‫פרקים יג – יד‪ :‬חטא המרגלים‬ ‫שליחת התרים את הארץ‪:‬‬ ‫במדבר פרק יג‬ ‫א וַי ְדַ בֵּר ה' אֶ ל מ ֹשֶ ה לֵּאמ ֹר‪:‬‬ ‫ב שְ לַח לְָך אֲ נָשִׁ ים וְי ָתֻ רּו אֶ ת אֶ ֶרץ ְכנַעַ ן אֲ שֶ ר אֲ נִׁי נ ֹתֵּ ן ִׁל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל אִׁ יש אֶ חָ ד אִׁ יש אֶ חָ ד לְמַ טֵּ ה אֲ ב ֹתָ יו ִִּׁ שְ לָחּו כ ֹל‬ ‫נָשִׁ יא בָהֶ ם‪:‬‬ ‫ארן עַ ל פִׁ י ה' ֻכלָם אֲ נָשִׁ ים ָראשֵּ י ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל הֵּ מָ ה‪:‬‬ ‫ג וַיִׁשְ לַח א ֹתָ ם מ ֹשֶ ה מִׁ מִׁ דְ בַר פָ ָ‬ ‫נשים לב כי לתיאור שליחת האנשים יש מקבילה בספר דברים‪ .‬נשווה בין הדברים‪:‬‬ ‫דברים פרק א‬ ‫ָארץ וְי ָשִׁ בּו א ֹתָ נּו דָ בָר אֶ ת הַ דֶ ֶרְך אֲ שֶ ר נַעֲ ֶלה‬ ‫(כב) ו ִִַּׁ קְ ְרבּון אֵּ לַי ֻכ ְלכֶם ו ִַּ ֹאמְ רּו נִׁשְ לְחָ ה אֲ נָשִׁ ים לְפָ נֵּינּו וְי ַחְ פְרּו לָנּו אֶ ת הָ ֶ‬ ‫בָּה ו ְאֵּ ת הֶ עָ ִׁרים אֲ שֶ ר נָב ֹא אֲ לֵּיהֶ ן‪:‬‬ ‫(כג) וַיִׁיטַ ב בְעֵּ ינַי הַ דָ בָר ו ָאֶ קַ ח מִׁ כֶם שְ נֵּים עָ שָ ר אֲ נָשִׁ ים אִׁ יש אֶ חָ ד לַשָ בֶט‪:‬‬ ‫מן ההשוואה עולות שתי שאלות‪:‬‬ ‫א‪ .‬של מי היתה היוזמה לשלוח את האנשים?‬ ‫ב‪ .‬מה היתה מטרת השליחות ?‬ ‫(מומלץ לערוך טבלה על הלוח להבנת הדברים) ‪.‬‬ ‫של מי היתה היוזמה לשליחתם?‬ ‫רש"י‪:‬‬ ‫[ב] שלח לך ‪-‬‬ ‫לדעתך‪ ,‬אני איני מצווה לך‪ ,‬אם תרצה שלח‪ ,‬לפי שבאו ישראל ואמרו (דברים א‪ ,‬כב) נשלחה אנשים לפנינו‪ ,‬כמה‬ ‫שנאמר (שם) ותקריבון אלי כלכם וגו'‪ ,‬ומשה נמלך בשכינה ‪.‬‬ ‫אמר‪ :‬אני אמרתי להם שהיא טובה‪ ,‬שנאמר (שמות ג‪ ,‬יז) אעלה אתכם מעני מצרים וגו'‪ ,‬חייהם שאני נותן להם מקום‬ ‫לטעות בדברי המרגלים למען לא יירשוה‪:‬‬ ‫(ג) על פי ה ‪' -‬‬ ‫ברשותו‪ ,‬שלא עכב על ידו‪:‬‬ ‫‪:‬‬ ‫נשים לב כי רש"י מביע את ההסתייגות מן השליחות ורואה כבר בה את יסוד החטא ‪.‬‬ ‫הערה למורה ‪:‬דיוק לשוני‪ :‬נשים לב שהתורה בספר במדבר משתמשת במילה' לתור 'את הארץ ולא לרגל את הארץ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫רק בספר דברים מופיע הכינוי "מרגלים" וכן פעולת הריגול‪ .‬כמו שכתוב (דברים א'‪ :‬כג‪-‬כד) "וַיִׁיטַ ב בְעֵּ ינַי הַ דָ בָר ו ָאֶ קַ ח‬ ‫מִׁ כֶם שְ נֵּים עָ שָ ר אֲ נָשִׁ ים אִׁ יש אֶ חָ ד לַשָ בֶט‪ :‬וַיִׁפְ נּו וַיַעֲ לּו הָ הָ ָרה וַיָב ֹאּו עַ ד נַחַ ל אֶ שְ כ ֹל וַי ְַרגְלּו א ֹתָ ּה"‬ ‫מה היתה מטרת השליחות? [יז‪-‬כ]‬ ‫נשים לב להגדרת השליחות בספר דברים‪( :‬כב) ו ִִַּׁ קְ ְרבּון אֵּ לַי ֻכ ְלכֶם ו ִַּ ֹאמְ רּו נִׁשְ לְחָ ה אֲ נ ָשִׁ ים לְפָ נֵּינּו וְי ַחְ פְ רּו לָ נּו אֶ ת‬ ‫ָארץ וְי ָשִׁ בּו א ֹתָ נּו דָ בָר אֶ ת הַ ֶד ֶרְך אֲ שֶ ר נַעֲ לֶ ה בָּה ו ְאֵּ ת הֶ עָ ִרים אֲ שֶ ר נָב ֹא אֲ לֵ יהֶ ן‪:‬‬ ‫הָ ֶ‬ ‫אין כל דיון בטיבה של הארץ אלא בדרכי הכיבוש שלה‬ ‫ואילו בפרקנו ‪:‬‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫וַיִׁשְ לַח א ֹתָ ם מ ֹשֶ ה לָתּור אֶ ת אֶ ֶרץ ְכנָעַ ן ו ַי ֹאמֶ ר אֲ לֵּהֶ ם עֲ לּו זֶה ַבנֶגֶב ו ַעֲ לִׁיתֶ ם אֶ ת הָ הָ ר‪:‬‬ ‫ָארץ מַ ה הִׁ וא ו ְאֶ ת הָ עָ ם הַ י ֹשֵּ ב עָ לֶיהָ הֶ חָ זָק הּוא הֲ ָרפֶ ה הַ מְ עַ ט הּוא אִׁ ם ָרב‪:‬‬ ‫ּוראִׁ יתֶ ם אֶ ת הָ ֶ‬ ‫ְ‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר הּוא י ֹשֵּ ב בָּה הֲ טֹובָה הִׁ וא אִׁ ם ָרעָ ה ּומָ ה הֶ עָ ִׁרים אֲ שֶ ר הּוא יֹושֵּ ב בָהֵּ נ ָה הַ בְמַ חֲ נִׁים אִׁ ם‬ ‫ּומָ ה הָ ֶ‬ ‫בְמִׁ ְבצ ִָׁרים‪:‬‬ ‫ָארץ ו ְהַ יָמִׁ ים י ְמֵּ י ב ֵּ‬ ‫ִׁכּורי‬ ‫ָארץ הַ שְ מֵּ נָה הִׁ וא אִׁ ם ָרזָה הֲ י ֵּש בָּה עֵּ ץ אִׁ ם ַאי ִׁן ו ְהִׁ תְ חַ זַקְ ִֶּ ם ּולְקַ חְ ִֶּ ם מִׁ פְ ִׁרי הָ ֶ‬ ‫ּומָ ה הָ ֶ‬ ‫עֲ נָבִׁים‪:‬‬ ‫בעיון בפשט הכתובים‪ :‬ניתן להבחין בין שני סוגים של שאלות‪ .