וזאת - דרכי אבותינו מן המערב

‫י‬
‫י‬
‫^^‬
‫ידידי‬
‫>;י**?<ז ‪^>^ fy*>y>ht‬ף ^‪/ ?>p‬מטג< כ&ן‬
‫יסבל‬
‫^ ‪<*£‬ז‪/3‬מ‬
‫יטןנ*?‪0‬עצל‬
‫ספר הקדוש הזה להביא ברננה אל ביתיך‬
‫ממני הצעיר המחבר •‬
‫ע‪-‬ה יהודה בן דאנאן‬
‫הי״י‬
‫בן לא״א סבא קדישא הרב הבולל בישראל‬
‫להלל כמוה״ר ^יהו זללה״ה־ ובשכר זאת תתברך‬
‫בתלתא דברבתא שנתברבו בהם ישראל מפי‬
‫אהרן כהנא רבה כיר״א ‪:‬‬
‫כשתראה‬
‫או‬
‫תיבות‬
‫משונות‬
‫בגימטריאות‬
‫הספר‬
‫על‬
‫הלא‬
‫לוח‬
‫או‬
‫חסרות‬
‫המה‬
‫ויתרות‬
‫בסוף‬
‫הטעיות‬
‫טתוקנות ‪:‬‬
‫\‬
‫האיר וזרח בארץ מרוק״ו‬
‫אזר דפוס עברי י בעיר קאזא בלאנק״א‬
‫יע״א י ע״י השותפים היקרים י מזהב ומפז ר ב‬
‫ובעוב׳י‬
‫פאס‬
‫נהמדים *‬
‫בישנים * אוהבי ה ת ו ר ה‬
‫הקדושה א ש ר ב א ו ר ח חיים בחרו‬
‫והנויח‬
‫עמרם חזא]‬
‫ה צ ן ‪ 5‬י‬
‫י י־‬
‫מ ח ב‬
‫הנו׳׳ח‬
‫מםעוד םרביטהי<‬
‫חייו ־ ב ל ב טהור קדמוני * ועשו‪.‬לי כ ל‬
‫חפצי ורצוני י זכרה להם אלהי‬
‫בלי די‬
‫י‬
‫ולומדיה י מאנשי ה ח ב ר ה‬
‫בכל‬
‫ל ט ו ב ה ־ והוריק להם ב ר כ ה עד‬
‫ט ו ב כיר׳׳א‬
‫‪:‬‬
‫י יהודה בן דאנאן‬
‫ייי־י‬
‫נראה לרמוז בכתוב • וזא״ת ליהוד״ה ויאמ״ר במם״ק גימטריא‬
‫כ״י ל״א מאת״י כ״י מא״ת ה׳ הית״ה וא׳׳ת • כיי ל״א מאת״י כ״י‬
‫מא״ת ה׳ הית״ה זא״ת במם״ק גי׳ הי״א נפלא״ת בעינינ״ו עם‬
‫הכולל ־ כלומר עינינו רואות פלאיו יתברך המלמד לאנוש‬
‫בינה להדש בדברי אמונה • שמ׳׳ע ה׳ קרל יהוד״ה במס״ק‬
‫גי׳ קו״ל זא״ת התור״ה עם הכולל • וא״ל עמ״ו תביאנ״ו במס״ק‬
‫עם הכולל גי׳ ע׳׳ם עמ״ו לעיר״ו • עיר ציון ׳המהוללה • ירי״ו‬
‫ר׳׳ב ל״ו במס׳׳ק גי׳ ע״ל האוי״ב • כלומר יריב ריבו וינקום‬
‫נקמתו מן אויביו השבים אותו • ועז״ר מצרי״ו תהי״ה במם״ק‬
‫עם הכולל גי׳ של״א יה״י מעכ׳׳ב שו׳ם הט״א • וגם כן וזא״ת‬
‫ליהוד״ה ויאמ״ר שמ״ע ה׳ קרל יהוד״ה וא׳׳ל עמ״ו תביאנ״ו‬
‫ידי״ו ר״ב ל״ו ועז״ר מצרי״ו תהייה במם׳׳ק גי׳ בימינ״ו תוש׳׳ע‬
‫יהוד׳׳ה וישרא״ל ישכין לבטיה וב״א לציוץ גוא׳׳ל וכץ יה״י‬
‫רצוץ ונאמיר אמין וגם כן וזא״ת ליהוד׳ה וגו׳ ראשי תיבות‬
‫הננתוב וסופם במם״ק עם הכולל גי׳ בעגיל״א ובזמ׳׳ן קרי״ב‬
‫כץ יה״י רצוץ ונאמיר אמץ ואמ־ן ‪:‬‬
‫עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר‬
‫יצהק נצאם בר שלום ג״ע‬
‫ראובן סעדון ב ר שמואל נ׳ע‬
‫חיים קדוש ב ר מסעוד נ־ע‬
‫נסים חיון בר מסעוד נ״ע‬
‫א ב ר ה ם צ ר פ ת י בר ש ל מ ה נ״ע‬
‫מסעוד אדרעי ב ר יוסף ג״ע‬
‫ר פ א ל אדרעי ב ר מסעוד הייו‬
‫א ב ר ח ם יצחק אדרע* ב ר יוסף ניע‬
‫שמואל אדרעי ב ר מםעוד חייו‬
‫ח י י ם שקרון בר שלמד‪ ,‬ניע‬
‫אליהו שקרון ב ר ש ל מ ה ניע‬
‫אליהו אבן דגאן ב ר רבי מימון סיט‬
‫ר פ א ל אבן דנאן ב ר רבי מימון ם״ט‬
‫ש ל מ ה אסולין ב ר ה י י ם נ״ע‬
‫ה י י ם אסולין ב ר ש ל מ ה הי״ו‬
‫יצהק הכהן ב ר ש ל מ ה נ״ע‬
‫יצהק הכהן ב ר אליהו ניע‬
‫רבי שלום הכהן ב ר יהודה ניע‬
‫עמוד הבחן ב ר אליהו ניע‬
‫יעקב אסולין ב ר אהרן ם*ט‬
‫יעקב נ צ א ם ב ר יצהק סיט‬
‫א ב ר ה ם בן םמחון ב ר שמואל ניע‬
‫יצחק בן סמחון בר שמואל ניע‬
‫שמואל בן סמחון ב ר יצחק הי׳ו‬
‫מכלוף בן סמחון ב ר מסעוד ניע‬
‫ר פ א ל אזווילוז ב ר יהודה נ׳ע‬
‫א ב ר ה ם אזווילוז ב ר ר פ א ל הי׳ו‬
‫מבלוף ב ן ס מ ח ו ן ב ר בנימין ניע‬
‫יהודה בז סמהון ב ר מ ש ה ניע‬
‫יעקב סאמו! ב ר היים ניע‬
‫םסעוד בן דאנא! ב ר מ ש ה נ״ע‬
‫מסעוד ישראל ב ר שמואל נ״ע‬
‫שם טוב א ל ב א ז ב ר ה י י ם נ״ע‬
‫ם כ ל ו ף אלבאז ב ר ח י י ם ג״ע‬
‫יעקב הכהן ב ר רבי ח י י ם ז״ל‬
‫יהונתן הכהן ב ר רבי יוסף ז׳ל‬
‫שמואל המו ב ר אהרן נ״ע‬
‫מרדכי אדהאן ב ר שמואל נ״ע‬
‫משר‪ !-‬ארהיאן ב ר ש ם ו א ל נ״ע‬
‫אליחו אביטבול ואחיו בני יהודה נ״ע‬
‫יעקב בן דאווד ויוסף ב ר אליהו נ״ע‬
‫ה י י ם בוטבול בר שמואל ם׳ ט‬
‫ישראל בן סמחון ב ר יוסף נ״ע‬
‫יששבי־ סעדון בר שמעון ס״ט‬
‫יוסף סעדו? ב ר ראובן ם״ט‬
‫שמעון סעדון בר ראובן ס״ט‬
‫מבלוף גזלאן ב ר שלום נ״ע‬
‫שלום גזלאן בר מבלוף הי׳יו‬
‫אליהו גזלאן ב ר מכלוף הי׳ו‬
‫ח י י ם אזווילוז בר מבלוף נ׳יע‬
‫יהודה עשעש ב ר ח י י ם ניע‬
‫אליהו דאנאן ב ר ר פ א ל נ״ע‬
‫מאיר ד א נ א ן בד ר פ א ל נ״ע‬
‫יצהק הכה! ב ר יעקב ם ׳ ט‬
‫מ ש ה אדרעי ב ר יהודדז ג׳׳ע‬
‫א ב ר ה ם המו‪ .‬ב ר דוד ס׳׳ט‬
‫מ ש ח חמו ב ר א ב ר ה ם הי״ו‬
‫א ב ר ח ם בוטבול ב ר מכלוף נ״ע‬
‫שלום בוטבול בר א ב ר ה ם ם״ט‬
‫יהודה עולו ב ר סעדיה נ״ע‬
‫סעדיה עולו ב ר יהודה הי״ו‬
‫יהונתן א פ ל א ל ו ב ר שלמה ם״ט‬
‫ש ל מ ה םרביט ב ר יוסף אליהו נ״ע‬
‫א ב ר ה ם עובדיה בר יעקב נ״׳ע‬
‫א ב ר ה ם עובדיה ב ר מימון נ׳ע‬
‫שלום עובדיה ב ר מימון נ׳׳ע‬
‫יוסף עובדיה ב ר מימון נ״ע‬
‫יעקב דאנאן ד מ ה ק ר י על שם אביו‬
‫מ נ ש ה דאנאן ב ר יעקב נ״ע‬
‫ש ל מ ה מימראן ב ר רבי ר פ א ל ז״ל‬
‫עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר‬
‫מ ת ת י ה מויאל בר מ ש ה נ״ע‬
‫ה י י ם מויאל ב ר מ ת ת י ה הי״ו‬
‫עמנואל ס ט ר י ת ב ר א ב ר ה ם ני׳ע‬
‫מ ת ת י ה ס ט ר י ת ב ר א ב ר ה ם ג׳ע‬
‫ש׳‪ .‬מה ס ט ר י ת ב ר ו ו ד נ׳׳ע‬
‫דוד ס ט ר י ת ב ר א ב ר ה ם ניע‬
‫יצהק ס ט ר י ת ב ר א ב ר ה ם ניע‬
‫א ב ר ה ם אזאווי ב ר מםעוד נ״ע‬
‫מ ם ז ו ד אזאווי ב ר א ב ר ה ם הי״ו‬
‫ה י י ם א ל ב ס ל א ס י ב ר יהודה ס״ט‬
‫יצהק בן סוסאן ב ר שאול ס״ט‬
‫יוסף הבהן ב ר ה י י ם ס ט‬
‫בנימין אלכסלאםי ב ר ישראל יעקב ניע‬
‫שאול אלבסלאםי ב ר בנימין ם׳׳ט‬
‫מסעוד אזולאי ב ר ה י י ם סיט‬
‫ח י י ם דאנאן ב ר סעדיה נ״ע‬
‫ר פ א ל דאנאן בר מ ש ח ניע‬
‫שמואל דאנאן בר מ ש ה ניע‬
‫דוד וואחניס בר יעקב נ״ע‬
‫מימון זנו ב ר יעקב נ״ע‬
‫יעקב זנו ב ר מימון הי׳ו‬
‫ש ל מ ה בן סוסאן ב ר אהרן ס׳ט‬
‫ציוו בן חמו ב ר יצהק ס״ט‬
‫דוד פרץ ב ר ש ל מ ה ניע‬
‫מסערד א ב י ט ב ו ל ב ר יצהק נ״ע‬
‫יעקב א ב י ט ב ו ל ב ר מסעוד הי׳ו‬
‫א ב ר ה ם שקרון ב ר מ ש ה ניע‬
‫יוסף שקרון ב ר מ ש ה ניע‬
‫ה י י ם א פ ל א ל ו ב ר אליהו נ״ע‬
‫מכלוף א פ ל א ל ו ב ר אליהו ג״ע‬
‫שמעון שקרון ב ד מ ש ה נ״ע‬
‫יהודה שקרון ב ר מ ש ה ג״ע‬
‫דוד אב‪ 1‬דגאן ב ר חיים נ״ע‬
‫ש מ ו א ל גיגי ב ר ראובן ג״ע‬
‫מסעוד גיני ב ר ראובן ג׳־ע‬
‫‪1‬‬
‫יצחק יפראח‬
‫שאול נ צ א ם ב ר א ב ר ה ם יעקב ניע‬
‫אהרן הבה! ב ר א ב ר ה ם ם״ט‬
‫יהודה אזייני ב ר אליהו ני׳ע‬
‫אליהו אזייני בר יהודה הי״ו‬
‫יעקב אזייגי ב ר יהודה הי״ו‬
‫יוסף אזייני ב ר יהודה הי״ו‬
‫א ב ר ה ם קדוש ב ר דוד ס״ט‬
‫א ב ר ה ם קדוש ב ר שלום ניע‬
‫מסעוד המו ב ר מכלוף ג״ע‬
‫שלום ה מ ו ב ר מסעוד הי־יו‬
‫אליהו י ש ר א ל ב ר יהודה ג״ע‬
‫יוסף י ש ר א ל ב ר שלום הי״ו‬
‫יעקב אב‪ 1‬חיים ב ר רבי אליהו ס ׳ ט‬
‫יהודח א ל ח ד א ד ב ר א ב ר ח ם ניע‬
‫חיים בן נאיים בר יצהק נ״ע‬
‫י ש ש כ ר בן נאיים ב ר יצחק ניע‬
‫ר פ א ל הלןי ב ר יוסף ניע‬
‫א ב ר ה ם צבע ב ר ש ל מ ה מםעוד ניע‬
‫מ ש ח אביטבול ב ר שלמד‪ ,‬נ״ע‬
‫רהמים אלעלוף ב ר שלמה ניע‬
‫יחושע רמוך ב ר ישי ניע‬
‫ידידיח א צ א ר א ף ב ר יוסף ניע‬
‫דוד אסכורי ב ר ר פ א ל ניע‬
‫יצחק םימראן ב ר מסעוד ניע‬
‫דוד בן המדון ב ר שם ט ו ב ס׳ט‬
‫ישועה סוםאן ב ר יוסף נ״ע‬
‫אליהו בן סמהון ב ר שלום נ״ע‬
‫יוסף זאזון ב ד אליהו ג״ע‬
‫ם כ ל ו ף זאזון ב ר אליהו נ״ע‬
‫יצחק מאמאן ב ר יעקב ג׳ע‬
‫יוסף ביטון ב ר מ ב ל ו ף ס״ט‬
‫ימין צ ר פ ת י בר ש ל מ ה נ״ע‬
‫ח י י ם המו ב ר מ ס ע ו ד ניע‬
‫שמעון בוטבול בר מכלוף ניע‬
‫עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר‬
‫י‪ 04^-<-‬־־־׳‬
‫ח י י ם אדרעי בר יצחק נ״ ע‬
‫שלום אביחצירא בר יצחק נ״ע‬
‫יצחק אלעלוף בר ציון נ״ע‬
‫אברהם מימרא ן בר יצחק נ״ע‬
‫מ ש ה אדרעי בר יהורה ניע‬
‫עמרם מימראן בר יצחק נ״ע‬
‫יעקב סעדון בר ח י י ם רפ^ סיט‬
‫מסעו!״ סרביט בר יוסף י^יחו ניע‬
‫עמרם חזאן בר יצחק סיט‬
‫מ נ ה ם הכהן ב ר רפ^ נ״ע‬
‫רפ^ הכהן ב ר מ נ ח ם הי״ו‬
‫יעקב ילוז ב ר דוד ניע‬
‫עמרם ילוו ב ר יעקב ס •ט‬
‫דוד ילה ב ר יעקב ם״ט‬
‫מ ש ה מאםאן ב ־ א ב ר ה ם נ״ע‬
‫שמואל אזייני ב ר עםרם נ״ע‬
‫וידאל ה צ ר פ ת י בר אליהו ס׳ט‬
‫שמואל ביטון בר מםעוד נ״ע‬
‫וידאל ה צ ר פ ת י בר אליהו םיט‬
‫יהודה אדהאן ב ר סעדיה נ״ע‬
‫יצחק האוויל כ ר רבי ש ל מ ה ד ל‬
‫ש ל מ ח אזווילוז ב ר מבלוף נ״ע‬
‫יצחק אזווילוז בר מכלוף ניע‬
‫רחמים יוסף סעדון כ ר א ב ר ח ם ניע‬
‫ש ל מ ה ישראל בר שלום ם״ט‬
‫יצהק ס ר ב י ט ‪ .‬ב ר יוסף אליהו ניע‬
‫שמואל אדרעי בר יצחק ניע‬
‫מבליף ר ב ו ח בר שמואל ס״ט‬
‫אליהו ילה בר יחיא נ׳יע‬
‫מסעוד ח ר א ר ב ר אליהו ג׳יע‬
‫מסעוד סרביט בר יצחק סי׳ט‬
‫א ב ר ח ם צרנלתי ב ר ר פ א ל נ״ע‬
‫מ ש ה מלול ב ר יעקב נ״ע‬
‫יעקב מלול בר מ ש ה ם׳ ט‬
‫אליהו סעדון ב ר א ב ר ה ם נ״ע‬
‫מ ש ה גיגי בר יהושפט ני׳ע‬
‫יוסף גיגי בר מ נ ה ם נ״ע‬
‫עמרם כסום ב ד א ב ר ה ם ניע‬
‫יעקב נהמני בר יהודה ס״ט‬
‫נסים הכהן בר ח י י ם ס״ט‬
‫מסעוד הלוי ב ר מ ש ה נ״ע‬
‫יעקב הלוי בר מ ש ה נ׳יע‬
‫ח י י ם הלוי בר מ ש ה נ״ע‬
‫ח י י ם סוניגו כ ר מ ש ה ם׳יט‬
‫מ ר ד כ י אחרפי חי׳׳ו‬
‫עמרם סאמון חי״ו‬
‫יששכר אחרצ־י הי״ו‬
‫דוד חאסון הי׳׳ו‬
‫בתב הרב הגדול במהר״ה פאלאגי דל בםפר תורה וחיים‬
‫מערכת ם׳ סי׳ רטו״ב ודל המדפים ספרים מממונו'זובח‬
‫ויושב במהיצת הודה דעל ידו יצא לאור העולם ותרבה‬
‫הדעת בכל עת ואילו היה גנוז למקוצעות המשכן בירכתים‬
‫לא היו לומדים בו • ובזה פירש הרב טובת מראה הכתוב‬
‫)משלי( מים עמוקים עצה בלב איש ואיש תבונה ידלנה ־‬
‫ר״ל על ידי החכם המחבר תהיה התורה עמוקה ומונחת‬
‫בקרן זוית ואולם על יד״ איש תבונה שהוא המדפים מממונו‬
‫יהיה לה גבהות ורוממות לעיני השמש והירח מראש העולם‬
‫ועד״ס וק״ל • ואמרו רז״ל דכל שאומרים שמועה מפיו בעוה״ז‬
‫שפתותיו דובבות בקבר • ולפ״ז הגורם שיהיה צדיק הי אהרי‬
‫מותו גם הוא יושב במחיצתו שגרם לחחיותו ואין ספק‬
‫שהחכם בעצמו כשזה בא לעוח״ב יוצא לקראתו עם סיעת‬
‫מרהמוהי • וכתב הרב מהרה״א איסטרולסה ג״ו בספר בן‬
‫אברהם בסדר וישלה • ושמעתי מאדם אהד שראה בחלום‬
‫לבעל הבית אחד יושב אצל רב גדול אהר שנפטר זה כמה‬
‫שנים והאיש החולם משתומם ומפליא איך זכה זה ההדיוט‬
‫להיות בצד האדם הגדול ובעל ההלום לא ידע שזה חבעה״ב‬
‫הדפיס ספר אחד מספריו הקדושים עכ״ל ‪:‬‬
‫תפלה לאל שדי יריק חיי וברכה עד בלי די ־ להמחזיקים‬
‫בידי • עד שיבלו שפתותיהם מלומר די ־ וכדאיתא בחולין‬
‫דף צ״ב עמוד א׳ • שלחו מתם ליבעי רהמים איתכליא על‬
‫עליא דאילמלא עליא לא מתקיימין איתכליא ע״ש ‪:‬‬
‫ל מ נ ו ח ת דוד נצאם ת ה א נ פ ש ו צרורה בצרור החיים • ב ר א ב ר ה ם נ״ע •‬
‫ל מ נ ו ה ת ט ת ת י ה נצאם ת ה א נפשו צרורה בצרור החיים י ב ר יצחק ש ב ק ליה חיי‬
‫ל מ נ ו ה ת א ב ר ה ם הבהן ת ה א נפשו צרורה בצרור ההיים * ב ר עמור ש ב ק ליה חיי‬
‫ל מ נ ו ה ת רהמים הכהן ת ה א נפשו צרורה בצרור החיים * ב ר יצחק ש ב ק ליה חיי‬
‫ל מ נ ו ח ת יהושע גיני ת ה א נ פ ש ו צרורה בצרור החיים * ב ר יחושפט נ׳ע‬
‫ל מ נ ו ח ת יוסף ב ל ב ח ר ת ה א נ פ ש ו צרורה בצרור החיים ־ ב ר ישראל ג־ע י‬
‫ל מ נ ו ה ת דוד אדרעי ת ה א נפשו צרורה‬
‫בצרור החיים י ב ר יחודה נ״ע‬
‫ל מ נ ו ח ת יחודח אדרעי ת ח א נפשו צרורח בצרור חחיים ־ בר אהרן ניע‬
‫למנוחת‬
‫שמואל אזייני ת ה א נ פ ש ו צרורה בצרור החיים ־‬
‫ב ר ר׳ ידידיה נ״ע‬
‫ל מ נ ו ח ת עייסא הלוי ה ה א נ פ ש ה צרודה בצרור חחיים ־ ב ת מ ש ה נ׳ע‬
‫תהי צרורה בצרור החיים נ פ ש אור עיני • בי הוא ר א ש י ת אוני • כה׳׳ר‬
‫חיים‬
‫בני• היה איש ת ב ו נ ה • הולך ב ד ר ך ת מ י ם • רוח הבריות נוחה‬
‫הימנו• ובל ש ת ה הבריות נוהה הימנו רוה המקום נוהה ה י מ נ ו •‬
‫ימ״י ש״ני חי״י חי״ים בץ שש׳׳ה ואר״בעים‬
‫במס״ק•‬
‫וחגיע זמן ח מ ק ר א קראו רבו ואיננו כי ל ק ח אותו אלחים בסוף חודש‬
‫אלול‬
‫בערב מוצאי‬
‫הש״בת‬
‫לפ״ג• אוי לי ע ל ש ב ר י נ ח ל ח מכתי•‬
‫ואין לי אלא להצדיק • צדיק הוא ח׳ • כי כ ל דרכיו מ ש פ ט א ל אמונה‬
‫ואין עול צדיק וישר הוא•‬
‫ודרך חי״ים‬
‫ת ו כ ח ו ת מוסר• בסוף ימיו •‬
‫ואר׳זל והנה טוב מ א ד זו מ ד ת היסורין • א ת מ ה א א ל א שעל ידה באין‬
‫הבריות לחיי ה ע ד ח ב ישם יזכו ל ט ו ב הצפון לצדיקים אשר עין לא‬
‫ר א ת ה ^הים זולתך ו כ ח ב ת י הני מילי‬
‫אודות הי״ים‬
‫בספרי זה וזאת ליהודה‬
‫על‬
‫בני שהיד‪ ,‬חושק ה ש ק גדול ו ה ש ת ד ל עמי כדי ל ר א ו ת‬
‫ס פ ר ת ו ר ה זה י צ א לאור העולם • ועץ‬
‫חי״ים‬
‫היא ל מ ח ז י ק י ם ב ה‬
‫ותומכיה מאושר• יזכה ל ר א ו ת אור הגנוז לפניו יותברך• יה״ר שיחשב‬
‫חיים‬
‫כני לקרבן כ פ ר ה כעולה ושלמים ובקטורת הסמים• ז א ת נ ח מ ת י‬
‫בעוניי•‬
‫ה׳ ה ת מ ל א עליו ברחמים• והיה ה מ ה נ ה ה נ ש א ר‬
‫לפליטה•‬
‫אנא‬
‫אנא •הי ה ת מ ל א עלינו ברחמים ונדוד פרצותיגו ו פ ר צ ו ת‬
‫עמך בית י ש ר א ל ולא נחזי כחאי םימנא א ל א סימנ** ט ב א •‬
‫אנא‬
‫ה׳‬
‫ר א ה בעוניינו ובעוני עמך בית ישראל הנפוצים ב א ר ב ע רוחות העולם‬
‫מדוכים ומעונים ב ג ל ו ת ה מ ר‬
‫ובזמן קריב אמן‬
‫ומהר לגאולנו גאולה ש ל מ ה בעגלא‬
‫ת ב ו א ת ח נ ת י ל פ נ י ך ה׳ אלהי• כי מ ר ו ב צערי ד ב ר ת י‬
‫עד ה נ ח • אני חדל ע ב ד נרצע לקוני ממעי אמי שאלך בתומי א ת‬
‫האלהים‬
‫אבינו שבשמים‬
‫א ב חרחמן •‬
‫ע״ה יהודה בן דאנאן ם״ט‬
‫!‪ :‬ה ס כ מ ת‬
‫הרבנים‬
‫המובהקים • מלאים זיו ומפיקים •‬
‫מאירים בברקים •‬
‫בי ד י נ ה ר ב ה קהל‬
‫קדוש פאס יע״א • ר ב נ י ה^טריבונאל ראבביניך‬
‫במו׳הרר משה אבן דנאן הי׳ו• וכמו׳הרר אהרן בוטבול‬
‫ידידיה מונסונייגו הי׳ו• א ת ה ה׳ ת ש מ ר ם וכצנה רצון ת ע ט ר ם • תר‪,‬ב גדולחם‬
‫ו ת נ ש א מ ל כ ו ת ם • בימיהם ובימינו ה ו ש ע יהודה וישראל ישכון ל ב ט ח בי׳רא‬
‫לבקשת ידידינו המורינו ה ח כ ם ה ש ל ם • בולל ת ה ל ו ת • מ ר ו א ה ל ו ת ירא א ת ה׳‬
‫מרבים כמ״הר ייהודה ך דאנאן י״ץ בלאו׳ץ ה ה כ ס השלם והכולל‬
‫כאן ה ל ל מ ד קשישא כ מ ד ה ר ר אליהו ד ל ל א ש ר ב ק ש מ מ נ ו ל כ ת ו ב לו שני ש ו ת ה‬
‫אלה ד ר ך ארש׳ בסוג ה ק ד מ ה על ה מ ה ב ר ת הלז׳ וזאת ליהודה • הידזשים על‬
‫פ א ם ואגפיה‬
‫הייו • ובסוהירר‬
‫‪:‬‬
‫ה ת ו ר ה אשר השיגה ידו• ועשתונותיו ילדו• מ ה שקביעה נ ש מ ת י מ ה ר סיגי• ואף בי‬
‫סרבנים א ג ה נ ו ב ד ב ר י ם כ^ה • בעבור רצון הצדיק א ש ר כבודו הפציר בנו‬
‫ל ה ש י ב פניו ריקם •‬
‫לא יכולנו‬
‫בבן ב א נ ו במיעוט שיחה • ל ה צ י ב דברינו א ל ה מול בגי בריתינו‬
‫וגדיבי עמינו• להעירם ולעורר ל ב ם ל ת מ ו ך ולעודד ברכים כושלות ה ח כ ם ה מ ה ב ר הזה •‬
‫לבזר לו מ ל א הפנים כ ס ף ולההזיקו ביד נ ד י ב ה • וזו היא מ ט ר ת י נ ו פ ה ‪ J‬כי כן ה י ת ה‬
‫כוונת מ ב ק ש י ה ה ס כ מ ו ת על ס פ ר‬
‫לדפוק‬
‫בעד ד ל ת י אהינו בני ישראל לההזיק‬
‫ביד ה מ ה ב ה ­‬
‫ב השקיפה‬
‫ק‪1‬רא נ ע י ם‬
‫המלאך‬
‫רא״ם‬
‫בדיה מכאן•‬
‫!‬
‫ב מ ה ש כ ת ב ה ר ב הגדול ה מ פ ו ר ס ם ס ב א ד מ ש פ ט י ם כמו״הרר‬
‫ר&אל אנקאווא‬
‫זלה״ה ב ה ק ד מ ת ו ל ס פ ר ו הבהיר ת ו ע פ ו ת‬
‫ודל הן ב א מ ת מ ה שנהגו הראשונים ל ב ק ש ה ה ס כ מ ו ת לא‬
‫לגודל שבחייהו היו מ ת כ ו ו נ י ם א ל א כוונתם הוודאית היא להחזיק ידיהם ל ת ת ה כ ס ף‬
‫מוצא סייעתא דשמייא להחזיק ביד ה מ ה ב ר בעד כ ל ם&ר• עיב • ה נ ה כי בן ה י ת ה‬
‫א ת ל ב ב ו ת בני עמינו ל ת ת ל כ ס ף מוצא ו ל ה ה ז י ק ביד ה ה ב ם‬
‫•בוונתינו בזה להעיר‬
‫ח מ ח ב ד הזה• ו ה ג ם שלא עברנו על דברי מ ה כ ר ת ו • ב ט ה ו ג י ג ו ח ז ק בו ו ב י ר א ת הטאו‬
‫ח ק ו ד מ ת ל ה כ מ ת ו • וחזקת ח ב ר שאינו יוצא מ ת ה ת ידו ד ב ר שאיגו מתוקן ח״ו• דקים‬
‫לן בגוויה דראוי והגון הוא ל כ ל ד ב ר ש ב ק ד ו ש ה • ג ב ר א דדהיל הטאין • מ ת ה ס ד ע ם‬
‫קונו יהי אלו׳קיועמו גם עד זקנה ושיבה• ולמהזיקים ב ת ו ר ת ו ישלם ה׳ פעלם ‪1‬תהי‬
‫מ ש ב ד ת ם ש ל מ ה • וליה עינינו•‬
‫הב״ד רועה צאן ק ד ש י ם‬
‫משה אבן דגאן‬
‫פ ה &אס‬
‫הי״ו‬
‫מ א פ ל ה לאורה יוציאנו• ו מ ת ו ר ת ו נפלאותיראינוי•‬
‫ואגפיה בע׳יא להודש בסלו דהאי‬
‫תהייגו ל&״ג ‪:‬‬
‫אהרן בוטבול‬
‫הי״ו‬
‫ש ת א תש״וב‬
‫ידידיה מונסונייגו‬
‫הייו‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫י׳תברך הייוצר ו׳ישתבח ה׳בורא יש מאין בחכמתו‬
‫ויצר הכל בתבונתו‪:‬‬
‫י׳ דיך עשוני ויכוננוני הבינני ואלמדה מצותיך ‪:‬‬
‫ה׳ וציאה ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתירו צדיקיים‬
‫כי תגמול עלי‪:‬‬
‫ר אשמרה תורתך תמיד לעולם ועד •‬
‫ד׳ רך אמונה בהרתי משפטיך שויתי ‪:‬‬
‫ה׳ דריבני בנתיב מצותיך כי בו חפצתי ‪:‬‬
‫ב׳ דרך עדותיך ששתי כעל כל הון‪:‬‬
‫נ׳ הלתי עדותיך לעולם כי ששון לבי המה ‪:‬‬
‫ד׳ רך מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי ‪:‬‬
‫א׳ שרי תמימי דרך חחולכים בתורת ח׳‬
‫נ׳ ר לרגלי דבריך ואור לנתיבתי ‪:‬‬
‫א׳ ז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך ‪:‬‬
‫נ׳ פשי בכפי תמיד ותורתך לא שכהתי ־•‬
‫ה׳ ורני ח׳ דרך חקיך ואצורנה עקב ‪:‬‬
‫י׳ י הי לבי תמים בהקיך למען לא אבוש ‪:‬‬
‫ו׳ אל תציל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטיך יהלתי‪:‬‬
‫ואבוא לביאורן דהני קראי •‬
‫ידיך‬
‫עשוני ויטננוני הבינני ואלמדה מצותיך‬
‫י‬
‫)על דרך מ״ש בזוהר הקדוש( כיון דברא‬
‫קיב׳יה לאדם יהיב קמיה אורייתא ואוליך* ליה למנדע אורחהא מכלן דכתיב אז ראה‬
‫ויספרה הכינה וגם חקרה ולבתר ויאמר לאדם הן יראת ה׳ היא חכמה וסור מרע בינה עכ׳יל‪:‬‬
‫הוציאה‬
‫ממסגר נפשי להודות את שמך בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי‬
‫י‬
‫על דרך‬
‫מה שאמרו רז״ל שכל אחד ואחד קבל חלקו מסיני והוא סטר בלבו עד אשר‬
‫ימריח ויוציאהו לאורה י)וכתב הרב מנחת אברהם ז״ל( שעד״ז אפשר לתת נועם למ״ש רז״ל‬
‫זכה האדם נועל חלקו וחלק חבירו בג״ע י לא זכה נוסל חלקו וחלק חבירו בגיהנס * וראה‬
‫להרב‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫להרב מהר״י מטראני זלה״ה בס׳ צפנת פענח חקר ודרש כידו הרחבה כלי למצוא טעם‬
‫לדברים אלו י ולפי האמור למדונו רז״ל כשהאדם כופה את יצרו פעם ישתיים ואינו מוצא מקים‬
‫לשרות בו מיד הוא בורח ממנו והולך למקום אחר ששומע לו ־ וכבר ידוע שגיהנם אינה יכולה‬
‫לשליט באדם אא״כ מצד יצה״ר וכמ״ש רז״ל שפעם אחת הכניסו יצה״ר לההומא ואז נצטנן‬
‫גיהנם יעו״ש־ לזה אמר אם זכה האדם נוטל חלקו וחלק חבירו בג״ע וכל אותם החידושים‬
‫שהיה ראוי אותו רשע לחדש ומכח העבירות מטמטם דעתו באופן חלקו שהיה לו כג״ע מלר‬
‫אותם החידושים הם נתונים במתנה לצדיק דורש אותו ־ ואותי חלק רע שהיה לצדיק שמצד זה‬
‫יהיה לו חלק בגיהנם כיון שבורח ממנו ושורה ברשע נוטל חלק חבירו בגיהנס ־ א״כ זה היא‬
‫שאמר הכתוב הוציאה ממסגר נפשי להודות את שמך ר״ל אותו דבר שהוא סגור בנפשי אוציאהו‬
‫לאורה כדי להודות את שמך בי יכתירו צדיקים כי תגמול עלי ר״ל כשתגמול עלי שאוציאהו‬
‫לאורה אז הצדיקים יכתירו בי והס יטלו חלקם דוקא בג״ע עכ״ל ־ וג״כ מלבד אשר יטריח‬
‫בחלקו שקבל־מםיני ויוציאהו לאורה צריך לכותבו בספרי )וכדאיתא בפרקי אבות( אמר רבי‬
‫יהושע בן לוי בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואןמרת אוי להס לבריות מעלבונה‬
‫של תורה וגו׳ י )וראיתי בספר רנה וישועה כתב( דיש לדקדק במאמר זה אוי להם לברייה‬
‫מעלבונה של תורה דהיל״ל התנא אוי להם לבריות מבטול תורה ותיבת מעלבונה קשה מארי‬
‫אמנם יובן בהקדים מה שאמר הרב ספר חסידים זלה״ה י כל מי שמחריש איזה חידוש בתורה‬
‫ברוח מבינתו ואינו כותבו המלאך הנברא מאותו חידוש עילה לשמים ויהיה מקטרג עליו לפני‬
‫הקב״ה׳ומעתה זה הוא מה שדקדק התנא ואמר אוי וגו׳ מעלבונה של תורה הכוונה מעלבון‬
‫אותו חידוש שנתחדש בתורה שאינו נכתב י דכפי האמת אדם זה לא בטל לימוד התורה אלא‬
‫מה שחידש בה נעלב שלא נכתב עכ״ל י והטעם שצריך לכותבו למען יגדיל תורה שנאמר ה‬
‫יזפן למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר * וג״כ שעל ידי הכתיבה יתקיימו הדברים כדי שיהיה לו‬
‫למשמרת לעולם ובפרט בדורות הללו שנתמעטו הדעות ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ואשמרה‬
‫תורתך תמיד לעולם ועד רבש״ע עוזרני לשמור את התורה כל ימי היותי על‬
‫האדמה והיא תהיה שמורה לי לעולם הבא ‪:‬‬
‫י‬
‫אמונה בחרתי משפטיך שרתי* לנגדי תמיד* )על דרך דאיתא במסכת תענית די׳׳ח‬
‫דרך‬
‫ע״א( אמר רבי אמי בוא וראה כמה גדולים בעלי אמונה מנין מחולדה ובור ומה‬
‫המאמין בחולדה ובור כך י המאמין בהקב״ה עאכ״ו ־ )תוספות( בחולדה ובור כך י בהקב״ה‬
‫עאכ״ו י כי המאמין בחולדה ובור י מעשה היה בנערה אחת היתה רוצה לילך לבית אביה והיה‬
‫בור בדרך ונפלה ובא בחור אחד ואמר אם אני אעליך תנשאי לי אמרה לו הן ונשבעו בניהן‬
‫שהוא לא ישא אשה אחרת והיא לא תנשא לאיש אחר ואמרו מי מעיד בינינו והיתה חולדה‬
‫אחת‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫אחת הולכה לפני הבור ואמרו אלו שנים בור וחולדה יהיו עדים בינינו והלכו לדרכם והיא‬
‫עמדה בשבועתה והוא נשא אשה אחרת וילדה בן באת חולדה ונשכתו ומת וילדה לו בן שני‬
‫ונפל לבור ומת אמרה לו אשתו מה זה המעשה שהגיע לנו שלא כשאר בני אדם נזכר השבועה‬
‫וסיפר לאשתו כל המעשה אמרה לו אס כן חזור וקחנה וכתב לה גע והלך ונשא את הבתולה י‬
‫והיינו דאמרי המאמין בחולדה ובור שהעמידו עדותן כך י המאמין בהקב״ה שמשימו עד בינו‬
‫לבין חבירו עאכ״ו עכ״ל ־ ובדרך אמונה אלך י)איתא במסכת תענית דכ״ב ע״א( רב ברוקא‬
‫חוזאה היה שכיח בשוקא דבי לפס הוה שכיח אליהו הנביא ד ל גביה אמר ליה איכא בהאי‬
‫שיקא בר עלמא דאתי וגו׳ אדהכי והכי אתו הנך שני אנשים אמר ליה הנך נמי בני עלמא‬
‫דאתי נינהו אזל לגבייהו אמר להו מאי עובדייכו אמרו ליה אינשי בדוחי אנן מבדחינן עציבי‬
‫וגו׳ * )רש״י ז״ל( אמר ליה י אליהו לרב ברוקא הני נמי וגו׳ י בדוחי ־ שמחים ומשמחים בני אדם‬
‫עכ״ל * והרב משפע צדק ז״ל הקשה הא כמה בדחנים בשמחת משתה יש והמה עבריינים י אך‬
‫הפירוש מי שהיה דאוב ונאנח ועצוב מפגעי הזמן ומיסורי עוני היו מנחמים אוהו שזהו‬
‫מהשגחת הבורא יתברך וכל פרט ופרט וכל תנועה ותנועה הכל ברצונו יתברך והיו מבינים‬
‫ומשכילים לאותו הדאוב הבלי העוה״ז שלא נחשב * ואמיתית ונצחיית בעולם שכולו מוב י ע״כ‬
‫מה בכך תתייסר בעולם השפל הזה ויתמרק עונותיך ותפרוק מעליך עול כבד של עונות‬
‫ופשעים ועל ידי זה תהיה ברום המעלה בעוה״ב ותזכה למעלה העליונה בג״ע עליון בין‬
‫צדיקים אלפים ורבבות ותשב שם בכבוד ברומו של עולם וכיוצא דברים המעוררים לב האדם‬
‫והיו משרישים בלבו היטיב ענין האמונה והשגחה שיהיה חזק ואמיץ באמונה שיאמין בלב שלם‬
‫שיש מנהיג בעולם ואין זולתו ח״ו ושיקבל עליו הכל באהבה ובשמחה־ וזהו עיקר דת הישראלי‬
‫שיהיה מכינה בשם ישראל וגו׳ ־ ע״כ שני אנשים אלו היו בגי עוה״ב שהיו משמחים את בג•‬
‫אדם ומחזירם למוטב ישלא יהרהרו ח״ו אחר מדות השי״ת ומהם ילמד כל אדם לעשות כן‬
‫שינחם וידבר על לב כל נאנח שהכל בהשגחת השי״ת אל אמונה וגו׳ ושכרו כפול ומכופל‬
‫לעוה״ב עין לא ראתה אלהים זולתך עכ״ל ‪:‬‬
‫הדריכני‬
‫בנתיב מצותיך כי בו חפצתי * ובו חשקי ואהבתי י ) ע ל דרך מדרש ובחרת בחיים(‬
‫משל שני דרכים אחד רחב וטוב למראה ־ שני צר ודחוק וגו׳ ואדם אחד רצה‬
‫לילך בדרך טיב למראה אמר לו פקיח אחד השמר והזהר אל תלך בדרך זה כי סופו חושך לא‬
‫תדע לילך אנה ואנה י עצתי אמונה לך בדרך הצר כי סופו טיב מאד ואור גדול ־ נמשל כן דרך‬
‫‪,‬‬
‫טוב עוה״ז נראה רחב וטוב ואחריתה• מרה כלענה * ולעומתו ההולך בתורת ה ומציתיו יש‬
‫לו חסיון כיס וכענין מלח ממון חסר כטדע׳ ייסורין וצער בעוה״ז וכענין כך היא דרכה של י‬
‫חורה פת במלח תאכל וגו׳ וסופו חיי עוה״ב עין לא ראתה אלהיס זולתך י ואיתא בספר‬
‫נתיבות‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫כתיבות עולם מקדוש עליון הגאון מהר״ל מפראג ז״ל באורך מאד וקצת מדבריו יסודן של‬
‫אהבה כאשר הוא צדיק וראוי למעלה עליונה ומצד הגוף אינו ראוי לאותה מעלה על כן ה ק‬
‫נ ״ ה‬
‫מכיא עליו יםירין כדי למרק הנפש שהוא דבוק בחומר ולסלק החומר שלו ממנו ולהביאו לאוי‬
‫‪1‬ה‬
‫מעלה העליונה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫בדרך‬
‫עדותיך ששתי כעל כל הון ־ כי כן כתיב יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה‬
‫וכתיב לא יערכנה זהב וזכוכית וגו׳ ‪:‬‬
‫נהלתי‬
‫עדותיך לעולם כי ששון לבי המה י נחלה זו מנוחה היא לעוה״ז ושמחתי יאיי‬
‫עיני י כי כן כתיב פקודי ה׳ ישרים משמחי לב מצות ה ברא מאירת ע‬
‫ומנוחה לחיי העיה״ב ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫דרך‬
‫י נ י ם‬
‫מצותיך ארוץ כי תרחיב לבי ־ מהצרות המונעים את האדם מעסק התורה והעבודה‬
‫)על דרך מ״ש בשערי קדושה( העצבות גורמת מיניעת העבודה וקיום המצות ו ב‬
‫נווצ‬
‫עסק התורה וכוונת התפלה ומבעל מחשבה עובה לעבוד את ה׳ והיא שער התחלת גיייי‬
‫י‬
‫ט‬
‫הסתת היצה״ר אפילו אם הוא צדיק בהראותו כי אין לו תועלת בעבודה בהיות יסורין ל _ן‬
‫‪,‬‬
‫וגו וגם כי בא עליו בדרך חסידות באמור לו איך יעלה בדעתך גיש עפר רמה ותילעה להתקרב‬
‫להתקדש בקדושת מלכו של עולם וכמ״ש ראמות לאויל חכמות וגו׳ וכמ״ש ואם צדקת מה‬
‫ת ח‬
‫‪1‬‬
‫‪,‬‬
‫לו וגו גם גורמת סילוק רוח הקודש מעליו וההפך בהיותו עובד יתברך בשמחה כמ״ש עבדו‬
‫‪,‬‬
‫את ה בשמחה כי השמחה מיםיפה חשק רב ואהבה להדבק בו יתברך ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫אשרי‬
‫‪,‬‬
‫תמימי דרך ההולכים בתורת ה *)והרב שושני לקט ז״ל פירש( עפ״י מה שכתבי‬
‫חכמי המוסר ז״ל י אם הארס אינו הולך בדרך הישר אעפ״י שיגע ולמד הרבה‬
‫משכחין אותו לעתיד ובא ואין מאומה בידו * אמנם אס היה ירא ה׳ באמת אז נהפוך היא‬
‫מלמדין אותו הרבה ומכ״ש שלא ישכח ממנו מה שיגע בו בעוה״ז י לזה אמר אשרי תמימי דיו‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ההולכים בתורת ה הס הולכים שמה עם תורת ה כענין אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בירי‬
‫עכ״ל ־ ונראה שדברי הרב הנזכר הם רמוזים בכתוב י אשר״י תמימ״י ראשי תיבות אלו וסופם‬
‫א״ת י״י כלומר עם י״י כדכתיב תמים תהיה עס ה׳ אלהיך • ההולכי״ס ראש התיבה וסופה‬
‫‪,‬‬
‫ואמצעה ה״ם הולכ״י שמה עם תורת ה * ובדרך זו אלך בדברי הקדמונים הקדושים ז״ל י‬
‫כי רמ״ח מצות עשה הם כנגד רמ״ח אבריו של ארס ושס״ה לא תעשה נגד שם״ה גידים י וזה‬
‫הוא שאמר את האלהים ירא היינו מצות לא תעשה ואת מצותיו שמור היינו מצות עשה כי זה‬
‫כל האדם * את עצמך תשמור בזה כי בכל מצוה נותן חיות באותו אבר המכוון נגד אותה מצוה י‬
‫וכן להיפוך כשפוגם באיזה מצוה פוגם בזה באותו האבר המכוון כנגדה ונקרא בעל מום י‬
‫ולזה אמרו רז״ל רשעים בחייהם קרויים מתים שפגמו בכל האברים וגידים והרי הוא כמת‬
‫וזה‬
‫י‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫וזה הוא שאמר ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם כשיתרבק אדם במצוה אחת אוחו אבר לבד הוא‬
‫חי ואתם הדבקים בה׳ אלהיכם ע״י המצות כולם אזי חיים כלכם היום כי כל האברים הם חיים‬
‫וזה שאמר תמים תהיה כי החוטא בקצת אברים הוא גורל לעזאזל ואותם אברים שזוכה בהם‬
‫הם גורל לה׳ י לזה אמר תמים תהיה עם ה׳ אלהיך כל האברים שלך מכף רגל ועד ראש כולם‬
‫יהיו עם ה׳ ־ וזה הוא שאמר נח איש צדיק המים ־ וזה הוא שאמר כולך יפה רעיתי ומום אין‬
‫בך ־ ובעונוהינו הרבים מי יאמר זכיחי לבי שלא יפגס באיזה אברים א״כ נקראים בעלי מומין י‬
‫אוי אם נשים לב איך אנו פוגמים יומם ולילה ובפרט בעונות שאדם דש בעקביו כגון הסתכלות‬‫בנשים׳ דיבור אחד בפה ואחד בלב י דיבור לשון• הרע י שקרי ליצנות׳ חנופה׳ דיבור בבית‬
‫הכנסת בשעת התפלה י דיבורים שמפסיק באמצע הלימוד י מתכבד בקלון חבירו י כינוי שם‬
‫לחבירו ־ ביטול הורה י ביטול הפלה וברכות בכוונה י שנאת חנם ־ נקימה י נטירה י ועוד הרבה‬
‫בדברים שבין אדם לחבירו ־ חילול שבח וי״ט י ביטול כבוד אב ואס י גאוה י כעם * וכיוצא הרבה‬
‫מאד שאדם רגיל בהם י במה נבוא ליום הדין הגדול והנורא כי הוא נורא ואיום וכמאמר‬
‫הפייטן כי זוכר יכל הנשכחות ותפתח את ספר הזכרונות ומאליו יקרא וחוחם יד כל אדם בו י‬
‫והן במלאכיו ישים תהלה אף איש שותה כמיס עולה מלא עונות מכף רגל ועד ראש ואז‬
‫פורטים לפניו מה שעשה בימי בחרותו ובימי זקנותו כל מה שפגם בעיניו מה שפגם באזניו‬
‫מה שפגם בפיו מה שפגם בידיו וברגליו וגו׳ אין נעלם ממנו ואין נסתר מנגד עיניו י אוי לנו‬
‫מיום הדין אוי לנו מיום התוכחה הלא אז תבוש ותכלם אנא תוליכי את חרפתך ואיך תשא פניך‬
‫באמור אליך אנא פנה זיוך אנא פנה הירך ואיך חשך משחור תארך ואיך תבוא לפני מלך‬
‫העליון ואחה בעל מום חסר האברים אוי לאותה בושה בעולם האמיתי בעולם הנצחיי לפני‬
‫מלך הקלוש ומשרתיו טהורים אלפים ורבבות ונשמות הצדיקים לאין מספר שמפרםמין מעשיו‬
‫בכל העולמות ומכריזין ומודיעין לכל את קלקוליו וכמאמר רז״ל כל העובר עבירה בסתר‬
‫נפרעין ממנו בגלוי על כן אחי אחי מה טוב ומה נעים לסבול צער ויגון בעוה״ז ולקבל‬
‫באהבה ובחיבה עוני ועלבון ויסורין בעוה״ז עולם ההבל עולם הכלה כ ד שעל •ידי זה יתמעט‬
‫הרבה צערו ועלבונו ויגונו בעולם העליון האמיתי הנצחיי כי כל מה שהאדם מצטער ביסורין‬
‫בין שיהיו בגיף בין שיהיו בממון הכל מירוק עונות והכל לזכותו ולטובתו וכמו שכתוב והיה‬
‫ראשיתך מצער ואחריתך ישגה מאד י וישים גא לי אם יחיה בעוה״ז חיי צער ע״י זה יחיה‬
‫בעולם העליון חיים של טובה י אס יסבול בעוה״ז עוני ועלבון ע״י זה ישיג בעולם האמיתי‬
‫מעלות נפלאות נשגבות ורמות ־ אם יהיה בעוה״ז בזוי ושפל ע״י זה ישיג כבוד גדול בעולם‬
‫הנצחיי בין צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם י אם יהיה לו בעוה״ז יגונות ואנחות עי״ז‬
‫ישיבו נפשו בעוה״ב בתענוג הנפלא עין לא ראתה וגו׳ י ואם יקבל הכל בחיבה במעט שנים‬
‫אשר‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫אשר חי על פני האדמה ע״י זה יזכה לרב עוב הצפון בעולם שכולו סוב וארוך ־ אמנם כל ז*־‬
‫באופן ובתנאי שיקבל הכל באהצה בלב שלם ולא יהרהר אחר מדותיו יתברך ויתרומם זכרי‬
‫ויאמין בלב שלם בלי שוס רמיה שהכל לטובה מאת בעל הרחמים וחסדים‬
‫נצחים׳ ויאמין‬
‫ולנצח ר^חיס•‬
‫״‬
‫‪1‬‬
‫לעד‬
‫א י‬
‫חסדים ממנו יתברך אז מ ה ט ו ב חלקו ומה נעים גורלו בעוה״ב ויצא‬
‫חסדי חכ‬
‫יתברך 'ושהכל זםדי‬
‫הפסדו בשכרו הנעלה והנפלא בלי שיעור בלי ערך עכ״ל ‪:‬‬
‫נ‬
‫ך‬
‫ל ר ג‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל‬
‫ר‬
‫‪3‬‬
‫י ואור לנתיבתי • )והרב של״ה ז׳יל פירש( כמו ההולך בחושך אס יהיה לפניי‬
‫ך‬
‫כל לא יכשל בדרכו ק דבריך הם כמו נר לפני ויזהיריני שלא אחטא עכ״ל י והיינו שסיים‬
‫ואור לנתיבתי אורה זו תורה והיא תאיר עיני ותורני נתיבות מצותיך ‪:‬‬
‫אץ‬
‫לא אבוש בהביטי אל כל מלותיך י כלומר כיון שדבריך הם כמו נר לפני ויזהיריני שלא‬
‫אחטא אז לא אבוש בהביטי אל כל מצותיך הכתובים בתורה ‪:‬‬
‫נפשי‬
‫בכפי תמיד ותורתך לא שכחתי ־ רבש״ע אף שנפשי בכפי• תמיד מרוב תלאות תלא״י‬
‫על גבי תלה״י אעפ״כ תורתך לא שכחתי ובה חשקי ואהבתי‪:‬‬
‫הורני‬
‫‪,‬‬
‫ה דרך חקיך ואצורנה עקב*)במצודת ציון פירש( עקב־ענין סיף ואחרית ע״‪£‬‬
‫שהעקב הוא סיף הגיף ובעבור זה יקרא גס השכר בלשון עקב כמ״ש והיה עי‪1‬‬
‫תשמעון כי השכר הוא סוף המעשה עכ״ל ־)ובמצודת דוד פירש( ואצורנה עקב ־ אשמרנה י‬
‫סוף ימי מבלי הפסק עכ״ל * ונראה שאפשר נתכוון בפירוש זה אשמרנה עד סוף ימי מביי‬
‫הפסק למ״ש רז״ל כי הוה מסיים רבי מאיר ספרא דאיוב אמר הכי סיף אדם למות וגו׳ אשיי‬
‫אדם שגדל בתורה וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב וגו׳ י והרב יקרא דשכבי ז״ל דקדק מי ה‬
‫זה שאינו יודע שאדם שגדל בתורה וגדל בשם טוב ונפטר בשם טוב אשריו דבר זה פשיני‬
‫הוא ואפילו תנוקות של בית רבן יודעים אותו •ומה בא ר״מ ללמדנו־ ותירץ במה שאמרו רז״ל‬
‫דאפילו האדם גדל בתורה וגדל בשם טוב אין אומרים אשריו דחיישינן שמא יחמיץ דהן בקדושיי‬
‫לא יאמין וגו׳ אלא אם נפטר בשם טוב דלא נשאר שוס חשש דשמא יחמיץ ואז אמריגן אשריו‬
‫ואשרי הדור שהוא בתוכו והיינו דבא רבי מאיר ללמדנו וע״ש הענין באורך ־)ובשל״ה פירש{‬
‫הורני ה׳ דרך חקיך ־ כדי שאצורנה עקב אפילו המצות שהאדם דש בעקביו עכ״ל ‪:‬‬
‫ב‬
‫ע‬
‫י ח‬
‫יהי לבי תמים בחקיך למען לא אבוש ־ )במצודת דוד פירש( תמים בחקיך ־ בכוונה הגונה‬
‫לשמה ־ למען לא אבוש ־ כאשר יפקוד אל היודע תעלומות עכ״ל ־ ונראה שאפשר נתכוון‬
‫בפירוש זה להזהירינו שאס האדם למד תורה הרבה לא תהיה דעתו גסה עליו וילעג על בני‬
‫אדם אלא יהי לבו תמים בחקי ה׳ ברוח נמוכה ונפש שפלה וידבר טוב עם בני אדם למען לא‬
‫ייבוש בפני יודע תעלומות ובפני הבריות־ )על דרך הגמרא תענית ד״כ ע״א( ת״ ך לעולם״‬
‫יהא‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫^הא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז * מעשה שבח רבי אלעזר ברבי שממון ממגדל גדור‬
‫מבית רבו והיה רכוב על החמור ומטייל על שפת נהר ושמח שמחה גדולה והיתה דעתו גסה‬
‫עליו מפני שלמד תורה הרבה נזדמן לו אדם אחד שהיה מכוער ביותר אמר לו שלום עליך רבי‬
‫ולא החזיר לו אמר לו ריקה כמה מכוער אותו האיש שמא כל בני עירך מכוערין כמותך אמר‬
‫לו איני יודע אלא לך ואמור לאומן שעשאני כמה מכוער כלי זה שעשית כיון שידע בעצמו‬
‫שחטא ירד מן החמור ונשתטח לפניו ואמר לו נעניתי לך מחול לי אמר לו איני מוחל לך עד‬
‫שתלך לאומן שעשאגי ואמור לו כמה מכוער כלי זה שעשית הוה מטייל אחריו עד שהגיע לעירו‬
‫יצאו בגי עירו לקראתו והיו אומרים לו שלום עליך רבי רבי מורי מורי אמר להם למי אתם‬
‫קורץ רבי רבי אמרו לו לזה שמטייל אחריך אמר להם אס זה רבי אל ירבו כמותו בישראל‬
‫אמרו לו מפני מה אמר להם כך וכך עשה לי אמרו לו אעפ״כ מחיל לו שאדם גדול בתורה הוא‬
‫אמר להם בשבילכם הריני מוחל לו ובלבד שלא יהא רגיל לעשות כן מיד נכנם רבי אלעזר‬
‫ברבי שמעון ודרש לעולם יהא אדם רך כקנה ואל יהא קשה כארז ־ ולפיכך זכה קנה ליטול‬
‫• הימנו קולמוס לכתוב בו ספר תורה תפילין ומזוזות ־)רש״י( נזדמן לו אדם ־ יש ספרים שכתוב‬
‫בהן אליהו זכור לטוב והוא גתכוין להוכיחו שלא ירגיל בדבר עכ״ל ‪:‬‬
‫תציל מפי דבר אמת עד מאד כי למשפטיך יחלתי׳ בבקשה ממך רבש״ע שאל תציל‬
‫‪.‬ןאל‬
‫מפי דבר אמת עד מאד בכל מה שאני מחדיש בתורתך כי למשפטיך שהם אמת יחלתי‬
‫ותלמדם לי שלא אכשל בהם ח״ו ־)על דרך דאיתא בהקדמת ספר הזוה״ק( בראשית ר״ש פתח‬
‫ואשים דברי בפיך כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באורייתא יממאיוליליא בגין דקב״ה ציית‬
‫לקלהון דאינון דמתעסקן באורייתא ובכל מלה דאתחדש י באורייתא על ידא דההוא דאשתדל‬
‫בה באורייתא עבד רקיעא חרא י תנן בההיא שעתא דמלה דאורייתא אתחדשת מפומיה דבר‬
‫נש ההיא מלה סלקא ואתעתדת קמיה דקב״ה ־ וקב״ה נטיל לההיא מלה ונשיק לה ועטר לה‬
‫בשבעין עטרין גליפין ומחקקן י ומלה דחכמתא דאתחדשא סלקא ויתבא על רישא דצדיק חי‬
‫עלמין וטםא מתמן ושטא בשבעין אלף עלמין וסליקת לגבי עתיק יומין י וכל מלין דעתיק יומין‬
‫מלין דחכמתא אינון ברזין סתימין עלאין * וההיא מלה סתימא דחכמתא דאתחדשת הכא כד‬
‫סלקא אתחברת באינון מלין דעתיק יומין וסלקא ונחתא בהדייהו ועאלת בתמניסר עלמין‬
‫‪ .‬גניזין דעין לא ראתה אלהיס זולתך ־ נפקי מתמן ושטאן ואתיין מליאן ושלמין ואתעתדו קמי‬
‫עתיק יומין י בההוא שעתא ארח עתיק יומין בהאי מלה וניחא קמיה מכלא י נטיל לההיא מלה‬
‫•זאעטר לה בתלת מאה ושבעין אלף עטריךההיא מלה טסת וםלקא ונחתא ואתעבידא רקיעא‬
‫חרא ־ וכן כל מלה ומלה דחכמתא אתעבדין רקיעין קיימין בקיימא שלים קמי עתיק יומין והוא‬
‫׳קרי לון שמים חדשים שמים מחודשים סתימין דרזין דחכמתא עלאה וכל איכון שאר מלין‬
‫דאורייתא‬
‫נקדמה פניו בתודה‬
‫דאורייתא דמתחישי! קיימי! קמי ק־״ה וסלקין ואתעבידו ארצית החיים ונחתין ומחנגמי?‬
‫לגבי ארן חד ואתחדש ואתעביד כלא ארץ חדשה מההיא מלה דאתחדש באירייתא ועל דא כ מ‬
‫׳ י י לא כחי‬
‫ל‬
‫כי כאשר השמים החדשים והארץ החדשה אשר א י‬
‫אלא עושה דעביד תדיר מאינון חדושין ורזין דאורייתא ועל דא כתיב ואשים ד‪5‬רי בפיך ובלל‬
‫י אלעזר מהי‬
‫י ׳ א‬
‫ידי כסיתיך לגמוע שמיס וליסוד א ר ך השמים לא כתיב אלא‬
‫ובצל ידי כסיתיך י אמר ליה בשעתא דאתמסר אורייתא למשה אתו כמה רבוא דמלאכי טלאי!‬
‫לאוקדא ליה בשלהובא דפומהון עד דחפא טליה קב׳יה והשתא דהאי מלה ל א ואתעמיא‬
‫וקיימא קמי קב״ה איהו חפי על ההיא מלה וכסי על ההיא בר נש דלא ישתמודע לגבייהו אלא‬
‫קב״ה ולא יקנאין לגביה עד דאתעביד מההיא מלה שמים חרשים וארץ חדשה הה״ד ובצל י י‬
‫כסיתיך לנטוע שמים וליסוד ארץ מכאן דכל מלה דסתים מעינא ל א ל ל א עלאה הה״ר‬
‫ובצל ידי כסיתיך י ואמאי אתחפי ואתכסי מעיגא בגין לתועלתא עלאה הה״ד לנמוע שמים‬
‫וליסוד ארץ כמה דאתמר י ולאמר לציון עמי אתה ולאמי לאיטן תרעין ומלין דמצויינין אלין על‬
‫אלין עמי אתה אל תקרי עמי אהה אלא עמי אתה למהר שותפא עמי מה אנא במלולא דלי־‬
‫ע ב ד ת שמים וארץ כד״א בדבר ה׳ שמים נעשו און! הכי את י זכאין איכון דמשתדלי באורייתא י‬
‫ואי תימא רמלה דכל בר נש דלא ידע עביר דא ־ ת״ח ההיא דלאו אורחיה ברזין דאורייתא‬
‫וחדש מלין דלא ידע על בורייהון כדקא יאות ההיא מלה סלקא ונפיק לגבי ההיא מלה איש‬
‫תהפוכות לשון שקר מגו‪.‬טקבא דתהומא רבא ודלג חמש מאה פרסי לקבלא לההיא מלה ונפיל‬
‫לה ואזיל בההיא מלה לזגו נוקביה ועביד בה רקיעא דשוא דאקרי תהו וטס בההוא רקיעא‬
‫ההוא איש ההפוכות שיתא אלפי פרסי בזמנא חדא כיון דהאי רקיעא דשוא קאים נפקת מיר‬
‫אשה זנונים ואתקיף בההוא רקיעא דשיא )נ״א )היא( ואיש ההפוכוה( ואשההפה ביה ומתמן‬
‫נפקה וקטלה כמה אלפין ורבוון בגין דכד קיימה בההוא רקיעא אית לה רשי ויכולתא למהיי‬
‫טס כל עלמא ברגעא חרא י ועל דא כחיב הוי מושכי העון בחבלי השוא העין דא דכורא י‬
‫וכעבוח העגלה חטאה מאן חטאה דא נוקבא דאקרי חטאה איהו משיך ההוא עון באינון חבלי‬
‫השיא י ולבהר כעבות העגלה חטאה לההיא טקבא דאקרי חטאה דתמן אתתקפת למהוי טס‬
‫לקטלא בני נשא ועל דא כי רבים חללים הפילה מאן הפילה דא ההיא חטאה דקטלת בני נשא י‬
‫מאן גרים דא • הלמיד חכם דלא מטי להוראה ומורה רחמנא לשזבן י אמר רבי שמעון לחברייא‬
‫במטותא מנייכו דלא תפקון מפומייכו מלה דאורייתא דלא ידעתין ולא שמעתון מאילנא רברבא‬
‫כדקא יאות בגין דלא תהוון גרמין לההוא חטאה‪ .‬לקטלא אוכלוסין דב״נ למגנא פתחו כלהון‬
‫ואמרו רחמנא לשזבן רחמנא לשזבן ע״כ ‪:‬‬
‫יב‬
‫‪5‬‬
‫נ‬
‫ע ו ש ה‬
‫ע‬
‫ו‬
‫מ‬
‫ד‬
‫פ ט ו ג ו‬
‫ם‬
‫ם‬
‫ש מ‬
‫ע ש‬
‫מ ר‬
‫ר ב‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ק‬
‫ת ו ע‬
‫ת‬
‫ק‬
‫ת‬
‫‪:‬‬
‫בס״ד‬
‫(‬
‫וזאת ליהודח‬
‫בשם אהי״ה ראשית כל ראשית • בטהוני עליו אשית • להאיר‬
‫עיני כאור העששית ־ להבין לפרש ולהדש‬
‫בדבריו אלהים אמת ־‬
‫אחדות השי״ת‬
‫בראשית‬
‫נראה לרמוז בראשית במס״ק‬
‫ברא אלהיס את השמים ואת הארץ‬
‫גימכוריא אח״ד י אלהיס אחד ברא אה השמים ואת הארץ הוא ראשיה‬
‫מרם כל יצר נברא בלי ראשיה בלי הכליה אדיר אדירים והוא הממציא כל הנמצאים והוא‬
‫המשגיח על כל הנבראים מנהיגם וקיומם ממנו יהברך ויהרומס שנאמר אהה הוא ה׳ לבדך‬
‫אהה עשיה אה השמים וגו׳ הארץ וכל אשר עליה וגו׳ ואהה מחיה אח כולם מקטנס ועד‬
‫גדולס ווו היא המצוה הראשונה אשר צונו ה׳ אלהינו אנכי ה׳ אלהיך וגו׳ י‬
‫בראשית במס״ק גי׳ אח״ד אלהים אחד ברא אה השמים וגו׳ אדיר אדירים‬
‫וגו׳ י וכדאיהא במםכה מגילה * אמר רבי יוחנן כל מקום שאחה מוצא‬
‫גבורתי של הקב״ה שם אחה מוצא ענוהגוהו עכ״ל ־‬
‫י‬
‫רמזתי‬
‫והרב‬
‫לב אריה ז״ל הקשה בדברי רבי יוחנן תיבת שם נראה כמיוהר ומאי דייק בתיבת‬
‫שם י גם צריכים אט ליישב לפי הנוסחא והגירסא שכתיב כל מקום שאהה מוצא‬
‫גדולחו של הקב״ה י‬
‫ותירץ‬
‫לפי הגירסא דגמרא במגילה שגורס גבורתו של הקב״ה שזה קאי על אנשי דור‬
‫הפלגה שהראה הקב״ה גבורתו שם נגדם באומרו הבה נרדה ונעלה שם שפהם‬
‫ויפן ה׳ אותם על פגי כל הארץ שהראה שם גבורתו לזה אמר ש״ם דייקה באותו מקום‬
‫שהוא נותן פתחון פה למינים באומרו נרד״ה לשון רבים ש״ס אתה מוצא הפירוש שקאי‬
‫על‬
‫וזאת‬
‫אחדות השי״ת‬
‫ליהודה‬
‫על עניתנוהו הגדולה שהוא נמלך בבית דינו והראה לגו הפירוש בשביל מה חומד לשין רכים‬
‫כמו גבי כעשייה אדס י וכאן להראות לדורות הבאים שגס הס יתנהגו כך בהענוה לב!‬
‫הראה לנו גבי נרד״ה גבורתי י‬
‫ולפי‬
‫הגירסח כל מקום שאתה מוצא גדולתו של הקב״ה‬
‫שהביא הרב בעל תולדות יצחק בספרו *‬
‫י‬
‫פירש בהקדיכ מדרש מה‬
‫וז״ל בזמן שנבראו בעלי חייס נתגאו‬
‫המלאכים מפני שראו מעלתם יתירה על בעלי חייס * והקב״ה השפילכ באומרו אליהם‬
‫כעש״ה אדם ר״ל כל אחד מאתנו נעשה אדם ולא יכלו לעשות אדם ־ חבל הקב״ה ברחי‬
‫אס כן משמע שהמלאכים הראו‬
‫וזה הוא ויברא אלהיס את האדם והם לא יכלו עכ״ל י‬
‫גאותם שרצו לברוא את האדם אבל לא יכלו ־ והראה הקב״ה נגדם גדולתו שהוא גדול ה׳‬
‫ומהולל מאד י לזה חמר רבי יוחנן כל מקום שהתה מוצא גדולתו בל הקב״ה אעע״י שניחן‬
‫״‬
‫פתחי‪ ,‬פה למינים באומרו נעש״ה לשון רבים אעפ״כ ב ס דייקה התה מוצא את עטתניחי‬
‫מ‬
‫שיש פירוש אחי על כעש״ה המורה על הענוה שילמדו ממנו כיעיל הגדול רשות מן ה ק ו‬
‫ולא יהגאה כלל כמו שנהגאו המלאכים להיוה מעלתם יהירה על בעלי חייסייבזה ראי ג ״‬
‫כ‬
‫המלאכים ענוהנוהו של הקב״ה ללמד ביניהם שהגדול ימול רבוה מן הקכין כי המשל ופחי‬
‫עמו עושה במרומו שלום שיעלו שרי מעלה רשוה זה מזה עכ״ל *‬
‫וג״כ‬
‫א‬
‫ל והכיי‬
‫נרכחב הרב כלי יקר ז״ל ־ שבחר הקב״ה באוהיוה הוי״ה לשמו‬
‫כדי להורות לכל באי העולם ענותנותו ולהסיר מלב המכחישים השגחתו י ה ב י ו‬
‫בתחתונים ולכן בחר באותיות אלו כי הם המעט בהשבון יותר מכל אותיות שבתורה שהיי‬
‫כל האותיות בקריאתם יעלו לחשבון רב כגון אל״ף מספרו קי״א בי״ת מספרו תי׳יב י וגי‬
‫ואין לך אותיות שחשבונם מועע כאלו כי יו״ד מספרו כ׳ וכן השאר י יבהס בחר הקב״ה כלי‬
‫ה ג ד ו‬
‫‪,‬‬
‫שנלמדו ממני העניה עכ״ל ־‬
‫ועוד‬
‫^‬
‫נראה לרמוז ־ בראשי״ת בר״א אלהי״ס אי׳ת השמי״ס וא״ת הארי׳ץ ראשי תיטח‬
‫וסופם במס־׳ק גימטריא נ״ב אפשר רמז לשם ביין הרומז לשכינה כמלע ־ לרמי‬
‫שכ‪ ,‬מה שנברא בשמים ובארן לא נברא אלא ליחדא ‪£‬מיה דקב״ה ושכינתיה‬
‫ב ד ח‬
‫ז‬
‫י ל ו ורחימי‬
‫ורחימו ויחילו ליחד שם י״ה בי״ה ביחידא שלים בלי שום פניה כלל •‬
‫ועוד‬
‫נראה לרמוז ־ ראשי תיבות בראשי״ת בר״א אלהי״ס א״ת השמיים וא׳׳ת האר״ו‬
‫מספרם כ״ב מספר ירא״ת אלהי״ס במס״ק רמז שלא ברא הקבי׳ה את עולמו אלא‬
‫כדי שירחו מלפניו שהיא יחיד בעולמי ואין שני ח״ו י‬
‫וכפרי מעלליו •‬
‫אדיר אדירים לתת לאיש כדרכיו‬
‫וכדאיתא‬
‫וזאת‬
‫אחדות השי״ת‬
‫ליהודה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ו‪2‬דא תא‬
‫במסכה שבה דף ל״א ע״ב * אמר רבה בר רב הונא כל הדם שיש בו‬
‫הורה ואין בו יראה שמים דומה לגזבר שמסרו לו מפהחוה הפנימיות‬
‫ומפתחות החיצוטח לא מסרו לו בהי עייל * מכריז רבי ינאי חבל על דליה ליה דרהא והרעא‬
‫לדרחא עביד ־ אמר רבי יהודה לא ברא הקב״ה אח עולמו אלא כדי שיראו מלפניו שנאמר‬
‫) קהלה ( והאלהיס עשה שיראו מלפניו י רבי סימון ורבי אלעזר הוו יחבי חליף ואזיל רבי‬
‫נגקב בר אחא אמר ליה חד לחבריה ניקום מקמיה דגבר דחיל חכיאין הוא ־ אמר ליה‬
‫אידך ניקום מקמיה דגבר בר איריין הוא י אמר ליה אמינא לך אנא דגבר דחיל חכיאין‬
‫היא יאמרה לי אה בר אוריין הוא ־ הסתיים דרבי אלעזר הוא דאמר דגבר יחיל חכיאין‬
‫היא ־ דאמר רבי יוחנן משום רבי אלעזראין לו להקב״ה בעולמו אלא יראה כמיס בלבד‬
‫שנאמר ועחה ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה וגו׳ י וכתיב ויאמר לאדם‬
‫י‬
‫הן יראה ה׳ היא חכמה וגו׳ ־ שכן בלשון יוני קורץ לאחה הן הסהיים י‬
‫‪ 3‬ף ך ע ‪ £‬רש״י ז״ל י יראת במים דומה י לפתחים חיצונים שדרך להם נכנסים לפנימיים‬
‫כך אם ירא שמים הוא נעשה חריד לשמיר ולעשוה ואס לאו אינו חס להורתו ־‬
‫בהי עייל ־ באיזה פחח נכנס לפהוה אה הפינמייס ־ אמינא לך י כלימר אהה מעמת‬
‫בשבחו * הן יראה ה׳ י יחידה היא היראה בעילם עכ״ל ־‬
‫האמור נראה לע״ד לפרש הכהוביס בספר ההלים ־ יפיפיח מבני אדם הוצק חן‬
‫ול^י‬
‫בשפהוחיך על כן ברכך אלהיס לעולם י חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך •‬
‫יפיפי״ה ראש ההיבה וסופה ראשי היבוה ירא״ה הור״ה י כלומר בעבור יראה שמים כי‬
‫חהיה באדם הוא נעשה חריד לשמור ולעשוה מה שלומד בהורה י ובזה יפיפיה מבני אדס •‬
‫שיש בהם הורה ואין בהם יראה שמיס שדומים לגזבר וגו׳ והכריז רבי ינאי חבל על דליה‬
‫ליה דרתא וגו׳ כנזכר י הוצק חן בשפתותיך י כלומר ובעבור יראה שמים כשהוכיח בני אדם‬
‫מוסר ה׳ רבוי החן בדברי שפחותיך ונשמעין שהדברים היוצאים מן הלב נכנסים בלב וכל‬
‫השומעים יאמרו כל השכל הזה וכל המוסר אשר הוא דובר הכל בו י על כן ברכ״ך אלהי״ם‬
‫במס״ק גימעריא ברכ״ה מש״ה שזכה וזיכה אה הרבים זכוה הרבים חלוי בו וגם בך לעולם *‬
‫י‬
‫ח ן ך ך נראה לרמוז ־ ע״ל כ״ן ברכ״ך חלהי״ס לעול״ס במס״ק גימטריא ל״א יהי״ה ל״ך‬
‫עונ״ש ול״א גנא״י * כלומר שעל ידי שחוכיח בני אדם במוסר ה׳ והבקש עליהם‬
‫רהמים אה נפשך הצלה ולא הענש ולא" ההגנה ־ ) על דרך מה שנהב הרב בעל יד יוסף‬
‫בספרו( י וז״ל הצדיקים הם שומרים ונקראו נטורי קרהא י א״כ כמו שיש לענוש ולגנוה‬
‫לשומרי העיר כשיקרה איזה סכנה או פרצה על שלא שמרו יפה • כך נענש הצדיק כשיקרה‬
‫אמה סכנה בזמנו או איזה צרה או איזה פרצה על שלא הוכיח ולא בקש רחמים ־‬
‫וכמאמר‬
‫אחדות השיי׳ת‬
‫וזאת‬
‫וכמאמר‬
‫חכמים ד ל במדרש חיכה‬
‫י‬
‫ליהודה‬
‫כי כשחרב בית המקדש הלך ירמיה ל ש‬
‫פמ‬
‫מערת המכפלה וחמר לאבות העולם עמדו שהגיע זמן שחהס מתבקש‬
‫לפני הקב״ה י אמרו לו למה * אמר להם איני יודע י מפגי שהיה מתיירא שלא יחמיי‬
‫בימיך היתה זאת *‬
‫ובן אמרו במכות י שזה הוא העעם שתלה הכתוב חזרת הרוצח במיתת הכהן גדיל‬
‫שהיה לו לבקש רחמים' על דורו ולא בקש י זמייתי ראיה כי הא דההוא גברא דאכ י ‪.‬‬
‫י י וו^}י‬
‫אריא ברחוק תלה מאה פרסי מיניה דרבי יהושע ב״ל ולא אשתעי בהדיה אליהו תצחיז‬
‫י‬
‫דכל כמה שהאדם גדול כן ירבה וכן יפרוץ חיוב שמירתו אל העס עכ״ל‬
‫נראה לרמוז ־ ע״ל כ׳ין ברכ״ך אלהי״ם לעזל״ם במס״ק גימטריה א״ם א ה ׳‬
‫ל ך ע״ה בספי‬
‫ק‪,‬‬
‫לל • ן ל ך‬
‫׳ י‬
‫״ ל ״^ן‬
‫ועוד‬
‫ה‬
‫ת ס ב ו‬
‫מש‬
‫ה‬
‫ך‬
‫י‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ה ט‬
‫ד י‬
‫ע‬
‫מ י‬
‫ש ה י ה‬
‫ל ן ד‬
‫ה מ‬
‫תהלים ( י אלופינו מסובליס אין פרץ ואין יוצאת ואין נוחה ברחובותינו * והרב הנ״ז כ‬
‫יד יוסף ז״ל דקדק דמאי אין פרץ ואין יוצאת ואין צוחה ״ ותירץ כשאלופינו הס מסוכל ^‬
‫*י‪t‬‬
‫וסובלין משא הדור ולוקחין משאם להתפלל עליהם מועיל תפלהס אפילו לשדר ו ל ה‬
‫' \‬
‫והמערכה י וזה הוא דקאמר אין פרץ ואין יוצאת וגר יראה ד מ י חיי ומזוני לחי‬
‫•יו‬
‫תליא מלתא אלא במזלא י וכנגד בגי שמי שחין לו בניס נקרא הרוס ופרוץ וכמאמר‬
‫ז״ל דכה• י ואבנה ממנה אמר אין פרץ אין אדם הרוס ופרוץ בלי בנים י וכעל חיי שיוצא ‪v‬‬
‫הנשמה קודם הזמן המוגבל אמר ואין יוצאה שוס נשמה מהגיף קודם הזמן המיגגל • וכנגי‬
‫מזוני שצויחין ברחובוה קייה על הלחם ועל המזון אמר ואין צוחה ברחובותינו • אשרי ה‬
‫כ ג י ע‬
‫ה מ ז‬
‫ב ז מ ה י‬
‫ח כ מ י ס‬
‫ה‬
‫ע ס‬
‫שככה לו אשרי העם שה׳ אל הי ו עכ״ל ־‬
‫ע״ל כ״ןברכ״ך אלהי״ם לעול״ס במס״ק גיממריא א״ס של״א‬
‫נראה לרמוז‬
‫חק״ח זכו״ח דחבר״ך י א״ס של״א הק״ח זכו״ח דחבר״ך במס״ק גימכיריא והה״!‬
‫ל״ו חל״ק הר״ע שב״ך עם הכולל ־ ) על דרך מ״ש בספר שבחי האר״י זיע״א( שהמוכיח‬
‫• ןעל פי זה‬
‫ן לק לק‬
‫ן‬
‫י‬
‫ל לק‬
‫לאחרים ןלא יק לן‬
‫ועוד‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ מ נ ן‬
‫ט ט‬
‫ח‬
‫ה ז כ ן ת ש‬
‫ש‬
‫‪ 3‬ה‬
‫ן ; ן ק‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ש ב ו‬
‫פירש רבי ישעיה ז״ל מה שאמר הכחוב הוכיח הוכיח אה עמיהך בהנאי לא חהיה כונחן״‬
‫שחשא עליו חטא ר״ל אדעהא ראם לא יקבלו ממך השיח עליהם כובד חעאך עי׳ש‬
‫*כתב‬
‫שכחב האר״י זלה״ה דמה שאומרים ישמח‬
‫הרב ארץ החייס מפרש על ההליס‬
‫משה וגו׳ בשבת משוס שעל ידי העגל נשאו עדיים ונחנוהו למשה ונהג טוב '‬
‫דבשבת מחזירם יע״ש י‬
‫י‬
‫ע י‬
‫וכתב‬
‫הרב בריה יעקב ז״ל דכפי זה אתי שפיר קרא יפיפית מבגי אדם וגו׳ במשה ד נ‬
‫טוב‬
‫ה ג‬
‫‪.‬‬
‫וזאת‬
‫אחדות השי״ת‬
‫מהודה‬
‫ג‬
‫״מו‪ 3‬עין אף במה שנתנו לוי ולא נתכוון ת״ו להוכיח אד»תא דליטול שכר חלקהכןוב שבהם*‬
‫וכתב‬
‫נמשך לזה מה שאמר הכתוב במשלי * כי את אשר יאהב ה׳ יוכיח וכאב את בן‬
‫ירצה ר״ל תדע לך מי הוא זה אשר אוהב ה׳ שיוכיח לרבים אותו אשר יוכיח כמו‬
‫‪£‬האב מוכיח ומרצה לבנו אדעתא דלזכותו ולא אדעתא דלימול חלק זכותו וליתן עליו חלק‬
‫הרע שבו הכי כמי המוכיח בעינן כהאי גוונא *‬
‫•וכתב‬
‫סובב הולך לזה מ״ש בספר תהליס י העיבה ה׳ לטובים ולישרים בלבותם •‬
‫והמעיס עקלקלוהס יוליכם ה׳ את פועלי האון שלוס על ישראל י רי׳ל העיבה‬
‫ה׳ חלק עוב לעוביס לבריות שמוכיחין אותן לשוב בתשובה ־ ) על דרך מ״ש בפ״ק לקידושין(‬
‫טוב לשמים ולבריות זה הוא צדיק טוב ע״ש ־ הכי נמי למוביס היינו עובים לשמים ולבריות‬
‫•שמחזירם למיטב לעבודת ה׳ ־ אמנם רוקח ולישרים בלבותם ולא למי שדורש אדעתא דליטול‬
‫חלקם הטוב * אבל והמטים עקלקליתס שדורשין אדעהא דיטלו חלק הטיב י אז יוליכם הי‬
‫את פועלי האון שאין בהן לחלוחית של מצוה דאין להן מה ליטול מהן י ואז יהיה שלום על‬
‫ישראל דאין נוטל זה מזה כלום עכ״ל •‬
‫‪,‬‬
‫ך ל ‪ £‬י האמור נראה לפרש עוד הכתוב י יפיפית מבני אדם וגו כלומר שיאשרוך בני אדם‬
‫ויאמרו אשרי איש‪.‬ירא את ה׳ במצותיו חפץ מאד ולא בשכר מצותיו שיטול חלק הטוב‬
‫וגו בזמן שהוצק חן בשפתותיך להחזירם למוטב לעבודת ה׳ ולא יקבלו י על כן ברכך‬
‫אלהיס לעולם י במה שנאמר הטיבה ה חלק טוב לטובים לשמים ולבריות וגו כג״ז •‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ועוד‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫נראה לפרש יפיפית מבני אדם וגו כלומר בני אדם יאמרו עליך מקרא שכתוב‬
‫בשיר השירים י מה יפית ומה נעמת אהבה בתענוגים י כלומר מה מאד יפה אף‬
‫נעים העושה מצותיו יתברך מאהבתו רוקה ולא אדעתא ליטול שכר חלק הטוב וגו׳ בזמן שהוצק‬
‫חן בשפתותיך להיטחן לשוב בתשובה ולא יקבלו • על כן ברכך אלהים לעולם י ששכר‬
‫האהבה כפול ומכופל בתענוגים תענוגי גן עדן וגם בעוה״ז אוכל מפרותיהן •‬
‫י‬
‫וכדתנן‬
‫‪,‬‬
‫אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס וגו ויהי מורא שמיס‬
‫עליכם ־ פירש רבינו עובדיה ז״ל י ויהי מורא שמיס עליכם י‬
‫אף על פי‬
‫שאתה עובד מאהבה עבוד ג״כ מיראה שהעובד מאהבה זריז במצות עשה • והעובד מיראה‬
‫•נזהר ממצות לא תעשה ונמצאת דעבודתו שלימה ־ וכן אמרו חכמים ז״ל עבוד מאהבה‬
‫עבוד מיראה • עבור מאהבה י שאם באת לשנוא דע שאתה אוהב ואין אוהב שונא י עבוד‬
‫מיראה ־ שאם באת לבעיט דע שאתה ירא ואין ירא בועט עכ״ל •‬
‫ואיתא‬
‫וזאת‬
‫ואיתא‬
‫אחדות השי״ת‬
‫ליהודה‬
‫^‪:‬‬
‫בספר הרוקח * הזהירנו לאהבה אוהו אמרו בספרי ואהבה הה ה׳ חלהיך‬
‫א ‪ 5‬על הבריי‬
‫; ‪ .‬ןא‬
‫ל‬
‫א‬
‫מאהבה ש‬
‫ה ע ן ש ה‬
‫מ‬
‫ה ‪ 3‬ה‬
‫ש כ ר ן‬
‫כ פ ן‬
‫ו מ ט פ‬
‫ן ה‬
‫ה ‪ 3‬ת‬
‫מ‬
‫ה ן‬
‫כאברהם אביך שנאמר ואח הנפש אשר עשו בחרן וגו׳ שגיירן והכניסן חרה כנפי י‬
‫כ כ י נ ה‬
‫י‬
‫בכל לבבך בשני יצריך ביצר סוב וביצר רע י בכל לבבך שלא יהא לבך חלוק על הקכ"‬
‫ה‬
‫ובכל נפשך אפילו נועל אה נפשך * שמעון בן עזאי אומר אהבהו עד מצ‪,‬י הנפש ׳ לאהנין‬
‫‪.‬אה ה׳ אלהיכס שמא האמר הריני לומד הורה בשביל שאהא עשיר בשביל שאקרא רבי ב‬
‫‪ :‬ג‬
‫(‬
‫שאקבל שכר לעה״ב בשביל שאשב בישיבה בשביל שאאריך ימים הלמוד לומר לאהבה י ‪J‬‬
‫ע‬
‫מה שהעשו לא העשו אלא מאהבה י רבי אלעזר בן צדוק אומר ע נ ה דבריס ל נ ס פ י י‬
‫ודבר בהם לשם שמיס ואל ה ע כ ס עערה לההגדל בהס עכ״ל ־‬
‫ואיתא‬
‫בשערי קדושה ־ מזכי לחייבא אמרי רז״ל למה זכה אלקגח להעמיד במוחי‬
‫'י‬
‫ששקול כמשה ואהרן מפני שהיה עילה לרגל ומעלה לבני אדכ הרבה עמי‬
‫אוחן י וכן שמוחל בנו נוהג אחריו כמ״ש וסבב ביה אל והגלגל ושפע אה יבדחל וחסוביזי‬
‫א ע‪-‬ו בי ‪1‬‬
‫הרמהה כי שם ביהו י ואברהם לא זכה לכל מעלוחיו אלא משום ו א‬
‫׳ ן י לרך ה וגי‬
‫וכהיב ואברהם היו יהיה לגוי גדול וגו׳ כי ידעהיו לריען א י צ‬
‫וכל ראשי הדורוה אינן זוכין או אינן נענשים אלא על סיבה זו עכ״ל י‬
‫י מ ז‬
‫זי‬
‫ת‬
‫ש י‬
‫ואיתא‬
‫וה‬
‫ו ג ו‬
‫ה נ פ ש‬
‫ש ‪5‬‬
‫ש ר‬
‫ך ו‬
‫ב נ ג י‬
‫בזוה״ק ריש פרשה חרומה הגדיל לספר בשבח מזכה להייבא ואמר זכאה‬
‫למרדף בחר חייבא ולמקני ליה באגר שלים וגו׳ ודא איהו שבחא דיסהלק י־י‬
‫קב״ה יהיר משבחא אחרא ואסהלקיהא דא יהיר מכלא וגו׳ וע״ד כהיב באהרן ורביכ ה‪ -‬־‬
‫וכהיב בריהי היהה אחו החיים והשלים וגו׳ ואיהו אסהלק בג׳ סלוקין מה ללי‬
‫מעון‬
‫אסהלק הכי בר גש אחרא וגו׳ על האי בר גש כהיב בריתי היהה אהו החיים והשלום‬
‫למחמי בגין לבטי זכי בהאי עלמא וזכי לעלמא דאהי ועאל בהליסר הרעי וליה מאן דיל׳יזי‬
‫בידיה י ועליה כהיב גביר בארן יהיה זרעו וגו׳ הון ועובר בביהו וצלקהו עימלח לטל י‬
‫זרח בחושך אור לישרים כדין מלכא קדישא בריך לדיוקנא דההיא בר נש בכל ברכאן ד כ י ?‬
‫לאברהם כד עבד גפשין דחייביא וגו׳ ואיהו עאל לעי עלמין גניזין דלא זכו בהו בר נש אחרא‬
‫ואלמלא הוו ידעי בני נשא כמה הועלה וזיכו גרמו לצדיקייא וזכאן בגינייהו הוו אזלי אבחרייהי‬
‫ורדפי כמאן דרדיף בחר חיין וגו׳ ע״ש י‬
‫י‬
‫בי‬
‫‪,,‬‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫ח כ‬
‫ולכן‬
‫חגור חרבך על ירך י למלחמה מלחמה מצוה עם היצה״ר גבול מלך זקן וכסיל‬
‫ז׳ שמוה נקראו לו י הקב״ה קרא אוחו ר״ע שגאמר כי יצר לב האדם רע מנעוריי‬
‫משה רבע״ה קרא אוהו ער״ל שנאמר ומלהס אה ערלה לבבכם ־ דיד קרא א־הו חטאי׳ת‬
‫י‬
‫י‬
‫שנאמר‬
‫אחדות השי״ת‬
‫וזאת‬
‫ד‬
‫לייחודה‬
‫שנאמר וחטאתי נגדי תמיד ־ שלמה קרא אותו שונ״א שנאמר אס רעב שונאך * ישעיה‬
‫קרא אותו מכשו״ל שנאמר הרימו מכשול מדרץ עמי * יחזקאל קרא אותו אב״ן שנאמר‬
‫והסירותי את לב האבן מבשרכם י יואיל קרא אותו ציפונ״י שנאמר ואת הציפוני וגו י ראש‬
‫האויבים הוא היצה״ר הוא השכין הוא דאתי בהסקופין לגבייהו דבני נשא לאסעאה לון מארחוי‬
‫דקב״ה כמה דאסעי לאדם קדמאה וגרים מותא לכל עלמא והכי נמי אסעי להו לבגי נשא‬
‫וגרים לין לאסתאבא ומאן דאתי לאסתאבא איהו משיך עליה ההוא רוח מסאבא ואתדביק‬
‫בהריה וגי' כמ״ש בזוה׳׳ק י ולכן קדימה פניו של ארב זה הכניעהו אבדהו והיה כלא היה‬
‫כדי שתוכל לעשות רצון בוראך לעבוד אותו עבודה שלימה עבודה תמה וזה הוא ״ הודך‬
‫והדרך‪.‬׳ כי מה לנו מזמן אס לא רצונו יתברך ויתרומם׳ ובזה תזכה ותחיה בעוה״ז ובעוה״ב‬
‫לטוב הצפין לצדיקים אשר עין לא ראתה אלהיס זולתך יעשה למחכה לו •‬
‫‪,‬‬
‫נראה לרמוז ־ בראשי״ת במס״ק עם הכולל גימטריא אברה״ס רמז בשביל אברהם‬
‫ו^וד‬
‫ברא אלהים את השמים ואת הארץ י ) וכדאיתא בזוה״ק( אלה תולדות השמים‬
‫והארץ בהבראם אל תקרי בהבראס אלא באברהם עכ״ל ־ ונראה לומר ט ע ס לדברי הזוה״ק‬
‫אל תקרי בהבראם וגו משום שהוא ראש למאמינים והיא שפרסם אחדות אלהוחו יתברך‪.‬‬
‫בעולם ־ ) וכראיתא במדרש סדר לך לך ( י אמר הקב״ה לאברהם לך אני פוטר מכיבוד אב‬
‫ואם ואין אחר אני פיטר מכיבוד אב ואם עכ״ל ־ והרב לב אריה ז״ל פירש מדרש זה על‬
‫דרך הגמרא בקידושין ־ יורוך ה׳ כל מלכי ארץ כי שמעו אמרי פיך מאמר פיך לא נאמר אלא‬
‫אמרי פיך י אלא בשעה ששמעו •אומות העולם אנכי ה׳ אלהיך ולא יהיה לך אלהיס אחרים‬
‫אמרו לכבוד עצמו הוא דורש י כיון ששמעו כבד אח אביך וגו חזרו והודי לדברות ראשונות‬
‫רבא אמר מהכא ראש דברך אמת ראש דברך ולא סוף דברך אלא מסוף דברך ניכר שראש‬
‫דברך אמת עכ״ל י א כ משמע בממצות כבד את אביך וגו׳ הודו אומות העולם על דבורו‬
‫של אנכי ה׳ אלהיך להראית שהוא יחיד בעולמו י והנה ידוע זה שאברהם אבינו היה ראש‬
‫למאמינים לפרסם אלהותו יתברך שהוא יחיד בעולמו ־ לזה אמר לך דייקה אני פוטרך‬
‫מכיבוד אב ואס וגו׳ שאחה ראש המאמין ביחוד בלא זה א״כ אין צריך למצות כבד וגו אבל‬
‫אין אחר פוטר מכיבוד אב ואס מטעם שממצות כבד וגו נשמע ונרמז היחוד של אנכי ה‬
‫אלהיך והא בהא תליא ־ ולפי זה יתכן שזה היה כוונת רבקה כמו שאמר הכתוב ויתרוצצו‬
‫הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ־ ודרשו רז״ל שזה מפרכס לצאת וזה מפרכס‬
‫לצאת ־ ותאמר רבקה אס כן הואיל שאני רואה בהיותם עדיין במעי בועטים בי ואינם נזהרים‬
‫במצית כבד וגו׳ אס כן אם הס עוברים על מצות יכבד וגו אם כן מזה נלמד שאין יכולים‬
‫לקבל הס אנכי ה אלהיך שהלא מכבד את אביך וגו׳ גשמע ונרמז אנכי ה׳ אלהיך שהודו‬
‫י ביחודו יתברך שהוא יחיד בעולמו והם אינם מקיימים עכ״ל •‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫״‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫והרב‬
‫וזאת‬
‫וחרב‬
‫אחדות השי״ת‬
‫‪1‬‬
‫ליהודה‬
‫קרבן אהרן ז״ל גהן טעם לדברי הרב הגז׳ שממצוה כבד הה אביך וגו׳ חזרו והייי‬
‫לדברות ראשוניה * והעעם היא שי;אומית העולם היו סוברים שיש שותף להקכ״יי‬
‫מ‬
‫בבריאת העולם ח״ו לפי שכתוב נעשה אדם לשון רבים ולפיכך כשאמר אנכי ה׳ אלהיו י ׳‬
‫אמרו לכבוד עצמו היא דורש ולא לכבוד שותפו אבל כשאמר כבד אה אביך וגי׳ שהס שוהפ‬
‫יס‬
‫עמו בארס כמאמר רז״ל בגמרא שלשה שוהפים יש באדם אביו ואמו והקב״ה • חזרו והייי‬
‫לדבריה ראשוניה ואמרו ה׳ אחד י שאס הוה שיתן* עמו בבריאה העולם ח״ו היה מצי‬
‫ה‬
‫לכבודו כמו שצוה על כביד אב ואס שהם שוהפיס עמו באדם ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לע״ד לפרש הכתוב בהמניא אפי י פחח דבריך יאיר מבין נהיים‬
‫פתח דבריך ולא סוף דבריך אלא מסוף דבריך כבד אה אביך וגו׳ ניכר לכל בי‬
‫העולם שפתח דבריך אנכי ה׳ אלהיך שאתה הוא המאיר והמבין פתיים ־ שהרי ממצות ככי‬
‫אח אסיך וגו׳ חזרו האומות העולס מהפתיות והטעות שהיו בלבם שיש שותף בבריאה לעולס‬
‫ח״ו והטעם שחזרו כנז״ל והודו לדברות ראשוגוח ואמרו ה׳ אחד והכירו שהוא יהברך ויתרומם‬
‫היא שהאיר לבס לדעת ולהבין האמת שהוא יחיד בעולמו על ידי מצוה כבד אה אביך וגי׳‬
‫י‬
‫זי‬
‫‪:‬‬
‫נראה לפרש הכתוב האמור י פחח דבריך כלומר המצוה הראשונה את אשר צוהנו‬
‫ו^וד‬
‫על הר סיני היא יאי״ר ראשי תיבות י״י אח״ד ראשי״ת טרם כל יציר נברא בלי‬
‫ראשית בלי תכלית והמצוה הזאת פחח דבריך היא העיקר לכל דבריך שכל המודה ביחיר‬
‫כמודה בכל התורה כולה כנודע והיא שתאיר עיני הלב להתבונן בתורה ליראה אה ה׳ הנככי‬
‫והנורא י ואז אמרינן כי זה כל האדם ־‬
‫וכדאיתא‬
‫בגמרא ברכות ד״ו ע״ב ־ אמר רבי חלבו אמר רב הוכח כל אדם שיש מ‬
‫יראת שמים דבריו נשמעין שנאמר סיף דבר הכל נשמע את האלהים ירא‬
‫ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם ־ מאי כי זה כל האדם אמר רבי אלעזר אמר הקב״ה כל‬
‫העולם כילו לא נברא אלא בשביל זה ־ רבי אבא בר כהנא אמר שקול זה כנגד כל העולם‬
‫כולו י רבי שמעון בן עזאי אומר ואמרי לה רבי שמעון בן זומא אומר כל העולם כולו לא‬
‫נברא אלא לצוות לזה י )רש״י ז״ל( בשביל זה י שיברא זה י עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לפרש מאמר רז״ל * אס הדיבור כסף שתיקה זהב ־ בהקדים עיר‬
‫דבר ידוע בדברי רז״ל כי הכסף רחמים והזהב דין ־ ומעתה אפרש ־ אס הדיבור י‬
‫מתקיים כלומר דבור ראשון אשר שמענו• מפי הגבורה על הר סיני י אנכי ה׳ אלהיך וגו׳ *‬
‫לא יהיה לך אלהיס אחרים וגו׳ ראה מה מרמים בזה י כסף י כלומר מדת הרחמים בכל‬
‫מידי * כי מצוה ראשונה זו היא עיקר לכל דבריו יתברך י כיי המודה ביחור וגו׳ והיא שתאיר‬
‫עיני‬
‫וזאת‬
‫אחדות השי״ת‬
‫ה‬
‫ליהודה‬
‫עיני הלב וגו׳ כנז׳ י ואז כנפי יונה כתפה בכסף וגו׳ * ) ראה בכתוב תהליס( חם תשכבון‬
‫‪,‬‬
‫ט ן שפתים כנפי יונה נחפה בכסף וגו י ) פירשרש״י ז״ל( אם תשכבון בין שפתים וגו׳ *‬
‫כל זה האומר יאמר להם אס אתם שכבתם בין תחומיכס והתענגתם בתענוגים זאת יונתי‬
‫כנסייהי כנפיה נחפה בכסף י ומהו הכסף והחרוץ עכ״ל * ) ראה במצודת דוד ( א ס תשכבון‬
‫‪,‬‬
‫וגי י ר״ל אף אם מצרות הגלות תהיו חשוכים וכמורים כשוכב בין מקום שפיתת הקדרות •‬
‫כנפי יונה י‬
‫מ״מ תהיו נאיס כמו כנפי יונה הנראה כמחופה בכסף ובזהב משובח הנוכיה‬
‫כלומר‬
‫מעט לגוון הירוק י ר״ל סוף הדבר לגאולה שלימה ורב עוב עכ״ל * שתיקה י‬
‫משתיקה תוסיפי לדעת כי ה׳ הוא האלהים אין עוד מלבדו * וטעם השתיקה הוא י זהב *‬
‫כלומר שאלמלא שתיקה אלא דבור היו טועים אחרי אלהים אחרים כמו שטעו ישראל בעגל‬
‫מסכה אשר עשו בגזמי הזהב ואמרו אלה אלהיך ישראל י ) ראה בשמות רבה פר׳ י ת ר ו (‬
‫אמר רבי אבהי בשם רבי יוחנן כשנתן הקב״ה את התורה צפור לא צויח עוף לא פרח שור‬
‫לא געה אופנים לא עפו שרפים לא אמרו קדוש הים לא נזדעזע הבריות לא דברו אלא העולם‬
‫שותק ומתריש ־ ויצא הקול אגכי ה׳ אלהיך * וכה״א את הדברים האלה לבר ה׳ אל כל‬
‫קהלכם קול גדול ולא יסף י ארשב״ל מהו ולא יסף * אלא כשאדם קורא לחבירויש לקולו‬
‫בת קיל ־ ) פירוש שעם הקול נשמע קול קטן כנגדו( י והקול שהיה יוצא מפי הקב״ה לא‬
‫היה לקולו ב״ק ־ ואם תמה אתה על זה הרי אליהו כשבא לכרמל כנס כל הכומריס ואמר‬
‫להם קראו בקול גדול כי אלהים הוא י מה עשה הקב״ה הדמים כל העולם והשתיק כל‬
‫העליונים והחחתונים והיה העולם תוהו ובהו כאילו לא היה בריה בעולם י שנאמר ואין קול‬
‫ואין עונה ואין קשב ־ שאם ידבר הס אומרים הבעל עננו * ) פי׳ אס היה מדבר שוס בריה‬
‫היו עובדי הבעל אומרים זה הוא קול של הבעל והוא ענה אותנו( ־ עאכ״ו כשדבר הקב״ה‬
‫על הר סיני השתיק כל העולם כ ד שידעו כל הבריות שאין חוץ ממנו ואמר אנכי ה׳ אלהיך •‬
‫ולע״ל כחוב ) ישעיה( אנכי אנכי הוא מנחמכם ־ ) פי׳ כדי לסייס הפ׳ במילהא דנחמתא‬
‫הביא מעין אנכי דעסיק ביה ־ אנכי אנכי הוא מנחמכם ( ־ ) ובמהניח כהונה פירש ( •‬
‫אנכי אנכי וגו׳ • בשביל שקבלהם דבור אנכי י אנכי אנחס אחכם עכ״ל •‬
‫נראה לפרש • א״ם הדיבו״ר כס״ף י מתקיים כלומר מה שצייתי אתכם ) יהרו(‬
‫לא תעשון אתי אלהי כ‪0‬ף ואלהי זהב לא תעשו לכם י ראה מה כתיב אחריו אבוא‬
‫אליך וברכתיך י ו ראה בפירוש רש״י ז ״ ל ( י‬
‫לא תעשון אתי י לא תעשון דמות שמבי‬
‫המשמשים לפני במרום ) מ כ ל ה א ( * אלהי כסף י בא להזהיר על הכרובים באתה עיבה‬
‫לעמוד אתי שלא יהיו של כסף שאס שניתם לעשותן של כסף הרי הן לפני כאלוהות * ואלהי‬
‫זהב י בא להזהיר שלא יוסיף על ב׳ שאם עשית ד׳ הרי הן לפני כאלהי זהב ־ לא תעבו‬
‫לכס‬
‫אחדות חשי׳ית‬
‫האת‬
‫‪1‬‬
‫ליהודה‬
‫לכם ׳ לא תאמר הריני עישה כרובים בבתי כנסיות ובבתי מדרכיה כדרך באני עושה כניי‬
‫עולמים לכך נאמר לא העשו לכם עכ״ל י ) ראה שם בפי׳ אצן‬
‫ע ז ר‬
‫‪1‬‬
‫א ״ ל ( • לא המשי! י‬
‫ז‬
‫הטעס והנה אנכי יישב בשמים וחני דברהי עמכם לא על ידי אמלע• ־ וכן כהיב פנים בפגים ‪.‬‬
‫דבר ה׳ עמכם י ואל תתמה בעבור שכתוב לא תעשו פעמים י כי כן דרך צחיח לשון הקילש‬
‫כמי לא תחמיר ׳ ט הטעם אחד הוא י וכן הוא לא תעשון לכם אתי אלהי כסף ואלהיזהכ י‬
‫כ י‬
‫כמי לא תעשה לך פסל וכל תמונה ־ וטעם שתעשו צורות לקבל כח העליונים ותחשבו‬
‫;‬
‫לכבודי אתם עושים כאילו יהיו אמצעיים ביני וביניכם * כמו העגל שעשו ישראל • ט אהרן‬
‫לכבוד השם עשה כאשר אפרש במקומו י ובעבור שהשם ידע שישראל יעשו הזהירם בהחלה‬
‫שלא יעשו אלהי זהב י והגה ט ע ם אתי ־ שאין לי צורך לאמצעיים עמי י על כן אחריי י‬
‫אביא אליך וברכתיך י והטעם אני בכבודי אבוא אליך עכ״ל ־ שתיק״ה‬
‫ז ה‬
‫״ • כלומר מה‬
‫‪3‬‬
‫שצייתי אתכם י ) פ׳ משפטים ( ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על פיך ־ ) י‬
‫א ה‬
‫שם בפי׳ רש״י ז ״ ל ( י לא תזכירו ־ שלא יאמר לו שמור לי בצד ע״א פליטת או תעמיל‬
‫עמי ביום ע״א פליטה ־ ד״א ובכל אשר אמרהי אליכם השמרו ישם אלהיס אחרים לא‬
‫תזכירו י ללמדך ששקולה ע״א כנגד כל המצות כולן והנזהר בה כשומר את כילן י ל‬
‫א‬
‫ישמע ־ מן הנכרי ־ על פיך י שלא תעשה שותפות עם ככרי וישבע לך בע״א שלו נמצאה‬
‫שאתה גורס שיזכר על ידך עכ״ל •‬
‫ברוה הצדקה מה גרמה לה אהבה יחוד השי״ת ־ איהא במדרש * ישלם ה׳ פעל!‬
‫ראה‬
‫ותהי משכורחך שלמה מ ע ס ה׳ אלהי ישראל י אמר רבי חסא אשר באת לחםייז‬
‫החת כנפיו עכל״ה ׳ וצריך ביאור דמה חידש רבי חסא על המקרא ־ והמפרשים ע״ה כל‬
‫אחד לדרכי פנה י הלא בספרחס בחצריהם ובטיריתם י והרב שבט יהודה ז״ל פירש מדרש‬
‫זה במ״ש רז״ל שכר מצות בהאי עלמא ליכא י והטעם דשכירות אינה משתלמת אלא לבסיו> י‬
‫זלא נשלמה המלאכה עד שיפטר האדם מ; העולם י ועוד טעם אחר י כי יעקב ועשו חלקי‬
‫העולמית ויעקב נטל העיה״ב לחלקי ועשו נטל העוה״ז י אלא דמקשיס דאס כן אין להם‬
‫לישראל חלק בעוה״ז אלא איכל נפש בלבד לחם צר ימים לח! והמיתרות הוא גזל ואיך יש‬
‫עשירים בישראל י ותירץ ה י ב מהר״ש פרימי ז״ל במ״ש רז״ל אס לא בריתי יומם ולילה‬
‫חקית שמיס וארץ לא שמתי י נמצא ראם לא היי ישראל מקבלים התורה היה חוזר העולם‬
‫לההו ובהו י והו״ל כמציל מזוטו של ים דהיא לעצמו ואינו גזל בידו ־ וידוע מיש ר י ל‬
‫דהכופר בע״א כמודה בכל התורה ־ מעתה זה יהיה כונה המדרש ישלם ה׳ פעלך י דהיינו‬
‫לעת״ל יש‪,‬ס שכר פעילהך ישל״ס דייקא שהיא לשין עתיד י והיינו משים רכל פעולת שכיי‬
‫ל מ * ל י ייייןא * ילא זי אן* זי ותהי משכירהך שלמה דגם ‪5‬עוה״ז‬
‫א י כ ה‬
‫מ ש ת ל מ ת‬
‫א ל א‬
‫פ ע‬
‫יחן‬
‫וזאת‬
‫אחדות השי״ת‬
‫ליהודה‬
‫י‬
‫יחן לך כל משאלות לבך גס עושר גם כבור י וא״ת שכר מצות בהאי על‪5‬ןא־ ליכא להוא חלק‬
‫עשו י לזה בא רבי חסא ואמר אשר באת לחסות תתת כנפיו כלומר מאחר שכפרת בע״א‬
‫ובאת לחסית תחת כנפי השכינה הרי את מודיה בכל החורה טלה שבעבורה מחקייס העולם‬
‫והרי את כמי שמציל מזוטו של יס דהוי מציל לעצמו ואינו גזל •‬
‫א״ג אפשר במ״ש רז״ל כי מי שהוא צדיק גמור על מיעוע עבירות שיש בידו דאין צדיק‬
‫בארץ אשר יעשה טוב ולא יחעא * משלם לו הקב״ה העונש בעוה״ז ע״י יסורין כדי‬
‫ליתן לו שכרו מושלם בעוה״ב י ז״א ישלם ה׳ פעלך כלומר מה שפעלת און ישלם לך העונש‬
‫בעוה״ז וזהו לטובתך כרי שתהיה משכורתך שלמה לעיה״ב מעס ה אלהי ישראל * וא״ת‬
‫מה ראה בועז ברות לומר לה כך * דזהו אינו אלא לצדיקים גמורים המקיימים התורה‬
‫והמצות * ואלו רות עתה באת ביאה ריקנית ואין בידה לא הורה ולח עבידה ולא מצומ״ט‬
‫ואדרבא יהיה להפך שישלם לה שכר מ ע ט מצות שיש בידה בעיה״ז * לזה בא רבי חסא ואמר‬
‫אשר באת לחסות תחת כנפיו וכפרת בע״א הרי את כמודית בכל התורה כולה והרי את צדקת‬
‫גמורה וכך היא המרה שמשלם לצדיקים גמורים עונשם של מיעוט עבירות בעוה״ז כדי ליתן'‬
‫להם שכרם מושלם בעוה״ב •‬
‫‪,‬‬
‫ועוד‬
‫גם ידוע‬
‫אפשר במ״ש רז״ל ותהי משכורתך שלמה שיצא ממגה שלמה המע״ה‬
‫דהקב׳׳ה משלם מדה כנגד מדה וידוע שרוה היהה בת מלכים בת עגלון מלך מואב •‬
‫ז״א ישלם ה׳ פעלך וההי משכורהך שלמה שיצא ממך שלמה המע״ה * וא״ה במה אזכה שיצא‬
‫ממני שלמה המע״ה ־ לזה אמר רבי חסא אשר באח לחסוה החח כנפיו כלומר אחרי היוהך‬
‫בה מלך והנחה המלכוה של ביה אביך שהייה אוכלה מעדני מלכים ובאה ללקט כעורים‬
‫אחרי הקוצרים לזון אח עצמך כדי לחסוה חחה כנפיו והקב״ה משלם מדה כנגד מדה ולכך‬
‫חהי משכורחך שלמה המע״ה מדה כנגד מרה עכ״ל *‬
‫י‬
‫נראה לפרש ־ א״ס הדיבו״ר ־ במצוח עשה ודברת בם י שלא יהיה עיקר דבורך‬
‫‪,‬אלא בם כדי לשמור ולעשוה י ראה וגו׳ ־ כס״ף י כלומר מרח הרחמים ־ ) ראה‬
‫בזיה״ק פ׳ פנחס דף רי״ד ע״א ( ־ אהא בר נש לאסהכלא בפקודי אורייהא כמה סניגורין‬
‫קיימין לאדכרא עליה לעב ־ יכאלה רבות כידוע ־ שהיק״ה ־ כלומר מלדבר בס מלשמור וגו׳ •‬
‫ראה וגו׳ • זה״ב • כלומר מדת הדין ״ ) ראה שם בדף הגז׳( • אתא בר גש ואעבר על פקידי‬
‫אורייתא אימן עיבדין קטיגורין עליה לביש • וכאלה רבות כידוע ־‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש •א״ם הדיבו׳׳ר כס״ף • כלומר ראה החכם מה הוא אומר ־ אס תבקשנה‬
‫ככסף וגו׳ • אז תבין יראת ה׳ וגו׳ ־ כי ה׳ יחן חכמה וגו׳ י לנצור אורחות משפט‬
‫וגו׳‬
‫אחדות השי״ת‬
‫האת‬
‫ו ג י‬
‫ט‬
‫' י‬
‫ט‬
‫ח‬
‫^‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ב‬
‫' ^"‬
‫י מ‬
‫מ‬
‫' י‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ה‬
‫א‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ר ‪ 5‬י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י ר‬
‫'‬
‫י ה י ש ע‬
‫ב‬
‫י ג י‬
‫ליהודה‬
‫י‬
‫'״‬
‫י י‬
‫ב כ‬
‫כ‬
‫^‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫י י כ י י י‬
‫ה‬
‫כ י י י ע‬
‫י‬
‫ב ה י‬
‫מיררה‬‫י י" מהל‬
‫י י צ ח ח‬
‫ורה‬
‫' '‬
‫‪°‬‬
‫'‬
‫' '‬
‫חורב ומכרזת ואומרת אוי להס לבריות מעלבונה של תורה שכל מי בתינו עוסק בתלמיר י‬
‫ז‬
‫ה‬
‫״‬
‫ב‬
‫*‬
‫כ‬
‫'‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫א‬
‫ה‬
‫ב‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫(‬
‫י‬
‫א‬
‫ב‬
‫ו‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫נקרא נזוף שנאמר גזם זהב באן{ חזיר וגו׳ • וכאלה רבות כידוע י‬
‫פירוש‬
‫* מעלבונה של תורה ־ מעלבון) שעלבון( שעולביס את התורה שהיה‬
‫ע‬
‫י‬
‫על שאין לה עיסקים י נזוף י מגורה כמו ויגער בו אביו דתרגומו ונין*‬
‫איוהי ־ נזם זהב באף חזיר י שאינו משמרו אלא הולך באשפה וממאסה • כך הלמיל‬
‫החסר מטעמים של תורה שהוא מאוס כמו המנודה הזה עכ״ל י‬
‫‪^1‬‬
‫^‬
‫ל‬
‫נראה לפרש ־ א״ם הדיבו״י י ל י י‬
‫‪,‬‬
‫אלא לדבר י ראה וגו׳ * כס״ף י כלומר מדת הרחמים • ) ראה בהקדמה הזוה״יז‬
‫׳ ‪ rnV k‬בג ‪I‬‬
‫ד׳ ע ״ ב ( י ואשים דברי בפיך כמה אית ליה לבר נש לאשתדלא באירייתא יממה ו׳יייי‪/‬‬
‫״ א ( • הח ח׳‬
‫ף‬
‫‪^.‬‬
‫דקב״ה ציית לקלהון דאינון דמתעסקי באורייהא ‪,‬‬
‫כמה הוא חילא חקיפא דאורייתא וכמה הוא עלאה על כלא רכל מאן דאשהדל יחידייהיז׳‬
‫דחיל מעילאי ומהתאי ולא דחיל ממרעין בישין דעלמא בגין דאיהו אחיל כאילנא דחיי •‬
‫מיכיה בכל יומא דהא אורייהא חוליף לבר גש למיזל באורח קשיכי וגו׳ ע״ש • וכאלה ר‬
‫כידוע י שהיק׳ ה * כלומר עח לחשוה י כשמהרפיס ומקללים א אי• ‪ 5‬י • ) ראה ב ם י‬
‫חסידים סי' נ ״ ח ( ־ יעבור על מדוחיו למען יתכפרו פשעיו שנאמר מי אל כמוך נישח ו‬
‫ועובר על פשע • וכל הנבזה בעיני בני אדם שלא מחמה מעשים רעים עהי־ שיהע‪,‬ח שנח‬
‫הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד וגי׳ ־ ומי הוא אוהו שכתוב עציו במקרא שלחחריי‬
‫גבזה וחדל אישים וגו׳ ע׳יש י וארז״ל מעשה בריבי אליעזר שירד לפני התיגה ולא גענה יגי‬
‫‪ .‬ן ״ ל • וג״כ ‪1‬‬
‫ל‬
‫זירד רבי עקיבא ונענה ויצאת ‪ 5‬ק ‪ 1‬ו א מ‬
‫להשיב • כלומר אל תמסור עליו דין לאמר הצור ינקמנו מידי וישיב לעושה הרע כרעחי‬
‫שאם השיב כך ראה וגו׳ • זה״ב י כלומר מדח הרין * כי כל המוסר דין על חבירו באה מלי‬
‫הדין לפגי הקב״ה ואומרה רבש״ע לזה העשה דין ראוי הוא שהענישו על כך וכך זגי׳ "‬
‫בס׳ חסידים סי׳ ע״ו * וג״כ שתיקה י כשמדברים דברי הדיוטות לשון הרע שיחה במיל‬
‫וכיוצא כדרך יושבי קרטה • ראה וגו׳ * זה״ב ־ כלומר מדת הדין * שמכריזין עליהם למעל‬
‫בשמים ואומרים סורו נא מעל אהלי האנשים הרשעים האלה * וכאלה ר‪3‬ות גורמים לעצמם‬
‫כידוע *ולכן אף שלא הדברעמהם בכל האמיר טיב שתלך מאצלם פן תילמד ממעשיהם הרעים *‬
‫נראה לפרש • א״ם הריבי״ר כס״ף במס״ק גי׳ ארבעים • ונשמה נוצרה בארבעים‬
‫כידוע ־ רמז אס הבן אדם ידבר בתורה שניתנה בארבעים כדי לשמור ולמשות‬
‫נשמתו‬
‫כ‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ש מ‬
‫מ י ב י י‬
‫ב ר י ס‬
‫ע‬
‫ת י ר ה‬
‫ת‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫י מ‬
‫ע ״ ב‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ד‬
‫י ״ א‬
‫ע‬
‫ה ש‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ב י ח‬
‫פ‬
‫ן ה ו‬
‫נגי‬
‫יזי‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫פ‬
‫ט‬
‫ש ז ה‬
‫מ ע ‪ 3‬י ר‬
‫ע‬
‫מ ח ח‬
‫ע כ‬
‫‪1‬‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ועוד‬
‫י‬
‫וזאת‬
‫א ח ד ו ת‬
‫ח ש י ״ ת‬
‫ליהודה‬
‫ז‬
‫׳כשמתו שטלרה בארבעים משתמרת י שתיק״ה ־ כלומר מלדבר בס מלשמור י ראה וגו׳ *‬
‫זה״ב ־ כלומר מדת הדין ואין נשמתו משתמרת מרה מ ג ד מרה ־‬
‫ו ? ! ו ד נראה לפרש י א״ם הדיבו״ר י כלומר כתיב ערוכה בכל ושמורה ׳ אם ערוכה‬
‫במאתים וארבעים ושמונה אברים של אדם משתמרת וגו׳ כדאיתא בעירובין * ובזה‬
‫גורס ־ כס״ף י כלומר מדת הרחמים ־ ) ראה שם בעירובין דף נ״ג ע״ב ( ־ אמר ליה‬
‫שמואל לרב יהודה שיננא פחח פומך קרי פתח פומך תני כי היכי דתתקייס בידך ותוריך תי‪.‬י‬
‫שנאמר כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפה אל חקרי למוצאיהם אלא למוציאיהם בפה •‬
‫שתיק״ה י כלומר ואם בגמגום ובלחישה י ראה וגו׳ ־ זה״ב ־ כלומר מדת הדין * ) ראה‬
‫שם בדף ה נ ז ׳ ( תגא תלמיד אחד היה לו לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש לאחר שלש שכיס‬
‫שכח תלמודו ע״כ י ולכן השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים וגו׳‪:‬‬
‫‪ J H‬ו ד נראה לפרש ־ א״ם הדיבו״ר כם״ף י מתקיים כלומר מה שצויתי א ח כ ם ) משפעים(‬
‫אם כסף תלוה את עמי את העני עמך וגו׳ י ראה וגו׳ ־ שתיק״ה זה״ב ־ כלומר‬
‫מדת הרחמים למדת הדין נצחה ומשתקת אותו מפניה ־ ] ראה בשמות רבה סדר משפעים [‬
‫אם כסף תלוה את עמי י הה״ד ] תהליס [ טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט •‬
‫אין בריה שאינה חייבת לאלהים * אלא שהוא חנון ורחום ומוחל על כל הראשונים שנאמר‬
‫] שם [ אל תזכור לנו עונות ראשונים * משל לאחד שלוה מן דיוםטוסו ושכחו י לאחר זמן‬
‫בא ועמד לפניו ואמר לו יודע אני שאני חייב לך י א״ל למה הזכרת חוב הראשון כבר בטל‬
‫הוא מלבי ־ כך אדון העולם הבריות תוטאין לפניו יתברך והוא מסחכל שאין עושין חשובה‬
‫והוא מטח להם ראשון ראשון י וכשהם שבין באין הם להזכיר החוב שעשו בראשונה * והוא‬
‫יתברך אומר להם אל תזכרו ראשונות ־ מנין אתה אומר שאם שב אדם ועושה תשובה אפילו‬
‫יש בידו עוגות הרבה הוא עושה אותן זכיות י דכתיב ] יחזקאל [ ובשוב רשע מרשעתו ועשה‬
‫משפט וצדקה עליהם הוא יחיה כל פשעיו אשר עשה לא יזכרו לו י לכך הוא מזהיר על‬
‫ה ע ט לא חהיה לו כנושה * לא העמידנו ערום ־ והיה כי יצעק אלי י וכן דוד אומר צעקו‬
‫וה׳ שמע י רבי אבהו אומר כהיב ] שמוח [ שלש רגלים חחוג לי בשנה * הקב״ה קבע שלש‬
‫רגלים וההורה בזכוה האבוה שאינן באין לפני הקב״ה ריקנין ־ אף ברוריה הללו אע״פ שהן‬
‫מצרין אין ההורה זזה מהן שנאמר ] ישעיה [ לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך יגו׳ •‬
‫משל לאחד שהיה לו עסק לפני המלך והיה לו םניגורין מפייסין עליו י כך אדם עושה מצות‬
‫•והוא בן תורה וגומל חסדים והשטן עומד ומקטריגו וסניגורין עומדין כנגדו ומלמדין זכוה‬
‫שנאמר ]משלי[ מתן אדם ירחיב לו • מה שהוא עושה עם העטים מסייעין אותו י לכך‬
‫נאמר אשרי משכיל אל דלי‬
‫פירוש‬
‫אחדות חשי״ת‬
‫וזאת‬
‫פירוש‬
‫ע! יוסף‬
‫ליהודה‬
‫הה״ד טוב איש חונן ומלוה וגו׳ ־ בעי למידרש ע ו‬
‫מ‬
‫י‬
‫ע‬
‫כ י מ פ י ש‬
‫ח ו ב י ת י‬
‫י‬
‫ש‬
‫ש‬
‫ר‬
‫״‬
‫ב י י ה‬
‫" '‬
‫ר‬
‫כמו שאני עושה עמך שאני מיחל לו ל‬
‫ל '‬
‫א י ש ן ל י ' "י»‬
‫חייבת וגי׳ ־ זמייתי סמך לזה מפסיק‬
‫היטב וילמיד מהקב״ה כמו שהוא חונן ומוחל לו ־ כן טוב שיהיה גס הוא חונן ומלוה ]‬
‫ע ו ב‬
‫‪ /‬מ ר‬
‫ש כ‬
‫ת ז כ י‬
‫א‬
‫ע ו נ ו ת‬
‫כ‬
‫ח ו נ‬
‫ו ש ו נ י ם‬
‫י מ י‬
‫כ‬
‫ו מ‬
‫ש כ ו‬
‫ו ה‬
‫ה י א‬
‫דה‬
‫מ‬
‫ה מ ‪ 7‬ה‬
‫ש י כ‬
‫א‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ז כ י י‬
‫ל ‪ 5‬ר י י‬
‫ע י ‪ 5‬י ח‬
‫' '‬
‫י ׳‬
‫יי‬
‫י לי‬
‫ל‬
‫י‬
‫'‬
‫לל‬
‫ל‬
‫' ל‬
‫לפי שמחלו מדעתו ] יפ״ת [ והוא מסתכל שאין עושין תשובה י נר׳ שצ״ל והיי‬
‫ה י‬
‫ד‬
‫י‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ס‬
‫ו‬
‫מ‬
‫י ה‬
‫י‬
‫י ה‬
‫ש מ‬
‫מ ע י ת‬
‫כ‬
‫כ‬
‫מ י‬
‫ש‬
‫י‬
‫י‬
‫ר‬
‫צ‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ו‬
‫ש ר צ ה‬
‫ו מ ר‬
‫ל‬
‫^ ‪.‬‬
‫‪-°‬פט‬
‫^‪r‬‬
‫י פ‬
‫י‬
‫ר א = י‬
‫מממ‬
‫הן‬‫^ י‬
‫ש י ס כ ח‬
‫יי‬
‫י‬
‫מ ס ה כ‬
‫‪1‬‬
‫ז‬
‫עישין תשיבה י ופי׳ שה׳ מסתכל בעתיד שעתידים לשוב מוחל להס ראשון ראשון כר‬
‫ע ל י ם‬
‫ע כ ש י י‬
‫מ‬
‫ה ע י‬
‫ם‬
‫י‬
‫פ י‬
‫‪0‬‬
‫י י‬
‫ש‬
‫י‬
‫ה י י‬
‫י‬
‫ש ב י ס‬
‫מניח‬
‫' י ' ^" ^ ^ "' ^‬
‫'‬
‫*‬
‫^ ‪:‬‬
‫דודאי בחשובה נמחלין ־ אלא לפי שה׳ רואה שאין עושי ן תשובה וראויים למית מיד‬
‫להס ראשון ראשין כדי שלא לטרדם מיד אולי ישובו ] יפ״ה [ י מ ט ח להס ראשון רחשי'‬
‫י‬
‫‪t‬‬
‫נראה דדוקא עד גי׳ ־ ע׳ בעגף • אל תזכרו ראשונות כי אוחס כבר נמחלי י‬
‫ש י ב‬
‫ע‬
‫ה א ח‬
‫נ י ה‬
‫י ג י‬
‫ה י י‬
‫י '‬
‫מ ב י ם‬
‫י‬
‫‪7‬‬
‫?!‪v‬‬
‫' י‬
‫^‬
‫" ^‬
‫^‬
‫יי‬
‫ראשונות ואין ציי! ל אלא ל‬
‫^ \ |‬
‫•ליה למלוה לעני שהמצוה שישמוט ידו לגמרי וישיב לו אפילי טכיטי י ל "י‪ 1‬ל '‬
‫* ‪1:‬‬
‫מיהח הכל נמחל דאפילי כזכיות נחשבו לו לכתיב ובשוב רשע מרשעתו וגו׳ כל‬
‫עשה וגו׳ • כי הנהמרהיטת לשון המדרש משמעי שהכל הוא מקרא אחל • אילס באמת ש‪|• ^-‬‬
‫מקראות המה ומכל אחד מוכת שהעונות נעשו זכיות י ומפסוק א׳ דייק ממלח עליהם ^ י ; י‬
‫‪/,‬‬
‫יתר י שדי לכתוב יעשה משפט וצדקה הוא יחיה י מאי עליהס י אלא בפירושו על כל‬
‫שנזכר לפני זה והיינו רשעתו ומשפט וצדקה על כולם יחיה י שיהפכו העונות לזכיות י י^| 'ן‬
‫‪j‬‬
‫פירש״י ביומא פ״ו ע״ב ע״ש ־ ופסוק הב׳ הוא ]יחזקאל[ כל פשעיו אשר עשה לא יזכיי‬
‫בצדקתו אשר עשה יחיה י שפירוש בצדקתו היינו העונות שעדיהם הוא מצדיק את עצמו בתשיגין ;‬
‫בהם יחיה והוא שיהפכו לזכיות י לכך היא מזהיר על העני • כשהלוה הוא ע ט • יםיומא ד ל‬
‫היא דאין בריה שאינה חייבת וגו׳ לכן גס אהה אל תעמידו ערום וזהו כי היא שמלתו לעיי‬
‫במה ישכב י רבי אבהו וגו׳ משל לא׳ וגו׳ • הנה לדברי רבי אבהו אין שום דכקוח וחביי‬
‫למה שלפניו ואחריו ובוודאי אין כאן מקומו כלל רק להלן במקרא דשלש רגליס • ואפשר‬
‫לדחוק שהביא מאמר רבי אבהי לכאן לומר שמעלת הצדקה גדולה שמפגיזההוקבעו הרגלים י‬
‫ואמר שמה שעושה עם העטים מסייע ללמד עליו סטגורייא יותר מהכל אע״פ שי ‪5‬ילו כ‬
‫זכיות אחרות כמו שנאמר עישה מצות והוא בן תורה י כתיב שלש רגלים וגו׳ • ומ״ט קרא‬
‫רגלים ולא חגים י עז״א דשלש רגלים קבע הקב״ה)ר״ל שיהיו קבועים לדורות( בזכות ה א כ י‬
‫י אבהי‬
‫וקראם רגלים ע״ש ג׳ האבות שהן ג׳ רגלי המרכבה כטדע * ואגב אורחיה ק א מ‬
‫י‬
‫פ‬
‫ר‬
‫י‬
‫מ‬
‫כ‬
‫י‬
‫>‬
‫א‬
‫ח‬
‫‪l‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ר‬
‫מ נ‬
‫ב‬
‫פ ‪ :‬ע י י‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫עי‬
‫ו‬
‫מ ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ל‬
‫ר ‪3‬‬
‫שהתורה‬
‫אחדות השי״ת‬
‫וזאת‬
‫ח‬
‫ליהודה‬
‫שהתורה ג״כ בזכות האבות • ור״ל דמה שלא ישכח מפיהם ומפי זרעם בכל הגליות הוא‬
‫בזכות האבות * ולמד זה מואני זאת בריתי אותם וגו׳ לא ימושו מפיך וגו׳ ובריחי היינו ברית‬
‫האבות ־ וגתן מעם לזה שאמר שהרגלים הס בזכות האבות הוא לפי שאיגן באין לפגי הקב״ה‬
‫ריקנין י ר״ל שע״י שהיו האבות מקריבין קרבטת לה׳ ועושים צדקה נתן לבניהם שלש רגלים‬
‫שהם ג״כ יראו פני ה׳ בהבאת קרבנות ובנתינת צדקה כדאמרינן בספרי גבי ולא יראו את‬
‫פ ט ה׳ ריקם י מה שהוא עושה עם העטים י דהיינו מתן אדם עם זה מםייעין אותו הסניגורים‬
‫והיינו לפני גדולים ינחנו שמלמדין עליו שרי מעלה זכות עכ״ל •‬
‫ראה בפרק חלק דף ק״ד * לא אליכם כל עוברי דרך י אמר רב עמרם אמר רב‬
‫עשאוני בני כעוברי על דת דאלו בסדוס כתיב וה׳ המעיר על סדום וגו׳ ואלו בירושלים‬
‫כתיב ממרום שלת אש בעצמות׳ וירדנה וגו׳ וכתיב ויגדל טון־ בת עמי מחטאת סדום י וכי‬
‫משוא פנים יש בדבר י אמר רבא אמר רבי יוחנן מרה יתירה היתה בירושלים שלא היתה‬
‫בסדום ־ דאלו בסדום כתיב הנה זה היה עין סדום אחותך גאון שבעת לחם ויד עני לא החזיקה‬
‫וגו י ואלו בירושלים כתיב ידי נשים רחמניות בשלו ילדיהן‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫} ‪ t ^ V p g‬רש״י ז״ל ־ וירמה י ושרף אותה י שדנני כאנשי סדום י והיינו עשאוני בני כעוברי‬
‫על דת ־ ויגדל עון בת עמי מחטאת סדום • וכי משוא פנים יש בדבר ־ הואיל‬
‫וישראל רעים יותר מסדום למה לא נהפכו כסדום י לז״א וכי משוא פנים יש בדבר י דהתם‬
‫כחיב וה׳ המטיר הוא בעצמו י והכא כחיב שלח ע״י שליח י מרה יתירה י לטובה •‬
‫דבירושלים כתיב ידי נשים רחמניוח בשלו ילדיהן היו לברוח למו ־ שהיחה מזמנח חברתה‬
‫ואוכלת בנה אלמא רחמניות היו ־ ואלו בסדום כתיב ויד עני ואביון לא החזיקה * ומרה‬
‫זו כפרה עליהם שלא נהפכו כסדום ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫נראה לפרש • א״ם הדיבו״ר כס״ף • מחקיים כלומר מה שצויחי אתכם ]השא[ זה‬
‫ן^ךך‬
‫יתט כל העובר על הפקידים מחציה השקל וגו׳ י ראה וגו׳ ־ שתיק״ה זה״ב • כלומר‬
‫מדת הרחמים משתקת מדת הדין מלקטרג על מעשה עגל מסכה אשר עשו בנזמי הזהב ‪:‬‬
‫ראה‬
‫בכלי יקר‬
‫י‬
‫זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל וגו׳‬
‫י‬
‫פירש״י‬
‫־ דרך‬
‫המוגין מעבירין אח הנמנין זה אחר זה וכן ] ויקרא [ כל אשר יעבור תחת השבט‬
‫ז ק ] ירמיה [ תעבורנה הצאן ע״י מונה י ומ״מ לשון על הפקידים אינו משמע כן * ויתכן‬
‫לפרש לדעת רז״ל שיהיה זה כופר נפש על עין העגל כי שם עברו ישראל על פקוד י״י ישרים‬
‫אשר פקד ה׳ למשה • לכך נאמר כל העובר על הפקודים המה עוברי עבירה אשר היו צריכים‬
‫אל כופר זה • וטעם למחצית השקל נמצאו במדרשים כמה דרכים שונות י ואומר אני להוסיף‬
‫עליהם‬
‫אחדות השי׳׳ת‬
‫וזאת‬
‫ייהודה‬
‫ט‬
‫עליהם עוד ג׳ עעמיס י האחד הוא לפי שבמעשה העגל גרמי‬
‫יהגו בקע דהיינו שקל בקוע לשגים י השני הוא לפי שזה היה‬
‫אין יתרון לשים אדם על חבירי כי נפש החיוני שיה בכילס על כן‬
‫«‪, , . v‬‬
‫^‬
‫‪,‬‬
‫‪ v ,u ,‬א ‪- p ,‬ק‪u , 1 1‬‬
‫‪c‬‬
‫ד ס‬
‫‪5‬‬
‫?‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫מ ח צ‬
‫‪ 3‬מ ס נ י ך‬
‫נ כ‬
‫כ‪n‬‬
‫בבירה הליחות לבנים‬
‫ט פ ר נפש ״דיע‬
‫עביר ולש ביין בכיפר זה‬
‫׳ שיהפכו‬
‫א‬
‫‪ :‬מ צ ל‬
‫מ;ו‬
‫מ ר‬
‫ב מ‬
‫נ פ‬
‫^‬
‫^‬
‫ג‬
‫באדם י׳ דברים הבאים מן אב ואס וי׳ דברים הבאים מן הקב׳׳ה יא׳׳כ הרי האדם ה׳•׳‬
‫עשרים גרה ומחציתו תרומה לה׳ לכפר על חלה הנפש ־ טעם שליש• היא הייהר מחיור מכי׳‬
‫הוא שמציט במדרש והילקוט מביאי בפרשה זי וז״׳ל ונהני איש כופר נפשו י כששמע י ‪ -‬י ׳‬
‫מ‬
‫כן נתיירא ואמר עור בעד עיר יכל אשר לאיש יהן בעד נפשו • ר״׳ ב י אילעאי הומר יי ^‬
‫‪:‬‬
‫'‬
‫*ו* יי‬
‫' ״‬
‫‪I‬‬
‫נ ס‬
‫משה מנינו שפדיון נפשי של אדם ככל* ככף שנאמר יהיה נפשך החת נפשי אי ככר‬
‫ה ‪ :‬י ‪ ,‬י‬
‫ר‬
‫ה י‬
‫רבי יוסי אומר מן מוציא שם רע אהה למד ‪ :‬נ א מ ר יענשי איהו מאה כסך‪ • .‬יאנחני‬
‫‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫•• *ירי*‬
‫‪,‬‬
‫שם רע ואמרנו אלה אלהיך ישראל כל אחד ואחד ממני נריך כיהן מרה ככף י י ‪ -‬י» *‬
‫אמר מן האונס אתה למד כתיב ונתן האיש השיכב עמה וגי׳ יאנחני אנכני הליביר לי־‬
‫י ן המר מ]‬
‫י ‪,‬‬
‫ף ‪.‬‬
‫יך‬
‫״ ל א ‪,‬אקך‬
‫לך יגן׳‬
‫שור נגח אתה למד שנאמר אס עבד יגח השיר וגו׳ ואנחנו המרט כבודו כשיר שניזמי‬
‫את כבודם בתבנית שיר אוכל עשב כל אחד יאחד מ מ ט צריך לית; שלשיס שק‪ • 1‬ידע הקי­‬
‫ף ‪,‬לה ב ­‬
‫^ ^‬
‫‪^ ^ ,‬‬
‫ך ^‬
‫^‬
‫^ ‪v‬‬
‫מה‬
‫י ה‬
‫ן ע ש ע ן‬
‫ע‬
‫ן ;‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ח ך‬
‫מ‬
‫ט‬
‫ח‬
‫נ ר‬
‫מ‬
‫ב‬
‫י‬
‫נ כ‬
‫ס‬
‫‪3‬‬
‫י‬
‫ש‬
‫ד‬
‫‪x‬‬
‫מ ו‬
‫י י מ י ר ו‬
‫ש‬
‫ב‬
‫‪p‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫כ כ ך‬
‫ח י י‬
‫י‬
‫כ ‪5‬‬
‫) ה‬
‫מ‬
‫ח‬
‫כ ס‬
‫נ‬
‫מ‬
‫י‬
‫כ כ‬
‫כ‬
‫שקלים אלא זה יתנו מחצית השקל עכ׳׳ל‪:‬‬
‫‪ n j H‬־ • נראה לפרש־א״ם הדיבו״ר כס׳׳ף י מתקיים כלומר מה שצייתי אתכם ]קרח[ ופרי‬
‫• מרי‬
‫‪^ . ,‬‬
‫^‬
‫‪, .‬ן‬
‫‪.‬‬
‫ח ן ד נ‬
‫מ ב‬
‫ן ן פ ך ה‬
‫‪3‬‬
‫ע‬
‫ך‬
‫כ‬
‫ח‬
‫כ ס‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ב ר‬
‫י ס‬
‫ו ג ן‬
‫ה‬
‫ל‬
‫מ‬
‫ג ן ר מ י ס‬
‫ה‬
‫‪1‬‬
‫ב ז ה‬
‫הרחמים י שאף אם יסתכן הבן הבכיר למות כשהוא עדיי; בתור מוסיפין לו שטה חיים‬
‫שתיק״ה זה״ב ־ כלומר אבל שתיקה מהדיבור האמור כלימר אינו מתקיים • ראה מ ה ג ו ר‬
‫מ י ם‬
‫בזה ־ מדת הדין ־ שאס יסתכן וגו׳ כנז׳ הכף ימות י ]ראה בספר חסידים( מעשה ב ‪ 5‬י י‬
‫ח‬
‫אחד שהיה נטוי למות אמר תפדוני תפדוני כך היה צועק אמרו צחככ מה היא אומר ה מ י‬
‫להם שמא בכור הוא אמרו כן אמר להם לפדותו ויחיה מיד נחנו לכהן חמש סלעים‬
‫ו ח י‬
‫י‬
‫זמ‬
‫כ״ח שנים אח״ך עכ״ל ־ ונראה לומר ט ע ם כיח שטם שחיה אחיך • אפשר בשכר ש י י‬
‫תפדוני י תפדוג״י במס״ק גימעריא כ״ח ־ חיה ל ׳ ח שנים אח״ך י ואפשר נמי כ׳׳ח זכה ח י‬
‫״ י חכם‬
‫‪.‬‬
‫‬‫‪1‬‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫‪,5‬‬
‫א ל י‬
‫ה ו‬
‫ה ן ל‬
‫ע‬
‫כ ח‬
‫מ‬
‫ת פ ד י ן‬
‫‪ 3‬נ ן י‬
‫ר‬
‫‪0‬‬
‫נ י‬
‫ת ה י ה‬
‫כ ה‬
‫כ ה‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ן‬
‫‪3‬‬
‫ח‬
‫י‬
‫י‬
‫ז‬
‫?‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫;‬
‫ע‬
‫ז‬
‫כגז׳ דבודאי כהלכה היה הוסיף כ״ח שגיכ ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫"‪njn‬‬
‫נראה לפרש * א״ם הדיבו״ר •‬
‫כ‬
‫‪5‬‬
‫י מ ר‬
‫^‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ן‬
‫^‬
‫כ פ ת‬
‫‪,‬ך‬
‫ת‬
‫ב‬
‫מ‬
‫י‬
‫ל‬
‫י ע ש‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫ינ‬
‫ו ׳ אשר‬
‫דברת בפיך ־ ראה וגי׳ י כסיף * כלומר מדת הרחמים ומקריצ הישיעה • שתייו"‬
‫כלומר‬
‫ה‬
‫אחדות השי״ת‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫ט‬
‫כלומר ואס עושה עצמו כמו שלא דבר מעולס בעגין זה * ראה וגו׳ י זה״ב * כלומר מלת‬
‫הדין ומרחיק הישועה‪:‬‬
‫וכמניין‬
‫הכהוב דלעיל מזה‬
‫י‬
‫כי הדור נדר לה׳ אלהיך לא האחר לשלמו כי דרוש ידרשנו‬
‫ה׳ אלהיך מעמך והיה בך הטא * ) פירוש בעל הטורים ( י לא האהר ־ ד׳ לא‬
‫האחר י מלאהך ודמעך לא ה א ה ר ) פ ׳ משפטים( כאבר הדור נדר לאלהיכ אל האחר לשלמו‬
‫‪,‬‬
‫)קהלה( י וישועה לא תאחר )ישעיה מ״ז( י שאם השלם נדרך וישועה׳ לא האחר ־ אבל‬
‫הגודר ואינו משלם הוא מרהיה ישועה עכ׳׳ל ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫ספורנו ־ כי הדור נדר לה׳ אלהיך * הנה ראוי שיאמן דברך עם הכל האמנם‬
‫מה שהדור לה׳ אלהיך לא בלבד אהה הייב לשלם אבל עם זה צריך שיהיה ההשלום‬
‫בלי איהיר י כי דרוש ידרשגו ה׳ אלהיך מעמך י שהם האחר לשלם הוא יגבה ממך בעל‬
‫כרחך * והיה בך הטא * ועם מה שהשלם באופן זה יהיה עליך עונש האיהור ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫‪ " H J H‬נראה לפרש ־ ח״ס הדיבו״ר י כלומר אס תוך אותו דבור ביום שמוע האיש נדרי‬
‫אשתו הפר יפר אותם ־ ראה וגו׳ ־ כס״ף * כלומר מדת הרחמים שהרי אישה‬
‫הפירם וה׳ יסלח לה * שהיק״ה * כלומר וייס החריש יחריש לה אישה מיום אל יוס יגו׳‬
‫ואס הפר יפר אוחס אחרי שומעו * ראה וגו׳ זה״ב ־ כלימר מרה הדין ונשא אח עונה •‬
‫י‬
‫פירוש‬
