‫"אימא מתייחסת – משמע אני שווה?"‬ ‫ניתוח מקרה‪ ,‬לפי עקרונות מרכזיים בפסיכולוגיית האינדיווידואל של‬ ‫אלפרד אדלר‪ ,‬בהקבלה לתיאוריית ההתקשרות של בולבי ומצבי טרום‬ ‫מנטליזציה‪.‬‬ ‫ד"ר יפעת עוז איבשיץ‬ ‫תקציר‬ ‫המאמר הנוכחי מציג תיאור מקרה טיפולי של גבר בשנות הארבעים לחייו‪ .‬המקרה מנותח‬ ‫באקלקטיות תיאורטית של האינדיווידואל‪-‬פסיכולוגיה של אדלר‪ ,‬תיאוריית ההתקשרות של‬ ‫בולבי ומצבי טרום מנטליזציה‪.‬‬ ‫מבוא‬ ‫הגורם המשמעותי ביותר המקדם יכולת לעסוק במנטליזציה‪ ,‬טוען דיאמנט (‪ ,)9002‬הינו יחסי‬ ‫התקשרות בטוחים )‪ (secure attachment relationships‬בקשרים רגשיים קרובים‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫בבואנו להבין את המטופל‪ ,‬ראשית עלינו לאבחן את סגנון ההתקשרות עימו מגיע אלינו‪ ,‬סגנון‬ ‫שהינו פרי מחקריהם של הפסיכולוג בולבי וממשיכיו‪.‬‬ ‫תיאוריית ההתקשרות של בולבי (‪ )7201-7220‬טוענת כי בשלוש השנים הראשונות של חיינו‪,‬‬ ‫כתוצאה מהאינטראקציה עם הדמות המטפלת המשמעותית בחיינו‪ ,‬אנו מפתחים סגנון ודפוס של‬ ‫התקשרות )‪ .(attachment style‬את מודל ההתקשרות הזה אנו מפנימים לתוכנו ובאופן שאינו‬ ‫מודע‪ ,‬הוא הופך לחלק מאישיותנו ומלווה אותנו לאורך חיינו )‪ . (internal working model‬סגנון‬ ‫ההתקשרות המופנם בנו‪ ,‬הופך למעשה‪" ,‬למשקפיים" באמצעותן אנו מסתכלים על העולם‬ ‫ומפרשים את יחסינו עם אחרים ומשפיע על יכולתנו לייצר יחסים בינאישיים לאורך חיינו‪ .‬רעיון‬ ‫זה‪ ,‬דומה מאד ל"סגנון החיים" "‪ "lifestyle‬אותו מציג הפסיכולוג אלפרד אדלר (‪)7710-7291‬‬ ‫בכתביו‪ .‬אדלר (‪ ,)9007‬מתייחס אל סגנון חייו של האדם כאל הדפוס הבסיסי של אישיותו‪ .‬דפוס‬ ‫זה מבחין בין אדם לאדם‪ ,‬מתפתח בילדות המוקדמת תוך כדי אינטראקציה והתבוננות בסביבתו‬ ‫הקרובה ביותר‪ ,‬ומלווה את האדם לאורך כל חייו כבוגר‪ .‬אדלר (‪ )9007‬מדגיש‪ ,‬כי "תוכנית החיים"‬ ‫הזו‪ ,‬נוצרת כאשר הילד אינו מסוגל עדיין לנסח במילים ובמושגים את מסקנותיו מחוויות חייו‪,‬‬ ‫אך כבר מסוגל לעצב את צורות התנהגותו על סמך התנסויותיו ורגשותיו‪ .‬תוכנית החיים‪ ,‬קרי‬ ‫סגנון החיים‪ ,‬אודות "עצמי" "האחרים" העולם" ו"תפקידי בחיים"‪ ,‬נוצרת בתקופה של היעדר‬ ‫מילים ומושגים ומשפיעה מאוחר יותר על התפתחות הילד והפיכתו לאדם בוגר‪ .‬דרייקורס [‪7299‬‬ ‫(‪ ])9000‬מבהיר כי אין האדם מודע ל"תוכנית חיים" זו או להנחות שעל פיהן הוא פועל וכי‪,‬‬ ‫למעשה‪ ,‬מתוכנית החיים המיוחדת של הפרט‪ ,‬מתפתח סגנון החיים המאפיין אותו וממנו נובעים‬ ‫כל מעשיו‪ ,‬מחשבותיו‪ ,‬פעולותיו ורצונותיו‪ .‬אברמסון (‪ )9005‬מסבירה‪ ,‬כי האדם מפתח בילדותו‪,‬‬ ‫באופן לא מודע‪ ,‬הגיון פרטי )‪ (private sense/ private logic‬הכולל השקפות אודות מקומו‪,‬‬ ‫ערכו והתנאים (או היעדרם) אשר מקנים לו מקום וערך בעולם‪ .‬השקפות אלה כוללות את‬ ‫הכללים‪ ,‬החוקים‪ ,‬האמונות והדיעות על כל דבר ועניין‪ ,‬והן נוצרות מתוך הסתכלות (בעיניים של‬ ‫ילד) על סביבתו הקרובה תוך מתן פרשנות (סובייקטיבית) והסקת מסקנות‪ .‬אלה "המשקפיים"‬ ‫איתן יוצא הילד אל העולם‪.‬‬ ‫בדומה לאדלר‪ ,‬בולבי וממשיכיו התנגדו לגישות פסיכואנליטיות והתנהגותיות שטענו‪ ,‬כי לבני‬ ‫אדם יש שתי מערכות דחפים‪ :‬מערכת דחפים ראשוניים‪ ,‬המורכבת מצרכים פיזיולוגיים בסיסיים‬ ‫(דחף למזון ושינה בינקות‪ ,‬ולמין בבגרות) ומערכת דחפים משניים (הצורך ביצירת יחסי קרבה‪,‬‬ ‫אהבה ותלות באדם קרוב ובקשרים בינאישיים)‪ .