‬סוג אחד של שאלות בדבר טיבה של הארץ‪ ,‬וסוג שני‬ ‫של שאלות בדבר ההיערכות לכיבושה‪:‬‬ ‫שאלות בדבר טיבה של הארץ‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר הּוא י ֹשֵּ ב בָּה הֲ טֹובָה הִׁ וא אִׁ ם ָרעָ ה‬ ‫ּומָ ה הָ ֶ‬ ‫ָארץ הַ שְ מֵּ נָה הִׁ וא אִׁ ם ָרזָה הֲ י ֵּש בָּה עֵּ ץ אִׁ ם ַאי ִׁן ו ְהִׁ תְ חַ זַקְ ִֶּ ם ּולְקַ חְ ִֶּ ם מִׁ ִׁ‬ ‫ָארץ‬ ‫פְרי הָ ֶ‬ ‫ומָ ה הָ ֶ‬ ‫שאלות בדבר כיבוש הארץ‪:‬‬ ‫הֶ חָ זָק הּוא הֲ ָרפֶ ה הַ מְ עַ ט הּוא אִׁ ם ָרב‪:‬‬ ‫ּומָ ה הֶ עָ ִׁרים אֲ שֶ ר הּוא יֹושֵּ ב בָהֵּ נָה הַ בְמַ חֲ נִׁים אִׁ ם בְמִׁ ְבצ ִָׁרים‪:‬‬ ‫רמב"ן‪ -‬שתי מטרות לשליחת המרגלים‪:‬‬ ‫אבל ישוב העניין בזה‪ ,‬כי ישראל אמרו כדרך כל הבאים להלחם בארץ נכריה ששולחים לפניהם אנשים לדעת‬ ‫הדרכים ומבוא הערים ובשובם ילכו התרים בראש הצבא להורות לפניהם הדרכים‪ ,‬כעניין שנאמר (שופטים א‪ ,‬כד)‪:‬‬ ‫'הראנו נא את מבוא העיר'‪ ,‬ושיתנו להם עצה באיזו עיר ילחמו תחלה ומאיזה צד יהיה נוח לכבוש את הארץ‪ ,‬וכך אמרו‬ ‫בפירוש (דברים א‪ ,‬כב)‪' :‬וישיבו אותנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים' וגו'‪ .‬כלומר הערים אשר נבא אליהן‬ ‫‪2‬‬ ‫תחילה ומשם נבא בכל הארץ ‪.‬וזו עצה הגונה בכל כובשי ארצות ‪,‬וכן עשה עוד משה עצמו שנאמר (להלן כא‪ ,‬לב)‪:‬‬ ‫'וישלח משה לרגל את יעזר'‪ ,‬וכן ביהושע בן נון (יהושע ב‪ ,‬א)‪' :‬שנים אנשים מרגלים ‪'.‬ועל כן היה טוב בעיני משה‪ .‬כי‬ ‫הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס‪ ,‬אבל יצווה בנלחמים להיחלץ ולהישמר ולארוב‪ ,‬כאשר בא הכתוב‬ ‫במלחמת העי (שם ח‪ ,‬ב)‪ ,‬שהייתה על פי השם‪ ,‬ובמקומות רבים ‪.‬אז נמלך משה בשכינה‪ ,‬ונתן לו השם רשות ואמר‬ ‫לו 'שלח לך אנשים ויתורו' את ארץ כנען‪ ,‬וידעוה ויגידו לכם ועל פיהם תתייעצו בעניין הכבוש]‪:[...‬‬ ‫ויתכן כי משה בעבור שידע כי היא שמנה וטובה כמו שנאמר לו (שמות ג‪ ,‬ח) 'אל ארץ טובה ורחבה' וגו'‪ ,‬בעבור כן‬ ‫אמר להם שיתנו לב לדעת כן‪ ,‬כדי שיגידו לעם וישמחו ויחליפו כוח לעלות שם בשמחה‪ ,‬ולכך אמר להם 'והתחזקתם‬ ‫ולקחתם מפרי הארץ' (פסוק כ)‪ ,‬כדי שיראו בעיניהם בשבח הארץ‪.‬‬ ‫שתי המטרות לשליחת המרגלים על פי פירוש רמב"ן‪:‬‬ ‫‪1.‬חלק מההכנות למלחמה על כיבוש הארץ בדרך הטבע‪.‬‬ ‫‪2.‬לשמח את העם בטובה של הארץ לקראת הכניסה ‪.‬‬ ‫ביצוע השליחות‪:‬‬ ‫ָארץ מִׁ מִׁ דְ בַר צִׁן עַ ד ְרח ֹב לְב ֹא חֲ מָ ת‪:‬‬ ‫כא וַיַעֲ לּו וַיָתֻ רּו אֶ ת הָ ֶ‬ ‫כב וַיַעֲ לּו ַבנֶגֶב וַיָב ֹא עַ ד חֶ בְרֹון ו ְשָ ם אֲ חִׁ ימַ ן שֵּ שַ י ו ְתַ לְמַ י יְלִׁידֵּ י הָ עֲ נָק ו ְחֶ בְרֹון שֶ בַע שָ נִׁים נִׁ ְבנְתָ ה לִׁפְ נֵּי צ ֹעַ ן מִׁ צ ְָרי ִׁם ‪:‬‬ ‫מֹורה ו ְאֶ שְ כֹול עֲ נָבִׁים אֶ חָ ד וַיִׁשָ אֻ הּו בַמֹוט בִׁשְ נָי ִׁם ּומִׁ ן הָ ִׁרמֹנִׁים ּומִׁ ן‬ ‫כג וַיָב ֹאּו עַ ד נַחַ ל אֶ שְ כ ֹל וַיִׁכ ְְרתּו מִׁ שָ ם ְז ָ‬ ‫הַ ְִּ אֵּ נִׁים‪:‬‬ ‫כד לַמָ קֹום הַ הּוא קָ ָרא נַחַ ל אֶ שְ כֹול עַ ל א ֹדֹות הָ אֶ שְ כֹול אֲ שֶ ר כ ְָרתּו מִׁ שָ ם ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‪:‬‬ ‫דברי הנצי"ב מוולוז'ין‪[ :‬העמקה]‬ ‫וכמש"כ הרמב"ן ז"ל [‪ ]...‬רק לדעת איך יכבשו‪ .‬וזה ודאי ראוי ומוכרח אם הכבישה היא בדרך הטבע‪ .‬אבל אם היא‬ ‫מעל הטבע כאשר הלכו עד הנה במדבר אין מקום לשליחות כלל‪ .‬שאין דבר חוצץ בפני תפארת עוזו ית'‪ .‬והנה בעמדם‬ ‫בחורב ובתחילת נסיעתם משם היה באמת בדעתם ליכנס בזה האופן לא"י‪ ,‬ואין צורך לשליחות כלל‪ .‬אבל בהליכה‬ ‫שלש מסעות הללו [בפרקים י"א‪-‬י"ב‪ :‬תבערה‪ ,‬קברות התאווה וחצרות] ראו והתבוננו כי קשה עליהם לעמוד בזה‬ ‫האופן‪ .‬באשר עפ"י גילוי שכינה שבקרבם כל מה שמדברים שלא כהוגן הוא באזני ה' כמו שמדברים בפלטין של מלך‬ ‫[‪ ]...‬אינם יכולים לעמוד בזהירות יתרה כזו‪ .‬ולא מצאו עצמם מוכשרים לעמוד בהיכל מלך מלכי המלכים הקב"ה‪ .‬על כן‬ ‫בחרו לעמוד בחוץ והשכינה תהיה בקרבם במדת מלכות‪]...