‫לקבלת המערכים בדואר אלקטרוני ללא תשלום‪ ,‬הרשמו באתר‪actualia.shiuracher.org :‬‬ ‫מערכי האקטואליה מופצים ללא תשלום על ידי עמותת שיעור אחר ‪ ,‬הפועלת להעצמת תלמידים ולקידום מעורבות של הציבור‬ ‫הישראלי במערכת החינוך‪ .‬מטרת התכנית להקנות ידע ולעודד את החשיבה הביקורתית דרך דיון בנושאים החדשותיים העומדים‬ ‫מדי שבוע על סדר היום הציבורי וחשיפה למקורות יהודיים‪ .‬השיעורים מיועדים להוראת תלמידי חט"ב ותיכון‪.‬‬ ‫כל מערכי השיעור ניתנים להורדה באתר ‪ .actualia.shiuracher.org‬הורדת המערכים מחייבת הרשמה חד‪-‬פעמית באתר‪.‬‬ ‫לפעילות נוספת של העמותה – העברת קורסי העשרה על‪-‬ידי מתנדבים – בקרו באתר ‪www.shiuracher.org‬‬ ‫התכנית נתמכת על‪-‬ידי הפדרציה היהודית של סן פרנסיסקו‪ .‬אין להפיץ את מערכי השיעור לשום גורם תמורת תשלום‪.‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד ו ְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫מורים ואנשי חינוך שלום רב‪,‬‬ ‫"עֵ ת לִבּכֹות ועֵ ת לִשחֹוק‪ ,‬עֵ ת ספֹוד ועֵ ת רקֹוד" – מילותיו של קהלת (פרק ג' פסוק ד') מתארות את האתגר הגדול העומד בפנינו‬ ‫מדי שנה בשנה‪ .‬כיצד עלינו להנציח ולכבד את חללי מערכות ישראל ופעולות האיבה המצוין ביום הזיכרון ולמיד לאחר מכן לעבור‬ ‫באופן חד וחריף לחגיגות יום העצמאות‪ .‬יש האומרים שהמעבר אינו אפשרי כלל וכלל – מי מאיתנו שחווה את השכול יודע שלא‬ ‫תמיד אכן כולם עוברים מהספֹוד אל הרקֹוד‪ .‬מהגד ישנם המעדיפים להתמקד בשמחה בלבד על פני הכאב שבזיכרון ובשכול‪.‬‬ ‫כיצד ניתן לעשות את המעבר החד תוך מתן מקום והוקרה לנופלים במערכ ות ישראל? כיצד לא מקהים את תחושת האבדן אך גם‬ ‫לא מבטלים את שמחת החיים והחגיגה על עצמאותנו? איך ניתן לחגוג בזמן שאנו יודעים שאנשים רבים כל כך נפלו במאבק על‬ ‫קיומה של המדינה והשמירה על ביטחונה?‬ ‫בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל השילוב בין שני האירועים ‪ -‬האזכרות לנופלים ושמחת העצמאות ‪ -‬היה טעון רגשית‬ ‫ומעשית‪ ,‬ולכן הועלו הצעות שונות לקיום יום הזיכרון‪ .‬לאחר דיון ציבורי הוחלט לקיים יום זיכרון כללי וארצי‪ ,‬שיקדים ביממה אחת‬ ‫את חגיגות העצמאות – כאות ולזכר האבדן והכאב‪ ,‬שלמצער עצמאותנו כרוכה בהם‪ .‬אנו מציעים לחשוף את התלמידים לסוגיה זו‬ ‫תוך התמודדות עם המקום של אבל בחיינו וכן על הדרכים בהם אנו יכולים לשלב את הזיכרון והשכול מבלי להפסיק את החיים או‬ ‫שקיעה לתהומות הכאב והאבדן‪.‬‬ ‫לאחר חורבן בית המקדש השני‪ ,‬היו חכמים שלא ראו כיצד יוכלו להמשיך בחייהם כרגיל‪ .‬עבודת הקודש והפולחן בבית המקדש‬ ‫היו כה מרכזיים‪ ,‬שכל פעולה בחיי היום‪-‬יום הייתה קשורה ותלויה בנעשה בבית המקדש‪ .‬היו שביקשו להתנזר מאכילת בשר‬ ‫ושתיית יין כיוון שהיו חלק מעבודת הקודש‪ .‬רבי יהושע מחפש דרך מאוזנת יותר בעזרת קביעת מנהגים שכל אדם יכול לעמוד‬ ‫בהם ולהזכיר בכל עת את החורבן‪ :‬השארת ק טע לא מסויד בית‪ ,‬השארת מקום ריק על שולחן האוכל‪ ,‬הסרה של אחד‬ ‫התכשיטים‪ .‬המכנה המשותף לכל ההלכות הללו הוא פגימה של השלם (הבית‪ ,‬שולחן האוכל התכשיטים)‪ .‬הרעיון הוא לומר‬ ‫שחיינו אינם שלמים ללא בית מקדש‪ .‬בדיוק כפי שמי שמאבד קרוב משפחה או חבר – חיו יישארו תמיד חסרים‪.‬‬ ‫כיצד עלינו ליישם עקרון זה בחיינו ובמעבר בין יום הזיכרון ליום העצמאות? אילו מנהגים קטנים אנו יכולים לקחת על עצמנו‬ ‫שיזכירו לנו את יום הזיכרון? מה אנו יכולים לעשות לאורך השנה גם לאחר יום הזיכרון ויום עצמאות? אנו מזמינים אתכם‬ ‫להתלבט יחדיו במערך השיעור שלפניכם‪.