‫נושא גג‪ :‬מלכים ונביאים ‪-‬‬
‫משלמה עד צדקיהו‬
‫מבוא לספר מלכים‬
‫ספר מלכים הוא הספר הרביעי והאחרון בקובץ נביאים ראשונים‪ .‬הוא מתאר את ההיסטוריה של עם ישראל ודן בעיקר‬
‫בתקופת המלוכה בישראל מסוף ימי דוד ומלכות שלמה (שהקים את בית‪-‬המקדש הראשון בשנת ‪ 950‬לפני‪-‬הספירה)‬
‫ועד לסיומה של המלוכה בישראל וגלות בבל בשנת ‪ 586‬לפני‪-‬הספירה‪.‬‬
‫ספר מלכים כתוב בסדר כרונולוגי‪ ,‬והוא נחשב לספר היסטוריוגרפי‪( .‬לכן‪ ,‬בשל העובדה שהוא ספר סובייקטיבי‪ ,‬הספר‬
‫אינו יכול לשקף את ההיסטוריה באופן מדויק)‪.‬‬
‫היסטוריוגרפיה ‪ -‬כתיבת ההיסטוריה באופן סלקטיבי‪ ,‬מתוך נקודת מבט של המחבר ועל פי מגמתו הדתית‪.‬‬
‫הסיבתיות הכפולה בספר מלכים‪ :‬בספר מלכים קיימת סיבתיות כפולה‪ ,‬כלומר הסופר או העורך מספק לקוראים הסבר‬
‫כפול לכל אירוע היסטורי‪:‬‬
‫א‪ .‬הסבר ריאלי ‪ -‬המציאות (סיבות מדיניות)‪.‬‬
‫ב‪ .‬הסבר דתי ‪ -‬התערבות אלוהית (חטאים‪,‬שכר ועונש — סיבות דתיות)‪.‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪15‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫ספר מלכים הוא ספר דתי‪-‬חינוכי‪ ,‬המבקש להעביר לקוראיו מסרים דתיים באמצעות השתלשלות ההיסטוריה של‬
‫תקופת המלוכה‪.‬‬
‫מגמת ספר מלכים ‪ -‬להסביר את השתלשלות האירועים ובעיקר את הגלות‪ ,‬כפועל יוצא של רצון ה'‪ ,‬ובהתאם להשקפה‬
‫של תורת הגמול‪ :‬עורך ספר מלכים האמין שאלוהים גומל גמול מצטבר לדורות וגמול קיבוצי‪ ,‬ולכן מפרש את חורבן‬
‫ממלכת ישראל וממלכת יהודה כעונש על חטאי המלכים בכל הדורות‪ .‬לדעת ההסטוריוגרף‪ ,‬מלכי ישראל‪ ,‬בכל הדורות‪,‬‬
‫חטאו יותר ולכן ממלכת ישראל חרבה לפני ממלכת יהודה‪ ,‬ואילו ממלכת יהודה אשר חטאיה פחותים‪ ,‬שרדה כ‪140 -‬‬
‫שנה אחרי חורבן ישראל‪ ,‬ורק אחר‪-‬כך חרבה‪.‬‬
‫מגמת ההסטוריוגרף מתבטאת במסגרת הפרגמטית (נוסחאות קבועות)‪ ,‬ובעיקר בנוסחה הפותחת את קורותיו של כל‬
‫אחד ממלכי ישראל ויהודה (ולעתים גם בנוסחת הסיום)‪ .‬המגמתיות ניכרת גם בעצם החומר שמחבר הספר בחר לשלב‬
‫בחיבורו‪.‬‬
‫הנוסחאות הפרגמטיות בספר‪ :‬קורותיו של כל מלך ביהודה ובישראל נפתחים בנוסחה קבועה בת שני חלקים‪:‬‬
‫א‪ .‬מסירת אינפורמציה הכוללת‪ :‬שם המלך‪ ,‬גיל המלך‪ ,‬שם אמו ומשך כהונתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬הערכה דתית של המלך ‪ -‬אם עשה הישר בעיני ה' או עשה הרע בעיני ה'‪.‬‬
‫לגבי מלך מישראל‪ ,‬הקריטריון להערכה הוא ירבעם בן נבט ‪ -‬מלך שחטא והחטיא את ישראל‪.‬‬
‫לגבי מלך מיהודה‪ ,‬הקריטריון להערכה הוא דוד ‪ -‬שנחשב למלך טוב‪ ,‬וכך גם מי שהולך בדרכיו‪.‬‬
‫מעליית מנשה‪ ,‬משתנה הקריטריון ומי שהולך בדרכי מנשה‪ ,‬שנחשב למלך החוטא ביותר‪ ,‬זוכה להערכה שלילית‪.‬‬
‫ג‪ .‬נוסחת סיום על המוות ומקום הקבורה‪ :‬לגבי כל מלך כתוב "כל יתר דברי…‪ .‬הלא הם כתובים על …"‬
‫כשמדובר במלכי יהודה‪" :‬הלא הם כתובים על ספר דברי‪-‬הימים למלכי יהודה"‬
‫כשמדובר במלכי ישראל‪" :‬הלא הם כתובים על ספר דברי‪-‬הימים למלכי ישראל"‬
‫(חוץ משלמה‪ ,‬שעליו נכתב "על ספר דברי שלמה")‪.‬‬
‫ספר דברי‪-‬הימים למלכי יהודה‪ ,‬ספר דברי‪-‬הימים למלכי ישראל‪ ,‬ספר דברי שלמה‪ ,‬הם ספרים חיצוניים שאבדו ולא‬
‫נכנסו לקאנון (התנ"ך לאחר חתימתו)‪.‬‬
‫ההסבר הדתי נקרא היסטוריוסופיה‪.‬‬
‫היסטוריוסופיה ‪ -‬כתיבת ההיסטוריה מתוך נקודת מבט המספקת הסבר דתי לאירועים‪.‬‬
‫בכתיבה ההיסטוריוסופית תמיד יופיע אחד או יותר מהרעיונות הבאים‪:‬‬
‫‪ .1‬ה' פועל ומתערב בעולם באמצעות מהלכים היסטוריים לשם הגשמת תוכניותיו‪.‬‬
‫‪ .2‬עמים שונים הם כלי הענשה בידי ה' כדי להעניש את ישראל‪.‬‬
‫‪ .3‬ירושלים היא העיר הנבחרת של ה'‪ ,‬ובית יהודה הוא השושלת הנבחרת על ידי ה'‪.‬‬
‫דוד הניח את יסודות המלוכה בישראל‪ ,‬אך סדרי העברת השלטון לבנו בכורו עוד לא היה מוסדר‪ .‬מתוצאות סיפור‬
‫הורשת כס המלוכה נוסדה המסורת בממלכת יהודה שהבן הבכור הוא היורש את המלוכה‪.‬‬
‫מלכים א'‪ ,‬פרק א'‪ :‬המאבק על ירושת כס‪-‬המלוכה‬
‫פסוקים ‪ 1-4‬זקנתו של דוד ‪ -‬אקספוזיציה‪:‬‬
‫?‬
‫מהו תפקידם של פסוקים ‪ 4-1‬להמשך הסיפור? העזרו בפס' ‪ ,18 ,11‬וכן בפרק ב' ‪.22-25 ,16-17‬‬
‫פסוקים ‪ 4-1‬הם אקספוזיציה לסיפור שיתרחש בהמשך‪ .‬מטרת האקספוזיציה היא לספק רקע לעלילה‪ ,‬ודרכה מתוודע‬
‫הקורא למצבו של דוד‪ ,‬אשר מוביל למאבק הירושה בין שני בניו‪.‬‬
‫הפרטים החשובים שנלמדים מן האקספוזיציה הם‪:‬‬
‫א‪ .‬זקנתו של דוד מסבירה כיצד מתרחשים בממלכה פעילויות שלא בידיעתו‪.‬‬
‫ב‪ .‬זקנתו של דוד וחוסר תפקודו מסבירים מדוע הרשה לעצמו אדוניה להכריז על עצמו מלך‪.‬‬
‫ג‪ .‬אבישג מובאת כפילגש לדוד‪..." :‬ושכבה בחיקך וחם לאדוני המלך" (פסוק ‪ ,)2‬בעקבות זקנתו וחוסר תפקודו דוד‬
‫לא מקיים עמה יחסים ולמעשה לא מממש בפועל את מעמדה כפילגש‪..." :‬והמלך לא ידעה" (פסוק ‪.)4‬‬
‫ד‪ .‬אזכורה של אבישג בחצר המלכות הוא בבחינת אירוניה להתנהגות דוד בעבר לעומת ההווה‪ :‬דוד המלך היה ידוע‬
‫בצעירותו כחובב נשים‪ ,‬ובימי זקנתו תפקודו הדרדר ואף נשים לא עזרו לו‪ .‬כמו כן רצונו של אדוניה לזכות באבישג‬
‫מביא למותו‪ ,‬שכן היא נחשבת פילגש המלך‪ ,‬אך באופן אירוני היא לא תפקדה בפועל כפילגש‪ ,‬ואזכורה בא להסביר את‬
‫נסיבות הוצאתו של אדוניה להורג בהמשך‪ ,‬משום שבקשתו לשאת את אבישג היא הצהרת כוונות למרד במלך (שלמה)‪.‬‬
‫?‬
‫ּמלְֶך ָּדו ִד זָקֵן ּבָא ַּבּיָמִים"‪ .‬הביטוי "בא בימים" הוא ביטוי נרדף למילה "זקן"‪ .‬מדוע ראה‬
‫פסוק ‪" 1‬ו ְ ַה ֶ‬
‫המחבר צורך לחזור ולהדגיש את עניין זקנתו של דוד?‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫דוד זקן ועוברים עליו ימים קשים הן פיזית והן נפשית‪.‬‬
‫המחבר ראה לנכון להזכיר פעמיים את זקנתו של דוד‪ ,‬משום שהיא המפתח להבנת העלילה‪:‬‬
‫‪ .1‬בשל זקנתו וחוסר תפקודו‪ ,‬הוא לא מודע למתנהל בממלכתו‪.‬‬
‫‪ .2‬זקנתו של דוד מניעה את העלילה וגורמת לאדוניה להכריז על עצמו מלך‪.‬‬
‫‪ .3‬בשל זקנת דוד מתנהל מאבק ירושה בין בניו‪.‬‬
‫?‬
‫כיצד מפרש כל אחד מהפרשנים את עניין זקנתו של דוד?‬
‫רד"ק‪" :‬זקן ‪ -‬בן שבעים היה שהרי בן שלושים היה במלכו וארבעים שנה מלך"‪.‬‬
‫בא בימים ‪ -‬בימי הזקנה חלש ונפל למיטה ואף על‪-‬פי שלא היה אלא בן שבעים שנה‪ ,‬מפני המלחמות אשר נלחם תשש‬