‬בולבי (אצל‪ :‬קפלן וקפלן‪ )9079 ,‬טען כי תהליך‬ ‫ההתקשרות של הילד לאמו הינו תוצאה של צורך ראשוני ולא משני‪ .‬לטענתו‪ ,‬מנגנון ההתקשרות‬ ‫נובע מצורך ראשוני מולד וקיומי שיש לבני אדם בחמימות ובקרבה ל"אחר" משמעותי‪ ,‬שעוזר‬ ‫להם לשרוד ומגן עליהם מפני זרים‪ .‬למעשה‪ ,‬מטרת התנהגות התינוק בתהליך ההתקשרות היא‬ ‫להשיג תמיכה והגנה מדמויות מגנות ותומכות‪ .‬מטרה זו בולטת ומתעצמת מהשנה השנייה לחיים‬ ‫ואילך‪ .‬בתחילת החיים התנהגות זאת מובילה להתקשרות בין התינוק לדמות המטפלת בו‬ ‫ובהמשך החיים היא מובילה להתקשרות בין מבוגרים‪ .‬אדלר (אצל‪ :‬אברמסון‪ )9005 ,‬טוען כי‬ ‫תחושת השייכות הינה הצורך הבסיסי ביותר של הפרט (ולא צרכים ראשוניים כדוגמת אוכל ומין)‪,‬‬ ‫והיא מתפתחת מעצם היות הפרט יצור חברתי בעל זיקה חברתית הטבועה בו מלידה‪ .‬תכונה‬ ‫חברתית זו‪ ,‬המולדת ומשותפת לכל‪ ,‬חייבת להתפתח במטרה להשתלב בקהילה בה הפרט נולד‪.‬‬ ‫דרייקורס [‪ ] )9000( 7299‬מסביר כי הקהילה האנושית מציבה בפני כל אדם שלוש משימות חיים‬ ‫מרכזיות‪ :‬עבודה‪ ,‬חברה ואהבה‪ .‬ככל שהזיקה החברתית של האדם מפותחת יותר‪ ,‬כך הוא מבצע‬ ‫ביתר הצלחה את שלוש משימות החיים‪ ,‬וכך מתגלים אופיו ואישיותו כמאוזנים יותר‪ .‬כלומר‪,‬‬ ‫בריאותו הנפשית של אדם הינה פועל יוצא של תפקוד מאוזן בשלושת מעגלי החיים הללו‪.‬‬ ‫כאמור‪ ,‬בולבי הניח שתינוקות נולדים עם נטיות התנהגותיות המכוונות להשגת קרבה עם הדמות‬ ‫המטפלת‪ .‬תינוק‪ ,‬שהמבוגר המטפל בו זמין‪ ,‬רגיש ומגיב לאיתותיו‪ ,‬מפתח ביטחון פנימי שהוא‬ ‫אינו לבד‪ .‬הבסיס הבטוח )‪ (secure base‬שמספק המבוגר המטפל לתינוק‪ ,‬מאפשר לו לחקור את‬ ‫הסביבה ולפתח עצמאות מבלי שירגיש מאוים מהסכנה של אובדן הקשר עם המבוגר המטפל‪.‬‬ ‫התנסות זו של התינוק‪ ,‬לפי בולבי‪ ,‬הינה בעלת חשיבות מכרעת כבסיס להתפתחות הביטחון‬ ‫העצמי של התינוק ואמונו בעולם‪ .‬תינוק שהמבוגר המטפל בו זמין‪ ,‬מועד פחות לפתח פחד כרוני‬ ‫מנטישה‪ ,‬תחושות חוסר ביטחון וחרדה במצבים של פרידה‪ .‬לעומתו‪ ,‬תינוק שהמבוגר המטפל בו‬ ‫אינו זמין‪ ,‬רגיש ומגיב לאיתותיו‪ ,‬מפתח חוסר ביטחון והוא צפוי לפתח פחד כרוני ואינטנסיבי‬ ‫מפני פרידה‪ .‬הוא יירתע מסיטואציות חדשות ומאנשים לא מוכרים (קפלן וקפלן‪ .)9079 ,‬לפי‬ ‫בולבי‪ ,‬הויסות בין התנהגויות ההתקשרות של התינוק לבין ההתנהגויות החקרניות שלו את‬ ‫סביבתו‪ ,‬הוא בעל השפעה גדולה על התפתחות האישיות‪ .‬וויסות זה יקבע האם האדם הבוגר יהיה‬ ‫בעל אישיות עצמאית או תלותית ואת היחס בין עיסוקו בקשרים בין אישיים לעיסוקו במקורות‬ ‫עניין אחרים בסביבה‪ .‬למעשה‪ ,‬הדרך בה תופס התינוק את הזמינות ואת התגובות של הדמות‬ ‫המטפלת בו וההתנסויות שלו איתה‪ ,‬יוצרת אצלו מודלים מנטליים – דגמי עבודה פנימיים‬ ‫)‪ )internal working models‬שבעזרתם הוא תופס את העולם ומגבש ציפיות והערכות לגבי‬ ‫תגובות הסביבה כלפיו בעתיד‪ .‬במקביל בונה התינוק מודלים מנטליים על "העצמי" שלו )‪(self‬‬ ‫הכוללים את האופן בו הוא תופס את עצמו ואת הערכתו את עצמו בתחומים השונים‪ .‬מודלים‬ ‫אלה מושפעים על ידי המידה שבה רואה התינוק את עצמו אהוב על ידי דמות ההתקשרות שלו‬ ‫(קפלן וקפלן‪.)9079 ,‬‬ ‫רעיון זה דומה במהותו לרעיונו של אדלר אודות ההיגיון הפרטי )‪ (private logic‬ההנחות‬ ‫והמסקנות שלומד הילד בשנות חייו הראשונות‪ ,‬אודות "העצמי"‪" ,‬האחרים" ו"העולם"‪ ,‬וגיבוש‬ ‫אישיותו (סגנון חייו) מתוך התנסויותיו והתבוננותו באחרים הקרובים לו‪ .