[ .‬על‪-‬כן הסכימו לשלח מרגלים ותהיה הכניסה בדרך‬ ‫הטבע‪.‬‬ ‫‪‬‬ ‫לפי הנצי"ב הצורך לשלוח מרגלים משקף את המעבר מהנהגה ניסית של ימי יציאת מצרים להנהגה טבעית‪,‬‬ ‫שתאפיין את החיים בארץ ישראל‪ .‬בסיפור המרגלים יזמו ישראל ללכת בדרכי הטבע ולא לסמוך על הנס כי‬ ‫ראו שההנהגה ניסית כרוכה בהענשה כואבת ומיידית‪ ,‬כפי שקרה בפרקים י"א‪-‬י"ב עם תחילת המסע מהר‬ ‫סיני לא"י‪.‬‬ ‫‪3‬‬ ‫דיווח המרגלים בחזרתם‪:‬‬ ‫ַארבָעִׁ ים יֹום‪:‬‬ ‫ָארץ מִׁ קֵּ ץ ְ‬ ‫כה וַיָשֻ בּו מִׁ ִּּור הָ ֶ‬ ‫ָשִׁ‬ ‫ַ‬ ‫דֵּ‬ ‫מִׁ‬ ‫אֵּ‬ ‫דַ‬ ‫ארן קָ שָ ה וי יבּו אֹותָ ם דָ בָר‬ ‫כו וַיֵּלְכּו וַיָב ֹאּו אֶ ל מ ֹשֶ ה ו ְאֶ ל ַאהֲ רֹן ו ְאֶ ל כָל עֲ ת ְבנ ֵּי י ִׁשְ ָר ל אֶ ל דְ בַר ָפ ָ‬ ‫ו ְאֶ ת כָל‬ ‫הָ עֵּ דָ ה וַי ְַראּום אֶ ת ִׁ‬ ‫ָארץ‪:‬‬ ‫פְרי הָ ֶ‬ ‫פִׁרי ָּה‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר שְ לַחְ ִָּ נּו וְגַם ָזבַת חָ לָב ּודְ בַש הִׁ וא וְזֶה ְ‬ ‫כז וַי ְסַ פְ רּו לֹו ו ַי ֹאמְ רּו בָאנּו אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ָָארץ ו ְהֶ עָ ִׁרים ְבצֻרֹות גְדֹֹלת מְ א ֹד ו ְגַם יְלִׁדֵּ י הָ עֲ נָק ָראִׁ ינּו שָ ם‪:‬‬ ‫כח אֶ פֶס כִׁי עַ ז הָ עָ ם הַ י ֹשֵּ ב ב ֶ‬ ‫כט עֲ מָ לֵּק יֹושֵּ ב בְאֶ ֶרץ הַ נֶגֶב ו ְהַ חִׁ ִִּׁ י ו ְהַ י ְבּוסִׁ י ו ְהָ אֱ מ ִֹׁרי יֹושֵּ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי י ֹשֵּ ב עַ ל הַ יָם ו ְעַ ל י ַד הַ י ְַרדֵּ ן‪:‬‬ ‫ל וַיַהַ ס ָכלֵּב אֶ ת הָ עָ ם אֶ ל מ ֹשֶ ה ו ַי ֹאמֶ ר עָ ֹלה נַעֲ לֶה וְי ַָרשְ נּו א ֹתָ ּה כִׁי י ָכֹול נּוכַל לָּה‪:‬‬ ‫לא ו ְהָ אֲ נָשִׁ ים אֲ שֶ ר עָ לּו עִׁ מֹו ָאמְ רּו ֹלא נּוכַל לַעֲ לֹות אֶ ל הָ עָ ם כִׁי חָ זָק הּוא מִׁ מֶ נּו‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר עָ ב ְַרנּו בָּה ָלתּור א ֹתָ ּה אֶ ֶרץ‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר ִָּ רּו א ֹתָ ּה אֶ ל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל לֵּאמ ֹר הָ ֶ‬ ‫לב ו ַיֹוצִׁיאּו דִׁ בַת הָ ֶ‬ ‫א ֹ ֶכלֶת‬ ‫יֹושְ בֶיהָ הִׁ וא וְכָל הָ עָ ם אֲ שֶ ר ָראִׁ ינּו בְתֹוכָּה ַאנְשֵּ י מִׁ דֹות ‪:‬‬ ‫ְעֵּ‬ ‫לג ו ְשָ ם ָראִׁ ינּו אֶ ת הַ נְפִׁ ילִׁים ְבנֵּי עֲ נָק מִׁ ן הַ נְפִׁ לִׁים וַנְהִׁ י בְעֵּ ינֵּינּו כַחֲ ָגבִׁים וְכֵּן הָ י ִׁינּו ב ינֵּיהֶ ם‬ ‫הדיווח של המרגלים מחולק לשני שלבים‪:‬‬ ‫בשלב הראשון בפסוקים כז‪-‬כט הם מדווחים לכאורה דיווח אמת על המצב בארץ‬ ‫בשלב השני בפסוקים לא‪-‬לב הם אומרים בפירוש את עמדתם‪ :‬לא נוכל לעלות! ומוציאים את דיבת‬ ‫הארץ ('ארץ אוכלת יושביה'‪' ,‬אנשי מדות)'‬ ‫[להרחבה על עניין השלבים בדברי המרגלים‪ ,‬עיינו בנחמה ליבוביץ‪ ,‬עיונים לספר במדבר עמ' ‪171-‬‬ ‫‪]177‬‬ ‫המרגלים דברו בדיווח הראשון דברי אמת – אם כן במה חטאו?‬ ‫ּודבַש הִ וא וְזֶה פִ ְרי ָּה‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר שְ לַ חְ תָ נּו וְגַם ָזבַת חָ לָ ב ְ‬ ‫כז וַי ְסַ פְ רּו לֹו וַי ֹאמְ רּו בָאנּו אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ָָארץ וְהֶ עָ ִרים ְבצֻרֹות גְדֹֹלת מְ א ֹד וְגַם י ְלִ ֵדי הָ עֲ נָק ָראִ ינּו שָ ם‪:‬‬ ‫כח אֶ פֶ ס כִי עַ ז הָ עָ ם הַ י ֹשֵ ב ב ֶ‬ ‫כט עֲ מָ לֵ ק יֹושֵ ב בְאֶ ֶרץ הַ ֶנגֶב וְהַ חִ תִ י וְהַ י ְבּוסִ י ו ְהָ אֱ מ ִֹרי יֹושֵ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִי י ֹשֵ ב עַ ל הַ יָם וְעַ ל י ַד‬ ‫הַ י ְַר ֵדן‪:‬‬ ‫‪. 1.‬נשים לב מה בדברים הללו שהם לכאורה דיווח‪ ,‬יש כבר מגמתיות שיסודה בחטא ‪:‬‬ ‫רמב"ן לפסוק כז לשון 'אפס‪':‬‬ ‫(כז) וגם זבת חלב ודבש הוא ‪ -‬בעבור שצוה אותם לראות השמנה היא אם רזה‪ ,‬השיבו לו כי היא‬ ‫שמנה וגם זבת חלב ודבש היא‪ ,‬ועל שאלתו היש בה עץ אם אין‪ ,‬השיבו לו "וזה פריה"‪ ,‬כי כן צוה‬ ‫אותם להראותו‪.