‫כוחו וקפצה עליו זקנה"‪.‬‬
‫‪16‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬
‫אברבנאל‪" :‬יגונותיו ואבלו על עניין אמנון ותמר ועל עניין אבשלום כי נגע עד נפש‪ ,‬וגם זה החליש את לבבו ורוחו"‪.‬‬
‫לפי רד"ק‪ :‬דוד מצביא דגול שכבש שטחים רבים‪ .‬דוד היה בן שבעים ונחלש פיזית עקב המלחמות הרבות שלחם‪.‬‬
‫לפי אברבנאל‪ :‬ענייניו המשפחתיים של דוד (אונס אמנון את תמר אחותו ומות אבשלום כשמרד בדוד) החלישו אותו‬
‫מבחינה נפשית‪.‬‬
‫?‬
‫כיצד בוחר המחבר לתאר את חולשתו של דוד‪ ,‬ומדוע בחר בדרך זו?‬
‫המחבר בחר לתאר את חולשתו של דוד באמצעות מוטיב הבגד בתיאור‪" :‬ו ַיְכַּסֻהּו ּבַ ְּבגָדִים ו ְֹלא יִחַם לֹו"‪ .‬דוד היה זקן‪,‬‬
‫ובשל כך היה לו קר ואי‪-‬אפשר היה לחממו למרות שכיסו אותו בבגדים‪ .‬המחבר בחר לתאר את החולשה באמצעות‬
‫הבגד‪ ,‬ובחירה זו אינה בחירה מקרית‪ .‬הבגד מופיע כמוטיב ספרותי חוזר גם בספר שמואל וגם בספר מלכים‪.‬‬
‫ׂשרָאֵל ֵמעָלֶיָך הַּיֹום" (שמואל א'‪ ,‬ט"ו‪.)28 ,‬‬
‫‪ .1‬הבגד הנקרע מסמל את קריעת המלוכה "קָרַע ה' אֶת ַמ ְמלְכּות י ִ ְ‬
‫‪ .2‬לפני יציאתו של דוד לקרב עם גלית‪ ,‬שאול מלביש אותו ְּב ַמּדָיו (שמואל א'‪ ,‬י"ז‪ - )39-38 ,‬והעברת בגדי המלך משאול‬
‫לדוד מסמלת שהמלוכה עתידה לעבור משאול לדוד‪.‬‬
‫‪ .3‬דוד כורת את כנף מעילו של שאול‪ ,‬כאשר הוא נרדף על ידי שאול ופוגשו במקרה במערה (שמואל א'‪ ,‬כ"ד‪.)4 ,‬‬
‫‪ .4‬כשאחיה השילוני מנבא על התפלגות הממלכה לממלכת יהודה וממלכת ישראל‪ ,‬הוא ממחיש זאת במעשה הסמלי של‬
‫קריעת הבגד ( ַהּׂשַ ְלמָה‪ ,‬מלכים א'‪ ,‬י"א)‪.‬‬
‫לאור הדברים‪ ,‬הבחירה בתיאור חולשת דוד באמצעות מוטיב הבגד מסמלת את מצב הממלכה והמלך החלשים‪ ,‬ומכאן‬
‫שמלך חדש צריך לקחת את המלוכה לידיו‪.‬‬
‫נוסף על כך חז"ל טענו‪ :‬כי מצבו של דוד הוא עונש על יחסו כלפי שאול המלך‪" :‬אמר יוסי בר חנינא ‪ -‬כל המבזה את‬
‫הבגדים סוף אינו נהנה מהם שנאמר (מלכים א'‪ ,‬א') 'והמלך דוד וגו' ויכסהו בבגדים ולא יחם לו‪( "'...‬גמרא מסכת‬
‫ברכות דף ס"ז‪ ,‬ע"ב)‪ .‬דוד זכה לרשת את כס המלכות עוד כאשר שאול היה מלך על ישראל‪ .‬עקב כך רדף שאול את דוד‬
‫כדי למנוע ממנו לרשת את מקומו‪ .‬במהלך הרדיפה קרע דוד את כנף מעילו של שאול כסמל ללקיחת המלכות מעל שאול‪.‬‬
‫לדעת חז"ל דוד נענש על מעשהו‪ :‬דוד קרע את כנף‪-‬מעילו של שאול ולכן עונשו יהיה על‪-‬פי עיקרון מידה כנגד מידה‪,‬‬
‫היה לו קר למרות שכיסוהו בבגדים‪.‬‬
‫?‬
‫מה משמעות המילה "סוכנת"?‬
‫?‬
‫מיהם עבדיו של דוד ומהי עצתם?‬
‫עבדים ‪ -‬התואר עבדים מצביע על משרה רמה ומכובדת‪ ,‬בהקשר של הפסוק כוונת המילה "עבדים" היא רופאי‪-‬המלך‬
‫או מקורביו‪ .‬עצתם לדוד היא שיביאו לו נערה בתולה‪ ,‬שתחמם את גופו (בקיום יחסי אישות) ותשמש לו כסוכנת‪.‬‬
‫פסוקים ‪" :4-3‬ו ַיְבַקְׁשּו נַעֲרָה יָפָה ְּבכֹל ּג ְבּול י ִ ְׂשרָאֵל וַּי ִ ְמצְאּו אֶת ֲאבִיׁשַג הַּׁשּונַּמִית וַּיָבִאּו אֹתָּה לַ ֶּמלְֶך‪ .‬ו ְ ַהּנַעֲרָה יָפָה‬
‫ּמלְֶך ֹלא י ְ ָדעָּה" עבדיו של דוד מביאים לו את אבישג השונמית (מהעיר‬
‫עַד ְמאֹד ו ַ ְּתהִי לַ ֶּמלְֶך סֹכֶנ ֶת ו ַ ְּת ָׁשרְתֵהּו ו ְ ַה ֶ‬
‫שונם)‪ ,‬כדי שתחמם את גופו‪ .‬לפי רש"י "חיפשו לדוד אישה יפה כיוון שכל הרואה אותה מתחמם מחמת יופייה'"‪ .‬אבישג‬
‫אמורה לשמש פילגש לדוד‪ ,‬אך דוד לא מימש את מעמדה ולא מקיים עמה יחסי אישות‪.‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪17‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫א‪ .‬דואגת ומשגיחה על כל הנעשה בתחומי הבית והארמון‪.‬‬
‫ב‪ .‬נמצאת בקרבתו של דוד ומטפלת בו‪.‬‬
‫ג‪ .‬רש"י‪ :‬מחממת ‪ -‬אחת מהוראות השורש ס‪.‬כ‪.‬ן בעברית היא לחמם‪.‬‬
‫ד‪ .‬פילגש‪.‬‬
‫?‬
‫אבישג השונמית היא דמות משנית‪ .‬ציינו את שני התפקידים הספרותיים שדמותה משרתת‪.‬‬
‫‪ .1‬להאיר את הדמות הראשית ‪ -‬דמותה של אבישג מדגישה את זקנת דוד ואת חוסר תפקודו‪ .‬אבישג מציגה את דוד‬
‫באופן אירוני‪ ,‬כמי שאינו יכול לקיים יחסי מין עם אישה‪ ,‬למרות שבעברו היה רודף נשים‪.‬‬
‫‪ .2‬לקדם את העלילה ‪ -‬אבישג אמורה לשמש פילגש למלך‪ ,‬אך בפועל אינה משמשת כפילגש‪ ,‬תביא למותו של אדוניה‪,‬‬
‫שחפץ בה‪ ,‬ובכך תסייע באופן חוקי לשלמה "לנקות" את הממלכה ממתחריו‪.‬‬
‫?‬
‫מהי המילה המנחה בפסוקים ‪ 4-1‬ומה תרומתה באקספוזיציה לסיפור?‬
‫המילה המנחה בפסוקים ‪ 4-1‬היא מלך‪ .‬המילה תורמת לאקספוזיציה‪ :‬למרות זקנתו של דוד וחוסר תפקודו הוא עדיין‬
‫מכהן כמלך‪ ,‬אך זקנתו מובילה למאבק ירושה על כס המלוכה‪.‬‬
‫מילה מנחה ‪ -‬מילה או שורש של מילה המופיעים בקטע מספר פעמים ונושאים משמעות‪.‬‬
‫פסוקים ‪ :10-5‬אדוניה בן חגית מכריז על עצמו מלך עתידי ופועל להשגת מטרתו‬
‫"ו ַ ֲאדֹנִּי ָה בֶן‪ַ -‬חּג ִית ִמ ְתנַּׂשֵא לֵאמֹר ֲאנ ִי ֶאמְֹלְך וַּיַעַׂש לֹו רֶכֶב ּופָרָׁשִים ו ַ ֲח ִמּׁשִים אִיׁש רָצִים לְפָנ ָיו‪ :‬ו ְֹלא עֲצָבֹו ָאבִיו‬
‫מִּיָמָיו לֵאמֹר מַּדּועַ ּכָכָה עָׂשִי ָת וְג ַם הּוא טֹוב ּתֹאַר ְמאֹד וְאֹתֹו יָלְדָה ַא ֲחרֵי ַא ְבׁשָלֹום" (פסוקים ‪.)6-5‬‬
‫?‬
‫מהי משמעות שמו של אדוניה וכיצד משמעות זו באה לידי ביטוי בהתנהגותו?‬
‫לשמו של אדוניה יש משמעות‪ :‬אדוניה מלשון אדון או אדנות ‪ -‬שלטון ומעמד‪.‬‬
‫אדוניה‪ ,‬כמתבקש משמו‪ ,‬דורש לעצמו את המלוכה ורואה עצמו כמלך‪-‬שליט‪ ,‬ומכריז על עצמו מלך עתידי‪ .‬מתנשא ‪-‬‬
‫שורש נ‪.‬ש‪.‬א‪ ,‬עושה עצמו נשיא‪ .‬כלומר מחשיב עצמו כאדם חשוב בעל מעמד‪.‬‬
‫?‬
‫המחבר מציין כי אדוניה הוא בן חגית‪ .‬מדוע ראה לנכון המחבר להזכיר את שם אמו?‬
‫לכאורה אזכור שם אמו של אדוניה‪ ,‬חגית‪ ,‬נראה מיותר‪ ,‬אולם פרט זה משמעותי להמשך‪ ,‬כאשר בת‪-‬שבע‪ ,‬אם שלמה‪,‬‬
‫תשתף פעולה עם נתן הנביא כדי למנוע מאדוניה למלוך‪ ,‬ותפעל להמלכת בנה‪.‬‬
‫?‬
‫יש אומרים‪ ,‬כי אדוניה לא מרד בדוד ולא המליך עצמו בחיי אביו‪ ,‬אלא רק הכריז על עצמו כיורש‪-‬עצר‪.‬‬
‫קראו שמואל ב'‪ ,‬ג'‪ ,5-2 ,‬דברי‪-‬הימים א'‪ ,‬ג'‪ .9-1 ,‬הסבירו על‪-‬פי מקורות אלה מדוע סבר אדוניה כי הוא‬
‫זכאי למלוכה?‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫סדר בניו של דוד הוא‪ :‬אמנון‪ ,‬כלאב (דניאל)‪ ,‬אבשלום‪ ,‬אדוניה‪ ,‬שפטיה‪ ,‬יתרעם‪ ,‬שמעה‪ ,‬שובב‪ ,‬נתן‪ ,‬שלמה‪ ,‬יבחר‪,‬‬