‬אדלר (‪ )9007‬מתייחס‬ ‫אל סגנון חייו של האדם כ"קו חיים" ו"חוק תנועה" אשר מתפתחים במסגרת המצומצמת של‬ ‫הילדות בהשפעה של המערך המשפחתי בו גדל הילד‪ ,‬האווירה המשפחתית בה מתחנך‪ ,‬ושיטות‬ ‫החינוך הנהוגות בבית בו גדל‪ .‬דרייקורס [‪ ])9000( ,7251‬מסביר כי ההורים הם הכוחות הפועלים‬ ‫מאחורי הקלעים‪ .‬הם המעודדים‪ ,‬באישורם או בגינוים‪ ,‬הצלחה או כישלון של ילדיהם‪ .‬הקשר‬ ‫הישיר של ההורים עם הילד‪ ,‬המגע הרגשי שלהם עימו והעדפותיהם‪ ,‬מעצבים את סגנון חייו של‬ ‫הפרט‪ .‬קשרים אלה מספקים עבור הילד הוכחות לנכונות ההיגיון הפרטי שלו ומסקנותיו‪.‬‬ ‫אברמסון (‪ )9005‬מבהירה‪ ,‬כי מכאן ואילך‪ ,‬הפרט מתנהג במשך כל ימי חייו‪ ,‬כאילו ההשקפות‬ ‫הפרטיות שהוא גיבש לעצמו‪ ,‬הן תמונת המצב האמיתית‪ .‬הילד הצעיר ואח"כ האדם הבוגר‪,‬‬ ‫משוכנע שהאופן הסובייקטיבי בו הוא רואה את הדברים הוא האמת האובייקטיבית ולכן מוסכם‬ ‫על כולם‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬כל מה שאדם חווה בילדותו ובהתבגרותו‪ ,‬מתפרש אצלו על פי האמונות‬ ‫שעוצבו בילדותו‪ .‬תפיסות אלה אודות "העצמי"‪" ,‬האחרים"‪" ,‬נשים"‪" ,‬גברים"‪" ,‬העולם"‪ ,‬מהוות‬ ‫מערכת סגורה של טיעונים שקשה מאד לפרוץ אותה ולעיתים קרובות‪ ,‬הן הופכות לנבואות‬ ‫המקיימות את עצמן‪ .‬באופן דומה‪ ,‬למרות שבולבי התמקד בעיקר בהבנת טבע מערכת היחסים של‬ ‫תינוקות והמטפלים בהם‪ ,‬הוא ציין כי התנהגות ההתקשרות מאפיינת את החוויה האנושית‬ ‫לאורך כל חייו של הפרט (קפלן וקפלן‪ .)9079 ,‬המודלים המנטליים שהתינוק מפתח יהיו אחראים‬ ‫בבגרותו להמשך קיומם של נטיותיו ההתנהגותיות המוקדמות‪ .‬הם ישפיעו על יצירת קשרים‬ ‫רגשיים עמוקים וקשרי אהבה בפרט‪ ,‬וכן על ציפיות המבוגר מעצמו ומהעולם‪ .‬הם יהוו "אבני‬ ‫בניין" שיקבעו את סגנון ההתקשרות שלו כבוגר )‪. (attachment style‬‬ ‫לאורך השנים‪ ,‬אפיינו בולבי וממשיכיו מספר סגנונות התקשרות מרכזיים‪:‬‬ ‫התקשרות בטוחה )‪ – (secure attachment‬מאופיינת בפעילות תקינה של מערכת ההתקשרות‪.‬‬ ‫כאשר הדמות המטפלת בילד היא זמינה‪ ,‬אמפטית וחמה‪ .‬הילד מרגיש בעל ערך עצמי והוא מספיק‬ ‫בטוח בעצמו על מנת לחקור את העולם שסביבו‪ .‬ברגעים מאיימים‪ ,‬ילד כזה‪ ,‬יפעיל את מערכת‬ ‫ההתקשרות ויחפש קרבה לדמות המטפלת בו עד אשר יירגע‪ .‬בראייה אדלריאנית‪ ,‬ילד אשר גדל‬ ‫בבית בו האווירה המשפחתית תומכת‪ ,‬מעצימה‪ ,‬משתפת ומעודדת – יגדל להיות מבוגר בעל‬ ‫תחושת ערך עצמי גבוהה‪ ,‬אינטרס חברתי ושייכות‪ .‬סביר להניח שיצא לחקור את העולם סביבו‬ ‫מתוך עצמאות וביטחון בעצמו ובסובבים אותו‪.‬‬ ‫בעלי "סגנון בטוח" מאופיינים בביטחון עצמי גבוה‪ ,‬עקביות גבוהה‪ ,‬גישה חיובית לאחרים‬ ‫ואינטימיות רבה ביחסים‪ .‬הם נוטים ליצור קשרים קרובים המתאפיינים באמון רב ובקינאה‬ ‫מועטה‪ .‬הם מוגדרים כמחפשי קרבה‪ ,‬מאמינים בקשר קרוב‪ ,‬חשים בנוח במערכות יחסים‬ ‫אינטימיות ובמערכות עם תלות הדדית ולא חוששים באופן תמידי מנטישה או מהתקרבות של‬ ‫האחר‪.‬‬ ‫התקשרות לא בטוחה )‪ - (insecure attachment‬מאופיינת בפעילות שאינה תקינה מהותית של‬ ‫מערכת ההתקשרות‪ .‬כאשר הדמות המטפלת בילד מזניחה אותו ואף מתעללת בו‪ ,‬אינה זמינה‪,‬‬ ‫אינה אמפטית ואינה חמה‪ .