‬‬ ‫והנה בכל זה אמרו אמת והשיבו על מה שנצטוו‪.‬‬ ‫והיה להם לאמר שהעם היושב עליה עז והערים בצורות‪ ,‬כי יש להם להשיב אמרי אמת לשולחם‪ ,‬כי כן‬ ‫צוה אותם‪ :‬החזק הוא הרפה הבמחנים אם במבצרים‪,‬‬ ‫‪4‬‬ ‫אבל רשעם במלת "אפס"‪ ,‬שהיא מורה על דבר אפס ונמנע מן האדם שאי אפשר בשום ענין‪ ,‬כלשון‬ ‫האפס לנצח חסדו (תהלים עז ט)‪ ,‬ואין עוד אפס אלהים (ישעיה מה יד)‪ .‬והנה אמרו לו‪ ,‬הארץ שמנה‬ ‫וגם זבת חלב ודבש והפרי טוב‪ ,‬אבל אי אפשר לבא אליהם כי עז העם והערים בצורות גדולות מאד‬ ‫וגם ילידי הענק ראינו שם‪:‬‬ ‫לפי רמב"ן החטא היה כבר בשלב הראשון בו הם חיוו את דעתם על ההתכנות של כיבוש הארץ‪.‬‬ ‫ומילת המפתח היא' אפס‪'.‬‬ ‫פסוק כט כולל פירוט שלא היה חלק מן השליחות‪:‬‬ ‫( כט) עֲ מָ לֵּק יֹושֵּ ב בְאֶ ֶרץ הַ נֶגֶב ו ְהַ חִׁ ִִּׁ י ו ְהַ י ְבּוסִׁ י ו ְהָ אֱ מ ִֹׁרי יֹושֵּ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי י ֹשֵּ ב עַ ל הַ יָם ו ְעַ ל י ַד הַ י ְַרדֵּ ן‪:‬‬ ‫וזאת מפרש רש"י‪:‬‬ ‫רש"י [כט‪]:‬‬ ‫עמלק יושב וגו'‪ .‬לפי שנכוו בעמלק כבר הזכירוהו מרגלים כדי לייראם‪:‬‬ ‫כלומר‪ ,‬הפירוט הוא מגמתי ומטרתו לרפות ידיים ‪.‬‬ ‫‪2.‬החטא בא לידי ביטוי בפרופורציות בין דברי משה ודברי המרגלים ביחס לארץ ולעם‪:‬‬ ‫השוואה בין סדר ההוראות למרגלים של משה (בפס' יז‪-‬כ) לדיווח הראשון של המרגלים (בפס'‬ ‫כז‪-‬כט)‬ ‫הדיווח הראשון של המרגלים (פס' כו‪-‬כח)‬ ‫(כו) וַיֵּלְכּו וַיָב ֹאּו אֶ ל מ ֹשֶ ה ו ְאֶ ל ַאהֲ רֹן ואֶ ל כָל עֲ דַ ת ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‬ ‫ארן קָ דֵּ שָ ה וַיָשִׁ יבּו אֹותָ ם דָ בָר ו ְאֶ ת כָל הָ עֵּ דָ ה‬ ‫אֶ ל מִׁ דְ בַר ָפ ָ‬ ‫ָארץ‪:‬‬ ‫וַי ְַראּום אֶ ת פְ ִרי הָ ֶ‬ ‫ההוראות של משה למרגלים (פס' יז‪-‬כ)‬ ‫יז)וַיִׁשְ לַח א ֹתָ ם מ ֹשֶ ה לָ תּור אֶ ת אֶ ֶרץ ְכנָעַ ן‬ ‫ו ַי ֹאמֶ ר אֲ לֵּהֶ ם עֲ לּו זֶה ַבנֶגֶב ו ַעֲ לִׁיתֶ ם אֶ ת הָ הָ ר‪.‬‬ ‫ָארץ מַ ה הִ וא‬ ‫ּוראִ יתֶ ם אֶ ת הָ ֶ‬ ‫יח) ְ‬ ‫וְאֶ ת הָ עָ ם הַ י ֹשֵ ב עָ לֶ יהָ‬ ‫(כז) וַי ְסַ פְרּו לֹו ו ַי ֹאמְ רּו‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר שְ לַ חְ תָ נּו‬ ‫ָבאנּו אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ּודבַש הִ וא וְזֶה פִ ְרי ָּה‪:‬‬ ‫וְגַם ָזבַת חָ לָ ב ְ‬ ‫הֶ חָ זָק הּוא הֲ ָרפֶ ה הַ מְ עַ ט הּוא אִ ם ָרב‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר הּוא י ֹשֵ ב בָּה הֲ טֹובָה הִ וא‬ ‫(יט) ּומָ ה הָ ֶ‬ ‫אִ ם ָרעָ ה‬ ‫ּומָ ה הֶ עָ ִרים אֲ שֶ ר הּוא יֹושֵ ב ָבהֵ נָה הַ בְמַ חֲ נִים אִ ם‬ ‫‪5‬‬ ‫ָארץ‬ ‫(כח) אֶ פֶ ס כִי עַ ז הָ עָ ם הַ י ֹשֵ ב ָב ֶ‬ ‫בְמִ ְבצ ִָרים‪:‬‬ ‫וְהֶ עָ ִרים ְבצֻרֹות גְדֹֹלת מְ א ֹד‬ ‫ָארץ הַ שְ מֵ נָה הִ וא אִ ם ָרזָה הֲ י ֵש בָּה עֵ ץ‬ ‫(כ) ּומָ ה הָ ֶ‬ ‫אִ ם ַאי ִן‬ ‫וְגַם י ְלִ ֵדי הָ עֲ נָק ָראִ ינּו שָ ם‬ ‫(כט) עֲ מָ לֵ ק יֹושֵ ב בְאֶ ֶרץ הַ ֶנגֶב‬ ‫וְהַ חִ תִ י וְהַ י ְבּוסִ י ו ְהָ אֱ מ ִֹרי יֹושֵ ב בָהָ ר ו ְהַ ְכנַעֲ נִי י ֹשֵ ב עַ ל הַ יָם וְעַ ל‬ ‫ו ְהַ יָמִׁ ים י ְמֵּ י ב ֵּ‬ ‫ִׁכּורי עֲ נָבִׁים‬ ‫י ַד הַ י ְַר ֵדן‬ ‫ָארץ‬ ‫וְהִ תְ חַ זַקְ תֶ ם ּולְ ַקחְ תֶ ם מִ פְ ִרי הָ ֶ‬ ‫משה שם דגש על הארץ והעם הוא עניין שולי‪ .‬העיקר היא הארץ וטובה‪ ,‬אותה הבטיח ה' ואילו‬ ‫המרגלים מדגישים את הקושי להלחם בעם ובכך מעידים על חוסר האמונה שה' יעזור להם לכבוש‬ ‫את הארץ ‪.‬‬ ‫ניתן לראות את הדברים בכמה דרכים‪:‬‬ ‫בכמה מילים משתמש משה לתאר את הארץ ובכמה את העם?‬ ‫במה מתחיל ובמה מסיים את דבריו ?‬ ‫שורש החטא על פי הרמח"ל במסילת ישרים פרק י"א‪ -‬הוא הגאוה והכבוד‪:‬‬ ‫"יתרה עליה חמדת הכבוד כי כבר היה אפשר שיכבוש האדם את יצרו על הממון ועל שאר ההנאות‪,‬‬ ‫אך הכבוד הוא הדוחק‪ ,‬כי אי אפשר לו לסבול ולראות את עצמו פחות מחבריו‪ ,‬ועל דבר זה נכשלו‬ ‫רבים ונאבדו‪ .