניות בחברת סלע קפיטל נדל"ן בע"מ ואח'‪ .‬להלן‪" :‬אספן" ו‪"-‬סלע‬
‫קפיטל"(‪.‬‬
‫בית המשפט דן בבקשה שהגישה חברת אספן‪ ,‬שהייתה באותה עת בעלת כמות‬
‫קטנה מאוד )‪ 0.0074%‬בלבד( של מניות חברת סלע קפיטל‪ ,‬להורות על כינוס אסיפת‬
‫בעלי מניות של סלע קפיטל לשם אישור הסדר‪ ,‬במסגרתו הציעה אספן לרכוש מכל‬
‫יתר בעלי המניות בסלע קפיטל את כל המניות שבבעלותם‪ .‬סלע קפיטל התנגדה‬
‫להסדר‪ ,‬וטענה כי אין לאפשר לאספן‪ ,‬המחזיקה בשבריר ממניותיה‪ ,‬להשתלט עליה‪,‬‬
‫‪4‬‬
‫בדרך של השתלטות עוינת באמצעות הסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‪ ,‬וזאת‬
‫לאחר שדירקטוריון החברה בחן את ההצעה והגיע למסקנה שהיא אינה משרתת את‬
‫האינטרסים של בעלי המניות‪.‬‬
‫בית המשפט דחה את הניסיון של אספן להשתלט על סלע קפיטל בדרך של הצעת‬
‫הסדר לפי סעיף ‪ ,350‬וקבע כלל גורף האוסר על ביצוע רכישה "עוינת" באמצעות‬
‫הסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‪ .‬בכך הותיר למעשה בית המשפט את מסלול‬
‫הצעת הרכש המלאה כמסלול היחיד הפתוח להשתלטות עוינת על חברה ציבורית‪.‬‬
‫בית המשפט לא התעלם מהבעייתיות שבמנגנון הצעת הרכש המלאה‪ ,‬בעייתיות‬
‫שהוצגה במלוא חריפותה במקרה של אספן‪ ,‬אשר החזיקה בכמות זניחה של מניות‬
‫ולכן הייתה זקוקה להסכמה של קרוב ל‪ 95% -‬מכלל בעלי המניות של סלע קפיטל על‬
‫מנת להשלים רכישה מלאה של מניות סלע קפיטל על פי מנגנון הצעת הרכש המלאה‪.‬‬
‫בית המשפט אף ציין את תזכיר הצעת החוק לתיקון מספר ‪ 12‬לחוק החברות המשנה‬
‫את המנגנון הקיים של מנגנון הרכישה המלאה‪ ,‬ולפיו מציע יידרש לקבל הסכמה‬
‫פוזיטיבית של רוב הניצעים‪ ,‬קרי מחצית מבעלי המניות של החברה שאינם המציע‪,‬‬
‫להצעת הרכש‪ ,‬במקום הרוב הדרוש היום‪ ,‬כאמור‪.‬‬
‫אף על פי כן‪ ,‬בית המשפט קבע כי אין זה בסמכותו לעקוף את מנגנון הצעת הרכש‬
‫המלאה כפי שהוא קיים כיום‪ ,‬בדרך של חקיקה שיפוטית‪ ,‬וכי קבלת עמדת אספן‪,‬‬
‫משמעותה הפיכת מנגנון הרכישה המלאה לפי סעיף ‪ 336‬לחוק החברות ל"אות מתה"‬
‫בספר החוקים‪.‬‬
‫אולם בית המשפט לא הסתפק בקביעה זו‪ ,‬והלך צעד אחד נוסף מעבר לקביעתו הנ"ל‪.‬‬
‫בית המשפט הוסיף וקבע שלשיטתו‪ ,‬אין מקום לבצע רכישה מלאה של חברה )גם‬
‫אם ההצעה היא "ידידותית"(‪ ,‬אלא במסגרת מנגנון הצעת הרכש המלאה לפי סעיף‬
‫‪ 336‬לחוק החברות‪ ,‬וזאת למעט במקרה חריג אחד ‪ -‬כאשר לא ניתן לבצע הצעת‬
‫רכש מלאה בהתאם להוראות סעיף ‪ 336‬לחוק "ולא מחמת שהתקשה המציע לעמוד‬
‫בתנאיו של סעיף ‪ 336‬לחוק"‪.‬‬
‫משמעות קביעה זו היא שלא די בכך שישנו קושי בהשגת הרוב הדרוש של בעלי‬
‫המניות לאישור הרכישה כדי להצדיק שימוש בהסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‪,‬‬
‫אלא נדרש קושי נוסף‪ ,‬אחר שיצדיק זאת‪ .‬אם נקבל קביעה זו כפשוטה‪ ,‬משמעות‬
‫הדבר הינה חסימה כמעט מלאה של האפשרות לשימוש בהסדר לפי סעיף ‪ 350‬לצורך‬
‫רכישת מניות בחברה ציבורית‪.‬‬
‫לא ברור האם בית המשפט התכוון באמירה זו לסייג רק את האפשרות של שימוש‬
‫במנגנון ההסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק החברות‪ ,‬או שקביעתו רחבה יותר ומתייחסת גם‬
‫לשאלה האם ניתן לעשות שימוש במנגנון המיזוג ההופכי המשולש לצורך ביצוע רכישה‬
‫מלאה של מניות חברה ציבורית גם במקרה בו ניתן לבצע הצעת רכש מלאה ‪ -‬אם לאו‪.‬‬
‫בית המשפט לא התייחס באופן מפורש וספציפי לחלופת המיזוג ההופכי המשולש‬
‫‪5‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬אך מאידך קביעתו הייתה גורפת ולא מסויגת‪ .‬דומה כי ההחלטה בפסק‬
‫דין אספן עלולה להוות בסיס לחסימה לא רק של מסלול ההסדר לפי סעיף ‪ 350‬לחוק‬
‫החברות במסלול חלופי למנגנון הצעת הרכש המלאה‪ ,‬אלא אף למסלול "עוקף" הצעת‬
‫הרכש המלאה האחר – מסלול המיזוג המשולש ההופכי‪.‬‬
‫למידע נוסף בתחום מיזוגים ורכישות ניתן לפנות אל‪:‬‬
‫עו"ד איתן אפשטיין‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד עדלי חומסקי‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד אהרון קאופמן‪[email protected] :‬‬
‫האם ובאילו תנאים יכול מעסיק לעיין‬
‫בתכתובת דואר אלקטרוני אישית של עובד‬
‫עו"ד חבצלת ינאי‬
‫כללי‬
‫עם התפתחות הטכנולוגיה‪ ,‬חברות ומעסיקים רבים מעניקים עזרים טכנולוגיים‬
‫לשימושו של העובד‪ ,‬לשם ייעול עבודתו בחברה‪ ,‬כגון תיבת דואר אלקטרוני‪ .‬מטבע‬
‫הדברים‪ ,‬על אף שעזרים אלו נועדו לשמש לצרכי עבודה‪ ,‬ברוב המקרים‪ ,‬משמשים‬
‫הללו גם לצרכיו המקצועיים והאישיים של העובד‪.‬‬
‫יש לזכור כי למעביד הזכות לשליטה המלאה וכן הזכות הקניינית בכל אחד ואחד‬
‫מהעזרים המוענקים לעובדים‪ .‬יחד עם זאת‪ ,‬ידו של המעביד עשויה להיות קלה יותר‬
‫מקום בו מדובר בתיבת דואר אלקטרוני‪ .‬בחברות גדולות‪ ,‬המחשבים כולם מחוברים‬
‫למחשב ראשי אחד‪ ,‬השרת‪ ,‬עליו מצוי כל המידע שעובר מהמחשבים‪ ,‬ביניהם ואליהם‪,‬‬
‫לרבות מידע אשר עובר בתיבת הדואר האלקטרוני‪ .‬מכאן קצרה הדרך לקיום מעקב‬
