‫בס"ד‬ ‫מראה מקומות‪ ,‬שיעור מאת הרב מרדכי קורנפלד שליט"א‬ ‫פורי תשס"ט "אני אסבול ואמלט"‬ ‫נקודות שנידונו בשיעור זה‪:‬‬ ‫• במדרש מבואר שכשנגזרה גזירת המ‪ ,‬שאל מרדכי לשלש תינוקות לפסוק לו פסוקיה‪ .‬למה שאל‬ ‫מרדכי דוקא לשלש תינוקות‪ ,‬ומהו שייכות של הפסוקי שציטטו להצלת ישראל מגזירת המ?‬ ‫• הפסוק השלישי שציטטו התינוקות הינו "ועד זקנה אני הוא"‪ ,‬וכ מצאנו כשברא הקב"ה את‬ ‫האד וטענו המלאכי שאינו ראוי להבראות שמעשיו מקולקלי‪ ,‬השיב הקב"ה "ועד זקנה אני‬ ‫הוא"‪ .‬למה נקטו דוקא המקרא הזה בשני מדרשי אלו?‬ ‫• ברש"י פירש מה שכתוב "ועד זקנה וגו' אני אסבול ואמלט"‪ ,‬דהכי קאמר‪ ,‬עבודה זרה אינה יכולה‬ ‫למלט משאה )של רעי‪ ,‬ע"ש ברישא דקרא(‪ ,‬אבל הקב"ה סובל אחרי וממלט משא‪ .‬והוא תמוה‬ ‫מאד‪ ,‬איזה שבח יש בזה כלפי הקב"ה‪ ,‬וג איזה גנאי מיוחד הוא לע"ז שאינה יכולה למלט משא‬ ‫הרעי שלה?‬ ‫• מבואר בחז"ל שבתו של המ שפכה על ראשו גר של רעי‪ .‬ויל"ע‪ ,‬למה מצאנו דוקא עונש כזה אצל‬ ‫המ‪.‬‬ ‫‪ .1‬אסתר רבה פרשה ז' סי' ט"ז‪ ,‬וז"ל "ובשעה שנחתמו אות האגרות ונתנו ביד המ ויבא‬ ‫שמח הוא וכל בני חבורתו ופגעו במרדכי שהוא הול לפניה‪ ,‬וראה מרדכי שלשה תינוקות‬ ‫שהיו באי מבית הספר ור מרדכי אחריה‪ ,‬וכשראה המ וכל חבורתו שהיה ר מרדכי‬ ‫אחרי התינוקות הלכו אחרי מרדכי לדעת מה ישאל מרדכי מה‪ ,‬כיו שהגיע מרדכי אצל‬ ‫התינוקות שאל לאחד מה פסוק לי פסוקי א"ל )משלי ג'( אל תירא מפחד פתאו‬ ‫ומשואת רשעי כי תבוא‪ ,‬פתח השני ואמר אני קריתי היו ובזה הפסוק עמדתי מבית‬ ‫הספר )ישעיה ח'( עוצו עצה ותופר דברו דבר ולא יקו כי עמנו אל‪ ,‬פתח השלישי ואמר‬ ‫)ישעיהו מ"ו( ועד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול אני עשיתי ואני אשא ואני אסבול‬ ‫ואמלט‪ ,‬כיו ששמע מרדכי כ שחק והיה שמח שמחה גדולה‪ ,‬אמר לו המ מה היא זאת‬ ‫השמחה ששמחת לדברי התינוקות הללו‪ ,‬אמר על בשורות טובות שבשרוני שלא אפחד מ‬ ‫העצה הרעה שיעצת עלינו‪ ,‬מיד כעס המ הרשע ואמר אי אני שולח ידי תחלה אלא באלו‬ ‫התינוקות‪".‬‬ ‫יד‪".‬‬ ‫ֲמ ֵלק וַ&ִ ָ‪ֶ %‬ח ִע יִ ְ‪ָ #‬ר ֵאל ִ ְר ִפ ִ‬ ‫‪ .2‬שמות פרק י"ז פסוק ח'‪ ,‬וז"ל‪ַ " ,‬ו ָ&בֹא ע ָ‬ ‫ורש"י ש‪ ,‬וז"ל‪" ,‬ויבא עמלק וגו'‪ .‬סמ פרשה זו למקרא זה לומר תמיד אני ביניכ‬ ‫ומזומ לכל צרכיכ ואת אומרי היש ה' בקרבנו א אי‪ ,‬חייכ שהכלב בא ונוש אתכ‬ ‫ואת צועקי אלי ותדעו היכ אני‪ .‬משל לאד שהרכיב בנו על כתפו ויצא לדר היה אותו‬ ‫הב רואה חפ ואומר אבא טול חפ זה ות לי והוא נות לו וכ שניה וכ שלישית‪ ,‬פגעו‬ ‫באד אחד אמר לו אותו הב ראית את אבא‪ ,‬אמר לו אביו אינ יודע היכ אני השליכו‬ ‫מעליו ובא הכלב ונשכו‪".