‬הנה ירבעם בן נבט לא נטרד מהעולם הבא אלא בעבור הכבוד‪ ,‬הוא מה שאמרו ז"ל‬ ‫(סנהדרין קב)‪ :‬תפסו הקדוש ברוך הוא בבגדו ואמר לו‪ ,‬חזור בך ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן‪.‬‬ ‫אמר לו‪ ,‬מי בראש? אמר לו‪ ,‬בן ישי בראש‪ .‬אמר לו‪ ,‬אי הכי לא בעינא‪ .‬מי גרם לקרח שיאבד הוא וכל‬ ‫עדתו עמו? אלא מפני הכבוד‪ ,‬ומקרא מלא הוא (במדבר טז)‪ :‬ובקשתם גם כהונה‪ .‬וחכמים ז"ל‬ ‫(במדבר רבא יח) הגידו לנו כי כל זה נמשך מפני שראה אליצפן בן עוזיאל נשיא והיה רוצה להיות הוא‬ ‫נשיא במקומו‪.‬‬ ‫הוא שגרם לפי דעת חכמינו ז"ל אל המרגלים שיוציאו דבה על הארץ וגרמו מיתה להם ולכל דורם‬ ‫מיראתם פן ימעט כבודם בכניסת הארץ‪ ,‬שלא יהיו הם נשיאים לישראל ויעמדו אחרים במקומם"‪.‬‬ ‫נשים לב כי הדוגמאות שמביא הרמח"ל כולנו מופיעות בתכנים הנלמדים בכתה י' ולכן חשוב‬ ‫*‬ ‫להתייחס אליהם ולהבין את‬ ‫היסוד עליו מדבר הרמח"ל לדורות‪.‬‬ ‫התלמידים צריכים לדעת את העקרון אותו מביא הרמח"ל ‪ +‬הדוגמאות ולא את לשונו ‪.‬‬ ‫גישה אחרת ליסוד החטא תילמד בהמשך מתוך דבריהם של יהושע וכלב ‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫תגובת העם (פרק כד פסוקים א‪-‬ד‪):‬‬ ‫קֹולם וַיִׁבְכּ֥ ּו הָ ָ ֖עם ב ַ ַּ֥ליְלָה הַ הַֽ ּוא‬ ‫א ו ִִַּׁ שָ ֙א כָל ָ ָ֣העֵּ ָ֔ ָדה ַוַֽיְִִּׁ נ֖ ּו אֶ ת ָ ָ֑‬ ‫֙תנּו֙ ב ֶ ְָ֣א ֶרץ מִׁ צ ְַָ֔רי ִׁם ואֹו בַמִׁ דְ ָ ּ֥בר הַ ֶ ֖זה לו ָמ ְַֽתנּו‪:‬‬ ‫ב ו ַ ִׁיל ֙נּו֙ עַ ל מ ֶ ָֹ֣שה ו ְַעַֽל ַאהֲ ָ֔ר ֹן ֖כ ֹל ב ְֵּנָ֣י י ִׁשְ ָר ֵּ ָ֑אל ַו ַֽי ֹאמְ ֨רּו אֲ לֵּהֶֶ֜ ם כָל הָ עֵּ ָ֗ ָדה לו ַמ ְ‬ ‫ת ִׁלנ ְָ֣פ ֹל בַחֶָ֔ ֶרב נָ ֵּ ּ֥שינּו ו ְטַ ֵּ ֖פנּו י ִׁהְ יָ֣ ּו ל ַ ָָ֑בז הֲ ֧לֹוא ֦טֹוב ָ ֖לנּו ּ֥שּוב מִׁ צ ָ ְַֽרי ְמָ ה‪:‬‬ ‫ָמה ה' מֵּ ִׁ֨ביא א ֹתֶָ֜ נּו אֶ ל הָ ָ ָ֤א ֶרץ הַ ז ֹא ֙‬ ‫ג וְל ָ ָ֣‬ ‫ָאחיו נ ְִִּׁ ָנּ֥ה ֖ר ֹאש וְנ ָּ֥שּובָה מִׁ צ ָ ְַֽרי ְמָ ה‬ ‫ד ו ַי ֹאמְ ֖רּו ִׁ ָ֣איש אֶ ל ִׁ ָ֑‬ ‫תגובת העם‪:‬‬ ‫שלב א'‪[ -‬א] ‪ :‬בכי‪.‬‬ ‫שלב ב'‪[ -‬ב‪-‬ג]‪ :‬התלונה‪ -‬תוך הבעת תחושת מוות המתבטאת במילים‪' :‬לו מתנו' וכן בטענה שבארץ הם‬ ‫יפלו בחרב‪.‬‬ ‫שלב ג' [ד]‪ :‬המסקנה‪ -‬קריאה לשוב למצרים ובתוך כך‪ ,‬גם מרידה בהנהגה‪.‬‬ ‫רש"י רואה במרידה הזו מרידה נגד משה ונגד הקב"ה כאחד‪:‬‬ ‫רש"י [ד‪]:‬‬ ‫נתנה ראש ‪ -‬כתרגומו נמני רישא‪ ,‬נשים עלינו מלך‪ ,‬ורבותינו פירשו לשון עבודה זרה‪:‬‬ ‫תגובת המנהיגות‪ ,‬משה ואהרן ‪ ,‬כלב ויהושע [פרק יד פסוקים ו‪-‬י]‬ ‫(ה) וַיִׁפ ֹל מ ֹשֶ ה ו ְַאהֲ רֹן עַ ל פְ נֵּיהֶ ם ִׁל ְפנֵּי כָל קְ הַ ל עֲ דַ ת ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‪:‬‬ ‫ָארץ קָ ְרעּו ִׁבגְדֵּ יהֶ ם‪:‬‬ ‫(ו) ו ִׁיהֹושֻ עַ בִׁן נּון ו ְ ָכלֵּב בֶן י ְפֻ נֶה מִׁ ן הַ ִָּ ִׁרים אֶ ת הָ ֶ‬ ‫ָארץ מְ א ֹד מְ א ֹד‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר עָ ב ְַרנּו בָּה לָתּור א ָֹתּה טֹובָה הָ ֶ‬ ‫(ז) ו ַי ֹאמְ רּו אֶ ל כָל עֲ דַ ת ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל לֵּאמ ֹר הָ ֶ‬ ‫ָארץ הַ ז ֹאת ּונְתָ נָּה לָנּו אֶ ֶרץ אֲ שֶ ר הִׁ וא ָזבַת חָ לָב ּודְ בָש‪:‬‬ ‫(ח) אִׁ ם חָ פֵּץ בָנּו ה' ו ְהֵּ בִׁיא א ֹתָ נּו אֶ ל הָ ֶ‬ ‫ִִּׁ‬ ‫אִׁ‬ ‫מֵּ‬ ‫ִׁ‬ ‫הֵּ‬ ‫מֵּ‬ ‫עַ‬ ‫יראֻ ם‪:‬‬ ‫ָארץ כִׁי לַחְ נּו ם סָ ר צלָם עֲ לֵּיהֶ ם ו ַה' ִָּנּו ַאל ָ‬ ‫יראּו אֶ ת ם הָ ֶ‬ ‫(ט) אַ ְך ַבה' ַאל ִִּׁ מְ ר ֹדּו ו ְאַ ִֶּם ַאל ִִּׁ ְ‬ ‫נשים לב כי בדבריהם מדגישים יהושע וכלב את האמונה בה' (פסוקים ח' – ט') ובכך הם מדגישים את מקור‬ ‫החטא של המרגלים‪ :‬חוסר האמונה שלהם בה' שיוביל את העם לארץ ולנצחון על העם היושב בה ‪.‬‬ ‫דברי הרב חנן פורת [העמקה]‬ ‫מי שאוהב את הארץ בכל ליבו וחש בכל מאודו כי "טובה הארץ מאוד מאוד"‪ ,‬מוצא בנפשו את הכוחות‬ ‫לגאלה מידי נוכרים כדרך שימסור האדם את נפשו כדי לגאול את אשתו או את בנו מ'נהר פרא' המאיים‬ ‫לבלעם‪ .