‫רש״י ז״ל * מיום אל יום ־ שלא האמר מעה לעח לכך נאמר מיוס אל יום‬
‫ללמדך שאין מפר אלא עד שחחשך ־ אחרי שומעו י אהרי ששמע‪.‬וקיים שאמר‬
‫אפשי בו וחזר והפר לה אפילו בו ביום י ונשא את עינה ־ הוא מוכנס תחתיה למדנו מכאן‬
‫שהגורס חקלה להכירו היא נכנם תחתיו לכל עונשין עכ״ל ‪:‬‬
‫‪1?1‬וד‬
‫גראה לפרש י בהקדיס דברי הרב בעל יד יוסף ז״ל שכתבתי לעיל שהצדיקים‬
‫הם שומרים ונקראו נטורי קרתא וגו׳ לך גא ראה העגין באורך י ועל‬
‫פי חייוב השומרים וגו׳ אבאר * א״ס הדיבו״ר י כלומר אם יהיה הדיבור בדברי מוסר השי״ת‬
‫בפי הצדיקים שהם שומרים וגו׳ י ראה וגו׳ * כס״ף * כלומר מדת הרחמים לבני הדור והם‬
‫השומרים ויו׳ הצילו את נפשותס שלא יענשו ולא יתגגו י שתיק״ה * כלומר אבל שתיקה‬
‫מהגז׳ ־ ראה וגו׳ • זה״ב י כלומר מדת הדין פוגעת בבני הדור והם השומרים שיענשו‬
‫ויהגנו ודו״ק ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש * א״ם הדיבו׳׳ר‬
‫י‬
‫כלומר עת לדבר ־ כשבירך למתות ודבריך נשמעים‬
‫לא עת להשות ואס תדבר ראה וגו׳ * כס״ף י כלומר מדת הרהמיס שהרי זכית‬
‫וזכית אה הרבים זכוה הרבים הלוי בך‪ .‬אבריך וטוב לך * שתיק״ה י כלומר עה לחשות ;‬
‫כשאין‬
‫וזאת‬
‫אחדות חשי״ת‬
‫ליהודה‬
‫כשאין בידך למחות ודבריך אינם נשמעים לא עת לדבר ־ ואם תל‪3‬ר ראה וגו׳ י זה"‬
‫ב‬
‫כ ש ם‬
‫כלומר מדת הדין ביותר כי מוטב שיהיו ‪0‬וגגיס ואל יהיו מזידיס • והיינו נמי דאמרו ז״ל‬
‫שמציוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫ח‬
‫‪5‬‬
‫כלומר אם הבן אדם יאמן שכל כסן*‬
‫נראה לפרש ־ א״ם הדיבו״ר כס״ף‬
‫ונכסים אשר קנה הכל הוא ע״פ הדיבור כביכול הקב״ה שנאמר לי הכסן* ל‬
‫נאם ה׳ י כי הוא יתברך היא המוריש ומעשיר * הה״ד ) ע ק ‪ ( 5‬וזכרת את ה׳ אל ‪1‬‬
‫הוא הנותן לך כח לעשות חיל ]ראה באור החיים[ וזכרת את ה׳ וגו׳ * פי׳ שצריך ל‬
‫על טובתו כי מה׳ היתה לו ודבר זה יעירהו תמיד להכיר בוראו והשגחתו עליו • שתיק׳ ה‬
‫כלומר מלזטר דבר זה אלא ]שם[ ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה‬
‫]פירש אבן עזרא ז״ל[ החיל הזה ־ הממון וכן ועזבו לאחרים חילם • והטעם יגיעם וכחם‬
‫עכ״ל י ראה וגו׳ י זה״ב י כלומר מדת הדין • ]ראה מה שסיים שם׳ באור החיים[ • והחי‬
‫החבולות יצר האדם הוא להשכיחו דבר זה * ודרך זה יכנס לאבדו * ואולי כי לזה סמך מ א י‬
‫שאח״ז והיה אם שכיח תשכח פי׳ אס שכוח דבר זה שה׳ הוא המטיב לך וגו׳ סופך ש ת ^‬
‫ןעבדחם‬
‫א‬
‫^‬
‫את ה׳ וסופך ללכח אחרי אלהים אחרים ולא‬
‫ולא עבודה שאינה מםויימת באיסור אלא והשתחוית להם שהיא עבודה מסויימת גאיםיר‬
‫ע״ז שבעילם כאומרם ז״ל המשתחוה למרקולים חייב הגם שאין עבודתו בכך הא ל‬
‫שהזכירה זי גדר גדול לעבודת ה׳ ומחסרונה ידיתגו השטן ממדריגה למדריגה למטה‬
‫י‬
‫ו‬
‫ה ז ה ב‬
‫י‬
‫י‬
‫הי‬
‫ת ת‬
‫׳‬
‫מ‬
‫כח‬
‫‪ 3‬מ ח ש ‪ 3‬ה‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ן מ כ ו‬
‫מ ל ח‬
‫מ מ נ ה‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫יע‬
‫נראה לפרש ־ א״ס הדיבו״ר כס״ף י כלימר אם תראה אחד מן הרשעים שהשפ‬
‫עליו אל אלהים ה׳ דבר ויקרא ארץ י והנעים עליו בעוה״ז כסף וזהב ופו׳ אפשי‬
‫שעשה מצוה בעוה״ז ומטל שכרו כאן כדי שיהיו נפרעים ממכו בעוה״ב כמו שנאמר י מ ^‬
‫לשונאיו אל פגיו להאבידו י ומתרגמינן ומשלם לשנאוהי טבין דאינון ע ב ד ן קדמוהי בחייהיו‬
‫לאיברה ין י או מרוב רחמיו וחסדיו יתברך שגברו עם בריותיו אפילו לשאינס ראויס לפי מעשיהם‬
‫מפני שמחכה אולי ישובו בתשובה כי חפץ בשוב רשע מדרכיו וחיה ־ ואס לא ישוב י ש ת ו‬
‫זה״ב י כלומר יום הדומיה שהיא יוס המות שהוא דומיה עולמית נמצאת מדת הלין מתוחה‬
‫נגדו אוי לו אוי לנפשו רח״ל ‪:‬‬
‫ש צ‬
‫יר‬
‫ועוד‬
‫‪,‬‬
‫״ה‬
‫נראה לפרש • א״ס הדיבו״ר כס״ף כלימר כתיב הנחמדים מזהב ומפז רב וגו נא‬
‫להלהיב לב העם זהב להם הממלאים בתיהם כסף ־ שבעוה״ב מטבע הזהב והכם]*‬
‫הגשמי בטל אינו שיה כלום ולכן י שתיק״ה זה״ב י כלומר יזדרזו לסגל כסף וזהב אשר שם‬
‫געוה״ב דהיינו תורה יגי׳ אשר נאמר עליהם הנחמדים מזהב וגו׳ להוליך בידם ביום הדומיה‬
‫י‬
‫שהוא‬
‫וזאת‬
‫אחדווז השי״ת‬
‫ליהודה‬
‫י‬
‫שהוא יוס המות * והיינו דאמרו רז״ל צדיקים מסגלים תורה ומצות ומעשים טוביס * והיינו‬
‫דבר המועיל לאדם ביוס הדומיה יוס המות שנאמר והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספיך ‪:‬‬
‫נראה לפרש י בהקדים הכתוב בפ׳ חקת י המה מי מריבה אבר רבו בני ישראל‪J‬‬
‫‪1/11‬‬
‫את ה׳ ויקדש בם י פירש הרב הגדול חיד״א ז״ל בס׳ נתל קדומים במ״ש רז״ל‬
‫שע״י שהכה את הסלע גרמו שכחה וזה גרם מחלוקת ‪3‬כ‪-‬ל התורה עד שבאו לחלוק עם בת‬
‫קול בענין תנורו של עכנאי שאמדו לא בשמים היא י זה אומרו המה מי מריבה אשר רבו‬
‫בנ״י את ה כלומר זה גרם שבאו לחלוק עם ה׳ * ובזה פירשו תכמי אשכנז דרך הלציי מלה‬
‫בסלע משתקותא בתרין כלומר אס היו מדברים לסלע שלא היו מכיס אותה היתה שתיקה‬
‫בחרין כלומר שלא היה מחלוקת בתרין עכ״ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪ 3 1‬שבע יהודה ז״ל כתב אפשר לומר מעין זה דידוע רבת קול הוא שיש לה קול אחר‪H1‬‬
‫והיינו בת קול י לזה אמר מלה בסלע כלומר אם היו מדברים לסלע לא היתה‬
‫שכחה בעולם ולא היה מחלוקת בחכמים ולא היו ר״א ור״י חולקים ולא היתה צריכה בת קול‬
‫לצאת ולומר כלום אלא היתה שותקת והיינו אומרו משתקוהא בתרין כלומר היחה שתיקה‬
‫בבת קול שהוא הרי קולות ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ך^ןךך* בהקדיס הכתוב שם בפ׳ חקת י ויאמר ה׳ אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם‬
‫בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר ‪$‬תתי‬
‫להם ־ פירוש רש״י ז״ל בחומש י יען לא האמנתם בי * גלה הכתוב שאלילי חטא זה בלבד‪.‬‬
‫היו נכנסין לארץ כדי שלא יאמרו עליהם כעון דור המדבר שנגזר עליהם שלא יכנסו כך היה‬
‫עון משה ואהרן * והלא הצאן ובקר ישחט ]במדבר י״א[ קשה מזו אלא לפי שבסחר חסך עליו‬
‫מכתוב וכאן שבמעמד כל ישראל לא חסך עליו הכתוב מפני קדוש ה׳ י להקדישני ״ שאילו‬
‫דברתם אל הסלע והוציא הייחי מקודש לעיני העדה ואומרים מה סלע זה שאינו מדבר ואינו'‬
‫שומע ואינו צריך לפרנסה מקיים דבורו של מקום קל וחומר אנו י לכן לא תביאו ־ בשבועה •‬
‫כמו לכן נשבעתי לבית עלי ]שמואל[ נשבע בקפיצה שלא ירבו בתפלה כל כך עכ״ל ‪:‬‬
‫ן ; ן ל פי הבא״ר אבאר ־ א״ם הדיבו״ר י כלימר אס היה הדיבור אל הסלע * ראה‬
‫וגו׳ י כס״ף ־ כלומר מדת הרחמים ינכנסין לארץ וגו׳ י ואף שהצאן ובקר ישחט‬
‫וגו׳ אפ״ה לפי שבסתר וגו׳ * בתיק״ה * אלא הכאה * ראה וגו׳ י זה״ב ־ כלומר מדת‬
‫הדין * שאילו דברתם אל הסלע והוציא וגו׳ * לכן לא תביאו בשבועה וגו׳ ודו״ק ‪:‬‬
‫נראה לפרש‬
‫ששמע שאומרים עליו איש מצרי הצילנו מיד הרועים היה גורם בזה י‬
‫כס״ף *‬
‫בלומר‬
‫האת‬
‫אחדות השי״ת‬
‫ליהודה‬
‫כלומר מדת הראמים ונכנס לארץ י שתיק״ה * כלומר אבל כיון ששמע ושתק ראה מה ג י‬
‫ם‬
‫ב ז ה ־ זה״ב ־ כלימר מדת הדין ולא נכנס לארץ‪:‬‬
‫וכדאיתא‬
‫בספר חסידים סי׳ קי״ז קי״ח ״ ישראל ששמע שאומרים עליו שהוא נכרי‬
‫צריך לומר יהודי אני מנלן ממשה רבינו ע״ה אמר רבש״ע יכנסו עצמותי‬
‫בארץ הואיל ולא זכיחי ליכנס כמו עצמות יוסף • אמר הקב׳יה דמודהבארעיה יקברבארמיה‬
‫יוסף‪ .‬על שאמר כי גנוב גונבתי מארץ העברים זכו עצמותיו ליקבר בארץ * אבל אהה ששתקח‬
‫כששמעת שאומרים עליך איש מצרי הצילנו מיד הרועים ולא אמרת איש עברי אגכי לכן לא‬
‫יכנסו עצמותיך לארץ עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ I I J H‬נראה לפרש • א״ס הדיבו״ר י כלומר אם צדק תדברון משרים תשפעו בני ארס י‬
‫ראה וגו׳ י כם״ף ־ כלומר מדה הרתמים * )ראה בשמות רבה ס י ר משפטים(‬
‫ואלה המשפטים * הה״ד)ההלים( לשלמה אלהיס משפטיך למלך הן וגו׳ ידין עמך בצדק ״‬
‫רבי אומר כשם שהזהיר ׳הקב״ה על הדברוה כך הזהיר על הדין * למה שבו העולם הלוי‬
‫שנאמר )משלי( מלך במשפט יעמיד ארץ * ובו ציון נבנית שנאמר ]ישעיה[ ציון במשפט הפרה‬
‫ובז צדיקים מהגדלין שנאמר ]ההליס[ אשרי שומרי משפט י ד״א ואלה המשפטים * הה״ד‬
‫ועוז מלך משפט אהב ־ אמר להם משה לישראל הרי גהן לכס הקב״ה אה הורהו * אם‬
‫אין אתם עושין את הדינין נוטל תורתו מכס י למה שלא נתן לכם הקב״ה אה ההורה אלא‬
‫ע״מ שהעשו אה הדינין שנאמר ועוז מלך משפט אהב • ואס עשיתם את הדינין עתיד הקב״ה‬
‫להחזיר לכס בתי דינין שלכם שנאמר ]ישעיה[ ואשיבה שופטיך כבראשונה מה כהיב אחריו‬
‫ציון במשפט תפדה י ]שם בסדר הנז׳[ למה נתן הקב״ה הכתר ליהודה והלא לא לבדו הוא‬
‫גבור מכל אחיו והלא שמעון ולוי גבורים והאחרים אלא שדן דין אמת לתמר לכן נעשה דיין‬
‫לעולם ‪ .‬משל לדיין שבא דין של יתומה לפניו וזיכה אותה* כך יהודה בא דין תמר לפניו שמשרף‬
‫והוא זיכה אותה מפני שמצא לה זכות * כיצד היי יצחק ויעקב יושבין שס וכל אחיו והיו‬
‫מחפין איתי ־ הכיר יהודה למקום ואמר אמיתת הדבר ואמר ]בראשית[ צדקי‪ :‬ממני י ועשאי‬
‫הקב״ה נשיא וגו׳ ע״ש ־ שתיק״ה • כלומר אבל אם נאלם מפיכם הצדק והמשפט והייתס‬
‫כאלמים י ראה וגר י זה״ב • כלומר מדת הדין * ]ראה בסדר הנז'[ אמר רבי אלעזר כל‬
‫התורה היא תלויה במשפט * לכך נחן הקב״ה דינין א ח ד עשרת הדברות לפי שהבריות‬
‫מעבירין על הדין והוא נפרע מהם י ומלמד את באי עולם שלא הפך את סדום עד שעברה‬
‫את הדין שנאמר ]יחזקאל[ גאין שבעת לחם ישלית השקט וגו י ואף ירושלים לא גלתה עד‬
‫־ שעברה את הדין שנאמר ]ישעיה[ יתום לא ישפיעו וריב אלמנה לא יבוא אליהם ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫פירוש‬
‫ד י א ת‬
‫^‬
‫אחדות השי״ת‬
‫ליהודה יא‬
‫‪ SU‬מן יוסף י הה׳׳ד לשלמה וגו׳ * כך הזהיר על הרין פי׳ בעצמי במעמד כל ישראל‬
‫וזה שהביא אלהים משפטיך למלך תן פי׳ אלהיס בעצמו נתן את המשפעים לכל‬
‫^‬
‫שהם למלך כי מלך במשפט יעמיד ארץ • ובו ציון נבנית וגו׳ י ובו צדיקים‬
‫^‬
‫י י ילין אית ביה עוד שבח שבו ציון נבנית ובו צדיקים מתגרלין י שנאמר אשרי‬
‫ש‬
‫י ״ ל דלעיל מיניה כתיב מ׳ ימלל גבורות ה׳ ישמיע כל תהלתו * ואח״כ‬
‫•לפי^ ^ י‬
‫ש^מרי משפט * לומר שאותו ששומר משפט שקול כאילו סיפר כל תהלתו של‬
‫^ י א״כ משמע שיש גדולה בזו לשומרי משפט ־ ]הו״כ[ אם אין אתם עושים‬
‫<‪^ f‬‬‫^ ^ ‪ J ^ ,‬יגי י הכוונה תלמיד חכם שחפץ לעסוק כל היום בתורה ולחשוף עצמו מן הדין‬
‫* ץ ל תורתו ממנו י ר״ל שלא יצליח החכם בלימודו אלא מבטנו יורישנו אל כשיתעצל‬
‫י ניתנה התורה אלא פדי שיעשו הדינין י שנאמר ועוז מלך וגוי * כלומר ממ״ה‬
‫ו׳‪ .‬שרח• התורה שנקראה עוז ע״מ שיאהבו את המשפט • כתר ליהודה והלא‬
‫^ _ פ ק מדכתיב כי יהודה גבר באחיו ולנגיד ממנו ־ משמע שהיה נגיר ומלך על כל‬
‫י‬
‫מ ר ן ג ך‬
‫ז מ י י‬
‫‪p‬‬
‫‪,‬‬
‫־‬
‫י ‪ P‬אמר המדרש והלא לא הוא לבדו גבור וגו׳ דחלה הדבר בגבורה ולא במעלות‬
‫^‬
‫\ חכמה או חורה י והלא שמעון ולוי גבורים * כידוע שהם הס שהרגו כל אנשי‬
‫^‬
‫י ^ יהאחרים י הם אוהם שהוכפלו שמוהם בוזאת הברכה כדאיחא לעיל בב״רסוף‬
‫^‬
‫ל לדיין שבא דין יהומה וגו׳ י ובנמשל היא המר בהו של שם שכבר היה מת‬
‫^‬
‫ו‬
‫‪r‬‬
‫ו !‬
‫״הו הפרי• ־׳י•‪-.‬‬
‫^ ץ ^הרי שם מת לתמשים ליעקב כדאיתא בסע״ר ־ שבא דין יתומה לפניו * וזיכה‬
‫‪^.‬‬
‫נהי המלך ראש הדיינים כך יהודה כצ״ל ]רר״ל[ ־ והיו מתפיס אותו י שאף שהכירו‬
‫ת והפתילים שהיו של יהודה י מ״מ לא ראו בזה תקנת תמר * כי אפשר שהניחם‬
‫^‬
‫^ י '׳יזיזה מקום ובאה תמר ומצאתן וטוענת על יהודה ״ אבל יהודה הכיר למקום ואמר‬
‫ת הדבר כי תמר לא זינתה וכוונתה לש״ש ממה שהכיר בצניעותה בביתו כמ״ש ז״ל‬
‫מ ש‬
‫‪f‬‬
‫ש ת ה‬
‫‪f‬‬
‫יה‬
‫פ < י ומשאו הקב״ה נשיא ״ כי מלך במשפט יעמיד ארץ שמאחר שאין מעביר‬
‫^‬
‫^‬
‫עצמו מלהורות על האמת ־ ראוי להיות מלך ־ לכך נתן הקב״ה דינין וגו׳ •‬
‫]‬
‫ל ל ־ והוא נפרע מהם ־ בעוה״ז • וגם מלמד לבאי עולם וגו׳ * שאו מתישרין‬
‫ל‬
‫ימ כל התורה ־ נמצא שהתורה תלויה במשפט • שנאמר גאון שבעת לחם י וגזל מתנות ‪.‬‬
‫הגי העברה על הדין י דהיינו בין אדם לחבירו • ואף ירושלים י שהיה בהם חטא‬
‫א ה ב ת‬
‫כ‬
‫מ ! ת י‬
‫ע י‬
‫ש מ ן‬
‫‪0‬‬
‫עכו״ם יג״ע וש״ד י מ״מ לא נתמלא סאתם אלא על הדין עכ״ל‪:‬‬
‫}‪ itfF‬נראה לפרש ־ א״ם הריבו״ר ״ כלומר של בעלי ריגין • כקטון כגדול תשמעון וגו ־‬
‫^ ^ ראה בכתוב ]תהלים[ ידין עמך בצדק וענייך במשפט י ]פי׳ בשל״ה[ וענייך במשפט‬
‫י ש א פנים לעשירים ע״כ י ואם כה תעשו ראו מה גורמים בזה • כם״ף • כלומר מרפ‬
‫ח‬
‫הרחמים‬
‫וזאת‬
‫אחדות חשי׳ית‬
‫ליהודה‬
‫הרחמים י )ראה בכתוב שלאחר הכתוב האמור( ישאו הריס שלום לעס וגבעות בצדקה י‬
‫‪,‬‬
‫ישפוט עניי עם וגו׳ ־)פירש הרב הכז ( ישאו הרים שלום • כדכתיב יקרא איש אל רעהו אל‬
‫תחת גפן והכל טל שובע * וגבעות ‪5‬צדקה ־ ישאו להם שלוס ע״י הצדקה והמשפט שימשי‬
‫ע׳׳כ י שתיק״ה ־ כלומר ואם לקטון כלומר לעני תאמרו קצר דבריך י ולגדול כלומר לעשיי‬
‫תאמרו דבר כל צרכיך נמצא משוא פגים בדבר • ראה וגו׳ י זה״ב י כלומר מדת הדין י‬
‫)ראה בשמות רבה סדר משפטים( ואלה המשפטים ־ הה״ד כה אמר ה׳ שמרו משפט ועשי‬
‫צדקה וגו׳ י זש״ה)משלי( גם אלה לחכמים הכיר פנים במשפט בל טוב ־ אמר הקב״ה‬
‫מי גרם לדיינין שיהיו יודעין לדון ע״י שקבלתם את החורה שכחוב בה)דברים( אלה החקים‬
‫והמשפטים והתורות ־ אלא היו יודעים הכיר פגים במשפט בל טוב י מהו בל טוב אלא‬
‫בשעה שהדיין יושב ודן באמת כביכול מניח הקב״ה שמי השמים ומשרה שכינהו בצדו שגאמר‬
‫)שופטים( וכי הקים ה׳ להם שופטים והיה ה׳ עס השופט י וכיון שרואה אוהו שהוא נישא‬
‫פנים כביכול מסלק שכינהו ועולה לשמים י והמלאכים אומרים לו רבון העולמים מה יש לך'‬
‫והוא אומר להם ראיהי אה הדיין שהוא נישא פנים ועמדהי לי משם שנאמר )ההלים( משור‬
‫עניים מאנקה אביונים עחה אקום יאמר ה׳ ־ והקב״ה מה היא עישה שולף חרבו כנגדי‬
‫להודיעו שיש דיין למעלה שנאמר )איוב( גורו לכם מפני הרב כי המה עונות הרב לממן‬
‫תדעין שדון י שדין כתיב שיש דין בעילם ־ לפיכך אמר שלמה גם אלה להכמיס הכיר פניס‬
‫במשפט בל טוב * א״ל הקב״ה לא טוב לך שאני מניחן־ שנאמר )נהום( טוב ה׳ למעוז ביים‬
‫צרה ויודע חוסי בו י לכך כחיב )ישעיה( כה אמר ה׳ שמרו משפט ועשו צדקה ואני מקרכ‬
‫עצמי עמכם שנאמר )שם( כי קרובה ישועחי לבוא ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫עץ יוסף * שיהיו יודעין לדון • כי מי ידע מסברא דשואל חייב באונסין ושמירי‬
‫בבעלים פטור * לולי שהקב״ה הודיענו אמהה זה ע״פ ההורה • מהו בל טוב״‬
‫דמאי קמ״ל ־ ומשני שפירש בל טוב שהקב״ה שנקרא טוב בל עמו י שנאמר וכי הקים וגו׳*‬
‫דייק מדלא אמר והיה עמו י אלא עם השופט בא להורוה דרש זה ג״כ י והמלאכים אומרים‬
‫וגו׳ ־‬
‫נלמד מדאמר בפסוק עהה אקום יאמר ה׳ מה לו לאמירה זו היה לו לקום בלאי‬
‫אמירה אלא שהמלאכים שואלין לו והוא משיב להם כדמסיק ־ שנאמר משוד עניים וגו׳ *‬
‫דרש שקאי אעווה הדין שנעשה להם כי אין שייך לומר שוד עניים בענין מניעה צדקה מהם *‬
‫אלא בעבור שהוא מטה להם אה הדין משדד ומהריב אוהס ־ שולף הרבו כנגדו ־ וזהו שאמרו‬
‫ח ז ^ בפ״ק ד־סנהדרין לעולם• יראה הדיין אה עלמו כאילו חרב מונח לז בין ירכיו וגו׳ *‬
‫שהרמז הואי על החרב הזה עכי״ל ‪:‬‬
‫ועור‬
‫י י א ת‬
‫אחדות השי״ת‪.‬‬
‫ליהודה‬
‫יב‬
‫׳־־ •פרש ״ א״ם הריבו״ר * כלומר מבעלי דינץ נמשך זמן רב אל תקוצו בו *‬
‫המשפט לאלהים הוא י ונתן אתכם לעשות משפט בין יצוריו והרי אתם עושים‬
‫׳ מקום ב״ה • ובזה גורמים ־ כם״ף י כלומר מדת הרחמים י שהקב״ה משרה‬
‫י וישראל נקראים על שמכם י והדינין ג״כ נקראים על שמכם * הנה מה טוב‬
‫ו ז‬
‫׳טיס נורייי־י‪-,‬׳‬
‫ס * שתיק״ה ־ כלימר ואס תקוצו ותאמרו לבעלי דינין די מרבוי דברים‬
‫יי " י י ראה וגו׳ • זה״ב ־ כלומר מדת הדין י שזה הוא עינוי הדין י והקב״ה‬
‫מסלק שכינתו מאצלכם ועולה לשמים וגו׳ כנז״ל‪:‬‬
‫י ״ ח באור החיים י שמוע בין אחיכם וגו׳ * קשה מה צריך לצוות לזה אס לא ישמעו טל‬
‫^ מה ידוט י עוד למה אמר בדרך זה ולא אמר שמעו י אכן הכונה היא שיהיו‬
‫י ל א יקוצו י ודבר זה יתחלק לשני דברים * א׳ הוא מבטלי דינין עצמן שאס‬
‫^‬
‫לגו לטעון עוד יש לנו להוכיח לא יקוצו מדבריהם י ומה גם כשירבו להביא‬
‫^‬
‫^‬
‫חר ראיות ולא הועילו לא יאמר הדיין שוב אין ראיה ואין טענה אלא שמוע בתמידות י‬
‫חם הטריחו עליהם בעלי דינין לא יאמרו הרבה טורח טרחנו היום ואין לשמוע עוד‬
‫י ^ ע ן עד אחר זמן אלא שמוע בלי הפסק • וכאן נצטוו על דקדוק עינוי הרין טכ״ל‪:‬‬
‫פ‪-‬שמות רבה סדר משפטים ־ ואלה המשפטים י שלשה דברים נתן משה נפשו‬
‫עליהם ונקראו על שמו * ואלו הן ישראל והתורה והרינין ־ ישראל כמה נצטער‬
‫^ י ג ק ר א י על שמו שנאמר)ישעיה( וי‪1‬כור ימי עולם משה עמו י התורה שנאמר)מלאכי(‬
‫תורת חשה עבדי י הדינין שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם * וכן אסתר‬
‫נתנה נפשה על ישראל ונקראו על שמה שנאמר)אסתר( ולבקש מלפניו על ע מ ה ‪:‬‬
‫^ ‪ E ? V‬ט ן ייסן* ־ ג׳ דברים נתן וגו׳ * דאשר תלמדם מבעי ליה דלשון תשים משמע‬
‫שהוא ערכן וסדרן ותיקנן * ובאמת הוא לא עשה כלום אלא שלימדן לבד י וישראל‬
‫ט ן י פליג אהא דלקמן במדבר פ׳ י״ג דמני תורה דינין ומשכן ־ התורה‬
‫‪^ .‬‬
‫^ ' ‪ 1‬י אע״ג דדינין מכלל התורה תשיב להו בתרתי משום שעיקר התורה להשלמת‬
‫* והמשפטים לתיקון הקבוץ ה מ מ י אשר יחיה בהם ־ וישראל כמה נצטער עליהם *‬
‫ל ל עליהם כמה תפלות בכל עח שחטאו ־ ויזכיר ימי עולם משה עמו י דאע״ג‬
‫^ י קאי להקב״ה ולא עם משה מ״מ כיון דקרי לישראל משה משמע שהם שלו שע״כ נקראים‬
‫* י י התורה נשא וגו׳ ־ נתינה נפשו על החורה הוא מה שעלה בשבילה למרום ולחם לא‬
‫לא שתה * הרינין * נתינת נפשו על הדינין הוא מה שכתוב וישב לשפוט את העס‬
‫מ^יקר יעד ערב * אשר תשים לפניהם * משמע כאילו הוא המשים אותם * נתנה נפשה‬
‫י א ל י שישבה בצום ותענית ג׳ ימים וג׳ לילות * ובאה אל המלך בלא קריאתו * ולבקש‬
‫מלפניו‬
‫כ ם‬
‫‪v‬‬
‫ן ע ל‬
‫ל ש מ י ע‬
‫י ד‬
‫‪1‬‬
‫ם‬
‫י ר ה‬
‫ז‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫‪ %‬נ ס ש‬
‫ה י י‬
‫ה ת ס‬
‫י‬
‫נ ג מ‬
‫ז ו‬
‫ש‬
‫י מ י ם‬
‫י ש‬
‫ו ה ד י‬
‫י ש‬
‫אחדות השי״ת‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫כ‬
‫מלפניו על עמה י שהכי אמר מרדכי אס תשתדל בזה תזכה שיקראו על שמך ולפי ש ‪1‬‬
‫עשתה בודאי שנקראו על שמה כמאמר מרדכי עכ״ל ‪:‬‬
‫מןוד‬
‫א״ס הדיבו״ר כלומר אם יאמן דברך ע ס הכל נדר או שביעה‬
‫נראה לפרש‬
‫או מבעית את תבירו להעיב עמו וכ״ש אס תבירו הוא איש עני ואביון וגו׳ י י א‬
‫וטי ־ כס״ף י כלומר מדת הרחמים * )ראה מ״ש בזוה״ק על פסוק יש הבל אשר נעשה(‬
‫כי מן הבל הפה נטשה מלאך ע״כ ־ וג״כ מן המחשבה טובה שהקב״ה מצרפה למעשה‬
‫נעשה מלאך י וג״כ מן המעשה הטוב נעשה מלאך והס מליצים על הבן אדם יושר וגי׳‬
‫כידוע י שחיק״ה ־ כלומר ואם חזר בו ממה שדבר ועשה עצמו כמו שלא דבר מעולם בעני!‬
‫זה * ראה וגו׳ ־ זה״ב י כלומר מדח הדין ־)ראה בם׳ דברים שבקדושה סי׳ ך ( הנודר‬
‫אי נשבע וגו׳ ואינו מקיים גורס שהמלאך הממונה על מאמר פיו על אוחה מצוה שהוא חייב‬
‫לעשוחה נשאר גרוע עד אשר ישלים חיובו בפועל ועד שלא יצא ידי חובחו המלאך שראייה‬
‫להיות טוב הוא שב אצלו כמזיקין שלא הושלם יצירחן לטוב עכ״ל ־ וג״כ הרי הוא בלטוהא‬
‫דרבנן י )ראה מה שאמרו ז״ל בבבא מציעא( מי שפרע מאגשי דור המבול ומדור הפלגה *‬
‫הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו טכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ו‪!7‬וד נראה לפרש א״ס הדיבו״ר כס״ף כלומר)איוב( אם יש עליו מלאך מליץ אחר‬
‫מגי אלף להגיד לאדם יושרו י שחיק״ה זה״ב י כלומר ואף אם מלאך זה הוא אחד‬
‫מני אלף משתק מדת הדין מלפניו שנאמר )שם( ויתוננז ויאמר פדעהו מרדת שחח מצאתי‬
‫כופר ‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫)שס( במצודת דוד ־ אס יש עליו ־ כאשר יהיה נדון אז בבית דין של מעלה אם‬
‫ראח‬
‫ימצא עליו מלאך מלמד זכות ומליץ טוב להגיר על האדם יושר מה אשר עשה ואף‬
‫אס המלאך הזה הוא אחד מן האלף כי תתקצ״ט מלמדים עליו תובה והוא לבדו מלמד זכות‬
‫ויחוננו ־ עכ״ז יתנן אותו המקום ב״ה ויאמר אל המלאך המליץ פדה אותו מרדת שחת כי‬
‫בהזכות והיושר ההוא מצאחי די פדיון נפשו עם כי רבו מלמדי החוב כי היושר ההוא לגדול‬
‫ורב יחשב ויכריע את הכל עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ .‬חשי״ת‬
‫ויתרומם יעזרגו על דבר כבוד שמו הגדול והקדוש והנורא * ליראה אותו ולשמור‬
‫מצות התורה י תמיד כל ימי חיינו על פני האדמה וישלח לגו הגואל ויגאל אותנו׳‬
‫במהרה בימינו ושבו בגיס לגבולם כמאז כהנים בעבודתם ולויים בדוכנם וישראל במעמדם•‬
‫כן יהי רצון א מ ן ‪:‬‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫יסוד העולם‬
‫^ • ‪ r P t‬ברא אלהים אה השמים ואה הארץ ־‬
‫^‬
‫ז‬
‫נראה לרמוז בראשי״ת נוטריקון‬
‫בר״ח שי״ה הוהיוה שי״ה ראשי היבוה ישראל הורה * רמז בשביל ישראל‬
‫״^ ^‬
‫ע ת י ד י‬
‫י‬
‫י לקכל אה ההורה ברא אלהים אה השמים ואה הארץ י )וכמו שכהב רש״י‬
‫ן המקרא הזה אומר אלא דורשני כמו שאמרו רז״ל בשביל ההורה שנקראה ראשיה‬
‫ד ר ט )משלי( ובשביל ישראל שנקראו ראשיה הבואהה )ירמיה( מכ״ל ‪:‬‬
‫<ראה לדמיו י בראשי״ה בר״א אלהי״ם א״ה השמי״ם וא״ה האר״ץ ראשי היבות‬
‫<\\‬
‫מספרם כ״ב רמז לכ״ב אוהיוה ההורה שהקב״ה ההנה עם מעשה בראשיה על מנת‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫עליהם ישראל אה ההורה שיש בה כ״ב אוהיוה הא לאו הכי הוזר עלמא לההו ובהו‬
‫כמלקדמין‪:‬‬
‫שכהב רש״י ז״ל בכהוב ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי י הוסיף ה׳ בששי בגמר‬
‫עמו‬
‫^ מעשה בראשיה * לומר שההנה עמהס על מנה שיקבלו עליהם ישראל המשה הומשי‬
‫דבר אהר * יום הששיכולם הלוים ועומדים עד יום הששי הוא יום ששה בםיון ־‬
‫•‬
‫( שיום ששה בסיון שקבלו ישראל ההורה נהתזקו כל יצירה בראשיה שנהשב כאלו נברה‬
‫הננילם עהה וזה הוא יום הששי שאוהו יום ששה בםיון י המוכן למתן הורה עכ״ל‪:‬‬
‫נראה לרמוז י בראשי׳ ה בר״א אלהי״ם א״ה השמי״ם ואה האר״ן י ראשי היבות‬
‫מספרם כ״ב מספר יו״ם יו״ם במם״ק י רמז שההורה נבראה אלפים שנה קודם‬
‫^‪"05‬‬
‫׳‬
‫ח העולם שנאמר ואהיה אצלו אמון ואהיה שעשועים יו״ם יו״ם וגו׳ י ויומו של הקב״ה‬
‫אלף שנים כנודע ‪:‬‬
‫‪.‬‬
‫מ ך ע ת‬
‫ע‬
‫*‬
‫מ ו‬
‫בבראשיה רבה י ואהיה אצלו אמון * אומן ״ אני הייהי כלי אומנוהו של‬
‫הקב״ה י בנוהג שבעולם מלך בשר ודם בונה פלטרין ואינו בונה אוהה‬
‫אלא דפטרייה ופנקסיוה יש לו לידע היאך הוא עושה חדרים היאך הוא עושה‬
‫פשפשים‬
‫ע‬
‫יסוד העולם‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫מהמלאכים מצר נפשם שהיא למעלה מהמלאכים י וכרי שלא יהיה להם תרעומות על מלחמה‬
‫היצה״ר נמלך בהם י המה היוצרים ־ על שם וייצר וגו׳ קרי להו יוצרים כיון דבעצתם היצירה‬
‫של האדם * יושבי געעים * שבעצתס נברא הגן עדן דכתיב ביה ויעע גן בעדן מקדם • גררה י‬
‫שבעצתס געשה גדרת הים דכתיב אשר שמתי חול גבול לים וגו׳ וזה הוא גדרה שאין ל‬
‫רשות לצאת אפילו כמלא נימא י שבהן נמלך הקב״ה * דייק לה מדכתי‪ 5‬במלאכתו ישבו שמה‬
‫דמלאכתו סתם כל העולם הוא • ומ״מ פרע ראשונה רמיזת יצירת הארס וגן עדן וגבול הים‬
‫לחשיבותן י ומ״מ לא כתב נעשה אלא במלאכת האדם דחשיב טפי ושייכא טפי לעכין הנפשית‬
‫י ס‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לרמוז בראשי״ת גי׳ בי״ת מקדשנ״ו עם הכולל • רמז דעיקר צורך המקדש‬
‫הוא בשביל התורה שנקראת ראשית שנאמר ה׳ קנני ראשית דרכו וגו׳ ״)וכדאיתא‬
‫במדרש( כי בחר ה׳ בציון אוה למושב לו ־ זאת מנותתי עדי עד פה אשב כי אויתיה ״ וכתב‬
‫הרב בעל יד יוסף ז״ל ־ דראוי להבין כיון שאמר אזה למושב לו מה חזר לומר פה אשב כי‬
‫אייתיה ־ אבל הכינה מה שאמרנו כי בחר ה׳ בציון יותר מהשמים יען מתחילת ברייתו של‬
‫עולם נחאוה להיוח לו דירה בחחחוניס ואוה למושב לו ־ ואס חאמר למה בחר בתחתונים‬
‫יותר מבעליוניס ״ אמר האל יתברך זאת מנוחחי עדי עד פה אשב • יען כי אויחיה לחורה‬
‫ו‪5‬שבילה אני דר בחחתוגים לסיבת חיבת התורה כי אויתיה שאיני יכיל להפרד ממנה ‪:‬‬
‫י‬
‫וכדאיתא‬
‫במדרש ־ ויקחו לי תרומה ־ משל למלך שהיהה לי בת יחידה בא אחד מן‬
‫המלכים ונטלה בקש לילך לו לארצו וליטול אשתו אמר לו המלך בתי שנתתי‬
‫לך יחידית היא • לפרוש ממנה איני יכול • לומר לך אל תטלנה איני יכול ״ אלא בכל מקום‬
‫שאחם הולכים עשו לי קיטון אחד שאדור ביניכם • כך אמר הקב״ה לישראל נתתי לכם את‬
‫התורה בחי יחידה אלפים שנה קודם בריאת העולם ואני משחעשע בה שנאמר ואהיה אצלו‬
‫אמון ואהיה שעשועים יום יוס וגו׳ ויומי אלף שנים י להפרד ממנה איני יכול י לומר לכם אל‬
‫תטלוה איני יכול‪ .‬אלא בכל מקום שאתם הולכים בית אתד עשי לי שאדור בתוכו אצלכם י‬
‫שנאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם עכ״ל ‪:‬‬
‫נמצינו‬
‫למדין דעיקר צורך המקדש הוא בשביל התורה בתו של הקב״ה ־ ולכן כשעזבו‬
‫ישראל את התירה בזמן שבית המקדש קיים אמר הקב״ה עכשיו שעזבו את‬
‫התורה בתי למה להם מקדש ונעל אותו ואבדה הארץ שנאמר על מה אבדה וגו׳ ויאמר ה׳ על‬
‫עוזבם את תורחי וגו׳ י ואעפ״כ רחום וחנון הוא אבינו שבשמים שנאמר כי הייתי לישראל‬
‫לאב ־ ואנחנו בניו שנאמר בנים אתם לה׳ אלהיכם י ומי שהוא בן לא יצוייר שלא יהיה‬
‫כן‬
‫יואת‬
‫‪1‬‬
‫י י ק אף שהגלה אותנו לבין האומות אנחנו תתת ממשלתו יתברך לעולם ־ ולכן כרחם‬
‫^"איתא‬
‫^‬
‫יסוד העולם‬
‫ליהודה טר‬
‫אב על בנים רחם ה׳ עלינו ‪:‬‬
‫בפתיחתא דאיכה רבתי * באותה שעה שהגלה נבוזראדן את ישראל עברו‬
‫דיך קבורת רתל אמנו ועמדה על קברה ואמרה לפני הקב״ה רבש״ע גלוי‬
‫^ ׳ ׳ ר שיעקב עבדך אהבני אהבה יתירה ועבד בשבילי לאבא שבע שנים וכשהשלימו אותן‬
‫ע שנים והגיע זמן נשואי לבעלי יעץ אבי להחליפני לבעלי בשביל אחותי והוקשה עלי הדבר‬
‫כי נידעה לי העלה והודעתי לבעלי ומסרתי לו סימן שיכיר ביני ובין אחותי כדי שלא‬
‫אבי להחליפני י ולאחר כן נחמתי בעצמי וסבלתי את חאוחי ורחמחי על אחותי שלא‬
‫תניז לחרפה י ולערב חלפו אחותי לבעלי בשבילי ומסרתי לאחותי כל הסימנים שמסרתי‬
‫י עצי כדי שיהא סבור שהיא רחל י ולא עור אלא שנכנסתי תחת המיטה שהיה שוכב עם‬
‫יחי והיה מדבר עמה והיא שותקת ואני משיבתו על כל דבר ודבר כדי שלא יכיר לקול‬
‫שגמלתי חסד עמה ולא קנאתי בה ולא הוצאתיה לתרפה ־ ומה אני שאני בשר ודם‬
‫^‬
‫׳לפר ואפר לא קנאתי לצרה שלי ולא הולאחיה לבושה ולחרפה י ואחה מלך חי וקיים רחמן‬
‫׳!ני מה קנאת לעבודת אלילים שאין בה ממש והגלית בני ונהרגו בחרב ועשו אויבים בם‬
‫כרצונם י מיד נתגלגלו רחמיו של הקב״ה ואמר בשבילך רחל אני מחזיר את ישראל למקומן‬
‫הה״ר)ירמיה( כה אמר ה׳ קול ברמה נשמע נהי בכי תמרורים רחל מבכה על בניה מאנה‬
‫<הנחם על בניה כי איננו ־ וכתיב כה אמר ה׳ מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר‬
‫לפעולתך וגו׳ וכתיב ויש תקוה לאחריתך נאס ה׳ ושבו בניס לגבולם ‪:‬‬
‫ח ו ת י‬
‫מ‬
‫© ‪ t P Y T‬עץ יוסף י ועבד לאבא בשבילי שבע שנים \ פירוש וכיון שהוא קנה אותי‬
‫בקגין גמור בשכירות שלו בודאי היה לי להקפיד על צרה שלי שלא קנה אותה‬
‫י ק איתי קנה י והא אפילו אם לא היה קנה אותי רק לקח אותי בחנם היה לי להקפיד *‬
‫מג״ש עכשיו שקנה אותי ־ ומה אני שאגי בשר ודם וגו׳ ־ פירוש אעפ״י שדרכו של בשר ודם‬
‫י א להקפיד ולקנא בבשר ודם שכמותו אפילו הכי לא קנאתי לצרה שלי ואתה וגו׳ י רחמן‬
‫) ׳ י שאין בה ממש ־ פירוש דהא אפילו אם היה ממש ח״ו בעכו״ם אין אתה צריך לקנאות‬
‫‪2‬ה משוס שאתה רחמן ־ מכ״ש השחא שאין ממש בעכו״ם א״כ הוא ק״ו בן בנו של ק״ו‬
‫אתה צריך לקנאות בה י קול ברמה נשמע י הנה בשמי מרום נשמע קול והוא יללת‬
‫י מ י מר י רחל מבכה י הקול ההוא של רחל אמנו אשר מבכה על בניה שגלו מארצם • מאנה י‬
‫ממאנת לקבל תנחומין כי אין אחד מבניה מי שנשאר בארצו כי כולם גלו י ואף על‪-‬פי שלא‬
‫יהיו כולם מזרעה מ״מ נקראו כולם על שמה כדאיתא בב״ר פ ע״א י כי יששכר לפעולתיך *‬
‫•שמסרת הסימנין לאחותך ובגמול זה ישובו בניך מארץ אויב כי מרה במרה לא בטלה • וכשם‬
‫ה‬
‫גו‬
‫‪,‬‬
‫שהוצאת‬
‫יסוד העולם‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫נ י‬
‫שהוצאת אח אחותך מתוך ההפכה שאם הכיר בה יעקב היה מוציאה בחרפה ־ כך ישובו כ ו‬
‫מארץ אויב י וכמו שסבלת תאותך והמתכת להיות ליעקב אחר כשזאי לאה • כך יש תיוייי‬
‫לאחריתך נאם ה ושבו בגיס שלך לגבולם כמאז עכ״ל ־‪.‬‬
‫\‪ yy‬בשעת החורבן והגלות דבר ה׳ היה בפה הנביא י עיני עיני יורדה מ י ־ )וכדאיים‬
‫במדרש איכה רבתי( עיני עיני יורדה מים י אמר רבי לוי משל לרופא ש י‬
‫אחת אמר עיני תבכה על עיני • כך ישראל עינו של הקב״ה הה״ד)זכריה( כי לה׳ עין א י‬
‫וכל שבעי ישראל י כביטל אמר הקב״ה עיכי תבכה על עיגי י כי רחק ממני מנחם מ‬
‫נפשי י מה שמו של מלך המשיח רבי אבא בר כהנא אמר ה׳ שמו שנאמר )ירמיה( וזה ש^‬
‫אשר יקראו ה׳ צדקנו * דאמר רבי לוי עבא למדינחא רשמה כשם מלכה ושם מלכה ‪-‬‬
‫אלהיה ־ סבא למדינתא רשמה כשס מלכה דכתיב)יחזקאל( ושם העיר מיום ה׳ שמה י י ^‬
‫מלכה כשם אלהיה וזה שמו אשר יקראו ה׳ צדקנו ־ רבי יהושע בן לוי אמר צמח שמו שגחמי‬
‫)זכריה( הנה איש צמח שמו ומתחחיו יצמח י רבי יורן בשם רבי איבו אמר מנחם שמו שנאמי‬
‫א י ן הוא מ נ י‬
‫א ון‬
‫א ^ לי ‪,‬‬
‫• א‬
‫ק‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫נ ג י נ י‬
‫זשש‬
‫ס‬
‫ש י ב‬
‫ו‬
‫ס‬
‫כ‬
‫ס‬
‫זס‬
‫כ‬
‫ר ח‬
‫מ מ נ י‬
‫מ מ ז ם‬
‫מ ר‬
‫ר ‪ 3‬י‬
‫ח נ י נ‬
‫פ‬
‫ג‬
‫ח ו ש ‪ 3‬נ‬
‫ד ל‬
‫כ ח ו ש ‪ 3‬נ‬
‫ד ד‬
‫הוא צמח ־ והדא מסייע להדא דרבי יורן בשם רבי איבו י עובדא הוה בחד בר נש‬
‫קא רדי י געת תדא תורתיה עבר עלוי חד ערבי אמר ליה מה את • אמר ליה יהודא‬
‫אמר ליה שרי תורך ושרי פדגך * אמר ליה למה י אמר ליה דבית מקדשון דיהודאי‬
‫אמר ליה מנא יןעת י אמר ליה ידיעת מן געייתא דתורך * עד דהוה עסיק ע מ‬
‫זימנא אחריתי ־ אמר ליה אסור תורך אסור פדנך דאתייליד פריקהון דיהודאי * א‬
‫ומה שמיה י אמר ליה מנחם שמיה * ואבוי מה שמיה ־ אמר ליה חזקיה • אמר ליה והיכן‬
‫שריין * אמר ליה בבירת ערבא בדבית לחם יהודה י זבין ההוא גברא תורוי זפין פדניה‬
‫והיה מזבין לבידין דינוקין * עלל לקרתא ונפק לקרתא עלל למדיגא וגפק למדיגא עד דממא‬
‫לתמן י אתיין כל כפריא למיזבן מיניה וההיא איתתא אימיה דההוא ינוקא לא זבנית מיניה*‬
‫אמר לה למה לית את זבגת לבידין דיגוקין י אמרה ליה דתשייה קשיי ליגוקי • אמר לה למה‬
‫אמרה ליה ריגלוי חרב בית מקדשא • אמר לה רחיצין אגן במריה דעלמא דעל ריגלוי חרכ‬
‫ועל ריגלוי מתבני * אמר לה את הוי נסיבא ליך מן אילין לבידין דיגוקיך ולבתר יומי! אנא‬
‫אתי לביתך וגםב פריעיך גםבת ואזלא * לבתר יומין אמר האי גברא איזיל ואיחמי ההיא‬
‫יגוקא מאי קא ע‪5‬יד אתא לגבה אמר לה ההוא ינוקא מאי קא עביר * אמרה ליה לא א מ ר‬
‫לך דחשייה קשיי אפילו על רגליה גחשייה דמן ההיא שעתא אתיין רוחין ועלעולין עענוניה‬
‫ואזלין להון * אמר לה ולא כך אמרית לך דעל ריגלוי תרב ועל ריגלוי מתבני ־ אמר ר‪5‬י‬
‫א מ ן למה לי ללמוד מן ערביי י ולא מקרא מלא הוא דכתיב )ישעיה( והלבכון באדיר יפול־‬
‫וכתיב בתריה ויצא חומר מגזע ישי ונצר משרשיו יפרה ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫דהי‬
‫^‬
‫חי‬
‫?‬
‫ה‬
‫י‬
‫ב‬
‫י ה‬
‫י ן ר‬
‫גה‬
‫ג‬
‫נ י ה‬
‫ית‬
‫פירוש‬
‫י י א ת‬
‫יסוד העולם‬
‫ליהודה טז‬
‫‪ MJ‬ץ יוסף * משל לרופא ־ משום כסל עיני עיני ״ לזה אמר רעיני יורדח מים‬
‫< עיני י מה שמי של מלך המשיח ־ משום דכבר נאמר אין לה מנחם מכל‬
‫^ ה תג למה לי י להכי בעי למימר דמנחם דהכא היינו משיח דאקרי מנחם ואגב‬
‫ע‬
‫י ת‬
‫| כל הני שמות ־ וזה שמו אשר יקראו וגו׳ י ר״ל רכך כתיב החם הנה‬
‫והקימותי לדוד צמח צדיק ומלך מלך וגו׳ בימיו תושע יהודה וישראל וגו׳ וזה‬
‫^^‬
‫^‬
‫• יקראג ה׳ צדקנג י טבא למדינתא רשמה וגו׳ • כלומר טבא למדינת ירושלים ששמה‬
‫?שם מלכי־ רי״זי‬
‫* מש חה ישם מלכה משיחה כשם הקב״ה וכדמפרש י* מיום ה׳ שמה * ודרז״ל‬
‫^‬
‫אל תקרי ה׳ שמה אלא ה׳ שמה י הנה איש צמח שמו ומחחחיו יצמח וגו׳ * והוא‬
‫^‬
‫‪.‬‬
‫נ י ה׳ והיא ישא הוד וישב ומשל על כסאו וגו׳ י שנאמר כי רחק ממני מנחם *‬
‫י‬
‫^ * מר בשעת חורבן שאז נולד משיח ונחרחק מבני ארם לגן עדן עד לעת קן הימין‬
‫במדרשים * כחושבנא דדץ * ואם כן הוא נקרא בשני שמות ־ עוברא הוה וגו׳ י‬
‫^ * היה בחיש אחד שהיה חורש ־ לעקה פרתו י עבר לפניו ערבי אחד אמר ליה מה אחה‬
‫או נכרי י אמר ליה יהודי אני י אמר ליה התר שורך והתר פדנך * )פירוש‬
‫^‬
‫ל בקר מתרגמינן פדנא דתוי‪ 0‬אמר ליה למה ־ אמר ליה דבית המקדש של היהודים‬
‫לך להתבטל ממלאכחך להתאבל וגם לברוח מפני האויבים שאותו היהודי היה כל‬
‫י‬
‫י י י ק מירושלים שלא ידע בדבר ־ אמר ליה מנא ידעת * מנין אתה יודע * אמר ליה‬
‫^ ‪ P‬קיל הפרה ־ בעור שהיה מתעסק ומדבר עמו הפרה היתה צועקת פעם אתרת •‬
‫\ ׳‪-‬יה אותו ערבי תזור וקשור שורך וקשור פדנך שבשעה זו נולד מושיעם וגואלם של ישראל •‬
‫גאביו מה שמו י והיכן שריין ־ היכן המה דרים באיזה מקום בבירת ערבא‬
‫^מקום בבית לחם יהודה י זבן וגו׳ ־ מכר אותו האיש שורו ומכר צמרו וקנה לבידין‬
‫׳ ‪ 1‬בהם תינוקית כשהם קטנים כדי לבוא למקום אם התינוק ולידע טיבו ומהותו •‬
‫לקרתא‪.‬״ נכנס לעיר ויצא לעיר אחרת וגו׳ כלומר הלך הלוך ונםוע מעיר לעיר וממדינא‬
‫א עד שהגיע לשם למקום בירת ערבא * וכיון שבא לשם באו כל בנות העיר לקנות‬
‫לטדין לתינוקותיהם ואותה אשה אמו של אותו תינוק לא קנתה ממנו י אמר לה למה‬
‫ין אתה קונה לבידין י דחשייה קשיי ״ פירוש דקשה השגחתו כלומר סימניו והוראת מזלו‬
‫י ‪ 1‬״ יאילי צריך להיות רחש ארחשיה לשון רחש לבי כלומר סיפוריו וענייניו קשים י‬
‫) ובספר הישן גרס נחשיה ( דעל ריגלוי וגו׳ * לרגליו אגב לידתו על דרך ויברך ה׳ אותך‬
‫ל לי ״ כ־חיצין וגו׳ ־ בטוחין אנו בארון העולם כמו שעל ידו נחרב כך מל ידו יבנה במהרה *‬
‫^ לגי נסיבא וגו׳ ־)פירוש הערוך( בוא במהרה ולקח לך מאילין לבידין להתינוק ולאחר‬
‫אט אבוא לביתך ואקח פרעון מחיר דמי שווין * לקחה ממנו והלכה * לאחר ימים אמר‬
‫אותו‬
‫ה‬
‫׳‬
‫ס י ג ה‬
‫ה‬
‫מ י‬
‫ה י‬
‫י ה י ד י‬
‫מ ד‬
‫י י ש‬
‫ח‬
‫‪p‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫פסי‬
‫‪v‬‬
‫מ ר י נ‬
‫שה‬
‫ג‬
‫ת‬
‫מ י ס‬
‫ו‬
‫׳‬
‫י‬
‫י‬
‫ימים^‬
‫^‪0‬‬
‫וזאת‬
‫יסוד העולם‬
‫ליהודה‬
‫אותו איש אלך ואראה אותו התינוק מהו עושה בא אצלה ואמר לה אותו תינוק מהו ע י‬
‫אמרה לו וכי לא אמרתי לך שמנהגו ומזלו של אותו תינוק הוא רע אפילו משעה שבא ׳•‬
‫ש ה‬
‫נגי‬
‫בא ניחושו עמו שהרי באותה שעה חרב בית המקדש י שמאותה שעה שהלכת ממגי באו ל י‬
‫פ‬
‫ח י ת‬
‫נ‬
‫וסערה)רוח סערה תרגומו רוח עלעולא( נשאוהו והלכו להם * ועל ריגלוי מתבני י ול ו‬
‫לקחו האלהיס ־ )עיין בירושלמי פ״ב שהגירסא נשתנית שם קצת( למה לי ללמוד מן אי^‬
‫‪ 3‬ה נ י ז י‬
‫ערבי שביום שנחרב הבית בו ביום נולד המשיח י והלבנון באדיר יפול * )וכדאמר‬
‫^‬
‫ב‬
‫שאין לבנין אלא בית המקדש שנאמר ההר הסיב הזה והלבנון ורי׳ל ללא נאמר ההר‬
‫בה׳ הידיעה רק על הר המוריה שכבר נבחר לעוב מאבותינו אברהם יציזיו‬
‫ו י ע‬
‫‪5‬‬
‫‪.‬‬
‫יו י‬
‫קאי על בניינו של מקדש בהר העיב הזה מעצי הלבנון י גס כי הוא מלשון ‪3‬כין או מ׳־כ^‬
‫על שם שמלבין עונותיהם של ישראל) מהרש״א( ואין אדיר אלא מלך דכחיב והיה איייי‬
‫ממנו * הרי דכחיב כשיחרב הבית המקדש יצא תכן{ תוער מגזע ישי ר״ ל נולד משיח מ ז ר‬
‫ע‬
‫ישי עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לע״ד לפרש הכתוב בספר תהלים‬
‫י‬
‫אך סוב לישמאל אלהיס לברי‬
‫מ‬
‫‪,‬‬
‫לבב * אך ־ מיעוט י טוב לישראל * אין טוב אלא תורה שנאמר כי לקח טוב וגו כ ל י י‬
‫ע ה‬
‫בעין ביטול תורה שהיה לישראל בזמן שהיה הבית המקדש קיים אלהיס שם מדת הלין פ ג‬
‫לברי לבב דהיינו עם קודשו ונטל מהם המקדש ונחרבה עיר קודשנו ותפארתינו וגלינו לכיו‬
‫‪,‬‬
‫אויבינו וגו׳ * ואעפ״כ אבינו שבשמים רחום וחנון הוא ואפילו בשעה שהוא ניקם מאיי ־‬
‫אוחז במרת הרחמים ־)וכמו שפירש רש״י ז״ל בכתוב בסדר בשלח( ה׳ איש מלחמה ה׳ ש‬
‫‪1,‬‬
‫מו‬
‫ז‬
‫ה׳ איש מלחמה ־ בעל מלחמות כמו איש נעמי וכל איש ואישך מחורגמין געל וכן ויז יו‬
‫ח‬
‫והייח לאיש י לגבור י ה׳ שמו ־ מלחמותיו לא בכלי זיין אלא בשמו הוא נלחם כמ״ש ואני בא‬
‫אליך בשם ה׳ צבאות ־ דבר אחר • ה׳ שמו ־ אף בשעה שהוא נלחם ונוקם מאויביו אוחז היא‬
‫במדחו לרחם על ברואיו ולזון את כל באי עולס ולא כמדת מלכי אדמה כשהוא עוסק במלחמה‬
‫פונה עצמו מכל עסקים ואין בו כח לעשוח זו וזו עכ״ל * ומה עס אויביו כך עם ברי ל כ‬
‫ב‬
‫דהיינו עם קודשו עאכ״ו י ‪-‬ולכן כשחרב הבית המקדש וגו׳ תכף ומיד נתמלא ברחמיס עליהם‬
‫ובו ביוס יצא חוטר מגזע ישי וגי׳ שעל ידו יבנה הבית המקדש ונדחי ישראל יכנס ושבו ב ל‬
‫ס‬
‫לגבולם כמאז שמחת עולם על ראשם ששון ושמחה ישיגו ונסו יגון ואנחה כיר״א • ומה ג‬
‫ס‬
‫אפילו נטל המקדש וגו׳ לא זזה שכינה מכותל מערבי י שנאמר אתה ה׳ לעולם תשב כםאו‬
‫לדור ודור ־ וכתיב ואף גם זאת בהיותם בארן אויביהם לא מאסתים ולא געלתיס לכלותם׳‬
‫וגו׳ ולכן ציוה עלינו לשמור אותנו בגלות המר והגמהר בין האומות העולם ‪:‬‬
‫ונדאיתא‬
‫יזא‬
‫יסוד העולם‬
‫י*‬
‫ליהודה‬
‫יו‬
‫בזו‪0‬ר חדש בפרשה בלק * פחח ואמר בני בני רחימי דמעי רביהי לנון‬
‫^"‪fctrW‬‬
‫ונטלית לפון כאבא מטיל לבריה ־ אוליפנא לכו דחלתי אשלמיח לכו על כל‬
‫^‬
‫^‬
‫ו ע׳־מא חבתון קמאי בכמה חובין עברנא עלייכו בגין דבנין יקירץ רחמי! הויהון קמאי *‬
‫^׳ ייקרא לארבע סטרין דעלמא ואומינא להו עלייכו י מזרח מזרח באומאה עלך אי‬
‫תבדרץ בינך דהסהכל בהוארא ודיוקנא דילהון היך אשחני וגי׳ ־ בני בני כד הויתון‬
‫תח בהיקפא דאמכון ובעדונין בעינוגין וגו׳ לא אשגההון עלי • בני בכי מה אעביד לטן‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫יי ז ליל*‬
‫‪ l.‬ו‬
‫•י מ ו מ ח ה אלא אנא ואתון נגלי * משה רעייא מהימנא לא השגה על בני ענא קדישא‬
‫כייר יגי׳ י דרום דרום באומאה עלך כד יהבדרון בני בגווך רהסהכל בהו וגו‬
‫‪,‬‬
‫תער לגני אברהם רהימאי ואימא ליה איך נפלו בנוי וגו׳ • צפון צפון אהער בקיל בכיה‬
‫יאימא ליה לעקידה דמדבחי היך אזלין בנוי וגו׳ לא הימרון דא ולא ההודעון דא ליעקב‬
‫^ ר עלמא בריגעא י מערב מערב אהער לגבי נאקה חלליןוגו׳ אהער לגבי רהימהי‬
‫ר אזלין בנהר וגו באומאה עלך ברחי יחידהי דההך בהדייהו ולא השבוק לון‬
‫‪,‬‬
‫ר י ת‬
‫י ה ס‬
‫י‬
‫ת מ ת י ה י‬
‫י מ ז י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ותחפי עלייהו בארבע םטרין דעלמא אי לח יחאבדון מעלמא וגו ע״ש ‪:‬‬
‫הרי‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ה׳ אלהינו לרוב רהמיו והסדיו ציוה לשמור אוהנו עד שגשובו אליו בהשובה שהכל‬
‫‪t‬‬
‫ח‬
‫תליי בתשובה שנאמר• בצר לך וגו׳ ושבה ער ה׳ אלהיך ושמעה בקולו כי אל רחום‬
‫ה י‬
‫ל ו וגו׳ * ובאוהה שעה שעה הגאולה יראו עינינו יישמה לבנו בכמה וכמה טובות‬
‫שהבטיה אוהנו אבינו שבשמים על ידי עבדיו הנביאים לזמן הגאולה מ ו ר ע ‪:‬‬
‫^עוד‬
‫נראה לרמוז י בראשי״ת י יש בה ששה אותיות • רמז שכך גזרה הכמהו יהברך‬
‫^‬
‫במתשבה תתלה לברוא שמים וארן וכל צבאם בששת ימים • ויום השביעי מנוחה‬
‫חי העולמים י ולשומרי אמונים ״ ואז אשריהם בשני עולמים י נחלה בלי מצרים • ועילא‬
‫‪,‬‬
‫מכלהון לחזות בנועם ה עיקר כל נעמי נעמנים ‪:‬‬
‫ליהודה‬
‫וזאת‬
‫זכור ושמור‬
‫כתיב‬
‫זכור את יום השבת לקדשו ־ שמור את יום השבת לקישו כאשר צוך ה׳ אלהיו'‬
‫נראה לרמוז י זכי״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו במס״ק גימעריא תור״ה • כרי״י‬
‫אני״ש י עבריי״ן ־ רמז הזוכר את יום השבת ומשמרו ומקדשו כשומר את התור״ה כולה'‬
‫<אפילו הוא עובד עבודה זרה כדו״ר אנו״ש מותלין לו ־ וכל שאינו זוכר את יום השבת כ י‬
‫לשמרו ולקדשו הוא עבריי״ן על התורה כולה ‪:‬‬
‫וכלאיתא‬
‫במסכת שבת פרק כל כתבי דקי״ח ע״ב ־ אמר רבי תייא בר אבא א מ י‬
‫רבי יוחנן כל המשמר שבת כהלכתה אפילו עובד עבודה זרה כדור אני‬
‫מוח׳‪-‬ין לו שנחמר ) ישעיה ( אשרי אנוש יעשה זאח ובן אדם יחזיק בה שומר שבח מחללו אל‬
‫תקרי מחללו אלא מחול לועכ״ל‪:‬‬
‫ש‬
‫וכתב‬
‫ע ו ד‬
‫ו‬
‫הרי״ף ז״ל ־ דקשיא להו דכיון דאמר שומר שבת פשיע הוא שאינו מחללו‬
‫דהול״ל שומר מלחלל שבת ־ לזה דרשו אשריו אפילו לאנוש שעבר עבודה זרה כאכוש‬
‫אם יעשה זאת להיות שומר את השבח כי אז מחול לו עין עבודה זרה • וביאור הענין שהעובד‬
‫עבודה זרה היא ככופר בכל התורה • והשבת שקילה ככל התורה שנאמר ויהי ביום השביעי‬
‫יצאי מן העם ללקוע ולא מצאי • וכתיב בתריה ויאמר ה׳ אל משה עד אנה מאנתם לשמיי‬
‫מצותי ותורותי ־ והשומר שבת ששקולה ככל התורה תקן מה שקלקל בעבודה זרה שהוא ככופר‬
‫בכל התורה • וזה הוא שומר שבת שקול כשומר ידו מעשית כל רע ששקול ככל המצות עכ״ל־‬
‫ולפן זכור את האמור ושמור וגו׳‪:‬‬
‫זכו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו * שש״ת ימי״ס חעבו״ד ועשי״ת‬
‫גראה לרמוז‬
‫כ״ל מלאכת״ך ־ ויו״ס השביע״י שב״ת ל״ה׳ אלהי״ך ל״א תעש״ה כ״ל מלאכ״ה‬
‫את״ה ובנ״ך ובת״ך עבד״ך ואמת״ך ובהמת״ך וגר״ך אש״ר בשערי״ך • ראשי תיבות וסופם‬
‫במס״ק גימעריא וכ״ל העיש״ה ב״ו מלאכ״ה הר״י הו״א בשלשה חלק״י הדי׳ץ ״ סקיל״ה‬
‫ועוד‬
‫י‬
‫י‬
‫כ ר‬
‫ש‬
‫קרבן‬
‫‪,‬זכור‬
‫יזאח‬
‫חמא ת‬
‫^ ן‬
‫ושמור‬
‫ליהודה‬
‫יח‬
‫קביע״ה ־ רמז לדברי הרמב״ם ז״ל מהלטת שבח פרק רחשי! • וז״ל שביחס‬
‫י‬
‫עי ממלאכה מלות עשה שנאמר וביום השביעי תשבות * וכל העושה בו מלאכה בימל‬
‫ת עשה ועבי על לא תעשה שנאמר לא תעשה כל מלאכה י ומהו חייב על עשיית מלאכה •‬
‫לשה ענ־ציכי בזדון חייב כרת * ואם היו שם עדיס והתראה נסקל * ואס עשה בשגגה‬
‫חייב קרבן חכואח קבועה עכ״ל ־ ולכן זכור שלשה חלקי הדין הללו ושמור וגו׳ ‪:‬־‬
‫ו?‪$‬וד‬
‫זכו״ר א״ת יו״ס השב״ת לקדש״ו במס״ק גימעריא א״ם חחלל״ו‬
‫נראה לרמוז‬
‫״ ך יי״ן עכו״ם י וגם כן במס״ק ע ם הכולל א״ם תחלל״ו פת״ך פ״ת גו״י י רמז‬
‫‪,‬‬
‫ברי הרמב״ם ז״ל מהלכות צןבת פרק שלשים • וז״ל כל העובר על שאר המלות הרי הוא‬
‫ישעי ישראל אבל המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובר עבודה זרה ושניהם כעובד‬
‫כוכבים לכל דבריהם עכ״ל ־ ולכן זכור חרפהך בין היהודים ושמור וגו׳‪:‬‬
‫י‬
‫י י נ‬
‫^‪ V\!1‬נראה לרמוז • זכו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו במס״ק גי׳ ותק״ן מ״ה שקלקל״ת‬
‫בראשונ״ה י רמז לדברי רז״ל במסכת שבת פרק כל כחבי דקי״ח ע״ב * אמר רב‬
‫\ י * חמר רב אלמלא שמרו ישראל שבת ראשונה לא שלמה בהם אומה ולשון שנאמר ויהי‬
‫השטעי ילאו מן העם ללקוע וכתיב בתריה ויבוא עמלק עכ״ל * ולכן זכור את אשר‬
‫כ י י ם‬
‫עשה לך עמלק ושמור ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫^‪ "OS‬נראה לרמוז * זכו״ר ח״ה יו״ם השב״ת לקדש״ו במס״ק גימטריא וא״ם תחלל״ו‬
‫גיר״ם דליק״ה • רמז לדברי רז״ל במסכת שבת פרק הנז׳ דקי״ט ע״ב ־ אמר רבי‬
‫הודה בריה דרב שמואל משמיה דרב אין הדליקה מלויה אלא במקום שיש חילול שבת שנאמר‬
‫)ירמיה( ואם לא תשמעי אלי לקדש את יום השבת ולבלתי שאת משא וגו׳ והלתי אש בשעריה‬
‫זאכלה ארממת ירושלים ולא תכבה מאי ולא חכבה אמר רב נחמן בר ילחק בשעה שאין‬
‫גני אדם מצויין לכבותה • )רש״י( שאין בני אדם מצויין לכבותה י בשבת ־ עכ״ל ־ ובזה‬
‫סירש רבינו הגאון חיד״א זיע״א הכתוב לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת ־ לא‬
‫י ו סיבה להבעיר אש בכל מושבותיכם ביום השבת אס תחללוהו עכ״ל • ולכן זכור אש שלא‬
‫ת ה‬
‫תכבה ושמור וגו׳‪:‬‬
‫ו?‪5‬וד‬
‫ב‬
‫נראה לרמוז זכו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו ־ שמו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו‬
‫כאשי׳ר צו״ך ה׳ אלהי״ך י במס״ק גי׳ וא״ם תחללה״ו א״ש גיהנ״ם תמי״ד תוק״ד‬
‫" י ל״א תכב״ה ואפיל״ו ביו׳׳ם השב״ת ״ רמז למ״ש בזוהר הקדוש פ׳ תרומה דק״ן ע״ב *‬
‫ל מעלי שבתא כד יומא אתקדש כרוזין אזלין בכל אינון מדורין רגיהנם סליקו דיני דחייביא‬
‫א מלכא קדישא אתיא ואיהו אגין על כלא ־ ומיד דינין אםתלקו וחייביא אית לין נייחא * ‪.‬‬
‫י‬
‫ב כ‬
‫ד ה‬
‫י‬
‫וכל‬
‫וזאת‬
‫זכור‬
‫ושמור‬
‫ליהודה‬
‫)וכל איכון מחללי שבתות וזמני בפרהסיא דיטן סלקין מנייהו( אכל נורא דגיהנסלא אשתנו‬
‫אלין דלית לי!‬
‫מעלייהו דלא נטרו ש‪5‬ח לעלמין י וכל חייבי גיהנס שאלי עלייהו מאי שנא‬
‫גייחא מכל חייבין דהכא ־ איטן מאריהון דדינא תייבין לון אלין אימן חייבין דכפרו כ‬
‫בקב״ה ועברו על אורייתא כלא בגין דלא נטרו שבת תמן בג״כ ליח להו כייחא לעלמין׳‬
‫עכ״ל ־ ולכן זכור אש גיהנם שלא תכבה ממך ואפילו ביוס השבת ושמור וגו׳ ‪:‬‬
‫נראה לרמוז ־ שמו״ר א״ת יו״ס השב״ת לקדש״ו כאש״ר צו״ך ה׳ אלהי״ך במס״י!‬
‫עם הכולל גי׳ כב״ד א״ת אבי״ך וא״ת אמ״ך ואי״ן חילו״ל שב״ת ב״א ע״ל יר״ך י‬
‫רמז מדרש ילקוט פ׳ ואתחנן ־ זכור את יוס השבת לקדשו ־ כבד את אביך ואת אמך • ו ה י‬
‫לב אריה ז״ל כתב מה ענין שבת לכבד את אביך וגו׳ אלא ללמדך שכל המכבד אביו ואמי‬
‫אין חיליל שבח בא לידו י על דרך הגמרא בקידושין י דרש עולא אפחחא דבי נשיאה מאי‬
‫לכתיב יורוך ה׳ כל מלט א י ן כי שמעו אמרי פיך מאמר פיך לא נאמר אלא אמרי פיך י‬
‫בשעה ששמעו אומות העולם אנכי ה׳ אלהיך ולא יהיה לך אלהיס אחרים אמרו לכבוד עלמו‬
‫הוא דורש כיון ששמעי כבד את אביך וגו׳ חזרו והודו לדברות הראשונות • רבא אמר מהנא‬
‫ראש דברך אמת ראש דברך ולא סוף דברך אלא מסוף דברך ניכר שראש דברך אמת עכ״ל *‬
‫נמצא שעל ידי דבור כבד את אביך וגו׳ מוכת שראש דברך אנכי ה׳ אלהיך וגו׳ הוא אמת‬
‫ומורה על יחודו יתברך בעולמו ‪:‬‬
‫במדרש ־ טונסרופוס הרשע שאל את רבי עקיבא אם אלהיכס שומר אח השבת‬
‫למה הוא מוריד גשמים בשבת י והשיב לו כולי עלמא דיליה הוא כחצר שלו ויכול‬
‫לעשוח בשבח בחצרו כל מה שירצה עכ״ל •‬
‫י ה‬
‫ועוד‬
‫ב‬
‫ואיתא‬
‫ולזה‬
‫לפי האמור כל מי שמכבד אביו ואמו אין חילול שבת בא לידו להרהר אחריו שהקב״ה‬
‫‪ .‬מחלל את השבת • כי מכח כבד וגו׳ מוכח שהוא יתברך יחיד בעולמו וטלי עלמא‬
‫דיליה הוא כחצר שלו ורשאי לעשות בשבח בחצרו כל מה שירצה אף להוריד גשמים עכ״ל י‬
‫ולכן זכיר מצות כבד את אביך ואח אמך ושמור וגי׳ •‬
‫ועוד‬
‫נראה לרמוז • ל״א תבער״ו א״ש בכ״ל מושבותיכ״ס ביו״ם השב״ת במם״ק ע״ה‬
‫גי׳ א״ש המחלוק״ת א״ש הכע״ס כ״ל שכ״ן ביו״ם שב״ת י רמז דאיתא במסורי של״ה‬
‫והגהות י לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת י רומז לאש המחלוקת ואש הכעס‬
‫שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית ומכל שכן ‪5‬יום השבת קודש שאין בוער בו אש‬
‫של גיהכם והטעם בשבח או עושה מחלוקת ח״ו גורם להיות אש הגיהנם בוער בו בר מינן־‬
‫ועוד רומז דאיתא בזוה״ק דהרשעים בגיהנס ביום שבת נחים לבד ממחללי שבתות ״ וז״ש‬
‫לא‬
‫ר ז א ת‬
‫זכור ושמור‬
‫ליהודה יט‬
‫תהיו סיבה בחילול שבח להבעיר אש במושבותיכס בקבר עכ״ל י ולכן זכור מה שגורם‬
‫אש המחלוקת וגו׳ ושמור וגו׳ •‬
‫י ‪ " f l y‬נראה לרמוז י ל״א תבער״ו א״ש בכ״ל מושבותיכ״ס ביו״ם השב״ת במס״ק גימעריא‬
‫^ אב״ל במיש״ב גבו״ה תבער״ו ג״ם ביו״ם השב״ת עם הכולל ״ רמז לדברי הרב‬
‫יקר ז״ל בכתוב י לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת י הוציא הבערה מן הכלל *‬
‫^ היי להתיר הבערה במקדש ולומר רוקה בכל מושבותיכם לא תבערו אבל במקדש מותר‬
‫י י או כדי שלא פאמר כשם שאסר לנו כל מלאכת הבית שלנו גם בבית המקדש •‬
‫^‬
‫ק׳ מה שמותר בבית המקדש מותר גם בבית קמ״ל לא תבערו בנה אב על כל המלאכות‬
‫ק אעס״י שמותרים שם מ״מ אסורים בכל מושבותיכם עכ״ל ־ ולפי האמור נראה‬
‫רמוז עור י זכו״ר ושמו״ר במס״ק גי׳ בי״ת מוש״ב גבו״ה * ולכן זכור בית מושב גבוה‬
‫ע‬
‫מ ש‬
‫שם בדוקה הותרה ההבערה ושמור ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫^‪ "flS‬נראה לרמוז ־ זכו״ר ושמו״ר במס״ק גימעריא מיל״ה א״ף בהשב״ת • וג״כ במס״ק‬
‫עם הכולל גי׳ פקו״ח נפ״ש י רמז לדברי מרן הקדוש בש״ע יורה דעה מהלכות‬
‫^‬
‫מ ‪ /‬ה סי׳ רס״ו ס״ב * מילה רוחה יום טוב ושבח בזמנה י אבל שלא בזמנה אינה דוחה׳‬
‫׳ י ו בזמנה אינה דוחה אלא המילה עצמה ופריעה ומצילה ואפילו פירש חוזר על ציצין‬
‫המעכבין דהיינו אם נשאר מהעור עור החופה רוב גובהה של עטרה אפילו במקום אחד‬
‫י ל שאינם חעכבין אם לא פירש חוזר ואם פירש אינו חוזר ונותנין עליה אספלגית וגו׳ י‬
‫יעיד כתב בש״ע א״ח מהלכוח שבח סי׳ שכ״ט ס״א ״ כל פקוח נפש דוחה שבת והזריז הרי‬
‫זה משובח אפילו נפלה דליקה בחצר אחרת וירא שתעבור להצר זו ויבוא לידי סכנה מכבין‬
‫ש ל א תעבור י)באר היטב( לידי סכנה ־ כגון שיש שם חולה או קטנים שאי אפשר להבריחם‬
‫' ׳ ל יאפילו אפשר להצילם דרך ר״ה מוטב לכבות דהוי מלאכה שא״צ לגופה אבל זה הוי‬
‫"אורייתא מ״א ע״ש ־ ועי׳ מ״ש עליו היד אהרן עכ״ל • ולכן זכור מילה בזמנה ופקוח נפש‬
‫הס בדוקה שדוחין שבת ושמור וגו׳‪:‬‬
‫^‪ Tll‬נראה לרמוז ־ זכו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו י שמו״ר א״ת יו״ם הםב״ת לקרש״ו‬
‫כאש״ר צו״ך ה׳ אלהי״ך במס״ק עם הכולל גימטריא ושבו״ת ב״ו ג״ם מהדיבו״ר‬
‫ייו״ל וחומ״ר של״א חדב״ר ב״ו הדברי״ם ש״ל חו״ל י רמז לדברי חכמי המוסר ז״ל י כי‬
‫השומר שבת כהלפתו במחשבה ודיבור ומעשה אפילו עע״ז כאנוש מוחלין לו • ובודאי שמועיל‬
‫לתקן פגם הברית דההוא לדיקא בשביעאה אחיד ״ וממלין עליו כאלו קייס כל התורה כולה •‬
‫יכיותר צריך ליזהר מדיבור של חיל וקל וחומר מדיבור אסור וזהו מד‪5‬רי קבלה דכתיב ודבר‬
‫דבר י וממקומו הוא מוכרע דכביכול הוא שבת מדי‪5‬ור כי בדבר ה׳ שמים נעשו וגו׳ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫י ח‬
‫־ י‬
‫ע‬
‫כ ד י‬
‫ינ‬
‫‪7‬‬
‫ואיתא‬
‫זכור‬
‫האת‬
‫ושמור‬
‫ליהודה‬
‫ואיתא‬
‫מ ג ו‬
‫בזוה״ק פ׳ בראשית דף ל״ב ע״ב ־ תא חזי כל איטן עמיקן םהימן מ פ ק י ן‬
‫מחשבה וקלא כמיל לון לא אתגליין עד דמלה מגלה לון * מאן מלה היינו דיבור‬
‫והאי דיבור אקרי שבת ובגין דשבת אקרי דיבור י דיבור דתול אסור בשבת י )כך הוה עביר‬
‫ר״ש כד חמי לאמיה דהוות משתעיא הוה אמר לה אמא שתוקי שבת הוא ואסיר( וגי' י‬
‫)דרך אמח( משחעיא י שהיחה מספרה י עכ״ל ‪:‬‬
‫וכן מצינו בירושלמי י אמיה דרבי ישמעאל הוות קא משחעי טובא אמר לה שתוקי דמילי‬
‫אסירי י ואמר רבי אמי בדוחק התירי שאלת שלוס בשבת אלא מפני שהפה טרור וילל‬
‫ולומד לדבר עכ״ל ־ ולכן זטר שבדוחק החירי שאלח שלים בשבח ושמיר וגו ־‬
‫‪,‬‬
‫ויאמר‬
‫משה אכלוהו היום כי שבת היום לה׳ היום לא תמצאוהו בשדה • נראה לרמוז'‬
‫שלשה ה־ו״ם במס״ק גימטריא לשל״ש סעודו׳׳ת ב״א י רמז לדברי ״ י ״ל בשבח‬
‫פרק כל כתבי דקי״ז ע״ב ־ תלתא היום ־ למנין שלש סעודות בא עכ״ל י ואיתא שם דקי״ח'‬
‫אמר רבי שמעון בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משוס בר קפרא כל המקיים שלש סעודית‬
‫בשבת ניצול משלש פורעניות י מחבלו של משית י ומדינה של גיהנס י וממלחמת מ ג ומגיג‬
‫וגי׳ י אמר רבי יוסי יהא תלקי מאוכלי שלש סעודות בשבת עכ״ל ־‬
‫י ש‬
‫וכתב‬
‫ז‬
‫יהא זהיר מאד ל ק י‬
‫מדן הקדוש בש״ע א״ח מהלכות שבת סי׳ רצ״א ס״א‬
‫סעודה שלישית וגו׳ • נשים חייבות בסעודה שלישית עפ״ל •‬
‫ים‬
‫י‬
‫ואיתא‬
‫בזוה״ק רבי שמעון אמר האי מאן דאשלים תלת סעודתי בשבתא קלא נפיק‬
‫ומכרזא עליה אז תתעגג על ה׳ וגו׳ י ואיתא שם מהו שבת שמא דקב״ה שמא‬
‫לאיהו שלים מכל סטרוי י אמר רבי יוסי ודאי כך הוא י ווי ליה לבר נש דלא אשלים חדוותא‬
‫דמלכא קדישא ומאן חדוותא דיליה אלין תלת סעודתי מהימנותא סעודתי דאברהם יצחק ליעקב‬
‫כלילן בהו וגו עכ״ל ־ ולכן זכור ווי ליה לבר נש דלא אשלים חדוותא דמלכא קדישא וגי׳‬
‫ושמור וגו •‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לרמוז ־ זכו״ר א״ח יו״ם השב״ח לקדש״ו במס״ק גימטריא זוכלה״ו ע״ל היי"!‬
‫קדש״ו י רמז לדברי רז״ל בפסחים דק״ו ע״ב י תנו רבנן זכור את יום השבת‬
‫לקדשו זוכרהו על היין וגי' י וג״כ במס״ק גימטריא ובוצ״ע ע״ל שת׳׳י ככרו״ח • רמז ללחם‬
‫משנה ־ וכמו שכתב מרן הקדוש בש״ע א״ת מהלטת שבת סי׳ רע״ד ״ א • צ ע על שתי‬
‫ככרות שלימוח שאוחז שתיהן בידו ובוצע התחתוגה י)הגה( וריקה בלילי שבת אבל ביום השבת‬
‫או בלילי יום טוב ביצע על העליונה ) כל בו והגהות מיימוני פ״ת מהלכות תמן ומצה >‬
‫והטעם על דרך הקבלה ־ )באר היטב( ככרות י וגס נשים חייבות לבצוע על שתי ככרות‬
‫ס‬
‫ג ו‬
‫מרדכי‬
‫‪n s n‬‬
‫זכור‬
‫ושמור‬
‫ליהודה‬
‫כ‬
‫) מרדכי בשם ר״ת אבודרהם( אס יולאין בעוגה שנשרפת קצח לענין לחם משכה עיין שער‬
‫^‬
‫שי‬
‫‪°‬‬
‫י‬
‫‪ i‬ע• המלות ־ יט״ז כתב ואני נהגתי כשמברכין על התחת\נה מנית אני אותה יותר‬
‫ל י‬
‫^‬
‫׳ ^ א ׳ ובתשובת חכם לבי סי׳ ס״ב י החחחונה י ב״ח כתב לבלוע על העליונה דאין‬
‫מ ‪ 5‬ב‬
‫י ו ת ר מהעליונה נמלא שפוגע אני חחלה בחחתונה ואין כאן מעביר על המלוה*‬
‫ו•"נ להכריע ־ דבחחלה יניחנה למעלה בשעת אמירת ויכלו ובשעת המוליא יקח‬
‫׳״ ונה^בידו ויגיחנה למעה ויבלע עליו ־ המדקדקים נוהגים לרשום בסכין קורס ברכה׳‬
‫ח‬
‫מ ״ א‬
‫( יעיין בספר הכוונות מעטן הככרות של שבת י״ב בכל סעודה עכ״ל ־ ולכן זכור‬
‫על היין ובולע על שתי ככרות ושמור ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫נראה לרמוז י זכו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו במס״ק גי׳ ובור״ר מנ״ה היפ״ה‬
‫^‪5‬וד‬
‫לשב״ת עם הכולל ־ וג״כ במס״ק עם הכולל גי׳ ותזכ״ה לעוש״ר וכבו״ד ־ רמז דאיתא‬
‫ת סרק כל כתבי דקי״ט ע״א ־ יוסף' מוקיר שבי הוה ההוא נכרי בשבבותיה דהוה נפישי‬
‫^‬
‫י כסיה מובא אמרי ליה כלדאי כולהו נכסי יוסף מוקיר שבי אכיל להו ־ אזל זבנינהו לכולהו‬
‫י זבן בהו מרגניתא אותבה בםייניה י בהדי דקא עבר מברא אפרחיה זיקא שדייא במיא‬
‫ע י ה‬
‫‪,‬‬
‫מ נ ז ץ ה‬
‫ט ו‬
‫י א י אםקוה אייתיה אפניא דמעלי שבתא י אמרי מאן זבן כי השתא י אמרי ליהו זילו‬
‫י לגבי יוסף מוקיר שבי דרגיל דזבן * אמעיוה ניהליה זבניה ־ קרעיה אשכח ביה‬
‫מרגניתא י זבניה בתליסר עיליתא דדינר׳ דדהבא י פגע ביה ההוא סבא אמר מאן דיזיף שבתא‬
‫ס ;‬
‫ע י ה שבתא ־ בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל בר רבי יוסי עשירים שבארן ישראל במה‬
‫' ‪ i‬זיכין אמר ליה בשביל שמעשרין שנאמר עשר תע‪£‬ר ־ עשר בשביל שתתעשר ־ שבבבל וגו׳‬
‫ג ש ‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫י ל שמכבדין את התורה י ושבשאר ארלות וגו׳ בשביל שמכבדין את ה‪6‬בת ־ דאמר ר׳ חייא‬
‫י אכא פעם אחת נתארחתי אלל בעל הבית בלודקיא והביאו לפניו שולחן של זהב משוי‬
‫ש ש ה‬
‫עשר בני אדם ושש עשרה שלשלאות של כסף קבועות בו וגו׳ ועליו כל מיני מאכל וגו׳‬
‫יכשמטחין אותה אומרים לה׳ הארז ומלואה וגו׳ וכשמםלקץ אותה אומרים השמים שמיס לה׳‬
‫‪1‬רל^‬
‫י י ן נתן לבני אדם*אמרתי לו בני במה זכית לכך אמר לי קלב הייתי ומכל בהמה שהיתה‬
‫ח‬
‫גאה אמרת זו תהא לשבת אמרתי לו)אשריך שזכית( וברוך המקום שזיכך לכך ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫מיקיר שבי י מכבד שבחוח ־ אמרי ליה כלדאי ־ להאי נכרי * כלראי י חוזים בכוכבים •‬
‫^"ש״י‬
‫אכיל להו י סופך ליפול בידו * אוחבה בסייניה י עשה לו כובע של לבד ושבלו במשבלות‬
‫ש׳ זהכ וקבע בו מרגליות וקבע את זה עמהם י סייניה י ט ב ע * ורביגו הלוי גרים בסדיניה‬
‫• ^ י ר י וראשון הגון לי והוא לשון רבי ילחק בר רבי יהודה י תליסר עיליתא דדינרי י טליות‬
‫׳אית דינרי זהב וגוזמא בעלמא הוא י כלומר הון עתק מאד י כך פירש רבינו הלוי * וכן ‪5‬כל‬
‫ייקים כגון תליסר גמלי םפיקי טריפותא י וכן תליםר טבחי דלעיל * במה הן זוכין י לעושר גדול‬
‫כזה‬
‫‪v‬‬
‫‪5‬‬
‫זלן‬
‫זכור‬
‫האת‬
‫ושמור‬
‫ליהודי׳‬
‫כזה * לה׳ הארן י דאין אנו רשאין ליהטת על שנברך שמו יתברך בברכת הלחם ־ והאי!‬
‫לבני אדם י על ידי מתנתו נהנינו העובה הזאת עכ״ל ־ ולכן זכור גודל זכייה זו ושמור י‬
‫ך^ןיף‬
‫נ ל‬
‫א ל ך • ‪,;,,‬״ך א ״‬
‫ה‬
‫מ ״‬
‫ת‬
‫י ן‬
‫״‬
‫ס‬
‫לקךש״ן‬
‫״‬
‫‪0 pp3‬‬
‫‪ 3‬מ ס‬
‫״ ק י׳‬
‫ג‬
‫ן ה ב‬
‫מ‬
‫ל י ״ ל בי׳^קיי ‪£‬‬
‫לחו״ל עם הכולל י ועוד נראה לרמוז ־ זכו״ר א״ת יו״ם השב״ לקרש״ו ־ שמו״ר‬
‫יו״ם השב״ח לקדש״ו כאש״ר צו״ך ה׳ אלהי״ך במס״ק עם הכולל גיממריא ןלויה״ו בסעיי ^‬
‫ת‬
‫י ד ״ ם‬
‫ש נ ג ״ ה‬
‫ח מ י ש‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫מ ו צ א ״ י‬
‫ש ב ״ ת‬
‫י ב ר י‬
‫מ ז‬
‫מ ר ן‬
‫ה ר ן ל < י ש‬
‫ב ש ״ ע‬
‫י ‪ /‬ילו‬
‫' י ^‬
‫" ׳ לי״ל‬
‫רביעי״ת ק‬
‫מהלכוח שבח ס״ש ם״א ־ לעולם יסדר אדם שולחגו במוצאי שבת כדי ללוות את השבח‬
‫י‬
‫איגו צריך אלא לגזית עכ״ל י ומשמע בגמרא דמאן דאפשר ליה עוב לעשות דבר‬
‫לסעודח מוצאי שבח דבעי סעודה באנפה נפשה ולא משירייס ) מהרש״א בחידושי‬
‫י ן לו ג״כ למעי‬
‫ל ל צ ק‬
‫מ ח ב ״ ר ( ובשבת דרי״ת כתבו התוספות‬
‫‪.‬‬
‫מוצאי שבת י וארז״ל אבר אחד יש באדם ונםכוי שמו ואינו נהנה מישוס אכילה רק ממה‬
‫במוצאי שבת ללוות המלכה י צריך לסדר שולחנו ולפרוס עליו מפה לרך כ ב ו ד ) ט ׳ (‬
‫)ובמע״מ( כתב שיש להדליק נרות במוצאי שבת ביציאתו ללוות את השבת י מי שאי א‬
‫לו לאכול במוצאי שבת יכול לקיימה בפירות )מג״א( י ועוב שיאכל לפחות פת הבאה ב כ י‬
‫) ״ ( • כתני‬
‫ק‬
‫זיכוין ללוות השבת ולהשאיר ברכה בסעודות החול ־ ויאור ‪3‬‬
‫גורי האר״י זצ״ל הנפש יתירה אינה הולכת לגמרי עד סעודת מוצאי שבת • לכן אי! י‬
‫להתעסק במלאכה שאינה אוכל נפש או בתורה עד אחר שסוער סעודת מוצאי שבח )‬
‫הכוונות ישן מחב״ר( לא יאחר סעודה זו ער אחר ד׳ שעות מן הלילה * כי א* א י ח י‬
‫אחר ד׳ שעות עבר זמכה ולא עשה ולא כלום י ולא יסיר בגדי שבת עד אחר סעודה ו ק י י‬
‫הסעודה יאמר אתקיט סעודתא וגו׳ הכחיבה בספרי החפלה עכ״ל י ולכן זכור הלוויח ש‬
‫בכל האמור ישמור וגו׳ ‪:‬‬
‫נראה לרמוז ־ שמו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו כאש״ר צו״ך ׳ אלהי״ך במם״ק‬
‫גימעריא והוםי״ף עלי״ו מחו״ל ע״ל הקוד״ש ־ רמז לדברי מרן הקדוש בש״ע א‬
‫מהלכות שבת סי׳ רס״ז ס״ב י מקדימין להתפלל ערבית יותר מבימות החול וב‪0‬לג המגמה‬
‫יכול להדליק ילקבל שבת בתפלת ערבית ולאכול מיד*)וע״ל סי׳ רל״ג כיצד משערין שימיי‬
‫פלג המגחה( י)באר היעב( ולאכול מיד י כחב בשל״ה בשם ש״ח ־ דמ״מ צריך לאכול כ ז‬
‫בלילה כדי לקיים שלש סעודות בשבת וכ״כ הב״ת סי׳ תע״ב י אבל בתום׳ ורא״ש מהם מ ש מ‬
‫דיוכל לגמור הסעודה מבע״י וס״כ הת״היומ״מ עוב להחמיר)מ״א( י והע״ז ס״ם רצ״א‬
‫כתב * דכיזן דתוספת מחול על הקודש דאורייתא הוא ע״כ יצא שפיר אפילו גמר קודם הליל‬
‫ע״ש ־ ועכ״פ הנוהגים להתפלל ערבית בע״ש מבע״י מ״מ כשיגיע חצי שעה סמוך לזמן יו" *‬
‫מ ח‬
‫ח ג‬
‫ש נ נ ט‬
‫ה מ ו מ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ה ם‬
‫מ‬
‫ה‬
‫נ ן ת ג‬
‫ו‬
‫ש‬
‫׳ ׳‬
‫ז‬
‫פ ש‬
‫י ס‬
‫ל ן ש ת‬
‫ש ‪ 5‬ת‬
‫מ ח ‪3‬‬
‫ר‬
‫‪t‬‬
‫ם‬
‫ה‬
‫נ ג י‬
‫ס‬
‫ב ה‬
‫ועוף‬
‫ה‬
‫״ ח‬
‫יה‬
‫ע‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫אסורים‬
‫י‬
‫זכור ושמור‬
‫ו א ת‬
‫ליהודה כא‬
‫אשו‬
‫וריס להתחיל לאכול דלא נפקי בק״ש דיממא )מ״א( י וע״ל ס י רל׳׳ה ס״ק ג׳ מש״ש בשס‬
‫א שם בש״ע א״ח ס י רס״ג ריני ערבית במוצאי שבת ס״א ־ מאחרין‬
‫^‬
‫ל‬
‫' ^ י ט ת כדי להוסיף מחול על הקודש י צריך ליזהר מלטשות מלאכה עד שיראו שלשה‬
‫כיכב‬
‫קכוניס ולא יהיו מפוזרים אלא רצופים ואם הוא יום מעונן ימחין עד שיצא הספה‬
‫־״־ ׳׳•״־׳»‬
‫־ — ו ״ ־ ״ ו ״י‬
‫־ — •••׳‬
‫־־־‬
‫־‬
‫‪,‬‬
‫מלבוע־״ל‪-‬י^‬
‫יחיתח בשבת פרק כל כתבי דקי״ח ע״ב י אמר רבי יוסי יהא חלקי ממכניסי שבת‬
‫י‬
‫^ וממוציאי שבת בצפורי * )רשי׳י( ממכניסי שבת בטבריא י מפני שהיא עמוקה ומחשכה‬
‫ום וסבורין שחשכה י וממוציאי שבת בצפורי * שיושבת בראש ההר ובעוד כשהחמה‬
‫^‬
‫׳־י !עת נראית שם אור גדול ומאחרין לצאת עכ״ל * ולכן זכור דתיספת מחול• על הקודש‬
‫‪,‬‬
‫י‬
‫ת פ‬
‫א‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫דאורייתא הוא ושמור ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫נראה לרמוז י זכו״ר א״ת יו״ם השב״ת לקדש״ו במס״ק גימטריא בשת״י שבתו״ת‬
‫^‪T‬־‬
‫כהלכ״ה נגאלי״י י רמז דאיתא בשבת פרק כל כתבי דקי״ת ע״ב * אמר רבי יוחנן‬
‫י ט שמעון בן יוחאי אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין שנאמר‬
‫^‬
‫ע‬
‫מ‬
‫י ה׳ לסריסים אשר ישמרו אמ שבתותי וכחיב בתריה והביאוחים אל הר קודשי וגו׳‬
‫׳׳ ״ יאיתא במסכת נדה י אמר רבי יוסי אין בן דיר בא עד שיכלו כל הנשמות שבגוה שנאמר‬
‫כי‬
‫\*~‬
‫ל״ות‬
‫מ‬
‫׳ ש נ י יעטוף ונשמות אני עשיתי * )רש״י( שבגוף * חדר י כי גוף שם מקום המיוחד‬
‫‪.‬‬
‫מות העתידים להיות נולדים ־)תוספות( עד שיכלו כל הנשמות שבגוף * והא דאמר )בשבת‬
‫" כ ( אלמלא משמרין ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלין י וי״ל דהרבה היו יולדות‬
‫ס אחד עכ״ל י וכמו שפירש רש״י ז״ל בכתוב ־ ובני ישראל פרו וישרצו וגו׳ י וישרצו ־ שהיו‬
‫דית ששה בכרס אחד עכ״ל י ולכן זכור כי בשתי שבתות כהלכה נגאלין מן הגלות המר‬
‫בין האויבים ושמור ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫‪2‬ר‪1‬יב ויכל אלהים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה וישבות ביום השביעי מכל מלאכתו‬
‫אשר עשה * והנה צריך לדעת ולהבין וכי ביום השביעי כילה מלאכתו אשר עשה ־‬
‫לעיל מזה ויהי ערב ויהי בוקר יום הששי י ויכולו השמים והארן וכל צבאם * משמע‬
‫* י‬
‫^‪-‬יום הששי כילה מלחכתו אשר עשה ולא בשביעי י וכדאיתא במדרש רבה סדר בראשית•‬
‫^ אלהיס את חית הארץ למינה י רבי הושעיא אמר זה הנחש וגו׳ ־ רבי אומר אלו השדים‬
‫^ • י א הקב״ה את נשמתן ובא לבראות את גופן וקדש השבת ולא בראן * ללמדך ד״א מן‬
‫השי ים שאס יהיה ביד אדם חפן טוב או מרגלית ערב שבת עם חשיכה אומרין לו השלך ממך‬
‫שאמר והיה העולם היה עסוק בברייתו של עולם וברא את נשמתן של שדים ובא לבראות את‬
‫*‪ 1‬יקדש שבת ולא בראן ־ )פירוש ען יוסף( אלו השרים י והא דמסיק הכא שלא ברא גופן‬
‫״ ׳ ג י פ ן בשליחות אבל גוף ודאי יש להם ־ וקדש השבת * אין הכונה שלא היה ביכולה ה׳‬
‫יתברך‬
‫‪1‬‬
‫ח ע‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ו‬
‫כ ת י ‪5‬‬
‫וזאת‬
‫זכור ושמור‬
‫ליהודה‬
‫יתברך לבראן ח״ו ברגע רק שהיה בטגה לדעח גודל כח השבת במעלות עד שנבדל בריחה‬
‫שלימה למענו ענ״ל ‪:‬‬
‫גמצינו‬
‫למדין שביום הששי כילה כל מעשה בראשית ולא בשביעי ורש״י ז״ל כתב בפירוש‬
‫החומש ־ ויכל אלהים ביום השביעי י רבי שמעון אומר בשר ודם א י יןךע עתיו‬
‫ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש י הקב״ה שיודע עחיו ורגעיו נכנס בו כחוע השערה‬
‫ונראה כאלו כילם בו ביום י ד״א מה היה העולם חסר מנוחה באת שבת באת מנוחה כלחה‬
‫י‬
‫ש‬
‫נ ו‬
‫ונגמרה המלאכה ע ט ׳ ל ‪:‬‬
‫וכדאיתא‬
‫בבראשיח רבה ־ רבי שאליה לרבי ישמעאל בר רבי יוסי אמר ליה שמעת‬
‫מאביך מהו ויכל אלהיס ביום השביעי י אתמהא י אלא כזה שהוא מכה‬
‫בקורנס על הסדן הגביהה מבעוד יום והורידה משחחשך י אמר רשב״י בשר ודם שאינו יורע‬
‫וגז׳ כנז״ל ־ גניבא ורבנן ־ גניבא אמר משל למלך שעשה לו חופה וציירה וכיירה ומה היתה‬
‫חסרה כלה שתכנם לחוכה ־ כך מה היה העולם חסר שבח * רבנן אמרי משל למלך שעשו לו‬
‫ט‪0‬עת מה היתה חסרה חוחס ־ כך מה היה העולם חסר שבת * וזה אחד מן הדברים ששינו‬
‫לתלמי המלך ויכל אלהיס בששי וישבות בשביעי י תלמי המלך שאל את הזקנים ברומי בכמה‬
‫ימים ברא הקב״ה עולמו אמרו לו לששה ימים אמר להם ומאותה שעה גיהנם ניסוקת לרשעים‬
‫אוי לעולם מדיניו י מלאכתו לא כן ־ אמר רבי ברכיה בשם רבי סימון לא בעמל ולא ביגיעה‬
‫ברא הקב״ה את עולמו ואת אומר מכל מלאכתו • אתמהא ־ אלא להפרע מן הרשעים שהן‬
‫מאבדין את העולם שגברא כולו בעמל וביגיעה ־ וליתן שכר טוב לצדיקים שהן מקיימין את‬
‫העולם שנברא כולו בעמל וביגיעה * ומה נברא בו לאחר ששבת י שאנן ונתת שלוה והשקט י‬
‫רבי לוי בשם רבי יוסי בר רבי נהוראי אמר כל זמן שהיו ידי קוניהס משמשיןבהס היו מוחחים‬
‫והולכין י כיון שנחו ידי קוניהס מהן ניחן להם נחה וינח לעולמו ביום השביעי י רבי אבא אמר‬
‫בשר ודם בשעה שהוא עושה אסטאטיבה אינו טחן דונטיבה י ובשעה שהוא נוחן דונטיבה אינו‬
‫עושה אםטאטיבה ־ אבל הקב״ה עשה אסטאטיבה ונתן דונטיבה וישבות ויברך ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫עץ יוסף ־ מהו ויכל אלהים ביוס השביעי דהול״ל ויכל אלהים ביום הששי ד ו ס‬
‫השביעי משמע שביעי ממש ולא זמן תוספת שבת ־ אלא כזה שהוא מכה וגו׳ דלא‬
‫עביד ביה מלאכה ממש אלא כזה שהיא מכה על הסדן והגביהה מבעוד יום וגמר הורדתה‬
‫משחחשך בתחלת רגע שבת דלא חשיבא מלאכה בהנחה בלא עקירה ועכ״ז נגמר בשבת ־ אן*‬
‫כאן השמים והארץ היו מוהחין והולכים עד יום השבת וברגע נקודת שבח א״ל די דצריך‬
‫להוסיף מחיל על הקודש ־ זע״ז אמר רשב״י בשר ודם שאינו יודע וגו׳ כגז״ל י גגיבא אמר‬
‫י‬
‫ייי׳‬
‫י י א ת‬
‫זכור ו ש מ ו ר‬
‫ליהודה כב‬
‫ירש ויכל לחץ׳ ‪v‬‬
‫;׳*ק מ ה עשה אח יום השביעי כלה י ורבנן אמרי וגו׳ י העולם גמשל לטבעה‬
‫^‬
‫^‬
‫^ תם שט נשלם יופי חקינו כראוי והכל הולך אחר החיתום* ולכן כתיב ויכל אלהים‬
‫^‬
‫^ ^ ש ע ם מציאות יום השביעי כילה מלאכתו־ ששינו לתלמי המלך* שהו לא יקבל‬
‫׳׳‪.‬מה ימים ברא וגו׳ * ומאותה שעה הגיהנם ניםוקת כלומר מששת ימי בראשית‬
‫^‬
‫! ימימד זמן רב כל כך לפיכך אוי לעולם מדיניו ־ מלאכתו לא כן וגו׳ י למשמע‬
‫^‬
‫ה במ׳״אכה ויגיעה * להפרע מן הרשעים וגו׳ ־ שהכתיב על עצמו לשון מלאכה‬‫^‬
‫ן הרשעים פאלי אבדו עולם שנברא ביגיעה ־ ע״ר דאיתא באבות פ״ה ־ ומה נברא‬
‫^‬
‫״ שאמר ט בו שבת מכל מלאכתו אשר ברא אלהיס לעשות שמשמע שלאחר‬
‫שש‬
‫^ ׳משות י ואמר שנברא דברים של מנוחה השייכים לשבת והיא קורת רוח ומנוחה‬
‫‪,‬‬
‫* ^־׳מלאת בשבת י רבי לוי וגו׳ י דורש שמעשה כל יום היה נמתח והולך עד השבח‬
‫• יח מטלם יחד * ירי קיניהם * כמ״ש אף ידי יםדה ארן וימיני טפחה שמים * וינח לעולמו י‬
‫^ מ ש וינח ט ו ס השביעי משמע שהניח אחרים זהו שאמר וינח לעולמו ־ אסטאטיבה י‬
‫^‬
‫י^' ‪ T‬פ ׳ בלי׳ בנינים מוכנים לאנשי המלחמה בזמן שהם שוקטים ־ ודונטיבה י מחנות‬
‫שר^הצבה לחילות בעת לאתם נגד אויביהם טכ״ל ־ ולכן זכור שמי שאמר והיה העולם‬
‫ק בברייתו של עולם וברא נשמתן של שדים ובא לבראות גופן וקדש שבת ולא בראן *‬
‫״‬
‫‪ r‬׳ ה שיידע עתיו ורגעיו נ מ ס בו כחוט השערה * ובשר ודם באינו יודע עתיו‬
‫ורגעיו צריך להוסיף מחול על הקודש ושמיר ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫הרב ערבי נחל ז״ל ־ אמר הכתו‬
‫שהיה מלך רב ושליט נשא בעיניו חן עבד אחד מעבדיו עבור שמלא את לבבו נאמן‬
‫^‬
‫ויגדלהו וינשאהו ומינהו על ביתו וכל יש לו נתן בידו על פיו יתזן כל עמי וכל בני ביתו‬
‫' ׳ י י כל אולרותיו ובנה לו פלטרין לדור יחד עם שני בני המלך * ויהי כראות בני‬
‫^ דינה והשרים אח אשר גדלי המלך נפל קנאחם עליו ויחפשו לו עלילות ועדי שקרים ובאו‬
‫׳ י י כקיבלנא לפני המלך ולוה המלך להושיב ביח דין ולעיין בדינו ורבו עליו טיעגיס ער‬
‫י כ י ל לעמוד נגדם ־ אכן בני הץלך שדרו אחו לרוב אהבתם אוחו שנפשם קשורה‬
‫״‬
‫^ ש י תמיד הלכו עמי לבית דין ויעירו עליו איך המשטינים שקר הם דוברים ויושיעיהו מן‬
‫׳ הקמים עליו י פעם אחד אירע שנתקיטט עם בני המלך וביזה אותס בדברים ילא די בזה‬
‫׳א הכה אותם הכה ועשה חכירות ופלעיס להם עד שנהפכו עליו לאכזר ושונאים גמורים ־‬
‫^ י ך כך נתעורר עליו עלילה גדולה לפני המלך רבים קמים עליו ופערו פיהם לבולעו ולוה‬
‫^ י ר להושיב ב״ר ולעיין בדינו כמנהג ־ ויהי כשומעו הדברים האלה התחיל לקונן במר נפשו‬
‫י לא די שאין לי עתה על מי להשען ומי שיקים עבורי כעמוד ברזל כמו שהיו רגילים‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ס‬
‫ו‬
‫י‬
‫י‬
‫׳‬
‫י‬
‫ג י ה‬
‫‪5‬ת‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ה י ר‬
‫נגכזי‬
‫‪v‬‬
‫ב י‬
‫ה‬
‫ה י ה‬
‫ת‬
‫י‬
‫ז‬
‫ז‬
‫זכור ושמור‬
‫האת‬
‫ליהודה‬
‫אלו בני המלך אלא שנהפכו ג״כ לאויב לי אותם אשר‪ .‬לא היה לי שוס בפחון דק עליהם עתי*‬
‫מה אעשה אוי לי מיום הדין אוי לי מיום התוכחה מי יצילני מיר הרבים הקמים עלי‬
‫בבואו לפני הב״ד ראה שאחד מבני המלך האלו הוא אחד מהדיינים שלו י ויהי בראותו זאת‬
‫החחיל לצעוק ולקונן עיר יוחר ואמר אוי לי לא די לצרחי שכל איש שלומי אשר בטחתי בו נ ה ^‬
‫לאויב לי אלא שהוא יושב על דיני ואיך אזכה וילך הלוך ובכה י אמר לו איש חכם מה לו‬
‫כי תבכה אין לך תשובה אלא שתבכה וחחחנן לפני אותו בן המלך ותפייםהו וחפול לפני רגליי‬
‫עד שימחול לך ויתהפך לאוהב לך כבראשונה ויעמוד לימין צדקך ואז בודאי טוב לך ייתי‬
‫ממה שהיה תמיד מאחר שהוא עצמו הוא דיין וכן עשה וייטב ל ו ‪:‬‬
‫י‬
‫הנמשל‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫ממ״ה הקב״ה בחר בבני אדם בישראל עמו ויגדלם וינשאם ומסר בידני ל‬
‫העולמיח וכל המפחחות הכל בידינו ועל פינו יזונו כל העולמות כידוע שהאדם‬
‫סולם מוצב ארצה וראשו מגיע השמימה ואנו גורמים במעשינו לכל העולמות הן תיקי! ‪1‬‬
‫קלקול וזהו מלאכי אלהיס עולים ויורדים בו ר״ל שבהטיב האדם מעשיו יש למלאכים ע ל‬
‫ל אלא חיבה‬
‫‪, .‬לא‬
‫‪ ,‬ל‬
‫<ן‬
‫י ך‬
‫‪v‬‬
‫ונתרבה‬
‫י‬
‫ה‬
‫יה‬
‫‪r D P‬‬
‫? ‪c‬‬
‫ו ‪ 3‬ה‬
‫פ ן‬
‫ח ״ ן‬
‫ג ן ך מ י ס‬
‫י ך י ך ה‬
‫הם‬
‫ה ר‬
‫ה כ‬
‫‪ 3‬י ר י ט‬
‫ז ן‬
‫ב‬
‫‪ 3‬ד‬
‫יתירה נודעת לני שנתן לנו התורה שנקראת בת המלך ונתן לגי השבת שגקרא ג״כ בן המלך‬
‫ועשה להם דירה אצלנו כמו שארז״ל מתגה טובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מ נ ק‬
‫ליתנה לישראל ־ והנה המקטריגים מקנאים בנו ומעוררים עלינו משפט מדי שנה בשנה‬
‫והקב״ה אוהב משפט ויושבים ב״ד של מעלה לעיין בדינינו ובכל עת התורה והשבת מושיעים‬
‫לט ומליצים טוב בעדנו לכפר על חטאתינו לרוב אהבתם כי נקשרה נפשנו בהם כי אורייתא‬
‫וישראל חד י אמנם אחינו בית ישראל לעח כזאח רבחה קטטה בינינו ובין בני המלך האלי לא‬
‫כבדטם כראוי וכדי בזיון וקצף שלא כבדנום כראוי לבני המלך האדירים האלה אלא גם כמה‬
‫חבורות ופצעים עשינו בשבת קודש כמה אבות מלאכות עברנו כמה תולדות כמה שמחים‬
‫דרבנן עד שנהפכו לאויבים לנו ועחה בחוך כך שהגיענו יום הדין הגדול הזה אוי לנו מיום‬
‫הדין מי יקום בעדנו כי תמיד אין לנו להשען כי אס עליהם ועתה נהפכו לאויבים כמה יש לני‬
‫לקונן ולנעוק ולא זו בלבד אלא בהגיעט ליום הדין הזה והנה השבת קודש הוא בב״ד והיא‬
‫אחד מהדיינים שלנו אוי לנו איך נשא פנינו איך נצטדק הלא יום אירא אט אליך אבטח ר״ל‬
‫שאני ירא מאיחו היום אשר כל עיקר בטחוני היה עליו י ועחה לא די שאין לבטוח בו אלא‬
‫שעוד אני ירא אוחו י הנה אחינו בני ישראל אין לנו שום תקוה זולת לפייס התוה״ק והשבח‬
‫קודש ולקבל על עצמנו מהיום והלאה בלב שלם לשמור השבת כהלכתו עד שיהפך לט לאוהב‬
‫כבראשונה ואז טוב לנו וכל אחד יתודה ויאמר בתיך הוידוי חללתי את השבת קידש ויקבל על‬
‫עצמו לבלתי ישוב לכסלה עוד ואז קוה קויני וישמע שועתנו אמן וכן יהי רצון עכ״ל י‬
‫ש‬
‫וליו‬
‫י י א ת‬
‫זכור ושמור‬
‫ליהודה כג‬
‫יילהן זכור מי ‪f r‬‬
‫*חמר מתנה כגובה יש לי בבית גנזי ושבת שמה ואני מבקש ליחנה לישראל ושמור‬
‫^‬
‫ואז כשומר כל החורה כולה י אשריך וטוב לך • אשריך בעוה״ז וטוב לך בעוה״ב ‪:‬‬
‫בית תפלח‬
‫‪3‬‬
‫במס״ק גימטריא בלר״ת כ״ל הגליו״ת • יקראני בני בכורי ישראל ואענהו בכל עת‬
‫י יי אחלצהו מכל צרה ונזק ואכבדהו אחן לו חן וכבוד בעיני כל השבים אותו ־)וכדאיתא‬
‫י ק ו ט ס׳ ואתחנן( •־ כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו כה׳ אלהינו בכל‬
‫^‬
‫י ׳ אל י את מוצא כשאדם מתפלל מתפלל בלחישה בינו לבין המקום ב״ה למה אמר‬
‫ש בי‬
‫י ט‬
‫‪")51‬‬
‫‪A‬‬
‫יו‬
‫ו‬
‫י ^ חני קרוב להם י אמרו לו בני קרח אין אנו פוטרין מעשינו אלא לפניך שנאמר רחש‬
‫^ יער טוב אומר אני מעשי למלך * ראה כבוד שחלק הקב״ה לישראל יוחר ממלאכי השרח‬
‫חכים כשהם מקלםין בקול גדול הם מקלםין שנאמר וקרא זה אל זה ואמר י מה כחיב‬
‫יי י ע ו אמות הםיפיס מקול הקורא ־ ואף התיות מקלסות בקול גדול שנאמר וחשאני‬
‫יאשמע אחרי קול רעש גדול י למה שהם רחוקים מהקב״ה ואינן יורעין היכן הוא כבודו‬
‫י כירך כבוד ה׳ ממקומו י אבל ישראל עומדים ומתפללים וכל אחד יודע שהקב״ה עומד‬
‫‪^.‬‬
‫^ י שנאמר ט יעמוד לימין אביון י אמר דוד לא עשה כן לכל גוי י בנוהג שבעולם אדם נכנס‬
‫יידע אם ניצח הוא אם אינו ניצח י ישראל יודעים דעת בוראם בראש השנה באים ‪1‬‬
‫איני‬
‫!טיס לשופרות * יום הכפורים הולכים יחפים ולובשים לבנים שהוא מלבין כל עונותיהם י‬
‫אמר משה אשריך ישראל מי כמוך שהיא יודעת דעת של אלוה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫י‬
‫וינ‬
‫‪v‬‬
‫מ‬
‫^‪*VX‬‬
‫‪,‬‬
‫עמ״ו אנכ״י בצר׳׳ה במם״ק בצר״ת כ״ל הגליו״ת * )וכראיתא במסכת מגילה‬
‫דכ״ט( תניא רשב״י אומר חביבין ישראל שבכל מקום שגלו שכינה עמהם י גלו‬
‫י‬
‫י ס‬
‫שכינה עמהם שנאמר )שמואל( הנגלת נגליתי לבית אביך בהיותם במצרים * גלו‬
‫לאדום‬
‫וזאת‬
‫^‬
‫ל ץ ם‬
‫ש כ י נ ה‬
‫בית‬
‫ע מ ה ם‬
‫ש נ‬
‫א ^‬
‫מ ר‬
‫י ש ע י ה‬
‫ן‬
‫מ י‬
‫תפלה‬
‫ז ה‬
‫^‬
‫ליהודה‬
‫^‬
‫״‬
‫מ‬
‫צ י ה‬
‫‪^ ^ .‬כגילפז־‬
‫שכינה עמהס שנאמר )ירמיה( ושמתי כםאי בעילם ־ גלו לבבל שטנה עמהם שנאמר )ישעיה(‬
‫למענכם שלחתי בבלה ־ ואף כשהן עתידין ליגאל שטנה שרויה עמהס שנאמר )דברים( ושב‬
‫ה׳ אלהיך את שבוחך י)ישוב לא נאמר אלא ושב מלמד שהקב״ה שב עמהס מבין הגליות‬
‫ללמדני שהשטנה שרויה עם ישראל בגליות לשומרם מכל רע ־ ויותר בבית התפלה ובבית‬
‫המדרש מקדש ‪.‬מעט עכ״ל ‪:‬‬
‫וכלאיתא‬
‫ו‬
‫ב‬
‫שם במגילה פרק בני העיר * ואהי להם למקדש מ ע ט בארצית אשר י ן‬
‫שמה ־ אמר רבי שמואל בר רבי יצחק אלו בתי כגסיות ובתי מדרשות י י‬
‫יי‬
‫׳ ע ו ן אחה‬
‫אליעזר אומר זה ביח רבינו הגדול )רב( בבבל ־ דרש ר‪5‬א א י‬
‫לנו בדור ודור אלו בתי כנסיות ובתי מדרשות י אמר רבא מריש הוה גריסנא בגו בתאי ומצליף‬
‫בבי כנסתא טוןדשמעיתלהא דקאמרדודה׳אהבתי מעון ביתיך לא גריסנא אלא בבי כ‬
‫נ י‬
‫ה י י ח‬
‫מ‬
‫ד‬
‫כ‬
‫ת‬
‫י‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫מ‬
‫נ ס ת‬
‫היכא דקא מצלי נא עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫ע ט‬
‫ח ס י‬
‫האמור מצוה רבה על ישראל לעשות בתי כנסיות ובתי מדרשות מקדש מ‬
‫שם משרה הקב״ה שכינתו עלינו בגליות * )זכדאיתא במדרש רבה סדר תרומה( י* י‬
‫הקב״ה לישראל אחס צאני ואני רועה שנאמר )יחזקאל( ואתן צאני צאן מרעיתי אדם אתס ^‬
‫ואני רועה שנאמר )חהליס( רועה ישראל האזינה י עשו דירה לרועה שיבוא וירעה אחכם‬
‫אתס כרס שנאמר)ישעיה( כי כרם ה׳ צבאות בית ישראל י ואני שומר שנאמר )תהלים( ה י‬
‫לא ינוס ולא יישן שומר ישראל י עשו סוכה לשומר שישמור אתכם י אתם בניס שנאמר ) ד כ ר (‬
‫בנים אתם לה׳ אלהיכם ־ ואני אביכם שנאמר )ירמיה( כי הייתי לישראל לאב • כ‪5‬ול ל ב נ‬
‫כשהן אצל אביהם וכבוד לאב כשהוא אצל בניו וכה״א עערת זקנים בני בנים • עשו בית ל‬
‫שיבוא וישרה אצל בניו לכך נאמר ועשו לי מקדש עכ״ל י ר״ל ואפילו בזמן שאין בית ה מ ק י‬
‫קייס ועשו לי מקדש מ ע ע דהיינו בתי כנסיות ובתי מדרשות אשר שם משרה שכיכתי עליכם‬
‫ואשמע תפילתכם ואענה קול עתרתכם ואקבל תשיבתכס ואכפר עליכם ואתן כל צורכיכם‬
‫ואמהר לגאולכס ־ האמנם צריך כל שהוא בר ישראל כשהוא מתפלל לפני בוראו יכניע את‬
‫לבו וישפיל את רוחו ויחשוב עונותיו ויכוין בתפילתו בדמע לבו ויכונו מחשבותיו על מה שהיא‬
‫מוציא מפיו ואל ימהר ואל יהרהר מחשבוח אחרות וזה הוא הרצון לפני ה׳ צבאות ואז מ ק ל‬
‫מ‬
‫ה‬
‫יס‬
‫יס‬
‫)‪£‬ןב‬
‫ש‬
‫ב‬
‫התפילות כקרבנות ועולות ‪:‬‬
‫ב‬
‫גם העיקר בבקשת הרחמים בחפלה הוא זכרון י״ג מדוח של רחמים במיתון ובישי‬
‫ומה‬
‫הדעח ובכונח הלב ואז אנו מובטחים בהקב״ה בעל הרחמים שאינם חוזרות ריקם‬
‫מלפניו יחברך ־)וכדאיחא •בפ״ק דראש השנה די״ז( ויעבור ה׳ על פניו ויקרא י אמר רבי יוחק‬
‫״ א ת‬
‫בית‬
‫תפלה‬
‫ליהודה‬
‫כד‬
‫א^ןן‪1‬ן^‬
‫י‬
‫' ^ א כתוב אי אפשר לאומרו מלמר שנתעטף הקב״ה כשליח צבור והראה לו למשה‬
‫‪ ^ ,‬׳ ׳ י י י ( מ ר ‪ v‬כל זמן שישראל חוטאים לפני עשה להם כסדר הזה ואני מוחל להם־‬
‫‪ ^ . .‬א קודם שחטא האדם ואני היא לאחר שחטא האדם ועשה תשובה • אל רחום‬
‫^רבי יהודה ברית כרותה לי״ג מדות שאינן חוזרוח ריקם שנאמר הנה אנכי כורת‬
‫^‬
‫^ ;רש י( ה׳ ה׳ מרח הרחמים אני מרחם קודם שיחטא ואני מרחם אחר שיחטא אם‬
‫& ית כרותה י לשלש עשרה מדות הללו שאם יזכרום ישראל בתפלתם אינן חוזרות‬
‫ריקם י הנה אנכי כורת ברית ־ על האמור למעלה היינו על י״ג מדות ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫לבידוד‬
‫ע< ‪ 7‬הקב״ה מכריז בההיא עלמא מאן בעי חיי אריכי ומזוני רויחי ומבורכי מלעילא‬
‫יבוא להתפלל בביתי בית חפלה מקדש מעט אשר שם משרה שכינחי י)וכדאיתא‬
‫^ ^ ‪ -‬י אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלחוחי יום יום לשמור מזוזוח פחחי * מהו אשרי אדם‬
‫אשריו לארם בשעה ששמועותיו לי * מהו לשקוד על דלחוחי י אמר הקב״ה אם‬
‫^ נהתפלל בתוך בית הכנסת אל תעמוד על הפחח החיצון אלא הוי מתכוין ליכנם דלת‬
‫מילת לשקוד על דלתי אין כתיב כאן אלא על דלתותי שתי דלתות י ולמה כן שהקב״ה‬
‫ו ונותן לך שכר ־ ומהו לשמור מזוזות פחחי • אמר רבי יהודה בר סימא וכי יש‬
‫^‬
‫^ ה בבתי כנסיות י אלא מה מזוזה זו אינה זזה מהפתח • כך לא תהא זז מבתי כנסיות‬
‫תי מדרשות י אמר הקב״ה אם תעשה כן דע שאתה מקבל פני שכינה ־ מה כתיב אחריו‬
‫^ ^ מצא תיים ויפיק רצון מה׳ ־ אמר הקב״ה מי הוא זה שבא לבית הכנסת ולא מצא‬
‫שם * אמר רבי איבו ולא עוד אלא שאתה עומד בבית הכנסת והקב״ה עומד עליך‬
‫יין שנאמר אלהים נצב בעדת אל ־ אמר הקב״ה לא דייך שאתה מקצל פני שכינה בבית‬
‫אלא שאתה יוצא משם טעון ברכות וגו׳ י דבר אחר ברוך אתה בבואך לעולם וברוך‬
‫'‬
‫כלאתך מן העולם • אמר רבי ברכיה כתיב עת ללדת ועת למות • וכי אין אנו יודעים‬
‫י א שאדם נולד ועת הוא שאדם מת י אלא אשרי אדם שעת מיתתו כעת לידתו י מה‬
‫שטת לידתי נקי אף בשעת מיתתו נקי י הוי ברוך אתה בבואך וברוך אתה בצאתך ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫‪ 5‬כביכול הקב״ה רופא חנם אין כסף ־ מכריז בההיא עלמא מאן בעי רפואה שלימה‬
‫^‬
‫רפואת הנפש מן החולאים אשר היא חולה בחטאים ובעונות ובפשעים יבוא להתפלל‬
‫ת י בית תפלה מקדש מעט ויחרפא שם בלא כסף ובלא מחיר בלא סיגופים ותעניות ולא‬
‫^ ^ אלא פוחחין לו שערי גן ערן דלעילא ־ )וכמו שאמרו חכמי המוסר ז״ל( כי כשם‬
‫*'•יהיאות תחלואי הגוף ימצא בהם סמנים יקרי הערך לרפואחו ויש סמנים סגוליות ששוים‬
‫גזול ומתרפא האדם בהם על נהלה י כן בחחלואי הנפש מאשר חטא והעיוה ואשם והתשובה‬
‫* •י ח הרפואה למחול העוגות והפשעים ימלא ביוקר על ידי סיגופים וקבלת היסורין שממרקין‬
‫ת ת‬
‫ק ך ך‬
‫ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז י ז ט‬
‫‪1‬‬
‫‪0 0‬‬
‫ש‬
‫ןמ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ס ס י ע י ת י‬
‫ל ן ן ן‬
‫מ‬
‫י‬
‫י‬
‫ה ב י י י‬
‫מ ע י‬
‫מ כ ז ת‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ג‬
‫ב ב‬
‫ז ה‬
‫עונותיו‬
‫בית‬
‫האת‬
‫תפלה‬
‫ליהודה‬
‫עונותיו של אדם * ויש רפואה סגולית בזול)כמ״ש בפרק כל כתבי דקי״ט( כל העונה‬
‫נרב‬
‫יהא שמיה רבא בכל כתו קורעין לו גזר דינו שנאמר בפרוע פרעות בישראל ב ה י ז‬
‫נ ג ס‬
‫י‬
‫ח‪5‬‬
‫ברכו ה׳ ־ מה מעם בפרוע פרעות משום דברכו ה׳ • רבי חייא בר אבא אמר רבי יו ו‬
‫מ‬
‫אפילו יש בו שמץ של ע״ז מוחלין לו כתיב הכא בפרוע פרעות וכתיב התם כי פרוע הוא א י‬
‫ריש לקיש כל העונה אמן בכל כחו פוחחין לו שערי גן עדן שנאמר פתחו שערים י‬
‫מ‬
‫י ‪ 5‬י ח‬
‫ח נ י‬
‫צדיק שימר אמונים י אל תקרי שומר אמונים אלא שאומרים אמן ״ מאי אמן אמר רבי‬
‫‪,‬‬
‫^‬
‫אל מלך נאמן ־)רש״י( בפרוע פרעות י ביטול פורענות כגון פרוע דמתרגמינן בעיל כשמתנדכ ‪I‬‬
‫ישראל לברך את בוראם י כי פרוע * כי פ ר ש אהרן ע״א והכי קאמר בהבטל פ ר י ע י‬
‫ת‬
‫ע‬
‫שתשקע ותשתכת שלא יזכר עינם משום התנדבו עם הוא י אל מלך נאמן י כך מעיל ע ‪ ,‬ביי‬
‫שהוא אל מלך נאמן עכ״ל ‪:‬‬
‫‪1‬ה‬
‫‪ 31‬מנחת אברהם ז״ל דקדק מה טעם הדבר וסוד הענין וגם אל תקרי שומר א מ‬
‫< נ י ם‬
‫ני‬
‫וגו׳ מנ״ל לרז״ל י אמנם ידוע הטעם שאומרים הקדש בלשון חרגוס ל ה נ '‬
‫החיצונים שרואים שבח זה ונכנעים ובורחים י וידוע שהחיצוניס סובבים שם דרך שער גן עי)‬
‫שלא להניח ל ה מ ם שם האיש הישראלי ולקבל שפע משם * ולזה העונה אמן ומ׳ שכשי‬
‫שמסיבחו נפחחיס שערי השמים על ידי שנכנעים החיצונים כך יפחחו לו ש‬
‫ע ר י‬
‫ג‬
‫ו‬
‫כ נ י‬
‫ם‬
‫'‪.‬‬
‫ודייק לה ממ״ש פחחו שערים ויבוא גוי צדיק שומר אמוגיס * וקשה מאי גוי דהיל״ל ויבוא צריו‬
‫וגם היינו צדיק היינו שומר אמוגים * וגם היל״ל עושה אמזניס מאי שומר • וגם כתיב אמני^‬
‫חסר וא״ו ־ לכן שהכוגה דכבר אמרו רז״ל בגמרא אמר רבי יוחגן אפילו יש בו שמץ של‬
‫מוחליןלו וגו׳ ע״ש י ועוד אז״ל שכיון שבא הקב״ה לבית הכנסח ולא מצא שם עשרה מיד ט‬
‫וגו׳ ־ וידוע מה שארז״ל בזוה״ק שהמקדי ל‬
‫ם‬
‫ה‬
‫‪ 3‬י ח‬
‫מ‬
‫ם‬
‫ת‬
‫ה ן‬
‫א‬
‫‪ 3‬ל ר ג‬
‫א‬
‫ך‬
‫^‬
‫ן ג ן‬
‫ע‬
‫ז‬
‫ע ם‬
‫‪ /‬י ״ א פתחי‬
‫ןז‬
‫שערים של גן עדן ויבוא גוי ר״ל אפילו הוא גוי אפ״ה יכנס מפגי שנעשה צדיק שהיה שימי‬
‫מלשון ואביו שמר את הדבר דהיינו לשון המתנה שהיה ממתין כדי לענות אמן של קדיש עכ״נ •‬
‫והר^‬
‫ב ע‬
‫‪1‬‬
‫י ל‬
‫ץ פ‬
‫^‬
‫‪r‬‬
‫‪y‬‬
‫כ ת ‪3‬‬
‫׳‬
‫ר ר‬
‫א‬
‫ו י‬
‫ל‬
‫ה ‪ 3‬י‬
‫ן‬
‫ו כ‬
‫‪ ,‬א א‬
‫ס‬
‫י ט‬
‫ע ו נ ה‬
‫א ‪.‬‬
‫מ‬
‫‪ 3‬כ‬
‫ל‬
‫כ ח ן‬
‫לא יפתחו‬
‫לו שערי ג״ע והלא במצוה אחת שיעשה אדם יזכה לחיי גן עדן • ועוד מאי רבותיה‬
‫שעונה בכל כחו דאדרבא אמרינן שהמחפלל בכל כחו הוא מקטני אמנה יצריך ל א ל ה ג‬
‫ב י ה‬
‫ש‬
‫קולו כדכתיב וקולה לא ישמע י ואם כדברי המפרשים שר״ל בכל כחו בכל טגתו • העיקי‬
‫חסר מן הספר י ועוד כל לאתויי מאי י אבל בא לומר שכל ישראל יש להם חלק לעוה״ב אפילי‬
‫רשעים גמורים יש להם חלק לעוה״ב לאחר י שיקבלו עונשם זולת האפקורוסים וגו שיורז‬
‫‪,‬‬
‫ים‬
‫לבאר שחת ושוב אינם עולים כדאיחא בראש השנה י לזה אמר כל העוגה אמן בכל כחי י ״ ל‬
‫שיש בכח מלת אמן אל מלך נאמן שרמז לשלשה עיקרים י מציאות השי״ח י חורה מן השמים'‬
‫ו ז א ת‬
‫בית‬
‫תפלה‬
‫ליהודה‬
‫כה‬
‫שכר‬
‫מנינש ־ כנגד מציאות ה׳ אל ־ וכנגד תורה מן השמיס ששס לנו חק ומשפט ונימוס כמלך‬
‫מלך‬
‫וזה זכנגד שכר ועונש רומז מלת נאמן כי נאמן הוא בעל מלאכתנו שישלם לנו שכר פעולתנו *‬
‫‪y‬‬
‫^האיש עינה אמן בכל כתו בכל מה שיש בכחו של מלת אמן באופן שאינו כופר ומאמין‬‫ישה עיקרים אפילו שהוא רשע ‪5‬שאר עבירות פותחין לו שערי גן מדן ־ ואמר כל ר״ל‬
‫' אפילי גוי דק״ל דחסידי אומות העולם יש להם חלק לעוה״ב כיון שמאמינים ביחוד‬
‫י‬
‫‬‫‪.‬‬
‫ה ובשד־‪-..‬״״_‬
‫ת י י‬
‫‪,‬‬
‫העולם יש להםחלקלעיה״ב כמו שכתב הרמב״ס ז״ל ע״ש • ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ב הנז' הקדים הקרמה ידועה ומפורסמת שההפלה היא מצוה טללת שהיא תועיל לכל‬
‫״‬
‫הדברים * וז״ל כי כמו שבסמי הרפואה יש לכל סם וסם סגולה מיוחדת מזולתה י‬
‫^‬
‫סם מועיל לכבד ־ ויש סם מועיל ומחזק הלב ־ ויש סם מועיל ומחזק המוח י יכן לשאר‬
‫כ• סם וסם יש לו כח להבריא אבר מיוחד כמפורסם בספר* הרפואה י אמנם יש ם ם‬
‫י‬
‫ה י א‬
‫הצרי והטריאק הכולל שעושין הרופאים הבקיאים שהוא מועיל לכל החולאים ולכל‬
‫^‬
‫ם הן חם הן קר לא כשאר מיני הטריאק שהם מועילים לבד לחולאים פרטיים יש מהם‬
‫^‬
‫^ חס ויש מהם לארס קר • ולא נמלא מועיל לחולי הקר והחם ולחולאים הפכיים אלא‬
‫י‬
‫חק הגדיל הכולל לבד * ככה ממש הס רמ״ח מלוח כנגד רמ״ח אברים כל אחח פרטיית‬
‫‪,‬‬
‫ר‬
‫מ י ו ח‬
‫י י אך אמנם יש מלוה כוללת שהיא הועיל לכל הדברים והיא ההפלה י שהר‪,‬‬
‫^ ׳ן שהועילה לרפאות החולי כמו שהועילה לחזקיה ע״ה רכתיב מכתב לחזקיה בחלותו ויחי‬
‫'‬
‫י ו‬
‫ר‬
‫י ״ אעפ״י שלריך להקדים תפלה ללרה והוא החפלל בחלותו ובתוך לרתו עכ״ז ויחי‬
‫יטו י והיעילה להליל ממוח כמי שהיו חייבים מיתה וכלייה בעגל ונלולו בתפלת משה •‬
‫הו‬
‫י עילה התפלה לפקוד עקרות רפתיב ויעתר ילחק לה׳ לנוכח אשחו וכן נפקדה חנה * והועילה‬
‫ע‬
‫וי‬
‫נ י ן הרעב בימי דוד דכחיב ויעתר דוד אל ה׳ ־ והועילה למלחמה דכתיב במלתמת סנחריב‬
‫ת ס‬
‫ל ל חזקיה המלך וישעיה הנביא ויזעקו השמים וישלח ה׳ מלאך וגו׳ • אם כן תפלה היא‬
‫כמו הצרי הגדול הכולל המועיל לכל החולאים י וכן הועילה לדברים הפכיים ־ מרע״ה אמר‬
‫‪ 5‬י ז ס‬
‫ל ת ו זכור לאברהם * ואסף אמר בחפלתו אל תזכור לנו עונות ראשונים ״ נמלא שתועיל‬
‫ה ת ס‬
‫ל‬
‫ה‬
‫אל הזכיר ואל השכתה • ולכן באירו רז״ל ועבדתם את ה׳ אלהיכם זו חפלה משום‬
‫י‬
‫י?ש א להו דהרי בני חיי ומזוני לאו בזכותא תליא מילתא אלא במזלא • ואיך אמר ועברתם‬
‫ת‬
‫מ ס ש ר‬
‫ה‬
‫׳ אלהיכם וברך אח לחמך וגו׳ הרי מזוני ״ לא חהיה משכלה ועקרה הרי בני • אח‬
‫י מ י ך אמלא הרי חיי • אלא ודאי עבודה זו האמורה כאן זו תפלה שמלינו שהועילה לחנה‬
‫לעניןיבני • ולדוד לענין מזוני י ולחזקיה לענין ח י י ‪:‬‬
‫ואיחא‬
‫בית ת פ ל ה‬
‫וזאת‬
‫ואיתא‬
‫ליהודה‬
‫בברכות* תכיא רבי גתן אומר מכין שאין הקב״ה מואס בתפלתן של רביס שגאמי‬
‫הן אל כביר לא ימאס וגו׳ ־ והלל אמר אל תפרוש מן הצבור שבהיוחך‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ה צ ב י י‬
‫כל דבר ותפלה יושמע לפגי האל יתברך דהן אל כביר לא ימאס * באופן שאל תאמר לבי‬
‫שאי אפשר לשמוע כי בהכרח סופו להשמע ־ דאין הקב״ה מואס בתפלתם של רבים וגי‬
‫וכן אמרו הקדמונים בפסוק ועבדתם את ה׳ אלהיכס וברך אח לחמך וגז׳ • ולמה התיז‬
‫בלשון רבים וסיים בלשון יחיד • אלא כלומר דבחפלה ועבדחם יחד זה עם זה את ה׳ לילה׳‬
‫אמנם באכילה נפרדים זה מזה ולכך אמר וברך את לחמך ואת מימיך לשון יחיד כל אחי‬
‫ג‬
‫ש‬
‫יאכל לבדו מה שאין בחפלה דצריך חבור והגשה זה עם זה • דמצינו בדברי רז״ל ל יו י ' ^‬
‫ה‬
‫בתפלה כלומר דבתפלה צריך הגשה והתחברות זה עם זה דתפלת רבים נשמעת עכ״ל •‬
‫ןא^י‬
‫הדל כראה לפרש * ועבדתם את ה׳ אלהיכם וברך את לחמך וגו׳ • )אפשר על ייו‬
‫הגמרא כתובות( ההוא דאתא לקמיה דר‪5‬א א‬
‫מ ך‬
‫‪1‬‬
‫י ה‬
‫‪3‬‬
‫מ‬
‫ה‬
‫א‬
‫ת ה‬
‫בתרנגולח פעומה ויין ישן ־ אמר ליה ולא חיישת ללוחקא דצ^ולא ‪ .‬א‬
‫ס ו ע‬
‫מ ר‬
‫צ י‬
‫ך י אמר‬
‫י‬
‫ל ‪ .‬אעו מרייהי‬
‫ה‬
‫קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתגינא עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להס את אוכלס ‪5‬עחי‬
‫בעתם לא נאמר אלא בעחו מלמד שכל אחד ואחד נותן לו הקב״ה פרנסתו בעחו וגו׳ * )רש ן‬
‫ההוא דאתא י עני המבקש פרנסה ־ במה אתה סועד ־ מה אתה רגיל לאכול צםעודתך ־ בעחי‬
‫הכל לפי מה שהוא צריך כל יחיד ויחיד לפי למודו וגו׳ * ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫ין‬
‫באר״ה היא הבא״ר אשר אמר ה׳ ועבדחם בלשון רבים וסיים בלשון יחיד כלי י‬
‫עבודה זו האמורה כאן היא תפלה • דבחפלה צריך החחברות זה עם זה ל‬
‫ע ב י ד‬
‫אח ה׳ אלהיכס שכם אחד דחפלח רבים בהכרח נשמעח ואינה חוזרת ריקם מלפכיו יתברך‬
‫להן אל כביר לא ימאס ־ וברך את לחמך וגו׳ לשון יחיד כלומר ואז כל אחד ואחד הנה שניי‬