‬הילד יראה חוסר החלטיות בכל הנוגע להתקרבות לדמות זאת‪ ,‬הוא‬ ‫עשוי לסבול מבעיות נפשיות‪ ,‬מוטוריות ופסיכולוגיות שונות‪ .‬בראיה אדלריאנית‪ ,‬תחושת הערך‬ ‫העצמי שלו נמוכה‪ ,‬תחושת השייכות והאינטרס החברתי נמוכים‪ ,‬והוא חש מאוים לצאת אל‬ ‫העולם‪.‬‬ ‫בעלי סגנון התקשרות זה מאופיינים כרגישים במיוחד‪ ,‬יש להם מודל עצמי שלילי‪ ,‬הם בעלי‬ ‫ביטחון עצמי נמוך והם נוטים להיות תלויים באחרים לשם הערכה עצמית‪ .‬הם נוטים להיות‬ ‫קנאים וסובלים מחרדת פרידה‪.‬‬ ‫התקשרות חרדה‪-‬אמביוולנטית )‪ – (ambivalent attachment‬מאופיינת בפעילות יתר של מערכת‬ ‫ההתקשרות‪ .‬כאשר הדמות המטפלת בילד מגיבה אליו בצורה אמביוולנטית – חוסר עקביות ביחס‬ ‫כלפי התינוק‪ ,‬לעיתים חמה ולעיתים קרה‪ .‬לעיתים קרובה ולעיתים רחוקה‪ .‬לעיתים מעודדת‬ ‫קרבה ולעיתים דוחה את התינוק‪ .‬הילד מבולבל‪ .‬חש שלא תמיד יגנו עליו‪ .‬ברגעים מאיימים‪ ,‬ילד‬ ‫כזה יפעיל את מערכת ההתקשרות ביתר שאת‪ .‬הוא יחפש קרבה והגנה ויתקשה להתנתק מהדמות‬ ‫המטפלת בו גם כשהאיום יעלם‪.‬‬ ‫בעלי הסגנון החרד‪-‬אמביוולנטי מאופיינים כמי שמעוניינים במערכות יחסים קרובות‬ ‫וסימביוטיות‪ ,‬אך גם חוששים וחרדים שיעזבו על ידי בני הזוג‪ ,‬מאחר ובני הזוג נתפשים לעיתים‬ ‫קרובות כלא זמינים‪ ,‬מרוחקים ולא אוהבים‪ .‬הם מתוארים כבעלי ספקות‪ ,‬התלבטויות פנימיות‪,‬‬ ‫אובססיביות‪ ,‬קנאה וחוסר יציבות רגשית‪.‬‬ ‫התקשרות נמנעת )‪ - (avoidance attachment‬מאופיינת בתת פעילות של מערכת ההתקשרות‪.‬‬ ‫כאשר הדמות המטפלת בילד היא קרה במובהק‪ ,‬מתעלמת ממנו לטוב ולרע‪ ,‬דוחה את הילד‬ ‫רגשית ופיסית‪ ,‬קשוחה רגשית‪ ,‬כעסנית ואינה מספקת לו הגנה‪ ,‬הילד מתחיל להבין שאין טעם‬ ‫לפנות לדמות זו ברגעים מאיימים‪ .‬ילד כזה חווה לחץ גדול מהדחייה עוד יותר מהגורם המאיים‬ ‫ולכן יפסיק עם הזמן לחפש הגנה אצל הדמות המטפלת בו וימעיט להפעיל את מערכת‬ ‫ההתקשרות‪.‬‬ ‫בעלי הסגנון הנמנע מאופיינים כמי שחשים לא בנוח עם אינטימיות ומאויימים על ידי קרבה‬ ‫יתרה‪ .‬הם מתקשים לתת אמון ולהיות תלויים באנשים אחרים ומעדיפים לסמוך על עצמם‪ .‬הם‬ ‫עצמאיים ונתפשים על ידי עצמם כלא אהובים‪.‬‬ ‫תאור המקרה‬ ‫מיכאל‪ ,‬בן ‪ ,61‬גרוש ‪ 9 +‬ילדים בגיל העשרה‪ .‬נמצא היום בתחילתה של זוגיות שנייה‪ .‬איש משכיל‪,‬‬ ‫מוכשר‪ ,‬בעל קריירה בתחומי הייטק וכלכלה‪.‬‬ ‫מיכאל נולד באחת ממדינות חבר העמים‪ .‬בן יחיד‪ .‬בהיותו תינוק הוריו נפרדו‪ .‬מבחינתו‪ ,‬אביו‬ ‫נעלם‪ .‬כאשר שאל לאורך הילדות את אימו‪ ,‬היכן אביו‪ ,‬היא ענתה שאינה יודעת ושהאב נטש אותו‬ ‫וכן‪ ,‬שאינה מבינה מדוע הוא מתעניין באב שנטש אותו‪ .‬הוא זוכר שכאשר היה עצוב מכך שאביו‬ ‫לא נמצא‪ ,‬האם לא התייחסה לתחושותיו ומעולם לא דברה איתו אודות רגשותיו‪ .‬לאורך הילדות‬ ‫אמו הייתה עסוקה בעבודתה ובחיפוש "חתן" חדש‪ .‬היא אכן מצאה בן זוג והתחתנה עימו‪.‬‬ ‫בדיעבד התברר לו שהוריו ניהלו במשך שנים מאבק גירושין קשה וממושך‪ ,‬שבסופו האם אלצה‬ ‫את האב לוותר על זכויותיו כלפי הילד ‪.‬‬ ‫לימים עלה מיכאל לישראל‪ .‬הוא התחתן עם אישה מבית מרוקאי‪ .‬הוא מעיד כי מאד מצא חן‬ ‫בעיניו שיש לה משפחה גדולה‪ .‬נולדו להם שני בנים‪ .‬מיכאל התקשה ליצור קשר עם הילדים וחש‬ ‫כל הזמן שאינו "אבא מספיק טוב" ו"שאינו יודע להיות אבא"‪ .‬יחד עם זאת חש שהוא "חייב‬ ‫להיות אבא טוב"‪ .‬היחסים עם אשתו עלו על שרטון והם התגרשו‪ .