‫אלישמע‪ ,‬אליפלט‪ ,‬נוגה‪ ,‬נופג‪ ,‬יפיע ותמר‪.‬‬
‫למרות שאדוניה הוא בנו הרביעי של דוד‪ ,‬על‪-‬פי חוקי הירושה‪ ,‬אדוניה זכאי למלוך‪ ,‬שכן אמנון הבכור נרצח על ידי אחיו‬
‫אבשלום כנקמה על אונס תמר אחותם (שמואל ב'‪ ,‬י"ג)‪ .‬על גורלו של כלאב (או כפי שמופיע בספר דברי הימים בשם‬
‫אחר‪":‬דניאל")‪ ,‬לא ידוע דבר‪ ,‬אבשלום הבן השלישי‪ ,‬שהפך לפי חוקי הבכורה ליורש‪-‬העצר‪ ,‬מרד באביו ונהרג בידי יואב‬
‫בן צוריה (שמואל ב'‪ ,‬י"ח‪ .)14 ,‬אדוניה הוא הבן הרביעי‪ ,‬אך בשל מות אחיו הבוגרים הוא הפך להיות המבוגר בין הבנים‬
‫ולכן לפי חוקי הירושה והבכורה הוא זכאי לרשת את אביו‪.‬‬
‫?‬
‫איזה סוג מלוכה משתקף באמצעות התנהגות אדוניה?‬
‫המלוכה המשתקפת מהתנהגות אדוניה היא מלוכה העוברת בירושה ולכן אדוניה חשב שלאחר מות דוד ירש את‬
‫המלוכה‪.‬‬
‫‪18‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬
‫?‬
‫מהם מעשיו של אדוניה בדרך למימוש תוכניתו למלוך?‬
‫אדוניה מכריז על עצמו מלך בעוד אביו בחיים ומתחיל להתנהג כמלך‪ :‬עשה לעצמו מרכבות רכב ופרשים רבים ‪ -‬בבחינת‬
‫ארגון צבא ואימוץ גינוני מלכות‪ ,‬אדוניה פועל באופן מעשי ומתחיל לארגן את ממלכתו העתידית‪.‬‬
‫?‬
‫מהן הסיבות שגרמו לאדוניה לשאוף לשלטון לפי פסוק ‪?6‬‬
‫לפי פסוק ‪ 6‬הסיבות שגרמו לאדוניה לשאוף לשלטון‪:‬‬
‫מּיָמָיו‪ - "...‬דוד לא עצר בעד אדוניה ולכן אדוניה ראה בכך היתר להתנהגותו‪.‬‬
‫"ו ְֹלא‪ֲ -‬עצָבֹו ָאבִיו ִ‬
‫מאֹד" ‪ -‬אדוניה ניחן ביופי חיצוני‪ ,‬שנתן לו לגיטימציה למלוכה כמנהיג ייצוגי‪.‬‬
‫"וְג ַם‪-‬הּוא טֹוב‪ּ-‬תֹאַר ְ‬
‫א ְבׁשָלֹום" ‪ -‬אדוניה הוא הגדול בבניו של דוד לאחר רצח אבשלום‪ ,‬ולכן על פי חוקי הירושה הוא‬
‫"וְאֹתֹו י ָ ְלדָה ַא ֲחרֵי ַ‬
‫זכאי למלוך אחרי דוד‪.‬‬
‫?‬
‫המחבר רואה בהתנהגותו של אדוניה דבר שלילי‪ ,‬שכן הוא מכריז על עצמו מלך עוד לפני שאביו‪ ,‬המלך‬
‫המכהן‪ ,‬מת‪ .‬כיצד מבטא המחבר את ביקורתו כלפי אבשלום?‬
‫המחבר מעביר את ביקורתו על אדוניה בדרך עקיפה באמצעות השוואת אדוניה לאבשלום (אנלוגיה) "וגם הוא‪."...‬‬
‫מטרתו של המחבר היא להביע את עמדתו השלילית כלפי מעשי אדוניה באמצעות השוואתו לאבשלום‪.‬‬
‫ייתכן שבאמצעות ההשוואה בין אבשלום לאדוניה‪ ,‬רוצה המחבר לרמוז דבר נוסף‪ :‬כמו שאבשלום לא הצליח למרוד‬
‫באביו‪ ,‬כך גם רצונו של אדוניה למלוך לא יתממש‪.‬‬
‫קריטריונים‬
‫אדוניה‬
‫מלכים א'‪ ,‬א'‪6-5 ,‬‬
‫מעשה‪ /‬התנהגות‬
‫"ו ַ ֲאדֹנִּי ָה בֶן ַחּג ִית ִמ ְתנַּׂשֵא‬
‫"ו ַיְהִי ֵמ ַא ֲחרֵי כֵן וַּיַעַׂש לֹו‬
‫לֵאמֹר ֲאנ ִי ֶאמְֹלְך וַּיַעַׂש לֹו‬
‫ַא ְבׁשָלֹום ֶמ ְרּכָבָה ו ְ ֻססִים‬
‫רֶכֶב ּופָ ָרׁשִים ו ַ ֲח ִמּׁשִים אִיׁש ו ַ ֲח ִמּׁשִים אִיׁש ָרצִים ְלפָנ ָיו"‬
‫ָרצִים ְלפָנ ָיו" (מלכים א'‪ ,‬א'‪( )5 ,‬שמואל ב'‪ ,‬ט"ו‪)1 ,‬‬
‫"‪ ...‬וְג ַם הּוא טֹוב ּתֹאַר‬
‫"ּוכְ ַ‬
‫א ְבׁשָלֹום ֹלא ָהי ָה אִיׁש יָפֶה מראה חיצוני דומה‪:‬‬
‫ְּבכָל י ִ ְׂש ָראֵל לְ ַהּלֵל ְמאֹד ִ‬
‫ְמאֹד‪( "...‬מלכים א'‪ ,‬א'‪)6 ,‬‬
‫מּכַף גם אבשלום וגם אדוניה‬
‫ַרג ְלֹו וְעַד ָק ְדקֳדֹו ֹלא ָהי ָה בֹו מתוארים כיפי תואר‬
‫מּום" (שמואל ב'‪ ,‬י"ד‪)25 ,‬‬
‫"‪ ...‬וְאֹתֹו יָלְדָה ַא ֲחרֵי‬
‫אדוניה הוא אחיו הצעיר של‬
‫ַא ְבׁשָלֹום"‪"...‬‬
‫אבשלום‬
‫(מלכים א'‪ ,‬א'‪)6 ,‬‬
‫מראה חיצוני‬
‫התנהגות זהה‪:‬‬
‫גם אבשלום וגם אדוניה מרדו‬
‫בדוד והכינו להם צבא וסימני‬
‫מלכות‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪19‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫קשר משפחתי‬
‫אבשלום‬
‫שמואל ב'‪ ,‬י"ד‪,26-25 ,‬‬
‫שמואל ב'‪ ,‬ט"ו‪1 ,‬‬
‫מסקנה‬
‫?‬
‫קראו דברים י"ז‪ 1.20 ,17-15 ,‬הקטע מספר דברים נקרא חוק המלך‪ ,‬חוק המסביר מהן חובותיו של‬
‫המלך בישראל‪ .‬מן הקטע בדברים‪ ,‬ניכרת העמדה של הסופר המקראי כלפי האפשרות שאדוניה ימלוך‪.‬‬
‫הסבירו את עמדת המחבר לפי ההשוואה בין סיפור אדוניה ובין החוק שבדברים‪.‬‬
‫קריטריונים‬
‫דברים י"ז‪ :20-14 ,‬חוק המלך‬
‫בחירת האל במלך "ּכִי ָתבֹא אֶל‪ָ -‬ה ָארֶץ ֲאׁשֶר ה' אֱֹלהֶיָך נֹתֵן לְָך‪...‬‬
‫ו ְ ָא ַמ ְר ָּת ָאׂשִימָה ָעלַי ֶמלְֶך‪ׂ ...‬שֹום ָּתׂשִים ָעלֶיָך‬
‫ֶמלְֶך ֲאׁשֶר י ִ ְבחַר ה' אֱֹלהֶיָך ּבֹו" (פס' ‪)15-14‬‬
‫המלך צריך להיבחר על ידי ה' ולקבל את תמיכת‬
‫העם‬
‫מלכים א'‪ ,‬א'‪:6-5 ,‬‬
‫התנהגות אדוניה‬
‫"ו ַ ֲאדֹנִּי ָה בֶן ַחּג ִית ִמ ְתנַּׂשֵא לֵאמֹר ֲאנ ִי ֶאמְֹלְך‪"...‬‬
‫אדוניה מכריז על עצמו מלך ולא נבחר על ידי ה'‬
‫"‪...‬וַּיַעַׂש לֹו רֶכֶב ּופָרָׁשִים ו ַ ֲח ִמּׁשִים אִיׁש רָצִים‬
‫לְפָנ ָיו‪":‬‬
‫הסתמכות על‬
‫כוח צבאי‬
‫למלך אסור להרבות בסוסים כדי לא להסתמך על‬
‫כוח צבאי‪ ,‬אלא רק על ה'‬
‫"רַק ֹלא יַרְּבֶה ּלֹו סּוסִים‪( "...‬פס' ‪)16‬‬
‫אדוניה מרבה לעצמו סוסים ומארגן צבא‬
‫התנשאות‬
‫" לְבִלְּתִי רּום לְבָבֹו ֵמ ֶאחָיו‪( "...‬פס' ‪)20‬‬
‫ו ַ ֲאדֹנִּי ָה בֶן ַחּג ִית ִמ ְתנַּׂשֵא לֵאמֹר ֲאנ ִי ֶאמְֹלְך‪"...‬‬
‫אסור למלך להתנשא מעל העם‬
‫אדוניה מתנשא‬
‫המחבר מציג ביקורת שלילית על אדוניה‪ ,‬ומדגיש כי אדוניה עובר על חוק המלך ולא מתנהג כפי שמלך אמור להתנהג‪.‬‬
‫?‬
‫מהי תגובת דוד להתנהגות אדוניה?‬
‫אבִיו מִּיָמָיו לֵאמֹר מַּדּועַ ּכָכָה עָׂשִיתָ" (פסוק ‪)6‬‬
‫תגובת דוד להתנהגות אדוניה‪" :‬ו ְֹלא ֲעצָבֹו ָ‬
‫"ולא עצבו‪:"...‬‬
‫‪ .1‬דוד לא גרם לאדוניהו עצב כי לא מתח ביקורת על מעשיו‪ ,‬כלומר‪ :‬לא היה מספיק תקיף בחינוך בנו‪.‬‬
‫‪ .2‬בתרגום השבעים‪ 2‬כתוב‪ :‬לא עצרו ‪ -‬דוד לא עוצר בעד אדוניה ומאפשר לו להמשיך להתנהג לפי רצונו‪.‬‬
‫‪ .3‬דוד לא מחה על התנהגות אדוניה ולא עצר בעדו ולכן אדוניה חשב שמעשיו מקובלים על דוד אביו‪.‬‬
‫?‬
‫כיצד אפשר לראות בתיאור תגובת דוד למעשי אדוניה את ביקורת המחבר על דוד?‬
‫בתיאור תגובת דוד "ולא עצבו אביו‪ ,"...‬המחבר לא מכנה את דוד "מלך"‪ ,‬אלא "אביו"‪ ,‬כדי להדגיש כי בכל הנוגע לבניו‪,‬‬
‫דוד אינו מתנהג כמלך‪ ,‬אלא כאב‪ ,‬הוא מתייחס אל אדוניה ברוך ובסלחנות‪ ,‬שגבלו בחולשה‪ ,‬דבר אשר אפיין את דוד‬
‫בכל שנות מלכותו‪ ,‬כאשר הדבר נוגע לבניו דוד הוא אבא ולא מלך‪.‬‬