‫כ‬
‫אחו יברך אח לחמו וגו׳ לפי מה שהוא צריך ולפי למודו שאין כל אפייא שוין בצריכות ו ל ו‬
‫סייס בלשון י ח י ד ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫במסכת ברכות‬
‫י‬
‫אמר רבי אלעזר בר אבינא כל האומר תהלה לדוד י פעמים‬
‫ג‬
‫בכל יום מובעח לו שהוא בן העוה״ב מ״מ אילימא משום דכתיב ביה אל‪£‬‬
‫א‬
‫ביתא לימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמגיא אפי אלא משוס דכתיב ביה פותח את יייו‬
‫ומשביע לכל חי רצון לימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית‬
‫‪ 5‬ה‬
‫תרחי עכ״ל ‪:‬‬
‫והרב‬
‫יד יוסף ז״ל כתב דראוי להבין מה גדולה היא זאת דאית בה תרת• דאינה ס‬
‫י ב ה‬
‫י‬
‫מספקת מחייבת למעלה גדולה כזאת ־ דא״כ לימא אשרי תמימי דרך דאיתא ‪5‬תמנ ^‬
‫אמי‬
‫י ז א ת‬
‫‪,‬‬
‫פי‬
‫בית ת פ ל ה‬
‫ליהודה כר‬
‫ה‬
‫י ללגדול‬
‫^ והרי הם חרתי • ועור למה ג' פעמים מה ענין חשבון זה שלשה ולא ארבעה *‬
‫^‬
‫ן לשין רש״י ז״ל דכהב שלשה פעמים כנגר ג׳ תפילות מהו כוונת רש״י ז״ל‪:‬‬
‫חמת דהתורה והמזונות הם קשורים זה עם זה כמו שהנפש קשורה עם‬
‫הגיף ככה אם יש תורה יש קמח ואם אין חורה אין קמח לכך אמר כל האומר‬
‫^‬
‫סעמיס בכל יום מובטח לו שהוא בן העוה׳׳ב והקשה המקשה מ״טאילימא‬
‫^‬
‫לי ^ ^ כיה אלפא ביתא לימא אשרי תמימי דרך אלא משום דכתיב ביה פותח את ידיך‬
‫^ יהיא אלפא ביתא הלל הגדול שיש בו המזן ־ ותירן אלא משום דאית ביה‬
‫ק‬
‫^ \ יין זה עם זה האלפא ביתא של תורה והמזון במזמור אחד קשורין זה בזה להורות‬
‫"יי״י־ י^י־י י^יי ״יי‪-‬יל איו המח וקשורין רא ברא ולכן להיות קשורין במקום‬
‫י‬
‫ניתזות ג׳ ז מ נ י ם ‪ .‬־‪v‬‬
‫« ז ק הענייה וזמן העמידה וזמן הירידה ככה בכ; ה ז ־״‪,‬״ ‪.... .‬‬
‫^‬
‫סי‪5‬ן \ ^ נגד פניו דאס אין חורה אין קמח ובראוח זה מובטח וראי שהוא בן העוה״ב‬
‫התורה בלילה בתפילת ערבית וביום ישתדל אחר פרנסתו רחם אין קמח אין‬
‫^‬
‫י אדם הורה בילדותו ילמור בזקנותו דכתיב בבוקר זרע זרעך וגו׳ עכ״ל י‬
‫^ הרכ הגז׳ אבל אשרי תמימי דרך דאתיא בחמניא אפי והלל הגדול שיש בו המזון‬
‫ימי תרתי כנז׳ אינם קשורים זה עם זה אלא זה במקום וזה במקום אחר וכיון‬
‫‪ 1‬ירים זה עם זה במקום אחד אין ההוראה מהם ראם אין חורה אין קמח ואס אין‬
‫קמח אין תורה כמו שבחהלה לדוד כנז׳‪:‬‬
‫קמח אין תורה כמו שבחהלה לדוד כנז׳‪:‬‬
‫**'‪ *tfO‬חכמים ז״ל י תפלה בלא כונה כגוף בלא נשמה ־)והרמב״ם ז״ל כתב( כילד היא‬
‫^ ^ ^ הפונה שיפנה אח לבו מכל המחשבות ויראה עלמו כאילו עומר לפגי השכינה •‬
‫‪ "P‬לישב מעט קידם התפלה כרי לטין את לבו ואחר כך יתפלל בנחת ובתחנונים‬
‫י א יעשה תפלתי כמי שהיה נושא משאוי ומשליכו והולך לו וגו׳ ע״ש עכ״ל‪:‬‬
‫^‬
‫‪°‬״ל אין תפלתו של אדם נשמעת אא״כ משים עלמו כבשר * ופירש מוהר״י פיאמיטא‬
‫ל הביאי הרב ראש דוד ז״ל דף קכ״ה ע״ר ־ דר״ל שישים עין שכלו וכוונתו‬
‫^‬
‫ל ל ת י יעלים עיני ממנה כדין בשר דקי״ל בשר שנתעלם מן העין אסיר עכ״ר ע״ש‪:‬‬
‫הדל נראה לומר ־ אא״כ משים מלמו כבשר דר״ל שלריך חחלה יזמין עלמי לתפלה‬
‫ייפנה את לבו מכל המחשבות הטורדות אותו כדי שיוכל לטין בחפלחו ואחר תפלתו‬
‫מ ט שלא תהא נראית עליו כמשאוי שממהר ללאת ממנה ואז רלויה היא ונשמעת כרין‬
‫^‬
‫ך תתלה שרייה ואחר השרייה ימתין מעט שיטפטפו המים קודם שימלחנו שלא ימם‬
‫המלח‬
‫ה ב י‬
‫ג‬
‫ב‬
‫מ‬
‫ר י‬
‫ר ק י‬
‫ך‬
‫ה מ ח‬
‫״ ‪1‬‬
‫ה ק ן ך ה‬
‫תך‬
‫מ‬
‫״ ״ ״‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪/‬יזי‬
‫י<‪2‬י‬
‫מ‬
‫ש צ ר י‬
‫ב‬
‫יי״‬
‫׳״*•׳»•׳‪-‬‬
‫בית‬
‫וזאת‬
‫תפלה‬
‫ליהודה‬
‫המלח מן המיס ולא יוצא הדם ואחר ימלחגו כ ד שיצא יממנו הדס האוסר ו ואחר ידחני זאז‬
‫הוחר לאכילה־)עיין ביורה דעה מ״ג׳ סי׳ ס״ט( ‪:‬‬
‫וג״ב‬
‫דבר ידוע שהמלח ממחיק ומעמיד ומקיים הבשר ומבלי מלח אינן אלא לכלבים'‬
‫)וכדאיתא בנדה דף ל״א ע״א( אמר רב פפא היינו דאמרי אינשי פוץ מלחא ושרי‬
‫ב‪£‬רא לכלבא עכ״ל י ודון מכאן לתפלה פוץ הכוונה ושדי תפלה למעלה לשוטנים שאומרים אי!‬
‫זה רא־י לקבל תפלתו שבכבוד המקום ב״ה אינו חושש לבקש בכוונה ואין לעשות רצוני‬
‫וכענין‬
‫‪:‬‬
‫הכתוב )איוב( היאכל תפל מבלי מלח אם יש טעם בריר החלמות ־)רש״י י ל (‬
‫היאכל חפל ־ דבר שהוא בלי מלח וצריך להמליחו ולא נמלת קרוי תפל בלשיו‬
‫המשנה)שבת וגו׳( * אס יש טעם בריר י הבא מחמח החלמוח י שאוכל דבר חזק שמרבה ריר‬
‫ורוק כגין שום כלומר וכי סבורים אתם שיהיו מתקבלות תשובות שאין בהם ממשי ריר* כמי‬
‫)שמואל א׳ כ״א( ויירד רירו על זקנו עכ״ל ־ ודון מכאן לתפלה הירציך ה׳ אלהיך או היש‬
‫א‬
‫פניך בתפלה דבר שהוא עומד ברומו של עולם וצריך הכוונה ולא כיון בו קרוי תפל וכי םבור‬
‫אתה שיקבל ממך דבר תפל מבלי כוונה ‪:‬‬
‫למדנו‬
‫מהאמור שהכוונה לתפלה כמלת לבשר * ואפשר היינו מה שנרמז בכתוב)ויקיא(‬
‫ע‬
‫וכל קרבן מנחחך במלח תמלח ולא תשבית מלח ברית אלהיך מעל מנחתך ל‬
‫כל קרבנך תקריב מלח • והנה על כל קרבנך תקריב מלח דייקה והרי כבר אמור ומה‬
‫ב א‬
‫ללמדנו בכפל הענין ־ האמנם כפי האמור אפשר היינו מה שבא ללמדנו על כל קרבנך כלומר‬
‫גם בתפלה שהיא במקום קרבן)וכדאיתא בברכות( רבי יהושע בן לוי אמר תפלות במקים‬
‫תמידין חקנים עי׳ש( חקריב מלח כלומר חכוין בה וכמלח לבשר הזבח י ואפשר היינו מה‬
‫שנרמז הכוונ״ה בחפל״ה במס״ק גימטריא הי״א כמל״ח לבש״ר ז ב ״ ח ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫רש״י ז״ל בכתוב ־ מלח ברית ־ שהברית כרוחה למלח מששת ימי בראשית שהובטחו‬
‫ע‬
‫המים החחחונים ליקרב במזבח במלח וניסוך המיס בחג י על כל ק ר ב נ ך ל‬
‫עולת בהמה ועוף ואימורי כל הקדשים סלן עכ״ליודון מכאן שהברית כרוחה לכוונה מששת‬
‫ימי נראשית שהובטחה להיות בתפלה ובאמרי הקדושה כולן י )וכדאיתא בזוה״ק( כיון ד ב ר‬
‫א‬
‫קוב״ה לאדם יהיב קמיה אורייתא ואוליף ליה למנדע אורחהא ־ מנלן דכתיב אז ראה ויספרה‬
‫וגו׳ ולבחר ויאמר לאדם הן יראח ה׳ היא חכמה וסור מרע בינה עכ״ל • הרי שיכוין הארס‬
‫בכל ליראת ה ׳ ‪:‬‬
‫תצלנא‬
‫כל עין רואה בבני אדם שאינם בני תורה שלא די להם שאין נותנים לב לפויו‬
‫כנז׳ אלא שהם פוסקים בדבור עם תבריהם שיחה בטלה וליצנות נין פריו‬
‫י י א ת‬
‫‪,‬‬
‫ש י ז מ‬
‫"‬
‫בית‬
‫תפלה‬
‫ליהודה בז‬
‫י לישתב‬
‫יי יבין ישתבח ליוצר ובתוך היוצר ובשעה ששליח צבור חוזר התפלה ואינם חשים‬
‫^ ^‬
‫;ל‬
‫ה מ ש ר ה‬
‫היש עזות פנים יותר מזה* בני אדם אלו הם תוטאים וגדול עונם מנשוא וגוערים‬
‫‪ 5‬ה‬
‫^‬
‫ק דברי מרן הקרוש עליהם בש״ע א״ח מהלכות ברכות ומהלכות תפלה( עי׳ש‪:‬‬
‫ג‬
‫יי‬
‫־‬
‫שכינתו עליהם בבית הכנסת מקדש מ ע מ כדי לשמוע תפלתם ולתת להם‬
‫י י ל עונשם של בני אדם אלו י אמר רבי אלעזר בר רבי יוסי פעם אחת‬
‫הייתי מהלך בדרך ומצאתי אליהו הנביא ז״ל ועמי ארבעה אלפים גמלים‬
‫‪ 5‬ן ע ן נ‬
‫מרתי^ לו מה טעונים אלו הגמלים י אמר לי אף וחמה י אמרתי לו למי הם י אמר‬
‫^^‬
‫מ ה‬
‫כ‬
‫יטמ ^ ^ ^‬
‫ס‬
‫ץ‪3‬‬
‫ר ט ת‬
‫'^‬
‫ב ע ס‬
‫^‬
‫מ י‬
‫שהוא מספר בין קדוש לברוך ובין ברכה לברכה ובין פרק לפרק ו ג ו ׳‬
‫‪,‬‬
‫ח׳פים וגו׳ לחה הם כנגד ארבעה אותיות קדושות של שם הוי״ה שיש בתפלות‬
‫שהתסלות נתקנו על יחודם כידוע ליודעי חן* כן השי״ת יחן חלקינו כהם להיות‬
‫< מ‬
‫שמו יתברך ויתרומם וליחרא שמא דקוב״ה בדחילו ורחימו וגו׳ אמן עכ״ל ‪:‬‬
‫י י מחד יקרה ונעימה הכוונה בקריאת פרשת הקטרת ובתנו רבנן וגו׳ שהכוונה‬
‫ץ‬
‫‪:‬ם‬
‫חליל מכל פגעין בישי! וגו׳ * ותוספת טובה על כל מילין טבין דעלמין שיזכה‬
‫^‬
‫י יי כוונת התפלה כנז״ל ־)וכדאיתא בזוה״ק פ ׳ ויקהל דרי״ח ע״ב( ת״ח מה כתיב‬
‫^‬
‫המחתה ותן עליה אש מעל המזבח ושים קטרת מאי טעמא כי יצא הקלף מלפני ה ׳‬
‫־ ^‬
‫^‬
‫‪p‬‬
‫י ח‬
‫^‬
‫מ‬
‫י ה א לית תבירו לההוא סטרא בר קטרח י וקיימא לבטלא חרשין ומילין בישין‬
‫י א ועשכא דקטרת דטבדי בני נשא בההוא עובדא איהו מבטל כל שכן קטרת *‬
‫•‬
‫יין כישין חרש ין דעלמא י ומכל פגמיו בישין ומהרהורא בישא ומרינא בישא וממותנא‬
‫‪,‬י‬
‫תןך ‪ -‬י‬
‫י‬
‫‪ 1‬כנ ההוא יומא דלא יכיל סטרא אחרא לשלטאה עליה ואלטריך דיכוי! ביה * אמר‬
‫שמע‬
‫^‬
‫^‬
‫י ‪ ' 1‬אי בני נשא הוו ידעי כמה עלאה איהו עובדא רקטרת קמי קוב״ה הוו נטלי כל‬
‫ומצה מיניה והוו סלקי לה עטרה על רישייהו ככתרא דדהבא * ומאן דאשתדל ביה בעי‬
‫ת‬
‫‪2‬לא כעובדא דקטרת ־ ואי יטין ביה בכל יומא אית ליה חולקא בהאי טלמא ובעלמא‬
‫<‬
‫ה‬
‫ויסתלק מותנא מיניה ומעלמא וישתזיב מכל דיגין דהאי עלמא מסטרין בישין ומדיהא‬
‫ס‬
‫' ימל־ינא דמלכו אחרא י בההוא קטרת כר הוה סליק תננא בעמודא כהנא הוה חמי‬
‫ד‬
‫ר ך י‬
‫ז‬
‫' ^ י א דשמא קדישא פרישאן באוירא וסלקי לעילא בההוא ממורא־ לבתר כמה רתיכין‬
‫‪ ^ .‬ץ ! סחרין ליה מכל סטרין עד דסליק בנהירו וחרוה וחדי למאן דחדי וקשר קשרין לעילא‬
‫י ח‬
‫י*‬
‫ל י א כלא והא אוקימנא * ודא מכפר על ילר הרע ועל עבורה זרה וגו׳ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫י‬
‫ש ח ר כרי להשכים לבית הכנסת מקדש מ ע ט לעבודת ביראי ומובטחני‬
‫אומר‬
‫שישמע שם את תפלתי י)וכראיתא בברכות( תניא אבא מ י מ ן&יו‬
‫‪r n‬‬
‫בית‬
‫וזאת‬
‫תפלה‬
‫ליהודה‬
‫אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שגאמר לשמוע אל הרגה ואל התפלה גמיוי^‬
‫רנה שם תהא תפלה י)רש״י( במקום רנה * בבית הכנסת ששם אומרים הצבור שירות ותש‬
‫ה כ‬
‫בכעימת קול ערב עכ״ל י אעירה שחר וגו׳ ־ ולהיות מעשרה הראשוגים ואל אגרום ׳‬
‫מ‬
‫את בוראי ח״ו ־ )וכדאיתא שם בברכות( ^ י‬
‫ר ב י ץ ח נ‬
‫ב ש ע ה‬
‫‪1‬‬
‫ש ה ר‬
‫ולא מצא בה עשרה מיד כועס שנאמר מדוע באתי יאי! איש יויאתי‬
‫ב‬
‫ו "‬
‫י א י‬
‫ב)־‪1‬‬
‫ה‬
‫ע י נ ה‬
‫ז‬
‫ב‬
‫ב ב י ת‬
‫אין‬
‫י‬
‫ר ש‬
‫י ) " |‬
‫י‬
‫ר מ‬
‫עונה * שיעור שיוכלו לענות דבר קדושה עכ״ל י אעירה שחר וגו׳ י בכל יום ויום ולא‬
‫‪ 5‬י י‬
‫את בוראי לשאול עלי י )וכדאיתא שם בברכות( אמר רבין בר רב אדא אמר י‬
‫^‬
‫‪/‬‬
‫יזי‪1‬‬
‫ש ו‬
‫הרגיל לבוא לבית הכנסת ולא בא יום אחד הקב״ה משאיל בו שנאמר מי בכם ירא ה׳‬
‫׳*‬
‫בקול עבדו אשר הלך חשכים ואין נוגה לו ־ אס לדבר מציה הלך נוגה לו ואם לדבר י‬
‫ו‬
‫ו‬
‫י‬
‫ן‬
‫ו ‪/‬‬
‫י‬
‫חשכים ואין נוגה לו י אשר עתה הלך למקים‬
‫ח ו ש‬
‫א ש‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י מ ג ע‬
‫ע צ מ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ל‬
‫אעירה שחר וגו׳ ־ ולא אקרא שכן רע ואגרום גלות לי ולבני י ]וכדאיתא‬
‫מ י ש י ש‬
‫ב י ת‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ת‬
‫מ ג י י י‬
‫י‬
‫י נ ו‬
‫ש ם‬
‫נ כ נ ס‬
‫נ ר ‪ ,‬ר א‬
‫ה ת פ‬
‫‪.‬‬
‫א ש ר‬
‫ה ש כ י ם‬
‫ש כ‬
‫^רמר‬
‫ש ס‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫ך‪-‬ןןך‪1‬‬
‫הלך אין נוגה לו ־ יבעח בשם ה׳ מאי עעמא משוס דהוה ליה לבעוח בשס ה׳ זי״‬
‫)רש״י( משאיל בו ־ מה כרבו של פלוגי למה לא בא • ירא ה׳ י שהיה רגיל לביא אליי י‬
‫•‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫ת‬
‫ש נ א מ י‬
‫' אמר‬
‫כ ה‬
‫אלא‬
‫'‬
‫"‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ה׳ על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל • ולא עיר י‬
‫שגירס גלות לו ולבכיו שנאמר הנני טתשם מעל אדמחס וגו׳ י ]רשי׳י[ הנני נותשם מ‬
‫אדמחס י סיפיה דקרא הוא עכ״ל ־ אעירה שחר וגז׳ י כדי לקיים מצות בוראי אשר צוני ל י‬
‫לי לשקול י‬
‫א‬
‫ך א‬
‫א‬
‫על ל ל י ן ן ‪$‬‬
‫ס‬
‫‪v‬‬
‫תות‬
‫ש מ ז ר‬
‫מ ז ן ז ן ת‬
‫‪ 5‬ה ח י ן‬
‫ן ה ן‬
‫י ת ‪ 3‬ר‬
‫י‬
‫ה ה ״ ד‬
‫ש ר ט‬
‫ש ו מ ע‬
‫ש י י‬
‫דלתותי יום יום לשמור מזוזות פחח׳ י אעירה שחר וגו׳ י מאהבת בוראי ושם אמצאינו ויאה‬
‫הה״ד אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאונני י אעירה שחר וגו׳ * ושם אמצא חייס והפקת י‬
‫*‬
‫ממנו יתברך הה״ד כי מוצאי מצא חיים ויפיק רצון מה׳ ־ אעירה שחר <מ׳ • ואשכי!‬
‫• אעירה טת‬
‫אק‬
‫ואהיה שקע ושאנן ואין מחריד הה״ד ושומע לי י ן‬
‫וגו׳׳ ולייחדא שם הוי״ה ב״ה בנתינת הצדקה שם בבית תפלה י ]ובמו שכחבו המפרשים • י‬
‫בשם רבינו האר״י זצוק״ל[ רכל העושה צדקה הוא מיחיד שם הוי״ה ב״ה ־ זרועו וי י י י‬
‫אצבעות כנגד ה׳ ראשונה * והפרועה כנגד היו״ד י וה׳ אצבעות העני כ‪.‬עד ה׳אחרונה‬
‫ובעבור זה אזכה לחזות בנועם ה׳ אםפקלרייא המאירה ואשבעה מראיית תמונתו יתכיו‬
‫בהקיץ המתים משינתם הה״ד אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונחך י•‬
‫ב ג י‬
‫ש כ ו‬
‫‪ 3‬כ ן ת‬
‫ן ש‬
‫מ פ ח ד‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ה‬
‫ז‬
‫‪t‬‬
‫ה‬
‫עררו‬
‫ישיניס על ערשותיכם * כי בחי כנסיוח נפחחים ורם על כל כבודו מחנה גיאתכס *‬
‫כדי לשמוע תפלתפם ־ ואס צדקת מה תתן לו ציירו בדעתכם ־ אלא הכל להנאתכם י‬
‫י ן וחםליי‬
‫כי רצונו יחברך הוא לחגככס * ולחח כל צורכיכם י מרוב חשקו ב כ ם ׳ ו ל ר‬
‫י‬
‫וב‬
‫ר ת מ‬
‫העושה‬
‫י י א ת‬
‫בית‬
‫תפלה‬
‫ליהודה כח‬
‫נ ג י ש ה‬
‫אתכס • ‪-v‬‬
‫^‬
‫י י י ק נררמין הקילו מתרדמתכם י וזכרו בוראכם י המפלה חסדיו עמכס י הביטו‬
‫‪^ ..‬‬
‫' ^ לנפשותיכם ־ טרם יבוא בדין עליכם * כפויי טובה אשר לא טובים במעלליכם •‬
‫יה‬
‫חת האמת בהבלי הבלים ־ אשר לא יועילו ולא ילילו אתכם י ודעו כי האדם לא בא‬
‫^ ^‬
‫ם השכיל לתקוע היתירות ולדור דירת קבע אלא מ ר וכאורח העובר ממקום למקום‬
‫^‬
‫ות צרכיו וסיף כל סוף מוכרח לחזור אל מקומו אשר ילא משם י כך הוא האדם עיקר‬
‫^‬
‫זה העולם השפיל הוא כרי שיתקן אה עלמו וסוף כל סוף מוכרח לחזור למקומו אשר‬
‫^‬
‫ולכן הכינו לידה לפני דרכיכם טרם יבוא החמר הגמל הספן הוא הילה״ר הוא‬
‫^‬
‫יןית ל א ך המות המחזיר את האדם אל מקומו אשר ילא משם שהרוח תשוב אל האלהיס‬
‫תנה והגיף עפר מן האדמה ישוב לעפרו * ודעו שבאוחה שעה שהחמר •עומד לנגד‬
‫כיי להחזירו לשורשו לא נשאר פנאי להכין לידה לדרכו * ואשר לא לידה במה הוא ניזון‬
‫^ ^ »‪ w‬חרוך ובמה יחיה בחחית המחים ונמלא איש זה הוא מח ברשעו ונאבד אבוד *‬
‫\ ׳׳גשו מיחמה את היצה״ר האויב הגדול ראש האויבים אשר הוא בא בתסקופין לגבי בני‬
‫כרי להעבירם על דעח קונם ולהמשיך עליהם רוח מסאבא ובזה מפילס שחת‪.‬מקום‬
‫אש מתלקחת רח״ל ‪:‬‬
‫ןר‬
‫‪ 5‬ט‬
‫ש ו כ ח‬
‫ס‬
‫ס‬
‫מ‬
‫גם לריך האדם בכל יום תמיד ישא עיניו השמימה מושב גבוה רם על כל כבודו‬
‫יתכיך אשר אין לפניו עוולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד י אלא נותן‬
‫^‬
‫* איש יאיש כדרכיו וכפרי מעלליו הן טב הן ביש בין למלכים בין להדיוטות * ורע שהכל‬
‫החשכין י)וכמו שכתב רבינו עובדיה ז״ל( ולא משוא פנים ולא מקח שוחד ׳שאינו נושא‬
‫^ אפילו לצדיק גמור שלא יענישו־ על עבירה קלה שבאת לידו ואינו לוקח שוחד המלוה‬
‫>שבינ העבירה אלא נותן שכר על המלוה ועונש על העבירה ־ )כ״פ הרמב״ם( ודע שהכל‬
‫י י החשבון י פרוטה ופרוטה מצטרפת לתשבון גדול י כך עבירות קלות כשהן מרובות׳עולות‬
‫נ י ס‬
‫לחשבון גדול עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ J?"^V‬שהבל לפי גידל המצוה ולפי גודל העבירה ולפי הכוונה בעשייתן לפני אל דעות •‬
‫]וכמו שכתב הרמב״ם ז״ל מהלכות תשובה[ כל אחד ואחד מבני אדם יש לו זכיות‬
‫י‬
‫ע‬
‫י‬
‫ט‬
‫ת‬
‫י‬
‫מי שזכיותיו יתרות על עונותיו צדיק ׳ ומי שעונותיו יתרות על זכיותיו רשע מחצה‬
‫י‬
‫מחצה בינוני * וכן המדינה וגו׳ ־ ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם‬
‫^ ש זכות שהוא כנגד כמה עונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב י ויש עון שהוא כנגד כמה‬
‫זכיות שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה ־ ואין שוקלין אלא בדעתו של אל רעות והוא‬
‫היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות עכ״ל‪:‬‬
‫ומה‬
‫בית‬
‫וזאת‬
‫תפלה‬
‫ליהודה‬
‫אין תפלה של אדם נשמעת אלא בבית הכנסת שנאמר לשמוע אל הרגה ואל התפלה במיויסי‬
‫רנה שם תהא תפלה * )רש״י( במקום רנה י בבית הכנסת ששס אומרים הצבור שירות ותשבחות‬
‫בכעימת קול ערב עכ״ל י אעירה שחר וגו׳ י ולהיות מעשרה הראשוגים ואל אגרום ל ה כ ע‬
‫אח בוראי ח״ו ־ )וכדאיתא שס בברכות( אמר רבי יוחנן בשעה שהקב״ ה בא בבית הכנסת‬
‫• ) י׳י( ואין‬
‫^ ק ^ ^‪.,‬‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫יס‬
‫מ‬
‫ע ו ; ה‬
‫•‬
‫‪ 5‬ה‬
‫ש י ע ן ך‬
‫ע ש ך ה‬
‫ש ץ נ‬
‫מ י ל‬
‫לן ל‬
‫כ ן נ ג ס‬
‫כ ‪ 1‬נ ן ח‬
‫ש נ‬
‫ק‬
‫ל ‪ 3‬ר‬
‫מ ד ן ע‬
‫מ ר‬
‫ל ן ש ה‬
‫ע כ‬
‫ב‬
‫ת י‬
‫י‬
‫״‪ • 3‬א י‬
‫ע‬
‫ש ח ר‬
‫ר ה‬
‫ת י‬
‫וגו‬
‫ע ן נ ה‬
‫‪•/‬‬
‫‪3‬כ‬
‫‪3‬‬
‫י ו ם‬
‫רש‬
‫ף ן ם ז‬
‫לא אפלת‬
‫את בוראי לשאול עלי ־ )וכדאיתא שם בברכוח( אמר רבין בר רב אדא אמר רבי יצחק ‪3‬‬
‫י א ה׳ שומ‪-‬‬
‫א‬
‫ק ״ א ^‬
‫א‬
‫^ ^‬
‫הרגיל לבוא ל י‬
‫‪3‬‬
‫ה‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ח ך‬
‫י ן ם‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫מ ש‬
‫‪ 3‬ו‬
‫י‬
‫ש נ‬
‫מ י‬
‫‪ 3‬כ ס‬
‫מ י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫בקול עבדו אשר הלך תשכים ואין נוגה לו ־ אם לדבר מצוה הלך נוגה לו ואם לדבר הרשי‬
‫הלך אין נוגה לו י יבטח בשם ה׳ מאי טעמא משום דהוה ליה לבטוח בשם ר\ ולא בטח‬
‫ל ‪ ,‬ז א א ‪ .‬א ‪ , , • ,‬ל ל א אליו • אשר ה י ו‬
‫ל‬
‫) ״‪ (,‬א ל •‬
‫רש‬
‫י‬
‫מ ש‬
‫‪ 3‬ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ט י ‪ 3‬ו ש‬
‫ה ל ן נ י‬
‫‪3‬‬
‫מ ה‬
‫י ך‬
‫ש ה‬
‫ה‬
‫‪3‬ו‬
‫ה ך ג‬
‫חשכים ואין נוגה לו י אשר עחה הלך למקום חושך אשר ימנע עצמו מלהשכיס לפתחי עכ ‪-‬‬
‫אעירה שחר וגו׳ י ולא אקרא שכן רע ואגרום גלות לי ולבני • ]וכדאיתא שם בברכוח[ א מ י‬
‫ר״ל כל מישיש לו בית הכנסת בעירו ואינו נכנס שם להחפלל נקרא שכן רע שנאמר כה‬
‫א‬
‫‪^ 1‬‬
‫^‬
‫‪ /‬ל ל‬
‫ה‬
‫ע‬
‫כ‬
‫ש כ ט‬
‫ה מ ג י ם‬
‫ה ט ג ע י ם‬
‫מ ח‬
‫ה‬
‫) ‪ £‬ן ש ך‬
‫ה נ ח‬
‫‪p‬‬
‫ת י‬
‫ע מ י‬
‫ת‬
‫י ש ך‬
‫ח‬
‫א ; • ןלא עוז י ^‬
‫ם‬
‫מ ע‬
‫'"‬
‫שגירס גלות לו ולבניו שנאמר הנני גיתשס מעל אדמתם וגו׳ י ]רש״י[ הנני ניתש‬
‫אדמחס * סיפיה דקרא הוא עכ״ל • אעירה שחר וגז׳ ־ כדי לקיים מצות בוראי אשר צוגי לשיויי‬
‫על דלתותיו ולשמור מזוזות פחחיו והוא יחברך יאשרגי הה״ד אשרי אדם שומע לי לשקול‬
‫דלתותי יום יום לשמור מזוזות פתחי י אעירה שחר וגו׳ ־ מאהבת בוראי ושם אמרינו ז י א ה •‬
‫הה״ד אגי אוהבי אהב ומשחרי ימצאוגני י אעירה שחר וגו׳ י ושם אמצא חיים והפקת י יןי‬
‫ממנו יחברך הה״ד כי מוצאי מצא חיים ויפיק רצון מה׳ י אעירה שחר ומי י ואשכון בגית׳‬
‫ואהיה שקט ושאנן ואין מחריד הה״ד ושומע לי ישכון בטח ושאנן מפחד רעה • אעירה שחי‬
‫"‬
‫וגו׳' ולייחדא שס הוי״ה ב״ה בנתינת הצדקה שם בבית חפלה י ]וכמו שכתבו המפרשים‬
‫בשם רבינו האר״י זצוק״ל[ דכל העושה צדקה הוא מיחיד שם הוי״ה ב״ה ־ זרועו ו׳ י י •‬
‫אצבעות כנגד ה׳ ראשונה ־ והפרוטה כנגד היו״ד ־ וה׳ אצבעות העני כנגד ה׳אחרונה'‬
‫ובעבור זה אזכה לחזות בנועם ה׳ אספקלרייא המאירה ואשבעה מראיית תמונתו יתביו‬
‫בהקיץ המתים משינתם הה״ד אני בצדק אחזה פניך אשבעה בהקיץ תמונתך ‪:‬‬
‫ע‬
‫בנ‬
‫צ‬
‫ז ״ ל‬
‫ה‬
‫עררו‬
‫ישינים על ערשותיכם׳ כי בחי כנםיוח נפחחים ורם על כל כ‪5‬ודו מחכה ביאתכם'‬
‫כדי לשמוע תפלתפס י ואס צדקת מה תתן לו ציירו בדעתכם ־ אלא הכל להנאתכם *‬
‫כי רצונו יחברך הוא לחננכס י ולחח כל צורכיכם ־מרוב חשקו בכס י ולרוב רחמיו וחסליי‬
‫י‬
‫העושה‬
‫בית‬
‫^‪sn7M‬‬
‫י ס ה‬
‫‪ :‬אתכם ״ולי•‬
‫^ ^׳•‪ 1‬מ־רמץ הקילו מתרדמתכם ־ וזכרו בוראכם ־ המפלה חסדיו עמכס * הביטו‬
‫ראו‬
‫־ טרם יבוא בדין עליכם י כפויי טובה אשר לא מובים במעלליכם •‬
‫' ׳חים א ‪,‬‬
‫^י מת בהבלי הבלים ־ אשר לא יועילו ולא ילילו אתכם • ורעו כי האדם לא בא‬
‫לז?‬
‫העובר ממקום למקום‬
‫י נתקיע היתירות ולדור דירת קבע אלא כגר וכאורח‬
‫לדי ל‬
‫נ‬
‫י ה ת ט‬
‫ש ש י ת י כ ם‬
‫השי‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה ע ן ל ס‬
‫ע ש ן ק‬
‫גיא‬
‫‪ ",‬תי לז‬
‫י‬
‫ס‬
‫ה‬
‫יצא ^‬
‫ן‬
‫ע‬
‫ל‬
‫‪ 0‬השכיל הוא כרי שיתקן אה מלמו וסוף כל סוף מוכרח לחזור למקומו אשר‬
‫־‬
‫?‪^ . p‬‬
‫! הכיני לידה לפגי דרכיכם טרם יבוא החמר הגמל הספן הוא הילה״ר הוא‬
‫‪p‬‬
‫<ץ‬
‫^ כל סיף מוכרח לחזור אל מקומו אשר ילא משם * כך הוא האדם עיקר‬
‫^ י ך המות המחזיר את האדם אל מקומו אשר ילא משם שהרוח תשוב אל האלהיס‬
‫ל‬
‫הא‬
‫ד‪0‬‬
‫? ך י‬
‫' ילם‬
‫ש ט‬
‫‪5‬ע‬
‫^‬
‫^ יף עפר חן האדמה ישוב לעפרו ־ ודעו שבאיחה שעה שהחמר •עומד לנגד‬
‫ז י ר י‬
‫לשורשי לא נשאר פנאי להכין לידה לדרכו י ואשר לא לידה במה הוא ניזון‬
‫\!‬
‫^‬
‫•א‬
‫רוך ובמה יחיה בתחית המתים ונמלא איש זה הוא מת ברשמו ונאבד אבוד *‬
‫^‬
‫‪01‬‬
‫את הילה״ר האויב הגדול ראש האויבים אשר הוא בא בתסקופין לגבי בני‬
‫ם‬
‫י »׳‪ -‬דעת קונם ולהמשיך עליהם רוח מםאבא ובזה מפילם שחת‪.‬מקום‬
‫אש מתלקחת רח״ל‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫^ לייי האדם בכל יום תמיד ישא עיניו השמימה מושב גבוה רם על כל כבודו‬
‫י‬
‫־ל^ ^‬
‫‪ V‬אש אין לפניו עוולה ולא שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד ־ אלא נותן‬
‫‪^ ,y‬‬
‫ש כדרכיו וכפרי מעלליו הן טב הן ביש בין למלכים בין להדיוטות * ודע שהכל‬
‫‪p‬‬
‫‪.‬‬
‫)וכמו שכתב רבינו עובדיה ז״ל( ולא משוא פנים ולא מקח שוחד י שאינו נושא‬
‫‪1‬‬
‫ק ? י ס‬
‫ל ד י‬
‫‪yp‬‬
‫?‬
‫ל‬
‫סי‬
‫ק גמור שלא יענישו על עבירה קלה שבאת לידו ואינו לוקח שוחד המלוה‪5‬‬
‫^ ‪ -‬ח‪,‬ח נותן שכר על המלוה ועונש על העבירה ־ )כ״פ הרמב״ם( ודע שהכל‬
‫?‬
‫‪ 1‬פריטה ופרוטה מלטרפת לחשבון גדול־ כך עבירות קלות כשהן מרובות ׳עולות‬
‫ כ נפי גידל המלוה ולפי גודל העבירה ולפי הכוונה בעשייתן לפני אל דעות י‬‫•וע‬
‫וט‬
‫י כ מ‬
‫\‬
‫מ י‬
‫•י‬
‫ש‬
‫״‬
‫י שכתב הרמב״ס ו״ל מהלכות תשובה[ כל אחד ואחד מבני ארס יש לו זכיות‬
‫שזכיותיו יתרות על עונותיו לריק י ומי שעונותיו יתרות על זכיותיו רשע* מחלה‬
‫בינ‬
‫י ט * וכן המדינה ונו׳ י ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם‬
‫יכות‬
‫*•*ח כנגד כמה עונות שנאמר יען נמלא בי דבר טוב ־ ויש עון שהוא כנגד כמה‬
‫ז ן‬
‫ש ?‬
‫י‬
‫והוא‬
‫בדעתו של אל דעות‬
‫אלא‬
‫כנגדשוקלין‬
‫הזכיותואין‬
‫הרבה ־‬
‫טובה‬
‫— ייאבד‬
‫א מ יחימא אחד‬
‫ומה‬
‫עכ״ל‪:‬‬
‫העונות‬
‫עורכין‬
‫יייאר‬
‫האת‬
‫י‬
‫בית‬
‫תפלה‬
‫ן‬
‫ליהודה‬
‫ו כ ‪ £‬ך ן גם צריך האדם בכל עח ועח יזכיר אח עצמו ביום המוח ואחר המות יש דין חיכוכי‬
‫הקבר הקשה ייש יקידות אש של גיהגם העחידה ללהט ולבער את הרשעים ליוס‬
‫הדין הגדול והנורא ־ וכמה וכמה דיגים קשים ומרים כמרה למי שהמרה י ]וכדאיתא בםפי‬
‫צידה לדרך[ כי הולט דרך טעו בדרכם ראו לפרוש אתר במגדל־ אמרו לו הורגו דרך זו גלו‬
‫והראה בידו לשמים י אמרו לו)איך י אמר להם הכינו צידה לפני דרכיכם ולמי שיעור עמידתכם‬
‫לטוה״ב ־ וראו לבחור יפה תואר וכחוש הבשר י שאלוהו על כחש בשרו ־ ענה טעמתי זה‬
‫העולם ומצאתיו מר כלענה וזהבו וכספו כאבניו ואני מביט לשמי מדומות ורואה אנשים‬
‫יוליכוה לגן ע ד ך ואחרים לגיהנם ויראתי מאש השורף וביראה זו כחש בשרי עכ״ל • )ואימא•‬
‫בספר חרדים( העולם יס סוער י הגוף חל עפר בחוט ־ הנשמה איש עומד על החל ־ ונגן‬
‫החיים גטוי עליו־ אס הוא חכם לב יחחזיק ויחקשר באילן* כי היוס או מחר יכו בחוזקה גלי‬
‫הים בתל ייהרס ־ ואם לא יהיה הוא נקשר באילן ישטפהו התל היינו דכתיב עץ חיים היא‬
‫למחזיקים בה ותומכיה מאישר ־ וכתיב על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא דהיינו מיתה‬
‫דכתיב למות תוצאות כדפירש במס׳ ברכות י רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו ־ אליו הי י‬
‫נשמה ־ אתה סתר לי וגו׳ עכ״ל י אשרי מי שישים הדברים האלה על לבו ־ ובהם יהיה נשבר‬
‫לבו בקרבו י וישפיל את רוחו י ויכניע את יצרו הרע* ויגביר את יצרו הטוב ללכת אחרי עצתי‬
‫הטובה והישרה המביאה את האדם לעשות רצון קונו * ובדרך זו ילך לחזות בטעם ה‬
‫אםפקלרייא המאירה עיקר כל נעמי נעמניס אשר הם שם בגן מעדגים וי״ג נהלי‬
‫ינ‬
‫‪,‬‬
‫אפרסימוגיס ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫גם יש בני אדם שהם יכולין להתפלל תפלת מנחה בזמנה ומפני שאיגס בגי תורה״‬
‫ומה‬
‫ושוגים בהבלי הזמגים איגם רוצים להגיח עסקיהם כדי לעשות רצון קוגיהם י ואומרים‬
‫בערבית יתפללו את שגיהם י של ערב וגם של צהרים י בגי אדם אלו הס חוטאים •וגוער !‬
‫בהם י ועיגי ראו בן אדם שהיה עומד ומדבר עם חבירו בעוד היום גדול שיוכל להתפלל‬
‫תפלת מנתה וגמר דבריו עמו ובא וספיר לי ספירים שאין צורך בהם שכבר עברו ־ והגיע‬
‫זמן קריאת שמע של ערבית והלכנו להתפלל שנינו ואיך שגמר תפלת ערבית ראיתי אותו‬
‫מתפלל תפלה שניה וכשגמר אותה שאלתי אותו תפלה שניה שהתפללת של מנחה היא י אמר‬
‫לי כן של מנחה היא * אמרתי לו והרי היה יכיל להתפלל אותה בעוד היום גדול והוא היה‬
‫עומד ומדבר דברים ללא צורך י אמר לי כך אומרים בערבית מתפלל שתים י אמרתי לו חטא‬
‫גדיל זה בידו י )תא שמע‪.‬דברי מרן הקדוש בש״ע א״ח סק״ח( טעה או נאנס ולא התפלל‬
‫שחרית מתפלל מנחה שתים הראשונה מנחה והשניה לתשלומי! יגי׳ טעה ולא התפלל מנחה‬
‫מתפלל ערבית שתים וגו׳ הזיד ולא התפלל תפלה אחת אין לה תשלימין אפילו בתפליז‬
‫‪,‬‬
‫הסמוכה‬
‫ייאת‬
‫‪w‬‬
‫בית ת פ ל ה‬
‫ליהודה בט‬
‫ו‬
‫ץ ׳ ע״ש י נמציט למדין שלא אמר מרן הקדוש מתפלל שתים אלא לסוטה או‬
‫לא ^‬
‫י )ותא שמע מה שכתב הרב תיי אברהם ז״ל( טעם למה אומרים מזמור‬
‫^‬
‫ל‬
‫יזגתית לבני קרח במנחה י שמעתי הטעם לומר לך אתה בן אדם אל תיגע להעשיר‬
‫‪,‬‬
‫‬‫י \ ממין וחחדר^ * ‪ . — .‬ו ‪. -‬‬
‫ט ק‬
‫מ נ ל ת‬
‫ייאותו‬
‫‪-‬‬
‫‪- ~ . ,WK,*,,,,.I,.,v/l/W‬׳‪-‬׳‪.l ,,KM‬י ‪k--‬״ו‪,‬‬
‫י‪-‬‬
‫‪.‬‬
‫‪l‬‬
‫‪l‬‬
‫׳‬
‫ה‬
‫ה י ו ס‬
‫^‬
‫עושים כן שלא כרין •‬
‫*‬
‫ר* יעזרט על דבר כביד שמו הגדול והקדוש והנירא לעשות רצונו כרצונו תמיד כל‬
‫ימי חיינו וישלח לנו מלך המשיח צדקנו ויגאל אותנו מבין אויבינו‬
‫ישבו בניס לגבולם כמאז במהרה בימינו כיר״א נ‬
‫פרסי אבות‬
‫\ יי* משה קפל תורה מסיני ומסרה ליהושע וגו׳ י ויש דקדוק בדברי החנה ע״ה משה‬
‫קבל תורה מסיני דהיל״ל קבל הורה בסיני י)ורבינו עובדיה ז״ל פירש( מסיגי י‬
‫מ מ י‬
‫^ ג נ ה כס־ני עכ״ל ‪.‬‬
‫הדיי ‪ v‬״‬
‫י ׳ נע״ר נראה לפרש י ב ה ק ד ם נראה לרמוז םינ״י ע ם הכולל גימטריא ענו״ה י‬
‫^‬
‫^ ׳•ייע הטעם שזכה הר סיני וניתנה התורה עליו מחמת ענויתנותו שבשעת מחן תורה‬
‫יחחד מההרים הגבוהים אמר אני הוא ההר הגבוה ובודאי עלי יתן הקב״ה את‬
‫ל ן ׳ ^ ^ י סיני היא נמיך אמר ימה אני דל ושפיל ערי ארן וכמו שאיני בעולם ואיך נוכל‬
‫^‬
‫^‬
‫‪l‬‬
‫ו א י ל ך יהיה נזהר להתפלל תפלת מנחה בזמנה ויזהיר אף אחרים שיראה אותם‬
‫‪k‬‬
‫ההרים הגבוהים ולומר שעלי יתן הקב״ה את התורה • ולכן מחמת ענויתנותו‬
‫י ל ג על ההרים הגבוהים ולא נתן את התורה אלא עליו ־והיינו דאמרו רז״ל בכתוב י‬
‫ם‬
‫יתמוך רות‬
‫תשפילט ושפל רוח יתמוך כבוד * גאות אדם תשפילנו זה הר תביר י ושפל‬
‫פרקי א ב ו ת‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫יתמוך כבוד זה הר שיני עכ״ל י והיינו נמי הטעם שזכה משה רבע״ה וקבל את התורה‬
‫מ פ י‬
‫‪j‬‬
‫י‬
‫הגבורה מחמת ענויתנותו כ נ ו ד ע ‪:‬‬
‫»‪— -!••»v‬‬
‫י ״ י מחמת‬
‫ל‬
‫חפש‪ -‬היינו נמי מה שדקדק ה א ו א‬
‫שהיחה בו ענו״ה כסינ״י י והראיה לפירוש זה שפירשתי ב ה ק ד ם יש דיןליח‬
‫חתר דהיל״ל התנא משה קבל חורה מהר סיני ונוכל לומר מה שפירש רבינו עובדיה‬
‫שנג‪,‬ה על הר סיני ־ דבאמת העיקר הוא ההר שבו נגלה ה׳ יתברך לתת את תורתו ושם‬
‫ק מ ה משה רבע״ה וכמו שנאמר)עקב( בעלוחי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות ה ב ר‬
‫וגו׳ י ונאמר ואפן וארד מן ההר ואשים אח הלוחות בארון וגו׳ כאשר צוני ה׳ אלה׳ י‬
‫הזכיר כא; סיני וסיני נאמר ע״ש שנעשו בי ניסיס לישראל י )וכדאיתא במסכת שבת ד פ ״‬
‫ע״א( אמר ליה ההיא מרבנן לרב כהנא מי שמיע לך מאי הר סיני י אמר ליה הר שנעשי‬
‫טסים‪,‬ישראל וגו׳ ע״ש י ונמצא העיקר הוא חסר מדברי התנא אלא מה שאמר מסינ״י יל‬
‫הזכיר הר לרמיז סינ״י גימטריא ענו״ה שעיקר הזכייה לה‪ -‬היא ה ע ט ה י ומשה מחמח שהיתה‬
‫׳‬
‫דמעתה‬
‫ת נ‬
‫מ ר‬
‫מ‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ק ב‬
‫ת ן ר ה‬
‫מ ס‬
‫נ‬
‫מ מ י‬
‫יה‬
‫ו ל א‬
‫מ‬
‫ב ו‬
‫א‬
‫בו ענוה כסיני ־ וכמו שפירשחי ‪:‬‬
‫ד ג ם כן מה שלא הזכיר החנא כאן הר אלא סיני ־ אפשר נמי לרמוז על ההר ועל משה =‬
‫ה י ו‬
‫מחשבים את עצמם כמו שאינם בעולם לרוב ענויחניחס ־ ההר כמי שאמרנו לעיל'‬
‫וג״כ משה אמר ונחנו מה י ומחמת זה זכו שניהם ־ ההר ניתנה עליו התורה ־ ומשה קבלה ש‬
‫ם‬
‫מפי הגבורה ‪:‬‬
‫יאפשר‬
‫נמי מה שלא הזכיר התנא כאן הר וגו׳ מפגי שסחס הר הוא גבוה והגבהוח מ י י‬
‫ה‬
‫על הגאוה ואף שהר סיגי הוא שפיל מן ההרים הגבוהים ומורה על השפלים‬
‫מ״מ שס הר בעולם ואפילו הוא קצת ולכן לא הזכיר התנא כאן הר י ולרמוז נמי שאם ה י‬
‫ח ה‬
‫בהר ובמשה אפילו קצת גבהות כלומר שמינית שבשמינית מגאיה לא היו זוכים זכייה זו וכמי‬
‫שלא נזכר כאן הר מפני ששמו מורה על הגבהות ואפילו קצת מ ז י אלא מה שזכו שניהם מפני‬
‫ש‪.‬א היה בהם אפילו שמינית שבשמינית מגאוה לא מינה ולא מקצתה י וכאשר חכמים הגירו‬
‫למה נמש‪,‬ה התורה למים דכתיב הוי כל צמא לכו למיס לומר לך מה מיס מניחים המקים‬
‫גבוה והולכים למקום נמוך אף דברי תורה אין מתקיימים אלא במי שדעתי שפלה ומחשיכ‬
‫את עצמו כמו שאינו בעולם ‪:‬‬
‫ומסרה‬
‫ליהושע י)תוספות יום טוב( ומסרה ליהושע ־ שכל מה שקבל מסר ליהושע עפ״ל *‬
‫וטעם אחר לכולם שגם יהושע היסה בו מדת ה ע ט ה י כאשר תכמים הגידו שיהוש*‬
‫ע ה היה רגיל לביא תמיד לבתי כנסיות ולבתי מדרשות כדי לכבידה ולרביצם ולא היה נראה‬
‫נו בזה בזיי כלל כלל י ואדרבא היה משבח ומפאר את עצמו שזכה לעבוד ולשרת בבית ה‬
‫יתברך‬
‫‪,‬‬
‫ת‬
‫^‬
‫א‬
‫י מ ך ו‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫ל‬
‫^ ‪ °‬שהיו באותו הדור היה להם שגם הם יעשו כמו שהיה עושה יהושע אבל היו‬
‫ בזוי ל מ י ארם גדולים כמוהם לעשות כן לכבד ולרבין בתי כגסיות ו ג ו ׳ ‪:‬‬‫‪. v‬רב חזולאי ע ״ ה בשם הראשונים מאמר רז״ל * פני משה כפני חמה ופגי‬
‫^ ע כפני לבנה והזקנים שבדור היו אומרים אוי לה לאוחה בושה אוי לה לאותה‬
‫^‬
‫<׳י ו לדעת מאי היא הבושה והכלימה שהיתה לזקנים שהוצרכו לומר אוי לה לאוחה‬
‫^ וגו׳'ועוד מאי היא השייכות שיש לזה ע ם פני משה כפני חמה ופני יהושע‬
‫כס י ^‬
‫נ‬
‫י‬
‫יי‬
‫ל׳־י האמור אתי שפיר ־ ידוע משה רבע״ה היה עניו מאד ומחמת מרת הענוה‬
‫שר היתה בו זכה והיה עור פניו מאיר כשמש י וכמו שאמרו ח ״ ל כשהיה משה‬
‫^ התורה בשמים היה נועל דיו בקולמוס כשיעור כל תיבה ותיבה שהיה כותב אין חסר‬
‫שחמי לו הקב״ה יכתוב בחורה והאיש משה עניו מאד לרו‪ 5‬ענויהנותו לא רצה‬
‫מי ואכתוב עניו וכה‪ 3‬ענו חסרה יו״ר ונמלא נשאר לו דיו בקולמוס שיעור אות‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫ו־ר‪-‬ד״‪-.‬ה * ‪l‬‬
‫י ‪,‬יעשאו לו‬
‫במלחו וממנו קרן עור פני משה י והיינו מה שנרמז ~בכחוב קרניס‬
‫יי הקב‬
‫יתיית מיד״ו הם אוחיוח מדי״ו מיו״ד לרמוז במה זכה משה וקרן עור פניו מסיבת‬
‫מ י ך ן‬
‫‪l‬‬
‫‪f‬‬
‫ו דאות יו״ד ^ר<^‪.‬׳ ‪.‬‬
‫והזקנים שהיו באותו הדור כיון שראו פני משה כפני חמה מסיבת‬
‫ר וכנז‬
‫^‬
‫פני יהושע כפני לבנה מסיבת הענוה וכנז׳ ולכן היו אומרים אוי לה לאותה בושה‬
‫^ ^‬
‫כ‬
‫^ ותה כלימה שהיו אומרים בושה וכלימה לבני ארס כמוהם לכבד ולרבין בתי כנסיות‬
‫^‬
‫ש ה י ה‬
‫ע ר ? יי‬
‫מ‬
‫עישה יהושע שאם היו עושים •גם הם כמו שהיה עושה יהושע היו זוכים להיות‬
‫פניהם כפני לבנה כמו יהושע ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫י‬
‫אומר אהוב את המלאכה י ושנא את הרבנות * ואל תתורע לרשות י )פירוש‬
‫" ה‬
‫רבינו עובדיה( אהוב את המלאכה •אפילו יש ל< במה להתפרנס חייב לעסוק‬
‫^‬
‫^‬
‫ה שהבטלה מביאה לידי שעמוס ־ ושנא את הרבנות י ולא תאמר אדם גדול אני וגנאי‬
‫^‬
‫ק כמלאכה * דאמר ליה רב)לרב( כהנא פשוט נבלתא בשוק ועול אגרא ולא תימר‬
‫נח גברא רבא אנא וםניא בי מלחא ־ )פירוש אחר( ושנא את הרבנות י התרחק‬
‫^ ^ על הלבור שהרבנות מקברת את בעליה * ואל תחודע לרשוח י כדי ליטול רבנות‬
‫^‬
‫י י כמי אל תתודע לרשות ־ שלא יעבירוך על דעה ק ו נ ן כמו שאירע לדואג האדומי *‬
‫לרשות ־ המלכות קרויה רשות מפני שהרשות בירה לעשות כרלונה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫י ל נראה לפרש י אהוב את המלאכה י עם קביעות עתים לתורה והתפרנס ממעשה‬
‫^‬
‫ך י )וכמו שכתב הרמב״ם ז״ל מה׳ ת״ת פ״ה( מעלה גדולה למי שהוא מתפרנס‬
‫ממעשה‬
‫ר ה‬
‫ש‬
‫י‬
‫זי‬
‫ה‬
‫י ד י‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫ממעשה ידיו ומדת •חסידים הראשונים היא ובזה זוכה לכל כבוד וטובה שבעוה״ז ו ל ע י ה ״‬
‫שנאמר יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעוה״ז וטוב לך לעוה׳׳ב שכולו‬
‫ע‬
‫ב‬
‫‪3‬‬
‫ו‬
‫עכ״ל־ושנא את הרבנות י אם אין לך במה להתפרנס ותתפרנס מן הבריות כי בזה ת ה י ה יז‬
‫ץ‬
‫בעיניהם י)וכדאיחא בברכוח דף ו׳ ע״ב( רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי הרוייהו כיון שנצנןל‪-‬ך‬
‫אדם לבריות פניו משתנות ככרום שנאמר כרום זלות לבני אדם וגו׳ י)רש״י( כיון שכצכור־ך‬
‫אדם לבריוח ־ הוא זל בעיניהם עכ״ל ־ וחהיה כמצפה על שולחן אחרים שחייו אינם ח י י ס ‪-‬‬
‫)וכדאיחא בביצא דף לב׳ ע״א( אמר רב נחן בר אבא אמר רב כל המצפה על שולחן א ח ל ־ י‬
‫ם‬
‫עולם חשך בעדו וגו׳ רב חסדא אמר אף חייו אינם חייס ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ו^״כ‬
‫וש<א אח הרבנוח * )כמו שכחב מרן הקדוש בש״ע חה״מ ס״ח ם״ג( דרך ח כ מ י ם‬
‫הראשונים בורחים מלהחמנוח ודוחקים ע ל‬
‫מ ם‬
‫ה ר ב ה‬
‫שלמ ל‬
‫י ש ב‬
‫ב ד י‬
‫ו‬
‫ע ד‬
‫ש י ד ע‬
‫ו שאין‬
‫שם ראוי כמוחו ושאם ימנעו עצמם מהדין חחקלקל השורה ואעפ״כ לא היו יושבים בדין ע‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫שהיו מכבידים עליהם העם והזקנים ומפצירים ב ס ) ב א ר היטב( ראוי־ומ״ש בסי׳ י׳ ‪. y p‬‬
‫על ועצומים כל הרוגיה זה חלמיד חכם שהגיע להוראה ואינו מורה ־ החם מיירי שאין כ מ ו ת ו‬
‫בכל הדור משא״כ כאן כחב שאין שם כמוחו משמע דבמקוס אחר יש הגיגים כמוהו ־)םמ׳יכג(‬
‫עכ״ל י ואל חחודע לרשוח י אפשר לומר כעגין דאיחא במציעא דפ״ה ע״א י אמר רכי ח מ א‬
‫מאי דכחיב בלב נבין חנוח חכמה ובקרב כסילים חורט י בלב נבון חנוח חכמה זה ת ל מ י ך ‪-‬‬
‫חכם בן חלמיד חכם י ובקרב כסילים תורע זה חלמיד חכם בן עס הארץ ־ אמר עילא ה י י‬
‫? ן‬
‫דאמרי אינשי אסחירא בלגינא קיש קיש קריא ־)רש״י( חודע ־ מודיע לכל ומחפאר ב כ ת ר ה י‬
‫בן עם הארץ * הייכו בקרב כסילים ממשפחת כסילים י אסחירא בלגינא־סלע אחד בלגין •‬
‫קיש קיש קריא י מחקשקש ומשמיע קול ואם היה מלא סלעים לא היה משמיע קול עכ׳׳< •‬
‫כלומר שאס אחה ממשפחח כסילים ולא ממשפחת המיוחסים לשים לפני העם מ ש ג ו י ס •‬
‫או אם אינך ראיי מאיזה דבר מהדברים שכחב מרן הקדוש )שם בש״ע חה״מ ס״ז( ולנ‪2‬י‪2‬ך‬
‫לא קבלוך העם להיוח דיין עליהם ־ אל חחודע ־ כלומר אל חודיע עצמך חקשקש ו ת ת ס א ‪-‬‬
‫לפני הרשות שאתה תכם ראוי לישב בדין ותתן כסף או זהב בשביל שחטול רבנוח על י ד י ‪-‬‬
‫ה‬
‫אם כה תעשה אסור לעמוד לפניך ומצוה להקל ולזלזל בך ועתיד לישן את הדין לפני מ מ י ‪ - /‬־‬
‫הקב״ה ־)וכמו שכתב מרן הקדוש שם בש״ע חה״מ ס״ח ס״א( וכל דיין המתמנה בשביל ‪J-pp‬‬
‫או זהב אסור לעמוד לפניו ולא עוד אלא שמצוה להקל ולזלזל בו)וע״ל סיף ם״ג( י)יז״ל ס ו מ‬
‫ם״ג( )הגה( רשות שנותן המלך בזמן הזה וקבלוהו הקהל על פי כתב המלך יכיל לליין)גיור(‬
‫וי״א דאם גמיר וסביר מהני ליה רשות המלך ]ריב״ש סרע״א[ אי השר הממונה בעירו חר־ן‬
‫בכלל דינא דמלכיתא להושיב דיינים ושופטים מי שירלהיומ״מ ישראל שעושה זה בלא ר ש ^‬
‫י‬
‫הקהל‬
‫פרקי‬
‫וזאת‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫לא‬
‫הקהל מצער הצבור ועחיד ליחן אח הדין)חשובח רשב״א סי׳ תרל״ז( עכ״ל י)פתחי תשובה(‬
‫המחמנה בשביל כסף י עי׳ באר הגולה בשם הב״ח דזהו באינו חכם בחכמת התורה אבל אם‬
‫הוא חכם בחכמח החורה אע״פ שיש גדולים ממט בעיר אין בזה איסור וגו׳ ובב״ח גופיה‬
‫מסיים בזה״ל מיהו נראה לוקה שלא נתן ממון כדי שיתמנה אלא שהם מינוהו לפי שהוא ג״כ‬
‫עשיר ־ אבל אם נתן ממון כדי שיתמנה אפילו הוא גדול טפי משאר גדולים בחכמה ובמנין‬
‫אסור לעמוד לפניו וגו׳ * וכ״כ בכנה״ג בשמו ע״ש עכ״ל ־ וכל המקבלו ועומד לפניו וגו׳‬
‫עובר בלאו * )וכדאיתא בסנהדרין ד״ז ע״ב( כתיב לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב ־‬
‫אלהי כסף ואלהי זהב הוא דלא עבדי • הא דעץ שרי ־ אמר רב אשי אלוה הבא בשביל כסף‬
‫ואלוה הבא בשביל זה‪ 5‬י ]רש״י[ אלוה הבא בשביל כסף י דיין שהעמידוהו ע״י שנתן מעות‬
‫למלך על כך עכ״ל ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫אחר ואל תתודע לרשות כדי שחטול שררה על ידיה • נגיד או שר כאחד‬
‫משריה י כי שירה זו חביא אוחך לידי בעול עסק החורה ועבודה • ]וכמו שמצינו‬
‫במרדכי[ כחיב ]אסחר[ כי מרדכי היהודי משנה למלך אחשורוש וגו׳ ורצוי לרוב אחיו וגו׳ ־‬
‫]רש״י[ לרוב אחיו י ולא לכל אחיו • מלמד שפירשו ממנו מקצח סנהדרין לפי שנעשה קרוב‬
‫למלכוח והיה בטל מחלמודו עכ״ל ‪:‬‬
‫אומר עשה חורחך קבע • אמור מעט ועשה הרבה ‪ .‬והוי מקבל אח כל האדם‬
‫בסבר פנים יפוח ־ ]פירוש רבינו עובדיה[ עשה חורחך קבע י שיהיה עיקר עסקך‬
‫ביוס ובלילה בתורה וכשתהיה יגע מן הלמוד תעשה מלאכה י ולא שיהיה עיקר עסקך במלאכה‬
‫וכשתפגה מן המלאכה תעסוק בתורה ־ ומצאתי כתוב עשה תורתך קבע שלא חחמיר לעצמך‬
‫וחקל לאחרים י או חחמיר לאחרים ותקל לעצמך • אלא ההיה תורתך קבע • לך כמו לאחרים •‬
‫וכן הוא אומר בעזרא י״ז • כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה׳ ולעשות וללמד לבגי‬
‫ישראל י כמו שהכין לבו לעשות ־ כך היה מלמד לבני ישראל • אמור מעט ועשה הרבה ־‬
‫כמו שמציגו באברהם אבינו ע״ה שאמר חחילה ואקחה פת לחם ובסוף ויקח בן בקר רך‬
‫וטוב י והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות ־ כשאתה מכניס אורחים לביתך לא תתן‬
‫להם פניך כבושות בקרקע שכל הנותן פניו כבושות בקרקע אפילו נתן כל מתנות שבעולם‬
‫מעלין עליו כאלו לא נתן כלום עכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫י‬
‫*שמאי‬
‫\ א ‪ 3‬י הדל נראה לפרש • עשה תורתך קבע • קביעות עתים להורה ביום ובלילה ואל‬
‫תפטור אח עצמך בקריאח שמע שחריח וערביח ־ ]וכדאיחא במנחות דצ״ע ע״ב[‬
‫•אמר רבי יוחנן משום רשב״י אפילו לא קרא אדם אלא קריאח שמע שחרית וערבית קיים‬
‫לא ימוש י ודבר זה אסיר לאימרו בפני עם הארץ י ורבא אמר מלוה לאומרו בפני עם הארץ י‬
‫רש״י‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫]רש״י[ אסור לאומרו שלא יאמר בק״ש םגי ולא ירגיל את בניו לתלמוד תורה י מצוה לאומנ־ו ‪-‬‬
‫דקא סבר משום קריאת שמע נוטל שכר כזה כי אז תצליח את דרכיך אס היה עוסק כל ה י ו ©‬
‫כל שכן ששכרו גדול ומרגיל את בניו לתלמוד תורה י ]ל״א[ סברי הנך רבנן דמצי סכ^ר•‪,‬‬
‫נפשייהו בק״ש ויתבי כולי יומא וגרסי שמע מינה שכר גדול יש עכ״ל • ולפי ל״א אפשר ה י י‬
‫כ ן‬
‫דאמר אמור מעט ועשה הרבה • כלומר אמור מעט דבק״ש מצי פטר נפשך ועשה הרבה ת י‬
‫פ‬
‫וגרים כולי יומא שמע מינה שכר גדול יש • והוי מקבל את כל האדם בסבר פנים י פ ו ת •‬
‫ולא בפנים זועפוח בגאוה ובוז מפני החכמה כשתרבה ישיבה י ]וכדאיתא בשערי קדושה ח ״‬
‫‪5‬‬
‫ד״י ע״א[ כי כמה חכמים גדולים נטרה מהעוה״ז ומעוה״ב כעגין דואג ואחיחופל ו י ר צ ע‬
‫ם‬
‫יבידו יחברך להסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח ואל יחהלל חכם בחכמחו‪ .‬ואיך ת ת ג א ה‬
‫וחחלתך נולדת מטיפה סרוחה וממעבר השחן נכנסח ויצאח בישה וכלימה אהה בחייך ר מ י ם‬
‫וחולעה במוחך ואף כי עפר אתה ואל עפר חשיב והיה כלא היה וגו׳ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫הפירוש שפירש הרב הנז׳ באמור מעט וגו׳ ־ נראה לפרש ״ אמור מעט כ ל ו‬
‫כשאחה גומל חסד עם האורחים בחחלה אמור לאשתך שחעשה מעט כדי ש ת ק כ ל‬
‫מפני שהאשה עינה צרה באורחים ואח״כאחה עשה הרבה ־ כמו שמצינו באברהם א כ י כ ו ‪-‬‬
‫ע״ה • וימהר אברהם האהלה אל שרה ויאמר מהרי שלש סאיס קמח סלת וגו׳ ואח״כ ו א ל‬
‫הבקר רץ אברהם ויקח בן בקר רך וטוב וגו׳ ויקח חמאה וחלב וגו׳ והוא עומד עליהם ת ח‬
‫העץ ויאכלו ־ ]רמב״ן[ וטעם ואל הבקר רץ אברהס * להגיד רוב חשקו בנדיבות ־ כי ה א ד‬
‫הגדול אשר היו בביתו שמינה עשר ושלש מאוח איש שולף חרב והוא זקן מאד וחלוש ב מ י ל ת ו‬
‫הולך הוא בעצמו אל אהל שרה לזרז אוחה בעשייח הלחם ואחרי כן רץ אל מקום הבקר לבקר‪-‬‬
‫משם בן בקר רך וטוב לעשוח לאורחיו ולא עשה כל זה על יד אחד ממשרחיו העומדים להכין‬
‫עכ״ל י והוי מקבל אח כל האדם בסבר פנים יפוח י חזר והזהיר על ההקבלה והכנסת א ו ר ח י ס‬
‫לבית בשעה שבאים מן הדרך שתהא בסבר פנים יפות ר״ל שהיא מצוה רבא יותר משיתן לו‬
‫מאכל והוא מושלך בחוץ יגע ועיף ומתאבק בעפר רגליו וכלי גולה סביביו נצער״ה מ א‬
‫שאינו יודע אנה ילך י והראיה לזו ממה שאמרו רז״ל גדולה הכנסח אורחים ולא אמרו גדולה‬
‫האכילת אורחים ר״ל שעיקר המצוה זו היא הכניסה לביח מטעם הנז׳ ־ וכמו שכחוב באליעזר•‬
‫עבד אברהם • ויאמר בת מי את הגידי נא לי היש בית אביך מקום לנו ללין י ולא אמר ל ה‬
‫היש בית אביך מה לאכול י ותאמר אליו גס תבן וגו׳ גם מקום ללון * ]רש״י[ ללין * ל י נ ה‬
‫אחת והיא אמרה ללון כמה ליגות עכ״ל * ]ספורט[ היש בית אביך מקום י מוכן להכנסת‬
‫אורחים כמנהגם אז * ללין י שס אח גמליגו ־ גס חבן גס מספוא • לא מקום לגמלים בלבד‬
‫אבל יש גם חבן ומספוא לפרנסם * גם מקום ללון י בעדך ובעד אנשיך עכ״ל ־ נמצינו למדין‬
‫מ ר‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ד‬
‫מהאמור‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה לב‬
‫מהאמור שעיקר צורך האורח בשעה שהוא בא מן הדרך והוא עיף היא המיסה בבית בעל‬
‫•הביח ואפילו רק לינה אחח בלבד עד שינוח מיגיעו ויידע אנה ילך ־ אבל האכילה אפשר נשאר‬
‫לו מהצידה אשר הכין לדרכו שיעור אכילח יום או יומיס ואפילו אם לא נשאר לו והוא ריקס‬
‫יכול להחענוח ערב ויהי בוקר יום אחד י אבל מקום ללין ומים קרים על נפש עיפה ומקום‬
‫לעשוח צרכיו ולהניח כליו היכן הס שהרי הוא באותה שעה כסומא בארובה י ומרוב צערו‬
‫יקרא אל השמים מעל ויאמר רבש״ע מי יובילני מי ינחני מי יזכה בי שעלי ועל כל היוצא‬
‫בגולה ארז״ל גדולה הכנסח אורחים מהקבלח פני שכינה שנאמר ויאמר ה׳ אם נא מצאחי חן‬
‫בעיניך וגו׳ ־ ואלמלא מקרא כחוב אין אנו יטלין לומר כן ׳ ולכן עם קדוש ונבחר גומלי‬
‫חסדים י פחחו פחח לעוברים ושבים ־ כמעשה אבות ראשונים ־ ויעע אשל להמםח אורחים *‬
‫)וכדאיחא בב״ר פ׳ נ״ד ס״ח( שדרשו גבי אברהם‪.‬אבינו ע״ה ידמע אשל בבאר שבע ־ רבי‬
‫יהודה ורבי נחמיה ־ רבי יהודה אמר אשל פרדס ־ שאל מה חשאל חאנים וענבים ורמוניס *‬
‫רבי נחמיה אמר אשל פונדק ־ שאל מה חשאל לחס בשר וגו׳ י ועל דעתיה דרבי נחמיה דאמר‬
‫אשל פונדק י אברהם היה מקבל בשמחה אח העוברים ואח השבים ומשהיו אוכלין ושוחין אמר‬
‫לון בריכו ואינון אומרים מה נימר ואמר להון ברוך אל עולם שאכלנו משלו ־ הה׳ ד ויקרא שם‬
‫בשם ה׳ אל עולם * )פירוש( אמר לון בריכו * אעפ״י שאין ברכח מזון ממצוח בני נח היה‬
‫עושה כן להודיע אח שם הבורא והיה אומר שמדרך המוסר שיב־כיהו ויודו לו על טובתו•‬
‫ואמר להון וגו׳ י וכשלא היו רוצים בעל כרחם היה עושה יגו׳ ע״ש ‪:‬‬
‫ךןןךך•‬
‫כתב רבינו עובדיה ז״ל י שלש אזהרות הזהיר שמאי כנגד שלש מעלוח שהזכיר ירמיה‬
‫חכם גבור ועשיר י כנגד חכם אמר עשה תורתך קבע י כנגד עשיר אמר אמור מ ע ע‬
‫ועשה הרבה י מ ג ד גבור אמר הוי מקבל אח כל האדם בסבר פנים יפוח י שיכבוש יצרו‬
‫וילחם כנגד לבו הרע ושנינו אויהו גבור הכובש חח יצרו עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לרמוז ־ עש״ה חורח״ך קב״ע אמו״ר מע״ט ועש״ה הרב״ה והו״י‬
‫מקב״ל א״ת ל׳ל האד״ם בסב״ר פני״ם יפו״ח במס״ק גימטריא שע״ל יד״י אזהרו״ת‬
‫אל״ו כגג״ד שהזכי״ר ירמי״ה חכ״ם גבו״ר יעשי״ר תזכ״ה לנבוא״ה בהתמד״ה ע״ה ‪:‬‬
‫וכדאיתא‬
‫בב״ר פ׳ מ״ז * אשח חיל עטרח בעלה ־ אמר רבי אחא בעלה נחעטר בה‬
‫והיא לא נחעטרה בבעלה ־ רבכין אמריךמרחא דבעלה בכל מקום האיש‬
‫גוזר ברם הכא כל אשר חאמר אליך שרה שמע בקולה וגו׳ * )פירוש( בעלה נחעטר בה*‬
‫קשה אדרבה ראוי שהיא חחעטר בבעלה טפי שהוא הודה הוא הדרה י ואי באיש שאיכי הגון‬
‫מיירי מאי קמ״ל אלא לפי שכל מה שמסגל האיש תורה ומצות הסיבה היא האשה הכשרה‬
‫״כנודע ולכן יתהדר הוא באשתו שהיא מעטרתו אבל היא לא תתהלל אלא במעשיה הטובים‬
‫ולא‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫ולא בבעלה שאינו מעטרה כי ממנה הכל עכ״ל י כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה ו ג ו י ‪-‬‬
‫)פירש רש״י ז״ל בחומש( שמע בקולה י )בקול רוח הקודש שבה( למדנו שהיה אברהם כןסל•‬
‫לשרה בנביאות ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫והרב‬
‫מדרש אליהו ז״ל הקשה שהרי אמרו רז״ל במסכת נדרים אין הנבואה שורה א ל א‬
‫על חכם גבור ועשיר ־ ולנשים מנעם השי״ח משלש אלו ־ אין בהם חכמה ש ד כ ג ת ס‬
‫של נשים קלה ומה גם שעיקר השיח החכמה הוא בעסק התורה והנשים פטורות מ ת ל מ ו ד •‬
‫חורה כדחז׳יל ־ גם אין בהם גבורה שהן חשים הכח מסיבת ההריון והלידה וגדול ב כ י‬
‫ס‬
‫וכמאמרם ז״ל חשש כחו כגקבה ־ וגס עושיר אין בהן שכל מה שקנחה אשה קנה ב ע ל ה •‬
‫וא״כ איך היה אברהם טפל לשרה בנביאות ‪:‬‬
‫ובעל‬
‫מנחח כהן ז״ל פירש־דכוונח חז״ל אין הקב״ה משרה שכינחו אלא על חכם ג כ ו‬
‫ר‬
‫ועשיר כלומר חכם הרואה אח הנולד י עשיר השמח בחלקו‪:‬גבור הכובש את יצל־ן •‬
‫ובהיות כן שייך אלו השלשה מרות בנשים באופן שראויות לגבואה וגו׳‪:‬‬
‫וזה הוא דוחק גדול שהרי משה רבע״ה לא היה גרוע משלש אלו המרות בודאי ועם כ ל ן ‪- ,‬‬
‫בעינינו ראינו שחז״ל מביאים ראיה ממשה רבע״ה על שלש מדוח אלו יגביר ו א ת ס ו ^‬
‫בשני הלוחוח ואשלכס מעל שחי ידי ואשברם לעיניכם י וחנא הלוחוח רחבן ששה וארכן ש ש ה‬
‫ועביין שלשה וגו׳ ־ עשיר פסל לך הפסולח יהיה שלך * חכם רב ושמואל דאמרי ת ר ו י י‬
‫חמשיס שערי ביגה כבראו בעולם וכולם גחכו למשה חוץ מאחד דכחיב וחחסרהו מעט מאלה•©‬
‫וגו׳ י באופן שחכם גבור ועשיר דאמרי הוא חכם גבור ועשיר ממש ואס כן הדרא הקובןי‪-,‬‬
‫למקומה שאיך שרחה נבואה על הנשים ‪:‬‬
‫ה ן‬
‫ופירש‬
‫הרב הנז׳ עם מה שהקשה הרמב״ן ז״ל במסכת נזיר ובבבא בחרא פרק ד ׳ •‬
‫אמר רבי אבדימי דמן חיפה מיום שחרב ביח המקדש ניטלה הנבואה מ ן ה נ ב י א י ס‬
‫ונתנה לתכמיס * והקשה דהא אמרינן בנדרים דאין הקב״ה משרה שפיכתו אלא על חכם ג כ‬
‫ועשיר י וחירץ דאין הקב״ה משרה שכינחו בלא הפסק אלא על חכם גביר ועשיר שצריך שיהיו‬
‫בי שלשתם • אבל נביאים של שליחוח שהוא לפי שעה כגון נבואת יונה בן אמיחי ו כ ד ו מ ה‬
‫אעפ״י שאין להם אחד מכל אלו המדיח אלא שהם חסידים בלבד משרה שכינתי ע ל י ה‬
‫מאחר שהוא לפי שעה עכ״ל י נמצא שנביא לפי שעה אף שאין בו השלשה מדוח אלא ש ה ז‬
‫חסיד בלבד משרה שכינחו עליו * וכפי זה יש מציאוח נבואה בנשים אעפ״י שאין שייך ג ה ן‬
‫גבורה יחכמה ועשירוח ובלבד שחהינה חסידוח וצדקניוח משרה נבואה עליהן לעח הצורך •‬
‫עכשיו מה שהיה אביהם טפל לשיה בנביאות העגין שאברהם אע״ה היה נביא ב ה ת מ ד ה‬
‫י ר‬
‫ס‬
‫ה‬
‫אמנם‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה לג‬
‫אמנם שרה לא היתה נבואתה בהתמדה בהיותה אשה כדפרישית אך בשעה שהיתה הנבואה‬
‫שורה עליה פעם ביובל היו מראין לה בנבואתה מה שלא היו מראין לאברהם *ונמצא שהיה‬
‫אברהם אע״ה מפל לשרה בנביאות * ואין הכוונה שהיתה נביאה תדירה שזה אי אפשר‬
‫כדפרישיה ודו״ק עכ״ל ‪:‬‬
‫רבן גמליאל היה אומר וגו׳ י שמעון בנו אומר כל ימי גדלתי בן החכמים ולא מצאתי לגוף‬
‫טוב אלא שתיקה ולא המדרש הוא העיקר אלא המעשה וכל המרבה דברים מביא‬
‫חכזא ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫והנה‬
‫יש לדקדק בדברי החנא ע״ה ולא מצאחי לגוף טוב אלא שחיקה וכי לגוף בלבד‬
‫יפה שחיקה י והרי יפה היא בין לגוף בין לנפש י וכמו שסיים ואמר וכל המרבה‬
‫דברים מביא חטא ־ וכתיב ברוב דברים לא יחדל פשע * והחטא והעון והפשע הס מזיקין‬
‫לאדם בין בגופו בין בנפשו בין בעוה״ז בין בעוה״ב * א״כ היל״ל התנא ולא מצאתי לאדם‬
‫טוב אלא שתיקה משמע יפה היא לו בין לגופו בין לנ‪5‬שו שעל ידה מובטח לו שלא יבוא לידי‬
‫חטא וגו׳ ובזה יש טיבוחא לגופו ולנפשו שלא יטנשו י )וכדאיחא במסכח חולין דפ״ט ע״א(‬
‫אמר רבי יצחק מאי דכחיב האמנם אלם וגו׳ ־ מה אומגוחו של אדם בעוה״ז ישים עצמו כאלם‬
‫יכול אף לדברי חורה תלמוד לומר צדק חדברון וגו׳ י ]רש״י[ האמנם אלם י אומנוח יפה היא‬
‫האילום אבל לדק דהיינו דברי חורה אוחו חדברון וגו׳ עכ״ל י הרי אמרו בגמרא האילוס הוא‬
‫יפה לאדם והאדם הוא בגוף ונפש ‪:‬‬
‫אמנם‬
‫י‬
‫י‬
‫לפי האמור ולפי מה שאמרו ז״ל אחי שפיר הם אמרו בשעה שגולד הבן אדם‬
‫בזה העולם קולבים לו כמה דברים ידבר בזה העולם י ולפיכך יש כמה בגי ארס‬
‫מקודם שימוחו מחאלימיס מפני שגמרו הקיצבה של הדיבורים שקלבו להם מן השמים ‪:‬‬
‫י‬
‫ומ^תה‬
‫אפשר היינו מה שדקדק החנא לומר ולא מצאחי לגוף טוב אלא שחיקה כלומר‬
‫ולא מצאחי לגוף טוב נוסף על הנפש בעוה״ז אלא שחיקה שהרי על ידה מובטח‬
‫לו שידבר כל ימי חיוחו על האדמה ואינו נעשה אלם ‪:‬‬
‫ב׳ ־ רבן גמליאל בנו של רבי יהודה הנשיא אומר יפה תלמוד חורה עם דרך ארץ •‬
‫פרס‬
‫שיגיעח שניהם משכחח עוןיוכל חורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת‬
‫עין * וכל העמלים עם הצבור * יהיו עמלים עמהס לשם שמים ־ שזכוח אבוחס מסייעחן‬
‫וצדקתם עומדת לעד * ואחם מעלה אני עליכם שכר הרבה כאלו עשיחם * ]פירוש רבינו‬
‫עובדיה ז״ל[ דרך ארץ י מלאכה או סחורה * שיגיעת שניהם משכחת כגון י שהתורה מתשת‬
‫כחי של אדם י והמלאכה מפרכת ומשברת את הגוף ומתוך כך יצה״ר בטל ממנו * וכל חורה‬
‫שאין‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫שאין עמה מלאכה י ואם תאמר יהי עמל בחורה חמיד ויגיעחה משנחה טון * ומה צוכ‪-‬ך‬
‫למלאכה לכך הוזקק לומר וכל חורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה׳ לפי שאי אפשר לו ב ל א‬
‫מזונות ומלסטם אח הבריוח ומשכח תלמודו־ יהיו עמלים עמהם לשם שמיס־ ולא כדי לי^ן‪.‬ו‬
‫עטרה לומר כך וכך עשיתי בשביל הצבור ־ מסייעחן י שזכות אבוחן של צבור וצדקתן ה ע י מ ‪ 7‬־‬
‫ת‬
‫לעד היא המסייעת אל העוסקים עמהם להוציא לאור צדקן לא מצד טיב השתדלותן ש ל‬
‫העוסקים י ואתם מעלה אני עליכם שכר ־ אעפ״י שאין הדבר בא לידי גמר טוב מצד מ ע ש י ע ס‬
‫אלא בשביל זכות אבותס של צבור ־ מעלה אני עליכם שכר כאלו אתם עשיתס הישועה ה ז א‬
‫ת‬
‫בישראל הואיל ואחם עוסקים לשם שמים י )פירוש אחר( כל העוסקים עם הצבור ל ה ע ד י ס‬
‫ולטף אח הצבור לדבר מצוה לצדקה או לפדיון שבוים י יהיו עוסקים עמהם לשם שמים ש ז כ ו‬
‫ת‬
‫אבוח של צבור מסייעחן לחח מה שפסקו עליהם ואפילו ממון הרבה ־ והצדקה שיעשו ת ע מ ו ד‬
‫להם לעדי ואתם המחעסקים לטף אח הצבור למצוה זו מעלה אני עליכם שכר כאלי ע ש י ת ס‬
‫זאת המצוה מממוניכם ממש י)ורמב״ם פירש( ואחם מעלה אני עליכם שכר כאלו עשיקס ׳‬
‫אם בשעה שאתם עוסקים עם הצבור נתבטלתם מעשיית איזו מנוה בשביל עסקי הצבור מ ע ל ד­‬
‫אגי עליכם שכר כאלו עשיתם אותה המצוה שנתבטלתס ממנה עכ״ל י )תוספות יום כיו‪(2‬‬
‫יפה חלמוד חורה עם דרך ארן י )פירש בדרך חיים( לפי שהדרך הרן קידם בזיין ל ת ל מ ו ד‬
‫חורה ־ להכ׳ עופל חלמוד חורה עם דרך ארן במלת עם עכ״ל ‪:‬‬
‫ךא^י‬
‫הדל נראה לפרש י יפה חלמוד חורה עם דרך ארן י כלומר עם זכרון המיתה ״‬
‫כענין)מלכים( אנכי הולך בדרך כל הארן וחזקת והיית לאיש י)פירוש תומ׳׳ת א נ ״ ך (‬
‫שדוד צוה אח שלמה בנו שחמיד יאמר אנכי הולך בדרך כל הארן וזהו לאמי אנכי ה ו ל ך‬
‫וגו׳ כלומר שתמיד יזכור לו המיתה וכל כך יהיה מוכנע עד שאח״כ צריך להתחזק ל ט ש ו‬
‫ת‬
‫כאיש לאכול ולישן וכיוצא כי זכרון המוח ימנעהו וצריך להחחזק וזהו וחזקת וגו׳ ־ וג״כ שציוהו‬
‫ללמוד בתורה תדיר וזהו לאמרי וכן סופי תיבות א״ת שלמ״ה בנ״ו לאמ״ר תור״ה עני׳ל ‪-‬‬
‫שיגיעת שניהם משכחת מון י שהתורה מגנא ומצלא מהיצה״ר כמאמרם ז״ל אם פגע בך ה ה ו א‬
‫מטול מושכהו לבית המדרש וגו׳ י וזכרון המיתה כנז׳ ־ )יכ־איתא בזוה״ק( יצה״ר לא של־יא‬
‫אלא באחר דאשחכח חדוה דחמרא וגסוחא דרוחא וכד אשכח רוחא תבירא כדין אתפרש מיכיר‪-‬‬
‫ולא שריא בהדיה ובג״כ בעי לאדכרא ליה יומא דמוחא ויחבר גופיה ואיהו אזיל ליה ע נ ״ ל ‪-‬‬
‫ואם תאמר יהי עמל כתורה והיא מגגא ומצלא מהיצה״ר ומה צורך לזכרון המיתה י אלא כ א‬
‫ללמד שזכרון המיתה הוא עיקר לבטול היצה״ר יותר מתלמוד תורה כי התלמוד הורה ה ו א‬
‫באם נצחו וגו׳ אבל בזכרון המיתה בודאי בטל היצה״ר ממנו כנז׳ י ]וכדאיתא בברכות ד ׳ י ה‬
‫ע״א[ אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון בן לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על ילה׳‪-/‬‬
‫שנאמר‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫לד‬
‫שנאמר מ ז ו ואל תחטאו אם נצחו מוטב ואס לאו יקרא בתורה שנאמר אמרו בלבבכם אס‬
‫נצחו מיטב ואם לאו יקרא קריאח שמע שנאמר על משכבכם אם נצחו מוטב ואם לאו יזכור‬
‫לו יום המיתה שנאמר ורומו סלה ־ ]רש״י[ ורומו סלה י יום הדומיה הוא יום המות שהוא דומיה‬
‫עולמית עכ״ל י הרי האנחה האחרונה שאמר הכחוב שלא אמר אנחה אחרת אחריה לנציח‬
‫בה היצה״ר כי אם יזכור לו יום המיתה ואז בודאי בטל היצה״ר ממנו י ולהט טופל התנא‬
‫תלמוד תורה עם דרך ארץ דהיינו זכרון המיתה במלת עם ‪:‬‬
‫אך נוכל לפרש באופן אחר ־ יפה תלמוד הורה עס דרך ארץ י כלומר עם פריה ורביה ־‬
‫שיגיעת שניהם משכחת מין ־ שתלמוד תורה כדאמרינן לעיל י ופריה ורביה כדכהיב ]נח[‬
‫שופך דם האדם באדם דמו ישפך וגו * וכחיב אחריו ואתם פרו ורבו שרצו בארץ ורבו בה ־‬
‫]רש״י[ בארם דמו ישפך י אם יש עדיס המיתוהו אחם למה כי בצלם אלהיס וגו׳ * עשה את‬
‫האדם ־ זה מקרא חסר צריך להיות עשה העושה את האדם וכן הרבה במקרא י ואתם פרו‬
‫ורבו ]כתובות הי[ לפי פשוטו הראשונה לברכה וכאן לצווי * ולפי מדרשו להקיש מי שאינו‬
‫עוסק בפריה ורביה לשופך דמים ]יבמות ס״ה[ עכ״ל ־ ]מוסר מלוקט[ הבא לתקן פגם הברית‬
‫אס לא נשא אשה לשיא צרף צורף והמאחד לישא אשה מאיזה טענות ירע נאמנה כי מאבד‬
‫את עולמו ונפשי י ומה יסכון נבר להחענוח בימי השובבים והוא עובר על דח וכל ימיו‬
‫בעיירה י ומבן כ׳ שנה ואילך אומרים עליו תפחגה עצמוחיו ־ ובוא וראה חזקיהו המלך צדיק‬
‫וחסיד גדול ועוסק בתורה תדיר והשתדל מאד שבימיו לא היה תנוק ותנוקת שלא היו בקיאים‬
‫בטהרות והוא לא היה חוטא ח״ו וגס היה רוצה לישא רק שראה ברוח הקודש דגפקי מיטה‬
‫בני דלא מעלו ועכ״ז בא ישעיה הנביא ע״ה בדבר ה׳ ואמר לו כי מת אתה בעוה״ז ולא חחיה‬
‫לעיה״ב * לכן טרם כל ישתדל לישא אשה וזה הוא עיקר התקון ומבלעדי זה שיא עמל בכל‬
‫‪ .‬התעניות והסיגופים ובעל שכל יבין את זאת עכ״ל י ולהכי טופל התנא תלמוד הורה עם דרך‬
‫ארץ דהיינו פריה ורביה במלת עס ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה וגוררת עין י והנה יש לדקדק ‪.‬בדברי התנא‬
‫דנקט כאן מלאכה ולא אמר וכל תורה שאין עמה דרך ארץ וגו׳ וכדאמר לעיל יפה‬
‫תלמיד חורה עס דרך ארן דמשמע מלאכה אי סחירה וכמו שפירש ר״ע ע״היואפשר לומר‬
‫שדעח החנא הוא לומר וכל חורה שאין עמה דרך ארן כלומר מלאכה או סחורה וכדאמר‬
‫לעיל אלא מפני דכמה פעמים שאין לו לאדם במה לעשוח סחורה ועומד ומלסטם לכך הוזקק‬
‫לומר וכל תירה שאין עמה מלאכה וגו כלומר מלאכה רוקה מטעם הנז׳ י ]וכדעה רבי יהודה‬
‫בקידושין דכ״כו ע״א[ תנינא להא דתנו רבנן האב חייב בבנו למולו ולפדותו וללמדו הורה‬
‫ולהשיאו אשה וללמדו אומנות י ויש אומרים אף להשיטו במים י רבי יהודה אומר כל שאינו‬
‫‪,‬‬
‫מלמד‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫מלמד את בנו אומנות מלמדו ליסנןות וגו׳ רבי יהודה אומר וגו׳ מאי בינייהו איכא ב י כ י י ה ו‬
‫דאגמריה עיסקא*)רש״י( מאי בינייהו־מאי קמיסין* רבי יהודה י עיסקא י אס למדו ס ת י כ ־ ה‬
‫לת״ק הרי למה חיים לרבי יהודה דאתי לעעמא אומנות רוקה דכמה פעמים שאין לו כ מ ה‬
‫לעשות סחורה ועומד ומלסטם עכ״ל ‪:‬‬
‫ו ‪ 2‬ל העמלים עם הצמר יהיו עמלים עמהם לשם שמיס ־ לפי פירוש אחר שפירש ר״נג ע ״ ה ‪-‬‬
‫כל העיסקים עם הצבור להכריח וגו׳ לדבר מצוה לצדקה וגו׳ יהיו עוסקים עמישיש‬
‫לש״ש ־ נראה לפרש י לשם שמים י ולא לשוס צד פנייה אחרח כלל שעל ידי כן כל מה ש מ כ ד י ח ס‬
‫על הצבור צדקה וכיוצא אל יחישו שמא לא יקבלו הצבור שכל דבר שהוא לש״ש סופו ל ה ת ק י י ס‬
‫אפילו יהיה הדבר משא כבד מאד י וג״כ שזכות אבוחם י אברהם יצחק ויעקב וגי ש כ ה י‬
‫עצמם בצדקה )כדאיתא במדרשא דילקוע סדר וירא( אברהם שנאמר כי ידעתיו ל מ ן א ש ד‬
‫יצוה אח בניו ואח ביחו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשוח צדקה ומשפע וגו׳ ־ יצחק וגו׳ יעקב ו י ו ׳‬
‫משה וגו׳ אהרן וגו׳ דוד וגו׳ כמבואר בדרך צדקה באורך ע״ש ־ מסייעחן ־ לבנים לעשית‬
‫הם כמעשה אבוחם י דברא כרעא דאבוהי ־ וכדאמריאינשי זרוק חוערא לאוירא א ע י ק ד י‬
‫קאי י וצדקתם עומדת לער * כלומר וכמו שהצדקה וגו׳ שעפו האבות היא עומדח לעד ל ה‬
‫ולבניהם אחריהם להצילם מן הפורענות ־ וכעגין העקידה כתיב ]יירא[ ויקרא אברהם ^‬
‫המקום וגו׳ אשר יאמר היום בהר ה׳ יראה־ ]רש״י ]ומ״א[ ה׳ יראה עקידה זו לסלוח ל י ש א‬
‫בכל שנה ולהצילם מן הפורענוח כדי שיאמר היום הזה בכל הדורוח הבאים בהר ה׳ י ד א ה‬
‫אפרו של יצחק צבור ועומד לכפרה עכ״ל • וג״כ הצדקה שיעשו הבנים חוסיפיח עובה להצ‪-‬לס‬
‫מן הפורענות ־ ואתם ־ העמלים עם הצבור לש״ש בשכר זאת י מעלה אני עליכם שכר ה ר ב ה ‪-‬‬
‫כלומר יש לכס שכר הרבה יותר מכולם כי גדול המעשה יותר מן העושה שנאמר והיה מ ע ש ה‬
‫הצדקה שלום וגו׳י]רש״י[ מעשה הצדקה* טורח המעשים אתתביריהם מדלא כתיב והיתר‪-‬‬
‫הצדקה שלום עכ״ל * כאלו עשיתם ־ כלומר ואפילו שזכות האבות וצדקת; היא המסייעת ל ב כ י‬
‫ולעוסקים עמהם להוציא לאור צדקן הואיל ואתם עוסקים לש״ש מעלה אני כביכיל ה ק ב ״ ה‬
‫עליכם כאלו אתם שעשיתם הלבוש הנעשה מן הצדקה שאני לובש לעתיד * ]וכענין שהביא ה ר ‪-‬‬
‫דרכי הים ז״ל[ מהרימ״ט והרי״ןן ז״ל כתבו שהצדקה הנבחרת לפני המקום ב״ההיא ה נ ק ב צ ת‬
‫מרבים * יען שאעפ״י שכל אחד נותן פרוטה בהצטרפות כולם נתשב לפניו יתברך כאלו ע ל‬
‫אחד נחן הכל וגם מי שאין בידו ליחן צדקה ורואה אח חבירו שטחן חושב בלבו שאלו ה י‬
‫בידו מה שביד חבירו היה נוחן ומחשבה טובה הקב״ה מצרפה למעשה ונחשב לפניו יתכל‪-‬ך‬
‫כאלו נחנו כולם הכל * ]ובזה פירשו מ״ש בפ״ק דב״ב[ אמר רב משמיה דר״א מאי דכתי‪2‬‬
‫וילבש צדקה כשיריון לומר לך מה שיריון זה כל קליפה וקליפה היא מצטרפח לשיריון גדול א ף‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ע‬
‫‪2‬‬
‫‪v‬‬
‫ה‬
‫ש‬
‫‪c‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ה‬
‫צדקה‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהזדח לה‬
‫נוקה כל פרוטה ופרוטה מצטרפת לחשבון נדול יע״ש ־ והכוונה דרז״ל הוקשה להם בכתוב‬
‫דהול״ל וילבש שיריק לדקה כמ״ש וכובע ישועה בראשו ולא אמר וישועה כובע בראשו לכן‬
‫דרשו שהקב״ה לעתיד בע״ה ילבש לבוש מן הצדקה שעשו מקובצת מרבים שאע״פ שכל אחד‬
‫נתן מעט בין הכל נעשה המלבוש של הצדקה י וכשם שהמלבוש של השיריון אס יחסר קליפה‬
‫אחה אין כאן שיריין ומי שעשה אוחה קליפה נחשב כאלו עשה כל השיריון * כן כל פרוטה‬
‫שנותן כל יחיד ויחיל נחשב כאלו נחן הכל עכ״ל ‪:‬‬
‫ד‪,‬ךא היה אומר עשה רצונו כרצונך י כדי שיעשה רצונך כרצונו י בטל רצונך מפני רצונו״‬
‫כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך י)פירוש רבינו עובדיה ז״ל( עשה רצונו כרצונך ־‬
‫פזר ממונך בחפצי שמיס כרצונך ־ כאלו פיזרח אוחם בחפציך ־ שאם עשיח כן ־ יעשה רצונך‬
‫כרצונו ־ כלומר יחן לך טובה בעין יפה י כדי שיבטל רצון אחרים י יפר עלח כל הקמים עליך‬
‫לרעה י ואני שמעחי שאין זה אלא דרך כבוד כלפי מעלה והרי הוא כאלו כחב כדי שיבטל‬
‫רצוט מפני רצונך י כאוחה שאמרו בפרק במה אשה י כל העושה מצוה כחקנה אפילו גזר דין‬
‫של שבעים שנה מחבטל מעליו עכ״ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לפרש י עשה רצונו ־ עשה מטעמים לאביך שבשמים כאשר אהב י)על דרך‬
‫דברי מרן הקדוש ש״ע יו״ד מהלכוח כבור אב ואם סי ר״מ ס״א( צריך ליזהר מאד‬
‫בכבוד אביו ואמו וגו׳ י)שם ם״ד( איזהו כבוד מאכיל ומשקה מלביש ומכסה וגו׳ ע״ש ־ ואמרו‬
‫רז״ל ישראל מפרנסים לאביהם שבשמים והיינו רכחיב אח קרבכי לחמי י וזה הכבוד מקיים‬
‫בקריאה הקרבנוח ע״ד ונשלמה פרים שפתיכי ־ ועל ידי השירה ששרנו על הים עשינו לו‬
‫יתברך מלביש נאה כדכחיב ויאמרו לאמר וכשחרב המקדש קרעו כדכחיב בצע אמרחו כדאיחא‬
‫במדרש ילקוט בשירח בשלח י ובתפלתני אנו עושים עטרה לו כדפירש בזוהר בכמה דוכחי על‬
‫פסוק ברכות לראש צדיק והעטרה בכלל המלבוש למלך * גס הוא יתברך מחקן לנו מלבושים‬
‫לג״ע חלוקא דרבנן ומעטרנו עכ״ל ־ כרצונך י שתעשה מטעמים לנפשך י פת נקיה מחלב‬
‫חטים י בשר שמן מפרים וכבשים ועתידים וכיוצא י יינות מבושלים י אדומים ולבנים וכיוצא י‬
‫מיני מגדנים עריבים ומתוקים וכיוצא • חלפוח שמלוח חחחונים ועליונים י לבושי יקר לבנים‬
‫• וצבועים י מינים ממינים שונים וכיוצא י כדי שיעשה רצונך * ממציא לך שפע טוב וברכה מרובה‬
‫כרי לעשות רצונך בכל האמור ־ וגס בעיה״ב מלביש לך מלבושים יקרים תלוקא דרבנן בג״ע‬
‫ומעטרך * כרצונו י יתברך להיטיב עם בריותיו שנאמר לכן יתכה ה׳ לתננכס ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫וג״כ‬
‫עשה רצונו כרצונך ]כאותה שאמרו בספר תסידים[ כבד את ה׳ מהונך אתה קונה‬
‫ארגז לשמור כסף וזהב יש לך לקנות ארגז נאה להצניע ספריך ותפילין י כבד את ה׳‬
‫מהונך ממה שהנאך יש לך קול ערב מצוה להתפלל ־ זה אלי ואנוהו התנאה לפניו במצות‬
‫י‬
‫י‬
‫אתרוג‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫^‬
‫\‪yy‬‬
‫ת ר י ג‬
‫נ‬
‫^‬
‫ה‬
‫י‬
‫^‬
‫ב נ‬
‫^‬
‫ה‬
‫י ס ו כ ה נ‬
‫ה‬
‫י ט ‪5‬‬
‫י ת נ‬
‫ת נ ג ש ה‬
‫ה‬
‫ליהודה‬
‫ח פ צ י‬
‫כ‬
‫ל ל‬
‫י ^ ‪P‬‬
‫^‬
‫רצונך כרצונו י ממציא לך וגו׳ כנז״ל‪:‬‬
‫ה‬
‫'‬
‫ע כ‬
‫" ל י מ״י ש י ע ש ר ‪-‬‬
‫מאד‬
‫עשה רצונו * התעסק בתורתו יתברך והחענג בחידושיה • כרצונך י שאחה אוה‪3‬‬
‫לשמוע חידושי העוה״ז ודברים בטלים י כדי שיעשה רצונך י אורך ימים ושני‪0‬‬
‫ג‬
‫ו‬
‫עושר וכבוד שנאמר אורך ימים בימינה בשמאולה עושר וכבוד ־ כרצונו ־ יחברך להיכויצ כ‬
‫‪5‬‬
‫ץ ת י ו‬
‫ו ג י‬
‫כ נ ז‬
‫מ י ו‬
‫ש‬
‫‪ 5‬ס פ‬
‫ח ר ד י ם‬
‫מ‬
‫ד ע ״ ב‬
‫ה‬
‫ת‬
‫ה ב ת י‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ס‬
‫‪ 1‬ס‬
‫ת‬
‫ו כל ה י ו ם‬
‫א‬
‫[ כי‪-‬יכ'‬
‫י‬
‫' ״ ל י ]וכאותה ^‬
‫י‬
‫היא שיחחי י לפי שאדם אוהב מאד לשמוע חידושים ודברים בטלים וזה פגם האדם י ש י כ ח ‪ 7‬־‬
‫הע״ה עצמו כי רבה אהבחו בחורחו יחברך והיא שיחחו ובחידושים שלה הוא מחענג ו מ ש י •‬
‫לא בשיחות וחידושי העוה״ז י ועל ידי כן יכונו מחשבותיו אשר זרעו בו למינהו ויזכה ל ‪-‬‬
‫וד‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ז ל‬
‫קודש ואשרי חלקו עכ״ל ‪:‬‬
‫\‪ y$‬עשה רצונו ־ אםשכחח מלברך ברכח המזון חזור למקומך לברך־ כרצונך י ש ת‬
‫ז‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ו‬
‫אס שכחת איזה חפן מחפציך ־ ]כאוחה שאמרו רז״ל בברכות דג״ג ע״א[ מי שא<‪-‬ל‬
‫ןל^‬
‫וגו׳ תניא אמרו להם בית הלל לבית שמאי לדבריכם מי שאכל בראש הבירה ישכת וירך‬
‫בירך יחזור לראש הבירה ויברך י אמרו להם בית שמאי לבית הלל לדבריכם מי ששכח אכ־גל־ך‬
‫בראש הבירה לא יעלה ויטלנה * לכבוד עצמו הוא עולה ־ לכבוד שמים לא כ״ש י הנהו‬
‫תלמידי חד עביר בשוגג כביח שמאי ואשכח ארנקמ‬
‫ד י ה ב‬
‫ו ח ד‬
‫א י‬
‫ע ב י ד‬
‫‪5‬‬
‫ב מ ז י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ואכליה אריא י רבא בר בר חנא הוה קאזיל בשיירתא אכיל ואשתלי ילא י ו א י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫ט‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ת‬
‫ל‬
‫איע‪5‬י‬
‫וגו׳ מוטב דאמינא להו אנשאי יוגה דדהבא ־ אמר וגו׳ אזיל ובריך ואשכח יונה דדהבא י‬
‫י‬
‫הלל‬
‫מ‬
‫״‬
‫ד‬
‫ש‬
‫יונה וגו׳ ע״ש י והיינו כדי שיעשה רצונך ־ וחשכח ארנקא דדהבא או יונה דדהבא ־ כרציכו •‬
‫יחברך להיטיב עם בריוחיו וגו׳ כנז״ל‪:‬‬
‫וג״כ‬
‫עשה רצונו * ‪.‬כאשר צוך שמח חשמח חחן וכלה * כרצוגך ־ שחאכל וחשחה יתשמיז־‬
‫בסעודחן שעיקר הנאחך בסעודתן היא שמחחם הא לאו הכי עובר בחמשה ק י ל ו ס‬
‫‪ .‬שנאמר קול ששון וקול שמחה קול חחן וקול כלה וגו׳ ואס משמחו מה שכרו אמר רכי י ה י ש‬
‫בן לוי זוכה לחורה שנחנה בחמשה קולוח שנאמר ויהי ביום השלישי וגו׳ י ]כטדע ב ב ד ‪,‬‬
‫ו‬
‫י " ע״כ‬
‫נג״ש‬
‫ו ה י י מ כ ד י ש י ע ש ה ר‬
‫ו נ‬
‫ש ת ז כ ה‬
‫ת ו ר ה‬
‫ש נ י ת נ ת‬
‫ח י י ס‬
‫ע ו ש י ה‬
‫ל‬
‫ל‬
‫* ו״‬
‫[‬
‫בכל מידי דמיטב * כרצונו י יחברך להיטיב וגו כנז״ל ‪:‬‬
‫ב ע י ה ״ ז‬
‫ע‬
‫ב ו ת‬
‫ובכגיה״‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫\‪ yy‬עשה רצונו ־ כשאתה עומד משנתך קודם לחקנחך יראת ה׳ י כרצונך י שחשים‬
‫לעשות מלאכתך וצרכיך ־ כדי שיעשה ל ו י ]כאימה ש ת‬
‫ר‬
‫ו נ‬
‫מ ר ו ז ״‬
‫ל‬
‫‪5 5‬‬
‫י‬
‫כ ו ת‬
‫י‬
‫ל‬
‫‪5‬‬
‫ד‬
‫ד‬
‫י " ע״אד‬
‫אמר רב אידי בר אבין אמר רבי יצחק בר אשיאן כל המתפלל ויוצא לדרך הקב״ה עושה ל‪,‬‬
‫חפציו‬
‫האת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫לו‬
‫ספליי שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו • ]רש״י[ צדק ־ תפלה שמצדיקו לבוראו‬
‫וגו׳ ע״ש * כרצונו י יתברך להיטיב וגו׳ כנז׳׳ל‪:‬‬
‫עשה רצונו י אמור דברי חורה על השולחן • כרצונך * שתאכל ותשתה ותשמח י כדי‬
‫שיעשה רצונך י יהיה שולחנך מלא דשן ומשחה חמיד • כרצונו ־ יחברך להיטיב וגו׳‬
‫כנז״ל‪:‬‬
‫\!‪yj‬‬
‫עשה רצינו י רחם על העניים ועשה עמהם צדקה בעין יפה ובפרט עם עניים בני‬
‫חורה בני טיבים מהוגנים צנועים * כרצונך • שלא תכשל בבני אדם שאינם מהוגנים‬
‫שלא חקבל שכר בהם י כדי שיעשה רצונך י יחן לך שפע טוב בעין יפה וממציא לך בני אדם‬
‫מהוגנים לעשות עמהם צדקה שתזכה בהם ־ כרצונו י יתברך לזכות אח ישראל‬
‫וג״כ‬
‫עשה רצונו ־ האריך על שולחנך שמא יבוא העני ויהגה גם הוא ויחי אחיך עמך •‬
‫ובזה מכפר עליך ‪5‬וראך ומאריך ימיך ושנוחיך ־ כרצונך י שחמיד מבקש ממנו יחברך‬
‫שיכפר עליך וגו׳ ־ כדי שיעשה רצונך ־ יכפר עליך וגו׳ • כרצונו • יחברך להיטיב לכל מי‬
‫שהיטיב מעשיו מרה כנגד מרה לא בטלה • ]וכדאיתא בברכות דנ״ד ע״ב[ אמר רבי יהודה‬
‫שלשה דברים המאריך בהן מאריכין ימיו ושנותיו ־ המאריך בחפלחו י והמאריך על שולחנו •‬
‫והמאריך בביח הכסא וגו׳ ״ והמאריך על שולחנו דלמא אתי עניא ויהיב ליה יכתיב המזבח‬
‫עץ שלש אמות גבוה •וכתיב וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה׳ י פחח במזבח וסיים בשולחן•‬
‫רבי יוחנן ורבי אלעזר דאמרי חרוייהו כל זמן שביח המקדש קייס המזבח מכפר על ישראל‬
‫ועכשיו שולחנו של אדם מכפר עליו עכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫רצונך י שהקופסא חהיה חמיר מליאה כספים וזהובים ניידים לא חחםר כל בה ־‬
‫בטל‬
‫מפני רצונו י יחברך אשר ציך לא חאמץ אח לבבך ולא חקפוץ אח ידך מאחיך האביון י‬
‫]ואיחא בכחובוח דס״ו ע״ב[ ולא כדין מחלין מחלא בירושלים מלח ממון חסר וגו׳ • ]רש״י[‬
‫ולא כדין מחלין מחלא ־ ולא כך מושלין משל בירושלים י מלח ממון חסר • הרוצה למלוח ממוכו‬
‫כלומר לגרום לו שיחקייס יחסרנו לצדקה חמיד וחסרונו זה קיומו וגו׳ ־ ]עיין בדרך צדקה‬
‫ענין זה של בח נקדמון בן גוריון באורך[כרי שיבטל רצון אחרים מפני רצונך ־ ]כאוחה שאמרו‬
‫ז״ל בבבא בחרא ד״ט ע״א[ אמר רבי אלעזר בזמן שביה המקדש קיים אדם שוקל שקלו‬
‫ומתכפר לו י עכשיו שאין בית המקדש קיים אם עושים צדקה מוטב ואס לאו באין אומות‬
‫העולם וגיטלין בזרוע וגו׳ ע״ש ‪:‬‬
‫‪i\,‬׳‪y‬‬
‫בטל רצונך • כמו שמצינו באברהם אע״ה שכבש רחמיו לשחוט את בנו ידידו יתיר‬
‫לאמו ־ מפני רצונו י יחברך שאמר לו קח נא את בנך וגו׳ והעלהו שם לעולה וגו׳ ואן(‬
‫שאח״כ‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫שאח״כ אמר לו אל תשלח ידך אל הנער וגו׳ לא רצה מפני רוב חשקו בעשיית רצון יוצר־ו ‪-‬‬
‫י כ מ י‬
‫ש פ י ר ש‬
‫ב ח ו מ ש‬
‫י ש ״ י ז‬
‫א‬
‫ת ש‬
‫ח ו ט‬
‫ח‬
‫א‬
‫א מ‬
‫ס כ‬
‫ח ? ס‬
‫ב א ת י‬
‫כ א‬
‫ל ! אעשה‬
‫! ׳‬
‫י יי‬
‫י‬
‫( י ^ י ^‬
‫"׳‬
‫)‬
‫בו חבלה ואוציא ממנו מעמ דם י אמר לו אל חעש לו מאומה אל חעש בו מום ע ב ׳ י ל ‪-‬‬
‫)שפחי חכמים( וקשה וכי הוצאה דם היה מוס ־ אלא י״ל אברהם אמר אוציא ממנו דם ו א ק י ־ י ‪3‬‬
‫אוחו ־ אמר לו הקב״ה אל חוציא ממנו דם ואברהם סבר שלא די בהוצאה דם ־ אמר לו א ״‬
‫כ‬
‫אקריב ממנו אבר אחד ־ אמר לו אל חעשה בו מום )מהרש״ל( טכ״ל • כדי שיבטל ר ־ צ ‪.‬‬
‫י‬
‫^‬
‫חריס‬
‫מ פ נ י רצינ‬
‫ו י^‬
‫י‬
‫ה מ ה כ ת י ב‬
‫ח‬
‫ה‬
‫מי‬
‫^ י ^ י‬
‫ו י‬
‫י‬
‫^‬
‫מ ר‬
‫בי נ ש ב ע ת י נ‬
‫ס ה‬
‫^ '‬
‫כי י ע‬
‫ן‬
‫אשל־‬
‫עשית אח הדבר הזה וגו׳ י כי ברך אברכך וגו׳ וירש זרעך אח שער אויביו וגי' י ) ר מ ב י ׳ ן (‬
‫יען אשר עשיח אח הדבר הזה • גם מחחלה הבטיחו כי ירבה את זרעו ככוכבי השמים ו ע ע ס ר ־‬
‫הארץ י אבל עחה הוסיף לו יען אשר עשיח המעשה הגדול הזה שנשבע בשמו הגדול ש י ע ‪^ -‬‬
‫זרעו אח שער אויביו והגה הובטח שלא יגרום שוס חטא שיכלה זרעו או שיפול ביד א ו י‬
‫< ‪ :‬י ן‬
‫ולא יקום • והגה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו עכ״ל ‪:‬‬
‫\‪y‬׳‪y‬‬
‫בטל רצונך מפני רצונו ־ כלומר מאד מאד הוי משחדל ומצער את עצמך בדבר של־צן‪.‬‬
‫השי״ת בו י ) כ מ ו שמצינו במשה רבן של כל ישראל אדון לכל הנביאים( כחיכ ) כ ש ל ח (‬
‫ויבוא עמלק וילחם עם ישראל ברפידיס • ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים וצא ה ל ח‬
‫בעמלק וגו׳ יעש יהושע וגו׳ ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה וגו׳ וידי משה‬
‫כבל־י‬
‫ם‬
‫‪0‬‬
‫ויקחו אבן וישימו חחחיו וישב עליה וגו׳ ויהי ידיו אמונה עד בוא השמש • )רש״י( ו מ ש ה‬
‫אהרן וחור י מכאן לתענית שצריכים שלשה לעבור לפני החיבה שבחעניח היו שרויים •‬
‫ו י ד י‬
‫משה כבדים ־ בשביל שנחעצל במצוה ומנה אחר חחחיו נחייקרו ידיו ־ ייקחו ־ אהרן וחור• י‬
‫נ י‬
‫אבן וישימו תחתיו ־ ולא ישב לו על כר וכסח אמר ישראל שרויין בצעי ^ א א‬
‫ה י ה‬
‫עמה©‬
‫בצער ״ ויהי ידיו אמונה • ויהי משה ידיו באמונה פרישות השמים בתפלה נאמנה ונכונה •‬
‫ער בוא השמש י שהיו עמלקים מחשבין את השעות באצטרוליגיא״ה באיזו שעה הם נ י צ ח י‬
‫ם‬
‫והעמיד להם משה חמה וערבב אח השעיה עכ״ל ־ בני הביטו וראו הראשונים כמלאכים כמל‪-‬‬
‫בטלו רצונם ונצטערו מפגי רצונו יחברך ולמדו מהם ־ כדי שיבטל רצון אחרים מפני רצוכך •‬
‫ראה מה כתיב אחר האמור י ויחלש יהושע אח עמלק ואח עמו לפי חרב י)רש״י( ייחלש‬
‫יהושע )חנחומה( חחך ראשי גבוריו ולא השאיר אלא חלשים שבהם ולא הרגם כולם מ כ א •‬
‫אט למדים שעשו על פי הדיבור של שכינה עכ״ל י)שפחי חכמים( פירוש לפי שלא הוזעך!‬
‫בחחלח המלחמה דברי השי״ח אלא כחיב ויאמר משה אל יהושע משמע שמעצמו צוהו ל ק ‪-‬‬
‫הוצרך רש״י לפרש שעל פי הדיבור היה עושה ומיכיח מזה ראם לא על פי הדיבור היה לא הי‪-,‬‬
‫לו ליהושע להניח החלשים אלא היה לו להרוג אח כולם ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫וג״כ‬
‫וזאת‬
‫)!}‪y‬‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫לז‬
‫בסל רצינו ייעשה סייגים וגדרים לערוהימפני רצונו• יתברך אשר צוך על העריוח‬
‫דבר שהיא קשה לפרוש ממגי־)כמו שכתב הרמב״ם מהלכית איסור ביאה ס׳ כ״ב(‬
‫אין לך דבר בכל התירה כולה שהוא קשה לרוב העם לפרוש אלא מן העריות והביאות האסורות ־‬
‫חמרו חכמים בשעה שנצעיו ישראל על העריות בכו וקבלי מציה זו בתרעומת ובכיה שנאמר‬
‫בוכה למשפחותיו על עסקי משפחוח עכ״ל ־ כרי שיבטל רצון אחרים י השבים אוחך ־ מפני‬
‫רצינו י שתמיד מיחיל ומצפה לבחילה שנית י וכמו שאמרו רז״ל שלא נגאלו אבותינו ממצרים‬
‫כי אם בזכות שהיו גדורים בערוה ־ וכמו שהעיר עליהם הכחוב )חהלים( שבטי יה עדוח‬
‫לישראל י )רש״י( שבטי יה • שהיא עדות לישראל ולפי שהעובדי כוכבים היו מליזין אחריהם‬
‫כשיצאו ממצרים ואומרים עליהם שהם ממזרים אס בגופם היו שולטין המצריים בנשותיהם‬
‫לא כ״ש * אמר הקב״ה אני מעיר עליהם שהם בני אבותיהם הטיל שמוי עליהם הראובני‬
‫השמעוני )במדבר( הוסיף עליהם אותיות השם אחד מכאן ואחד מכאן נמצא השם הזה יה‬
‫עדות לישראל עכ״ל‪:‬‬
‫‪1‬ג״כ‬
‫בטל רצונך ־ שתחיה ואל תמות ומסור את נפשך למיתה ־ מפני רצינו י יתברך אשר ציך‬
‫על‪.‬מצות קדיש ה׳ י כדי שיבטל רצון אחרים י המבקשים אח נפשך אס לא חעבור על‬
‫דעת קיכך ־ מפני רצונך ־ שתשמור מצותיו יתברך מאהבתו אפילי הוא נוטל את נפשך י וכמו‬
‫שמצינו במרדכי שנאמר )אםחר( וכל עבדי המלך וגו׳ כורעים ומשחחוים להמן וגו׳ ונדדכי‬
‫לא יכרע ולא ישחחוה יגי׳ ־)רש״י( כירעים ומשחחיים ׳שעשה אח עצמו אלוה לפיכך ומרדכי‬
‫לא יכרע ולא ישחחוה עכ״ל י)חוםפיח סנהדרין דס״א( אמאי לא השחחוה מרדכי להמן * יי״ל‬
‫כדאמר במדרש שהיו צלמים על לבו י אי נמי משים קדוש ה׳ עכ״ל ־)שער בת רבים[ ומרדכי‬
‫רצה למסיר את עצמו על מצות קידוש השם כרי לכפר בזה עין של ישראל שהשתחוו לצלם של‬
‫נ ״נ שבשביל זה נחחייבו כליה * וכוונתו היא שהמן יתגרה רק אתו לבד ולא עלה על דעתו‬
‫שהמן יחגרה עם הכולל י וז״ש ויגידו להמן וגו׳ כי הגיר להם אשר הוא יהודי והוא מצפה‬
‫למצות קידוש השם מחי חבוא לידו ויקיימה כמ״ש רבי עקיבא לחלמידיו)ברכות ס״א( וז״ש‬
‫שמע ישראל לפי שאתה ישראל לכן מחויב אתה להיות מיכן ומזומן למסור את נפשך על קידוש‬
‫השם ה׳ אלהינו ה׳ אחד)בני יששכר( עכ״ל * )ספר חסידים( ומרדכי לא קם ולא זע ־ אמר‬
‫אם אקום מפניו ישתחיו הכל לע״א מוטב שיהרגוני ואל תבוא חקלה על י ד עכ״ל י)חומח‬
‫אנך( ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבה י כי אז אם יהרוג למרדכי יהיה שיחה בפי הבריות‬
‫יידעו הטעם כי הוא עבדו ולכן הורג אדוגיו והוא ביזוי לו י כי הגידו לו אח עס מרדכי צוררי‬
‫עמלק‪.‬והם יפרסמו קלונו־ אי נמי כי הגידו לו אח עם מרדכי* שאם נהרג צדיק אחד הוא‬
‫מכפר על• כולם והוא ברשעי לא רצה שיהיה להם כפרה ולכן חשב להשמיד אח טלם כאחד*‬
‫אי‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫אי גמי כמ״ש הרב יערית דבש דצ״ז י דמשה רבע״ה היה כולל כל נשמות כל ישראל וכן מ כ ־ ד ע י‬
‫כמ״ש איש יהירי שהיה שקול כמשה רבע״ה י ואפשר שז״ש ויבז בעיניו לשלוח יד במר־ ד ע י‬
‫לבדו כי הגידו לו אח עם מרדכי י כלומר שכולם אחוזים בו ע״ד משה רבע״ה ובשנאה מר־־דעי‬
‫רצה לעקור הכל מאחר שכולם אחיזים בו עכ״ל י ומציגו בעבור שבעל מרדכי רליני מ ס כ י‬
‫רצון השי״ת אשר צוהו על מצות קידוש השם ובשביל זה מסר אח עצמו להריגה נ ת ק י י ‪ 3 0‬ו‬
‫מקרא שכתוב צדיק מצרה נחלץ י ויצא מלפני המלך בלבוש מלטת וגו׳ כי מרדכי היהירי מ ש כ ה‬
‫‪,‬‬
‫למלך וגו׳ ויבוא רשע תחחיויזה המן ויחלו אח המן על העץ אשר הכין למרדכי יגי׳ י ו א‬
‫ת‬
‫עשרת בני המן הרגו * וג״כ בעבור שמסר את עצמו על מצות קידוש השם בזה בכול מ נ ג ל‬
‫ישראל גזרת הכליה אשר גזר עליהם הקב״ה מפני הנז׳ י ונהפיך הוא אשר ישלטו ה י ה ו ד י‬
‫ם‬
‫המה בשונאיהם וגו׳ י ומעחה אפשר היינו נמי כדי שיבעל רצון אחרים שאין זה אלא דרך ‪ 2 2‬י ד‬
‫כלפי מעלה והרי הוא כאלו כחב כדי שיבעל רצינו מפני רצונך י כטדע צדיק מושל ב י ג ־ א‬
‫ת‬
‫אלהים ־ והיא גוזר והקב״ה מקיים ־ הקב״ה גוזר והצדיק מבטל וכנז׳ ‪:‬‬
‫נ׳ ־ עקביא בן מהללאל אומר הסחכל בשלשה דברים ואין אחה בא לילי ע ב ע ־ ‪.‬‬
‫פרק‬
‫ה‬
‫דע מאין באח * ולאן אחה הולך • ולפני מי אחה עחיד ליחן דין וחשבון י‬
‫מאין באח מטפה סרוחה * ולאן אתה הולך למקום עפר רמה וחולעה • ולפני מי אחה כ ג ס י‬
‫ד‬
‫ליחן דין וחשבון לפני מלך מלכי המלכים הקב״ה • ) פירוש רבינו עובדיה ע״ה ( מכ!כ‪5‬ה‬
‫סרוחה * טפח שכבת זרע ואעפ׳יי שבשעח העכור אינה סרוחה שאינה מ ם י‬
‫ח ת‬
‫ב‬
‫ר‬
‫ח‬
‫ם‬
‫המשו­‬
‫ער לאחר שלשה ימים וכשחםריח אינה ראויה להזריע מ״מ קרי לה טפה סרוחה מפני ש ה י ^‬
‫קרובה להסריח מיד כשהיא חוץ למעי האשה • והמםחכל שבא מעפה סרוחה כציל מן ה ג א ו ה ‪-‬‬
‫והמסחכל שעחיד לילך למקים עפר רמה וחולעה נצול חן החאוה והחמדה אל ה מ מ ו ן ״‬
‫והמסחכל שעחיד ליחן ד ן וחשבון פירש מן החטא ואינו נכשל בעבירה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לפרש • בהקדם יש לדקדק בדברי התנא ע״ה • מפני מה כתחילה אמר‪-‬‬
‫השלשה דברים בסחם דע מאין באח וגו׳ וחזר לפרש מאין באח מטפה סרוחה ו ג ו ׳‬
‫ולמה לא פירש מחחילה דע מאין באת מעפה סרוחה וגו׳‪:‬‬
‫ואפ^ף‬
‫לומר שהתנא נתכוון בחחילה להזהיר איש הישראלי שיסחכל בשלשה ד ב ר י ס‬
‫שהם מצד הנשמה י דע מאין באח י חלק אלוה ממעל ונתנה פקדון ב ק ר ב ך‬
‫להנאחך ולטובחך כשחשמור אוחה כנודע י ולאן אחה הולך י סין{ כל סוף להחזיר ה פ ק ד ‪.‬‬
‫י‬
‫אשר הופקד אחך לשורשו • ולפני מי אחה עחיד ליחן דין וחשבון ־ על מה שעשית בסקרו•‬
‫אשר הופקד אחך קלקול או חקין * ואם חרצה שחהיה בטוח שלא תקלקל אלא תתקן הפקדו•‬
‫הםחכל בשלשה דברים שהם מצד הגיף י מאין באח מטפה סרוחה י שעל ירי כן תציל מ ‪,‬‬
‫הגאוה‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה לח‬
‫הגאוה שהיא שורש להרבה עבירוח כמרע י ולאן אחה הולך • תחזור לעפרך כי עפר אחה‬
‫ולעפר חשוב מקום רמה זחולעה שעל ידי כן יהיה לבך נשבר שעל י ד כן היצה״ר לא ימצא‬
‫מקום מניח אשר ייעב לי ויברח ממך כחנזק הבורח כנודע • ולפני מי אתה עתיד ליתן דין‬
‫וחשבון לפני ממה״מ הקב״ה י אשר אין לפניו שכחה ולא משוא פנים ולא מקח שוחד • )פירוש‬
‫הרמב״ס ז״ל( ולא משוא פנים ולא מקח שוחר ־ שאינו נושא פנים אפילו לצדק גמור שלא‬
‫יענישו על עבירה קלה שבאת לידו • ואינו לוקח שוחד המצזה בשביל העבירה אלא גוחן שכר‬
‫על המצוה ועונש על העבירה עכ״ל י)פירוש אחר( ולפני מי אחה עחיד ליחן דין וחשבון‬
‫לפני ממה״מ הקב״ה י מזהיר אה שניהם לנשמה ולגוף לומר שאין שום טענה לאחד מהם‬
‫לפטור אח עצמם מן הדין • )על דרך הגמרא סנהדרין בפרק חלק( אמר ליה אנטופנוס לרבי‬
‫גון* ונשמה יטלין לפטור אח עצמן מן הדן י כיצד גיף אומר כשמה חטאה שמיום שפירשה‬
‫ממני הריני מוטל כאבן דומם מיעל בקבר • נשמה אומרח גץ* חטא שמיום שפירשחי הימנו‬
‫הריני פורחח באויר כצפור י אמר ליה אמשול לך משל למהד״ד למלך שהיה לו פרדס נאה‬
‫והושיב בו שני שומרים חגר וסומא אמר חגר לסומא בכורות נאות אני רואה בוא והרכבני‬
‫וגביאס לאוכלם רכב חגר ע״ג סומא והביאום ואכלום ־ לימים בא בעל הפרדס אמר להם‬
‫בכורות גאות היכן הם י אמר ליה סומא כלום יש לי עיגים לראוח ־ אמר ליה חגר כלום יש‬
‫לי רגלים להלוך בהם י מה עשה הרכיב חגר ע״ג סומא ודן אוחם כאחד • אף הקב״ה מביא‬
‫אח הנשמה וזורקה בגין* ודן אוחם כאחד עכ״ל • נמצא דשניהם הנשמה והגוף כאחד הם‬
‫גורמים התקין או הקלקול ואין אחד מהם יכיל לפעור אח עצמו מן הדין לעחיר לפני מלך‬
‫מלכי המלכים הקב״ה י והמםחכל בכל האמור גצול מן העבירה י ובטוח שישמור מה שכתוב‬
‫בחורה ‪:‬‬
‫רבי שמעון אומר י שלשה שאכלו על שולחן אחד ולא אמרו עליו דברי חורה כאלו אכלו‬
‫מזבחי מחים שנאמר כי כל שולחנות מלאו קיא צואה בלי מקום ־ אבל שלשה שאכלו על‬
‫שולחן אחד ואמרו עליו דברי חורה כאלו אכלו משולחנו של מקום שנאמר וידבר אלי זה‬
‫השולחן אשר לפני ה׳ י)פירוש רבינו עובדיה ״ל( ולא אמרו עליו דברי חידה ״ ובברכת‬
‫המזון שמברכים על השולחן יולאין ידי חובתן י וחשוב כאלו אמרו עליו דברי חורה כך שמעחי •‬
‫מזבחי מחים * חקריבח ע״ז דכחיב )חהליס ק״ו( ויצמדו לבעל פעור ויאכלו זבחי מחים*‬
‫מלאו קיא ציאה • וע״ז קרויה צואה דכתיב )ישעיה ל ( צא חאמר לו י בלי מקים ־ בשביל‬
‫שלא הזכירו שמו של מקום ברוך הוא על השולחן • דכחיב )יחזקאל מ״א( וידבר אלי זה‬
‫השולחן אשר לפני ה׳ • מיד כשדבר בדברי חורה נקרא שולחן אשר לפני ה׳ עכ״ל‪:‬‬
‫ז‬
‫‪,‬‬
‫ואני‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫ו א ‪ 5‬י הדל נראה לפרש י ולא אמרו עליו דברי חורה כאלו הכלי מזכחי מחים י ר ש ע י ם‬
‫בחייהם קרוים מחים וזבח שאוכלים בםעודחן כז‪3‬חי העכו״ס • )וכמו שכחב ה ר מ ב ״ ם‬
‫ז״ל מהלכות שבח פרק שלשים( ־וז״ל כל העובר על שאר המצוח הרי הוא בכלל רשעי י ש ר א ל‬
‫אבל המחלל שבת בפרהסיא הרי הוא כעובד ע״ז ושניהם כעובד כוכבים לכל דבריהם עכ׳יל ׳‬
‫שנאמר כי כל שילחנוח מלאו וגו׳ ־ מלאו אלו הרשעים שנאמר ]משלי[ ורשעים מלאו ר ע ‪-‬‬
‫קיא צואה י מלוכלכים ומטונפים הם וכל אשר מונח על שולחנם כנז׳ לכל דבריהם ־ בלי מ ק ו ם •‬
‫בשביל שלא הזכירו ברוך המקום על נשלח ידים ועל המוצא ועל המזון ועל דברי חולה ש ה י א‬
‫אגוני מגנא ואצולי מצלא מהיצה״ר ונמצא היצה״ר מצא מטח אשר ייטב לו ומעבירם על ד כ ג‬
‫ת‬
‫קונם רח״ל י ]וכדאיחא בספר דברים שבקדושה ס״א[ אוי להם ליושבים חבורוח ח ב ו ר ו ח‬
‫לאכול ולשהות ואינם יראים מה׳ והשטן מרקד עמהם ושמח י והמשחכריס כירחיס ה ש‬
‫ה ע‬
‫והברכה היורדח לישראל י האוכל עם מכחישי התורה אם ח״ח הוא מזלזל חורחו ו מ ב ז ב ז‬
‫ממונו ומאבד בניו רח״ל ועל זה נאמר שומר פיו ולשונו שומר מצרות נפשו עכ״ל ־ אבל שלשה‬
‫‪,‬‬
‫שאכלו וגו כאלו אכלו משולחנו של מקום ב״ה דכחיב וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה ׳ ‪-‬‬
‫מיד כשהזכירו ברוך המקום על נטלח ידים ועל המוצא ועל דברי חורה ועל המזון נקרא ז ה‬
‫השולחן אשר לפני ה׳ • ונאמר בכל המקום אשר אזכיר אח שמי אבוא אליך וברכחיך י משמכג‬
‫אפילו הוא יחידי • ונאמר ]יחרו[ ויבוא אהרן וכל זקני ישראל לאכול לחם עם חחן מ ש ה‬
‫לפני האלהיס י ]רש״י[ לפני האלהיס • מכאן שהנהנה מסעודה שחלמידי חכמים מסובין ‪2‬‬
‫ה‬
‫כאלו נהנה מזיו השכינה ]ברכוח כ״ד[ עכ״ל ־ ]ואיחא שם בספר דברים שבקדושה ס ״ ‪ 3‬ן‬
‫‪3‬‬
‫אמר רב הונא סבא • כחיב לחם אבירים אכל איש י לחם שמלאכי השרח אוכלים י ו י י ש ה‬
‫ובנקיות י אף ישראל אוכלים כן בקדושה ובנקיות י דכתיב והחקדשחס אלו מים ראשונים •‬
‫והייחס קדושים אלו מיס אחרונים י אני ה׳ אלהיכם זו ברכת המזון י וכל האוכל בקרישה‬
‫ובנקיות דומה למלאכי השרת י תכלית הסעודה של אברהם אע״ה לזמן בג׳ עם ברכת המזון‬
‫שהוא מציה רבה מחודשת אצל המלאכים וזהו כי על כן עברתם על עבדכם כי על כן תכווכו‬
‫לסעיד אצלי * ברכח המזון דאורייחא החמירו לאומרה מיושב וישים אל לבו שהוא מ ב ר ך‬
‫להקב״ה על שנחן לו לאכול ורעדה ילבש לכוין כראוי אם בעל נפש הוא ע כ ״ ל ;‬
‫שלשה‬
‫שאכלו וגו׳ ־ קשה וכי שנים פטורים מדברי חורה על השולחן ומאי היא כ ו ו כ‬
‫י‬
‫ה‬
‫החנא ע״ה בשלשה דגקט ־)והרב חוספוח יום טוב ז״ל כחב( שלשה שאכלו וגו׳ •‬
‫פירש׳ במדרש שמואל בשם לב אבוח־דנקט שלשה דהפסוק שהביא לראיה * שם מדבר ג ״ ‪-‬‬
‫משלשה י והם החכם והכהן והנביא ־ והחסיד ז״ל נחן טעם למה שלשה י כי שנים יתעשרו‬
‫בדברים‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה טל‬
‫בדברים ויהיו כרוכים כשוגגיס חבל כשהם שלשה היה להם לשלישי להזהירם י והרשב״ם ז״ל‬‫כחב טעם י כי נקט שלשה לפי שסחם שולחן איכא שלשה לזימון טכ״ל ‪:‬‬
‫־ואני‬
‫הדל נראה לומר טעם אחר בהקדים דברי מרן הקדוש בשי׳ע א״ח סק״ע ס״א * ‪6‬׳‪j‬‬
‫י‬
‫משיחין בםעידה שמא יקדים קנה לושט ואפילו מי שנחעטש בסעודה אסור לומר לו‬
‫־אסיחא י )שם סעיף ב׳( שנים ממחינים זה אח זה בקערה שכשהאחד מסלק ידו מן הקערה‬
‫לשחוח חיירי מפסיק מלאכול ער שיגמור השחייה י אבל אס הם שלשה אין השנים פוסקין‬
‫בשביל האחד י)באר היטיב( בםעידה י אפילו בדברי חורה י לשחוח ־ ל״ד לשחות אלא ה״ה‬‫לד״א מחוייב להמחין)מ״א( עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור אפשר היינו טעם אחר לשלשה דנקט י כלומר שנים כל זמן שממחיניס זה את‬
‫זה בקערה שאין שוס חשש שמא יקדימו קנה לושט בודאי מחריבים הס לשיח בדברי‬
‫׳תורה על השולחן ולא בשיחת חולין י שנאמר וידבר אלי וגו׳ הא לאו הכי כאלו אכלו וגו׳ כנז׳‬
‫ולפיכך לא הוצרך התנא לימד שנים ־ אבל אם הם שלשה שאין השנים פוסקין בשביל האחד‬‫•הרי השנים עדיין לא נתחייבו לומר ד״ח על השולחן משים שאין משיחין בסעודה אפילו בדברי‬
‫׳תורה מטעם הנז׳ אבל האחד פיון שפסק מלאכול נחחייב בד״ת שאין חשש דשמא יקדיס וגו׳‬
‫אבל עם מי ידבר בדברי תורה הרי השנים עדיין הם לא פסקו מלאכול ואינם יכולים לדבר‬
‫עמו וגו׳ וכדאמרינן ואפילו מי שנתעטש אסור לומר לו אסותא מטעם הנז" ואפשר האחד‬
‫־שפסק היא טרוד בעסקיו שאינו יכיל להמתין לשגיס עד שיפסיקו מלאכול ויצא לעסקיו ונמצא‬
‫מתבטל מדברי חורה על השולחן ־ לפיכך התנא נקט שלשה בא ללמד כיון שפסק האחד‬
‫מלאכול ונחחייב לומר ר״ח על השולחן יחחייבו גם השנים להפסיק בשבילו ואף שאין פוסקין‬
‫בשביל האחד ־ כלומר דלא כחב מ ק הקדוש שאין השנים פוםקין בשביל האחד אלא משום‬
‫כבודם טובים השנים מאחד כלומר גדול כבודם מכבוד האחד ־ אבל בכבוד שמים אפילו הס‬
‫אלף נגד אחד כולם שויס כאחד משוס טלכם חייבים בכבודי י ולפיכך שלשה שאכלו וגו׳ ולא‬
‫אמרו עליו ד״ח כלומר ולא חשו השגים להפסיק גם הם עם האחד משום כבוד שמים לומר‬
‫ד״ת עמו על השולחן כאלו אכלו מזבחי מחים וגו׳ כגז״ל י ואפשר כמי מטעם אחר יפסיקו‬
‫השכים בשביל האחד לומר עמו ד״ח ־ דמילי דאבוח מילי דחסידות כנהו י )כדאיתא בפרק‬
‫המכיח( מאן דבעי למהוי חסידי לקיים מילי דאבות עכ״ל ‪:‬‬
‫רבי חניגא בן דוסא אומר וגו׳ י הוא היה אומר י כל שרוח הבריות כוחה הימנו ־ רוח‬
‫המקום נוחה הימנו י וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו י אין רוח המקום נוחה‬
‫•הימנו * )פירוש רביני עובדיה ז״ל( כל שרוח הבריוח נוחה הימנו י כל מי שאהוב למטה‬
‫בידוע שהוא אהוב למעלה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫והרב‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫והרב‬
‫תבואת יקב ז״ל כתב ־ הנה לכאורה לפי דבריו ז״ל יוקשה לנו מכמה אתרי ״ ה ל א •‬
‫מצינו בדוד מרן מלכא רבים קמים עליו ופי קדוש ענה ואמר ה׳ מה רבו צרי י ד ‪3‬‬
‫זה גלוי וידוע זיל קרי בי רב הוא וא״כ אמור נאמר ח״ו שדוד אדונינו אין רוח המקום כולזה־‬
‫הימט י ועיר מ״ש בגמרא האי צורבא מרבנן רסנו ליה בני מאחיה משים דמוכח להו ב מ י ל י‬
‫דשמיא אמיר נאמר ג״כ שאין רוח המקים נוחה הימני ח״ו ־ אלא אמור יאמר העבד י כ ו י כ ת‬
‫רבי חנינא שאמר כל שרוח הבריוח נוחה הימנו הוא לאחר מיחחו של אדם ולא בחיים ח י ו ת ן‬
‫מדבר אלא לאחר מיחה הוא העיקר הידיעה אם רוח המקום נוחה הימנו אם לאו ראם ב ח י י ס‬
‫לא מוכחא מילתא מהכריות אם אוהבים אוחו אם שונאים אוחו שאם שונאים אוחו ב ח י י‬
‫איכא למיחלי מכמה מעמיס אס הוא אדם גדול או מלך כמו דוד הע״ה שונאים אוחי מ ח כ ן‬
‫קנאה ושנאה על מלכוחו או על ממיני ועושרו ־ ואס הוא חכם שונאים אוחו משוס דמיכיז ל ה ו‬