‬‬ ‫‪-/‬ה‬ ‫י וְ ָ‬ ‫‪/‬ח ֶר ָ‬ ‫ֶח ָ‪ִ 0‬לי ֲ‬ ‫‪ .3‬דברי פרק כ"ה פסוק י"ח‪ ,‬וז"ל‪ֲ " ,‬א ֶ‪0‬ר ָק ְר ָ ַ ֶ‪ֶ 4‬ר ְ וַיְ ַז‪ֵ2‬ב ְ ָ ָ‪3‬ל ַה‪ֱ 2‬‬ ‫ָרא ֱאלֹקי‪".‬‬ ‫ָעיֵ‪ 5‬וְ ָי ֵג ַע וְ לֹא י ֵ‬ ‫ורש"י ש‪ ,‬וז"ל‪" ,‬אשר קר בדר‪ .‬לשו קור וחו‪ ,‬צננ והפשיר מרתיחת‪ ,‬שהיו כל‬ ‫האומות יראי להלח בכ ובא זה והתחיל והראה מקו לאחרי‪ ,‬משל לאמבטי רותחת‬ ‫שאי כל בריה יכולה לירד בתוכה בא ב בליעל אחד קפ וירד לתוכה‪ ,‬אע"פ שנכוה הקרה‬ ‫אותה בפני אחרי‪".‬‬ ‫ֲרד י ֵֹ‪0‬ב ַה ֶ‪2‬גֶב ִ‪3‬י ָא‬ ‫‪ .4‬במדבר פרק כ"א פסוקי א' ג'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬א‪ַ .‬ו&ִ ְ‪ַ 0‬מע ַה ְ‪ַ 3‬נעֲנִ י ֶמ ֶל ְ ע ָ‬ ‫יִ ְ‪ָ #‬ר ֵאל ֶ‪ֶ 4‬ר ְ ָה ֲא ָת ִרי וַ&ִ ָ‪ֶ %‬ח ְיִ ְ‪ָ #‬ר ֵאל וַ&ִ ְ‪ִ ְ 0‬מ ֶ‪ִ 0ֶ 627‬בי‪.‬‬ ‫יה‪.‬‬ ‫ָדי וְ ַה ֲח ַר ְמ ִ‪-‬י ֶאת ָע ֵר ֶ‬ ‫ֶדר ַליקֹוָק ַו&ֹא ַמר ִא ָנתֹ ִ‪ֶ -ֵ -‬את ָה ָע ַה‪ֶ8‬ה ְי ִ‬ ‫ב‪ .‬וַ&ִ ַ‪4‬ר יִ ְ‪ָ #‬ר ֵאל נ ֶ‬ ‫יה וַ&ִ ְק ָרא ֵ‪ַ 0‬ה ָ‪7‬ק‪9‬‬ ‫ַח ֵר ֶא ְת ֶה וְ ֶאת ָע ֵר ֶ‬ ‫ג‪ .‬וַ&ִ ְ‪ַ 0‬מע יְ קֹוָק ְק‪9‬ל יִ ְ‪ָ #‬ר ֵאל וַ&ִ ֵ‪ֶ -‬את ַה ְ‪ַ 3‬נעֲנִ י ַו& ֲ‬ ‫ָח ְר ָמה‪".‬‬ ‫ורש"י ש פסוק א'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬וישמע הכנעני‪ .‬שמע שמת אהר ונסתלקו ענני כבוד כו'‬ ‫כדאיתא בראש השנה )ד‪ 5‬ג( כו'‪.‬‬ ‫יושב הנגב‪ .‬זה עמלק שנאמר )במדבר יג( עמלק יושב באר הנגב‪ ,‬ושנה את לשונו לדבר‬ ‫בלשו כנע כדי שיהיו ישראל מתפללי להקב"ה לתת כנעני ביד וה אינ כנעני‪ ,‬ראו‬ ‫ישראל לבושיה כלבושי עמלקי ולשונ לשו כנע אמרו נתפלל סת‪ ,‬שנאמר א נתו‬ ‫תת את הע הזה בידי‪".‬‬ ‫‪ .5‬אסתר רבה פרשה ז'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬מיד אמר לו המ )לאחשורוש ויועציו(‪ ,‬אלוק שטבע פרעה‬ ‫בי ועשה לישראל נסי וגבורות ששמעת כבר הוא זק ואינו יכול לעשות כלו‪ ,‬שכבר‬ ‫עלה נבוכדנצר והחריב ביתו‪ ,‬ושר‪ 5‬את היכלו‪ ,‬והגלה את ישראל ופזר בי האומות‪ ,‬והיכ‬ ‫כחו וגבורתו שכבר הזקי‪ ,‬שנא' )תהלי צד( ויאמרו לא יראה קה ולא יבי אלקי יעקב‪ ,‬כיו‬ ‫שאמר לה כ כעני הזה מיד קבלו דבריו והסכימה דעת לכלות את ישראל וכתבו אגרות‬ ‫וחתמו‪ ,‬וכ כתבו באות אגרות‪ ,‬שלו לכ עד אי חקר‪ ,‬ידוע לכ שאד אחד יש בינינו‪,‬‬ ‫ולא ממקומנו הוא‪ ,‬אלא מזרע המלוכה הוא ומזרעו של עמלק ומגדולי הדור הוא והמ שמו‪,‬‬ ‫ושאל ממנו שאלה קטנה וקלה על ע אחד אשר יש בינינו‪ ...‬ומרוב טובה שהיה לה מרדו‬ ‫באלקיה ועוד שהזקי אותו אלוק שלה ובא נבוכדנצר ושר‪ 5‬אותו בית שלה והגל מעל‬ ‫אדמת והביא בינינו‪".‬‬ ‫‪ .6‬קול אליהו אות קמ"א )על מגילת אסתר(‪ ,‬וז"ל‪,‬‬ ‫"במדרש רבה )אסתר פ"ז סי' ט"ז(‪ ,‬בשעה‬ ‫שנחתמו אות האגרות ונתנו ביד המ ראה‬ ‫מרדכי שלשה תינוקות שהיו באי מבית הספר‬ ‫ור מרדכי אחריה וכו' ע"ש‪ ,‬ויש להבי למה‬ ‫רמזו למרדכי שלשה פסוקי אלו שה מכתובי‬ ‫ומנביאי‪ ,‬הלא כמה פסוקי יש בתורה‬ ‫המדברי בהצלת ישראל ומהצלחת ומה‬ ‫התיחסות יש לפסוקי אלו דוקא‪.