‬‬ ‫הרחבה והעשרה בסוגיה של הקשר בין יום הזיכרון ויום העצמאות הנדונה ניתן למצוא באתר שורשי ישראל‪.‬‬ ‫אנו רוצים להודות לשי גיליס‪ ,‬מלמד ומנחה בירושלים במסגרות שונות‪ ,‬על רעיונותיו ומוכנותו לשתף במערך שיעור בנושא "היום‬ ‫שלאחר האבדן"‪ ,‬ושחלקו שולב כאן‪.‬‬ ‫הערה‪ :‬מערך הפעילות שלפניכם בנוי למשך ‪ 54‬דקות‪ ,‬אך רצוי להתאימו למסגרת הזמן הנתונה בידכם ובהתאם לאופי הקבוצה‬ ‫עבורה אתם מכינים את הפעילות‪ .‬שימו לב שההצעות להרחבה בעיסוק הישגי המדינה דורשות זמן נוסף‪.‬‬ ‫‪1‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫הכנה‬ ‫‪ ‬הדפסת שתי כרטיסיות עמדה (בנספח) בהגדלה לתליה על הלוח – עבור בתי ספר יסודיים‬ ‫‪ ‬הדפסת שתי כתבות מתוך "זירת פיוס" לחלוקה לקבוצות (בנספח) – עבור הכיתות הגבוהות‬ ‫‪ ‬הדפסת דברי חז"ל לחלוקה לכל תלמיד או לזוגות (בנספח)‬ ‫‪ ‬רשימת הישגים של מדינת ישראל – אפשרות להרחבה (דורש תוספת זמן)‬ ‫מהלך השיעור‬ ‫‪ .1‬פתיחה ‪ -‬מה מסמל יום הזיכרון ויום העצמאות?‬ ‫נסו להעלות כל דבר שעולה בדעתכם – מחשבות‪ ,‬רגשות‪ ,‬תמונות‪ ,‬זיכרונות‪ ,‬סיפורי ם‪ ,‬נתונים‪ ,‬ידיעות‪ ,‬הקשר משפחתי או כל‬ ‫הקשר אחר‪ .‬ערכו טבלה על הלוח של שני המועדים‪ ,‬והדגישו את הקו המפריד בין שתי העמודות‪.‬‬ ‫למורה ‪ :‬שימו לב שזהו שלב של סיעור מוחו ת ורגשות ויש לקחת בחשבון שיכולים לעלות מטענים רגשיים שיש לתת את‬ ‫הדעת ותשומת הלב אליהם‪ .‬המטרה היא להראות מכלול של היבטים לכל אחד מן המועדים הללו ולדון המעבר מהאחד לשני‪.‬‬ ‫‪ .2‬הבדל בין יום הזיכרון ליום העצמות‬ ‫הפנו את תשומת לב התלמידים לקו המפריד בין שני המועדים הללו וציינו שזהו הקו שמפריד במציאות בין יום הזיכרון‬ ‫ליום העצמאות‪ .‬בכל שנה מחדש ישנו מעב ר חד וחריף בין שני המועדים אלו‪ :‬מאבל לשמחה‪ ,‬מקושי אדיר וחלל שחור של‬ ‫אבדן אל שמחה לאומית גדולה של עצמאות וחירות‪ .‬זהו מעבר מו רכב ולא פשוט כלל‪ ,‬ויש לא מעט אנשים שלא מצליחים‬ ‫לעבור מהשכול לשמחה ונשארים עם הכאב הפרטי שלהם על אבדן הבן‪ ,‬האח או האב‪ .‬מה אתם חושבים על המעבר?‬ ‫‪ .3‬הסבר‬ ‫מדינות רבות נוהגות לציין יום הזיכרון לחיילים שנפלו במלחמות העצמאות‪ ,‬אלא שבדרך כלל יום הזיכרון מתקיים בתאריך‬ ‫נפרד ושונה מיום העצמאות‪ .‬לדוגמה‪ :‬יום הזיכרון האמריקני חל בחודש מאי‪ ,‬ואילו יום העצמאות – בחודש יולי‪ .‬מדינת‬ ‫ישראל‪ ,‬שלא כמו מדינות אחרות‪ ,‬בחרה לציין את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות‪ ,‬ומיד עם סיום יום הזיכרון‪ ,‬בשעות‬ ‫הערב‪ ,‬נערך בהר הרצל בירושלים טקס ממלכתי לפתיחת חגיגות העצמאות‪.‬‬ ‫ההחלטה לקבוע את יום הזיכרון בצמוד ליום העצמאות התבססה על התפיסה‪ ,‬כי חללי מלחמות ישראל "ובמותם ציוו לנו את‬ ‫‪1‬‬ ‫החיים"‪ .‬ביטוי ספרותי זה מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה‪,‬‬ ‫ומביע את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין החיים‪ :‬חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו‪ ,‬במותם‪ ,‬את החיים – את‬ ‫האפשרות להמשיך ולחיות במדינה‪" .‬ובמותם ציוו לנו את החיים" – ולכן מדי שנה בשנה אנו מצווים לעצור ולזכור בכאב את‬ ‫המתים‪ ,‬יום לפני שאנו חוגגים את שמחת העצמאות‪.