‫במילי דשמיא כמ״ש בגמרא כנז״ל י אבל לאחר מיחה חם שנאתם גם קנאחם ואין שלטין ב «‬
‫המוח ודאי מוכחא מילתא באוחה השעה אם גוחה הימגו שאין להם עוד על איזה דבר ש ו כ א י‬
‫אוחו אדרבה הס מחנחמים עליו ואומרים חבל על דאבדינן האי גברא דהוה ביגגא ו ד א י‬
‫רוח המקום נוחה הימנו־ ואס ח״ו להפך ודאי אין רוח המקום נוחה הימנו־ ולזה מ׳יש ׳ ‪y /‬‬
‫בשעה שאדם נפער מן העולם הקב״ה אומר למלאכים לאו וראו מה הבריוח אומרים ע ל י ך‬
‫אס אומרים עליו טוב יבואו אליו מלאכי רחמים ומקבלים נשמחו ואומרים יבוא שלום י ו א‬
‫ח״ו להפך יניאו אליו מלאכי חבלה ב״מ • נמלינו למדין שעיקר היריעה באדם הוא ל א ח‬
‫ר‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ו ‪0‬‬
‫ס‬
‫ס‬
‫מ‬
‫מיחה לוקה ‪:‬‬
‫ובזה‬
‫פירש מה שאמר דוד הע״ה־קרבה אל נפשי גאלה למען אויבי פדני־ והיא בווכתר‬
‫לק‪5‬ל‬
‫ז״ל מחחנן לבוראו שבישעח פטירתו מן העולם שישלח ל ל ^ י‬
‫נפשו ונשמחו הטהורה שלא יאמרו ח״ו משום שהיו לו אויבים הרבה בחיים חיותו אשר ע ל‬
‫כן אין רוח המקום נוחה הימנו י וזה הוא אומרו קרבה אלי מלאכי רחמים אל נפשי ג א ל ה‬
‫כדי שלא יאמרו אויבי ושונאי רע לי וזה הוא למטן אויבי פדני ודו״ק עכ״ל ‪:‬‬
‫ו‬
‫ואני‬
‫מ‬
‫נ נ נ י‬
‫כ י‬
‫ח מ י ם‬
‫ש ס‬
‫ו ח‬
‫הדל נראה לפרש כל שרוח הבריוח נוחה הימנו ־ מחמח שהיא י ל י י א ו ה‬
‫ל י אשל‪,-‬‬
‫אי‬
‫י‬
‫אוחם כגופו ומורה להם דרכי האל ומלותיו מ‬
‫מי שהוא עניו אשרי האיש אשר השכל והמוסר אשר הוא דובר הכל בו ־ אדם זה הוא מקדי‪-‬ן‬
‫את השי״ת ברבים בודאי רוח המקום נוחה הימנו שזה הוא חכליח הרצון לפניו יחביך ו ע ל י ו‬
‫יאמר ישראל אשר בך אתפאר * וכל •שאין רוח הבריות נוחה הימני ־ מחמת שהוא גאותן ומזלזיל‬
‫בהם ואיגו מחשיב אוחם ומטיל מוס בצאן קדשים בגאוה ובוז ומקוצר רוחם הימ<ו א ו מ ר י ם‬
‫עליו איך יחגאה גבר * שהיום כאן ולמחר רמה וחולעה בבשרו בקבר י שבר אבר על א ב ר י‬
‫י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫י נ ח ת‬
‫י ח ם‬
‫ה י מ נ ו‬
‫מ ר י ם ע‬
‫ו‬
‫פנשו‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫מ‬
‫*פשו ב<־ע חלין מפחד הדין ערב ובוקר י ובפרט אם הוא צורבא מרבנן יגדל הרכון עליו‬
‫*אומרים כל מה שהוא קורא ולומד וכל מה שהוא אומר לנו עשה אינו עושה י אדם זה הוא‬
‫•מחלל אח השי״ח ברבים ואפילו אס הוא גברא רבה שר ושופט עלינו אין רוח המקום נוחה‬
‫הימנו שזה הוא חכליח ההכעיס וההקניט לפני בוראנו הוא יצילנו ‪:‬‬
‫ואפע&ר‬
‫לפי האמור דקדק החנא ואמר כל סחם ולא אמר כל אדם שרוח הבריות נוחה‬
‫הימנו י כל כלומר עם הכל עם התורה ועם העבודה כי תהיה באדם צריך להיות‬
‫רוח הבריוח וגו׳ מחמת מדת הענוה שהעיקר היא הענוה שהיא שורש לכל מדות טובות כנודע‬
‫אז בודאי אדם זה רוח המקום וגו׳ שהוא יחברך חפן בענויס המקדשים שמו ברבים ונאמר‬
‫וענוים ירשי ארן וגו׳ וכאלה רבות כנודע ־ וכל כלומר ואס עם הכל עם התורה וגו׳ אין רוח‬
‫הבריות וגו׳ מחמת מדת הגאוה שהיא שורש לכל מדות רעות כנודע אז אדם זה בודאי אין רוח‬
‫המקום נוחה הימט אף שיש בו תורה וגו׳ שהוא יתברך מואס בבני אדם הגאים המחללים‬
‫שמו ברבים ונאמר משפיל גאים וגו׳ וכאלה רבות רח״ל‪:‬‬
‫י ו ע ו ד נראה לפרש י כל שרוח הבריות וגו" כלומר אס האדם כשהוא מוכיח אח הבריות‬
‫בדברי מוסר השי״ח רוחם מצאה מנוח הימנו ונחעוררו בדבריו לשוב בחשובה אז‬
‫בודאי אדם זה מה שרוחם וגו׳ מחמח שלבו לשמים בלי שוס פנייה כלל שהדברים היוצאים‬
‫מן הלב נכנסים בלב ומשוס הכי גחעוררו וגו׳ אדם זה בודאי רוח המקום נוחה הימנו שזו‬
‫היא נחח רוח לפניו יחברך להיוח האדם פץ ולבו שוים לשמים שעל ידי כן זוכה ומזכה אחרים‬
‫עמו י וכל שאין רוח הבריוח וגו׳ כלומר אבל אם האדם כשהוא מוכיח וגו׳ רוחם לא מצאה‬
‫מנוח וגו׳ אדם זה בידאי מה שלא מצאה רוחם מנוח וגו׳ מחמח שאין לבו לשמים אלא לאיזה‬
‫פנייה אחרח ומשוס הכי לא הרגישו וגו׳ אדם זה בודאי אין רוח המקום נוחה הימנו שאין זה‬
‫נחת רוח לפניו יתברך להיות האדם פיו ולבו אינם שויס לשמים שעל ידי כן אין דבריו נשמעים‬
‫וכיון שאין דבריו נשמעים מה היא החועלח היוצאח ממנו לאחרים ומזי ״ נמצינו למדין מן‬
‫האמור שעיקר הכל היא מרח העניה שעל ידה זוכה ומזכה אחרים עמו ועל ידה קונה שם‬
‫טיב ומתפרסמת מהותו י אהוב למעלה ונחמד למטה כלול בכל מכל כל י הא לאו הכי אלמלא‬
‫שם טוב אינו נחשב לכלום לא בעליונים ולא בתחתונים ‪:‬‬
‫ובצאתי‬
‫עזרה לדברים אלו בחוספוח יום טוב במה שפירש בדברי הלל הוא היה אומר‬
‫י‬
‫מרבה בשר מרבה רמה וגו׳ מר‪5‬ה חורה מרבה חיים וגו׳ קנה שם טוב קנה‬
‫לעצמו קנה לו דברי חורה קנה לו חיי העולם הבא ‪:‬‬
‫ו ה ר ב הנז׳ פירש ׳ קנה לעצמו י להנאחו בעולם הזה י)מדרש שמואל בשם ר״י בן נחמיאש(‬
‫ומצאתי סער לזה הפירוש שכן מצינו בפ״ק דשקליס משנה ד׳ י שכהנים דורשים‬
‫מקרא‬
‫פרקי‬
‫וזאת‬
‫מ‬
‫נ ג ל מ‬
‫ז ה‬
‫אבות‬
‫י מ ״ מנ ״‬
‫ליהודדז‬
‫ש ע נ י נ‬
‫פ ר ש‬
‫נ ה‬
‫ש‬
‫נ ן י ת י‬
‫ע‬
‫יי״״ל שפי־־יור‬
‫י יו *‬
‫י ל‬
‫^™‪1°‬‬
‫•‬
‫יזי^ ל‬
‫לו שם עוב הנה נתעצם והיה מה שהוא שכל שאין לו שם טוב הגה הוא כלא ה י ה‬
‫ה ר ״ ב‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ר‬
‫י‬
‫י‬
‫ש ג ל ר‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ם ה ו‬
‫ש‬
‫ה‬
‫‪3‬‬
‫^־‬
‫?ןזרר״‬
‫ה נ ו י ר ה‬
‫^‬
‫י ז י‬
‫י‬
‫מ י ת‬
‫ע‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה ד ב רש ז ה ה י‬
‫ה י ‪ :‬ן י ס‬
‫ה‬
‫^‬
‫^ *‬
‫^ '‬
‫'‬
‫י‬
‫^ ל *‬
‫היה י ואין כאן קנין של כלום עכ״ל ‪:‬‬
‫ה י ר‬
‫ע‬
‫ה ע‬
‫כ י כשיג‪,‬י‬
‫מ י ה ו‬
‫ס ט‬
‫ש‬
‫ב ר‬
‫י‬
‫יש‬
‫י י‬
‫ח י‬
‫ש מ י ה‬
‫ה י ה‬
‫^‬
‫ר‬
‫ב‬
‫ש‬
‫והרב‬
‫*‬
‫ל‬
‫ש ה‬
‫ה נ ז‬
‫י‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו‬
‫מ‬
‫נ‬
‫מ‬
‫^‬
‫^‬
‫כ ת ר י ס ה‬
‫ש‬
‫פ‬
‫י‬
‫ש‬
‫ר‬
‫םכ‬
‫ל‬
‫י‬
‫י‬
‫מ‬
‫י‬
‫ת‬
‫ש ה‬
‫}‬
‫ר‬
‫ה‬
‫פ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ת י י ה‬
‫ר‬
‫ר‬
‫ש‬
‫י כ ה ר‬
‫ב‬
‫נ‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫נ ה י נ ה‬
‫ג‬
‫ת‬
‫ב‬
‫י‬
‫ר‬
‫ו נ ת י‬
‫כ ת י י ם‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ב‬
‫ס‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫ז‬
‫מ‬
‫ל‬
‫״‬
‫כ י ת‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫י‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫‪:‬‬
‫ר‬
‫* ־‬
‫ה‬
‫י‬
‫י כ ת ר ב‬
‫י‬
‫ח‬
‫ב‬
‫י‬
‫נ‬
‫ת‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫ש‬
‫סט‬
‫‪3‬‬
‫ע ו‬
‫י‬
‫ה ע‬
‫^‬
‫ג ה י ג‬
‫ל‬
‫י‬
‫ע‬
‫י ן אימר‬
‫ל ג‪5‬יר־*‬
‫^ י‬
‫ה ת ו י ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫ך‬
‫״ ילכן א כ‬
‫א עלא‬
‫י ה ר י ה‬
‫י‬
‫ר‬
‫*‬
‫ן‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ע ^ ו ד״‬
‫כתר תירה ־ כתיב ביה והדרת פני זקן זה שקנה חכמה ־ כתר כהונה * ?‪-^P‬‬
‫י‬
‫ע‬
‫ב ת ה‬
‫מ‬
‫וקדשחו קדוש יהיה לך * כחר מלכיח י כתיב ביה שוס חשים ל ו ל ו י‬
‫‪1‬‬
‫א איילתי ע ‪ -‬י‬
‫וכתר שם טוב י מי שיש בידו מעשים טובים ושמועתו עיבה מחמח מעשיו וענייקכותו י‬
‫מ‬
‫יט‬
‫^ ^‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ב ת י י ה‬
‫ח י י ב י ס‬
‫ש י ה י י‬
‫י‬
‫נ ה י ג‬
‫ב‬
‫י‬
‫ט‬
‫כ‬
‫י‬
‫ד‬
‫י ה ו‬
‫נ ג י‬
‫^‬
‫ג ‪ 5‬י כי‬
‫הע‬
‫י י‬
‫כ‬
‫כתרים צריכים לו י שאם ח״ח היא וסכו שומעניה שרי לבזוייהיואם‬
‫ש‬
‫ם‬
‫ע י ‪ 3‬ד י‬
‫ע ב ד י‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪ 5‬נ י‬
‫ייתו‬
‫״‬
‫ה ר‬
‫ג‬
‫י'‬
‫ה ו‬
‫ש‬
‫י‬
‫ש‬
‫ה‬
‫^‬
‫כ‬
‫}^‬
‫׳שלש*‪-‬‬
‫מ‬
‫א ' א ר י כ ן ‪2‬יימ>*‬
‫ע ב ד י‬
‫ס‬
‫ן גגיבדי‬
‫^ '' ׳‬
‫•‬
‫י ^ י ו י ל^‬
‫ו‬
‫יישון בני עממית ל ל י‬
‫אהרן ־ ואם מלך הוא ־ כתיב ונשיא בעמך לא תאור ־ בעושה מעשה עמך ע כ ל‬
‫״‬
‫כת‪3‬‬
‫‪:‬‬
‫הרב הנז׳ אמריגן ביומא ייתין בגי עממיא וגי׳ י וזה הוא ביאור הטנין כ י ו מ א ‪.‬‬
‫מ ב י ת‬
‫‪1‬‬
‫רבנן מעשה בכהן גדול אחד שיצי‬
‫ה מ ר‬
‫ש‬
‫וי‬
‫י ה י ו‬
‫מ ע‬
‫ז‬
‫י‬
‫^'‬
‫ה‬
‫כ ו‬
‫בע‬
‫׳‬
‫‪13‬‬
‫י‬
‫ב‬
‫‪15‬‬
‫׳ יי‬
‫סי‬
‫יי‬
‫ת‬
‫י‬
‫י י ה עי‬
‫ת‬
‫דחזיונהו לשמעיה ואבטליון שבקיוה לדידה ואזלי ב ת י ש י י^ ל ‪ ^ 1‬ז* ^ י ש מ ע י ד‬
‫ואבטליון לאיפטורי מיניה דכהן גדול אמר להן ייחין בני עממין לשלם אמרו ליה י י ת ו • ‪* -‬‬
‫ן פכי‬
‫)ליבן׳׳''‬
‫'‬
‫‪1‬ל ל‬
‫^‬
‫׳ ^ ו י ייתון‬
‫'‬
‫י ל ל‬
‫לסיף אחו שמעיה ואבטליין לאיששייי‬
‫‪) 1‬ל־כ^‬
‫‪1‬‬
‫עממין לשלם ־ לשזן גנאי הוא לפי שבאו מבני בניו של ס נ ח ר י ^‬
‫דעבדי עובדא דאהרן י רודפי שלום ־ דלא ע ט ד עובדא דאהרן י שהיניחני איגאת דבדיגש ‪J ,‬‬
‫מר )בבא מציעא דנ״ח( לא תונו איש את עמיתו)ויקרא כ״ה( באונאת דברים השיזיב מ‬
‫נ ‪ 1‬מ מ י‬
‫ש‬
‫ס‬
‫מ ג ב ד י‬
‫ע‬
‫י‬
‫נ‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫^‬
‫ה‬
‫ר‬
‫'‬
‫י‬
‫י‬
‫^‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫ב‬
‫מ י נ י ה‬
‫י‬
‫‪£‬‬
‫ן‬
‫ה‬
‫ר‬
‫' '‬
‫ש‬
‫יטי‬
‫'‬
‫י‬
‫ם‬
‫נ‬
‫^‬
‫י ש ו ת מ‬
‫יב‬
‫ט‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ג‬
‫י‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ע‬
‫פ ר ו ש‬
‫מ ר י נ‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫^‬
‫ל י‬
‫^‬
‫ה‬
‫ר‬
‫•‬
‫י‬
‫י‬
‫י ת‬
‫‪ 5‬מ ס כ ת ג י כ ז י‬
‫אם היה בן גרים לא יאמר לו זכור מעשה אבותיך ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫‪ "TIJH‬נראה לפרש יכל שרוח הבריוח נוחה הימנו וגו׳־ בהקדם מה שארז״ל ת ר י ׳ י‬
‫גידי©‬
‫^‬
‫י‬
‫" ^‬
‫י "‬
‫באדם י ואם הארס קייס רמ״ח מצות• עשה וגו׳ הרי נתקנו רמ״ח אבריו ושס״ה י‬
‫‪5‬‬
‫י"‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫י ש‬
‫ר מ‬
‫ח‬
‫מ ל י תע‬
‫ש‬
‫ה י ש ס‬
‫ה‬
‫ת ע ש ה‬
‫י‬
‫ה‬
‫םכ‬
‫ע‬
‫ר‬
‫י מ ״ ח‬
‫ב י י ס‬
‫י ש ס ״ ה‬
‫ג‬
‫ירי כן קגה השלמות ־ אבל אם האדם חסר אפילו מציה אחח מהס הרי הוא חסר מן‬
‫וצריך לחזור בגלגול עד שישלים חסרוגו עכ״ל‬
‫כ‬
‫ש‬
‫י‬
‫ש‬
‫ך י ן‬
‫‪n‬‬
‫>‬
‫‪±‬‬
‫י ה יכ ה‬
‫י ע‬
‫ל־‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה מא‬
‫והנה‬
‫צריך לרעת ולהבין איך יתכן בעולם שהאדס יטל לתקן רמ״ח אבריו ושס״ה גידיו‬
‫והרי כמה וכמה מצות שאינם באים ליד האדם כדי לעשותם כמן מצות יבום ומצות‬
‫מליצה וגו׳ וכגון מצות שהם תלוים בארץ ואף שארז״ל שהמצות שאינם באים ליד האדם יקרא‬
‫בתורת אותה מצוה ומעלין עליו כאלו עשאה וכן המצות התלויס בארן יאמר בתשק גדול‬
‫הלוחי שיבנה לנו הקב״ה בית המקדש ונקיימו מלות התלויס בארן ועל ידי כן מעלין עליו‬
‫כאלו קיימם מ״מ אם לא יקרא בתירת אותה מציה שלא באה לידו ואם לא יחשוק בבנין בית‬
‫המקדש לעולם יהיה חסר מן השלמות ואפילו יהיה צדיק גמור וצריך לתזור בגלגול עד שישלים‬
‫חסרונו הא לאו הכי לעולם יהיה חסר מן השלמוח ‪:‬‬
‫ואפשר‬
‫שעל ידי מדח הענוה יחק שהאדם יחקן רמ״ח אבריו ושס״ה גידיו בגלגול‬
‫ראשון ולא יצטרך להתגלגל י שעל ידי העטה והשפלות ואוהב את הבריוח‬
‫כגופו נמצא הוא עם ישראל כגיף אחד ובכלל כל ישראל בודאי מתקיימים תרי״ג מצות טלם‬
‫מחמת שהמצוה שלא באה ליד זה ולא עשאה הרי היא באה ליד זה ועשאה ואס לא באה ליד‬
‫זה וגו׳ ואס לא חשק זה במין ביח המקדש הרי חשק זה וגו׳ ונמצא בכל ישראל בודאי מחקיימים‬
‫תרי״ג מצוה כולם והעגיו הוא עם ישראל כגוף אחד ולכן מעלין עליו כאלו קיים חרי״ג מצות‬
‫כילם בכלל כל ישראל ועל ירי כן קינה השלמיח ולא יצערך לחזיר בגלגול‪:‬‬
‫ו^עתה‬
‫אפשר היינו הכוונה כל שרוח הבריות וגו׳ רוח המקום נוחה הימנו ־מחמח‬
‫שחקן וגו׳ ואינו מטריחו וגו׳ ־ וכל שאין רוח הבריוח וגו׳ י אין רוח המקום טחה‬
‫הימנו ־ מחמת שלא תקן וגו׳ ומטריחו וגו׳ ודו״ק ‪:‬‬
‫ועוף‬
‫י‬
‫י‬
‫נראה לפרשיבהקדים עוד דבר ידוע שקיום העולם הוא הלוי בישראל על ידי עסק‬
‫התורה שנאמר אם לא בריתי יומם ולילה חקיח שמים וארץ לא שמחי ־ וכמו שאמרו‬
‫רז״ל מכמה דברים שהעושה אותם נעשה שותף להקב״ה במעשה בראשית ־ והקשו המפרשים‬
‫ז״ל ואיך יתכן יהלא העילם כבר בראו הקב״ה הוא לבדו ואיך נעשה שותף עמו האדם •אלא‬
‫ודאי על פי הפשט אתי שפיר דכיון דקיוס העולם עדיין תלוי בצדיקים על ידי מעשיהם‬
‫הטובים שיקיימו ובזה מתקיים העילם ו‪5‬שביל זה נעשה שותף עם הקב״ה שבראו וזה הצדיק‬
‫מקיימו ונעשו שותפים כיון שאי אפשר זה בלא זה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫דבר ידוע ששיתפית האדם עם הקב״ה בעולס היא לזמן דהיינו עד סוף אלף הששי‬
‫שיחדש הקב״ה את עולמו‪:‬‬
‫ועוד‬
‫ארז״ל בנדה דף ל׳ על פסוק כי לך תכרע כל ברך השבע כל לשון * דביום הלידה‬
‫עת ביא האדם לעולם הזה משביעין אותו תהא צדיק ואל תהא רשע וגו׳ ואומרים‬
‫י‬
‫לו‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ייהודה‬
‫‪.‬לו והוי יודע שהקב״ה טהור ומשרתיו טהורים ונשמה שנתן בך טהורה היא אס אתה מ ש ‪- 3‬‬
‫בטהרה מוטב ואם לאו נוטלה ממך עכ״ל י נמצא דבתחילת השותפית מתנה ה ק ב ״ ה כ ג ם‬
‫האדם תנאים שיהיה צדיק לעבוד עבודתו יתברך ולא יהיה רשע ‪:‬‬
‫מ‬
‫ו^וד‬
‫ה‬
‫אמרו חכמי המוסר ז״ל י הואיל ונפש כל ישראל עלם אחד כדאמר שבעים כ ס ש •‬
‫בהלריק אדם נפשו בכל ישראל יעשה רושם ובו יצדקו ויחהללו כל זרע ישראל • ןן‪-‬ן‬
‫נ פ ש ו ב כ‬
‫י ע ש ה‬
‫ג י‬
‫ו ש ם‬
‫ו ה י י ט‬
‫ש ו ב ה‬
‫י ש‬
‫ב‬
‫ו מ‬
‫י ח י ד‬
‫ש‬
‫ה ו‬
‫ו ה‬
‫יי ק עמ׳נס‬
‫י ^ ל ' ל ין‬
‫י '‬
‫י‬
‫ל‬
‫בהחטיא‬
‫דברים ושובו וגו׳ בלשון רבים וסיים כי שב אפי ממנו בלשון יחידיורז״ל פירשייאפילי ‪ 2‬א ח ד‬
‫ש י ש י ב‬
‫י ש י ב ח ר ו‬
‫ה‬
‫מ כ ו‬
‫ם‬
‫מ‬
‫ה ט נ ג ם‬
‫ה נ ז כ‬
‫כ י‬
‫ג י ר ם‬
‫ס‬
‫ש כ י‬
‫י ה י ה‬
‫כ ג ״‬
‫ח ש י ב ה י ג‬
‫ש ‪.‬‬
‫י'‬
‫יי‬
‫ל‬
‫י‬
‫ל ו‬
‫‪' ^ 1‬‬
‫כחב מרן הקדוש בחה״מ סקע״ו דלדעח הרמב״ס ז״ל שותפים שנשחחפו לזמן ו ה ת כ ו‬
‫י‪ 1‬ש ל א‬
‫ביניהם חנאים ועבר אחד מהם על החנאי אפילו הכי השיתכי י ו‬
‫נשלם הזמן אלא שמשלם הנזק שהזיק בהעברת החנאי י והמרדכי ז״ל כחב דכיון ש ע ב ד ‪ .‬ו‬
‫ו?!וד‬
‫י י מ י ת‬
‫ת‬
‫כי‬
‫ע‬
‫התנאי תקה ומיד שעבר נתבטלה השותפות עכ״ל ‪:‬‬
‫מחנן‬
‫לפי האמור נראה לפרש באופן אחר־ כל שרוח הבריוח נוחה הימנו‬
‫מדת הענוה שהיא שורש לכל מדוח טובוח ושעל ידה דבריו נשמעים כשכ!ו<שי‬
‫אח הבריוח וגו׳ כנז״ל י אדם זה בודאי רוח המקום נוחה הימנו י בשותפות מעשה כ י א ש י‬
‫שהרי הוא מקיים החנאים שהחנא עמו בחחילח השוחפוח י ונפיק מיניה הצלחה והריחה ל " ו ב‬
‫י א ל ' <ככזי‬
‫לל ל‬
‫בשוחפוח כי בהצדיק נפשו בכל ישראל יעשה רושם ובי יליקי‬
‫ועל ידי כן השוחפוח בעולם מחקיימיח ואין אנו צריכים למחלוקח הדעוח דעח הרמב״ם ו ל ־ ע‬
‫המרדכי כנז׳ כי כילי עלמא הילכים על פי החנאיס י ואפשר היינו מה שנרמז בדברי ה ת כ א ‪-‬‬
‫רו״ח המקי״ס כוח״ה הימנ״ו במס״ק גימטריא מהשות״ף עמ״ו במעש״ה בראשי״ת ופכץ‪./‬‬
‫וכל שאין ריח הבריוח ניחה הימנו־ מחמח מרח הגאוה שהיא שורש לכל מדוח רעות ו ש ^‬
‫ידה דבריי אינם נשמעים וגו׳ כנז׳ ־ אדם זה בודאי אין רוח המקוס נוחה הימנו י ב ש ו ת ^ ן‬
‫מעשה בידאשיח שהרי הוא עובר על החנאיס שהחנא עמו בחחילח השוחפוח ונפיק מ י ^ י ד‬
‫הפסד מרובה בשותפות כי בהחטיא נפשו בכל יעשה רושם ואם ישוב בחשובה ניחה שהל•!‪ -‬י‬
‫הכל נחקן בחשובה כי בהצדיק נפשו וגו׳ ואם לא ישוב הרי הוא נכנס במחלוקת הרעות ד א‬
‫ההלכה כדעת הרמב״ם שותפים וגו׳ ועבר אחד מהם על החגאי וגו׳ אלא שמשלם הנזק י ג ו ׳‬
‫הרי הוא מעריח אח בוראו להחזירו בגלגול כדי לתקן הנזק שהזיק בהעברת התנאי ועל ה ס ^ ‪- ,‬‬
‫אם יתקן אם לא יתקן ־ ואם ההלכה כדעת המרדכי דכיון דעבר חכןז ומיד שעבר על ה ת כ א !‬
‫ל א לחישו‬
‫^ ל‬
‫נתבטל השותפות ־ אין זה הוא רצונו יתברך לבטל השוהסי‬
‫בראה אלא לשבח וגו׳ י ונמצא ארם זה מ״מ אין רוח המקום ניחה הימנו י ואפשר הייט ג‬
‫ומ^תח‬
‫י‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ו י ת ה‬
‫ו כ‬
‫ו ג ו‬
‫ז ר ע יש‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ס‬
‫ת‬
‫ו י ח ר י ב‬
‫ת‬
‫ע ו‬
‫מ ו‬
‫כ י‬
‫מ י‬
‫מה‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה מב‬
‫מה שנרמז בדברי החנא י אי״ן רו״ח המקי״ם טח״ה הימנ״ו במס״ק גימטריא בי״ן לדע״ח‬
‫הרמב״ס בי״ן לדע״ח המרדכ״י עם הכולל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫לומר באופן אחר ־ בהקדיס עיד דאיתא בנדה דף לא ע״א ־ ג׳ שותפים יש באדם‬
‫ו^כל‬
‫הקב״ה ואביו ואמו וגי׳ ע״ש י ועוד ידוע ששנוחיו של אדם קלובים לו מיום הולדו ־‬
‫וגס בזה יובן־ כל שרוח הבריות נוחה הימנו י מחמח מרח העטה שהיא שורש וגו׳ כנז״ל•‬
‫אדם זה בודאי רוח המקים נוחה הימגו ־ בשותפות בו טס אביו ועם אמו שהרי הוא מקיים‬
‫התנאים וגו׳ והשותפות קיימית ואין אנו צריכים למחלוקת הדעוח וגי׳ כנז״ל ־ ואפשר היינו‬
‫נמי מה שנרמז בדברי החנא ־ רו״ח המקו״ם טח״ה הימנ״ו במס״ק ע״ה גימטריא בשותפו״ת‬
‫ע״ם אבי״ו וע״ם אמ״ו י וכל שאין רוח הבריוח נוחה הימני ־ מחמח מדח הגאוה שהיא שורש‬
‫וגוי י אדם זה בודאי אין רוח המקום נוחה הימנו * בשותפות בו עם אביו וגו׳ שהרי הוא עובר‬
‫על החנאיס וגו׳ ואס ישוב בחשיבה ניחה שהרי היא נתקן בחשובה והשוחפוח קיימיה ואין‬
‫אנו צריכים למחלוקת הדעות וגו׳ ־ ואס לא ישוב הרי הוא נכנס במחלוקח הדעוח שהם כדעה‬
‫הרמב״ם שוחפיס וגו׳ אלא שמשלם הנזק וגי׳ הרי בוראו מביא עליו יםורין כדי לשלם הנזק‬
‫שהזיק בהעברת ההגאי ואף שהוא היורם לכל צרוחיו אפילו הכי אין זה נחח רוח לפניו יחברך‬
‫לרוב חבתו בבנו בכורו ישראל כדכתיב בכל צרתם לו צר־ ואם כרעת המרדכי דכיון שעבר‬
‫וגו׳ חכף שעבר על התנאי נתבטל השותפות ־ ויש רשוח להקב״ה ליטול חלקו דהיינו נשמחו‬
‫שנתן בו ויניח חלק אביו ואמו־כ״ש דבר זה שאין לה׳ חפן בו כדכחיב אמור אליהם חי אט‬
‫נאם ה׳ אלהיס אס אחפוץ במוח הרשע כי אס בשוב רשע מדרכו וחיה ־ ונאמר החפון אחפוץ‬
‫מוח רשע נאם ה׳ אלהיס וגו׳ י ונמצא אדם זה מ״מ אין רוח המקום נוחה הימנו י ומרמז‬
‫אי״ן רו״ח המקו״ס נוח״ה הימנ״ו במס״ק גי׳ בי״ן לדע״ח הרמב״ס בי״ן לדע״ח המרדכ״י‬
‫עס הכולל‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לפרש דאיתא בפרק ה׳ ־ בעשרה מאמרות נברא העולם ־ ומה תלמוד‬
‫לומר והלא במאמר אחד יכול להבראות י אלא להפרע מן הרשעים סמאבדין את‬
‫העולם שנברא בעשרה מאמרוח ־ וליחן שכר טוב לצדיקים שמקיימין אח העולם שנברא‬
‫בעשרה מאמרות ־)פירוש רביט עובדיה ז״ל( בעשרה מאמרות ־ תשעה ויאמר ־ ובראשית כמי•׳‬
‫מאמר הוא דכתיב )תהלים לג׳( בדבר ה׳ שמיס נעשו ־ שמאבדין את העולם * שכל המאבד‬
‫נפש אחת מישראל כאלו אבד עולם מלא ־ והרשעים שבעונם מאבדין את נפשם כאלו מאבדין‬
‫אח העולם ־ כך מצאחי ־ ולי נראה שמאבדין אח העילם ממש ־ שהם מכריעים אח כל העולם‬
‫טלו לכף חובה י ונמצא העולס אבד בשבילם עכ״ל ‪:‬‬
‫והנה‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫והנה‬
‫לפירוש זה שפירש הרב הנז׳ שמאמין את העילם ממש וגו׳ ונמצא העולם א ‪5‬‬
‫בשבילם י קשה שהרי עינינו הרואות כמה וכמה רשעים יש בעולם שמכריעים א ת ‪ 2‬ל‬
‫העולם כלו לכף חובה י ודור הולך ודור בא והארץ לעולם עומדת י ועוד י״ל ־ להפרע מ ן‬
‫הרשעים וגו וליתן שכר טוב לצדיקים וגו׳ ולמה ברשעים אמר לשין פרעון יבצדיקים אמל•‬
‫לשון נתינה י ולא אמר לשלם גמול לרשעים וגו׳ ולשלם שכר טוב לצדיקים וגי׳ ־ יעיד י ׳ ׳ ל ‪.‬‬
‫אומרו שכר טוב דייקה דודאי השכר מאתו יתברך הוא טוב ואינה צריכה למימר ־ וכמי שאמל־ו‬
‫לעיל ואם עמלת בתורה יש לו שכר הרבה ליתן לך י ואמרו ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם‬
‫לך שכר פעולתך י ולא הוצרכו לומר טוב י ואם אמור יאמר העבר טוב שאמר בשביל שמקיימים‬
‫אח העולם דבמאמראחד יכול להבראות ונברא בעשרה מאמרות ומזי* מ״מ היל״ל ו ל י ק ‪.‬‬
‫שכר הרבה לצדיקים וגו׳ י ואם כן צריך לרעח מה הוא הטוב הנוסף כאן לצדיקים טל ש כ‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ד ם‬
‫שהוצרך החגא למימר ‪:‬‬
‫האמנם‬
‫לפי האמור לעיל אפשר יבוא על נכון ־ ועוד נקדים דברי מרן הקדוש וז׳יל‬
‫בחה״מ סקע״ו סי״ב י אחד מהשותפים או המחעסק שעשה סחורה ב נ ב ל ו‬
‫וטריפות וכיוצא בהם השכר לאמצע ואם הפסיד הפסיד לעצמו י)באר היטב( לעצמי י מ ש ו ס‬
‫דיש איסור בעסק סחורחן נמצא דהוא שינה להחעסק בדבר שאין דרך לסחור בו וכל ה מ ש כ ­‬
‫י ה על התחחינה י)סמ״ע( עכ״ל י ועוד אמרו ז״ל בבבא מציעא ־ מי שפרע מאנשי דור ה מ כ ו ל‬
‫ומדור הפלגה • הוא עתיר להפרע ממי שאינו עומר בדבורו עכ״ל * ועור אמרו ז״ל בירישלמי‬
‫פ״ק די״א הרי שהיה אדם רשע כל ימיו ולבסוף עשה השובה וגו׳ אמר ר״י ולא עוד א ל ^‬
‫כל העבירוה שעשה נחשבות לו כזכיות מ״ט מר ואהלות קציעות כל בגדותיך ־ כל ב ג י ד ו‬
‫שבגדח בי הרי הם כמר ואהלוח קציעוח עכ״ל‪:‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ת‬
‫וך״ךן‬
‫מכאן מן האמור * אחד מבגי ישראל השוחפים עם הקב״ה בעולם ע״י מעשיהם ה ט ו כ י‬
‫כנז״ל • או המחעסק בסחרה של חורה שנאמר כי טיב סחרה מסחר כסף וגי׳ ש ע ל‬
‫ירה מתקיימית השיחפיח בעולם י שעשה סחורה בנבלות יטריפית כלימר כשיחיה ע מ ו ק‬
‫עבירות קלות וחמורות י ואס חזר בו ועשה תשובה השכר לאמצע כלומר כל מה שממית עןז‬
‫ירי התשובה שכל העצירות נחשבות לו כזכיות הכל לאמצע לכל השותפים בעולם עס ה ק כ ׳ י‬
‫והשיחפוח קיימיח ואין אנו צריכים למחלוקת הדעות וגו׳ וכנז״ל י ואס הפסיד כלומר ואס כ ‪1‬‬
‫ברשעו הפסיד לעצמי משים שהוא שינה להחעסק ברבר שאין דרך לסחור בו כלומר לעסו‪-,‬‬
‫בו וכל המשנה ידו על החחחונה והרי הוא בלטוחא דרבנן מי שפרע וגי׳ הוא עחיד ל ה פ ד ^‬
‫ממי שאינו עימד בדבורו כלומר שאיני עימד בשבועתו שנשבע ‪5‬תחילת השותפות וכנז״ל •‬
‫ובשיטה זו בוראי גם המרדכי יסכים לדעח הרמב״ס עבר אחד מהם אפילו הכי השיתסוק‬
‫ם‬
‫י ת‬
‫ה‬
‫מ ד‬
‫קיימית‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה מג‬
‫יקיימית כיון‪.‬שלא נשלם הזמן אלא שמשלם הנזק וגו׳ וכנז״ל י ונראה שהטעם שיסכים גם‬
‫•המרדכי לדעת הרמב״ם משוס דלא אמר המרדכי דכיון שעבר תכף שעבר נתכטל השותפות‬
‫•אלא אם רולים שאר השותפים לבטל השותפות הרשות בידם * ובשיטה זו בוראי שאר השותפים‬
‫אינם רולים בבטול השותפות שאם תתבטל יהיה להם גזק גדול בבטול העולם י וכ״ש השותף‬
‫הגדול בעל הקרן בורא עילס ה׳ רס על כל כבודו יתברך שאינו רוצה בבטול השותפות כי לא‬
‫לתהו בראה וגי׳ וג״כ שאס יבטל השותפות יהיה גזק גדול לשאר השותפים הצדיקים שהם‬
‫•אינם רוצים בזה השינוי ששיגה שותף זה י והם מתעסקים בדבר שדרך לעסוק בו תורה וגו׳‬
‫־שעל ידי כן מתקיימית השותפות בעולם י ונמצא לכל הדעות מי שהפסיד לעצמו הפסיד דכל‬
‫המשנה ידו על התחתונה והרי הוא בלטותא דרבגן מי שפרע וגו׳ הוא עתיד להפרע ממי‬
‫‪.‬שאינו עימד בדבורו כלומר בשבועתו שנשבע בחחילת השותפות וגו׳ כנז״ל י והשותפות בעולם‬
‫חהיה קיימיח עד חשלום הזמן הנז״ל ‪:‬‬
‫־ ‪ r W J ? £ T‬לפי האמור אפשר שיחישיבו הדקדוקים שדקדקחי בדברי החנא ע ״ ה ׳ בעשרה‬
‫מאמרוח נברא העולם וגו׳ אלא להפרע מן הרשעים וגי׳ כלומר הרשעים שלא‬
‫•עמדו בדבורם כלומר בשבועחס שנשבעו בחחילת השוחפוח וגי׳ ושינו להחעסק בדבר שאין‬
‫דרך לעסוק בו ואסיר הוא ובזה השינוי מאבדין אח העולם ממש כלומר שאם היה רוצה‬
‫השותף הגדול בעל הקרן בורא עולם ה׳ וגו׳ ושאר השותפים בבטול השותפות צעולם היה‬
‫‪.‬כבר נאבד * ולפיכך הרשעים שהפסידו לעצמס הפסידו והרי הם בלטיתא לרבנן מי שפרע‬
‫י וגו׳ היא עתיד להפרע מן הרשעים וגו׳ והשותפות בעולם קיימית וגו׳ י וליתן שכר טוב לצדיקים‬
‫י וגו׳ כלומר ידוע מי שזכה נוטל חלקו וחלק ח‪5‬ירו בג״ע וגמלא הטוב שהיה ראוי להיות‬
‫לרשעים בג״ע אס היו עוסקים בדבר שדרך לעסוק בו חורה וגו׳ עחיד הקב״ה ליחן אותי‬
‫לצדיקים בחורח מחגה טסף על שכרס בג״ע שמקיימים אח העולם וגו׳ בדבר שדרך לעסוק‬
‫בו תורה וגו׳ * והיינו מה שנרמז בדברי החנא־להפר״ע מ״ן הרשעי״ס שמאבדי״ן במס״ק‬
‫גימטריא והשותפו״ת בעול״ם קיימי״ת י ולית״ן שכ״ר טו״ב ללדיקי״ם שמקיימי״ן במס״ק‬
‫גימטריא חלק״ם וחל״ק הרשעי״ם ש״ל ג״ן ע ד ״ ן ‪:‬‬
‫־ ‪ T 1 j n‬גראה לפרש י בעשרה מאמרות גברא העילס־ כלומר בשביל עשרת הדברות גברא‬
‫העולם שגאמר אם לא בריחי יומס ולילה חקות שמיס וארץ לא שמתי * ומה תלמוד‬
‫לומר י כלומר איזה לימוד נמשך מזה י והלא במאמר אחד יטל להבראות י כלומר והלא בשביל‬
‫מאמר אחד אנכי ה׳ אלהיך יכול להבראות דהעיקר הוא להורע אלהותו יתברך שהוא יחיד‬
‫בעולמו ואין שני לו ח״ו י אלא י זה הוא הלימוד הנמשך מזה שרצה הקב״ה לזכות את ישראל‬
‫לפיכך הרבה להם תורה ומצוה שנאמר ה׳ חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר׳)פירש ר ט נ ו‬
‫עובדיה‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫עובדה ע״ה בפ״ג דמכות( למען צדקו ־ להצריר‪ ,‬את ישראל ולזכות אוהן עכ״ל ־ לפיכך‬
‫להפנ־ע‪.‬‬
‫מן הרשעים שמאבדן את העולם שנברא בעשרה מאמרות ׳בשביל עשרת הדברות ב מ ע ש י ה ם‬
‫הרעים נמצא הם לא רצו הזכות הרי להם הפורענות מי שפרע וגו׳ הוא עתיד ל ה פ ר ע מ ­‬
‫הרשעים י ולא די להם זה אלא לא זכה גועל חלקו וחלק חבירו בגיהנס ־ דהיינו תלק ה ל ־‬
‫ע‬
‫שהיה לצדק שמצד זה יהיה לו חלק בגיהנס כיון שבורח ממנו ושורה ברשע גועל חלק ח ב י ל ־ ו‬
‫בגיהנם י וליחן שכר טוב לצדיקים שמקיימין אח העולם שנברא בעשרה מאמרוח י ב ש פ י צ‬
‫עשרח הרברוח במעשיהם הטובים נמצא הם רצו הזכוח הרי להם שכר טיב כלומר שכר שנפוצ‬
‫כלומר זכה נוטל חלקו וחלק חבירו בג״ע ־דהיינו חלק הטיב שהיה לרשע שמצד זה י ה י ה צ ו‬
‫חלק בג״ע כיון שבורח ממנו ושורה בצדיק נוטל חלק חבירו בג״ע ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור צריך כל בר אדם אשר נגעה בו יראח אלהים ־ ירחיק אח עצמו‬
‫מח‪2‬מ‬
‫ת‬
‫הרשעים י פן יחפס ברשחס י ויהיה גם הוא ממאבדי העולם י המפסידים אח ח ל ק ם ‪-‬‬
‫ונוטלין אוחו עובדי בוראם ־ להחענג בו בגן ע מ ס י נוסף הוא על חלקם י והם טטלין ח צ ק‬
‫חבריהם בגיהנם נוסף על חלקם י ראש פחנים ומרה ־ במקום עטרה ־ ה׳ יצילנו ויעזרט ל ה י ו‬
‫ת‬
‫ממקיימי העילם ־ לשמור ולעשות את כל דברי התורה י למען שמו הגדול והגירא ‪:‬‬
‫והיינו‬
‫דאמר גחא׳ הארבלי בפרק א׳ ־ הרחק משכן רע י ואל חחחבר לרשע י ואל ה ת י י א‬
‫ש‬
‫מן הפורענוח ־)פירוש רבינו עובדיה ז״ל( הרחק משכן רע ־ שלא תלמוד ממעשיו ‪-‬‬
‫ועוד שלא הלקה עמו במ‪5‬לתו י דאוי לרשע ואוי לשכנו י ואל תחחבר לרשע ־ שכך א מ ל ־ ו‬
‫חכמים כל המתדבק ברשעים אעפ״י שאינו עישה כמעשיהם נועל שכר כיוצא ב ה ס ׳ ל מ‬
‫ה‬
‫הדבר דומה לנכנס לביחו של מרסי אעפ״י שלא לקח ממנו כלום מ״מ ריח רע קלט ו ה ו צ י א‬
‫עמו־ ואל תתייאש מן הפורענות •שלא חאמר רשע זה מעשיו מצליחין אלך ואדבק עמו הואי‪!,‬‬
‫והשעה משחקת לו לכך אמר ואל תתייאש מן הפורענות כלומר דע שמהרה תביא ע צ י‬
‫י‬
‫הפורענוח כי פיחאום יבוא אידו עכ״ל ‪:‬‬
‫וא^י‬
‫הדל נראה לפרש ־ הרחק משכן רע ־ כלומר אעפ״י שחשמור עצמך ולא חלמיד מ מ ע ש י ו‬
‫מ״מ אוי לרשע ואוי לשכנו י)וכדאיחא בספר חסידים( השמר לך אל השב עם א ד ם‬
‫שלא חלמוד ממגו טובה כי קרוב שילמוד רעה ואוי לו אוי לגפשו ־ ועוד שחגרוס שיחשדוך‬
‫בדבר רע כי יאמרו לא על חגם הלך זה אצלו ובך יחלו כל מעשיו הרעים עכ״ל ־ ואמרו ז׳יצ־‬
‫בשערי חשובה י כל עוף למינו ישכון ובן אדם לדומה לו עכ״ל י ואל תחחבר לרשע י כי א מ ד‬
‫ר‬
‫ז״ל אס דרך איש לך נסתרה הבט וראה עם מי עישה חברה כי כל עורב למינו ערב ו ט מ א‬
‫טמא יקרא י ואמרו ז״ל שם בשערי חשובה י המחחבר לרשע ולא דיו אשר לא יוכיתט בשצכ^‬
‫פיו‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה מד‬
‫*פיו והרחק לא ירחקהו אבל כמו חבר יקריבהו ונאמר בהתחברך לרשע פרץ ה׳ את מעשיך*‬
‫־והצדיקים מאים ימאסו אח הרשע כמו שנאמר נבזה בעיניו נמאס * ואמרו ז״ל לא לחנם הלך‬
‫•זרזיר אצל עירב אלא מפני שהוא מינו י ואמרו ז״ל אסור להסחכל בדמוח אדם רע שנאמר‬
‫לולא פני יהושפכן מלך יהודה אני נושא אם אביע אליך ואס אראך י ואמרו ז״ל כל המסתכל‬
‫׳כדמות אדם רשע עיניו כהות לעח זקנחו שנאמר ויהי כי זקן יצחק ותכהין עיניו מראות מפני‬
‫שנסתכל בדמות עשו אעפ״י שלא היה מכיר מעבדיו כי היה עשו מסתיר מעשיו כענין שסאמר‬
‫והיה במחשך מעשיהם וכבר הקדמנו להודיעך באר היטב כי רבו דרכי מות הנמצאים אל‬
‫המתחבר לרשע ע״ש י ואל חחייאש מן הפורענות י כלומר ואל חאמר מה בכך כי אני בתומי‬
‫אלך ועל ידי כן תתייאש מן הפורענות י כי כבר קדמיך רבנן ואמרו אהוב את השמא ושנוא את‬
‫מה בכך י וקדמוך ואמרו למה הדבר דומה לנכנס לביחו של בורסי וגו׳ מ״מ ריח רע קלט‬
‫והוציא עמו ־ וקדמיך בכל הנז״ל י ולכן מן הפורענוח חהיה חושש ואל תתייאש‬
‫‪,‬‬
‫ה׳ יצילנו כיר״א ‪:‬‬
‫׳רבי‬
‫דוסא בן הרכינס אומר י שינה של שחריח ־ ויין של צהרים י ושיחת ילדים ־ וישיבת בתי‬
‫כנסיוח של עמי הארץ ־ מוציאין אח האדם מן העולם ־)פירוש רבינו עובריה ז״ל( שינה‬
‫של שחרית י שהילך וישן עד שעונח קריאח שמע עוברח ־ ויין של צהרים י מושך לבו של אדם‬
‫כדכתיב)קהלת( למשוך ביין את בשרו ומביא אותו לידי שכרות* ושיחת ילדיס־ מבטלת אח‬
‫•אבותיהם מלעסוק בתורה י וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ ־ שמתכנסיס ומדברים בדברים‬
‫בעלים עכ״ל ‪:‬‬
‫'ונראה‬
‫לבאר דברי התנא עם פירוש רבינו עובדיה ז״ל ־ מיציאין את האדם מן העולם ־‬
‫כלומר אינו מאריך חיי י)וכדאיחא בברכוח ד״ו ע״ב( אמרו ליה לרבי יוחנן איכא‬
‫סבי בבבל חמה ואמר למען ירבו ימיכים וימי בניכם על האדמה כחיב אבל בחו״ל לא ־‬
‫כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי כניסחא אמר היינו דאהני להו • כראמר רבי יהושע בן‬
‫•לוי לבניו קדימו וחשיכו ועיילו לבי פניסחא כי היכי דחורכו חיי י אמר רבי אחא בר רבי חנינא‬
‫ימאי קראה אשרי אדם שומע לי לשקוד על דלחותי יום יום וגו׳ וכתיב בחריה כי מוצאי מצא‬
‫חיים וגי׳ עכ״ל ־ נמצא ארס זה שהולך וישן וגו׳ הוא הולך חשכים ואין נוגה לו לשקוד על‬
‫־דלתותיי יתברך כדי למצוא חיים וכיון שלא ימצא חיים גפשו בכפו ופחאוס יבוא אידו ויצא מן‬
‫העולם י ויין של צהרים י מושך לצו וגו׳ ומביא אותו לידי שכרות ־ אמרו רז״ל ימגע אדם עצמו‬
‫מלשתות יין יוחר מן הראוי מפגי שהוא לוקח את לבבו ומסירו מאחרי ה׳ שגאמר זנות יין ותירוש‬
‫ייקח לב ־ ואמרו ז״ל מגהג הרשעים אכול בשר ושתה יין וגו׳ וכתיב אם יכופר העון הזה עד‬
‫׳•תמוהון י ואמר אליהו ז״ל לרבי יהודה לא חרוי ולא חחטא ׳ואמרו ז״ל על כל העבירות אין‬
‫הקטן‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫‬‫הקטן נענש ובן סורר ומורה שאכל תרטימר בשר וחצי לוג יין נסקל * ואמרו ז״ל ה מ ש‬
‫כורתים השפע והברכה היורדת לישראל עכ״ל י ונמצא עשיר ורש נפגשו וצועקים ויאמל־ו א י‬
‫אל רעהו נלכה נא אצל סופרים ואצל ספרים ונדעה בשלמי הרעה הזאיז ל א כ ת י ‪ 5 2‬מ י ־‬
‫שמושך ל ט יין של צהרים ומביא אוחו לידי שכרוח ומסירו מאחרי ה׳ י יהוא הכורת ה ש ס ע‬
‫והברכה היורדח לישראל ־ ונמצא אדם זה המשחכר נפשו בכפו מפני לעקח בני אדנם ע<‪. 1‬‬
‫ופתאום יבוא אידו ויצא מן העולם ־ ושיחת ילדים י מבטלת את אבותיהם מלעסוק ב ת ו ר ־‬
‫)ואיתא בשערי תשובה דכ״ט ע״א( אשמת הבטול מן התורה בעת היכולת לעסוק בה ‪-‬‬
‫היא ער אבדון תאכל כאשר אמרו ז״ל כי דבר ה׳ בזה כל שאפשר לו לעסוק ב ת ו ר ה י א י ^‬
‫עיסק וגו ע׳יש ־)ואיתא בזוה״ק בהקדמה די״א ע״א( רכל מאן דאשתדל באירייהא ל א ד ח י ‪3‬‬
‫מעלאי ומחחאי וגו׳ בגין דאיהו אחיד באילגא דחיי וגו׳ ואי אתעדי מאורייהא אי א ת כ ״ נ ‪ -‬״ ן ‪.‬‬
‫מינה כאלו אחפרש מאילגא דחיי וגו׳ ע״ש * )וכאותה שארז״ל בברכות דג״ח ע ״ א ( ‪^ p f ,‬‬
‫י כ ן‬
‫ת < ב כ‬
‫ש‬
‫ו י מ‬
‫ין‬
‫ה‬
‫‪,‬‬
‫מ ש‬
‫'‬
‫ש ה‬
‫ד כ ת י ב‬
‫כ י‬
‫ג ת י ר ה‬
‫ו נ מ‬
‫ד ב ר י ס‬
‫ח י י‬
‫כ‬
‫ר י‬
‫ש מ‬
‫^ •‬
‫י י‬
‫י‬
‫ו ^ ר‬
‫ו‬
‫ת פ‬
‫ש‬
‫י מ י י‬
‫י מ י‬
‫ר‬
‫י ש ט ת י יש‬
‫ע ‪:‬‬
‫"לי‬
‫^^‬
‫ו‬
‫נ‬
‫ד ח י יי מ ת‬
‫מ‬
‫י ם מ י‬
‫^‬
‫רי‬
‫ש ע‬
‫ש נ י ת נ י‬
‫ל‬
‫י‬
‫י מ י י‬
‫ד‬
‫''‬
‫י ס‬
‫פ‬
‫י‬
‫ל‬
‫ש י ח ת‬
‫י ש נ י ת י י‬
‫ת ו ר ה‬
‫ר‬
‫ד ם‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ב‬
‫י י מ ו תי י צ‬
‫^‬
‫ט‬
‫מ‬
‫ל‬
‫‪ 5‬ץ ת‬
‫ה‬
‫ו‬
‫ר‬
‫^‬
‫ה נ ג י‬
‫^‬
‫יכי‬
‫ם‬
‫מ‬
‫י"»ינ־א־‬
‫לעסור‪-‬‬
‫ס‬
‫^ ״ יישיבת'‬
‫^ ‪1‬‬
‫הי ‪1‬‬
‫^ ^ ^ י‬
‫בחי כנסיוח של עמי הארן ־ שמהכנסים ומדברים דברים בטליסי)ואיחא שס בשערי לזשו‪2‬ר‪-‬׳‬
‫כנז״ל( הקובע עצמו חמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים כדרך יושבי קרנות שחים ר ע י ת י‬
‫ש‬
‫בדבר הרע הזה ־ האחד כי כל המרבה דברים מביא חטא * והשני כי הוא בטל מדברי ת ו ^ ‪- ,‬‬
‫ויש בדבר הזה דרכי מות כי איך לא זכר ולא שס על לבו כי בעחים ההם אשר הוא מ ^ ת י ס ©‬
‫יכול להשיג הנעימוח ולקנוח חיי עולם אם יקכע‬
‫ה ע ת י ם‬
‫ה מ ז ו ״ נ י ם‬
‫ה ה ם‬
‫ל‬
‫ת ו ר ה‬
‫^‬
‫ש ר ה ו‬
‫א סכו•‬
‫בהם ממלאכתו ועסקיו אין זה כי אם בזות לבו אח המצוח ואח שכר העולם הבא עכנ״ל ‪.‬‬
‫)וכתב הרמב״ס ז״ל מהלכות טומאת צרעת פי״ו דין י׳( דרך ישיבת הלצים הרשעים ב ח ח י ל ם ‪-‬‬
‫מרבין בדברי הבאי כעגין שגאמר וקול כסיל ברוב דברים י ומתוך כך באין לספר כ ג כ ו ק‬
‫הצדיקים כענין שנאמר תאלמגה שפתי שקר הדוברות על צדיק עתק * ומתוך כך יהיה ל‪..-,‬‬
‫הרגל לדבר בנביאים ולתת דופי בדבריהם כענין שנאמר ויהיו מלעיבים‬
‫‪^ '^ni‬‬
‫ה‬
‫י‬
‫ס‬
‫יכיזיס‬
‫דבריו ומתעתעים בנביאיו ־ ומתוך כך באים לדבר באלהים וכופרין בעיקר כענין ש כ א ע‬
‫ויחפאו בני ישראל דברים אשר לא כן על ה׳ אלהיהם י והרי הוא אומר שתו בשמים ס י‬
‫ר‬
‫ה ס‬
‫ולשונם תהלך בארץ * מי גרם לשית בשמים פיהם לשונם שהלכה חחלה בארץ י זו היא ‪p , p‬‬
‫‪p‬‬
‫הרשעים שגורמת להן ישיבת קרנות * וישיבת בתי כנסיות של עמי הארץ ־ וישיבת בתי משתאו^‬
‫?‬
‫ע ם שותי שכר עכ״ל י וגמצא אדם היושב בישיבת וגו׳ ומדבר דברים בטלים * ומתוך כך <כשצ‬
‫בכל האמור נפשו בכפו ופתאום יבוא אידו ויצא מן העולם * כי כבר כרהו דוד הע״ה ‪ 5‬י‬
‫קודשו‬
‫ר ו‬
‫וזאח‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה מה‬
‫קודשו ״ יכרית ה׳ כל שפתי חלקות לשון מדברת גדולות י)רד״ק( • יכרית י דרך נבואה או‬
‫תפלה ־ גדולות ־ דברות ־גדולות וגבוהות עכ״ל י וכחיב איש לשון בל יכין בארץ איש חמס רע‬
‫יצידגו למדתפית * )מצורת דוד( איש לשון ־ מהראוי שהאיש בעל לשון הרע בל יהיה נכון בארץ‬
‫על כנו ובסיסי ־ רע ־ הרע שהוא עושה היא יצוד אוחו עד יהיה נדחף מרעה אל רעה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫וכשתראה‬
‫הבן ארס שהילך וישן וגו׳ כנז״ל ברברי התנא דברים שמוציאין אח האדם‬
‫מן העולם שלא יצא מן העולם אלא מאריך ימים ימצליח אל תאמר‬
‫דברי התנא בעלים ח״ו אלא הם אמח ודבריהם אמח ־ והעעם שמאריך ימים וגו׳)כדאיהא‬
‫במגילת סתרים מהרב גסים גאון( אפשר שעשה מציה בעוה״ז ונוטל שכרו כאן כדי שיהיו‬
‫גפרטין ממנו בעוה״ב כמו שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניי להאבידו ־ ומתרגמינן ומשלם‬
‫לשנאוהי מבין דאינין עבדין קדמהי בחייהין לאובדהון ־ מכשילו בשילום גמולו כשיעור שעשה‬
‫בעוה״ז עכ״ל ־ או מרוב רחמיו וחסדיו יחברך שגברו עם בריוחיו אפילו לשאינם ראוים לפי‬
‫מעשיהם הרעים מפגי שמחכה אולי יעשו חשובה כי חפץ ‪3‬שוב רשע מדרכיו וחיה ־ ולפיכך‬
‫מאריך אפו לרשעים ואינו מענישם חכף ומידייכמי שנאמר חנון ירחים ה׳ ארך אפים וגדול‬
‫חסד י טוב ה׳ לכל ורחמיו על כל מעשיו ־ )פירוש משל״ה( חנון ־ שחונן הבריוח וטחן להם‬
‫צרכם ־ ורחום ־ שמרחם על הבריוח ושומר אוחם מפני המזיקין ־ ארך אפים ־ שמאריך אפו‬
‫לרכןעים ולא יענישם מיד ובין כך חוזרים בחשיבה ־ וגדול חסד י שמגדיל חסדו על הבריוח‬
‫יוחר ממה שהם ראויס לפי מעשיהם ־ טוב ה׳ לכל וגו׳ ־ אפילו לחיות ולבהמות עכ״ל ‪:‬‬
‫האמנם‬
‫אם הרשע שהחעיב עלילה ובן מוח הוא למלך יחברך לא נחעירר לדעח שאין‬
‫כל זה כי אס לרעחו להאבידו וגי׳ כנז״ל * או מרוב רחמיו וחסדיו יתברך וגו׳‬
‫כדי שישוב ורפא לו והוא לא שב י ראה מה כתיב אס לא ישוב חרבו ילטוש קשחו דרך ויכוגגה י‬
‫ולו הכין כלי מוח חציו לדולקים יפעל י )רש״י( אם לא ישוב־ הרשע מרשעו־חרבו ילטיש*‬
‫הקב״ה עליי וגו׳ וידריך קשתו • ולו ־ ולרשע הכין הקב״ה כלי מיח * לדולקים י לרודפים כמו כי‬
‫דלקח אחרי)בראשיח( וכן פירושי חציו להרוג את הרשעים הדולקים את הצדיקים יפעל*‬
‫הקב״ה ויזמיגס להמיחם עכ״ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לפרש ־ חציו להרוג אח הרשעים הדולקים כלומר הרודפים ומזיקים אח‬
‫הצדיקים י כי בהרי היצא לקי כרבא ־ וכענין שאמרט כי בני אדם המושך לבם יין של‬
‫צהרים ומביא איחס לידי שכרוח ומסירם מאחרי ה׳ הם הפורחים השפע והברכה היורדח‬
‫לישראל ־ יפעל ־ הקב״ה ויזמיגם להמיחס ־)על דרך הגמרא סנהדרין ל״ע ע״א( רבא אמר אל‬
‫חרא יין כי יחאדס אל חרא יין שאחריחו דם * )רש״י( שאחריחו דם י סיפו יהרג עליו ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫פרקי‬
‫וזאת‬
‫ולפי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫האמור נראה לפרש הכחוביס בספר תהליס י הטיבה ה׳ לטובים ולישרים ב ל ב ו‬
‫ה‬
‫בבקשה ממך רבש״ע ואל ילקו בהדי הוצא כגז׳ י והמטים עקלקלותם טל‬
‫‪.‬‬
‫ת ס‬
‫כרוכי‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫והישרים להזיק אותם בהם כנז י אותם עקלקלות י יוליכם ה׳ את פועלי האון ־ והס ש י ז ו ‪- ,‬‬
‫בהם כמפעלס ואז י שלום על ישראל י הטובים והישרים שפע וברכה שאין השלום מ ס ל י כ ה ע י‬
‫אס על ידי השפע והברכה היורדת לישראל * וכענין שנאמר יפות מראה ־)פירש רש״י כ י ז י מ ש (‬
‫סימן הוא לימי שובע שהבריות נראות יפות זו לזו שאין עין בריה צרה בחברתה ‪:‬‬
‫רבי אלעזר המודעי אומר י המחלל את הקדשים * והמבזה את המועדות י והמלבין פני ח‬
‫ה מ פ‬
‫ב ר ה ם‬
‫ב י י ת וש‬
‫ב י נ ו‬
‫ו ה מ ג‬
‫ס נ י ס‬
‫ה‬
‫‪ 5‬ת י ר ה ש‬
‫ל‬
‫" י‬
‫א‬
‫ל ^‬
‫י‬
‫י י‬
‫אעפ״י שיש בידו תורה ומעשים טובים אין לו חלק לעולם הבא י)פירוש י‬
‫ב‬
‫‪5‬‬
‫ר‬
‫ת‬
‫מ ח‬
‫י‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ש י ם‬
‫ה‬
‫י ש י‬
‫ה מ ב י‬
‫י י י‬
‫מ ז ב ח‬
‫ה י ג י‬
‫ה‬
‫ה מ י ע‬
‫י נ י ת ר‬
‫י‬
‫ב‬
‫ן‬
‫ר‬
‫כ ה‬
‫ל?ה •‬
‫לי*‬
‫מימייה ע ״ ה (‬
‫‪ 5‬י ) ו‬
‫י נ ה נ ה‬
‫‪ P‬כקד־שי‬
‫ל‬
‫^י^‬
‫ל‬
‫ל‬
‫^ ק‬
‫י‬
‫ה לל א י ו י‬
‫לאע‪- -,‬‬
‫י‬
‫ל יל‬
‫מזבח בין בקדשי בדק הבית * והמבזה את המועדות י‬
‫או נוהג בהן מנהג חול באכילה ושחיה י והמלבין פני חבירו ברבים י המחבייש פניו מ א ד י‬
‫תחלה ואח״כ מתלבנוח שהנפש יש לה שחי חנועוחיאחת לחוץ ואחת לפנים י וכשמביישין ^‬
‫האדם י בחחלה הרוח מחנועע לצד חיץ כמי שמחמלא חמה ופניו מאדימות * וכשחיני מ י צ ^‬
‫‪.‬‬
‫טענה כיצד יסיר הבושה ההוא מעל פניו הוא דואג בקרבו ונכנס הרוח לצד פניו מפני ה צ‬
‫ופניו מתכרכמים ומחלבנים וזהו שאמרו בענין)ההלבנה( דאזיל סומקא ואחי חיורא * י ה מ ס י ‪-‬‬
‫ו‬
‫כ‬
‫י מ י ס ש‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה מ ו ע‬
‫זו‬
‫ה‬
‫ע ו ש הב‬
‫ם מ‬
‫מ י ת‬
‫ת‬
‫כ ג ר‬
‫‪5‬‬
‫י ת י‬
‫מ‬
‫ש‬
‫י מ י ש‬
‫א י ש מ‬
‫ה‬
‫ה מ‬
‫דש‬
‫כ‬
‫ה‬
‫י‬
‫שהו‬
‫מ ה‬
‫י* י ל י י מ ג ל ‪4‬‬
‫ל^ י ^‬
‫'ל‬
‫ו‬
‫ל‬
‫י לי* ל *‬
‫י‬
‫פגים בתירה י שמראה פגים ופירושים בתורה שלא כהלכה ־ כגון שמתרגם ומזרעך ל א‬
‫‪p‬‬
‫להעביר למולך י ומזרעך לא תתן לאעבר לארמיותא ־ ואין זה פשוטו של מקרא ו ב כ ל ל‬
‫י‬
‫הדורש דרשוח של דופי י פירוש אחר מגלה פנים י שמעיז פנים לעבור על דברי תירה בפדו‪-‬י^ ל‬
‫ביד רמה ־ ואין לו בושח פנים י אעפ״י שיש בידו חורה ומעשים טובים * ולא חזר ‪ 3‬ת ש ו ‪^ 2‬‬
‫‪*.‬‬
‫מאחד מעבירות שבידו ־ אעפ״י שבאו עליו יסורין ומת ביסורין אין לו חלק לעולם‬
‫אבל אס חזר בחשיבה קודם מוחו אין לך דבר שעומד בפני החשובה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫הרב הגז׳ אעפ״י שיש בידו חורה וגו׳ ולא חזר בחשובה וגו אעפ״י שבאו‬
‫כתב‬
‫ע‬
‫‪.‬ן‬
‫י‬
‫יסורין וגי׳ י קשה והרי היסורין איגם באים אלא לאחר התשובה * )וכמו שכתב‬
‫סעדיה גאון ז״ל( יש רשע שבכלל עונותיו נצורים ושמורים ליום הדין י ואח׳יכ שב מלישכגו‬
‫ועושה חשובה וחזר מחטאו ועזב חובהו והוא נחחייב שילקה על זדונו בזה העולס ו י ל ‪^ - ,‬‬
‫י י נ‬
‫ה ת ח י‬
‫יז‬
‫י‬
‫ם‬
‫מ מ נ ו‬
‫ה י ס‬
‫י‬
‫ב ע י‬
‫‪5‬‬
‫ל‬
‫ז‬
‫ם ה‬
‫ע‬
‫הע‬
‫ל ^‬
‫י ו‬
‫ע‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ש מ ת י כ‬
‫י‬
‫ם‬
‫ש‬
‫י‬
‫י ש י ר‬
‫מ י ם‬
‫»י‬
‫‪ 5‬י‬
‫עג‬
‫ז‬
‫וכיו‬
‫ר‬
‫ד‬
‫‪5‬‬
‫נ‬
‫י‬
‫י‬
‫ח מ י ז י‬
‫ש ש ב‬
‫‪1‬‬
‫י‬
‫י‬
‫מ ר ש ע ו‬
‫מ ע ש י י‬
‫ו ע ש ה‬
‫תשוב‪!,‬‬
‫ו ח ש ב ו כ‬
‫לב־ס‬
‫^‬
‫^‬
‫^' ו‬
‫^‬
‫י י ו ל י^ ל‬
‫ל‬
‫שמא אלו היסורין הם פרי הצדקות שהתחיל לעשות י ונתפחו בו השוגגים וטעו בזה הדבר א‬
‫ק‬
‫הרהוריס‬
‫ט‬
‫וזאח‬
‫פרקי אבות‬
‫מר‬
‫ליהודה‬
‫הרהורים ולא ידעו כי היסורין שבאו אליו הם פרי העונוה הראשונות שעשה י וכיון שמסנלזם‬
‫עליהם ועוזעם ועושה תשובה כבר בעלו מלשמור אותם לעוה״ב י נידון עליהם בעולם הזה *‬
‫לפיכך יאחז צדיק דרכו עכ״ל ‪:‬‬
‫ואפשר‬
‫לימר שכוונה הרב הנז׳ היא שהיסורין באים על האדם אפילו לא עשה תשובה‬
‫אבל לא כדי שיקרע גזר דינו אלא לעוררו לחזור בתשובה ־)וכמו שכתב הגאון‬
‫כמוהר״ר יהונחן בעל יערוח דבש ז״ל( שהיסורין הבאים על הרשעים אינם בגדר העונש כמו‬
‫שלא יתואר לעונש איש אשר יחעלף ויכו אוחו על הלחי בכל כחו ויחן ברזל ורסן לחוך פיו‬
‫לפותחו בחוזק עד שלפעמים יפיל שנו ויזוב דם כי אין זה לנקמה רק לעוררו ולהשיב רוחו אל‬
‫נדנה * כן הוא הדבר ביסורין ועינשים הבאים על הרשעים רק להקיץ אוחם משינתם האולת‬
‫ע• • ‪.‬‬
‫הכי קאמר אעפ״י שיש בידו חורה וגו׳ ולא חזר בחשובה וגו׳ אעפ״י שבאו עליו‬
‫ו^^תה‬
‫יםורין כדי לעוררו י ואפילו עד דכדוכה של נפש לא גחעורר לשוב צחשובה‬
‫ומת י אין לו חלק לעוה״ב ‪:‬‬
‫הרב תוספות יו״ע ז״ל י אעפ״י שיש בידו תורה ומעשים עובים * כתב הרב ולא חזר‬
‫בתב‬
‫בחשובה וגי׳ אעפ״י שבאו עליו יסורין ומח ביסורין אין לי חלק לעיה״ב י דאלו‬
‫שאר עבירות יסורין עס המיתה ממרקין ־ וכמו שכחבחי בסוף יומא י ועיין מה שכהבחי בחחילת‬
‫המשנה בשם דרך חיים י ועיין סיף פרק ד׳ ־ ובמדרש שמואל כתב בשם הר״ר אפרים דתורה‬
‫ל״ג ושכ״כ הרמב״ם עכ״ל ‪:‬‬
‫והנה‬
‫לפי פירוש זה הבן שואל דמאי שנא חמש עבירוח אלו כנז׳ דאין לו חלק לעוה״ב‬
‫משאר עבירות שהיסורין עם המיתה ממרקין ויש לו חלק לעוה״ב י ואפשר רז״ל‬
‫נחנו טעם לחומר חמש עבירות הנזכרים משאר עבירות ואני לא ידעתי שעמם ז״ל‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לומר עעס להמלבין פגי חבירו ברבים אעפ״י שיש בידו תורה וגו׳ כנז׳‬
‫אין לו חלק לעוה״ב י בהקדים דאיהא בלקוטי אנשי שם* אמר שלמה הע״ה שומר‬
‫פיו ולשוט שומר מצרוח נפשו י ביאור הענין הוא עפ״י מ״ש רז״ל י אדם אחד דבר לשון הרע‬
‫על חבירו וישלח לו רעהו מחנה חשובה ייקרה מאד ־ לפי שהמדבר לה״ר על חבירו הוא נוטל‬
‫כל עומח חבירו מעליו על עצמו ־ וכל המלוה שעשה הוא נוטלם ה׳ ממנו ונותנם לחבירו *‬
‫ואמרו רז״ל כל המעביר על מדוחיו מעבירין לו על כל פשעיו ועל ראש מחרפו יחולו י וז״ש‬
‫)איוב כ״ז( יכין רשע וצדיק ילבש )ואף שלא נזכר שם מלח רשע קאי אלמעלא זה חלק אדם‬
‫רשע וגו׳( כי על ידי מעשה המצוח נבראו מלבישים לנשמהו בעוה״ב ונקראים חלוקא דרבנן *‬
‫או‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫אך הרשע אף שעשה מצות נוטלים ממנו ונותנים אותם ללדת להתלבש בהם ל ע ו ה ״ פ‬
‫ציותה התורה במצורע המוציא רע בגדיו יהיו פרומים לרמז שגס למעלה יקרעו מ מ כ ו א‬
‫בגדיו מנשמתו)וז״ש דוד על שוגאיו המחרפים ומכלימים אותו י תנה טון שלי על ע ו כ ם וא<‪1‬‬
‫ל<ב‪-‬‬
‫ת‬
‫ר י‬
‫י‬
‫מ ה ס ו‬
‫ז‬
‫מ ש ס ר‬
‫י מ ח ו‬
‫ו ע ס‬
‫ה ח י י ם‬
‫י ס‬
‫צ ד י‬
‫י ^ ת ב נ ו י"‬
‫י‪1‬‬
‫^‬
‫יבואו בצדקתך י צדקתם שעשי ^‬
‫דעת קדושים( וז״ש כל המלבין פגי חבירו ברבים כאלו שיפך דמים דאזיל סומקא זאתי ח י ו ל א ‪.‬‬
‫סומקא היינו העונות • וחיורא הייגו המצוח ־ כמ״ש אס יהיו חטאיכם כשגיס כשלג ילבינו י ג ו ׳ י‬
‫ה ו‬
‫מ מ < ו‬
‫כ י ס‬
‫ו י ו ת נ ו‬
‫ש‬
‫ע‬
‫ה מ ב י י ש‬
‫ה מ ב י י ש‬
‫י ה מ צ י ת ש‬
‫י‬
‫י ‪5‬‬
‫ע‬
‫י ^ ל ר־אש‬
‫ל‬
‫*‬
‫ל י^‬
‫ור״ל שהעוניח ל‬
‫המחבייש י לכן המחכבד בקלון חבירו אין לו חלק לעוה״ב י )בירושלמי חגיגה פ״כ י מ ד כ ־ ‪ -‬ן‬
‫שש״‬
‫^ו ל ל "‬
‫י‬
‫(‬
‫י ) ל‬
‫ל‬
‫^‬
‫ממצוח י והון רב * לעוה״ב י)משלי י״ז( גם אויל מחריש חכס יחשב • וצ״ל איך החכס מ ה ל א‬
‫פ ״‬
‫כ י‬
‫ח ‪ 5‬י ר ו‬
‫ט ט‬
‫י‬
‫מ‬
‫מ‬
‫נ‬
‫ו‬
‫״ ה‬
‫מ ש‬
‫י‬
‫י ״ ג‬
‫י ש‬
‫ו‬
‫מ ת ע ש‬
‫י‬
‫ב‬
‫מ‬
‫צ‬
‫י‬
‫ת‬
‫י‬
‫כ‬
‫י‬
‫ע ו ה‬
‫י‬
‫מ ת ר י‬
‫ב‬
‫י‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ם‬
‫‪.‬ידבר דבר פשוט כזה שאפילו חשב״ר יודעים זאח ומה חכמה הראה לנו בפסוק זה ־‬
‫הרב תולדות יוסף • כי דבר גדול בא ללמדנו שאף אם הנעלב הוא כסיל בחורה והוא‬
‫" כל חלור־ל‬
‫והעולב המבזהו בחגם או דבר לה״ר עליו הוא חלמיד חכם אז ליקלזין‬
‫דרבנן ומלצושי כבוד שלו הרוחניים שסיגל ע״י עסקו בחורה ומעשים טובים ונוחנים ל כ ג ״ ‪4‬‬
‫^‬
‫הגעלב ועל ירי זה לחכם גמור יחשב בעוה״ב רק באופן אם החריש הנעלב בעח בזיוכן‬
‫ענה לו כלום אז הוא יורש כל שכר מצוחיו של הח״ח בג״עילכן אחינו ביח ישראל מ ה צ‬
‫להבין ולהשכיל אלו אדם הולך בעוה״ז בשוק במלבוש קרוע הלא חרפה ובושה גדולה לו ו‪-,‬״‬
‫לער ג‪7‬־ו^‬
‫לי‬
‫ל ‪1‬‬
‫אס אין לו לביש כלל הלא ודאי יחבייש לילר‬
‫ואס בעוה״ז כך ק״ו בעולם העליון לפגי עם רב צדיקים וחסידים )זוה״ק פ׳ נשא ע ס ‪£‬‬
‫מ ה ת‬
‫ת‬
‫י‬
‫ר‬
‫ח‬
‫י‬
‫ו ל‬
‫ש י ר‬
‫מ פ ת ח ב י ת י‬
‫ע ר י ס‬
‫מ נ ז ש‬
‫ו י ש‬
‫נ ״ ה‬
‫״‬
‫כי יפליא וגו׳( וז״ש דוד המע״ה מי האיש החפץ חיים הנצחיים היינו עוה״ב וגס אוהב י‪..-,‬‬
‫י ©‬
‫לראות טוב שלא יצטרך לסגף עצמו בחשיבה חז נצור לשונך מרע כי אם ח״ו חדבר ר ק‬
‫לה״ר הדי בזה תאבד כל חלקך בעוה״ב ותבוא לגיהגם רח״ל י ואמר אח״כ סור מ ר ע י ג ו ‪/‬‬
‫ובזה נכלל כל הרעות ואין לך רע יוחר מלה״ר וא״כ למה פרט מחחלה עון לה״ר ב פ ״ ע א ^‬
‫מחחלה צריך להזהר מאד מעון לה״ר ואח״כ יקלו לו להיות סור מרע משאר עונות ו ל כ ג‬
‫טוב י כי אם לא יתקן חחלה עין לה״ר לא יועיל לו מה שיהיה סור מרע משארי ע ו כ ו‬
‫הלא יהיו בידו עונות שעשה חבירו כמ״ש לעיל)כתנות אור( ‪:‬‬
‫‪1‬‬
‫׳‬
‫ש ו‬
‫ת‬
‫דאיתא‬
‫בסוף קדושין י טוב שברופאים לגיהנם כי ידוע מ״ש הרמב״ם ז״ל כי כמו ‪, p‬‬
‫לטף בריאוח וחולי כן יש לנפש בריאות וחולי * והגה בחולי הגוף יש כמה ‪. , 0‬‬
‫רופאים בכמה מיני רפואות יש שיוכל לרפאות ברבר קל אך זמן הרפואה נמשך זמן ר ב י ויי‬
‫נותן סמים תריפים וקשים ואין צריך זמן רב י ויש נותן סמים תריפים יותר ומתרפא מ ‪^ - , - ,‬‬
‫י‬
‫י‬
‫ובודאי‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫לייחודה מז‬
‫*בוראי שזה היא הטוב שברופאים ־ כן נמי ‪5‬רפואת חולה הנפש יש רפואות בתשובה קלה אך‬
‫•צריך לזה זמן רב בחענית מ׳ יום ויוחר לפי חומר החטא ־ ויש רפואות קשים יותר אך במשך‬
‫מועט בחעניח הפסקיח ומיד נתרפא י ויש רפואה'יותר קשה ומרה כמו לשמוע בזיונו ולשחוק‬
‫אך על ידי זה נחרפא מהר בשעה אחת ־ והמבייש לחבירו הוא רופא טוב שמרפא את חבירו‬
‫•בשעה מועטח ובלי צער כלל י והיינו טוב שברופאים שהוא שדבר לה״ר וגו׳ כנז׳ לגיהנס‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ f^JJDV‬אפשר הייני הטעם להמלבין פני חבירו ברבים אעפ״י שיש בידו חורה ומעשים‬
‫טובים י כבר נטלם הקב״ה ממנו ונחנס לחבירו המחבייש י ולא חזר בחשובה‬
‫׳לפייס אח חבירו שימחול לו בלבב שלם ובנפש חפצה י ושישמור פיו ולשונו ־ אעפ״י שבאו עליו‬
‫יסורין ומת ביםורין אין לו חלק לעוה״ב י כי במה יזכה לעוה״ב כבר אזיל סומקא דהיינו‬
‫העונוח מחבירו המחבייש וניחנו על ראשו שהוא המבייש ־ ואחי חיורא דהיינו המצות של‬
‫•המבייש וניחנו על ראש חבירו המחבייש וכנז׳ ־ ונמצא המחבייש נוטל חלקו וחלק חבירו‬
‫המביישו בג״ע י והמבייש נוטל חלקו וחלק חבירו המחבייש בגיהנם * ה׳ יצילנו כיר״א ‪:‬‬
‫ישמעאל אומר־ הוי קל לראש־ ונוח לחשחורח־והוי מקבל אח כל האדם בשמחה•‬
‫^בי‬
‫)פירוש רבינו עובדיה ז״ל( הר קל לראש * לפני אדם גדול זקן ויושב בראש בישיבה •‬
‫׳היי קל לעבודחו ולשמש לפניו י ונוח לחשחורח ־ לאדם בחור ששערוחיו תחורוח אינך צריך‬
‫להקל עצמך כל כך אלא חעמוד לפניו בנחח ובישוב ־ והוי מקבל אח כל האדם בשמחה ־ נגד‬
‫כל אדם בין ראש בין חשחורח חעמוד בשמחה י מקבל כמו מקביל מתרגם נגד קבל * )פירוש‬
‫׳אחר( היי קל לראש י בראשיחך כשאחה בחור • הוי קל לעשוח רצון בוראך י ובזקנוחך כשהושחרו‬
‫פניך מפני הזקנה חהא נוח לו עכ״ל ‪:‬‬
‫‪.‬ואני הדל נראה לפרש ־ הוי קל לראשיבראשיחך כשאחה ילד הוי קל כנשר ללכח לבתי‬
‫כנסיות ולבתי מדרשות ללמוד הורה והוי שקוד להבין ולהשכל מה שאתה לומד ־ ונוח‬
‫לתשחורת י ובזקנוחך כשהושחרו פניך מפני הזקנה תהא נוח ומיושב בדעתך ולא חטרן* עליך י‬
‫על דרך מה שאמר רבי שמעון בן עקשיא זקני עס הארץ כל זמן שמזקינין דעתן מטרפת‬
‫עליהן שנאמר מסיר שפה לנאמנים וטעם זקנים יקח ־ אבל זק‪$‬י תורה אינן כן אלא כל זמן‬
‫שמזקינין דעחן מחישבח עליהן שנאמר בישישים חכמה ואורך ימים תבונה י )פירוש רבינו‬
‫עובדיה ז״ל( כל זמן שמזקינין ובאים לידי תשיח כח י הן מסיפין חכמה * )פירוש הרמב״ם ז״ל(‬
‫•שבשעה שהם מזקיגין וגחלשים ויפסיד גופם חרבה חכמתן ויתחזק שכלם ויוסיפו שלמות‬
‫י׳עכ״ל י והוי מקבל אח כל האדם בשמחה י כלומר ואס תרצה שיסייעוך מן השמים וחצליח בכל‬
‫ימה שאתה לומר שתבין ותשכל הוי מקבל את כל האדם בשמחה בפגים שוחקות צהובות ודבר‬
‫זה‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאח‬
‫ליחידה‬
‫זה מורה על מדת הענוה והשפלוח ואז ההורה מחזרת על אכםניא שלה י על דרך שאל־ז״‪3‬‬
‫למה נמשלה החורה למיס שנאמר הוי כל צמא לכו למים לומר לך מה מיס מניחים ה מ ק ו ד ד‬
‫גבוה והולכים למקום נמוףאןו דברי תורה אין מחקיימים אלא במי שדעחו שפלה עליו ע<כ׳י<ל ‪.‬‬
‫ולפי‬
‫ה‬
‫^‬
‫מ י ר‬
‫נ ר‬
‫^‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫‪5‬‬
‫׳ י׳‬
‫‪1‬‬
‫מ‬
‫ה ש‬
‫מ‬
‫^ י אל‬
‫י ש ע‬
‫ב‬
‫!‬
‫ה‬
‫^‬
‫ב‬
‫ו‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫ל‬
‫י מ ר‬
‫ת ו ר הי‬
‫לי ל‬
‫מ ה‬
‫‪5‬‬
‫ה ו‬
‫ה‬
‫^ ל״ימר‪-‬‬
‫ו מ‬
‫לדיו כחובה על נייר חדש * כלומר הכתיבה נכרת בו ומתקיימיח י י ‪ P‬ל י ת י ר ־‬
‫ילד התורה נכרת בו מפגי שיוכל להכר כל מה שלומד ועל ידי כן מתקיימית בידו ותועיל לך‬
‫בין בילדותו בין בזקנותו י והלומד תורה זקן למה הוא דומה לדיו כתובה על נייר מ ח י ק ״‬
‫הכתיבה אינה נכרת בו ואינה מתקיימית בו י כן הלומד תורה זקן אינה נכרת בו מפני ש א י ^ ‪-‬‬
‫יוכל להכר כל מה שהוא לומד עתמת שכבר נערפה דעתו עליו בהיותו מזקני ע ם ישאל‪-‬ך‬
‫וע״י כן משחכחת ממנו ‪:‬‬
‫נראה לפרש * הוי קל לראש ־ הקל עצמך לפגי אדם גדול זקן ויושב בראש ‪5‬ישי‪~3‬‬
‫כדי ללמוד ממנו חורה * ונוח לחשחורח י ונוח לך יוחר אס חקל עצמך לארס ‪^ 5‬‬
‫ששערוחיו שחורות כדי ללמוד ממנו תורה וכי תאמרו דבר זה הוא הפך ממה שאמר רבי‬
‫בר רבי יהודה איש כפר הבבלי ־ הלומד מן הקענים למה הוא דומה לאיכל ענבים ק‬
‫יין י ש ן •‬
‫ל‬
‫ושוחה יין מגחו ־ והלומד מן הזקנים למה הוא ר י לאי ל‬
‫)פירוש רבינו עובריה ז״ל( ענבים קהות י שלא נתבשלו כל צרכן ומקהוח אח השינים ־‬
‫חכמת הילד לא נתישבה כל צרכה ואין דבריו מתקבלין ומתישבים על הלב* יין מגתי י ששמל־יו‪-‬‬
‫מעורבים בתינו * כך חכמת הילד תערובת ספיקות יש בה עכ״ל י)תשי‪5‬ה לזה( הרי רכי א י מ ^‬
‫אל חסחכל ‪5‬קנקן אלא במה שיש בו י יש קנקן חדש מלא ישן וישן שאפילו חדש אין ‪. 2‬‬
‫)פירוש רביגו עובדיה ז״ל( רבי אומר אל חסחכל בקגקן י רבי פליג אדרבי יוסי בר‬
‫יהודה י ואמר כי כמו שיש קנקן חדש מלא ישן י כך יש ילד שעעמו כעעם זקגים י ויש ז ק כ י‬
‫פחותים במעלת החכמה מן הילדים עכ״ל ־ והוי מקבל אח כל האדם בשמחה־ נגד כל א ך‬
‫בין ילד בין זקן חשמש בשמחה שמוכרח תלמוד משניהם כי יש בזה מה שאין בזה ויש בזה מ ‪. - ,‬‬
‫שאין בזה ־ כך היא דרכה של חירה כל אחד ואחד מה שקבלה נשמחו מהר ס י נ י ‪:‬‬
‫ה‬
‫ח ן‬
‫י‬
‫י‬
‫ו‬
‫ס‬
‫ה‬
‫מ ה‬
‫כ‬
‫ע נ ‪ 5‬י ס‬
‫ב ש ו‬
‫ו ת‬
‫י‬
‫‪.‬‬
‫‪4‬‬
‫ת‬
‫י‬
‫ו ש י ת ה‬
‫י‬
‫ס‬
‫ס‬
‫ועוד‬
‫^‬
‫נראה לפרש הוי קל לראש ־ הקל עצמך לפני בוראך שעשאך ראש מושל ישליכו‬
‫כל בעלי חיים שאינם מדברים ומהר קח עמך דברים ושוב אל ה׳ ואמור אליו‬
‫‪.‬‬
‫תשא עין וקח עוב וגו׳ י ונוח לתשחורת ־ ונוח לך יוחר אס חמהר וחשוב אל ה׳ כשאחה ב‬
‫ששערותיך שחורות ־ על דרך שארז״ל אשרי איש ירא את ה׳ בעידו איש ר״ל כי תשובת ה א ד ‪.‬‬
‫המעולה בימי בתורותיו בעוד כחי עליו ויהגבר על יצרו * אכן כל השובה מועילה כמי שנא‪5‬ן‬
‫תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדס ־ וארז״ל עד דכדוכה של נפש עכ״ל והיי מקב‪3‬‬
‫י‬
‫ח ו מ‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫את‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה מה‬
‫א ת כל האדם בשמחה * בפנים שוחקות צהובות דבר המורה על מדת הענוה י וכמו שארז״ל‬
‫׳תקנת השבים להיות ענוים ונשברי לב באמת וגדולה ענוה כאלו הקריב כל הקורבנות והוא‬
‫־מרכבה לשכינה ואין תפלתו נמאסת ־ ואז׳׳ל כי על ידי הענוה אם נגזר עליו מיתה מתבטלת‬
‫־הגזירה וכן אם נגזר עליו מיתת בנים מתבטלת הגזירה ונמתלים עונותיו וממילא רווחא‬
‫שיחכפר לו אשר חטא בפגם הברית וגו׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫\ ) ] \ * \ * נראה לפרש ־ הוי קל לראש ־ הקל עצמך ורוץ והשתדל להיות ראש בצרכי עם קדוש •‬
‫ונוח לחשחורח י לבניך בחירים ששערוחיהם שחורות שינצלו מסכנות עצומות מצרות‬
‫גלולות על ידי אב מהאבוח ואיל הנאחז בקרנות ־ והוי מקבל אח כל האדם בשמחה י בפנים‬‫שוחקות וגו׳ דבר המורה על מדת הענוה שמבטלת כזירת מיתת בניס כנז״ל מזה שא נא עיניך‬
‫וראה ־)על דרך הגמרא בבא קמא ד״ ן ע״א( חנו רבנן מעשה בבתו של נחוגיא חופר שיחין‬
‫שנפלה לבור גדול באו והודיעו אח רבי חנינא בן דוםא י שעה ראשוגה אמר להם שלום וגו׳‬
‫־שלישית אמר להם עלחה אמרו לה מי העלך אמרה להם זכר של רחלים נזדמן לי וזקן אחד‬
‫מגהיגו אמרו לו נביא אחה וגו׳ אלא כך אמרחי דבר שאוחו צדיק מצטער בו יכשל בו זרעו *‬
‫אמר רבי אחא אעפ״י כן מח בנו בצמא שנאמר וסביביו נשערה מאד וגו׳ ־ )רש״י( חופר‬
‫׳שיחין י לעולי רגלים בדרכים ־ שעה ראשונה י שעדיין היא ראויה להיוח חיה ‪5‬חוך המיס י אמר‬
‫להם שלום ־ חעלה וכן שניה ׳ שלישיה ־ דהוה לה שהוח שחצא נפשה אם ישנה שם י אמר להם י‬
‫כבר עלחה ודאי כדאמרינן לקמן דפשיטא ליה דלא חמוח שם י זכר של רחלים י אילו של יצחק ־‬
‫•וזקן מנהיגו י אברהם ־ מצטער בו ־ לחפור בורות ומערות לעולי רגלים ־ עם םביביו י צדיקים‬
‫הדבקים בו י נשערה מאד י לשון חוט השערה עכ״ל ‪:‬‬
‫־ועוד‬
‫נראה לפרש י הוי קל לראש י הוי קל כנשר ורץ כצבי כדי להיות ראש ראשון מעשרה‬
‫הראשונים מעם קדוש * בבית הכנסת לפני האל הקדיש י)כדאיתא בכוונות בס׳ נגיד‬
‫־ומצוה( טוב ללכח אל בית הכנסח קודם עלוח השחר קודם חיוב טלית ותפילין להרוית שיהיה‬
‫־מעשרה ראשונים עכ״ל ־ וטח לחשחורח י שיושחרו פניך מפני הזקנה י)כדאיתא בברכות ד״ו‬
‫־ע״ב( אמרו ליה לרבי יוחנן איכא סבי בבבל תמה וגו׳ כיון דאמרי ליה מקדמי ומחשכי לבי‬
‫כנסחא וגוי כדאמר רבי יהושע לבניו קדימו וחשיכו ועיילו לבי כנםתא כי היכי דתורכו חיי י‬
‫אמר רבי אחא וגו׳ מאי קראה אשרי אדם שומע לי וגו׳ וכתיב בתריה כי מוצאי מלא חיים וגו׳‬
‫עכ״ל י והוי מקבל אח כל האדם בשמחה י שלא חפםיק חוכא מפימך כל יומא וברח טובא ומובטח‬
‫לך עוה״ב י)כדאיתא בברכות ד״ל( אביי הוה יתיב קמיה דרבה חזייה דהוה קא ברח טובא‬
‫יוגו׳ אמר ליה אנא תפילין מנחנא וגו׳ י)שם בברכות ד״ט( רב ברוגא זימנא חדא סמך גאולה‬
‫‪:‬לתפלה ולא פסיק חוכא מפומיה טליה יומא כנז׳ ‪5‬אורך בפירוש חמישי יפה שעה אחת וגו׳ ע״ש‬
‫ועור‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ועוד‬
‫נ ר א ה‬
‫ל‬
‫פ ר ש‬
‫י " י יז״ל‬
‫ה ו‬
‫ל‬
‫ר א ״ ש‬
‫ב מ ס‬
‫״ח‬
‫ג י מ ט ר י א‬
‫ליהודה‬
‫א‬
‫לי '׳‬
‫ש צדי‬
‫״יו‬
‫ע‬
‫ס ה נ ו‬
‫לל * כלימכ‪-‬‬
‫הוי נושא קל וחומר כדי שחשים עטרה לראש צדיק • וגו״ח לתשחיר״ת ב מ ס ׳ י ק גי׳־‬
‫למ״ה שקלקל״ח לבו״ש ה מ ל ״ ך ) ע ל דרך דאיתא בספר חסידים דס״ח( צריך אדם כשימשו־‬
‫קול הקורא להשכים לעבודה מלכו של עולם לישא קל וחומר מעגלון מלך מואב כשאמר־ ל ו‬
‫* ל וגוי•‬
‫י יל^‬
‫^‬
‫^י‬
‫ל‬
‫^ ל ל ^ל ‪1‬‬
‫י*‬
‫כדאיחא בברכוח כחיב אם אב אני איה כבודי ואם אדוניס אני איה מוראי שקראנו יתכל־ך‬
‫בניס כדכחיב בנים אחס לה׳ אלהיכס י וקראנו עבדים לו כדכחיב כי לי בני ישראל עכל־יס‪-‬‬
‫והעבד ירא מאדוניו ובן יכבד אב וכן אוהב * לכן צריכים לכבד אבינו שבשמים איזהו יכ^ןן‪-‬‬
‫ע״ד שאמרו באביו דבשר ודס מאכיל ומשקה ומלביש י ואז״ל ישראל כביכול מפרנסים ל א כ י ה‬
‫שבשמים והיינו דכחיב אח קרבני לחמי זזה הכבוד מקיים בקריאח הקרבנות ע״ד ינשלמל‪-‬‬
‫פרים שפחינו * וע״י השירה ששרנו על הים עשינו לז יחברך מלביש נאה כדכחיכ ייאמרו־‬
‫ט ב ש י י ת‬
‫‪5‬שלח(‬
‫ילחי‬
‫לאמר ־ וכשחרב המקדש קרעו כדכחיב בצע אמרחו ־)כדאיחח‬
‫ןבתפלתנו אנו עושים עטרה לו כדפירש בזוהר בכמה דוכחי על פסוק ברכוה לראש צדי‪-,‬‬
‫והעטרה בכלל המלבוש למלך גם הוא יחברך מחקן לנו מלבושים ל ג ״ ליקיא י י ! ימעתל־כו‬
‫עכ״ל ־ והו״י מקב״ל א״ח כ״ל האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא וחק״ן השנא״ה ש ‪ 3‬״‬
‫קלקל״ח המקד״ש י כי בית שני נחרב בעין שנאה חגם כטדע ־ ואז ימלא שחוק פיט ולשו?י‬
‫רנה וגו׳ • הגדיל ה׳ לעשוח עמנו היינו שמחים ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫גראה לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימעריא ציני״ת עם הכולל ־ )וכדאיתא‬
‫בש״ע א״ח מהלכוח ציציח ס״ח ס״ב( סדר עטיפחו כדרך בגי אדם ש מ ת כ ‪ 0‬י‬
‫בכםוהס ועוסקים במלאסתם פעמים בכיסוי הראש פעמים בגילוי הראש וגטן שיכסה א ש ו‬
‫״‬
‫בטלית י ועיר הוי קל לראש ׳ כלומר הקל בכםוח הראש י )וכדאיחא שם בש״ט א ״ ח‬
‫ס״י( מצגפה פטורה אפילו של ארצות המערב ששני ראשיה מושלכים על כהפיהם וגוס^‪-‬‬
‫ואעפ״י שמחכסה בה ראשו ורובו פטור כיון שעיקרה לכסיח הראש דכסוחך אמר ר י ז מ כ א‬
‫ולא כסוה הראש עכ״ל ״ וגו״ח לחשחור״ח במס״ק גימטריא לשעיגי״ו חשוכו״ח * )כדאיתא‬
‫י שנתר^ר‪-‬‬
‫שם בש״ע א״ח סי״ז ס״א( אע״ג דכחיב וראיחם אוחו סומא חייב בציצית‬
‫מאשר תכסה בה וקרא דוראיתס אותו איצטריך למעט כסוה לילה עכ״ל י וגם כן ו כ ו ׳ ׳‬
‫לחשחור״ת במם״ק גימטריא של״א תהי״ה נכש״ל בעביר״ה עם הכולל י הנעשית במחשך ״‬
‫וכאותו מעשה דתלמידו דרבי חייא שהיה זהיר במלות ציציח ושמע שיש זוגה בכרכי ה י ‪.‬‬
‫)כדאיחא במנחוח דמ״ד ע״א( שבאו ד׳ ציציוחיו וטפחו לו על פניו וגשמט ממטתה וישג ל‬
‫על גבי קרקע ואף היא נשמטה וישבה טל גבי קרקע י ונמצא זכה וזיכה זוגה נכרית שנתגייר•^‪.‬‬
‫הגד‬
‫ד ב ר‬
‫ה י ס‬
‫י‬
‫י‬
‫מ י ר‬
‫ף ע מ ו ד מ ע‬
‫ה כ ס‬
‫כ כ ה‬
‫ע ג מ ו ד‬
‫ר ס‬
‫ב‬
‫י ת ע‬
‫| י מ ה‬
‫ס‬
‫ב מ ר ר ש‬
‫ע ח‬
‫‪5 5‬‬
‫ה‬
‫כן‬
‫ועוד‬
‫‪0‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫ס‬
‫מ פ נ‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫לפי‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה מט‬
‫לפי ששמעה הנם גדול של חומר מצות וגו׳ ע׳׳ש י והו״י מקב״ל א״ת כ״ל האד״ם בשמח״ה‬
‫במס״ק גימטריא וא״ף מ״י שאינ״ו ח״ש לציצי״ת י כלומר ואפילו לאדם רשע שחמיד אינו‬
‫ליבש ציצית קבל אוחו בשמחה כלומר אמור לו בעבור מצוה זו מצוח ציציח זוכה ורואה פגי‬
‫שכינה הנקראח שמחהי)כדאיתא שם במגחות דמ״ג ע״ב( רשב״י אומר כל הזריז במצוה זו‬
‫זוכה ומקבל פני שכינה • כתיב הכא וראיחם אוחו • וכחיב החם אח ה׳ אלהיך חירא ואוחו‬
‫תעבוד י )רש״י( כחיב הכא וגי׳ וכחיב החם אח ה׳ וגו׳ ־ מה להלן שכינה אף כאן שכינה‬
‫עכ״ליוג״כ והוי מקבל וגו׳ בשמחה וספר לו זה המעשה דחלמידו דרבי חייא והגם גדול של‬
‫חומר מצות שטפחו לו ד׳ ציציות על פניו וגו׳ כנז׳ י וגמצאח מזכי לחייבא אשריך בעילם הזה‬
‫וטיב לך בעולם הבא י וג״כ והרי מקב״ל א״ח כ״ל האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא כ״ל‬
‫בע״ל הטלי״ח והוריע״ו י )כדאיחא בספר חסידים ס פ ״ ט צ ׳ צ״א( זכין לאדם שלא בפניי *‬
‫מעשה באיש אחד שהיה חמיד מעיין בעליחוח של ביח הכנסח לראוח אס נקרעו או נתקלקלו‬
‫חוטי הציצית והיה מצייצם כהלכחן והיה מודיע לבעל הטליח ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ועוף‬
‫גראה לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימטריא רא״ש קובד״ו ־ ונו״ח לחשחור״ת‬
‫במס״ק גימטריא קיבד״ו ש״ל ידכ״ה י״ד כה״ה עם הכולל • והו״י מקב״ל א״ח כ״ל‬
‫האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא אפיל״ו מצר״י כ״י ג״ר היי״ח בארצ״ו י)כדאיחא בש״ע‬
‫א״ח סכ״ז ס״א( מקום הנחתן של יד בזרוע שמאל בבשר החפוח שבעצם שבין הקובד״ו‬
‫וביה השחי י ויטה החפלה מעט לצד הטף בענין שכשיכיף זרועו למטה יהיו כנגד לבו ונמצא‬
‫מקיים והיו הדברים האלה על לבבך • )הגה( וצריך להניח בראש העצס הסמיך לקיבד״ו‬
‫אבל לא בחצי העצם שםמיך לשחי)סמ״ק( עכ״ל י כדכחיב יהיה לאוח על ירכה ולטיטפוח‬
‫בין עיניך כי בחוזק יד הוציאנו ה׳ ממצרים • )אור החיים( והיה לאוח על ירכה וגו׳ רז״ל אמרי‬
‫ירכה יד כהה שהיא יר שמאל י וצריך לדעת מדוע לא בחר ה׳ ביד ימין לעשוח בו המצוה כי‬
‫היא משובת י ורבותינו אמרו להיות מכוון כנגד הלב שבצד שמאל ודבריהם אמת ־ אלא שנראה‬
‫לי לתת טוב טעם כי הכתוב עצמו נחן טעם הדבר במ״ש כי בחוזק יד כי יש לך לדעת כי‬
‫‪,‬‬
‫האדון ב״ה יש במדוחיו ב׳ בחי האחד תקרא יד הגדולה והאחד תקרא יד החזקה היד הגדולה‬
‫היא צד החסד והטוב והיד החזקה היא הגבורה המשלמח לעושה רעה כרעחו ־ והגה בהוצאת‬
‫ישראל ממצרים נטה ה׳ יד החזקה והכה שונאיו עשר מכוח אשר לזה גמר אומר האדון ב״ה‬
‫שתהיה הנחח חפילין בכחיבח זכרין ביד כהה שלגו שהיא רוגמח יד החזקה המוציאה אוחנו‬
‫ממצרים וז״ש הכחוב כאן כי בחוזק יד ונכון ־ והגם שמצינו שאמר בהרבה פעמים יד הגדולה‬
‫זו הסכמת מרת הרחמים למדת הדין אבל עיקר המשפט יד החזקה יתכנה עכ״ל ־ וכתיב לא‬
‫תתעב מצרי כי גר היית בארצו • )רש״י( לא תתעב מצרי ״ מכל וכל אעפ״י שזרקו זכוריכם‬
‫ליאור מה טעם שהיו לכם אכסניא בשעת הדחק לפיכך עכ״ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ועוד‬
‫ליהודה‬
‫נראה לפרש • הוי קל לראש • ק״ל ראשי תיבות קש״ר למעל״ה • לרא״ש‬
‫לאחול־״ו‬
‫י‬
‫רא״ש ־ ונוח לחשחורח י שיהיה השחור לצד חון ־ וכנרמז ונו׳יח לתשתור״ת ‪5‬‬
‫ש י ה י ״ ה‬
‫חו‬
‫צ‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ו כ י א י ת א‬
‫ה כ ו‬
‫א‬
‫‪ 5‬ש ״ ע‬
‫״‬
‫סכ‬
‫ח‬
‫‪%‬‬
‫ז‬
‫ש י ה י ה‬
‫צ ר י‬
‫ק‬
‫מ‬
‫ר‬
‫״‬
‫ה‬
‫קשכ־‬
‫י‬
‫" ‪( "°‬‬
‫לל י )‬
‫ל " י "‪1‬‬
‫גימטייא‬
‫מאחורי הראש למעלה בעורף וגו׳ צריך שיהיה השחור שברצועוח לצד חון ולא י ת ה פ ע ו כ י ‪-‬‬
‫של יד בין של ראש וגו׳)באר היטיב( בעורף י שהוא סוף הגלגולח והוא לצד הפנים י ל א ‪ 2‬י ‪^ /‬‬
‫למטה כנגד הגרון ׳ יחהפכו • ואם נחהפט אפילו בשוגג מדוח חסידות הוא להתענות י ד ‪£‬‬
‫שמקיף הראש והזרוע אבל מה שמשלשל לפניו ומה שכורך אח״כ ליכא קפידא ־)טיין ב ש ה כ ה ״‬
‫ובע״ח( עכ״ל ־ והוי מקבל אח כל האדם בשמחה י ברח טובא ואמור לו תפילין מ כ ל ז כ א‬
‫וכאשר הזהיר מרנא * וכנרמז והו״י מקב״ל וגו׳ במס״ק גי׳ ואמו״ר ל״ו חפילי״ן מ כ ל ז כ ״ א‬
‫ו ר‬
‫כ‬
‫עם הכולל ‪:‬‬
‫ועוף‬
‫נראה לפרש • הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימטריא כה״ן ק״ל בריש״א‬
‫כלומל‪-‬‬
‫י‬
‫ן‬
‫י‬
‫ה‬
‫זהיר שאפילו כהן שהוא מקלי עם הארץ קורא ראשון בתורה י)כדאיתא בש״כג א ׳ ׳‬
‫ח‬
‫סקל״ה ס״ג( כהן קורא ראשון ואחריו לוי ואחריו ישראל • המגהג הפשיט שאניילי כ ה ן‬
‫הארץ קודם לקרוח לפני חכס גדול ישראל וגו׳ ע״ש ־ ונוח לחשמיימ י‬
‫כ‬
‫וגו׳ כי נוח לו בדברי מרן הקדוש כגז׳ • כי כן ציה המלך מלכי של‬
‫ע י‬
‫ל‬
‫ם‬
‫ע‬
‫ו מ‬
‫ל י א י ‪ °‬כל־ול‬
‫שגדל בחורה עד שהושחרו פניו מפני הזקנה ועד בכלל אל יקפיד על שקדמו כהן ע ם‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ה‬
‫א‬
‫ט‬
‫כ‬
‫ל ל ר״‪ 2‬ב י ת ״ ן‬
‫כהן קורא ראשון וגו׳ ־ מנהני מילי אמר רב מתנא דאמר קרא ויכתוב משה את ה ת ו ל ‪- , -‬‬
‫ב‬
‫הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי אטו אנא לא ירענא דכהניס בני לוי נינהו אלא כהן‬
‫והדר לוי‬
‫)גיטין דנ״ט ע״ב( )רש״י( ויתנה‬
‫י‬
‫‪?v‬׳‪. y‬‬
‫שיקראו בה כהנים והדר בני לוי‬
‫י‬
‫ל"ישא‬
‫והוי מקבל אח כל הארס בשמחה ־ בין כהן וליי כאשר צוה ה׳ את משה ־ בין ישראלים‬
‫ות‬
‫ו א ה ה‬
‫ב ת י י ה‬
‫ח‬
‫כ‬
‫ג י י‬
‫ס‬
‫נ ן ה ם‬
‫י ‪ 1‬י ר‬
‫ר‬
‫ח ר ו‬
‫! ת‬
‫‪5‬‬
‫ב‬
‫ה כ‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ה‬
‫א‬
‫ש‬
‫מ ו‬
‫^ י• ל ה‬
‫^‬
‫^ ^ ' *׳ י‬
‫^‬
‫קדמיו לי‪1‬י‬
‫כשמסיימים לקרות בחירה )חזק כמנהג ש״ע( ואל הקפיד כי זה הוא כבודך כפי ל ־ ‪2‬‬
‫‪0‬‬
‫ד י‬
‫הרמב״ס ז״ל מהלכוח חפלה פי״ב י וז״ל והאחרון שגולל ספר תורה נוטל שכר כנגד ה ע ל‬
‫לפיכך עולה ומשלים אפילו גדול שבצבור ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש • הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימטריא בצרכ״י שב״ח • כלומר אפילו א‬
‫ס‬
‫אחה ראש כלומר אדם גדול ויש לך כמה משרחים לשמשך הוי קל והשתדל ל ה ? ‪,‬‬
‫ב ע צ מ‬
‫צ ר כ י‬
‫ית‬
‫כ‬
‫ב ש ״ ע‬
‫נ‬
‫ח ס‬
‫י ש כ י ם‬
‫ס ״‬
‫ב ב ו‬
‫ש‬
‫ב י ו ם‬
‫ש‬
‫י‬
‫ל ה ^‬
‫קי‬
‫^[‬
‫א" י "‬
‫י ] יא יז‬
‫ו‬
‫צרכי שבח ואפילו יש לו כמה עבריס לשמשו ישחדל להכין בעצמו שום דבר לצרכי שבח ‪ -‬י‬
‫ש‬
‫‪1‬‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ג‬
‫נ‬
‫״‬
‫ש‬
‫‪-‬‬
‫‪I‬‬
‫‪,7‬‬
‫•ל־י‬
‫‪K‬״‪W‬‬
‫לכבדו כי רב חסדא הוה מחחך הירק דק דק ורבה ורב יוסף היו מבקעין עצים וגו׳ ו ‪- ,‬‬
‫מ‬
‫^‬
‫מ י‬
‫^ ^‬
‫י ם‬
‫ו‬
‫י‬
‫^ ^‬
‫מ ר‬
‫^ ^‬
‫פ ג י ם‬
‫כ ב י י י‬
‫כ י‬
‫ז ה‬
‫ה י‬
‫א‬
‫כ ב ו ד י‬
‫ש‬
‫מ‬
‫כ‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ש‬
‫^‬
‫ת‬
‫ו ג ו ׳‬
‫ע‬
‫״‬
‫ש‬
‫י‬
‫]יאיתא‬
‫ש‪0‬‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫נ‬
‫ליהודה‬
‫שם סרס״ב ס״א[ יסרר שולחנו ויציע המעות ויתקן כל ענייני הבית כרי שימצאנו ערוך‬
‫ומסודר בבואו מביח הכנםח וגו ע״ש • ]ואיחא שם סרס״ג ס״א[ יהי זהיר לעשוח נר יפה‬
‫ויש מכוונים לעשוח שחי פחילוח אחד פנגד זכור ואחד כנגד שמור וגו ע״ש • והיינו ונו״ח‬
‫לתשחיר״ת במם״ק גימעריא ויט״ח ל״ך ממלא״ך ר״ע עם הכולל י ההולך חשכים ואין נוגה‬
‫לו ־)על דרך הגמרא שבח דקל״ע ע״ב( תניא רבי יוסי בר יהודה אומר שני מלאכי השרת‬
‫מלווין לו לארס צערב שכח מביח הכנסה לביחו אחד טוב ואחד רע וכשבא לביחו ומצא נר‬
‫דליק ושולחן ערוך ומעחו מוצעח מלאך טוב אומר יהי רצין שחהא לשבח אחרח כן • ומלאך‬
‫רע עונה אמן בעל כרחו ־ ואם לאו מלאך רע אומר יהי רצון שחהא לשבח אחרח כן ־ ומלאך‬
‫טוב עונה אמן בעל כרחו עכ״ל • )ואיתא שם בש״ע א״ת סרע״א סי״ג( צריך לשתות מכוס‬
‫של קידוש כמלא לוגמיו דהיינו כל שיסלקנו לצד אחד בפיו ויראה מלא לוגמיו והוא רובו של‬
‫רביעית וגו׳ ע״ש • והייני נמי ונו״ח לתשחור״ת במס״ק גימטריא לכ״ל מ״י שהחשי״ך ל״ו‬
‫בדר״ך עם הכולל י ]על דרך הגמרא שבת דקי״ג ע״א[ בעא מיניה רבי מרבי ישמעאל בר‬
‫רבי יוסי מהו לפסוע פסיעה גסה בשבח • אמר ליה וכי בחול מי הותרה ־ שאני אומר פסיעה‬
‫גסה נוטלח אחד מחמש מאוח ממאור עיניו של ארס ומהדר ליה בקידושא דבי שמשי • ]רש״י[‬
‫מהו לפסוע פסיעה גסה ״ מי עבר משום מעשוח דרכיך י פסיעה גסה יוחר מאמה פסיעה‬
‫ביטניח אמה י קידושא דבי שמשי • השוהה מיין של קידוש בלילי שבחוח עכ׳יל • והו״י מקב״ל‬
‫א״ת כ״ל האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא פ״ן חגרו״ם המחלוק״ח בשב״ת • כלומר וכל‬
‫שכן בשבת י ]על דרך דאיתא במםורי של״ה והגהות[ לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום‬
‫השבת • רומז לאש המחלוקת‪v‬אש הכעס שצריך האדם ליזהר שלא לבער אותו עולמית ומכל‬
‫שכן ביום השבח קידש שאין בוער בו אש של גיהגם והכועס בשבח או עישה מחלוקת ח״ו‬
‫גורס להיות אש הגיהנס בוער בו בר מיגן וגו כגזכר בזכור ושמור ע״ש י וג״כ והו״י מקב״ל‬
‫א״ח כ״ל האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא שא״ל בשלו״ס הכ״ל אפיל״ו לשוגא״ך • ובפרט‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫עם בני ביחך צריך רוב שלום אהבה ושמחה לכבוד השכינה הנקראת שמחה ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫גראה לפרש הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימטריא ראשי״ת אונ״ך פטר רחם הוי‬
‫קל וממהר לפדוחו בזמנו כדכתיב ופדויו מבן חודש חפרה • וכוח לחשחורת י שלא‬
‫יסחכן למוה כשהוא בחור ששערוחיו שחורוח י וכמעשה שהבאחי באחדוח השי״ח באס הדיבור‬
‫כסף וגי׳ ע״ש ־ והוי מקבל אח כל האדם בשמחה ־ כל הבא למצוה קבלו בשמחה כי ברוב‬
‫עם הדרח מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא * וגם כן הזמין אוחם בשמחה לסעודה‬
‫י‬
‫י‬
‫סעודת מצוה אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין אח לבו לשמים ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫גראה לפרש • הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק עם הכולל גימטריא רא״ש תדשי״ם*‬
‫הוי קל וממהר לעסוק בצרכי חג הפסח י יישא העם אח בצקו טרם יחמץ וגי *‬
‫‪,‬‬
‫וטח‬
‫פרקי‬
‫וזאת‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫ונוח לתשחורת י לבנך בחור ששערותיו שחורות י על דרך הכתוב • והגדת לבנך ביום ה ה ו א‬
‫לאמר בעבור זה עשה ה׳ לי בלאחי ממצרים י והוי מקבל אח כל האדם בשמחה י לכגכייי‪-‬‬
‫ולא‪5‬יונך חיטי דפםחא י ויהיה ביחך פחוח לרוחה י ליל שמורים הוא לה׳ אלהיך י ויהיו כ ג כ י י‬
‫בני ביחך י כל דכפין ייחי ויכול כל דצריך ייחי ויפסח על שולחנך • ואמור לו השתא ה ש א י‬
‫לשנה הבאה מרפא וארוכה י מרפא ברכה י חחחדש המלוכה ־ בארן אשר לא במסכנייז ת א ע ל‬
‫בה לחם וגו" ואכלת ושבעת וברכת את ה׳ אלהיך וגו׳ כמיני כמוך ־ ואס כה תעשה ‪ 5‬מ צ‬
‫טשה ־ ]ראה ההלכה בבא בחרא ד״ט ע״ב[ אמר רבי יצחק כל הגוחן פרוטה לעני מ ת ב ל —‬
‫בשש ברטח והמפייסו בדברים מחברך באחת עשרה ברכוה י הנותן פרוטה לעני ‪J-53pn‬‬
‫בשש ברכוח דכחיב הלא פרוס וגו׳ ועניים מרודים חביא ביח וגו׳ כי חראה ע ר ו ם ו ‪1 /‬‬
‫והמפייסו בדברים מחברך בי״א ברכוח שנאמר וחפק לרעב נפשך ונפש נענה חשביע‬
‫ק לר־כג^‬
‫בחישך אירך וגו׳ ובנו ממך חרבוח עולם מוסדי דור ודור חקומס וגו׳ ־ ]רש״י[‬
‫‪0‬‬
‫י ת‬
‫ג ו‬
‫ו‬
‫ר‬
‫ז‬
‫ו ח פ‬
‫נפשך י הוא פיוס דברי ניחומים עכ״ל‪:‬‬
‫ך ע ן ף נראה לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק עם הטלל גימטריא רא״ש החד״ש י הוי‬
‫וממהר לברך על הלבנה בחדושה י ]כדאיחא בסנהדרין דמ״א ע״ב[ אמר רבי י ו * '‬
‫כל המברך על החדש בזמנו כאלו מקבל פני שכינה כחיב הכא החדש הזה וכתיב התם זה א»‪,1‬‬
‫ואטהו עכ״ל • וגו״ח לחשחור״ת במס״ק גי׳ מוע״ב של״א תבר״ך משחבר״ך ־ אם ‪4p?p5‬‬
‫בעבים י אבל אם גתכסה בעב דק וקלוש מברך י ואס התחיל לברך ומחכסה גומר ה כ ל ־ ב ר ‪\ -‬‬
‫]רדב״ז ח״א סי׳ קנ״ו וכנה״ג[ משמע כשיודע שתתכסה תיכן* לא יחחיל לברך ]מ״א[ ע ב ״ ל ״‬
‫) ‪V r‬‬
‫‪3‬‬
‫ב ס פ‬
‫ח י ד‬
‫צ‬
‫מ ו ר ה‬
‫ע‬
‫ב‬
‫ס ״ ו‬
‫פ‬
‫י ת‬
‫מ‬
‫כ ת ‪5‬‬
‫י ר ה‬
‫י ס ה‬
‫י א ם י׳‪-‬ן‬
‫[ יייהי שחהת א‬
‫א ח "י‬
‫^‬
‫י‬
‫"א‬
‫]והי‬
‫אפילו ענן דק עליה לא יברך עכ״ל י וג״כ ונו״ ח לחשחור״ח במס״ק גימטריא לדו״ד‬
‫כנס״ח ישרא״ל י שחשך משחור תאורם לא נכר בגלות המר בין האומוח חוזר להאיר י ] כ ד א י ת א‬
‫ל לל‪^ 3‬‬
‫בש״ע א״ח סי׳ חכ״ו ס״ב[ גוהגין לומר דוד מלך ישראל חי וקיים שמלכ‬
‫ועחיד להתחדש כמוחה וכנסח ישראל חחזור להתדבק בבעלה שהוא הקב״ה דוגמת ה ל ‪^ 3‬‬
‫ע‬
‫ותו‬
‫ע‬
‫״‬
‫נ מ ש‬
‫ג‬
‫כ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ה ח מ ה‬
‫ש נ‬
‫) ר‬
‫ש מ ש‬
‫ו מ ג‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ‬
‫ש מ ח י ת ו‬
‫ע י ש י‬
‫ידי‬
‫ב‬
‫י י י ש‬
‫ה ח ד ש‬
‫‪7‬‬
‫*יגמת‬
‫ייו ‪ 1‬ק‬
‫•‬
‫• ' לו‬
‫אי‬
‫המחחדכת‬
‫שמחח נשואין ]בחיי פרשח וישב וד׳׳ע[ עכ״ל י ]אשל אברהם[ חי וקיים י מה שנמשל מל<בו‬
‫ללבגה דכמ‪ .‬שירח פעמים מזריח ופעמים מאפיל כן זרעו כשהם עוביס מאירים וגו׳‬
‫חי וקיים היא אף שאפל בירח העבר חוזר להאיר כן ישראל יגאלו בזמן קרוב ויחזור מ ל ב ו ת‬
‫והמלכוח שלו חי וקיים דחוזר לזרעו והוי כאלו הוא בחיים ועיין מדרש פרשת בא י ורקנמי ס ו‬
‫פנחס דורש הכוונה אכגסח ישראל ועיין בלבוש וגו׳ ע״ש י וג״כ ונו״ח לחשחור״ת ב מ ם ״ ‪! ,‬‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ו‬
‫מ‬
‫״‬
‫ר‬
‫ה נ צ ״‬
‫מ ״‬
‫כ‬
‫ב ״‬
‫ע‬
‫כ‬
‫י ה‬
‫ב ס פ ר‬
‫מ ו ר ה‬
‫‪5‬‬
‫צ ב ע‬
‫ס ״ ו‬
‫אית‬
‫א‬
‫עם הכולל גיממייא ל ל ו ״ ל י י י ״ י ] י א א‬
‫קפ״ח[ יש סגולה גדולה באמירת ברכח הלבנה להנצל מאויב ומכל רע אם יאמרנה כ ת ק כ ל ‪-‬‬
‫עכ״ל‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫נא‬
‫ליהודה‬
‫״מכ״ל י וג״כ וט״ח לחשחור״ח במס״ק עם הכולל גימטריא להכרי״ח החצוני״ס י ]כמ״ש הרב‬
‫ביח עובד[ והמנהג לנער אחר כך שולי צגדיהם להכריח החיצונים אשר נתהוו מקערוג ה ל מ ה‬
‫•ומורי זי׳ל כחב לנער שולי כגפי הציציוח כי הוא בגד המלכוח כנודע עכ״ל * והו״י מקב״ל‬
‫א״ת כ״ל האר״ם בשמח״ה ‪5‬מס״ק גי׳ וכתפ״ו אהדד״י וברכ״ו ברקו״ד ־ ]כדאיחא בסנהדרין‬
‫דף הנז״ל[ מרימר ומר זוערא מכתפי אהדירי ומברכי עכ״ל ־ וג״כ והו״י מקב״ל א״ת כ״ל‬
‫האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא ואמו״ר ל״ו שלו״ס עלי״ך ומשי״ב עם הכולל ׳]כדאיתא‬
‫בש״ע א״ת סי׳ הנז״ל[ ואומר שלשה פעמים סימן עוב תהיה לכל ישראל ברוך יוצרך וגי׳ י‬
‫]הגה[ ורוקד שלשה פעמים כנגדה ואומר כשם שאגי רוקד וגו׳ * ואומר תפול עליהם וגו׳‬
‫ולמפרע כאבן ידמו וגו׳ ג״פ ־ ויאמר לחבירו ג״פ שלום עליך ומשיב הוי כשואל ]עור[ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫׳ועוד‬
‫גראה לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במם״ק גיממריא בימ״י גיס״ן ־ ראש חודשים הוי קל‬
‫כנשר וצא השדה לברך ברכת האילנות בכווגה גדולה ־ ונו״ת לתשתור״ת במס״ק‬
‫•גימטריא לקיש״י גלגו״ל נשמו״ח עם הכולל ־ ]וכמ״ש הרב ביח הבחירה[ ישתדל האדם למהר‬
‫לקיים מציה זו בימי ניסן ביחר שאח י ולברך ברכה זו בכוונה עצומה לתקן הנשמוח המגולגלות‬
‫בעצי השדה י שיזכו לעלוח בהר ה׳ ומצאן מנוחה ־ ויעלה בדעחו שאפשר יש בהם נשמיח‬
‫קרוביו המיחליס לחסדו שיתקנם בברכתו ותפלתו ־ ולבו יחיל בקרבו להחעורר לשוב בחשובה‬
‫שלימה־ כדי שלא יגרמו לו עונותיו להחגלגל בדצ״חיואם באולי יחחייב להחגלגל ח״ו מרה‬
‫במרה לא בעלה־ שכשם שהוא משחדל ומטין לחקן גשמוח אחריס־כך מן השמים ימציאו לו‬
‫מי שיחקן נשמחו ־ ולכן לא יחעצל במצוה זו הקלה בעיני ההמון כי לא ידעו מה עיבה י ולא‬
‫ידעו ולא יבינו כי רבה־ עיין ה׳ חמ״י־וה׳ פחה״ד ־ וזוה״ק יעכ״ל ־והו״י מקב״ל א״ח כ״ל‬
‫האד״ם בשמח״ה במס״ק גימעריא ואפיל״ו גו״י שחפג״ע בשד״ה י כי אפשר שגם בזה יהיה‬
‫תקון הנשמות ־ על דרך שראיתי בדברי רז״ל ־ הם אמרו כי יעקב אע״ה בא בגלגול ברביגו‬
‫הקדיש ע״ה ־ ועשו בא בגלגול באנעוניטס ־ ויהיו שניהם אהובים וריעיס ובזה היו מתקנים‬
‫השנאה שהיחה בין יעקב ועשו כנודע ־ וג״כ יהו״י מקב״ל א״ח כ״ל האד״ם בשמח״ה במס״ק‬
‫גימעריא וקב״ל א״ח הענ״י עמ״ך בברכ״ה ז״ו ־ ]וכמ״ש הרב הנז׳[ ואחר הברכה יפרשו‬
‫מעוח לצדקה בין כולס מס׳ מ״ה פרועוח ־ ולא יפחחו משלש פרועוח לאחד כנגד ‪5‬פש רוח‬
‫נשמה־ה׳ מועד לכל חי־סו״ד בם׳ ויגד יעקב ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה‪ :‬לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימעריא ריש״א דחור״א עם הכולל ־ ונו״ח‬
‫לחשחור״ח במס״ק גימעריא שו״ר שחו״ר בימ״י ניס״ן ־ ]וכדאיחא בברכוח דל״ג‬
‫ע״א[ חנא משמיה דרבי מאיר ריש חורא בדקולא סליק לאגרא ושדי דרגא מחוחיך * אמר‬
‫שמואל הני מילי בשור שחור וביומי ניסן מפני שהשטן מרקד לו בין קרניו י ]רש״י[ בדקולא *‬
‫םל‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫מר‬
‫מ מ נ‬
‫ה ז ה ר‬
‫ב י‬
‫ה ר ב ה‬
‫ימי‪-‬‬
‫י‬
‫י‬
‫םל שתולין תבן בראשו ואוכל * ושדי דרגא י לאי ייקא אלא כ ל י‬
‫ניסן * מתוך שעברו ימי הסתיו שהארץ יבשה ועכשיו רואה אותה מלאה דשאים זחה ל־עתו‪-‬‬
‫עליו ונכנס בו יצר הרע עכ״ל * והו״י מקב״ל א״ה כ״ל האד״ם בשמח״ה במם״ק ע ם ה ע ו ל ‪3‬‬
‫גימעריא שהר״י כ״ל האר״ן מלא״ה דשאי״ם נאו״ח ־ ]וכמ״ש רש״י ז״ל בכתוב והנה מן ה י א ו נ ‪-‬‬
‫וגו׳[ יפות מראה וגי׳ יפות מראה י סימן הוא לימי שובע שהבריוח נראוח יפוח זי לזו ש א י‬
‫‪v‬‬
‫עין בריה צרה בחברהה עכ״ל * וג״כ והו״י מקב״ל א״ח כ״ל האד״ם בשמח״ה ב מ ס ״ ק‬
‫והזה״ר של״א חזו״ח דעח״ך ־ עלך מפני היצה״ר וחהיה נמשל כבהמה שור שחור ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪0‬‬
‫ךעךף‬
‫נראה לפרש ־ הוי קל לראש הקל עצמך ומאיך רוחך כדי שלא חלך אחר עצת ה י צ ה ׳ ‪- /‬‬
‫^‬
‫שנזדמן בהדך מראשיחך • כמה ראח אמר לפתח חעאח רובץ ־ מאי חעאח רוצץ‬
‫ילה״ר י ודוד הכי נמי קרייה חעאח דכחיצ וחעאחי נגדי תמיד י ונוח לחשחורח ־ הה״ד כ ן ו ‪5‬‬
‫נקלה ועבר לו ממתכבד וחסר לחם ־ ]וכדאיחא בזוה״ק פ׳ וישלח דקפ״ו ע״א[ יישלח י ע ק‬
‫מלאכים רבי שמעון פחח ואמר עו‪ 5‬נקלה ועבד לי ממתכצד וחסר ל האי ק י א ט ל י צ‬
‫הרע אתמר בגין דאיהו מקערגא תדיר לגבי בני נשא ויצה״ר איהו ארים לביה ורעותיה ד ‪3‬‬
‫נש בגאותא ואזיל אבתריה מסלסל שעריה וברישיה עד דאיהו אתגאי עליה ומשיך ליה ל ג י ה כ ס‬
‫אבל טיב נקלה ההוא דלא אזיל איחריה דיצה״ר ולא אחגאי כלל ומאיך רוחיה ולביה ו ר ע י י ^‬
‫לגבי קב״ה וכדין ההוא יצה״ר מחהפך לעבר לו דלא יכיל לשלטאה עלוי ־ וההוא בר נש שליכן‬
‫עלוי כמה דאת אמר ואתה תמשול בו ממחכבד כמה דאמרן דאיהו אוקיר גרמיה מ ס ל ס ל‬
‫יאי א ל ‪ °‬א ל י כ ו ׳‬
‫בשעריה אחגאי בריחיה ואיהו חסר לחם חסר מ ה י מ א‬
‫לחם אלהיהם הם מקריבים וגו׳ * והוי מקבל אח כל האדם ‪5‬שמחה י בלב אחד ובאחדות א‬
‫ק ל ] י לי[ י א י ע ק ‪2‬‬
‫והאחרוח מסוגלח לגאולה כנודע ואז ־ דבר אחר ]שם כזיה״ק[‬
‫ימכייר ט מ י ס‬
‫דמאיך רוחיה לגביה רעשו בגין דלבחר ליהוי עבד לו וישלוט מלי ק י‬
‫וישחחוו לך לאומים וגו׳ י ועדיין לא הוה זמניה כלל אלא בגין דסליק ליה יעקב לבחר י ו מ י א‬
‫ועל דא הוה מיד גקלה ולבחר ההוא דאיהו מחכבד יהא עבד לו ההוא דאיהו חסר לחם י א‬
‫עברא לההוא דיהבו ליה רוב דגן וחירוש עכ״ל‪.‬־‬
‫י‬
‫ד‬
‫ב‬
‫ח ם‬
‫מ‬
‫ר‬
‫ת‬
‫טת‬
‫‪1‬‬
‫כ מ ה‬
‫ח‬
‫מ ר‬
‫ה י ו‬
‫ח‬
‫מ י ב‬
‫‪,‬‬
‫ג‬
‫ו י ת‬
‫ה‬
‫י ם‬
‫ת‬
‫נ נ ‪ 3‬ד‬
‫ב י ה‬
‫ה‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לפרש טוב נקלה וגו׳ ־ טוב נקלה לפגי בוראו ועיבד לו ומודה לי על ד‬
‫חסדיו אשר הוא עושה עמו ואינו מחזיק עצמו כצדיק וחסיד שלא חאונה אליו ר ע‬
‫אלא חמיד הוא ירא שמא יגרום החעא דא יעקב שאעפ״י שהיה ידיד ה׳ בחירו יהבטיחו כ נ ו ד‬
‫היה מתיירא כרכתיב ויירא יעקב מאד ויצר לו וגי׳ ואמר קטנחי מכל החסדים וגו׳ ה צ י ל י‬
‫נא מיד אחי מיד עשו כי ירא אנכי אותו וגי׳ י ממתכבד דא עשו ויאמר יש לי רב בגאוה‬
‫ולא הזכיר שם בוראו ולא הודה לו על• רוב מסדו י וחסר לחם חסר מהימנוחא כנז׳ ו כ א ל‬
‫י‬
‫פ‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ע‬
‫כ‬
‫י‬
‫אמר‬
‫האת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה נב‬
‫יאמר כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה י ועליו נאמר וכסיל מתעבר ובוטח ־ כתיב בית‬
‫•רשעים ישמד דא עשו ואהל ישרים יפריח דא יעקב ־ הה״ד צדיק מצרה נחלץ מצרת הגלות דא‬
‫יעקב ויבוא רשע חחחיו דא עשו יהא עבד לו ־ והיה בית יעקב אש ובית יוסף להבה ובית‬
‫עשו לקש ודלקו בהם ואכלום ולא יהיה שריד לבית עשו כי ה׳ דבר י בעגלה ובזמן קריב‬
‫וכן יהי רצון ונאמר א מ ן ‪:‬‬
‫נראה לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימטריא גלוי״י הרא״ש הוי נושא קל וחומר‬
‫ומה גלוי ראש האיש שאינו אסור אלא מפני ההשגחה במורא של הקב״ה ואין זה‬
‫מדאורייחא ואין שערו ע מ ה • ]כחב מרן הקדוש ‪5‬ש״ע א״ח ס״ב ס״ו[ אסור לילך בקומה‬
‫־זקופה ולא ילך ארבע אמית בגלוי הראש וגו׳ • ]באר היטיב[ ד׳ אמות ־ ומרת חסידות אפילי‬
‫פחוח מד״א י אפילו קטניס נכון לכסות ראשן דתהוי עלייהו אימתא דשמיא ]מ״א[ י בגלוי‬
‫׳הראש ־ ע״ז סימן זה ס״ק ה׳ כחב רה״ה אם רוכב על גבי בהמה או יושב בעגלה הוי כמהלך י‬
‫]ובסימן ח׳ ס״ק ג׳ כתב[ דאפילו יושב אסור משום בחוקוחיהס לא הלכו וגו׳ ע״ש ־ גליי‬
‫ראש האשה שהוא אסור מדאורייחא ־ ]וכדאיחא בכתובות דע״ב ע״א[ איזוהי דח יהודיח יוצאח‬
‫וראשה פרוע י ראשה פרוע ראורייחא היא דכחיב ופרע אח ראש האשה י וחנא דבי רבי‬
‫ישמעאל אזהרה לבטח ישראל שלא יצאו בפרוע ראש דאורייחא קלחה‪.‬שפיר דמי דח יהודיה‬
‫אפילו קלחה נמ׳ אסור ־ אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן קלחה אין בה משום פרוע ראש הוי בה‬
‫לבי זירא היכא אילימה בשוק דת יהודית היא י ואלא בחצר אס כן לא הנחח בת לאברהם‬
‫אביט שיושבת חחח בעלה ־ אמר אביי ואי חימא רב כהנא מחצר לחצר ודרך מבוי י ]רש״י[‬
‫דאורייחא היא י ואמאי לא קרי לה דח משה י אזהרה י מדעבדינן לה הכי לנוולה מרה כנגד מרה‬
‫כמי שעשתה להתנאות על בועלה מכלל דאסור אי נמי מדכחיב ופרע מכלל דההיא שעחא לאי‬
‫פרועה הות שמע מינה אין דרך בנות ישראל לצאת פרועות ראש וכן עיקר ־ קלתה י סל שיש‬
‫לו מלמטה בית קבול להולמו בראשה ובית קבול מלמעלה לתת בו פלך ופשתן י הוי י לשון‬
‫מקשה ־ אם כן ־ דבחצר יש בה משום פריעה י ודרך מבוי י דלא שטחי רבים עכ״ל י ומשום‬
‫ערוה י ]וכדאיתא בברכות דכ״ד ע״א[ אמר רב ששת שער באשה ערוה שנאמר שערך כעדר‬
‫העזים עכ״ל י ומשום ההשגחה במורא של הקב״ה ־ על אחת כמה וכמה יגדל האיסור ורעה‬
‫כפולה ומכיפלח רח״ל ־ וני״ח לחשחור״ח במס״ק גימטריא ט״ח ל״ך מחשחור״ח י כלומר כיון‬
‫שחהא נישא קל וחומר זה ותשים כובע על ראשך וראש אשתך תכס בצעיף ותחעלף אז ינוח‬
‫לכס שלא חפולו בשוחוח עמוקיח אפילוח שחורוח ־ ]וכדאיחא בזוה״ק דקכ״ה ע״ב[ רבי חזקיה‬
‫פחח אשחך כגפן פוריה וגו׳ י אמר רבי חזקיה תונבא ליתי על ההוא בר נש דשבק לאגחחיה‬
‫־דחחחזי משערא דרישה לבר ודא הוא חד מאינין צניעותא דציתא ואתתא דאפיקת משערא‬
‫־דרישה לבר לאתתקנא ביה גרים מסכיגותא לביתא וגרים לבנהא דלא יתחשבון בדרא וגרים‬
‫‪-‬׳ועוד‬
‫י‬
‫מלה‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ב ב י ת‬
‫ש ר י‬
‫ג י י ם‬
‫מ‬
‫ש ט‬
‫ה ה ו‬
‫ליהודה‬
‫ל‬
‫‪ 3‬ר‬
‫‪ ,‬ז ח ז י‬
‫ב ב י ת‬
‫מ ה‬
‫א האי‪-‬‬
‫מרישה ל י‬
‫יא א‬
‫א‬
‫יא‬
‫א א!‬
‫ל איייא י א‬
‫כל שכן בשוקא וכ״ש חציפותא אחרא ובגין כך אשתך כגפן פוריה בירכתי ביתך י אמר־ כ־‪5‬־^‪.‬‬
‫יהודה שערא דרישא דאתתא דאתגלייא גרים שערא אחרא לאתגלייא י ל א א ל י ' י ע ‪ 3‬־‬
‫פגמ‬
‫ת כ ס י י‬
‫ד‬
‫ב ז ץ י ה י‬
‫ו א י‬
‫י ת‬
‫מ‬
‫ע ב ד ת כ‬
‫ה‬
‫ב נ‬
‫כ ת י ב‬
‫ה‬
‫י‬
‫כ ש ת י‬
‫ג ו‬
‫ז י ת י ם‬
‫מהו־‬
‫ל‬
‫יו‬
‫»‬
‫^ א‬
‫א‬
‫דא בעיא אחה^ ל א‬
‫כשתילי זיתים מה זית דא בין בסתיוא בין בקייטא לא אתאבידו טרפיי ותדיר אשהכח ‪^ , , - j‬‬
‫חשיבות יתיר על שאר אילניןיכך בנהא יםתלקין בחשיבו על שאר בני טלמא ילא מ י ד א ל א‬
‫דבעלה מחברך בכלא בברכאן דלעילא בברכאן דלחחא וגו׳ הה״ד הנה כי כן יבורך ג ב ד‬
‫ה׳ וכתיב יברכך ה׳ מליון וגו׳ וראה בנים לבניך שלים על ישראל ישראל סבא קדישא( ע ע ״ ל ‪.‬‬
‫והו״י מקב״ל א״ת כ״ל האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא שאי״ן דב״ר ר״ע מ ה א מ ו ׳ ^ ‪. -‬‬
‫ץ‬
‫‪5 5‬‬
‫עי‬
‫פ‬
‫ה ת‬
‫ב ‪ 3‬ר כ‬
‫ו ה י‬
‫י‬
‫" וגוי‬
‫' י‬
‫א ' יל א '‬
‫מעצב״ך עס הכולל י אלא מתכיר י א | י ל ל א‬
‫במס״קשהר״י ל״א נכש״ל שו״ס ב״ן אד״ם ע״ליד״ךייג״כ שהר״י ל״א נכש״ל שי״ם ‪5‬‬
‫אד״ם ע״ל יד״ך במס״ק בי״ן בשו״ק בי״ן במבי״י בי״ן בחצר״ך וכנז״ל ־ שהרי הזהרת ו א ‪^ ,‬‬
‫נפשך ואח נפש אשחך הצלח וזכיח ־•איש ואשה שזכו שכינה שרויה ביניהם ‪:‬‬
‫ו ג י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ג‬
‫כ‬
‫״‬
‫ז‬
‫״ ן‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫א‬
‫‪n‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪ 3‬י ש‬
‫ו‬
‫ה ס ו ס‬
‫י י ז לכ‪$‬גי‬
‫יא‬
‫ל‬
‫‪ T l j f t‬נראה לפרש י הוי קל לראש י ק ל ל ר ומהר ‪P‬‬
‫מי שהיה ראש ונעשה רש י)על דרך הגמרא כחובוח דס״ז ע״א( חנו רבנן די מ ח‬
‫אחה מצווה עליו לפרנסו ואי אחה מנווה עליו לעשרו ־ אשר יחסר לו אפילו םום לרכוב כנלין‬
‫ועבד לרוץ לפניו ׳•אמרו עליו על הלל הזקן שלקח לעני בן טובים אחד סוס לרכיב עליו ו כ ג ^‬
‫לרוץ לפניו י פעם אחח לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין עכ״ל י ונוח ל ת ש ח ו ר ת ‪-‬‬
‫שחצול ממוח וחחיי עד שיושחרו פנ־ך מפני הזקנה ־ כדכחיב וצדקה חציל ממוח י וכתיב ר־ןך‬
‫ס‬
‫ו ח ס ד‬
‫י מ ל‬
‫ח י י ם י ג י‬
‫מ‬
‫ו ה י י‬
‫ת כ‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ה‬
‫ש‬
‫ב‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ב י‬
‫ה‬
‫ס‬
‫ש ה‬
‫ד‬
‫ו‬
‫ב י ם י ב י‬
‫‪ 1‬שאיכו‬
‫י ו יא ‪ P‬י‬
‫ק ל א ל אי‬
‫'י‬
‫א‬
‫ליקה‬
‫בן טובים כל ישראל בני מלכים הם קבל עניי בני מלכים בשמחה כי הקב״ה איני מ ל ז ז י‬
‫טובה מצדקה אלא בהיוחה בדרך שמחה ובלב טוב י וכמ״ש הראשונים בפסיק ולא ירע ל כ ‪ 2‬ך ‪.‬‬
‫בחחך לו וגו׳ ע״ש בדרך צדקה ‪:‬‬
‫מ‬
‫ועוף‬
‫נראה לפרש י הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גי׳ בראשי״ח ליל״ה י קודם חצות סשתל־צ‪,‬״‬
‫לשכב הוי קל וממהר לקרות קריאת שמע שעל המטה קורם שתאנוס אותך ש י נ‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י)י ( תש ‪.‬‬
‫׳‬
‫'‬
‫^‬
‫ר‬
‫י‬
‫ו‬
‫ונוח לחשחורת י ל‬
‫חושך ויהי לילה * בכל יום אחה מחשיך ומעיייב אח השמש והווה לילה ובו חרמוש כל חיתו י‬
‫עכ״ל י ובו חרמוש כל חיחו יער י כלומר לילה הוא זמן שליטח המזיקין שוטנים ומונים ס ג כ ג י ‪.‬‬
‫רעים הרהורים רעים דמיונים * )ואיחא בברכוח ד״ה ע״א( אמר רבי יצחק כל הקורא ק ר י א‬
‫שמע על מטחו כאלו אוחז חרב של שתי פיות בידו שגאמר רוממוח אל בגרונם וחרב פ י ה י ו ^‬
‫ד ר‬
‫ח י ש‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ת‬
‫ו‬
‫‪5‬‬
‫ת‬
‫ש‬
‫ת‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ‬
‫י‬
‫ש‬
‫כ‬
‫ח‬
‫י‬