‬‬ ‫ויש לומר דהעני הוא כ‪ ,‬משו דמצינו שלש‬ ‫פעמי שבא עמלק ימ"ש על ישראל‪ ,‬האחד בפ'‬ ‫בשלח כתיב ויבא עמלק וילח ע ישראל‬ ‫ברפידי )שמות יז‪ .‬ח( ופע השני' הוא בפרשת‬ ‫חקת כאשר גוע אהר כתיב וישמע הכנעני מל‬ ‫ערד יושב הנגב כי בא ישראל דר האתרי‬ ‫וילח בישראל‪) ,‬במדבר כא‪ .‬א( ואיתא ש‬ ‫במדרש הובא ג ברש"י יושב הנגב זה עמלק וכו'‬ ‫ושנה את לשונו לדבר בלשו כנע וכו' ע"ש‪ ,‬ופע‬ ‫השלישי הוא המ ימ"ש נצר זדו מזרע עמלק‪,‬‬ ‫ועל שלש פעמי אלו רמזו לו למרדכי התינוקות‬ ‫בנבואותיה הקטנות‪.‬‬ ‫האחד אמר לו אל תירא מפחד פתאו‪ ,‬רמז לו‬ ‫על פע הראשו שבא אז עמלק על ישראל בפתע‬ ‫פתאו‪] ,‬וא שהוא בלשו עתיד‪ ,‬הוא מפני שכ‬ ‫כתיב בקרא אבל הרמז היה על המעשה הזאת‬ ‫שעברה[ כמו שאמר הכתוב על זה בפ' תצא‬ ‫)דברי כה‪ .‬יח( אשר קר בדר וגו' ר"ל שבא‬ ‫עלי פתאו דר מקרה‪ ,‬ואתה לא הזמנת כנגדו‬ ‫ובכל זאת הצילנו הקב"ה אז מידו‪ ,‬וכמו שהצילנו‬ ‫אז כ יושיענו ג עתה‪ .‬והשני אמר לו עוצו עצה‬ ‫ותופר הוא כנגד פע הב'‪ ,‬שהתחכמו אז והתיעצו‬ ‫לדבר בלשו כנע ולרמות את ישראל כדי שלא‬ ‫יכירו כנזכר לעיל‪ ,‬ובכל זאת הצילנו ה' מיד‬ ‫והופרה עצת כ יושיענו ג עתה מידו‪ .‬והתינוק‬ ‫השלישי אמר לו ועד זקנה אני הוא ועד שיבה‬ ‫וגו'‪ ,‬הוא נגד המ הרשע שאמר על הקב"ה שכבר‬ ‫הזקי כדאיתא במדרש רבה פרשה הנזכר למעלה‬ ‫שאמרו לו חכמי אומות העול ל והתבונ‬ ‫במלכי הראשוני על שפשטו ידיה בישראל‬ ‫מה עשה לה‪ ,‬כמו פרעה וסנחרב‪ ,‬מיד אמר לה‬ ‫המ‪ ,‬אלקי שטבע לפרעה בי ועשה לישראל‬ ‫נסי וגבורות ששמעת כבר הוא זק ואינו יכול‬ ‫לעשות כלו וכו' והיכ כוחו וגבורתו שכבר‬ ‫הזקי וכו' ע"ש לכ אמר לו התינוק השלישי ועד‬ ‫זקנה אני הוא ועד שיבה וגו'‪ ,‬ר"ל אעפ"י שאמר‬ ‫עלי כי אני זק בכל זאת אני הוא ככחי אז כ כחי‬ ‫עתה כי אני ה' לא שניתי ואני אשא ואני אסבול‬ ‫ואמלט אתכ ג עתה מידו‪) .‬קהלת יצחק עה"ת‬ ‫בדרוש לפ' זכור(‪".‬‬ ‫‪ .7‬גמרא סנהדרי לח‪ ,:‬וז"ל‪" ,‬אמר רב יהודה אמר רב‪ :‬בשעה שבקש הקדוש ברו הוא‬ ‫לבראות את האד‪ ,‬ברא כת אחת של מלאכי השרת‪ ,‬אמר לה‪ :‬רצונכ נעשה אד‬ ‫בצלמנו? אמרו לפניו‪ :‬רבונו של עול‪ ,‬מה מעשיו? אמר לה‪ :‬כ וכ מעשיו‪ .‬אמרו לפניו‪:‬‬ ‫רבונו של עול )תהלי ח'( מה אנוש כי תזכרנו וב אד כי תפקדנו‪ ,‬הושיט אצבעו קטנה‬ ‫ביניה ושרפ‪ ,‬וכ כת שניה‪ .‬כת שלישית אמרו לפניו‪ :‬רבונו של עול‪ ,‬ראשוני שאמרו‬ ‫לפני ; מה הועילו? כל העול כולו של הוא‪ ,‬כל מה שאתה רוצה לעשות בעולמ ; עשה‪.