‬הילדים נשארו עימה ולטענתו‪,‬‬ ‫לאורך השנים היא הקשתה מאד על הקשר בינו לבין הבנים‪ ,‬עד כדי נתק‪.‬‬ ‫בגיל ‪ 60‬החליט לנסוע למולדתו במטרה לחפש את אביו ולקבל תשובות‪ .‬הוא מצא את האב‪,‬‬ ‫שסיפר לו שמעולם לא נטש אותו וכי האם אלצה אותו לוותר על מיכאל‪ .‬האב התחתן בשנית‬ ‫ומיכאל הכיר את אחיו החורג‪ .‬הוא חזר לארץ כעוס מאד והתעמת עם אימו‪ .‬האם הסבירה שנהגה‬ ‫כך לטובתו בלבד‪ .‬גם בעימות הזה חש שאינה מתייחסת לתחושותיו הקשות‪.‬‬ ‫מיכאל מגיע לטיפול מאד מבולבל‪ .‬הוא רוצה משפחה‪ .‬רוצה קשר עם בניו‪ .‬אך לא יודע איך‪.‬‬ ‫בחוויה שלו אי אפשר לסמוך גם על האנשים שאמורים להיות הקרובים ביותר ואלה שאמור‬ ‫להיות אפשרי לסמוך עליהם‪ .‬כרגע הוא נמצא בתחילתה של זוגיות שנייה‪ .‬הוא חרד מאד שקשר‬ ‫זה יסתיים‪ ,‬ללא כל סיבה נראית לעין‪.‬‬ ‫באינטראקציה הטיפולית‪ ,‬אני חשה שמיכאל בוחן כל תגובה שלי כמטפלת‪ .‬מעיר הערות כגון "לא‬ ‫באמת אכפת לך ממני" "אם באמת אכפת לך ממני אז למה את מגיבה כך וכך‪ "...‬וכן‪ ,‬הערות‬ ‫נוספות שקשורות באמון‪ .‬מנגד‪ ,‬מאד משתדל לרצות אותי ולהתנהג "כראוי"‪ .‬להיות מטופל‬ ‫"למופת"‪ .‬הוא מנהל עימי שיח מעניין ומגוון ומפגין ידע רב בתיאוריות פילוסופיות ופסיכולוגיות‬ ‫אודות "זהות" ועצמיות"‪ .‬הוא נראה מאד מעוניין בטיפול אולם‪ ,‬בכל פעם שאני מנסה לגעת‬ ‫במקומות "הכואבים" הוא נסוג ולא באמת מעמיק בשיחה על רגשותיו כלפי הוריו‪ ,‬גרושתו ובניו‪.‬‬ ‫ניתוח המקרה‬ ‫טרם אגש לדיון במקרה‪ ,‬חשוב לי להדגיש כי הפסיכולוגיה האדלריאנית משתדלת להימנע‬ ‫מקיטלוג המטופלים לסכמות ‪/‬טיפוסים ספציפיים‪ .‬התיאוריה הינה הוליסטית‪ ,‬ולפיכך‪ ,‬הניתוח‬ ‫המוצג לא קובע באופן חד משמעי מהו סגנון ההתקשרות של המטופל‪ .‬הניתוח כן מציין "מה לא"‪.‬‬ ‫בראייה אדלריאנית הוליסטית‪ ,‬המטופל משלב בסגנון חייו מן הטיפוסים השונים‪ ,‬במינונים‬ ‫שונים‪.‬‬ ‫ניתוח המקרה‬ ‫בשנות חייו הראשונות מיכאל חווה פרידה פתאומית והיעלמות של אביו‪ .‬אמו אמנם טיפלה בו‬ ‫אולם‪ ,‬לא הייתה פנויה אליו‪ .‬היא התעלמה משאלותיו אודות אביו‪ ,‬מרגשותיו ומתחושותיו ולא‬ ‫סיפקה מענה מתאים‪ .‬מיכאל לא היה מורגש‪ .‬האם הייתה עסוקה כנראה‪ ,‬במאבק גירושין ואח"כ‬ ‫בחיפוש בן זוג‪ .‬נראה אם כן‪ ,‬שסגנון ההתקשרות שנוצר אצל מיכאל אינו סגנון ההתקשרות‬ ‫הבטוח‪ .‬למעשה בהתנהלותו מורגש היעדר בסיס בטוח )‪ (secure base‬כתוצאה מהיעלמות אחד‬ ‫ההורים ואי פניות של ההורה הנמצא כביכול‪ .‬למעשה‪ ,‬דמות ההתקשרות – אמו של מיכאל‪ ,‬לא‬ ‫הגיבה למצוקותיו הרגשיות של מיכאל‪ ,‬לא הרגיעה אותו ולא ספקה לו את ה"מקלט הבטוח" או‬ ‫ה"בסיס הבטוח" )‪.(safe haven or secure base‬‬ ‫חוויית "הבסיס הבטוח" היא המאפשרת לפעוט לרכוש ביטחון לחקור את העולם סביבו‪ ,‬טוען‬ ‫דיאמנט (‪ .)9002‬בנוסף‪" ,‬הבסיס הבטוח" מאפשר לפעוט לא רק לחקור את העולם החיצוני‪ ,‬אלא‬ ‫גם את העולם הפנימי‪ ,‬את העולם של הנפש‪ ,‬ואת העולם הפנימי של האחרים‪ .‬דיאמנט (‪)9002‬‬ ‫מסביר שאנו לומדים על תודעתנו באמצעות התודעה של האחר‪ .‬כלומר‪ ,‬מתוך ציפייה שהאחר‬ ‫יהווה "בסיס בטוח"‪ ,‬אנו מפתחים מודעות למצבים המנטליים שלנו‪ .‬כלומר‪ ,‬הפעוט "מרגיש‬ ‫מורגש" כאשר אימו (או כל דמות מטפלת משמעותית) משקפת לו את רגשותיו בהתאמה ותגובתה‬ ‫של אימו מרגיעה אותו‪ .‬אז הוא מתחיל‪ ,‬למעשה‪ ,‬להבין את רגשותיו שלו‪ .‬בתגובתה של אימו‬ ‫כלפיו הוא רואה מה הוא חש‪ ,‬לומד את מגוון תחושותיו‪ ,‬ולומד מהי עוצמת התחושה‪ .