‫לאחר שאדוניה הכריז על עצמו מלך עתידי וארגן לעצמו סמלי מלכות כגון צבא‪ ,‬הוא מגייס לעצמו תומכים ומארגן‬
‫סעודת תמיכה (זבח) ליד עין רוגל‪ .‬לסעודה זו הוא לא מזמין את שלמה ותומכיו‪.‬‬
‫עין רוגל הוא מעיין‪ ,‬המהווה מקום מפגש בין שני נחלים המקיפים את ירושלים‪ :‬קידרון וגיא בן הינום‪ .‬מים הם‬
‫סמל לחיים‪ ,‬לשפע ואדוניה רצה ממלכה שוקקת ושופעת‪.‬‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫?‬
‫האם הזבח שערך אדוניה ליד עין רוגל‪ ,‬נחשב למרד בדוד?‬
‫לפי אברבנאל‪" :‬היה תכלית הזבח ועניינו למלוך" ‪ -‬לדעת אברבנאל סעודת הזבח מהווה צעד משמעותי לקראת ההמלכה‬
‫או התכנסות לשם הבעת תמיכה במלך העתידי ולא מרד‪.‬‬
‫‪ 1‬מעובד מתוך‪ :‬בגרות קיץ תשס"ה‪,‬‬
‫‪ 2‬תרגום התנ"ך ליוונית‪.‬‬
‫‪20‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬
‫אדוניה עדיין לא המליך את עצמו‪ ,‬אלא רק אסף תומכים‪ .‬הוא מקיים זבח אבל לא מסופר שהתקיים טקס המלכה‪ ,‬אלא‬
‫התארגנות של הבעת תמיכה והזדהות עם רצונו להיות יורש‪-‬העצר‪.‬‬
‫?‬
‫מיהם התומכים העיקריים באדוניה ומיהם התומכים העיקריים של שלמה?‬
‫תומכי אדוניה הם‪ :‬יואב בן צרויה ואביתר הכהן ‪" -‬ויעזרו אחרי אדוניה" ‪ -‬המונח "ויעזור אחרי" נאמר תמיד בהקשר‬
‫של סיוע צבאי‪.‬‬
‫תומכי שלמה הם‪ :‬צדוק הכהן ובניהו בן יהוידע ונתן הנביא ושמעי ורעי והגיבורים ‪ -‬לא היו עם אדוניה‪ ,‬כלומר תמכו‬
‫בשלמה‪.‬‬
‫?‬
‫מהו סדר ִאזכורם של תומכי אדוני ושלמה בתחום הדתי והצבאי וכיצד המחבר מבדיל בין הקבוצות?‬
‫בהתגבשות מחנות התומכים סביב המועמדים לרשת את כס המלוכה‪ ,‬אדוניה ושלמה‪ ,‬היו מעורבים שיקולים פוליטיים‪,‬‬
‫שבטיים ושיקולים אישיים ‪-‬כל בעל תפקיד היה מאבד את תפקידו ומעמדו אם המועמד היריב היה זוכה‪ ,‬יתר על כן‪,‬‬
‫הוא עשוי היה לאבד את חייו‪ .‬ולכן המחבר מזכיר את רשימת התומכים המהווים תמיכה דתית וצבאית בסדר כיאסטי‪,‬‬
‫המדגיש את ניגוד האינטרסים בין התומכים‪:‬‬
‫צדוק הכהן‬
‫יואב בן צרויה‬
‫ובניהו בן יהוידע‪.‬‬
‫אביתר הכהן‬
‫את רשימת התומכים בשלמה מפריד המחבר באמצעות ו' הניגוד‪ ":‬ו ְצָדֹוק ַהּכֹהֵן ּו ְבנ ָי ָהּו בֶן‪-‬י ְהֹויָדָע וְנָתָן ַהּנָבִיא‬
‫אדֹנִּי ָהּו"‪ .‬ו' הניגוד ‪ -‬מבליטה את מי לא הזמין אדוניה‪.‬‬
‫ו ְ ִׁש ְמעִי וְרֵעִי ו ְ ַהּג ִּבֹורִים ֲאׁשֶר לְדָו ִד ֹלא הָיּו עִם ֲ‬
‫?‬
‫רשימת תומכי אדוניה נקטעת באמצעות רשימת תומכי שלמה‪ .‬מהי הסיבה לכך?‬
‫הרשימה נקטעה כדי להדגיש את העובדה כי העלילה עוברת לתומכי שלמה‪ ,‬ובעיקר לנתן הנביא‪ ,‬שמוזכר ראשון כיוון‬
‫שבהמשך יתפוס תפקיד משמעותי בעימות על כס המלוכה‪ ,‬ויוביל מהלך לקידום שלמה ומאבק הירושה‪.‬‬
‫?‬
‫מדוע בחרו יואב ואביתר לתמוך באדוניה?‬
‫?‬
‫סוג התמיכה‬
‫גם לאדוניה וגם לשלמה היו תומכים‪ .‬מי מבין השניים זכה לתמיכה רחבה יותר ומה נוכל ללמוד מכך?‬
‫תומכי אדוניה‬
‫תומכי שלמה‬
‫תמיכה צבאית‬
‫יואב בן צוריה ‪ -‬שר צבאו הנאמן‬
‫של דוד‬
‫בניהו בן יהוידע ‪ -‬מפקד צבא השכירים הזרים‪.‬‬
‫יריב אישי של יואב‬
‫תמיכה דתית‬
‫צדוק הכוהן ‪ -‬הכוהן הגדול של שבט בנימין‪,‬‬
‫אביתר הכוהן ‪-‬‬
‫בעל מעמד נכבד בשבט יהודה‪ ,‬תומך בינו לבין אביתר הכוהן הייתה יריבות‬
‫נתן הנביא ‪ -‬נתן הוא הנביא שתקף את דוד על חטאו כלפי‬
‫נלהב של דוד‬
‫אוריה החיתי במעשה בת‪ -‬שבע‪( .‬שמואל ב'‪ ,‬י"ב)‬
‫במסווה של תמיכה דתית נתן מתערב התערבות פוליטית‬
‫‪ .1‬שמעי ורעי והגיבורים אשר לדוד‪ -‬אנשי צבא‪:‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪21‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫אביתר ויואב היו בעלי מעמד מכובד ונאמנים מאוד לדוד מראשית דרכו‪ :‬יואב היה שר צבאו הנאמן של דוד‪ ,‬הוא עמד‬
‫לצדו בזמן מרד אבשלום ותמך בו לאורך כל הדרך‪ ,‬כדי להציל את דוד הוא אף הרג את אבשלום‪ ,‬בנו המורד‪ ,‬של דוד‪.‬‬
‫אביתר היה הכוהן הגדול ונחשב לתומך נלהב של דוד‪.‬‬
‫גם יואב וגם אביתר לא התכוונו למרוד בדוד‪ ,‬הם היו מסורים לו ותמיכתם באדוניה לא הייתה מכוונת נגד דוד‪ ,‬אלא נגד‬
‫שלמה‪ .‬שניהם הניחו שדוד יקיים את המסורת וימליך כמקובל‪ ,‬את הבן הבוגר והבכור באחים ובשל העובדה שדוד לא‬
‫הכריז על יורש‪ ,‬הם פועלים על סמך ההנחה ובוחרים לתמוך באדוניה‪.‬‬
‫סוג התמיכה‬
‫תומכי אדוניה‬
‫תמיכה משפחתית‬
‫כל אחיו בני המלך‬
‫תמיכת העם‬
‫כל אנשי יהודה עבדי המלך‬
‫תומכי שלמה‬
‫מטבלת רשימת התומכים עולה בבירור כי אדוניה זכה לתמיכה רחבה יותר מאשר שלמה‪ .‬מהתמיכה באדוניה אפשר‬
‫ללמוד מעט על התקופה‪ :‬דוד המלך היה המלך הראשון בשושלת מלוכה שזכה לבן יורש‪ ,‬הוא הראשון שהפך את המלכות‬
‫בישראל לממוסדת‪ .‬באותה התקופה‪ ,‬על‪-‬פי התפיסה השבטית‪ ,‬הבן הבכור הוא שהיה ראוי לרשת את כס‪-‬המלכות‬
‫מאביו המלך‪ ,‬וכפי שאדוניה ראה את עצמו זכאי למלוך בשל חוקי הירושה‪ ,‬כך ראה בו גם העם יורש‪-‬עצר לגיטימי וראה‬
‫בו את ממשיכו של דוד‪ .‬גם בדברי אדוניה לבת‪-‬שבע בפרק ב' מתקבל חיזוק לעובדה שהייתה לאדוניה את תמיכת העם‪:‬‬
‫"ויאמר את ידעת כי לי הייתה המלוכה ועלי שמו כל ישראל פניהם למלוך‪( "...‬פרק ב'‪ ,)15 ,‬ואולם כפי שעולה מהמשך‬
‫דבריו‪..." :‬ותסוב המלוכה ותהי לאחי‪ - "...‬למרות שתמיכת אדוניה רחבה יותר וכוללת יותר אנשים‪ ,‬תומכי שלמה‬
‫מבצעים תכסיס פוליטי מוצלח ומצליחים להוביל למהפך‪ ,‬שמעביר את השלטון מידי אדוניה לידיו של שלמה‪.‬‬
‫פסוקים ‪ :14-11‬תוכניתו של נתן הנביא לסיכול תוכניתו של אדניה‬
‫נתן אינו מרוצה מהתנהלות הדברים‪ ,‬ויוצר מניפולציה‪ .‬הוא פונה אל בת‪-‬שבע‪ ,‬אם שלמה‪ ,‬ומעדכן אותה בהשתלשלות‬
‫האירועים ובהתנהגותו של אדוניה‪ ,‬בנה של חגית‪:‬‬
‫א‪ .‬עד כה הקורא יודע כי אדוניה רק הכריז על עצמו כמלך‪ ,‬לא נאמר במפורש כי הוא המליך את עצמו בפועל‪ ,‬אך נתן‬
‫אדֹנ ֵינּו דָו ִד ֹלא יָדָע" (פסוק ‪.)11‬‬
‫אומר לבת‪-‬שבע‪" :‬הֲלֹוא ָׁש ַמעַ ְּת ּכִי ָמלְַך ֲאדֹנִּי ָהּו בֶן‪ַ -‬חּג ִית ו ַ ֲ‬
‫נתן מדגיש בדבריו לבת‪-‬שבע‪ ,‬אם שלמה‪ ,‬כי אדוניה‪ ,‬בנה של חגית כבר מולך ודוד לא יודע‪ .‬נתן מנצל את רגשותיה‬
‫הטבעיים של בת‪-‬שבע כדי לקדם את בנה למלוכה‪.‬‬
‫ב‪ .‬נתן מציין בדבריו כי דוד אינו מודע להתרחשויות ומציע לה למלט את נפשה ואת נפש בנה‪ " :‬וְעַּתָה לְכִי אִיעָצְֵך נ ָא‬