‬אמר פעם אחד מגדולי הפילוסופים‪" :‬מי שיש לו 'מה' גדול‪ ,‬לא יבצר ממנו כל 'איך' בדרכו אל ה'מה‪'.‬‬ ‫מעט מן האור‪ ,‬במדבר ‪101‬‬ ‫תגובת ה‪':‬‬ ‫י ו ַי ֹאמְ רּו כָל הָ עֵּ דָ ה ל ְִׁרגֹום א ָֹתם בָאֲ ָבנִׁים ּוכְבֹוד ה' נ ְִׁרָאה בְא ֹהֶ ל מֹועֵּ ד אֶ ל כָל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל‪:‬‬ ‫יא ו ַי ֹאמֶ ר ה' אֶ ל מ ֹשֶ ה עַ ד ָאנָה יְנַאֲ ֻצנִׁי הָ עָ ם הַ זֶה ו ְעַ ד ָאנָה ֹלא י ַאֲ מִׁ ינּו בִׁי בְכ ֹל הָ א ֹתֹות אֲ שֶ ר עָ שִׁ יתִׁ י ְבקִׁ ְרבֹו ‪:‬‬ ‫יב אַ כֶנּו בַדֶ בֶר ו ִׁ‬ ‫ְאֹורשֶ נּו ו ְאֶ עֱ שֶ ה א ֹתְ ָך לְגֹוי גָדֹול ו ְעָ צּום מִׁ מֶ נּו‪:‬‬ ‫נשים לב כי תגובת ה' מופיעה אחרי כוונת העם לרגום באבנים את יהושע וכלב אחרי דבריהם הדורשים‬ ‫בטחון בה‪' .‬‬ ‫כך גם מפרש ספורנו‪:‬‬ ‫ספורנו [יא‪]:‬‬ ‫עד אנה ינאצוני‪ .‬עד איזה גבול מהבזוי אסבול שיבזוני‪:‬‬ ‫ועד אנה לא יאמינו בי‪ .‬עד איזה גבול מהפלאות אעשה קודם שיבטחו בי וישענו על דברי‪:‬‬ ‫תפילת משה (יג‪-‬כ)‪:‬‬ ‫ִׁית בְכ ֹחֲ ָך אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶה מִׁ קִׁ ְרבֹו‪:‬‬ ‫יג ו ַי ֹאמֶ ר מ ֹשֶ ה אֶ ל ה' ו ְשָ מְ עּו מִׁ צ ְַרי ִׁם כִׁי הֶ עֱ ל ָ‬ ‫ָארץ הַ ז ֹאת שָ מְ עּו כִׁי אַ ִָּה ה' בְקֶ ֶרב הָ עָ ם הַ זֶה אֲ שֶ ר עַ י ִׁן בְעַ י ִׁן נ ְִׁרָאה אַ ִָּ ה ה' ו ַעֲ נָנְָך ע ֹמֵּ ד‬ ‫יד ו ְָאמְ רּו אֶ ל יֹושֵּ ב הָ ֶ‬ ‫עֲ לֵּהֶ ם ּובְעַ מֻ ד עָ נָן אַ ִָּ ה הֹלְֵּך ִׁל ְפנֵּיהֶ ם יֹומָ ם ּובְעַ מּוד אֵּ ש ָליְלָה‪:‬‬ ‫טו ו ְהֵּ מַ ִָּה אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶה כְאִׁ יש אֶ חָ ד ו ְָאמְ רּו הַ גֹוי ִׁם אֲ שֶ ר שָ מְ עּו אֶ ת שִׁ מְ עֲ ָך לֵּאמ ֹר‪:‬‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר נִׁשְ בַע לָהֶ ם וַיִׁשְ חָ טֵּ ם בַמִׁ דְ בָר‪:‬‬ ‫טז מִׁ ִׁבלְִִּׁ י י ְכֹלֶת ה' לְהָ בִׁיא אֶ ת הָ עָ ם הַ זֶה אֶ ל הָ ֶ‬ ‫‪7‬‬ ‫יז‬ ‫יח‬ ‫יט‬ ‫כ‬ ‫ו ְעַ ִָּ ה יִׁגְדַ ל נָא כ ֹחַ אֲ דֹנָי כַאֲ שֶ ר דִׁ ב ְַרִָּ לֵּאמ ֹר‪:‬‬ ‫ה 'אֶ ֶרְך אַ פַ י ִׁם ו ְַרב חֶ סֶ ד נ ֹשֵּ א עָ ֹון ו ָפָ שַ ע וְנַקֵּ ה ֹלא יְנַקֶ ה פ ֹקֵּ ד עֲ ֹון ָאבֹות עַ ל ָבנִׁים עַ ל שִׁ לֵּשִׁ ים ו ְעַ ל ִׁרבֵּעִׁ ים ‪:‬‬ ‫אתה לָעָ ם הַ זֶה מִׁ מִׁ צ ְַרי ִׁם ו ְעַ ד הֵּ נָה‪:‬‬ ‫סְ לַח נָא ַלעֲ ֹון הָ עָ ם הַ זֶה כְג ֹדֶ ל חַ סְ דֶ ָך וְכַאֲ שֶ ר נָשָ ָ‬ ‫ו ַי ֹאמֶ ר ה' סָ לַחְ ִִּׁ י כִׁדְ ב ֶָרָך‪: :‬‬ ‫בתפילת משה שני מרכיבים‪:‬‬ ‫טענה א (פסוקים יג‪-‬טז) ‪ :‬כליית ישראל תהיה חילול שם ה' בעולם‪.‬‬ ‫טענה ב (פסוקים יז‪-‬יט)‪ :‬הזכרת יג' מידות על מנת לבקש רחמים וסליחה לעם‪.‬‬ ‫למשמעות הזכרת יג מידות בתפילת משה [יש ללמד פרשן אחד מתוך הפרשנים המובאים‪]:‬‬ ‫רש"י יד‪ ,‬יז‪-‬יח‪:‬‬ ‫כאשר דברת לאמר‪ .‬ומהו הדבור‪ :‬ה' ארך אפים‪ ,‬לצדיקים ולרשעים‪.‬‬ ‫כשעלה משה למרום מצאו להקב"ה שהיה יושב וכותב ה' ארך אפים‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬לצדיקים‪.‬‬ ‫אמר לו הקב"ה‪ :‬אף לרשעים‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬רשעים יאבדו‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬חייך שתצטרך לדבר‪.‬‬ ‫כשחטאו בני ישראל בעגל ובמרגלים נתפלל משה לפניו בארך אפים‪,‬‬ ‫אמר לו הקב"ה‪ :‬הלא אמרת לי לצדיקים‪.‬‬ ‫אמר לו‪ :‬והלא אמרת לי אף לרשעים‪.‬‬ ‫ראב"ע יד‪ ,‬יז‪:‬‬ ‫יגדל נא‪ -‬קרוב מאריכות אפים‪ .‬כי כל מי שהוא ארך אפים‪ ,‬יש לו כח גדול לשבור כעסו‪.‬‬ ‫והעד‪ :‬כאשר דברת‪ ,‬שאתה ארך אפים‪.‬‬ ‫תפילת משה [העמקה]‬ ‫להעמקה ניתן להשוות לתפילת משה על חטא העגל בשמות לב ט‪ -‬יד‪.‬ושמות לד ה'‪-‬ח‪'.‬‬ ‫בהשוואה כדאי לתת דגש לתוכנם של י"ג מידות ‪ +‬השוואה בין שתי התפילות ומשמעותן‪.‬‬ ‫להעמקה נוספת בי"ג מידות‪ ,‬ראו הקשר רחב‪.