‫אחר הודעות הדואר האלקטרוני הפרטיות של העובדים‪.‬‬
‫כפועל יוצא‪ ,‬אם בעבר מעסיק שרצה לאתר "מכתבים סודיים" של עובדיו היה צריך‬
‫לחטט בפחי האשפה שלהם‪ ,‬כיום יכול המעסיק‪ ,‬החפץ בכך‪ ,‬לעיין בתכתובות הדואר‬
‫האלקטרוני של עובדיו מהמחשב האישי שלו‪ ,‬מבלי לקום מכיסאו וללא חשש כי ייתפס‬
‫מחפש בפחי האשפה של עובדיו; או אפילו מביתו‪.‬‬
‫אפשרויות אלו הולידו שאלות מורכבות בדבר זכותו של העובד לפרטיות למול זכותו‬
‫של מעסיק לפקח על עובדיו‪ .‬האם רשאי המעסיק לקרוא הודעות דואר אלקטרוני של‬
‫עובדיו? האם רשאי עובד לבצע שימוש פרטי בתא הדואר האלקטרוני שהועמד לרשותו‬
‫‪6‬‬
‫במקום העבודה? אם כן – באיזה היקף? איזה שימוש רשאי המעסיק לעשות‪ ,‬אם‬
‫בכלל‪ ,‬בהודעות הדואר האלקטרוני של העובד? היכן עובר הגבול‪ ,‬או לחילופין עד‬
‫להיכן ניתן למתוח את הגבול בין שימוש לגיטימי של העובד באמצעים העומדים‬
‫לרשותו לצרכיו הפרטיים לבין שימוש שהוא בגדר ניצול המעביד? ועוד‪.‬‬
‫פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה‬
‫בפסק דין עקרוני )"פסק הדין"(‪ 2‬שניתן לאחרונה על ידי בית הדין הארצי לעבודה‬
‫)"בית הדין"(‪ ,‬נדונו שאלות הנובעות משימוש שעושה העובד במחשב‪ ,‬בטכנולוגיות‬
‫מידע ובתכתובת דואר אלקטרוני בתיבות דואר מקצועיות‪ ,‬פרטיות או מעורבות במקום‬
‫העבודה‪ ,‬ונקבעו כללי האסור והמותר החלים על העובד ועל המעסיק בשימושי‬
‫המחשב במקום העבודה‪ ,‬וכן עקרונות מנחים בסוגיית חדירת מעסיק לתכתובת דואר‬
‫אלקטרוני של עובד‪.‬‬
‫האיזון הראוי בין זכויות המעסיק וזכויות העובד‬
‫פסק הדין דן במערך זכויות הצדדים ליחסי עבודה וחובותיהם‪ ,‬ובאיזון הנדרש בין שתי‬
‫מערכות של זכויות יסוד‪ .‬מצד אחד‪ ,‬זכויות המעסיק ובהן זכות הקניין של המעסיק‬
‫במחשב‪ ,‬וזכותו הניהולית‪ ,‬המקימות לו זכות להגן על רכושו הפיזי והווירטואלי המצוי‬
‫ברשת האינטרנט‪ .‬המעסיק רשאי לקבוע את מדיניות השימוש בטכנולוגיות המחשב‬
‫שהוא מעמיד לרשות העובדים לצרכי עבודה‪ ,‬לרבות שימוש בתיבות הדואר‬
‫האלקטרוני‪ ,‬ובמסגרת זו לפקח על פעילות העובדים ולוודא שלא יעשו שימוש בלתי‬
‫מורשה או בלתי חוקי במחשב‪ .‬מצד שני‪ ,‬עומדות זכויות העובד ובהן הזכות לכבוד‬
‫והזכות לפרטיות במקום העבודה‪ ,‬זאת אף בשימושו בטכנולוגיות המחשב שהעמיד‬
‫המעסיק‪ ,‬לצרכיו האישיים והמקצועיים‪.‬‬
‫אמנם‪ ,‬בידי המעסיק לקבוע אם ועד כמה מורשה העובד לעשות שימוש בטכנולוגיות‬
‫האינטרנט לצרכיו הפרטיים‪ ,‬אולם‪ ,‬על אף שהשימוש בטכנולוגיות מידע ובאמצעי‬
‫תקשורת אלקטרוניים במקום העבודה נועד למטרות עבודה ולא לצרכיו הפרטיים של‬
‫העובד‪ ,‬הטלת איסור גורף על שימוש בדואר האלקטרוני לצרכים פרטיים של העובד‬
‫עשויה להיות בלתי מעשית ולא מציאותית‪.‬‬
‫הצורך בהגנה על זכות העובד לפרטיות במקום העבודה‪ ,‬לרבות הפרטיות בשימוש‬
‫במחשב ובמרחב הווירטואלי‪ ,‬נובע בעיקרו מפער הכוחות המובנה ביחסים שבין‬
‫‪ 2‬ע"ע ‪ 90/08‬טלי איסקוב ענבר נגד מדינת ישראל – הממונה על חוק עבודת נשים ואח';‬
‫ע"ע ‪ 312/08‬אפיקי מים אגודה חקלאית שיתופית לאספקת מים בבקעת בית שאן בע"מ‬
‫ואח' נ' רן פישר‪ ,‬ניתן ביום ‪.8.2.2011‬‬
‫‪7‬‬
‫הצדדים ליחסי העבודה‪ ,‬מהמציאות בה עובד נמצא במקום העבודה שעות רבות‬
‫המהוות חלק נכבד מהיממה‪ ,‬מהעירוב שנוצר בין חיי העובד בעבודה ומחוץ לעבודה‪,‬‬
‫ומהאמון ההדדי הנדרש כבסיס ליחסי העבודה‪.‬‬
‫התנאים המוקדמים לחדירת המעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני של העובד‬
‫על אף שנקבע‪ ,‬כי חדירת המעסיק לתיבת הדואר האלקטרוני שהועמדה לשימוש‬
‫העובד ולתכתובותיו האישיות במחשב במסגרת העבודה מהווה פגיעה חמורה‬
‫בפרטיות העובד‪ ,‬לא שלל בית הדין לחלוטין את האפשרות של מעסיק לחדור לתיבות‬
‫הדואר האלקטרוני של העובדים‪ ,‬והתיר לעשות זאת‪ ,‬אולם רק לאחר שהמעסיק עמד‬
‫בכל התנאים המוקדמים הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬המעסיק פירט באופן בהיר את כללי המדיניות של מקום העבודה בנוגע לשימוש‬
‫במחשב ובתיבות הדואר האלקטרוני‪.‬‬
‫‪ .2‬המעסיק פירט מהן הנסיבות בהן יבצע ניטור כללי של תיבות הדואר האלקטרוני‬
‫ומעקב ספציפי אחר העובדים‪.‬‬
‫‪ .3‬המעסיק יידע את העובדים בנוגע לאפשרות של מעקב ספציפי אחר פעילותם‬
‫במחשב‪ ,‬תוך פירוט הטכנולוגיה בה ייעשה הדבר ודרכי יישומה‪.‬‬
‫‪ .4‬המעסיק הסביר לעובדים איזה שימוש ייעשה במידע שייאסף מן המעקב‪ ,‬כיצד‬
‫יאוחסן מידע זה וכמה זמן יישמר‪.‬‬
‫‪ .5‬המעסיק יידע צדדים שלישיים שעשויים להיות מושפעים מהמעקב על האפשרות‬
‫שהמעקב יבוצע‪.‬‬
‫‪ .6‬אם בכוונת המעסיק לנקוט פעולות מניעה במטרה להימנע ממעקב‪ ,‬הוא נדרש‬
‫לפרט את היקף השימוש באמצעים הטכנולוגיים בהם ישתמש ואת גבולותיהם‪.‬‬
‫הסכמת העובד‬
‫בכפוף להתקיימותם של כל התנאים המוקדמים ובנוסף להם‪ ,‬בכל מקרה שהמעסיק‬
‫מבקש לקיים פעולות מעקב וחדירה לתיבה שהוקצתה לשימושו האישי של העובד‪,‬‬
‫עליו לבקש מן העובד ולקבל את הסכמתו המוקדמת לכך‪ ,‬כנדרש בחוק הגנת‬