‬‬ ‫כיו שהגיע לאנשי דור המבול ואנשי דור הפלגה שמעשיה מקולקלי‪ ,‬אמרו לפניו‪ :‬רבונו של‬ ‫עול‪ ,‬לא יפה אמרו ראשוני לפני? אמר לה‪) :‬ישעיהו מ"ו( ועד זקנה אני הוא ועד שיבה‬ ‫אני אסבל וגו'‪" .‬‬ ‫ומהרש"א בסנהדרי ש‪ ,‬וז"ל‪,‬‬ ‫"בשעה שבקש כו'‪ .‬הוא מבואר‪ ,‬שאמרו בזה‬ ‫במדרש רבה בשעה שברא הקב"ה את האד כו'‬ ‫נעשו המלאכי כתות כתות‪ ,‬חסד אומר יברא‬ ‫שעושה ג"ח ואמת אומר אל יברא שכולו שקר‪,‬‬ ‫צדק אומר יברא שעושה צדקות שלו אומר אל‬ ‫יברא שכולו קנאה וקטטה כו'‪ ,‬וה ה הב' כתות‬ ‫מלאכי השרת אחת של אמת ואחת של שלו‪.‬‬ ‫וזה שכתוב שא"ל הקב"ה כ וכ מעשיו דהיינו‬ ‫גמילות חסדי וצדקה ואמרו לפניו רבש"ע מה‬ ‫אנוש כי תזכרנו‪ ,‬שהוא כולו שקר כמו דור אנוש‬ ‫עובדי ע"ז‪ ,‬וב אד כי תפקדנו‪ ,‬שהוא כולו‬ ‫קטטה כמו קי שהיה מתקוטט ע אחיו הבל‬ ‫והרגו‪.‬‬ ‫ואמר שהושיט הקב"ה אצבעו ביניה‪ .‬אצבעותיו‬ ‫ה שבה ברא את העול כמ"ש כי אראה שמי‬ ‫מעשה אצבעותי וגו'‪ ,‬וה מדותיו שבה ברא את‬ ‫העול וזה שכתוב הושיט אצבעו ביניה‪ ,‬דהיינו‬ ‫מדת גמילות חסדי שבו נברא העול שנאמר‬ ‫עול חסד יבנה‪ ,‬ובו שר את הכיתות דהיינו‬ ‫שנצחו במדתו החסד לברוא את העול‪ ,‬והיא‬ ‫גמילות חסדי )של( כת שלישית שהסכימה‬ ‫לברוא עול‪.‬‬ ‫כיו שהגיע לאנשי דור המבול‪ .‬שיהיה כולו‬ ‫קטטה‪ ,‬ודור הפלגה‪ ,‬שהיה כולו שקר‪ ,‬אמרו לא‬ ‫יפה אמרו ראשוני‪ ,‬שה ב' כתות מלאכי השרת‬ ‫אמת ושלו שנצחת אות‪.‬‬ ‫וא"ל עד זקנה אני הוא ועד שיבה אני אסבול וגו'‪.‬‬ ‫ר"ל עד יו מת תורה שהיה הקב"ה כזק מלא‬ ‫רחמי וכשיבה יושב בישיבה כמ"ש במדרשות‪,‬‬ ‫עד זמ ההוא אסבול תרעומתכ על בריאת‬ ‫האד וש תמצאו תשובה‪ ,‬כמ"ש בפרע"ק‬ ‫שהתרעמו מלאכי ג"כ בזה במת תורה ואמרו‬ ‫מה אנוש כי תזכרנו וב אד וגו' וא"ל הקב"ה‬ ‫למשה אחוז בכסא כבודי וחזור לה תשובה כו'‬ ‫א"ל תורה שאתה נות מה כתיב בה אנכי וגו'‬ ‫שבת לא תשא לא תרצח וגו'‪ ,‬שהתורה היא סבה‬ ‫לבריאות עול שקיימוה ישראל‪ ,‬ודו"ק‪".‬‬ ‫‪ .8‬בראשית רבה פרשה ח' אות ה'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬א"ר סימו בשעה שבא הקב"ה לבראת את אד‬ ‫הראשו נעשו מלאכי השרת כיתי כיתי וחבורות חבורות‪ ,‬מה אומרי אל יברא ומה‬ ‫אומרי יברא הדא הוא דכתיב )תהלי פה( חסד ואמת נפגשו צדק ושלו נשקו‪ ,‬חסד אומר‬ ‫יברא שהוא גומל חסדי‪ ,‬ואמת אומר אל יברא שכולו שקרי‪ ,‬צדק אומר יברא שהוא‬ ‫עושה צדקות‪ ,‬שלו אומר אל יברא דכוליה קטטה‪ ,‬מה עשה הקב"ה נטל אמת והשליכו‬ ‫לאר‪ ,‬הדא הוא דכתיב )דניאל ח( ותשל אמת ארצה‪ ,‬אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה‬ ‫רבו העולמי מה אתה מבזה תכסיס אלטיכסייה של‪ ,‬תעלה אמת מ האר‪ ,‬הדא הוא‬ ‫דכתיב )תהלי פה( אמת מאר תצמח‪".‬‬ ‫‪ .9‬רש"י בראשית פרק ו' פסוק ד'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬וג אחרי כ‪ .