‫מ ְּלטִי אֶת נַפְׁשְֵך וְאֶת נֶפֶׁש ְּבנ ְֵך ׁשְֹלמֹה" (פסוק ‪.)12‬‬
‫עֵצָה ּו ַ‬
‫לפי תפיסתו של נתן אם אדוניה ימלוך‪ ,‬הדבר יסכן את חיי בת‪-‬שבע וחיי שלמה‪ ,‬שכן הם ייחשבו לאויביו או למורדי‬
‫מלכות‪ ,‬ואז גורלם יהיה מוות‪ .‬מכאן שבת‪-‬שבע ושלמה בסכנת חיים קיומית ודחוף לבצע מהלך שישנה את פני הדברים‪.‬‬
‫שוב נתן פונה אל הרגש האימהי של בת‪-‬שבע ומעמיד את חיי בנה בסכנה‪ ,‬כדי שתפעל להצילו‪.‬‬
‫ג‪ .‬נתן מדריך אותה ללכת אל דוד ולשאול אותו מדוע מולך אדוניה אם המלוכה הובטחה לבנה‪ ,‬שלמה‪" :‬לְכִי ּובֹאִי אֶל‬
‫ַה ֶּמלְֶך ּדָו ִד ו ְ ָא ַמרְ ְּת ֵאלָיו הֲֹלא ַאּתָה ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך נ ִ ְׁש ַּב ְע ָּת לַ ֲא ָמתְָך לֵאמֹר ּכִי ׁשְֹלמֹה ְבנ ְֵך יִמְֹלְך ַא ֲחרַי ו ְהּוא יֵׁשֵב‬
‫עַל ּכִ ְסאִי ּומַּדּועַ ָמלְַך ֲאדֹנִּי ָהּו?" (פסוק ‪.)13‬‬
‫ד‪ .‬נתן מבטיח לבת‪-‬שבע כי הוא יתמוך בה ובזמן שהיא תדבר עם המלך‪ ,‬הוא יגיע לשם (כאילו במקרה) ויחזק את‬
‫דבריה‪ִ " :‬הּנ ֵה עֹודְָך ְמדַּבֶרֶת ׁשָם עִם ַה ֶּמלְֶך ו ַ ֲאנ ִי אָבֹוא ַא ֲחרַיְִך ּו ִמּלֵאתִי אֶת ְּדבָרָיְִך" (פסוק ‪.)14‬‬
‫מניפולציה ‪ -‬הפעלת אדם אחר לשם השגת מטרותיך‪.‬‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫‪22‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬
‫?‬
‫קראו את הפירושים לפסוק ‪" :12‬וְעַּתָה לְכִי אִיעָצְֵך נ ָא עֵצָה ּו ַמּלְטִי אֶת נַפְׁשְֵך וְאֶת נֶפֶׁש ְּבנ ְֵך ׁשְֹלמֹה"‬
‫רד"ק פירש‪" :‬ומלטי את נפשך ‪ -‬כי חשש שאם ימלוך אדניהו‪ ,‬ימית אחרי מות דוד (את) בת‪-‬שבע ושלמה‬
‫כדי שלא יצא לו ערעור במלכות"‪.‬‬
‫או פירש‪" :‬ומלטי את נפשך ואת נפש בנך ‪ -‬מביזיון‪ ,‬שלא תהיו עבדים לאדוניהו"‪.‬‬
‫מצודת דוד פירש‪" :‬ומלטי ‪ -‬בכדי שתמלטי את נפשך וכו'‪ ,‬כי אם ימלוך אדוניה‪ ,‬בוודאי יהרוג אתכם‪ ,‬למען‬
‫לא תהיו לו לשטן בדבר המלוכה"‪.‬‬
‫הסבירו‪ ,‬לפי כל אחד מהפירושים של רד"ק‪ ,‬מהי הסיבה לעצה שנותן נתן לבת‪-‬שבע‪.‬‬
‫‪3‬‬
‫לאיזה מהפירושים של רד"ק דומה הפירוש של מצודת דוד?‬
‫לפי הפירוש הראשון של רד"ק‪ :‬הסיבה לעצה שנותן נתן לבת‪-‬שבע היא כדי שבת‪-‬שבע תינצל‪ ,‬כי לאחר מות דוד עשוי‬
‫אדוניה להרוג אותה ואת שלמה‪ ,‬כי הם היוו איום על שלטונו כמתחרים לו‪.‬‬
‫לפי הפירוש השני של רד"ק‪ :‬הסיבה לעצה היא כדי למנוע מבת‪-‬שבע ומשלמה ביזיון‪ ,‬כי לאחר מות דוד הם יהפכו‬
‫לעבדים של אדוניה‪.‬‬
‫הפירוש של מצודת דוד דומה לפירוש הראשון של רד"ק‪ ,‬כי שניהם מדגישים את העובדה שנתן ייעץ לבת‪-‬שבע למלט‬
‫את נפשה כדי להינצל ממוות‪ ,‬לאחר שאדוניה ימלוך‪ ,‬וזאת כדי לסלקם מדרכו‪ ,‬כדי שלא יהוו לו מכשול למלוכה‪.‬‬
‫?‬
‫קראו מלכים א'‪ ,‬א'‪" :13 ,‬הֲֹלא ַאּתָה ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך נ ִ ְׁש ַּב ְע ָּת ַל ֲא ָמתְָך לֵאמֹר ּכִי ׁשְֹלמֹה ְבנ ְֵך יִמְֹלְך‬
‫א ֲחרַי ו ְהּוא יֵׁשֵב עַל ּכִ ְסאִי"‪.‬‬
‫ַ‬
‫בכל סיפור תולדות דוד‪ ,‬בספר שמואל ב'‪ ,‬לא נזכרת שבועה של דוד לבת‪-‬שבע בעניין הורשת כס‪-‬המלוכה‬
‫לשלמה‪ .‬כיצד לדעתכם אפשר להסביר את דברי נתן בעניין השבועה של דוד?‬
‫את דברי נתן בעניין השבועה של דוד אפשר להסביר בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪ .1‬ייתכן שנתן ניצל את זקנתו של דוד ואת זיכרונו החלש‪ ,‬כדי לטעת בו דברים שלא אמר ‪ -‬נתן יודע שדוד יאמין לכך‬
‫שהוא נשבע‪ ,‬גם אם הדבר לא נכון‪.‬‬
‫‪ .2‬ייתכן ששבועה זו אכן נאמרה בעבר‪ ,‬אך לא סופר לנו על כך עד כה‪ .‬המידע שנמסר לנו כעת על השבועה שנשבע דוד‬
‫בעבר נקרא "פלאשבק"‪.‬‬
‫פסוקים ‪ :21-15‬בת‪-‬שבע מתייצבת בפני דוד‬
‫בת‪-‬שבע נכנעת למניפולציה של נתן הנביא‪ ,‬שומעת בקולו‪ ,‬מגיעה אל חדרו של דוד ונחושה לגרום לו להמליך את‬
‫שלמה‪.‬‬
‫?‬
‫מהי התוספת שהוסיף המחבר לתיאור דוד בפסוק ‪ 15‬בהשוואה לפסוק ‪ ,1‬ומהי מטרת התוספת?‬
‫הכותב מציין כי דוד זקן מאוד‪ ,‬בניגוד לתחילת הפרק שם היה כתוב כי "דוד זקן"‪ .‬התוספת "מאוד"‪ ,‬מעידה שמצבו של‬
‫דוד התדרדר וכי פתרון עניין היורש העתידי הוא עניין דחוף‪ ,‬שיש לפתור אותו באופן בהול ומידי לפני מותו של דוד‪.‬‬
‫?‬
‫כאשר בת‪-‬שבע נכנסת לחדרו של דוד‪ ,‬נמצאת אבישג בחדרו ומשרתת אותו‪ .‬דוד פונה לבת‪-‬שבע‬
‫ושואל אותה "מה לך" (פסוק ‪ .)6‬מהי משמעות השאלה?‬
‫‪ .1‬בשל זקנתו דוד לא מכיר‪/‬לא מזהה את בת‪-‬שבע ושואל אותה "מה לך" ‪ -‬מי את?‬
‫‪ 3‬בגרות קיץ תשס"ה‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪23‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫פלאשבק ‪ -‬הבטה לאחור‪ ,‬הגדת המוקדם בזמן מאוחר‪ .‬אירוע שהיה בעבר נמסר לקורא בזמן הווה כדי קדם‬
‫את העלילה או לשפוך עליה אור‪.‬‬
‫‪ .2‬דוד מבין שבואה של בת‪-‬שבע לחדרו מצביע על עניין דחוף ולכן הוא שואל "מה לך" ‪ -‬מה רצונך?‬
‫בת‪-‬שבע קיבלה הדרכה מנתן הנביא וידעה מה עליה לומר לדוד‪ ,‬אבל בפנייתה אל דוד שינתה את דבריה‪ .‬על כך אמר‬
‫אברבאנאל‪" :‬ראה נועם דברי האישה החכמה הזאת‪ ,‬ואיך היא תיקנה הדברים יותר בשלמות מאשר ציווה לה הנביא"‪.‬‬
‫לדבריו‪ :‬בת‪-‬שבע בחרה לדבר עם דוד בדברי נועם כדרך אישה המדברת אל בעלה ולכן שינתה את הדברים ולא נצמדה‬
‫לנוסח הרשמי שקיבלה מנתן הנביא‪.‬‬
‫דבריה של בת‪-‬שבע לדוד מהווים חזרה על דברי נתן‪ ,‬אך השינויים שהכניסה בדבריה הם בעלי משמעות‪.‬‬
‫טכניקה זו נקראת "מבנה חזרה"‪ .‬כל שינוי‪ ,‬ולו הקטן ביותר‪ ,‬נועד לקדם את העלילה לקראת השגת תוכניתם של נתן‬
‫הנביא ובת‪-‬שבע ‪ -‬המלכת שלמה והדחת אדוניה‪.‬‬
‫מבנה חזרה ‪ -‬אירוע החוזר על עצמו יותר מפעם אחת באותו סיפור עצמו מפי דמויות שונות‪ .‬חזרה זו אינה לשם‬
‫מתן אינפורמציה‪ ,‬אלא כדי לאפיין את הדמויות לשומע או למשמיע‪ .‬לחזרה ולסטייה ממנה משמעות רבה‪.‬‬
‫?‬
‫קראו את דבריה של בת‪-‬שבע לדוד (פסוקים ‪ .)21-17‬ציינו שני שינויים בין דברי נתן לבת‪-‬שבע לבין‬
‫דבריה של בת‪-‬שבע לדוד‪ .‬איזה שינוי נועד להגדיל את אחריותו של דוד לנעשה ואיזה שינוי נועד להקטין‬
‫את אחריותו?‬
‫השינויים המהותיים בדברי בת‪-‬שבע בהשוואה להדרכת נתן הם‪:‬‬
‫‪ .1‬בת‪-‬שבע פותחת את דבריה בהזכרת השבועה‪ ,‬כפי שנתן יעץ לה‪ ,‬אבל היא משנה את הניסוח ומוסיפה את המילים‬