‬‬ ‫ויש פרשנות נוספת לביטוי " ובמותם ציוו לנו את החיים"‪ ,‬והיא‪ :‬החללים השאירו לנו במותם מעין צוואה להמשיך הלאה‪ ,‬לחיות‬ ‫ולשמוח – ולא לשקוע בזיכרונות הקשים ובכאב השכול‪ .‬פירוש זה מציע להביט קדימה‪ ,‬להמשיך לחיות ולעשות מתוך תקווה‬ ‫לעתיד טוב‪ .‬כי במותם ציוו לנו את החיים‪.‬‬ ‫מתוך הספרייה הוירטואלית של מטח – המרכז לטכנולוגיה חינוכית‬ ‫‪1‬‬ ‫ח"נ ביאליק‪" ,‬אם יש את נפשך לדעת ‪",‬שירים תר"ן‪-‬תרנ"ח ‪,‬דביר‪ ,‬תשמ"ג – ‪ ,1893‬עמ' ‪.504-504‬‬ ‫‪2‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫‪ .5‬הפעלה‬ ‫בהפעלה זו נכיר שתי עמדות בנושא חיבור או ניתוק יום הזיכרון מיום העצמאות‪ ,‬מתוך דיון של הרב גיא אורן (מכון תמורה‬ ‫למנהיגות ישראלית) ואלי בן‪-‬שם (יו"ר יד לבנים) שהוצאו באתר "זירת פיוס" המשותף ל‪ Ynet-‬וצו פיוס‪.‬‬ ‫הערה למורה‪ :‬לפניכם שתי אפשרויות‪ .‬בחרו את האפשרות המתאימה יותר לתלמידיכם‪.‬‬ ‫א‪ .‬עבור בתי ספר יסודיים (‪ 11-11‬דקות)‬ ‫הקריאו את שתי העמדות (מצ"ב בנספח – עבור בתי ספר יסודיים)‪ .‬תלו את העמדות בנפרד בשני קצוות הלוח‪.‬‬ ‫בקשו משני תלמידים שמוכנים לייצג כל אחת מהן לבוא ולהיעמד לידן‪ .‬הנחו את שני המתנדבים לדון בשאלה "האם צריך‬ ‫להפריד את יום הזיכרון מיום העצמאות ומדוע?"‪ .‬הסבירו ש במידה ותלמיד אחר מעוניין להשתתף‪ ,‬עליו להחליף את‬ ‫אחד התלמידים העומדים ליד הלוח‪ .‬עצרו את הדיון במקום בו נראה כי המעבר לשלב הבא יקדם את הדיון‪.‬‬ ‫ב‪ .‬עבור הכיתות הגבוהות (‪ 11-01‬דקות)‬ ‫חלקו את הכיתה למספר קבוצות זוגי‪ .‬תנו לכל קבוצה עמדה אחת (מצ"ב בנספח – עבור הכיתות הגבוהות)‪.‬‬ ‫בקשו שידונו האם הם מסכימים עם הכותב‪ .‬לאחר מכן קיימו דיון עם כל הכיתה‪ .‬בקשו מהקבוצות השונות להציג‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫את דעת הכותב שהם קיבלו בתמצות‬ ‫‪‬‬ ‫מה הם חשבו על הדעה שלו? האם הסכימו איתה? התנגדו לה? מדוע?‬ ‫‪‬‬ ‫איך התנהל הדיון בתוך הקבוצה?‬ ‫בסיום הדיון שאלו את כולם– האם כעת משהוצגו שתי העמדות‪ ,‬למי הם יותר מתחברים? האם השתנתה דעתם?‬ ‫‪ .4‬קריאה‬ ‫קראו יחדיו את דבריו של רבי יהושע על הדרך בה התלבטו חז"ל כיצד להתמודד עם חורבן בית המקדש השני (בנספח)‪.‬‬ ‫לפניכם הסיפור במלים פשוטות (תוכלו לבחור אם לספר להם אותו מהנספח או מכאן)‪:‬‬ ‫קשה לתאר את גודל האבדן והמשבר שחשו החכמים בעקבות חורבן הבית ‪ .‬החכמים שזכו לשם "פרושים" לא יכלו להמשיך‬ ‫ולא כול בשר ולשתות יין כיוון שהזכיר להם את עבודת הקודש שבטלה עם החורבן‪ .‬שימו לב שאלו שני סמלים חשובים‬ ‫לשמחה ומהווים מרכיב חשוב באורח החיים היהודי‪.‬‬ ‫רבי יהושע מקשה עליהם ואומר‪ :‬אם כן‪ ,‬אל תאכלו גם פרות ולחם ואל תשתו מים שכן גם הללו שימשו בעבודת המקדש‪.‬‬ ‫הפרושים משתתקים מאחר והם מבינים שלפי שיטתם לא ייתכנו כלל חיים לאחר החורבן‪.‬‬ ‫רבי יהושע בקושיותיו על מנהגי האבלות הקיצוניים של הפרושים איננו מנסה לטעון שאין כל טעם באבלות על החורבן‪ .‬גם‬ ‫לשיטתו חורבן הבית הוא טראומה נוראה וקשה‪ .‬אלא שבניגוד לפרושים‪ ,‬רבי יהושע סבור שיש טעם לחיים גם ללא מקדש‪.‬‬ ‫הוא מראה לפרושים שלמעשה דרכם שלהם מוליכה לאובדן כל אפשרות לחיות בתוככי העולם הזה‪ ,‬מציג את הסבך שאליו‬ ‫נקלעו בני הדור (לא ניתן להתעלם מן השבר‪ ,‬ולא ניתן לשקוע כליל בתוכו) ‪ ,‬ומציע דרך ביניים‪ :‬חיים אשר מבקשים לטעת את‬ ‫ההתייחסות למשבר במסגרת ה התנהלות הרגילה של חיי העולם‪ ,‬כך שהחיים יכלו את הכאב ולא יתנהלו בצילו‪.