‬הלמידה‬ ‫הזו של תודעתנו ועולמנו הפנימי‪ ,‬נעשית גם באמצעות קשרים אחרים‪ ,‬עם אחים ואחיות‪ ,‬בני‬ ‫משפחה רחבה ‪ ,‬חברים ומורים‪ .‬גם בבגרותנו אנו זקוקים למשוב חברתי – לא רק על מנת לאשר‬ ‫לנו את מה שאנו חשים‪ ,‬אלא גם כדי לעזור לנו להכיר את הרגשות ואת הלכי המחשבה בתוכנו‬ ‫אליהם אנו לא מודעים (דיאמנט‪.)9002 ,‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬נראה‪ ,‬כי יחסיו של מיכאל עם אמו ותגובותיה כלפיו‪ ,‬לא הצליחו לייצר "בסיס‬ ‫בטוח"‪ .‬האם אמנם דאגה לצרכיו הפיסיים (אוכל‪ ,‬בגדים‪ ,‬מסגרת חינוכית) אולם לא לצרכיו‬ ‫הרגשיים‪ .‬האם לא שקפה למיכאל את תודעתו‪ ,‬את עולמו הפנימי הרגשי ולפיכך‪ ,‬מיכאל לא למד‬ ‫על תחושותיו ורגשותיו‪ .‬בנוסף‪ ,‬מיכאל הינו בן יחיד‪ .‬אביו נעלם ולא מוזכרות דמויות התקשרות‬ ‫נוספות משמעותיות מהן יכול היה ללמוד ולהתחבר לעולמו המנטלי‪ .‬למעשה‪ ,‬לאורך שנות ילדותו‬ ‫מעולם לא ניתנה לו האפשרות לחקור‪ ,‬להתחבר ולהכיר את עולמו הפנימי ולהעניק לגיטימציה‬ ‫לרגשותיו ותחושותיו הפנימיות‪.‬‬ ‫כאשר הגיע לארץ והכיר את אשתו המרוקאית ומשפחתה‪ ,‬כנראה‪ ,‬חש צורך למלא את החללים‬ ‫הרגשיים באישיותו ולכן כ"כ התלהב מהמשפחה הגדולה‪ .‬הוא התמכר למשפחה החדשה ונצמד‬ ‫לאשתו – יצר תלות בה ובמשפחתה‪ .‬סוג של בהילות‪ , desperation ,‬שמאפיינת אנשים חסרי‬ ‫"בסיס בטוח" ובעלי סגנון התקשרות לא בטוחה‪ .‬אשתו החליטה בשלב מסוים להתגרש ממנו‪,‬‬ ‫מה שחיזק אצלו את הבסיס הלא‪-‬בטוח ואת העובדה שאינו יכול לסמוך על אף אחד‪ .‬בראיה‬ ‫אדלריאנית‪ ,‬יחסיו עם אשתו איששו עבורו את המסקנות שהסיק בהיותו ילד קטן על העולם ‪:‬‬ ‫"אי אפשר לבטוח באנשים"‪" .‬גם הקרובים ביותר מאכזבים" וכדומה‪ .‬מיכאל התקשה מאד ליצור‬ ‫קשרים עם ילדיו ולמרות רצונו להיות "אבא טוב" הוא לא הצליח לייצר את הקשר הרגשי הבטוח‪.‬‬ ‫כנראה כתוצאה מכך שמעולם לא שוקפו לו רגשותיו על ידי אמו וכי למעשה‪ ,‬מעולם לא למד‬ ‫להכיר את תודעתו ועולמו הפנימי‪.‬‬ ‫בהקשר זה‪ ,‬מסביר דיאמנט (‪ ,)9002‬כי כאשר הפעוט חווה באופן מתמשך שיקוף שאינו תואם את‬ ‫רגשותיו‪ ,‬הוא לא יכול "להרגיש מורגש"‪ .‬כתוצאה מכך‪ ,‬הפעוט יתקשה לפתח יכולת להתבוננות‬ ‫ברגשותיו וכן ברגשותיהם של אחרים‪ .‬כנראה‪ ,‬שכתוצאה מכך‪ ,‬מיכאל למעשה‪ ,‬שיחזר את סגנון‬ ‫ההתקשרות הלא‪-‬בטוחה ביחסיו עם ילדיו – מאד רצה אך לא הצליח להעניק בסיס של ביטחון‬ ‫לילדיו‪ ,‬הוא לא ידע איך ולא היה מסוגל להתבונן ברגשותיהם‪ ,‬מה שבסופו של דבר‪ ,‬הסתיים‬ ‫בנתק‪ ,‬אחרי הגירושין‪ .‬זאת ועוד‪ ,‬חוסר יכולתו "להרגיש מורגש" ולהתבונן בעולמו הפנימי‪ ,‬יכולה‬ ‫להסביר גם את סירובו להעמיק במסגרת הטיפול‪ ,‬בשיחה אודות רגשותיו כלפי הוריו‪ ,‬גרושתו‬ ‫וילדיו‪.‬‬ ‫בראיה אדלריאנית‪ ,‬יחסיו של מיכאל עם אמו לא הצליחו לבנות אצלו תחושת ערך‪ .‬ילד שאינו‬ ‫מורגש יוצא אל העולם בתחושת נחיתות מובהקת‪ ,‬עם אינטרס חברתי נמוך ותחושת שייכות‬ ‫לקויה‪ .‬מאפיינים אלה ואחרים‪ ,‬עיצבו את סגנון חייו ולא אפשרו לו ליצור מערכת יחסים בטוחה‬ ‫המבוססת על תחושת ערך עם ילדיו‪ .‬הגירושין וההתרחקות מילדיו איששו עבורו שוב ושוב את‬ ‫תחושת הנחיתות וחוסר השייכות‪.‬‬ ‫מצבי טרום מנטליזציה‬ ‫ניתוח המקרה מעלה מספר מצבי טרום מנטליזציה אשר באו לידי ביטוי אצל מיכאל‪.‬‬ ‫א‪ .‬מצב טרום מנטליזציה‪" :‬העמדת פנים" בקשר הטיפולי‪.