‫"בה' אלוהיך" לאחר הפועל נשבעת‪ ,‬כלומר לדבריה אין זו סתם שבועה אלא שבועה בה'‪ ,‬כך שאם לא יקיים אותה‪,‬‬
‫יחטא כלפי ה'‪ .‬בכך מחמירה בת‪-‬שבע את עניין השבועה ונותנת לה תוקף ‪ -‬שינוי זה נועד להגדיל את אחריותו של דוד‬
‫לנעשה‪ ,‬וכעת עליו לפעול למעשה לקיום השבועה‪ ,‬למנוע מאדוניה למלוך ולהמליך את שלמה‪.‬‬
‫‪ .2‬דברי נתן נאמרים בנימה מתריסה ומוכיחה‪" :‬מדוע מלך אדוניהו"‪ ,‬ובת‪-‬שבע מרככת את הניסוח ואומרת "ועתה‬
‫הנה אדוניה מלך ועתה אדוני המלך לא ידעת" (פסוק ‪ .)18‬באמצעות שינוי זה בת‪-‬שבע משמיטה את הניסוח המתריס‬
‫שהציע לה נתן ומעדנת אותו‪ ,‬היא מביעה את ביטחונה‪ ,‬שהמלך לא הפר את שבועתו או שינה אותה ושאדוניה פועל‬
‫בתרמית ‪ -‬שינוי זה נועד להקטין את אחריותו של דוד לנעשה‪ ,‬ובת‪-‬שבע מציגה את הדברים בפניו כאילו היא מביאה‬
‫למלך מידע חדש‪ ,‬שהוא אינו מכיר‪ ,‬כי דוד לא ידע על המתרחש מאחורי גבו ולכן אינו אחראי לכך‪ ,‬כל האחריות מוטל‬
‫על אדוניה "המורד"‪,‬שמכריז על עצמו מלך בעוד דוד הוא עדיין המלך המכהן‪.‬‬
‫?‬
‫במה שונה כינויו של שלמה בפי בת‪-‬שבע (פסוקים ‪ )21 ,19‬מכינויו בפסוק ‪ .10‬מהי משמעות‬
‫הכינויים?‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫בפסוק ‪ 10‬מכנה המספר את שלמה "אחיו" ביחס לאדוניה ‪ -‬כינוי זה הוא כינוי אובייקטיבי‪ ,‬המדגיש את מאבק הירושה‬
‫בין שני אחים שלהם שאיפות שלטון זהות ורצון זהה להחליף את אביהם המלך‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 19‬מכנה בת‪-‬שבע את שלמה "עבדך" ביחס לדוד ‪ -‬היא רוצה להדגיש את נאמנותו של שלמה לדוד‪ ,‬ואת העובדה‬
‫שבניגוד לאדוניה‪ ,‬שלמה נאמן לאביו‪ ,‬לא מורד בו ומקבל את סמכותו‪.‬‬
‫בפסוק ‪ 21‬בת‪-‬שבע מכנה את שלמה "בני" ביחס אליה‪ ,‬כדי להדגיש כי מניעיה הם מניעיה של אם הדואגת לבנה‬
‫וחוששת לשלומו‪.‬‬
‫?‬
‫בת‪-‬שבע מביעה חשש לגורלה ולגורל בנה לאחר מות דוד‪ .‬כיצד מפרשים הפרשנים השונים את דברי‬
‫ּטאִים"?‬
‫בת‪-‬שבע בפסוק ‪" 21‬ו ְ ָהי ָה ּכִ ְׁשכַב ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך עִם ֲאבֹתָיו וְהָי ִיתִי ֲאנ ִי ּו ְבנ ִי ׁשְֹלמֹה ַח ָ‬
‫רד"ק‪ :‬מגורשים מן השלטון‪" .‬יש מפרשים אם לא יהיה בני מלך גילוי עוון יהיה לנו‪ ,‬יאמרו כי מפני עוון שנמצא בי ובן‬
‫שנולד ממני‪ -‬לא תהיה לו מלוכה‪ ,‬ויש המפרשים כנגד דוד אמרה‪ ,‬אלא שכינתה מפני כבודו‪ ,‬כלומר אתה תהא חוטא‬
‫בזה אם לא תמליך שלמה בני‪ ,‬כי אתה נשבעת לי בה'"‪.‬‬
‫‪24‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬
‫אברבנאל‪" :‬בשכב המלך עם אבותיו‪ ,‬אדוניה יבקש תואנה להמית את בת‪-‬שבע ואת שלמה‪ .‬ורמזה בזה כי אז יזכור עניין‬
‫בת‪-‬שבע ואוריה ויאמר שזנתה תחת בעלה בחייו וידון אותה למות על זה‪ .‬גם יאמר כי שלמה בחטא יחמתהו אמו ובזה‬
‫ימית האם והבן ויתפרסם בעולם החטא ההוא שהיה מכוסה ונעלם"‪.‬‬
‫רש"י‪" :‬מנועין מן הגדולה"‪.‬‬
‫רד"ק פירש‪ :‬לאחר מות דוד‪ ,‬אם אדוניה ימלוך‪ ,‬בת‪-‬שבע ושלמה יגורשו מן השלטון‪ ,‬ואז אנשים ירכלו ויגידו כי בגלל‬
‫העוון שלה‪ ,‬כשנאפה עם דוד‪ ,‬בעודה נשואה לאוריה החיתי (שמואל ב'‪ ,‬י"א)‪ ,‬בנה לא זכה למלוכה‪ ,‬כי הוא לא ראוי‬
‫להיות מלך; ובפרשנותו הנוספת הוא מעביר את האחריות לכך ששלמה לא יהיה מלך מבת‪-‬שבע לדוד‪ ,‬כלומר בת‪-‬שבע‬
‫רצתה לומר לדוד‪ :‬אם שלמה לא ימלוך לאחר מותך‪ ,‬תיחשב לחוטא כי נשבעת לי בה' והפרת שבועתך‪ ,‬אבל בגלל כבודו‬
‫של דוד לא אמרה זאת במפורש‪.‬‬
‫אברבנאל פירש‪ :‬אדוניה‪ ,‬שירצה לפגוע בשלמה ובאמו‪ ,‬יזכיר לכול את חטאי בת‪-‬שבע‪ ,‬ויגיד ששלמה נולד לאם שזנתה‬
‫וכך ימצא דרך להענישם ולהרוג אותם כדי שלא יהוו מכשול למלכותו‪.‬‬
‫גם רד"ק וגם אברבנאל מפרשים את דברי בת‪-‬שבע "והייתי אני ובני חטאים" בדרך של רמיזה לעבר והנצחת חטאו של‬
‫דוד עם בת‪-‬שבע במידה שלא יומלך שלמה‪.‬‬
‫?‬
‫כיצד אפשר לקשור את דברי בת‪-‬שבע לדוד בפסוק ‪ 21‬לדברי נתן אליה בפסוק ‪?12‬‬
‫לדעת פרשנים רבים דבריה של בת‪-‬שבע "‪...‬והייתי אני ובני שלמה חטאים" (פסוק ‪ )21‬קשורים לדברי האזהרה‬
‫שהשמיע באוזניה נתן הנביא‪" :‬ועתה לכי איעצך נא עצה ומלטי את נפשך ואת נפש בנך שלמה" (פסוק ‪ .)12‬נתן ביקש‬
‫לומר לבת‪-‬שבע כי לא רק סיכויי המלוכה של בנה בסכנה‪ ,‬אלא חייו וחייה נתונים בסכנה‪ ,‬משום שלפי חוקי התקופה‪,‬‬
‫יכלו השליטים לחסל את המתחרים לשלטונם‪ .‬בת‪-‬שבע מדגישה כי אם אדוניה ימלוך‪ ,‬נשקפת סכנה לחייה ולחיי בנה‬
‫ומתוקף תפקידו כמלך חדש‪ ,‬אדוניה יורה על הוצאתם להורג‪.‬‬
‫?‬
‫יש הטוענים שפעולתה של בת‪-‬שבע למען שלמה בפסוקים ‪ 21-16‬נבעה גם מתוך מניע של כבוד‬
‫אישי‪ .‬הוכיחו טענה זו לאור הנאמר במלכים א'‪ ,‬ב'‪.19 ,‬‬
‫ניתן לומר כי פעולתה של בת‪-‬שבע למען הכרת שלמה כמלך נבעה גם מתוך מניע של כבוד אישי‪ ,‬שכן המלכתו של‬
‫שלמה תוביל לעלייה במעמדה של בת‪-‬שבע‪ ,‬שתהפוך לאמו של המלך ולאישה החזקה ביותר בממלכה‪..." :‬ויקם המלך‬
‫לקראתה וישתחו לה וישב על כסאו וישם כסא לאם המלך ותשב לימינו" (מלכים א'‪ ,‬ב'‪.)19 ,‬‬
‫נתן מקיים את דבריו ומופיע בפני דוד‪ ,‬כאילו במקרה‪ ,‬כדי לתמוך בבת‪-‬שבע ולחזק את דבריה‪.‬‬
‫נתן נוהג בערמומיות‪ ,‬הוא מגיע כביכול במקרה כשבת‪-‬שבע אצל דוד ומנסה לשכנע את דוד הזקן והתשוש שהדברים‬
‫שסיפרה לו בת‪-‬שבע הם נכונים‪ ,‬מדויקים ומצריכים תגובה מידית‪ .‬בניגוד לבת‪-‬שבע‪ ,‬הוא אינו פוטר את דוד מאחריות‬
‫להתרחשויות‪ .‬נתן נוקט בטכניקה ערמומית ולמראית‪-‬עין נראה כאילו הוא בא לבדוק אם המלכת אדוניה נעשתה‬
‫בהוראת דוד‪ ,‬והוא שואל בפליאה מדוע לא עדכן המלך את עבדיו‪" :‬וַּיֹאמֶר נָתָן ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך ַאּתָה ָא ַמרְ ָּת ֲאדֹנִּי ָהּו‬
‫א ֲחרָי ו ְהּוא יֵׁשֵב עַל ּכִ ְסאִי" (פסוק ‪ .)24‬נתן מציג עצמו כניטראלי‪ :‬הוא אינו מטיח האשמות נגד אדניה ותומכיו‬
‫יִמְֹלְך ַ‬
‫ואינו מגן ומשבח את בת‪-‬שבע ושלמה אלא בא לבדוק את המצב ולוודא שדוד מודע להתרחשויות בחצר המלוכה‪.‬‬
‫?‬
‫בפסוק ‪ 27‬מופיעה תופעת "קרי וכתיב"‪ .‬הסבירו מהי תופעה זו והדגימו אותה על‪-‬פי הפסוק‪.‬‬