‬א‪ 5‬על פי שראו באבד של דור‬ ‫אנוש‪ ,‬שעלה אוקיינוס והצי‪ 5‬שליש העול‪ ,‬לא נכנע דור המבול ללמוד מה‪".‬‬ ‫‪ .10‬רש"י שמות פרק כ' פסוק ב'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬דבר אחר‪ ,‬לפי שנגלה בי כגבור מלחמה ונגלה‬ ‫כא כזק מלא רחמי‪ ,‬שנאמר )שמות כד( ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר‪ ,‬זו היתה לפניו‬ ‫בשעת השעבוד‪ ,‬וכעצ השמי‪ ,‬משנגאלו‪".‬‬ ‫‪ .11‬רש"י שיר השירי פרק ה' פסוק ט"ז ד"ה דודי צח‪ ,‬וז"ל‪" ,‬צח ולב‪ ,‬כשנראה בסיני‬ ‫נראה כזק מורה הוראות‪ ,‬וכ בשבתו למשפט )דניאל ז( לבושיה כתלג חור ושער רישיה‬ ‫כעמר נקא‪".‬‬ ‫‪ .12‬גמרא שבת פח‪ ,:‬וז"ל‪" ,‬אמר רבי יהושע ב לוי‪ :‬בשעה שעלה משה למרו אמרו מלאכי‬ ‫השרת לפני הקדוש ברו הוא‪ :‬רבונו של עול‪ ,‬מה לילוד אשה בינינו? אמר לה‪ :‬לקבל‬ ‫תורה בא‪ .‬אמרו לפניו‪ :‬חמודה גנוזה שגנוזה ל תשע מאות ושבעי וארבעה דורות קוד‬ ‫שנברא העול‪ ,‬אתה מבקש ליתנה לבשר וד? )תהלי ח( מה אנוש כי תזכרנו וב אד כי‬ ‫תפקדנו ה' אדנינו מה אדיר שמ בכל האר אשר תנה הוד על השמי‪".‬‬ ‫‪ .13‬גמרא שבת פח‪ ,.‬וז"ל‪" ,‬ויתיצבו בתחתית ההר‪ ,‬אמר רב אבדימי בר חמא בר חסא‪:‬‬ ‫מלמד שכפה הקדוש ברו הוא עליה את ההר כגיגית ואמר לה‪ :‬א את מקבלי‬ ‫התורה ; מוטב‪ ,‬וא לאו ; ש תהא קבורתכ‪ .‬אמר רב אחא בר יעקב‪ :‬מכא מודעא רבה‬ ‫לאורייתא‪ .‬אמר רבא‪ :‬א‪ 5‬על פי כ‪ ,‬הדור קבלוה בימי אחשורוש דכתיב )אסתר ט( קימו‬ ‫וקבלו היהודי‪ ,‬קיימו מה שקיבלו כבר‪".‬‬ ‫ה‪6‬די ֶאל ֶ‪ַ 0‬בע וְ ֶע ְ‪ִ #‬רי‬ ‫‪ .14‬מגילת אסתר פרק ט' פסוק ל'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬וַ&ִ ְ‪ַ 0‬לח ְס ָפ ִרי ֶאל ָ‪3‬ל ַה&ְ ִ‬ ‫ֶא ֶמת‪".‬‬ ‫‪6‬מ<ה ְמ ִדינָה ַמ ְלכ‪6‬ת ֲא ַח ְ‪ֵ 0‬ור‪ְ 4ִ 09‬ב ֵרי ָ‪0‬ל‪ 9‬ו ֱ‬ ‫ֵ‬ ‫‪ .15‬צי השדה )לרב יצחק אייזיק פראג(‪ ,‬קונטרס דברי שלו ואמת ; מופיע להל בסו‪5‬‬ ‫הרשימה‪.‬‬ ‫‪ .16‬רש"י שמות פרק י"ז פסוק ט"ז‪ ,‬וז"ל‪" ,‬כי יד על כס קה‪ .‬ידו של הקב"ה הורמה לישבע‬ ‫בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית‪ ,‬ומהו כס ולא נאמר כסא‪ ,‬וא‪ 5‬הש נחלק‬ ‫לחציו‪ ,‬נשבע הקב"ה שאי שמו של ואי כסאו של עד שימחה שמו של עמלק כולו‪,‬‬ ‫וכשימחה שמו יהיה הש של והכסא של שנאמר )תהלי ט( האויב תמו חרבות לנצח‪,‬‬ ‫זהו עמלק שכתוב בו )עמוס ג( ועברתו שמרה נצח )תהלי ש(‪ ,‬וערי נתשת אבד זכר‬ ‫המה‪ ,‬מהו אומר אחריו וה' לעול ישב‪ ,‬הרי הש של‪ ,‬כונ למשפט כסאו‪ ,‬הרי כסאו‬ ‫של‪".‬‬ ‫‪ .17‬גמרא מנחות כט‪ ,:‬וז"ל‪" ,‬ומפני מה נברא העול הזה בה"י? מפני שדומה לאכסדרה‪,‬‬ ‫שכל הרוצה לצאת יצא; ומ"ט תליא כרעיה? דאי הדר בתשובה מעיילי ליה‪ .‬וליעייל בה!