‬‬ ‫‪ .4‬דיון‬ ‫דונו עם התלמידים על השאלות הבאות בעקבות הסיפור‪:‬‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד אתם מבינים את רצונם של החכמים הפרושים להימנע מאכילת בשר ושתיית יין?‬ ‫‪‬‬ ‫אילו טיעונים ניתן להביא כדי לתמוך בגישה זו?‬ ‫‪‬‬ ‫מה רבי יהושע מנסה להראות לפרושים?‬ ‫‪‬‬ ‫כיצד הייתם מתארים את דרכו של רבי יהושע?‬ ‫‪‬‬ ‫מה ניתן ללמוד מהסיפור על האיזון בין הצורך להתאבל לבין הצורך להמשיך את החיים במלואם?‬ ‫הסיפור מעלה שאלה עקרונית‪ :‬מהי דרך ההתמודדות עם משבר וחורבן‪ ,‬פרטי ולאומי כאחד? כמה מקום יש להקדיש לזיכרון?‬ ‫האם בעקבות הסיפור יש לכם מחשבות נוספות על האיזון בין יום הזיכרון ליום העצמאות?‬ ‫‪3‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫‪ .7‬הצעה להרחבה‬ ‫במעבר לשמחה חשוב לראות את ההישגים שיש לנו על אף המחיר הכבד והנורא שרבים משלמים‪ .‬עברו עם התלמידים על‬ ‫רשימת ההישגים של מדינת ישראל (מצ"ב בנספח)‪ ,‬והדגישו שזו רשימה חלקית בלבד‪ .‬הסבירו את משמעות הדברים –‬ ‫בהחלט ניתן לחוש גאווה על ההישגים שמדינת ישראל וישראלים הגיעו אליהם בעשורים המעטים שמדינת ישראל קיימת‪.‬‬ ‫ניתן לראות בכך תמרור לחשיבות השמירה על עצמאותנו היקרה מפז‪.‬‬ ‫‪ .9‬סיכום‬ ‫שישה עשורים לאחר הקמת מדינת ישראל חשוב שנדע ונזכור תמיד שהקמת מדינת ישראל גבתה מחיר כבד מרבים‪ .‬מעבר‬ ‫למחיר הנושא בחיי אדם‪ ,‬נותרו אלפי משפחות עם חלל גדול וכאב לכל ימי חייהם‪ .‬אין כמעט אדם בישראל שלא קשור בדרך‬ ‫זו או אחרת לחווית השכול והכאב‪ .‬שנים ספורות לאחר קום המדינה הוחלט לתת מקום של כבוד לזכרם של הנופלים ולכאבם‬ ‫של הנותרים אחריהם בדמות יום זיכרון לאומי וכללי‪ .‬בדיון ציבורי הוחלט להצמיד את יום הזיכרון ליום העצמאות כך שנזכור‬ ‫לעד שעצמאותנו באה במחיר יקר‪.‬‬ ‫המעבר אינו קל מיום הזיכרון ליום העצמאות‪ ,‬החכמה היא לשמור על איזון‪ :‬לא לעבור ליום העצמאות עם פטישי הראש‪ ,‬מתזי‬ ‫הקצף והחגיגות בכיכרות תוך הדחקת הזיכרון‪ .‬מצד שני‪ ,‬לצאת מן הבית ולא להישאר רק בתוך כאב האבדן והאבל‪ .‬האיזון‬ ‫הנכון הוא לזכור את אלו ששילמו בחייהם ומאפשרים לנו לצהול ולשמוח ולהמשיך בחיינו‪.‬‬ ‫אילו מנהגים קטנים אנו יכולים לקחת על עצמנו שיזכירו לנו את יום הזיכרון? מה אנו יכולים לעשות לאורך השנה גם לאחר יום‬ ‫הזיכרון ויום עצמאות? חשבו על כך במהלך הטקסים ואזכורים של יום הזיכרון וחזרו עם רעיונות והצעות לאחר יום העצמאות‪.‬‬ ‫‪5‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫חיבור או ניתוק יום הזיכרון ו יום העצמאות – עבור בתי ספר יסודיים‬ ‫הצמדת יום הזיכרון ליום העצמאות אינה מאפשרת לפתח אופי ייחודי ליום‬ ‫העצמאות‪ ,‬מלבד תחושת הקידוש בדם‪ .‬יותר מכך‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬הצמדת הימים‬ ‫גורמת גם לפגיעה בערכי ימי הזיכרון עצמם‪ .‬המוני בית ישראל יוצאים לחגוג ‪-‬‬ ‫ומשאירים מאחור את המשפחות השכולות‪ ,‬שאינן מסוגלות לשנות ברגע אחד‬ ‫את מצב הרוח מאבלות לחגיגה‪ .‬יום זיכרון לאומי מופרד יעצים את התמיכה‬ ‫במשפחות השכולות‪ ,‬משום שבית ישראל ילווה ויעטוף אותן מתחילת היום‬ ‫ועד סיומו בטקס זיכרון שאינו מסתיים בחגיגה‪ .‬אנחנו כבר לא ילדים‪ ,‬אנחנו‬ ‫אומה בוגרת; איננו מסוגלים לבצע עוד את המהפך התודעתי‪ ,‬שהתבקשנו‬ ‫לעשותו בשנות החמישים משכול לחג‪ .‬היום אנחנו חברה שונה מאותה חברה‬ ‫אידיאליסטית ומשולהבת בעת הקמת המדינה‪ .