‫ת‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ש‬
‫״‬
‫י‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ ג מ‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫בידם‬
‫ו‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫לייחודה‬
‫נג‬
‫גידם י מאי משמע אמר מור זוטרא ואי חימא ר‪ 3‬אשי מרישא דענינא דכחיב יעלזו חסידים‬
‫בכבוד ירננו על משכבוחם י וכחיב בתריה רוממוח אל בגרונם וחרב פיפיוח בידם ־ )רש״י(‬
‫כאלו אוחז חרב פיפיות בידו־ להרוג אח המזיקין עכ״ליוהוי מקבל אח כל האדם בשמחה*‬
‫הוציא אח השנאה ואח החגר והכניס אח האהבה ואח השמחה ומחול וסלח לכל בר ישראל‬
‫שהכעיס והקניט אוחך וגו׳ ככחוב בספר החפלה סדר קריאח שמע על המטה מחוקן ומקובל‬
‫מאיש האלהים טרא מאד האר״י זצוק״ל‪:‬‬
‫ועוף‬
‫נראה לפרש ־ היי קל לראש ראשיה היוס הוי קל לפח רוץ ומים אם אין לך חירוש‬
‫ונוח לחשחורח * שחילול ממרה השחורה י והוי מקבל אח כל האדם בשמחה י שהוציא‬
‫הקנאה ואח החגר וחכניס אח האהבה ־)על דרך הגמרא בבא מליעא דק״ז ע״ב( אמר רבי‬
‫חנינא הכל בידי שמיס חוץ מצנים פחים וגו׳ י רבי ייסי בר חנינא אמר זי צואה דאמר מור‬
‫לואת החוטם וגו׳ ־ רבי אלעזר אמר זו מרה חניא נמי הכי מחלה זו מרה י ולמה נקרא שמה‬
‫מחלה שהיא מחלה כל טפו של אדם י דבר אתר מחלה ששמונים ושלשה חולאים תלרים במרה‬
‫וכילן פח שחריח במלח וקיחון של מים מ ב ע ל ח ך ה ט רבנן שלשה עשר דברים נאמרו בפח‬
‫שחרית מללת מן החמה וגו׳ ויש אומרים אף מוציא אח הקנאה ומכניס אח האהבה ־ אמר ליה‬
‫רבה לרבא בר מרי מנא הא מילחא דאמרי אינשי שחין רהועי רהוע וגו׳ ואמרו רבנן השכם‬
‫ואכול בקיץ מפגי החמה וגו׳ אמר ליה דפחיב לא ירעבו ולא יצמאו ומי אמר ליה אח אמרת‬
‫לי מהתם ואנא אמיגא לך מהכא ועבדחם אח ה׳ אלהיכם וברך אח לחמך וגו׳ ועבדחס אח‬
‫ה׳ אלהיכס זו קריאח שמע וחפלה י וברך אח לחמך ואת מימיך זו פת במלח וקיתון של מים‬
‫מכאן ואילך והסירוחי מחלה מקרבך * )רש״י( צנים פחים י קור הנופח וגו׳ ־ זו מרה ־ שהמרידה‬
‫שבה גדולה וניבעח ומחפשעח בגידים ובעלמוח ־ וכולן פח במלח מבעלחן י כדיליף לקמן‬
‫מקראי י וקיתון של מיס ־ למי שאין לו יין * וגו׳ י מוציא אח הקנאה וגו׳ י שכשאין לבו טוב‬
‫עליו הוא נוח לכעוס וגו׳ ע״ש ‪:‬‬
‫ועוף‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫נראה לפרש הוי קל לראשי פאר ראשך אביך ואמך שוחפים בך עס בוראך הקל‬
‫עצמך מאד מאד כנגדם וכבדם והתיירא מהעונש שיבוא לך אם אתה מזלזל בכבודם‬
‫)כמ״ש מרן הקדיש בש״ע יורה דעה םר״מ( צריך ליזהר מאד בכבוד אביו ואמו ובמוראם וגו׳‬
‫עד היכן מוראם היה הבן לבוש חמודות ויושב בראש הקהל ובאו אביו ואמו וקרעו בגדיו‬
‫והכוהו על ראשו וירקו בפניו לא יכלים אותם אלא ישתוק ויירא מן מלך מלכי המלכים הקב״ה‬
‫שציווהו בכך י איזהו כבוד מאכילו ומשקהו מלביש ומכסה מכניס ומוציא ויתנט לו בסבר פנים‬
‫יפות‪ -‬שאפילו מאכילו בכל יום פטומות והראה לו פניס זועפות נענש עליו וגי׳ וישמשנו בשאר‬
‫דברים שהשמש משמש רבו וגו׳ חייב לעמוד מפגי אביו וגו׳ עד היכן כבור אב ואם אפילו‬
‫י‬
‫נטלו‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ג ט‬
‫י‬
‫ז ה ו ב י ם ש‬
‫כ י ס ש‬
‫ו ה ש‬
‫י‬
‫י כ י‬
‫ב פ נ י‬
‫י כ‬
‫י ס‬
‫ליהודה‬
‫י מ ם ו‬
‫י כ ע ו ס‬
‫ב ס נ י ה ם‬
‫כעל־ס‬
‫ילא‬
‫י ל לא ל לא יצער‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ל‬
‫ל‬
‫אלא יקבל גזירח הכחוב וישתוק וגו׳ חייב לכבדו אפילו לאחר מוחו כיצד היה אומר ד ‪5‬‬
‫מ‬
‫ש ט ס נגש‬
‫תי‬
‫י חירש •‬
‫א ‪ °‬יא ר‬
‫‪ 1‬א א א א‬
‫א‬
‫ואם הוא לאחר שנים עשר חודש אומר זכרונו לברכה * )הנה( ואין חילוק בין אב לאם ב < ^‬
‫זה )מהרי״ל סכ״ז( וגו׳ ע״ש ־ )באר היטיב( לברכה י גם תוך י״ב חודש יכול לומר ז כ ל ־‬
‫לברכה רק דלאחר י״ב חודש לא יאמר הריני כפרח משכבו משום דמשפט רשעים ב ג י ה י‬
‫רק י״ב חודש וכן נוהגין)ש״ך( ־ וכחב הט״ז וקשה לי ממ״ש רמ״א בסימן שע״ח ־ נהגי ש א ״ א‬
‫קדיש רק י״א חודשים שלא להחזיקו כרשע ולמה יחתום הריני כפרח משכבו כל י״ב ח ו ל ש ‪-‬‬
‫וצ״ל דשאני לענין הריני כפרת משכבו כיון דלאחר י״ב חודש צ״ל ז״ל ובחודש הי״ב ח״א ל ו מ‬
‫ז״ל דשמא לא זכה עדיין לעוה״ב ויש כאן שקר ואם לא יאמר כלל יש כאן זלזול שהבל י ו ד ע י‬
‫שמת ממילא א״א להיות בשב ואל תעשה ע״כ מיטב להזכירו בשם הריני כפרת משכבו ש א ‪.‬‬
‫הריני‬
‫ק גמו^‬
‫ח ל א א ל ל‬
‫זה זלזול וגם אינו שקר דהא אומר א‪ °‬ל ‪P‬‬
‫אומרים כן ואפשר שלא ראה פני גיהנם משא״כ לענין קדיש יותר נכון שלא לומר כלים י ל ה י ו‬
‫בשב ואל תעשה דאף אם אינו זוכה עדיין מ״מ אין שקר יוצא מפיו • ועוד בש״ס אי׳ ש י א כ ן‬
‫זכרונו לברכה לחיי העולם הבא ואותן החוחמים זלה״ה מחסרין ל׳ וצריכין לחתוס *ללה״‪.-,‬‬
‫י ו כרכה׳ י א א ‪ 1‬יאי' ‪b‬׳‪ T‬למגב•‬
‫עכ״ל ונוח לחשחורח שיושחרו פ נ י ו‬
‫יארכון ימיך וגו׳ י והוי מקבל אח כל האדם בשמחה* שלא חחקוטט עם כל בר אדם ו א ש י ל ו‬
‫עם הגוי בשוק שזה בכלל כיבוד אב ואס ואפילו לאחר מוחם י)וכדאיחא בספר חרדים ‪7‬־״^‬
‫ע״ב( בכלל כיבוד אב ואם שלא יחקוטט עם שוס אדם שלא יחרפו מולידו כמנהג ‪?v‬׳‪y‬‬
‫ש מ ו ע ה‬
‫נ ן פ י י‬
‫י ן ר‬
‫ן מ י כ‬
‫ב‬
‫י י‬
‫מ‬
‫ה ר י נ י‬
‫כ פ ר ת‬
‫ה‬
‫מ ש כ ב ו‬
‫י ג ו‬
‫ס‬
‫ט‬
‫‪0‬‬
‫י‬
‫י ש‬
‫ע‬
‫מ‬
‫י ו‬
‫ו‬
‫ב‬
‫פי‬
‫ד ?‬
‫ו ע‬
‫ל ד י‬
‫ת‬
‫ר‬
‫מ פ < ; י‬
‫י‬
‫ועוף‬
‫ה ז‬
‫‪ 5‬כ ב‬
‫נ ה‬
‫ת‬
‫בי‬
‫י‬
‫נראה לפרש׳ הרי ק״ל לרא״ש במם״ק גימטריא מה״ר כב״ד אבי״ך־פאר ר א‬
‫ש‬
‫ואל חאחר * הא כיצד כאשר יאמר אליך אביך עלה לבירה והביא לי גיזלות הוי ‪ .‬ן‬
‫כנשר לעלית והביא לו גוזלות והרי זכיח וקיימח שחי מצוח שמחן שכרן בצרן מצוח כ ב ד א ^‬
‫אביך וגו׳ למען יארטן ימיך ולמען ייטב לך י ומצוח שלח חשלח את האם ואת הבנים ‪p‬‬
‫לך למען ייעב לך והארכת ימים י ואם אמור יאמר העבד הרי ארז״ל בגמרא חולין ד ל ן ‪- / /‬‬
‫ע״ב • רבי יעקב מעשה חזה באדם אחד שאמר לו אביו עלה לבירה והביא לי גוזלות ו כ ג ל‬
‫*‬
‫ושלח אח האם ולקח את הבנים ובחזרתו נפל ומת היכן אריכוח ימיו של זה והיכן טובתו‬
‫זה * אלא * ונוח לחשחורח י לכשחחשך שמשך ותשקע אז ינוח לך יארכון ימיך בעולם שכולו א‬
‫מ‬
‫‪n‬‬
‫‪0‬‬
‫ד‬
‫ריכוב‬
‫שכ‬
‫כ‬
‫כגמ‬
‫י ‪ 1‬אכיר יאמך ‪P‬‬
‫ו ל א ל אי‬
‫לו ל ל י ל י‬
‫לא תקום ולא תעיר ואהבת לרעך כמוך אני ה׳ * )רש״י( ואהבת לרעך כמוך י אמר רבי כ ג ק ‪^ ,‬‬
‫נ ג ו‬
‫ם‬
‫ו ה י י מ ר‬
‫כ‬
‫ז‬
‫י‬
‫ב‬
‫ב‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ם‬
‫‪3‬‬
‫ש‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ה‬
‫בי‬
‫ב ג י‬
‫י‬
‫זה כלל גדול בתורה)ת״כ( י אני ה׳ י נאמן לשלם שכר ונאמן ליפרע עכ״ל ־ וג״כ והיי כ ן ק ‪ 2‬ל‬
‫את‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה נד‬
‫אח כל תאדם בשמחה י תהא דעתך מעורבת עם הבריות י)וכדאיחא בכחובוח( אמרו חכמים‬
‫ז״ל לעולם ההא דעתו של אדם מעורבת עם הבריות * )רש״י( תהא דעחו של אדם מעורבת‬
‫עם הבריות י לעשות לאיש ואיש כרצונו עכ״ל ‪:‬‬
‫ועוף‬
‫נראה לפרש • הו״י ק״ל לרא״ש במס״ק גימטריא מה״ר דבר״י א״ס י פאר ראשך‬
‫כל אשר תאמר אליך שמע בקולה ואל חחוש וחהא ראש לאחיך שאינו עושה מעשה‬
‫עמך ואפילו הוא גדול ממך ־ צא ולמד מרבקה אם יעקב ועשו י כתיב ורבקה שומעת בדבר‬
‫‪,‬‬
‫יצחק אל עשו בנו וגו׳ ורבקה אמרה אל יעקב בנה וגי ועתה בגי שמע בקולי לאשר א ט‬
‫מלוה אותך י לך נא אל הצאן ומי וילך ויקח ויביא לאמו וגו׳ כטדע בחומש סדר תולדות יצחק‬
‫ע״ש י ראה חסד גדול כזה שעשה הקב״ה עס יעקב בחירו וכל זרעו אתו על ידי רבקה אמו‬
‫בנבואה י)יכדאיחא בזוה״ק פרשח חולדוח יצחק דקמ״ב ע׳יב( ח״ח יעקב כל עובדוי הוו לשמא‬
‫דקב״ה ובגין כך קב״ה הוה עמיה חדיר דלא אעדי מניה שכינחא דהא בשעחא דקרא ליה‬
‫יצחק לעשו בריה יעקב לא הוה חמן ושכינחא אודעח לה לרבקה ורבקה אודעח ליה ליעקב י‬
‫רבי יוסי אמר ח״ח אי ח״ו בההוא זמנא יחברך עשו לא ישלוט יעקב לעלמין י אלא מעם‬
‫קב״ה הוה וכלא באחריה אחא כלקא חזי עכ״ל י נמצינו למדין מן האמור שעל ידי חסד זה‬
‫שעשה הקב״ה רב חסד ואמח ליעקב י ונוח לחשחורח י לכשחחשך שמשו של עשו וחשקע‬
‫ותכבה אז ישלוט יעקב וינוח לו במנוחוח שאנטח דלא פסקין לעלמין הוא וכל זרעי אתו־‬
‫)וכדאיחא בזוה״ק סדר חשא דקפ״ח ע״א( פחח רבי חייא ואמר שפת אמת ה ט ן לעד ועד‬
‫ארגיעה לשון שקר יגי׳ אדכרנא חדא זמנא דהויגא אזיל בהדי רבי אלעזר פגע ביה הגמונא‬
‫אמר ליה לרבי אלעזר אנח ידעח מאורייחא דיהודאי ־ אמר ליה ידעגא י אמר ליה אחון אמרין‬
‫דמהימגוחא דלכון קשוט ואורייהטןקשוטזאנן דמהימנוחא דלן שקר ואורייחא דלן שקר*‬
‫והא כתיב שפח אמח חכון לעד ועד ארגיעה לשון שקר י אנן מיומין דעלמא קיימין במלכוחא‬
‫ולא אעדי מינן לעלמין דרא בתר דרא תטן לעד ודאי י ואחון זעיר הוה לכו מלכותא ומיד‬
‫אעדי מנכון וקרא אחקיים בכו דכחיב ועד ארגיעה לנוון שקר י אמר ליה חמינא בך דאנת‬
‫חכים באורייתא י חפח רוחיה דההוא גברא * אלו אמר קרא שפת אמת כוננת לעד הוה‬
‫כדקאמרת אבל לא כתיב אלא תכין י ומיגה שפת אמת דתכון מה דלאו הכי השתא דהפחא‬
‫שפת שקר קיימא ושפת אמת שכיב לעפרא ובההוא זמגא דאמת יקום על קיומיה ומגו ארן‬
‫תצמח כדין שפת אמת תטן לעד וגו׳ אמר ליה ההוא הגמון זכאה אנת וזכאה עמא דאורייתא‬
‫דקשוע ירתין ־ בתר יומין שמעגא דאתגייר עכ״ל * והוי מקבל אח כל האדם בשמחה ־ באהבה‬
‫ואחוה בלב אחד ובאחדות אחח כי האחדות מסוגלת לגאולה כנודע י ואז מה נאוו על ההרים‬
‫רגלי מבשר וגו׳ פצחו רננו יחדיו חורבות ירושלים וגו׳ חשף ה׳ את זרוע קידשו לעיני כל‬
‫הגוים‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫‪, c‬‬
‫מ ר ס יגו׳ יבהר ציי! תהיה פליטה יגי׳ יהיה כיח יעקכ אש יגי׳ ולא יהיה שלין לניח »‬
‫ל א • ואז ש "‬
‫‪.‬‬
‫‪,‬‬
‫כי ה׳ דבר ־ וכאלה רכות הכטחות ככמה מקימית א‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫ש ר‬
‫ת‬
‫מ‬
‫א ו י [ ״ א ד י‬
‫ה ג פ‬
‫י ת‬
‫אמת תנין לעד ועד ארגיעה לשין שקר כמבואר ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש • היי קל לראשינחית דרגא נשיב אתתא• מתון נסינ אתתא י)׳נ״"׳‬
‫דס״ג ע״א()רש״י( נחית דרגא נסיכ אתתא ־ לא תקח אש? חשוכה ממך ש״א ל‬
‫תתקבל ע‪.‬יה י מתין נסינ אתתא • המתן עד שתכדוק מעשיה ל א‬
‫ש‬
‫ת ה‬
‫א‬
‫ר ע ה‬
‫א‬
‫ו ק נ ט ר נ י ת פ־״ל י‬
‫)יאיתא נספר חרויס סימן קנ״ו( אס תראה שלשה דורות ולמעלה זה אחר זה מלס חל״יי‬
‫חכמיס ואחר כך ורעם עמי סארן לא תאמר יכר׳ תכמיס בנוליס שאמר‪ ,‬לא ימישו מפיו‬
‫ימס׳ זרעך ימפי זרע יגי׳ שוב לא יפסיק התירה מהם ־ והטעס שהם במשפחה שאינה ‪ WW‬י‬
‫יאמרו חכמים ז״ל ריב נניס דימים לאחי האס לכך מ י ה ם עמי הארצית • כייצא כי ליי*‬
‫יע‬
‫א‪,‬היס וחסידים שנאמר יהתימ המשילש לא במהרה ינתק • יאס תראה שפיסק מדיר ר ‪' 5‬‬
‫יראי שמיס וחסידים כידוע שהתחתנו כמי שאין דינס להתחתן כמן שאינו ירא שמיס וחםיי‬
‫י״פיכך חיקי הדיר כך י לפיכך יתחנן אדם על עצמי ועל זרעי ועל זרע זרעו ‪:5‬ל יום ל'יי‬
‫ג‬
‫יראת שמיס עם תורה וגמילות חסדים כ׳ על שלשתס נאמר והחיט המשילש לא במהרה יניןיו‬
‫ט כ ‪ /‬י ו ח ז יניח לתשחורת י בניס ששעריתיהס שחורות אשר יילרי ניח לא‪5‬יהס ולאשם »י<‬
‫‪5‬‬
‫וג כ צהס כ• ריב בניס דימיס לאח׳ האס • יהי׳ מקבל את כל האדס כשמחה י יאל‬
‫־ ע נ ו_שי־א אחי ־׳ אפשר שתצמרך לו בעירך אי בעיר אחרת באופן שאתה לא תי» 'לי׳‬
‫תמ‪.‬א אדם אחר לסידמן קישט אמרי אמת מה מעשה האשה ימה מעשה אביחיה א « »*‬
‫חלפני י » נטי־ נאומי לדכ״ק טי־ היא ייחזקהי כמישכ זקנים כמסמרים משרה דנריס לי׳‬
‫י״יפ או סיב‪-‬ביע יימנע טיב מכעליי להולכים בתמים להזיע בזויג יראת שמיס‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש י היי קל י עניי דכא ישפל ריח ותהא • לראש י)כדאיתא‬
‫אמר רב מתיבתא האי מאן דאיהי זעיר איהו רב יגי׳ ענ״ל‬
‫נספר »יי‬
‫‪(8‬‬
‫‪6‬‬
‫• יניח לחשחיי '‬
‫ל מ י « ש ן ;שמשך ותשקע אי יניח לו • )כיאיתא בשערי קדישה( שלחי מתם איזהו בן ה ע י ' ״‬
‫‪5‬‬
‫ע ת ן י ש פ ל ברך יגי׳ עכ״ל ־ והיי מקבל את כל האדם בשמחה • שתזכה ליהנות מ י ה ש י ״‬
‫״‬
‫‪J‬‬
‫״‬
‫״‬
‫י־"‬
‫בעיה־‪ -‬תזכה השראת שכינה הנקראת שמחה •)כדאיחא שם ״ ־ י‬
‫־כיאה שי‬
‫^ ובבני הנ‪-5‬אים דכתיכ יהיה כנגן ה מ ע ן יגי׳ יכתיב ולפניהם הוף וחליל י מ י י‬
‫־י‬
‫‪,‬‬
‫והמה מתנכיאים וגו עכ׳יל •‬
‫ק״ל לרא״שכ״ס״ק‬
‫™‬
‫ר א‬
‫*‬
‫ל ה י‬
‫י ״ י**״‬
‫י‬
‫יגי״״ ל״י׳יייי•‬
‫ג י מ ט ר י א ^ ^ * ‪ ^ .‬להיוח‬
‫מ י ס ״ ק גי׳ ־י״י של׳־א תת׳׳ן מנשילי״י׳ •‬
‫וכמ״ש‬
‫ר י א ת‬
‫‪,‬‬
‫פרקי אברת‬
‫ליהודה נה‬
‫‪ °‬י נ מהלכות ת״ת ס״ה(‪ .‬כל הלמיד שלא הגיע להוראה ומורה הרי זה רשע‬
‫‪#10‬‬
‫ימייו נאמר כי רבים חללים הפילה ־ וכן חכם שהגיע להוראה ואיגו מורה הרי‬
‫ז‪:‬‬
‫‪ 1‬מכשילות לפני העורים ועליו נאמר יעלימים כל הרוגיה־ אלו התלמידים‬
‫^‬
‫קנו<י‬
‫י תורה כראוי והם מבקשים להתגדל בפ<י עם הארן ובין אנשי עירם‬
‫"יקיפלי‪.‬‬
‫^ ן כראש לדין ולהוריה בישראל הם המרבים המחלוקות והם המתריבים את‬
‫^‬
‫ין^נרה של תורה והמחבלים כרם ה׳ לבאות עליהם אמר שלמה בחכמתו אחזו‬
‫ל‬
‫' קטנים מחבלים כרמים עכ״ל ־)וכן דברי רבן גמליאל בנו של רבי יהודה‬
‫'סיא( ^‬
‫שאין אנשים השחרל להיות איש ־)רבינו עיבדיה( ובמקום שאץ אנשים ־ לישב‬
‫נרא ^‬
‫עיירות היראות מכ״ל י והו״י מקב״ל א״תכ״ל האד״ם בשמח״ה במס״ק גימטריא‬
‫^‬
‫"י יייייע לשאו״ל ־ את פחח לו כפנים שוחקות צהובות והסביר לו ההלכה י‬
‫יג ^ ״‬
‫&‪ ' ^ ' ' ^ ^ y‬במם״ק אזהר״ה להריי״ן וג״ם ללבי״ר י)וכדאיתא בסנהדרין ד״ז ע״ב(‬
‫^ •י חה שיפטיכם בעת ההיא י וכתיב ואלוה אתכם בעת ההיא י אמר רבי אלעזר‬
‫^‬
‫נחי אזהרה לצבור שתהא אימת דיין עליהם ואזהרה לדיין שיסבול את הצבור *‬
‫^‬
‫כמה אמר רבי חנן ואי תימא רבי שבתאי י כאשר ישא האומן את היונק ט כ ״ ל ‪:‬‬
‫נראה לפרש ־ הו״י קי׳ל לרא״שבמס״ק גימטריארא״ש בהישיב״ה ־ ללמד תורה•‬
‫^ _ י׳‪-‬י ׳ח לתשחיר״ת במס״ק עם הכולל גימטריא של״א תקפי״ד ותכעו״ם י ולא הקפדן‬
‫)יביט עובריה( הרב המקפיד על התלמידים כששואלים אותו לא ילמד כראיי אלא‬
‫‪y‬‬
‫^ ^סכיר פנים בהלכה לתלמידיו טכ״ל ־ )הרמב״ם מהלכות ת״ת פ״ר( הרב שלמד ולא‬
‫ל א יכעיס עליהם וירגז אלא חוזר ושינה הדבר אפילו כמה פעמים עד שיכינו‬
‫^׳‬
‫‪#‬‬
‫ו < כ ה ו ג י עכ״ל י והו״י מקב״ל א״ח כ״ל האד״ם בשמה״ה במס״ק ע״ה גימטריא‬
‫מ ט ״ ן עימ״ק ההלכ״ה י להוי צוותא לחבריה י וסופו לחת לב)רש״י בבבא בתרא‬
‫ד״ךע״ב(‪:‬‬
‫•‬
‫ע‬
‫ס‬
‫מ ע ע‬
‫י < י ת‬
‫ק‬
‫ס‬
‫ה‬
‫ב י‬
‫ן י ן ש ב י‬
‫ט‬
‫י ע‬
‫ה‬
‫י ם‬
‫| י ם‬
‫ש‬
‫ר|י נ‬
‫״‬
‫ן ה ץ‬
‫י‬
‫׳‬
‫מ י ד י ם‬
‫מ ר‬
‫ש א י ג ״ ו‬
‫ך‬
‫‪ "TO‬נראה לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במם״ק גי׳ לראשי״ת הכ״ל עם הכולל * השתדל‬
‫להגיח בתורה שהיא ראשית הכל כדכתיב ה׳ קנני ראשית דרכו קדם מפעליו מ א ד‬
‫‪y‬‬
‫ח כזיס״ק פ׳ בראשית דמ״ז ע״א( חא חזי כמה הוא חילא תקיפא דאורייתא וכמה הוא‬
‫ל כלא רכל מאן דאשתדל באירייחא בכל יימא יזכי למהוי ליה חולקא בעלמא דאתי‬
‫‪.‬‬
‫י)יאיתא שם בזוה״ק פ׳ וירא דק״ו ע״ב( דכל מאן דאשחדל באורייתא קוב״ה אשתבח‬
‫^‬
‫ל א יאשתבח ביה לתחא בגין דאורייתא אילנא דחיי איהו לכל איכון רעסקין בה למיהב‬
‫^‬
‫‪ .‬י ו כעלמא דין ולמיהב לון חיין בעלמא דאחי וגו׳ ע״ש ־ )ואיתא שם בזוה״ק פ׳ חיי‬
‫<‪1‬ל״א ע״ב( רכל מאן דאשתרל צאורייחא לא יכלין לשלטאה עלוי כל עמין דעלמא וגו׳‬
‫ע‬
‫ה‬
‫״‬
‫ע ן ׳‬
‫‪9‬‬
‫‪%‬‬
‫ש‬
‫עי‬
‫ח י י‬
‫‪p‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫חירו‬
‫>‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫חירו דמלאך המות דלא יכיל לשלטאה טלוי וגו׳ וטל דא כל מאן דאשתדל באורייתא לא יעיל‬
‫לשלטאה עלוי ההוא חיויא בישא דאחשיך עלמא וגו׳ ע״ש ־ וכאלה רבות בכמה מ ק ו מ ו ת •‬
‫המורות תועליות נשגבות בשני עולמות * עולם הגופניות ועולם הגשמוה י להוגה בשתי ת ו ר ו‬
‫ת‬
‫ימים ולילות י ולכן כל איש המתכנה בשם ישראל יתן דעתו לדעת שהוא חתן המלך מלכו של‬
‫עולם אשר בחר בנו מכל העמים ונחן לנו אח חורתו בתו היקרה הנעימה התמימה ו ה י ש ר ה‬
‫חמדה גנוזה שהיתה גנוזה לפניו יתברך תתקע״ד דורות מקודם שנברא העולם מ ו ד ע ״‬
‫ומשעה שנחנה אלינו על הר סיני נחחייבנו כלנו בשארה כסוחה ועונחה י)וכדאיחא ב ס ק י ‪-‬‬
‫חרדים דע״ב ע״א( צריך אדם להיוח יגע בחורה שארה כסוחה ועוגחה לא יגרטיעוכה‬
‫‪.‬‬
‫מ‬
‫המוח וכל ששח ימי השבוע לקום להדבק נפשו בה ישקני מנשיקוח פיהו כדאמר בזוהר כשכגיכ‬
‫ת‬
‫בני אדם בחצות לילה באשה השניה בה שמתא עונח ח״ח בראשונה י ואף! בשבח כשמקיי‪5‬ןי‬
‫ס‬
‫מצוח עונה בשניה כוונחם להוליד בן לראשונה שיהא ח״ח הרי העונה במחשבה י כשיתר‪-‬‬
‫בדבור שנמשלו ישראל לחולעח שבפיהם עושים להס לביש מלכוח כחולעח המשי והיינו דכהי‪3‬‬
‫כחוט השני שפחוחיך ולא קורי עכביש שנעשים מדברי בטלה ־ שארה שהס המזונוח ב מ ע ש ה‬
‫כי כמו שהלחם קיום הגוף כן המנוח המעשיוח קיום הנפש ובהעדרס רשעים בחייהם ק ר ו י י‬
‫ם‬
‫מחים וכל המעשים הטובים אמר בזוהר שאמר הקב״ה ועשה לי מטעמים זאח האשה כ ב ו י ה‬
‫בח מלך פנימה מלכו של עולם ואתה חהן המלך מה געים גורלך * וממילא רווחח להשי‪5‬‬
‫נדחיו ולקבץ פזוריו וישוב הכל לאיחנו ולא ידח ממנו נדח עכ״ל י ולפי האמור היינו י ו ט ״‬
‫ח‬
‫לתשחור״ת במם״ק גימטריא לקב״ץ א״ח כ״ל פזורי״ו י וג״כ במס״ק מיסורי״ם המכוערי׳יס •‬
‫)וכדאיתא בברכות ד״ה ע״א( אמר רבי שמעון בן לקיש כל העוסק בתורה יםורין ב ד י ל י ן‬
‫הימנו שנאמר ובני רשף יגביהו עוף ואין עוף אלא תורה שנאמר התעיף עיניך בו ואיננו •‬
‫ואין רשף אלא יםירין שנאמר מזי רעב ולחומי רשף י אמר ליה רבי יוחנן הא אפילי תשב״ן‪-‬‬
‫יודעין אוחו שנאמר והיה אם שמוע חשמע לקול ה׳ אלהיך וגו׳ כל המחלה אשר שמחי ב מ צ ד י ס‬
‫לא אשים עליך כי אני ה׳ רופאיך • אלא כל שאפשר לו לעסוק בחורה ואינו עוסק ה ק ב ״ ה‬
‫מביא עליו יסורין מכוערין ועוכרין אוחו שנאמר נאלמחי דומיה החשיחי מטוב וכאבי נ כ ג ?‬
‫ד‬
‫ואין טוב אלא חורה שגאמר כי לקח טוב גחחי לכם חורחי אל חעזובו עכ״ל * יג״כ ו נ ו ״ ק‬
‫לחשחור״ח במס״ק גו״ח מלשו״ן הר״ע עם הכולל * )וכדאיחא בערכין פרק ג׳( מאי ת ק נ ח י ה‬
‫של מספר לשון הרע אם הוא ח״ח יעסוק בהורה שנאמר מרפא לשון עץ חיים ואין לשין א ל א‬
‫לשון הרע שנאמר חץ שחוט לשונם מרמה דיבר ואין עץ חיים אלא חורה שנאמר עץ חיים ה י ^‬
‫למחזיקים בה ־ והיא מגגא ומצלא לאדם שלא יבוא לידי לשון הרע וגו׳ כמבואר בתוכר‪1‬ו‬
‫ת‬
‫מוסר ע״ש • וג״כ ונו״ח לחשחור״ח במס״ק נו״ח מהיצ״ר הר״ע עם הכולל י וכמו שארז״ל‬
‫אמר הקב״ה לישראל בגי בראתי יצה״ר בראתי לו תורה תבלין אס אחם עוסקים כתירל‪-‬‬
‫* ו‬
‫י‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫נו‬
‫•אין אהס נמסרים בידו ואם לאו אתם נמסרים בידו ־ והיינו גמי דאמרו ז״ל אם פגע בך ההוא‬
‫מנוול מושכהו לבית המדרש אס אבן הוא נמות ואם ברזל מתפוצץ עכ״ל ־ וג״כ ונו״ח‬
‫לתשחיר״ת צמס״ק אפיל״ו לב״ן אד״ם ממז״ר־ אמרו חכמים ז״ל ממזר ת״ת קודם לכהן גדול‬
‫ע ס הארץ שנאמר יקרה היא מפנינים מכהן גדול שנכנס לפני ולפנים * והוי מקבל אח כל‬
‫האדם בשמחה י הה״ד ויין ישמח לבב אנוש וגו׳ י יין חורה ־)וכדאיחא בזוה״ק פ׳ ויחי דרל״ע‬
‫ע״ב( כתיב ורוח אלהיס מרתפה על פני המיס דא רוחה דמלכא משיחה ומן יומא דאתברי‬
‫־עלמא אסחי לבושיה בחמרא עלאה חמי מה כתיב בהריה חכלילי עיניס מיין ולבן שנים‬
‫מחלב דא תמרא עלאה דאורייתא דמדוי מניה שחי י ולבן שנים מחלב י דהא אורייחא יין וחלב‬
‫‪,‬‬
‫תורה שבכחב וחורה שבעל פה וגו׳ ע״ש וכתיב )שיר השירים( אשקך מיין הרקחיאמרז״ל‬
‫חורה שנמשלה ליין ־ וכחיב פקודי ה׳ ישרים משמחי לב ‪:‬‬
‫וד‬
‫נראה לפרש ־ היי קל לראש ־ הקל עצמך והכונן כנגד בוראך שהוא ראשיח ערם כל‬
‫יצר נברא בלי ראשיח בלי חכליח • הכין לקראח אלהיך ישראל כי נשמחך כסא לו‬
‫ולבך שרפרף הדוס רגליו דכחי‪ 5‬השמים כסאי והארץ הדום רגלי ־ ופירשו רז״ל יקרא אל‬
‫השמים מעל ואל הארץ לדין עמי השמים היינו נשמה והארץ זה הגוף איזה ביח אשר תבנו‬
‫לי זו הנשמה י ונוח לחשחורת ־ דפירש בזוהר היקר רגלך מביח רעך מיצר הרע המרגל בך‬
‫דתמיד מלשין מן הנשמה דהויא בית רעך שהוא השי״ת דכתיב רעך ורע אביך אל חעזוב‬
‫ואיזה מקום מנוחחי זה הלב דאמרו החכמים ה׳ נמצא בלב אוהביו ־ והוי מק‪5‬ל את כל האדם‬
‫בשמחה י כ׳ באהבך ה׳ הנכבד ועמו כאשר יאהב איש אח בניו חהיה מרכבה לחסד הנקראח‬
‫אהבת תסד נגד היו״ד י וכשתהיה תמיד דן לכף זכות חהיה מרכבה לה״א נגד הגבורה שנרחק‬
‫שלה הוא היכל הזכות י וכשהדבר לשון עוב הפך לשון הרע ותהיה עגיו כהלל הזקן תהיה‬
‫מרכבה למדה הת״ת דמקרי לשון הטוב וכתיב והאיש משה עניו מאד נגד הוי״ו ־ וכשתהיה‬
‫בכובד ראש ירא וזוחל חמיד מאור נוצץ מלא עולם ותדבר חמיד לבריוח בנחת ופיוס תהיה‬
‫מרכבה למדח המלכוח הנקראח יראח ה׳ ה״א אחרונה שבשם ונקראח עח רצון דנעוץ סופן‬
‫• בתתלתן והרי זכיח לידבק ביוצרך בעשר ספירוחיו וחקרא קדוש לקיים הכחוב קדושים חהיו‬
‫)ספר תרדים דף ס״ת ע״ב ודף ס״ע ע״ב( ‪:‬‬
‫הןוד‬
‫נראה לפרש ־ הו״י ק״ל לרא״ש במם״ק גימעריא רא״ש השנ״ה עם הכולל ־ הקל‬
‫עצמך והשתדל לשוב בתשובה לפני ממ״ה הקב״ה י ואעפ״י שהתשובה יפה היא לעולם‬
‫בעשרת הימים שבין ראש השנה ויום הכפירים היא יפה ביותר ומהקבלה היא מיד שהקב״ה‬‫מצוי לכל בין ליתיד בין לצבור י הה״ד דרשו ה׳ בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב י וג״כ הו״י ק״ל‬
‫׳לרא״ש במס״ק ק״ל שופר״א עם הכולל י)כדאיתא בזוה״ק פרשת ויקרא דת״י ע״ב( זכאה‬
‫תולקהון‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ואני‬
‫ליהודה‬
‫הדל ניאה לפרש אל תהי דן יחיד י ) ע ״ פ דאיתא בש״ע חה״מ ס״ג ס״ג( אעפ״י‬
‫שיחיד מומחה לרבים מוחר לו לדון יחידי מצזח חכמים שיושיב עמו אחרים י )באר‬
‫היעיב( יחידי י ויש ליזהר בזה״ז שלא לדון ביחידי אף שקבלוהו אם לא שמפרש בהדיא איני‬
‫י יידע לדון אחכם דין חורה י או שהוא ד ן פשוע ־ ומומחה ורגיל בכך י)ש״ך( עכ״ל ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫י‬
‫אחר־ אל תה־ דן יחידי־ אף שתפרש בהדא איגי יודע לדון אחכם ד ן חידה•‬
‫וקבלוך על סמך שחשאל לחכם ־ ]וכדאיחא שם בש״ע חה״מ ס״ח ס״א[ ?ל‬
‫המעמיד דין שאיט הגון ואינו חכם בחכמת התורה ואינו ראוי להיות דיין אעפ״י שהיא כולו‬
‫מחמדים ויש בו עובוח אחרוח ה״ז שהעמידו עובר בלא חעשה ־ ]הגה[ ואסור להעמיד ע ס‬
‫הארץ דין על סמך שישאל כל פעם לחכם י ]באר היטיב[ ואינו־ האי וא״ו של ואיני חכס•‬
‫היא מחלקח וחרחי קאמר הן שאינו הגון במעשים אף שהוא ח״ח או שאינו ח״ח אפילו ה מ ן‬
‫במעשים וכדמסיק אעפ״י וגו׳ ]סמ״ע[ ־ שישאל ־ דשמא לא ישאל ונמצא מעה את הדין •‬
‫]רש״י‬
‫י דלא כטעם הע״ש םמ״ע[ עכ״ל ־ שאין דן יחיד אלא אחד ־ הקב״ה הוא הדין האמת‬
‫י‬
‫יחיד בעולמו ־ ואל חאמר לבעלי דינים קבלו דעחי ואפילו אחה מומחה לרבים ־ שהן רשאין‬
‫ולא אחה־ הואיל ואחה יחידי ואין דינך ד ן אם לא בצרוף שלשה ־]וכדאיחא שם בש״ע ח ה ״‬
‫מ‬
‫ס״ג ס״ב[ פתוח משלשה אין דיניהם דין אפילו לא טעו אא״כ קבלום בעלי דינים או שהוא‬
‫מומחה לרבים ־ ]ובזמן הזה אין דכין דין מומחה לרבים שידון ביחידי בעל כרחו של אדם[‬
‫]מהרי״ו סקמ״ז[ עכ״ל ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫אחר אל חהי דן יחיד־ לעצמך אם רואה שלך ביד אחר אם לא שחוכל ל ב‬
‫י‬
‫ר י‬
‫בביח דין וחעול בדן ־ שאין דן יחידי אלא אחד ־ הקב״ה הוא בעל דין שהוא ת ו ‪5‬‬
‫ע‬
‫החוטאים ליפרע מהם חוביתיהם יחיד בעולמו ־ ואל חאמר ־ בביח דין כשחברר חיכו * קבלו‬
‫דעחי י שאני בעל חוב ורשאי למשכנו בחובי אכנס לביתו למשכננו או אכנס ולכתוב כל מ‬
‫ה‬
‫שבביתו בחובי ־ שהן ־ בית דין י רשאין ־ למשכנו ־ ולא אחה י הואיל שאתה עובר בלאו‪:‬‬
‫וכדאיתא‬
‫שס בש״ע חה״מ ס״ד ס״א ־ יכול אדם לעשות ד ן לעצמו אם רואה שלו כיך‬
‫אחר שגזלו יכול לקחחו מידו ואם האחר עומד כנגדו יכול להכותו ע‬
‫שיטחנו ]אס לא יוכל להציל בענין אחר[ ]עור[ אפילו הוא דבר שאין בו הפסד אם ימתין‬
‫ל‬
‫כ נ ד‬
‫שיעמידנו בדין והוא שיוכל לברר ששלו נועל בדיך מ״מ אין לו רשוח למשכנו בחובו־ ]הגה[‬
‫הטעם שיתבאר לקמן סצ״ז ס״ז עכ״ל ־ וזהו הטעם וגו׳ ־ אם בא למשכנו שלא בשעת הלואקו‬
‫‪,‬‬
‫לא ימשכננו הוא בעצמו שאם משכנו הוא בעצמו עו‪5‬ר בלאו ]ועי לעיל ס״ד[ אלא ב״ד ישלחו‬
‫לו שלוחם ואף שלוחם לא יכנס לביתו למשכנו‬
‫י‬
‫]הגה[ ואפילו אם בקש המלוה ליכנס ל‪3‬י‬
‫ת‬
‫הלזה ולכתוב כל מה שב‪5‬יתו אין בית דין נזקקין לו ליכנס לביתו כלל י ]ב״י סצ״מ כ ש‬
‫הרשב״א‬
‫ס‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה נח‬
‫הרשג׳׳א גי[ אלא אס ימצה לו דבר בחון יקחנו ויש לשליח בית דין ל ק ח המשכון מיד הלוה‬
‫בזייע וכיהנו למליה ואפילו בחון לא ימשכננו שלא בשעת הלואה דבר שעושיס בו אוכל נפש‬
‫‪,‬‬
‫כמו רחיס ורכב של יד שהם מטלטלים וגו ע״ש ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫אתר אל תהי לן יחיד * בהקדם דאמרינן לעיל דברי הש״ע חה״מ־אעפ״י‬
‫שיחיד מומחה יגי׳ מצית חכמים שיושיב עמו אחרים • ואפשר הטעם למצוח חכמים‬
‫זי הוא י שאין דן יחידי אלא אחד • הקב״ה קדוש חםיד וגו יחיד בעולמו ־ ]זכדאיחא בשערי‬
‫הקדושה[ אמר הקב׳׳ה אני קדש אגי חסיד וגו אם יש בך כל המרוח הללו קבל עליך שררה‬
‫ואס לאי אל תקבל עכ״ל י כלומר אם יש בך כל מדוחי הללו רשאי לקבל עליך שררה כי בטות‬
‫שלא תשחרר כי אם לש״ש וכיון שלא חשחרר כי אס לש״ש רשאי לדון יחידי ובטוח שלא תטה‬
‫את הדין כי אס דין אמת לאמיתו • ואם לאו אל תקבל כלומר השמר לך ושמור את נפשך‬
‫מאד שלא חשחרר ואס הוכרחת להשתרר אל תהי דן יתידי כי אם בצרוף שלשה כי בצרוף‬
‫שלשה יתכן להיות בהן מדוחי ייחיר מהיחיד כי יש בזה מה שאין בזה ויש בזה מה שאין בזה‬
‫ונמצא הדין יוצא לאמיתי ־ ואל תאמר • לחבריך החולקים עליך י קבלו דעחי ־ שאני מימחה ובלא‬
‫הצריף שלכם הייחי יכול לדון יחידי ־ שהן רשאין ולא אחה י הואיל שמצוח חכמים לצרפם עמך‬
‫י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ראוי שיפסק הדין על פי הרבים מטעם הנזכר ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫אחר אל חהי דן יחיד • כי אם בצרוף שלשה מפני כבוד השכינה שחהי עמכם‬
‫י‬
‫ואז מובטחים ועומדים שחשפטו משפטי צדק • ]כדאיחא בברכוח ד״ו ע״א[‬
‫מנין לשלשה שיושבין בדין ששכינה עמהם שנאמר בקרב אלהים ישפוט ״ ]רש״י[ בקרב אלהים‬
‫ישפוט י ואין ביח דין קרוים אלהיט אלא בשלשה • ]פר״ק לסנהדרין[ עכ״ל ־ שאין דן יחיד‬
‫אלא אחד י הקב״ה יחיד בעולמו ואין שני לו חייו שישב עמו כי הוא לבדו מרום וקדוש שופט‬
‫דין ואמח ־ ואל חאמר ־ לבעלי דנים • קבלו דעחי ־ שאני מומחה ואיני צריך לצרוף שלשה־‬
‫שהן רשאין ולא אחה • הואיל ואתה יחידי ואף שאחה מומחה אין השכינה עמך כי אם בצרוף‬
‫שלשה ואז משפעי ה׳ אמח צדקו יחדיו‪:‬‬
‫פירוש‬
‫אחר ־ אל תהי דן יחידי • ואפילו אחה מומחה לרבים כדי שלא חביא לידי טעות‬
‫כשחראה שבוראך ‪5‬חר בך וקראך אלהים ובזה חעעה וחעשה עצמך אלוה בארן *‬
‫זכענין יהואש המלך כדכתיב ]מלכים ב׳ סי״א[ רעש יהואש הישר בעיני ה' כל ימיו אשד‬
‫הורהו יהוידע הכהן ־ ]פירוש גחל שורק[ ויעש יהואש הישר בעיט ה׳ כל ימיו וגו׳ ־ אמרו‬
‫רז״ל דבסיף עשה עצמו אליה והוא פלא י ואולי יחישב קצח במ״ש בס׳ יערוח דבש ח״א דף‬
‫נ״ט ־ דהיה סברה כפסדח דכיו; שה׳ המליכו למלך גחן אח האדן בידו ירצה היא יחברך‬
‫שיהיה אלוה בארן ־ ואפשר זה היה טעוח יהואש שאמרו לו כי ה׳ בחר בו ורצה שיהיה אלוה‬
‫‪, ,‬‬
‫‪ . .‬צ ;‬
‫באר!‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫בארץ • ובא האוח שהיה בביח קה״ק כמה שטס וחי • אבל לא היה בסיג פרעה וכיוצא ‪ 5‬ו‬
‫שעשו עצמם אלוהוח עכ״ל י שאין דן יחידי אלא אחל • הקב״ה הוא האלהיס בשמיס מ מ ע ל‬
‫זעל הארץ מחחח אין עיד • והיא יתברך הוא הניחן ממשלה לכל בעליונים ובחחחיטס והכל‬
‫חחח ממשלחו יתברך • ואל חאמר • לבעלי דינים • קבלו דעחי ־ כיון שמראי בחר בי ‪4‬כוי •‬
‫שהן רשאי ן ולא אחה י הואיל ולא בחר בך וגו׳ י כי אס בצריף שלשה וכנז׳ ‪:‬‬
‫ף ד י יונתן אומר ־ כל המקיים אח החורה מעוט י סופו לקיימה מעישר י וכל המבטל א ת‬
‫התורה מעישר ־ סופו לבטלה מעוני • ]פירוש רבינו עובדיה ז״ל[ המקיים את ה ת ו ר ה‬
‫מעוני י שהוא דחוק למזוטת ומתבטל ממלאכתו כדי לעסוק בהורה ־ המבטל את ה ת ו ר ה‬
‫מעישר י מחמח רוב הממון צריך ליחן לבו פעם לכאן ופעם לכאן ואין לו פנאי לעסיק ב ת י ר ה‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ P U P l I‬לפי פירוש זה הי״ל למחט כל העוסק וגו׳ ואמר כל המקיים וגי׳ כלומר כל העיסר•‬
‫בתורה ומקיים מצוחיה מעיני ״ כלומר אפילו הוא עני וצר לו מפגי כיבד הר־חיס‬
‫שעל צוארו והנוגשים אצים אלו הבנים ואת פתרולי״ם ולעלוקה שתי בנות א״ב ה״ב ו ג ^‬
‫הזמן קצר והמלאכה מרובה ־ אפילי הכי בעבור יראת אלהים אשר בקרבו מתבטל מ מ ל א ‪-‬‬
‫ומעסקיו עד שמתפלל עם הצבור שחרית מראשית ועד אחרית ולא בדילוג כאותם ה ב א י ס‬
‫לבית הכנסת להתפלל ומוצאים את הצבור בזמירות או ביוצר או בקריאת שמע או מתסלליי‬
‫ומדליגיס על ההרים דברים שהם עומדים ברומו של עולס וגומרים עם הצבור או מ ת ס ל ל ץ‬
‫כ י‬
‫ק י‬
‫יחידים ‪:‬‬
‫שכחב מרן הקדוש בש״ע א״ח סנ״ב ־ אם בא לביח הכנסח ומצא צבור בסוף ס‬
‫‪1‬מה‬
‫חמרה אומר ברוך שאמר עד מהולל בחשבחות ואח״כ תהלה לדוד עד מ ע ת ה ו '‬
‫עולם הללויה י ואח״כ הללו אח ה׳ מן השמים עד לבני ישראל עם קרובו הללויה * ואק‪.,//‬‬
‫הללו אל בקדשו עד כהתי״ה • ]הגה[ ואם יש לו שהות יוחר יאמר הודו לה׳ קראי ע ד והו^‬
‫רחום וידלג עד והוא רחום שקידם אשרי כי בנתייס איגו רק פסוקים מלוקטים י ] ה ג ה ו ת‬
‫מיימוני פ״ז מה׳ הפלה[ ואח״כ ישחבח י ואח״כ יוצר וק״ש וברכותיה ויתפלל עם הצבור ״‬
‫ואם אין שהוח כ״כ ידלג גם מזמור הללו אח ה׳ מן השמים י ]הגה[ אס עוד אין שהית ל ^‬
‫יאמר רק ברוך שאמר וחהלה לדוד וישחבח * ]הרא״ש והר״י פרק אין עומדין[ ואס ב ‪2‬‬
‫החחילו הצבור יוצר ואין שהות לומר פסוקי חמרה אפילו בריליג יקרא ק״ש וברכותיה‬
‫הצבור ויתפלל עמהס ואח״כ יקרא כל פסוקי דזמרה ‪5‬לא צרכה שלפניהם ולא של א ח ר י ה ס ״‬
‫ס ן ר י‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ר‬
‫כ ג ס‬
‫ה ג ה‬
‫ימכ‬
‫^‬
‫י‬
‫מי‬
‫^ ^‬
‫הברכיה שמחיי‪5‬‬
‫ני‬
‫^ ו‬
‫‪ 5‬י‬
‫י ‪ 5‬״ י‬
‫‪ 5‬ש ם‬
‫מ ה ר י ״‬
‫א למו‬
‫^‬
‫‪[ 1‬‬
‫שנתבאר סמ>׳י ומ״ז * ]באר היטיב[ דזמרה • המגיד הזהיר לבית יוסף לביא לבית הככסת‪,‬‬
‫‪5‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫י‬
‫‪1‬‬
‫ר‬
‫י‬
‫בהסכמה‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה נט‬
‫־?הסכמה כדי שיוכל להתפלל כסדר ולא בדילוג כי העושה כן מתתך הצינורות סידור‬
‫האר״י־‬
‫והרבה אנשי מעשה מהגיס להתפלל כסדר מעעם זה אפילו אס איחרו לבוא לבית הכנסתי‬
‫אבל צתשובח חכם צבי סי׳ ל״ו כחב שמה שכחב בספר הזוהר שיש להחפלל על הסדר היינו‬
‫בשאינו מחפלל עם הצבור אבל אם איחר לבוא לבהכינ ובא כשהצבור מתפלל כ״ע מודו‬
‫דידלג כדי להחפלל עם הצבור ע״ש • וכ״כ הפר״ח בסי׳ ט״ן ע״ש • קראו ־ גקוט כלל זה‬
‫בידך י רכל הללויה הם קידמין להודו לה׳ קראו • דהיינו אס אין שהוח להחפלל הללויה והודו‬
‫לה׳ קראו ־ חדחה הידו לה׳ קראו מפני הללויה • דעיקר פסוקי חמרה הם החהלה לדוד עד‬
‫כהתי״ה י ויברך דיד ג״כ קידם להודו לה׳ קראו אבל לא קודם הללויה ־ עמ״א • מלוקטים *‬
‫ובספר ל״ח פרק אין עימדין האריך בזה והעלה ראם יש שהוח יאמר גם מזמור לחודה ע״ש׳‬
‫וברכותיה ־ ואם בא סמיך לק״ש אם יוכל להתחיל ביוצר שיגיע להחפלל י״ח עס הצבור יעשה‬
‫דעיקר קפידא שיחפלל י״ח עם הצבור • הגהות י״ג מ״א • אחריהם ־ דהייגו ברוך שאמר‬
‫וישתבח ־ הברכיח י לאחל־ ההפלה • וכ״כ הפר״ח ומסחברא לי רכל הברכוח יוכל לברך חוץ‬
‫מברכת המחזיר נשמית וגי׳ שכבר יצא בברכת מחיה המתים כמש״ל םמ״ו ס״ק א׳ עכ״ל‪:‬‬
‫ונראה‬
‫דלא אמרו ז״ל כל זה אלא כשהצבור מחפללין פעם אחח ולא שחים מועב שיחפלל‬
‫בדילוג עס הצביר משיתפלל כסדר ביחיד • או מי שהוא אנוס כגון שהיה משכים‬
‫לצאת לדרך * או מי שהוא משועבד לאחרים שאס לא יתפלל בדילוג עם הצבור לא ישאר לו‬
‫זמן להתפלל אפילו ביחיד ־ ואפשר נמי הזהיר להתפלל עם הוותיקין שהם מכוויגיס לקרות‬
‫ק״ש מעט קודם הנץ החמה כדי שיסיימו ק״ש וברכוחיה עס הנן החמה וסומכים התפלה‬
‫מיד בהנן החמה כדכחיב ייראוך עם שמש * ומי שיוכל לטין לעשוח כן שכרו מרובה מאד*‬
‫]כמבואר בש״ע א״ח בהלכיח ק״ש והפלה ע״ש[ אבל מי שאין לו אונס הדרך ־ ומכני חורין‬
‫הוא ־ וכשאר העם שאינם נזהרים להתפלל כוותיקין ־ ושהצבור מחפללין פעמים שלש בזמנינו‬
‫זה בודאי כ״ע מורו שצריך ליזהר להתפלל כסדר בראשונה או בשניה או בשלישית ולא יחתך‬
‫הצינורות י הא לאו הכי מורה על עצמו שההפלה היא משא כבד מוטל על כתפו שמשליך‬
‫י אותו מהרה ינוח כדי לצאת לעשות מלאכתו ועסקיו י ודבר זה מורה עליו שמלאכתו ועסקיו‬
‫תביבין עליו יותר מרצון בוראו ת״ו ‪:‬‬
‫ו ל כ ן אחינו בית ישראל שמעו ־ כי מה לנו מזמן אם לא רצונו יתברך י ואם אנחנו עושים‬
‫רצונו או מיצטחים שיעשה רצונינו • ]וכדאיחא בברכוח די״ד ע״א[ אמר רב אידי בר‬
‫•אבין אמר רב יצתק בר אשיאן כל המתפלל ויוצא לדרך ]כלומר תפלה שהיא כרצון בוראו ולא‬
‫כרצון אדם כנז׳[ הקב״ה עושה לו חפציו שנאמר צדק לפניו יהלך וישם לדרך פעמיו י ]רש״י[‬
‫צדק ־ תפלה שמצריקו לבוראו והדר וישם פעמיו לדרכי חפציו וגו׳ ע״ש י כי הוא יתברך‬
‫;‬
‫המוריש‬
‫פרקי‬
‫וזאת‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫המוריש ומעשיר כדכחיב לא בחיל ולא בכח כי אם ברוחי אמר ה׳ צבאות י וזה אחת מ ע ש מ ־‬
‫זכירוח דאורייחא שנאמר וזכרח אח ה׳ אלהיך כי הוא הטחן לך כח לעשוח חיל וגו׳ ‪:‬‬
‫\‪yy‬‬
‫מעוני * מתבמל ממלאכתו וגו׳ בעחיס לחורה ביום ובלילה שנאמר והגיח בי י י מ ס‬
‫ולילה * ומעוני ־ מחבטל ממלאכחו וגו׳ ומחפלל חפלת מנחה בזמנה עם הצבור י‬
‫תפלח ערביח י וג״כ ברכח המזון בטונה ־ ומעוני ־ שימר אח השבח מלחללו * ומעוני ־ מ ח ז י ך‬
‫אבירה לבעלים י נזהר שלא להונות את חבירו בין במקחו בין בממכרו י נזהר מגזל י כזהל•‬
‫מהרביח ־ ומעיני י דוחק את עצמו מאד ועושה צדקה כפי יכולתו ־ מלוה את העני ב ש ע ת‬
‫דוחקי י וג״כ בשעח דוחקו של מלוה י וכאלה רבות דאורייתא חרי״ג מצוח • ודרבנן שכל!‬
‫טספות י סופו לקיימה מעושר ־ כי זכות רבה כמו זאח שהיא מעוני משדדח המזל מרעה לכיובה‬
‫וכדאיתא‬
‫בקידושין פרק ד׳‬
‫י‬
‫‪:‬‬
‫רבי מאיר אומר • לעולם ילמד אדם את בנו א ו מ נ ו ת ‪.‬‬
‫נקייה וקלה ויתפלל למי שהעושר והנכסים שלו י שאי ן• אומנות שאין ^ ע ט י ת ‪,‬‬
‫ועשירות י שלא עניות מן האומנות ולא עשירות מן האומנות אלא הכל לפי זכותו ‪:‬‬
‫תוספות‬
‫יום טוב אומנוח ־ נקייה וקלה בגמרא מחטא דתלמיותא ־ כלומר תופר ב ג ד י‬
‫קרועים וגו׳ י ויתפלל למי שהעושר יהנכסים שלי ־ ]לשין יש״ [ ל י א מ ‪-‬‬
‫בלבו אימטת זו אינה מעשרת אלא יבקש רחמים למי שהעושר שלי עכ״ל י שלא עניות ו ׳‬
‫]בברייתא[ שנאמר לי הכסף ולי הזהב אמר ה׳ צבאות י אלא הכל לפי זכותייוקשיא לי ד א ס ׳‬
‫הכל לפי זכותו א״כ תפלה מאי מהניא ליה׳ שאס זטחו כדאי אין הקב״ה מקפח שכרו • ו א‬
‫זכותו אינו כדאי הא אמרן הכל לפי זכותו ־ וניחא לי במה שכתבו התוספות בסיף מש‪-‬ק!‬
‫שבת ובסוף מ״ק שהקשו אדאמרינן בשבת אין מזל לישראל מדאמר בסיף מ*ק בני תיי ומזוט‪-‬‬
‫לאו בזכותא תליא מלתא אלא במזלא י ותירצו דלפעמים המזל משתנה ע״י זכות גדיל כל־אית^‪.‬‬
‫בפרק התולץ זכה מוסיפין לו וגו י ופעמים שאין משתנה כדאמרינן בתענית גבי י ״ א ‪ P‬סדת<‬
‫דאמר ליה ניתא לך דאחריב עלמא באולי דאברית בעידנא דמזוני עכ״ל י ואומר אני ש ל ע ט ן‬
‫כזה תועיל תפלתו וצריך לה כיון שהזכות לפעמים אינו משנה המזל • על כן על זאת ׳ ת ס ל צ‬
‫כל חסיד שתועיל זכותו להשהנוה המזל עכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫ס‬
‫‪,‬‬
‫ו א‬
‫ג ו‬
‫‪0‬‬
‫‪,‬‬
‫למדנו‬
‫מהאמור דלפעמיס המזל משתגה ע״י זכות גדול ונראה לומר קצת עניניס ‪-‬‬
‫עסק התורה ׳כדכתיב אורך ימים בימיגה בשמאלה עושר וכבוד ־ השכמת ‪3‬י ‪,‬‬
‫הכנסח • כדכחיב אני אוהבי אהב ומשחרי ימצאוגגי י כי מוצאי מצא חיים ויפיק רצון מ ה •‬
‫ברכת המזון י ]כדאיהא בזוה״ק פ׳ ויקהל די״ח ע״א[ ובגין דברכת המזון חביבא קמי ק ו ב ״ ‪.‬‬
‫י ינא מ ‪^,‬‬
‫ו‬
‫כל מאן דבריך על שבעא אוטיב וחדי לאחר אחראי וכמה דאיייי‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫מ ב ר‬
‫ב ח ד ז ה‬
‫ב ע‬
‫ב‬
‫הכי‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫ס‬
‫•הכי יהבין ליה בחרוה ובעינא טבח עכ״ל־צדקה י ]כדאיתא בבבא בחרא ד״ט ע״א[ אמר‬
‫<בי יצחק מאי דכחיב רודף צוקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד משוס דרודף צדקה ימצא‬
‫יעו׳ אלא לומר לך כל הרודף אחר צדקה הקב״ה ממציא לו מעוח ועושה בהן צדקה עכ״ל •‬
‫מעשר ־ אמרו חכמי המוסר ז״ל בס׳ חסידים ־ הביאו אח כל המעשר אל ביח האולר ובחניכי‬
‫נא בזאח י גדול הפרשת המעשר שאמר הקב״ה בחנוני מכל דברים אחרים שאסור לנסותו‬
‫שנאמר לא חנסו אח ה׳ אלהיכם • אוחו המעשר הוא מעשר עני לחח מעשר לעניים מכל‬
‫אשר ירויח אדם וגו׳ כאשר נכחב בפסוק וגו׳ פירוש כאשר נכחב בפסוק ר״ל כשנכחב בפסוק‬
‫אח כל המעשר ומילח כל מרבה מכל אשר ירויח אדם וגו׳ עכ״ל • ובחגוגי גא ‪5‬זאח אמר‬
‫ה׳ לבאות וגו׳ והריקותי לכם ברכה עד בלי די י ]רד״ק[ עד בלי די •פירוש אמרז״ל עד שלא‬
‫יספיקו לכס כלים ואוצרות עכ״ל י וכאלה רבות ע״י מסק התורה וקיום המלות ־ כלומר‬
‫אפילו מי שאינו ראוי לכל הטוב האמיר מפני מזלו ע״י הזכות כנזכר משתנה מזלו לטובה•‬
‫וסופו לקיימה מעושר י וכל המבטל את התורה מעושר י שיש יכולת בידו לקיימה ואינו מקיימה‬‫•נמצא הוא כפוי טובה להקב״ה י משיב רעה חחת טובה לא תמוש רעה מביתו י וסופו לבטלה‬
‫מעיני י מרוב צערו מפני הרעה הגדולה אשר היא בביחו עירוס וחוסר כל י וענין זה הוא‬
‫מפורש בתורה ־ כתיב תחת אשר לא עבדח אח ה׳ אלהיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל״‬
‫ועבדח אח אויביך וגו׳ ברעב ובצמא ובעירום ובחוסר כל וגו׳ ה׳ יצילנו כיר״א ‪:‬‬
‫רבי‬
‫יוחנן הסנדלר אימר ־ כל כנסיה שהיא לשם שמים םיפה להתקיים י ושאינה לשם שמיס‬
‫אין סופה להחקייס ־ ]חוספוח יו״ט[ סופה להחקייס י פירש״י עחידהשחהיה העצה‬
‫קיימח ומצלחח עכ״ל י ובמדרש שמואל מפרש על הפנסיה עצמה והיינו דחנן סופה לומר‬
‫שאעפ״י שתראה בתחלה בעוני הפנסיה סופה להחקיים י ושאינה לשם שמים אעפ״י שחראה‬
‫ אותם מצליחים אין סופה להחקיים ־ ולא קשיא חבור עצבים אפרים הגח לו * שהרי גם סופם‬‫י לא נתקיימו י ושאינה לשם שמיס אעפ״י שהכגסיה היא לדבר מצוה כל שיש בה מחשבה פוסלת‬
‫כמו יוהרא וגאות אשר היא מצויה בעוסקים עם הצבור הוי שאינה לשם שמים ולהט לא‬
‫קחני ושהיא לדבר עבירה ־ מדרש שמואל ־ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫הדל נראה לפרש ־ כל כנסיה שהיא לשם שמיס * כלומר כל בית הכנסח שמחקבצין בה‬
‫^אני‬
‫הצבור להחפלל לשם ה׳ בלי שום פגיה גאוה ויוהרא אלא בפחד ובמורא לפני האל‬
‫י הגדול והנורא • ואינם מדברים בו דבור של חול ובפרט בשעת התפלה שאיסור גמור לדבר‬
‫•אפילו לצורך מציה ־ ]ואיחא בש״ע א״ח סקנ״א[ ]באר היטיב ס״ד[ יבינו האר״י זצוק״ל היה‬
‫נזהר מאד שלא לדבר בביח הכנםח אפילו דברי מוסר פן ימשיך ממנו דברי חול עכ״ל י‬
‫־סופה להתקיים י כלומר שאעפ״י שתראה בית הכנסת זו נחרבת י בקדושתה היא עומדת‬
‫ונקראת‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫‪ 5‬ת ח‬
‫ה‬
‫ל כעוני‪-‬‬
‫ונקראה בית ה׳ וסופה לחזור לכמוח שהיחה בתחלה * וג״כ שאטפ״י שתיייה‬
‫הכנסיה סופה להחקייס אורך ימים ושנים הצלחה והרוחה בכל עניניהם אשריהם בשט טילמיס‪.‬‬
‫נחלה בלי מצרים ונו׳ י ושאינה לשם שמיס * וכמו שמצוי בכמה בני ארס שאינם חשים ליקרא‬
‫דמאריהון המשרה שכינהו עליהון בביח כנםחהון ושם מוצאים פנאי לשחוק וקלוח ראש ו ש י ח‬
‫בטלה; בתוך פסוקי דזמרה ובתוך היוצר ובתוך חזרת העמידה ־ ובתפלת ערבית הס מ ד ב ר י ס‬
‫בין ברכות לק״ש ובין ק״ש לחפלח י״ח והוא איסור גמור ועון פלילי רח״ל י ואמרו ‪ p‬׳ ‪y‬‬
‫מאן דפםק יחפסק כלומר מאן דפסק לדבר משהחחיל ברוך שאמר עד אחר שיגמור ה ש ל י‬
‫צבור חזרח העמידה יחפסקו חייוהי ב״מ י וכן מי שהפסיק לדבר בחפלח ערביח משהתחיל‬
‫בברכוח עד אחר קדיש חחקבל עכ״ל י אין סופה להחקיים י כלומר שאעפ״י שחראה כ נ ס י ה‬
‫זו המפםיקין וגו׳ מצליחין אין סופה להחקיים אוי להם ולנפשוחיהן בשני עולמים ׳ וגירגגיס‪,‬‬
‫חורבן לביח כנסחהון או נכרים או רשעים דרים בו ־)יכדאיחא בס׳ חסידים סר״ח י ״ ט ( א ס‬
‫תראה ביח של צדיק או ביח הכנםח חרב או נכרים או רשעים דרים בו דע לך שישראל היו‬
‫דרים בו דרך בזיון וכן בית המדרש שנוהגים בו קלות ראש סופו נופל ביד ערלים דיי ל ע כ ר‬
‫שיהא כרבו י פירוש לא נהגו נכרים קלות ראש ובזיון בבית ה׳ עד שנהגו בו ישראל ש נ א מ‬
‫המערח פריצים היה הביח הזה ואח״כ וארוה כל עוברי דרך י לעולם לא יעשו הערלים ך ן ״‬
‫אלא אם כן יעשו ישראל חחלה רעה ביניהם זה לזה־ ולא יתבזו חלמידי חכמים אלא א ס ‪.‬‬
‫יבזו זה לזה חחלה או שמבזין אח החורה ואין מוחין בידם עכ׳׳ל * ה׳ יצילנו כיר״א ‪:‬‬
‫ה‬
‫ח‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ק‬
‫רבי אלעזר בן שמוע אומר ־ יהי כבוד חלמידך חביב עליך כשלך * וכבוד חברך כ מ ו ר א‬
‫רבך ־ ומורא רבך כמורא שמים י)פירוש רבינו עובדיה( יהי כבוד חלמידך חביב ע ל י ך‬
‫כשלך * שכן מצינו במשה רבע״ה שאמר ליהושע חלמידו)שמוח י״ז( בחר לנו אנשים עכןאן‬
‫שוה לו י וכבוד חברך כמורא רבך י דאמר ליה אהרן למשה)במדבר י״ב( בי אדוני י ואחיי ג ד ל‬
‫ממנו בשנים היה וקרי ליה אדוני י ומורא רבך כמורא שמים י דכחיב )שם י״א( אדוני משר־ •‬
‫כלאם י כלם מן העולם כיון שמרדו בך כאלו מרדו בהקב״ה וחייבים כליה עכ״ל ‪:‬‬
‫ז‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לפרש * יהי כבוד תלמידך חביב עליך כשלך אין כבוד אלא חורה שנאמ‬
‫כבוד חכמים ינחלו וגו׳ כלומר השחדל בחבה יתירה להשיג לתלמידך תורה אי נבואר‪-‬‬
‫׳וכיוצא כהשגה שלך שהשגת ואם תיכל להשיג לו יוחר השיג לו י שכן מצינו באליהו הנביא ‪y / f‬‬
‫שאמר לאלישע חלמידו)מלכים ב׳ ב׳( שאל מה אעשה לך בטרם אלקח מעמך ־ ויאמר אליש‬
‫ויהי נא פי שגים ברוחך אלי * ויאמר הקשיח לשאול אם חראה אוחי לוקח מאחך יהי לך‬
‫ואם אין לא יהיה * )רש״י( הקשית לשאול ־ אי אפשר לחה לך יוהר מה שיש לי בידי י אם תראו­­‬
‫נ י לוקח מאתך * אז אוכל לעשות לך יותר ויוהר ־ יהי לך כן ואם אין לא יהיה י שאין ה י ה ו ל ^‬
‫י‬
‫ד‬
‫ע‬
‫‪,1‬‬
‫בידי‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫לייחודה סא‬
‫בידי עכ״ל*)מצולת דוד( שאל וגו׳ יר״ל שאל בערס אלקח מה עובה אעשה לך־ פי שטס׳‬
‫שתשרה עלי רוח הנבואה במעלה כפולה על מה ששרתה עליך י הקשית לשאול * כי איך אוכל‬
‫להשפיע עליך דבר שאין בי ־ אם חראה ־ אך אם חראה אוחי בעח אשר אהיה נלקח ממך‬
‫יהיה לך כן כי אז נתכפלה מעלח אליהו ממה שהיחה מקודם ויוכל להשפיע לזולחו כל הדבר‬
‫י שיש בו אז ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ויהי‬
‫המה הולכים וגי׳ ויעל אליהו ‪3‬סערה השמים‬
‫ואלישע רואה והוא מצעק אבי אבי‬
‫י‬
‫רכב ישראל וגי׳ וירם את אדרת אליהו אשר נפלה מעליו וישוב ויעמוד טל שפת‬
‫‪,‬‬
‫הירדן * ויקח את אדרח אליהו וגו׳ ויכה את המים ויאמר איה ה אלהי אליהו אף הוא ויכה‬
‫את המים ויחצו הנה והנה ויעבור אלישע* ויראוהו בני הנביאים וגו׳ ויאמרו נחה רוח אליהו‬
‫טל אלישע וגי׳ וישתחוו לו ארצה ־ )רש״י( אבי אבי רכב ישראל ־ רבי רבי דטב להון לישראל‬
‫בצלותיה מרחיכין ופרשי! י איה ה׳ אלהי אליהו י שהובטחתי שתשרה בי פי שטס ברוחו אלי י‬
‫אף הוא ויכה את המיס י אף הוא • בפרקי רבי אליעזר בנו של רבי יוסי הגלילי גדולה חציית‬
‫אלישע כפלים כשל אליהו שבתחלה זכות שניהם ועכשיו זכותו יחידי עכ״ל ־)רד״ק( נחה רות‬
‫אליהו י כיון שראוהו שחצה המיס ועבר הירדן ידעו כי נחה עליו רוח אליהו עכ״ל ‪:‬‬
‫\<‪2‬׳‪y‬‬
‫יהי כבוד חלמידך חביב עליך כשלך ־ שהרי בענין הזכוח וההנאה אחס שוים אחה‬
‫מביאו לחיי העוה״ב י והוא הבן המהנה אוחך בעיה״ז ובעיה״ב כמאמר חז״ל כנודע י‬
‫לפיכך כשם שהוא חייב בכבודך גם אתה צריך לכבדו ולקרבו בחבה יחירה י וג״כ יהי כבוד‬
‫תלמידך וגו׳ ־ כדי שיראו הבריות וגם המה יכבדו אותו י שהרי כתב הרמב״ם ז״ל מה׳ ח״ח‬
‫פ״ה י אין תולקין כבוד לתלמיד בפגי רבו אא״כדרך רצו לתלוק לו כבוד עכ״ל ־ וכ‪5‬וד חברך‬
‫כמורא רבך * שכן מצינו בדוד מלך ישראל שלא למד מאתיתופל אלא שט דברים בלבד קראו‬
‫רבו וגו׳ יהלא דברים ק״ו ומה דוד מלך ישראל וגו׳ הלומד מחבירו וגו׳ או אפילו אות אחת‬
‫עאכ״ו שצריך לנהוג בו כבור וגו׳ עכ״ל י ומורא רבך כמורא שמיס י אמרו חכמיס ז״ל כל‬
‫החילק על רבו כחולק על השכינה שנאמר בהצוחם על ה׳ י וכל העושה מריבה עס רבו כעושה‬
‫‪,‬‬
‫מריבה עם השכינה שנאמר אשר רבו בני ישראל את ה ויקדש בם * וכל המחרעס על רבו‬
‫‪,‬‬
‫וגו׳ י וכל המהרהר אחר רבו וגו כנודע‪:‬‬
‫מחיא בן חרש אומר י הוי מקדים בשלום כל ארם י והוי זנב לאריות ־ ואל ההי ראש‬
‫רבי‬
‫לשועלים י)פירוש רבינו עובדיה ז״ל( הוי מקדים בשלום כל אדם י ואפילו לגיי בשוק •‬
‫והוי זנב לאריוח י לגדולים ממך י ואל חהי ראש לשועלים י לקטנים ממך עכ״ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לפרש‬
‫י‬
‫הוי מקדים בשלום כל ארס חון משלום אשהי^וכדאיתא בש״ע‬
‫י‬
‫א״ה סכ״א ס״ו( אין שואלין בשלום אשה כלל אפילו על ידי שליח ואפילו על ידי בעלה‬
‫אסור‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫אסור לשלוח לה דברי שלימים אבל מותר לשאול לבעלה חיך בלומה עכ״ל י ו מ ר מ ז הו״‪..‬‬
‫מקדי״ם בשלו״ם כ״ל אד״ם במס״ק עם הכולל גימעריא מלב״ר שלו״ס אש״ה א״ל תשאו׳יל •‬
‫יהוי זנב לאריוח ־ אחורי ארי ולא אחורי אשה ־ )וכראיתא בברכות דס״א ע״א( אמר ד ‪ 5‬י‬
‫יוחנן אחורי ארי וגי עכ״ל י וכנרמז והו״י זנ״ב לאריו״ת במס״ק עם הכולל אח״ר האל•״‪,‬‬
‫ול״א את״ר אש״ה ע״כ הוי מקדים בשלום כל אדם ־ ואפילו לשונאך ־ וכמו שארז״ל עי‬
‫יתנקם ארם משונאו יוסיף מעלה יתירה בעצמו המתקן בינו לבין הבורא יתקן הבורא כ י‬
‫לבין בני אדם עכ״ל * וכנרמז הו״י מקדי״ם בשלו״ם כ״ל אד״ם במס״ק ואפיל״ו ל א ד ״ ס‬
‫ששונא״ך עס הכולל י והוי זנב לאריות ־ לגדולים ממך י והעעם כדי שתכיר עירכך ש ח ו‬
‫מערכם והשפיל עצמך להיוח עניו שפל רוח * וגדולה ענוה שהיא שורש לכל מדות כ י י כ ו‬
‫כנודע י ואל חהי ראש לשועלים ־ לקענים ממך י והעעם כדי שלא חכיר ערכך גדול מעל־כס‬
‫וחזוח דעחך עלך וחחגאה על הבריוח ־ ומאוסה גאוה שהיא שורש לכל מדוח רעוח כ נ ו ד ע ‪.‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ‬
‫ג ן‬
‫ת‬
‫ת‬
‫רבי יעקב אומר * העולם הזה דומה לפרוזדור בפגי העולם הבא ־ החקן עצמך בפרוזדור•‬
‫כדי שתכנס לטרקלין י הוא היה אומר ׳ יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים כ ע ו ל ם‬
‫הזה מכל חיי העולם הבא י ויפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם ה ז ה •‬
‫)פירוש רביני עובדיה( בפרוזדור י בית שער חרגום אולם פרוזחיא י חל ‪ 1‬י ק מיש‪3‬‬
‫המלך י כך אתה התקן עצמך בעוה״ז כדי שתזכה לעוה״ב ־ יפה שעה אחת בתשובה * לצוק‪-‬‬
‫השובה ומעשים עובים י מכל חיי העולם הבא * לפי שבאותו זמן אין התשובה ומעשים ע ו י‬
‫מהנים לאדם שאין העוה״ב אלא לקבל שכר על מה שקיים בעיה״ז עכ״ל ־ )היספוק ‪v‬״‪^p‬‬
‫יפה שעה אחח בחשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא י רישא אסיפא ל ^‬
‫קשיא י כי העוה״ז הוא למעשה ועוה״ב הוא אל הגמול וקורח רוח מד״ש בשם הר״ר יונה עע״ל ‪.‬‬
‫י‬
‫ניר‬
‫מ‬
‫י ם‬
‫ב‬
‫ואני‬
‫ס‬
‫הדל נראה לפרש בהקדם יש לדקדק יפה שעה אחת בחשובה וגו׳ וכי יי לו לאל־ס‬
‫בשעה אחח בחשובה ומעשים עוביס וחו לא מחייב והרי עול התשובה ועול תורה ו ג ו ׳‬
‫הוא מועל על שכם כל הנקרא בשם ישראל כל ימי חיותו עד יום מוחו * )וכדאיחא ‪, 5‬‬
‫חרדים( דע בן אדם כי כל יום הבא לקראחך הוא נםיון חדש לך שכך אז״ל בכל יום ו י‬
‫מחחדש יצרו של אדם עליו לכן מחחילח כניסח היום השכים והערב לביחו של המלך מלכו של‬
‫עולס והחחנן לו שיהיה בעזרך בצרח נסיונך שלא חכעיסנו חכנס לשלום וחצא לשלוס‬
‫|‬
‫בתחילת השבוע כמו שסדרו בהבדלה הבאים לקראחינו לשלום חשוכים מכל חטא ופשע‬
‫וכן בחחילח החודש וכן בחחילח השגה ועל זה גאמר אשרי אדם מפחד תמיד י ושנינו ל ע ו ל ס‬
‫ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע להכניע יצר הרע ולהחגבר בחורה ויראח ה׳ חדיר ע ע ״ ל ‪.‬‬
‫ושגיגו כאלה רבוח בכמה מקומוח חוכחוח ואזהרוח משפטים ישרים חקות ותורות‬
‫הימים ולילות לשם השם צבאוח ‪:‬‬
‫האמנם‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫ש ל‬
‫ס‬
‫י ם‬
‫י‬
‫ו ג ן‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה סב‬
‫האמנם‬
‫הכוונה היא ־ יפה שעה אחת בתשובה וגו׳ כלומר שעה אחה קודם המיתה *‬
‫וכי אדם יודע איזה שעה ימות * וכל שכן ישיב שעה זו שמא ימוח שעה אחרת‬
‫ונמצא כל שעוחיו בתשובה וגו׳ י)ועל דרך הגמרא שבת( רבי אליעזר אומר שוב יום אחד לפני‬
‫מיתחך ־ שאלו תלמידיו את רבי אליעזר וכי אדם יודע איזה יום ימות י אמר להו וכל שכן ישוב‬
‫המס שמא ימוח למחר וגמצא כל ימיו בתשובה י וכן שלמה אמר בחכמתו בכל עת יהיו בגדיך‬
‫לבנים ושמן על ראשך אל יחסר י אמר רבן יוחנן בן זכאי משל למלך שזימן את עבדיו לסעודה‬
‫ולא קבע להם זמן וגו׳ כנודע ־ דכר אחר בכל עת יהיו בגדיך לבנים אלו ציצית ושמן על‬
‫ראשך אל יחסר אלו תפילין *)רש״י( אלו ציצית * שמלובן הבגד* אלו תפילין* שהם שס משמן‬
‫כןוב דכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה גקרא עליך וחגא רבי אליעזר הגדול אומר אלי‬
‫‪,‬‬
‫תפילין שבראש עכ״ל‪:‬‬
‫הדל גראה לפרש * בכל עת יהיו בגדיך לבנים*כלומר בכל עת יהיו בגדיך שתבגוד‬
‫\אני‬
‫בי לבנים י כלומר כשתעבור איזה עבירות ואותן העבירות הם נכתמיס לפני תכף‬
‫תלבין אותם בתשובה ־ ועל דרך הכתוב י לכו נא ונוכחה יאמר ה׳ אם יהיו חעאיכם כשנים‬
‫כשלג ילבינו אם יאדימו כחולע כצמר יהיו*)רש״י( לכו נא ונוכחה * יחד אני ואתם ונדע מי‬
‫סרח על מי ואס אחס סרחתם עלי עודני נותן לכם חקוה לשוב ־ אם יהיו חעאיכם כשגיס‬
‫כתומים לפגי כאורס שגים אלבינם כשלג* יאמר ה׳־חמיד הוא אומר לכם כן כמו על פי ה‬
‫יחנו י)דבר אחר( לכו נא ונוכחה מה כתיב למעלה ממנו חדלו הרע למדו היטב ואחר שתשובו‬
‫אלי לכו נא ונוכחה יחד להודיעני עשינו מה שעלינו עשה מה שעליך ואני אומר אם יהיו‬
‫חעאיכם כשגיס כשלג ילבינו אם יאדימו וגו׳ * כחולע י צבע שצובעים בו אדום גרעינים הם‬
‫רש תולעים בכל אחד‪.‬ואחד עכ״ל ־ )מצודת דוד( אם יהיו חטאיכם ־ אדומים כשגי חולעת‬
‫יולבגו כשלג ר״ל אכפר על חטאחכם עכ״ל י ואז ושמן על ראשך אל יחסר * על דרך הכתוב י‬
‫אהבת צדק וחשגא רשע על כן משחך אלהים אלהיך שמן ששון מחברך *)רש״י( שמן ששון*‬
‫כל לשון גדולה נופל עליה משיחת שמן כדת המלכים עכ״ל * ומעתה נראה לרמוז * אהב״ת‬
‫צד״ק במס״ק כ״ו מספר שם הוי״ה ב״היוג״כ אהב״ת לד״ק במס״ק גימטריא החשוב״ה עם‬
‫הכולל * כלומר בעבור שאהב״ח צד״ק דהיינו החשוב״ה מאהבת השי״ח ־ וחשגא רשע על כן‬
‫משחך אלהים אלהיך שמן ששון לשון גדולה מחברך כלומר יותר מתברך הצדיקים * ועל דרך‬
‫שארז״ל במקום שבעלי חשובה עומדים צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד־ והיינו ושמן על‬
‫‪,‬‬
‫ראשך אל יחסר * ודו״ק ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫גראה לפרש * יפה שעה אחח בחשובה וגו׳ *־כלומר ואפילו בשעה אחח הנשארח לו‬
‫לאדס בעוה״ז דהיינו שעת המיתה ממש יפה היא החשובה וגו׳ * ועל דרך שארז״ל *‬
‫אשרי‬
‫פרקי אבות‬
‫האת‬
‫ליהודה‬
‫‪,‬‬
‫אשרי איש ירא אח ה בעולו איש ר״ל כי חשובח האלם המעולה בימי בחורותיו בעיל סחו‬
‫עליו ויחגבר על יצרו ־ אכן כל חשובה מועילה כמו שנאמר חשב אנוש על דכא וחאמר שובו‬
‫‪5‬ני ארם י ואמרו ז״ל על לכלוכה של נפש עכ״ל ־ מכל חיי העולם הבא ־ לפי שאותו זמן נעשה‬
‫האדם חפשי מהמלוח ואינו אלא זמן אכילח קדשים דהיינו שכר פעולוחיו אשר פעל ־ יהייט‬
‫כל מי שטרח בערב שבח שהוא העוה״ז יאכל בשבח בעולם שכולו שבח שם ימצא שולחני ערוך‬
‫‪5‬פרי מעשיו וצדקתו־ ובהם תתעדן נפשו רוחו ונשמתו־ מ ן עדן וגס גויתויכסברת הרמצ״ן‬
‫וסייעחו ־ כנודע ליודעי סברחס היא כסברחו ־ ומי שלא טרח וגו׳ לא יאכל בשבת בעולם‬
‫שכולו שבח שהרי ימצא שולחנו ריקם כי אם עברה וזעם וצרה שלש ־ ובמקום מפה יפה שק‬
‫צעיפה ־ ובמקום מיני מעדנים לענה וחמרורים ־ ובמקום מיני מגדגיס גחלי רחמים ־ ובמקום‬
‫יין המשומר בענביו ־ כוס התרעלה ישתה ימציא שמריו וגו׳ • ה׳ יצילנו ‪:‬‬
‫ויפה‬
‫שעה אחח של קורח רוח בעוה״ב מכל חיי העוה״ז י כלומר וכי יראה האדם חי‪,‬‬
‫עוה״ז הס בצער גדול יסורין סגופין תעניות וכיוצא אל יצטער בזה שהרי אסילו‬
‫שעה אחת של קורת רוח בעוה״ב היא יפה מכל חיי העוה״ז ועל אחח כמה וכמה חיין ללא‬
‫פסקין לעלמין בקורח רוח ־ ועל דרך הנמצא כחוב בספרו של רבי מאיר ־ והגה טוב מאד‬
‫מות ר״ל שלא יושג הטוב האמיתי אלא באמצעות המות ולכן כמו שלא יצטער האים בלילה‬
‫בריבוי אור הירח יען אס אותו אור המועט הלך מאצלו הגה האור הגדול שהוא אור השמש‬
‫זורח לעומחו ־ ועל זה רמז נפשי לה׳ משומרים ראוי לי שנפשי חהיה מובטחת על ה כ א ו‬
‫ששומרים וממחינים הבוקר שאין להצטער על מיעוט אור הירח יען הרי הס שומרים וממתינים‬
‫לבוקר לאור גדול מאור הירח שהוא אור הבוקר ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫כי יהיה האדם זהיר* לילה כיום יאיר י לעסוק בתורה תדיר־ וחדד שינה מעיניו א ל‬
‫יצטער * כי היום קצר * וכדאמר רבי טרפון היום קצר והמלאכה מרובה והפועלים‬
‫עצלים והשכר הרבה ובעל ה ט ח דוחק ־)פירוש רבינו עובדיה( היום קצר ־ חיי העוה״ז ק צ ר י‬
‫הם י והמלאכה מרובה ־ התורה ארוכה מארץ מדה ־ ובעל הבית דוחק * שגאמר והגית בו י ו מ ם‬
‫ולילה עכ״ל ־)וכדאיחא במס׳ עירובי‪,‬׳ דס״ה ע״א( אמרה ליה ברחיה דרב חסדא לרב ח ס ד א‬
‫לא בעי מור מינם פורתא אמר לה השתא אחי יומי דאריכי וקטיגי וגיגום טובא * )רש׳יי(‬
‫יומי דאריכי ־ ימים שהוא בקבר אריכי לישן וקטיני לעסוק בתורה ובמלות ־ ונינוס טובא •‬
‫ונישן הרבה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ז ה‬
‫‪,‬‬
‫ת ם‬
‫ס‬
‫גראה לפרש י יפה שעה אחח בחשיבה וגו׳ י כפי החקירה שחקרו כת הקודמים ־ ל‬
‫ו^וד‬
‫מה עשה ה׳ ככה לשלוח לגשמה לזה העולם השפיל וגו׳ כמבואר בחוכחות מ ו ם‬
‫ברמז הכתוב ויהי רעב בארן וירד אברם מצרימה וגו לך נא ראה ־ כלומר יפה שעה א‬
‫ע‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫ח‬
‫לנשמה‬
‫ת‬
‫האת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫םג‬
‫לגשמה בחשיבה ומעשים כןוביס בעוה״ז מכל חיי העוה״ב קודם בואה לעוה״ז ״ ואף שמאז'‬
‫*מקדם היחה נהניח מזיו השכינה במוחה ועומדח אעפ״כ בחיי צער היחה מפגי שמזוטחיה‬
‫הרוחניים היו לה על צד החסד והחנינה והיחה אוכלח ואינה שובעח והיחה מצמערח מלהלין‬
‫‪,‬‬
‫בשכינה על דרך מאן דאכיל דלאו דיליה בהיל לאסחכולי באפיה •ומחמה זה הצער לה על‬
‫בתי היקרה יפה כלבנה וכחלזה ברה שיליח אוחה לעוה״ז בגוף איש הישראלי לסגל השובה וגו‬
‫‪,‬‬
‫להנאתה ולעובחה והיא מחרצית לבוא י ואף שיודעח בעצמה שבביאחה לעוה״ז היא מעוחדח‬
‫לכמה צרות ומצוקות רבים מכאובים חיי צער עם הגוף י ומה גם נכנסת בסכנות עצומות‬
‫מחטאים ועוגות שהם מצד החומר יאוה והפגם גם בנשמה אשר היא בקר‪3‬ו מתהוה ובזה‬
‫מעותדח לאבד העיב שהיה לה מאז ומקדם י ולא די לה כל זה אלא מעוחדח לכמה צרוח וגו׳‬‫מינים ממינים שונים מאחר עלותה מעולס החחתונים לעולם העליונים ־ ואעפ״כ מרוב צערה‬
‫דלית לה מגרמה כלום ומשים הכי מזוטחיה הרוחניים על צד החסד והחנינה ובבושח פנים י‬
‫אז אומרת ועחה לכו ונפלה אל מחנה אד״ם אס יחיונו נחיה ואם ימיתונו ומתנו ־ ואם יחיונו‬
‫בתשובה וגו׳ הרי הרוחני שניט הרוחה מרובה ברבות הטובה שהרי יפה שעה אחת של קורת‬
‫רוח בעוה״ב מחמח חשובה וגו׳ מכל חיי העוה״ז לאן אנו הולכים עולם עובר ולכן לא‬
‫גצטערו על צרוחיו וגו׳ בעבור רצון הבורא יחברך ובעבור רצוניכו • ועל אחח כמה וכמה‬
‫חיין דלא פסקין לעלמין בקורח רוח מחמח הפז׳ החיים הקיימים והאמחייס והאור הגדול‬
‫הכולל אח הנעימוח ־ ובזה הנערה באה אל המלך מלכו של עילם כל אשר חאמר ינחן לה מן‬
‫הדין שכר פעולתה וחאכל מפרי ידיה כרצונה ותשבע • ולא על צד החסד והחנינה ותמיד היא‬
‫במעט אוכל ובמשה י ממי שברא הכל בימים ששה • והפך את הים ליבשה י והעביר את בניו‬
‫לתת להם אוריין שלשה י על יד שלשה י בחודש שלשה י ביום ששה י ולתת להם ארן הקדושה י‬
‫כאשר נשבע לאבות שלשה ‪:‬‬
‫י פ ק ח עיניך וראה כמה גדלה אהבת השי״ח בנו שכל חפצו ורצונו הוא לזכות אותנו ולהיטב‬
‫אלינו שנאמר לכן יחכה ה׳ לחננכם'ולכן לא נהיו כפויי טובה ת״ו אלא נשתדלו בכל‬
‫מאמצי כחנו לעשוח רצונו כרצונו חמיר ואז לא עזב ולא יעזוב ויקיים בנו מקרא שכחיב‬
‫כימי צאתך מארן מצרים אראנו נפלאות ־ ואז כבוד לבנים כשהן אצל אביהם וכבוד לאב‬
‫כשהוא אצל בניו י בבית קודשיהם ותפארתיהס כהטם בעבודתם ולוייס בדוכנם וישראל‬
‫במעמדם כיר״א ‪:‬‬
‫•ועוד‬
‫נראה לפרש • יפה שעה אחח בחשובה וגו׳ ־)על דרך דברי מרן הקדוש בש״ע א״ח‬
‫סצ״ג ס״א( ישהא שעה אחת קידם שיקים להתפלל כדי שיכוין לבו למקום ושעה אחת‬
‫אחר החפלה שלא חהיה נראיח עליו כמשאוי שממהר לצאח ממנה ־)באר היעיב( שעה אחח ־‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫‪,‬‬
‫תר״י הוכיחו מגמרא דאע״ג דבכל מקום דקאמרינן שעה פ י שעה מועטת י ה נ א פי׳ ש מ ה ‪-‬‬
‫אחת מי״ב שעוח ביום י ומיהו זה לחסידים י ולשאר עם לי בשעה מועטת י )מ״א( ע כ ״ ל ־‬
‫)הרמב״ם מה״ת פ״ד( החסידים הראשזגיס היו שיהין וגז׳ כגז׳ ומאריכין בתפלי; שעה ו ג ו ׳ •‬
‫מצות עשה להתפלל בכל יום שגאמר ועבדתם את ה אלהיכס מפי השמוטה למדו שעבודה זו‬
‫תפלה שנאמר ולעובדו בכל לבבכם אמרו חז״ל אי זו היא עבודה שבלב זו תפלה וגו׳ עכ׳יל •‬
‫)סס בש״ע א״חסצ״ח ס״א( המתפלל צריך שיכוין בלצי פירוש המלות שמוציא ‪5‬שפתיי ו י ח ש ו‬
‫כאלו שכינה כנגדו ויסיר כל המחשבוח הטורדוח אוחו עד שחשאר מחשבתו וכוונתו ז ע ה‬
‫בחפלחו ויחשוב כי אלו היה מדבר לפני מלך בשר ודם היה מסדר דבריו ומטין בהם י‬
‫לבל יכשל ק״ו לפני ממ״ה הקב״ה שהוא חוקר כל המחשבוח ואם חבוא לו מחשבה א ל ז ל ־‬
‫בחוך החפלה ישחוק עד שתתבעל המחשבה וצריך שיחשוב בדברים המכניעים הלב ו מ כ ו י כ י‬
‫אוחי לאביו שבשמים ולא יחשוב בדברים שיש בהם קלוח ראש וגו׳ עכ״ל י)משערי ק ר ו ש ה ( ‪.‬‬
‫תפלה ארז״ל דברים שעומדים ברומו של עולם וכמו שידעת ט היא גדולה מכל ה ק י ב כ ו ל !‬
‫שנאמר למה לי רוב זבחיכם וגו׳ וכתיב גם כי תרבו תפלה מכלל שגדולה מהן וכמו שהקרבכות‬
‫מכפרין התפלה ג״כ מכפרת עוניתיו של אדם עכ״ל י )זוה״ק פרשת ויקהל( צליתא יקיר‪/,-‬‬
‫מכל פולחגין מכל פורקגין וגו׳ עכ״ל י וכאלה רבות דברות קשות ואמרות רכות ב ע נ י י ה‬
‫ההפלה כנודע לרבותי י וכתבתי קצת מהם בבית חפלה לעורר היראה ואה האהבה א ה כ‬
‫השי״ה המפלה חסדיו עמנו ע״ש ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ת‬
‫‪0‬‬
‫ת‬
‫בוא וראה עד היכן הגיעו רוב חסדיו יחברך עמנו ורצונו הטוב הוא להיטיב אלינו ‪-‬‬
‫)כדאיחא בברכוח ד״ז ע״א( אמר רבי יוחגן משום רבי יוסי מגיין שהקב״ה מ ח ס ל ל‬
‫שנאמר והביאותים אל הר קודשי ושמחחים בבית חפלחי י חפלחם לא נאמר אלא ת ס ל ס ‪,‬‬
‫מכאן שהקב״ה מתפלל י מאי מצלי אמר רב זוטרא בר טוביא אמר רב יה״ר מלפני שיככשד‬
‫רחמי אח כעסי ויגולו רחמי על מדוחי ואחנהג עם בני במדח רחמים ואכנס להם ל ס ט‬
‫ס‬
‫משורה הדין עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור הייכו יפה שעה אחח כלומר שעה אחת של תפלה ‪5‬כל יום בחשיבה ו ‪• /‬‬
‫בעוה״ז מכל חיי העוה״ב י ט בעוה״ב אין שס שוס עבודה כי שם ציה ה׳ את ה ב ר ע ה ‪.‬‬
‫שכר פועלים וממילים בגן מעדנים נחלה בלי מצרים ולחזוח בנועם ה׳ הכולל כל נ ע מ נ י ם י‬
‫עד שאין מגין ושיעור ואין כל עין יכולה לראוח ואין כל אזן יכולה לשמוע כבוד ה מ ת ו ק ן‬
‫לצדיקים ולחסידים י וכן הוא אומר ומעולם לא שמעו ולא האזינו עין לא ראחה אלהים ז ו ל ת ך‬
‫יעשה למחכה לו כנודע ־ ויפה שעה אחח של קירח רוח בעוה״ב מכל חיי העוה״ז * כנולס‬
‫עובר כי היום כאן ולמחר בקבר ולכן לא חרבה מחשבוח בעוה״ז בענייני גופך שגורמי©‪:‬‬
‫גן‬
‫בטול‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה םד‬
‫־בעול כוונת התפלה ותלמוד תורה ודע כי הנאות ועובות העוה״ז הבל המה מעשה תעתועים׳‬
‫והעיקר היא חיי העיה״ב שהרי אפילו שעה אחח של קורח רוח בעוה״ב היא יפה מכל חיי‬
‫העוה״ז ועל אחח כמה וכמה חיין דלא פםקין לעלמין בקורח רוח י ואם אמור יאמר העבד‬
‫אהבחי אח אדוני אדון הכל ורצוני העוב הוא לעסוק בחורחו ובעבודחו יומם ולילה אבל יצר‬
‫לב האדם רע מנעוריו וחומר יאוה ושאור שבעיסה מעכב והנעשים אצים אלו האשה והבנים *‬
‫•לזה נאמר רגזו ואל תחטאו וגו׳ י)וארז״ל בגמרא( אמר רבי לוי בר חמא אמר רבי שמעון‬
‫‪ !3‬לקיש לעולם ירגיז אדם יצר טוב על ילה״ר שנאמר רגזו ואל חחטאו וגו׳ כנודע ־ וגאמר‬
‫השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך ־ )וארז״ל בספר חרדים( כחיב חזיח איש מהיר במלאכחו‬
‫כלומר בלא רוב מחשבוח לעוה״ז אלא מקצר ועולה ומשאו של עולם יניח להקב״ה והוא ישא‬
‫משאו יחברך והיינו השלך על ה׳ יהבך מיעוע ולא יהבו אלא חשא יהבו והוא כביכול והוא‬
‫יכלכלך וגו׳ עכ״ל‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש ־ יפה שעה אחח כחשובה וגו׳ י כלומר ואפילו שעה אחח ביום כי חהיה‬
‫בעוה״ז בחשובה וגו׳ בכוונה בשמחה רבה ובלב טוב מאהבח השי״ח היא יפה מן‬
‫היזם כולו בנז׳ בלא לב ולאיזה פיניה אחרח שהקב״ה איגו מוגה הימים והשעוה אלא הכווגית‬
‫וזה הוא הרצון הטוב לפניו יתברך ומהם מחזיק טובה י)זכדאיחא במנחות דק״י ט״א( נאמר‬‫בשור הגס אשה ריח ניחח ובעוף הדק אשה ריח ניחח ובמנחה אשה ריח ניחח לומר לך אחד‬
‫המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיטי ן אח לבו לשמים עכ״ל ‪:‬‬
‫למדנו‬
‫מהאמור שעיקר הכל היא הכוונה לשם ה׳ הצבאות ולא לאיזה פיגיה אחרח אשר‬
‫לא צוה ה׳י)וכדאיחא בש״ע א״ח סחקכ״ט ס״ב( חייב אדם להיות שמח וטוב‬
‫לב במועד היא ואשתו ובניו וכל הנלוים אליו וגי׳ י )שם ם״ג( אדס אוכל ושוחה ושמח ברגל‬
‫ולא ימשוך בבשר ויין ובשחוק וקלית ראש לפי שאין השחוק לקלות ראש שמחה אלא הוללות‬
‫וסכלות ולא נצטוינו על ההוללות והסכלות אלא על שמחה שיש בה עבודח היוצר עכ״ל ‪:‬‬
‫בוא‬
‫וראה הראשונים כמלאכים קדושי רס על רמים‬
‫איך היו זריזין ושמחים וטובי לב‬
‫במצוות השי״ח ובעבודחו מאהבחו י כחיב וישכם אברהם בבוקר ויחבוש אח חמורו‬
‫וגי׳ י )רש״י( וישכם י נזדרז למצוה י ויחבוש ־ הוא בעצמו לא צוה לאחד מעבדיו שהאהבה‬
‫מקלקלח השורה עכ״ל ‪:‬‬
‫־כתיב‬
‫)שמואל ב׳ ו׳( ודוד מכרכר בכל עיז לפני ה׳ ודוד חגיר אפוד בד י וריד וכל ביח‬
‫"״‬
‫ישראל מעלים את ארון ה׳ בתרועה ובקיל שיפר ־ והיה ארון ה׳ בא עיר דוד‬
‫ימיכל בח שאיל גשקפה בעד החלון ותרא את המלך דוד מפזז ומכרכר לפגי ה׳ ותבז לו בלבה‬
‫ויביאו‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫ויביאו את ארון ה׳ ויציגו אותו צמקומו וגו׳ וישוב דוד לברך את ביחו וחצא מיכל בת שאול‬
‫לקראת דוד ותאמר מה נכבד היום מלך ישראל אשר נגלה היום לעיגי אמהות עבדיו כהגלות‬
‫אחד הרקיס י ויאמר דור אל מיכל לפני ה׳ אשל־ בחר בי מאביך וגו׳ ושחקתי •לפני ‪r‬׳ •‬
‫ונקלותי עור מזאת וגו׳ י ולמיכל בת שאול לא היה לה ילד עד יום מותה י)מצודת דיד( א פ ו !‬
‫בד י מלבוש עשוי כדמוח האפוד של כה״ג והיחה מיוחדת להאנשיס המתבודדים בעבודת ה׳ ־ •‬
‫וכן בשמואל נאמר ושמואל וגו׳ חגור אפוד בד ־ ודוד הלבישו בעח העלאח הארון י ותבן לו‬
‫בלבה * בזהה אוהו בלבה כי חשבה שאין זה מדרך המלך ואף לפני הארון ־ במקומו י שהכין לן‬
‫והוא בחוך האהל וגו׳ * ויחלק לכל העם ־ הבאים עם הארון ־ לאיש י ר״ל לכל אחד בין אי‪2‬‬
‫ל יר גס‬
‫'‬
‫י ' ^ י‬
‫בין אשה י וישוב דוד ־ לאחי" ל ק ל ל‬
‫אנשי ביחו * מה נכבד ־ מה מאד נעשיח היום מכובד בעיני כל ובדרך לעג אמרה כן כאלו‬
‫אמרה מאד נעשיח מבוזה בעיני כל ־ אשר נגלה היום י על אשר בהכרכר היום נגלה מ‬
‫מבשר הגיף ואמהות עבדיו רואות וכדרך הרקיס שאינם חוששים לכסוח בשר ג י פ ס ל‪<2‬י‬
‫יראה י לפני ה׳ • ר״ל הלא כדכוד היה לפני ה׳ וגו׳ וכבוד המלכים כאין נגדו י ושחקתי ׳‬
‫ובעבור‪ -‬זה שחקתי לפניו • ונקלוחי עוד מזאח י ואם הייחי עושה מעשה קלוח עוד יוחר כ ז‬
‫שעשיתי י והייתי י ואם הייתי שפל בעיני להקל מאד בכבודי ואפילו לפני האמהות אשר א מ ר ת ‪-‬‬
‫עמם אכבדה י עם מעשים כאלה הייתי עוד מכובד ולא מבוזה הואיל ועשוים לכבוד הארון •‬
‫לא היה לה ילד י בעון שבזתה את דוד על שהקל בכבודו לפני ארון האלהיס ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ש ח‬
‫ה ע ם‬
‫כ‬
‫ח‬
‫ג ו‬
‫ה ב י כ ה‬
‫ב ש ס‬
‫ש ב י כ ס‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ש ‪5‬‬
‫ה‬
‫מ ה‬
‫כתיב‬
‫)מלכים א׳ ח׳( ביום ההוא קדש המלך אח חוך החצר אשר לפני בית ה׳ ו ׳ ‪.‬‬
‫ג ן‬
‫ר ע ש‬
‫ש‬
‫מ ה‬
‫‪ 5‬ע ת‬
‫ה ה י‬
‫ת‬
‫ה ח ג י כ‬
‫י ש ד‬
‫ע מ ו‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ג י י‬
‫כ‬
‫ה ט ו ב ה‬
‫ב י‬
‫ח‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ד‬
‫נתל‬
‫יז ל ל ' ^‬
‫^ל‬
‫ל‬
‫^ י^‬
‫ל‬
‫מצרים לפני ה׳ אלהיט שבעח ימים ושבעח ימים ארבעה עשר יום י ביום השמיני שלח א‬
‫ת‬
‫ש מ ח י ם‬
‫י ט י ‪ 5‬י‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ע ש ה‬
‫ה‬
‫' לדור‬
‫^ י‬
‫ל ל ל‬
‫העם ויברכו אח המלך וילכו לאהליידס‬
‫עבדו ולישראל עמו י )רש״י( מלבוא חמחישהיא בצפונה של ארץ ישראל י עד נחל מצריס‬
‫שהוא כנגדו בדרומה באלה מסעי ־ שבעח ימים י של חיטך י ושבעח ימים י חג הסוכות י נמצא‪-‬‬
‫שאכלו ושחו ביום הכפירים * לדוד עבדו י להודיע שמחל לו עונותיו כדאיחא במיעי קטן כשכני‪-‬‬
‫שבקש שלמה להכניס הארון לבית קדשי הקדשים דבקו שערים זה בזה וגי׳ ־ ולישראל כנמו •״‬
‫שמחל להם על כגון יום הכפורים ויצחה בה קול ואמרה כולכם מזומנים לחיי העוה״ב ‪. y/-j5‬‬
‫תוספתא‬
‫ממסכה סוכה * בראשונה כשהיה שמחח ביח השואבה אנשים רואים מ ב ‪, 5‬‬
‫והנשים רואוח מבחוץ וכשראו ביה דין שהן באין לידי קלות ראש עשו שלש גזוזטראות ב ע ז ‪- ,‬‬
‫כנגד שלש רוחות ששם נשים יושבות ורואוח בשמחח ביח השואבה ולא היו מעורבים י חסיד‪,‬‬
‫ואנשי מעשה הם היו מרקדין לפניהם באבוקות ואומרים לפגיהס דברי חושבחות מ ה ^‬
‫;‬
‫ר‬
‫‪W‬‬
‫ה‬
‫אימריס‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫סה‬
‫אומרים אשרי מי שלא חטא וכל מי שחנןא ימחל לו * ויש מהן שהיו אומרים אשרי ילדותי שלא‬
‫ביישה אח זקטחי אלו אנשי מעשה י ויש מהן שהיו אומרים אשריך זקנוחי שחכפר על ילדוחי‬
‫חלו בעלי תשובה י הלל הזקן אומר למקום שלבי אוהב לשם רגלי מוליכות אותי י אם אחה‬
‫תביא לביתי אני אבוא לביתך־ אס אתה לא תבוא לביתי אני לא אבוא לביתך־ שנאמר ‪-‬בכל‬
‫המקום אשר אזכיר את שמי אביא אליך וברכתיך י מעשה ברבן שמעון בן גמליאל שהיה מרקד‬
‫בשמונה אביקיח של אור ולא היה אחד מהן ניגע בארן כשהוא משתחוה מניח אצבעו בארן‬
‫על גבי הרצפה שוחה ונישק וזוקף מיד ־ אמר רבי יהושע בן חנניא כל ימי שמחח ביח השואבה‬
‫לא היינו מאין שינה משכימין אנו לחמיד של שחר משם לביח הכנסח משם לביח המדרש‬
‫משם למיםפין משם לאכילה ושתיה ומשם לבית המדרש משם לחמיד של בין הערבים משם‬
‫לשמחת בית השואבה עכ״ל ‪:‬‬
‫‪ DJ?t‬שנקראח שמחח בית השואבהיארז״ל שכל שבעת ימי החג הסוכוח היו מנסכים‪0rft‬‬
‫המיס על גבי המזבח כדי שיחברכי גשמי שנה ודבר זה הלכה למשה מסיני‬
‫ונרמז בקרבנוח כמו ששנינו בפרק קמא דר״ה ובפרק לולב וערבה ומשום הכי נקראח שמתת‬
‫בית השואבה שנאמר ושאבתם מיס בששון • )וארז״ל בסוכה פ י ק החליל( כל מי שלא ראה‬
‫שמחת ביח השואבה ־ לא ראה שמחה מימיו ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫בברכוח ד״ל ־ עבדו אח ה׳ כיראה וגילו ברעדה ״ מאי וגילו ברעדה ־ אמר רבי‬
‫אדא בר מחגא אמר רבה במקום גילה שם חהא רעדהיאביי הוה יתיב קמיה‬
‫דרבה חזייה דהוה קא בדח טובא אמר וגילו ברעדה כחיב אמר ליה אגא תפילין מנחנא*‬
‫רבי ירמיה הוה יחיב קמיה דרבי זירא חזייה דהוה קא ברח טובא אמר ליה בכל עצב יהיה‬
‫‪,‬‬
‫מוהר כהיב אמר ליה אנא תפילין מנחנא י )רש״י( עבדו אח ה ביראה י חפלה שהיא לכי‬
‫במקום עבודה עשו אותה ביראה * בכל עצב יהיה מותר י שכשאדם מראה את גנצמו עצב יהיה‬
‫לי שכר י דהוה קא בדח טובח * יותר מדאי ונראה כפורק עול ־ תפילין מנחנא ־ והם עדות‬
‫שממשלת קוני ומשרחיו עלי ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫שם בברכות ד״ט ־ העיד ר״י בן אליקים משום קהלא קדישא דבירושליס כל‬
‫הסומך גאולה לתפלה אינו גזוק כל היום כולו זגו׳ ־ אמר ליה רבי אלעא לעילא‬
‫כי עיילה להחם שאיל בשלומא דרב ברוגא אחי במעמד כל החבורה דאדס גדול הוא ושמח‬
‫במצות זימגא חרא סמך גאולה לחפלה ולא פסיק חוכא מפומיה כוליה יומא וגו׳ • )חוספות(‬
‫כל הסומך גאולה לתפלה איט כזוק ־ וא״ת והלא כל העולם םומכין גאולה לתפלה ומאי רבותיה‬
‫דרב ברוגא דלא פסיק תופא מפומיה י ויש לומר דהכי קאמר כל הסומך גאולה לתפלה‬
‫כותיקין שקורין ק״ש קודם הגן וחפלה לאחר הגן עכ״ל ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ואיתא‬
‫ליהודה‬
‫ו ת‬
‫בפסחים דס״ח ע״ב ־ רב ששת כל הלחין יומין מהדר ליה חלמודיה‬
‫ל יקאי‬
‫י‬
‫בעיברא דדשא ואמר חדאי גפשאי חדאי גפשאי לך קראי לך חנאי וגו׳ עע׳יל ‪.‬‬
‫ואיתא‬
‫בשבח דקי״ח ע״ב י רבי חכיגא מיעטף וקאי אפניא דמעלי שבחא אמר בואו ונצא‬
‫לקראח שבח המלכה ־ רבי יגאי לביש מאגיה מעלי שבחא אמר בואי כלה בואי‬
‫כלה * רבי אבהו הוה יחיב אחכחקא דשינא ומושיף נורא ־ רב חסדא מחריך רישא וטי י ) י ש ״ י ^‬
‫מתעטף ־ בבגדים נאים ־ בואי כלה י הכי קרי ליה לשביחח שבח מחיך חביבות י א ת כ ת ק א‬
‫דשינא ־ פסטדי״ל של שן שחשוב היה ועשיר ־ ימושיף נורא י נופח משם נורא לכבוד ‪p^pr‬‬
‫וגו׳ י מחריך רישא י אם היה שם ראש בהמה לחרוך מחרט הוא בעצמו וגו׳ ט כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫בכחובוה די״ז ע״א ־ אמרו עליו על ר״י בר אילעאי שהיה נוטל בד של הדס ו‬
‫מ ר ר‬
‫לפני הכלה ואומר כלה נאה וחסודה ־ רב שמואל בר רב יצחק מרקד א ה ל ק ‪-‬‬
‫אמר רבי זירא קא מכסיף לן סבא י כי נח נפשיה איפסיק עמודא דנורא בין דידיה ל ״‬
‫ה‬
‫וגמירי דלא איפסיק עמודא מירא אלא אי לחד בדרא או לחרי בדרא י אמי י‬
‫ב י‬
‫ז י‬
‫ע‬
‫י א אהכיי‪-‬‬
‫ליה שיטיחיה לסבא ואמר לה שטוחיה לסבא ואמרי לה שיטחיה לסבא ־ רבי אחא מרכי‪ 5‬ל‪.,‬‬
‫אכחפיה ומרקד אמרו ליה רבנן אנן מהו למיעבד הכי אמר להו אי דמיין עלייכו ככשורא ל *‬
‫ק י‬
‫ואי לא לא ־)יש״י( אחלח י שלש בדין זורק אחת ומקבל אחח י מכסיף לן סבא י שמזלזל ב ב צ ו ך‬
‫תלמידי חכמים ונוהג קלוח ראש ‪5‬עצמי * שוטיחיה ־ שוט של הדס שהיה מרקד בי * שטותיה ‪-‬‬
‫שהיה מתנהג כשיטת * שיטתיה י שיטתו ומנהגי י מרכיב לה אכתפיה י את הכלה י כ כ ש א ‪.‬‬
‫ו ר‬
‫כקורת בעלמא שאין אתם מהרהרין עליה י)תוספות( שיטתיה לסבא ־ פר״ת לשון שיטה‬
‫ו‬
‫ה‬
‫ך‬
‫)ישעיה מ׳א( אע״ג דלא הוי ממש מין א׳ מ״מ שניהם מין א ר ד וא״ת ומנא ליה דבשביל‬
‫ד ט‬
‫ה י ה‬
‫כ כ ג י‬
‫ש י ‪ 5‬ש‬
‫ד ה ד ס‬
‫מ ר י נ‬
‫כ‬
‫‪ 5‬ב ״‬
‫‪ D‬׳‬
‫ס ״‬
‫א ( כחת‬
‫י )‬
‫ו‬
‫יא‬
‫^‬
‫ו‬
‫יא‬
‫זכה ־ ויש לומר דעמידא‬
‫שיבשא דנורא ואיתעבידא כעין שיבשא דהדס ואפסקת בין דידיה לתברוי י אמרי תמית ה ‪.‬‬
‫סבא דקאי שיבשא מורא קומיה משוס דעביד קמוהי דכלתא ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ד י‬
‫‪1‬‬
‫והיינו‬
‫דאמרינן בב״ריכד דמך רב שמיאל בר רב יצחק דהוה מרקד אתלת שבשין‬
‫כסל‪-‬י‪.‬‬
‫רוחין ועלעילין ועקרון כל אילניא טבייא דארעא דישראל * למה כן דהוה‬
‫‪1‬‬
‫מנהון שבשין ומהלך קדם כלה י והיו רבנין אמרין למה עביר כדין למה הוא מבזה יח אורייתא ״‬
‫אמר רב זעירא שבקוחיה דהוה ירע מה הוא עביר ־ כד דמך נפקו למיגמל ליה ח ס י ו נ ח ק א‬
‫שבשבא דנור ואיחעבידח כמו שבשבא דהדס ואפסיקח בין ערסא לציבורא ־ אמרין חמין ד ה‬
‫סבא דקאי ולעי דקמח ליה שבשחיה י)פירוש עץ יוסף( כד דמך ־ כשמח י דהוה מרקד‬
‫ב ד י‬
‫ה ד ס כ‬
‫י ת‬
‫‪ 5‬כ ת י ‪ 5‬ו ה‬
‫י ״ ז‬
‫ש ה י ה זייר‬
‫ח ד ו מ‬
‫ד י‬
‫ו ג ן ‪/‬‬
‫‪5‬‬
‫\‬
‫י! ל אחד ״‬
‫» ^‬
‫יא א‬
‫שהיה מרקד לפני הכלה בשלשה‬
‫)רש״י( נפקין וגו׳ * היו יוצאין י ועלעולין פי׳ רוח סערה ועקרו כל אילנות טובות ש‪5‬בל א ץ‬
‫ל‬
‫ישראל‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה סו‬
‫ישראל להודיע שיש צער בעולם על זכות מעשיו שהלך מן העולם ־ )יפ״ח( שבשין י שריגים‬
‫ובדי הדס י למה עביד כדין ־ למה עושה כן שמבזה כבוד התורה ־ שבקוחיה וגו׳ י הניחו שהוא‬
‫יודע מה הוא עושה ־ גפקי למיגמל וגו׳ * יצאו כל העס לגמול עמו חסר וירדה שרוג ובד של‬
‫אש מן השמים ונעשז כמו בדי הדס והיחה מפםקח בין מעחו ובין הצבור להורוח שהוא גדול‬
‫הדור שאין הצבור ראוים להתקרב לו י)יפ״ח( אמרין חמין וגו׳ י אמרו ראיחם זקן הזה שהיה‬
‫עומד ומעריח אח עצמו לרקד לפני הכלה ועכשיו עומדח לו שבשתיה פי׳ בד של הדס ־ או‬
‫פירושו שבוש שלו שהיה מרקד דרך שעות עכ״ל ־ פקת עיגיך וראה עד היכן הגיע הזכות שזכו‬
‫הראשונים כמלאכים בעבור האהבה והשמחה במצות השי״ת ‪:‬‬
‫רבות שמחות אשר נעשו במצות לשם ה׳ צבאות מעין קורת רוח שיש בעוה״ב‬
‫ושמחת גן עדן ממש * ועיני ראו הרב המופלה וכבוד ה׳ מלא את לאמי כשהיה‬
‫יושב בישיבה ועיסק בתלמוד עם בגי הישיבה והיה מחקשה באיזה דבר מדברי החלמוד והיה‬
‫מתרץ אותו יאתר רואה במפרשים וימצא כתוב אשר הקשה רבנא ותרץ והיו פגיו שוחקות‬
‫צהובות ובאותה שעה היה נראה הכהן הגדול פרי צדיק עץ חיים בתוך הגן ונהר יוצא מעדן‬
‫להשקות את הגן ־ אשרי עין ראתה י והדברים האלה נזכרים ונעשים בכל דור ודור משפחה‬
‫ומשפתה מדינה ומדינה ועיר ועיר ולא יעברו מתיך היהודים וזכרם לא יסוךן מזרעם כיר״א ‪:‬‬
‫האמור היינו יפה שעה אחח בחשובה וגו׳ כגז״ל מכל חיי העוה״ב ־ והגם שתיי‬
‫וכאלה‬
‫ולפי‬
‫העוה״ב אין מנין ואין שיעור ואין כל עין יכולה לראות ואין כל אזן יכולה לשמוע‬
‫כבוד המחוקן לצדיקים ולחסידים וגו׳ כנז״ל י מ״מ עדיין עין אדם לא ראתה ועד שתראה אבל‬
‫כאן בעוה״ז הרי היא רואה מעין קורת רוח שיש בעוה״ב ושמחח גן עדן ממש מחמח הגז׳•‬
‫ויפה שעה אחח של קירח רוח בעוה״ב מכל חיי העוה״ז י כלומר וכשתראה עין אדם קורת‬
‫רוח שיש בעוה״ב אז אפילו שעה אחח היא יפה מכל חיי העוה״ז שהם מעין קורת רוח שיש‬
‫בעוה״צ ושמחח גן עדן מחמח הנזכר * ועל אחח כמה וכמה חיין דלא פסקין לעלמין בקורת‬
‫רוח חלף העבודה וגו׳ כעוה״ז בנז׳‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לפרש דברי רבי יעקב הנזכרים לעיל העולם הזה דומה לפרוזדור‬
‫בפני העולם הבא י התקין עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין י התקין עצמך‬
‫בפרוזדור י כלומר הרגיל עצמך בפרוזדור שהוא העוה״ז בשמתות במצות לשם ה׳ צבאות‬
‫ואותן השמחוח הם מעין קירח רוח שיש בעוה״ב ושמתת גן עדן ממש י כרי שתכגס לטרקלין י‬
‫כלומר כדי שתכנס לטרקלין שהוא העוה״ב תכף ומיד אתר העוה״ז ותוכל לקבל קורת רוח‬
‫שיש בו ושמחח גן עדן ואל חחעכב עד שהורגל בהם שהרי כגן ה׳ כארן מצרים לשמחיס עלי‬
‫גיל במצות האל * ועל דרך שאמרו רז״ל הטעס למה אנו עושים שלש פקידות פקידת השבוע‬
‫י‬
‫ופקידת‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה‬
‫ופקידת החודש ופקידח השנה י ולמה הקנו לומר בהם דברי חורה י הניעם הוא כי שלש בחיטת‬
‫רוחניוח יש באדם נר״ ן י והנשמה היא חלק אלוה ממעל וחלק הרוחניות שיש בה רב והיא‬
‫עולה לאחר המיחה למקום מטחחה אחר שבוע וכנרמז בר״ח נשמ״ה י נשמ״ה שבו״ע מנוחת״ה‬
‫הנחת״ה י ולכן עושים פקידת השבוע ואומרים דברי תורה כדי ללוות הנשמה ועולה מחוך דברי‬
‫תורה י והרוח חלק הרוחניוח שיש בה הוא פחוח מחלק הרוחניות שיש לנשמה והיא עולה‬
‫למקים מנוחתה אחר חודש 'והנרמז בר״ת רו״ח־רו״ח ויםח״ה חוד״ש ־ ולכן עושים פקידת‬
‫החודש וגו׳ ־ והנפש חלק הרוחניוח שיש בה הוא פחוח מחלק הרוחניוח שיש לרוח והיא עולה‬
‫למקום מנוחחה אחר שנה וכנרמז בר״ח נפ״ש • נפ״ש פקידח״ה שג״ה ־ ולכן עושים פקידת‬
‫השגה וגו׳‪:‬‬
‫והנה‬
‫צריך לדעח מפני מה אינם עולים למקום מגוחחם חכף בצאחס מן הגיף בשעת‬
‫המיחה י ואף אם יש עעם למה נשארים בזה העילם למה כשעולים למקום מנוחתם‬
‫אינם עולים בבח אחח אלא כל אחח ואחח עולה עד זמן האמור ־ הטעם היא כי העוהי׳ץ‬
‫לגבי עיה״ב נקרא חשך לילה ועוה״ב נקרא אור יום והאדם כשיהיה בחשך ויצא לאור ה ש מ‬
‫אינו יכול לקבל הארתה ועיניו נסתמים י ולפי זה אינם יכולים לקבל הארח עולם העליון ע ד‬
‫אשר יורגלו מרי יום ביומו כל אחח לפי מעלחה ועוצם הרוחניות שיש בה כאמור י ולפי‬
‫הגשמה לעוצם הרוחגיוח שיש בה די לה שבוע שכל השבוע היא עולה למעלה ויורדח לקבר‬
‫לגוף לבקרו עולה ויוררח עד אחר שבוע ואחר שבוע הורגלה כבר ויכולה לקבל הארח עולם‬
‫העליון ולפיכך עולה אחר שבוע׳ והרוח לפי הרוחגיוח שיש בה כאמור לא די לה שביע וצריך‬
‫כל החודש עולה ויורדח וגו׳ כאמור ולפיכך עולה אחר חודש י והנפש לפי הרזחניוח שיש‬
‫כאמור לא די לה חודש וצריך כל השגה עולה למעלה ויורדח וגו׳ כאמור ולפיכך עולה א ח ר‬
‫שנה י וזה הוא העעם למה נשארים בזה העולם וכל אחח ואחח עולה עד זמן האמור ־ ו מ ט ע ם‬
‫זה חקמ רז״ל לומר ביוצר בחפלח שחריח המאיר לארץ'ולדרים עליה ברחמים ׳ר״ל שהקב״ה‬
‫אינו מוציא לנו השמש בחוקפה בבוקר אחר חשך לילה כי אס מעט מעט מעלוח השחר והוא‬
‫הולך ואור וזה מצד רחמיו יחברך כרי שנוכלו לקבל הארחה ולא יזיקו עינינו כאמור עכ׳יל‬
‫ש‬
‫ז ה‬
‫ב‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ול)‪£‬י‬
‫האמור נראה לשרש הכחוב בפ׳ משפטים ־ שלש פעמים בשנה יראה כל זכורך אל‬
‫פגי האדון ה׳ י בהקדם עוד דאיחא בזוה״ק בסחרי הורה י דגופא לגבי נשמתא‬
‫כגוקבא לגבי דכירא עכ״ל * לגבי נשמחא וגו׳ כלומר ורוח ונפש נמי בכלל נשמחא ה ס •‬
‫ומשם באר״ה חשאוב כוס חנחומין לנתם מתים * שלש פעמים כלומר שלש פקידות כשנה‬
‫פקידח השביע ופקידה החודש ופקידה השנה בהם יראה כל זכירך דהיינו נר״ן שהם דכורא‬
‫לגוקבא דהייגו לגופא כל אחת ואחח נראיח לזמן האמור אל פני האדון ה׳ י אדון ה ר ח מ י ם‬
‫והסלחות‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫ליהודה סו‬
‫׳זהסלתות והוא רחיס יכפר כריב רחמיו וחסדיו על דיכרין עם ניקבין ואז תמצא היונ״ה מנות‬
‫במנוחות שאננות ‪:‬‬
‫י&רשת ראה ־ שלש פעמים בשנה יראה כל זטרך אח פני ה׳ אלהיך במקום אשר יבחר‬
‫בחג המצוח ובחג השבועית ובחג הסוכוח ולא יראה אח פני ה׳ ריקם י כחב‬
‫ה ר ב מלל לאברהם ז״ל י פסיק זה רמיז בו המנהג שגהגו לעשות ג׳ פקידות פקידת השבוע‬
‫ופקידת החודש ופקידח השגה ־ וקראם חג המצוח י וחג השבועות * וחג הםוכוה י הכוונה היא‬
‫שהפתק* ומח על ידי איזה מקרה רח״ל אפילו זקן וכ״ש אם הוא בחור רך בשנים דהוי כמו‬
‫מצה שאין מגיחים איחה להחמיץ שמצוחה ז׳ ימים על כן קראו פקידה א׳ חג המצות י ואחר‬
‫ד׳ שבועות שהוא חודש א׳ פקידה אחרח ונקרחח חג השבועוח י והג׳ גקראח חג הסוכות י כי‬
‫עוה״ז נקרא סוכה שדירחו דירח עראי כמו הסוכה ואחריה הארס הולך לבית עולמו שהוא‬
‫דירת קבע על כן גקראח חג הסוכוח ־ ולזה צונו בצו לצו ולא יראה אח פני ה׳ ריקם בלא‬
‫־ד‪5‬רי תורה אלא מחוך דברי תורה לרצון להם לפגי השי״ת י וכדי שיקחו מוסר אלו העומדים‬
‫בסוכה שהיא העוה״ז ועי״ז יזכו ללכת גם הם לדור דירת קבע בעוה״ב ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל אענה חלקי גס אני ־ ואם אמור יאמר העבד והרי משעת המיתה נוסע האדם‬
‫מן הסיכה שהוא עיה״ז לביח עולמו שהוא דירח קבע א״כ שמן הראוי פקידה א׳ היא‬
‫־הנקראת חג הסוכוח ־ אלא אפשר כפי מה שאמרו רז״ל כנז״ל כי נר״ן כל השנה עולים‬
‫למעלה ויורדים לקבר לבקר הגוף עולים ויורדים וגז׳ נמצא אף שמשעת המיתה נוסע האדם‬
‫מן הסוכה וגו׳ לבית עילמו וגי׳ אפי״ה אינו נוסע מן הסוכה וגו׳ לגמרי אלא עד פקידה ‪0‬‬
‫ולפיכך פקידה ג׳ היא הנקראח חג הסוטת לרמוז דעד השתה היה האדם עדיין בסוכה וגו׳‬‫והשתה נוסע לגמרי לביח עולמו וגו׳ ועד זמן החחיה שהקב״ה יחזיר לו גר״ן לקשר השותפות‬
‫•ואז יחזור לישב בסוכה וגו׳ כמאז י ואחרי כן הלוך ונסוע ל‪5‬ית עולמו שהוא דירת קבע עולם‬
‫הקיים הנלחיי ולא ישוב עוד לישב בסוכה וגו׳ שהרי היא פסולה שכבר גגמרה מצוחה ‪:‬‬
‫פרק‬
‫והרב‬
‫ה׳ ־ עשרה דברים נבראו בערב שבח בין השמשוח ואלו הן פי הארץ פי הבאר וגו׳‪:‬‬
‫מנחת אברהם ז״ל כתב שהכוונה שנבראו אלו העשרה דברים באותו זמן שהוא‬
‫ערב שבח בין השמשוח כדי ליקח מהם הבן אדם מוסר השכל באלף הששי של‬
‫גלוח האחרון הזה הנקרא ערב שבת כי האלף השביעי כולו שבת ולכן היחה הטראה בסיף‬
‫ערב שבה שהוא בין השמשיה וידוע כי סיף הגלוח נמשך עד שיצא רובו של אלף הששי שהוא‬
‫;ערב שבח כי בעיניח הרבים עכשיו כבר יצא רובו של אלף הששי ועדיין אנחנו בגלוח ועכשיו‬
‫הוא עת וזמן ללמוד מוסר השכל מעשרה דברים אלו לפי העת והזמן‪:‬‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫פ י הארץ י יובן כי ידוע כי האחדות היא מסוגלח לגאולה כי ביח שני נחרב בעבור שנא ‪..‬‬
‫ת‬
‫חנם ואם כן אפוא כיין שנחרב בעין שנאח חנם כל שכן שלא יבנה כל זמן שיש ש נ א ת‬
‫חנם ולכן צריך כל אחד מישראל להסיר שנאח חנם ומחלוקח ויהיה באהבה ואחוה שלום וריעות‬
‫כדי שנזכה בע״ה לבנין ביח שלישי במהרה בימינו כיר״א י ולזה נברא פי הארן שבלעה א‬
‫קרח ואח עדחו בעבור שנאח חנם והמחלוקח שהיה לו עם משה רבע״ה כדי שכל אדם יעש<‪--‬‬
‫קל וחומר בזה ויחעורר להעביר שנאח חנם והמחלוקח בראוחו גודל העונש שלה לפני ה ק ב ״ ה‬
‫ת‬
‫שברא פי הארץ מששח ימי בראשיח כרי להעניש לקרח שהחזיק במחלוקת ‪:‬‬
‫ופי‬
‫הבאר ־ יובן מזה שיבוא האדם ליקח מוסר כדי לשוב אל ה׳ ולהחודוח לפניו בכל ע‬
‫ת‬
‫ולא יבעח במעשיו העוביס ברמותו כי משה רבע״ה רבן של כל ישראל אשר לא ק‬
‫ם‬
‫ב‬
‫כמוהו לא וויתר לו הקב״ה על עין אחד קל שעשה בענין הבאר לפי שהקב״ה י א פי לבא<‪-‬‬
‫מששת ימי בראשית כדי שיהן מימיו וצוהו לדבר עם הסלע דווקא והוא הכהו ובעבור זה כ ע‬
‫‪0‬‬
‫אם כן מה יענו אזובי קיר ואיך יאמר האדם זכיתי לבבי עהרתי מעשי כי מי יקום ב מ ש מ ­‬
‫עם אל ואם כן מזה יכנע האדם וישוב בחשובה כי לא יהיה בטוח במעשיו וידוע כי‬
‫ע‬
‫הגאולה תליי בחשובה כמו שאמרו רז״ל כל הקצין כלו ואין הדבר חלוי אלא בחשובה‬
‫ך^י‬
‫יק‬
‫ד‬
‫‪:‬‬
‫האחון ־ כי מזה יקח האדם מוסר השכל ג״כ להחעורר בחשובה כמ״ש במדרש י א א ‪.‬‬
‫כ‬
‫ברדלא אומר אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום החוכחה י בלעם חכם של‪.‬הגויס היל­‬
‫ייאמר‪-‬‬
‫לי‬
‫ל‬
‫ק‬
‫ולא היה יכול לעמוד מפני תוכחתה של אתונו שנאמר‬
‫לא י יוסף קענן של שבמים היה ולא יכלו אחיו לענות אוהו כי נבהלו מפניו ־ כשיבוא ה ק כ ״‬
‫ויוכיח אותנו לפי מה שהיא האדם שנאמר אוכיחך ואערכה לעיניך עאכ״ו ואס כן הכא כזוכרו‪-‬‬
‫את פי האחון אשר נברא להוכיח את בלעם ולא היה יכיל לעמוד בחוכחה מזה יקח ה א ד ‪.‬‬
‫שלימ‪-,‬‬
‫י ל ^ל '‬
‫י י^‬
‫מוסר להיוח לו פחד ורעדה מיום הריי‬
‫שהיא מקרבח אח הגאולה ‪:‬‬
‫ה ה ם‬
‫ע ש י ת‬
‫ה ם כ נ ת י‬
‫כ ה‬
‫ה‬
‫‪0‬‬
‫ו ה ת ו כ ח ה‬
‫והקשת‬
‫ה ב ר י ת‬
‫ר‬
‫יום‬
‫ז‬
‫ה נ ג י‬
‫ש ו ‪5‬‬
‫י ת ע ו ר‬
‫ש‬
‫ס ו י ש ‪5‬‬
‫ש ה‬
‫ה‬
‫ג ו ו נ י‬
‫‪ 5‬ת ש ו ב ה‬
‫וה‬
‫ר מ ז‬
‫להאד‬
‫ן יא‬
‫י ל‬
‫ל‬
‫לו‬
‫־ ידוע כי הוא אוח‬
‫שהוא המקיים העולם צריך שיהיה שלם וקדוש ועהור בשלשה דברים ש ‪.‬‬
‫מחשבה דבור ומעשה ולא יהיה חסר משלשה אלה ובזה יהיה ראוי לקיים העולם ולזה כ ר מ‬
‫בקשה שהוא אות ברית של קיום העולם אשר נחן הקב״ה לבגי אדם ומזה יקח האדם מ ו ס‬
‫‪.‬‬
‫לקדש עצמו בשלשה אלה לבלחי יחסר מהם כי בעה״ר בגלות המר הזה העיקר שחסר‬
‫האדם היא המחשבה הקדושה כי על הרוב הדבור והמעשה של האדם הוא טיב אכל לב איי‬
‫‪0‬‬
‫ה ע‬
‫ז‬
‫ד‬
‫מ‬
‫כ מ ״ ש ה פ ס ו‬
‫ייאתס‬
‫^‬
‫^‬
‫יז !‬
‫לי‬
‫אותי מצות אנשים מלומדה ־ ואם חדקדק בבגי אדם חמצא הרבה בגי אדם שהם מ ס י ג‬
‫י ע‬
‫ט‬
‫ע‬
‫ש‬
‫ה‬
‫ע‬
‫ם‬
‫ה ז ה‬
‫‪ 5‬פ י ו‬
‫ו ב ש פ ת י י‬
‫כ ב י י נ י‬
‫ו‬
‫‪ 5‬ס‬
‫ר ח‬
‫מ מ נ י‬
‫ו ת ה י‬
‫‪S‬‬
‫ונמצא‬
‫‪n‬‬
‫וזאת‬
‫פרקי אבות‬
‫י‬
‫ליהודה סח‬
‫‪:‬ממצא העיקר חסר הוא המחשבה וא״כ בודאי כאשר נהיה אנחנו שלימים בעבודת ה׳ בקדושה‬
‫השילשת של מחשבה דבור ומעשה אז נהיה ראוים לגאולה ונמצא כי מן הקשח יבוא האדם‬‫ליקח התעוררות ‪:‬‬
‫והמן‬
‫יובן כי הנה בגליח האחרון הזה כלחה פרומה מן הכיס וקשים מזונוחיו של אדם‬
‫וכשיזכור את המן אשר נח ן הקב״ה לישראל במדבר אשר הוא ארן ציה ושממה לא‬
‫־מקום זרע וחאנה וגפן ורמון והוא יחברך שמו זן אותם בחסדו הגדול והאכילם לחם מן השמים‬
‫אשר כל מעם המאכלים שיש בעולם נמצאים בו ומה שהאדם מחאוה היה מועם בו וא״כ בזה‬
‫ישים האדם בעחונו במי שאמר והיה העולם כמו שכחוכ בחהליס גול על ה׳ דרכיך ו‪5‬טח‬
‫עליו והיא יעשה ־ ובזה יסיר ממנו העלבון שהוא קשה ומר ולא יירא על מזונוחיו ואס יבמח‬
‫בה׳ באמת ובתמים בוראי שהקב״ה יזמין לו פרנסתו כי הוא ממציא יש מאין ואין מעלור לה׳‬
‫־להושיע בין רב למעט וזאח ההבטחה שיבטח בה׳ היא צריכה באלו הימים אשר כלתה פרועה‬
‫מן הכיס וצריך האדם לבטוח בה׳ ואז הוא יחברך שמו ממציא יש מאין‪:‬‬
‫י‬
‫״והמטה‬
‫ידוע שכל האותות של יציאח מצרים יהיו לעחיד לבוא בגאולה האחרונה כמו‬
‫שכחוב כימי צאחך מארן מצרים אראנו נפלאות שהוא לעתיד בגאולה האחרונה‬
‫שתהיה במהרה בימינו כיר״א * וידוע שכל האוחוח שעשה הקב״ה במצרים היו כחובים על‬
‫המטה בראשי תיבות ולזה נברא המטה בערב שבת בין השמשות כדי שנזכור עתה בגלות‬
‫האחרון אח המטה הזה החקוקים בו האותות ונתנתס בגלות המר כי נקוה לה׳ לקיים מה‬
‫שנאמר כימי צאחך מארן מצרים אראנו נפלאוח ‪:‬‬
‫י‬
‫*והשמיר‬
‫־ ידוע כי השמיר היה רב כתו לשבר האבן החזק בלתי שיגע בו דוקא מעבירים‬
‫אותו לפני האבן כמ״ש רז״ל שמראים השמיר לאבגיס ומיד הם גבקעים‬
‫•והגה יקח האדם מוסר להחגבר על היצה״ר לשבר כחו ולאי יאמר האדם אני בשר ודם‬
‫־ויצה״ר קשה כאבן איכה אוכל עליו הלא ילמד ק״ו מהשמיר שהוא קטן הכמות ובשר רך‬
‫בתכלית וכל כך יש לו כח חזק לשבר האבן בראיה בעלמא •א״כ כל שכן וכל שכן האדם יוכל‬
‫לשבר כח ‪.‬היצה״ר ולהכניעי על ידי כח התורה והמצות אשר יעשה ובזה אם יתעוררו כל‬
‫ישראל אפשר להיוח הדור האחרון הזה דור שכולו זכאי ואז גהיה ראוים לגאולה ‪:‬‬
‫־והכתב והמכתב‬
‫יובן מה שאמר החגא ואמרו רז״ל הכחב הוא על הכחיבה ־‬
‫והמכחב הוא הדבור שגאמר מכחב לחזקיהו ומציגו שלא כחב‬
‫•כלום אלא דבור של הוראה עכת״ד ע״ש ־ והכא מן המכתב שהוא מציאות הכחיבה מזה ילמוד‬
‫׳האדם כי כמו שעשה הקב״ה מליאות הכתיבה בעולם בשביל שעל ירי הכתיבה יתקיימו‬