‫תופעת הקרי וכתיב בפסוק ‪" 27‬אִם ֵמאֵת ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך נִהְי ָה ַהּדָבָר ַהּז ֶה ו ְֹלא הֹודַעְ ָּת אֶת עבדיך (עַ ְבּדְָך) מִי יֵׁשֵב‬
‫עַל ּכִּסֵא ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך ַא ֲחרָיו"‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪25‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫פסוקים ‪ :27-22‬נתן מתייצב בפני דוד‬
‫קרי וכתיב ‪ -‬פירוש המילה כתיב בארמית היא "כתוב" ‪ -‬כך כתובה המילה‪.‬‬
‫פירוש המילה קריא בארמית היא "קרא" ‪ -‬כך צריך לקרוא את הכתוב בתיקון או בשינוי‪.‬‬
‫גרסת התיקון (קרי) כתובה בשולי הטקסט‪ .‬התיקון לא נעשה בגוף הטקסט‪ ,‬בגלל קדושתו‪.‬‬
‫לפי נוסחת הכתיב ‪" -‬אִם ֵמאֵת ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך נִהְי ָה ַהּדָבָר ַהּז ֶה ו ְֹלא הֹודַעְ ָּת אֶת עבדיך"‬
‫עבדיך ‪ -‬נתן מתרעם מדוע המלך לא עדכן את שריו‪ -‬ביקורת מקצועית‪.‬‬
‫לפי נוסחת הקרי ‪" -‬אִם ֵמאֵת ֲאדֹנ ִי ַה ֶּמלְֶך נִהְי ָה ַהּדָבָר ַהּז ֶה ו ְֹלא הֹודַעְ ָּת אֶת עַ ְבּדְָך"‬
‫עבדך ‪ -‬נתן מתרעם מדוע המלך לא עדכן אותו‪ -‬ביקורת אישית‪.‬‬
‫מתיאור דבריה של בת‪-‬שבע לדוד‪ ,‬משיחתה עם נתן ומשיחת נתן הנביא עם דוד‪ ,‬אפשר ללמוד על המלכת אדוניה‪.‬‬
‫סיפור המלכת אדוניה מופיע בפרק ארבע פעמים‪:‬‬
‫פעם ראשונה ‪ -‬בגרסת המחבר על סעודת הזבח שערך אדוניה בעין רוגל (פסוקים ‪.)10-9‬‬
‫פעם שנייה ‪ -‬בהדרכת נתן את בת‪-‬שבע (פסוקים ‪.)13-11‬‬
‫פעם שלישית ‪ -‬בדברי בת‪-‬שבע לדוד (פסוקים ‪.)21-17‬‬
‫פעם רביעית ‪ -‬בדברי נתן לדוד (פסוקים ‪.)27-24‬‬
‫?‬
‫מהי מטרת חילופי הגרסאות בנוגע להמלכת אדוניה בפרק?‬
‫תופעת חילופי גרסאות במקרא משמשת כאמצעי ספרותי כדי להראות מגמות שונות של הדוברים‪ .‬חילופי הגרסאות‬
‫בנוגע להמלכת אדוניה בפרק נועדו להראות עד כמה השתדלו נתן ובת‪-‬שבע לשכנע את דוד לבטל את מלכותו של‬
‫אדוניה ולהכריז על מלכותו של שלמה‪.‬‬
‫חילופי הגרסאות בסיפור המלכת אדוניה‪:‬‬
‫גרסת המספר ההדרכה של דברי‬
‫(פס' ‪ )10-7‬נתן לבת‪-‬שבע בת‪-‬שבע‬
‫( פס' ‪ )14-11‬לדוד‬
‫(פס' ‪)21-17‬‬
‫ואדוניה בן‬
‫חגית מתנשא‬
‫לאמור אני‬
‫אמלוך‪.‬‬
‫ויעש לו‬
‫רכב ופרשים‬
‫וחמישים איש‬
‫רצים לפניו‪...‬‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫‪26‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬
‫דברי נתן‬
‫לדוד‬
‫(פס' ‪)26-24‬‬
‫סיבת השינוי‬
‫‪ .1‬המחבר מציין כי אדוניה רק הכריז על עצמו מלך‪.‬‬
‫‪ .2‬בת‪-‬שבע לא מציינת כי אדוניה הכין לעצמו צבא‪,‬‬
‫כי דוד כבר ידע על כך ולא הוכיח אותו‪" :‬ולא עצבו‬
‫אביו מימיו‪ "...‬בדבריה היא אומרת כי אדוניה כבר‬
‫מולך בפועל‪ ,‬דבר המחייב פעולה מידית מצד דוד‬
‫גרסת המספר ההדרכה של דברי‬
‫(פס' ‪ )10-7‬נתן לבת‪-‬שבע בת‪-‬שבע‬
‫( פס' ‪ )14-11‬לדוד‬
‫(פס' ‪)21-17‬‬
‫ויהיו דבריו עם הלא שמעת כי‬
‫יואב בן צרויה מלך אדוניה‬
‫בן חגית‬
‫ועם אביתר‬
‫הכהן ויעזרו ואדונינו דוד‬
‫אחרי אדוניה‪ .‬לא ידע‬
‫וצדוק הכהן‬
‫ובניהו בן‬
‫יהוידע ונתן‬
‫הנביא ושמעי‬
‫ורעי הגיבורים‬
‫אשר לדוד לא‬
‫היו עם אדוניה‬
‫לכי ובואי‬
‫אל המלך‬
‫דוד ואמרת‬
‫אליו הלא‬
‫אתה אדוני‬
‫המלך נשבעת‬
‫לאמתך לאמר‬
‫כי שלמה בנך‬
‫ימלוך אחרי‬
‫והוא ישב על‬
‫כסאי‪...‬‬
‫דברי נתן‬
‫לדוד‬
‫(פס' ‪)26-24‬‬
‫סיבת השינוי‬
‫‪ .1‬המספר מתאר באובייקטיביות את מפגן התמיכה‬
‫באדוניה‪ ,‬ומנגד מציין את תומכי שלמה‪.‬‬
‫סעודת התמיכה הובילה את נתן הנביא‪ ,‬מתומכי‬
‫שלמה‪ ,‬לבצע מהפך פוליטי ולכן הוא פונה לבת‪-‬שבע‪,‬‬
‫אם שלמה‪.‬‬
‫‪ .2‬המספר לא מציין כי אדוניה מולך‪ ,‬נתן רוצה‬
‫להלחיץ את בת‪-‬שבע ואומר לה את הדברים בתור‬
‫עובדה‪" :‬מלך אדוניה"‪.‬‬
‫‪ .3‬הוא מציין שאדוניה הוא בנה של חגית‪ ,‬כדי לזרז‬
‫את בת‪-‬שבע לפעול מתוך אינטרס אמהי למען בנה‬
‫אדוני אתה‬
‫נשבעת‬
‫בה' אלוהיך‬
‫לאמתך כי‬
‫שלמה בנך‬
‫ימלוך אחרי‬
‫והוא ישב על‬
‫כסאי‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪27‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫‪ .1‬בשום מקום לא נזכרת שבועת דוד לבת‪-‬שבע בנוגע‬
‫להמלכת שלמה‪ .‬נתן מזכיר זאת‪ ,‬כי הוא רוצה לשכנע‬
‫את דוד להאמין שהוא נשבע‪ .‬נתן מסתמך על זקנתו‬
‫של דוד ועל זיכרונו החלש‪.‬‬
‫‪ .2‬בת‪-‬שבע משמיטה את התואר "מלך" ופונה אל דוד‬
‫בתואר "אדוני" כדי ליצור אינטימיות עם בעלה‪.‬‬
‫‪ .3‬בת‪-‬שבע מגדילה את אחריותו של דוד‪ .‬לדבריה‬
‫דוד אחראי לשבועה משום שהוא נשבע בה' ואי‪-‬‬
‫אפשר להפר שבועה שכזו ‪ -‬בת‪-‬שבע מעניקה תוקף‬
‫דתי וממשי לשבועה‪.‬‬
‫‪ .4‬נתן לא מזכיר את השבועה כי הוא לא אמור לדעת‬
‫על שבועה שהתקיימה בין דוד לאשתו‪ ,‬ואם היה‬
‫חושף את המידע הזה‪ ,‬דוד היה מבין שנתן ובת‪-‬שבע‬
‫מתואמים בעמדותיהם או‪ :‬נתן אינו רוצה להצטייר‬
‫כמי שמאשים את המלך בהפרת שבועה‬
‫גרסת המספר ההדרכה של דברי‬
‫(פס' ‪ )10-7‬נתן לבת‪-‬שבע בת‪-‬שבע‬
‫( פס' ‪ )14-11‬לדוד‬
‫(פס' ‪)21-17‬‬
‫ולא עצבו‬
‫אביו לאמור‬
‫מדוע ככה‬
‫עשית‬
‫ומדוע מלך‬
‫אדוניה!‬
‫(תקיפות‪,‬‬
‫תוכחה)‬
‫והנה עודנה‬
‫מדברת עם‬
‫המלך ונתן‬
‫הנביא בא‬
‫הנה עודך‬
‫מדברת שם‬
‫עם המלך ואני‬
‫אבוא אחריך‬
‫ומלאתי את‬
‫דבריך‬
‫ויזבח אדוניהו‬
‫צאן ובקר‬
‫ומריא‪...‬‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫‪28‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬
‫דברי נתן‬
‫לדוד‬
‫(פס' ‪)26-24‬‬
‫סיבת השינוי‬
‫ועתה הנה‬
‫אדוניה המלך ‪ .1‬המספר מציין כי דוד ידע על מעשי בנו ולא עצר‬
‫אדוניה מלך אתה אמרת בעדו‪ ,‬לכן נתן יועץ לבת‪-‬שבע לבוא בגישה תקיפה‪.‬‬
‫ועתה אדוני אדוניהו‬
‫‪ .2‬המספר לא מציין כי אדוניה מולך בפועל אלא‪ ,‬רק‬
‫המלך לא‬
‫ימלוך אחרי ארגן סעודת זבח‪ .‬נתן ובת‪-‬שבע רוצים להציג את‬
‫ידעת?‬
‫והוא ישב על הדברים בדרך שתקומם את דוד ומציינים כי אדוניה‬
‫(ריכוך‪ ,‬שאלה) כסאי?‬
‫כבר מולך בפועל‪.‬‬
‫‪ .3‬בת‪-‬שבע התכוונה לרכך את דבריה כלפי המלך‪.‬‬
‫היא משמיטה את הניסוח המתריס ומעדנת אותו‪,‬‬
‫היא פוטרת את דוד מאחריות לנעשה‪ ,‬ומציגה אותו‬
‫כמי שלא הפר את שבועתו אלא כמי שלא ידע על‬
‫הנעשה‪ ,‬ומציגה את הדברים בפניו כאילו היא מביאה‬
‫למלך מידע חדש‪.‬‬