‬היום אנו צריכים זמן לעכל את‬ ‫השכול‪ ,‬צריכים זמן להתכונן לחגיגה‪.‬‬ ‫ברוח הביטוי "במותם ציוו"‪ ,‬אנו מצווים מדי שנה לעצור ולזכור בכאב את‬ ‫הנופלים יום לפני שאנו חוגגים את שמחת העצמאות‪ .‬ניתן לראות זאת גם‬ ‫כצוואה של הנופלים להמשיך הלאה‪ ,‬לחיות ולשמוח‪ ,‬ולא לשקוע בכאב ובשכול‪.‬‬ ‫מכאן חשיבותה של הצמידות‪ ,‬למען יידע עם ישראל ‪ -‬בבואו לחגוג את חגיגות‬ ‫העצמאות בצאת יום הזיכרון ‪ -‬בזכות מי אנו חוגגים; בזכות מי ניתנה לנו‬ ‫המדינה? בזכות הנופלים‪ ,‬שזה עתה סיימנו את יום ההתייחדות עם זכרם‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬בני המשפחות השכולות‪ ,‬ממילא לא חוגגים ביום העצמאות‪ .‬חיינו השתנו‬ ‫לבלי היכר‪ ,‬ואנו נשארים ספונים בביתנו עם כאבנו‪ .‬לנו אין צורך כלל ביום‬ ‫הזיכרון‪ .‬כל יום אנו מתעוררים והולכים לישון עם הבנים שנפלו‪ .‬עבורנו‪ ,‬כל יום‬ ‫הוא יום זיכרון‪ .‬ולכן‪ ,‬החשיבות עבורנו היא בהנצחת הנופלים‪ ,‬כך שייזכרו‬ ‫בתודעת עם ישראל לנצח נצחים‪.‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫חיבור או ניתוק יום הזיכרון ו יום ה עצמאות – עבור הכיתות הגבוהות‬ ‫תם האבל ‪ -‬נעבור לזיקוקים ‪ /‬גיא אורן‬ ‫הנה חג הקורבן הישראלי מתקרב‪ .‬תשאלו ישראלי ממוצע כיצד הוא חוגג ביום העצמאות‪ ,‬ותשובתו‬ ‫תהיה שהוא ממנגל‪ .‬זר שייקלע ביום העצמאות לטיסה בשמי הארץ יוכל לראות עמודי עשן שעולים אל‬ ‫השמיים מכל אתר בא רץ‪ ,‬ויחשוב שמתקיים כאן טקס העלאת קורבנות לאומי‪ .‬וכי הרי מהו אופיו של יום‬ ‫העצמאות‪ ,‬מלבד ארוחת בשרים מהנה? האם חידון התנ"ך המרתק או טקס חלוקת פרס ישראל‬ ‫משלהב ההמונים?‬ ‫ליום העצמאות הקדום שלנו ‪ -‬חג הפסח ‪ -‬יש חגיגה ייחודית של קריאה בהגדה ומאכלים ייחודיים‪.‬‬ ‫אולם החברה הישראלית טרם הצליחה ליצור טקסי חגיגה ייחודיים ליום העצמאות‪ .‬הסיבה לריקנות‬ ‫התכנים נעוצה לדעתי בקרבה המיותרת ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל וליום השואה‪ .‬סמיכות‬ ‫מכוונת זו הובילה לכך שתכני ימי הזיכרון השתלטו על תכני יום העצמאות‪.‬‬ ‫עם קום המדינ ה‪ ,‬ניתן היה להבין את הצורך הלאומי בהעברת המסר החד של "במותם ציוו לנו את‬ ‫החיים"‪ ,‬וכן את זה של "משואה לתקומה"‪ .‬הרי הרעיון להצמיד את הימים הללו נבע ממציאות כואבת‪,‬‬ ‫שבה אחוז אחד מכלל האוכלוסייה נפל במלחמת העצמאות על מנת להבטיח את קיומה של מדינת‬ ‫ישראל‪ .‬באווירה כ זו‪ ,‬הרעיון להצמיד את יום הזיכרון ליום העצמאות היה טבעי ואף מתבקש‪ ,‬כדי‬ ‫להעצים את החוויה הלאומית של הישגי העם בהשגת ריבונותו לאחר אלפיים שנות גלות ‪ -‬ריבונות‬ ‫שהושגה בכאב‪ ,‬בדם‪ ,‬באומץ וגבורה‪.‬‬ ‫באותה תקופה היו רעיונות לטקסים לאומיים עוד יותר‪ ,‬כמו ההצעה של בן‪-‬גוריון לעמוד בצפירת זיכרון‬ ‫של עשר דקות שלמות‪ ,‬או הדרישה של שר הפנים דאז‪ ,‬משה שפירא‪ ,‬שהוציא הודעה בשנת ‪ 1511‬וזו‬ ‫לשונה‪" :‬הריני מודיע כי בתוקף סמכותי קבעתי כי אין אדם רשאי לקשט את ביתו‪ ,‬בית עסקו‪ ,‬חנותו וכו'‬ ‫בהצגת סמל המדינה זולת ביום העצמאות ובימים מיוחדים אחרים שיוכרז עליהם במפורש"‪ .‬רעיונות‬ ‫אלה‪ ,‬ועוד רבים אחרים‪ ,‬נבעו מהרצון לבטא את תחושת העצמאות שהושגה בדם‪ ,‬ומשהושגה ‪ -‬יש‬ ‫לשמור עליה ובייחוד על סממניה כמו כלי קודש במשכן‪.‬‬ ‫עוד מעט אנחנו בני ‪ . 01‬המסר של "במותם ציוו לנו" הוא עדיין נכון‪ ,‬ואין לזנוח אותו‪ .‬אולם‪ ,‬לאחר שנות‬ ‫התבגרות‪ ,‬עלינו להדגיש מסר אחר ביום העצמאות‪ .