‫‪. - -‬‬
‫הדברים‬
‫פרקי‬
‫וזאת‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫הרבדים בעולם ולא ישתכחו מבני אדם כי אלילי הכתיבה שהיא מזכרת לכל דבר היו הדברים‪-‬‬
‫נשכחים וכל דור לא היו יודעים מה שנעשה בדורות שלפניהם והמקרים אשר עברי על י א ש ס‬
‫כי הכל צריך האדם לידע אוחס י וא״כ מזה יקח האדם מוסר מלוח האחרון הזה אשר ב ע ו ט‬
‫הרבים גברה השכחה בעולם ואין לאדם לב רחב לשמור כל הענינים הצריכיס בלבו ובפרכן‬
‫בלמוד חורא אשר השכחה מצויה בהם מה שא״כ בדורוח הראשונים אשר היה לבס פ ת ו ‪.‬‬
‫והיתה החורה חרושה על לוח לבס והיה להם זכירה הרבה אבל ברורוח האלו צריך ה א ר ס‬
‫לעשוח כמה אופנים כדי שחחקיים החורה בלבו ולא חשכח ממנו על ידי שיהיה זריז ללמיד‬
‫מקטניחו י ועוד שיזהר ללמוד בישוב הדעח ובעח לימודו יסיר כל המחשבות המטרידות אותן ׳‬
‫ועוד יהיה זהיר לחזור על לימודו כמה פעמים ־ באופן כל אחד יעשה לו איזה אופנים שיועילן‬
‫לו לקיים החורה בלבו י ועוד שיהיה זהיר כל דבר שילמוד ירשום אוחו בעט ברזל כדי ש י ה י‬
‫לו למשמרת לעולם ובפרט בדורוחינו הללו שנחמעטו הדעוח ־ וכל זה ילמוד האדם מ ן‬
‫הכתיבה אשר עשה ה׳ ית״ש כרי שיהיה קיום העילס וקיום הדברים כדי שלא ישחכחו מ ב נ י‬
‫אדם * וג״כ המכחב שהוא הדבור צריך האדם ליקח מוסר ליזהר בדבורו מנבלות הפה ו ל ה י ׳‬
‫ושקר וליצנוח וחנופה ודברים בטלים ודברי חול בשבח וכיוצא אשר בעה״ר רבים נכשלים כ‬
‫בדורוה הללו וכמעט בדורות הללו לא יבצר שלא ימצא בבני אדם החשובים אשר המה ב?לל‬
‫גדולים שבדור מאלו העבירוח חמורוח הכחובוח בחורה אשר האדם דש בעקיביו אשר ר ו ‪.‬‬
‫עתו‬
‫ויאמ‬
‫חלוים בדבור כמו לה״ר וגו׳ כנז׳ ואלו העבירות לא ש ו ם י*דם ל ל י‬
‫מה מעשה איסור עשיתי הלא דבור בעלמא דברתי י ועוד אם דברתי נעשה דבורי י אבל כ א מ ת‬
‫צריך שידע אפילו הדבור הוא דבר שאין בו ממש והבל בעלמא היא מ״מ הוא פיעל פעולות‬
‫גדולוח הן מצד הרע הן מצד הטוב והקב״ה מדקדק בו הרבה ואפילו על שיחה קלה נידון‬
‫עליה ביום הדין עכ״ז צריך האדם ליזהר ולשמור עצמו לפי שמוח וחיים ביד לשון ולזה נ ב ר א‬
‫ת‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ה‬
‫‪ 3‬ם‬
‫י ש‬
‫ה‬
‫ש י ע‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ו‬
‫רי‬
‫ל ^ * ו ^ ליקדל•‬
‫ל‬
‫^‬
‫*־‬
‫הדבור בריאה פ‬
‫ולשמור עצמו ולזה נברא בערב שבח בין השמשוח כדי להחעורר האדם בדירייז הללי ש ^‬
‫בערב שבת בין השמשות אשר בעה״ר רוב מלחמח היצה״ר והמכשול אשר הוא מכשיל ל א ד‬
‫הוא בדבור ועל כן צריך התעוררות יותר כדי להשמר מ מ נ ו ‪:‬‬
‫ר מ י ת‬
‫ו מ י ו י ז ד ת‬
‫כ י י‬
‫ידע‬
‫ה‬
‫ר ם‬
‫ג י ד‬
‫נ נ י כ ו‬
‫כ י‬
‫ג ד י‬
‫הו‬
‫ד ם‬
‫ה‬
‫ה‬
‫ס‬
‫והלוחות‬
‫יובן עפ״י ד‪5‬רי רז״ל כי הלוחות היו קידושין של ישראל והס נחמה גדולר‪-‬‬
‫ל ל לאמ^‬
‫^‬
‫לגו באורך הגלות המר הזה יען כי כאיר^‬
‫עזב ה׳ אלהי ישראל את עמו ולא ישוב עור אליהם מאחר כי זה כמה שנים רבות אשר גלה א ו ת‬
‫בין האומוח וביח המקדש חרב ומסור ביד האומוח ומזה ח״ו יתייאש האדם מן הגאולה א ל‬
‫באמח כאשר נזכיר הלוחות שהם הקידושין שנחקדשנו לו יח״ש בהס כדין אשה ובעלה ו‬
‫י‬
‫ת י נ י‬
‫י י ב י נ י י‬
‫נ נ נ י‬
‫ט‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ב ז מ‬
‫נתנחם‬
‫וזאת‬
‫פרקי‬
‫אבות‬
‫ליהודה‬
‫סט‬
‫נתנחם מאורך הגלות יען כי רואים אנחנו שיש קידושין בודאי שהם הלוחוח ואין לנו שוס‬
‫גרושין ממני ית״ש כמ״ש הפסוק איזה ספר כריתות אמכם אשר שלחהיה י ואס ח״ו לומר‬
‫כדברי אומות שאומרים שהקב״ה עזב את ישראל לגמרי ת״ו וגו׳ כנז׳ ואם האמח איחס היה‬
‫צריך שיכחוב להם גע כריחוח כדי לבעל הקידושין כמ״ש הפסוק והיה אם לא חמצא חן‬
‫בעיניו וכתב לה ספר כריתוח ונחן בירה ושילחה מביתו וגו׳ * ואס כן מאחר שלא היה לה ג ע‬
‫גרושי! ממנו יח״ש כלל ועל כן בזוכריגי אח הקידושין שהם קידושין בודאי והס הלוחות ובזה‬
‫נתנחם וייטב לבנו ונצפה לישועתו ית*ש כי קרובה לבוא כיר״א ‪:‬‬
‫ויען‬
‫אומרים אף המזיקין ־ כי מזה יכיר הארס חסדיו ית״ש עלינו וכמה נסים ונפלאות‬
‫עושה לנו בכל שעה ואין הארס מכיר בנסים ולזה כתיב לעישה נפלאות גדולות לבדו‬
‫אבל האדם אינו מכיר ואינו יודע והלא הדורות הראשונים מרוב קדושתם היו זוכים להכיר‬
‫בנסים והיו רואים בעיניהם כמה נסים ונפלאות שהיה עושה להם השי״ת אבל בדורות הללו‬
‫האחרונים הם צריכים למעשה נסים יותר מן הראשונים ובשביל שאין להם זכות כ״כ שיראו‬
‫הנסים בעיניהם ויכירו בהם לפי שהאדם הזוכה לראוח בניסו הוא מרוב צדקחו כמ״ש רז״ל‬
‫על פסיק ה׳ לי בעוזרי ואני אראה בשונאי כי כל הנעשה לו נם בזכותו זוכה לראוח בעיניו הנם‬
‫שלו אבל מי שנעשה לו נס בזכות אחרים אינו רואה הנם שלו ולז״א ה׳ לי בעוזרי דייקה אלא‬
‫ר״ל בזכותי וע״כ אני אראה בשונאי שהנס שנעשה לי בעבור שונאי אראהו בעיני עכ״ד ז״ל •‬
‫והנה בדורוח הללו רוב הנסים הנעשים לאדם הם בזכוח אחרים שהם זכות אבותינו ע״ה‬
‫וע״ז אין בעל הנם רואה הנס הנעשה לו י והנה הנסים הנעשים לארם ואינו רואה אוחם‬
‫יבחין אוחם מן הנסים הנעשים לו בענין המזיקים כי בודאי יש מזיקין שהם השדים הרבה‬
‫בעולם כמ״ש בגמרא דברכות אלמלא ניתגה רשות לעין לראות אין כל בריא וגו׳ ועכ״ז אנחנו‬
‫רואים שאין שום אדם ניזוק מהם א״כ הרי אפילו בדיריכו כמה גסים גדולים עושה הקב״ה‬
‫לאדם בכל עח ובכל רגע להצילו מן המזיקין והאדם אינו רואה הנס שלו וא״כ מזה יבחין וידע‬
‫כי יש כמה וכמה נסיס נעשים לאדם בכל עח ואינו רואה אוחם ‪:‬‬
‫וקבורתו‬
‫של משה רבע״ה־יובן שמזה יבחין האדם וידע כי רצינו יח״ש שישראל הם‬
‫יחעוררו לשוב בחשובה שלימה מעצמם כדי שיהיו ראוים והגוגיס לגאולה מצדם‬
‫ולא מצד זכית אחרים המגין עליהם כי אי אפשר לחח להם הטוב אשר הבטחנו יח״ש לימות‬
‫המשיח כי אם שיהיו ראוים והגונים בעצמם ולא יועיל להם זכוח אחרים ‪5‬עבור זה ומזה ידוע‬
‫נדע ממה שהסחיר הקב״ה קבורת משה רבע״ה ממגו עד היום הזה ימים רבים אחר החורבן‬
‫וכל זה כרי שלא כרחוק הקן על ירי הליכתם לקבר משה רבע״ה ויצט ויתפללו אל ה׳ למהר‬
‫הקץ אעפ״י שעדיין לא תקנו מעשיהם כראוי ועי״ז בהכרת שיתפלל עליהם משה רבע״ה‬
‫ותפילתו‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫זחפילחו חמשה פירוח ני לא חשוב ריקם לסי שחפילת משה רבע״ה דומה לחרב נ ז י ש י‬
‫ובוקעח ועולה מאילה וגדולים צדיקים במיחחם יותר מבחייהס וביני ביני לא יזכי ל א ו ת ו‬
‫העוב הגדול המעוחד לימיה המשיח ולזה נעלם ממנו קבר משה רבע״ה בדי שישראל ב ע ״‬
‫ידעו שאין הדבר חלוי כי אם בהם וישובו בחשיבה שלימה ואז הגאולה חהיה במהרה בימינו‬
‫כיר״א ‪:‬‬
‫ות‬
‫כ‬
‫ואילו‬
‫של אברהם אבינו ע״ה ־ ידוע כי הקב״ה בעובו הגדול החשיב שחיעח האיל האלו‬
‫נשחע יצחק אע״ה וזה הזכוח הוא עומד ונזכר לעולם לחשועח ישראל ונמצא ‪2‬‬
‫המחשבה טובה של אברהם אע״ה ושל יצחק אע״ה זה לשחוט וזה להשחט החשיבה ה ק ב ׳ י‬
‫כמעשה ממש וא״כ בזה יחגחם האדם במעשה מצוח ובפרט בגלות הזה אשר כמה מ צ ו ת‬
‫חסרים לנו והס מצוח החלויים בארץ כמן חרומוח ומעשרוח ולקט ושכחה ופאה וכיוצא ובסל־‪£‬‬
‫מעשה הקרבנוח וע״ז צריך האדם לידע אם יהיה לבו ומחשבחו בהם ומהאוה להס ל ק י י מ ס‬
‫ויאמר באמח הלואי שיהיה ביה המקדש בנוי והייחי מקיים מצוה זו אז בודאי הקב״ה יחשו‪2‬‬
‫לו כאלו קייס כל המצות במעשה ממש וכאשר חשב לאברהם ויצחק אע״ה המחשבה של ה ש ח י ע‬
‫במעשה ממש א״כ אפילו בזמן הגלות יוכל האדם להיוח שלם ברמ״ח מצות עשה ו ש ס ל ^‬
‫חעשה שהם כנגד רמ״ח אברים ושס״ה גידים שיש באדם ולא יהיה בהם הסר כלל‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה‬
‫״‬
‫ה‬
‫‪:‬‬
‫ו יען אומרים אף צבח בצבח עשויה ־ לא נעלם מ״ש רש״י ז״ל ־ פירש אף צבח שלנו ס י‬
‫מלקחים לא נעשה אלא בצבח עשויה וגו׳ לפי שא״א לו לנפח להכניס ידי ממש ו ל י ק‬
‫הברזל חם כדי לחקן הצבח אלא אס כן אוחז אחרח בידו עכמ״ד ז״ל י והיה זה מוסר ל ד ו ך‬
‫האחרונים אלו אשר בהם מחפשטיס חכמוח הרבה ועושים דבר חכמה אשר לא היה יכולת ‪ 2‬י‬
‫הראשונים לעשותו והעולם יחשבו שהאחרונים הם תכמיס יותר מהראשונים אבל באמת ‪yfy‬‬
‫כן אלא עניינם הוא כננס על גבי ענק שאס לא היה להם כמה הקדמות גדולוה מ ה ר א ש ו נ י‬
‫לא היו יכילים להתחכם לעשות החכמות מאליהם ומעצמס לפי שהננס שאס לא היה ריכב כגל‬
‫גבי ענק לא היה אפשר לו להגיע ידו לראש הדקל ולחלוש משם חמריס א״כ העיקר היסול•‬
‫שעשו‬
‫אשר טרחו הראשונים לייסדו ואם היו הראשונים נשארים בחיים היו עושים יוחר‬
‫האחרונים רק זמן לא היה להם להשלים הדבר י וכן עזה״ד הוא בדור אחר דור ומזה הכגני‪,‬‬
‫ר ו ש‬
‫ח‬
‫ו ת‬
‫ד‬
‫ס‬
‫מ‬
‫ח ב י‬
‫ב ע נ י‬
‫ח כ מ ת‬
‫ה ת י ר ה ה‬
‫מ ג נ י‬
‫ח כ מ ת‬
‫ה ע י‬
‫ס‬
‫נ‬
‫מ‬
‫ז ה ה ו‬
‫ד ו ג מ ת‬
‫ה צ ב ת‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ש ר‬
‫^ ל א אסשל‪-‬‬
‫^‬
‫^‬
‫ל‬
‫•‬
‫‪1‬‬
‫ו‬
‫‪1‬‬
‫לנפח להכניס ידו ממש וליקח הברזל חם כדי לחקן הצבח אלא אס כן אוחז אחרת בידו ן‪-‬‬
‫ו נ ג נ י י נ י ה ס‬
‫ל^‬
‫האחרונים אם לא היו חופסים בידם הקדמוח הרחשיניס‬
‫העניינים חכמוח הרבה אשר חדשו הם מחדש ודו״ק ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ה י ו‬
‫י כ ו‬
‫ל‬
‫י ם‬
‫לתל‪.-‬‬
‫‪11‬‬
‫ולשי‬
‫פרקי‬
‫וזאת‬
‫^לפי‬
‫אבות‬
‫ע‬
‫ליהודה‬
‫האמור נראה לפיש הכתוב בסדר וזאה הברכה י אשריך ישראל מי כמוך עם טשע‬
‫בה׳ וגו׳ ׳אשריך ישראל י אם תשכיל את כל אשר תעשה־ כאשר דבר ה׳ אל משהי‬
‫ולכל תכמי ישראל אשר הס אנשי מעשה י אשר בהם ניצוץ משה י כאומרו על פי התורה אשר‬
‫יורוך ועל המשפט אשר יאמרו לך תעשה וגו׳ ־ ואז מי כמוך עם נושע י מגלות האחרון הזה‬
‫תשועת עולמים י בה׳ ־ כלומר ולא על ידי מלחמחך אלא כאומרו ה׳ ילחם לכם ואחם חחרשון ־‬
‫נוגן עזרך ואשר חרג גאוחך ־ כלומר וכאשר היה עזרך וחרב גאותך בגלות מצרים והוציאך‬
‫בכחו הגדול ביר רמה י ורש״י ז״ל פירש י ביר רמה י בגבורה גבוהה ומפורסמח עכ״ד י כן יהיה‬
‫עזרך וחרב גאותך בגלות האחרון הזה ויוציאך בכחי הגדול ביד רמה בגבורה גבוהה ומפורסמת‬
‫כאימרו כימי צאחך מארן מצרים אראנו נפלאוח י ואז ויכחשו אויביך לך ־ כלומר ובאותה שעה‬
‫נכזבה חוחלח אויביך להרע לך חמיר על עוניך שהרי על ידי ההשכלה אשר חשכיל כנז״ל‬
‫נחכפר עיניך כאומרו חס עוניך בח ציון לא יוסיף להגלוחיך ־ ולא די כל זה אלא י ואהה על‬
‫במותימו חדרוך י כאומרו ומשלח בגוים רבים ובך לא ימשולו ‪:‬‬
‫ארבע‬
‫מדוח בדעוח • נוח לכעוס ונוח לרצוח ־ יצא שכרו בהפסדו קשה לכעוס וקשה‬
‫י‬
‫לרצוח י יצא הפסדו בשכרו י קשת לכעוס ונוח לרצות חסיד י טח לכעוס וקשה‬
‫לרצוח רשע ־)פירוש רבינו עובריה( הכי גרסינן נוח לכעוס ונוח לרצוח י יצא שכרו בהפסדו *‬
‫קשה לכעיס וקשה לרצוח־ יצא הפסדו בשכרו י אדם שכועס מהר על כל דבר אעפ״י שהוא‬
‫חוזר ומתרצה מהרה ־ הפסדו מרובה משכרו ־ שרוב מעשיו מקולקלים מאחר שהוא נוח לכעוס‬
‫על כל דבר ודבר ־ אבל הקשה לכעוס ־ אעפ״י שיש לו מרה רעה שהוא קשה לרצוח ־ יצא‬
‫הפסדו המועט שהוא קשה לרצוח בשכרו המרובה שהיא קשה לכעוס ־ ורוב מעשיו מחוקניס *‬
‫ואיח דגרסי אפכא וגירסא זו נראיח לי עיקר עכ״ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לפרש‬
‫י‬
‫טח לכעוס‬
‫י‬
‫ארז״ל כל הכועס אם חלמיד חכם הוא חכמחו‬
‫מסחלקח ממנו וגו׳ ־ מנלן ממשה ואלישע וגו׳ ־ ואמר ליה אליהו ז״ל לרב יהודה לא‬
‫תרחח ולא חחעא ־ ובזוהר פ׳ תצוה אי בר נש כעים עקר מיניה נשמתיה עלאה קדישא למשרי‬
‫באחרא סטרא אחרא ודא איהו בר נש דמריד במריה ואסור לאתקרבא בהדיה ודא איהו‬
‫טורף גפשו באפו וגו׳ דטריף נפשיה ואשרי באחרה אל זר וגו׳ ואפילו כד אחי בר נש ועקר‬
‫לההוא זר מגויה מכל וכל לעלמין ולבתר אשחדל לאחקדשא ולאמשכא ההיא קדישא דנשמחא‬
‫קדישא עליה כדין ולואי דאתקדש דכיון דערקת מיניה זמנא תדא כמה יעביד בר גש עד‬
‫דתיתוב לאתרהא עכ״ל ־ וטת לרצות * אעפ״י שהוא תוזר ומתרצה מהרה ־ הפסדו מרובה‬
‫משכרו י שהרי כמה יעביד בר נש עד דתיתוב לאתרהא כנז׳ י וג״כ הפסדו מרובה משכרו י‬
‫שהרי ארז״ל כל הכועס בידוע שעונותיו מרובים מזכיותיו שנאמר)משלי( איש אף יגרה מדון‬
‫ובעל‬
‫פרקי אבות‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫ובעל חמה רב פשע עכ״ליקשה לכעוס וקשה לרצוח־ יצא הפסדו מ ד ע נ י שהיא קשה לרצית‬
‫בשכרו המרובה שהיא קשה לכעוס* שהרי רובו זכיוח ־ ודון מהאמור כיון שאז״ל כל ה כ י נ נ‬
‫בידוע שעיניתיו מרוביס מזכיותיו י שכן ראוי לומר שכל הקשה לכעים בידוע שזכיוחיו מרוביס‬
‫מעונותיו ־ וכנו׳ אמר ליה אליהו ז״ל לרב יהודה לא חרחח ולא תחטא ‪:‬‬
‫ס‬
‫מדרש פליאה‬
‫‪2‬אחז‬
‫בשב״ח בארני״ו שבח ואיר ארן ישראל־מדרש אם יראה בעיני מורי־ מפני מ ה ל א‬
‫נכנס משה לאין ישראל בעבור וין־ אח המצרי ויטמנהו בחול עכל״ה ‪:‬‬
‫והגה‬
‫מדרש זה פליאה ונראה לע״ד שיובן בהקדם מאמר רז״ל־ראין מין דיני נ פ ש ו‬
‫י‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫בבבל שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט בין דם לדם בין דין לדין וגו וקמת ו ע ל י‬
‫ת‬
‫אל המקום אשר יבחר ה׳ אלהיך בו עכ״ל ־ ועוד אמרו ז״ל ־ דאין קובעין חודשים ולא מ ע ב ד י ‪.‬‬
‫שנים בחוצה לארץ י והקשו בגמרא )ברכוח ם״ג ע״א( והא רבי עקיבא הוה מ ^ י‬
‫וקובע חודשים בחוצה לארז־ ותירצו שאני רבי עקיבא שלא הניח כמותו בארן ישראל ע ש ״ ‪.‬‬
‫לפי האמור אפשר יבוא המדרש על נכין ־ מפני מה לא נכנס משה לארז ישראצ‬
‫בשעה שאמר לפני הקב״ה הכנסט לא״י לקבוע חודשים וגו׳ מפט שא ! ק י ב ע י ן‬
‫חודשים יגי׳ בחוצה לאלן כנז׳ ־ בעביר ויך אח המצרי ויעמנהו בחיל ־ רמז בחו״ל ראשי ת י‬
‫בחוצ״ה לאר״ן ־ כלומר אמר לו הקב״ה משה איך דנת דיני נפשות בחו״ל והרגת את ה מ צ‬
‫‪.,‬‬
‫והא אין מין דיני נפשות בבבל שנאמר כי יפלא ממך דבר למשפט וגי׳ וקמת ועלית‬
‫אלא מאי יש לך למימר שאני אתה שאין נמיתך בא״י י וכן נמי חוכל לקבוע חודשים וגו ב ח ו ״ ל‬
‫א״י ואין אתה צריך ליכנס לא״ייואפשר הייני מה שנרמז ‪ 5‬כ ת ו ב ־ ז י ‪. , /‬‬
‫א‬
‫'‬
‫כ״ה וכ״ה ויר״א כ״י אי״ן אי״ש יי״ך א״ח המצר״י ויטמנה״ו בחו״ל במסיק גימטריא מ ש ו ״‬
‫הכ״י ל״א נכנ״ס מש״ה לקבו״ע חידשי״ם לעב״ר שני״ם באר״ן ישרא״ל ‪:‬‬
‫ך ל ‪ £‬י האמור נראה לע״ד לפרש מדרש ־ בשעה שאמר משה לפני הקב״ה הכנסט ל א‬
‫ישראל אמר לו אחה חכם ואחה רוצה ליכנס לא״י אפילו אין אט קוברך ע ע ל ״ ״ י‬
‫ט‬
‫ש‬
‫‪0‬‬
‫ב‬
‫ומעתה‬
‫‪,‬‬
‫‪ 5‬ו ת‬
‫י י‬
‫ו ג ו‬
‫‪,‬‬
‫מ‬
‫פ ט‬
‫ש‬
‫ץ‬
‫כ מ ן ת ך‬
‫ס‬
‫ב‬
‫ם‬
‫ר ץ‬
‫ה‬
‫והדקדיקיס‬
‫וזאת‬
‫מדרש פליאה‬
‫ליהודה עא‬
‫^הדקדוקים‬
‫שבמדרש הס־ בשעה שאמר משה וגו׳ אמר לו אחה חכם וגו׳ אדרבה‬
‫בשביל שהוא חכם ויודע ממלח א״י וקרושחה הוא שירצה ליכנס לא״י‬
‫ביותר מאחרים י ועוד מה שאמר לו אפילו אין אני קוברך צריך לדעח מפני מה אם י מ ס‬‫לא׳׳י אינו קיברו ובחו״ל קוברו משמע הקב״ה בכבודו‪:‬‬
‫•*מדרש‬
‫זה כבר פירשוהו רז״ל־והרב יחל״םז״ל פירש בהקדם ראיחא בזוה״קידאין‬
‫הקב״ה נקרא כהן גדול כי אם בא״י אבל בחו״ל משחמש במדח כהן הדיוע •‬
‫׳וכהן הדיוט מטמא לבנו אבל כהן גדול אפילו לבנו אינו מטמא י והביא זוה״ק ראיה מפסוק‬
‫גדול ה׳ ומהולל מאד בעיר אלהינו דיקא אכל לבר מעיר אלהיט משחמש במרח כהן הדיוט‬
‫י‬
‫עכ״ל ומובן ונכון‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל אענה חלקי בפירוש זה שפירש הרב הנז׳ י בהקדם איזהו חכם הרואה אח‬
‫הנולד י ופירש רביט עובדיה ז״ל י הרואה אח הטלד י צופה ומביט במה שעחיד להיות‬
‫זגי׳ ע״ש ־ ומעחה היינו סיינה המדרש ־ בשעה שאמר משה וגו׳ אמר לו אחה חכם י ואיזהו‬
‫חיכם הריאה אח הנולד־ והנילד הוא אם ח מ ס לא״י אני בא״י כהן גדול וכהן גדול אפילו לבנו‬‫אינו מטמא ׳ ואחה רוצה ליכנס לארץ ישראל אפילו אין אני קוברך ־ ומובן ונכון‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל גראה לפרש המדרש כפי האמור לעיל ־ בשעה שאמר משה וגו׳ כלומר כדי לקבוע‬
‫חודשים וגו׳ כנז׳ י אמר לו אחה חכם ־ כלומר אחה זכיח לחמשים שערי בינה חסר‬
‫יאחד מהמלאכים י וכמו שאמרו ז״ל רב ושמואל דאמרי חרוייהו חמשיס שערי בינה נבראו‬
‫‪5‬עולם וכולם ניחנו למשה חוץ משער אחד דכחיב וחחסרהו מעט מאלהיס ־ נמצא אין חכם‬‫כמותך בא״י ומשום הכי דגת דיני נפשות בחו״ל וגו׳ כנז׳ ־ ועכשיו בקביעוח חודשים וגו׳ ־‬
‫אתה רוצה ליכנס לא״י ־ המיהא גדולה בך דמאי שגא הכא בקביעות חירשים וגו׳ מהתם בדיני‬
‫נפשות כשם שמח דיני גפשוח בחו״ל וגו׳ כן נמי תוכל לקבוע חודשים וגו׳ בחו״ל ־ וג״כ אפילו‬
‫אין אני קוברך מטעם הנז׳ ‪:‬‬
‫נראה לפרש • בהקדם מדרש ילקוט י לכן לא תביאו את הקהל הזה ־ אמר הקב״ה‬
‫ו^וד‬
‫למשה שבחך הוא שהוצאת שישים רבוא ממצרים וקברתם במדבר ואתה מכניס דור‬
‫אחר ־ עכשיו יאמרו אין לדור המדבר חלק לעוה״ב אלא שכב בצירן ותבוא עמהס שנאמר‬
‫ויחא ראשי עם ־ לכן כחיב לא חביאו אח הקהל הזה וגו׳ עכל״ה ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫באר״ה ־ בשעה שאמר משה יגו׳ אמר לו אחה חכם י כלומר אחה מנהיג צאן‬
‫י‬
‫קדשים בחכמה אם כן שבחך הוא שהוצאח שישים רבוא ממצרים וקברתם במדבר ־‬
‫׳ואחה רוצה ליכנס לא״י ־ ומכניס דור אחר עכשיו יאמרו וגו׳ ואין זה שבחך שהוציא לעז על‬
‫דור‬
‫כודרש פליאה‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫דור דעה שהראו באצבע ואמרו זה אלי ואטהו וגו׳ י)וכדאיתא בילקוט חלש בערך משה ב ש ם ׳‬
‫המקובל הגדול בעל עשרה מאמריה( הא דאמר רבי עקיבא דור המלצר אין להם חלק לעוה׳יצ‬
‫חלילה לומר כן על דור דעה אלא ר״ל אין להם צורך לעוה״ב לרוב מעלתם כי מ ה כ ת י‬
‫ב‬
‫בעוה״ב ואמר ביום ההוא הגה אלהיט זה קוינו לו י ודור דעה הראו באצבע בעוה״ז זה א ל י‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫ואנוהו וגו׳ אלא שכב בצירן וגו׳יוג״כ אפילו אין אני קוברך מטעם הגז ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש‬
‫י‬
‫בהקדיס דאיחא בעשרה מאמרוח בפרק ט״ו * שמעלח משה ו ל ו ל‬
‫המדבר היה יותר גדולה ממעלח א״י כמבואר בזוה״ק ־ ואיחא בפירושו ביואל מ ש ה •‬
‫וז״ל כל איטן שישים רבוא מעלמא עילאי הוי ובההוא דיוקנא הוה אזלא במדברא וחד מ נ ה ו ן‬
‫לא עאיל בארעא ע״ש ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫באר״ה * בשעה שאמר משה וגו׳ אמר לו אחה חכםיא״כ אחה יודע ש מ ע ל ח ך‬
‫ומעלח דור המדבר היה יוחר גדולה ממעלח א״י • ואחה רוצה ליכנס לאי׳י י עכשיו‬
‫יאמרו שמכאן מוכח שאין מעלחם יוחר וגו׳ דאם היה מעלחס יוחר וגו׳ למה אתה ג כ‬
‫כ ס‬
‫לאי׳י והלא גס מעלחך יוחר גדולה וגו׳ ־ וא״כ לעז אחה מוציא ואין זה שבחו י ולכן ש כ ב‬
‫‪,‬‬
‫בצירן וגו׳ ־ וג״כ אפילו אין אני קוברך מטעם הגז ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש‬
‫י‬
‫בהקדם מדרש רבה פ׳ כי חבא־אמר הקב״ה למשה אין אחה י ו ד‬
‫ע‬
‫מה לעשוח אחה רוצה לאחוז החבל בחרי ראשין ־ אס אעברה נא אחה מבקש לקייס •‬
‫בטל סלח גא י ואם סלח גא אחה מבקש לקיים י בטל אעברה גא וגו׳ ע״ש ‪:‬‬
‫והלב‬
‫לב אריה ז״ל פירש מדרש זה־וז״ל אם אעברה גא אחה מבקש לקיים לביא ל א ״ ‪,‬‬
‫בטל סלח נא י ר״ל שאחה בהעברחך לא״י אחה מוציא שם רע על דור ה מ ד‬
‫ב ד‬
‫שיאמרו העולם כשר אחד היה ביניהם ונכנס לארן ישראל אבל הם כולם פסולים ו ר ש ע י ס‬
‫ועבור עונם שלא נמחל להם הוכרחו למוח במדבר ־ דאס לא כן הוה גם משה קבור ע מ ה ס‬
‫אלא מדלא משה רבע״ה קבור עמהם משמע שהם רשעים ובעונש יתמו וימותו במדבר י א ״‬
‫כ‬
‫בטל סלח נא כי באמח שמעחי לקול חפלחך ואמרחי סלחחי כדברך י ואס סלח נא א ה ה‬
‫מבקש לקיים וישאר הסליחה והמחילה שסלחחי לעונם בטל אעברה נא י ר״ל שמוכרח א ה ה‬
‫להיות קבור עמם במדבר כדי שיאמרו שנסלח עוגם לדור המדבר והא ראיה שגס מ ש ה‬
‫רבע״ה קבור עמהם מטעם ויתא ראשי עם שיכניס את כולם לעתיד לבוא עכ״ל ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫באר״ה * בשעה שאמר משה וגו׳ אמר לו אחה חכם ואתה רוצה ליכנס לא״י •‬
‫חמיהא גדולה בך שאחה חכם ואינך יודע מה לעשוח וגו׳ י אם אעברה נא וגו׳‬
‫בטל סלח גא וגו׳ ואם סלח גא וגו׳ בטל אעברה גא שמוכרח אחה להיוח קבור עמם ב מ ד ‪5‬‬
‫וגו׳ וכגז׳ * וג״כ אפילו אין אני קוברך מטעם הנז׳ ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫ד‬
‫וזאת‬
‫\})\ך* נראה לפרש ־ בהקדים‬
‫מדרש פליאה‬
‫ליהודה עב‬
‫הממס שנקבר משה רבע״ה על ידי הקב״ה בכבודו מ ו ד ע‬
‫י‬
‫משום שגופו של משה נמשך אחר ענייני הנשמה ונמצא מהגשמי נעשה הכל רוחני‬
‫״והא ראיה אף בחייו לא אכל לחם ופירש מן האשה א״כ אין הבריוח יכולים להחעסק בו משום‬
‫שאין לגשמי חלק ברוחגי כי אם רוחגי ברוחגי ‪:‬‬
‫ומש•‬
‫באר״ה בשעה שאמר משה וגו׳ אמר לו אחה חכם ויודע בעצמך שמהגשמי געשה‬
‫י‬
‫י‬
‫הכל רוחני וגו׳ ואחה רוצה ליכנס לא״י אפילו אין אני קוברך • ואם אין אני קוברך‬
‫מי הוא וה אשר יוכל לקבור אוחך שאין לבריוח חלק בך מעעם ה נ ז ׳ ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נראה לפרש ־ בהקדים מדרש רבה ה׳ אלהים אחה החילות אמר רבי לוי אמר משה‬
‫י‬
‫י‬
‫לפניו יחברך רבש״ע עצמוחיו של יוסף נכנסו לארץ ואני איני נכנס־ אמר לו הקב״ה‬
‫•מי שהודה בארצו נקבר בארצי• ומי שלא הודה בארצו אינו נקבר בארצו י יוסף הודה בארצו‬
‫באומרו כי גניב גינבחי מארץ העברים נקבר בארצו י משה שלא הודה בארצו שאמרו איש‬‫מצרי הצילנו מיד הרועים והוא שומע ושוחק לפיכך לא גקבר בארצו עכל״ה ‪:‬‬
‫והרב‬
‫לב אריה ז״ל הקשה ־ מה שייכות יש להידאוח בארצי עם קבורחו ואיך חליא זה‬
‫בזה • וחירץ בהקדם מה שכחב הרב המקובל בעל עשרה מאמרוח ח״ג ממאמר‬
‫מקור הדין פ״ע על פסוק כי מן המים משיחהרשהוא חסד ורחמים ואין זה העולם מקומו‬
‫כי משה רבע״ה כולו רוחני ולכך בא משה לזה העולם להשליס אח ישראל כי אין לו חלק בארץ‬
‫•כנודע ־ ולפי זה שפיר קאמר הקב״ה יוסף שהודה בארצו דייקה ר״ל שהארץ היה שייך לו‬
‫שהוא היה גשמי לכך הודה בארצו ולכך נקבר בארצו ־ אחה שלא הודח בארצך וקשה למה‬
‫באמח לא הודיח בארצך ששחקח אלא צריך לומר הואיל שאין לך חלק בארץ ההיא שאחה‬‫כולך רוחני ואין זה העולם מקימך ולכך היית שומע ושותק לכך אין צריך אחה ליקבר בא״י •‬
‫•ולפי זה היינו כוונת הפסוק כי ממגד חראה אח הארץ ושמה לא חעביר ר״ל שאין זה הארץ‬
‫והעולם הזה מקומך י ובא הכתוב לתת עעס לשבח למה באמת אין לז חלק בארץ * לזה אמר‬
‫וזאח הבל־כה אשר ברך משה איש האלהים דייקה ר״ל שהיה כולו רוחני לכך אין לו חלק‬
‫בגשמי ־ ואפשר לומר שלזה כירן רבי חמא בר חנינא פ״ק דםועה על פסוק ולא ידע איש אח‬
‫קבורחו י אמר רבי חמא בר חנינא אף משה רבע״ה אינו יודע היכן קבור כחיב הכא ולא ירע‬
‫איש את קבורתו י וכתיב התם וזאת הברכה אשר ברך משה איש האלהים י לדרכינו שמרע״ה‬
‫היה כילו רוחני אף בחייו לא אכל לחם ופירש מן האשה אם כן במותו לא היה ידע היכן גופו‬
‫כלל שלא היה לו גוף שנפשע בחייו החומר ממנו י וזה שמביא ראיה לדבריו ולא ידע איש אח‬
‫•קבורחו אפילו מרע״ה עצמו הואיל שהיה איש האלהים כולו רוחגי ולא היה לו גוף כלל לכן‬
‫לא ידע אח קבורחו כי לא כקבר שום חומר בעולם כלל עכ״ל ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫מדרש פליאה‬
‫וזאת‬
‫ומשם‬
‫ליהודה‬
‫כאר״היבשעה שאמר משה וגו׳ כלומר כדי לקבר שם כמו שנקברו עצמותיו ש‪-3‬‬
‫כ‬
‫יוסף שם * אמר לו אחה חכם ־ כלומר אחה גדול החכמים י^יי! ל ל הנכיאי©‬
‫א״כ אחה יודע בעצמך שאחה חסד ורחמים וגו׳ ואין לך חלק בארן כגז׳ ואהה רוצה ל י ע ‪.‬‬
‫ג ס‬
‫לא״י ־ כדי שחקבר שם כמו עצמוחיו של יוסף ־ יוסף היה גשמי וגו׳ ולכך נקבר בארצי י א ת ה‬
‫‪,‬‬
‫איש האלהים כולך רוחני שאין לך חלק בארץ הגשמי לכך אין אחה צריך ליקבר כיי״ י אסיצו‬
‫אין אני קוברך־ כלומר אפילו בחו״ל אין אגי קוברך שאין לך גיף גשמי הצריך קכירה שנסשכן‬
‫בחייו החומר ממנו ־ ומה שנאמר ויקבור איחי בגי ־ כלומר ענין שכיבה והשראח דבר רוחכי‬
‫בצד דור המדבר מטעם ויחא ראשי עם לע״ל‪:‬‬
‫ו ל פ י האמור נראה לומר מדרש אם יראה בעיני מורי ־ הן קרבו ימיך למות י כ ת‬
‫ן ח ה‬
‫שה­‬
‫אמרה הנשמה לפני הקב״ה רבש״ע איש אשר נאמר עליו איש האלהיס ימות י ו צ ק ‪.‬‬
‫אני אוהבח גופו ואיני רוצה לצאח ממנו ־ אמר לה הקב״ה בחי בגמר מאה ועשרים ש;‪.-,‬‬
‫שקצבחי לך להיוח בגופו של משה מוכרחח אחה לצאח ממנו ולא חוסיף דבר אלי‬
‫נ ג ו ד‬
‫בד^‪-‬‬
‫הזה שהרי כחיב ויחא ראשי עם עכל״ה ‪:‬‬
‫והגה‬
‫צ ר י‬
‫ו ל‬
‫מ ג ת‬
‫י‬
‫^‬
‫ה ב י‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫ע‬
‫^‬
‫ה‬
‫ב‬
‫ד‬
‫ע‬
‫ת‬
‫ה‬
‫נ ש מ ת ו ש‬
‫^‬
‫מ‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ה‬
‫״‬
‫ה י‬
‫ש י צ ת ה‬
‫^ לל^‬
‫ת‬
‫מד‬
‫המצודה אשר היא פרושה על כל החיים בין למלכים בין להדיוטות כדכתיב מי ג כ ד ‪-‬‬
‫יחיה ולא יראה מות ותשאר בגופו של מרע״ה י ואפשר לומר שנשמחו של מרע״ה באה ב מ ע ‪- 5‬‬
‫?‬
‫פ נ י‬
‫ב ״ ה‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ י ה‬
‫ר ב ש ״ ע‬
‫ט נ ג ס‬
‫ה מ י ת ה ה ו‬
‫כ י י‬
‫ד ב ר‬
‫ש כ‬
‫ש ו ר ש י‬
‫י ח ז י ר‬
‫ה מ‬
‫ע‬
‫ס‬
‫ד‬
‫מי׳‬
‫ו*‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫^‬
‫מ ש ה נ מ ש‬
‫ו אתל‬
‫ש^‬
‫י‬
‫ל י‬
‫ל‬
‫ל ק ייליה‬
‫י‬
‫י ל‬
‫^י‬
‫הנשמה ונפשט בחייו החומר ממנו ונעשה כולו רוחני וכמי שאין לו גיף כלל י והא ראיה א‬
‫בחייו לא אכל לחם וגו׳ א״כ איש האלהים טלו רוחני כזה ימוח ־ והרי הוא כבר יצא מ׳בלצ‬
‫החיים הנחפסיס במצודה ולכך אני אוהבח גופי ואיני רוצה לצאח ממנו ־ רבשי׳ע ואס ה ‪,‬‬
‫ה‬
‫מ ה‬
‫ע פ ר ו‬
‫ח ו ז‬
‫ה נ ש מ ה‬
‫מ מ ע‬
‫ח‬
‫ח י ז ר ת‬
‫ש‬
‫ר ש ה‬
‫ו‬
‫ג‬
‫ו‬
‫פ‬
‫י‬
‫מ‬
‫ג‬
‫נגת ש‬
‫צ ‪ 5‬ת‬
‫בההי‬
‫ע‬
‫מ ה ניעי‬
‫תרוונ‬
‫בההי‬
‫ע‬
‫מ‬
‫ו כ מ י שע‬
‫ה ח נ י‬
‫ע‬
‫ו יאליהו‬
‫^‬
‫^ ^ ^ '^‬
‫^ '‬
‫יז ל ל‬
‫מן גו<שו‬
‫ז״ל כנודע ־ אמר לה בחי אעפ״כ בגמר מאה ועשרים שנה וגו׳ מוכרחת א ל‬
‫שהרי כ ת י ^‬
‫וגופו ישאר כאן במדבר ואף שהוא רוחני ולא חוסיף דבר אלי עוד בדבר‬
‫ויחא ראשי עם לע״ל‪:‬‬
‫י‬
‫ה י ו ת‬
‫ב ג י פ י‬
‫ה פ ר ד‬
‫ת ה‬
‫ה ז ה‬
‫>‪<1i111111111111!11111111111^11111!1111111m11n1111rt‬‬
‫ליהודה‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫איתא‬
‫במסכת כתובות פרק ששי דס״ז ע״ב מור עוקבא הוה עניא בשיבבותיה דהוה‬
‫מ י ל כל יומא דשדי ליה ארבעה זוזי בליטרא דדשא יומא חד אמר איזיל אחזי מאן‬
‫קעביד בי ההוא עיבוחא ההוא יומא נגהא ליה למור עוקבא לבי מדרשא אחיא דביחהו בהדיה‬
‫כיון דחזיה דקא מללי ליה לדשא נפק בחרייהו רהוט מקמיה עיילי לההוא אחונא דהוה גרופא‬
‫נורא היה קא מקליין כרעיה דמור עוקבא אמרה ליה דביחהו שקול כרעיך אוחיב אכרעאי‬
‫חלש דעחיה אמרה ליה אנא שכיחנא בגויה דביתא ומקרבא אהנייתי ומאי כולי האי דאמר‬
‫מור זוערא בר טוביה אמר רב ואמרי לה אמר רב הינא בר ביזנא אמר ר״ש חסירא ואמרי‬
‫לה אמר רב יוחנן משוס רבי שמעון בן יוחאי נוח לו לאדם שימסור עלמו לחוך כבשן האש‬
‫ואל ילבין פני חבירו ברבים מנא לן מחמר דכחיב היא מיצאח וגו׳‪)-‬רש״י( ליטרא לדשא־‬
‫חור שבמפחן וציד הדלח סובב לו י כיון דחזא י העני י אנא שכיחנא בגויה דביחא ־ ועניים מוצאי!‬
‫אותי לפיכך זכותי גדול • ומהרבא אהנייתי ־ הנאתי מזומנת שאני מחלקת לחם ובשר ומלח אבל‬
‫אתה טחן מעוה לעניים והם טורחים וקונים סעודה י מאי כולי האי ־ למה •הם ‪.,‬ברוח ו‪,‬כנס‬
‫לתנור ׳ היא מוצאת וגו׳ ־ אעפ״י שבאתה לישרף לא גילתה הדבר אלא אם כן יגלה הוא ואם‬
‫י‬
‫לא יגלה נשרפת עכ״ל ‪:‬‬
‫מדרש אליהו ז״ל כתב ־ שבעגין מאמר זה הקשה ה״ר יקותיאל זלמן נר״ייבסיף‬
‫המאמר גוח לו לארס וגו׳ ואל ילבין פני חבירו ברבים מגא לן מתמר וגו׳ ולכן מור‬
‫עוקבא מסר אח עצמו לכבשן האש כדי שלא להלבין לעני ־ וקשה שאינו מביא שוס ראיה‬
‫מתמר דשאני החם שידעה חמר שיהודה היה מקבל הבושה על ידה ולכך לא הלבינחו ־ אמנם‬
‫גבי מור עוקבא העני עצמו רצה לקבל עליו הבושה ובנדון הזיה אין הכי נמי שאין ראוי לאדם‬
‫למסור עצמו לכבשן ואם כן למה מור עוקבא מסר עצמו למיתה ־ ועוד יש לדקדק שלא‬
‫אמרו חז״ל אלא טח לו לאדם שימסור עצמו וגו׳ ואל ילבין פני חבירו ברבים י אבל בנדון זה‬
‫של מור עיק‪5‬א לא היה מחייב למסור עצמו לכבשן האש שלא היה ברבים זא״כ איך מסר‬
‫עצמו למיתה* והגס שנוכל לומר כשרץ העני אחריו באו ברבים מיהו'אין שייך הלבנה משום‬
‫זהרב‬
‫שמור‬
‫דרך צדקה‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫שמור עוקבא לא היה מדבר כלים רק בראות אותו העני היה שותק מור עוקבא ואיט מ ל ו ן‬
‫המלבין פני חבירו ברבים שמלבינו ברברים וגו׳ ־ ילכאירה יש לומר שבראיה אותו ה ע ט ל מ‬
‫ו ד‬
‫עוקבא ברבים היה מרבה עמו בתחינית על הטיב שהיה עישה עמו כדי שלא להיות כפוי מ ו‬
‫ב ה‬
‫שכן אמר העני איזיל אחזי מאן קא עביד בי ההוא טיטחא וגי׳ ובהיות שהיהמחחגן לו ב ר ‪ 5‬י‬
‫‪0‬‬
‫על הטוב שעשה עמו נמצא שמלבינו ולכך מסר עצמו לכבשן האש כדי שלא יכירהו מעולם ‪r7p‬‬
‫שכל עת שימצאהו ברבים שלא יחזיק לו טובה ברבוי דברים י ואח״כ מצאחי להירטב״א זצ״ל י‬
‫ואע״ג דההוא במלבין פני תבירו ברביס מה שאין כן בזו דמור עוקבא מ״מ למדנו כי ה ל ב כ‬
‫פנים דבר קשה מאד עכ״ל ־ ובזה מתיישב הקושיא של החכם הנז׳ נר״י דאין הכי גמי ש ה‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ע כ‬
‫קבל עליו הבישה אמנם מיהו בראותו למור עוקבא היה מחבייש והלבנח פנים דבר קשה הוא‬
‫ולכך מוסר עצמו לכבשן האש עכ״ל ‪:‬‬
‫ןא^י‬
‫הדל קטן הבינות צריך לדעח־מאי היא כוונחיה דמור עוקבא בארבעה זיזי ב ד ו ק‬
‫ה‬
‫לא פחות ולא יותר דהוה שדי בכל יומא לההוא עניא דהוה בשיבבוהיה י ואפשר לימל•‬
‫דמור עוקבא הוה זהיר בכל יומא ויומא ליחרא שס הוי״ה ב״ה בנתינת הצרקה־ וכמו ש כ ת‬
‫כ ‪1‬‬
‫המפרשים ז״ל בשם רבינו האר״י זצ״ל • רכל העושה צדקה הוא מיחיד שס הוי״ה ב״ה י זרוע‪,‬‬
‫ז׳ י יה׳ אצבעוח כנגד ה׳ ראשונה ־ והפרוטה כנגד היו״ד ־ וה׳ אצבעוח העגי כגגד ה׳ א ח ר ו‬
‫עכ״ליומפגי דמור עוקבא לא היה יכול ליחיד שם הוי״ה ב״ה בסדר זה האמור מפני‬
‫<‬
‫ש‬
‫היה רוצה לחת צדקה להעני מידו לידו כדי שלא להלבין פניו וכנז׳ ולכן היה מטין לתת א י ב‬
‫זוזי בדוקה והיה מכוין בהם לרזא דארבע אוחייח שם הוי״ה ב״ה והיינו היחור בנתינת ה צ‬
‫באופן זה ‪:‬‬
‫ואבוא‬
‫כ ה‬
‫א‬
‫ע ה‬
‫ל ק ה‬
‫היו״ם אל העי״ךההוא יומא גגהא ליה למור עוקבא לבי מדרשא יהיל״ל ההוא‬
‫יומא גגהא ליה למור עוקבא לבי כגםתא שצריך להתפלל תחילה ואת׳׳‪::‬‬
‫לבי מדרשא י)וכמו שכחב מרן הקדוש בש״ע א״ח ס״א( יתגבר כארי לעמוד בבוקר ל ע ב ו‬
‫מליישא‬
‫ו‬
‫בוראו שיהא הוא מעורר השחר על׳ל‬
‫היינו לבי ככסחא להחפלל חחילה י )וכדאיחא בברכוח( אמר אביי מריש הוה גריסנא‬
‫ביחא ומצלינא בבי כנסחא כיון דשמעגא להא דאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעילא ‪.‬‬
‫שחרב בית המקדש אין לו להקב״ה בעולמו הלא ארבע אמוח של הלכה בלבד לא הוה מ צ צ ‪. -‬‬
‫אלא היכא דגריסגא ׳רבי אמי ורבי אסי אע״ג דהוי לתו תליסל־ בי כנסחא בטכריא לא מ < ‪,‬‬
‫אלא ביגי עמידי היכא דהוי גרסי עכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫ל‬
‫ך‬
‫ל ת‬
‫ע ב י ר ה‬
‫ל י מ ר‬
‫ז ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫א‬
‫י‬
‫ת‬
‫פ‬
‫ל‬
‫ה‬
‫ו‬
‫י‬
‫א‬
‫פ‬
‫ש‬
‫ל ‪ 5‬י‬
‫ר‬
‫‪5‬‬
‫מ‬
‫ג‬
‫ו‬
‫י‬
‫‪0‬‬
‫א‬
‫צ‬
‫ועוף‬
‫ג י‬
‫ההיא יומא גגהא ליה למור עוקבא י '‬
‫כ‬
‫לכולי עלמא כגהא ל‬
‫י ו מ א‬
‫ו ץ מ א‬
‫א ״ פ‬
‫ד י י‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ה י ל ״ ל‬
‫י נ י‬
‫ל י ה‬
‫ה ה י א‬
‫ל‬
‫ח י ד‬
‫י י מ א‬
‫ע‬
‫ה‬
‫א‬
‫ה ה ו א‬
‫י י מ‬
‫א יה ‪,‬‬
‫ד‬
‫? ג ה א‬
‫י מ י ר‬
‫ע י ר‬
‫כ‬
‫» א אז<‬
‫לבי‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה עד‬
‫לכי מדרשא אתיא דביחהו בהדיה * ועיר מאי בעיא דביתהו גביה בההוא יומא בבי ממ־שא *‬
‫זאפשר שיובן בהקדים )מה שכחב הרב הגדול המקובל האלק״י כמוהר״ר אהרן ברכיה זצ״ל‬
‫אשר חבר ספר מעבר יבק(וז״ל מצינו כמה חסידים שהיו בוררים להם ימים מיוחדים ולא היו‬
‫רוצים לראות שום ארס אלא מחפלליס וקוראים כל היום לעצמם ואם מחמח איזה אונס הוצרך‬
‫להם לראוח פני אדם לא היו מחעכבים עמו זמן רב ־ יכתב בעל ספר חרדים ובכמה חבורים‬
‫הראשונים נמצא שבהחבודדוח והפירישוח והדבקות היו נוהגים בו חסידים ע״ש י ולמד מהרב‬
‫הגדול המקובל האלק״י כמוהר״ר יצחק לוריא אשכנזי זל״ל שזה מועיל לנפש שבעחים מהלימוד‬
‫ולפי כח ויכולת האדם יפרוש ויחבודד יום אחד בשבוע או יום אחד בכל ע״ו או יום אחד‬
‫לחודש ולא יפחוח מזה י וכן כתב הרמב״ן על מה שאמר ביעקב אבינו קום עלה ביח אל ושב‬
‫שם י מאי ושב כמו בשובה ונחח היינו שיכוין דעחו בשובה ובישוב הדעח עמו יתברך י)ומצינו‬
‫בזוה״ק פ׳ בשלח דמ״ד ע״ב( כי אלישע לא הוה נקרא איש האלהים אלא בהיוחו מחבודד‬
‫לעצמוידאמר מאי שנא הכא דאמר איש האלהים וכד הוה במחא אלישע אלא הכא ודאי איש‬
‫האלהים דהכא הוא דוכחיה ולא במחא ולא בשעחא דהוו בני נשא קמיה וגו׳ • ועוד ששנינו‬
‫חסידים הראשוגים היו שוהים שעה אחח וגו׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫דמעתה‬
‫לפי האמיר אפשר אחי שפיר י ההוא יומא נגהא ליה למור עוקבא וגו׳ כלומר‬
‫ההוא יומא הוא יומא שברר לו מור עוקבא להתבודד בו עם קונו הוא ומישהו‬
‫ובההוא יומא הוה מעורר השחר יוחר משאר יומין והיה מחכה לראוח נגהי יומא וכשנגהא‬
‫יומא נראיח כאילו ליה נגהא שהיה מחכה לה כדי ללכח לבי מדרשא אחיא דביחהו בהדיה‬
‫כדי להתבודד עם קונם בכל ההוא יומא וכנז׳ ‪:‬‬
‫‪1‬איתא‬
‫שם בכחובות פרק שישי בדף הנז׳ י מור עיקבא הוה עניא בשיבבוחיה דהוה רגיל‬
‫לשדורי ליה ארבע מאה זוזי כל מעלי יומא דכפורא יומא חד שרירינהו ניהליה‬
‫‪5‬יד בריה אחא אמר ליה לא צריך אמר ליה מאי חזיח חזאי דקא מזלפי ליה יין ישן אמר מפנק‬
‫כילי האי עייפינהו ושדירינהו ניהליה י כי קא ניחא נפשיה אמר אייתו לי חושבנאי דצדקה‬
‫אשכח דהוה כחיב ביה שבעח אלפי דנרי סיאנקי אמר זוול־אי קלילי ואורחא רחיקחא קם‬
‫בזבזיה לפלגיה ממיניה היכי עביר הכי והאמר רבי אלעאי באושא החקינו המבזבז אל יבזבז‬
‫•ותר מחומש הני מילי מחיים שמא ירד מנכסיו אבל לאחר מיחה ליח לן בה י)רש״י( עייפינהי *‬
‫כפלינהו י סיאנקי י שם מקים י זוודאי קלילי ־ צידה קלה הכינוחי לדרך שאני יוצא לה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לע״ד לפי־ש ׳ דהוה רגיל לשרירי ליה ארבע מאה זוזי י כדאמרינן לעיל‬
‫במאמר הקורס לזה דהיה זהיר בכל יומא ויומא ליתדא שם הוי״ה ב״ה בנהינח הצדקה‬
‫זגו׳ כמבואר שס לך נא ראה י כל מעלי יומא דכפירא י ימי הדין וכמאמר רז״ל נהגו העם‬
‫להרבות‬
‫דרך‬
‫וזאת‬
‫צדקה‬
‫ליהודה‬
‫להרבות בצדקה בימים האדירים האלה ימי הדין ובצדקה מדח הרחמים לדין נצחה״וכמאמל־ש‬
‫ז״ל גדולה צדקה שמהפכת מדת הדי; למדח הרחמים עכ״ל י ולכן בכל יומא ויומא הוה‬
‫ארבעה זוזי וגו׳ כנז׳ ובההוא יומא מעלי יומא דכפורא הוה רגיל לשדורי ארבע מאה זוזי ‪7‬״‪«P‬‬
‫להגביר מרח הרחמים לנצח מדת הדין בימי הדין ביותר משאר הימים * מפנק נילי האי ׳‬
‫שמע מינה עני‪ .‬בן עובים הוא ואיני יכול לשנוח ממנהגו הכיוב ולצמצם ולכן י עייסינהו י‬
‫כפלינהו ארבע מאה זוזי אחריני י ומכאן מוכח דמור עוקבא הוה זהיר בכל צדקיתיו שהיד*‬
‫עושה לטין בהם לרזא דארבע אוחיוח שם הוי״ה ב״ה דבחלחא הוה חזקה י ושדירינהו נ י ה ל י י‬
‫כדי למצוא במה לעשוח כמנהגו הטוב ולא יצמצם י)וכדאיחא בכחובוח( הנו רבנן די מחסול‪-‬ן‬
‫אחה מצווה עליו לפרנסו ואי אחה מצווה עליו לעשרו ־ אשר יחסר לו אפילו סוס לרכיב ע<י‬
‫ה‬
‫‪5‬‬
‫ע‬
‫ה‬
‫י י ע‬
‫?‪I‬‬
‫ש‬
‫ח‬
‫ט ו ב י ס‬
‫ע נ י‬
‫א ח ד‬
‫ס ו ס‬
‫ט ב‬
‫ע‬
‫י‬
‫ל י ל ו וע*‪*7:‬‬
‫ועבד לל־וץ לפניו י אמיי ל ל לל ‪ iP‬ל י ו ל ‪P‬‬
‫לרוץ לפניו י פעם אחת לא מצא עבד לרוץ לפניו ורץ לפניו שלשה מילין י ההוא דאתא ל ק ^‬
‫דרב נחמן אמר ליה במה אתה סועד אמר ליה בבשר שמן ויין ישן וגו׳ י ההיא יאתא ל י ! מ י ‪0‬‬
‫דרבא וגו׳ אמר ליה בתרנגולת פטומה ויין ישן וגו׳ אדהכי אחאי אחחיה דרבא דלא חזיא‬
‫מ י‬
‫ת י ע ו‬
‫פ כ ו י מ ה ר י‬
‫ת‬
‫יש‬
‫א‬
‫מ‬
‫י ז א י‬
‫ר‬
‫מ א‬
‫א מ ר‬
‫י ה‬
‫ל‬
‫י ‪1‬‬
‫י‬
‫• ‪1‬‬
‫ל‬
‫תליסר שני ואתיא ליה‬
‫אכול י)רש״י( ההוא דאתא ־ עני המבקש פרנסה וגו׳ ע״ש ‪:‬‬
‫נ ע נ י ת י‬
‫לו ק ו ע‬
‫ן ל ‪ £‬י האמור נראה לע״ד לפרש הכתוב בפ׳ ראה * נתון תתן לו ולא ירע לבבך בתתך <ל‬
‫כי בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך ־ והנה י״ל בכתו^ ׳‬
‫ולמה<ירע לבבו בחחו לו שהוצרך הכחוב להזהיר דאם ירע לבט מעיקרא לא יחן לו ולא‬
‫לו עד שהיה בטוב לבבו ־ ועוד כיון דהעושה צדקה יודע בעצמו שעל ידה זוכה לכמה מנגלו^‬
‫טובוח כמו שמפורש בחורה ובנביאים וגו׳ וגמצא מה שמרויח הגוחן צדקה יוחר ממה שמרוי‬
‫‪,‬‬
‫המקבל על אחת מאלף אלפי אלפים ־ א״כ איך יתכן שירע לבבו בנתינתה י ועוד כפל‬
‫תתן י אמנם לפי האמיר אפשר יבוא על נכון * ולא ירע לבבך בתתך לו כלומר כשיאמרו ‪ L‬י‬
‫איגו צריך כגון שמזלפי ליה יין ישן י וכגון שסוער בבשר שמן וגו׳ י וכגון שסוער בתיעול‬
‫פטומה וגי׳ כנז׳ י אלא נחון חחן לו בחרא נקמא שלא ישנה ממנהגו הטוב ינההיא נ ג י ‪5‬‬
‫;‬
‫דעבד מור עוקבא כנז׳ י כי בגלל הדבר הזה האמור * מדה כנגד מרה לא בטלה ־ יברכך‬
‫אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך י ולא תרד מנכסיך ותהיה חמיד כמנהגך הטוב בתתכור*‬
‫י‬
‫ת‬
‫כ‬
‫ת‬
‫? ת ן‬
‫ד א‬
‫‪n‬‬
‫עולם ‪:‬‬
‫והרב‬
‫י‬
‫מנחח אברהם ז״ל פירש בהקדיס מ״ש הרב דברי שלמה ז״ל בפ׳ ראה תשם‬
‫כמהר״ש פרימו ז״ל על מעשה שאירע בעיר הקודש ירושלים חוב״ב מימי ‪-‬‬
‫שהיה שם איש רע ובליעל ויעץ לפקידי העיר כדי שלא יחנו לחלמידי חכמים ולעניים וליקוכןי‬
‫י‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ולאלמנות‬
‫ע‬
‫דרך צדקה‬
‫וזאת‬
‫ליהודה עה‬
‫ולאלמנות קצבתס והביא להם ראיה לדבר כי שומע אל אביונים ה׳ וכשיהיו בצער יתט לבם‬
‫לצעוק אל ה׳ שיגאל אותנו וישיב בניס לגבולם והקב״ה שומע תפלת עניים ויענם י אך איש זה‬
‫היו שבע תועבות בלבו כי עינו היתה רעה בשל אחרים ־ וכן עשי פקידי עיר הקודש הגז׳‬
‫ועזבו אותם ימים רבים מתעלפים ברעב והעניים והאביונים צעקו אל ה׳ בתוזקה ראה ה׳‬
‫והביעה ונקום את נקמתנו מהאנשים הרשעים האלה י וישמע ה׳ את קולס וישלח בהם עברה‬
‫זזעס דבר כבד מאד רח״ל עכ״ל ־ ובזה פירש הרב הנז׳־נחון תתן לו דהיינו בכל עת ובכל‬
‫שעה תתן צדקה לעני השואל ממך ולא ירע לבבך בתתך לו לרמיז על עצת הבליעל וגו׳ כי‬
‫בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלהיך בכל מעשיך ובכל משלח ידיך לפי שגדול מעשה הצדקה‬
‫משאר מצות ועל ידה מחברך האדם עכ״ל ‪:‬‬
‫שאמרו רז״ל אל תהי מצות עני קלה בעיניך שהפםדה כ״ד קללות׳ ושכרה כ״ד‬
‫ברמת״ הפשרה כ״ד קללות כתוב בתהליס הפקד עליו רשע עד וילבש קללה כמדו‬
‫ועד אשר לא זכר עשות חסד וגו׳ ־ ושכרה כ״ד ברכוח הלא פרום לרעב לחמך וגו׳ י וארז״ל‬
‫ועניים מרודים חביא ביח אלו בעלי בחים שירדו מנכסיהם ומכבודס י מי גרם להם שיהיו‬
‫־וכמו‬
‫י‬
‫עניים על ידי שלא פחחו ידיהם לעניים ועל ידי שלא עשו רצון אביהם שבשמים עכ״ל ‪:‬‬
‫על הענין דמור עוקבא כי קא ניחא נפשיה והולך לבית עולמו בדרך כל הארץ ־‬
‫ורבנן אמרי הכינו צירה לפני דרכיכם ולפי שיעור עמדחכם בעוה״ב ולהכי אמר•‬
‫אייתו לי חישבנאי דצדקה׳לראוח צידה אשר הכין לדרכו־ אשכח דהוה כתיב ביה שבעת אלפי‬
‫דגרי סיאנקי אמר זוודאי קלילי ואורחא רחיקתא י כלומר ראה בעצמו כדבעי ליה למעבד לא‬
‫עבד לפי ערך נכסיו ולכן אמר צידה קלה הכיטחי לדרך רחוקה שאני יוצא לה ומשום הכי •‬
‫ק ם בזבזיה לפלגיה ממיניה י היכי עביר הכי והאמר רבי אלעאי באושא התקינו וגו׳ כנז׳ הגי‬
‫מילי מחיים שמא ירד מנכסיו אבל לאחר מיתה לית לן בה • כלומר יבזבז אפילו טליה ממיניה‬
‫י ויולט בידו ליזון ממנו בעולם שכולו ארוך ולא יעזוב לאחרים חילו ויצערך לבריוח דהיינו לבניו‬
‫אם הם יעשו בממוני צדקה וגו׳ או לא יעשו ואבד הממון בענין רע רת״ל י ומזה יקח הבן‬
‫אדם מיסר השכל לעצמו וידע דלאחר המוח אינו מועיל לו שוס דבר כי אם חורה וצדקה‬
‫וגמילות חסרים וגו׳ אשר יעשה איחם כדבעי ליה למעבד ובשמחה ובלב עוב י וכמו שארז״ל ״‬
‫שלשה שותפים יש לו לאדם י ממונו ובניו ומעשיים עוביס י ובשעת המות קורא לממונו ואומר‬
‫לו הצילני מן המות ואומר לא יועיל הין ביום עברה י קורא לבניו אומרים לו את לא פדה יפדה‬
‫איש י קורא למעשים טובים אומרים לו והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך ‪:‬‬
‫נהזור‬
‫י‬
‫י‬
‫© ‪ r i p‬עיניך וראה בההיא עובדא דמור עוקבא דהוה עביר במצית הצדקה ותדע ותבין‬
‫כיצד היו מנהיגים אח עצמם החכמים השלימיס הקדמונים קדושי עליון במצות הצדקה י‬
‫וחא‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה‬
‫והא חזי דאיחא בפ״ג דחעניח דפ״ג ע״א * רבי אליעזר איש ברתיתא כד הוו חזו ליה ג ב א ^‬
‫לדקה הוו עשו מיכיה רכל מאי דהוה גביה יהיב להו * יומא חד הוה סליק לשוקא למיזבן נדוכייא‬
‫לברתיה חזיוה גבאי צדקה עשו מיניה אזל ורהע בחרייהו ־ אמר להו אשבעחייכו במאי עסקיתו‬
‫אמרו ליה ביחוס ויחומה אמר להן העבודה שהן קידמין לבחי • שקל כל דהוה בהדיה ו י ה ‪5‬‬
‫להו י פש ליה חד זוזא זבן ליה חיעי ואסיק שדייה באכלבא י אחאי דביחהו אמרה לה לברתיה‬
‫מאי אייחי אבוך אמרה לה כל מה דאייחי באכלבא שדייה ״אתיא למיפתח בבא דאכלבא‬
‫אכלבא דמליא חיעי וקא גפקא בציגורא דדשא ואי מפחח בבא מחיעי י אזלא ברתיה ל ‪4‬‬
‫מדרשא אמרה ליה בוא וראה מה עשה לך אוהבך י אמר לה העבודה הרי הן הקדש עליך ואין‬
‫לך בהם אלא כאחד מעטי ישראל י )רש״י( עשו מיגיה־היו מחחבאים י העבודה י שבועה•‬
‫ביתום ויחימה י לזווג זה לזו י אכלבא י אוצר של חיעיס ־ אוהבך י הקב״ה * אלא כאחד מ ע ט י ‪,‬‬
‫ישראל י משום דמעשה נסים הוא ואסור לאדם להטת ממעשה נסים • כראמר לעיל ל״‪- 2‬‬
‫ח‬
‫ז‬
‫ת‬
‫ב‬
‫ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו עכ״ל ‪:‬‬
‫קשה איך גברא רבא כזה נדיב נדבות יען מפזר מממונו לעניים עד היכן הגיע‬
‫אלא כ א ח ד‬
‫כל מאי דהיה גביה יהיב לגבאי צדקה יאמר לברח אין ל ו‬
‫מעניי ישראל משמע שגס היא תמול מן ההקדש בכלל עניי ישראל י ועוד הטעם להקדש‬
‫שהקדש הוא משום מעשה נסים ואסור להנות ממעשה נסים ואם תמול גם היא כאתר מ ע נ י ‪,‬‬
‫ישראל הרי הם נהנו ממעשה נסים אשר נעשה להס דמה לי קלת מה לי הכל הכל ד כ י א ח ל‬
‫ואסור הוא להם בהנאה י ואפשר לומר שכוונת רבי אליעזר וגו׳ היא לומר על שיעור ה ח י ע י ס‬
‫אשר הנית שם באולר קודם שנעשה להם הנס ששיעור זה אינו מקדשו שאינו במעשה נ ס י ס •‬
‫והיינו דאמר לברתיה אין לך בהם כלומר אין לך רשות ליעול מהם אלא שיעור החישיס א ש‬
‫היו באולר קודם שנעשה הנס שזה השיעור איט מקדשו שאינו במעשה נסים והתיעיס ש‬
‫גוספים על זה השיעור שהם במעשה נסים הן שהן הקדש עליך י והיינו כאחד מעטי ישראל‬
‫כלומר שגס היא חעול כאחד מעטי ישראל אבל לא מן ההקדש אלא מ ז י ‪:‬‬
‫והנה‬
‫ע‬
‫ב‬
‫יה‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ס‬
‫ז‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ולפי‬
‫ם‬
‫האמור לעיל דרבי אליעזר וגו׳ דכל מאי דהוה גביה יהיב לגבאי צדקה אפשר ה י י‬
‫מה שגרמז בדאיתא בפרקי אבות י רבי אליעזר איש ברחוחא אומ״ר ת״ן ל״ו מ ש ל ״ ו‬
‫שאת״ה ושל״ך של״ו במס״ק עם הכולל גימעריא לכ״ך כ״ל מא״י דהו״ה גבי״ה יהי״ל לגבא״«‬
‫צרק״ה ‪:‬‬
‫דבההיא‬
‫י‬
‫נ ן‬
‫עובדא דרבי אליעזר וגו׳ פירש הרב הגדול המלך שלמה בספר אהבת ע ו ל‬
‫ם‬
‫דפ״ה ע״א כווגת הכתובים במשלי ס״ג ־ כבד את ה׳ מהונך ומראשית ‪j 2‬‬
‫חבואתך * וימלאו אסמיך שבע ותילוש יקביך י פ‬
‫ר ו צ ו‬
‫ה‬
‫י‬
‫מ‬
‫ו‬
‫ם‬
‫ר‬
‫'‬
‫מ‬
‫י‬
‫א‬
‫ל‬
‫ת‬
‫מ‬
‫א‬
‫ס‬
‫יאל ת ק ו ץ ‪.‬‬
‫בתוכחתו‬
‫וזאת‬
‫דרך‬
‫צדקה‬
‫ליהודה ער‬
‫־*תוכחתו י כי את אשר יאה‪ 5‬ה׳ יוכיח וכאב את בן ירצה י ולכאורה קשה רמה קשר יש בפסוק‬
‫־־׳מוסר ה׳ בני אל תמאס ויו׳ עם מה שקרס וימלאו אסמיך שבע ותירוש יקביך •פריצי ־ ופירש‬
‫׳־הרב הנז׳ באוחה שאמרו בפ״ג דחעניח דפ״ג ע״א * רבי אליעזר וגו כד הוו חזו ליה גבאי‬
‫צדקה וגו׳ כנז׳ ־ ובפ״ק דב״ק ד״י ע״א י רבן יוחנן בן זכאי חזא חלמא על בני אחחיה דבעו‬
‫למחסר שבע מאה מרי עשינהו ושקל מינייהו לצדקה פוש גבייהי שבסר דנרי פי מעי מעלי‬
‫יומא דכפורא שדור דבי קיסר ונקעינהו אמר להן רבן יוחנן בן זכאי לא חדחלון שבסר מ ר י‬
‫גבייכו שקליניהו מינייט אמרו מנא ידעח אמר להן חלמא חזאי לכו אמרו ליה ואמאי לא אמרת‬
‫לן אמר להן אמינא כי היכי דחעבדו מצוה לשמה יע״ש י נמצא רעל ידי מצוח הצדקה ניצולו‬
‫׳מאומות העולם ונשאר להן מלות הצדקה ־ ובירושלמי דכחובוה עמ״ש המבזבז אל יבזבז יוחר‬
‫מחומש י אמרו מה חומש בכל שנה בחמש שנים מפסיד הכל י ומשני שנה ראשונה חומש מהקרן‬
‫‪,‬‬
‫מכאן ואילך חומש מהריוח ‪:‬‬
‫‪ p D V‬זה אומרו כבד אח ה׳ מהונך חחלה שהוא מהקרן ואחר כך ומראשית כל תבואתך‬
‫שהוא מן הריוח שנקרא תבואה־ ואם חראה שעל ידי מצוח הצדקה יברכך ה׳ בדרך‬
‫נס וימלא אסמיך שבע כעובדא דרבי אליעזר איש ברחוחא וכן וחירוש יקביך יפרוצו דקנפקי‬‫אצינורא דדשא ואסור ליהנוח ממעשה נסים והרי זה כשורו עבוח לעינו ולא יאכל ממנו ״‬
‫זזה אומרו מוסר ה׳ בני אל תמאס ואל תקיץ בחוכחחו כי אח אשר יאהב ה׳ יוכיח וכאב את‬
‫יבן ירצה כלומר שאחה הייח חייב להפסיד ולאבד מממונך הרבה ועל ידי הנס הזה שהזמין לך‬
‫הקב״ה ולא נהנח ממנו ונהנו עניים נפערח מאוחו הפסד וזכיח במצוח הצדקה ויע״ש ‪:‬‬
‫־!בזה‬
‫פירש הרב דרכי הים ז״ל הכחוב נחון חחן לו וגו׳ ־ חחלה תתן מהקרן וז״א התן‬
‫ואח״כ חחן מהריוח ולא ירע לבבך בחחך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה׳ אלהיך‬
‫״כלומר ואם ראיח שעל ידי מצוח הצדקה ברכך ה׳ אלהיך ברכה בדרך נם ואסור ליהטת‬
‫ממעשה נסים כמעשה דרבי אליעזר איש ברחוחא לא ירע לבבך על זה כי רצה הקב״ה להוכיח‬
‫אוחך כאב אח בן ירצה ולחח מממונך לצדקה ולא לאומוח העולם כמעשה דריב״ז ודו״ק ‪:‬‬
‫ךעל‬
‫פי האמור פירש בספר אהבת עולם דפ״ה ע״א כוונת הכתובים במלכים ב׳ סע״ז י‬
‫ואשה אחת מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר עבדיך אישי מת ואתה ידעת‬
‫כי עבדיך היה ירא אח ה׳ והנושא בא לקחח אח שני ילדי לו לעבדים י ויאמר אליה אלישע‬
‫‪,‬‬
‫לכי שאלי לך כלים וגו׳ ויהי כמלאח הכלים וגו ויעמוד השמן ־ וחבוא וחגיד לאיש האלהים‬
‫ויאמר אליה לכי מכרי אח השמן ושלמי אח נשייך ואח ובנייך חחיי בנוחר י אשר י״ל במ״ש‬
‫וחבוא והגיד לאיש האלהים כי מה באח להגיר לאיש האלהים ומי פחי לא ידע למכור אח‬
‫השמן זו לשלם החוב ולחיוח היא ו‪3‬גיה בכוחר עד שהוצרכה לשאיל לאלישע י ואולם על פי‬
‫האמיר‬
‫דרך‬
‫וזאת‬
‫צדקה‬
‫ליהודה‬
‫האמור הנה נכין ־ כי האשה חכמה הלזו מחכמה שאלה את זאת לפי הנביא לדעת מה יעשה‪,-‬‬
‫כשמן הזאח מאחר שאין נהנין ממעשה נסים * ועל זה בא אלישע ויהי כמשיב לכי מכרי א‬
‫השמן ושלמי את נשייך דאע״ג דאסור ליהנות ממעשה נסים הכא שאני דליכא אלא פ ר י ע ת‬
‫חוב י ופריעח חוב לא מקרי הנאה ־ ומ״ש ואח ובנייך חחיי בנותר הטונה נלפי מה שאמרו‬
‫רז״ל ויעמוד השמן מלמד שנתייקר ־ ונמצא ח״כ דמה שנחרבה לה השמן היה נדי שיעיר ה ק ו ‪5‬‬
‫שהיחה חייבח אלא שאחר נך נתייקר השמן דממה שנתייקר אין זה מעשה נסים דדיך השמ^‬
‫ת‬
‫להחייקר ענ״ל ‪:‬‬
‫והרב‬
‫תבואח יקב ז״ל פירש ואשה אחח מנשי בני הנביאים צעקה אל אלישע לאמר ו ‪/‬‬
‫ויאמר אליה אלישע מה אעשה לך הגידי לי מה יש לך בבית ותאמר אין לשפחחך‬
‫בל בבית ני אם אסוך שמן י דיש לחקור ולהבין בדברי זאת האשה ובתשובת הנכיא אליה •‬
‫ראשונה דמה שאמרה צעקה אל אלישע וגו׳ דמה הוא הטעם שאמרה לו עבדיך היה ירא א‬
‫ה׳ דמה מועיל לה אם היה בעלה ירא אח ה׳ והיא ח״ו רשעה כי בעד אשה זונה עד נ נ ר ל‬
‫ומידה היה לה כל אלה י וזאח ועוד מה היא חשובה הנביא אלישע אליה הגידי לי מה יש לך‬
‫בבית הלא מידע ידע והיא אמרה שהנושא בא לקחה הנפשוח ואם היה לה איזה דבר ב ‪ 3‬י‬
‫היו לוקחים אוחו בחוב שעליה ואינם לוקחים הילדים שאין בעל הרחמים פוגע בנפשות ת ח ל ״‬
‫וגם כן למה כתיב לכי והיא קרי ל ך ‪:‬‬
‫י‬
‫ג ן‬
‫ת‬
‫מ‬
‫ח‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ותירץ‬
‫דידוע דמ״ש רז״ל דעובדיה היה מחביא הנביאים מפני איזבל הרשעה ומכלסל‬
‫אותם ונמצא בידו שתי מצות שאדם אוכל פרותיהם בעוה״ז והרי גמילות חסל־יס‬
‫והכנסח אורחים ־ ומוכרח שזאח הצדקח חדל להיות לצר״ה אורת כנשים שעינם צרה באורחיס‬
‫שאם לא כן לא היה יכול עובדיה לעשות הדבר הזה אם לא היתה מסכמת עמו שהדבר ה ו א‬
‫בסכנה מפני איזבל ונשים דעתן קלה עליהם ומילתא דעבידא לאגלויי אלא מוכרת ראשה ח כ‬
‫כחבר ־ ולזה צעקה אל אלישע דלמה גגרע מפירות אלה שתי מצוח ונחיה ולא נמות י ו ה נ ב י א‬
‫אלישע השיב לה מידע ידעגא בעובדיה שהוא צדיק גמור אבל אתה יש לך שלש מצות שאס ח ״ ‪. ,‬‬
‫נכשלת באחת מהם באת לזה הצער והעניות כמאמרם ז״ל והס גדה יחלה והדלקת גר ש‬
‫זאם שלש אלה לא יעשה ‪3‬ה ויצאה חנם אין כסף־ וזה הוא טוגת אומרו הגידי לי מה יש‬
‫‪5‬בית והיא קרי לך י כתיב לכי דייקה שהמצית שלכי שאתה צריכה לשמור אותם ־ ופיה פ ת ח ה‬
‫בחכמה ואמרה אין לשפחתך כל בבית כי אם אסיך שמן י ופורש דבריה בחכמה דהיינו מ ה‬
‫שאמרת בענין אלה שלש מציח אני אשיבך אם בנדה אני אלמנה וליכא איסור נדה׳ ואם ב ח ל ה‬
‫אין לשפחחך כל ובביחי אין לחם ואין שמלה וליכא מצות חלה * אבל במצות הדלקת ה כ ר‬
‫בשבת אני זריזה בה ועושה אוהה כהלכחה וזה הוא אומרה כי אם אסיך שמן ריקא מ צ ו ^‬
‫ר‬
‫ב ת‬
‫שמן‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה עו‬
‫שמן שאני יכולה לקיים י ובזה בא לה השכר באותה מרה בשמן כי בס ציה ה׳ את הברכה‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫איתא‬
‫בש״ע יו״ד מהלכוח צדקה סרמ״ז ם״ג‬
‫י‬
‫כל המרחם על העניים הקב״ה מרחם‬
‫עליו י )הגה( ויחן האדם אל לבו שהוא מבקש כל שעה פרנסחו מהקב״ה וכמו‬
‫שהקב״ה ישמע שיטהו כך היא ישמע שועח עניים ־ גם יתן אל לבו כי היא גלגל החוזר בעולם‬
‫יסוך! האדם שיבוא היא או בנו או בן בנו לידי מרה זו וכל המרחם על אחרים מרחמין עליו‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫הרב הנז׳ כי הוא גלגל החוזר בעולם וגו ־)וכדאיחא בכחובוח פרק ששי דס״ו ע״ב(‬
‫כתב‬
‫חנו רבנן מעשה ברבן יוחנן בן זכאי שהיה רוכב על החמור והיה יוצא מירושלים‬
‫והיו חלמידיו מהלכין אחריו ראה ריבה אחת שהיתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמחן של‬
‫ערביים ־ כיין שראתה אוחו נחעטפה בשערה ועמדה לפניו * אמרה לו רבי פרנסגי י אמר לה‬
‫בתי מי את ־ אמרה לו בת נקדימון בן גוריון אני ־ אמר לה בתי ממון של בית אביך היכן הלך *‬
‫אמרה לו רבי לא כדין מחלין מחלא בירושלים מלח ממון חסר ואמרי לה חסד י ושל בית תמיך‬
‫היכן היא י אמרה לו בא זה ואיבד אח זה * אמרה לו רבי זכור אחה כשחחמח על כחובחי *‬
‫אמר להן לתלמידיו זכור אני כשחתמתי על כתובתה של זו והייחי קורא בה אלף אלפים דנרי‬
‫זהב מביח אביה חון משל חמיה * בכה ריב״ז ואמר אשריכם ישראל בזמן שעישין רצינו של‬
‫מקום אין כל אומה ולשין שולטת בהם י ובזמן שאין עושין רצוני של מקום מוסרן ביד אומה‬
‫שפלה ולא ביד אומה שפלה אלא ביד בהמתן של אומה שפלה ־ ונקדימון בן גוריון לא עבד‬
‫צדקה י והתניא אמרו עליו על גקרימון בן גוריון כשהיה יוצא מביתו לבהמ״ד כלי מילת היו‬
‫מציעין חחחיו ובאין עניים ומקפלין אוחן מאחריו ־ אי בעיה אימא לכבודו הוא דעבד ־ ואי בעית‬
‫אימא כדבעי ליה למעבד לא עבד ־ כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא י חניא אמר רבי אלעזר‬
‫ברבי צדוק אראה בנחמה אם לא ראיחיה שהיחה מלקטח שעורים מבין טלפי סוסים בעכו‬
‫קראחי עליה מקרא זה אם לא חדעי לך היפה בנשים צאי לך בעקבי הצאן ורעי אח גדיוחיך‬
‫אל תקרי גדיותיך אלא גויותיך י)רש״י( ולא כדין מתלין מתלא ־ ולא כך מושלין משל בירושלים י‬
‫מלח ממין חסר י הרוצה למלוח ממינו כלימר לגרוס לו שיחקיים יחםרנו לצדקה תמיד וחסרוגו‬
‫זה קיומו י ואמרי לה חסד * יעשה ממני חסד ושל ביח אבא לא עשו צדקה כראוי וכלה ממוט •‬
‫בא זה ואיבד'אח זה * לפי שנחערב בו י חוץ משל חמיה י חוספח שמוסיף לה החתן * ערביים י‬
‫קרי אומה שפלה ששוכגי אהלים הם במדבר י מליעין חחחיו ׳ חחח רגליו להלוך עליהם י לפום‬
‫גמלא שיחנא * לפי כח הגמל טעיניהו משא * אם לא תדע• י אם לא חחני לב כנסח ישראל‬
‫לשמור את התורה צאי לך וגו׳ סופך לצאת בעקבי הצאן ולרעות את גדיוחיך עכ״ל ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫רואת‬
‫ואיתא‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה‬
‫שם בש״ע יו״ד סרמ״ז ס״א מצות עשה ליתן צדקה כפי השגה יד וכמה פעמים‬
‫י‬
‫נצטווינו בה במצות עשה ־ רש לא תעשה במעלים עיניו ממנה כקרא בליעל וכאלו‬
‫עובד אלילים ומאד יש ליזהר בה כי אפשר שיביא לידי שפיכות דמים שימות העני המבקש‬
‫אס לא יתן לו מיד כעיבדא דנחוס איש גם זו י )באר היטיב( דנחום־בפ״ג דתענית דכ׳יא‬
‫ע״א י ובמדרש רבה סדר בראשית איתא שרבי יוסי נתן צדקה ופרנסה לאשתו המגורשת ל‬
‫שום ומבשרך אל תתעלם עכ״ל ‪:‬‬
‫ע‬
‫והיינו‬
‫עובדא מחום וגו׳ בתענית ־ אמרו עליו על כחום איש גם זו שהיה סומא משתי‬
‫עיניו י גידם משחי ידיו י קיטע משחי רגליו י וכל גופו מלא שחין י והיה מוטל ב כ י‬
‫רעיע ורגלי מטחו מיגחין בםפלין של מים כדי שלא יעלו עליו גמלים י פעם אחת)היתה מעתו‬
‫מינחח בביח רעוע( ביקשו חלמידיו לפניח מטחו ואח״כ לפנוח אח הכלים אמר להם ככ»‬
‫פנו את הכלים ואח״כ פנו אח מטחי שמובטח לכס כל זמן שאני בבית אין הבית ניהל י‬
‫פנו אח הכלים ואח״כ פנו אח מטהו ונפל הביח י אמרו לו חלמידיו רבי וכי מאחר שצדיק‬
‫גמור אתה למה עלתה לך כך י אמר להם בני אני גרמתי לעצמי י שפעם אתת הייתי מ ל ך‬
‫בדרך לבית חמי והיה עמי משוי שלשה חמורים אחד של מאכל ואחד של משתה ואתר של מ י‬
‫מגדים י בא עני אחד ועמד לי בדרך ואמר לי רבי פרנסני אמרתי לו המתן עד שאפרוק מן‬
‫החמור לא הספקתי לפרוק מן החמור עד שיצחה ממנו נשמחו י הלכחי ונפלחי על פגיו ואמרתי‬
‫עיני שלא חסו על עיגיך יסומו י ידי שלא חסו על ידיך יחגדמו ־ רגלי שלא חסו על רגליך‬
‫יחקעעו י ולא גחקררה דעחי עד שאמרחי כל גופי יהא מלא שחין י אמרו לי איי לנו שראיכוך‬
‫בכך ־ אמר להם אוי לי אם לא ראיחוני בכך י ואמאי קרו ליה גחוס איש גס זו רכל מלתא‬
‫דהוה סלקא ליה אמר גס זו לטובה עכ״ל ‪:‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫ט‬
‫זבההיא‬
‫עובדא דנחוס וגו׳ נראה לע״ד לפרש הכחוב בפ׳ שופעים צדק צדק תרדוןן‬
‫י‬
‫למען תחיה וירשח אח הארץ אשר ה׳ אלהיך ניחן לך י כפל צדק צדק כלומר‬
‫כבוא אליך העני לבקש ממך צדקה י צדק חרדוף י כלומר רדוף לחח לו צדקה חחלה קורס ?ל‬
‫עסקיך שאם תתעכב ולא תתן לו מיד ועד שתגמור הדבר שאתה' עסוק בו אפשר שתבוא ל י‬
‫שפיכות דמים שימות העגי קודם ותהיה מתתייב בגפשו • ואס ירא אלהים אתה ותצטרך ללכת‬
‫ותפול על פגיו כההיא עובדא דגחום וגו׳ וחאמר עיני שלא חסו על עיניך יסימי וגו׳ ו ת י‬
‫חשוב כמח * )וכדאיחא בגדרים ד״ד ע״ב( הגיא ארבעה חשיבין כמת ־ שטם מהם סומא‬
‫ומצורע י סומא דכחיב במחשכים הושיבני כמחי עולם * מצורע דכתיב אל גא תהי כמת ־)רש״י^‬
‫במחשכים הושיבני כמתי עולם * כשאדם נחון במחשך ואיט רואה חשוב כמח י ע״ש י ולכן חלם‬
‫על עצמך וחן צדקה מיד י למען חחיה • כלומר כדי שחשאר כחי ולא כמח י וירשח את הארץ‬
‫ל י‬
‫ה‬
‫אשר‬
‫ה‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה‬
‫עח‬
‫אשר ה׳ אלהיך נוחן לך ־ ארץ חהאה י וג״כ ארץ עלאה ארץ החיים עולם הבא ־ ואפשר היינו‬
‫מ ה שנרמז בכחוב י צד״ק צד״ק חרדו״ף למע״ן חחי״ה וירש״ח א״ח האר״ן במס״ק ע ״ ה‬
‫גימטריא פ״ן חגרו״ס מיח״ה להענ״י ותשא״ר כמ״ח ול״א כח״י באר״ץ ־ אשר ה׳ אלהיך‬
‫טחן לך‪:‬‬
‫דהיינו‬
‫דאיחא במד״ר שרבי יוסי נחן צדקה ופרנסה לאשתי המגורשח וגו׳ מ ז י * רבי‬
‫יוסי הוה ליה אנחחא בישא * והוח ברחא דאחחיה והוח בזיח ליה קדם חלמידיו י‬
‫אמרין תלמידיו שבקא להדא אנחחא בישא דליחא מיקרך־אמר להון פורנא רב עלי ליח ביד‬
‫מה אשבוק י חד זמן הוון יחבין פשעין הוא וראב״ע וגו׳ מן דחסלין א״ל רבי שבוקא ההיא‬
‫אנתחא מינך וגו׳ א״ל פורגא רב עלי וגו׳ א״ל אנן יהבינן לה פורגא וגו׳ ע ב ד ן ליה כן פסק‬
‫לה פירנא וגי׳ ואסבון יחיה אנחחא אחרא טבא מינה י גרמון חובין דההיא אנחחא ואזלת‬
‫ואחנסבח לםנטרין דקרחא י לבחר יומין אחון יסורין עליה ואיחעוור והוח ציירח בידיה ומחזרא‬
‫ליה טל שקקיא דקרחא כיון דהוח מטיא בשקקיה דריה״ג הוח קיימא לה וחזרא לאחורה ־‬
‫מן דהוה חכיס קרתא א״ל למה אח לא מובלח לי לשכוגחיה דריה״ג דאנא שמע דהוא עביד‬
‫מצוה אמרה ליה משבקחיה אנא וליח בי דליחמי סבר אפוהי י חד זמן אתון קרון בשכונחיס‬
‫דריה״ג ארגיש בה יום קרמוי ויום הניין ושרי מחי לה ואזיל קלהון והוון מחמין בכל קרהא‬
‫אודיק רבי יוסי לקלהון וחמהזן מחבזין בגו שיקא א״ל למה אח מחי לה א״ל כל יום היא מובדא‬
‫פרנסתיה דהדן שקקיה מיני כיון דשמע רבי יוסי כן נסבהון ויהב יתהון בחרא ביחא מן דידה‬
‫והוה מפרנס יתהון כל יומי תייהון על שום ומבשרך לא תתעלס ‪:‬‬
‫עץ יוסף י אנחחא בישא ־ אשה רעה י והוח ברחא דאחחיה ־ והיחה בח אחותו ועם‬
‫‪^TPS‬‬
‫היוחה בח אחותו היתה מבזהו ובלתי אהבתו * והות בזית יגו׳ * והיחה מבזה‬
‫אותו לפני חלמידיו * אמרו לו חלמידיו • עזוב אוהה בגט כריחוה לאשה רעה זאח שאיגה לפי‬
‫כבודך י אמר להוי הכתובה רבה ופירנא היא הכתובה )ותלמידיו אלו לא היו עשירים ולא היו‬
‫יכולים לעיזרו בפרעון כתובה עד שבא ראב״ע שהיה עשיר וסיפק בידו והוא שאמר לו להלן‬
‫אנן יהבינן לה וגו׳( פשעיןיהיו חחרין תלמודן וגו׳ י מן דחסלין י משסיימו לאכול א״ל ר״א‬
‫לר״י פטור אוחה שאינה עושה לפי כבודך שכבר נודע לו המכין שאשחו רעה ומצוה לגרשה *‬
‫פסק לה פורנא י פסק לה כחובה וגירש אוחה והיו משיאים אוחו אשה אחרח עובה ממנה •‬
‫גרמון חובין וגו׳ י גרמו לה עונוהיה והלכה וגשאח לשומר העיר י לאחר ימים באו יסורין עליו‬
‫ונעשה סומא י והוח ציירא בידיה וגו׳ ־ והיהה אוחזת בידו ומחזרת אותו על כל השווקים‬
‫זהרחובוח שבעיר וכיון שהגיע לרחוב של ר״י היחה עומדח וחזרה לאחוריה ׳ מן דהוה וגו׳ ‪r‬‬
‫מפני שהיה אוהו מכיר ובקי ברחובוח העיר א״ל למה אין אחה מוליכגי לרחיב של ר״י ואט‬
‫שמעחי‬
‫דרך‬
‫וזאת‬
‫צדקה‬
‫ליהודה‬
‫‪,‬‬
‫שמעתי עליו שהוא עושה צדקה הרבה י מציה י פי צדקה ־ משבקתיה י גרושתו אנכי ואין בי כת‬
‫מפני הבושה לראות הסברח פניו ׳•חד זמן אחון קרון ־ זמן אחד באו וקראו על הפתחים‬
‫ברחוב של ר״י י ארגיש י רגיז ומחקועע עמה יום ראשון ושני בסיף החחיל להכותה והלך הקול‬
‫בחיך הרחוב והיו מרגיזים בכל העיר •אודיק• הביט ר״י בשביל קולס וראה איחס מחבזים‬
‫בתוך העיר י היא מובדא וגו׳ • בכל יום ויום היא מאבדת ממני פרנסת רחוב זו שאינה רוצה‬
‫להוליכני בה״נםבהון וגו ׳ לקח אוחם והיה גוחן איחס בביח אחד משלויע״ש ומבשרך לא‬
‫תתעלס י שמצוה לזון את גרושתו ־ וכדדרשינן לקמן מבשרך לא תתעלס זו גרושתו דהות ב‬
‫ושארו פי׳ שהיה מחחלה עמה כבשר אחד ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ש ר ו‬
‫ונראה‬
‫״‬
‫שמצוה זו לזון את גרושתו וגו׳ היא רמוזה בכחוב בפ׳ כי חצא כ׳יי י ק ח אי״ש‬
‫אש״ה ובעל״ה והי״ה א״ס ל״א חמצ״א ח״ן בעיני״ו כ״י מצ״א ב״ה ערו״ת ד כ ״‬
‫וכת״ב ל״ה ספ״ר כריתו״ת וגת״ ן ביד״ה ושלח״ה מביח״ו במס״ק עם הכולל גימטריא ו א ״ ס‬
‫צריכ״ה להמזונו״ת מצו״ה לזו״ן אות״ה משו״ם ומבשר״ך ל״א תתעל״ס וגרושת״ו בשר״ו שהי״ה‬
‫מחחל״ה עמ״ה כבש״ר אח״ד‪:‬‬
‫י‬
‫ד‬
‫וכההיא‬
‫עובדא דרבי יוסי הוח בימי רבי חנחומא * ביומוי דרבי חנחומא היו צ ר י ט‬
‫לגשמים אחון לגביה דרבי חגחומא אמרו ליה רבי גזר תעניתא ריחות מיכוכ־א‬
‫גזר חעגיחא פעם א׳ ושטה ולא ירדו גשמים־ פעם שלישיח קם ודרש ואמר כל עלמא יהלי ‪..‬‬
‫במצוח הצדקה קם חד גבר ונסב כל מה דהוה ליה בביחיה ונפק למפלגיה פגעה ביה משכקתיה‬
‫ואמרה ליה זכי בי דמן ההוא יומא דנפקית מן ביתך לא חמיח טב כיון שראה אותה ע ר ו מ ה‬
‫ובצרה גדולה נחמלא עליה ברחמים ונתן לה על שוס ומבשרך לא תתעלס ־ ראה אותו‬
‫גבר והלך ואמר לרבי תנתומא רבי את הכא ועבירה אית הכא אמר ליה מה תמית אמר ל י‬
‫חמית לפלוני דמשתעי למשביקתיה ולא עוד אלא דיהב לה פרועות אי לאו דתשוד עלה ל א‬
‫יהיב לה י שלח ליה רבי חנחומא ואייחיה ואמר ליה בני אח ידע דעלמא קאי בצערא ו ה ב ר י‬
‫בצער הם ואתה מדבר עם גרושתך ולא עוד אלא שנחחה לה מעוח ־ השיבו ולא כך דרש מול‪-‬‬
‫ומבשרך לא חחעלם ־ באותה שעה הגביה רבי חנחומא פניו למעלה ואמר רבש״ע זה ש א‬
‫בשר ודם ואין מזונוחיה עליו נחמלא עליה ברחמים י ואחה שאנחנו בכיך בגי אברהס ו ; ‪/ ,‬‬
‫ומזוטחינו עליך על אחח כמה וכמה שחחמלא רחמים עלינו י באיתה שעה ירדו גשמים ונקרווח‬
‫העולם י זה הוא אז יבקע כשחר אורךוארז״ל והלך לפניך צדקך כל מה דאת לעי לנפשא‬
‫את לעי לפיכך וכבוד ה׳ יאספך אז תקרא וה׳ יענה חס תסיר מתוכך מוטא אלו ה ש כ ן‬
‫הפרועים וחפק לרעב נפשךיארז״ל אם בא אצלך עני ואין לך מה ליחן לו נחמהו ב ד ב ר י‬
‫ונפש נ ע ג ה ת ש ב י ע א ס ע ש י ת ה‬
‫כחישך‬
‫‪P‬‬
‫ואמור לו הצא נפשי עליך שייי‪ 1‬ל ל ‪ 1‬לו‬
‫ס‬
‫גי‬
‫ח‬
‫ד‬
‫ה‬
‫י ת‬
‫ה ו‬
‫י ו ת‬
‫ס‬
‫י מ ה‬
‫י ת‬
‫י ז י ח‬
‫אורך‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה עט‬
‫־אורך ואפילתך כצהרייס וכחך ה׳ תמיד וגו׳ • באותה שעה אומר הקב״ה הפירצה הזאת היה‬
‫עלי לגודרה ואתה גדרתה אותה חייך שאגי מעלה עליך כאותו שכתוב בו לולא משה בחירו‬
‫עמד בפרץ לפגיו וגו׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫י א י ת א בש״ע יו״ד מהלכות צדקה סרמ״ז ס״ד • הצדקה דוהה את הגזירות הקשות וברעב‬
‫תציל ממות כמו שאירע לצרפית וגו׳ י )באר היעב( וברעביוה״ה משאר מיכי‬
‫מיתה מצלת י ועוד מוסיפית לו אורך ימים כדאיתא בפ״ק דב״ב גבי בנימין הצדיק עכ״ל ‪:‬‬
‫והיינו‬
‫דאיתא בפ״ק דב״ב גבי בנימין הצדיק שהיה ממונה על קיפה של צדקה פעם אחת‬
‫באת אשה אחת ועמדה לפגיו בשני בצורת אמרה רבי פרגסגי אמר לה העבודה‬
‫אין בקופה של צדקה כלום י אמרה לו רבי אם אין אתה מפרנסני הרי אשה ושבעה בניה מתים‬
‫עמד ופרנסה משלו י לימים חלה בנימין הצדיק ונעה למות אמרו מלאכי השרת לפני הקב״ה‬
‫רבשי׳ע אחה אמרח כל המקיים נפש אחח מישראל כאלו קייס עולם מלא ובנימין הצדיק‬
‫שהחיה אשה ושבעה בניה ימות בשנים מועטות ־ חנא הוסיפו לבנימין הצדיק כ״ב שנים עכ״ל‪:‬‬
‫י‬
‫ו ה ר ב קול יהודה ז״ל דקדק בבריחא זו ־ וז״ל דלמה הוסיפו לבנימין הצדיק כ״ב שנים לא‬
‫פחוח ולא יוחר * וחו צריך לדעח דמי עלה לשמים וירד וראה שבשביל צדקה זו‬
‫שעשה הוסיפו לו כ״ב שנים דאי ממה שראו שחלה ונטה למות וכפתע בינו ובין המות וחזר‬
‫נתרפא מי זה אמר דבשביל מצות הצדקה נחרפא וחי כ״ב שנים אפשר חכות אחרת עלתה‬
‫לו ונתרפא כאשר עינינו הרואות כמה בני אדם שהם נופלים חולים על ערש דווי ומגיעים‬
‫לשערי מוח וחוזרים ומחרפאיס וחיים אחר כך כמה שנים ואין אתנו יודע באיזה זכות הם‬
‫נצוליס מהמיתה י ואל אלהים הוא היודע באיזה זכוח ראוי לפוטרו מהמיחה ואין לנו עסק‬
‫בנסתרות לידע כבשי דרחמנא היושב בשמים מ מ ע ל ‪:‬‬
‫ו ת י ר ץ על פי מה שארז״ל ששקולה מצות הצדקה ככל התורה כולה נמצא דהמקיים מצות‬
‫י הצדקה נחשב לו כאלו קייס כל התורה שיש בה כ״ב אותיות מאל״ף ועד ת י ״ ד‬
‫י ז מ ן כיון שראו לבנימין הצדיק הצדקה הזאת שעשה עם האשה ושבעה בניה שהחיה אוחס‬
‫גשני בצורת ואח״כ נפל למטה ונטה למוח וחזר ונחרפא וחיה כ״ב שנים לא פחו־ח ולא יותר‬
‫מזה ידעו והבינו כי זכות מ^ות הצדקה שהיא שקולה ככל התורה כולה שיש בה כ״ב אותיות‬
‫עמדה לו ולכך זכה לחיות כ״ב שנים כנגד כ״ב אותיות התורה עפ״ל ‪:‬‬
‫ו א נ י הדל נראה לע״ד לומר טעם אחר למה הוסיפו לבנימין הצדיק כ״ב שנים בדוקא‬
‫בעבור הצדקה שעשה וגו׳ י בהקדיס נראה לרמוז אותיות ירא״ת אלהי״ם במס״ק‬
‫׳גימטריא כ״ב* והיינו טעם כ״ב שנים וגו׳ הכוונה היא שהפרנסה שפרנס בנימין הצדיק את‬
‫האשה‬
‫דרך צדקה‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫האסה וגו׳ משלו לא היחה אלא מכח יראת אלהים אשר היתה בקרבו שהרי מתחלה כ ש ע מ ד ה‬
‫זאת האשה לפניו ואמרה לו ר‪5‬י פרנסני נשבע לה שאין בקופה של צדקה כלום י״ל אין ל*‬
‫ממה לפרנסן לכי החפרנסי ממקום אחר הרבה פחחים למקום ולא עלה על דעתו ל פ ר נ ס‬
‫ה‬
‫משלו מפני שהוא גזבר ממונה על קופה של צדקה וממנה מפרנס אח העניים ולא משלו לסל‬
‫מי שיבוא להחפרנס אם לא יהיה בקופה י וג״כ זאח האשה לא שאלה ממני שהיא כ ז כ‬
‫ד‬
‫לפרניסה משלו אלא מהקופה של צדקה* אמנם כשאמרה לוירבי אס אין אתה מפרנסני ה ‪0‬‬
‫יילהים א ש‬
‫ל י ל‪1‬‬
‫ו‬
‫ל יי‪ 1‬י ?‬
‫ה‬
‫'‬
‫היתה בקר‪5‬ו נתיירא שמא אדי ביני ביני ילך לגבות מעות לצדקה כדי לפרנסה אפשר ש י‬
‫א ש ה‬
‫ו ג י‬
‫מ ת י ם‬
‫ו י א ה‬
‫ה‬
‫ו פ ה‬
‫ש‬
‫צ‬
‫ה‬
‫י‬
‫‪ 5‬ה‬
‫נ י ת א י‬
‫כ‬
‫ו‬
‫ו ם‬
‫מ כ ח‬
‫כ‬
‫י ר א ת‬
‫ר‬
‫ב ו א‬
‫לידי שפיכות דמים וכמו שאמרה לו הרי אשה וגו׳ מתים י ולכן תכף ומיד עמד ופרנסה משלו י‬
‫לימים תלה בנימין הצדיק ונעה למות אמרו מלאכי השרת לפגי הקב״ה רבש״ע אתה א מ ר‬
‫כל המקיים וגו׳ ואמרת יראח ה׳ חוסיף ימים י בגימין הצדיק שהחיה אשה וגו׳ מכת יראלן‬
‫ק‬
‫אלהים אשר היא בתוך קרבו ימות בשנים מיעעות והיכן היא תוסיפית ימים ־ הוסיפו לבנימין‬
‫הצדיק כ״ב שנים מספר ירא״ת אלהי״ם י והיינו נמי מה שנרמז בכתוב י ירא״ת ה׳ תוקי״ן^‬
‫ימי״ם ראשי תיבות וסופם במס״ק כ״ב ‪:‬‬
‫‪ P‬עיניך וראה כח יראח אלהיס וכח מצית הצדקה שעל ידם תנציל מהמיתה ויוסיף‪1DS‬‬
‫לך שנוח חיים י וכמו שפירש רש״י ז״ל בכחוב במשלי שלמה • כופר נפש איש ע ו ש‬
‫ורש לא שמע גערה • כופר נפש איש עישרו * עישרו של אדם הוא כופר נפשו שעשה מ מ ; ן‬
‫צדקה ־ ורש לא שמע גערה ־ ובלבד שלא ישמיע גערה לרש שטחן לו ואינו מכלימו עסי׳ל ‪,‬‬
‫ד ‪1‬‬
‫‪#‬‬
‫וכדאיתא‬
‫בש״ע יורה דעה מהלכוח צדקה סרמ״ע ס״ד אם שאל לו העני ואין לו‬
‫יחן לו לא יגער בו ויגביה קולו עליו אלא יפייסנו בדברים ויראה לבו ה ‪ 2‬ו ‪2‬‬
‫שרצוגו ליחן לו אלא שאין ידו משגח י)הגה( ואסור להחזיר העגי השואל ריקם אפילו א י ן ״ ‪.‬‬
‫לו רק גרוגרח אחח שנאמר אל ישוב דך גכלם עכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫מ‬
‫ה‬
‫; ן‬
‫דאיתא‬
‫‪ 5‬פ ר י | י‬
‫ר ״ א‬
‫ר ב י‬
‫ש מ נ ג י‬
‫א י מ ר‬
‫'‬
‫י‬
‫למדין מאליהו הנביא ז״ל ש ק ל‬
‫זעל ידי כן זכתה להחיוח אח בנה עכ״ל ‪:‬‬
‫‪5‬‬
‫תו‬
‫מ כ ח‬
‫ה א‬
‫ל‬
‫ה צ ד‬
‫מ נ ה‬
‫^‬
‫ה‬
‫ה מ ת י ם‬
‫ב כ ‪ 5‬י י‬
‫ע ת י ד י‬
‫ג י י ל‬
‫‪ 1‬ל‬
‫׳‬
‫ו א מ י‬
‫ש‬
‫ה ח י י ת‬
‫י י נ ה‬
‫מ נ י‬
‫ה‬
‫י‬
‫י‬
‫ו חכו‬
‫יכו‪/‬‬
‫ת‬
‫ה‬
‫דרכי הים ז״ל כתב דראוי להבין במאמר זה י ראשונה במה שאמר מכת ה צ ד ד ר‬
‫‪1‬הרב‬
‫כי מהראוי היה שיאמר בזכוח הצדקה המחים עחידין להחיוח ומילח מכח אינו צוך‪1‬‬
‫למאמר זה י גם צריך לדעח איך הוי מרה כנגד מרה י וכחב הרב כ״י ז״ל במלכים י״ז • ן ‪y‬‬
‫<י אין הקב״ה מחזיק טובה כנצדקה אלא בהיוחה בדרך שמחה ולב טוב י וכמ״ש ה ר א ש ו ן‬
‫‪s‬‬
‫בפסוק‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה‬
‫פ‬
‫‪,‬‬
‫*פסיק ולח ירע לבבך בחחך לו כי בגלל הדבר הזה יברכך ה' אלהיך וגו י כי הטונה למלל‬‫הדבר הנז׳ ולא ירע לבבך הוא שיברכך ה׳ אלהיך לא בעבור הצדקה עצמה כי לו יתברך‬
‫הכסף והזהב אבל הגחינה בלב טוב וכבוד הוא שמחזיק לו טובה הקב״ה י וזה אומרו מכת‬
‫•הצדקה היא המתינה אוחה בלב טוב ובאופן שלא יחבזה המקבל דאזיל סומקא ואחי חיוורא•‬
‫ומרה כנגד מדה כמו שהוא מחיה להעני דחשוב כמח ומחיהו ודבר על לבו דברי חנחומים‬
‫ימכח הצדקה זו הקב׳יה יחיה המתים ־ ומביא ראיה מהלרפית ט בעבור שקבלה אח אליהו‬
‫הנביא ז״ל בסבר פגים יפוח דבר זה לבד הוא שגרם שהחיה אח בנה עכ״ל ‪:‬‬
‫ותא‬
‫חזי מעשה נירא ־ ארז״ל ברבי דוב ז״ל שהיה יושב בישיבה עם חלמידיו ופעם אחת‬
‫בא הקטן שבחלמידיו לביח המדרש כמנהגו וכיון שראהו הרב הנז׳ נכנס קם מלפניו‬
‫ימלא קומתו ורץ אחריו וחבקו ונשקו והושיבו אצלו * וכשראו החלמידים כך חמהו טל כל זה‬
‫הכבוד שעשה הרב לחלמידו הקטן שבכולם • אח״כ אמר הרב לתלמידיו על מה אתם מתמיהים‬
‫זכי אחס רואים מה שאני רואה י אני רואה מלאך הולך עמו ומכריז לפניו הבו יקר לבריה‬
‫דמלכא שחקו החלמידיס י אח״כ אמר הרב לחלמידו הנז׳ ספר נא לי מה מציה עשיח היום‬
‫׳הזה י והשיבו התלמיד רבי אני הייתי הולך בבוקר לבית הכנסת ושמעתי קול צעקה בבית אחת‬
‫ונכנסתי לראות מה זאת הצעקה וכשנכנסתי לבית מצאתי כל בני הבית ערומים ושאלתי אוהס‬
‫על זה הענין ואמרו לי איך באו גנבים להם וגנבו מהם אפילו מלבושים שהיו עליהם ונשארו‬
‫ערומים י ובאותה שעה לא נשאר בי כח לילך לבית להביא להם מלבושים ותכף פשטתי מלבושי‬
‫מעלי וכםיתי אותם והלכתי לבית ולא נשארתי לבוש ט אם דוקא כתונת וציצית קטן ומכנסים‬
‫לבד ־ ובהליכתי לביתי הייחי שמח ומרקד איך זכיתי למצוה רבה כזאת של הלבשת ערומים׳‬
‫ואחי׳כ הולכתי להם מלבושים אחרים • ואח״כ באתי לכאן לבית המדרש זה הוא מה שעשיתי •‬
‫באוחה שעה אמר הר‪ 5‬לחלמידיו מכאן מודעה רבה שכל מי שהוא עושה המצוה בשמחה‬
‫גברא מאוחה מצוה מלאך ומכריז לפני הבן אדם שעשה המצוה הבו יקר לבריה דמלכא״‬
‫זאס כן אט נאמר שהעיקר הוא שיעשה האדם המצוח בשמחה ובלב טוב ולא יבזה להעני ולא‬
‫יענה אוחו בכל מדי לא בהולך ושוב ולא בשום אופן שבעילם לפי שכל זה הוא מעצת היצה״ר‬
‫כדי שלא חחשב לו המצוה שלימה י לפיכך צריך האדם להלחם עם יצרו הרע כדי לעשות‬
‫רצון יוצרו עכ״ל ‪:‬‬
‫ונראה‬
‫שדברי רז״ל הנזכרים הס רמוזים בכתובים בפי שופעים צ ד ק צד״ק תרדו״ף‬
‫במס״ק עס הכולל גימעריא וחו״ן ע״ל עניי״ס ־ למע״ן חחי״ה וירש״ת א״ת‬
‫האר״ן במס״ק גימעריא בחחי״ת המתי״ם מכ״ח הצדק״ה * אש״ר ה׳ אלהי״ך גות״ן ל״ך‬
‫׳ ג מ ס ״ ק גימטריא לכשחח״ן בשמח״ה י מדה כנגד מרה * ל״א חט״ע ל״ך אשר״ה כ״ל ע״ן‬
‫י‬
‫אצ״ל‬
‫דרך צדקה‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫‪yv‬‬
‫אצ״ל מזב״ח ה׳ אלהי״ך אש״ר חעש״ה ל״ך במס״ק גימטריא וכ״־ל המעלי״ם עיני״ו‬
‫הצדק״ה כאל״ו נט״ע האשר״ה י וכמו שכתב מרן הקדוש וכאלו עובד אלילים כנז״ל י ולא ת ק י ם‬
‫לך מצבה־ אותיות מצב״ה ראשי תיבות מצו״ת צדק״ה בל״ב הר״ע ־ אשר שגא ה׳ אלהיך ׳‬
‫ט אין הקב״ה מחזיק טובה מצדקה אלא בהיותה בדרך שמחה ובלב טוב וכנז׳ ־ והייני ה צ ד ק ה‬
‫שהיא חציל מן המיח ותוסיף חיים ‪:‬‬
‫וכדאיתא‬
‫בשבח דקנ״ו ע״א ־ אמר רב מנין שאין מזל לישראל שנאמר ויוצא אותו‬
‫החוצה י אמר אברהם לפני הקב״ה רבש״ע בן ביחי יורש אוחי׳ אמר ל‪,‬‬
‫לאו כי אם אשר יצא ממעיך ־ אמר לפניו רבש״ע גםחכלחי באילטגניטח שלי ואין ראיי להוליד‬
‫בן י אמר ליה צא מאיצטגניניח שלך שאין מזל לישראל • מאי דעחיך דקאי צדק במערב מהדרנא‪.‬‬
‫ומוקמינא ליה במזרח והיינו דכחיב מי העיר ממזרח צדק יקראהו לרגלו י ומדשמיאל כ ‪,‬‬
‫אין מזל לישראל י דשמואל ואבלט הוויחבי והוו קאזלי הנך אינשי לאגמא־אמר ליה א ל‬
‫לשמואל האי גברא אזיל ולא אחי טריק ליה חיויא ומייח • אמר ליה שמואל אי בר ישראל‬
‫הוא אזיל ואתי ־ אדיתבי אזיל ואחי קם אבלע שדיה לטוניה אשכח ביה חיויא דפםיק ושד‪,‬‬
‫‪5‬תרתי גובי י אמר ליה שמואל מאי עבדת ־ אמר ליה כל יומא הוה מרמינן ריפתא בהדי הדד‪,‬‬
‫ואכלינן האירנא הוה איכא חד מינן דלא הוה ליה ריפתא הוה קא מכסף אמיגא להו א‬
‫קאימגא וארמיכא ט מטאי לגביה שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה כי היכי דלא ליכשיף ׳‬
‫אמר ליה מצוה עבדח י נפק שמואל ודרש וצדקה חציל ממוח ולא ממיתה משוגה אלא מ מ י ת ה‬
‫עצמה ־ ומדרבי עקיבא נמי אין מזל לישראל י דרבי עקיבא הויא ליה ברחא י אמרי ליה כלדאי‬
‫ההוא יומא דעיילא לבי גגגא טריק לה חיויא ומיחא היה דאיגא אמלחא טיבא * ההוא י‬
‫שקלחה למכבנחא דצחא בגודא אחרמי איחיב בעיגיה דחיויא לצפרא כי קא שקלא לה הוה ק א ‪.‬‬
‫םריך ואתי חיויא בחרה י אמר לה אביה מאי עבדח י אמרה ליה בפניא אתא טגיא קרא א ב כ א‬
‫והוו טרידי כולי עלמא בםעודתא וליכא דשמעיה קאימנא אנא שקלתי ריםתנא׳ דיהבית ל‪,‬‬
‫יהבתיה ניהליה אמר מצוה עבדת • נפק רבי עקיבא ודרש וצדקה תציל ממוה ולא מ מ י ת ה‬
‫מ‬
‫ע‬
‫ב‬
‫כ א‬
‫ו מ א‬
‫משונה אלא ממיתה עצמה ‪:‬‬
‫ףע‪£‬״י‬
‫אין מזל לישראל‬
‫י‬
‫דעל ידי תפלה וזכות משתנה מזלו לטובה ־ איצטגניטת ח כ מ ת‬
‫י‬
‫המזלות י צא מאיצעגנינוח שלך ־ היינו ויוצא אוחו החוצה חיץ מאיצטגניניתיו י ד ק א י‬
‫לדק י שהוא מזל שלך ־ במערב ־ שהוא מקים מצונן ואין ראוי להוליד כך מצאתי בהש״ס ר ‪. ,‬‬
‫ב‬
‫י‬
‫הלוי י במזרח י שהוא מקום חים • צדק ־ הקב״ה יקראהו להביאו למזרח ־ לרגלו ־ בשבילו י‬
‫אבלע* שם חכם גכרי היה וחיזה בכוכבים־ אזיל ואחי י דאין מזל לישראל יועיל ת ס ל ה ׳‬
‫בתרת׳ גובי י בשחי חחיטח שקצצו עם ה ק‬
‫נ י ם‬
‫ב‬
‫ל‬
‫א‬
‫י ו י ע‬
‫י‬
‫מ י מ י נ‬
‫‪1‬‬
‫מ נ ז י‬
‫‪5‬‬
‫ה‬
‫ד‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫לן‬
‫פ‬
‫ת‬
‫)לסל(‬
‫לכל‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה פא‬
‫לכל החבורה כאחד ואוכלין יחד והאחד גובה מכולן • א<א קאימנא וארמינא י אגבה ואשים‬
‫בסל * שואי נפשאי כמאן דשקילי מיניה י עשיחי עלמי כגובה ממנו ונחחי משלי חלקו ־ לא ממיחה‬
‫משונה י ומיהו מיחה הגונה ימוח אלא ממיתה עלמה מללח זנזחנח חיים י כלדאי * חוזיס‬
‫בכוכבים ־ דלתה ־ חחבהה י למכבנחא)אישפינגליז בלעז( נישקא של זהב שיש כמו עם בראשה *‬
‫ריסתנאי ־ )אמנשעריישו״ן( ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫יאיתא‬
‫במדרש פ׳ קדושים ־ רב הונה ורבי ירמיה אמרו בשם רבי חייא עתיד הקב״ה‬
‫לעשוח לל וחופה לבעלי מלוח אלל בגי חורה חלמידי חכמים בגן ערן• ואיה לן‬
‫הלתא קריין־ חרא כי בלל החכמה בלל הכסף וגו׳ יב' אשרי אנוש יעשה זאח יבן אדם יחזיק‬
‫בה ־ ג׳ עץ חיים היא למחזיקים בה וגו׳ ־ עכ״ל ‪:‬‬
‫ד ל פ י האמור נראה לע״ד לפרש הכתוב בפ׳ שופעים ־ חלק כחלק יאכלו לבד ממכריו על‬
‫האבוח ־ בהקדם עוד נראה לרמוז חל״ק כתל״ק יאכל״ו במס״ק עם הכולל גימעריא‬
‫מתזי״ק כלומ״ד י ועוד נקדים דאיתא בבכורות־תניא נמי הכי כאשר לוני ה' אלהי מה אני‬
‫בחנם אף אחס בחנם ־ ומנין שאס לא מלא בחנם שילמוד בשכר תלמוד לומר אמת קנה ־‬
‫ומנין שלא יאמר כשם שלמדחיה בשכר כך אלמדנה בשכר ח״ל אמח קנה ואל חמכור ־)רש״י(‬
‫אמת ־ תורה ־ עכ״ל ־ וכתב מדן הי‪,‬דוש בש״ע יו״ד מהלכוח חלמוד חורה סרמ״ו ס״ה ־ ומה‬
‫שנהגו האידנא ללמד הכל בשכר אם אין לו במה להתפרנס שרי • ואפילו יש לו אם הוא שכר‬
‫בעלה דמוכח שמניח כל עסקיו ומשאו ומתנו שרי עכ״ל ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫באר״ה היא הבא״ר אשר אמר ה׳ ־ חל״ק כחל״ק יאכל״ו שכר הלימוד בחורה‬
‫מחזי״ק כלומ״ד־ואיח לן חלחא קריין וגו׳ כנז׳־יטל אף הלימוד בחורה שמכר‬
‫לו רבו והוא עדיין סמוך על שולחן אביו ואביו שכר לו מלמד שילמח בשכר כמי חלמוד לומר‬
‫לבד ממכריו על האביח חון מלימוד החורה שמכר לו רבו זה שכרו על האבות ‪:‬‬
‫וכתב‬
‫הרב מכחח אברהם ז״ל ־ שמעחי מיד״ן החכם השלם כמוה״ר כסיס חדאד על‬
‫פסוק וישתחו אברהם לפכי עם הארן לבכי חח ־ וכי אברהם אע״ה ישחחוה לפכי‬
‫עס הארץ לבכי חת ׳ אלא כמו שארז״ל שהלדיק יתככה בשם אברהם ־ ועל זה מתמיה הפסוק‬
‫וכי אברהם ישחחוה לעם הארץ • אלא כמו שארז״ל שרביכו הקדיש היה מכבד אח העשירים‬
‫לפי שהיו מהכיס הלמידי חכמים מנכסיהם אלו הס העשירים שהיה מכבד שהיו מחזיקים ביד‬
‫תלמיד חכמים ־ וידוע האוח החשובה שיש במחדקיס היא אוח חי״ח ואם אוח חי״ה כחסרה‬
‫מהמחזיקים כשארו מזיקים־ זה היא כווכח הכחוב וישחתו אברהם שהיא הלדיק הכקרא בשם‬
‫אברהם ־ ישתחוה לעם הארץ אתמהא ויהי כמשיב לבכי חי״ח מי שיש בהם אוח חי״ח היה‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה‬
‫מכבדם לפי שהיו מכבדים לח״ח ומחזיקים בידם * ועל זה היה רביט הקדוש מכבד לעשירים‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫נמצינו‬
‫למדין מן האמיר בני אדם אשר חננם השי״ח בעושר ונכסים והם מחזיקים כיל‬
‫תלמידי חכמים • הנה מה עוב ומה נעים ־ חלקם בגן מעדנים ־ אצל חלמידי‬
‫חכמים ־ נחלה בלי מצרים ־ י״ג נהרי אפרסימונים י ועילא מכלהון לחזות בטעם ה׳ אספקלרייא‬
‫המאירה עיקר כל געמי געמגים י ואיח לן חלחא קריין יט׳ כגז׳ י ולכן לכו נא הגבירי״ס‬
‫ועבדו אח ה׳ אשר חגגכם עישר וגכסים ברוב חסדו הגדול ־ כאשל־ עינינו הדואות שיש גבירים‬
‫שהם שיגיס בהבלי הזמנים י וכל חפצם ורצונם הוא שתהיה הקופסא מלאה גייריס כספים‬
‫וזהובים י ורצונם הטוב הוא שלא יהיו כלל נחסרים י ועיניהם מן תלמידי חכמים ומן העניים‬
‫והאביונים הם מעלימים י ולדברי מרן הקדוש הם כאלו עובדי אלילים ־ ותמהא גדולה איך איכס‬
‫שמים על לב שהיום כאן ולמחר הם בקבריהם י ועזבו חילם לאחרים ־ אבל אפשר עילה על‬
‫דעחם שיוליכו ממונם עמם חיך בטניהם י וכמו אוחו העשיר שהיה קמצן מהקמצניס ־)וכדאיקא‬
‫הרב שער החצר ז״ל הביא מ״ש הרב זכיח הרבים בכוונח הפסוקים( ועיר מעט ואין‬
‫ר‬
‫ע‬
‫ש‬
‫והתבוננה על מקומו ואיננו י וענוים ירשו ארץ וגו׳ ־ על פי מעשה שהיה באיש עשיר ע ו‬
‫ש ה‬
‫מ ר‬
‫ק‬
‫מזמות וקמצן למאד אשר קנה בכל ממונו מרגלית אחת ובעת מותו צוה לנערו ועשה לו‬
‫ובפגיו בלע המרגלית ההיא ויגפנו ה׳ ולאתר קבורה הלך העבד בלט למקים קכיי לקרוע‬
‫בטנו להוציא המרגליח הטובה ההיא וירעד כי מצא אחר במקימו ויגד לו כי הוא מעיר ס ל‬
‫ו ט ת‬
‫ובצדקו הביאוהו לארץ ישראל במקום העריץ אדוט ואותו הוציאו משם לח? לאיץ למקימו‬
‫ויבוקש הדבר וימצא כי נכון הוא ־ וזה הוא והתבוננת על מקומו ואיננו י וענויס ירשו א‬
‫ר ץ‬
‫כנז׳ עכ״ל י בני אדם אלו נחסר מהם אות חי״ח ונשארו מזיקים לעצמם וגס לאחרים ־ כי הוא‬
‫גלגל החוזר בעולם וסוף האדם שיבוא הוא או בנו או בן בנו לידי מדה זו מרח העניות ולא‬
‫ימצאו נד שיחזיק בידיהם י במרה כגגד מלה הקב״ה גפרע מהם י בגי אדם אלו מה יענו ביום‬
‫הדין הגדול והטרא כשיתבע מהם הקב״ה חשבון הממון אשר הפקיד בידיהם ־ כדי להחזיק‬
‫ג‬
‫י‬
‫ד‬
‫תלמידי חכמים * וביד העניים והאביונים י וימצא פנקסיהם הם ריקנים י ואף אם ימלא ב ה ם‬
‫איזה מרים י נחשבים פרוטוח לפי ערך נכסיהם י והם חושבים שבהם יצאו ידי כל חיוכיהם •‬
‫והם אנשים פושעים • אכלו חלק העניים י והרבו משטינים ומקעריגים כגריהם י והקב״‪-,‬‬
‫מחמלא עברה עליהם * ומענישם עונשים קשים ומרים י האל יחברך ברחמיו הרבים יסיר‬
‫מסיה העורון מעל עינינו ויעזרנו לעשוח רצונו כרצונו חמיר וישלח משיח צדקני יגאל א ו ק נ ו‬
‫ישבו בגיס לגבולם כמאז במהרה בימינו כיר״א ‪:‬‬
‫‪.‬ותא‬
‫וזאת‬
‫דרך צדקה‬
‫ליהודה‬
‫פב‬
‫חזי דאיחא במדרשא וילקוט סדר וירא ־ משוס אדם אחד אמרו גדולה לדקה שמיום‬
‫ותא‬
‫שנברא העולם ועד אוחה שעה שמחנה הרי זה משתבת וקולט עלמו מדינה של גיהנס‬
‫שנאמר אשרי משכיל אל דל ביום רעה ימלטהו ה׳ • ואין יום רעה אלא יום דינה של גיהנם‬
‫שנאמר וגס רשע ליום רעה ־ ואומר אשרי שומרי משפט עושה לדקה בכל טח * אבוחינו‬
‫הראשונים מפני מה זכו בעוה״ז ולימוח המשיח ולעוה״ב מפני שנהגו עצמן בלדקה י אברהם‬
‫שנאמר כי ידעחיו למען אשר יליה אח בניו ואח ביחו אחריו ושמרו דרך ה׳ לעשוח לדקה‬
‫ומשפט וגו ־ יצחק שנאמד ויזרע ילחק בארץ ההיא ואין זריעה אלא צדקה שנאמר זרעו לכס‬
‫לצדקה וגו׳ י יעקב שנאמר קטונחי מכל החסדים ואין קטונתי אלא מעט ואין מעט אלא צדקה‬
‫שנאמר טוב מעט בצדקה ־ משה שנאמר צדקה ה׳ עשה י אהרן שגאמר חורח אמח היתה בפיהי‬
‫ואין אמח אלא צדקה שנאמר אמח מארץ חצמח יצדק משמים נשקף ־ דוד שנאמר וצדקחך‬
‫לבן מלך־ ונאמר ויהי דוד עושה משפט וצדקה לכל עמו י אף הקב״ה נשחבח בצדקה שנאמר‬
‫והאל הקדוש נקדש בצדקה ־ ואף כסא הכבוד נשתבח בצדקה שנאמר צדק ומשפט מכון כסאך י‬
‫אדם נוחן צדקה לחבירו מהכר ן אליו שיחיה ולא ימות י אף הקב״ה ניתנה לבן חרם כדי‬
‫שיחיה הבן ארס ולא ימוח שנאמר וצדקה חציל ממוח י מנין אחה אומר שמי שיש ספק בידו‬
‫לעשוח צדקה ואינו ע ס ה י לקיים נפשוח ואיגו מקיימם ־ גורס מיחה לעצמו שנאמר ויען נבל‬
‫אל עבדי דוד ויאמר מי דוד ומי בן ישי ולקחתי אח לחמי וגו׳ ־ וכחיב ויהי בעשרח הימים ויגון*‬
‫ה׳ את נבל־ מנין שמארכח ימים של אדם שנאמר בשלוח הקן למען ייטב לך והארכת ימים‬
‫‪5‬מצוה קלה שבתורה כתיב למען ייעב לך והארכח ימים ק״ו לצדקה שהיא חמורה בתורה•‬
‫מנין שהיא מביאה את האדם לחיי העוה״ב שנאמר אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים‬
‫וגו׳ ־ וכתיב אשרי שומרי משפט עישה צדקה בכל עת ־ מה אשרי האמור להלן בן העוה״ב *‬
‫אף אשרי האמור כאן בן העוה״ב ־ מנין ששוה לחורה שכאמר אס בחוקתי תלכו וגו׳ ־ ואומר‬
‫ונתתי שלום בארץ ־ ובצדקה הוא אומר והיה מעשה הצדקה שלום ־ ומנין שההורה משולה בצדקה‬
‫שנאמר וצדקה תהיה לנו כי נשמור לעשות וגו׳ ־ ומנין שהיא ממהרת להביא את ימות המשית‬
‫ואת ימות הגאולה שנאמר שמרו משפע ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא וגו׳ ־ ומנין שהיא‬
‫מעלה ומושיבה את מתנה כנגד כסא הכבוד שנאמר הולך צדקות ודובר משרים וגו׳ הוא‬
‫‪,‬‬
‫מרומים ישכון עכ״ל ‪:‬‬
‫ליהודה‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫עקב ־ למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה אשר נשבע ה׳ לאבותיכם לתת להס‬
‫סדר‬
‫כימי השמים על הארץ ־ )רש״י( למען ירבו ימיכם וימי בניכם ־ אם עשיתם כן ירבו‬
‫ואם לאו לא ירבו שדברי תורה נדרשין מכלל לאו הן ומכלל הן לאו ־ לתת להם ־ לתת לכס אין‬
‫כתיב כאן אלא לתת להם מכאן מצינו למדים תחית המתים מן התירה עכ״ל ‪:‬‬
‫ונראה‬
‫לומר שעיקר לימוד זה של תחית המתים שלמדנו מן התורה היא לטת׳ תיז ישראל‬
‫שם בארץ שהרי האבות הם שם בא״י ושם מחיה אותם הקב״ה ומתן להם א‬
‫הארץ אבל מחי חו״ל מנין לנו מן החורה שיחיו בחחית המתים אלא רז״ל הס שאמי־ו ש‬
‫הם יחיו בחחיח המחים על ידי גלגול מחילוח * )וכראיחא בפב״ח דכחובוח( אמר רבי א ל ע ן‬
‫מחיחו״ל אינם חיים שנאמר ונחחי ל‪5‬י בארץ החיים י וסריך בגמרא אינם חיים סלקא דעתך •‬
‫אמר רבי אלעאי אינם חיים אלא על ידי צער גלגול מחילוח ־ ופירש רש״י ז״ל י שמחגלגלין כנך‬
‫א״י וחיים שם עכ״ל * )וכראיחא בזיה״ק( הקילו ורננו שיכני עפר אלו הם האבוח • והמתיס‬
‫בחו״ל יבגה גופם ומחגלגלים חחח הארץ עד א״י ושם יקבלו נשמחם ולא בחו״ל וגי׳ עכ״ל ‪.‬‬
‫ק‬
‫ג ס‬
‫ר‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לע״ר לומר מדרש אם יראה בעיני מורי ־ הרילה לידע חחית ה מ ת י ס‬
‫שבחוצה לארץ שגם היא מן החירה יראה והנה מרים מלורעח כשלג עכל״ה ‪:‬‬
‫והנה‬
‫מדרש זה פליאה איך חליא הא בהא ואפשר שיובן בהקדיס מה שאמרו רן״ל‬
‫דכשחלק הקב״ה אח הארצוח עלחה א״י לחלקו יחברך וחו״ל לשבעים שיי א ו כ ן‬
‫העולם ולכך א״י השגחתה על ירו יתברך דוקא שנאמר עיני ה׳ אלהיך בה מראשית ה ש‬
‫ועד אחריח שגה י לא כן חו״ל השגחחה על ידי שבעים שרי אומיח העולם עכ״ל * ועוד כקךיס‬
‫מה שאמרו רז״ל שלשה מפחיחוח בידו של הקב״ה שלא גמסרו ביד שליח ואחד מהם של ת ח י‬
‫המתים שגאמר וידעתם כי אני ה׳ בפחחי את קברוחיכס עמי־ ופירש רש״י ז״ליאגי ׳ •‬
‫ולא שלית עכ״ל י ועוד נקדים כתובים בסדר בהעלותך י והענן סר מעל האהל והנה מ ר י‬
‫מלורעח כשלג וגו׳ ־ויאמר אהרן אל משה אל נא חשיח עלינו חטאת וגו׳ * אל נא תהי ע‬
‫י‬
‫ות‬
‫כ ה‬
‫ת‬
‫‪r‬‬
‫ס‬
‫מ ת‬
‫וגו׳‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה פג‬
‫יעי׳ י ויצעק משה אל ה׳ לאמר אל נא רפא נא לה י ויאמר ה׳ אל משה ואביה ירק ירק בפניה‬
‫יהלא חכלס שבעח ימיס חסיד שבעח ימיס וגו׳ ־ פירוש רש״י ז״ל ־ והענן סר ־ ואחר כך והנה‬
‫מרים מצורעת כשלג וגו׳ י אל נא תהי י אחיחיגו זו ־ כמת ־ שהמצורע חשוב כמת וגו׳ ־ דבר‬
‫אחר אל נא תהי כמת י אם אינך רופאה בתפלה מי מסגירה מי מעהרה אגי אי אפשר לראותה‬
‫שאני קרוב ואין קרוב רואה את הנגעים וכהן אחר אין בעילם )ספדי( ־ לאמר י מה ח״ל אמר‬
‫לו השיבני אם אתה מרפא אותה אס לאו עד שהשיבו ואביה ירק ירק וגו׳ ־ ואביה ירק ירק‬
‫בפניה י ואם אביה הראה פנים זועפות הלא חכלם שבעח ימים קל וחימר לשכינה י״ד יום‬
‫אלא דיו לבא מן הדין להיות כנרי[ לפיכך אף כנדפתי חסגר שבעת ימים וגו׳ עכ״ל׳והיינו‬
‫׳דאיתא בפרק עביל יום י כבוד גדיל חלק לה הקב״ה למרים'באותה שעה אמר אני כהן אני‬
‫מסגירה אני מילטה ואני פוערה עכ״ל ‪:‬‬
‫נמצינו‬
‫למדין מצרעת מריס כיון שאהרן לא היה יכיל לראותה שהוא קרוב וגו׳ וכהן אחר‬
‫אין בעילם וגו׳ ונמצאת מרים באותה שעה אין לה תקנה ונשארת כמת ומשוס‬
‫הכי כביד גדול תלק לה הקב״ה על ידי תפלת משה ובאותה שעה אמר אני כהן אני מסגירה‬
‫וגו׳ ־ ודון מכאן למתי חו״ל שהם חחח השגחת שבעים שרי אומות העילס והס המוחצים והס‬
‫המרפאים בה ־ ורפואה זו של תהית המתים )כדאיתא במדרש הנעלם הרופא לשבורי לב וגו׳‬
‫זו היא חתית המתים שהיא רפואה לשבורי לב על מתיהם( אין להם רשות לרפאות אותה כי‬
‫מפחח החחיה הוא בידו של הקב״ה שלא נמסר ביד שליח ונמצאו מחי חו״ל כמה גאונים וכמה‬
‫רבנים וכמה חסידים קדושי עליון וגו׳ נשארים פגרים מחים ומשום הכי כבוד גדול חולק להם‬
‫הקב״ה באותה שעה שעת תחיש המתים ואומר אני בכבודי מגלגל אוחם ער ח״י שהיא חחח‬
‫השגתתי ומרפא אותם בה ושם יקבלו נשמתם עם מתי א״י וכמו שרפאתי למרים וגו׳ וטעם‬
‫אחד לכולם כנז׳ י והיינו דכהיב בהנביא יחזקאל ע״ה י לכן הנביא ואמרת אליהם הנה אנכי‬
‫פותח את קברותיכם והעליתי אחכם מקברוחיכס עמי והבאחי אחכם אל אדמח ישראל י‬
‫מה כחיב אחריו ונחחי רוחי בכם וחייהם ־ והשתא דהכי יובן המדרש פליאה הרוצה לידע‬
‫תחיה המחיס שבחוצה לארץ שגס היא מן החורה יראה והנה מרים מצורעה כשלג ־ ודו״ק ‪:‬‬
‫דאיתא‬
‫בפרק חלק יאמר רבי יוחנן מנין לחחית המתים מן התירה שגאמר וגתתם ממנו‬
‫אח חרומח ה׳ לאהרן הכהן ־ וכי אהרן לעולם קיים והלא לא נכנס לארץ ישראל‬
‫•שנותנים לו חרומה אלא מלמד שעחיד להחיוח וישראל נוחניס לו חרומה מכאן לחחיח המחים‬
‫מן התורה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫׳דאולם‬
‫עדיין יש להבין אהרן היכן ק ט ר בחוצה לארץ שהיא חחת השגחת שבעים שרי‬
‫אימוח העילס והם המיחצים והס הנורפאיס בה וגו׳ כנז״ל • וא״כ איך עתיד‬
‫להחיוח‬
‫דרך החיים‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫להחיוח וישראל גוחנים לו חרומה * אלא מלמד שעחיד להחיוח על ידי גלגול מחילות עד א״יי‬
‫וגו׳ וישראל נוחנים לו חרומה ־ מכאן נמי לתחית המתים שבחו״ל שגם היא מן התורה‬
‫ואיתא‬
‫‪:‬‬
‫במדרש הרוצה לידע חחיח המחים מן התורה יראה והגה מריס מצורעת כשלג‬
‫י‬
‫עכל״ה י והנה מדרש זה פליאה איך חליא הא בהא י והרב כרם חמד ז״ל פירש‬
‫בהקדם ראיחא בפרק מ׳ דשבח דפ״ז ע״א י שלשה דברים עשה משה מרעהו והסכימה ד ע ה ו‬
‫לדעח המקום ב״ה וחד מנייהו שפירש מן האשה מאי דרש נשא קל וחומר בעצמו ואמר ו מ ה‬
‫ישראל שלא דברה שכינה עמהם אלא שעה אחח וקבע להם זמן אמרה חורה היו נכונים וגן‪/‬‬
‫אל חגשו אל אשה י אני שכל שעה שכינה מדברח עמי ואינו קובע לי זמן עאכ״ו י ימקשים‬
‫התיםפות י וקבע להם זמן תימא לר״י דהיא הנותנת דמשוס שקבע להם זמן וידעו שבאותו יום‬
‫וראי תדבר השכינה עמהס הוצרכו לפרוש אבל הוא מספק למה יפרוש ע״ש מה שמתרצים‬
‫והרב‬
‫‪:‬‬