‬‬ ‫תשובת ה' לתפילת משה רבנו‪ -‬והמתקת העונש (פרק יד פסוקים כט‪-‬לה‪):‬‬ ‫ֵּאמ ֹר‪:‬‬ ‫כו וַי ְדַ ֵּ ָ֣בר ה' אֶ ל‪-‬מ ֶ ֹּ֥שה ו ְֶאַֽל‪ַ-‬אהֲ ֖ר ֹן ל ַֽ‬ ‫כז עַ ד‪-‬מָ תַָ֗ י לָעֵּ ָ ָ֤דה ָה ַָֽרעָ ה֙ הַ ָ֔ז ֹאת אֲ ֶ ושר ֵּ ּ֥המָ ה מַ ל ִׁ‬ ‫ִׁינ֖ים עָ ָ ָ֑לי אֶ ת‪ ְִּ-‬ל ֻּ֞נֹות ב ְֵּנָ֣י י ִׁשְ ָראֵָּ֗ ל אֲ שֶ֨ ר ֵּ ֧המָ ה מַ לִׁינִׁ וים עָ ַ ֖לי שָ ָמַֽעְ ִִּׁי‪:‬‬ ‫כח אֱ ָ֣מ ֹר אֲ לֵּהֶָ֗ ם חַ י‪ָ֙ -‬אנִׁ ֙י נְאֻ ם ה' אִׁ ם ֹֹ֕לא כַאֲ ֶ ּ֥שר דִׁ ב ְַר ֶ ִּ֖ם בְָאז ְָנָ֑י ֵּ ֖כן ֶאַֽעֱ ֶ ּ֥שה ל ֶָכַֽם‪:‬‬ ‫כט בַמִׁ דְ ָ ָ֣בר ַ֠הַ זֶה יִׁפ ְ֨לּו פִׁ ג ְֵּרי ֶֶ֜כם וְכָל‪-‬פְקֻ דֵּ י ֶכ ֙ם ְלכָל‪-‬מִׁ סְ פַ ְר ֶָ֔כם מִׁ ֶ ובן עֶ שְ ִׁ ּ֥רים שָ ָנ֖ה ו ָ ָָ֑מעְ לָה אֲ ֶ ּ֥שר הֲ ִׁלַֽינ ֶ ֹ֖תם עָ ָלַֽי‪:‬‬ ‫ִׁיהֹושעַ בִׁן‪-‬נַּֽון‪:‬‬ ‫ל אִׁ ם‪-‬אַ ִֶּ ם֙ ִָּ ָ֣ב ֹאּו אֶ ל‪-‬הָ אָָ֔ ֶרץ אֲ ֶ ָ֤שר נָשָ ֙אתִׁ ֙י אֶ ת‪-‬י ָ֔ ִָׁדי לְשַ ֵּ ּ֥כן אֶ תְ ֶ ֖כם ָ ָ֑בּה ִּ֚ ִׁכי אִׁ ם‪-‬כ ֵּ ָָ֣לב בֶן‪-‬י ְפֻ ֶָ֔נה ו ֻ ֖‬ ‫ֵּיאתי א ָָֹ֔תם ו ְ ָי ַֽדְ עּו֙ אֶ ת‪-‬הָ אָָ֔ ֶרץ אֲ ֶ ּ֥שר מְ ַאסְ ֶ ִּ֖ם ָבַּֽה‪:‬‬ ‫לא ו ְטַ֨ ְפ ֶָ֔כם אֲ ֶ ּ֥שר אֲ מַ ְר ֶ ִּ֖ם ל ַ ָָ֣בז י ִׁהְ ֶיָ֑ה ו ְהֵּ ב ִׁ ָ֣‬ ‫יכם אַ ֶ ִָּ֑ם יִׁפ ְ֖לּו בַמִׁ דְ ָ ּ֥בר הַ זֶ ַֽה‪:‬‬ ‫לב ּופִׁ ג ְֵּר ֶ ֖‬ ‫יכם בַמִׁ דְ ָבַֽר‪:‬‬ ‫לג ּוַ֠ ְבנֵּיכֶם י ִׁהְ י֨ ּו ר ִׁ ָֹ֤עים בַמִׁ דְ ָב ֙ר ְ‬ ‫יכם עַ ד‪ֹ ִּּ֥ -‬ם פִׁ ג ְֵּר ֶ ֖‬ ‫ַארב ִׁ ָָ֣עים שָ ָָ֔נה וְנָשְ ֖אּו אֶ ת‪-‬זְנּותֵּ ֶ ָ֑‬ ‫ַארב ִׁ ָ֖עים שָ ָנָ֑ה‬ ‫יֹום יָ֣ ֹום לַשָ ּ֞נָה יָ֣ ֹום לַשָ ָָ֗נה ִִּׁ שְ אּו֙ אֶ ת‪-‬עֲ ֹו ָ֣נ ֹ ֵּתי ֶָ֔כם ְ‬ ‫ַארב ִׁ ָָ֣עים ֒‬ ‫ָאר ֮ץ ְ‬ ‫לד בְמִׁ סְ פַ֨ ר הַ יָמִֶׁ֜ ים אֲ שֶ ר‪ְ ִַּ -‬ר ֶ ִָּ֣ם אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬ ‫ִׁ‬ ‫נּוָאתַֽי‪:‬‬ ‫וִׁ ַֽידַ עְ ֶ ִּ֖ם אֶ ת‪ְִּ-‬‬ ‫לה אֲ ִׁנָ֣י ה' דִׁ ב ְַרִִּׁ י֒ אִׁ ם‪ָֹ֣ -‬לא | ָ֣ז ֹאת ֶאַֽעֱ שֶָ֗ ה ְלכָל‪-‬הָ עֵּ ָ ָ֤דה ָה ַָֽרעָ ה֙ הַ ָ֔ז ֹאת הַ נֹועָ ִׁ ֖דים עָ ָ ָ֑לי בַמִׁ דְ ָ ּ֥בר הַ ֶזוה י ַ ִִּׁ֖מּו ו ָ ְּ֥שם י ָֻמַֽתּו‪:‬‬ ‫ְהֹוציא דִׁ ָ ֖בה עַ ל‪-‬הָ ָא ֶַֽרץ‪:‬‬ ‫לו ו ָ ְָ֣האֲ נָשִָׁ֔ ים אֲ שֶ ר‪-‬שָ ַ ּ֥לח מ ֶ ֹ֖שה ל ָָ֣תּור אֶ ת‪-‬הָ ָ ָ֑א ֶרץ וַיָשָֻ֗ בּו (וילונו) וַי ִׁ ַָ֤לינּו עָ לָי ֙ו אֶ ת‪-‬כָל‪ָ֣ ָ -‬העֵּ ָ֔ ָדה ל ִׁ ּ֥‬ ‫לז וַי ָֻמ֙תּו֙ ָהַֽאֲ נָשִָׁ֔ ים מֹוצ ֵּ ִּׁ֥אי דִׁ בַת‪-‬הָ ָ ֖א ֶרץ ָר ָ ָ֑עה בַמַ ג ָ ֵּ֖פה ִׁלפ ְֵּנּ֥י ה‪':‬‬ ‫לָתּור אֶ ת‪-‬הָ ָא ֶַֽרץ‪:‬‬ ‫ִׁיהֹושעַ בִׁן‪-‬נָ֔ ּון וְכ ֵּ ָ֖לב בֶן‪-‬י ְפֻ ֶנָ֑ה חָ יּו֙ מִׁ ן‪-‬הָ אֲ נ ִׁ ָָ֣שים הָ הֵָּ֔ ם ַהַֽהֹל ִׁ ְ֖כים ּ֥‬ ‫לח ו‬ ‫ֻ ָ֣‬ ‫לט וַי ְדַ בֵּר מ ֹשֶ ה אֶ ת הַ דְ ב ִָׁרים הָ אֵּ לֶה אֶ ל כָל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל וַיִׁתְ אַ בְלּו הָ עָ ם מְ א ֹד‪:‬‬ ‫ה' נענה לתפילת משה רבנו‪ ,‬ואינו משמיד את העם אך העונש לדור החוטא נשאר במהותו‪.‬‬ ‫דבר ה' מתואר בשני שלבים‪:‬‬ ‫כ‪-‬כד תיאורהעונש לדור יוצאי מצרים בתמציתיות תוך הזכרת מעלתו המיוחדת של כלב‪,‬‬ ‫כח‪-‬לה פירוט של העונש והוא מוצג כפי שנראה להלן בדרך של 'מידה כנגד מידה'‪.‬‬ ‫העונש כמידה כנגד מידה לחטא המרגלים‪:‬‬ ‫בסיס העונש‪ :‬מידה כנגד מידה‪:‬‬ ‫‪8‬‬ ‫(כח) אֱ מ ֹר אֲ לֵּהֶ ם חַ י ָאנִׁי נְאֻ ם ה' אִׁ ם ֹלא כַאֲ שֶ ר ִדב ְַרתֶ ם בְָאזְנָי כֵן אֶ עֱ שֶ ה לָ כֶם‪.