‬משניתנו לנו החיים ‪ -‬מה יהיה אופיים? מהן‬ ‫המטרות הלאומיות שלנו? משואה יצאנו לתקומה‪ ,‬אבל לאחר שעמדנו על רגלנו ‪ -‬מה עשינו? מה רוצים‬ ‫אנו עוד לעשות כאומה? האם אנחנו יכולים להתעלם מ‪ 15-‬שנות קיומנו ולחגוג את יום העצמאות‬ ‫באותו מבנה עליו הוחלט עם קום המדינה? המסרים של שנות החמישים היו נכונים לאותה תקופה של‬ ‫פוסט‪ -‬טראומה לאומית‪ ,‬והיה צורך לשקם ולהבין כי העם היהודי חי וקיים‪ .‬אולם משעה שמצבנו הלאומי‬ ‫הפך מקריטי ליציב‪ ,‬נשאלת השאלה‪ :‬ממה מורכבת יציבות זו‪ ,‬וכיצד אנו רוצים לחגוג אותה?‬ ‫הנה דוגמא מהעם האמריקני‪ .‬גם העצמאות שלהם נולדה ממלחמה‪ ,‬מלחמת אזרחים‪ .‬סיסמת‬ ‫העצמאות שלהם היא "ממלחמת אזרחים לזכויות אזרח" (‪.)From Civil War to Civil Rights‬‬ ‫‪4‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫כלומר‪ ,‬הם השכילו להבין שאין זה מספיק לחגוג רק עצמאות‪ ,‬אלא יש לחגוג את אופייה ולהדגיש את‬ ‫רעיון האזרחות וזכויות האזרח כמוטיב מרכזי ברוח האמריקנית‪.‬‬ ‫הצמדת יום הזיכרון ליום העצמאות אינה מאפשרת לפתח אופי ייחודי ליום העצמאות‪ ,‬מלבד תחושת‬ ‫הקידוש בדם‪ .‬יותר מכך‪ ,‬נכון להיום‪ ,‬הצמדת הימים גורמת גם לפגיעה בערכי ימי הזיכרון עצמם‪ .‬המוני‬ ‫בית ישראל יוצאים לחגוג ‪ -‬ומשא ירים מאחור את המשפחות השכולות‪ ,‬שאינן מסוגלות לשנות ברגע‬ ‫אחד את מצב הרוח מאבלות לחגיגה‪ .‬יום זיכרון לאומי מופרד יעצים את התמיכה במשפחות השכולות‪,‬‬ ‫משום שבית ישראל ילווה ויעטוף אותן מתחילת היום ועד סיומו בטקס זיכרון שאינו מסתיים בחגיגה‪.‬‬ ‫אנחנו כבר לא ילדים‪ ,‬אנחנ ו אומה בוגרת; איננו מסוגלים לבצע עוד את המהפך התודעתי‪ ,‬שהתבקשנו‬ ‫לעשותו בשנות החמישים משכול לחג‪ .‬היום אנחנו חברה שונה מאותה חברה אידיאליסטית ומשולהבת‬ ‫בעת הקמת המדינה‪ .‬היום אנו צריכים זמן לעכל את השכול‪ ,‬צריכים זמן להתכונן לחגיגה‪.‬‬ ‫העם היהודי הוא עם אופטימי‪ ,‬עם מאמין המקווה לטוב‪ .‬ההמנון שלנו הוא אופטימי ‪ -‬מלא בתקווה‪.‬‬ ‫האופטימיות היא שהחזיקה את האנשים בעיתות מצוקה‪ .‬אנחנו צריכים לחגוג את האופטימיות הזו‪,‬‬ ‫לבטא את תחושת הריבונות וההישגים אליהם הגענו בזמן כה קצר‪ .‬יום העצמאות הוא הזמן לבטא‬ ‫זאת‪ ,‬בנפרד מהשכול‪ ,‬חגיגה המאדירה את פעילותנו וערכינו כמדינה יהודית‪ .‬זהו הזמן גם לפנות‬ ‫ליהודי התפוצות ולהזכיר להם מדוע ישראל היא המרכז הרוחני והתרבותי של העם היהודי‪ ,‬הלב‬ ‫הפועם של האומה על כל תפוצותיה‪ .‬מה יבינו יהודי העולם כשיראו את המוני בני ישראל מציינים את‬ ‫יום העצמאות בפיקניק בלבד? איזה מסר אנו מעבירים להם?‬ ‫ההפרדה בין ימי הזיכרון לעצמאות לא רק שלא תזיק לקשר ביניהם‪ ,‬אלא אף תעצים אותו ‪ -‬כי יהיה‬ ‫יותר זמן לציין כל יום בנפרד‪ ,‬אך עם היכולת לקשר ביניהם‪.‬‬ ‫הכותב הוא בוגר מכון "תמורה " למנהיגות יהודית ישראלית‪ ,‬ורב העורך טקסים ברוח היהדות החופשית‬ ‫‪7‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫תם האבל ‪ -‬נעבור לזיקוקים ‪ /‬אלי בן ‪ -‬שם‬ ‫מדינת ישראל‪ ,‬על‪-‬ידי האבות המייסדים בראשותו של דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬בחרה לציין את יום הזיכרון לחללי‬ ‫מערכות ישראל בצמוד ליום העצמאות‪ .‬מיד עם סיום יום הזיכרון‪ ,‬בשעות הערב‪ ,‬נערך בהר הרצל טקס‬ ‫הדלקת המשואות ‪ -‬הטקס הממלכתי הפותח את חגיגות העצמאות‪.‬‬ ‫בשנת ‪ , 1511‬שלוש שנים לאחר הקמת המדינה‪ ,‬נקבע יום ד' באייר כיום הזיכרון לחללי צה"ל‪.