‬‬ ‫פונג'י וטארג'ט (אצל‪ :‬דיאמנט‪ ,)9002 ,‬מגדירים "מצב העמדת פנים" )‪(pretend mode‬‬ ‫כמצב בו מתקיים ניתוק בין הרגש לבין המחשבה‪ .‬מתפתחת מעין דיסוציאציה‪" ,‬דיבור‬ ‫בעלמא"‪ ,‬התנסחות עקרה‪ ,‬בה ניתנים הסברים אינטלקטואליים למצבים פנימיים‪ ,‬ללא‬ ‫חיבור רגשי‪ .‬דיאמנט (‪ )9002‬מסביר‪ ,‬כי יש במצב זה דיבור על מצוקה‪ ,‬אך זהו דיבור‬ ‫שאינו מחובר רגשית‪ .‬המטופל למעשה‪" ,‬מעמיד פנים" שהוא אכן משתף פעולה עם‬ ‫הטיפול‪ ,‬אך בפועל ישנה הפרדה בין המציאות הנפשית למציאות הפיזית ולמעשה‪,‬‬ ‫מתקיים שיח אינטלקטואלי ולא שיח טיפולי מנטלי‪.‬‬ ‫כך למעשה‪ ,‬מתנהלת הפגישה הטיפולית מול מיכאל‪ .‬הוא מביע מצוקה‪ .‬מצוקה אמיתית‬ ‫ורוצה סיוע‪ .‬הוא משוחח עימי ומפגין ידע אינטלקטואלי מרשים מאד‪ ,‬אולם לא מאפשר‬ ‫לעצמו "לגעת" ולהתמודד עם תחושות פנימיות ורגשות אמיתיים‪ .‬בתחושה שלי כמטפלת‪,‬‬ ‫אני חשה שהשיח בינינו נטול תוכן וחיבור רגשי‪ ,‬לא בשל חוסר רצונו של מיכאל אלא בשל‬ ‫חסמים אמיתיים המונעים ממנו‪ ,‬ואולי אינו יודע כיצד‪ ,‬לבטא רגשות ותחושות ולהתחבר‬ ‫אל פנימיותו‪ .‬בעדינות רבה אני מנסה להתקרב אל מיכאל‪ .‬שואלת שאלות קטנות‬ ‫שעשויות לחבר אותו אל הרגש‪ .‬מרגישה שזה עניין של זמן‪ .‬הוא צריך להרגיש בטוח‪.‬‬ ‫ב‪ .‬מצב טרום מנטליזציה‪ :‬טלאולוגי בהקשר הטיפולי‬ ‫פונג'י וטארג'ט (אצל‪ :‬דיאמנט‪ ,)9002 ,‬מסבירים כי במצב זה‪ ,‬המטופל מכוון למעשה‪,‬‬ ‫כלפי מטרה‪ .‬במצב הטלאולוגי‪ ,‬למעשים יש בולטות על פני מילים‪ .‬לחוויה הפנימית יש‬ ‫תוקף כאשר התוצאות נראות לעין‪ .‬התפקוד של המטופל מושפע מן האמונה שמצבים‬ ‫מנטליים נתפשים אמיתיים‪ ,‬רק אם הם מאומתים על ידי פעולה פיזית שניתן להבחין בה‪,‬‬ ‫ואשר עולה בקנה אחד עם האמונה‪ ,‬ההרגשה או המשאלה של האדם‪.‬‬ ‫מיכאל מתקשה להאמין שלאנשים אכפת ממנו‪ .‬שניתן לסמוך על אנשים‪ .‬בחוויה שלו‬ ‫הדמויות הקרובות ביותר לא "ראו" אותו ולא "הרגישו" אותו‪ .‬הקשר עם אשתו חיזק עוד‬ ‫יותר תחושות קשות אלה‪ .‬נראה‪ ,‬אם כן‪ ,‬שמשפטים כגון "לא באמת אכפת לך ממני"‬ ‫"אם באמת אכפת לך ממני אז למה את מגיבה כך וכך‪ "...‬וכן‪ ,‬הערות נוספות שקשורות‬ ‫באמון‪ ,‬באים לבחון את האמונה שלו שאי אפשר לסמוך על אנשים וכי לא באמת אכפת‬ ‫למישהו ממנו‪ .‬לכן‪ ,‬הוא בוחן כל תגובה שלי ביתר קפדנות ומעניק לתגובותיי את‬ ‫הפרשנויות שהוא מצפה לקבל‪ .‬במצב זה‪ ,‬מסביר דיאמנט (‪ ,)9002‬רק הסטייה מהדפוס‬ ‫הקבוע בהתאם למשאלתו של המטופל‪ ,‬נחווית כבעלת ערך‪ .‬לכן‪ ,‬התנהגויות כגון‬ ‫התקשרויות טלפוניות בין הפגישות הטיפוליות או גלישה בזמן מעבר לשעה הטיפולית‬ ‫מהווים הוכחה למחויבותי כלפי מיכאל (כך הוא מפרש זאת) ו"סימן" שאולי אפשר‬ ‫לסמוך עלי ושאכן אכפת לי ממנו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬מצב טרום מנטליזציה‪" :‬משוואה נפשית" בהקשר הטיפולי‬ ‫פונגי וטארג'ט (אצל‪ :‬דיאמנט‪ ,)9002 ,‬מגדירים "משוואה נפשית" כקושי בוויסות רגשי‬ ‫הנובע ממיקוד מודגש במציאות הפיזית והקונקרטית ולא במציאות הפנימית‪ ,‬רגישות‬ ‫ייתר לתגובות גלויות לעין של האחר ופרשנות מוטעית שלהם‪ .‬אין למטופל את היכולת‬ ‫להתבונן ממספר נקודות מבט על המציאות החיצונית או הפנימית‪ .‬מה "שבפנים" ומה‬ ‫"שבחוץ" חד הם‪.‬‬ ‫מצב כזה נראה אצל מיכאל‪ ,‬כאשר באחת מן הפגישות שתקתי (יותר מדי לטעמו) ושאלתי‬ ‫אותו האם ייתכן שיש לו חלק באחריות לגבי יחסיו עם הוריו‪ ,‬גרושתו וילדיו‪ .