‬‬ ‫החטא‬ ‫העונש‬ ‫אִ ם‪ֹ-‬לא כַאֲ שֶ ר ִדב ְַרתֶ ם בְָא ְזנָי כֵן אֶ עֱ שֶ ה לָ כֶם ‪:‬‬ ‫כט בַמִ ְדבָר הַ זֶה י ִפְ לּו פִ ג ְֵריכֶם וְכָל‪-‬פְקֻ דֵּ יכֶם ְלכָל‪ -‬יד‪ ,‬ב לּו‪-‬מַ תְ נּו בְאֶ ֶרץ מִׁ צ ְַרי ִׁם אֹו בַמִ ְדבָר‬ ‫מוות במדבר‬ ‫מִׁ סְ פַ ְרכֶם מִׁ בֶן עֶ שְ ִׁרים שָ נָה ו ָמָ עְ לָה אֲ שֶ ר הֲ לִׁינ ֹתֶ ם הַ זֶה לּו‪-‬מָ תְ נּו‬ ‫עָ לָי ‪:‬‬ ‫וְטַ פְ כֶם אֲ שֶ ר אֲ מַ ְרתֶ ם לָ בַז י ִהְ י ֶהוְהֵּ בֵּיאתִׁ י א ֹתָ ם‬ ‫ָארץ אֲ שֶ ר מְ ַאסְ ִֶּ ם בָּה‪:‬‬ ‫וְי ָדְ עּו אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬ ‫ָארץ‬ ‫יד‪ ,‬ג וְלָמָ ה ה' מֵּ בִׁיא א ֹתָ נּו אֶ ל‪-‬הָ ֶ‬ ‫הַ ז ֹאת ִׁלנְפ ֹל בַחֶ ֶרב נָשֵּ ינּו וְטַ פֵ נּו י ִהְ יּו‬ ‫לָ בַז הֲ לֹוא טֹוב לָנּו שּוב מִׁ צ ְָרי ְמָ ה‪:‬‬ ‫ַארבָעִׁ ים‬ ‫ָארץ ְ‬ ‫בְמִׁ סְ פַ ר הַ יָמִׁ ים אֲ שֶ ר‪ְ ִַּ-‬ר ִֶּם אֶ ת‪-‬הָ ֶ‬ ‫יֹום יֹום לַשָ נָה יֹום לַשָ נָהִִּׁ שְ אּו אֶ ת‪-‬‬ ‫ַארבָעִ ים שָ נָה ו ִׁידַ עְ ִֶּם אֶ ת‪ ְִּ-‬נּוָאתִׁ י ‪:‬‬ ‫עֲ ֹונ ֹתֵּ יכֶם ְ‬ ‫ַארבָעִ ים ‪40‬שנה כנגד‬ ‫ָארץ מִׁ קֵּ ץ ְ‬ ‫יג‪ ,‬כה וַיָשֻ בּו מִׁ ִּּור הָ ֶ‬ ‫‪ 40‬יום‬ ‫יֹום ‪:‬‬ ‫הבנים יכנסו‬ ‫לארץ ולא יהיו‬ ‫"לבז"‬ ‫מיומנות בלימוד תנ"ך ‪:‬מידה כנגד מידה‬ ‫ההשלכה לדורות של חטא המרגלים‪ -‬העמקה‬ ‫בתלמוד הבבלי מסכת תענית דף כ"ט ע"א‪:‬‬ ‫וכתיב 'ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא'‪ .‬אמר רבה אמר רבי יוחנן‪ :‬אותו הלילה ליל‬ ‫תשעה באב היה‪ .‬אמר להם הקדוש ברוך הוא‪ :‬אתם בכיתם בכיה של חנם – ואני קובע לכם בכיה לדורות‪.‬‬ ‫מקור לכך בכתוב בתהילים‪ ,‬מזמור קו‪:‬‬ ‫(כד) וַיִׁמְ אֲ סּו בְאֶ ֶרץ חֶ מְ דָ ה ֹלא הֶ אֱ מִׁ ינו לִׁדְ בָרֹו‪:‬‬ ‫(כה) וַי ֵָּרגְנו בְָאהֳ לֵּיהֶ ם ֹלא שָ מְ עו בְקֹול ה‪':‬‬ ‫אֹותם בַמִׁ דְ בָר‪:‬‬ ‫ָ‬ ‫(כו) וַיִׁשָ א י ָדו לָהֶ ם לְהַ פִׁיל‬ ‫(כז) ּולְהַ פִׁיל ז ְַרעָ ם בַגֹוי ִׁם ּו ְלזָרֹותָ ם בָאֲ ָרצֹות‪:‬‬ ‫השפעת תגובת העם לדורות‬ ‫תענית דף כ"ט ע"א‪:‬‬ ‫וכתיב 'ותשא כל העדה ויתנו את קולם ויבכו העם בלילה ההוא'‪ .‬אמר רבה אמר רבי יוחנן‪ :‬אותו הלילה ליל‬ ‫תשעה באב היה‪ .‬אמר להם הקדוש ברוך הוא‪ :‬אתם בכיתם בכיה של חנם – ואני קובע לכם בכיה לדורות‪.‬‬ ‫הערה למורה ‪:‬שימו לב כי המושג 'בכיה לדורות' הפך למטבע לשון למשהו שברגע התהוותו הפך להיות‬ ‫משהו שישפיע ויהיה בסיס לבעיה שתמשיך להשפיע לטווח ארוך (תקנה שתוקנה‪ ,‬בנין שנבנה בלי תכנון‬ ‫וכו )'‬ ‫תגובת העם לעונש‪ -‬חטא המעפילים‪:‬‬ ‫(לט) וַי ְדַ בֵּר מ ֹשֶ ה אֶ ת הַ דְ ב ִָׁרים הָ אֵּ לֶה אֶ ל כָל ְבנֵּי י ִׁשְ ָראֵּ ל וַיִׁתְ אַ בְלּו הָ עָ ם מְ א ֹד‪:‬‬ ‫(מ) וַיַשְ כִׁמּו בַב ֹקֶ ר וַיַעֲ לּו אֶ ל ר ֹאש הָ הָ ר לֵּאמ ֹר הִׁ נֶנּו ו ְעָ לִׁינּו אֶ ל הַ מָ קֹום אֲ שֶ ר ָאמַ ר ה' כִׁי חָ טָ אנּו‪:‬‬ ‫(מא) ו ַי ֹאמֶ ר מ ֹשֶ ה לָמָ ה זֶה אַ ִֶּם עֹב ְִׁרים אֶ ת פִׁי ה' ו ְהִׁ וא ֹלא תִׁ ְצלָח‪:‬‬ ‫(מב) ַאל ִַּעֲ לּו כִׁי אֵּ ין ה' בְקִׁ ְר ְבכֶם ו ְֹלא ִִּׁ נָגְפּו ִׁל ְפנֵּי אֹיְבֵּיכֶם‪:‬‬ ‫ְִּם בֶחָ ֶרב כִׁי עַ ל כֵּן שַ בְִֶּ ם מֵּ ַאחֲ ֵּרי ה' ו ְֹלא י ִׁהְ י ֶה ה' עִׁ מָ כֶם‪:‬‬ ‫(מג) כִׁי הָ עֲ מָ לֵּקִׁ י ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי שָ ם ִׁל ְפנֵּיכֶם ּונְפַ ל ֶ‬ ‫(מד) וַיַעְ פִׁלּו לַעֲ לֹות אֶ ל ר ֹאש הָ הָ ר ו ַאֲ רֹון ב ְִׁרית ה' ּומ ֹשֶ ה ֹלא מָ שּו מִׁ קֶ ֶרב הַ מַ חֲ נֶה‪:‬‬ ‫(מה) וַי ֵֶּרד הָ עֲ מָ לֵּקִׁ י ו ְהַ ְכנַעֲ נִׁי הַ י ֹשֵּ ב בָהָ ר הַ הּוא וַיַכּום וַיַכְתּום עַ ד הַ חָ ְרמָ ה ‪:‬‬ ‫מהי התגובה הבאה של העם?‬ ‫מה נוכל ללמוד על אופיו של העם? מהי הטעות שלהם ?‬ ‫‪1‬‬ ‫העמק דבר [מ‪]:‬‬ ‫וישכימו בבוקר וגו'‪ .‬רצו לשוב מעין החטא‪ .‬וקבלו על עצמם למסור נפשם על הכניסה לארץ גם שלא בצירוף‬ ‫ארון ה' ומשה‪( :‬מא) למה זה אתם עוברים וגו ‪'.‬אע"ג שטוב לתקן החטא בדבר שחטא אבל לא מקום‬ ‫שהתשובה עצמה ג"כ נגד דבר ה'‬ ‫העמקה‬ ‫ניתן למצוא משמעות בכך שהמעפילים מובסים דווקא על ידי עמלק‪ ,‬אותו עמלק שבשמו הפחידו המרגלים‬ ‫את העם‪ ,‬אותו עמלק שנלחם בהם בצאתם ממצרים‪ .‬כאשר אינם ראויים ('ואתה עיף ויגע ולא ירא א‪-‬להים' )‬ ‫העמלקים יכולים לנצח אותם ‪.‬‬ ‫‪10‬‬