‬‬ ‫בשנתיים שקדמו לכך היה המצב שונה‪ :‬יום העצמאות השני של מדינת ישראל חל עם סיום מלחמת‬ ‫העצמאות‪ ,‬והאזכרות לחללי המלחמה נערכו במהלך יום העצמאות עצמו‪ .‬כך היה גם שנה לאחר מכן‪.‬‬ ‫באותן שנים ראשונות לא הייתה הפרדה כלל בין שמחת החג ובין העצב והכאב על הרוגי המלחמה‪.‬‬ ‫בקרב משפחות החללים הייתה אז תחושה כי המדינה אינה מכבדת בצורה ראויה את זכר יקירינו‪ ,‬ויש‬ ‫צורך לקבוע יום מיוחד ונפרד‪ ,‬שבו יתייחדו כל אזרחי המדינה עם חללי המלחמה‪.‬‬ ‫שר הביטחון וראש הממשלה דאז‪ ,‬דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬הקים מועצה ציבורית מיוחדת להנצחת הנופלים‪,‬‬ ‫שדנה בנושא‪ .‬הצעתם הייתה לקבוע יום נפרד ומיוחד‪ ,‬שלא יהיה במנותק מיום העצמאות ‪ -‬ויחול יום‬ ‫לפניו‪ .‬הצעה זו קיבלה את אישור ממשלת ישראל‪.‬‬ ‫הרציונל המלווה אותנו‪ ,‬המשפחות השכ ולות‪ ,‬ולבטח גם את קברניטי המדינה‪ ,‬מאז ועד היום‪ ,‬הנו‬ ‫הציווי‪" :‬ובמותם ציוו לנו את החיים"‪ .‬תפישה זו מנסה להמחיש את ההערכה העצומה לכל אלה‬ ‫שהקריבו את חייהם למען הגנת העם והמדינה‪ ,‬ומביעה את הקשר ההדוק והכואב בין המוות ובין‬ ‫החיים‪ .‬חללי מלחמות ישראל הם שהעניקו לנו במותם את החיים ‪ -‬את האפשרות להמשיך ולחיות‬ ‫במדינה‪.‬‬ ‫ברוח הביטוי "במותם ציוו"‪ ,‬אנו מצווים מדי שנה לעצור ולזכור בכאב את הנופלים יום לפני שאנו‬ ‫חוגגים את שמחת העצמאות‪ .‬ניתן לראות זאת גם כצוואה של הנופלים להמשיך הלאה‪ ,‬לחיות ולשמוח‪,‬‬ ‫ולא לשקוע בכאב ובשכול‪ .‬מכאן חשיבותה של הצמידות‪ ,‬למען יידע עם ישראל ‪ -‬בבואו לחגוג את‬ ‫חגיגות העצמאות בצאת יום הזיכרון ‪ -‬בזכות מי אנו חוגגים; בזכות מי ניתנה לנו המדינה? בזכות‬ ‫הנופלים‪ ,‬שזה עתה סיימנו את יום ההתייחדות עם זכרם‪.‬‬ ‫אנו‪ ,‬בני המשפחות השכולות‪ ,‬ממילא לא חוגגים ביום העצמאות‪ .‬חיינו השתנו לבלי היכר‪ ,‬ואנו נשארים‬ ‫ספונים בביתנו עם כאבנו‪ .‬לנו אין צורך כלל ביום הזיכרון‪ .‬כל יום אנו מתעוררים והולכים לישון עם‬ ‫הבנים שנפלו‪ .‬עבורנו‪ ,‬כל יום הוא יום זיכרון‪ .‬ולכן‪ ,‬החשיבות עבורנו היא בהנצחת הנופלים‪ ,‬כך שייזכרו‬ ‫בתודעת עם ישראל לנצח נצחים‪.‬‬ ‫הכותב הוא יו"ר "יד לבנים" ואביו של סגן קובי בן שם ז"ל שנפל באסון המסוקים‪.‬‬ ‫‪9‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫כיצד התמודדו חז"ל עם אבדן בית המקדש שחרב?‬ ‫משחרב הבית האחרון‪ ,‬רבו פרושים בישראל שלא היו אוכלים בשר ולא שותים יין‪.‬‬ ‫פנה אליהם רבי יהושע ולהם‪" :‬בני‪ ,‬מפני מה אין אתם אוכלים בשר?"‬ ‫אמרו לו‪" :‬נאכל בשר שבכל יום היה מוקרב קרבן בבית המקדש ועכשיו בטל?!"‬ ‫אמר להם‪" :‬לא נאכל‪ .‬ומפני מה אין אתם שותים יין?"‬ ‫אמרו לו‪" :‬יין נשתה‪ ,‬שבכל יום היה מתנסך (מושחים אותו) על גבי המזבח ועכשיו בטל?!"‬ ‫אמר להם‪" :‬לא נשתה"‪.‬‬ ‫אמר להם‪" :‬אם כן‪ ,‬לחם לא נאכל שממנו היו מביאים שתי הלחם ולחם הפנים!‬ ‫מים לא נשתה שמהם היו מנסכים מים בחג!‬ ‫תאנים וענבים לא נאכל‪ ,‬שמהן מביאים בכורים בשמיני עצרת של סוכות!"‬ ‫שתקו‪.‬‬ ‫אמר להם‪" :‬בני‪ ,‬להתאבל יותר מדאי אי אפשר‪ ,‬ושלא להתאבל אי אפשר‪.‬‬ ‫אלא כך אמרו חכמים‪:‬‬ ‫סד אדם את ביתו בסיד ומשייר דבר מועט‪ ,‬זכר לירושלים;‬ ‫עושה אדם צרכי סעודה ומשייר דבר מועט‪ ,‬זכר לירושלים;‬ ‫עושה אשה תכשיטים ומשיירת דבר מועט‪ ,‬זכר לירושלים"‪.