‬ ‫לא מסתייעא מילתא; כדריש לקיש‪ ,‬דאמר ריש לקיש‪ ,‬מאי דכתיב‪) :‬משלי ג'( א ללצי‬ ‫הוא ילי ולענוי ית ח? בא לטהר מסייעי אותו‪ ,‬בא לטמא פותחי לו‪ .‬ומ"ט אית ליה‬ ‫תאגא? אמר הקב"ה‪ :‬א חוזר ]בו[ אני קושר לו קשר‪".‬‬ ‫‪ .18‬בראשית רבה פרשה י"ב אות י'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬דאמר רבי אבהו בש רבי יוחנ בהברא‬ ‫בה"א ברא‪ ,‬הוי העוה"ז נברא בה"א‪ ,‬ומה ה"א זה סתו מכל צדדיו ופתוח מלמטה רמז‬ ‫שכל המתי יורדי לשאול‪ ,‬והעוק שלו מלמעלה רמז שעתידי לעלות‪ ,‬והחלו הזה שמ‬ ‫הצד רמז לבעלי תשובה‪".‬‬ ‫‪ .19‬משאת כפי )לר' דוד קאה( על הסידור חלק א'‪ ,‬על תפילת עלינו לשבח ; מופיע להל‬ ‫בסו‪ 5‬הרשימה‪.‬‬ ‫‪ .20‬גמרא מגילה כה‪ ,:‬וז"ל‪" ,‬אמר רב נחמ‪ :‬כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דעבודה‬ ‫זרה דשריא‪ ,‬דכתיב )ישעיהו מ"ו( כרע בל קרס נבו‪ ,‬וכתיב )ישעיהו מ"ו( קרסו כרעו יחדיו‬ ‫לא יכלו מלט משא וגו'‪".‬‬ ‫יה ַל ַח&ָה וְ ַל ְ ֵה ָמה‬ ‫ֲצ ֵ ֶ‬ ‫‪ .21‬ישעיה פרק מ"ו פסוקי א' ד'‪ ,‬וז"ל‪" ,‬א ָ‪ַ 3‬רע ֵל ק ֵֹרס נְ ב‪ָ 9‬הי‪ 6‬ע ַ‬ ‫ַפ ָ‪ִ Bְ ַ 0‬בי ָה ָל ָכה‪.‬‬ ‫ָכל‪ַ 6‬מ ֵ‪%‬ט ַמ ָ‪A‬א וְ נ ְ‬ ‫ַח ָ‪4‬ו לֹא י ְ‬ ‫ֵפה‪ .‬ב ָק ְרס‪ָ 6‬כ ְרע‪ 6‬י ְ‬ ‫נְ @‪#‬א ֵֹתי ֶכ עֲמ‪6‬ס‪9‬ת ַמ ָ‪A‬א ַל ֲעי ָ‬ ‫ג ִ‪ְ 0‬מע‪ֵ 6‬א ַלי ֵית ַי ֲעקֹב וְ ָכל ְ‪ֵ 0‬א ִרית ֵית יִ ְ‪ָ #‬ר ֵאל ַהע @‬ ‫ֲמ ִסי ִמ‪ ִ2‬י ֶב ֶט ַה‪ִ #@ ְ2‬אי ִמ‪ ִ2‬י ָר ַח‪ .‬ד וְ ַעד‬ ‫ַא ַמ ֵ‪%‬ט‪".‬‬ ‫ַאנִ י ֶא ְסֹל ו ֲ‬ ‫ַאנִ י ֶא ָ‪A‬א ו ֲ‬ ‫יתי ו ֲ‬ ‫יבה ֲאנִ י ֶא ְסֹל ֲאנִ י ָע ִ‪ִ #‬‬ ‫ִז ְקנָה ֲאנִ י ה‪6‬א וְ ַעד ֵ‪ָ #‬‬ ‫ורש"י ש‪ ,‬וז"ל‪" ,‬כרע בל קורס נבו‪ .‬אלהותיה של בבל כרעו קרסו‪ ,‬לשו שחוק של עכו"‬ ‫הוא כמי שיש לו חולי מעי ואינו מספיק לישב על מושב בית הכסא עד שהוא נתרז‪.‬‬ ‫היו עצביה‪ .‬צלמי צורת של בל ונבו היו לחיה ולבהמה‪ ,‬נדמו להיות כחיה וכבהמה‬ ‫שמזהימי ומלכלכי עצמ ברעי שלה‪.‬‬ ‫נשואותיכ עמוסות משא‪ .‬רעי שבמעיה כבדות ה לעמוס כמשא לאד עי‪ 5‬לפיכ קרסו‬ ‫כרעו יחדיו‪ ,‬הקריסה ע הכריעה‪.‬‬ ‫לא יכלו מלט משא‪ .‬להפליט הצואה שבמעיה כשאר המוציאי כהוג‪.‬‬ ‫ועד זקנה‪ .‬אשר זקנת וכלה כחכ שאי לכ זכות‪ ,‬אני הוא‪ ,‬ברחמי ובמדת טובי‬ ‫להושיעכ ולעמוס ולשאת למלט‪ .‬לפי שאמר על יראת שהיא נסבלת וג משאה אינה‬ ‫יכולה למלט אמר אני הסובל אחרי ואת משא אמלט‪".‬‬ ‫‪ .22‬נפש החיי שער ב' פרק ז'‪ ,‬וז"ל‪,‬‬ ‫"וכ בהיפ‪ ,‬המעשי אשר לא טובי ח"ו ה אל‬ ‫העולמות כעני המאכלי רעי אשר יתבאר‬ ‫ענינו ב"ה‪ ,‬וכמ"ש ברע"מ פ' אמור ד' צ"ט ב' וד'‬ ‫ק' ע"א‪ ,‬ז"ל‪ ,‬ביומא דר"ה נפיק יצחק בלחודוי‬ ‫וקרי לעשו לאטעמא לי' תבשילי דכל עלמא כל‬ ‫חד כפו ארחוי כו' ושכיב על ערסי' דדינא וקרי‬ ‫לעשו ואמר וצודה לי ציד ועשה לי מטעמי כו'‪,‬‬ ‫ויהי א יצא כו' ועשו אחיו בא מצידו טעי טעוני‬ ‫מעובדי דעלמא ויעש ג הוא מטעמי חדיד‬ ‫לשניה למטע טענות כו'‪ ,‬ויאמר יקו אבי יתער‬ ‫בדינוי ויאכל כמה עובדי בישי דכל עלמא כו'‪.