‫הפרטיות )"החוק"(‪ 3.‬דרישתו המחמירה של החוק לקבלת "הסכמה מדעת" מאת‬
‫הנפגע‪ ,‬מקבלת משנה תוקף במערכת יחסי עבודה‪ ,‬המושתתים מעצם מהותם על‬
‫‪ 3‬סעיף ‪ 1‬לחוק הגנת הפרטיות‪ ,‬התשמ"א‪ ,1981-‬מורה כי‪" :‬לא יפגע אדם בפרטיות של זולתו‬
‫ללא הסכמתו"‪ .‬המונח "הסכמה" מוגדר בסעיף ‪ 3‬לחוק הגנת הפרטיות כ"הסכמה מדעת‪,‬‬
‫במפורש או מכללא"‪.‬‬
‫‪8‬‬
‫חוזה בין מתקשרים שאינם שווים במעמדם‪ ,‬בהם העובד נמצא בעמדת חולשה מול‬
‫המעסיק‪ ,‬אשר בידיו הכוח לקבל את העובד לעבודה‪ ,‬לקבוע תנאי העסקתו ולפטרו‪.‬‬
‫להסכמת העובד שני רכיבים מצטברים‪ :‬האחד‪ ,‬נדרשת הסכמת העובד מראש‪ ,‬מרצון‬
‫ומדעת למדיניות הכללית בכל הנוגע לפעולות מעקב וחדירה של המעביד לתיבות‬
‫דואר אלקטרוני שהועמדו לשימושו האישי‪ .‬השני‪ ,‬נדרשת הסכמת העובד הספציפית‬
‫בגין כל פעולת מעקב וחדירה בנפרד לתכתובת אישית על ידי המעסיק‪.‬‬
‫אפשרויות ביצוע מעקב אחר סוגים שונים של תיבות דואר אלקטרוני‬
‫פסק הדין מבחין בין תיבות דואר אלקטרוני שבבעלות המעסיק ותיבות דואר אלקטרוני‬
‫אישיות שבבעלות העובד‪ .‬כמו כן‪ ,‬מונה פסק הדין מספר סוגי תיבות שבבעלות‬
‫המעסיק‪ :‬תיבה מקצועית – בה לא הותר לעובד לקיים תכתובת אישית‪ ,‬תיבה‬
‫מעורבת – תיבה מקצועית שהותר לעובד לקיים בה תכתובת אישית‪ ,‬ותיבה אישית‬
‫שהעמיד המעסיק לצרכיו האישיים של העובד‪.‬‬
‫לגבי התיבות שבבעלות המעסיק‪ ,‬המעסיק רשאי לקיים פעולות ניטור‪ ,‬מעקב וחדירה‬
‫לתוכן התכתובת המקצועית בתיבה המקצועית ובתיבה המעורבת‪ ,‬בלבד‪ .‬המעסיק‬
‫אינו רשאי לחדור לתכתובת הדואר האלקטרוני האישית של העובד‪ ,‬בכל אחד משלוש‬
‫סוגי התיבות שבבעלות המעסיק‪ ,‬כולל במקרה שהעובד עשה שימוש אישי בתיבה‬
‫המקצועית‪ ,‬למרות שלא הותר לו לעשות זאת‪ ,‬אלא במקרים חריגים‪ ,‬בהתקיים כל‬
‫התנאים המוקדמים‪ ,‬ובהסכמה מראש מאת העובד‪ ,‬הן הסכמה עקרונית והן הסכמה‬
‫ספציפית לכל מקרה ומקרה‪.‬‬
‫לגבי תיבת דואר אלקטרוני אישית‪ ,‬שבבעלות העובד‪ ,‬חל איסור על המעסיק לעקוב‬
‫אחר השימוש בתיבה זו או לחדור אליה‪ ,‬אפילו אם התקבלה הסכמת העובד לכך‪.‬‬
‫הדרך היחידה הפתוחה בפני המעסיק לניטור תיבה זו היא באמצעות צו משפטי מאת‬
‫בית הדין האזורי לעבודה )אשר לא בנקל יינתן(‪.‬‬
‫ההסכם הקיבוצי‬
‫עוד טרם שניתן פסק הדין‪ ,‬נחתם הסכם קיבוצי בין ההסתדרות וארגוני המעסיקים‬
‫)"ההסכם הקיבוצי" או "ההסכם"(‪ ,‬בנושא חובות וזכויות העובדים והמעסיקים ביחס‬
‫לשימוש במחשב‪ 4.‬ההסכם הקיבוצי מעגן את זכותו של המעסיק לקבוע כללי שימוש או‬
‫אי שימוש במחשב במקום העבודה‪ ,‬כולל מדיניות מסירת תיבות דואר אלקטרוני‬
‫לשימוש העובדים ופעולות ניטור ואחזקה שוטפות‪ .‬כמו כן‪ ,‬מטיל ההסכם איסור על‬
‫‪ 4‬הסכם קיבוצי כללי בעניין הזכויות והחובות של עובדים ומעסיקים ביחס לשימוש במחשב‪,‬‬
‫שנחתם ביום ‪.25.6.2008‬‬
‫‪9‬‬
‫המעסיק לעשות שימוש במידע אישי שיעלה כתוצאה מהניטור האמור‪ ,‬באופן הפוגע‬
‫בכבוד ובצנעת הפרט של העובד‪.‬‬
‫ההסכם קובע עקרונות דומים לאלו שנקבעו בפסק הדין‪ .‬כך למשל‪ :‬ההסכם קובע‪ ,‬כי‬
‫כללי השימוש יהיו לצרכי הגשמת מטרות העסק ולתכלית ראויה‪ ,‬ויובאו לידיעת‬
‫העובדים; העובד יהיה רשאי להשתמש במחשב בהיקף מידתי ובזמן סביר‪ ,‬גם לצורך‬
‫פעולות אישיות שלו‪ ,‬שחל עליהן עקרון צנעת הפרט‪ ,‬ושאינן קשורות לעבודתו‪ ,‬ואינן‬
‫מנוגדות להוראות הדין ולאמור בהסכם‪ .‬במקביל קובע ההסכם‪ ,‬כי בהתקיים נסיבות‪,‬‬
‫שמקימות למעסיק סיבה להניח‪ ,‬בתום לב‪ ,‬שהעובד עושה במחשב שימוש בלתי חוקי‬
‫או שימוש החושף את המעסיק לתביעות צד שלישי‪ ,‬או שימוש שיש בו כדי לפגוע‬
‫בעסק‪ ,‬רשאי המעסיק לבצע פעולות לבדיקת שימוש העובד במחשב‪ ,‬באינטרנט ו‪/‬או‬
‫בדואר האלקטרוני‪ ,‬ובלבד שהדבר ייעשה במידה ראויה וסבירה‪ ,‬לפרק זמן סביר ותוך‬
‫צמידות למטרה‪ .‬השימוש במידע אישי‪ ,‬שנאסף על ידי מעסיק על פי סעיף זה‪ ,‬יהיה‬
‫בהתאם לכללים ותוך פגיעה פחותה בפרטיות העובד‪.‬‬
‫הבעיה העיקרית בהסכם הקיבוצי הינה בעובדה כי שיקול הדעת מסור באופן מוחלט‬
‫למעסיק‪ ,‬וזאת ללא כל אפשרות פיקוח ו‪/‬או בקרה‪ ,‬אלא בדיעבד‪ .‬כתוצאה‪ ,‬ההסכם‬
‫הקיבוצי מאפשר לכל מעסיק שיש לו "חשד סביר"‪ ,‬לפגוע בפרטיותו של העובד‪ .‬מטעם‬
‫זה‪ ,‬לפחות‪ ,‬אין די בהסכם הקיבוצי הקיים‪ ,‬כלשונו‪.‬‬
‫סיכום‬
‫מעסיק שמבקש לעקוב אחר תיבות הדואר האלקטרוני של עובדיו‪ ,‬חשוב שיקפיד‬
‫לעמוד בתנאים המחמירים שנקבעו בפסק הדין ויקפיד על שמירת הפרטיות של‬
‫העובדים‪ .‬צריך לזכור שפגיעה בפרטיות היא עבירה פלילית שעונשה עד חמש שנות‬
‫מאסר‪.‬‬
‫למידע נוסף בתחום דיני עבודה ניתן לפנות אל‪:‬‬
‫עו"ד עמי אסנת‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד חבצלת ינאי‪[email protected] :‬‬
‫‪10‬‬
‫משולחן הממונה‬
‫עו"ד שירן שבתאי‬
‫פטורי הסוג החדשים‬
‫ביום ‪ 23‬במרץ ‪ 2011‬פורסמו שמונה פטורי סוג חדשים לפי סעיף ‪15‬א לחוק‬
‫ההגבלים העסקיים‪ ,‬התשמ"ח‪") 1988-‬החוק"(‪ .‬רק אחד מפטורי הסוג הללו הוא‬