‬בתגובה‬ ‫לשתיקתי הגיב מיכאל‪ " :‬אני רואה שממש לא אכפת לך ממה שאני מספר לך" ובתגובה‬ ‫לשאלת האחריות‪ ,‬הוא התפרץ וכעס ‪":‬את מצדיקה את אימא שלי ואת גרושתי‪...‬את‬ ‫רואה בי אחראי לכל מה שקורה לי‪ ."...‬למעשה‪ ,‬תגובות אלה‪ ,‬הביאו לידי ביטוי את‬ ‫"המשוואה הנפשית" לפיה מה שקורה בעולם החיצוני‪ ,‬בחדר הטיפולים‪ ,‬מושווה וזהה‬ ‫למה שקורה בעולמו הפנימי – ביחסיו עם אימו בילדות‪ ,‬למשל‪ .‬הכעס שהפנה כלפי היה‬ ‫למעשה כעס שטמון בו כלפי אימו ותחושות חוסר האכפתיות שלה כלפיו‪.‬‬ ‫לסיכום‬ ‫מיכאל הגיע אלי מבולבל ובמסגרת השיחות עימו עלו מצבי טרום המנטליזציה שתיאר‬ ‫דיאמנט (‪ )9002‬במאמרו‪ .‬במטרה להפוך את הטיפול ליעיל אני מקפידה לעבוד בהתאם‬ ‫לשלושת השלבים‪:‬‬ ‫א‪ .‬קבלה – יצירת מרחב טיפולי מקבל‪ ,‬חם‪ ,‬לייצג עבורו את הדמות המטפלת הבטוחה‬ ‫ולייצר עבורו את "הבסיס הבטוח"‪ .‬אני מקפידה להזכיר לו ש"הכל בסדר" שאנו‬ ‫נפגשים כל שבוע באותה שעה‪ .‬לקיים קשר רציף ולאורך זמן‪.‬‬ ‫ב‪ .‬אמפטיה – אני מקשיבה למיכאל‪ .‬אני מקשיבה לדבריו‪ ,‬לתוכן‪ ,‬אולם גם לאנרגיות‬ ‫שמשדר‪ .‬אני משקפת לו את דבריו ביתר אמפטיה "אני שומעת אותך‪ .‬וזה באמת מאד‬ ‫קשה להרגיש ככה"‪ ...‬בדגש אדלריאני אני מקפידה לעודד את מיכאל‪ ,‬לחשוף בפניו‬ ‫את חוזקותיו‪ ,‬לעורר בו אמונה בעצמו וביכולותיו ואופטימיות להמשך התנהלותו‪.‬‬ ‫ג‪ .‬הרחבה ובירור של המצב – לאט לאט אני מנסה לחבר את מיכאל לרגשותיו ואז‬ ‫בזהירות להעביר אותו מהמקום של הרגשות למקום של החשיבה‪ .‬להראות לו שישנם‬ ‫פירושים נוספים להתנהגויות ולמצבים סביבו‪ .‬לא כל התנהגות היא "סימן" לחוסר‬ ‫אכפתיות ממנו או לכך שלא ניתן לסמוך על אנשים‪ .‬למשל‪" :‬בוא נבדוק‪ ,‬האם‬ ‫כשמישהו סביבך שותק זהו סימן לכך שדבריך לא מעניינים אותו או שלא אכפת לו‬ ‫ממך‪ ,‬או אולי בזמן שהוא שותק אני חושב על דבריך ביתר רצינות ‪...‬או אולי אותו‬ ‫אדם מוטרד מיחסיו שלו עם אשתו וילדיו ‪ ...‬או שהוא סתם עייף‪ "....‬וכדומה‪.‬‬ ‫בראיה אדלריאנית‪ ,‬היחסים בין המטפל והמטופל מנסים לדמות חוויה חיובית של מערכת יחסים‪,‬‬ ‫בה המטופל חווה תחושת ערך עצמי מועצמת‪ ,‬עידוד‪ ,‬הכרה בחוזקותיו‪ ,‬ועל ידי כך לבסס תחושת‬ ‫שייכות בסיסית‪ .‬המטרה היא להחזיר למטופל את האחריות על חייו‪ .‬להבין מה קרה בילדותו‬ ‫המוקדמת‪ ,‬לאבחן את סגנון חייו כתוצאה מכך‪ ,‬אולם‪ ,‬להסתכל קדימה מתוך בחירה אופטימית‬ ‫אמונה ואחריות אישית‪.‬‬ ‫ביבליוגרפיה‬ ‫אברמסון‪ ,‬זיוית (‪ .)9005‬לומדים זוגיות‪ .‬ישראל‪ :‬מודן הוצאה לאור‪.‬‬ ‫אדלר‪ ,‬אלפרד (‪ .)9007‬משמעות חיינו‪ .‬ישראל‪ :‬כנרת‪ ,‬דבורה‪-‬ביתן‪ ,‬דביר‪ -‬מוציאים לאור בע"מ‪.‬‬ ‫דיאמנט‪ ,‬אילן (‪" .)9002‬אמא חושבת משמע אני קיים" מצבי טרום מנטליזציה והפרקטיקה‬ ‫הטיפולית בהפרעת אישיות גבולית‪ .‬פסיכולוגיה עברית‪www.hebpsy.net/articles.asp ,‬‬ ‫דרייקורס‪ ,‬רודולף [‪ .])9000( ,7299‬יסודות הפסיכולוגיה האדלריאנית‪ .‬תל אביב‪ :‬מכון אדלר‪.‬‬ ‫דרייקורס‪ ,‬רודולף [‪ .])9000( ,7251‬הפסיכותרפיה האדלריאנית‪ .‬פסיכודינמיקה‪ ,‬פסיכותרפיה‬ ‫וייעוץ‪ .‬לקט מאמרים‪ .‬תל אביב‪ :‬מכון אדלר‪.‬‬ ‫קפלן‪ ,‬אורן וקפלן‪ ,‬קרן (‪ .)9079‬דפוסי התקשרות ‪ Attachment‬של תינוקות והשפעתם על תפקוד‬ ‫האדם הבוגר בזוגיות‪ ,‬חברה ועבודה‪ .‬פסיכולוגיה ‪www.psychologia.co.il‬‬