‬‬ ‫ובתקוני ת"כ מ"ז ב' ועשה לי מטעמי כאשר‬ ‫אהבתי מפקודי דעשה כו'‪ ,‬ופקודי דל"ת פרנסה‬ ‫לס"מ למא דעבר עלייהו‪ ,‬ואלי הוה קריב עשו‬ ‫ליצחק ואמר לי' יקו אבי ויאכל מציד בנו‪,‬‬ ‫וס"מ בגינייהו הוה קריב לשמאלא לאטעמא‬ ‫לקב"ה מחובי דבני' דאינו מאכלי מריר כו'‪.‬‬ ‫וברע"מ פ' פנחס רל"ב סו ע"א‪ ,‬וההוא לב לאו‬ ‫ארחוי כו' בעכירו דעובדי דעמי' אלא נקיט כל‬ ‫ברירו כו' וכל זכוו וכל עובדי טבי וכל ההוא‬ ‫עכירו וטנופי ולכלוכא דאינו עבדי בישי אנח‬ ‫לכבד‪ ,‬דאתמר בי' עשו איש שעיר כו' ונשא‬ ‫השעיר עליו את כל עונות‪ .‬וכ"א עוד ש כעני‬ ‫זה בסו העמוד ע"ש‪.‬‬ ‫וכש שמאכל הגו כאשר איננו טוב ואינו‬ ‫מתקבל אל הגו אינו ז וסועד את הגו אלא‬ ‫נהפ בתוכו לפסולת וזוהמא וצואה‪ ,‬וג הוא‬ ‫מתיש ומחליש את כל הגו כי עי"ז אי הנפש‬ ‫מתפשט בתוכו כראוי ולפעמי' יחלה מזה‪ ,‬כ‬ ‫העני שהמעשי' אשר לא טובי' ורצויי' ח"ו המה‬ ‫נהפכי בתו העולמות לפסולת ולכלו כביכול‪,‬‬ ‫והוא התגברו' כחות הטומאה והקליפות‪ ,‬הרחמ‬ ‫יצילנו‪ ,‬שנקראי' קיא צואה כמאמר ז"ל בפסוק‬ ‫צא תאמר לו )ישעיה ל'(‪ .‬וכ אמר ברע"מ פנחס‬ ‫בד ל"ב הנ"ל וע"ש‪ ,‬וש בפ' תצא רפ"ב א'‬ ‫שנקראת אשפה מטונפת וצואה‪ ,‬וכ"א בתקוני'‬ ‫ת"ע קכ"ט א'‪ ,‬ובז"ח בס"א פ' בראשית ו' ע"ג‬ ‫בפ' איככ' אטנפ שהוא הס"א מסאבא‪ ,‬וש בפ'‬ ‫בהר ל"ט ע"ד ואי צואה אלא יצ"הר כו'‪ ,‬וע'‬ ‫בטע"מ להאריז"ל פ' יתרו בזה‪ .‬וכ הוא מקו‬ ‫יניקת בשרש העליו ע' בע"ח שער הארת‬ ‫המוחי פ"ה‪ .‬וזה היה ג"כ עני עבודת פעור‪,‬‬ ‫וכמ"ש במאמר התקוני' הנ"ל ופקודי דל"ת‬ ‫פרנס' לס"מ למא דעבר עלייהו כו'‪ .‬וזהו עני‬ ‫הכתוב א רח ה' את צואת בנות ציו‪ .‬וז"ש‬ ‫בז"ח פ' אחרי ס"ט א' בעני ירבע כד עבד תרי‬ ‫עגלי שאמר הקב"ה להמלאכי הרי כל שפע דהו'‬ ‫יהיב לכו אתהפ לכו בזוהמא‪.‬‬ ‫וגור בזה פג וחולי וקלקול גדול ותשות כח‬ ‫ח"ו בהעולמו' לפי עני ואופ המעשה ולפי‬ ‫מדרגתו בשורשו בהעולמות‪ ,‬כי אז באות‬ ‫העולמות שאות המעשי' מגיעי' עדיה אי‬ ‫ההתפשטות והתחברות עצמותו ית' בה על‬ ‫השלימו' האמיתי כראוי כפי כוונת רצונו ית'‪,‬‬ ‫דלא שרי באתר פגי כל עוד אשר עד חלאתה‬ ‫בתוכה ומצואתה לא רוח‪ .