‫פטור סוג חדש‪ ,‬בעוד ששבעה מפטורי הסוג כבר נהוגים מזה מספר שנים )פורסמו‬
‫ונכנסו לתוקף ב‪ 2001 -‬ו‪ (2006 -‬ועתה מאושרים שוב עם מספר מועט של שינויים‬
‫שתכליתם פישוט הכללים הקיימים ובמקרים מסוימים אף הרחבתם‪ ,‬קרי הקלה על‬
‫המבקשים ליהנות מפטורי הסוג‪ .‬כך לדוגמא‪ ,‬תנאי הסף לפטור הסוג במיזם משותף‬
‫בין מתחרים‪ ,‬שלא בתחום המיזם המשותף‪ ,‬יהיה נמוך יותר‪.‬‬
‫פטור הסוג החדש עוסק ב"חברות קשורות" אשר מוגדרות כחברת אם וחברת בת‬
‫בשליטתה או חברות בנות הנשלטות על‪-‬ידי אותה חברת אם )חברות אחיות( או‬
‫חברות הנשלטות על‪-‬ידי אותו אדם‪ .‬שליטה משמעה אחזקה של יותר ממחצית זכויות‬
‫ההצבעה באסיפה הכללית‪ ,‬או מהזכות למנות דירקטורים‪ .‬בנוסף‪ ,‬לעניין פטור הסוג‬
‫לחברות קשורות‪ ,‬יראו חברות הקשורות עם אותה חברה כחברות הקשורות ביניהן‪.‬‬
‫פטור הסוג החדש פוטר‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הסכמים שנעשו בין חברות אחיות מן הצורך לבקש‬
‫אישור להסדר הכובל מבית הדין להגבלים עסקיים ומן הצורך לבקש פטור מרשות‬
‫ההגבלים העסקיים‪ ,‬בכפוף לכך שלהסכם אין צדדים נוספים‪ ,‬פרט לחברות הקשורות‪.‬‬
‫בטרם פורסם הפטור החדש‪ ,‬רק הסכמים והסדרים בין חברת אם וחברת בת היו‬
‫פטורים מבקשת אישור או פטור כאמור‪ ,‬שכן הם חוסים תחת הפטור הסטטוטורי לפי‬
‫סעיף ‪ (5)3‬לחוק‪ ,‬ולפיכך לא נחשבים להסדרים כובלים אסורים‪ ,‬בעוד שהחוק שתק‬
‫לגבי הסדרים שנעשו בין חברות אחיות‪.‬‬
‫נוסחו של פטור הסוג רחב יותר מנוסח טיוטת הפטור שפורסמה להערות הציבור‬
‫בנובמבר ‪ ,2010‬ואינו כולל תנאי סף נוסף שהופיע בטיוטה‪ ,‬לפיו נדרש כי לא יהיה‬
‫גורם אחר‪ ,‬פרט לחברת האם‪ ,‬אשר יחזיק בלמעלה מ‪ 25%-‬מהון המניות‪ ,‬מזכויות‬
‫ההצבעה‪ ,‬מזכויות מינוי דירקטורים או מהזכות לקבל דיבידנדים בחברות אלו‪ .‬בנוסח‬
‫הסופי שפורסם‪ ,‬הוסרה הגבלה זו על אחזקות מיעוט לצורך החלת הפטור‪.‬‬
‫זאת ועוד‪ :‬סעיף ‪ 4‬לפטור החדש‪ ,‬אשר לא הופיע בטיוטה להערות הציבור‪ ,‬הרחיב אף‬
‫הוא את הנוסח שפורסם בטיוטה‪ ,‬על‪-‬ידי החלת פטור הסוג לחברות קשורות על‬
‫הסדרים והסכמים אשר בדרך כלל אינם זוכים לחסות תחת פטורי הסוג מאחר‬
‫שנוגעים למחירים‪ ,‬חלוקות שוק והגבלת כמויות‪ .‬כך למשל‪ ,‬הסדרים או הסכמים בין‬
‫חברות אחיות שתוצאתם תיאום מחירים ייהנו מפטור הסוג‪ .‬בנוסף‪ ,‬אף הסכמים‬
‫שנעשו בעל‪-‬פה‪ ,‬יוכלו להנות מפטור הסוג לחברות קשורות‪.‬‬
‫‪11‬‬
‫להלן תרשים של שרשור אחזקות לדוגמא‪ ,‬הממחיש את הגדרת חברות קשורות‬
‫והמצבים בהם יחול הפטור )חברות קשורות שיחול עליהן הפטור צבועות בצבע ורוד;‬
‫הפטור לא יחול על החברות הצבועות בתכלת(‪:‬‬
‫על‪-‬פי התרשים‪ ,‬פטור הסוג‬
‫יחול גם על הסכמים בין‬
‫חברות ‪ D ,B, C‬ו‪ F-‬אשר‬
‫תחשבנה כחברות קשורות‬
‫כיון שכולן חברות קשורות‬
‫לחברה ‪.A‬‬
‫תזכיר הצעת חוק לאימוץ מנגנון הטלת עיצומים כספיים בחוק ההגבלים העסקיים‬
‫בספטמבר ‪ 2010‬פרסמה רשות ההגבלים את תזכיר חוק ההגבלים העסקיים )תיקון‬
‫מס' ‪ ,(12‬התש"ע‪ ,2010-‬לפיו מוצע להוסיף מנגנון עיצום כספי לחוק‪.‬‬
‫על‪-‬פי התזכיר‪ ,‬הממונה על ההגבלים העסקיים יהיה רשאי להטיל עיצום כספי על‬
‫תאגידים ובני אדם אשר היו מעורבים בהפרת החוק‪ ,‬חלף העמדתם לדין פלילי‪ .‬הקנס‬
‫המקסימלי לפי ההצעה יהיה עד ‪ 10%‬ממחזור המכירות של התאגיד מפר החוק ועד‬
‫למיליון שקלים לאדם‪ .‬נקיטת עיצום כספי על ידי הרשות תתבצע אחרי הליך שימוע‪.‬‬
‫מפר אשר הופנתה אליו דרישת חיוב‪ ,‬יהיה רשאי לערור לבית הדין בתוך ‪ 30‬יום‪ ,‬אך‬
‫הערר עצמו לא יעכב את תשלום העיצום אלא בהסכמת הממונה או בהוראת בית‬
‫הדין‪.‬‬
‫במצב כיום‪ ,‬בית המשפט הוא המוסמך להטיל קנסות על מפירים של חוק ההגבלים‬
‫העסקים‪ ,‬במסגרתו של הליך פלילי‪ .‬אמנם‪ ,‬גם במסגרתו של הליך מנהלי קיימת‬
‫אפשרות להטלת עיצום כספי‪ ,‬אולם זאת רק בהסכמת המפר ובאישור בית הדין‪,‬‬
‫במסגרתו של צו מוסכם לפי סעיף ‪50‬ב לחוק‪.‬‬
‫‪12‬‬
‫פרסום הנחיות לניתוח תחרותי של מיזוגים אופקיים‬
‫בינואר ‪ 2011‬פרסמה רשות ההגבלים העסקיים את גילוי דעת ‪ 1/11‬בעניין הנחיות‬
‫לניתוח תחרותי של מיזוגים אופקיים‪ .‬המסמך‪ ,‬פורש את מתווה מתודולוגיית הניתוח‬
‫המשמשת את הרשות לבחינה והערכה של מיזוגים בין מתחרים‪ .‬בין היתר‪ ,‬מבהירות‬
‫ההנחיות את מכלול השיקולים המנחים את הממונה בקבלת החלטות הנוגעות‬
‫למיזוגים הבאים לפתחה של הרשות‪ ,‬קווים מנחים לאופן הגדרת השוק הרלוונטי‬
‫למיזוג‪ ,‬חששות תחרותיים שעלולים לעלות בהקשרם של מיזוגים‪ ,‬כיצד תבוצע הערכת‬
‫הפגיעה התחרותית בשוק בעקבות מיזוג‪ ,‬ומתי תתחשב הרשות בשיקולי יעילות‬
‫שיועלו על‪-‬ידי הצדדים לעסקה‪.‬‬
‫מעבר להגברת השקיפות בעבודת הרשות‪ ,‬חשיבותו של מסמך ההנחיות רבה‪ ,‬שכן‬
‫המסמך מספק כלים טובים יותר להערכת סבירות סיכויי אישורו של המיזוג על‪-‬ידי‬
‫רשות ההגבלים העסקיים‪ .‬בדרך זו‪ ,‬יכולים הצדדים הפוטנציאלים למיזוג להימנע‬
‫מהוצאות מיותרות על עסקאות שהסבירות לאישורן נמוך‪ ,‬לזהות באופן טוב יותר‬