‫הנז׳ תירן על פי מה דאיתא בשל״ה ובמג״ע דהשכינה התלבשה במשה ו ה י ס ה‬
‫מדברת מתוך גרונו וא״כ אין מקום לקושיה התוספות דהכי דרש ק״ו ומה ישראל‬
‫שלח דברה שכינה עמהם אלא שעה אחת וקבע להם זמן וגו׳ * אני שכל שעה ושעה השכינה‬
‫מדברת עמי בכל עת שאגי מדבר ומה גם השכיגה מדברת מתוך גרוני תמיד בכל שעה בלי‬
‫הפסק ואינו קיבע לי זמן עאכ״ו וא״כ לאו מספק פירש משה מאשתו אלא לפי שידע כודאי‬
‫שהשכינה מדברת עמו תמיר בלי הפסק ־ ואיתא שני עעמיס על שלא נכנס משה לארץ ישראל •‬
‫הא׳ בשביל חעא הכאח הסלע ־ והב׳ איחא במדרש פרשח ואחחנן כי לא תעבור את הירךן‬
‫הזה אמר לו הקב״ה למשה אם אחה נקבר אצלן בזכוחך הס באים עמך ע״ש ־ אמנם א י ה א‬
‫בספר שמנה לחמו הירץ למשה על הכאח הסלע לפי שכל מה שעשה אברהם אע״ה למלאעי‬
‫השרח הוא בעצמו פרע הקב״ה לבניו הוא בכבודו ובעצמו וכל מה שעשה על י ד שליח פ ר ע‬
‫הקב״ה לבניו על ידי שליח * שגאמר ואקחה פח לחם וגו׳ הוא בעצמו ־ הנני ממעיר לכם ל ח‬
‫ם‬
‫מן השמים הקב״ה בכבודו ובעצמו י יוקח נא מעע מים על ידי שליח־והקב״ה פ י ע לבנין‬
‫על ידי שליח שנאמר וירס משה אח ידו ויך אח הסלע כמו שפירש רש״י בפרשת יירא ע״ש ‪.‬‬
‫מרים נצערעה לפי שדברה במשה שפירש מאשחו וא״כ מוכרחין לומר שכדין פירש‬
‫מאשחו דדרש ק״ו ומה ישראל יגו׳ כנז׳ י ואי משום דחקשי קושיח ההוספות ה י ^‬
‫הטחגח וגו׳ י״ל דלאו מספק פירש מאשחו שהרי השכיגה היחה מדברח מחיך גרוני של מ ש ה‬
‫ושפיר דרש ק״ו וכנז׳ וא״כ ליכא למימר העעם שלא נכנס משה לא״י יהוכרת למות ב מ ד ב ר‬
‫בשביל הכאת הסלע דהא הוכרת היה להכות שאס היה מדבר להסלע נא היה נפרע על י‬
‫ך י‬
‫שלית וכנז׳ י ועל כן מוכרתין לומר העעס שלא נכנס משה לא״י לפי שהיה מוכרת למות צימלכר‬
‫וליקבר אצל דור המדבר כדי שבזכותו יעמדו בחחית המתים ־ ואי הכי שפיר יתורץ הפליאה‬
‫הרוצה‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה פד‬
‫להריצה לידע תחית המתים מן התורה יראה והנה מרים מצורעת כשלג ־ ודו״ק ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לע״ד לומר מדרש איב״מ י הרוצה לידע תחית המתים מן התורה יראה‬
‫ויהי שם עם ה׳ ארכעיס יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתוב על‬
‫הלוחות אח דברי הברית עשרת הדברים עכל״ה ‪:‬‬
‫והנה‬
‫מדרש זה פליאה איך חליא הא בהא ־ אמנם לקוצ״ד נראה שאפשר יחורץ בהקדים‬
‫דאמרנו לעיל בשם הרב המקובל בעל עשרה מאמרוח ח״ג וגו׳ על פסוק מן המים‬
‫משיתהו י שהוא חסד ורחמים ואין זה העולם מקומו כי משה רבע״ה כולו רוחני ולכך בא‬
‫•משה לזה העולם להשלים אח ישראל כי אין לו חלק בארץ כנודע ע״ש * ועוד נקדים דאיתא‬
‫בזוה״ק י וז״ל אמר ר‪ 3‬יהודה לרבי חייא הא דחנינן דעחיד הקב״ה לעשוח סעודה לצדיקים‬
‫לעת״ל מאי היא־ אחר ליה עד לא אזלית קמי איכון מלאכין קדישין מארי מהניחין הכי שמיע‬
‫•כיון דשמעית הא דאמר רבי אלעזר אתישיבא בלבאי ־ דאמר רבי אלעזר סעודת הצדיקים‬
‫לעת״ל כהאי דכתיב ויחזו את האלהים ויאכלו וישתו ודא הוא דתנינן ניזונין י ואמר רבי אלעזר‬
‫באחר חד תנינן נהנין ובאתר אחרא תנינן ניזונין מאי בין האי להאי אלא הכי אמר אבוי‬
‫הצדיקים שלא זכו כל כך נהנין מאותו זיו שלא ישיגו כל כך אבל הצדיקים שזכו ניזונין עד‬
‫שישעו השגה שלימה ואין אכילה •ושתיה אלא זו וזו היא הסעודה והאכילה ־ ומנא לון הא ממשה‬
‫רכתיכ ויהי שם עס ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומיס לא שתהימ״ע לתם‬
‫‪.‬לא אכל ומים לא שחה מפני שהיה ניזון מסעודה אחרת מאותו זיו של מעלה וכהאי גווכא‬
‫סעודתן של צדיקים לעת״ל ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫והנה‬
‫לפי האמור קשה איך משה איש האלהים שהוא חסד ורחמים וגו׳ לכך בא לזה‬
‫העולם להשלים אח ישראל וגו׳ כנז׳ י כי עוב הוא י כשנולד גחמלא כל הביח אורה •‬
‫?השכינה החלבשה בו וחמיד מחוך גרונו היחה מדברה י ועלה עלה משה אל ראש הר סיגי‬‫•לקבל חורה מפי הגבורה ־ ויהי שם עם ה׳ ארבעים יוס וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא‬
‫שתה וגו׳ אלא ניזון מאותו זיו של מעלה לפני ה׳ גדול ונורא י ונמצא כי באמח משה כולו רוחגי‬
‫ומן הראוי הוא שיעלה גופו עם נשמתו לפני אל עוטה אורה י ואיך לא עלה משה בסערה י‬
‫־כאשר עלה חניך ואליהו שלא טעמו טעס מיתה וקטרה י אלא נפרדת נשמתו ממנו ונישן‬
‫לקבורה ־ כי כל העם יתמהו על זה ויאמרו מאי היא הסברה לפני האל המלך הגדול הגבור‬
‫•והנורא י אמנם לפי האמור זו היא הסברה ־ כי משה רעיא מהימכא הוא בא לזה העולם להשלים‬
‫•אח ישראל אימה נבחרה י ולפיכך נשאר במדברא ־ עד שישלים שישים רבוא דור דעה אשר‬
‫הראו באצבע זה אלי ואטהו וגו׳ ויביא אותם עמו בזכותו לעתיד בתחית המחים לעיר ציון‬
‫׳אדמת הקודש אשר אוה למושב לו אל איום ונירא י שנאמר ויתא ראשי עם • ואלמלא זטת משה‬
‫הרי‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה‬
‫הרי כתיב אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם וכל מנאצי לא יראוה ־ וכהיב ב מ ד ב ר ־‬
‫הזה יתמו ושם ימותו * ונמצא מה שנשאר משה במדברא י שבחו הוא לפי מעלהו היתירה * משל­‬
‫זי­ה וזיכה את הרבים זכות הרבים תלוי בו י והשתא דהכי שפיר יובן הפליאה הרוצה ל י ד ^‬
‫חחית המתים מן התורה יראה ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אעל‬
‫ומים לא שחה וגו׳ ודו״ק ‪:‬‬
‫ת‪$‬וד‬
‫נראה לע״ד לומר מדרש איב״מ ־ הרוצה לידע שמחי חוצה לארץ יחכן להחיות נ ס ‪-‬‬
‫בחי״ל ולא יראו צער גלגול מחילוח מן החורה יראה והאיש משה עניו מאי עכלי׳ה ״‬
‫והנה‬
‫מדרש זה פליאה איך חליא הא בהא׳אמנם נראה לקוצ״ד שיובן בהקדם ה ח ק י ר‬
‫ה‬
‫שחקר הרב אלגאזי בעל שארח יעקב עפ״י מאמר הגמרא פ׳ בחרא דכתובית ״•‬
‫אמר רבי אלעזר מחי חוצה לארן אינם חיים שנאמר ונחחי לבי בארן החיים וגו׳ כגז״ל ״‬
‫דקדק ואמר צריך לדעת למה הקב״ה עישה זה'הצער גדול למתי חו״ל ע״י גלגול מחילות ה כ ה‬
‫כמה גאוני עילם וכמה רבנים וחסידים‬
‫ו ג י‬
‫'‬
‫ש ה ס ב ע‬
‫יו‬
‫ה ם‬
‫מ ת י‬
‫מת‬
‫‪ 5‬ח ו‬
‫י ם‬
‫" ל א״ב ת׳יו‬
‫הקציר קצרה ירו כביכול יכול על כל יחיה אוחם בחו״ל ולא יראו צער גלגול מחילות ומה ה ו א‬
‫״‬
‫הטעם למה אינם זוכים לתחיה אלא בא״י * וחירן בהקדם מה שכחב מהר״א מגרמיזא ז ל ״‬
‫בשעה שאמר הקב״ה לאדם הראשון ביום אכולך ממט‬
‫מ ו ת‬
‫'‬
‫ת מ ו ת ו‬
‫כ‬
‫^ ל י‬
‫ב‬
‫^‬
‫ס‬
‫״‬
‫מ‬
‫לקמדג‬
‫ואמר לפני הקב״ה חן לי נשמח אדם־ אמר לו הקב״ה הנח נשמתו לאלף שנים ואני אתן ל ך‬
‫כל הנשמות העחידוח לבוא שיהיו מחים על ירך עכ״ל * נמצינו למדין שהמחים נשתעבדו‬
‫‪5‬י‬
‫ך‬
‫ס״מ מששח ימי בראשיח * ולעחיד בעח החחיה הוא בא לקטרג ונןוען לפני הקב״ה ב א י ז ה‬
‫דין חחיה המחים מאחר שהם משועבדים בידי מששח ימי בראשיח י ועוד טוען שקגאם בשיכוי‬
‫מחחלה היו בשר ועכשיו עפר י וכמו שאמרנו שהבריוח כולם חוזרים עפר ואפילו רב אח•‬
‫ר‬
‫ב‬
‫יאשייה שנשאר בגופו קיים י והטעם הוא דכחיב ורקב עצמות קנאה מי שיש בי קנאה עצמותיך‬
‫מרקיבים ושאין בו קגאה אין עצמוחיו מרקיבים וגו׳ י אבל שעה אחח קודם חחית ה מ ת י‬
‫‪0‬‬
‫הכל ישובו עפר אפילו רב אחי בר יאשייה והדומים לו שנשארו בגיפם ק י י יא״כ ק כ א ס‬
‫ים‬
‫בשינוי והדין נוחן שלא יחיו ‪:‬‬
‫‪ * n j H‬הקדים מאמר הגמרא בפ׳ כל שעה בפירוש רש״י על הגמרא י המלוה אח ח כ י‬
‫ושעבד לו הלוה גכסיו ואמר ליה אס לא פרעהיך לזמן פלוגי גבה מנכסי והגיע הזמ•‬
‫ולא פרעו ובחוך הזמן מכר הלוה נכסיו לאחר לכ״ע ב״ח טורף מיד הלקוחוח אבל אס שנג^ך‬
‫לו בהמה ואמר הלוה הרי בהמה זו המשועבדח הקדש י לרבא ס״ל הקדש מפקיע מידי שעכור‬
‫ומידי ב״ח ־ ועוד הקדים מאמר הגמרא * אמר רב ענן כל הקבור בא״י כאלו קבור ת ח ת‬
‫המזבת כתיב הכא מזבת אדמה תעשה לי וכתיב התם וכפר אדמחו עמו י כיונחי למימר שאדמת‬
‫ר ן‬
‫א״י‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה‬
‫פה‬
‫א״י מכפרת כמו האדמה של מזבח י וזו היא כוונת רב ענן ממש שאמר כל הקבור בא״י כאלו‬
‫קבור תחת המזבח הכוונה היא כמו שהמזבח הוא קדוש ומכפר הכי נמי אדמח ארץ ישראל‬
‫קדושה ומכפרת ‪:‬‬
‫\‪ftw‬‬
‫הקב״ה אינו מחיה מתי חו״ל אלא על ידי גלגול מחילות מפני שבחו״ל טענת ם״מ‬
‫קיימת שקנאם בשינוי ומשועבדים בידו אבל על ירי שמתגלגלין עד א״י על ידי גלגול‬
‫מחילות ואדמת א״י קדושה א״כ עתה שנכנסו ברשות ההקדש נתקדשו וההקדש מפקיע מידי‬
‫ב״ח ומירי שעבוד ס״מ ולא נשאר לי שים עענה ויקומו בחחיח המחים פעירי ועעירי מכל‬
‫ערעור עכ״ל ‪:‬‬
‫‪3‬מציעו‬
‫למדין מן האמור העעם למתי חו״ל שאינם זוכים להחיה אלא בא״י על ידי גלגול‬
‫מחילות מפני עענת ס״מ שהבריוח כולם נשחעבדו בידו וגי׳ וטוען שקנאס•‬
‫כשינוי שהיו בשר וגו׳ ולכן מחגלגלין עד א״י אדמח הקידש ואז ההקדש מפקיע מידי ב״ח‬
‫ומידי שעבוד וגי׳ כנז׳ ־ ודון מכאן אם מחי חו״ל הס היו עניים באמח שפלים עד מאד מחשיבים‬
‫עלמם כעפר הארץ לדוש בחיים על ידי כן אין להם רשוח ההקדש יוחר מזה שהרי על ידי‬
‫העניה באו לחסות תחת כנפיו יתברך וכמו שארז״ל שהעניו נעשה מרכבה לשכינה ונמצא על‬
‫ירי מרת העטה כי חהיה באדם והיה קודש יההקדש מפקיע מידי ב״ח ימידי שעביד ס״מ‬
‫ונמצא אזלא ליה טענתו שהם משועבדים בידו וג״כ אין כאן דין הקינה בשינוי דבאמח אין כאן‬
‫שיטי דבחייהס כעפר ובמותם עפר ועל ידי כן יחכן להחיוח גם בהו״ל ולא יראו צער גלגול‬
‫מחילות ויקומו פטירי ועטירי מכל ערעור י והראיה לכל זה ממשה רבינו ע״ה שהיה עניו‬
‫באמת וכמו שהעד עליו הכתוב והאיש משה עניו מאד י ובעבור זה זכה להשראה שכינה עליו‬
‫ודבר ה׳ אל משה פנים אל פנים כאשר ידבר איש אל רעהו י ואיתא בשל״ה שהשכינה התלבשה‬
‫במשה ותמיד היתה מדברת מתוך גרונו י ובזה נקרא איש האלהיס קדיש הוא וההקדש מפקיע‬
‫מידי ב״ת ומידי שעבוד ־ ובזה הפקיע טענת ס״מ בשעת מיתתו שרצה לשלוט בו בטעגה‬
‫שהבריות כולם נשתעבדו בידו מששת ימי בראשית ולא יכול לשלוט בו כנודע * אלא הקב״ס‬
‫בכבודו ובעצמו הוא שנתעסק בו בין במיתה בין בקבורה י)וכדאיתא בסוטה( מי גדול ממשה‬
‫שלא נתעסק בו אלא המקום ב״ה שנאמר ויקבור אותו בגי י והשתא להט שפיר יובן הפליאה‬
‫הריצה לידע שמתי חו״ל יתכן להחיוח גס בחו״ל ולא יראו צער גלגול מחילות מן התורה יראה‬
‫והאיש משה עניו מאד ודו״ק ‪:‬‬
‫‪T‬‬
‫בתקתי י ונתתי גשמיכם בעתם ונהגה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו י והשיג לכס‪1D‬‬
‫דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלחס לחמיכס לשובע וישבתם לבטח בארנכס י‬
‫ויש לדקדק ונתתי גשמיכם דהיל״ל ונתתי גשמים וכמו שאמר בכתוב שאחר זה ונתתי שלים‬
‫בארן ולא אמר שלומכיס‪:‬‬
‫ואחר‬
‫דרך החיים‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫זאחר‬
‫זמן ראיתי להרב שבע יהודה ז״ל שדקדק דקדוק זה ותעלוזנה כליותי שכיוונתי‬
‫לדעת רב מרבותי י וז״ל אס בחקתי תלכו וגו׳ ונתתי גשמיכם בעתם ־ יש ל ד ק ד ק‬
‫אומרו גשמיכם דהיל״ל ונתתי גשמים או מער־ ותירץ במ״ש בפ״ק דר״ה על פסוק עיני ה ׳‬
‫אלהיך בה וגו׳ עתים לטובה ועתים לרעה י עתים לטובה כילד הרי שהיו ישראל ר ש ע י ס‬
‫גמורים בר״ה ופסקו עליהם גשמים מועטים לסוף חזרו בהם להיסיף עליהם אי אפשר ש ש‬
‫נגזרה הגזרה אלא הקב״ה מורידן בזמנן על הארץ וגו׳ ומעתה זה כוונת הכחוב אם ב ח ק ת י‬
‫תלכו אס חחזרו בחשובה והלכחם בחקתי אעפ״י שגזרתי עליכם בעיטתיכס גשמים מ ו ע כ ‪ 1‬י‬
‫בר״ה ונתתי גשמיכם בעתם י כלומר אותם גשמים שלכם ממש והנס מועטים שגזרתי ע ל י‬
‫אחנס בעחס על הארץ שצירכה להם י ואחר זמן הגד היגד לי שכן פירשו הרב הגדול מ י ס‬
‫הדור חיד״א בספר ראש דוד ששתי כעל כל הון שכיוונתי לדעת עליון ‪:‬‬
‫ב ר‬
‫ס‬
‫כ ם‬
‫ת‬
‫ועוד‬
‫כחב אפשר לרמוז בכחוב הנז׳ ונדקדק עוד מהו אומרו אם יחקתי תלכו היל״ל א ס‬
‫חקחי חעשו וגו׳ והקדים מ״ש בפ״ק לקידושין ־ רשב״י אומר אפילו צדיק גמור‬
‫ימיו ומרד באחרונה אבד את הראשונות שנאמר וגו׳ ־ ואפילו רשע גמור כל ימיו ועשה ת ש ו ב ה‬
‫אין מזכירין לו שום רשע וגו׳ י תו איחא בפ״ק דע״ז מעשה דר״א בן דורדייא שלא הניח ז ו נ‬
‫שלא בא עליה וגי׳ ומח בחשובה יצאח ב״ק ואמרה ר״א בן דורדייא מזומן לחיי ה ע ו ה ״‬
‫עוד הקדים מ״ש רז״ל על פשוק ונערותיה הולכות על יד היאור דפ׳ שמות ־ הולכות י למיתה ״‬
‫כמו אנכי הולך למות י הולכות למות לפי שמיתו בה י מעתה זה יהיה רמז הכתוב י אס ב ח ק ת י‬
‫תלכו כלומר בתשובה תלכו למיתה וגתתי גשמיכם בעתם ־ כלומר ונתתי גשמיות גופכם ‪5‬‬
‫תחית המתים כמו הצדיקים גמורים י ונתנה הארץ יבולה וכמש״ה ויציצו מעיר כעשב ה א ר ץ‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫?‪v‬‬
‫י‬
‫ה‬
‫ב‬
‫‪r‬‬
‫ע ת‬
‫ואני‬
‫הדל נראה לע״ר לפרש הכחובים הנז׳ וגחתי גשמיכם וגו׳ בהקדיס מ ה שארז״ל ‪52‬‬
‫י‬
‫הבוכה ומתאבל על אדם כשר אוחם הדמעוח הקב״ה סיפרן ומניחן בבית גנזיו שנאמר־‬
‫נודי ספדת אתה שימה דמעת• ‪5‬נאדך הלא בספרתך־ וכתבי חכמי האמח כי איחס ה ד מ‬
‫שמורד על אדם כשר עושה בהם הקב״ה טל של חתית המתים עכ״ל * ימציט הטל שבי ה ק ״‬
‫מחיה אח המחים גקרא גשם ־)כדאיחא בשבח( אמר רבי יהישע בן לוי כל דיבור ודיבור ש י‬
‫מפי הקב״ה יצחה נשמחן של ישראל שנאמר נפשי יצאה בלברו ומאחר שמליבור ראשין י צ ת ה‬
‫נשמחן ודיבור שני היאך קבלו הוריל על שעחיל להחיוח בו מחים והחיה איחס שנאמר ג‬
‫גדבוח תניף אלהים נחלחך ונלאה אחה כונגתה ־ ורש״י ז״ל פירש * גשם נלבות ־ גבי מתן ת ו ר ה‬
‫כתיב בספר תהלים עכ״ל * יעיד נראה לרמיז ־איתיות בעת״ם ראשי תיבות בע״ת ת ח י ״‬
‫מתי״ם * ועוד תיבת יבולה כמו והאדמה לא תתן את יבולה י ורש״י ז״ל פירש ־ את יבולה י אך!‬
‫ע ו ת‬
‫ב‬
‫ה‬
‫צ א‬
‫ש ס‬
‫ת‬
‫מה‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה‬
‫פו‬
‫מה שאתה מוביל לה י וכמו יובילו שי למורא עכ״ל י ועוד נקדיס מה שאמרו רז״ל שהמתים‬
‫בעודם מתים פטורים מהמלות והיינו דכתיב במתים תפשי וגו כיון שהאדם מת נעשה חפשי‬
‫‪,‬‬
‫מהמצוח אבל לאחר התחיה חייבים הם במצות ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫נקדים מה שחולקים גאוני עולם הרמב״ם והרמב״ן ז״ל ׳לרעת הרמב״ם אחר ימות‬
‫המשיח יהיה עולם התחיה ואז יעמוד הגיף חחיח המחים עם הנפש ואחר עולם‬
‫החחיה יהיה מיחה להגיף והנפש חשאר לברה לעוה״ב לקבל שכרה הרוחני אבל הגון! לא‬
‫יעמוד עוד מאחר שעוה״ב אין בו אכילה ושהיה לאיזה צורך יברא הגיף וכי אומן חכם יעשה‬
‫כלי שאינו צריך לו י ולפי דבריו אחר עולם החחיה יהיהמיחה לגוף ואח״כ יהיה עולם הגשמות י י‬
‫אמנם הרמב״ן השיג עליו ואמר מאחר שהגיף יגע וערח בעוה״ז בתורה ובמצות וסיגף עצמו‬
‫איך יקפיח הקב״ה שכרו לעח הגמול לעוה״ב ועל כן ס״ל שגס לעוה״ב יהיה הגיף עם הנפש‬
‫לקבל שכרם ואי משום דעיה״ב אין בו אכילה וגוי משוס הא לא איריא שלרוב קדושחם בעזלם‬
‫התחיה שיתבטל מהם היצה״ר כמבואר בזוה״ק ויהיו רק‪.‬על התורה ועל העבודה אז מהגשמי‬
‫כעשה הכל רוחני ושניהם יחד יקבלו שכרם הרוחני בעוה״ב י וכן הוא דעח רוב גאוני עולם‬
‫ה‪$‬וד‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫ובדאיתא‬
‫בזוה״ק •לזמנא דזמין קוב״ה לאחייא מיחיא זמין איהו לארקא טלא מרישיה‬
‫עלייהו ובההוא מלא יקומון כלא מעפרא הה״ד כי טל אורות טלך י מאי טל‬
‫אורות אורוח ממש מאיטן כהורין רלעילא דבהון זמין לארקא חיין לעלמאיבגין דאילנא דחיי‬
‫יריק היין דלא פסקין לעלמין י רהא שעתא פםקין בגין דהאי חיויא בישא שלטא ואחכסי‬
‫סיהרא י ובגין כך כביכול פםקין מימוי וחיין לא שלטין בעלמא כדקא יאות י ובההוא זמנא‬
‫ההוא יצה״ר דאיהו חיויא בישא יסתלק מעלמא ויעבר ליה קוב״ה כמא דאתמר ואת רוח‬
‫הטומאה אעביר מן הארץ ־ ולבתר דאיהו יתעבר מעלמא סיהרא לא אתכסיא ונהרא דנגיד‬
‫ומפיק לא פםקין מביטוי וכדין כחיב והיה אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים‬
‫כאור שבעת הימים וגו׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לפרש הכתוב במביא ישעיה ע״ה‬
‫י‬
‫לא יבוא עוד שמשך וירחך לא‬
‫יאסף י לזמנא חמין קיב״ה לאחייא מיתיא שמשא וסיהרא לא אתכסיא אלא והיה אור‬
‫הלבנה כאור החמה וגו׳ י כי ה׳ יהיה לך לאור עולם ־ ויריק לך מאינון׳נהירין דלעילא וגו׳‬
‫בגין דאילנא רחיי יריק חיין דלא פסקין לעלמין י וכיון דלא פסקין לעלמין ־ אין עיר מיחה י‬
‫וכיון דאין עיר מיתה ־ ושלמו ימי אבלך י לא נשאר שים אבילוח בעולם ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫באר״ה היא הבא״ר אשר‪-‬אמר ה׳‬
‫י‬
‫ונתתי גשמיכם בעתם ־ גשם נדבות דהיינו‬
‫י ‪ -‬הדמעות אשר הורדתיה מעיניכם על אדם כשר אתן בעת״ס בע״ת תחי״ת מתי״ם‬
‫ונהם‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה‬
‫ובהם אני מחיה את המתים ולזה דייק לומר גשמיכם ובאותה שעה ־ ונתנה האיץ יכילט ״ מ ה‬
‫שאתה מוביל לה דהיינו מה שנקבר בה ויציצו מעיר כעשב הארץ ובאותה שטה י ועז השדה •‬
‫כלכתיב כי האדם עץ השדה שהוא בעודו מת הוא כאילן סרק שאינו עושה פירות כן היא א י נ ו‬
‫עושה פירות דהיינו פטור מן המצוח כדכחיב במחים חפשי וגו׳ באותה שעה * יתן פריו י דהיינו‬
‫יתחייב במצות ויקיים אותם כמאז י וכי תאמרו מה בצע לגין! האדם עץ השדה כי י ח ז ו‬
‫לאחר התחיה כאילן שעושה פירוח דהייגו יחחייב במצות וגו׳ והרי סברה הרמב״ס ה י א‬
‫דלאחר עולם החחיה הגיף לא יעמוד עוד מאחר דעוה״ב אין בו אכילה ושהיה לאיזה צורך‬
‫יברא הגוף וגו׳ ולפי סברה זו סוף כל סוף ימוה הגוף י ושם בעפר יסיף ־ ומה היעיל לו י ג י כ נ‬
‫העיף * ואין עיף אלא תורה וגו׳ כנודע בגמרא י ומה הועיל לו נתינת פירות ותענית ו ס י ג ו ף‬
‫תלמוד לומר י והשיג * גראה לרמוז והשי״ג במס״ק גימטריא הרמב׳׳ן ־ כלומר הרי ה ר מ צ ״ ן‬
‫השיג על זה ואמר מאחר דהגוף יגע וטרח בתורה וגו׳ איך הקב״ה יקפית שכרו יגי' יאי מ ש ו ס‬
‫דעוה״ב אין בו אכילה וגו׳ הא י לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ־ על דרך הכתוב ז ר ע ו‬
‫לכם לצדקה וקצרו לפי חסד ־ ואכלתם לחמכם לשובע י על דרך הכתוב לכו לתמו בלחמי •‬
‫ל‬
‫כלומר שלרוב קדושחכס בעולם החחיה שיחבטל היצה״ר וחהיו רק על החורה והעבודה‬
‫גמילות חסדיס וגו׳ וזה ישיג אח זה וזה ישיג אח זה אז מהגשמי געשה הכל רוחגי ועל י‬
‫יחל" יקבלו‬
‫י‬
‫כן אין צריך לא אכילה וגו׳ ויכול גם הגוף להתקיים בעיה״ב כמי‬
‫שכרם• הרוחני י והייגו גמי דארז״ל בכתוב בספר ההליס י זה השער לה׳ י של גן עדן אזומנת י‬
‫לריקים יבואו בו י ויכנסו שס משפחות משפחות והיינו םברח רוב גאוני עילם י ולפי ס ב ר ה‬
‫זו וישבחם לבטח בארצכם י שתהיו מובטחים ועומדים שלא חמוחו עוד אחר שחחיו בארצכס‬
‫דהיינו ארץ ישראל שעיקר חחית המתים היא בא״י כנודע ‪:‬‬
‫ר‬
‫ת‬
‫ו ע‬
‫ד י‬
‫ה ‪ :‬ש מ ה‬
‫ואפשר‬
‫ש נ י ה ם‬
‫לומר שלפי האמור נחכווינה הקלפטרא מלכחא לשאול לרבי מאיר )כדאיתא‬
‫בפרק חלק( שאלה קלפטרא מלכחא אח רבי מאיר ידענא דחיי שכבי ד כ ת י ע‬
‫ויציצו מעיר כעשב הארץ אלא כשהם עומדים עומדים עי־ומים או בלבושיהון עימדיס * א מ ר‬
‫לה קל וחומר מחטה * ומה חעה שנקברה ערומה יוצאה בכמה לבושים י צדיקים שנקבריס‬
‫י‬
‫בלבישיהון עאכ״ו עכ״ל ‪:‬‬
‫והרב‬
‫מדרש אליהו ז״ל דקדק במאמר זה * דמאחר דקלפערא מלכחא היחה מודה ‪ 5‬י כ ו ל‬
‫השי״ת שיכול להחיותם מה שואלה אם עומדים בלבושיהון ־ כי לא קצרה ח״ ו י‬
‫השם מהושיע ל‪5‬רא להם לבושים לבל יהיו ערומים כשם שברא אותם י ועוד מה השיב ל ה‬
‫רבי מאיר צדיקים שנקברים בלבושיהון עאכ״ו דהיל״ל מתים שנקברים בלבישיהון למה יצא‬
‫בצדיקים י ועוד מילת צלבושיהון דייקה דהיל״ל עומדים ערומים או לבושים עומרים * ו ת י ר ן‬
‫ת‬
‫ך‬
‫לכוונת‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה פז‬
‫״מיונה הקלפטרא לשאול אם כשיעמדו המתים יעמדו בלטשיהון שהיא החלוקה הבגד העליון‬
‫•אשר נשמתו לבשה בין בקבר בין למעלה ולזה דייקה לומר בלבושיהון י כלומר אס עומדים‬
‫בלבישיהון שהם לבישין דלהין שהם עשו אותם או עומדים ערומים מאותם לבושין • ונמצא‬
‫דכוונת שאלחה אינה על לבוש החכריכין כי אם על החלוקה שנעשת ע״י עסק התורה והמצות‬
‫אם יקומו עמה י ובהיות שבגד זה אינו זונה לו כי אם הצדיק בלבד אשר עמל ויגע בתורה‬
‫ובמצות ־ לכן יצא בצדיקים לרמוז לה בתשובתו שלא ככוונתה שהיא כוללת כל המתים ואמרה‬
‫• ידענא דחיי שכבי משמע כל המתים שיש מתים שלא השלימו זה הבגד י ולא זכו לו ללובשו‬
‫אלא הצדיקים עכ״ל‪:‬‬
‫׳והנה‬
‫לפי פירוש זה שפירש הרב הנז׳ יצריך לדעח ולהבין מאי היא הנפקוחא שיש בדבר‬
‫אם הם עומדים ערומים או בלבושיהין עומדים שהיא החלוקה וגו׳ שהוצרכה‬
‫הקלפכודא מלכחא לשאול אח רבי מאיר דודאי לא לחנם נחכוויגה לשאול על זה ־ ואפשר‬‫לומר שהקלפנירא מלכתא רצתה לידע סוף כל סוף כיצד יהיה לגון! כדעה הרמב״ם או כדעה‬
‫הרמב״ן כנז׳ ־ וזו היא הנפקותא שיש בדבר אם אמור יאמר לה עומדים ערומים מזה הלבוש‬
‫זו הוכחה כדעח הרמב״ם דלאחר עולם החחיה יהיה מיתה לגוף ולא יעמוד עור ומשום הכי‬
‫עומדים ערומים מלבוש זה וכמו שהיו מקודם שימותו בלא לטש זה וגס עחה ועד לאחר עולם‬
‫התחיה שימוחו עוד ובאוחה שעה הנפש לבדה לובשח זה הלבוש ועולה בו לעוה״ב לקבל‬
‫שכרה הרוחני והגוף נרקב ובלי בעפרא ״ ואס אמור יאמר לה בלבושיהון הס עומדים זו הוכחה‬
‫כדעח הרמב״ן דלאחר עולם החחיה אין עוד מיחה ומשוס הכי עומדים בלבושיהון מקושטים‬
‫ומזומנים כרי לעלוח בו לאחר עולם החחיה לעוה״ב בגוף ונפש לקבל שכרם הרוחני־ ורבי‬
‫מאיר השיב לה כדעח הרמב״ן ואמר קל וחומר מחטה ומה חטה שנקברה ערומה יוצאה בכמה‬
‫לבושים * כלומר במה שלא יגעה ולא טרחה אלא מרוב חסדיו יתברך כדי שלא תחקלקל כשהיא‬
‫עדיין לחה וחחקייס * צדיקים שגקברים בלבושיהון אשר הס יגעו וטרחו בהם בגיף ונפש עד‬
‫שהשלימו אותם טל ידי עסק התורה והמצות וזכו ונחלבשו בהם בין בקבר בין למעלה עאכ״ו‬
‫ בודאי הדין ניתן שיעמדו בהם מקישטיס ימזימנים כדי לעלות בהם לאחר עולם התחיה לעוה״ב‬‫• בגוף ונפש לקבל שכרם הרוחני שכל מי שטרח יאכל שהקב״ה אינו מקפיח שכר כל בריה י‬
‫ובהיות שבגד זה אינו זיכה לו כי אם הצדיק אשר השלים אוחי על ידי עסק החידה וגו׳ ׳ולכן‬
‫יוצא בצדיקים לרמוז לה בתשובתו שלא ככיוכתה שהיא כיללת כל המחים ואמרה ידעגא דחיי‬
‫שכבי משמע כל המתים שיש מתים מלבד שלא זכו לזה הלבוש אלא אפילו ערומים מזה הלבוש‬
‫אינם קמים בחחיח המחיס כגון בעלי גסוח הרוח ־ )וכדאיתא בסוטה( אמר רבי אלעזר‬
‫גל אדם שיש בו גםיח הרוח אין עפרו ננער י)רש״י( ננער ״ בתחית המחים * וכגון מלוה‬
‫‪5‬רבית‬
‫דרך החיים‬
‫וזאת ‪.‬‬
‫ליהודה‬
‫ברבית ־ וכמו שארזי׳ל שבמחים שהחיה יחזקאל בבקעה דודא אחד מהם לא החיה בהיותד‬
‫שהיה מלוה מעוחיו כרביח ‪:‬‬
‫והרב‬
‫מדרש אליהו ז״ל כחב לצריך לרעח ולהבין למה יקבל העונש הזה ולא עונש א ח ר ״‬
‫ואיך הוא מרה כנגד מרה שכעבור שהלוה ברביח שלא יחיה דמה שייכוח יש לחעא‪.‬‬
‫ש ב ה י ו ת‬
‫ש ב ט נ י‬
‫ה י ב י ת‬
‫כ ת י ב‬
‫נ כ ד י‬
‫ת ש י‬
‫חי‬
‫ח ש י‬
‫ך*ונקכן‬
‫ו יל^ ו ^‬
‫ל‬
‫ו‬
‫זה עם זה העונש־ ותירץ‬
‫להון נשיכה בו בהיוח ענין הרביח כנשיכח הנחש שמעיל הארס ולשעה אינו מרגיש ה א ד ‪-‬‬
‫בו ומעט מעע הולך ומגע בלבו ומח י כך ערן הרביח * ולכן מרה כנגד מרה מי שנהג כנם‪-‬‬
‫חבירו שנשך לו עם הרביח באופן נשיכח הנחש לכן לא יחיה בחחיח המחים ויהיה עשר מוכן‪.‬‬
‫ם‬
‫לאכילח הנחש אשר עפר לחמו יבוא הנחש ויפרע ממי שנגע באומנוחו ‪:‬‬
‫‪ JH‬וד פירש בדאיחא במליעא פרק הזהב ־ הניא רבי שמעון אומר מלוה ברבית י\חר מ מ ה‬
‫שמרויחין מפסידן ־ ולא עוד אלא שמשימין משה רבינו חכם וגו׳ והורהו אמת וגוי‬
‫ואימרים אילו היה יודע משה רבינו שהיה ריוח בדבר לא היה כוחבו י ועוד י ד ע שהטף א ח‬
‫ר‬
‫החחיה מרויח כמה דברים אם הוא בעל מים מתרפא כמאמרם ז״ל ־ עוד מרויח כמה מ ע ל ו ת‬
‫לאלפים ולרבבוח כנודע ולכן מרה כנגד מרה כיון שהוא חשד לאדון הנביאים אשר הוא ח י‬
‫כדאמרו חכמים ז״ל מה כאן עומד ומשמש אף שם עומד ומשמש וגו׳ וחשד אוחו על עכין‬
‫הריות שאילו היה יודע רייח הרבית לא היה כותבו לפיכך לא יחיה בחחית המחיס כדי שלאי‬
‫ירויח גופו כלל עכ״ל‪:‬‬
‫ודבר‬
‫ידוע דמעיקרי החורה היא אמוגח חחיח המחים להאמין כל בר ישראל שהקב״ה‬
‫עחיד להחיוח מחים וצריך להשקיע אח האמונה הזאח בלב ־ ומכח זה היה יכולה‬
‫ביד הצדיקים להחיות את המתים בהיוה העיקר שקוע בלבבם מרוב התדבקותם בהקב״ה‬
‫ומכירים כח מעשיו יתברך י וכמו שמצינו באליהו הנביא ז״ל שהחיה בן הצרפיח י ואלישע‬
‫הנביא ז״ל החיה בן השונמיח י ויחזקאל הנביא ז״ל החיה מחים בבקעח דורא חיל גדיל ומחד‪,‬‬
‫על רגליהם * )כדאיחא בסנהדרין דצ״ב ע״ב( ר״א אומר מחים שהחיה יחזקאל עמדו‬
‫ע‬
‫ל‬
‫רגליהם ואמרו שירה ומחו י ומה שירה אמרו ה׳ ממיח בצדק ומחיה ברחמים י רבי יהושע‬
‫אומר שירה זו אמרו ה׳ ממיח ומחיה מוריד שאול ויעל * ר״א בנו של רבי יוסי הגלילי אומר‬
‫מחיס שהחיה יחזקאל עלו לארץ ישראל ונשאו נשים והולידו בנים ובנוח י עמד ר״י בן בתירא‬
‫על רגליו ואמר אני מבני בניהם והללו תפילין שהניח לי אבי אבא מהם עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור גראה לע״ד לפרש הכתוב בפ׳ ייגש * ועחה אל חעצבו ואל יחר בעיניכם עי‬
‫מכרחס אוחי הגה כי למחיה שלחגי אלהים לפגיכס * בהקדם עוד גראה לרמוז ו ע ת ״ ה‬
‫ראשי חיבוחיוע״ח חחי״ת המתי״ס י ועוד נראה לדרוש מכרח״ם לשון חפירה כמו בקכרי‬
‫אשר‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה פח‬
‫־יאשר כרית״י לי י כי יכר״ה איש בור י ויכר״ו שם עבדי יצחק באר י ומשם באר״ה שואב המת‬
‫־כיס חנחומים לנחם אביליו ואומר י ועח״ה * כלומר וכיון שיש ע״ח חחי״ת המתי״ם י אל חעלבו‬
‫־יואל יחר בעיניכם כי מכרחם אוחי הנה י כלומר כי חפרתים קבר וקברחים איחי הנה במקום‬
‫•עפר רמה וחולעה י כי למחיה י כלומר כי לזמן החחיה י שלחני אלהים לפניכם י ואומר שלחני‬
‫•לשין עבר במקים עחיד ישלחני כלומר שמרוב אמינח חחיח המחים שצריכים להשקיע אוחה‬
‫בלבבכם ציירו בדעחיכם כאלו שלחני אלהיס והריני לפניכם כמאז ‪:‬‬
‫ומציגו‬
‫החכמים השלימיס הקדמונים היו מצווים בעח מיחחם דברים המורים על הבטחון‬
‫בחחיה ־ כמו שארז״ל שחכם אחד צוה שיקברוהו במנעליו ובמקלו לרמוז על גודל‬
‫הבעחחו בעיקר יסוד החורה להיוח מוכן ומזומן לקום בחחיח המחים י וכחבו חכמי האמת‬
‫שמין אחד שאל אח חכם אחד בענין סוד הגלגול שנפש אחת היא מגולגלת בכמה גופים אם‬
‫כן בעומדם לתחית המתים מאין יקחו שאר המפיס נשמוח והלא הנשמה יוחזר לגוף אחר ־‬
‫ותירץ לו כי נר ה׳ נשמח אדם ־ דשכמו שאור הנר מחחלקת ממנו כמה נצילות כך הגשמה‬
‫דומה לנר ומתחלקת הניצוצות לכמה גופים ונעשה מן כל ניצין נשמה וגי׳ *ועיין בשבילי אמונה‬‫מה שכתב בזה עכ״ל ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫בכתובות * תנו רבנן בשעת פעירתו של רבי אמר לבני אני צריך‬
‫י‬
‫נכנסו בניו‬
‫אצלו ־ אמר להם הזהרו בכבוד אמכם ־ נר יהיה דלוק במקומו ־ שולחן יהיה ערוך‬
‫•במקומו י מיעה חהא מוצעח במקומה וגו׳ י מאי טעמא כל בי שמשי הוה אחי‪ .‬לביחיה י)רש״י(‬
‫בי שמשי י ערב שבח ־ ונראה בעיני לפי שבין השמשוח שלו שגור בפי כל והכל חרירים אליו‬
‫לגמור מלאכתן עד שלא חחשך קרו ליה בי שמשי עכ״ל ‪:‬‬
‫ומלבד‬
‫עעם זה של הגמרא אפשר נמי כדרך האדם ההולך מעירו לעיר אחרת לעשות‬
‫בה צרכיו וסופו לחזור לעירו הוא מזהיר בניו שחהיה הנהגחם עובה ומזהירם על‬
‫כבוד אמם ומזהיר אח אשחו ואח משרחיו על כל הדברים שהוא צריך להם שיהיו כהגהגחם‬
‫והיא יישב בביתו שמהרה ישיב לביתו ויהיה כמאז י כך רבי לגודל הבטחתו בחחיח המחים‬
‫ואמינתה שקיעה בלבו ציה בעת פטירתו את בניו הזהרי בכבוד אמכם נר יהיה דלוק במקימו‬
‫וגו׳ לרמוז להם שמהרה ישיב לביתו בחחית המתים וימצא כל הדברים שהיא צריך להם מוכנים‬
‫י ומזומנים ייהיה כמאז י ולכן לא ציה אלא על הדברים הללו שיהיו מוכנים ומזומנים בהיותם‬
‫הם הדברים שהאדם בעידו בתייס משתמש בהם תמיד׳ יותר משאר הדברים ‪:‬‬
‫׳ולפי‬
‫האמור לעיל שהיה יכולת ביד הצדיקים להתיות מתים בהיית עיקר התורה שקוע‬
‫בלבם וגו׳ נראה לע״ד לפרש הכתוב בס׳ תהלים י גתתה ליראיך גס להתנוסס‬
‫•מפני קושט סלה ־ בהקדם‪.‬עוד מה שפירש במצודת דוד בכתוב זה י נתתה ליראיך נס להתנוסס י‬
‫מעתה‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה‬
‫מעתה תתן ליראיך הרמה להתרומם בעולם* מפגי קושט סלה י בעבור לאמת לעולם לבריך‪-‬‬
‫שאמרת להושיב עמך בשלום על אדמתם עכ״ל • ומעתה נראה לפרשינתתה ליראיךיכגזך‬
‫אליהו הנביא ז״ל וגו׳ * גם להתטסס * הרמה להתרומם בעולם בהחיותס מתים * מפני קושכן‬
‫סלה ־ בעבור לאמת לעולם דבריך שאמרת על ידי יראיך לומדי תורתך מה הקב״ה מחיה מ ת י ם‬
‫כך הצדיקים מה הקב״ה פוקד עקרות כך הצדיקים וגו׳ כנודע * וכל זה הוא בעבור א מ ו נ ת ם‬
‫בהקב״ה ועושים את רצוט מאהבתו ועוסקים בתורתו באמת ובתמים־ ולכן גס הקב״ה אוהב‪.‬‬
‫אותם ועישה רצונם שהם גוזרים והוא יתברך מקיים ‪:‬‬
‫וחיינו‬
‫מה שרמז הרב תבואת יקב ז״ל במאמר הגמרא * השוהה מים לצמאי מברך שהכל־‬
‫גהיה בדברו * רמז על גודל מעלת מי שעמלו בתורה בכל לבו ולילה כיום יאיר‬
‫באהבתו ותשקו בהורה דבריו נשמעים בשמים כנודע צדיק מושל ביראת אלהים והוא גוזר‪-‬‬
‫והקב״ה מקיים * וזה הוא אומרם ז״ל השותה מים שהיא התורה כנודע ושותה בצמא דברי‬
‫אלהיס חיים שהכל נהיה בדברו ככל היוצא מפיו הקב״ה יעשה רצונו * וכפי האמור רמז ג ״‬
‫במה שאמר הכחוב י איש כי ידור נדר לה׳ או השבע שבועה לאסור אסר על נפשי לא יחל‬
‫דברו ככל היוצא מפיו יעשה * והוא הדבר איש כי ידור נפשו ורוחו ונשמתו נדר לה׳ ללכת‬
‫בדרכיו ולשמור מלוחיו ולהמח בחורחו * או השבע שבועה לאסור אסר על נפשי* או ה ו ס י ף‬
‫גדר וגשבע גגד היצה״ר כמו שאמר דוד הע״ה נשבעחי ואקיימה לשמור משפט ליקר לאשור‬
‫כל דבר האסור על גפשו החומריח * הגה שכרו של זה האיש לא יחל דברו * לא יתחלל ויתבעל‬
‫דברו אלא ככל היוצא מפיו* כביכול הקב״ה יעשה לו רצוגו ודברו אשר ידבר לא ישוב ר י ק‬
‫כ‬
‫‪,‬‬
‫ם‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫כראה לפרש הכתוב גחחה ליראיך וגו׳ בדרך אחר ־ בהקדם מציגו בכמה מקימות‬
‫ראו תחיה המחיס ‪5‬חוש הראוח כנז״ל * וג״כ צמחן הורה כנז״ל בפירוש ה כ ת ו ב‬
‫ונתתי גשמיכם וגו׳ ע״ש * ורז״ל אמרו שישראל סברו שאותה התתיה שהתיה אותם ה ק ב ״‬
‫במתן תורה היתה בדרך גס * וג״כ מאמרם ז״ל בפ״ק למגילה * בההיא עובדא דרבה ור׳ ז י א‬
‫עבדו סעודה ב ה ד ה ד ד בחר דאבסיס קם רבה ושחטיה לרבי זירא למחר כד פסק מיניה‬
‫חמרא בעא רחמי עליה ואחייה* לשנה אחרח אמר ליה ליחי מור ונעביד סעודה פורים בהדי‬
‫הדדי אמר ליה לאו כל שעחא ושעחא מחרחיש ניסא עכ״ל * ומעחה נראה לפרש עוד י נ ת ח ה‬
‫ליראיך * כגון ישראל במחן חורה ־ וכגון רבי זירא דשחטיה רבה כד אבסיס בסעודת פוריס‬
‫סעודח מצוה כדכחב מרן הקדוש בש״ע א״ח מהלכוח מגילה סי׳ חרצ״ה ס״ב * חייב א י ג י‬
‫לבסומי בפוריא על ללא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי * נס * החייחה אוחס בדרך נ ס •‬
‫להתנוסס' •־ להתרומם בעולם בקבלה החורה וקיום מצותיה על כל האומות שלא רצי ל ק ב ‪3‬‬
‫ה‬
‫ר‬
‫ש‬
‫אותה‬
‫וזאת‬
‫דרך החיים‬
‫ליהודה פט‬
‫אותה כנודע י מפני קישמ סלה י בעבור לאמת דבריך לעולם שאמרת שומר מצוה לא יידע‪.‬‬
‫דבר ר ע ‪:‬‬
‫‪ Tl J‬ניראה לפרש הכתוב ־ נתתה ליראיך עם בני ישראל יודעי שמך ־ נם נסים ונפלאות כמו‪71‬‬
‫י‬
‫י‬
‫י‬
‫׳עושה פלא י )תרגם אונקלוס עביר פרישן( להתנוסס י להתרומם בעולם כמו ובני‬
‫ישראל יוצאים ביד רמה * )ופירש רפ״י ז״ל( ביד רמה * בגבורה גבוהה ומפורסמת י מפני קושט‬
‫סלה * בעבור לאמת אלהותך ומציאותך לעולם בעליונים ובתחתוגים ־ וכמו שארז״ל שהנסים‬
‫הס שער פתוחה יותר להכיר האדם אלהותו ומציאותו יתברך יותר משער הפעולות* ששער‬
‫הנסים כיללת להכנם בו עף וגשים ועפשים להכיר אלהותו ומציאותו יתברך יותר ממעשה‬
‫שמים וארץ י )וכמו שפירשו רז״ל( גבי גדוליס מעשה צדיקים ממעשה שמים ר״ל דמעשה‬
‫צדיקים כמו רבי חנינא דאמר לחומץ שידליק והדליק* לזה אמר רבי לוי דמה שילדה שרה בת‬
‫חשעיס שנה והיא זקנה בזה הנס הוסיפה לפחוח הפתת כדי שיכירו האלהות יותר ממעשה‬
‫שמיס וארץ עכ״ל‪:‬‬
‫וכאלח‬
‫רבות כמה וכמה נסים ונפלאות אשר עשה אדון הנפלאות י ובפרע נסים ונפלאות‬
‫אשר עשה לאבותינו במצרים שכל העולם הכירו בהם אלהותו ומציאותו יתברך‬
‫יותר משאר פעולותיו יתברך י)וכמו שכתיב ‪5‬פ׳ יתרו( עתה ידעתי כי גדול ה׳ מכל האלהים‬
‫‪,‬‬
‫וגו י )וכתב רש״י ז״ל( עתה ידעתי י מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר י )מכלתא( מכל‬
‫האלהיס ־ מלמד שהיה מכיר בכל ע״א שבעולם שלא הגיח ע״א שלא עבדה י)מכלתא( ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ומציגו‬
‫בכמה מקומות מה שחקנו רז״ל יחייבו לספר בנסים ולפרםימם כנידע‪-‬ובפרע‬
‫בליל החג הקדוש פסח בלילה ראשוני‪ :‬ושניה • )וכדאיחא בש״ע א״ח מהלכות‬
‫פסח םחפ״א ס״ב( חייב אדם לעסוק בהלכוח פסח וביציאה מצרים ולספר בגסים ובנפלאות‬
‫שעשה הקב״ה לאבוחינו עד שחחעפנו שינה י )הגה( וכל דין ליל ראשון יש גס כן בליל שגי‬
‫ונוהגים שלא לקרות על מעתו רק פרשת שמע ולא שאר דברים שקורין בשאר לילות כדי להגין‬
‫כי ליל שמורים הוא מן המזיקין עכ״ל י וג״כ בתנופה ובפורים כמה דברים תקנו רז״ל וחייבו‬
‫את האדם בהם משום פרסומי ניסא כמדע י וכל זה הוא כדי שיוסיפו בגי אדם להכיר אלהותו‬
‫ומציאוחו יחירך וכדי לשבחו ולפארו ולרוממו וגו׳ ־)וכמו שתקגו בהגדה( בכל דור ודור חייב‬
‫ארס להורוח להלל וגי׳ לפיכך אנחנו חייבים להודוח להלל וגו׳ * ועל ידי כן מוסיפין שבח‬
‫ויקר וגבורה וגו׳ להקב״ה לעילא ‪:‬‬
‫וכדאיתא‬
‫בזוה״ק פ׳ בוא ‪7‬״מ ע״ב‬
‫י‬
‫יישא העם אח בצקו ערס יחמץ וגו׳ פקידא‬
‫בתר דא לספר בשבתא דיציאת מצרים דאיהו תיובא על בר נש לאשחעי‬
‫בהאי‬
‫וזאת‬
‫דרך‬
‫החיים‬
‫ליהודה‬
‫בהאי שבתא לעלמין ־ דהכי אוקימנא כל בר נש דאשחעי ביציאת מצרים ובההוא ס פ י ד ח ד י‬
‫בחדוא זמין איהו למחדי בשכינתא לעלמא דאתי דהוא חדו מכלא דהאי איהי בר נש ד ח ד י‬
‫במריה וקוב״ה חדי בההוא ספור י ביה שעחא כניש קוב״ה לכל פמלייא דיליה ואמר לון זילו‬
‫ושמעי ספורא דשבחא דילי דקא משחעו בני וחדאן בפורקני כדין כלהו מחכנשין ואחיין‬
‫ומחחברן בהדייהו דישראל ושמעי ספירא דשבחא דקא חדאן בחדוא דפירקנא דמריהין כדין‬
‫אחיין ואודן ליה לקיב״ה על כל איטן נסין וגבורן ואודן ליה על עמא קדישא דאיח ליה ב א ר ע א‬
‫דחדאן בחדוא דפורקנא דמריהון כדין אתוסן‪ 6‬ליה חילא וגבורחא לעילא ־ וישראל בההיא ס פ ו ר א‬
‫יהבי חילא למריהון כמלכא דאחוסף חילא וגבורחא כד משבחין גבורחיה ואירן ליה וכילהון‬
‫דחלין מקמיה ואסתלק יקריה על כלהו וגי׳ עכ״ל י השי״ח ברחמיו הרבים יעשה לנו נ ס י ם‬
‫ונפלאיח כמו שעשה לאבוהיט ויקיים בני מקרא שכחוב כימי צאחך מארץ מצרים א ר א נ ו‬
‫נפלאוח כיר״א ‪:‬‬
‫תוכחות מופר‬
‫נצביסיאתם נצבים היום כלכם לפט ה׳ אלהיכם ראשיכם שבעיכס זקניכם ישיטריכם‬
‫סדר‬
‫כל איש ישראל י טפכס נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך מחוטב עציך עד ש ו א‬
‫מ י מ י ך לעוברך בברית ה׳אלהיך ובאלתו אשר ה׳ אלהיך כרח עמך היום י ויש ללקלק כיון‬
‫שאמראתםיכלכם למה לי י וכיון שאמר כלכם י ראשיכם שבעיכס וגו למה לי ‪:‬‬
‫ב‬
‫‪,‬‬
‫ואפשר‬
‫שיתישיבו הדקדוקים בהקדם מה שארז״ל בענק הימים האדירים הקדישיס‬
‫והנוראים עשרת ימי תשובה שהקב״ה יתעלה ויתרומם ברוב רתמיו וחסדיו‬
‫~‬
‫קבע לנו ימים האדירים בכל שנה ושנה כדי שנשוב בהם בתשובה מתטאהיט יעונותינו‬
‫ופשעינו והעיקר שצריך האדם שיהא מתעורר ומתתרע בלבבו בסתר ובגלוי ולשוב לפניו‬
‫יתברך ולבקש סליחה וכפרה מאתו יתברך דכשברא הקב״ה את העולם צפה והביט שעתידין‬
‫להיות בעולם צדיקים ורשעים ואין קיום לעולם מפני הרשעים ולזה ברא התשובה עם ב ר י א‬
‫העולם כנודע ־ יקבע לנו יום אדיר ונורא בשנה הוא יום הכפירים לכפר על כל עון ועל‬
‫ת‬
‫חטאת‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫צ‬
‫ליהודה‬
‫תטאת ונתן לנו ארבעה זמנים דהיינו אלול ראש השנה יום הכפירים הושענה רבה י ורבנן‬
‫אסמכיה אקרא ירמזיה אריה שאג מי לא יירא ־ ארי׳יה ראשי תיבות אלו״ל ר״ה יוה״כ היש״ר ־‬
‫דהיינו אלי ימי הדין מי לא יירא בהם לשוב בתשובה מעבירות שצירו ולתקן דרכיו י וכתבו‬
‫חכמי המוסר דמה שנהגו העולס להתעורר מראש תורש אלול ולומר סליחות ומרבים העם‬
‫בתעניות ולימוד התורה ועושים צדקה כל אחד כפי יכולתו שכל זה אנו עושים שלשים יום קורס‬
‫ר״ה הוא דמיון הדין לבעל חוב שמתנין לו זמן בית דין שלשים יום למצוא כדי גאולתו ולפרוע‬
‫חובו ־ וידוע דהעונוח שהאדם עושה הס כמו חוב ולכן נוחנין לאדם בבית דין של מעלה זמן‬
‫שלשים יום לעשות תשובה לשוב מדרכיו הרעים להתם ולכלא כל בעלי חובוחיו ומקעריגיו אשר‬
‫עשה ופעל וברא משחיתים בעונותיו ובדיבוריו הרעים שכל דיבור רע נברא ממט מלאך רע‬
‫ומקעריג ועל ידי התשובה ותעניות וסיגופים וצדקות שהוא עישה באלו השלשיס יום יהי נקי‬
‫מחובותיו שהם עונותיו ביום ר״ה ־ ואמרו ז״ל שאלו העשרה ימים מר״ה עד יוה״כ הס דמיון‬
‫לבעל חוב ראם לא פרע הלוה כשלשים יום מחרין בו ב' וה׳ וב׳ שיפרע חובו ואם לא רצה‬
‫מנדין אוחו כמו שכחב מרן הקדוש בסי׳ ק׳ י כמו כן נמי נחן לני הקב״ה אחר שלשים יום של‬
‫חורש אליל עשרה ימים מר״ה עד יוה׳י׳כ דמניין עשרה' ימיס יהי עכ״פ ב׳ וה׳ וב׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫נקדים דאיחא בראש השנה‬
‫י‬
‫בארבעה פרקים העולם נלון בפסח על החבואה וגו׳‬
‫בראש השנה כל באי העילס עוברין לפניו כבני מרון שנאמר היוצר יחד לבס המבין‬
‫אל כל מעשיהם י)גמרא( בראש השנה כל באי העילם עיברין לפניו כבני מרון מאי כבני מרון‬
‫הכא תרגימי כבני אימרנא ־)רש״י( אימרנא־ כבשים שמיגין איחס לעשרן ויוצאים זה אחר‬
‫זה בפחח קען שאין יטלין לצאח כאחד עכ״ל ‪:‬‬
‫ומשם‬
‫באר״היאח״ס ראשי היסח אלו״ל חשר״י מי״סיאלו״ל דהיינו שלשים יום קודם‬
‫ראש השנה שטחנין לאדם בביח דין של מעלה כדי לעשוח חשובה וגו׳‬
‫י‬
‫חשר״י‪,‬‬
‫הייני עשרה ימים מראש השנה עד יום הכפירים שנחן לנו הקב״ה אחר שלשים יום של חודש‬
‫אלול י מי״ם היינו ארבעים יום מראש חודש אלול עד יום הכפוריס וכל זה הוא דמיון הדין‬
‫דבעל חוב שנוחטן לו ביח דין ארבעים יום כדי לפרוע חובו וכנז׳ * ונמצא היו״ס נוטריקון‬
‫יו״ם הכפורי״ס נצבים כלכם לפני ה׳ אלהיכס במצב הדין יהחחימה עליו י ראשיכם שבטיכם‬
‫וגו׳ לעוברך בבריח וגו׳ אפשר רמז למה דאמרט בגמייא־בראש השנה כל באי העולם עוברין‬
‫לפניו כבני מרין שנאמר היוצר יחד לבס וגו׳ וכגז׳ ‪:‬‬
‫סדר‬
‫שיפטים \ צדק צדק חרריף למען חחיה וירשח אח הארץ אשר ה׳ אלהיך טחן לך׳‬
‫בהקדם דאיחא במדרש רבה פ׳ ואחחנן בפסוק טראית בצדק חעננו על החשובה *‬
‫ועוד בהקדם דבר י ד ע שיש שני סיגים בבגי ארם העושים אשובה י סוג א׳ השב מיראה יראת‬
‫העונש‬
‫האת‬
‫תוכחות מופר‬
‫ליהודה‬
‫העינש או ע״י זולתו המוכיחו ומשתדל עמו להשיבו בתשובה * סיג ב׳ הוא שמתעורר מאליו‬
‫ומעצמו לעשות תשובה ולא ע״י זולתו כנז׳ י ואמרו רז״ל שהתשובה שהיא מאליו ומעצמו ה י א‬
‫התשובה מאהבה אהבת השי״ת * ובתשובה זו אפילו אם עזר עליו שוס גזירה רעה נ ק ר ע ת‬
‫לגמרי עכ״ל ‪:‬‬
‫ומעת ח‬
‫לפי האמור אפרש י צדק י כלומר מהר קח עמך דברים דברי המונית ועשה צדק‬
‫דהיינו שוב אל ה׳ ־ ויוחר טוב לך אם ־ צדק תרדוף • כלומר מאליו ומעצמו וצא‬
‫ע״י זולתו המוכיתו וגו׳ ׳למען תחיה י כלומר כי בחשובה זו שהיא מאליו ומעצמו היא החשוכה‬
‫מאהבה ואפילז אם נגזר עליו שוס גזירה רעה ואפילו אס נגזר ונחתם שימות גקרעת הגזירה‬
‫לגמרי וחחיה ותאריך ימים י וירשת אח הארץ * ארץ דלחחא וארץ דלעילא ארץ החיים ע ו ל ס‬
‫הבא ־ אשר ה׳ אלהיך גוחן לך ‪:‬‬
‫סדר‬
‫ויחי י וירא מנוחה כי טוב ואח הארץ כי נעימה ויע שכמו לסבול ויהי למס עובד •‬
‫נראה לע״ד שזה הכחוב רמוז בו כמה גדולה מעלח היסורין י בהקדים מה שארז׳יל‬
‫שעל ידי היסירין שסובל האדם בעוה״ז געשה גופו מזבח כפרה ־ ואש היסורין שנאמר כי‬
‫בחנחנו אלהים וגו׳ באנו באש וגו׳ שורפח גופו כמו ששורפח האש אח הקרבן על גבי ה מ ז ב ח‬
‫ועל ידי כן מתכפר לו מה שחעא והעוה ופשע ועי״כ זוכה לחיי העוה״ב תכף אחר העוה״ז‬
‫עכ״ל ־)וכדאיתא במדרש רבה סדר בראשית( אמר רב הונא הנה עוב מאד זו מדת הטוכ •‬
‫והנה טוב מאד זו מדת היסורין * וכי מדת היסורין טוב מאד אתמהא אלא שעל ידה הבריות‬
‫באים לחיי העוה״ב ־ וכן שלמה אומר ודרך חיים תוכחות מיסד עכ״ל י)וכדאיתא בסדר אמור(‬
‫צו את בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתיח למאור להעלוח נר חמיד ־ ארז״ל מה ה ו א‬
‫הצווי כפי הפשט י וג״כ צו את בני ישראל ויקתו להם מוסר מן הזית שכותתין אותו וכובשי ן‬
‫אותו וטותגין אותו וכל זה הוא לטובתו כדי להוצא מרירותו וכדי להוצא אור לעולם׳ כך א ת ה‬
‫בן אדם אם ראיתה יסורין באיס עליך אינם אלא לטובתך כדי להוצא מרירותך כלומר מ ה‬
‫שהמרה אמרי אל וכדי להוצא האור הגנוז לצדיקים בעוה״ב עכ״ל ‪:‬‬
‫וגם‬
‫כן דבר ידוע שעל ידי היסורין האדם מכיר ערכו לפגי בוראו ויודע בעצמו שהוא אנושי‬
‫שהוא עפר ולעפר ישוב ועל ידי כן בכל יום תמיד מתודה ומחחרט לפגי בוראו בל‪5‬‬
‫נשבר ונדכה ושומר עצמו מהיצה״ר וממועצותיו הרעים ואינו הולך אלא בדרך תמים בעצת‬
‫יצה״ט לעבוד ע מ ד ת הבורא יתברך תורה ותפלה ומצות ומעשים עובים ועי״כ מובטח לו שהוא‬
‫בן העוה״ב ושם ינוח במנוחות שאננות י)וכדאיתא במדרש רבה סדר בראשית( אמר ר׳ זעירא‬
‫הגה טוב מאד זו גן עדן * והנה טוב מאד זו גהיגם י וכי גהינם טוב מאד אחמהא * משל למלך‬
‫שהיה לו פרדס והכנים לתוכו פועלים ובנה אולר על פתחו ואמר כל מי שהוא מתכשר במלאכת‬
‫הפרדס‬
‫האת‬
‫תוכחות מופר‬
‫ליהודה צא‬
‫•הפרדס י מ ס לאוצרו י וכל מי שאינו מתכשר במלאכת הפרדס אל י מ ם לאוצרו * כך כל מי‬
‫שהיא מסגל מצות ומעשים טובים הרי גן עדן י וכל מי שאינו מסגל מצוה ומעשים טונים הרי‬
‫גיהנם עכ׳׳ל ־ ועוד ידוע דמלבד ארן דלתתא יש ארן לעילא והיא ארן החיים עולם הבא ‪:‬‬
‫ו‪?0‬תה‬
‫לפי האמור אפשר היינו מה שנרמז בכחוב וירא מנוחה כי טוב זו מדה היסורין‬
‫י‬
‫י‬
‫וכי מדח היםורין טוב ויש בה מנוחה * והלא היא מצערת ומשברת כל הגיך« *‬
‫אלא * ואח הארץ כי נעימה י שעל ידה זוכה לנעימוח וטובוח ארן החיים עוה״ב ושם יראה אח‬
‫המנוחה י ויש שני טעמיס לדבר ־ א׳ ויט שכמו לסבול ־ עול היסורין ועל ידי עול היסורין נעשה‬
‫גופו מזבח כפרה וגו׳ מ ז ׳ י ב׳ ויהי למס עובד י עבודח הבורא יחברך משום שעל ידי היסורין‬
‫מכיר ערכו לפגי בוראו יגו׳ כגז׳ י ועל ידי כן זוכה לכל האמור ‪:‬‬
‫סדר‬
‫וישלח י ויזרח לו השמש כאשר עבר את פנואל והוא צולע על ירכו י כתוב זה הוא‬
‫הנושא אשר עשיחי כשדרשח׳ בשבח החודש על אחי כה״ר רפאל בן דאנאן נ״ע שהיה‬
‫מיוסר בחולי האבנים שהיו מעכבים לו השחן והרופא סרק אח בשרו במסרקוה של ברזל‬
‫והוציא לו אבן גדולה ולא עברו שמינה ימים עד שמח בן נ״ח רח״ל י וכך עלה במחשבה אין‬
‫להרהר אחר מדוחיו יחברך אלהים חשבה לטובה והגה טוב מאד זו מדח היסורין וגו׳ וכגז״ל‪:‬‬
‫דים הכתוב דלעיל מיניה י ויקרא יעקב שם המקום פגיאל כי ראיתי אלהים פגים‬
‫בהק‬
‫אל פנים ותנצל נפשי ־ )ואוגקלוס תרגם( וקרא יעקב שמא דאתרא פניאל‬
‫־ ארי תזיתי מלאכא די״י אפין באפין ואשתזיבת נפשי י ועוד נקדים דאיתא בזוה״ק במדרש‬
‫הנעלם י אמר רבי יהודה בשעת פעירתו של אדם הוא יום הדין הגדול שהנשמה מתפרדת‬
‫מן הגיף ולא נפער אדם מן העולם עד שרואה אח השכינה הה״ד כי לא יראני האדם וחי •‬
‫ובאין עם השכינה שלשה מלאכי השרח לקבל גשמחי של צדיק הה״ד וירא אליו ה׳ וגי׳ ע״ש‪:‬‬
‫• ומ?‪$‬תח‬
‫לפי האמור היינו מה שרמזחי בכחוב ־ ויזרח לו השמש ־ רמז לאור ולטוב הצפון‬
‫לצדיקים בעיה״ב י כאשר עבר את פניאל י כלומר הכף אחר שעבר מהעוה״ז‬
‫כשראה את השכינה יראה פני שלשה מלאכי השרת הבאין עם השכינה שקבלו נשמתו * וכי‬
‫תאמרו כולי האי ויזרח לו השמש וגו׳ כנז׳ והרי עדיין ער שיקבל עונשי על מה שחטא וגו׳‬
‫כי אדם אין צדיק ‪5‬ארן אשר יעשה עוב ולא יחעא ־ ויהי כמשיב והוא צילט על ירכו י כלומר‬
‫• והרי הוא עדיין מסתכל במסרקות של ברזל אשר בהם סרקו את בשרו במקים שהוא סמוך‬
‫לירכו וביסורין שסבל בכאב חוליו והיסירין מכפרים ונמצא כבר נתכפר לו בעוה״זיועי״כ‬
‫ויזרח לו השמש וגו׳ כנז׳ ‪:‬‬
‫נחזלזל לאחר מיחה שנשאו אוחו הכחפיס מן הספיטא״ל עד ביה החיים מהלך גדול‬
‫והם רצים בו וזה בזוי למח י ורז״ל אמרו דה‪5‬זוי לאחר מיהה הוא לכפר י )יכדאיחא‬
‫׳וג״כ‬
‫בסנהדרין‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫בסנהדרין דמ״ז ע״א( איבעיא להו הספידא יקרא דחיי הוי או יקרא ושכבי הוי י ת״ש ויבוא‪,‬‬
‫אברהם לספוד לשרה ולבכותה י ואי אמרת משוס יקרא דחיי הוא משום יקרא דאברהם נזשהו‬
‫לה לשרה י שרה גופה ניחא לה כי היכי דמייקר בה אברהם ־ת״ש רבי נתן אימר סימן י פ ה‬
‫למת שנפרעין ממנו לאחר מיחה ־ מח לא נספר ולא נקבר או שחיה גוררחו או שהיו גשמים‬
‫מזלפין על משתו זהו סימן יפה למת ש״מ יקרא דשכבי היא ש״מ ־)רש״י( משהו לה לשרה •‬
‫עד שבא אברהם מ ט ח עקירח יצחק דמדכתיב ויבוא אברהם מכלל דההיא שעתא לא הוה‪.‬‬
‫החם * סימן יפה למח • כשנפרעין ממנו בעיה״ז לאחר מיחה דיש לו כפרה בכך ש״מ י ק ר א‬
‫דשכבי הוא דאי לאו יקרא דשכבי אמאי מיכפר בבזיוניה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫וג״כ‬
‫כמו שכחב רש״י ז״ל שם בסנהדרין דמ״ד ע״ב‬
‫י‬
‫מעשה במוכס אחד ישראל ר ש ע‬
‫שמח * ובו ביום מח אדם גדול בעיר ובאו כל בני העיר ונחעסקו במטחו י וקרובי‬
‫אותו מוכס הוציאו גם אח מעח המוכס אחריו וקפצו עליהס אויבים והגיחו המעות וברחו‬
‫והיה שם חלמיד אחד שישב לו עם משח רבו י לאחר זמן חזרו גדולי העיר לקבור את ה ח כ ם‬
‫ונחחלפה להם מטתו בשל מוכס והיה אותו תלמיד צועק ולא היעיל ־ וקרובי המוכס קברו א ת‬
‫החכם ונצטער בה אוחו חלמיד מאד מה חטא גרם ליקבר זה במיון ־ ומה זכה אותו ר ש ע‬
‫ליקבר בכבוד גדיל כזה י נראה לו רבו בחלים ואמר לו אל תצטער י בוא ואראך אותו האיש‬
‫בגיהנם וציר של פחח גיהנם סיבב באזניו ־ אבל פעם אחח שמעחי בגטח חלמידי חכמים ולא‬
‫מחיחי ולכך נענשחי ־ וזה פעם אחח הכין סעודה לשר העיר ולא בא שר העיר וחילקה ל ע ט י ם‬
‫וזה היה שכרו עכ״ל י הרי למדנו שהבזוי לאחר מיחה הוא לכפר ‪:‬‬
‫סדר‬
‫כי תצא י השמר בנגע הצרעת לשמר מאד ולעשות ככל אשר יורו אחכם הכהכיס‬
‫הלוים כאשר צויתס תשמרו לעשות ‪:‬‬
‫נראח‬
‫לרמוז בכתוב ־בהקדים דאיחא במסכח ערכין פרק שלישי• אמר רב ח ס י א א מ ר‬
‫מור עוקבא כל המספר לשין הרע אומר הקב״ה לגיהנם אני עליו מלמעלה ו א ת ה‬
‫עליו מלמטה נדון אוחו שנאמר חצי גבור שמגיס עם גחלי רחמים י אין ח! אלא לשון ש נ א מ ר‬
‫חץ שחוט לשונם מרמה דבר ־ ואין גבור אלא הקב״ה שגאמר ה׳ כגבור יצא ־ גחלי רהמים ה י י‬
‫גיהנם ענ״ל * )ואיחא שם בערכין דע״ו ע״ב( חגא דבי רבי ישמעאל נל המספר לשון הי‪-‬ע‬
‫כי‬
‫מגדיל עינית כנגד שלש עבירות עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים וגי׳ ע״ש ‪:‬‬
‫ואמרו‬
‫רז״ל שאלו לגתש למה אתה מצוי בין הגדרות אמר להם מפגי שפרצתי גדרו של‬
‫עולס געשיתי סימן לכל פורצה גדר ׳ אמרו לו ולמת אתה גישך בלתי שיהיה ל ך‬
‫הנאה בשלמא ארי דורס ואוכל יש לו הנאה זאב עורף ואוכל ואתה משך ומימית‪-‬אמר ל ה ם‬
‫אם ישיך הנחש בלא לחש אני איני עושה שום דבר עד שיאמרו לי מלמעלה י אמרו לו ילמה‬
‫אתה‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫צב‬
‫ליהודה‬
‫י אתה טשך באבר אחד וארסיך הולך בכל האברים אמר להם ולי אתם אומרים והכתיב ומה‬
‫;‬
‫יתרון לבעל הלשין שהוא יושב ברומי והורג בסורייא • ולמה נקרא שמו שלישי לפי שהוא הורג‬‫שלשה האומרו והמקבלו והנאמר עליו י וכמעשה שהיה באדם אחד שהיתה לו כלה רעה ותקיפא‬
‫ובכל יום ויום היחה אימרח לו אני מוציאה עליך שס רע וזה האיש היה צדיק והיה ירא שמא‬
‫־תיציא עליו שם רע והיה מפייסה בבוקר ובערב כדי שלא תוציא עליו שם רע לסוף מה‬
‫גגשתה הארורה אמרה לבנו אביך תיבע אותי לתשמיש ואס אינך מאמין לי תבוא בערב ותמצא‬
‫אותו מפייס לי י לערב בא הבן ומצא לאביו שהוא מפייסה כדי שלא תדבר עליו רע כמנהגו‬
‫אמר הבן א״כ האמת אמרה לי אשתי מה עשה הבן הרג את אביו והוליכו אותו אצל המלך‬
‫ונתחייב בדין שיהרגו אותו ולאשתו ג״כ גחחייבה מיתה על שדברה לשון הרע א״כ הלי לה״ר‬‫הרג שלשה י יכרח ה׳ כל שפחי חלקות לשון מדברת גדולות י כל המספר לה״ר כאילו כפר‬
‫בעיקר דכתיב בתריה אשר אמרו ללשוננו גגביר שפתיגו אחגו מי אדון לגו י בוא וראה כמה‬
‫כתו של לשין הרע שאין לו שיעור ונלמד ממרגלים ומה המוציא שם רע על שאין שומעין ורואים‬
‫ומקפידים בבזיונס כך ־ המוציא שם רע על חבירו הנוצר בצלם ודמות עאכ״ו י ומה יחן לך‬
‫ומה ייסיף לך לשון רמיה י אמר הקב״ה ללשון מה אעשה לך כל אבריו של אדם מבחון ואחה‬
‫מבפנים ולא עוד אלא שתקנחי לך שחי חומות אחד של עצם ואחד של בשר של עצם השנים‬
‫ושל בשר השפתים על׳ ל ‪:‬‬
‫ואיתא‬
‫במדרש רבה סדר מצורע י זאח חהיה חורח המצורע הה״ד מ• האיש החפץ חיים‬
‫מעשה ברוכל אחד שהיה מחזיר בעיירוח הסמוכות לצפורי והיה מכריז ואומר‬
‫מאן בעי סס חיים ־ רבי ינאי היה יתיב ופשט בטרקלין שלו שמעיה דמכריז מאן בעי סם חיים‬
‫אמר ליה חא סק להכא זבין לי אמר ליה לאו אנח צריך ליה ולא דכיוחך אטרח עליה שהפציר‬
‫בו סליק לגביה הוציא לו ספר ההליס הראה לו פסוק מי האיש החפ! חיים מה כחיב בחריה‬
‫נצור לשונך מרע וגו׳ סור מרע ועשה טוב וגו׳ אמר רבי ינאי אף שלמה מכריז ואומר שימר‬
‫פיו ולשוני שימר מצרות נפשו י אמר רבי ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע‬
‫היכן הוא פשוט ר״ל היכן היא פירושו עד שבא רוכל זה והודיעו מי האיש החפץ חיים לפיכך‬
‫משה מזהיר את ישראל ואומר להם זאת תהיה תורת המצורע חורח המוציא שם רע*‬
‫)ובילקוט גורס( הוציא ספר תהלים מכורך וגי׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫והרב‬
‫לב אריה ז״ל כתב המדרש הזה אומר דרשגי ־ דיש לדקדק תדא מה שאמר רבי ינאי‬
‫‪,‬‬
‫אף שלמה מכריז ואומר שומר פיו ולשונו וגו מאי רבותא בא לאשמועיגן שגם‬
‫שלמה אמר כן ולא סגי בזה שאמר דוד המע״ה־וע״ק שאמר רבי ינאי כל ימי הייתי קורא‬
‫הפסיק וגו׳ מה חידש הרוכל בפסוק זה מי האיש עד שאמר רבי ינאי שלא היה יודעי ועוד‬
‫יו״י‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫לפי גירסת הילקומ שהוציא שפר מכורך מאי רבותא בא הרוכל לאשמועינן שהוא מכירך מי^ד‬
‫היה חסר אם לא היה מכורך ־ וע״ק מאי לפיכך משה מזהיר ו ג ו ׳ ‪:‬‬
‫ותירץ‬
‫בהקדיס דאיתא במסכח ערכין פרק שלישייפליגי הגי חרין אמוראין רבי ח מ א ‪,‬‬
‫בר חניגא ורבי אבא בר חגיגא * חד אמר סיפר לשון הרע יש לו תקנה ו מ א י‬
‫תקגחיה של מספר לה״ר אם הוא חלמיד חכם יעסוק בחורה שגאמר מרפא לשון עץ ח י י ם‬
‫ואין לשון אלא לשון הרע שנאמר חץ שחוט לשונם מרמה דיבר ואין עץ חיים אלא תורה ש נ א מ ד‬
‫עץ חיים היא למחזיקים בה ־ ואס הוא עם הארץ ישפיל לטחו שנאמר וםלף בה שבר ברוח ״‬
‫רבי אבא בר חנינא אמר סיפר אין לו חקנה שפבר כרחו דוד ברוח הקידש יכרת ה ׳ כ ל‬
‫שפחי חלקוח לשון מדברח גדולוח אלא מאי חקנחיה שלא יבוא לידי לשון הרע אם הוא ת ל מ י ד‬
‫חכם יעסוק בחורה ואס הוא עם הארץ ישפיל דעחו עכ״ל י)ובילקוט משלי איחא עוד ד׳יא(‪.‬‬
‫אס נחפס ללשון הרע נחחייב נפשו למוח שנאמר וסלף בה שבר ברוח עכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫ךי ‪£‬‬
‫לדקדק בדברי רבי אבא באומרו סיפר אין לו חקנה שכבר כרחו דוד ברוח הקודש׳‬
‫תיבת שכבר הוא מיוחד דהיל״ל סיפר אין לו חקנה משום שדוד כרחו ברוח הקודש •‬
‫וחירץ דמצינו בספר ראשיח חכמה שיש שני מיני לשון הרע חרא מי ששונא את חבירו ומדבר־‬
‫עליו לה״ר כל תועבת השם בחנם י ויש אנשים שלב בלב ידברו ובקרבם ישים ארבו בשפתותיה©‬
‫הס שפתי תלקות לומר כשורה עשית ולא פעלת און וכוונתו להחעיאו ואח״כ מדבר ממנו שלא‬
‫בפניו כל לה״ר שבעולם י)ועל זה פירש יפה הרב מוהר״ר שמואל אוזידה בספר שלו מדרש‬
‫שמואל( ה׳ לי כעוזרי ואני אראה בשונאי ר״ל שדוד המע״ה התפלל ה׳ לי אתה תעמיד ע מ י‬
‫בעוזרי ר״ל לפני אותם אנשים שמראים לפני כעוזרי לי לטובה ולבס בל עמס ואני איני יכול‬
‫לשמור מפניהם ואחה בוחן לבבות ויודע הכל וצריך אני שתהיה לי כעוזרי אבל ואני א ר א י ׳‬
‫ה‬
‫דייקה בשונאי שהשונא שלי הוא מראה שנאחו נגדי ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫א״כ משמע שיש שני מיני בעלי לשון הרע י האחד הוא שמדבר בפרהסיא בפניו ושלא‬
‫בפניו לשון הרע על חבירו י והשני הוא החונף שבא בשפחי חלקות לגנוב אח לב חבירו‬
‫להטעוחו מדרך טובה לדרך רעה ואחר כך לדבר ממנו לשון הרע וזה נקרא גונב לבבות‬
‫וגקרא גנב וכל גנב נקרא רשע י )כדאיחא בפרק חלק( מאן רשעים אמר רב יוסף גנבי ‪-‬‬
‫לפי זה לדברי רבי אבא בר חנינא שאמר לא מבעיא סיפר לשין הרע ר״ל שהוציא לשון ה ר‬
‫משפחיו ולחוץ שפשיטא שאין לו חקנה אלא אפילו שלא הוציא הלשון הרע משפה ולחוץ אלא‬
‫שבא בשפתיו חלקוח לב בלב ידבר להחטיאו כדי לדבר עליו אחר כך לשון הרע ועדיין לא‬
‫דיבר אפילו לזה אין לו חקנה הואיל שכבר דייקה כיחו דוד ברוח הקודש ר״ל קורס פ ס י‬
‫לשון הרע אלא דיבר שפחי חלקוח לבד לדבר אחר כך עליו לשון הרע אף הוא בעונש כ‬
‫ע‬
‫ס ר‬
‫י ק‬
‫מכ״ש‬
‫תוכחות מופר‬
‫וזאת‬
‫ליהודה צג‬
‫מכ״ש כשסיפר והוציא לה״ר שהוא בעונש חייב כרת א״כ לפי דברי רבי אבא שניהם שוי‪3‬‬
‫בעינש משא״כ לדברי רבי חמא בר חנינא שיש לו תקנה אפילו למספרי לה״ר ‪:‬‬
‫פירש המדרש שהרוכל הוה בא להודיע פירוש הפסוק לא כדברי רבי חמא בר‬
‫חנינא שסובר שהמספר לה״ר יש לו חקנה אלא כדברי רבי אבא שסיבר סיפר לה״ר‬
‫אין לו חקנה אלא מאי חקנחיה שלא יבוא פלל לידי לה״ר לזה בא הרוכל ללמד מהפסוק מי‬
‫י האיש החפץ חיים דמשמעוחו החפץ חיים שהוא ההיפך של כרח שלא יתחייב כרת ־ ועוד כדברי‬
‫ד״א אס נחפס ללשון הרע נחחייב נפשו למוח י לזה אמר מי האיש החפץ חיים אז תקנתו נצור‬
‫לשונך מרע מלה״ר ושפתיך שפחי חלקוח מדבר מרמה המביא לידי לה״ר כדאמרן י מזה צריך‬
‫אחה ליזהר מאד כי לזה אין לו חקנה י ולכך האי רוכל היה מכריז מאן בעי למזבן סם חייס‬
‫רי׳ל שירצה לחיוח שלא יבוא לידי כרח י אזדיק ליה רבי ינאי אמר ליה חא סק להכא זבין לי‬
‫אמר לאו אנת צריך ולא דטוהך ר׳יל שהרוכל ראה שרבי ינאי יושב בטרקלין שלו ועוסק בחורה‬
‫לזה אמר ליה לית אנת צריך למזבן ולא תלמיד חכם דכוותך כי מאי תקנתו שלא יבוא לידי‬
‫לה״ר לעסוק בתורה כי התורה מגנא ומצלא מן החטא ואת יושב ועיםק בתורה א״כ לית אניז‬
‫צריך לזה ־ אטרת עליה רבי ינאי סליק לגביה הוציא לו ספר תהלים מכורך דייקה נרמז בזה‬
‫שהראה לו עוד פסוק בספר חהלים שכרחו דוד ברוח הקודש יכרח ה׳ כל שפחי חלקות לשי‪3‬‬
‫מדברת גדולות א״כ מזה מוכח מזה הפסוק שהמספר ל ה״ר אין לו תקנה כדברי רבי אבא י‬
‫ולאחר שהראה לו הרוכל פסיק זה הראה לו באומר זה חקנחו שלא יבוא מחחילה לידי לה״ר‬
‫מי האיש החפץ חיים ולא כרת מה כתיב נצור לשונך מרע ושפחיך מדבר מרמה והחקנה‬
‫שלא לבוא לידי לה״ר אם הוא חלמיד חכם יעסוק בחורה ט לעיל מיניה בפסוק כתיב לכו‬
‫בנים שמעו לי יראח ה׳ אלמדכם דייקה שהרפואה הוא הלימוד והחורה מגנא עליי שלא יבוא‬
‫לידי לה׳יר ־ ואם הוא עם הארץ ישוב מדרכו הרעה וישפיל עצמו ולכך היה מוכרח להראופ‬
‫גס הפסוק שכרתו דוד ברוח הקודש דאם לא כן אין מוכח כרוז שלו מי האיש החפץ חיי©‬
‫שהוא היפך הכרח דכרח אינו נרמז בפסוק זה ט אס בפסוק יכרת ה׳ כל שפחי חלקות וגו׳ *‬
‫והנה כאשר ישרו דברי הרוכל בעיני רבי ינאי שהראה לו התקנה שלא יבוא לידי לשון ה ר ע‬
‫לזה אמר אף שלמה אמר כן כדברי רבי אבא שומר פיו ולשונו לכחחילה מדבר לה״ר כלל‬
‫שומר מצרוח נפשו אבל המספר אין לו חקנה ולא כדברי רבי חמא בר חנינא שסובר שיש‬
‫הקנה למספרי לה׳יר והביא ראיה מדברי שלמה מרפא לשון עץ חיים משמע בדעבד אפילו‬
‫שדיבר לה״ר יש לו תקנה ־ ולהט שפיר קאמר רבי ינאי כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא‬
‫הייחי יודע פירושו היכן אם כדברי רבי חמא או כדברי רבי אבא עד שבא הרוכל הזה והודעיני‬
‫שהפירוש הוא כדברי רבי אבא ־ לפיכך דייקה משה מזהיר את ישראל זאת חהיה חורח המצורע‬
‫גשלמא בלא זאת לא היה צריך מרע״ה להזהיר על המצורע הבא מחמת לשין הרע מוציא ר ע‬
‫ובזח‬
‫י‬
‫מפני‬
‫‪y‬‬
‫תוכחות מוסר‬
‫האת‬
‫ליהודה‬
‫‪ i‬מפני שתשיבתו בצרו אם הוא תלמי־ חכם יעסיק בתורה ואם הוא עם הארץ ישפיל א ת ע צ מ ו‬
‫ן אבל עכשיו כשבא הרוכל הזה והראה פירוש הפסיק שיש תקנה שלא יבוא מתחילה בלל לידי‬
‫לה״ר והמספר לה״ר אין לו תקנה מחמת שכרתו דוד ברוח הקירש לכן הזהיר מ ר ע ״ ה עיי‬
‫פונש המספר לה״ר שלא יביאו לירי לה״ר ראם לא כן שאחר שסיפר לה״ר וצאי עליי ה כ ג ע י ס‬
‫י מ‬
‫מ‬
‫ד ה י ה‬
‫ה‬
‫ה ו ה‬
‫י ד ס ש‬
‫י י י‬
‫י ‪ 5‬ו‬
‫ו * ילסי זי‪-‬‬
‫^ ל‬
‫י ז לי^‬
‫אלא ^‬
‫י‬
‫ו ל י ^‬
‫יהיה פירוש הפסיק זאת תהיה תורת המלירע ר״ל זאת תהיה התורה הקנה למוציא ר ע ש ת ק כ ה‬
‫ש י י‬
‫ז ו‬
‫ת ה י ה‬
‫ז‬
‫ץ ם‬
‫ה‬
‫ד‬
‫ה‬
‫ה‬
‫כ‬
‫ד י י‬
‫ה ר ת ו‬
‫ש ע ד י‬
‫ה‬
‫ז ה י ה‬
‫ה ו‬
‫‪1‬‬
‫נ ו ה י‬
‫ב‬
‫ח ט‬
‫ה‬
‫ש י‬
‫כ‬
‫ר‬
‫ו ה‬
‫ע‬
‫י א כוהו‬
‫י^ ל ו‬
‫י ^י‬
‫ו ^‬
‫^ י״ל‬
‫לי כ ט‬
‫מטומאת נגעים י או תקנתו והובא אל הכהן כי שפתי כהן ישמנו דעת שהיא שליח ד ר ח מ כ א‬
‫ותורה יבקשו מפיהו לעסוק בתורה אז לא יבוא לדבר לשין הרע ולא יבוא לנגעים ע כ ״ ל ‪-‬‬
‫ר‬
‫ומ^תח‬
‫לפי האמור אפשר היינו מה שנרמז בכתוב האמור‬
‫השמ״ר בנג״ע ה צ ר ע ״‬
‫י‬
‫ת‬
‫במס״ק עס הכולל גימטריא הב״א בעו״ן לשו״ן הריע י כלומר הביכי ו ל א ‪- ,‬‬
‫באמיר לעיל והשמר לך ושמור את נפשך מאד ואל התן אש פיך לחטיא אה בשרך ב צ ר ע ת י‬
‫וג״כ אל תתן רשות לאחד מאבריך לתעיא את כל אבריך כלומר תן דעתך לסברת רכי א ‪ 5‬א‬
‫בר חנינא שהמספר לשון הרע אין לו חקנה שכבר כרחי דוד ברוח ה ק‬
‫י ד ש‬
‫ה‬
‫י כ ר ת‬
‫' כל ששתי‬
‫חלקות וגו׳ י וג״כ חן דעחך )לדאיחא במסכת ערכין( אמר רב חסדא אמר מ י י ע ו ק ב א כ‪:‬ל‬
‫ו‬
‫‪,‬‬
‫המספר לה״ר וגו כנז׳ י אלא מאי חקנחיה שלא יבוא לידי לה״ר י לשמ״ר מא״ד‬
‫במם״ק יימטייא‬
‫י ע ס ו ״‬
‫ק‬
‫ב ד ב‬
‫י"‬
‫י‬
‫ע‬
‫ת ו ר ״ ה‬
‫ם‬
‫הכ‬
‫ילל י‬
‫כ כ‬
‫ו ת ו ר ה י ‪5‬‬
‫כי שפחי כהן' ישמרו דעח שהוא שליח דרחמכא‬
‫י‬
‫ל אשי ייי י ׳‬
‫יו‬
‫ש ו‬
‫מ ס י ה י‬
‫ל‬
‫ע ס י‬
‫ת כ ס‬
‫י‬
‫ה‬
‫ה כ ה נ י ס‬
‫ב ת ו ר ה‬
‫יז‬
‫לעש ״‬
‫ת‬
‫לויס •‬
‫לא י ב ו א‬
‫^‬
‫לדבר לה״ר ולא יבוא לידי נגעים המטמאים י כאשר צויתם תשמרו לעשות״ ואז חהיו כ ק י י‬
‫ם‬
‫מכל דבר רע וחארכי ימים ושנים ־ והיינו דכחיב מי האיש החפץ חיים ולא כרת אוהב י י‬
‫ס‬
‫מ‬
‫לראוח טוב גצור לשוגך מרע וגו׳ וכנז׳ ‪:‬‬
‫ונראח‬
‫לע״ר לומר לסברת רבי אבא בר חגיגא סיפר לשון הרע אין לי תקכה ש כ ‪5‬‬
‫כ י ת י‬
‫‪ 5‬י י ח‬
‫ד ו ד‬
‫י כ ר ת‬
‫ה‬
‫ש פ ת י‬
‫כ‬
‫‪D‬‬
‫׳^‬
‫' ׳‬
‫תשובה ול״ו רגל על לשינו חציו יורה על זה ועל זה כ ‪'1‬‬
‫‪::‬מ‬
‫‪P‬‬
‫י מ‬
‫כ‬
‫ה נ י‬
‫'‬
‫ח‬
‫ה‬
‫ו‬
‫מ י‬
‫י‬
‫^ ל‬
‫פ י‬
‫י‬
‫ו‬
‫כ‬
‫ז מ‬
‫ד‬
‫ש‬
‫י י ל ^ עשל‪-‬‬
‫יא עוסר‬
‫ו‬
‫ש ה‬
‫ב ז מ‬
‫בתורה שהיא רפואה ללשון הרע שנאמר מרפא לשון וגו׳ אס נזדמן לו דבורים רעים לה<׳ *‬
‫ר‬
‫רכילות שפתי חלקות לא ישמור פיו ולשינו מהם אלא שפתיו אתו מי אדון לו רח״ל א ד ם ‪- , p‬‬
‫אפילו לסברת רבי חמא בר חנינא סיפר לה״ר יש לו חקנה אם ח״ח הוא יעסוק בתורה י ג ו ׳‬
‫על אדם כזה בודאי‬
‫ג ם‬
‫ז י‬
‫א יאמר‬
‫ס י פ ר‬
‫ה ״‬
‫ת‬
‫י‬
‫ל י א ‪ 1‬לי י ו‬
‫נ ה‬
‫ש ה ר י ה‬
‫יא‬
‫כ כ ז ו ב‬
‫ל‬
‫ו ש‬
‫יז‬
‫ב י‬
‫י י שאין‬
‫‪,‬‬
‫מועיל לו העסק בתורה י אבל אס סיפר לה״ר ועשה תשובה וגחחרט ובקש מחילה וגו ו ק ^ ל‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫על עצמו לשמור מאד פיו ולשונו מלדבר לה״ר וגו ונזדמנו לו דבורים רעים כנז ושמי ע צ מ ו‬
‫מהם‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מופר‬
‫ליהודה‬
‫צד‬
‫מהם ולא ליבר אותם מיראת בוראו אלם כזה אף לסברת רבי אבא בר חנינא סיפר לה״ר‬
‫אין לו חקנה שכבר כרתו לול ברוח הקידש ומ׳ על אלם כזה בוראי גס הוא יאמר סיפר לה״ר‬
‫יש לו תקנה ואף שכבר כרחו לול ברוח הקודש וגו׳ שהרי לבר ידוע הוא שאין לבר עומל‬
‫בפני החשובה והתרעה וגו׳ ־ )והראיה לזה מן התורה בפרשת חקח( וידבר העם באלהיס‬
‫‪,‬‬
‫ובמשה למה העליתונו‪.‬ממצרים וגו׳ הרי דברו לה״ר ־ מהכתיב אחריו וישלח ה בעם את‬
‫הנחשים השרפים וינשכו את העם וימות עם רב מישראל י הרי גתחייבו כרת וכסברת רבי‬
‫אבא בר חנינא סיפר לה״ר אין לו הקנה שכבר כרחו דוד ברוח הקודש וגו׳ מה כתיב אחריו‬
‫ויבוא העם אל משה ויאמרו חעאנו כי דברנו בה׳ ובך התפלל אל ה׳ ויסיר מעלינו את הנחש‬
‫ויתפלל משה בעד העם י )רש״י( ויחפלל משה י מכאן למי שמבקשים ממנו שלא יהיה אכזרי‬
‫מלמחול עכ״ל י מה כתיב אחריו ויאמר ה׳ אל משה עשה לך שרף ושים אוחו על נם והיה‬
‫כל הנשיך וראה אותו וחי ־ הר* לאחר שעשו חשובה ונחחרעו ובקשו מחילה אף שכבר נחחייבו‬
‫כרת היה להם תקנה ‪:‬‬
‫ב מ צ ע ו למדין שבעלי לשין הרע נירינו בנחשים ובזה פירש הרב לב אדיה ז״ל הכתוב‬
‫בפרשת וישב • ויקחוהו וישלכו אוחו הבורה והבור ריק אין בו מיס י )רש״י(‬
‫והבור ריק אין בו מיס י ממשמע שנאמר והבור ריק איני יודע שאין בו מים •מה תלמיד לומר‬
‫אין בו מים ־ מיס אין בו אבל נחשים ועקרבים יש בו )ב״ר שבת כ״ג( טכ״ל י והכוונה‬
‫שהאחים מצאי היחר להמיח אח יוסף על ידי נחשים ועקרבים כי חשבו אוחו מביא דבחס‬
‫לבטל לה״ר י וחצינו שבעלי לה״ר נידונו בנחשים כמש״ה וידבר העם באלהים ובמשה וגי׳‬
‫וכתיב יישלח ה׳ בעם אח הנחשים וגו׳ יביא הנחש שסיפר לה״ר על בוראו ויפרע מבעלי‬
‫לה״ר ולכך השליכו אותו בין נחשים ועקרבים כדין בעל לה״ר ־)ומציגו בפרק שמונה שרצים(‬
‫תיקין של נשיכח נחשים האי מאן דכרכיה חיויא לינחית למיא י)רש״י( דכרניה י נכרך סביבותיו‬
‫עכ״ל ־ ומעשה דרבי חנינא שבא נהר של מים תחת רגליו ־ לכך טעמם היה שהשליכו אותו בבור‬
‫שאין בו מיס שלא יהיה לו חקנה האי מאן דכרכיה חיויא לינחית למיא י אבל הקב״ה הצילו‬
‫מנחשים מחמת התירה שהיה בו שנמשלה למים י)וזה שאמר הכתיב בפרשת עקב( המוליכך‬
‫במדבר הגדול והנורא נחש שרף ועקרב וצמאין אשר אין מיס המוציא לך מים מציר החלמיש •‬
‫)שמעתי שאומרים עליו( המוליכך וגו׳ גחש שרף וגו׳ אשר אין מיס ר״ל שהיו ישראל ראויס‬
‫לישיך אוחם הנחשים ולא היה להם תקנה לזה אמר סמיך ליה המוציא לך מים מצור החלמיש‬
‫י‬
‫להיוח חיקון על זה עכ״ל ‪:‬‬
‫סדר‬
‫הנז׳ינראה לרמוז י זכו״ר א״ח אש״ר עש״ה ה׳ אלהי״ך למרי״ם בדר״ך בצאחכ״ס‬
‫ממצרי״ם במס״ק גימטריא לקת״ה בצרע״ח ע״ל שדבר״ה באחי״ה ע״ל שפיר״ש‬
‫מהאש״ ה‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מופר‬
‫ליהודה‬
‫מהאש״ה כטדע י ודון מכאן קל וחומר י )וכמו שכתב הרמב״ס ז״ל מהלכות טומאת צ ר ע ת‬
‫פי״ו דין י׳( זכור את אשר עשה ה׳ אלהיך למרים בדרך וגי׳ הרי הוא אימר התבוננו מה א י ר ע‬
‫למריס הנביאה שדברה באחיה שהיא גדולה ממגו בשגים וגדלתי על ברכיה וסכנה ב ע צ מ ה‬
‫להצילו מן הים והיא לא ד‪3‬רה בנכותו אלא טעחה שהשוהו לשאר נביאים והיא לא הקפיד ע ל‬
‫כל הדברים האלו שנאמר והאיש משה עניו מאד ואעפ״כ מיד נענשה בצרעת ־ ק״ו לבני א ר ס‬
‫הרשעים הטפשיס שמרבים לדבר גדולות ונפלאוח לפיכך ראוי למי שרוצה לטין אורחותיו‬
‫להחרחק מישיבתן ומלדבר עמהם כרי שלא יחפס אדם ברשת רשעים וסכלוהס וזה דרך ישיכת‬
‫‪-‬‬
‫הלצים הרשעים בתחילה מרטן בדברי הבאי כענין שנאמר וקול כסיל ברוב דברים ומתוך כ ך‬
‫באין לספר בגנות הצדיקים כענין שנאמר האלמנה שפתי שקר הדיברות על צדיק ע ח ק וגו׳‬
‫ע״ש י עכ״ל ‪:‬‬
‫והלב‬
‫כרס חמר ז״ל כתב ־ דיש לתמוה דהרי מקרא מלא דיבר הכתוב ותדבר מריס ו א ה ר ן‬
‫במשה ואס כן למה נעגשה מרים ולא אהרן ואף לפי מה )דאיחא בפי״א ד ש ‪2‬‬
‫ת‬
‫וכן במדרש( ויפן אהי־ן אל מרים שנפנה מצרעתו והיינו שגם אהרן נצטרע אלא שנתרפא מ י‬
‫ד‬
‫)וכן איתא במדרש פרשת מצורע( מ״מ קשה למה נשתנה מרים מאהרן שלא נתר פ א ת מ י ד‬
‫כמו שגתרפא אהרן י ותירץ במה ששמע על זה מהרבגי מוהר״ר משה מגיד וגי׳ )על פי‬
‫ה‬
‫מ‬
‫דאיחא בפ״ג דערכין( אמר רבי חמא בר חגיגא מאי תקגתס של מספרי לה״ר אס ת ״ ח ה ו א‬
‫יעסוק בתורה וגי׳ כנז״ל וא״כ שפיר שלא נצטרע אהרן או למאן דאמר שנצערע וגתרפא מ י ד‬
‫לפי שהיה לו תקנה שעסק בתורה * אבל מרים לא היתה לה תקנה מפני שהנשים פ ט י ר ו ת‬
‫מתלמוד תורה ועד שהתפלל עליה מרע״ה כנידע עכ״ל ‪:‬‬
‫וכתב‬
‫רטנו חיד״א ז״ל כי שני עיקרי הדת שמירת הדביר והעטה והס יסודי ה ת ו ר‬
‫ה‬
‫ורמוזים בעי״ן דשמע ודל״ח דאחד אותיות ע״ר ענוה דיבור * ואנו מחפלליס בכל‬
‫יום אחר העמידה אלהי נצור לשוני מרע וגו׳ ונפשי כעפר לכל חהיה הרי דיבור ועניה ־ ו כ‬
‫ת ‪3‬‬
‫ר ט נ ו מוהר״ם אלשיך ז״ל כי הנה עתה בעיטת הרבים שאין לנו קרבניח ולא בגדי כ ה ו נ ה‬
‫ץלא כהן כמעע כל כלי כפרתנו נדדו הלכו לא נשאר כי אס הלשון לעבוד בו לה׳ בהפלה ולמוד‬
‫תורה והם הקרבנות ויתר הכפרות ונמצא הלשון כלי סרת לשמו יתברך בברכות ותהילות‬
‫י ותלמוד חורה י ואס הלשון משוקץ ומהוע‪ 5‬בעין לה״ר ונבלוח פה ושקר וחטפה ושביעות שוא‬
‫וכיוצא הגה הוא חתיכה דאיםורה מגואל ימטינף ואיך נשרת בו להקביה כי ביראי עטש יענש‬
‫ולכן שמירת הלשון מלדבר דבורים אסורים ובכלל דברים של חול בשבח הוא יסוד ת ו י ת י נ ו‬
‫הקדושה פי על ידי שהלשון טהור הברכות והתפילות והלימוד בתורה יעלו לרצון לפני השי״ת •‬
‫ואני הדל ראיתי בספר ברית יעק‪ 5‬כתב ששמע שכל אדם יש לי קצבה יגביל כמה ידבר כ י מ י‬
‫תייו‬
‫רואת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה צה‬
‫חייו וכשיכלה הדיבור מיית על כן יזהר שלא לדבר אלא הצורך או במידי דמציה לימוד בתורה‬
‫וגי׳)ועיין למ״ד הר״ב מדבר קדמות ז״ל מע׳ הרל״ח אוח כ״א( ולז״א יהיו ימיו מעטים משום‬
‫דבעינן שיהיו דבריך מעטים שכל מי שירבה בדיבור מקרב עחו משום הכי צריך שיהיו דבריך‬
‫מעטים )ועיין להר״ב לשון ערומים ז״ל בליקוטי רבי ד״ל ע״ב( עכ״ל • וזאח שנית העטה‬
‫כי הגאוה הוא כעובד ע״ז וככופר בעיקר ואין עפרו ננער בחחית המתים ובהיותו עניו באמח‬
‫מחכפריס עונוחיו ומבטל גזירות רעוח ונעשה מרכבה לשכינה ואינו בא לידי חטא ויכול לטף‬
‫את יצרו הרע ־ )וכתב רבינו מוהרח״ו ז״ל( שמדח הגאוה גירמח לעבירוח בין אדם למקים‬
‫ובין אדם לחבירו כי על ירי הגאיה גירם להזיק לחבירו ועל ידי הגאוה הוא שונא לתבירו‬
‫ומדבר לה״ר וכאלה רבות וגם ביט למקום שכן כתיב ורם לבבך ושכחת את ה׳ אלהיך עכ״ל‪:‬‬
‫ותא‬
‫חזי בירבעם מת גרמא לו מדת הגאוה שהיתה בוי)איתא במסכת סנהדרין( אחר‬
‫הד‪5‬רים האלה לא שב ירבעם מדרכו הרעה מאי אחר הדברים האלה אחר שחפםז‬
‫•הקב״ה לירבעס בבגדו ואמר חזור בך ואט ואחה ובן ישי גטייל בגן עדן אמר ליה מי בראש‬
‫אמר ליה בן ישי בראש אמר ליה אי הכי לא בעינא ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫יוחרב‬
‫לב אריה ז״ל דקדק מה היה שאלת ירבעם מי ילך בראש והלא הקב״ה בפירוש אמר‬
‫אני ואתה ובן ישי שהקדים אותו לבן ישי א״כ מה היה שאלתו על הליכתו בראש‬
‫ושמא ילכו בשיה י עוד קשה באומרו בתשובתו לירבעס בן ישי בראש והלא כבר הקדימו לבן‬
‫•ישי אני ואתה ובן ישי ־ עיר קשה באומרו שתפסו בבגדו למה רוקה בבגדו ולא בידו י ופירש‬
‫בהקדם מדרש סדר ויחי י ויברך את יוסף ויאמר האלהים אשר התהלכו אבותי לפניו וגו׳‬
‫האלהים הרועה אוחי וגו׳ * רבי יוחגן וריש לקיש רבי יוחגן אמר לרועה שהוא עומד ומביט‬
‫בצאט י ריש לקיש אמר לנשיא מהלך והזקנים לפניו י על דעחיה דרבי יוחנן אנו צריכים לכבודו‬
‫יח‪5‬רך י ועל דעחיה דריש לקיש הוא צריך לכבודנו * עיין הפירוש במחנוח כהונה ‪:‬‬
‫דקשח‬
‫במאי קמפלגי ומאי טעמא מור לא אמר כמור ומהיכן רמיזא בפסוק דרש שלהם •‬
‫גראה לפי פשוטו מור אמר חדא ומור אמר חדא ולא פליגי ־ דרבי יוחנן למד מה‬
‫שאמר יעקב האלהיס הרועה אוחי לזה אמר לרועה וגו׳ שהוא משגיח על צאט • וריש לקיש‬
‫דריש מן אשר התהלכו אבוחי לפניו שזה היה לכבודו ולזה אמר לגשיא מהלך וגו׳ כך האבוח‬
‫התהלכו לפניו יתברך להודיעו אדנותו ואלהותו יתברך ‪:‬‬
‫בהקדם דברי רז״ל שדרשו על ירבעס והוא מחכסה בשמלה חדשה שתירש דברים‬
‫מה שלא שמעה אוזן מעולם לזה אמר שהפסו הקב״ה בבגדו הוא שמלה חדשה‬
‫שתורתו תהי לו כבגד יעטה למזח המיר יחגריה כי הוא חלוקה דרבגן הגזכרח בגמרא •‬
‫)ובספר הזוהר איתא( שלובשים אותו בגן עדן אתר המיהה)בסדר תיי שרה( שתורתו הגינה‬
‫עליו‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫עליו והראה לו הקב״ה השכר הגדול ומדרגת השכינה אולי ישוב מדרכו הרעה ואמר לו חזור‪-‬‬
‫בך ואני ואתה ובן ישי נכיייל בגן עדן כי יש לך חלוקה דרבנן במה לעייל בג; ע י ן י א מ ד‬
‫לו מי ילך בראש לפני השכינה י דירבעם אמר הואיל שהקב״ה אמר אני ואהה ובן ישי סבור‬
‫אני שהקב׳׳ה ילך בראש ואני אלך אחריו ובן ישי גס כן ילך אחרי אבל אני רוצה לילך בראש‬
‫כי הוא צריך לכבודנו לזה אמר מי ילך בראש וגו׳ והעעם הוא שצריכין לילך בראש לנשיא‬
‫מהלך והזקנים לפניו מפני כבוד וכדעח ריש לקיש א״כ מי שילך בראש קורס כי יש לו כבור‬
‫ק‬
‫יוחר כי החשוב חשוב קודם כי אחה צריך לכ‪5‬ודט ־ וכששמע הקב״ה גודל גאותו אמר לו‬
‫ישי ילך בראש כמו שאמיתי לך כי אני סבור כרבי יוחנן שאתם לריכין לכבודי להשגיח ולהשפיע‬
‫עליכם א״כ זה הוא לטובתך שבן ישי ילך בראש ואתה אחריו ואני אחריך כדי שאשגיח עליך‬
‫ביותר ממנו סמיך יותר אלי י אמר לו ירבעם אי הכי שהטעם הוא שאתה אין צריך לכבודי‪5‬ו‬
‫ואת״ל שאתה צריך לכבודנו כבר אמרתי אני ואתה ובן ישי נעייל בג״ע והעמדת בן ישי‬
‫לפגי והחשוב תשוב קורם אם כן בן ישי יהיה מעלתו יותר ממני לכך לא בעינא עכי׳ל ‪.‬‬
‫נמצא‬
‫לפי האמור שעל ידי מדת הגאוה שהיתה בירבעם נדחה מגן עדן מלפני השכיכה‬
‫ממש וירש גיהנם ושם הוא יהיה בראש נכבד וחשוב והחשוב תשיב קידם שהקב״ה ‪-‬‬
‫ישגיח וישפיע עליו מפורעגוח ביוחר מאשר המה שמה בגיהגם רח״ל ‪:‬‬
‫האמנם‬
‫ד ד בענויתטתו שנאמר ודוד הוא הקטן‬
‫י‬
‫)ורביגו חיר״א ז״ל כחב( שהפסוק‬
‫משבח ד ד הע״ה דהגם דשמואל הנביא משח אוחו למלך לא גבה לבו ו ה י‬
‫ה‬
‫מקטין אח עצמו כמש״ה ודוד הוא הקטן עכ״ליובמדה זו מרח העטה זכה ונטל חלקי וחלק‬
‫חבירו ירבעם בגן עדן ושם מטייל לפני השכינה ממש י אשרי מי שהוא עניו י הוא יקר בעיכי‬
‫ה׳ אלהיוישנאמר ואח דכא ושפל רוח • )ואמרו רז״ל בסועה( על פסוק זה י רב הונא ו‬
‫ר ב‬
‫חסדא חד אמר אחי דכא וחד אמר אני אח דכא ־ )רש״י( אחי דכא• אני מגביהו עד ששוק‬
‫אצלי והיינו אשכון את דכא ־ אני את דכא י אני מרביץ שכינתי אצלו ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫סדר‬
‫כי חצא י נראה לרמוז בכחוב • ל״א תשי״ך לאחי״ך נש״ך כס״ף נש״ך אכ״ל נש״ך <‪y-‬‬
‫דב״ר אש״ר יש״ך במס״ק גימטריא וא״ס את״ה תשי״ך לאחי״ך ל״א חחי״ה בתחי״ת‬
‫המחי״ם ע״ה י וכמו שאמרנו לעיל בדרך החייס שהמלוה ברבית לא יתיה בתתית המתים •‬
‫לך נא ראה שם ביאור הענין‪:‬‬
‫סדר‬
‫הנז׳ י נראה לרמוז בכתוב י כ״י תדו״ר נד״ר לה׳ אלהי״ך ל״א חאח״ר לשלמ״ו ב מ ס ״ ק‬
‫גי׳ וא״ם חאחר״ו טו״ב אש״ר ל״א תנדו״ר י )וכמו שאמר שלמה הע״ה בקהלת(‬
‫טיב אשר לא חדור משחדר ולא חשלם עכ״ל ־ כ״י דרו״ש ידרשג״ו ה׳ אלהי״ך מעמ״ך ב מ ם ״ ק‬
‫עם הכולל גימעריא פנקם״ך נפחח״ח לשל״ם ל״ך י )יכמו שכחב מרן הקדוש בש״ע יו״ר‬
‫מהלכות‬
‫וזאח‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫צו‬
‫•מהלכוח נדריס סר״ג ס״ב( איחר ארס נדרו פנקסו נפתחה ־)באר היטי‪ (5‬פנקסו ־ פירוש‬
‫פנקס שעונותיו סרורין שם נפחחיס עכשיו לשלם גמולו כההיא דנפל חורא חדד לםכינא‬
‫עכ״ל י והי״ה ב״ך חע״א במם״ק גימעריא וחחעי״א בשר״ך עם הכולל * )וכמו שאמר שלמה‬
‫הע״ה שם בקהלת( אל חחן אח פיך לחעיא אח בשרך ואל חאמר לפני המלאך כי שגגה היא‬
‫למה יקצוף האלהים על קילך וחבל אח מעשה ידיך ־)רש״י( אל החן אח פיך י בנדר י לחעיא‬
‫את בשרך י שיפקוד העין על בניך ־ ואל חאמר לפני המלאך ־ שליח הבא לתובעך צדקה שפסקת‬‫•ברבים י כי שגגה היא ־ בשגגת פסקתיה כסבור הייתי שתהיה יכולח בירי ליחך וחבל את‬
‫מטשה ידיך ־ מצות שהיו בידיך שעשית כבר אבדתם כך נדרש במדרש ־ טל קולך י בשביל קולך‬
‫עכ״ל ‪:‬‬
‫־והרב‬
‫קול יעקב ז״ל כתב־ אל תתן את פיך וגי׳• ביאור הענין בכתוב שבא ליישב למה‬
‫החמירה התירה בקיום הנדרים יותר מבשאר כל המצוח שלא חששה בשום מצוה‬
‫פן לא יקיימנה כמו בנדרים ־ והמחיק הענין על פי משל • לאחר שבא אל אחה ערי המשפט‬
‫שלנין בה דיגי גנבים ושופכי דם וגו׳ ־ וילך האיש עם אחד מאנשי העיר לטייל בשוק והראה‬
‫לו העירני איך הנחפסים יושבים איש איש כפי הראוי לו וכפי חומר חטאו כן מוסר מאסרו י‬
‫ובתיכם ראה איש אחד יושב במאסר קל שלו ושקט ומביאי׳ לו מאכל ומשחה כאלו היה בביתו‬‫וישאל עליו מדוע הקילו בעונש הלזה כ״כ אשר לא ישמע קול ניגש ואיפל ושותה כמו בביתו‬
‫והשיב לו לאמר זה לא עשה שום גזילה וגניבה ודומיהן ומחסרו הוא רק בעבור הניגשים בו‬
‫שאין לו לשלם להם באבדן מעותיו ומשפעו שישב פה עד שיברר שהאמח אחו שאין לו כלום‬
‫ואז יצא לחפשי כי מה לעשוח באס אין לו לשלם האם נפשו יקחו י וכשמוע האורח את הדבר‬
‫הזה אמר בלבו אם כ״כ משפע הבלחי יכול לשלם קל אף אני אעשה כן והלך לביח האפסנאי‬
‫שלו וציה שיחנו לו מאכל ומשחה כיד המלך והחענג שם ימים רבים בכל טוב ולבסוף נטל כל‬
‫אשר לו בידו ורצה ללכת לדרכי ויאמר לו האכסנאי מדוע לא תשלם לי בעד אכילחך ושחייחך‬
‫אשר החעגגח ער כה י ויענהו לאמר חי ראשי כי אין לי אף פרוטה אחת י וכשמוע האפסנאי‬
‫את זאח אזי עלה עשן באפו והכה אח האורח הכה ופצוע וחבשו בבית האסורים חחח מיסר‬
‫אסרי מאד וישאל האירח אח שר ביח הסוהר לאמר מרוע זה משפטי חריץ כ״כ ליסרגי מן‬
‫הבעל חוב שראיתי בהשקט ובבטחה עד אשר יברר שאין לו לשלם והלא אתה ידעת שהאמת‬
‫אתי שאין לי אף פרועה אחח ומדוע איסר כ״כ ־ ויענהו השר קשוח לאמר סכל כלום מעגישין‬
‫ אותך על שאינך משלם בשאין לאל ירך הלא רק בעבור שצויתה ליק לך מאכלים ומשקים‬‫‪-‬יקרים אחר שידעת בעצמך שאינך יכול לשלם והיה לך להסתפק בהכרתי בלתם ומים ‪:‬‬
‫׳הנמשל‬
‫אמרו חכמים ז״ל אלמלא שלשה מקראות גחמיטטו רגליהם של שונאי ישראל‬
‫והאחד‬
‫תוכחות מוסר‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫והאחד מהם הוא ואשר הריעותי שבראתי יצה״ר שמטריד את העם ממצותי י והנה כל זה‬
‫שייך במה שציוונו הבורא אז יש לחוטא החנצלוח שלא היה יכול לכבוש אח יצרו אבל אס הוא‬
‫בעצמו מכניס אח ראשו בנדר הנה אם לא יקיים אז יחרה אף ה׳ בו י וזה הוא אל חתן א ת‬
‫פיך לחטיא אח בשרך כלומר אל חכשילך פיך להכניע עצמך חחח גדר חיוב ואל תאמר לפני‬
‫המלאך כי שגגה היא בהיותך בשר ודם ואינך יכול לעמוד נגד יצה״ר זאת לא יועיל לך כי מי‬
‫הכריתך לתייב את עצמך וזה הוא למה יקצוף האלהים על קולך פירוש מה שנדרת בפיך י וזה‬
‫הוא מוצא שפתיך תשמור ועשית וגו׳ עד אשר דברת בפיך וכדברינו ־ וזה הוא ג״כ כי תדור‬
‫נדר לה׳ אלהיך לא חאחר לשלמו כי דרוש ידרשנו ה׳ אלהיך מעמך והיה בך חטא כלומר זאת‬
‫בודאי ידרשנו ה׳ אלהיך מעמך ולא יתכצל עבורך במאמר ואשר הריעוחי כי אם ׳שאר בך‬
‫החטא עכ״ל ‪:‬‬
‫הדל לע״ר נראה ליישב למה החמירה החורה בקיום הנדרים יוחר מבשאר כל המצות‬
‫וא^י‬
‫וגו׳ כנז׳ י )אפשר כפי מה שכתב רש״י ז״ל בכתוב האמור לעיל( אל תחן את פ י ך‬
‫יגי׳ יחבל את מעשה ידיך י מצות שהיו בידיך שעשית כבר אבדתם כך גדרש ־במדרש עכ״ל •‬
‫ולפי זה הגודר ואיט מקיים הדבר ברור לו שיחזור בגלגול הקשה־ שהרי ארז״ל חרי״ג מצית‬
‫יש רמ״ח עשה ושס״ה לא תעשה והם כנגד רמ״ח אברים ושס״ה גידים שבאדם ואם האד־ס‬
‫קייס רמ״ח עשה ושס״ה לא תעשה הרי נתקנו אבריו וגידיו וקנה השלמוח ואינו חוזר לבוא‬
‫בגלגול הקשה אבל אם האדם חסר אפילו מצוה אחת מהם הרי הוא חסר מהשלמות וצריך‬
‫לחזור לבוא בגלגול הקשה עד שישלים עכ״ל־וכל שכן זה הגודר ואינו מקיים שהמצות שעשה‬
‫כבר אבדם * וג״כ בשאר מצוח חם האדם חסר מציה אחת או שתים אפשר שיתנצל כיאשר‬
‫הריעותי וגו׳ שתקף עליו יצרו ולא היה יכיל לכבוש אותו אבל הנודר ואינו מקיים אי א ס ש‬
‫לו שיתנצל בואשר הריעותי וגו מטעם הנז״ל שעל ידי המשל י וגמצא ישאר בו החטא ומוכרה‬
‫שיחזור לבוא בגלגול הקשה כדי שיחקן חטא זה הנשאר בו ויעשה המצות אשר אבד בתגיא ז ה‬
‫כגז׳ י וג״כ התיקון הוא בגלגול על ספק אם יחקן אס לא יחקן ואם לא יחקן יהיה קנוי ‪. 2‬‬
‫ס״מ וחיילותיו עד שיורידו אוחו לשאול חחתית מקום אש בוערת ואין זה רצון הקב״ה רצונו‬
‫יחברך הוא להיטיב טס בריותיו שנאמר טוב ה׳ לנל ורחמיו על נל מעשיו י ונחיב לכן י ח כ ה‬
‫ה׳ לחננבם ־ ולא ביד ס״מ וחיילותיו שיבערו אש בנם רח״ל י ואפשר משום הבי ה ח מ י ר ה‬
‫החורה בגדרים יוחר מבשאר נל המצוח וגו׳ בנז׳ ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫ד‬
‫‪,‬‬
‫‪T‬‬
‫חזי מה שנחב הרב חבואח יקב ז״ל בענין הגלגול י דידוע זה מה שאמרו רז״ל רב ח ס ר‬
‫ותא‬
‫מטה כלפי חסד כביכול מאריך לבריוחיו פעם ושחים ובח עד שלש בגלגול ראשון‬
‫שגי ועד השלשה הוא בא ואסמטה רבגן אקרא הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עס גבר •‬
‫ג‬
‫ואס‬
‫ס‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה צז‬
‫ואם ח״ו לא תיקן נשמתו אפילו בגלגול שלישי אין לה תקנה לזאת הנשמה העלובה והיא נתנה‬
‫ביד רשע ס״מ וחיילותיו וקולע אותה אל הצער״ה מעשה קלעי״ם ודינא יתיב ואין מרתם ‪:‬‬
‫ו ‪ 0‬ח פירש הכתובים בפרשת משפטים * וכי ימכור איש את בחו לאמה וגו׳ י אם רעה‬
‫בעיני אדוניה וגו׳ ־ ואם לבנו ייעדנה וגו׳ י אס אחרת יקח לו וגו׳ • ואם שלש אלה לא‬
‫יעשה לה וגו׳ ־ וכי ימכור איש כביכול ה׳ איש מלחמה את בתו זאת הנשמה לאמה הוא בגלגול‬
‫ראשון שהיא באה כמשפט אמה משועבדת לגוף לשרח בקידש עס הגוף ולקיים מלוחיו יחברך‬
‫אשר על כן בבטו ובמטו מנייכו שלא תצא בעת צאתה מן העולם מהגוף כצאת העבדים‬
‫והשפחוח הנחרפות מטונפות וגו׳ ומקבלת פני אדוניה אדון הכל בפנים זועפות אלא תצא מן‬
‫הגוף מלאה מצות כרמון במראו״ת הצובאו״ת ומעשה אבו״ת בריאוח וטובוח ־ ואם ח״ו רעה‬
‫בעת צאת נפשה כי מתה בגלגול ראשון והיא רעה בעיני אדוניה כביכול אשר לא ייעדה‬
‫הגוף הראשון בעדי עדיים חלוקה דרבנן ואעפ״כ רחום וחנון בדין והפדה יפדה נפשה מיד‬
‫שאול ויש לה חשלומין ופדיון בגלגיל שני י לעם נכרי שהוא ס״מ וחיילוחיו לא ימשול כביכול‬
‫אותה למכרה בבגדו בה ס״מ כלומר אעפ״י שפירש ־ס״מ טליתו עליה הגקרא בגד בוגדים‬
‫ממעשים הרעים בגלגול ראשון שוב תשיב לתקן בגלגול שני • ואם לבנו ייעדנה ובאה בגלגול‬
‫שני שנקרא בן לגבי גלגול ראשי! שנקרא אב אשר על כך עכשיו צריך ליזהר ויתקן אותה‬
‫כמשפט בנות מלכים יעשה לה שזאת הפעם לא באה בצורת אמה להשתעבד לגיף אלא לתקן‬
‫את אשר עוחו בגלגול ראשון מרוב חביבותא שהיה באביה כביכול בה והאריך לה אפו ושלתה‬
‫מביתו והלכה והיחה לאיש אחר אשר על כן כמשפט הבנות יעשה לה בגות בוטחות • ואם‬
‫לא נחקנה בגלגול שני וכל בשלי״ש כי לא כלו רחמיו אס אחרת יקח לו שארה כסוחה ועונחה‬
‫לא יגרע וחחח שלש אלה הגלגולים בשחיס הראשונים ולא עלתה ארוכה על כן אל השלשה‬
‫הוא בא צריך לחקן לה באלו השלשה דברים והם שארה כסוחה ועונחה י שארה לחמה של‬
‫חורה שנאמר לכו לחמו בלחמי ־ ויצו גם אח השני כסוחה חלוקה דרבנן ואלה הבגדים אשר יעשו‬
‫בגדי קידש הס נגד מה שעשה בשני הגלגולים בגד בוגדים הבגדים הציאים • ויען השליש‬
‫עונתה עונתן של חלמידי חכמים בקביעוח עחיס לחורה עח לעשוח עח דודים והיה עחך‬
‫אמונה תוסן ישועות וגו׳ י ושלישי״ס על כולו וגתקגו כל הגלגולים ובזה הנערה באה אל המלך‬
‫מלכו של עולם את כל אשר תאמר ינתן לה ושבה אל בית אביה כנעוריה כי הפן בה המלך ‪:‬‬
‫ובדרך‬
‫זו אלך בקביעות עתים לתורה וט׳ י אין תתלת דינו של אדם אלא על דברי תורה‬
‫שנאמר פיטר מים ראשית מדון וגו׳ י )ובעלי התוספות ז״ל הקשו דהא בפרק‬
‫במה מדליקין אמרינן( ששואלין לו תתלה נשאת ונתת באמונה שנאמר והיה אמונת עתך חוסן‬
‫ישועות וגו׳ בחחלה אמונח ואחר עתך ומשיבין התם באדם שעוסק בתירה מיירי אלא שלא‬
‫‪4‬‬
‫קבע‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫קבע עתים והכא מיירי שלא עסק בתורה כלל א״כ שואלין לו תחלה על משא ומתן ב א מ ו נ ה‬
‫ומכל מקום יקבל דינו חחלה על דברי תירה וגי׳ ‪:‬‬
‫וחרב‬
‫מדרש אליהו ז״ל חירן דגם כשאומר בפרק במה מדליקין ששואלין לו חחלה נשאת‬
‫י‬
‫ונתת כאמינה גם זאת השאלה נופלח לשאול ממנו אס הוא עסק בחורה או לא‬
‫ולעולם דהכא והתם שואלין תתלה על דברי תורה י והענין שאותו שעסק בתורה וידע ס‬
‫ד‬
‫ס‬
‫שיאלין ממנו אם קבע עתים לתורה ולאותו שלא עסק בתורה כשישאלו ממנו למה לא ע ס ק‬
‫בתורה אומר שיש לי עענה שלא היה בו דעת ללמוד לכן כדי לסתיס טענתו מקדימים לשאול‬
‫ממנו אם נשא ונחן באמונה שבענין הסחורה צריך חכמה וכדרך אומרם ז״ל הרוצה ל ה ת ח כ ם‬
‫יעסוק בדיני ממוגוח וגו׳ ובזה נסחם טענחו שהיה מוכן בי לומר לא היה בי דעח ללמוד‬
‫שהרי היה לו דעח לעסוק בסחורה וכשם שהיה לו דעח לזה גם בזה הדעה היה יטל ללמוד •‬
‫ונמצא שגם מה ששואלין ממנו נשאח ונחח באמונה גס זה השאלה גופל על דברי חורה ולעולם‬
‫שחחלח דינו של אדם הוא על דברי הורה משוס דשאלח נשאח ונחת באמוגה היא ת ח ל ת‬
‫דינו אם עסק בחירה וכנז׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫נחזור‬
‫על הענין ׳ ואם ח״ו לא חקינה את‪-‬אשר עוהו בשלש הגלגולים שעברו עליה ו ח ח ת‬
‫שלש רגזה ומעוות לא יוכל לתקון אז ויצאה חנם ליד ס״מ וחיילותיו אין כסף בלי‬
‫רחמים כגודע ואין מרחם והגשמה הגשמה ושוממת וגו׳ תהיה ביד זרים אכזרים ובאו ב ה‬
‫המים המרים למרים י ואם יאמר האדם כי יצר לב האדם רע מנעוריו וחומר יאוה כחש ו כ ח ד‬
‫ושאור שבעיסה מעכב והמגשים אצים אלו הבנים ואח פ״ח ריצי״ס ולמליקה שחי בנוח א ׳ י‬
‫ה״ב ואין כםוח בקרה ומחי אעשה גם אנכי לביחי זאח מנוחחי כי הזמן קצר והמלאכה מ ר ו ‪5‬‬
‫לזה אמר ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמחי לך מקום אשר יכום שמה ־ והוא ה א ו‬
‫אס לא היה לך פגאי ועת וזמן לתקן אח אשר פגמח וכל השנה אחה טרוד בהבלי הזמן וצורע‪,‬‬
‫בית עולמך האבר י רחמיו מרובים ונחן לך זמן וביח מניס להצילך מחעאך והיא חידש א ח ד‬
‫והוא בשגיס העשר אג״י לדוד״י ודוד״י ל״י חודש אלו״ל המרוצה והוא בית מניס לך ל ק י ם‬
‫באשמורח להחחגן לפגי יוצרך ובאהבחו ובחמלחו הוא מרחם ומקבל חפלחך ומוחל וסילח לך •‬
‫על כל החעאים והעוגוח והפשעים ‪:‬‬
‫ב‬
‫ה‬
‫מ ר‬
‫וזה הוא אומרו ואשר לא צדה לא הכין צידה האמתית לגסיעתו כל ימות השגה והאלהיס‬
‫מדת הדין אג״ה ושם רמז א״ל גקמו״ת היפי״ע רוצה לנקום ממט על כל מה שעשה‬
‫בכל השנה אשר על כן מרוב רחמיו יחברך רחום וחנון בדין אנ״ה ליד״ו ושמת״י ל״ך שהוא‬
‫ראשי תיבות אלו״ל ־ מקו״ם נוטריקון מי״ם קו״ם ויהי שם עם ה׳ ארבעים יום שהם מר׳יה‪.‬‬
‫אלול עד יום הכפורים שומר מה מלילה שומר מה מליל ותרד שנתו מעינו באלו הימים ושעדי‬
‫דמעה‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מופר‬
‫ליהודה צח‬
‫׳דמעה לא ננעלו ־ אשר על כן אשר ינוס שמה וחי והיחה נפשו צרורה בצרור החיים וגו׳ עכ״ל‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל לע״ד נראה לרמוז ־ ואשר לא צד״ה * ושם רמז לא ציי״ת דבר״י ה׳ ־ כדי לחקן את‬
‫עצמו על מה שבא להשלים ולהכין צידה האמתית לפני דרכו באשר יבוא לראות‬
‫פני אלהיס י והאלהים אנ״ה ליד״ו י ושם רמז מדת הדין פגעה אלי״ו גגעי״ם המכוערי״ס‬
‫לעורר״ו יחק״ן דרכי״ו ואולח׳׳ו י ואם יהעורר בנגעיו ושב אל ה׳ ירחמהו ורפא לו רפואת‬
‫הנפש אשר היא חולה בחעאיס והעונוח וגו׳ ואז חהיה נשמחו צרורה בצרור החיים חיי העולס‬
‫הזה וחיי העוה״ב עם נשמות הצדיקים בגן מעדנים ולחזות בנועם ה׳ עיקר כל נעמי נעמניס ־‬
‫ואם לא ישוב חרבו ילעוש כלומר ואם לא יחעורר כדי לשוב מדרכו הרעה ועבר עבירה ושנה‬
‫חרבו של מלאך המוח עליו ילטוש ולו הכין כלי מוח יצוה ה׳ •להחזירו לעפרו והוא קברו אמה‬
‫על אמה ברום אמה והרוח תשוב אל האלהים אשר נתנה וכי תשוב לא תשוב לראות פני‬
‫אלהיס כמאז * וחחח אשר לא נסח מדרכי אפילות שוחות עמוקות עבירוח קלוח וחמורוח ־‬
‫ושמחי לך מקום אשר יניס שמה י שהשאול בית מנוס לך גהינס של אש ושל שלג כדי לטהר‬
‫כחמי חעאיו ועונוחיו ופשעיו ואז חהיה ראוי לראוח פגי אלהיס כמאז וגו׳ ‪:‬‬
‫וכ^ני]‬
‫המדרש־ אוי לנו מיום הדין אוי לנו מיום החוכחה בלעם לא יכול לעמוד מפני‬
‫חוכחתה של אתונו ־ שבטים לא יכלו לעמוד בחוכחחושל יוסף דכחיב ולא יכלו‬
‫אחיו לענוח אוחו כי נבהלו מפניו י אנו ליום הדין הגדיל והנורא על אחח כמה וכמה עכל״ה ‪:‬‬
‫והלב‬
‫יערוח דבש ז״ל דקדק כפל ענין מיום דין ומיום חוכחה ומה ראיה זו מאחונו של‬
‫בלעם ושבטים נגד יוסף ומה ענין זה לזה ‪:‬‬
‫ותירץ‬
‫כי כבר עמד הרמב״ן בחקירה מה טיבן שלשה ימי זמן הדין כי בכל ראש השנה‬
‫ויום הכפורים אדם נידון וכן במוח אדם הוא מוכרח ליחן דין וחשבון והוא יום‬
‫דין גדול לפגי ה׳ ולעח״ל בחחיח המחים יהיה יום דין גדול לשפוט כל יצורים וחקר הרמב״]‬
‫במה ענין ועוב שלשה זמני דינים הללו אס כידון בפעם אחח למה לי יוחר ‪:‬‬
‫הענין כך דרך משל מי ששלח אחד מעבדיו לבוש בלבוש מלכוח למרחקים לעסוק‬
‫אבל‬
‫בעבודח המלך והעבד ההוא בבואו למרחוק וישכח ענינו ויחח‪5‬ר אל הפחוחים׳‬
‫להחגיל באכילה ושחיה וישכר והוא מחגולל בלבושי מלכוח בטיט חוצוח ורבב על בגדיו לא‬
‫חש לעבודח המלך ופניו כחואר המלך שחורגים שזפחו השמש בהולך כל יום ויום טיול ומחעסק‬
‫בכחמיס וכהנה מהדברים המחיעביס מפסידים קלסחר פגיו והוד יופי בגדיו בגדי מלכות‬
‫ויגדו למלך הנה זה האיש אשר בחרת בו ושלחח אוחו למרחקים הלא כל מעשיו מקולקלים‪:‬‬
‫כזאח וכזאה עישה ויאמר המלך לא יחכן חכף לענשנ רק צוה להטחו מכה קטנה למען יחן אל‪.‬‬
‫וזאת‬
‫תוכחות‬
‫מופר‬
‫ליהודה‬
‫לבבו לחדול מדרך המתועב הזה וכן נעשה ותכף צעק חדלי נא מלהכני כי מתתרט אני אשר‬
‫עשיחי וישמעו וירשו לו אבל במעט ימים נשכח ממנו את אשר נדר לשמוע בקול עבדי המלך‬
‫הכשרים ויכבד לבו להחחבר שניח אל הפוחזים ויוסיף להרע ולטנף גופו ומלבושיו ויאמרו‬
‫שגית למלך כך מעשה עבדיך ויצו המלך לאסרו לבל יראה אור וידיו ורגליו גחושתיס למען‬
‫יוסר ויעש כן ויצעק אנא הוציאגי מן המאסר הזה למען אוכל לעובדך באמת אעזוב דרסי‬
‫הרעים ויעתרו לקולו ובצאתו ועבר זמנים נשתכח מאתו וישב למעשיו המקולקלים ומכוערים‬
‫וכשמוע המלך כן ויאמר אין עוד חקיה כי אס לקרוא לשוב לחצר המלכות ובהגיע למקום‬
‫אשר המלך ועבדיו חונים ויצו המלך מבלי לבוא לפניו כי אם ראשון יכבס ‪5‬גדיו וירחץ וינקה‬
‫גופו מכל שמץ וכחם ונגע ומחלה ויהי סר כל מראה שחורה שיש בפניו ובגופו ולישב כמה ימים‬
‫בצער וסיגוף עד תשוב אליו עורו כבשרו ויהיו בגדיו לבנים ונקיים לראות פני המלך ואח״?;‬
‫בשובו לראות אמר המלך הגה מפאח תואר פגיך ורחיצות בגדך אתה ראוי לראות פני שנית‬
‫אבל כך דרך המלך אשר יעמיד ארץ במשפט לענוש לעוברי מצוהיו ומבלי שומעים בקול‬
‫דבריו כי כך ראוי מפאת הדין והדת וכל אשר היה לו מצער בארץ נכר לא היה לעונש ר ק‬
‫למען ישוב מדרכו הרעה ולא יעשה כפי אשר זמם נעשה לו זאת למזכרת אבל לא לעונש וכן‬
‫מה שהיה אח״נ לצער לנקות גופו ולטהר שמלותיו הוא רק כדי שיהיה ראוי להיות מרואי ס ‪,‬‬
‫המלך אבל בשביל זה איגו בגדר עוגש ואח״נ ידין המלך איתו נפי פקידתו וגימוס משסעו‬
‫מבלי נשוא פגים נ• אין רחמים בדין‪:‬‬
‫כ‬
‫וכן הדבר באדם בשלשה זמגי דיגיס הגז״ל בי הקב״ה שלח לאדם למטה נדי לעשות עבודתו‬