‬ומאחר שכל העולמו'‬ ‫בכלל ה מקושרי ומיוחדי' כאחד ממילא ג‬ ‫כל העולמות מרגישי מעט במקצת מזה הפג‬ ‫ואינ חוזרי לאית בריאות ותקונ האמיתי‬ ‫כמקד עד אשר יתרוקנו אלו כחות הטומאה ע"י‬ ‫קיבול האד עונשו הראוי לו‪ ,‬וכמ"ש ברע"מ‬ ‫פנחס רל"ד סו ע"א וריש ע"ב ש ע"ש‪ ,‬שעי"ז‬ ‫ממילא מגו יגורשו וכרגע ספו תמו‪ ,‬וע' לעיל‬ ‫בשער א'‪ ,‬ואז ממילא מתרפא הפג והקלקול של‬ ‫העולמות ונטהרי מחלאת זוהמת וחוזרי'‬ ‫לתקונ הראשו‪ ,‬או ע"י התשובה שלימה‬ ‫אמיתית שמגעת עד שורשה העליו הנקרא עול‬ ‫התשוב' עלמא דחירו ונהירו עלאה דכלא‪ ,‬ומש‬ ‫מתעורר ונמש אור עליו קדוש אשר הוא מי‬ ‫מקוה טהרה לרחו ולטהר כל לכלו פסולת‬ ‫כחות הטומאה‪ ,‬וה בטלי וכלי‪ ,‬והוא עני‬ ‫הכתוב א רח ד' את צואת בנות ציו‪ ,‬וכ‬ ‫וזרקתי עליכ מי טהורי וכו'‪.‬‬ ‫הגהה‪ :‬ובזה יוב מאמר ז"ל )מגילה כ"ה ע"ב(‬ ‫כל ליצנותא אסירא בר מליצנותא דע"ז דשריא‬ ‫דכתיב )ישעיה מ"ו( כרע בל קורס נבו כו' כי לא‬ ‫יכלו מלט משא‪ ,‬ולכאורה לפי"ז יפלא מאד‬ ‫סיפיה דהאי ענינא ש שסיי ואני אסבול‬ ‫ואמלט‪ ,‬ומעודי נפלאתי ע"ז‪.‬‬ ‫ועפ"י דברינו אלה הוא מבואר למשכיל‪ ,‬כמש"ל‬ ‫שכל מה שאנו מדברי בו ית' הכל הוא רק מצד‬ ‫התחברותו יתבר להעולמות שמסודרי כול‬ ‫כאחד כמראה דמות אד כביכול בכל האברי‬ ‫והענייני' שבו ממש‪ ,‬וכל מעשי איש ישראל המה‬ ‫להעולמות כעני המזו לגו‪ ,‬והמעשי' אשר לא‬ ‫טובי' ח"ו המה נהפכי בתוכ ללכלו וטינופת‬ ‫וה כחות הטומאה‪ ,‬זהו שאמר הכתוב שהע"ז‬ ‫אינה יכולה להתאפק ולסבול למלט ולהוציא‬ ‫כהוג משא הזוהמא שמטמאי אותה אלא‬ ‫קרסו כרעו יחדיו כו'‪ ,‬היינו שאי לה שו כח‬ ‫עצמיו' שיוכלו לגרש ולהוציא מאת הזוהמ'‬ ‫מעצמ‪ ,‬לא כ הוא ית"ש נורא עליל' כי תאחז‬ ‫במשפט ידו ואינו ממהר לשלוח ח"ו בפע א' כל‬ ‫הכחות הדי והקליפות שה הטינופות והלכלו‬ ‫שנעשו בהעולמות המקבילי ומכווני לאברי‬ ‫מבשלי האכילה שבאד‪ ,‬כי היו מחריבי ח"ו את‬ ‫כל העול‪ ,‬אלא שהוא נושא וסובל כביכול‬ ‫וממלט מהעולמות כהוג מעט מעט‪ ,‬לפעול‬ ‫הדי בעול על ידי יסורי מעט מעט בהמש זמ‪,‬‬ ‫כעני הכתוב )עמוס ג'( רק אתכ ידעתי כו' ע"כ‬ ‫אפקוד עליכ את כל עונותיכ כידוע מאמר‬ ‫ז"ל על זה )ע"ז ד ד' ע"א(‪ ,‬עד שברבות הימי‬ ‫יתרוק לכלו הטינופת ה כחות הטומאה‬ ‫מהעולמות מכל וכל אחר שיוגמר קיבול עונשו‬ ‫של האד‪ ,‬כמ"ש בפני שאחר גמר קיבול העונש‬ ‫ה כלי מאליה ואז יחזרו העולמות לאית‬ ‫בריאות ותקונ הראשו‪ ,‬והב‪".‬‬ ‫‪ .23‬גמרא מגילה טז‪ ,.‬וז"ל‪" ,‬ויקרא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המל חפ ביקרו‪ .‬כי הוה‬ ‫נקיט ואזיל בשבילא דבי המ חזיתיה ברתיה דקיימא אאיגרא‪ ,‬סברה‪ :‬האי דרכיב ; אבוה‪,‬‬ ‫והאי דמסגי קמיה ; מרדכי‪ .‬שקלה עציצא דבית הכסא ושדיתיה ארישא דאבוה‪ .‬דלי עיניה‬ ‫וחזת דאבוה הוא‪ ,‬נפלה מאיגרא לארעא ומתה‪ .‬והיינו דכתיב וישב מרדכי אל שער המל‪,‬‬ ‫אמר רב ששת‪ :‬ששב לשקו ולתעניתו‪ .‬והמ נדח‪ 5‬אל ביתו אבל וחפוי ראש‪ ,‬אבל ; על בתו‪,‬‬ ‫וחפוי ראש ; על שאירע לו‪".‬‬ ‫‪ .15‬צי השדה )לרב יצחק אייזיק פראג( על פורי‪ ,‬קונטרס דברי שלו ואמת‬ ‫‪ .19‬משאת כפי )לר' דוד קאה( על הסידור חלק א'‪ ,‬על תפילת עלינו לשבח‬