‫הזדמנויות עסקיות אשר אינן צפויות להתמסמס עקב התנגדות הרשות לעסקה או‬
‫לחילופין‪ ,‬לתמחר טוב יותר את עלויות העסקה הכרוכות במיזוג המבוקש שנגזרות‪ ,‬בין‬
‫היתר‪ ,‬מהליך בחינת המיזוג ברשות‪.‬‬
‫כך לדוגמא‪ ,‬מפרט המסמך את אופן בחינת נטייתו של שוק מסוים לתיאום‪ .‬התנהגות‬
‫מתואמת מתרחשת בשוק בו כל אחד מהמתחרים מבין באופן עצמאי כי מצב השוק‪,‬‬
‫כפי שהוא‪ ,‬עדיף לו מאשר מצב בו ינקוט בפעולות תחרותיות )למשל על‪-‬ידי הוזלת‬
‫המוצר( אשר תובלנה להתפתחותה של תחרות בשוק )ואז כל המתחרים ירוויחו פחות‬
‫כי המוצר הוזל(‪ .‬ההבנה האישית של כל מתחרה‪ ,‬יוצרת הבנה משתמעת בין כלל‬
‫המתחרים בשוק ומאפשרת שמירה על שיווי המשקל הקיים שבמקרים רבים יהיה שיווי‬
‫משקל על‪-‬תחרותי‪ .‬מיזוג אשר צפוי להגביר את האפשרות להתנהגות מתואמת בשוק‬
‫והפעלת כוח שוק באופן מתואם‪ ,‬עלול לעורר חשש תחרותי ולהוביל להשתת תנאים‬
‫על‪-‬ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ובמקרים מסוימים אף להתנגדותו‪.‬‬
‫מסמך ההנחיות‪ ,‬מפרט מהם המאפיינים אשר יש בהם ללמד על העלאת ההסתברות‬
‫לתיאום‪ ,‬להקלתו‪ ,‬לשימורו או לאפשרות הצלחתו‪ ,‬לדוגמא‪ :‬קשיים בכניסת מתחרים‬
‫לשוק במידה השוללת את האפשרות להפר את שיווי המשקל המתואם תוך פרק זמן‬
‫קצר‪ ,‬מיעוט מתחרים‪ ,‬קיומו של עודף כושר ייצור ניכר בקרב השחקנים בשוק‪ ,‬ראיות‬
‫לתיאום בפועל בעבר בשוק הרלוונטי או בין המתחרים בפעילותם בשוק אחר‪ ,‬יציבות‬
‫בביקוש למוצר‪ ,‬קושי הלקוחות לעבור ממתחרה למתחרה‪ ,‬סימטריה בנתחי השוק בין‬
‫המתחרים ועוד‪.‬‬
‫צדדים אשר ידעו להעריך מבעוד מועד את נטיית השוק לתיאום יוכלו להעריך טוב יותר‬
‫את סבירות האפשרות להטלת תנאים על‪-‬ידי הממונה מבחינת תכנון נכון של העסקה‬
‫ותמחורה‪ ,‬כמו גם את ההחלטה האם עסקאות בשוק זה נכונות עבורם‪.‬‬
‫‪13‬‬
‫פרסום טיוטת הנחיות בעניין תרופות במיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה‬
‫בתחרות‬
‫בינואר ‪ 2011‬פרסמה הרשות טיוטת הנחיות להערות הציבור בנוגע לגילוי דעת‬
‫בעניין תרופות במיזוגים המעלים חשש סביר לפגיעה משמעותית בתחרות‪.‬‬
‫טיוטת גילוי הדעת עוסקת בדרך שבה תפעל הרשות להסדרת מיזוגים המעלים חשש‬
‫סביר לפגיעה משמעותית בתחרות או בציבור‪ .‬בין השאר‪ ,‬מפרט גילוי הדעת סוגיות‬
‫כמו קו הגבול שבין אישור מיזוג בתנאים ובין התנגדות למיזוג‪ ,‬סוגי התנאים השונים‬
‫שישקול הממונה להשית במידת הצורך‪ ,‬תכליתם של התנאים והנסיבות המתאימות‬
‫להטלתם‪.‬‬
‫ההנחיות כאמור‪ ,‬טרם קיבלו תוקף מחייב‪ ,‬אולם לכשיקבלו הן צפויות לשמש ככלי רב‬
‫ערך בתכנון נכון של עסקאות מיזוג והיערכות מוקדמת וטובה יותר לתנאים עתידיים‬
‫שצפוי הממונה להטיל על כל המשמעויות הכלכליות הנובעות מהם‪ .‬כך לדוגמא‪,‬‬
‫במידה וישנה סבירות לכך שממונה ידרוש השלת נכסים כתנאי לאישור המיזוג‪ ,‬תוכל‬
‫החברה להיערך מבעוד מועד למכירת האחזקה "הבעייתית" מבלי לשאת בסיכון‬
‫בהפחתה במחיר העסקה כאשר הקונה יודע כי החברה המוכרת מצויה בעמדה נחותה‬
‫עקב לוח הזמנים הקצר בו צריכה המכירה להתבצע לצורך אישור המיזוג‪.‬‬
‫למידע נוסף בתחום ההגבלים העסקיים ניתן לפנות אל‪:‬‬
‫עו"ד איתן אפשטיין‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד מזור מצקביץ'‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד שירן שבתאי‪[email protected] :‬‬
‫‪14‬‬
‫מבית המחוקקים ‒ עדכוני חקיקה חדשים‬
‫הדר חלווה‬
‫עצירת תנועת המטוטלת ‒ תיקון סעיף ‪ 25‬בחוק החוזים‬
‫ביום ‪ 17‬בינואר ‪ 2011‬קיבלה הכנסת את תיקון סעיף ‪ 25‬בחוק החוזים )חלק כללי(‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫התשל"ג‪") 1973-‬החוק" ו‪"-‬התיקון"(‪ .‬לפי התיקון‪:‬‬
‫")‪ (1‬במקום סעיף קטן )א( יבוא‪:‬‬
‫)א( חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬כפי שהוא‬
‫משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין‪ ,‬ואולם אם אומד‬
‫דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה‪,‬‬
‫יפורש החוזה בהתאם ללשונו;‬
‫)‪ (2‬אחרי סעיף קטן )ב( יבוא‪:‬‬
‫)ב‪ (1‬חוזה הניתן לפירושים שונים והייתה לאחר הצדדים‬
‫לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו‪ ,‬פירוש נגדו עדיף על פירוש‬
‫לטובתו‪".‬‬
‫]ההדגשה אינה במקור – ה‪.‬ח[‬
‫סעיף ‪ 25‬לחוק עוסק בפרשנות חוזים והינו אחד מסעיפי החוקים "המדוברים" ביותר‬
‫בשיטת המשפט הישראלית‪ .‬ברבות השנים‪ ,‬זכה סעיף זה לפרשנויות וביקורות רבות‬
‫בקרב הקהילייה המשפטית‪.‬‬
‫טרם התיקון‪ ,‬קבע סעיף ‪ 25‬כי‪" :‬חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים‪ ,‬כפי‬
‫שהיא משתמעת מתוך החוזה‪ ,‬ובמידה שאינה משתמעת ממנו ‪ -‬מתוך הנסיבות‪".‬‬
‫עד לפסיקתה של הלכת אפרופים‪ 6‬בשנת ‪ ,1995‬השיטה השלטת לפרשנות חוזה‬
‫הייתה שיטת הפרשנות הדו‪-‬שלבית‪ ,‬לפיה‪ ,‬פרשן החוזה יפנה ראשית ללשון החוזה‪,‬‬
‫ורק לאחר מכן לנסיבות כריתתו‪.‬‬