‫ופקודתו והוא הלך חשכים ואין גוגה בדרנים מקולקלים ויודע הדבר הקב״ה ויצו‬
‫תחלה לשלוח עליו גגעים קטגים וזה הוא בראש השגה אשר יפקד איך לעשות בו ולהתרות‬
‫שיגיח מעשיו מקולקלים ואם בחחלה בבואו עליו יסורין מחחרע וישיב אל ה׳ ואח״כ י ש כ‬
‫במעט זמן וישוב לקלקולו עד שאחרון קשה מראשון וע‪5‬ר עבירה ושגה הותר לו ואח״נ יוסיף‬
‫ה לדונו נפי הזמן לשלח עליו נגעים ונמה דברים המעוררים אותו משנהו האולת ואין ז‬
‫בגדר העונש כמו שלא יחואר לעונש איש אשר יחעלף ויכו אוחי על הלחי בכל נחו ייהנו ברזל‬
‫ורסן לתוך פיו לפותחו בחוזק עד שלפעמים יפיל שיני ויזיב דם כי אין זה לנקמה ועונש רק‬
‫לעוררו ולהשיב רוחו אל נדנה כן הדבר ביסורין ועונשים הבאים לאדם בחיים חיותי היא ר‪-,‬‬
‫להקיז אותו משנתו האולת ולעורר רוח נשמחו וזה הוא הדין אשר הוא נעשה בכל ראש ה ש כ‬
‫לאדם וכאשר ראה הקב״ה שבכל זה לא נעשה את שליחותו והאדם הולך בדרך לא טוב ר ע‬
‫לא ימאים ולא ישגיח בכל היסירין יצוה שישוב אל מקים אשר גתגי לו ויגוע וימות ובמותו‬
‫נשמתו רוצה לשוב אל מקור פני מלך עליון ואי אפשר לשוב כי נשמתו ומלבושו כתונת עי‪-5‬‬
‫ב ו‬
‫ת‬
‫‪,‬‬
‫ה‬
‫ה‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה צט‬
‫•שלו המה מלוכלכים ומטונפים קיא ליאה בלי מקום ואז נגזר עליו כמה זמן יהיה בגיהגם של‬
‫אש ושל שלג ושאר עונשים כדי לעהר צואתו פגמו וכחמו ויעבור ימי נזהרת נגעו כדי שיהיה‬
‫ראוי לביא להיכל קדישא וכן כמה זמן יהיה עבול בנהר מור גיהנם העליון וכל כיוצא בזה וגם‬
‫זה אין בגדר עונש אף כי נשמתו סובל צער גדול מ״מ הכל בגדר כיבוס ורחיצה במים חמים‬
‫וצונניס כהנז״ל וזה הוא יום הדין לאחר מיתה י ולעת״ל אז יהיה יום הדי ן גדול לומר אמה כ‪5‬ר‬
‫רחצת וקדשת עצמך לעמוד בהיכל מלך אבל אין זה עונש כי עברת מצות ה׳ ולא כך ראוי‬
‫מפאח דינו של עליון ואז גידון לעוגשו כפי חטאו על שלא השגיח כלל בכל ההחראוח ולא שם‬
‫על לבו להטיח מדרך רע לטוב • ואלו הן שלשה זמני דינים ודעו כי יום הדין הגדול נקרא יום‬
‫דין אבל מה שאדם נידון בזה העולם בכל ר״ה וכדומה מהימים נקרא יום חוכחה כי היא רק‬
‫להוכיח לאדם למען יחן אל לבו לשוב מדרכיו ולולי זה היה לאדם ביום הדין אמחלא כי שוגג‬
‫הייתי גרדמחי בהבלי זמן ורוח ימי הבלי פתחגי ואפח אבל מחמח יום החוכחה אי אפשר‬
‫לטעון כי כבר עברו עליו פגעים רעים שהזהירו והחרו ביה חדל לך והוא לא שמע ולא הטה‬
‫אוזן י וזה הוא אוי לנו מיום הדין ולמה הא יש לנו אמחלא כנז״ל ועל זה אמר אוי לנו מיום‬
‫החוכחה כי על כן נסחם טענחו כנז״ל ‪:‬‬
‫; ר ק היא גופיה י יצה״ר מחעה לאדם בשני דרכים אחד אם יקרה לאיש פגעים רבים יחלה‬
‫אוחו בקרי מכוח מדנה ופגעי זמנים בשינוי אויר וכדומה ובכל מה שיקרה לאדם יחלה‬
‫בטבע אם יעני יאמר מחמח רעש מלחמה וכדומה דברים הכל חולה במקרה ובטבט ולא ישים‬
‫אל לבו כי אלהיס עשהו למען יחדל מדרכו הרעה־ אבל איש נבוב ילבב למאד כי רואה אני‬
‫גי לא היה כן מימים ימימה והטבע יתמיד ומה יום מיומים זיתן אל לבו לראות אימת קרה‬
‫לו ובאיזה אופן ואז יכיר כי היום והענין גורם שהוא לעונש כי כך מדותיו של הקב״ה מטוניס‬
‫לפי עגין החטא והכל מכוון מרה כנגד מרה בזמן בכוונה מבעל החכמה אשרי איש שישכיל‬
‫בזה וטוב ל ו ‪:‬‬
‫־וזח‬
‫אומרם בלעם לא יכול לעןןוד מפני חוכחתה של אחונו כי בלעם ג״כ חלה הדבר‬
‫במקרה שאחוט מיאן ללכח כי לא ראה דבר לחלוח במניעה הליכח אחון ואמרה לו‬
‫אחינו לא היה לך לחלוח במקרה כי ההסכן הסכנחי לעשוח לך כה ואיך יהיה במקרה והיה‬
‫לך לשים על לב כי הלא דבר הוא ולא היה יודע בלעם להשיב י וכן הדבר באדם ליחן אל לבי‬
‫ההסכן להיוח לי כה ואין זה מקרה ‪:‬‬
‫ו ה ‪ 3‬ח עוד יש ליצה״ר טעכה אחח כשאדם עושה רע לחבירו כי יאמר לו בממ״כ אם גגזר‬
‫על פלוני לבל יעגי או לבל ילכד בפח הזה אלף כיוצא בך לא יוכלו לעשוח לו רע‬
‫והאמת עד לעצמו למאר * ואם גמר עליו מקרה רעה ה״נ אם כן אין לך עונש כי גברא קטילא‬
‫קטלת‬
‫תוכחות מופר‬
‫האת‬
‫ליהודה‬
‫קטלה והרבה שלוחץ למקום ואם אין הדבר ממך יהיה על ידי אחרים ומה לך לפחוד מ ע ו כ ^‬
‫אבל זה פחוי של שעות ולכך אמרו מגלגלים זכוה על ירי זכאי וחובה על ידי חייב כי ר ח מ כ א ‪.‬‬
‫לבא בעי כי עכ״פ הוא צריך לעשוח כמה דנפקד עליו מן הקב״ה ואם כוונתי לרוע יקבל;‬
‫עונשו * דרך משל מלך שיש לו חולה ארסיי ונלאו רופאים לרפאוחו ובא איש צורר ואויב ל מ ל ך‬
‫ולא ידע מחולה שלו ויהן למלך להשקוח סס וארס נחש שרן( להמיחו ובבוא למלך בקרינו‬
‫יגרם הארס מקדם ויעל מורסא ובועה והיה לו לרפואה ויקום ויחי וכי יעלה על דעת ש א ץ‬
‫לאיש הלזה משפט מוח אשר דמה בנפש מרי להמיח המלך י וכן הדבר באדם החוטא אף כ י‬
‫בלאו הכי נגזר כן על חבירו מ״מ רעה חבוא לו על ענינו הרעה י ודבר זה נלמוד מן אתי י ו ס ף‬
‫אשר גבהלו אחיו מפכיו אף כי באמח היה לו ליוסף טובה גדולה כי נעשה למלך מושיל ו ש ל י ע‬
‫בכל הארץ ובכל זה היו אחיו בושים וממנו ילמוד כל אדם * וזה הוא אומרם אחי יוסף לא יכלו‬
‫לעמוד בחוכחה אנו עאכ״ו ולא יחפחה ביצרו כי‪ .‬מה׳ הכל כי מ״מ הוא מחויב לקבל ע ו נ ש ו‬
‫החרוץ י ומזה ילמוד אדם ובפרט בימים אלו ימי דין חיוב על אדם לפשפש במעשיו ולשוב י א ל‬
‫ה׳ כי לו הרחמים והסליחוח כי ישוב ירחמנו וישליך במצולוח ים חטאחינו ובא לציון גואל‬
‫אמןעכ״ל‪:‬‬
‫•דר‬
‫שמות * ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי כסף וכלי זהב ושמלות ושמתם ע ל‬
‫בניכם ועל בנותיכם י ונצלתס את מצרים ‪:‬‬
‫פירוש‬
‫אבן עזרא ושאלה * הנה במקום אחר וישאלו זכרים ונקבות * והזכיר הנקבות‬
‫עחה * כי מנהג הנשים לשאול מאת השכנוח יוחר מהזכרים כלי חכשיט זהב ו כ ס ף‬
‫לשום על צוארי הבנים והבנוח ונזמים באוזנים ובאף אצעדה וגו׳ ע״ש ‪:‬‬
‫י‬
‫ואגי‬
‫הדל גראה לע״ר לפרש ושאלה • הגה במקום אחר וישאלו וגו׳ והזכיר הנקבות ע ת ה •‬
‫אפשר עתה רומז השי״ת שעיקר הגאולה וביזת מצרים כדכחיב לעיל מזה והיה כ י‬
‫תלכון לא תלכו ריקם הכל יהיה בזכותן של נקבות ‪:‬‬
‫י‬
‫וכלאיתא‬
‫בפ״ק דסוטה * דרש רבי עקיבא בשכר נשים צדקניות שהיו באותו ה ד ו ד‬
‫נגאלו אבותינו ממצרים שבשעה שיוצאות לשאיב מים מזמין להן הקב״ה דגים‬
‫קטגים בכדיהם ושואבוח מחצה מיס ומחצה דגים ובאות ושופתות שתי קדרות אתת של חמין‬
‫ואחת של דגים ומוליכוח אוחן אצל בעליהן לשדה ורוחצוח אוחם ומאכילוח אוחס ונזקקות‬
‫להם בין שפתים * שנאמר אם חשכבון בין שפחיס בשכר שתשכבון בין שפחיס זכו ישראל‬
‫לביזת מצרים י שנאמר כנפי יוגה וגו׳ ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫וחרב‬
‫קול יהודה ז״ל כת‪ 5‬דהקושי במאמר זה מבואר דפחח בכד וסיים בחבית דבתחילה‪4‬‬
‫קאמר‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ק‬
‫ליהודה‬
‫•קאמר דבשכר נשים צדקניות נגאלו ממצרים ומפרש מאי היא הצדיקות שלהן ואמר שבשעה‬
‫שהיו יוצאות לשאוב מים מזמין להן הקב״ה דגים וגו ורותצות אותם ומאכילות אותם וגו והדר‬
‫תני בשכר שתשכבון בין שפתים זכי ישראל לביזת מצרים דמשמע דבזכותן זכו לביזת מצרים‬
‫ואיך קאמר בתחילה דבזכותן זכו לגאולה י ואם נאמר דשניהם קמ״ל דבזכותן זכו לגאולה‬
‫ובזכותן זכו לביזח מצרים היל״ל מחחילה את שתיהן בשכר נשים צדקניות נגאלו ממצרים וזכו‬
‫•ג״כ לביזת מצרים י חו צריך להבין בהגדה זו שאמר שהקב״ה היה מזמין להן דגים קטנים‬
‫דמשמע כיון שהיו מוכים ומעונים בעבודת פרך ולא היה להם פנאי לבקש מזונותיהם ברוב‬
‫רחמיו ותסדיו כי הוא אל זן ומפרנס לכל היה מזמין להן דגים קנונים כדי שיאכילו לבעליהן וזה‬
‫הוא שקשה דכיון דבדרך גם היה זה מאחו יחברך למה היה מזמין להן דגים קטנים ולא גדולים‬
‫היד ה׳ חקצר ח״ו והלא ידו הרחבה והמלאה ואפילו במדח בשר ודם אמרו כל הניחן בעין יפה‬
‫הוא נוחן כ״ש וק״ו במדח הקב״ה שהוא בעל הרחמים הי״ל ליהן להן בעין יפה דגים גדולים‬
‫וטובים ־ תו יש לדקדק דקדוק קטן כ• הוא זה במ״ש ומוליכות אוחן אצל בעליהן דהיה די‬
‫שיאמר ומוליכוח אצל בעליהן ־ וחי יש לדקדק במ״ש ורוחצות אותם ומאכילות אותם דמשמע‬
‫שהנשים היו רוחצוח ומאכילוח בידיהן לבעליהן כמו שעושין לקטני קטנים והיל״ל ורוחצים‬
‫ואוכלים בעליהן בעצמם י וחו יש להבין במה שמשבח להן שנזקקות בין שפחים ואדרבה מגרעות‬
‫נחן במעשה זה שהיו נזקקוח להם בשדוח כבהמוח ואין זה מדרכי בני אדם י ואס נאמר שלא‬
‫היו מניחין איחס בלילה ל‪3‬וא אל בחיהס וכמ״ש רז״ל אפילו הכי כבר אמרו שבשבת היו נוחין‬
‫מהעבודה עפ״י משה רבע״ה ששאל מאח פרעה שינוחו ביום השבח ולא השיבו ריקם כנודע‬
‫א״כ היה להן להזקק להם בלילי שבתוח ולא בשרוח כבהמוח ‪:‬‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫האמנם‬
‫על פי מה שאמרו המפרשים ז״ל הביא דבריהם רבינו חיד״א ז״ל בספר נחל‬
‫קדומים בריש פ׳ שמוח הכל גיחא י הם אמרו דטעם גלוח מצרים הוא שההורה‬
‫רוחנית ואינה חלה על אדם שיש בו מחשבוח רעיח גאה וגאון ולכן הכריע לישראל בגלות‬
‫מצרים כדי שיוכלו לקבל החורה י כאשר חכמים הגידו למה נמשלה התורה למים דכתיב הוי‬
‫כל צמא לכו למיס לומר לך מה מים מגיחים המקום גבוה והולכים למקום נמוך אף דברי‬
‫חורה אין מחקיימיס אלא במי שדעחו שפלה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫‪ .‬ך ן ן ל פי האמור פירש הרב מ״ז ז״ל כוונת הכתוציס בפרשת בא י מצות יאכל את שבעת‬
‫הימים ולא יראה לך חמן ולא יראה לך שאיר בכל גבולך ־ והגדת ל‪5‬נך ביום ההוא‬
‫לאמר בעבור זה עשה ה׳ לי בצאחי ממצרים י אשר לכאורה אין לו מובן אומרו בעבור זהי‬
‫• אמנם על פי האמור ניחא י והכוונה מצות יאכל את שבעח הימים ולא יראה לך חמץ ולא‬
‫יראה לך שאור שהוא דבר נפוח י שהוא יתברך מואס במרת הגאוה והגדת לבנך ביום ההוא‬
‫לאמר‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫לאמר בעבור זה שהשפלתי את עצמי על ידי השעבוד שנשתעבדתי עשה ה׳ לי בצאתי ממצרים‪-.‬‬
‫שאם לא הייתי משפיל את עצמי מאותה מרה לא הייתי יוצא ממצרים כיון דעיקר היציאה•‪.‬‬
‫הן היתה כדי לקבל אח החורה ואין החורה מתקיימית במי שיש בו גסות הרוח זה הוא בעבור‬
‫זה דהייגי בשביל הגאיה והשפלות להורות שהוא יתברך איגי חפן במדת הגאיה כי א ס‬
‫במדת העטה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫למצינו‬
‫למדין שגאולת מצרים היתה תלויה במרת העטה וכל זמן שיש בהם מדת ה ג א ו ה‬
‫אי אפשר שיגאלו ־ ורז״ל אמרו שכל מי שיש בו מדת העטה זוכה לירש א ת‬
‫הארץ ולהתענג כל ימיו בשלום שנאמר וענויס ירשו ארץ והתענגו על רוב שלום ‪:‬‬
‫אמור‬
‫מעתה זה יהיה כוונת המאמר בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו אבותינו‬
‫ממצרים והיינו שבשעה שהיו יוצאות לשאוב מים מזמין להן הקב״ה דגים ק מ כ י ם‬
‫בכריהם וגו׳ ומה שהיה מזמין להן קטנים ולא גדולים היינו לרמוז להם שאינו חפץ במי שמגדיל‬
‫עצמו בגאוה אלא במי שמקטין עצמו שאין גבהוח לפני הנזקים ב״ה שכל המחגאה ה ק ב ״ ה‬
‫משפילו שגאמר גאות אדם תשפילט ־ ואם השפיל עצמו עולה לגדולה שגאמר ושפל רוח יתמוך‬
‫כביד ־ ובראותן ״הנשים זה הנם שהיה מזמין להן דגים בכדיהם כרי שיאכלו הן ובעליהן ה י ו‬
‫אומרות בעצמן כי לא הגם מזמין להן הקב״ה דגים קטגיס ולא גדולים מאתר דיש בידו י ת ב ר ך‬
‫כת ויכולת להזמין להן דגים גדולים וטובים ומתוך כך היו מביטה דרצה הקב״ה לרמוז להן‬
‫שהוא חפץ במרת העטה ובמי שמקטין עצמו כי ע״כ היו מוליכות אות״ן אצל בעליהן כלומר‬
‫שלא היו מנחחים הדגים חתיכות אלא היו מוליכוח אוח״ן כמוח שהן כדי שיראו בעליהן בעיניהם‬
‫שהזמין להן הקב״ה דגים קטגים ולא גדולים אעפ״י שהיכולח בידו לחח להם בעין יפה להזמין‬
‫להן דגים גדולים אלא ודאי דאינו אלא לרמוז בקטטח ובעטה שבזה חפץ הקב״ה ומואס‬
‫בנאוה והנשים היו מייםרוח ויועצוח לבעליהן שיניחו מרח הגאוה ולאחוז מרח הענוה ובזה‬
‫היו רוחלוח אוחם מעומאחס שהיו מחחרעים ממדה הרעה הזאת ומאכילות אוחם כלומר‬
‫שבזה שהיו מניחים מרח הגאוה והרי הן ראוים לגאולה ולאכול אח שינאיהם ונזקקוח להם בין‬
‫שפחים כלומר שהיו מחקשרוח בקשר אמיץ בין הנשים בין האנשים כילם לאחוז במרת ה ע ט ה‬
‫ולהשפיל עצמם עדי ארץ כאשפה י וכיין שעיקר גלוח זה היה מסיבח הגאיה כיין שקבלו‬
‫עליהם עצת הנשים צדקניות להנית מדת הגאוה ולהשפיל את עצמם הרי זכו בסיבחן לגאולה‬
‫וזה הוא מה שאמר בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו אבותינו ממצרים שהן יעצו‬
‫לבעליהן להניח מרח הגאוה ולאחוז מדח העטה י ומאחר רכך היא המדה שכל מי שיש בידו‬
‫מרח הענוה זוכה לירש אח הארץ ולהחעגג כל ימיו בשלום כמש״ה וענויס ירשו ארץ והתענגו‬
‫על רוב שלום לזה אמר בשכר שתשכבון בין שפתים כלומר בשכר שקבלו להיות ענויס ושפלים‪.‬‬
‫זכי‬
‫האת‬
‫תוכחות מופר‬
‫ליהודה ק>‪,‬‬
‫זכו לביזת מצרים כרי שיתענגו על רוב שלום כל ימיהם * האמגס עיקר הגאולה הן היתה בשכר‬
‫גשים צדקגיות שיעצו לבעליהן להגיח מדת הגאיה ושיאחזו מדת העגוה והשפלות וקבלו עליהם‬
‫והיינו מאי דאהניא להי לזכות לגאולה וג״כ לביזת מצרים עכ״ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור אפשר היינו מה שנרמז בכתוב בסדר ואתחנן׳השמ״ר ל״ך במס״ק גימטריא‬
‫מגאז״ה י פן תשכח את ה׳ ־ שנאמר ורם לבנך ושכחת את ה׳ אלהיך י אש״י הוציא״ך‬
‫מאר״ן מצרי״ם מבי״ת עבדי״ס במס״ק גימטדא קזל״ם הזמ״ן בעס״ר מד״ת העט״ה ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור אפשר היינו טעם גיסן* על הטעמים שהקב״ה לליג על הקץ של גזירת בין‬
‫הבתרים ועבלום ועני אותם ארבע מאות שנה שכיון שנתקנו על ילי מלת העטה‬
‫והיו ראויס לקבל את התירה למה להם השעבור יותר ולכן הוציאנו ברל״ו פנים ־ ואפשר היינו‬
‫מה שנרמז ברר״ו שני״ס במס״ק גימטריא הי״ו ראוי״ם ננס הכולל י הי״ו ראויי׳ס במסיק‬
‫גימטריא לקב״ל חיר״ה י ואפשר היינו מה שנרמז במאמר הקב״ה למשה כשלח״ו כל״ה במס״ק‬
‫גימטריא סו״ף רר״ו * גר״ש יגר״ש אתכ״ס מז״ה במס״ק גי׳ מגזיר״ח שעבו״ר עם הכולל *‬
‫וג״כ מז״ה ראשי חיבות מחמ״ת זכו״ת הענו״ה י וג״כ מז״ה ר״ת מחמ״ת זא״ת התור״ה *‬
‫ואפשר היינו נמי מה ששם הקב״ה בפי פרעה קומו צאו מהו״ך עמ״י לייקה להיה די לו לומר‬
‫קימו צאו גם אחס גס בני ישראל ולכו עבדו אח ה׳ כלברכם * כלומר ראשי חיבות מתו״ך‬
‫עמ״י מחמ״ת ענו״ה על לרך מלאך רע עיכה בעל כרחו א מ ן ‪:‬‬
‫ו?‪$‬ל‬
‫פי האמור פירש הרב קול יהורה ז״ל הכתובים בספר חהליס אבן מאסו הבונים‬
‫היחה לראש פינה י מאח ה׳ היחה זאח היא נפלאח בעינינו י זה היום עשה ה׳ גגילה‬
‫ונשמחה בו י ולכאורה פסוקים הללו הם משוללי הבנה ‪:‬‬
‫י‬
‫ת‪$‬ל פי דרכינו הכוונה אבן שהם ישראל כמו שאמר הכתוב משם רועה אבן ישראל מאסו‬
‫אותם הבונים שהם פרעה והמצריים הבונים את ערי מסכנות פיחום ורעמסם ישעבדו‬
‫בהם עבירה פרך בחימר ובלבנים ובכל עבודה בשדה ואם תאמר למה נתנם הקב״ה בידם‬
‫לזה אמר היתה לראש פינה כלומר בשביל התנשאות ראש שהיה בהם מרוב גאוחם ובאוחה‬
‫מרה נגזר עליהם לתשחעבד במצרים חחת יד פרעה שהוא גאה שבגאים כדי שישפילו עצמם י‬
‫ועיר מעעם אחר מאת ה׳ היחה גזירח השעבוד להשפיל אוחם פדי שיזכו לזאת החורה שאין‬
‫התורה מתקיימית אלא במי שדעתי שפלה דבלאו הכי היא נפלאת בעינינו שלא היינו זיכים‬
‫לקבלת התירה אלא על ידי הגלות שהכנעט את עצמנו זה היום עשה ה׳ שזכינו לגאולה מצרים‬
‫וגם זכינו לקבלת התורה נגילה ונשמתה בו בשועתו בו בתורתו עכ״ל ‪:‬‬
‫וכדאת&ר‬
‫במדרש שיר השירים זה היום עשה ה׳ נגילה ונשמתה בו ־ אמר רבי אבין‬
‫י‬
‫א•!‬
‫תוכחות מופר‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫אין אנו יודעים במה לשמוח אם ביום אם בהקב״ה בא שלמה ופירש עילה ונשמחה ‪ 3‬ך‬
‫בהקב״ה בך בישועתך בך בחורחך בך ביראחך עכ״ל ‪:‬‬
‫ונראה‬
‫שזה הפירוש שפירש הרב הנז׳ בכחובים אבן מאסו הבונים וגו׳ הוא רמוז בכחובים‬
‫אב״ן מאם״ו הביגי״ם במס״ק גימעריא מצריי״ם מאם״ו ישרא״ל ־ וכי תאמרו‬
‫למה נתנם הקב״ה בידם לזה אמר י הית״ה לרא״ש פינ״ה במס״ק גימעריא בשבי״ל מד״ת‬
‫הגאו״ה ־ ועוד מטעם אתר מא״ת ה׳ הית״ה במש״ק גימעריא הגזיר״ה ע״ה ־ כרי להשפיל‬
‫אותם וכיון שהשפלנו את עצמנו על ידי קושי השעבוד אז זא״ת ראשי תיבות זיכנ״ו אלהיג״ו‬
‫תשיעת״ו י וג״כ זיכנ״ו אלהינ״ו תורת״ו י הי״א נפלא״ת בעינינ״ו במס״ק עם הכולל גימטריא‬
‫דבלא״ו הכ״י אי״ן תשוע״ה ־ וג״ם כ״ן אי״ן קבו״ל תור״ה י ז״ה היו״ס עש״ה ה׳ במס״ק ע ״‬
‫גימטריא ב״ו תשועתיג״ו ־ וג״כ במם״ק גימטריא יו״ם קבל״ת התור״ה * נגיל״ה ונשמת״ה ‪5‬״ו‬
‫במס״ק גימטריא בתשועת״ו בתורת״ו‪:‬‬
‫ה‬
‫ובדרך‬
‫זו אלך‬
‫י‬
‫אנ״א ה׳ הישיע״ה ג״א במס״ק גימטריא ג״ס בגאול״ה שני״ת ־ אנ״א‬
‫ה׳ הללית״ה נ״א במס״ק גימטריא בענו״ה בתור׳׳ה י ואז אנו מובטתים בך‬
‫שמהרה תשלה לנו הגואל ויגאל אותנו ושבו בניס לגבולם כמאז כיר״א ‪:‬‬
‫וכדאתמר‬
‫במדרש ילקוט מיכה ס״ז * כימי צאתך מארץ מצרים אראני נפלאות אראה‬
‫לבנים מה שלא הראתי לאבות י באבות כתיב נורא תהלות עושה פלא •‬
‫וכאן כתיב אראנו נפלאות י וכן הוא אומר לעושה נפלאות גדולות לבדו י ואומר ב ח ך אלהים‬
‫אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו עכ״ל ‪:‬‬
‫י‬
‫והרב‬
‫דרכי הים ז״ל כתב הלא שרי מודעת זאת פי האבות הם סימן לבנים כי כל הנסים‬
‫והנפלאות אשר עשה ה׳ אלהינו עמנו בצאתנו משעבוד המר והנמהר הזה * ועוך‬
‫הבטיתט להוסיף להראות לנו נפלאות מה שלא היה עם אבותינו כמ״ש במאמרינו המוקדם‬
‫אראה לבגיס וגו׳‪:‬‬
‫וכאן‬
‫הבן שואל שדרשא זו לכאורה היא הפך משמעית הכתוב שאמר כימי צאתך מארץ‬
‫מצרים אראנו כנראה דנפלאות דלעתיד ודמצרים שקולים הם ולפי דרשתם משמע‬
‫דלא ראי זה כראי זה־ ואי דייק^דמשום דבמצרים כתיב פלא ובבנים נפלאות עובא איכא•‬
‫לדתוקי ולומר דבמצרים כיון דלא היה אלא מלך אתר אמר פלא אבל בבנים שהם משועבדים‬
‫תתת מלכים רבים אמר נפלאות י)יכן אמרו בזוהר פרשת תזריע יע״ש()ומ״מ ה״ה מהרח״א‬
‫הוא היה אומר בשם ה״ה מהרמב״ת בהדק עוד( דמאי מייתי מקרא רלעישה נפלאות גדולוח‬
‫לבדו דמג״ל דקרא על הגאולה העהידה לבוא קאמר * ועיר מאי ואומר ברוך ה׳ אלהים אלהי‬
‫ישראל‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה קב‬
‫ישראל ע מ ה נפלאייו לנוי י אלא היה אזמר לבטל המאמר היקשה לו נקרא וכימי צאחך‬
‫יהול״ל כימי צאתך מארץ מצרים אעשה נפלאות ומה הלשון אומרת אראנו י ותו להט היל״ל‬
‫מפלאות צאתך אראנו שהוא למיון שיה בנפלאות אבל כאן לא הזכיר שום לבר בלמיון הימים *‬
‫לזה דרשו שהדמיון הוא שהנה הגאולה העתידה להיות בניסן כגאולת מצרים שהיה בניסן כמ״ש‬
‫בניסן נגאלו ובניסן עחידין ליגאל ־ אמנם יש בחינה אחרת לעתיד מה שלא היה במצרים‬
‫דבמצריס כתיב נורא תהלות עושה פלא דאע״פ שהיו פלאים הרבה בכל מכה ומכה כמ״ש‬
‫מנין שכל מכה ומכה שהביא הקב״ה במצרים היתה של ארבע מ ט ת ואיכא מאן דאמר של חמש‬
‫והם לא זכו לדעח ולהראוח כל הפלאים אחח לאחת כי לא ידעו כמה הס י ולכן היו אומרים‬
‫סתם שהוא נורא חהלוח באותו פלא שהוא עושה ואין כח בפנינו לפרעם כי לא ידענו כמה‬
‫הם ומי ימלל גבורות ה׳ מי הוא שיוכל להשמיעם כל תהלתו וזה הוא רוקה בעוה״ז שלא הראה‬
‫הקב״ה כל כבודו וכל נפלאותיו לעיני ישראל אבל לעת״ל דכתיב כי כולם ידעו אותי למקענם‬
‫וער גדולם נאם ה׳ ־ וכתיב ומלאה הארץ דעה את ה׳ כמיס ליס מכסים ואז ידעו כל נפלאותיו‬
‫בפרטיו ובעל הנס מכיר בניסי מספרים כל נפלאותיו בפרעית אשר ראו בעיני שכלם אשר‬
‫הראה להם האל ית״ש ־ וז״ש בבנים כתיב אראנו נפלאות והשתא בעי לאוכוחי מנ״ל דבזה״ז‬
‫אין בני אדם מכירין נפלאות ה׳ בפרטות לזה מייתי לה מקרא כדכתיב לעישה נפלאות גדולות‬
‫לבדו דקאמר וכי ס״ד ח״ו דאחר עישה עמו ועכ״ל דאין בעל הנס מכיר בניסו קאמר שפיר‬
‫לבדו ומשום דאכהי איכא למדרשי דלבדו היינו כשהיה הוא לבדו קודם הבריאה וראיה לדבר‬
‫דכחיב בהריה לעושה השמים בהכונה ט לעולם חסדו להט מייתי קרא דבריך ה׳ אלהים‬
‫אלהי ישראל עושה נפלאות לבדו ש״מ דבעולם הזה אין בעל הנס מכיר מיסו אלו‪.‬דבריו‬
‫הרמב״ת ז״ל עכ״ל‪:‬‬
‫‪ T I D‬ואתחנן ־ בצר לך ומצאיך כל הדברים האלה באחרית הימיס ושבת עד ה׳ אלהיך‬
‫ושמעת בקולו ־ כי אל רחום ה׳ אלהיך לא ירפך וגו׳ ‪:‬‬
‫והנה‬
‫צריך לדעת מאי היא אחרית הימים‬
‫י‬
‫אפשר היינו לכשיצא רוב אלף הששי ומרמז‬
‫באחרי״ח הימי״ס במס״ק עם הכולל גימטריא רז״ב אל״ף השש״י־וכמו שארז״ל‬
‫כי סיף הגלות יהיה נמשך עד שיצא רובו של אלף הששי ואז אנו נגאלין גאולה שנית ‪:‬‬
‫ומעתה‬
‫אפשר היינו הכוונה־ בצר לך ומצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים כלומר‬
‫כשתראה אחרי״ח הימי״ם דהיינו רו״ב אל״ף השש״י כבר יצא ועדיין אנחנו בגלוח‬
‫המר ומצאיך כל הדברים האלה דהיינו צר לך מצרוח הרבה דהיינו רעש מלחמוח חסרון כים‬
‫יוקיר השערים וכיוצא וכמו שאנו רואים בזה הזמן דע לך כי אין עיר חקוה כי אם חלמוד מוסר‬
‫השכל ושבה עד ה׳ אלהיך ושמעח בקולו כי הכל חלוי בחשובה ואז ט אל רחום ה׳ אלהיך וגי׳‪:‬‬
‫סדר‬
‫תוכחות מופר‬
‫האת‬
‫ליהודה‬
‫נח־ רבן נח מזבח לה׳ וגו" נראה לרמוז בכחוב בהקדיס דבר ידוע ששם נח מורט‬
‫פדר‬
‫על הענוה והשפלוש ־ ואמרו רז״ל מי שדעחו שפלה עליו כאלו הקריב כל הקרבנות‬
‫שנאמר זבחי אלהים רוח נשברה ־ לא נאמר זבח אלא זבח• עכ״ל ‪:‬‬
‫ומ?}תה‬
‫אפשר היינו מה שנרמז בכתוב יויבן נח מזבח לה׳ כלומר מי שהוא נח ודעחו‬
‫שפלה עליו ויבן מזבח לה׳ י ויקח מכל הבהמה הטהורה ומכל העיף הטהור‬
‫ויעל עילות במזבח כלומר מעלה עליו הכחוב כאלו הקריב כל הקרבניח שנאמר זבחי וגו׳ כנז׳‪:‬‬
‫תחלים‬
‫בהקדים׳ עגין גן עדן וגיהנס כנודע על ידי מעשה דרבי יהושע בן ליי כדאיהא‬
‫מזמור א׳‬
‫י‬
‫אשרי האיש אשר לא הלך בעלח רשעים יגי׳ עד סיף המזמור ‪:‬‬
‫במסכת‬
‫כתובות * כי הוה שכיב אמר ליה למלאך המית זיל עביד ליה רעותיה אזל‬
‫איחחזי ליה אמר ליה אחוי לי דוכחאי אמר ליה לחיי אמר ליה הב לי סכינך דלמא מבעתת‬
‫לי באורחא יהיה ניהליה כי מטא להחם דלייה קא מחוי ליה שייר נפל לההוא גיסא נקטיה‬
‫בקרנא דגלימיה אמר ליה בשבועחא דלא אחינא אמד קודשת בדיך הוא אי איחשיל אשבועתא‬
‫ניהדר אי לא לא ניהדר אמר ליה הב לי סכינאי לא הוה קא יהיב ליה נפקא בח קלא ואמרה‬
‫ליה הב ניהליה דמיחבעא לברייחא מכריז אליהו קמיה פנו מקום לבר ליואי פנו מקום לבר‬
‫ליראי אזל אשכתיה לרבי שמעון בן יותאי דהוה יתיב על חלח עשר חכטקי פיזא אמר ליה את‬
‫הוא בר ליואי אמר ליה הן וגו׳ ע״ש ‪:‬‬
‫וראיתי‬
‫בדברי רז״ל שמלאך המוח חזר ביגון גדיל על מה שאירע לו והלך אצל רבן‬
‫גמליאל ואמר לו ראה מה עשה לי רבי יהושע בן לוי וסיפר לו כל מה שעשה לו ־‬
‫השיבו רבן גמליאל ואמר לו ישר נחו לא עשה אלא טוב * ואמר לו רבן גמליאל אני מבקש ממך‬
‫תחזור אצל רבי יהושע בן לוי וחן לו שלום מאחי ואמור לו אני מבקש ממנו שיעשה רצונ‬
‫יעמוד יטייל בגן עדן כולו ויעשה אלפלא״ן שלו וישקיף גם על גיהנס ויראה אם יש איזה יהודים‬
‫שם ויעשה אלפלא״ן שלה ויכתוב לי אגרת הכל מפורש באורך י וכן היה הלך מלאך המות אצל‬
‫לבי יהושע בן לוי וסיפר לו דברי רבן גמליאל ועמד והיה מעייל בגן עדן ועשה אלפלא״ן‬
‫שלו ואחר הלך להשקיף על גיהנם לראוח מה יעשה בה ולא הניחו אוחו ליכגס שם ושלח מלאך‬
‫שמו קנו״ר והביא לו אלפלא״ן של גיהנם כולה ואחר כל זה כחב אגרח לרבן גמליאל הכל‬
‫מפורש באורך‪:‬‬
‫י‬
‫ומכאן‬
‫למדו רז״ל וידעו ענין גן עדן וענין גיהנם וכחבו אמר רבי יהושע בן ליי שני שערי‬
‫כרכר יש בג״ע ועליהם ששים רבוא של מלאכי השרח וכל אחד ואחד מהם זיו‬
‫פניהם כזוהר הרקיע מבהיק ובשעה שהצדיק בא אצלם מפשיטין מעליו הבגדים שהיו עמו בקבר‬
‫י‬
‫ומלבישין‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫קג‬
‫יומלבישין אוחו שמינה בגדים של ענני כבוד ושני נחרים נוחנין על ראשו אחד של אבנים‬
‫־טוביח ומרגליוח ואחד של זהב שרויים וניחנין שמונה הדסים בידו ומקלסים אוחו ואומרים‬
‫לי לו אכול בשמחה לחמך ומכניסים אוחו למקום נחלי מים מוקף שמונה ורדים והדסים וכל‬
‫אחד ואחד יש לו חופה בפני עצמו לפי כבודו שנאמר כי על כל כבוד חופה * ומושכים לפניו‬‫־ארבעה נהרות אחד של שמן ואחד של יין ואחד של אפרסמון ואחד של דבש וכל חופה וחופה‬
‫למעלה ממנה גפן של זהב ושלשים מרגליוח חליים בו וכל אחד מבהיק זיוו כזיו הגיגה וכל‬
‫חופה יש בה שולחן של אבנים טובות ומרגליוח וששים מלאכים עומדים על ראש כל צדיק‬
‫וצדיק ואומרים לו לך אכיל בשמחה דבש שעסקתה בחורה שנמשלה לד‪5‬ש שנאמר ומחוקים‬
‫מדבש ושחה יין המשומר בענביו מששח ימי בראשיח שעםקחה בחורה שנמשלה ליין שנאמר‬
‫אשקך מיין הרקח והמכוער שבהם כדמותו של יוסף וכדמות רבי יוחנן ופטורי רמוני כסף מוקף‬
‫כנגד ואין אצלם לילה שנאמר ואור צדיקים כאור נוגה ומחחדש עליהם לשלש משמרות ־‬
‫משמרה ראשונה נעשה קטן ונכנס למחיצח הקטנים ושמח שמחח קעניס י משמרה שניה נעשה‬
‫בחור ונכנס למחיצח בחורים ושמח שמחח בחורים י משמרה שלישית נעשה זקן ונכנס למחיצח‬
‫הזקנים ושמח שמחח זקנים ‪:‬‬
‫ו י ש בגן עדן שמונים רבוא של מיני אילנות בכל זויוחיו והקטן שבהם משובח מכל עצי‬
‫בשמים ובכל זויות יש בו ששים רבוא של מלאכי השרת מזמרים בקול נעים ועץ התיים‬
‫באמצע יניפו מכסה כל גן עדן ויש בו ת״ק אלף טעמים ואין טעמו של זה דומה לזה ואין‬
‫ריחי של זה דומה לזה ושבעה ענני כבור למעלה ממני ומארבע רוחות מכין איתי יריתי מסיף‬
‫העילם ועד סופו ותחתיו תלמידי חכמים המבארין אח החורה וכל אחד יש לי שחי חופוח‬
‫אחד של כוכבים ואחד של חמה ולבנה ובין כל חופה וחופה פרגוד של ענני כבוד ולפנים ממנה‬
‫עדן שבה י״ש עולמוח שנאמר להנחיל אוהבי י״ש בגימטריא שלש מאות ומשר־ ובתוכה שבעה‬
‫בתים של צדיקים ־ כח ראשוגה הרוגי מלכוח כגון רבי עקיבא וחבריו י שניה הטבועים בים י‬
‫שלישית רבן יוחגן וחלמידיו ומה היה כחי שכך היה אומר אם יהיו כל השמים יריעית וכל‬
‫העולם לבליין וכל היעדים קולמוסים אינן יכילין לכתוב מה שלמדתי מרבותי ולא חסרתי‬
‫מהם אלא ככלב המלקק בים ־ כת רביעית אלו שירד הענן וכסה עליהם י כת חמישית אלו‬
‫בעלי תשובה במקום שבעלי תשובה עומדים צדיקים גמורים אין עומדין י כת ששית אלו רווקים‬
‫שלא טעמו טעם תשא מימיהם ־ כת שביעית אלו העניים שיש בהם מקרא משנה ידרך ארץ‬
‫עליהם הכתיב אומר וישמחו כל תיסי בך לעולם ירננו והקב״ה יושב ביניהם ומבאר להם את‬
‫התורה שנאמר עיני בנאמני ארץ לשבת עמדי ־ ולא פרסם הקב״ה הכבוד המתיקן להם ייתר‬
‫ויזחר שנאמר עין לא ראחה אלהיס זולחך יעשה למחכה לו עכ״ל ‪:‬‬
‫והרצ‬
‫וזאת‬
‫וחרב‬
‫תוכחות מופר‬
‫ליהודה‬
‫החסיד בעל ראשית חכמה ז״ל כתב במסכת גיהנם דכ״ח ע״ב כתיב )נחום( לפני‬
‫י‬
‫זעמו מי יעמוד ומי יקום בחרון אפו י רב זעירא פחח )משלי( לעלוקה שחי בנות‪.‬‬
‫הב הב י אמר רבי אלעזר שתי כחוח של מלאכים עומדין על פחחי גיהנס ואומרח הב הב‬
‫אייתי אייתי ולמה נקרא שמו גיהנם שקול נהמתה הילך מסוף העולם ועד סופו י ולמה נקרא‬
‫שמו תפתה שהכל נכנסין שס בפתוי של יצה״ר ‪:‬‬
‫‪3‬רק‬
‫א׳ ־רבי יוחנן פתח )תהליס( עוברי בעמק הבכא מעין ישיתוהו גס ברכות יטטה‬
‫מורה מלמד שהרשע מתודה כשם שהמצורע מחודה ואומר אני פב״פ עברתי‬
‫עבירה פלונית במקום פלוני ביום פלוני בפני פלוני במעמד פלוני ופלוני י שלשה שערים יש‬
‫בגיהנם אחד בים ואחד במדבר ואחד בישוב ־ זו שביס מנין שנאמר )יונה( מבטן שאול שועתי‬
‫שמעח קולי ־ זו שבמדבר מנין שנאמר )במדבר( וירדו הס וכל אשר להם חיים שאולה * זו‬
‫שבישוב מנין שנאמר )ישעיה( נאם ה׳ אשר אור לו בציון ותנור לו בירושלים י חמשה מיני אש‬
‫יש בגיהנם אש אוכלת ישותה י שותה ואינה אוכלת • אוכלת ואינה שותה ־ לא אוכלת ולא שותה •‬
‫ויש אש אוכלת אש י יש בה גחלים כהרים ויש בה גחלים כגבעות י ויש בה גחלים כים המלת‬
‫יש בה גחלים כאבנים גדולות ויש בה נהרות של זפת ושל גפרית מושכי ן ורותתין רתמים‬
‫רחמים י גזר דינו של רשע מלאכי חבלה דוחפין אוחו על פניו ואחרים מקבלים אוחו מ ה ם‬
‫ודוחפים אוהו לפני אור של גיהנם ופוערת פיה ובולעחו שנאמר )שם( לכן הרחיבה שאול‬
‫נפשה ופערה פיה לבלי חק וירד הדרה והמונה ושאונה ועלז בה למי שאין בידו מצוה אחת‬
‫שמכריעי לכף זכוח אבל מי שיש כידו חירה ומצוח עוביס ייסורין רבים באים עליו ניצול מדינה‬
‫של גיהנם שנאמר )תהלים( גם כי אלך בגיא צלמות לא אירא רע כי אחה עמדי שבטך‬
‫ומשענחך המה ינחמוני ־ שבטך אלו היסורין ומשענתך זו התורה ‪:‬‬
‫‪3‬רק‬
‫ב׳ ׳רבי יורן פחח )איוב( ועיני רשעים תכלינה ומנוס אבד מנהס ותקותס מפח•‬
‫נפש י גיף שאינו כלה ונשמחו יוצאה באש שאינו נכבה ועליהם הכחוב אומר‬
‫)ישעיה( כי חולעחם לא חמוח יואשם לא חכבה ‪:‬‬
‫רבי יהושע בן לוי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ימצאני אליהו הנביא ז״ל אמר לי‬
‫אמר‬
‫רצונך שאעמידך על שער גיהנם אמרחי לו הן׳ הראני בני אדס שתלויים צחוטמיהון‬
‫ובני ארס שתלויים בידיהם ובני אדם שתלויים בלשונוהס ובני אדם שהלוייס ברגליהם והראני‬
‫נשים שתלויות בדדיהן והראני בני אדם שתלויין^בעיניהם והראני בני אדם שמאכילים אותם‬
‫בשרם ובני אדם שמאכילים אוחם גחלי רחמים ובני אדם יושבים חיים ותולעים אוכלים אותם‬
‫אמר לי אלו שנחיב עליהם בי חולעחם לא חמיח י והראני בגי אדם שמאניליס אותם חול דק‬
‫והיו מאנילים אוחם על כורחם ושיניהם נשברוח והקב״ה אמר להם רשעים בשעה שאנלחס‪,‬‬
‫הגזל‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה קד‬
‫הגזל היה מתוק בפיכם ועתה אין בכם כח לאכול לקיים מה שנאמר שיני רשעים שברת •‬
‫והראני בגי אדם שמשליכין אותם מן האש לשלג ומן השלג לאש כרועה זה שרועה את צאנו‬
‫•מהר להר ועליהם הכתוב אומר כצאן לשאול שתו מות ירעם וירדו בם ישרים לבוקר וצורם‬
‫•לבלות שאול מזבול לו י אמר רבי יוחנן כל מלאך ומלאך ממונה להפרע עונש עבירה אתת זה‬
‫בא ודן אותו והולך לו וכן השני וכן השיליש׳ וכן כולם עד שמשלימין לכל העבירות שיש בידו*‬
‫משל למה״ד לבעל חוב שהיו לו בעלי חובין הרבה והס הוליכוהו אצל המלך אמר להם המלך‬
‫מה אעשה לכם לכו וחלקוהו ביניכם ־ באוחה שעה נפשו נמסרח בגיהנם למלאכים אכזרים‬
‫ומחלקים אותו ביניהם עכ״ל ‪:‬‬
‫בהקדיס כחוביםיבסדר פינחס י וחפחח הארץ אח פיה וחבלע אחס ואח קרח במות‬
‫ו^וד‬
‫העדה באכל האש אח חמשים ומאחים איש ויהיו לנס * ובני קרח לא מחו ־ )רש״י(‬
‫ויהיו לנס י לאוח ולזכרון למען אשר לא יקרב איש זר לחלוק על הכהונה י ובני קרח לא מחו •‬
‫הס היו בעצה חחילה ובשעת המחלוקח הרהרו חשובה בלבם לפיכך נחבצר להם מקום גבוה‬
‫בגיהנם וישבו שס עכ״ל ‪:‬‬
‫ונראד‪,‬‬
‫שפירוש רש״י זה הוא רמוז בכחובים ־ וחפח״ח האר״ץ א״ח פי״ה ותבל״ע אח״ס‬
‫וא״ח קר״ח במו״ח העד״ה במס״ק גימטריא בשבי״ל המחלוק״ח אש״ר עש״ו‬
‫ע״ס מש״ה וע״ם אהר״ן ע״ל הכהונ״ה עם הכולל י ובג״י קר״ח ל״א מח״ו במס״ק ע״ה‬
‫גימטריא הרהר״ו חשוב״ה עס ארבע איחיוח בלב״ס ־ הרהר״ו חשוב״ה עס ארבע אוחיוח‬
‫בלב״ם במס״ק גימעריא משו״ם הכ״י ל״א מח״ו עם הכולל ־הרהר״ו חשוב״ה משו״ם הכ״י‬
‫ל״א מח״ו במס״ק גימטריא וישב״ו שמ״ה בגיהג״ס במקו״ם גבו״ה ‪:‬‬
‫גראה לרמוז בכתוב וחפחח הארץ אח פיה וגו׳ י בהקדיס דאיחא במםכח אבוח י‬
‫עשרה דברים גבראו בערב שבח בין השמשוח י אחד מהם פי הארץ אשר בלעה את‬
‫• קרח ואח כל עדחו בעבור שנאח חנם והמחליקה שהיה לו עם משה רבינו ע״ה מ ז י ‪:‬‬
‫• ולפי‬
‫האמור היינו נמי מה שנרמז בכחוב ־ וחפח״ח האר״ץ א״ח פי״ה במס״ק גימטריא‬
‫שנבר״א ער״ב שב״ת בי״ן השמשו״ח * וחבל״ע אח״ס וא״ח קר״ח במו״ת העד״ה‬
‫באכ״ל הא״ש א״ת חמשי״ם ומאתי״ם אי״ש ויהי״ו לנ״ס במס״ק גימטריא רא״ו כמ״ה גדו״ל‬
‫העונ״ש ש״ל שנא״ח חנ״ס וש״ל המתליק״ת וקת״ו לכ״ס מיס״ר עם הכולל ‪:‬‬
‫*ומ^תח‬
‫לפי האמיר נראה לפרש המזמור הנז״ל אשרי האיש אשר לא הלך בעצת‬
‫רשעים י כגון עצח קרח וכל עדחו והדומים להם כנז׳ י ובדרך חטאים לא עמד י‬
‫ כלומר ואף אם הכשילו יצרו הרע בדרכם כסל למי לא עמד בה כלומר לא נתעכב מלהשי‪5‬‬‫י‬
‫רגליו‬
‫תוכחות מוסר‬
‫האת‬
‫ליהודה‬
‫רגליו מדחי ־ כמו רדה אלי אל תעמוד י)ואזנקלוס תרגס לא תתעכב( עכ״ל י אלא תכף ומיד‬
‫עשה תשובה והחידה ונחחרע לפגי בוראו ושב ורפא לו י ובמושב לציס לא ישב ־ כלומר ואף‬
‫במקום שדרך הלצים לישב שס לא ישב אף שאין יושבי! עחה כי ירא שמא יבואו כדרכם ויתסס‬
‫ברשחם וסכלוחם י)וכדאיחא בספר חסידים( אהוב אח השמא ושנוא אה מה בכך י פירוש‬
‫א ט ב לומר שמא אס אומר דבר זה או אעשה או אלך לעשוח וגו׳ או אשב במושב לצים שמא‬
‫יבוא לגרוס לי לידי חטא י ושנוא לימר כי מה בכך לספר חידושים ולישב במושב לצים ולשמוע‬
‫דברי הבאי בשרירוח לבי ולא אבוא לירי חעא עכ״ל י הנה מה עיב ומה נעים חלקי של איש‬
‫זה יגדל האשור שלו עד מאד ־ כי אס בתורח ה׳ חפצו ־ כלומר חפצו ורצונו העוב הוא בישיבת‬
‫כשרי ישראל ובשיחתם בדברי תורה והכמה ולפיכך הקב״ה עוזר על ידו ומזכה אותו בה ואז •‬
‫ובתורתו יהגה יומם ולילה • כלומר וכיין שחפצו בתורת ה׳ ועוסק בה אז גקראת תורחו על‬
‫שמו ובה יהגה יומם ולילה ומחדש בה חידושים ציצים ופרחים כפי מה שקבלה נשמתו מהר‬
‫סיני * והיה כעץ שחול על פלגי מיס אשר פריו יחן בעחו י כלומר איש זה הוא כאילן הנטוע‬
‫במקיס פלגי מים והם מוקפים חיתו והמים נמשכים חחתיו אשר פריו יחן בעתי ולא י ת ע מ‬
‫עד לאחר זמן כי איש זה יהיה בגן עדן במקום נחלי מיס מוקף שמוגה ורדים והדסים וגו׳‬
‫ומושכים לפניו ארבעה נהרוח אחד של שמן ואחד של יין ואחד של אפרסמון ואחד של דבש‬
‫וגו׳ כנז״ל בענין גן עדן י וזה הוא שכרו שכר פרי מעשיו וצדקחו אשר יחן לו הקב״ה בעחו בעת‬
‫בואו מהעוה״ז לעוה״ב בג״ ע ולא יחעכב מחן שכרו עד לאחר זמן י ועלהו לא יבול ־ כלומר‬
‫‪,‬‬
‫וכמו האילן כנז שאפילו העלים שלו שהס סוככים על סירותיו כדי שלא יזוקו אינם מחייבשין‬
‫בעבור רבוי הלחלוחית כן איש זה אפילו אכילה ושחיה שהוא מכוין בהם כדי לשמור גופו שלא‬
‫יזיק ושיהיה בריא לעבוד עבודח הבורא יחברך איגו מקפיח שכרו גס עליהם בעבור הנהגה‬
‫לש״ש פנז׳ י וכל אשר יעשה יצלית י כלומר וכמו האילן כגז׳ כל אשר יעשה אפילו הפסולת שלו‬
‫יצלית להיות פרי טוב כן איש זה כל אשר יעשה בעוה״ז אפילו הטייול וכיוצא שהם לגבי‬
‫הרשעים פסולת לא כן לגבי דידה כיון שגם בהם מטין כדי שיהיה בריא שיוכל לעבור עבודת‬
‫הבורא יתברך ולפיכך שגם בהם יצלית וירדת בגן עדן י לא כן הרשעים כי אס כמין אשר‬
‫תרפט רוח י כלומר הרשעים עוזבי התורה ואת העבודה והולכים בשרירות לבם לעשות את סל‬
‫אשר האוה נפשם בעניני חאוח החומר שהם מצד היצה״ר ובמעדנים ממליאים כרסם וב־ין‬
‫ושכר משקים גרונם ויצרם הרע וגונדא ריליה מהרבים ומרקדים כנגדם יאינס נפרדים מהם‬
‫עד שמעבירים אותם על דעת קוגם וסיף כל סיף מורידים אותם לגיהנס ומוסרין אותם ביד‬
‫מלאכים אכזרים לעשות נקמה בהם על רוב תעאם ועינם ופשעם ונמצאו הרשעים הס כמו‬
‫החבן הדק אשר חדחפנו הרוח משדה זה אל שדה אחר ומפינה זו לפינה אחרת כן הס בגיהנם‪.‬‬
‫מדחי‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה קה‬
‫מדחי אל דחי מלאכי חבלה דוחפים אוחם על פניהם ואחרים מקבלים אותם מהם ודוחפים‬
‫‪,‬‬
‫אותם לפני אור של גיהנס ופוערח פיה ובולעח אוחס וגו וכל מלאך ומלאך ממונה להפרע‬
‫עונש עבירה אחח זה בא ודן אוחו והולך לו וכן השכי וכן השלישי וכן כולם וגו׳ כנז״ל במסכת‬
‫•גיהנס י על כן לא יקומו רשעים במשפע ־ כלומר לא תהיה להם מקומה בעח בוא יום המשפע י‬
‫)כדרך הגמרא בבא בחרא דע״ח ע״ב( ונירם אמר רשע אין רם י אבד חשבון אבד חשבונו של‬
‫עולם * עד ריבון אמר הקב״ה המחן עד שיבוא דין י ונשים עד כופח עד שחבוא אש שאיגה‬
‫צריכה ניפוח ־ ער מדבא עד שחדאיב נשמחן ואמרו לה עד דעביד מאי רבעי י )רש״י( עד‬
‫דעביד י קידשא בריך הוא מאי רבעי למעבד לרשעים לעוה״ב דאילו בעוה״ז דרכם צליחה‬
‫כדי לעוררם לעוה״ב וגו׳ עכ״ל ׳וחטאים בעדח צדיקים׳ כלומר וחעאיס כשיראו עדח צדיקים‬
‫קבלו שכר גס על אכילה ושחיה וכיייול וכיוצא כנז״ל יאמרו שגס הם גמי יקבלו שכר על זה‬
‫כעדח צדיקים שהרי גם הס נמי אכלו ושחו וטיילו וכיוצא ומאי שנא אלו מאלו בענין זה י‬
‫האמנם יושב בשמים ישחק ה׳ ילעג למו ויאמר שוטים אבדה חקווחם לא יקומו רשעים גם‬
‫בעדה צדיקים ־ כי יודע ה׳ דרך צדיקים ודרך רשעים חאבד י כי נחינח טעם כלומר הטעם‬
‫למה עדח צדיקים מקבלים שכר גס על אכילה ושחיה וגו׳ מפגי שיודע ה׳ משגיח ומכיר בדרך‬
‫צדיקים שכוונתם בכל עניני העוה״ז אכילה וגו׳ היא כדי שיהיה גופם בריא ויוכלו לעבוד‬
‫עבודחו יחברך עבודה שלימה י אבל הרשעים לא כן היא כוונחם בעניני העוה״ז אכילה וגוי‬
‫אלא כוונחם היא כדי שיהיו בריאים להחעולל עלילוח ברשע אח אישים פועלי און ולפיכך ודרך‬
‫רשעים תאבד ולא תהיה להם חקומה לא במשפט ולא בעדח צדיקים כנז׳ ‪:‬‬
‫מזמור ב׳‬
‫י למה רגשו גויס יגו׳ עד סיף המזמור י בהקדיס פירוש מצודת ציון * רגשו ־‬
‫ענין קבוץ והמון רב וכן מרגשה פועלי און ־ ולאומים י האומות כמו ולאוס‬
‫מלאום יאמן י)בראשית כ״ה( יהגו ־ ידברו ־ ריק * דבר שאין בו ממש ־ ורוזנים י שריס י נוסדו ־‬
‫ענין עצה כמו נמתיק סוד)לקמן נ״ה( ע״ש שהעצה נעשה בסוד לבל יגולה או לפי שהעצה‬
‫להמעשה היא כהיסוד להבנין י ננתקה י ענין ההעתק ממקומו כמו נתקו מוסרות )ירמיה ה׳(‬
‫מוסרוהימו י הס קשורי רצועי העיל י עבוחימו ־ חבלים עבות בת ג׳ יתרים י למו ־ להם ר״ל‬
‫עליהם ־ אלימו * אליהם ־ יבהלמו י מלשון בהלה י ואני ־ הוי״ו במקום אבל כמו ועבדיך באו לשבר‬
‫אוכל)בראשית מ״ב( נסכתי י ענין ממשלה כמו נסיכי סיחון)יהושע י״ג( אל •חיק י אח חוק‬
‫וכן וירדפו אל מדין)שופטים ז׳( חוק ־מלשון חקיקה וכתיבה •אפסי •קצות כי בקצה הארץ כאלו‬
‫אפס וכלה ־ חרועס ־ חשברם כמו ורעוח רוח)קהלח א׳( יוצר‪.‬׳ אומן חרס ־ חנפצם ־ ענין הפזור‬
‫עם השבר והרלוץ וכן ונפיץ הכדים )שופטים ז׳(• ברעדה ־ בפחד ורחח ־ נשקו ־ מלשון תשוקה‬
‫וחמדה * בר * מלשון ברור ונקי י יאנף י מלשון אף וכן פי אכפת בי)ישעיה י״ב( ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ועיר‬
‫תוכחות מוסר‬
‫האת‬
‫ועוד‬
‫והרב‬
‫בהקדם מדרש‬
‫י‬
‫ליהודה‬
‫ה׳ ימליך לעולם ועד למה כי בא סיס פרעה וגו׳ עכ״ל ‪:‬‬
‫קול יהודה ז״ל פירש מדרש זה בהקדם החקירה שחקר בענק קריעת ים סוף •‬
‫דלכאורה יפלא למה הוצרך הקב״ה לעשוח גס גדול כזה הפלא ופלא לקרוע הים‬
‫ולעשות הים יבשה שלא כדרך טבע דאס הוכיח בזה כדי להנקם מהמצריים ולהפרע מ ה ם‬
‫כמרתם היה אפשר להביא עליהם את מי הים בעודם ביבשה ולשטוף אותם ־ האמנס דכיון‬
‫שגלות מצרים היה גלות קשה ומה שנשתעבדו לשבעים אומות ובה נפטרו משעבוד מלכיוס‬
‫ואינם יכולים כל אומה ולשון לשלוט בהם ולכך עשה הקב״ה נס גדול כדי שישמעו כל האומות‬
‫שמחמת היות הדבר הפלא ופלא נשמע הדבר בכל העולם ובזה ירגזון כל העמים ולא ישלעו‬
‫בישראל וכמו שכן הוא באמה שאם לא היו חועאיס בעגל היה להם חירוח ממלאך המות‬
‫חירוח משעבוד מלכיוח ‪:‬‬
‫ך על פי האמור פירש המדרש * ה׳ ימלוך לעולם ועד על ישראל ולא ימלוך עליהם שוס‬
‫מלכות אחר י ואם חאמר למה לא ישלטו עליהם עוד שוס אומה ולשון י לזה אמר סי‬
‫בא סוס פרעה וגו׳ וישב ה׳ עליהם את מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים י ובהיות‬
‫הדבר הזה פלא גדול ישמע בכל העולם ושמעו עמים ירגזון ויתייראון לשלוט בהם מ א ח ר‬
‫שראו מה שעשה למצרים בים סיף בשביל ששעבדו בהם ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לפרש המזמור הגז׳• למה רגשו גויס ולאומים יהגו ריק׳ כלומר למה‬
‫עדיין מתקבצים המון לאומים רב יהגו ריק ידברו דבר שאין בו ממש על עם בכי‬
‫ישראל לאמר אלהים עזבו רדפו וחפסוהו כי אין מציל דמאחר שראו הנס הגדול הפלא ופלא‬
‫כי בא סוס פרעה וגו׳ וישב ה׳ עליהם אח מי הים ובני ישראל הלט ביבשה בתוך הים י ושמעו‬
‫עמים ירגזון וגו׳ תפול עליהם אימתה ופחד וגו׳ ואם כן איך אין פחד אלהיס לנגד עיניהם‬
‫‪,‬‬
‫ועדיין הם עומדים ברשעם לאמר אלהים עזבו וגו׳ כנז • יתיצבו מלכי ארץ ורוזנים נסדו י‬
‫ח ד‬
‫על ה׳ ועל משיחו־ כלומר וגס מלכי ארץ ושריה הרודים בעם כגון נבוכדגצר ושריו התיצכו‬
‫בעצה אחח על ה׳ ועל משיחו ואמרו כיון שהחריב ה׳ את ה ט ח והגלה אוחס בידו כבר יצאו‬
‫מרשוח ה׳ ומרשוח משיחו הנמשח להיות מלך על עמו ומשום הכי אמרו י נגחקה אח מיסרותימו‬
‫ונשליכה ממנו עטתימו ־ כלומר ננחקה קשורי העול עול מלכיה שמיס מעליהם ונשליכה מ ה ם‬
‫ע ט ח בח שלשה ישרי״ם אברהם יצחק ויעקב כלומר כיון שהקב״ה הגלה אותם ביד בעוכם‬
‫אין להם דין בנים אלא עבדים שבזמן שישראל עושים רצונו של מקום קרויים בניס ובזמן שאין‬
‫עושים רצונו של מקום קרוייס עבדים ועבד שמכרו רבו כלום יש לזה על זה כלום ומשום‬
‫הכי הכריח אותם לעבוד ע״ז אשר לא צוה ה׳ * ואיך לא שמו פחד אלהיס לנגד עיניהם מ א ח ר‬
‫‪,‬‬
‫‪,‬‬
‫שכבר ראו ושמעו הנס הגדול הפלא ופלא כנז * אבל יושב בשמים ישחק ה ילעג למי י כלומר‬
‫באותה‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוםר‬
‫ליהודה‬
‫קו‬
‫באותה שעה כששמע ה׳ יושב בשמים אח דבריהם שחק עליהם שחוק של לעג־ וכמו שארז״ל‬
‫‪1‬‬
‫שיש שני מיני שחוק יש שחוק לשון לעג וליצנוח ויש שחוק של שמחה וששון הלב שחוק של שמחה‬
‫וגי׳ שנאמר אז ימלא שחוק פינו ילשיניט רנה י שחוק של לעג וליצנוח שנאמר יושב בשמים‬
‫ישחק ה׳ ילעג למי עכ״ליוחכף ומיד שלח ליחזקאל ואמר לו לך והחיה מתים בבקעת דורא‬
‫וארז״ל שמאוחס העצמוח שהיה הקב״ה מחיה היו לו כלים וכשהגיע השעה שיחיו עפחו לו‬
‫לנבוכדנצר על פניו כשהיה רוצה לשתות בהם ־ וארז״ל שאוחם המחיס שהיה הקב״ה מחיה הם‬
‫הצולעה והנדחה אנשים שכפרו בחחיח המחיס ושלא היה בהם לחלוחיח של מצוה זשחיפו כל‬
‫ההיכל שקצים ורמשים והטעם שבחר הקב״ה באלו הרשעים והס שהיה מחיה כדי להראות‬
‫לנבוכדנלר שאפילו הללו שהם רשעים גמורים קרויים בניס שנאמר והיה במקום אשר יאמר‬
‫להם לא עמי אחם יאמר להם בני אל חי י ונמצאה סברהו שישראל יש להם דין עבדים ועבד‬
‫שמכרו רבו וגו׳ כנז׳ היא סברה נפסדח שלעולם ישראל הס בנים למקום ב״ה ומי שהוא בן לא‬
‫יליייר שלא יהיה בן ולעילם הס חחת ממשלתו יתברך)ועיין עגין זה באורך בפרשת דרכים(‬
‫ומה שלא היה פחד אלהים לנגר עיניהם אף שכבר ראו ושמעי עמים הנס הגדול הפלא ופלא‬
‫כנז׳ י אז ידבר אלימו באפו ובחדונו יבהלמו ־ כלומר ימתינו ער אותה שעה שעח הגאולה שנית‬
‫ב״ב ואז ידבר ה׳ אליהם בחרון אפו ויבושו ויבהלו עדי עד ויתפרו ויאבדו • וכענין)בתקתי(‬
‫ואס עד אלה לא תשמעו לי ויספחי ליםרה אחכם וגו׳ עד שגאולה אחרונה חהיה קשה עליהם‬
‫יותר מקושי הראשונה׳ ומה הוא הדיבור אשר ידבר אליהם בחרון אפו וגו׳ ־ ואני נסכתי מלכי‬
‫על ציון הר קודשי ־ כלומר ולמה רגשחס בעצה אחת גויס ורוזנים עם מלכים לענות ולעקור‬
‫חת בני מחחת ממשלתי ואני בראתי גואלם והמשלחי אוחו להיוח מלך על ציון הר קודשי כמאז‬
‫אלא הייתי מייחל ומצפה עד שישובו אלי ואני כן אעשה • ואיך לא לקחתם לכם מוסר פלאים‬
‫אשר עשיתי במצרים ועתה ראו דבר מי יקום שלי או שלכם ולכן קבלו דין שמיס עליכם‬
‫וכמבואר בכמה ספרים מפי נביאים אין די לכתוב לא יספקו ניידים ידיו וקולמוסים * ולפי‬
‫האמור מי הוא זה ואיזה הוא אשר יש לו לב אבן מלהבין ומות משועמם מלהשכיל ועיניו כהות‬
‫מלראות דברי מוסר ה׳ יתברך יישוב אל ה׳ וירתמהו שכן הוא רצונו יתברך לפיכך אין לנו‬
‫אלא י אספרה אל חק ה׳ אמר אלי בני אתה אני היוס ילדתך ־ כלומר אין לנו אלא ללכת בחקי‬
‫השי״ח ולספרם לפגי שאינו יודעם כדי ללכח בהם ואז בודאי יאמר ה׳ אלי בני אחה כלומר‬
‫חביב עלי כבן וכאילו אני היום ילדתך י וכמו שארז״ל שהבעל חשובה נעשה בדיה חרשה וכקטן‬
‫שנולד דמי עכ״ל ־ ולכן שאל ממני ואחנה גויס נחלחך ואחוזתך אפסי ארץ ־ כלומר‪ .‬וכמו הבן‬
‫שרוח אביו נוחה הימנו מחמח מעשיו הטובים כל אשר ישאל ממנו המעע אם רב יחן לו ככה‬
‫יאמר ה׳ אשר בידו הכל שאל ממני כל אשר חרצה לשאול אחן לך ואחנה גויס נחלחך ואחוזחך‬
‫תוכחות מוסר‬
‫וזאת‬
‫ליהודה‬
‫אפסי הדן• תיונים ‪5‬שבט ברזל ככלי יוצר תנפצם •וכענין וההליםן בה בבל השדוד‪ :‬חשדי‬
‫שישלם לך אח גמולך שנמלח לני ־ אשדי שיאחז וכפן אח עלל־ך אל הסלע ־ ועח״ה מלכים‬
‫השכילו היסרי שופט• ארץ ־ כלימר יעת״ה ראשי תיצית יע״ת תשלי״ם הי;׳׳; של הגלית האחרון‬
‫היא כשיצא רוב אלף השש׳ כניד‪ !:‬וכבר יצא יעד״ן אנחני בגלית המר הזה ילפיכך מלכים‬
‫מאן מלכי רבנן השכילו מוסר ה׳ יתברך והיסדו שיפגיי ארן ל‪::‬יגי מ ד ק שהשעה צריכה לכך‬
‫ביותר י עבדו את ה׳ ביראה יגילי ברעדה י כלומר במקים גילה שם ההא יעדה מהקב״ה ־‬
‫ולכן נשקו בר פן יאנף ותאבדו דרך כי יבער כמעט אפי אשי״ כל הים׳ בי י כלומר זרזו‬
‫עצמכם לחשיק בהקב״ה כדי לעשות רצוני בלב ברור ונקי ואז •אמד ה׳ כי ב• חשק ואפלטהו‬
‫וגי׳ עד ואראהו בשועחי ־ הא לאו הכי חושו על עצמכם פן •הנף ותאבדו דרך אם לא תשיבו‬
‫בתשובה כי יבער כמעט אפו ולא יהיה לכם זמן צשוב אשיי כל חים׳ בי בהקב׳׳ה ויאמין לנל‬
‫האמיר ואז ברוך הגבר אשר יבטח בה׳ והיה ה׳ מבטחי ישלח אה משיהי ועל צד תנשאו כי‬
‫בשמחה תצאו יגי׳ הנה אל ישועתי אבטח ולא אפחד יגי׳ יאמ־תם ביים ההיא הודי לה׳ קראי‬
‫בשמו יגי׳‪:‬‬
‫מזמור ‪!YD‬‬
‫־ שמעי בת ויהי והעי אזנך ישכח• עמך יבית אביך• ויתאי המלך ׳פיך‬
‫כ׳ היא אדניך יהשתתוי לי ‪:‬‬
‫ע‬
‫ר‬
‫ב‬
‫‪1‬‬
‫• נחל ז״ל בכתוב בשיר השירים • הראני את מראיך‬
‫השמיעני אח קולך כי קולך ערב ומראך נחיה י בהקדם הנה חז״ל דימו אותנו‬
‫בגליח המר והאריך הזה לספינה המטורפת ביס אשר בכל רגע חישבה ליטבע ואין לה חקוה‬
‫כי אס מקוה רחמי השי״ח להצילה כי אין שים עצה אחרת לה כן הנחני בגליה שה אחד בין‬
‫שבעים זאבים ויום ויום חישבין עלינו מחשביה לאבדני ואץ תקיה כ• אם לקיות לרחמי ה‬
‫‪,‬‬
‫יצילנו כי אין לנו עצה אחרח • ועל זה צווח הפסיק ויונה •רד אל ירכתי הספינה וישכב וירדם‬
‫כנסת ישראל ליונה אימהלא ורוה״ק צווחת מה לך נרדם אין פנאי להיות נרדם רק קים קרא‬
‫אל אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד י אמר לני מרע״ה ‪5‬נר לך כשיהיה צר לך מאד‬
‫כאשר אט רואים עכשיו שנתארך הגלוח מאד ימצאוך כל הדברים האלה באחרית הימים‬
‫כמו שהוא עכשיו שישראל שרויס אבודים בכל מריטת אדה ייי׳ ואין להם חנינה אזי אין לך‬
‫עצה אחרת רק ושבת עד ה׳ אלהיך ישמעת יגי׳ כי אל רחים ויו׳ ־ וכן אמד שלמה הע״ה אם‬
‫לא תדעי לך היפה בנשים שאס לא תדעי כלל שים עצה לשית בנפשך ולמי חפנה אזי צאי לך‬
‫בעקבי הצאן ראה מה משו אבותינו וכן תמשה נ ס אחה והיינו שנאמר במצרים ויאנחו וגו׳‬
‫ויזעקו ותעל שועתס וגו׳ אין לט עוד צדקה כי אם לזעוק אל המלך מלכו של עולם ־ וביאר‬
‫הכתוצ הראיני את מראיך עד ומראך גאוה בדרך משל מלך גדול שמלך בכל העולם היה לו‬
‫‪P‬‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה קז‬
‫‪5‬ן חביב וחדד פעם אחת לפניי ונשבע שלא יביא צט להיכלו משך זמן קציב ואח״כ היה לו‬
‫רחמנית דק שאי אפשר לעביר על השביעה ודחפו מהיכלי וכאשר בא אל החוץ מצאיהו לסטים‬
‫ושט היקי חל אדן דחיקה יכאבד נהיידע זאת למלך בכה בכי גדיל ואמר בלבו אילי יעבידוהו‬
‫מן העולם הלםכ״ס קודם בוא משך זמן השביעה י מה עשה המלך כחב אגרות לארבע פנוח‬
‫העילה שבכל מקים שיביאי הלסטים עם בני המלך יצילו איהי מידם שלא יסדוהו הרבה ובאמח‬
‫כך היה כ׳ בכל מקים בואי הכידיהי שזה ירחי בן המלך כי תוארו כתואר פני המלך ולבוש‬
‫צנדי מלכיה לכן בכל מקים ביחס הציליהו י מה עשי הלסעים כראיחם דבר זה הפשיטו לבוש‬
‫מלכית מעליו והלבישוהו לביש שק ובגדים ציאים יגם ״סריסו עד שחשך משחיר תיארו ושוב‬
‫לא ניכר כלל שהוא בן המלך יהיליטט למדינה רחוק? ושם עשי בי כרצונם אף שגס שם היו‬
‫האגרות מהמלך רק לא ידעי כלל חם זה היא בן המלך ־ רה׳ בהיותי שם שמט שהמלך אביו יסע‬
‫דרך שם דרך אותה מדינה וכשימעי זאת ‪ rr.z‬וחשב בלבו שיתראה לפני המלך בנסעו ובודאי‬
‫יחמיל עליי כאשר יחמול איש על בנו • אמנם כ׳ אשר עשה כן ונדחף עד לפני המלך עמד עליו‬
‫ולא הכירו כלל כי לא היה בו שים היכיר עד שגס המלך עצמו לא הכירו וכראותי כי כן‬
‫החיזיל לבטח מאד וצעק הלא אבי אתה ואיך מתאפק וחיככה היכל לראוח ברעות המוצאות‬
‫אוהי וכאשר צעק כך מאד הכירו אביו בקילו וריחם עליי והישיעו כי אף שנשבע שלא יבוא‬
‫להיכלו ־ מ״מ חיץ להיכלי ודאי יושיעו בלי יאבד קידם בוא זמן של השבועה ‪:‬‬
‫הנמשל‬
‫הנה אביט הקב׳׳ה נשבע בלא נביא להיכלו עד זמן אריך כאומרו אשר נשבעחי‬
‫באפי וגו׳ ואף שרחמי השי׳׳ת מרובים מאד אך הכרח לקיים השבועה וכאשר‬
‫נתרחקנו מהיכלו מצאינו הלסעיס המה עט״ס ושרים דלהון דאקרון לסעיס כמבואר בזוה״ק‬
‫ושבו חותנו ואכלנו בכל פה ועשו כרצונם ־ וחשש הקב״ה פן ח״ו יכלו ישראל בין העט״ם קודם‬
‫בוא זמן משך השביעה זמן הגאולה ושיב לא יהיה לו אח מי לגאול ח״ו ־ מה עשה הקב״ה‬
‫)איתא בזוהר חדש וז״ל( כד איחבדרי ישראל ביני עממיא קרא קוב״ה לארבט סעדי עלמא‬
‫ואמר להון מזרח מזרח באימאה עלך אי בני יתבדרון במוך דתסתכל וגו׳ ותנער להון י דרום‬
‫דרום באימתה עלך ותתער לגבי אברהם רחימ׳ וגו׳ להודיעו מצער בניו כדי שיצילם י צפין‬
‫צפון וגו׳ ותתער לגט יצחק עקידה יגי׳ מערב מערב וגי׳ מ״ש ־ הרי השביע לכל הרוחות‬
‫העולם להציל את ישראל מיד הלםעיס ־ ובאמת כך הוא שכל זמן שניכרים שהם בני המלך‬
‫הקב״ה ית״ש שיש להם תיאר פ‪:‬י המלך היינו צלם אלהים אשר מזה מזדעזעין עילאין ותתאין‬
‫יגם הם מלוצשיס צלטשי מלכות איתא שבבוא הנשמה לעיה״ז היא מלובשת במלטש קדוש‬
‫השירה עליו שם שדי ואזי צכל מקום בואם כל רואם יכירם ט הס זרע צרך ה' וכי הם איתן‬
‫*ני המלך אשר השביע המלך עליהם כי ניכרו בתוארם ובלבושם אזי ודאי אין מניחים לסטים‬
‫לעשות‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסד‬
‫ליהודה‬
‫לעשות להם רעה כי מי זה ערב את לבי לעציר על שביעת השייח * אכן מה עשו הלסעיס‬
‫הפשיטי הליטש הייט על ידי שהחטיאים יאיתא שנסתלק היו״ד ונשאר ש״ל ונעשה לביש שק‬
‫מלטש טמא ־ וזה היא יהירי ד״ל הבגד היפה שיש לי הוד נהפך למשחית * והנשמה נקראת‬
‫נעמי מלשין טעם ה׳ י )וביאר בזיה״ק( שכאשי חיזרה לשם ותהום כל העיר נל מנירה‬
‫וחחמרנה הזאה נעמי ומשיבה אל תקראנה לי נעמי קראן ל• מרה כי המר שדי לי מחד י ר״ל‬
‫שם שדי נתחלף שנעשה ממלביש קדיש מלביש טמא בגדים צואים • וזה הגירס מה שהעט׳׳ס‬
‫מושין טשדאל כרצינם י והדי הקי״ה השביע לריחות העילם להצילם אלא שלא ניכרו כלל‬
‫שהם ישיאל כי אין המלבוש קדיש יגם הצלם נסתלק ח׳׳ו על ידי חטאת נעיריס מי שלא תיקן‬
‫הפגם י והנה שמענו וידענו שביא יביא המלך הקדיש בעצמו לזה העילם הייני ביום הקדוש‬
‫הזה יום הכפירים שמשרה השי״ת שכינתו בבה״כ מקדש מעט ימה אנחני עישיס הנה טלגו‬
‫נסים לבית התפלה ואימריס בלבני הנה נציא לפני המלך יח״ש בעצמי ידאי •רחם עליני כרחם‬
‫אב על בנים ויושיעני אכן בבואם לבה׳׳כ השי״ת משגיח עליהם ואין מכירם כלל יעמיד ולא‬
‫יכיר מראהו כי אין לו ח׳׳ו צלם ׳היד כלל יאימר השי״ת הראיני את מראיך היכן היא המראה‬
‫הקדיש שלך אשר בראחיך בצלם קדיש היכן היא יאם אין לך המראה אז עכ״פ השמיעיני את‬
‫קילך אולי הכירך בקיל קול יעקב שתצעק אלי מחיך החשיבה כי אם יהיה קילך ערב אזי‬
‫יימשך ומראיך נאוה שיתוקן הצלם אלהיםיןיכן מביאר בכאר״י ז״ל( שבמה שמפ״סין עכשיו‬
‫החידה ימחבקין ומנשקין וצועקין מכאב לב מחיך תשיבה יחרעה יעזיבת החטא מהקטן החטאת‬
‫נעורים ויתוקן הצלם אלהים חילי נזכה ב״ב ליאילה שלימה כיר׳׳א עכ״צ ‪:‬‬
‫ונראה‬
‫שלפי האמור אפשר הה׳׳ ד שמעי בת ויי׳ כלימר שמעי כנםח ישראל מיסד חניך‬
‫שבשמים ־ וראי י מה כתיב כי את אשר יאהב ה׳ ייכיח יגי׳ וכתיב החזק במיםר‬
‫אל חרף וגו׳ ־ והעי אוזנך ־ כלימי־ עשה איזנך כאפרכםח לשמיע דברי אלהיס חיים מפי ם י פ ד ס‬
‫ומפי ספרים למען השמור לעשות כ• אז תנליח את דרטך ואז חשכיל ־ ושכחי עמך וטח אציך *‬
‫אפשר רמז למ״ש חכמי ה‪.‬־זיםר)בספר צידה לדרך( מי שרניני לקבל עבידה השם ׳חברך יבדל‬
‫מבני אדם עכ״ל י כלימר ׳בדל מבני אדם המטרידים דעתי ונמנא מתצידד עם קיט ־‬
‫)יכדאיתא בספר חרידים דס״ח( כתיב אה האלהים התהלך נח הייני שהיה מחטדד עם ייצרו‬
‫ואין לו חברה עם בני אדם א׳ נמ׳ מרוב היכלי בהחטדדית אף שהיה בתיך בני אדם לא‬
‫היי מטרידם דעהו כי היו כלא היו בעיניי יה״ט דאמר המשורר בעימד היך קהלך ציר‬
‫לרומם לך אכרע ואכיף ראש וקומה כלומר ואין חצרתם מטרדת אותי לההפרד מחשבתי ממך‬
‫כי כל העולם עדרי צאן יהיא יתברך הריעה לבדי ימשגיח על כל פרטי יפרטי יכל פרטי אין‬
‫לי להשגיח אלא על הרועה כי הכל שיין לפניו יהין •תרין לזה מזה יה״נו דאמר ד ד הע׳יה‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה קח‬
‫׳ה׳ ריע׳ לח אחשד כ׳ איני חסר כ׳ כילני ביין יכמו כן הוא רועי אותי בפרעות כמו לשאר‬
‫ברואיו גם נ׳ אלך ‪5‬ג*א צלמית לח אירא רע כי חתה עמדי ואין מי שיוכל להזיקנ׳ בלא רשוחך‬
‫וני")יחיתא שס דע״ב( כשאני בין הטה כיין כאין רואה כחד לבבי אלא הוא לבדו ועוד אין‬
‫משגיח תמיד בי להינזיב לי רק היא לבדו ואין מ׳ שיוכל להציל אותי מצרהי זולתו לכן לא‬
‫יפםיקי ביני לביני הנבראים כי כילם כאין נגדו ואני והוא לבדו עימדיס והייני דכחיב חי השם‬
‫אשר עמדה׳ לפניו יכתיב התהלך לפני וגו׳ על׳ל ־ אשריך אס תשכיל בזה וגס כי כשלח‬
‫בעיניך שיבה ישראל עד ה׳ אלהיך ואז יתוקן הפגם שפגמה בלביש קדוש השירה עליו שם‬
‫שדי יהצלס אלהים כנרל ואז ־ ויחאו המלך י מלכו של עולם י חת יופיך י בלבוש קדוש השורה‬
‫עליו שם שדי והצלם אלהיס ־ כי היא אדוניך ־ יאין לך אדון אחר ח״ו י והשחחוי לו ־ כי הוא‬
‫הירך י היא זייך י הוא הדרך ־ הוא ברתך ־ היא מחיה חיתך ־ היא מפרנסך ־ כ׳ מלאכיו יציה לך‬
‫לשימרך וגי׳ עד יום מיהך י ועד בכלל ובצרור החיים חהיה צרורה נשמתך ׳והוא נאמן לשלם‬
‫שכרך על נוי פטילהך י בגן עדן מדור לפי כצידך ־ הנה מה עוב ימה געיס חלקך ‪:‬‬
‫מזמור קץ‬
‫־ כל הנשמה ההלל יה הללויה י)רד׳׳ק( כל י ועל כל ההילולים הוא הילול‬
‫הנשמה והיא תתבונן במעשה האל יחברך ובידיעה כפי כח הנשמה‬
‫בעודה כייף ואמר כנגד הנשמות הללויה עכ״ל ‪:‬‬
‫הדל נראה לע׳׳ד לפרש י כל הנשמה וגו׳ כלומר הנשמה היא רוחניח חלק אלוה ממעל‬
‫\א}י‬
‫זכה וברה ידבר ברור הוא כרצונה הטוב הוא חהלל יה בכל ההילולים מטח בואה‬
‫לזה העילס בגוף חיש הישראלי ואינה צריכה אזהרה כלל שזה הוא ענינה י ואמר כנגד הגופות‬
‫ה‬
‫ללייה כ׳ הם חימר וצריכים אזהרה גדולה מפני היצה׳׳ר ומשום הכי מעת בוא הנשמה בגוף‬
‫איש הישראלי והיא בפחד שמא יזיק אותה הגיף אס הוא ישמע לעצת יצה״ר ומשום הכי מעת‬
‫ביאה לזה העילס היא מוכחת הגוף בדברי מוסר השי״ח ‪:‬‬
‫וכמו‬
‫שרמז הרב שבע יהירה ז״ל בכתובים בסדר לך לך‬
‫י‬
‫ויהי רעב בארן וירד אברם‬
‫מצרימה לגיד שם כי כבד הרעב בארץ י ויהי כאשר הקריב לבוא מצרימה ויאמר אל‬
‫שרי אשתו הנה גא ידעתי כי אשה יפת מראה את י והיה כי יראו אותך המצרים ואמרו אשתו‬
‫זאת יהרגו איהי ואותך יחיו י אמרי נא החיתי אח למען ייעב לי בעבורך וחיתה נפשי בגללך •‬
‫ויהי כ‪5‬יא אצרס מצרימה ייראו המצרים את האשה כי יפה היא מאד י ויראו אותה שרי פרעה‬
‫ויהללו אותה אל פרעה ותיקח האשה בית פרעה י ולאבדם היעיב בעבורה ‪:‬‬
‫בהקדים‬
‫מה שחקרו כח הקודמים י על מה עשה ה׳ ככה לשלוח לנשמה לעוה״ז אחרי‬
‫הייחה בעילם הגשמיח חחת כסא הכביד והיא נהנית מזיו השכינה למה לה‬
‫להעבירה‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫להעבירה במעבר הסכטח בביאה העוה״ז שהיא קרוב להפסד ורחוק לשכר מאחד ששלט ‪5‬ר‬
‫היצה׳׳ר ומחטיאו ומעבירו על דח והוא מעוהד לאבד הטיב ההוא שהיה לו מאז ומקדם ויהיה‬
‫יורש גיהנם ומעוחד לסבול כמה יסירין קשים ומרים ואם בחולי יעמוד כנגר היצה״ר ויהיה‬
‫צדיק גמור סיף כל סוף הנה שכרי אחי לחזיר למקימו הראשין חחח כסא הכביד ליהנית מרו‬
‫השכינה ככחו אז כחו עהה ולא כל אדם זיכה לעמוד כנגד הינה״ר ואין צדיק בארן אשר יעשה‬
‫טוב ולא יחטא ולא ימצא נקי כי אם אחד מיני אלף אס כן יוחד טיב היה לנשמה שלא לבוא‬
‫בעוה׳׳ז י וחירט ז״ל דקידם ביאח הנשמה לעוה״ז אינה יכילה לחזיה בטעם ה׳ פנים בפנים‬
‫שלא נמצא איחה מצוח ומעשים טובים ימאן דאכיל דלחו דיליה בהיל לאסחכולי באפיה‬
‫ובביאחה לעיה״ז מסגלח מצוח ומעשים עובים והיא נהניח בזרוע וזוכה לחזוח בנועם ה‬
‫‪,‬‬
‫בלא שוס בישה וכלימה עכ״ל ‪:‬‬
‫ועוד‬
‫בהקדם מ״ש בזוה״ק פלשה לך לך דס״י ע׳׳ב בםתדי הורה‬
‫י‬
‫דאבדם הוא רמז‬
‫לנשמה ־ ובדף ע״ט ע״א בסתר• תירה רימז על שרי אשהו הוא הגיף דאיהי לגבי‬
‫נשמתא כניקבא לגבי דכירא יע״ש ־ ועיד בהקדים דבר ידוע דמלבד האדן דלתתא יש ארן‬
‫למעלה והיא ארץ החיים עיה״ב ־ יעיד בהקדים דבר ידיע דכשרצה הנחש לפתית לאדם הראשון‬
‫להאכילו מן העץ פיתה לחיה שדעת נשים קלה ובנקל יכיל לפתיחה ואח״כ היא פיחחה לאדם ‪:‬‬
‫אמור‬
‫מעתה זה יהיה רמז הכתובים ־ ויהי רעב בארץ שם רמז רעבון שיש שם בארן‬
‫החיים לנשמה שאוכלת ואינה שיבעת שאף שהיא נהנית מזיו השכינה עכ״פ אינה‬
‫שיבעח מחמח שבהיל לאסהכולי באפיה והיא דומה לסי׳ נהיר דאוכל ואיט שבע מחמה שאינו‬
‫רואה מה שאוכל יהין לך רעבון גדול מזה ־ אשר על כן כששילח׳‪,‬׳ הנשמה לביא לעיה״ז שחםגל‬
‫מציה ומעשים טובים אף שיש לה מצור ומצוק בעיה״ז על ידי היצה״ר בכמה מיני פחוים‬
‫היא מחרציח לרדת לעוה״ז והייני אומרו וירד אבדם שהיא הנשמה מצרימה היינו לעילם הזה‬
‫שעובר על האדם כמה צרות ומציקות מינים ממינים שונים לגיד שם כנר בארץ שדירת העיה״ז‬
‫הוא דירת עראי שהיום כאן ולמחר בקבל כדרך הגרים והאורחים העיברים ממקום למקום‬
‫שאין להם דירת קבע ואף על פי שיידעת הנשמה קידם דידתה לעיה״ז שהיא מעיהדת לכמה‬
‫צרות ומציקות היא מתרצית מעוב נפשה לבוא לעיה״ז מחמת כ׳ כבד הרעב בארץ ואינה‬
‫שובעת שם לחזית בניעם ה׳ פגים בפנים ‪:‬‬
‫וחכמי‬
‫המוסר אמרו שהיצה״ר עושה המצאות לפתיח לאדם באמיר לי שיתענג בהנאית‬
‫ועובות העוה״ז שהוא דבר הנראה לעי; כל להעיק׳ ענת הינה״ע הוא מבעיהו‬
‫בהנאות ותענוגים לעוה״ב י ואומר שהוא דבר הנעלם מן העין ולא יש מ• שהלך לעוה״‪ 5‬ובא‬
‫וסיפר מה שראה י ותו שהנאות העוה״ז הם מוכנים ומיומנים אבל הנאית עוה״ב הרין לכשיבקע‬
‫הגיד‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה קט‬
‫הניד החי נחה שניס שיחיה וישעי מן העולם ובאלה הפתויים וכיוצא מחפהה הארס ושיממ‬
‫ליצה״ר וכזשילו חאיגרא רמה לבירא עמיקתא י זה אימדו ויהי כאשי הקייב לבוא מצרימה‬
‫כלומר כאשד נגמי יצירח הגיף במעי האשה ויאמר אל שרי אשחו דהיינו לגופו הנה נא ידעחי‬
‫כי חשה יפת מדאה אח כלימר מחמת היותך אשה שדמתה קלה כ״כ הגיף לג‪5‬י הנשמה היא‬
‫כנוקבא לגבי דכירא ותהיה קלה להתפחיח בעצח היצה״ר בהראיחך אח החעגוגיס שהם‬
‫שובים וישים למראה העין והיה כי יראו איתן־ המצרים כלומר כשיראו איחך המקערגיס המפתים‬
‫לאדם הצדים אה האדם יאמרו אשחי זאח כלומר על ידי אשחו שהוא הגוף שהחומר קורץ כוכל‬
‫לפתוהי והוא יפתה לנשמה ונהיה מפילים איחס מאיגרא רמה לבירא ממיקחא והיינו אומרו‬
‫יהרגו איתי יאיתך יחיו כלימר שיזיקי לי הזק גדול על ידך שהם מפתים איתך באימרס להחיות‬
‫איתך בתענוגי העוה״ז ואינו אלא הריגה ל׳ ולך * אשר על כן שחע לעצתי אחרי נא אחיתי את‬
‫כלומר שתעשה החומר ריחני ותהיה עם הנשמה כמן אחים להיותך רוחני כמוה ולא תשמע‬
‫לעצת היצה״ר למען ייט‪ 5‬לי הקב״ה ואזכה לחזות בנועם ה׳ פנים בפנים בעבורך שלא‬
‫שמעת לעצת היצה״ר וחיתה נפשי בגללך ומגלגלין זכית על ידי זכאי ונזכה שנינו אני ואתה‬
‫לעמיד בתחית המתים ונזכה לרב עוב הצפון לצדיקים לעתיל י )וכמ״ש בזוה״ק בפרשת חיי‬
‫שרה דקכ״ו במדרש הנעלם( אמר רבי אחא אוחה הנשמה ממש ואותו הגיף ממש עתיד הקב״ה‬
‫להעמידן בקיומן לעת״ל אבל שניהם יהיו שלמים בתשלום הדעת להשיג מה שלא השיגו‬
‫בעילם הזה ‪:‬‬
‫ך ו י ך ן י כ‪5‬וא אכרם מצרימה כלומר כשבאה הנשמה לעיה״ז בגוף ונפש ויראו המצרים את‬
‫האשה דהיינו הצוררים המקטרגים על האדם דאף שהיחה הנשמה בגוף החימר נמצאת‬
‫כי יפה היא מחד שלא שמעה האשה כי הוא הגיף לפתוי היצה״ר ויראו אותה שרי פרעה זה‬
‫הוא רמז למ״פ בזוה׳׳ק בפרשת חיי שרה דקכ״ד דמלאך ממונה על בתי קברי ודומה שמו‬
‫ונתכנה שמו עפרון על שהיא ממינה על שוכני עפר והופקרו בידו כל פנקסי הצדיקים ותבורות‬
‫התםידיס השיכניס בעפר והוא עתיד להיציאם בחשבון יעש׳׳ב ־ נמצינו למדין דעל שם שהוא‬
‫ממונה על סיככי עפר נתכנה בשם עפרון אס כן יכולין אנחנו גס כן לומר שיתכנה בשם פרעה‬
‫שבשם פרעה נמי שם ימצא אותיות עפר כמו בשם עפרון ובודאי שזה השר הממונה על בתי‬
‫קברי יש לו תחתיו כמה שרים גינדא דיליה י זה אומרו ויראו אותה שרי פרעה כלימר ויראו‬
‫את הא‪:‬ה שהיא הגוף שרי פרעה שהוח גינדא של דומה ויהללו אותה אל פרעה כלומר הללוה‬
‫לדומה שהיא גיף צדיק ונקי ותקח האשה בית פרעה כלומר שהופקד ביד דומה הממונה על‬
‫בתי קברי בתיך פנקס הצדיקים השוכנים בעפר כדי להיציאו לזמן תחית המתים בתוך חשבון‬
‫הצדיקים י ולאבדם שהוא הנשמה היטיב הקב׳׳ה מהטוב הצפון לצדיקים בעבורה היינו בעבור‬
‫אשתו‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫אשתו שהוא הגיף בעל ידי שביה הנשמה לעיה״ז צניף החימי ילה הלך הייף החיי הבלי‬
‫זהעניגי העיה״ז והיל מצית ומעשיה עיצים זנתה הנשמה לחזית בניעם ה׳ שנים בפנים בלי‬
‫שיס בישה וכלימה מה שלא היתה זינה מאז י מ קדם ענ״ל ‪:‬‬
‫!כדרך‬
‫זי אלך במדרש יז״ל בשעה שברא הקב״ה אה אדה הראשי; נעלי והחזרו על כל‬
‫אילני גן עדן ואמר לו ראה מעשי נמה נאים ימשיבחים ינל אשר יראה׳ בעילה‬
‫בשבילך בראחי חן דעתך שלא חקלקל יחחריב אח עילמי שאס אתה קלקלה אין מי שיתקן‬
‫אחריך ולא עיר אלא שאהה גירה מיהה למשה עבדי י משל למה הדבר דימה לאשה מעיברה‬
‫שהיהה חבושה בביח האסורין וילדה שם ב; יגדל הילד שס ימיתה שס־ ל־מיס עבר המלך על‬
‫פתח ציח האסורין ויהי מדי עיצרו החחיל חיתו הבן לצעוק אל המלך אדינ׳ כאן נילדהי וכאן‬
‫גדלחי על איזה מון אני אסור כאן איני •ודע אמר לו המלך צחגיא אמך י הנמשל כך כחן‬
‫כחיב הן האדס היה וכהי•‪ :‬הן קרבו ימיך למיח עכ״ל ‪:‬‬
‫וחרב‬
‫מנתה אברהס ז״ל דקדק במדרש זה‬
‫י‬
‫ראשונה אמר לו ראה מעשי כמה גאים‬
‫ומשיבחיס והרי המפורסמוח אינן נריכוה ראיה י וגס אומרו על כל אילני גן עדן‬
‫דהיל״ל החזירו בגן עדן י וגס אומרו ראה מעשי שהרי בחחילה אמ״ל ראה וגו׳ י יאח״כ אמ׳׳ל‬
‫וכל אשר בראחי בשבילך בראתי דהיל״ל באחה ראה מה בראה• בשבילך י וגס אומר תן‬
‫דעתך שלא תקלקל וחחריב את עולמי והיל״ל הזהיר שלא תקלקל ומה היא תן רעתך י וגם‬
‫הול״ל והחריב העולס מאי עולמי י וגס אומרו אס קלקלת א־ן מי שיתקן אחריך ומה אחריך *‬
‫זגס אומרו ילא עוד אלא שאתה גורס מיתה למשה עבדי • ולמה הקב׳׳ה מהאבל על משה יותר‬
‫מכמה צדיקים שמתו והאצות ורבי עקיצא שהיתה נשמתי גדילה משל מרע״ה כמאמר רז׳׳ל ‪:‬‬
‫אמנם‬
‫ראה הפגס כמה גורס יכמה עובות נבראו בשביל בן אדם יהבן אדם חיובא רמיא‬
‫עליו לישב ולעסוק בתורה ונמנית ובגמילות חסדים ־ יזה היא שאמר בשעה שברא‬
‫הקב׳׳ה ולא כשברא רמז למאמר רז״ל שמראים לנשמה עני; י״ע יגיהנם קודם שתבוא למולם‬
‫זהכא גמי קידם שנתן הנפש בגיף היה ענין זה לפי שכתב על זה עי; לא ראתה חלהים זולתך ־‬
‫ולזה אמ״ל תן דעתך ר״ל שח״ו לא תקצץ בנעיעות וג״נ ה; דעתך שלא תקלקל וכמאמר רז׳׳ל‬
‫ששגגת תלמוד עילה זדון וזה אימרו שלא תקלקל ותחריב את עילמי ולרא שאם קלקלת אין‬
‫מ׳ שיחקן אחריך ר״ל הבאים אחריך מלבד שאתה פיגם לנפשך עיד בה שאתה גירם התפשעית‬
‫־הזוהמה גם על זרעך ונמצאח על ידי זה אחה מחדיצ את עולמי שכל הנשמוח הס אצילית‬
‫משם י וזה אומרו שאם קלקלת והיל״ל ותחריב את עולמי ואין מי שיתקן וגו׳ ר״ל הנפשות‬
‫החלויות לבוא אחריך שאתה גורם להם וגי׳ י וקשה מאי משה עבדי אמנם הכוונה אפילו משה‬
‫שלא יש שסק בו כמו אברהם אברהם שמואל שמואל כמו שאמרו בזוה׳׳ק דלא כמי שהיו בסיף‬
‫היו‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫קי‬
‫היו בתחילה מה שיז״כ במשה משה שמיום בטלד לה זזה בכינה ממט כמ״ש בנהמלה הבית‬
‫תירה יגו״יעני; מיתתי הייני אפילו בהיותי בחיים חיותו היה נחשב לוח״ו כמת שלה היה יכול‬
‫להביג ייתר מחמת עיטתיהם של ישראל גרמי לי יעל זה הביאי רז׳׳ל משל מפני שקשיא להו‬
‫מילת הן רהיל׳׳ל קיבי ימיך למית בלחי הן אמנם כשביל להודיע מאין נמשכה אליו כאמור י‬
‫באופן שהכיש יעשה זאת יישיכ אל ה׳ וכפרע כדברי רז״ל שהחי יתן אל לכו כי היא וכל העולם‬
‫כילו שקיל הם עשה מניה אחת מכריע את העילם לכף זכית ואס ת״ו עבר עבירה היא‬
‫מכריע את העילם לכף חיבה־יבפרט בימים האדירים ימי הדין כמאמר רז״ל)בפ״ק דר״ה‬
‫דט״ז ע״כ( וז׳׳ל אמר רבי כריםפדא׳ שלשה ספרים ומי צדיקים גמירים בטנייס רשעים גמורים‬
‫וגי׳ ועכ״פ לכאירה קשה מ״ש על בטנ״ם אם לא זכו נכתבים למיתה היא בעיה״ז שהיא מיתת‬
‫עיה״ז משים שיש להם מחנה ׳‪:‬יייז יהקב״ה איני מקפח שכר כל בידיה יאפילו שכי שיחה‬
‫נאה ־ יעל הריב זי היא כיינת הש״ם על הזכיות מ׳ שיש לי זכיות יותר מעבירות כותבים צו‬
‫זכיית לעיה״ב ימעיג׳ העינית נפרעים ממני בעיה״ז והרשעים גמורים שרובם עונות נכתבים‬
‫למיתה בעיה״ב ימעיט מנית שיש להם משלם לשונאיו בעוה״ז כמי כאמרו רז״ל עכ״ל ‪:‬‬
‫\ץתא‬
‫חזי מעשה נירא שאירע בזמן רב אחד מתלמידי רבעו האר״י זצוק״ל י ביום ראש השנה‬
‫כא אליו אליהי הנביא ז״ל יאמר לו למען ה׳ התחזק בתפלה ולהרבות בתחניניס כי‬
‫המקטרגים גברו מאד עד שמיכאל השר הגדול המזכיר זכותם של ישראל נשתהק וחש כחו ואין‬
‫בפיו מה לדבר אמר לי הרי אני יודע שבשנה זו התורה הרבה בישראל ולמדו הרבה השיב‬
‫ל חליהו ז״ל רוב התורה היא ביד ס״מ המקטרג הגדול יען כי היתה שלא לשמה והוא הביא‬
‫ץ‬
‫התז כל התירה לפני בית דין של מעלה וכאשר ראו הב״ד של מעלה איך נתנו התורה ביד‬
‫הקליפות והיא בידם במציר ובמט ק וטינפוה עגמה נפשם מאד על דבר זה ויצא הקלף מלפני‬
‫הקב״ה ונשתתק מיכאל בלתי שים כח להלין זכות כי התורה אשר הביא מיכאל היתה מעע‬
‫בהית טהורה ונקיה ־ אמר לי הרב ואברהם אבינו מה אומר בזה הדבר הלא הוא אבי ישראל‬
‫ולמה לא בא לשם הלא לא ישיביהי ריקם השיב לו תדע שאברהם הוא ביש ונכלם מלילך לבקש‬
‫רתמים על ישראל בראיתו מה עשו ואיך מסרו כ״כ הורה הרבה לחיצונים ואמר איך ‪tzb‬‬
‫פני לביא אל המלך אשר לא כדת הלא יאמר לי הקב״ה אני קראתיך אברהס אוהבי ואיך‬
‫היכל להתאפק ילההעלם ברעה המיצאת לתורתי שהיא שעשיעים יום יום י ויהי ככמוע הרב‬
‫את דבייי עמד בפחד ויעדה וצעק בקול מר ואמר עם ה׳ חזקו ונתחזקה בעד עמט ובעד‬
‫ערי אלהיני שובי יהשימ מכל פשעכם מ׳ יודע ישיב וניחם על הרעה כי יצא הקצף מלפניו‬
‫יתברך כ׳ רבו וחזקו ידי המקטינים ולא נשאר עוד מענה בפי המליץ שלט וכ״כ צעק והרבה‬
‫בדברי כבישין כדי שיקבלו השובה על עצמם עד שבא אליהו ז״ל פעם שנית ואמר לו תדע‬
‫שנתלבש‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫שנחלבש אברהס אבינו ט״ה בנח החשיבה של חוחי בי כנסתא יבח לפני הקב״ה להרחיק ד נ ס‬
‫של ישראל עד יוה הכפיריס בכיי שבהיך כך ישובו מדרכס ויוציאוכל הקדושה מחיך הקליפית‬
‫)אפילו שאי אפשר בכת האדם להוציאה ולטהרה אין הקב״ה בא בטרוניא ואיני רוצה רק‬
‫שישראל יפחחי כפיחחה של מחט והשאר עושה השי״ח בעצמו ומיד אחר ר״ה כהב הרב ההוא‬
‫לכל המקומיה הקריבוח שיעמדו על נפשם לשוב בחשובה והודיעם אה כל הדברים האלה עכ׳׳ל‪:‬‬
‫וכתב‬
‫הרב מנחה אברהם ז״ל י והנה בעה׳׳ר אין איהט יידע עד מה מ׳ יודע אם חירחינו‬
‫לביא לפני הקב״ה ומי יידע אם אין אבוחינו הקדושים כישים ונכלמים להרים‬
‫פניהם מפני רוע מעשינו ומעללנו ומי יודע לנו אח כל אלה הנה כ• כן אין לכי רק לשוב בכל‬
‫לבבט ולקבל על עצמנו כדי לתקן נר״ן עד בוא יום הכפויים מהעיטח ואח כל אשר עווהנו‬
‫ולהיציא את התורה מתיך הקליפות ולפייסה שתתהפך לאהוב אותנו כבחחילה והיא תלך יתליץ‬
‫זכית עליט להיציא לאיר משפטני ובא לציון גואל כיר״א עכ״ל ‪:‬‬
‫בדרך‬
‫המלך מלכי של עילם נלך ־ הנה ידוע שאחת משלש עשרה עיקרים של התירה‬
‫הקדישה היא האמונה שהקב״ה מעניש לרשעים ומשלם שכר טוב לצדיקים שעל‬
‫ידי האמינה מיכרח האדם יחת ויפחד מיים הדין הגדול והנורא כשיעמיד לפני ממ״ה הקב״ה‬
‫אפר אין לפניו עולה וגו׳ ונמצא מוכרח ׳שחדל לעסוק בחורה כדי לקיים מטחיו יתברך‬
‫שההורה היא כלולה באמונה י וכמו שאמרו רז״ל חרי״ג מצוח הן וגו יבא חבקוק והעמידן טל‬
‫‪,‬‬
‫אחח שנאמר וצדיק באמוגחו יחיה עכ״ל י אבל מי שאין בו אמוגה אין פחד אלהיס לנגד עיניו‬
‫ונמצא אין לו חקוה לפשפש במעשיו ולחזור בתשובה לקיים מציתיו יחברך י וצריך האדם שיתן‬
‫אל לבו לדעח דברי רז״ל שהם אמרו שהכל בידי שמיס חין מיראח שמיס שנאמר וטתה‬
‫ישראל מה ה׳ אלהיך שואל מעמך כי אס ליראה ־ ובשטה שטלד אדם גחריס עליו אס גבור‬
‫אם חלש אס טשיר אס טני אם גאה אס מכיער אס ארוך אם גון אבל אם צדק אס רשע‬
‫לא אלא משימים לפניו שני דרכים והוא יבחר לו האחד ‪:‬‬
‫ולפי‬
‫האמור נראה לפרש הכחוביס ‪5‬המניא אפ•‬
‫י‬
‫דרך אמונה בחרח• משפטיך שויתי‬
‫י‬
‫דבקת• בעדותיך ה׳ אל תבישיני * דרך מצוהיך ארון כי תרחיב לבי ־ דרך אמונה‬
‫‪5‬חרתי משני דרכים ועל ידי כן משפטיך שאתה שיפע בצדק ימעניש לרשמים ימשלם שכר טוב‬
‫לצדיקים שרתי לעדי תמיד וטל ידי כן דבקתי בעדותיך ותמיד בהם אני מתעסק ולכן ‪35‬קשה‬
‫ממך ה' אל תבישיני כלומר טוזרני מהיצה״ר טל ד‪5‬ר כבוד שמך ילא אתבייש ביום הדין הגדול‬
‫והנורא כשאעמוד לפניך י וכמו שארז״ל שבכל יום רום יצרו של אדם מתגבר טליו ואלמלא‬
‫הקב״ה טוזרו איט יכול לו י ונמצא שטל ידי הטזר שתעזרני מובטחני שדרך מצותיך ארון ולא‬
‫אכשל בטצת היצה״ר ומובטחני כי תרחי‪ 5‬לבי להבין אמיתה של חירה ומהוח יראת ה׳ שנאמר‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה קיא‬
‫״כי ה' יהן ח‪:‬חה מסיו דעת ותבונה י יכתיצ ויאחר לאדס הן יראת ה׳ חכמה וסיר מרע בינה י‬
‫זג״כ חיצטחני כי הרחיצ לבי ששון ושמחה ישיג בעיה״ז וטל כמה וכמה עיבה כפולה ומ׳‬
‫בעיהיצ עם נשחית מריקים גנן מעדנים נחלה בלי מלריס שטין לא ראחה אלהים זולתך‬
‫יעשה למחכה לי ־ הנה אל ישועחי אבטח ילא אפחד וגי׳ ואמרהם ציום ההוא הודו לה׳ וגי׳ ‪:‬‬
‫י‬
‫א תא‬
‫במועד קטן פרק אלי מגלחין • אמר רבי אלעזר אף מריס בנשיקה מחה אחיא שם‬
‫שם ממשה י )שנאמר יחמח שם מריס י וכתיב במשה וימח שס •( ומפני מה לא‬
‫נאחר בה על פ׳ ה׳ מפני שגנאי הדבר לאומרו י אמר רבי אמי למה נסמכה מיחח מריס‬
‫לפרשת סרה אדומה לומר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתחן של צדיקים מכפרח י אמר‬
‫רבי אלעזר למה נסמכה מיתה אהרן לבגדי כהונה מה בגדי כהונה מכפרין אף מיחחן של‬
‫צדיקים מכפרת עכל״ה ‪:‬‬
‫‪1‬חרב‬
‫טירת כסף הקשה במאמר זה דלמה זה הכנים מימרת רבי אמי בין הדבקים וא״כ‬
‫ליערבינהו וליתנינהו לשתי מימרות רבי אלעזר שניהם כא׳ והדר מימרת רבי אמי ־‬
‫יפתר לה הרב ז״ל עפ״י מ״ש הזוהר הקדוש דטימאח המת אינו אלא למי שמת ע״י מלאך המות‬
‫מפני שהטיל בו זוהמה אבל מי שמת משיקה אין בו טומאת מת כלל ־ וא״ס משוס הכי הוכרחו‬
‫בגמרא להכניס מימרת רבי אמי בין הדצקיס משים דעד השתא לא ק״ל למה נסמכה מיתת‬
‫מרים לפרה ארומה דאיכא למימר דהא אתא לאשמועינן דאפילו הצדיקים יש בהם משוס‬
‫עומאה מת וצריכים אפר פרה ליעהר אותם * אמנם השתא דקאמר רבי אלטזר דאף מרים‬
‫‪ 3‬נ ש‬
‫י ק ה מחה ק״ל שפיר למה נסמכה מיתת מריס לפרה אדומה דמהשהא ליכא למימר דאתא‬
‫לאשמיעיק דצדיקיס מטמאים שהרי במיתת מרים אין כאן טומאה כלל כיון שמתה בנשיקה י‬
‫וחירץ יתיב דבי אמי לימר לך מה פרה אדומה מכפרת אף מיתתן של צדיקים מכפרת עכ״ל ‪:‬‬
‫ךןןפ״ן‬
‫פירש הרב פני שלמה כוונת הכתובים בפרשת תיי שרה־ ותמה שרה צקרית ארבע‬
‫היא חברון וגו׳ ויבא אברהם לספוד לשרה ולבכיתה י ויקם אברהם מטל פני מתו‬
‫וגו׳ ־ כי יש לדקדק דלמא• הלכתא הוצרך הכתוב למימר שמתה בקרית ארצט ומה בא ללמדנו ־‬
‫גס במ״ש ויקם אברהם מעל פני מהו י ואמרו רז״ל שהיה מלאך המות מתריס כנגדו למה‬
‫נתיירא ממנו שקם מעל פני מתי ־ ותו במ״ש צסיף העגין ואתרי כן קבר אצרהם את שרה‬
‫אשתי כי זה ודחי אין צריך לאיחרו כי בהא סלקינן ובהא נחתינן י אלא הוא הדבר אשר דברנו‬
‫דצזיה״ק אמרו שם דשרה ג״כ מיתה צנשיקה ־ ירא ותמת שרה בקרית ארבע כלימר אל‬
‫יקשה בעיניך איך אברהם אע״ה נתעסק בהספדה וקבורתה והלא אברהם אבינו כהן גדול‬
‫היה כדכתיב אתה כהן לעולם יגי׳ יכ׳׳ג אפילו לאביו ולאמו אסור להטמא לז״א ותמת שרה‬
‫בקרית ארבע לימר לך שמיתת שרה היתה בגשיקה)דהייגו ברזא דארבע איתיות שם הוי׳׳ה ב׳׳ה(‬
‫וזאת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫וא״כ משוס הכי ויצא אברהם לספיר לשדה אע״ג דהיה כ״ג דכיון דמיתתה בנשיקה אין כאן‪,‬‬
‫טומאה כלל ־ אמנם כשראה מ״ה מתריס כנגדו חזר יאמר מ״ה מה לי הכא אם לאו דהכייל‪.‬‬
‫בה זוהמה וא׳׳כ אסיר להטמיה ומשי׳׳ה תכף ומיד ייקם אברהם מעל שני מתו משום איסור‬
‫טומאה י אמנם אח׳׳כ הבין הענין על מתכינתי יידע בידה׳ שלא מתה כ• אם בנשיקה י והוא‬
‫עמ״ש בזיה״ק אמר רבי שמעין בשעתא דעאל אברהם במערתה יאעיל שרה המן קמו אדם‬
‫וחזה ולא קבילי לאתקברא תמן אמדי ומה חנן בכםיפי קמי קב״ה בההוא עלמא צגין ההוא‬
‫תובא דגרימנא והשתא יתיםף לן כםישא אחרא מקמי עיבדן טבין דבל ־ אמר אצרהס הא אנא‬
‫זמין קמי קצ״ה בגינך דלא הכסיף קמיה לעלמין מיד יאחר׳ כן קבר אברהם את שרה אשתו‬
‫מאי ואחרי כן בתר דקביל אברהם עליה מלה דא עכ״ל ־ וא״כ כשדאה אאע׳׳ה הצדקת‬
‫גמירה מדאכסישו מקמה אדם יחיה אז הבין ודאי דלא שלט בה מ״ה ימשי״ה ואחרי כן קבר‬
‫אברהם אח שיה בענמי יבכבידי עכ״ל ‪:‬‬
‫ואני‬
‫הדל אענה חלקי גם אני בפירוש זה ששייש הרב הגז׳ ־ אמד אמנם אח״כ הבין הענץ‬
‫על מתכונתי יגי׳ יהיה במ״ש ביוה״ק אמי רבי שמעין בשעהא דעאל אברהם‬
‫במערהא וגו׳ וא״כ כשראה אאע׳׳ה הנדקח נמייה מדאכםישי מקמה אדם וחיה אז הצין‬
‫ודאי דלא שלט בה מ״ה יגי׳ כנז׳ י קשה מ״מ עדיין מידי םשק זה לא •נא והגם דאכםישו‬
‫מקמה וגו׳ אששר שלע בה וכדאמד מ״ה מה ל׳ הכא ־ וצאמת מה בא לעשות אם לא שהטיל‬
‫בה זוהמה וא״כ צריכים אנו לדעת מאי סצר אברהם אביני ע״ה שיצא מידי סשק זה במה‬
‫דאכסישו מקמה יגי׳ ‪:‬‬
‫ואפשר‬
‫לימד שסצרת אאע״ה היא * בהקדם מניני שהמיתה קשה בעיני הצדקיס׳‬
‫)וכמו שפירש הרב יד יישף במה שאמר דוד הע״ה בספר תהלים( יקר צעיני ה׳‬
‫המיתה לחסידיו י אנא ה׳ כי אני עבדך אני עבדך בן אמתך פתחת למיםרי י יר׳ אעפ״י‬
‫שהמיתה נראיהקשה בעיני הנדיקים כמו שמניני במשה רבע״ה כמה השתדל שלא למות והיקשה‬
‫בעיניו המיתה שאמר אהיה כחיות השדה שאוכלים עשב ושותים מים ואחיה ולא אמית ־ יד׳‬
‫אעפ״י שהוא משותף באלי החיים עם חיית השדה שאיכלים עשב ישיתים מים ובמיתת׳ אלך‬
‫עם העליונים עם כל זה אהיה כחיות השדה משותף עמהם ילא אמית באופן שקשה בעיני‬
‫הצדיקים והחסידים המיהה ־ אמנם בעיני ה׳ שיידע כמה טיב צפי ן לנדיקיס אקר המיתה הוא‬
‫דבר תשוצ ויקר המוהה לחסידיו י אבל אני איני כן לבקש שלא למית כמי שבקש משה רבע״ה‬
‫ושאר‪ .‬חסידים דקשה בעיניהם המית רק אני מבקש ומחלה פניך אנא יה׳ לשון בקשה אם‬
‫בזכותי ובשביל זכותי הורני כי אני עבדך יאם מצד‪.‬אמי הצדקת שהיא דית שאני בן אמתך‬
‫שהניחה מלכותה ובאת להיות אמתך אני מחלה פניך שפחחת למיסרי שתפתח והתיר זה הקשר‬
‫תוכחות מוסר‬
‫וזאת‬
‫ליהודה קיב‬
‫״שהיא הנשמה הנקשרת עם הגיף כאחז״ל ישתבח היוצר שצרר נפש האדם יפה עם הניף שאלילי‬
‫כן כיין שהיה בא לאדם ניה היתה כורחה כששי מתיך ניעי א״כ אני מבקש ימחלה פניך שתתיר‬
‫זה הקני ישיגיע תכף יים המיתה שיותר זה הקשר ללכת לאור כאור החיים י יפתחת עכר‬
‫במקום עתיד כלומר הליא׳ יהיה שככר פתחת למיסרי)כאומרם ז׳׳ל כשבת( הודיעני ה׳ קצי‬
‫אמי ליה כשבת תמית יהיה אמד אמית בע״ש ויוקדם המיתה עכ״ל י הרי למדנו שהמיתה קשה‬
‫כעיני הצדיקים והחסידים ‪':‬‬
‫בהקריס דאיתא בסיעה ־ מי גדול ממשה שלא נתעסק כי אלא המקום שנאמר‬
‫)דברים( ויקבור איתי בגיא י לא על משה כלבד אמרו אלת על כל הצדיקים שנאמר‬
‫)ישעיה( והלך לפניך צדקך כבוד ה׳ יאספך י )תוספות יום עוב( ולא על משה בלבד אמרו‬
‫אלא על כל הצדיקים שנאמר יהלך לפניך וגו׳ ומ״מ בהא עדיף משה רכע׳׳ה שעמו לא נתעסק‬
‫אלא המקים ל׳ה משא" כ בשאר הצדיקים שכביד ה׳ יאספהו ועכ״ז מתעסקים בו בני אדם‬
‫‪,‬‬
‫כדרך כל הארץ וכמאמר הפסוקים בקבורת הצדיקים בקצתם מוקמ* שהתעסק עמהם י ויהיה‬
‫פי׳ לא על משה בלבד אמרו הייני שהמקים ב״ה התעסק בקבורתו ולא בכל מה שנאמר‬
‫במשה דהיינו שלא התעסק עמי אלא המקים ב׳׳ה בזה ודאי שאמרו על משה בלבד נ״ל עכ״ל •‬
‫הרי למדנו שהצדיקים והחסידים מתים בנשיקה ‪:‬‬
‫ךל^״ן‬
‫קשה כיון שהצדיקים והחסידים מתים בנשיקה למה הקב״ה שוליח להם מ״ה בשעת‬
‫המיתה וכמו שמצינו במשה רבע״ה י )כדאיתא במדרש רבה סדר ברכה( אמר‬
‫ה‬
‫ק י ״ ה לס׳׳מ הישע צא והביא נשמה של משה מיד לבש כעס וחגר חרבו ונהעעף אכזריות‬
‫ן ה‬
‫ל ך לקיחתו של משה כיין שראה אותי שהוא יושב וניתב שם המפורש וזוהר מראהו דומה‬
‫לשמש והיא דומה למלאך ה׳ צבאית היה מתיירא ס׳׳מ מן משה אמר ודאי שאין המלאכים‬
‫י לין ליטול נשמתי של משה יעדם שהראה ס״מ את עצמו למשה היה משה יודע שבא ס״מ‬
‫כו‬
‫וכיין שראה ס׳׳מ את משה אחזתו רעדה וחיל כיולדה ולא מצא פתחון פה לדבר עם משה עד‬
‫שאמר משה לס״מ )ישעיה( אין שלים אמר ה׳ לרשעים־ מה תעשה בכאן אמר לו ליטול נשמתך‬
‫באתי ־ חמר לי מ׳ שייין אמר לו מ׳ שברא את כל הבריות אמר לו אין אתה ניטל נשמתי‬
‫וגי׳ י כאיחה שעה נשקי הקב״ה ינטל נשמתו בנשיקה פה וגו׳ ע״ש ־ והבן שואל למה הקב״ה‬
‫לא נטל נשמתי של משה רבע״ה בנשיקת פה מתחילה ועד שהוצרך לשלוח לו מלאך המוח •‬
‫ואפשר לימד טעם כפי האמיר לעיל שהמיתה קשה בעיני הצדיקים והחסידים ומשוס הכי אינם‬
‫רולים לתת הנשמה כשהניע העת שקצב לה הקב״ה להיות בנוף בעוה״ז ־)כדאיתא במדרש‬
‫פ׳ וילך הביא אותו הרב מדרש אליהי בספרון ויאמר ה׳ אל משה הן קרבו ימיך למות י אמר‬
‫לו משה רבש״ע אחר כל אותי כביד וגדולה שראו עיני אגי מת ־ אמר לו הקב״ה מי גבר‬
‫‪#‬יה‬
‫האת‬
‫תוכחות מוסר‬
‫ליהודה‬
‫יחיה ולא יראה מיח ומי טש״ב י ולפיכך הקב״ה שיליח להם מ״ה ילא לשלוע בהם ח״ו אלא‪.‬‬
‫נדי לאיים עליהם ואז מסבה פחד מ׳׳ה המחיים עליהם מחדניס לחח הנשמה ואז הכף נועלה‬
‫סקב״ה בנשיקת פה י ומעתה אפשר ה״‪:‬י םבדח אאע״ה כיון נראה הנדקת גמורה מדאכסיפו‬
‫מקמה אדם וחיה יצר כפו *חברך אמד צדקח כזי ודאי לא שלגי בה מ״ ה הלא מיתה בנשיקה‬
‫כפאר צדיקים וחסידים י ומלאך המית מה לי הכא בא לאיים עליה לתת הנשמה ולא שלע בה י‬
‫ואחרי כן קבי אביהם אח שרה בעצמי ובכבידי ‪:‬‬
‫אפתחה במשל פי• לעורר את לבבי• בעוד נשמת אלהי בקרבי‪:‬‬
‫משל‬
‫אדם שהיה ישן וחולם שה‪5‬יאו לו כעין המן דק מחספס דק ככפור בהיך הקערה‬
‫ועליו חמאה וחלב וכמה מיני ירקיח מינים ממינים שונים וםיקא״ד מפוזר עליו‬
‫באופן שאפילו הראיה בו היא משיבת נפש ואמרו לי אכיל בשמחה לחמך כל מה שהרצה כרצינך‬
‫העוב החחיל והיה מהענג עליהם ואמר להם היכן היא האיריף אמדו לי אכיל בידיך אמר‬
‫להם יתלכלכו ידי אמיי לו רחץ אותם ונגבס אמי להם ולמה אגיייח את עצמי כל כך לא‬
‫אוכל אלא עד שתהיה האגריף אמרו לו אכול פעמים שלש ילא רנה אלא עד שתהיה החניון{ *‬
‫מיד ויקץ והנה חלום חמק עבר פתח עיניו ויפן כה וכה וירא כ׳ אין קערה י חכח צערו‬
‫שפרחה מפניו מה עשה סיר עיניו יעשה עצמו כמי שהיא עדיין ישן יחילם יהכדיז הביאו‬
‫הקערה ואפילו בלא אגרוף ואכיל בידי יאף ״׳תלכלכי יאגיריח אח ענמ׳ לרוחצם ולנגבס י‬
‫שועה זה עד עתה ולמה כשהיתה לפניו לא רנה לאכיל ממנה יאמי אלא עד שתהיה האיריף י‬
‫מ״מ ימתין עד שיישן ויחלום שכיח יאם הם יביאי איתה לי עיד הא לאי הכי הרי היא חמס‬
‫נפשיה‪:‬‬
‫ח ‪ 3‬מ ש ל‬
‫י עוה״ז הוא כחלום עובר ממש וכאשר עיניני רואיה יהקב״ה נתן לני בעיה״ז‬
‫שהוא כחלום הורתו התמימה שהיא משיבת נפש שנמשלה ללחם שנאמר‬
‫וזאת‬
‫אטה למשל‬
‫ליהודה קיג‬
‫לט לחמו בלחמי י יי‪ :‬בה חרי״ג מצוח הנאמר עליהם הנחמדים מזהב ומפז רב ומתוקים‬
‫מרגש וטשיח ציפים י והיא חינחת צקרן זרת ואומר לט הקב״ה כל הרוצה ליטול יבוא ויעול‬
‫ימה לני ויאיר עיניו שנאמר פקידי ה׳ ישריס משמחי לב מלות ה׳ ‪5‬רא מאירת עיניס י‬
‫יכל ז‪ :‬היא בעיה״ז אבל בעיה״ב אין מנין ושיעור ואין כל עין יכולה לראות ואין כל אזן יכולה‬
‫לבמיע נטר המתיקן ללדיקים לעיה׳׳ב ־ וכן הוא חימר ומעילם לא שמעו ולא האזינו עין לא‬
‫ראתה אלהים ׳ולתך יעשה למחכה לו ־ העילה מזה אם האדם בעיה״ז שהוא כחלים מסגל‬
‫חורה ומטת ימעע״ו הדי הוא הדיח הדוחה מרובה שאיכל מפרותיהם בעוה״ז והקרן קיימית‬
‫לעיה׳׳ב שאין מנין יגי׳ כנז׳ י אבל אם הארס בעיה״ז שהוא כחלים עובר הוא מתענג ואומר‬
‫שמציס זי יש בה יגיעה ועירחה ומלוה זו יש בה חסדין כיס ולמם ח‪:‬י מעריח אח עלמי ומחסר‬
‫אה ממיני ואימי ועד לכשתהיה איזה מלוה קלה בלא יגיעה וגי׳ כנז׳ מיד רקץ משינתו האולת‬
‫כלומד ממה שהיה ישן בעילם שהוא כחלום עיבר ויעביד יהנה איניני האדם בעילם כי היום‬
‫כחן ולמחר בקבר ויפן כה יכה וירא יהנה אין בידי מאומה ־ כי אם מקום קברו אמה על אמה‬
‫בדוס אחה י ונשמתי עטמה משתימימה בפחד ואימה מדין שמימה י ומנח צערו מכריז ואומר‬
‫חי יובילני מי יחזירני ינחיני בעילם שאינו אלא לעשוח בו רצון קיני ואף ביגיעה וגו׳ כנז׳ י‬
‫טעה זה ולמה עד עתה הרי היא דאפסיד אנפשיה מ״מ ימתין עד שבעל הרחמים יחזרנו‬
‫בגלגול פעמים שלש עס גבי כנידע כדי שיתקן ואס יתקן הא לאו הכי הנה הוא נמסר ביד‬
‫ס״מ באין רחמים כנודע ־ ה׳ יצילנו ויעזרנו לעשות רצונו כרצוגו תמיד כיר״א ‪:‬‬
‫הרב משפע צדק ז״ל ־ אמרי בספר גיל אורות על אדוניט הרמב״ם משל הכתיב במדרש‬
‫כתב‬
‫פעם אחת הארי נתחב בגרונו עלם קען והיה לו צער גדול הכריז מי שיעול העצם‬
‫מגרוני אעשרט עושר גדול יאיעיב עמו כל ימי חייו ומי פתי יערב לבו לגשת כי הכל יראים‬
‫ממנו והוא גונח ונאנח י היה שס עיף א׳ שיש לו פי ארוך ותחב פיו בגרונו ונעל העלם ממנו‬
‫אח׳׳ כ אמר לו תן לי שכרי צחק עליו הארי הוי שועה תלך ותתפאר עצמך בפני הכל שהיית‬
‫י ן איי ולא ניזקת די לך זה ואתה רוצה עיר שכר • כך אדוניט הרמב״ם העהור זכות תורתו‬
‫הקדישה וזנית מעשיו הטהורים הס הגינו עליו שנכנס בסכנח החקירות ויצא בשלום• אבל מי‬
‫ירמה אליו ויכניס עצמו בסכנה גדולה כזו לחקור ולדרוש וגו׳ רק יאמין ע״פ קבילה ע כ ״ ל ‪:‬‬
‫ב ג י‬
‫וא^י‬
‫הדל נראה לימד שאפשר נמי הנמשל הוא כך הצדיק הגמור י בהקדם הראשונים‬
‫כמלאכים המה ראי כן תמהי על מה עשה ה׳ ככה לשלוח הנשמה לעיה״ז וגו׳ כנז״ל •‬
‫ותירצו ז״ל דקירם ביאת הנשמה לעיה״ז היא מצטערת מלהלין בשכינה על דרך מאן דאכיל‬
‫דלתי דליה בהיל לאםתנילי באפיה יבביאתה לעיה״ז ומסילת תורה וגו׳ אז יכולה לתבוע שכרה‬
‫מן הדין מהקב״ה ונהנית בזרוע ואף שאין לבדיה אצל ביראה לתבוע שכרה מצד הדין מטעם‬
‫מי‬
‫וזאת‬
‫אטה למשל‬
‫ליהודה‬
‫מי הקדמני ואשלם ונו׳ י וכמי לן אז׳׳ל בכל יום יצרו של ארס מתנצר עלי‪,‬־ ואלמלא הקב״ה‬
‫עוזרו לא היה יכיל לי יכל מה שמשלס הקב׳׳ה לארס איני אלא מצד החסד וכמאמר הכחי‪5‬‬
‫ולך ה׳ תםד כי אתה תשלם לאיש כמעשהו י זה היא דייקה על עיקר מעשה המציה אין לו לארם‬
‫שכר מצד הדין מ מ י ר וכנזכר ־ אמנם יש לי לצדיק שכר עי‪ 5‬מ; הדין כשעושה את מעשה המליה‬
‫בשמחה ובעיב לבב בכל לב ובכל נכש בהשתדלות ייגיעה רכה י דנה׳ נמי שהאדם עושה המציה‬
‫לקיים מצוח בודאי ימל אח בנו ועישה סיכה ימעקה ומזיזה יכדומה לפרעין חיבו משוס מי‬
‫הקדמנ׳ ואשלם י מ״מ היה יכיל לעשוח המנוה בלא לב וכחנים ע״פ הדיביר וכפורע חובו על‬
‫צד ההכרחי אך כשעושה‪.‬האדם המציה בשמחה ונו׳ הדי זה מוסיף מדיליה על העיקר ויש לו‬
‫שכר מן הדין על מה שהוסיף משלו על נד השמחה וני׳ יעיין ענין זה בםפר דרכי הים ‪:‬‬
‫ומעתה‬
‫אפשר נמי הנמשל היא כך הנדיק הי מיד * בשעה שהיא ת‪.‬יבע שכרו מן הדין מעם‬
‫בירחי מחמת הנז׳ אימד לי היצה׳׳ר מרוב שנאתי יקנאתי בצדיק הלך וחחפאר‬
‫עצמך בפני כמה וכמה אלפים ידבבית של מלאכי אלהים שעמדת נגד הארי של אש ולא‬
‫נסתכנת בסכניתיי די לך התפארית זי ואתה רינה עיר שכד י אמנם פי כסל מחתה לי יעץ‬
‫תחבולות כשכיס בצדי ולא ידע שעל התפארות זי נמ׳ יתן לי הקב״ה שכרו מן הדין מפני‬
‫שבהתפארית זו מיסיף חילא יגבירהא לעילא להקב׳׳ה ‪:‬‬
‫וכענין‬
‫מדרש ־ בשעה שהצדיק מםתליק מ; העילם אימר הקב״ה למלאכי השרת צאי וראו‬
‫מה הבריות אימריס עליו יגי׳ כנידע * והנה צריך לדעת למה אומר הקב׳׳ה‬
‫למלאכי השרת צאו וראו וגו׳ והרי הכל גלוי וידוע לפניו יתברך והיא יידע מה אימרים עליו‬
‫אם טיב ואס רע י ואפשר יובן בהקדיס )מדרש אחר( בשעה שהצדיק מםהליק מן העולם‬
‫אימריס מלאכי השרת לפני הקב״ה רבש״ע צדיק בא יגי׳ כנידע • והנה ג״כ צריך לדעת למה‬
‫צריך זאת ההודעה לפני הקב״ה שצדיק בא והרי הוא שהביא איתי במאמרו יתברך י יאפשר‬
‫יובן בהקדיס)דאיתא במסכת סנהדרין( אמר רב יהודה אמר רב בשעה שבקש הקב״ה לבראת‬
‫את האדם ברא כת ראשונה של מלאכי השרת ואמר להם רצינכם נעשה אדם בצלמני י אמרו‬
‫לפניו רבין העולמים מה מעשיו י אמר להם כך וכך י אמרי לפניי רבין העולמים מה אנוש כי‬
‫תזכרנו ובן אדם כי תפקדנו ־ הושע אצבעי קענה ביניהם ושי־פם * וכן כת שניה י כת ג׳ אמרה‬
‫לפניו רבש״ע ראשונים שאמרו לפניך מה אניש וגי׳ מה היעילו העולם כילו שלך הוא כל מה‬
‫שאתה רוצה לעשות בעולמך עשה י כיין שהגיע לאנשי דיר המביל ידיר הפלגה שמעשיהם‬
‫מקולקלים אמרו לפניו רבש״ע לא יפה אמרו ראשונים לפניך ־ אמר להם עד זקנה אני הוא‬
‫ועד שיבה אני אסציל עכ״ל ‪:‬‬
‫נמצינו‬
‫למדין מהאמור באעיפ שע״כ שלא בעובתם גתרצו כת ג׳ בבריאת האדם אפ״ה‬
‫כשמצאו‬
‫וזאת‬
‫אטה למשל‬
‫ליהודה קיד‬
‫ממצחי השעה להתרעם עם הקב״ה נתרעחו עמו י העילה מזה כשיהיו ישראל עושים רציני של‬
‫מקיה ע״י כן לה נשאר למלאכים שנתרעמי עם הקב״ה על בריאת האדם שים התרעמות‬
‫ללל ויודו לי על מה שברא אח האדם צעולמי ויאמרו לפניו רבש״ע יפה בראת יפה עשיח‬
‫צעילמך והקב״ה שמח בעילמו ומתעלה ומתפאר ואימר ישראל אשר בך אתפאר הא לאו הכי‬
‫המלאכים ימצאו הסיבה להתרעם עיד עם הקב״ה על בריאח האדם ואין זה רצונו יתברך ‪:‬‬
‫‪1‬ט?‪$‬תה‬
‫כפי האמיר אפשר הייני כיונת המדרשים ־ צשעה שהצדיק מסתליק מן העולם‬
‫שיודע בו הקב״ה שעל ידו מלאכי השרת שנתרעמי עמי על בריאת האדם ואמרו‬
‫מה הכיש יגי׳ יאמרו שהיו עיעים באימדס מה אניש וגו׳ ויודו יגי׳ על מה שברא את האדם‬
‫בעילמי יזה ע״י שיראי וישמעו העדית מפי הבריית בארץ מתחת ימשים הכי אימי להם צאו‬
‫וראי מה הברייה אימיים עליי י המלאכים ע ד נחיצים בדבר המלך מלכו של עולם לראות מה‬
‫הבריות אימרים על הצדיק ורואים אישם אימרים הנה מה עוב ימה נעים חלקי של צדיק זה‬
‫שהיה על התירה יעל העטרה יגי׳ וכיין ששומעין עדות זו אימרים עתה אנחני מידים שיפה‬
‫‪,‬‬
‫עשה הקב ׳ ה שברא את הארס בעילמו ינועלין הצדיק על כפית ידיהם עילה תמימה ימביאים‬
‫חיתי לפני הקב״ה ואימריס לפניו רבש״ע צדיק בא ולא להידיע איתו ח״ו שצדיק בא אלא‬
‫טינתס לימר גוה שאמרני לפניך מה אניש וגי׳ טועים היינו שה ה בחיפבעי שלא יהיה צדק‬
‫כי ינר לב האדם רע מנעיריו אבל עתה הנה אנחט רואים שעמד נגד יצרו הרע יבא צדיק י‬
‫ובאותה שעה כילם כאחד עינים באימה ואומרים ביראה רבש״ע יפה בראח יפה עשיח אח‬
‫ה‬
‫א ד ם בעילמך ־ יגדל האשור עליו שהוא מבשר ידם ואעפ״כ עמד נגד הארי של אש ויצא‬
‫כשליש בנא נשי‪ ;:.‬בסנניתיו יבזה החשיד מיסיף הצדיק חילא יגבירחח לעילא להקב״ה ואימר‬
‫עליו ישיאל אשר בך אתפאר י האל יתברך יעזרגו לקדש שמו יתברך ויתרומם בעליונים‬
‫יבתחתינים כיר״א ‪:‬‬
‫אטה‬
‫למשל איינ׳ ־‪:‬־׳ שלא יכנס־ מי הים מיס הזדונים בפי ובלשוני ־ וגלי הים לא יטרידוני‬
‫מלעשית רני; קינ׳ י בני ארס ההולכים באיניה ביס ועמהס שני סוחרים אחד זקן‬
‫מילך עליי הרבה ארגזים גדילים לילאים סחירוח מכלי כסף וכלי זהב ושמליח וגם ממיני‬
‫מאכלים מללעי משקים ממיני מגדנים יכיעא דביים שהחימר י