‫‪" .4‬ועתה הנה אדוניה מלך ועתה אדוני המלך לא‬
‫ידעת" השימוש בצמדי מילים מדגיש את האירוניה‬
‫ואת חומרת המעשה של אדוניה מאחורי גבו של דוד‬
‫שעדיין מכהן כמלך‪.‬‬
‫‪ .5‬נתן אינו פוטר את דוד מאחריות להתרחשויות‪.‬‬
‫הוא נוקט בטכניקה ערמומית ולמראית‪-‬עין נראה‬
‫כאילו הוא בא לבדוק אם המלכת אדוניה בפועל‬
‫נעשתה בהוראת דוד‬
‫‪ .1‬נתן מבטיח לבת‪-‬שבע לבוא ולתמוך בדבריה‪ ,‬בזמן‬
‫שהיא תדבר עם דוד‪ ,‬הוא יגיע כאילו במקרה‪.‬‬
‫‪ .2‬המחבר מציין כי נתן הגיע כמובטח‪ ,‬בזמן שבת‪-‬‬
‫שבע דיברה עם המלך‬
‫ויזבח שור‬
‫ומריא וצאן‬
‫לרוב‬
‫כי ירד היום‬
‫ויזבח שור‬
‫ומריא וצאן‬
‫לרוב‬
‫‪ .1‬המחבר מתאר את סעודת הזבח באופן ניטראלי‪.‬‬
‫בת‪-‬שבע מדגישה את ריבוי הקורבנות שמוסיפים‬
‫נופף חגיגי לטקס ההכתרה‪.‬‬
‫‪ .2‬אף שלא נאמר במפורש שנתן הדריך את בת‪-‬שבע‬
‫בנוגע לזבח‪ ,‬נראה כי גם בעניין זה נתן ובת‪-‬שבע‬
‫תיאמו גרסאות והם מגזימים בעניין הזבח וריבוי‬
‫הקורבנות‬
‫גרסת המספר ההדרכה של דברי‬
‫(פס' ‪ )10-7‬נתן לבת‪-‬שבע בת‪-‬שבע‬
‫( פס' ‪ )14-11‬לדוד‬
‫(פס' ‪)21-17‬‬
‫ויקרא את‬
‫כל אחיו בני‬
‫המלך ולכל‬
‫אנשי יהודה‬
‫עבדי המלך‪.‬‬
‫ואת נתן‬
‫הנביא ובניהו‬
‫ואת הגיבורים‬
‫ואת שלמה‬
‫אחיו לא קרא‬
‫ויקרא לכל‬
‫בני המלך‬
‫ולאביתר‬
‫הכהן וליואב‬
‫שר הצבא‬
‫ולשלמה‬
‫עבדך לא‬
‫קרא‬
‫דברי נתן‬
‫לדוד‬
‫(פס' ‪)26-24‬‬
‫סיבת השינוי‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו ‪29‬‬
‫צילום ו‪/‬או העתקה מספר זה הנו מעשה לא חינוכי המהווה עבירה פלילית‬
‫ויקרא לכל‬
‫‪ .1‬המחבר מציין כי אדוניה הזמין לזבח את תומכיו‪,‬‬
‫בני המלך‬
‫וכמתבקש‪ ,‬את כל תומכי שלמה לא הזמין‪.‬‬
‫ולשרי הצבא ‪ .2‬המחבר מבקש להדגיש את יחסו השונה של אדוניה‬
‫ולאביתר‬
‫לשלמה ביחס לאחיו האחרים ועל כן מכנה אותו‬
‫הכהן‪...‬‬
‫"אחיו"‪.‬‬
‫‪ .3‬בת‪-‬שבע ונתן משמיטים את היקף המשתתפים‬
‫ולי אני עבדך בסעודת המלך "כל אנשי יהודה עבדי המלך" משום‬
‫ולצדוק הכהן שידיעה זו של תמיכה גדולה וגורפת באדוניה‪ ,‬עלולה‬
‫ולבניהו‬
‫לייאש את דוד התשוש מלפעול נגד המלכתו‪ ,‬כדי‬
‫בן יהוידע‬
‫למנוע התקוממות בממלכה‪.‬‬
‫ולשלמה‬
‫‪ .4‬בת‪-‬שבע מציינת בדבריה כי רק שלמה לא הוזמן‬
‫עבדך לא‬
‫לטקס‪ ,‬היא לא מזכירה את שאר תומכיו של שלמה‬
‫קרא‬
‫שלא הוזמנו‪ ,‬כדי להפוך את העניין בין אדוניה‬
‫לשלמה לעניין אישי‪ ,‬זאת ועוד‪ ,‬היא מכנה את שלמה‬
‫"עבדך" כדי להראות שבניגוד לאדוניה‪ ,‬שמארגן מהלך‬
‫נגד דוד‪ ,‬שלמה נאמן לדוד ומקבל את סמכותו‪.‬‬
‫‪ .5‬למרות שלא נאמר במפורש שנתן הדריך את‬
‫בת‪-‬שבע בנוגע לזבח‪ ,‬נראה כי גם בעניין זה נתן‬
‫ובת‪-‬שבע תיאמו גרסאות ושניהם מזכירים בדבריהם‬
‫את בכירי תומכי של אדוניה‪ ,‬שהוזמנו לתמוך בו‪.‬‬
‫‪ .6‬נתן מפריד את רשימת תומכי אדוניה ומעשיהם‬
‫מתומכי שלמה‪ .‬הוא מזכיר במפורש את תומכיו של‬
‫שלמה שלא הוזמנו‪ ,‬ומכנה את עצמו ואת שלמה‬
‫"עבדך" (ביחס למלך דוד) כדי להראות שבניגוד‬
‫לאדוניה‪ ,‬שמארגן מהלך נגד דוד‪ ,‬נתן ושלמה נאמנים‬
‫לדוד ומקבלים את סמכותו‬
‫‪ .7‬נתן ובת‪-‬שבע מציגים את הסעודה שערך אדוניה‬
‫כטקס המלכה‪ ,‬בעוד שהדבר לא נאמר במפורש‪.‬‬
‫מטרתם היא לגרום לדוד להבין כי אדניה לא מסתפק‬
‫בהכנות לקראת השלטון‪ ,‬אלא פועל בזמן אמת‪ ,‬דבר‬
‫המחייב את דוד להזדרז ולהכריז על שלמה כמלך הבא‪.‬‬
‫גרסת המספר ההדרכה של דברי‬
‫(פס' ‪ )10-7‬נתן לבת‪-‬שבע בת‪-‬שבע‬
‫( פס' ‪ )14-11‬לדוד‬
‫(פס' ‪)21-17‬‬
‫דברי נתן‬
‫לדוד‬
‫(פס' ‪)26-24‬‬
‫סיבת השינוי‬
‫ואתה אדוני אם מאת‬
‫‪ .1‬בת‪-‬שבע מציגה עיקרון לפיו יורש‪-‬העצר נבחר לפי‬
‫המלך עיני כל אדוני המלך רצון המלך‪ ,‬ואדוניה עושה את הדברים מאחורי גבו‬
‫ישראל עליך נהיה הדבר‬
‫של דוד וללא ידיעתו‪ ,‬היא מבליטה את כוחו‪ ,‬תפקידו‬
‫להגיד להם מי הזה ולא‬
‫וסמכותו של דוד בקביעת היורש וכן את דחיפות‬
‫יישב על כסא הודעת את‬
‫ההחלטה לה מצפים כל ישראל‪.‬‬
‫אדוני המלך עבדיך (קרי‪ .2 :‬נתן שואל בפליאה ובכעס מדוע המלך לא עדכן את‬
‫אחריו‬
‫עבדך) מי ישב עבדיו או אותו על המלכת אדוניה ‪ -‬נתן כאילו נעלב‪,‬‬
‫על כסא אדוני אך למעשה רוצה להתסיס את דוד נגד אדוניה‪.‬‬
‫המלך אחריו ‪ .3‬בת‪-‬שבע מזכירה לדוד שעיני כל העם נשואות‬
‫אליו‪ ,‬לראות מי יוכרז כיורשו‪ .‬נתן מגמתי יותר ומציב‬
‫את עצמו כחלק מהמערך המייעץ‪ :‬נוזף בדוד על שלא‬
‫הודיע לו על החלטתו למנות את אדוניה‬
‫והנם אוכלים ‪ .1‬נתן מוסיף פרט שהמחבר לא ציין ‪ -‬הוא מתאר את‬
‫ושותים לפניו החגיגה המלווה באוכל ושתייה‪ ,‬ומדגיש כי במהלך‬
‫ויאמרו יחי‬
‫החגיגה‪ ,‬הכריזו על אדוניה כמלך בפועל‪ ,‬דבר המחמיר‬
‫המלך אדוניהו את המצב‪.‬‬
‫והיה כשכב‬
‫אדוני המלך‬
‫עם אבותיו‬
‫והייתי אני ובני‬
‫שלמה חטאים‬
‫‪ .1‬בת‪-‬שבע מדגישה כי אם אדוניה ימלוך‪ ,‬תישקף‬
‫סכנה לחייה ולחיי בנה‪ ,‬זהו פרט אישי שלא עלה‬
‫בשיחתה עם נתן‬
‫?‬
‫מה מטרתם המשותפת של נתן ובת‪-‬שבע המשתקפת מחילופי הדברים בינם לבין דוד?‬
‫מטרתם המשותפת של נתן ובת‪-‬שבע הייתה לגרום למהפך פוליטי‪ ,‬הם רצו לגרום לדוד לתמוך בשלמה‪ ,‬ולגרום לשלמה‬
‫למלוך במקום אדוניה‪ ,‬שזכה לתמיכה רחבה‪ .‬שניהם מדגישים בדבריהם‪ ,‬שהסמכות לקבוע את יורש‪-‬העצר היא ביד‬
‫המלך בלבד‪ .‬לדוד ההחלטה על המלכת יורש‪-‬עצר תחתיו והאחריות מוטלת עליו‪ .‬בת‪-‬שבע מעוררת את דוד על רקע‬
‫אישי ונתן על רקע ממלכתי‪ ,‬ומבחינה פסיכולוגית יש לכך השפעה מיידית על דוד‪.‬‬
‫?‬
‫קראו פסוקים ‪ :31-28‬האם לפי פסוקים אלה הצליחה תוכניתם של נתן ובת‪-‬שבע?‬
‫דוד מושפע מדברי נתן ובת‪-‬שבע וחוזר ונשבע לבת‪-‬שבע ששלמה ימלוך אחריו והוא יקיים מיד את שבועתו‪ ,‬ומכאן‬
‫שתוכניתם המשותפת של נתן ובת‪-‬שבע הצליחה‪.‬‬
‫מיקוד בתנ"ך (שטרצר‪-‬שלף) חורף תשע"ב‬
‫פסוקים ‪ :37-28‬תגובת דוד‬
‫?‬
‫בפסוק ‪" 28‬וַּיַעַן ַה ֶּמלְֶך ּדָו ִד וַּיֹאמֶר קִרְאּו לִי לְבַת‪ָׁ -‬שבַע ו ַ ָּתבֹא לִפְנ ֵי ַה ֶּמלְֶך ו ַ ַּתעֲמֹד לִפְנ ֵי ַה ֶּמלְֶך" קיים‬
‫קושי רעיוני‪ .‬מהו הקושי וכיצד אפשר לפתור אותו?‬
‫הקושי הרעיוני בפסוק ‪ :28‬מדוע היה צריך לקרוא לבת‪-‬שבע‪ ,‬הרי לפי פסוקים ‪ 22-15‬בת‪-‬שבע נמצאת אצל דוד?‬
‫את הקושי אפשר לפתור בשתי דרכים‪:‬‬
‫‪30‬‬
‫מלכים ונביאים ‪ -‬משלמה עד צדקיהו‬