‫בפסק הדין בעניין אפרופים‪ ,‬שם המשנה לנשיא )כתוארו דאז( ברק‪ ,‬קץ לתפיסה זו‪,‬‬
‫כאשר קבע כי יש לפרש חוזה באמצעות שיטת הפרשנות המשולבת‪ ,‬לפיה על בית‬
‫המשפט להתחקות אחר כוונת הצדדים בתנועת מטוטלת ‪ -‬בין לשון החוזה לבין‬
‫נסיבות חתימתו בעת ובעונה אחת )"תנועה בלתי פוסקת מלשון החוזה לנסיבותיו‬
‫החיצוניות"(‪.‬‬
‫‪ 5‬חוק החוזים )חלק כללי( )תיקון מס' ‪ ,(2‬התשע"א‪.2011-‬‬
‫‪ 6‬ע"א ‪ 4628/93‬מדינת ישראל נ' אפרופים שיכון ויזום )‪ (1991‬בע"מ‪.‬‬
‫‪15‬‬
‫הלכת אפרופים גררה ביקורת רבה‪ ,‬בעיקר בטענה שההלכה פוגעת בעקרונות של‬
‫הוודאות המסחרית של הצדדים לחוזה ויכולתם לצפות את דרך פרשנות החוזה על‪-‬ידי‬
‫בית המשפט בעת הצורך‪ .‬זאת ועוד‪ :‬כלל הפרשנות המשולבת לא הגביל את בית‬
‫המשפט דווקא לפירוש שניתן על ידי הצדדים לחוזה‪ ,‬בבואו לפרשו במסגרת ההליך‬
‫המשפטי ואפשר לבית המשפט לתת לחוזה פירוש גם אם אף אחד מהצדדים לא טען‬
‫כי פירוש שכזה מבטא נכונה את כוונת הצדדים בעת כריתת החוזה‪.‬‬
‫התיקון הנדון לסעיף ‪ 25‬לחוק החוזים‪ ,‬נותן עדיפות ללשונו הברורה של ההסכם‬
‫לבירור אומד דעתם של הצדדים ומחייב הלכה למעשה את פרשן החוזה לדבוק בלשון‬
‫החוזה‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי בתי המשפט החלו בפרשנות חוזים על‪-‬פי התיקון החדש באופן מידי וכי‬
‫אופן הפרשנות האמור חל גם על חוזים שנכרתו הטרם התיקון‪.‬‬
‫רק ימים יגידו האם בתיקון זה בוטלה או שונתה הלכת אפרופים ושיטת הפרשנות‬
‫המשולבת הקבועה בה‪.‬‬
‫ללא מע"מ ‒ תיקון תקנה ‪ 512‬לתקנות סדר הדין האזרחי‬
‫ביום ‪ 18‬באוקטובר ‪ 2010‬פורסם דבר תיקונה של תקנה ‪ 512‬לתקנות סדר‬
‫הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ 1984-‬לפיו‪:‬‬
‫"‪ .1‬בתקנה ‪ 512‬לתקנות סדר הדין האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪,1984-‬‬
‫במקום תקנת משנה )ג( יבוא‪:‬‬
‫)ג( פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי‬
‫תקנת משנה )א(‪ ,‬לא ייפסק ולא ייווסף לסכום שנקבע‪,‬‬
‫כאמור‪ ,‬סכום השווה למס ערך מוסף הנגזר מן הסכום‬
‫שנקבע‪.‬‬
‫‪ .2‬תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן‪".‬‬
‫תקנה ‪)512‬ג( טרם תיקונה האחרון‪ ,‬קבעה כי‪:‬‬
‫"פסק בית המשפט או הרשם שכר טרחת עורך דין לפי תקנה‬
‫משנה )א( ייווסף לסכום שנקבע כאמור סכום השווה למס ערך‬
‫מוסף שמשולם עליו‪ ,‬זולת אם הורה בית המשפט או הרשם‬
‫הוראה אחרת; לעניין תקנה אלה‪ ,‬דינו של הסכום שהוסף כאמור‬
‫כדין שכר הטרחה שנפסק‪".‬‬
‫]ההדגשה אינה במקור – ה‪.‬ח[‬
‫‪16‬‬
‫התיקון משנה את אשר היה נהוג עד כה בעת פסיקת שכר טרחת עו"ד – טרם התיקון‬
‫כל עוד לא נקבע במפורש אחרת‪ ,‬לסכום שכר הטרחה שנפסק על‪-‬ידי בית המשפט‬
‫התווסף מע"מ‪.‬‬
‫כתוצאה מהתיקון‪ ,‬מעתה‪ ,‬לא ייפסק ולא ייווסף מע"מ לסכום שנקבע במסגרת פסק דין‬
‫כהחזר הוצאות שכר טרחה לצד הזוכה‪.‬‬
‫מלבד לשון החוק הברורה‪ ,‬תימוכין למסקנה זו‪ ,‬ניתן גם למצוא בדברי ההסבר לתיקון‬
‫הכוללים שלושה טעמים מעשיים אשר הובילו לתיקון התקנה‪(1) :‬הואיל ושכר הטרחה‬
‫הנפסק מהווה החזר הוצאות לצד הזוכה‪ ,‬אין המדובר בעסקה החייבת במע"מ; )‪(2‬‬
‫כאשר המדינה היא הצד הזוכה‪ ,‬ומיוצגת על ידי אחד מעובדיה‪ ,‬היא אינה חייבת‬
‫במע"מ ולפיכך אין מקום לפסוקו; )‪(3‬במקרה בו הצד הזוכה הוא גוף המקזז את מס‬
‫התשומות‪ ,‬הרי בעת הקיזוז הוחזר לו סכום המע"מ‪ ,‬ואין מקום לזכותו בסכום זה פעם‬
‫נוספת‪.‬‬
‫יש לציין‪ ,‬כי תיקון דומה נעשה לאחרונה בתאריך ‪ 17.1.2011‬בתקנה ‪)41‬ד( לתקנות‬
‫בתי משפט לעניינים מנהליים )סדרי דין(‪ ,‬התשס"א‪.2000-‬‬
‫הגדלת סכום התביעות שתתבררנה בסדר דין מהיר ‒ תיקון תקנה ‪214‬ב)א(‬
‫לתקנות סדר הדין האזרחי‬
‫סדר דין מהיר‪ ,‬כשמו כן הוא‪ ,‬הינו הליך מקוצר המתנהל בבית המשפט לבירור‬
‫תובענות‪ .‬המאפיינים המרכזים של סדר הדין המהיר הינם‪ :‬צירוף תצהירי בעלי הדין‬
‫והמסמכים הרלוונטיים כבר בשלב הגשת כתבי הטענות‪ ,‬ניהול ישיבה מקדמית‬
‫מקוצרת אחת ובירור מהיר של התביעה‪ .‬באופן עקרוני‪ ,‬עד לתיקון האחרון‪ ,‬כל תובענה‬
‫המוגשת לבית משפט השלום‪ ,‬כשסכום התביעה או שווי הנושא שלה לא עלה ‪50,000‬‬
‫שקלים‪ ,‬חויבה בבירור בהליך סדר דין מהיר‪.‬‬
‫ביום ‪ 30‬ביוני ‪ 2010‬פורסם דבר תיקונה של תקנה‪214‬ב)א( לתקנות סדר הדין‬
‫האזרחי‪ ,‬התשמ"ד‪ .1984-‬התיקון הגדיל את סכום התביעות שיוגשו על‪-‬פי הליך זה‬
‫וקבע כי מעתה‪ ,‬כל תובענה שסכומה )או שוויה( אינו עולה על ‪ 75,000‬ש"ח תוגש‬
‫בסדר דין מהיר‪.‬‬
‫למידע נוסף בתחום הליטיגציה האזרחית‪-‬מסחרית ניתן לפנות אל‪:‬‬
‫עו"ד אורן טננבוים‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד ענת שעיו‪-‬מלר‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד הדר חלווה‪[email protected] :‬‬
‫‪17‬‬
‫התפתחויות בדיני הגבלים עסקיים‬
‫עו"ד שירן שבתאי‬
‫הצעת חוק קבוצות ריכוז‬
‫ביום ‪ 23‬בפברואר ‪ ,2011‬אישרה ועדת הכלכלה של הכנסת את הצעת חוק ההגבלים‬