‬‬ ‫על פי התוספתא‪ ,‬מסכת סוטה‪ ,‬פרק ט"ו‪ ,‬משנה י"א‬ ‫‪8‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫הנה כמה עובדות חיוביות ומרשימות על המדינה ה ‪ 111 -‬בגודלה בעולם‪,‬‬ ‫שבה חיה אלפית מתושבי כדור הארץ‪:‬‬ ‫‪ ‬יחסית לגודלה‪ ,‬ישראל היא המדינה קולטת ההגירה הגדולה בעולם‪.‬‬ ‫‪ ‬שיעור הילודה הישראלי הוא הגבוה ביותר בעולם המערבי‪.‬‬ ‫‪ ‬הטכנולוגיה שמשמשת את נאס"א למשלוח תמונות וידיאו מ"מאדים" לכדור‪-‬הארץ פותחה על ידי‬ ‫שני ישראלים‪.‬‬ ‫‪ ‬מערכת‪-‬ההפעלה "ווינדוס ‪ "XP‬פותחה ברובה על ידי מיקרוסופט ישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬ה"מסנג'ר" הראשון פותח בשנת ‪ 1550‬על ידי ארבעה צעירים ישראליים‪.‬‬ ‫‪ ‬חברת מיקרוסופט מחזיקה את מרכז‪-‬הפיתוח היחיד שלה מחוץ לארה"ב ‪ -‬בישראל‪.‬‬ ‫‪ ‬ל‪ 60% -‬מהישראלים יש לפחות תואר ראשון‪ ,‬מה שמציב את ישראל במקום השני בעולם במדד‬ ‫המדינות המשכילות‪ ,‬אחרי קנדה ולפני יפן (נכון לספטמבר ‪ ,0110‬מאתר מאקו)‪.‬‬ ‫‪ ‬המזרח התיכון ידוע כמקום גידול לעצי דקל‪ .‬הדקל הממוצע גובהו כשישה מטרים והוא מניב קצת‬ ‫יותר מ‪ 11-‬ק"ג תמרים בשנה‪ .‬העצים הישראלים מניבים בממוצע כמעט ‪ 180‬קילוגרם תמרים‬ ‫בשנה‪ ,‬איסוף הפרי נעשה בעזרת טכנולוגיה ישראלית‪ .‬טרקטור העולה לגובה העץ עוטף אותו מכל‬ ‫צדדיו ומאפשר טיפול נוח וזול בגובה‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל פיתחה שיטות הידרולוגיה מדהימות שמאפשרות לגדל יבולים בשטחים הצחיחים ביותר‪.‬‬ ‫ישראל חולקת את המידע הזה עם ארצות ועמים רבים‪ ,‬כולל אינדיאנים בני שבט ה"הופי"‬ ‫באריזונה‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל היא המדינה היחידה בעולם שנכנסה למאה ה‪ 01-‬עם גידול במספר העצים שבה‪.‬‬ ‫‪ ‬בישראל יש יותר מוזיאונים באופן יחסי לגודל האוכלוסייה מאשר בכל מדינה אחרת‪.‬‬ ‫‪ ‬ההשקיה בטפטפות היא המצאה ישראלית שחוסכת מים באופן משמעותי בכל העולם‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל מובילה בעולם במספר המדענים והטכנאים בכוח‪-‬העבודה שלה‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל שלחה ‪ 101‬רופאים לאזורים מוכי הצונאמי באסיה‪ ,‬כמו גם ‪ 80‬טון של ציוד רפואי וסיוע‬ ‫הומניטארי‪ .‬היא הייתה אחת המדינות הראשונות שנרתמו לעזרה לאחר האסון‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל היא אחת מתשע המדינות היחידות בעולם שיכולות לשגר לוויינים לחלל‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל מדורגת במקום ה‪ 00-‬במדד התחרותיות העולמי‪ ,‬שישית בתחום החדשנות ורביעית‬ ‫במספר הפטנטים‪.‬‬ ‫‪10‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬ ‫‪ ‬שירותי‪-‬הביטחון הישראלים נהנים מהערכה רבה בכל העולם‪ .‬חברות תעופה מכל העולם באות‬ ‫ללמוד בישראל איך ליצור סידורי בטיחות מקסימאליים בנמלי תעופה וטיסות‪.‬‬ ‫‪ ‬בעשור האחרון זכו שמונה מדענים ישראלים בפרס נוּבל‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל עומדת במקום החמישי מבחינת תוחלת החיים לגברים ובמקום ה‪ 16 -‬לנשים‪.‬‬ ‫‪ ‬ישראל היא מעצמה של פטנטים‪ .‬כל שנה נרשמים כ‪ 1111 -‬פטנטים חדשים בישראל‪.‬‬ ‫אז כן‪ ,‬עדיין יש הרבה בעיות‪ .‬וגם אם עדיין אנחנו איננו מרוצים‪ ,‬נחמד לפעמים להסתכל בחצי המלא של‬ ‫כוס‪-‬מציאותנו!‬ ‫יום עצמאות שמח!‬ ‫‪11‬‬ ‫שיעור אחר‪ :‬גוונים באקטואליה‬ ‫עֵ ת סְ פֹוד וְעֵ ת ְרקֹוד ‪ -‬על המעבר מיום הזיכרון ליום העצמאות‬