‫העסקיים )תיקון מס' ‪ ,(11‬התשע"א‪ ,2010-‬בעניין קבוצות ריכוז‪.‬‬
‫לאחר אישור התיקון לחוק בידי הוועדה‪ ,‬פנה נגיד בנק ישראל‪ ,‬סטנלי פישר‪ ,‬וביקש‬
‫מהוועדה לשוב ולדון מחדש בהצעת החוק ולהחזירה לנוסח המקורי‪ ,‬כך שלממונה לא‬
‫תהיה סמכות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז‪ ,‬במידה ונגיד בנק ישראל או המפקח‬
‫על הבנקים יתנגדו לכך‪ .‬ביום ‪ 22‬במרץ החליטה הוועדה לקבל את בקשת הנגיד‬
‫ולקיים דיון מחודש בהצעת החוק בטרם תועלה לקריאה שנייה ושלישית במליאת‬
‫הכנסת‪.‬‬
‫התיקון לחוק ההגבלים העסקיים‪ ,‬התשמ"ח‪") 1988-‬החוק"( נועד בבסיסו להתמודד‬
‫עם כשלים תחרותיים הנגרמים בשווקים בהם פועלות קבוצות ריכוז‪ ,‬המכונים בעגה‬
‫המקצועית "שווקים אוליגופולים"‪ .‬שוק אוליגופולי הוא שוק המאופיין במספר מתחרים‬
‫קטן‪ ,‬ובקשיים לכניסת מתחרים חדשים‪ .‬במקרים רבים‪ ,‬תנאי שוק אוליגופולי מובילים‬
‫לפגיעה בצרכנים )ובמשק הישראלי( עקב כוח השוק של המתחרים המתבטא ביכולת‬
‫של העסק או של קבוצת הריכוז לסטות מתנאי האספקה או השירות אשר היו שוררים‬
‫בו‪ ,‬לו הייתה תחרות אפקטיבית בנמצא‪ .‬כך למשל‪ ,‬בשוק אוליגופולי יכול הספק לקבוע‬
‫מחיר גבוה יותר למוצריו‪ ,‬או לספק את המוצר בכמות‪ ,‬במגוון או באיכות ירודים יותר‪.‬‬
‫הנזקים של כשל תחרותי זה לציבור הרחב ולמשק מגוונים‪ ,‬בין היתר‪ ,‬הקצאה לא‬
‫יעילה של גורמי הייצור במשק‪ ,‬פגיעה במחקר‪ ,‬בפיתוח ובאימוץ של טכנולוגיות‬
‫חדשות‪ ,‬וכיוצ"ב‪.‬‬
‫התיקון מציע לאמץ לחוק הסדר מיוחד לעניין חבר קבוצת ריכוז‪ ,‬אשר יהיה נפרד‬
‫מההסדר הקיים בחוק לעניין בעל מונופולין כפי שהמצב כיום‪ ,‬וזאת נוכח ההבדלים‬
‫המשמעותיים בין התופעות הכלכליות העומדות ביסוד המונופולין וביסוד קבוצת‬
‫הריכוז‪.‬‬
‫התיקון לחוק עתיד לאפשר לממונה להכריז על קבוצה מצומצמת של עסקים שבידיהם‬
‫‪ 50%‬מכלל אספקת הנכסים או השירותים או מכלל רכישתם‪ ,‬כקבוצת ריכוז‪ ,‬בהתקיים‬
‫שני תנאים מצטברים‪:‬‬
‫‪ .1‬כאשר בין חברי הקבוצה או בענף בו הם פועלים‪ ,‬קיימת תחרות מועטה או תנאים‬
‫לתחרות מועטה;‬
‫‪ .2‬נקיטת צעדים על ידי הממונה עשויה למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית‬
‫בציבור או בתחרות‪ ,‬בין חברי הקבוצה או בענף בו הם פועלים‪ .‬לחילופין‪ ,‬צעדי‬
‫‪18‬‬
‫הממונה עתידים להגביר את התחרות בענף באופן משמעותי או ליצור תנאים‬
‫להגברה משמעותית בתחרות בענף‪.‬‬
‫לאחר ההכרזה‪ ,‬יוכל הממונה להורות לחברי קבוצת הריכוז‪ ,‬כולם או חלקם‪ ,‬בדבר‬
‫צעדים שעליהם לנקוט בכדי למנוע פגיעה או חשש לפגיעה משמעותית בעסקים ואף‬
‫לתת הוראות הנוגעות בין השאר להסרתם של חסמי כניסה וחסמי מעבר בשוק‬
‫הרלוונטי‪ .‬בנוסף‪ ,‬על‪-‬פי הצעת החוק‪ ,‬יוכל הממונה לפתוח בהליכים בבית הדין‬
‫הגבלים עסקיים לניתוק קשרי בעלות בין מתחרים‪ .‬יצוין‪ ,‬כי הסדרה מפורשת של‬
‫‪7‬‬
‫הפעילות בשווקים אוליגפולים היא תקדימית בעולם‪.‬‬
‫על‪-‬פי הנוסח שאושר בוועדת הכלכלה‪ ,‬צעדים שיבקש הממונה לעשות שעניינם‬
‫מניעת פגיעה בתחרות יחייבו את הממונה בהתייעצות עם הרגולטור הענפי‪ ,‬ככל‬
‫שישנו כזה בענף‪ ,‬אך הסכמתו של הרגולטור אינה נדרשת‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬מהלכים‬
‫שתכליתם הגברת התחרות בענף‪ ,‬יחייבו הסכמה בין הממונה ובין הרגולטור הענפי‪.‬‬
‫בעקבות דרישת חברי הכנסת‪ ,‬הוחלט כי בנסיבות בהן לא תושג הסכמה כאמור‪,‬‬
‫לממונה תהא סמכות להעביר את הנושא להכרעת הממשלה‪ .‬במידה והמהלך אותו‬
‫יבקש הממונה לבצע עלול ליצור סכנה ליציבות בענפי הבנקאות או הביטוח‪ ,‬יחייב‬
‫המהלך הסכמתם של נגיד בנק ישראל והממונה על שוק ההון בהתאמה‪ ,‬ככל‬
‫שהסכמה זו לא תושג – תעבור המחלוקת להכרעת הממשלה‪.‬‬
‫כאמור‪ ,‬לאחר שהתיקון לחוק אושר בידי ועדת הכנסת‪ ,‬פנה נגיד בנק ישראל‪ ,‬וביקש‬
‫מהוועדה לשוב ולדון מחדש בהצעת החוק ולהחזירה לנוסח המקורי‪ ,‬כך שלממונה לא‬
‫תהיה סמכות להכריז על הבנקים כקבוצת ריכוז‪ ,‬ללא הסכמת המפקח על הבנקים או‬
‫נגיד בנק ישראל‪ .‬עיקר הטענות שעלו בהקשר זה‪ ,‬נגעו לחשש כי מחלוקת עתידית‬
‫אפשרית בין הממונה למפקח על הבנקים והעברת המחלוקת להכרעת הממשלה‪,‬‬
‫עלולה לפגוע ביציבותם של הבנקים בישראל ולסכן את המשק‪.‬‬
‫הצעת החוק בעניין קבוצות ריכוז‪ ,‬מבוססת על המלצותיה של ועדה לבחינה מחודשת‬
‫של חוק ההגבלים אשר מונתה בשנת ‪ ,2005‬על‪-‬ידי שר התמ"ת דאז אהוד אולמרט‪.‬‬
‫בהקשר זה‪ ,‬מעניין להזכיר‪ ,‬כי מספר חודשים לאחר מינויה‪ ,‬פרסמה הועדה את‬
‫המלצותיה גם בנוגע לצורך בתיקון הגדרתו של "הסדר כובל" בסעיף ‪ 2‬לחוק ההגבלים‬
‫העסקיים‪ .‬סעיף ‪ 2‬לחוק אינו מבחין בין מיזוג אנכי לאופקי ושניהם עלולים לחסות תחת‬
‫הגדרתו של הסדר כובל בסעיף ‪ .2‬הועדה הציעה פה אחד לתקן את סעיף ‪ 2‬כך‪ ,‬שרק‬
‫הסדרים בין מתחרים ייחשבו כאסורים לכשעצמם )‪ (per-se‬בעוד ששאר ההסדרים‬
‫‪ 7‬על קשיים העולים מהצעת החוק‪ ,‬ראה לדוגמא תגובתה של עו"ד תמר דולב‪-‬גרין לכתבה‬
‫"עורכי דין להגבלים עסקיים‪' :‬חוק קבוצות ריכוז הוא חוק עקום'" שפורסמה באתר "גלובס"‬
‫בתאריך ‪.21.07.2010‬‬
‫‪19‬‬
‫ייבחנו לפי ההגדרה הכללית של סעיף ‪)2‬א(‪ .‬בהמשך להצעה‪ ,‬פרסמה רשות ההגבלים‬
‫תזכיר חוק בשנת ‪ 2005‬לתיקון סעיף ‪ 2‬כאמור‪ 8,‬אך השינוי טרם יושם בחוק‪.‬‬
‫הכנסת ענף התובלה הימית תחת מערך הפיקוח ההגבלי‬
‫בינואר ‪ 2011‬אושר תיקון לחוק ההגבלים העסקיים אשר מחיל את מערך הפיקוח‬
‫ההגבלי על ענף התובלה הימית‪ .‬טרם התיקון‪ ,‬ענף התובלה הימית הוצא באופן‬
‫מוחלט ממערך הפיקוח ההגבלי על ידי הפטור הסטטוטורי בסעיף ‪ (7)3‬לחוק ההגבלים‬
‫העסקיים‪.‬‬
‫סעיף ‪ 3‬בחוק מחריג באופן סטטוטורי סוגים שונים של הסדרים ומגזרים מתחולת‬
‫הגדרתו של הסדר כובל אסור‪ .‬ההסדרים והמגזרים אותם מפרט הסעיף‪ ,‬אינם‬
‫הסדרים כובלים אסורים ולכן מערך הפיקוח ההגבלי לא חל עליהם‪.‬‬
‫התיקון יכנס לתוקף כאשר יפורסם פטור סוג חדש לענף התובלה הימית‪ ,‬או ב‪ 1-‬ינואר‬
‫‪ ,2012‬לפי המוקדם‪ 9.‬פטור הסוג‪ ,‬לכשיתקבל‪ ,‬צפוי להחיל כללים פרטניים לענף‬
‫התובלה הימית ולפטור הסדרים מסוימים מן הצורך ל"הכשירם" על‪-‬ידי רשות‬
‫ההגבלים העסקים או על‪-‬ידי בית הדין להגבלים עסקיים‪.‬‬
‫תיקון זה מצטרף לתיקון דומה לענף התעופה שנעשה בחוק בשנת ‪ ,2007‬אשר צמצם‬
‫משמעותית את הפטור הסטטוטורי על ענף זה )טרם התיקון‪ ,‬הפטור הסטטוטורי חל‬
‫על כלל ההסכמים בתחום התעופה הבינלאומית מישראל ואליה‪ ,‬כולל הסכמי קוד‬
‫שרינג‪ ,‬שדורשים עתה פטור מהממונה על ההגבלים העסקיים או את אישורו של בית‬
‫הדין(‪.‬‬
‫למידע נוסף בתחום ההגבלים העסקיים ניתן לפנות אל‪:‬‬
‫עו"ד איתן אפשטיין‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד מזור מצקביץ'‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד שירן שבתאי‪[email protected] :‬‬
‫‪8‬תזכיר חוק ההגבלים העסקיים )תיקון מס' ‪ ,(9‬התשס"ה‪.2005-‬‬
‫‪ 9‬שר האוצר רשאי לדחות את כניסת התיקון לתוקף ל ‪ 6‬חודשים בכל פעם אם עד ה‪ 1-‬בינואר‬
‫‪ 2012‬הממונה על ההגבלים העסקיים לא יפרסם פטור סוג לעניין‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫עדכון שכר המינימום‬
‫עו"ד חבצלת ינאי‬
‫בהתאם למדיניות הנוהגת‪ ,‬במטרה להבטיח את זכותו של העובד לקיום ולפרנסה‬
‫בכבוד מעבודתו וכן למניעת ניצול בלתי הוגן על ידי מעבידים‪ ,‬נחקקו במדינת ישראל‬
‫חוקים רבים המסדירים את זכויות העובדים‪ .‬חלק מחוקים אלו מקנים לעובד זכויות‬
‫קוגנטיות‪ ,‬כלומר‪ ,‬זכויות שהמעביד אינו יכול להפחית מהן או להתנות עליהן‪ ,‬ולהסכמת‬
‫העובד לקבלת זכות מופחתת‪ ,‬אין תוקף משפטי‪.‬‬
‫אחת מהזכויות הקוגנטיות הללו‪ ,‬היא הזכות לקבלת רצפת שכר מסוימת – "שכר‬
‫מינימום"‪ ,‬כפי שנקבע בחוק שכר מינימום‪ ,‬התשמ"ז‪.1987-‬‬
‫שכר המינימום עומד על שיעור של ‪ 47.5%‬מהשכר הממוצע במשק‪ ,‬ומעודכן ביום ‪1‬‬
‫באפריל של כל שנה‪.‬‬
‫בהתאם להודעת משרד התעשייה‪ ,‬המסחר והתעסוקה מיום ‪ ,16.3.2011‬יעודכן שכר‬
‫המינימום החל מיום ‪ ,1.4.2011‬ויהיה כמפורט להלן‪:‬‬
‫שכר המינימום לעובד‬
‫‪ 3,890.25 .1‬ש"ח ‪ -‬לחודש )עד ‪ 43‬שעות עבודה שבועיות(‪.‬‬
‫‪ 20.92 .2‬ש"ח ‪ -‬לשעה )שכר המינימום לחודש מחולק ל – ‪ 186‬שעות(‪.‬‬
‫‪ 155.61 .3‬ש"ח ‪ -‬ליום עבודה‪ ,‬לעובדים ‪ 6‬ימי עבודה בשבוע )שכר המינימום לחודש‬
‫מחולק ל‪ 25 -‬ימי עבודה(*‪.‬‬
‫‪ 179.55 .4‬ש"ח ‪ -‬ליום עבודה לעובדים ‪ 5‬ימי עבודה בשבוע )שכר המינימום לחודש‬
‫מחולק ל‪ 21.667-‬ימי עבודה(*‪.‬‬
‫*ובלבד שהשכר לא יפחת משכר המינימום אילו חושב על בסיס שכר לשעה‪.‬‬
‫שכר המינימום לנוער*‬
‫עד גיל ‪ 70% ,16‬משכר מינימום ‪ 2,723.18 -‬ש"ח לחודש )‪ 40‬שעות שבועיות(;‬
‫‪ 15.74‬ש"ח לשעה‪.‬‬
‫גיל ‪ 75% ,16-17‬משכר מינימום ‪ 2,917.69 -‬ש"ח לחודש )‪ 40‬שעות שבועיות(;‬
‫‪ 16.87‬ש"ח לשעה‪.‬‬
‫גיל ‪ 83% ,17-18‬משכר מינימום ‪ 3,228.91 -‬ש"ח לחודש )‪ 40‬שעות שבועיות(;‬
‫‪ 18.66‬ש"ח לשעה‪.‬‬
‫‪21‬‬
‫חניך‪ 60% ,‬משכר מינימום ‪ 2,334.15 -‬ש"ח לחודש )‪ 40‬שעות שבועיות(; ‪13.49‬‬
‫ש"ח לשעה‪.‬‬
‫* ‪ 173‬שעות בחודש‬
‫שכר מינימום לבעלי יכולת עבודה מופחתת*‬
‫שיעור יכולת עבודה ב‪%-‬‬
‫אחוז משכר המינימום‬
‫שכר חודשי‬
‫‪ 19‬עד ‪30‬‬
‫‪30%‬‬
‫‪ 1,167.08‬ש"ח‬
‫‪ 30‬עד ‪40‬‬
‫‪40%‬‬
‫‪ 1,556.10‬ש"ח‬
‫‪ 40‬עד ‪50‬‬
‫‪50%‬‬
‫‪ 1,945.13‬ש"ח‬
‫‪ 50‬עד ‪60‬‬
‫‪60%‬‬
‫‪ 2,334.15‬ש"ח‬
‫‪ 60‬עד ‪70‬‬
‫‪70%‬‬
‫‪ 2,723.18‬ש"ח‬
‫‪ 70‬עד ‪80‬‬
‫‪80%‬‬
‫‪ 3,112.20‬ש"ח‬
‫*בכפוף לאישור בהתאם לתקנות שכר מינימום )שכר מותאם לעובד עם מוגבלות בעל יכולת‬
‫עבודה מופחתת(‪ ,‬התשס"ב‪.2002-‬‬
‫למידע נוסף בתחום דיני עבודה ניתן לפנות אל‪:‬‬
‫עו"ד עמי אסנת‪[email protected] :‬‬
‫עו"ד חבצלת ינאי‪[email protected] :‬‬
‫המידע המופיע בפרסום זה הוא מידע כללי בלבד ואינו בגדר חוות דעת משפטית או‬
‫ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו ככזה‪ .‬המידע האמור אינו מהווה תחליף לקבלת ייעוץ‬
‫משפטי קונקרטי‪.‬‬
‫‪22‬‬